חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

קטגוריה:הלכה

2017-06-03T18:54:10Z

דירה בתחתונים:

[[קטגוריה:תורת הנגלה]]
תורת המחיצה-שיטת ההלכה בנושא המחיצות בבית הכנסת בצירוף דעתו הברורה של כק האדמור מליובאוויטש בנושא. נערך ע"י ר׳ משה חיים חנונו מכפר חבד

פתח תקווה

2017-05-25T04:56:08Z

דירה בתחתונים:

{{קהילת חב"ד
|עיר=פתח תקווה
|תמונה=[[קובץ:בית כנסת צמח צדק חב"ד.jpeg|שמאל|250px]]
|תיאור=בית כנסת צמח צדק חב"ד במרכז העיר
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=תלמוד תורה צמח צדק, בית ספר לבנות אור חיה, רשת גני ילדים, כולל ערב ללימוד חסידות, ישיבת תומכי תמימים
|שלוחים מרכזיים=הרב [[אשר דייטש]], הרב [[מרדכי גורליק]],
|מספר משפחות בקהילה=מעל 80
}}
[[קובץ:חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד בעיר, הרב דוד חנזין]]
[[קובץ:469140.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשר דייטש ראש העיר יצחק אוחיון והרב מרדכי גורליק]]
[[קובץ:508293.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם בבית כנסת "צמח צדק" פתח תקווה]]
[[קובץ:שיירת האור בחנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בחנוכה]]
העיר '''פתח תקווה''' (המכונה "אם המושבות") היא החמישית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. נוסדה כמושבה בשנת [[תרל"ח]]. זמן כניסת השבת הרשמי בעיר הוא ארבעים דקות לפני [[שקיעת החמה]], כפי [[מנהג]] [[ירושלים]] שלא כשאר ערי מרכז הארץ (משום שמקימי העיר היו מאנשי ירושלים).

== היסטוריה חב"דית בעיר ==

'''ביקור הרבי הריי"צ'''

בב' [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]] כשבין השאר, ביקר גם את הקהילה היהודית בפתח תקווה. שם נערכה לכבודו קבלת פנים רישמית ליד בית כנסת הגדול "בית יעקב", גם נכנס לבית כנסת חב"ד "צמח צדק" שבעיר, שהינו אחד מבתי הכנסת הוותיקים בעיר - מעל מאה שנה. הכסא עליו ישב על פי המסורת [[אדמו"ר הריי"ץ]] עודנו שמור בבית הכנסת.

לאחר מכן, ביום [[ט"ז מנחם אב תרפ"ט]], עלה על רכבת למצרים, משם המשיך ל[[ארצות הברית]].

'''הרב חנזין'''

בשנת [[תשי"ב]] הגיע להתגורר בעיר פתח תקווה הרב [[דוד חנזין]], שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. [[הרבי]] עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.

בשנת [[תשמ"ז]] פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.

מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. [[הרבי]] מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.

הרב חנזין שימש כרב קהילת חב"ד בעיר וכן כחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] והיה זקן רבני חב"ד.

בחודש [[תשרי]] שנת [[תשי"ט]] נסע הרב חנזין לראשונה לרבי. לאחר שובו [[ארץ הקודש|ארצה]] [[התוועדות|התוועד]] עם החסידים בקהילת חב"ד בעיר (וכן בערים נוספות) וסיפר את חוויותיו ורשמיו מהביקור. כמו כן לימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] באותה [[תשי"ב|שנה]].

בשנת [[תשס"ג]] נפטר, ומאז לא התמנה רב אחר לקהילה. בשנת [[תשס"ח]] החליטה עיריית פתח תקווה - בהשתדלותו של השליח הראשי לעיר הרב [[אשר דייטש]] - לקרוא רחוב על שמו.

== פעילות חב"ד בעיר ==

בית חב"ד בפתח תקווה נוסד על ידי הרב [[בנימין רבינוביץ (פתח תקווה)|בנימין רבינוביץ]], בשנת [[תשמ"א]] (1981), ובהמשך הצטרף אליו הרב [[אשר דייטש]], שקיבל לידיו את הנהלת בית חב"ד, והוא מכהן כיום כשליח הראשי בעיר.

מטעם בית חב"ד, מתקיים בקרייה החרדית שיעור שבועי לציבור החסידי עם המשפיעים הרב [[יוסף יצחק אופן]] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

מידי יום שישי מתקיים במרכז העיר [[מבצע תפילין]] על ידי התמימים מישיבת תות"ל ב[[אלעד]] הסמוכה, וכן התמימים המתגוררים בעיר.

בעבר, יצא לאור גליון '''חב"ד בפתח''' בעריכתו של הרב מרדכי גורליק שהיווה בימה לפרסום פעולות ה[[בית חב"ד]]. בידיעון הופיעו מאמרים, חדשות ואירועים ממוסדות חב"ד בעיר, ברכות מזל-טוב לתושבי הקהילה וכדומה.

מידי שנה מתקיים במתחם התלמוד תורה [[דיי קעמפ אור הגאולה]], שבשנים האחרונות השתתפו בו למעלה ממאה חיילים.

בח' [[אדר]] [[תש"ע]], ערכה עיריית פתח תקווה תחרות בנושא "ספרות תורנית" והרב [[יואב למברג]] זכה ב"פרס לספרות תורנית"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%A9%D7%96%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_53433.html הספר החב"די שזכה בפרס התחרות ● ראיון] {{col}}}}.

== קהילת חב"ד ==

הקהילה הוותיקה במרכז העיר ממוקמת בבית הכנסת "צמח צדק" ברחוב גוטמן על יד השוק, גבאי [[בית הכנסת]] הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]].

קהילה חב"דית נוספת המונה כשישים משפחות פועלת בשכונת גני הדר ובקריה החסידית. [[בית הכנסת]] של הקהילה הוא "הדר מנחם". מידי שנה מתקיימות בחירות לגבאות. [[בית הכנסת]] ממוקם בקראוון ברחוב חנה רובינא.
הקהילה נוסדה בשנות הנונ"ים, ובעבר נעשו מספר נסיונות להביא למקום משפחות חב"דיות נוספות להרחבתה.
בשנים האחרונות הקהילה הולכת וגודלת בעיקר על ידי זוגות צעירים שבאים לגור במקום, כך שנוצר צורך להרחיב את בית הכנסת. בשנת [[תשע"ב]] הורחב [[בית הכנסת]] בקראוון נוסף שהיווה [[חדר שני]], בשנת [[תשע"ה]] הועברה אליו [[עזרת הנשים]] וכך הורחב [[בית הכנסת]] בצורה משמעותית.

בקהילה פועל מערך שיעורי תורה רחב לגברים ולנשים, וכן כולל ערב ל[[אברך|אברכים]] ללימוד חסידות המנוהל על ידי ר' [[ישראל אופן]] בהכוונת אביו הרב [[יוסף יצחק אופן]]. בקהילה פועל גמ"ח כספים בהנהלת ר' רן רוזנטל.

בשכונת כפר גנים פועל בית כנסת חב"ד ב[[שבת]]ות בשם "מה ידידות - נוסח האריז"ל", רב הבית כנסת הוא הרב ידידוביץ.

[[קובץ:הרב דייטש במבצע חנוכה.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אשר דייטש במבצע חנוכה]]

== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר ==

* רשת גני ילדים במרכז העיר, בשכונת הדר גנים ובשכונת "אם המושבות" - גני הילדים במסגרת הממ"ד התורני של חב"ד. לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.
* [[תלמוד תורה]] בנים "[[צמח צדק]]" בניהולו של הרב [[מאיר בוסטומסקי]] בו לומדים כ-200 תלמידים.
* בית ספר בנות "[[אור חיה]]" בניהולה של הגב' נחמה דינה דייטש בו לומדות כ-120 תלמידות.
* בית כנסת "[[צמח צדק]]" - במרכז העיר.
* בית כנסת "הדר מנחם" - בשכונת הדר גנים.
* בית כנסת "מה ידידות - נוסח האריז"ל" - בכפר גנים.
* מקוואות - בשיטת חב"ד.
* [[נשי ובנות חב"ד]].
* [[שפרה ופועה]].
* [[צבאות ה']].
* כולל ערב ללימוד חסידות.
* ישיבת תומכי תמימים.
* ישיבת בין הזמנים שעל ידי [[את"ה העולמי]] מידי חודש ניסן.

== שלוחי הרבי בעיר ==
* הרב [[אשר דייטש]] - שליח ראשי ומייסד ביהכ"נ "הדר מנחם".
* הרב אליעזר הכהן ויספיש - מנהל מרכז החסד.
* הרב שלמה יהודה הלוי סגל - מנהל מחלקת פעילות בבתי עסק ואזור התעשיה, ואחראי הכשרת מטבחים.
* הרב מרדכי גורליק - שליח בשכונת אם המושבות.
* הרב אילן טבוך - שליח בשכונת אחדות.
* הרב חמדי גנץ - שליח בשכונת כפר אברהם..
הרב לוי יצחק דורון-שליח הרבי ומנהל בית חבד בשכונת שיפר החדשה בעיר.

== חסידים שהתגוררו בעבר בעיר ==
* הרב [[חיים צבי ליפסקר]] - רשם [[ניגונים]] שנשתמרו בזכותו, [[ניגון אשרנו]], ניגון רע"ג, רע"ד ועוד.
* הרב [[ברוך פריז]]
* הרב [[אברהם פריז]]
* ר' [[מנחם זיגלבוים]]
* הרב[[יעקב משה חנזין]].
* ר' [[שניאור זלמן רודרמן]]
* הרב [[אסי שפיגל]].

==ראו גם==
*[[ניגון שאמיל]]
*[[דוד חנזין]]
*[[ב' מנחם אב תרפ"ט]]

== קישורים ==
*[http://www.chabadpt.org/ אתר בית חב"ד]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39708/ רחוב על שם הרב חנזין] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2819 גילויים נחשפים מביקור [[הרבי הריי"צ]] בפתח תקווה] {{שטורעם}}
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94/ בית חב"ד האיר את פתח תקווה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/%D7%92%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A1%D7%A2/ גן ישראל אור הגאולה בפתח תקווה נפתח בסערה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%91%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%94/ הרב גרונר התוועד בפתח תקווה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

אליהו יוחנן גוראריה

2017-05-04T08:36:08Z

דירה בתחתונים:

[[תמונה:42998.jpg|left|thumb|250px|הרב גוראריה]]
הרב '''אליהו יוחנן גוראריה''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) [[שליח]] [[הרבי]] ורבה האשכנזי של העיר [[חולון]]. עומד בראש מכון המחקר התורני "[[אהלי שם]]", שהוציא עד כה עשרות רבות של ספרי עיון בהלכה ומנהג במגוון נושאים, רבים מהם נכתבו ונערכו על ידיו.

== תולדות חייו ==
הרב גוראריה נולד ב[[כ"ט בכסלו]] [[תשי"ב]] ב[[תל אביב]], להוריו הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ומרת [[טעמא גוראריה]]. בילדותו היגרה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בברוקלין והיה ממצויני הישיבה.

בהוראתו המפורשת של [[הרבי]] סיים את לימודי ה"[[סמיכה]]" לרבנות עוד בטרם נישואיו, והוסמך על-ידי ראשי ישיבות [[תומכי תמימים]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]].

מאוחר יותר השתלם בלימודי [[סמיכה לרבנות]] בהיקף רחב יותר, וקיבל תעודת-כושר לרבנות מ[[הרבנות הראשית לישראל]]. כמו-כן קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]] ומהרב [[נחום טרבניק]] רבה של [[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשל"ו]] נשלח הרב גוראריה על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'. בשנת תשל"ח התמנה למנהל גשמי ב[[ישיבה גדולה חח"ל צפת]]. בשנת [[תשמ"ד]] התמנה לרבה של "קריית שרת" ב[[חולון]]. מאוחר יותר התמנה כחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]. בשלהי [[תשרי]] [[תשנ"ט]] נבחר לתפקיד רבה של חולון.

הרב גוראריה עומד בראש מכון המחקר "[[אהלי שם|אהלי שם ליובאוויטש]]", מוציא לאור ספרים רבים, בולט במיוחד ספרו רמ"ח [[אותיות]], שכולל רמ"ח עניינים מלוקטים אך ורק מהספרים הנמצאים בביתו
בשנים האחרונות החל לפרסם טורים הלכתיים בעיתון כפר חבד שם מביא לעומק את מנהגי חבד בנושאים שונים וסיבת המנהג.

== ספריו ==
[[תמונה:חקרי מנהגים.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'חקרי המנהגים']]
*'''תולדות יצחק אייזיק''', מכון אהלי שם, [[כפר חב"ד]] [[תשמ"ז]]
*'''ילקוט בר מצוה'''.
*'''הספר בהלכה'''.
*'''[[ציצית]] הלכה למעשה''' - ליקוט על הלכות [[ציצית]] ו[[מנהגי חב"ד]], [[תשמ"ח]].
*'''חקרי מנהגים (חב"ד)''' - 4 כרכים - חקירות על [[מנהג]]י חב"ד שהנהיגו [[רבותינו נשיאנו]] ואת המנהגים הנהוגים בקהילות ישראל השונות. יצא לאור על ידי [[מכון אוהלי שם]] שב[[חולון]], [[תשנ"ט]]-[[תשע"ה]].
*'''חקרי מנהגים (ברלין)''' - חקירות מנהגי קהילת ברלין, [[תשס"ז]].
*'''[[רמ"ח אותיות (גוראריה)|רמ"ח אותיות]]''' - אוסף רמ"ח ידיעות, הנהגות, אמרות טהורות, תעלומות חכמה, מלוקט מספרי ראשונים ואחרונים מאלו הקיימים בביתו בלבד, תשס"ו.
*'''ברית נתן''' - טעמי הלכה ומנהג לברית מילה, תשס"ז.
*'''תולדות ברוך מרדכי''' - תולדות חייו של הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]], מכון [[אהלי שם]], תשס"ח.
*'''תולדות שמואל מונקעס''' - מכון אהלי שם, [[תשע"א]].
*'''[[האח (עיתון ילדים)| האח]]''' - עיתון הילדים שראה אור ב[[ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע"א]] - [[תרע"ד]] בכריכה אחת, בתוספת תולדות העיתון והעורך ומפתחות מפורטים, [[תשע"ב]].

==משפחתו==

חתניו:
הרב יהודה אליקים טייכטל - שליח הרבי ורב הקהילה ברלין גרמניה
הרב שניאור זלמן הבלין - שליח הרבי דרזדן גרמניה
בניו:
הרב דוד גורארי' שליח הראשי לחולון
הרב אליעזר גורארי' - שליח הרבי קרקוב פולין
הרב מנחם מענדל גורארי'- שליח הרבי אטלנטה ג'ורגיה ארה"ב
הרב שמואל גורארי' - שליח הרבי בולטימור מרילנד ארה"ב

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9A-%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%93/ הביקור בישיבה בצפת שחולל מהפך ביחס לחב"ד]''' {{וידפו|}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14094 הרב גוראריה מתארח במדור 'מילה של חסיד']''' {{שטורעם}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=70236 מכתב חריף נגד עריכת ליל הסדר במלונות]''' {{שטורעם}}

{{מיון רגיל: גוראריה אליהו יוחנן}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חולון:אישים]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

ניסן מנגל

2017-05-04T08:32:43Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:מנגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן מנגל (י"ב שבט תשע"א, בעת מעמד ההכתרה של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]])]]
הרב '''ניסן מנגל''' הוא דיין ב[[בד"צ קראון הייטס]] ורב [[בית הכנסת]] "כתב סופר" בשכונת [[קראון הייטס]]

==תולדות חיים==
נולד בברטיסלבה בירת סלובקיה, ובהיותו בגיל 10 נלקחה משפחתו על ידי ה[[נאצים]] למחנות המוות. על אף גילו הצעיר, בשעת הסלקציה הצליח לשכנע את הצורר ד"ר מנגלה שהוא בגיל 17, ובשל כך הצליח להינצל ממוות, והיה מהנערים עליהם ערך הצורר ניסויים רפואיים ובשל כך שרד את כל אימות השואה.

כאשר התקרבו כוחות הברית, הצטרף עם שאר אסירי המחנה לצעדת המוות, ובנס הצליח לשרוד את כל הצעדה ולהישאר בחיים{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%95/ ניצחון היהדות: הרב מאנגל במסע למחנה המוות אושוויץ] {{אינפו}}}}.

לאחר סיום המלחמה, למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בתשי"ט קיבל [[סמיכה]] לרבנות.

מספר פעמים נשלח על ידי הרבי לליקווד הנחשבת למעוז הליטאי-אמריקאי של ההתנגדות לשיטת החסידות, וקירב שם מספר בחורים ואברכים לתורת החסידות.

לאחר נישואיו עם רעייתו רייזל, בתו של הרב לייב הארליג, התיישב בשכונת [[קראון הייטס]], ובהמשך התמנה לדיין ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] ולרב [[בית הכנסת]] 'כתב סופר' בשכונה.

בתשל"ה חיבר ספר מראי מקומות וציונים על שולחן ערוך חושן משפט של אדמו"ר הזקן. בנוסף, ערך מספר ספרים תחת הוצאת הספרים [[קה"ת]], ביניהם תרגומים ל[[אנגלית]] של הסידור והמחזור החב"די, מבוא ומראי מקומות לתניא בתרגות ערבי שיצא לאור בקזבלנקה, וספרים נוספים בשפה האנגלית.

בשנת [[תשס"ו]] עמד לצידו של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והוציא גילוי דעת משותף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20506 הרבנים: ל"בחירות" אין תוקף על פי הלכה!] {{אינפו}} י"ד [[אייר]] התשס"ו (12.05.2006)}} יחד איתו עם הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]] נגד קיום בחירות מוטות שהתקיימו בצורה לא ישרה וללא פיקוח חיצוני.

בשנת [[תש"ע]] כאשר נפסק על ידי הרכב בית הדין של הזבל"א לקיים בחירות לאיוש משרת הרב השלישי בשכונת קראון הייטס, הציג את מועמדתו ונתמך על ידי הרב [[אהרן יעקב שווי]], אך מאוחר יותר הסיר את מועמדותו לטובת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] .

בחודש ניסן תשעז יצא במסע של חסידות בויאן לאושוויץ. הצטרפתו לנסיעה היתה על פי בקשת האדמור מבויאן בעצמו כאשר במהלך הטיש אף התבקש לספר מהאדמור האמצעי סיפור חסידי.
בשיאו של המסע הוא סיפר בקצרה את סיפורו בזמן השואה כשהוא מראה את המספר שחקקו הנאצים ימ"ש על בשרו.
הסרטון התפרסם ברשת ועורר הדים רבים בעולם היהודי ומחוצה לו לאחר שהגיע למליוני צפיות.
בעקבות המסע והתמונה שפורסמה נערכו ראיונות במגזינים החבדיים שם סופר בהרחבה סיפור הצלתו מציפרוני הנאצים ימ"ש.

==משפחתו==
*בנו, הרב אברהם ישראל מנגל
*בנו, הרב אליעזר אלימלך (ע"ה) מנגל משלוחי הרבי בניו ג'רזי{{הערה|נפטר בצעירותו בתאונת דרכים ב[[ד' תמוז]] [[תשמ"ח]].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2403942 מפגש מפתיע]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900569 ביקור חולים]''' - הרב מנגל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנגל, ניסן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ניצולי שואה]][[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:דיינים]]

שלום דובער לוין

2017-05-04T08:21:49Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:שלום דובער לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום בער לוין]]
הרב '''שלום דובער לוין''' (מכונה '''בערל לוין''') (נולד ב[[תש"ח]] (1948)) הינו הספרן הראשי ב[[ספרית ליובאוויטש]] ועורך ספרים רבים בהוצאת [[קה"ת]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וב[[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. כיום מתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
הרב לוין הוא בנו של ר' [[ישראל יהודה לוין]]. נולד ב[[פריז]] כשהמשפחה ברחה מ[[רוסיה]]. בילדותו גדל ב[[כפר חב"ד]] ולאחרי ה[[בר מצווה]] הגיע ל[[ישיבה]] ב[[קראון הייטס]]. התחתן עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן.

בחודש [[מנחם אב]] [[תשל"ו]] החל הרב לוין לעבוד בריכוז חידושי רבותינו נשיאנו ו[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[תורת הנגלה]] ובעריכת הקובץ [[יגדיל תורה]], בתחילה במסגרת לימודיו ב[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ולאחר מכן מטעם ה[[מרכז לענייני חינוך]].

בד בבד, החל בחורף [[תשל"ח]] בעריכת קטלוג לספריית [[המרכז לענייני חינוך]] - אוסף [[הרבי]].

ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה מרת [[חנה גוראריה]], באמצעות הספרן הרב [[חיים ליברמן]], למנות את הרב שלום דובער לוין לספרן גם ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] - אוסף [[אדמו"ר הריי"צ]], אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי וביקש שלא לערב בין שתי הספריות{{הערת שוליים|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש עמ' קכ"ח}}.

בחורף [[תש"מ]] החל לעבוד בעריכת סדרת [[אגרות קודש]] של רבותינו נשיאנו.
למחרת פורים תשמז קיבל הוראה מהרבי שהועברה ע"י המזכירות להתחיל להתעסק בהדפסת אגרות קודש של כ"ק אדמו'ר נשיא דורנו כשבא' ניסן אותה השנה יצא לאור החלק הראשון כשעד ג' תמוז יצאו לאור 22 כרכים.

בשנת [[תשמ"ה]] עסק על פי בקשת [[הרבי]], כספרן וכחוקר ההיסטוריה החב"דית, בהכנת החומר לתביעת [[אגו"ח]] ב[[משפט הספרים]]. עם סיום המשפט, ב[[ה' טבת תשמ"ז]], אוחדו ספריות אגודת חסידי חב"ד והמרכז לענייני חינוך והרב לוין מונה לספרן ראשי בספריה המאוחדת.

בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי (יחד עם הרבנים [[ניסן מינדל]] ו[[שלמה קונין]]) לחפש אחר ספרי [[רבותינו נשיאנו]] שב[[רוסיה]] ([[אוסף שניאורסון]]), במסגרת הביקור איתר הרב לוין את מיקום האוסף. בכ"ב [[שבט]] [[תשמ"ח]] חזר ל[[ארצות הברית]]. ב[[כסלו]] [[תנש"א]] נסע בפעם השניה (ביחד עם הרבנים [[שלמה קונין]], [[יצחק קוגן]] ו[[יוסף יצחק אהרונוב]]) לנסות לחלץ את האוסף. ברוסיה שהה (בהפסקות) עד שנת [[תשנ"ד]]. במסגרת שהותו שם היה לחבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד ברוסיה]]. לאחר חזרתו ל[[ניו יורק]] המשיך לפעול בדרכים דיפלומטיות להחזרת הספרים לספריית הרבי.

==חיבוריו==
הרב לוין מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.

*'''דובר שלום''' - חידושים וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב]] בעת עריכת המהדורה החדשה של [[שולחן ערוך הרב]]. יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]], [[ח"י אלול]] [[תשס"ג]].
*'''הגהות לסידור רבינו הזקן''' - הגהות שרשם[[הרבי]] על הסידור בין השנים [[תש"א]]-[[תשט"ז]]. בעריכה השתתף גם ר' [[יצחק וילהלם]]. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], [[תשרי]] [[תשס"ז]].
*'''ארגון חב"ד ברוסיה''' - סקירת תולדות [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] מאז הקמתה ועד שנת [[תשנ"ט]]. יצא לאור בשנת [[תש"ס]] על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].
*'''זכרון הרש"ז גוראריה''' - התכתבות [[רבותינו נשיאנו]] עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*'''זכרונותיי''' - תיעוד זכרונותיו של ר' [[ישראל יהודה לוין]] מ[[כפר חב"ד]]. בין הזכרונות, לימודיו ב[[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], פעילותו המחתרתית למען הפצת היהדות ברוסיא וקשיי התפתחות של [[כפר חב"ד]] בין השנים [[תש"ט]] - [[תשכ"ד]]. יצא לאור ב[[תשנ"ו]].
*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישית. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].
*'''ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש''' - חוברת סקירה קצרה על [[ספריית ליובאוויטש]], תולדותיה, מחלקותיה, אוספיה ופעילותה. יצאה לאור בשנת [[תשנ"ח]]. מחולק כשי למבקרי הספרייה.
*'''עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש''' - ליקוט של מאות "פתקים" ומענות שקיבל בנושאים שונים (ניהול [[ספריית חב"ד|הספרייה]], קובץ [[יגדיל תורה (קובץ)|יגדיל תורה]], עבודת [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ועוד ועוד). יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]].
*'''תולדות אברהם חיים''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]] מ[[פלעשצניץ]]. כולל גם את התכתבותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]], החסיד ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]], החסיד ה[[משפיע]] ר' [[הענדל קוגל]] ועוד. נערך על פי הארכיון של הרב רוזנבוים שב[[ספריית ליובאוויטש]] ויצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] בשנת [[תשנ"ח]].
*'''ספר הזכרונות - דברי הימים''' - בשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.
*'''הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה''' - התכתבות של [[אדמו"ר הריי"צ]] עם מלכת הולנד, שר המשפטים, ועד לעניני היתומים והקהילה היהודית, על מנת שיוציאו ילדים יהודיים מידי מאמציהם הגויים. הספר נערך על ידי ר' [[שלום בער לוין]] ויצא לאור כ[[תשורה]] לחתונת בנו.
*'''קונטרס נרות שבת קודש''' - על במצוות [[הדלקת נרות שבת]] קודש. יצא לאור לרגל [[מבצע נרות שבת קודש]] בשנים [[תשל"ה]] - [[תשל"ו]] בשני חלקים: א': ביאור מצוות [[נרות שבת]] קודש ותוכנה, הלכותיה, מנהגיה ופלפולים בדיניה של הדלקתה על ידי רווקה, כתקנת [[הרבי]]. '''ב'''': בירור זמן ההדלקה האמיתי של נרות שבת על פי דעת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]].
*'''מבית הגנזים''' - אלבום כרומו צבעוני, המציג תצלומים נדירים מתוך האוסף הארכיוני של [[ספריית ליובאוויטש]] לצד דברי הסבר קצרים, בספר מוצגים 154 פריטים מאוצרות הספריה. הספר ב[[עברית]] ובאנגלית, תשע"א.
*'''מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי''' - מסמכי תיק המאסר של אדמו"ר האמצעי, [[תשנ"ח]].
*'''[[פרקים בתולדות חב"ד]]''', אסופת מאמרים בתולדות חב"ד שפורסמו בבמות שונות, [[תשס"ה]].
*'''[[ארכיון לוי יצחק]]''', שלושים מכתבים מארכיונו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק, [[תשס"ד]].
*'''[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]''', מהדורה חדשה, [[תשס"ז]].
*'''[[סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו]], [[תשס"ז]].
*'''[[שארית יהודה]]''', שו"ת בשו"ע מהמהרי"ל מיאנוביץ - אחי אדמו"ר הזקן, מהדורה חדשה, [[תשס"ט]].
*'''[[יומן השליחות המיוחדת]]''' - יומן של שליחותו של הרבי לרוסיה לאיתור ופדיית ספרייתו של אדמו"ר הריי"צ, [[תשס"ב]].
*'''[[ליובאוויטש (ספר)|ליובאוויטש]]''' - תולדות ה[[עיירה]] ליובאוויטש, [[תשס"א]].
*'''[[תיקוני מקוואות]]''' - לפי תקנות רבותינו נשיאינו, [[תשנ"ח]].
*'''[[זכרון לבני ישראל]]''' - זכרונותיו של הר' [[ישראל ג'ייקובסון]], [[תשנ"ב]].
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].
*'''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]''', תשמ"ח.
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', [[תש"ע]]
*'''[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]]''', [[תשע"א]]
*'''[[אמירה לנכרי (ספר)|אמירה לנכרי]]''' - ליקוט אודות דיני אמירה לנכרי בשו"ע אדמו"ר הזקן, [[תשס"ז]].
*'''[[קונטרס סדר מכירת חמץ עם ביאורים]]''' - חיבור של [[אדמו"ר הזקן]] שכתב כפי הנראה בתקופת השנים [[תק"נ]]-[[תקנ"ח]], [[תשע"ד]].
* ערך את ה'''[[אגרות קודש]]''' של רבותינו נשיאנו.
* ערך את ה'''[[שלחן ערוך]]''' דרבינו הזקן.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69069&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A2%D7%A8+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F כתבות הקשורות עם הרב לוין] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

===ספריו===
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/doverslm.pdf הספר 'דובר שלום']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/hagahot.pdf הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rashaz.pdf החוברת זכרון הרש"ז גורארי']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mem.pdf הספר 'זכרונותיי']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf החוברת 'משפט הספרים - דידן נצח']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/library.pdf החוברת 'ספריית אגו"ח']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/avodat.pdf הספר 'עבודת הקודש']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf הספר 'תולדות אברהם חיים']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/sample2.pdf חלקים מהספר 'מבית הגנזים']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/tshura.pdf הספר 'הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה']{{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק א']{{PDF}}
[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/neshek2.pdf חלק ב']{{PDF}}

===וידאו===
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 כך התגלתה הגניבה]''', סיפור מאורעות [[משפט הספרים]] בשנת [[תשמ"ז]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*עם הרצל קוסאשווילי כתב [[חב"ד און ליין]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9CCOL_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%90_%D7%A8%D7%A6%D7%94_%D7%A1%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_80324.html הרבי לא רוצה סטנדר מפואר]''' {{וידאו}} - ט' שבט תשע"ד
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82376 אמירת א-ל ארך אפים בימים שאין אומרים תחנון]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} י"ח [[סיוון]] [[תשע"ד]] (16.06.2014)
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לוין שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

נפתלי ליפסקר

2017-05-04T08:16:22Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:נפתלי ליפסקר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נפתלי ליפסקר]]
הרב '''נפתלי ליפסקר''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], ובמסגרתו אחראי על הקשר הרציף עם [[שליח|שלוחי הרבי]] ברחבי הארץ, על מינוי שלוחים חדשים, ועל ארגון פעילויות הוואי עונתיות לילדי השלוחים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקווה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר]] בשנת [[תשכ"ד]]. למד במוסדות החינוך החב"דיים הסמוכים לעיר הולדתו, ובשנת [[תשמ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חזרתו משהותו אצל הרבי, התבקש בשנת [[תשמ"ה]] התבקש על ידי הרב [[אפרים וולף]] לקבוע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גברת [[דליה רויטמן]] -בת אחיו של [[הרבי]] - בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, במתכונת ידידותית. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענה שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם.

===פעילות ציבורית===
בשנת [[תשמ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו פרומה, וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]] שם החל לפעול בשליחות הרבי ולשמש בגבאות בבית כנסת חב"ד הוותיק "צמח צדק" בעיר. בעקבות הצורך לעיתון חב"די לילדים, נמנה בשנת [[תשמ"ט]] על מייסדי השבועון [[במחנה צבאות השם]], שיצא לאור על ידי ארגון [[צבאות השם בארץ הקודש]] שתחת [[ניידות חב"ד באה"ק]].

בשנת [[תש"ס]] הצטרף כחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשס"ה]] בעקבות עזיבתו של הרב [[ישראל ברוד]] את הארגון התמנה תחתיו כמנהל אגף הסניפים.

מאז נכנס לתפקידו, הביא לתנופה של ממש בכל התחומים שתחת אחריותו, הן במינוי עשרות שלוחים חדשים ברחבי הארץ, פתיחת מיזם 'שלוחי תורה', שבתונים עונתיים לילדי השלוחים, מחנות קיץ לבנים ולבנות, חידוש הקשר הרציף עם השלוחים.

בשנת [[תשע"ג]] הודיע יחד עם הרב [[משה שילת]] על מיזם '[[פעילי חב"ד]]' שמטרתו לסייע לכלל השלוחים ברחבי הארץ, ולצרף את אנ"ש למעגל ההשפעה החב"די ולהרחיב אותו לקהלים נוס9פים.
בשנת תשעו החל הרב ליפסקר לכתוב טור שבועי בעיתון כפר חבד בשם "חיים של שליחות" בו הוא מביא מהגיגיו ורעיונותיו בנושא השליחות

==משפחתו==
*אחיו, הרב מרדכי ליפסקר, מנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, ר' שלמה לוין - פתח תקוה
*חתנו, ר' מנחם מענדל מרילוס - פתח תקוה
*בנו, ר' שמחה ליפסקר - מ[[שליח]]י הרבי בנשר, חיפה
*בנו, ר' אריה זאב ליפסקר

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67842 הרב ליפסקר מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} כ"ו כסלו תשע"ד

{{סדרה|הקודם=[[ישראל ברוד]]|הבא=-|רשימה=מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]|שנה=[[תשס"ה]] - (מכהן)}}

{{מיון רגיל:ליפסקר, נפתלי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקווה: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:מנהלי אגף הסניפים בצא"ח]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]

קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו

2016-07-26T09:26:31Z

דירה בתחתונים:

[[קטגוריה:ספרות חב"ד|3]]
כללי הלימוד.
ליקוט מדברי רבותינו נשיאנו אודות הדרכים ללימוד הגמרא באישור הרה"ר לישראל ורבני חבד בקראון הייטס

כפר חב"ד

2016-01-20T06:33:53Z

דירה בתחתונים:

{{בעבודה מתמשכת}}

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg ‏|שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בארץ ישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה{{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}}. הכפר ממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא תחת שיפוט המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני. נכון ל-[[תשע"ג]] מתגוררות בו כ-1,267 משפחות (כ-4,900 נפשות){{הערה|אתר המועצה האזורית עמק לוד.}} והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא הריכוז החב"די הגדול בישראל.
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]

== היסטוריה ==
{{ערך מורחב|ייסוד כפר חב"ד}}
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת תש"ד, אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו בישוב.

ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת העולם השנייה ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל הרבי ויחד עם גיסו הרב משה גורארי', שניהם מראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש תשרי [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ליחידות בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישוב החב"די.

זמן רב ארך עד שהוקם הישוב, ובי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת הישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה.

ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת אדמו"ר הריי"צ, וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]]. בחודש אייר [[תש"ט]] התיישבו החסידים בישוב הערבי הנטוש ספריא.

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

בערב שבת קודש פרשת בהר תש"ט שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על ספר תורה שנשלח אליהם.

במשך השנים תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

=== הפיגוע בבית הספר למלאכה ===
{{ערך מורחב|רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וארבעה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

== ציוני דרך ==
{{פסקה חסרה}}
==התייחסויות מהרבי==
{{פסקה חסרה|}}

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]]
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תשע"ב]] מתגוררים בו למעלה מאלף בתי אב ו-5,205 נפשות כ"י{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70169 כמה תושבים מתגוררים בכפר חב"ד?] {{אינפו}}}}. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית עמק לוד. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

בכפר קיימות כ-8 שכונות, מתוכם שתי שכונות חדשות (שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים).

== שכונות ==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
בכפר אין שמות רחובות מסודרים.(עם זאת לאחרונה החליט המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי להקים וועדה שתתן שמות לרחובות בכפר בעקבות עדות הרב ליס שהרבי אמר לו לתת שמות לרחובות) עם זאת, הוא מחולק לאזורים או שכונות המזוהים לפי השמות הבאים: "שכונת לוי יצחק" א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, שכונת הרכבת ושכונת הרוסים.

ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת [[תשס"ג]] הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות) ובתחילת שנת [[תשע"ג]] נפתח אולם נוסף בכפר חב"ד ב'. אולמות אלו משמשים היום את רוב רובן של החתונות החב"דיות בארץ ישראל.

== מוסדות ==
כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדי:
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]].
*[[אשנב לחב"ד]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].
*[[מרכז את"ה-אור חב"ד]].
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

=== מוסדות חינוך ===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
* [[חדר ליובאוויטש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

== מבני ציבור ==

=== בתי כנסת ===
בכפר עשרה בתי כנסת:
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. בית הכנסת הגדול והמרכזי בכפר, בו מתקיימות ה[[התוועדות|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[י"א ניסן]] ועוד.
*"המרכזי".
*נחום יצחק. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]].
*"[[770 בכפר חב"ד|770]]".
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ומשפיע בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]].
*ישראל אריה לייב. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב ביהכ"נ: הרב [[אליעזר ברוד]]. משפיע ביהכ"נ: הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
*רייטשיק שול. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]].
*ברק'ה שול. ע"ש הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.
*יעקב אבינו.
*שערי אליהו.
*בית כנסת בבית משפחת גינדי.
*בית הכנסת גבעת ליובאוויטש לצעירים.

=== מקוואות ===

=== גלריית תמונות ===

== כלכלה ==

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות בגדים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד עור ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

=== דואר ישראל ===

== תחבורה ==
רוב התחבורה לכפר וממנו נעשית על ידי רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן) ומשמשת את כלל יישובי הסביבה, כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, סופרבוס ודן.

* '''קו 357''' - מכפר חב"ד לירושלים וחזרה. פועל בסופי שבוע ו[[מוצאי שבת]].

=== תחנת הרכבת ===
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], הורתה רכבת ישראל להרוס את התחנה והוציאה מכרז לבניית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]]

== ועד כפר חב"ד ==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות בחירות, אך במשך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים. במקום זאת הרב היה קורא לתושבים ומכריז שזוהי הצעתו וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת תש"כ מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב [[בנימין ליפשיץ]].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב [[ברוך גופין]], הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

בחודש שבט תשע"ו נערכו בכפר חבד בחירות לחברי הוועד של כפר חבד.
שמעון רבינוביץ קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב יוד שבט עם תום ספירת הקולות בנוכחות המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח נבחר הרב רבינוביץ ע"י כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חבד לנחת רוח הרבי.

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ומקווה טהרה לנשים.

== גלריית תמונות ==
<gallery>

קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>
:::::::::::גלריית צילומי אוויר של ישראל ברדוגו

== ראו גם ==
*[[ועד כפר חב"ד]]

== לקריאה נוספת ==
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]].
*שניאור זלמן ברגר, '''[[הפרטיזן]]''', [[תשס"ה]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:שכונות חב"דיות]]

שמעון רבינוביץ'

2016-01-20T06:31:46Z

דירה בתחתונים:

{{אין תמונה}}
הרב '''שמעון רבינוביץ''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], וממייסדי [[ארגון הפנסאים]].

==תולדות חיים==
נולד בירושלים בשנת [[תש"ל]] כבנו הצעיר של הרב [[הלל רבינוביץ]], מותיקי [[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד]].

למד בצעירותו ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ושהה תקופה ממושכת אצל [[הרבי]] ב[[770|בית חיינו - 770]].

לאחר נישואיו לבתו הצעירה של ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] והחל לפעול בעסקנות הכלל, התמודד כחבר ב[[ועד כפר חב"ד]] וזכה בקולותיהם של התושבים.

בשנת [[תשס"ח]] נמנה על מייסדי [[ארגון הפנסאים]] שבראשית דרכו פעל עם ילדי כפר חב"ד וארגן [[חברותא|חברותות]] שבועיות בין תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לילדים, ובהמשך התפתח לארגון עולמי המתחרה עם ארגון [[צבאות השם ארץ הקודש]] ומהווה אלטרנטיבה לפעילות הארגון. הארגון מציע פעילות חינוכית ומבצעי לימוד לילדים בהם מוזכר הרבי ללא התואר [[מלך המשיח]]{{הערה|1=הקמת הארגון לוותה במחלוקת וזכתה לביקורת נוקבת על הקמתו של ארגון שנועד להילחם בארגון הוותיק שנוסד על ידי הרבי בעצמו וזכה לעידודו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה'].}}.

בשנים האחרונות נטל ר' שמעון חלק מרכזי בסיוע ל[[ועד כפר חב"ד]] להוציא לפועל את פרוייקט הבניה של השלב השני בשכונת לוי יצחק ב'.

בתמוז ה'תשע"ה מונה בצעד מפתיע על ידי ר' [[בנימין ליפשיץ]] לכהן כיו"ר [[וועד כפר חב"ד]] על אף שהתמודד מולו בבחירות לראשות הועד, ונחשב לנציג המחנה הנגדי.

בחודש שבט תשע"ו נערכו בכפר חבד בחירות לחברי הוועד של כפר חבד.
שמעון רבינוביץ קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב יוד שבט עם תום ספירת הקולות בנוכחות המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח נבחר הרב רבינוביץ ע"י כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חבד לנחת רוח הרבי.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|90926|מי אתה, יו"ר ועד כפר-חב"ד החדש? ● החברים מספרים||כ"ב תמוז תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: רבינוביץ שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד מכהנים]]

שמעון רבינוביץ'

2016-01-20T06:31:01Z

דירה בתחתונים:

{{אין תמונה}}
הרב '''שמעון רבינוביץ''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], וממייסדי [[ארגון הפנסאים]].
בחודש שבט תשע"ו נערכו בכפר חבד בחירות לחברי הוועד של כפר חבד.
שמעון רבינוביץ קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב יוד שבט עם תום ספירת הקולות בנוכחות המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח נבחר הרב רבינוביץ ע"י כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חבד לנחת רוח הרבי.

==תולדות חיים==
נולד בירושלים בשנת [[תש"ל]] כבנו הצעיר של הרב [[הלל רבינוביץ]], מותיקי [[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד]].

למד בצעירותו ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ושהה תקופה ממושכת אצל [[הרבי]] ב[[770|בית חיינו - 770]].

לאחר נישואיו לבתו הצעירה של ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] והחל לפעול בעסקנות הכלל, התמודד כחבר ב[[ועד כפר חב"ד]] וזכה בקולותיהם של התושבים.

בשנת [[תשס"ח]] נמנה על מייסדי [[ארגון הפנסאים]] שבראשית דרכו פעל עם ילדי כפר חב"ד וארגן [[חברותא|חברותות]] שבועיות בין תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לילדים, ובהמשך התפתח לארגון עולמי המתחרה עם ארגון [[צבאות השם ארץ הקודש]] ומהווה אלטרנטיבה לפעילות הארגון. הארגון מציע פעילות חינוכית ומבצעי לימוד לילדים בהם מוזכר הרבי ללא התואר [[מלך המשיח]]{{הערה|1=הקמת הארגון לוותה במחלוקת וזכתה לביקורת נוקבת על הקמתו של ארגון שנועד להילחם בארגון הוותיק שנוסד על ידי הרבי בעצמו וזכה לעידודו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה'].}}.

בשנים האחרונות נטל ר' שמעון חלק מרכזי בסיוע ל[[ועד כפר חב"ד]] להוציא לפועל את פרוייקט הבניה של השלב השני בשכונת לוי יצחק ב'.

בתמוז ה'תשע"ה מונה בצעד מפתיע על ידי ר' [[בנימין ליפשיץ]] לכהן כיו"ר [[וועד כפר חב"ד]] על אף שהתמודד מולו בבחירות לראשות הועד, ונחשב לנציג המחנה הנגדי.

בחודש שבט תשע"ו נערכו בכפר חבד בחירות לחברי הוועד של כפר חבד.
שמעון רבינוביץ קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב יוד שבט עם תום ספירת הקולות בנוכחות המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח נבחר הרב רבינוביץ ע"י כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חבד לנחת רוח הרבי.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|90926|מי אתה, יו"ר ועד כפר-חב"ד החדש? ● החברים מספרים||כ"ב תמוז תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: רבינוביץ שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד מכהנים]]

שמעון רבינוביץ'

2016-01-20T06:29:18Z

דירה בתחתונים:

{{אין תמונה}}
הרב '''שמעון רבינוביץ''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], וממייסדי [[ארגון הפנסאים]].
בחודש שבט תשע"ו נערכו בכפר חבד בחירות לחברי הוועד של כפר חבד.
שמעון רבינוביץ קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב יוד שבט עם תום ספירת הקולות בנוכחות המרא דאתרא הרב מאיר אשכנזי ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח נבחר הרב רבינוביץ ע"י כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חבד לנחת רוח הרבי.

==תולדות חיים==
נולד בירושלים בשנת [[תש"ל]] כבנו הצעיר של הרב [[הלל רבינוביץ]], מותיקי [[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד]].

למד בצעירותו ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ושהה תקופה ממושכת אצל [[הרבי]] ב[[770|בית חיינו - 770]].

לאחר נישואיו לבתו הצעירה של ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] והחל לפעול בעסקנות הכלל, התמודד כחבר ב[[ועד כפר חב"ד]] וזכה בקולותיהם של התושבים.

בשנת [[תשס"ח]] נמנה על מייסדי [[ארגון הפנסאים]] שבראשית דרכו פעל עם ילדי כפר חב"ד וארגן [[חברותא|חברותות]] שבועיות בין תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לילדים, ובהמשך התפתח לארגון עולמי המתחרה עם ארגון [[צבאות השם ארץ הקודש]] ומהווה אלטרנטיבה לפעילות הארגון. הארגון מציע פעילות חינוכית ומבצעי לימוד לילדים בהם מוזכר הרבי ללא התואר [[מלך המשיח]]{{הערה|1=הקמת הארגון לוותה במחלוקת וזכתה לביקורת נוקבת על הקמתו של ארגון שנועד להילחם בארגון הוותיק שנוסד על ידי הרבי בעצמו וזכה לעידודו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה'].}}.

בשנים האחרונות נטל ר' שמעון חלק מרכזי בסיוע ל[[ועד כפר חב"ד]] להוציא לפועל את פרוייקט הבניה של השלב השני בשכונת לוי יצחק ב'.

בתמוז ה'תשע"ה מונה בצעד מפתיע על ידי ר' [[בנימין ליפשיץ]] לכהן כיו"ר [[וועד כפר חב"ד]] על אף שהתמודד מולו בבחירות לראשות הועד, ונחשב לנציג המחנה הנגדי.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|90926|מי אתה, יו"ר ועד כפר-חב"ד החדש? ● החברים מספרים||כ"ב תמוז תשע"ה}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: רבינוביץ שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד מכהנים]]

זאב וולף גרין

2015-11-08T18:14:04Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:גרין וועלוועל מאינפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרופ' וועלוועל גרין]]
פרופסור '''זאב וולף''' (כונה '''וועלוועל גרין''') ([[תרפ"ח]] - [[כ"ד שבט]] [[תשע"ב]]){{הערה|1928 - 21 בנובמבר 2011}} היה פרופסור בתחום הבקטריולגיה באוניברסיטת מינסוטה. התקרב ליהדות ולחב"ד על ידי הרבי בעצמו.

==קורות חיו==
גרין נולד בויניפג שבקנדה בשנת תרפ"ח. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת מינסוטה בשנת [[תשי"ט]]. לאחר שנתיים, קיבל פניה להצטרף לצוות המחקרי של נאס"א שנועד לחקור את ההשפעות שיכולות להיות למסע בחלל על בני אדם, לצורך כך לקח חופשה מהאקדמיה. לאחר חמש שנים, החלה אוניברסיטת מיניסוטה בשיתוף-פעולה עם נאס"א, ופרופ' גרין חזר לאקדמיה ומונה למנהל המחקרים המשותפים.

באותה תקופה נפגש ברב משה פלר שליח הרבי במיניאפוליס, עד אותו הזמן חיו, הוא ורעייתו ללא כל קשר לקיום תורה ומצוות, קיום תורה ומצוות היה נראה להם מיושן, המפגש חולל בהם שינוי מהפכני.

את סיפור פגישתו בפעם הראשונה עם השליח הרב משה פעלער, (כשמר גרין היה בהלם מכך שבאמצע שיחתם נעמד הרב פעלער והתפלל מנחה ללא שמץ של בושה) סיפר הרבי במהלך התוועדות שבת פרשת צו- שבת הגדול תשמ"ה.

לפי הצעתו של הרב פלר, כתב פרופסור גרין על עצמו לרבי. תשובתו החמה של הרבי לא איחרה לבוא. וכך החלה התכתבות סדירה בין הרבי לבין המדען הצעיר, שנשבה בקסמי רוחו ושכלו הפנומנאליים של הרבי ובמסירותו הנלהבת לייעוד היהודי. בכל מכתב שקיבל מהרבי, מצא עצמו הפרופסור שואב עידוד לחוליה נוספת במסע הגילוי הרוחני שלו ולמחויבותו ההולכת וגדלה לאורח חיים הדתי.

מאז התקשר פרופ' גרין לרבי ואף זכה למאות מכתבים ומענות מהרבי בנושאים שונים. פרופ' גרין החל לשמור תורה ומצוות ולהקפיד על קל כבחמורה.

בשנים האחרונות העתיק את מושבו לארץ הקודש, וזאת בניגוד למענה הרבי אליו שישאר בארה"ב. בארץ הקודש התגורר בבאר שבע, כשתפקידו העיקרי היה כפורפסור בבית הרפואה ' סורוקה' כשגם בעבודותו בביה"ר ניהל התכתבות עניפה עם הרבי. שבנוסף הרבה להרצות על הרבי באונברסיטאות השונות ברחבי הארץ.

לכבוד יום הולדתו השמונים החל לקיים שיעור במכתבי הרבי אליו בבית חב"ד של הרב זלמן גרוליק בבאר שבע כשמהלכן חשף לציבור את מכתבי הרבי אליו כשחלק מהשיעורים התמקדו באירועים סביב כל מכתב ובתרגומם לשפה העברית.
מכתבים אלו קובצו לחוברת שיצאה בפעם הראשונה כתשורה לשמחת החתונה של משפחת שייקביץ, ואח"כ פורסמה במהדורת ספר שהופץ בחנויות.

ביום שני כ"ד חשוון תשע"ב בדרך להרצאה בטלז סטון לקה בלבו ונפטר.

==ספרו==
'''פרופסור גרין שלום וברכה''' - התכתבות הרבי מליובאוויטש עם פרופסור גרין,
[[תשע"ב]] (2012){{הערה|יצא לאור לאחר פטירתו.}}, ישראל.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%97_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9D_65176.html "תפקידי אינו לנצח בוויכוחים", כתב הרבי לפרופ' גרין ההמום] {{COL}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2b/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99_18.pdf מדע יהודי]''' - ראיון עם פרופסור גרין, עלון 'הסיפור שלי', [[jem]], ג' מרחשוון, תשע"ו {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרין, זאב וולף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:באר שבע: אישים]]

שיחת משתמש:דירה בתחתונים

2015-11-05T15:31:55Z

דירה בתחתונים:

{{בה}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בתשרי ה'תשע"ו, למניינם 07:39, 11 באוקטובר 2015 (UTC)

:תודה רבה מאוד על כל המאמץ והתרומות שלך לאתר הויקי החרדי, החסידי והחבד"י היחיד ברשת חב"דפדיה.

אנא השתדל יותר שלא יצאו טעויות הקלדה. למשל מה היא תיבת "שטשת" (שלשת)? ובערך קרית גת חסר רווחים בין המילים. ושוב תודה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 23:15, 21 באוקטובר 2015 (UTC)

== מה שם הערך ==

מה שם [[משתמש:דירה בתחתונים/ארגז חול|הערך]] שניסית ליצור בטעות בתוך דף הקטגוריה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 15:12, 2 בנובמבר 2015 (UTC)

הכנסתי ערך חדש על בערקע שיף.
באמצע עריכה.
תמקד אותי איך בדיוק עושים זאת

אברהם בן ציון מייזליש

2015-10-29T06:00:13Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:אברהם בן ציון מייזליש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מייזליש נואם בהתכנסות חסידית]]
הרב '''אברהם בן ציון מייזליש''' ([[כ"ז תשרי]] [[תרצ"ג]] - [[י"ג טבת]] [[תשע"ה]]), היה חבר ב[[ועד כפר חב"ד|ועד הרוחני של כפר חב"ד]], חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[כ"ז תשרי]] [[תרצ"ג]] להוריו מרדכי ולאה מייזליש, מצאצאי ר' [[משה מייזליש]], מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]]. בבחרותו למד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת תשט"ו נבחר לכהן כחבר בועד הגשמי של כפר חב"ד בתפקיד זה כיהן עד לשנת תשי"ח.

בכ"ה אדר א' תשי"ז נישא לרעייתו אסתר, בתו של המשפיע החסידי הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]].

===בשדה החינוך===
[[תמונה:מייזליש.jpg|left|thumb|250px|הרב אברהם מייזליש ע"ה]]
לאחר נישואיו החל לשמש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וכמנהל בית הספר של ה'רשת' בנס ציונה.

היה מחנך ב[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובימי [[מלחמת יום כיפור]] נסע יחד עם תלמידיו בכיתה י"ב לחזית, להביא לחיילים את עידודו ותמיכתו של [[הרבי]] בהם.

בשנת [[תשל"ו]] ייסד את [[מכון ליובאוויטש]] שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

כיהן כחבר בועד הרוחני של כפר חב"ד.

בשנת הלימודים תשע'א מונה למשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון).
היה משפיע של שיעור ג' בישיבה ומשפיע ראשי של הישיבה בהתוועדויות וכדומה.
המשיך במסירת השיעורים עד לחודש חשון תשע"ה אז נפל למשכב עד ליום פטירתו.

בסיום השבעה נערך כינוס בישיבה בראשון לציון בהשתתפות משפחתו ותלמידיו במשך השנים. במהלך האירוע הוכרז על ידי בנו מבצע של לימוד המאמר 'לא תהיה משכלה' המאמר שר' אברהם היה 'קאך זיך' בו כל חייו ובחינה עליו באופן של 'שקו"ט' כאשר הובטח לכל נבחן בט ספרי חסידות.

במשך שנים ארוכות נמנה על הנוסעים הקבועים בכל שנה לחודש תשרי לחצרות קדשנו [[770]], והקפיד על נסיעה זו מאז הצ'רטר הראשון. כמו כן נהג להקריא בכל שנה את ה[[פ"נ כללי|פ"נ הכללי]] של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל העולם ל[[הרבי]].

נפטר במוצאי שבת, ליל [[י"ג טבת]] ה'תשע"ה. הלוויתו שיצאה מביתו בכפר חב"ד ועברה דרך בית הכנסת 'בית מנחם' התקיימה עוד באותו לילה והוא נטמן בבית העלמין במושב אחיעזר תחת ממטרים עזים של גשמים

==משפחתו==
*בנו ר' [[יוסף יצחק מייזליש]] - [[שליח]] [[הרבי]] במקסיקו.
*בנו ר' משה.
*בנו ר' מנחם.
*בנו הת' שמואל - נפטר בצעירותו.
*חתנו ר' יצחק אלישביץ - משפיע ב[[תומכי תמימים קרית גת]].
*חתנו ר' מרדכי שכטר. כפר חב"ד
*חתנו ר' משה גבירץ. נצרת עילית

==קישורים חיצוניים==
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/15/458175263166.html המשפיע ר' אברהם]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 957, כ"ה טבת תשע"ה
*{{קישור חבד אינפו|85668|איש חסיד היה ור' אברהם שמו|שניאור זלמן ברגר|מתוך שבעון בית משיח, {{תע|01/08/2015}}}}
*{{קישור חבד אינפו|85598|הרב מייזליש ע"ה מספר על הפעם הראשונה אצל הרבי||{{תע|01/04/2015}}}}
*{{קישור הגאולה|chabad|11354|מדינה גורלית - ה' באייר בעיניו של זקן החסידים||{{תע|05/04/2014}}}}
*{{קישור שטורעם|77491|news|החב"דניק שתכנן לפוצץ את הכנסת, משחזר|מערכת שטורעם|י"ב בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87399|הרב אברהם מייזליש ע"ה מלמד בכפר חב"ד בשנים הראשונות||י"ב טבת תשע"ה}} {{וידאו}}
*{{קישור חבד און ליין|87398|הרב אברהם מייזליש ע"ה: שלוש תמונות, שלושה רגעים||י"ב טבת תשע"ה}} {{תמונה}}
*{{קישור שטורעם|77498|news|הלויית הרב אברהם מייזליש בכפר חב"ד ● תמונות|מערכת שטורעם|י"ג בטבת תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87437|"כך נסענו לרבי לפני 58 שנה" ● מיוחד||י"ד טבת תשע"ה}}

{{מיון רגיל: מייזליש אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד בעבר‏]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2015-10-28T06:15:43Z

דירה בתחתונים:

[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[יואל רוזן]]. נכון לשנת [[תשע"ג]] מונה הישיבה כ-50 תלמידים ובראשה עומד הרב [[שמעון ויצהנדלר]].

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מידי שבוע.

בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת תניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קרית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקרית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

== צוות הישיבה ==
ראש הישיבה בין השנים תשס"ו-תשס"ט- הרב שי הרמתי.
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ו[[ר"מ]] - [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]].
*מנהל - הרב יואל חיים רוזן.
*[[משפיע|משפיעים]]: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] (משפיע ראשי), הרב [[זלמן נוטיק]], הרב [[אברהם מייזליש]] ע"ה.
*[[ר"מ|רמי"ם]]: הרב יוסף יצחק רוך, הרב ישראל קופצ'יק.
*[[משגיח|משגיחים]]: הרב דניאל טרעגער, הרב ינון ששון.
*נו"נ: הרב מנחם קעניג, הרב אביחי רוטשילד.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2015-10-28T06:11:22Z

דירה בתחתונים:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה, ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[תשכ"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב דב טייכמן
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]] (ישי"ג), הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] (ישי"ק)
|משגיח ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]] (ישי"ג), הרב ישראל זהר (ישי"ק)
|משפיע ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]] (ישי"ג), הרב מנחם מענדל קנלסקי (ישי"ק)
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]
|מספר תלמידים= 220 (ישי"ג), 150 (ישי"ק)
|ספר פלפולים=קרית מלך רב
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]]. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה רק בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ.

==רקע==
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי וכ[[משפיע]]. בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]].

בתחילת שנות הנו"נים עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

משגיחי הישיבה: ר' אהרן נמירובסקי. הרב יאיר בס.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב אלישיב קפלון, לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה.

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי ירושה של הרב פלס שהשאיר במיוחד לכך.

לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת תשע"ג שיפוץ כולל בהזאל של הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר במיוחד, שנתרם על ידי הגברת טלי אברהמי, לע"נ בנה מנחם מענדל.

בחודש אלול תשע"ה שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי' עם ספרי לימוד חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה כשבחודש חשוון תשע'ו הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.

ישיבת תומכי תמימים בקרית גת שומרת לעצמה מקום של כבוד, כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. בשנת ה'תשע"א למדו בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכמה עשרות תלמידים במתיבתא).
=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת.
*משפיע ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']].
*משגיח: הרב [[מנחם מענדל גרונר]].
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].

*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה יעקובוביץ']], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]].
*משפיעים: הרב [[אלישיב הכהן קפלון]], הרב [[יעקב יוסף קופרמן]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב אליעזר הלוי ירס.
*נו"נים: הרב אלחנן הכהן כהן, הרב שלמה הלוי סגל.

===צוות הישיבה בעבר===
*ראשי הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],
{{פסקה חסרה}}

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו', ז', ח' ונחשבת להמשך השכבה עבור אלה שסיימו לימודיהם בבית הספר חב"ד בעיר. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, אשר פוטר בשנת [[תשס"ג]]. למשך זמן מה החליף אותו הרב אליהו גבאי מ[[רחובות]] ומיד אחריו החליפו הרב שלמה ליפש, רב [[כפר אחים]], הסמוכה ל[[קריית מלאכי]]. בשנת תשע"ה פוטר הרב ליפש מתפקידו במתיבתא ובשנת תשע"ו מחליפו הרב ממן אשר משמש כמנהל וכמחנך כיתה ח'.

בשנת תשע"ד נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
מחנכים (מכל השנים): הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב נתן נטע פריז (אשר עבר בשנת התש"ע לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (אשר עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל.

==ישיבה קטנה==
בקריית גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

משגיח כללי: הרב ישראל דב זוהר.

רמי"ם: הרב הוד דוד אריה, הרב יעקב סנגאווי, הרב פנחס סטזגובסקי, הרב משה דובער הלוי הבר, הרב מנחם-מענדל הכהן כהן, הרב אשר קוביטשעק, הרב אהרן יעקובוביץ', הרב אברהם יוסף הכהן כהנא, הרב שלום דובער ירוסלבסקי. הרב מרדכי קאיקוב. הרב שלמה הלוי סגל. הרב נחום קפלן. הרב יעקב הכהן כהן.
הרב יהשוע אשר רבינוביץ'. הרב נתן נטע פריז.
משפיעים: הרב מנחם-מענדל קנלסקי, הרב אליהו צבי בלוי, הרב יצחק אלישביץ. הרב מנחם מענדל רייצעס. הרב יעקב מויאל, הרב שניאור זלמן רבינוביץ.
הרב נחום קפלן. הרב פרסמן.

==לשם ולתפארת==
הספר '''לשם ולתפארת''' מספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ואת תולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' - דינר יובל החמישים של הישיבה, בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]].

את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2015-10-28T06:02:01Z

דירה בתחתונים:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה, ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[תשכ"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב דב טייכמן
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]] (ישי"ג), הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] (ישי"ק)
|משגיח ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]] (ישי"ג), הרב ישראל זהר (ישי"ק)
|משפיע ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]] (ישי"ג), הרב מנחם מענדל קנלסקי (ישי"ק)
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]
|מספר תלמידים= 220 (ישי"ג), 150 (ישי"ק)
|ספר פלפולים=קרית מלך רב
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]]. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]]. כיום לומדים בישיבה רק בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ.

==רקע==
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה והרב [[אברהם מענדל פרידלנד]] הצטרף לצוות הישיבה כ[[ר"מ]] ראשי וכ[[משפיע]]. בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]].

בתחילת שנות הנו"נים עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

משגיחי הישיבה: ר' אהרן נמירובסקי. הרב יאיר בס.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב אלישיב קפלון, לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה.

ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד, חלק מן התקציב לאירוע שולם על ידי ירושה של הרב פלס שהשאיר במיוחד לכך.

לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת תשע"ג שיפוץ כולל בהזאל של הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר במיוחד, שנתרם על ידי הגברת טלי אברהמי, לע"נ בנה מנחם מענדל.

ישיבת תומכי תמימים בקרית גת שומרת לעצמה מקום של כבוד, כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. בשנת ה'תשע"א למדו בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-150 תלמידים בישיבה הקטנה וכמה עשרות תלמידים במתיבתא).
=== צוות הישיבה כיום ===
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת.
*משפיע ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']].
*משגיח: הרב [[מנחם מענדל גרונר]].
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*מנהל מכון הסמכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].

*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה יעקובוביץ']], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]].
*משפיעים: הרב [[אלישיב הכהן קפלון]], הרב [[יעקב יוסף קופרמן]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב אליעזר הלוי ירס.
*נו"נים: הרב אלחנן הכהן כהן, הרב שלמה הלוי סגל.

===צוות הישיבה בעבר===
*ראשי הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]],
{{פסקה חסרה}}

==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו', ז', ח' ונחשבת להמשך השכבה עבור אלה שסיימו לימודיהם בבית הספר חב"ד בעיר. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, אשר פוטר בשנת [[תשס"ג]]. למשך זמן מה החליף אותו הרב אליהו גבאי מ[[רחובות]] ומיד אחריו החליפו הרב שלמה ליפש, רב [[כפר אחים]], הסמוכה ל[[קריית מלאכי]]. בשנת תשע"ה פוטר הרב ליפש מתפקידו במתיבתא ובשנת תשע"ו מחליפו הרב ממן אשר משמש כמנהל וכמחנך כיתה ח'.

בשנת תשע"ד נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
מחנכים (מכל השנים): הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב נתן נטע פריז (אשר עבר בשנת התש"ע לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (אשר עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל.

==ישיבה קטנה==
בקריית גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].

משגיח כללי: הרב ישראל דב זוהר.

רמי"ם: הרב הוד דוד אריה, הרב יעקב סנגאווי, הרב פנחס סטזגובסקי, הרב משה דובער הלוי הבר, הרב מנחם-מענדל הכהן כהן, הרב אשר קוביטשעק, הרב אהרן יעקובוביץ', הרב אברהם יוסף הכהן כהנא, הרב שלום דובער ירוסלבסקי. הרב מרדכי קאיקוב. הרב שלמה הלוי סגל. הרב נחום קפלן. הרב יעקב הכהן כהן.
הרב יהשוע אשר רבינוביץ'. הרב נתן נטע פריז.
משפיעים: הרב מנחם-מענדל קנלסקי, הרב אליהו צבי בלוי, הרב יצחק אלישביץ. הרב מנחם מענדל רייצעס. הרב יעקב מויאל, הרב שניאור זלמן רבינוביץ.
הרב נחום קפלן. הרב פרסמן.

==לשם ולתפארת==
הספר '''לשם ולתפארת''' מספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ואת תולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' - דינר יובל החמישים של הישיבה, בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]].

את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: מוסדות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]

באר שבע

2015-10-28T05:49:14Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:הרב שניאור זלמו גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק, משלוחי [[הרבי]] לבאר שבע]]'''באר שבע''' היא עיר במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], השביעית באוכלוסייתה, המונה למעלה ממאתיים אלף תושבים. והשניה בשטחה, אחרי ירושלים. העיר שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור

בתי כנסת חבד בעיר:
בית חבד המרכזי-שכונה א'-מניינים לכל התפילות מידי יום.רב הקהילה-הרב דוד ולס.
בית משיח -שכונה י"א-מניינים מידי יום ובשבת קודש.רב הקהילה-הרב אברהם כהן.
בית מנחם-שכונה ט' נאות ספיר-מנינים מידי יום ובשבת קודש-רב הקהילה-הרב מנחם כהן.
בית הכנסת חבד אוהל אברהם-שכונה ג'-מניינים בשבתות ובחגים.רב הקהילה-הרב חנוך מידובניק.
בית כנסת חבד לוי יצחק-נחל עשן-מניינים בשבתות ובחגים-רב הקהילה-?

==מקור השם==
מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית{{הערת שוליים|פרק כ"א פסוקים כ"ח-ל"א}}, שם מסופר כי [[יצחק]] הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מיצחק את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת ליצחק, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא '''באר שבע''', כי שם נשבעו שניהם". נכון לשנת [[תשע"א]] מונה היישוב כ-200,900 תושבים.

==בתי חב"ד==
בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לבאר שבע, ר' [[אברהם כהן]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב [[תנחום בורושנסקי]] וניהל את פעילות חב"ד יחד עם הרב [[משה דיקשטיין]] שהגיע לעיר בשנת [[תש"ם]]. בהמשך פתח במרכז העיר את 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת ובדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]], מכירת מוצרי יודאיקה וספרי קודש. בשנת [[תש"נ]] הביא הרב בורושנסקי את הרב [[שניאור זלמן גורליק]], שכיום מנהל בית חב"ד ב[[שכונה]] א' בעיר.

להלן רשימת בתי חב"ד הפועלים בעיר:
*'''שכונות ה' י"א - בית משיח''' - מנהל: הרב '''[[אברהם כהן]]''' (קיבל הסכמה מ[[הרבי]] לשינוי השם). שליח תורה-הרב יוסף יצחק דייטש.

*'''בית חב"ד המרכזי שכונה א'''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גורליק]]'''. בית חב"ד מציע: בדיקת תפילין ומזוזות, ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים, נוער ומבוגרים שמנוהלת על ידי הגברת מירה דרוק, קורס הכנה לבר מצוה בניהול הרב יוסי סלווין, הכשרת מטבחים על ידי הרב משה דיקשטיין, חנות לרכישת ספרים בניהול הרב יהודה הראל, מרכז חלוקת מזון על בסיס חודשי, מחסן ביגוד והדרכה כלכלית - מתמיכה לצמיחה. ספר תורה לילדים, ופעילות בחגים.
בחג הפסח תשע"א חנך בית חבד את המבנה החדש שנבנה במשך כעשר שנים ואף יותר. הבניין בן שלוש קומות ובו-בית כנסת פעיל עם שלושה מנייני שחרית מידי יום ותפילת מנחה ושני מנייני ערבית. מקווה גברים פעיל מידי יום. אולם אירועים בו נערכים אירועי הקהילה ואירועי החגים שעורך בית חבד לתושבי העיר. מדרשיה לנשים עם שיעורי בוקר פעמים בשבוע לנשות העיר. ספריית ילדים ונוער הגדולה בדרום עם למעלה מאלף ספרים הפתוחה מידי יום בשעות אחה"צ. מרכז שירות פעיל וחנות למוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה הממקומת בקומת הכניסה.
*'''שכונת ו' החדשה''' - מנהל: הרב '''יוסי הנדל'''.
*'''שכונה ט'''' - מנהל: הרב '''חיים הבר'''.הרב מענדי אופן
*'''שכונת נאות לון''' - מנהל: הרב '''משה אריאל הכהן רוט'''.
*'''שכונת נווה זאב''' - מנהל: הרב '''ניצן חלק'''.
*'''שכונת נחל בקע''' - מנהל: הרב '''משה קרביצקי'''.
*'''שכונת רמות''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סלוין'''.
*'''שכונה ג'''' - מנהל הרב '''[[חנוך מיודובניק]]'''.
*'''שכונה ד'''' - מנהל הרב '''[[משה דיקשטיין]]'''.
*'''יוצאי חבר העמים''' - מנהל הרב '''יגאל לוטקין'''.
*'''בית חב"ד בקמפוס האוניברסיטאי''' במתחם אוניברסיטת בן גוריון בנגב - מנהל הרב '''גיל בליזובסקי''' והרב גולן שחם(בעבר נוהל על ידי הרב [[יחזקאל סופר]]).
בית חבד מרכז הרפואי 'סורוקה'-הרב יוסף יצחק ליצמן.

שכונת נחל עשן-הרב עדי אהרונוב.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
*רשת [[גני חב"ד]] - בראשות הרב '''קלמן דרוק'''.
*בית הספר חב"ד עוזיאל לבנות- בהנהלת מרת '''שמחה ויצמן'''.
*תיכון חב"ד לבנות "בית חיה ורבקה".
*תלמוד תורה חב"ד - בהנהלת הרב '''ניצן חלק'''.
* [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|ישיבה קטנה תומכי תמימים ליובאוויטש]] - בראשות הישיבה עומד הרב '''משה אריאל הכהן רוט''', והיא מנוהלת על ידי הרב '''ניצן חלק'''.
* [[תומכי תמימים באר שבע|ישיבה גדולה "תומכי תמימים חב"ד"]] - בהנהלת הרב '''ירמיהו קליפא'''.

==נתונים מספריים של פעילות בחגים==
תוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד מגיעה לאלפי ילדים, סעודות משיח ב-80 בתי כנסת. במהלך חג הפורים מוקם אוהל במרכז העיר בו נערכת קריאת המגילה כ-20 פעמים, בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה, בהשתתפות של כאלף יהודים. בכלא באר שבע מעניקים צעירי-חב"ד משלוח מנות אישי ל-3,000 אסירים הכלואים בו. כ120 ילדים לומדים ברשת גני חב"ד. בפעילויות חנוכה של בתי חב"ד באר שבע משתתפים למעלה משלושים אלף איש. 17 חנוכיות ענק מוצבות ברחבי העיר.

==קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" על ידי הרב תנחום בורושנסקי] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

באר שבע

2015-10-25T07:09:26Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:הרב שניאור זלמו גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק, משלוחי [[הרבי]] לבאר שבע]]'''באר שבע''' היא עיר במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], השביעית באוכלוסייתה, המונה למעלה ממאתיים אלף תושבים. והשניה בשטחה, אחרי ירושלים. העיר שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור

בתי כנסת חבד בעיר:
בית חבד המרכזי-שכונה א'-מניינים לכל התפילות מידי יום.רב הקהילה-הרב דוד ולס.
בית משיח -שכונה י"א-מניינים מידי יום ובשבת קודש.רב הקהילה-הרב אברהם כהן.
בית מנחם-שכונה ט' נאות ספיר-מנינים מידי יום ובשבת קודש-רב הקהילה-הרב מנחם כהן.
בית הכנסת חבד אוהל אברהם-שכונה ג'-מניינים בשבתות ובחגים.רב הקהילה-הרב חנוך מידובניק.
בית כנסת חבד לוי יצחק-נחל עשן-מניינים בשבתות ובחגים-רב הקהילה-?

==מקור השם==
מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית{{הערת שוליים|פרק כ"א פסוקים כ"ח-ל"א}}, שם מסופר כי [[יצחק]] הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מיצחק את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת ליצחק, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא '''באר שבע''', כי שם נשבעו שניהם". נכון לשנת [[תשע"א]] מונה היישוב כ-200,900 תושבים.

==בתי חב"ד==
בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לבאר שבע, ר' [[אברהם כהן]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב [[תנחום בורושנסקי]] וניהל את פעילות חב"ד יחד עם הרב [[משה דיקשטיין]] שהגיע לעיר בשנת [[תש"ם]]. בהמשך פתח במרכז העיר את 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת ובדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]], מכירת מוצרי יודאיקה וספרי קודש. בשנת [[תש"נ]] הביא הרב בורושנסקי את הרב [[שניאור זלמן גורליק]], שכיום מנהל בית חב"ד ב[[שכונה]] א' בעיר.

להלן רשימת בתי חב"ד הפועלים בעיר:
*'''שכונות ה' י"א - בית משיח''' - מנהל: הרב '''[[אברהם כהן]]''' (קיבל הסכמה מ[[הרבי]] לשינוי השם).
*'''בית חב"ד המרכזי שכונה א'''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גורליק]]'''. בית חב"ד מציע: בדיקת תפילין ומזוזות, ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים, נוער ומבוגרים שמנוהלת על ידי הגברת מירה דרוק, קורס הכנה לבר מצוה בניהול הרב יוסי סלווין, הכשרת מטבחים על ידי הרב משה דיקשטיין, חנות לרכישת ספרים בניהול הרב יהודה הראל, מרכז חלוקת מזון על בסיס חודשי, מחסן ביגוד והדרכה כלכלית - מתמיכה לצמיחה. ספר תורה לילדים, ופעילות בחגים.
בחג הפסח תשע"א חנך בית חבד את המבנה החדש שנבנה במשך כעשר שנים ואף יותר. הבניין בן שלוש קומות ובו-בית כנסת פעיל עם שלושה מנייני שחרית מידי יום ותפילת מנחה ושני מנייני ערבית. מקווה גברים פעיל מידי יום. אולם אירועים בו נערכים אירועי הקהילה ואירועי החגים שעורך בית חבד לתושבי העיר. מדרשיה לנשים עם שיעורי בוקר פעמים בשבוע לנשות העיר. ספריית ילדים ונוער הגדולה בדרום עם למעלה מאלף ספרים הפתוחה מידי יום בשעות אחה"צ. מרכז שירות פעיל וחנות למוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה הממקומת בקומת הכניסה.
*'''שכונת ו' החדשה''' - מנהל: הרב '''יוסי הנדל'''.
*'''שכונה ט'''' - מנהל: הרב '''חיים הבר'''.הרב מענדי אופן
*'''שכונת נאות לון''' - מנהל: הרב '''משה אריאל הכהן רוט'''.
*'''שכונת נווה זאב''' - מנהל: הרב '''ניצן חלק'''.
*'''שכונת נחל בקע''' - מנהל: הרב '''משה קרביצקי'''.
*'''שכונת רמות''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סלוין'''.
*'''שכונה ג'''' - מנהל הרב '''[[חנוך מיודובניק]]'''.
*'''שכונה ד'''' - מנהל הרב '''[[משה דיקשטיין]]'''.
*'''יוצאי חבר העמים''' - מנהל הרב '''יגאל לוטקין'''.
*'''בית חב"ד בקמפוס האוניברסיטאי''' במתחם אוניברסיטת בן גוריון בנגב - מנהל הרב '''גיל בליזובסקי''' והרב גולן שחם(בעבר נוהל על ידי הרב [[יחזקאל סופר]]).
בית חבד מרכז הרפואי 'סורוקה'-הרב יוסף יצחק ליצמן.

שכונת נחל עשן-הרב עדי אהרונוב.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
*רשת [[גני חב"ד]] - בראשות הרב '''קלמן דרוק'''.
*בית הספר חב"ד עוזיאל לבנות- בהנהלת מרת '''שמחה ויצמן'''.
*תיכון חב"ד לבנות "בית חיה ורבקה".
*תלמוד תורה חב"ד - בהנהלת הרב '''ניצן חלק'''.
* [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|ישיבה קטנה תומכי תמימים ליובאוויטש]] - בראשות הישיבה עומד הרב '''משה אריאל הכהן רוט''', והיא מנוהלת על ידי הרב '''ניצן חלק'''.
* [[תומכי תמימים באר שבע|ישיבה גדולה "תומכי תמימים חב"ד"]] - בהנהלת הרב '''ירמיהו קליפא'''.

==נתונים מספריים של פעילות בחגים==
תוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד מגיעה לאלפי ילדים, סעודות משיח ב-80 בתי כנסת. במהלך חג הפורים מוקם אוהל במרכז העיר בו נערכת קריאת המגילה כ-20 פעמים, בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה, בהשתתפות של כאלף יהודים. בכלא באר שבע מעניקים צעירי-חב"ד משלוח מנות אישי ל-3,000 אסירים הכלואים בו. כ120 ילדים לומדים ברשת גני חב"ד. בפעילויות חנוכה של בתי חב"ד באר שבע משתתפים למעלה משלושים אלף איש. 17 חנוכיות ענק מוצבות ברחבי העיר.

==קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" על ידי הרב תנחום בורושנסקי] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

JEM

2015-10-25T06:16:46Z

דירה בתחתונים:

[[תמונה:סמל JEM.jpg|left|thumb|150px|סמל החברה]]

חברת '''jem''' (ראשי תבות '''Jewish Educational Media''', בעברית '''מדיה חינוכית יהודית'''), הינה אחת מחברות המדיה החב"דיות המובילות, אשר פועלת תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיקה לאורך כל השנה מגזין וידאו שבועי, ותכניות צפיה מיוחדות ומרשימות. הדיסקים היוצאים לאור על-ידי החברה, ידועים ברמת העריכה הגבוהה שלהם, ובהשקעה הרבה ותשומת הלב המרובה לכל פרט ופרט.

==הקמת הארגון==
[[תמונה:אלקנה שמוטקין.jpg|left|thumb|250px|אלקנה שמוטקין, מנכ"ל jem]]

ראשית דרכה של החברה, הינו בתחילת שנות המ"מים, כאשר נוצרה האפשרות להעביר בשידור חי את ההתוועדויות של [[הרבי]] לכל רחבי העולם, באמעות שידורי לווין שעלו באותה תקופה הון תועפות.

מי שהיה היוזם שלקח על עצמו את האחריות לדאוג לגיוס הכספים הדרושים לשם כך, היה הרב הלל דוד קרינסקי, שהקים יחד עם הרב [[אלקנה שמוטקין]] את התשתית לכך {{הערה|יש לציין כי שידורים '''מוקלטים''' מההתוועדויות של הרבי התקיימו כבר זמן רב לפני כן, על ידי [[מרכז שידורי חב"ד]] בניהולו של הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]], אך עד אז לא היה בנמצא שידור-חי מהתוועדות של הרבי, דבר שהיה כרוך בהוצאות רבות, ובניצול קשרים מסועפים על-מנת שההתוועדויות ישודרו באמצעי התקשורת האמריקניים.}}.

תשתית זו, היוותה את הבסיס הרעיוני והמעשי להקמתה של חברת JEM, הפועלת כיום תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיצה בקרב קהלים רחבים את תורתו ומשנתו של [[הרבי]].

המערכת ממוקמת כיום בשכונת [[קראון הייטס]], ובראש הסניף בארץ ישראל עומד הרב [[זושא וולף]].

==מגזין שבועי==
[[תמונה:מגזין תורת חיים.jpg|left|thumb|250px|תמונת המגזין בגירסתו האנגלית]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חיים (מגזין וידאו)]]}}

הפרוייקט המרכזי של החברה, הינו הפקה קבועה של תוכנית וידאו שבועית בשם "תורת חיים" (באנגלית:Living Torah), המחולקת למספר חלקים:

*עיקרה של התוכנית, הוא קטע משיחת קודש של [[הרבי]] באורך של 7 עד 11 דקות, הקשור עם פרשת השבוע או עם אירועים הקשורים עם התאריך בלוח העברי, בעל לקח מעשי לחיי היום-יום.

*עין בעין - מפגשים פרטיים של אישים שונים במעמד [[חלוקת הדולרים]] הקבועה מידי יום ראשון, או בהזדמנויות דומות כגון יחידות לחברי [[קרן הפיתוח של מחנה גן ישראל]]. מפגשים אלו יוצרים פסיפס אנושי של אנשים מכל קצות הקשת, החל מרבנים, אנשי ממשל, תורמים, ו'עמך ישראל', העוברים לפני הרבי לקבלת עצה וברכה.

*רגעים נצחיים - קטע וידאו מאירועים מיוחדים במחיצת הרבי, כגון [[כינוסי ילדים]], תפילות, תהלוכת ל"ג בעומר, עידוד השירה ועוד.

*מפגשים אישיים - ראיון אישי עם אישים חשובים מכל רחבי העולם, המספרים בהתפעמות גלויה על היכרותם עם הרבי, על ראייתו הרחבה, ועל המופתים המתגלגלים מתחת לשולחן{{הערה| פרוייקט זה החל בשנת [[תשס"ו]], והחליף את המדור הקודם בו הוקרן מידי שבוע קטע וידאו ממקום מסויים ברחבי הגלובוס, בו צופים קביעות במגזין.}}.

לאחר הגהה קפדנית ורמת גימור גבוהה, התוכניות נאגדות יחד בתקליטור DVD חודשי, נמכרות בחנויות יודאיקה בכל רחבי העולם, ונשלחות בדואר למאות מנויים קבועים. התכניות מתורגמות לחמש שפות באמצעות כתוביות על המסך.

העורך הראשי של התוכנית הוא המנכ"ל של החברה, הרב אלקנה שמוטקין, ותחתיו עובדים עשרות עורכים ובעלי מקצוע.

הפרוייקט החל בשנת [[תשס"א]]. נכון לשנת תשע"ב, יצאו במסגרת התוכנית למעלה ממאה ועשרים דיסקים, הכוללים כחמש מאות תוכניות שבועיות.

==פרוייקטים==
===שימור הארכיונים===
בנוסף להפקות הוידאו, החברה לקחה על עצמה כמטרה וכערך עליון לשמר את ארכיון התמונות האודיו והוידאו של חסידות חב"ד בפרט, והתוועדויותיו של הרבי בפרט.

לצורך כך, [[מרכז שידורי חב"ד#העברת הבעלות|רכשה החברה]] את ארכיון צילומי הוידאו של ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] ([[מרכז שידורי חב"ד|wlcc]]), של ר' [[לוי יצחק פריידין]], ואת של ר' [[יוסי מלמד]].

מלאכת השימור החלה בשנת [[תשס"ז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24985 דיווח באתר col].}}, ובשנת [[תש"ע]], קיבלה החברה בתרומה את ארכיון ההקלטות של הרב יוסי גולדשטיין.

עלות השימור והשחזור של החומר, והעברתו מחומרים מתכלים אל ארכיוני המחשב ברמה האיכותית הגבוהה ביותר, נערכת במאות אלפי דולרים. לכן, בשנת תשס"ח, פנתה החברה אל כלל חסידי חב"ד ברחבי תבל, לעזור במימון ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, כאשר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מגבה את קריאתם, ומורה כי ניתן להשתמש לצורך כך בכספי מעשרות.

===המפגש שלי===

[[תמונה:Jem_פרוייקט_מפגשים_עם_הרבי.jpeg‏|left|thumb|250px|עלון המזמין את אנ"ש ברחבי תבל להצטרף לפרוייקט]]

עם חלוף השנים והתעכבותה של הגאולה האמיתית והשלימה, נוצר צורך לשמר את זיכרונותיהם האישיים של הדור המבוגר של חסידי חב"ד, שזכו בעצמם ל[[יחידות|יחידויות]] ולאפיזודות אישיות עם הרבי - דברים שעל-דרך הרוב אינם מתועדים מכלי ראשון.

לצורך כך, הוקם אגף מיוחד בראשות הרב יחיאל קייגען, המפקח על עשרות צוותי ראיון וצילום, המסתובבים בכל רחבי העולם, ומראיינים מאות אנשים, בהם רבנים, אישי ממשל, אנשי עסקים, חסידים ועוד.

עד היום נאספו במסגרת הפרוייקט אלפי שעות של צילום איכותי, המתעד במיהמנות מירבית עדויות אישיות מכלי ראשון, השופכים אור על ריבוי פרטים עלומים בתולדות ליובאוויטש, ופותחים צוהר נוסף לפועלו העצום של הרבי.

חלק מהשימוש בראיונות אלו, הוא לצורך המדור 'מפגשים אישיים' שבמגזין השבועי 'תורת חיים' שהחברה מפיקה, כמו גם בהפקות נוספות כגון 'אמונה ובטחון', 'שנים ראשונות' ועוד.

===הפקות נוספות===
* שנים ראשונות - סדרת תיעוד ייחודית, המנסה לשרטט קווים לפועלו ולאורח חייו הצנוע של הרבי בשנותיו הצעירות, קודם שהוכתר בכתר השביעי של שושלת חסידות חב"ד, והסתיר את גדולתו בתורה ובחסידות בצניעות מופלגה. הוידאו מורכב בעיקר מראיונות עם אישים שנפגשו עם הרבי במהלך שנים אלו, ומתמונות נדירות שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת ארבעה חלקים, ומתורגמת לשש שפות.
* רגישות - האכפתיות של הרבי ותשומת הלב ל"דברים הקטנים". 'רגישות' מציג את הסיפורים הפשוטים, אך המדהימים, של אלה שחשו באכפתיות ובתשומת לב לצרכים הקטנים ביותר שלהם מצידו של הרבי.
* Joy (שמחה) - קטעי שיחות מהרבי על מעלתה וחשיבותה של השמחה, בצירוף קטעי וידאו בהם נצפים חסידים במהלך ריקודים ושירה שמחה.
* אמריקה אינה שונה - קטעי וידאו תיעודיים מכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].
* פארבריינגענ'ס - סדרה הכוללת עשרות [[התוועדות|התוועדויות]] באורך מלא עם כיתוביות ותרגומים. ההתוועדויות יוצאות בעיקר לקראת ימי חג ומועד.
* [[ארץ ישראל]] - קטעי שיחות מהרבי בדבר חשיבותה ומעלתה של ארץ ישראל.
* אמונה ובטחון - סדרת ראיונות אישיים עם בכירי ממשל בארץ-הקודש, שזכו לקבל הדרכות מפורטות מהרבי בנוגע לתחום עבודתם בהנהגת המדינה ובמערכה הצבאית.
*[[דידן נצח]] - וידאו המקיף המגולל את [[פרשת הספרים|פרשיית גניבת הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]], המאמצים המשפטיים והכספיים להשבתם של הספרים, ועד לסיומו המוצלח של הסיפור, בניצחון משפטי מלא ובחזרתם של הספרים לספרייה בה' טבת תשמ"ז.
*ברכת החמה - תיעוד מעמד [[ברכת החמה]] במחיצת הרבי בשנת תשמ"א (מאורע המתרחש אחת ל-28 שנה).
*תשרי עם הרבי - הפקה איכותית המעבירה את התחושות ואת הרגעים המיוחדים בחודש תשרי אצל הרבי, החל מ[[התרת נדרים]], [[ברכת הבנים]], ימי השמחה בחג הסוכות, ועוד. ב' חלקים.
*תפילה עם הרבי - וידאו באורך מלא מתפילתו של הרבי לפני העמוד, בו ניתן לראות את הנהגותיו הקדושות, וממש 'להתפלל עם הרבי'.
*הפסוקים שלי - ילדי ישראל מכריזים לפני הרבי את [[י"ב הפסוקים]], ב[[כינוסי ילדים]], ובמהלך [[פאראד|תהלוכות ל"ג בעומר]].

לאחר מספר שנים בהם נערכו ראיונות רבים עם יהודים שזכו להיות במחיצת כ'ק אדמו'ר התחיל המכון להוציא באופן קבוע מידי שבת עלון באנגלית בשם my encunter with the rebbe. ובו מתפרסם סיפור אחד מיני רבות מתוך הראיונות שנערכו ע'ג הוידיאו לאחר ששוכתבו לפורמט קריאה.
בשנת תשע"ה התחיל המכון בהוצאה לאור של העלון במהדורה בשפה העברית נכון לעכשיו יצאו כעשרים עלונים ובהם סיפורים משוכתבים מתוך הוידיאו.

==צוות המכון==
*מייסד - הרב הלל דוד קרינסקי.
*מנהל - הרב אלקנה שמוטקין.
*מנהל סניף ישראל - הרב [[זושא וולף]].
*מנכ"ל מחקר ופיתוח - הרב יצחק צאפ.
*חברי הנהלה - הרב מנחם מענדל דערען, הרב יחיאל קייגען

;צוות התרגום:
*עברית - הרב [[משה מרינובסקי]]
*אנגלית - הרב מאניס פרידמן

==ביקורת==

הביקורת העיקרית על jem, עוסקת בכך שהחברה משמיטה במכוון ובאופן עקבי את קטעי הוידאו בהם נראה הרבי מעודד את שירת החסידים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]{{מקור}}".

כנגד החברה הושמעו מספר טענות המבקרות את פעילותה.

טענה אחת היא שבהפקות של jem ישנם השמטות מכוונות, שנועדו 'לייפות' כביכול את הרבי, באמצעות הסרת קטעים בהם נראה הרבי משתעל חוזר על מילה וכיו"ב. המפורסם שבהם הוא קטע וידע הוידיאו בו מנגן הרבי את הניגון 'צמאה לך נפשי' כשהשיעול שנראה בהסרטה המקורית הושמט במכוון בעריכה של ג'עם.המבקרים טוענים שהיות וכל תנועה ותנועה של הרבי הינה קודש קדשים{{הערה|ראה לוח היום-יום י"ד טבת: "תנועת צדיק ומכל שכן ראיה או שמיעת קול - צריך לפעול שלא יישכח לעד".}}, יש להביט על כל תנועה של הרבי כעל פעולה מכוונת וקדושה. עוד הם טוענים שמהמחשבה ששיעולים וכדו' פוגעים כביכול בכבודו של הרבי, מורה על חוסר באמונה ובהתקשרות אמתית לרבי.

צעד נוסף של החברה שעורר ביקורת, היה תביעה של חברת jem מאתר הווידאו הפופלרי YouTube להשמיט סרטוני וידאו על הרבי, הכוללים חומרים שנרכשו על-ידם.

==ראו גם==
*[[לראות את מלכנו]]
*[[ועד לצייר פני הרב]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.jem.co.il אתר הבית] (בעברית)
*[http://home.jemedia.org אתר הבית] (באנגלית)
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]

JEM

2015-10-25T06:12:00Z

דירה בתחתונים:

[[תמונה:סמל JEM.jpg|left|thumb|150px|סמל החברה]]

חברת '''jem''' (ראשי תבות '''Jewish Educational Media''', בעברית '''מדיה חינוכית יהודית'''), הינה אחת מחברות המדיה החב"דיות המובילות, אשר פועלת תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיקה לאורך כל השנה מגזין וידאו שבועי, ותכניות צפיה מיוחדות ומרשימות. הדיסקים היוצאים לאור על-ידי החברה, ידועים ברמת העריכה הגבוהה שלהם, ובהשקעה הרבה ותשומת הלב המרובה לכל פרט ופרט.

==הקמת הארגון==
[[תמונה:אלקנה שמוטקין.jpg|left|thumb|250px|אלקנה שמוטקין, מנכ"ל jem]]

ראשית דרכה של החברה, הינו בתחילת שנות המ"מים, כאשר נוצרה האפשרות להעביר בשידור חי את ההתוועדויות של [[הרבי]] לכל רחבי העולם, באמעות שידורי לווין שעלו באותה תקופה הון תועפות.

מי שהיה היוזם שלקח על עצמו את האחריות לדאוג לגיוס הכספים הדרושים לשם כך, היה הרב הלל דוד קרינסקי, שהקים יחד עם הרב [[אלקנה שמוטקין]] את התשתית לכך {{הערה|יש לציין כי שידורים '''מוקלטים''' מההתוועדויות של הרבי התקיימו כבר זמן רב לפני כן, על ידי [[מרכז שידורי חב"ד]] בניהולו של הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]], אך עד אז לא היה בנמצא שידור-חי מהתוועדות של הרבי, דבר שהיה כרוך בהוצאות רבות, ובניצול קשרים מסועפים על-מנת שההתוועדויות ישודרו באמצעי התקשורת האמריקניים.}}.

תשתית זו, היוותה את הבסיס הרעיוני והמעשי להקמתה של חברת JEM, הפועלת כיום תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיצה בקרב קהלים רחבים את תורתו ומשנתו של [[הרבי]].

המערכת ממוקמת כיום בשכונת [[קראון הייטס]], ובראש הסניף בארץ ישראל עומד הרב [[זושא וולף]].

==מגזין שבועי==
[[תמונה:מגזין תורת חיים.jpg|left|thumb|250px|תמונת המגזין בגירסתו האנגלית]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חיים (מגזין וידאו)]]}}

הפרוייקט המרכזי של החברה, הינו הפקה קבועה של תוכנית וידאו שבועית בשם "תורת חיים" (באנגלית:Living Torah), המחולקת למספר חלקים:

*עיקרה של התוכנית, הוא קטע משיחת קודש של [[הרבי]] באורך של 7 עד 11 דקות, הקשור עם פרשת השבוע או עם אירועים הקשורים עם התאריך בלוח העברי, בעל לקח מעשי לחיי היום-יום.

*עין בעין - מפגשים פרטיים של אישים שונים במעמד [[חלוקת הדולרים]] הקבועה מידי יום ראשון, או בהזדמנויות דומות כגון יחידות לחברי [[קרן הפיתוח של מחנה גן ישראל]]. מפגשים אלו יוצרים פסיפס אנושי של אנשים מכל קצות הקשת, החל מרבנים, אנשי ממשל, תורמים, ו'עמך ישראל', העוברים לפני הרבי לקבלת עצה וברכה.

*רגעים נצחיים - קטע וידאו מאירועים מיוחדים במחיצת הרבי, כגון [[כינוסי ילדים]], תפילות, תהלוכת ל"ג בעומר, עידוד השירה ועוד.

*מפגשים אישיים - ראיון אישי עם אישים חשובים מכל רחבי העולם, המספרים בהתפעמות גלויה על היכרותם עם הרבי, על ראייתו הרחבה, ועל המופתים המתגלגלים מתחת לשולחן{{הערה| פרוייקט זה החל בשנת [[תשס"ו]], והחליף את המדור הקודם בו הוקרן מידי שבוע קטע וידאו ממקום מסויים ברחבי הגלובוס, בו צופים קביעות במגזין.}}.

לאחר הגהה קפדנית ורמת גימור גבוהה, התוכניות נאגדות יחד בתקליטור DVD חודשי, נמכרות בחנויות יודאיקה בכל רחבי העולם, ונשלחות בדואר למאות מנויים קבועים. התכניות מתורגמות לחמש שפות באמצעות כתוביות על המסך.

העורך הראשי של התוכנית הוא המנכ"ל של החברה, הרב אלקנה שמוטקין, ותחתיו עובדים עשרות עורכים ובעלי מקצוע.

הפרוייקט החל בשנת [[תשס"א]]. נכון לשנת תשע"ב, יצאו במסגרת התוכנית למעלה ממאה ועשרים דיסקים, הכוללים כחמש מאות תוכניות שבועיות.

==פרוייקטים==
===שימור הארכיונים===
בנוסף להפקות הוידאו, החברה לקחה על עצמה כמטרה וכערך עליון לשמר את ארכיון התמונות האודיו והוידאו של חסידות חב"ד בפרט, והתוועדויותיו של הרבי בפרט.

לצורך כך, [[מרכז שידורי חב"ד#העברת הבעלות|רכשה החברה]] את ארכיון צילומי הוידאו של ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] ([[מרכז שידורי חב"ד|wlcc]]), של ר' [[לוי יצחק פריידין]], ואת של ר' [[יוסי מלמד]].

מלאכת השימור החלה בשנת [[תשס"ז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24985 דיווח באתר col].}}, ובשנת [[תש"ע]], קיבלה החברה בתרומה את ארכיון ההקלטות של הרב יוסי גולדשטיין.

עלות השימור והשחזור של החומר, והעברתו מחומרים מתכלים אל ארכיוני המחשב ברמה האיכותית הגבוהה ביותר, נערכת במאות אלפי דולרים. לכן, בשנת תשס"ח, פנתה החברה אל כלל חסידי חב"ד ברחבי תבל, לעזור במימון ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, כאשר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מגבה את קריאתם, ומורה כי ניתן להשתמש לצורך כך בכספי מעשרות.

===המפגש שלי===

[[תמונה:Jem_פרוייקט_מפגשים_עם_הרבי.jpeg‏|left|thumb|250px|עלון המזמין את אנ"ש ברחבי תבל להצטרף לפרוייקט]]

עם חלוף השנים והתעכבותה של הגאולה האמיתית והשלימה, נוצר צורך לשמר את זיכרונותיהם האישיים של הדור המבוגר של חסידי חב"ד, שזכו בעצמם ל[[יחידות|יחידויות]] ולאפיזודות אישיות עם הרבי - דברים שעל-דרך הרוב אינם מתועדים מכלי ראשון.

לצורך כך, הוקם אגף מיוחד בראשות הרב יחיאל קייגען, המפקח על עשרות צוותי ראיון וצילום, המסתובבים בכל רחבי העולם, ומראיינים מאות אנשים, בהם רבנים, אישי ממשל, אנשי עסקים, חסידים ועוד.

עד היום נאספו במסגרת הפרוייקט אלפי שעות של צילום איכותי, המתעד במיהמנות מירבית עדויות אישיות מכלי ראשון, השופכים אור על ריבוי פרטים עלומים בתולדות ליובאוויטש, ופותחים צוהר נוסף לפועלו העצום של הרבי.

חלק מהשימוש בראיונות אלו, הוא לצורך המדור 'מפגשים אישיים' שבמגזין השבועי 'תורת חיים' שהחברה מפיקה, כמו גם בהפקות נוספות כגון 'אמונה ובטחון', 'שנים ראשונות' ועוד.

===הפקות נוספות===
* שנים ראשונות - סדרת תיעוד ייחודית, המנסה לשרטט קווים לפועלו ולאורח חייו הצנוע של הרבי בשנותיו הצעירות, קודם שהוכתר בכתר השביעי של שושלת חסידות חב"ד, והסתיר את גדולתו בתורה ובחסידות בצניעות מופלגה. הוידאו מורכב בעיקר מראיונות עם אישים שנפגשו עם הרבי במהלך שנים אלו, ומתמונות נדירות שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת ארבעה חלקים, ומתורגמת לשש שפות.
* רגישות - האכפתיות של הרבי ותשומת הלב ל"דברים הקטנים". 'רגישות' מציג את הסיפורים הפשוטים, אך המדהימים, של אלה שחשו באכפתיות ובתשומת לב לצרכים הקטנים ביותר שלהם מצידו של הרבי.
* Joy (שמחה) - קטעי שיחות מהרבי על מעלתה וחשיבותה של השמחה, בצירוף קטעי וידאו בהם נצפים חסידים במהלך ריקודים ושירה שמחה.
* אמריקה אינה שונה - קטעי וידאו תיעודיים מכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].
* פארבריינגענ'ס - סדרה הכוללת עשרות [[התוועדות|התוועדויות]] באורך מלא עם כיתוביות ותרגומים. ההתוועדויות יוצאות בעיקר לקראת ימי חג ומועד.
* [[ארץ ישראל]] - קטעי שיחות מהרבי בדבר חשיבותה ומעלתה של ארץ ישראל.
* אמונה ובטחון - סדרת ראיונות אישיים עם בכירי ממשל בארץ-הקודש, שזכו לקבל הדרכות מפורטות מהרבי בנוגע לתחום עבודתם בהנהגת המדינה ובמערכה הצבאית.
*[[דידן נצח]] - וידאו המקיף המגולל את [[פרשת הספרים|פרשיית גניבת הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]], המאמצים המשפטיים והכספיים להשבתם של הספרים, ועד לסיומו המוצלח של הסיפור, בניצחון משפטי מלא ובחזרתם של הספרים לספרייה בה' טבת תשמ"ז.
*ברכת החמה - תיעוד מעמד [[ברכת החמה]] במחיצת הרבי בשנת תשמ"א (מאורע המתרחש אחת ל-28 שנה).
*תשרי עם הרבי - הפקה איכותית המעבירה את התחושות ואת הרגעים המיוחדים בחודש תשרי אצל הרבי, החל מ[[התרת נדרים]], [[ברכת הבנים]], ימי השמחה בחג הסוכות, ועוד. ב' חלקים.
*תפילה עם הרבי - וידאו באורך מלא מתפילתו של הרבי לפני העמוד, בו ניתן לראות את הנהגותיו הקדושות, וממש 'להתפלל עם הרבי'.
*הפסוקים שלי - ילדי ישראל מכריזים לפני הרבי את [[י"ב הפסוקים]], ב[[כינוסי ילדים]], ובמהלך [[פאראד|תהלוכות ל"ג בעומר]].

==צוות המכון==
*מייסד - הרב הלל דוד קרינסקי.
*מנהל - הרב אלקנה שמוטקין.
*מנהל סניף ישראל - הרב [[זושא וולף]].
*מנכ"ל מחקר ופיתוח - הרב יצחק צאפ.
*חברי הנהלה - הרב מנחם מענדל דערען, הרב יחיאל קייגען

;צוות התרגום:
*עברית - הרב [[משה מרינובסקי]]
*אנגלית - הרב מאניס פרידמן

==ביקורת==

הביקורת העיקרית על jem, עוסקת בכך שהחברה משמיטה במכוון ובאופן עקבי את קטעי הוידאו בהם נראה הרבי מעודד את שירת החסידים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]{{מקור}}".

כנגד החברה הושמעו מספר טענות המבקרות את פעילותה.

טענה אחת היא שבהפקות של jem ישנם השמטות מכוונות, שנועדו 'לייפות' כביכול את הרבי, באמצעות הסרת קטעים בהם נראה הרבי משתעל חוזר על מילה וכיו"ב. המפורסם שבהם הוא קטע וידע הוידיאו בו מנגן הרבי את הניגון 'צמאה לך נפשי' כשהשיעול שנראה בהסרטה המקורית הושמט במכוון בעריכה של ג'עם.המבקרים טוענים שהיות וכל תנועה ותנועה של הרבי הינה קודש קדשים{{הערה|ראה לוח היום-יום י"ד טבת: "תנועת צדיק ומכל שכן ראיה או שמיעת קול - צריך לפעול שלא יישכח לעד".}}, יש להביט על כל תנועה של הרבי כעל פעולה מכוונת וקדושה. עוד הם טוענים שמהמחשבה ששיעולים וכדו' פוגעים כביכול בכבודו של הרבי, מורה על חוסר באמונה ובהתקשרות אמתית לרבי.

צעד נוסף של החברה שעורר ביקורת, היה תביעה של חברת jem מאתר הווידאו הפופלרי YouTube להשמיט סרטוני וידאו על הרבי, הכוללים חומרים שנרכשו על-ידם.

==ראו גם==
*[[לראות את מלכנו]]
*[[ועד לצייר פני הרב]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.jem.co.il אתר הבית] (בעברית)
*[http://home.jemedia.org אתר הבית] (באנגלית)
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]

חיפה

2015-10-21T19:06:10Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:צבאות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[ת"ת צבאות מנחם]] חיפה והקריות]]
העיר '''חיפה''' הינה העיר השלישית בגודלה בארץ. בעיר קיימת קהילת [[חב"ד]] המונה כ-150 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב"ד ומוסדות.
כרבני קהילת חב"ד בעיר מכהנים הרב [[גדליהו אקסלרוד]] והרב [[אורי למברג]].

==ייסוד הקהילה==
קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. ב-1934 עלה לחיפה הרב הגאון הרב מנחם מנדל קופרשטוך והקים בה קהילה חב"דית, בביתו שהיה גם ביה"כ התפללו לפי נוסח האר"י ז"ל וכן נערכו התוועדויות בי"ט כסלו, חגי הגאולה ובמועדים חב"דים. לימד תניא וחסידות בכל שבת במהלך הסעודה שלישית. הרב קופרשטוך היה מקושר בלב ובנפש לאדמור הריי"צ והוא שהטיל עליו להיות ממיסדי אגודת חב"ד בארה"ק בפטירתו בז' אדר א' תש"ו נתיתמה הקהילה בחיפה ובנו, ר' גרשון זאב נתבקש למלא את מקומו אך סרב והחליט לחפש אחר רב חב"די שינהיג את הקהילה. כך נבחר הרב יחיאל מיכל דבורסקין לכהן בראש הקהילה. בניו של הרמ"מ קופרשטוך דאגו לקיים בביה"כ ע"ש הרב קופרשטוך בחיפה התוועדויות יט כסלו ברוח חב"ד עם בעלי נגן חב"דיים ומשפיעים. לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הר' [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], ומשפחת הרב [[גרשון חן]].

כבר בשנת תשי"ב כתב הרבי לרב דוברוסקין: "ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם".

באותה תקופה היה [[מקוה טהרה]] בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בבקשת עזרה. הרבי הקצה 100 ל"י לצורך בנית המקוה. לאחר מכן כתב לו הרבי כי באם המקווה תהיה בנויה ב[[מקווה חב"ד|שיטת חב"ד]] יקצה לו הרבי 150 ל"י.

בתשי"ד כותב הרבי לרב [[גרשון חן]]: "נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם בית הכנסת אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר"י, ותשואות חן אם יבשר טוב בזה".

==פעילות חב"ד בעיר==
[[קובץ:בשורת הגאולה בחיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט חוצות ענק המבשר את [[בשורת הגאולה]]]]
תשובת הרבי על הפעילות בחיפה: "ומובן ורואים גם במוחש אשר הנהגת נחשון היא לא רק הוראה לשביעי של פסח ולקרי"ס כפשוטו, אלא לכל התחלה דענין אלקי במקום חדש, וק"ל, ובפרט כשהמדובר בהפצת המעינות ובדרא דעקבתא דמשיחא ובאה"ק אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובמקום כזה אשר הלעו"ז יש לו בעוה"ר תוקף מיוחד עד שנודע גם בחו"ל בשם העיר האדומה"

את פעילות חב"ד בעיר בשנים הבאות פיתח הרב [[ראובן דונין]] שקיבל ריבוי הוראות מהרבי אודות הפעילות המתקיימת בחיפה. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים. עם השנים הקים הרב דונין בעיר 'סניף' [[בית חב"ד]] בו התקיימה הפעילות.

לאחר כמה שנים הגיע לעיר השליח הרב [[ירמיה יהודה לייב שילדקרויט|לייבל שילדקרויט]] והתחיל בבנית מוסדות חב"ד.

בחודש [[חשוון]] בשנת [[תשמ"ח]] הגיעה משפחתו של ר' [[דב גינזבורג]] לחיפה. בתחילה פתחו את בית חב"ד במרכז ‘הדר'. באיזור זה מתגוררים הרבה שומרי מצוות, ובכללם חסידי חב"ד. לאחר חצי שנה עברו משפחת גינזבורג לגור בשכונת קרית שפרינצק, שם מכהן הרב גינזבורג כרב בית כנסת ‘היכל חנה'.

מאז יצא ל[[שליחות]] פועל הרב גינזבורג בתפקיד מנהל בית חב"ד המרכזי הנמצא בשכונת 'הדר', כאשר במקביל הוא פועל בקרית שפרינצק כרב בית הכנסת חב"ד "היכל חנה", במסירת שיעורי תורה רבים, ומארגן פעילות סביב לוח השנה לכל הגילאים.

ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב"ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה.

הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים.

מלבד זאת ישנם ברחבי העיר גם שיעורי תורה בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. בהזדמנוית רבות יוצאים [[אנ"ש]] [[תמים|והתמימים]] לנאום בעשרות בתי הכנסת בחיפה על אודות בשורת הגאולה - והתגובות חיוביות בהחלט.

במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה [[שלוחים]] הפועלים בשכונות שונות של העיר.

בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]], בראשות הרב [[מנחם מענדל וילשנסקי]], בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - [[בית לוי יצחק]] שבצפת עם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] תושבי העיר.

בשנת תשע"ה יצא הרב מענדי וילשאנסקי בעידוד רבני ומשפיעי אנש במכירה של בתים חדשים בשכונה הסמוכה ובכך להפוך אותה לשכונת 'נוה גאולה'.

נכון לעת עתה גרים כארבעה זוגות בשכונה דרובה מאוכלסת במשפחות ערביות. המארגנים מקווים שיצליחו לייהד את השכונה בשנה הקרובה-תשע"ו.
כמו כן נקנה שטח קרקע עליו יקום בניין דירות בן חמש קומות כאשר שלטשת הדירות הראשונות כבר נרכשו על הנייר ומחכים לשניים הנותרים על מנת להתחיל בבניה.

===בתי חב"ד בעיר===

:'''חיפה - אחוזה''' - מנהל: הרב [[יהודה דונין]]. בשכונה פועלת חנות תשמישי קדושה, בית כנסת חב"ד
:'''חיפה - בת גלים''' - מנהל: הרב ישי קלי.
:'''חיפה - הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל ווילישאנסקי]].
:'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב שלמה חיים ליסון.
:'''חיפה - כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב יהודה גינזבורג.
:'''חיפה - מושבה גרמנית - בית כנסת תיירותי''' מנהל: הרב [[בועז קלי]].
:'''חיפה - נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס. בשכונה קימת בית חב"ד ובית כנסת חב"ד.
:'''חיפה - נוה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם דב רוזנבלט.
:'''חיפה - פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל וילישאנסקי.
:'''אוניברסיטת חיפה''' - מנהל: הרב תנחום ריבקין.
:'''חיפה - קרית אליעזר''' - מנהל: הרב יוסף ליפש. בשכונה קיימת ספריה תורנית ומנין חב"ד.
:'''חיפה - רמות/קמפוס''' - מנהל: הרב יוסי רוזנברג. רכז פעילות סטודנטים: הרב אליעזר ש. ז. מורגשטרן. בשכונה פועל בית כנסת חב"ד, ופעילות קבועה של שיעורי תורה וסעודות שבת לסטודנטים.

==ידידי חב"ד בעיר==
רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר בכינוס [[תורה]] בישיבת [[חב"ד]]: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים תשל"א בפמלייתו של הנשיא [[שז"ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"[[יחידות]]" נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי".

==השלוחים==
*הרב [[לייבל שילדקרויט]] - שליח הרבי, ומנכ"ל המוסדות.
*הרב [[דב גינזבורג]] - בית חב"ד המרכזי ובשכונת שפרינצק.
*הרב שלמה גרוס - שכונת נוה יוסף.
*הרב שלמה חיים ליסון - שכונת כרמל מערבי.
*הרב אברהם דב רוזנבלט - שכונת נוה שאנן.
*הרב אורי למברג - ראש כולל אברכים חב"ד.
*הרב אברהם רוזנבלט - נוה שאנן.
*הרב יוסי רוזנברג - שכונות רמות חיפה.
*הרב יהודה גינזבורג - שכונת הכרמל הצרפתי.
*הרב לוי אורנשטיין - מנהל משרד, ושליח בשכונת שפרינצק.
*הרב [[מנחם מענדל וילשנסקי]] - שכונת הדר עליון, וראש הישיבה.
*הרב יוסף ליפש - שכונת קרית אליעזר וקרית אליהו.
*הרב ישי קלי - שכונת בת גלים.
*הרב [[יהודה דונין]] - שכונת אחוזה.
*הרב שאול בורשטיין - מנהל מרכז חב"ד לדוברי רוסית.

==קישורים חיצונים==
* '''[http://www.chabadhaifa.com/ אתר בית חב"ד חיפה]'''
* [http://www.chabadoncampus.co.il/ לאתר חב"ד חיפה - רמות/קמפוס]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79830&tag=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94 כתבות ועדכונים הקשורים עם קהילת חב"ד בחיפה] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56612 השליח קיבל אות הוקרה מראש העיר] - באתר חב"ד אינפו
* [[א. אברהם]], '''[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html#p=27 מעונות גאולה]''' סקירה על המעונות המופעלים על ידי בית חב"ד בחיפה, בתוך מגזין 'משיחי' של [[שבועון בית משיח]] עמוד 26 {{אינפו}} י"א ניסן תשע"ד

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

קריית גת

2015-10-21T19:01:58Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תש"ע]], 47,500 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ומשפיע בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
השליח הראשון של הרבי לקריית גת היה הרב [[זלמן אבלסקי]] שהיה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת תש"כ עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]]}}. לאחר פטירתו בשנת תשע"ד נערכה התוועדות "שלושים" לזיכרו בבית הכנסת שבבית הספר שהקים בעיר בהשתתפות תושבים רבים מכל קצוות הקשת הישראלי.

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר באה"ק ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בתי כנסת חב"ד המרכזי-רב הקהילה-הרב יעקב סינאווי
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
כולל אברכים חב"ד -מנוהל ע"י הרב נח בלניצקי.

רשת גני ילדים ומעונות חב"ד-בניהול הרב גרשון לוין.

בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב משה הבלין.משפיע הקהילה-הרב ברוך כהנא.

*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל [[מתיבתא]], [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר יסודי - בנות.
תיכון חב"ד עטרת חיה-בניהול של הגברת עדי קדוש.

ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת ע"י הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.

בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל ע"י הרב בוני.

בית הכנסת 'חסדי שי'-נוסח חב"ד -מנייניםופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה.בניהול הרב נמירובסקי והרב הבלין.

קהילת יהודי יוצאי רוסיה-מניינים בשבתות ובחגים מנוהל ע"י הרב מענדי אלחרר.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81.יו"ר: שליח הרבי הרב שלמה בוטבול, מנכ"ל: שליח הרבי הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות
שכונת 'רובע הבנים'-הרב שניאורסון.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

קריית גת

2015-10-21T18:59:11Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תש"ע]], 47,500 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ומשפיע בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
השליח הראשון של הרבי לקריית גת היה הרב [[זלמן אבלסקי]] שהיה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת תש"כ עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]]}}. לאחר פטירתו בשנת תשע"ד נערכה התוועדות "שלושים" לזיכרו בבית הכנסת שבבית הספר שהקים בעיר בהשתתפות תושבים רבים מכל קצוות הקשת הישראלי.

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר באה"ק ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בתי כנסת חב"ד המרכזי-רב הקהילה-הרב יעקב סינאווי
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
כולל אברכים חב"ד -מנוהל ע"י הרב נח בלניצקי.

רשת גני ילדים ומעונות חב"ד-בניהול הרב גרשון לוין.
בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב משה הבלין.משפיע הקהילה-הרב ברוך כהנא.
*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל [[מתיבתא]], [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר יסודי - בנות.
תיכון חב"ד עטרת חיה-בניהול של הגברת עדי קדוש.

ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת ע"י הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.

בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל ע"י הרב בוני.

בית הכנסת 'חסדי שי'-נוסח חב"ד -מנייניםופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה.בניהול הרב נמירובסקי והרב הבלין.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81.יו"ר: שליח הרבי הרב שלמה בוטבול, מנכ"ל: שליח הרבי הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות
שכונת 'רובע הבנים'-הרב שניאורסון.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

קריית גת

2015-10-21T18:57:37Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תש"ע]], 47,500 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ומשפיע בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
השליח הראשון של הרבי לקריית גת היה הרב [[זלמן אבלסקי]] שהיה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת תש"כ עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]]}}. לאחר פטירתו בשנת תשע"ד נערכה התוועדות "שלושים" לזיכרו בבית הכנסת שבבית הספר שהקים בעיר בהשתתפות תושבים רבים מכל קצוות הקשת הישראלי.

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר באה"ק ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בתי כנסת חב"ד המרכזי-רב הקהילה-הרב יעקב סינאווי
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
כולל אברכים חב"ד -מנוהל ע"י הרב נח בלניצקי.
רשת גני ילדים ומעונות חב"ד-בניהול הרב גרשון לוין.
בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב משה הבלין.משפיע הקהילה-הרב ברוך כהנא.
*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל [[מתיבתא]], [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר יסודי - בנות.
תיכון חב"ד עטרת חיה-בניהול של הגברת עדי קדוש.

ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת ע"י הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.

בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל ע"י הרב בוני.

בית הכנסת 'חסדי שי'-נוסח חב"ד -מנייניםופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה.בניהול הרב נמירובסקי והרב הבלין.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81.יו"ר: שליח הרבי הרב שלמה בוטבול, מנכ"ל: שליח הרבי הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות
שכונת 'רובע הבנים'-הרב שניאורסון.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

קריית גת

2015-10-21T18:55:42Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תש"ע]], 47,500 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ומשפיע בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
השליח הראשון של הרבי לקריית גת היה הרב [[זלמן אבלסקי]] שהיה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת תש"כ עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]]}}. לאחר פטירתו בשנת תשע"ד נערכה התוועדות "שלושים" לזיכרו בבית הכנסת שבבית הספר שהקים בעיר בהשתתפות תושבים רבים מכל קצוות הקשת הישראלי.

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר באה"ק ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בתי כנסת חב"ד המרכזי.
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
כולל אברכים חב"ד -מנוהל ע"י הרב נח בלניצקי.
רשת גני ילדים ומעונות חב"ד-בניהול הרב גרשון לוין.
בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב משה הבלין.משפיע הקהילה-הרב ברוך כהנא.
*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל [[מתיבתא]], [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר יסודי - בנות.
תיכון חב"ד עטרת חיה-בניהול של הגברת עדי קדוש.

ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת ע"י הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.

בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל ע"י הרב בוני.

בית הכנסת 'חסדי שי'-נוסח חב"ד -מנייניםופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה.בניהול הרב נמירובסקי והרב הבלין.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81.יו"ר: שליח הרבי הרב שלמה בוטבול, מנכ"ל: שליח הרבי הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות
שכונת 'רובע הבנים'-הרב שניאורסון.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

קריית גת

2015-10-21T18:55:06Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תש"ע]], 47,500 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ומשפיע בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
השליח הראשון של הרבי לקריית גת היה הרב [[זלמן אבלסקי]] שהיה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת תש"כ עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]]}}. לאחר פטירתו בשנת תשע"ד נערכה התוועדות "שלושים" לזיכרו בבית הכנסת שבבית הספר שהקים בעיר בהשתתפות תושבים רבים מכל קצוות הקשת הישראלי.

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר באה"ק ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בתי כנסת חב"ד המרכזי.
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
כולל אברכים חב"ד -מנוהל ע"י הרב נח בלניצקי.
רשת גני ילדים ומעונות חב"ד-בניהול הרב גרשון לוין.
בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב משה הבלין.משפיע הקהילה-הרב ברוך כהנא.
*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל [[מתיבתא]], [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר יסודי - בנות.
תיכון חב"ד עטרת חיה-בניהול של הגברת עדי קדוש
ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת ע"י הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.
בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל ע"י הרב בוני.
בית הכנסת 'חסדי שי'-נוסח חב"ד -מנייניםופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה.בניהול הרב נמירובסקי והרב הבלין.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81.יו"ר: שליח הרבי הרב שלמה בוטבול, מנכ"ל: שליח הרבי הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות
שכונת 'רובע הבנים'-הרב שניאורסון.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

קריית גת

2015-10-21T18:49:42Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תש"ע]], 47,500 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ומשפיע בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
השליח הראשון של הרבי לקריית גת היה הרב [[זלמן אבלסקי]] שהיה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת תש"כ עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]]}}. לאחר פטירתו בשנת תשע"ד נערכה התוועדות "שלושים" לזיכרו בבית הכנסת שבבית הספר שהקים בעיר בהשתתפות תושבים רבים מכל קצוות הקשת הישראלי.

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר באה"ק ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בתי כנסת חב"ד המרכזי.
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
כולל אברכים חב"ד -מנוהל ע"י הרב נח בלניצקי.
רשת גני ילדים ומעונות חב"ד-בניהול הרב גרשון לוין.
בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב משה הבלין.משפיע הקהילה-הרב ברוך כהנא.
*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל [[מתיבתא]], [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר יסודי - בנות.
ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מניהלת ע"י הרב מנחם מענדל משי-זהב.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81.יו"ר: שליח הרבי הרב שלמה בוטבול, מנכ"ל: שליח הרבי הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות
שכונת 'רובע הבנים'-הרב שניאורסון.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

קריית גת

2015-10-21T18:45:34Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תש"ע]], 47,500 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ומשפיע בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
השליח הראשון של הרבי לקריית גת היה הרב [[זלמן אבלסקי]] שהיה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת תש"כ עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]]}}. לאחר פטירתו בשנת תשע"ד נערכה התוועדות "שלושים" לזיכרו בבית הכנסת שבבית הספר שהקים בעיר בהשתתפות תושבים רבים מכל קצוות הקשת הישראלי.

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר באה"ק ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בתי כנסת חב"ד המרכזי.
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב משה הבלין.משפיע הקהילה-הרב ברוך כהנא.
*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל [[מתיבתא]], [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר יסודי - בנות.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81.יו"ר: שליח הרבי הרב שלמה בוטבול, מנכ"ל: שליח הרבי הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות
שכונת 'רובע הבנים'-הרב שניאורסון.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

קריית גת

2015-10-21T12:03:34Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]

'''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תש"ע]], 47,500 תושבים.

בעיר קיימת קהילה חב"דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ומשפיע בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב"ד.

==התייסדות קהילת חב"ד בעיר==
השליח הראשון של הרבי לקריית גת היה הרב [[זלמן אבלסקי]] שהיה ממייסדי מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת תש"כ עד שנת תשמ"ט{{הערה|בשנת תשמ"ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]]}}. לאחר פטירתו בשנת תשע"ד נערכה התוועדות "שלושים" לזיכרו בבית הכנסת שבבית הספר שהקים בעיר בהשתתפות תושבים רבים מכל קצוות הקשת הישראלי.

==מפתח העיר==
[[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]
קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח"י אלול]] [[תשכ"ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב"ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ"ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.

בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.

==ספר תורה מהרבי==
ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ"א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.

עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.

ב[[ט"ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:

"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר באה"ק ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ"ב אגרת ח'שפח}}

ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר מתגוררים 200 משפחות חב"דיות.
*בתי כנסת חב"ד המרכזי.
*בית הכנסת "שערי גאולה", רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.
בית כנסת חב"ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב משה הבלין.משפיע הקהילה-הרב ברוך כהנא.
*[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל [[מתיבתא]], [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]].
*[[תלמוד תורה]] - בנים.
*בית ספר יסודי - בנות.

==בתי חב"ד בעיר==
* בית חב"ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81.יו"ר: שליח הרבי הרב שלמה בוטבול, מנכ"ל: שליח הרבי הרב אהרון בוטבול.
* בית חב"ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב"ד קריית גת]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

משה הבלין

2015-10-21T11:37:49Z

דירה בתחתונים:

[[תמונה:ר משה הבלין.jpg|left|thumb|250px|ר' משה הבלין במעמד שמחת בית השואבה בקרית גת]]
[[הרב]] '''משה הבלין''', הוא רבה של העיר [[קרית גת]] ושל הקהילה ה[[חב"ד]]ית בעיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]] ורבה של [[שדרות]]. חבר נשיאות ה[[ועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות]].

במסגרת רבנותו, מנהל הרב הבלין מערכות הקשורות לעיר, ביניהן: מערכת כשרות, מרכז הרוחני לעולי חבר העמים חסדי שי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאימו עלקא. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר.

בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב [[נחום פרצוביץ']], ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו ב[[י"ד סיון]] [[תשל"א]] לרעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר [[קרית גת]] תחת השליח של קרית גת דאז הרב [[זלמן אבלסקי]], ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית.

ב[[תשרי|חודש החגים]] [[תשמ"ז]] מונה על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]] לאחראי ראשי על סדרי הלימוד של ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], ועמד בקשר ישיר עם מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] על מנת לדווח לרבי על השתתפות התלמידים.

עם פרישתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] בשנת [[תשנ"ב]], התמנה לעמוד בראשותה.
בשנת [[תשנ"ח]] היה מראשוני הרבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], ובשנת [[תשס"א]] נבחר לכהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית גת, וקיבל לידיו את האחריות על מערכת הכשרות העירונית, ועל המרכז הרוחני לעולי ברית המועצות בעיר. בעקבות תפקידיו הרשמיים, פחתה נוכחותו בישיבה.

במקביל לתפקידיו, מוזמן הרב הבלין לכהן בהרכבים שונים של [[זבל"א]] כדיין בסכסוכים פנימיים בין מנהלי מוסדות בחב"ד, חבר ב[[עמותת הרבנים פיקוח נפש]], ורב על תקן זמני{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67376 רבנים חב"דים נבחרו לכהן כרבני ערים] {{COL}} י"א אדר תשע"ב}} של העיר [[שדרות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69728 הכירו: המרא דאתרא החב"די של שדרות] {{תמונה}} {{אינפו}} א' תמוז תשע"ב (21.06.2012)}}.
הרב מכהן כרב בית הכנסת חב"ד 'חידקל' הממוקם בקריה החרדית.בד בבד מכהן הרב כרב בית הכנסת -'חסדי שי' בו מתפללים מידי יום ובשבתות יהודים מקהילת יוצאי רוסיה.הרב עורך שם פעילות 'מבצעים' עם המתפללים ואף נושא שם שיחות ושיעורים במהלך השבוע
בשבתות 'יומי דפגרא'מתוועד הרב בבית הכנסת חב'ד 'חידקל'.

==משפחתו==
;אחיו:
*הרב [[יוסף יצחק הבלין]], רב קהילת חב"ד [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], וראש מכון היכל מנחם בעיר.
*הרב שמואל אהרן הבלין - רב קהילת יבנה בס. פאולו, ברזיל.
*הרב שלמה זלמן הבלין - ראש המכון התורני "דרך אליעזר", [[הר נוף]], ירושלים

;ילדיו:
*הרב [[לוי יצחק הבלין]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קרית גת]]
*הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט דמיין]], [[גרמניה]]
*הרב מנחם מענדל הבלין, קרית מלאכי
*חנה, אשת הרב מנחם מענדל רייצעס, קרית גת
*עלקא, אשת הרב יוסף יצחק מרגליות, קרית גת

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14880 הרב הבלין מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} י"ב אייר תשס"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבלין משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין רבני חב"ד]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]

עמי מיימון

2015-10-21T05:25:32Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:עמי מיימון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמי מיימון באולפון רדיו קול ברמה]]
[[קובץ:עמי_מימון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משמח ילדים במסיבת הקפות שניות בארגון [[יד לילד המיוחד]] של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח]] שנערך ב[[כפר חב"ד]]]]
השדרן '''עמוס (עמי) מיימון''' הינו תקליטן חסיד חב"ד, המגיש בימים ראשון עד חמישי את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[בת ים]] ב[[ג' כסלו]] [[תשל"ו]] להוריו דוד ואידה מיימון. בצעירותו התקרבו הוריו לחסידות חב"ד, ושלחו אותו ללמוד ב[[תלמוד תורה]] חב"די, ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. בהגיעו לגיל 18 בלבד בשנת [[תשנ"ד]] נישא לרעייתו טלי לבית משפחת עטל בברכת [[הרבי]] (כמנהג עדות ספרד), והתיישב במושב שתולים בסמיכות למשפחת חותנו והחל לפעול שם בהפצת יהדות, כשבמקביל הוא נכנס ללמוד בישיבת בר אילן, בה [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[תשנ"ז]] חזר לבת ים, והחל לסייע בפעילות בית חב"ד בעיר.

את דרכו בעולם הבידור החל כתקליטן בשמחות ובאירועים תחת השם 'תקליטיית מבשר טוב', ושימש לעיתים אף כזמר מזרחי. בשנים אלו החל למסור מידי פעם תוכניות ברדיו 200 ברדיו קול צופייך.

בשנת [[תשס"ט]] עם הקמת רדיו 'קול ברמה' פרץ לתודעת הציבור כאשר החל להגיש מידי יום את התוכנית הפופולרית 'חידודון', המשודרת שעתיים בכל יום ובמסגרתה מתחרים המאזינים על פתרון שאלות הלכתיות המוצגות בפניהם, וכן פינות שונות כמו "ראש ב[[רש"י]]".

בתוכניתו משתתפים פעם בשבוע גם המקובל הרב יעקב עדס המוסר שיעור שבועי ב[[תורת המוסר|מוסר]], הרב מיכאל לסרי המשלב הומור וסאטירה, והרב [[שמואל קמינקר]] המוסר למאזינים דיווח שבועי על פעילויות מיוחדות שנעשו על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ברחבי העולם, והתוכנית זוכה לאחוזי האזנה גבוהים במיוחד, המוערכת בכ-200,000 מאזינים מידי יום.
בשנת תשע'ד עלה לשידור מידי יום הרב ברוך ומלהלם מנהריה עם נקודות מספר התניא.בשנת תשע"ה הוחלף הרב וילהלם ברב נדב כהן שעולה מידי יום בפינת התניא היומית.
בחודש שבט תשע"ה בנו בן ה13 נפטר לאחר מחלה קשה וממושכת.מיד לאחר סיום ה'שבעה' המשיך עמי בתוכניתו עאילו לא אירע כלום.בסיום השנה בתוכניתו האחרון הודה עמי לציבור המאזינים בקול נשנק מבכי על התמיכה בזמן שישב שבעה ועל הנסיון הגדול שעבר במשך אותה שנה.

את תפקידו המרכזי מנצל מיימון להפצת תורתו ומשנתו של הרבי, ולקיום הוראותיו.

בקיץ [[תשע"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע]] ל{{ה|רבי}} בפעם הראשונה, ואת [[סיום מסכת|סיום המסכת]] שהוא נוהג לשדר מידי יום ב[[תשעת הימים]] עשה בשידור חי מ-[[770]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76971 הקלטת השידור מ770].}}.

==קישורים חיצוניים==
*שלום בער קרומבי, [http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=74910 שמח בתקשורת • פרופיל מרתק], [[שבועון בית משיח]] כ' אדר תשע"ג {{אינפו}}
*[http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/images/jq/css/ui-lightness/includes/jq/js/jquery-ui-1.8.17.custom.min.js?url=article_he&id=68666 'מעריב' בכתבת פרופיל על השדרן החב"דניק] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3943 השאלה המכשילה: האם אתה משיחיסט?] נאומו של עמי מיימון בטקס ההשקה ל[[מגזין עולמות]] {{וידפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69740 עמי מיימון מתארח במדור "מילה של חסיד"] {{שטורעם}}
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3915 השדרן החב"די מנחה תכנית החדשות החרדית]''' {{וידפו}} כ"ו אייר התשע"ד (26.05.2014)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: מיימון, עמי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]

באר שבע

2015-10-21T05:16:02Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:הרב שניאור זלמו גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק, משלוחי [[הרבי]] לבאר שבע]]'''באר שבע''' היא עיר במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], השביעית באוכלוסייתה, המונה למעלה ממאתיים אלף תושבים. והשניה בשטחה, אחרי ירושלים. העיר שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור

בתי כנסת חבד בעיר:
בית חבד המרכזי-שכונה א'-מניינים לכל התפילות מידי יום.רב הקהילה-הרב דוד ולס.
בית משיח -שכונה י"א-מניינים מידי יום ובשבת קודש.רב הקהילה-הרב אברהם כהן.
בית מנחם-שכונה ט' נאות ספיר-מנינים מידי יום ובשבת קודש-רב הקהילה-הרב מנחם כהן.
בית הכנסת חבד אוהל אברהם-שכונה ג'-מניינים בשבתות ובחגים.רב הקהילה-הרב חנוך מידובניק.
בית כנסת חבד לוי יצחק-נחל עשן-מניינים בשבתות ובחגים-רב הקהילה-?

==מקור השם==
מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית{{הערת שוליים|פרק כ"א פסוקים כ"ח-ל"א}}, שם מסופר כי [[יצחק]] הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מיצחק את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת ליצחק, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא '''באר שבע''', כי שם נשבעו שניהם". נכון לשנת [[תשע"א]] מונה היישוב כ-200,900 תושבים.

==בתי חב"ד==
בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לבאר שבע, ר' [[אברהם כהן]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב [[תנחום בורושנסקי]] וניהל את פעילות חב"ד יחד עם הרב [[משה דיקשטיין]] שהגיע לעיר בשנת [[תש"ם]]. בהמשך פתח במרכז העיר את 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת ובדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]], מכירת מוצרי יודאיקה וספרי קודש. בשנת [[תש"נ]] הביא הרב בורושנסקי את הרב [[שניאור זלמן גורליק]], שכיום מנהל בית חב"ד ב[[שכונה]] א' בעיר.

להלן רשימת בתי חב"ד הפועלים בעיר:
*'''שכונות ה' י"א - בית משיח''' - מנהל: הרב '''[[אברהם כהן]]''' (קיבל הסכמה מ[[הרבי]] לשינוי השם).
*'''בית חב"ד המרכזי שכונה א'''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גורליק]]'''. בית חב"ד מציע: בדיקת תפילין ומזוזות, ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים, נוער ומבוגרים שמנוהלת על ידי הגברת מירה דרוק, קורס הכנה לבר מצוה בניהול הרב יוסי סלווין, הכשרת מטבחים על ידי הרב משה דיקשטיין, חנות לרכישת ספרים בניהול הרב יהודה הראל, מרכז חלוקת מזון על בסיס חודשי, מחסן ביגוד והדרכה כלכלית - מתמיכה לצמיחה. ספר תורה לילדים, ופעילות בחגים.
בחג הפסח תשע"א חנך בית חבד את המבנה החדש שנבנה במשך כעשר שנים ואף יותר. הבניין בן שלוש קומות ובו-בית כנסת פעיל עם שלושה מנייני שחרית מידי יום ותפילת מנחה ושני מנייני ערבית. מקווה גברים פעיל מידי יום. אולם אירועים בו נערכים אירועי הקהילה ואירועי החגים שעורך בית חבד לתושבי העיר. מדרשיה לנשים עם שיעורי בוקר פעמים בשבוע לנשות העיר. ספריית ילדים ונוער הגדולה בדרום עם למעלה מאלף ספרים הפתוחה מידי יום בשעות אחה"צ. מרכז שירות פעיל וחנות למוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה הממקומת בקומת הכניסה.
*'''שכונת ו' החדשה''' - מנהל: הרב '''יוסי הנדל'''.
*'''שכונה ט'''' - מנהל: הרב '''חיים הבר'''.הרב מענדי אופן
*'''שכונת נאות לון''' - מנהל: הרב '''משה אריאל הכהן רוט'''.
*'''שכונת נווה זאב''' - מנהל: הרב '''ניצן חלק'''.
*'''שכונת נחל בקע''' - מנהל: הרב '''משה קרביצקי'''.
*'''שכונת רמות''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סלוין'''.
*'''שכונה ג'''' - מנהל הרב '''[[חנוך מיודובניק]]'''.
*'''שכונה ד'''' - מנהל הרב '''[[משה דיקשטיין]]'''.
*'''יוצאי חבר העמים''' - מנהל הרב '''יגאל לוטקין'''.
*'''בית חב"ד בקמפוס האוניברסיטאי''' במתחם אוניברסיטת בן גוריון בנגב - מנהל הרב '''גיל בליזובסקי''' (בעבר נוהל על ידי הרב [[יחזקאל סופר]]).
בית חבד מרכז הרפואי 'סורוקה'-הרב יוסף יצחק ליצמן.
שכונת נחל עשן-הרב עדי אהרונוב.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
*רשת [[גני חב"ד]] - בראשות הרב '''קלמן דרוק'''.
*בית הספר חב"ד עוזיאל לבנות- בהנהלת מרת '''שמחה ויצמן'''.
*תיכון חב"ד לבנות "בית חיה ורבקה".
*תלמוד תורה חב"ד - בהנהלת הרב '''ניצן חלק'''.
* [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|ישיבה קטנה תומכי תמימים ליובאוויטש]] - בראשות הישיבה עומד הרב '''משה אריאל הכהן רוט''', והיא מנוהלת על ידי הרב '''ניצן חלק'''.
* [[תומכי תמימים באר שבע|ישיבה גדולה "תומכי תמימים חב"ד"]] - בהנהלת הרב '''ירמיהו קליפא'''.

==נתונים מספריים של פעילות בחגים==
תוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד מגיעה לאלפי ילדים, סעודות משיח ב-80 בתי כנסת. במהלך חג הפורים מוקם אוהל במרכז העיר בו נערכת קריאת המגילה כ-20 פעמים, בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה, בהשתתפות של כאלף יהודים. בכלא באר שבע מעניקים צעירי-חב"ד משלוח מנות אישי ל-3,000 אסירים הכלואים בו. כ120 ילדים לומדים ברשת גני חב"ד. בפעילויות חנוכה של בתי חב"ד באר שבע משתתפים למעלה משלושים אלף איש. 17 חנוכיות ענק מוצבות ברחבי העיר.

==קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" על ידי הרב תנחום בורושנסקי] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

באר שבע

2015-10-21T05:15:05Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:הרב שניאור זלמו גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק, משלוחי [[הרבי]] לבאר שבע]]'''באר שבע''' היא עיר במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], השביעית באוכלוסייתה, המונה למעלה ממאתיים אלף תושבים. והשניה בשטחה, אחרי ירושלים. העיר שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור

בתי כנסת חבד בעיר:
בית חבד המרכזי-שכונה א'-מניינים לכל התפילות מידי יום.רב הקהילה-הרב דוד ולס.
בית משיח -שכונה י"א-מניינים מידי יום ובשבת קודש.רב הקהילה-הרב אברהם כהן.
בית מנחם-שכונה ט' נאות ספיר-מנינים מידי יום ובשבת קודש-רב הקהילה-הרב מנחם כהן.
בית הכנסת חבד אוהל אברהם-שכונה ג'-מניינים בשבתות ובחגים.רב הקהילה-הרב חנוך מידובניק.
בית כנסת חבד לוי יצחק-נחל עשן-מניינים בשבתות ובחגים-רב הקהילה-?

==מקור השם==
מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית{{הערת שוליים|פרק כ"א פסוקים כ"ח-ל"א}}, שם מסופר כי [[יצחק]] הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מיצחק את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת ליצחק, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא '''באר שבע''', כי שם נשבעו שניהם". נכון לשנת [[תשע"א]] מונה היישוב כ-200,900 תושבים.

==בתי חב"ד==
בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לבאר שבע, ר' [[אברהם כהן]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב [[תנחום בורושנסקי]] וניהל את פעילות חב"ד יחד עם הרב [[משה דיקשטיין]] שהגיע לעיר בשנת [[תש"ם]]. בהמשך פתח במרכז העיר את 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת ובדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]], מכירת מוצרי יודאיקה וספרי קודש. בשנת [[תש"נ]] הביא הרב בורושנסקי את הרב [[שניאור זלמן גורליק]], שכיום מנהל בית חב"ד ב[[שכונה]] א' בעיר.

להלן רשימת בתי חב"ד הפועלים בעיר:
*'''שכונות ה' י"א - בית משיח''' - מנהל: הרב '''[[אברהם כהן]]''' (קיבל הסכמה מ[[הרבי]] לשינוי השם).
*'''בית חב"ד המרכזי שכונה א'''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גורליק]]'''. בית חב"ד מציע: בדיקת תפילין ומזוזות, ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים, נוער ומבוגרים שמנוהלת על ידי הגברת מירה דרוק, קורס הכנה לבר מצוה בניהול הרב יוסי סלווין, הכשרת מטבחים על ידי הרב משה דיקשטיין, חנות לרכישת ספרים בניהול הרב יהודה הראל, מרכז חלוקת מזון על בסיס חודשי, מחסן ביגוד והדרכה כלכלית - מתמיכה לצמיחה. ספר תורה לילדים, ופעילות בחגים.
בחג הפסח תשע"א חנך בית חבד את המבנה החדש שנבנה במשך כעשר שנים ואף יותר. הבניין בן שלוש קומות ובו-בית כנסת פעיל עם שלושה מנייני שחרית מידי יום ותפילת מנחה ושני מנייני ערבית. מקווה גברים פעיל מידי יום. אולם אירועים בו נערכים אירועי הקהילה ואירועי החגים שעורך בית חבד לתושבי העיר. מדרשיה לנשים עם שיעורי בוקר פעמים בשבוע לנשות העיר. ספריית ילדים ונוער הגדולה בדרום עם למעלה מאלף ספרים הפתוחה מידי יום בשעות אחה"צ. מרכז שירות פעיל וחנות למוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה הממקומת בקומת הכניסה.
*'''שכונת ו' החדשה''' - מנהל: הרב '''יוסי הנדל'''.
*'''שכונה ט'''' - מנהל: הרב '''חיים הבר'''.הרב מענדי אופן
*'''שכונת נאות לון''' - מנהל: הרב '''משה אריאל הכהן רוט'''.
*'''שכונת נווה זאב''' - מנהל: הרב '''ניצן חלק'''.
*'''שכונת נחל בקע''' - מנהל: הרב '''משה קרביצקי'''.
*'''שכונת רמות''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סלוין'''.
*'''שכונה ג'''' - מנהל הרב '''[[חנוך מיודובניק]]'''.
*'''שכונה ד'''' - מנהל הרב '''[[משה דיקשטיין]]'''.
*'''יוצאי חבר העמים''' - מנהל הרב '''יגאל לוטקין'''.
*'''בית חב"ד בקמפוס האוניברסיטאי''' במתחם אוניברסיטת בן גוריון בנגב - מנהל הרב '''גיל בליזובסקי''' (בעבר נוהל על ידי הרב [[יחזקאל סופר]]).
בית חבד מרכז הרפואי 'סורוקה'-הרב יוסף יצחק ליצמן.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
*רשת [[גני חב"ד]] - בראשות הרב '''קלמן דרוק'''.
*בית הספר חב"ד עוזיאל לבנות- בהנהלת מרת '''שמחה ויצמן'''.
*תיכון חב"ד לבנות "בית חיה ורבקה".
*תלמוד תורה חב"ד - בהנהלת הרב '''ניצן חלק'''.
* [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|ישיבה קטנה תומכי תמימים ליובאוויטש]] - בראשות הישיבה עומד הרב '''משה אריאל הכהן רוט''', והיא מנוהלת על ידי הרב '''ניצן חלק'''.
* [[תומכי תמימים באר שבע|ישיבה גדולה "תומכי תמימים חב"ד"]] - בהנהלת הרב '''ירמיהו קליפא'''.

==נתונים מספריים של פעילות בחגים==
תוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד מגיעה לאלפי ילדים, סעודות משיח ב-80 בתי כנסת. במהלך חג הפורים מוקם אוהל במרכז העיר בו נערכת קריאת המגילה כ-20 פעמים, בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה, בהשתתפות של כאלף יהודים. בכלא באר שבע מעניקים צעירי-חב"ד משלוח מנות אישי ל-3,000 אסירים הכלואים בו. כ120 ילדים לומדים ברשת גני חב"ד. בפעילויות חנוכה של בתי חב"ד באר שבע משתתפים למעלה משלושים אלף איש. 17 חנוכיות ענק מוצבות ברחבי העיר.

==קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" על ידי הרב תנחום בורושנסקי] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

באר שבע

2015-10-21T05:08:29Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:הרב שניאור זלמו גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק, משלוחי [[הרבי]] לבאר שבע]]'''באר שבע''' היא עיר במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], השביעית באוכלוסייתה, המונה למעלה ממאתיים אלף תושבים. והשניה בשטחה, אחרי ירושלים. העיר שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם "בירת הנגב" בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור.

==מקור השם==
מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית{{הערת שוליים|פרק כ"א פסוקים כ"ח-ל"א}}, שם מסופר כי [[יצחק]] הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מיצחק את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר אכן שייכת ליצחק, והשניים כרתו ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא '''באר שבע''', כי שם נשבעו שניהם". נכון לשנת [[תשע"א]] מונה היישוב כ-200,900 תושבים.

==בתי חב"ד==
בשנת [[תשל"ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לבאר שבע, ר' [[אברהם כהן]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל"ח]], הגיע לעיר הרב [[תנחום בורושנסקי]] וניהל את פעילות חב"ד יחד עם הרב [[משה דיקשטיין]] שהגיע לעיר בשנת [[תש"ם]]. בהמשך פתח במרכז העיר את 'מרכז מצוות חב"ד' - חנות העוסקת במכירת ובדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]], מכירת מוצרי יודאיקה וספרי קודש. בשנת [[תש"נ]] הביא הרב בורושנסקי את הרב [[שניאור זלמן גורליק]], שכיום מנהל בית חב"ד ב[[שכונה]] א' בעיר.

להלן רשימת בתי חב"ד הפועלים בעיר:
*'''שכונות ה' י"א - בית משיח''' - מנהל: הרב '''[[אברהם כהן]]''' (קיבל הסכמה מ[[הרבי]] לשינוי השם).
*'''בית חב"ד המרכזי שכונה א'''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גורליק]]'''. בית חב"ד מציע: בדיקת תפילין ומזוזות, ספריה חינוכית "תפארת מנחם" לילדים, נוער ומבוגרים שמנוהלת על ידי הגברת מירה דרוק, קורס הכנה לבר מצוה בניהול הרב יוסי סלווין, הכשרת מטבחים על ידי הרב משה דיקשטיין, חנות לרכישת ספרים בניהול הרב יהודה הראל, מרכז חלוקת מזון על בסיס חודשי, מחסן ביגוד והדרכה כלכלית - מתמיכה לצמיחה. ספר תורה לילדים, ופעילות בחגים.
בחג הפסח תשע"א חנך בית חבד את המבנה החדש שנבנה במשך כעשר שנים ואף יותר. הבניין בן שלוש קומות ובו-בית כנסת פעיל עם שלושה מנייני שחרית מידי יום ותפילת מנחה ושני מנייני ערבית. מקווה גברים פעיל מידי יום. אולם אירועים בו נערכים אירועי הקהילה ואירועי החגים שעורך בית חבד לתושבי העיר. מדרשיה לנשים עם שיעורי בוקר פעמים בשבוע לנשות העיר. ספריית ילדים ונוער הגדולה בדרום עם למעלה מאלף ספרים הפתוחה מידי יום בשעות אחה"צ. מרכז שירות פעיל וחנות למוצרי יודאיקה ותשמישי קדושה הממקומת בקומת הכניסה.
*'''שכונת ו' החדשה''' - מנהל: הרב '''יוסי הנדל'''.
*'''שכונה ט'''' - מנהל: הרב '''חיים הבר'''.הרב מענדי אופן
*'''שכונת נאות לון''' - מנהל: הרב '''משה אריאל הכהן רוט'''.
*'''שכונת נווה זאב''' - מנהל: הרב '''ניצן חלק'''.
*'''שכונת נחל בקע''' - מנהל: הרב '''משה קרביצקי'''.
*'''שכונת רמות''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סלוין'''.
*'''שכונה ג'''' - מנהל הרב '''[[חנוך מיודובניק]]'''.
*'''שכונה ד'''' - מנהל הרב '''[[משה דיקשטיין]]'''.
*'''יוצאי חבר העמים''' - מנהל הרב '''יגאל לוטקין'''.
*'''בית חב"ד בקמפוס האוניברסיטאי''' במתחם אוניברסיטת בן גוריון בנגב - מנהל הרב '''גיל בליזובסקי''' (בעבר נוהל על ידי הרב [[יחזקאל סופר]]).
בית חבד מרכז הרפואי 'סורוקה'-הרב יוסף יצחק ליצמן.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
*רשת [[גני חב"ד]] - בראשות הרב '''קלמן דרוק'''.
*בית הספר חב"ד עוזיאל לבנות- בהנהלת מרת '''שמחה ויצמן'''.
*תיכון חב"ד לבנות "בית חיה ורבקה".
*תלמוד תורה חב"ד - בהנהלת הרב '''ניצן חלק'''.
* [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|ישיבה קטנה תומכי תמימים ליובאוויטש]] - בראשות הישיבה עומד הרב '''משה אריאל הכהן רוט''', והיא מנוהלת על ידי הרב '''ניצן חלק'''.
* [[תומכי תמימים באר שבע|ישיבה גדולה "תומכי תמימים חב"ד"]] - בהנהלת הרב '''ירמיהו קליפא'''.

==נתונים מספריים של פעילות בחגים==
תוכנית "חווית הפסח" של בית חב"ד מגיעה לאלפי ילדים, סעודות משיח ב-80 בתי כנסת. במהלך חג הפורים מוקם אוהל במרכז העיר בו נערכת קריאת המגילה כ-20 פעמים, בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה, בהשתתפות של כאלף יהודים. בכלא באר שבע מעניקים צעירי-חב"ד משלוח מנות אישי ל-3,000 אסירים הכלואים בו. כ120 ילדים לומדים ברשת גני חב"ד. בפעילויות חנוכה של בתי חב"ד באר שבע משתתפים למעלה משלושים אלף איש. 17 חנוכיות ענק מוצבות ברחבי העיר.

==קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת "בית מנחם" על ידי הרב תנחום בורושנסקי] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

יחיאל הררי

2015-10-15T04:44:47Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:יחיאל הררי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ד"ר יחיאל הררי בהשקת בול התניא ב[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בישראל]]. תשע"ב (2012)]]
דוקטור '''יחיאל הררי''' (מכונה גם בשם '''חיליק''') ([[א' טבת]] [[תשל"ד]]) הינו סופר בכיר שנחשף ל[[ספר התניא]] והתקרב באמצעותו ל[[חסידות חב"ד]]. כתב את סדרת 'עצות התניא', וחיבר את ספר הביוגרפיה '[[סודו של הרבי]]'.

==תולדות חיים==
נולד למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות ב[[ראשון לציון]] ב[[א' טבת]] [[תשל"ד]] להוריו יוסף ופורטונה הררי.

לאחר שסיים את מסלול הלימודים במסגרות המקובלות, התגייס ל[[צה"ל]] ועם סיום השירות יצא למסע ב[[הודו]] שם פגש לראשונה באופן בלתי אמצעי את חסידי חב"ד, והחל להכיר את העומק בתורת החסידות.

לאחר שחזר מהודו, נכנס ללמוד ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] תל-אביב, שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו על דרכו של הרב [[יצחק גינזבורג]] לה נתן את הכותרת "מיסטיקה כרטוריקה משיחית אצל הרב יצחק גינזבורג", ואחרי שעבודתו התקבלה, תכנן להמשיך את לימודיו בחו"ל, כשלבינתיים התקבל כחבר הסגל המקצועי באוניברסיטה, והחל למסור שיעורים לסטודנטים צעירים.

בשנים אלו היה חבר במפלגת העבודה, והיה עוזרו הפלמנטארי של חבר הכנסת אופיר פינס, ושימש כיועץ תקשורת בכיר במשרד הכלכלה הממשלתי.

באחת מהחופשות שקיבל מטעם האוניברסיטה נחשף ל[[ספר התניא]], בעקבותיו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], והחל לפרסם סדרת ספרים בשם 'עצות התניא' בהם לקח מושגים עמוקים ב[[תורת החסידות]] והנגיש אותם לציבור הרחב בכלים של 'הרפיה עצמית' והדרכה אישית לרוגע פנימי.

לאור התקרבותו לספר התניא ול[[תורת החסידות]], יצר קשר הדוק עם [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]] הרב [[חיים ניסלביץ']], ובשנת [[תשע"ב]] נסע יחד איתו לחצר הרבי, ושהה עמו ב-[[770]].

בשנת [[תשע"ג]] פירסם ספר ביוגרפיה על [[הרבי]] בשם '{{קישור אם קיים|סודו של הרבי}}', בו ניסה "לגלות את סוד כוחו של הרבי". הספר עורר הדים רבים, וחלקים רחבים בחסידות חב"ד יצאו בקריאה להימנע מרכישת הספר מכיון שהוא מציג את הרבי באור אנושי, ונמנע מלעסוק ב[[קדוש]]תו ו[[צדיק|צדקותו]].

נכון לשנת תשע"ג הררי מתגורר במושב שקף-אליאב שבחבל לכיש, מכהן כמרצה בבית הספר לתקשורת במכללת ספיר, ומוזמן להרצאות שונות ברחבי הארץ להרצות בתחום המחשבה היהודית, ול[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] רבים להרצאות על ספר התניא.

==חיבוריו==
*'''עצות התניא - חלומות ומשמעותם''', התבוננות, תשס"ז.
*'''עצות התניא - טרדות הפרנסה''', התבוננות, תשס"ח.
*'''עצות התניא - יום הולדת''', התבוננות, תשס"ט.
*'''עצות התניא - על זוגיות והתאמה''', התבוננות, תשע"א.
*'''עצות התניא - להכיר את הבורא''', התבוננות, תשע"א.
*'''{{קישור אם קיים|סודו של הרבי}}''' - ספר ביוגרפיה על [[הרבי מליובאוויטש]], ידיעות ספרים, תשע"ג.
שיחות נפש עם בעל התניא-מנחם אב תשע"ה

==ראו גם==
*[[מכון התבוננות]]

==קישורים חיצוניים==
;כתבות וראיונות:
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60636 הד"ר שלקח את התניא כפרוייקט חיים] - כתבת פרופיל וראיון עם ד"ר הררי ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67095 ד"ר הררי מגלה: "אני עובד כעת על פרויקט חדש"] {{שטורעם}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A1_77502.html כך השפיע הרבי על העולם היהודי] - ראיון ב[[עיתון]] הכלכלי 'גלובס' {{COL}} יום שלישי, י"ד אלול תשע"ג
*עם הרב שלום בער קרומבי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79872 בראיון למגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}} ט"ו שבט התשע"ד (16.01.2014)
*[http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2001/index.html#p=31 770 מילה עם יחיאל הררי] - בתוך מגזין 'עולמות' של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] {{אינפו}} חודש ניסן תשע"ד

;הרצאות ומולטימדיה:
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2647883 סודו של הרבי]''' - הרצאה בפני באי בית חב"ד בטורונטו, קנדה {{בית חבד}} {{וידאו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_1_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%92_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94_77474.html ראיון בערוץ 1 עם המנחה שלומי גולדברג במסגרת תוכנית 'הבית היהודי' לרגל ח"י אלול, בעקבות השקת הספר 'סודו של הרבי'] {{וידאו}} {{COL}}

;מאמרים פרי עטו:
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=53159 רשמים מכינוס השלוחים תשע"ב] {{שטורעם}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2372 "החסיד שלא פחד מהמוות" מאמר על ר' משה ניסלביץ] {{חב}}

{{מיון רגיל:הררי, יחיאל}}
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]

יורם אברג'ל

2015-10-12T13:43:31Z

דירה בתחתונים:

[[תמונה:אברגיל.jpg|left|thumb|250px|הרב יורם אברג'ל]]
המקובל [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'יל''', היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לידיד גדול של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש. בילדותו למד בבית ספר חב"ד של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] במושב, והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל הבי"ס ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' ו'הנגב'. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]'.

לרב נולדו שישה ילדים, ביניהם הרב יוסף חיים אברג'ל, הנחשב ליד ימינו.

בחודש [[אדר]] [[תשס"ו]] במהלך ביקור והתוועדות ב[[770]] - ניצל הרב את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]].

לאחר מחלה קשה שהתפרצה בגופו של הרב נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -כ"ז בתשרי ה'תשע"ו, בן 58.

==פעילות ציבורית==
בשנת [[תשמ"ה]] הקים הרב אברג'ל ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך מסועפת של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל|כוללים]] לאברכים בני תורה ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים הרב אברג'ל את רשת החינוך "באר מים חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר מים חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה(כוללי יום,כוללי חצות וכוללי נץ)בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק מזון למשפחות נזקקות.

בכל בוקר הרב מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור תניא זה מהווה שיעור תניא הקבוע הגדול ביותר בעולם. בנוסף לכך מוסר הרב בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

==ספריו==
בשנת תשס"ז החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. נכון לשנת תשע"ה, הסדרה מונה עשרה כרכים. בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם".
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' - {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת תשע"ד {{אינפו}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אברג'ל]]

יורם אברג'ל

2015-10-12T13:41:15Z

דירה בתחתונים:

[[תמונה:אברגיל.jpg|left|thumb|250px|הרב יורם אברג'ל]]
המקובל [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'יל''', היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לידיד גדול של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש. בילדותו למד בבית ספר חב"ד של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] במושב, והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל הבי"ס ו[[שליח]] הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' ו'הנגב'. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]'.

לרב נולדו שישה ילדים, ביניהם הרב יוסף חיים אברג'ל, הנחשב ליד ימינו.

בחודש [[אדר]] [[תשס"ו]] במהלך ביקור והתוועדות ב[[770]] - ניצל הרב את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]].

לאחר מחלה קשה שהתפרצה בגופו של הרב נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -כ"ז בתשרי ה'תשע"ו, בן 58.

==פעילות ציבורית==
בשנת [[תשמ"ה]] הקים הרב אברג'ל ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך מסועפת של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל|כוללים]] לאברכים בני תורה ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים הרב אברג'ל את רשת החינוך "באר מים חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר מים חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה(כוללי יום,כוללי חצות וכוללי נץ)בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק מזון למשפחות נזקקות.

בכל בוקר הרב מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור תניא זה מהווה שיעור תניא הקבוע הגדול ביותר בעולם. בנוסף לכך מוסר הרב בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

==ספריו==
בשנת תשס"ז החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. נכון לשנת תשע"ה, הסדרה מונה עשרה כרכים. בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם".

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' - {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת תשע"ד {{אינפו}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אברג'ל]]

ספרי חסידות והקהל

2015-10-10T20:54:33Z

דירה בתחתונים:

במסגרת [[הקהל]] בעולם, קרא [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ז]] לערוך גם '''[[הקהל]] של כתבי וספרי חסידות''' ל[[ספריית חב"ד]] ול[[קה"ת]]. במסגרת המבצע הגיעו לרבי מאות ספרים.

כמו כן, יצאו ספרים רבים המבארים ומסבירים את עניינו של הקהל.
בשלהי שנת תשע"ה הוציא מכון ממש את הספר במהדורה מחודשת לקראת שנת הקהל-תשע"ו כשלמהדורה נוספו תרגומם של עשרות מכתבים באנגלית אודות מהותו של 'הקהל' לצד שיחות נוספות שהושמטו במהדורה הראשונה.

==הוצאות לאור==
===קובץ "הקהל את העם"===
קובץ הקהל את העם יצא לאור כקובץ הכנה לנסיעה לרבי ב[[תשרי]] [[תשס"ט]], שהייתה שנת הקהל, העוסק גם ובעיקר בעניני הקהל. נערך והודפס על ידי [[אש"ל הכנסת אורחים]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

===עלון "התאחד בהקהל"===
העלון התאחד בהקהל מלקט מ[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בנושא הקהל. יצא לאור בשנת [[תשמ"ח]] על ידי [[מטה הקהל]] של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], בניהול הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

לקראת שנת הקהל תשס"ט הפיקה "[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] עלון הסברה בשם "להתאחד בהקהל של גאולה" ובו מוסבר בצורה השווה לכל נפש את מצוות הקהל בימינו, ומציע לקורא להצטרף ל"מבצע הקהל" לזירוז התגלותו של הרבי שליט"א. העלון הופץ על ידי מרכז ההפצה של [[מ. מ. ש הוצאה לאור]].

==ילקוט הקהל==
[[תמונה:ילקוט הקהל.jpg|left|thumb|200px|החוברת ילקוט הקהל]]
ילקוט הקהל היא חוברת שיצאה לאור לקראת שנת "הקהל" תשמ"א, על-ידי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ונכתבה על ידי הרב [[חיים מנחם טייכטל]].

החוברת יצאה לאור בעקבות הוראתו של [[הרבי]] לרב טייכטל ב"[[יחידות]]" בשנת [[תשל"ה]], לעסוק בהוצאת ספרי הלכה וחינוך, בהיותם "צו השעה".

לקראת שנת הקהל ההיא, שאל הרב טייכטל את הרבי האם כדאי להשקיע כוחות בעניני "[[הקהל]]", למרות שמצוותה ותוקפה מוגבלים בזמן ומקום (רק ב[[בית המקדש]] וב[[מוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות|יום מסויים]]). תשובתו של הרבי היתה חיובית, ולאחר שהרב טייכטל החל לעסוק בדבר נוכח הוא לדעת כי לא זו בלבד שעניניה של מצות הקהל אינם מוגבלים לא בזמן ולא במקום, אלא - כדברי הרבי - "הקהל" היא [[מצות הקהל בימינו|מצוה המשכית]], שתקופתה על פני כל השנים בכל מקום ומקום.

בחוברת מסודרים היטב המקורות העוסקים במצוה כפי שהיתה בזמן שבית המקדש היה קיים, ובפרטים של המצוה כפי שהם כיום, נכון לשנת תשמ"א על פי שיחות ומכתבי הרבי.

הרב טייכטל ערך את החוברת בלשון בהירה, והיא הופצה בין כל בתי הספר של ה"רשת" ואף מחוצה להם, ושימשה בסיס לדיון ער ולימוד ממצה של המקורות בענייני הקהל.

==סוגיות בהקהל==
חוברת "סוגיות בענייני הקהל" יצאה לאור על ידי המחלקה הרוחנית של ארגון "הכנסת אורחים - אש"ל" לקראת סדרי הלימוד של תלמידי ה[[תמימים]] ברחבי תבל בחודש [[תשרי]] [[תשס"ט]] - [[שנת הקהל]]. החוברת נערכה במתכונת של חוברות הפרוייקט "[[סוגיות בגאולה]]" של [[את"ה המרכזי 770]] שחודשה בשנה שקדמה - [[תשס"ח]], ופתחה את שערי הלימוד בענייני "[[הקהל]]" בפני תלמידי התמימים בפתח שנת "הקהל" בהקיפה נושאים מיוחדים מתוך הסוגיא רחבת ההיקף על גדריה ותוכנה הפרושים בכל הספרים החל מתורה שבכתב, תורה שבעל-פה ועד לשיחות אדמו"ר שליט"א.

==קהל גדול==
[[תמונה:הקהל.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]
הספר "קהל גדול" מכיל ליקוט וביאור מתורתו הרחבה הרבי אודות שנת הקהל. לרגל שנת ההקהל, הוציא לאור "[[מכון ממ"ש]]", ספר חדש מרהיב עין, מחולק לשנים עשר פרקים מכל תורתו של הרבי, עם הוספות מגוונות על מצות הקהל. הספר נערך על ידי הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והוא נותן מענה לשאלה מהי [[מצות הקהל בימינו]], וכיצד [[כינוס הקהל|מתקהלים]] בפועל בזמננו.

==תוכן ומפתח בענייני הקהל==
"תוכן ומפתח בענייני הקהל" הינו מפתח לשיחות, אגרות קודש ומאמרי הרבי בענייני הקהל. מטרתו להצביע על כל השיחות בתורתו של הרבי העוסקות בענייני הקהל, ולעורר את הלומד ללמוד את כל המשנה הרחבה בצורה מסודרת לפי שנות אמירת ופרסום השיחות, המאמרים והאגרות.

המפתח נערך על ידי ר' [[לוי סטאליק]] ויצא לאור בפעם הראשונה ב[[שנת הקהל תשס"ב|תשס"ב]] ובפעם השנייה על-ידי [[אש"ל הכנסת אורחים]] ב[[שנת הקהל תשס"ט|תשס"ט]], במהדורה מורחבת עם הוספות.

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/files/hakel.pdf הקובץ 'הקהל את העם' להורדה - חב"ד אינפו]
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100304 לקניית הספר 'קהל גדול' בחב"ד-שופ]
*[http://www.chabad.info/images/notimage/41845_he_1.pdf להורדת הקונטרס 'תוכן ומפתח בענייני הקהל']

[[קטגוריה:הקהל]]

אורי רווח

2015-10-10T20:49:07Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:רווח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אורי רווח]]
'''אורי רווח''' נולד בשנת [[תשל"א]] (8 בינואר 1971) הוא חסיד חב"ד, [[עיתונאי]] ואיש תקשורת.
במהלך תשעה באב תשע"ד שידר אורי כתבה בטלוויזיה אשר בין היתר התמקדה במקום בית המקדש השלישי מה שעורר עלנו את זעמו של מנהל הערוץ וזעם נרחב בקרב אנשי רוח והוגי דעות לא דתיים.
בהנהלת הערטץ הוחלט לפאר אותו מעבודתו מה שלא קרה בסופו של דבר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[נהריה]] ב[[י"א טבת]] [[תשל"א]] וגדל ב[[באר שבע]]. למד בבית הספר החקלאי "אשל הנשיא". בצעירותו היה כתב עיתונות, ולאחר גיוסו ל[[צה"ל]] בשנת תש"ן (1990), עבד בגלי צה"ל, שם היה כתב לענייני עבודה ורווחה. בשנת תשנ"ד (1994) עבר לעבוד ערוץ 2 בטלוויזיה הישראלית, אף שם שימש כתב לענייני עבודה ורווחה ותחומי כיסוי נוספים. בסוף שנות ה'נונים' (ה-90), במהלך עבודתו בערוץ 2, החל בתהליך של [[חזרה בתשובה]] ולמד במכון מאיר. התקרב ל[[חסידות חב"ד]].

בשנת תשס"א (2001) פרש מערוץ 2 כדי לשמש יועץ תקשורת של שר הדתות אשר אוחנה.

עם סיום עבודתו במשרד הדתות התקבל לעבודה בערוץ 1, שם הוא מועסק במחלקת המורשת של הערוץ וככתב במהדורה המרכזית "מבט לחדשות" המסקר תחומי דת ויהדות. כמו כן מגיש תוכניות בערוץ הרדיו "רשת מורשת". בשנת תשס"ז (2007) יזם [[הכנסת ספר תורה]] ל[[בית הכנסת]] בבניין רשות השידור.

רווח נשוי לדקלה ואב לארבעה. מתגורר ב[[ירושלים]].

==ראו גם==
* [[מלך המשיח (סרט)|"מלך המשיח"]], סרט שרווח הפיק עבור הערוץ הראשון של הטלוויזיה

==קישורים חיצוניים==
* עלון 'ארץ ישראל שלנו', '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58078 סיפורו של העיתונאי שחצה את הגדר]''', {{אינפו}} כסלו תשע"א (11.2010)
* [http://www1.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E0%E5%F8%E9%20%F8%E5%E5%E7 תגית: אורי רווח], ידיעות וכתבות {{אינפו}}

;כתבות וסרטים הקשורים לחב"ד בהשתתפותו או בהפקתו של רווח
* [http://www1.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62533 תכנית 'מלווה מלכה], ג' תמוז ה'תשע"א (05.07.2011) {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www1.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61173 המרצה החב"די ובתו היפנית], כד ניסן ה'תשע"א (28.04.2011) {{אינפו}} {{וידאו}}

{{מיון רגיל:רווח, אורי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:עיתונאים]]

יוסי מלמד (צלם)

2015-10-10T19:47:01Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:יוסי מלמד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
ר' '''יוסי מלמד''', צלם שצילם רבות את [[הרבי]] ב-[[770]].
לאחר פטירתו העבירה משפחתו את אוסף התמונות שלו לחברת "מדיה חינוכית יהודית-(jem)
לקראת ג' תמוז תשע"ב חברת " מדיה חינוכית יהודית" תערוכה ובה הוצגו מבחר תמונות מהאוסף של יוסי מלמד בהם תמונות בפרסום ראשון.

==תולדות חיים==
מלמד נולד ב[[תל אביב]], החל את עיסוקו בצילום בגיל 16. את עבודתו החל בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]] שיצא לאור על ידי ר' [[גרשון בער יעקובסון]].

ב{{קישור אם קיים|שנות הלמ"דים}} צילם מעל ל-100,000 תמונות של [[הרבי]] וההווי החסידי ב-[[770]].

בין צילומיו המפרוסמים: ביקורם של [[מצוייני צה"ל]] ב'[[יחידות]]', פגישת ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בשנת [[תשל"ז]], ה[[התוועדות]] שערך הרבי אחרי התקפת הלב ב[[תשל"ח]], פגישת [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים לישראל]] הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] [[תשמ"ג]], ומעמד ה[[סאטלייט]] ב[[חנוכה]].

אחת השנים ב[[כ"א בטבת]] בזמן שהרבי שב מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] ניגש מלמד וסיפר כי הוא נוסע לארץ. הרבי בירך אותו ואמר לו שיקבל שטר של 500 שקלים, כדי שיתן אותו ל[[צדקה]] בישראל. ליד הכניסה ל-770, הרבי פנה אליו שוב ואמר בחיוך שיתן את השטר לצדקה לפני שיהיה "פחות משווה פרוטה".

מלמד היה היה קרוב ל{{ה|רב כדורי}} ומספר פעמים הציע לו להיפגש עם הרבי. בהזדמנות כשהרב כדורי ביקר ב[[ניו יורק]] סידר מלמד את הפגישה.

את צילומיו רכשה חברת [[jem]].

ב[[ה' בניסן]] [[תשע"ב]] נפגע כתוצאה מנפילה ונכנס ל'קומה', וב[[י"א באייר]] נפטר בגיל 75. הלוויתו החלה ב[[ארצות הברית]] בהשתתפות מאות מיקיריו, וגופתו הועברה ל[[ארץ הקודש]], ונטמן ב[[בית העלמין]] ב[[בית שמש]].

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=55813 קליפ על ר' יוסי]. {{שטורעם}}

{{מיון רגיל:מלמד יוסי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

חיים ברוך הלברשטם

2015-10-10T19:42:39Z

דירה בתחתונים:

[[קובץ:חיים ברוך הלברשטם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ברוך]]

ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) שימש במשך שנים כ[[משב"ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים.
בסוף שנות הסמכי"ם מכר חיים ברוך לחברת "מדיה חינוכית יהודית" את כל מאגר הוידיאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידיאו.
כמו"כ חיים ברוך פעיל בוועד הבנין של 770 ומנהל את הקומה העליונה בה שוכן הזאל הקטןבמשך השנה.

==קורות חייו==
ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש"ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין ונצר לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].

בצעירותו התקרב לחסידות חב"ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ז]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}. בתקופת לימודיו בארה"ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי"צ]].

ר' חיים ברוך נישא בשנת [[תש"ל]]. לפני חתונתו, כאשר סיפר ל{{ה|רבנית נחמה דינה}} שאחיו, [[חנניה סיני דוד הלברשטם|חנניה סיני דוד (חס"ד)]] הגיע אמרה לו לבקש ממנו למלא את מקומו לאחר החתונה{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1450}}.

ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34223}}.

בשנת [[תש"ל]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב"ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..

בשנים האחרונות הפך ר'חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב"ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור והסבר אודות החדר המיוחד והתפתחותו כמו גם להניח תפילין וכיו"ב.

ר' חיים ברוך נמנה בין הצוות של קופת [[מרכז חב"ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]].

==משפחתו==
אחיו הצעיר, ר' [[חס"ד הלברשטאם]], שימש גם הוא כמשב"ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.

== ראו גם ==
* [[מרכז שידורי חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 "כך חשפנו את גנב הספרים" משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{col}}

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]