חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

2020-08-07T08:32:57Z

דעה את השם:

[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 - י"ז אב תש"פ) היה [[רב]] חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם אודות לביאורו על ה[[תלמוד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]].

בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי מרדכי פויזנר (אחיו של [[רבנו הזקן]]).

אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה.

המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]], ובד בבד רכש השכלה אקדמית,
למד בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]],

כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בכסליו תשע"ז לקה הרב בהתקף לב חמור.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.

בי"ז באב ה'תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה

==עם הרבי==
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|500px|אצל הרבי]]

ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].

במכתב מתשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תובע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב מודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].

במכתב מתשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כותב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כותב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה,

ואין קולו נשמה כלל! בטח כשמזמנים ושאולים אותו - עונה, אבל האומנם בזה לדעתו יצה ידי חובה? . . ובפרט שסכנת אלה שאין מרגישים צורך לשאול - גדולה פי כמה. והרי הוא נמצא בד' אמות שלו ומהם כמה שרק לקולו ישמעו".
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|500px| הוראת הרבי עליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]

===החלפת שם המשפחה===

ב[[י' שבט]] [[תש"נ]] עבר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]], אז הציע לו הרבי לשנות את שם משפחתו ללשון הקודש, משטיינזלץ לאבן מלח בתרגום מאידיש, בסופו של דבר הוא תרגם את זה לאבן ישראל באישורו של הרבי.

==פעילות ציבורית==

בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].

בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.

בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.

===שיעור חסידות היסטורי{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}}===
בכל יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "חוגי חן למשנת חב"ד"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר ע"י [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.

לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.

בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".

במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.

===ביאור על הגמרא===
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.

מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.

בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

===הוויכוח על החיבור===
הפרוייקט של הביאור על הגמרא שהקל על לימוד התורה גרם נחת רוח גדול לרבי, שחיזק ועודד אותו. ותבע ממנו בכל הזדמנות להמשיך בלי הפוגה, וכן לתרגמו לשפות שונות.

אך רבנים שונים בעיקר מהזרם החרדי־הליטאי, יצאו נגדו בתוקף, הדבר הגיע בעיקר מפני היותו חב"דניק, וגם מפני שלדעתם לימוד הגמרא שייכת רק לתלמידי חכמים בני הישיבות ולא לכלל העם.

טענות רבות העלו: יש בה אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית יפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הקשיים שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.

התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה.

אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזי הלטאים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם חיקוי בסגנונות שונים של הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הלטאי ונמחקו כל הטענות הישנות על הפרוייקט של הרב עדין.

===כתיבה והוצאה לאור===
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.

בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.

בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.

בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}. בשנת [[תשע"ז]]הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.

בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].

==מספריו==
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי.
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.

==פטירתו==

בי"ז אב ה'תש"פ בעקבות מחלת דלקת ראות קשה שפקדה אותו, נפטר אחר ייסורים רבים.

==משפחתו==
*רעייתו, מרת חיה שרה
*בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]

עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

2020-08-07T08:30:17Z

דעה את השם:

[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 - י"ז אב תש"פ) היה [[רב]] חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם אודות לביאורו על ה[[תלמוד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]].

בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי מרדכי פויזנר (אחיו של [[רבנו הזקן]]).

אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה.

המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]], ובד בבד רכש השכלה אקדמית,
למד בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]],

כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בכסליו תשע"ז לקה הרב בהתקף לב חמור.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.

בי"ז באב ה'תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה

==עם הרבי==
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|500px|אצל הרבי]]

ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].

במכתב מתשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תובע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב מודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].

במכתב מתשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כותב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כותב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה,

ואין קולו נשמה כלל! בטח כשמזמנים ושאולים אותו - עונה, אבל האומנם בזה לדעתו יצה ידי חובה? . . ובפרט שסכנת אלה שאין מרגישים צורך לשאול - גדולה פי כמה. והרי הוא נמצא בד' אמות שלו ומהם כמה שרק לקולו ישמעו".
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|500px| הוראת הרבי עליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]

===החלפת שם המשפחה===

ב[[י' שבט]] [[תש"נ]] עבר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]], אז הציע לו הרבי לשנות את שם משפחתו ללשון הקודש, משטיינזלץ לאבן מלח בתרגום מאידיש, בסופו של דבר הוא תרגם את זה לאבן ישראל באישורו של הרבי.

==פעילות ציבורית==

בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].

בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.

בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.

===שיעור חסידות היסטורי{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}}===
בכל יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "חוגי חן למשנת חב"ד"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר ע"י [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.

לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.

בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".

במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.

===ביאור על הגמרא===
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.

מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.

בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

===הוויכוח על החיבור===
הפרוייקט של הביאור על הגמרא שהקל על לימוד התורה גרם נחת רוח גדול לרבי, שחיזק ועודד אותו. ותבע ממנו בכל הזדמנות להמשיך בלי הפוגה, וכן לתרגמו לשפות שונות.

אך רבנים שונים בעיקר מהזרם החרדי־הליטאי, יצאו נגדו בתוקף, הדבר הגיע בעיקר מפני היותו חב"דניק, וגם מפני שלדעתם לימוד הגמרא שייכת רק לתלמידי חכמים בני הישיבות ולא לכלל העם.

טענות רבות העלו: יש בה אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית יפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הקשיים שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.

התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה.

אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזי הלטאים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם חיקוי בסגנונות שונים של הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הלטאי ונמחקו כל הטענות הישנות על הפרוייקט של הרב עדין.

===כתיבה והוצאה לאור===
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.

בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.

בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.

בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}. בשנת [[תשע"ז]]הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.

בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].

==מספריו==
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי.
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.

==פטירתו==

בי"ז אב בעקבות מחלת דלקת ראות קשה שפקדה אותו, נפטר אחר ייסורים רבים.

==משפחתו==
*רעייתו, מרת חיה שרה
*בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]

עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

2020-08-07T08:29:52Z

דעה את השם:

[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 - י"ז אב תש"פ) היה [[רב]] חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם אודות לביאורו על ה[[תלמוד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]].

בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ליהדות ולחסידות, עשה בעזרתו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], אליו היה קרוב מאד, ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] המיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי מרדכי פויזנר (אחיו של [[רבנו הזקן]]).

אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שבפולין בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה.

המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]], ובד בבד רכש השכלה אקדמית,
למד בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש' בלוד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]],

כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בכסליו תשע"ז לקה הרב בהתקף לב חמור.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.
בי"ז באב ה'תש"פ נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה

==עם הרבי==
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|500px|אצל הרבי]]

ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי 'אתה הראת'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].

במכתב מתשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תובע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב מודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].

במכתב מתשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כותב לו הרבי מכתב מיוחד בו מסתייג מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כותב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה,

ואין קולו נשמה כלל! בטח כשמזמנים ושאולים אותו - עונה, אבל האומנם בזה לדעתו יצה ידי חובה? . . ובפרט שסכנת אלה שאין מרגישים צורך לשאול - גדולה פי כמה. והרי הוא נמצא בד' אמות שלו ומהם כמה שרק לקולו ישמעו".
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|500px| הוראת הרבי עליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]

===החלפת שם המשפחה===

ב[[י' שבט]] [[תש"נ]] עבר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]], אז הציע לו הרבי לשנות את שם משפחתו ללשון הקודש, משטיינזלץ לאבן מלח בתרגום מאידיש, בסופו של דבר הוא תרגם את זה לאבן ישראל באישורו של הרבי.

==פעילות ציבורית==

בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנוסט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].

בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.

בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.

===שיעור חסידות היסטורי{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}}===
בכל יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "חוגי חן למשנת חב"ד"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר ע"י [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.

לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.

בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".

במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.

===ביאור על הגמרא===
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.

מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן ולא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן ולא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.

בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

===הוויכוח על החיבור===
הפרוייקט של הביאור על הגמרא שהקל על לימוד התורה גרם נחת רוח גדול לרבי, שחיזק ועודד אותו. ותבע ממנו בכל הזדמנות להמשיך בלי הפוגה, וכן לתרגמו לשפות שונות.

אך רבנים שונים בעיקר מהזרם החרדי־הליטאי, יצאו נגדו בתוקף, הדבר הגיע בעיקר מפני היותו חב"דניק, וגם מפני שלדעתם לימוד הגמרא שייכת רק לתלמידי חכמים בני הישיבות ולא לכלל העם.

טענות רבות העלו: יש בה אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית יפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הקשיים שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.

התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה.

אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזי הלטאים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם חיקוי בסגנונות שונים של הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הלטאי ונמחקו כל הטענות הישנות על הפרוייקט של הרב עדין.

===כתיבה והוצאה לאור===
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]]). ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.

בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.

בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את [[ספר התניא]] לציבור הכללי.

בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם{{הערה|1=[=http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_57.pdf פרק לדוגמא: הלכות יסודי התורה פרק א' (בתוך עלון 'קרוב אליך' גליון 57 עמודים 4-5)].}}. בשנת [[תשע"ז]]הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.

בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].

==מספריו==
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
* '''[[תהילים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי.
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.

==פטירתו==

בי"ז אב בעקבות מחלת דלקת ראות קשה שפקדה אותו, נפטר אחר ייסורים רבים.

==משפחתו==
*רעייתו, מרת חיה שרה
*בנו, הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל - ירושלים
*בנו, הרב אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהילים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]

יהודה לייב נחמנסון

2018-12-10T15:52:37Z

דעה את השם: /* קישורים חיצוניים */

הרב '''יהודה לייב נחמנסון''' (יליד שנת [[תשל"ז]], 1977) הוא חבר [[כולל אברכים|כולל לדיינות]] 'אור יעקב' ב[[רחובות]], מורה צדק בקהילת חב"ד בעיר, מחבר ספרים תורניים ומוסר שיעורי הלכה רבים, ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו שבט]] [[תשל"ז]] לאביו ר' עזרא אבשלום נחמנסון ולאמו מרת יהודית.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

לאחר נישואיו, התיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]] ולמד בכולל אברכים 'אור יעקב - אור זרוע' של הרב [[מאיר אהרן]].

לאורך השנים פרסם ספרים רבים בעניני הלכה עם דגש על הפן המעשי, וכן מוסר שיעורים רבים בנושאי הלכה ומנהג,וכן שיעורים בפרשת שבוע ובחסידות, שחלקם הגדול מופץ בקרב חסידי חב"ד באמצעות דיסקים, ושיעורים המתפרסמים באתרי האינטרנט החב"דיים וביוטיוב.

==ספריו==
*'''לב השבת''' - עיונים בדברי אדמו"ר הזקן בהלכות שבת, [[אלול]] תשס"ו
*'''דיני איטר''' - הלכה למעשה בפועל לאיטר יד בדינים המצויים, [[אלול]] תשס"ט
*'''צהר המשפט''' - הלכות דיינים, טבת תשע"א
*'''שו"ת השלוחים'''- יצא בינתיים בס"ד רק החלק הראשון
*'''שיקדש עצמו''' - הלכות והנהגות לבית היהודי - [[סיוון]] תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F/ שיעורים הלכתיים מאת הרב נחמנסון]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

[http://halacha.co/?s=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F] מאמרי שנכתבו ע"י הרב נחמנסון בהלכה
{{מיון רגיל:נחמנסון, אלחנן משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת נחמנסון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: אישים]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

יהודה לייב נחמנסון

2018-12-10T15:51:59Z

דעה את השם: /* תולדות חיים */

הרב '''יהודה לייב נחמנסון''' (יליד שנת [[תשל"ז]], 1977) הוא חבר [[כולל אברכים|כולל לדיינות]] 'אור יעקב' ב[[רחובות]], מורה צדק בקהילת חב"ד בעיר, מחבר ספרים תורניים ומוסר שיעורי הלכה רבים, ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו שבט]] [[תשל"ז]] לאביו ר' עזרא אבשלום נחמנסון ולאמו מרת יהודית.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

לאחר נישואיו, התיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]] ולמד בכולל אברכים 'אור יעקב - אור זרוע' של הרב [[מאיר אהרן]].

לאורך השנים פרסם ספרים רבים בעניני הלכה עם דגש על הפן המעשי, וכן מוסר שיעורים רבים בנושאי הלכה ומנהג,וכן שיעורים בפרשת שבוע ובחסידות, שחלקם הגדול מופץ בקרב חסידי חב"ד באמצעות דיסקים, ושיעורים המתפרסמים באתרי האינטרנט החב"דיים וביוטיוב.

==ספריו==
*'''לב השבת''' - עיונים בדברי אדמו"ר הזקן בהלכות שבת, [[אלול]] תשס"ו
*'''דיני איטר''' - הלכה למעשה בפועל לאיטר יד בדינים המצויים, [[אלול]] תשס"ט
*'''צהר המשפט''' - הלכות דיינים, טבת תשע"א
*'''שו"ת השלוחים'''- יצא בינתיים בס"ד רק החלק הראשון
*'''שיקדש עצמו''' - הלכות והנהגות לבית היהודי - [[סיוון]] תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F/ שיעורים הלכתיים מאת הרב נחמנסון]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

{{מיון רגיל:נחמנסון, אלחנן משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת נחמנסון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: אישים]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

יהודה לייב נחמנסון

2018-12-10T15:47:10Z

דעה את השם: /* ספריו */

הרב '''יהודה לייב נחמנסון''' (יליד שנת [[תשל"ז]], 1977) הוא חבר [[כולל אברכים|כולל לדיינות]] 'אור יעקב' ב[[רחובות]], מורה צדק בקהילת חב"ד בעיר, מחבר ספרים תורניים ומוסר שיעורי הלכה רבים, ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו שבט]] [[תשל"ז]] לאביו ר' עזרא אבשלום נחמנסון ולאמו מרת יהודית.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

לאחר נישואיו, התיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]] ולמד בכולל אברכים 'אור יעקב - אור זרוע' של הרב [[מאיר אהרן]].

לאורך השנים פרסם ספרים רבים בעניני הלכה עם דגש על הפן המעשי, וכן מוסר שיעורים רבים בנושאי הלכה ומנהג, שחלקם הגדול מופץ בקרב חסידי חב"ד באמצעות דיסקים, ושיעורים המתפרסמים באתרי האינטרנט החב"דיים.

==ספריו==
*'''לב השבת''' - עיונים בדברי אדמו"ר הזקן בהלכות שבת, [[אלול]] תשס"ו
*'''דיני איטר''' - הלכה למעשה בפועל לאיטר יד בדינים המצויים, [[אלול]] תשס"ט
*'''צהר המשפט''' - הלכות דיינים, טבת תשע"א
*'''שו"ת השלוחים'''- יצא בינתיים בס"ד רק החלק הראשון
*'''שיקדש עצמו''' - הלכות והנהגות לבית היהודי - [[סיוון]] תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F/ שיעורים הלכתיים מאת הרב נחמנסון]''' {{וידאו}} {{אינפו}}

{{מיון רגיל:נחמנסון, אלחנן משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת נחמנסון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: אישים]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

משתמש:שיע.ק/פולמוס

2018-08-09T08:47:33Z

דעה את השם: /* הפרסום */

{{בעבודה מתמשכת|אתם מוזמנים לסייע}}
'''פולמוס המשיחיות בחב"ד''' הוא ויכוח בין הזרם בין הזרם המתון (הקרוי גם "הזרם האנטי-משיחיסטי") לבין הזרם המשיחיסטי בתוך [[חסידות חב"ד]] בשאלה האם לפרסם בפומבי את [[הרבי]] כ[[מלך משיח]]. פולמוס זה החל באיזור שנת תש"נ והלאה בעיקר בתקופת מחלתו, התעצם לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], ונמשך עד היום. למרות ויכוח זה, גם בזרם המתון סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח{{הערה|שם=קראוס|הרב ד"ר יצחק קראוס,ynet שאלת מחקר, באתר ynet‏}}{{הערה|שם=ברגר|הרב ד"ר דוד ברגר, הרבי מלך המשיח, שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל, ירושלים: אורים, 2005{{הבהרה|חסר מספר עמוד.}}.}} [[תחיית המתים|כשיקום לתחייה]], אך סובר שאין לעסוק בכך וכן לא לצעוק ענין זה (וכן בענין פרסום חיותו של הרבי בעולם כיון שאין זה יביא תועלת אלא רק נזק לחב"ד וזילזול ברבי.) במקביל, מתקיים בחסידות פולמוס גם בנושא היחס לחייו של הרבי, אנשי הזרם המתון סבורים, שהרבי ממשיך לחיות ברוחניות אך במובן הגשמי הוא נפטר בעוד חלק גדול מהמשיחיסטים סבור שהרבי חי במובן הגשמי כנשמה בגוף, אלו ואלו, ממשיכים לראות את בו [[נשיא הדור]] ומנהיגו.

== פולמוס המשיחיות ==
===עיקרי הפולמוס ומאפייני הזרמים===
[[תמונה:דגל משיח 2.jpg|left|thumb|250px|'דגל משיח' של הזרם המשיחיסטי]]
הזרם המשיחיסטי, על פי הבנתם את דברי והוראות הרבי, רואים בהפצת אמונתם במשיחיות הרבי אידאל חשוב, שיזרז את בוא ה[[גאולה]], ומשקיעים בכך משאבים רבים באמצעי פרסום שונים ובארגון אירועים המוניים{{הערה|לדוגמה כתבה באתר ynet: כעשרים אלף בני אדם . . בעצרת התחזקות והתעוררות לרגל י"א ניסן, היום בו נולד הרבי מלובביץ'}}}. אנשי הזרם נוהגים לפרסם, להכריז ולהדפיס את המשפט "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", ורבים אף חובשים [[כיפה (יהדות)|כיפה]] עליה מצוין משפט זה. חלק מהם אומרים "יחי אדוננו" בבוקר מיד לאחר ההשכמה, עוד לפני אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה|[http://www.moshiach.ru/hebrew/moshiach/yechi_mode-ani.html העניין לומר "יחי אדוננו" לפני "מודה אני"] באתר moshiach.ru}}. סמל נוסף המזוהה עם הזרם המשיחיסטי הוא [[דגל]] צהוב ובו כתר והכיתוב "משיח". סמל זה מופיע גם כ[[סיכה]] לענידה על דש ה[[בגד]] {{הערה|כתבה באתר ynet מאת נטע סלע, האם תנועת חב"ד מתפצלת? 05.07.06}}}}.

הזרם המתון בחסידות מסתייג מפעולות אלו של הזרם המשיחיסטי, וסבור כי המשיחיסטים טועים בהבנת דברי הרבי ופעולותיהם פוגעות ברצונו ומרתיעות מיהודים להתקרב לתורה ולחסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. לדעתם, כיון שהרבי התנגד בתקיפות לזיהויו ולפרסומו כמשיח, אין לעסוק בעניין זה כלל.

העיתון הרשמי והוותיק של חב"ד "[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]", ו[[עלון פרשת השבוע]] הרשמי והנפוץ "[[שיחת השבוע]]" נמנים עם הזרם המתון. בזרם המשיחי קיים עלון שבת משלהם בשם "שיחת הגאולה". לאחר נ"ד , הקימו אנשי הזרם המשיחיסטי שבועון חלופי משלהם בשם "[[בית משיח]]", בהמשך הקימו עלון נוסף בשם "הגאולה מעניין ועכשווי".

=== זיהויו כמשיח ===
{{להשלים}}
הרבי לא הכריז על עצמו מעולם במפורש כעל משיח{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קונטרס 'משיח וגאולה' גיליון 7] עמוד 10, הרב משה בערגשטיין {{PDF}}.}}. עם זאת, בשיחותיו ניתן למצוא אמירות המתפרשות על ידי חוקרים ורבים מהחסידים כרומזות לכך שהוא המשיח. כך למשל הזכיר בשיחותיו ובכתביו מספר פעמים את מאמר [[חז"ל]] אודות המשיח, "מנחם שמו{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צח|ב}}}}" (שמו הפרטי של הרבי היה מנחם){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1432 ד' מנחם אב תשמ"ט] {{וידאו}}}}. דוגמה אחרת היא הערה בסוף [[ליקוטי שיחות|שיחה]] שהוגהה על ידו טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב,[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148]}}. בנוסף, רבים מבינים שלכך רומזות התייחסויותיו הרבות של הרבי ל[[הריי"צ|חותנו]] כנשיא הדור וכמשיח ובאחת הפעמים מתבטא הרבי "נשמתו בי"!(דהיינו שכשמדבר על הרבי הריי"צ מדבר עליו בעצמו!){{הערה|לדוגמה"...כן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור" - שיחת ליל שמחת ה’תשמ”ו}}. כמו כן מסתמכים על העובדה שהרבי עודד את שירת "יחי אדוננו... מלך המשיח..." במהלך תקופת נ"ג.

האמונה במשיחיותו של הרבי אינה נחלת הזרם המשיחיסטי בלבד, גם בזרם המתון יש שמאמינים שהרבי הוא המשיח ושהוא עתיד לקום לתחייה ולהוביל את הגאולה{{הערה|דוד פלדמן, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug1.pdf קובץ משיח וגאולה – א] {{PDF}}, עמוד 31 והלאה.}}, והם מסתמכים על מקורות תורניים שלדעתם תומכים בכך. רבנים אחרים בזרם המתון סוברים שלאחר שהרבי נפטר התברר שהוא לא יהיה המשיח{{הערה|כגון [[שלום דובער לוין]] [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug1.pdf קובץ משיח וגאולה - א] עמודים 8-1 {{PDF}}.}}, ושלא ניתן להביא ראיה לכך שהרבי הוא המשיח ממקורות תורניים שכן כדברי הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים, פרק י"ב הלכה י"ב.}} בנושא זה "{{ציטוטון|וכל אלו הדברים וכיוצא בזה, לא ידע אדם איך יהיה עד שיהיה..}}"{{הערה|יוסף אברהם הלוי העלער,[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug3.pdf קובץ משיח וגאולה – ג] {{PDF}}, עמוד 7.}}. אחד הרבנים הבולטים בזרם המתון, הרב [[יואל כהן]], סבור כי אין ספק שהרבי עתיד להיות המשיח, וזאת מנימוקים רוחניים, אולם אין חיוב הלכתי להאמין בכך, ודאי לא לאחר פטירתו. עוד הוא מוסיף, כי אין מקום לנהל תעמולה על כך, לא בתוך חב"ד ולא מחוצה לה{{הערה|הרב [[יואל כהן]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב] {{PDF}}, עמוד 12, 19-20}}.

חלק מהזרם המתון הסבורים שהדברים שאמר הרבי מכוונים לחמיו{{הערה|חיים משה ברעגשטיין, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמודים 10-11.}}, ולעצמו התייחס הרבי רק כנציג של חמיו בעולם הזה הגשמי. הם מתבססים בין השאר על עדותו של מזכיר הרבי, הרב [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]], לפיה, לאחר שפרסמו חסידים בשנת 1991 שהרבי הוא נביא, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלוא דיברתי על חותני!}}{{הערה|1=הרב [[יחזקאל סופר]] '''יתבררו ויתלבנו''', 1994, עמוד 84; [[בנימין ליפקין]], '''חשבונו של עולם''', לוד 2000, עמ' 146; הרב [[מנחם ברוד]] 'לא סוד בברוד', שבועון כפר חב"ד 2008, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=41022 מובא גם באתר COL]}}. לפי גישה זו, יש מסבירים את יחסו של הרבי לפרסומו כמשיח, בכך שרצה שהציבור יעסוק בנושא המשיח. הם מזכירים סיפור שאירע בשנת [[תש"ב]] בתקופת הרבי הריי"צ, פרסם הרבי הריי"צ את המשפט "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" (שמשמעותו: "מיד לתשובה, מיד לגאולה"), והרבי אמר לחמיו הריי"צ, שבעקבות הלהט סביב נושא המשיח, ברחוב רואים אותו כמשיח, הריי"צ הגיב שלא משנה מה יגידו, העיקר שידברו על המשיח{{הערה|ימי מלך חלק ב', עמוד 681, כפר חב"ד תשנ"א.}}.

===הפרסום ===
[[קובץ:ברוך הבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזת "ברוך הבא מלך המשיח" של הזרם המשיחיסטי, עם תמונתו של [[הרבי מליובאוויטש]], בגבו של [[טנק המבצעים של חב"ד]]]]

במשך שנים במספר הזדמנויות במהלך כהונתו כאדמו"ר, דיבר הרבי בתקיפות נגד פרסומו כמשיח, וטען כי פרסום זה מרחיק יהודים מחסידות חב"ד ומיהדות בכלל, והוא אף רואה זאת כמלחמה אישית נגדו.

עם זאת, הזרם המשיחיסטי סבור כי דעתו של הרבי השתנתה בשניים האחרונות שראינוהו בעיני בשר, בתהליך הדרגתי שהחל בתחילת שנות ה-90. המשיחיסטים מסתמכים על התבטאויות שונות בהם רמז לדעתם על משיחיותו, ועל מקרים שונים בהם הרבי עודד ובירך על פעולות הקשורות בפרסום זהותו כמשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה'{{הערה|"משנה ראשונה" ו"משנה אחרונה" הם ביטויים [[תלמוד]]יים ב[[הלכה]], "משנה ראשונה" היא [[משנה]] שחוברה בתקופה קדומה, טרם שינוי ההלכה, שינוי שתועד בעת חיבור "משנה אחרונה". למשנה אחרונה תוקף רב יותר.}} שלו והיא מבטלת את ההסתייגויות שביטא בעבר.

אחת מהנקודות העיקריות בפולמוס, הוא היחס לתגובותיו של הרבי בתקופת מחלתו. אלו כוללות עידוד שירת ה"יחי" במשך כשנה וחצי וכן תשובות שונות שנתן (באמצעות תנועות ראש) ובהן עודד את פרסום משיחיותו. אנשי הזרם המשיחיסטי סוברים שזו הוכחה נוספת לכך שחל שינוי בעמדתו של הרבי{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – 2] {{PDF}}, תחילת עמוד 27.}}, והתגובות מפורשות על ידם כאישור פומבי של הרבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח.

הזרם המתון מסתייג מהבאת הוכחות ממעשים ותגובות של הרבי מתקופת מחלתו. לדעתם, לא מתקבל על הדעת שדווקא בתקופת מחלתו החליט הרבי להכריז שהוא המשיח. לדעתם יש להסביר את עידוד שירת ה"יחי" בדרכים אחרות, כמו הרצון לעודד את רוחם של החסידים בשעה קשה, או שהרבי הצטרף לשירה כתפילה וכהבעת משאלה בלבד. הזרם המתון סבור שלא חל שום שינוי בעמדתו של הרבי לפני מחלתו, ולכן גם כיום, המפרסם את הרבי כמשיח פועל בניגוד לדעת הרבי וגורם נזק לחסידות חב"ד{{הערה|חלק מעמדת הזרם המתון הופיע בסדרה בת שבעה קובצי 'משיח וגאולה', ניו יורק [[1996]]-[[1998]], בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]].}}.

הרב [[יואל כהן]] מגדולי ה[[רב]]נים וה[[משפיע]]ים בחסידות חב"ד, היה מיוצרי הזרם המשיחיסטי ותמך בפרסום הרבי כמשיח{{הערה|ראו לדוגמה ראיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]]}}. לאחר נ"ד הצהיר שטעה<ref>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29982 מאמר] שפורסם בשבועון כפר חב"ד, אתר COL</ref> והתייצב נגד הזרם המשיחיסטי, בטענה שהזרם המשיחיסטי מסלף את תורתו של הרבי פוגע ברבי ובחב"ד {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12333&lang=hebrew קטעים מתוך ראיון] לשבועון כפר חב"ד, באתר שטורעם}}.

===התייחסות מחוץ לחב"ד===
[[קובץ:Psak din messiah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הלכה שנכתב ביוזמת הזרם המשיחיסטי הקובע שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח, חתום על ידי רבנים מחוגים ועדות שונות]]
{{השלמה}}
ברובן של הקהילות היהודיות התייחסו בביטול לטענה שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח. היו רבנים שאף ראו בשלילה את הפעילות המשיחית, ויצאו נגדה בפומבי. המפורסם מביניהם הוא אחד ממנהיגי הציבור הליטאי, שיצא נגד נגד הרבי בצורה בוטה, כבר בתחילת שנות ה-80, כאשר פתחה חב"ד בקמפיין 'היכונו לביאת המשיח', פתח במערכה אישית כנגד הרבי וחסידות חב"ד וכנגד זיהוי החסידים את הרבי כמשיח{{הערה|משה הורוביץ, הרב שך - שהמפתח בידו, ירושלים 1989, עמ' 95}}. הוא טען כי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא [[חבקוק]] "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", והזהיר כי חסידי חב"ד יחוו משבר אמונה לאחר ח"ו מות הרבי{{מקור}}.

לעומת זאת, אף מחוץ לחסידות חב"ד, היו רבנים שסברו שהרבי מליובאוויטש היה מועמד ראוי להיות משיח{{הערה|תשובה של הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר באתר ynet.}}. כך למשל העיד הרב [[שמואל אליהו]] בשם אביו, הרב [[מרדכי אליהו]], שהרבי היה ראוי מאוד להיות המשיח אבל לא זכינו לכך<ref>מבנו הרב [[שמואל אליהו]], ששמע מאביו. "תשובה מהרב שמואל אליהו [http://www.kipa.co.il/ask/show/22864 האם הרבי הוא משיח]", באתר כיפה.</ref>. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] גם האמין כי הרבי היה ראוי להיות המשיח.

לאחר שנעלם, היו רבנים שהצהירו שהאמונה במשיחיותו של הרבי עדיין לגיטימית. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר פטירת הרבי מודעה בעיתון [[ג'ואיש פרס]]: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב”ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז”ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] - אתר חב"ד אינפו}}. לעומת זאת, לדעת רבנים אחרים{{הערה|‫{{הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, תשובה באתר ynet, 16 בפברואר 2009}}‬}}, העלמותו של הרבי היוותה הוכחה וודאית לכך שהרבי אינו המשיח. כראיה לדבריהם הם הביאו, בין השאר, את דברי הרמב"ם, שכתב שאם יעמוד מלך מבית דוד, והוא 'בחזקת משיח', כלומר, בעל פוטנציאל להיות משיח, "אם לא הצליח עד כה או נהרג - בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|יא|ט}}. סעיף זה נפגע מ[[צנזורה על ספרים עבריים]] והושמט מרוב הדפוסים.}}".

בשנת תשנ"ח, יזמו חסידים מהזרם המשיחיסטי כתיבת פסק הלכתי הקובע שהרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, ושיש לו "דין [[נביא]]". על הפסק חתמו למעלה משלוש מאות רבנים, בין החותמים אישים רבים מחוץ לחסידות חב"ד, ובהם: [[אדמו"ר]]ים מנהיגי חסידויות, רבני [[מדינה|מדינות]] ו[[עיר|ערים]], ו[[דיין (הלכה)|דיינים]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] -אתר חב"ד אינפו {{PDF}}]}}.

==היסטוריה==
הרבי החל לשמש כאדמו"ר בשנת [[תשי"א]]. בדרשת ההכתרה שלו, "מאמר באתי לגני", (שיחה שקיבלה מעמד של שיחת־יסוד בחסידות), התייחס הרבי לכך שהוא האדמו"ר השביעי בשושלת אדמור"י חב"ד. לדבריו, נגזר על הדור השביעי, שהוא כנגד [[ספירה (קבלה)#מלכות|ספירת המלכות]], שבימיו יבוא המשיח{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר באתי לגני (בתוספת ביאורים)] {{PDF}}}}{{הערה|תומר פרסיקו, המשיח האבוד של חב"ד, תכלת, קיץ תשס"ט, עמ' 68 והלאה}}.

במשך השנים האמינו חלק מהחסידים שהרבי הוא המשיח. בדרך כלל הרבי התנגד (לעתים באופן חריף) לעיסוק פומבי במשיחיותו, והורה לגנוז פרסומים מסוג זה, כמפורט להלן. למרות זאת המשיכו חלק מן החסידים להחזיק באמונה זו<ref>
[commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.jpg מכתב] של חסיד חב"ד - הרב אליהו אריה פרידמן מצפת - לרבי מליובאוויטש משנת 1980 בו הוא פונה אליו בתואר ,"אדמו"ר משיח צדקנו". [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59728 מכתב נוסף של הרב יצחק שפרינגר עם תשובת הרבי]</ref>.

===יוזמות פרסום מוקדמות===
למרות שרוב החסידים לא התעסקו בנושא, היו במשך השנים מספר יוזמות של חסידים שביקשו לפרסם בפומבי שהרבי הוא המשיח. יוזמות אלו הופסקו על ידי הרבי שהביע את התנגדותו אליהן באופן חד-משמעי.

יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ"ה]] ([[1965]]), אז הפיץ הרב אברהם פריז [[כרזה|כרוז]]ים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". כעבור זמן קצר, ציווה הרבי במברק להפסיק את ההפצה ודרש לקבל לידיו את יתרת הכרוזים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב]}}. עם זאת, יש לציין כי פריז הודיע לרבי שלושה שבועות מראש על היוזמה המתוכננת, והוראת הרבי להפסיקה הייתה רק לאחר שחסידים אחרים התלוננו בפני הרבי שהפרסום מבייש אותם{{הערה|1=דברים שאמר בנו ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59121 שבת שכולה משיח שנת תשע"א]}}.

בשנת [[תשמ"ג]] פרסם הרב משה סלונים, מחסידי חב"ד, קובץ חידושי תורה ובו, לדבריו, "פריצת דרך בקביעה... מי הוא מלך המשיח". הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב]}}

בקיץ [[תשמ"ד]] ([[1984]]), פרסם הרב [[שלום דב וולפא]] חוברת בשם "קול מבשר" שנושאה היה הוכחת זהותו של הרבי כמשיח. הרבי הגיב במסר אישי לרב וולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות<ref>hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_15 במענה] כתוב שמסר למזכירותו, על מנת להודיע זאת לוולפא ("לטלפנו בשמי")</ref>: {{ציטוטון|הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח ... ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל}}. הרבי נימק זאת בכך שהדבר מוציא שם רע לתנועת חב"ד ומרחיק אנשים מללמוד את תורת החסידות, ובכך מעכב את הגאולה ואת ביאת המשיח. לאחר כמה חודשים קיים וולפא תכתובת עם הרבי שבה ניסה להסביר את מעשיו, אך הרבי חזר והבהיר שהתנגדותו נותרה בעינה.{{הערה|"ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד {{מונחון|דא"ח|דברי אלוקים חיים, כינוי לתורת החסידות}}, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל"}}.

בשבת פרשת "בראשית" בשנת [[תשמ"ה]] התייחס הרבי בשיחה פומבית ליוזמות מן הסוג הזה, ואמר שהן מרחיקות אנשים מלימוד חסידות, ושלכן הוא רואה בפרסומים מלחמה נגדו באופן אישי, נגד חב"ד, נגד [[הבעל שם טוב]] ונגד המשיח:<ref> hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_15 צילום] משיחת שבת בראשית תשמ"ה. הדברים הושמטו לאחר מכן בהדפסת השיחה (מפאת כבודם של הנוגעים בדבר). ראו גם: [[יהושע מונדשיין]] ב'אגרת לידיד' (תשנ"ג), ו[http://chabad-il.org/hit/hit309.htm 'התקשרות' גיליון ש"ט]</ref> {{ציטוטון|לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, ענייני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות - הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו... ולכן להווי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא (מלך המשיח).}} ב[[1993]], בזמן מחלת הרבי, הרב [[יואל כהן]] הסביר שמכך שהתנגדותו של הרבי הייתה רק לפרסום הדבר, זו ראיה שהרבי סבור כי הוא אכן המשיח{{הערה|"אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." הרב [[יואל כהן]] שבועון כפר חב"ד גיליון 558, עמוד 15}}, אך לאחר נ"ד הוא חזר בו.

===שירה משיחיסטית לפני הרבי===
בניגוד לפרסומים כתובים על משיחיותו שלהם התנגד הרבי לאורך השנים, היחס לשירת [[פזמון|פזמונים]] שבהם אוזכרה משיחיותו מורכב יותר, לעתים התנגד ולעתים עודד. עם זאת, ישנה מחלוקת בין המחנות לגבי מידת העידוד או ההתנגדות שניתנה לפזמונים אלו והסיבות לכך{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה - ב] {{PDF}}, עמודים 25-26}}.

לקראת שנות השמונים נפוץ בחב"ד פזמון שאותו היו החסידים שרים לפני הרבי ובו אוזכרה משיחיותו של הרבי באופן עקיף: {{ציטוטון|חיילי אדוננו מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו, עם המבצעים ונשק בידינו, יבוא ויגאלנו}} משמעות השיר היא שאנו חיילי הרבי משיח צדקנו שיוליך אותנו עם [[טנק המבצעים של חב"ד|טנקי המצוות של חב"ד]] וה[[עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש|מבצעים]] שיסד (ביניהם [[עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש#הדלקת נרות שבת|מבצע נש"ק-נרות שבת קודש]]), יבוא ויגאל אותנו ב[[גאולה]].{{הערה|1=תיעוד וידאו ואודיו באתר "הגאולה": [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/5750.html],{{וידאו}} [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=85d5b6d8f],{{וידאו}} [http://www.hageula.com/moshiach/person/2058.html] {{צליל}}}} הרבי עודד בנמרצות את השירה הזו בליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]] ([[1977]]).{{הערה|Samuel Heilman, and Menachem Friedman, The Rebbe:‎ the life and afterlife of Menachem Mendel Schneerson, Princeton 2010; [http://www.yoman770.com/wiki/%D7%9B%22%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97], באתר "יומני בית חיינו 770"}} השיחה הפומבית בשנת תשמ"ה ([[1984]]) שבה הביע הרבי התנגדות לפרסום שהוא משיח באה בעקבות שירה כזו.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב].}} בשבת פרשת נח תשנ"ב, בתאריך ד' חשון,<ref>שיחות קודש, תשנ"ב חלק א', עמוד 259. 1992, ברוקלין ניו יורק.</ref> שרו החסידים לפני הרבי בהתוועדות את השיר הנזכר לעיל "חיילי אדוננו, מורנו ורבנו, משיח צדקנו", והרבי הגיב: {{ציטוטון|זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה"שבת אחים גם יחד", כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד"שבת אחים גם יחד".}}

בתחילת שנות התשעים נפוץ פזמון נוסף: {{ציטוטון|יחי אדוננו, מורנו ורבנו, מלך המשיח לעולם ועד}}. קיימת הקלטת וידאו משנת [[תשנ"א]] בה נראה הרבי מעודד את החסידים השרים פזמון זה.<ref>[youtube.com/watch?v=pbFjzXFpkIs וידאו] - הרבי מעודד שירת "יחי" ב-770 - ט"ו באייר תשנ"א. {{וידאו}}</ref> למחרת הגיב הרבי בחומרה באוזני מזכירו הרב לייבל גרונר, והודיע שאם לא יובטח כי דבר זה לא יישנה לא ייכנס לבית המדרש לתפילה. מאז ועד בתשנ"ב לא שרו עוד את השיר בפניו {{מקור}}. לאחר נ"ג, בפעמים בהם יצא אל הקהל, שרו לפניו 'יחי' והוא עודד את השירה בעוז.

===יחס הרבי למתח המשיחיסטי בשנים האחרונות לפני מחלתו===
בסוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הפך העיסוק של הרבי בנושא הגאולה לאינטנסיבי יותר ויותר{{הערה|[[מנחם ברוד]], [http://www.chabad.org.il/_uploads/downloads/nekuda1.pdf הנקודה החב"דית] {{PDF}}, עמ' 33.}}. הדבר עורר להט משיחי אצל חסידיו שמקצתם החלו אף להכריז כי הרבי עצמו הוא המשיח. לימים, יטענו המשיחיסטים כי דעת הרבי לגבי פרסום משיחיותו השתנתה בסוף ימיו, ויבססו טענה זאת על התבטאויותיו ותגובותיו בשנים אלו. מנגד, גם בזרם המתון יסתמכו על התבטאויות ותגובות אחרות כדי לבסס את דעתם שהרבי נשאר בהתנגדותו לפרסום. להלן חלק מן ההתרחשויות עליהן מסתמכים החסידים.

====שנת 1991====
בכ"ח ניסן, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א – ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474]{{PDF}}}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - אתר חב"ד אינפו}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח{{הערה|{{חוקר החסידות ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע מכונן בכ"ז ניסן תשנ"א ynet 06.07.08}}}}. אחת מהן הייתה החתמת חסידי חב"ד ואחרים על טופס "קבלת מלכותו" כ[[מלך המשיח]], יוזמה שקיבלה את עידודו של הרבי. הטופס הראשון הוגש לרבי ב[[אייר]] [[תשנ"א]] ([[1991]]) ועליו 250 חתימות. בין היתר נאמר בו שהנאספים מקבלים עליהם את מלכותו של הרבי מלך המשיח. בתגובה כתב הרבי, תשובה חיובית שגרתית "נתקבל ותשואות חן".<ref>[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf חוברת העובדות שמאחורי הפסק. צילום פתק התגובה של הרבי בעמוד 14 {{PDF}}]</ref>
במהלך השנה, התיר הרבי לרב וולפא להדפיס את הספר "יחי המלך" העוסק בגאולה, ספר שהרבי אסר להדפיס כמה שנים קודם לכן. הרבי התנה זאת בכך ש"ידידים מבינים" ישמיטו ממנו דברים שעלולים להרחיק יהודים מלימוד חסידות. כך יצא הספר לאור ללא רמזים לזהותו של המשיח.

לקראת סוף השנה - חתמו עשרות רבנים וביניהם חברי [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ישראל]] וב[[קראון הייטס]] על פסק דין שבו נכתב: {{ציטוטון|הגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה כ"ק אדמו"ר שליט"א תיכף ומיד כמלך המשיח}}{{הערה|בין החותמים היו : [[דוד חנזין|חנזין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]], [[לוי ביסטריצקי|ביסטריצקי]], יהודה קלמן מארלאו, אברהם אזדבא}}. כחודש לאחר מכן חתמו עשרות רבנים על פסק דין נוסף שבו נכתב: {{ציטוטון|ברור על פי דין תורת אמת, שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד'בחזקת שהוא משיח'}}. (שלב בהתגלות המשיח לשיטת [[הרמב"ם]], הקודם לשלב שבו הוא מוגדר כ"משיח ודאי"{{הערה|[he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%93 רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד]}} הרבי התייחס לפסקי דין אלו בפומבי וייחס להם השפעה חיובית על תהליך הגאולה{{הערה|בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב: "ועל פי זה יש לומר, שהחלטת והכרזת מנהיגי אוה"ע בערב שבת פרשת משפטים על דבר המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים", היא, כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", החל מהפסק דין של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שמכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זמו הגלות ומוכנים כבר לקבלת פני משיח צדקנו, וכן הפסק דין של הרבנים ומורי-הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח". [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm44.pdf השיחה כפי שהוגהה ופורסמה על ידי הרבי] {{PDF}}}}. פסקי דין נוספים נחתמו במרוצת השנים <ref>[http://geula.ru/pic/4_58_30946.jpg פסק רבני חב"ד בישראל]; [http://geula.ru/pic/4_58_30947.jpg פסק של רבנים שונים]</ref>.

עם זאת, כמה רבנים <ref>הרבנים דוד אליעזרי ודוד שוחט </ref>נכנסו לרבי לשאול אותו האם יש לפרסם עליו שהוא משיח ונענו בשלילה נחרצת<ref>ספר יתבררו ויתלבנו, הרב [[יחזקאל סופר]] ירושלים תשנ"ו</ref>.

באותה תקופה היה הרב [[יואל כהן]] ממובילי ההתעוררות המשיחיסטית בחב"ד בין השאר באמצעות מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. מסופר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=481 בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם]}} כי כאשר ביקש הרב אהרן דב הלפרין, עורך שבועון "[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]", את חוות דעתו של הרבי לגבי פרסום מאמר של הרב כהן, בנושא פרסום זהות הרבי כמשיח, השיב הרבי: {{ציטוטון|באם רחמנא ליצלן יעשה מעין דמעין דהנ"ל – קדימה שיסגור המכתב עת לגמרי}} (כלומר, לא לפרסם את המאמר ואם יפרסם, עליו לסגור את העיתון).

====שנת 1992====
[[קובץ:קריאת רבני חבד לקראת י שבט תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבני חב"ד קוראים לחסידים: לקבל מלכותו של "הרבי מלך המשיח" (י' שבט תשנ"ג)]]
[[קובץ:החלטת בית דין רבני חבד יח תמוז תשנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב בית דין רבני חב"ד כשבועיים לאחר ג' בתמוז תשנ"ד]]
בשנים תשנ"א תשנ"ב, החלו חלק מהחסידים לפנות אל הרבי בתואר 'מלך המשיח', ולא נענו בהתנגדות<ref>[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1200 וידאו (הדקה ה-15)] </ref>
<ref>[http://www.mamesh.org/images/large/8.jpg תמונה] בה הרבי מחייך לאישה המגישה לו תוף עם הכיתוב "יחי אדוננו"</ref>.

בשנת [[תשנ"ב]] ([[1992]]) שלח הרב וולפא לרבי חוברת שנשאה את השם "קונטרס בעניין קבלת פני משיח צדקנו" שעסקה בזהותו כמשיח. בתגובה שיגר על כך הרבי מענה, ביום י"ג אדר א' תשנ"ב, שלושה עשר ימים לפני היום שבו לקה בשבץ: {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דברי אלוקים חיים, היפך הפצת המעיינות חוצה|}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=481 בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם]}}.

תקופה קצרה לפני שלקה בשבץ<ref>הרב [[מנחם ברוד]], [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41043 ברבעון 'מעיינותיך']</ref>, כתב הרבי בפתק: {{ציטוטון|אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח.. אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו..}} <ref>צילום מפתק [.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_7 בכתב יד של הרבי] (ההדגשות במקור)</ref>

[[יהודה לייב גרונר]], מזכירו של הרבי, סיפר: {{ציטוטון|בוקר אחד, אחר תפילת שחרית, כשנכנסתי להיכל, הרבי אמר: מה זה שאומרים עלי שאני המשיח? עניתי שלפי דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים – פרטים על דבר משיח, הרי הרבי מתאים לזה ביותר. ואמר הרבי: זה שהוא המשיח, צריכים לגלות לו מלמעלה, ולעת עתה לא גילו זה לי|}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=481 העיתונאי בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם]}}.

=== תקופת מחלת הרבי===
ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]] ([[1992]]) לקה הרבי ב[[שבץ מוחי]], שגרם ל[[שיתוק]] של הצד הימני בגופו ונטל ממנו את יכולת ה[[דיבור]]. תקופה ארוכה כמעט לא יצא אל הציבור. מחודש תשרי [[תשנ"ג]] ועד חודש חשוון [[תשנ"ד]] יצא הרבי מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב ב[[מרפסת]] מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול.

החל מאירוע השבץ ועד הנסיון הגדול גבר הלהט המשיחי, ועמו הפרסומים על זיהויו כמשיח<ref>[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4075 קטעי עיתונות], המשקפים את הפרסומים על זיהויו של הרבי כמשיח</ref>. כאמור, בתקופה זו יצא הרבי מדי פעם למרפסת שנבנתה במיוחד לשם כך, והשקיפה אל בית מדרשו שב[[מרכז חב"ד העולמי - 770]]. בהזדמנויות אלו נהגו חסידיו לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד הרבי את השירה<ref>[http://www.chabad.co.il/newvideo/video.php?id=1440 וידאו] של עידוד שירת 'יחי' בכינוס ה[[שלוחי הרבי מליובאוויטש|השלוחים]] 1993 </ref>. (בקרב חסידי חב"ד ישנו יחס מיוחד לתנועותיו של הרבי, שכל אחת מהם נחשבת בעלת משמעות{{הערה|1=פתגם [[היום יום]] י"ד טבת: "תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפועל שלא ישכח לעד." כך גם בקישורים הבאים: [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=272 כל מי שזכה לחזות בתנועה הזו], ליפקין אתר שטורעם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31518 לעקוב אחרי כל תנועה] הרבנים קפלן ומייזליש, [[שבועון בית משיח]]}}).

מרבית חסידי חב"ד סברו בתקופת מחלתו של הרבי, כי למרות שהרבי הביע פעמים רבות קודם לכן את אי שביעות רצונו מזיהויו כמשיח, עידוד השירה מלמד שגישתו השתנתה, והרבי כבר אינו מתנגד לפרסומו כמשיח, כן סברו רוב רבני התנועה שדעתו של הרבי השתנתה{{הערה|1="...מובן שהציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות . . לכן, כשאנו רואים בעינינו שלמעשה הרבי מעודד את השירה ומאשר אותה פעם אחר פעם, מובן שכעת כבר מותר לומר זאת." שבועון כפר חב"ד גיליון 558 ו' שבט תשנ"ג, ראיון עם הרב יואל כהן [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 צילום קטע מהכתבה]}}. כיום, טוענים החסידים מהזרם המתון, כי מצבו הבריאותי של הרבי לא איפשר לו לשמוע את תוכן השיר {{מקור}}. כיום יש בזרם המתון, הטוענים כי הדברים היו נכונים לשעתם, אולם אינם מתאימים כיום, לאחר נ"ד, יש הטוענים כי החסידים טעו אז בהבנת הדברים, וכי דעתו של הרבי הייתה ונשארה נגד זיהויו ופרסומו כמשיח.

לקראת י' בשבט ה'תשנ"ג, יזמו חסידי חב"ד כינוס שמטרתו 'קבלת מלכותו' של הרבי כמשיח. התקשורת פרסמה שב-[[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]] עומד להתקיים מעמד הכתרה של הרבי כ"מלך המשיח" וחלק מרבני חב"ד פרסמו הודעה ששללה את הרעיון<ref>נוסח המודעה: אזהרה נוראה: היות שנתפרסם אודות עניין הכינוס ט' שבט אור ליום יו"ד שבט וכו' עניינים בלתי רצויים שעלולים ח"ו להביא לידי חלול שם ליובאוויטש, מצאנו לנכון להזהיר, א) לא לעשות ח"ו טעלוויזשאן, וראדיא לחוץ. ב) עניין ההכתרה מושלל. ג) כל עניין השידור רק אם הוא עבור אנ"ש שי' ולא לחוץ מאנ"ש כי זה עשוי לקלקל יותר מן התקון. כל העניין הוא רק עבור אנ"ש ולא חוצה. עה"ח: ב"ד דשכונה כאן צוה ה' את הברכה. ועד הרבנים הכלליים וועד רבני אנ"ש דאה"ק.</ref>. במקביל פרסמו חלק מרבני חב"ד קריאה רשמית לחסידי חב"ד להשתתף במעמד ו"לקבל את מלכותו של הרבי מלך המשיח"<ref>
צילום ה'קריאה' מובא בקובץ [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/55589_he_1.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] גרסת המשיחיסטים להשתלשלות האירוע בי' שבט תשנ"ג</ref>.

לאורך כל תקופת המחלה היו רבים ששאלו את חסידי חב"ד מה תהיה תגובתם אם הרבי ח"ו ימות. התגובה שניתנה ברוב המקרים הייתה שדבר כזה בלתי אפשרי. רובם ככולם של חסידי חב"ד היו משוכנעים שהרבי יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמלך המשיח <ref>בעקבות דברים שאמר הרבי לפני מחלתו שנשיא הדור צריך להיות בגשמיות, וכן משום שהיה ברור שלרבי, שהיה חשוך ילדים, לא ימונה יורש. וכן כי הרבי אמר שאנחנו זה הדור השביעי והאחרון</ref>. באותה תקופה תמכו בעמדה זו רוב רבני התנועה והחסידים וכן העיתון המרכזי של חב"ד (דאז), "[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]".

===הנסיון הגדול בנ"ד===
לאחר כשנתיים מקבלת האירוע המוחי, ב[[כ"ז באדר]] [[ה'תשנ"ד]], שקע הרבי ב[[תרדמת]] ואושפז בבית החולים "בית ישראל". לאחר שלושה חודשי אשפוז, ב[[ג' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]] קרה הנסיון הגדול בתולדות הדור השביעי. העובדה שלא רואים את הרבי בעיני בשר של הרבי גרמה לזעזוע בקרב חסידיו, שסירבו להאמין שמאורע כזה יכול להתרחש. תקופה קצרה אחרי ג' תמוז נ"ד, פרסם [[בית דין רבני חב"ד]] (הגוף והסמכות העליונה של חב"ד בישראל) מכתב, בו הוא קורא לחדול מהכרזות שונות (כוונתם הייתה להכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד") ולהכריז רק בנוסח אותו קבע הרבי "יחי המלך"{{הערה|1={{ציטוטון|"והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות."}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 בשיחת ב' ניסן תשמ"ח]{{וידאו}}, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה]}}. רבנים בחסידות הצהירו שטעו בכך שעודדו את הלהט המשיחי, וקראו לחסידים לחדול מהפרסומים המשיחיים <ref>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29982 מאמר] מאת הרב יואל כהן בשבועון כפר חב"ד</ref>. אחרים מהזרם המשיחיסטי לעומתם הצהירו שלא חל כל שינוי, ויש להמשיך ולפרסם את משיחיותו של הרבי למרות פטירתו שלדעתם כלל לא הייתה{{הערה|1=הרב העשל גרינברג ב[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1361 ראיון] ל[[שבועון בית משיח]]}}.

== פולמוס ההתייחסות לחיי הרבי ==
בנוסף לסוגיה המשיחית, מרבית אנשי הזרם המשיחיסטי סבורים שהרבי עדיין חי בגוף גשמי{{הערה|ynetהאם תנועת חב"ד מתפצלת?}}, וממשיכים להוסיף לשמו של הרבי את האיחול המוצמד אך ורק לאנשים חיים "שליט"א" (ראשי תיבות של 'שיחיה לאורך ימים טובים אמן'){{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מאמרים על הרבי]}}.חלק מהם אינם עולים ל[[אוהל]] ובאים רק ל[[מרכז חב"ד העולמי - 770|בית מדרשו]] ב[[ברוקלין]].

הזרם המתון בחסידות מסתייג מפעולות אלו של הזרם המשיחי, מתנגד לדעתם וסבור שהרבי הסתלק מן העולם. אנשי הקבוצה נוהגים כדרך חסידים שרבם נפטר, והם מצפים לשובו בתחיית המתים.

===רקע רעיוני===
במשך השנים, האפשרות שהרבי ימות נחשבה על ידי חסידיו כבלתי אפשרית. אמונה זו התבססה על הצהרתו של הרבי עם תחילת כהונתו כי דורו - הדור השביעי בחסידות, הוא הדור האחרון בשושלת אדמו"רי החסידות ותפקידו להביא את הגאולה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר "באתי לגני" ה’תשי”א]}}. במשך השנים חזר הרבי על הצהרה זו תוך הדגשה ש"דורנו הוא הדור האחרון לגלות והוא הדור הראשון לגאולה"<ref>לדוגמה: דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות שיזכה להיות דור הראשון של הגאולה, 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ח, כרך ג, עמ' 493-498</ref>. כתוצאה מכך האמינו החסידים שהרבי יחיה עד בוא הגאולה ולאחריה (ב[[חיי נצח|חיים הנצחיים]] שבגאולה). גם בתקופת מחלתו המשיכו החסידים להביע בפומבי את ביטחונם שהוא יחיה{{הערה|שם=מייקל|מייקל ספקטר [michaelspecter.com/1992/03/the-oracle-of-crown-heights/ The Oracle of Crown Heights] ניו יורק טיימס, 15 מרץ, 1992}}. גם לאחר מותו מרבית החסידים משני הזרמים ממשיכים להאמין או לפחות לקוות שהרבי יתגלה כמשיח.

בהשקפת העולם החב"דית מיוחסת חשיבות רבה לאדמו"רי חב"ד כ"נשיאי הדור". הרבי עצמו אמר: {{ציטוטון|מוכרח להיות משה בכל דור ודור, שבו תתלבש נשמת משה}}{{הערה|1=לקוטי שיחות - שמות א [http://www.otzar770.com/cgi-bin/imgserv.exe/convert?ilFN=f:\web\otzar770\ocr_files\main\sihot\26\B0007.tif&ilIF=G&ilSC=30 השיחה המקורית ביידיש],[http://www.old.hageula.com/pdf/moshelomet.pdf השיחה בתרגום לעברית]}}. כלומר, נשמתו של [[משה רבנו]] התלבשה בכל אחד מאדמו"רי חב"ד (בהסתמך על דברי התלמוד "[[משה]] לא מת"<ref>כך בדברי הרבי, לעומת לשון הגמרא "לא מת משה" ב{{בבלי|סוטה|יג|ב}}</ref>).

===ההתייחסות===
המשחיסטים הבינו שכל הענין של ג' תמוז היה רק ניסיון (כבמשה בשעתו). זאת כחלק אחד מאמונתם שהרבי הוא המשיח ושהוא ממשיך להנהיג את הדור{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמודים 22-21. מאמר מערכת, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug4.pdf קובץ משיח וגאולה – ד] {{PDF}}, עמוד 3, סעיף ב.}}. בעקבות זאת הם ממשיכים לכתוב עליו שליט"א ('''ש'''יחיה '''ל'''אורך '''י'''מים '''ט'''ובים '''א'''מן){{הערה|טענתם מופיעה ב- הרב לוי יצחק גינזבורג,'''התוועדות חסידית''', הוצאת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"ס]].}}. המשיחיסטים משתמשים בדרך כלל בתארים 'מלך המשיח שליט"א' או 'מה"מ שיל"ו' ('''ש'''יחיה '''ל'''עולם '''ו'''עד) המדגיש את האיחול לחיים נצחיים. עם זאת, חלק מהמשיחיסטים עולים אל הקבר.

לעומת זאת, הזרם המתון בחב"ד אינו מקבל את זה שהרבי לא מת. חלק מהזרם המתון משתמשים בתואר "הרבי נשיא דורנו" או "הרבי" בלבד{{הערה|1=[[בית דין רבני חב"ד]] במכתבים[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43698 1]; ארגון [[צא"ח]] [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=12 באתר],[http://www.chabadpt.org/contents.asp?aid=6388 ובמודעות לציבור]}}. ב[[קה"ת|הוצאה לאור הרשמית של חב"ד]] ובחוברות ופרסומים אחרים של הזרם המתון, מופיעים לפעמים תארים המתאימים לצדיק / אדמו"ר שנפטר כמו למשל זי"ע ("'''ז'''כותו '''י'''גן '''ע'''לינו"), או זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע ('''ז'''כר '''צ'''דיק '''ו'''קדוש '''ל'''ברכה '''ל'''חיי '''ה'''עולם '''ה'''בא, '''נ'''שמתו '''ב'''גנזי '''מ'''רומים, '''ז'''כותו '''י'''גן '''ע'''לינו). העלון "[[שיחת השבוע]]" ביום ג' תמוז כותב על הרבי את התואר זצ"ל ('''ז'''כר '''צ'''דיק '''ל'''ברכה), ובמשך השנה כותב ללא תוארים כלל, בעיקר כדי לא לפגוע בזרם המשיחיסטי{{הערה|1=[ynet /articles/0,7340,L-3270578,00.html ראו הסברו של הרב ברוד באתר ynet].}}. בנוגע לתואר "שליט"א הנהוג אצל המשיחיסטים, אמר הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|כתיבת "שליט"א" על צדיק לאחרי הסתלקותו, לא רק שאינה מביאה להערצה, אלא אדרבה, מביאה לליצנות והשמצה}}{{הערה|1=מתוך ראיון לעיתון כפר חב"ד, שהובא באתר [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12333&lang=hebrew שטורעם].}}.

===עמדות הצדדים===
הזרם המשיחסטי טוען שמדברי הרבי משמע שהוא המשיח שיחיה חיים נצחיים ושיוביל את הדור לגאולה. משכך כאשר נוצרה התנגשות בין דברי הרבי לבין המציאות הנראית לעיניים - דברי הרבי קובעים{{הערה|1=הסברים לדעתם מופיעים בקובץ [http://www.chabad.fm/265/4294.html קובץ 'חי וקיים'].}}. לעומת זאת, הזרם המתון, מלבד שאינו מקבל את פרשנות המשיחיסטים לדברי הרבי, טוען כי ההלכה מתבססת על המציאות הנראית בעיניים. כאשר הרבי אינו נראה לעינינו הגשמיות היו צריכים על פי ההלכה לערוך לו הלוויה, ומה שנעשה על פי ההלכה אינו אחיזת עיניים{{הערה|מנחם ברוד, "[http://www.chabad.org.il/_uploads/downloads/nekuda1.pdf הנקודה החב"דית]" {{PDF}} עמ' 27. תשרי תשס"ד.}}.

להלן דוגמאות לציטוטים ולראיות שפרשנותם והיחס אליהם שנויים במחלוקת בין הצדדים. המשיחיסטים מצטטים את דברי הרבי ש"מוכרח להיות נשיא דור בגוף גשמי". אך אנשי הזרם המתון סבורים כי הרבי הזכיר שנשיא הדור צריך להיות אדם "שאפשר לראותו ולשמוע אותו", וכולם מסכימים שאי אפשר להבין כיצד דברים אלו מתקיימים כיום, ולכן גם אם אין זה מובן מדוע אין כרגע רבי חי בגוף גשמי, "אי-הבנה ואי-ידיעה אינם תשתית לבניית תאוריות שאין להן אחיזה במציאות"{{הערה|הרב מנחם ברוד, "[http://www.chabad.org.il/_uploads/downloads/nekuda1.pdf הנקודה החב"דית]" {{PDF}} עמוד 38. תחת הכותרת "למד לשונך לומר איני יודע"}}. הסבר מסוים{{הערה|ברוד ב"[http://www.chabad.org.il/_uploads/downloads/nekuda1.pdf הנקודה החב"דית]" {{PDF}} עמוד 39, מביא את ההסבר תוך הסתייגות "אם בכל-זאת רוצים לחפש הסבר כלשהו, ולו 'בדרך אפשר', כדי לתת לנו יותר עידוד וחיזוק" ובהמשך הדברים "הדבר יכול לתת הסבר כלשהו למציאות הקשה שלנו"}}, מוצאים אנשי הזרם המתון בדברי הרבי לאחר פטירת [[יוסף יצחק שניאורסון|האדמו"ר הקודם]]. הרבי ציין את המסופר על [[שמשון]] שהנהיג את ישראל עשרים שנה לאחר מותו והוסיף, "על-אחת-כמה-וכמה בנוגע לרבי ודאי... שיכול להיות המשך הנהגתו, גם לאחרי ההסתלקות כמו בחייו{{הערה|
מהתוועדות י"ב בתמוז ה'תשי"א - 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשי"א חלק שני (ג) עמ'- 185 - בלתי מוגה, הובאה בעלון [http://chabad-il.org/hit/hit412.htm התקשרות 412]}}". כמו כן טוענים חלק מזרם המתון שהרבי יכול להתגלות כמשיח גם לאחר מותו{{הערה|דוד פלדמן, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug1.pdf קובץ משיח וגאולה – א] {{PDF}}, עמוד 31 והלאה. [[יואל כהן]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב] {{PDF}}, עמוד 3 והלאה. חיים משה ברעגשטיין, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמוד 10 והלאה.}}, משום שבמקורות מוזכרת האפשרות שהמשיח יהיה מן הקמים ב[[תחיית המתים]]<ref>{{בבלי|סנהדרין|צח|ב}}: "אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות" פרוש [[רש"י]] על הגמרא: "אם משיח מאותן שחיים עכשיו, ודאי היינו רבינו הקדוש... ואם היה מאותן שמתו כבר, היה דניאל איש חמודות".</ref>.

המשיחיסטים מצטטים שיחות נוספות שאמר הרבי, מהן משתמע שהרבי הבהיר שהוא לא ייפטר. כך לדוגמה: "נשיא הדור קיים באופן נצחי בלי שינויים אפילו בלי השינוי של גניזה<ref>שיחת ש"פ שופטים תנש"א</ref>", "החידוש של דורנו לגבי הדורות שלפנינו הוא בכך שבהם הייתה הסתלקות הנשמה מן הגוף מה שאין כן בדורנו <ref>שיחת ש"פ בא תשנ"ב</ref>". אנשי הזרם המתון טוענים כי הרבי תלה זאת בתנאי שיבוא משיח מיד, ואז יחיו כולם חיים נצחיים{{הערה|1=[http://www.chabad.fm/265/4298.html ראו בדברי השואל בפורטל "חב"ד"].}}, ואמר זאת כאיחול או תפילה, ולא כהצהרה חד-משמעית. כמו כן הם טוענים שאנשי הזרם המשיחיסטי מפרשים בצורה לא נכונה את דברי הרבי. לדבריהם, הרבי מעולם לא אמר שלא ימות, אלא להפך, הוא כתב צוואה{{הערה|פירוט הדברים בספר 'חשבונו של עולם', הוצאת מכון הספר, תש"ס.}}ואף השמיע שיחה פומבית{{הערה|מוצאי שבת פרשת תרומה ב' אדר תשמ"ח. נדפסה בתורת מנחם התוועדויות תשמ"ח, הוצאת קה"ת, כרך ד' ע' 400 ואילך.}} המדריכה את החסידים כיצד להתנהל אחרי פטירתו{{הערה|1=ראו גם [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12333&lang=hebrew ראיון של הרב יואל כהן לעיתון כפר חב"ד], באתר שטורעם.}}.
המשיחיסטים טוענים כי הצוואה אינה עומדת בסתירה לחייו הנצחיים של הרבי, משום שהוא התכוון בה לתקופה שלאחר ג' בתמוז, אך לאו דווקא שהוא ימות{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 דעות] ב[[פורום]] של האתר חב"ד אינפו.}}, בשיחה עצמה, לטענתם, מבהיר הרבי שלא מדובר על מצב של הסתלקות{{הערה|ראה בספרו הנ"ל של גינזבורג.}}.

==לקריאה נוספת==
* הרב ד"ר דוד ברגר, '''הרבי מלך המשיח''', שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל, [[ירושלים]]: אורים, [[2005]].
* ד"ר יצחק קראוס, '''השביעי''', משיחיות בדור השביעי של חב"ד

==קישורים חיצוניים==

* ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].
* [http://www.psakdin.net פסק דין] - אתר המציג פסק דין [[הלכה|הלכתי]] חתום בידי רבנים מחב"ד ומחוצה לה, הפוסק ש"הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח".
;ראיונות עם אנשי אקדמיה
* {{קישור חבד אינפו|83773|'מקור ראשון' על אמונת חסידים ברבי כמלך המשיח|ד"ר אלון דאהן|{{תע|09/04/2014}}}}
{{קישור חבד אינפו|65845|חוקר משנת חב"ד: כל החסידים משיחיסטים|יהודה יפרח, מקור ראשון|{{תע|12/29/2011}}}}

'''פרסומים המציגים את עמדות הצדדים'''
;הזרם המשיחיסטי
* [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח], מכון תורתו של משיח, בני ברק, תשס"ו. {{PDF}}
* [http://www.hageula.com/study/books/2333.html אמונה ללא פשרות], תלמידי ישיבת חסידי חב"ד בצפת.
* [http://chabad.info/files/ChaiV'kayam.pdf חי וקיים - התשובות לכל השאלות], ר' מנחם מענדל פלדמן, ניו יורק, תשס"ו. {{PDF}} [http://www.chabad.fm/265/ גרסת טקסט].
* [http://chabad.info/files/chasid.pdf חסיד באמונתו יחיה] הרב ישבעם סגל, כפר חב"ד תשס"ג. {{PDF}}
* [[ועד חיילי בית דוד]], קובץ '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76404 אין לנו אלא דברי בן עמרם]''' לקראת ג' תמוז תשע"ג (07.06.2013)
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76363 'ואני ידעתי גואלי חי'] בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו מעיינותך' כז סיון התשע"ג (05.06.2013) {{PDF}} {{אינפו}}
;הזרם המתון
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=287&ArticleID=850 הנקודה החב"דית] הרב מנחם ברוד, כפר חב"ד תשס"ד.
;שונות לסדר
* ישראל לפידות, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76443 "זקניך ויאמרו לך"]''' תגובות אחרי ג' תמוז תשנ"ד, [[שבועון בית משיח]], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013)
* מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76424 ג' תמוז מזווית אחרת, ראיון עם הרב [[זושא פויזנר]] ]''', [[שבועון בית משיח]], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013)
* יהודה יפרח, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65845 חוקר משנת חב"ד, פרופ' דב שוורץ: כל החסידים משיחיסטים], מקור ראשון {{אינפו}} ג טבת התשע"ב (29.12.2011)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60345 שימעל'ה פיזם מראיין את אהרון דב הלפרין] - קטעים מהכתבה, י' אדר ב' התשע"א (16.03.2011) {{אינפו}}
* שרגא קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60364 בעקבות הראיון: הגיע הזמן לחשבון נפש], יא 'אדר ב התשע"א (17.03.2011) {{אינפו}}
* חיים גריידינגר, [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3798 הפנים האמיתיות של המשיחיסטים], {{וידאו}} מתוך אתר [[בחדרי חרדים]], {{אינפו}}
* מתי טוכפלד, [יחי אדוננו מלך המשיח], nrg ,20/12/2005.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

משתמש:שיע.ק/פולמוס

2018-08-09T08:43:57Z

דעה את השם:

{{בעבודה מתמשכת|אתם מוזמנים לסייע}}
'''פולמוס המשיחיות בחב"ד''' הוא ויכוח בין הזרם בין הזרם המתון (הקרוי גם "הזרם האנטי-משיחיסטי") לבין הזרם המשיחיסטי בתוך [[חסידות חב"ד]] בשאלה האם לפרסם בפומבי את [[הרבי]] כ[[מלך משיח]]. פולמוס זה החל באיזור שנת תש"נ והלאה בעיקר בתקופת מחלתו, התעצם לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], ונמשך עד היום. למרות ויכוח זה, גם בזרם המתון סבורים מרבית החסידים כי הרבי יתגלה כמשיח{{הערה|שם=קראוס|הרב ד"ר יצחק קראוס,ynet שאלת מחקר, באתר ynet‏}}{{הערה|שם=ברגר|הרב ד"ר דוד ברגר, הרבי מלך המשיח, שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל, ירושלים: אורים, 2005{{הבהרה|חסר מספר עמוד.}}.}} [[תחיית המתים|כשיקום לתחייה]], אך סובר שאין לעסוק בכך וכן לא לצעוק ענין זה (וכן בענין פרסום חיותו של הרבי בעולם כיון שאין זה יביא תועלת אלא רק נזק לחב"ד וזילזול ברבי.) במקביל, מתקיים בחסידות פולמוס גם בנושא היחס לחייו של הרבי, אנשי הזרם המתון סבורים, שהרבי ממשיך לחיות ברוחניות אך במובן הגשמי הוא נפטר בעוד חלק גדול מהמשיחיסטים סבור שהרבי חי במובן הגשמי כנשמה בגוף, אלו ואלו, ממשיכים לראות את בו [[נשיא הדור]] ומנהיגו.

== פולמוס המשיחיות ==
===עיקרי הפולמוס ומאפייני הזרמים===
[[תמונה:דגל משיח 2.jpg|left|thumb|250px|'דגל משיח' של הזרם המשיחיסטי]]
הזרם המשיחיסטי, על פי הבנתם את דברי והוראות הרבי, רואים בהפצת אמונתם במשיחיות הרבי אידאל חשוב, שיזרז את בוא ה[[גאולה]], ומשקיעים בכך משאבים רבים באמצעי פרסום שונים ובארגון אירועים המוניים{{הערה|לדוגמה כתבה באתר ynet: כעשרים אלף בני אדם . . בעצרת התחזקות והתעוררות לרגל י"א ניסן, היום בו נולד הרבי מלובביץ'}}}. אנשי הזרם נוהגים לפרסם, להכריז ולהדפיס את המשפט "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", ורבים אף חובשים [[כיפה (יהדות)|כיפה]] עליה מצוין משפט זה. חלק מהם אומרים "יחי אדוננו" בבוקר מיד לאחר ההשכמה, עוד לפני אמירת "[[מודה אני]]"{{הערה|[http://www.moshiach.ru/hebrew/moshiach/yechi_mode-ani.html העניין לומר "יחי אדוננו" לפני "מודה אני"] באתר moshiach.ru}}. סמל נוסף המזוהה עם הזרם המשיחיסטי הוא [[דגל]] צהוב ובו כתר והכיתוב "משיח". סמל זה מופיע גם כ[[סיכה]] לענידה על דש ה[[בגד]] {{הערה|כתבה באתר ynet מאת נטע סלע, האם תנועת חב"ד מתפצלת? 05.07.06}}}}.

הזרם המתון בחסידות מסתייג מפעולות אלו של הזרם המשיחיסטי, וסבור כי המשיחיסטים טועים בהבנת דברי הרבי ופעולותיהם פוגעות ברצונו ומרתיעות מיהודים להתקרב לתורה ולחסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט. לדעתם, כיון שהרבי התנגד בתקיפות לזיהויו ולפרסומו כמשיח, אין לעסוק בעניין זה כלל.

העיתון הרשמי והוותיק של חב"ד "[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]", ו[[עלון פרשת השבוע]] הרשמי והנפוץ "[[שיחת השבוע]]" נמנים עם הזרם המתון. בזרם המשיחי קיים עלון שבת משלהם בשם "שיחת הגאולה". לאחר נ"ד , הקימו אנשי הזרם המשיחיסטי שבועון חלופי משלהם בשם "[[בית משיח]]", בהמשך הקימו עלון נוסף בשם "הגאולה מעניין ועכשווי".

=== זיהויו כמשיח ===
{{להשלים}}
הרבי לא הכריז על עצמו מעולם במפורש כעל משיח{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קונטרס 'משיח וגאולה' גיליון 7] עמוד 10, הרב משה בערגשטיין {{PDF}}.}}. עם זאת, בשיחותיו ניתן למצוא אמירות המתפרשות על ידי חוקרים ורבים מהחסידים כרומזות לכך שהוא המשיח. כך למשל הזכיר בשיחותיו ובכתביו מספר פעמים את מאמר [[חז"ל]] אודות המשיח, "מנחם שמו{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צח|ב}}}}" (שמו הפרטי של הרבי היה מנחם){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1432 ד' מנחם אב תשמ"ט] {{וידאו}}}}. דוגמה אחרת היא הערה בסוף [[ליקוטי שיחות|שיחה]] שהוגהה על ידו טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב,[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148]}}. בנוסף, רבים מבינים שלכך רומזות התייחסויותיו הרבות של הרבי ל[[הריי"צ|חותנו]] כנשיא הדור וכמשיח ובאחת הפעמים מתבטא הרבי "נשמתו בי"!(דהיינו שכשמדבר על הרבי הריי"צ מדבר עליו בעצמו!){{הערה|לדוגמה"...כן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור" - שיחת ליל שמחת ה’תשמ”ו}}. כמו כן מסתמכים על העובדה שהרבי עודד את שירת "יחי אדוננו... מלך המשיח..." במהלך תקופת נ"ג.

האמונה במשיחיותו של הרבי אינה נחלת הזרם המשיחיסטי בלבד, גם בזרם המתון יש שמאמינים שהרבי הוא המשיח ושהוא עתיד לקום לתחייה ולהוביל את הגאולה{{הערה|דוד פלדמן, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug1.pdf קובץ משיח וגאולה – א] {{PDF}}, עמוד 31 והלאה.}}, והם מסתמכים על מקורות תורניים שלדעתם תומכים בכך. רבנים אחרים בזרם המתון סוברים שלאחר שהרבי נפטר התברר שהוא לא יהיה המשיח{{הערה|כגון [[שלום דובער לוין]] [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug1.pdf קובץ משיח וגאולה - א] עמודים 8-1 {{PDF}}.}}, ושלא ניתן להביא ראיה לכך שהרבי הוא המשיח ממקורות תורניים שכן כדברי הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים, פרק י"ב הלכה י"ב.}} בנושא זה "{{ציטוטון|וכל אלו הדברים וכיוצא בזה, לא ידע אדם איך יהיה עד שיהיה..}}"{{הערה|יוסף אברהם הלוי העלער,[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug3.pdf קובץ משיח וגאולה – ג] {{PDF}}, עמוד 7.}}. אחד הרבנים הבולטים בזרם המתון, הרב [[יואל כהן]], סבור כי אין ספק שהרבי עתיד להיות המשיח, וזאת מנימוקים רוחניים, אולם אין חיוב הלכתי להאמין בכך, ודאי לא לאחר פטירתו. עוד הוא מוסיף, כי אין מקום לנהל תעמולה על כך, לא בתוך חב"ד ולא מחוצה לה{{הערה|הרב [[יואל כהן]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב] {{PDF}}, עמוד 12, 19-20}}.

חלק מהזרם המתון הסבורים שהדברים שאמר הרבי מכוונים לחמיו{{הערה|חיים משה ברעגשטיין, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמודים 10-11.}}, ולעצמו התייחס הרבי רק כנציג של חמיו בעולם הזה הגשמי. הם מתבססים בין השאר על עדותו של מזכיר הרבי, הרב [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]], לפיה, לאחר שפרסמו חסידים בשנת 1991 שהרבי הוא נביא, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|מה הם כותבים?! וכי דיברתי על עצמי?! והלוא דיברתי על חותני!}}{{הערה|1=הרב [[יחזקאל סופר]] '''יתבררו ויתלבנו''', 1994, עמוד 84; [[בנימין ליפקין]], '''חשבונו של עולם''', לוד 2000, עמ' 146; הרב [[מנחם ברוד]] 'לא סוד בברוד', שבועון כפר חב"ד 2008, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=41022 מובא גם באתר COL]}}. לפי גישה זו, יש מסבירים את יחסו של הרבי לפרסומו כמשיח, בכך שרצה שהציבור יעסוק בנושא המשיח. הם מזכירים סיפור שאירע בשנת [[תש"ב]] בתקופת הרבי הריי"צ, פרסם הרבי הריי"צ את המשפט "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" (שמשמעותו: "מיד לתשובה, מיד לגאולה"), והרבי אמר לחמיו הריי"צ, שבעקבות הלהט סביב נושא המשיח, ברחוב רואים אותו כמשיח, הריי"צ הגיב שלא משנה מה יגידו, העיקר שידברו על המשיח{{הערה|ימי מלך חלק ב', עמוד 681, כפר חב"ד תשנ"א.}}.

===הפרסום ===
[[קובץ:ברוך הבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזת "ברוך הבא מלך המשיח" של הזרם המשיחיסטי, עם תמונתו של [[הרבי מליובאוויטש]], בגבו של [[טנק המבצעים של חב"ד]]]]

במשך שנים במספר הזדמנויות במהלך כהונתו כאדמו"ר, דיבר הרבי בתקיפות נגד פרסומו כמשיח, וטען כי פרסום זה מרחיק יהודים מחסידות חב"ד ומיהדות בכלל, והוא אף רואה זאת כמלחמה אישית נגדו.

עם זאת, הזרם המשיחיסטי סבור כי דעתו של הרבי השתנתה בשניים האחרונות שראינוהו בעיני בשר, בתהליך הדרגתי שהחל בתחילת שנות ה-90. המשיחיסטים מסתמכים על התבטאויות שונות בהם רמז לדעתם על משיחיותו, ועל מקרים שונים בהם הרבי עודד ובירך על פעולות הקשורות בפרסום זהותו כמשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה'{{הערה|"משנה ראשונה" ו"משנה אחרונה" הם ביטויים [[תלמוד]]יים ב[[הלכה]], "משנה ראשונה" היא [[משנה]] שחוברה בתקופה קדומה, טרם שינוי ההלכה, שינוי שתועד בעת חיבור "משנה אחרונה". למשנה אחרונה תוקף רב יותר.}} שלו והיא מבטלת את ההסתייגויות שביטא בעבר.

אחת מהנקודות העיקריות בפולמוס, הוא היחס לתגובותיו של הרבי בתקופת מחלתו. אלו כוללות עידוד שירת ה"יחי" במשך כשנה וחצי וכן תשובות שונות שנתן (באמצעות תנועות ראש) ובהן עודד את פרסום משיחיותו. אנשי הזרם המשיחיסטי סוברים שזו הוכחה נוספת לכך שחל שינוי בעמדתו של הרבי{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – 2] {{PDF}}, תחילת עמוד 27.}}, והתגובות מפורשות על ידם כאישור פומבי של הרבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח.

הזרם המתון מסתייג מהבאת הוכחות ממעשים ותגובות של הרבי מתקופת מחלתו. לדעתם, לא מתקבל על הדעת שדווקא בתקופת מחלתו החליט הרבי להכריז שהוא המשיח. לדעתם יש להסביר את עידוד שירת ה"יחי" בדרכים אחרות, כמו הרצון לעודד את רוחם של החסידים בשעה קשה, או שהרבי הצטרף לשירה כתפילה וכהבעת משאלה בלבד. הזרם המתון סבור שלא חל שום שינוי בעמדתו של הרבי לפני מחלתו, ולכן גם כיום, המפרסם את הרבי כמשיח פועל בניגוד לדעת הרבי וגורם נזק לחסידות חב"ד{{הערה|חלק מעמדת הזרם המתון הופיע בסדרה בת שבעה קובצי 'משיח וגאולה', ניו יורק [[1996]]-[[1998]], בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]].}}.

הרב [[יואל כהן]] מגדולי ה[[רב]]נים וה[[משפיע]]ים בחסידות חב"ד, היה מיוצרי הזרם המשיחיסטי ותמך בפרסום הרבי כמשיח{{הערה|ראו לדוגמה ראיון עם הרב כהן בשבועון כפר חב"ד גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]]}}. לאחר נ"ד הצהיר שטעה<ref>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29982 מאמר] שפורסם בשבועון כפר חב"ד, אתר COL</ref> והתייצב נגד הזרם המשיחיסטי, בטענה שהזרם המשיחיסטי מסלף את תורתו של הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12333&lang=hebrew קטעים מתוך ראיון] לשבועון כפר חב"ד, באתר שטורעם}}.

===התייחסות מחוץ לחב"ד===
[[קובץ:Psak din messiah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הלכה שנכתב ביוזמת הזרם המשיחיסטי הקובע שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח, חתום על ידי רבנים מחוגים ועדות שונות]]
{{השלמה}}
ברובן של הקהילות היהודיות התייחסו בביטול לטענה שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח. היו רבנים שאף ראו בשלילה את הפעילות המשיחית, ויצאו נגדה בפומבי. המפורסם מביניהם הוא אחד ממנהיגי הציבור הליטאי, שיצא נגד נגד הרבי בצורה בוטה, כבר בתחילת שנות ה-80, כאשר פתחה חב"ד בקמפיין 'היכונו לביאת המשיח', פתח במערכה אישית כנגד הרבי וחסידות חב"ד וכנגד זיהוי החסידים את הרבי כמשיח{{הערה|משה הורוביץ, הרב שך - שהמפתח בידו, ירושלים 1989, עמ' 95}}. הוא טען כי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא [[חבקוק]] "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", והזהיר כי חסידי חב"ד יחוו משבר אמונה לאחר ח"ו מות הרבי{{מקור}}.

לעומת זאת, אף מחוץ לחסידות חב"ד, היו רבנים שסברו שהרבי מליובאוויטש היה מועמד ראוי להיות משיח{{הערה|תשובה של הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר באתר ynet.}}. כך למשל העיד הרב [[שמואל אליהו]] בשם אביו, הרב [[מרדכי אליהו]], שהרבי היה ראוי מאוד להיות המשיח אבל לא זכינו לכך<ref>מבנו הרב [[שמואל אליהו]], ששמע מאביו. "תשובה מהרב שמואל אליהו [http://www.kipa.co.il/ask/show/22864 האם הרבי הוא משיח]", באתר כיפה.</ref>. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] גם האמין כי הרבי היה ראוי להיות המשיח.

לאחר שנעלם, היו רבנים שהצהירו שהאמונה במשיחיותו של הרבי עדיין לגיטימית. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר פטירת הרבי מודעה בעיתון [[ג'ואיש פרס]]: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב”ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז”ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] - אתר חב"ד אינפו}}. לעומת זאת, לדעת רבנים אחרים{{הערה|‫{{הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, תשובה באתר ynet, 16 בפברואר 2009}}‬}}, העלמותו של הרבי היוותה הוכחה וודאית לכך שהרבי אינו המשיח. כראיה לדבריהם הם הביאו, בין השאר, את דברי הרמב"ם, שכתב שאם יעמוד מלך מבית דוד, והוא 'בחזקת משיח', כלומר, בעל פוטנציאל להיות משיח, "אם לא הצליח עד כה או נהרג - בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|יא|ט}}. סעיף זה נפגע מ[[צנזורה על ספרים עבריים]] והושמט מרוב הדפוסים.}}".

בשנת תשנ"ח, יזמו חסידים מהזרם המשיחיסטי כתיבת פסק הלכתי הקובע שהרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, ושיש לו "דין [[נביא]]". על הפסק חתמו למעלה משלוש מאות רבנים, בין החותמים אישים רבים מחוץ לחסידות חב"ד, ובהם: [[אדמו"ר]]ים מנהיגי חסידויות, רבני [[מדינה|מדינות]] ו[[עיר|ערים]], ו[[דיין (הלכה)|דיינים]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] -אתר חב"ד אינפו {{PDF}}]}}.

==היסטוריה==
הרבי החל לשמש כאדמו"ר בשנת [[תשי"א]]. בדרשת ההכתרה שלו, "מאמר באתי לגני", (שיחה שקיבלה מעמד של שיחת־יסוד בחסידות), התייחס הרבי לכך שהוא האדמו"ר השביעי בשושלת אדמור"י חב"ד. לדבריו, נגזר על הדור השביעי, שהוא כנגד [[ספירה (קבלה)#מלכות|ספירת המלכות]], שבימיו יבוא המשיח{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר באתי לגני (בתוספת ביאורים)] {{PDF}}}}{{הערה|תומר פרסיקו, המשיח האבוד של חב"ד, תכלת, קיץ תשס"ט, עמ' 68 והלאה}}.

במשך השנים האמינו חלק מהחסידים שהרבי הוא המשיח. בדרך כלל הרבי התנגד (לעתים באופן חריף) לעיסוק פומבי במשיחיותו, והורה לגנוז פרסומים מסוג זה, כמפורט להלן. למרות זאת המשיכו חלק מן החסידים להחזיק באמונה זו<ref>
[commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.jpg מכתב] של חסיד חב"ד - הרב אליהו אריה פרידמן מצפת - לרבי מליובאוויטש משנת 1980 בו הוא פונה אליו בתואר ,"אדמו"ר משיח צדקנו". [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59728 מכתב נוסף של הרב יצחק שפרינגר עם תשובת הרבי]</ref>.

===יוזמות פרסום מוקדמות===
למרות שרוב החסידים לא התעסקו בנושא, היו במשך השנים מספר יוזמות של חסידים שביקשו לפרסם בפומבי שהרבי הוא המשיח. יוזמות אלו הופסקו על ידי הרבי שהביע את התנגדותו אליהן באופן חד-משמעי.

יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ"ה]] ([[1965]]), אז הפיץ הרב אברהם פריז [[כרזה|כרוז]]ים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". כעבור זמן קצר, ציווה הרבי במברק להפסיק את ההפצה ודרש לקבל לידיו את יתרת הכרוזים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב]}}. עם זאת, יש לציין כי פריז הודיע לרבי שלושה שבועות מראש על היוזמה המתוכננת, והוראת הרבי להפסיקה הייתה רק לאחר שחסידים אחרים התלוננו בפני הרבי שהפרסום מבייש אותם{{הערה|1=דברים שאמר בנו ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59121 שבת שכולה משיח שנת תשע"א]}}.

בשנת [[תשמ"ג]] פרסם הרב משה סלונים, מחסידי חב"ד, קובץ חידושי תורה ובו, לדבריו, "פריצת דרך בקביעה... מי הוא מלך המשיח". הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב]}}

בקיץ [[תשמ"ד]] ([[1984]]), פרסם הרב [[שלום דב וולפא]] חוברת בשם "קול מבשר" שנושאה היה הוכחת זהותו של הרבי כמשיח. הרבי הגיב במסר אישי לרב וולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות<ref>hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_15 במענה] כתוב שמסר למזכירותו, על מנת להודיע זאת לוולפא ("לטלפנו בשמי")</ref>: {{ציטוטון|הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח ... ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל}}. הרבי נימק זאת בכך שהדבר מוציא שם רע לתנועת חב"ד ומרחיק אנשים מללמוד את תורת החסידות, ובכך מעכב את הגאולה ואת ביאת המשיח. לאחר כמה חודשים קיים וולפא תכתובת עם הרבי שבה ניסה להסביר את מעשיו, אך הרבי חזר והבהיר שהתנגדותו נותרה בעינה.{{הערה|"ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד {{מונחון|דא"ח|דברי אלוקים חיים, כינוי לתורת החסידות}}, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל"}}.

בשבת פרשת "בראשית" בשנת [[תשמ"ה]] התייחס הרבי בשיחה פומבית ליוזמות מן הסוג הזה, ואמר שהן מרחיקות אנשים מלימוד חסידות, ושלכן הוא רואה בפרסומים מלחמה נגדו באופן אישי, נגד חב"ד, נגד [[הבעל שם טוב]] ונגד המשיח:<ref> hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_15 צילום] משיחת שבת בראשית תשמ"ה. הדברים הושמטו לאחר מכן בהדפסת השיחה (מפאת כבודם של הנוגעים בדבר). ראו גם: [[יהושע מונדשיין]] ב'אגרת לידיד' (תשנ"ג), ו[http://chabad-il.org/hit/hit309.htm 'התקשרות' גיליון ש"ט]</ref> {{ציטוטון|לאלו שכתוצאה מדיבורים שלהם, ענייני דפוס שהדפיסו, או ניגונים וכו' - גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולא עוד אלא אפילו יהודים שכבר התחילו ללמוד חסידות - הפסיקו ללמוד כתוצאה מפעולותיהם של אלו... ולכן להווי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו - הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא (מלך המשיח).}} ב[[1993]], בזמן מחלת הרבי, הרב [[יואל כהן]] הסביר שמכך שהתנגדותו של הרבי הייתה רק לפרסום הדבר, זו ראיה שהרבי סבור כי הוא אכן המשיח{{הערה|"אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." הרב [[יואל כהן]] שבועון כפר חב"ד גיליון 558, עמוד 15}}, אך לאחר נ"ד הוא חזר בו.

===שירה משיחיסטית לפני הרבי===
בניגוד לפרסומים כתובים על משיחיותו שלהם התנגד הרבי לאורך השנים, היחס לשירת [[פזמון|פזמונים]] שבהם אוזכרה משיחיותו מורכב יותר, לעתים התנגד ולעתים עודד. עם זאת, ישנה מחלוקת בין המחנות לגבי מידת העידוד או ההתנגדות שניתנה לפזמונים אלו והסיבות לכך{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה - ב] {{PDF}}, עמודים 25-26}}.

לקראת שנות השמונים נפוץ בחב"ד פזמון שאותו היו החסידים שרים לפני הרבי ובו אוזכרה משיחיותו של הרבי באופן עקיף: {{ציטוטון|חיילי אדוננו מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו, עם המבצעים ונשק בידינו, יבוא ויגאלנו}} משמעות השיר היא שאנו חיילי הרבי משיח צדקנו שיוליך אותנו עם [[טנק המבצעים של חב"ד|טנקי המצוות של חב"ד]] וה[[עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש|מבצעים]] שיסד (ביניהם [[עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש#הדלקת נרות שבת|מבצע נש"ק-נרות שבת קודש]]), יבוא ויגאל אותנו ב[[גאולה]].{{הערה|1=תיעוד וידאו ואודיו באתר "הגאולה": [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/5750.html],{{וידאו}} [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=85d5b6d8f],{{וידאו}} [http://www.hageula.com/moshiach/person/2058.html] {{צליל}}}} הרבי עודד בנמרצות את השירה הזו בליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]] ([[1977]]).{{הערה|Samuel Heilman, and Menachem Friedman, The Rebbe:‎ the life and afterlife of Menachem Mendel Schneerson, Princeton 2010; [http://www.yoman770.com/wiki/%D7%9B%22%D7%90_%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97], באתר "יומני בית חיינו 770"}} השיחה הפומבית בשנת תשמ"ה ([[1984]]) שבה הביע הרבי התנגדות לפרסום שהוא משיח באה בעקבות שירה כזו.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - החוקר התורני הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב].}} בשבת פרשת נח תשנ"ב, בתאריך ד' חשון,<ref>שיחות קודש, תשנ"ב חלק א', עמוד 259. 1992, ברוקלין ניו יורק.</ref> שרו החסידים לפני הרבי בהתוועדות את השיר הנזכר לעיל "חיילי אדוננו, מורנו ורבנו, משיח צדקנו", והרבי הגיב: {{ציטוטון|זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה"שבת אחים גם יחד", כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד"שבת אחים גם יחד".}}

בתחילת שנות התשעים נפוץ פזמון נוסף: {{ציטוטון|יחי אדוננו, מורנו ורבנו, מלך המשיח לעולם ועד}}. קיימת הקלטת וידאו משנת [[תשנ"א]] בה נראה הרבי מעודד את החסידים השרים פזמון זה.<ref>[youtube.com/watch?v=pbFjzXFpkIs וידאו] - הרבי מעודד שירת "יחי" ב-770 - ט"ו באייר תשנ"א. {{וידאו}}</ref> למחרת הגיב הרבי בחומרה באוזני מזכירו הרב לייבל גרונר, והודיע שאם לא יובטח כי דבר זה לא יישנה לא ייכנס לבית המדרש לתפילה. מאז ועד בתשנ"ב לא שרו עוד את השיר בפניו {{מקור}}. לאחר נ"ג, בפעמים בהם יצא אל הקהל, שרו לפניו 'יחי' והוא עודד את השירה בעוז.

===יחס הרבי למתח המשיחיסטי בשנים האחרונות לפני מחלתו===
בסוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 הפך העיסוק של הרבי בנושא הגאולה לאינטנסיבי יותר ויותר{{הערה|[[מנחם ברוד]], [http://www.chabad.org.il/_uploads/downloads/nekuda1.pdf הנקודה החב"דית] {{PDF}}, עמ' 33.}}. הדבר עורר להט משיחי אצל חסידיו שמקצתם החלו אף להכריז כי הרבי עצמו הוא המשיח. לימים, יטענו המשיחיסטים כי דעת הרבי לגבי פרסום משיחיותו השתנתה בסוף ימיו, ויבססו טענה זאת על התבטאויותיו ותגובותיו בשנים אלו. מנגד, גם בזרם המתון יסתמכו על התבטאויות ותגובות אחרות כדי לבסס את דעתם שהרבי נשאר בהתנגדותו לפרסום. להלן חלק מן ההתרחשויות עליהן מסתמכים החסידים.

====שנת 1991====
בכ"ח ניסן, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א – ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474]{{PDF}}}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - אתר חב"ד אינפו}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח{{הערה|{{חוקר החסידות ד"ר יצחק קראוס חוזר לאירוע מכונן בכ"ז ניסן תשנ"א ynet 06.07.08}}}}. אחת מהן הייתה החתמת חסידי חב"ד ואחרים על טופס "קבלת מלכותו" כ[[מלך המשיח]], יוזמה שקיבלה את עידודו של הרבי. הטופס הראשון הוגש לרבי ב[[אייר]] [[תשנ"א]] ([[1991]]) ועליו 250 חתימות. בין היתר נאמר בו שהנאספים מקבלים עליהם את מלכותו של הרבי מלך המשיח. בתגובה כתב הרבי, תשובה חיובית שגרתית "נתקבל ותשואות חן".<ref>[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf חוברת העובדות שמאחורי הפסק. צילום פתק התגובה של הרבי בעמוד 14 {{PDF}}]</ref>
במהלך השנה, התיר הרבי לרב וולפא להדפיס את הספר "יחי המלך" העוסק בגאולה, ספר שהרבי אסר להדפיס כמה שנים קודם לכן. הרבי התנה זאת בכך ש"ידידים מבינים" ישמיטו ממנו דברים שעלולים להרחיק יהודים מלימוד חסידות. כך יצא הספר לאור ללא רמזים לזהותו של המשיח.

לקראת סוף השנה - חתמו עשרות רבנים וביניהם חברי [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ישראל]] וב[[קראון הייטס]] על פסק דין שבו נכתב: {{ציטוטון|הגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה כ"ק אדמו"ר שליט"א תיכף ומיד כמלך המשיח}}{{הערה|בין החותמים היו : [[דוד חנזין|חנזין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]], [[לוי ביסטריצקי|ביסטריצקי]], יהודה קלמן מארלאו, אברהם אזדבא}}. כחודש לאחר מכן חתמו עשרות רבנים על פסק דין נוסף שבו נכתב: {{ציטוטון|ברור על פי דין תורת אמת, שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד'בחזקת שהוא משיח'}}. (שלב בהתגלות המשיח לשיטת [[הרמב"ם]], הקודם לשלב שבו הוא מוגדר כ"משיח ודאי"{{הערה|[he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90_%D7%93 רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד]}} הרבי התייחס לפסקי דין אלו בפומבי וייחס להם השפעה חיובית על תהליך הגאולה{{הערה|בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב: "ועל פי זה יש לומר, שהחלטת והכרזת מנהיגי אוה"ע בערב שבת פרשת משפטים על דבר המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים", היא, כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", החל מהפסק דין של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שמכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זמו הגלות ומוכנים כבר לקבלת פני משיח צדקנו, וכן הפסק דין של הרבנים ומורי-הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח". [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm44.pdf השיחה כפי שהוגהה ופורסמה על ידי הרבי] {{PDF}}}}. פסקי דין נוספים נחתמו במרוצת השנים <ref>[http://geula.ru/pic/4_58_30946.jpg פסק רבני חב"ד בישראל]; [http://geula.ru/pic/4_58_30947.jpg פסק של רבנים שונים]</ref>.

עם זאת, כמה רבנים <ref>הרבנים דוד אליעזרי ודוד שוחט </ref>נכנסו לרבי לשאול אותו האם יש לפרסם עליו שהוא משיח ונענו בשלילה נחרצת<ref>ספר יתבררו ויתלבנו, הרב [[יחזקאל סופר]] ירושלים תשנ"ו</ref>.

באותה תקופה היה הרב [[יואל כהן]] ממובילי ההתעוררות המשיחיסטית בחב"ד בין השאר באמצעות מאמרים בשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. מסופר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=481 בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם]}} כי כאשר ביקש הרב אהרן דב הלפרין, עורך שבועון "[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]", את חוות דעתו של הרבי לגבי פרסום מאמר של הרב כהן, בנושא פרסום זהות הרבי כמשיח, השיב הרבי: {{ציטוטון|באם רחמנא ליצלן יעשה מעין דמעין דהנ"ל – קדימה שיסגור המכתב עת לגמרי}} (כלומר, לא לפרסם את המאמר ואם יפרסם, עליו לסגור את העיתון).

====שנת 1992====
[[קובץ:קריאת רבני חבד לקראת י שבט תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבני חב"ד קוראים לחסידים: לקבל מלכותו של "הרבי מלך המשיח" (י' שבט תשנ"ג)]]
[[קובץ:החלטת בית דין רבני חבד יח תמוז תשנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב בית דין רבני חב"ד כשבועיים לאחר ג' בתמוז תשנ"ד]]
בשנים תשנ"א תשנ"ב, החלו חלק מהחסידים לפנות אל הרבי בתואר 'מלך המשיח', ולא נענו בהתנגדות<ref>[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1200 וידאו (הדקה ה-15)] </ref>
<ref>[http://www.mamesh.org/images/large/8.jpg תמונה] בה הרבי מחייך לאישה המגישה לו תוף עם הכיתוב "יחי אדוננו"</ref>.

בשנת [[תשנ"ב]] ([[1992]]) שלח הרב וולפא לרבי חוברת שנשאה את השם "קונטרס בעניין קבלת פני משיח צדקנו" שעסקה בזהותו כמשיח. בתגובה שיגר על כך הרבי מענה, ביום י"ג אדר א' תשנ"ב, שלושה עשר ימים לפני היום שבו לקה בשבץ: {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דברי אלוקים חיים, היפך הפצת המעיינות חוצה|}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=481 בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם]}}.

תקופה קצרה לפני שלקה בשבץ<ref>הרב [[מנחם ברוד]], [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41043 ברבעון 'מעיינותיך']</ref>, כתב הרבי בפתק: {{ציטוטון|אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח.. אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו..}} <ref>צילום מפתק [.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=979084&whichpage=2&forum_id=1364#R_7 בכתב יד של הרבי] (ההדגשות במקור)</ref>

[[יהודה לייב גרונר]], מזכירו של הרבי, סיפר: {{ציטוטון|בוקר אחד, אחר תפילת שחרית, כשנכנסתי להיכל, הרבי אמר: מה זה שאומרים עלי שאני המשיח? עניתי שלפי דברי הרמב"ם בסוף הלכות מלכים – פרטים על דבר משיח, הרי הרבי מתאים לזה ביותר. ואמר הרבי: זה שהוא המשיח, צריכים לגלות לו מלמעלה, ולעת עתה לא גילו זה לי|}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=481 העיתונאי בנימין ליפקין, "האווירה בחב"ד מתחשמלת" - שטורעם]}}.

=== תקופת מחלת הרבי===
ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]] ([[1992]]) לקה הרבי ב[[שבץ מוחי]], שגרם ל[[שיתוק]] של הצד הימני בגופו ונטל ממנו את יכולת ה[[דיבור]]. תקופה ארוכה כמעט לא יצא אל הציבור. מחודש תשרי [[תשנ"ג]] ועד חודש חשוון [[תשנ"ד]] יצא הרבי מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב ב[[מרפסת]] מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול.

החל מאירוע השבץ ועד הנסיון הגדול גבר הלהט המשיחי, ועמו הפרסומים על זיהויו כמשיח<ref>[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4075 קטעי עיתונות], המשקפים את הפרסומים על זיהויו של הרבי כמשיח</ref>. כאמור, בתקופה זו יצא הרבי מדי פעם למרפסת שנבנתה במיוחד לשם כך, והשקיפה אל בית מדרשו שב[[מרכז חב"ד העולמי - 770]]. בהזדמנויות אלו נהגו חסידיו לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד הרבי את השירה<ref>[http://www.chabad.co.il/newvideo/video.php?id=1440 וידאו] של עידוד שירת 'יחי' בכינוס ה[[שלוחי הרבי מליובאוויטש|השלוחים]] 1993 </ref>. (בקרב חסידי חב"ד ישנו יחס מיוחד לתנועותיו של הרבי, שכל אחת מהם נחשבת בעלת משמעות{{הערה|1=פתגם [[היום יום]] י"ד טבת: "תנועת צדיק, ומכל שכן ראיה או שמיעת קול, צריך לפועל שלא ישכח לעד." כך גם בקישורים הבאים: [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=272 כל מי שזכה לחזות בתנועה הזו], ליפקין אתר שטורעם, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31518 לעקוב אחרי כל תנועה] הרבנים קפלן ומייזליש, [[שבועון בית משיח]]}}).

מרבית חסידי חב"ד סברו בתקופת מחלתו של הרבי, כי למרות שהרבי הביע פעמים רבות קודם לכן את אי שביעות רצונו מזיהויו כמשיח, עידוד השירה מלמד שגישתו השתנתה, והרבי כבר אינו מתנגד לפרסומו כמשיח, כן סברו רוב רבני התנועה שדעתו של הרבי השתנתה{{הערה|1="...מובן שהציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות . . לכן, כשאנו רואים בעינינו שלמעשה הרבי מעודד את השירה ומאשר אותה פעם אחר פעם, מובן שכעת כבר מותר לומר זאת." שבועון כפר חב"ד גיליון 558 ו' שבט תשנ"ג, ראיון עם הרב יואל כהן [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 צילום קטע מהכתבה]}}. כיום, טוענים החסידים מהזרם המתון, כי מצבו הבריאותי של הרבי לא איפשר לו לשמוע את תוכן השיר {{מקור}}. כיום יש בזרם המתון, הטוענים כי הדברים היו נכונים לשעתם, אולם אינם מתאימים כיום, לאחר נ"ד, יש הטוענים כי החסידים טעו אז בהבנת הדברים, וכי דעתו של הרבי הייתה ונשארה נגד זיהויו ופרסומו כמשיח.

לקראת י' בשבט ה'תשנ"ג, יזמו חסידי חב"ד כינוס שמטרתו 'קבלת מלכותו' של הרבי כמשיח. התקשורת פרסמה שב-[[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]] עומד להתקיים מעמד הכתרה של הרבי כ"מלך המשיח" וחלק מרבני חב"ד פרסמו הודעה ששללה את הרעיון<ref>נוסח המודעה: אזהרה נוראה: היות שנתפרסם אודות עניין הכינוס ט' שבט אור ליום יו"ד שבט וכו' עניינים בלתי רצויים שעלולים ח"ו להביא לידי חלול שם ליובאוויטש, מצאנו לנכון להזהיר, א) לא לעשות ח"ו טעלוויזשאן, וראדיא לחוץ. ב) עניין ההכתרה מושלל. ג) כל עניין השידור רק אם הוא עבור אנ"ש שי' ולא לחוץ מאנ"ש כי זה עשוי לקלקל יותר מן התקון. כל העניין הוא רק עבור אנ"ש ולא חוצה. עה"ח: ב"ד דשכונה כאן צוה ה' את הברכה. ועד הרבנים הכלליים וועד רבני אנ"ש דאה"ק.</ref>. במקביל פרסמו חלק מרבני חב"ד קריאה רשמית לחסידי חב"ד להשתתף במעמד ו"לקבל את מלכותו של הרבי מלך המשיח"<ref>
צילום ה'קריאה' מובא בקובץ [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/55589_he_1.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] גרסת המשיחיסטים להשתלשלות האירוע בי' שבט תשנ"ג</ref>.

לאורך כל תקופת המחלה היו רבים ששאלו את חסידי חב"ד מה תהיה תגובתם אם הרבי ח"ו ימות. התגובה שניתנה ברוב המקרים הייתה שדבר כזה בלתי אפשרי. רובם ככולם של חסידי חב"ד היו משוכנעים שהרבי יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמלך המשיח <ref>בעקבות דברים שאמר הרבי לפני מחלתו שנשיא הדור צריך להיות בגשמיות, וכן משום שהיה ברור שלרבי, שהיה חשוך ילדים, לא ימונה יורש. וכן כי הרבי אמר שאנחנו זה הדור השביעי והאחרון</ref>. באותה תקופה תמכו בעמדה זו רוב רבני התנועה והחסידים וכן העיתון המרכזי של חב"ד (דאז), "[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]".

===הנסיון הגדול בנ"ד===
לאחר כשנתיים מקבלת האירוע המוחי, ב[[כ"ז באדר]] [[ה'תשנ"ד]], שקע הרבי ב[[תרדמת]] ואושפז בבית החולים "בית ישראל". לאחר שלושה חודשי אשפוז, ב[[ג' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]] קרה הנסיון הגדול בתולדות הדור השביעי. העובדה שלא רואים את הרבי בעיני בשר של הרבי גרמה לזעזוע בקרב חסידיו, שסירבו להאמין שמאורע כזה יכול להתרחש. תקופה קצרה אחרי ג' תמוז נ"ד, פרסם [[בית דין רבני חב"ד]] (הגוף והסמכות העליונה של חב"ד בישראל) מכתב, בו הוא קורא לחדול מהכרזות שונות (כוונתם הייתה להכרזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד") ולהכריז רק בנוסח אותו קבע הרבי "יחי המלך"{{הערה|1={{ציטוטון|"והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות."}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 בשיחת ב' ניסן תשמ"ח]{{וידאו}}, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה]}}. רבנים בחסידות הצהירו שטעו בכך שעודדו את הלהט המשיחי, וקראו לחסידים לחדול מהפרסומים המשיחיים <ref>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29982 מאמר] מאת הרב יואל כהן בשבועון כפר חב"ד</ref>. אחרים מהזרם המשיחיסטי לעומתם הצהירו שלא חל כל שינוי, ויש להמשיך ולפרסם את משיחיותו של הרבי למרות פטירתו שלדעתם כלל לא הייתה{{הערה|1=הרב העשל גרינברג ב[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1361 ראיון] ל[[שבועון בית משיח]]}}.

== פולמוס ההתייחסות לחיי הרבי ==
בנוסף לסוגיה המשיחית, מרבית אנשי הזרם המשיחיסטי סבורים שהרבי עדיין חי בגוף גשמי{{הערה|ynetהאם תנועת חב"ד מתפצלת?}}, וממשיכים להוסיף לשמו של הרבי את האיחול המוצמד אך ורק לאנשים חיים "שליט"א" (ראשי תיבות של 'שיחיה לאורך ימים טובים אמן'){{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מאמרים על הרבי]}}.חלק מהם אינם עולים ל[[אוהל]] ובאים רק ל[[מרכז חב"ד העולמי - 770|בית מדרשו]] ב[[ברוקלין]].

הזרם המתון בחסידות מסתייג מפעולות אלו של הזרם המשיחי, מתנגד לדעתם וסבור שהרבי הסתלק מן העולם. אנשי הקבוצה נוהגים כדרך חסידים שרבם נפטר, והם מצפים לשובו בתחיית המתים.

===רקע רעיוני===
במשך השנים, האפשרות שהרבי ימות נחשבה על ידי חסידיו כבלתי אפשרית. אמונה זו התבססה על הצהרתו של הרבי עם תחילת כהונתו כי דורו - הדור השביעי בחסידות, הוא הדור האחרון בשושלת אדמו"רי החסידות ותפקידו להביא את הגאולה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר "באתי לגני" ה’תשי”א]}}. במשך השנים חזר הרבי על הצהרה זו תוך הדגשה ש"דורנו הוא הדור האחרון לגלות והוא הדור הראשון לגאולה"<ref>לדוגמה: דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות שיזכה להיות דור הראשון של הגאולה, 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ח, כרך ג, עמ' 493-498</ref>. כתוצאה מכך האמינו החסידים שהרבי יחיה עד בוא הגאולה ולאחריה (ב[[חיי נצח|חיים הנצחיים]] שבגאולה). גם בתקופת מחלתו המשיכו החסידים להביע בפומבי את ביטחונם שהוא יחיה{{הערה|שם=מייקל|מייקל ספקטר [michaelspecter.com/1992/03/the-oracle-of-crown-heights/ The Oracle of Crown Heights] ניו יורק טיימס, 15 מרץ, 1992}}. גם לאחר מותו מרבית החסידים משני הזרמים ממשיכים להאמין או לפחות לקוות שהרבי יתגלה כמשיח.

בהשקפת העולם החב"דית מיוחסת חשיבות רבה לאדמו"רי חב"ד כ"נשיאי הדור". הרבי עצמו אמר: {{ציטוטון|מוכרח להיות משה בכל דור ודור, שבו תתלבש נשמת משה}}{{הערה|1=לקוטי שיחות - שמות א [http://www.otzar770.com/cgi-bin/imgserv.exe/convert?ilFN=f:\web\otzar770\ocr_files\main\sihot\26\B0007.tif&ilIF=G&ilSC=30 השיחה המקורית ביידיש],[http://www.old.hageula.com/pdf/moshelomet.pdf השיחה בתרגום לעברית]}}. כלומר, נשמתו של [[משה רבנו]] התלבשה בכל אחד מאדמו"רי חב"ד (בהסתמך על דברי התלמוד "[[משה]] לא מת"<ref>כך בדברי הרבי, לעומת לשון הגמרא "לא מת משה" ב{{בבלי|סוטה|יג|ב}}</ref>).

===ההתייחסות===
המשחיסטים הבינו שכל הענין של ג' תמוז היה רק ניסיון (כבמשה בשעתו). זאת כחלק אחד מאמונתם שהרבי הוא המשיח ושהוא ממשיך להנהיג את הדור{{הערה|[[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמודים 22-21. מאמר מערכת, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug4.pdf קובץ משיח וגאולה – ד] {{PDF}}, עמוד 3, סעיף ב.}}. בעקבות זאת הם ממשיכים לכתוב עליו שליט"א ('''ש'''יחיה '''ל'''אורך '''י'''מים '''ט'''ובים '''א'''מן){{הערה|טענתם מופיעה ב- הרב לוי יצחק גינזבורג,'''התוועדות חסידית''', הוצאת [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"ס]].}}. המשיחיסטים משתמשים בדרך כלל בתארים 'מלך המשיח שליט"א' או 'מה"מ שיל"ו' ('''ש'''יחיה '''ל'''עולם '''ו'''עד) המדגיש את האיחול לחיים נצחיים. עם זאת, חלק מהמשיחיסטים עולים אל הקבר.

לעומת זאת, הזרם המתון בחב"ד אינו מקבל את זה שהרבי לא מת. חלק מהזרם המתון משתמשים בתואר "הרבי נשיא דורנו" או "הרבי" בלבד{{הערה|1=[[בית דין רבני חב"ד]] במכתבים[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43698 1]; ארגון [[צא"ח]] [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=12 באתר],[http://www.chabadpt.org/contents.asp?aid=6388 ובמודעות לציבור]}}. ב[[קה"ת|הוצאה לאור הרשמית של חב"ד]] ובחוברות ופרסומים אחרים של הזרם המתון, מופיעים לפעמים תארים המתאימים לצדיק / אדמו"ר שנפטר כמו למשל זי"ע ("'''ז'''כותו '''י'''גן '''ע'''לינו"), או זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע ('''ז'''כר '''צ'''דיק '''ו'''קדוש '''ל'''ברכה '''ל'''חיי '''ה'''עולם '''ה'''בא, '''נ'''שמתו '''ב'''גנזי '''מ'''רומים, '''ז'''כותו '''י'''גן '''ע'''לינו). העלון "[[שיחת השבוע]]" ביום ג' תמוז כותב על הרבי את התואר זצ"ל ('''ז'''כר '''צ'''דיק '''ל'''ברכה), ובמשך השנה כותב ללא תוארים כלל, בעיקר כדי לא לפגוע בזרם המשיחיסטי{{הערה|1=[ynet /articles/0,7340,L-3270578,00.html ראו הסברו של הרב ברוד באתר ynet].}}. בנוגע לתואר "שליט"א הנהוג אצל המשיחיסטים, אמר הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|כתיבת "שליט"א" על צדיק לאחרי הסתלקותו, לא רק שאינה מביאה להערצה, אלא אדרבה, מביאה לליצנות והשמצה}}{{הערה|1=מתוך ראיון לעיתון כפר חב"ד, שהובא באתר [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12333&lang=hebrew שטורעם].}}.

===עמדות הצדדים===
הזרם המשיחסטי טוען שמדברי הרבי משמע שהוא המשיח שיחיה חיים נצחיים ושיוביל את הדור לגאולה. משכך כאשר נוצרה התנגשות בין דברי הרבי לבין המציאות הנראית לעיניים - דברי הרבי קובעים{{הערה|1=הסברים לדעתם מופיעים בקובץ [http://www.chabad.fm/265/4294.html קובץ 'חי וקיים'].}}. לעומת זאת, הזרם המתון, מלבד שאינו מקבל את פרשנות המשיחיסטים לדברי הרבי, טוען כי ההלכה מתבססת על המציאות הנראית בעיניים. כאשר הרבי אינו נראה לעינינו הגשמיות היו צריכים על פי ההלכה לערוך לו הלוויה, ומה שנעשה על פי ההלכה אינו אחיזת עיניים{{הערה|מנחם ברוד, "[http://www.chabad.org.il/_uploads/downloads/nekuda1.pdf הנקודה החב"דית]" {{PDF}} עמ' 27. תשרי תשס"ד.}}.

להלן דוגמאות לציטוטים ולראיות שפרשנותם והיחס אליהם שנויים במחלוקת בין הצדדים. המשיחיסטים מצטטים את דברי הרבי ש"מוכרח להיות נשיא דור בגוף גשמי". אך אנשי הזרם המתון סבורים כי הרבי הזכיר שנשיא הדור צריך להיות אדם "שאפשר לראותו ולשמוע אותו", וכולם מסכימים שאי אפשר להבין כיצד דברים אלו מתקיימים כיום, ולכן גם אם אין זה מובן מדוע אין כרגע רבי חי בגוף גשמי, "אי-הבנה ואי-ידיעה אינם תשתית לבניית תאוריות שאין להן אחיזה במציאות"{{הערה|הרב מנחם ברוד, "[http://www.chabad.org.il/_uploads/downloads/nekuda1.pdf הנקודה החב"דית]" {{PDF}} עמוד 38. תחת הכותרת "למד לשונך לומר איני יודע"}}. הסבר מסוים{{הערה|ברוד ב"[http://www.chabad.org.il/_uploads/downloads/nekuda1.pdf הנקודה החב"דית]" {{PDF}} עמוד 39, מביא את ההסבר תוך הסתייגות "אם בכל-זאת רוצים לחפש הסבר כלשהו, ולו 'בדרך אפשר', כדי לתת לנו יותר עידוד וחיזוק" ובהמשך הדברים "הדבר יכול לתת הסבר כלשהו למציאות הקשה שלנו"}}, מוצאים אנשי הזרם המתון בדברי הרבי לאחר פטירת [[יוסף יצחק שניאורסון|האדמו"ר הקודם]]. הרבי ציין את המסופר על [[שמשון]] שהנהיג את ישראל עשרים שנה לאחר מותו והוסיף, "על-אחת-כמה-וכמה בנוגע לרבי ודאי... שיכול להיות המשך הנהגתו, גם לאחרי ההסתלקות כמו בחייו{{הערה|
מהתוועדות י"ב בתמוז ה'תשי"א - 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשי"א חלק שני (ג) עמ'- 185 - בלתי מוגה, הובאה בעלון [http://chabad-il.org/hit/hit412.htm התקשרות 412]}}". כמו כן טוענים חלק מזרם המתון שהרבי יכול להתגלות כמשיח גם לאחר מותו{{הערה|דוד פלדמן, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug1.pdf קובץ משיח וגאולה – א] {{PDF}}, עמוד 31 והלאה. [[יואל כהן]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב] {{PDF}}, עמוד 3 והלאה. חיים משה ברעגשטיין, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ משיח וגאולה – ז] {{PDF}}, עמוד 10 והלאה.}}, משום שבמקורות מוזכרת האפשרות שהמשיח יהיה מן הקמים ב[[תחיית המתים]]<ref>{{בבלי|סנהדרין|צח|ב}}: "אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות" פרוש [[רש"י]] על הגמרא: "אם משיח מאותן שחיים עכשיו, ודאי היינו רבינו הקדוש... ואם היה מאותן שמתו כבר, היה דניאל איש חמודות".</ref>.

המשיחיסטים מצטטים שיחות נוספות שאמר הרבי, מהן משתמע שהרבי הבהיר שהוא לא ייפטר. כך לדוגמה: "נשיא הדור קיים באופן נצחי בלי שינויים אפילו בלי השינוי של גניזה<ref>שיחת ש"פ שופטים תנש"א</ref>", "החידוש של דורנו לגבי הדורות שלפנינו הוא בכך שבהם הייתה הסתלקות הנשמה מן הגוף מה שאין כן בדורנו <ref>שיחת ש"פ בא תשנ"ב</ref>". אנשי הזרם המתון טוענים כי הרבי תלה זאת בתנאי שיבוא משיח מיד, ואז יחיו כולם חיים נצחיים{{הערה|1=[http://www.chabad.fm/265/4298.html ראו בדברי השואל בפורטל "חב"ד"].}}, ואמר זאת כאיחול או תפילה, ולא כהצהרה חד-משמעית. כמו כן הם טוענים שאנשי הזרם המשיחיסטי מפרשים בצורה לא נכונה את דברי הרבי. לדבריהם, הרבי מעולם לא אמר שלא ימות, אלא להפך, הוא כתב צוואה{{הערה|פירוט הדברים בספר 'חשבונו של עולם', הוצאת מכון הספר, תש"ס.}}ואף השמיע שיחה פומבית{{הערה|מוצאי שבת פרשת תרומה ב' אדר תשמ"ח. נדפסה בתורת מנחם התוועדויות תשמ"ח, הוצאת קה"ת, כרך ד' ע' 400 ואילך.}} המדריכה את החסידים כיצד להתנהל אחרי פטירתו{{הערה|1=ראו גם [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12333&lang=hebrew ראיון של הרב יואל כהן לעיתון כפר חב"ד], באתר שטורעם.}}.
המשיחיסטים טוענים כי הצוואה אינה עומדת בסתירה לחייו הנצחיים של הרבי, משום שהוא התכוון בה לתקופה שלאחר ג' בתמוז, אך לאו דווקא שהוא ימות{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 דעות] ב[[פורום]] של האתר חב"ד אינפו.}}, בשיחה עצמה, לטענתם, מבהיר הרבי שלא מדובר על מצב של הסתלקות{{הערה|ראה בספרו הנ"ל של גינזבורג.}}.

==לקריאה נוספת==
* הרב ד"ר דוד ברגר, '''הרבי מלך המשיח''', שערוריית האדישות, והאיום על אמונת ישראל, [[ירושלים]]: אורים, [[2005]].
* ד"ר יצחק קראוס, '''השביעי''', משיחיות בדור השביעי של חב"ד

==קישורים חיצוניים==

* ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].
* [http://www.psakdin.net פסק דין] - אתר המציג פסק דין [[הלכה|הלכתי]] חתום בידי רבנים מחב"ד ומחוצה לה, הפוסק ש"הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח".
;ראיונות עם אנשי אקדמיה
* {{קישור חבד אינפו|83773|'מקור ראשון' על אמונת חסידים ברבי כמלך המשיח|ד"ר אלון דאהן|{{תע|09/04/2014}}}}
{{קישור חבד אינפו|65845|חוקר משנת חב"ד: כל החסידים משיחיסטים|יהודה יפרח, מקור ראשון|{{תע|12/29/2011}}}}

'''פרסומים המציגים את עמדות הצדדים'''
;הזרם המשיחיסטי
* [http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח], מכון תורתו של משיח, בני ברק, תשס"ו. {{PDF}}
* [http://www.hageula.com/study/books/2333.html אמונה ללא פשרות], תלמידי ישיבת חסידי חב"ד בצפת.
* [http://chabad.info/files/ChaiV'kayam.pdf חי וקיים - התשובות לכל השאלות], ר' מנחם מענדל פלדמן, ניו יורק, תשס"ו. {{PDF}} [http://www.chabad.fm/265/ גרסת טקסט].
* [http://chabad.info/files/chasid.pdf חסיד באמונתו יחיה] הרב ישבעם סגל, כפר חב"ד תשס"ג. {{PDF}}
* [[ועד חיילי בית דוד]], קובץ '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76404 אין לנו אלא דברי בן עמרם]''' לקראת ג' תמוז תשע"ג (07.06.2013)
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76363 'ואני ידעתי גואלי חי'] בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו מעיינותך' כז סיון התשע"ג (05.06.2013) {{PDF}} {{אינפו}}
;הזרם המתון
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=287&ArticleID=850 הנקודה החב"דית] הרב מנחם ברוד, כפר חב"ד תשס"ד.
;שונות לסדר
* ישראל לפידות, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76443 "זקניך ויאמרו לך"]''' תגובות אחרי ג' תמוז תשנ"ד, [[שבועון בית משיח]], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013)
* מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76424 ג' תמוז מזווית אחרת, ראיון עם הרב [[זושא פויזנר]] ]''', [[שבועון בית משיח]], ב תמוז התשע"ג (10.06.2013)
* יהודה יפרח, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65845 חוקר משנת חב"ד, פרופ' דב שוורץ: כל החסידים משיחיסטים], מקור ראשון {{אינפו}} ג טבת התשע"ב (29.12.2011)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60345 שימעל'ה פיזם מראיין את אהרון דב הלפרין] - קטעים מהכתבה, י' אדר ב' התשע"א (16.03.2011) {{אינפו}}
* שרגא קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60364 בעקבות הראיון: הגיע הזמן לחשבון נפש], יא 'אדר ב התשע"א (17.03.2011) {{אינפו}}
* חיים גריידינגר, [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3798 הפנים האמיתיות של המשיחיסטים], {{וידאו}} מתוך אתר [[בחדרי חרדים]], {{אינפו}}
* מתי טוכפלד, [יחי אדוננו מלך המשיח], nrg ,20/12/2005.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

שלמה קרליבך

2018-08-09T08:24:22Z

דעה את השם: /* יחסו לליובאוויטש */

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
הרב '''שלמה קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמורי"ם]] רבים - וברניהם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.

==תולדות חיים==
הרב שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה (גרמניה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&st=&pgnum=198&hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי"ב, כרך ג', עמ' 174]}}.

בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ"כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|מתוך ראיון של קרליבך לערוץ הרדיו 'קול ישראל' המצוטט בערך 'שלמה קרליבך' בויקיפדיה}}.

קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים קרליבך.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

===יחס הרבי אליו===
{{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}
באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדוש] וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י"ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב"דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש].}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד. וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדאי. והמשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר היה שם?"...}}.

בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.

בימיו האחרונים הופיע באחת מישיבות חב"ד, ואמר: "שהוא מתחרט שהלך נגד הוראת הרבי".

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

אחד מלחניו של קרליבך, התקבל בחסידות חב"ד, והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}. הלחן מושר עם המילים "אני מאמין, באמונה שלימה, בביאת המשיח אני מאמין. אידעלעך שרייט עד מתי...", (קרליבך שר את הלחן על המילים: 'מקימי מעפר דל', אברהם פריד שר גם הוא את הלחן עם המילים "אידעלעך שרייט שבת").

===ההסתייגות משמיעת שיריו===
כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]

שלמה קרליבך

2018-08-09T08:19:43Z

דעה את השם: /* יחסו לליובאוויטש */

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
הרב '''שלמה קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמורי"ם]] רבים - וברניהם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.

==תולדות חיים==
הרב שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה (גרמניה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&st=&pgnum=198&hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי"ב, כרך ג', עמ' 174]}}.

בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ"כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|מתוך ראיון של קרליבך לערוץ הרדיו 'קול ישראל' המצוטט בערך 'שלמה קרליבך' בויקיפדיה}}.

קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים קרליבך.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

===יחס הרבי אליו===
{{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}
באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדוש] וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י"ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב"דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש].}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד. וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדאי. והמשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר היה שם?"...}}.

בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

אחד מלחניו של קרליבך, התקבל בחסידות חב"ד, והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}. הלחן מושר עם המילים "אני מאמין, באמונה שלימה, בביאת המשיח אני מאמין. אידעלעך שרייט עד מתי...", (קרליבך שר את הלחן על המילים: 'מקימי מעפר דל', אברהם פריד שר גם הוא את הלחן עם המילים "אידעלעך שרייט שבת").

===ההסתייגות משמיעת שיריו===
כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]

שלמה קרליבך

2018-08-09T08:14:29Z

דעה את השם:

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
הרב '''שלמה קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמורי"ם]] רבים - וברניהם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.

==תולדות חיים==
הרב שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה (גרמניה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&st=&pgnum=198&hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי"ב, כרך ג', עמ' 174]}}.

בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ"כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|מתוך ראיון של קרליבך לערוץ הרדיו 'קול ישראל' המצוטט בערך 'שלמה קרליבך' בויקיפדיה}}.

קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים קרליבך.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

===יחס הרבי אליו===
{{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}
באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדוש] וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י"ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב"דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש].}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד. כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר היה שם?"...}}.

בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

אחד מלחניו של קרליבך, התקבל בחסידות חב"ד, והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}. הלחן מושר עם המילים "אני מאמין, באמונה שלימה, בביאת המשיח אני מאמין. אידעלעך שרייט עד מתי...", (קרליבך שר את הלחן על המילים: 'מקימי מעפר דל', אברהם פריד שר גם הוא את הלחן עם המילים "אידעלעך שרייט שבת").

===ההסתייגות משמיעת שיריו===
כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]

יהושע מונדשיין

2018-08-05T15:00:25Z

דעה את השם: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]
הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].

==תולדות חיים==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש"ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.

בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

לאחר חתונתו החל{{הערה|הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר בשמו של הרב מונדשיין שהיה זה בעידוד הרבי {{מקור|דרוש מקור מקובל - כתוב}}}} - לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס כמה מ[[מאמרי האדמו"ר האמצעי]] ועוד.

לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ"דים את רעייתו רחל (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הוא סירב לרבי.

לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב"די והן בקהילייה האקדמית בה הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"}}. החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.

ביום [[ב' טבת]] "[[זאת חנוכה]]" [[ה'תשע"ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].

==ביקורת==
מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא היתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו "לפרוך" ו"לתקן" דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשאינו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת. בשנת [[תשע"ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב"ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב"דיים.

כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם.}}.

באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ע"מ להגיב. כשעבר תקופה והם לא הגיבו, בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]
*בטאון '''[[כרם חב"ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ"ז]]-[[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס"א]].
*'''[[אוצר מנהגי חב"ד]], כרך א' - [[תשנ"ה]], כרך ב' - [[תשס"ה]].
*'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש"מ]].
*'''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ"ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]] ([[תשמ"ד]]).
*מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.
*'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש"ע]].
*'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.
*'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ"ז]].
*''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו"ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י"ז כסלו]] [[תשס"ח]].
*'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו"ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
*'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע"ב]].
*'''[[שו"ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע"ב]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע"ג]].

===ספרים שערך וההדיר===
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ"ח]]).
*'''[[שבחי הבעש"ט]]''' כת"י.

==משפחתו==
*גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]
* גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]
*גיסו הרב [[יצחק סוסובר]]
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמאלענסק]].
*הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש ישיבת]] חב"ד ב[[פתח תקוה]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].

==קישורים חיצונים==
*סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&id=29&oldlang=english "סיפורים וגלגוליהם"] באתר '[[שטורעם]]'
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב"ד און ליין.
*{{קישור חבד אינפו|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב"די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}
*אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע"ה
*{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ"ג טבת תשע"ה}}

;כתביו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע"ה
*'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב"ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע"ו

;טורי פרידה
*{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: "כשרון עצום להפצת המעיינות"|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77266|news|"בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע" ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: "גדול חוקרי [[חסידות חב"ד]] בדורנו"||ב' טבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע"ח}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

משה וולפסון

2018-08-04T20:04:14Z

דעה את השם: /* עם חב"ד והרבי */

[[קובץ:Rav-moshe-wolfson.jpg|ממוזער|שמאל|רבי משה וולפסון]]
רבי '''משה וולפסון''' רבה של קהילת "אמונת ישראל" ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], [[ירושלים]] ו[[ביתר]], ו[[משגיח]] [[ישיבת תורה ודעת]] ונחשב מבעלי ה[[מוסר]] החשובים כיום וחיבר ספרי אמונת עיתך.

==רוח הקודש==
מספר על [[רוח הקודש]] גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה ב[[ארץ ישראל]]. וקיבל על עצמו לומר בכל יום [[קריאת שמע שעל המיטה]] בבית המדרש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה. לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] היה אומר את מזמור נא ש[[בתהילים]], כשהוא חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו [[הרבי]]: שהשי"ת יקבל את כל תפילותיך, ובפרט בפסוק לב נשבר ונדכה.

כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא ב[[אהבת השם]]... {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 10:39]}}
==עם חב"ד והרבי==
הרב וולפסון מוסר שיעורים בקביעות ב[[ספר התניא]], ורבים משיעוריו נמכרים בסדרת קלטות בבית מדרשו.

הרב וולפסון משתתף בכל שנה ושנה בארועי [[י"ט כסלו]] המתקיימים באולמי ויז'ניץ בבורו פארק, ומוסר את דבריו בקשר בין [[פרשת וישב]], [[מלך המשיח]] ו[[תורת החסידות]].
הרבי אמר עליו שהוא אומר [[מוסר]] באופן שהוא גם מתוק.

== לקריאה נוספת ==
*[[שמן ששון מחבריך]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]

משה וולפסון

2018-08-04T20:00:11Z

דעה את השם:

[[קובץ:Rav-moshe-wolfson.jpg|ממוזער|שמאל|רבי משה וולפסון]]
רבי '''משה וולפסון''' רבה של קהילת "אמונת ישראל" ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], [[ירושלים]] ו[[ביתר]], ו[[משגיח]] [[ישיבת תורה ודעת]] ונחשב מבעלי ה[[מוסר]] החשובים כיום וחיבר ספרי אמונת עיתך.

==רוח הקודש==
מספר על [[רוח הקודש]] גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה ב[[ארץ ישראל]]. וקיבל על עצמו לומר בכל יום [[קריאת שמע שעל המיטה]] בבית המדרש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה. לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] היה אומר את מזמור נא ש[[בתהילים]], כשהוא חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו [[הרבי]]: שהשי"ת יקבל את כל תפילותיך, ובפרט בפסוק לב נשבר ונדכה.

כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא ב[[אהבת השם]]... {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 10:39]}}
==תורת החסידות==
הרב וולפסון מוסר שיעורים בקביעות ב[[ספר התניא]], ורבים משיעוריו נמכרים בסדרת קלטות בבית מדרשו.

הרב וולפסון משתתף בכל שנה ושנה בארועי [[י"ט כסלו]] המתקיימים באולמי ויז'ניץ בבורו פארק, ומוסר את דבריו בקשר בין [[פרשת וישב]], [[מלך המשיח]] ו[[תורת החסידות]].

== לקריאה נוספת ==
*[[שמן ששון מחבריך]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]

משה וולפסון

2018-08-04T19:59:23Z

דעה את השם:

[[קובץ:Rav-moshe-wolfson.jpg|ממוזער|שמאל|רבי משה וולפסון]]
רבי '''משה וולפסון''' רבה של קהילת "אמונת ישראל" ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], [[ירושלים]] ו[[ביתר]], ו[[משגיח]] [[ישיבת תורה ודעת]] ונחשב מבעלי ה[[מוסר]] החשובים כיום.

==רוח הקודש==
מספר על [[רוח הקודש]] גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה ב[[ארץ ישראל]]. וקיבל על עצמו לומר בכל יום [[קריאת שמע שעל המיטה]] בבית המדרש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה. לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] היה אומר את מזמור נא ש[[בתהילים]], כשהוא חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו [[הרבי]]: שהשי"ת יקבל את כל תפילותיך, ובפרט בפסוק לב נשבר ונדכה.

כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא ב[[אהבת השם]]... {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 10:39]}}
==תורת החסידות==
הרב וולפסון מוסר שיעורים בקביעות ב[[ספר התניא]], ורבים משיעוריו נמכרים בסדרת קלטות בבית מדרשו.

הרב וולפסון משתתף בכל שנה ושנה בארועי [[י"ט כסלו]] המתקיימים באולמי ויז'ניץ בבורו פארק, ומוסר את דבריו בקשר בין [[פרשת וישב]], [[מלך המשיח]] ו[[תורת החסידות]].

== לקריאה נוספת ==
*[[שמן ששון מחבריך]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]

אוהל (פירושונים)

2018-07-31T12:32:58Z

דעה את השם:

{{פירושונים|
*[[אוהל אדמו"ר הזקן]]
*[[אוהל אדמו"ר האמצעי]]
*[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש]]
*[[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]
*[[אוהל אדמו"ר הריי"צ ]]והרבי - בית החיים "מונטיפיורי" בקווינס
*[[אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון]]
*[[אוהל (השפעת המקיף)]]
*[[אוהל (קבר הצדיק)]]
*[[אוהל מועד (אוהל משה)]]
*[[אוהל מועד (המשכן)]]
*[[אוהל מועד (בנפש)]]
}}

אוהל (פירושונים)

2018-07-31T12:31:08Z

דעה את השם:

{{פירושונים|
*[[אוהל אדמו"ר הזקן]]
*[[אוהל אדמו"ר האמצעי]]
*[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש]]
*[[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]
*[[אוהל אדמו"ר הריי"צ ]] - בית החיים "מונטיפיורי" בקווינס
*[[אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון]]
*[[אוהל (השפעת המקיף)]]
*[[אוהל (קבר הצדיק)]]
*[[אוהל מועד (אוהל משה)]]
*[[אוהל מועד (המשכן)]]
*[[אוהל מועד (בנפש)]]
}}

דבר מלכות

2018-07-29T06:28:44Z

דעה את השם: /* דבר מלכות עם פיענוחים */תיקנתי שגיאה

[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק את [[קונטרס דבר מלכות י"ב]], בסיום חלוקת הקונטרס לחסידים]]
{{מפנה|דבר מלכות|דבר מלכות (פירושונים)}}
'''דבר מלכות''' הינו השם שניתן ל[[שיחה|שיחות]]יו של [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. מקור השם הוא ממדור ב[[שבועון כפר חב"ד]] בו הובאו מידי שבוע שיחות ואגרות מהרבי. ממדור זה צולמו השיחות בשבועות הראשונים להפצתן, וכך נשאר השם גם אחר כך.

==רקע==
בשנת [[תנש"א]], בעקבות שיחותיו של [[הרבי]] בעניין [[מעלתן של ישראל]], החל הרב [[טוביה פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם "דבר מלכות" ובהם השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי ב[[שבת]] האחרונה, בתוספת [[מאמר|מאמרים]], [[אגרות קודש]] ועוד.

היו גם שלוש חוברות שיצאו בהוצאה מיוחדת, והוכנסו בהם שיחות העוסקות במיוחד בענייני גאולה ומשיח. אחת מהם הייתה '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב[[770]] בתאריך [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], שהייתה הדפסה שניה של חוברת שיצאה לאור לראשונה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשם "[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]".

לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], המשיך הרב טוביה פלס בהוצאת החוברות, כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו. מאוחר יותר הוא הפסיק את ההדפסה, מסיבות שונות, והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] נטל את היוזמה להפצת השיחות. מאז מודפסות השיחות בכל שבוע על ידי מכון "אור החסידות" בבני ברק, ומופצות ברחבי הארץ.

שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מבינהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א בה אמר הרבי כי [[הדרך הישרה]], הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על-ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש"א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים]] בשנת [[תשנ"ב]] אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]] ועוד.

חשיבות נוספת ישנה לשיחות אלו, על פי הוראתו של הרבי אחרי פטירתו של [[הרבי הריי"צ]], ללמוד ולדקדק דווקא בשיחות שנאמרו בשנה האחרונה, ואף אמר שבהם ישנם "התשובות על כל השאלות"!

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ"ד
|תוכן=והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב"ד|אנ"ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש"י|השי"ת]] והשנה שקדמה לה
}}

==דבר מלכות עם פיענוחים==
{{ערך מורחב|ערך=[[דבר מלכות - פיענוחים]]}}
[[קובץ:פענוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים בסט]]
סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות של [[הרבי]], שנאמרו בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים.

שיחות אלה הוקלדו מחדש ותוקנו טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.

על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם מאות מובאות ומראי-מקומות שפוענחו על ידי חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עינים.

בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב"ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, ודף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה.

הסט יצא לאור על ידי [[מכון ממש]]{{הערה|1='''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/457.pdf האבן שבכתר הדבר מלכות]''', הפתח דבר לסדרה שנכתב על ידי [[אסף פרומר]] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 457 עמוד 76.}}.

==הוצאות נוספות==
עם הגברת החיות והעיסוק בלימוד הדבר מלכות, החלו לצאת לאור עוד ועוד מהדורות נוספות של השיחות, בפורמטים שונים. ביניהם:

* '''דבר מלכות''' - שני כרכים של שיחות הדבר מלכות, מתורגמות מאידיש, בהוצאת הועד להפצת הדבר מלכות.

* '''דבר מלכות כיס''' - הספר במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים. יצא לאור לראשונה על ידי מכון 'בית משיח 770 ביתר עילית' בשנת תשס"ח.

* '''דבר מלכות מנוקד''' - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי"ל על ידי [[מכון ממש]].

* '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תנש"א-תשנ"ב - מהדורת כיס''' - שיחות הדבר מלכות כפי שהוגהו במקורן על ידי הרבי - שבוע באידיש ושבוע בלה"ק, במהדורת כיס. הוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]].

* '''[[שיחות קודש תנש"א - תשנ"ב]]''' - הנחות בלתי מוגהות של שיחות הדבר מלכות, כפי שאמר אותן הרבי בעת ההתוועדות.

* '''[[דבר מלכות לנוער]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

* '''[[דבר מלכות לילדים]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.

* '''[[דבר מלכות תוכן וסיכום (ספר)|דבר מלכות תוכן וסיכום]]''' - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.

*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Klein%20-%20Elul%2014%2C%205773.pdf הוראות ונקודות]''' - ליקוט כל דבי ה'תוכן קצר' שיצאו לאור על השיחות על ידי [[ועד הנחות התמימים]].

* '''דבש מלכות''' - עיבוד של שיחות הדבר מלכות בלשון קלה וברורה מאת הניה אלישביץ (נכתב במקור לנשים ובנות).

* '''הדרך הישרה''' - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב [[יוסף אברהם פיזם]].

* '''תקע בשופר גדול''' - עיבודים של שיחות מובחרות, יצא לאור לראשונה על ידי [[ועד שיחות באנגלית]], במקור האנגלי ובתרגום לעברית, וכיום מופץ על ידי [[מכון ממ"ש]].

* '''דבר מלכות לעם''' - ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי. יצא עד עתה על דבר מלכות בראשית, חיי שרה וקונטרס בית רבינו שבבבל.

* '''דבר מלכות מבואר''' - ביאור על השיחה בעמקות, אך בשפה השווה לכל נפש, במטרה להנגיש את לימוד השיחה לאנ"ש. עד עתה יצא לאור על דבר מלכות כי תשא, וירא ותולדות.

* '''דבר מלכות לטף''' - ספרי קומיקס הממחישים את השיחות לילדים. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים: '''בעקבות המקדש הנודד''' על שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], '''ברגע האחרון''' על שיחת שבת [[פרשת בלק]] [[תנש"א]]. ו'מרדף אמיץ' על דבר מלכות משפטים.

*'''"דבר מלכות"''' (דיסק) - מכיל שיעורים מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] על שיחות ה'דבר מלכות', כאשר יחד עם השיעור ניתן לראות בו-זמנית את הטקסט של ה'דבר מלכות'. יצא לאור על ידי מערכת [[נחייג ונשמע]].

{{גלריה דבר מלכות}}

==ראו גם==
לגבי קובץ החת"ת והמאמרים הקרוי גם 'דבר מלכות' - עיין בערך [[חת"ת]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/folderview?id=0B4mWfMamtZnjdGRIaUlvZWNPb2c&usp=sharing&tid=0B4mWfMamtZnjMUlKY3lMZEVZY1U שיחות הדבר מלכות בפורמט טקסט ובפורמט צילום].
* [http://www.abc770.org/book/node/709 טקסטים של השיחות (חלקי)], באתר '''חב"ד - אור אין סוף'''.
* [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אפליקציה ללימוד הדבר מלכות], בגוגל-פליי.
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעורים בדבר מלכות השבועי], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר [[770live]].
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84367_he_1.pdf אנא נפשי - ה'עצם' של הרבי בשיחות שנות הנפלאות]''' - בהוצאת מערכת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] תשע"ה
*[http://yoman770.com/wiki/%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90 תיאור חלוקת קונטרס י"ב של ה'דבר מלכות' על ידי הרבי] - אתר יומן 770
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=48364 דבר מלכות עם פיענוחים - מהדורת חתנים] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:דבר מלכות]]

שלמה קרליבך

2018-07-29T06:18:11Z

דעה את השם:

[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו"ר הרש"ב]]
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
הרב '''שלמה קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך ספג ביקורת מ[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמורי"ם]] רבים - ובראשם [[הרבי]] - על דרכו להקל באיסורי תורה.

==תולדות חיים==
הרב שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה (גרמניה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]] ל[[חסידות חב"ד]].

בראשית שנות היו"דים נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.

אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב"ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.

קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים "היפים", והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב"ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.

קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.

בשנת [[תשכ"ח]] הקימו נאמניו את היישוב "מבוא מודיעים"{{הערה|בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו"ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל"מאור מודיעים", אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.

[[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ואליהו חיים קרליבך (ימין)]]
===עם אדמו"ר הריי"צ===
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997] Michael Lerner, "Practical wisdom from Shlomo Carlebach", Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערת שוליים|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערת שוליים|מתוך סרט על דמותו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערת שוליים|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת [[חנוכה]] באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערת שוליים|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערת שוליים|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.}}.

בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני בנגינה פלוני והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו"ר הריי"צ]].

===עם הרבי===
כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערת שוליים|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי"א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.

הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&st=&pgnum=198&hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי"ב, כרך ג', עמ' 174]}}.

בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ"כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|מתוך ראיון של קרליבך לערוץ הרדיו 'קול ישראל' המצוטט בערך 'שלמה קרליבך' בויקיפדיה}}.

קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערת שוליים|[http://www.havurahshirhadash.org/shlomoarticle15.html בראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997].}}: "כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!"

"הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו"... סיים קרליבך.

בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערת שוליים|אבות א יב.}} "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.

===יחס הרבי אליו===
{{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}
באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:

{{ציטוטון|במ"ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס"ד [פסק דין] מפורש הוא בשו"ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ"פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ"ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח"ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס"ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב"ה, [והרי מפורש זה בתוה"ק [בתורתנו הקדוש] וביחוד בתורת חב"ד בכו"כ [בכמה וכמה] מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו"ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח"ו ברצונו של הקב"ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י"ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב"דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.

ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ"ו מרחשוון [[תשנ"ב]] מופיע כך:
אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.
הרבי: איפה הוא עכשיו?
הנ"ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.
הרבי: מה השייכות שלך איתו?
הנ"ל: אני חלק מבית הכנסת שלו "קהילת יעקב".
הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.

===יחסו לליובאוויטש===
לאחד ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: "מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן" (חב"ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערת שוליים|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ"א]].}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ"ש].}}{{הערה|פעם התבטא: "אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.

הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב"ד. כן המשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב"ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערת שוליים|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו-כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב"ד בעולם{{הערת שוליים|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב"ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: "אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב"ד כבר היה שם?"...}}.

בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערת שוליים|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.

פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}{{הערת שוליים|1=[http://youtu.be/TSyUIgJihrk?t=2m38s]}}.

==פטירתו==
[[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א"]]
קרליבך נפטר ב[[ט"ז בחשוון]] [[תשנ"ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב"ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערת שוליים|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

==שירת קרליבך==
שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך".

אחד מלחניו של קרליבך, התקבל בחסידות חב"ד, והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ"ח}}. הלחן מושר עם המילים "אני מאמין, באמונה שלימה, בביאת המשיח אני מאמין. אידעלעך שרייט עד מתי...", (קרליבך שר את הלחן על המילים: 'מקימי מעפר דל', אברהם פריד שר גם הוא את הלחן עם המילים "אידעלעך שרייט שבת").

===ההסתייגות משמיעת שיריו===
כאשר הרב שליאמע, המנהל בבית רבקה בצרפת, שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}

כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערת שוליים|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|מפי השמועה מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]

ראש חודש כסלו

2018-07-29T06:13:08Z

דעה את השם: /* המצב מחמיר */

{{לעריכה|לא אנציקלופדי, זוהי העתקה לא מותאמת לאנציקלופדיה מ"מגילת ראש חודש כסלו"!}}
[[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]]
[[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]]
ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== רקע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל{{הערת שוליים|מלבד כך שכאשר הוציאו את הספר תורה התחילו לנגן את הניגון [[אנא עבדא]] והרבי עודד בצורה מיוחדת ובמשך זמן ארוך מהרגיל}}. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהיה קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב...

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהיה לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]{{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק' של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה) נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו [[יין]] ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על [[יין]]. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בתנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בינתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|אך בשם ר' משה דיקשטיין שהי' אז מה[[וועד המסדר]] ובעצמו הביא את המיטה מסופר שאדרבא היתה זו דווקא כן מיטתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ.}}, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב" [= שיישארו רגועים וילכו לשמוח בשמחת יום-טוב]. כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.

=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות ברצף!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר שמיני עצרת ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" [= עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם'].

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]] [= שתבוא כבר הגאולה], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" [= שהרבי יבריא], ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [= הרבי יבריא (בוודאי)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [= הרבי בריא], כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל (כך אמר) שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי", ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]" [= אלו הם חסידים]... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!" [= זוהי מוזיקה ערבה]...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|1=וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!" [= כמה שהרגישו (טוב) היום; אפילו מיליון פעם טוב יותר מאתמול - הנה ביום השני (מחר) יכולים {עדיין} להרגיש טוב יותר!].}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר (התוועדות) בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|1=הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" [= ביאר והבטיח כבר אז את הכל] וצפה הכל מראש. ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי [[יין]] ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה" [= זה תגיד להם אחרי שהם יתפללו מעריב, לפני הבדלה]. שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של (אב) הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: "אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה" [= כיון שמצד סיבה מדברים לאחר הבדלה]... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]] [= התאחדות אמיתי של כל אחד מבני ישראל, בלי הבט על התחלקותם בענינים אחרים, כמבואר בארוכה בתניא - פרק ל"ב]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים (אחרי השיחה), על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

==ראו גם==
[[ניגון ראש חודש כסלו]]

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)

;יומנים
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf יומן מאת גברת זלצמן]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

ראש חודש כסלו

2018-07-29T06:11:15Z

דעה את השם: /* ליל שמיני עצרת */תיקון טעות

{{לעריכה|לא אנציקלופדי, זוהי העתקה לא מותאמת לאנציקלופדיה מ"מגילת ראש חודש כסלו"!}}
[[קובץ:הושענא רבה תשלח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהושענא רבה תשל"ח שעות ספורות קודם התקף הלב]]
[[קובץ:ריקודי שמחה תשל''ח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריקודי שמחה ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], כאשר הרבי יצא מ-770 לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז שמחת תורה תשל"ח]]
ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== רקע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל{{הערת שוליים|מלבד כך שכאשר הוציאו את הספר תורה התחילו לנגן את הניגון [[אנא עבדא]] והרבי עודד בצורה מיוחדת ובמשך זמן ארוך מהרגיל}}. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהיה קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב...

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זאת, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהיה לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שייאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]{{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק' של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה) נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו [[יין]] ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על [[יין]]. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בתנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בינתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|אך בשם ר' משה דיקשטיין שהי' אז מה[[וועד המסדר]] ובעצמו הביא את המיטה מסופר שאדרבא היתה זו דווקא כן מיטתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ.}}, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב" [= שיישארו רגועים וילכו לשמוח בשמחת יום-טוב]. כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.

=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות ברצף!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר שמיני עצרת ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" [= עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם'].

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]] [= שתבוא כבר הגאולה], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" [= שהרבי יבריא], ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [= הרבי יבריא (בוודאי)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [= הרבי בריא], כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל (כך אמר) שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי", ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]" [= אלו הם חסידים]... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!" [= זוהי מוזיקה ערבה]...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|1=וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!" [= כמה שהרגישו (טוב) היום; אפילו מיליון פעם טוב יותר מאתמול - הנה ביום השני (מחר) יכולים {עדיין} להרגיש טוב יותר!].}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר (התוועדות) בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|1=הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" [= ביאר והבטיח כבר אז את הכל] וצפה הכל מראש. ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי [[יין]] ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה" [= זה תגיד להם אחרי שהם יתפללו מעריב, לפני הבדלה]. שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של (אב) הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: "אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה" [= כיון שמצד סיבה מדברים לאחר הבדלה]... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]] [= התאחדות אמיתי של כל אחד מבני ישראל, בלי הבט על התחלקותם בענינים אחרים, כמבואר בארוכה בתניא - פרק ל"ב]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים (אחרי השיחה), על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

==ראו גם==
[[ניגון ראש חודש כסלו]]

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)

;יומנים
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Yuzevitz-Zaltzman%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf יומן מאת גברת זלצמן]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

חיים קניבסקי

2018-07-29T06:06:12Z

דעה את השם: /* קשריו עם חב"ד */הוספת תוכן

[[קובץ:ר' חיים קנייבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים קנייבסקי]]
הרב '''שמריהו יוסף חיים קנייבסקי''' (מכונה ר' חיים; יליד [[תרפ"ח]]) הוא מהמנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

==תולדותיו==
נולד בנולד ב[[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ח]] פינסק, (אז ב[[פולין]]) כבנם הבכור של הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחות ה[[חזון איש]]. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. ב[[א' בניסן]] של שנת [[תרצ"ד]] עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב ב[[בני ברק]].

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" ובנוסף למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון עבר לישיבת בית יוסף, שם למד זמן אחד, ומייד לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ובשנתו הראשונה שם סיים (בגיל 17) את כל הש"ס.
ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים.

הרב קניבסקי נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר "מרן שר התורה" שבו הוא מכונה בציבור החרדי.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור.

הרב קנייבסקי עומד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה ליטאיים רבים, ומקבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה וברכה בתחומים שונים.

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת ספריו של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל"ח]]]]
[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים, עליה חתום גם הרב קנייבסקי]]

במשך השנים פעל הרבי להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ"ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה). תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב"ד און ליין}}}}.

בחודש כסלו של שנת תשע"ב נפגש ר' חיים עם ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]] ועם ה[[משפיע]] הרב [[מענדל וועכטר]] בביתו. בסוף הביקור העניקו לו ר' יואל והרב וועכטר סט של סדרת [[לקוטי שיחות]] שבהוצאת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}.

בחודש כסלו בשנת תשע"ג נסע ר' חיים לניחום אבלים וביקור חולים אצל השליח הרב [[שמואל שארף]] שנפצע מטיל שנשלח לישראל במלחמת צוק איתן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=72303 הגר"ח קנייבסקי ביקר אצל ר' שמואל שארף ● תמונות] {{חב"ד און ליין}}}}.

בחודש טבת של שנת תשע"ג חתם ר' חיים יחד עם רבנים ואדמו"רים נוספים רבים על קריאה ללימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] (ראה תמונה){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"] {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנת תשע"ז פורסם סרט וידיו של ר' חיים מאזין בהתרגשות לניגון אליו חוברו מילותיו של [[אדמו"ר הזקן]] בפרק מ"א [[ספר התניא]]: "והנה ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=102122 ההתרגשות של הגר"ח קנייבסקי] {{חב"ד און ליין}}}}

בחודש כסלו של שנת תשע"ח ביקר הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה, בארץ ישראל, על מנת להשתתף בהתוועדות י"ט כסלו הגדולה שנערכה בבני ברק, אז נפגש עם הרב קנייבסקי והגיש לו במתנה את קונטרס [[עניינה של תורת החסידות]] וסט של [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] המבוארים, בהוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], ור' חיים אמר שיעיין בספרים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98026 צפו: הרב בערל לאזאר נפגש עם הרב קנייבסקי] {{שטורעם}}}}.

בחודש סיוון בשנת תשע"ח כתב ר' חיים אות בספר תורה שנכתב לעילוי נשמת השלוחים [[גבי ורבקי הולצברג]], והוסיף כי זאת זכות לכתוב בספר שנכתב ונתרם לעילוי נשמת הקדושים שנרצחו בבית חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111411 הגר"ח קנייבסקי כתב אות בספר התורה לע"נ הזוג הולצברג הי"ד] {{חב"ד און ליין}}}}.

במשך השנים נפגש עם אישים חב"דיים שונים, כמו הרב [[גדליה אוברלנדר]] שהעניק לו את הספר 'ניצוצי אש' (אוסף אמרות לפי עניינים וערכי עבודת ה', מספרי [[אדמו"ר הזקן]]){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98607 בני-ברק: הרב קנייבסקי קיבל את הספר 'ניצוצי אש'] {{שטורעם}}}}, הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110861 תמונת הלילה ● בני ברק] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[ישעיהו ובר]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=59748] {{חב"ד און ליין}}}} הרב מאיר אליטוב, שהעניק לו ספר המנגיש מבאר מביאורי הרבי על [[מסכת בבא קמא]] המבוססים על הספר [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס|הדרנים על הרמב"ם]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56579 הרב חיים קנייבסקי קיבל את "ספר ההדרנים של הרבי"] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אליהו צבי יעקובוביץ]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56389 גדולי הליטאים נתנו הסכמה לספר שחיבר "תמים" מכפר-חב"ד] {{חב"ד און ליין}}}}, ועוד.

ר' חיים מצדד בדעתו של הרבי בנושאים שונים, כמו במעלת חבישת [[פאה נוכרית]] על פני מטפחת{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111842 נחשף מכתב של הרב קנייבסקי: פאה - עדיפה ממטפחת] {{חב"ד און ליין}}}}, עובדת [[לוחות הברית]] מרובעות ולא עגולות [[קני המנורה|היות קני המנורה ישרים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%A7%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%9F/ הרב קנייבסקי: קני המנורה היו באלכסון] {{חב"ד אינפו}}}}, כי סכומים שמוציאים על הפצת נרות שבת לאילו שאינן מדליקות נכללים בעניין של "הוצאות שבת חוזרות"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71333] {{חב"ד אינפו}}}}, וכי נכון להביא ילדים לשמיעת [[עשרת הדיברות]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=111187 הרב קנייבסקי: נכון לקחת ילדים קטנים לשמיעת עשרת הדברות] {{חב"ד און ליין}}}}.

==מספריו==
* '''[http://hebrewbooks.org/49173 שונה הלכות]''' - קיצור פסקי ה[[משנה ברורה]] ו[[החזון איש]]
* '''[http://hebrewbooks.org/49935 שערי אמונה]''' - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
* '''[http://hebrewbooks.org/49845 דרך אמונה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
* '''[http://hebrewbooks.org/51409 דרך חכמה]''' - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
* '''[http://hebrewbooks.org/49937 שקל הקודש]''' - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
* '''[http://hebrewbooks.org/49046 ארחות יושר]''' - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
* '''שיח השדה''' - [http://hebrewbooks.org/47700 חלק א'] ו[http://hebrewbooks.org/47701 חלק ב'] קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס
* '''[http://hebrewbooks.org/49918 נחל איתן]''' - על הלכות עגלה ערופה
* '''[http://hebrewbooks.org/49911 טעמא דקרא]''' - חידושים על התנ"ך
* '''[http://hebrewbooks.org/49930 קרית מלך]''' - ציוני מקורות על משנה תורה
* '''[http://hebrewbooks.org/40560 בשער המלך]''' - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47701&pgnum=2 ישוב הדעת]''' - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'
* ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
* '''[http://hebrewbooks.org/49913 למכסה עתיק]''' - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.
* פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד

* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168788& דעת נוטה]''' - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28056& דרך שיחה]''' - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
* '''כל משאלותיך''' - שאלות ותשובות במגוון רחב של נושאים, לפי סדר פרשיות השבוע, בני ברק תשע"ח
* '''[http://hebrewbooks.org/52835 שמעה תפילתי]''' - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
* '''בהיר בשחקים''' - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך

בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם '''דברי שי"ח''' ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

מנחם מענדל שפרן

2018-07-29T06:00:50Z

דעה את השם:

{{לעריכה|כרגע אין קשר לחב"ד (למעט היותו ר"מ בישיבה חב"דית לתקופה קצרה, וזה עדיין לא מצדיק ערך)}}
[[קובץ:שפרן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפרן מקבל את הספר "[[מסתר צפונותיך]]" מידי הרב [[אלימלך טהאלר]]]]
הרב '''מנחם מנדל שפרן''', [[רב|פוסק]] מהדיינים המובילים בתחומי הממונות במגזר החרדי{{הערת שוליים|1=[http://www.themarker.com/tmc/archive/arcSimplePrint.jhtml?ElementId=skira20091016_1121447]}}הוא חסיד גור ואב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב בירושלים וראש ישיבה כלל חסידית "נועם התורה" בבני ברק דיין בבית דינו של הרב לנדא. ומתגורר בעיר [[בני ברק]].

הרב שפרן, נולד ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]]. למד בצעירותו בישיבתו של הרב קופלמן בלוצרן שב[[שוויץ]], וקנה ממנו את דרכי הלימוד כתלמידו של הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].

לאחר נישואיו עבר ל[[ארץ ישראל]], שם שימש כמו"צ בבית הדין של הרב [[ניסים קרליץ]], ונודע בזכות פסיקותיו הישרות והגאוניות בדיני [[חושן משפט]]. הוא מונה לשמש כראש ישיבת [[גור]] ב[[חיפה]], למרות שבאותה ישיבה שימש כר"מ גם הגאון רבי שאול אלתר, כיום ראש ישיבת שפת אמת. בהמשך הישיבה נסגרה. בהמשך הוא קיבל את תפקיד ראשות ישיבת נועם התורה, בו הוא משמש עד היום, ואף מוסר בישיבה שיעורים תמידיים.

כיום הוא מנהל בית דין משלו, וכן משמש כדיין בבית הדין של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], רב העיר [[בני ברק]].

בשנת [[תשס"ז]] שימש תקופה מסוימת כנותן שיעורי הלכה וסמיכה לרבנות בישיבת בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?id=10016&section=news שטורם נט.].}}

בפרשיית הבחורים שנתפסו ב[[יפן]] באשמת הברחת סמים, הוא עורב על ידי אביו של אחד מהבחורים, ואף נוסע ליפן בקביעות למען הצלחתם במשפט{{הערת שוליים|1=[http://ladaat.net/forum/index.php?topic=30250.0 בחדרי חדרים]}}.

בסערה שהתחוללה בשנת [[תשס"ד]] אודות [[פאות נכריות]] שיובאו מהודו והיו שטענו כי הן נגזזו שם ונאסרו מדין אביזרייהו ד[[עבודה זרה]] ואסורים בהנאה, פסק הרב שפרן שכיון שאין עדות ברורה שהפיאות אסורות אזי יש להעמידן על חזקת כשרות, על פי הכלל "עדים בצד אסתן ותאסר".

בקיץ [[תשע"ה]] השתתף בערב מיוחד ל[[תמימים]] מישיבת [[תות"ל נתניה]] שהצטיינו במבצע יגיעה בתורה - 'מנחת חינוך בתורת הרבי'. הרב שפרן התפלפל והשתעשע עמם בדברי תורה, נשא בפניהם דברים נלהבים והביע התפעלות עצומה מרמתם החסידית והלימודית. בהמשך ריתק את התלמידים ושיתף אותם בשביבים מביקוריו אצל [[הרבי]], ואף גילה בפניהם כי גם הוא תלמיד ליובאוויטש.

== קישורים חיצונים ==
*[http://din.org.il/author/mendelshafran/ מאמר מהרב באתר דין]
*[http://www.kolhashiurim.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Idish&SearchValue=%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%9F&InCall=True שיעור באתר קול הלשון]
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0/ הדיין הרב מנדל שפרן התפעל מהתמימים בנתניה - {{אינפו}}]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: שפרן מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חסידי גור]]