https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%91%D7%9F+%D7%99%D7%A4%D7%AAחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T21:00:07Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=545738שבתי מרשקוב2022-06-12T01:41:33Z<p>דוד בן יפת: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:כתב יד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד מהרבי בו הוא משוה בין נוסחאות ב[[סידור הבעש"ט]] לנוסחאות ב[[סידור רבי שבתי]]]]<br />
רבי '''שבתי מרשקוב''' ([[תט"ו]] - [[כ"א בסיון]] [[תקכ"ה]]) היה [[מקובל]] מבני היכלו של [[הבעל שם טוב]]. מחבר '''סידור רבי שבתי מרשקוב''' שנדפס ב[[קוריץ]] בשנת [[תקנ"ו]]. כמו כן חיבר את הספר '''כללות תיקון ועליית העולמות'''.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
{{פיסקה חסרה|}}<br />
==סידורו==<br />
רבי שבתי ידוע בעיקר על שם סידורו הידוע בתואר "סידור רבי שבתי מרשקוב" - סידור על פי קבלת [[האר"י]]. נדפס במהדורות רבות, ואדמו"רים רבים נהגו להשתמש בו בתפילות היום יום.<br />
<br />
סידור זה מוזכר בספרי רבותינו, ובספרי חסידות בכלל, ונחשב כמקור בר סמכא בנוגע לדעתו של [[הבעל שם טוב]] בנושאים רבים. בסידור מופיעים חידושים ב[[קבלה]] ששמע מחבר הספר מהבעל שם טוב בעצמו.<br />
<br />
===בחסידות חב"ד===<br />
לפי עדות [[הרבי]]{{הערה|משיחות חג הפסח תשכ"ד}}, אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ומסתמא גם אצל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], בעת התקיעות היה לפניו סידור האריז"ל ("סידור ר' שבתי מרשקוב"). סידור זה היה גם אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעת התקיעות וכן בעת אמירת [[הגדה של פסח]] ב[[ליל הסדר]]. <br />
<br />
גם הרבי היה לוקח עמו לפעמים לתקיעות גם את סידור האריז"ל של רבי שבתי מרשקוב (בנוסף לסידור [[תורה אור]]).<br />
<br />
בשיחה אודות השינויים בין נוסח סידור האריז"ל ל[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח אדמו"ר הזקן]], אמר הרבי כי מבין סידורי האריז"ל הרבים שהודפסו, סידור רבי שבתי מרשקוב הוא המוסמך ביותר לקבוע מהו נוסח האריז"ל{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=&pgnum=410&hilite= שיחת ש"פ משפטים תשמ"ב].}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]</div>דוד בן יפתhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8&diff=75945חסידות סאטמר2010-06-29T22:18:05Z<p>דוד בן יפת: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[תמונה:טיטלבום.jpg|left|thumb|250px|רבי משה טייטלבום מסאטמר. ([[COL]])]]<br />
חסידות סאטמאר, מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב זצ"ל, ובנו בעל הקדושת יוטם טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום זצ"ל.<br />
<br />
החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמאר, שנודע במלחמתו החריפה נגד הציונות. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מאדמו"ר הרש"ב, והמשך ב[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת, כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].<br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] זצ"ל בעל הברך משה, ובנו של בעל העצי חיים, לממשיך הדרך, אם כי חלק גדול מהעדה לא קיבלו על עצמם את מרותו כל וכלל, ואף הקימו לעצמם רשת מוסדות בשם בני יואל. רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמאר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים, ורבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שראה בו אח לדיעה במאה אחוז. הרבי אמר להם, שאינו יוצא לפומבי לא משום חשש אחר, אלא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אלא שמאחורי הפרגוד הוא פועל, וכן כנראה הבטיח שבי"ב תמוז יזכיר את העניין.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF><br />
<br />
בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמאר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב קרית יואל במונרו. החל מסוף שנת [[תשנ"ו]] החל לאבד את צלילות דעתו המליאה, עקב זקנותו המופלגת. בתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה במעמד בבית המדרש סאטמאר תוך כדי קריאת הכתב שהכינו לו מבעוד מועד. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה. אם כי כל זאת, לטענת אנשי רבי אהרן, נעשה תחת איבוד זכרונו וצלילות דעתו, ותחת לחץ של אנשים ביתו, מקורבים של רבי יקותיאל יהודה.<br />
<br />
==יחסים מורכבים==<br />
<br />
בין חב"ד וסאטמר יחסים מורכבים ביותר. למרות היחס החם שהיה בין החסידויות, מפעם לפעם התפרצו מחלוקות עזות שהגיעו לאלימות חד-צדדית, בה חסידי סאטמר לא בחלו בכל דרך בכדי לפגוע בחב"ד.<br />
<br />
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים, כמו כן בחודש טבת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על טנק מבצעים. פעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל הק']], וב[[פורים]] [[תשל"ז]] הכינו בובת שעווה בדמותו של [[הרבי]] ותלוה על העץ הסמוך ל[[770]], ופרשיה כואבת נוספת היא הפגיעה האלימה ברב [[אברהם מענדל וכטר]] וכן גזיזת זקנו של הרב [[פנחס קארף]].<br />
<br />
בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך ה[[אדמו"ר]] בפעולות אלו.<br />
<br />
כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסאטמאר, בעיקר בשביל ההפרדה שנוצרה - בה אין שום מוסד חבד"י במגורי חסידי סאטמאר בערים מונרו ו[[ויליאמסבורג]], וזאת בעקבות פסק הרבי שפסק כי על אף שבכל מקום הכלל תקף ללכת בדרך של אהבת ישראל וקירוב, שונה הדבר כאשר נוגע הדבר לחשש של פיקוח נפש, הדוחה את כל התורה כולה.<br />
<br />
אחת מהסיבות לכך היא גם בגלל האדמו"רים החדשים, ובעיקר האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבום]] המנהיג את החסידות בדרך תורנית, ומתייחס לחב"ד בדרך של ידידות וכבוד.<br />
<br />
גם האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]] אינו נלחם בחב"ד, ואף מבקר בבתי חב"ד. אם כי תקנות הרבי עומדות בעינן בשביל חששות של פיקוח נפש, גם בגלל שחלק הגדול של חסידי האדמו"ר רבי יואל לא המשיכו למרותם של אחיינו רבי משה ובניו, וגם בשביל שבקרב חסידי סאטמאר עצמם יש מיעוט הדוגל עדיין בשיטות של הידים ידי עשיו.<br />
<br />
למרות זאת החיכוכים ממשיכים לעיתים רחוקות. בשנת [[תש"ע]] הותקפו תמימים על ידי אנשי סאטמאר.<br />
<br />
<br />
== ראו עוד ==<br />
<br />
*[[יואל טייטלבום]]<br />
*[[אהרן טייטלבום]]<br />
*[[יקותיאל יהודה טייטלבום]]<br />
*[[מונרו]]<br />
*[[ויליאמסבורג]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חצרות]]</div>דוד בן יפתhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A4%D7%AA&diff=75506שיחת משתמש:דוד בן יפת2010-06-28T10:38:33Z<p>דוד בן יפת: /* שלום */</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעמוד לשירותך בכל המצטרך, בכל עת! --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:15, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== שלום ==<br />
ב[[חבדפדיה]] נהוג לציין מקור. אבקש לציין מקור ברור ל[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97&curid=6760&diff=75361&oldid=72283 דבריך המחכימים]... --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ט"ו בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 22:16, 27 ביוני 2010 (UTC)<br />
או קיי אברר בקרוב את המקורות בתקוה שלא תתעלמו מהמציאות ולא תשכתבו הסטוריה ולא תכתבו דברים הפוגעים באחרים גם אם נדמה לכם שמותר לכם לעקם הכל לטובתכם. תודה</div>דוד בן יפתhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%96&diff=75463חסידות בעלז2010-06-28T09:48:44Z<p>דוד בן יפת: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]<br />
חסידות '''בעלזא''' נוסדה על ידי הרה"ק רבי שלום מבעלזא תלמידו של [[החוזה מלובלין]].<br />
<br />
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא.<br />
<br />
בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי העמלקים. <br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק הקדוש רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא שליט"א, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא זצוקללה"ה למלא את מקומו. <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חצרות]]</div>דוד בן יפתhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97&diff=75462יששכר דוב רוקח2010-06-28T09:47:53Z<p>דוד בן יפת: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בעלז.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר עם הרב אליטוב והרב נפתלי רוט]]<br />
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים]]<br />
'''רבי יששכר דוב רוקח מ[[בעלזא]]''' נולד לאביו רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא. לאחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]] מונה ל[[אדמו"ר]] מבעלזא.<br />
<br />
== בביקור אצל הרבי ==<br />
<br />
ב[[אדר]] שנת [[תשמ"א]] היה בביקור אצל [[הרבי]], ושוחחו בנושאים חשובים העומדים על הפרק. בין היתר דובר על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]] (שיחתם מתועדת בקונטרס מיוחד שיצא לאור לאחר פגישתם). <br />
<br />
ר' יששכר מעודד את חסידיו בקביעות ללמוד את [[ספר התניא]] ואכן ב"חבורות" (התוועדויות) שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא ואף קבוצה מחסידי בעלזא לומדים אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב משה פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.<br />
<br />
האדמו"ר מבעלז שליט"א דיבר על גדולתו של [[הרבי]], בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*חוברת מיוחדת שיצאה לאור ובה תוכן דברי האדמו"ר מבעלזא והרבי. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49880 חב"ד און ליין]<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*רבי אהרן מרדכי בן האדמו"ר מבעלזא בביקור בבית חב"ד, עם ראש ישיבת בעלזא חיפה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47983 חב"ד און ליין]<br />
*האדמו"ר מקבל את ספר תניא המבואר מידי הרב אליטוב והרב רוט [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=42994 חב"ד אינפו]<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>דוד בן יפתhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97&diff=75461יששכר דוב רוקח2010-06-28T09:47:04Z<p>דוד בן יפת: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בעלז.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר עם הרב אליטוב והרב נפתלי רוט]]<br />
[[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש של האדמו"ר מבעלזא בירשולים]]<br />
'''רבי יששכר דוב רוקח מ[[בעלזא]]''' נולד לאביו רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, בנו של רבי יהושע רוקח מבעלזא. לאחר פטירת דודו רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]] מונה ל[[אדמו"ר]] מבעלזא.<br />
<br />
== בביקור אצל הרבי ==<br />
<br />
ב[[אדר]] שנת [[תשמ"א]] היה בביקור אצל [[הרבי]], ושוחחו בנושאים חשובים העומדים על הפרק. בין היתר דובר על [[נצחי]]ות [[תורת החסידות]] (שיחתם מתועדת בקונטרס מיוחד שיצא לאור לאחר פגישתם). <br />
<br />
ר' יששכר מעודד את חסידיו בקביעות ללמוד את [[ספר התניא]] ואכן ב"חבורות" (התוועדויות) שבין חסידי בעלזא, נוהגים ללמוד מספר התניא ואף קבוצה מחסידי בעלזא לומדים אצל הרב [[יעקב לייב אלטיין]] שיעור קבוע בספר התניא. כמו כן, איש אמונו וחסידו של האדמו"ר מבעלזא, הרב משה פרדימן, הוציא סט קלטות של שיעוריו בספר התניא.<br />
<br />
האדמו"ר מבעלז שליט"א דיבר על גדולתו של [[הרבי]], בכנס ב[[אנטוורפן]] ביום ה' [[תמוז]], יומיים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].<br />
<br />
==ההכשר==<br />
<br />
במשך מספר שנים חבר האדמו"ר מבעלז לגרועים שבמתנגדים, וחסידיו הצביעו בהכוונתו למפלגת דגל התורה אשר חרטה על דגלה את המלחמה בכל הקדוש לחב"ד.<br />
<br />
<br />
למרות זאת, בשבועון [[כפר חב"ד]] ממשיכים להתפרסם מודעות עם הכשר בעלז.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים. הוא התראיין ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
<br />
*חוברת מיוחדת שיצאה לאור ובה תוכן דברי האדמו"ר מבעלזא והרבי. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49880 חב"ד און ליין]<br />
*[[שיח שרפי קודש]]<br />
*[[שמן ששון מחבריך]]<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*רבי אהרן מרדכי בן האדמו"ר מבעלזא בביקור בבית חב"ד, עם ראש ישיבת בעלזא חיפה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47983 חב"ד און ליין]<br />
*האדמו"ר מקבל את ספר תניא המבואר מידי הרב אליטוב והרב רוט [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=42994 חב"ד אינפו]<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>דוד בן יפתhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97&diff=75362אהרון רוקח2010-06-27T22:14:03Z<p>דוד בן יפת: /* דעתו על תנועת חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[תמונה:בעלז 2.jpg|left|thumb|250px|התמונה האחרונה של האדמו"ר כחודש לפני פטירתו (ויקיפדיע)]]<br />
האדמו"ר רבי '''אהרון רוקח מבעלזא''' נולד ב[[אלול]] [[תר"מ]] לאביו האדמו"ר רבי ישכר-דוב מבעלזא, ונקרא על שם זקנו הרה"ק רבי אהרון מקרלין זצוק"ל. גדל אצל זקנו האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מבעלזא והתעלה בתורה ובעבודת ה' באופן של הצנע לכת מאין רואה. <br />
<br />
ביום כ"ב [[חשוון]] [[תרפ"ז]] נסתלק אביו, ורבי אהרון נתמנה כאדמו"ר מבעלזא.<br />
<br />
לאחר ניסים גלוים, הגיע ביום ט' [[שבט]] [[תש"ד]] ל[[ארץ הקודש]], ועל אף חלישותו הנוראה החל לשקם את חסידות בעלזא ולהקים את מוסדותיה תוך שהוא עוסק גם בהפצת תורה וחסידות ובשמירה על ענייני היהדות בארץ הקודש. <br />
<br />
נסתלק בפתאומיות ב[[מוצאי שבת]] פרשת עקב כ' [[מנחם אב]] [[תשי"ז]].<br />
<br />
== ועד עזרה ליהודי רוסיה ==<br />
כשיצא [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת אדמורי"ם בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו (איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]), ענה הרבי מבעלזא: רב ברכות וכט"ס [=וכל טוב סלה] לכ"ק יד"נ ש"ב [=ידיד נפשי, שאר בשרי] ה"ה הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א . . מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ברוסיה ובכל מקומות מושבותיהם...<br />
<br />
== "פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" ==<br />
באותן השנים גר [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי האדמו"ר מוהר"א מבעלזא הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. כ"ק אדמו"ר מה"מ שהיה אז אברך צעיר, השתוקק לראות את הצדיק המפורסם. הוא ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרה"ח ר' חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.<br />
<br />
לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות.<br />
<br />
על סיפור זה שזכה לראות בעיניו, היה ר' חיים שניאורסון חוזר שוב ושוב לפני [[אנ"ש]] ב[[ירושלים]]. <br />
<br />
אישור נוסף לסיפור זה הגיע מהרב יחזקאל בעסער - מראשי "אגודת ישראל" ב[[ניו יורק]], שסיפר בראיון ל[[עיתון כפר חב"ד]], שאותו חסיד גור, ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג מברלין, שהתלווה אל הרבי בהליכתו לפגוש את האדמו"ר מבעלזא, התיידד עמו שנים רבות אחר כך כאשר גר בניו-יורק, וסיפר לו את הדברים ממקור ראשון.<br />
<br />
הרב בעסער הוסיף, שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו "[[יחידות]]" עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!..אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".<br />
<br />
== מאורע דומה בעיר וינה ==<br />
סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]] שליט"א, נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אח"כ בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
== מאמצי אדמו"ר מהוריי"צ להצלת הרבי מבעלזא ==<br />
בזמן שפרצה [[מלחמת העולם השניה]], היה האדמו"ר מבעלזא בסכנה גדולה, ונעשו מאמצים רבים על ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע להצלתו.<br />
<br />
בי"ב [[אדר]] [[תש"א]] פנו ועד חסידי בעלזא אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה כבר ב[[קראון הייטס]], וביקשוהו לעזור בהצלה. <br />
<br />
באיגרת א'תטו מכ"ד [[ניסן]] [[תש"א]] מבקש הרבי לדעת "באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות".<br />
<br />
באותו יום פנה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], וסידר לפניו בפרטיות מה עליו לעשות כדי להשיג רשיון יציאה מאירופה ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]] עבור הרבי מבעלזא.<br />
<br />
הרבי הריי"צ פנה גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה "ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח". מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי יו"ר "אגודת ישראל", אל האדמו"ר מקופיטשניץ ואל האדמו"ר מצעלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד.<br />
<br />
הרב אלימלך אשכנזי, אב"ד "מחזיקי הדת" במלבורן, שהיה מאותו ועד של חסידי בעלזא שכתבו את המכתב אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, כותב בספרו "קדושת אהרון" ח"א (וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז):<br />
סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ] זצ"ל כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון זצ"ל, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכ"ק הגה"צ האדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ] זצ"ל. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח ע"י עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי. עד כאן מספרו של הרב אלימלך אשכנזי.<br />
<br />
== "תודתו הגדולה, איננה ניתנת לביטוי" ==<br />
לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר את כ"ק ש"ב האדמו"ר שליט"א מבעלז ולברכו בשמי בברכת ברוכים הבאים, לטוב ולברכה בגשמיות וברוחניות, ולכתוב לי בפרטיות ממצב בריאותו ובריאות בני ביתו יחיו. <br />
<br />
ב[[יום ראשון]] י"ט [[שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל הרבי מבעלזא. השתתפו בה גם הרב שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב, רבה של חברון; הרב [[יצחק אורנשטיין]] הי"ד, והרה"ח רבי יהודה לייב סלונים ז"ל.<br />
<br />
== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ==<br />
כאשר הגיע אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ דו"ח על ביקור זה, שנשלח ע"י הרב אליעזרוב ביום כ' שבט, הודה לו על הביקור באיגרת ב'שצט "נהנתי לשמוע מביקורם ושיחתם, יעזרהו השי"ת וימלא משאלות לבב קדשו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות".<br />
<br />
ביום ו' [[אדר]] כתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא (איגרת ב'רצג) וז"ל: כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה! <br />
<br />
ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו ית' אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו. <br />
<br />
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי האדמו"ר מבעלזא.<br />
<br />
האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב: כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א. <br />
<br />
אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו לאה"ק תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא.<br />
<br />
ובכ"ג [[סיון]] [[תש"ד]] ב'תיג כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני באה"ק ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת עפ"י התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם.<br />
<br />
לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב האדמו"ר מבעלזא על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]: שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק..בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א. <br />
<br />
אחר כך השיב האדמו"ר מבעלזא על שאלותיו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת ב'תרי"ד מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]].<br />
(המכתב הנ"ל של האדמו"ר מבעלזא, פורסם בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" ע' קס"ט).<br />
<br />
==שליח אישי להתוועדות==<br />
ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא. <br />
<br />
ב"[[קובץ ליובאוויטש]]" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:<br />
הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את כ"ק אדמו"ר שליט"א, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה. <br />
<br />
בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את המסירות נפש לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.<br />
<br />
כשחלה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, באמצע שנת תש"ה, כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ובאגרת ב'תשד מכ"ג אייר מודה לו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ על ברכת הרפואה. <br />
<br />
המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה.<br />
<br />
== דעתו הקדושה על תנועת חב"ד! ==<br />
<br />
* מטהר טמאים ומטמא טהורים!<br />
*אינו מדרך הבעש"ט הק'!<br />
<br />
== קישורים ==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 מכתב אדמו"ר הריי"צ אודות הצלת אדמו"ר מבעלז]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 בית משיח 496]<br />
{{שמן ששון מחבריך}} <br />
[[קטגוריה:אדמור"ים|רוקח אהרון]]</div>דוד בן יפתhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97&diff=75361אהרון רוקח2010-06-27T22:13:00Z<p>דוד בן יפת: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[תמונה:בעלז 2.jpg|left|thumb|250px|התמונה האחרונה של האדמו"ר כחודש לפני פטירתו (ויקיפדיע)]]<br />
האדמו"ר רבי '''אהרון רוקח מבעלזא''' נולד ב[[אלול]] [[תר"מ]] לאביו האדמו"ר רבי ישכר-דוב מבעלזא, ונקרא על שם זקנו הרה"ק רבי אהרון מקרלין זצוק"ל. גדל אצל זקנו האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מבעלזא והתעלה בתורה ובעבודת ה' באופן של הצנע לכת מאין רואה. <br />
<br />
ביום כ"ב [[חשוון]] [[תרפ"ז]] נסתלק אביו, ורבי אהרון נתמנה כאדמו"ר מבעלזא.<br />
<br />
לאחר ניסים גלוים, הגיע ביום ט' [[שבט]] [[תש"ד]] ל[[ארץ הקודש]], ועל אף חלישותו הנוראה החל לשקם את חסידות בעלזא ולהקים את מוסדותיה תוך שהוא עוסק גם בהפצת תורה וחסידות ובשמירה על ענייני היהדות בארץ הקודש. <br />
<br />
נסתלק בפתאומיות ב[[מוצאי שבת]] פרשת עקב כ' [[מנחם אב]] [[תשי"ז]].<br />
<br />
== ועד עזרה ליהודי רוסיה ==<br />
כשיצא [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת אדמורי"ם בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו (איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]), ענה הרבי מבעלזא: רב ברכות וכט"ס [=וכל טוב סלה] לכ"ק יד"נ ש"ב [=ידיד נפשי, שאר בשרי] ה"ה הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א . . מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ברוסיה ובכל מקומות מושבותיהם...<br />
<br />
== "פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" ==<br />
באותן השנים גר [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי האדמו"ר מוהר"א מבעלזא הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. כ"ק אדמו"ר מה"מ שהיה אז אברך צעיר, השתוקק לראות את הצדיק המפורסם. הוא ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרה"ח ר' חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.<br />
<br />
לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות.<br />
<br />
על סיפור זה שזכה לראות בעיניו, היה ר' חיים שניאורסון חוזר שוב ושוב לפני [[אנ"ש]] ב[[ירושלים]]. <br />
<br />
אישור נוסף לסיפור זה הגיע מהרב יחזקאל בעסער - מראשי "אגודת ישראל" ב[[ניו יורק]], שסיפר בראיון ל[[עיתון כפר חב"ד]], שאותו חסיד גור, ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג מברלין, שהתלווה אל הרבי בהליכתו לפגוש את האדמו"ר מבעלזא, התיידד עמו שנים רבות אחר כך כאשר גר בניו-יורק, וסיפר לו את הדברים ממקור ראשון.<br />
<br />
הרב בעסער הוסיף, שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו "[[יחידות]]" עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!..אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".<br />
<br />
== מאורע דומה בעיר וינה ==<br />
סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]] שליט"א, נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אח"כ בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
== מאמצי אדמו"ר מהוריי"צ להצלת הרבי מבעלזא ==<br />
בזמן שפרצה [[מלחמת העולם השניה]], היה האדמו"ר מבעלזא בסכנה גדולה, ונעשו מאמצים רבים על ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע להצלתו.<br />
<br />
בי"ב [[אדר]] [[תש"א]] פנו ועד חסידי בעלזא אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה כבר ב[[קראון הייטס]], וביקשוהו לעזור בהצלה. <br />
<br />
באיגרת א'תטו מכ"ד [[ניסן]] [[תש"א]] מבקש הרבי לדעת "באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות".<br />
<br />
באותו יום פנה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], וסידר לפניו בפרטיות מה עליו לעשות כדי להשיג רשיון יציאה מאירופה ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]] עבור הרבי מבעלזא.<br />
<br />
הרבי הריי"צ פנה גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה "ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח". מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי יו"ר "אגודת ישראל", אל האדמו"ר מקופיטשניץ ואל האדמו"ר מצעלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד.<br />
<br />
הרב אלימלך אשכנזי, אב"ד "מחזיקי הדת" במלבורן, שהיה מאותו ועד של חסידי בעלזא שכתבו את המכתב אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, כותב בספרו "קדושת אהרון" ח"א (וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז):<br />
סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ] זצ"ל כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון זצ"ל, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכ"ק הגה"צ האדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ] זצ"ל. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח ע"י עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי. עד כאן מספרו של הרב אלימלך אשכנזי.<br />
<br />
== "תודתו הגדולה, איננה ניתנת לביטוי" ==<br />
לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר את כ"ק ש"ב האדמו"ר שליט"א מבעלז ולברכו בשמי בברכת ברוכים הבאים, לטוב ולברכה בגשמיות וברוחניות, ולכתוב לי בפרטיות ממצב בריאותו ובריאות בני ביתו יחיו. <br />
<br />
ב[[יום ראשון]] י"ט [[שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל הרבי מבעלזא. השתתפו בה גם הרב שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב, רבה של חברון; הרב [[יצחק אורנשטיין]] הי"ד, והרה"ח רבי יהודה לייב סלונים ז"ל.<br />
<br />
== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ==<br />
כאשר הגיע אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ דו"ח על ביקור זה, שנשלח ע"י הרב אליעזרוב ביום כ' שבט, הודה לו על הביקור באיגרת ב'שצט "נהנתי לשמוע מביקורם ושיחתם, יעזרהו השי"ת וימלא משאלות לבב קדשו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות".<br />
<br />
ביום ו' [[אדר]] כתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא (איגרת ב'רצג) וז"ל: כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה! <br />
<br />
ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו ית' אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו. <br />
<br />
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי האדמו"ר מבעלזא.<br />
<br />
האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב: כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א. <br />
<br />
אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו לאה"ק תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא.<br />
<br />
ובכ"ג [[סיון]] [[תש"ד]] ב'תיג כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני באה"ק ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת עפ"י התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם.<br />
<br />
לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב האדמו"ר מבעלזא על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]: שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק..בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א. <br />
<br />
אחר כך השיב האדמו"ר מבעלזא על שאלותיו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת ב'תרי"ד מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]].<br />
(המכתב הנ"ל של האדמו"ר מבעלזא, פורסם בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" ע' קס"ט).<br />
<br />
==שליח אישי להתוועדות==<br />
ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא. <br />
<br />
ב"[[קובץ ליובאוויטש]]" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:<br />
הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את כ"ק אדמו"ר שליט"א, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה. <br />
<br />
בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את המסירות נפש לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.<br />
<br />
כשחלה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, באמצע שנת תש"ה, כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ובאגרת ב'תשד מכ"ג אייר מודה לו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ על ברכת הרפואה. <br />
<br />
המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה.<br />
<br />
== דעתו על תנועת חב"ד ==<br />
<br />
* מטהר טמאים ומטמא טהורים<br />
*אינו מדרך הבעש"ט הק'.<br />
<br />
== קישורים ==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 מכתב אדמו"ר הריי"צ אודות הצלת אדמו"ר מבעלז]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 בית משיח 496]<br />
{{שמן ששון מחבריך}} <br />
[[קטגוריה:אדמור"ים|רוקח אהרון]]</div>דוד בן יפת