חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:סיום הרמב"ם

2018-07-05T20:40:04Z

דריבנער: /* רשימה של תאריכים של הסיומים. */ פסקה חדשה

הערך שייך לתקנות חב"ד או למושגים בחסידות או למנהגים בשנה החסידית? --[[משתמש:דניאל|דניאל]] 11:00, 25 נובמבר 2007 (EST)
:נראה לי נכון להכניס אותו גם לקטגורית ערכים חב"דים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:11, 25 נובמבר 2007 (EST)

== סיומי הלכות ==

צריך לציין את הוראת הרבי שליט"א לעשות סיום לכל הלכות בנפרד.
ולציין שכך נהוג ב[[770]] ע"י ר' [[מנחם גערליצקי]] שקיבל על כך הוראות ועידודים מיוחדים.

אם אפשר להוסיף על הסיום במצרים והמשלחת וכו'(דרך אגב למה כשאני חותם השם שלי חצקל לא מוםיע (אני חדש))--[[מיוחד:תרומות/77.125.8.154|77.125.8.154]] 15:20, 7 במרץ 2012 (IST)

== רשימה של תאריכים של הסיומים. ==

מישהו יכול אולי לכתוב רשימה של התאריך של כל מחזור וסיום, ומתי יהיו הסיומים הבאים?

ע"ד וויקפידיה של סיום הש"ס:
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%93%D7%A3_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99?wprov=sfla1

[[משתמש:דריבנער|דריבנער]] - [[שיחת משתמש:דריבנער|שיחה]] 21:40, 5 ביולי 2018 (IST)

ז' במנחם אב

2017-07-30T12:06:06Z

דריבנער:

{{חודש אב}}
'''ז' באב''' הוא היום השביעי ב[[חודש מנחם אב]] והיום העשרים מ[[ימי בין המצרים]] (השביעי ב"תשעת הימים").

==אירועים ביהדות==
*היום המיועד למשפחת בני יונדב בן רכב להביא עצים לבית המקדש.
*ג'של"ח - ה[[בבל]]ים מתחילים להרוס את [[בית המקדש הראשון]].
*[[תע"ח]] - רבי שמחה כץ רפפורט, אב"ד לובלין, נפטר.
*[[תר"ע]] - רבי משה גרינוולד מחוסט, מחבר ספר 'ערוגות הבושם', נפטר.
*[[תרפ"ו]] - רבי שמחה בונים עהרנפלד, אב"ד מטרסדורף, נפטר.
*[[תש"ס]] - רבי שלום נח ברזובסקי מ[[סלונים]], מחבר ספר 'נתיבות שלום', נפטר.

==ימי חב"ד==
===נולדו===
*[[תרמ"ו]] - הרב [[יצחק דובוב]], מרבני חב"ד בדורו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ורב במנצ'סטר שבאנגליה.

===נפטרו===
*[[תשנ"ז]] - הרב [[מרדכי חנזין]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]].

==ראו גם==
*[[ימי בין המצרים]]

{{להיום יום|ז'|מנחם אב}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|כ ז]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב ז]]

יוסף יצחק מייזליש

2017-02-19T02:34:00Z

דריבנער:

[[קובץ:יוסף יצחק מייזליש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק מייזליש]]
[[קובץ:מייזליש ובן דהן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק מייזליש בפגישה עם סגן שר הביטחון הרב אליהו בן דהן במקסיקו]]
הרב '''יוסף יצחק מייזליש''' הינו [[שליח]] [[הרבי]] במקסיקו, ועורך הספר [[התקופה והגאולה (ספר)|התקופה והגאולה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד אב]] [[תשי"ט]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[אברהם מייזליש]] ואמו מרת אסתר.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי ב[[כפר חב"ד]] ובבחרותו המוקדמת, בשנת [[תשל"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] שבשכונת [[קראון הייטס]] על מנת לשהות כמה שיותר במחיצת הרבי.

אחרי שסיים את מסלול הלימודים בישיבת אהלי תורה, עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם נשאר ללמוד שנים רבות, כשהוא הופך לחלק מההוויי של 770, עוסק בהפצת תורת הרבי, ועוזר ל[[ועד להפצת שיחות]].

חתונתו התקיימה בכ"א אד"ר תשנ"ב, וחברי מערכת [[אוצר החסידים]] עשו מאמץ מיוחד להוציא לאור מאמר מוגה כדי שיוכל לחלק אותה כתשורה, והוציאו לאור הקונטרס [[פורים קטן תשנ"ב]]. בפועל הרבי הודיע שהוא יחלק את הקונטרס בעצמו לכל אחד מהחסידים בליל פורים קטן.

בשנת [[תשנ"ט]] הוציא לאור את ספרו [[התקופה והגאולה (ספר)|התקופה והגאולה]] המבאר את שיטתו של הרבי בענין ה[[גאולה]] על פי שיחותיו ומכתביו.

בשנת [[תשס"ב]] יצא ב[[שליחות]] [[הרבי]] למקסיקו, ובמשך השנים הביא מספר שלוחים שיעבדו תחתיו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/654.pdf לעינינו בלבד]''' - מאמר דעה של הרב מייזליש על מהות דרישת הרבי [[לפקוח את העיניים]], ב[[שבועון בית משיח]] גליון 654 עמוד 42.

{{מיון רגיל:מייזליש, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בעולם]]
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]

שיחה:קונטרס בית רבינו שבבבל

2016-01-07T19:41:28Z

דריבנער: /* מתי חילק אד"ש קונטרס זה? */ פסקה חדשה

עם כל המעלה של קונטרס זה, זה לא יכול להופיע בקטגוריה "ספרי כ"ק אדמו"ר שליט"א" {{שכח|אנונימי}}
:כרגע זה נמצא בקטרגוריה זו, כחלק מתורת אד"ש. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:26, 20 אוקטובר 2007 (EDT)
::חיים, אולי עדיף באמת לשנות לשנות ל'תורת' אד"ש במקום ספרי? וזה יוכל גם לתת מענה לשאר הרביים, בבין ספריהם מצויים קונטרסים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 22:57, 6 בפברואר 2011 (UTC)
:::רעיון טוב. ואם זה נכון לגבי כל הקטגוריות יהיה לנו הרבה עבודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ג' באדר א' ה'תשע"א 01:55, 7 בפברואר 2011 (UTC)

== מתי חילק אד"ש קונטרס זה? ==

זה לא יכול לכנס לקטרגוריה של "חלוקות מיד הרבי" --[[משתמש:דריבנער|דריבנער]] - [[שיחת משתמש:דריבנער|שיחה]] 19:41, 7 בינואר 2016 (UTC)

מאמר

2015-12-03T19:30:08Z

דריבנער: /* ראו גם */

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]'''מאמר''' [[חסידות]] הינו דברי [[תורה]] - '''דא"ח''' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי מלך המשיח]] מאמר ללא ניגון הכנה.

== סגנונות במאמרי חב"ד ==
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו:

* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים.

* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי אדמו"ר הזקן היה בבחינת [[חכמה]] ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת [[בינה]] ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.

* [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.

* [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל אדמו"ר המהר"ש מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.

* [[אדמו"ר הרש"ב]]: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "[[הרמב"ם]] של [[תורת החסידות]]".

* [[אדמו"ר הריי"צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים בתרגום ל[[אידיש]] ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.

==סוגי מאמרים==
מאמרי רבותינו נשיאנו מתחלקים לשלושה חלקים:

*'''מאמרי השכלה''' - כינוי למאמרים העוסקים בהבנת מושגים מופשטים ונעלים, לדוגמא: הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס"ו]].}}.

*'''מאמרי עבודה''' - כינוי למאמרים העוסקים בתורת הנפש וחודרים לפרטי העשיה הקטנים מתוך דרישה עצומה להניח את עצמו בתוך ענינים של [[תורה]] ו[[יראת שמים]].

*'''פירושים על פי חסידות''' - זהו סוג מאמרים העוסק באופן דרושי על פירוש פסוקים וענינים בתורה על פי [[חסידות]].

*'''מאמרים לטיהור העולם''' היו מאמרים מסוימים ש[[רבותינו נשיאנו]] חזרו עליהם כמה וכמה פעמים ל"טהר את אויר העולם".

== חזרת מאמר ==
בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב ה[[חסידים]] לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".

גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]].

== מאמרי הרבי ==
[[הרבי]] נוהג להחזיק מטפחת או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.

ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה. רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.

בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי}}, ו'''יש אומרים''' בט"ו שבט תשנ"ב.

בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי. החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור עם התאריך של ההוצאה-לאור.

המאמר האחרון אותו הגיה הרבי הינו [[קונטרס ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והינו מאמר יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]]. לאחר מכן, לקראת חג השבועות [[תשנ"ג]], כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.

למרות שאת עריכת המאמרים ביצע [[ועד הנחות בלה"ק]], הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) ל[[ועד להפצת שיחות]] שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], אך יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg צילום המכתב] {{תמונה}}}} ורבנים נוספים{{הערת שוליים|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשס"ג]] החלה ההוצאה לאור על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]]. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "[[ביאורים במאמרי רבינו]]" על ידי ר' יהודה לייב אשכנזי.

בשנת [[תשע"ד]] החלה לצאת לאור סדרה המלקטת את מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת ה[[ועד להפצת תורתו של משיח]].

== ראו גם ==
*[[ניגון רוסטוב]] - ניגון הכנה למאמר
*[[חוזר]] - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
*[[ניגון ש"ד]] - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר

==קישורים חיצוניים==
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1911 מאמר ד"ה בשעה שהקדימו] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2305 מאמר ד"ה "כי ישאלך בנך" - י"א ניסן תשד"מ] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

וואלאך לר' אהרן שו"ב

2015-12-03T19:26:40Z

דריבנער:

'''וואלאח לר' אהרן [[שו"ב]]''' הינו [[ניגון]] שהגיע מאנשי מדינת [[וואלאח]] שהיו רועי צאן והדרת הטבע שהייתה נסוכה על פני רוחב השדות, ההרים, הנהרות והאגמים, הטביעה באנשיה נטיה לשירה רגשית שתנועותיה המסוללות מביעות געגועי [[נפש]].

מחבר הניגון הלא הוא ר' [[אהרן חריטונוב]] שהיה ממשפחת בעלי מנגנים ב[[ניקולייב]].

ניגון זה הוא ניגון ש"ד ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[רשב"צ אלטהויז]].

נהוג אצל הרבה אנ"ש לשיר החלק האחרון (השמח) של הניגון אחרי אמירת [[מאמר]] ברבים.

[[קטגוריה:ניגוני געגועים]]

צבאות השם (ניו יורק)

2015-12-03T16:53:25Z

דריבנער: /* החייל */

[[קובץ:סמל צבאות השם PNG.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון העולמי שצוייר עבור מרכז הארגון בניו יורק]]
ארגון '''צבאות השם ניו יורק''' הינו הזרוע המרכזית של תנועת הנוער [[צבאות ה']] שייסד הרבי בשנת [[תשמ"א]], והיא פועלת בכל רחבי העולם בשיתוף פעולה עם ה[[שלוחים]] ו[[בית חב"ד|בתי חב"ד]].

משרדי הארגון ממוקמים ב[[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[770]], ומנהל הארגון הוא הרב [[ירחמיאל בנימינסון (קראון הייטס)|ירחמיאל בנימינסון]].

==הקמת הארגון==
[[קובץ:ירחמיאל בנימינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הארגון, הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] (בהלווית הרב [[בנימין קליין]], סיון [[תשע"ה]])]]
הארגון הוקם מייד לאחר הכרזתו של הרבי ב[[חול המועד סוכות]] [[תשמ"א]] על הקמת [[צבאות ה']]. הפעילים המרכזיים בארגון היו קבוצת בחורים, ובעקבות הוראתו של הרבי סונף הארגון ל[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] תחת הנהלתו של ר' [[דוד רסקין]].

לקראת חודש שבט יצא לאור בעריכת הרב [[דוד שלום פייפ]] הבטאון החודשי הראשון של הארגון 'Moshiach Times' (בעברית: "משיח טיימס" - זמני המשיח), כאשר הרבי בעצמו אישר את שם העיתון ואף הגיה אותו והתווה מספר כללים בנוגע לציורים שהופיעו על שער הגליון{{הערה|כך לדוגמא בעיתון השלישי שיצא לאור לקראת חודש ניסן והוכנס לרבי להגהה, הופיע ציור של ילד מתבונן בספר בו הדביק את סימני ליל הסדר, והרבי הורה שצריך להופיע על השער גם ציור של ילדה.}}. בחודשים הראשונים הקפיד הרב רסקין לעבור על כל פרסום לפני שהוא נשלח לדפוס, והיה אחראי להכניס את הדו"חות מפעולות הארגון אל הרבי, ולאחר הופעתו לאור של הגליון השלישי העביר את האחריות לרב [[כתריאל קסטל]].

תוך פחות משנה נרשמו לארגון למעלה מ-60,000 ילדים, ותוך שנתיים איגד תחתיו 250,000 ילדים מכל רחבי העולם שנטלו חלק בפעילות הארגון סביב מעגל השנה.

נכון לשנת [[תשע"ה]] רשומים בארגון כ-1,500,000 ילדים, והוא מפעיל תחתיו עשרות מחלקות וסניפים הפועלים עם קהלים ייעודיים ודואגים להגשמת מטרתו של הארגון לחיזוק ערכי היהדות ולזירוז ביאת המשיח.

==פרוייקטים והוצאה לאור==
===Moshiach Times===
[[תמונה:משיח טיימס.jpg|left|thumb|200px|עלון 'משיח טיימס']]
העיתון שהחל לצאת לאור חודשיים לאחר הקמת הארגון, מתורגם לחמש שפות, ומופץ בעשרות אלפי עותקים.
נערך על ידי ר' דוד שלום הלוי פייפ, והרבי עבר והגיה את כל השערים של הגליונות עד תשנ"ב.
בין ההוראות הידועות שהרבי הקפיד שיהי' על השער תמיד תמונה של ילד וילדה.

===חידון הרמב"ם העולמי===
בשנת [[תשנ"ד]] פתח הארגון במבצע לימוד עולמי של [[ספר המצוות לרמב"ם]] במסגרתו שיננו הילדים את עיקרי [[תרי"ג מצוות|תרי"ג המצוות]] והשתתפו בתכנית תחרותית בסיומה נבחרו חתני המצוות העולמיים. תכנית זו המשיכה גם בשנים שלאחר מכן, ומשתתפים בה מידי שנה כ13,000 ילדים מכל רחבי העולם.

===החייל===
בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת לאור עלון חודשי נוסף בשם 'החייל', המיועד בעיקר לילדי חסידי חב"ד דוברי האנגלית, ומופץ בקהילות החב"דיות בארצות הברית. העיתון יוצא לאור כל שבוע בפורמט צבעוני מלא.

===מוזיאון הילדים===
[[תמונה:המוזיאון.JPG|left|thumb|250px|בנין מוזיאון צבאות ה']]
{{ערך מורחב|ערך=[[מוזיאון צבאות השם]]}}
בשנת [[תשס"ד]] פתה הארגון את [[מוזיאון צבאות השם]] הממוקם מול [[770]]. המוזיאון הייחודי מושך אליו מידי שנה אלפי מבקרים, ביניהם ילדים יהודים מכל הזרמים ואף גויים, אנשי ממשל ושררה. המוזיאון משתרע לגובה 6 קומות והושקעו בבנייתו מעל 40 מליון דולר.

במוזיאון ממוקמים משרדי הארגון, ובקומה הראשונה שלו פועלות מסעדה בשרית ומסעדה חלבית{{הערה|בעבר פעלה במקום חנות למוצרי "צבאות השם".}}, והוא כולל אולם אירועים מפואר, ו[[בית כנסת]] פעיל.

ב[[ג' באייר]] [[תשס"ו]] (2006) זכה המוזיאון בפרס לאומנות ותרבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=22184 מוזיאון צבאות השם זכה בפרס לאומנות ותרבות] באתר [[חב"ד אינפו]]}}

===JewishKids===
אתר האינטרנט JewishKids הינו אתר המיועד לילדים והוא מאגד בתוכו תכנים חינוכיים לילדים המעוצבים ומאויירים בהתאם לעולמם של הילדים. באתר ישנם סרטי וידאו לצפיה, משחקים לימודיים, סיפורים לקריאה ולשמיעה, מוזיקה יהודית ועוד.

האתר מפועל בשיתוף פעולה עם האתר חב"ד.אורג.

==צוות הארגון==
*מנהל כללי - הרב [[ירחמיאל בנימינסון (קראון הייטס)|ירחמיאל בנימינסון]]
*מנהל תפעול - הרב [[שלום דובער בוימגארטן]]
*אחראי פרוייקטים - הרב [[שמעיה ווינבוים]]
*מועדון בת מצווה - אסתר פרימרמן
*מחלקת פיתוח - מנחם מענדל כהן
*הוצאה לאור - יוסף יצחק ברטוב
*משיח טיימס - הרב [[דוד שלום פייפ]] ומרת שיינא הרץ
*תכנית הלימודים לילדים - הרב שניאור זלמן גליק והרב אהרון לושאק

===מחלקת חבר העמים===
*מנהל - הרב יוסף יצחק גליק
*הוצאה לאור - הרב שמואל בראון
*מנהל הפיתוח - הרב צבי הירש לרנר

==ראו גם==
*[[צבאות ה' ארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.tzivoshashem.org אתר צבאות ה' באנגלית]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]

ספר התניא

2015-12-02T17:06:19Z

דריבנער: /* י"ט כסלו תנש"א */

[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}. [הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדה"ז שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן].

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז ואישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" {{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי }} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

===אגרת התשובה===
{{להשלים|פסקה=כן}}

===אגרת הקודש===
===קונטרס אחרון===
{{פסקה חסרה}}

==על התניא==
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל").

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו. שיעור תניא קבוע הגדול בעולם מתקיים בכל יום על ידי הרב [[יורם אברג'יל]] בנתיבות, בו משתתפים מידי בוקר מאות אברכים.

===תניא בעל פה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{מקור}}.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט תשע"ב (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==חלוקתו על ידי הרבי==
=== י"א ניסן תשמ"ב===
לרגל יום הבהיר י"א ניסן ה'תשמ"ב - 'שמונים שנה', הורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא, כשבסוף הספר יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר לצדקה - לכל אחד ואחת מהמשתתפים, אנשים, נשים וטף, באומרו שזהו אות הכרת הטוב לכל אלו שהגיעו להשתתף ביום שמחה זה. החלוקה נמשכה עד שעת בוקר מוקדמת.

הרבי ציין שבהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: "לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו גם כן הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו'".

קודם החלוקה הודיע הרבי אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו.

אחר כך אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: "כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אח"כ, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהי' בלבולים שזהו היפך "כי לא בחפזון תצאון", ולא נורא אם יקח כמה דקות", ואמר הרבי שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן.

כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע גם כן הנשים חייבות בלימוד החסידות. אחר כך חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.

לפועל החל לחלק הרבי כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב [[הרבי]], ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.

במהלך החלוקה, הרבי עמד מלא קומתו וחילק תניא לכל אחד ואחת, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר הרבי שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת היה אפשר לראות על פני הרבי כמין שביעות רצון... היו כאלו הרבי חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים.

הרבי התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש.

לאחרי שנגמר התור, קם הרבי ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר "כי בשמחה תצאו", כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו.

באמצע, הכריז ריל"ג שייצאו כולם ואז יצאו עד האחרון. לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח.

בשעה שש-ועשרים יצא הרבי לקריאת-התורה, כשלבוש עדיין בבגדי המשי, ורק כשנסע לביתו לבש הסירטוק של ימי החול.

לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך "י"א ניסן" שבדף השער, ואכן שינו זאת ל"י"ג ניסן").
=== י"א ניסן תשד"מ===
לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשד"מ, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת את ספר התניא 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו
צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר לצדקה –
לכל אחד ואחת מהמשתתפים, על ידי אברכי הכולל.

בסיום ההתוועדות, הזכיר הרבי את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא
שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ"ב).

הרבי הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר על מנת לתתו לצדקה. הרבי ביקש שיגשו בסדר מסודר, ללא דחיפות כו', מכיון שיהי' מספיק עבור כולם וכן שאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.

עוד אמר [[הרבי]], כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק היה רק
אחד - יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה על ידי "שלוחים" - אברכי הכולל, ומכיון שישנם חמישים אברכים לערך, תהי' החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת.

"כדאי גם - המשיך הרבי - שתלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בהגשת ספרי התניא, הבאת ארגזי הספרים, וכיו"ב". הרבי הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של ביהמד"ר ("אין צפון אלא תורה") קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מביהמד"ר ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו. והדגיש שכל אחד ואחת מהנוכחים יכול לקבל את התניא, "און איך קען גיין באקומען מיין תניא". [=ואני יילך לקבל את התניא שלי].

לאחר הוראות אופן החלוקה, הורה לנגן ניגון הכנה. ניגון אדמו"ר הזקן (בבא הד' פ"א), ניע זשוריצ'י כלאפצי. ואחר כך הורה לש"ץ לנגן "יהי רצון כו' שיבנה ביהמ"ק". הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה, ואחר כך ציין, שהאמור לעיל אודות חלוקת ספרי התניא
מכוון לאנשים נשים וטף.

לאחר שברך ברכה אחרונה, אמר: "אשאר על מקומי עד שאברכי הכולל יעמדו על מקומם ויגישו להם את ארגזי ספרי התניא.
וכאמור - כל הקהל יואיל בטובו הגדול להשאר על מקומו, ולקום אחד אחד, ואז יסיימו מוקדם יותר, ובסדר מסודר".

חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, שכן לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, הרבי שאל (ברמקול) "מה קורה שם?" ושוב קרא, "אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?".

בינתיים חברי המזכירות ריב"ק וריל"ג סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שע"י היציאות. ריל"ג גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: "למה אתה עומד
פה, וצועק..". אחר כך פנה להזקנים היושבים שם ושאלם: "און וואו איז מיין צווייטער גענראל?" (=היכן הגנראל השני שלי)?!

לבסוף חזר ריל"ג והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: "אם כן - יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא...". כל
המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר הרבי בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד "אופגעלייגט".

אחר כך עמד הרבי ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד א' מאברכי הכולל ר' י"י לברטוב וחילק תניא'ס, כשהרבי עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה הרבי רוצה, והיה מופתע לגמרי. ריל"ג סימן לו שיתן לרבי תניא. הנ"ל לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לכ"ק, כשחייך לו הרבי חיוך רחב. (יש אומרים שהרבי מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם).

אחר כך חיכה הרבי עד שגם הרב חדקוב, ריב"ק וריל"ג קבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה"זאל".

בינתיים נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב סמוך (יוניון סטריט, על ידי הכולל).

לאחר הפארבריינגען, נכנס הד"ר ווייס אל הרבי ויצא כעבור למעלה משעה. ברחבה ובשדרה שליד 770 עמדו אנ"ש והת' רוקדים ושרים את הניגון "וידעו כי אתה". גם לאחר שיצא הרבי ונסע לביתו נמשכו הריקודים עם ספרי התניא. כשעבר במכוניתו בכביש השירות, הבחין באשה אוחזת בילדתה, ולילדה לא היה ספר תניא ביד, הרבי הגביה את התניא שלו, וסימן - מתוך המכונית, כאומר - "היכן התניא שלך?!..".

===יו"ד שבט תש"נ===
‫לכבוד יום הבהיר י' שבט [[ה'תש"נ]] - שנת‬ ‫הארבעים לנשיאות הרבי, הורה הרבי להדפיס‬ ‫הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של ספר התניא.

‫לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000‬ ‫איש (!). ‫לאחר שחזר הרבי מ[[האוהל]] נכנס לבית הכנסת לתפילת מנחה וערבית. למנחה‬ ‫התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב,‬ ‫ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על "ויהי בארבעים שנה", "לב לדעת" וכו',‬ ‫ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר ה[[תניא]] (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של‬ ‫דולר לצדקה. על התניא היה כתוב "יו"ד שבט תש"נ, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק‬ ‫אדמו"ר שליט"א".‬

‫לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.‬

‫על שער התניא נכתב: "'''יו"ד שבט תש"נ - ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א'''".‬

‫החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר‬ ‫מסודר, ועמדו מסביב הרבי הרבה "עוזרים" ו"מסדרים", פנה אליהם הרבי ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר‬ ‫לבד - בלעדם...‬

‫באמצע החלוקה‬ ‫היה "בלאגאן"‬ ודחיפות, ‬‫ונשמעו‬ ‫צעקות רבות, הרבי‬ ‫פנה כמה פעמים‬ ‫למזכיר ושאל מה‬ ‫קורה שם ושיעשו‬ ‫סדר. לא' שעמד על ‬‫השולחן סימן הרבי‬ ‫שירד. לאחר כמה‬ ‫זמן כבר נהי' סדר,‬ ‫והחלוקה המשיכה‬ ‫כרגיל.‬

‫כשעברו כמה ילדים ‫וביקשו לקבל עוד‬ ‫תניא עבור מישהו‬ ‫אחר, ענה הרבי ‫"לא", וסימן גם בראשו הק' לשלילה. היו כמה שהרבי נתן להם עוד תניא.‬

‫באמצע החלוקה עבר הרופא יחד עם בנו של הריל"ג והרבי דיבר עמו קצת.‬

‫באמצע החלוקה מסרו לרבי את ה"קובץ חידושי תורה לב לדעת" שהוציאו‬ ‫לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]. הרבי קיבל זאת‬ ‫כשאמר "זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה".‬

‫הרב [[עדין אבן-ישראל]] הגיע בסוף והרבי שאלו "דו ביסט אויכעט פון די‬ ‫נמושות?", [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים‬ ‫הפשוטים, והרבי חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.‬

‫בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בחיוב,‬ ‫הכניס לתוך הספר "לב לדעת" את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו‬ ‫במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.‬

‫כשניגש לפרוכת, סימן בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ"ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה‬ ‫לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.‬

‫הרבי יצא, בשעה שתיים-עשרה ועשרים לערך, במהירות כשמעודד את‬ ‫השירה בידיו הק'.‬

===י"ט כסלו תנש"א===
‫[[קובץ:תניא_יט_כסלו_תשנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק תניא ל[[צ'ארלי]] י"ט כסלו תשנ"א]]
[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] חזר מ[[אוהל]] בחמש וארבעים-וחמש דקות.

כבר בצהריים נודע ש[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] יחלק הלילה [[תניא]] לכאו"א. ה'[[ועד המסדר]]' סידרו את הביהכ"נ במיוחד עבור החלוקה.

קהל רב הגיע לתפילת מנחה ומעריב, לקראת החלוקה. בתפילת [[מנחה]] אמר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ה[[קדישים]], בסיום תפילת [[ערבית]] לאחר הכרזת הגבאי ירד לסטענדער החלוקות והחל ב[[חלוקת התניא]] (החלוקה החלה בערך בשעה שש ורבע).

את ה[[תניא]] חילק הרבי בצירוף שטר של דולר לצדקה.

על [[שער התניא]] היה כתוב: "'''חג הגאולה י"ט כסלו – קצב שנה – ה'תקנ"ט- ה'תנש"א, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א'''".

לכמה שביקשו תניא נוסף עבור מישהו – לא נתן, ואמר לא' שזה רק עבור אלה הנמצאים כאן. חייך להרבה מהעוברים. לחתן וכלה שעברו (וכן לבני משפחתם) חייך
ואמר לכ"א: "בשעה טובה ומוצלחת".

בסיום החלוקה לקח תניא אחד והניחו תחת סידורו. ליד הפרוכת נעצר קמעא וסידר את הגאַרטעל, ואז נגע בפרוכת כרגיל ויצא כשמעודד את שירת הקהל "דידן נצח". בדרכו חילק בדרך לעוד כמה שלא קיבלו.

החלוקה נמשכה עד השעה עשר-ועשר דקות לערך.

בשבת הקרובה, ש"פ [[וישב]], [[כ"א כסלו]] – [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] נכנס ל[[התוועדות]] עם [[ספר התניא]] שחולק ב[[י"ט כסלו]], והיה מונח על השולחן במשך כל זמן ההתוועדות.

בעת ההתוועדות אמר הרבי שהשנה מלאו קצ"ב שנה להגאולה די"ט כסלו בפעם הראשונה (תקנ"ט – תנש"א), והאותיות קצ"ב מורות על כמה דברים: א) כבר נסתיימה
העבודה דקיבוץ הנצוצות. ב שכבר "נקצב" ונסתיים הזמן "דהפצת המעיינות חוצה", ומוכנים לקיום ההבטחה "דאתי מר דא מלכא משיחא".

ב[[מוצאי שבת קודש]] חולקו ספרי תניא ע"י [[המזכירות]].

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===ביאורי אדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===ביאורי חסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם לאנגלית ולרוסית).
*'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].
*'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].
* תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]].
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי.
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף].
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] באתר היברו-בוקס {{PDF}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א ניסן [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)

;שיעורים
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}}
*סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]{{וידאו}}: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63664 חלק א'], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 חלק ב']
*שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}
* מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya
* הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידאו}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

ספר התניא

2015-12-02T17:05:51Z

דריבנער: /* י"ט כסלו תנש"א */

[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}. [הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדה"ז שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן].

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז ואישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" {{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי }} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

===אגרת התשובה===
{{להשלים|פסקה=כן}}

===אגרת הקודש===
===קונטרס אחרון===
{{פסקה חסרה}}

==על התניא==
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל").

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו. שיעור תניא קבוע הגדול בעולם מתקיים בכל יום על ידי הרב [[יורם אברג'יל]] בנתיבות, בו משתתפים מידי בוקר מאות אברכים.

===תניא בעל פה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{מקור}}.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט תשע"ב (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==חלוקתו על ידי הרבי==
=== י"א ניסן תשמ"ב===
לרגל יום הבהיר י"א ניסן ה'תשמ"ב - 'שמונים שנה', הורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא, כשבסוף הספר יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר לצדקה - לכל אחד ואחת מהמשתתפים, אנשים, נשים וטף, באומרו שזהו אות הכרת הטוב לכל אלו שהגיעו להשתתף ביום שמחה זה. החלוקה נמשכה עד שעת בוקר מוקדמת.

הרבי ציין שבהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: "לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו גם כן הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו'".

קודם החלוקה הודיע הרבי אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו.

אחר כך אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: "כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אח"כ, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהי' בלבולים שזהו היפך "כי לא בחפזון תצאון", ולא נורא אם יקח כמה דקות", ואמר הרבי שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן.

כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע גם כן הנשים חייבות בלימוד החסידות. אחר כך חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.

לפועל החל לחלק הרבי כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב [[הרבי]], ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.

במהלך החלוקה, הרבי עמד מלא קומתו וחילק תניא לכל אחד ואחת, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר הרבי שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת היה אפשר לראות על פני הרבי כמין שביעות רצון... היו כאלו הרבי חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים.

הרבי התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש.

לאחרי שנגמר התור, קם הרבי ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר "כי בשמחה תצאו", כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו.

באמצע, הכריז ריל"ג שייצאו כולם ואז יצאו עד האחרון. לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח.

בשעה שש-ועשרים יצא הרבי לקריאת-התורה, כשלבוש עדיין בבגדי המשי, ורק כשנסע לביתו לבש הסירטוק של ימי החול.

לאחר החלוקה, שאלו את הרבי מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך "י"א ניסן" שבדף השער, ואכן שינו זאת ל"י"ג ניסן").
=== י"א ניסן תשד"מ===
לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשד"מ, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת את ספר התניא 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו
צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא - בצירוף דולר לצדקה –
לכל אחד ואחת מהמשתתפים, על ידי אברכי הכולל.

בסיום ההתוועדות, הזכיר הרבי את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא
שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ"ב).

הרבי הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר על מנת לתתו לצדקה. הרבי ביקש שיגשו בסדר מסודר, ללא דחיפות כו', מכיון שיהי' מספיק עבור כולם וכן שאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.

עוד אמר [[הרבי]], כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק היה רק
אחד - יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה על ידי "שלוחים" - אברכי הכולל, ומכיון שישנם חמישים אברכים לערך, תהי' החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת.

"כדאי גם - המשיך הרבי - שתלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בהגשת ספרי התניא, הבאת ארגזי הספרים, וכיו"ב". הרבי הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של ביהמד"ר ("אין צפון אלא תורה") קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מביהמד"ר ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו. והדגיש שכל אחד ואחת מהנוכחים יכול לקבל את התניא, "און איך קען גיין באקומען מיין תניא". [=ואני יילך לקבל את התניא שלי].

לאחר הוראות אופן החלוקה, הורה לנגן ניגון הכנה. ניגון אדמו"ר הזקן (בבא הד' פ"א), ניע זשוריצ'י כלאפצי. ואחר כך הורה לש"ץ לנגן "יהי רצון כו' שיבנה ביהמ"ק". הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה, ואחר כך ציין, שהאמור לעיל אודות חלוקת ספרי התניא
מכוון לאנשים נשים וטף.

לאחר שברך ברכה אחרונה, אמר: "אשאר על מקומי עד שאברכי הכולל יעמדו על מקומם ויגישו להם את ארגזי ספרי התניא.
וכאמור - כל הקהל יואיל בטובו הגדול להשאר על מקומו, ולקום אחד אחד, ואז יסיימו מוקדם יותר, ובסדר מסודר".

חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, שכן לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, הרבי שאל (ברמקול) "מה קורה שם?" ושוב קרא, "אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?".

בינתיים חברי המזכירות ריב"ק וריל"ג סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שע"י היציאות. ריל"ג גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: "למה אתה עומד
פה, וצועק..". אחר כך פנה להזקנים היושבים שם ושאלם: "און וואו איז מיין צווייטער גענראל?" (=היכן הגנראל השני שלי)?!

לבסוף חזר ריל"ג והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: "אם כן - יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא...". כל
המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר הרבי בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד "אופגעלייגט".

אחר כך עמד הרבי ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד א' מאברכי הכולל ר' י"י לברטוב וחילק תניא'ס, כשהרבי עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה הרבי רוצה, והיה מופתע לגמרי. ריל"ג סימן לו שיתן לרבי תניא. הנ"ל לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לכ"ק, כשחייך לו הרבי חיוך רחב. (יש אומרים שהרבי מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם).

אחר כך חיכה הרבי עד שגם הרב חדקוב, ריב"ק וריל"ג קבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה"זאל".

בינתיים נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב סמוך (יוניון סטריט, על ידי הכולל).

לאחר הפארבריינגען, נכנס הד"ר ווייס אל הרבי ויצא כעבור למעלה משעה. ברחבה ובשדרה שליד 770 עמדו אנ"ש והת' רוקדים ושרים את הניגון "וידעו כי אתה". גם לאחר שיצא הרבי ונסע לביתו נמשכו הריקודים עם ספרי התניא. כשעבר במכוניתו בכביש השירות, הבחין באשה אוחזת בילדתה, ולילדה לא היה ספר תניא ביד, הרבי הגביה את התניא שלו, וסימן - מתוך המכונית, כאומר - "היכן התניא שלך?!..".

===יו"ד שבט תש"נ===
‫לכבוד יום הבהיר י' שבט [[ה'תש"נ]] - שנת‬ ‫הארבעים לנשיאות הרבי, הורה הרבי להדפיס‬ ‫הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של ספר התניא.

‫לרגל המעמד הגיע קהל עצום 12,000‬ ‫איש (!). ‫לאחר שחזר הרבי מ[[האוהל]] נכנס לבית הכנסת לתפילת מנחה וערבית. למנחה‬ ‫התפלל הרבי לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב,‬ ‫ואחר כך אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על "ויהי בארבעים שנה", "לב לדעת" וכו',‬ ‫ואמר לקהל שיחלק לכל אחד ואחת ספר ה[[תניא]] (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של‬ ‫דולר לצדקה. על התניא היה כתוב "יו"ד שבט תש"נ, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק‬ ‫אדמו"ר שליט"א".‬

‫לאחר השיחה ירד הרבי מהבימה והחל לחלק.‬

‫על שער התניא נכתב: "'''יו"ד שבט תש"נ - ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א'''".‬

‫החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר‬ ‫מסודר, ועמדו מסביב הרבי הרבה "עוזרים" ו"מסדרים", פנה אליהם הרבי ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר‬ ‫לבד - בלעדם...‬

‫באמצע החלוקה‬ ‫היה "בלאגאן"‬ ודחיפות, ‬‫ונשמעו‬ ‫צעקות רבות, הרבי‬ ‫פנה כמה פעמים‬ ‫למזכיר ושאל מה‬ ‫קורה שם ושיעשו‬ ‫סדר. לא' שעמד על ‬‫השולחן סימן הרבי‬ ‫שירד. לאחר כמה‬ ‫זמן כבר נהי' סדר,‬ ‫והחלוקה המשיכה‬ ‫כרגיל.‬

‫כשעברו כמה ילדים ‫וביקשו לקבל עוד‬ ‫תניא עבור מישהו‬ ‫אחר, ענה הרבי ‫"לא", וסימן גם בראשו הק' לשלילה. היו כמה שהרבי נתן להם עוד תניא.‬

‫באמצע החלוקה עבר הרופא יחד עם בנו של הריל"ג והרבי דיבר עמו קצת.‬

‫באמצע החלוקה מסרו לרבי את ה"קובץ חידושי תורה לב לדעת" שהוציאו‬ ‫לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]. הרבי קיבל זאת‬ ‫כשאמר "זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה".‬

‫הרב [[עדין אבן-ישראל]] הגיע בסוף והרבי שאלו "דו ביסט אויכעט פון די‬ ‫נמושות?", [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים‬ ‫הפשוטים, והרבי חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.‬

‫בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בחיוב,‬ ‫הכניס לתוך הספר "לב לדעת" את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו‬ ‫במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.‬

‫כשניגש לפרוכת, סימן בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ"ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה‬ ‫לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.‬

‫הרבי יצא, בשעה שתיים-עשרה ועשרים לערך, במהירות כשמעודד את‬ ‫השירה בידיו הק'.‬

===י"ט כסלו תנש"א===
‫[[קובץ:תניא_יט_כסלו_תשנא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק תניא ל[[צ'ארלי]] ]]
[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] חזר מ[[אוהל]] בחמש וארבעים-וחמש דקות.

כבר בצהריים נודע ש[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] יחלק הלילה [[תניא]] לכאו"א. ה'[[ועד המסדר]]' סידרו את הביהכ"נ במיוחד עבור החלוקה.

קהל רב הגיע לתפילת מנחה ומעריב, לקראת החלוקה. בתפילת [[מנחה]] אמר [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ה[[קדישים]], בסיום תפילת [[ערבית]] לאחר הכרזת הגבאי ירד לסטענדער החלוקות והחל ב[[חלוקת התניא]] (החלוקה החלה בערך בשעה שש ורבע).

את ה[[תניא]] חילק הרבי בצירוף שטר של דולר לצדקה.

על [[שער התניא]] היה כתוב: "'''חג הגאולה י"ט כסלו – קצב שנה – ה'תקנ"ט- ה'תנש"א, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א'''".

לכמה שביקשו תניא נוסף עבור מישהו – לא נתן, ואמר לא' שזה רק עבור אלה הנמצאים כאן. חייך להרבה מהעוברים. לחתן וכלה שעברו (וכן לבני משפחתם) חייך
ואמר לכ"א: "בשעה טובה ומוצלחת".

בסיום החלוקה לקח תניא אחד והניחו תחת סידורו. ליד הפרוכת נעצר קמעא וסידר את הגאַרטעל, ואז נגע בפרוכת כרגיל ויצא כשמעודד את שירת הקהל "דידן נצח". בדרכו חילק בדרך לעוד כמה שלא קיבלו.

החלוקה נמשכה עד השעה עשר-ועשר דקות לערך.

בשבת הקרובה, ש"פ [[וישב]], [[כ"א כסלו]] – [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] נכנס ל[[התוועדות]] עם [[ספר התניא]] שחולק ב[[י"ט כסלו]], והיה מונח על השולחן במשך כל זמן ההתוועדות.

בעת ההתוועדות אמר הרבי שהשנה מלאו קצ"ב שנה להגאולה די"ט כסלו בפעם הראשונה (תקנ"ט – תנש"א), והאותיות קצ"ב מורות על כמה דברים: א) כבר נסתיימה
העבודה דקיבוץ הנצוצות. ב שכבר "נקצב" ונסתיים הזמן "דהפצת המעיינות חוצה", ומוכנים לקיום ההבטחה "דאתי מר דא מלכא משיחא".

ב[[מוצאי שבת קודש]] חולקו ספרי תניא ע"י [[המזכירות]].

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===ביאורי אדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===ביאורי חסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם לאנגלית ולרוסית).
*'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].
*'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].
* תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד

==ראו גם==
*[[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]].
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי.
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף].
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] באתר היברו-בוקס {{PDF}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א ניסן [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)

;שיעורים
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}}
*סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]{{וידאו}}: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63664 חלק א'], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 חלק ב']
*שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}
* מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya
* הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידאו}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

קובץ:תניא יט כסלו תשנא.jpeg

2015-12-02T17:04:25Z

דריבנער: הרבי מחלק ספר התניא בי"ט כסלו תשנ"א, בתמונה צ'ארלי מקבל תניא

[[הרבי]] מחלק [[ספר התניא]] ב[[י"ט כסלו]] [[תשנ"א]], בתמונה [[צ'ארלי]] מקבל תניא

שואל משה קליין

2015-12-01T20:55:13Z

דריבנער: /* בעסקנות הכלל */

{{אין תמונה|}}
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]]-[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שבאוקראינה לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, ביתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגית ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[בערל גרינפאס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השניה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו שעשה מסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.

בהגיעו לטשקנט, כבר היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

===בעסקנות הכלל===
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך ארון הקודש הנעול.

ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] נישא לרעייתו חיה ליבא, ביתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע, נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידים שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, והחל ללמד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].

מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת תרנגולים לכפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

===העלייה לארץ הקודש===
בתחילת שנות הלמ"דים הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, הורה הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]] שישלח בקשת איחוד עם בני משפחת קליין כיוון ששם משפחתו זהה לשם משפחתם, וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית.

בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]] הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח תפילין עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי, ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת היחידות הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

מאז הקפיד כל שנה לנסוע לבית רבינו לחודש החגים - חודש תשרי, והיה עוזר הרבה ובמרץ להרב ירוסלבסקי בהכנסות אורחים, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג להרבי מארץ ישראל.

===פטירתו===
[[ט"ו ניסן|בלילה הראשון של חג הפסח]] [[תשמ"ב]] נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, ובחודש אלול תשנ"ג נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר ארצה עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, וב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בנותיו:'''
*ביתו פייגא, רעייתו של הרב ישראל צבי גליצנשטיין, נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי
*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזיגסטון]], ברוקלין ניו יורק

==לקריאה נוספת==
* [[שניאור זלמן ברגר]] '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37323 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''', תשורה משמחת הנישואין של שמואל וחיה ליבא גוראריה, כ"ז אדר שני תשס"ח

{{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד טשקנט: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]

סמרקנד

2015-12-01T20:47:34Z

דריבנער: /* רשימת חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) */

'''סמרקנד''' הינה העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. בעיר ישנה פעילות חב"דית מזה למעלה ממאה שנים. ובימי מלחמת העולם השניה, ובעיקר אחרי [[הבריחה הגדולה]] נוצרה בה קהילה חב"דית גדולה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות.

הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר [[שנות חיים]] ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב בעברית ובוכרית.

הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השניה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר.

==בימי ה[[שואה]]==

בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, העתיקו את מקום מגורם לעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד.

=="לאחר שהקהל עזב"==

לאחר המלחמה, כאשר הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות, ואיתם רבים מחסידי חב"ד שהתחזו לאזרחים פולניים, החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד|חסידים]] בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב).

אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי.

גם בתקופה זו, סמרקנד הייתה במדה מסויימת כמו עיר הבירה של כל חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית, כיון שבה היתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}
בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב שמחה גורודצקי על ידי [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום.

ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], ובעקבות הצורך הוקמה ישיבה חדשה על ידי ר' [[מיכאל טייטלבוים]].

==רשימת חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, אחרי שהקהל עזב - לפי סדר הא"ב:
* הרב [[דוד אוקונוב]] הי"ד
* הרב [[בערקע חן]]
* הרב יעקב בורושנסקי
* הרב [[אברהם זלצמן]]
* הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
* הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
* הרב [[משה חיים לוין]]
* הרב [[צבי הירש לרנר]]
* הרב אליעזר מישולובין
* הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
* הרב אשר אריה מקובצקי
* הרב [[משה ניסילעוויטש]]
* הרב [[יעקב נוטיק]]
* הרב [[מענדל פוטרפס]]
* ר' [[יעקב פיל]]
* הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
* הרב דוד מישולובין
* הרב חיים וואלאוויק
* הרב [[מיכאל מישולובין]]
* הרב יצחק מישולובין

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, וחיזקו את היהדות במקום.
כיום השליח הראשי לאוזבקיסטן ואסיה התיכונה הרב [[אבא דוד גורביץ]] המתגורר ב[[טשקנט]], פועל גם בסמרקנד.

==לקריאה נוספת==
* [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
* [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', [[תשמ"ד]].
*[[הלל זלצמן]], [[מחתרת סמרקנד (ספר)]] - המחתרת שהשפיעה למרחקים, [[תשע"ג]].

[[קטגוריה:קהילות חב"ד במזרח רוסיה]]

שיחת משתמש:Chabadnik

2015-12-01T16:23:46Z

דריבנער:

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 1|ארכיון 1]] - [[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 2|ארכיון 2]] - [[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 3|ארכיון 3]] - [[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 4|ארכיון 4]]}}
'''שלום וברוכים הבאים.'''

אשמח לעזור בכל שאלה שאוכל.



== הרשאה לתמונות ==

אבקש לקבל הרשאה להעלאת תמונות. בתודה מראש--[[משתמש:אבי כהן50|אבי כהן50]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 10:43, 18 ביוני 2013 (UTC)
:קיבלת, בהצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:07, 19 ביוני 2013 (UTC)

[[אולם הדיונים#זה לא כזה מסובך...]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 00:31, 5 ביולי 2013 (UTC)

== גם אני מצטרף להנ"ל.. ==

אבקש לקבל הרשאה להעלות תמונות, על החתום --[[משתמש:ר' פאלע|ר' פאלע]] - [[שיחת משתמש:ר' פאלע|שיחה]] 20:43, 10 באוקטובר 2013 (UTC)
:קיבלת, בהצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:01, 13 באוקטובר 2013 (UTC)

== העלאת תמונות ==

אבקש הרשאה להעלאת תמונות. [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 00:45, 31 במרץ 2014 (UTC)
:ברשותו של חב"דניק, קיבלת, בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בניסן ה'תשע"ד 17:14, 2 באפריל 2014 (UTC)
==גם אני מצטרף להנ"ל==
אפשר???
משתמש ד.ר
:ההרשאה מתקבלת אוטומטית לאחר מספר ימי ותק עריכות (מצטער, לא זוכר כמה בדיוק...). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באב ה'תשע"ד 22:19, 13 באוגוסט 2014 (UTC)
אני יכול כבר?
::קיבלת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בטבת ה'תשע"ה 21:21, 7 בינואר 2015 (UTC)

== הרשאה להעלאת תמונות ==

אבקש לקבל הרשאה להעלאת תמונות,תודה[[משתמש:חנוך|חנוך]] - [[שיחת משתמש:חנוך|שיחה]] 07:53, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:קיבלת. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:43, 28 באוקטובר 2014 (UTC)

== אפשר לקבל הרשאה? ==

בעבר היה לי ניק אחר אבל כל פרטיו אבדו לי,
תודה רבה
--[[משתמש:מנחם מ.|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 05:35, 12 ביולי 2015 (UTC)
:קיבלת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בתמוז ה'תשע"ה 21:43, 13 ביולי 2015 (UTC)

== אפשר לקבל הרשאה? ==

ברצוני להעלות תמונות, אפשר לקבל הרשאה? --[[משתמש:דריבנער|דריבנער]] - [[שיחת משתמש:דריבנער|שיחה]] 16:23, 1 בדצמבר 2015 (UTC)

י"ג בשבט

2015-02-02T15:19:29Z

דריבנער:

{{חודש שבט}}
'''י"ג בשבט''' הוא היום השלושה עשר ב[[חודש שבט]].

ביום זה מוצאים את [[ספר תורה של משיח]] במנין של הרבי ב770 כשזה חל ביום הקריאה.

==אירועים ביהדות==
*[[תרע"ז]] - רבי ברוך סורצקין, ראש ישיבת טלז בליבלנד, נולד.
*[[תשל"ט]] - רבי ברוך סורצקין, ראש ישיבת טלז בליבלנד, נפטר.
*[[תק"ע]] - רבי מרדכי מלכוביץ', אבי שושלת לכוביץ'–קוברין–סלונים, נפטר.
*[[תרט"ו]] - רבי צבי אריה לודמיר, אב"ד לודמיר, נפטר.
*[[תש"ה]] - רבי יששכר שלמה טייכטל, אב"ד פישטיאן, נרצח על קידוש ה'.

==[[ימי חב"ד]]==
=== נפטרו===
*[[תרצ"ב]] - הרב [[ברוך שלום כהן]], מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], שפעל בשנותיו האחרונות במחתרת בהחייאת היהדות במוסקבה, ובניהול כספי המחתרת.
*'''[[תש"ב]] - [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמו של [[אדמו"ר הריי"צ]]'''.
*[[תשל"ו]] - הרב [[נחום גולדשמיד]], [[משפיע]] ו'[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]]' בחסידות, תושב [[תל אביב]].
*[[תשע"ד]] - הרב [[משה ליפא רבינוביץ]], [[חסיד חב"ד]] מ[[ירושלים]] שהקים את [[ישיבה|ישיבת]] חב"ד בויניצא, [[אוקראינה]].

{{להיום יום|י"ג|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה יג]]

שואל משה קליין

2014-12-04T23:03:47Z

דריבנער:

{{אין תמונה|}}
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]]-[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שבאוקראינה לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, ביתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגית ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[בערל גרינפאס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השניה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו שעשה מסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.

בהגיעו לטשקנט, כבר היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

===בעסקנות הכלל===
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך ארון הקודש הנעול.

ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] נישא לרעייתו חיה ליבא, ביתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]]. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידים שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, והחל ללמד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].

מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת תרנגולים לכפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

===העלייה לארץ הקודש===
בתחילת שנות הלמ"דים הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, הורה הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]] שישלח בקשת איחוד עם בני משפחת קליין כיוון ששם משפחתו זהה לשם משפחתם, וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית.

בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]] הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח תפילין עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי, ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת היחידות הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

מאז הקפיד כל שנה לנסוע לבית רבינו לחודש החגים - חודש תשרי, והיה עוזר הרבה ובמרץ להרב ירוסלבסקי בהכנסות אורחים, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג להרבי מארץ ישראל.

===פטירתו===
[[ט"ו ניסן|בלילה הראשון של חג הפסח]] [[תשמ"ב]] נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, ובחודש אלול תשנ"ג נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר ארצה עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, וב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בנותיו:'''
*ביתו פייגא, רעייתו של הרב ישראל צבי גליצנשטיין, נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי
*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזיגסטון]], ברוקלין ניו יורק

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין''', תשורה משמחת הנישואין של שמואל וחיה ליבא גוראריה, כ"ז אדר שני תשס"ח

לקריאת התשורה המלאה: http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37323

{{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד טשקנט: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]

שואל משה קליין

2014-12-04T22:44:30Z

דריבנער:

{{אין תמונה|}}
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]]-[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שבאוקראינה לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, ביתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגית ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[בערל גרינפאס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השניה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו שעשה מסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.

בהגיעו לטשקנט, כבר היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

===בעסקנות הכלל===
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך ארון הקודש הנעול.

ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] נישא לרעייתו חיה ליבא, ביתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]]. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידים שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, והחל ללמד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].

מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת תרנגולים לכפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

===העלייה לארץ הקודש===
בתחילת שנות הלמ"דים הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, הורה הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]] שישלח בקשת איחוד עם בני משפחת קליין כיוון ששם משפחתו זהה לשם משפחתם, וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית.

בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]] הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח תפילין עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי, ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת היחידות הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

===פטירתו===
[[ט"ו ניסן|בלילה הראשון של חג הפסח]] [[תשמ"ב]] נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, ובחודש אלול תשנ"ג נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר ארצה עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, וב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בנותיו:'''
*ביתו פייגא, רעייתו של הרב ישראל צבי גליצנשטיין, נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי
*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזיגסטון]], ברוקלין ניו יורק

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין''', תשורה משמחת הנישואין של שמואל וחיה ליבא גוראריה, כ"ז אדר שני תשס"ח

לקריאת התשורה המלאה: http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37323

{{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד טשקנט: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]

שואל משה קליין

2014-12-04T22:42:18Z

דריבנער:

{{אין תמונה|}}
הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]]-[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שבאוקראינה לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, ביתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגית ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[בערל גרינפאס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השניה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו שעשה מסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.

לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.

בהגיעו לטשקנט, כבר היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

===בעסקנות הכלל===
עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך ארון הקודש הנעול.

ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] נישא לרעייתו חיה ליבא, ביתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]]. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידים שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, והחל ללמד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].

מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת תרנגולים לכפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

===העלייה לארץ הקודש===
בתחילת שנות הלמ"דים הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, הורה הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]] שישלח בקשת איחוד עם בני משפחת קליין כיוון ששם משפחתו זהה לשם משפחתם, וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית.

בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]] הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח תפילין עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי, ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת היחידות הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

===פטירתו===
[[ט"ו ניסן|בלילה הראשון של חג הפסח]] [[תשמ"ב]] נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, ובחודש אלול תשנ"ג נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר ארצה עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, וב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] נפטר.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*ר' [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

'''בנותיו:'''
*ביתו פייגא, רעייתו של הרב ישראל צבי גליצנשטיין, נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי
*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי לקנזיגסטון, ברוקלין ניו יורק

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין''', תשורה משמחת הנישואין של שמואל וחיה ליבא גוראריה, כ"ז אדר שני תשס"ח

לקריאת התשורה המלאה: http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37323

{{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד טשקנט: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]

מאיר שלמה ינובסקי

2014-09-09T06:32:10Z

דריבנער: לכאורה שמה - רק רחל, לא רחל זלדה - ובמיחוד ממכתבו של הרבי

{{לעריכה|סיבה=לא אנצקלופדי, חסר קישורים פנימיים}}
[[קובץ:מאיר שלמה ינובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר שלמה הלוי ינובסקי]]
הרב '''מאיר שלמה הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חריטונוב]]) שרמ"ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר"ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ"ש); ישנו רב באה"ק (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ"ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קו נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. [אגב, ביחידות של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור באה"ק ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ"ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ"ש היה לוי].}} ינובסקי''' היה רבה של העיר [[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]], אביה של [[הרבנית חנה]] אמו של [[הרבי]]. בנם של הרה"ג [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל ליב הלוי ינובסקי]] - ראש [[כולל חב"ד]] בעיר רומנובקה - והרבנית בילא רבקה, בתו של הרה"ג הרה"ח ר' [[אברהם דוד לאוואט]].

==תולדות חיים==

נולד בין השנים תר"י - תרט"ו.

נשא לאשה את הרבנית [[רחל ינובסקי|רחל זלדה]] בת ר' [[יצחק פושניץ]], רבה של [[דוברינקה]] שע"י ניקולייב. לאחר חתונתו דר אצל אביו הגאון ישראל לייב בעיר רומנובקה, שם נולדה לו בתו הרבנית חנה שניאורסון, ביום [[כ"ח טבת]] [[תר"מ]].

זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] יותר מחצי שנה, והיה מה'[[יושבים]]' (זיצערס{{הערה|כך היה הסדר באותם ימים, מיד אחר החתונה היו נוסעים לרבי לתקופת מה}}) שישבו ולמדו תורה עד פטירת הרבי [[מוהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]].

כשחזר ל[[ניקולייב]] סיפר על הנהגתו של אדמו"ר מוהר"ש שהיתה בהרחבה מופלגה, וכל כלי תשמישו היו מזהב. היו לו שני שעוני זהב מימין ומשמאל, את הסיגריות היה מעשן בפיית זהב, קופסת הטבק היתה מזהב, גם מרכבתו קושטה בזהב. לבושו תפארה, ואף למקלו היתה גולת זהב בראשו.

שאל אותו אחד השומעים: מדוע מתנהג הרבי בהרחבה מופלגה? הרי מוטב שהרבי יתן את כל כספו לצדקה, ושהוא עצמו יסתפק בלחם צר ומים לחץ כדרכם של ישראל בגלות!

ענה לו - הרב מאיר שלמה - פעטאח! פעטאח! {פתי, פתי} לשם מה נברא הזהב בעולם, האם בשבילי ובשבילך?! או שמא עבור הגויים, להבדיל?! הרי בשביל צדיק כמותו נברא העולם!

לאחר שהוא חזר מהרבי המוהר"ש, הוא גדל בבית סבו - הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בעל '[[שער הכולל]]' רבה של ניקולייב - עד פטירתו (ב[[ח"י אלול]] [[תר"נ]]), והוא גידלו וחינכו כבן.

ר' מאיר שלמה אף הסתופף בצילו של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]].

אביו הרב ישראל לייב נפטר בשנת [[תרמ"ד]],

בשנת [[תרמ"ו]] נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו ישראל (ארי'ה) ליב, בתרס"א נפטר ממחלת הטיפוס ל"ע. פטירתו של הבן הצעיר גרמה לו כאב וצער גדול מאוד, עד אשר לא היה בכוחו לעסוק בשום דבר. עקב כך שלח לו כ"ק אדמו"ר הרש"ב (בט' ניסן תרס"א) מכתב תנחומין {{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד רנ"א}}.

=== רב בעיר ניקולייב ===

טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.

==אודותו==

הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם [[בעל מנגן]] נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "רחמנא דעני". (הניגונים מופיעים בספר הניגונים וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז).
מפורסם הוא הניגון "וואלאח" - מנגינת רועים שמקורה בוולכי' המזרחית - אשר הושר תכופות על ידו{{הערה|ראה ספר הניגונים חלק א' עמ' יט ניגון רג}}, על ניגון זה מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק א' עמ' 72 ואילך}} בשם נכדו ר' [[אברהם דוד ינובסקי]]: פעם הגיע שליח מיוחד אל רבי מאיר שלמה וסיפר לו על חתנו, [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], המתגורר ביקטרינוסלב, שהוא רתוק למיטתו בסיבת דלקת ריאות קשה שפקדה אותו, לשמע הדברים הפכו פני רבי מאיר שלמה להבים, הניח רגלו הימנית על הכסא והתחיל לפזם לו את ניגונו המפורסם מנגינת הרועים "וואלאח", (הנ"ל), במתיקות ועריבות נפלאה וכאשר גמר לשיר - נענה ואמר ברצינות יתירה: "אויב עס איז ח"ו עפעם באשערט אויף איהם - וויל איך זיין דער פארבייט פאר איהם" [=באם ח"ו נגזר עליו רצוני להיות תמורתו]!".

רבי מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס –מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא היתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]]. מיהר למחנה ההסגר וספר תניא בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - פרק י"א|סימן יא באגרת הקודש]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מידי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, מאוחר יותר סיפר ר' מאיר שלמה שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.

==הסתלקותו==
הסתלק ביום [[כ"ג באלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|מקובל היה לחשוב שנפטר בשנת תרצ"ז אולם לאחרונה התגלה שהסתלקותו היתה בשנת תרצ"ג: ביומן מחודש תשרי תרצ"ג, כותב הרבי אודות ניגון אדמו"ר מהר"ש ומקורו, ובתוך הדברים מזכיר "שלמדתיו מאא"ז שליט"א". ומזה שבתרצ"ג עדיין היה בחיים בעלמא דין. ובאגרת הרב ר' שמואל שניאורסאן (דודו של הרבי, שהיה גם הוא חתנו של הרב מאיר שלמה ינובסקי ז"ל) שנתפרסמה ב"כפר חב"ד" (גליון 718, עמ' 112), מתאריך "ערב יום הכפורים תרצ"ד", נכתב: "היתה לי אבדה גדולה, כי חותני הרה"ג [רבי מאיר שלמה] נפטר שבוע קודם ר"ה העבר, וחבל על דאבדין ולא משתכחין, והוא היה איש צדיק באמת, ה' ינחמנו בתוך אבלי ציון וירושלים, ויאמר לצרותינו די, וזכותו יגן
עלינו ". מאגרת זו נתברר באופן מוחלט אשר שנת פטירת הרה"ג רמ"ש ז"ל היא תרצ"ג (וכך גם נכתב בבית חיינו גליון 104 ע' 29). ועל פי זה יש לתקן גם בהספרים: תולדות לוי יצחק, ימי מלך, ימי חב"ד. ועוד).}} בניקולייב. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו חתנו הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]] לרבה של ניקולייב.

אשתו הרבנית [[רחל ינובסקי|רחל ינובסקי]] נרצחה על ידי הנאצים בשואה ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]].

[[קובץ:מאיר שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה שמצאו אצל [[הרבנית חנה]]- הרב מאיר שלמה ינובסקי]]

==נכדו הרבי==

[[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי בניקולייב. בבית זה הכניסו את הרבי בבריתו של אאע"ע]]
בהיות רבי לוי יצחק סמוך על שולחן חותנו, אז נולד בנו בכורו, [[הרבי]], בי"א ניסן שנת תרס"ב.

ברית המילה התקיימה ביום ח"י ניסן ב' דחוה"מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של ר' אביו לוי"צ) בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. [[ר' לוי'ק]] חגג באותו היום את יום הולדתו העשרים וארבע. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק ב' עמ' 337 וב"ימי מלך" חלק א' פרק ד'}} אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]] שו"ב מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו (כמנהג החסידים) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר' אשר חלשה דעתו, ונענה לו: אשר! לעמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול. אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי{{הערה|ראה לעיל}}.

[[הרבי]] היה דר אצל זקנו בשנות ילדותו, כמה שבועות בסיום חדשי ה[[קיץ]], וזוגתו הרבנית מרת רחל הי"ד, הייתה מטפלת בהרבי{{הערה|מתוך יומן שכתב הרבי בעצמו}}.

[[הרבי]] לימד את אחד מניגוני סביו על המילים מהסליחות "[[רחמנא דעני]]", ביום שמחת תורה [[תש"כ]]{{הערה|לאחר ההתוועדות הגיע הרה"ת ר' [[יהודה לייב ראסקין]] לבית הרבנית וניגן בפניה את הניגון, הרבנית זיהתה מיד, ואמרה שזה הניגון של האבא שלה}}.

=== שמו - מאיר שלמה ===
ב[[התוועדות]] שבת פר' נצבים-וילך - כ"ג אלול - תשמ"ט ביאר הרבי באריכות את המשמעות של השם "מאיר שלמה":
''... וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמה, שמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין ה'יושבים' אצל אדמו"ר מוהר"ש, ולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיו"ב.
''אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר היתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'.''

בכמה התוועדויות{{הערה|ראה התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 438, התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמודים 350. 354. ועוד}} נוספות הזכיר הרבי את צירוף שמות סבו, ובהערה למכתב כללי{{הערה|ספר השיחות תשנ"א חלק ב' עמוד 877}} מזכירו הרבי בתואר 'הרב הצדיק'.

פעם פנה [[הרבי]] להרה"ת ר' [[דובער יוניק|מאיר שלמה יוניק]], הצביע לעברו ואמר בחיוך: מסתמא וויסטו אז דו ביסט א נאמען נאך מיין זיידען {תרגום חופשי: מסתמא הנך יודע שאתה נקרא על שם הסבא שלי}. כשהרבי אמר "מיין" {שלי} הרבי הצביע על עצמו.

[[הרבי]] נוהג לומר אחריו "קדיש" ביום פטירת סבו.

==תמונתו==

תמונתו של ר' מאיר שלמה - נמצאה בדירת בתו [[הרבנית חנה]] שניאורסהאן לאחר פטירתה, והייתה למראה עיני הרבי בשנת [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז|ז]] ואז התבטא הרבי "דאס איז דער זיידע" (זהו הסבא).

לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]] - הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב{{הערת שוליים|בשם הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]].}}. התמונה נדפסה לראשונה בקובץ "[[צדיק למלך]]".

==משפחתו==
*'''אשתו''': הרבנית [[רחל ינובסקי]], בת הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דוברינקה.
* '''בתו''': [[הרבנית חנה]], אשת ר' לוי יצחק שניאורסאהן רבה של יקרטינוסלב - אמו של [[הרבי]].
*'''בנו''': ישראל ארי' לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה ממחלת הטיפוס.
*'''בתו''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרה"ח ר' שמואל שניאורסאהן.
*'''בתו''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.

== קישורים חיצוניים==
* [http://www.scribd.com/doc/12803930/- קונטרס על פועלו וחייו של הרב ינובסקי], את"ה אהלי תורה.
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ינובסקי מאיר שלמה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ינובסקי מאיר שלמה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ינובסקי מאיר שלמה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|ינובסקי מאיר שלמה]]

מיכאל טייטלבוים

2014-09-07T07:55:15Z

דריבנער:

[[תמונה:מט.jpg|left|thumb|250px|הרב מיכאל טייטלבוים]]
הרב '''מיכאל טייטלבוים''' ע"ה נולד בוועליקי-לוקי בשנת [[תער"ב]] להוריו הרב חיים משה ולאמו מרת צביה ע"ה.
תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו - יבלחט"א - הרה"ח ר' אליעזר מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את [[הרבי]] [[מלך המשיח]].

במקביל לעיסוקיו הרבים, עסק ר' מיכאל ב[[תורת החסידות]] ו[[עבודת התפילה]]. ספר ה[[תניא]] היה שגור על לשונו בעל-פה.

מלבד היותו [[חסיד]] דגול, היה לוחם ללא חת שלחם להפצת [[תורה]] ו[[חסידות]] בימי האימים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. מעולם לא חשש על עצמו, והשליך את חייו מנגד באומץ לב וללא חת. הוא התבלט גם בטוב לבו, והיה 'נחשון' לכל דבר שבקדושה ובצדקה.

כמו ב[[חינוך]] על טהרת הקודש, בכל התחומים התמסר ר' מיכאל לרצונו הקדוש של הרבי מלך המשיח, ולחם למען קיום הוראותיו של הרבי. כאשר היה מדובר בקיום הוראה של הרבי, היה ר' מיכאל תקיף בדעתו, ופועל ללא שהיות בהתאם להוראות הרבי.

נפטר בחודש [[אדר]] בשנת [[תשס"ה]].

ב[[שבת קודש]] פרשת [[כי תצא]] - [[י"א אלול]] [[תשע"ד]] נפטר אשתו '''מרת אסתר''', כשהיא בת 96. הותירה אחריה את בנה '''הרב אליעזר''', נכדים ונינים ואלפי תלמידים במוסדות [[אהלי תורה]].

==שנות צעירותו==

כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרה"ח ר' [[מיכאל בלינער]] ("דער אלטער"), ה[[משפיע]] מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו חלמה את ר' מיכאל בחלומה וזה הורה לה כי תיתן לבנה הנולד את שמו.

ר' מיכאל זכה בשנות בחרותו להיות אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]].

בשנת [[תרפ"ז]], בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]'.

תקופה מסויימת למד ר' מיכאל בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]].

בתקופת חורף [[תרצ"א]] למד ר' מיכאל במחלקה של [[תומכי תמימים זארוציי]], אלא שבאחד הימים נכנסו הקלגסים ועצרו אותו יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו.

ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת את רוסיה, כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה.

==במחלקות תומכי תמימים==

זמן קצר לאחר מכן, שוחרר ר' מיכאל, אך הוא המשיך בנחישות ללמוד תורה. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים סטראיא]].

ר' מיכאל למד במחלקה זו עד שלהי שנת [[תרצ"ד]], או אז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]].

בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[תומכי תמימיפ ז'יטומיר]], במקומו של ראש הישיבה הרב [[אליעזר פינסקי]], שנישא בנתיים.

המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ"ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[תומכי תמימים וורוניז']]. כאשר ר' [[שלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל למשגיח במקומו, כשהוא מלמד ומשגיח על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע ה[[חורף]] כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר.

בסוף שנת [[תרח"צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]] הי"ד. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי.

באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק על מנעול ובריח, והבחורים נמלטו על נפשם. חלקם הגיעו לחרקוב וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות הסטטוס החדש בו היה, אברך נשוי.

==מלחמת העולם השניה==

בעיצומם של ימי תשרי תש"ב, החלו הגרמנים ימ"ש להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל החליט לעזוב את העיר מיד לאחר שבת בראשית. לאחר מסע נידודים ארוך הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם הקים ר' מיכאל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] יחד עם ר' [[ישראל לוין]].

בתום המלחמה הורשו אזרחי פולין הפליטים לחזור לארצם ולמולדתם, ואז החלה הבריחה הגדולה של חסיד חב"ד ברוסיה שלימים נקראה בשם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]". לר' מיכאל היו הניירות ובניסים גלויים קיבל היתר יציאה מ"אוביר".

ביום שני, ד' ב[[סיון]] [[תש"ו]], ארז ר' מיכאל את חפציו ונסע אל תחנת הרכבת, שם עלה על משאית המסע - 'עשאלון'. לאחר שלושה שבועות, ביום חמישי, כ"א ב[[סיון]], עצרה הרכבת סמוך לעיר וורוצלאוו, תחנתה האחרונה.

ר' מיכאל המשיך עם משפחתו ברכבת מיוחדת ללודז', משם המשיך לוואלדשטאט "[[פאקינג]]", לא הרחק ממינכן, שם כבר הוקם מחנה גדול ובו כשבעת אלפים יהודים.

ביום רביעי [[ט"ו אלול]] ערך הרה"ח ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל העסקנים ה[[חב"ד]]יים, ובהסכם כולם מינה ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה. ר' מיכאל, שהוכח כעסקן מסור, מונה לחבר בוועד המיוחד. באותה הזדמנות הוקמה [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב"דית במחנה]], כאשר ר' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות.

רוב אנ"ש שהו ב[[פאקינג]] זמן קצר, אולם ר' מיכאל וידידו הטוב ר' ישראל נשארו עוד תקופה ארוכה במקום. היה קשה להשיג אשרות מעבר, והתמזל מזלם שגם אשר הצליחו סוף סוף להשיג אשרות, התקלקלו האשרות, והיו צריכים להשיג חדשות.

ר' מיכאל המשיך לעסוק בחינוך הנערים היהודיים במחנה, כאשר במקביל הוא עוסק בענייני הכלל. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, ו[[הרבי]], שעמד בראש הוצאת הספרים [[קה"ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים ב[[פאקינג]], בתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]], וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים לארצות הברית.

בחורף [[תש"ח]], לאחר עשר שנות נישואין, נולד לבני הזוג טייטלבוים בנם יחידם אליעזר שי' בשעה טובה ומוצלחת.

==בארצות הברית==

[[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים ב[[חלוקת דולרים]]]]בשנת [[תשי"א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הברית]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית.
[[קובץ:טיטלבוים קארף.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] בהתוועדות ב-[[770]]]]

את האשרות לארצות הברית השיג ר' מיכאל לאחר זמן קצר יחסית, ובראשית שנת [[תשי"ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת ברונקס, ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהריים.

ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת בראנזוויל, ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת.

באותן שנים התגורר ר' מיכאל בברונזוויל, שם התגוררו רוב [[אנ"ש]]. מאוחר יותר, בשנת [[תש"כ]], עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש. מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש.

כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי בית הכנסת בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם בחירוף נפש נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום.

ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת בחירוף נפש, ועד היום מתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש.

בנוסף לזה לקח ר' מיכאל על עצמו את עול החזקת המקוה שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה.

ר' מיכאל פעל רבות להחדרת עניין הצניעות בתוככי אנ"ש.

ר' מיכאל אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בחירוף נפש בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך לדגול באמירת 'יחי' ובהחדרת זהות הרבי כ[[מלך המשיח]].

==פטירתו==

בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה.
נפטר ב[[ו' אדר]] [[תשס"ה]].

אלפים השתתפו בהלוויתו של ר' מיכאל. מסע הלוייה החל בבית הכנסת שלו שבאיסט פלטבוש מקום מגורו והמשיך לעבר "[[אהלי תורה]]" המוסד אותו ייסד בהוראת [[הרבי]]. לאחר מכן הגיע מסע ההלוויה לכניסה ל-[[770]] שם נשא דברים מנכ"ל המוסד כיום הרב [[יוסף רוזנפלד]]. הרב רוזנפלד הבטיח שמוסדות "[[אהלי תורה]]" ימשיכו להתנהל ברוחו של הרב טייטלבוים ולא יזוזו אף זיז כלשהו מדרכו. משם המשיך מסע ההלוויה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] של אגודת חב"ד אשר בקווינס, ושם נטמן.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

{{מיון רגיל:טייטלבוים מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]

תומכי תמימים קווינס

2013-04-08T06:08:30Z

דריבנער:

[[קובץ:תומכי תמימים קווינס בנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה בקווינס]]
'''תומכי תמימים קווינס''' נוסדה בחודש [[אלול]] [[תש"ע]], ונכון לשנת [[תשע"ג]] מונה הישיבה כ-60 תלמידים.

==וועסט ניו יארק==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה מקוממת בוועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין [[בית הכנסת]] נבנה בשנת [[תרע"ו]] (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד בית הכנסת שומם וריק. בשנת [[תשס"ו]] הועברה הבעלות על המקום לידי ר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אבל הישיבה לא החזיקה זמן רב.

כאשר נוסדה המתיבתא בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום [[מקווה|מקווה טהרה]] מפואר.

הישיבה נפתחה עם שיעור אחד בלבד, אך עם השנים הלכה והתפתחה, עד שבשנת תשע"ג הגיע מספר התלמידים בישיבה למעל ל-60 תלמידים. רוב התלמידים בישיבה, הינם בוגרי ה[[תלמוד תורה]] '[[אור מנחם קראון הייטס]]'.

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] ז"ל נושא דברים בטקס חנוכת הבית לבין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] הצליחו מנהלי הישיבה לאתר בנין שהתאים יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], והישיבה עברה למקומה החדש. הבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים", וענה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, מקווה פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק).

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ויחד עם חברי הוועד הרוחני של הישיבה, חנכה הישיבה את המבנה החדש בקווינס. באירוע קביעת המזוזות השתתפו כאמור הרבנים חברי הבד"צ, לצד השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך שלא חסכו בשבח והודיה לה' יתברך על שזיכה אותם בישיבה שתשכון בסמוך אליהם.

באותה תקופה אף סידרו עם הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה יהיה רשמי סניף של [[תומכי תמימים]].

==צוות הישיבה==
* [[ראש ישיבה|ראש הישבה]]: הרב מנחם מענדל שארף.
* [[משפיע|המשפיע]]: הרב משה סוסובר.
* [[ר"מ|ר"מים]]: הרב שמואל נומאן, הרב יוסף וואלף.
* וועד הרוחני: ה[[משפיע]] הרב [[יצחק שפרינגר]] (ז"ל), הרב [[רפאל ווילשאנסקי]], הרב [[שלום דובער ליפסקר]] והרב [[מרדכי חן]].
[[קובץ:קווינס. תמונת מחזור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה, בשנה השניה]]
==התלמידים השלוחים בישיבה==
* [[תשע"א]]: הת' מ"מ נאטיק, הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, והת' יוסי נדלר.
* [[תשע"ב]]: הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, הת' יענקל סאמיועלס, הת' דובער שארף, הת' יואל הורוויץ, והת' מ"מ טלעשבסקי.
* [[תשע"ג]]: הת' אברהם משה דייס, והת' שלום דובער נימני.

==הוצאות לאור==
בישיבה פועלת מערכת הערות, והיא מוציאה מזמן לזמן קובץ בשם '''לאפשה לה''' - על שם קריאתו הידועה של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] שעל כל יהודי מוטל החיוב "לאפשה לה", כלומר, לחדש בתורה.

להלן כמה מהקבצים שיו"ל לאחרונה:
*[http://chabad.info/images/notimage/69890_he_1.pdf הקובץ של ג' תמוז תשע"ב]
*[http://chabad.info/images/notimage/72063_he_1.pdf הקובץ של תשרי תשע"ג]
*[http://chabad.info/images/notimage/75227_he_1.pdf הקובץ של י"א ניסן תשע"ג]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=58042 התוועדות ר"ח כסלו בישיבה - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57821 התוועדות עם הרב בערל זלצמן - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71199 תמונות מיום הראשון בתשע"ג] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 תלמידים מכיתת מכינה נבחנים על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים ברוין וצינר בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66659 סיכום מבצע הכנה ליו"ד שבט תשע"ב - התוועדויות בכל ליל שישי] {{אינפו}}

[[קטגוריה: ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

שיחה:תומכי תמימים קווינס

2013-04-08T01:27:22Z

דריבנער:

נראה שהשם שיותר מתאים לערך הוא "אור מנחם ניו ג'רסי". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באלול ה'תשע"א 09:35, 5 בספטמבר 2011 (UTC)
:ככל הידוע לי השם הוא דוקא לא ישיבת אור מנחם, אלא מתיבתא ליובאוויטש, וד"ל. ואדרבה נראה לי כי צריכים לשנות את שם הערך למתיבתא ליובאוויטש. (ואם בהמשך הזמן יוסיפו ישיבות נוספות עם שם דומה אז נעשה דף פירושים או שנוסיף את המקום ע"י השם (בכל זאת הישיבה כרגע בקווינס, ולא בניו ג'רסי)). --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 16:16, 5 בספטמבר 2011 (UTC)

== תומכי תמימים ליובאוויטש - סניף קווינס ==

לפני החתלת שנת הלימודים של תשע"ב (קיץ תשע"א) הצליחו הנהלת הישיבה לסדר שהישיבה יהיה רשמי סניף של תומכי תמימים!! http://www.chabad.info/images/originalsize/4222/422247.jpg

::נכון. לפי דעתי שם הערך צריך להיות '''תומכי תמימים קווינס '''--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 20:19, 5 בספטמבר 2011 (UTC)
:::העברתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ז' באלול ה'תשע"א 10:45, 6 בספטמבר 2011 (UTC)

== קובץ גאומ"ש ==

סליחה: אבל לא ידוע לי שיו"ל בקווינס כזה דבר, אולי כבודו מתבלבל בישיבה אחרת... {{שכח|דריבנער}}

== תמונה ==
אם אפשר להשיג תמונה של בניין הישיבה באור יום - עדיף. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • כ"ח בניסן ה'תשע"ג 03:15, 8 באפריל 2013 (IDT)

http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69246

יש כאן לינק לתמונות מהבנין, חיי הישיבה, והתלמידים השלוחים דשנת תשע"ב - נא להעלות אותם בצד. יישר כח!
--[[משתמש:דריבנער|דריבנער]] - [[שיחת משתמש:דריבנער|שיחה]] 04:27, 8 באפריל 2013 (IDT)

תומכי תמימים קווינס

2013-04-07T22:55:19Z

דריבנער: /* קווינס */

[[קובץ:תומכי תמימים קווינס בנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה בקווינס]]
'''תומכי תמימים קווינס''' נוסדה בחודש [[אלול]] [[תש"ע]], ונכון לשנת [[תשע"ג]] מונה הישיבה כ-60 תלמידים.

==וועסט ניו יארק==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה מקוממת בוועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין [[בית הכנסת]] נבנה בשנת [[תרע"ו]] (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד בית הכנסת שומם וריק. בשנת [[תשס"ו]] הועברה הבעלות על המקום לידי ר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אבל הישיבה לא החזיקה זמן רב.

כאשר נוסדה המתיבתא בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום [[מקווה|מקווה טהרה]] מפואר.

הישיבה נפתחה עם שיעור אחד בלבד, אך עם השנים הלכה והתפתחה, עד שבשנת תשע"ג הגיע מספר התלמידים בישיבה למעל ל-60 תלמידים. רוב התלמידים בישיבה, הינם בוגרי ה[[תלמוד תורה]] '[[אור מנחם קראון הייטס]]'.

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] ז"ל נושא דברים בטקס חנוכת הבית לבין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] הצליחו מנהלי הישיבה לאתר בנין שהתאים יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], והישיבה עברה למקומה החדש. הבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים", וענה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, מקווה פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק).

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ויחד עם חברי הוועד הרוחני של הישיבה, חנכה הישיבה את המבנה החדש בקווינס. באירוע קביעת המזוזות השתתפו כאמור הרבנים חברי הבד"צ, לצד השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך שלא חסכו בשבח והודיה לה' יתברך על שזיכה אותם בישיבה שתשכון בסמוך אליהם.

באותה תקופה אף סידרו עם הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה יהיה רשמי סניף של [[תומכי תמימים]].

==צוות הישיבה==
* [[ראש ישיבה|ראש הישבה]]: הרב מנחם מענדל שארף.
* [[משפיע|המשפיע]]: הרב משה סוסובר.
* [[ר"מ|ר"מים]]: הרב שמואל נומאן, הרב יוסף וואלף.
* וועד הרוחני: ה[[משפיע]] הרב [[יצחק שפרינגר]] (ז"ל), הרב [[רפאל ווילשאנסקי]], הרב [[שלום דובער ליפסקר]] והרב [[מרדכי חן]].

==התלמידים השלוחים בישיבה==
* [[תשע"א]]: הת' מ"מ נאטיק, הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, והת' יוסי נדלר.
* [[תשע"ב]]: הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, הת' יענקל סאמיועלס, הת' דובער שארף, הת' יואל הורוויץ, והת' מ"מ טלעשבסקי.
* [[תשע"ג]]: הת' אברהם משה דייס, והת' שלום דובער נימני.

==הוצאות לאור==
בישיבה פועלת מערכת הערות, והיא מוציאה מזמן לזמן קובץ בשם '''לאפשה לה''' - על שם קריאתו הידועה של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] שעל כל יהודי מוטל החיוב "לאפשה לה", כלומר, לחדש בתורה.

להלן כמה מהקבצים שיו"ל לאחרונה:
*[http://chabad.info/images/notimage/69890_he_1.pdf הקובץ של ג' תמוז תשע"ב]
*[http://chabad.info/images/notimage/72063_he_1.pdf הקובץ של תשרי תשע"ג]
*[http://chabad.info/images/notimage/75227_he_1.pdf הקובץ של י"א ניסן תשע"ג]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=58042 התוועדות ר"ח כסלו בישיבה - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57821 התוועדות עם הרב בערל זלצמן - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71199 תמונות מיום הראשון בתשע"ג] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 תלמידים מכיתת מכינה נבחנים על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים ברוין וצינר בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66659 סיכום מבצע הכנה ליו"ד שבט תשע"ב - התוועדויות בכל ליל שישי] {{אינפו}}

[[קטגוריה: ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

שיחה:תומכי תמימים קווינס

2013-04-07T22:38:33Z

דריבנער:

תומכי תמימים קווינס

2013-04-07T22:36:05Z

דריבנער: /* קווינס */

[[קובץ:תומכי תמימים קווינס בנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה בקווינס]]
'''תומכי תמימים קווינס''' נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]].

==וועסט ניו יארק==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה מקוממת בוועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין בית הכנסת נבנתה בשנת 1916 ([[תרע"ו]]), ושימשה במשך שנים למעל אלף מתפללים, במשך השנים נטשו ונפטרו רוב יהודי השכונה, ומלבד מנין מצומצם עמד בית הכנסת שומם וריק. לפני מספר שנים העבירו את בעלות המקום לר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש, שבברוקלין. הישיבה אבל החזיקה כמה שנים בלבד.

ב[[אלול]] [[תש"ע]] נוסדה מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק והלימודים התקיימו בבית הכנסת העתיק. במשך הזמן עבר הבנין שיפוץ רב, וכן הובנה במקום [[מקווה]] מפואר.

בשנת [[תשע"א]] הישבה מונה בין 20 ל-30 בחורים, ורוב התלמידים למדו בעבר בישיבת [[אור מנחם קראון הייטס]].

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] ע"ה נושא דברים בטקס חנוכת הבית לבין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] לאחר שמנהלי הישיבה הצליחו לאתר בנין שהתאימה יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], עבר הישיבה למקומו החדש. המדובר בבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים" וכעת נותר ריק. המקום עונה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, מקווה פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק.)

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ויחד עם חברי הוועד הרוחני של הישיבה, חנכה הישיבה את המבנה החדש בקווינס. באירוע קביעת המזוזות השתתפו כאמור הרבנים חברי הבד"צ, לצד השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך שלא חסכו בשבח והודיה לה' יתברך על שזיכה אותם בישיבה שתשכון בסמוך אליהם.

באותה תקופה אף סידרו עם הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה יהיה רשמי סניף של [[תומכי תמימים]].

ולקראת שנת [[תשע"ג]] נכנס עוד שיעור (4 שיעורים: מכינה א-ג), והישיבה מונה לכ60 תמימים!

==צוות הישיבה==
* [[ראש ישיבה|ראש הישבה]]: הרב מנחם מענדל שארף.
* [[משפיע|המשפיע]]: הרב משה סוסובר.
* [[ר"מ|ר"מים]]: הרב שמואל נומאן, הרב יוסף וואלף.
* וועד הרוחני: ה[[משפיע]] הרב [[יצחק שפרינגר]], הרב [[רפאל ווילשאנסקי]], הרב [[שלום דובער ליפסקר]] והרב [[מרדכי חן]].

==התלמידים השלוחים בישיבה==
* [[תשע"א]]: הת' מ"מ נאטיק, הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, והת' יוסי נדלר.
* [[תשע"ב]]: הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, הת' יענקל סאמיועלס, הת' דובער שארף, הת' יואל הורוויץ, והת' מ"מ טלעשבסקי.
* [[תשע"ג]]: הת' אברהם משה דייס, והת' שלום דובער נימני.

==הוצאות לאור==
בישיבה פועלת מערכת הערות, והיא מוציאה מזמן לזמן קובץ בשם '''לאפשה לה''' - על שם קריאתו הידועה של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] שעל כל יהודי מוטל החיוב "לאפשה לה", כלומר, לחדש בתורה.

להלן כמה מהקבצים שיו"ל לאחרונה:
*[http://chabad.info/images/notimage/69890_he_1.pdf הקובץ של ג' תמוז תשע"ב]
*[http://chabad.info/images/notimage/72063_he_1.pdf הקובץ של תשרי תשע"ג]
*[http://chabad.info/images/notimage/75227_he_1.pdf הקובץ של י"א ניסן תשע"ג]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=58042 התוועדות ר"ח כסלו בישיבה - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57821 התוועדות עם הרב בערל זלצמן - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71199 תמונות מיום הראשון בתשע"ג] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 תלמידים מכיתת מכינה נבחנים על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים ברוין וצינר בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66659 סיכום מבצע הכנה ליו"ד שבט תשע"ב - התוועדויות בכל ליל שישי] {{אינפו}}

[[קטגוריה: ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

תומכי תמימים קווינס

2013-04-07T22:35:40Z

דריבנער: /* קווינס */

[[קובץ:תומכי תמימים קווינס בנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה בקווינס]]
'''תומכי תמימים קווינס''' נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]].

==וועסט ניו יארק==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה מקוממת בוועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין בית הכנסת נבנתה בשנת 1916 ([[תרע"ו]]), ושימשה במשך שנים למעל אלף מתפללים, במשך השנים נטשו ונפטרו רוב יהודי השכונה, ומלבד מנין מצומצם עמד בית הכנסת שומם וריק. לפני מספר שנים העבירו את בעלות המקום לר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש, שבברוקלין. הישיבה אבל החזיקה כמה שנים בלבד.

ב[[אלול]] [[תש"ע]] נוסדה מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק והלימודים התקיימו בבית הכנסת העתיק. במשך הזמן עבר הבנין שיפוץ רב, וכן הובנה במקום [[מקווה]] מפואר.

בשנת [[תשע"א]] הישבה מונה בין 20 ל-30 בחורים, ורוב התלמידים למדו בעבר בישיבת [[אור מנחם קראון הייטס]].

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] נושא דברים בטקס חנוכת הבית לבין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] לאחר שמנהלי הישיבה הצליחו לאתר בנין שהתאימה יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], עבר הישיבה למקומו החדש. המדובר בבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים" וכעת נותר ריק. המקום עונה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, מקווה פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק.)

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ויחד עם חברי הוועד הרוחני של הישיבה, חנכה הישיבה את המבנה החדש בקווינס. באירוע קביעת המזוזות השתתפו כאמור הרבנים חברי הבד"צ, לצד השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך שלא חסכו בשבח והודיה לה' יתברך על שזיכה אותם בישיבה שתשכון בסמוך אליהם.

באותה תקופה אף סידרו עם הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה יהיה רשמי סניף של [[תומכי תמימים]].

ולקראת שנת [[תשע"ג]] נכנס עוד שיעור (4 שיעורים: מכינה א-ג), והישיבה מונה לכ60 תמימים!

==צוות הישיבה==
* [[ראש ישיבה|ראש הישבה]]: הרב מנחם מענדל שארף.
* [[משפיע|המשפיע]]: הרב משה סוסובר.
* [[ר"מ|ר"מים]]: הרב שמואל נומאן, הרב יוסף וואלף.
* וועד הרוחני: ה[[משפיע]] הרב [[יצחק שפרינגר]], הרב [[רפאל ווילשאנסקי]], הרב [[שלום דובער ליפסקר]] והרב [[מרדכי חן]].

==התלמידים השלוחים בישיבה==
* [[תשע"א]]: הת' מ"מ נאטיק, הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, והת' יוסי נדלר.
* [[תשע"ב]]: הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, הת' יענקל סאמיועלס, הת' דובער שארף, הת' יואל הורוויץ, והת' מ"מ טלעשבסקי.
* [[תשע"ג]]: הת' אברהם משה דייס, והת' שלום דובער נימני.

==הוצאות לאור==
בישיבה פועלת מערכת הערות, והיא מוציאה מזמן לזמן קובץ בשם '''לאפשה לה''' - על שם קריאתו הידועה של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] שעל כל יהודי מוטל החיוב "לאפשה לה", כלומר, לחדש בתורה.

להלן כמה מהקבצים שיו"ל לאחרונה:
*[http://chabad.info/images/notimage/69890_he_1.pdf הקובץ של ג' תמוז תשע"ב]
*[http://chabad.info/images/notimage/72063_he_1.pdf הקובץ של תשרי תשע"ג]
*[http://chabad.info/images/notimage/75227_he_1.pdf הקובץ של י"א ניסן תשע"ג]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=58042 התוועדות ר"ח כסלו בישיבה - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57821 התוועדות עם הרב בערל זלצמן - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71199 תמונות מיום הראשון בתשע"ג] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 תלמידים מכיתת מכינה נבחנים על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים ברוין וצינר בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66659 סיכום מבצע הכנה ליו"ד שבט תשע"ב - התוועדויות בכל ליל שישי] {{אינפו}}

[[קטגוריה: ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

תומכי תמימים קווינס

2013-04-07T22:33:49Z

דריבנער: /* הוצאות לאור */

[[קובץ:תומכי תמימים קווינס בנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה בקווינס]]
'''תומכי תמימים קווינס''' נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]].

==וועסט ניו יארק==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה מקוממת בוועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין בית הכנסת נבנתה בשנת 1916 ([[תרע"ו]]), ושימשה במשך שנים למעל אלף מתפללים, במשך השנים נטשו ונפטרו רוב יהודי השכונה, ומלבד מנין מצומצם עמד בית הכנסת שומם וריק. לפני מספר שנים העבירו את בעלות המקום לר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש, שבברוקלין. הישיבה אבל החזיקה כמה שנים בלבד.

ב[[אלול]] [[תש"ע]] נוסדה מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק והלימודים התקיימו בבית הכנסת העתיק. במשך הזמן עבר הבנין שיפוץ רב, וכן הובנה במקום [[מקווה]] מפואר.

בשנת [[תשע"א]] הישבה מונה בין 20 ל-30 בחורים, ורוב התלמידים למדו בעבר בישיבת [[אור מנחם קראון הייטס]].

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] נושא דברים בטקס חנוכת הבית לבין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] לאחר שמנהלי הישיבה הצליחו לאתר בנין שהתאימה יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], עבר הישיבה למקומו החדש. המדובר בבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים" וכעת נותר ריק. המקום עונה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, מקווה פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק.)

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ויחד עם חברי הוועד הרוחני של הישיבה, חנכה הישיבה את המבנה החדש בקווינס. באירוע קביעת המזוזות השתתפו כאמור הרבנים חברי הבד"צ, לצד השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך שלא חסכו בשבח והודיה לה' יתברך על שזיכה אותם בישיבה שתשכון בסמוך אליהם.

באותה תקופה אף סידרו עם הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה יהיה רשמי סניף של [[תומכי תמימים]].

==צוות הישיבה==
* [[ראש ישיבה|ראש הישבה]]: הרב מנחם מענדל שארף.
* [[משפיע|המשפיע]]: הרב משה סוסובר.
* [[ר"מ|ר"מים]]: הרב שמואל נומאן, הרב יוסף וואלף.
* וועד הרוחני: ה[[משפיע]] הרב [[יצחק שפרינגר]], הרב [[רפאל ווילשאנסקי]], הרב [[שלום דובער ליפסקר]] והרב [[מרדכי חן]].

==התלמידים השלוחים בישיבה==
* [[תשע"א]]: הת' מ"מ נאטיק, הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, והת' יוסי נדלר.
* [[תשע"ב]]: הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, הת' יענקל סאמיועלס, הת' דובער שארף, הת' יואל הורוויץ, והת' מ"מ טלעשבסקי.
* [[תשע"ג]]: הת' אברהם משה דייס, והת' שלום דובער נימני.

==הוצאות לאור==
בישיבה פועלת מערכת הערות, והיא מוציאה מזמן לזמן קובץ בשם '''לאפשה לה''' - על שם קריאתו הידועה של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] שעל כל יהודי מוטל החיוב "לאפשה לה", כלומר, לחדש בתורה.

להלן כמה מהקבצים שיו"ל לאחרונה:
*[http://chabad.info/images/notimage/69890_he_1.pdf הקובץ של ג' תמוז תשע"ב]
*[http://chabad.info/images/notimage/72063_he_1.pdf הקובץ של תשרי תשע"ג]
*[http://chabad.info/images/notimage/75227_he_1.pdf הקובץ של י"א ניסן תשע"ג]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=58042 התוועדות ר"ח כסלו בישיבה - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57821 התוועדות עם הרב בערל זלצמן - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71199 תמונות מיום הראשון בתשע"ג] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 תלמידים מכיתת מכינה נבחנים על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים ברוין וצינר בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66659 סיכום מבצע הכנה ליו"ד שבט תשע"ב - התוועדויות בכל ליל שישי] {{אינפו}}

[[קטגוריה: ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

תומכי תמימים קווינס

2013-04-07T02:32:05Z

דריבנער:

[[קובץ:תומכי תמימים קווינס בנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה בקווינס]]
'''תומכי תמימים קווינס''' נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]].

==וועסט ניו יארק==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה מקוממת בוועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין בית הכנסת נבנתה בשנת 1916 ([[תרע"ו]]), ושימשה במשך שנים למעל אלף מתפללים, במשך השנים נטשו ונפטרו רוב יהודי השכונה, ומלבד מנין מצומצם עמד בית הכנסת שומם וריק. לפני מספר שנים העבירו את בעלות המקום לר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש, שבברוקלין. הישיבה אבל החזיקה כמה שנים בלבד.

ב[[אלול]] [[תש"ע]] נוסדה מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק והלימודים התקיימו בבית הכנסת העתיק. במשך הזמן עבר הבנין שיפוץ רב, וכן הובנה במקום [[מקווה]] מפואר.

בשנת [[תשע"א]] הישבה מונה בין 20 ל-30 בחורים, ורוב התלמידים למדו בעבר בישיבת [[אור מנחם קראון הייטס]].

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] נושא דברים בטקס חנוכת הבית לבין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] לאחר שמנהלי הישיבה הצליחו לאתר בנין שהתאימה יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], עבר הישיבה למקומו החדש. המדובר בבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים" וכעת נותר ריק. המקום עונה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, מקווה פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק.)

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ויחד עם חברי הוועד הרוחני של הישיבה, חנכה הישיבה את המבנה החדש בקווינס. באירוע קביעת המזוזות השתתפו כאמור הרבנים חברי הבד"צ, לצד השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך שלא חסכו בשבח והודיה לה' יתברך על שזיכה אותם בישיבה שתשכון בסמוך אליהם.

באותה תקופה אף סידרו עם הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה יהיה רשמי סניף של [[תומכי תמימים]].

==צוות הישיבה==
* [[ראש ישיבה|ראש הישבה]]: הרב מנחם מענדל שארף.
* [[משפיע|המשפיע]]: הרב משה סוסובר.
* [[ר"מ|ר"מים]]: הרב שמואל נומאן, הרב יוסף וואלף.
* וועד הרוחני: ה[[משפיע]] הרב [[יצחק שפרינגר]], הרב [[רפאל ווילשאנסקי]], הרב [[שלום דובער ליפסקר]] והרב [[מרדכי חן]].

==התלמידים השלוחים בישיבה==
* [[תשע"א]]: הת' [[מ"מ נאטיק]], הת' [[לו"י ליבעראוו]], הת' [[מענדל לוין]], והת' יוסי נדלר.
* [[תשע"ב]]: הת' [[לו"י ליבעראוו]], הת' [[מענדל לוין]], הת' יענקל סאמיועלס, הת' דובער שארף, הת' יואל הורוויץ, והת' מ"מ טלעשבסקי.
* [[תשע"ג]]: הת' [[אברהם משה דייס]], והת' שלום דובער נימני.

==הוצאות לאור==
בישיבה פועלת מערכת הערות, והיא מוציאה מזמן לזמן קובץ בשם '''לאפשה לה''' - על שם קריאתו הידועה של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] שעל כל יהודי מוטל החיוב "לאפשה לה", כלומר, לחדש בתורה.

להלן כמה מהקבצים שיו"ל לאחרונה:
*[http://chabad.info/images/notimage/69890_he_1.pdf הקובץ של ג' תמוז תשע"ב]
*[http://chabad.info/images/notimage/72063_he_1.pdf הקובץ של תשרי תשע"ג]
*[http://chabad.info/images/notimage/75227_he_1.pdf הקובץ של י"א ניסן תשע"ג]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=58042 התוועדות ר"ח כסלו בישיבה - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57821 התוועדות עם הרב בערל זלצמן - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71199 תמונות מיום הראשון בתשע"ג] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 תלמידים מכיתת מכינה נבחנים על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים ברוין וצינר בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66659 סיכום מבצע הכנה ליו"ד שבט תשע"ב - התוועדויות בכל ליל שישי] {{אינפו}}

[[קטגוריה: ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

תומכי תמימים קווינס

2013-04-05T22:23:10Z

דריבנער:

[[קובץ:תומכי תמימים קווינס בנין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה בקווינס]]
'''תומכי תמימים קווינס''' נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]].

==וועסט ניו יארק==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה מקוממת בוועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין בית הכנסת נבנתה בשנת 1916 ([[תרע"ו]]), ושימשה במשך שנים למעל אלף מתפללים, במשך השנים נטשו ונפטרו רוב יהודי השכונה, ומלבד מנין מצומצם עמד בית הכנסת שומם וריק. לפני מספר שנים העבירו את בעלות המקום לר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש, שבברוקלין. הישיבה אבל החזיקה כמה שנים בלבד.

ב[[אלול]] [[תש"ע]] נוסדה מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק והלימודים התקיימו בבית הכנסת העתיק. במשך הזמן עבר הבנין שיפוץ רב, וכן הובנה במקום [[מקווה]] מפואר.

בשנת [[תשע"א]] הישבה מונה בין 20 ל-30 בחורים, ורוב התלמידים למדו בעבר בישיבת [[אור מנחם קראון הייטס]].

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] נושא דברים בטקס חנוכת הבית לבין החדש. ראש הישיבה, הרב מנחם מענדל שארף עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] לאחר שמנהלי הישיבה הצליחו לאתר בנין שהתאימה יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], עבר הישיבה למקומו החדש. המדובר בבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים" וכעת נותר ריק. המקום עונה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, מקווה פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק.)

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ויחד עם חברי הוועד הרוחני של הישיבה, חנכה הישיבה את המבנה החדש בקווינס. באירוע קביעת המזוזות השתתפו כאמור הרבנים חברי הבד"צ, לצד השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך שלא חסכו בשבח והודיה לה' יתברך על שזיכה אותם בישיבה שתשכון בסמוך אליהם.

באותה תקופה אף סידרו עם הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה יהיה רשמי סניף של [[תומכי תמימים]].

==צוות הישיבה==
* [[ראש ישיבה|ראש הישבה]]: הרב מנחם מענדל שארף.
* [[משפיע|המשפיע]]: הרב משה סוסובר.
* [[ר"מ|ר"מים]]: הרב שמואל נומאן, הרב יוסף וואלף.
* וועד הרוחני: ה[[משפיע]] הרב [[יצחק שפרינגר]], הרב [[רפאל ווילשאנסקי]], הרב [[שלום דובער ליפסקר]] והרב [[מרדכי חן]].

==התלמידים השלוחים בישיבה==
* [[תשע"א]]: הת' מ"מ נאטיק, הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, והת' יוסי נדלר.
* [[תשע"ב]]: הת' לו"י ליבעראוו, הת' מענדל לוין, הת' יענקל סאמיועלס, הת' דובער שארף, הת' יואל הורוויץ, והת' מ"מ טלעשבסקי.
* [[תשע"ג]]: הת' אברהם משה דייס, והת' שלום דובער נימני.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=58042 התוועדות ר"ח כסלו בישיבה - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57821 התוועדות עם הרב בערל זלצמן - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71199 תמונות מיום הראשון בתשע"ג] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 תלמידים מכיתת מכינה נבחנים על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים ברוין וצינר בתשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}

[[קטגוריה: ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

אפרים אליעזר ילס

2012-08-13T05:15:36Z

דריבנער:

[[קובץ:הרב יאלעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יאלעס משוחח עם [[הרבי]] ב[[התוועדות]]]]הרב '''אפרים אליעזר הכהן ילס''' (נכתב ב[[אידיש]] '''יאלעס''') (ה' ב[[שבט]] תרנ"א - [[תשמ"ט]]) היה גאב"ד סאמבור, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה.
נולד לרב שלום הכהן, שהיה רב העיר סטרי, ולאסתר שיינדל, ביום [[ה' בשבט]] [[תרנ"א]] בסמאבור שבגליציה - מצאצאי רבי אורי מסאמבור. התחנך אצל אביו, שהיה תלמיד בעל השואל ומשיב הרב יוסף שאול נתנזון.

בשנת [[תרע"ג]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי הרבנים דוד הלוי הורביץ מסטניסלוב ונתן לוין מרישא. משנת [[תרע"ו]] נתמנה לשבת כדיין בבית הדין של העיר סטרי.

בשנת [[תרפ"א]] היגר עם משפחתו ל[[ארה"ב]] ונתמנה לרב קהילת "כרם ישראל" בפילדלפיה. בשנת ה'[[תש"ח]] נתמנה להיות ראש רבני הקהילה החרדית בפילדלפיה.

בסוף ימיו היה מכונה גאב"ד סאמבור או האדמו"ר מסאמבור, ושימש כנשיא כבוד של אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. את הנהגת חסידות סאמבור ממשיך נכדו הרב אורי גלדצלער.

== קשריו עם הרבי ==

לאחר בואו של הרבי [[אדמו"ר הריי"צ]] לארה"ב, ביקש ממנו הרב יאלעס, ללמוד עמו את תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]], והוא הפנה אותו לחתנו, [[הרבי]]. לאחר פטירת הרבי הריי"צ בשנת [[תש"י]], הוא לחץ על חתנו הרבי לקבל על עצמו את עול הנשיאות, ומאז היה בא להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] בקביעות. הוא היה מקורב לרבי, והוא קיבל על עצמו את הרבי כרבו האישי והיה נוהג לבוא אליו מספר פעמים בשנה. בסדרת [[אגרות קודש]] מהרבי מליובאוויטש ישנם מאות מכתבים תורנים בין שניהם, ב[[נגלה]] וב[[קבלה]]. וישנם ריבוי סיפורים אודות התקשרות והביטול שלו ל[[הרבי]].

נהג בי"ט כסלו (בשעה ש[[הרבי]] היה רושם איזה מסכת יקח מ[[חלוקת הש"ס]]) לתת את העט שלו ל[[הרבי]]. ואח"כ הרבי היה מחזיר לו, ואומר לו יישר כח, ולפעמים מוסיף עוד.

בהתוועדות [[י' שבט תשל"ו]] בו ביקש הרבי מרבנים לפסוק שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, הרב אפרים יאלעס היה אחד מהרבנים שנעמדו לנעום.

נהג כמה פעמים לבקר בחול המועד פסח את [[הרבי]] והגדיר אותם כ"קבלת פני רבו ברגל".

== ביקורו בפסח תשמ"ב ==

להלן כפי שנרשם ביומן בשעתו:

'''י"ח ניסן תשמ"ב

..אח"כ ניגש אליו הרב יאלעס לבוש שטרימל וטלית ואד"ש חייך אליו ודיבר עמו כמה רגעים אח"כ הרב יאלעס הלך אחרי אד"ש ועלה איתו יחד במעלית וכשיצאו מהמעלית אד"ש חייך (כנראה דיבר עמו במעלית) אח"כ נכנס אחרי אד"ש יחד עם חתנו ושלושת נכדיו אל געה"ת אד"ש חייך אליו וניגש לשולחן שעומד בגעה"ת ובראש השולחן הי' כיסא מרופד (גומי) עבור אד"ש אח"כ התיישב הרב יאלעס כנראה על הספסל הקטן שהי' שם והשאר עמדו. תוכן השיחה הייתה: בתחילה אד"ש שאלו על ספרו האם עומד להוציא אותו שיהי' מוכן להשתמש בו כרוך, אח"כ אמר לו אד"ש שיצטרכו לספור "ספירת העומר" עד שהספר יהי' מוכן. אח"כ שאל את הרבי מדוע הרמב"ם אינו כותב בנוגע למצוה שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. [זהו הסיבה שהוא מגיע בכל שנה לרבי בחוה"מ פסח] אח"כ שאל האם צריך להכין את ארץ ישראל למשיח ע"י שיכבשוה. וענה אד"ש: שאין ללכת לכבוש כי זהו רק ע"י משיח כשיש סנהדרין וכו' רק אז אפשר לכבוש את הארץ אבל עדיין אין לכבוש ומה שמדברים בנוגע לאה"ק זהו לא מלחמה אלא מצד ההל' בשו"ע הל' שבת סי' שכ"ט שנכרים שצרו על עיירות מישראל ואפי' על עסקי קש ותבן מחללים עליהם את השבת ויוצאים עם כלי זיין וזהו אפי' אם זה יקרה ח"ו בברוקלין ג"כ יחללו עליהם את השבת וכו', וכאן מדוב בנוגע לפקו"נ ואפי' שזהו לא חלק מארץ ישראל ע"י שמחזירים את 'ימית' ו'עצמונה' 'חצר הדר' הרי הגבול זה 10 ק"מ קרוב יותר לת"א ב"ב וכפר חב"ד וזהו יותר סכנת נפשות. הרבי התבטא ואמר לו השמעת כזו שטות?! שמחזירים השטחים וכן בנוגע למה שבגין חתם שבעוד 5 שנים ר"ל היל"ת הוא יהי' יחד עם הפלסתינים וכן הזכיר בנוגע לכך שהיו חסידי חב"ד אצל בגין לרשום אותו לס"ת ואמר שימית אינה מארץ ישראל וע"ז אמר אד"ש כנ"ל שאין זה נוגע אם זהו ארץ ישראל אלא מצד פקו"נ וכאן ישנו אדם שמוכן לוותר על פקו"נ בכדי שיקבל תקציב לישיבות.. [כשהרבי דיבר בנוגע למצב בארץ ישראל הוא דיבר חזק ובתוקף ובידו הק' עשה תנועת ביטול והכה על ... וכו'] אח"כ שאל מהו הסדר ברמב"ם בנוגע לביאת משיח. ואמר אד"ש שכתוב שיקום איש מבית דוד וכו' ויכוף כל ישראל וינצח ועדיין עם כל המעלות האלו הוא בן אדם פשוט ורק אחרי שבפועל יבנה את בית המקדש אז הוא יהי' המשיח. אח"כ אמר לו אד"ש בנוגע ל"ווי וואנט משיח נאו" הרי נאו זהו גמטרי' ז"ן שזהו ענין הזן ומפרנס את העולם כולו בטובו שזהו ענין של הרחב פיך ואמלאהו [קאפי' פ"א] שזהו בין בגשמיות ובין ברוחניות, אח"כ אמר לאד"ש שהוא אדם מרומם מכל העם שכמו למעלה מכל העם ונשמה כללית וראש בנ"י. וכן אד"ש אמר לו "יישר כח" על שבמי שברך שאומרים אצלו בביהכ"נ אין מוזכר על התחלתא דגאולא, הם שהו עם אד"ש כ-40 דקות אח"כ עמדו לצאת אד"ש דיבר עמו עוד מעט וחייך אליו ואד"ש ליווהו עד פתח געה"ת הביט עליו במבט חד עד שנעלם בין הבחורים אח"כ ניגש אד"ש לקחת את הסידור מהשולחן [כי ישבו מיד אחרי התפילה ואד"ש הי' עטוף בטלית] ונכנס לחדרו.

== ביקורו האחרון ==

בבוקר של יום שלישי [[י"ח ניסן]] [[תשמ"ח]] לאחר תפילת [[שחרית]] הגיע ל[[770]] הגאון הגדול זקן הפוסקים רבי [[אפרים אליעזר יאלעס]] שליט"א מ[[פילדלפיה]] [הנוהג לבוא מדי שנה ב[[חג הפסח]] ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בנמקו שזהו מצד דין [[עליה לרגל]] בזמן הגלות המוזכר בגמרא שיוצאים ידי חובה על ידי ראיית פני רבו]. הגאון הישיש שליט"א (זצ"ל) הגיע בלווית בניו ונכדיו.

הוא המתין בפתח [[גן עדן התחתון]], כשעלה [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] מ[[בית המדרש הגדול]] והבחין בו, לחץ את ידו בחמימות רבה ואחר כך נכנסו [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] והגר"א יאלעס ובני משפחתו ל"[[גן עדן התחתון]]" כעבור זמן יצאו שאר בני המשפחה ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] שוחח עם הגר"א יאלעס ביחידות.

הביקור נמשך כמחצית השעה, כשהגר"א יאלעס נפרד מ[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], יצא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אחריו ללוותו בעוד שני נכדיו תומכים בו ועוזרים לו להלך לאחוריו משום שאינו רוצה להפנות את גבו ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], בדרך אל היציאה הובא כיסא והגר"א יאלעס (המתין לרכב שקיחנו ובינתיים) התיישב על כסא.

[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אמר לו את המלים "יראה כהן בציון" ואחר כך הוסיף שכיון שעתה הוא יום טוב שינגנו [[שיר שמחה]]. הקהל שעמד מסביב פצח בשיר "[[ושמחת בחגיך]]" ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] עודד את השירה בידיו הקדושות כשהוא מביט במאור פנים בהגר"א יאלעס ובכל הסובבים.

[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] המתין שם דקות ארוכות עד שמהכונית בה נסע הגר"א יאלעס נסעה מהמקום. אחר כך חזר לחדרו הק'.

(מתוך יומן 'הקהל' תשמ"ח)

== ספריו ==
הרב יאלעס חיבר ספרים שונים, בהם:
* '''דברי אפרים אליעזר''' פילדלפיה, [[תשמ"ג]].
* '''כתבי אחיעזר''' - בירורי הלכות, צורף לספרו של אחיו - הרב ישעיה אשר יאללעס, שמן הראש, סטרי, [[תרצ"ג]].

== משפחתו ==
לאחר פטירת רעייתו הראשונה, בינה, (נפטרה [[תרפ"ד]]) בת דודו הרב יהודה צבי מסאמבור, נישא לגיטא פסיא בת הרב יחזקאל פולק.

מצאצאיו:
* שרה (נפטרה בשנת [[תשמ"ב]]).
* אסתר (נפטרה בתאונה בשנת [[תשל"ד]]).
* שיינדל שושנה אשת הרב יוסף גלדצלער.
[[קטגוריה:רבנים]]

תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס

2012-08-13T05:02:42Z

דריבנער:

[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית התלמוד תורה]]
[[קובץ:3אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתה בתלמוד תורה]]
[[תלמוד תורה]] '''אור מנחם''' הוקם בחודש [[אלול]] [[תשס"ה]] בשכונת [[קראון הייטס]].
המוסד החדש הוקם על ידי קבוצת אברכים שמעוניינים לשפר את החינוך של ילדי השכונה, ולתת לתושבי השכונה את האפשרות לחנך את ילדיהם במוסד חינוכי איכותי, עם רמת לימודים נאותה ויחס אישי לכל תלמיד.

הלימודים במוסד מתקיימים גם בחודשי הקיץ והחופש מצטמצם לשלושה שבועות בלבד, דבר הנחשב פריצת דרך ב[[ארצות הברית]], בה מקובל - חופש במשך חודשיים.

לצד אהלי תורה פועלים בשכונה מספר מוסדות חינוך נוספים, בהם ה[[ליובאוויטשער ישיבה]] ו[[אהלי תורה]].

== מנהל התלמוד תורה ==
בעבר: הרב [[לוי טננבוים]], הרב [[דוד כהנוב]], הרב [[יהודה לוין]], הרב [[שניאור זלמן הרצל]].
כיום המנהל: הרב מנחם יוזביץ

== הנהלה רוחנית ==
הרב [[רפאל ווילשאנסקי]].
הרב [[יצחק שפרינגר]].
הרב [[שלום דובער ליפסקר]].

== הנהלה גשמית ==
הרב קלמן ביאלסטוק.
הרב מנחם מענדל הכהן הענדל.
הרב מנחם פרידפרטיג.
הרב זאב קדנר.
הרב מנחם הלוי שגלוב.

== קישורים חיצונים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47082 וידאו על התלמוד תורה]

[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]

אפרים אליעזר ילס

2012-08-13T04:59:45Z

דריבנער:

כוס של ברכה

2012-06-14T05:03:07Z

דריבנער:

[[קובץ:כוס של ברכה70.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בחלוקת 'כוס של ברכה' ב-[[770]]]]
'''כוס של ברכה''' הוא כינוי לכוס [[יין]] או שאר משקין ששותים בזמן עשיית [[מצווה]] כמו [[קידוש]], [[הבדלה]], [[ברכת המזון]], [[חופה]] ועוד.

בעגה ה[[חב"ד]]ית ניתן שם זה למעמד בו מחלק [[הרבי]] [[מלך המשיח]] מהיין ששתה לאחר ה[[התוועדות]]. מעמד זה התקיים בקביעות במוצאי החגים [[ראש השנה]], [[שמחת תורה]], [[אחרון של פסח]] ו[[שבועות]]. בימים אלו מתקיימת התוועדות גדולה בהשתתפות אורחים רבים, וכן בהזדמנויות נדירות נוספות{{הערת שוליים|1=כגון [[מוצאי שבת קודש]] [[פרשת נשא]], [[י"ב בסיון]], סיום [[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] שנת [[תנש"א]], זאת חנוכה תשל"ח ועוד - [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54932 ליומן מהשבת] {{אינפו}}}}.
כשהרבי שליט"א נהג להתוועד בסוכה (עד שנת תשל"א) התוועד גם במוצאי היום השני של חג הסוכות וחילק בסופו כוס של ברכה.
במהלך החלוקה עוצר הרבי מדי פעם ומעודד את ה[[חסידים]] בשירי ה[[שמחה]].

סיפורי מופת רבים מסופרים על אנשים שנוושעו מברכותיו של הרבי במעמד, וכן מאנשים ששתו מהיין.

==קישורים חיצוניים==
;וידאו
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1627 מעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{וידאו}} (מוצאי [[שמחת תורה]]) - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1854 מעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{וידאו}} מוצאי [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ז]]) - {{אינפו}}
;תמונות
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54955 גלריה ממעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{תמונה}} (מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]]) - {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56992 גלריה נדירה ממעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=489 גלריה ממעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{תמונה}} - {{חב"ד בישראל}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

חנה גוראריה

2011-12-02T17:55:38Z

דריבנער:

[[קובץ:חנה גוראריה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה בצעירותה]]
[[תמונה:חנה גוראריה.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' ובנה בארי לאחר ביקור אצל האדמו"ר ממונקץ' בבורו-פארק]][[תמונה:חנה גורארי'.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' וכלתה מינא ב[[פאראד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]]מרת '''חנה גוראריה''' נולדה ב[[יום שני]]{{הערת שוליים|ראה [[רשימות היומן]] עמ' קי"ז, שי"ח}}, [[כ"ה מנחם אב תרנ"ט]]<ref>מבוא ל[[קונטרס ומעיין]], מתוך יומנו ורשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]]</ref> בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].
==צעירותה==
כ'מתנה' ללידה נתן [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] "ברוך שעשה ניסים" שנאמר ב[[כ"ה בכסלו]] על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקס"ג]]{{הערת שוליים|תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרצ"א]], עמ' 249-251}}

בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] {{הערת שוליים|דוגמאות להם נמצאים ב[[רשימות הרב"ש]].}}.

בשנת [[תרע"ח]] עקרה עם המשפחה מ[[ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]].

ב[[י"א סיון תרפ"א]] נישאה עם הרב [[שמריהו גוראריה]]. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו אדמו"ר הריי"צ וכמה מחשובי החסידים.

ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את אביה, [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע, התווכחה אתם ב[[מסירות נפש]]<ref>מסירות נפשה כלפי אנשי הק. ג. ב. מתוארת בידי אבי', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 ברשימת המאסר].</ref>

למחרת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], ובשנת [[תרצ"ג]] עקרה ל[[ורשה]].

בחודש [[מנחם אב]] [[תרצ"ג]] יצאה עם אמה, [[הרבנית נחמה דינה]] ל[[ריגא]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] אגרת תרע"ט}}.

ב[[תרצ"ה]] עקרה יחד עם אביה ל[[אטוואצק]].

בכ"ו [[שבט]] [[תרצ"ו]] נערכה חגיגת [[בר מצווה]] לבנה [[שלום דובער גוראריה|בערי]], בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.

בימי [[מלחמת העולם השנייה]] היתה לצד אביה, בוורשה, ובכל מסעותיו. ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיעה יחד עם משפחתה ל[[ארצות הברית]].
==בארה"ב==
בחודש [[אלול]] [[ת"ש]] התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בבבנין [[770]] ומרת חנה עם בעלה ובנו התיישבו ב[[770#הקומה השלישית|הקומה השלישית של 770]].

משנת [[תש"י]] הייתה [[ספריית אדמו"ר הריי"צ]] באחריותה, והספרן [[חיים ליברמן]] עבד מטעמה.

מאז ההסתלקות שימשה את אמה [[הרבנית נחמה דינה]] במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.

בין שנת [[תש"י]] ועד להסתלקות אמה ב[[י' טבת תשל"א]] ניהלה יחד עם אחותה [[הרבנית חיה מושקא]] את קרן [[רייונדשל]].

בשנת [[תשי"ג]] נשא בנה [[בערי גוראריה]] לאישה את מ' [[מינא גוראריה]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערת שוליים|על-פי דרישתה, לא השתתף [[הרבי]] בחתונה (מיומני הרב [[יואל כהן]]).}}.

ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אירוע [[לב]], דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי רבינו, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערת שוליים|ע"פ י אותה תקופה ועדויות הרופאים}}.

ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את הרב [[שלום דובער לוין]] שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא ש[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] התנגד למינוי{{הערת שוליים|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ"ח}}. בשנת [[תשמ"ז]] לאחר [[דידן נצח]] הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.
==משפט הספרים==
בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[בערי גוראריה]] את הספרים, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו. ואילו בעלה, הרב [[שמריהו גוראריה]], נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה ב[[ניו ג'רזי]], כאשר בעלה נותר לבדו.

במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע [[הרבי]] את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...{{הערת שוליים|מפי הגה"ח ר' [[יואל כהן]], בסעודת [[ליל שבת]], שהתקיימה בביתו, [[פרשת תרומה]] [[תשס"ח]]}}

נפטרה בשנת [[תשמ"ח]], ומנוחתה כבוד בחלקת מונקאטש-סאטמר ב[[ניו יורק]].

[[הרבי]] רצה מאד שתיקבר בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ואף שלח משלחת מיוחדת אל בנה, [[בארי גוראריה]] (הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שמואל צבי הירש פוקס]], הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[משה בוגומילסקי]]) אך בנה סירב{{הערת שוליים|מפי המשתתפים}}.

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נשים]]

תומכי תמימים המרכזית 770

2011-12-02T17:30:40Z

דריבנער:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית ב-[[770 איסטרן פארקווי]]|אחר=ישיבה המרכזית ב[[כפר חב"ד]]|ראו=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].}}
[[תמונה:לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|שגרת לימודים בישיבה]]
[[תמונה:זמני הלימוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|מודעה על זמני הלימוד בישיבה]]
ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית.

חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי "אחי תמימים" שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם "אחי תמימים".

כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש – [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

== צוות הישיבה במשך השנים ==
*מנהל הישיבה: הרב [[שמריהו גוראריה]] ע"ה.
*צוות הישיבה: הרבנים [[ישראל יצחק פיקרסקי]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[ישראל זאב גוסטמן]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל לויטין]], [[יהושע קארף]] ו[[שלום מרוזוב]] ע"ה.

*הנהלה (מונתה על-ידי [[הרבי]]): הרבנים [[שמריהו גוראריה]], יו"ר. [[מרדכי מנטליק]], [[שמואל לויטין]], [[שלום מרוזוב]], [[ישראל שמעון קלמנסון]], [[דוד רסקין]], [[שלמה זרחי]] ו[[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*וועד הגשמי: הרבנים [[שניאור זלמן גוראריה]], [[שלום בער גורדצקי]], [[מנחם מענדל דרייזין]], [[שלמה דרימער]], [[לייבל זיסמן]], [[אליהו כהן]], [[שמואל מלמד]], [[לייבל קימל]] ו[[יוסף יצחק שטרנברג]].
== צוות הישיבה כיום ==
*ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*צוות הישיבה: הרבנים [[יואל כהן]], [[יצחק שפרינגר]], [[שלמה זרחי]], [[יקותיאל פלדמן]], [[מיכאל חנוך גולומב]], [[יקותיאל ראפ]], גדליה בלומינג, [[אברהם אזדבא]], יעקב קאפיל גולדברג, וישראל לבקובסקי.
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

תומכי תמימים המרכזית 770

2011-12-02T17:30:28Z

דריבנער:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית ב-[[770 איסטרן פארקווי]]|אחר=ישיבה המרכזית ב[[כפר חב"ד]]|ראו=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].}}
[[תמונה:לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|שגרת לימודים בישיבה]]
[[תמונה:זמני הלימוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|מודעה על זמני הלימוד בישיבה]]
ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית.

חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי "אחי תמימים" שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם "אחי תמימים".

כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש – [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

== צוות הישיבה במשך השנים ==
*מנהל הישיבה: הרב [[שמריהו גוראריה]] ע"ה.
*צוות הישיבה: הרבנים [[ישראל יצחק פיקרסקי]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[ישראל זאב גוסטמן]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל לויטין]], [[יהושע קארף]] ו[[שלום מרוזוב]] ע"ה.

*הנהלה (מונתה על-ידי [[הרבי]]): הרבנים [[שמריהו גוראריה]], יו"ר. [[מרדכי מנטליק]], [[שמואל לויטין]], [[שלום מרוזוב]], [[ישראל שמעון קלמנסון]], [[דוד רסקין]], [[שלמה זרחי]] ו[[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*וועד הגשמי: הרבנים [[שניאור זלמן גוראריה]], [[שלום בער גורדצקי]], [[מנחם מענדל דרייזין]], [[שלמה דרימער]], [[לייבל זיסמן]], [[אליהו כהן]], [[שמואל מלמד]], [[לייבל קימל]] ו[[יוסף יצחק שטרנברג]].
== צוות הישיבה כיום ==
*ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*צוות הישיבה: הרבנים [[יואל כהן]], [[יצחק שפרינגר]], [[שלמה זרחי]], [[יקותיאל פלדמן]], [[מיכאל חנוך גולומב]], [[יקותיאל ראפ]], גדליה בלומינג, [[אברהם אזדבא]], יעקב קאפיל גולדברג, ישראל לבקובסקי.
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

חב"דפדיה:מיזמים/ליובאוויטש וחייליה

2011-09-07T02:22:38Z

דריבנער:

'''מיזם [[ליובאוויטש]] וחייליה''' נועד לרכז ולתעד את כל ה[[תמים|תמימים]] שלמדו בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] מאז הווסדה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]].

===משתתפים===
*[[משתמש:Shmuel Munkes]] - יוזם
*[[משתמש:חסיד]]
*[[משתמש:חיים נהר]] - ניהול טכני ועריכה לשונית
*[[משתמש:דריבנער]]

__toc__

==תומכי תמימים ליובאוויטש==
===א===
*'''שמריהו הכהן אבלסקי''' למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנות [[תרע"ו]]-[[תרע"ז]], לאחר מכן עבר יחד עם כתתו ל[[תומכי תמימים שצעדרין]]. נפטר ב[[טשקנט]] י' [[אייר]] [[תש"ב]].
*'''יוסף אבסטרייך'''
*'''פייוויש אברהם''' מבברויסק.
*'''אברהם נחמן אברהמוביץ''' נולד ברוגטשוב, מאוחר יותר שימש כרב בבוליטמור.
*'''עזרא אגרוביץ''' נולד בשנת [[תר"ס]] בפולטאווה. מאוחר יותר פעל בכוטאיס שב[[גרוזיה]].
*'''שמואל אונגר'''
*'''משה חיים איסרוב'''. נולד בשנת [[תרנ"ח]] לאביו ר' [[שמואל יוסף איסרוב]]. למד בתות"ל. שימש כשוחט בעיר סטארטוב. ב[[תשל"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. נפטר בחודש [[אלול]] [[תשמ"ב]] ומנ"כ ב[[טבריה]].
*'''שמואל אוקינוב'''
*'''שלמה מענדל אזימוב''' מקלימוביץ.
*'''צבי הירש אזימוב''' - מקלימוביץ, ר"מ ב[[תומכי תמימים ראמען]]. היה מה[[עובד]]ים המפורסמים. בנו הוא הרה"ח ר' [[חיים הלל אזימוב]]. חומר ניתן למצוא בספר [[חסידים הראשונים]] ח"ב.
*'''שמואל איזרלסקי'''
*'''אברהם יהושע איטקין''' - גר בעיר אלכסנדרוב.
*'''חיים איטקין''' מבברויסק, מאוחר יותר שו"ב בשיקאגו, ושם נקבר.
*'''יואל איטקין''' - בנו של ר' [[חיים לייב מאוטשאוו]]. אחיו נשא את אחותה של [[הרבנית חנה]] והוא הי' בן דודו של [[אדמו"ר שליט"א]]. היה סוחר ו[[שוחט]] ונדד בכמה עיירות ושימש להם כשוחט. בערך בשנת [[תש"ה]] עבר לגור ב[[טשרנוביץ']] ונפטר שם בכ"א [[אדר שני]] [[תשי"ט]] ושם מנוחתו כבוד.
*'''יצחק איטקין''' מווארשה, מאוחר יותר עבר ל[[ארץ הקודש]].
*'''ישראל לייב איטקין''' מאלכסנדרי. מגזע בעל "[[שער הכולל]]". רב בעיר רומנווקא.
*'''מרדכי איטקין''' מסימונובקע. נולד ד' [[שבט]] [[תרנ"ח]].
*'''שלמה איטקין''' ב"ר חיים לייב.
*'''שמואל איטקין''', ב"ר חיים לייב.
*'''מאיר איידלין''' בן המלמד מענדל ביילא טויבעס.
*'''שניאור זלמן איידלין''' נולד ב[[תרס"ח]].
*'''שניאור זלמן איידלין''' נולד [[מנחם אב]] [[תרנ"ט]].
*'''ארי' דוב לייב איידלמן''' (איידעלאנט) בן ר' משה מנחם מענדל וקריינע דבורה. למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים רוסטוב]] ו[[תומכי תמימים פולטבה]].
*'''יעקב איידלנט מגטסאק'''. נולד [[תרנ"ט]].
*'''אברהם חיים הלוי איידלציק''' מרד"א דקוחנובא. בן יצחק זלמן וצבי' רבקה.
*'''אהרן אייזנברג''' מזיטומיר.
*'''שניאור זלמן איצקוביץ''' ב"ר מרדכי בונים.
*'''[[אליהו חיים אלטהויז]]'''.
*'''מנשה אלטהויז''' ב"ר בנימין, מניקולייב.
*'''[[פנחס טודרוס אלטהויז]]'''.
*'''פנחס אלטהויז''' בן ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] בשנת [[ב' אדר תרח"צ|תרצ"ח]] נאסר בלנינגרד, שם נפטר.
*'''אלטר (דוינסק)'''.
*'''אלטר (ועטקה)''' - נולד [[תרנ"ז]]. למד בחרקוב באניווערס, נפטר ב[[תרפ"ט]] בגיל צעיר.
*'''זונדל אלטשולר'''
*'''זלמן אלטשולר'''
*'''צבי הירש אלטשולר''' מרוגטשוב - נולד ב[[תר"ס]].
*'''שלמה אלטשולר''' מרוגטשוב - עורך דין רבני ב[[תל אביב]].
*'''שמואל אלטשולר''' מקריקובקע - נולד טבת [[תרנ"ח]].
*'''שניאור זלמן אלטשולר''' מהלוכאוו - נולד ט"ו בשבט [[תרנ"ח]].
*'''שניאור זלמן אלטשולר''' מרוגטשוב - נשלח בשנת [[תער"ב]] ע"י [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] להיות שו"ב בעיר כוטאיס. נפטר בשנת [[תשט"ו]].
*'''זלמן אלפירוביץ''' מקורניץ - ר"מ בנעוועל. ידוע כלמדן גדול. מת מרעב עם כל משפחתו בשנת [[תש"ב]].
*'''חיים משה אלפירוביץ''' מויעזנא - היה כמה שנים שו"ב, ואח"כ גר ב[[ארץ הקודש]], מן החמימים אשר אור של ליובאוויטש לא נשתנה אצלו. אמרו עליו שהיה בדרגת "[[בינוני]]" ושמר על [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]] עד סוף ימיו. נפטר כ"ג [[שבט]] [[תשל"ז]].
*'''יצחק אלפירוביץ''' - בנו של ר' מיכאל. מתושבי ועסקני [[מוסקבה]]. שם נאסר ומאז נאבד.
*'''יצחק אייזיק הלוי אלפרוביץ''' - רב מורה הוראה ושו"ב בגירמנוליץ. נשאר בגטו שרקשציזנסו, [[תש"ב]].
*'''ישראל אסינובסקי'''
*'''ישראל זלמן אסנאס''' מיאנוביץ - בין המיסדים תו"א ב[[חברון]] [[תער"ב]].
*'''אברהם אליהו אקסלרוד''' - בן ר' אהרן שלמה (המכונה אהרן שלמה קאבילניקער). רב בעיר בולטימור מפורסם כבעל הוראה וחסיד גדול. כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר עליו: "אני יכול להעיד שאברהם אלי' אף פעם לא הגביה עיניו לראות הבנינים הגדולים של ניו יורק".
*'''[[משה אקסלרוד]]'''
*'''יהושע זעליג הכהן ארונוב''' - בנו של ר' מנחם מענדל מקכאנוב, המכונה "זעליג ככנובר". בעל עסק ומן העסקנים הבולטים בעיר ארשא. נפטר בעיר סמרקנד [[ח"י אלול]] [[תש"ב]], ושם נקבר.
*'''שלמה זלמן אריאל''' - המכונה "זלמן אוורוויצער".
*'''[[מאיר אשכנזי]]''' - פטריקוב.
*'''אברהם אליהו אשרוב''' מסורוז - מתלמידי [[תומכי תמימים]] אשר נשלחו ע"י כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ליסד תו"א בארה״ק בשנת [[תער"ב]]. אח״כ נשלח ע"י כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] ליסד ישיבת [[תומכי תמימים ווארשא]]
*'''מענדל אשרוב''' - אח"כ למד בגוסטיני ע"י ריגא.
*'''שלמה יצחק אשרוב''' - שו"ב בעיר [[חרקוב]]. חתנו של ר' [[זלמן לוויטין]] המשגיח הראשון של [[תומכי תמימים]]. נפטר בזמן המלחמה.
*'''שמעון אשרוב''' - אח״כ למד באטוואצק.

===ב===
*'''ישראל בבליקשוילי''' -בן ר' אהרן. מתלמידי ר׳ [[שמואל לויטין]]. למד בליובאוויטש. אח"כ המארגן של הישיבות ב[[גרוזיה]].
*'''גד בגפלסקי''' - אדעסס.
*'''בנימין בובר''' - נולד לערך [[תרנ"ז]]. מלמד ושו"ב.
*'''אברהם בודנוב''' מקוטמבר - גר רוב ימיו בקובנה, סלבודקה, מאוחר יותר נרצח הי"ד.
*'''יצחק בודנוב'''
*'''[[יהודה בוטרשוולי]]'''
*'''ישראל נח ביליביץ'''
*'''נחמן בוסקובייניק'''
*'''פישל בוקשטיין'''
*'''יצחק גרשון בורדיק''' מפילטקה. רב ושו"ב, "עובד".
*'''דב ניסן בזפלב''' בן הר"ר יעקב מרדכי מפולטאווה. בעל עסק בעיר ווארשא. שם נספה על קידוש השם.
*'''זלמן בזפלב'''
*'''שמואל בזפלב''' בן הר"ר יעקב מרדכי מפולטאווה. חתן ר' דוד משה ברכש, חתנו של האדמו"ר ר' [[שמריהו נח מבאברויסק]]. היה רב בבאברויסק. נהרג ע"י הנאצים, הי"ד ע"י האהל.
*'''שניאור זלמן בזפלב''' בן הר"ר יעקב מרדכי מפולטאווה. חתן של הר"ר [[חיים ישעיה שניאורסון]] מרמן. הי' גר ב[[ארצות הברית]]. מ"כ על יד האוהל בניו־יורק.
*'''שמואל בטביניקוב''' מחארול. בעל עסק. חתן הרב [[מאיר שמחה חן]].
*'''בערל לייב בירזובן''' בן ר שלמה יעקב. גר בגרמנוביץ. מצאו אותו חלל ליד גרמנוביץ ולא נודע מי הכהו. מנ"כ בעיר לוזשקי.
*'''אהרן מענדל בידרוביץ''' מקוליסק. מן הלומדים הגדולים. נסמך על ידי הגה"ח ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. נפטר ב[[רוסיה]].
*'''אלטר יעקב ליב ביילין''' נולד ב[[ליובאוויטש]]. שו"ב בברונקס, נוי יורק. אחיין של ר' שלמה חיים, שו"ב דליובאוויטש.
*'''חיים ביילין'''
*'''יהודה לייב ביילין '''
*'''שמואל שלמה בירנבוים''' נולד בווארשה.
*'''חיים לייב בלגלי''' ב"ר יעקב מרדכי. למד מ[[תרע"ה]] עד המלחמה.
*'''יוסף בלומנפלד''' למד ב' שנים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ידוע כלמדן וחריף גדול וחיבר ספר פלפול. הי׳ מספר פעמים אצל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. רב ב[[תל אביב]].
*'''לייב בלומקין מקוליסק''' דר בעיר בשנקוביץ ואח"כ מסחר. נהרג בשנת תש״א (כאשר ברח מהכובשים ימ"ש).
*'''ישראל בלט מרמביץ'''.
*'''בליימין בערל'''.
*'''חיים אלכסנדר סנדר בלינקה''' מו״צ בקרלביץ
*'''משה חיים בלינר''' פקיד במשרד הישיבה. נכדו של בלינר.
*'''שמעון בלינר''' מנעוול. נכד המשפיע ר׳ [[מיכאל בלינר]] נ"ע. דר בעיר ריגא. מגיד שיעורי תורה ו[[משפיע]] ב[[חסידות]]. הי' מן המנהלים של האגודה [[אחות התמימים]] נספה ב[[שואה]] הי"ד.
*'''יעקב אייזיק הכהן בלנטר''' מטאטארסק. גבאי של [[קופת בחורים]]. ר"מ בכתות המיוחדות לילדי [[רוסטוב]] בשנת [[תרע"ה]]. זכה לשמש את [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] בשבוע לפני ההסתלקות. נפטר חורף [[תשל״ה]], מ"כ בהר הזיתים.
*'''ישראל הכהן בלנטר מטאטארסק''' שו״ב בפליסא.
*'''נחום הכהן בלנטר'''
*'''[[אהרון יוסף בליניצקי]]'''.
*'''[[ישראל נח בליניצקי]]'''.
*'''בנימין''' מבריסאוו.
*'''[[ירחמיאל בנימינסון (זלובין)|ירחמיאל בנימינסון]]'''.
*'''דובער בננסון'''
*'''אידל בנק מגירמנוביץ'''. שו"ב בטשקישנע פלך [[וילנה]] [[תש"א]] הי"ד.
*'''זרח בנק''' סוחר תבואות. נספה ב[[שואה]] גטו שרקיישציזנע [[תש"ב]].
*'''צבי בסקין''' מוויעטקא. חתן ה"ר משה מרדכי מפאצעף. הי' שו"ב בשיקאגו.
*'''ברוך בקשטיין''' מ[[מוסקבה]].
*'''שמואל בקשטיין''' מ[[מוסקבה]].
*'''צבי ברודנא''' מסמרגון נולד בחודש [[טבת]] [[תרנ"ח]].
*'''יהושע אייזיק ברוך''' מזיטומיר. ידוע על ה[[יראת שמים]] ו[[אהבת ישראל]] שלו, הי' ר"מ בעיר קאוונא בשנים ת"ש־ש"א, [[משפיע]] ד[[תומכי תמימים ווילנא]]. נספה על קידוש השם בט' [[מר חשון]] [[תש"ב]] בגטו קאוונא, הי"ד.
*'''חיים עזרא ברונשטיין''' מטשערקאס. בן החסיד הרב [[זאב וואלף מטשערקאס]], אשר אמרו עליו "[[בינוני]]". (גיסו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]). סופר סת"ם. למד בליובאוויטש עד שנת תרס״ח. [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] היה קורה לו בשם עזרא הסופר. נפטר [[יום כפור]] [[תש"ב]] ב[[טשקנט]].
*'''ישראל ברונשטיין''' בן אהרן ושרה. למד בליובאוויטש ומוסקבה.
*'''מרדכי ברונשטיין''' בן החסיד הרב זאב וואלף מטשערקאס, אשר אמרו עליו "[[בינוני]]". (גיסו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]).
*'''צבי ברונשטיין''' בן החסיד הרב זאב וואלף מטשערקאס, אשר אמרו עליו "[[בינוני]]". (גיסו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]). נפטר בגיל צעיר. ונקבר ברוסטוב.
*'''שרגא פייוויש ברונשטיין''' שו"ב בקורניץ, היה מוסר שם שיעורים ב[[תניא]].
*'''מרדכי ברוסין''' מנובוגורוד סעבירסק, הי"ד.
*'''אליעזר בן ציון ברוק''' למד בליובאוויטש זמן קצר. עבר לנובהרדוק והי' "גדול" שלהם, מגדולי בעלי המוסר.
*'''[[חיים שאול ברוק]]''' ב"ר ישראל בן ציון מסנובסק. הי' רב באילינוי, ברדיצוב ועוד. היה חכם גדול ומחנך נפלא. בקי בש"ס ופוסקים. העמיד מאות תלמידים. בשנת [[תרצ"ה]] עבר ל[[ארץ הקודש]]. היה [[משפיע]] ומחנך ב[[תומכי תמימים תל אביב]]. ואח"כ ב[[ראשון לציון]]. נפטר י"ב [[ניסן]] [[תשכ"ה]]. מנ"כ ב[[ראשון לציון]].
*'''נחום ברושין'''
*'''מאיר ברזניק'''
*'''שמואל קדיש ברטנובסקי''' מ[[ראמען]]. נחשב בין ה"[[עובדים]]". הי' חתנו של ה[[חסיד]] ר' [[מאיר שמחה חן]]. גר שנים רבות במוסקבה. בערך בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[רמת גן]]. מנ"כ ב[[ארץ הקודש]] [[ירושלים]].
*'''אברהם בייינין'''
*'''יעקב ברלין''' מבריסק
*'''ישראל ברלין''' ספרלוצק.
*'''אברהם אבא ברמן''' משירוקה
*'''אריה לייב בדמן''' ב"ר שבתי מוינדער. גיסו של הרה"ג הרב [[מענדל חן]]. היה מנגן ובעל רגש רב. נפטר ב[[תל אביב]]. מנ"כ בהר הזיתים.
*'''יצחק ברמן''' ב"ר ישראל.
*'''משה ברמן''' ב"ר שבתי מוינדער. גר ימיו אחרונים ב[[ארץ הקודש]].
*'''שמואל נח ברנד'''
*'''נחום נח ברסקי'''
*'''שמואל ברסקי'''

===ג===
*'''ישראל גודין''' ממוהליב. נולד כ"ה [[אדר]] [[תרנ"ח]].

===ד===
*'''[[אפרים פישל דמיכובסקי (הראשון)|אפרים פישל דמיכובסקי]]'''.

===ז===
*'''אברהם זלצמן'''
===ח===
*'''[[יהודה חיטריק]]'''
===כ===
*'''[[רפאל נחמן כהן]]'''
===ל===
*'''[[הלל ליברוב]]'''
*'''[[סעדיה ליברוב]]'''
*'''[[חיים ליברמן]]'''
*'''[[צבי ליברמן]]'''
===נ===
*'''[[אליעזר ננס]]'''

===פ===
*'''[[נחום יצחק פינסון]]'''
===ש===
*'''[[נחום שמריהו ששונקין]]'''

==תומכי תמימים וורשא (פולין)==
תלמידי 'תומכי-תמימים' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], ובסניפיה שבמדינות פולין, ליטא ולטביא.
===א===
*'''פלטיאל אבפייער''' - מחעלם. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]] (שיעורים).
*'''ליב אברמוביץ''' - משידלאווצע. נולד בשנת [[תרד"ע]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].
*'''יהושע זאב אברמצ'יק''' - בן ר' אברהם שמואל, מקשוינז הגדול. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-[[תרפ"ז|ז]].
*'''יצחק ליב אברמצ'יק''' - בן ר' אברהם שמואל, מקשוינז הגדול. נולד בשנת [[תרס"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ד]]-[[תרפ"ה|ה]].
*'''שמרי' אווענדשטרן''' - מקאזניץ. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ג]] (קיץ, בשיעור הרד"ט), [[תרצ"ד]].
*'''אלעזר אונגר''' - בן ר' יעקב יצחק, מזעליכוב. נולד בשנת [[תער"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ח]] (קיץ) – [[תרצ"א]].
*'''אפרים אונגר''' - בן ר' יעקב יצחק, מזעליכוב. נולד בשנת [[תרד"ע]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים תרפ"ו (קיץ) – [[תרפ"ט]] (בשיעורים). [[תר"צ]]-[[תרצ"ה|צ"ה]] (באולם).
*'''שלום אונגר''' - בן ר' דוד ממיעכוב. נולד בשנת [[תרד"ע]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תר"צ]] (קיץ) –[[תרצ"א]].
*'''אפרים אוסטאשעווער''' - בן ר' שמואל אשר, משערפץ. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''דובער אוסטאשעווער''' - בן ר' שמואל אשר, משערפץ. נולד בשנת [[עת"ר]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ו]] (קיץ) – [[תרצ"א]].
*'''משה יוסף אוסטרי''' - בן ר' דוד צבי, מווישקאוו. נולד בשנת [[עת"ר]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ו]] (קיץ).
*'''אלחנן שלמה אוצינסקי''' - מסווינציאן. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת בווילנא בשנים [[תרפ"ח]]-[[תרצ"א|צא]]. וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ד|ד]].
*'''יעקב צבי הערץ אוצינסקי''' - אחיו תאומו של הנ"ל, וביחד למדו בתו"ת.
*'''מיכאל אורבך''' - מלאדז. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].
*'''אהרן מרדכי אורמן''' - ממינסק (שעדליץ). נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ה|ה]] (במכינה), [[תרצ"ו]]-[[תרצ"ח|ח]].
*'''[[יצחק דוב אושפאל]]''' - ב"ר שלמה אליהו, מקורניץ. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרפ"ז]]-[[תרפ"ט|ט]], וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ג|צג]]. מנהל הישיבה בווילנא בשנים [[תרצ"ה]]-[[ת"ש|ש]]. ב[[תשרי]] [[תש"א]] ניצל לנ.י. ומאז ר"מ ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] משנת [[תשט"ז]] רב בביהכ"נ אנשי ליובאוויטש [[בארא פארק]]. מנהל חברא קדישא שע"י אגו"ח. נפטר בשנת [[תשמ"ג]].
*'''צבי אושפל''' - למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"ו]].
*'''שלמה אזיאל''' - ב"ר רפאל, מווארשא. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].
*'''חיים ישראל איידלמן''' - נולד ב[[תרפ"ד]] בלטביא, ובשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''יהודה לייב איידלמן''' - מלוקאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים תרצ"ד (קיץ, בשיעורים). [[תרצ"ה]] (אולם). וב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] – [[תרצ"ו]]-צ. ובשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''יעקב איידלשטיין''' - מדוביענקא. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים תרצ"ו (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''יעקב יהושע אייזנברג''' - ממאדליבאז. נולד בשנת [[תרע"ד]]. למד בתו"ת בשנת [[תרצ"ד]].
*'''עקיבא אייזנברג''' - ב"ר זכרי' מנחם, מקינסק (ווארשא). נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב|ב]]. ובאולם ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ד]].
*'''שלמה משה אייזנברג''' - ב"ר שמואל אליעזר, מקינסק. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]] (שיעורים), [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ח]] (אולם). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''משה יואל אייזנמן''' - ב"ר יעקב יהודה, מליסקאוויטש. נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ה]] (קיץ).
*'''יוסף ברוך אייכנצווייג''' - ב"ר אהרן, מקאראוו. נולד בשנת [[עת"ר]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ו]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].
*'''מרדכי איינהורן''' - מווארשא. נולד בשנת תר"פ. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ז]] (שיעורים). [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם).
*'''דובער אייפיר''' - מלטביא. נולד בשנת [[תרע"ח]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''מרדכי דוב אימבר''' - מווארשא. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]] (בחורף במכינה ובקיץ בשיעורים).
*'''משה אלביק''' - מדעמבלין. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] (שיעורים) בשנת [[תרח"צ]].
*'''מרדכי מנחם אלברט''' - מווארשא. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ד]].
*'''משה אלגרט''' - ב"ר אלי', מווארשא. נולד בשנת [[תרע"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''ליב אלטמן''' - ב"ר יוסף פסח, מפאצאנאוו. נולד בשנת [[תרע"ד]]. למד בתו"ת בשנים [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"א]] (שיעורים). ובאולם – [[תרצ"א]] (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''נפתלי הערץ אלטמן''' - ב"ר יוסף פסח, מפאצאנאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].
*'''שמואל אלטמן''' - ב"ר יצחק, מבאלעסלאווצע. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].
*'''דוד אלפרט''' - משידלאווצי. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-תרצ"ח]].
*'''יוסף אסטרוביצקי''' - מווארשא. נולד בשנת [[תרס"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]]-[[תרפ"ד]].
*'''יחזקאל אסטרוביצקי''' - משידלאווצי. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].
*'''פנחס אסטשגוב''' - מרעמבערטוב. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].
*'''צבי אסתרזון''' - מפאלעניץ. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] (אולם) בשנת [[תרח"צ]].
*'''צבי הירש אפלבוים''' - מטשערניא. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ג]] (קיץ) – [[תרצ"ה]].
*'''מרדכי אפנהיים''' - למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''ישראל צבי אקאוויט''' - מקונסק. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]].
*'''שמואל ארבס''' - מווארשא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ד]] (מכינה). תרצ"ה (שיעורים) – [[תרצ"ז]]. [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''חיים ישראל ארונזון''' - ב"ר ארי', מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ט]] (קיץ) – [[תרצ"א]].
*'''משה ארזשעך''' - מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].
*'''אברהם צבי אשברג''' - מביכאווי. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].
*'''משה שלמה אשלק''' - ב"ר יעקב יצחק, מזעליחאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת בווארשא (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].
*'''מענדל אשרוב''' - ב"ר אברהם אלי', מ[[ריגה]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*''' שלום דובער אשרוב''' - ב"ר אברהם אלי', מ[[ריגה]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''שמעון אשרוב''' - ב"ר אברהם אלי', מ[[ריגה]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

===ב===
*'''אליעזר באדגוש''' - מוואלאמין. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''משה באיער''' - נולד [[תרע"ז]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''יהונתן באלטער''' - נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת בווילנא ([[ת"ש]]) ו[[יפן]] ([[תש"א]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''יהודה ליב באליער''' - ב"ר יעקב משה, ממינסק – מאזאוויעצק. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ד]]-[[תרפ"ו]].
*''' אברהם אליעזר באמבערג''' - ב"ר יעקב, מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]] (קיץ) – [[תרפ"ה]].
*'''מענדל באנהארד''' - מבענדין. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בת"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (אולם) בשנת [[תרצ"ה]] (קיץ).
*'''חיים באנק''' - מגערמאנאוויץ (יתום). נולד בשת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"א]].
*'''יוסף באנק''' - מבראסלאוו. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"ו]], ובאטוואצק בשנת [[תרח"צ]].
*'''יהודה באש''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ה]].
*'''ישעי' בויזעצער''' - מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].
*'''יצחק דוב בוימאן''' - ב"ר אפרים פישל, מקאלא. נולד בשנת [[תרס"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].
*'''שאול בוימאן''' - מפארצעוו. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ג]].
*'''זלמן אהרן בוימזצר''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]- [[תרצ"ה]].
*'''אפרים דוד בוימלגרין''' - מסלופיא. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]], ואח"כ ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] – בשנת [[תרח”צ]]. כשהתחילה המלחמה הי' באסטראוויץ, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.
*'''בונם בוכבינדר''' - משידלאווצי. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. כשהתחילה המלחמה הי' בשידלאווצי, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.
*'''[[חיים מאיר בוקיעט]]''' - מחמעלניק. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו”ת בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ו]] (חמעלניק), [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ט]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת"ש]] (ווילנא), [[תש"א]] ([[יפן]]), [[תש"ב]]-[[תש"ו]] ([[תומכי תמימים שנחאי|שנגהאי]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. אחר שהגיע לנ.י. בשנת [[תש"ו]], הי' כל ימיו מגיד שיעור בתו”ת.
*'''גרשון בורנשטיין''' - ב"ר משה אהרן. נולד בשנת [[תער"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תר"צ]].
*'''יוסף בורנשטיין''' - מיאבלענא (סאליעץ). נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ד]] (שיעורים), [[תרצ"ד]] (קיץ) – [[תרצ"ט]] (אולם), [[ת"ש]] (ווילנא), [[תש"א]] ([[יפן]]), [[תש"ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי|שנגהאי]]). אח"כ הגיע ל[[ארה"ב]], והתיישב ב[[מונטריאול]].
*'''יצחק מאיר בורנשטיין''' - למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''מאיר בורנשטיין''' - ב"ר מאיר, מלינציץ. נולד בשנת תרע"ט. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].
*'''משה בורנשטיין''' - מיאבלענא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''שלמה בורנשטיין''' - למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''שרגא י. בורנשטיין''' - מסוכעדניאוו. נולד בשנת תרפ"א. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. כשהתחילה המלחמה הי' באסטראוויץ, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.
*'''אברהם אלי' בורשטיין''' - מגארוואלין. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].
*'''גרשון בורשטיין''' - מקורעניץ. נולד בשנת [[תרע"ד]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"א]].
*'''ישראל בורשטיין''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת תרפ"א. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ד]].
*'''ישראל י. בורשטיין''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ו]] (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''מענדל בורשטיין''' - מטשכנאווצא. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]-ה (מכינה), [[תרח"צ]] (אולם).
*'''זלמן פייוויש בזעזינסקי''' - מצעכאנאוו. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.
*'''דוד ביאדניעוו''' - מדזיאבקע. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"א]].
*'''יהודה ליב ביאלר''' - ב"ר יעקב משה, מנאוואמינסק. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו”ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-[[תרפ"ז]].

*'''אהרן ביגוס''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''גרשון מאיר בידרמן''' ב"ר יואל, מלוקאוו. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד ב[[תו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].

*'''הירש בידרמן'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד ב[[תו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''אברהם ביזוסקי'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד ב[[תו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[[[תר”צ]]]]-[[תרצ”א]].

*'''ישראל נחמי’ בייטל'''. מ[[ווארשא]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]). נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד ב[[תו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]]] בשנת [[תרצ”א]], וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ב]]-ד (שיעורים), [[תרצ”ד]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''משה בייטש'''. ב"ר אהרן, מסוויערזש. נולד בשנת [[תרע”ט]] למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]]. ובתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ד]]-ו (שיעורים), [[תרצ”ו]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (אולם).

*'''שלמה בימבד'''. מדיסנא. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ”ח]]-[[תרצ”א]].

*'''אייזיק בינשטוק'''. ב"ר טעביל, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ח]] (קיץ) – [[תר”צ]] (שיעורים), [[תר”צ]] (קיץ) – [[תרצ”א]] (אולם).

*'''אלי' בינשטוק'''. (ב"ר טעביל) מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר”צ]] (קיץ) – [[תרצ”א]].

*'''משה בישברג''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ד]] (קיץ) – [[תרצ”ה]], ובתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ו]]-ח.

*'''יצחק שמחה בכלר''' ב"ר צדוק, מלינטשיץ ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]). נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]] (קיץ) – [[תרפ”ז]].

*'''חיים פסח בלאט''' מריוויץ. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ה]] (קיץ) – [[תרח”צ]].

*'''פנחס בלאט'''. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת בשנים [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן), [[תש”ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]), שאז הגיע ל[[ארה”ב]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''פסח חיים בלאט'''. מרייוויץ. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].

*'''משה בלומנפלד'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]] (קיץ) – [[תרצ”ג]].

*'''יוסף בלומנקרנץ'''. ב"ר ישעי’, מביאלע. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”ב]].

*'''אלי’ בלושטיין'''. ב"ר חיים צבי, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרס”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]] (קיץ) – [[תרפ”ז]] (לסירוגין).

*'''מרדכי נח בלושטיין'''. מיאבלענע. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ב]]. ובתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]] (קיץ) – [[תרצ”ד]].

*'''דוד בלזיצקי'''. מגרויעץ ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]). נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת”ש]].

*'''חיים מענדל בלטין''' ב"ר שמואל מאיר, מסערדינא-בודא ברוסיה. נולד בשנת עת"ר. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ו]].

*'''ברוך בליגזילבר''' ב"ר אברהם, מאגנישעוו. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ז]] (קיץ) – [[תרצ”א]].

*'''חיים י. בליגזילבר'''. ממאגנישעוו. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ז]] (קיץ) – [[תרח”צ]].

*'''מרדכי בליגזילבר'''. ב"ר שלמה, ממאגנישעוו. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ח]] (קיץ) – [[תרצ”א]].

*'''יעקב בליומנזון'''. ב"ר נפתלי צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ט]] (קיץ) – [[תרצ”ג]].

*'''קלמן בליומנזון'''. ב"ר נפתלי צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”א]]-ה. חתנו של הרש"ז שמוטקין.

*'''מאיר שלום בליזינסקי'''. ב"ר יעקב שלמה מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”א]]-ו. יסד וניהל את הסניף ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרפ”ו]] (קיץ) – [[תרפ”ז]].

*'''יעקב בלינר'''. מריגא. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''שלום דובער בלינר'''. מריגא. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''פנחס בנט'''. מטאלאמין. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח”צ]].

*'''יוחנן אלי’ בסרמן'''. מקאמרוב. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח”צ]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''רפאל בעליצקי''' מ[[ווילנא]]. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת”ש]].

*'''דוד בעקערמייסטר'''. מקאליש. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''משה נתנאל בער''' ב"ר מרדכי אליעזר, משטשוצין. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ה]].

*'''משה בעראנד''' מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''אהרן בערעזאן''' מדיסנא. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ”ח]]-צא.

*'''אברהם בערעך'''. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].

*'''בן ציון בראדער''', ב"ר הערש העניך, מזשארנאווע. נולד בשנת [[תרע”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''יצחק בראהין''', מלאמיאנעק. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].

*'''בנימין ברגאזין''', מוואלאמין. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ב]], ובתו"ת בשנת [[תרצ”ג]].

*'''חיים ברגמן''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ד]].

*'''יעקב העניך ברגמן''', ב"ר מענדל, מקאליש. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”ב]].

*'''יעקב ברום''', ב"ר יוסף מאיר, מבויסק. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''ישראל ברום''' מבויסק. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ג]].

*'''יהושע ברונשטיין''' מווישקוב. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ה]] (מכינה), [[תרצ”ו]]-ז (שיעורים), [[תרצ”ז]] (קיץ) – [[תרצ”ח]] (אולם), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן), [[תש”ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש”ו]] הגיע ל[[ארה”ב]] והתיישב בנ.י.

*'''גרשון ברושטיין''', מקורעניץ. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת”ש]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''חיים ברזארזשע''', ב"ר יוסף מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ג]] (קיץ) – [[תרפ”ז]].

*'''דוד ברייטר''', ב"ר יצחק, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת בשנת [[תרפ”ז]].

*'''יוסף צבי ברייטר''', מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח”צ]].

*'''נתן ברייטר''' ב"ר יצחק, מ[[ווארשא]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''יצחק בריליאנט'''. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''משה בריליאנט''' ב"ר אפרים פרץ, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תר”צ]] (קיץ) – [[תרצ”א]].

*'''מרדכי מאיר בריסקי (ברזיסקי)''', מחמעלניק. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת בחמעלניק, ב[[ווילנא]] ([[ת”ש]]), ביפאן ([[תש”א]]), ו[[תומכי תמימים שנחאי]] ([[תש”ב]]-ו). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש”ו]] הגיע ל[[ארה”ב]] והתיישב בנ.י.

*'''אלתר בריקמן''' ב"ר פנחס, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ב]] (קיץ) – [[תרצ”ג]].

*'''יחזקאל בריש''' מקליעצאוו. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''נתן ברכמאן''' מלטביא. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''משה ברלנד''' מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ג]]-ט. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[חעלם]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''אברהם ברמן''', מפוריסוב. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]] (קיץ) – [[תרצ”ג]].

*'''יעקב ברמן''' מדוביענקא. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ז]] (קיץ) – [[תרח”צ]].

*'''יצחק ברמן''' מקאליבעל. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].

*'''משה ברמן''' מסלאנים. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח”צ]].

*'''מאיר ברנשטיין''' מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''פנחס ברנשטיין''' מדובינקא. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח”צ]].

*'''יעקב ברנשטם''' מלטביא. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''משה ברעזינסקי''' בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''יחזקאל ברקוביץ''' ב"ר דובער, מפראשוקא. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ז]] (קיץ) – [[תר”צ]] (שיעורים), [[תרצ”א]] (אולם).

*'''ישראל ברקוביץ'''. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''יהודה יוחנן בש''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר”צ]]-[[תרצ”א]].

===ג===

*'''צבי ליב גאטסגינאדע''' ב"ר דוב, מגאמבין. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ”א]]-ב. וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ד]]-ה.

*'''יצחק גאלוב''' מחורוסטוב (לענין). נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בישיבה ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ב]], וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]] (קיץ) – [[תרצ”ג]] (שיעורים), [[תרצ”ג]] (קיץ) – [[תרצ”ד]] (אולם).

*'''הירש ליב גבבינר''' ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''ישראל גבבינר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''ישראל גביס''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''זעליג גוגלמן''' מרעמברטוב. נולד בשנת [[תרפ”ח]]. ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''ברוך גוטבאר''' מסמראגאן. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''יהושע גוטווערץ''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''יעקב גוטווערץ''' מלאמיאנקא. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]]-ד.

*'''משה גוטליב''' מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''יהושע גוטמן''' ב"ר זלמן מאיר, מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ”א]]-ב.

*'''צבי טובי' גוטמן''' ב"ר ליב וואלף, מפאטשינאוו. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ה]].

*'''שלמה דוד גוטמן''' ב"ר אלי’, מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרס”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ”א]]-ב.

*'''חיים גוטניק''' נולד בשנת [[תרפ”א]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''חיים זאב גוטקינד''' מפאריסוב. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''יעקב גוטרייערמן''' משידלאווצא. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''ליב גוטרמן''' ב"ר יעקב ישעי’, מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”ב]].

*'''אברהם גולדברג''' מזשיראדאוו. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ג]] (מכינה), [[תרצ”ג]] (קיץ) – [[תרצ”ד]] (שיעורים).

*'''דוד גולדברג''' ב"ר חיים יעקב שו"ב, מגאווערצאוו. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”ב]].

*'''חיים גולדברג''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ג]]-ד (מכינה), [[תרצ”ד]] (קיץ) – [[תרצ”ו]] (שיעורים), [[תרצ”ז]]-ח (אולם). כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''יהושע ברוך גולדברג''' בהרב פישל משבעשין. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ה]].

*'''יעקב גולדברג''' מ[[ווארשא]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”א]]-ג, ואח"כ בסירוגין.

*'''יעקב (בר"מ) גולדברג''' ב"ר מענדל, ממיעכוב. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר”צ]]-צא. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''יעקב י. גולדברג''' מראדום. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ז]]-ח.

*'''מרדכי גולדברג''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ד]]-ה (מכינה), [[תרצ”ו]]-ז (שיעורים), [[תרצ”ז]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''נטע גולדברג''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''מנחם גולדברגר''' נולד בשנת [[תרפ”ו]]. ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''אברהם אבא גולדברט''' מבריינסק. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.

*'''נפתלי גולדהאק''' מאיוואנסק. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''מרדכי גולדוואג''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''יוסף גולדזאק''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''מענדל גולדזאק''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''יצחק גולדזעגער''' מקאבילניק. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר”צ]]-צא.

*'''הערץ גולדמן''' נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].

*'''פנחס גולדמן''' ב"ר ישראל, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.

*'''פנחס צבי גולדמן''' מזילקוב. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ד]]-ה.

*'''שמעון גולדמן''' ב"ר שמואל זאנוויל, משעדליץ. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ”ז]] (קאלושין), בשנים [[תרח”צ]]-ט ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], מכינה), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]) [[תש”א]] (יפאן), [[תש”ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש”ו]] הגיע ל[[ארה”ב]] והתיישב בנ.י.

*'''שמעון דובער גולדמן''' ב"ר שלמה, מסטאק. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]] (קיץ) – [[תרצ”ג]] (מכינה), [[תרצ”ד]]-ה (שיעורים).

*'''מנחם גולדסובל''' ב"ר העשל, מפאלעניץ. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].

*'''חיים גולדצימר''' מיעזארנע. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].

*'''פנחס גולדקנופ''' ב"ר משה מרדכי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ט]]-צ (שיעורים), [[תר”צ]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (אולם).

*'''אברהם צבי גולדשטיין''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''דובער גולדשטיין''' ב"ר מאיר פייוויש, מאוקינאוו שאצל [[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר”צ]]-צא.

*'''יוסף גולדשטיין''' ב"ר צבי הירש, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ב]]-צ. יסד וניהל את הסניף ב[[חמעלניק]], בשנים [[תר”צ]] – [[תש”א]], והשתתף בניהול הישיבה בגיטו ראדום בשנת [[תש”ב]]. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[חמעלניק]], והי’ בין הרשומים למשלוח עזרה. עבר את מאורעות המלחה וניצל, ואח"כ התיישב בנ.י. נפטר בשנת תשמ"ז.

*'''אליעזר גולדשיידר''' ב"ר נתן דוד, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.

*'''דניאל גולדשיידר''' ב"ר נתן דוד, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ג]]-ז.

*'''יהודה גוסטמן''' ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''יעקב גורארי' ''' ב"ר יחיאל צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת עת"ר. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], והי’ בין הרשומים למשלוח עזרה. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].

*'''נתן גורארי' ''' ב"ר יחיאל צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ה]]-ז (מכינה), [[תרח”צ]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], שיעורים). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].

*שלום דובער גורארי' ''' בהרש"ג (חדב"נ). נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] (אולם) בשנים [[תרצ”ז]] (קיץ) – [[תרצ”ט]].

*'''שניאור זלמן (בר"נ) גורארי' ''' ב"ר נתן. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת בנעויל בשנים [[תרפ”ג]]-ה (חורף), וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]] (קיץ, שיעורים), [[תרפ”ו]]-צא (אולם). בשלהי [[תרצ”א]] יסד את הסניף בקאוועל. בשנים [[תרצ”ג]]-ח ניהל את המכינה ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. ב[[תרצ”ט]] הגיע לנ.י. ונשא את בתו של האדמו"ר מקופיטשניץ. בשנים [[תש”א]]-ו ניהל את מחלקת הכתות בתו"ת בנ.י. נפטר בר"ה תשס"ד.

*'''שניאור זלמן (ברי"צ) גורארי' ''' ב"ר יחיאל צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ז]]-צא (מכינה ושיעורים), [[תרצ”א]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (אולם). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].

*'''אברהם זלמן גורביץ''' ב"ר דובער נחום, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ד]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], והי’ בין הרשומים לקבלת עזרה. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].

*'''אלחנן גורביץ''' מריגא. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''הלל גורביץ''' ב"ר יצחק (מתמיד). נולד בשנת תרד"ע. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''ישראל גורביץ''' ב"ר דובער נחום, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].

*'''מאיר גורביץ''' מלטביא. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''שלום דובער גורביץ''' מריגא. נולד בשנת [[תר”פ]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''שמואל גורביץ''' ב"ר יצחק (מתמיד). נולד בשנת [[תרע”ז]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בתחלת קיץ [[תש”א]] חזר לרוסיא, ואחרי המלחמה יצא מרוסיא, ואח"כ הגיע לארה"ק והתיישב בלוד. נפטר בשנת תשע"א.

*'''שמואל גורביץ''' ב"ר דובער נחום, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ב]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי’ ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].

*'''שניאור זלמן גורביץ''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], לערך בשנת [[תרפ”ב]].

*'''אברהם יוסף גורדון''' ב"ר חיים, מדונילביץ. למד בתו"ת בגלובאקי. אחרי המלחמה הגיע לארה"ק והתיישב בכפר חב"ד.

*'''זרח גורדון''' מקבוצת תלמידי אחי תמימים בנ.י. שנסעו ללמוד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] באלול [[תרצ”ט]], וכשהתחילה המלחמה נסע ל[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ושטוקהולם, ומשם חזרה לנ.י.

*'''ניסן גורדון''' ב"ר יוחנן, מדאקשיץ. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר”צ]]-צא. נפטר בשנת תש"נ.

*'''דוד גורטשין''' מטשעכאנאווצע. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]] (מכינה), [[תרצ”ג]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (שיעורים), [[תרצ”ה]] (קיץ, אולם).

*'''חיים יהודה גזעוואטש''' ב"ר משה, מקאלושין. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].

*'''אברהם י. גזעזינסקי''' מטשעכאנאוו. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ז]]-ח.

*'''ישראל גזענדא''' מיאדאווע. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]]-ג.

*'''משה גזשעביען''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''מאיר גטנר''' ב"ר שלמה, מנאוויקארטשין. נולד בשנת [[תרע”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ה]].

*'''יצחק ברוך גטרמן''' מקארוב. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ז]]-ח.

*'''יעקב גידיינקן''' מריקי. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ב]]-ה (שיעורים), [[תרצ”ה]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי’ בריקי, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''אלי’ גיטלין''' ב"ר מענדל יוסף, מדיסנא. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ו]]-ז (שיעורים), [[תרפ”ז]] (קיץ) – [[תרצ”א]] (אולם).

*'''יצחק גיטלין''' ב"ר מענדל יוסף, מדיסנא. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ”ז]]-צא.

*'''אברהם גיטליס''' ב"ר זעליג, ממאציוב. נולד בשנת [[תרס”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-ו. בשנת [[תרצ”ה]] הי’ ר"מ סניף ראציאנז. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].

*'''ישעי’ גיטליס''' מקאוועל. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ז]]-ח.

*'''ירחמיאל גייער''' ב"ר שמעון, מ[[חעלם]]. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''משה גייער''' מדובענקא. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ה]]-ז (מכינה), [[תרח”צ]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], שיעורים).

*'''יצחק גילרנטר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ד]]-ה (מכינה), [[תרצ”ה]] (קיץ, שיעורים).

*'''אברהם משה גינגולד''' ב"ר אהרן נפתלי, ממלאווע. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''אברהם יצחק גינזבורג''' מדאלהינוב. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''אהרן גינזבורג''' מ[[ווילנא]]. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת”ש]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''פישל גלאווינסקי''' ב"ר נח, מפאדעמביץ. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר”צ]]-צא.

*'''זעליג גלאז''' ב"ר מענדל, מגלובאקע. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ו]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''שניאור גלאז''' נולד בשנת [[תרע”א]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''יעקב גלבטרויב (גלבטרונק)''' מפאלעניץ. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ג]]-ה (מכינה), [[תרצ”ה]] (קיץ, שיעורים).

*'''אברהם גלבטרויב''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].

*'''אברהם אבא גלברט''' מבריינסק. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ג]] (בחורף במכינה ובקיץ בשיעורים).

*'''יעקב גלובנקי''' נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].

*'''אפרים גלומבצקי''' משווינציאן. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר”צ]]-צא.

*'''אברהם יוסף גלזמן''' מ[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].

*'''חיים דוד גלזמן''' ב"ר קלמן ראובן, מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ג]], [[תרפ”ו]]-צא. כשהתחילה המלחמה הי’ בסטאפניץ, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''מאיר גלזמן''' ב"ר קלמן ראובן, מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ג]]-צא. כשהתחילה המלחמה הי’ בין הרשומים למשלוח עזרה. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''משה ליב גלזמן''' ב"ר חיים, מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ו]]-ז.

*'''דוד גלזר''' ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''יהושע גלזר''' מקורעניץ. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''מאיר גלזר''' ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''אברהם משה גליבטר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]]-ד (שיעורים), [[תרצ”ד]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (אולם).

*'''לעמיל גליבטר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''יעקב מתתי' גלינפלד''' מקשונז. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].

*'''יעקב דוד גלינר''' מטשיזעוו. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ג]]-ד.

*'''יוסף מנחם גליקסברג''' מביאלעפאלע. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ג]] (מכינה), [[תרצ”ג]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (שיעורים).

*'''משה דוד גליקסברג''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''יצחק מענדל גליקסון'''. כשהתחילה המלחמה ברח ל[[ווילנא]], ושוב חזר לפולין להביא עוד תלמידים ל[[ווילנא]], אלא שהגבול נסגר, ושוב לא הצליחו לבוא ל[[ווילנא]].

*'''מאיר גליקסמן''' מקאמיק (טשענסטכוב). נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ד]]-ז (מכינה), [[תרצ”ז]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (שיעורים). כשהתחילה המלחמה השתדל לברוח מפולין ל[[ווילנא]], ולא הצליח. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''נפתלי הערץ גליקסמן''' ב"ר חיים בנימין, מקאמינקא (טשענסטכוב). נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ו]]-צ (שיעורים), [[תר”צ]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי’ בטשענסטכוב, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''שמואל צבי גלענצער''' ב"ר שמחה, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרס”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ד]]-ה.

*'''יעקב גלפרין''' מקראסנע. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר”צ]]-[[תרצ”א]].

*'''צבי גלר'''. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].

*'''מאיר זאב גמיינר'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]]-ג (מכינה), [[תרצ”ד]] (קיץ) – [[תרצ”ה]] (שיעורים).

*'''אהרן גסטין'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].

*'''אברהם אהרן גסטנברג'''. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''ישראל געוויס''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ו]]-ח.

*'''יוסף געזונדהייט'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ו]]-ח.

*'''זאב געלבלום''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ד]].

*'''אברהם געלבפיש''' ב"ר גדיל, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ו]]-ז.

*'''חיים יהושע געלדמן''' מפראמפאל. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ”ז]]-ח.

*'''יעקב געלכטרונג''' ב"ר צבי, מפאלעניץ. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ג]]-ה.

*'''הירש געלפיש''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''נתן גענדל''' מאיידוציק. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ”ח]]-צא.

*'''מאיר גערטנר''' ב"ר שלמה יוסף, מניישטאט. נולד בשנת [[תרע”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-צא.

*'''משה אלי' גערליצקי''' מקינצק. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ”א]] ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[תרצ”ב]]-ג ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] שיעורים), [[תרצ”ג]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (אולם), [[תרח”צ]]-ט (ניהל את הסניף ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש”ב]] הגיע למונטריאל, שם יסדו תו"ת, ובה עסק כל ימיו. נפטר בשנת תש"ע.

*'''אלי' חיים גערשט''' מסטאשוב. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].

*'''חיים גרודזונסקי''' נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].

*'''חיים גרוזובסקי''' מקאמיניץ (נכד הג"ר ברוך בער). נולד בשנת [[תרפ”ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת”ש]].

*'''אהרן פנחס גרומן''' ב"ר דוד, מוולאיין. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר”צ]]-[[תרצ”א]].

*'''יעקב ליב גרומן''' ב"ר שמעון, מסטאצק. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''מענדל גרומן''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ו]]. למד בתו"ת בשנים [[תר”צ]]-צג (שיעורים), [[תרצ”ג]] (קיץ, אולם).

*'''דובער גרוסבוים''' ב"ר גרשון, מקובליץ. נולד בשנת [[תרס”ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-ו. אח"כ הגיע ל[[ארה”ב]], והתיישב בנוארק, ואח"כ בנ.י.

*'''שמואל ליב גרוסברג''' מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ה]] (מכינה), [[תרח”צ]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], אולם).

*'''אפרים גרוספרשטנד''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''שלמה גרוסקין''' ב"ר משה מרדכי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ג]] (מכינה), [[תרצ”ד]] (שיעורים).

*'''שמואל אלי' גרוסקין''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].

*'''קלמן גרושפס''' מפאצאנוב. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח”צ]]. כשהתחילה המלחמה השתדלו להביאו מפולין ל[[ווילנא]], ולא הצליחו. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''יוסף גרטלר''' ב"ר צבי, מקראסניבראד. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''העניך גרטנר''' מבוסק. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת באטווצק בשנים [[תרצ”ז]]-ח.

*'''מאיר גרטנר''' ב"ר שלמה יוסף, מניישטאט. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-צא.

*'''מרדכי גרייער''' מחארקישאוו. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.

*'''משה גרייצר''' ב"ר אשר, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ד.

*'''יעקב צבי גרינבלט''' מרייוויץ. נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ז]]-ח.

*'''מענדל גרינבלט''' מ[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ד]].

*'''יעקב גרינברג''' ב"ר שמואל יצחק, מווישקאוו. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ו]]-ז.

*'''ישראל גרינברג''' ב"ר יוסף, מאדליבאזשיץ. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''מאיר גרינברג''' ב"ר יהושע פאלק. נולד בשנת [[תרע”ז]]. מקבוצת תלמידי אחי תמימים בנ.י. שנסעו ללמוד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] באלול [[תרצ”ט]], וכשהתחילה המלחמה נסעו לריגא והמשיכו לימודיהם עד חוהמ"ס, שאז נסעו לשטוקהולם, ומשם חזרה לנ.י.

*'''משה גרינברג''' ב"ר שמחה בונם, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרפ”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ט]]-צא.

*'''שלום גרינברג''' מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח”צ]].

*'''מנחם זאב גרינגלס''' ב"ר אברהם יחיאל, מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ”ו]] ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[תרצ”ז]]-ט ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש”ב]] הגיע למונטריאל, שם יסדו תו"ת, ובה הי’ משפיע כל ימיו. נפטר בשנת תשע"א.

*'''אלעזר גרינפלד''' ב"ר אהרן, מלונטשיץ. נולד בשנת [[תרס”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ו]].

*'''גבריאל גרינפלד''' מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''שרגא פייוויש גרינר''' ב"ר לייבוש, מדרילץ. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”א]]-ב (שיעורים), [[תרצ”ב]] (קיץ) – [[תרח”צ]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי’ באסטראווצי, והי’ בין הרשומים למשלוח עזרה. עבר את מאורעות המלחמה וניצל. בקיץ [[תש”ט]] הגיע לברזיל, והתיישב בריא ד’זענערא.

*'''אברהם גרינשפן''' ב"ר דוד, מוואלאמין. נולד בשנת [[תרע”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ”ז]].

*'''משה מרדכי גרינשפן''' מאסטראווצא. נולד בשנת [[תרס”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”א]]-ד.

*'''משה גרישא''' נולד בשנת [[תרע”ח]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''משה ברוך גרנטובסקי''' מקאלאשין. נולד בשנת [[תרע”ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ב]]-ג.

*'''אברהם יצחק גרפינקל''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ”ג]]-ט ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן), [[תש”ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. ב[[תש”ו]] הגיע ל[[ארה”ב]], ושימש ר"מ בתו"ת.

*'''בנימין אליעזר גרפינקל''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ”ד]] (מכינה), [[תרצ”ה]] (שיעורים).

*'''יעקב יוסף גרשוביץ''' מליטא. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''אבא גרשינצווייג''' מטומאשוב. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].

===ד===

*'''ידידי' דאגאוויטש''' מברעסלאוו. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת בשנים [[תרפ”ח]]-צא ([[ווילנא]]), [[תרצ”ב]]-ד ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]). אח"כ הגיע ל[[ארה”ב]], והי’ שו"ב בפילדלפיא.

*'''אברהם דאלינסקי''' ממעלאדעצנע. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר”צ]]-צא.

*'''ארי' זאב דאמליך''' מ[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]. נולד בשנת [[תרפ”ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח”צ]].

*'''חיים יוסף דאנער''' ב"ר מאיר, מווינעוויץ. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”ב]].

*'''יחיאל מיכל דברוסקין''' ב"ר שניאור זלמן, מבראילא רומניא. נודל בשנת עת"ר. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ט]]-צא. אח"כ התיישב בארה"ק והי’ רב בחיפה.

*'''שניאור זלמן דובער דובין''' ב"ר מרדכי, מריגא. נולד בשנת [[תרע”ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרצ”ז]]-ט. בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]].

*'''ירחמיאל ישראל דומברובסקי''' ממלאווא. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת בשנים [[תרצ”א]] ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[תרצ”ב]]-ד ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]).

*'''זאב דושבסקי''' מיעקאטרינאסלאוו (לעוועדאוו). למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ג]]-ד.

*'''שמואל דזעמאלקובסקי''' ב"ר יצחק. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”ב]].

*'''מענדל דייטלבוים''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ה]].

*'''מאיר דייטש''' מקאלא. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ב]]-ד.

*'''משה דיימנט''' מטאמאשאוו. נולד בשנת [[תרע”ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ”א]].

*'''דוב דינעס''' נולד בשנת [[תרפ”ב]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ”ו]].

*'''פסח דמבראט''' ב"ר ישעי’, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע”ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.

*'''שלמה דמבראט''' ב"ר ישעי’, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ”ב]]-ג.

*'''נתן נטע דנדרוביץ''' מריקי. נולד בשנת [[תרע”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ג]] (מכינה), [[תרצ”ד]]-ה (שיעורים).

*'''אבא גרשון דנציגר''' מפראגא. נולד בשנת [[תר”פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ”ה]].

*'''יחזקאל דערן''' ב"ר ישראל, מווישקוב. נולד בשנת [[תרפ”ה]]. למד בתו"ת בשנים [[תרח”צ]]-ט ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת”ש]] ([[ווילנא]]), [[תש”א]] (יפאן), [[תש”ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש”א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה”ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש”ו]] הגיע ל[[ארה”ב]], אח"כ התיישב בפיטסבורג. נפטר בשנת תשל"ט.

*'''משה דראזניק''' ב"ר אנשיל, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ”א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ”ג]].

*'''משה דרזנר''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס”ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ”ה]]-ז.

*'''משה דרייזין''' ב"ר צבי הירש, מגערמאנאוויץ. נולד בשנת [[תרע”ג]]. למד בתו"ת בשנים [[תרפ”ח]]-צא ([[ווילנא]]), [[תרצ”ב]]-ג ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]). אח"כ הגיע ל[[ארה”ב]] והתיישב בפראווידענס.

[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה|*]]

חב"דפדיה:מיזמים/ליובאוויטש וחייליה

2011-09-06T06:29:37Z

דריבנער:

חב"דפדיה:מיזמים/ליובאוויטש וחייליה

2011-09-06T03:11:59Z

דריבנער:

חב"דפדיה:מיזמים/ליובאוויטש וחייליה

2011-09-05T20:45:46Z

דריבנער:

חב"דפדיה:מיזמים/ליובאוויטש וחייליה

2011-09-05T20:43:51Z

דריבנער:

חב"דפדיה:מיזמים/ליובאוויטש וחייליה

2011-09-05T19:26:58Z

דריבנער:

חב"דפדיה:אולם דיונים

2011-09-05T18:48:13Z

דריבנער: /* דרוש */

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון= [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 6|6]]}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



== תבנית:פסקה חסרה ==

[[תבנית:פסקה חסרה]] דעתכם? דוגמה קיימת בערך זה [[קבלת מלכותו של מלך המשיח]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:45, 15 במאי 2011 (UTC)
:מעולה. תודה! --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באייר ה'תשע"א, למניינם 23:14, 15 במאי 2011 (UTC)
::אולי כדאי לצמצם שלא יהיה רחב על כל המסך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב באייר ה'תשע"א 12:48, 16 במאי 2011 (UTC)
:::מסכים, מישהו יודע איך עושים את זה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:14, 17 במאי 2011 (UTC)
::::ניסיתי ולא הצלחתי בינתיים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באייר ה'תשע"א 14:27, 17 במאי 2011 (UTC)

==[[חב"דפדיה:ספר אורחים]]==
דעתכם? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 02:37, 18 במאי 2011 (UTC)
:יפה מאוד. אם תהיה הסכמה רחבה, יש לשקול לשים זאת בתיבת "ניווט" בימין המסך, תחת ה"ברוכים הבאים". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:11, 18 במאי 2011 (UTC)
::כמובן שיש להציב אותה במקום הנ"ל, ויפה שעה אחת קודם. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 12:57, 18 במאי 2011 (UTC)
:::רעיון מעניין. אולי להציב ב'ניווט' לתקפות ניסיון, ולבדוק כעבור כמה חודשים. אם המקום יוותר ריק אין טעם להשאיר כמובן... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:27, 18 במאי 2011 (UTC)
::::מסכים עם שיע --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 18:44, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::הוספתי לתיבת הניווט. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 19:29, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::שיע, רעיון הגיוני ונחוץ. שלום - תודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 19:35, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::::הרעיון יפה ונחוץ מאוד. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

===דיון מחדש===
עוד מעט ימלא חודש להשקת [[חב"דפדיה:ספר אורחים]] וטרם נראה חשיבות המקום. הצעתי להקפיא את העניין לעוד תקופת-מה. מה דעתכם? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י' בסיוון ה'תשע"א 15:19, 12 ביוני 2011 (UTC)
:מציע להמתין עוד חודש, ואז להחליט. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בסיוון ה'תשע"א, למניינם 15:31, 12 ביוני 2011 (UTC)
::יש"כ על הערנות, עדיין המלצתי להמתין לפחות עוד חודש (ואני הייתי ממליץ אפילו חצי שנה). חב"דפדיה אמנם דינמית, אבל את הפעילות במקום נוכל למדוד רק בטווח זמן הרבה יותר ארוך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:45, 12 ביוני 2011 (UTC)
:::מקובל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בסיוון ה'תשע"א 07:08, 13 ביוני 2011 (UTC)

===דיון מחדש 2===
אחרי כארבעה חודשים, נראה לי שניתן לומר שהדף מיותר, לבינתיים. משתמשים אקראיים מנצלים את אולם הדיונים, שגם כך לא עמוס מידי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' באלול ה'תשע"א 08:51, 4 בספטמבר 2011 (UTC)
:מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 14:15, 4 בספטמבר 2011 (UTC)
::מסכים --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באלול ה'תשע"א, למניינם 16:58, 4 בספטמבר 2011 (UTC)
:::החזרתי למצב הקודם. ברגע שיהיו יותר מידי פניות של "אורחים" באולם הדיונים, נפתח שוב את ה[[חב"דפדיה:ספר אורחים|חב"דפדיה:ספר אורחים]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באלול ה'תשע"א 09:40, 5 בספטמבר 2011 (UTC)

== התכנית שתשנה את העולם... ==

דבר ראשון מזל טוב לכולם: היום הגענו ל4,500 ערכים!!! וזאת שלא מזמן חגגנו תשע מליון צפיות!!!

משום מה, נדמה לי חב"דפדיה בשנה האחרונה די דורכת במקום, אם כל השיפורים וכו' עדיין... חשבתי בימים האחרונים על צעד שירים את חב"דפדיה לרמה שלא הכרנו, לצעד הזה יצטרכו כמה מהלכים מקדימים. אני בא בהצעה ואשמח לשמוע את דעתכם.

הרעיון הוא עד סוף שנת [[תשע"א]] להוציא אפליקציה לאיפוד של חב"דפדיה, מי שראה, לויקיפדיה יש כזה דבר ויש בזה הרבה מעלות: לכל אדם שיש את כל המידע בכיס הוא הרבה יותר ישתמש בזה, באמצע המאמר יש שאלה? יש למי לפנות! כשהמידע יהיה כזה נגיש זה יוסיף בעריכות וערכים חדשים. בטח הבנתם את הרעיון ולא צריך להסביר כמה זה חשוב ויועיל.

כדי להגיע לצעד הזה דרושים מהלכים מקדימים:
*לקרוא לכל החברים הישנים והחדשים.
*לצרף חברים חדשים (אולי גם בתשלום. למשל: הרב שד"ב וולף (אולי הוא פה ואני לא יודע..) אם יושיבו אותו על קטגורית גאולה ומשיח הערכים שם יעלו לרמה שלא חלמנו...).
*לסיים את כל המיזמים שנפתחו.
*להגיע ל 5000 ערכים.
*לעבור הגהה על כל הערכים (אולי לחלק בין כל החברים כל אחד 200 ערכים) בו יתקנו שגיאות כתיב, ימחקו קישורים שלא קיימים, יוסיפו קישורים לערכים שקיימים, יוסיפו תמונות לערכים (במיוחד למי שאין) וכו'.

נשמע ממש חלומי... אבל אם כולם ייקחו את העניין ברצינות ובמשך חצי שנה הקרובה יתמסרו לזה, נהיה במקום אחר....

מה דעתכם? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 03:19, 18 במאי 2011 (UTC)

===רעיון===
:הרעיון מצויין. היישום קצת יותר מורכב. דבר ראשון, לגבי האפליקציה לאייפון, ככל הנראה מדובר בעבודת תיכנות מקצועית ויש לדבר על זה עם אנשי המקצוע המתאימים. מה שבטוח, שבידינו האפשרות להעלות את רמתה של חב"דפדיה, בכמות ובאיכות. בשביל זה צריך לארגן עבודה מסודרת ויסודית, כזו שתניב בסופו של דבר תוספת משמעותית של ערכים ו-משובחים.

:בהתבסס על דברי יצחק, חשבתי שיש לחלק את העבודה לב' רבדים. רובד הכמות ורובד האיכות:

:'''כמות''' - פתיחת ערכים חשובים על ידי המשתמשים וקביעת יעד ומטרות. חשוב גם לעבוד לפי קטגוריות ו"לחסות" אותם (לדוגמא, ערכים על כל ספרי רבותינו נשיאינו וכדומה)
:'''איכות''' - פתיחת מיזם "ערכים מומלצים" בו יתרכזו מספר חב"דפדים בערך כלשהו עד שיושלם הן מבחינת תוכן מקיף וממצא והן מבחינת סגנון, קישורים פנימיים וחיצונים וכו'.

:מה דעתכם? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:21, 18 במאי 2011 (UTC)
::רעיון טוב. אשמח להצטרף ל'''איכות'''. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:25, 18 במאי 2011 (UTC)
:::רעיון טוב מאוד. אני רק רוצה להעיר שבתחום האיכות, אולי פשוט נתנפל יחד על כל הערכים בקטגוריית בזקוקים לעריכה, ונשפר אותם, ורק אחר כך נפנה לעבודה הנחמדת והקלה יותר - להכין ערכים איכותיים יחד? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 18:43, 18 במאי 2011 (UTC)
::::הערכים הזקוקים לעריכה, הם מים עמוקים, לפי ערכי. אני דווקא ממליץ על הערכים הקרובים להיות מושלמים (כגון: [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] [[חיים אורי עטנר]] [[שמחה עלברג]]) ולאחריהם להמשיך לערכים סבירים ועל זה הדרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 20:36, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::הבנתי. אני מסכים להצעת חיים. ואני רושם את עצמי בשני הקבוצות. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד באייר ה'תשע"א, למניינם 22:40, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::::זמן רב לא עידכנתי, ובכל אופן אביע את עניות דעתי: חייבים לחשוב פרקטי, בדקו אלו דפים פופלריים ואותם תערכו, תגיהו, תתקנו. כי לפעמים עובדים על ערך שצפו פה עד היום 7 ובשנה הקרובה עוד 7, ולבינתיים ערכים בעלי אלפי צפיות מוזנחים להם. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:21, 19 במאי 2011 (UTC)
:::::::::פיני, בעבר עברתי כל רוב רובם של [[מיוחד:הדפים הנצפים ביותר|הדפים הנצפים ביותר]] וערכתי אותם. לדעתי, החשיבה הפרקטית כעת, היא למצוא את הערכים שהכי קרובים מבחינה מעשית להיות ערכים מושלמים, כאמור לעיל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:41, 19 במאי 2011 (UTC)
::::::::::מעוניין להצטרף ל'''איכות'''. אשמח לקבל הוראות בדף השיחה שלי ובלי נדר לעמוד בהם (כמובן שאמשיך עם הפעולות הרגילות, ובד בבד אסייע בהנ"ל). יישר כח על הרעיון והרצון הטוב של כולם ובהצלחה. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:::::::::::בימים הקרובים אפתח את המיזם של "ערכים מומלצים" ותעודכן על כך. ייש"כ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 12:13, 19 במאי 2011 (UTC)

== [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים|מיזם ערכים מומלצים]] ==

בהמשך לרעיון של יצחק ב והצטרפותם המיידית של שיע. ק וזלמן, אני מתכבד להציג בפניכם את דף [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים|מיזם הערכים המומלצים]]. הערות, ביקורת וחוות דעת - אשמח לשמוע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 16:24, 19 במאי 2011 (UTC)
:ישנם ערכים רבים, שלדעתי מומלצים לגמרי. כמו למשל [[שמחה עלברג]]. האם לא תועיל הסכמת משתמשים כדי להפוך את הערך למומלץ, מבלי לעבור את כל השלבים? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ו באייר ה'תשע"א, למניינם 18:12, 19 במאי 2011 (UTC)
::כיוון שערכים המומלצים - מומלצים על ידי חב"דפדיה, לא שייך שדבר זה יתבצע ללא הסכמה מפורטת על כל ערך וערך, גם אם הוא נראה למישהו מושלם. אין לי ספק שאם שיע. ק או זלמן יעברו על הערך הם ימצאו בו הרבה דברים הכרחיים לשיפור. לשם הספורט, הסתכלתי עכשיו שוב בערך וראיתי שהפתיח שלו מנוסח בצורה מאוד לא טובה ולא ממצה. הפיסקה "הקשר לחב"ד" מתחיל מיד עם ציטוטים וזה מאוד לא אנציקלופדי ועוד ועוד. חשוב מאוד שערך מומלץ אכן יהיה ברמה מקסימלית בשיתוף כל הכשרונות של החב"דפדים. אחרת ה"המלצה" לא שווה כלום. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 20:58, 19 במאי 2011 (UTC)
'''המשך הדיון אודות מיזם ערכים מומלצים ב-[[שיחת חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים]]'''

== תקציב ==

כמדומני שחב"דפדיה זקוקה לתקציב קטן, שיעזור לנו לפתח כאן כמה מיזמים שתלויים באמצעים טכנולוגיים, ובעיקר בתשלום קטן לבעלי ידע בנושא.
:ישנן רבים מהמיזמים שלנו, שמתעכבים בגלל בעיות טכניות. דוגמאות: בוטי החלפות; גירסא להורדה לאייפון (הוצעה בשבוע שעבר); הצגת רשימת הערכים החדשים בעמוד הראשי (הוצעה לפני זמן קצר), ועוד.
:הצעתי היא, לפתוח את חב"דפדיה לפרסומות. על ידי תקציב קטן, אנו יכולים לממן לפחות אחד שמומחה בעניינים הטכניים, וכל עניין טכני יטופל במהירות. בנוסף, נוכל לחדש את עיצוב האתר, ועוד דברים רבים ומגוונים, שיעלו את ערך האתר עשרת מונים.
:כמובן שבראש ובראשונה נדרשת הסכמת הנהלת האתר. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באייר ה'תשע"א, למניינם 18:29, 22 במאי 2011 (UTC)
::תומך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:59, 25 במאי 2011 (UTC)
:::{{בעד}} --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:08, 25 במאי 2011 (UTC)
::::לא נראה לי שיש לחב"דפדיה מספיק פרסום בשביל שמישהו ירצה לפרסם כאן תמורת תשלום. למרות מספר הצפיות, לרוב האנשים אין מודעות לכך שהמיזם נצפה כ"כ. אם הייתה יותר מודעות, נראה לי שהיו גם יותר כותבים. אם כבר, צריך להשקיע בפרסום המיזם ברשת (להקפיד על ידיעות בחב"ד-אינפו למשל) ולנסות להביא חברים ומכרים שיכתבו. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:24, 26 במאי 2011 (UTC)
::::::לויקישיבה, יש סך הכול [http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA כרבע מכמות הצפיות] שבחב"דפדיה, ובאופן ספיציפי פחות מעשירית כמות הצפיות בחודשים האחרונים שבחב"דפדיה (קרוב למליון בחודש), ולמרות זאת יש עסקים שמפרסמים אצלם (בתשלום, אלא מה?). בכל אופן, אם יש הסכמה עקרונית לעניין, אז תנו לי להסתדר עם הבעיה הזו... בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב באייר ה'תשע"א, למניינם 23:32, 26 במאי 2011 (UTC)
:::::::נשמע מעניין. אעביר את השאלה הלאה ואעדכן כאן. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:56, 29 במאי 2011 (UTC)
::::::::מצויין. אנו מחכים לתשובה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באייר ה'תשע"א, למניינם 00:22, 30 במאי 2011 (UTC)

== חשבון נפש ==

בימים האחרונים הייתי קצת עסוק בענייני ל"ג בעומר ובעז"ה עכשיו אחזור לפעילות סדירה.

מאז שהצעתי את "התכנית שתשנה את העולם" הרבה תווים נוספו ב[[חב"דפדיה]] ונראה לי שקצת עבדנו כיוון, אז ברשותכם:

אם כל הכבוד (ויש כבוד) לשאיפה לערכים מושלמים, נראה לי שבמצב הנתון של [[חב"דפדיה]] (בו הפעילות מובנה על 10 משתמשים (ולא ניכנס להגדרתם של המשתמשים) אנחנו צריכים להרכז בדברים אחרים, למשל בימים האחרונים חיים נהר ועוד הרבה חשובים עובדים על הערך [[שמחה עלברג]], אכן זה ערך מושקע ויפה אך השאלה האם לא כדי להשקיע את המאמצים והכוחות על ערכים יותר חשובים כמו קטגורית "הרבי כמלך המשיח" כדי שכל אדם שיכנס יוכל לראות משנה סדורה עם מקורות לכל דבר (לי ברור שזה יעשה הרבה, גם אם הוא לא יאמין הוא יראה שיש לזה סיבה...) או להשקיע בערכים בחסידות ואפילו בערים, קהילות ובתי חב"ד, לפאר את שם הרבי ושם ליובאוויטש.

מה גם, נאמר שכולם עכשיו יכנסו לעסק הזה, כמה ערכים מומלצים יהיו בסופו של דבר? שווה את ההשקעה?

בכלל, לפני שיוצאים במיזם כדאי מאוד לקבוע מטרות, סתם, נקודה ל[[מחשבה]].

לי בכל מקרה נראה שעדיף 10 ערכים בעלי מידע בסיסים מאשר ערך אחד מושלם.

מה דעתכם? --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 21:55, 23 במאי 2011 (UTC)
:{{בעד}} מה שכתבת בנוגע למהות הערכים עליהם צריך להשקיע. בוודאי שאת הדגש יש להניח על ערכים מהותיים (כגון הקטגוריה שציינת, ואוסיף כאן - [[הרבי]], קטגוריית [[גאולה ומשיח]], [[ספר התניא]] (שבאמת הינו ערך מומלץ וזה צעד נכון מאוד), [[חסידות חב"ד]] ועוד). לא מובנת לי כל כך ההשקעה בערך כמו הרב [[שמחה עלברג]], שכבודו במקומו מונח אבל לא בשבילו נכנסים לחב"דפדיה ולא זו מטרת העל שלנו. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

::אין ספק שהשקעה בערך [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח]] וכתיבת והרחבת ערכי ה'גאולה ומשיח', היא "העבודה היחידה שנותרה" ובעבורה נוסדה חב"דפדיה, אך דא עקא ששאר הערכים החב"דים חשובים גם כן, בנוסף לכך שבלעדיהם לא ניתן להבין גם את הערך על "הרבי כמלך המשיח" (כי מיהו [[הרבי]] בכלל?). ואדרבה, שיקום משתמש או כמה וירחיבו את ערכי גאולה ומשיח (ע"ד ש[[משתמש:חסיד|חסיד]] עשה ל[[מלך המשיח]]) ושיצטרפו כולם להגיע ל-5000 ערכים. אני בעד ואעזור מעבר ליכולותיי. אני, אחרי שזכיתי להיות שותף לארבעה "מעברי אלף ערכים", חושב שב"ה הגענו לרוויה מסויימת בהיקף הערכים שישנם בחב"דפדיה וכעת יותר ממה שחמש מאות ערכים יכולים להועיל, יועיל הרמת איכות הערכים לרמה כזו שסטודנט באוניברסיטה ידע שחב"דפדיה היא מאגר מידע חב"די שניתן להתבסס עליו בעבודה אקדמאית. כמובן שזה דורש השקעה רבה ובשקעה על ערך מומלץ אחד ניתן לפתוח 10-20 ערכים רגילים, אבל זה שווה את המאמץ, בעיקר למתעניינים ב"מידענות" ומודעים לקושי להיות מקור מידע אמין ואיכותי ברשת.

::נקודה נוספת: מטבע הדברים במיזם שיתופי קשה לשמור שלא יהיו טעויות ומידע בעייתי, לכן, כאשר ישנם ערכים המומלצים על ידי המערכת ושעברו הגהה קפדנית וכו', הם מהווים מעין חלון הראווה ממיטב הערכים בחב"דפדיה ובהם תבחן. היות שכך, מיזם ערכים מומלצים התבקש מאליו, כדי למקד מאמץ מרוכז נוסף, להביא ערכים לכדי גימור. לכן, לקחתי על עצמי את האחריות לנהל את זה ומי שיצטרף - בשמחה וכמובן שזה לא אמור להיות על חשבון שום דבר אחר. גם אני במקביל להשבחת ערכים, מוסיף ערכים, מסגנן ומנטר שינויים אחרונים. הבחירה בערך [[שמחה עלברג]] (שאכן ממש לא דחוף, למרות שקיבל יחס נדיר מהרבי) הוא מהשיקול שהערך הראשון המומלץ, עדיף שיהיה ערך הדורש כמה שפחות עבודה, כדי שנוכל לראות כיצד זה מתקדם ולהפיק לקחים לערכים הבאים היותר חשובים.

::לגבי כמות הערכים, אני באופן אישי יכול לעבוד על ערך אחד לשבוע ושיהיה מומלץ, כמובן בהסכמת שאר החב"דפדים הנכבדים. וכמו כן מומלץ מאוד שמספר משתמשים יתמקדו להביא את הערך [[מלך המשיח]] להיות קרוב למומלץ ואז במאמץ משותף הוא יהפך מומלץ וכן לשאר הערכים על גאולה ומשיח.

::הרבה הצלחה וייש"כ! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' באייר ה'תשע"א 12:36, 24 במאי 2011 (UTC)

אין ספק בחשיבות של ערכים מומלצים, אך במצב הנתון של חב"דפדיה השאלה שונה: במה להשקיע? (אם נעשה סקר בין החברים ונראה כמה שעות שבועיות יכול כל משתמש לתרום לא נגיע לכ"כ הרבה (עכ"פ יחסית לעבודה הנדרשת) כך שהשעות נשארים אותו דבר השאלה למה הם ילכו?).

בכל מקרה, כדאי מאוד לקבוע יעדים ומטרות לכל מיזם. --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 02:17, 25 במאי 2011 (UTC)
::תפקידם של מיזמים כאלו מאותם שהציע יצחק ב., היא ליצור עבודה משותפת, שתועלתה מרובה לאין ערוך וההנאה שבעבודה משותפת כפולה. אם אתם מציעים לומר סתם כך למשתמשים "לכו תכתבו ערכים בנושא..." אין סיכוי שתהיה לכך הצלחה.
:מסיבה זו נהוג להכין תוכנית מסודרת באופן של עבודה שיתופית. חיים הציע את ההצעה המאוד מוצלחת של ערכים מומלצים, שיש בה סיפוק והנאה מרובה מפני סיבות רבות והתוצאות המבורכות, ולכן שמחתי להצטרף למיזם. כמו כן אשמח להצטרף לכל עבודה שיתופית הקרובה לליבי. לא כל ערך מעניין אותי ברמה שאשקיע בשבילו. אם זלמן ויצחק ב. רוצים לפתוח מיזם בענייני גאולה ומשיח, אדרבה ואדרבה, אני חושב שתהיה לזה הצלחה, ואשמח לעזור בל"נ (רק תכינו תוכנית עבודה). בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באייר ה'תשע"א, למניינם 03:18, 25 במאי 2011 (UTC)
:::יצחק, היעד במיזם ערכים מומלצים מוגדר מאוד. במה אתה מציע להשקיע? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באייר ה'תשע"א 06:29, 25 במאי 2011 (UTC)
::::מצאתי אמת בדבריו של יצחק, בכך שעלינו להשקיע בערכים החשובים. אך עדיין איני סבור שכדאי להתפזר ולכתוב עשרות ערכים לא איכותיים. יש יתרון גדול מאוד בעבודת צוות שמיזם כזה יוצר. הצעתי: להמשיך עם הערכים המומלצים שכבר הועלו, כיון שלא נדרשת בהם השקעה רבה. לאחר מכן (לאחר העריכה של הערכים הקרובים ל'מושלם' שכבר מוצעים במיזם), להתחיל להעלות ערכים בנושאים החשובים לחב"דפדיה, כלומר גאומ"ש וכן מושגים ורעיונות בסיסים בחסידות. כאשר ההעדפה תהיה לפי חשיבות ו'''לא''' לפי רמת הערך. כאשר מספר משתמשים 'יסתערו' על ערך אחד גם אם הוא כתוב כרגע גרוע, ניתן יהיה להביא אותו ל'מושלם' בזמן קצר יחסית. בכל פעם ערך אחד או שניים לכל היותר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:37, 25 במאי 2011 (UTC)
::::: כשכתבתי לקבוע יעדים התכונתי במונחים של זמן וערכים, לדוגמא: עד סוף שנה 770 ערכים מומלצים, או, כל שבוע 3 ערכים וכדו'. אני מציע להשקיע בסיום המיזמים הקיימים ובשיפור קטגורית גאולה ומשיח. (אגב, אז כתבתי על הרעיון של האפליקציה לאיפן, יש אפשרות לקדם את זה?) --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:06, 25 במאי 2011 (UTC)
::::::יצחק היקר, מיזמים זה לא עניין שצריך "לסיים", אלא תמיד יהיו ויהיו חדשים. הרבה מהמיזמים ממתינים ברקע למתמחה בתחום, שיבוא ויערוך את התחום בו הוא עוסק. לגבי היעד, כיון שאף אחד פה לא חתום על חוזה, קשה מאוד לקבוע יעדי-הספק ברורים. אני, שרואה את עצמי ממשיך בתקופה הקרובה יכול לעבוד (בשיתוף פעולה, כמובן) על ערך מומלץ אחד בשבוע (במקביל לשאר התרומות שלי כאן). אם כל אחד יגדיר את יכולותיו, נקבל קנה מידה להספק האפשרי. אך אני לא רואה בזה כל כך חשיבות, בפרט שלא כל אחד מאיתנו יודע את עתידו הקרוב והרחוק. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באייר ה'תשע"א 17:14, 25 במאי 2011 (UTC)
::::(בנוגע לאיפון, הבעיה בכך שעניין זה לא מתקדם, היא בכל מי שלא תמך בהצעתי ב[[#תקציב]] להשיג תקציב לאתר שיעזור לממן אחד שמומחה בעניינים טכניים שיעבוד בחב"דפדיה. לי זה לא בוער, אבל מי שאכפת לו באמת מכך, שיתמוך בעניין הנ"ל.)
:::::יצחק: אדרבה, הרי סיכמו על פתיחת מיזם כמות במקביל למיזם האיכות. בא נפתח מיזם כזה! מי מצטרף למיזם הכמות -? הירשמו! בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באייר ה'תשע"א, למניינם 18:33, 25 במאי 2011 (UTC)
# אני. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באייר ה'תשע"א, למניינם 18:33, 25 במאי 2011 (UTC)
# מצטרף. כדאי להכין רשימת ערכים חשובים שעדיין לא קיימים ועליהם לעבוד. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 20:10, 25 במאי 2011 (UTC)
#מצטרף לאיכות שבכמות.. (עזרה טכנית ועריכת תוכן). אני מציע לפתוח דיון חדש על "מיזם הוספת ערכים" בו יוקבעו מטרות ויעדים, כפי שיצחק עורר לעיל ונוכל לפתוח דף מיזם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א באייר ה'תשע"א 20:27, 25 במאי 2011 (UTC)

== הפניות ==

בויקיפדיה נהוג, לעשות הפניות לכל דפי המדיניות בראשי התיבות של הדף. מעתה יהיו כאלו גם אצלינו, למשל אצלינו: [[חפ:אד]] יהיה הפניה ל[[חב"דפדיה:אולם דיונים]], [[חפ:עמ]] הוא הפניה ל[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים]], [[חפ:סא]] הוא הפניה לספר האורחים, וכן הלאה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' באייר ה'תשע"א, למניינם 00:13, 24 במאי 2011 (UTC)
:תודה. ייקח זמן להתרגל לקיצורים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' באייר ה'תשע"א 12:19, 24 במאי 2011 (UTC)

== קטגורית גאולה ומשיח ==

קטגורית גאולה ומשיח זקוקה לשיפוץ רציני. בתור התחלה הכנתי חלוקה, מסודרת ומקיפה, לקטגוריות וערכים. שלב ב': הכנסת הערכים הקיימים והוספת חדשים.

עיינו ב[[משתמש:יצחק ב/ארגז חול]] ותגיבו. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:38, 1 ביוני 2011 (UTC)
:יש"כ. זה אכן הנושא שחב"דפדיה צריכה לשים עליו את הדגש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:55, 1 ביוני 2011 (UTC)

== חב"דפדיה משיחיסטית ==

לאחרונה ראיתי דיון שהתקיים בויקפדיה על חב"דפדיה והוסכם שם (גם ע"י חברים ומפעילי מערכת מכאן) שיהיה כתוב שזה אתר של הפלג המשיחי בחב"ד.

השאלה שלי פשוטה: אם אכן זה אתר של ה"משיחסטים" (ולדעתי זה כך) למה מופיעים פה ערכים על אנשים וארגונים שנלחמים בנו (ברבי)??? אין לנו מה להתבייש! פה נציג את חסידות חב"ד האמתית! ולא אנשים וארגונים שנלחמים בחב"ד במסווה של "חב"ד"!!! מה דעתם? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 17:31, 1 ביוני 2011 (UTC)
:זו הייתה הצעת פשרה בלבד, הסכמנו לכך מכיוון שזה היה התנאי להצגת הקישור בדף ההוא. חב"דפדיה היא אתר אוייבקטיבי המייצג את כל הפלגים בחב"ד בהוגנות. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באייר ה'תשע"א, למניינם 17:34, 1 ביוני 2011 (UTC)
::שלום, לדעתי האתר אכן מייצג את הדעות השונות בצורה הוגנת. אך הוא בפירוש משיחיסטי בכך שהוא מכיר בדעה זו כאמת מוחלטת. באותה מידה למשל הוא יהודי, בכך שהוא רואה ביהדות אמת מוחלטת ומתייחס להבדיל ל[[נצרות]] למשל כאל כפירה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:01, 1 ביוני 2011 (UTC)
:::חב"דפדיה היא כהגדרתה '''אנציקלופדיה''' לכל דבר תוך מתן דגש על הזווית ה'''חב"דית''' הייחודית. מטבע הדברים ומהיותה אובייקטיבית, נסקרות הדעות השונות בצורה שווה, תוך מתן לגיטימציה מלאה לדעות המשיחיסטיות, דבר שלא נעשה בשום במה אחרת. הזיקה המשיחיסטית היחידה הם אתרי החסות, חב"ד אינפו וחב"ד-בישראל והתנוססות [[יחי|הכרזת הקודש]] ב[[עמוד הראשי]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח באייר ה'תשע"א 20:22, 1 ביוני 2011 (UTC)
==ימי החסידים==
האם לא הי' שווה להוסיף מדור 'ימי החסידים' בנוסף למדורים 'אירועים ביהדות' ו'ימי חב"ד' לערכים היומיים, שיכלול את היארצייט של החסדיים?
הרי יש כבר מאות ערכים על חסידים.
(בנוסף לכך, בעבר היו כאלה שליקטו כבר תעריכים (ראה [http://www.col.org.il/memboard_list.asp?offset=0 כאן]) --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 18:59, 19 ביוני 2011 (UTC)
:ודאי שאפשרי. לדעתי, בעיקר לחסידים מפורסמים בעלי תפקיד. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ח בסיוון ה'תשע"א 06:31, 20 ביוני 2011 (UTC)
::מצוין! --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:28, 20 ביוני 2011 (UTC)

== דרוש ==

דרוש משתמש שיקח על עצמו עם אחריות או בלי, להשיג תמונות מוצלחות לעמוד ראשי. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בסיוון ה'תשע"א, למניינם 04:42, 26 ביוני 2011 (UTC)
:להוסיף: לפחות 50 תמונות מהרבי (לשנה הקרובה) עם ידע לגבי מיקום וזמן התמונה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בסיוון ה'תשע"א 12:03, 26 ביוני 2011 (UTC)
::בנתיים פתחתי את [[חב"דפדיה:מיזם תמונות לעמוד הראשי‏]]. אשמח לכל עזרה, לכל הוספה, או למישהו שיקח את המיזם על כתפיו. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בסיוון ה'תשע"א, למניינם 23:47, 26 ביוני 2011 (UTC)
:::לדעתי, קודם שימצא המומחה לתמונות של הרבי ובעל המאגר, לאחר מכן ניתן לפתוח את המיזם, כפי המקובל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בסיוון ה'תשע"א 19:15, 27 ביוני 2011 (UTC)
:::::ביזן קרעטשמע דארף מען אויך א גלעזל בראנפן. מה יהיה בנתיים? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בסיוון ה'תשע"א, למניינם 23:44, 27 ביוני 2011 (UTC)
::::::אך לפעמים משתכרים מהגלעזל הזה ולא מגירים לקרעטשמע.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בסיוון ה'תשע"א 06:57, 28 ביוני 2011 (UTC)
:::::::אני יכול לנסות לשלוח תמונה (יש לי מאגר ענק! כ16 גיגה!!) אך איני יודע איך להעלות תמונות לשם.--[[משתמש:דריבנער|דריבנער]] - [[שיחת משתמש:דריבנער|שיחה]] 18:48, 5 בספטמבר 2011 (UTC)

== מיזם מפתח העיר ==

פחתי במיזם, וכולם מוזמנים להצטרף ולהוסיף מידע! [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/מפתח העיר]] --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 01:22, 1 ביולי 2011 (UTC)
:לדעתי, יותר מתאים לערוך את זה בארגז חול פרטי ואח"כ להעלות לערך. זה קטן מידי בשביל "מיזם". בכל מקרה, בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בסיוון ה'תשע"א 10:37, 1 ביולי 2011 (UTC)

==חב"דפדיה כמקור ==
במשפחה חסידית החדש, כתבה שלימה מתוך חבד פדיה {{אנונימי}}

במוסף שבת של מקור ראשון ואתחנן או עקב תמונה מחב"דפדיה עם ציון מקור. {{אנונימי}}
:לגבי משפחה חסידית ידוע למישהו באיזה גיליון מדובר. יש לדרוש מהם פרסום מקור לפחות לאחר מעשה וכמובן שמכאן ולהבא. לא? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 15:44, 29 באוגוסט 2011 (UTC)
::המקור צוין (כפי שנכתב [[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה|כאן]]. יש לי צילום של הכתבה, למי שמעוניין שיפנה אלי במייל. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט באב ה'תשע"א 16:00, 29 באוגוסט 2011 (UTC)

[http://70panim.org.il/blog/blog/relevant_text/%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A4%D7%AA/ לדבר חב"דית שוטפת] 07.11.2011 מאת צורית ארמון, באתר "שבעים פנים"
:תודה. הוספתי לדף [[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]] --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' באב ה'תשע"א 10:28, 30 באוגוסט 2011 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים קווינס

2011-09-05T18:41:23Z

דריבנער: /* תומכי תמימים ליובאוויטש - סניף קווינס */ פסקה חדשה

מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)

2011-09-04T15:23:58Z

דריבנער:

[[קובץ:בן המהרש.JPG|250px|thumb|left|הרב מנחם מענדל שניאורסון - בן אדמו"ר המהר"ש]]
[[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|thumb|left|מצבתו המשופצת ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]
רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' נולד ב[[ו' אדר תרכ"ז]] לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו.

הוא עזר לאחיו [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.

בי"ד סיון - [[תרמ"ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת הרה"ג עקיבא קארניצער מקארקא - נכדת ה"[[חתם סופר]]".

בזיווג שני נשא את הרבנית [[בתיה (נינת אדמו"ר הצמח צדק)|בתיה]] בת הרה"ק [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער]] מאוורוטש (בנו של [[אדמו"ר]] [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] מאוורוטש) אחיה של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)]]. בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות.

בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את [[רוסיא]], ועבר להתגורר ב[[פאריז]] שב[[צרפת]]. מאוחר יותר עבר להתגורר באי קורסיקה השייך ל[[צרפת]], שם נפטר בשנת [[תש"ב]] ושם נטמן.
במדינה זו קיים חוק שכל הקבר עתיד להיחרש לאחר עשרים שנה מהקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר"ר מענדל ע"ה. בשנת [[תשט"ו]] הורה [[הרבי|רבי]] להרה"ח ר' [[בנימין אלי' גאראדעצקי]] ע"ה להעלות את גופתו של ר' מענדל ע"ה מאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]], הרב"א גאראדעצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר"ר [[אפריים וואלף]] ע"ה הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל ה[[הרבי|רבי]] {{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=231 חלק י' עמ' רי"ד]]}}.
האנייה הגיעה ל[[נמל חיפה]] בלילה קר וגשום של חורף [[תשט"ז]], ובשעה לילה מאורחת נערכה ה[[קבורה]] ב[[בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר"א וואלף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר"ר אפרים ע"ה עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שהגוף נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנום מאז פטירתו של ר' מענדל ע"ה! ('''לפי נוסח אחר:''' שרשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור הגוף ושלח ל[[הרבי|רבי]]. הגוף הי' שלם, אך "חצוי לערך").
זמן קצר לאחר מכן, נסע הר"א וואלף [[לחצרות קודשינו]] ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש [[הרבי|רבי]] לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר"ר מנחם מענדל ע"ה.

המשכו של הסיפור בשנת [[תשל"ט]]. זמן קצר לאחרי שהר"ר [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה, התמנה לרב ומד"א של [[קרית חב"ד]] ב[[צפת]] [[עיה"ק]], בקשו שניים מזקני [[חסידי חב"ד]] בארה"ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר.
כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב"די בעיר [[צפת]], יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרה"ח ר' מענדל שניאורסאהן ע"ה, אחיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזיהרו אותו שעפ"י הוראת [[הרבי|רבי]] חייבים לשמור את הדבר בחשאיות.
לאחר שירדו ל[[בית העלמין]] והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת [[תש"ב]] ב[[צרפת]], על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת [[תשט"ז]] ל[[צפת]] עיה"ק.
אך היות ובתו של הרמ"מ ז"ל היתה גרה במדינת [[צרפת]] ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו ל[[ארה"ק]], בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, החוזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שב[[צפת]] יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקה היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע [[בית העלמין]] כעין מדרכה.

המצב הקיים הפריע ל[[רב ביסטריצקי]] והוא כתב [[הרבי|רבי]] ופירט את שנאמר לו ע"י [[זקני החסידים]] הנ"ל והמצב הקיים כיום. ושאל:
א. האם להשאיר את המצב הקיים ללא מצבה או המצב כבר השתנה וממילא לעשות מצבה.
ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה.
כבר באותו היום התקבל מענה מ[[הרבי|רבי]]:
על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: "ה"ז היפך פס"ד השו"ע". והוסיף לעשות מצבה בהקדם.
התואר – "ככתוב ב[[הקריאה והקדושה]] (?) ובשיחת [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]]".

לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של "[[הקריאה והקדושה]]" ולא נמצא אודות הרה"ח [[ר' מנחם מענדל שניאורסאהן]] ז"ל מאומה. אך באחת ה[[שיחות]] של [[כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ]] נ"ע נמצא התואר המבוקש.
מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה [[מצבה]], ולאחר שנבנתה שאל [[הרב ביסטריצקי]] את [[הרבי|רבי]] האם לעורוך מעמד של [[גילוי מצבה]] כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. ה[[מענה]] שהתקבל היה לעשות מעמד של [[גילוי מצבה]].
לשם כך הלכו [[אנ"ש]] ביחד ל[[בית העלמין]]. [[הרב ביסטריצקי]] דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע ל[[בית חיינו]] הוא נטל עמו את התמונות עם [[דו"ח]] מפורט. ב[[דו"ח]] נכתב בין השאר שעלות ה[[מצבה]] תושלם ע"י [[אנ"ש דעיה"ק צפת]]. והכניס את ה[[דו"ח]] ל[[מזכירות]].
כבר באותו היום [[ערב שבת קודש]], קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב [[חמ"א חדקוב]] ע"ה. [[הרב חדקוב]] סיפר ש[[הרבי|רבי]] הביע את רצונו לשלם עבור ה[[מצבה]], והוסיף ש[[הרבי|רבי]] ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני [[כניסת השבת]] ב[[צפת]], ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מה[[אברכים]]. ביום ראשון קרא [[הרב חדקוב]] ע"ה פעם נוספת ל[[הרב ביסטריצקי]] והראה לו המחאה אישית של [[הרבי|רבי]] ע"ס חמש מאות דולר לפקודת ה[מל"ח]]. [[הרב חדקוב]] הסביר, ש[[הרבי|רבי]] לא כתב את המחאה על שמו (של [[הרב ביסטריצקי]]) בעצמו בידעו שלא ישתמש עם המחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע"ש ב[[מל"ח]] וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפו בכסף מזומן.

לאחר פטירת בתו של הר"ר מנחם מענדל ז"ל – נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה"ק [[צפת]] ת"ו.

וזה נוסח המצבה:

'''פ"נ'''

'''הרב החסיד'''

'''ר' מנחם מענדל'''

'''בן כ"ק אדמו"ר מהר"ש'''

'''זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע'''

'''מליובאוויטש'''

ב[[י"ג באייר]] [[תשע"א]] שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61537 כך שופצה מצבתו של בן המהר"ש ● תיעוד בלעדי] - {{אינפו}}}}.

בקיץ [[תשע"א]] יצאו 2 בחורים ל[[מרכת שליחות]] באי [[קורסיקה]]. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה הם נתנו להם צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא '''כ"ג תשרי תש"ב'''.

(למרות התאריך המדוייק המופיע בתעודה, עלו בליבם ספקות האם אכן התאריך הוא הנכון, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר להם שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ"מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו).

== משפחתו ==
בזווג שני
* בנו ישראל דובער.
* בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.
* בתו מרת חנה (עוזרמאן).
בזווג ג'
* בנו בנימין - נפטר עודנו נער.
* בתו מרת מענדעלה (עדמה).

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf קובץ 'תולדות ר' מנחם מענדל']{{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]][[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]