חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

עפולה

2026-03-29T14:25:47Z

ד. רוזנברג:

[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]]. נכון לשנת [[תשפ"ה]], מונה העיר כ-65,000 תושבים.
בעיר קיימת קהילת חב"דית גדולה ומתפתחת,

וידועה במרכז היהודי הגדול והפעיל "בית מעשים טובים".

שהוקם לזכר ולעילוי נשמת הרב גבי ורעייתו רבקי הי"ד הולצברג,

ומנוהל על ידי הרב שמעון ורעייתו רוזנברג הי"ו.

== היסטוריה ==
===ביקור הרבי הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}
[[קובץ:בית מלון שפירא עפולה.jpg|ממוזער|בית מלון 'שפירא' בו שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בביקורו בעפולה.]]
ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה למנוחה בעפולה, במלון שפירא. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר [[צפת]].

גם בחזרתו מהצפון למרכז הארץ התעכב אדמו"ר הריי"צ לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים.

אנשי קהילת חב"ד ניסו לקנות את הבנין שבו התאכסן הרבי אך המאמצים לא הצליחו, ובשנת [[תש"נ]] הרסו את הבנין ובנו במקומו בנין משרדים ומסחר.

===התייסדות הקהילה===
בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], הודיע הרבי על הקמת שבעים ואחת מוסדות לרגל יום הולדתו השבעים. אנשי חב"ד שהיו מאוגדים ברובם סביב בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ב[[תענך]], שמעו את השידור, ושכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה לבית התחנה המרכזית בעיר, ופתחו את '''צא"ח עפולה''', ובכך היו מהראשונים שהקימו מוסד בפועל על פי בקשתו של הרבי בהתוועדות והקימו את הבית חב"ד הראשון בארץ ישראל.

את בית חב"ד עפולה הפעיל הרב [[חיים שלום סגל]] מפני שהיה היחיד מחבורת החסידים שלא עבד כמורה, ועל ניירות חשבון הבנק היו כתובים יחד עמו גם ר' [[אברהם דונין]], ור' [[שמעון רוזנברג]], כשחסידים נוספים נטלו חלק בפעילות, ביניהם נמנו [[משפיע]] הקהילה בעיר ר' [[דוד קרץ]], משפיע הקהילה בחבל תענך ר' [[אברהם יצחק ששונקין]] ועוד.

מהיווסדה ובמשך השנים גרו בעיר חסידי חב"ד, ומקרובים לאדמו"רי חב"ד, אך הדבר לא הגיע לידי קהילה מגובשת. הקהילה החב"דית המרכזית בעיר התחילה להיווסד בתחילת שנות הלמ"דים.

החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה שליח הרבי ורב בית הכנסת ובית המדרש "בית מעשים טובים " הרב [[שמעון רוזנברג]], ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], וחלקם התגוררו בעיר על פי הוראתו של הרבי.

הקהילה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ולאחר מכן בשנת [[תש"מ]] לערך - [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחיזוק צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.

עם הגעתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לעיר, עבר יחד איתו מרכז שידוריו של הרבי מתענך לעפולה, והעיר הייתה למרכז המקשר בין בית מדרשו של הרבי ב 770 לרבים מקהילות חב"ד ברחבי הארץ.

בשנת תשל"ט חזר לעיר החסיד ר' דוד קרץ לאחר שנתיים של שליחות בבית ספר חב"ד ב[[ברוש]], והיווה רוח חיה בפעילות הקהילה. הרב קרץ שעסק בהפצת המעיינות ובקירות יהודים לרבי בהצלחה מבחרותו, הביא איתו רוח סוערת של פעילות רבה בשיעורים התוועדויות והפצת המעיינות.

בעשור הבא (עד לשנת תש"נ לערך) מנחה הקהילה כמנין חסידים בלבד, אך פעלה רבות ונצורות בהפצת המעיינות, וקירבה יהודים רבים לרבי ולחסידות.

==בית כנסת חב"ד==
בתחילה היה לקהילת חב"ד מנין בבית חב"ד במרכז העיר סמוך לכיכר המרכזי בפינת רחוב הנשיא, מול המשטרה.

על פי בקשת מתפללים המקורבים לחב"ד, מבית הכנסת 'בעלי מלאכה' ששוכן גם במרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו קצת מהמתפללים הוותיקים שיסדו את בית הכנסת, ששמחו לקבל לשורות [[בית הכנסת]] אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות.

מיד עם כניסת חסידי חב"ד לבית הכנסת מונה ר' [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לגבאי יחד עם צוות הגבאים הוותיקים, שלא הסכימו להכניס את אנשי חב"ד לחברים בוועד הרשמי של בית הכנסת. היו מאנשי קהילת החסידים (כהמשפיע ר' דוד קרץ ועוד) שטענו שאין להתמסר לפיתוח בית הכנסת עד שיכנסו אנשי חב"ד בועד, אך לא עלה בידם לפעול לשינוי בפועל.

בהדרגה ובאיטיות עבר [[בית הכנסת]] לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול המלא עבר לידים חב"דיות. בהמשך הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.

[[קובץ:בית הכנסת חבד עפולה.jpg|ממוזער|הרב [[משה קורנוויץ]] מתוועד בבית כנסת חב"ד עפולה]]

במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות [[בית הכנסת]] שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.

==פעילות חב"דית==
הקהילה החב"דית שמרכזה היית בתענ"ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ"ף והלמ"ד, והפעילות החב"דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב"דית פעילה בשנות הכ"ף, (עד שהגיע הרב [[לייבל קפלן]] לעיר צפת, וכן התחלת הקמת קהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]]). מחמת שכן, קהילת חב"ד בתענך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, הן בערים ובמקומות היישוב והן בבסיסי הצבא ובמאחזים עד לגבול הצפוני. עובדה זו קיבלה ביטוי כאשר ביקש השליח ר' [[יעקב שמולביץ]] לפתוח [[בית חב"ד]] ב[[בית שאן]], והרבי הורה לו לקבל אישור מבית חב"ד בעפולה.

מצב היהדות בעיר היה קשה, שלא בערים אחרות, קהילת חב"ד עפולה היוותה כקהילה החרדית היחידה בעיר במשך שנים רבות (עד שנות העי"ן), דבר שהקשה מאוד על הבאת מאכלים עם הכשרים מהודרים לעיר, דבר שקהילת חב"ד היית צריכה ליטול על שכמה, וכמו כן תקופה ארוכה המקוה גברים, הוחזק על ידי הקהילה, מפני שהממונים על עניני הדת בעיר לא ראו צורך במקוה זו.

כמו כן סבלו אנ"ש מהצקות בלתי פוסקות ממספר מתנגדי לחסידות, נושאי משרות בעיר שרדפו את הקהילה ופעולתיה. במהלך השנים רבים מתוכם הפסיקו את התנגדותם והתקרבו לעדת החסידים.

מחמת היות העיר והקהילה מרכז ליישובי העמק, פעלו אנ"ש ברבים מהמושבים והקיבוצים באיזור, וקרבו רבים מבני היישובים והקיבוצים ליהדות (כבר בשנות הלמ"ד והמ"מ לפני שהיו ארגונים מחוץ לחב"ד שעסקו בזה).

זכו אנ"ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש בעפולה להיות מהמעוררים ב[[אתערותא דלתתא]] שתיים מתוך מבצעי קודש של הרבי{{הערה|אף שבהוראות פרטיות הורה הרבי על המבצעים קודם התחלת המבצעים לכלל אנ"ש, פעילות אנ"ש בפועל לכאורה הביאה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ראה שכבר ראויה השעה שאנ"ש יתחילו לעסוק בזה באופן רחב.}}: [[מבצע מזוזה]], שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשורות, ובדיקת מזוזות על ידי ר' [[סעדיה ג'רופי]], ולאחר מכן הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו של הפרסום הראשון על המבצע נעשה על ידם הגיה הרבי.

[[מבצע נש"ק]], פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בביטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.
[[קובץ:מבצע נש''ק חב''ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]

===פעילות שונות===
אנ"ש בהנהגת השלוחים פעלו במהלך השנים
*קייטנת חב"ד
*פעילות של"ה (הנקרא קטיינייות)
*מסיבות שבת
*כינוסי תורה
*דוכני מבצע תפלין
*פעילות צבאות ה'
*מבצע חנוכה נרחב
*כינוסי ילדים
*אירועים לעולים מרוסיה
*לילות סדר ציבוריים.
*קריאת התורה לילדים בחג השבועות
*שיעורי נשים
*שיעורי חסידות
*כולל חסידות ברחבי העיר
*מבצע מזוזה (בעיקר על ידי הרב חיים שלום סגל והרב [[מיכאל דורון]])
*מבצע טהרת המשפחה
*מבצע נש"ק
*מכירות מיוחדות של לבוש צנוע
*הפצת שיחות הרבי ועליוני חב"ד (בעיקר על ידי המשפיע הרב [[דוד קרץ]])
*התוועדויות בימי דפגרא חב"דיים
*הדפסות תניא, בעיר ובסביבה.
*פעילות עניפה בבסיסי ומצובי צה"ל.

===קובץ שושנת המעמקים===
ע"פ הוראת הרבי להדפיס חידושי תורה יצא לאור קובץ "שושנת המעמקים" על ידי הקהילה.

===ספר תורה לשלום תושבי העיר===
בעקבות גל פגועי טרור שפקדו את העיר, החליט בית חב"ד לכתוב ספר תורה לזכות תושבי העיר, שבה נמכרו האותיות אחת לאחת לתושבי העיר, את האחריות על התעודות על רכזת האויות ריכז ר' דוד קרץ, ובתאריך ? נכנס הס"ת ומשתמשים בו בבית כנסת חב"ד.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]
[[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית הישנה בעפולה]]
'''בית חב"ד המרכזי''' - השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסייה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.
ב[[חג הפסח]] בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.
*'''רובע יזרעאל''' - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת [[תשע"א]] - הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר. כיום פועלים תחתיו הרב דוד קליין והרב אלימלך שטראקס.
*'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
*'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לסקר.
*'''דוברי רוסית''' - הרב אשר וילהלם
*'''חבד לנוער''' - הרב דניאל כהן
*'''בית-משיח עפולה עילית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
*'''[[לב חב"ד - חסד ומרפא|בית חב"ד בית הרפואה]] העמק''' - פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] (כמו כן משמש כרב בבית הרפואה), והרב אהרון ברוך.
*'''שכונת c1''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת c1 השליח : הרב יהודה אנקווה.
*'''שכונה מערבית''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת המערבית ואת המשרד המרכזי ברחוב הכנסת 25 עפולה השליח: הרב יוסף הרשקופ.

== קהילת חב"ד ==
[[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]
קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה וחמישים משפחות, המתפללים בחמישה בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים לתלמודי התורה החב"דיים [[תלמוד תורה מגדל העמק|במגדל העמק]] וב[[נוף הגליל]], והבנות נוסעות לבית הספר החב"דיים במושב אביטל, בנוף הגליל עלית ובמגדל העמק. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב הוקמו בתמיכתם של מנהלי המוסדות במגדל העמק בתענך ובנוף הגליל בתי חינוך לבנים ולבנות במתכונת 'בית ספר צומח', כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת המגיעה מגני חב"ד ומהילדים של קהילת חב"ד המתפתחת ומהמשפחות הצעירות שהגיעו לאכלס את העיר.

בית הכנסת החב"די המרכזי בעיר{{הערה|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, [[בית הכנסת]] הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] [[משפיע]] הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן [[בית הכנסת]] יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.

כ[[משפיע]] הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].

בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]]. ב[[א' בכסלו]] [[תשס"ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב"ד]] [[מומבאי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס"ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], שיקרא בשם '[[בית גבי ורבקי|בית מעשים טובים - גבי ורבקי]]', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש"ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

===מבני ובנות הקהילה המשמשים בקודש ברחבי תבל===
*ר' [[אורי למברג]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]]
*ר' [[אריאל למברג]], דובר צא"ח ארץ הקודש
*ר' מנחם מענדל קמינקר, שליח בניו ג'רסי, ומנהל אתר 'בית חב"ד'
*ר' [[יוסף יצחק קרץ]], שמש בבית חיינו 770
*ר' לוי אריה קרץ - שליח בשכונת גבעת המורה, עפולה
*ר' שמואל קרץ - משפיע קהילת חב"ד עפולה משנת תשע"א
*ר' יוסף יצחק גלדציילר - שליח בגבעת האלה
*ר' יוסף יצחק רוזנברג - משלוחי הרבי בחיפה
*ר' שמואל רוזנברג - משלוחי הרבי בכפר תבור
*ר' [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] - שליח ברובע יזרעאל ובמרכז הרפואי העמק בעפולה

*הרבנית נחמה דינה גינזבורג (רוזנברג) - שליחה ברמת אביב
*הרבנית חנה דונין (רוזנברג) - שליחה בחיפה

====השליחה רבקה הולצברג====
{{ערך מורחב|גבריאל נח ורבקה הולצברג}}

== מוסדות ==
* מרכז יהודי, בית הכנסת ובית המדרש 770 בית מעשים טובים, בית גבי ורבקי. המנוהל על ידי הרב שמעון רוזנברג.
* '''[[בית כנסת]] חב"ד''' בעיר משמש מאות יהודים מידי יום ל[[תפילה]] ושיעורי [[חסידות]].
* '''[[נשי ובנות חב"ד עפולה]]''', מנהלת גברת חדוה סגל, על פי הוראת הרבי.
[[קובץ:לוי קרץ בונה מקוה.jpg|ממוזער|השליח הרב לוי ארי'ה קרץ (שמאל) והרב [[ישראל יוסף הנדל]] ממגדל העמק (במרכז) במהלך בדיקת מקוה.]]
* '''גני חב"ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
*'''בית ספר בנים''', בית דוד, על שם הרה"ח דוד קרץ
*'''בית ספר בנות''', בית רבקה, על שם מרת רבקה הולצברג
* בעיר פועלים ארבעה [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור על גבי בור|שיטת חב"ד]].
* ב[[חודש סיון]] [[תש"ע]] חנך [[כולל חב"ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54959 "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.
* '''[[צבאות ה']] עפולה''' מתנהל על ידי הת' שלום דובער קרץ. (מיסוד ר' [[יוסף יצחק קרץ]]).
* '''770 בית מעשים טובים, [[בית גבי ורבקי]].'''

==לקריאה נוספת==
[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32). {{PDF}}

{{מחוז הצפון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:עפולה|*]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

עפולה

2026-03-29T14:23:12Z

ד. רוזנברג:

[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]]. נכון לשנת [[תשפ"ה]], מונה העיר כ-65,000 תושבים.
בעיר קיימת קהילת חב"דית גדולה ומתפתחת,

וידועה במרכז היהודי הגדול "בית מעשים טובים"

שהוקם לזכר ולעילוי נשמת הרב גבי ורעייתו רבקי הי"ד הולצברג.

שהוקם ומנוהל על ידי הרב שמעון ורעייתו רוזנברג הי"ו.

== היסטוריה ==
===ביקור הרבי הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}
[[קובץ:בית מלון שפירא עפולה.jpg|ממוזער|בית מלון 'שפירא' בו שהה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בביקורו בעפולה.]]
ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה למנוחה בעפולה, במלון שפירא. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר [[צפת]].

גם בחזרתו מהצפון למרכז הארץ התעכב אדמו"ר הריי"צ לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים.

אנשי קהילת חב"ד ניסו לקנות את הבנין שבו התאכסן הרבי אך המאמצים לא הצליחו, ובשנת [[תש"נ]] הרסו את הבנין ובנו במקומו בנין משרדים ומסחר.

===התייסדות הקהילה===
בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], הודיע הרבי על הקמת שבעים ואחת מוסדות לרגל יום הולדתו השבעים. אנשי חב"ד שהיו מאוגדים ברובם סביב בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב"ד ב[[תענך]], שמעו את השידור, ושכרו באותו היום מחסן קטן באיזור שבין תחנת המשטרה לבית התחנה המרכזית בעיר, ופתחו את '''צא"ח עפולה''', ובכך היו מהראשונים שהקימו מוסד בפועל על פי בקשתו של הרבי בהתוועדות והקימו את הבית חב"ד הראשון בארץ ישראל.

את בית חב"ד עפולה הפעיל הרב [[חיים שלום סגל]] מפני שהיה היחיד מחבורת החסידים שלא עבד כמורה, ועל ניירות חשבון הבנק היו כתובים יחד עמו גם ר' [[אברהם דונין]], ור' [[שמעון רוזנברג]], כשחסידים נוספים נטלו חלק בפעילות, ביניהם נמנו [[משפיע]] הקהילה בעיר ר' [[דוד קרץ]], משפיע הקהילה בחבל תענך ר' [[אברהם יצחק ששונקין]] ועוד.

מהיווסדה ובמשך השנים גרו בעיר חסידי חב"ד, ומקרובים לאדמו"רי חב"ד, אך הדבר לא הגיע לידי קהילה מגובשת. הקהילה החב"דית המרכזית בעיר התחילה להיווסד בתחילת שנות הלמ"דים.

החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב [[שמעון רוזנברג]] ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], וחלקם התגוררו בעיר על פי הוראתו של הרבי.

הקהילה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ולאחר מכן בשנת [[תש"מ]] לערך - [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחיזוק צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.

עם הגעתו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לעיר, עבר יחד איתו מרכז שידוריו של הרבי מתענך לעפולה, והעיר הייתה למרכז המקשר בין בית מדרשו של הרבי ב 770 לרבים מקהילות חב"ד ברחבי הארץ.

בשנת תשל"ט חזר לעיר החסיד ר' דוד קרץ לאחר שנתיים של שליחות בבית ספר חב"ד ב[[ברוש]], והיווה רוח חיה בפעילות הקהילה. הרב קרץ שעסק בהפצת המעיינות ובקירות יהודים לרבי בהצלחה מבחרותו, הביא איתו רוח סוערת של פעילות רבה בשיעורים התוועדויות והפצת המעיינות.

בעשור הבא (עד לשנת תש"נ לערך) מנחה הקהילה כמנין חסידים בלבד, אך פעלה רבות ונצורות בהפצת המעיינות, וקירבה יהודים רבים לרבי ולחסידות.

==בית כנסת חב"ד==
בתחילה היה לקהילת חב"ד מנין בבית חב"ד במרכז העיר סמוך לכיכר המרכזי בפינת רחוב הנשיא, מול המשטרה.

על פי בקשת מתפללים המקורבים לחב"ד, מבית הכנסת 'בעלי מלאכה' ששוכן גם במרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו קצת מהמתפללים הוותיקים שיסדו את בית הכנסת, ששמחו לקבל לשורות [[בית הכנסת]] אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות.

מיד עם כניסת חסידי חב"ד לבית הכנסת מונה ר' [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] לגבאי יחד עם צוות הגבאים הוותיקים, שלא הסכימו להכניס את אנשי חב"ד לחברים בוועד הרשמי של בית הכנסת. היו מאנשי קהילת החסידים (כהמשפיע ר' דוד קרץ ועוד) שטענו שאין להתמסר לפיתוח בית הכנסת עד שיכנסו אנשי חב"ד בועד, אך לא עלה בידם לפעול לשינוי בפועל.

בהדרגה ובאיטיות עבר [[בית הכנסת]] לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול המלא עבר לידים חב"דיות. בהמשך הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.

[[קובץ:בית הכנסת חבד עפולה.jpg|ממוזער|הרב [[משה קורנוויץ]] מתוועד בבית כנסת חב"ד עפולה]]

במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות [[בית הכנסת]] שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.

==פעילות חב"דית==
הקהילה החב"דית שמרכזה היית בתענ"ך, היוותה את אחת הקהילות הפעילות ביותר בארץ הקודש, בשנות הכ"ף והלמ"ד, והפעילות החב"דית השפיעה על כל צפון ארץ הקודש, מחמת שהמקום היה יחידי עם קהילה חב"דית פעילה בשנות הכ"ף, (עד שהגיע הרב [[לייבל קפלן]] לעיר צפת, וכן התחלת הקמת קהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]]). מחמת שכן, קהילת חב"ד בתענך-עפולה פעלו בכל איזור הצפון, הן בערים ובמקומות היישוב והן בבסיסי הצבא ובמאחזים עד לגבול הצפוני. עובדה זו קיבלה ביטוי כאשר ביקש השליח ר' [[יעקב שמולביץ]] לפתוח [[בית חב"ד]] ב[[בית שאן]], והרבי הורה לו לקבל אישור מבית חב"ד בעפולה.

מצב היהדות בעיר היה קשה, שלא בערים אחרות, קהילת חב"ד עפולה היוותה כקהילה החרדית היחידה בעיר במשך שנים רבות (עד שנות העי"ן), דבר שהקשה מאוד על הבאת מאכלים עם הכשרים מהודרים לעיר, דבר שקהילת חב"ד היית צריכה ליטול על שכמה, וכמו כן תקופה ארוכה המקוה גברים, הוחזק על ידי הקהילה, מפני שהממונים על עניני הדת בעיר לא ראו צורך במקוה זו.

כמו כן סבלו אנ"ש מהצקות בלתי פוסקות ממספר מתנגדי לחסידות, נושאי משרות בעיר שרדפו את הקהילה ופעולתיה. במהלך השנים רבים מתוכם הפסיקו את התנגדותם והתקרבו לעדת החסידים.

מחמת היות העיר והקהילה מרכז ליישובי העמק, פעלו אנ"ש ברבים מהמושבים והקיבוצים באיזור, וקרבו רבים מבני היישובים והקיבוצים ליהדות (כבר בשנות הלמ"ד והמ"מ לפני שהיו ארגונים מחוץ לחב"ד שעסקו בזה).

זכו אנ"ש ונשותיהם קהילת ליובאוויטש בעפולה להיות מהמעוררים ב[[אתערותא דלתתא]] שתיים מתוך מבצעי קודש של הרבי{{הערה|אף שבהוראות פרטיות הורה הרבי על המבצעים קודם התחלת המבצעים לכלל אנ"ש, פעילות אנ"ש בפועל לכאורה הביאה שכ"ק אדמו"ר שליט"א ראה שכבר ראויה השעה שאנ"ש יתחילו לעסוק בזה באופן רחב.}}: [[מבצע מזוזה]], שדיווחו לרבי על הפצת מזוזות כשורות, ובדיקת מזוזות על ידי ר' [[סעדיה ג'רופי]], ולאחר מכן הכריז הרבי על מבצע מזוזה. וכמו כן זכו של הפרסום הראשון על המבצע נעשה על ידם הגיה הרבי.

[[מבצע נש"ק]], פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בביטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.
[[קובץ:מבצע נש''ק חב''ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]

===פעילות שונות===
אנ"ש בהנהגת השלוחים פעלו במהלך השנים
*קייטנת חב"ד
*פעילות של"ה (הנקרא קטיינייות)
*מסיבות שבת
*כינוסי תורה
*דוכני מבצע תפלין
*פעילות צבאות ה'
*מבצע חנוכה נרחב
*כינוסי ילדים
*אירועים לעולים מרוסיה
*לילות סדר ציבוריים.
*קריאת התורה לילדים בחג השבועות
*שיעורי נשים
*שיעורי חסידות
*כולל חסידות ברחבי העיר
*מבצע מזוזה (בעיקר על ידי הרב חיים שלום סגל והרב [[מיכאל דורון]])
*מבצע טהרת המשפחה
*מבצע נש"ק
*מכירות מיוחדות של לבוש צנוע
*הפצת שיחות הרבי ועליוני חב"ד (בעיקר על ידי המשפיע הרב [[דוד קרץ]])
*התוועדויות בימי דפגרא חב"דיים
*הדפסות תניא, בעיר ובסביבה.
*פעילות עניפה בבסיסי ומצובי צה"ל.

===קובץ שושנת המעמקים===
ע"פ הוראת הרבי להדפיס חידושי תורה יצא לאור קובץ "שושנת המעמקים" על ידי הקהילה.

===ספר תורה לשלום תושבי העיר===
בעקבות גל פגועי טרור שפקדו את העיר, החליט בית חב"ד לכתוב ספר תורה לזכות תושבי העיר, שבה נמכרו האותיות אחת לאחת לתושבי העיר, את האחריות על התעודות על רכזת האויות ריכז ר' דוד קרץ, ובתאריך ? נכנס הס"ת ומשתמשים בו בבית כנסת חב"ד.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]
[[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית הישנה בעפולה]]
'''בית חב"ד המרכזי''' - השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסייה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.
ב[[חג הפסח]] בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.
*'''רובע יזרעאל''' - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת [[תשע"א]] - הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר. כיום פועלים תחתיו הרב דוד קליין והרב אלימלך שטראקס.
*'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
*'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לסקר.
*'''דוברי רוסית''' - הרב אשר וילהלם
*'''חבד לנוער''' - הרב דניאל כהן
*'''בית-משיח עפולה עילית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
*'''[[לב חב"ד - חסד ומרפא|בית חב"ד בית הרפואה]] העמק''' - פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] (כמו כן משמש כרב בבית הרפואה), והרב אהרון ברוך.
*'''שכונת c1''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת c1 השליח : הרב יהודה אנקווה.
*'''שכונה מערבית''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת המערבית ואת המשרד המרכזי ברחוב הכנסת 25 עפולה השליח: הרב יוסף הרשקופ.

== קהילת חב"ד ==
[[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]
קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה וחמישים משפחות, המתפללים בחמישה בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים לתלמודי התורה החב"דיים [[תלמוד תורה מגדל העמק|במגדל העמק]] וב[[נוף הגליל]], והבנות נוסעות לבית הספר החב"דיים במושב אביטל, בנוף הגליל עלית ובמגדל העמק. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב הוקמו בתמיכתם של מנהלי המוסדות במגדל העמק בתענך ובנוף הגליל בתי חינוך לבנים ולבנות במתכונת 'בית ספר צומח', כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת המגיעה מגני חב"ד ומהילדים של קהילת חב"ד המתפתחת ומהמשפחות הצעירות שהגיעו לאכלס את העיר.

בית הכנסת החב"די המרכזי בעיר{{הערה|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, [[בית הכנסת]] הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] [[משפיע]] הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן [[בית הכנסת]] יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.

כ[[משפיע]] הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].

בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]]. ב[[א' בכסלו]] [[תשס"ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב"ד]] [[מומבאי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס"ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], שיקרא בשם '[[בית גבי ורבקי|בית מעשים טובים - גבי ורבקי]]', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש"ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

===מבני ובנות הקהילה המשמשים בקודש ברחבי תבל===
*ר' [[אורי למברג]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]]
*ר' [[אריאל למברג]], דובר צא"ח ארץ הקודש
*ר' מנחם מענדל קמינקר, שליח בניו ג'רסי, ומנהל אתר 'בית חב"ד'
*ר' [[יוסף יצחק קרץ]], שמש בבית חיינו 770
*ר' לוי אריה קרץ - שליח בשכונת גבעת המורה, עפולה
*ר' שמואל קרץ - משפיע קהילת חב"ד עפולה משנת תשע"א
*ר' יוסף יצחק גלדציילר - שליח בגבעת האלה
*ר' יוסף יצחק רוזנברג - משלוחי הרבי בחיפה
*ר' שמואל רוזנברג - משלוחי הרבי בכפר תבור
*ר' [[יוסף יצחק סגל (עפולה)|יוסף יצחק סגל]] - שליח ברובע יזרעאל ובמרכז הרפואי העמק בעפולה

*הרבנית נחמה דינה גינזבורג (רוזנברג) - שליחה ברמת אביב
*הרבנית חנה דונין (רוזנברג) - שליחה בחיפה

====השליחה רבקה הולצברג====
{{ערך מורחב|גבריאל נח ורבקה הולצברג}}

== מוסדות ==
* מרכז יהודי, בית הכנסת ובית המדרש 770 בית מעשים טובים, בית גבי ורבקי. המנוהל על ידי הרב שמעון רוזנברג.
* '''[[בית כנסת]] חב"ד''' בעיר משמש מאות יהודים מידי יום ל[[תפילה]] ושיעורי [[חסידות]].
* '''[[נשי ובנות חב"ד עפולה]]''', מנהלת גברת חדוה סגל, על פי הוראת הרבי.
[[קובץ:לוי קרץ בונה מקוה.jpg|ממוזער|השליח הרב לוי ארי'ה קרץ (שמאל) והרב [[ישראל יוסף הנדל]] ממגדל העמק (במרכז) במהלך בדיקת מקוה.]]
* '''גני חב"ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
*'''בית ספר בנים''', בית דוד, על שם הרה"ח דוד קרץ
*'''בית ספר בנות''', בית רבקה, על שם מרת רבקה הולצברג
* בעיר פועלים ארבעה [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור על גבי בור|שיטת חב"ד]].
* ב[[חודש סיון]] [[תש"ע]] חנך [[כולל חב"ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54959 "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.
* '''[[צבאות ה']] עפולה''' מתנהל על ידי הת' שלום דובער קרץ. (מיסוד ר' [[יוסף יצחק קרץ]]).
* '''770 בית מעשים טובים, [[בית גבי ורבקי]].'''

==לקריאה נוספת==
[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32). {{PDF}}

{{מחוז הצפון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:עפולה|*]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

גבריאל נח ורבקה הולצברג

2026-03-29T14:17:15Z

ד. רוזנברג:

[[קובץ:גבריאל נח הולצברג.jpg|ממוזער|הרב הולצברג בצעירותו]]
[[קובץ:גבי הולצברג.jpg|ממוזער|הרב הולצברג]]
הרב '''גבריאל נח'''{{הערה|נקרא על שם זקנו [[גבריאל נושא חן|גבריאל '''נ'''ושא '''ח'''ן]].}} ו'''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי|הטבח הנורא בבית חב"ד במומבאי]] בו נרצחו על [[קידוש השם|קידוש ה']]. ובנס מופלא בחסדי ה' ניצל בנם משה צבי הולצברג.

==תולדות חיים==
הרב הולצברג נולד ב[[כ"ו בסיוון|כ"ו סיון]] [[תשל"ט]]<ref>[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2019/12/05-12-2019-14-17-39-%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%9C באורי גבריאל נח] עמ' 16</ref> ב[[נחלת הר חב"ד]] לר' [[נחמן הולצברג|נחמן]] ומרת פריידא הולצברג. בילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)|תומכי תמימים בואנוס איירס]] ו[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]]. בתום שנות הלימודים בישיבה בניו יורק, נסע כשליח לישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] בירושלים.

רבקה הולצברג נולדה ב[[י"ז במנחם אב|י"ז מנחם אב]] [[תש"מ]] ב[[עפולה]] לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון]] ויהודית רוזנברג. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]].

בשנת [[תשס"א]] נישאו והתיישבו ב[[מגדל העמק]].

נולדו להם שלשה ילדים. הראשון בשם מנחם מענדל שנפטר כעבור כמה שנים, והשני בשם שלום דובער שנפטר כחודש לאחר הטבח ב[[בית חב"ד]]<ref>[https://col.org.il/news/43893 ברוך דיין האמת: הילד דב-בער הולצברג ע"ה] {{COL}}</ref>. השלישי הוא יבלחט"א הת' משה צבי הולצברג.

===השליחות בהודו===
בשנת [[תשס"ד]] יצאו הרב גבי ורבקי עם בנם מנחם מענדל ל[[שליחות]] בעיר מומבאי שב[[הודו]]<ref>[https://col.org.il/news/2237 כינוס השלוחים: 4 מדינות 'נכבשו' במהלך השנה] {{COL}}</ref>. בתחילה פתחו [[בית חב"ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה הצליחו לרכוש בניין בן חמש קומות בשם "בית נרימאן". כמו כן הקימו [[מקוה]] באחד מ[[בית כנסת|בתי הכנסת]] בעיר<ref>[https://col.org.il/news/17136 נחנכה מקווה "מי מנחם" בבומבי] {{COL}}</ref>.

הרב הולצברג הי' מנהל את [[בית כנסת]] "כנסת אליהו" בבומביי<ref>[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/780656/jewish/Righteous-Souls.htm נשמות צדיקים (אנגלית)] {{אתר בית חבד}}</ref>, הי' [[שוחט]] עופות וכבשים<ref>[https://col.org.il/news/6795 הודו לה' בבומביי שבהודו] {{COL}}</ref>, עורך [[חתונה|חתונות]]<ref>[https://col.org.il/news/22422 בפעם הראשונה: חופה כדת משה וישראל בבומביי הודו] {{COL}}</ref>, [[ברית מילה|בריתות]] וכדומה. הוא גם היה מבקר קבוע בעיר [[בנגלור]], עד שנפתח שם בית חב"ד<ref>[https://col.org.il/news/39625 בית חב"ד חדש נפתח בעיר בנגלור שבהודו] {{*}} [https://col.org.il/news/41708 שלוחים חדשים לבנגלור, הודו: משפחת רבקין] {{COL}}</ref>.

==הפיגוע==
{{הפניה לערך מורחב|הפיגוע בבית חב"ד בומביי}}

ב[[כ"ח בחשוון|כ"ח חשוון]] [[תשס"ט]], התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב"ד]] מומבאי, במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב"ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, ב[[א' בכסלו]], השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.

ביום שלישי, [[ה' בכסלו|ה' כסלו]], נערכה ה[[הלוויה]], שיצאה מ[[כפר חב"ד]] ל[[ירושלים]]. בהלויה נטלו חלק [[שמעון פרס|נשיא המדינה]], שרים ורבנים בכירים.
[[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] הרב שמעון רוזנברג, שליח הרבי בעפולה ורב המרכז היהודי "בית מעשים טובים" ב[[770]]]]
==משה צבי הולצברג==
[[קובץ:מוישי הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בסוכת סבו הרב שמעון רוזנברג בעפולה, [[סוכות]] [[תש"ע]]]]
הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על בית חב"ד מומבאי. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.

משה צבי נולד ב[[ב' בכסלו|ב' כסלו]] [[תשס"ז]] בישראל, ונקרא על שם אב סבו הגה"ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר "אמרי משה" על התורה וראש ישיבות "בית אהרן וישראל" [[חסידות קרלין|קרלין]] ב[[ירושלים]], "קדושת ציון" [[חסידות באבוב|באבוב]] ב[[בת ים|בת-ים]], ור"מ [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[לוד]], צאצאו של הרה"ק [[ברוך ממז'יבוז'|רבי ברוך ממעז'יבוז']] בנה של [[אדל|הרבנית אדל]] בתו של [[הבעל שם טוב|הבעל שם-טוב הקדוש]], ומצאצאי הרה"ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה"ק [[יחיאל מיכל מזלוטשוב|רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]], כמו כן היה מצאצאיו של הרה"ק [[אלימלך מליז'נסק|רבי אלימלך מליז'ענסק]], הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק רבי משה צבי מסאווראן.

כשהיה תינוק ביקש הרב הולצברג ברכה עבורו מהרב [[משה טוקייר|מרווין טוקייר]], השליח הראשון של הרבי למזרח הרחוק, אחרי שבנו הראשון נפטר והשני היה מאושפז בבית רפואה ב[[ארץ ישראל|ארץ]], והרב טוקייר בירכו באריכות ימים ובריאות טובה<ref>[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/1565878/jewish/The-Rabbi-of-the-Far-East.htm הרב של המזרח הרחוק (אנגלית)] דקה 34:30 ואילך {{אתר בית חבד}}</ref>.

===הצלתו===
עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על ה[[בית חב"ד]]. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.

תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב [[שמעון רוזנברג|שמעון]] ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה ממומבאי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.

לפני חזרת בני המשפחה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], נערך טקס אזכרה ב[[בית כנסת]] מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו הרב שמעון, שליח הרבי בעפולה ורב בית הכנסת ובית המדרש בית מעשים טובים, וסבתו ב[[עפולה]]. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] כדי להמשיך ולטפל במוישי.
==הנצחתם==
לזכרם של השלוחים שנרצחו הוקם בעפולה מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה הוקם בסיוע ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות רוזנברג-הולצברג. ביום [[ח' בניסן|ח' ניסן]] [[תשס"ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.

הבניין מהווה מוקד פעילות חב"דית הכולל בית כנסת ומפעלי חסד רבים ומגוונים ומנוהל על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג.

המרכז הפעיל מהווה אבן שואבת ומקור אור לכל תושבי עפולה והסביבה.

מתקיימים בו 3 תפילות ביום וכן בשבת, לצד פעילות עניפה סביב כל מעגל השנה.

בעיר קאן שב[[צרפת]] הוקם אירגון בשם '''יד רבקה''' לעזרה ליולדות לעלוי נשמת רבקי הלצברג [[הי"ד]].

=== בתקשורת ===
פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש ב[[חודש תמוז|תמוז]] [[תשע"ז]], עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.

חגיגת ה[[בר מצווה|בר מצוה]] של מוישי הולצברג הפכה לאירוע הודיה לה' על הצלתו, ובו השתתפו שורה ארוכה של זמרים ונשמעו בו ברכות מראשי ממשלת ישראל והודו לצד מנהיגים נוספים{{הערה|[https://chabad.info/simches/552798/ חגיגת בר המצווה לת' מוישי הולצברג • מאה רגעים]}}.

===ספר השליחות האחרונה===
{{הפניה לערך מורחב|השליחות האחרונה (ספר)}}
הטרגדיה של הרב גבריאל ורבקה ונס ההצלה של מוישי תועדו בספר [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]] - סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע"ב]] (2012).

עורך הספר הוא ליאור אלפרוביץ.

הספר נמכר ברבבות עותקים ובאמצעותו נחשפו עשרות אלפים לסיפור השלוחים שנהרגו בפיגוע בהודו.

===אני ממשיך באור===
"אני ממשיך באור" – סיפור השליחות במומביי של ההורים הרב גבריאל נח ורבקה הי"ד, הטרגדיה ונס ההצלה, ההנצחה, חיבוק חם למוישי מראשי ממשלת ישראל והודו ולבסוף דברי אוד מוצל מאש מוישי הולצברג: "אבא ואמא אתם נבחרתם לקדש את ה' ולפרסם את מפעל השליחות של הרבי בכל רחבי תבל… מבטיח לכם: אעשה הכל בעזרת ה', כדי לצאת לשליחות הרבי ואמשיך להפוך את העולם".

הופק על ידי הרב [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]], עורך: הרב [[שניאור זלמן ברגר]], עיצוב: בועז שרון.

==באורי גבריאל נח==
[[קובץ:חידושי גבריאל נח אני ממשיך באור.png|ממוזער|שמאל]]
"באורי גבריאל נח" – חידושי תורה אשר כתב ופירסם הרב גבריאל נח [[הי"ד]], בקבצי חידושי תורה שיצאו על ידי הישיבות בהן למד ב[[ארצות הברית]] וב[[ארגנטינה]]. וכהקדמה – תיעוד מיוחד מתקופת טרום השליחות של הרב גבריאל נח ורבקה [[הי"ד]].

הופק על ידי הרב [[שמעון רוזנברג|שמעון]] ויהודית רוזנברג, עורך: הרב [[שניאור זלמן ברגר]].

==רצח האחיין==
{{ערך מורחב|ערך=[[צבי קוגן|הרב צבי קוגן הי"ד]]}}
הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח הרבי ב[[אבו דאבי (אמירות)|אבו דאבי]], בעל אחיינית של הרב גבי הולצברג, נחטף ונרצח בפיגוע טרור באבו דאבי ב[[חשוון|חודש חשון]] [[תשפ"ה]], כלי התקשורת ציינו כי אחיין של הרב גבי נרצח{{הערה|[https://chabad.info/news/1152182/ מתחזק החשד שהרב קוגן נחטף ונרצח]}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/feed?type=tags&id=19 תגית: גבי ורבקי הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}
*חני נוסבאום, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)]
*אורי רווח, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1039497 הרב גבי הולצברג מספר על שליחותו במומבאי] {{וידאו}}{{אתר בית חבד}}
*[https://chabad.info/news/553843/ באורי גבריאל נח] להורדה.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הולצברג}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|הולצברג גבריאל נח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:משפחת הולצברג]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:מוהלים]]

גבריאל נח ורבקה הולצברג

2026-03-29T14:14:23Z

ד. רוזנברג:

[[קובץ:גבריאל נח הולצברג.jpg|ממוזער|הרב הולצברג בצעירותו]]
[[קובץ:גבי הולצברג.jpg|ממוזער|הרב הולצברג]]
הרב '''גבריאל נח'''{{הערה|נקרא על שם זקנו [[גבריאל נושא חן|גבריאל '''נ'''ושא '''ח'''ן]].}} ו'''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי|הטבח הנורא בבית חב"ד במומבאי]] בו נרצחו על [[קידוש השם|קידוש ה']]. ובנס מופלא בחסדי ה' ניצל בנם משה צבי הולצברג.

==תולדות חיים==
הרב הולצברג נולד ב[[כ"ו בסיוון|כ"ו סיון]] [[תשל"ט]]<ref>[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2019/12/05-12-2019-14-17-39-%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%9C באורי גבריאל נח] עמ' 16</ref> ב[[נחלת הר חב"ד]] לר' [[נחמן הולצברג|נחמן]] ומרת פריידא הולצברג. בילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)|תומכי תמימים בואנוס איירס]] ו[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]]. בתום שנות הלימודים בישיבה בניו יורק, נסע כשליח לישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] בירושלים.

רבקה הולצברג נולדה ב[[י"ז במנחם אב|י"ז מנחם אב]] [[תש"מ]] ב[[עפולה]] לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון]] ויהודית רוזנברג. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]].

בשנת [[תשס"א]] נישאו והתיישבו ב[[מגדל העמק]].

נולדו להם שלשה ילדים. הראשון בשם מנחם מענדל שנפטר כעבור כמה שנים, והשני בשם שלום דובער שנפטר כחודש לאחר הטבח ב[[בית חב"ד]]<ref>[https://col.org.il/news/43893 ברוך דיין האמת: הילד דב-בער הולצברג ע"ה] {{COL}}</ref>. השלישי הוא יבלחט"א הת' משה צבי הולצברג.

===השליחות בהודו===
בשנת [[תשס"ד]] יצאו הרב גבי ורבקי עם בנם מנחם מענדל ל[[שליחות]] בעיר מומבאי שב[[הודו]]<ref>[https://col.org.il/news/2237 כינוס השלוחים: 4 מדינות 'נכבשו' במהלך השנה] {{COL}}</ref>. בתחילה פתחו [[בית חב"ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה הצליחו לרכוש בניין בן חמש קומות בשם "בית נרימאן". כמו כן הקימו [[מקוה]] באחד מ[[בית כנסת|בתי הכנסת]] בעיר<ref>[https://col.org.il/news/17136 נחנכה מקווה "מי מנחם" בבומבי] {{COL}}</ref>.

הרב הולצברג הי' מנהל את [[בית כנסת]] "כנסת אליהו" בבומביי<ref>[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/780656/jewish/Righteous-Souls.htm נשמות צדיקים (אנגלית)] {{אתר בית חבד}}</ref>, הי' [[שוחט]] עופות וכבשים<ref>[https://col.org.il/news/6795 הודו לה' בבומביי שבהודו] {{COL}}</ref>, עורך [[חתונה|חתונות]]<ref>[https://col.org.il/news/22422 בפעם הראשונה: חופה כדת משה וישראל בבומביי הודו] {{COL}}</ref>, [[ברית מילה|בריתות]] וכדומה. הוא גם היה מבקר קבוע בעיר [[בנגלור]], עד שנפתח שם בית חב"ד<ref>[https://col.org.il/news/39625 בית חב"ד חדש נפתח בעיר בנגלור שבהודו] {{*}} [https://col.org.il/news/41708 שלוחים חדשים לבנגלור, הודו: משפחת רבקין] {{COL}}</ref>.

==הפיגוע==
{{הפניה לערך מורחב|הפיגוע בבית חב"ד בומביי}}

ב[[כ"ח בחשוון|כ"ח חשוון]] [[תשס"ט]], התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב"ד]] מומבאי, במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב"ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, ב[[א' בכסלו]], השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.

ביום שלישי, [[ה' בכסלו|ה' כסלו]], נערכה ה[[הלוויה]], שיצאה מ[[כפר חב"ד]] ל[[ירושלים]]. בהלויה נטלו חלק [[שמעון פרס|נשיא המדינה]], שרים ורבנים בכירים.
[[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] הרב שמעון רוזנברג, שליח הרבי בעפולה ורב המרכז היהודי "בית מעשים טובים" ב[[770]]]]
==משה צבי הולצברג==
[[קובץ:מוישי הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בסוכת סבו הרב שמעון רוזנברג בעפולה, [[סוכות]] [[תש"ע]]]]
הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על בית חב"ד מומבאי. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.

משה צבי נולד ב[[ב' בכסלו|ב' כסלו]] [[תשס"ז]] בישראל, ונקרא על שם אב סבו הגה"ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר "אמרי משה" על התורה וראש ישיבות "בית אהרן וישראל" [[חסידות קרלין|קרלין]] ב[[ירושלים]], "קדושת ציון" [[חסידות באבוב|באבוב]] ב[[בת ים|בת-ים]], ור"מ [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[לוד]], צאצאו של הרה"ק [[ברוך ממז'יבוז'|רבי ברוך ממעז'יבוז']] בנה של [[אדל|הרבנית אדל]] בתו של [[הבעל שם טוב|הבעל שם-טוב הקדוש]], ומצאצאי הרה"ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה"ק [[יחיאל מיכל מזלוטשוב|רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]], כמו כן היה מצאצאיו של הרה"ק [[אלימלך מליז'נסק|רבי אלימלך מליז'ענסק]], הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק רבי משה צבי מסאווראן.

כשהיה תינוק ביקש הרב הולצברג ברכה עבורו מהרב [[משה טוקייר|מרווין טוקייר]], השליח הראשון של הרבי למזרח הרחוק, אחרי שבנו הראשון נפטר והשני היה מאושפז בבית רפואה ב[[ארץ ישראל|ארץ]], והרב טוקייר בירכו באריכות ימים ובריאות טובה<ref>[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/1565878/jewish/The-Rabbi-of-the-Far-East.htm הרב של המזרח הרחוק (אנגלית)] דקה 34:30 ואילך {{אתר בית חבד}}</ref>.

===הצלתו===
עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על ה[[בית חב"ד]]. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.

תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב [[שמעון רוזנברג|שמעון]] ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה ממומבאי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.

לפני חזרת בני המשפחה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], נערך טקס אזכרה ב[[בית כנסת]] מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו הרב שמעון, שליח הרבי בעפולה ורב בית הכנסת ובית המדרש בית מעשים טובים, וסבתו ב[[עפולה]]. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] כדי להמשיך ולטפל במוישי.
==הנצחתם==
לזכרם של השלוחים שנרצחו הוקם בעפולה מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה הוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום [[ח' בניסן|ח' ניסן]] [[תשס"ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.

הבניין מהווה מוקד פעילות חב"דית הכולל בית כנסת ומפעלי חסד רבים ומגוונים ומנוהל על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג.

המרכז הפעיל מהווה אבן שואבת ומקור אור לכל תושבי עפולה והסביבה.

מתקיימים בו 3 תפילות ביום וכן בשבת, לצד פעילות עניפה סביב כל מעגל השנה.

בעיר קאן שב[[צרפת]] הוקם אירגון בשם '''יד רבקה''' לעזרה ליולדות לעלוי נשמת רבקי הלצברג [[הי"ד]].

=== בתקשורת ===
פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש ב[[חודש תמוז|תמוז]] [[תשע"ז]], עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.

חגיגת ה[[בר מצווה|בר מצוה]] של מוישי הולצברג הפכה לאירוע הודיה לה' על הצלתו, ובו השתתפו שורה ארוכה של זמרים ונשמעו בו ברכות מראשי ממשלת ישראל והודו לצד מנהיגים נוספים{{הערה|[https://chabad.info/simches/552798/ חגיגת בר המצווה לת' מוישי הולצברג • מאה רגעים]}}.

===ספר השליחות האחרונה===
{{הפניה לערך מורחב|השליחות האחרונה (ספר)}}
הטרגדיה של הרב גבריאל ורבקה ונס ההצלה של מוישי תועדו בספר [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]] - סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע"ב]] (2012).

עורך הספר הוא ליאור אלפרוביץ.

הספר נמכר ברבבות עותקים ובאמצעותו נחשפו עשרות אלפים לסיפור השלוחים שנהרגו בפיגוע בהודו.

===אני ממשיך באור===
"אני ממשיך באור" – סיפור השליחות במומביי של ההורים הרב גבריאל נח ורבקה הי"ד, הטרגדיה ונס ההצלה, ההנצחה, חיבוק חם למוישי מראשי ממשלת ישראל והודו ולבסוף דברי אוד מוצל מאש מוישי הולצברג: "אבא ואמא אתם נבחרתם לקדש את ה' ולפרסם את מפעל השליחות של הרבי בכל רחבי תבל… מבטיח לכם: אעשה הכל בעזרת ה', כדי לצאת לשליחות הרבי ואמשיך להפוך את העולם".

הופק על ידי הרב [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]], עורך: הרב [[שניאור זלמן ברגר]], עיצוב: בועז שרון.

==באורי גבריאל נח==
[[קובץ:חידושי גבריאל נח אני ממשיך באור.png|ממוזער|שמאל]]
"באורי גבריאל נח" – חידושי תורה אשר כתב ופירסם הרב גבריאל נח [[הי"ד]], בקבצי חידושי תורה שיצאו על ידי הישיבות בהן למד ב[[ארצות הברית]] וב[[ארגנטינה]]. וכהקדמה – תיעוד מיוחד מתקופת טרום השליחות של הרב גבריאל נח ורבקה [[הי"ד]].

הופק על ידי הרב [[שמעון רוזנברג|שמעון]] ויהודית רוזנברג, עורך: הרב [[שניאור זלמן ברגר]].

==רצח האחיין==
{{ערך מורחב|ערך=[[צבי קוגן|הרב צבי קוגן הי"ד]]}}
הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח הרבי ב[[אבו דאבי (אמירות)|אבו דאבי]], בעל אחיינית של הרב גבי הולצברג, נחטף ונרצח בפיגוע טרור באבו דאבי ב[[חשוון|חודש חשון]] [[תשפ"ה]], כלי התקשורת ציינו כי אחיין של הרב גבי נרצח{{הערה|[https://chabad.info/news/1152182/ מתחזק החשד שהרב קוגן נחטף ונרצח]}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/feed?type=tags&id=19 תגית: גבי ורבקי הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}
*חני נוסבאום, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)]
*אורי רווח, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1039497 הרב גבי הולצברג מספר על שליחותו במומבאי] {{וידאו}}{{אתר בית חבד}}
*[https://chabad.info/news/553843/ באורי גבריאל נח] להורדה.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הולצברג}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|הולצברג גבריאל נח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:משפחת הולצברג]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:מוהלים]]

שמואל שלום רוזנברג

2025-08-23T19:38:51Z

ד. רוזנברג: עיצוב

הרב '''שמואל שלום רוזנברג''', (יליד [[תשמ"א]]), הוא שליח הרבי במועצה אזורית גוש משגב.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' אלול]] [[תשמ"א]] לרב [[שמעון רוזנברג]] וליהודית רוזנברג ב[[עפולה]].

בשנת [[תשנ"ה]] נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים מגדל העמק]] כשבשנת [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחריה יצא לשליחות ב[[בית משיח 770 (פלורידה)|בית משיח 770 - פלורידה]] תחת השליח הרב [[מוטי ענתי]] ולאחר מכן לשליחות ב[[תומכי תמימים רמת אביב]] אצל גיסו הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].

בחודש [[אלול]] [[תשס"ד]] נישא לחנה בת הרב [[מנחם עמוס מושקוביץ]] מ[[כפר חב"ד]]. מיד לאחר חתונתם יצאו הרב רוזנברג ורעייתו לשליחות בכפר תבור ויישובי הסביבה (שדה אילן, שדמות דבורה, אילני', ועוד).

במשך זמן מסוים שימש הרב רוזנברג כחבר הנהלת מוסדות חב"ד ב[[יבניאל]].

הרב רוזנברג יזם את הרעיון "חב"ד אם הדרך" בצומת גולני, צומת מרכזית בצפון ישראל בה עוצרים אלפי אנשים מדי יום. הרב רוזנברג פתח שם בית חב"ד בקראוון, ששימש לתפילות במשך היום ול[[מבצע תפילין]]. בהמשך צירף הרב רוזנברג תחתיו לפעילות את ר' מענדי מקמל מ[[מגדל העמק]]. לבית חב"ד זה הוכנס ספר-תורה (לע"נ אחותו וגיסו של הרב רוזנברג, שנרצחו ב{{ה|פיגוע בבית חב"ד מומבאי}}).

בשלהי שנת [[תשע"ג]] עברו הרב רוזנברג ורעייתו לשליחות במועצה אזורית גוש משגב, ומתגוררים בישוב צורית. הרב רוזנברג ורעייתו פועלים רבות בכל יישובי הגוש בקיום שיעורים והתוועדויות ועוד.

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמואל שלום}}
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]

אריה צבי גרינברג

2023-08-08T10:30:06Z

ד. רוזנברג: /* משפחתו */

הרב '''אריה צבי גרינברג''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו שליח הרבי ביישוב מזכרת בתיה. [[קובץ:5775.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינברג במהלך בניית בית חב"ד במזכרת בתיה]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד אדר א']] [[תשכ"ה]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[שמואל גרינברג]] ולאמו מרת שרה לאה, מנהלת סמינר בית רבקה [[כפר חב"ד]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ד]] היה מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

בשנת [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת הרב [[ישבעם סגל]], החלו לפעול ב[[שליחות]] [[הרבי]] ביישוב 'מזכרת בתיה'. וב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ט]] עברו להתגורר ביישוב.

בשנת [[תשנ"ט]] הצטרף למאות רבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]].

==משפחתו==
*בנו, ר' שמואל גרונם גרינברג
*בנו, ר' שניאור זלמן גרינברג
*בנו, הרב מנחם מענדל גרינברג, מצוות ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
*בנו, הרב יוסף יצחק גרינברג, משלוחי הרבי להר אדר
בנו הת' שלום דובער גרינברג
*חתנו, ר' יוסף יצחק וילהלם

{{מיון רגיל:גרינברג, אריה צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]

מנחם עמוס מושקוביץ

2023-08-08T10:26:50Z

ד. רוזנברג: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''מנחם עמוס מושקוביץ''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958) הוא [[משפיע]] ור"מ ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]], שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב"ס).

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח אייר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב יעקב דוד מושקוביץ ולאמו מרת הניה.

למד בישיבת נחלים ובהמשך בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם רעייתו מרת חיה רבקה בתו של ר' [[ברוך גופין]] מכפר חב"ד.

שימש במשך שנים כרב בשירות בתי הסוהר (שב"ס) כרב בכלא רמלה.

מרבני [[ישיבת חב"ד רמת אביב]] בתפקיד [[משפיע]] בכיתת המתחילים, בהשפעה ובליווי אישי לתלמידים המתחילים בישיבה.

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[אהרן מושקוביץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ורב בית כנסת חב"ד בקריה החרדית בעיר.
*הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]] - שליח הרבי בשכונת פנינת אפרידר באשקלון וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].
*הת' יעקב דוד מושקוביץ - נפטר בי"ג ניסן תשפ"ב
*הרב לוי מושקוביץ - נחלת הר חב"ד, משיב בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]
*הרב שלום מושקוביץ - משיב ואחראי על תכנית הלימודים בגרסא ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב משה מושקוביץ - נחלת הר חב"ד.
*ישראל מושקוביץ - [[תות"ל המרכזית 770]].
;בנותיו
*מרת חנה אשת הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - שלוחי הרבי למועצה האזורית רמות משגב.
*מרת פרלה אשת הרב אברהם ישעיה זלמנוב - שלוחי הרבי ל[[ערד]].
*מרת בלה אשת הרב חיים קוט - לוד
*מרת פסי אשת הרב מנחם מענדל גורביץ' - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]. שלוחי הרבי לישוב משמר השבעה.
*מרת מלכה אשת הרב מנשה אלטהויז - כפר חב"ד
*מרת מושקא אשת הרב עקיבא ריבקין - נחלת הר חב"ד
*מרת דבורה לאה שיינא אשת הרב שניאור זלמן גאלדבערג - כפר חב"ד

{{מיון רגיל:מושקוביץ, עמוס}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ט]]
[[קטגוריה:רבני שב"ס]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד רמת אביב]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]

יוסף יצחק רוזנברג

2023-04-14T13:55:10Z

ד. רוזנברג: /* משפחתו */ הגהה

[[קובץ:יוסף יצחק רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג נואם ב'כינוס השלוחים' בישיבת תורת אמת (תשע"ה)]]
הרב '''יוסף יצחק רוזנברג''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הוא משפיע בישיבה קטנה '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[לוד]] ב[[כ' ניסן]] [[תשט"ז]] לאביו הרב [[דב בעריש רוזנברג]] משפיע קהילת חב"ד בשכון חב"ד המקומית.

למד בישיבה קטנה תומכי תמימים בלוד כש[[הישיבה בפרדס]] וישיבה גדולה למד בישיבת תומכי תמימים "אוהלי תורה" שבשכונת קראון-היטס, נשלח מהרבי לשליחות בישיבת תומכי תמימים במונטריאול שבקנדה שם היה גם חבר במערכת הערות התמימים ואנ"ש, עקב כך זכה להיות מאלו שמסרו לרבי את הקבצים ב[[התוועדויות]], בשנת [[תשל"ח]] התחתן עם מרת פסיה בת הרב [[יעקב שנור]] מ[[ירושלים]]. בשנת [[תשמ"ב]] התמנה כמגיד שיעור ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך עבר לשמש כמשפיע בישיבה קטנה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בירושלים.
עם הקמת שכונת רמת שלמה בירושלים, הצטרף לגרעין הראשוני של קהילת חב"ד המקומית. שם גם מסר במשך כמה שנים שיעור מיוחד לבחורים ב[[לקוטי שיחות]]. כמו כן משמש כבעל תפילה בימים הנוראים.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שמעון רוזנברג]] - איש חינוך, ומשלוחי הרבי ב[[עפולה]]
*גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - [[רב]]ה של [[נחלת הר חב"ד]], ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
*גיסו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], רב העיר [[מגדל העמק]].
*גיסו, הרב [[שמואל שנור]], [[ירושלים]].
*גיסו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]], [[לוד]].
*גיסו, הרב [[נפתלי גרינברג]], [[לוד]].
*גיסו, הרב אברהם רייך, [[ניו יורק]].

'''בניו'''
*הרב [[שלום רוזנברג]], [[אלעד]]
*הרב בעריש רוזנברג משלוחי הרבי ב[[קריית מוצקין]]
*הרב יגאל מנחם מענדל רוזנברג, [[משגיח]] ומשיב בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
* הרב שניאור זלמן רוזנברג, [[כפר חב"ד]]
'''חתניו'''
*ר' נחמן מנדלזון, [[ביתר עלית]]
*ר' [[חיים הלל שפרינגר]], [[צפת]]
*ר' זושא ברוק, [[ירושלים]]
*ר' צבי ניימן, [[ביתר עלית]]
*ר' ירחמיאל ריבקין, [[כפר חב"ד]]
*ר' [[בנימין גליס]], משלוחי הרבי ב[[דימונה]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/753849030428.html ראיון חינוכי עם הרב רוזנברג בשבועון בית משיח]

{{מיון רגיל:רוזנברג, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]

שניאור זלמן מושקוביץ

2023-04-14T13:50:55Z

ד. רוזנברג: הרחבה

[[קובץ:שניאור מושקוביץ.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב מושקוביץ (מימין) בחנוכת הבית לתיכון חב"ד ב[[אשקלון]]]]
הרב '''שניאור זלמן מושקוביץ (יליד שנת [[תשמ"ב]]) ''' הוא שליח בשכונת פנינת אפרידר ב[[אשקלון]] ו[[משגיח]] ומחברי ההנהלה ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה גדולה בקריית גת]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשמ"ב]] לאביו ר' [[עמוס מושקוביץ]] מ[[כפר חב"ד]] ולאמו בתו של ר' [[ברוך גופין]].

למד ב[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|חידר אהלי תורה]] ב[[כפר חב"ד]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. לאחר מכן למד ב[[קבוצה]] שנת [[תשס"ד]].

התחתן עם דבורה לאה בת הרב [[שלום דובער כהן]] מ[[נחל'ה]].

יצאו לשליחות ב'''שכונת פנינת אפרידר''' ב[[אשקלון]].

משנת הלימודים [[תשע"ז]] משמש כ[[משגיח]] ב[[נגלה]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].

אשתו מנהלת את תיכון חב"ד באשקלון{{הערה|[https://col.org.il/news/134403 נחנך המבנה החדש של מכללת חב"ד באשקלון • גלריית תמונות{{col}}]}}.

{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|אישים}}
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]

משתמש:ד. רוזנברג/טיוטה

2023-04-14T13:48:46Z

ד. רוזנברג: הסרת כל התוכן מהדף

משתמש:ד. רוזנברג/טיוטה

2023-04-14T13:47:46Z

ד. רוזנברג: יצירת דף עם התוכן "הרב שניאור זלמן מושקוביץ הרב מושקוביץ הוא משגיח ומחברי ההנהלה של ישיבת תות"ל קרית גת, ושל..."

הרב שניאור זלמן מושקוביץ
הרב מושקוביץ הוא משגיח ומחברי ההנהלה של ישיבת תות"ל קרית גת, ושליח בשכונת פנינת אפרידר באשקלון.