חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

רכישה וחנוכת הבית של 770

2023-01-17T14:32:32Z

דור התשיעי:

[[קובץ:770 תחילת השי"נים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה 770 בתקופת הרכישה]]
תהליך '''רכישת בניין [[770]] שהסתיים ב[[התוועדות]] [[חנוכת הבית]]''', נמשך מאז חודש אלול ת"ש ועד [[כ"ט באייר]] [[תש"י]], הבנין נקנה על מנת שיהיה מקום מגוריים לרבי הריי"צ ומרכז לתפילות ולהתוועדויות של הרבי והחסידים.

==היסטוריה==
[[קובץ:770 תער''ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השטח בו נבנה 770, תמונה משנת [[תרע"ה]]]]
ביום שלישי [[ט' באדר|ט' באדר ב']] [[ת"ש]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[ארצות הברית]], לאחר שעזב את אירופה שהלכה ונכבשה על ידי הנאצים, בבואו הרבי לארצות הברית והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. החסידים החלו בחיפושים אחר מבנה מתאים שישמש ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וכבית פרטי למגורי הרבי. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס.

המבנה שימש כמרפאה{{הערה|1=ב'[[זאל הקטן]]' [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=104259 היה חדר ניתוח], וב'[[השלאש|שלאש]]' (לימים '[[הזאל הגדול]]') הייתה חניית אמבולנסים.}} פרטית וביתו של רופא נשים שנסגרה בצו ממשלתי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שהביאה גורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז תורה וחסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וב[[י"ב במנחם אב]] ה'[[ת"ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו"ר הריי"צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום [[בית הכנסת]] שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ואדמו"ר הריי"צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - כיון ש"בקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו".

הרבי סיפר כשנכנס הרבי הריי"צ לביתו בפעם הראשונה, נכנס לביהכ"נ וביהמ"ד ואמר: "יהי רצון אַז די תפילות זאָלן זיין מיט אַ פנימיות, און עס זאָל זיך דאַוונען מיט דעם אמת עבודה-פנימיות'דיקן געשמאַק" (יהי רצון שהתפילות יהי' בפנימיות, ויתפללו עם עבודה פנימית ותענוג). היינו שהבית הוא מקום לתפילה לכלל ישראל. (משיחת שבת ר"ח סיון ת"ש).

ביום [[י"ט באלול]] נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "[[חנוכת הבית]]" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".

ביום [[כ"ט באייר]] [[תש"י]] שילם מר יוסף רובינסון את תשלום המשכנתא האחרונה על הבניין ולכבוד מאורע זה ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/17 שיחת ראש [[חודש סיון]] תש"י].}}.

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ.

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:

הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים, ומשרדים כולל חדרו של חתנו של האדמו"ר הריי"צ [[הרבי]].

הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו.

הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

במרתף שכנה הספריה של הרבי הריי"צ.

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו במבנה כמעט שינויים.

במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

בתש"נ הקומה השלישית התחברה ל[[ספריית ליובאוויטש]] ושינו את המבנה לפי הצורך.

==קישורים חיצוניים==
*[https://anash.org/80-years-since-purchase-of-770/ 80 שנה לרכישת 770] {{אנש}}
*[https://chabad.info/seven-seventy/617752/ הצצה לחוברת המושקעת על 80 שנה לרכישת 770] {{אינפו}}
{{770}}
{{הערות שוליים}}

אליהו יוחנן גוראריה

2023-01-03T10:05:48Z

דור התשיעי: /* ספריו */

{{דמות
|שם=הרב יוחנן אליהו גוראריה
|תמונה=[[קובץ:הרב אליהו יוחנן גוראריה.jpg|ממוזער|]]
|תיאור=הרב גוראריה נואם בטקס [[סמיכה לרבנות|הסמכת רבנים]] של [[למען ילמדו]]
|תאריך לידה=[[כ"ט כסלו]] [[תשי"ב]]
|מקום פעילות=[[חולון]]
|תחומי עיסוק=[[שלוחי קודש|שליח הרבי לאה"ק]], רב העיר [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]].
}}
[[קובץ:42998.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוראריה במסירת שיעור בישיבת [[חח"ל צפת]]]]
הרב '''אליהו יוחנן גוראריה''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1951) הינו [[שליח]] [[הרבי]], רבה של העיר [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. עומד בראש מכון המחקר התורני "[[אהלי שם]]", שהוציא עד כה עשרות רבות של ספרי עיון בהלכה ומנהג במגוון נושאים, רבים מהם נכתבו ונערכו על ידיו.

== תולדות חיים ==
[[קובץ:02-02-2022-18-16-11-144A3874-758x505.jpg|ממוזער|הרב גוראריה בכינוס רבנים כנגד [[מיהו יהודי|רפרומות הגיור]], תשפ"ב]]
הרב גוראריה נולד ב[[כ"ט בכסלו]] [[תשי"ב]] ב[[תל אביב]], להוריו הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ומרת [[טעמא גוראריה]].

בילדותו היגרה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בברוקלין והיה ממצויני הישיבה.

בהוראתו המפורשת של [[הרבי]] סיים את לימודי ה"[[סמיכה]]" לרבנות עוד בטרם נישואיו, והוסמך על ידי ראשי ישיבות [[תומכי תמימים]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]].

מאוחר יותר השתלם בלימודי [[סמיכה לרבנות]] בהיקף רחב יותר, וקיבל תעודת-כושר לרבנות מ[[הרבנות הראשית לישראל]]. כמו כן קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]] ומהרב [[נחום טרבניק]] רבה של [[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשל"ו]] נשלח הרב גוראריה על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

בשנת תשל"ח התמנה למנהל גשמי ב[[ישיבה גדולה חח"ל צפת]].

בשנת [[תשמ"ד]] התמנה לרבה של "קריית שרת" ב[[חולון]]. מאוחר יותר התמנה כחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בשלהי [[תשרי]] [[תשנ"ט]] נבחר לתפקיד רבה של חולון.

הרב גוראריה עומד בראש מכון המחקר "[[אהלי שם|אהלי שם ליובאוויטש]]", מוציא לאור ספרים רבים, בולט במיוחד ספרו רמ"ח [[אותיות]], שכולל רמ"ח עניינים מלוקטים אך ורק מהספרים הנמצאים בביתו.

במשך השנים פרסם טורים הלכתיים ב[[עיתון כפר חב"ד]] שם הביא לעומק את מנהגי חב"ד בנושאים שונים וסיבת המנהג.

== ספריו ==
[[קובץ:חקרי מנהגים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חקרי המנהגים']]
[[קובץ:ברית_נתן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'ברית נתן']]
[[קובץ:חתוך אוצר חסידי חבד ספר.jpg|ממוזער|150px|הדמיית הספר 'אוצר חסידי חב"ד']]
*'''תולדות יצחק אייזיק''', [[מכון אוהלי שם]], [[כפר חב"ד]], [[תשמ"ז]]
*'''ילקוט בר מצוה'''.
*'''הספר בהלכה'''.
*'''ציצית הלכה למעשה''' - ליקוט על הלכות [[ציצית]] ו[[מנהגי חב"ד]], [[תשמ"ח]].
*'''חקרי מנהגים (חב"ד)''' - 6 כרכים - חקירות על [[מנהג]]י חב"ד שהנהיגו [[רבותינו נשיאנו]] ואת המנהגים הנהוגים בקהילות ישראל השונות. יצא לאור על ידי מכון אוהלי שם שב[[חולון]], [[תשנ"ט]]-[[תשע"ה]].
*'''חקרי מנהגים (ברלין)''' - חקירות מנהגי קהילת ברלין, [[תשס"ז]].
*'''רמ"ח אותיות''' - אוסף רמ"ח ידיעות, הנהגות, אמרות טהורות, תעלומות חכמה, מלוקט מספרי ראשונים ואחרונים מאלו הקיימים בביתו בלבד, תשס"ו.
*'''ברית נתן''' - טעמי הלכה ומנהג לברית מילה, מכון אהלי שם, תשס"ז{{הערה|נקרא על שם אביו הרב [[נתן גוראריה]].}}.
*'''תולדות ברוך מרדכי''' - תולדות חייו של הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]], מכון [[אהלי שם]], תשס"ח.
*'''תולדות שמואל מונקעס והחתונה הגדולה בז'לובין''' - מכון אהלי שם, [[תשע"א]].
*'''ילקוט גור אריה''' (2 כרכים), תשע"ז
*'''צדיקים וידידים''' - סקירה היסטורית אודות קשרי הידידות בין [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] וסיפורי נישואי נכדיהם ב{{ה|חתונה הגדולה בז'לובין}}, תשע"ז
*'''אהלי ליובאוויטש''' (3 כרכים) - מאסף לדברי ימי חב"ד נשיאיה וחסידיה, תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ג.
*'''[[אוצר חסידי חב"ד (ספר)|אוצר חסידי חב"ד]]''' - מאסף לכלל חסידי חב"ד ליובאוויטש במשך הדורות לשמותיהם ותולדותיהם, כרך ראשון - חסידי [[אדמו"ר הזקן]], תשפ"ב.
;ההדיר
*'''[[האח (עיתון ילדים)| האח]]''' - עיתון הילדים שראה אור ב[[ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע"א]] - [[תרע"ד]] בכריכה אחת, בתוספת תולדות העיתון והעורך ומפתחות מפורטים, [[תשע"ב]].
*'''סדר ברכת המזון''' - מאת רבי נתן בן שמשון שפירא אב בית דין הוראדנא, תשע"א.

==משפחתו==

חתניו:
*הרב [[יהודה טייכטל]] - שליח הרבי ורב העיר ברלין, גרמניה
*הרב [[שניאור זלמן הבלין]] - שליח הרבי לדרזדן, גרמניה
בניו:
*הרב [[ דוד גוראריה ]]- השליח הראשי ויו"ר המוסדות ב[[חולון]]
*הרב אליעזר גוראריה - שליח הרבי לקרקוב, פולין
*הרב מנחם מענדל גוראריה- שליח הרבי לאטלנטה, ג'ורגיה
*הרב שמואל גוראריה - שליח הרבי לבולטימור, מרילנד

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הביקור-בישיבה-שחולל-מהפך-ביחס-לחבד/ הביקור בישיבה בצפת שחולל מהפך ביחס לחב"ד]''' {{וידפו|}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14094 הרב גוראריה מתארח במדור 'מילה של חסיד']''' {{שטורעם}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=70236 מכתב חריף נגד עריכת ליל הסדר במלונות]''' {{שטורעם}}
{{הערות שוליים}}
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}

{{מיון רגיל: גוראריה אליהו יוחנן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בחולון]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]

מגבעת קנייטש

2022-11-08T15:15:04Z

דור התשיעי:

[[קובץ:Kneitsch the new.jpg|ממוזער|מגבעת קנייטש]]
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, בשנת [[תשי"א]] עם כובע קנייטש.]]
'''מגבעת קנייטש''' היא מגבעת אותה חובשים [[חסידי חב"ד]] והליטאים, הנקראת כך על שם הקיפול שיש בכובע בצדו העליון, תרגום המילה קנייטש מ[[אידיש]] הוא "קיפול". חסידי חב"ד נוהגים לעשות כמין משולש בצדו העליון של הכובע ובכך ליצור לו שלוש פינות{{הערה|יש האומרים בדרך הצחות, כי המשולש מכוון כנגד שלושת הספירות [[חכמה]], [[בינה]], ו[[דעת]]}}.

==רקע==
מאז ומעולם נהגו חסידי חב"ד לחבוש לראשם מגבעת לשם כיסוי שני{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 6}}, בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, ובזמנים המסוגלים חבשו לראשם [[שטריימל]]{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442}}. בעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תר"ד]] החליפו את השטריימל ואת המגבעת שחבשו עד אז ב[[קסקט]].

הפעם הראשונה בה הגיע הקנייטש לחב"ד הוא מזמן [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|נתן לראות זאת בתמונות שהצטלמו בתקופתו}}, ויש אומרים שעוד מזמן [[אדמו"ר המהר"ש]]. אם כי עד אז המגבעת בכלל, והקנייטש בפרט נחשב בעיני חסידים הגדולים כלבוש מודרני, ומשום כך רוב חסידי חב"ד העדיפו לחבוש לראשם את ה[[קסקט]].

יש אומרים שר' ניסן נמנוב לא אישר לתמימים עם קניטש להיכנס לישיבה בברינואה, בטענה שהם מודרניים עד שאמרו לו שהרבי לובש כובע קנייטש.

==תולדות הקנייטש בחב"ד==
[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע לחופי [[ארצות הברית]] ב [[ט' אדר ב']] [[ת"ש]] כשלראשו שטריימל. בצד שמאל נתן לראות את [[הרש"ג]] שלראשו מגבעת מסוג צילינדר, שאר החסידים מהלכים עם מגבעות קנייטש]]
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויתו של [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] ב[[י"א אדר]] [[תרצ"ו]], החסידים המלווים נראים רובם עם מגבעות קנייטש ועם [[קסקט]]]]
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק. ב[[גזירת הלבוש]] גזר הצאר ניקולאי כי היהודים ילכו עם כובע בעל מצחייה דווקא. כאשר שמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה – כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}. החסיד ר' [[הלל מפאריטש]] הלך בעקבות כך בכובע חורפי לו הייתה חתיכת בד מחוברת מאחור (על מנת להגן על העורף) גם בימי הקיץ על מנת שלא להסתיר את השמיים באמצעות המצחייה{{הערה|רשימות דברים עמוד 245}}.

חסיד שהיה בימים ההם אמר שבתחילה היו החסידים הולכים עם כובע גרב שהיה ללא מצחייה וללא שוליים, וכך כשראו דבר מה יפה היו יכולים להסתכל למעלה ולראות מי ברא דברים אלה. אך אז באו שלטונות [[רוסיה]] וגזרו שעל ה[[יהודים]] להוסיף מצחייה לראשם, ודבר זה שהפריע להם להסתכל למעלה, אך היו עוד יכולים להפוך אותו וכך דבר זה לא הפריע להם. ואז ראו השלטונות שהיהודים ממשיכים לראות "מי ברא דברים אלה" וציוו עליהם להוסיף שוליים לכובעם, וכך לכל כיוון שלא הפכו אותו לא היו יכולים להסתכל מעלה ולכוון לבם לשמים{{הערה|מתוך ספר זכרון לבני ישראל ל[[ישראל ג'ייקובסון]] עמ' קצ-קצא}}.

[[חסידי חב"ד]] נהגו ללכת עם קנייטש עוד לפני ש[[הרבי]] קיבל על עצמו את הנשיאות, ויש אומרים שעוד מזמן [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ראה תמונת הלווית האדמו"ר מקאפוסט כאשר כל חסידי חב"ד הלכו שם בקנייטש}}, מה שידוע זה שכבר מזמן [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו חלק גדול מחסידי חב"ד להלך עם קנייטש כמרבית הסוחרים בימים ההם, וכשקיבל על עצמו הרבי את הנשיאות ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] החלו מרבית חסידי חב"ד לחבוש את מגבעת הקנייטש. אך היו חסידים שהלכו עם המגבעת שהייתה להם עוד לפני כן, כדוגמת [[הרש"ג]] שהלך עם מגבעת אחרת מסוג צילינדר{{הערה|בהמשך שינה את מגבעת הצילנידר למגבעת אחרת, אך לא קנייטש}}. או שהמשיכו ללכת עם ה[[קסקט]], כדוגמת המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענד'ל פוטרפס]] והמשפיע ר' [[בערק'ה חן]].

כיום כובע הקנייטש הוא הכובע ה'רשמי' של [[חסידי חב"ד]], ול[[תלמידי התמימים]] יש קרנות חסד שתורמות תלושים לכובעי קנייטש במחירים זולים. כיום יש שלוש קרנות שמחלקות כובעי קנייטש ל[[תמימים]], קרן אחת מממן הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] ואת הכובעים מקבלים ברשת החנויות "ברון כובעים", הקרן הזאת היא מטעם [[קרן חסדי אברהם]] בשיתוף עם [[את"ה המרכזי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח|מרכז חב"ד העולמי]]. את הרשת השנייה מממן הנגיד הרב [[שמואל חיים דוד פישר]] את הכובעים מקבלים ברשת החנויות "המקום הנכון", קרן זו היא מטעם [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] בשיתוף עם [[קרן חסדי שמשון]]. הקרן השלישית היא לתלמידי ה[[קבוצה]]. את התלושים מקבלים בדרך כלל לקראת [[חג הפסח]].

==אצל רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו עם מגבעת קנייטש]]
רבותינו נשיאנו מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] נהגו ללכת עם שטריימל לראשם בכל ימות השבוע, ולא נהגו ללכת במגבעת כזו או אחרת. אך בשנת [[תר"ד]] (תקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) גזר הצאר ניקולאי את [[גזירת הלבוש]], בה גזר הצאר על ה[[יהודים]] לקצר את מלבושיהם ולשנותם. בעקבות הגזירה החליפו חסידי חב"ד את מגבעתם{{הערה|לא ידועי איזה מגבעת הייתה להם, אך ידוע שגם עז נהגו הרבה מהחסידים להלך עם קסקט}} ב[[קסקט]] ואת הקפוטה שאותה לבשו ב[[סירטוק]].

הפעם הראשונה שבה נראה הקנייטש בחב"ד היה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]], אדמו"ר המהר"ש שהיה במצב בריאותי לקוי{{הערה|ראה [[ספר התולדות]] לאדמו"ר המהר"ש, עמ'44}} והיה צריך מפאת כך לנדוד בין העיירות השונות{{הערה|שם, עמ' 57}} לא חפץ שיראו בו שהוא רבי, ועלך כן התלבש כסוחר, דבר שהתבטא ב[[סירטוק]] שלבש ובכך שהחליף את השטריימל במגבעת, יש אומרים שבקנייטש{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 ראה כאן]}}. וכשנדד בין העיירות לא חפץ שידעו שהוא הרבי, ולכן התלבש כמנהג הסחורים באותם ימים{{הערה|[[סירטוק]] וקנייטש היה סימן ההיכר של הסוחרים בימים ההם}}. אך חוץ מהקנייטש היה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] עוד מגבעות שאותם נהג ללבוש{{הערה|ראה ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז}}.

לעומת זאת [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לשים כובע אחר מסוג המבורג{{הערה|כמו שנתן לראות בתמונה המפורסמת}}, אך מעדות [[הרבנית חיה מושקא]] ידוע שזה לא היה הרגל תמידי אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] אלא בדרך כלל כשהיה ב[[ליובאוויטש]] הלך עם שטריימל, ורק כשהיה יוצא מ[[ליובאוויטש]] היה מהלך עם מגבעת, בדרך כלל מסוג המבורג{{הערה|מגבעת שכיום נוהגים ללכת אתה חלק מחסידי [[סאטמר]]}}.

גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו הילך עם מגבעת קנייטש כששוליה עולים כלפי מעלה כשהקמט בכובעו היה בצורת משולש כמנהג הסוחרים בימים ההם, לאחר זמן מה שינה את הרמט המשולש לעיגול, כמנהג הרבנים{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}. כך היה כמה שנים עד שהחליף את הקנייטש בשטריימל שירש מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]].

[[הרבי]] נהג ללכת עם מגבעת קנייטש עוד מימי [[נישואים|נישואיו]] ב[[י"ד כסלו]] [[תרע"ט]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ויש אומרים שעוד לפני כן. הרבי נהג להוריד את שולי הקנייטש למטה, ועל כך התבטא [[אדמו"ר הריי"צ]] שהקמט בצד הקדמי מראה עלך ה[[ענווה]] שהגדולה של [[הרבי]].

ב[[י' שבט]] [[תש"י]] [[הסתלק]] [[אדמו"ר הריי"צ]] וכשנה לאחר מכן, ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל על עצמו הרבי]] את נשיאות [[חב"ד]], בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל לא לבש את השטריימל אלא המשיך ללכת עם הקנייטש. חסידים מצביעים על כמה אפשרויות שבגללם כנראה הפסיק הרבי לחבוש את השטריימל, אפשרות ראשונה היא שכשנסתלק [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבנית נחמה דינה]] תכננה להביא לרבי את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ כמתנה, אך הרבי רצה לקבל אותו בתור ירושה, ולא כמתנה ולכן לא קיבל אותו. עוד אפשרות שמעלים היא שאשת [[הרש"ג]] חפצה להעניק את השטריימל לבעלה הרש"ג, ולכן לא לקח אותו הרבי.

==מנהגים==
{{להשלים}}
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9}}. הסיבה לכך שמתפללים עם חליפה ומלבוש נאה היא על דרך משל כמו שאדם שילך מול מלך בשר ודם ילבש לגופו בגדים נאים ומהודרים, ק"ו כשעומד בתפילתו מול מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]], יח, ס"ד.}}. והסיבה לכך שחובשים מגבעת ב[[תפילה]] היא כדי שהיא תשמש כ[[כיסוי שני]]{{הערה|ראה [[ספר המנהגים]] שם}}.

==עניינו==
יש עניין לייחד כובע לשבת, משום שחבישת הכובע מכוונת כלפי כתר תורה שנתן בשבת{{הערה|פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א}}.

את כובע הקנייטש נוהגים חסידי חב"ד לקפל בצורת משולש עם שלושה קיפולים כנגד שלושת הספירות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] שעליהם מבוססת [[חסידות חב"ד]]{{הבהרה|בהערה 1 כתוב שזה רק דרך צחות}}. את הצד הקדמי של הכובע נוהגים החסידים לקפל כלפי מטה, את המנהג של קיפול הצד הקדמי של הקנייטש החל [[הרבי]] עוד בשנות צעירותו, [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא על כך{{הערה|אדמו"ר הריי"צ אמר זאת כש[[הרבי]] הגיע לחופי ארצות הברית ב[[כ"ח ניסן]]}} שלמרות ש{{ציטוטון|הוא עורך 'תיקון חצות' בכל לילה. הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בירושלמי ונושאי כליו. ברמב"ם וב'ליקוטי תורה' עם כל ה'עיין'ס{{הערה|הגהות הצמח–צדק בתוך הליקוטי תורה הנפתחים בדרך כלל במילה 'עיין'}} - מכל מקום הולך עם הכובע כלפי מטה}}. בכך הדגיש אדמו"ר הריי"צ שקיפול הקנייטש כלפי מטה מורה על ענווה ושפלות.

==צורתו==

בכיפתו של הכובע ישנו קמט אחד מרכזי לכל אורכה של הכיפה. בקדמתה של כיפת הכובע (במקום אחיזת הכובע) ישנם גם עוד שני קמטים קטנים יותר ("עיניים"). הכובע מיוצר כאשר התיתורה המקיפה אותו מוטה כלפי מעלה בדומה לקאפעלוש. מסביב לכיפת הכובע ומעל השוליים שלו יש סרט מתוח לאורך, ולסרט קשור חוט שבקצהו יש כפתור. הסיבה לכך היא שבימים שבהם היו הסוחרים נוהגים ללכת עם הכובע הם היו נוהגים להדק אותו על ידי הכפתור למקום מיוחד שיועד לכך בחליפתם{{הערה|כמו כן גם ב[[סירטוק]] יש כפתור מיוחד שיועד בשביל הסוחרים כך שיוכלו להדקו לכובע}}.

==ראו גם==
*[[שטריימל]]
*[[קסקט]]
*[[סירטוק]]
*[[גרטל]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/19149/ כתבה על לבושי חב"ד, בחב"ד און ליין]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

מגבעת קנייטש

2022-11-08T15:14:24Z

דור התשיעי:

[[קובץ:Kneitsch the new.jpg|ממוזער|מגבעת קנייטש]]
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, בשנת [[תשי"א]] עם כובע קנייטש.]]
'''מגבעת קנייטש''' היא מגבעת אותה חובשים [[חסידי חב"ד]] והליטאים, הנקראת כך על שם הקיפול שיש בכובע בצדו העליון, תרגום המילה קנייטש מ[[אידיש]] הוא "קיפול". חסידי חב"ד נוהגים לעשות כמין משולש בצדו העליון של הכובע ובכך ליצור לו שלוש פינות{{הערה|יש האומרים בדרך הצחות, כי המשולש מכוון כנגד שלושת הספירות [[חכמה]], [[בינה]], ו[[דעת]]}}.

==רקע==
מאז ומעולם נהגו חסידי חב"ד לחבוש לראשם מגבעת לשם כיסוי שני{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 6}}, בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, ובזמנים המסוגלים חבשו לראשם [[שטריימל]]{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442}}, ובעקבות [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי בשנת [[תר"ד]] החליפו את השטריימל ואת המגבעת שחבשו עד אז ב[[קסקט]].

הפעם הראשונה בה הגיע הקנייטש לחב"ד הוא מזמן [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|נתן לראות זאת בתמונות שהצטלמו בתקופתו}}, ויש אומרים שעוד מזמן [[אדמו"ר המהר"ש]]. אם כי עד אז המגבעת בכלל, והקנייטש בפרט נחשב בעיני חסידים הגדולים כלבוש מודרני, ומשום כך רוב חסידי חב"ד העדיפו לחבוש לראשם את ה[[קסקט]].

יש אומרים שר' ניסן נמנוב לא אישר לתמימים עם קניטש להיכנס לישיבה בברינואה, בטענה שהם מודרניים עד שאמרו לו שהרבי לובש כובע קנייטש.

==תולדות הקנייטש בחב"ד==
[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע לחופי [[ארצות הברית]] ב [[ט' אדר ב']] [[ת"ש]] כשלראשו שטריימל. בצד שמאל נתן לראות את [[הרש"ג]] שלראשו מגבעת מסוג צילינדר, שאר החסידים מהלכים עם מגבעות קנייטש]]
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויתו של [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] ב[[י"א אדר]] [[תרצ"ו]], החסידים המלווים נראים רובם עם מגבעות קנייטש ועם [[קסקט]]]]
בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק. ב[[גזירת הלבוש]] גזר הצאר ניקולאי כי היהודים ילכו עם כובע בעל מצחייה דווקא. כאשר שמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה – כלפי העורף{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&st=&pgnum=95 חלק י' עמוד 70]}}. החסיד ר' [[הלל מפאריטש]] הלך בעקבות כך בכובע חורפי לו הייתה חתיכת בד מחוברת מאחור (על מנת להגן על העורף) גם בימי הקיץ על מנת שלא להסתיר את השמיים באמצעות המצחייה{{הערה|רשימות דברים עמוד 245}}.

חסיד שהיה בימים ההם אמר שבתחילה היו החסידים הולכים עם כובע גרב שהיה ללא מצחייה וללא שוליים, וכך כשראו דבר מה יפה היו יכולים להסתכל למעלה ולראות מי ברא דברים אלה. אך אז באו שלטונות [[רוסיה]] וגזרו שעל ה[[יהודים]] להוסיף מצחייה לראשם, ודבר זה שהפריע להם להסתכל למעלה, אך היו עוד יכולים להפוך אותו וכך דבר זה לא הפריע להם. ואז ראו השלטונות שהיהודים ממשיכים לראות "מי ברא דברים אלה" וציוו עליהם להוסיף שוליים לכובעם, וכך לכל כיוון שלא הפכו אותו לא היו יכולים להסתכל מעלה ולכוון לבם לשמים{{הערה|מתוך ספר זכרון לבני ישראל ל[[ישראל ג'ייקובסון]] עמ' קצ-קצא}}.

[[חסידי חב"ד]] נהגו ללכת עם קנייטש עוד לפני ש[[הרבי]] קיבל על עצמו את הנשיאות, ויש אומרים שעוד מזמן [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ראה תמונת הלווית האדמו"ר מקאפוסט כאשר כל חסידי חב"ד הלכו שם בקנייטש}}, מה שידוע זה שכבר מזמן [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו חלק גדול מחסידי חב"ד להלך עם קנייטש כמרבית הסוחרים בימים ההם, וכשקיבל על עצמו הרבי את הנשיאות ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] החלו מרבית חסידי חב"ד לחבוש את מגבעת הקנייטש. אך היו חסידים שהלכו עם המגבעת שהייתה להם עוד לפני כן, כדוגמת [[הרש"ג]] שהלך עם מגבעת אחרת מסוג צילינדר{{הערה|בהמשך שינה את מגבעת הצילנידר למגבעת אחרת, אך לא קנייטש}}. או שהמשיכו ללכת עם ה[[קסקט]], כדוגמת המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענד'ל פוטרפס]] והמשפיע ר' [[בערק'ה חן]].

כיום כובע הקנייטש הוא הכובע ה'רשמי' של [[חסידי חב"ד]], ול[[תלמידי התמימים]] יש קרנות חסד שתורמות תלושים לכובעי קנייטש במחירים זולים. כיום יש שלוש קרנות שמחלקות כובעי קנייטש ל[[תמימים]], קרן אחת מממן הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] ואת הכובעים מקבלים ברשת החנויות "ברון כובעים", הקרן הזאת היא מטעם [[קרן חסדי אברהם]] בשיתוף עם [[את"ה המרכזי]] ו[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח|מרכז חב"ד העולמי]]. את הרשת השנייה מממן הנגיד הרב [[שמואל חיים דוד פישר]] את הכובעים מקבלים ברשת החנויות "המקום הנכון", קרן זו היא מטעם [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] בשיתוף עם [[קרן חסדי שמשון]]. הקרן השלישית היא לתלמידי ה[[קבוצה]]. את התלושים מקבלים בדרך כלל לקראת [[חג הפסח]].

==אצל רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו עם מגבעת קנייטש]]
רבותינו נשיאנו מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] נהגו ללכת עם שטריימל לראשם בכל ימות השבוע, ולא נהגו ללכת במגבעת כזו או אחרת. אך בשנת [[תר"ד]] (תקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]) גזר הצאר ניקולאי את [[גזירת הלבוש]], בה גזר הצאר על ה[[יהודים]] לקצר את מלבושיהם ולשנותם. בעקבות הגזירה החליפו חסידי חב"ד את מגבעתם{{הערה|לא ידועי איזה מגבעת הייתה להם, אך ידוע שגם עז נהגו הרבה מהחסידים להלך עם קסקט}} ב[[קסקט]] ואת הקפוטה שאותה לבשו ב[[סירטוק]].

הפעם הראשונה שבה נראה הקנייטש בחב"ד היה בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]], אדמו"ר המהר"ש שהיה במצב בריאותי לקוי{{הערה|ראה [[ספר התולדות]] לאדמו"ר המהר"ש, עמ'44}} והיה צריך מפאת כך לנדוד בין העיירות השונות{{הערה|שם, עמ' 57}} לא חפץ שיראו בו שהוא רבי, ועלך כן התלבש כסוחר, דבר שהתבטא ב[[סירטוק]] שלבש ובכך שהחליף את השטריימל במגבעת, יש אומרים שבקנייטש{{הערה|1=ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 ראה כאן]}}. וכשנדד בין העיירות לא חפץ שידעו שהוא הרבי, ולכן התלבש כמנהג הסחורים באותם ימים{{הערה|[[סירטוק]] וקנייטש היה סימן ההיכר של הסוחרים בימים ההם}}. אך חוץ מהקנייטש היה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] עוד מגבעות שאותם נהג ללבוש{{הערה|ראה ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז}}.

לעומת זאת [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לשים כובע אחר מסוג המבורג{{הערה|כמו שנתן לראות בתמונה המפורסמת}}, אך מעדות [[הרבנית חיה מושקא]] ידוע שזה לא היה הרגל תמידי אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] אלא בדרך כלל כשהיה ב[[ליובאוויטש]] הלך עם שטריימל, ורק כשהיה יוצא מ[[ליובאוויטש]] היה מהלך עם מגבעת, בדרך כלל מסוג המבורג{{הערה|מגבעת שכיום נוהגים ללכת אתה חלק מחסידי [[סאטמר]]}}.

גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו הילך עם מגבעת קנייטש כששוליה עולים כלפי מעלה כשהקמט בכובעו היה בצורת משולש כמנהג הסוחרים בימים ההם, לאחר זמן מה שינה את הרמט המשולש לעיגול, כמנהג הרבנים{{הערה|רשימות דברים עמוד 187}}. כך היה כמה שנים עד שהחליף את הקנייטש בשטריימל שירש מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]].

[[הרבי]] נהג ללכת עם מגבעת קנייטש עוד מימי [[נישואים|נישואיו]] ב[[י"ד כסלו]] [[תרע"ט]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ויש אומרים שעוד לפני כן. הרבי נהג להוריד את שולי הקנייטש למטה, ועל כך התבטא [[אדמו"ר הריי"צ]] שהקמט בצד הקדמי מראה עלך ה[[ענווה]] שהגדולה של [[הרבי]].

ב[[י' שבט]] [[תש"י]] [[הסתלק]] [[אדמו"ר הריי"צ]] וכשנה לאחר מכן, ב[[י' שבט]] [[תשי"א]] [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל על עצמו הרבי]] את נשיאות [[חב"ד]], בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של [[אדמו"ר הריי"צ]], אך בפועל לא לבש את השטריימל אלא המשיך ללכת עם הקנייטש. חסידים מצביעים על כמה אפשרויות שבגללם כנראה הפסיק הרבי לחבוש את השטריימל, אפשרות ראשונה היא שכשנסתלק [[אדמו"ר הריי"צ]] [[הרבנית נחמה דינה]] תכננה להביא לרבי את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ כמתנה, אך הרבי רצה לקבל אותו בתור ירושה, ולא כמתנה ולכן לא קיבל אותו. עוד אפשרות שמעלים היא שאשת [[הרש"ג]] חפצה להעניק את השטריימל לבעלה הרש"ג, ולכן לא לקח אותו הרבי.

==מנהגים==
{{להשלים}}
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 9}}. הסיבה לכך שמתפללים עם חליפה ומלבוש נאה היא על דרך משל כמו שאדם שילך מול מלך בשר ודם ילבש לגופו בגדים נאים ומהודרים, ק"ו כשעומד בתפילתו מול מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]]{{הערה|[[שו"ע אדה"ז]], יח, ס"ד.}}. והסיבה לכך שחובשים מגבעת ב[[תפילה]] היא כדי שהיא תשמש כ[[כיסוי שני]]{{הערה|ראה [[ספר המנהגים]] שם}}.

==עניינו==
יש עניין לייחד כובע לשבת, משום שחבישת הכובע מכוונת כלפי כתר תורה שנתן בשבת{{הערה|פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א}}.

את כובע הקנייטש נוהגים חסידי חב"ד לקפל בצורת משולש עם שלושה קיפולים כנגד שלושת הספירות [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]] שעליהם מבוססת [[חסידות חב"ד]]{{הבהרה|בהערה 1 כתוב שזה רק דרך צחות}}. את הצד הקדמי של הכובע נוהגים החסידים לקפל כלפי מטה, את המנהג של קיפול הצד הקדמי של הקנייטש החל [[הרבי]] עוד בשנות צעירותו, [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא על כך{{הערה|אדמו"ר הריי"צ אמר זאת כש[[הרבי]] הגיע לחופי ארצות הברית ב[[כ"ח ניסן]]}} שלמרות ש{{ציטוטון|הוא עורך 'תיקון חצות' בכל לילה. הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בירושלמי ונושאי כליו. ברמב"ם וב'ליקוטי תורה' עם כל ה'עיין'ס{{הערה|הגהות הצמח–צדק בתוך הליקוטי תורה הנפתחים בדרך כלל במילה 'עיין'}} - מכל מקום הולך עם הכובע כלפי מטה}}. בכך הדגיש אדמו"ר הריי"צ שקיפול הקנייטש כלפי מטה מורה על ענווה ושפלות.

==צורתו==

בכיפתו של הכובע ישנו קמט אחד מרכזי לכל אורכה של הכיפה. בקדמתה של כיפת הכובע (במקום אחיזת הכובע) ישנם גם עוד שני קמטים קטנים יותר ("עיניים"). הכובע מיוצר כאשר התיתורה המקיפה אותו מוטה כלפי מעלה בדומה לקאפעלוש. מסביב לכיפת הכובע ומעל השוליים שלו יש סרט מתוח לאורך, ולסרט קשור חוט שבקצהו יש כפתור. הסיבה לכך היא שבימים שבהם היו הסוחרים נוהגים ללכת עם הכובע הם היו נוהגים להדק אותו על ידי הכפתור למקום מיוחד שיועד לכך בחליפתם{{הערה|כמו כן גם ב[[סירטוק]] יש כפתור מיוחד שיועד בשביל הסוחרים כך שיוכלו להדקו לכובע}}.

==ראו גם==
*[[שטריימל]]
*[[קסקט]]
*[[סירטוק]]
*[[גרטל]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/19149/ כתבה על לבושי חב"ד, בחב"ד און ליין]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:לבושים חסידיים]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

יחזקאל סופר

2022-11-08T13:07:43Z

דור התשיעי: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יחזקאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר בכנס של [[ועדת החינוך החב"די]]]]
ר' '''יהושע יחזקאל סופר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא מרצה וסופר ב[[תורת חב"ד]] ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע בין השנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ג (1976–1993).

==תולדות חיים==
ר' יחזקאל סופר נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.

נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]].

החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של ה[[אוניברסיטה]] בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש [[מכון בר מצווה]] שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.

בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה 3) להו"ל בספר בפני עצמו העתקת קטעים מספרי רבותינו (בשולי הגליון – מראי מקומות וכיו"ב) המדברים באותם הענינים (בלשון הרב). באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31}}. כמו כן הורה הרבי במענה נוסף שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח}}. תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבורו לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים שאף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'}}.

בשנת [[תשנ"ג]] היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל וש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' [[יהושע מונדשיין]] שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 אגרת לידיד שהחמיץ]}}.

לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.

מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד.

סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים.

==ביקורת==
בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] שינה הרב סופר את דעותיו בענייני משיח. הוא כתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טען כי התברר שהרבי אינו המשיח וכעבור שנים, בתשע"ב חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו האומרת אשר זמננו אינו עוד "[[דור השביעי]]". שיטה זו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד וכלל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] {{אינפו}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73304 הרב הרשקוביץ במכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב יחזקאל סופר] {{אינפו}}}}. בתגובה לכך הוציא ר' [[שלום בער וולפא]] בחודש מר-חשוון תשע"ג ספר תגובה לספרו של הרב סופר - "תומת ישרים תנחם".

==חיבוריו==
*'''שורשים בהלכה''' - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב [[עובדיה יוסף]] בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך המחבר]] על פי [[שיחה|שיחות]] הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי [[שלום]], [[ביטחון]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]].
*'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]].
*'''יתבררו ויתלבנו''' - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח והמשך ההנהגה - לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]{{הערה|מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. לדוגמא הקונטרס "[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurVWhhSUpva1J3OHM/view?usp=sharing&resourcekey=0-o7hyry56jRuVb5YRERPfkg ספר סופר וסיפור]" של הרב [[שלום דובער וולפא]], "באמונה שלימה" של הרב [[משה אורנשטיין]] ועוד.}}.
*'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
*'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם.
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]].
*'''במאי קמיפלגי''' - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כנשיא הדור וכמלך המשיח ולשלול את מעלת דורינו כדור השביעי. {{הערה|כתגובה לספר זה כתב הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו '[[תומת ישרים תנחם]]'.}} ונתקל בביקורת חריפה מרבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]].
*'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
*'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
*'''על פרשת דרכים''' - פרשנות ותובנות למעמיקים ב[[ספר התניא]], כסלו [[תשע"ט]].

==משפחתו==
;בניו
*ר' יוסף יצחק סופר.
*ר' [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].
*ר' זאב סופר.
*ר' שלום דוב בער סופר.
*ר' שמואל סופר.
*הת' משה נחמיה סופר.
*ר' אברהם יונה סופר.
;בנותיו
*ציפורה אשת הרה"ח ר' [[משה אריה שטרן]].
*טויבא אשת הרה"ח יוסף יצחק סגל.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" {{אינפו}}
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144771 בדיוק ברגע הנכון]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב סופר מתראיים לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]