https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T09:40:05Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%9C%D7%97_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F&diff=721028פלח הרימון2024-11-17T10:52:19Z<p>דוד הלוי: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר על [[חומש ויקרא]].]]<br />
'''פלח הרימון''' הינו ספר הכולל את [[מאמר|מאמרי]] ה[[חסידות]] של הרב [[הלל מפאריטש]]. מאמריו נרשמו, חלקם על ידי עצמו וחלקם על ידי [[תלמיד]]יו והוחזקו ברשות משפחתו.<br />
<br />
==הדפסות==<br />
בשנת [[תרמ"ח]] הדפיסו חתנו ונכדו ב[[וילנא]] את החלק הראשון של דרושיו, [[חומש בראשית]] ו[[חג החנוכה]]. עם הדפסת החלק הראשון, החלו בהדפסת החלק השני, על [[חומש שמות]], והחלק על [[שיר השירים]] אלא שמסיבות כספיות נעצרה ההדפסה וכתבי-היד עברו לרשות האספן הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]] שהחזיקו בארכיונו.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ח]] הדפיס ביכובסקי יחד עם [[חיים מאיר היילמן]] ב[[פולטובה]] את החלק על [[שיר השירים]]. בהקדמת הספר הוא כותב כי בקרוב יתחיל להדפיס את החלק על [[חומש שמות]]. בפועל, מסיבות שונות לא נעשה הדבר.<br />
<br />
בשנת [[תש"ו]] שוגר כתב-היד על [[חומש שמות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שהורה להדפיסו בהוצאת [[קה"ת]]. גם כאן, ההדפסה התעכבה.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ד]] הודפס על ידי [[קה"ת]] מחדש כתב היד על ספר בראשית, עם הקדמה, תולדותיו בעריכת [[הרבי]] ומעט ציונים והערות.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]] הדפיס [[הרבי]] את חלק ב' בהוצאת [[קה"ת]]. לספר נוספו בעריכת הרבי; הקדמה, ראשי פרקים מתולדותיו של ר' הלל וכמה רשימות מתלמידיו{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/31-05-2021-15-58-29-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%99%D7%91-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf תצלום מהגהות הרבי לספר], תשורה י"ב סיון תשפ"א עמוד 151.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] הדפיסה מערכת [[אוצר החסידים]] את הספר על שיר השירים מפוטוגרפיה של ההוצאה הקודמת.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ב]] הדפיסה [[מערכת אוצר החסידים]] את הספר על [[חומש ויקרא]] מתוך כתב-יד, בעירכת הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]].<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] הדפיסה [[מערכת אוצר החסידים]] את הספר על [[חומש במדבר]].<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21290&st=&pgnum=1&hilite= פלח הרימון על בראשית וחנוכה, מהדורה שנייה] - באתר "[[היברו-בוקס]]".<br />
<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19809&st=&pgnum=1&hilite= פלח הרימון על חומש ויקרא] - באתר "היברו-בוקס".<br />
<br />
*[http://chabadlibrary.org/books/ פלח הרמון על חומש ויקרא (טקסט)] - באתר [[ספריית חב"ד]].<br />
<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15637&st=&pgnum=1&hilite= פלח הרימון על שיר השירים] - באתר "היברו-בוקס".<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>דוד הלויhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=718314ברוך מרדכי אטינגר2024-10-29T16:55:10Z<p>דוד הלוי: הרחבה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד מגדולי חסידי רבותינו נשיאינו|אחר=נינו, ממונה בכולל חב"ד בירושלים|ראו=[[ברוך מרדכי אטינגר (ירושלים)]]}}<br />
הרב '''ברוך מרדכי אטינגר''' ([[תקכ"א]] - [[י"ד אלול]] [[תרי"ב]]), הידוע בכינוי '''ר' ברוך מרדכי מבאברויסק''', היה מגדולי החסידים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של [[וילנה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' ברוך מרדכי נולד לאביו רבי '''אליעזר''' ב[[עיירה]] קטנה סמוכה לעיר [[שוינציאן]] שב[[ליטא]] בערך בשנת [[תקכ"א]] (1761){{הערה|כך סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס בקונטרס "[[ביקור שיקגו]]". מסורות אחרות מסתמכות על הודעה שנמצאה בארכיון ב[[וילנה]], שם מצוין כי נולד ב[[לבוב]] שב[[פולין]] בשנת ה'[[תקל"ג]]}}. לאמו קראו '''לאה''', בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב.<br />
<br />
בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק"ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ"א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה.<br />
<br />
באותה תקופה הזמינו גאוני [[שקלוב]] את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס "שולחן התורה" אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי [[יוסף כלבו]], שסיפר לו על [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
בשנת [[תקנ"ו]] או [[תקנ"ז]] (1795-1797) שב לוילנה ושימש כרב לעדת החסידים בעיר שהתקיימה אז במחתרת. בשנת [[תקנ"ט]], לאחר ש[[ההתנגדות לתורת החסידות]] החריפה והחלו הלשנות שווא על עדת החסידים נעצר ונחקר על ידי השלטונות הרוסיים, ושוחרר לאחר זמן קצר.<br />
<br />
באותה תקופה נסע ל[[אדמו"ר הזקן]] ונהפך ל[[חסיד]], ואף כתב הסכמה לספריו [[שולחן ערוך הרב]] ו[[ליקוטי תורה]].<br />
<br />
בסוף שנת [[תקס"א]] (או תחילת [[תקס"ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. בין פעולותיו היה הקמת [[בית דין]]. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני ה[[מתנגדים]] ב[[שקלוב]], ב[[מינסק]] וב[[סלוצק]] רחשו לו חיבה והדרת כבוד, למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד.<br />
<br />
ר' ברוך מרדכי חי בדחקות ועוני. היה ידוע כבעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק [[מים]] שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של [[אדם הראשון]], שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר {{ציטוטון|אויך מיר א רב}} (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית.<br />
<br />
בשנת [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], שם נפטר ב[[י"ד באלול]] [[תרי"ב]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]].<br />
<br />
==התייחסויות הרבי אודותיו==<br />
<br />
ב[[אגרות קודש|אגרת]]{{הערה|חלק ב' אגרת רל"ג.}} לנכדו הר"ד שפירא פונה [[הרבי]] בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתעניין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.<br />
<br />
[[הרבי]] כותב עליו את התואר זכר צדיק לברכה, תואר די נדיר אצל חסידים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, ר' צדוק אורליק<br />
*נינו, ר' [[דובער אטינגר]] (ר' בערל מערקעס)<br />
*נכדו, יהושע זליג זק מהאמיל<ref>הדפיס את סידור עם ליקוטי תורה, והיה מתלמידי ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צמח צדק]], היכל הבעש"ט חלק כג עמ' קנד הערה 30.</ref><br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות ברוך מרדכי''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשס"ח]].<br />
*דובב שפתי ישנים (ספר זכרון)<br />
*[https://derher.org/wp-content/uploads/83-tammuz-5779-biography-of-reb-baruch-mordechai-babroisker.pdf Derher Reb Boruch Mordechai Bobroisker] <br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אנטינגר ברוך מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרי"ב]]</div>דוד הלוי