https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A8חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T05:18:29Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=722772מרוקו2024-11-29T04:45:47Z<p>דביר: /* מנהל מוסדות חב"ד במרוקו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה (בת הרב [[שלום דוכמן]] מנהל כולל חב"ד). <br />
<br />
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
===התחלת השליחות במקנס=== <br />
הרב ליפסקר ייסד ישיבה בעיר שליחות מקנס ובו בזמן פתח בפעילות רב-תחומית בקרב הקהילה היהודית במקנס. בחודשים הבאים הפעילות הלכה וגדלה, התחזקה והתבססה, ובינתיים הרבי עשה רבות כדי לשלוח עוד שלוחים למרוקו ולהרחיב את הפעילות{{הערה|תכתב זאת - זכרונות הרב ליפסקר, תולדות חב"ד במרוקו עמוד 21-24}}. <br />
<br />
===התחלת השליחות בקזבלנקה===<br />
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת לשליחות לאחר החתונה, כי ההוראה התקבלה מיד לאחר שהשתדך. בחודש אלול תש"י התחתן הרב מטוסוב ולאחר מאמצים קיבל את המסמכים המתאימים כדי להיכנס למרוקו ובשלהי אדר ראשון, יצא בשליחות הרבי למרוקו, והתיישב בעיר קזבלנקה בה התגוררו כמאה אלף יהודים והיא העיר הגדולה במרוקו ונחשבת למרכז הכלכלי של המדינה, ושימשה מרכז לכל יהדות מרוקו. ההתחלה היתה רצופת אתגרים. כבר בראשית הדרך, הרב מטוסוב החל בארגון פעילות חינוכית חב"דית, שראשיתה היה עם הצעירים. הרב מטוסוב אירגן שיעורי תורה לצעירים בקזבלנקה, ובמקביל פעל למען הקמת <br />
שורה ארוכה-ארוכה של מוסדות חינוך בעיירות וכפרים ברחבי מרוקו, פרוייקט נדיר וחריג בהיקפו שנעשה על פי הוראות הרבי. היו כפרים אליהם הגיע הרב מטוסוב שבהם היה כבר בית ספר יהודי, ומפאת מיעוט התלמידים או סיבות אחרות לא היה ניתן להקים בהם תלמוד תורה או ישיבה. במצב כזה הרב מטוסוב שכנע, ולעיתים נאבק בדרכים שונות, כדי שהתלמידים היהודים לא ילמדו בשבתות{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 27}}.<br />
<br />
===קשר עם רבנים=== <br />
בתחילת הדרך, יחס הרבנים וראשי הקהילות אל שלוחי הרבי לא היה דומה בכל מקום. היו מהם שקיבלו את השלוחים בזרועות פתוחות, אך אחרים נטו לחשוד כי הפעילות החב"דית תפריע למוסד הרבנות ולהנהגת הקהילה.<br />
השלוחים הראשונים הרב ליפסקר והרב מטוסוב, השכילו לפעול בדרכי נועם עם בכירי הרבנים ומנהיגי הקהילות, נהגו בהם כבוד רב, ואט אט נוצרה קשר פנימי ביניהם ברוב המקומות. תוך זמן לא רב החלו ראשי הרבנים והמקובלים של מרוקו לשלוח מכתבים אל הרבי וקיבלו מענות בענייני הלכה, קבלה והנהגה. <br />
האהבה והאחווה ששררו בין חב"ד לרבני ומנהיגי הקהילות היהודיות, תרמו רבות למהפכה האדירה שהתחוללה ברחבי המדינה על ידי שלוחי הרבי. <br />
<br />
למרות שבמבט ראשון נראה כי חסידי חב"ד ניסו להפוך את הקהילה המרוקאית ללומדי תורת הסוד והחסידות, הרי שהדבר אינו מדויק. שלוחי הרבי באו לסייע לקהילה היהודית לשמור על המסורת שלה, וגם לפתוח להם צוהר לתורת הסוד שנלמדה במרוקו בדורות קודמים. היטיב להסביר זאת השליח למרוקו, הרב שלום איידלמן: "אנחנו עוזרים לקהילה בכל דבר ודבר. הכל היה במרוקו טרם הגענו; היו מקוואות - אבל כשבאו השלוחים שכללו אותם שיהיו מודרניים ומהודרים; היו מעט ישיבות - ואנחנו הקמנו בכל עיר ועיר, וכך הלאה"{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 18-19}}<br />
<br />
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
===מנהל יחיד בהוראת הרבי===<br />
בהוראת הרבי כיהן הרב [[שלמה מטוסוב]] כמנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד במרוקו.<br />
<br />
במסגרת מוסדות אלו בערי מרוקו, פעלו שלוחים רבים לצד הרב מטוסוב ובהם: הרב [[מיכאל ליפסקר]], הרב [[ניסן פינסון]], הרב [[שלום איידלמן]], הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[עזריאל חייקין]], הרב [[סעדיה ליברוב]] ועוד. <br />
<br />
כאשר במהלך השנים היו שערערו על סמכותו כמנהל יחיד של כלל מוסדות חב"ד במרוקו, הבהיר הרבי באגרות ומענות כי הרב מטוסוב הגיע ראשון לקזבלנקה והוא הניח את יסודות הפעילות, החל את העבודה מול ה[[ג'וינט]] (דהיינו קבלת תקציבים למוסדות), ויצר קשר עם הקהילה המקומית בקזבלנקה ועם ראשי הקהילות בכפרים. ועוד הוסיף הרבי כי הרב מטוסוב צעיר יותר ועבודת השליחות בכלל ובפרט הנסיעה לכפרים (להקים מוסדות בכל מרוקו) דורשת מאמץ גדול ולכן מסביר הרבי מוכרח כי הרב מטוסוב יהיה בראש. ומכיון שאין שני מלכים בכתר אחד ואי אפשרי שבמקום אחד יהיו שני אחראים לכן הרב מטוסוב הוא המנהל והוא בראש בכל ההיבטים: מול הרבי, מול הג'וינט ומול הלשכה בפריז{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1436 עמוד 9 ותולדות חב"ד במרוקו פרק ב}}. <br />
<br />
===מנהל מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים===<br />
הרב מטוסוב, היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני.<br />
לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים.<br />
הקים מוסדות חב"דיים בלמעלה משבעים ערים עיירות וכפרים ברחבי מרוקו{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}.<br />
<br />
את המוסדות ניהל ביד רמה על פי הוראות שקיבל תדיר מהרבי. משימות רבות ביצע כמנהל ובהן:<br />
*ייסוד מוסדות חב"ד בכל רחבי מרוקו<br />
*גיוס תקציבים והזרמת תקציבים למוסדות<br />
*רכישת ושכירת מבנים <br />
*משלוח ספרי לימוד ותשמישי קדושה<br />
*הדרכה פדגוגית<br />
*קשר עם רבנים, מנהיגי קהילות ומוסדות<br />
<br />
הרבי הורה שוב ושוב לרבנים, שלוחים, מנהלי מוסדות ומקורבים לפנות בענייני מוסדות למנהל הרב מטוסוב.<br />
<br />
בתוקף היותו מנהל, שמר מכל משמר על סדר וקפדנות בכל דבר וענין. כך ניהל התכתבויות מפורטות עם כלל השלוחים ומנהלי מוסדות. ואת תמצית הדו"חות שלח לרבי ואת המענות שקיבל העביר ליעדן. וכך במשך עשרות שנים. {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] פרק ב}}.<br />
<br />
===מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות===<br />
<br />
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" {{הערה| [[חב"ד במרוקו]] עמוד 25}}.<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. <br />
<br />
===חב"ד והבבא סאלי===<br />
בארפוד נוצר הקשר בין חב"ד וה[[בבא סאלי]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==חב"ד במרוקו (ספר)==<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
*[[תוניסיה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=720549אגאדיר2024-11-13T08:31:36Z<p>דביר: /* צוות מוסדות חב"ד אגאדיר */</p>
<hr />
<div>אגאדיר - עיר ב[[מרוקו]] לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת [[תש"כ]], ועשרות תלמידים נהרגו, הרבי התייחס לכך באופן מיוחד באגרות ובהתוועדות [[פורים]] [[תש"כ]]. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
<br />
==העיר אגאדיר==<br />
אגאדיר היא עיר מרכזית תיירותית בדרום-מערב [[מרוקו]], לחופי האוקיינוס האטלנטי, בסמוך למרגלות הדרום-מערביים של הרי האטלס, העיר נחרבה ברעידת האדמה בתש"כ, ונבנתה מחדש במקום קרוב ושבה להיות מרכזית ותיירותית ובה כיום ([[תשפ"ה]]) קרוב למיליון תושבים ומהם כעשרים משפחות יהודיות בלבד.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד באגאדיר==<br />
'''[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. שליח הרבי ל[[קזבלנקה]] הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם שליח הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]]. מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב עזריאל חייקין==<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב [[עזריאל חייקין]] לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה: "לפלא ותמיהה הדבר במאוד וביותר, כי אם בעיר ואם בישראל אין מקוה... ומה שכותב שקשה לעשות שם מקוה, הנה תמהני, איך אפשר לכתוב כזה, כיון שידוע שהתורה היא נצחית ולא רק בכל זמן אלא גם בכל מקום, ובמילא גם בני ישראל באגדיר מחוייבים בכל מצוותיה, וידוע שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן, אם כן הרי פשוט שיש לעשות שם מקווה, ואין הדבר תלוי אלא באדם בר פועל שירצה לעשות בזה".<br />
לבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת, ותולדות חב"ד במרוקו ע' 182-183}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. <br />
בתחילת שנת תשי"ז כתב הרב חייקין לרבי על אפשרות להקים כיתות לימוד לתלמידות שילמדו כל היום, ולא רק שיעורי ערב, והרבי השיב בחיוב והוסיף שגם אם בתחילה יהיו קשיים הרי צריך לעשות זאת.<br />
הרב חייקין ורעייתו שרה הקימו בית רבקה עם 5 כיתות לבנות מקומיות וללא פנימיה. במקביל גב' חייקין אירגנה פעילות ושיעורי תורה לתלמידות שלא למדו בחב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 185}}.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין. <br />
לאגאדיר נשלח עוד מורה בוגר תומכי תמימים ברינואה, ושמו משה בן אבו, כיום רב שכונת גילה בירושלים.<br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
מאז הגירוש הירבה הרב [[שלמה מטוסוב] לבקר באגאדיר, ושבועיים בלבד לפני רעידת האדמה ביקר במקום{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 187}}.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר, תושבים רבים נהרגו ובהם כ-1500 יהודים. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו... לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.<br />
<br />
====הד תקשורתי====<br />
פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים: <br />
<br />
טלויזיה: ערוץ 20. רדיו: קול ישראל, רדיו מורשת, רדיו דרום, קול ברמה. עיתונים: בקהילה, יום ליום. אתרי אינטרנט: אתר מאקו, הידברות. כלי התקשורת החב"דיים: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתרי האינטרנט [[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]] ו[[שטורעם]].<br />
<br />
איש התקשורת ניסים קינן, שאחיו שכיהן כמשגיח בישיבה נהרג, סיפר בראיון בתכנית 'היום שהיה' בהגשת אמיר איבגי בערוץ 20, על מסע החיפושים המיוחד שנפתח בעקבות הממצאים בספר, בו משתתפים קינן, בני משפחות הנעדרים, עורך הספר, וצאצאי הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי מליובאוויטש במרוקו{{הערה|[https://ch10.co.il/news/391474/ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]}}.<br />
<br />
==עיר חדשה מוסדות חדשים==<br />
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ולאחר ביקורים של הרב מטוסוב באגאדיר ודיווחים שכתב לרבי, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים, ונוהלו בפועל על ידי התלמיד ברוך אלחרר בוגר ישיבת חב"ד בקזבלנקה, ובהמשך הרב מטוסוב שלח מנהלים אחרים גם הם בוגרי חב"ד קזבלנקה: התלמיד מכלוף אבוטבול והתלמיד דוד אסייג{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק כח-תקומה}}.<br />
<br />
==צוות מוסדות חב"ד אגאדיר==<br />
*מנהל מוסדות חב"ד במרוקו: הרב [[שלמה מטוסוב]]<br />
*שליח ומנהל הישיבה ובית רבקה: הרב [[עזריאל חייקין]]<br />
*שליחה ומנהלת בבית רבקה: גב' שרה חייקין<br />
*מנהל הישיבה: הת' אברהם בן שושן<br />
*מנהל הישיבה: הת' חיים אלבז<br />
*מנהל הישיבה: הת' ברוך אלחרר<br />
*מנהל הישיבה: הת' מכלוף אבוטבול<br />
*מנהל הישיבה: הת' דוד אסייג<br />
*משגיח בישיבה: הת' מסעוד קאקון<br />
*מורה בישיבה: הרב יהודה שיטרית (היה מורה בתקופת הקמת הישיבה ולאחר זמן התמנה לרבה של אגאדיר){{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 176}}.<br />
*מורה בישיבה: הרב משה בן אבו - כיום רבה של שכונת גילה ירושלים<br />
*מורה בישיבה: הרב [[עמרם מור יוסף]]<br />
*מורה בישיבה: ניסים יבגי<br />
<br />
==בית חב"ד אגאדיר==<br />
באגאדיר פועל בית חב"ד בניהולו של הרב יחיאל רווח (בן הרב שניאור זלמן רווח).<br />
<br />
בבית חב"ד מארחים תיירים לסעודות שבת ואת התפילות עושים בבית כנסת הסמוך.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אמיר איבגי מראיין את ניסים קינן בתוכנית 'היום שהיה' ערוץ 20: [https://ch10.co.il/news/391474/ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]<br />
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=720548אגאדיר2024-11-13T08:28:58Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>אגאדיר - עיר ב[[מרוקו]] לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת [[תש"כ]], ועשרות תלמידים נהרגו, הרבי התייחס לכך באופן מיוחד באגרות ובהתוועדות [[פורים]] [[תש"כ]]. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
<br />
==העיר אגאדיר==<br />
אגאדיר היא עיר מרכזית תיירותית בדרום-מערב [[מרוקו]], לחופי האוקיינוס האטלנטי, בסמוך למרגלות הדרום-מערביים של הרי האטלס, העיר נחרבה ברעידת האדמה בתש"כ, ונבנתה מחדש במקום קרוב ושבה להיות מרכזית ותיירותית ובה כיום ([[תשפ"ה]]) קרוב למיליון תושבים ומהם כעשרים משפחות יהודיות בלבד.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד באגאדיר==<br />
'''[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. שליח הרבי ל[[קזבלנקה]] הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם שליח הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]]. מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב עזריאל חייקין==<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב [[עזריאל חייקין]] לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה: "לפלא ותמיהה הדבר במאוד וביותר, כי אם בעיר ואם בישראל אין מקוה... ומה שכותב שקשה לעשות שם מקוה, הנה תמהני, איך אפשר לכתוב כזה, כיון שידוע שהתורה היא נצחית ולא רק בכל זמן אלא גם בכל מקום, ובמילא גם בני ישראל באגדיר מחוייבים בכל מצוותיה, וידוע שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן, אם כן הרי פשוט שיש לעשות שם מקווה, ואין הדבר תלוי אלא באדם בר פועל שירצה לעשות בזה".<br />
לבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת, ותולדות חב"ד במרוקו ע' 182-183}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. <br />
בתחילת שנת תשי"ז כתב הרב חייקין לרבי על אפשרות להקים כיתות לימוד לתלמידות שילמדו כל היום, ולא רק שיעורי ערב, והרבי השיב בחיוב והוסיף שגם אם בתחילה יהיו קשיים הרי צריך לעשות זאת.<br />
הרב חייקין ורעייתו שרה הקימו בית רבקה עם 5 כיתות לבנות מקומיות וללא פנימיה. במקביל גב' חייקין אירגנה פעילות ושיעורי תורה לתלמידות שלא למדו בחב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 185}}.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין. <br />
לאגאדיר נשלח עוד מורה בוגר תומכי תמימים ברינואה, ושמו משה בן אבו, כיום רב שכונת גילה בירושלים.<br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
מאז הגירוש הירבה הרב [[שלמה מטוסוב] לבקר באגאדיר, ושבועיים בלבד לפני רעידת האדמה ביקר במקום{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 187}}.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר, תושבים רבים נהרגו ובהם כ-1500 יהודים. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו... לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.<br />
<br />
====הד תקשורתי====<br />
פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים: <br />
<br />
טלויזיה: ערוץ 20. רדיו: קול ישראל, רדיו מורשת, רדיו דרום, קול ברמה. עיתונים: בקהילה, יום ליום. אתרי אינטרנט: אתר מאקו, הידברות. כלי התקשורת החב"דיים: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתרי האינטרנט [[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]] ו[[שטורעם]].<br />
<br />
איש התקשורת ניסים קינן, שאחיו שכיהן כמשגיח בישיבה נהרג, סיפר בראיון בתכנית 'היום שהיה' בהגשת אמיר איבגי בערוץ 20, על מסע החיפושים המיוחד שנפתח בעקבות הממצאים בספר, בו משתתפים קינן, בני משפחות הנעדרים, עורך הספר, וצאצאי הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי מליובאוויטש במרוקו{{הערה|[https://ch10.co.il/news/391474/ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]}}.<br />
<br />
==עיר חדשה מוסדות חדשים==<br />
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ולאחר ביקורים של הרב מטוסוב באגאדיר ודיווחים שכתב לרבי, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים, ונוהלו בפועל על ידי התלמיד ברוך אלחרר בוגר ישיבת חב"ד בקזבלנקה, ובהמשך הרב מטוסוב שלח מנהלים אחרים גם הם בוגרי חב"ד קזבלנקה: התלמיד מכלוף אבוטבול והתלמיד דוד אסייג{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק כח-תקומה}}.<br />
<br />
==צוות מוסדות חב"ד אגאדיר==<br />
*מנהל מוסדות חב"ד במרוקו: הרב [[שלמה מטוסוב]]<br />
*שליח ומנהל הישיבה ובית רבקה: הרב [[עזריאל חייקין]]<br />
*שליחה ומנהלת בבית רבקה: גב' שרה חייקין<br />
*מנהל הישיבה: הת' אברהם בן שושן<br />
*מנהל הישיבה: הת' חיים אלבז<br />
*משגיח בישיבה: הת' מסעוד קאקון<br />
*מורה בישיבה: הרב יהודה שיטרית (היה מורה בתקופת הקמת הישיבה ולאחר זמן התמנה לרבה של אגאדיר){{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 176}}.<br />
*מורה בישיבה: הרב [[עמרם מור יוסף]]<br />
*מורה בישיבה: ניסים יבגי <br />
<br />
==בית חב"ד אגאדיר==<br />
באגאדיר פועל בית חב"ד בניהולו של הרב יחיאל רווח (בן הרב שניאור זלמן רווח).<br />
<br />
בבית חב"ד מארחים תיירים לסעודות שבת ואת התפילות עושים בבית כנסת הסמוך.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אמיר איבגי מראיין את ניסים קינן בתוכנית 'היום שהיה' ערוץ 20: [https://ch10.co.il/news/391474/ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]<br />
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=720531אגאדיר2024-11-13T05:01:55Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>אגאדיר - עיר ב[[מרוקו]] לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ, ועשרות תלמידים נהרגו, הרבי התייחס לכך באופן מיוחד באגרות ובהתוועדות פורים תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
<br />
==העיר אגאדיר==<br />
אגאדיר היא עיר מרכזית תיירותית בדרום-מערב מרוקו, לחופי האוקיינוס האטלנטי, בסמוך למרגלות הדרום-מערביים של הרי האטלס, העיר נחרבה ברעידת האדמה בתש"כ, ונבנתה מחדש במקום קרוב ושבה להיות מרכזית ותיירותית ובה כיום (תשפ"ה) קרוב למיליון תושבים ומהם כעשרים משפחות יהודיות בלבד.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד באגאדיר==<br />
'''[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרורו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]]. מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב עזריאל חייקין==<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב [[עזריאל חייקין]] לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. <br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין. כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר, תושבים רבים נהרגו ובהם כ-1500 יהודים. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו... לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.<br />
<br />
====הד תקשורתי====<br />
פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים: <br />
<br />
טלויזיה: ערוץ 20. רדיו: קול ישראל, רדיו מורשת, רדיו דרום, קול ברמה. עיתונים: בקהילה, יום ליום. אתרי אינטרנט: אתר מאקו, הידברות. כלי התקשורת החב"דיים: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתרי האינטרנט [[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]] ו[[שטורעם]].<br />
<br />
איש התקשורת ניסים קינן, שאחיו שכיהן כמשגיח בישיבה נהרג, סיפר בראיון בתכנית 'היום שהיה' בהגשת אמיר איבגי בערוץ 20, על מסע החיפושים המיוחד שנפתח בעקבות הממצאים בספר, בו משתתפים קינן, בני משפחות הנעדרים, עורך הספר, וצאצאי הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי מליובאוויטש במרוקו{{הערה|[https://ch10.co.il/news/391474/ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]}}.<br />
<br />
==עיר חדשה מוסדות חדשים==<br />
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ושם הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
==צוות מוסדות חב"ד אגאדיר==<br />
*מנהל מוסדות חב"ד במרוקו: הרב [[שלמה מטוסוב]]<br />
*שליח ומנהל הישיבה ובית רבקה: הרב [[עזריאל חייקין]]<br />
*שליחה ומנהלת בבית רבקה: גב' שרה חייקין<br />
*מנהל הישיבה: הת' אברהם בן שושן<br />
*מנהל הישיבה: הת' חיים אלבז<br />
*משגיח בישיבה: הת' מסעוד קאקון<br />
*מורה בישיבה: הרב [[עמרם מור יוסף]] <br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אמיר איבגי מראיין את ניסים קינן בתוכנית 'היום שהיה' ערוץ 20: [https://ch10.co.il/news/391474/ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]<br />
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=720528אגאדיר2024-11-13T04:43:16Z<p>דביר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>אגאדיר - עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד באגאדיר==<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
'''[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרורו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]].<br />
<br />
מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב עזריאל חייקין לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. <br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו...<br />
<br />
לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.<br />
<br />
====הד תקשורתי====<br />
פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים: <br />
<br />
טלויזיה: ערוץ 20. רדיו: קול ישראל, רדיו מורשת, רדיו דרום, קול ברמה. עיתונים: בקהילה, יום ליום. אתרי אינטרנט: אתר מאקו, הידברות. כלי התקשורת החב"דיים: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתרי האינטרנט [[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]] ו[[שטורעם]].<br />
<br />
איש התקשורת ניסים קינן, שאחיו שכיהן כמשגיח בישיבה נהרג, סיפר בראיון בתכנית 'היום שהיה' בהגשת אמיר איבגי בערוץ 20, על מסע החיפושים המיוחד שנפתח בעקבות הממצאים בספר, בו משתתפים קינן, בני משפחות הנעדרים, עורך הספר, וצאצאי הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי מליובאוויטש במרוקו{{הערה|[https://ch10.co.il/news/391474/ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]}}.<br />
<br />
==עיר חדשה מוסדות חדשים==<br />
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ושם הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*אמיר איבגי מראיין את ניסים קינן בתוכנית 'היום שהיה' ערוץ 20: [https://ch10.co.il/news/391474/ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]<br />
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=720527אגאדיר2024-11-13T04:42:00Z<p>דביר: /* נעדרי אגאדיר */</p>
<hr />
<div>אגאדיר - עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד באגאדיר==<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
'''[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרורו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]].<br />
<br />
מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב עזריאל חייקין לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. <br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו...<br />
<br />
לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.<br />
<br />
====הד תקשורתי====<br />
פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים: <br />
<br />
טלויזיה: ערוץ 20. רדיו: קול ישראל, רדיו מורשת, רדיו דרום, קול ברמה. עיתונים: בקהילה, יום ליום. אתרי אינטרנט: אתר מאקו, הידברות. כלי התקשורת החב"דיים: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתרי האינטרנט [[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]] ו[[שטורעם]].<br />
<br />
איש התקשורת ניסים קינן, שאחיו שכיהן כמשגיח בישיבה נהרג, סיפר בראיון בתכנית 'היום שהיה' בהגשת אמיר איבגי בערוץ 20, על מסע החיפושים המיוחד שנפתח בעקבות הממצאים בספר, בו משתתפים קינן, בני משפחות הנעדרים, עורך הספר, וצאצאי הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי מליובאוויטש במרוקו{{הערה|[https://ch10.co.il/news/391474/ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]}}.<br />
<br />
==עיר חדשה מוסדות חדשים==<br />
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ושם הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=720522משתמש:דביר2024-11-13T04:34:57Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>★ ערכים משתפרים ★<br />
<br />
*'''◀[[ניסן פינסון]]▷'''<br />
*'''◀[[יהדות מרוקו]]▷'''<br />
*'''◀[[תוניסיה]]▷'''<br />
*'''◀[[אגאדיר]]▷'''<br />
*'''◀[[עזריאל חייקין]]▷'''</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=720521משתמש:דביר2024-11-13T04:34:37Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>★ ערכים משתפרים ★<br />
<br />
'''◀[[ניסן פינסון]]▷'''<br />
'''◀[[יהדות מרוקו]]▷'''<br />
'''◀[[תוניסיה]]▷'''<br />
'''◀[[אגאדיר]]▷'''<br />
'''◀[[עזריאל חייקין]]▷'''</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=720507אגאדיר2024-11-12T22:56:23Z<p>דביר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>אגאדיר - עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד באגאדיר==<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
'''[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרורו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]].<br />
<br />
מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב עזריאל חייקין לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. <br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו...<br />
<br />
לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.<br />
<br />
==עיר חדשה מוסדות חדשים==<br />
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ושם הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=720506אגאדיר2024-11-12T22:56:09Z<p>דביר: /* עיר חדשה מוסדות חדשים */</p>
<hr />
<div>אגאדיר - עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד באגאדיר==<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
'''[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרורו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]].<br />
<br />
מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב עזריאל חייקין לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. <br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו...<br />
<br />
לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.<br />
<br />
==עיר חדשה מוסדות חדשים==<br />
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ושם הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=720505אגאדיר2024-11-12T22:54:22Z<p>דביר: /* ישיבת חב"ד באגאדיר */</p>
<hr />
<div>אגאדיר - עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד באגאדיר==<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
'''[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרורו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]].<br />
<br />
מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב עזריאל חייקין לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. <br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו...<br />
<br />
לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.<br />
<br />
==עיר חדשה מוסדות חדשים==<br />
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ושם הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=720504אגאדיר2024-11-12T22:53:43Z<p>דביר: יצירת דף עם התוכן "אגאדיר - עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. ישיבת חב"ד באגאדיר נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים. ==ישיבת חב"..."</p>
<hr />
<div>אגאדיר - עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.<br />
<br />
==ישיבת חב"ד באגאדיר==<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
'''ישיבת חב"ד ב[[אגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרורו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]].<br />
<br />
מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==<br />
<br />
בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב עזריאל חייקין לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. <br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו...<br />
<br />
לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.<br />
<br />
==עיר חדשה מוסדות חדשים==<br />
לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ושם הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה: יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=720502עזריאל חייקין2024-11-12T22:04:23Z<p>דביר: /* שליח הרבי למרוקו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חייקין תשפב.jpg|ממוזער|250px|הרב עזריאל חייקין, חנוכה תשפ"ב]]<br />
הרב '''עזריאל חייקין''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930) הינו סגן יו"ר מועצת רבני [[אירופה]] ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי ב[[מרוקו]] ו[[דנמרק]], כרב העיר [[בריסל]] וכרבה הראשי של [[אוקראינה]]. כיום תושב [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]] רב בערי [[ברית המועצות]] וב[[שבדיה]].<br />
<br />
בבחרותו מונה הרב חייקין לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br />
<br />
בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.<br />
<br />
==שליח הרבי למרוקו==<br />
===ישיבת חב"ד באגאדיר===<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|הרב חייקין עם תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
<br />
בתקופה בה הוקמה [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], בשליחות [[הרבי]] הגיע למרוקו הרב חייקין והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לראשונה ל[[אגאדיר]] לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה ב[[קזבלנקה]]. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל ה[[ג'וינט]] במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב חייקין עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והרב חייקין המשיך להרחיב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל פתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות. <br />
<br />
סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:<br />
<br />
{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו <br />
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונתו, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות.<br />
<br />
===הוראות הרבי===<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
==רב הראשי של קופנהגן==<br />
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.<br />
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]<br />
<br />
==רבה של בריסל==<br />
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.<br />
<br />
לאחר פטירתו הטראגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] עלתה סברה למנות אותו תחתיו כרב הישוב, אך לבסוף הדבר לא בא לידי פועל{{הערה|יוסף אשכנזי, 'הרב אשכנזי'.}}.<br />
<br />
הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תנש"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br />
<br />
בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].<br />
<br />
ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==מחזק האמונה במשיח==<br />
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע' 15}}.<br />
<br />
לרב חייקין שלושה ילדים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}{{קישור שבור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חייקין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=720501עזריאל חייקין2024-11-12T22:02:39Z<p>דביר: /* שליח הרבי למרוקו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חייקין תשפב.jpg|ממוזער|250px|הרב עזריאל חייקין, חנוכה תשפ"ב]]<br />
הרב '''עזריאל חייקין''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930) הינו סגן יו"ר מועצת רבני [[אירופה]] ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי ב[[מרוקו]] ו[[דנמרק]], כרב העיר [[בריסל]] וכרבה הראשי של [[אוקראינה]]. כיום תושב [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]] רב בערי [[ברית המועצות]] וב[[שבדיה]].<br />
<br />
בבחרותו מונה הרב חייקין לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br />
<br />
בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.<br />
<br />
==שליח הרבי למרוקו==<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|הרב חייקין עם תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
<br />
בתקופה בה הוקמה [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], בשליחות [[הרבי]] הגיע למרוקו הרב חייקין והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לראשונה ל[[אגאדיר]] לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה ב[[קזבלנקה]]. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל ה[[ג'וינט]] במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב חייקין עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והרב חייקין המשיך להרחיב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל פתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות. <br />
<br />
סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:<br />
<br />
{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו <br />
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}. <br />
<br />
===מקווה מהודר===<br />
לפני חתונתו, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.<br />
<br />
הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
===בית רבקה===<br />
הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות.<br />
<br />
===הוראות הרבי===<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
==רב הראשי של קופנהגן==<br />
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.<br />
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]<br />
<br />
==רבה של בריסל==<br />
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.<br />
<br />
לאחר פטירתו הטראגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] עלתה סברה למנות אותו תחתיו כרב הישוב, אך לבסוף הדבר לא בא לידי פועל{{הערה|יוסף אשכנזי, 'הרב אשכנזי'.}}.<br />
<br />
הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תנש"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br />
<br />
בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].<br />
<br />
ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==מחזק האמונה במשיח==<br />
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע' 15}}.<br />
<br />
לרב חייקין שלושה ילדים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}{{קישור שבור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חייקין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=720441עזריאל חייקין2024-11-12T09:56:36Z<p>דביר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חייקין תשפב.jpg|ממוזער|250px|הרב עזריאל חייקין, חנוכה תשפ"ב]]<br />
הרב '''עזריאל חייקין''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930) הינו סגן יו"ר מועצת רבני [[אירופה]] ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי ב[[מרוקו]] ו[[דנמרק]], כרב העיר [[בריסל]] וכרבה הראשי של [[אוקראינה]]. כיום תושב [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]] רב בערי ברית המועצות ובשבדיה.<br />
<br />
בבחרותו מונה הרב חייקין לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br />
<br />
בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.<br />
<br />
==שליח הרבי למרוקו==<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|הרב חייקין עם תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
<br />
בתקופה בה הוקמה ישיבת חב"ד באגאדיר, בהוראת הרבי הגיע למרוקו השליח התמים עזריאל חייקין והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לראשונה לאגאדיר לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב חייקין עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל הרב חייקין פתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות. סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:<br />
<br />
{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו <br />
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}. <br />
<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
==רב הראשי של קופנהגן==<br />
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.<br />
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]<br />
<br />
==רבה של בריסל==<br />
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.<br />
<br />
לאחר פטירתו הטראגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] עלתה סברה למנות אותו תחתיו כרב הישוב, אך לבסוף הדבר לא בא לידי פועל{{הערה|יוסף אשכנזי, 'הרב אשכנזי'.}}.<br />
<br />
הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תנש"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br />
<br />
בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].<br />
<br />
ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==מחזק האמונה במשיח==<br />
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע' 15}}.<br />
<br />
לרב חייקין שלושה ילדים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}{{קישור שבור}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חייקין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=720440עזריאל חייקין2024-11-12T09:55:12Z<p>דביר: /* שליח הרבי למרוקו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חייקין תשפב.jpg|ממוזער|250px|הרב עזריאל חייקין, חנוכה תשפ"ב]]<br />
הרב '''עזריאל חייקין''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930) הינו סגן יו"ר מועצת רבני [[אירופה]] ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי ב[[מרוקו]] ו[[דנמרק]], כרב העיר [[בריסל]] וכרבה הראשי של [[אוקראינה]]. כיום תושב [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]] רב בערי ברית המועצות ובשבדיה.<br />
<br />
בבחרותו מונה הרב חייקין לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br />
<br />
בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.<br />
<br />
==שליח הרבי למרוקו==<br />
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|הרב חייקין עם תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
<br />
בתקופה בה הוקמה ישיבת חב"ד באגאדיר, בהוראת הרבי הגיע למרוקו השליח התמים עזריאל חייקין והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לראשונה לאגאדיר לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב חייקין עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל הרב חייקין פתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות. סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:<br />
<br />
{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו <br />
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}. <br />
<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
==רב הראשי של קופנהגן==<br />
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.<br />
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]<br />
<br />
==רבה של בריסל==<br />
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.<br />
<br />
לאחר פטירתו הטראגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] עלתה סברה למנות אותו תחתיו כרב הישוב, אך לבסוף הדבר לא בא לידי פועל{{הערה|יוסף אשכנזי, 'הרב אשכנזי'.}}.<br />
<br />
הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תנש"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br />
<br />
בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].<br />
<br />
ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==מחזק האמונה במשיח==<br />
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע' 15}}.<br />
<br />
לרב חייקין שלושה ילדים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חייקין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=720439עזריאל חייקין2024-11-12T09:52:14Z<p>דביר: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חייקין תשפב.jpg|ממוזער|250px|הרב עזריאל חייקין, חנוכה תשפ"ב]]<br />
הרב '''עזריאל חייקין''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930) הינו סגן יו"ר מועצת רבני [[אירופה]] ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי ב[[מרוקו]] ו[[דנמרק]], כרב העיר [[בריסל]] וכרבה הראשי של [[אוקראינה]]. כיום תושב [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]] רב בערי ברית המועצות ובשבדיה.<br />
<br />
בבחרותו מונה הרב חייקין לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת תומכי תמימים המקומית.<br />
<br />
בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.<br />
<br />
==שליח הרבי למרוקו==<br />
<br />
באייר שנת [[תשט"ו]] נסע ב[[שליחות]] הרבי ל[[מרוקו]] ועמד בראש [[ישיבת חב"ד באגאדיר]]. ובשידוך הרב [[בנימין גרודצקי]] נשא את בתו של השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
באדר שנת [[תשי"ח]] נחשד על ידי שלטונות מרוקו ב[[ציונות]] (מכיון שלמדו בבתי הספר שתחתיו עברית) וגורש ל[[צרפת]].<br />
<br />
<br />
==רב הראשי של קופנהגן==<br />
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.<br />
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]<br />
<br />
==רבה של בריסל==<br />
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.<br />
<br />
לאחר פטירתו הטראגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] עלתה סברה למנות אותו תחתיו כרב הישוב, אך לבסוף הדבר לא בא לידי פועל{{הערה|יוסף אשכנזי, 'הרב אשכנזי'.}}.<br />
<br />
הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תנש"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br />
<br />
בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].<br />
<br />
ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
==מחזק האמונה במשיח==<br />
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע' 15}}.<br />
<br />
לרב חייקין שלושה ילדים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חייקין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=720438עזריאל חייקין2024-11-12T09:23:28Z<p>דביר: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חייקין תשפב.jpg|ממוזער|250px|הרב עזריאל חייקין, חנוכה תשפ"ב]]<br />
הרב '''עזריאל חייקין''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930) הינו סגן יו"ר מועצת רבני [[אירופה]] ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי ב[[מרוקו]] ו[[דנמרק]], כרב העיר [[בריסל]] וכרבה הראשי של [[אוקראינה]]. כיום תושב [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]].<br />
<br />
בבחרותו מונה לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת חב"ד בעיר.<br />
<br />
בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.<br />
<br />
באייר שנת [[תשט"ו]] נסע ב[[שליחות]] הרבי ל[[מרוקו]] ועמד בראש [[ישיבת חב"ד באגאדיר]]. ובשידוך הרב [[בנימין גרודצקי]] נשא את בתו של השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
באדר שנת [[תשי"ח]] נחשד על ידי שלטונות מרוקו ב[[ציונות]] (מכיון שלמדו בבתי הספר שתחתיו עברית) וגורש ל[[צרפת]].<br />
<br />
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.<br />
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.<br />
<br />
לאחר פטירתו הטראגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] עלתה סברה למנות אותו תחתיו כרב הישוב, אך לבסוף הדבר לא בא לידי פועל{{הערה|יוסף אשכנזי, 'הרב אשכנזי'.}}.<br />
<br />
הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תנש"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br />
<br />
בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].<br />
<br />
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע' 15}}.<br />
<br />
ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
לרב חייקין שלושה ילדים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת חייקין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8&diff=720435ישיבת חב"ד אגאדיר2024-11-12T06:17:46Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]<br />
'''ישיבת חב"ד ב[[אגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.<br />
<br />
==הקמה==<br />
בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרורו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה.<br />
<br />
השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]].<br />
<br />
בשלבי ההקמה היו קשיים, אך לאחר זמן קצר הרב יצחק חזן רבה של אגאדיר החל לארגן את הקהילה המקומית לסייע לישיבה, והחלה תקופת שגשוג כפי שמסופר בספר תולדות [[חב"ד במרוקו]]: <br />
{{ציטוטון|הישיבה קמה ופרחה ומעגל הלומדים גדל במהירות. התלמידים שהגיעו מאגאדיר ומכפרי הסביבה למדו בישיבה, ואלו שהגיעו מהכפרים נהנו מתנאי פנימייה מלאים, לכן נדרשה היערכות מיוחדת להשגת מקום, אוכל וגם בגדים, כי בכפרים שררה עניות והיו תלמידים שהיה צורך לדאוג להם לבגדים וציוד אישי אחר}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמודים 175-177}}.<br />
<br />
מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:<br />
<br />
{{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.<br />
<br />
חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.<br />
<br />
כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.<br />
<br />
==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==<br />
<br />
בתקופה בה הוקמה הישיבה, בהוראת הרבי הגיע למרוקו השליח התמים [[עזריאל חייקין]] והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לראשונה לאגאדיר לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.<br />
<br />
בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים {{הערה|ובמקביל נפתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות}}. סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:<br />
<br />
{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו <br />
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}. <br />
<br />
בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:<br />
<br />
{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות <br />
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}. <br />
<br />
===גירוש=== <br />
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.<br />
<br />
כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.<br />
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו. <br />
<br />
אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:<br />
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.<br />
<br />
התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.<br />
<br />
כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.<br />
<br />
==רעידת האדמה==<br />
בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. <br />
<br />
באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות. <br />
<br />
רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. <br />
<br />
===איתור וחילוץ===<br />
לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.<br />
נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו...<br />
<br />
לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.<br />
<br />
כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".<br />
<br />
החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו ל[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]], שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.<br />
<br />
===התייחסות הרבי לרעידת האדמה===<br />
<br />
בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של [[מרוקו]], הרב שאול דאנאן:<br />
<br />
{{ציטוטון|ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן}}{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב הרבי] {{בית משיח}}}}<br />
<br />
מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:<br />
<br />
{{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:<br />
ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}<br />
<br />
<br />
במכתב ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ"ל הסתדרות המורים בישראל, כתב הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור}}.<br />
<br />
===[[זלדה]] רוצה לאמץ ילד===<br />
המשוררת [[זלדה]] שניאורסאהן־מישקובסקי, בת דודתו של הרבי, היתה חשוכת ילדים, ובתקופה שלאחר רעידת האדמה, כאשר לארץ הקודש הגיעו ילדים ללא הורים, ביקשה לאמץ ילד אחד, ועל כך שאלה את הרבי:<br />
<br />
{{ציטוטון|מאד מאד נכספתי לקחת לביתנו ולגדל ילד מילדי אגאדיר, מניצולי הרעש שקראתי כי יביאום לישראל – ואיני יודעת איך לבצע זאת. אנא יברכנו בלב טהור וחי ובמעשים טובים, ויברך את ביתנו, בת דודו, שיינע זלדה בת רחל}}.<br />
לא ידוע כיום מה הרבי השיב לה, אך לפועל לא אימצה ילד{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמוד 203}}.<br />
<br />
===נעדרי אגאדיר===<br />
<br />
לאחר פרסום הספר [[חב"ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. <br />
ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br />
<br />
אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה, כפי שפורסם באתר [[חב"ד און ליין]]:<br />
<br />
{{ציטוטון|שניאור זלמן ברגר מחבר הספר "תולדות חב"ד במרוקו" - אשר הציג בפני המשתתפים שני מכתבים מהרבי, מהם ניתן ללמוד רבות על המאמצים לאיתור התלמידים הנעדרים. האגרת הראשונה, הרבי כותב לשליח הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]], ובאגרת זו שנכתבה עשרה ימים אחרי הרעידת אדמה - כאשר הסיכוי לאתר ניצולים היה קטן ביותר, הרבי כותב:<br />
"תקותי חזקה שעוד כמה וכמה מאחינו בני ישראל ותלמידי הישיבה ימצאו בבריאות השלימה ובעגלא דידן" דהיינו שימצאו בקרוב עוד נעדרים, וכפי שקרה באותם ימים שנמצאו נעדרים בודדים גם יהודים, עד כשבועיים לאחר הרעידה. והרבי ממשיך: "וכשם שהודיע בעבר מהמצא כמה וכמה מהם, כן יהי רצון מהשי"ת שיודיע מזה גם בעתיד והלוך והוסיף".}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}<br />
איש התקשורת ניסים קינן, אשר אחיו הת' מסעוד קקון כיהן כמשגיח בישיבה באגאדיר, ונהרג ברעידת האדמה, הסביר בטקסים את פרשית נעדרי אגאדיר שנחשפה בציבור, בעקבות פרסום "חב"ד במרוקו":<br />
<br />
{{ציטוטון|חוץ מרעידת האדמה שהתרחשה בימים האלה [לפני 57 שנים], הייתה עוד רעידת האדמה, בשביל כמה משפחות שגילו את יקיריהן בספר החדש. אדם שיודע על קרוב משפחה שנספה לפני 57 שנה, והוא חושב שאיננו, פתאום בספר רואה את השם שהוא "חי", זה מצמרר, זה מעורר טלטלה, זה סוחף למקומות שבחיים לא חשבת עליהם. ככה התוודעתי למשפחת אוחנונא, וליעל [שמחפשת את דודה תלמיד הישיבה מסעוד אוחנונא] שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור לאיתור הנעדרים. חשוב לציין כי יש סיפורים ששמענו כי ילדים מאגדיר נמצאו לאחר שנים, כמו ויויאן פרץ שגדלה בכנסייה בבלגיה ושבה להוריה"}}{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר] {{col}}}}<br />
<br />
בחודשים הבאים, יעל אוחנה יצרה קשר עם חסן ברגותי - עיתונאי בלגי ממוצא מרוקאי, העוסק בהיעלמות ילדי אגאדיר, וחסן הבטיח זה מכבר להעביר את רשימת תיקי האימוץ, אך למרות כל הבקשות המופנות אליו, מתעלם ואינו מנדב את המידע הנחוץ כדי לדעת להיכן נעלמו תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים מאז רעידת האדמה.".{{הערה|[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?, רדיו דרום]'''}}<br />
<br />
===הד תקשורתי===<br />
הד תקשורתי: פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים: <br />
<br />
טלויזיה: ערוץ 20<br />
<br />
רדיו: קול ישראל, רדיו מורשת, רדיו דרום, קול ברמה. <br />
<br />
עיתונים: בקהילה, יום ליום. <br />
<br />
אתרי אינטרנט: אתר מאקו, הידברות. <br />
<br />
כלי התקשורת החב"דיים: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתרי האינטרנט [[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]] ו[[שטורעם]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://www.inn.co.il/news/354928 הילדים האבודים מישיבת חב"ד אגאדיר. ניסים קינן ואמיר איבגי] ערוץ 7<br />
*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז<br />
*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=719762מרוקו2024-11-06T05:00:11Z<p>דביר: /* התחלת השליחות */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}. הרב ליפסקר ייסד ישיבה בעיר שליחות מקנס ובו בזמן פתח בפעילות רב-תחומית בקרב הקהילה היהודית במקנס. בחודשים הבאים הפעילות הלכה וגדלה, התחזקה והתבססה, ובינתיים הרבי עשה רבות כדי לשלוח עוד שלוחים למרוקו ולהרחיב את הפעילות{{הערה|תכתב זאת - זכרונות הרב ליפסקר, תולדות חב"ד במרוקו עמוד 21-24}}. <br />
<br />
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת לשליחות לאחר החתונה, כי ההוראה התקבלה מיד לאחר שהשתדך. בחודש אלול תש"י התחתן הרב מטוסוב ולאחר מאמצים קיבל את המסמכים המתאימים כדי להיכנס למרוקו ובשלהי אדר ראשון, יצא בשליחות הרבי למרוקו, והתיישב בעיר קזבלנקה בה התגוררו כמאה אלף יהודים והיא העיר הגדולה במרוקו ונחשבת למרכז הכלכלי של המדינה, ושימשה מרכז לכל יהדות מרוקו. ההתחלה היתה רצופת אתגרים. כבר בראשית הדרך, הרב מטוסוב החל בארגון פעילות חינוכית חב"דית, שראשיתה היה עם הצעירים. הרב מטוסוב אירגן שיעורי תורה לצעירים בקזבלנקה, ובמקביל פעל למען הקמת <br />
שורה ארוכה-ארוכה של מוסדות חינוך בעיירות וכפרים ברחבי מרוקו, פרוייקט נדיר וחריג בהיקפו שנעשה על פי הוראות הרבי. היו כפרים אליהם הגיע הרב מטוסוב שבהם היה כבר בית ספר יהודי, ומפאת מיעוט התלמידים או סיבות אחרות לא היה ניתן להקים בהם תלמוד תורה או ישיבה. במצב כזה הרב מטוסוב שכנע, ולעיתים נאבק בדרכים שונות, כדי שהתלמידים היהודים לא ילמדו בשבתות{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 27}}.<br />
<br />
בתחילת הדרך, יחס הרבנים וראשי הקהילות אל שלוחי הרבי לא היה דומה בכל מקום. היו מהם שקיבלו את השלוחים בזרועות פתוחות, אך אחרים נטו לחשוד כי הפעילות החב"דית תפריע למוסד הרבנות ולהנהגת הקהילה.<br />
השלוחים הראשונים הרב ליפסקר והרב מטוסוב, השכילו לפעול בדרכי נועם עם בכירי הרבנים ומנהיגי הקהילות, נהגו בהם כבוד רב, ואט אט נוצרה קשר פנימי ביניהם ברוב המקומות. תוך זמן לא רב החלו ראשי הרבנים והמקובלים של מרוקו לשלוח מכתבים אל הרבי וקיבלו מענות בענייני הלכה, קבלה והנהגה. <br />
האהבה והאחווה ששררו בין חב"ד לרבני ומנהיגי הקהילות היהודיות, תרמו רבות למהפכה האדירה שהתחוללה ברחבי המדינה על ידי שלוחי הרבי. <br />
<br />
למרות שבמבט ראשון נראה כי חסידי חב"ד ניסו להפוך את הקהילה המרוקאית ללומדי תורת הסוד והחסידות, הרי שהדבר אינו מדויק. שלוחי הרבי באו לסייע לקהילה היהודית לשמור על המסורת שלה, וגם לפתוח להם צוהר לתורת הסוד שנלמדה במרוקו בדורות קודמים. היטיב להסביר זאת השליח למרוקו, הרב שלום איידלמן: "אנחנו עוזרים לקהילה בכל דבר ודבר. הכל היה במרוקו טרם הגענו; היו מקוואות - אבל כשבאו השלוחים שכללו אותם שיהיו מודרניים ומהודרים; היו מעט ישיבות - ואנחנו הקמנו בכל עיר ועיר, וכך הלאה"{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 18-19}}<br />
<br />
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
בהוראת הרבי כיהן הרב [[שלמה מטוסוב]] כמנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד במרוקו.<br />
<br />
במסגרת מוסדות אלו בערי מרוקו, פעלו שלוחים רבים לצד הרב מטוסוב ובהם: הרב [[מיכאל ליפסקר]], הרב [[ניסן פינסון]], הרב [[שלום איידלמן]], הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[עזריאל חייקין]], הרב [[סעדיה ליברוב]] ועוד. <br />
<br />
כאשר במהלך השנים היו שערערו על סמכותו כמנהל יחיד של כלל מוסדות חב"ד במרוקו, הבהיר הרבי באגרות ומענות כי הרב מטוסוב הוא המנהל לבדו ואין שני מלכים בכתר אחד. <br />
הרב מטוסוב, היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני.<br />
לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים.<br />
הקים מוסדות חב"דיים בלמעלה משבעים ערים עיירות וכפרים ברחבי מרוקו{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}.<br />
<br />
את המוסדות ניהל ביד רמה על פי הוראות שקיבל תדיר מהרבי. משימות רבות ביצע כמנהל ובהן:<br />
*ייסוד מוסדות חב"ד בכל רחבי מרוקו<br />
*גיוס תקציבים והזרמת תקציבים למוסדות<br />
*רכישת ושכירת מבנים <br />
*משלוח ספרי לימוד ותשמישי קדושה<br />
*הדרכה פדגוגית<br />
*קשר עם רבנים, מנהיגי קהילות ומוסדות<br />
<br />
הרבי הורה שוב ושוב לרבנים, שלוחים, מנהלי מוסדות ומקורבים לפנות בענייני מוסדות למנהל הרב מטוסוב.<br />
<br />
בתוקף היותו מנהל, שמר מכל משמר על סדר וקפדנות בכל דבר וענין. כך ניהל התכתבויות מפורטות עם כלל השלוחים ומנהלי מוסדות. ואת תמצית הדו"חות שלח לרבי ואת המענות שקיבל העביר ליעדן. וכך במשך עשרות שנים. {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] פרק ב}}.<br />
<br />
===מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות===<br />
<br />
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" {{הערה| [[חב"ד במרוקו]] עמוד 25}}.<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==חב"ד במרוקו (ספר)==<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
*[[תוניסיה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=719761מרוקו2024-11-06T04:56:32Z<p>דביר: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}. הרב ליפסקר ייסד ישיבה בעיר שליחות מקנס ובו בזמן פתח בפעילות רב-תחומית בקרב הקהילה היהודית במקנס. בחודשים הבאים הפעילות הלכה וגדלה, התחזקה והתבססה, ובינתיים הרבי עשה רבות כדי לשלוח עוד שלוחים למרוקו ולהרחיב את הפעילות{{הערה|תכתב זאת - זכרונות הרב ליפסקר, תולדות חב"ד במרוקו עמוד 21-24}}. <br />
<br />
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת לשליחות לאחר החתונה, כי ההוראה התקבלה מיד לאחר שהשתדך. בחודש אלול תש"י התחתן הרב מטוסוב ולאחר מאמצים קיבל את המסמכים המתאימים כדי להיכנס למרוקו ובשלהי אדר ראשון, יצא בשליחות הרבי למרוקו, והתיישב בעיר קזבלנקה בה התגוררו כמאה אלף יהודים והיא העיר הגדולה במרוקו ונחשבת למרכז הכלכלי של המדינה, ושימשה מרכז לכל יהדות מרוקו. ההתחלה היתה רצופת אתגרים. כבר בראשית הדרך, הרב מטוסוב החל בארגון פעילות חינוכית חב"דית, שראשיתה היה עם הצעירים. הרב מטוסוב אירגן שיעורי תורה לצעירים בקזבלנקה, ובמקביל פעל למען הקמת <br />
שורה ארוכה-ארוכה של מוסדות חינוך בעיירות וכפרים ברחבי מרוקו, פרוייקט נדיר וחריג בהיקפו שנעשה על פי הוראות הרבי. היו כפרים אליהם הגיע הרב מטוסוב שבהם היה כבר בית ספר יהודי, ומפאת מיעוט התלמידים או סיבות אחרות לא היה ניתן להקים בהם תלמוד תורה או ישיבה. במצב כזה הרב מטוסוב שכנע, ולעיתים נאבק בדרכים שונות, כדי שהתלמידים היהודים לא ילמדו בשבתות{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 27}}.<br />
<br />
בתחילת הדרך, יחס הרבנים וראשי הקהילות אל שלוחי הרבי לא היה דומה בכל מקום. היו מהם שקיבלו את השלוחים בזרועות פתוחות, אך אחרים נטו לחשוד כי הפעילות החב"דית תפריע למוסד הרבנות ולהנהגת הקהילה.<br />
השלוחים הראשונים הרב ליפסקר והרב מטוסוב, השכילו לפעול בדרכי נועם עם בכירי הרבנים ומנהיגי הקהילות, נהגו בהם כבוד רב, ואט אט נוצרה קשר פנימי ביניהם ברוב המקומות. תוך זמן לא רב החלו ראשי הרבנים והמקובלים של מרוקו לשלוח מכתבים אל הרבי וקיבלו מענות בענייני הלכה, קבלה והנהגה. <br />
האהבה והאחווה ששררו בין חב"ד לרבני ומנהיגי הקהילות היהודיות, תרמו רבות למהפכה האדירה שהתחוללה ברחבי המדינה על ידי שלוחי הרבי. <br />
<br />
למרות שבמבט ראשון נראה כי חסידי חב"ד ניסו להפוך את הקהילה המרוקאית ללומדי תורת הסוד והחסידות, הרי שהדבר אינו מדויק. שלוחי הרבי באו לסייע לקהילה היהודית לשמור על המסורת שלה, וגם לפתוח להם צוהר לתורת הסוד שנלמדה במרוקו בדורות קודמים. היטיב להסביר זאת השליח למרוקו, הרב שלום איידלמן: "אנחנו עוזרים לקהילה בכל דבר ודבר. הכל היה במרוקו טרם הגענו; היו מקוואות - אבל כשבאו השלוחים שכללו אותם שיהיו מודרניים ומהודרים; היו מעט ישיבות - ואנחנו הקמנו בכל עיר ועיר, וכך הלאה"{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 18-19}}<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==חב"ד במרוקו (ספר)==<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
*[[תוניסיה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=719760מרוקו2024-11-06T04:50:57Z<p>דביר: /* התחלת השליחות */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}. הרב ליפסקר ייסד ישיבה בעיר שליחות מקנס ובו בזמן פתח בפעילות רב-תחומית בקרב הקהילה היהודית במקנס. בחודשים הבאים הפעילות הלכה וגדלה, התחזקה והתבססה, ובינתיים הרבי עשה רבות כדי לשלוח עוד שלוחים למרוקו ולהרחיב את הפעילות{{הערה|תכתב זאת - זכרונות הרב ליפסקר, תולדות חב"ד במרוקו עמוד 21-24}}. <br />
<br />
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת לשליחות לאחר החתונה, כי ההוראה התקבלה מיד לאחר שהשתדך. בחודש אלול תש"י התחתן הרב מטוסוב ולאחר מאמצים קיבל את המסמכים המתאימים כדי להיכנס למרוקו ובשלהי אדר ראשון, יצא בשליחות הרבי למרוקו, והתיישב בעיר קזבלנקה בה התגוררו כמאה אלף יהודים והיא העיר הגדולה במרוקו ונחשבת למרכז הכלכלי של המדינה, ושימשה מרכז לכל יהדות מרוקו. ההתחלה היתה רצופת אתגרים. כבר בראשית הדרך, הרב מטוסוב החל בארגון פעילות חינוכית חב"דית, שראשיתה היה עם הצעירים. הרב מטוסוב אירגן שיעורי תורה לצעירים בקזבלנקה, ובמקביל פעל למען הקמת <br />
שורה ארוכה-ארוכה של מוסדות חינוך בעיירות וכפרים ברחבי מרוקו, פרוייקט נדיר וחריג בהיקפו שנעשה על פי הוראות הרבי. היו כפרים אליהם הגיע הרב מטוסוב שבהם היה כבר בית ספר יהודי, ומפאת מיעוט התלמידים או סיבות אחרות לא היה ניתן להקים בהם תלמוד תורה או ישיבה. במצב כזה הרב מטוסוב שכנע, ולעיתים נאבק בדרכים שונות, כדי שהתלמידים היהודים לא ילמדו בשבתות{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 27}}.<br />
<br />
בתחילת הדרך, יחס הרבנים וראשי הקהילות אל שלוחי הרבי לא היה דומה בכל מקום. היו מהם שקיבלו את השלוחים בזרועות פתוחות, אך אחרים נטו לחשוד כי הפעילות החב"דית תפריע למוסד הרבנות ולהנהגת הקהילה.<br />
השלוחים הראשונים הרב ליפסקר והרב מטוסוב, השכילו לפעול בדרכי נועם עם בכירי הרבנים ומנהיגי הקהילות, נהגו בהם כבוד רב, ואט אט נוצרה קשר פנימי ביניהם ברוב המקומות. תוך זמן לא רב החלו ראשי הרבנים והמקובלים של מרוקו לשלוח מכתבים אל הרבי וקיבלו מענות בענייני הלכה, קבלה והנהגה. <br />
האהבה והאחווה ששררו בין חב"ד לרבני ומנהיגי הקהילות היהודיות, תרמו רבות למהפכה האדירה שהתחוללה ברחבי המדינה על ידי שלוחי הרבי. <br />
<br />
למרות שבמבט ראשון נראה כי חסידי חב"ד ניסו להפוך את הקהילה המרוקאית ללומדי תורת הסוד והחסידות, הרי שהדבר אינו מדויק. שלוחי הרבי באו לסייע לקהילה היהודית לשמור על המסורת שלה, וגם לפתוח להם צוהר לתורת הסוד שנלמדה במרוקו בדורות קודמים. היטיב להסביר זאת השליח למרוקו, הרב שלום איידלמן: "אנחנו עוזרים לקהילה בכל דבר ודבר. הכל היה במרוקו טרם הגענו; היו מקוואות - אבל כשבאו השלוחים שכללו אותם שיהיו מודרניים ומהודרים; היו מעט ישיבות - ואנחנו הקמנו בכל עיר ועיר, וכך הלאה"{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 18-19}}<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==חב"ד במרוקו (ספר)==<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=719745מרוקו2024-11-05T21:51:52Z<p>דביר: /* איגוד יוצאי מרוקו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש אדמו"ר הריי"צ להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת עם רעייתו לשליחות במרוקו, ולאחר שהגיע למרוקו התיישב בקזבלנקה, והרבי הודיע כי הרב מטוסוב הוא מנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק במרוקו.<br />
<br />
בתחילת הדרך, יחס הרבנים וראשי הקהילות אל שלוחי הרבי לא היה דומה בכל מקום. היו מהם שקיבלו את השלוחים בזרועות פתוחות, אך אחרים נטו לחשוד כי הפעילות החב"דית תפריע למוסד הרבנות ולהנהגת הקהילה.<br />
השלוחים הראשונים הרב ליפסקר והרב מטוסוב, השכילו לפעול בדרכי נועם עם בכירי הרבנים ומנהיגי הקהילות, נהגו בהם כבוד רב, ואט אט נוצרה קשר פנימי ביניהם ברוב המקומות. תוך זמן לא רב החלו ראשי הרבנים והמקובלים של מרוקו לשלוח מכתבים אל הרבי וקיבלו מענות בענייני הלכה, קבלה והנהגה. <br />
האהבה והאחווה ששררו בין חב"ד לרבני ומנהיגי הקהילות היהודיות, תרמו רבות למהפכה האדירה שהתחוללה ברחבי המדינה על ידי שלוחי הרבי. <br />
<br />
למרות שבמבט ראשון נראה כי חסידי חב"ד ניסו להפוך את הקהילה המרוקאית ללומדי תורת הסוד והחסידות, הרי שהדבר אינו מדויק. שלוחי הרבי באו לסייע לקהילה היהודית לשמור על המסורת שלה, וגם לפתוח להם צוהר לתורת הסוד שנלמדה במרוקו בדורות קודמים. היטיב להסביר זאת השליח למרוקו, הרב שלום איידלמן: "אנחנו עוזרים לקהילה בכל דבר ודבר. הכל היה במרוקו טרם הגענו; היו מקוואות - אבל כשבאו השלוחים שכללו אותם שיהיו מודרניים ומהודרים; היו מעט ישיבות - ואנחנו הקמנו בכל עיר ועיר, וכך הלאה"{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 18-19}}<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==חב"ד במרוקו (ספר)==<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=719744מרוקו2024-11-05T21:51:27Z<p>דביר: /* חב"ד ברחבי מרוקו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש אדמו"ר הריי"צ להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת עם רעייתו לשליחות במרוקו, ולאחר שהגיע למרוקו התיישב בקזבלנקה, והרבי הודיע כי הרב מטוסוב הוא מנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק במרוקו.<br />
<br />
בתחילת הדרך, יחס הרבנים וראשי הקהילות אל שלוחי הרבי לא היה דומה בכל מקום. היו מהם שקיבלו את השלוחים בזרועות פתוחות, אך אחרים נטו לחשוד כי הפעילות החב"דית תפריע למוסד הרבנות ולהנהגת הקהילה.<br />
השלוחים הראשונים הרב ליפסקר והרב מטוסוב, השכילו לפעול בדרכי נועם עם בכירי הרבנים ומנהיגי הקהילות, נהגו בהם כבוד רב, ואט אט נוצרה קשר פנימי ביניהם ברוב המקומות. תוך זמן לא רב החלו ראשי הרבנים והמקובלים של מרוקו לשלוח מכתבים אל הרבי וקיבלו מענות בענייני הלכה, קבלה והנהגה. <br />
האהבה והאחווה ששררו בין חב"ד לרבני ומנהיגי הקהילות היהודיות, תרמו רבות למהפכה האדירה שהתחוללה ברחבי המדינה על ידי שלוחי הרבי. <br />
<br />
למרות שבמבט ראשון נראה כי חסידי חב"ד ניסו להפוך את הקהילה המרוקאית ללומדי תורת הסוד והחסידות, הרי שהדבר אינו מדויק. שלוחי הרבי באו לסייע לקהילה היהודית לשמור על המסורת שלה, וגם לפתוח להם צוהר לתורת הסוד שנלמדה במרוקו בדורות קודמים. היטיב להסביר זאת השליח למרוקו, הרב שלום איידלמן: "אנחנו עוזרים לקהילה בכל דבר ודבר. הכל היה במרוקו טרם הגענו; היו מקוואות - אבל כשבאו השלוחים שכללו אותם שיהיו מודרניים ומהודרים; היו מעט ישיבות - ואנחנו הקמנו בכל עיר ועיר, וכך הלאה"{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 18-19}}<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=719743מרוקו2024-11-05T21:49:48Z<p>דביר: /* התחלת השליחות */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש אדמו"ר הריי"צ להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת עם רעייתו לשליחות במרוקו, ולאחר שהגיע למרוקו התיישב בקזבלנקה, והרבי הודיע כי הרב מטוסוב הוא מנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק במרוקו.<br />
<br />
בתחילת הדרך, יחס הרבנים וראשי הקהילות אל שלוחי הרבי לא היה דומה בכל מקום. היו מהם שקיבלו את השלוחים בזרועות פתוחות, אך אחרים נטו לחשוד כי הפעילות החב"דית תפריע למוסד הרבנות ולהנהגת הקהילה.<br />
השלוחים הראשונים הרב ליפסקר והרב מטוסוב, השכילו לפעול בדרכי נועם עם בכירי הרבנים ומנהיגי הקהילות, נהגו בהם כבוד רב, ואט אט נוצרה קשר פנימי ביניהם ברוב המקומות. תוך זמן לא רב החלו ראשי הרבנים והמקובלים של מרוקו לשלוח מכתבים אל הרבי וקיבלו מענות בענייני הלכה, קבלה והנהגה. <br />
האהבה והאחווה ששררו בין חב"ד לרבני ומנהיגי הקהילות היהודיות, תרמו רבות למהפכה האדירה שהתחוללה ברחבי המדינה על ידי שלוחי הרבי. <br />
<br />
למרות שבמבט ראשון נראה כי חסידי חב"ד ניסו להפוך את הקהילה המרוקאית ללומדי תורת הסוד והחסידות, הרי שהדבר אינו מדויק. שלוחי הרבי באו לסייע לקהילה היהודית לשמור על המסורת שלה, וגם לפתוח להם צוהר לתורת הסוד שנלמדה במרוקו בדורות קודמים. היטיב להסביר זאת השליח למרוקו, הרב שלום איידלמן: "אנחנו עוזרים לקהילה בכל דבר ודבר. הכל היה במרוקו טרם הגענו; היו מקוואות - אבל כשבאו השלוחים שכללו אותם שיהיו מודרניים ומהודרים; היו מעט ישיבות - ואנחנו הקמנו בכל עיר ועיר, וכך הלאה"{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 18-19}}<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=719742מרוקו2024-11-05T21:48:58Z<p>דביר: /* התחלת השליחות */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש אדמו"ר הריי"צ להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
בחודשים הבאים הרבי הורה לרב [[שלמה מטוסוב]] לצאת עם רעייתו לשליחות במרוקו, ולאחר שהגיע למרוקו התיישב בקזבלנקה, והרבי הודיע כי הרב מטוסוב הוא מנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק במרוקו.<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=719723שלמה מטוסוב2024-11-05T17:11:32Z<p>דביר: /* מנהל מוסדות חב"ד במרוקו */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:הרב מטוסוב אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב מטוסוב אצל הרבי]]<br />
הרב '''שלמה מטוסוב''' ([[תרע"ז]] - [[א' בכסלו|ראש-חודש כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]]. בצעירותו שימש סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] ו[[פוקינג]]. היה ה[[שליח]] הראשון שנשלח ישירות על ידי [[הרבי]]. פעל בשליחות ה[[מרכז לענייני חינוך]] ב[[מרסיי]], [[צרפת]], ולאחר מכן נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]], שם פעל במשך כחמישים שנה. הקים מוסדות חב"דיים בכשבעים ערים וכפרים ברחבי מרוקו{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[ויטבסק]] ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]]. בצעירותו, בין השנים [[תרפ"ז]] עד [[תש"י]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ויטבסק|ויטבסק]], [[תומכי תמימים מוהילוב|מוהילוב]], [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]], [[תומכי תמימים סמרקנד|סמרקנד]], [[תומכי תמימים פאקינג|פאקינג]] ו[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]]. <br />
<br />
בשנת [[תרצ"ג]] נאסר בכותאיס בעוון ניסיון לצאת מרוסיה הסובייטית. בשנת [[תרצ"ה]] נאסר ב[[מוסקבה]] בגין השתייכותו לחסידות ליובאוויטש ונשלח לגלות בקזחסטן. עד שנת [[תש"ד]] היה במאסר וגלות והצליח לברוח וכדי להסתתר השיג מסמכים פולנים.<br />
<br />
שהה ב[[טשקנט]] ועבר ל[[סמרקנד]], שם היה יד ימינו של הרב [[ניסן נמנוב]] בניהול [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
באמצעות המסמכים הפולנים, בשנת [[תש"ו]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות}}. <br />
<br />
התחתן עם רעייתו מרת פעסיא בת המשפיע הרב [[יהודה לייב קרסיק]], אח הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]] וניהל שם את מוסדות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] עד לשנת [[תנש"א]]. בשנותיו האחרונות מפאת מחלתו עבר ל[[קראון הייטס]].<br />
<br />
נפטר ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשס"ח]], במהלך כינוס השלוחים וכל השלוחים השתתפו בהלוייתו.<br />
<br />
==לימודים במחתרת==<br />
הרב שלמה מטוסוב נולד ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תרע"ז]] ב[[ויטבסק]] ב[[בלרוס]], להוריו ר' יצחק אייזיק וביילא מטוסוב, שניהם חסידי חב"ד במשך מספר דורות {{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, ע' א}}<br />
<br />
למד ב'חדר' ואצל מלמדים פרטיים. בגיל 10 נפתחה ישיבת תומכי תמימים בעירו – [[ויטבסק]], ומאז למד בה במשך שנתיים. מויטבסק עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ב[[מוהילוב]], ואודות הסבל באותם ימים כתב ברמזים לאחיו שהיו בארץ הקודש. ובאותה תקופה אדמו"ר הריי"צ שהה בארץ הקודש במהלך ביקורו הידוע. האחים מטוסוב נכנסו ל'יחידות' והציגו את הגלויה ואדמו"ר הריי"צ ביקש שישאירו אותה אצלו. בשנים הבאות למד בישיבות תומכי תמימים נוספות ובהם [[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]]{{הערה|[[חב"ד במרוקו]], תשע"ז ע' 353}}. <br />
<br />
===המאסרים וניסיונות יציאה===<br />
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים כותאיס|כותאיס]], התארגנה קבוצה אשר ביקשו להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה וכך לצאת מרוסיה הסובייטית בה סבלו החסידים מרדיפות הקומוניסטים והתמים שלמה מטוסוב הצטרף לקבוצה זו, אלא שהניסיון נכשל, וחברי הקבוצה ועוד מחסידי חב"ד נעצרו, כאשר הרב מטוסוב היה העציר הצעיר ביותר – בן 16. לאחר שלושה חודשי חקירות, העצורים הצעירים ובהם הרב מטוסוב שוחררו, אבל החסידים המבוגרים נשלחו לגלות{{הערה|הרב [[שלמה מטוסוב]], רשמי ביאורים, חלק אפיקי שם, תשנ"ח, פרק חמישי}}.<br />
<br />
לאחר השחרור עבר ל[[מלחובקה]] שליד [[מוסקבה]], שם גרו קבוצה של חסידי חב"ד ובהם הרב [[ניסן נמנוב]], והתמים שלמה מטוסוב למד ממנו חסידות והשתתף בהתוועדויותיו, ומאז היו בקשר למעלה מיובל שנים ברציפות{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי}}.<br />
שאיפתו של התמים הצעיר, היתה לצאת מרוסיה הסובייטית, כדי לחיות חיים יהודים-חסידיים, ללא חשש ורדיפות. בתקופה זו הצליח להשיג סרטיפיקט (אישור כניסה לארץ הקודש) אותו השיגו אחיו מישיבת הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], והם גם העבירו אליו כרטיס נסיעה באוניה. אבל השלטונות הסובייטים לא איפשרו לו לצאת, וכל בקשותיו נענו בשלילה{{הערה|הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, חלק זכרונות, תשנ"ח, פרק שישי. [[חב"ד במרוקו]], פרק נד}}.<br />
<br />
בקיץ תרצ"ה, נאסר בשנית, במהלך גל מאסרים ב[[מוסקבה]] והאיזור, אז נאסרו שבעה, ובהם שישה מחסידי חב"ד והתמים שלמה מטוסוב, אשר נחקר ממושכות, אך ידע לא לתת אינפורמציה אודות אחרים. לאחר חודש וחצי מעצר, הואשם בהשתייכות לארגון דרייזין, דהיינו להרב [[אברהם דרייזין]] מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ונגזר דינו לשלוש שנות גלות{{הערה|התיק פורסם ברשמי ביאורים, עמוד נז}}. שלמה הוגלה לקזחסטן, ובתוך תקופת הגלות, נשפט שוב לעשר שנות גלות והוגלה יחד עם הרב [[אליעזר ננס]] למחנה העבודה "וולגה-לג", שם לא חילל שבת מה שהיה כרוך במסירות נפש.<br />
בשנים הבאות הועבר ממחנה למחנה, ובתקופת מלחמת העולם השניה נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם, אך כעבור ימים ספורים כאשר השבת התקרבה, והבין שיקשה לשמור שבת במכרות הפחם, נמלט לעיירה אחרת, והשיג פספורט פולני מזוייף על שם 'דוד בירנבוים', ובהמשך נסע ל[[טשקנט]], שם הצטרף לחסידים הרבים שהגיעו למקום בזמן המלחמה{{הערה|שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק שישי}}.<br />
==סגן מנהל ישיבות תומכי תמימים==<br />
<br />
===בסמרקנד===<br />
ב[[טשקנט]] התארח תקופה מסויימת אצל הרב [[בן ציון שם טוב]] ולימד את ילדיו. לאחר זמן עבר לגור אצל הרב [[שמואל פרוס]]. בשנת תש"ד הרב [[ניסן נמנוב]] התכונן לעבור מטשקנט בה גר ל[[סמרקנד]], כדי לנהל את [[ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]] וזאת לבקשת המנהלים בסמרקנד. וטרם עבר לסמרקנד לקח עמו את התמים שלמה מטוסוב שיהיה לו לעזר, אך הבחור התנה כי יוכל חצי יום ללמוד וחצי יום לעבוד כסגנו של הרב נמנוב וכך אירע בפועל - הרב מטוסוב כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים בסמרקנד, אשר מפאת המלחמה, הפכה לישיבה תומכי תמימים המרכזית בברית המועצות וכפי שסוכם באותה תקופה למד עם מספר תמימים ובהם הרב [[הלל פבזנר]] והרב [[ניסן פינסון]] ומאז היה עמם בידידות קרובה במשך עשרות שנים. {{הערה|רשמי ביאורים, פרקי זכרונות, פרק ארבעה עשר}}.<br />
<br />
===משלוחים מהרבי ל[[פוקינג]]===<br />
לאחר המלחמה יצא את [[ברית המועצות]] דרך העיר לבוב עם תעודות אזרח פולין על שם "דוד בירנבוים" וזאת טרם החלה ה[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] של חסידי חב"ד, והגיע למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם כיהן כסגן מנהל ישיבת תומכי תמימים, כאשר המנהל הוא הרב [[ניסן נמנוב]]. <br />
<br />
בתקופת פוקינג [[הרבי]] שלח דרך הרב מטוסוב ספרים ותשמישי קדושה לחסידים והתמימים במחנות העקורים וכך החל קשר של הרב מטוסוב עם הרבי באמצעות מכתבים{{הערה|[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ}}.<br />
<br />
בשנים הבאות הגיע לצרפת, למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ובתקופה הבאה כיהן כמגיד שיעור בישיבה{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 355}}.<br />
<br />
==ארכיון [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]]==<br />
הרב שלמה מטוסוב בתפקידו כסגן מנהל ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]], שמר מסמכים ותמונות המתעדים את תקופת היציאה מרוסיה ובעיקר את החיים החב"דיים ב[[פוקינג]].<br />
[[קובץ:ארכיון מטוסוב תיק פוקינג.jpg|ממוזער|ארכיון מטוסוב תיק היציאה מרוסיה (col)]]<br />
<br />
בארכיון ישנה מחברת בה תיעד יומן-מסע של חסידי חב"ד במחנה העקורים פוקינג ובו הרב מטוסוב העלה על הכתב כל תזוזה בפוקינג מהתקופה בה החלו לעזוב ל[[צרפת]] ובמשך למעלה משנה. ביומן מתועדים נושאים רבים כגון: <br />
<br />
*חסידים שהגיעו לפוקינג<br />
*חסידים שיצאו מפוקינג ליעדים אחרים<br />
*תקציבי ה[[ג'וינט]]<br />
*תרומות<br />
*מכתבים שנשלחו אל [[אדמו"ר הריי"צ]], אגרות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] <br />
*מכתבים שנשלחו אל [[הרבי]]<br />
*מענות [[הרבי]]<br />
*משלוחי ספרים ותשמישי קדושה שהגיעו מ[[הרבי]] כמנהל [[מרכז לענייני חינוך]].<br />
<br />
מסתבר כי מחברת זו נועדה ברובה לצורך דיווח השוטף אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ואל חתנו, [[הרבי]] על כל פרט ופרט במהלך התיישבותם של החסידים אחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאתם מרוסיה]]. תמליל וצילומי יומן-המסע מפורסמים בספר [[היציאה מרוסיה (ספר)|היציאה מרוסיה]] בו מתועדים חיי החסידים בתקופת היציאה מרוסיה ומחנות העקורים. בספר התפרסמו כ-200 תמונות נדירות המתעדות את חיי החסידים בזמן הבריחה, ובזמן שהותן במחנות. את הספר חיברו בנו הרב [[אליהו מטוסוב]] יחד עם הרב [[שניאור זלמן ברגר]].<br />
<br />
===השליחות למרסיי===<br />
[[קובץ:שלמה מטוסוב צעיר.jpg|ממוזער|הרב מטוסוב בצעירותו]]<br />
<br />
בתקופה זו שאף לעלות לארץ הקודש אך בתחילת שנת [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ הקודש יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, [[מרוקו]], [[תוניסיה|תוניס]] ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ הקודש. ב[[חודש טבת]] [[תש"י]] החל הרב מטוסוב לפעול, זכה להצלחה גדולה והקים בתקופה קצרה תלמודי-תורה בכל תשעת המחנות. מאות ילדים למדו בהם. בינתיים נסתלק כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בתחילת [[חודש אדר]], כשנסתיימו החודשיים, הודיע הרב מטוסוב לר' בנימין גורודצקי שתם הזמן ועכשיו עליו למצוא ממלא-מקום. הרב מטוסוב חזר לפריז והתחיל בהכנות לנסיעה לארץ-ישראל.<br />
<br />
כעבור מספר שבועות הגיע אליו ר' בנימין גורודצקי ואמר לו בנימת התנצלות: הייתי מוכרח להודיע על זה לרבי החדש, והראה לו מענה ובו תמיהה על עזיבת התפקיד. הרב מטוסוב השיב לרבי במכתב התנצלות ולאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן}}: "נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות... כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק... ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים". המכתב הזה השפיע מאד על הרב מטוסוב, אשר הכיר את הרבי מזה מספר שנים באמצעות מכתבים, והיה מהראשונים שכתבו לרבי "כ"ק" כמו שכותבים לרבי. ולכן החליט להמשיך לעבוד למרות הקושי הרב לוותר על ההחלטה וההכנות המרובות. וכך יצא בפועל כי השליח ששלח הרבי מעצמו מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך ל[[מרוקו]]. {{הערה|רשמי ביאורים חלק אפיקי שם ברוקלין, תשנ"ח. כפר חב"ד גליון 632)}}. <br />
בתקופה ההיא השתדך הרב מטוסוב עם זוגתו, מרת פעסיא, בת המשפיע הרב [[לייב קרסיק]] - הוא ורעייתו נפטרו בימי מלחמת העולם השנייה ובנותיו שרדו, הגיעו למחנה העקורים פוקינג ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עברו לצרפת כדי להשתדך שם {{הערה|אלה תולדות פרץ עמוד 213}}.<br />
<br />
בהמשך קיבל מכתבים נוספים מהרבי בו הורהו להתחיל בפעילות בצרפת והרב מטוסוב, בתקופה שלאחר השידוך, הגיע למרסיי לפעילות, אך זו היתה רק ההתחלה.<br />
<br />
==השליחות ל[[מרוקו]]==<br />
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[לייבל רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:סיום הרמב"ם מרוקו.jpeg|ממוזער|שמאל|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם. שלוחי הרבי: הרב יהודה לייב רסקין, הרב [[שלמה מטוסוב]], הרב [[שלום איידלמן]]]]<br />
[[קובץ:ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב מטוסוב עם תלמידי ישיבת חב"ד בקזבלנקה. שלוחי הרבי למרוקו, בקידמת התמונה משמאל לימין: הרב רסקין, הרב מטוסוב, הרב איידלמן]]<br />
בעיצומה של הפעילות במרסיי הגיעה הוראתו של הרבי לנסוע בשליחותו למרוקו עם רעייתו המיועדת וכך הרבי החל את מפעל השליחות, כאשר הרב מטוסוב ורעייתו היו השלוחים הראשונים שהרבי יזם את שליחותם מאז הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
כך נכתב באגרת [[כ"ו באב|כ"ו מנחם אב]]:"יקבל עליו העבודה בשדה החינוך במוסדותינו שם, ואף כי קשה עדיין לקבוע פרטי העבודה שם, כי הרי זה דבר חדש, בכל זה יש לקוות לכר נרחב במקצוע החזקת התורה והיהדות ובמילא להצלחה מופלגת בכחות נשיאנו, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, ואשרי חלקם של כל אלו וואס וועלן זיין אפ זיין וואגען [-שיהיו על המרכבה שלו]. ומובן מעצמו אשר כוונתי שנכון הדבר הוא גם לטובתו וטובת ב"ג תי' ולהסתדרות בחיים מאושרים".<br />
<br />
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא ל[[קזבלנקה]], עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים והיא העיר המרכזית של [[מרוקו]] בכלל ושל היהדות בפרט. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים על פי הוראות הרבי את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו למדו מידי שנה אלפי תלמידים.<br />
<br />
==מנהל מוסדות חב"ד במרוקו==<br />
בהוראת הרבי כיהן הרב מטוסוב כמנהל מוסדות אהלי יוסף יצחק חב"ד במרוקו.<br />
<br />
במסגרת מוסדות אלו בערי מרוקו, פעלו שלוחים רבים לצד הרב מטוסוב ובהם: הרב [[מיכאל ליפסקר]], הרב [[ניסן פינסון]], הרב [[שלום איידלמן]], הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[עזריאל חייקין]], הרב [[סעדיה ליברוב]] ועוד. <br />
<br />
כאשר במהלך השנים היו שערערו על סמכותו כמנהל יחיד של כלל מוסדות חב"ד במרוקו, הבהיר הרבי באגרות ומענות כי הרב מטוסוב הוא המנהל לבדו ואין שני מלכים בכתר אחד. <br />
הרב מטוסוב, היה מנהל-על ובכל עיר וכפר היו מנהלים למוסדות והרב מטוסוב ניהל את הכל הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני.<br />
לצד היותו מנהל כלל המוסדות במרוקו, ניהל את אימפריית המוסדות המרכזיים בקזבלנקה בה גרו רוב יהודי מרוקו ובה בכל מוסד חב"די למדו מאות תלמידים.<br />
הקים מוסדות חב"דיים בלמעלה משבעים ערים עיירות וכפרים ברחבי מרוקו{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}.<br />
<br />
את המוסדות ניהל ביד רמה על פי הוראות שקיבל תדיר מהרבי. משימות רבות ביצע כמנהל ובהן:<br />
*ייסוד מוסדות חב"ד בכל רחבי מרוקו<br />
*גיוס תקציבים והזרמת תקציבים למוסדות<br />
*רכישת ושכירת מבנים <br />
*משלוח ספרי לימוד ותשמישי קדושה<br />
*הדרכה פדגוגית<br />
*קשר עם רבנים, מנהיגי קהילות ומוסדות<br />
<br />
הרבי הורה שוב ושוב לרבנים, שלוחים, מנהלי מוסדות ומקורבים לפנות בענייני מוסדות למנהל הרב מטוסוב.<br />
<br />
בתוקף היותו מנהל, שמר מכל משמר על סדר וקפדנות בכל דבר וענין. כך ניהל התכתבויות מפורטות עם כלל השלוחים ומנהלי מוסדות. ואת תמצית הדוחות שלח לרבי ואת המענות שקיבל העביר ליעדן. וכך במשך עשרות שנים. {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], <br />
[[חב"ד במרוקו]] פרק ב}}.<br />
<br />
===מצוה בה זהיר טפי - ניהול המוסדות===<br />
<br />
הרבי כתב לרב מטוסוב כי המצוה שלו בה צריך להיות "זהיר טפי" היינו שהיא החשובה ביותר אצלו: ניהול המוסדות "שזכה והצליח ובהשגחה פרטית נתמנה ומנהל אותם במסירה ונתינה" {{הערה| [[חב"ד במרוקו]] עמוד 25}}.<br />
<br />
==מוסדות [[קזבלנקה]]==<br />
מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי הרב מטוסוב והשלוחים בקזבלנקה:<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד ב[[מרוקו]].<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. <br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. <br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות.<br />
<br />
==ידידות עם רבני ומנהיגי מרוקו==<br />
קשר מיוחד יצר הרב מטוסוב עם רבני ומנהיגי יהדות מרוקו ובהם: הרבנים הגאונים: ה[[בבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[שלום משאש]] ועוד רבים. וגם עם נשיאי יהדות מרוקו מר דוד עמאר ומר סרג' ברדוגו.<br />
<br />
הקשר הידידותי התבטא בשיתוף פעולה מלא במהלך הקמת המוסדות, ולאורך שנים בעשיה למען פיתוח מוסדות חב"ד במרוקו ופעילות בכל התחומים של שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
הרב מטוסוב פעל כל השנים לקשר את רבני ומנהיגי מרוקו לרבי, באמצעות מכתבים וגם מפגשים. ממרוקו נשלחו מכתבים לרבי, והרבי השיב באגרות מהן ארוכות ומפורטות{{הערה|[ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.<br />
<br />
==עם ה[[בבא סאלי]]==<br />
<br />
קשר קרוב נוצר בין הרב מטוסוב לבין הבבא סאלי והבבא מאיר. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|בית משיח 1367}}.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
בשנים האחרונות לחייו חלה הרב מטוסוב ועבר להתגורר בקראון הייטס. בתקופתו האחרונה המחלה החמירה, ובראש חודש כסלו תשס"ח, בזמן כינוס השלוחים העולמי, נפטר והוא בן 91. ההלויה התקיימה ביום ראשון א' כסלו, כאשר אלפי השלוחים מלווים את השליח הראשון הישיר של הרבי{{הערה|חב"ד במרוקו, ע' 356}}<br />
<br />
==ספרו: רשמי ביאורים==<br />
בשנת תשנ"ח הוציא לאור את הספר "רשמי ביאורים" הכולל פלפולים וביאורים בגמרא, מדרשים, רמב"ם, הלכה ודרוש לצד ביאורים בתורת הרבי. לספרו התורני ישנה תוספת - פרקי זכרונות מתקופת הלימודים והמאסרים ברוסיה הסובייטית, תקופת היציאה מרוסיה, תפקידו כסגן מנהל הישיבה בפוקינג, והמעבר לצרפת.<br />
בפתח הספר יש הסכמות של הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת תומכי תמימים ב-770, הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה של מונטריאול, הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]. הרב [[מנשה הקטן]] אב"ד של קהילת אונגוואר והרב [[שלום משאש]] רבה של מרוקו וירושלים{{הערה|רשמי ביאורים במבוא}}.<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו''':<br />
* מרת פעסיא מטוסוב - נולדה בעיר לנינגרד ([[פטרבורג]]) להוריה הרב [[יהודה לייב קרסיק]] וזוגתו, נפטרה ג' [[חשון]] [[תשע"א]]. <br />
'''בניו''':<br />
* הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר טולוז שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - [[שליח]] בעיר קאן שב[[צרפת]].<br />
* הרב [[אליהו מטוסוב]] - חבר מערכת [[אוצר החסידים]] [[קראון הייטס]].<br />
* הרב [[יונה מטוסוב]] - [[שליח]] במדיסון שבמדינת וויסקאנסין.<br />
* הרב [[ראובן מטוסוב]] - [[שליח]] ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br />
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע ראשי [[תומכי תמימים פוקונוס]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - [[שליח]] אלבערטא שב[[קנדה]].<br />
'''בנותיו''':<br />
* מרת איידלא אשת הרב דוד אבא נמנוב נכד הרב [[ניסן נמנוב]] - [[קראון הייטס]].<br />
* מרת ביילא אשת הרב עמנואל פאלאטינסקי, ניו ג'רזי.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד ב[[מרוקו]], חשוון ה'תשע"ז<br />
*[[היציאה מרוסיה (ספר)]], תש"פ<br />
*הרב שלמה מטוסוב, רשמי ביאורים, ביאורים בנגלה וחלק זכרונות אפיקי שם, תשנ"ח, ניו יורק<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42406 תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* ירוחם לנדסמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20662 השליח שדיבר אידיש וערבית]''', מתוך עיתון משפחה {{שטורעם}} י"ב כסלו תשס"ח<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507828 על מה חשב הרבי?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בנו הרב יוסף יצחק מטוסוב מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br />
* '''[https://col.org.il/news/51154 תמונות נדירות: השליח הראשון של הרבי פועל במרוקו]''' {{col}}<br />
*הרב אליעזר אבצן, '''[https://anash.org/the-rebbes-hand-picked-soldier/ החייל שנבחר על ידי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf תשורה מטוסוב תשפ"ב]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב שלמה}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה: אישים במוסקבה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=719719מרוקו2024-11-05T15:30:28Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. <br />
<br />
בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש אדמו"ר הריי"צ להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=719718מרוקו2024-11-05T15:27:03Z<p>דביר: /* חב"ד קזבלנקה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br />
[[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ"ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br />
[[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל"ג בעומר]], י"ח באייר תש"נ]]<br />
'''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]] ובמדינה כולה גרו מאות אלפי יהודים, וכיום נותרו בה אלפי יהודים בלבד{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]], הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה. תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשנות הי' נוסדו על ידי הרב שלמה מטוסוב, מוסדות חב"ד ב-70 ערים וישובים ברחבי מרוקו, בהם למדו אלפי תלמידים מידי שנה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. קבוצות מהבוגרים נסעו לפי הוראות הרבי ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ו[[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה בעיירת יער בצרפת]]. [[הרבי]] הקים את אימפריית השליחות ומוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], באמצעות משלוח שליחים, ובמתן הכוונה מדוייקת באמצעות הוראות ומענות רבים. הרבי שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב"ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. ההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
==התחלת השליחות==<br />
<br />
בתקופה שלפני הסתלקותו ביקש אדמו"ר הריי"צ להרחיב את גבולות השליחות כפי שהיתה בשנים קודמות בערי [[אוזבקיסטן]], [[גרוזיה]] והקווקז, גם ל[[צפון אפריקה]]. זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש"מ, עמ' 195}}: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}}.<br />
כדי להוציא את השליחות לפועל עסק אדמו"ר הריי"צ בבירורים לגבי יהדות מרוקו. במקביל, החלו גישושים ראשוניים מול ארגון ה[[ג'וינט]] כאשר הרב [[בנימין גורודצקי]] – בא כחו של הרבי ומנהל הלשכה האירופאית לעזרת פליטים וסידורם – נפגש עם מר משה בקלמן ממשרד הג'וינט ב[[פריז]].<br />
למרות שהג'וינט לא הראה נכונות לדבר על תקציב והיה ברור כי ייסוד מוסדות ושליחת שלוחים למרוקו יעלו הון עתק, הרי שאדמו"ר הריי"צ כבר נתן את ההוראה להתחיל בשליחות בפועל. היה זה בשלהי חודש [[טבת]] [[תש"י]], שבועיים לפני הסתלקותו, כאשר פנה אל חתנו [[הרבי]] והורה לו לפעול בצפון אפריקה{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
כך סיפר הרבי בעצמו באגרת מכ"א סיון תשי"א:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שבועיים לפני ההסתלקות של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הוא אמר לי, שהיה צריך להתחיל בעבודת חינוך הכשר בצפון אפריקה, שם נמצאת קבוצה גדולה של יהודים – כן ירבו – ויהודים יראים, והחפצים בחינוך כשר עבור ילדיהם, אלא שמפני העניות הגדולה שלהם לחלק גדול מהם אין אפשרות להוכיח זאת [להעניק חינוך כשר]}}.<br />
<br />
באותם ימים בחר אדמו"ר הריי"צ את השליח הראשון – הרב מיכאל ליפסקר, שבאותם ימים שהה בצרפת. יומיים לאחר שתמו שבעת ימי האבל על אדמו"ר הריי"צ, בכ' שבט, פנה הרבי אל הרב מיכאל ליפסקר כדי לקיים את דברי אדמו"ר הריי"צ. כך היתה מרוקו למקום השליחות הראשון שהרבי שלח אליו שלוחים עם עלותו על כס נשיאות חב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו עמוד 20}}.<br />
<br />
<br />
<br />
==השלוחים==<br />
<br />
* הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הרב [[מיכאל ליפסקר]] יצא למרוקו, לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי"צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] [[תש"י]], והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] רבה של מקנס {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br />
<br />
* הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי"א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. הקים מוסדות חב"ד בלמעלה מ70 ערים וישובים ברחבי מרוקו.<br />
<br />
במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br />
*הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br />
*הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי"ג<br />
*הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי"ג]], לעיר מידלט<br />
*הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב"ד באגאדיר|אגאדיר]]<br />
*הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי"ט]] ל[[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש"כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br />
*הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br />
*הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 366}}<br />
*הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב"ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br />
<br />
השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|ראה בספר תולדותיו זכרון}}.<br />
הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשבעים ערים עיירות וכפרים.<br />
<br />
==הוראות הרבי==<br />
[[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. <br />
<br />
רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br />
<br />
שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] ופעילות חב"ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל"ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].<br />
<br />
==רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]==<br />
[[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו]]<br />
מוסדות חב"ד במרוקו נקראים "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם [[הרבי הריי"צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 303}}. <br />
<br />
מוסדות חב"ד במרוקו כללו:<br />
<br />
*[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br />
*[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br />
*[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br />
*[[בית מדרש לסופרות]]<br />
*בתי ספר בית רבקה לבנות<br />
*סמינר בית רבקה<br />
*ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים<br />
*כוללים <br />
*ספריות תורניות <br />
*מקוואות<br />
<br />
==חב"ד ברחבי מרוקו==<br />
תחת אחריות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], בשבעים ערים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב"ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה{{הערה|בתולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 375, ישנה רשימה של 69 ערים עיירות וכפרים במרוקו, בהם ישנם מוסדות חב"ד, לרשימה יש להוסיף את הערים המרכזיות - בהם השלוחים ניהלו מוסדות עם תלמידים רבים - שאינן נכללות ברשימה זו: [[קזבלנקה]] ומקנס}}. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו}}. <br />
<br />
הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] יצא לאור ספר [[חב"ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br />
<br />
==חב"ד [[קזבלנקה]]==<br />
השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו במסגרת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]] - מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך כיובל שנים המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br />
<br />
'''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] משנת תשי"ג-תש"כ והרב [[שלום איידלמן]] החל משנת תש"כ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br />
<br />
'''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br />
<br />
'''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[ניסן פינסון]] עד שנת תש"כ, והחל מתש"כ <br />
- הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br />
<br />
'''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br />
<br />
'''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב"ד במרוקו]] תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br />
<br />
'''בית חב"ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער{{הערה|נפתח בשנת תשפ"ג}}<br />
<br />
==חב"ד מקנס==<br />
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br />
<br />
הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br />
<br />
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]==<br />
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br />
לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br />
<br />
השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br />
<br />
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br />
[[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br />
<br />
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}.<br />
<br />
==חב"ד בארפוד==<br />
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[בבא סאלי]] רבי ישראל אבוחצירא]]<br />
שליח הרבי למרוקו, הרב [[שלמה מטוסוב]] פעל בקרב הקהילה היהודית ב[[ארפוד]]. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן ה[[בבא סאלי]] כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע ל[[ארפוד]] כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות. <br />
<br />
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי ו[[הרבי]]. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו ה[[בבא מאיר]] רבה של ארפוד וחתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] מנהל בפועל של מוסדות חב"ד בארפוד{{הערה|בית משיח 1367, וראה תולדות חב"ד במרוקו והאיר פני המזרח}}.<br />
<br />
==[[סיום הרמב"ם|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם במרוקו]]==<br />
{{ערך מורחב|סיום הרמב"ם}}<br />
[[קובץ:חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם תשפ"ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב"ם בית הרמב"ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ"ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br />
==חגיגות השישים==<br />
[[קובץ:60 לרב איידלמן.jpg|ממוזער|אורחים בחגיגות ה-60 לשליחות הרב איידלמן. בשורה הראשונה יושבים לצד הרב איידלמן: הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[יוסף יצחק פבזנר]]]]<br />
בחודש שבט תשע"ט נחגגו אירועי השישים לשליחות הרב שלום איידלמן שיצא בשליחות הרבי למרוקו בשנת תשי"ט. רבנים, שלוחים, תלמידיו לשעבר ומקורביו בהווה של הרב איידלמן, אישי ציבור ובני משפחה - הגיעו מכל העולם לחגיגות שנערכו בקזבלנקה, בהשתתפות מאות מבני הקהילה בראשות רבני מרוקו ונשיא הקהילה היהודית במרוקו וידיד הרב איידלמן - מר סרג' ברדוגו.<br />
מר סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו ושגריר מלך מרוקו לנושאים מיוחדים – נשא נאום נלהב בו סיפר על יציאת שלוחי הרבי למרוקו ושיבח את הרב איידלמן, אשר בזכותו גדל דור חדש של רבנים ודיינים. ובתום נאומו יחד עם ר' משה אברג'יל ממארגני החגיגה, העניק אות הוקרה מיוחד לרב ולרבנית איידלמן, בשם הקהילה ומתנה מיוחדת בשם מארגני החגיגות – מעמד עשוי זכוכית בצורת שער בסגנון מרוקאי והמספר 60, בשילוב תמונות הממחישות את פעילות הרב והרבנית איידלמן, לצד תמונת המשלח הרבי וברכתו המיוחדת לקראת יציאת הרב איידלמן בשליחות למרוקו לפני שישים שנה.{{הערה|[https://chabad.info/news/445780/ חגיגות השישים לשליחות הרב שלום איידלמן]}}<br />
<br />
==הפעילות כיום==<br />
כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: <br />
*הרבנית גיטל איידלמן<br />
*הרבנית רייזל רסקין<br />
*הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ד]], העשיה החב"דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br />
<br />
*מוסדות ה"כולל" בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br />
<br />
כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br />
<br />
*מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br />
<br />
בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br />
<br />
*בית חב"ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br />
<br />
תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br />
<br />
==כינוס השלוחים תשפ"ג==<br />
<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ"ג תמונה קבוצתית]]<br />
<br />
בחודש אייר תשפ"ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br />
<br />
זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות "הסכמי אברהם" ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br />
<br />
בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br />
<br />
אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br />
הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב"ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב"ד אינפו}}. <br />
<br />
הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב"ם]] בבית הרמב"ם בעיר פאס.<br />
את סיום הרמב"ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב"ם בבית הרמב"ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br />
<br />
הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br />
בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב"ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br />
<br />
בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב"ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
[[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br />
במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב"ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br />
<br />
==מלכי מרוקו==<br />
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br />
<br />
'''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br />
<br />
'''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב"ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
'''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, [[מבצע תפילין]], [[שבע מצוות בני נח]] וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br />
<br />
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים והבת שלו מכהנת כשרה בממשלת צרפת, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br />
<br />
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==נשיאי הקהילה היהודית==<br />
נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br />
<br />
נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br />
<br />
נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת [[תשמ"ח]] ועד היום ([[תשפ"ד]]).<br />
[[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br />
<br />
על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br />
שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br />
<br />
==הרבנים הראשיים במרוקו== <br />
במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br />
<br />
לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.<br />
<br />
הרבנים הראשיים:<br />
<br />
* הרב '''רפאל אנקווה''' <br />
* הרב '''יהושע בירדוגו''' <br />
* הרב '''שאול אבן דנאן''' - היה לו קשר מכתבים עם הרבי<br />
* הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br />
* הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרב מטוסוב היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br />
* הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br />
* הרב [[שמעון סויסה]] <br />
* הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br />
* הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] שליט"א - נכד רבי [[מאיר אבוחצירא]], יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם. (הוכתר כרב ראשי ואב"ד, אך כעבור זמן קצר הקהילה היהודית הודיעה כי המינוי אינו בתוקף).<br />
*הרב יוסף ישראל שליט"א - אב"ד קזבלנקה ורבה של מרוקו - בוגר ישיבת חב"ד ובית מדרש לרבנים חב"ד בקזבלנקה<br />
<br />
תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט ובתקופה מאוחרת, הרבנים הראשים גרו בקזבלנקה בה שוכנת הקהילה היהודית המרכזית במרוקו.<br />
<br />
==איגוד יוצאי מרוקו==<br />
איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת [[תשס"ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br />
<br />
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב"ד במרוקו'''']]<br />
[[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז.<br />
*הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס"ז]].<br />
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב"ד ואל הרבי<br />
*'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש"פ.<br />
*'''השלום עם מרוקו מהזווית החב"דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ"א עמוד 20.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br />
*[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב"ד במרוקו בשנת תשע"ט]<br />
*אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב"ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב"ד במרוקו]''', הידברות<br />
* [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב"ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br />
*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684<br />
*יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב"ד במרוקו]] ב' כסלו תשע"ז<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58085 תמונות מהפעילות החב"דית במרוקו תשע"א] - [[חב"ד אינפו]]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67562 מלך מרוקו העניק תואר "אביר" לשליח הרבי] {{אינפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד<br />
*{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב"די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ"ו בטבת תשע"ו}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%94&diff=719694תוניסיה2024-11-05T11:18:06Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>'''תוניסיה''' היא מדינה מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה, אליה הרבי שלח את השליח הרב [[ניסן פינסון]], שהקים בה אימפריית מוסדות חב"דיים. <br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
==היסטוריה==<br />
בתוניסיה קיימת קהילה יהודית עוד מימי [[שלמה המלך]]. עיקר הקהילה התרכזה בעיר הבירה תוניס, בעיר קירואן ובאי ג'רבה.<br />
<br />
הקהילה היהודית בתוניסיה מנתה עד להקמתה של [[מדינת ישראל]] כ-120,000 יהודים, אך במהלך השנים, ובפרט עם הכרזת העצמאות של תוניסיה בשנת [[תשט"ז]], עלו מרבית היהודים ל[[ארץ ישראל]], וכיום מונה הקהילה כ-900 יהודים בלבד.<br />
<br />
==חב"ד בתוניסיה==<br />
משנת תשי"ב החל הרב [[בנימין גורודצקי]] לבקר בתוניסיה, ולפעול בה{{הערה|ספר זכרון 206}}. <br />
<br />
בשנת ה'[[תשט"ו]] ביקשו ראשי הקהילה היהודית מהרבי, דרך הרב גורודצקי, להקים מוסדות חינוך חב"דיים בתוניס.<br />
<br />
הרב גורודצקי ניהל משא ומתן עם ארגון ה[[ג'וינט]] על מימון הפעילות, בתחילה התנגד הג'וינט בתוקף לפעילות חב"דית בתוניסיה, אך בהמשך הסכים לממן חמישים אחוז מהפעילות{{מקור}}.<br />
<br />
בשנת ה'[[תש"כ]], שלח הרבי את הרב [[ניסן פינסון]] לתוניסיה, לאחר מספר שנות שליחות ב[[קזבלנקה]] [[מרוקו]].<br />
<br />
===הקמת המוסדות===<br />
<br />
עם הגעתו הקים הרב פינסון את מוסדות אהל יוסף יצחק ליובאוויטש בתוניסיה, שכללו תלמודי תורה, בתי ספר לבנות וישיבות בקהילות היהודיות המרכזיות. בנוסף הקים מקוואות טהרה במקומות רבים.<br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
==== מקוואות ==== <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה, היו משלוחים מיוחדים בין השליח הרב ניסן פינסון אל השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
===ספר תורה נגד הגזירה===<br />
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.<br />
<br />
הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.<br />
<br />
===הרבי הורה לא לעזוב===<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. <br />
<br />
ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.<br />
<br />
המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.<br />
<br />
כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת. <br />
<br />
==הרבי ורבני תוניסיה==<br />
<br />
הרבי עמד בקשר מכתבים הדוק עם כמה מרבני תוניסיה.<br />
<br />
הרב [[מצליח מאזוז]], מייסד ישיבת כסא רחמים, התכתב עם הרבי רבות, ואף סייע לשליחת הרב פינסון בהקמת המוסדות. בנו, הרב [[מאיר מאזוז]], אף שימש כרב בישיבת חב"ד.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות מרוקו]]<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[מבצע רגל עץ]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[מצליח מאזוז]], כרך ג חחלק יורה דיעה, סימן לא<br />
* הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון פרק תוניס<br />
* ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042 ס"ת שהכניס הרבי ל-770 ביטל את הגזירה בתוניס]<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1467&ArticleID=7444 בעקבות השליח הראשון לטוניס]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35945 כך מנע הרבי את עליית יהודי תוניסיה לישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%94&diff=719693תוניסיה2024-11-05T11:17:20Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>'''תוניסיה''' היא מדינה מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה, אליה הרבי שלח את השליח הרב [[ניסן פינסון]], שהקים בה אימפריית מוסדות חב"דיים. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בתוניסיה קיימת קהילה יהודית עוד מימי [[שלמה המלך]]. עיקר הקהילה התרכזה בעיר הבירה תוניס, בעיר קירואן ובאי ג'רבה.<br />
<br />
הקהילה היהודית בתוניסיה מנתה עד להקמתה של [[מדינת ישראל]] כ-120,000 יהודים, אך במהלך השנים, ובפרט עם הכרזת העצמאות של תוניסיה בשנת [[תשט"ז]], עלו מרבית היהודים ל[[ארץ ישראל]], וכיום מונה הקהילה כ-900 יהודים בלבד.<br />
<br />
==חב"ד בתוניסיה==<br />
משנת תשי"ב החל הרב [[בנימין גורודצקי]] לבקר בתוניסיה, ולפעול בה{{הערה|ספר זכרון 206}}. <br />
<br />
בשנת ה'[[תשט"ו]] ביקשו ראשי הקהילה היהודית מהרבי, דרך הרב גורודצקי, להקים מוסדות חינוך חב"דיים בתוניס.<br />
<br />
הרב גורודצקי ניהל משא ומתן עם ארגון ה[[ג'וינט]] על מימון הפעילות, בתחילה התנגד הג'וינט בתוקף לפעילות חב"דית בתוניסיה, אך בהמשך הסכים לממן חמישים אחוז מהפעילות{{מקור}}.<br />
<br />
בשנת ה'[[תש"כ]], שלח הרבי את הרב [[ניסן פינסון]] לתוניסיה, לאחר מספר שנות שליחות ב[[קזבלנקה]] [[מרוקו]].<br />
<br />
===הקמת המוסדות===<br />
<br />
עם הגעתו הקים הרב פינסון את מוסדות אהל יוסף יצחק ליובאוויטש בתוניסיה, שכללו תלמודי תורה, בתי ספר לבנות וישיבות בקהילות היהודיות המרכזיות. בנוסף הקים מקוואות טהרה במקומות רבים.<br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
==== מקוואות ==== <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה, היו משלוחים מיוחדים בין השליח הרב ניסן פינסון אל השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
===ספר תורה נגד הגזירה===<br />
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.<br />
<br />
הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.<br />
<br />
===הרבי הורה לא לעזוב===<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. <br />
<br />
ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.<br />
<br />
המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.<br />
<br />
כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת. <br />
<br />
==הרבי ורבני תוניסיה==<br />
<br />
הרבי עמד בקשר מכתבים הדוק עם כמה מרבני תוניסיה.<br />
<br />
הרב [[מצליח מאזוז]], מייסד ישיבת כסא רחמים, התכתב עם הרבי רבות, ואף סייע לשליחת הרב פינסון בהקמת המוסדות. בנו, הרב [[מאיר מאזוז]], אף שימש כרב בישיבת חב"ד.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות מרוקו]]<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[מבצע רגל עץ]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* הרב [[מצליח מאזוז]], כרך ג חחלק יורה דיעה, סימן לא<br />
* הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון פרק תוניס<br />
* ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042 ס"ת שהכניס הרבי ל-770 ביטל את הגזירה בתוניס]<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1467&ArticleID=7444 בעקבות השליח הראשון לטוניס]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35945 כך מנע הרבי את עליית יהודי תוניסיה לישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%94&diff=719692תוניסיה2024-11-05T11:14:26Z<p>דביר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>'''תוניסיה''' היא מדינה מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה, אליה הרבי שלח את השליח הרב [[ניסן פינסון]], שהקים בה אימפריית מוסדות חב"דיים. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בתוניסיה קיימת קהילה יהודית עוד מימי [[שלמה המלך]]. עיקר הקהילה התרכזה בעיר הבירה תוניס, בעיר קירואן ובאי ג'רבה.<br />
<br />
הקהילה היהודית בתוניסיה מנתה עד להקמתה של [[מדינת ישראל]] כ-120,000 יהודים, אך במהלך השנים, ובפרט עם הכרזת העצמאות של תוניסיה בשנת [[תשט"ז]], עלו מרבית היהודים ל[[ארץ ישראל]], וכיום מונה הקהילה כ-900 יהודים בלבד.<br />
<br />
==חב"ד בתוניסיה==<br />
משנת תשי"ב החל הרב [[בנימין גורודצקי]] לבקר בתוניסיה, ולפעול בה{{הערה|ספר זכרון 206}}. <br />
<br />
בשנת ה'[[תשט"ו]] ביקשו ראשי הקהילה היהודית מהרבי, דרך הרב גורודצקי, להקים מוסדות חינוך חב"דיים בתוניס.<br />
<br />
הרב גורודצקי ניהל משא ומתן עם ארגון ה[[ג'וינט]] על מימון הפעילות, בתחילה התנגד הג'וינט בתוקף לפעילות חב"דית בתוניסיה, אך בהמשך הסכים לממן חמישים אחוז מהפעילות{{מקור}}.<br />
<br />
בשנת ה'[[תש"כ]], שלח הרבי את הרב [[ניסן פינסון]] לתוניסיה, לאחר מספר שנות שליחות ב[[קזבלנקה]] [[מרוקו]].<br />
<br />
===הקמת המוסדות===<br />
<br />
עם הגעתו הקים הרב פינסון את מוסדות אהל יוסף יצחק ליובאוויטש בתוניסיה, שכללו תלמודי תורה, בתי ספר לבנות וישיבות בקהילות היהודיות המרכזיות. בנוסף הקים מקוואות טהרה במקומות רבים.<br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
==== מקוואות ==== <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה, היו משלוחים מיוחדים בין השליח הרב ניסן פינסון אל השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
===ספר תורה נגד הגזירה===<br />
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.<br />
<br />
הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.<br />
<br />
===הרבי הורה לא לעזוב===<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. <br />
<br />
ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.<br />
<br />
המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.<br />
<br />
כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת. <br />
<br />
==הרבי ורבני תוניסיה==<br />
<br />
הרבי עמד בקשר מכתבים הדוק עם כמה מרבני תוניסיה.<br />
<br />
הרב [[מצליח מאזוז]], מייסד ישיבת כסא רחמים, התכתב עם הרבי רבות, ואף סייע לשליחת הרב פינסון בהקמת המוסדות. בנו, הרב [[מאיר מאזוז]], אף שימש כרב בישיבת חב"ד.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות מרוקו]]<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[מבצע רגל עץ]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042 ס"ת שהכניס הרבי ל-770 ביטל את הגזירה בתוניס]<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1467&ArticleID=7444 בעקבות השליח הראשון לטוניס]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35945 כך מנע הרבי את עליית יהודי תוניסיה לישראל]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719691ניסן פינסון2024-11-05T11:13:53Z<p>דביר: /* פטירתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניסיה===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
==== מקוואות ==== <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====ספר תורה נגד הגזירה====<br />
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.<br />
<br />
הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.<br />
<br />
====הרבי הורה לא לעזוב====<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. <br />
<br />
ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.<br />
<br />
המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*ר' [[יצחק גנזבורג]], [[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*ר' [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*ר' [[אליהו מטוסוב]] ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*ר' [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] {{col}} <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון] {{col}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719690ניסן פינסון2024-11-05T11:13:32Z<p>דביר: /* הרבי הורה לא לעזוב */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניסיה===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
==== מקוואות ==== <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====ספר תורה נגד הגזירה====<br />
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.<br />
<br />
הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.<br />
<br />
====הרבי הורה לא לעזוב====<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. <br />
<br />
ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.<br />
<br />
המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*ר' [[יצחק גנזבורג]], [[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*ר' [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*ר' [[אליהו מטוסוב]] ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*ר' [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] {{col}} <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון] {{col}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%94&diff=719688תוניסיה2024-11-05T11:12:41Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>'''תוניסיה''' היא מדינה מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה, אליה הרבי שלח את השליח הרב [[ניסן פינסון]], שהקים בה אימפריית מוסדות חב"דיים. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בתוניסיה קיימת קהילה יהודית עוד מימי [[שלמה המלך]]. עיקר הקהילה התרכזה בעיר הבירה תוניס, בעיר קירואן ובאי ג'רבה.<br />
<br />
הקהילה היהודית בתוניסיה מנתה עד להקמתה של [[מדינת ישראל]] כ-120,000 יהודים, אך במהלך השנים, ובפרט עם הכרזת העצמאות של תוניסיה בשנת [[תשט"ז]], עלו מרבית היהודים ל[[ארץ ישראל]], וכיום מונה הקהילה כ-900 יהודים בלבד.<br />
<br />
==חב"ד בתוניסיה==<br />
משנת תשי"ב החל הרב [[בנימין גורודצקי]] לבקר בתוניסיה, ולפעול בה{{הערה|ספר זכרון 206}}. <br />
<br />
בשנת ה'[[תשט"ו]] ביקשו ראשי הקהילה היהודית מהרבי, דרך הרב גורודצקי, להקים מוסדות חינוך חב"דיים בתוניס.<br />
<br />
הרב גורודצקי ניהל משא ומתן עם ארגון ה[[ג'וינט]] על מימון הפעילות, בתחילה התנגד הג'וינט בתוקף לפעילות חב"דית בתוניסיה, אך בהמשך הסכים לממן חמישים אחוז מהפעילות{{מקור}}.<br />
<br />
בשנת ה'[[תש"כ]], שלח הרבי את הרב [[ניסן פינסון]] לתוניסיה, לאחר מספר שנות שליחות ב[[קזבלנקה]] [[מרוקו]].<br />
<br />
===הקמת המוסדות===<br />
<br />
עם הגעתו הקים הרב פינסון את מוסדות אהל יוסף יצחק ליובאוויטש בתוניסיה, שכללו תלמודי תורה, בתי ספר לבנות וישיבות בקהילות היהודיות המרכזיות. בנוסף הקים מקוואות טהרה במקומות רבים.<br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
==== מקוואות ==== <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה, היו משלוחים מיוחדים בין השליח הרב ניסן פינסון אל השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
===ספר תורה נגד הגזירה===<br />
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.<br />
<br />
הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.<br />
<br />
===הרבי הורה לא לעזוב===<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. <br />
<br />
ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.<br />
<br />
המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.<br />
<br />
כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת. <br />
<br />
==הרבי ורבני תוניסיה==<br />
<br />
הרבי עמד בקשר מכתבים הדוק עם כמה מרבני תוניסיה.<br />
<br />
הרב [[מצליח מאזוז]], מייסד ישיבת כסא רחמים, התכתב עם הרבי רבות, ואף סייע לשליחת הרב פינסון בהקמת המוסדות. בנו, הרב [[מאיר מאזוז]], אף שימש כרב בישיבת חב"ד.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[יהדות מרוקו]]<br />
*[[יהדות ספרד]]<br />
*[[מבצע רגל עץ]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042 ס"ת שהכניס הרבי ל-770 ביטל את הגזירה בתוניס]<br />
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1467&ArticleID=7444 בעקבות השליח הראשון לטוניס]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35945 כך מנע הרבי את עליית יהודי תוניסיה לישראל]<br />
<br />
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719687ניסן פינסון2024-11-05T11:12:37Z<p>דביר: /* שליחות בצפון אפריקה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניסיה===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
==== מקוואות ==== <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====ספר תורה נגד הגזירה====<br />
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.<br />
<br />
הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.<br />
<br />
====הרבי הורה לא לעזוב====<br />
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. <br />
<br />
ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.<br />
<br />
המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.<br />
<br />
כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת. <br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*ר' [[יצחק גנזבורג]], [[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*ר' [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*ר' [[אליהו מטוסוב]] ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*ר' [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] {{col}} <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון] {{col}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719679ניסן פינסון2024-11-05T08:17:57Z<p>דביר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניסיה===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
==== מקוואות ==== <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*ר' [[יצחק גנזבורג]], [[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*ר' [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*ר' [[אליהו מטוסוב]] ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*ר' [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] {{col}} <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון] {{col}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719678ניסן פינסון2024-11-05T08:16:52Z<p>דביר: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניסיה===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
==== מקוואות ==== <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*ר' [[יצחק גנזבורג]], [[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*ר' [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*ר' [[אליהו מטוסוב]] ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*ר' [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719677ניסן פינסון2024-11-05T08:10:22Z<p>דביר: /* שליחות בצפון אפריקה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניסיה===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====ישיבה בג'רבא====<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
====ישיבה בתוניס====<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
==== מקוואות ==== <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719676ניסן פינסון2024-11-05T08:08:58Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניסיה===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
===ישיבה בג'רבא===<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
===ישיבה בתוניס===<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
=== מקוואות === <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719675ניסן פינסון2024-11-05T08:06:03Z<p>דביר: /* שליח הרבי לתוניס */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניסיה===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
===ישיבה בג'רבא===<br />
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב מצליח מזוז הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו תניא מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.<br />
<br />
הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש.<br />
<br />
===ישיבה בתוניס===<br />
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה. <br />
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.<br />
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה.<br />
<br />
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13. <br />
<br />
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו. <br />
<br />
=== מקוואות === <br />
<br />
בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' }}הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}: <br />
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל. <br />
<br />
<br />
====קשרי תוניסיה מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719672ניסן פינסון2024-11-05T07:44:31Z<p>דביר: /* בישיבות תומכי תמימים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניס===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח לתוניס, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====קשרי תוניס מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניס עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בטוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719671ניסן פינסון2024-11-05T07:44:07Z<p>דביר: /* בישיבות תומכי תמימים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניס===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח לתוניס, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====קשרי תוניס מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניס עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בטוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719669ניסן פינסון2024-11-05T07:42:20Z<p>דביר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניס===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח לתוניס, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====קשרי תוניס מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניס עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בטוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719668ניסן פינסון2024-11-05T07:41:57Z<p>דביר: /* בישיבות תומכי תמימים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניס===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח לתוניס, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====קשרי תוניס מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניס עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בטוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719665ניסן פינסון2024-11-05T07:35:17Z<p>דביר: /* קישורים חיצוניים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד, [[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צו}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניס===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח לתוניס, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====קשרי תוניס מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניס עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בטוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] <small>הסרט אינו פעיל</small> <br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719659ניסן פינסון2024-11-05T06:24:42Z<p>דביר: /* שליח הרבי לתוניס */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד, [[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צו}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניס===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח לתוניס, שם הקים אימפרייה חסידית: <br />
<br />
*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'<br />
*גן ילדים<br />
*בית-ספר<br />
*בית-הכנסת<br />
*ספרייה<br />
*[[מקוה]] טהרה <br />
<br />
====קשרי תוניס מרוקו====<br />
בתקופת השליחות בתוניס עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.<br />
<br />
לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
====פרס קרן התרבות====<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בטוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון]{{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719658ניסן פינסון2024-11-05T06:16:48Z<p>דביר: /* שליח הרבי למרוקו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד, [[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צו}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.<br />
<br />
שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניס===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח לתוניס, שם הקים אימפרייה חסידית: ישיבת 'אהלי יוסף יצחק', גן ילדים, בית-ספר, בית-הכנסת, ספרייה, [[מקוה]] טהרה ועוד.<br />
<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן התחילו להעניק את הפרס לפני כעשרים שנה למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בטוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון]{{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719657ניסן פינסון2024-11-05T06:12:39Z<p>דביר: /* ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד, [[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צו}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניס===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח לתוניס, שם הקים אימפרייה חסידית: ישיבת 'אהלי יוסף יצחק', גן ילדים, בית-ספר, בית-הכנסת, ספרייה, [[מקוה]] טהרה ועוד.<br />
<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן התחילו להעניק את הפרס לפני כעשרים שנה למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בטוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון]{{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דבירhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=719656ניסן פינסון2024-11-05T06:09:34Z<p>דביר: /* לקריאה נוספת */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]<br />
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי ב[[מרוקו]] בה עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה הקים אימפרית מוסדות חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===בישיבות תומכי תמימים===<br />
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]<br />
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]<br />
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.<br />
<br />
בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד, [[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צו}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}.<br />
<br />
במלחמת העולם השניה ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}<br />
<br />
אשתו, מרת רחל פינסון בת הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ומרת צביה.<br />
<br />
===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===<br />
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]].<br />
<br />
היה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].<br />
<br />
==שליחות בצפון אפריקה==<br />
===שליח הרבי למרוקו===<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].<br />
<br />
===שליח הרבי לתוניס===<br />
<br />
ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח לתוניס, שם הקים אימפרייה חסידית: ישיבת 'אהלי יוסף יצחק', גן ילדים, בית-ספר, בית-הכנסת, ספרייה, [[מקוה]] טהרה ועוד.<br />
<br />
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן התחילו להעניק את הפרס לפני כעשרים שנה למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בטוניס.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה<br />
<br />
;ילדיו:<br />
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].<br />
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.<br />
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.<br />
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].<br />
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.<br />
<br />
;אחיו:<br />
* ר' תנחום פינסון.<br />
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].<br />
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].<br />
<br />
;אחותו:<br />
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד<br />
*[[ספר התמימים]] חלק א בערכו<br />
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות<br />
*[[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון<br />
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון]{{קישור שבור}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון]<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]<br />
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם{{אינפו}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]</div>דביר