חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם מענדל טאוב (קאליב)

2025-08-21T00:01:33Z

דער חסיד: שגיאה

[[קובץ:קאליב 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מקאליב]]
[[קובץ:קאליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו"ר]] בביקור במוסד חב"די ב[[חיפה]]]]
רבי '''מנחם מענדל טאוב''' ([[תרפ"ג]] - [[כ"ג בניסן]] [[תשע"ט]]) היה האדמו"ר מקאליב.

== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] מרגרטן (מרגיטה) בטרנסילבניה שברומניה.

בשנות [[השואה]] סבל [[יסורים]] רבים על ידי הנאצים ימ"ש שביצעו עליו ניסויים אכזריים (ולכן היה ללא זקן). לאחר שכבר עמד בפני המשרפות וקרא "שמע ישראל" ניצל באורח ניסי. מאז קיבל עליו להפיץ את אמירת שמע ישראל, יהדות ומלכות שמים, ולהקים זכר ל-6 מיליון קדושי השואה.

כיהן כנשיא מוסדות קאליב ב[[ירושלים]].

לאחר [[השואה]] עבר לשוודיה, שם התאחד עם הרבנית. לאחר מכן עבר לארצות הברית.

ב[[תשכ"ג]] הקים את מרכז חסידי [[קאליב]] ב[[ראשון לציון]] ובשנת [[תש"מ]] עבר ל[[בני ברק]], שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב השומר.

בשנת [[תשס"ב]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]] ברחוב חנה - צמוד לבית הכנסת ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד]], לשם העביר את מוסדותיו.

האדמו"ר נפטר בביתו ב[[כ"ג בניסן]] ה'[[תשע"ט]].

==קשריו עם חב"ד==
רבי מנחם מענדל טאוב נהג להשתתף בקביעות במעמדי סיומי ה[[רמב"ם]] לפי סדר הלימוד שתיקן [[הרבי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12418&pgnum=32 חוברת הפרדס שנה ס"ו] באתר [[היברובוקס]].}}.

ב[[תשרי]] [[תשס"ח]] קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ"ב של מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32763|ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל ||כ"ז תשרי תשס"ח}}}}.

==== ביקורו אצל הרבי ביחידות====

רבי מנחם מענדל טאוב נכנס לרבי ל[[יחידות]] מספר פעמים.

==== שר ה[[תורה]] ומנהיגם של [[ישראל]]====

בשיחה על גדלותו של [[הרבי]] סיפר דברים נפלאים מ[[הרבי]]. מבין הדברים סיפר אשר שמע מפי עד ראיה, כיצר ראה את הרבי עומד ליד החלון ולומד [[תורה]] כל הלילה בעמידה.

בנוסף לכך סיפר האדמו"ר בהתפעלות, כי פעם התקשרו לרבי מקהילה מסוימת באירופה כי אין להם עדיין ד' מינים, הרבי שלח שליח מיוחד במטוס לקהילה, עם ד' מינים כשרים.

באותה שיחה מיוחדת חיזק בדבריו את [[שלוחי הרבי]], שלא יפחדו משום גורם, ויחשבו תמיד כאילו בעל השמועה - המשלח [[הרבי]] - לעיניהם.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hageula.com/study/books/3047.html מדבר על גדלות הרבי]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=22749 משתתף במעמד סיום מחזור הכ"ד בלימוד [[הרמב"ם]] והתחלת המחזור הכ"ה שעל ידי צאג"ח]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46466 ביקורו של האדמו"ר] ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם]] {{תמונה}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טאוב, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:ניצולי שואה]]

מנחם זאב גרינגלס

2024-08-14T15:55:03Z

דער חסיד: /* מתלמידיו */

[[קובץ:גרינגלאס 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס]]
[[קובץ:Greenglas, Volff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינגלס בצעירותו]]
רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' ([[תרע"ז]]-[[תשע"א]]) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים]] ובקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], מעורכי [[ספר המנהגים]], ומקובל בעל שיעור קומה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' בטבת|ר"ח טבת]] [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]]{{הערה| בתשורה לבר מצווה של מנחם מענדל שי' מונדשיין, תשע"ג, ע' 129 נדפס מכתב הרב גרינגלאס בו מספר שמשפחתו גרה בירושלים בשנות תרפ"ז- תרפ"ט ושהוא למד בירושלים ב"מאה שערים" וב"עץ חיים" (שם ע' 134). פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.}}, וכאשר חזר לפולין, ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גרליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].{{הערה|פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.}}

בשנת [[תרצ"ה]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]] ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידה מאדמו"ר הריי"צ{{הערה|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

היה מקבל מהרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].

לאחר תקופה עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]].

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבתו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר [[הסתלקות]]ו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "תמימים! זוטרי דאית בכו מחיה מתים!" (= קטנים שבכם מחיים מתים), בדקו ומצאו שהרב גרינגלס היה הקטן שבחבורה.

===במונטריאול===
נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב"ד מונטריאול.

במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים ל[[תורה]] ו[[יראת שמים]]. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

[[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב"ד]]. הרב גרינגלס ערך את הקובץ "[[לקוטי דינים ומנהגים]]" שהופיע ב[[תשי"א]] תחת הגהתו של הרבי.

בשנות היו"דים שמר הרב גרינגלס על קשר מכתבים צמוד עם המקובל הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות מ[[ירושלים]]. הרבי העביר לרב מרגליות מסרים רבים דרך הרב גרינגלס, בין היתר בנושא שאלת ההצבעה בבחירות באה"ק.

הרבי ביקש מספר פעמים מהרב גרינגלס שיעלה על הכתב סיפורים וזכרונות ששמע מהחסידים ב[[אטווצק]] ועוד. בשנותיו האחרונות ערכו תלמידיו ספר "[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]]", גדוש בסיפורים וזכרונות שעל חלקם עבר ותיקן בעצמו. לפועל הופיע הספר אחר פטירתו, בתחילת שנת [[תשע"ב]].

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מונטריאלער מקובל"{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=47437 הקלטה] באתר [[שטורעם נט]].}}.

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התמסר הרב גרינגלאס לתפילות ולפעולות להחשת הגאולה השלימה ברפואתו של [[הרבי]], תוך שהוא עוזב באופן זמני את תפקידו בישיבה. רק לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] שב ללמד ולהדריך את תלמידי הישיבה, תוך שהוא חוזר ומדגיש את האמונה השלימה ברבי ובנצחיות דברי קדשו.

בשנת [[תשס"ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות, ומאז לא שב לאיתנו.

ב[[כ"ב בטבת]] [[תשע"א]] נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה. על מצבתו מופיע צילום כתי"ק של הרבי אודותיו: "הרה"ח משפיע בתו"ת התמים".

==ניגוניו==
*[[א שייגעץ (ניגון)|א שייגעץ]]

==משפחתו==
* חתנו: הרב דוד כהן - מונטריאול, רב בית הכנסת "בית מנחם זאב" שהקים ע"ש חותנו הרב גרינגלאס, [[סופר סת"ם]], ועסקן בקהילה החבדי"ת במונטריאול.

בניו:
* הרב אברהם יחיאל גרינגלאס - מונטריאול.

* הרב יוסף גרינגלאס - נפטר כ"ח טבת תשפ"ב במונטריאול.

== מתלמידיו ==
[[קובץ:גרינגלאס 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].
*הרב [[לוי ביסטריצקי]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*הרב [[אהרן יעקב שוויי]].
*הרב [[זושא פויזנר]].
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]].
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]].
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]].
*הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']].
*הרב [[ניסן מנגל]].
*הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]].
*הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]].
*הרב [[אשר פרקש]].
*הרב [[דוד מונדשיין]].
*הרב [[שלמה חנניה ממן]].
*הרב יעקב ישראל שניידר.

==לקריאה נוספת==
*הרב דוד כהן, '''ליקוטי סיפורי התוועדויות''' - קורות חייו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב
*'''המשפיע''', זכרונות וסיפורים על הרב גרינגלאס וליקוטים מדברים שאמר לאורך השנים, תשפ"א (אנגלית)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Leshes-Piekarsky-%2017%20Teves%205784.pdf כתבי הרמ"ז גרינגלאס]''' תשורה לשס - פיקארסקי טבת תשפ"ד
* '''[http://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20ובר%20כהן.pdf נקודה מהתוועדות חנוכה תש"כ של הרב גרינגלאס* '''מרשימותיו של ר' ישראל אליעזר רובין תשורה וובר - כהן תשפ"ב ע' מז]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=64855 תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס] {{COL|}} {{PDF|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/64803_he_1.pdf זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס] {{PDF}}, תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59766 שלושים לרב גרינגלאס] {{COL|}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59234 המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]]. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [https://chabad.info/video/1100645/ "הרבי חי ממש, מה הבעיה?" • המקובל הרב גרינגלאס ע״ה] {{וידפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* '''[https://col.org.il/news/125942 תיעוד נוסטלגי: הרבנים גרינגלאס וגרליצקי מתוועדים במונטריאול]''' {{COL}} {{וידאו}} ה' אב ה'תש"פ 26.07.2020
* '''[https://anash.org/famous-mashpias-life-told-in-new-book/ המקובל של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/776779/ מענה הרבי על מכתבו אחרי ובעקבות הסתלקות הרבנית חיה מושקא]''' {{אינפו}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_5.html וידאו נדיר: הרב גרינגלאס מנגן ניגון חב"ד למשפיע ר' שמואל גרונם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* '''[https://anash.org/boston-av-beis-din-still-overawed-by-rabbi-greenglass/ BOSTON AV BEIS DIN STILL OVERAWED BY RABBI GREENGLASS]''' הרב [[יוסף פולק]] על ספרייתו של הרב גרינגלאס {{אנש|}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: גריגלס מנחם זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לודז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]

דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים

2024-08-12T23:16:35Z

דער חסיד:

[[קובץ:דבר מלכות חידושים וביאורים.jpg|250px|שמאל|ממוזער|עותק הספר שהוענק ל[[יעקב אלתר|אדמו"ר מגור]]]]
'''דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים''' הינו ספר הכולל את שיחות [[הרבי]] ב[[רמב"ם]] הלכות מלכים פרקים י"א-י"ב.

== על הספר ==

בספר נלקטו כל החידושים והביאורים בהלכות ב"הלכות המלך המשיח" מאת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א המפוזרים לרוב בתורתו המוגהת - [[לקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[ספר המאמרים מלוקט]], [[אגרות קודש]], ועוד. ובנספחים של הספר הובא השלמות של ליקוט נפלא של הביאורים שבבלתי מוגה.

החידושים והביאורים נסדרו על סדר הרמב"ם, ונעשתה עבודת עריכה מיוחדת כשהביאורים על נושא אחד שמפוזרים במקומות שונים בתורת הרבי, נסדרו ונערכו יחד. לאור הידוע לכל מעיין בתורת הרבי שמראי מקומות וציונים בתורתו הם אוצר בלום וגדוש מופיעים בשולי העמוד העתקת המקומות אליהם מציין הרבי, אמנם פנים הדברים, ההערות, והציונים לשוה"ג כולם מאת הרבי (מלבד אלה שכתוב בהם: הערת המו"ל).

במלאכת העריכה נעשה מאמץ ודגש מיוחד לשלב חלקים מ[[בשורת הגאולה]] של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בגוף הספר במקומות המתאימים.

בהערה 36 במבוא מבואר טעם קריאת שם הספר 'דבר מלכות': {{ציטוטון|ולהעיר ממש בספר בית ישראל (ליקוטים מאדמו"ר הרה"ק מרוזין ע' יד אות טו) "שהרמב"ם ז"ל היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל הדינים שאין נוהגין בזמן הזה רק לימות המשיח". (ועד"ז ראה בספר בנין שלמה' על [[מסכת אבות]] (ע' צח) שהרה"ק מסדיגורה בנו של הרוזינער, אמר "הרמב"ם עשה הלכה פסוקה מטעם כי הוא היה מ[[מלכות בית דוד]] ורצה להיות משיח"). ולא' שהעיר על דברים אלו לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו כתב לו ע"כ: "כהנ"ל נתקבל ות"ח. ולהעיר מ[[אגרת תימן]] להרמב"ם ע"ד קבלתו בזמן החזרת הנבואה "והיא הקדמת משיח - ד"א תתקע (ה' שנים לפני פטירתו) - וזה הקץ היותר נכון - ועפ"ז הרי זה בעתה, ואחישנה צ"ל לפנ"ז. ומתייחס ל[[רבינו הקדוש]] שהוא מזרע [[דוד המלך]] ע"ה ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב}}.

המבוא לספר נחתם בציטוט מ[[דבר מלכות שמות]] בו מברך הרבי שיהי רצון וע"י עצם ההחלטה להתחזק ולהוסיף בלימוד הרמב"ם ובפרט בהלכות מלך המשיח שבו, נזכה '''שלאחר שישנו כבר''' ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'" שהוא - '''[[בחזקת שהוא משיח]]''' - '''שהוא יהיה כבר מיד משיח בודאי''' ע"י ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", עד - כסיום הרמב"ם - "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

הספר נלקט ונערך ע"י הרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזאגווי]]. חלקים רבים מהספר עברו את הגהתם של הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]].

== מבנה הספר ==
בראש הספר הובאו "הלכות מלך המשיח להרמב"ם" - שני פרקים האחרונים דהלכות מלכים שבסיום ספר משנה תורה יחד עם המפרשים ש'על הדף', כשעליהם נוספו מראי מקומות לדברי הרמב"ם{{הערה|מתוך הספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] לרמב"ם (קה"ת ה'תשד"מ) וספרי המילואים לספר זה (קה"ת ה'תשנ"ג)}} עם פענוחם{{הערה|נערך ע"י הרב [[אליהו הענדל]]}}.

הספר כולל שני שערים, נספחים והוספות:

'''שער א'''' - ביאורים ע"פ נגלה דתורה

'''שער ב'''' - ביאורים ע"פ פנימיות הענינים (בהיות ותורת הרבי משלימה כל ענין כפי ביאורו על פי פנימיות הענינים, לכן במקום שהביאור ע"פ פנימיות הענינים בא בהמשך וכהשלמה לביאור על פי נגלה מופיע הביאור בשער הנגלה)

'''נספחים:''' בנספחים לסימני הספר באו ציונים למקומות נוספים בשיחות הרבי השייכים לענין המבואר. כמו כן באו בנספחים קיצורים, נקודות וציונים מחידושים וביאורים ברמב"ם על הלכות מלכים פרקים יא-יב מתוך מאמרים ושיחות קודש של הרבי שלא נכללו בפנים הספר היות ולא הוגהו על ידו.

בתור '''הוספה''' באו: '''א)''' סדר הגאולה ע"פ פס"ד הרמב"ם - ליקוט מכמה מכתבים בענין זה. '''ב)''' פירוש הרמב"ם ורש"י על נבואת בלעם - דקאי על דוד ומלך המשיח. '''ג)''' המקור בהלכה להוספה בתורה בימות המשיח מערי מקלט. '''ד)''' קונטרס בענין "הלכות של תושבע"פ שאינן בטלין לעולם" שייצא לאור בקשר לסיום הרמב"ם ה'תשנ"ב.

בסיום הספר הספר בא תוכן הענינים, מפתח פסוקים ומאמרי חז"ל וספר הרמב"ם. אחריהם נוסף נוסח מלא בלתי מצונזר של פרקים אלו ברמב"ם על פי כתבי יד ודפוסים ישנים בצירוף מבוא ושינויי נוסחאות הנדפס בסוף הרמב"ם דהוצאת פרדס (ירושלים), עם צילומים מכמה כת"י דפרקים יא יב.(השינוי גירסאות לפרק יב נערך במיוחד עבור ספר דבר מלכות ע"י עורך הספר.

== השקת הספר והפצתו ==
לרגל השקת הספר נערך ב-770 אירוע חגיגי בהשתתפות רבנים ומשפיעים{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/630323/ באירוע חגיגי: הושק הכרך החדש של ה'דבר מלכות' • תיעוד] {{אינפו}}}}.

הספר הופץ ע"י המחבר ומרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] לגדולי האדמו"רים והרבנים בארץ הקודש וברחבי העולם, ומהם:

[[יעקב אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|[https://chabad.info/news/708283/ מונסי: משלחת רבני חב"ד נפגשו עם האדמו"ר מגור והעניקו לא את ספר ה'דבר מלכות'] {{אינפו}}}} ה[[מנחם מענדל הגר|אדמו"ר מוויזניץ' מרכז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133169 האדמו"ר מויזניץ' קיבל כרך 'דבר מלכות' והשתתף ב-200 דולר]{{חב"ד און ליין}}}}, האדמו"ר מאמשינוב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/773824/ דבר מלכות: האדמו"ר מאמשינוב קיבל את הספר]{{אינפו}}}}, ראש הישיבה הרב [[שאול אלתר]] ואחיו הרב יצחק דוד אלתר{{הערה|[https://chabad.info/news/677689/ ראש הכולל של חסידות גור קיבל את ספר ה'דבר מלכות']{{אינפו}}}}, ראב"ד ה[[עדה החרדית]] הרב [[משה שטרנבוך]], הרב [[שלמה יהודה בארי]] - "הינוקא"{{הערה|[https://chabad.info/news/994916/ "הינוקא" קיבל את ספר הדבר מלכות עם חידושים וביאורים] {{אינפו}}}} הרב יצחק קולדצקי חתנו של הרב [[חיים קנייבסקי]] ונשיא רשת הכוללים 'מטר השמים' בפרדס כץ{{הערה|[https://col.org.il/news/145552 המחבר העניק את הספר 'דבר מלכות' לחתן הרב קנייבסקי]{{חב"ד און ליין}}}}, ועוד רבים מכל חוגי היהדות התורנית{{הערה| לדוגמא: [https://chabad.info/news/733308/ ספר ה'דבר מלכות' הוענק לאדמו"ר מסדיגורא] {{אינפו}}, [https://chabad.info/news/749758/ האדמו"ר מאלכסנדר קיבל את ספר ה"דבר מלכות"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/moshiach/775634/ האדמו"ר מלעלוב קיבל את הספר 'דבר מלכות' על הלכות מלכים] {{אינפו}}, [https://chabad.info/news/708861/ מסע ההפצה נמשך: ספר ה'דבר מלכות' הוענק לפוסק הרב שנייבלאג ממונסי ולאדמו"ר מניקלשבורג ]{{אינפו}}, [https://chabad.info/news/629793/ הרב וויליגער קיבל את ה"דבר מלכות" המבואר במאור פנים]{{אינפו}}}}.
בסך הכול הספר חולק ללמעלה מ350 אדמו"רים דיינים וראשי ישיבות בכל העולם כולו, בנוסף הם הוחתמו על קול קורא מיוחד בו הם מעודדים ללמוד הספר.

כמו כן נערכו ע"י המחבר כינוסי התעוררות רבים בלימוד ענייני גאולה ומשיח תוך דגש מיוחד על רכישת הספר והלימוד בו ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/997292/ כפר חב"ד: כינוס לחיזוק הלימוד בספר 'דבר מלכות'], [https://chabad.info/moshiach/994739/ נחלת הר חב"ד: כינוס הקהל לחזק לימוד ספר ה'דבר מלכות'], [אלעד: כינוס הקהל לחיזוק לימוד ספר ה'דבר מלכות'https://chabad.info/moshiach/992631/] {{אינפו}}}} וב[[ארצות הברית]]{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/845842/ מול בית חיינו: כנס הקהל לחיזוק הלימוד בעניני גאולה ומשיח]{{אינפו}}, [https://chabad.info/news/938388/ טורונטו: כינוס הקהל גדול וסיום הרמב"ם]{{אינפו}}}}{{הערה|נאומי הרבנים, האדמו"רים, והמשפיעים שנאמו בכנסים הועלו לערוץ יוטיוב מיוחד בשם 'DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח'.}}.

==ראו גם==
*[[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]]
*[[לקוטי שיחות גאולה ומשיח]]
*[[חידושים וביאורים בעניני גאולה ומשיח]]
*[[ענינו של משיח]]

==לקריאה נוספת==
שניאור גרינפלד, [https://www.hageula.com/study/books/17463.htm סקירה על הספר] באתר {{הגאולה}}
* מנחם בן דוד '''מחולל מהפכה בעולם החרדי''' מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1366 עמוד 22

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://tablet.otzar.org/#/book/639917/p/1/t/0.61854033339671431234/fs/0/start/0/end/0/c דבר מלכות (הלכות מלכים)]''', הספר באתר [[אוצר החכמה]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:דבר מלכות|*]]

דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים

2024-08-12T23:15:38Z

דער חסיד: /* על הספר */

[[קובץ:דבר מלכות חידושים וביאורים.jpg|250px|שמאל|ממוזער|עותק הספר שהוענק ל[[יעקב אלתר|אדמו"ר מגור]]]]
'''דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים''' הינו ספר הכולל את שיחות [[הרבי]] ב[[רמב"ם]] הלכות מלכים פרקים י"א-י"ב.

== על הספר ==

בספר נלקטו כל החידושים והביאורים בהלכות ב"הלכות המלך המשיח" מאת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א המפוזרים לרוב בתורתו המוגהת - [[לקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[ספר המאמרים מלוקט]], [[אגרות קודש]], ועוד. ובנספחים של הספר הובא השלמות של ליקוט נפלא של הביאורים שבבלתי מוגה.

החידושים והביאורים נסדרו על סדר הרמב"ם, ונעשתה עבודת עריכה מיוחדת כשהביאורים על נושא אחד שמפוזרים במקומות שונים בתורת הרבי, נסדרו ונערכו יחד. לאור הידוע לכל מעיין בתורת הרבי שמראי מקומות וציונים בתורתו הם אוצר בלום וגדוש מופיעים בשולי העמוד העתקת המקומות אליהם מציין הרבי, אמנם פנים הדברים, ההערות, והציונים לשוה"ג כולם מאת הרבי (מלבד אלה שכתוב בהם: הערת המו"ל).

במלאכת העריכה נעשה מאמץ ודגש מיוחד לשלב חלקים מ[[בשורת הגאולה]] של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בגוף הספר במקומות המתאימים.

בהערה 36 במבוא מבואר טעם קריאת שם הספר 'דבר מלכות': {{ציטוטון|ולהעיר ממש בספר בית ישראל (ליקוטים מאדמו"ר הרה"ק מרוזין ע' יד אות טו) "שהרמב"ם ז"ל היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל הדינים שאין נוהגין בזמן הזה רק לימות המשיח". (ועד"ז ראה בספר בנין שלמה' על [[מסכת אבות]] (ע' צח) שהרה"ק מסדיגורה בנו של הרוזינער, אמר "הרמב"ם עשה הלכה פסוקה מטעם כי הוא היה מ[[מלכות בית דוד]] ורצה להיות משיח"). ולא' שהעיר על דברים אלו לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו כתב לו ע"כ: "כהנ"ל נתקבל ות"ח. ולהעיר מ[[אגרת תימן]] להרמב"ם ע"ד קבלתו בזמן החזרת הנבואה "והיא הקדמת משיח - ד"א תתקע (ה' שנים לפני פטירתו) - וזה הקץ היותר נכון - ועפ"ז הרי זה בעתה, ואחישנה צ"ל לפנ"ז. ומתייחס ל[[רבינו הקדוש]] שהוא מזרע [[דוד המלך]] ע"ה ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב}}.

המבוא לספר נחתם בציטוט מ[[דבר מלכות שמות]] בו מברך הרבי שיהי רצון וע"י עצם ההחלטה להתחזק ולהוסיף בלימוד הרמב"ם ובפרט בהלכות מלך המשיח שבו, נזכה '''שלאחר שישנו כבר''' ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'" שהוא - '''[[בחזקת שהוא משיח]]''' - '''שהוא יהיה כבר מיד משיח בודאי''' ע"י ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", עד - כסיום הרמב"ם - "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

הספר נלקט ונערך ע"י הרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזאגווי]]. חלקים רבים מהספר עברו את הגהתם של הרב [[נחמן שפירא]] והרב <nowiki>[[אברהם ברוך פבזנר]]</nowiki>.

== מבנה הספר ==
בראש הספר הובאו "הלכות מלך המשיח להרמב"ם" - שני פרקים האחרונים דהלכות מלכים שבסיום ספר משנה תורה יחד עם המפרשים ש'על הדף', כשעליהם נוספו מראי מקומות לדברי הרמב"ם{{הערה|מתוך הספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] לרמב"ם (קה"ת ה'תשד"מ) וספרי המילואים לספר זה (קה"ת ה'תשנ"ג)}} עם פענוחם{{הערה|נערך ע"י הרב [[אליהו הענדל]]}}.

הספר כולל שני שערים, נספחים והוספות:

'''שער א'''' - ביאורים ע"פ נגלה דתורה

'''שער ב'''' - ביאורים ע"פ פנימיות הענינים (בהיות ותורת הרבי משלימה כל ענין כפי ביאורו על פי פנימיות הענינים, לכן במקום שהביאור ע"פ פנימיות הענינים בא בהמשך וכהשלמה לביאור על פי נגלה מופיע הביאור בשער הנגלה)

'''נספחים:''' בנספחים לסימני הספר באו ציונים למקומות נוספים בשיחות הרבי השייכים לענין המבואר. כמו כן באו בנספחים קיצורים, נקודות וציונים מחידושים וביאורים ברמב"ם על הלכות מלכים פרקים יא-יב מתוך מאמרים ושיחות קודש של הרבי שלא נכללו בפנים הספר היות ולא הוגהו על ידו.

בתור '''הוספה''' באו: '''א)''' סדר הגאולה ע"פ פס"ד הרמב"ם - ליקוט מכמה מכתבים בענין זה. '''ב)''' פירוש הרמב"ם ורש"י על נבואת בלעם - דקאי על דוד ומלך המשיח. '''ג)''' המקור בהלכה להוספה בתורה בימות המשיח מערי מקלט. '''ד)''' קונטרס בענין "הלכות של תושבע"פ שאינן בטלין לעולם" שייצא לאור בקשר לסיום הרמב"ם ה'תשנ"ב.

בסיום הספר הספר בא תוכן הענינים, מפתח פסוקים ומאמרי חז"ל וספר הרמב"ם. אחריהם נוסף נוסח מלא בלתי מצונזר של פרקים אלו ברמב"ם על פי כתבי יד ודפוסים ישנים בצירוף מבוא ושינויי נוסחאות הנדפס בסוף הרמב"ם דהוצאת פרדס (ירושלים), עם צילומים מכמה כת"י דפרקים יא יב.(השינוי גירסאות לפרק יב נערך במיוחד עבור ספר דבר מלכות ע"י עורך הספר.

== השקת הספר והפצתו ==
לרגל השקת הספר נערך ב-770 אירוע חגיגי בהשתתפות רבנים ומשפיעים{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/630323/ באירוע חגיגי: הושק הכרך החדש של ה'דבר מלכות' • תיעוד] {{אינפו}}}}.

הספר הופץ ע"י המחבר ומרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] לגדולי האדמו"רים והרבנים בארץ הקודש וברחבי העולם, ומהם:

[[יעקב אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|[https://chabad.info/news/708283/ מונסי: משלחת רבני חב"ד נפגשו עם האדמו"ר מגור והעניקו לא את ספר ה'דבר מלכות'] {{אינפו}}}} ה[[מנחם מענדל הגר|אדמו"ר מוויזניץ' מרכז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133169 האדמו"ר מויזניץ' קיבל כרך 'דבר מלכות' והשתתף ב-200 דולר]{{חב"ד און ליין}}}}, האדמו"ר מאמשינוב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/773824/ דבר מלכות: האדמו"ר מאמשינוב קיבל את הספר]{{אינפו}}}}, ראש הישיבה הרב [[שאול אלתר]] ואחיו הרב יצחק דוד אלתר{{הערה|[https://chabad.info/news/677689/ ראש הכולל של חסידות גור קיבל את ספר ה'דבר מלכות']{{אינפו}}}}, ראב"ד ה[[עדה החרדית]] הרב [[משה שטרנבוך]], הרב [[שלמה יהודה בארי]] - "הינוקא"{{הערה|[https://chabad.info/news/994916/ "הינוקא" קיבל את ספר הדבר מלכות עם חידושים וביאורים] {{אינפו}}}} הרב יצחק קולדצקי חתנו של הרב [[חיים קנייבסקי]] ונשיא רשת הכוללים 'מטר השמים' בפרדס כץ{{הערה|[https://col.org.il/news/145552 המחבר העניק את הספר 'דבר מלכות' לחתן הרב קנייבסקי]{{חב"ד און ליין}}}}, ועוד רבים מכל חוגי היהדות התורנית{{הערה| לדוגמא: [https://chabad.info/news/733308/ ספר ה'דבר מלכות' הוענק לאדמו"ר מסדיגורא] {{אינפו}}, [https://chabad.info/news/749758/ האדמו"ר מאלכסנדר קיבל את ספר ה"דבר מלכות"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/moshiach/775634/ האדמו"ר מלעלוב קיבל את הספר 'דבר מלכות' על הלכות מלכים] {{אינפו}}, [https://chabad.info/news/708861/ מסע ההפצה נמשך: ספר ה'דבר מלכות' הוענק לפוסק הרב שנייבלאג ממונסי ולאדמו"ר מניקלשבורג ]{{אינפו}}, [https://chabad.info/news/629793/ הרב וויליגער קיבל את ה"דבר מלכות" המבואר במאור פנים]{{אינפו}}}}.
בסך הכול הספר חולק ללמעלה מ350 אדמו"רים דיינים וראשי ישיבות בכל העולם כולו, בנוסף הם הוחתמו על קול קורא מיוחד בו הם מעודדים ללמוד הספר.

כמו כן נערכו ע"י המחבר כינוסי התעוררות רבים בלימוד ענייני גאולה ומשיח תוך דגש מיוחד על רכישת הספר והלימוד בו ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/997292/ כפר חב"ד: כינוס לחיזוק הלימוד בספר 'דבר מלכות'], [https://chabad.info/moshiach/994739/ נחלת הר חב"ד: כינוס הקהל לחזק לימוד ספר ה'דבר מלכות'], [אלעד: כינוס הקהל לחיזוק לימוד ספר ה'דבר מלכות'https://chabad.info/moshiach/992631/] {{אינפו}}}} וב[[ארצות הברית]]{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/845842/ מול בית חיינו: כנס הקהל לחיזוק הלימוד בעניני גאולה ומשיח]{{אינפו}}, [https://chabad.info/news/938388/ טורונטו: כינוס הקהל גדול וסיום הרמב"ם]{{אינפו}}}}{{הערה|נאומי הרבנים, האדמו"רים, והמשפיעים שנאמו בכנסים הועלו לערוץ יוטיוב מיוחד בשם 'DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח'.}}.

==ראו גם==
*[[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]]
*[[לקוטי שיחות גאולה ומשיח]]
*[[חידושים וביאורים בעניני גאולה ומשיח]]
*[[ענינו של משיח]]

==לקריאה נוספת==
שניאור גרינפלד, [https://www.hageula.com/study/books/17463.htm סקירה על הספר] באתר {{הגאולה}}
* מנחם בן דוד '''מחולל מהפכה בעולם החרדי''' מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1366 עמוד 22

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://tablet.otzar.org/#/book/639917/p/1/t/0.61854033339671431234/fs/0/start/0/end/0/c דבר מלכות (הלכות מלכים)]''', הספר באתר [[אוצר החכמה]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:דבר מלכות|*]]

דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים

2024-08-12T23:10:50Z

דער חסיד:

[[קובץ:דבר מלכות חידושים וביאורים.jpg|250px|שמאל|ממוזער|עותק הספר שהוענק ל[[יעקב אלתר|אדמו"ר מגור]]]]
'''דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים''' הינו ספר הכולל את שיחות [[הרבי]] ב[[רמב"ם]] הלכות מלכים פרקים י"א-י"ב.

== על הספר ==

בספר נלקטו כל החידושים והביאורים בהלכות ב"הלכות המלך המשיח" מאת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א המפוזרים לרוב בתורתו המוגהת - [[לקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]], [[ספר המאמרים מלוקט]], [[אגרות קודש]], ועוד. ובנספחים של הספר הובא השלמות של ליקוט נפלא של הביאורים שבבלתי מוגה.

החידושים והביאורים נסדרו על סדר הרמב"ם, ונעשתה עבודת עריכה מיוחדת כשהביאורים על נושא אחד שמפוזרים במקומות שונים בתורת הרבי, נסדרו ונערכו יחד. לאור הידוע לכל מעיין בתורת הרבי שמראי מקומות וציונים בתורתו הם אוצר בלום וגדוש מופיעים בשולי העמוד העתקת המקומות אליהם מציין הרבי, אמנם פנים הדברים, ההערות, והציונים לשוה"ג כולם מאת הרבי (מלבד אלה שכתוב בהם: הערת המו"ל).

במלאכת העריכה נעשה מאמץ ודגש מיוחד לשלב חלקים מ[[בשורת הגאולה]] של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בגוף הספר במקומות המתאימים.

בהערה 36 במבוא מבואר טעם קריאת שם הספר 'דבר מלכות': {{ציטוטון|ולהעיר ממש בספר בית ישראל (ליקוטים מאדמו"ר הרה"ק מרוזין ע' יד אות טו) "שהרמב"ם ז"ל היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל הדינים שאין נוהגין בזמן הזה רק לימות המשיח". (ועד"ז ראה בספר בנין שלמה' על [[מסכת אבות]] (ע' צח) שהרה"ק מסדיגורה בנו של הרוזינער, אמר "הרמב"ם עשה הלכה פסוקה מטעם כי הוא היה מ[[מלכות בית דוד]] ורצה להיות משיח"). ולא' שהעיר על דברים אלו לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו כתב לו ע"כ: "כהנ"ל נתקבל ות"ח. ולהעיר מ[[אגרת תימן]] להרמב"ם ע"ד קבלתו בזמן החזרת הנבואה "והיא הקדמת משיח - ד"א תתקע (ה' שנים לפני פטירתו) - וזה הקץ היותר נכון - ועפ"ז הרי זה בעתה, ואחישנה צ"ל לפנ"ז. ומתייחס ל[[רבינו הקדוש]] שהוא מזרע [[דוד המלך]] ע"ה ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב}}.

המבוא לספר נחתם בציטוט מ[[דבר מלכות שמות]] בו מברך הרבי שיהי רצון וע"י עצם ההחלטה להתחזק ולהוסיף בלימוד הרמב"ם ובפרט בהלכות מלך המשיח שבו, נזכה '''שלאחר שישנו כבר''' ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'" שהוא - '''[[בחזקת שהוא משיח]]''' - '''שהוא יהיה כבר מיד משיח בודאי''' ע"י ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", עד - כסיום הרמב"ם - "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

הספר נלקט ונערך ע"י הרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזאגווי]]. חלקים רבים מהספר עברו את הגהתם של הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר|פריז]].

== מבנה הספר ==
בראש הספר הובאו "הלכות מלך המשיח להרמב"ם" - שני פרקים האחרונים דהלכות מלכים שבסיום ספר משנה תורה יחד עם המפרשים ש'על הדף', כשעליהם נוספו מראי מקומות לדברי הרמב"ם{{הערה|מתוך הספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] לרמב"ם (קה"ת ה'תשד"מ) וספרי המילואים לספר זה (קה"ת ה'תשנ"ג)}} עם פענוחם{{הערה|נערך ע"י הרב [[אליהו הענדל]]}}.

הספר כולל שני שערים, נספחים והוספות:

'''שער א'''' - ביאורים ע"פ נגלה דתורה

'''שער ב'''' - ביאורים ע"פ פנימיות הענינים (בהיות ותורת הרבי משלימה כל ענין כפי ביאורו על פי פנימיות הענינים, לכן במקום שהביאור ע"פ פנימיות הענינים בא בהמשך וכהשלמה לביאור על פי נגלה מופיע הביאור בשער הנגלה)

'''נספחים:''' בנספחים לסימני הספר באו ציונים למקומות נוספים בשיחות הרבי השייכים לענין המבואר. כמו כן באו בנספחים קיצורים, נקודות וציונים מחידושים וביאורים ברמב"ם על הלכות מלכים פרקים יא-יב מתוך מאמרים ושיחות קודש של הרבי שלא נכללו בפנים הספר היות ולא הוגהו על ידו.

בתור '''הוספה''' באו: '''א)''' סדר הגאולה ע"פ פס"ד הרמב"ם - ליקוט מכמה מכתבים בענין זה. '''ב)''' פירוש הרמב"ם ורש"י על נבואת בלעם - דקאי על דוד ומלך המשיח. '''ג)''' המקור בהלכה להוספה בתורה בימות המשיח מערי מקלט. '''ד)''' קונטרס בענין "הלכות של תושבע"פ שאינן בטלין לעולם" שייצא לאור בקשר לסיום הרמב"ם ה'תשנ"ב.

בסיום הספר הספר בא תוכן הענינים, מפתח פסוקים ומאמרי חז"ל וספר הרמב"ם. אחריהם נוסף נוסח מלא בלתי מצונזר של פרקים אלו ברמב"ם על פי כתבי יד ודפוסים ישנים בצירוף מבוא ושינויי נוסחאות הנדפס בסוף הרמב"ם דהוצאת פרדס (ירושלים), עם צילומים מכמה כת"י דפרקים יא יב.(השינוי גירסאות לפרק יב נערך במיוחד עבור ספר דבר מלכות ע"י עורך הספר.

== השקת הספר והפצתו ==
לרגל השקת הספר נערך ב-770 אירוע חגיגי בהשתתפות רבנים ומשפיעים{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/630323/ באירוע חגיגי: הושק הכרך החדש של ה'דבר מלכות' • תיעוד] {{אינפו}}}}.

הספר הופץ ע"י המחבר ומרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] לגדולי האדמו"רים והרבנים בארץ הקודש וברחבי העולם, ומהם:

[[יעקב אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|[https://chabad.info/news/708283/ מונסי: משלחת רבני חב"ד נפגשו עם האדמו"ר מגור והעניקו לא את ספר ה'דבר מלכות'] {{אינפו}}}} ה[[מנחם מענדל הגר|אדמו"ר מוויזניץ' מרכז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/133169 האדמו"ר מויזניץ' קיבל כרך 'דבר מלכות' והשתתף ב-200 דולר]{{חב"ד און ליין}}}}, האדמו"ר מאמשינוב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/773824/ דבר מלכות: האדמו"ר מאמשינוב קיבל את הספר]{{אינפו}}}}, ראש הישיבה הרב [[שאול אלתר]] ואחיו הרב יצחק דוד אלתר{{הערה|[https://chabad.info/news/677689/ ראש הכולל של חסידות גור קיבל את ספר ה'דבר מלכות']{{אינפו}}}}, ראב"ד ה[[עדה החרדית]] הרב [[משה שטרנבוך]], הרב [[שלמה יהודה בארי]] - "הינוקא"{{הערה|[https://chabad.info/news/994916/ "הינוקא" קיבל את ספר הדבר מלכות עם חידושים וביאורים] {{אינפו}}}} הרב יצחק קולדצקי חתנו של הרב [[חיים קנייבסקי]] ונשיא רשת הכוללים 'מטר השמים' בפרדס כץ{{הערה|[https://col.org.il/news/145552 המחבר העניק את הספר 'דבר מלכות' לחתן הרב קנייבסקי]{{חב"ד און ליין}}}}, ועוד רבים מכל חוגי היהדות התורנית{{הערה| לדוגמא: [https://chabad.info/news/733308/ ספר ה'דבר מלכות' הוענק לאדמו"ר מסדיגורא] {{אינפו}}, [https://chabad.info/news/749758/ האדמו"ר מאלכסנדר קיבל את ספר ה"דבר מלכות"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/moshiach/775634/ האדמו"ר מלעלוב קיבל את הספר 'דבר מלכות' על הלכות מלכים] {{אינפו}}, [https://chabad.info/news/708861/ מסע ההפצה נמשך: ספר ה'דבר מלכות' הוענק לפוסק הרב שנייבלאג ממונסי ולאדמו"ר מניקלשבורג ]{{אינפו}}, [https://chabad.info/news/629793/ הרב וויליגער קיבל את ה"דבר מלכות" המבואר במאור פנים]{{אינפו}}}}.
בסך הכול הספר חולק ללמעלה מ350 אדמו"רים דיינים וראשי ישיבות בכל העולם כולו, בנוסף הם הוחתמו על קול קורא מיוחד בו הם מעודדים ללמוד הספר.

כמו כן נערכו ע"י המחבר כינוסי התעוררות רבים בלימוד ענייני גאולה ומשיח תוך דגש מיוחד על רכישת הספר והלימוד בו ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/997292/ כפר חב"ד: כינוס לחיזוק הלימוד בספר 'דבר מלכות'], [https://chabad.info/moshiach/994739/ נחלת הר חב"ד: כינוס הקהל לחזק לימוד ספר ה'דבר מלכות'], [אלעד: כינוס הקהל לחיזוק לימוד ספר ה'דבר מלכות'https://chabad.info/moshiach/992631/] {{אינפו}}}} וב[[ארצות הברית]]{{הערה|[https://chabad.info/news/tishrei/845842/ מול בית חיינו: כנס הקהל לחיזוק הלימוד בעניני גאולה ומשיח]{{אינפו}}, [https://chabad.info/news/938388/ טורונטו: כינוס הקהל גדול וסיום הרמב"ם]{{אינפו}}}}{{הערה|נאומי הרבנים, האדמו"רים, והמשפיעים שנאמו בכנסים הועלו לערוץ יוטיוב מיוחד בשם 'DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח'.}}.

==ראו גם==
*[[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]]
*[[לקוטי שיחות גאולה ומשיח]]
*[[חידושים וביאורים בעניני גאולה ומשיח]]
*[[ענינו של משיח]]

==לקריאה נוספת==
שניאור גרינפלד, [https://www.hageula.com/study/books/17463.htm סקירה על הספר] באתר {{הגאולה}}
* מנחם בן דוד '''מחולל מהפכה בעולם החרדי''' מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון מס' 1366 עמוד 22

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://tablet.otzar.org/#/book/639917/p/1/t/0.61854033339671431234/fs/0/start/0/end/0/c דבר מלכות (הלכות מלכים)]''', הספר באתר [[אוצר החכמה]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:דבר מלכות|*]]

יעקב אריה אלתר

2024-08-12T23:03:51Z

דער חסיד:

[[קובץ:יעקב אלתר מגור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר]]
[[קובץ:גור רבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר אצל הרבי]]
'''רבי יעקב אריה אלתר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==תולדות חיים==
נולד בכ"ט ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]], למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

בילדותו למד עם האדמור מנדבורנא צפת זי' 'ע.

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש אביו בשנת [[תשמ"ה]], נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו [[הפני מנחם]].

לאחר הסתלקות אביו בשנת [[תשנ"ב]], מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת [[תשנ"ו]] מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות מעיון לגירסא, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות [[גור]] בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. והנהגה ריכוזית תקיפה וסגורה מאוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

==קשריו עם חב"ד==
ב[[יחידות]] שקיים אביו ה[[שמחה בונם אלתר|לב שמחה]] עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "{{מונחון|א שטיק'ל|קצת}} חב"דניק"{{הערה|שמן ששון מחבריך ערך [[הלב שמחה]].}}.

בהשתדלותו בסוף שנות המ"מים התפרסמו שיחות הרבי מידי שבוע בעיתון [[המודיע]] ע"י הרב [[טוביה פלס]] שהיה עימו בקשרי ידידות{{הערה|תשורה פלס תש"פ ע' 52}}. בשנת תשמ"ט הגן אביו, ה"לב שמחה" מגור, על כבודו של הרבי במסירות נפש. רבי יעקב אריה שעמד לימין אביו, היה מי שהוביל (יחד עם ה"פני מנחם") את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנַגדי חב"ד, במחיר פרידתם של בני ליטא ממפלגת אגודת ישראל. לאור פנייתו בנושא הורה הרבי לפני הבחירות באופן חד פעמי שחסידי חב"ד יבחרו בקלפי במפלגת [[אגודת ישראל]] וישכנעו כמה שיותר אנשים להצביע למפלגה. בעקבות זאת המפלגה זכתה בניצחון סוחף.

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות של [[רב (תואר)|רבנים]], [[משפיעים]] ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת [[תשס"ח]] אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר [[חסידות מבוארת]] על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה. במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]].

ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]].

ב[[חודש אלול]] [[תשפ"א]] בעת ביקורו במונסי ניו יורק, נפגשו עימו מספר רבנים חב"דיים, ונתנו לו את הספר 'דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים' בענייני גאולה ומשיח{{הערה|[https://col.org.il/news/133091 משלחת חב"ד במונסי ביקרה במעונו של האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}}}

===קשריו עם הרבי===
ביקורו הראשון של האדמו"ר היה ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ז]], אז היה ב[[יחידות]] עם הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במשך כחצי שעה. האדמו"ר הגיע בשעה תשע וחצי בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. בתחילה הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו"ר מסר דרישת שלום מאביו [[הלב שמחה]] כשהרבי משיב שמסתמא קיבל [[הלב שמחה]] את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל. בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי סבו האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] לאור החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב"ה, ועוד {{הערה| [https://drive.google.com/file/d/1fTNAnJyPyQv5EzmBHv_ULrhCznlKfNVn/view רשימת הדברים ביחידות (באידיש)], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק)].}}. טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח [[גן עדן התחתון]]. היחידות נמשכה מהשעה 9:32 ועד 11:03{{הערה|פרדס חב"ד גליון 18}}. במשך כל עת היחידות התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/16kQrZxIs8GEafQwimWrvSL9CqN7R82tQ/view יומן חדשות מבית חיינו]}}. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו ידוע כמיושב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10Fe2t2_AeeG6s6APB0CMUxsPwqpKQXdy/view יומן אחד התמימים]}}.

כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], הרב [[יעקב כ"ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל הרבי והוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש שמאד נתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ"ש]] אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 167}} שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאוד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר בחוגי ה[[מזרחי]] וכו' גם ענין חינוך הילדים. בענייני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.

ב[[חול המועד סוכות]] [[תשמ"ט]] בעת שהרבי ביקש מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לרב [[אפרים וולף]] שיכול לפרסם שישנה הוראה מהרבי, באופן יוצא מן הכלל, לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושעסקני חב"ד ורבני חב"ד וכו' וכו' ייכנסו בזה וכו' וכו' שכמה שיותר אנשים יצביעו בעד ג' במסגרת [[בחירות תשמ"ט]], הורה הרבי להודיע על הוראה זו ל"רבי יעקב שליט"א" - האדמו"ר{{הערה|ימי תמימים ח"ח ע' 393}}.

ב[[ו' אדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר האדמו"ר בפעם השנייה והאחרונה אצל הרבי, ושוחח עם הרבי למשך מספר דקות בהשתתפות קהל קטן ב[[גן עדן התחתון]] ב[[770]]. את השיחה פתח הרבי בציינו ש"פותחים בשלום" התעניין בשלום בריאות אביו של האדמו"ר, [[הלב שמחה]] שלא חש בטוב באותה העת וכן שאל האם הוא עורך טישים. האדמו"ר השיב בחיוב ואמר שבארבעת השבועות האחרונים מרגיש יותר טוב אבל עדיין צריך לרפואה והרבי בירך שתהיה לו רפואה בתוך כלל ישראל והתבטא שיש לו את הזכות של כלל ישראל. הרבי אף קישר זאת ל[[חודש אדר]] בו "מרבים בשמחה"{{הערה|בקשר לשמו: רבי '''שמחה''' בונים}} והזכיר את עניינו של פורים (לעומת חנוכה) ששייך דווקא לגשמיות, דבר המתבטא גם במצוות החג הקשורות לעניינים גשמיים ([[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]]) ושדווקא על ידי זה (גשמיות) מגיעים לעניין הנעלה של "וקיבל את אשר החלו לעשות"{{הערה|אסתר ט, כג}} במשמעות של קבלה של ההתחלה שהייתה ב[[מתן תורה]]. אחר כך נותרו הרבי והאדמו"ר לבדם לשיחה של כחצי שעה שעסקה גם{{הערה|מפי השמועה}} בענין העסקנות ב[[ארץ הקודש]]. בסיום השיחה יצא האדמו"ר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "{{מונחון|יישר כח|תודה}} שהבאתם לכאן את האורח החשוב"{{הערה|במקור (באידיש): "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"}} לאחר מכן יצא האדמו"ר, ו[[הרבי]] המתין על מפתן הכניסה ל770 למשך כדקה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/132110/ וידאו מהביקור], [https://photos.google.com/share/AF1QipPqpJEthuVQO28A-qq2JYtXwnvqJRH-4BpTUFDbSL4_avtfvbzLJVZI4MmD1XBktg?key=eHFvR0tqeElVbVhxbVhoMVVYSnk2d3pRcVB5dEVn גלריית תמונות מהביקור {{רבי דרייב}}], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf תיאור מפורט של היחידות והאירועים שנלוו לה]}}. ח<nowiki>''</nowiki>כ לשעבר יעקב ליצמן סיפר שבחזור כשהיו בשדה התעופה הגיעה משלחת רבנים מחב<nowiki>''</nowiki>ד באומרם שהרבי שלח אותם, כששאל את האדמו''ר מה זה ענה לו שבסוף הביקור הרבי שאלו היכן הוא מתאכסן בבורו פארק והאדמו''ר ענה שלא רוצה להטריח את הרבי, וכנראה שהרבי שלח את הרבנים במקום זה"{{הערה|[https://col.org.il/news/18625 כשהרבי ביקש לבקר את האדמו"ר מגור בבורו-פארק].}}.

יש המספרים שהאדמו"ר אמר פעם כי באחת מהיחידויות אמר לו הרבי: "אני ואתה נזכה לראות את המשיח בגשמיות"{{הערה|במקור (באידיש): "איך ואט אייר ווען דער לעבן זהען משיח'ן אין גשמיות" - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=26921 הרבי אמר שאראה את המשיח] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* '''[[שיח שרפי קודש]]'''
* '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ"ט והאירועים שנלוו אליו - חולק בשמחת החתונה בגור באלול תשפ"א ב[[מונסי]].
* '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 71-73.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/ ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי] {{וידפו}}
* [https://col.org.il/news/137219 33 שנים אחרי: הוידאו מ'יחידות' האדמו"ר מגור אצל הרבי - נחשף] {{חב"ד און ליין}} (הוידאו לא זמין)
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48205 נציגי ישיבת חב"ד צפת אצל האדמו"ר] {{חב"ד אינפו}}
*
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=מ[[כ"ט אייר]] [[תרצ"ט]]|הבא=-}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]

יעקב אריה אלתר

2024-08-12T23:01:14Z

דער חסיד: /* קשריו עם הרבי */

[[קובץ:יעקב אלתר מגור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר]]
[[קובץ:גור רבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר אצל הרבי]]
'''רבי יעקב אריה אלתר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==תולדות חיים==
נולד בכ"ט ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]], למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

בילדותו למד עם האדמור מנדבורנא צפת זי' 'ע.

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש אביו בשנת [[תשמ"ה]], נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו [[הפני מנחם]].

לאחר הסתלקות אביו בשנת [[תשנ"ב]], מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת [[תשנ"ו]] מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות מעיון לגירסא, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות [[גור]] בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. והנהגה ריכוזית תקיפה וסגורה מאוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

==קשריו עם חב"ד==
ב[[יחידות]] שקיים אביו ה[[שמחה בונם אלתר|לב שמחה]] עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "{{מונחון|א שטיק'ל|קצת}} חב"דניק"{{הערה|שמן ששון מחבריך ערך [[הלב שמחה]].}}.

בהשתדלותו בסוף שנות המ"מים התפרסמו שיחות הרבי מידי שבוע בעיתון [[המודיע]] ע"י הרב [[טוביה פלס]] שהיה עימו בקשרי ידידות{{הערה|תשורה פלס תש"פ ע' 52}}. בשנת תשמ"ט הגן אביו, ה"לב שמחה" מגור, על כבודו של הרבי במסירות נפש. רבי יעקב אריה שעמד לימין אביו, היה מי שהוביל (יחד עם ה"פני מנחם") את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנַגדי חב"ד, במחיר פרידתם של בני ליטא ממפלגת אגודת ישראל. לאור פנייתו בנושא הורה הרבי לפני הבחירות באופן חד פעמי שחסידי חב"ד יבחרו בקלפי במפלגת [[אגודת ישראל]] וישכנעו כמה שיותר אנשים להצביע למפלגה. בעקבות זאת המפלגה זכתה בניצחון סוחף.

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות של [[רב (תואר)|רבנים]], [[משפיעים]] ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת [[תשס"ח]] אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר [[חסידות מבוארת]] על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה. במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]].

ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]].

ב[[חודש אלול]] [[תשפ"א]] בעת ביקורו במונסי ניו יורק, נפגשו עימו מספר רבנים חב"דיים, ונתנו לו את הספר 'דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים' בענייני גאולה ומשיח{{הערה|[https://col.org.il/news/133091 משלחת חב"ד במונסי ביקרה במעונו של האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}}}

===קשריו עם הרבי===
ביקורו הראשון של האדמו"ר היה ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ז]], אז היה ב[[יחידות]] עם הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במשך כחצי שעה. האדמו"ר הגיע בשעה תשע וחצי בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. בתחילה הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו"ר מסר דרישת שלום מאביו [[הלב שמחה]] כשהרבי משיב שמסתמא קיבל [[הלב שמחה]] את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל. בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי סבו האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] לאור החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב"ה, ועוד {{הערה| [https://drive.google.com/file/d/1fTNAnJyPyQv5EzmBHv_ULrhCznlKfNVn/view רשימת הדברים ביחידות (באידיש)], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק)].}}. טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח [[גן עדן התחתון]]. היחידות נמשכה מהשעה 9:32 ועד 11:03{{הערה|פרדס חב"ד גליון 18}}. במשך כל עת היחידות התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/16kQrZxIs8GEafQwimWrvSL9CqN7R82tQ/view יומן חדשות מבית חיינו]}}. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו ידוע כמיושב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10Fe2t2_AeeG6s6APB0CMUxsPwqpKQXdy/view יומן אחד התמימים]}}.

כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], הרב [[יעקב כ"ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל הרבי והוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש שמאד נתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ"ש]] אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 167}} שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאוד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר בחוגי ה[[מזרחי]] וכו' גם ענין חינוך הילדים. בענייני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.

ב[[חול המועד סוכות]] [[תשמ"ט]] בעת שהרבי ביקש מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לרב [[אפרים וולף]] שיכול לפרסם שישנה הוראה מהרבי, באופן יוצא מן הכלל, לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושעסקני חב"ד ורבני חב"ד וכו' וכו' ייכנסו בזה וכו' וכו' שכמה שיותר אנשים יצביעו בעד ג' במסגרת [[בחירות תשמ"ט]], הורה הרבי להודיע על הוראה זו ל"רבי יעקב שליט"א" - האדמו"ר{{הערה|ימי תמימים ח"ח ע' 393}}.

ב[[ו' אדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר האדמו"ר בפעם השנייה והאחרונה אצל הרבי, ושוחח עם הרבי למשך מספר דקות בהשתתפות קהל קטן ב[[גן עדן התחתון]] ב[[770]]. את השיחה פתח הרבי בציינו ש"פותחים בשלום" התעניין בשלום בריאות אביו של האדמו"ר, [[הלב שמחה]] שלא חש בטוב באותה העת וכן שאל האם הוא עורך טישים. האדמו"ר השיב בחיוב ואמר שבארבעת השבועות האחרונים מרגיש יותר טוב אבל עדיין צריך לרפואה והרבי בירך שתהיה לו רפואה בתוך כלל ישראל והתבטא שיש לו את הזכות של כלל ישראל. הרבי אף קישר זאת ל[[חודש אדר]] בו "מרבים בשמחה"{{הערה|בקשר לשמו: רבי '''שמחה''' בונים}} והזכיר את עניינו של פורים (לעומת חנוכה) ששייך דווקא לגשמיות, דבר המתבטא גם במצוות החג הקשורות לעניינים גשמיים ([[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]]) ושדווקא על ידי זה (גשמיות) מגיעים לעניין הנעלה של "וקיבל את אשר החלו לעשות"{{הערה|אסתר ט, כג}} במשמעות של קבלה של ההתחלה שהייתה ב[[מתן תורה]]. אחר כך נותרו הרבי והאדמו"ר לבדם לשיחה של כחצי שעה שעסקה גם{{הערה|מפי השמועה}} בענין העסקנות ב[[ארץ הקודש]]. בסיום השיחה יצא האדמו"ר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "{{מונחון|יישר כח|תודה}} שהבאתם לכאן את האורח החשוב"{{הערה|במקור (באידיש): "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"}} לאחר מכן יצא האדמו"ר, ו[[הרבי]] המתין על מפתן הכניסה ל770 למשך כדקה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/132110/ וידאו מהביקור], [https://photos.google.com/share/AF1QipPqpJEthuVQO28A-qq2JYtXwnvqJRH-4BpTUFDbSL4_avtfvbzLJVZI4MmD1XBktg?key=eHFvR0tqeElVbVhxbVhoMVVYSnk2d3pRcVB5dEVn גלריית תמונות מהביקור {{רבי דרייב}}], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf תיאור מפורט של היחידות והאירועים שנלוו לה]}}. ח<nowiki>''</nowiki>כ לשעבר יעקב ליצמן סיפר שבחזור כשהיו בשדה התעופה הגיעה משלחת רבנים מחב<nowiki>''</nowiki>ד באומרם שהרבי שלח אותם, כששאל את האדמו''ר מה זה ענה לו שבסוף הביקור הרבי שאלו היכן הוא מתאכסן בבורו פארק והאדמו''ר ענה שלא רוצה להטריח את הרבי, וכנראה שהרבי שלח את הרבנים במקום זה"{{הערה|[ https://col.org.il/news/18625 כשהרבי ביקש לבקר את האדמו"ר מגור בבורו-פארק].}}.

יש המספרים שהאדמו"ר אמר פעם כי באחת מהיחידויות אמר לו הרבי: "אני ואתה נזכה לראות את המשיח בגשמיות"{{הערה|במקור (באידיש): "איך ואט אייר ווען דער לעבן זהען משיח'ן אין גשמיות" - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=26921 הרבי אמר שאראה את המשיח] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* '''[[שיח שרפי קודש]]'''
* '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ"ט והאירועים שנלוו אליו - חולק בשמחת החתונה בגור באלול תשפ"א ב[[מונסי]].
* '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 71-73.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/ ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי] {{וידפו}}
* [https://col.org.il/news/137219 33 שנים אחרי: הוידאו מ'יחידות' האדמו"ר מגור אצל הרבי - נחשף] {{חב"ד און ליין}} (הוידאו לא זמין)
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48205 נציגי ישיבת חב"ד צפת אצל האדמו"ר] {{חב"ד אינפו}}
*
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=מ[[כ"ט אייר]] [[תרצ"ט]]|הבא=-}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]

יעקב אריה אלתר

2024-08-12T22:59:52Z

דער חסיד:

[[קובץ:יעקב אלתר מגור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר]]
[[קובץ:גור רבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר אצל הרבי]]
'''רבי יעקב אריה אלתר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==תולדות חיים==
נולד בכ"ט ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]], למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

בילדותו למד עם האדמור מנדבורנא צפת זי' 'ע.

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש אביו בשנת [[תשמ"ה]], נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו [[הפני מנחם]].

לאחר הסתלקות אביו בשנת [[תשנ"ב]], מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת [[תשנ"ו]] מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות מעיון לגירסא, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות [[גור]] בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. והנהגה ריכוזית תקיפה וסגורה מאוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

==קשריו עם חב"ד==
ב[[יחידות]] שקיים אביו ה[[שמחה בונם אלתר|לב שמחה]] עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "{{מונחון|א שטיק'ל|קצת}} חב"דניק"{{הערה|שמן ששון מחבריך ערך [[הלב שמחה]].}}.

בהשתדלותו בסוף שנות המ"מים התפרסמו שיחות הרבי מידי שבוע בעיתון [[המודיע]] ע"י הרב [[טוביה פלס]] שהיה עימו בקשרי ידידות{{הערה|תשורה פלס תש"פ ע' 52}}. בשנת תשמ"ט הגן אביו, ה"לב שמחה" מגור, על כבודו של הרבי במסירות נפש. רבי יעקב אריה שעמד לימין אביו, היה מי שהוביל (יחד עם ה"פני מנחם") את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנַגדי חב"ד, במחיר פרידתם של בני ליטא ממפלגת אגודת ישראל. לאור פנייתו בנושא הורה הרבי לפני הבחירות באופן חד פעמי שחסידי חב"ד יבחרו בקלפי במפלגת [[אגודת ישראל]] וישכנעו כמה שיותר אנשים להצביע למפלגה. בעקבות זאת המפלגה זכתה בניצחון סוחף.

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות של [[רב (תואר)|רבנים]], [[משפיעים]] ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת [[תשס"ח]] אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר [[חסידות מבוארת]] על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה. במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]].

ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]].

ב[[חודש אלול]] [[תשפ"א]] בעת ביקורו במונסי ניו יורק, נפגשו עימו מספר רבנים חב"דיים, ונתנו לו את הספר 'דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים' בענייני גאולה ומשיח{{הערה|[https://col.org.il/news/133091 משלחת חב"ד במונסי ביקרה במעונו של האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}}}

===קשריו עם הרבי===
ביקורו הראשון של האדמו"ר היה ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ז]], אז היה ב[[יחידות]] עם הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במשך כחצי שעה. האדמו"ר הגיע בשעה תשע וחצי בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. בתחילה הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו"ר מסר דרישת שלום מאביו [[הלב שמחה]] כשהרבי משיב שמסתמא קיבל [[הלב שמחה]] את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל. בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי סבו האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] לאור החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב"ה, ועוד {{הערה| [https://drive.google.com/file/d/1fTNAnJyPyQv5EzmBHv_ULrhCznlKfNVn/view רשימת הדברים ביחידות (באידיש)], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק)].}}. טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח [[גן עדן התחתון]]. היחידות נמשכה מהשעה 9:32 ועד 11:03{{הערה|פרדס חב"ד גליון 18}}. במשך כל עת היחידות התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/16kQrZxIs8GEafQwimWrvSL9CqN7R82tQ/view יומן חדשות מבית חיינו]}}. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו ידוע כמיושב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10Fe2t2_AeeG6s6APB0CMUxsPwqpKQXdy/view יומן אחד התמימים]}}.

כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], הרב [[יעקב כ"ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל הרבי והוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש שמאד נתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ"ש]] אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 167}} שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאוד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר בחוגי ה[[מזרחי]] וכו' גם ענין חינוך הילדים. בענייני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.

ב[[חול המועד סוכות]] [[תשמ"ט]] בעת שהרבי ביקש מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לרב [[אפרים וולף]] שיכול לפרסם שישנה הוראה מהרבי, באופן יוצא מן הכלל, לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושעסקני חב"ד ורבני חב"ד וכו' וכו' ייכנסו בזה וכו' וכו' שכמה שיותר אנשים יצביעו בעד ג' במסגרת [[בחירות תשמ"ט]], הורה הרבי להודיע על הוראה זו ל"רבי יעקב שליט"א" - האדמו"ר{{הערה|ימי תמימים ח"ח ע' 393}}.

ב[[ו' אדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר האדמו"ר בפעם השנייה והאחרונה אצל הרבי, ושוחח עם הרבי למשך מספר דקות בהשתתפות קהל קטן ב[[גן עדן התחתון]] ב[[770]]. את השיחה פתח הרבי בציינו ש"פותחים בשלום" התעניין בשלום בריאות אביו של האדמו"ר, [[הלב שמחה]] שלא חש בטוב באותה העת וכן שאל האם הוא עורך טישים. האדמו"ר השיב בחיוב ואמר שבארבעת השבועות האחרונים מרגיש יותר טוב אבל עדיין צריך לרפואה והרבי בירך שתהיה לו רפואה בתוך כלל ישראל והתבטא שיש לו את הזכות של כלל ישראל. הרבי אף קישר זאת ל[[חודש אדר]] בו "מרבים בשמחה"{{הערה|בקשר לשמו: רבי '''שמחה''' בונים}} והזכיר את עניינו של פורים (לעומת חנוכה) ששייך דווקא לגשמיות, דבר המתבטא גם במצוות החג הקשורות לעניינים גשמיים ([[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]]) ושדווקא על ידי זה (גשמיות) מגיעים לעניין הנעלה של "וקיבל את אשר החלו לעשות"{{הערה|אסתר ט, כג}} במשמעות של קבלה של ההתחלה שהייתה ב[[מתן תורה]]. אחר כך נותרו הרבי והאדמו"ר לבדם לשיחה של כחצי שעה שעסקה גם{{הערה|מפי השמועה}} בענין העסקנות ב[[ארץ הקודש]]. בסיום השיחה יצא האדמו"ר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "{{מונחון|יישר כח|תודה}} שהבאתם לכאן את האורח החשוב"{{הערה|במקור (באידיש): "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"}} לאחר מכן יצא האדמו"ר, ו[[הרבי]] המתין על מפתן הכניסה ל770 למשך כדקה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/132110/ וידאו מהביקור], [https://photos.google.com/share/AF1QipPqpJEthuVQO28A-qq2JYtXwnvqJRH-4BpTUFDbSL4_avtfvbzLJVZI4MmD1XBktg?key=eHFvR0tqeElVbVhxbVhoMVVYSnk2d3pRcVB5dEVn גלריית תמונות מהביקור {{רבי דרייב}}], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf תיאור מפורט של היחידות והאירועים שנלוו לה]}}. ח<nowiki>''</nowiki>כ לשעבר יעקב ליצמן סיפר שבחזור כשהיו בשדה התעופה הגיעה משלחת רבנים מחב<nowiki>''</nowiki>ד באומרם שהרבי שלח אותם, כששאל את האדמו''ר מה זה ענה לו שבסוף הביקור הרבי שאלו היכן הוא מתאכסן בבורו פארק והאדמו''ר ענה שלא רוצה להטריח את הרבי, וכנראה שהרבי שלח את הרבנים במקום זה"{{הערה|[ https://col.org.il/news/18625 כשהרבי ביקש לבקר את האדמו"ר מגור בבורו-פארק].}} </nowiki>

יש המספרים שהאדמו"ר אמר פעם כי באחת מהיחידויות אמר לו הרבי: "אני ואתה נזכה לראות את המשיח בגשמיות"{{הערה|במקור (באידיש): "איך ואט אייר ווען דער לעבן זהען משיח'ן אין גשמיות" - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=26921 הרבי אמר שאראה את המשיח] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* '''[[שיח שרפי קודש]]'''
* '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ"ט והאירועים שנלוו אליו - חולק בשמחת החתונה בגור באלול תשפ"א ב[[מונסי]].
* '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 71-73.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/ ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי] {{וידפו}}
* [https://col.org.il/news/137219 33 שנים אחרי: הוידאו מ'יחידות' האדמו"ר מגור אצל הרבי - נחשף] {{חב"ד און ליין}} (הוידאו לא זמין)
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48205 נציגי ישיבת חב"ד צפת אצל האדמו"ר] {{חב"ד אינפו}}
*
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=מ[[כ"ט אייר]] [[תרצ"ט]]|הבא=-}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]

יעקב אריה אלתר

2024-08-12T22:56:24Z

דער חסיד: /* קשריו עם הרבי */ הרחבה, הוספת מקור

[[קובץ:יעקב אלתר מגור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר]]
[[קובץ:גור רבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר אצל הרבי]]
'''רבי יעקב אריה אלתר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==תולדות חיים==
נולד בכ"ט ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]], למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

בילדותו למד עם האדמור מנדבורנא צפת זי' 'ע.

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש אביו בשנת [[תשמ"ה]], נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו [[הפני מנחם]].

לאחר הסתלקות אביו בשנת [[תשנ"ב]], מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת [[תשנ"ו]] מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות מעיון לגירסא, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות [[גור]] בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. והנהגה ריכוזית תקיפה וסגורה מאוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

==קשריו עם חב"ד==
ב[[יחידות]] שקיים אביו ה[[שמחה בונם אלתר|לב שמחה]] עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "{{מונחון|א שטיק'ל|קצת}} חב"דניק"{{הערה|שמן ששון מחבריך ערך [[הלב שמחה]].}}.

בהשתדלותו בסוף שנות המ"מים התפרסמו שיחות הרבי מידי שבוע בעיתון [[המודיע]] ע"י הרב [[טוביה פלס]] שהיה עימו בקשרי ידידות{{הערה|תשורה פלס תש"פ ע' 52}}. בשנת תשמ"ט הגן אביו, ה"לב שמחה" מגור, על כבודו של הרבי במסירות נפש. רבי יעקב אריה שעמד לימין אביו, היה מי שהוביל (יחד עם ה"פני מנחם") את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנַגדי חב"ד, במחיר פרידתם של בני ליטא ממפלגת אגודת ישראל. לאור פנייתו בנושא הורה הרבי לפני הבחירות באופן חד פעמי שחסידי חב"ד יבחרו בקלפי במפלגת [[אגודת ישראל]] וישכנעו כמה שיותר אנשים להצביע למפלגה. בעקבות זאת המפלגה זכתה בניצחון סוחף.

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות של [[רב (תואר)|רבנים]], [[משפיעים]] ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת [[תשס"ח]] אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר [[חסידות מבוארת]] על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה. במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]].

ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]].

ב[[חודש אלול]] [[תשפ"א]] בעת ביקורו במונסי ניו יורק, נפגשו עימו מספר רבנים חב"דיים, ונתנו לו את הספר 'דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים' בענייני גאולה ומשיח{{הערה|[https://col.org.il/news/133091 משלחת חב"ד במונסי ביקרה במעונו של האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}}}

===קשריו עם הרבי===
ביקורו הראשון של האדמו"ר היה ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ז]], אז היה ב[[יחידות]] עם הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במשך כחצי שעה. האדמו"ר הגיע בשעה תשע וחצי בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. בתחילה הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו"ר מסר דרישת שלום מאביו [[הלב שמחה]] כשהרבי משיב שמסתמא קיבל [[הלב שמחה]] את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל. בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי סבו האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] לאור החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב"ה, ועוד {{הערה| [https://drive.google.com/file/d/1fTNAnJyPyQv5EzmBHv_ULrhCznlKfNVn/view רשימת הדברים ביחידות (באידיש)], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק)].}}. טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח [[גן עדן התחתון]]. היחידות נמשכה מהשעה 9:32 ועד 11:03{{הערה|פרדס חב"ד גליון 18}}. במשך כל עת היחידות התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/16kQrZxIs8GEafQwimWrvSL9CqN7R82tQ/view יומן חדשות מבית חיינו]}}. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו ידוע כמיושב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10Fe2t2_AeeG6s6APB0CMUxsPwqpKQXdy/view יומן אחד התמימים]}}.

כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], הרב [[יעקב כ"ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל הרבי והוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש שמאד נתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ"ש]] אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 167}} שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאוד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר בחוגי ה[[מזרחי]] וכו' גם ענין חינוך הילדים. בענייני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.

ב[[חול המועד סוכות]] [[תשמ"ט]] בעת שהרבי ביקש מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לרב [[אפרים וולף]] שיכול לפרסם שישנה הוראה מהרבי, באופן יוצא מן הכלל, לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושעסקני חב"ד ורבני חב"ד וכו' וכו' ייכנסו בזה וכו' וכו' שכמה שיותר אנשים יצביעו בעד ג' במסגרת [[בחירות תשמ"ט]], הורה הרבי להודיע על הוראה זו ל"רבי יעקב שליט"א" - האדמו"ר{{הערה|ימי תמימים ח"ח ע' 393}}.

ב[[ו' אדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר האדמו"ר בפעם השנייה והאחרונה אצל הרבי, ושוחח עם הרבי למשך מספר דקות בהשתתפות קהל קטן ב[[גן עדן התחתון]] ב[[770]]. את השיחה פתח הרבי בציינו ש"פותחים בשלום" התעניין בשלום בריאות אביו של האדמו"ר, [[הלב שמחה]] שלא חש בטוב באותה העת וכן שאל האם הוא עורך טישים. האדמו"ר השיב בחיוב ואמר שבארבעת השבועות האחרונים מרגיש יותר טוב אבל עדיין צריך לרפואה והרבי בירך שתהיה לו רפואה בתוך כלל ישראל והתבטא שיש לו את הזכות של כלל ישראל. הרבי אף קישר זאת ל[[חודש אדר]] בו "מרבים בשמחה"{{הערה|בקשר לשמו: רבי '''שמחה''' בונים}} והזכיר את עניינו של פורים (לעומת חנוכה) ששייך דווקא לגשמיות, דבר המתבטא גם במצוות החג הקשורות לעניינים גשמיים ([[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]]) ושדווקא על ידי זה (גשמיות) מגיעים לעניין הנעלה של "וקיבל את אשר החלו לעשות"{{הערה|אסתר ט, כג}} במשמעות של קבלה של ההתחלה שהייתה ב[[מתן תורה]]. אחר כך נותרו הרבי והאדמו"ר לבדם לשיחה של כחצי שעה שעסקה גם{{הערה|מפי השמועה}} בענין העסקנות ב[[ארץ הקודש]]. בסיום השיחה יצא האדמו"ר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "{{מונחון|יישר כח|תודה}} שהבאתם לכאן את האורח החשוב"{{הערה|במקור (באידיש): "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"}} לאחר מכן יצא האדמו"ר, ו[[הרבי]] המתין על מפתן הכניסה ל770 למשך כדקה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/132110/ וידאו מהביקור], [https://photos.google.com/share/AF1QipPqpJEthuVQO28A-qq2JYtXwnvqJRH-4BpTUFDbSL4_avtfvbzLJVZI4MmD1XBktg?key=eHFvR0tqeElVbVhxbVhoMVVYSnk2d3pRcVB5dEVn גלריית תמונות מהביקור {{רבי דרייב}}], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf תיאור מפורט של היחידות והאירועים שנלוו לה]}}. ח<nowiki>''</nowiki>כ לשעבר יעקב ליצמן סיפר שבחזור כשהיו בשדה התעופה הגיעה משלחת רבנים מחב<nowiki>''</nowiki>ד באומרם שהרבי שלח אותם, כששאל את האדמו<nowiki>''</nowiki>ר מה זה ענה לו שבסוף הביקור הרבי שאלו היכן הוא מתאכסן בבורו פארק והאדמו<nowiki>''</nowiki>ר ענה שלא רוצה להטריח את הרבי, וכנראה שהרבי שלח את הרבנים במקום זה"{{הערה|[https://col.org.il/news/18625 [https://col.org.il/news/18625]<nowiki> כשהרבי ביקש לבקר את האדמו"ר מגור בבורו-פארק].}} </nowiki>

יש המספרים שהאדמו"ר אמר פעם כי באחת מהיחידויות אמר לו הרבי: "אני ואתה נזכה לראות את המשיח בגשמיות"{{הערה|במקור (באידיש): "איך ואט אייר ווען דער לעבן זהען משיח'ן אין גשמיות" - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=26921 הרבי אמר שאראה את המשיח] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* '''[[שיח שרפי קודש]]'''
* '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ"ט והאירועים שנלוו אליו - חולק בשמחת החתונה בגור באלול תשפ"א ב[[מונסי]].
* '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 71-73.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/ ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי] {{וידפו}}
* [https://col.org.il/news/137219 33 שנים אחרי: הוידאו מ'יחידות' האדמו"ר מגור אצל הרבי - נחשף] {{חב"ד און ליין}} (הוידאו לא זמין)
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48205 נציגי ישיבת חב"ד צפת אצל האדמו"ר] {{חב"ד אינפו}}
*
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=מ[[כ"ט אייר]] [[תרצ"ט]]|הבא=-}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]

נחום דוב ברייאר

2024-08-12T22:47:51Z

דער חסיד:

{{דמות
|שם=רבי נחום דב ברייאר
|תמונה=האדמו''ר מבויאן.jpg
|תיאור=האדמו"ר מבויאן
|תאריך לידה=[[ז' ניסן]] [[תשי"ט]]
|קבלת האדמו"רות=כסלו [[תשמ"ה]]
}}

[[קובץ:באיאן סיום הרמב''ם.jpg|ממוזער|250px|האדמו"ר מבויאן משתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]], תמוז תשפ"א]]
[[קובץ:נחום בער ברייר עם יצחק פלקסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבויאן בחגיגת [[סיום הרמב"ם]], לצד הרב [[יצחק פלקסר]]]]
רבי '''נחום דב ברייאר''' (באידיש: '''ברייער'''), הינו ה[[אדמו"ר]] הנוכחי של חסידות בויאן.

==קבלת האדמו"רות==
לאחר פטירת סבו רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]], האדמו"ר הקודם מבויאן, בה' אדר [[תשל"א]], הפצירו החסידים בנכדו רבי נחום דב לקבל על עצמו את הנהגת החסידים. גם [[הרבי]] השתדל להשפיע עליו שיקבל את עול ההנהגה, וכשנכנס באותה עת ל[[יחידות]] אמר לו הרבי כי משמיים מוטל עליו לכהן כאדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות בויאן{{הערה|כך על פי השמועה.}}. בסיום היחידות ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות.

ברשימותיו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] מופיע שהרבי שאלו בשנת [[תשמ"א]] - '''"מדוע מתעכבת הכתרתו של האדמו"ר מבויאן? אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"'''{{הערה|רשימותיו של הרב יאללעס מיום א' דחול המועד פסח תשמ"א.}}. מאמצים נוספים להשפיע עליו הופעלו באמצעות דודו של האדמו"ר, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|הרב גוראריה נשוי לבתו של האדמו"ר מ[[חסידות קופישניץ|קופישניץ]], מבית [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]].}}.

בסופו של דבר, ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשמ"ה]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות בויאן.

==קשריו עם חב"ד==
האדמו"ר מיודד מאוד עם כלל [[רבני חב"ד]], ותומך בפעולות חסידי חב"ד. האדמו"ר נוהג להשתתף באירועים חב"דיים, כגון בחגיגת סיום ו[[הכנסת ספר תורה|הכנסת ספרי התורה]] הכללים בירושלים, וכאשר לא מתאפשר לו להשתתף בחגיגות [[סיומי הרמב"ם]] שולח את נציגו, לרוב את ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק רבינוביץ'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 כסלו תשס"ג], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3011 חשוון תשס"ד], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7733 חשוון תשס"ה], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 הרב נחום פישמן (סיוון תשס"ח)], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54332 אייר תש"ע], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60658 אדר ב' תשע"א]}}.

ביקר אצל הרבי מספר פעמים. בשיחתו לפני תלמידים מישיבת תומכי תמימים בלונדון {{הערה|[https://col.org.il/news/164004 האדמו"ר מבאיאן סיפר לתמימים: הזיכרונות שלי מחצרו של הרבי].}} </ref>, סיפר שבילדותו הגיע להתוועדות י"ט כסליו במחיצתו של הרבי, ולפתע קיבל כוס של ברכה כשהרבי שולח להגיד לו שההתוועדות היא גם לכבוד הילולת זקנו המגיד ממזריטש, וכך לדבריו נתן לו הרבי הרגשה טובה בין החסידים. גם בבחרותו טרם נישואיו הגיע אל הרבי והתברך מפיו בגן עדן התחתון, אז הרבי העניק לו שטר של 50 שקלים ובאורח נדיר ליווהו החוצה עד לרכב שהביא אותו, כמו כן לאחר נישואיו טרם הכתרתו שהה זמן ארוך ביחידות עם הרבי{{הערה|https://collive.com/boyaner-rebbes-unique-way-of-thanking-lubavitch-bochurim/ השיחה]}}.

בי"ב בשבט [[תשמ"ז]], בעת מעמד [[יחידות כללית]], ניגש שליחו של האדמו"ר אל הרבי ומסר [[פ"נ]] בשם רבו. הרבי הודה על פריסת השלום והעניק לו דולר ל[[צדקה]] לזכות האדמו"ר. לאחר שהתחיל ללכת, קרא לו הרבי שוב ואמר - '''"יאריך ימים על ממלכתו"'''. לאחר מכן נודע שבאותו זמן ממש ניצל האדמו"ר מתאונה דרכים מסוכנת בירושלים.

בי"ב בחשוון [[תשנ"ב]], בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]], הגיע בנו של האדמו"ר אל [[הרבי]]. הרבי ברכו ונתן לו דולר, באומרו '''"תן ל[[צדקה]] עבור אביך, שירווה ממך נחת חסידי"'''.

ב[[ראש חודש]] כסלו [[תש"ס]] ביקר בישיבת "היכל מנחם" ב[[מילאנו]], בה התפלל [[תפילת שחרית]] עם תלמידי הישיבה כשלאחריה נשאר להאזין לשיעור שנמסר לבחורים. האדמו"ר הביע את התפעלותו מרמת הלימודים הגבוהה ומפעילות הישיבה להפצת היהדות באזור.

בחודש תמוז [[תשס"ח]] נפטר אחיו של [[מזכירות|מזכיר]] [[הרבי]], הרב [[יהודה לייב גרונר]], והאדמו"ר הגיע לנחמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39610 אדמו"רים ורבנים ניחמו את הרב גרונר בירושלים]{{אינפו}}}}.

בחג הפורים [[תשפ"א]] התפרסם תיעוד ויראלי בו בעת ה'טיש' אצל האדמו"ר, מנגנים קהל אלפי חסידיו את הניגון החב"די באנגלית "[[ווי וואנט משיח נאו]]"{{הערה|[https://www.jdn.co.il/video/1482730/ ניגון חב"ד אצל האדמו"ר מבויאן].}}.

האדמו"ר עומד בקשרי ידידות עם הרב [[ברל לזר]], הם נפגשו מספר פעמים ושוחחו יחד, בשנת תשפ"א כשהתפרסמו תוכניות בית המדרש העתידי של חסידות בויאן, שיגר הרב לזר מכתב למעונו של האדמו"ר וביקש להקפיד על צורתן הנכונה של [[לוחות הברית]] בארון הקודש של בית המדרש כשהם מרובעות כפי שעורר הרבי, האדמו"ר בתגובה הורה לשנות את צורת הלוחות בתוכניות ובכל בתי הכנסת של החסידות ובכל פרסומי הארגונים העומדים מטעם החסידות, לאחר מכן שיגר הרב לזר מכתב תודה לאדמו"ר בו הביע את חשיבות העניין{{הערה|ראו את פירוט הדברים בטורו השבועי של הרב [[שייע דייטש]] ערב שבת פרשת נשא תשפ"ד, 'רגעי השבוע' [bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_864.html].}}.

==ראו גם==
*רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 85–86.
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 91-92.

==קישורים חיצונים==
*[https://chabad.info/news/35243/ באיזה תנאי הסכים האדמו"ר להצטלם?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61589 האדמו"ר מבויאן בהדלקה במירון, מנגן 'ארבע בבות' (ל"ג בעומר תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שלמה פרידמן]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי בויאן|שנה=מ[[ה' אדר]] - [[תשל"א]]|הבא=-}}
{{חצרות}}
{{מיון רגיל:ברייאר, נחום בער}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]

נחום דוב ברייאר

2024-08-12T22:46:26Z

דער חסיד:

{{דמות
|שם=רבי נחום דב ברייאר
|תמונה=האדמו''ר מבויאן.jpg
|תיאור=האדמו"ר מבויאן
|תאריך לידה=[[ז' ניסן]] [[תשי"ט]]
|קבלת האדמו"רות=כסלו [[תשמ"ה]]
}}

[[קובץ:באיאן סיום הרמב''ם.jpg|ממוזער|250px|האדמו"ר מבויאן משתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]], תמוז תשפ"א]]
[[קובץ:נחום בער ברייר עם יצחק פלקסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבויאן בחגיגת [[סיום הרמב"ם]], לצד הרב [[יצחק פלקסר]]]]
רבי '''נחום דב ברייאר''' (באידיש: '''ברייער'''), הינו ה[[אדמו"ר]] הנוכחי של חסידות בויאן.

==קבלת האדמו"רות==
לאחר פטירת סבו רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]], האדמו"ר הקודם מבויאן, בה' אדר [[תשל"א]], הפצירו החסידים בנכדו רבי נחום דב לקבל על עצמו את הנהגת החסידים. גם [[הרבי]] השתדל להשפיע עליו שיקבל את עול ההנהגה, וכשנכנס באותה עת ל[[יחידות]] אמר לו הרבי כי משמיים מוטל עליו לכהן כאדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות בויאן{{הערה|כך על פי השמועה.}}. בסיום היחידות ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות.

ברשימותיו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] מופיע שהרבי שאלו בשנת [[תשמ"א]] - '''"מדוע מתעכבת הכתרתו של האדמו"ר מבויאן? אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"'''{{הערה|רשימותיו של הרב יאללעס מיום א' דחול המועד פסח תשמ"א.}}. מאמצים נוספים להשפיע עליו הופעלו באמצעות דודו של האדמו"ר, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|הרב גוראריה נשוי לבתו של האדמו"ר מ[[חסידות קופישניץ|קופישניץ]], מבית [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]].}}.

בסופו של דבר, ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשמ"ה]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות בויאן.

==קשריו עם חב"ד==
האדמו"ר מיודד מאוד עם כלל [[רבני חב"ד]], ותומך בפעולות חסידי חב"ד. האדמו"ר נוהג להשתתף באירועים חב"דיים, כגון בחגיגת סיום ו[[הכנסת ספר תורה|הכנסת ספרי התורה]] הכללים בירושלים, וכאשר לא מתאפשר לו להשתתף בחגיגות [[סיומי הרמב"ם]] שולח את נציגו, לרוב את ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק רבינוביץ'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 כסלו תשס"ג], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3011 חשוון תשס"ד], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7733 חשוון תשס"ה], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 הרב נחום פישמן (סיוון תשס"ח)], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54332 אייר תש"ע], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60658 אדר ב' תשע"א]}}.

ביקר אצל הרבי מספר פעמים. בשיחתו לפני תלמידים מישיבת תומכי תמימים בלונדון {{הערה|https://col.org.il/news/164004 [האדמו"ר מבאיאן סיפר לתמימים: הזיכרונות שלי מחצרו של הרבי]}} </ref>, סיפר שבילדותו הגיע להתוועדות י"ט כסליו במחיצתו של הרבי, ולפתע קיבל כוס של ברכה כשהרבי שולח להגיד לו שההתוועדות היא גם לכבוד הילולת זקנו המגיד ממזריטש, וכך לדבריו נתן לו הרבי הרגשה טובה בין החסידים. גם בבחרותו טרם נישואיו הגיע אל הרבי והתברך מפיו בגן עדן התחתון, אז הרבי העניק לו שטר של 50 שקלים ובאורח נדיר ליווהו החוצה עד לרכב שהביא אותו, כמו כן לאחר נישואיו טרם הכתרתו שהה זמן ארוך ביחידות עם הרבי{{הערה|https://collive.com/boyaner-rebbes-unique-way-of-thanking-lubavitch-bochurim/ השיחה]}}.

בי"ב בשבט [[תשמ"ז]], בעת מעמד [[יחידות כללית]], ניגש שליחו של האדמו"ר אל הרבי ומסר [[פ"נ]] בשם רבו. הרבי הודה על פריסת השלום והעניק לו דולר ל[[צדקה]] לזכות האדמו"ר. לאחר שהתחיל ללכת, קרא לו הרבי שוב ואמר - '''"יאריך ימים על ממלכתו"'''. לאחר מכן נודע שבאותו זמן ממש ניצל האדמו"ר מתאונה דרכים מסוכנת בירושלים.

בי"ב בחשוון [[תשנ"ב]], בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]], הגיע בנו של האדמו"ר אל [[הרבי]]. הרבי ברכו ונתן לו דולר, באומרו '''"תן ל[[צדקה]] עבור אביך, שירווה ממך נחת חסידי"'''.

ב[[ראש חודש]] כסלו [[תש"ס]] ביקר בישיבת "היכל מנחם" ב[[מילאנו]], בה התפלל [[תפילת שחרית]] עם תלמידי הישיבה כשלאחריה נשאר להאזין לשיעור שנמסר לבחורים. האדמו"ר הביע את התפעלותו מרמת הלימודים הגבוהה ומפעילות הישיבה להפצת היהדות באזור.

בחודש תמוז [[תשס"ח]] נפטר אחיו של [[מזכירות|מזכיר]] [[הרבי]], הרב [[יהודה לייב גרונר]], והאדמו"ר הגיע לנחמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39610 אדמו"רים ורבנים ניחמו את הרב גרונר בירושלים]{{אינפו}}}}.

בחג הפורים [[תשפ"א]] התפרסם תיעוד ויראלי בו בעת ה'טיש' אצל האדמו"ר, מנגנים קהל אלפי חסידיו את הניגון החב"די באנגלית "[[ווי וואנט משיח נאו]]"{{הערה|[https://www.jdn.co.il/video/1482730/ ניגון חב"ד אצל האדמו"ר מבויאן].}}.

האדמו"ר עומד בקשרי ידידות עם הרב [[ברל לזר]], הם נפגשו מספר פעמים ושוחחו יחד, בשנת תשפ"א כשהתפרסמו תוכניות בית המדרש העתידי של חסידות בויאן, שיגר הרב לזר מכתב למעונו של האדמו"ר וביקש להקפיד על צורתן הנכונה של [[לוחות הברית]] בארון הקודש של בית המדרש כשהם מרובעות כפי שעורר הרבי, האדמו"ר בתגובה הורה לשנות את צורת הלוחות בתוכניות ובכל בתי הכנסת של החסידות ובכל פרסומי הארגונים העומדים מטעם החסידות, לאחר מכן שיגר הרב לזר מכתב תודה לאדמו"ר בו הביע את חשיבות העניין{{הערה|ראו את פירוט הדברים בטורו השבועי של הרב [[שייע דייטש]] ערב שבת פרשת נשא תשפ"ד, 'רגעי השבוע' [bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_864.html].}}.

==ראו גם==
*רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 85–86.
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 91-92.

==קישורים חיצונים==
*[https://chabad.info/news/35243/ באיזה תנאי הסכים האדמו"ר להצטלם?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61589 האדמו"ר מבויאן בהדלקה במירון, מנגן 'ארבע בבות' (ל"ג בעומר תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שלמה פרידמן]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי בויאן|שנה=מ[[ה' אדר]] - [[תשל"א]]|הבא=-}}
{{חצרות}}
{{מיון רגיל:ברייאר, נחום בער}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]

נחום דוב ברייאר

2024-08-12T22:45:43Z

דער חסיד:

{{דמות
|שם=רבי נחום דב ברייאר
|תמונה=האדמו''ר מבויאן.jpg
|תיאור=האדמו"ר מבויאן
|תאריך לידה=[[ז' ניסן]] [[תשי"ט]]
|קבלת האדמו"רות=כסלו [[תשמ"ה]]
}}

[[קובץ:באיאן סיום הרמב''ם.jpg|ממוזער|250px|האדמו"ר מבויאן משתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]], תמוז תשפ"א]]
[[קובץ:נחום בער ברייר עם יצחק פלקסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבויאן בחגיגת [[סיום הרמב"ם]], לצד הרב [[יצחק פלקסר]]]]
רבי '''נחום דב ברייאר''' (באידיש: '''ברייער'''), הינו ה[[אדמו"ר]] הנוכחי של חסידות בויאן.

==קבלת האדמו"רות==
לאחר פטירת סבו רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]], האדמו"ר הקודם מבויאן, בה' אדר [[תשל"א]], הפצירו החסידים בנכדו רבי נחום דב לקבל על עצמו את הנהגת החסידים. גם [[הרבי]] השתדל להשפיע עליו שיקבל את עול ההנהגה, וכשנכנס באותה עת ל[[יחידות]] אמר לו הרבי כי משמיים מוטל עליו לכהן כאדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות בויאן{{הערה|כך על פי השמועה.}}. בסיום היחידות ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות.

ברשימותיו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] מופיע שהרבי שאלו בשנת [[תשמ"א]] - '''"מדוע מתעכבת הכתרתו של האדמו"ר מבויאן? אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"'''{{הערה|רשימותיו של הרב יאללעס מיום א' דחול המועד פסח תשמ"א.}}. מאמצים נוספים להשפיע עליו הופעלו באמצעות דודו של האדמו"ר, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|הרב גוראריה נשוי לבתו של האדמו"ר מ[[חסידות קופישניץ|קופישניץ]], מבית [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]].}}.

בסופו של דבר, ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשמ"ה]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות בויאן.

==קשריו עם חב"ד==
האדמו"ר מיודד מאוד עם כלל [[רבני חב"ד]], ותומך בפעולות חסידי חב"ד. האדמו"ר נוהג להשתתף באירועים חב"דיים, כגון בחגיגת סיום ו[[הכנסת ספר תורה|הכנסת ספרי התורה]] הכללים בירושלים, וכאשר לא מתאפשר לו להשתתף בחגיגות [[סיומי הרמב"ם]] שולח את נציגו, לרוב את ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק רבינוביץ'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 כסלו תשס"ג], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3011 חשוון תשס"ד], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7733 חשוון תשס"ה], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 הרב נחום פישמן (סיוון תשס"ח)], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54332 אייר תש"ע], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60658 אדר ב' תשע"א]}}.

ביקר אצל הרבי מספר פעמים. בשיחתו לפני תלמידים מישיבת תומכי תמימים בלונדון {{הערה|https://col.org.il/news/164004 האדמו"ר מבאיאן סיפר לתמימים: הזיכרונות שלי מחצרו של הרבי] </ref>, סיפר שבילדותו הגיע להתוועדות י"ט כסליו במחיצתו של הרבי, ולפתע קיבל כוס של ברכה כשהרבי שולח להגיד לו שההתוועדות היא גם לכבוד הילולת זקנו המגיד ממזריטש, וכך לדבריו נתן לו הרבי הרגשה טובה בין החסידים. גם בבחרותו טרם נישואיו הגיע אל הרבי והתברך מפיו בגן עדן התחתון, אז הרבי העניק לו שטר של 50 שקלים ובאורח נדיר ליווהו החוצה עד לרכב שהביא אותו, כמו כן לאחר נישואיו טרם הכתרתו שהה זמן ארוך ביחידות עם הרבי{{הערה|https://collive.com/boyaner-rebbes-unique-way-of-thanking-lubavitch-bochurim/ השיחה]}}.

בי"ב בשבט [[תשמ"ז]], בעת מעמד [[יחידות כללית]], ניגש שליחו של האדמו"ר אל הרבי ומסר [[פ"נ]] בשם רבו. הרבי הודה על פריסת השלום והעניק לו דולר ל[[צדקה]] לזכות האדמו"ר. לאחר שהתחיל ללכת, קרא לו הרבי שוב ואמר - '''"יאריך ימים על ממלכתו"'''. לאחר מכן נודע שבאותו זמן ממש ניצל האדמו"ר מתאונה דרכים מסוכנת בירושלים.

בי"ב בחשוון [[תשנ"ב]], בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]], הגיע בנו של האדמו"ר אל [[הרבי]]. הרבי ברכו ונתן לו דולר, באומרו '''"תן ל[[צדקה]] עבור אביך, שירווה ממך נחת חסידי"'''.

ב[[ראש חודש]] כסלו [[תש"ס]] ביקר בישיבת "היכל מנחם" ב[[מילאנו]], בה התפלל [[תפילת שחרית]] עם תלמידי הישיבה כשלאחריה נשאר להאזין לשיעור שנמסר לבחורים. האדמו"ר הביע את התפעלותו מרמת הלימודים הגבוהה ומפעילות הישיבה להפצת היהדות באזור.

בחודש תמוז [[תשס"ח]] נפטר אחיו של [[מזכירות|מזכיר]] [[הרבי]], הרב [[יהודה לייב גרונר]], והאדמו"ר הגיע לנחמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39610 אדמו"רים ורבנים ניחמו את הרב גרונר בירושלים]{{אינפו}}}}.

בחג הפורים [[תשפ"א]] התפרסם תיעוד ויראלי בו בעת ה'טיש' אצל האדמו"ר, מנגנים קהל אלפי חסידיו את הניגון החב"די באנגלית "[[ווי וואנט משיח נאו]]"{{הערה|[https://www.jdn.co.il/video/1482730/ ניגון חב"ד אצל האדמו"ר מבויאן].}}.

האדמו"ר עומד בקשרי ידידות עם הרב [[ברל לזר]], הם נפגשו מספר פעמים ושוחחו יחד, בשנת תשפ"א כשהתפרסמו תוכניות בית המדרש העתידי של חסידות בויאן, שיגר הרב לזר מכתב למעונו של האדמו"ר וביקש להקפיד על צורתן הנכונה של [[לוחות הברית]] בארון הקודש של בית המדרש כשהם מרובעות כפי שעורר הרבי, האדמו"ר בתגובה הורה לשנות את צורת הלוחות בתוכניות ובכל בתי הכנסת של החסידות ובכל פרסומי הארגונים העומדים מטעם החסידות, לאחר מכן שיגר הרב לזר מכתב תודה לאדמו"ר בו הביע את חשיבות העניין{{הערה|ראו את פירוט הדברים בטורו השבועי של הרב [[שייע דייטש]] ערב שבת פרשת נשא תשפ"ד, 'רגעי השבוע' [bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_864.html].}}.

==ראו גם==
*רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 85–86.
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 91-92.

==קישורים חיצונים==
*[https://chabad.info/news/35243/ באיזה תנאי הסכים האדמו"ר להצטלם?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61589 האדמו"ר מבויאן בהדלקה במירון, מנגן 'ארבע בבות' (ל"ג בעומר תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שלמה פרידמן]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי בויאן|שנה=מ[[ה' אדר]] - [[תשל"א]]|הבא=-}}
{{חצרות}}
{{מיון רגיל:ברייאר, נחום בער}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]

נחום דוב ברייאר

2024-08-12T22:43:19Z

דער חסיד: /* קשריו עם חב"ד */ הוספת מקור

{{דמות
|שם=רבי נחום דב ברייאר
|תמונה=האדמו''ר מבויאן.jpg
|תיאור=האדמו"ר מבויאן
|תאריך לידה=[[ז' ניסן]] [[תשי"ט]]
|קבלת האדמו"רות=כסלו [[תשמ"ה]]
}}

[[קובץ:באיאן סיום הרמב''ם.jpg|ממוזער|250px|האדמו"ר מבויאן משתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]], תמוז תשפ"א]]
[[קובץ:נחום בער ברייר עם יצחק פלקסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבויאן בחגיגת [[סיום הרמב"ם]], לצד הרב [[יצחק פלקסר]]]]
רבי '''נחום דב ברייאר''' (באידיש: '''ברייער'''), הינו ה[[אדמו"ר]] הנוכחי של חסידות בויאן.

==קבלת האדמו"רות==
לאחר פטירת סבו רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]], האדמו"ר הקודם מבויאן, בה' אדר [[תשל"א]], הפצירו החסידים בנכדו רבי נחום דב לקבל על עצמו את הנהגת החסידים. גם [[הרבי]] השתדל להשפיע עליו שיקבל את עול ההנהגה, וכשנכנס באותה עת ל[[יחידות]] אמר לו הרבי כי משמיים מוטל עליו לכהן כאדמו"ר ובלעדיו תאבד חסידות בויאן{{הערה|כך על פי השמועה.}}. בסיום היחידות ברכו הרבי להצלחה בהנהגת החסידות.

ברשימותיו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] מופיע שהרבי שאלו בשנת [[תשמ"א]] - '''"מדוע מתעכבת הכתרתו של האדמו"ר מבויאן? אין זה מן הראוי להשאיר עדה ללא מנהיג"'''{{הערה|רשימותיו של הרב יאללעס מיום א' דחול המועד פסח תשמ"א.}}. מאמצים נוספים להשפיע עליו הופעלו באמצעות דודו של האדמו"ר, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|הרב גוראריה נשוי לבתו של האדמו"ר מ[[חסידות קופישניץ|קופישניץ]], מבית [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]].}}.

בסופו של דבר, ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשמ"ה]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות בויאן.

==קשריו עם חב"ד==
האדמו"ר מיודד מאוד עם כלל [[רבני חב"ד]], ותומך בפעולות חסידי חב"ד. האדמו"ר נוהג להשתתף באירועים חב"דיים, כגון בחגיגת סיום ו[[הכנסת ספר תורה|הכנסת ספרי התורה]] הכללים בירושלים, וכאשר לא מתאפשר לו להשתתף בחגיגות [[סיומי הרמב"ם]] שולח את נציגו, לרוב את ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק רבינוביץ'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 כסלו תשס"ג], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3011 חשוון תשס"ד], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7733 חשוון תשס"ה], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 הרב נחום פישמן (סיוון תשס"ח)], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54332 אייר תש"ע], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60658 אדר ב' תשע"א]}}.

ביקר אצל הרבי מספר פעמים. בשיחתו לפני תלמידים מישיבת תומכי תמימים בלונדון<ref>[./Https://col.org.il/news/164004 האדמו"ר מבאיאן סיפר לתמימים: הזיכרונות שלי מחצרו של הרבי[https://col.org.il/news/164004]] </ref>, סיפר שבילדותו הגיע להתוועדות י"ט כסליו במחיצתו של הרבי, ולפתע קיבל כוס של ברכה כשהרבי שולח להגיד לו שההתוועדות היא גם לכבוד הילולת זקנו המגיד ממזריטש, וכך לדבריו נתן לו הרבי הרגשה טובה בין החסידים. גם בבחרותו טרם נישואיו הגיע אל הרבי והתברך מפיו בגן עדן התחתון, אז הרבי העניק לו שטר של 50 שקלים ובאורח נדיר ליווהו החוצה עד לרכב שהביא אותו, כמו כן לאחר נישואיו טרם הכתרתו שהה זמן ארוך ביחידות עם הרבי{{הערה|https://collive.com/boyaner-rebbes-unique-way-of-thanking-lubavitch-bochurim/ השיחה]}}.

בי"ב בשבט [[תשמ"ז]], בעת מעמד [[יחידות כללית]], ניגש שליחו של האדמו"ר אל הרבי ומסר [[פ"נ]] בשם רבו. הרבי הודה על פריסת השלום והעניק לו דולר ל[[צדקה]] לזכות האדמו"ר. לאחר שהתחיל ללכת, קרא לו הרבי שוב ואמר - '''"יאריך ימים על ממלכתו"'''. לאחר מכן נודע שבאותו זמן ממש ניצל האדמו"ר מתאונה דרכים מסוכנת בירושלים.

בי"ב בחשוון [[תשנ"ב]], בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]], הגיע בנו של האדמו"ר אל [[הרבי]]. הרבי ברכו ונתן לו דולר, באומרו '''"תן ל[[צדקה]] עבור אביך, שירווה ממך נחת חסידי"'''.

ב[[ראש חודש]] כסלו [[תש"ס]] ביקר בישיבת "היכל מנחם" ב[[מילאנו]], בה התפלל [[תפילת שחרית]] עם תלמידי הישיבה כשלאחריה נשאר להאזין לשיעור שנמסר לבחורים. האדמו"ר הביע את התפעלותו מרמת הלימודים הגבוהה ומפעילות הישיבה להפצת היהדות באזור.

בחודש תמוז [[תשס"ח]] נפטר אחיו של [[מזכירות|מזכיר]] [[הרבי]], הרב [[יהודה לייב גרונר]], והאדמו"ר הגיע לנחמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39610 אדמו"רים ורבנים ניחמו את הרב גרונר בירושלים]{{אינפו}}}}.

בחג הפורים [[תשפ"א]] התפרסם תיעוד ויראלי בו בעת ה'טיש' אצל האדמו"ר, מנגנים קהל אלפי חסידיו את הניגון החב"די באנגלית "[[ווי וואנט משיח נאו]]"{{הערה|[https://www.jdn.co.il/video/1482730/ ניגון חב"ד אצל האדמו"ר מבויאן].}}.

האדמו"ר עומד בקשרי ידידות עם הרב [[ברל לזר]], הם נפגשו מספר פעמים ושוחחו יחד, בשנת תשפ"א כשהתפרסמו תוכניות בית המדרש העתידי של חסידות בויאן, שיגר הרב לזר מכתב למעונו של האדמו"ר וביקש להקפיד על צורתן הנכונה של [[לוחות הברית]] בארון הקודש של בית המדרש כשהם מרובעות כפי שעורר הרבי, האדמו"ר בתגובה הורה לשנות את צורת הלוחות בתוכניות ובכל בתי הכנסת של החסידות ובכל פרסומי הארגונים העומדים מטעם החסידות, לאחר מכן שיגר הרב לזר מכתב תודה לאדמו"ר בו הביע את חשיבות העניין{{הערה|ראו את פירוט הדברים בטורו השבועי של הרב [[שייע דייטש]] ערב שבת פרשת נשא תשפ"ד, 'רגעי השבוע' [bshch.blogspot.com/2024/06/blog-post_864.html].}}.

==ראו גם==
*רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 85–86.
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 91-92.

==קישורים חיצונים==
*[https://chabad.info/news/35243/ באיזה תנאי הסכים האדמו"ר להצטלם?] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61589 האדמו"ר מבויאן בהדלקה במירון, מנגן 'ארבע בבות' (ל"ג בעומר תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שלמה פרידמן]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי בויאן|שנה=מ[[ה' אדר]] - [[תשל"א]]|הבא=-}}
{{חצרות}}
{{מיון רגיל:ברייאר, נחום בער}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]

גרטל

2024-07-03T16:26:26Z

דער חסיד:

[[קובץ:Pobrane (2).jpg|ממוזער|גארטל]]
[[קובץ:גארטל מוצאי יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי חגור גרטל על גבי ה[[קיטל]], במוצאי [[יום כיפור]]. ניתן להבחין שהגרטל מכוון כנגד גובה המרפקים]]
[[קובץ:הרבי לובש את הגרטל למנחה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרבי חוגר גרטל לפני תחילת [[תפילת מנחה]] ב[[זאל הקטן]]]]
[[קובץ:שנות היודים, הרבי עם אבנט וסידור ביד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נכנס לתפילה עם גרטל וסידור בידו]]
ה'''גַרְטְל''' (נקרא גם '''גאַרטל''' או '''אבנט''') הינו פריט לבוש אותו נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת ה[[תפילה]] במטרה לחצוץ בין החלק העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון. מקורו של המנהג הוא מה[[בגדי כהונה]], אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה ב[[בית המקדש]].

== מקור המנהג==
בנוגע לחגירת הגארטל בשעת ה[[תפילה]], נאמרו ב[[הלכה]] מספר טעמים:

'''א.''' היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של ה[[גוף]] לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק בלי [[בגד]] נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי ה[[גוף]] באמצעות האבנט.

'''ב.''' האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן צא.}}.

בחגירת הגרטל ישנו גם ביטוי לתנועה נפשית בה האדם מתנתק מעיסוקיו השונים ומפנה את מחשבותיו לטובת העיסוק בתפילה ("מעמיד את עצמו להתפלל"), בחציצה בין החלק הנמוך שבגוף המרמז על ענייני הגשמיות לבין החלק העליון המרמז על החלק הגבוה והרוחני יותר שבאדם{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ב' עמוד 349}}.

==מנהגי חב"ד==
[[קובץ:משמעות הגארטל.jpg|ממוזער|מענה לאחד שקיבל על עצמו הידור לפני [[ראש השנה]] חגירת אבנט בתפילה: '''וזכות תוספות הידורים ודאי תמשיך הידור בברכות השם וכו''''{{ש}} '''ולהעיר אשר חגירת אבנט – הכון לקראת א''''[לוקיך] '''ה"ז''' [= הרי זה] '''ענין ר"ה''' [= ראש השנה] '''קבלת עול מלך מה"מ הקב"ה''' [= מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא]]
*יש לחגור את הגארטל כנגד המרפקים, היות והוא מכוון כנגד ה[[לב]] באופן המקביל לאופן חגירת ה[[אבנט]] ב[[בית המקדש]]{{הערה|שם=גרטל|1=כמו שכתב [[הרמב"ם]] ב[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=10&halocha=1&hilite= ספר עבודה בהלכות כלי המקדש והעובדים בו הלכות א'][http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7938 -ב']: "ואחר כך חוגר את האבנט כנגד אצילי ידיו, ועל האבנט מפורש בקבלה 'ולא יחגרו ביזע' - במקום שמזיעין{{הערה|1=[[מסכת זבחים]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=18b&format=pdf דף י"ח בסופו]: "כשהם חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן אלא כנגד אצילי ידיהן"}}. וכך קיבל [[יונתן בן עוזיאל]] מפי הנביאים ותרגם: 'על לבביהון יסרון'". ראו בהרחבה ב[[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]] חלק ב' עמודים סג-סד.}}, וכן נהגו [[רבותינו נשיאינו]].
*על אף מה שמופיע בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|בן איש חי, ועוד.}} לתחוב את רצועות ה[[תפילין]] בגארטל, אין נוהגים לעשות זאת.
*ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א|יומני החתונה]] של [[הרבי]] מופיע כי [[אדמו"ר הריי"צ]] חגר את הרבי לפני החופה באבנט משי עבודת יד, וכן ראו את הרבי חוגר אבנט מעין זה במשך רוב השנים{{הערה|למעט מספר שנים בתחילת שנות המ"מים אז חגר הרבי גארטל משי עבודת מכונה.}}, אך לא ידוע על שום הוראה כזו מאף אחד מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|על פי השמועה, כאשר חתן התלונן בפני הרבי שהגארטל העשוי משי מחליק לו באופן תדיר, שאל אותו הרבי "ומה בכך שאתה כל הזמן זוכר את המצווה ואינך מסיח דעתך ממנה?".}}.
*הרבי לא נהג לקפל את הגארטל או לגלגל אותו.

===סדר חגירת הגארטל===
הרבי נהג להקפיד בעת חגירת הגארטל שלא ייגע ברצפה.

תחילה פושטים את הגארטל על השולחן וכיוצא בזה ומיישרים אותו מקיפוליו. כדי למצוא את אמצע הגארטל בקלות, מצמידים את שני קצותיו ומקפלים אותו לשניים, ולאחר מכן מניחים את אמצע הגארטל בקידמת ה[[גוף]] בין שתי שורות הכפתורים של ה[[סירטוק]]{{הערה|הרבי נוהג להניח את בהונות ידיו על הכפתור העליון ואת האצבעות על הכפתור התחתון, ואת הגארטל ביניהם.}}, ומסובבים את הגארטל סביב ה[[גוף]] סיבוב שלם, כאשר הקצה הימני מגיע לאחר הסיבוב לצדו השמאלי של הגוף, והקצה השמאלי מגיע לצידו הימני.

לאחר מכן תוחבים מלמעלה את שאריות הגארטל שנותרו (בשני הצדדים בו זמנית) בין החלק של הגארטל שכבר חגור לבין ה[[סירטוק]], ובתוך הלולאה שנוצרת - משחילים שוב מלמעלה את החלק שנותר ומהדקים.

הרבי הקפיד שהקצה הימני יהיה יותר גבוה מהשמאלי (וכן בטלית), וכן שיהיה במקום גבוה כנגד הלב ומרפקי הידיים{{הערה|שם=גרטל}}, מעל הכפתורים האחוריים של ה[[סירטוק]].

===בזמנים שונים===
*'''[[ברכות השחר]]''' - הרבי מביא כי מנהג רבותינו נשיאינו היה שלא לחגור גארטל בעת אמירת ברכות השחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/index.htm שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תשי"ב].}}, אך עם זאת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] הורה לו לומר גם ברכות השחר בחגירת אבנט{{הערה|1=ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31679_201.pdf לקוטי לוי יצחק עמוד רז]: "אחרי ה[[נישואין]] תתפלל כל התפילות וכן ברכות השחר באבנט", אך בפועל [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לא חוגר מעל הסירטוק - כנראה משום הגארטל ששם מתחת לחולצה ([[מעשה מלך]]).}}.
*'''[[ברכת המזון]]''' - אצל חסידים רבים נהוג לומר גם [[ברכת המזון]] בחגירת גארטל, אם כי לא מופיע מקור מפורש לכך{{הערה|ב[[אוצר החסידים - ארץ קודש]] (עמוד 297) שר' [[פולע כהן]] הקפיד על חגירת אבנט ב[[ברכת המזון]] ונתן לכך טעם שאם מקפידים על כך בזמן ה[[תפילה]] שהיא מחוייבת רק [[מדרבנן]], וודאי שיש להקפיד על כך ב[[ברכת המזון]] שחייבים בה מהתורה.}}.
*'''בזמן השינה''' - [[אדמו"ר הרש"ב]] הורה לאחד החסידים כי חגירת גארטל בזמן ה[[שינה]] הינה סגולה לראיית הרבי ב[[חלום]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/9 שיחת יום [[שמחת תורה]] תשט"ו].}}.

===אצל בחורים===
אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת [[חסידי פולין]] בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}, בעקבות ציוויו של [[הרבי הרש"ב]] על ה[[תמימים]] שלמדו בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] להפסיק לחגור אותם{{הערה|שמועות וסיפורים ח"ג ע' 240}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.

עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת ה[[ציצית]] שלא תתקמט מתחת ל[[בגד|בגדים]] - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], כי לבד הצורך שגודל בד הציצית יהיה אמה עליו להיות מתוח. בחורים רבים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי{{הערה|מסופר כי פעם התלונן אחד ה[[אדמו"ר]]ים אצל הרבי למה בחורים לא הולכים עם גארטל לפני חתונה, וכתגובה קרא הרבי לאחד הבחורים וביקש ממנו להרים את החולצה, וכשראה האדמו"ר את הגומי שעל גבי הציצית אמר לו הרבי שזו ההפרדה בין חלק העליון לתחתון שהגארטל פועל למעשה{{מקור}}}}.

יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים (אם כי מתחת לחליפה ולא באופן בולט על גביה){{הערה|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}.

==ראו גם==
*[[סירטוק]]
*[[אבנט]] ([[בגדי כהונה]])

==לקריאה נוספת==
*[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] ספר ויקרא עמוד סג (שיחת [[מוצאי שבת]] פרשת צו תשל"ט)
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=36 ספר הערכים חלק א' עמוד נח - ערך 'אבנט']
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15953&st=&pgnum=87 ספר הליקוטים [[דא"ח]] צמח צדק חלק א' עמוד פא - ערך 'אבנט']
*'''והיה צדק אזור מותניו''', במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח י"ח תמוז תש"פ עמוד 44

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|4806|news|גארטל, סירטוק, קנייטש|ישראל הרץ, בקהילה|י"ב בניסן תשס"ו}}
*הרב יהושע העשל צייטלין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Weiss%20-%20Sivan%2021%205775.pdf ליקוט בענין חגירת אבנט]''' בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת צייטלין עמוד לא
*{{קישור התקשרות צאח|1608|8460|918|על חגירת אבנט (גאַרטעל)|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שניאור זלמן ירוסלבסקי

2024-06-18T22:35:53Z

דער חסיד:

[[קובץ:הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירוסלבסקי]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=שניאור זלמן ירוסלבסקי|אחר=משמעות אחרת|ראו=ירוסלבסקי (פירושונים)}}
הרב '''שניאור זלמן ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], - 1967) הוא חבר בית דין רבני חב"ד, רב קהילת חב"ד בעיר [[אלעד]],
ראש מכון ה[[סמיכה]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], מגיד שיעור בישיבה גדולה בקריית גת.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[ח' סיון]] [[תשכ"ז]], לאביו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]], ולאימו מרת שולמית (לבית רוזנברג) והתחנך במוסדות החב"דיים המקומיים.

בשנת [[תשמ"א]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר סיום לימודיו בארץ, למד בשנת [[תשמ"ז]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' כשלאחריה הוסמך לרבנות.

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת אסתר בתו של ר' [[בן ציון וישצקי]] מ[[כפר חב"ד]] ומנהל החיידר אידיש במקום, קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]], ושימש בצוות ישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים המקומית]]. לאחר מכן החל לשמש כראש מכון הסמיכה ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

במהלך שנת [[תש"נ]] קיבל סביו הרב [[משה ירוסלבסקי]] קיבל תשובה מפורטת מהרבי בקשר לרבנות נכדו{{הערה|[https://col.org.il/news/20672 הרב זלמן ירוסלבסקי נבחר לקהילת חב"ד באלעד] {{חב"ד און ליין}}}}. בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ב]] שאל הוא את הרבי בקשר להצעה שקיבל לנסוע לשליחות ברוסיה האם להיענות לכך או להסתדר ברבנות בארץ הקודש. בתשובתו הקיף הרבי בעיגול את המילים "לרבנות בארץ הקודש" והוסיף "אזכיר על הציון".

===כרב קהילת חב"ד אלעד===
קהילת חב"ד באלעד נוסדה בסוף שנת [[תש"ס]] ומונה כיום כ-200 משפחות. בקהילה כיום ישנם שלושה בתי כנסת חב"ד, [[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים]] גנים ומעונות. משך כשמונה שנים כיהן הרב [[דניאל גראבסקי]] בתפקיד רב הקהילה. מסיבות שונות הוא התפטר מתפקידו.

כשנה אחת הקהילה נותרה ללא רב, עד שבחודש סיוון [[תשס"ו]] נערכו בחירות לרבנות בקהילה בהם נבחר הרב ירוסלבסקי. ביום חמישי [[י"ד סיון]] תשס"ו התקיים מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן כרב קהילת חב"ד ב[[אלעד]]. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], הרב הראשי לישראל הרב [[יונה מצגר]], רבה הספרדי של העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר, חברי מועצת העיר ועוד{{הערה|[[:קובץ:הכתרה ירוסלבסקי אלעד.jpg|מודעה המבשרת על מעמד ההכתרה]], [http://www.chabad.info/files/video/hachtara.wmv וידאו ממעמד ההכתרה] {{אינפו}}.}}.

הרב ירוסלבסקי פועל לפיתוח מוסדות הקהילה ולהבאת משפחות חב"ד חדשות לעיר.

משמש גם בתור דיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת [[תשפ"ד]] מונה במינוי שנוי במחלוקת לחבר הבית דין{{הערה|[https://chabad.info/news/1093246/ מי אמר בג"צ ולא קיבל?], באתר חב"ד אינפו.}}.

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].
* בנו הרב אברהם ירוסלבסקי.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, ראש כולל לאברכים בקריית גת.
*בנו, הרב [[משה זאב ירוסלבסקי (רחובות)|משה זאב ירוסלבסקי]].
* בנו, הרב דוב בער ירוסלבסקי, מכפר חב"ד.

==ראו גם==
* [[אלעד]]

==לקריאה נוספת==
*'''שנהיה לראש''', ב-[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1977, עמוד 51.

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/drive/folders/1uQkut8CvfAoBWZ4iMyqT-IBMbEsiYI4r הקלטות משיעורי הרב ירוסלבסקי בטור שו"ע ובאדמוה"ז הלכות שבת] בדרייב. {{שמע}}
*[https://chabad.info/magazine/73291/ ראיון מרתק עם הרב ירוסלבסקי לעיתון 'דרך המלך' בענייני ושלום בית וזוגיות] {{אינפו}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין רבני חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]

שיחה:חיים ברוך הלברשטם

2024-06-15T22:52:21Z

דער חסיד: /* צאצאיו */

בערך על אגו"ח נרשם שר' חיים ברוך ממנהלי ה'חברא קדישא' באם נכון לעדכן בערך ובאם לא למחוק משם [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 08:45, 7 בדצמבר 2011 (UTC)
:לדעתי ראוי לרשום גם בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בכסלו ה'תשע"ב 17:02, 8 בדצמבר 2011 (UTC)
::חחח השאלה היא לא האם אפשר לרשום בערך. השאלה מה נכון... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 19:14, 8 בדצמבר 2011 (UTC)
:::ועל כך השבתי ש"ראוי". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בכסלו ה'תשע"ב 09:55, 9 בדצמבר 2011 (UTC)
::::דו שיח חרשים. פרידבערג שואל: באם נכון, וכ' ובאם לא. חיים נהר מבין: באם נכון לעדכן בערך? פרידבערג: לא זה התכוונתי. נהר: אבל כבר השבתי? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 18:55, 9 בדצמבר 2011 (UTC)
:::::שלום אהבתי - משהו בהין אותי סו"ס, אגב קיבלתי [[חב"דפדיה: אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה|ההערה]] בענין... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 01:41, 11 בדצמבר 2011 (UTC)
:::::::{{חיוך}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ו בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 20:13, 11 בדצמבר 2011 (UTC)

== בית חב"ד סווען סווענטי ==

מנהל את זה מענדל אייזנבאך ולא הוא {{שכח|א בוחער}}
:באופן רישמי זה חיים ברוך שמנהל את המקום, בפועל זה אייזנבך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:19 • ה' בסיוון ה'תש"ף
::אפשר
לכתוב שמנהל את זה במשותף עם וכו' קבלת התורה בשמחה ובפנימיות--[[משתמש:א בוחער|א בוחער]] - [[שיחת משתמש:א בוחער|שיחה]], 14:59, ה' בסיוון, ה'תש"ף 14:59, 28 במאי 2020 (IST)

== צאצאיו ==

האם יש לו ילדים ? בנים בנות ?? למי שיודע נא לעדכן--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 22:55, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ד 22:55, 3 בפברואר 2024 (UTC)

{{א|דער חסיד}} בראיון לשבועון כפר חב"ד של הגליון האחרון (2045 כ"ב שבט) הוא אומר שביום שישי לפני פטירת הרבנית הוא הביא לבניין הספריה את בנותיו כדי שיהיו עם הרבנית -סימן שיש לו - צריך רק לוודא את שמותיהן ופרטיהן. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 12:34, 6 בפברואר 2024 (UTC)

{{א|ברכת הגאולה}} יישר כח!!--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 23:36, כ' באדר א', ה'תשפ"ד 23:36, 29 בפברואר 2024 (UTC)

== משפחתו ==

בפסקת משפחתו כתוב פעמיים חותנו צריך לבדוק אם לא מדובר (בשנייהם) בחתניו!
כמו כן בתולדות חיים לא כתוב מיהו חותנו ואם נכון אחד מהם להעבירו לתולדות חיים--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 01:51, י' בסיוון, ה'תשפ"ד 01:51, 16 ביוני 2024 (IDT)

שיחה:חיים ברוך הלברשטם

2024-06-15T22:51:36Z

דער חסיד: /* משפחתו */ פסקה חדשה

בערך על אגו"ח נרשם שר' חיים ברוך ממנהלי ה'חברא קדישא' באם נכון לעדכן בערך ובאם לא למחוק משם [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 08:45, 7 בדצמבר 2011 (UTC)
:לדעתי ראוי לרשום גם בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בכסלו ה'תשע"ב 17:02, 8 בדצמבר 2011 (UTC)
::חחח השאלה היא לא האם אפשר לרשום בערך. השאלה מה נכון... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 19:14, 8 בדצמבר 2011 (UTC)
:::ועל כך השבתי ש"ראוי". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בכסלו ה'תשע"ב 09:55, 9 בדצמבר 2011 (UTC)
::::דו שיח חרשים. פרידבערג שואל: באם נכון, וכ' ובאם לא. חיים נהר מבין: באם נכון לעדכן בערך? פרידבערג: לא זה התכוונתי. נהר: אבל כבר השבתי? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 18:55, 9 בדצמבר 2011 (UTC)
:::::שלום אהבתי - משהו בהין אותי סו"ס, אגב קיבלתי [[חב"דפדיה: אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה|ההערה]] בענין... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 01:41, 11 בדצמבר 2011 (UTC)
:::::::{{חיוך}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ו בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 20:13, 11 בדצמבר 2011 (UTC)

== בית חב"ד סווען סווענטי ==

מנהל את זה מענדל אייזנבאך ולא הוא {{שכח|א בוחער}}
:באופן רישמי זה חיים ברוך שמנהל את המקום, בפועל זה אייזנבך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:19 • ה' בסיוון ה'תש"ף
::אפשר
לכתוב שמנהל את זה במשותף עם וכו' קבלת התורה בשמחה ובפנימיות--[[משתמש:א בוחער|א בוחער]] - [[שיחת משתמש:א בוחער|שיחה]], 14:59, ה' בסיוון, ה'תש"ף 14:59, 28 במאי 2020 (IST)

== צאצאיו ==

האם יש לו ילדים ? בנים בנות ?? למי שיודע נא לעדכן--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 22:55, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ד 22:55, 3 בפברואר 2024 (UTC)

{{א|דער חסיד}} בראיון לשבועון כפר חב"ד של הגליון האחרון (2045 כ"ב שבט) הוא אומר שביום שישי לפני פטירת הרבנית הוא הביא לבניין בהספריה את בנותיו כדי שיהיו עם הרבנית -סימון שיש לו - צריך רק לוודא את שמותיהן ופרטיהן. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 12:34, 6 בפברואר 2024 (UTC)

{{א|ברכת הגאולה}} יישר כח!!--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 23:36, כ' באדר א', ה'תשפ"ד 23:36, 29 בפברואר 2024 (UTC)

== משפחתו ==

בפסקת משפחתו כתוב פעמיים חותנו צריך לבדוק אם לא מדובר (בשנייהם) בחתניו!
כמו כן בתולדות חיים לא כתוב מיהו חותנו ואם נכון אחד מהם להעבירו לתולדות חיים--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 01:51, י' בסיוון, ה'תשפ"ד 01:51, 16 ביוני 2024 (IDT)

שיחה:גרטל

2024-05-01T01:23:55Z

דער חסיד:

==תמונות לערך==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63070#!g=1&url=article&id=77101 הרבי נכנס לתפילה כשהגארטל בידו]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63070#!g=1&url=article&id=73759 הרבי חוגר את הגארטל לפני התחלת תפלת מנחה, תוך כדי אמירת קרבנות]
*moshiachub.com/wp-content/uploads/2014/08/954808_10201519442241835_1752067005_n.jpg - הרבי במוצאי יום כיפור תשל"ז. בתמונה ניתן לראות בבירור את מיקומו של הגארטל מול אצילי ידיו.

יחי. [[מיוחד:תרומות/24.228.90.213|24.228.90.213]] 04:36, 10 ביולי 2015 (UTC)
:עדכנתי. יש"כ. איזה שדרוג לערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 16:47, 4 באוגוסט 2015 (UTC)
==מנהג חסידי חב"ד==
מאין המקור למשפט הזה "אצל חסידי חב"ד נהוג ללבוש גארטל דק בצבע שחור בימות החול, ובשבת גארטל עבה ממשי השזור מ-18 חוטים." --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:46, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

== מקור להורדת הגראטל ==

ציטוט מהערך: "אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת חסידי פולין בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל[13], בעקבות ציוויו של הרבי הרש"ב על התמימים שלמדו בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש להפסיק לחגור אותם[14]".
בהערה 14 מובא המקור "שמועות וסיפורים", האם למישהו יש מקור מדויק? והרחבה בענין ?--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 03:20, ה' בטבת, ה'תשפ"ד 03:20, 17 בדצמבר 2023 (UTC)

????--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 23:45, כ"ח בטבת, ה'תשפ"ד 23:45, 9 בינואר 2024 (UTC)

מנחם זאב גרינגלס

2024-03-07T00:18:58Z

דער חסיד: /* משפחתו */

[[קובץ:גרינגלאס 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס]]
[[קובץ:Greenglas, Volff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרינגלס בצעירותו]]
רבי '''מנחם זאב (וואלף) הלוי גרינגלס''' ([[תרע"ז]]-[[תשע"א]]) היה חסיד נלהב מסור ונתון לרבי, שכיהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים]] ובקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]], מעורכי [[ספר המנהגים]], ומקובל בעל שיעור קומה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ז]] למשפחת חסידי [[אלכסנדר]] ב[[פולין]]. בצעירותו נסע ללמוד ב[[ירושלים]]{{הערה| בתשורה לבר מצווה של מנחם מענדל שי' מונדשיין, תשע"ג, ע' 129 נדפס מכתב הרב גרינגלאס בו מספר שמשפחתו גרה בירושלים בשנות תרפ"ז- תרפ"ט ושהוא למד בירושלים ב"מאה שערים" וב"עץ חיים" (שם ע' 134). פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.}}, וכאשר חזר לפולין, ראה יום אחד את תפילתו המיוחדת של ידידו ר' [[משה אליהו גרליצקי]] והחליט שהוא רוצה ללמוד במקום שמלמדים שם כיצד להתפלל ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']] אצל הרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].{{הערה|פרטים נוספים - באופן אחר - על התקרבותו ראו בספר ליקוטי סיפורי התוועדויות, עמ' 30.}}

בשנת [[תרצ"ה]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] ללודז' את [[סידור הבעל שם טוב]], בכדי להראותו למי שייתן תרומה מכובדת לישיבת תומכי תמימים בעיר. אדמו"ר הריי"צ התנה את חשיפת הסידור בשני תנאים: 1. הליכה קודם ל[[מקווה]]. 2. שהאנשים עצמם לא יגעו בסידור, רק אחד מנאמני הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]] ידפדף בסידור, לעיני המתעניין. מי שנבחר להראות את הסידור לאנשים היה הרב גרינגלס, כפי שסיפר לאחר שנים רבות "זכיתי להיות אז מהמראים את הסידור במשך כשתי שבועות". בהזדמנות אחרת סיפר ש"דפדפתי בו מתחילתו ועד סופו וראיתי את כל החידושים שבו".

בשנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נאלצו תלמידי הישיבה לברוח מהמקום והם מינו את הרב גרינגלס יחד עם הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], שיהיו שלוחי הישיבה לקבל ברכת פרידה מאדמו"ר הריי"צ{{הערה|באותם תקופה התלבש הרב גרינגלס כמו המקומיים שם, כדי לא לעורר תשומת לב. לפני שנכנס ל[[יחידות]] הציעו לו שיחליף את בגדיו, אולם הוא סירב באומרו: "שהרבי יראני איך שאני"!}}. חלק מתלמידי הישיבה הצליחו להבריח את הגבול ל[[ליטא]], שם פתחו הפליטים את הישיבה מחדש.

היה מקבל מהרב [[שניאור זלמן שניאורסון (מוויעליז, לודז')]], ממנו גם למד הרבה [[קבלה]]. בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].

לאחר תקופה עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]].

הרב גרינגלס, היה אדם שהקרין שמחה על סביבתו. פעם קיבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, בו הוא גינה את ה[[ליצנות]] והסביר כיצד ניתן לנצל את ה[[שמחה]] ל[[קדושה]]. אדמו"ר הריי"צ מאוד קירב את הרב גרינגלס ובאחד המכתבים אף כינה אותו בתואר "תלמידי". הרב גרינגלס שמאוד ייקר את המכתב הזה, ביקש בצוואתו שיניחו לו את המכתב בידו הימנית לאחר [[הסתלקות]]ו. כשלמד באטווצק, הגיע פעם אדמו"ר הריי"צ לביקור בישיבה ולפני שעזב, הלכו התלמידים ללוותו. לפני שיצא ברך אדמו"ר הריי"צ את התלמידים ואמר להם: "תמימים! זוטרי דאית בכו מחיה מתים!" (= קטנים שבכם מחיים מתים), בדקו ומצאו שהרב גרינגלס היה הקטן שבחבורה.

===במונטריאול===
נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[מונטריאול]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ובית כנסת חב"ד מונטריאול.

במשך שנים שימש כ[[משפיע]] במונטריאול ולימד אלפי בחורים. בדרכו המיוחדת חינך בחורים רבים ל[[תורה]] ו[[יראת שמים]]. אחת מהתבטאויותיו המפורסמות היא: "לעולם לא "ירדתי" על בחור. רק העלתי אותו..."

[[הרבי]] סמך עליו מאד, וביחד עם ר' [[יהודה לייב גרונר]] הטיל עליו לערוך את [[ספר המנהגים]] - [[חב"ד]]. הרב גרינגלס ערך את הקובץ "לקוטי דינים ומנהגים" שהופיע ב[[תשי"א]] תחת הגהתו של הרבי.

בשנות היו"דים שמר הרב גרינגלס על קשר מכתבים צמוד עם המקובל הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות מ[[ירושלים]]. הרבי העביר לרב מרגליות מסרים רבים דרך הרב גרינגלס, בין היתר בנושא שאלת ההצבעה בבחירות באה"ק.

הרבי ביקש מספר פעמים מהרב גרינגלס שיעלה על הכתב סיפורים וזכרונות ששמע מהחסידים ב[[אטווצק]] ועוד. בשנותיו האחרונות ערכו תלמידיו ספר "[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]]", גדוש בסיפורים וזכרונות שעל חלקם עבר ותיקן בעצמו. לפועל הופיע הספר אחר פטירתו, בתחילת שנת [[תשע"ב]].

ידיעתו הרחבה בקבלה הייתה לשם דבר, בעקבות לכך זכה שהרבי (בהתוועדות שמחת בית השואבה תשי"ח) יכנה אותו "מונטריאלער מקובל"{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=47437 הקלטה] באתר [[שטורעם נט]].}}.

לרב גרינגלאס ישנה ספריית ענק, וממכתבי הרבי אליו עולה כי "השאיל" לרבי ספרים רבים.

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התמסר הרב גרינגלאס לתפילות ולפעולות להחשת הגאולה השלימה ברפואתו של [[הרבי]], תוך שהוא עוזב באופן זמני את תפקידו בישיבה. רק לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] שב ללמד ולהדריך את תלמידי הישיבה, תוך שהוא חוזר ומדגיש את האמונה השלימה ברבי ובנצחיות דברי קדשו.

בשנת [[תשס"ו]] נפל במהלך תפילה בבית הכנסת שייסד, הוא עבר מספר ניתוחים, והחלים. כעבור שנה חלה בדלקת ריאות, ומאז לא שב לאיתנו.

ב[[כ"ב בטבת]] [[תשע"א]] נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד במונטריאול, קנדה. על מצבתו מופיע צילום כתי"ק של הרבי אודותיו: "הרה"ח משפיע בתו"ת התמים".

==ניגוניו==
*[[א שייגעץ (ניגון)|א שייגעץ]]

==משפחתו==
* חתנו: הרב דוד כהן - מונטריאול, רב בית הכנסת "בית מנחם זאב" שהקים ע"ש חותנו הרב גרינגלאס, [[סופר סת"ם]], ועסקן בקהילה החבדי"ת במונטריאול.

בניו:
* הרב אברהם יחיאל גרינגלאס - מונטריאול.

* הרב יוסף גרינגלאס - נפטר כ"ח טבת תשפ"ב במונטריאול.

== מתלמידיו ==
[[קובץ:גרינגלאס 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרבי אליו]]
*הרב [[ זושא פוזנר]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].
*הרב [[לוי ביסטריצקי]].
*הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*הרב [[אהרן יעקב שוויי]].
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]].
*הרב [[זושא פויזנר]].
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]].
*הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]].
*הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']].
*הרב [[ניסן מנגל]].
*הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]].
*הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]].
*הרב [[אשר פרקש]].
*הרב [[דוד מונדשיין]].
*הרב [[שלמה חנניה ממן]].
*הרב יעקב ישראל שניידר.

==לקריאה נוספת==
*הרב דוד כהן, '''ליקוטי סיפורי התוועדויות''' - קורות חייו והתוועדויותיו, חזק, תשע"ב
*'''המשפיע''', זכרונות וסיפורים על הרב גרינגלאס וליקוטים מדברים שאמר לאורך השנים, תשפ"א (אנגלית)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Leshes-Piekarsky-%2017%20Teves%205784.pdf כתבי הרמ"ז גרינגלאס]''' תשורה לשס - פיקארסקי טבת תשפ"ד
* '''[http://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20ובר%20כהן.pdf נקודה מהתוועדות חנוכה תש"כ של הרב גרינגלאס* '''מרשימותיו של ר' ישראל אליעזר רובין תשורה וובר - כהן תשפ"ב ע' מז]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=54327 סקירה על הספר אודותו] {{שטורעם|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=64855 תשורה - זכרונות מהרב גרינגלאס] {{COL|}} {{PDF|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/64803_he_1.pdf זיכרונות, הדרכות והוראות בעבודת-ה' מאתר הרב גרינגלס]{{PDF}}, תשורה בהוצאת תלמידו הרב שלמה חנניא ממן.
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59766 שלושים לרב גרינגלאס] {{COL|}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59234 המקובל שהרבי קרא לו "מיין מקובל" ● זכרון חיי], מתוך [[שבועון בית משיח]]. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378NG1BVFN4UGIxZ3c/view?t=1s&resourcekey=0-AKic8iL2wxa3c5R-HQvDNw המקובל מתוועד: הרבי חי]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59101 בפעם הראשונה: כתב ידו של הרבי נחרט על מצבה] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/news/125942 תיעוד נוסטלגי: הרבנים גרינגלאס וגרליצקי מתוועדים במונטריאול]''' {{COL}}{{וידאו}} ה' אב ה'תש"פ 26.07.2020
*'''[https://anash.org/famous-mashpias-life-told-in-new-book/ המקובל של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/776779/ מענה הרבי על מכתבו אחרי ובעקבות הסתלקות הרבנית חיה מושקא]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_5.html וידאו נדיר: הרב גרינגלאס מנגן ניגון חב"ד למשפיע ר' שמואל גרונם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: גריגלס מנחם זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]

בנימין ליפקין

2024-03-07T00:14:42Z

דער חסיד:

[[קובץ:בנימין ליפקין 1.jpg|300px|ממוזער|בנימין ליפקין בעבודתו]]
[[קובץ:21-04-2016-15-14-29- 55A2367.jpg|ממוזער|הרב בנימין ליפקין בהנחיית אירוע בר ובת מצווה לבני ובנות מצווה יתומים בארגון [[כולל חב"ד]]]]
'''בנימין מנשה ליפקין''' (יליד [[תשל"ד]] - 1974) הוא סופר חב"די ויועץ אסטרטגי. בעברו שימש כעיתונאי. היה העורך הראשי של עיתון [[המבשר]] ולפני כן של שבועון בקהילה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז באדר]] [[תשל"ד]] לאביו הרב [[יעקב משה ליפקין]], מחסידי חב"ד ב[[ירושלים]] - ונכדו של ה[[משפיע]] הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]].

בצעירותו התחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בירושלים, ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ובישיבה הגבוהה [[תומכי תמימים קריית גת]] עד שנת [[תשנ"ד]] אז נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו נחמה דינה בתם של הרב שלמה יהודה ומרת ציפורה ויגלר - וקבע את מקום מגוריו בשיכון חב"ד ב[[לוד]]. למשך תקופה קצרה נמנה על צוות ה[[משגיח]]ים בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] ולאחר זמן החל לממש את כישוריו בכתיבה.

בשנת [[תשנ"ז]] חיבר ביחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]] את "[[שלמות הארץ (ספר)]]" הסוקרת קווים למשנתו המדינית של [[הרבי]], כתמך לפעילותו של הר' [[יוסף יצחק גוטניק]] בשליחות הרבי נגד מדיניות הוויתורים והנסיגות שמאפיינת את המנהיגות הפוליטית בישראל. כמו כן חיבר את הספר "על הכוונת", הסוקר את שרשרת האירועים ב[[קראון הייטס]] ששיאם הפיגוע שהתרחש בשנת [[תשנ"ד]] כאשר מחבל פלסטיני ירה על רכב שהיה על גשר ברוקלין והסיע תלמידים מישיבת חב"ד. בפיגוע נרצח הת' [[ארי הלברשטם]], ונפצע קשה הת' [[נחומי ששונקין]] שהחלים באורח נס.

בשנת [[תשנ"ח]] היה העורך של ידיעון איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים שנקרא בשם "חדשות של אור" ויצא תחת מוסדות קרן אור אבנר.

בעבר שימש כתב יחד עם יוסי אליטוב תחת שם העט מאניס לביא ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|תקופה מסוימת השתמש בשם העט "ליפקין שחק"}}. מאז הוא משמש ככתב בשבועון, אך לא על בסיס קבוע.

במשך תקופה ערך את ביטאונה של ש"ס יום ליום בהיותו יומון, וכן את המגזין "משפחה טובה". מאז שנת [[תשס"א]] ועד שנת [[תשע"ג]] כיהן כעורך ראשי של שבועון 'בקהילה'.

בחודש [[טבת]] [[תשע"א]] ביקר ברמאללה שם נפגש עם רב המרצחים ויו"ר הרשות הפלסטינאית אבו מאזן - ממנהיגי ארגוני הטרור פת"ח, אש"ף ו'ספטמבר השחור'. המעשה גונה בחריפות על ידי חסידי חב"ד{{הערה|{{קישור חבד אינפו ישן|58901|זעזוע: עיתונאי חב"די נפגש עם רב המרצחים||{{תע|12/21/2010}}}}, {{קישור חבד אינפו ישן|58899|איך העזת ללחוץ יד מגואלת בדם? ● תגובה||{{תע|12/24/2010}}}}, {{קישור חבד אינפו ישן|58946|העיקר שהאוכל היה מהדרין ● טורו של א. ארצי||{{תע|12/24/2010}}}}}}.

בשנת [[תשע"ב]] החל להגיש את המהדורה המרכזית ברדיו קול חי, עד לפרישתו בחודש [[תמוז]] [[תשע"ג]].

בחודש כסלו תשע"ג עזב את שבועון 'בקהילה' לטובת משרת העורך הראשי ביומון החרדי 'המבשר' היוצא לאור על ידי הרב [[מאיר פרוש]] ומיועד לכלל הציבור החרדי{{הערה|הסלוגן של העיתון הוא: "העיתון של היהדות הנאמנה", והוא מזוהה בעיקר עם סיעת שלומי אמוני ישראל במפלגת '[[אגודת ישראל]]', ששמה לעצמה מטרה לאחד תחתיה את החסידויות הקטנות.}}.

החל מחודש [[מנחם אב]] תשע"ג החל לפרסם טור שבועי באתר [[חב"ד און ליין]] תחת השם 'לבנימין אמר'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_היא_הזהות_החבדית_בנימין_ליפקין_בטור_חדש_בCOL_76773.html החל מהשבוע - בנימין ליפקין בטור חדש ב-col].}}, עד לשנת [[תשע"ח]].

בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] לתפקיד ה[[גבאי]] ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[לוד]] מונה מטעם ה[[מרא דאתרא]] הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] לפקח על הבחירות.

בשנת [[תשע"ט]] החל לערוך את עיתון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] עם הקמתו.

בשנת [[תשפ"ג]] פרש מ'המבשר' ומעולם העיתונות והחל לעבוד כיועץ אסטרטגי במשרדו של רונן צור{{הערה|[https://col.org.il/news/144756 סמוך לגיל ה-50: ר' בנימין ליפקין פורש מעולם העיתונות {{col}} ]}}.

==ספריו==
*'''על הכוונת''' - תשנ"ח.
*'''שלימות הארץ''' - על שיטתו הרבי בענייני מסירת שטחים. (עורך שותף יחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]]), [[תשנ"ו]].
*'''ארץ אבותינו''' - מורה דרך לתייר ולמטייל הדתי והחרדי בארץ ישראל, [[ירושלים]] תשנ"ח
*'''חשבונו של עולם'''{{הערה|במכתב של מזכירות בית דין רבני חב"ד נמתחה ביקורת על תכני הספר (דרוש מקור!)}}.
*'''שאמיל''' - זכרונות על הרבי.
*'''בכל ביתי נאמן הוא''' - תולדות חייו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (עורך שותף יחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]]), [[תשע"א]].
*'''שבעה רועים''' - דברי ימי [[אדמו"רי חב"ד]] בשפה השווה לכל נפש ב' חלקים (עורך שותף יחד עם הרב יאיר ויינשטוק), [[כסלו]] [[תשפ"ב]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/133919 ליפקין בפרוייקט "התקשורתנים המשפיעים לשנת 2021"]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/141360 ולבנימין אמר: העורך הראשי של ‘המבשר’ על 30 שנות עיתונות]''' {{COL}} תשרי [[תשפ"ג]]
*'''[https://col.org.il/news/144756 סמוך לגיל ה-50: ר' בנימין ליפקין פורש מעולם העיתונות]''' {{col}} ניסן [[תשפ"ג]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפקין, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ויגלר]]

בנימין ליפקין

2024-03-07T00:13:19Z

דער חסיד:

[[קובץ:בנימין ליפקין 1.jpg|300px|ממוזער|בנימין ליפקין בעבודתו]]
[[קובץ:21-04-2016-15-14-29- 55A2367.jpg|ממוזער|הרב בנימין ליפקין בהנחיית אירוע בר ובת מצווה לבני ובנות מצווה יתומים בארגון [[כולל חב"ד]]]]
'''בנימין מנשה ליפקין''' (יליד [[תשל"ד]] - 1974) הוא סופר חב"די ויועץ אסטרטגי. בעברו שימש כעיתונאי. היה העורך הראשי של עיתון [[המבשר]] ולפני כן של שבועון בקהילה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז באדר]] [[תשל"ד]] לאביו הרב [[יעקב משה ליפקין]], מחסידי חב"ד ב[[ירושלים]] - ונכדו של ה[[משפיע]] הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]].

בצעירותו התחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בירושלים, ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ובישיבה הגבוהה [[תומכי תמימים קריית גת]] עד שנת [[תשנ"ד]] אז נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו נחמה דינה בתם של הרב שלמה יהודה ומרת ציפורה ויגלר - וקבע את מקום מגוריו בשיכון חב"ד ב[[לוד]]. למשך תקופה קצרה נמנה על צוות ה[[משגיח]]ים בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] ולאחר זמן החל לממש את כישוריו בכתיבה.

בשנת [[תשנ"ז]] חיבר ביחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]] את "[[שלמות הארץ (ספר)]]" הסוקרת קווים למשנתו המדינית של [[הרבי]], כתמך לפעילותו של הר' [[יוסף יצחק גוטניק]] בשליחות הרבי נגד מדיניות הוויתורים והנסיגות שמאפיינת את המנהיגות הפוליטית בישראל. כמו כן חיבר את הספר "על הכוונת", הסוקר את שרשרת האירועים ב[[קראון הייטס]] ששיאם הפיגוע שהתרחש בשנת [[תשנ"ד]] כאשר מחבל פלסטיני ירה על רכב שהיה על גשר ברוקלין והסיע תלמידים מישיבת חב"ד. בפיגוע נרצח הת' [[ארי הלברשטם]], ונפצע קשה הת' [[נחומי ששונקין]] שהחלים באורח נס.

בשנת [[תשנ"ח]] היה העורך של ידיעון איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים שנקרא בשם "חדשות של אור" ויצא תחת מוסדות קרן אור אבנר.

בעבר שימש כתב יחד עם יוסי אליטוב תחת שם העט מאניס לביא ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|תקופה מסוימת השתמש בשם העט "ליפקין שחק"}}. מאז הוא משמש ככתב בשבועון, אך לא על בסיס קבוע.

במשך תקופה ערך את ביטאונה של ש"ס יום ליום בהיותו יומון, וכן את המגזין "משפחה טובה". מאז שנת [[תשס"א]] ועד שנת [[תשע"ג]] כיהן כעורך ראשי של שבועון 'בקהילה'.

בחודש [[טבת]] [[תשע"א]] ביקר ברמאללה שם נפגש עם רב המרצחים ויו"ר הרשות הפלסטינאית אבו מאזן - ממנהיגי ארגוני הטרור פת"ח, אש"ף ו'ספטמבר השחור'. המעשה גונה בחריפות על ידי חסידי חב"ד{{הערה|{{קישור חבד אינפו ישן|58901|זעזוע: עיתונאי חב"די נפגש עם רב המרצחים||{{תע|12/21/2010}}}}, {{קישור חבד אינפו ישן|58899|איך העזת ללחוץ יד מגואלת בדם? ● תגובה||{{תע|12/24/2010}}}}, {{קישור חבד אינפו ישן|58946|העיקר שהאוכל היה מהדרין ● טורו של א. ארצי||{{תע|12/24/2010}}}}}}.

בשנת [[תשע"ב]] החל להגיש את המהדורה המרכזית ברדיו קול חי, עד לפרישתו בחודש [[תמוז]] [[תשע"ג]].

בחודש כסלו תשע"ג עזב את שבועון 'בקהילה' לטובת משרת העורך הראשי ביומון החרדי 'המבשר' היוצא לאור על ידי הרב [[מאיר פרוש]] ומיועד לכלל הציבור החרדי{{הערה|הסלוגן של העיתון הוא: "העיתון של היהדות הנאמנה", והוא מזוהה בעיקר עם סיעת שלומי אמוני ישראל במפלגת '[[אגודת ישראל]]', ששמה לעצמה מטרה לאחד תחתיה את החסידויות הקטנות.}}.

החל מחודש [[מנחם אב]] תשע"ג החל לפרסם טור שבועי באתר [[חב"ד און ליין]] תחת השם 'לבנימין אמר'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_היא_הזהות_החבדית_בנימין_ליפקין_בטור_חדש_בCOL_76773.html החל מהשבוע - בנימין ליפקין בטור חדש ב-col].}}, עד לשנת [[תשע"ח]].

בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ג]] לתפקיד ה[[גבאי]] ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[לוד]] מונה מטעם ה[[מרא דאתרא]] הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] לפקח על הבחירות.

בשנת [[תשע"ט]] החל לערוך את עיתון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] עם הקמתו.

בשנת [[תשפ"ג]] פרש מ'המבשר' ומעולם העיתונות והחל לעבוד כיועץ אסטרטגי במשרדו של רונן צור{{הערה|[https://col.org.il/news/144756 סמוך לגיל ה-50: ר' בנימין ליפקין פורש מעולם העיתונות {{col}} ]}}.

==ספריו==
*'''על הכוונת''' - תשנ"ח.
*'''שלימות הארץ''' - על שיטתו הרבי בענייני מסירת שטחים. (עורך שותף יחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]]), [[תשנ"ו]].
*'''ארץ אבותינו''' - מורה דרך לתייר ולמטייל הדתי והחרדי בארץ ישראל, [[ירושלים]] תשנ"ח
*'''חשבונו של עולם'''{{הערה|במכתב של מזכירות בית דין רבני חב"ד נמתחה ביקורת על תכני הספר (דרוש מקור!)}}.
*'''שאמיל''' - זכרונות על הרבי.
*'''בכל ביתי נאמן הוא''' - תולדות חייו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] (עורך שותף יחד עם [[יוסף יצחק אליטוב]]), [[תשע"א]].
*'''שבעה רועים''' - דברי ימי [[אדמו"רי חב"ד]] בשפה השווה לכל נפש ב' חלקים (עורך שותף יחד עם רבי יאיר ויינשטוק), [[כסלו]] [[תשפ"ב]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/133919 ליפקין בפרוייקט "התקשורתנים המשפיעים לשנת 2021"]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/141360 ולבנימין אמר: העורך הראשי של ‘המבשר’ על 30 שנות עיתונות]''' {{COL}} תשרי [[תשפ"ג]]
*'''[https://col.org.il/news/144756 סמוך לגיל ה-50: ר' בנימין ליפקין פורש מעולם העיתונות]''' {{col}} ניסן [[תשפ"ג]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפקין, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ויגלר]]

שיחת משתמש:דער חסיד

2024-03-06T23:22:57Z

דער חסיד: /* אייכה */

שיחת משתמש:דער חסיד

2024-03-06T23:22:41Z

דער חסיד: /* אייכה */

שיחה:ימי מלך (ספר)

2024-03-05T20:41:14Z

דער חסיד:

הכוונה לימי מלך (ספר)?
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 22:39, 17 באוגוסט 2010 (UTC)

:כן. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ז' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 23:23, 17 באוגוסט 2010 (UTC)

== מהדורה חדשה ==

לא ברור בערך מה עלה והאם היה מהדורה חדשה ?
ככל הידוע לא יצא מהדורה ומי שיודע נא לערוך,

כמו כן חשוב שיהיה קישור לספר !
יישר כח --[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:40, כ"ה באדר א', ה'תשפ"ד 20:40, 5 במרץ 2024 (UTC)

שיחה:ימי מלך (ספר)

2024-03-05T20:40:32Z

דער חסיד: /* מהדורה חדשה */ פסקה חדשה

הכוונה לימי מלך (ספר)?
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 22:39, 17 באוגוסט 2010 (UTC)

:כן. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ז' באלול ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 23:23, 17 באוגוסט 2010 (UTC)

== מהדורה חדשה ==

לא ברור בערך מה עלה והאם היה מהדורה חדשה ?
ככל הידוע לא יצא מהדורה ומי שיודע נא לערוך,
כמו כן חשוב שיהיה קישור לספר !
יישר כח --[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:40, כ"ה באדר א', ה'תשפ"ד 20:40, 5 במרץ 2024 (UTC)

שיחה:חיים ברוך הלברשטם

2024-02-29T23:36:02Z

דער חסיד:

בערך על אגו"ח נרשם שר' חיים ברוך ממנהלי ה'חברא קדישא' באם נכון לעדכן בערך ובאם לא למחוק משם [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 08:45, 7 בדצמבר 2011 (UTC)
:לדעתי ראוי לרשום גם בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בכסלו ה'תשע"ב 17:02, 8 בדצמבר 2011 (UTC)
::חחח השאלה היא לא האם אפשר לרשום בערך. השאלה מה נכון... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 19:14, 8 בדצמבר 2011 (UTC)
:::ועל כך השבתי ש"ראוי". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג בכסלו ה'תשע"ב 09:55, 9 בדצמבר 2011 (UTC)
::::דו שיח חרשים. פרידבערג שואל: באם נכון, וכ' ובאם לא. חיים נהר מבין: באם נכון לעדכן בערך? פרידבערג: לא זה התכוונתי. נהר: אבל כבר השבתי? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 18:55, 9 בדצמבר 2011 (UTC)
:::::שלום אהבתי - משהו בהין אותי סו"ס, אגב קיבלתי [[חב"דפדיה: אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה|ההערה]] בענין... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 01:41, 11 בדצמבר 2011 (UTC)
:::::::{{חיוך}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ו בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 20:13, 11 בדצמבר 2011 (UTC)

== בית חב"ד סווען סווענטי ==

מנהל את זה מענדל אייזנבאך ולא הוא {{שכח|א בוחער}}
:באופן רישמי זה חיים ברוך שמנהל את המקום, בפועל זה אייזנבך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:19 • ה' בסיוון ה'תש"ף
::אפשר
לכתוב שמנהל את זה במשותף עם וכו' קבלת התורה בשמחה ובפנימיות--[[משתמש:א בוחער|א בוחער]] - [[שיחת משתמש:א בוחער|שיחה]], 14:59, ה' בסיוון, ה'תש"ף 14:59, 28 במאי 2020 (IST)

== צאצאיו ==

האם יש לו ילדים ? בנים בנות ?? למי שיודע נא לעדכן--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 22:55, כ"ד בשבט, ה'תשפ"ד 22:55, 3 בפברואר 2024 (UTC)

{{א|דער חסיד}} בראיון לשבועון כפר חב"ד של הגליון האחרון (2045 כ"ב שבט) הוא אומר שביום שישי לפני פטירת הרבנית הוא הביא לבניין בהספריה את בנותיו כדי שיהיו עם הרבנית -סימון שיש לו - צריך רק לוודא את שמותיהן ופרטיהן. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מי שלא רוצה להישאר מגושם חייב ללמוד גאומ"ש!]] 12:34, 6 בפברואר 2024 (UTC)

{{א|ברכת הגאולה}} יישר כח!!--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 23:36, כ' באדר א', ה'תשפ"ד 23:36, 29 בפברואר 2024 (UTC)

שיחה:חיים ברוך הלברשטם

2024-02-03T22:55:31Z

דער חסיד: /* צאצאיו */ פסקה חדשה

שיחה:גרטל

2024-01-09T23:45:38Z

דער חסיד:

==תמונות לערך==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63070#!g=1&url=article&id=77101 הרבי נכנס לתפילה כשהגארטל בידו]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63070#!g=1&url=article&id=73759 הרבי חוגר את הגארטל לפני התחלת תפלת מנחה, תוך כדי אמירת קרבנות]
*moshiachub.com/wp-content/uploads/2014/08/954808_10201519442241835_1752067005_n.jpg - הרבי במוצאי יום כיפור תשל"ז. בתמונה ניתן לראות בבירור את מיקומו של הגארטל מול אצילי ידיו.

יחי. [[מיוחד:תרומות/24.228.90.213|24.228.90.213]] 04:36, 10 ביולי 2015 (UTC)
:עדכנתי. יש"כ. איזה שדרוג לערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 16:47, 4 באוגוסט 2015 (UTC)
==מנהג חסידי חב"ד==
מאין המקור למשפט הזה "אצל חסידי חב"ד נהוג ללבוש גארטל דק בצבע שחור בימות החול, ובשבת גארטל עבה ממשי השזור מ-18 חוטים." --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:46, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

== מקור להורדת הגראטל ==

ציטוט מהערך: "אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת חסידי פולין בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל[13], בעקבות ציוויו של הרבי הרש"ב על התמימים שלמדו בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש להפסיק לחגור אותם[14]".
בהערה 14 מובא המקור "שמועות וסיפורים", האם למישהו יש מקור מדויק? והרחבה בענין ?--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 03:20, ה' בטבת, ה'תשפ"ד 03:20, 17 בדצמבר 2023 (UTC)

???--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 23:45, כ"ח בטבת, ה'תשפ"ד 23:45, 9 בינואר 2024 (UTC)

שיחה:גרטל

2024-01-09T23:45:02Z

דער חסיד:

==תמונות לערך==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63070#!g=1&url=article&id=77101 הרבי נכנס לתפילה כשהגארטל בידו]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63070#!g=1&url=article&id=73759 הרבי חוגר את הגארטל לפני התחלת תפלת מנחה, תוך כדי אמירת קרבנות]
*moshiachub.com/wp-content/uploads/2014/08/954808_10201519442241835_1752067005_n.jpg - הרבי במוצאי יום כיפור תשל"ז. בתמונה ניתן לראות בבירור את מיקומו של הגארטל מול אצילי ידיו.

יחי. [[מיוחד:תרומות/24.228.90.213|24.228.90.213]] 04:36, 10 ביולי 2015 (UTC)
:עדכנתי. יש"כ. איזה שדרוג לערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 16:47, 4 באוגוסט 2015 (UTC)
==מנהג חסידי חב"ד==
מאין המקור למשפט הזה "אצל חסידי חב"ד נהוג ללבוש גארטל דק בצבע שחור בימות החול, ובשבת גארטל עבה ממשי השזור מ-18 חוטים." --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:46, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

== מקור להורדת הגראטל ==

ציטוט מהערך: "אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת חסידי פולין בנוגע ללבישת הגארטל, הוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל[13], בעקבות ציוויו של הרבי הרש"ב על התמימים שלמדו בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש להפסיק לחגור אותם[14]".
בהערה 14 מובא המקור "שמועות וסיפורים", האם למישהו יש מקור מדויק? והרחבה בענין ?--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 03:20, ה' בטבת, ה'תשפ"ד 03:20, 17 בדצמבר 2023 (UTC)
???--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 23:45, כ"ח בטבת, ה'תשפ"ד 23:45, 9 בינואר 2024 (UTC)

שיחת משתמש:דער חסיד

2023-12-17T03:32:07Z

דער חסיד: /* דף משתמש */

שיחה:גרטל

2023-12-17T03:20:24Z

דער חסיד: /* מקור להורדת הגראטל */ פסקה חדשה

שלמה קרליבך

2022-11-10T18:35:47Z

דער חסיד:

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
ר' '''שלמה קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב היה מקל בהלכות מסויימות.

==תולדות חיים==
שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ו[[אליהו חיים קרליבך]] (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|שם=מגזין תיקון|מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). בנוסף, במכתב שנכתב בסיוון תש"ד (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב), כותב אדמו"ר הריי"צ ליהודי שהוא ובניו נפגשו עם אדמו"ר הריי"צ ב[[ווינה]], ולימים היגר ל[[ארצות הברית]], ודורש ממנו ומרעייתו לחנך את בניהם ב'תומכי תמימים': "ובזה הנני להודיע לידידי אשר הנני תובע מאיתו ומאת רעייתו הרבנית תחיה את חלקי המגיע לי ע"פ התורה, והוא כי מאז אשר הביאו את בניהם ..שי' אליי בהיותי אצל וויען (=וינה) לברכם, ובירכתים אשר ישקדו בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, ובמידה ידועה מילא השם יתברך את ברכתי, ות"ל הם שוקדים בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, והשם יתברך חננם בדעה להכיר את האמת הגמור אשר ההצלחה האמיתית בלימוד וביראת שמים - בחסדי השם יתברך ובזכות אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע - קונה התלמיד הלומד אך ורק בישיבה תומכי תמימים, ובכל תוקף עוז דין תורתנו הקדושה - בעד ברכתי - הנני דורש אשר התלמידים צמודי לבבי מר.. שי' ילמדו מעתה בישיבה שלי "תומכי תמימים".{{ש}}- באגרות קודש המכתב מופיע ללא שם הנמען, אך בספר 'אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה' (עמ' 140 הערה 48), מובא שייתכן שהמכתב נכתב לרב נפתלי קרליבך אודות בניו שלמה ואליהו חיים קרליבך שאותם בירך הרבי הריי"צ בהיותו בוינה כעשור לפני כן. לאחרונה נדפסו זכרונותיו של שלמה קורח מבני ברק בספר "יחידי סגולה" (ב"ב, תשפ"ב) והוא מעיד (בספרו זה, עמ' 239) כי בהיותו בארה"ב, שם למד בישיבת לייקווד, שהה תקופה מסוימת בבית משפחת קרליבך, והם הראו לו מכתב מהרבי הריי"צ ובו נכתב תוכן דומה להנ"ל (בזכרונותיו, ממרחק של שנים רבות, לא דייק קורח בפרטים ולא זכר היטב את תוכן המכתב. הוא כותב שבמכתב כתב הרבי הריי"צ ש"שלמה קרליבך שייך לו", כי הרבי בירכו "כשהיה תינוק". פרטים אלה אינם נכונים כלל, כפי שניתן לראות במכתב הרבי הריי"צ דלעיל שם כתובים הדברים בנוסח שונה, אך עצם העניין שהרבי הריי"צ בירך את קרליבך ואחיו בילדותו -נכון). קורח גם מציין שבני משפחת קרליבך לא הרשו לו לצלם את המכתב. אם כן, די ברור גם מעדות זו שהמכתב דלעיל נכתב על האחים קרליבך.}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אליהו חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערה|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני, הרבי בנגינה פלוני, והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערה|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&st=&pgnum=198&hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי"ב, כרך ג', עמ' 174]}}.

בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ"כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|מתוך ראיון של קרליבך לערוץ הרדיו 'קול ישראל' המצוטט בערך 'שלמה קרליבך' בויקיפדיה}}.

קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערה|שם=מגזין תיקון}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים קרליבך.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערה|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

===יחס הרבי אליו===
{{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}
באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדושה] וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י"ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב"דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לר' [[נחמן הולצברג]] ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערה|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון לערוץ 7 שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו ושוכתב בעיתון 'שעה טובה'].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש].}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב-770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לנסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד. וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדאי. והמשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערה|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר הייתה שם?"...}}.

אחיו, ר' [[אליהו חיים קרליבך]] דאג להזכירו ב[[ספר החסידים]].

בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.

בימיו האחרונים הופיע באחת מישיבות חב"ד, ואמר: "שהוא מתחרט שהלך נגד הוראת הרבי".

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

שניים מלחניו (דומים אבל שונים) של קרליבך התקבלו בחסידות חב"ד, אחד מהם על המילים "מקימי מעפר דל" מושר בחב"ד עם המילים "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו", והשני על המילים "ישמחו במלכותך . . אידעלאך שרייט שבת" מושר בחב"ד עם המילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אידעלאך שרייט עד מתי", והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}.

עם זאת, היתה הסתייגות משמיעת שיריו.
כאשר הרב [[חיים יעקב שלאממע]], מנהל ב[[בית רבקה צרפת]], שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערה|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|[[מפי השמועה]] מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'.}}.

כאשר [[צא"ח]] ארגנו [[ערב חב"ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי] {{חב"ד און ליין}}
* [https://col.org.il/news/141914 "ומקרבן לתורה": מדוע עזב ר' שלמה קרליבך את ליובאוויטש?] {{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]

שיחה:יצחק טוביה וייס

2022-08-23T21:04:32Z

דער חסיד: /* קשריו עם חב"ד */

שיחה:יצחק טוביה וייס

2022-08-23T21:03:51Z

דער חסיד: /* קשריו עם חב"ד */

== קשריו עם חב"ד ==
מחד כפי שכתוב בערך אשר היו לו קשרים עם חסידי ליובאוויטש וכו' (ולכאו' יש להוסיף זה שנשא את אלמנתו של אוריאל צימער). אך מאידך בה'תשע"ו עודד בריונות כלפי הרב משה הבלין וקראו ציוני עקב ההסכם עם צה"ל שנערך אז.

מי אמר לך שהוא קראו בעצמו ???--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 21:03, כ"ו באב, ה'תשפ"ב 21:03, 23 באוגוסט 2022 (UTC)

שיחה:יצחק טוביה וייס

2022-08-23T21:03:39Z

דער חסיד: /* קשריו עם חב"ד */

== קשריו עם חב"ד ==
מחד כפי שכתוב בערך אשר היו לו קשרים עם חסידי ליובאוויטש וכו' (ולכאו' יש להוסיף זה שנשא את אלמנתו של אוריאל צימער). אך מאידך בה'תשע"ו עודד בריונות כלפי הרב משה הבלין וקראו ציוני עקב ההסכם עם צה"ל שנערך אז.
מי אמר לך שהוא קראו בעצמו ???--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 21:03, כ"ו באב, ה'תשפ"ב 21:03, 23 באוגוסט 2022 (UTC)

דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)

2022-08-23T21:01:22Z

דער חסיד:

הרבנית '''דבורה לאה גינזבורג''' ([[תרט"ו]] - [[תר"פ]]/[[תרצ"ג]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]].
[[קובץ:הרבנית דבורה לאה גינזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית דבורה לאה גינזבורג בתו של [[הרבי מהר"ש]] בתמונה נדירה עם צאצאיה{{הערה|לתיאור התמונה ופרטיה ראה כתבה:[https://col.org.il/news/140437 תצלום נדיר נחשף: בתו הבכורה של הרבי מהר"ש מוקפת צאצאים]}}.]]
==תולדות חייה==
נולדה בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=רמל|[https://col.org.il/news/139090 תולדות הרמ"ל ר' משה אריה לייב גינזבורג, חתן אדמו"ר המהר"ש] באתר {{חב"ד און ליין|}}}} כבתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' של"א.}}. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא פעם על בתו ואמר: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ת"ש]], עמ' 71.}}. על אף שב[[חב"ד]] לא נהוג לגנוב את ה[[אפיקומן]], הרבנית דבורה לאה שהייתה קטנה גנבה בהזדמנות את האפיקומן, וקיבלה בתמורה מחרוזת פנינים{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' שע"ג.}}.

[[הרבי]] סיפר באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] ששמע על גבורתה של הרבנית דבורה לאה, שכאשר נודע לה על [[הסתלקות]] אביה, הסתובבה כשפניה לקיר וכך עמדה שלש יממות. היא לא ידעה מכל הנעשה סביבה ולא שמעה הגה (או לאחת הגירסאות: לא נשמע ממנה הגה) {{הערה|[[התוועדות]] [[י"ג תשרי]] [[תשי"ב]].}}.

נשאה ב[[ח' בסיוון]] [[תרל"ב]] את הרב [[משה אריה לייב גינזבורג]]. לאחר נישואיהם התיישבו השניים ב[[ויטבסק]], שם גרו כל חייהם.

נפטרה בין השנים [[תר"פ]] - [[תרצ"ג]]{{הערה|שם=רמל}}.

==משפחתה{{הערה|] באתר {{חב"ד און ליין}}}}==
*בנה, דוב בער גינזבורג.
*בנה, אהרן יוסף גינזבורג.
*בנה, שמואל גינזבורג.
*ביתה, מוסיא גרוביץ'.
*ביתה, שיינע מאירוביץ'.
*ביתה, רחל.
*ביתה, חסיא.
==לקריאה נוספת==
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], קיצור תולדות חב"ד, עמ' 184 - 187.
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|בית רבי}}

{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, בורה לאה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]

דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)

2022-08-23T21:00:10Z

דער חסיד:

הרבנית '''דבורה לאה גינזבורג''' ([[תרט"ו]] - [[תר"פ]]/[[תרצ"ג]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]].
[[קובץ:הרבנית דבורה לאה גינזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית דבורה לאה גינזבורג בתו של [[הרבי מהר"ש]] בתמונה נדירה עם צאצאיה{{הערה|לתיאור התמונה ופרטיה [https://col.org.il/news/140437 תצלום נדיר נחשף: בתו הבכורה של הרבי מהר"ש מוקפת צאצאים]}}.]]
==תולדות חייה==
נולדה בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=רמל|[https://col.org.il/news/139090 תולדות הרמ"ל ר' משה אריה לייב גינזבורג, חתן אדמו"ר המהר"ש] באתר {{חב"ד און ליין|}}}} כבתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' של"א.}}. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא פעם על בתו ואמר: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ת"ש]], עמ' 71.}}. על אף שב[[חב"ד]] לא נהוג לגנוב את ה[[אפיקומן]], הרבנית דבורה לאה שהייתה קטנה גנבה בהזדמנות את האפיקומן, וקיבלה בתמורה מחרוזת פנינים{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' שע"ג.}}.

[[הרבי]] סיפר באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] ששמע על גבורתה של הרבנית דבורה לאה, שכאשר נודע לה על [[הסתלקות]] אביה, הסתובבה כשפניה לקיר וכך עמדה שלש יממות. היא לא ידעה מכל הנעשה סביבה ולא שמעה הגה (או לאחת הגירסאות: לא נשמע ממנה הגה) {{הערה|[[התוועדות]] [[י"ג תשרי]] [[תשי"ב]].}}.

נשאה ב[[ח' בסיוון]] [[תרל"ב]] את הרב [[משה אריה לייב גינזבורג]]. לאחר נישואיהם התיישבו השניים ב[[ויטבסק]], שם גרו כל חייהם.

נפטרה בין השנים [[תר"פ]] - [[תרצ"ג]]{{הערה|שם=רמל}}.

==משפחתה{{הערה|] באתר {{חב"ד און ליין}}}}==
*בנה, דוב בער גינזבורג.
*בנה, אהרן יוסף גינזבורג.
*בנה, שמואל גינזבורג.
*ביתה, מוסיא גרוביץ'.
*ביתה, שיינע מאירוביץ'.
*ביתה, רחל.
*ביתה, חסיא.
==לקריאה נוספת==
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], קיצור תולדות חב"ד, עמ' 184 - 187.
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|בית רבי}}

{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, בורה לאה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]

דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)

2022-08-23T20:59:17Z

דער חסיד:

הרבנית '''דבורה לאה גינזבורג''' ([[תרט"ו]] - [[תר"פ]]/[[תרצ"ג]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]].
[[קובץ:הרבנית דבורה לאה גינזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית דבורה לאה גינזבורג בתו של [[הרבי מהר"ש]] בתמונה נדירה עם צאצאיה{{הערה|לתיאור התמונה ופרטיה [https://col.org.il/news/140437]}}.]]
==תולדות חייה==
נולדה בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=רמל|[https://col.org.il/news/139090 תולדות הרמ"ל ר' משה אריה לייב גינזבורג, חתן אדמו"ר המהר"ש] באתר {{חב"ד און ליין|}}}} כבתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' של"א.}}. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא פעם על בתו ואמר: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ת"ש]], עמ' 71.}}. על אף שב[[חב"ד]] לא נהוג לגנוב את ה[[אפיקומן]], הרבנית דבורה לאה שהייתה קטנה גנבה בהזדמנות את האפיקומן, וקיבלה בתמורה מחרוזת פנינים{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' שע"ג.}}.

[[הרבי]] סיפר באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] ששמע על גבורתה של הרבנית דבורה לאה, שכאשר נודע לה על [[הסתלקות]] אביה, הסתובבה כשפניה לקיר וכך עמדה שלש יממות. היא לא ידעה מכל הנעשה סביבה ולא שמעה הגה (או לאחת הגירסאות: לא נשמע ממנה הגה) {{הערה|[[התוועדות]] [[י"ג תשרי]] [[תשי"ב]].}}.

נשאה ב[[ח' בסיוון]] [[תרל"ב]] את הרב [[משה אריה לייב גינזבורג]]. לאחר נישואיהם התיישבו השניים ב[[ויטבסק]], שם גרו כל חייהם.

נפטרה בין השנים [[תר"פ]] - [[תרצ"ג]]{{הערה|שם=רמל}}.

==משפחתה{{הערה|] באתר {{חב"ד און ליין}}}}==
*בנה, דוב בער גינזבורג.
*בנה, אהרן יוסף גינזבורג.
*בנה, שמואל גינזבורג.
*ביתה, מוסיא גרוביץ'.
*ביתה, שיינע מאירוביץ'.
*ביתה, רחל.
*ביתה, חסיא.
==לקריאה נוספת==
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], קיצור תולדות חב"ד, עמ' 184 - 187.
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|בית רבי}}

{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, בורה לאה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]

דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)

2022-08-23T20:58:45Z

דער חסיד:

הרבנית '''דבורה לאה גינזבורג''' ([[תרט"ו]] - [[תר"פ]]/[[תרצ"ג]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]].
[[קובץ:הרבנית דבורה לאה גינזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית דבורה לאה גינזבורג בתו של [[הרבי מהר"ש]] בתמונה נדירה עם צאצאיה{{הערה|לתיאור התמונה ופרטיה [https://col.org.il/news/140437 תצלום המשפחה}}.]]
==תולדות חייה==
נולדה בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=רמל|[https://col.org.il/news/139090 תולדות הרמ"ל ר' משה אריה לייב גינזבורג, חתן אדמו"ר המהר"ש] באתר {{חב"ד און ליין|}}}} כבתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' של"א.}}. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא פעם על בתו ואמר: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ת"ש]], עמ' 71.}}. על אף שב[[חב"ד]] לא נהוג לגנוב את ה[[אפיקומן]], הרבנית דבורה לאה שהייתה קטנה גנבה בהזדמנות את האפיקומן, וקיבלה בתמורה מחרוזת פנינים{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' שע"ג.}}.

[[הרבי]] סיפר באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] ששמע על גבורתה של הרבנית דבורה לאה, שכאשר נודע לה על [[הסתלקות]] אביה, הסתובבה כשפניה לקיר וכך עמדה שלש יממות. היא לא ידעה מכל הנעשה סביבה ולא שמעה הגה (או לאחת הגירסאות: לא נשמע ממנה הגה) {{הערה|[[התוועדות]] [[י"ג תשרי]] [[תשי"ב]].}}.

נשאה ב[[ח' בסיוון]] [[תרל"ב]] את הרב [[משה אריה לייב גינזבורג]]. לאחר נישואיהם התיישבו השניים ב[[ויטבסק]], שם גרו כל חייהם.

נפטרה בין השנים [[תר"פ]] - [[תרצ"ג]]{{הערה|שם=רמל}}.

==משפחתה{{הערה|] באתר {{חב"ד און ליין}}}}==
*בנה, דוב בער גינזבורג.
*בנה, אהרן יוסף גינזבורג.
*בנה, שמואל גינזבורג.
*ביתה, מוסיא גרוביץ'.
*ביתה, שיינע מאירוביץ'.
*ביתה, רחל.
*ביתה, חסיא.
==לקריאה נוספת==
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], קיצור תולדות חב"ד, עמ' 184 - 187.
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|בית רבי}}

{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, בורה לאה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]

דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)

2022-08-23T20:58:21Z

דער חסיד:

הרבנית '''דבורה לאה גינזבורג''' ([[תרט"ו]] - [[תר"פ]]/[[תרצ"ג]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]].
[[קובץ:הרבנית דבורה לאה גינזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית דבורה לאה גינזבורג בתו של [[הרבי מהר"ש]] בתמונה נדירה עם צאצאיה{{הערה|לתיאור התמונה ופרטיה [https://col.org.il/news/140437 תצלום המשפחה.]]
==תולדות חייה==
נולדה בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=רמל|[https://col.org.il/news/139090 תולדות הרמ"ל ר' משה אריה לייב גינזבורג, חתן אדמו"ר המהר"ש] באתר {{חב"ד און ליין|}}}} כבתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' של"א.}}. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא פעם על בתו ואמר: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ת"ש]], עמ' 71.}}. על אף שב[[חב"ד]] לא נהוג לגנוב את ה[[אפיקומן]], הרבנית דבורה לאה שהייתה קטנה גנבה בהזדמנות את האפיקומן, וקיבלה בתמורה מחרוזת פנינים{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' שע"ג.}}.

[[הרבי]] סיפר באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] ששמע על גבורתה של הרבנית דבורה לאה, שכאשר נודע לה על [[הסתלקות]] אביה, הסתובבה כשפניה לקיר וכך עמדה שלש יממות. היא לא ידעה מכל הנעשה סביבה ולא שמעה הגה (או לאחת הגירסאות: לא נשמע ממנה הגה) {{הערה|[[התוועדות]] [[י"ג תשרי]] [[תשי"ב]].}}.

נשאה ב[[ח' בסיוון]] [[תרל"ב]] את הרב [[משה אריה לייב גינזבורג]]. לאחר נישואיהם התיישבו השניים ב[[ויטבסק]], שם גרו כל חייהם.

נפטרה בין השנים [[תר"פ]] - [[תרצ"ג]]{{הערה|שם=רמל}}.

==משפחתה{{הערה|] באתר {{חב"ד און ליין}}}}==
*בנה, דוב בער גינזבורג.
*בנה, אהרן יוסף גינזבורג.
*בנה, שמואל גינזבורג.
*ביתה, מוסיא גרוביץ'.
*ביתה, שיינע מאירוביץ'.
*ביתה, רחל.
*ביתה, חסיא.
==לקריאה נוספת==
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], קיצור תולדות חב"ד, עמ' 184 - 187.
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|בית רבי}}

{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, בורה לאה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]

דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)

2022-08-23T20:56:10Z

דער חסיד:

הרבנית '''דבורה לאה גינזבורג''' ([[תרט"ו]] - [[תר"פ]]/[[תרצ"ג]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]].
[[קובץ:הרבנית דבורה לאה גינזבורג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית דבורה לאה גינזבורג בתו של [[הרבי מהר"ש]] בתמונה נדירה עם [[צאצאיה]].]]
==תולדות חייה==
נולדה בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=רמל|[https://col.org.il/news/139090 תולדות הרמ"ל ר' משה אריה לייב גינזבורג, חתן אדמו"ר המהר"ש] באתר {{חב"ד און ליין|}}}} כבתו הבכורה של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' של"א.}}. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא פעם על בתו ואמר: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ת"ש]], עמ' 71.}}. על אף שב[[חב"ד]] לא נהוג לגנוב את ה[[אפיקומן]], הרבנית דבורה לאה שהייתה קטנה גנבה בהזדמנות את האפיקומן, וקיבלה בתמורה מחרוזת פנינים{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], עמ' שע"ג.}}.

[[הרבי]] סיפר באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] ששמע על גבורתה של הרבנית דבורה לאה, שכאשר נודע לה על [[הסתלקות]] אביה, הסתובבה כשפניה לקיר וכך עמדה שלש יממות. היא לא ידעה מכל הנעשה סביבה ולא שמעה הגה (או לאחת הגירסאות: לא נשמע ממנה הגה) {{הערה|[[התוועדות]] [[י"ג תשרי]] [[תשי"ב]].}}.

נשאה ב[[ח' בסיוון]] [[תרל"ב]] את הרב [[משה אריה לייב גינזבורג]]. לאחר נישואיהם התיישבו השניים ב[[ויטבסק]], שם גרו כל חייהם.

נפטרה בין השנים [[תר"פ]] - [[תרצ"ג]]{{הערה|שם=רמל}}.

==משפחתה{{הערה|[https://col.org.il/news/140437 תצלום המשפחה] באתר {{חב"ד און ליין}}}}==
*בנה, דוב בער גינזבורג.
*בנה, אהרן יוסף גינזבורג.
*בנה, שמואל גינזבורג.
*ביתה, מוסיא גרוביץ'.
*ביתה, שיינע מאירוביץ'.
*ביתה, רחל.
*ביתה, חסיא.
==לקריאה נוספת==
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], קיצור תולדות חב"ד, עמ' 184 - 187.
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|בית רבי}}

{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, בורה לאה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]

קובץ:הרבנית דבורה לאה גינזבורג.jpeg

2022-08-23T20:52:26Z

דער חסיד:

שיחת משתמש:דער חסיד

2022-08-22T18:22:57Z

דער חסיד: /* עיטור כבוד */

{{בה}}בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ד בסיוון ה'תשפ"ב ליצירה | 18:19, 13 ביוני 2022 (UTC)

==דף משתמש==
{{דף משתמש}} --[[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|שיחת השבוע]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו 9000]] - {{תאריך עברי|מקושר=כן}} 06:42, 15 ביוני 2022 (UTC)

יישר כח
אטפל בזה בהמשך בעז"ה. --[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:30, י"ט בסיוון, ה'תשפ"ב 20:30, 18 ביוני 2022 (UTC)
::אשמח אם תוכל לטפל בזה כעת . קצת מפריע לעין שיש הרבה מאוד קישורים אדומים בשינויים אחרונים --[[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|שיחת השבוע]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 10:17, 24 ביוני 2022 (UTC)

אז אתה רוצה שאני אפסיק לכתוב???--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 10:19, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ב 10:19, 24 ביוני 2022 (UTC)
::::.לא .אני מעונין שתיצור את דף המשתמש שלך . אפילו אות אחת תספיק (אגב סליחה שאני משגע אותך) --[[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|שיחת השבוע]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 10:25, 24 ביוני 2022 (UTC)

בסדר גמור, אתה לא משגע אותי , הכל טוב --[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 12:17, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ב 12:17, 24 ביוני 2022 (UTC)

דרך אגב, ראיתי שעשית איזהו שינוי בדף משה אלחנן נחמנסון, האם הא נעלם יש פרטים עליו מה בדיוק הסיפור????
אולי אתה יודע ?--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 12:32, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ב 12:32, 24 ביוני 2022 (UTC)
:זינגען, לא נראה לי שחייב להכריח מישהו לעשות דף משתמש ואגב, בחתימה שלך יש גם קישור אדום. בכל מקרה, דער חסיד, לא נותנים.תבנית {{תב|בה}} למשתמשים שאין להם תרומות. {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 18:06, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ב ''(26 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::לא הכרחתי זה א. ב. לגבי הדף משה אלחנן נחמנסון הוא לא נעלם! השחתה שגרתית ועוד פייק ניוז שנועד להטעות אותנו אבל בדקתי והוא לא נעלם --[[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|שיחת השבוע]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מפציצים 9000 מעיינות]] 18:45, 26 ביוני 2022 (UTC)

איפה הוא בנחל'ה, חי בריא ושלם ??--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 22:59, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 22:59, 26 ביוני 2022 (UTC)
::אני לא גר שם . אבל בדקתי והוא לא נעלם --[[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|שיחת השבוע]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מפציצים 9000 מעיינות]] 10:21, 27 ביוני 2022 (UTC)

ברוך ה'

דרך מי בדקת והאם המקור אמין ??--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 11:32, כ"ח בסיוון, ה'תשפ"ב 11:32, 27 ביוני 2022 (UTC)
::שים לב להיגיון הפשוט .אם הוא אכן היה נעלם היו מדווחים על כך בחדשות ובאתרי החדשות החב"דים . ב. הוא מוסר שיעור מידי שבוע ביוטיוב והוא המשיך גם שבוע שעבר וגם בפורים וגם אחרי פורים . בקיצר הכול בלוף . הוא לא נעלם --[[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|שיחת השבוע]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מפציצים 9000 מעיינות]] 11:48, 27 ביוני 2022 (UTC)

שמח לשמוע,

זה פשוט מחדל שכל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה ללא ועדה אחראית שבודקת וכו'

ידוע לי שכמעט ואחד שראה את זה כאן ורצה לפרסם בחדשות וכו עם זה שאשתו עגונה וכו וכו וברוך ה' שעדיין לא יצא לפועל ויש לבדוק מידע ובפרט בנושאים רגישים לפני שמעלים כאן

כל טוב--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 12:06, כ"ח בסיוון, ה'תשפ"ב 12:06, 27 ביוני 2022 (UTC)
::אין זה מחדל . זה בכל אנציקלופדיה חופשית . לשם כך יש משתמשים כמונו ומפעילי מערכת ומנטרים שבודקים את זה --[[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|שיחת השבוע]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מפציצים 9000 מעיינות]] 12:12, 27 ביוני 2022 (UTC)

== עיטור כבוד ==

{{עיטור|תמונה=זז.gif|כותרת={{שכויח}}|סיבה=על כל פעילותך השוטפת ב[[חב"דפדיה|אתרינו]]|חתימה=[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הפצצת המעינות]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] {{#זמןמ: H:i, xhxjj xjx, xhxjY}} ''{{גודל|1|{{#זמןמ: (j בM למניינם)}}}}'', [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|עוד 195 ומשיח בא]] 11:32, 6 ביולי 2022 (UTC)}}

'''שקוייח על השקוייח'''.--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:01, ז' בתמוז, ה'תשפ"ב 20:01, 6 ביולי 2022 (UTC)
::{{א|דער חסיד}} . תוכל לעזור לי בערך [[משתמש:זינגען א ניגן/אלכסנדר נמדר|הזה]] מעט? --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 11:09, 14 ביולי 2022 (UTC)

מתנצל אבל אני לא מכיר אותו,
מה שכן יכול להיות שהוא הבן של השליח נמדר משוודיה כמדומני?--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 22:45, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ב 22:45, 14 ביולי 2022 (UTC)
:::הוא השליח נמדר משוודיה --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|המעצמה החסידית גודלת]] 14:45, 17 ביולי 2022 (UTC)
::זהו?אינך איתנו יותר? --- [[משתמש:לוחם חב"די|לוחם חב"די]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|יצאנו למלחמה]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקרב על הגדלת חב"דפדיה]] 15:22, 22 באוגוסט 2022 (UTC)

נמצא, נמצא, אל דאגה !!!--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 18:22, כ"ה באב, ה'תשפ"ב 18:22, 22 באוגוסט 2022 (UTC)

שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם

2022-08-14T20:30:42Z

דער חסיד: /* ישיבה גדולה בית שמש */ פסקה חדשה

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
| לפתיחת נושא חדש בדף השיחה שלי אנא '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}'''
| ליצירת קשר איתי באמצעות המייל: kolacita770@gmail.com
|}

{{בה}}
ראיתי שלא שמו לך, זה ימנע חסכי ילדות {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 00:24, 6 בפברואר 2022 (UTC)
:[[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] האמת שמו לי ואני הורדתי כי ראיתי שלאף אחד אין עד שגילתי שזה פשוט בארכיון של כל המשתמשים כמוך {{חיוך}}} [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שיחה]], 10:57, ה' באדר א', ה'תשפ"ב 10:57, 6 בפברואר 2022 (UTC)
== איחולים ==

בהצלחה רבה, [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 11:16, י' בשבט, ה'תשפ"ב

== בית שמש ==

{{בעבודה מתיישנת|בית שמש}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:14 • ט"ז בשבט ה'תשפ"ב

== ערכים חדשים ==

בהזדמנות זו אני רוצה לומר ישר כח על הערכים החדשים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:15 • ט"ז בשבט ה'תשפ"ב

==תמונות==
ארבעה תמונות שהעלית לערך [[יבנה]] נמחקו מאחר שלא היה בהם קישור למקור. להבא נא להכניס קישור למקור. תודה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:32 • כ"ח בשבט ה'תשפ"ב
:[[משתמש:חלוקת קונטרסים]] אשמח שתחזיר. אני פשוט לא יכול. התמונות נלקחו מאתר חב"ד יבנה לאחר שאישרו לי טלפונית לקחת משם את התמונות [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שיחה]], 08:41, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ב 08:41, 30 בינואר 2022 (UTC)
::לפחות היית כותב את זה בדף התמונה.. יש לזכור בכל העלאה ללא מקור שהיא יכולה לעלות לאתר עד 50,000 שקל קנס... מצד הענין אם הם מאשרים הם צריכים לשלוח ויתור זכויות למייל של חב"דפדיה. לבינתיים אני יחזיר את התמונות בתקווה שלהבא לא תשכח ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:46 • כ"ח בשבט ה'תשפ"ב

== העברה לאישי ==

העברתי את הערך האולם הגדול ל[[משתמש:ישראל בטח בהשם/האולם הגדול (770)|אישי]], הערך כלל עירבוב של דברים מעותקים מתוך הערכים בחב"דפדיה. יש לעבוד עליו עד שיהיה מוכן. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:46, 4 בפברואר 2022 (UTC)

[[משתמש:שמואל חיים]] ראשית כל, תודה, אך ברצונני להבין מה הם השינוים שאתה רוצה שאני יעשה בערך?

==ישר כח!==
{{שכויח}} ענק על כל הערכים שאתה כותב ומוסיף לאתר, אכן נכרת השקעתך ותרומתך הרבה לחב"דפדיה, אך רק רציתי להעיר שתשתדל להבא להוסיף מקורות לערכים - ואז הם לגמרי יהיו מושלמים. בהצלחה! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 14:14, 4 בפברואר 2022 (UTC)
:[[משתמש:חסיד של הרבי]] תודה רבה, רציתי לשאול האם יש ערכים ספציפים אליהם אתה מתכוון? {{שכח|ישראל בטח בהשם}}
::עקרונית לכל הערכים שעשית.. לכל מה שמוסיפים צריך להוסיף ציון ומקור, זה קצת קשה אבל שווה את זה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 19:02, 5 בפברואר 2022 (UTC)
:::אתה בטח מבין, ידידי שלא לכל דבר יש ציון ומקור ברשת... {{שכח|ישראל בטח בהשם}}
::::זה בעיקר סגנון של משתמשים, יש כאלו שישקיעו בחיפוש ויש שיתייאשו מראש. לדוגמא העורך הראוי לשמו {{א|ג'ואי טריביאני}} כתב כמה ערכים [http://chabadpedia.co.il/index.php?target=ג'ואי+טריביאני&namespace=0&tagfilter=&newOnly=1&start=&end=&limit=1000&title=מיוחד%3Aתרומות מלאים במקורות] בצורה יוצאת דופן שניכרת בהם השקעה. אני חושב שאם עורך אחר היה כותב את הערכים האלו הוא היה מכניס פחות מרבע מהמקורות שהוכנסו בו בטענה של 'לא לכל דבר יש מקור', שאף אחד לא חולק על הטענה, אבל תמיד אפשר למצוא עוד מקורות בחיפוש נוסף.. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:19 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב
:::::בערכים שיש מקורות אני תמיד שם ראה [[ברוך מרזל]] [[בצלאל סמוטריץ']] [[איתמר בן גביר]] [[מיכאל בן ארי]] ● בברכת גאולה מיידית [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שוחחו איתי]] • [[חב"דפדיה:מיזמים/ערים בישראל|הצטרפו למיזם שלי]] • [[יחי המלך המשיח]] 11:57, 6 בפברואר 2022 (UTC)
::::::כמובן, אין כוונתי לומר שאתה לא שם מקורות, כתבתי שתמיד אפשר למצוא עוד, ובפרט בערכים שהזכרת שללא צורך בהשקעה אפשר למצוא באינטרנט. ראה [[אלעזר פרץ|לדוגמא ערך]] שניסיתי להקיף את המקורות שלו באינטרנט ועדין לא הצלחתי... ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:08 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב
::::::[[משתמש:חלוקת קונטרסים]] מה הכוונה אני רואה שיש לערך מלא קישורים? ● בברכת גאולה מיידית [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שוחחו איתי]] • [[חב"דפדיה:מיזמים/ערים בישראל|הצטרפו למיזם שלי]] • [[יחי המלך המשיח]] 12:10, 6 בפברואר 2022 (UTC)
:::::::אין מטרה שיהיו מלא קישורים, המטרה היא שלכל פרט יהיה מקור ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:52 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב

== תמונות 2 ==

שתי תמונות שהעלית לערך [[דימונה]] נמחקו מאחר ולא הוכנס בהם קישור למקור התמונה. שים לב להבא להכניס קישור לכל תמונה שאתה מעלה. השארתי תמונה אחת שניתן להכניס בשימוש הוגן ואולי לא מחייבת קישור למקור אך נא להכניס גם אליה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בניסן ה'תשפ"ב • 01:35, 18 באפריל 2022 (UTC)
::שמתי בכל התמונות קישור והחזרתי אותם, בעז"ה אשתדל לשים מלכתחילה בפעם הבאה...● בברכת גאולה מיידית [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שוחחו איתי]] • [[חב"דפדיה:מיזמים/ערים בישראל|הצטרפו למיזם שלי]] • [[יחי המלך המשיח]] 09:04, 18 באפריל 2022 (UTC)
:::בנוסף, לדעתי עדיף להתריע ולהשאיר את התמונה ולא למחוקה זה מאוד מסורבל לדעתי. ● בברכת גאולה מיידית [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שוחחו איתי]] • [[חב"דפדיה:מיזמים/ערים בישראל|הצטרפו למיזם שלי]] • [[יחי המלך המשיח]] 09:06, 18 באפריל 2022 (UTC)
::::ישר כח. כמובן שעדיף להתריע, אבל כבר במשתמש הקודם שלך התרעתי פעמיים ועכשיו שוב פעמיים... בנוסף שים לב שאם המקור לתמונות הוא אתר שלא מאשר לחב"דפדיה העלאת קבצים חופשית, ניתן להעלות במסגרת שימוש הוגן תמונה אחת לכל ערך. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בניסן ה'תשפ"ב • 23:37, 18 באפריל 2022 (UTC)

== ישראל בטח בה' ==

ראיתי שערכת היום{{הערה|ואף יצרת}} את הערך על החסיד [[רפאל בכר]]. שאלתי היא מהיכן אתה מכיר אותו?! ואם נגיד בצורה כנה כתבת עליו מלא שטויות.... כגון שלמד בלוד וכפ"ח שזה ממש ממש לא נכון זה ממש הצחיק אותי כאשר ראיתי זאת
[[משתמש:יוסף בן מלמד|בברכה, יוסף בן מלמד ]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 21:18, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ב 21:18, 26 באפריל 2022 (UTC)
::שלום לך, [[משתמש:יוסף בן מלמד]], ראשית כל, מעניין אותי לדעת מהיכן אתה מכיר אותו, כי כמו שכתבתי כבר בדף השיחה של הערך [[רפאל בכר]], אני מכיר אותו כי הוא לימד אותו מספר שנים ובנוסף אני בקשר טוב עם בניו. דבר שני, ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9B%D7%A8&oldid=515212 תחילת כתיבתו של הערך] לא ידעתי במדויק את הביוגרפיה שלו ולאחר מכן ביררתי ורציתי לתקן וראיתי שכבר תוקן (בנוסף, כשאני יוצר ערך חדש אני נוהג לקחת פרטים מערך אחר כדי שיתאים לי לעיצוב הדף ותומכי תמימים לוד נשאר לי מהערך ששכחתי למחוק (ראה הוכחה בכיתוב של התמונה ביצירת הערך)) ולגבי תות"ל כפ"ח התבלבלתי בין זה לבין צפת ואכן ביררתי וגילתי שלמד בצפת, לאחר מכן עשיתי בירור יותר מקיף ושיפרתי את הערך (וזה המקום להגיד לך יישר כוח על פעולותיך בעניין) אך, בניגוד לטענותיך רוב הערך היה נכון ואף מדויק, בנוסף, אני יודע בבירור מוחלט שכיום הוא חזר ללמד ב[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]] בכיתה ג', ואינני מבין את ההתעקשות שלך למחוק את הפרט הזה, בתקווה להבנה. ● בברכת גאולה מיידית [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|בואו לשוחח איתי]] • [[חב"דפדיה:מיזמים/ערים בישראל|הצטרפו למיזם שלי]] • [[יחי המלך המשיח]] 09:42, 27 באפריל 2022 (UTC)
:::אני תושב באר שבע כבר שנים רבות ומכיר את המלמד רפאל ואת פועלו ואני אף בקשר טוב עימו ב"ה. מעניין אותי לדעת היכן אתה גר ולפני כמה זמן למדת אצלו. להבא אם אתה לא יודע בטוח במה שאתה כותב אז תשאיר מקום ריק ולאחמ"כ תמלא. אני גם יודע ע"כ שחזר ללמד בבאר שבע אבל זה נשמע לי קצת מוזר לכתוב זאת בתולדות החיים שלו. בכ"מ אשאיר זאת כרגע. יחי המלך המשיח! [[משתמש:יוסף בן מלמד|בברכה, יוסף בן מלמד ]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 09:55, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ב 09:55, 27 באפריל 2022 (UTC)
::::אתה בישיבה? או בכיתה? אולי אני מכיר אותך... למדתי בת"ת של הרב ניצן כמה שנים טובות..... ● בברכת גאולה מיידית [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|בואו לשוחח איתי]] • [[חב"דפדיה:מיזמים/ערים בישראל|הצטרפו למיזם שלי]] • [[יחי המלך המשיח]] 10:00, 27 באפריל 2022 (UTC)
:::::אני בישיבה. מאוד ייתכן שאנחנו מכירים. איפה אתה גר? אני סקרן מאוד לדעת מהו שמך. יחי המלך המשיח! [[משתמש:יוסף בן מלמד|בברכה, יוסף בן מלמד ]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 10:44, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ב 10:44, 27 באפריל 2022 (UTC)
:::::: [[משתמש:יוסף בן מלמד]] גם אני, יש מצב גדול מאוד שאנו מכירים איזו ישיבה ואיזו שיעור? בנוסף, תרצה לעבור למייל? (על מנת לשמור על הפרטיות) ● בברכת גאולה מיידית [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] - [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שוחחו איתי]] • [[חב"דפדיה:מיזמים/ערים בישראל|הצטרפו למיזם שלי]] • [[יחי המלך המשיח]] • כ"ו בניסן ה'תשפ"ב • 10:46, 27 באפריל 2022 (UTC)
::::::: אשמח מאוד לשוחח איתך במייל yogav770@gmail.com יחי המלך המשיח! [[משתמש:יוסף בן מלמד|בברכה, יוסף בן מלמד ]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]], 11:12, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ב 11:12, 27 באפריל 2022 (UTC)
::::::: שלחתי [[משתמש:יוסף בן מלמד|ידידי]] ● בברכת גאולה מיידית [[משתמש:ישראל בטח בהשם|ישראל בטח בהשם]] • [[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם|שוחחו איתי]] • [[חב"דפדיה:מיזמים/ערים בישראל|הצטרפו למיזם שלי]] • [[יחי המלך המשיח]] • כ"ו בניסן ה'תשפ"ב • 11:16, 27 באפריל 2022 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== יחי המלך ==
ראשית, שמתי לב שערכת את הערך צביקה סגל. בלשון המעטה לא כל כך נכון... מנין לך שהוא למד בנתניה? אני לא יודע איך אתה מכיר אותו אך מיד שראיתי זאת שיניתי ללוד, הוא כלל לא למד בנתניה. שנית, שים לב למה שאתה כותב כי ראיתי המון דברים לא נכונים בכלל בערכים שכתבת \יצרת. הייתי ממליץ לך לבדוק לפני שאתה כותב, כי אולי לאחרים זה לא מפריע, אך למי שנכתב עליו זה בוודאי מפריע. שלישית, ישר כוחך על הערכים הרבים שאתה מוסיף לחיזוק ההיסטוריה בליובאוויטש ובעיקר על אישים בליובאוויטש - תותח על! עלה והצלח בהוספה, עריכה, העלאה ודיוק! יחי המלך!
==ברוך שובך!==
טוב שחזרת אלינו! בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ יחי המלך המשיח! 10:54, 4 באוגוסט 2022 (UTC)
:אאוטינג בחב"דפדיה אסורה בהחלט, אפשר לקבל על כך חסימה --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 11:35, 4 באוגוסט 2022 (UTC)
::{{א|שמואל חיים}} אסור גם להתערב בשיחה פרטית. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחת משתמש]] ~ יחי המלך המשיח! 12:35, 4 באוגוסט 2022 (UTC)

== ישיבה גדולה בית שמש ==

שלום רב !
ראיתי ששינת כמה דברים בבית שמש בערכים על הישיבות
אתה יודע אולי פרטים על הישיבה מייל או טלפון וכו כדי ליצור קשר ?
יישר כח--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:30, י"ז באב, ה'תשפ"ב 20:30, 14 באוגוסט 2022 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2022-08-14T20:22:08Z

דער חסיד: /* פרטים: */

תות"ל בית שמש זה מוסד ששווה ערך ללא כל ספק, אך במצב העכשווי ערך זה מבייש וחסר כל תוכן....
*א. אני לא בקי בתוכניות הקמת הישיבה אך בבית שמש כבר הי' ישיבה בזמן הפתיחה..
*ב. "להוריד את לימודי הנגלה למעשה בפועל"???
*ג. מה עניין הכינוס לנרשמים אצל הערך? [[משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי'|תהי צדיק - עולה מאלי']] - [[שיחת משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי'|שיחה]], 12:21, ח' בחשוון, ה'תשפ"א 12:21, 26 באוקטובר 2020 (UTC)
:באמת טיפשי וחסר תוכן. הורדתי את הקטעים הנ"ל. --[[משתמש:א' מהתמימים|א' מהתמימים]] - [[שיחת משתמש:א' מהתמימים|שיחה]], 17:01, ח' בחשוון, ה'תשפ"א 17:01, 26 באוקטובר 2020 (UTC)
::א. בזמן הפתיחה היתה ישיבה קטנה. הישיבה גדולה היא חדשה משנת תש"פ. ב. כן, זוהי מטרת הישיבה - 'אליבא דהלכתא' ויש לזה משמעות גדולה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:16 • ח' בחשוון ה'תשפ"א

== שם הערך ==

שם הישיבה הוא ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש אולי כדאי לשנות את שם הערך (וליצר דף הפניה גם מהשם תומכי תמימים בית שמש (גדולה))--[[משתמש:חי גאולה בפעול|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה בפעול|שיחה]], 21:20, י"ח בטבת, ה'תשפ"א 21:20, 2 בינואר 2021 (UTC)

== הוספה לערך ==
כפי הידוע לי לשנת הלימודים תשפ''ג מצטרף לצוות הישיבה הרב יצחק אקסלרוד צריך להוסיף את זה לתוכן הערך--[[משתמש:התגלות נאו|התגלות נאו]] - [[שיחת משתמש:התגלות נאו|שיחה]], 20:37, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ב 20:37, 16 ביולי 2022 (UTC)

== פרטים: ==

נשאלתי:

האם יש למישהו פרטים על הישיבה מייל או טלפון וכו כדי ליצור קשר ?--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 19:09, י"ז באב, ה'תשפ"ב 19:09, 14 באוגוסט 2022 (UTC)
:אענה: למה אתה צריך? דלכאורה, אם אתה תמים מש"ג, שאל את חבריך. וא"ל - למה אתה צריך?--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 19:48, י"ז באב, ה'תשפ"ב 19:48, 14 באוגוסט 2022 (UTC)

מכר שאל אותי , מה כל כך מסובך ? --[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:22, י"ז באב, ה'תשפ"ב 20:22, 14 באוגוסט 2022 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2022-08-14T20:21:31Z

דער חסיד: /* פרטים: */

תות"ל בית שמש זה מוסד ששווה ערך ללא כל ספק, אך במצב העכשווי ערך זה מבייש וחסר כל תוכן....
*א. אני לא בקי בתוכניות הקמת הישיבה אך בבית שמש כבר הי' ישיבה בזמן הפתיחה..
*ב. "להוריד את לימודי הנגלה למעשה בפועל"???
*ג. מה עניין הכינוס לנרשמים אצל הערך? [[משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי'|תהי צדיק - עולה מאלי']] - [[שיחת משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי'|שיחה]], 12:21, ח' בחשוון, ה'תשפ"א 12:21, 26 באוקטובר 2020 (UTC)
:באמת טיפשי וחסר תוכן. הורדתי את הקטעים הנ"ל. --[[משתמש:א' מהתמימים|א' מהתמימים]] - [[שיחת משתמש:א' מהתמימים|שיחה]], 17:01, ח' בחשוון, ה'תשפ"א 17:01, 26 באוקטובר 2020 (UTC)
::א. בזמן הפתיחה היתה ישיבה קטנה. הישיבה גדולה היא חדשה משנת תש"פ. ב. כן, זוהי מטרת הישיבה - 'אליבא דהלכתא' ויש לזה משמעות גדולה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:16 • ח' בחשוון ה'תשפ"א

== שם הערך ==

שם הישיבה הוא ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש אולי כדאי לשנות את שם הערך (וליצר דף הפניה גם מהשם תומכי תמימים בית שמש (גדולה))--[[משתמש:חי גאולה בפעול|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה בפעול|שיחה]], 21:20, י"ח בטבת, ה'תשפ"א 21:20, 2 בינואר 2021 (UTC)

== הוספה לערך ==
כפי הידוע לי לשנת הלימודים תשפ''ג מצטרף לצוות הישיבה הרב יצחק אקסלרוד צריך להוסיף את זה לתוכן הערך--[[משתמש:התגלות נאו|התגלות נאו]] - [[שיחת משתמש:התגלות נאו|שיחה]], 20:37, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ב 20:37, 16 ביולי 2022 (UTC)

== פרטים: ==

נשאלתי:

האם יש למישהו פרטים על הישיבה מייל או טלפון וכו כדי ליצור קשר ?--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 19:09, י"ז באב, ה'תשפ"ב 19:09, 14 באוגוסט 2022 (UTC)
:אענה: למה אתה צריך? דלכאורה, אם אתה תמים מש"ג, שאל את חבריך. וא"ל - למה אתה צריך?--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 19:48, י"ז באב, ה'תשפ"ב 19:48, 14 באוגוסט 2022 (UTC)

מכר שאל אותי , מה כל כך מסובך ? משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:20, י"ז באב, ה'תשפ"ב 20:20, 14 באוגוסט 2022 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2022-08-14T20:20:14Z

דער חסיד: /* פרטים: */

תות"ל בית שמש זה מוסד ששווה ערך ללא כל ספק, אך במצב העכשווי ערך זה מבייש וחסר כל תוכן....
*א. אני לא בקי בתוכניות הקמת הישיבה אך בבית שמש כבר הי' ישיבה בזמן הפתיחה..
*ב. "להוריד את לימודי הנגלה למעשה בפועל"???
*ג. מה עניין הכינוס לנרשמים אצל הערך? [[משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי'|תהי צדיק - עולה מאלי']] - [[שיחת משתמש:תהי צדיק - עולה מאלי'|שיחה]], 12:21, ח' בחשוון, ה'תשפ"א 12:21, 26 באוקטובר 2020 (UTC)
:באמת טיפשי וחסר תוכן. הורדתי את הקטעים הנ"ל. --[[משתמש:א' מהתמימים|א' מהתמימים]] - [[שיחת משתמש:א' מהתמימים|שיחה]], 17:01, ח' בחשוון, ה'תשפ"א 17:01, 26 באוקטובר 2020 (UTC)
::א. בזמן הפתיחה היתה ישיבה קטנה. הישיבה גדולה היא חדשה משנת תש"פ. ב. כן, זוהי מטרת הישיבה - 'אליבא דהלכתא' ויש לזה משמעות גדולה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:16 • ח' בחשוון ה'תשפ"א

== שם הערך ==

שם הישיבה הוא ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש אולי כדאי לשנות את שם הערך (וליצר דף הפניה גם מהשם תומכי תמימים בית שמש (גדולה))--[[משתמש:חי גאולה בפעול|משיח נאו]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה בפעול|שיחה]], 21:20, י"ח בטבת, ה'תשפ"א 21:20, 2 בינואר 2021 (UTC)

== הוספה לערך ==
כפי הידוע לי לשנת הלימודים תשפ''ג מצטרף לצוות הישיבה הרב יצחק אקסלרוד צריך להוסיף את זה לתוכן הערך--[[משתמש:התגלות נאו|התגלות נאו]] - [[שיחת משתמש:התגלות נאו|שיחה]], 20:37, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ב 20:37, 16 ביולי 2022 (UTC)

== פרטים: ==

נשאלתי:

האם יש למישהו פרטים על הישיבה מייל או טלפון וכו כדי ליצור קשר ?--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 19:09, י"ז באב, ה'תשפ"ב 19:09, 14 באוגוסט 2022 (UTC)
:אענה: למה אתה צריך? דלכאורה, אם אתה תמים מש"ג, שאל את חבריך. וא"ל - למה אתה צריך?--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 19:48, י"ז באב, ה'תשפ"ב 19:48, 14 באוגוסט 2022 (UTC)

מכר שאל אותי, מה כל כך מסובך ???--[[מיוחד:תרומות/213.137.73.76|213.137.73.76]] 20:18, 14 באוגוסט 2022 (UTC)
--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 20:20, י"ז באב, ה'תשפ"ב 20:20, 14 באוגוסט 2022 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2022-08-14T19:09:58Z

דער חסיד: /* פרטים: */ פסקה חדשה

שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)

2022-08-12T00:02:18Z

דער חסיד:

{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}
{{דמות
|שם=הרב שמעון אייזנבך
|תמונה=[[קובץ:הרב שמעון אייזנבך.jpg|250px]]
|תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=[[אילת]]
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.
}}
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]
הרב אייזנבך נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}.

למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.
.

בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.

===פעילות ציבורית===
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.

כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".

במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.

ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.

בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].

הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.

החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.

==ספריו==
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].

==משפחתו ==
* בנו, הרב מנחם מענדל, (חתן הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)|אפרים פישל דמיחובסקי]]) שליח הרבי ב[[אילת]]

;חתניו
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד
* הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] שליח הרבי בתל אביב
* הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי ורבה של היישוב באר אורה והערבה הדרומית
* הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת

==קישורים חיצוניים==
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

שיחה:סעודת שבת

2022-08-11T23:55:31Z

דער חסיד: /* על פי הזוהר מי שמחסר אחד מסעודות שבת עונשו חמור. */

זקוק עדיין לעריכה? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 04:43, 12 באפריל 2010 (UTC)
:ודאי! הערך רק אומר דברים ולא מסביר שום דבר. ובכלל זה אמור להיות פיסקה בערך [[שבת]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:22, 12 באפריל 2010 (UTC)

== על פי הזוהר מי שמחסר אחד מסעודות שבת עונשו חמור. ==

מקור בבקשה .???--[[משתמש:דער חסיד|דער חסיד]] - [[שיחת משתמש:דער חסיד|שיחה]], 23:55, י"ד באב, ה'תשפ"ב 23:55, 11 באוגוסט 2022 (UTC)