חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אברהם ישעיהו קרליץ

2016-07-26T09:19:14Z

דגל התורה: קישור של הגאון

{{דמות
|שם=אברהם ישעיה קרליץ
|כינוי=החזון איש
|תמונה=[[קובץ:קרליץ.jpg|250px]]
|תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים
|תאריך לידה=[[תרל"ט]]
|מקום לידה= קוסובה
|תאריך פטירה= [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= חזון איש
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
[[הרב]] '''אברהם ישעיה קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''') היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י.

==תולדות חיים==
הרב קרליץ נולד בשנת [[תרל"ט]] לרב שמריהו יוסף קרליץ. אביו היה [[גאון]] וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל"ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ"ז]].}} ורב בעיירה קוסובה. אמו הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.

בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.

הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר"א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ"ה.}} והתנגד ללימוד התניא{{הערה|'רבים השיב' ע' 51}}. יש הטוענים בשם עדים עלומים כי נהג ללבוש בגדי שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: "הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל". ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו"א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו"א ספרי [[אדמו"ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו"א בכורות כה' ב' מצטט מתוך "שו"ע של הגר"ז "}}.

בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; [[שמיטה]], [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.

נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט"ו בחשוון]] בשנת [[תשי"ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]].

==הקשר עם חב"ד==

מעט אחרי פטירתו של החזון איש, אחד מזקני החסידים בארץ, אמר בעת התוועדות חסידית, שהחזון איש בשמים מקנא בילד חסידי שלמד כמה שורות תניא. הדבר נודע לליטאים ועורר את זעמם, ורבים כתבו על כך לרבי והתלוננו על החסיד. הרבי הזכיר את כל הסיפור בהתוועדות (ואף אמר שהדואר התעשר מרוב המכתבים שנשלחו אליו) ואמר שדברי החסיד אמת, כי הרי כתוב שכל צדיק "נכווה מחופתו של חברו". (בהמשך ההתוועדות (לפי השמועה) הראה הרבי איך דיוק לשון אחד של אדמור הזקן, מתרץ 17 צ"ע של הגר"א).

בספר [[משבחי רבי]]{{הערת שוליים|משבחי רבי, עמ' 126.}} מובאת עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר [[הרבי]] אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] והרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]], אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - ענה [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}.

הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' - תולדותיהם והליכותיהם של מ"ז מגדולי ישראל - ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] העיר:{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז.}} "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. וע"פ מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זל"ז, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להשמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, וד"ל ברמיזה".

על ספרו של [[חסיד חב"ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] "[[טהרת המים]]", כתב החזו"א את הסכמתו, ואף התבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה.}}.

[[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה של החזון איש לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]
בשנת [[תש"ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב"ד [[אחי תמימים תל אביב]].

===קו התאריך===
בימי [[מלחמת העולם השניה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערת שוליים|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצי'ק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ"א אגרת ח'ס"ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב"ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר ל[[ספירת העומר]] - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ"ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.

=== עם הגרא"ח נאה ===
[[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה"חזון איש"]]
בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.

למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: "כבוד ידיד נפשי שליט"א", ור' חיים נאה כתב לו "לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש"

=== חזית דתית ===
כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד"ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!"<ref> [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 הרבי תמה: "כנסת זו 'השקפה'?!"] {{אינפו}} </ref>.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|קרליץ אברהם ישעיה]]

יעקב גלינסקי

2016-07-26T09:08:19Z

דגל התורה:

[[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גלינסקי]]
הרב '''יעקב גלינסקי''', ([[ט' טבת]] [[תרפ"א]] - [[כ"ב שבט]] [[תשע"ד]]) [[ראש ישיבה]] ודרשן ברוח [[תורת המוסר]], זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]] ולקבל הדרכות מפורטות כיצד להתנהג עם ילדי העולים במסגרת עבודתו החינוכית.

==תולדות חיים==
הרב גלינסקי נולד ב[[ט' טבת]] [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] קריניק שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבה]] בעיירת הולדתו, ובשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' ב[[ביאליסטוק]]. בזמן לימודיו בישיבה ערך לעצמו תרגילים ל[[מסירות הגוף|שבירת מידות רעות]], כפי שהנהיג ה'סבא מנובהרדוק' תרגילים לפי חודשי השנה. לימים אמר כי תרגילים אלו נתנו לו את הכוח להתמודד מול המשטר הסובייטי.

=== בברית המועצות ===
ב[[מלחמת העולם השניה]], בשנת [[תש"א]] ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק ל[[ליטא]], אך זמן קצר אחר כך נאצלו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות ב[[סיביר]], מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. בסיביר הוחרמו מהם ה[[תפילין]] וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר [[חז"ל]] "כל המאריך ב[[ה' אחד (קריאת שמע)|אחד]] מאריכים לו ימיו ושנותיו".

כעבור שנתיים שוחרר מה[[מחנה עבודה|מחנות]] ועבר ל[[קזחסטאן]], שם נפגש עם ר' אייזיק רוט - ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח [[תלמוד תורה]] מחתרתי ל[[יהודי]] המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה.

אחרי המלחמה [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' חיים בנימין ברוד,(נפטרה תמוז תשע"ו) . והיה שותף להצלת הרב מטשעבין מ[[רוסיה]].

=== בארץ ישראל ===
כעבור זמן יצא מ[[רוסיה]] ושהה במחנות העקורים ב[[גרמניה]], ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ והתיישב ב[[בני ברק]].

בשנת [[תשי"ג]] פקד עליו רבו, הרב אלחנן פרלמוטר, לקבל על עצמו לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשות]] ישיבת [[חדרה]] ו[[ראש העין]] לעולים, כשבמקביל הסתובב במעברות וחיזק את משפחות העולים לשמור על חיי תורה ומצוות. בהמשך הקים רשת [[כולל]]ים, וייסד קרנות [[צדקה]] וחסד.

באמצע [[חודש שבט]] [[תשע"ד]] אושפז בב[[בית הרפואה]] "מעייני הישועה" ב[[בני ברק]] כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי [[כ"ב שבט]] נפטר בגיל 93.

== אצל הרבי ==
בשל תפקידיו הרבים והעול הכספי שהיה בהחזקת הכוללים וקרנות החסד שהקים נאלץ לנסוע רבות לחוץ לארץ למטרת גיוס כספים. באחת מנסיעותיו (בשנת [[תש"ל]]) זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ארוכה אצל [[הרבי]], אך מעולם לא גילה מה היה ביחידות, פרט לכך שהרבי נתן לו הוראות מדויקות כיצד לנהוג עם ילדי העולים בישיבה ובמעברות.

== ספריו ==
הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על [[חמשה חומשי תורה]], [[הגדה של פסח]], [[ימים נוראים]] ו[[מגילת אסתר]].

== משפחתו ==

לרב גלינסקי שלוש-עשרה ילדים, מהם זכה לראות כ-400 צאצאים. בנו הרב משה גלינסקי מ[[חיפה]] נמנה על [[חסיד]]י [[חב"ד]]. מנכדיו נמנה על [[אנ"ש]] גם ר' שמואל נחמיה גלינסקי ([[נחלת הר חב"ד]]). חתנו הבכור של הרב גלינסקי הוא הרב [[חיים ברמן]] מ[[ישיבת פוניבז']], שלמד בצעירותו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. כמו כן גיסיו, אחי וגיסי רעייתו, הינם חסידי חב"ד: ר' [[ישראל ברוד]] מ[[כפר חב"ד]], ר' [[יחזקאל ברוד]] מ[[קראון הייטס]], ר' [[יעקב לפקיבקר]] ור' [[זלמן לייב אסטולין]] מ[[בני ברק]].

== לקריאה נוספת ==
* חיים גלינסקי, '''הסבא מגיד מישרים''', ל' בשבט תשע"ד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1544.

[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]

זלמן גופין

2016-07-10T00:07:10Z

דגל התורה:

[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן גופין]]
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (נקרא בקיצור '''ר' זלמן'''; [[י"ט אלול]] [[תש"ה]]) הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של [[קעמפ גן ישראל]] ב[[ארץ הקודש]]. מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.

==תולדות חיים==
הרב גופין נולד לר' [[ישעיה גופין]] וגנעשא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השניה]] ב[[י"ט אלול]] [[תש"ה]].

בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מרוסיה דרך גבול פולין למחנה פליטים בצרפת ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן. לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] רבי [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] אצל הרבי, שם שהה בשנת [[תשכ"ו]]. בתקופה זו היה חבר הצוות שעסק בכתיבת [[תורת הרבי]].

לאחר חזרתו לישראל התחתן עם רבקה למשפחת ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]]. לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ"ה]] מונה למשפיע הראשי בישיבה. משנת [[תש"ע]] הוא משפיע ב"מרכז [[ מעייני ישראל]]" בירושלים.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכח הסברתו ב[[תורת החסידות]]. [[התוועדויות|התוועדויותיו]] מאופיינות בדרישה ותביעה לעסוק ב[[עבודת ה']].

== ספריו ==
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] (משפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) ויוצאים לאור על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש|קה"ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "[[מעיינותיך]]" ובקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בשנת [[תשע"א]]
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]]. חלק ג מ"אשרי" עד קריאת שמע יצא לאור בשנת [[תשע"א]]. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפלה יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]
*'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע"א]].
*'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע"ד]].
*'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי הבר מצווה יצא לאור תשע"ד.
* וידעת היום - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו

== משפחתו ==
;אחיו
*הרב יוסף גופין - [[שליח]] [[הרבי]] בקונטיקט.
*הרב גבריאל גופין - [[קראון הייטס]].

;אחיותיו
*מרת הינדה (אשת הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]]), [[תל אביב]].
*מרת זילברשטרום (אשת הרב [[אליהו זילברשטרום]]), [[ירושלים]].
*מרת בתיה טננבוים ז"ל (אשת יבלחט"א הרב [[מנחם מענדל טננבוים]]), ירושלים.
*מרת בוקיעט, ארצות הברית.
*מרת שפלטר (אשת הרב [[שלום שפלטר]]), ניו גרזי.

;בניו
*הרב [[שמעון גופין]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ההוצאה לאור של שיעורי אביו - 'שיעורים בחסידות'.
*הרב שלום דובער גופין, שליח הרבי לעיר לוגנסק בעבר כיום ב[[כפר חב"ד]].
*הרב שמוליק גופין - שליח הרבי במיאמי פלורידה.
*הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל.
*הרב ישעיהו גופין, מנכ"ל ויו"ר מפעל 'וילפלסט', מתגורר בכפר חב"ד.
*הרב אהרן גופין, מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קרית שמואל]] ושליח בסביוני ים.

;חתניו
*הרב שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]].
*הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים.
*הרב חיים זקס, '[[נושא ונותן]]' בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.
* הרב שלום אדרי.

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 [[נשמה]] יתירה בשבת]''' {{שמע}} {{COL}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}

{{מיון רגיל: גופין זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:חוזרים]]

זלמן גופין

2016-05-19T12:08:06Z

דגל התורה:

[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן גופין]]
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (נקרא בקיצור '''ר' זלמן'''; [[י"ט אלול]] [[תש"ה]]) הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של קעמפ גן ישראל ב[[ארץ הקודש]]. מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.

==תולדות חיים==
הרב גופין נולד לר' [[ישעיה גופין]] וגנעשא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השניה]] ב[[י"ט אלול]] [[תש"ה]].

בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מרוסיה דרך גבול פולין למחנה פליטים בצרפת ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן. לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] רבי [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] אצל הרבי, שם שהה בשנת [[תשכ"ו]]. בתקופה זו היה חבר הצוות שעסק בכתיבת תורת הרבי.

לאחר חזרתו לישראל התחתן עם רבקה למשפחת ברגמן (קרובי משפחה של הרב מאיר צבי ברגמן ראש ישיבת הרשב"י בבני ברק) מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]]. לאחר פטירת הרב פוטרפס בשנת [[תשנ"ה]] מונה למשפיע הראשי בישיבה. משנת [[תש"ע]] הוא משפיע ב"מרכז [[ מעייני ישראל]]" בירושלים.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכח הסברתו ב[[תורת החסידות]]. [[התוועדויות|התוועדויותיו]] מאופיינות בדרישה ותביעה לעסוק ב[[עבודת ה']].

== ספריו ==
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] (משפיע בישיבת [[תות"ל לוד]]) ויוצאים לאור על ידי [[סניף קה"ת ארץ הקודש|קה"ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "[[מעיינותיך]]" ובקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בשנת [[תשע"א]]
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]]. חלק ג מ"אשרי" עד קריאת שמע יצא לאור בשנת [[תשע"א]]. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפלה יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]
*'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע"א]].
*'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע"ד]].
*'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי הבר מצווה יצא לאור תשע"ד.
* וידעת היום - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו

== משפחתו ==
;אחיו
*הרב יוסף גופין - [[שליח]] [[הרבי]] בקונטיקט.
*הרב גבריאל גופין - [[קראון הייטס]].

;אחיותיו
*מרת הינדה (אשת הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]]), [[תל אביב]].
*מרת זילברשטרום (אשת הרב [[אליהו זילברשטרום]]), [[ירושלים]].
*מרת בתיה טננבוים (אשת הרב מענדל טננבוים), ירושלים.
*מרת בוקעט, ארצות הברית.
*מרת שפלטר (אשת הרב [[שלום שפלטר]]), ניו גרזי.

;בניו
*הרב [[שמעון גופין]], משפיע בישיבת תומכי תמימים לוד ומנהל מכון ההוצאה לאור של שיעורי אביו - 'שיעורים בחסידות'.
*הרב שלום גופין, שליח הרבי לעיר לוגנסק בעבר כיום מתגורר בכפר חב"ד.
*הרב שמוליק גופין - שליח במיאמי פלורידה.
*הרב יעקב נחום גופין - נחלת הר חב"ד.
*הרב לוי יצחק גופין - שליח ברמת אפעל.
*הרב ישעיהו גופין, מנכ"ל ויו"ר מפעל 'וילפלסט', מתגורר בכפר חב"ד.
*הרב אהרן גופין, מנהל תיכון 'בית חיה' חב"ד ב[[קרית שמואל]] ושליח בסביוני ים.

;חתניו
*הרב שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]].
*הרב כתריאל שם-טוב - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים.
*הרב חיים זקס, '[[נושא ונותן]]' בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.
* הרב שלום אדרי.

== קישורים חיצונים ==
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת]''' {{שמע}} {{COL}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}

{{מיון רגיל: גופין זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:חוזרים]]

משתמש:דגל התורה

2016-05-19T12:01:41Z

דגל התורה: יצירת דף עם התוכן " כולנו. נלחמים בגזירת הגיוס ! !"

כולנו. נלחמים בגזירת הגיוס ! !

אהרן יהודה לייב שטיינמן

2016-05-19T11:57:57Z

דגל התורה: זה לא כתבה בעיתון

{{דמות
|שם=אהרן יהודה לייב שטיינמן
|כינוי=הרב שטיינמן
|תמונה=[[קובץ:שטיינמן.jpg|250px]]
|תיאור= הרב שטיינמן
|תאריך לידה=[[תרע"ד]]
|מקום לידה= בריסק
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים= מנהיג דגל התורה
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= אילת השחר
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון רבי '''אהרן יהודה לייב שטיינמן''' יושב ראש מועצת דגל התורה, וראשי ישיבות אורחות תורה וגאון יעקב.

נולד ב[[י"ד חשוון ]][[תרע"ד]], בעיר בריסק לאביו רבי נח צבי. לפני שנות [[השואה]] נמלט ל[[שווייץ]] שם שימש כר"מ בישיבת היכל אליהו.

בשנת [[תש"ו]] עלה לארץ ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן מונה על ידי ה[[חזון איש]] לראש ישיבה בכפר סבא.

הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".

מכהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של [[יד לאחים]]. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] הוא חסיד חב"ד.

בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר בגנות [[הרבי|נשיא ישראל ומנהיגו]].{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839]}}.

בשנות [[תש"ס]] נסע פעמיים לחו"ל יחד עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]] למסע תרומות.

ב[[אלול]] [[תשס"ט]] נפגש עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], שהזמינו לחתונת בנו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48631 חב"ד אינפו].}}.

בכ"ד [[טבת]] [[תש"ע]] חתם יחד עם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אתר לדעת]}}

בשנת [[תש"ע]] נפגש עם הרב[[ יואל כהן]].{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 שטורעם]}} רבי יואל העניק לו את הספר [[חסידות מבוארת]]. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן על פגישתו עם מי שידוע כחוזר של הרבי.

ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לר' [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|שטיינמן יהודה לייב]]