חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:שלום/ארכיון 14

2016-09-13T15:25:30Z

דור השביעי:

{| style="float: left; width: 300px;"
|-
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}
|}
<div style="position: fixed; left:40px; top: +6px; z-index: 10;"><div style="width: auto;"> <div style="padding: .5em 1em;">[[File:Animalibrí.gif|100px|Spumoni|link=ציפור המדברת]]</div></div></div>

{{משתמש - מפעיל מערכת}}
{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 3|ג]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 4|ד]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 5|ה]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 6|ו]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 7|ז]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 8|ח]] - [[שיחת משתמש:שלום/ארכיון 9|ט]] - [[משתמש:שלום/ארכיון 10|י]] - [[משתמש:שלום/ארכיון 111|יא]]}}

== חסימה ==

צריך לחסום אותם: ‏141.226.217.78 - ‏31.44.131.17

ואגב ניסיתי לשחזר בערך של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]] לעריכה האחרונה של שלום בוט2 ולא הצלחתי. הוא נתן לי לשחזר רק עריכה אחת. אתה יודע איך אפשר לשחזר הרבה עריכות בבת אחת?--[[מיוחד:תרומות/95.86.92.32|95.86.92.32]] 19:35, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

וגם אותו - ‏77.124.244.96
:פשוט נכנסים לגרסא שלפני ההשחתות ושם לוחצים על "שמירה". --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 23:25, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
==מינוי==
רציתי לדעת איך מקבלים את המינוי כמו שקיבל כתית להיות מפקח ולהחליט למי לאשר שהערך שלו מתאים ולמי יעבור לארגז חול ביחוד שבעיון קל בערכים המוזרים שהוא עשה עיין ערך העמותה[[אור לחייל]] שאין לה שום קשר לחב" ד גם לארגז חול זה לא מתאים. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 03:31, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:1. העניין הזה הוא כללי, ולא רק לגביך. 2. גם אני משתדל שלא להכניס ערכים לא ממשיים למרחב הערכים. 3. הערך הנ"ל, אף שאינו מורחב כל כך (וחבל), הוא לענ"ד נצרך, כיוון שהוא גוף מאוד פעיל ו'''חב"די''' (אתה יכול לברר אצל הפעילים שם). 4. אם אתה רוצה להחזיר, תחזיר לבריאות (אגב, העברתי כי לא שמתי לב שאתה באמצע עריכה...). 5. אבל תזכור, ש(א) ערכים צריכים להיות מכובדים. (ב) לא כדאי להתחיל לכתוב ערך במרחב הערכים, אלא במרחב המשתמש, וק"ל. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 03:50, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::[[משתמש:דור השביעי]] היקר! הייתי ממליץ לך לנסות להסתכל על הפעילות בחב"דפדיה מנקודת מבט ענינית, ולא לקחת הכל אישי. למשל, אם מישהו מעביר ערך מהמרחב הכללי למרחב משתמש - אולי זה בגלל שלדעתו '''הערך''' דל ולא מתאים, ולא בגלל שהוא שונא את '''כותב הערך'''. או למשל, אם משתמש כותב ביקורת על משהו שעשית, תנסה לענות לו למה לדעתך הביקורת לא נכונה (או שתתבונן ותקבל את הביקורת), אבל אל תחפש איך לתקוף אותו ש'''גם הוא''' לא בסדר. וכן על זה הדרך...
::הכלל: אין פה מפקחים ומפוקחים, אויבים וידידים. כולנו מאוחדים ועובדים בצוותא למען המטרה המשותפת - הפצת המעיינות והכנת העולם לקבלת פני משיח. באהבה, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:20, א' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
==אתר הגאולה==
אפשר להוריד ממנו תמונות כמו מחבד אינפו?[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 21:24, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:: גם כדאי להעלות את התמונה של הרב דוד נחשון לערכו מהקובץ שהעלתי - הכי ברור שיש (כשאני רוצה להכניס יש הודעה לא צריך תמונות) [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 04:55, 5 בספטמבר 2016 (UTC)
:::היכן קיבלת הודעה כזאת?--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באלול ה'תשע"ו, למניינם 05:00, 5 בספטמבר 2016 (UTC)
:::: בדרך כלל כשאני רוצה להעלות תמונה לערך אני לוחץ על המשבצת של הריבוע של התמונה ומכניס אבל כשיש כבר תמונה כמו במקרה הזה יוצאת הודעה לא צריך תמונה[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 05:12, 5 בספטמבר 2016 (UTC)

== חושן המשפט ==

רבי ומורי לענייני חב"דפדיה, מהרגע הראשון שקיבלתי הרשאה לתמונות אהבתי שתמונות שאני מעלה אני גם מוסיף לערכים בלי שיקדימו אותי... לא נורא...--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! ב' באלול ה'תשע"ו 14:50, 5 בספטמבר 2016 (UTC)
:חשבתי משום מה שאינך יודע מה לעשות. סליחה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:23, 5 בספטמבר 2016 (UTC)
==ארכיון==
בעקבות גל הנרחב של שליחת חומר לארכיון בבקשה תעשה את זה גם בדף השיחה שלי יישר כח מראש. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 21:27, 5 בספטמבר 2016 (UTC)

== ערכים בנגלה ==

ראשית ישר כח על הערכים החדשים ב[[:קטגוריה:תורת הנגלה]]! אך רציתי להעיר, שכדאי להגדיר את הנושא לפני שמתחילים לכתוב פלפולים. דהיינו, מתחילים שזוהי שמה של הסוגיא, והיא נדונה בגמרות פלוניות, ובשו"ע שם. ולאחר מכן בקצרה את תורף הדברים, ולבסוף הסברת העניין על פי דברי רבותינו. כי אני באופן אישי קצת התבלבלתי מסגנון הערכים.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:21, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
:אם אני לא טועה, ברוב הערכים אכן יש מבנה המתחיל מהמשנה והגמ'. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באלול ה'תשע"ו, למניינם 19:52, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
::התכוונתי לערכים כמו [[הפורע חובו של חבירו]]. אגב, למה [[חזקה]] הוא דף הפניה ל[[מסכת יבמות]]? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:17, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
:::כך או כך, חסרים מראי מקומות! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:43, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
::::מכיון שמדובר בעשרות מראי מקומות, בכל ערך יש הפניה לתשובה בשו"ת צמח צדק שבה נידונת השאלה, ובה יש מראי מקומות מדוייקים לכל הענין. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באלול ה'תשע"ו, למניינם 20:45, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::לפחות באופן כללי, לסוגיות הש"ס. דהיינו, אם רוב הציטוטים הם על הדף, אז צריך רק לציין שהסוגיה שם. כי חבל שזה נראה "כאילו" בלי מקורות• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:57, 7 בספטמבר 2016 (UTC)

== בוט - חזקה ==

חצי מהשינויים של "<nowiki>[[חזקה]]</nowiki>" אינם קשורים למושג ההלכתי..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:59, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
:כבר ביטלתי על ידי חשבון אחר. זה היה טעות של לחיצת כפתור. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באלול ה'תשע"ו, למניינם 21:01, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
::{{לייק|}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:06, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
==חתונות==
מה דעתך בקשר לציון בלוח השנה תאריכי חתונה של האנשים המצוינים בחבדפדיה כמו כשמציינים ימי הולדת ופטירה? לדעתי זה מידע חשוב [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 13:58, 8 בספטמבר 2016 (UTC)
:דבר ראשון בשביל כזה דבר הקשור לערכים רבים, דעתי ודעתך לבדה אינה מספקת, וצריך לפתוח דיון ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים|אולמינו]] הממוזג. דבר שני, דעתי היא נגד. לא מצינו ביהדות מנהג לזכור תאריכי חתונות, מלבד חתונות של רבותינו נשיאינו שהחתונה היא בעצם שלב נוסף בהנהגה הציבורית שלהם ובנשיאותם. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באלול ה'תשע"ו, למניינם 14:09, 8 בספטמבר 2016 (UTC)
::::לפי זה לכאורה אין צורך לציין בלוח השנה גם את ימי ההולדת והפטירה של כל מי שמופיע בחבדפדיה [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 14:42, 8 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::גם אני לא בטוח בתועלת הענין, אבל עכ"פ בזה יש משמעות מסויימת. ביום נישואין, למיטב ידיעתי אין שום משמעות. מעולם לא נהגו ביהדות לחוג יום נישואין, מה שאי אפשר לומר על יום הולדת ופטירה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באלול ה'תשע"ו, למניינם 14:56, 8 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::: ממש בלי קשר לדיון (שכנראה שייך לארכיון) רק לעצם הענין למען הדיוק לא באתי אלא להעיר שזכור לי שהרבי כן דיבר שיתוועדו ביום הנישואין ולפחות פעם אחת זכור לי שמצוין בבית חיינו שבחלוקת הדולרים הרבי בירך מישהוא לכבוד יום הנישואין שלו [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 15:18, 8 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::::אם יש מקור לכך - מה טוב. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:24, 8 בספטמבר 2016 (UTC)

==החלפות==
טעויות כמו [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%99%D7%93_%D7%93%D7%90%22%D7%97_%D7%99%D7%A9%D7%9F_%D7%9C%D7%90_%D7%A0%D7%95%D7%93%D7%A2_%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=prev&oldid=232250 זו] ו[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=prev&oldid=250434 זו] נפוצות בעקבות ההחלפות שלך. יש למצוא פיתרון... '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ו' באלול ה'תשע"ו
:צריך להריץ מחרוזת של "ש[[ליטא]]" (אגב, זה מוזר שאין מרכאות במילה..) ושל "[[אדמו"ר הרש"ב]]" לפי ההטיה. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:31, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::הרצתי, אין עוד. מדובר בטעויות ממש בודדות, מכיון שלפני כל החלפה אני בודק היטב את כל הערכים שבהם הם מוחלפים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באלול ה'תשע"ו, למניינם 04:37, 9 בספטמבר 2016 (UTC)

== כל הכבוד!!! ==

על מתקפת הערכים הרבים והחשובים שלך לאחרונה! הערצתי!!

אם יורשה רק להעיר: כדאי לעצור עוד טיפה זמן להקדיש למראי מקומות, וגם לדייק שהציון יהיה מלא ומפורט (למשל ב[[מיגו]] ציינת לשתי ספרים - קהילות יעקב וחידושי ר"ש שקאפ - שהמחפש ייאלץ לדפדף מהתחלה עד הסוף לחפש איפה מדובר... וכן, כמה ציונים שהעתקת מחב"ד לייבורי והשארת את ה > שם, ראה הגהתי ב[[חקל תפוחין קדישין]]).

ייש"כ! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:43, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:בנוגע הערך מיגו, יצויין שמדובר בהעתקה מערך אחר שכתבתי כמדומה לפני 6 שנים. בנוגע לבעיה של ה> התוכנית היא להוריד הכל על ידי בוט, ואי"ה יעשה עוד היום, וכן מדי תקופה קצרה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באלול ה'תשע"ו, למניינם 05:45, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::אשריך! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:56, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
==בקשה==
התחלתי לכתוב ערך על הרב נוטיק ובהתאם לאפשרות במכשיר נייד הכותרת נערכת בפני עצמה והפיסקאות בפני עצמם ולכן קבעתי כותרת הרב שמואל נוטיק שליח בקניה ועברתי לערוך את הערך עצמו בתום העבודה המאומצת כשרציתי להכניס את זה לערך קיבלתי הודעה ':משתמש אחר ערך את הערך ולא יכלתי לעשות עם זה שום דבר הכל הלך לטמיון ואז גיליתי שחבר הזריז העביר את הדף למשתמש דור השביעי שמואל נוטיק בקשתי ממנו שיתקן את העוול ויחזיר את זה למקום הנכון וכאן חבר במקום להיות זריז לא מגיב כנראה שעסוק להגן על מגדל העמק אנא תחזיר את הכותרת למרחב הרגיל במשך הזמן הקרוב בלי נדר אשלים את המלאכה יישר כח מראש [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 15:25, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

שיחת משתמש:חבר

2016-09-13T15:12:17Z

דור השביעי:

ב"ה [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]]
{{בה}} נאלצתי לעשות לעצמי--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 17:21, 7 בפברואר 2016 (UTC)

{| style="float: left; width: 300px;"
|-
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}
|}
== אני שלמה חיים ==

עברתי לשם חבר (770770 היה וחלף)--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 17:24, 7 בפברואר 2016 (UTC)
: ראשית, ברוך שובך. שנית, ממי אתה מצפה שתוך כמה דקות מרישומך יקבל את פניך, כשחצי מהנרשמים זה בכלל ספאמים. ושלישית, אינני מבין מדוע אינך יכול להשתמש באותו שם? אפשר לשחזר סיסמה. • [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:23, 7 בפברואר 2016 (UTC)
המשתמש הישן תוקע לי את חבדפדיה--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 15:16, 14 בפברואר 2016 (UTC)

== העריכות האחרונות שלך ==

ב"ה שמצאת זמן לעבור על בעיותיה של חב"דפדיה, אבל כדאי יותר שתנצל את הזמן בלתקנם.. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 15 בפברואר 2016 (UTC)
:אין לי איך...[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]
::ראשית כל, נהוג בדף שיחה להזיח באמצעות נקודותיים את התגובה. שנית, אז תזכור עד לפעם הבאה שתהיה ליד מחשב...  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:33, 15 בפברואר 2016 (UTC)

== ברוך שובך ==
{{בלונים}}ברכות על פועלך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ב' ה'תשע"ו 00:45, 16 במרץ 2016 (UTC)

==חתימתך==
כותבים מיר ווילן שמשמעותו היא אנחנו רוצים, ולא מיר וועלן, שמשמעותו אנחנו נהיה. לחיים ולברכה!  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 20:35, 31 במרץ 2016 (UTC)

== החלפת הווילשאנסקי'ס ==

בתור משתמש ותיק, היה מתאים שתפעל בדרכים המקובלות והיעילות, דהיינו לערוך דיון מחודש בהתאם למידע החדש שגילית, ואז לפנות למפעיל מערכת שיעשה החלפה אוטומטית. וחבל להשקיע מאמץ וזמן בצורת ההעברה שנקטת בה. אלא אם כן המידע הוא סודי ומסווג, ואז יצטרכו לערוך דיון האם לסמוך על עדותך המסתירה את תוכנה... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:32, ז' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(13 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:ביטלתי את העריכות (באופן של שחזור, מטעמי נוחיות), מקוה שלא תקח זאת כפגיעה אישית, אלא מכיון שגם אם יש להעביר את הערך, על מפעיל מערכת לעשות זאת, באופן ששומר את הסטוריית העורכים. ואכן יש לדעת מה מקור המידע והאם אין להעברה מתנגדים. --[[משתמש:שלום בוט|שלום בוט]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט|שיחה]] 00:56, 14 ביולי 2016 (UTC)
::ד.שטרן זה פשוט בגלל דפי ההפניה, ושלום, אולי סוף סוף נעשה הצבעה?--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 12:10, 14 ביולי 2016 (UTC)
:::היכן הדיון שהתקיים בנושא? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם
::::[[שיחה:וילשאנסקי (פירושונים)|כאן]]--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 14:41, 14 ביולי 2016 (UTC)
:::::א. לא הבנתי איזו בעיה יצרו דפי ההפניה, שבגללם היית צריך להחליף?
:::::ב. התקיים דיון שהסתיים בהבאת מקור שהרבי שליט"א כותב "ווילשאנסקי", וכך גם המשפחה. בכך '''נסגר הדיון''' ו[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] החליף את השמות, אך בו' אחת בתחילה, כמתאים לכללי הדקדוק הנהוגים כיום. לאחר שבוצעה ההחלפה, טענת שגילית מידע מיוחד, לפיו למרות שאין זה תואם לכללים, יש לכתוב בשני ווים. כעת, בשביל '''לפתוח את הדיון מחדש''', עליך '''לגלות''' מהו המקור שמצאת. אחרת לא יהיה שום טעם בהצבעה. צורת ההצבעה שפתחת, איננה נכונה. אלא האפשרויות כעת הם או: "השארת המצב הקיים", או: "החלפה בשני ווים לאור מידע סודי". -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 15:32, ח' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(14 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== העלאת תמונות ==

רצוי וראוי לפני שעושים משהו לקרוא את הוראות השימוש. העלאת התמונות היא ממקורות חופשיים בלבד, וCOL לא אחד מהם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:10, 19 ביולי 2016 (UTC)
:העלתי מאתר לא חב"די שלקח מסיאואל--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 17:29, 19 ביולי 2016 (UTC)
::ניכר שלא הסכנת למלא הצעתי ולקרוא את הדף. כל תמונה שהיא לא שלך/חב"ד אינפו והאתרים הנלווים/ויקיפדיה (בציון מקור), אסור להעתיק. בכל מקרה אפילו מחב"ד אינפו מומלץ להוסיף קישור מאיפה לקחת, כדי למנוע טענות בעתיד. יש יוצאים מן הכלל בודדים ממש (לוגואים של מוסדות לדוגמא, שזה נקרא 'שימוש הוגן' כי אתה משתמש כדי לפרסם אותם עצמם, או תמונות שפגו זכויות היוצרים שלהם היות ועברו כמה עשרות שנים (לא זוכר את המספר המדוייק)). ושוב, מומלץ לקרוא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:48, 19 ביולי 2016 (UTC)
:::בפעם הבאה כשארצה להעלות אקרא--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 18:37, 19 ביולי 2016 (UTC)

== תמונת הכנסת ==

בקשר לתמונה שהעלית לערך [[מדינת ישראל]], צריך לבדוק אם אכן התמונה מתאימה לרוח חב"דפדיה. לכאורה אין הבדל בין בנין הכנסת (כסמל למדינה) לדגל המדינה (ובמיוחד שניתן לראות גם את הדגלים המונפים על הבנין..) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 15:35, כ' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(26 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

== תמונת הרב [[מאיר וילשאנסקי]] ==

אם יורשה לשאול, מה טעם לפגם מצאת ב[[:קובץ:הרב מאיר_וילשאנסקי.jpg|תמונה הקודמת]], שהעדפת להעלות על פניה תמונה [[:קובץ:מאיר ווילישאנסקי.jpg|באיכות כה גרועה]]? -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 19:13, ג' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(7 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

לדעתי אתה צודק ואני מקווה שחבר יקבל בהבנה את השחזור שעשיתי--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 20:22, 7 באוגוסט 2016 (UTC)

== מה הדחיפות ==

אין טעם לכתוב הודעות שוב ושוב באולם הדיונים וגם בלוח המודעות על דבר כזה שאיננו קריטי כלל. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באב ה'תשע"ו, למניינם 18:23, 16 באוגוסט 2016 (UTC)
:כדאי שבתור מומחה להעלאות תעלה לערך מלחמת ההתשה את תמונת אלוף פיקוד מרכז דאז רחבעם זאבי הי"ד יישר כח גדול מראש יחי המלך המשיח גוט יום טוב. (יש בויקיפדיה בערכו).[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 12:36, 19 באוגוסט 2016 (UTC)
::איני נוהג להיכנס לויקיקליפה לעיתים דחופות, הבא משם בעצמך. (אין בכך הפרת זכויות יוצרים)--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ט"ו באב ה'תשע"ו 12:38, 19 באוגוסט 2016 (UTC)

== הצבעה ==

{{לייק|}}על המחיקה {{קריצה|}} •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 16:51, 21 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{תודה רבה}} על ה{{לייק}}--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] י"ז באב ה'תשע"ו 17:26, 21 באוגוסט 2016 (UTC)

== הצבת תבנית אזהרה ==

א. כמדומני שהנחת תבנית זו היא בידי מי שיכול גם לממש זאת - מפעילי מערכת. ב. לא הבנתי במה הוספת ערך על איתן פיזם מהווה השחתה ועבירה על כללי חב"דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:54, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:הוא הציב את התבנית בגלל ערך הבל שנמחק. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באב ה'תשע"ו, למניינם 16:49, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== פורטל אישים ==

בקשר לפורטל אישים, אני חושב שיותר מתאים למחוק את כל הערך הקודם ולהתחיל לבנות מחדש ע"ד [[פורטל:קראון הייטס]] וע"ד [[פורטל:גאולה ומשיח]] וכמו שתוכל לראות בהרבה פורטלים בויקיפדיה, לכן לא התייחסתי למה שהי' כתוב לפני זה והתחלתי לבנות מהתחלה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 19:04, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:איני חושב כך, ראה [[פורטל:הקהל]]--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"א באב ה'תשע"ו 19:06, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
::אז לא לשפר את הפורטלים ולהשאיר אותם איך שהם נראים היום כמו [[פורטל:תורת החסידות]] ו[[פורטל:ניגוני חב"ד]] וכל שאר הפורטלים כאן ולהשאיר אותם כך? ב. לא הבנתי מה רציתי שאני יראה ב[[פורטל:הקהל]]--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 19:09, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:::בהחלט לשפר ולהפוך לעיצוב החדש! אך להתבסס על הישן, בנוגע להקהל, תסתכל על התבניות--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"א באב ה'תשע"ו 19:12, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
::::מה ענין להתבסס על הישן, זה פשוט נראה מזעזע. תראה את [[פורטל:קראון הייטס]] איזה יפה הוא, פורטל זה לא קטגוריה שנותנת לך את הקישור לכל הערכים. ובנוגע ל[[פורטל:הקהל]] אם שמת לב כל הקישורים שבכל תבנית מפנים לאותו ערך!! ואין שום סיבה לשים אותם צריך לחשוב מחדש איך לסדר את הפורטל ולאו דוקא כמו שהיה פעם--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 19:15, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::אז במקום להצטער על כל הבעיות, אולי תשפר אותם בעצמך?--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"א באב ה'תשע"ו 19:17, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::בשמחה, סתם לא היה לי השראה לפורטל הקהל בזמן האחרון.....--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 19:21, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::בא נבקר קצת את הפורטל ההוא, סה"כ אין טעם לכל התבניות שם, כן ריבוי הערכים על כל איזשהו שורה או פסקה בשיחותיו של הרבי אינה מובנת וכו', לכאורה יש צורך לשנות את הפסקה שם בפורטל של התבניות לפורטל ערכים שונים וכיו"ב ולצין בתוך המסגרת רק את הערכים המלאים והשייכים שאר הערכים לשלב ולמחוק...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:33, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::מה דעתכם על [[פורטל:הקהל]] עכשיו?--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"א באב ה'תשע"ו 19:54, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::::נחמד, על אף שהוא מאוד ריק וצריך להוסיף לו הרבה תוכן--[[מיוחד:תרומות/81.218.251.252|81.218.251.252]] 20:47, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::::חסר הרבה בתוכן של הערכים, אם חשוב לך הפורטל אנא השקע בו, יש להרחיב לפחות את הערכים הבסיסיים, ולפחות את הערך הכי בסיסי מצוות [[הקהל]] על מקורו הלכותיו החקירות ההלכתיות והרעיון שמאחוריו טעמי המצווה החל מהמקרא ופרשניו תלמוד מדרשים ודברי הראשונים והאחרונים וכו' וכו' (ואולי כדאי לחפש גם בדבר ימי ישראל באופן קיום המצווה וכו')--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:32, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::::::מצטער על ה'טונים' בהם נאמרו הדברים {{קריצה}}. אגב, ראיתי את הפורטל החדש שהתחלת לעשות וזה רעיון פשוט אדיר, אשמח לעזור. ואגב אפשר לקחת הרבה רעינות מויקיפדיה כיצד להפוך את הפורטלים ליפים ומענינים יותר. יחי.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:00, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::::::{{תבנית:יבוצע}}--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"ג באב ה'תשע"ו 19:16, 27 באוגוסט 2016 (UTC)

== אתה חפרן ==

אתה חפרן חסר תקנה באהבה חבר שלי --[[משתמש:הרב הגאון|הרב הגאון]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 18:46, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
:נ.ב הוא נמצא כרגע בצפת תנחש מי זה--[[משתמש:הרב הגאון|הרב הגאון]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 18:46, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
::עליתי עליך, אתה יודע שגם לו יש חשבון בחב"דפדיה (בזכותי)--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"ג באב ה'תשע"ו 19:08, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
חוצפן לך יש בזכותי להזכירך!!!!!!--[[משתמש:הרב הגאון|הרב הגאון]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 19:10, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
::עוד תשמע ממני... ואזכיר על '''המיון'''--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"ג באב ה'תשע"ו 19:11, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
אגב כדאי שתקצר חתימתך הבנו שאתה שלמה חיים לשעבר--[[משתמש:הרב הגאון|הרב הגאון]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 19:13, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
::עוד תשמע ממני... ואזכיר על '''המיון'''--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"ג באב ה'תשע"ו 19:11, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
עכשיו זה הרב הגאון מדבר. דבר ראשון: לא הבנתי מה זה אזכיר על המיון, דבר שני: בדברי חבר שלי שאמר שאתה חפרן הוא לדעתי צדק בכל מילה!!!!!! ברור!!!!!!? אזכיר על '''הציון'''--[[משתמש:הרב הגאון|הרב הגאון]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 19:18, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
:ברגע שהדגשת הקישור לשיחה שלך אבד לתשומת ליבך--[[משתמש:הרב הגאון|הרב הגאון]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 19:20, 27 באוגוסט 2016 (UTC)
::ממש לא... רואים שאתה לא נמצא לעיתים קרובות בפדיה... בוא נקבע פגישה בעירך ביום שלישי--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"ג באב ה'תשע"ו 19:22, 27 באוגוסט 2016 (UTC)

== פורטל נשיאי חב"ד ==

עיין [[שיחת משתמש:שלום#פורטל:נשיאי חב"ד|כאן]]. יחי המלך.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 13:33, 29 באוגוסט 2016 (UTC)

== תגובה? ==

[[שיחת פורטל:אישי חב"ד/נשי וידידי חב"ד|כאן.]] תודה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:00, כ"ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::מה יש לך נגד הרב נוטיק וממתי נהיית מפעיל מערכת אנא תערוך את עריכותיך המוצלחות ותן לאחרים לערוך את עריכותיהם תחזיר בבקשה את הדף למקום הראשוני (לי אין אפשרות מנייד) ומה שקלקלת תתקן [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 14:59, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::חוץ משזה מוזר ומזיק בפני עצמו זה גם סותר את שמך היומרני : חבר.[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 15:02, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::הערך בעבודה ובזכות העברתך ירד הרבה זמן לטמיון לידיעתך ולתשומת לבך (בין עריכה אחת לשניה בנושא מגדל העמק) רק שתבין שעבודה מהמכשיר נייד זה לא כמו ממחשב[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 15:12, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

שיחת משתמש:חבר

2016-09-13T15:02:31Z

דור השביעי:

שיחת משתמש:חבר

2016-09-13T14:59:24Z

דור השביעי:

תהילות מנחם

2016-09-13T13:56:55Z

דור השביעי:

[[תמונה:תהילים אוהל יוסף יצחק.jpg|left|thumb|250px|הספר]]
'''תהילות מנחם''' הוא ספר שיצא לאור בחמשה כרכים בהם לוקטו ביאורי [[הרבי]] על ספר [[תהלים]]. נערך על ידי הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] וחתנו הרב [[שניאור זלמן סגל]] בסיועו של הרב [[שאול משה אליטוב]] במסגרת מכון "[[אור מנחם]]" ויצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]].

[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]

תהילות מנחם

2016-09-13T13:55:34Z

דור השביעי:

[[תמונה:תהילים אוהל יוסף יצחק.jpg|left|thumb|250px|הספר]]
'''תהילות מנחם''' הוא ספר בן חמש כרכים בהם לוקטו ביאורי [[הרבי]] על ספר [[תהלים]]. נערך על ידי הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[שניאור זלמן סגל]] בסיוע הרב [[שאול משה אליטוב]] במסגרת מכון "[[אור מנחם]]" ויצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]].

[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]

תהילות מנחם

2016-09-13T13:55:16Z

דור השביעי:

[[תמונה:תהילים אוהל יוסף יצחק.jpg|left|thumb|250px|הספר]]
'''תהילות מנחם''' הוא ספר בן חמש כרכים בהם לוקטו ביאורי [[הרבי]] על ספר [[תהלים]].
נערך על ידי הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[שניאור זלמן סגל]] בסיוע הרב [[שאול משה אליטוב]] במסגרת מכון "[[אור מנחם]]" ויצא לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]].

[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]

ישעיהו ובר

2016-09-13T12:51:17Z

דור השביעי:

[[קובץ:ישעיהו_וובר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|המחנך החסידי ר' ישעיהו וובר]]
הרב '''ישעיהו וובר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הינו יועץ חינוכי, מייסד שיטה טיפולית לאבחון קשיי למידה אצל תלמידים, ומעביר קורסים להכשרת מחנכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ביום רביעי [[כ"ו ניסן]] ה'[[תש"ז]] לאביו הרב אלימלך ולאימו מרת חווה. התחנך במוסדות חינוך בירושלים וקיבל את השפעתו של דודו החסיד הידוע ה[[משפיע]] הרב חיים [[משה וובר]], בצעירותו היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] בעקבות ידידות אביו עם הרב [[אוריאל צימר]] (שניהם היו ממיסדי פאג"י).

תחילה שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']] ב[[פלטבוש]], בעקבות קירובים מה[[רבי]] ובהשפעת ידיד אביו הרב אוריאל צימער ביקש ללמוד בישיבת חב"ד במונטריאל אך אביו לא הסכים לכך. כאשר נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[שבט]] [[תשכ"ו]] תמך הרבי ברצונו של הבן, והאב שינה את דעתו והסכים שבנו יעבור ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[מונטריאול]].

זכה לקרובים מיוחדים מהרבי, ולכ-19 פגישות [[יחידות]] אישיות עם הרבי בחלקם עם בני משפחתו, לאחר נישואיו עם מרת פרומה לאה לבית שכטר קבע את מגוריו במונטריאול, שם ייסד את [[כולל]] חב"ד הראשון לאברכים יחד עם ר' [[זלמן מרוזוב]], בחסות מזכירות הרבי. אחרי שנתיים בהם התגורר במקום, התבקש על ידי ר' [[נתן וולף]] לעבור ל[[קרית מלאכי]] ולהימנות על קבוצת המייסדים של שכונת [[נחלת הר חב"ד]].

כיום גר בירושלים. יסד ומנהל את מכון רות יד צבי לילדים קשיי למידה בירושלים, יסד הכשרה למורים לחינוך מיוחד במגזר החרדי בחסות משרד החינוך, יסד את מכון אחיה ב[[בני ברק]] לילדים קשיי למידה, מייסד שיטת הרב וובר להוראת הגמרא לנוער וילדים מתקשים, שיטה שהתפרסמה בהצלחתה לעזור לאלפי ילדים ונוער ברחבי הארץ והעולם להשתלב בהצלחה בתתי"ם ובישיבות במסגרת לימודי הקודש והגמרא.

==חיבוריו==
*'''ההוראה כמקצוע - מדריך להורים ומורים''', ישראל, תש"ס.
* '''אור בשבילי הגמרא''', שיטת הוראה ללימוד הגמרא.
* '''מהכוח אל הפועל'''.

==משפחתו==
*בנו הרב שניאור זלמן [[קרית אתא]].
*בנו הרב אברהם יעקב [[צפת]].
*בנו הרב משה , משליחי הרבי ב[[דנייפרפרוטובסק]].
*חתנו הרב מנחם מענדל ליכטשטיין, שליח הרבי בוינציה אוקראינה,
*חתנו, הרב יחזקאל גולדשטיין, משליחי הרבי במיאמי, פלורידה.
*בנו הרב פנחס דוד , משליחי הרבי בפמונה, מונסי.
*בנו הרב לוי יצחק , משליחי הרבי בפילדלפיה, ומנהל בית חב"ד לישראלים.
*בנו הרב מרדכי אליעזר משליחי הרבי ברמת אביב.
*בנו הרב מנחם מענדל, שליח הרבי במושב אורה- על יד ירושלים
*חתנו הרב מנחם וויס, ירושלים. ממייסדי ארגון המאור שבתורה לקירוב תלמידי הישיבות ללימוד החסידות.
*חתנו הרב נחום שטרסברג, שליח הרבי בישוב בית אריה.
*בנו, הת' אלחנן . שליח ור"מ בישיבת תומכי תמימים מוסקווה

==ראו גם==
*בשנת [[תשס"א]] כתב טור שבועי קבוע ב[[שבועון בית משיח]] שעסק בנושאי חינוך ו[[נישואין|נשא]] את הכותרת 'חנוך לנער' [http://beismoshiach.org/pdf/330/Mas330_B_1_chinuch.pdf טור לדוגמא, "מקצוע ההורות", גליון 330].
*{{קישור בית משיח|158944438|32|891|לימוד גמרא שייך לכל ילד|נתן אברהם}}
*{{קישור חבד אינפו|76360|הרב וובר: כל ילד מסוגל ללמוד גמרא! - ומה דעתכם?||{{תע|06/04/2013}}}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/03/35.-Vayakhel-5776.pdf נחת אמיתית - רק כשנשמעים להלכה]''', הרב וובר מתראיין לגליון השבועי של חברת המדיה [[jem]]

{{מיון רגיל:וובר, ישעיהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]

ישעיהו ובר

2016-09-13T12:49:20Z

דור השביעי:

[[קובץ:ישעיהו_וובר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|המחנך החסידי ר' ישעיהו וובר]]
הרב '''ישעיהו וובר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הינו יועץ חינוכי, מייסד שיטה טיפולית לאבחון קשיי למידה אצל תלמידים, ומעביר קורסים להכשרת מחנכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ביום רביעי [[כ"ו ניסן]] ה'[[תש"ז]] לאביו הרב אלימלך ולאימו מרת חווה. התחנך במוסדות חינוך בירושלים וקיבל את השפעתו של דודו החסיד הידוע ה[[משפיע]] הרב חיים [[משה וובר]], בצעירותו היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] בעקבות ידידות אביו עם הרב [[אוריאל צימר]] (שניהם היו ממיסדי פאג"י).

תחילה שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']] ב[[פלטבוש]], בעקבות קירובים מה[[רבי]] ובהשפעת ידיד אביו הרב אוריאל צימער ביקש ללמוד בישיבת חב"ד במונטריאל אך אביו לא הסכים לכך. כאשר נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[שבט]] [[תשכ"ו]] תמך הרבי ברצונו של הבן, והאב שינה את דעתו והסכים שבנו יעבור ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[מונטריאול]].

זכה לקרובים מיוחדים מהרבי, ולכ-19 פגישות [[יחידות]] אישיות עם הרבי בחלקם עם בני משפחתו, לאחר נישואיו עם מרת פרומה לאה לבית שכטר קבע את מגוריו במונטריאול, שם ייסד את [[כולל]] חב"ד הראשון לאברכים יחד עם ר' [[זלמן מרוזוב]], בחסות מזכירות הרבי. אחרי שנתיים בהם התגורר במקום, התבקש על ידי ר' [[נתן וולף]] לעבור ל[[קרית מלאכי]] ולהימנות על קבוצת המייסדים של שכונת [[נחלת הר חב"ד]].

כיום גר בירושלים. יסד ומנהל את מכון רות יד צבי לילדים קשיי למידה בירושלים, יסד הכשרה למורים לחינוך מיוחד במגזר החרדי בחסות משרד החינוך, יסד את מכון אחיה ב[[בני ברק]] לילדים קשיי למידה, מייסד שיטת הרב וובר להוראת הגמרא לנוער וילדים מתקשים, שיטה שהתפרסמה בהצלחתה לעזור לאלפי ילדים ונוער ברחבי הארץ והעולם להשתלב בהצלחה בתתי"ם ובישיבות במסגרת לימודי הקודש והגמרא.

==חיבוריו==
*'''ההוראה כמקצוע - מדריך להורים ומורים''', ישראל, תש"ס.
* '''אור בשבילי הגמרא''', שיטת הוראה ללימוד הגמרא.
* '''מהכוח אל הפועל'''.

==משפחתו==
*בנו הרב שניאור זלמן [[קרית אתא]].
*בנו הרב אברהם יעקב [[צפת]].
*בנו הרב משה , משליחי הרבי ב[[דנייפרפרוטובסק]].
*חתנו הרב מנחם מענדל ליכטשטיין, שליח הרבי בוינציה אוקראינה,
*חתנו, הרב יחזקאל גולדשטיין, משליחי הרבי מיאמי, פלורידה.
*בנו הרב פנחס דוד , משליחי הרבי פמונה, מונסי.
*בנו הרב לוי יצחק , משליחי הרבי פילדלפיה, מנהל בית חב"ד לישראלים.
*בנו הרב מרדכי אליעזר משליחי הרבי ברמת אביב.
*בנו הרב מנחם מענדל, שליח הרבי במושב אורה- על יד ירושלים
*חתנו הרב מנחם וויס, ירושלים. ממייסדי ארגון המאור שבתורה לקירוב תלמידי הישיבות ללימוד החסידות.
*חתנו הרב נחום שטרסברג, שליח בישוב בית אריה.
*בנו, הת' אלחנן . שליח ור"מ בישיבת תומכי תמימים מוסקווה

==ראו גם==
*בשנת [[תשס"א]] כתב טור שבועי קבוע ב[[שבועון בית משיח]] שעסק בנושאי חינוך ו[[נישואין|נשא]] את הכותרת 'חנוך לנער' [http://beismoshiach.org/pdf/330/Mas330_B_1_chinuch.pdf טור לדוגמא, "מקצוע ההורות", גליון 330].
*{{קישור בית משיח|158944438|32|891|לימוד גמרא שייך לכל ילד|נתן אברהם}}
*{{קישור חבד אינפו|76360|הרב וובר: כל ילד מסוגל ללמוד גמרא! - ומה דעתכם?||{{תע|06/04/2013}}}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/03/35.-Vayakhel-5776.pdf נחת אמיתית - רק כשנשמעים להלכה]''', הרב וובר מתראיין לגליון השבועי של חברת המדיה [[jem]]

{{מיון רגיל:וובר, ישעיהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]

שלום דובער אליגולשוילי

2016-09-13T12:44:21Z

דור השביעי:

הרב '''שלום דובער אליגולשוילי''' ([[כ"ו כסלו]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשע"ו]]) היה חסיד חב"ד שמסר את נפשו ב[[גרוזיה]] על חינוך ילדי ישראל, ולאחר עלייתו לארץ היה מאנשי החסד של [[נחלת הר חב"ד]]. התגורר במשך תקופה ב[[קראון הייטס]], וזכה לקירובים מהרבי.[[קובץ:שלום_דובער_אליגולשוילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חב"ד אינפו]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו כסלו]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] בכותאיס שב[[גרוזיה]] לאביו חכם יוסף אליגואשוילי ולאמו מרת רות.

בילדותו,הקפיד אביו על כך שהוא ואחיו לא יופיעו ללימודים בבית הספר הממשלתי בשבתות, על אף הסכנה הכרוכה בדבר והלחץ מצד אנשי ה[[ק.ג.ב.]]. משפחתו זכתה לארח את שליחיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לחיזוק הקהילות היהודיות בגרוזיה, בעקבות הוראת הרבי אליהם שיוכלו להתארח ולאכול בביתו של 'יוסף הקטן' מבלי חשש של בעיות בכשרות המאכלים.

כאשר נסע אביו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[מסירות נפש]] ורצה לתת לו כסף, השיב לו אדמו"ר הריי"צ: "יהודי שמגיע לפה בדמים, איך אפשר לקחת ממנו דמים", ובירך אותו שכל יוצאי חלציו ילכו בדרכו.

בבחרותו, למד ב[[מוסקבה]] בישיבתו של הרב שלייפר, וכאשר הגיע לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את מרת זלפה, והחל לעבוד כמחנך ברשת ה[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] שהוקמו על ידי הרב [[יעקב דבראשווילי]] ברחבי כותאיס, ושימש כיד ימינו, תוך שהוא מוסר את נפשו עבור חינוך ילדי ישראל.

בשנת [[תשל"א]] קיבל היתר יציאה מברית המועצות, ועקב סירובם של אנשי משרד הקליטה לשכן אותו ב[[נחלת הר חב"ד]], התגורר תקופה קצרה ב[[לוד]] ולאחר מכן עבר להתגורר בבית אחיו ר' [[אהרן אליגולשוילי]] בנחלת הר חב"ד, ורק כעבור שלושה חודשים קיבלה משפחתו דירה משלהם.

לקראת [[תשרי]] [[תשל"ד]] נסע לרבי יחד עם בנו ר' שמואל, וזכה לקירובים מיוחדים.

כשנכנס ל[[יחידות]] בסוף חודש תשרי, ושאל בעצת הרבי להיכן לשלוח את בנו ללמוד, הרבי הורה לו שילמד ב[[תומכי תמימים אושען פארקווי]], בעקבות כך נותר תקופה נוספת של שלוש שנים ב[[ארצות הברית]] כדי לעזור לבנו בהתאקלמות,בתקופה זו עבד במוסדות סאטמאר בוויליאמסבורג.

בשנת תשל"ו חזר למשפחתו בארץ הקודש ולמסלול החיים הרגילים, כשבמקביל לעבודתו הקדיש את זמנו לסייע בפעילות עזרה וחסד, ולעסוק במבצעי הרבי וב[[הפצת המעיינות]].

לאחר פרישתו לגמלאות בשנת תשנ"ט, הגביר את פעילותו בעסקנות הציבורית, במסגרתה סייע רבות לרב [[בומי פרידלנד]].

לאחר פטירת רעייתו , נשא את מרת יונה.
בחודשי החורף של שנת [[תשע"ו]] נפל למשכב, וכעבור חודשיים נפטר ביום שני [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] תשע"ו, ונטמן בבית העלמין בקרית מלאכי.

==משפחתו==
*אחיו, הרב אהרן אליגולשוילי
*אחיו, הרב משה חיים אליגולשוילי
*בנו, שמואל אליסון - נחלת הר חב"ד
*בתו מרת חנה, רעיית ר' אליהו קטשוילי - נחלת הר חב"ד
*בתו מרת שולה, רעיית ר' אברהם שמלה (שמלאשוילי)
*אחיו, חכם אברהם אליגולשוילי (נתניה)

==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''איש מסירות הנפש במחיצת הרבי''', שבועון בית משיח גליון 1010 י"ז אדר א' תשע"ו

{{מיון רגיל:אליגולשוילי, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]

ישעיהו ובר

2016-09-13T09:39:16Z

דור השביעי:

[[קובץ:ישעיהו_וובר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|המחנך החסידי ר' ישעיהו וובר]]
הרב '''ישעיהו וובר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הינו יועץ חינוכי, מייסד שיטה טיפולית לאבחון קשיי למידה אצל תלמידים, ומעביר קורסים להכשרת מחנכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ביום רביעי [[כ"ו ניסן]] ה'[[תש"ז]] לאביו הרב אלימלך ולאימו מרת חווה. התחנך במוסדות חינוך בירושלים וקיבל את השפעתו של דודו ה[[משפיע]] הרב החסיד חיים [[משה וובר]], בנערותו היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] בעקבות ידידות אביו עם הרב [[אוריאל צימר]] (שניהם היו ממיסדי פאג"י).

תחילה שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']] ב[[פלטבוש]], בעקבות קירובים מה[[רבי]] ובהשפעת ידיד אביו הרב אוריאל צימער ביקש ללמוד בישיבת חב"ד במונטריאל אך אביו לא הסכים לכך. כאשר נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[שבט]] [[תשכ"ו]] צידד הרבי בדעתו של הבן, והאב שינה את דעתו והסכים שבנו יעבור ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[מונטריאול]].

זכה לקרובים מיוחדים מהרבי, ולכ-19 פגישות [[יחידות]] אישיות עם הרבי בחלקם עם בני משפחתו, לאחר נישואיו עם רעייתו פרומה לאה לבית שכטר קבע את מגוריו במונטריאול, שם ייסד את [[כולל]] חב"ד הראשון לאברכים יחד עם ר' [[זלמן מרוזוב]], בחסות מזכירות הרבי. אחרי שנתיים בהם התגורר במקום, התבקש על ידי ר' [[נתן וולף]] לעבור ל[[קרית מלאכי]] ולהימנות על קבוצת המייסדים של שכונת [[נחלת הר חב"ד]].

כיום גר בירושלים. יסד ומנהל את מכון רות יד צבי לילדים קשיי למידה בירושלים, יסד הכשרה למורים לחינוך מיוחד במגזר החרדי בחסות משרד החינוך, יסד את מכון אחיה ב[[בני ברק]] לילדים קשיי למידה, מייסד שיטת הרב וובר להוראת הגמרא לנוער וילדים מתקשים, שיטה שהתפרסמה בהצלחתה לעזור לאלפי ילדים ונוער ברחבי הארץ והעולם להשתלב בהצלחה בתתי"ם ובישיבות במסגרת לימודי הקודש והגמרא.

==חיבוריו==
*'''ההוראה כמקצוע - מדריך להורים ומורים''', ישראל, תש"ס.
* '''אור בשבילי הגמרא''', שיטת הוראה ללימוד הגמרא.
* '''מהכוח אל הפועל'''.

==משפחתו==
*בנו הרב שניאור זלמן [[קרית אתא]].
*בנו הרב אברהם יעקב [[צפת]].
*בנו הרב משה , משליחי הרבי ב[[דנייפרפרוטובסק]].
*חתנו הרב מנחם מענדל ליכטשטיין, שליח הרבי בוינציה אוקראינה,
*חתנו, הרב יחזקאל גולדשטיין, משליחי הרבי מיאמי, פלורידה.
*בנו הרב פנחס דוד , משליחי הרבי פמונה, מונסי.
*בנו הרב לוי יצחק , משליחי הרבי פילדלפיה, מנהל בית חב"ד לישראלים.
*בנו הרב מרדכי אליעזר משליחי הרבי ברמת אביב.
*בנו הרב מנחם מענדל, שליח הרבי במושב אורה- על יד ירושלים
*חתנו הרב מנחם וויס, ירושלים. ממייסדי ארגון המאור שבתורה לקירוב תלמידי הישיבות ללימוד החסידות.
*חתנו הרב נחום שטרסברג, שליח בישוב בית אריה.
*בנו, הת' אלחנן . שליח ור"מ בישיבת תומכי תמימים מוסקווה

==ראו גם==
*בשנת [[תשס"א]] כתב טור שבועי קבוע ב[[שבועון בית משיח]] שעסק בנושאי חינוך ו[[נישואין|נשא]] את הכותרת 'חנוך לנער' [http://beismoshiach.org/pdf/330/Mas330_B_1_chinuch.pdf טור לדוגמא, "מקצוע ההורות", גליון 330].
*{{קישור בית משיח|158944438|32|891|לימוד גמרא שייך לכל ילד|נתן אברהם}}
*{{קישור חבד אינפו|76360|הרב וובר: כל ילד מסוגל ללמוד גמרא! - ומה דעתכם?||{{תע|06/04/2013}}}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/03/35.-Vayakhel-5776.pdf נחת אמיתית - רק כשנשמעים להלכה]''', הרב וובר מתראיין לגליון השבועי של חברת המדיה [[jem]]

{{מיון רגיל:וובר, ישעיהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]

ישעיהו ובר

2016-09-13T09:37:26Z

דור השביעי:

[[קובץ:ישעיהו_וובר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|המחנך החסידי ר' ישעיהו וובר]]
הרב '''ישעיהו וובר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הינו יועץ חינוכי, מייסד שיטה טיפולית לאבחון קשיי למידה אצל תלמידים, ומעביר קורסים להכשרת מחנכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ביום רביעי [[כ"ו ניסן]] ה'[[תש"ז]] לאביו הרב אלימלך ולאימו מרת חווה. התחנך במוסדות חינוך בירושלים וקיבל את השפעתו של דודו ה[[משפיע]] הרב החסיד חיים [[משה וובר]], בנערותו היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] בעקבות ידידות אביו עם הרב [[אוריאל צימר]] (שניהם היו ממיסדי פאג"י).

תחילה שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']] ב[[פלטבוש]], בעקבות קירובים מה[[רבי]] ובהשפעת ידיד אביו הרב אוריאל צימער ביקש ללמוד בישיבת חב"ד במונטריאל אך אביו לא הסכים לכך. כאשר נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[שבט]] [[תשכ"ו]] צידד הרבי בדעתו של הבן, והאב שינה את דעתו והסכים שבנו יעבור ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[מונטריאול]].

זכה לקרובים מיוחדים מהרבי, ולכ-19 פגישות [[יחידות]] אישיות עם הרבי בחלקם עם בני משפחתו, לאחר נישואיו עם רעייתו פרומה לאה לבית שכטר קבע את מגוריו במונטריאול, שם ייסד את [[כולל]] חב"ד הראשון לאברכים יחד עם ר' [[זלמן מרוזוב]], בחסות מזכירות הרבי. אחרי שנתיים בהם התגורר במקום, התבקש על ידי ר' [[נתן וולף]] לעבור ל[[קרית מלאכי]] ולהימנות על קבוצת המייסדים של שכונת [[נחלת הר חב"ד]].

כיום גר בירושלים. יסד ומנהל את מכון רות יד צבי לילדים קשיי למידה בירושלים, יסד הכשרה למורים לחינוך מיוחד במגזר החרדי בחסות משרד החינוך, יסד את מכון אחיה ב[[בני ברק]] לילדים קשיי למידה, מייסד שיטת הרב וובר להוראת הגמרא לנוער וילדים מתקשים, שיטה שהתפרסמה בהצלחתה לעזור לאלפי ילדים ונוער ברחבי הארץ והעולם להשתלב בהצלחה בתתי"ם ובישיבות במסגרת לימודי הקודש והגמרא.

==חיבוריו==
*'''ההוראה כמקצוע - מדריך להורים ומורים''', ישראל, תש"ס.
* '''אור בשבילי הגמרא''', שיטת הוראה ללימוד הגמרא.
* '''מהכוח אל הפועל'''.

==משפחתו==
*בנו הרב שניאור זלמן [[קרית אתא]].
*בנו הרב אברהם יעקב [[צפת]].
*בנו הרב משה , משליחי הרבי ב[[דנייפרפרוטובסק]].
*חתנו הרב מנחם מענדל ליכטשטיין, שליח הרבי בוינציה אוקראינה,
*חתנו, הרב יחזקאל גולדשטיין, משליחי הרבי מיאמי, פלורידה.
*בנו הרב פנחס דוד , משליחי הרבי פמונה, מונסי.
*בנו הרב לוי יצחק , משליחי הרבי פילדלפיה, מנהל בית חב"ד לישראלים.
*בנו הרב מנחם מענדל, שליח הרבי במושב אורה- על יד ירושלים
*בנו הרב מרדכי אליעזר משליחי הרבי ברמת אביב.
*חתנו הרב מנחם וויס, ירושלים. ממייסדי ארגון המאור שבתורה לקירוב תלמידי הישיבות ללימוד החסידות.
*חתנו הרב נחום שטרסברג, שליח בישוב בית אריה.
*בנו, הת' אלחנן . שליח ור"מ בישיבת תומכי תמימים מוסקווה

==ראו גם==
*בשנת [[תשס"א]] כתב טור שבועי קבוע ב[[שבועון בית משיח]] שעסק בנושאי חינוך ו[[נישואין|נשא]] את הכותרת 'חנוך לנער' [http://beismoshiach.org/pdf/330/Mas330_B_1_chinuch.pdf טור לדוגמא, "מקצוע ההורות", גליון 330].
*{{קישור בית משיח|158944438|32|891|לימוד גמרא שייך לכל ילד|נתן אברהם}}
*{{קישור חבד אינפו|76360|הרב וובר: כל ילד מסוגל ללמוד גמרא! - ומה דעתכם?||{{תע|06/04/2013}}}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/03/35.-Vayakhel-5776.pdf נחת אמיתית - רק כשנשמעים להלכה]''', הרב וובר מתראיין לגליון השבועי של חברת המדיה [[jem]]

{{מיון רגיל:וובר, ישעיהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]

ישעיהו ובר

2016-09-13T09:35:15Z

דור השביעי:

[[קובץ:ישעיהו_וובר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|המחנך החסידי ר' ישעיהו וובר]]
הרב '''ישעיהו וובר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הינו יועץ חינוכי, מייסד שיטה טיפולית לאבחון קשיי למידה אצל תלמידים, ומעביר קורסים להכשרת מחנכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ביום רביעי [[כ"ו ניסן]] ה'[[תש"ז]] לאביו הרב אלימלך ולאימו מרת חווה. התחנך במוסדות חינוך בירושלים וקיבל את השפעתו של דודו ה[[משפיע]] הרב החסיד חיים [[משה וובר]], בנערותו היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] בעקבות ידידות אביו עם הרב [[אוריאל צימר]] (שניהם היו ממיסדי פאג"י).

תחילה שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']] ב[[פלטבוש]], בעקבות קירובים מה[[רבי]] ובהשפעת ידיד אביו הרב אוריאל צימער ביקש ללמוד בישיבת חב"ד במונטריאל אך אביו לא הסכים לכך. כאשר נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[שבט]] [[תשכ"ו]] צידד הרבי בדעתו של הבן, והאב שינה את דעתו והסכים שבנו יעבור ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[מונטריאול]].

זכה לקרובים מיוחדים מהרבי, ולכ-19 פגישות [[יחידות]] אישיות עם הרבי בחלקם עם בני משפחתו, לאחר נישואיו עם רעייתו פרומה לאה לבית שכטר קבע את מגוריו במונטריאול, שם ייסד את [[כולל]] חב"ד הראשון לאברכים יחד עם ר' [[זלמן מרוזוב]], בחסות מזכירות הרבי. אחרי שנתיים בהם התגורר במקום, התבקש על ידי ר' [[נתן וולף]] לעבור ל[[קרית מלאכי]] ולהימנות על קבוצת המייסדים של שכונת [[נחלת הר חב"ד]].

כיום גר בירושלים. יסד ומנהל את מכון רות יד צבי לילדים קשיי למידה בירושלים, יסד הכשרה למורים לחינוך מיוחד במגזר החרדי בחסות משרד החינוך, יסד את מכון אחיה ב[[בני ברק]] לילדים קשיי למידה, מייסד שיטת הרב וובר להוראת הגמרא לנוער וילדים מתקשים, שיטה שהתפרסמה בהצלחתה לעזור לאלפי ילדים ונוער ברחבי הארץ והעולם להשתלב בהצלחה בתתי"ם ובישיבות במסגרת לימודי הקודש והגמרא.

==חיבוריו==
*'''ההוראה כמקצוע - מדריך להורים ומורים''', ישראל, תש"ס.
* '''אור בשבילי הגמרא''', שיטת הוראה ללימוד הגמרא.
* '''מהכוח אל הפועל'''.

==משפחתו==
*בנו הרב שניאור זלמן קרית מוצקין.
*בנו הרב אברהם יעקב צפת,
*בנו הרב משה , משליחי הרבי ב[[דנייפרפרוטובסק]],
*חתנו הרב מנחם מענדל ליכטשטיין, שליח הרבי בוינציה אוקראינה,
*חתנו, הרב יחזקאל גולדשטיין, משליחי הרבי מיאמי, פלורידה.
*בנו הרב פנחס דוד , משליחי הרבי פמונה, מונסי.
*בנו הרב לוי יצחק , משליחי הרבי פילדלפיה, מנהל בית חב"ד לישראלים.
*בנו הרב מנחם מענדל, שליח הרבי במושב אורה- על יד ירושלים
*בנו הרב מרדכי אליעזר .
*חתנו הרב מנחם וויס, ירושלים. ממייסדי ארגון המאור שבתורה לקירוב תלמידי הישיבות ללימוד החסידות.
*חתנו הרב נחום שטרסברג, שליח בישוב בית אריה.
*בנו, הת' אלחנן . שליח ור"מ בישיבת תומכי תמימים מוסקווה

==ראו גם==
*בשנת [[תשס"א]] כתב טור שבועי קבוע ב[[שבועון בית משיח]] שעסק בנושאי חינוך ו[[נישואין|נשא]] את הכותרת 'חנוך לנער' [http://beismoshiach.org/pdf/330/Mas330_B_1_chinuch.pdf טור לדוגמא, "מקצוע ההורות", גליון 330].
*{{קישור בית משיח|158944438|32|891|לימוד גמרא שייך לכל ילד|נתן אברהם}}
*{{קישור חבד אינפו|76360|הרב וובר: כל ילד מסוגל ללמוד גמרא! - ומה דעתכם?||{{תע|06/04/2013}}}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/03/35.-Vayakhel-5776.pdf נחת אמיתית - רק כשנשמעים להלכה]''', הרב וובר מתראיין לגליון השבועי של חברת המדיה [[jem]]

{{מיון רגיל:וובר, ישעיהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]

ישעיהו ובר

2016-09-13T09:34:27Z

דור השביעי:

[[קובץ:ישעיהו_וובר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|המחנך החסידי ר' ישעיהו וובר]]
הרב '''ישעיהו וובר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הינו יועץ חינוכי, מייסד שיטה טיפולית לאבחון קשיי למידה אצל תלמידים, ומעביר קורסים להכשרת מחנכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ביום רביעי [[כ"ו ניסן]] ה'[[תש"ז]] לאביו הרב אלימלך ולאימו מרת חווה. התחנך במוסדות חינוך בירושלים וקיבל את השפעתו של דודו ה[[משפיע]] הרב החסיד חיים [[משה וובר]], בנערותו היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] בעקבות ידידות אביו עם הרב [[אוריאל צימר]] (שניהם היו ממיסדי פאג"י).

תחילה שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']] ב[[פלטבוש]], בעקבות קירובים מה[[רבי]] ובהשפעת ידיד אביו הרב אוריאל צימער ביקש ללמוד בישיבת חב"ד במונטריאל אך אביו לא הסכים לכך. כאשר נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[שבט]] [[תשכ"ו]] צידד הרבי בדעתו של הבן, והאב שינה את דעתו והסכים שבנו יעבור ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[מונטריאול]].

זכה לקרובים מיוחדים מהרבי, ולכ-19 פגישות [[יחידות]] אישיות עם הרבי בחלקם עם בני משפחתו, לאחר נישואיו עם רעייתו פרומה לאה לבית שכטר קבע את מגוריו במונטריאול, שם ייסד את [[כולל]] חב"ד הראשון לאברכים יחד עם ר' [[זלמן מרוזוב]], בחסות מזכירות הרבי. אחרי שנתיים בהם התגורר במקום, התבקש על ידי ר' [[נתן וולף]] לעבור ל[[קרית מלאכי]] ולהימנות על קבוצת המייסדים של שכונת [[נחלת הר חב"ד]].

כיום גר בירושלים. יסד ומנהל את מכון רות יד צבי לילדים קשיי למידה בירושלים, יסד הכשרה למורים לחינוך מיוחד במגזר החרדי בחסות משרד החינוך, יסד את מכון אחיה ב[[בני ברק]] לילדים קשיי למידה, מייסד שיטת הרב וובר להוראת הגמרא לנוער וילדים מתקשים, שיטה שהתפרסמה בהצלחתה לעזור לאלפי ילדים ונוער ברחבי הארץ והעולם להשתלב בהצלחה בתתי"ם ובישיבות במסגרת לימודי הקודש והגמרא.

==חיבוריו==
*'''ההוראה כמקצוע - מדריך להורים ומורים''', ישראל, תש"ס.
* '''אור בשבילי הגמרא''', שיטת הוראה ללימוד הגמרא.
* '''מהכוח אל הפועל'''.

==משפחתו==
*בנו הרב שניאור זלמן קרית מוצקין.
*בנו הרב אברהם יעקב צפת,
*בנו הרב משה , משליחי הרבי ב[[דנייפרפרוטובסק]], [[אוקראינה]
*חתנו הרב מנחם מענדל ליכטשטיין, שליח הרבי בוינציה אוקראינה,
*חתנו, הרב יחזקאל גולדשטיין, משליחי הרבי מיאמי, פלורידה.
*בנו הרב פנחס דוד , משליחי הרבי פמונה, מונסי.
*בנו הרב לוי יצחק , משליחי הרבי פילדלפיה, מנהל בית חב"ד לישראלים.
*בנו הרב מנחם מענדל, שליח הרבי במושב אורה- על יד ירושלים
*בנו הרב מרדכי אליעזר .
*חתנו הרב מנחם וויס, ירושלים. ממייסדי ארגון המאור שבתורה לקירוב תלמידי הישיבות ללימוד החסידות.
*חתנו הרב נחום שטרסברג, שליח בישוב בית אריה, ישראל.
*בנו, הת' אלחנן . שליח ור"מ בישיבת תומכי תמימים מוסקווה

==ראו גם==
*בשנת [[תשס"א]] כתב טור שבועי קבוע ב[[שבועון בית משיח]] שעסק בנושאי חינוך ו[[נישואין|נשא]] את הכותרת 'חנוך לנער' [http://beismoshiach.org/pdf/330/Mas330_B_1_chinuch.pdf טור לדוגמא, "מקצוע ההורות", גליון 330].
*{{קישור בית משיח|158944438|32|891|לימוד גמרא שייך לכל ילד|נתן אברהם}}
*{{קישור חבד אינפו|76360|הרב וובר: כל ילד מסוגל ללמוד גמרא! - ומה דעתכם?||{{תע|06/04/2013}}}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/03/35.-Vayakhel-5776.pdf נחת אמיתית - רק כשנשמעים להלכה]''', הרב וובר מתראיין לגליון השבועי של חברת המדיה [[jem]]

{{מיון רגיל:וובר, ישעיהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]

ישעיהו ובר

2016-09-13T09:33:47Z

דור השביעי:

[[קובץ:ישעיהו_וובר.PNG|שמאל|ממוזער|250px|המחנך החסידי ר' ישעיהו וובר]]
הרב '''ישעיהו וובר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הינו יועץ חינוכי, מייסד שיטה טיפולית לאבחון קשיי למידה אצל תלמידים, ומעביר קורסים להכשרת מחנכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ביום רביעי [[כ"ו ניסן]] ה'[[תש"ז]] לאביו הרב אלימלך ולאימו מרת חווה. התחנך במוסדות חינוך בירושלים וקיבל את השפעתו של דודו ה[[משפיע]] הרב החסיד חיים [[משה וובר]], בנערותו היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] בעקבות ידידות אביו עם הרב [[אוריאל צימר]] (שניהם היו ממיסדי פאג"י).

תחילה שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']] ב[[פלטבוש]], בעקבות קירובים מה[[רבי]] ובהשפעת ידיד אביו הרב אוריאל צימער ביקש ללמוד בישיבת חב"ד במונטריאל אך אביו לא הסכים לכך. כאשר נכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי בחודש [[שבט]] [[תשכ"ו]] צידד הרבי בדעתו של הבן, והאב שינה את דעתו והסכים שבנו יעבור ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[מונטריאול]].

זכה לקרובים מיוחדים מהרבי, ולכ-19 פגישות [[יחידות]] אישיות עם הרבי בחלקם עם בני משפחתו, לאחר נישואיו עם רעייתו פרומה לאה לבית שכטר קבע את מגוריו במונטריאול, שם ייסד את [[כולל]] חב"ד הראשון לאברכים יחד עם ר' [[זלמן מרוזוב]], בחסות מזכירות הרבי. אחרי שנתיים בהם התגורר במקום, התבקש על ידי ר' [[נתן וולף]] לעבור ל[[קרית מלאכי]] ולהימנות על קבוצת המייסדים של שכונת [[נחלת הר חב"ד]].

כיום גר בירושלים. יסד ומנהל את מכון רות יד צבי לילדים קשיי למידה בירושלים, יסד הכשרה למורים לחינוך מיוחד במגזר החרדי בחסות משרד החינוך, יסד את מכון אחיה ב[[בני ברק]] לילדים קשיי למידה, מייסד שיטת הרב וובר להוראת הגמרא לנוער וילדים מתקשים, שיטה שהתפרסמה בהצלחתה לעזור לאלפי ילדים ונוער ברחבי הארץ והעולם להשתלב בהצלחה בתתי"ם ובישיבות במסגרת לימודי הקודש והגמרא.

==חיבוריו==
*'''ההוראה כמקצוע - מדריך להורים ומורים''', ישראל, תש"ס.
* '''אור בשבילי הגמרא''', שיטת הוראה ללימוד הגמרא.
* '''מהכוח אל הפועל'''.

==משפחתו==*בנו הרב שניאור זלמן קרית מוצקין.
*בנו הרב אברהם יעקב צפת,
*בנו הרב משה , משליחי הרבי ב[[דנייפרפרוטובסק]], [[אוקראינה]
*חתנו הרב מנחם מענדל ליכטשטיין, שליח הרבי בוינציה אוקראינה,
*חתנו, הרב יחזקאל גולדשטיין, משליחי הרבי מיאמי, פלורידה.
*בנו הרב פנחס דוד , משליחי הרבי פמונה, מונסי.
*בנו הרב לוי יצחק , משליחי הרבי פילדלפיה, מנהל בית חב"ד לישראלים.
*בנו הרב מנחם מענדל, שליח הרבי במושב אורה- על יד ירושלים
*בנו הרב מרדכי אליעזר .
*חתנו הרב מנחם וויס, ירושלים. ממייסדי ארגון המאור שבתורה לקירוב תלמידי הישיבות ללימוד החסידות.
*חתנו הרב נחום שטרסברג, שליח בישוב בית אריה, ישראל.
*בנו, הת' אלחנן . שליח ור"מ בישיבת תומכי תמימים מוסקווה

==ראו גם==
*בשנת [[תשס"א]] כתב טור שבועי קבוע ב[[שבועון בית משיח]] שעסק בנושאי חינוך ו[[נישואין|נשא]] את הכותרת 'חנוך לנער' [http://beismoshiach.org/pdf/330/Mas330_B_1_chinuch.pdf טור לדוגמא, "מקצוע ההורות", גליון 330].
*{{קישור בית משיח|158944438|32|891|לימוד גמרא שייך לכל ילד|נתן אברהם}}
*{{קישור חבד אינפו|76360|הרב וובר: כל ילד מסוגל ללמוד גמרא! - ומה דעתכם?||{{תע|06/04/2013}}}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/03/35.-Vayakhel-5776.pdf נחת אמיתית - רק כשנשמעים להלכה]''', הרב וובר מתראיין לגליון השבועי של חברת המדיה [[jem]]

{{מיון רגיל:וובר, ישעיהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]

עצמות ומהות

2016-09-13T04:41:42Z

דור השביעי:

{{שמות}}
'''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה)!

מציאותו של הבורא היא המציאות הראשונה בעולם ("[[קדמון]]") ולא קדם אותו שום סוג מציאות. לכן מציאותו היא גם מוכרחת מצד עצמה ולא מצד גורם חיצוני. בשונה משאר הנבראים, שיתכן והם נמצאים ויתכן שלא ("אפשרי המציאות") מציאותו של הבורא היא מוכרחת מצד עצמו ("מחוייב המציאות"){{הערת שוליים|ראש אמנה להאברבנאל, פרק ו'}}

לגבי מהותו ו[[עצמותו]] של הבורא נאמר כי "אני הוי"ה לא שיניתי", שכשם שהוא יתברך מצוי בעליונים כך הוא ממש בשוה בתחתונים. שלגבי [[עצמותו]] ומהותו אין כל הגילויים בעולמות, ואפילו ב[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] תופסים מקום ח"ו, ואפילו לא כטיפה באוקיינוס.

הזהירות בכינוי הזה הוא שיא השיאים בכל הקשור ל[[הפשטה|הפשטת]] המושגים בתורת [[הקבלה]] והחסידות. אין עוד כינוי מופשט כמו זה. מסופר פעם על ה[[משפיע]] ר' [[זלמן משה היצחקי]] שדחק באחד מגדולי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]] הרב [[משה גוראריה]] שיסביר לו "מה זה עצמות". ההוא כמובן טען חזור וטעון ש"עצמות - אי אפשר להסביר!". אך הוא הפציר בו ללא הרף שבכל זאת יגיד משהו. לבסוף נענה וניסה להסביר. כשרק פתח הוא את פיו, סטר לו ואמר לו "אתה רוצה להסביר מה זה עצמות?!"...{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=46990&lang=he חסידים בוערים בנחלת בנימין] {{אינפו}}}}.

אנקדוטה זו מתארת את הקונפליקט הקלאסי של הכינוי; מצד אחד הכינוי הינו בעל משמעות מסויימת כשבעצם היא בו זמנית גם '''מופשטת בעליל'''.

==אין סוף==
{{סדר ההשתלשלות}}
[[עצמותו]] ומהותו של הבורא היא אין סופית ולכן יש בה את התכונות הבאות:

א. '''נמצא בכל מקום''' - כיוון ש'עצמות' הוא 'מחויב המציאות' אם כן לא יכולה להתקיים שום מציאות מבלי ש'עצמות' נמצא בה, ממילא כל מקום שקיים, גם 'עצמות' נמצא בה.

ב. '''אינו מוגדר ומוגבל כלל''' - כל הגדרה מגבילה את המוגדר למסגרת כלשהי והיא נעשית על ידי גורם שקדם וזה לא שייך לומר על 'עצמות', ועל כן כל הגדרה והשגה שהיא - אינה שייכת לגבי [[עצמותו]] יתברך, על כן כאשר אנו מתארים אותו בתואר כל שהוא ענינה שלילת ההפך וההגבלה.

ג. '''מציאותו שונה''' - כיון שרק ה'עצמות' הוא היחיד ש'מחויב המציאות', ממילא יש פער של 'אין ערוך' בין הנמצאים שמציאותם רק 'אפשרית' לבין ה'עצמות'.

===אור אין סוף===
{{ערך מורחב|אור אין סוף}}
אור אין סוף (או בראשי תיבות 'אוא"ס') הוא הארה המתגלה מ'עצמות ומהות' של הבורא (באופן רצוני ולא מוכרח), ודרכו מגיע לידי ביטוי ה'עצמות'. אור האין סוף הוא מחובר תמיד למקורו, דומה למקורו, אין בו שינוי, הוא אינו מציאות לעצמו ומאיר באופן פסיבי.

התפשטותו של האור היא גם כן אין סופית בכל פרטיה ואין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שמות ה']]
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]

שלום דובער אליגולשוילי

2016-09-13T04:29:00Z

דור השביעי:

הרב '''שלום דובער אליגולשוילי''' ([[כ"ו כסלו]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשע"ו]]) היה חסיד חב"ד שמסר את נפשו ב[[גרוזיה]] על חינוך ילדי ישראל, ולאחר עלייתו לארץ היה מאנשי החסד של [[נחלת הר חב"ד]]. התגורר במשך תקופה ב[[קראון הייטס]], וזכה לקירובים מהרבי.[[קובץ:שלום_דובער_אליגולשוילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חב"ד אינפו]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו כסלו]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] בכותאיס שב[[גרוזיה]] לאביו חכם יוסף אליגואשוילי ולאמו מרת רות.

בילדותו, דאג אביו בקנאות שהוא ואחיו לא ילכו ללמוד בבית הספר הממשלתי בשבתות, על אף השכנה הכרוכה בדבר והלחץ מצד אנשי ה[[ק.ג.ב.]]. משפחתו זכתה לארח את שלוחיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לחיזוק הקהילות היהודיות בגרוזיה, בעקבות הוראת הרבי אליהם שיוכלו להתארח ולאכול בביתו של 'יוסף הקטן' מבלי חשש של בעיות בכשרות המאכלים.

כאשר נסע אביו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[מסירות נפש]] ורצה לתת לו כסף, השיב לו אדמו"ר הריי"צ: "יהודי שמגיע לפה בדמים, איך אפשר לקחת ממנו דמים", ובירך אותו שכל יוצאי חלציו ילכו בדרכו.

בבחרותו, למד ב[[מוסקבה]] בישיבתו של הרב שלייפר, וכאשר הגיע לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת זלפה, והחל לעבוד כמחנך ברשת ה[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] שהוקמו על ידי הרב [[יעקב דבראשווילי]] ברחבי כותאיס, ושימש כיד ימינו, תוך שהוא מוסר את נפשו עבור חינוך ילדי ישראל.

בשנת [[תשל"א]] קיבל היתר יציאה מברית המועצות, ועקב סירובם של אנשי משרד הקליטה לשכן אותו ב[[נחלת הר חב"ד]], התגורר תקופה קצרה ב[[לוד]] ולאחר מכן עבר להתגורר בבית אחיו ר' [[אהרן אליגולשוילי]] בנחלת הר חב"ד, ורק כעבור שלושה חודשים קיבלה משפחתו דירה משלהם.

לקראת [[תשרי]] [[תשל"ד]] נסע לרבי יחד עם בנו ר' שמואל, וזכה לקירובים מיוחדים.

כשנכנס ל[[יחידות]] בסוף חודש תשרי, והתייעץ עם הרבי להיכן לשלוח את בנו ללמוד, והרבי לאחר בירור קצר קבע שילמד ב[[תומכי תמימים אושען פארקווי]], ובעקבות כך נותר תקופה נוספת של שלוש שנים ב[[ארצות הברית]] כדי לעזור לבנו בהתאקלמות, כשבתקופה זו עבד במוסדות סאטמאר שבוויליאמסבורג.

בשנת תשל"ו חזר למשפחתו בארץ הקודש ולמסלול החיים הרגילים, כשבמקביל לעבודתו הקדיש את זמנו לסייע בפעילות עזרה וחסד, ולעסוק במבצעי הרבי ובהפצת המעיינות.

לאחר שיצא לפנסיה בשנת תשנ"ט, הגביר את עיסוקיו בפעילויות הציבוריות שלו, וסייע רבות לרב [[בומי פרידלנד]].

עם פטירתה של רעייתו מ[[נישואין]] ראשונים, נשא את מרת יונה.

בחודשי החורף של שנת [[תשע"ו]] נפל למשכב, וכעבור חודשיים נפטר ביום שני [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] תשע"ו, ונטמן בבית העלמין בקרית מלאכי.

==משפחתו==
*אחיו, הרב אהרן אליגולשוילי
*אחיו, הרב משה חיים אליגולשוילי
*בנו, שמואל אליסון - נחלת הר חב"ד
*בתו מרת חנה, רעיית ר' אליהו קטשוילי - נחלת הר חב"ד
*בתו מרת שולה, רעיית ר' אברהם שמלה (שמלאשוילי)
*אחיו, חכם אברהם אליגולשוילי (נתניה)

==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''איש מסירות הנפש במחיצת הרבי''', שבועון בית משיח גליון 1010 י"ז אדר א' תשע"ו

{{מיון רגיל:אליגולשוילי, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]

שיחה:צפת

2016-09-13T04:22:23Z

דור השביעי:

==ועד המנהלים==
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן ע"ה, שבחר את: הרב חיים קפלן, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב שלמה רסקין, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב שאול לייטר והרב יוסף יצחק לבקיבקר. -- אתמהה ליבל קפלן מינה את בנו (כמדומני אז בן 22) לוועד מנהלים??? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 12:28, 27 בנובמבר 2011 (UTC)
==תמונה של קרית חב"ד==
א) אותה תמונה הופיעה פעמיים את התצוגה השניה שלה מחקתי ב) בכלל לא הבנתי אים אפשר להשתמש בה מחמת הספק לא מחקתי כדאי שהאחראים יבדקו את זה( נראה בבירור הציון b&y) [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 04:18, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

==שם העיר לבדה==

לדעתי מן הראוי לשנות את כל ערכי הערים משמם ל'קהילת חב"ד...". כגון שהערך דנן ייקרא "קהילת חב"ד צפת". מה דעתכם?? [[משתמש:שא''ב|שא''ב]] - [[שיחת משתמש:שא''ב|שיחה]] 16:40, 19 במרץ 2013 (IST)
:{{נגד}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 17:45, 19 במרץ 2013 (IST)
::נגד, בעיקר בגלל שערך על שם עיר לא כולל את קהילת חב"ד לבדה, אלא את את 'חב"ד בעיר'. היינו, כולל את כל המוסדות, וכל מוסד פסקה כשלעצמה. אפשר גם להרחיב על הקשרים עם אנשי מפתח בעיר, ואיזה ראש עיר ביקר אצל הרבי וכו'. ערכים על ערים יכולים להיות ערכים יפים מאוד אם רק ימצא בהם המידע הדרוש. אפשר להרחיב בהם המון, והם יהיו ראויים לנשוא את שם העיר. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ט' בניסן ה'תשע"ג 01:57, 20 במרץ 2013 (IST)

== משרדי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ==

האם זה נכון שמשרדי הארגון נמצאים בפועל בצפת באחד הבנינים בקרייה? ראוי לציין בגוף הערך ששלוחה של הארגון פועלת בצפת? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:00, 8 בינואר 2014 (UTC)
:נכון עד מאוד. נדמה לי שזה בדירה בכנען.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:02, 8 בינואר 2014 (UTC)
זה בכפר חב"ד

שיחה:צפת

2016-09-13T04:19:11Z

דור השביעי:

==ועד המנהלים==
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן ע"ה, שבחר את: הרב חיים קפלן, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב שלמה רסקין, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב שאול לייטר והרב יוסף יצחק לבקיבקר. -- אתמהה ליבל קפלן מינה את בנו (כמדומני אז בן 22) לוועד מנהלים??? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 12:28, 27 בנובמבר 2011 (UTC)
==תמונה של קרית חב"ד==
א) אותה תמונה הופיעה פעמיים את התצוגה השניה שלה מחקתי ב) בכלל לא הבנתי אים אפשר להשתמש בה מחמת הספק לא מחקתי כדאי שהאחראים יבדקו את זה [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 04:18, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

==שם העיר לבדה==

לדעתי מן הראוי לשנות את כל ערכי הערים משמם ל'קהילת חב"ד...". כגון שהערך דנן ייקרא "קהילת חב"ד צפת". מה דעתכם?? [[משתמש:שא''ב|שא''ב]] - [[שיחת משתמש:שא''ב|שיחה]] 16:40, 19 במרץ 2013 (IST)
:{{נגד}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 17:45, 19 במרץ 2013 (IST)
::נגד, בעיקר בגלל שערך על שם עיר לא כולל את קהילת חב"ד לבדה, אלא את את 'חב"ד בעיר'. היינו, כולל את כל המוסדות, וכל מוסד פסקה כשלעצמה. אפשר גם להרחיב על הקשרים עם אנשי מפתח בעיר, ואיזה ראש עיר ביקר אצל הרבי וכו'. ערכים על ערים יכולים להיות ערכים יפים מאוד אם רק ימצא בהם המידע הדרוש. אפשר להרחיב בהם המון, והם יהיו ראויים לנשוא את שם העיר. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ט' בניסן ה'תשע"ג 01:57, 20 במרץ 2013 (IST)

== משרדי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ==

האם זה נכון שמשרדי הארגון נמצאים בפועל בצפת באחד הבנינים בקרייה? ראוי לציין בגוף הערך ששלוחה של הארגון פועלת בצפת? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:00, 8 בינואר 2014 (UTC)
:נכון עד מאוד. נדמה לי שזה בדירה בכנען.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:02, 8 בינואר 2014 (UTC)
זה בכפר חב"ד

שיחה:צפת

2016-09-13T04:18:41Z

דור השביעי:

==ועד המנהלים==
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן ע"ה, שבחר את: הרב חיים קפלן, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב שלמה רסקין, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב שאול לייטר והרב יוסף יצחק לבקיבקר. -- אתמהה ליבל קפלן מינה את בנו (כמדומני אז בן 22) לוועד מנהלים??? [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 12:28, 27 בנובמבר 2011 (UTC)
==תמונה של קרית חב"ד== א) אותה תמונה הופיעה פעמיים את התצוגה השניה שלה מחקתי ב) בכלל לא הבנתי אים אפשר להשתמש בה מחמת הספק לא מחקתי כדאי שהאחראים יבדקו את זה [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 04:18, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

==שם העיר לבדה==

לדעתי מן הראוי לשנות את כל ערכי הערים משמם ל'קהילת חב"ד...". כגון שהערך דנן ייקרא "קהילת חב"ד צפת". מה דעתכם?? [[משתמש:שא''ב|שא''ב]] - [[שיחת משתמש:שא''ב|שיחה]] 16:40, 19 במרץ 2013 (IST)
:{{נגד}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 17:45, 19 במרץ 2013 (IST)
::נגד, בעיקר בגלל שערך על שם עיר לא כולל את קהילת חב"ד לבדה, אלא את את 'חב"ד בעיר'. היינו, כולל את כל המוסדות, וכל מוסד פסקה כשלעצמה. אפשר גם להרחיב על הקשרים עם אנשי מפתח בעיר, ואיזה ראש עיר ביקר אצל הרבי וכו'. ערכים על ערים יכולים להיות ערכים יפים מאוד אם רק ימצא בהם המידע הדרוש. אפשר להרחיב בהם המון, והם יהיו ראויים לנשוא את שם העיר. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ט' בניסן ה'תשע"ג 01:57, 20 במרץ 2013 (IST)

== משרדי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ==

האם זה נכון שמשרדי הארגון נמצאים בפועל בצפת באחד הבנינים בקרייה? ראוי לציין בגוף הערך ששלוחה של הארגון פועלת בצפת? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:00, 8 בינואר 2014 (UTC)
:נכון עד מאוד. נדמה לי שזה בדירה בכנען.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:02, 8 בינואר 2014 (UTC)
זה בכפר חב"ד

צפת

2016-09-13T04:11:41Z

דור השביעי: אין צורך באותה תמונה פעמיים באותו ערך.

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg]]
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב אריה לייב קפלן
|רב הקהילה=הרב מרדכי ביסטריצקי
|משפיע הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, ת"ת בנים, בי"ס בנות, תיכון בית חנה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, ישיבת חנוך לנער, מכון תורני טכנולוגי, ישיבת צעירי השלוחים ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים=הרב יצחק ליפש, הרב אברהם חיים זילבר, הרב ברוך לבקיבקר, הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב גבריאל מרזל, הרב יוסף יצחק ערנטרוי, הרב מנחם מענדל הראל
|מספר שלוחים=8
|מספר בתי חב"ד=8
|מספר משפחות בקהילה=כ-630
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים|אישים בקהילת חב"ד צפת]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: מוסדות|מוסדות בקהילת חב"ד צפת]]
}}
{{ארבעת ערי הקודש}}
'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כ-630 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנות הלמ"דים שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] ל{{ה|רבי}}, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קריית חב"ד. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]]. כיום ממלא הרב [[חיים קפלן]] את מקום אביו בוועד.

==ריכוזי חב"ד בעיר==

===קרית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת, ל[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]] וללשכת רב הקהילה הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-60 יחידות דיור בשורת בנינים צמודים בני ארבעה קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. נכון לשנת תשע"ו, ישנם בגבעה כ-70 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי יוס'ל גוטניק. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים ארבעים יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט''ז שבט תשס''ח.}}.

===שכונת כנען===
מצידה המערבי של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות המבנית בקריית חב"ד וגדילת אוכלוסיית הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, רוב התושבים ברחוב המרכזי בשכונה הינם חסידי חב"ד.

===שכונת מנחם בגין===
בשנת [[תשס"ט]] החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב ברוך חיים לבקיבקר.

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ד]] מתגוררים בה למעלה מארבעים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקרית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הקהילה מונה כ-630 משפחות (נכון לשנת [[תשע"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת ומקומות העבודה הרבים במוסדות החינוך הגדולים בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי (בעיקר מבחינה כלכלית) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]
*מעונות יום המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*גני חב"ד צפת המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]].
*בית ספר '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים (מונה כ-430 תלמידים). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל. מנהל חינוכי: הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].
*בית ספר '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות (מונה כ-500 תלמידות). מנהלת: גב' נבון.
*תיכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - חטיבת בניים (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)| ישיבה גדולה]] (המונה כ-430 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]. מנהל גשמי: הרב זאב פרידמן.
*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| ישיבת קטנה]] (המונה כ-90 תמימים). מנהלים: הרב ישראל וילשנסקי והרב מנחם מענדל פרידמן.
*[[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ- 70 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר.
*[[ישיבת חנוך לנער|מכון תורני טכנולוגי חנוך לנער]] (המונה כ-80 בחורים). מנהל: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
*ישיבת [[צעירי השלוחים]], (המונה כ-35 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב שניאור זלמן קפלן.
*[[מכון אלטע]], מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קריית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]], מפעילה גם את רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|גן ישראל ארץ הקודש]].
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון [[אסנט]], המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]].
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי.
*ארגון נשי חב"ד.
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום.
*כולל לאברכים - העיר העתיקה. מנהל: הרב חיים זילבר.
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
*מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב יוסף ערנטרוי.
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב מנחם מענדל הראל.

==חב"ד בעיריה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעיריה, משה אוחיון עם ראש העיר אילן שוחט]]
צפת הינו המקום היחיד בארץ בו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{מקור}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעיריה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלוש מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

== בית הקברות ==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ישראל אריה לייב]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי וזוג' מרת דבורה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערת שוליים|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא רבי יהושע בן לוי, אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני היות קברו של בארי במקום, בא הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת|*]]
[[קטגוריה:שכונות חב"דיות|קריית חב"ד צפת]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

תורת מנחם התוועדויות

2016-09-13T04:02:56Z

דור השביעי:

סדרת '''תורת מנחם - התוועדויות''' מתעתדת לכלול את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים. הסדרה נערכת ויוצאת על ידי [[וועד הנחות בלה"ק]].

ראשית הסדרה בחוברות שהחלו לצאת בשנת [[תשמ"א]] מדי שבוע וכללו את ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו ב[[שבת]] הקודמת על ידי [[הרבי מלך המשיח]]; רובם [[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.

בסוף כל שנה יצאו לאור ארבעה כרכים הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו באותה השנה וכן מאמרים שנאמרו בשנים קודמות והוגו על ידי הרבי באותה שנה (כיוצא מהכלל היא שנת תשמ"ה שבה יצאו לאור חמישה כרכים) - בשם 'התוועדויות כ"ק אדמו"ר שליט"א'. בשנת [[תשנ"ג]] יצאו שני הכרכים האחרונים של השנה, הכוללים את המאמרים המוגים והשיחות שנאמרו בחורף [[תשנ"ב]]. בסך הכל יצאו בסדרה זו ארבעים ושלושה כרכים הכוללים את תורת הרבי בשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].

בשנת [[תנש"א]], בעת עריכת הספר [[ימי בראשית]], הצטבר אוסף גדול משיחותיו של הרבי בשנים [[תש"י]] - [[תשי"א]], שחלקו [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי. בחורף [[תשנ"ב]], באישורו של הרבי, החלו הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] והרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] לערוך את השיחות לסדרה חדשה, שתכלול את שיחותיו של הרבי החל מהימים הראשונים לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"ץ שם סדרה זו נקרא תורת מנחם {{הערה|ע"פ הצעת הרב [[יהודה לייב גרונר]], כהמשך לסדרת [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]].}}. סידרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר ב[[התוועדויות]]יו של הרבי; תחילה מודפס ה[[מאמר]] שנאמר ולאחר מכן, השיחות{{הערה|שיחות [[מוגה]]ות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה ב[[לקוטי שיחות]], ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי מוגית שלא נכללה בשיחה המוגהת.}}, עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד. בסדרה מודפסים גם ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], המברקים ששלח הרבי ולעיתים אף [[יחידות|יחידויות]] שונות. כמו כן הובאו מענות של הרבי למניחים, ואנ"ש ביאורים על שאלות בהבנת הדברים שנאמרו בהתוועדות.
נכון לחודש [[אלול]] [[תשע"ו]] יצאו לאור חמישים ושבעה כרכים,(כרך נ"ח בדפוס) הכוללים את השיחות מקיץ [[תש"י]] עד סוף שנת [[תשכ"ט]].

==מערכת הסדרה==

*עורך ראשי: הרב [[דוד פלדמן]].

*ניהול כללי: הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]].

*עריכת המאמרים: הרב [[אהרון לייב רסקין]]. עריכת השיחות והמפתחות: הרב ישראל שמעון קלמנסון. עריכת המפתחות למאמרים: הרב ישעיה מרנץ, הרב [[אסף חנוך פרומר]], הרב מנחם מענדל קפלן והרב שמחה יצחק (בן הרב יוסף יחיאל) זאיאנץ. הגהה: הרב משה זקליקובסקי.

==ראו גם==
*[[הנחה]]
*[[התוועדות]]
*[[וועד הנחות בלה"ק]]

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

רמב"ן

2016-09-13T01:18:13Z

דור השביעי:

[[קובץ:י.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של הרמב"ן]]
רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד.

מלבד חכמתו הגדולה והעצומה בתורת הנגלה, עליו כותב ה[[חיד"א]] שלגדולתו אין חקר וכל רז לא אניס ליה, ידועה גם גדלותו בחכמת הקבלה, ובמידה מסוימת יש הטוענים כי חכמתו בנושא זה היא מיוחדת מעל שאר גדולי הראשונים.

== דרגתו הנפלאה ==

איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ"ו.}} על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.

[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]] (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.

ובסביבות זמן הנ"ל - ד' אלפים תתקע"ו - היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח"ו]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}

חכמי הדורות אמרו כי בספרו על התורה גנוזים סודות רבים בתורת הקבלה.

רבו בתורת [[הקבלה]] היה רבי [[אליעזר מגרמייזא]] בעל הרוקח, רבותיו בנגלה, היו: רבי יהודה בר יקר ורבי נתן בן מאיר - תלמידי ר' יצחק בן אברהם (הריצב"א) מבעלי התוספות.

בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.
{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה :מקובלים]]

נחום זוין

2016-09-13T01:10:09Z

דור השביעי:

הרב '''נחום זוין''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא רב שכונת 'קרית אליהו' בחיפה, בוגר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ונכדו של הרב [[שלמה יוסף זוין]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אלול]] [[תש"ז]] לאביו הרב אהרן זוין, בנו של הרב [[שלמה יוסף זוין]] - מגדולי רבני חב"ד בדור האחרון.

בצעירותו נשלח ללמוד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ולאחריה עבר ללמוד בישיבת פוניבז', אך המשיך לשמור על קשר הדוק עם הרב [[חיים שאול ברוק]], שהשפיע עליו לנסוע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם נותר ללמוד במשך כל שנת [[תשכ"ו]] בהשפעת סבו הרב זוין, ובסיועו של הפרזידנט מר [[שניאור זלמן שז"ר]], שדאג להנפקת האישורים מטעם הצבא.

במהלך השנה בה שהה בחצר הרבי זכה להיכנס שלוש פעמים ל[[יחידות|יחידויות]] במהלכן דיבר איתו הרבי בלימוד והעניק לו הדרכות בעבודת השם.

בהוראת הרבי באמצעות ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ביקר יחד עם הרב [[ישראל לבקובסקי]] אצל גדולי ישראל, בהם הרב [[משה פיינשטיין]].

לאחרי שחזר לארץ, נשא לאישה את מרת לאה, לבית שטורך (אנטוורפן) וכעבור מספר שנים התמנה לרב שכונת קרית אליהו ב[[חיפה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב ראובן יהודה זוין - ירושלים
*בנו, הרב אליהו פסח זוין - ירושלים
*בנו, הרב יוסף שלמה זוין - פתח תקוה
*בתו, מרת חיה שרה גרוסקופ - לונדון
*בתו, מרת חנה וליס - פתח תקוה
* בתו, מרת רחל רובל - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/07/57.-Balak-5776-Hebew-Version.pdf מה אתה עושה בחו"ל?!...]''', הרב זוין מתראיין לעלון של חברת [[jem]], פרשת בלק תשע"ו

{{מיון רגיל:זוין, נחום}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

נחום זוין

2016-09-13T01:09:56Z

דור השביעי:

הרב '''נחום זווין''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא רב שכונת 'קרית אליהו' בחיפה, בוגר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ונכדו של הרב [[שלמה יוסף זוין]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אלול]] [[תש"ז]] לאביו הרב אהרן זוין, בנו של הרב [[שלמה יוסף זוין]] - מגדולי רבני חב"ד בדור האחרון.

בצעירותו נשלח ללמוד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ולאחריה עבר ללמוד בישיבת פוניבז', אך המשיך לשמור על קשר הדוק עם הרב [[חיים שאול ברוק]], שהשפיע עליו לנסוע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם נותר ללמוד במשך כל שנת [[תשכ"ו]] בהשפעת סבו הרב זוין, ובסיועו של הפרזידנט מר [[שניאור זלמן שז"ר]], שדאג להנפקת האישורים מטעם הצבא.

במהלך השנה בה שהה בחצר הרבי זכה להיכנס שלוש פעמים ל[[יחידות|יחידויות]] במהלכן דיבר איתו הרבי בלימוד והעניק לו הדרכות בעבודת השם.

בהוראת הרבי באמצעות ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ביקר יחד עם הרב [[ישראל לבקובסקי]] אצל גדולי ישראל, בהם הרב [[משה פיינשטיין]].

לאחרי שחזר לארץ, נשא לאישה את מרת לאה, לבית שטורך (אנטוורפן) וכעבור מספר שנים התמנה לרב שכונת קרית אליהו ב[[חיפה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב ראובן יהודה זוין - ירושלים
*בנו, הרב אליהו פסח זוין - ירושלים
*בנו, הרב יוסף שלמה זוין - פתח תקוה
*בתו, מרת חיה שרה גרוסקופ - לונדון
*בתו, מרת חנה וליס - פתח תקוה
* בתו, מרת רחל רובל - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/07/57.-Balak-5776-Hebew-Version.pdf מה אתה עושה בחו"ל?!...]''', הרב זוין מתראיין לעלון של חברת [[jem]], פרשת בלק תשע"ו

{{מיון רגיל:זוין, נחום}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

נחום זוין

2016-09-13T00:56:04Z

דור השביעי:

הרב '''נחום זווין''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא רב שכונת 'קרית אליהו' בחיפה, בוגר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ונכדו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אלול]] [[תש"ז]] לאביו הרב אהרן זוין, בנו של הרב [[שלמה יוסף זוין]] - מגדולי רבני חב"ד בדור האחרון.

בצעירותו נשלח ללמוד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ולאחריה עבר ללמוד בישיבת פוניבז', אך המשיך לשמור על קשר הדוק עם הרב [[חיים שאול ברוק]], שהשפיע עליו לנסוע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם נותר ללמוד במשך כל שנת [[תשכ"ו]] בהשפעת סבו הרב זוין, ובסיועו של הפרזידנט מר [[שניאור זלמן שז"ר]], שדאג להנפקת האישורים מטעם הצבא.

במהלך השנה בה שהה בחצר הרבי זכה להיכנס שלוש פעמים ל[[יחידות|יחידויות]] במהלכן דיבר איתו הרבי בלימוד והעניק לו הדרכות בעבודת השם.

בהוראת הרבי באמצעות ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ביקר יחד עם הרב [[ישראל לבקובסקי]] אצל גדולי ישראל, בהם הרב [[משה פיינשטיין]].

לאחרי שחזר לארץ, נשא לאישה את מרת לאה, לבית שטורך (אנטוורפן) וכעבור מספר שנים התמנה לרב שכונת קרית אליהו ב[[חיפה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב ראובן יהודה זוין - ירושלים
*בנו, הרב אליהו פסח זוין - ירושלים
*בנו, הרב יוסף שלמה זוין - פתח תקוה
*בתו, מרת חיה שרה גרוסקופ - לונדון
*בתו, מרת חנה וליס - פתח תקוה
* בתו, מרת רחל רובל - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/07/57.-Balak-5776-Hebew-Version.pdf מה אתה עושה בחו"ל?!...]''', הרב זוין מתראיין לעלון של חברת [[jem]], פרשת בלק תשע"ו

{{מיון רגיל:זוין, נחום}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

נחום זוין

2016-09-13T00:54:07Z

דור השביעי:

הרב '''נחום זווין''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא רב שכונת 'קרית אליהו' בחיפה, בוגר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ונכדו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אלול]] [[תש"ז]] לאביו הרב אהרן זוין, בנו של הרב [[שלמה יוסף זוין]] - מגדולי רבני חב"ד בדור האחרון.

בצעירותו נשלח ללמוד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ולאחריה עבר ללמוד בישיבת פוניבז', אך המשיך לשמור על קשר הדוק עם הרב [[חיים שאול ברוק]], שהשפיע עליו לנסוע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם נותר ללמוד במשך כל שנת [[תשכ"ו]] בהשפעת סבו הרב זוין, ובסיועו של הפרזידנט מר [[שניאור זלמן שז"ר]], שדאג להנפקת האישורים מטעם הצבא.

במהלך השנה בה שהה בחצר הרבי זכה להיכנס שלוש פעמים ל[[יחידות|יחידויות]] במהלכן דיבר איתו הרבי בלימוד והעניק לו הדרכות בעבודת השם.

בהוראת הרבי באמצעות ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ביקר יחד עם הרב [[ישראל לבקובסקי]] אצל גדולי ישראל, בהם הרב [[משה פיינשטיין]].

לאחרי שחזר לארץ, נשא לאישה את מרת לאה, לבית שטורך (אנטוורפן) וכעבור מספר שנים התמנה לרב שכונת קרית אליהו ב[[חיפה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב ראובן יהודה זוין - ירושלים
*בנו, הרב אליהו פסח זוין - ירושלים
*בנו, הרב יוסף שלמה זוין - פתח תקוה
*בתו, חיה שרה גרוסקופ - לונדון
*בתו, חנה וליס - פתח תקוה
* בתו, רחל רובל - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/07/57.-Balak-5776-Hebew-Version.pdf מה אתה עושה בחו"ל?!...]''', הרב זוין מתראיין לעלון של חברת [[jem]], פרשת בלק תשע"ו

{{מיון רגיל:זוין, נחום}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

נחום זוין

2016-09-13T00:52:18Z

דור השביעי:

הרב '''נחום זווין''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא רב שכונת 'קרית אליהו' בחיפה, בוגר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ונכדו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אלול]] [[תש"ז]] לאביו הרב אהרן זוין, בנו של הרב [[שלמה יוסף זוין]] - מגדולי רבני חב"ד בדור האחרון.

בצעירותו נשלח ללמוד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ולאחריה עבר ללמוד בישיבת פוניבז', אך המשיך לשמור על קשר הדוק עם הרב [[חיים שאול ברוק]], שהשפיע עליו לנסוע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם נותר ללמוד במשך כל שנת [[תשכ"ו]] בהשפעת סבו הרב זוין, ובסיועו של הפרזידנט מר [[שניאור זלמן שז"ר]], שדאג להנפקת האישורים מטעם הצבא.

במהלך השנה בה שהה בחצר הרבי זכה להיכנס שלוש פעמים ל[[יחידות|יחידויות]] במהלכן דיבר איתו הרבי בלימוד והעניק לו הדרכות בעבודת השם.

בהוראת הרבי באמצעות ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ביקר יחד עם הרב [[ישראל לבקובסקי]] אצל גדולי ישראל, בהם הרב [[משה פיינשטיין]].

לאחרי שחזר לארץ, [[נשא]] את מרת לאה, לבית שטורך (אנטוורפן) וכעבור מספר שנים התמנה לרב שכונת קרית אליהו ב[[חיפה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב ראובן יהודה זוין - ירושלים
*בנו, הרב אליהו פסח זוין - ירושלים
*בנו, הרב יוסף שלמה זוין - פתח תקוה
*בתו, חיה שרה גרוסקופ - לונדון
*בתו, חנה וליס - פתח תקוה
* בתו, רחל רובל - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/07/57.-Balak-5776-Hebew-Version.pdf מה אתה עושה בחו"ל?!...]''', הרב זוין מתראיין לעלון של חברת [[jem]], פרשת בלק תשע"ו

{{מיון רגיל:זוין, נחום}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

נחום זוין

2016-09-13T00:51:34Z

דור השביעי:

הרב '''נחום זווין''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא רב שכונת 'קרית אליהו' בחיפה, בוגר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ונכדו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אלול]] [[תש"ז]] לאביו הרב אהרן זוין, בנו של הרב [[שלמה יוסף זוין]] - מגדולי רבני חב"ד בדור האחרון.

בצעירותו נשלח ללמוד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ולאחריה עבר ללמוד בישיבת פוניבז', אך המשיך לשמור על קשר הדוק עם הרב [[חיים שאול ברוק]], שהשפיע עליו לנסוע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם נותר ללמוד במשך כל שנת [[תשכ"ו]] בהשפעת סבו הרב זוין, ובסיועו של הפרזידנט מר [[שניאור זלמן שז"ר]], שדאג להנפקת האישורים מטעם הצבא.

במהלך השנה בה שהה בחצר הרבי זכה להיכנס שלוש פעמים ל[[יחידות|יחידויות]] במהלכן דיבר איתו הרבי בלימוד והעניק לו הדרכות בעבודת השם.

בהוראת הרבי באמצעות ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ביקר יחד עם הרב [[ישראל לבקובסקי]] אצל גדולי ישראל, בהם הרב [[משה פיינשטיין]].

לאחרי שחזר לארץ, [[נשא את]] מרת לאה, לבית שטורך (אנטוורפן) וכעבור מספר שנים התמנה לרב שכונת קרית אליהו ב[[חיפה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב ראובן יהודה זוין - ירושלים
*בנו, הרב אליהו פסח זוין - ירושלים
*בנו, הרב יוסף שלמה זוין - פתח תקוה
*בתו, חיה שרה גרוסקופ - לונדון
*בתו, חנה וליס - פתח תקוה
* בתו, רחל רובל - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/07/57.-Balak-5776-Hebew-Version.pdf מה אתה עושה בחו"ל?!...]''', הרב זוין מתראיין לעלון של חברת [[jem]], פרשת בלק תשע"ו

{{מיון רגיל:זוין, נחום}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

נחום זוין

2016-09-13T00:50:16Z

דור השביעי:

הרב '''נחום זווין''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא רב שכונת 'קרית אליהו' בחיפה, בוגר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ונכדו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אלול]] [[תש"ז]] לאביו הרב אהרן זוין, בנו של הרב [[שלמה יוסף זוין]] - מגדולי רבני חב"ד בדור האחרון.

בצעירותו נשלח ללמוד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], ולאחריה עבר ללמוד בישיבת פוניבז', אך המשיך לשמור על קשר הדוק עם הרב [[חיים שאול ברוק]], שהשפיע עליו לנסוע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם נותר ללמוד במשך כל שנת [[תשכ"ו]] בהשפעת סבו הרב זוין, ובסיועו של הפרזידנט מר [[שניאור זלמן שז"ר]], שדאג להנפקת האישורים מטעם הצבא.

במהלך השנה בה שהה בחצר הרבי זכה להיכנס שלוש פעמים ל[[יחידות|יחידויות]] במהלכן דיבר איתו הרבי בלימוד והעניק לו הדרכות בעבודת השם.

בהוראת הרבי באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ביקר יחד עם הרב [[ישראל לבקובסקי]] אצל גדולי ישראל, ביניהם ביקרו גם את הרב [[משה פיינשטיין]].

לאחרי שחזר לארץ, [[נשא את]] מרת לאה, לבית שטורך (אנטוורפן) וכעבור מספר שנים התמנה לרב שכונת קרית אליהו ב[[חיפה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב ראובן יהודה זוין - ירושלים
*בנו, הרב אליהו פסח זוין - ירושלים
*בנו, הרב יוסף שלמה זוין - פתח תקוה
*בתו, חיה שרה גרוסקופ - לונדון
*בתו, חנה וליס - פתח תקוה
* בתו, רחל רובל - ירושלים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/07/57.-Balak-5776-Hebew-Version.pdf מה אתה עושה בחו"ל?!...]''', הרב זוין מתראיין לעלון של חברת [[jem]], פרשת בלק תשע"ו

{{מיון רגיל:זוין, נחום}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

שלמה יוסף זוין

2016-09-13T00:47:15Z

דור השביעי:

[[תמונה:הרב זווין.jpg|left|thumb|250px|הרב זווין]]

הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[כסלו]] [[ה'תר"נ]] - [[כ"א אדר|כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב"ד]], ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].

==תולדות חיים==

הרב זוין נולד בעיירה קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[ה'תר"נ]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]].

בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב"ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן.

בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר}}.

לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.

בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את העיירה המקווה לא ייבנה.

==פעילות ציבורית ברוסיה==

בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}.

בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. ובשנת [[תרע"ח]] (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].

בשנת [[תרע"ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר"פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.

בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת [[תרפ"א]] (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם "יגדיל תורה". לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת [[תרפ"ח]] הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב [[יחזקאל אברמסקי]], רבה של סלוצק.

בקייב ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

===קשריו עם הרבי הריי"צ===

בחודש [[חשוון]] [[תרפ"ז]], פתח [[הרבי הריי"צ]] [[ועידת רבני רוסיה|ועידה של רבני רוסיה הסובייטית]] ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.

קודם צאתו של הרבי מרוסיה, ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]], הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.

כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר הרבי]] בשנת [[תרפ"ז]], שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, ב[[י"ב תמוז]] שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.

ב[[תשעה באב]], [[תרפ"ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את [[רשימת המאסר]].

בשנים [[תרפ"ט]]-[[תר"צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקאגו]].

במשך השנים ביקש ממנו [[אדמו"ר הריי"צ]] פעמים רבות שישלח לו מה[[סיפורי חסידים]] שאסף וליקט, ואף העיר לו דיוקים שונים על חלק מהסיפורים.

==הכרותו עם הרבי==

בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ.

כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}.

על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר הרבי. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.

==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל==

מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי"צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.

בשנת [[תרצ"ה]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".

עם עלותו ל[[ארץ הקודש]] התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.

שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.

כתב בקביעות מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "[[היסוד]]", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.

===תקופת ירושלים===

ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.

ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"ד]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.

בירושלים, אף החל לערוך את ה"[[אנציקלופדיה תלמודית]]"{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש"ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]].

===ייסוד ועד רבני חב"ד===
בשנת [[תשל"ה]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב"ד]] בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד בארץ ישראל, הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור אב"ד, והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל"ח]].

==האנציקלופדיה התלמודית==
{{ערך מורחב|אנציקלופדיה תלמודית}}
הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש"ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה. ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.

האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. י"ב הכרכים הראשונים שיצאו, נכתבו בכתב ידו.

פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[ה'תשי"ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.

==משפחתו==
;ילדיו
* מרת שושנה.
* הרב אהרן זווין.

;נכדיו
*הרב [[נחום זווין]] - רב שכונת קרית אליהו, חיפה.

== ספריו ==
מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בבטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.
*'''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', נכון לשנת [[תשע"ו]] הסדרה כוללת 37 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים.
*'''סופרים וספרים''' (ג"כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ה[[הגדה של הרבי]]).
*'''אישים ושיטות''' - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה ([[הנצי"ב מוואלוז'ין]], ר' [[חיים מבריסק]], [[הרוגצ'ובי]], ר' [[מאיר שמחה הכהן]], ר' [[ברוך בער לייבוביץ']], [[החזון איש]], ר' [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד).
*'''המועדים בהלכה''' - נושאים הלכתיים במועדי השנה.
*'''לאור ההלכה''' - נושאים שונים בהלכה (ביניהם: המלחמה בהלכה, השלג בהלכה, הזקנה בהלכה, ה[[הלל]], [[שיר השירים]], המספר 'אלף', ועוד).
*'''סיפורי חסידים''' (ג"כ) - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב"ד ואדמו"רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
*'''לתורה ולמועדים''' - אמרות ורעיונות ל[[פרשת השבוע]], המבוססים ברובם על [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.
* הקדמת צאצאי המחבר לספרו '''אישים ושיטות'''.
*יוסף אשכנזי, '''[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]''' הוצאת מכון באהלי צדיקים תשע"ב.

==קישורים חיצוניים==
* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}.
*צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - כ"ו טבת תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:ציונות דתית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]

שלמה יוסף זוין

2016-09-13T00:46:31Z

דור השביעי:

[[תמונה:הרב זווין.jpg|left|thumb|250px|הרב זווין]]

הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[כסלו]] [[ה'תר"נ]] - [[כ"א אדר|כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב"ד]], ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].

==תולדות חיים==

הרב זוין נולד בעיירה קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[ה'תר"נ]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]].

בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב"ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן.

בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר}}.

לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.

בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את העיירה המקווה לא ייבנה.

==פעילות ציבורית ברוסיה==

בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}.

בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. ובשנת [[תרע"ח]] (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].

בשנת [[תרע"ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר"פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.

בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת [[תרפ"א]] (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם "יגדיל תורה". לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת [[תרפ"ח]] הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב [[יחזקאל אברמסקי]], רבה של סלוצק.

בקייב ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

===קשריו עם הרבי הריי"צ===

בחודש [[חשוון]] [[תרפ"ז]], פתח [[הרבי הריי"צ]] [[ועידת רבני רוסיה|ועידה של רבני רוסיה הסובייטית]] ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.

קודם צאתו של הרבי מרוסיה, ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]], הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.

כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר הרבי]] בשנת [[תרפ"ז]], שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, ב[[י"ב תמוז]] שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.

ב[[תשעה באב]], [[תרפ"ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את [[רשימת המאסר]].

בשנים [[תרפ"ט]]-[[תר"צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקאגו]].

במשך השנים ביקש ממנו [[אדמו"ר הריי"צ]] פעמים רבות שישלח לו מה[[סיפורי חסידים]] שאסף וליקט, ואף העיר לו דיוקים שונים על חלק מהסיפורים.

==הכרותו עם הרבי==

בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ.

כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}.

על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר הרבי. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.

==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל==

מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי"צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.

בשנת [[תרצ"ה]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".

עם עלותו ל[[ארץ הקודש]] התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.

שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.

כתב בקביעות מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "[[היסוד]]", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.

===תקופת ירושלים===

ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.

ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"ד]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.

בירושלים, אף החל לערוך את ה"[[אנציקלופדיה תלמודית]]"{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש"ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]].

===ייסוד ועד רבני חב"ד===
בשנת [[תשל"ה]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב"ד]] בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד בארץ ישראל, הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור אב"ד, והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל"ח]].

==האנציקלופדיה התלמודית==
{{ערך מורחב|אנציקלופדיה תלמודית}}
הרב זוין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש"ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה. ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.

האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. י"ב הכרכים הראשונים שיצאו, נכתבו בכתב ידו.

פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[ה'תשי"ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.

==משפחתו==
;ילדיו
* מרת שושנה.
* הרב אהרן זווין.

;נכדיו
*הרב [[נחום זווין]] - רב שכונת קרית אליהו, חיפה.

== ספריו ==
מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בבטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.
*'''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', נכון לשנת [[תשע"ה]] הסדרה כוללת 33 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים.
*'''סופרים וספרים''' (ג"כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ה[[הגדה של הרבי]]).
*'''אישים ושיטות''' - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה ([[הנצי"ב מוואלוז'ין]], ר' [[חיים מבריסק]], [[הרוגצ'ובי]], ר' [[מאיר שמחה הכהן]], ר' [[ברוך בער לייבוביץ']], [[החזון איש]], ר' [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד).
*'''המועדים בהלכה''' - נושאים הלכתיים במועדי השנה.
*'''לאור ההלכה''' - נושאים שונים בהלכה (ביניהם: המלחמה בהלכה, השלג בהלכה, הזקנה בהלכה, ה[[הלל]], [[שיר השירים]], המספר 'אלף', ועוד).
*'''סיפורי חסידים''' (ג"כ) - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב"ד ואדמו"רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
*'''לתורה ולמועדים''' - אמרות ורעיונות ל[[פרשת השבוע]], המבוססים ברובם על [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.
* הקדמת צאצאי המחבר לספרו '''אישים ושיטות'''.
*יוסף אשכנזי, '''[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]''' הוצאת מכון באהלי צדיקים תשע"ב.

==קישורים חיצוניים==
* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}.
*צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - כ"ו טבת תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:ציונות דתית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]

שלמה יוסף זוין

2016-09-13T00:45:27Z

דור השביעי:

[[תמונה:הרב זווין.jpg|left|thumb|250px|הרב זווין]]

הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[כסלו]] [[ה'תר"נ]] - [[כ"א אדר|כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב"ד]], ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].

==תולדות חיים==

הרב זוין נולד בעיירה קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[ה'תר"נ]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]].

בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב"ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן.

בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר}}.

לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.

בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את העיירה המקווה לא ייבנה.

==פעילות ציבורית ברוסיה==

בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}.

בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. ובשנת [[תרע"ח]] (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].

בשנת [[תרע"ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר"פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.

בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת [[תרפ"א]] (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם "יגדיל תורה". לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת [[תרפ"ח]] הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב [[יחזקאל אברמסקי]], רבה של סלוצק.

בקייב ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

===קשריו עם הרבי הריי"צ===

בחודש [[חשוון]] [[תרפ"ז]], פתח [[הרבי הריי"צ]] [[ועידת רבני רוסיה|ועידה של רבני רוסיה הסובייטית]] ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.

קודם צאתו של הרבי מרוסיה, ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]], הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.

כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר הרבי]] בשנת [[תרפ"ז]], שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, ב[[י"ב תמוז]] שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.

ב[[תשעה באב]], [[תרפ"ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את [[רשימת המאסר]].

בשנים [[תרפ"ט]]-[[תר"צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקאגו]].

במשך השנים ביקש ממנו [[אדמו"ר הריי"צ]] פעמים רבות שישלח לו מה[[סיפורי חסידים]] שאסף וליקט, ואף העיר לו דיוקים שונים על חלק מהסיפורים.

==הכרותו עם הרבי==

בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ.

כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}.

על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר הרבי. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.

==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל==

מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי"צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.

בשנת [[תרצ"ה]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".

עם עלותו ל[[ארץ הקודש]] התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.

שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.

כתב בקביעות מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "[[היסוד]]", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.

===תקופת ירושלים===

ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.

ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"ד]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.

בירושלים, אף החל לערוך את ה"[[אנציקלופדיה תלמודית]]"{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש"ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]].

===ייסוד ועד רבני חב"ד===
בשנת [[תשל"ה]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב"ד]] בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד בארץ ישראל, הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור אב"ד, והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל"ח]].

==האנציקלופדיה התלמודית==
{{ערך מורחב|אנציקלופדיה תלמודית}}
הרב זווין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש"ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה. ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.

האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. י"ב הכרכים הראשונים שיצאו, נכתבו בכתב ידו.

פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[ה'תשי"ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.

==משפחתו==
;ילדיו
* מרת שושנה.
* הרב אהרן זווין.

;נכדיו
*הרב [[נחום זווין]] - רב שכונת קרית אליהו, חיפה.

== ספריו ==
מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בבטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.
*'''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', נכון לשנת [[תשע"ה]] הסדרה כוללת 33 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים.
*'''סופרים וספרים''' (ג"כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ה[[הגדה של הרבי]]).
*'''אישים ושיטות''' - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה ([[הנצי"ב מוואלוז'ין]], ר' [[חיים מבריסק]], [[הרוגצ'ובי]], ר' [[מאיר שמחה הכהן]], ר' [[ברוך בער לייבוביץ']], [[החזון איש]], ר' [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד).
*'''המועדים בהלכה''' - נושאים הלכתיים במועדי השנה.
*'''לאור ההלכה''' - נושאים שונים בהלכה (ביניהם: המלחמה בהלכה, השלג בהלכה, הזקנה בהלכה, ה[[הלל]], [[שיר השירים]], המספר 'אלף', ועוד).
*'''סיפורי חסידים''' (ג"כ) - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב"ד ואדמו"רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
*'''לתורה ולמועדים''' - אמרות ורעיונות ל[[פרשת השבוע]], המבוססים ברובם על [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.
* הקדמת צאצאי המחבר לספרו '''אישים ושיטות'''.
*יוסף אשכנזי, '''[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]''' הוצאת מכון באהלי צדיקים תשע"ב.

==קישורים חיצוניים==
* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}.
*צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - כ"ו טבת תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:ציונות דתית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]

שלמה יוסף זוין

2016-09-13T00:44:57Z

דור השביעי:

[[תמונה:הרב זווין.jpg|left|thumb|250px|הרב זווין]]

הרב '''שלמה יוסף זוין''' ([[כסלו]] [[ה'תר"נ]] - [[כ"א אדר|כ"א אדר א']] [[תשל"ח]]) היה מגדולי הגאונים בדור האחרון, [[חסיד]] [[חב"ד]], ועורכה של ה[[אנציקלופדיה התלמודית]].

==תולדות חיים==

הרב זווין נולד בעיירה קזמירוב שבפלך [[פינסק]], ב[[חודש כסלו]], [[ה'תר"נ]] לאביו הרב [[אהרון מרדכי זוין]].

בצעירותו, למד אצל אביו שהיה רב קהילת [[חב"ד]] בקזמירוב, והמשיך ללמוד בישיבת מיר. לאחר מכן פנה לישיבתו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)| שמריה נוח שניאורסון]] מבאברויסק, ממנו גם קיבל [[סמיכה לרבנות|הסמכה לרבנות]]. כמו כן קיבל הסמכה מרבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגצ'וב, ומהרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], מחבר ערוך השלחן.

בזיווג ראשון נשא לאשה את חיה לאה בת הרב יוסף יעקב לוין, ובזיווג שני נשא לאשה את יטל, בת ר' יצחק{{הערה|אשתו השניה הייתה איטא לבית פרישמן, אלמנתו של עמרם שפיצר}}.

לאחר פטירת אביו, בהיותו בן שבע עשרה שנה בלבד, נתמנה לרב הקהילה בקזמירוב.

בשנת [[תרפ"ה]], כשעלה [[הרד"ץ חן]] ל[[ארץ הקודש]], ביקשו תושבי העיר מהרב זוין למלא את מקומו ברבנות העיר צ'רניגוב. הוא סרב, בנימוק שהוא עוסק בבניית [[מקוה]] בעירו, והוא יודע שאם הוא יעזוב את העיירה המקווה לא ייבנה.

==פעילות ציבורית ברוסיה==

בהיותו ב[[רוסיה]] סייע בדרכים מגוונות ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] בפעילות למען [[יהדות רוסיה]]. כינויו המחתרתי היה "שיר השירים", או, רש"י. נחשב לאחד מראשי הפעילים, כפי שסיפר על כך [[הרבי]] מלך המשיח, בעת ביקורו של [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]]{{הערה|1=בשנת תשמ"ד.}}: {{ציטוטון|הכרתיו בהיותו במיצר במדינת רוסיה, במצב כזה שהתעסקות עם כל עניין של הפצת היהדות הייתה כרוכה בסכנה ממש, ואף על פי כן לא נרתע משום דבר ומסר את נפשו על מילוי העבודה והשליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר בענייני הפצת היהדות}}.

בשנים [[תרס"ד]]-[[תרפ"ד]] (1904-24) כיהן כרב בקזמירוב, קלימוב, מגלין ובנובוזיבקוב. ובשנת [[תרע"ח]] (1918) התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני ב[[קייב]].

בשנת [[תרע"ט]] (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקראינה. ובשנת [[תר"פ]] (1920) כחבר ומזכיר הכנסיה הלאומית היהודית באוקראינה.

בימי שלטון הקומוניסטים היה מזכיר אספת הרבנים בקורוסטון. ובשנת [[תרפ"א]] (1921) ערך ברוסיה מאסף תורני בשם "יגדיל תורה". לאחר זמן הפסיק הבטאון לצאת, ובשנת [[תרפ"ח]] הוציא את הקובץ מחדש יחד עם הרב [[יחזקאל אברמסקי]], רבה של סלוצק.

בקייב ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

===קשריו עם הרבי הריי"צ===

בחודש [[חשוון]] [[תרפ"ז]], פתח [[הרבי הריי"צ]] [[ועידת רבני רוסיה|ועידה של רבני רוסיה הסובייטית]] ומינה את הרב זוין למזכיר הועידה. הרב זוין נאם בועידה על מצב הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, וכובד גם בנעילתה.

קודם צאתו של הרבי מרוסיה, ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]], הקים הרבי מטה של ארבעה רבנים שעבדו יחד עמו בהפצת היהדות. בין הרבנים היה גם הרב זוין. הרבי תמך כספית במטה גם לאחר יציאתו מהמדינה.

כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר הרבי]] בשנת [[תרפ"ז]], שלחו מבית הרבי מברק לרב זוין, וכדי לא לסבכו בצרות, כתבו במברק שהדוד נלקח לבית החולים. הרב זוין שלח מברק ברכה חזרה, וחתם בשם פרטי: ברוך, ובשם משפחה: מתיר אסורים. הרבי נהנה מאד מההמצאה ושיבח אותה כמה פעמים לאחר מכן. כשהשתחרר הרבי, ב[[י"ב תמוז]] שלחו מברק נוסף שהדוד שוחרר.

ב[[תשעה באב]], [[תרפ"ז]] ערך ביקור אצל הרבי הריי"צ. הביקור ארך שש שעות, בהם סיפר לו הרבי את כל פרשת המאסר, כשבכוונתו שהרב זוין יעלה את הדברים ששמע על הכתב, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל והרבי כתב בעצמו את [[רשימת המאסר]].

בשנים [[תרפ"ט]]-[[תר"צ]], כשביקר הרבי ב[[ארצות הברית]] במטרה לאסוף כסף עבור יהודי ברית המועצות, שלח הרב זוין מכתב ובו מתאר את מצב הדת בברית המועצות. המכתב הודפס אז בעיתון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע ב[[שיקאגו]].

במשך השנים ביקש ממנו [[אדמו"ר הריי"צ]] פעמים רבות שישלח לו מה[[סיפורי חסידים]] שאסף וליקט, ואף העיר לו דיוקים שונים על חלק מהסיפורים.

==הכרותו עם הרבי==

בתקופה בה עלתה ההצעה לשידוך בין [[חתונת הרבי והרבנית#השידוך|הרבי והרבנית]], ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לשוחח עם החתן המיועד בדברי תורה. השיחה בין [[הרבי]] לרב זוין ארכה לילה שלם, בעת הנסיעה ברכבת. הרב זוין התפעל מאוד מגאונותו ומסר את התרשמותו לרבי הריי"צ.

כעשרים וחמש שנה לאחר מכן, לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], היה מהראשונים שחתמו על [[כתב התקשרות|כתב ההתקשרות]] ל{{ה|רבי}}.

על-אף שמעולם לא נסע בעצמו לרבי, התעניין מאד כל הזמן מהנעשה בחצר הרבי. כשנסע הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] אל הרבי, סיכמו ביניהם שהוא יספר לו על חוויותיו. מיד עם הגעתו ארצה נפגשו שניהם, וחלקו את החוויות.

==צאתו מרוסיה ועלייתו לארץ ישראל==

מאמצים רבים נעשו כדי להוציא את הרב זוין מ[[ברית המועצות]]. כאשר [[הרבי הריי"צ]] עצמו גילה מעורבות רבה בענין, ופנה במכתבים ל[[אברהם יצחק קוק|רב קוק]] בבקשה לסייע לו לצאת מרוסיה.

בשנת [[תרצ"ה]] פדהו הרב [[יחזקאל אברמסקי]] (שכבר כיהן כרב העיר [[לונדון]]), מידי הסובייטים תמורת סכום כסף גדול. ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] כתב על הגעתו "ארי עלה מבבל".

עם עלותו ל[[ארץ הקודש]] התיישב ב[[תל אביב]], וזמן קצר לאחר מכן מונה לכהן כרב קהילת [[חב"ד]], והיה למעשה הרב הראשון לקהילת חב"ד בעיר.

שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.

כתב בקביעות מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "[[היסוד]]", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.

===תקופת ירושלים===

ב[[חודש מנחם אב]] [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת [[הרבי הריי"צ]] לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.

ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"ד]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.

בירושלים, אף החל לערוך את ה"[[אנציקלופדיה תלמודית]]"{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש"ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]].

===ייסוד ועד רבני חב"ד===
בשנת [[תשל"ה]] פנה הרבי בבקשה לייסד את [[ועד רבני חב"ד]] בארה"ק שיהווה מסגרת רבנית כללית לרבני חב"ד בארץ ישראל, הרבי הורה שהרב זוין יעמוד בתור אב"ד, והוא עמד בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת [[תשל"ח]].

==האנציקלופדיה התלמודית==
{{ערך מורחב|אנציקלופדיה תלמודית}}
הרב זווין יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן את מפעל האנציקלופדיה התלמודית בשנת [[ה'תש"ב]]. במסגרת זו הכין את רשימת הערכים וערכי המשנה וקבע את שיטת וסגנון הכתיבה של האנציקלופדיה. ערך את שנים עשר הכרכים שיצאו לאור בימי חייו.

האנציקלופדיה התלמודית הייתה גולת הכותרת ביצירותיו. מעת שהחל לעסוק בכתיבתה ועריכתה, הרב זוין התמסר אליה כמעט באופן מוחלט ונעשה הדבר למפעל חייו, במשך שלושים וחמש שנות חייו האחרונות. י"ב הכרכים הראשונים שיצאו, נכתבו בכתב ידו.

פרסומו הגדול וההערכה הרבה לה זכה גרמו לכך שעם פטירתו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]], [[הרב הרצוג]] בשנת [[ה'תשי"ט]], הופעל לחץ גדול מאוד על הרב זוין מכל פלגי הציבור להציג את מועמדותו לתפקיד. על אף זאת, הוא סירב בכל תוקף. אחד הטעמים לסירובו, היה מפני האנציקלופדיה התלמודית. הוא הכיר בחשיבותה וידע שאם יטול את תפקיד הרבנות, לא יוכל להמשיך בעריכתה.

==משפחתו==
;ילדיו
* מרת שושנה.
* הרב אהרן זווין.

;נכדיו
*הרב [[נחום זווין]] - רב שכונת קרית אליהו, חיפה.

== ספריו ==
מלבד האנציקלופדיה תלמודית, רוב ספריו הינם אסופות של מאמרים שנתפרסמו על ידו בבטאונים שונים במשך השנים, וכונסו תחת קורת גג אחת.
*'''[[אנציקלופדיה תלמודית]]''', נכון לשנת [[תשע"ה]] הסדרה כוללת 33 כרכים. הרב זוין כתב את 12 הכרכים הראשונים (שיצאו בחייו) והכין את רשימת הערכים לכל הכרכים הבאים.
*'''סופרים וספרים''' (ג"כ) - סקירות על ספרים תורניים שונים (בהם ה[[הגדה של הרבי]]).
*'''אישים ושיטות''' - שיטותיהם בלימוד של ראשי הישבות מהמאה אחרונה ([[הנצי"ב מוואלוז'ין]], ר' [[חיים מבריסק]], [[הרוגצ'ובי]], ר' [[מאיר שמחה הכהן]], ר' [[ברוך בער לייבוביץ']], [[החזון איש]], ר' [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] ועוד).
*'''המועדים בהלכה''' - נושאים הלכתיים במועדי השנה.
*'''לאור ההלכה''' - נושאים שונים בהלכה (ביניהם: המלחמה בהלכה, השלג בהלכה, הזקנה בהלכה, ה[[הלל]], [[שיר השירים]], המספר 'אלף', ועוד).
*'''סיפורי חסידים''' (ג"כ) - ליקוט של [[סיפורי חסידים|סיפורים חסידיים]] מנשיאי חב"ד ואדמו"רי פולין, מסודרים לפי פרשיות התורה ומועדי ישראל.
*'''לתורה ולמועדים''' - אמרות ורעיונות ל[[פרשת השבוע]], המבוססים ברובם על [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.
* הקדמת צאצאי המחבר לספרו '''אישים ושיטות'''.
*יוסף אשכנזי, '''[[שו"ת מנחם משיב נפשי]]''' הוצאת מכון באהלי צדיקים תשע"ב.

==קישורים חיצוניים==
* [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1421 תולדות חייו ומאמר מאת הרב שמואל אלעזר הלפרין] - {{שטורעם}}.
*צביקי זקס, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_59.pdf איש שהכל בו]''', בעיתון 'קרוב אליך' גליון 59 - כ"ו טבת תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זוין, שלמה יוסף}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:ציונות דתית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]

שיחה:נחום זוין

2016-09-13T00:44:20Z

דור השביעי:

ל[[ משתמש: שלום]] שלום וברכה ראוי לשנות את שם הערך לזוין בו' אחת זה הצורה הנכונה. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 00:44, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

שיחה:נחום זוין

2016-09-13T00:44:02Z

דור השביעי: יצירת דף עם התוכן "ל[ משתמש: שלום] שלום וברכה ראוי לשנות את שם הערך לזוין בו' אחת זה הצורה הנכונה. ~~~~"

ל[ משתמש: שלום] שלום וברכה ראוי לשנות את שם הערך לזוין בו' אחת זה הצורה הנכונה. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 00:44, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

תורת מנחם התוועדויות

2016-09-13T00:31:22Z

דור השביעי:

סדרת '''תורת מנחם - התוועדויות''' מתעתדת לכלול את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים. הסדרה נערכת ויוצאת על ידי [[וועד הנחות בלה"ק]].

ראשית הסדרה בחוברות שהחלו לצאת בשנת [[תשמ"א]] מדי שבוע וכללו את ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו ב[[שבת]] הקודמת על ידי [[הרבי מלך המשיח]]; רובם [[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.

בסוף כל שנה יצאו לאור ארבעה כרכים הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו באותה השנה וכן מאמרים שנאמרו בשנים קודמות והוגו על ידי הרבי באותה שנה (כיוצא מהכלל היא שנת תשמ"ה שבה יצאו לאור חמישה כרכים) - בשם 'התוועדויות כ"ק אדמו"ר שליט"א'. בשנת [[תשנ"ג]] יצאו שני הכרכים האחרונים של השנה, הכוללים את המאמרים המוגים והשיחות שנאמרו בחורף [[תשנ"ב]]. בסך הכל יצאו בסדרה זו ארבעים ושלושה כרכים הכוללים את תורת הרבי בשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].

בשנת [[תנש"א]], בעת עריכת הספר [[ימי בראשית]], הצטבר אוסף גדול משיחותיו של הרבי בשנים [[תש"י]] - [[תשי"א]], שחלקו [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי. בחורף [[תשנ"ב]], באישורו של הרבי, החלו הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] והרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] לערוך את השיחות לסדרה חדשה, שתכלול את שיחותיו של הרבי החל מהימים הראשונים לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"ץ שם הסדרה זו נקרא תורת מנחם {{הערה|ע"פ הצעת הרב [[יהודה לייב גרונר]], כהמשך לסדרת [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]].}}. סידרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר ב[[התוועדויות]]יו של הרבי; תחילה מודפס ה[[מאמר]] שנאמר ולאחר מכן, השיחות{{הערה|שיחות [[מוגה]]ות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה ב[[לקוטי שיחות]], ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי מוגית שלא נכללה בשיחה המוגהת.}}, עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד. בסדרה מודפסים גם ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], המברקים ששלח הרבי ולעיתים אף [[יחידות|יחידויות]] שונות. כמו כן הובאו מענות של הרבי למניחים, ואנ"ש ביאורים על שאלות בהבנת הדברים שנאמרו בהתוועדות.
נכון לחודש [[אלול]] [[תשע"ו]] יצאו לאור חמישים ושבעה כרכים,(כרך נ"ח בדפוס) הכוללים את השיחות מקיץ [[תש"י]] עד סוף שנת [[תשכ"ט]].

==מערכת הסדרה==

*עורך ראשי: הרב [[דוד פלדמן]].

*ניהול כללי: הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]].

*עריכת המאמרים: הרב [[אהרון לייב רסקין]]. עריכת השיחות והמפתחות: הרב ישראל שמעון קלמנסון. עריכת המפתחות למאמרים: הרב ישעיה מרנץ, הרב [[אסף חנוך פרומר]], הרב מנחם מענדל קפלן והרב שמחה יצחק (בן הרב יוסף יחיאל) זאיאנץ. הגהה: הרב משה זקליקובסקי.

==ראו גם==
*[[הנחה]]
*[[התוועדות]]
*[[וועד הנחות בלה"ק]]

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

תורת מנחם התוועדויות

2016-09-13T00:19:00Z

דור השביעי:

סדרת '''תורת מנחם - התוועדויות''' מתעתדת לכלול את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים. הסדרה נערכת ויוצאת על ידי [[וועד הנחות בלה"ק]].

ראשית הסדרה בחוברות שהחלו לצאת בשנת [[תשמ"א]] מדי שבוע וכללו את ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו ב[[שבת]] הקודמת על ידי [[הרבי מלך המשיח]]; רובם [[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.

בסוף כל שנה יצאו לאור ארבעה או חמישה כרכים הכוללים את כל השיחות והמאמרים שנאמרו או חולקו באותה השנה - תחת השם 'התוועדויות כ"ק אדמו"ר שליט"א'. בשנת [[תשנ"ג]] יצאו שני הכרכים האחרונים של השנה, הכוללים את המאמרים שחולקו והשיחות שנאמרו בחורף [[תשנ"ב]]. בסך הכל יצאו בסדרה זו ארבעים ושלושה כרכים הכוללים את תורת הרבי בשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].

בשנת [[תנש"א]], בעת עריכת הספר [[ימי בראשית]], הצטבר חומר רב משיחותיו של הרבי בשנים [[תש"י]] - [[תשי"א]], שחלקו [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי. בחורף [[תשנ"ב]], באישורו של הרבי, החלו הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] והרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] לאסוף את החומר לסדרה חדשה, שתכלול את תורת השנים הראשונות של הרבי, היא נקראה, בנוסף לשם הכוללני 'התוועדויות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש' בשם תורת מנחם{{הערה|ע"פ הצעת הרב [[יהודה לייב גרונר]], כהמשך לסדרת [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]].}}.

סידרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר ב[[התוועדויות]]יו של הרבי; תחילה מודפס ה[[מאמר]] שנאמר ולאחר מכן, השיחות{{הערה|שיחות [[מוגה]]ות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה ב[[לקוטי שיחות]], ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי מוגית שלא נכללה בשיחה המוגהת.}}, עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד. בסדרה מודפסים גם ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], המברקים ששלח הרבי ולעיתים אף [[יחידות|יחידויות]] שונות. כמו כן הובאו מענות של הרבי למניחים, ואנ"ש ביאורים על שאלות בהבנת הדברים שנאמרו בהתוועדות.

נכון לחודש [[אלול]] [[תשע"ו]] יצאו לאור חמישים ושבעה כרכים,(כרך נ"ח בדפוס) הכוללים את השיחות מקיץ [[תש"י]] עד סוף שנת [[תשכ"ט]].

==מערכת הסדרה==

*עורך ראשי: הרב [[דוד פלדמן]].

*ניהול כללי: הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]].

*עריכת המאמרים: הרב [[אהרון לייב רסקין]]. עריכת השיחות והמפתחות: הרב ישראל שמעון קלמנסון. עריכת המפתחות למאמרים: הרב ישעיה מרנץ, הרב [[אסף חנוך פרומר]], הרב מנחם מענדל קפלן והרב שמחה יצחק (בן הרב יוסף יחיאל) זאיאנץ. הגהה: הרב משה זקליקובסקי.

==ראו גם==
*[[הנחה]]
*[[התוועדות]]
*[[וועד הנחות בלה"ק]]

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

שיחת משתמש:דור השביעי

2016-09-13T00:04:38Z

דור השביעי:

{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:דור השביעי/ארכיון 1|א]]}}

== תוארים ==

כאנציקלופדיה, תשתדל בבקשה להימנע משימוש בתוארים כגון הרה"ח וע"ה, וכן להמעיט בראשי תיבות בכלל (במקום ע"י תכתוב על ידי, ובמקום עד"ז תכתוב על דרך זה, וכן על זה הדרך). בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:11, 23 באוגוסט 2016 (UTC)

== עריכות מרובות ==

אנא שים לב כשאתה עורך, לא לשמור את העריכה בסיום כל משפט (מה שיוצר כמות מרובה של שינויים), אלא רק לאחר שסיימת להוסיף ולמחוק ולתקן כראות עיניך (וכך יותר קל לשים לב לחשיבות העריכה). באם ברצונך לראות "איך הדף נראה" לאחר עריכה מסויימת ורק אז להחליט אם להמשיך לעריכה הבאה - ישנו כפתור "תצוגה מקדימה", שבו אפשר לראות את עריכתך עוד לפני השמירה. בהצלחה רבה בכל -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 17:22, כ"א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(25 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:לכוכב שכמוך מתאים לדעת שלמשתמש קבוע יש אפשרות בהעדפות שכל השינויים שנעשו באותו דף במשך אותה יממה יופיעו בשורה אחת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:50, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
::תודה על הסבת תשומת הלב, אבל זה מקבץ לפי דף, ולא לפי משתמש... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 13:53, כ"ב באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(26 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::{{מצטרף!}} באמת, מר דור השביעי, אולי תתחיל להקפיד טיפה על עריכה אחת לדף עם בדיקה בתצוגה מקדימה?! •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:27, 28 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::אם יורשה לי ללמד זכות. כפי שניתן לראות הוא עובד מנייד, וכמובן בעריכה ממסך קטן קשה יותר לערוך כמות טקסט גדולה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באב ה'תשע"ו 23:36, 30 באוגוסט 2016 (UTC)

== אורי רווח ==

למה למחוק במקום להעביר להמשך הערך? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באב ה'תשע"ו, למניינם 17:13, 28 באוגוסט 2016 (UTC)
::זה לא במקום, שם זה לא היה המקום וחשבתי שמי שנוגע לו פירוט המידע יוכל לעשות את זה אבל אים תרצה אני מוכן להכניס את זה בתוך הערך[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 17:21, 28 באוגוסט 2016 (UTC)
::תקן זאת בבקשה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באב ה'תשע"ו, למניינם 17:25, 28 באוגוסט 2016 (UTC)

== מכנובקא בעלז ==

בדיון שהתקיים בעקבות מלוקת גדולה בין האדמו"רים הבני דודים הוחלט לשנות את שם החסידות למכנובקא בעלז(א)--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"ד באב ה'תשע"ו 18:44, 28 באוגוסט 2016 (UTC)

== בי"ד רבני חב"ד ==

[[שיחה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש#ביקורת]], בברכה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:03, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

== ערכים חדשים ==
המלצתי לך, וכן לשאר משתמשי חב"דפדיה, לפני שאתה מעלה ערך, קודם תתחיל בדף משתמש, וכשתסיים לכתוב אותו תעביר אותו למרחב הערכים. בברכה! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 02:58, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:להרב היקר, אני באמת מעריך את פועלך הרב בחב"דפדיה, אבל הנני רואה לנכון לרענן עבורך משהו: 1. אם מישהו פונה אליך בקשר לפעולה מסויימת בדף שיחה שלך, תמשיך אותה שם, ואל תפנה לערכים אחרים שאינם חלק מנושא השיחה, וכן המקום הוא לא דפי שיחה של משתמשים אחרים (גם לא מנהלים), אם אתה רוצה התייחסות של מישהו, די בכך שתכתוב את השם המלא שלו כך "משתמש:דור השביעי", והוא יראה התראה אצלו שפנית אליו. 2. ביקורת איננה תמיד דבר שלילי, היא יכולה גם לבנות (אם לא הייתי מקבל על הראש כ"כ הרבה בתקופת ראשית היותי כאן, לאו דווקא שהייתי מצליח כמו היום)..
:מלבד זה, בנוגע לערך [[אור לחייל]], אני מקווה שאתה שמת לב לכך שהוא הועלה לפני זמן רב.. ומן הסתם, שכיום לא הייתי מעלה אותו! אבל לבוא ולתקוף על בסיס דברים שארעו לפני שלוש שנים זה לא הגיוני..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:45, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:: אשמח תמיד לקבל המלצות ויישר כח מראש אבל אני לא מוכן שיעשו גם מעשים ובפרט מיידיים וביחוד שבעריכה מנייד העבודה הרבה יותר מאשר במחשב נייח (ויש פונקציות שאי אפשר לעשות מנייד) ולכן להבא אנא חוץ מהמלצות לא לחזור על ההעברה לארגז חול כי זה גורם לי הרבה בזבוז זמן. כדאי שיהיה יותר סובלנות וסבלנות וגם לא צריך להתנדב להיות מפקד עליון יש פה ב"ה מפעילי מערכת שבמקרה הצורך יוכלו לעשות מה שנדרש. בשורות טובות בתקווה לשיתוף פעולה בצורה מועילה בהמשך הדרך בעזרת השם, יחי המלך המשיח. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 09:02, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:::1. זה לא עניין של "מפקד עליון" או כל מושג אחר שתמצא, אלא עניין של ערך הנראה דליל וריק. (אולי פעם הבאה יהיה עדיף להניח [[תבנית:למחיקה]] על תקן ערך דל). 2. הפעולה שעשיתי היא (ביחס לערכים שונים שקדמוך) הפעולה היותר עדינה לבטא את העניין. 3. אם יש לך במכשירך אפליקציה שמאפשרת לך לכתוב טקסטים, תנסה לכתוב את הערכים שאתה רוצה להוסיף שם, ורק לאחר מכן להעביר לאתר - זה יחסוך לך זמן רב. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:13, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:::: ל[[כתית למאור]] אני רואה שאתה מתעתד להמשיך להיות המפקד העליון שבידו ההחלטה מי ראוי ומי לא ואתה מתנהג כמפעיל מערכת אני שב ומסב את תשומת לבך שתתרכז בעריכה ראויה במקום להחליט לאחרים מה הם יכולים ומה לא אגב כשהרבי דיבר על כתית למאור הוא התכוון שכל אחד יבטש את עצמו אתה הבנת כנראה שהכוונה שאתה תבטש את השני [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 11:07, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::1. אם אתה מעוניין שאראה שהזכרת את שמי, עליך לכתוב גם את המילה "משתמש:" לפני השם. 2. איך שאתה בוחר לראות את זה. 3. לא ניסיתי כלל וכלל לבטש אותך, אז אם בחרת להרגיש כך, זה על אחריותך הבלעדית! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:30, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::בתור 'המפקד העליון' ש'ביטש' את כתית יחד עם ידידי שנוזל זכרונו לברכה לחיי העולם הזה, אני מעיד שאין דרך אחרת להשתפשף חוץ מאשר ללמוד בדרך הקשה. ואני ידיד קרוב של כתית, ואם תסתכל בשיחות שהיו לנו איתו בתקופה הראשונה לבואו, תראה שהוא קיבל על הראש פי כמה וכמה. העיקר הוא לא לקחת את הדברים אישית, גם כשהם נאמרים בצורה בוטה. סך הכל אף אחד לא יכול לשנוא באמת מישהו שהוא לא מכיר... ובטח לא אחד כזה שמשקיע מזמנו ומרצו בחב"דפדיה... בהצלחה! בשונה מכתית, אני סובר שישנם ערכים שמותר להם להיות דלילים, אם אין חשש שמישהו אחר יכתוב עליהם ערך יותר מלא, דוגמת הערך שהעלית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:21, 4 בספטמבר 2016 (UTC)

== מחיקות תמוהות ==

אני סמוך ובטוח שמאחורי כל עריכותיך עומדים טעמים נשגבים וכל תו ותו מכוון ע"פ הסודות העליונים, אולם אשמח אם תואיל לשתף גם את שאר המשתמשים בהסבר למחיקת קטעים שלמים, כגון [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C&curid=21190&diff=257723&oldid=257722 עריכתך האחרונה] בערך [[בנימין זאב סגל]]. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 19:22, ג' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(6 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
===לא כל כך תמוה===
תודה על הקומפלמנט. אבל במקרה דנן זה לא רק על פי תורת הסוד פשוט יותר אנציקלופדי (הסגנון היה של כתבה בעיתון) וגם לדעתי יש טעם לפגם בזה שמגלים תגלית שלמרות שחשבו שבחב"ד הבחורים עמי ארצות גילו בחור שיודע ללמוד ואף שעל מעשה (ביחוד אים גם היה בפועל) לא מקשים קושיות זה נראה מוזר ביותר להנציח בתור מקור לגאווה שיש בחור אחד ויחיד שיודע ללמוד. אני חושב שמוזר ההתעלמות מכלל הבחורים שרובם לפחות יודעים ללמוד טוב וגם העילויים הם יותר מאשר בחור אחד ויחיד אגב אותו סיפור היה בשנים האחרונות עים אלי יעקובוביץ (שמסתמא מוכר לך יותר מאשר אני מכיר אותו) בכל מקרה אים השמטת הסיפור המוזר הזה שאתה אומר שמפריע להרבה ולא רק לך(לפחות כך משמע מהשאלה) כדי שתישן טוב בלילה מצדי אתה יכול לשחזר את הגירסה הקודמת. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 19:53, 6 בספטמבר 2016 (UTC)
::גם מחקתי מי החליף אותו כי לכאורה זה לא קשור לערך עליו [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 20:11, 6 בספטמבר 2016 (UTC)

== נקודות ==

אם אתה רוצה שהעריכה האחרונה שלך תשרוד, אתה חייב להוסיף בה נקודות ופסיקים, לחלק לקטעים כו'. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באלול ה'תשע"ו, למניינם 23:45, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
==תודה רבה==
אתה פשוט עושה כאן מהפך חיובי עם התיקונים שלך בערכים, ותיקוני הלשון שלך!. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 23:57, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
:ברוך תהיה[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 00:04, 13 בספטמבר 2016 (UTC)

עולם המלבוש

2016-09-13T00:02:43Z

דור השביעי:

'''עולם המלבוש''' הוא עולם נורא ונעלם שאינו מובא בספרי רבי [[חיים ויטאל]], ומובא רק בספרי [[מהר"י סרוג]].

==רקע==
לפני שרבי חיים ויטאל בא מסוריה לצפת לפגוש את האר"י הקדוש, היתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעולם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל.

אחד מהעולמות בהם היה עוסק האר"י הקדוש לפני בואו של רבי חיים ויטאל היה עולם המלבוש. באותה תקופה למד לפניו גדול תלמידיו הוא [[מהר"י סרוג]], שלאחר מכן עבר לאיטליא. מהר"י סרוג למד באותה תקופה את דרוש זה, ולימד אותה אחר כך לתלמידיו, שביניהם נמצא הרב נפתלי הירץ בכרך מחבר הספר הידוע [[עמק המלך]].

לאחר מכן כאשר רבי חיים ויטאל בא ללמוד אצל האר"י ז"ל, התייחס אליו האר"י כתלמידו העיקרי , וקבע כי רק הוא מבין את תורתו לאשורה והורה לתלמידיו ללמוד רק ממנו.

==הפולמוס==
לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי מהר"י סרוג האם גם הם קיימים בהוראה זו, בפרט מאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא ומהר"י סרוג למד בתקופה קדומה ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה הוראה זו. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]] {{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}.

למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש.

==מושגים המבוארים בתורת עולם המלבוש==
*[[טהירו עלאה]]
*[[בריש הורמנותא דמלכא]]
*[[צמצום בבחינת מרובע]]
*[[אויר קדמון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]

עולם המלבוש

2016-09-12T23:54:28Z

דור השביעי:

'''עולם המלבוש''' הוא עולם נורא ונעלם שאינו מובא בספרי רבי [[חיים ויטאל]], ומובא רק בספרי [[מהר"י סרוג]].

==רקע==
לפני שרבי חיים ויטאל בא מסוריה לצפת לפגוש את האר"י הקדוש, היתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעולם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל.

אחד מהעולמות בהם היה עוסק האר"י הקדוש לפני בואו של רבי חיים ויטאל היה עולם המלבוש. באותה תקופה למד לפניו גדול תלמידיו הוא [[מהר"י סרוג]], שלאחר מכן עבר לאיטליא. מהר"י סרוג למד באותה תקופה את דרוש זה, ולימד אותה אחר כך לתלמידיו, שביניהם נמצא מחבר הספר הידוע [[עמק המלך]].

לאחר מכן כאשר רבי חיים ויטאל בא ללמוד לפני האר"י ז"ל, הורה האר"י ז"ל לכל תלמידיו ללמוד מפי רבי חיים ויטאל ולמד בעיקר עמו, וקבע כי רק הוא הבין את תורתו לאשורה.

==הפולמוס==
לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי מהר"י סרוג האם גם הם קיימים בהוראה זו, בפרט מאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא ומהר"י סרוג למד בתקופה קדומה ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה הוראה זו. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]] {{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}.

למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש.

==מושגים המבוארים בתורת עולם המלבוש==
*[[טהירו עלאה]]
*[[בריש הורמנותא דמלכא]]
*[[צמצום בבחינת מרובע]]
*[[אויר קדמון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]

עולם המלבוש

2016-09-12T23:46:50Z

דור השביעי:

'''עולם המלבוש''' הוא עולם נורא ונעלם שאינו מובא בספרי רבי [[חיים ויטאל]], ומובא רק בספרי [[מהר"י סרוג]].

==רקע==
לפני שרבי חיים ויטאל בא מסוריה לצפת לפגוש את האר"י הקדוש, היתה לאר"י ז"ל דרך לימוד שונה במקצת, שכן כפי עדותו של האר"י הקדוש בעצמו הוא לא בא לעולם אלא כדי ללמד תורה את רבי חיים ויטאל.

אחד מהעולמות בהם היה עוסק האר"י הקדוש לפני בואו של רבי חיים ויטאל היה עולם המלבוש. באותה תקופה למד לפניו גדול תלמידיו הוא [[מהר"י סרוג]], שלאחר מכן עבר לאיטליא. מהר"י סרוג למד באותה תקופה את דרוש זה, ולימד אותה אחר כך לתלמידיו, שביניהם נמצא מחבר הספר הידוע [[עמק המלך]].

לאחר מכן כאשר רבי חיים ויטאל בא ללמוד לפני האר"י ז"ל, הורה האר"י ז"ל לכל תלמידיו ללמוד מפי רבי חיים ויטאל ולמד בעיקר עמו, וקבע כי רק חיים ויטאל הוא אשר את הבין תורתו לאשורו.

לאחר פטירתו של רבי חיים ויטאל התעורר פולמוס בנוגע לספרי מהר"י סרוג האם גם הם קיימים בהוראה זו, בפרט מאחר שדרוש עולם המלבוש אינו נזכר בעץ חיים או שמא ומהר"י סרוג למד בתקופה קדומה ובספריו נזכרים מושגים אחרים אם כן עליו לא חלה הוראה זו. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]] {{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}.

למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש.

==מושגים המבוארים בתורת עולם המלבוש==
*[[טהירו עלאה]]
*[[בריש הורמנותא דמלכא]]
*[[צמצום בבחינת מרובע]]
*[[אויר קדמון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]

חב"דפדיה:בקשת ערכים

2016-09-12T23:36:28Z

דור השביעי:

{{בקשת ערך}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



==תבניות==

==כללי==
*'''[http://www.chabad.org.il/Lexicon/Index.asp?CategoryID=151 לקסיקון באתר צעירי חב"ד]''' - למי שיש זמן לעבור על כל הערכים בלקסיקון ולראות מה מתוכם צריך שיהיה אצלנו, ובתוספת מרובה על העיקר.

==מושגים ביהדות==
*[[פיקוח נפש]]
*[[הכנסה לחיידר]] - [http://www.teshura.com/teshurapdf/Likut%20Hachnassat%20Heder%20-%20Amar%20-%2018%20Adar%20ll%205776.pdf תשורה מקיפה המלקטת מתורת הרבי בנושא]
*[[תשמישי קדושה]]
*[[מסורת ישראל]]
*[[סיני]]
*[[עוקר הרים]] התוכן הפנימי שלהם - עצם וגילויים.
*[[אויבעשטער]], כנ"ל, יש הסבר עליו בדבר מלכות וירא (העליון).

===מצוות===
*[[הלווייה]]
*[[תרומות ומעשרות]]
*[[צניעות]]
*[[הסגת גבול]]
*[[שחיטה]] - מפנה לערך [[שחיטת ליובאוויטש]]. מן הראוי לתת ערך בפני עצמו עם הפניה לערך מורחב.
*[[חג]] / [[מועדי ישראל]]
*[[טומאה וטהרה]]

===סיפורי תורה===
*[[שעבוד מצרים]]
*[[חטא העגל]]
*[[חטא המרגלים]]

==מושגים בחסידות==
*[[ידיעת השם]]
*[[שמיעה]]
*[[עשירות]] ו[[עניות]] - אין עשיר אלא בדעת ואין עני אלא בדעת (כרגע מפנה לערך דל בשם [[עני ועשיר]])
*[[שמן]]
*אותיות האל"ף בי"ת השונות - לא די בערך [[אותיות]].
*[[כסא הכבוד]]
*[[מאור]]
*[[עליון]]
*[[תחתון]]
*[[אויר קדמון]]
*[[אור קדמון]]
*[[טהירו תתאה]]
*[[שמים]]
*[[שמי השמים]]
*[[התלבשות]]

== גאולה ומשיח ==
*[[תורת הגאולה (אתר)]]

==אישים==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[בנימין מאירי]].
*הרב [[יעקב צירקוס]].
*הרב [[לוי פריז]].
*הרב [[מנחם פרלשטיין]] יו"ר [[ מרכז את"ה בארץ הקודש]].
*גברת [[דניאלה גולן]] (מנהלת אור חיה).
*הרב [[שמואל גרומך]]
* הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]]. גבאי בית הכנסת חב"ד צפת
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] - מעסקני חב"ד בצפת
*הרב [[ מנחם קרץ]].
*הרב [[שניאור שניאורסון]].(מחבר הספרים: [[אחדות בתורה (ספר)]]).
*הרב [[שמשון גולדשטיין]] שליח הרבי שליט"א בהודו
*הרב [[מנחם מענדל קרומבי]].
*הרב [[שלום דובער קרומבי]].
*הרב [[מנחם מינצברג]] מרצה ידוע בחב"ד ידוע בעיקר בעקבות הרצאותיו ב[[בית רבקה]] ונגד האינטרנט
*הרב [[נתן אשכנזי]]
*ר' [[ברוך מרזל]]
*הרב [[בן ציון שוורץ]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים רמת אביב]], ולשעבר המנהל הרוחני של המקום.
*הרב [[יגאל קירשנזפט]] שליח הרבי לגוש קטיף
*ר' [[יונה מנדלסון]] - 'שר המשקים' של הרבי.
*הרב [[אביגדור חייקין]] {{הערה| ראה אודותו ס' אהלי שם (פינסק תרע"ב) עמ' 455, אג"ק ריי"צ ח"א עמ' תקסד ובהנסמן שם, ספר השיחות תש"ד (לה"ק) עמ קנח.}}
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - משפיע בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ומנכ"ל צבאות השם באה"ק.
*הרב [[יעקב לנצ'נר]].
*הרב [[חיים טברדוביץ]].
*הרב [[משה הורביץ]] כפר חב"ד מנחה כנסים.
*הרב [[ירון בר זוהר]].
*הרב [[אריאל גורן]] שליח בראשון לציון.
*הרב [[אמיר כהנא]]
*מרת [[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]] - {{ הערה| ראה [[שיחה:חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]].}}
*הרב [[יוני כהנא]]
*הרב [[יוסי אלגזי]] שליח הרבי לקריית יובל ירושלים
* הרב [[פנחס סטזובסקי]] קרית גת.
*הרב [[חיים זילבר]]
*הרב [[אורי למברג]].
*הרב [[מנחם נוימן]] - שליח הרבי באבן יהודה.
*הרב [[שמטוב אברביה]] - מחנך ומנחה.
*הרב [[לוי הכט]] שליח באילת.

* הרב [[יונה יעקובוביץ]]
*ר' [[שי סלומון]] מנהל [[חב"ד שופ]].
*הרב [[יצחק פרומר]] (כפר- חב"ד).
*הרב [[שמואל רייניץ]].
*הרב [[חיים פוזן]].
*הרב [[מאיר כהן (צורן))]]
*הרב [[יוסי הלפרין (ירושלים)]] - מפעילי חב"ד בכותל המערבי
*ר' [[אלעזר פרץ]]
*הרב [[ישראל ליפסקר (רמות)]].
*הרב [[יום טוב (טובי) והבה]].,
*הרב שרגא זלמנוב - האדמו"ר מאופלע.
*הרב [[חיים ברוד]] - השליח במקסיקו.
* הרב [[חיים ציק]]
* [[בנימין קלוגר]] - פעיל [[יד לאחים]] - ובעבר מסיונר שהתגייר..
* רבי [[קהת הצדיק הנסתר]] - {{הערה|(ספר הזכרונות לכ"ק אדמו"ר הריי"ץ, וכן ביום יום ובשאר רשימות הרבי הריי"צ)}}
* הת' [[ברוך משה מקמל]].
*הרב [[צפריר ולנר]].
*[[רחבעם זאבי]]
}}
===רבנים שחתמו על הפסק דין===
*אפשר לראות את הערך [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בתור דף בקשת ערכים; שכן בפסקה [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#רבנים שחתמו על פסק הדין|רבנים שחתמו על פסק הדין]] ישנם עשרות רבנים ומהם חשובים מאוד הראויים לערך.

==עיירות==
(מתוך התבניות החסרות. יש בודאי עוד עיירות חשובות שלא כתובות שם, וייתכן שחלק מהכתובות שם מיותרות)

'''באוקראינה''': [[ז'יטומיר]] * [[ברדיצ'ב]] * [[לוצק]] * [[קוריץ]] * [[רובנו]] * [[חמלניצקי]] * [[חרסון]] * [[סומי]] * [[רומני]] * [[אוסטרוה]]

'''ב[[ליטא]]''': [[סלובודקה]]

'''ברוסיה הלבנה''': [[בריסק]] (כרגע עוסק בשושלת בריסק, אולי להשאיר כך?) * [[מאזיר]] * [[רהצ'וב]] * [[גרודנא]] * [[לידא]] * [[סלונים]] (כרגע הפניה ל[[סלונים (פירושונים)]]) * [[סלוצק]] * [[אורשה]] * [[דוברובנה]] * [[דישקע]] * [[דרויה]] * [[לפל]] * [[הרדוק]] * [[טולצ'ין]] * [[סיינו]] * [[סוראז]] * [[פולאצק]] * [[מינסק]] * [[בוריסוב]] * [[וולוז'ין]] (כרגע הפניה ל[[בריסק]]) * [[קלצק]]

==קהילות==
*[[ערד]]
*[[עכו]]

==מוסדות וארגונים==
*[[גן ישראל אור הגאולה]]
*[[אולפנת חב"ד איתמר]] (או 'אולפנת בית שרה')
*[[שכונת שמי"ר]]
*[[יד לילד המיוחד]], כרגע משמש כהפניה לאגו"ח. זכאי לערך בפני עצמו.
*[[ישיבת תמים לכתחילה]]
*[[מכון ממש#ישיבה ליום אחד]] - [[ישיבה ליום אחד]] (ערך מורחב)
*[[גן ישראל חיילי הגאולה]]
*[[מכון התורני טכנולוגי]]
*[[סינון בי"ד רבני חב"ד לאינטרנט]]
*[[ישיבת חב"ד לבעלי תשובה בקטמון ירושלים]] = פעלה בשנים תשנ"ט עד תשס"ב.
*[[ מרכז ממש נתניה]]
* קייטרינג ריבקין
*ישיבת תות"ל בולטימור

==ספרים==
*[[שולחן מנחם]] - (דף הפניה ל'היכל מנחם')
*[[חידושים וביאורים בש"ס]] - ספר של הרבי בהוצאת קה"ת בעריכת [[אברהם ברוך פבזנר]].
*[[עמודי חב"ד (ספר)]] תולדות אדמו"ר הזקן מוזכר בספר מבית הגנזים.
*[[חומש חזק]] - החומש של חזק עם כל המנהגים, פולמס בארוכה בשטורעם.
*[[ביאורים במאמרי רבינו]] - סדרה של עשרות קונטרסים של מאמרי הרבי מבוארים שנערכו ע"י הרמ"מ אשכנזי, כולם ניתנים להורדה באתרו biurim.022.co.il
*[[מכון לעבדך באמת]] ואתר [[אוצר החסידות]] - הוציאו עשרות מאמרים מתו"א ולקו"ת, וכן ביאורים בתניא, כולם ניתנים להורדה באתר otzerhachassidus.com
*[[משנת חב"ד]] - ספר ערכים מקוצר מאת הרב [[משה מילר]] משיקגו.
*[[לקוטי תורה לג' פרשיות]]
*[[יום יום גאולה ומשיח]]

==ערכים חב"דים==
*[[אנ"ש]] - כרגע הערך מפנה ל[[חסידים]]. וזו טעות.
*[[ערב חב"ד]].
*[[המשך וככה הגדול - תרל"ז]]
*[[יחידות לגבירים]] - כרגע הפניה ל[[יחידות]]

==אירועים==
*[[נפילת מסך הברזל]], או [[התפרקות ברית המועצות]] - כרגע זה דף הפניה ל[[ברית המועצות#כיום]]
*[[מלחמת לבנון הראשונה]]
*[[מלחמת לבנון השניה]]

===אירועים בחסידות===
*[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש (תרפ"ט)]] (כרגע יש ערך רק על הספר [[מסע הרבי לארץ הקודש]], וכן פיסקה [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארץ בישראל]])
*[[כנס מנהלים שעל ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] (אם אתם רוצים, אפשר שם יותר קצר...)
*[[יום צבאות השם]]
*[[הסטרוק הראשון]] בכז אדר תשנ"ב, [[הסטרוק השני]] בכז אדר תשנ"ד. (עדיף שמות יותר יהודיים, אולי [[הארוע הבריאותי תשנ"ב]]??)

== כללי ==
*[[אוניברסיטה]]
*[[כנסת]]
*[[בית חבד מעצ]]

==בקשות נוספות==
למעוניינים, [[מיוחד:דפים מבוקשים|רשימה נוספת]] של (נכון לג' אייר ע"ו [[שנת הקהל]]) לא פחות מ-'''12,601 ערכים (!!!)''' שיש אליהם הפניה מערכים קיימים בחב"דפדיה. בהצלחה. [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 17:47, 11 במאי 2016 (UTC)

תמוה מאוד היעדרו של ערך העוסק בתורת ושיטת המוסר, כדאי לדאוג לכך.

==ראו גם==
*[[חב"דפדיה:בקשת תמונות]]
*[[חב"דפדיה:בקשת ערכים/מקורות]]
*[[:קטגוריה:דפי הפניה|דפי הפניה שראוים בעקרון להיות ערכים]]

{{הערות שוליים}}

טהירו עילאה

2016-09-12T23:34:01Z

דור השביעי:

{{סדר ההשתלשלות}}
'''טהירו עילאה''' הוא כינוי ל[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. בקבלת [[מהר"י סרוג]] מבואר שהיא ה[[רשימו]] שנשאר ב[[אויר קדמון]] לאחר שה[[י]] האחרונה של [[שם ס"ג]] שהאירה ב[[עולם המלבוש]] נסתלקה וחזרה לאחר שהאירה את האויר קדמון.

==ענינו==
טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני הצמצום. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר".

טהירו עילאה נקרא בשם אויר קדמון ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. הקו וחוט הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות.

על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]].

במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות.

במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת אותיות החקיקה, לעומת עשר הספירות של עולם האצילות שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]].

טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום.

==ראו גם==
*[[בריש הורמנותא דמלכא]]

[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]
[[קטגוריה:עולמות]]

טהירו עילאה

2016-09-12T23:32:06Z

דור השביעי: די לליצנות, גם ערך שקיים לא מסמנים יותר מפעם אחת בערך ודאי כשזה ערך אים בכלל עתידי

{{סדר ההשתלשלות}}
'''טהירו עילאה''' הוא כינוי ל[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. בקבלת [[מהר"י סרוג]] מבואר שהיא ה[[רשימו]] שנשאר ב[[אויר קדמון]] לאחר שה[[י]] האחרונה של [[שם ס"ג]] שהאירה ב[[עולם המלבוש]] נסתלקה וחזרה לאחר שהאירה את האויר קדמון.

==ענינו==
טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני הצמצום. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר".

טהירו עילאה נקרא בשם [[אויר קדמון]] ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. הקו וחוט הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות.

על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]].

במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות.

במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת אותיות החקיקה, לעומת עשר הספירות של עולם האצילות שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]].

טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום.

==ראו גם==
*[[בריש הורמנותא דמלכא]]

[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]]
[[קטגוריה:עולמות]]

שיחה:יוסף יצחק רוזנברג

2016-09-12T21:58:43Z

דור השביעי: יצירת דף עם התוכן "רשמת שבנו מנחם מענדל ר"ם בישיבת ראשל"צ בכפר מתי פתחו אותה מחדש? ~~~~"

רשמת שבנו מנחם מענדל ר"ם בישיבת ראשל"צ בכפר מתי פתחו אותה מחדש? [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 21:58, 12 בספטמבר 2016 (UTC)

מכון חסידות מבוארת

2016-09-12T21:39:23Z

דור השביעי:

'''חסידות מבוארת''' הינו ביאור על רבים מספרי החסידות, המיועד לכל אחד ואחד אפילו אם אין לו ידיעה מוקדמת בתורת החסידות. מערכת הסדרה מופעלת על ידי [[היכל מנחם ניו יורק]] ו[[מכון אליעזר יצחק]] שעל ידי מערכת הכשרות החב"דית [[OK (כשרות)|OK]].

== חברי המערכת ==
*הרב [[יעקב לייב אולטיין]] - יו"ר המערכת ור"מ בישיבת תות"ל [[חובבי תורה]].
*הרב [[אלימלך צוויבל]] [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].
*הרב [[מענדל וועכטר]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] האבריכים ב[[נחלת הר חב"ד]] ו[[משפיע]] הקהילה שם.
*הרב [[משה אליהו גורארי]].
*הרב [[מאיר אלכסנדר הכהן קליינמאן]] חבר הנהלת [[היכל מנחם ניו יורק]].
*הרב [[דוד אולידרוט]] חבר הנהלת [[קה"ת]] ומערכת [[אוצר החסידים]].
*הרב [[אהרון לייב רסקין]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]].
*הרב [[יצחק פישר]] מחשובי [[אנ"ש]] ב[[בורו פארק]].
*הרב [[נחמן שפירא]] יועץ המערכת ו[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]].
*הרב [[יוסף יצחק קרץ]] - מזכיר המערכת.

* הרב [[צבי זלמנוב]] - [[שליח]] [[הרבי]] במורדות טבריה ור"מ בישיבת חב"ד בטבריה.

== חלקי הסידרה ==
*חסידות מבוארת - מועדים חלק א' (מתורת [[אדמו"ר הזקן]]).
*חסידות מבוארת - מועדים חלק ב' (מתורת [[אדמו"ר הזקן]]).
*חסידות מבוארת - [[שבת]] (מתורת [[אדמו"ר הזקן]]).
*חסידות מבוארת - מאמרים מלוקטים (מתורת [[אדמו"ר הזקן]]).
*חסידות מבוארת - דרושי חתונה (מתורת [[אדמו"ר הזקן]]).
*חסידות מבוארת - [[תניא]] מבואר - ביאור בשפה השווה לכל נפש. מומן על ידי ר' [[ישעיהו בוימלגרין]]. במכון הוחלט לחלק את התניא לשבעה כרכים. הכרך הראשון יצא לאור בשנת תש"ע, וכולל את שמונת הפרקים הראשונים בספר התניא. הכרך השני יצא לאור בשנת תשע"ב, והוא כולל את הפרקים ט'-י"ז. הכרך השלישי יצא לאור בשנת [[תשע"ו]] והוא כולל את הפרקים י"ח-כ"ג.
*קונטרסים רבים מתורת [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7517 כתבה באתר חב"ד אינפו על הופעת הכרך על התניא]
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100398&lang=he לרכישת הכרך על התניא]

[[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]

יעקב גולדשמיד

2016-09-12T21:31:33Z

דור השביעי:

[[קובץ:יעקב גולדשמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גולדשמיד ([[אב]] [[תש"ע]])]]
הרב '''יעקב גולדשמיד''' (מכונה '''יענקל''') הוא [[משגיח]] ומראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ו[[משפיע]] בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כ[[רב]] קהילת חב"ד ב'הר נוף'.

==קורות חייו==
הרב גולדשמיד הוא בנו של הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], ונכדו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]]. בשנת [[תנש"א]] מונה לר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו"נ]] לבחורי הקבוצה.

לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, בשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה. בשנת [[תשע"ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי וכיום הוא אחד מראשי הישיבה לצידם של הרב [[מאיר גרוזמן]] והרב [[אליהו לנדא]].

בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד בהר נוף, תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב"ד, שבשכונת רמת שלמה.

{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

יעקב גולדשמיד

2016-09-12T21:30:21Z

דור השביעי:

[[קובץ:יעקב גולדשמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גולדשמיד ([[אב]] [[תש"ע]])]]
הרב '''יעקב גולדשמיד''' (מכונה '''יענקל''') הוא [[משגיח]] ומראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ו[[משפיע]] בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כ[[רב]] קהילת חב"ד ב'הר נוף'.

==קורות חייו==
הרב גולדשמיד הוא בנו של הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], ונכדו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]]. בשנת [[תנש"א]] מונה לר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו"נ]] לבחורי הקבוצה.

לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, בשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה. בשנת [[תשע"ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי וכיום הוא אחד מראשי הישיבה לצידם של הרב [[מאיר גרוזמן]] והרב [[אליהו לנדא]].

בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד בהר נוף, תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב"ד, שבשכונת רמת שלמה.

{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

יעקב גולדשמיד

2016-09-12T21:24:00Z

דור השביעי:

[[קובץ:יעקב גולדשמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גולדשמיד ([[אב]] [[תש"ע]])]]
הרב '''יעקב גולדשמיד''' (מכונה '''יענקל''') הוא [[משגיח]] ומראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ו[[משפיע]] בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כ[[רב]] קהילת חב"ד ב'הר נוף'.

==קורות חייו==
הרב גולדשמיד הוא בנו של הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], (מראשי ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]) ונכדו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]]. בשנת [[תנש"א]] מונה לר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו"נ]] לבחורי הקבוצה.

לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, בשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה. בשנת [[תשע"ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי.

בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד בהר נוף, תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב"ד, שבשכונת רמת שלמה.

{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]