חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

את"ה המרכזי 770

2025-01-27T06:43:08Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:סמל_אתה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל את"ה המרכזי 770]]
'''את"ה המרכזי - 770''', הוקם בשנת [[תש"ס]], כהמשך ל[[ארגון את"ה]] העולמי שנוסד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בסעודה של [[שמחת תורה]] בשנת [[תש"א]]. הארגון פועל בקרב [[ישיבות חב"ד]] ברחבי העולם, כמו גם בישיבה המרכזית ב-770.

== היסטוריה ==
{{להשלים}}
בשנים שקדמו להקמת את"ה העולמי, פעל מ-770 ארגון 'ועד חיילי בית דוד'{{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1X0DfLsHxgo-jxcuIGZRtTQIZWGMOKDDx/view?usp=sharing פרק כ"ח - תלמידי התמימים בדרא דמשיחא - תפקיד התמימים בדור השביעי לקראת ג׳ תמוז]''' הרב [[חיים הלל שפרינגר]] {{אודיו}} כ' סיון ה'תשפ"ד {{אינפו}}}}. בנוסף לארגון מבצעים וחומרי לימוד בענייני גאולה ומשיח, והפקת חומרים לאורחים [[נסיעה לרבי#חודש תשרי|הנוסעים לרבי]] בתשרי, עסק הארגון בהנגשת חומרי הסברה ועזרים ל[[עשרת המבצעים|מבצעים]]. בשנותיו הראשונות עבד הארגון בשיתוף פעולה עם [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח|מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]]. בין פעילי הארגון בשנותיו הראשונות נמנים הדמויות הבאות שבאותן שנים היו בחורים וביניהם: הרב [[שלום דובער הנדל]], הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי|סענדי ווילשאנסקי]], שמואל חיים אביוב, הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב [[משה רוזנבלט]]

==מטרת הארגון==
הארגון הוקם במטרה לתגבר ולהוסיף חיות בלימוד [[פורטל:גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]], עליהם [[הרבי]] אומר שזוהי ה'דרך הישרה' לפעול התגלות וביאת [[משיח]]{{הערה|[[שיחת קודש|שיחת]] [[שבת]] פרשת [[תזריע]] [[מצורע]], [[תנש"א]]}}. הארגון פועל בעיקר בקרב [[תלמידי התמימים]] הלומדים ב[[ישיבות חב"ד]] ב[[ארה"ק]], וישנם מבצעים יחודיים המיועדים לישיבות תות"ל ברחבי העולם.

==מפעילות הארגון ==
===מבצעי לימוד===
לקראת תאריכים מיוחדים, כדוגמת [[י' שבט תשי"א|י' שבט]] ו[[י"א ניסן]], מפעיל הארגון מבצעי לימוד, כהכנה לימים מיוחדים אלו. מבצעי הלימוד מופעלים בישיבות השונות, על ידי נציג מטעם הארגון. בסיום המבצע נערך מבחן מסכם, בסופו זוכים המשתתפים בפרסים שונים. בחלק מהמבצעים נערכת בין המצטיינים הגרלה על כרטיס טיסה לרבי.

===שבוע משיח וגאולה===
בשנת [[תשע"ד]] יזם הארגון תוכנית חודשית קבועה, בה מדי חודש מקדישים בחורי ישיבות תומכי תמימים ברחבי הארץ שבוע שלם לעיסוק מוגבר בעניני משיח וגאולה. היוזמה קיבלה את השם 'שבוע משיח וגאולה', ובמסגרתה משננים המשתתפים סוגיות בעניני משיח וגאולה מתוך חוברת ייעודית המופצת בישיבות, ומבצעים משימות להפצת [[בשורת הגאולה]] והעלאת המודעות לקראת ביאתה הקרובה.

[[קובץ:תמונה קבוצתית.JPG|250px|ממוזער|שמאל|תמונה קבוצתית של משתתפי השבת בשנת ה'[[תשע"א]] (גבעת וואשינגטון)]]

===שבתות אחדות===
החל משנת [[תשס"ב]] החל הארגון לארגן [[שבת]]ות מיוחדות, תחת השם "שבת אחדות - ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]", בהם [[התוועדות חסידית|מתוועדים]] התלמידים עם [[משפיעים]] אורחים, ומתאחדים יחד. השבתות התקיימו ברובם בשבת פרשת [[במדבר]], בהתאם להוראת [[הרבי]], שכשם ש[[בני ישראל]] [[אחדות|התאחדו]] לקראת [[מתן תורה]], ("ויחן שם ישראל נגד ההר"{{הערה|[[יתרו]], י"ט, כ'}} - לשון יחיד) כך גם ההכנה היום למתן תורה צריכה להיות מתוך אחדות{{הערה|[[שיחת קודש|שיחת]] [[שבת]] פרשת [[בחוקותי]], ה'[[תשמ"ז]]}}.

השבתות מתקיימות בשלושה מקומות שונים בעולם. באירופה מתכנסים התלמידים ב[[תומכי תמימים ברינוא|ישיבת חב"ד ברינוא]], ב[[ארצות הברית]] מתכנסים ב[[770]], וב[[ארץ הקודש]] ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ז]] שונתה מתכונת השבת בישראל ויועדה לתלמידי ה[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] בלבד, מיקום ההתכנסות הועבר לגבעת חביבה, ובשנת [[תשס"ט]] חזר לכפר חב"ד. בשנים [[תש"ע]] - [[תשע"ב]] התקיימה השבת בחודש [[ניסן]] כהכנה ליום הבהיר [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי, ויועדה לכלל תלמידי הישיבות. השבת התקיימה בגבעת וושינגטון. במשך השנים עקב בעיות טכניות החליטה הנהלת את"ה המרכזי לשנותה ל"ועידת התמימים". בשנת [[תשע"ה]] חזרה המתכונת כמקודם והתקיימה 'שבת שכולה משיח' בכפר הנוער הדסים.

ב[[שבת]] מסוג זה משתתפים בישראל למעלה מ-1000 תלמידים. בהרבה מהשנים נערכו בשבתות אלו מעמדי סיום למבצעים שונים ופתיחת מבצע '[[דור דעה]]'.

במוצאי השבת נערכת תמונה קבוצתית ומחולקת [[תשורה]] למשתתפים.

[[קובץ:ישיבת בין הזמנים - נחל'ה.JPG|200px|ממוזער|שמאל|ישיבת [[בין הזמנים]] ב[[נחלת הר חב"ד]]]]

===ישיבת בין הזמנים===
החל משנת [[תש"ע]] מפעיל הארגון ישיבת בין הזמנים בחודש [[ניסן]]. הישיבה פועלת בימים בהם נמצאים תלמידי הישיבות בבתים, ולה סניפים בכל קהילות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

סדר היום בישיבת בין הזמנים מתחיל בשעה 08:00 בבוקר, אז לומדים ה[[תמימים|בחורים]] [[חסידות]] לפני התפילה. בשעה 10:00 מתפללים [[שחרית]], שלאחריה מקבלים התלמידים ארוחת בוקר. מהשעה 11:30 עד 13:30 אחר הצהריים לומדים הבחורים [[גמרא]] ו[[הלכה]], ומתקיימים שיעורים מיוחדים בחומר הנלמד. בערב בין [[מנחה]] ל[[ערבית]] מתקיימים שיעורי [[פורטל:גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]].

בסיום הזמן מתקיים מבחן מסכם על החומר הנלמד, והמשתתפים מקבלים מלגות כספיות, כהשתתפות בנסיעה ל[[הרבי|רבי]] ב[[תשרי|חודש החגים]].

בשנת [[תשע"ד]] עברה מתכונת הישיבות מתיחת פנים, במסגרתה נדרשו הבחורים בנוסף לחומר הלימודים, לצפות בתוכנית וידאו יומית של שיחות ומראות קודש מהרבי, מתוך דיסק מיוחד שהופק על ידי הנהלת את"ה. בסיום הישיבה יצא לאור [[קובץ הערות]] המכיל הערות שכתבו התמימים ברשת הישיבות.

בשנת [[תשפ"ב]] קבלו הבחורים שהשתתפו בישיבת בין הזמנים דיסק און קיי מלא וגדוש בתוכנית [[ואביטה נפלאות]] דבר שגרר התרגשות רבה בקרב התמימים.

===ועידת התמימים===
[[קובץ:ועידת התמימים.jpg|200px|ממוזער|שמאל|חלק מהמשתתפים באחד המושבים]]
[[קובץ:יריד ליובאוויטש.jpg|200px|ממוזער|שמאל|כריכת קטלוג המכירה]]
בשנת [[תשע"ג]], ביום [[כ"ד בניסן]] קיים הארגון בסוף חופשת [[חג הפסח]] ועידה מרכזית ל[[תלמידי התמימים]] בעניני [[גאולה ומשיח]]. הועידה עמדה תחת השם 'יריד ליובאוויטש' והתקיימה בקמפוס [[ישיבת נחלים|בני עקיבא בנחלים]] בהשתתפות קרוב לאלף [[תמימים]].

לועידה קדם מבצע הכנה שהחל אחרי [[חג הפורים]], במהלכו צברו המשתתפים תלושים השווים לכסף עבור השתתפות במכירה הסינית. השתתפות בישיבת בין הזמנים, יציאה ל[[מבצעים]] ביום [[י"א בניסן]] והשתתפות בהצלחה במבחן מסכם זיכו בתלושים נוספים. בתחילת [[בין הזמנים]] הפיץ משרד הועידה קטלוג של המכירה הסינית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75111 קטלוג המכירה] {{אינפו}}}}.

הועידה התפרשה על פני יום שלם, כשבמהלכו התקיימו שיעורים שונים בענייני גאולה ומשיח בליווי אמצעי מולטימדיה, מפי מרצים ורבנים שונים. במקביל התקיים פאנל סביב הנושא 'איך [[לחיות גאולה|לחיות משיח]]', והרצאה על החידושים המיוחדים של [[הרבי]] בעניינים הנוגעים ל[[הלכה]] [[לעתיד לבוא]].

לקראת סופו של היום התקיים באנקט מיוחד סביב תורתו של [[אדמו"ר הזקן]] במלאת 200 שנה ל[[הסתלקות]]ו ובסימן "[[עשו כל אשר ביכולתכם]]" לקראת [[כ"ח בניסן]].

במהלך הבאנקט התקיים מבחן מסכם על המבצע שקדם לועידה, ונקודת השיא של היום הייתה בסיומו, בעת המכירה הסינית על חפצי קודש שהתקבלו מידו הקדושה של [[הרבי]].

בסיום היום התקיימו [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] עם [[משפיע]]ים אורחים אל תוך הלילה{{הערה|1=לגלריות תמונות באתר [[חב"ד אינפו]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75401 1] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75396 2]}}.

===קרן דור דעה===
{{ערך מורחב|קרן דור דעה}}
בחודש [[ניסן]], שנת [[תשס"ו]] פתח הארגון את "[[קרן דור דעה]]" המסייע ל[[תלמידי התמימים]] במימון הנסיעה ל[[הרבי|רבי]] בחודש [[תשרי]].

הקרן פועלת במתכונת של "מבצע לימוד בעל פה", בו לומדים התלמידים [[משניות]], [[מאמרים]] ו[[תניא]] בעל פה, נבחנים על מהלך תוכנן של [[שיחות קודש|שיחות]] נבחרות ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד.

את החומר לומדים הבחורים מתוך חוברות מיוחדות המודפסות לצורך זה, ונבחנים במקום אצל בוחנים מטעם הארגון. כל תלמיד מקבל 'פנקס אישי' בו חותם הבוחן בסיום הבחינה. גובה המלגה נקבע לפי פנקס זה. על השיחות נבחנו בחלק מהשנים רק אצל בוחנים מיוחדים המורשים לכך, ובשנים האחרונות נעשה המבחן בכתב.
בסיום המבצע נערך 'מבחן מדגמי' בכתב, ובכוחו לשנות את גובה המלגה הכתוב בפנקס.

בנוסף מוציא הארגון לאור חוברת מיוחדת 'נוסעים לרבי', על מעלת וחשיבות הנסיעה.

בחודש [[תשרי]], מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] מיוחדת לתלמידים המצטיינים במבצע.

זה המבצע הגדול ביותר שמקיים הארגון, ועלותו מסתכמת במעל חצי מיליון דולר. בכל שנה נהנים מסבסוד הנסיעה על ידי הקרן כ-1000 תלמידים. את הקרן מממן הנגיד החסידי, [[שלום בער דרייזין]] מ[[שכונת המלך]], [[קראון הייטס]].

===ישיבת קיץ===
[[קובץ:פאנל מיוחד - ישיבת קיץ.JPG|200px|ממוזער|שמאל|[[תמימים|תלמידי התמימים]] ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|ישיבת קיץ]]]]
[[קובץ:פרסומת לישיבת קיץ את"ה פ"ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פרסומת לישיבת קיץ [[תשפ"ד]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]]}}
בימי [[בין הזמנים]] של ימי הקיץ, מקיים הארגון '[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|ישיבת קיץ]]' מיוחדת לתלמידי ה[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] של [[חב"ד]] ברחבי הארץ תחת השם 'ישיבת קיץ חיילי בית דוד'.

בישיבת קיץ ישנם 2 מסגרות;
'''מסגרת ה'מתיבתא' – לתמימים העולים ל[[ישיבה קטנה]]'''
'''ישיבת הקיץ 'חיילי בית דוד' – לתמימים שכבר נמצאים ב[[ישיבה קטנה]].'''

הישיבה מתקיימת במשך שבועיים בימי [[בין הזמנים]] של חודש [[מנחם אב]].

במהלך השבועיים נהנים הבחורים קיץ מלא בחוויה חסידית סוחפת, וחוויית לימודים, יחד עם הנאה ממגוון טיולים, התוועדויות ותוכניות ברמה הגבוהה ביותר.

כל קבוצה בת עשר תלמידים יש שני מדריכים המלווים אותם כל ימי ה'ישיבה'.

===גיליון 'הזמן גרמא'===
הארגון מפיק גיליון שבועי נסדר ונערך ע"י תלמידי התמימים דתות"ל 770 בית משיח ומוקדש להגברת העיסוק בענינו העיקרי של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בתקופתנו זו – ימות המשיח. הגליון הינו בן 4 עמודים ובמועדים מיוחדים הוא יוצא במהדורה מורחבת ומוגדלת.
העלון נדפס ומופץ ע"י הארגון ב-770 ובישיבות תות"ל ברחבי העולם. כמו כן נשלח הגליון לרשימת תפוצה הכוללת מאות מנויים.

===תכנית 'ואביטה נפלאות'===
{{ערך מורחב|ואביטה נפלאות}}
הארגון מפיק תכנית וידאו חודשית בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] תוך הדגשה על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]. בתכנית נחשפים הצופים לשיחות והתייחסויות הרבי לצד נאומי ופעולות החסידים (בעיקר) מהשנים הראשונות לאחר שהרבי בישר את [[בשורת הגאולה]] - שנות הנפלאות.
התכנית מוקרנת באופן קבוע ב-[[770]], בישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל ומתפרסת באתרי חב"ד.

===תכנית 'אוזניים לשמוע'===
{{ערך מורחב|אוזניים לשמוע}}
הארגון מפיק תכנית שמע שבועית בעניינים הסובבים את עולמו של הבחור החב"די, שיחותיו והוראותיו של הרבי, ובדגש על עניני גאולה ומשיח ותקופתנו המיוחדת עליה הכריז הרבי שכבר נמצאים בימות המשיח.

===חידון גאולה ומשיח הארצי===
{{ערך מורחב|חידון גאולה ומשיח הארצי}}
בשנת [[תשפ"ד]] הכריזו מבית [[את"ה העולמי]] שבכדי להוסיף להגברת הלהט והחיות בענייני גאולה ומשיח, חושף הארגון: פרוייקט חדש וראשוני מסוגו – חידון גאולה ומשיח הארצי, העומד לאחד את כלל תלמידי ישיבות תות"ל ב[[ארץ ישראל]] בלימוד ושינון [[ענייני גאולה ומשיח]] – שזהו הדרך הישרה, הקלה והמהירה ביותר על מנת להביא את הגאולה האמיתית והשלימה.

בשנת [[תשפ"ד]] עומד החידון בסימן שיחות ה'[[דבר מלכות]]', המקיפות את [[בשורת הגאולה]] של [[הרבי]] מהשנים [[ה'תנש"א]]-[[ה'תשנ"ב]], אותן לומד וחי כל חסיד ו'תמים' בפרט בכל שבוע.

במהלך התקופה שלקראת החידון, ישננו תלמידי התמימים את השיחות במסגרת מבצע מיוחד, כשלאחריו יבחרו נציגי הישיבות המתמודדים בחידון הארצי.

[[קובץ:שיעור עניני גאולה ומשיח המרכזי ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בעניני [[גאולה ומשיח]] השבועי ב-[[770]] (ע"י [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש) | הרב שנ"ז ליברוב)]]]]
[[קובץ:מבצעים סנטר בהכנות לפורים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מבצעים סנטר בהכנות ל[[מבצע פורים]]]]

==מפעילות הארגון ב-[[770]]==
מלבד הפעילות השונה בישיבות חב"ד הפזורות בעולם, מקיים את"ה פעילות קבועה בין התלמידים הלומדים ב-[[תומכי תמימים המרכזית|770]].

===שיעורי גאולה ומשיח===
בכל יום מקיים הארגון שיעורי גאולה ומשיח בנושאים שונים, הנמסרים על ידי תלמידים הלומדים בישיבה. בשיעורים מוגש כיבוד קל. בנוסף, בכל יום חמישי בערב - [[ליל שישי]] - מתקיים שיעור עיוני מרכזי על ידי מרצה אורח. בשיעורים משתתפים כל יום עשרות תלמידים.

===מבצעים סנטר===
במהלך השנה מפעיל את"ה מרכז המסייע ב[[הפצת המעיינות|הפצה]], הכולל מערכת הוצאה לאור של עלוני יהדות ומועדי השנה כמו גם עזרי שליחות והפצה לפעילות השוטפת, הנערכת על ידי תלמידי הישיבות ושאר תושבי שכונת המלך קראון הייטס. עם השנים החלו שלוחים רבים מהאיזור להיעזר במרכז עזרי השליחות זאת לאור המחיר הנמוך, האיכות הגבוהה, ותכני המוצרים המלאים בתוכן וחדורים בשליחות היחידה קבלת פני משיח. מבצעים סנטר משווק בייצור אישי ומותאם עשרות מוצרי עזר לשליחות ופעילות, לקראת החגים אף מפעיל המרכז מכירת סייל מיוחדת למוצרי החג. בכל יום שישי מקיים המרכז מכירה שבועית בקומה התחתונה של 770. למקום נוהרים מאות תמימים מכלל ישיבות חב"ד בקראון הייטס ע"מ לרכוש עלוני יהדות על פרשת השבוע, כיפות, קופות צדקה, עלוני יהדות, מארזי נש"ק, ושאר מוצרי עזר לפעילות מבצע תפילין הקבועה.

משרד הארגון ממוקם בקומת המרתף של [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] ופועלים בו קבוצה מתלמידי התמימים בישיבה המרכזית.

==הפקות==
מבצעי הלימוד השונים הניבו יבול ענק של ספרות מבורכת העוסקת בתורת ה[[גאולה]], שנדפסה בקשר עם מבצעי הלימוד. כותרים שיצאו לאור על ידי הארגון:

[[קובץ:קובץ התקשרות מהדורה 120.png|ממוזער|שמאל|200px|קובץ התקשרות המהדורה החדשה]]
[[קובץ:מאמר מבואר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מאמרים מבוארים]]
'''ספרים:'''
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] (חמישה כרכים על [[חמישה חומשי תורה]] וכרך מילואים)
* [[ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח]]
* קובץ התקשרות - ליקוט מקיף ומיוחד משיחותיו של [[הרבי]] בענייני [[התקשרות]] בין [[רבי]] ל[[חסיד]]. הספר יצא עד עתה בארבעה מהדורות (האחרונה שבהם - [[ניסן]] [[תשפ"ב]]).
* [[אלבום יומן קבלת המלכות תשנ"ג]]
* [[אלבום ספר התמימים תשס"ד]]
* [[מאמר מבואר|מאמרים מבוארים]] - סדרה של עשרה מאמרים על סדר השנה מתוך סדרת [[מאמרים מלוקט]]. שבעת המאמרים הראשונים הופיעו בספר "מאמרים מבוארים א'-ז'", בספר מופיע [[גוף]] המאמר כשמתחתיו ביאור המשלב את לשון [[הרבי]] עם הביאור וזאת בנוסף לסיכום המאמר, הקדמה לכל אות והנושאים והמושגים המבוארים בסעיף.
* חידושים וביאורים בענייני משיח וגאולה (שני כרכים)
* ספר הפלפולים הדרך הישרה (שני כרכים)
* [[ענינו של משיח (ספר)|ענינו של משיח]]
'''חוברות:'''
* חוברת עונתיות - 'נוסעים לרבי' לקראת חודש תשרי, חוברת הכנה ל[[י' שבט]], וחוברות לימוד לימי '[[בין הזמנים]]'.
* סוגיות בגאולה - סדרת חוברות המבארת בצורה שיטתית מושגים בתורת הגאולה (יצא לאור בין השנים תשס"ו-תשס"ח).
* בשורת הגאולה - לקט [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] מתוך הספר [[בשורת הגאולה]] בליווי קטעי קישור והסברים מפורטים.
* הלכות תלמוד תורה - הלכות תלמוד תורה עם הערות, סיכומים וביאורי מושגים. דור דעה, תשע"ג.
* [[בית המקדש השלישי]] - חוברת כרומו צבעונית בליווי תמונות המחשה, המיועדת ללימוד צורת הבית השלישי. דור דעה, תשע"ג.
* נשיא זה מלך - ליקוט ראשוני מסוגו בענין מהותו וענינו של נשיא הדור. מבצע הכנה ליו"ד שבט, תשע"ד.
* לעדי ע"ד ימלוך - ליקוט ראשוני מסוגו בענין מהותו של מלך וקבלת מלכותו. מבצע הכנה ליו"ד שבט, תשפ"ד.
* והוא יגאלנו - חוברת המרכזת מענות של הרבי בנוגע לפרסום זהותו כמשיח בשנים תנש"א-תשנ"ב{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-והוא-יגאלנו-1.pdf החוברת להורדה] {{PDF}}}}.

'''מולטימדיה:'''
* מגזין וידיאו לישיבות בין הזמנים [[תשע"ד]] - '''הנשיא הוא הכל'''.
* וידיאו '''ימי בשורה''' המתאר את ימי הבשורה "הנה הנה משיח בא".
* וידיאו חודשי "[[ואביטה נפלאות]]".
* תכנית וידיאו '''"אבוא ואראה"''', חודש תשרי [[תשפ"ד]].

==ועד הנהלת הארגון==
* הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - ראש הוועד.
* הרב [[מנחם מענדל חרמץ]] - מנכ"ל.
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשנסקי]] - חבר מטעם ישיבות [[חח"ל צפת]].
* הרב י[[ישראל נחמן לרנר|שראל נחמן לרנר]] - חבר מטעם ישיבות [[תומכי תמימים בית שמש קטנה|תומכי תמימים בית שמש]].
* הרב [[יהושע נויהויזר]] - חבר מטעם [[תומכי תמימים אור יהודה]].
* הרב [[יוסף יצחק לוין]] - חבר מטעם ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]].
* הרב [[אריה לייב כהן]] - חבר מטעם [[תומכי תמימים נתניה]].
* הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי]] - חבר משקיף.
* הרב [[מנחם מענדל ששון]] - חבר בההנהלה הרוחנית של הארגון.

== ראו גם ==
*[[ארגון את"ה]]
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]
*[[מטה הקהל העולמי]]
*[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור חביב, '''ונאמן את"ה להחיות''', שבועון בית משיח י"א כסלו תשפ"א

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/tag/אתה-העולמי/ חדשות ועדכונים על פעילות הארגון]''' באתר [[חב"ד אינפו]]
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר מבואר - באתי לגני תש"י בהוצאת את"ה המרכזי] {{PDF}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81150 "זמן חרותנו" - קובץ לימוד של ישיבות בין הזמנים ה'תשע"ד] {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75598 מהפכת הזמנים של את"ה העולמי ● מגזין סיכום]''' - {{אינפו|}}
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1xsr0TYuvC6S_nARienI2VS7GOa5ykrlp?usp=sharing תיקיית דרייב של כל גליונות 'הזמן גרמא']'''

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:את"ה העולמי]]

שיחה:יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

2024-12-30T22:26:51Z

גרשון מענדל: /* להוסיף לקישורים */ פסקה חדשה

בקטע "בשנה שלאחר מכן" כדאי לכתוב "מציאותו" כהלשון בשיחה.--[[משתמש:M&n|M&n]] 07:28, 15 יולי 2007 (EDT)

== ט"ו אייר תנש"א ==

יש לציין שבווידאו, גם במנחה וגם במעריב, אם מאזינים כראוי, אפשר לשמוע שבאזור הבימה לא מנגנים "יחי אדונינו", אלא מנגנים "זאל שוין זיין די גאולה" וממילא הרבי מעודד את הניגון "זאל שוין זיין די גאולה",--[[משתמש:חסידשער בעמעס|חסידשער בעמעס]] - [[שיחת משתמש:חסידשער בעמעס|שיחה]], 04:46, י' בסיוון, ה'תשפ"ד 04:46, 16 ביוני 2024 (IDT)

== ממה אתם מפחדים? ==

מדוע אתם נועלים את אפשרות העריכה לכלל המשתמשים?
האם אתם מפחדים שתהי' אפשרות שמישהו יוכיח שרוב הנכתב בערך זה הוא שטות ושקר גמור???

בושה!!!

[[משתמש:איינער|איינער]] 22:17, 4 יוני 2009 (EDT)
:אדרבא, תוכיח. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

למה שלא יהיה מוגן שכל אחד יבוא ויבלבל לאנשים את השכל ההפך מזה ??
צודק במאה אחוז נותנים לכל מטומטם שרוצה לבלבל את השכל ולהסיק את המסקנות שלו לעשות את זה בלי שאף אחד יוכל להתערב בושה וחרפה!!!!!!!!!!!!!!
אז אם רוב גדולי הרבנים של חב"ד אמרו כדעה הנורמלית זה לא אומר שכך הדבר? {{שכח|אברימי קרסיק}}
:אתה מוזמן לכתוב כאן את הדעה הנורמלית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:26 • כ"א באלול ה'תשפ"א

אדרבה, הבה ונראה את כל החכמים הגדולים "מגיני כבוד ליובאוויטש" שוטחים את הגיגיהם כאן, ונחזה אחת ולתמיד מהי דעתו הק' של הרבי מלך המשיח...

לעורר פרווקאציות זה לא חכמה גדולה, הבה נראה אתכם שולפים מקורות.. --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 20:26, ח' בחשוון, ה'תשפ"ב 20:26, 14 באוקטובר 2021 (UTC)

קצת השגות בקשר לנכתב ברקע לערך: בקשר לעידוד בט"ו בסיון: הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] העיד בראיון למח"ס סודו של הרבי, שיום למחרת העידוד, הרבי איים שלא יצא לתפילה עד שלא יקבל הבטחה שלא ישירו זאת שוב, ורק לאחר ההבטחה יצא. וגם בקשר לעידוד בשבת תזו"מ וכו' ידוע סגנונו של הרבי ביחס לכללות עניינם אלו, ועיין בשיחה והיומנים של נח נ"ב על חיילי אדוננו ("הייתי צריך לקום ולצאת...") וכו' וכו'.
בקשר למובא בקטע התייחוסויות הרבי לאחר הציטוטים ממ"ח: מעניין שהרב וולפא הי' היחיד שהבין את השיחה כך (ידועה גישתו בכל הנושא והתייחסויות הרבי אליו...גם [בשבט אדר נ"ב]) וגם לאחמ"כ, לכל התעמולה הרבה שיש מאחרי כ"ז אדר ובפרט אחרי ג' תמוז בנושא היחי, הכיפת והמדבקות וההכרזות וכו' אין כל מקור בתשמ"ח ובשנים אחרי עד נ"ג נ"ד, אז זה לא מקור.

בקשר לשיחה עצמה משום מה לא מביאים פה את הקטע בשיחה סוס"ה: "וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא ע"ד הצורך להכריז "עד מתי" שעי"ז מקרבים ומזרזים את הגאולה - די"ל שנוסף על הדגשת הצפי', הבקשה והדרישה על הגאולה... יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה - "יחי המלך", שעי"ז פועלים ביאת מלכא משיחא."
במילים פשוטות: הכרזת עד מתי כוללת בתוכה את יחי המלך.

בקשר למובא בסוף הקטע תשנ"ג על החלטת הבי"ד להמשיך לפרסם את היחי בכפר חב"ד (מספר תומת ישרים תנחם), עיין כפר חב"ד גליון 905 בו הרבנים מסבירים שבהתכנסות בו' תמוז הוחלט שחברי הבי"ד יתכנסו מאוחר יותר לדון ע"ז, בנתיים חשבו שעד ההחלטה הבאה ישאירו את המצב כך, אך ההצעה נדחתה. ובח"י תמוז פסקו שהיחי צריך להיות בתור תפילה אישית ולא לפרסמו בתור סיסמא, חבל שהר וולפא מצטט את ההחלטה שנדחתה, וחבל שהאתר פה ועוד רבים מצפצפים על החלטת הבי"ד שהרבי קובע שהם מנהיגים את אנ"ש (ועיין שיחת ב' אדר מ"ח).--[[משתמש:משה מחב"ד|משה מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:משה מחב"ד|שיחה]], 21:55, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ב 21:55, 26 ביוני 2022 (UTC)

:::.[[משתמש:משה מחב"ד|משה מחב"ד]] - אתה באמת עומד מאחורי מה שכתבת, או שכתבת כי צריך לכתוב?.. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 06:02, כ"ח בסיוון, ה'תשפ"ב 06:02, 27 ביוני 2022 (UTC)
אלו הבלים נכתבו פה... אף אחד לא מצפצף על החלטת הבי"ד, רוב משתתפי האסיפה בו' מוז היו בעד, ורק שליטי הבי"ד החליטו להתכנס אח"ז לבד כדי להבטל את החלטת הרוב בעוד שהוראות הרבי לבי"ד היא להיות עם ועד רבני חב"ד...

==הוספה לערך==
ברשות המערכת אולי אוכל להוסיף כמה פרטים חשובים לערך שיוסיפו לערך משמעות.

על פי פסק הרמב"ם<REF>פרק מלכים פרק י"א הלכה ד'</REF> יש שני מצבים ב[[מלך המשיח]].

א. השלב שקודם התגלותו, בזמן ה[[גלות]], הקרוי מצב של [[חזקת משיח]] (ראה ערך.)

ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את [[ישראל]], [[קיבוץ גלויות]] ובנין [[בית המקדש]].

לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של [[חזקת משיח]], שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.

כדי לבוא למצב של "[[משיח ודאי]]", על העם לקבל את [[מלכות המשיח]], אותו רואים לפי סימני ה"חזקת משיח", ועל ידי כך לזכות למצב של "משיח וודאי".

וזאת - באמצעות הכרזת הקודש: [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

כמדומני שהדברים נכונים ויוסיפו תועלת רבה בערך. --[[משתמש:שלום|[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]]]] 01:37, 29 בינואר 2010 (UTC)

:מעולה - אני בעד.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:43, 29 בינואר 2010 (UTC)

::האם לכבודו יש הרשאה לשנות דברים בגוף הערך? לא שאיכפת לי לחכות עד שחיים וחסיד יתעורר שבוע הבא לראות מה שכתוב כאן, אלא שלדעתי בנתיים אפשר להוסיף ואם חיים וחסיד ירצו ישנו הם.--[[משתמש:שלום|[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]]]] 01:46, 29 בינואר 2010 (UTC)
:::במחשבה שניה הייתי מוסיף את זה לערך מלך המשיח, או של גאולה. וכמובן ניתן להוסיף פיסקא או כמה מילים כאן, ולתת הפניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 02:27, 29 בינואר 2010 (UTC)

::::נחכה עוד כמה ימים ונוסיף את זה לערך המתאים על פי החלטת התורמים הכבודים. שבת שלום! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:57, 29 בינואר 2010 (UTC)

:::::מתאים ביותר לערך [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:55, 31 בינואר 2010 (UTC)

הכל כתוב כבר, אב לא יתכן להסביר את שירת [[יחי אדונינו]] ללא ההסבר מה פועלים בדיוק על ידי השירה וההצדקה לשיר שזה מבואר כאן. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:35, 31 בינואר 2010 (UTC)

מן החובה להבהיר בצורה הלכתית מסודרת מהות ההכרזה, שהיא: הרמב"ם מבהיר מי הוא בחזקת משיח, ומי הוא משיח וודאי. והרבי כבר מסביר כי "בחזקת" אינו דבר קל כלל וכלל, שהרי - שורפים וסוקלים על החזקות, אלא שמכל מקום אינו ודאי.

על ידי שנתברר לנו מי הוא בחזקת משיח, על ידי הסימנים שהרמב"ם נתן, [או על ידי נביא] לכן עלינו לקבל את קבלת מלכותו של מלך המשיח, וזאת כדי לנגיע למצב של משיח ודאי.

ואגב בזאת נתיישב מה שהרמב"ם מביא את סימני בחזקת משיח, מלבד שימני משיח ודאי, ולמאי נ"מ? אבל לפי הנ"ל מיושב, מכיון שכבר במצב של "חזקת משיח" יש נפקא מינה למעשה - לקבל את מלכותו של המשיח.

דומה כי הדברים פשוטים על פי ההלכה שזה היא כוונתו של הרבי שהוא בחזקת משיח שציווה לשיר את השיר הזה..
אם גם אתם מבינים שזה הוא פשוט שזה הסיבה, ואם כל אחד מבין ככה בפשטות, אז כדאי להכניס את זה בגוף השיחה, למען יבינו זרים מה הוא פשר השיר.

אי אפשר להתחיל לדבר על "קדושת השיר" ועל "הכרזה המהדהדת בכל סדר ההשתשלות" ללא הסביר מה היא פשר ההכרזה... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 07:07, 1 בפברואר 2010 (UTC)

:דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. לא ניתן בכל ערך להכניס את כל התורה כולה. בשביל זה יש "ראו גם". הוספתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:01, 1 בפברואר 2010 (UTC)

::על פי פנימיות העניינים - חוץ מ"חזקת משיח" ו"משיח ודאי", יש גם חלוקה בין משיח שבכל בדור, לבין משיח לאחר שנתגלה ונשלח (ראה ערך תנש"א), [בערל'ה וולף טוען שהסדר הוא א.משיח שבכל דור ב.בחזקת משיח ג. משיח ודאי. (אם כן כנראה משיח שנשלח הוא בין ב. לג. שהרי עכשיו זה "התגלות מציאותו.." שלפני "התלותו..ע"י פעולותיו" - משיח ודאי.] ולכן ההכרזה כעת מקבלת משנה תוקף שהרי כעת משיח כבר התגלה (התגלות מציאותו כנ"ל), וההכרזה מגלה את עצם מציאותו של משיח (שלמעלה מהתגלותו ע"י פעולותיו), ששיכת לתקופתינו (וזאת חידוש יותר גדול מההכרזה של "חזקת משיח" כנ"ל)--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:33, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::משמעות השיחה היא שיעמוד מלך הוא התגלות מציאותו (שעומדת למלכות עוד לפני ההתגלות כרבנו הקדוש וכו' כמבואר בהערה שם) שלפני התגלותו על ידי פעולותיו שעניינו כפיית העם ומלחמות שהם מפעולתיו כשהוא ב"חזקת משיח" וא"כ מצב זה הוא בין הא' לב' ולא בין הב' לג' ודו"ק.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== ניסוח... ==

הניסוח של הערך (בפרט החצי השני) מאד לא מוצלח.
ב. כדאי להוסיף פתיח לערך. '''יחי אדוננו''' היא הכרזה ושירה של ה[[חסידים]] המבטאת את התפילה לזירוז התגלותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], יחד עם [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]]. (גם הנוסח הזה צריך לעבור שיפוץ). --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:32, 10 ביוני 2010 (UTC)
:באיחור מה... שיפצתי הפתיח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:48, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

== יחי המלך ==

לא כולם יסכימו שתוכנם חד המה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:למה לא?? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:06, 6 באפריל 2012 (IDT)
::האיחוד התייחס לתוכן המידע שבערכים ולא לתוכן נושא הערכים. אדרבה, אם ייכתב ערך על הנושא "יחי המלך" כנושא נפרד, נשמח לפתוח ערך נוסף. כרגע אין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:44, 11 באפריל 2012 (IDT)

== כינוס נשים ==

צריך להוסיף גם את הכינוס נשים בתשנ"ב ואת ההוראה ללונדון..[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]

==פירוש המילות==

'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.

'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.

'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.

'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)

'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.

'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.

'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.

'''ועד''' - וללא הפסק כלל.

;הועתק עד למציאת המקורות.....[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]

מלך - ליבו לב כל קהל ישראל.

משיח - הסברים ארוכים בחסידות ואין כאן מקום לפרוטם - אך בכללות הוא גואל את ישראל ותפקידו להשלים את גילוי העצמות למטה - דירה בתחתונים יחוד מ"ה וב"ן (ד"מ חיי שרה).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:39, 7 באוגוסט 2016 (UTC)

== ניגון או הכרזה==
"יחי אדוננו" אינו רק ניגון אלא ובעיקר הכרזה בה מכתירים את מלך המשיח ומוסיפים בו חיות!--[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 09:16, 8 במרץ 2015 (UTC)

{{בעד}}--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:12, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

== שטויות והבלים!!! ==

בושה שיש כאן כזה ערך!!! {{אנונימי}}
:קודם כל, לא צריך להכפיל בקשה, דבר שני הערך מייצג את הקו של האתר, אם יש לך בעיה אם זה אתה לא חייב להיכנס לאתר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ"ג בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 14:12, 25 באוקטובר 2016 (UTC)
::שיניתי. יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:49, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

== שם הערך ==

הייתי מציע לשנות את שם הערך ל:"הכרזת יחי" (שם ארוך מידי)--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"ז בטבת]] [[ה'תשע"ז]]
:{{נגד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:56, 15 בינואר 2017 (UTC)
:{{מצטרף}} להתנגדות • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:10, י"ח בטבת ה'תשע"ז
:{{מצטרף}} להצטרפות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 18 בינואר 2017 (UTC)
‏{{מתלבט}}, מצד אחד השם באמת ארוך מדי, מצד שני יחי אינו רק הכרזה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 16 בינואר 2017 (UTC)
::אולי "יחי אדוננו"? | נכתב בשעה 08:38 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ה' בתשרי]] [[תשפ"א]] מגיע משיח. גמח"ט.
:::בעד להשאיר כמו שזה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:50 • ו' בתשרי ה'תשפ"א
::::אני {{בעד חזק}} לשנות את ם הערך ל"הכרזת יחי". ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 07:25, 1 ביוני 2022 (UTC)
:::::הכרזת יחי פירושו כפשוטו . להגיד יחי . והערך לא מדבר רק על להגיד יחי אלא על ההכרזה עצמה --- [[משתמש:לוחם חב"די|לוחם חב"די]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|יצאנו למלחמה]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקרב על הגדלת חב"דפדיה]] 13:24, 19 באוגוסט 2022 (UTC)

== הכי הרבה פעמים ==

{{א|להתראות}}, יש מקור, או אפשרות כלשהי לבדוק את הטענה שזהו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים? אפשר לכאורה לטעון כך על "ושמחת" למשל, ובודאי על הניגונים שהושרו בקביעות בסיומי הפארבריינגענס - "שיבנה", "ניעט ניעט" וניגון הקפות להרלוי"צ. לא שאני באמת יודע, אבל ברור שאי אפשר לכתוב דבר כזה בלי וודאות מוחלטת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:50, ט' בניסן ה'תשע"ח
:ישבנו בהתוועדות וניסינו לעשות חשבון של כל הניגונים שהזכרת, והמסקנא היתה שהוא עובר בהרבה את כולם. הטענה התבררה והתלבנה בא' הקבוצות שרובה לא נמנה על התומכים בהכרזה ואדרבה וכו'. אני לא מחזיק מעצמי כידען מספיק גדול, אבל מי שישבתי איתו - בהחלט כן. אדרבה, תנסה לאמת את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:20, 31 במרץ 2018 (IST)
מסקנה*. ● [[User:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] 07:26, 1 ביוני 2022 (UTC)

==הוספה==
כדאי להוסיף גם הרקע של הכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו" משנות המ"מים {{אנונימי}}

האם כבר הכניסו את
==פירוש המילות==

'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.

'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.

'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.

'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)

'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.

'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.

'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.

'''ועד''' - וללא הפסק כלל.

לערך?????????????????--● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|שיחה]] • [[חב"דפדיה:עלון/תרומות|עדיין לא תרמתם לעלון של חב"דפדיה? תרמו לנו >> ]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[כ"ב בתמוז]] [[ה'תש"ף]] 13:07, 14 ביולי 2020 (UTC)
:[[חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:49, כ"ב בתמוז, ה'תש"ף.

== יחי אדוני המלך דוד לעולם ==

תחת הכותרת "תולדות תשנ"ב" כתוב: "... התייחס הרבי שוב להכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם". הדברים טעונים תוספת הבהרה. נוסח זה של ההכרזה אינו נזכר קודם בערך ולא מתאים לכתוב "התייחס הרבי '''שוב'''" בלי להבהיר את הקשר שבין נוסח זה לנוסח המקובל של "יחי".
ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" היא פסוק במלכים־א (א, לא). ראוי לציין זאת בפירוש ולהבהיר את הקשר והמקור של פסוק זה עם ההכרזה של "יחי". --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 00:38, י' באב, ה'תש"ף 00:38, 31 ביולי 2020 (UTC)
:חוץ מזה זה גם מאוד דומה להכרזת {{ציטוטון|'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''}}, כדלהלן:
'''יחי אדוני''' {{*}} יחי אדוננו מורנו ורבינו,
{{ש}}'''המלך דוד''' {{*}} '''המלך''' = מלך, '''דוד''' = דוד מלכא משיחא, כך שזה יוצא "מלך המשיח",
{{ש}}'''לעולם''' {{*}} לעולם ועד, בנצחיות, לתמיד ולעולמי עולמים.

כדאי להכניס הנ"ל לערך לאחר שיפוץ והגהה? בתודה ובכבוד • נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] • [[תשפ"ב|ימות המשיח]], {{תאריך עברי}}, {{תאריך לועזי}}

== ביקורת ==
:כיצד יתכן שלא נכתב ביקורת??
ממש לטמון את הראש בחול! [[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 11:48, י"ד בתשרי, ה'תשפ"א 11:48, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
::כי בחב"דפדיה לא נהוג לכתוב ביקורת על דבריו של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]]. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:51, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
:::צודק! חבל שאי אפשר לתת לך לייק--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 05:44, כ"ח באלול, ה'תשפ"א 05:44, 5 בספטמבר 2021 (UTC)
::::{{א|להקצין להדגיל}}, אפשר לתת לייק באמצעות לחיצה על כפתור "תודה" שבתצוגת הבדל גרסאות של העריכה עליה אתה רוצה להודות, לדוגמא [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=שיחה:יחי_אדוננו_מורנו_ורבינו_מלך_המשיח_לעולם_ועד&diff=415762&oldid=415755 כאן] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:36 • כ"ח באלול ה'תשפ"א

==ערך קצר==
ערך קצר לעומת החשיבות הרבה שלו בפולמוס. ([[משתמש:אפרים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:אפרים|שיחה]], 06:48, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"א 06:48, 16 באוקטובר 2020 (UTC))
:הערך אינו קצר כלל, אך ממש חשוב--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:06, י' בכסלו, ה'תשפ"א 15:06, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

==קישורים חיצוניים==
לכבוד הנהלת חבד"פדיה שלום וברכה אשמח אם תתייחסו ותכניסו בקישורים חיצוניים את הקישור הבא [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של גרשון מענדל גרליק] {{וידיאו}} {{אינפו}} זה ממש חזק!!! ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:34, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 17:34, 24 באוקטובר 2020 (UTC))
:{{בוצע|}} --''[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ניפגש עוד היום בגאולה]]'' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 17:52, י' בכסלו, ה'תשפ"א 17:52, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

== כתב ההכתרה ==

כמדומני שעוד לפני כ"ז אדר הוגש לרבי כזה פסק והרבי חייך כשהגישו לו [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 22:56, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"א 22:56, 14 בדצמבר 2020 (UTC)

== תאריכים ==

אולי כדאי להוסיף שפעם ראשונה שכ"ק אדמו"ר מה"מ עודד את השירה הייתה בו' אייר תנש"א ואחרונה לעינינו לע"ע בי"ד מר-חשוון התשנ"ד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 20:03, ח' באדר, ה'תשפ"א 20:03, 20 בפברואר 2021 (UTC)

== אדונינו מורינו ורבינו ==

נכתב בערך כי ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו התפשטה משנת תשמח וזאת מניין? הרי לכאורה הכרזה זו התפשטה עוד קודם? [[משתמש:זלמן המלך|זלמן המלך]] - [[שיחת משתמש:זלמן המלך|שיחה]], 21:14, ט' בתמוז, ה'תשפ"א 21:14, 19 ביוני 2021 (UTC)
:אכן זה לא נכון. הכרזה זו התפשטה (בעיקר בקרב חיילי צבאות השם ובהזדמנויות מיוחדות גם באנ"ש) משנות הלמ"דים לערך לעניות דעתי. כיוון שלא בדקתי המקורות בדיוק לדעת ממתי וכו' אני פשוט מוחק את ציון מועד תאריך ההתחלה השגוי. להבא אתה מוזמן בעצמך למחוק ולבנות מה שלדעתך לא נכון שהרי חב"דפדיה הינה "הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה '''ועריכה'''"--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 03:47, י' בתמוז, ה'תשפ"א 03:47, 20 ביוני 2021 (UTC)
::הדף הזה מוגן לכן אינני יכול לערוך אותו. והנוסח ששונה לא מנוסח טוב שכן מובן ממנו שלא הרבי שליט"א מלך המשיח הוא זה שהנחיל בחב"ד את ההכרזה יחי המלך. {{שכח|זלמן המלך}}

== "יחי אדונינו מורינו" ==

כתוב בשלט של 770 אדונינו מורינו והרבע עודד עם היודים וזה גם כתוב בתניא בהסכמות אז אולי נשנה את שם הערך?--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 05:43, כ"ח באלול, ה'תשפ"א 05:43, 5 בספטמבר 2021 (UTC)
:באתר זה שמות הערכים נקבעים לפי המקובל, משאר האפשרויות יש הפניה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:36 • כ"ח באלול ה'תשפ"א
:: זה המקובל!!! ומה עם מה שכתוב בדף השער של התניא? כתוב שם עם יודים והרי אדמור הזקן על כל אות ואות עבר במדיוק עד שעל וו אחת עבר עליה שבועיים!!! ואתה אומר שזה המקובל?--[[משתמש:להקצין להדגיל|להקצין להדגיל]] - [[שיחת משתמש:להקצין להדגיל|שיחה]], 10:49, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ב 10:49, 3 באוקטובר 2021 (UTC)
:::אין לך מה להתווכח יותר מדי, כי אם שם הערך ישתנה זה יהיה ל"אדוננו מורנו ורבנו" כפי שהרבי כותב (לא מגיה), בכל אופן המקובל הוא לא מה שנדפס בסידור כזה או אחר אלא צורת הכתיבה הנפוצה אצל חסידי חב"ד ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:08 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== ר"ה תשל"ז ==

לפענ"ד, יועיל מאוד להוסיף מקור נוסף ורב חשיבות בקשר עם חשיבותה הקריטית של הכרזת הק'.

אצטט את המקור כאן. ואם יהיה מישהו שיוכל להוסיף לגוף הערך ויהיה זה לתועלת כולם.

"תקיעת שופר היא הרי עניין המעשה, ומלכויות הוא עניין הדיבור, כי בנוגע להכתרה הרי לא נוגע המחשבה העיקר הוא עניין הביטול המתבטא בעניין הדיבור דווקא, '''שאומרים "יחי המלך וכיוצא בזה'''

(משיחת ר"ה ה'תשל"ז)

--[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 20:26, ח' בחשוון, ה'תשפ"ב 20:26, 14 באוקטובר 2021 (UTC)

:"מקור נוסף '''ורב חשיבות בקשר עם חשיבותה הקריטית''' של הכרזת הק'"?הקשר של מקור זה להכרזת הק' הוא בעקיפין --[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 17:22, ד' באדר א', ה'תשפ"ב 17:22, 5 בפברואר 2022 (UTC)
::כמדומני שיש ביטוי דומה גם בתש"ל, בכל אופן, כפי שכתב החייל זה מקור ליחי או משהו בסגנון, אולי אפשר לתת לזה אזכור בפסקת רקע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:19 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב

== כיפה ==

למה לא מביאים קישור לערך [[כיפת יחי|"כיפת יחי"]]?

== משוב ==
בהערה 18 כתוב: וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאונו סבלם'. טעות וצ"ל: ומכאובינו סבלם. נא לתקן.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/95.86.71.146|95.86.71.146]] 19:00, 15 במרץ 2023 (UTC)
:{{בוצע|}} --[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 12:09, ז' בחשוון, ה'תשפ"ד 12:09, 22 באוקטובר 2023 (UTC)

==שלושה תיקונים חיוניים ==

תיקון 1: "בעת ההקפות כשהילידם הכריזו זאת בפני הרבי"
צ"ל: בעת ההקפות כשהילדים

תיקון 2: "כשמכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים"
צ"ל: כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנועות ראשו וגופו הקדושים

תיקון 3: "ניגון לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה."
צ"ל: לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה {{אנונימי}}
:תודה רבה לך אנונימי, הטעויות סודרו. להבא, הינך יכול לערוך בעצמך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:35, ה' בסיוון, ה'תשפ"ג).

== יחי המלך לעולם ==

בפיסקה אודות קובץ הערות וביאורים של תלמידי אהלי תורה, להוסיף הערה על המילים "יחי המלך לעולם": כנראה מבוסס על לשון הפסוק (מלכים א א, לא) "יחי אדוני המלך דוד לעולם".
צילום של הקובץ ניתן לראות כאן: https://drive.google.com/file/d/1XQz5cXFJAgxW0qRKY2N7oqf1fGEC-3oh/view?usp=drive_link {{אלמוני}}
:ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:46, ו' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== כמות העידוד של הרבי לשירת יחי ==

אני לא בטוח שהרבי עודד את שירת יחי כ"כ הרבה פעמים, כדאי לבדוק את הענין.
--[[משתמש:שניאור אורגד|שניאור אורגד]] - [[שיחת משתמש:שניאור אורגד|שיחה]], 20:25, ח' באדר ב', ה'תשפ"ד 20:25, 18 במרץ 2024 (UTC)

{{א|שניאור אורגד}} הרבי עודד לפחות למעלה מ300 פעמים כפי שמוסרטים בוידאו. [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[חב"דפדיה|מפארים את חב"דפדיה]] 20:37, 18 במרץ 2024 (UTC)

== ירדתם מהפסים לחלוטין ==

:מי אמר שהרבי הוא משיח? [[מיוחד:תרומות/147.235.197.69|147.235.197.69]] 21:22, 13 ביולי 2024 (IDT)
::הרבי. בברכה -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 23:07, 13 ביולי 2024 (IDT)
:::ואם תרצה להירשם תוכל לעשות זאת. -- [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|משיח נאו!]] 23:07, 13 ביולי 2024 (IDT)

== להוסיף לקישורים ==

https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/1152175/

תכנית על השתלשלות הכרזת יחי

החייל - סיפורו של תמים

2024-06-13T07:58:39Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:החיל.png|ממוזער|שער הספר]]
'''החייל - סיפורו של תמים''' הוא ספר המכיל סיפור בדיוני על חייו של [[תמים]] בדור השביעי.

הספר נדפס בפרקים בביטאון "החייל" שיוצא על-ידי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], ויצא כספר בשנת [[תשפ"א]] ע"י [[מרכז ההפצה ממש]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/20200.htm הופיע: "החייל" דרמה עלילתית מרתקת] {{הגאולה}}}}, בעריכת הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. לספר יש המשך המתפרסם בהמשכים בגיליון החייל בשם "הלמדן".

== על הספר ==
הספר מציג יצירה ספרותית בדיונית מקורית המשרטטת דמות לא שגרתית של בחור צעיר מתמודד ומתפתח, הלומד בישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר "עיבל".

יחד עם הצוות החינוכי עוברים הוא וחבריו חוויות וטלטלות, דרכי ה[[חינוך]] וגישות ההתמודדות של כל אחת מהדמויות. במהלך הסיפור מלובנים נושאים מרכזיים בחיי ה"[[תמים]]", כמו אופן הלימוד, היציאה ל[[מבצעים]] וה[[התקשרות]] ל{{ה|רבי מלך המשיח}}.

ייחודיותו של הספר הוא בקרבה שלו ל[[תמים]]. ההתמודדויות של גיבורי הספר הם ההתמודדויות של בחורי הישיבה החב"דיים, מה שהופך את קריאת ספר זה לחוויה אצל התמים.

הספר בדיוני, אך רוב המאורעות המתוארים בספר מבוססים על מקרים אמיתיים שאירעו לאורך השנים בישיבת תות"ל ראשון לציון, וכן מרבית הדמויות מבוססות על דמויות מן הישיבה.

== ביקורת ==

רבים היו שהסתייגו מתוכנו של הספר היות ונעשה בו מאמץ לתאר ולהשמיץ משפיעים מסוימים שלא היו לרוחו של כותב הספר, על ידי תיאורם באופן מעוות ונסיון להקנות להם שיטות לא להם.

"מען בעדארף הארעווען, מיט סבלנות און קירוב הדעת קען מען, בעזה"י, אלס דורכזעצען, מיט ביטול הזולת והגבהת עצמו ווערט מען חלילה אלץ אן".
[צריכים להתייגע, עם סבלנות וקירוב הדעת יכולים, בעזה"י, לפעול הכל, עם ביטול הזולת והגבהת עצמו מאבדים חלילה הכל].
היום יום כ' אייר

== דמויות ==

רוב הדמויות המובאות בספר, מבוססות על סיפורים שהתרחשו במציאות ע"י אישים הקשורים בישיבת תות"ל ראשון לציון.

* '''דביר נגבי''' - (החייל) - תמים [[חוזר בתשובה]] שהגיע מבית שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה, במושב כרמים. דביר הוא חייל של [[הרבי]] עד הסוף וכל דבר שהוא חושב שהרבי רוצה, הוא עושה. כך למשל מסופר שיצא לתלות דגלים (בהגייה החב"דית - 'הדגלות') עם דוידי סגל (ראה להלן) על בניין של שכונה ניאו נאצית ב[[גרמניה|ברלין]].
*'''לייבוש קופרמן''' - בנו של ר' פינייע קופרמן. תמים שהגיע ממשפחה חב"דית שורשית ולומד ב[[תומכי תמימים]] בעיבל. בתחילה היה ללייבוש יחסים קרירים עם דביר נגבי בעקבות תחושותיו שדביר עושה במעשיו חילול שם ליובאוויטש, דעותיו השתנו.
*'''דוידי סגל''' - תמים 'מוקצן' במעטפת החיצונית, אך רקוב מתוכו לא קם-ולומד בסדרים. נתקע יחד עם דביר נגבי וישראל נח איידלמן, לקראת הטיסה לתשרי בברלין.
*'''יוסי זר''' - תמים מתות"ל עיבל חלש בהתנהגותו אשר נמצא בתהליכי התדרדרות רוחנית.
*'''יענקי הניג''' - תמים שהגיע ממשפחה המשתייכת לחסידות מסויימת שנולד בזכות ברכה של הרבי שליט"א, באמצעות האגרות קודש, (לכן אביו נדר שיכניס אותו ללמוד 'במוסדות של הליובאוויטשער רבי' כי כך היה כתוב ב'אגרות') עומד בצומת חיים קשה כשמצד אחד יש את משפחתו שלא מתלהבת מכך שעבר ללמוד בישיבה חב"דית, ומצד שני יש את דרך החיים שהוא מאמין בה.
*'''ישראל נח איידלמאן''' - תמים שאינו משיחיסט מתות"ל בשיכון (לאחר-מכן עבר לתות"ל עיבל), נתקע יחד עם דביר נגבי ודוידי סגל בברלין לקראת הטיסה לתשרי בברלין וסלד בתחילה ממעשיהם בעקבות ה"חילול שם ליובאוויטש" שגרם דביר נגבי לדעתו, לאחר שהכיר אותו לעומק שינה את דעתו מן הקצה אל הקצה.
*'''ר' יוד'ל''' - ראש הישיבה של תומכי תמימים סניף עיבל.
*'''ר' חיים בער''' - משפיע בשיכון חב"ד.
*'''ר' זלמן''' - המשפיע של תומכי תמימים סניף עיבל.
*'''ר' זעליג''' - ממשפיעי הישיבה בעיבל, גישתו היא גישה 'פסיכלוגית' ובהתוועדויותיו נוהג לפלס בלשונו דרך נפשות התמימים ומדבר עם כל אחד 'בגובה העיניים'.
*'''שרוליק הילמן''' - משפיע שאהוב על תלמידי התמימים בעיבל, יוצא איתם מידי לילה לפעולות הפצה ופרסום משיח ברחבי הארץ.
* '''הרב אלישע וילהלם''' - שליח [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] בברלין, חדור בנקודה של משיח אך בעקבות משפחתה של אשתו לא עסק בנושא מג' תמוז, בואם של דביר נגבי, דוידי סגל וישראל נח איידלמאן לבית חב"ד שבראשותו עורר אצלו את הנקודה.
* ''' ממקה (מנחם מענדל)''' - בנו של ר' יודל הראש ישיבה, ואף למד את הלקוטי תורה בגיל 7, כרצונו של הרבי. ב[[ערב ראש השנה]] לפני ה[[בר מצווה]] נדרס על-ידי משאית.
*''' מולי (שמואל) דוידסון''' - בחור אמריקאי שהיה בהתליכי התדרדרות רוחנית, עד ששפגש את דביר נגבי במהלך [[חודש תשרי]] אצל הרבי שליט"א מלך המשיח, בהמשך עבר ללמוד בתות"ל עיבל.

== פרסום הפרקים בגליון החייל ==
[[קובץ:החייל 1.png|ממוזער|סמליל סיפור החייל כפי שהתפרסם בגיליון החייל]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)#הוצאה לאור|תות"ל ראשון לציון - הוצאה לאור]]}}

בשנים [[תשע"ח]] - [[תש"פ]] התפרסם בכל חודש פרק מהסיפור בביטאון 'החייל' היו"ל ישיבת תות"ל ראשון לציון.

בשנת [[תשפ"א]] הודפסו הפרקים בכרך אחד בהוצאת [[ממ"ש]]{{הערה|[https://chabad.info/news/631971/ הופיע: "החייל" דרמה עלילתית מרתקת] {{אינפו}}}}.

=== הלמדן ===

לאחר ההוצאה לאור של הספר, גליון החייל מפרסם את המשך הסיפור, בשם "הלמדן - סיפורו של תמים", והוא יצא לאור כחלקו השני של הספר.

== ראו גם ==
* [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל', בהם יצא פרקי ספר החייל] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי תדמית]]

החייל - סיפורו של תמים

2024-06-13T07:58:14Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:החיל.png|ממוזער|שער הספר]]
'''החייל - סיפורו של תמים''' הוא ספר המכיל סיפור בדיוני על חייו של [[תמים]] בדור השביעי.

הספר נדפס בפרקים בביטאון "החייל" שיוצא על-ידי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], ויצא כספר בשנת [[תשפ"א]] ע"י [[מרכז ההפצה ממש]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/20200.htm הופיע: "החייל" דרמה עלילתית מרתקת] {{הגאולה}}}}, בעריכת הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. לספר יש המשך המתפרסם בהמשכים בגיליון החייל בשם "הלמדן".

== על הספר ==
הספר מציג יצירה ספרותית בדיונית מקורית המשרטטת דמות לא שגרתית של בחור צעיר מתמודד ומתפתח, הלומד בישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר "עיבל".

יחד עם הצוות החינוכי עוברים הוא וחבריו חוויות וטלטלות, דרכי ה[[חינוך]] וגישות ההתמודדות של כל אחת מהדמויות. במהלך הסיפור מלובנים נושאים מרכזיים בחיי ה"[[תמים]]", כמו אופן הלימוד, היציאה ל[[מבצעים]] וה[[התקשרות]] ל{{ה|רבי מלך המשיח}}.

ייחודיותו של הספר הוא בקרבה שלו ל[[תמים]]. ההתמודדויות של גיבורי הספר הם ההתמודדויות של בחורי הישיבה החב"דיים, מה שהופך את קריאת ספר זה לחוויה אצל התמים.

הספר בדיוני, אך רוב המאורעות המתוארים בספר מבוססים על מקרים אמיתיים שאירעו לאורך השנים בישיבת תות"ל ראשון לציון, וכן מרבית הדמויות מבוססות על דמויות מן הישיבה.

== ביקורת ==

רבים היו שהסתייגו מתוכנו של הספר היות ונעשה בו מאמץ לתאר ולהשמיץ משפיעים מסוימים שלא היו לרוחו של כותב הספר, על ידי תיאורם באופן מעוות ונסיון להקנות להם שיטות לא להם.
"מען בעדארף הארעווען, מיט סבלנות און קירוב הדעת קען מען, בעזה"י, אלס דורכזעצען, מיט ביטול הזולת והגבהת עצמו ווערט מען חלילה אלץ אן".
[צריכים להתייגע, עם סבלנות וקירוב הדעת יכולים, בעזה"י, לפעול הכל, עם ביטול הזולת והגבהת עצמו מאבדים חלילה הכל].
היום יום כ' אייר

== דמויות ==

רוב הדמויות המובאות בספר, מבוססות על סיפורים שהתרחשו במציאות ע"י אישים הקשורים בישיבת תות"ל ראשון לציון.

* '''דביר נגבי''' - (החייל) - תמים [[חוזר בתשובה]] שהגיע מבית שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה, במושב כרמים. דביר הוא חייל של [[הרבי]] עד הסוף וכל דבר שהוא חושב שהרבי רוצה, הוא עושה. כך למשל מסופר שיצא לתלות דגלים (בהגייה החב"דית - 'הדגלות') עם דוידי סגל (ראה להלן) על בניין של שכונה ניאו נאצית ב[[גרמניה|ברלין]].
*'''לייבוש קופרמן''' - בנו של ר' פינייע קופרמן. תמים שהגיע ממשפחה חב"דית שורשית ולומד ב[[תומכי תמימים]] בעיבל. בתחילה היה ללייבוש יחסים קרירים עם דביר נגבי בעקבות תחושותיו שדביר עושה במעשיו חילול שם ליובאוויטש, דעותיו השתנו.
*'''דוידי סגל''' - תמים 'מוקצן' במעטפת החיצונית, אך רקוב מתוכו לא קם-ולומד בסדרים. נתקע יחד עם דביר נגבי וישראל נח איידלמן, לקראת הטיסה לתשרי בברלין.
*'''יוסי זר''' - תמים מתות"ל עיבל חלש בהתנהגותו אשר נמצא בתהליכי התדרדרות רוחנית.
*'''יענקי הניג''' - תמים שהגיע ממשפחה המשתייכת לחסידות מסויימת שנולד בזכות ברכה של הרבי שליט"א, באמצעות האגרות קודש, (לכן אביו נדר שיכניס אותו ללמוד 'במוסדות של הליובאוויטשער רבי' כי כך היה כתוב ב'אגרות') עומד בצומת חיים קשה כשמצד אחד יש את משפחתו שלא מתלהבת מכך שעבר ללמוד בישיבה חב"דית, ומצד שני יש את דרך החיים שהוא מאמין בה.
*'''ישראל נח איידלמאן''' - תמים שאינו משיחיסט מתות"ל בשיכון (לאחר-מכן עבר לתות"ל עיבל), נתקע יחד עם דביר נגבי ודוידי סגל בברלין לקראת הטיסה לתשרי בברלין וסלד בתחילה ממעשיהם בעקבות ה"חילול שם ליובאוויטש" שגרם דביר נגבי לדעתו, לאחר שהכיר אותו לעומק שינה את דעתו מן הקצה אל הקצה.
*'''ר' יוד'ל''' - ראש הישיבה של תומכי תמימים סניף עיבל.
*'''ר' חיים בער''' - משפיע בשיכון חב"ד.
*'''ר' זלמן''' - המשפיע של תומכי תמימים סניף עיבל.
*'''ר' זעליג''' - ממשפיעי הישיבה בעיבל, גישתו היא גישה 'פסיכלוגית' ובהתוועדויותיו נוהג לפלס בלשונו דרך נפשות התמימים ומדבר עם כל אחד 'בגובה העיניים'.
*'''שרוליק הילמן''' - משפיע שאהוב על תלמידי התמימים בעיבל, יוצא איתם מידי לילה לפעולות הפצה ופרסום משיח ברחבי הארץ.
* '''הרב אלישע וילהלם''' - שליח [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] בברלין, חדור בנקודה של משיח אך בעקבות משפחתה של אשתו לא עסק בנושא מג' תמוז, בואם של דביר נגבי, דוידי סגל וישראל נח איידלמאן לבית חב"ד שבראשותו עורר אצלו את הנקודה.
* ''' ממקה (מנחם מענדל)''' - בנו של ר' יודל הראש ישיבה, ואף למד את הלקוטי תורה בגיל 7, כרצונו של הרבי. ב[[ערב ראש השנה]] לפני ה[[בר מצווה]] נדרס על-ידי משאית.
*''' מולי (שמואל) דוידסון''' - בחור אמריקאי שהיה בהתליכי התדרדרות רוחנית, עד ששפגש את דביר נגבי במהלך [[חודש תשרי]] אצל הרבי שליט"א מלך המשיח, בהמשך עבר ללמוד בתות"ל עיבל.

== פרסום הפרקים בגליון החייל ==
[[קובץ:החייל 1.png|ממוזער|סמליל סיפור החייל כפי שהתפרסם בגיליון החייל]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)#הוצאה לאור|תות"ל ראשון לציון - הוצאה לאור]]}}

בשנים [[תשע"ח]] - [[תש"פ]] התפרסם בכל חודש פרק מהסיפור בביטאון 'החייל' היו"ל ישיבת תות"ל ראשון לציון.

בשנת [[תשפ"א]] הודפסו הפרקים בכרך אחד בהוצאת [[ממ"ש]]{{הערה|[https://chabad.info/news/631971/ הופיע: "החייל" דרמה עלילתית מרתקת] {{אינפו}}}}.

=== הלמדן ===

לאחר ההוצאה לאור של הספר, גליון החייל מפרסם את המשך הסיפור, בשם "הלמדן - סיפורו של תמים", והוא יצא לאור כחלקו השני של הספר.

== ראו גם ==
* [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל', בהם יצא פרקי ספר החייל] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי תדמית]]

מבצע בשורות טובות

2023-10-03T03:11:45Z

גרשון מענדל:

'''מבצע בשורות טובות'''

בליל שבת פרשת בשלח תשנ"ב התאספו כמה תמימים מתלמידי ישיבת [[תות"ל המרכזית 770 בית משיח]] והחליטו על מבצע התעוררות עולמי בקשר עם י"א ניסן צדי"ק שנה במסגרתו יישלחו לרבי בשורות טובות על מנת להוסיף לרבי שמחה ונחת רוח ובכך לחזק את בריאותו.

בהתוועדות השבת שלמחרת סיים הרבי את השיחה הרביעית כרגיל בברכה לגאולה וכו' והרבי סיים באורח חריג במילים: {{ציטוטון|ובשורות טובות ממש!}}, דבר שהתפרש כרמז ועידוד ברורים למבצע.

המבצע התמקד בתחילה בעיקר בתלמידי התמימים, ובפרט בהוספה בלימוד תורתו של הרבי, אולם בהמשך התפשט גם לכלל אנ"ש.

המאורע של [[כ"ז אדר תשנ"ב]] גרם לחיזוק ותנופה משמעותיים למבצע לאור התגברות הצורך להוספה בבריאותו של הרבי.

מארגני המבצע היו התמימים [[יצחק אהרן אקסלרוד]], [[אהרן גינזבורג]], [[יקותיאל ליפא פלדמן]] ועוד.

אוזניים לשמוע (את"ה העולמי)

2023-10-03T03:05:02Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:לשמוע.jpg|ממוזער|סמליל התוכנית]]
'''אוזניים לשמוע''' הינה תכנית הסכת שבועית (פודקאסט), המופקת על ידי [[את"ה העולמי]] ומיועדת בעיקר לתלמידי ישיבות חב"ד, ועוסקת בתחומים הסובבים את עולמו של הבחור החב"די, שיחותיו והוראותיו של הרבי, ובדגש על עניני גאולה ומשיח ותקופתנו המיוחדת עליה הכריז הרבי שכבר נמצאים בימות המשיח.

==הרחבה==

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הוחלט בארגון את"ה על הפקת תכנית הסכת שבועית (פודקאסט), המיועדת להאזנה בזמנם הפנוי של התלמידים (בשונה מתכנית הוידאו שהצריכה גישה למחשב, או ארגון של הקרנה מסודרת), וכוללת ראיונות ודיאלוגים מעוררים עם רבנים ומשפיעים מהשורה הראשונה של ישיבות תומכי תמימים בארץ ובעולם.

שם התכנית 'אוזניים לשמוע' מביא לידי ביטוי את שלושת ערוצי הפעולה העיקריים של את"ה העולמי: לב לדעת - מבצעי לימוד בגאולה ומשיח, עיניים לראות - תוכניות וידאו חודשיות, ואזניים לשמוע - תכנית השמע השבועית.

משך זמן התכנית הוא כ-30-40 דק', והיא עולה לטלמסר של הארגון מידי יום שלישי בערב.

==צוות התכנית==
*הרב מני ששון - הנחיית תוכנית
*הת' אהרן יעקבאוויטש - עריכת תוכנית

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/995567/ פרק א' - הנסיעה לרבי]''', הרב [[בנימין גנדל]], פרשת כי תצא תשפ"ג {{אודיו}} {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/997264/ פרק ב' - קונטרס בית רבינו שבבבל, חלק א]''', הרב [[משה קורנוויץ]], פרשת כי תבוא תשפ"ג {{אודיו}} {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/999597/ פרק ג' - קונטרס בית רבינו שבבבל, חלק ב]''', הרב [[מנחם מענדל פרידמן]], תשפ"ג {{אודיו}} {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/1002541/ פרק ד' - תקיעות מפיו של משיח]''', הרב [[דוד לייב אופן]], תשפ"ג {{אודיו}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:את"ה העולמי]]

חב"דפדיה:לוח מודעות

2023-10-02T21:15:29Z

גרשון מענדל: /* להוסיף לערך הרבי כמלך המשיח */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:לוח]]}}
{{לוח מודעות}}
<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]</noinclude>
{{מעבר לתחתית הדף|צבע=צהוב|גודל=גדול|טקסט=כדי להגיע לסוף הדף, אתם צריכים ללחוץ כאן}}

== יום הולדת חגיגה נחמדת.. ==
מזל טוב לחבדפדיה שחוגג יום הולדת 16!! --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 17:44, 13 ביוני 2023 (UTC)
:מזל טוב! הרבה נחת ולאורך ימים ושנים טובות. אנחנו מברכים את חב"דפדיה שתזכה להביא את התגלותו של הרבי שליט"א!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:46, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ג).
::אמן..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ"ה בסיוון]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 16:11, 14 ביוני 2023 (UTC)
איך אני עושה תעודת זהות של חבדפדיה על חסידים? בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 13:34, :::ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 13:34, 26 ביוני 2023 (UTC)
::::{{א|קעניג!}} עניתי לך בדף שיחתי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:53, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== בחירות ==

אני חדש פה ורציתי לשאול מתי היה בחירות אחרונות למפעיל מערכת ומי נבחר? בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 13:41, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 13:41, 26 ביוני 2023 (UTC)
:{{א|קעניג!}} עניתי לך בדף שיחתי. אין צורך לשאול במספר דפים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:53, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג).
::תודה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:00, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 16:00, 26 ביוני 2023 (UTC)
:::{{א|קעניג!}} תקפיד בבקשה [[עזרה:הזחה|להזיח]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:03, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== 179 ערכים לערך ה-10,000 ==

נשאר 179 ערכים לערך ה-10,000 קדימה לעבודה '''יחי המלך המשיח''' [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:18, ז' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:18, 26 ביוני 2023 (UTC)
:נשארו עוד כ170 ערכים לסיום המיזם!! --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[י"ג בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 12:35, 2 ביולי 2023 (UTC)
::קדימה לעבודה קעניג! יחי המלך המשיח חי וקיים 20:44, 5 ביולי 2023 (UTC)

==מחייה מתים==
רציתי לעורר את תשומת לב המשתמשים היקרים שליט"א לתבנית החדשה שיצרתי [[תבנית:אייכה]]. יהיה נחמד לשים אותה בדפי שיחה של משתמשים שהיו פעילים כאן בעבר. דבר זה הוכיח את עצמו וידוע לי על לפחות משתמש אחד (פעיל מאוד) שחזר לכאן בעקבות דבר כזה. מקווה שיהיה שימושי.. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 18:40, 6 ביולי 2023 (UTC)
:ישר כח גדול {{א|חסיד של הרבי}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:03, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג).
::התכוונת לחסיד של הרבי.. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' • בשעה 19:14, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג ''(6 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::{{א|חב"דפדי פעיל}} {{תוקן}} לא יודע למה, אבל ישר קפץ לי לראש שזה אתה {{חיוך רחב}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:03, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ג).
==עזרה==
הערך [[אלימלך שחר]] טעון שיפור דחוף מי שיוכל לעזור בזה אני ממש אשמח תודה אפשר לכתוב לי גם בדף שיחתי בברכה

[[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ הרבי שליט"א חי וקיים ~ בואו נדבר על זה]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 13:44, ט' באב, ה'תשפ"ג 13:44, 27 ביולי 2023 (UTC)

אתמול העליתי לאתר סרטון חזק על הרב אלימלך שחר תוכלו לראות אותו [https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%9E%D7%AA%D7%9F_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A9%D7%97%D7%A8.mp4 כאן]

== 10,000 ערכים ==
;הועבר מ[[חב"דפדיה:אולם הדיונים]]
בשעטומ"צ. מכאן ל11000...
:: לחיים... לחיים... ומכאן והלאה הרחבה בכמות בלי לוותר על איכות [[משתמש:8888|8888]] - [[שיחת משתמש:8888|שיחה]], 21:36, כ"ו באב, ה'תשפ"ג 21:36, 13 באוגוסט 2023 (UTC)
::: עשרת אלפים!!! רבבה!!! מזל טוב!!! הבה נאזור כח, נרחיב ונשפר תוך שימת לב לויקיזציה, מקורות, כותרות, תמונות והערות [[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 21:55, כ"ו באב, ה'תשפ"ג 21:55, 13 באוגוסט 2023 (UTC)
:::: 10,000 חגיגה! טיפ איכותי: לפני עריכת ערך חדש, כנסו לאוצר החכמה [[משתמש:קרקר|קרקר]] - [[שיחת משתמש:קרקר|שיחה]], 21:57, כ"ו באב, ה'תשפ"ג 21:57, 13 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::מזל טוב!! [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:46, כ"ז באב, ה'תשפ"ג
:::::: מזל טוב! קדימה, כולנו מתגייסים בעז"ה לקראת ה-11 [[משתמש:אלפא|אלפא]] - [[שיחת משתמש:אלפא|שיחה]], 02:59, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 02:59, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::: {{מזל טוב}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:05, כ"ז באב, ה'תשפ"ג)
:::::::: מזל טוב. הישג עצום לכל העוסקים במלאכה לנח"ר הרבי מה"מ, ולכל אלו התודה והברכה [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 03:25, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 03:25, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::: '''מזל טוב!''' רעיון קטן להמשך - '''כותבים ערך חדש, תשקיעו מעט בויקיזציה''', החל מכתיבה תמציתית אנציקלופדית, וכלה במקורות, ראו גם, קריאה נוספת, הוספת תצלומים מתאימים ועוד כהנה וכהנה אשר יפארו את הערך החדש שלכם [[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 03:55, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 03:55, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::: אף אני אאחל מזל טוב בשנית, ואכן כולם צודקים. איכות, איכות, איכות. רבותיי; העתקה מפוסט אינטרנטי אנונימי, או מונולוג מגומגם של כותב הערך או מאן דהו אחר - זה לא ערך חב"דפדי מכבד. קצת יגעת, הרבה מצאת וכאן המקום לפרגן למשקיענים בערכים, ולוותיקים המגיהים ומשפרים, ויעויין בתניא היום, זריעת גרעין וכוח הצומח המצמיח פי כמה וכמה וכו' [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 05:51, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 05:51, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::מזל טוב. הישג עצום לכל העוסקים במלאכה לנח"ר הרבי מה"מ שנזכה להגיע עוד השנה לערך ה-11,000 [[משתמש:קעניג!|קעניג!]]
::::::::::מצטרף לדברי קודמיי... וכן, עדיין קיימים '''המון''' ערכים שכתובים באופן [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פילי]], וגם משתמשים שמתנהגים [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|כמו פילים]], וצריך לשפר זאת, אך בהחלט יש מעט ערכים משובחים. [[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|דף השיחה שלי]]. 07:02, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::חילזון, רוב הערכים כתובים בצורה טובה ומושקעת לידיעתך אתה רק 11 יום כאן עוד תתרגל לאתר בעז"ה... [[משתמש:קעניג!|קעניג!]]
::::::::::תגידו יעשו על זה כתבה ב[[חב"ד אינפו]] ו[[בבית משיח]]? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]]
:::::::::::ב11 יום של בין הזמנים, אפשר לראות שיש הרבה ערכים [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיליים]], '''כמובן''' שיש במספר כפול ומכופל ערכים טובים ומשובחים, אך עדיין האתר צריך להיפטר מה[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיליות]] באתר. [[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|דף השיחה שלי]]. 07:27, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::::הבנת {{א|קעניג!}}? וחוץ מזה, לא יעשו על זה כתבה. [[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|דף השיחה שלי]]. 07:29, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::: מזל טוב, מזל טוב!!!! אכן רוב הערכים מושקעים ויש מיעוט פילים. עיון בספרים או מאמרים מקצועיים יועילו לבניית ערכים משובחים [[משתמש:נאטיק|נאטיק]] - [[שיחת משתמש:נאטיק|שיחה]], 07:31, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 07:31, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::: מזל טוב [[משתמש:ענבים|ענבים]] - [[שיחת משתמש:ענבים|שיחה]], 07:35, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 07:35, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::::: מזל"ט. ילכו מחיל אל חיל [[משתמש:במבה|במבה]] - [[שיחת משתמש:במבה|שיחה]], 08:06, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 08:06, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::::::מזל טוב מזל טוב! כל חב"דפדי ותיק אמור להתרגש מרגע אדיר זו בו הגענו לחזון מזהיר מי היה מאמין! כלל {{חב"דפדים פעילים}} מוזמנים להתוועד על התאריך המיוחד. --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|נייעס חסידי מעניין]] 08:23, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::::::מצטרף לברכות, "ילכו מחיל אל חיל" (ועד ל)"והבט פני משיחך", תיכף ומיד ממש. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 11:18, כ"ז באב, ה'תשפ"ג ''(14 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
{{שבירה|::::::::::::::}}'''מזל טוב!!!'''
:מה עם פרסום לעולם ע"י כתבה ב[[אינפו]] וכדומה? [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 11:56, כ"ז באב, ה'תשפ"ג
::צריך שאחד ינסח ויעלה. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 11:58, כ"ז באב, ה'תשפ"ג ''(14 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::ברכות ישועות הצלחות וכו' וכו'!! מי היה מאמין... בהחלט רגע מרשים. 10,000! נ.ב. אני לא רוצה לצנן את ההתלהבות אבל נראה לי שמספר הערכים '''האמיתי''' הוא באזור ה8,000 ומטה (גם מאוד יפה!) כי גם כל ההפניות ודפי המשנה נחשבים כערכים.. כך - שלא להישאר אדישים! יש המון למה לצפות ולאן להתקדם! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:12, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::בקשר לכתבה כתבתי לשרגא קרומבי אם יוכל לפרסם את זה נראה אם יתקדם עם זה משהו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:13, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::ועוד משהו - הפסקה הזאת מקומה בלוח המודעות, אז ברשותכם.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 12:14, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::זה הזמן להכריז על ה11,000 לא? [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ז באב ה'תשפ"ג - 14:52, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::{{א|חסיד של הרבי}} הפניות לא נחשבות ערכים אבל פרשונים כן. ו{{א|חיים כ}} אני חושב שלא להתחיל עם מיזם הערך ה11000 קודם להרחיב קצרמרים.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[כ"ז באב]] [[ה'תשפ"ג]] 14:59, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::אם כבר להיות יותר ממוקד אז מספר הערכים העדכני לעכשיו (לא בדף השער אלא ברשימת הערכים) הוא 9,918, כולל למעלה מ-500 דפי פירושונים, ועוד מספר מועט של דפים למחיקה שלא נמחקו משום מה ({{מפעילי מערכת}} {{קריצה}}). אך עדיין מדובר בהישג מרשים! {{ברכות}} בכל אופן נשלח טסקסט לכתבה לאינפו נקווה שיתפרסם בהמשך. בהצלחה לכולנו! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 16:38, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::[[קובץ:מזל טוב.png|ממוזער|פרסום בחב"ד אינפו על הצלחת המיזם הנוכחי. כן ירבה וכן יפרוץ!]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:27, כ"ז באב, ה'תשפ"ג)
:::::::::יישר כח גדול ל{{א|חסיד של הרבי}} על הכתבה היפה והמושקעת! באמת מכובדת להפליא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:31, כ"ח באב, ה'תשפ"ג 15:31, 15 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::יישר כח על היישר כח {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 01:57, 16 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::::מזל טוב מזל טוב! אולי הגיע הזמן להתחיל לקדם את הפרויקט חב"דציטוט? ● [[משתמש: Mmkaye770 |מנחם מענדל קיי]]‏ 10:24, 16 באוגוסט 2023 (UTC)

== דף מיוחד - הצבעה ==

למה אין דף [[חב"דפדיה:הצבעה]]?
:יש: [[תבנית:הצבעה]].
::ראית, {{א|מה עם ההתגלות?}}? {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''דף השיחה שלי'''}}]]{{*}} 08:41, 15 באוגוסט 2023 (UTC)
:::התכוונתי דף עם הסבר על כל הכללים של ההצבעה, מתי מותר/רצוי לפתוח הצבעה, האם צריך להיות דיון מקדים, מי רשאי לפתוח הצבעה, למי יש זכות הצבעה, איך מכריעים בהצבעה (מה עושים בתיקו?) וכו' וכו'. [[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 02:04, כ"ט באב, ה'תשפ"ג 02:04, 16 באוגוסט 2023 (UTC)
::::{{א|מה עם ההתגלות?}} הנה [[תבנית:אופן ההצבעה]]. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (06:24, כ"ט באב, ה'תשפ"ג)
:::::זה הסבר להצבעה מסוימת בה יש כמה אפשרויות. באמת צריך לפתוח דף שמסכם את הנושא. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 17:00, 30 באוגוסט 2023 (UTC)

== חידוש החממה ==
החלטתי לחדש את החממה
מי שרוצה להיות חונך שידבר איתי מחקתי בינתיים משתמשים חונכים שלא פעילים תודה [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 21:44, כ"ט באב, ה'תשפ"ג 21:44, 16 באוגוסט 2023 (UTC)

== מיוחד ==

נפתח מיזם למשועממים מה[[חב"דפדיה:חב"דפדים|חב"דפדים]] או לאילו מביניהם שנמצאים ב[[חב"דפדיה:חופשה חב"דפדית|חופשה חב"דפדית]]: [[חב"דפדיה:פורום]] {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 12:09, 25 באוגוסט 2023 (UTC)
:כנאמר שם אין לדף כל חשיבות. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 14:01, 25 באוגוסט 2023 (UTC)
::{{לייק}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 17:03, 30 באוגוסט 2023 (UTC)
:::אני ימחק את זה, אל דאגה. {{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} 17:04, 30 באוגוסט 2023 (UTC)

==ישיבות חב"ד בארצות הברית==
הנה [https://anash.org/the-lubavitcher-yeshivos-of-5784/ קישור עם מספר הבחורים ושמות אנשי הצוות בישיבות תות"ל בארה"ב] באתר {{אנש}}. מי שיוכל לעדכן דרך זה את הערכים המתאימים - במספר הבחורים, רבני הישיבה, והוספת קישור לאתר הישיבה - תבוא עליו הברכה. מתייג {{חב"דפדים פעילים}} - שכשמם בעז"ה יהיו פעילים {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 21:40, 28 באוגוסט 2023 (UTC)
:ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:15, י"א באלול, ה'תשפ"ג)

==תשרי בפתח!!==
{{חב"דפדים פעילים}} כידוע לחלק מאתנו שנה שעברה רצינו לארגן פארבריינגען עוצמתי עבור כלל משתמשי חב"דפדיה שיסעו לרבי לחודש החגים - אך בפועל אחרי הרבה דיבורים ההתוועדות המדוברת הנ"ל לא יצאה מן הכח אל הפועל. עכשיו אני לא מודיע שיש כזו, אלא רק שואל: מה דעתכם על ארגון התוועדות כזו בתשרי הקרוב? אם כן אז כמובן דבר ראשון צריך לחפש מקום, ומאוד היה משמח אם אחד מחברי הועדה רוחנית יתוועד עמנו. אבל מניסיון של שנה שעברה אני לא מודיע על התוועדות כזאת אלא רק שואל את דעתכם על זה? גם הצעות יתקבלו בברכה {{קריצה}} טייערע ברידער! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[נסיעה לרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|פארן צום רעבן - תשרי פ"ד עם הרבי מה"מ שליט"א!}}]] 09:59, 3 בספטמבר 2023 (UTC)
:{{א|חסיד של הרבי}} {{בעד חזק}} התוועדות. אך כמה חב"דפדים פעילים כבר יש?!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:02, י"ז באלול, ה'תשפ"ג)
::לא חובה שההתוועדות תהיה רק עבור משתמשים פעילים, שנה שעברה דובר גם על משתמשים משנים קודמות שכבר לא פעילים לע"ע. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[נסיעה לרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|תשרי פ"ד {{*}} מ'פארט צום רבין - אבל מה אתך??}}]] 10:11, 3 בספטמבר 2023 (UTC)
:::מעולה, יאללה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:18, י"ז באלול, ה'תשפ"ג)
::::קצת סדר לפרטי ההתוועדות אם תתקיים:
::::*'''זמן''' - שנה שעברה העניין ממש נטחן וזה המסקנות שהגיעו אליהם: מכיון שיש גם הרבה נשואים מביננו הזמן היחיד שבו נהיה רובנו אצל הרבי יהיה במהלך שמונת ימי החג של סוכות, כך שזמן ההתוועדות (אם אכן תהיה כזאת) צריך להיות בסוכות. עכשיו השאלה היא מתי בסוכות? במהלך לילות החג? (לדעתי לילה שני של החג זה רעיון מצוין) חול המועד? אולי בכלל מוצאי שמת תורה? - להחלטתכם.. ({{בוצע}} - יום שני בלילה י"ז תשרי אור לשלישי ח"י תשרי)
::::*'''מקום''' - אם הפארבריינגען יהיה במוצאי שמחת תורה אז כמובן יש לנו את 770.. אך במהלך ימי חג הסוכות: (הרבה יותר מציאותי מכל הבחינות) יש את סוכת 770 - כשהחיסרון העצום בזה שיש שם כבר מדי לילה התוועדות של אש"ל ושל אחרים. כך שבנוגע למיקום אין לי הרבה מה להציע (זה אחד הסיבות העיקריות ששנה שעברה לא הייתה התוועדות - לא מצאנו שום מקום טוב לעשות את זה) כך שאם יש למישהו הצעות מעשיות תבוא עליו הברכה. ({{בוצע}} פרטים מדויקים בהמשך)
::::*'''משפיע''' - אחד מחברי הועדה רוחנית בעבר או בהוה.. ({{בטיפול}})

::::בקיצור: להחלטתכם. מתייג את {{א|יוסף בן מלמד}}, {{א|להתראות}}, {{א|אליהו ב.}}, {{א|שיע.ק}}, {{א|חלוקת קונטרסים}}, {{א|ב. שור}}, {{א|חיים כ}}, {{א|בא מועד}} ומחילה ממי ששכחתי לכתוב. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[נסיעה לרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|תשרי פ"ד {{*}} מ'פארט צום רבין - אבל מה אתך??}}]] 10:29, 3 בספטמבר 2023 (UTC)
:::::ועוד משהו לא פחות חשוב: מסתמא מיקום ההתוועדות - אם תהיה כזאת - יקבע רק סמוך לסוכות, אז נשאלת השאלה איך נוכל להשיג אחד את השני בשביל להודיע זאת? צריך שיהיה אמצעי קשר ביננו במהלך תשרי.. הרעיון שלי הוא שפשוט אחרי יום כיפור כל אחד ימצא דרך להכנס ללוח המודעות ופה בעז"ה ירשם המיקום הסופי של ההתוועדות.. אך מכיון שאני לא חושב שזה רעיון כל-כך מציאותי אשמח לעוד רעיונות. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[נסיעה לרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|תשרי פ"ד {{*}} מ'פארט צום רבין - אבל מה אתך??}}]] 10:41, 3 בספטמבר 2023 (UTC)
::::::{{א|חסיד של הרבי}} '''זמן''' - אחד מימי חול המועד סוכות. '''מקום''' - אכן בעייתי. אולי סוכת אש"ל או סוכת פורטין. יש גם את סוכת הוועד (בשביל {{א|ב. א. א.}}, אתה מוזמן, אני בטוח שתהיה ב770). '''משפיע''' - פשוט לנייעס, זו לא התוועדות סטנדרטית בה צריך משפיע. '''מודעה''' - למה לא רלוונטי לפתוח את האתר? במקרה הגרוע זה לבקש ממישהו סמרטפון.. אפשר לכתוב מודעה עם ישיבה פיקטיבית כגון: התוועדות לישיבת בכל אתר ואתר תתקיים בשעה פלונית במקום פלוני (אף אחד לא אמור לדעת). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:34, י"ז באלול, ה'תשפ"ג)
:::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אכן דברי טעם. מאת: [[משתמש:ב. שור|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שור''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שור|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} (07:58, ה' באלול, ה'תשפ"ג)
:::::::תודה רבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:09, י"ז באלול, ה'תשפ"ג)
::::::::בעניין ה'''מיקום:''' שניים מחברי הועד הרוחני בעבר - הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קסלמן]] מתגוררים בשכונה אולי אפשר לדבר אתם ולעשות את ההתוועדות בסוכה שלהם, השאלה היא איך אפשר להשיג אותם ועד כמה הם יהיו בקטע. בעניין ה'''מודעה:''' לדעתי כדאי לכתוב מפורשות משהו בגסנון {{ציטוטון|התוועדות סיום הקהל לכלל משתמשי חב"דפדיה בעבר ובהווה תתקיים בליל... במקום..}} היתרון במודעה כזאת זה שברור ויבואו גם סתם סקרנים ותמימים משועממים שזה טוב מ-3 סיבות: '''א':''' משתמשים חדשים בחב"דפדיה אחרי תשרי.. '''ב':''' יהיו משתמשם חדשים וישנים שמן הסתם לא יהו מעודכנים בנושא ההתוועדות ולא יחשבו לפתוח את האתר בתשרי כך שזה יפתור את בעיית התקשורת, '''ג':''' יעזור לאלה שלא רוצים לחשוף את עצמם, לא יהיה אפשרות לדעת באמת מי מבין המשתתפים הוא משתמש ומי לא. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[נסיעה לרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|תשרי פ"ד {{*}} מ'פארט צום רבין - אבל מה אתך??}}]] 13:00, 3 בספטמבר 2023 (UTC)
:::::::::{{א|חסיד של הרבי}} יפה מאוד! רעיון טוב! התחברתי לעניין. לרב חזן מקום קבוע לתפילת שחרית עם הרבי (על יד בימת קריאת התורה) - כך שלא בעייה להשיג אותו. יש עוד הרבה אנ"ש כמובן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:07, י"ז באלול, ה'תשפ"ג)
::::::::::אני בעזרת השם רוצה ומתכנן להגיע לרבי לימים הראשונים של סוכות, ומתי שהוא בימים הראשונים של חול המועד חוזר לארה"ק. אם לא יסתדרו עם סוכה פנויה, חושב שאוכל לדאוג לעניין הזה. יישר כח למארגנים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:21, י"ז באלול, ה'תשפ"ג 13:21, 3 בספטמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}} '''מיקום''' - {{בוצע}} ב"ה הושג מקום להתוועדות! עכשיו השאלה היא רק מתי הכי נח לכם? האפשרות של מוצאי שמת תורה ירדה מהפרק השאלה היא רק מתי הכי נח לכם מימי החג או חול המועד? - זה חשוב לשעות הקרובות אז תשתדלו לענות בהקדם.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[נסיעה לרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|תשרי פ"ד {{*}} מ'פארט צום רבין - אבל מה אתך??}}]] 15:27, 3 בספטמבר 2023 (UTC)
:ב"ה יש שבוע חול המועד. לצורך העניין נקבע ליום שני. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:53, י"ז באלול, ה'תשפ"ג)
::לכאורה עדיף שההתוועדות תהיה ביום רביעי או שלישי בלילה - כך שמי שמגיע לרבי רק לסוכות יספיק לפני שהוא חוזר, ומי שמגיע לרבי רק לשמחת תורה יספיק מיד אחרי שהוא מגיע.. {{א|להתראות}} מסתדר לך הזמנים או עדיף להקדים? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[נסיעה לרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|תשרי פ"ד {{*}} מ'פארט צום רבין - אבל מה אתך??}}]] 15:54, 3 בספטמבר 2023 (UTC)
:::סתם נתתי הצעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:02, י"ז באלול, ה'תשפ"ג)
::::כדאי לארגן שיהיה שידור חי בזום וכדומה תודה מראש למארגנים [[:משתמש:יוסף בן מלמד]] [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 02:30, י"ח באלול, ה'תשפ"ג
:::::{{א|ב. א. א.}} אני לא מארגן, ישר כח על ההצעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:38, י"ח באלול, ה'תשפ"ג)
===אישור הגעה להתוועדות===
יש כבר מקום להתוועדות, הזמנים יהיו בין שני בלילה לרביעי בלילה (י"ז - י"ט) צריך רק למלא אותו.. על כן כדי שלא יווצר מצב מאוד לא נעים שבו השקיעו רבות בהכנת ההתוועדות ובסוף יבואו רק 2 אנשים, אז כל מי שחושב שיוכל להשתתף בהתוועדות נא לאשר למטה על-ידי חתימה, שידעו להתארגן בהתאם:

# בעז"ה אגיע להתוועדות. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[נסיעה לרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|תשרי פ"ד {{*}} מ'פארט צום רבין - אבל מה אתך??}}]] 17:27, 3 בספטמבר 2023 (UTC)
# אם ההתוועדות תתקיים ביום שני, בעזרת השם אשתתף. ביום שלישי כנראה כבר לא יהיה רלוונטי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:32, י"ז באלול, ה'תשפ"ג 19:32, 3 בספטמבר 2023 (UTC) ברוכים הנמצאים לכל אלו שזכו להגיע ולשהות בחצרות קודשנו בחודש המשביע. היה נחמד לראות את הרב בן מלמד פא"פ. אשמח להתוודע פא"פ גם אל שאר החב"דפדים שכבר שוהים בבית חיינו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:41, י"ד בתשרי, ה'תשפ"ד 20:41, 29 בספטמבר 2023 (UTC)
#בעז"ה אגיע. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:09, י"ז באלול, ה'תשפ"ג)
# אוכל להשתתף בע"ה. ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 14:24, כ"ה באלול, ה'תשפ"ג ''(11 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

'''זמן''' - {{בוצע}} לאחר שהושג מיקום (בשונה משנה שעברה - עכשיו באמת יש מקום) שוחחתי בטלפון עם עוד משתמשים ונקבע הזמן שיתאים לרובנו: בעז"ה ההתוועדות תתקיים ביום שני בלילה י"ז תשרי (הלילה השני של חול המועד סוכות) - אור ליום שלישי ח"י בתשרי. מיקום ושעה מדויקים ופרטים נוספים בעז"ה בהמשך, בלוח המודעות ואולי גם ב770. תעקבו! נ.ב. נא לאשר הגעה סתם חבל על המאמצים אם בסוף יבואו רק 3 אנשים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[נסיעה לרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|תשרי פ"ד {{*}} מ'פארט צום רבין - אבל מה אתך??}}]] 17:23, 6 בספטמבר 2023 (UTC)
:כמו שכתבתי לפני אשמח מאוד אם יהיה שידור חי בזום מההתוועדות לטובת הרבה משתמשים [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 03:40, כ"א באלול, ה'תשפ"ג
::{{א|ב. א. א.}} באמת רעיון טוב! אך אני לא יוכל להתעסק בזה מ-770. כך שבעניין הזום - המושכות מועברות אל המשתמשים האחרים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[נסיעה לרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|תשרי פ"ד {{*}} מ'פארט צום רבין - אבל מה אתך??}}]] 23:56, 7 בספטמבר 2023 (UTC)
::::גם חושב שכדאי שהיה זום לאלה שלא טסים, אפשר לבקש מהבחורים בקבוצה שיעשו שידור. [[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[כ"ג באלול]] [[ה'תשפ"ג]] 17:48, 9 בספטמבר 2023 (UTC)

==חב"ד אינפו הישן==
חזר לפעול בשעה טובה. יישר כח למנהל הרב שרגא קרומבי. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:18, ד' בתשרי, ה'תשפ"ד
:איזו בשורה טובה, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:22, ד' בתשרי, ה'תשפ"ד)
::מה עם כל תבניות קישור שבור? {{מפעילי מערכת}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:31, ד' בתשרי, ה'תשפ"ד)
:::בטיפול ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' בתשרי ה'תשפ"ד • 15:06, 20 בספטמבר 2023 (UTC)
::::ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:53, ה' בתשרי, ה'תשפ"ד)
:::::ברכות על הבשורה הטובה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתשרי ה'תשפ"ד 12:27, 21 בספטמבר 2023 (UTC)
::::::וואו! איזה יופי. תודה על הבשורה הטובה!!!! [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 06:59, ז' בתשרי, ה'תשפ"ד

== זום לאלה שבארץ ==
{{חב"דפדים פעילים}} מה בנוגע לזום מישהו יכול לקחת את זה לידיים? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 11:30, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ד 11:30, 2 באוקטובר 2023 (UTC)
::: כל אלא שטסו לא נראה לי מחוברים רוצה תתקשר למשהו שנמצא שם שיארגן. --[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ז בתשרי]] [[ה'תשפ"ד]] 13:37, 2 באוקטובר 2023 (UTC)
::::[[משתמש:הקצנה|הקצנה,]] אתה יכול לדבר עם מישהו שם? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 15:11, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ד 15:11, 2 באוקטובר 2023 (UTC)
::::::אני נמצא כאן, ומחובר, אבל בינתיים נראה שאין ההתוועדות... עדיין לא הודיעו כלום איפה ושעה מדוייקת. אנשים רוצים גם להיענות להתחייבויות והתוועדויות אחרות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:12, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ד 16:12, 2 באוקטובר 2023 (UTC)
::::[[משתמש:להתראות|להתראות,]] תעדכן אותנו מה קורה עם ההתוועדות ואם מישהו יכול לעשות זום. תודה רבה! [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:24, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ד
:::−
::::::::{{חב"דפדים פעילים}} '''עדכון חשוב מאוד:''' ההתוועדות תתקיים אי"ה הערב ב - 534 אמפייר - מול אמפייר כשר (פרטים סופיים בהמשך). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:28, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ד 16:28, 2 באוקטובר 2023 (UTC)
:::::::::[[משתמש:להתראות|להתראות]] אתה תוכל לדאוג לזום? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 16:37, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ד
::::::::::{{א|להתראות}} ישר כח גדול! צריך לפרסם מודעה (כללית) ב770. {{א|קעניג!}} אתה בטוח שתהיה ערני בשעת ההתוועדות? נגיד לדוגמא שההתוועדות תתחיל בשעה 6 בבוקר לפי שעון ארץ ישראל.... בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:31, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ד)
{{א|יוסף בן מלמד}} כן אני יהיה ער! [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 20:17, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ד

== להוסיף לערך הרבי כמלך המשיח ==

https://chabad.info/special/1013090/

חשוב מאוד בטח לקהל מחוץ לחב"ד

ואביטה נפלאות

2023-07-16T08:33:17Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:ואביטה סמל חדש.jpg|ממוזער|סמליל התוכנית]]
'''ואביטה נפלאות''' היא תכנית וידאו חודשית מבית [[את"ה העולמי]] העוסקת בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] תוך הדגשה על האמונה ב[[הרבי כמלך המשיח|התגלות הרבי כמשיח]].
==התכנית==
מופיעה מידי חודש בקביעות, החל מחודש [[כסלו]] [[תשפ"א]], בקשר לשנת השבעים ל[[קבלת הנשיאות של הרבי|נשיאות הרבי]].

[[קובץ:22-09-2021-12-21-02-DSCF2670-758x505.jpg|ממוזער|הקרנה של אחת מתכניות 'ואביטה נפלאות' ב[[770]] [[בית משיח]]]]
בתכנית נחשפים הצופים ל[[שיחות]] שאמר [[הרבי]] בעניני גאולה ומשיח, והתייחסויותיו ל[[פרסום בשורת הגאולה]], וכן לנאומי ופעולות החסידים בעניין - (בעיקר) בשנים הראשונות לאחר שהרבי בישר את [[בשורת הגאולה]] - שנות הנו"ן, החל משנת [[תנש"א]] שכונתה על ידי הרבי "שנת נפלאות אראנו", ומשם שמה של התכנית "ואביטה נפלאות". דיבורים ונאומים שנאמרו במקורם בשפות [[אידיש]] ו[[אנגלית]] המופיעים בתכנית תורגמו על ידי המערכת ל[[לשון הקודש]], והתרגום מופיע בתחתית החלונית. לעיתים מצורפים לתיעודים ההיסטוריים ראיונות וידיאו של אנשים שנטלו בהם חלק שמתארים את הרקע לאירועים ועובדות נוספות.

חלק משמעותי מהתכנים של 'ואביטה נפלאות' התפרסמו בה לראשונה, וחלקם נקנו על ידי המערכת בדמים מרובים או שהשגתם הייתה כרוכה במאמץ רב.

התכנית מוקרנת באופן קבוע ב-[[770]] ובישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל, נשלחת לרשימת תפוצה בדואר אלקטרוני, ומתפרסמת באתרי חב"ד ובפלטפורמות שונות. כמו כן היא מוקרנת לעיתים באירועים מרכזיים של [[חסידי חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|לדוגמא בהתוועדות ה' טבת תשפ"ב המרכזית באה"ק המאורגנת על ידי [[התאחדות החסידים]]}}.
התכנית נערכת על ידי כמה מ[[תלמידי התמימים|תלמידי]] [[תומכי תמימים המרכזית 770]], בהתייעצות עם רבנים ומשפיעים מישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]]. החל משנת [[תשפ"ב]] התכניות מתורגמות גם ל[[אנגלית|שפה האנגלית]], על ידי המחלקה לישיבות דוברי אנגלית של [[את"ה העולמי]].

נכון ל[[סיון]] [[תשפ"ג]] יצאו לאור שלושים תוכניות חודשיות בעברית, וארבע תכניות באנגלית.

==מדורי התכנית==
*'''קול מבשר''' - שיחת הרבי ב[[עניני גאולה ומשיח]]
*'''מלכותו ברצון קיבלו''' - אירועי שנת [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] ב[[770]], בה עודד [[הרבי]] את שירת [[יחי אדוננו]]
*'''יעמוד מלך''' - אירועי התגלות משיח
*'''קיימו וקיבלו''' - תיעוד של כינוסים נאומים ופעולות, בהם ביטאו החסידים את האמונה ב[[בשורת הגאולה]] וב[[הרבי כמשיח|התגלות הרבי כמשיח]].

==תכניות מיוחדות==
בחודש [[ניסן]] [[תשפ"א]] יצאו לאור תכניות יומיות לימי [[בין הזמנים]] של ישיבות חב"ד בארץ הקודש, במסגרת מבצע ההכנה 'נשאת ונתת בגאולה' של את"ה לקראת [[י"א ניסן]]. סך הכל יצאו 10 תכניות יומיות.

לרגל [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] [[תשפ"ב]], יצאה תוכנית וידאו מעוררת בשם "רגע המבחן" ובו סקירה על אירועי קיץ [[תשנ"ד]] ב[[770]] בהם התגלתה האמונה וההתקשרות הנצחית של התמימים ואנ"ש עם הרבי.

לרגל [[י' שבט]] [[תשפ"ג]], בסימון 'שלושים שנה' למעמד העולמי של קבלת המלכות בי' שבט התשנ"ג יצאה תוכנית מיוחדת 'מאחורי הסאטעלייט' ובה שולבו קטעים מהמעמד לצד קטעי ארכיון הכוללים מאורעות וכינוסים ב-770 באותם ימים, מסיבת עיתונאים, ראיונות לערוצי התקשורת, ועוד.

לרגל [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] [[תשפ"ג]], יצאה תוכנית וידאו בדומה ל"רגע המבחן" בשם "עמידה במבחן" ובה סקירה על האמונה העיקשת אחרי ג' תמוז אותה ביטאו החסידים כבר בסמיכות זמן למאורע.

==סקירות וחשיפות==
במסגרת התכנית פורסמו לראשונה תיעודים נדירים מכמה אירועים משמעותיים בשנות הנפלאות, ומהם: תיעוד של הקראת ה[[פסק דין]] אודות התגלותו של הרבי כמלך המשיח בציוני רבותינו נשיאנו בחודש סיון תנש"א ע"י הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשליחות [[בית דין רבני חב"ד]], [[בד"צ קראון הייטס]] ו[[ועד רבני ליובאוויטש]]. תיעוד הודעתו של מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] אחרי [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] על דברי הרבי שתהיה רפואה קרובה {{ציטוטון|ברוב שירה וזמרה}}, והריקודים הסוערים שפרצו בעקבות כך{{הערה|הוידאו מההודעה ההיסטורית בתוך [https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X התכנית לחודש אדר תשפ"ב]. [https://chabad.info/seven-seventy/767062/ דיווח על פרסום התיעוד ההיסטורי] {{אינפו}}}}.

במסגרת התכנית, התפרסמו סקירות וידאו מלאות על שני האירועים התקשורתיים המרכזיים שנערכו בחורף [[תשנ"ג]] בברכת הרבי, והיוו פריצת דרך בפרסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח: שיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] ל[[קבלת פני משיח]] תחת הסיסמא "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שיצאה לדרך ב[[חנוכה]] - ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בתוך [https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X התכנית לחודש כסלו תשפ"ב]}} ו'מעמד קבלת המלכות העולמי - ה[[סאטלייט]]' שנערך ב[[י' שבט]] ושודר מ[[770]] לרחבי תבל{{הערה|מתחברים לסאטלייט - [https://drive.google.com/file/d/12UqSl_nsOR1WUjcytEoUmTiz6p33uhn-/view?usp=sharing התכנית לחודש שבט תשפ"א]}}. בתכנית אף פורסמה סקירת וידיאו בשילוב ראיונות על התקופה שלאחרי כ"ז אדר תשנ"ד בה דבקו החסידים באמונה על טבעית בהתממשות נבואת הגאולה יחד עם נצחיות חייו של הרבי{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1369Nvgfq29rgb7LZII5pOHZ_bsPbIfaN/view?usp=sharing התכנית לחודש תמוז תשפ"ב]}}.

במסגרת התכנית פורסם תיעוד ייחודי שיצר הדים, תיעוד מאסיפת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ב[[ט' אייר]] [[תנש"א]] - בתוך אותם הימים בהם עודד הרבי לראשונה את החתמות על קבלת מלכותו כמלך המשיח, ועסקני המטה פעלו להפיץ את דעתו של הרבי לכלל חסידי חב"ד על מנת שיצטרפו אף הם לחותמים על קבלת המלכות{{הערה|[https://chabad.info/blogs/790252/ הרהורי תמים בעקבות פרסום התיעוד] {{אינפו}}}}. קטע הוידיאו מהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] ב770, בו נראה מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] מספר שהרבי אישר [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|לפרסם את זהותו כמשיח]] - שפורסם במסגרת התכנית בחודש [[ניסן]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/664285 מזכירו של הרבי: להמשיך בכל התוקף בפרסום זהות משיח] {{אינפו}}}} הופץ ברשתות החברתיות וב[[אינטרנט]] וצבר עשרות אלפי צפיות במהירות. לפרסום דומה זכו הקליפים שפורסמו בתכנית לקראת [[כ"ז אדר]] [[תשפ"א]] ולקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] - שנת המאה ועשרים להולדת הרבי.

==רבנים ומשפיעים שהתראיינו לתכנית==
רבנים, משפיעים ושלוחים שהעניקו ראיון וידאו לתכנית ואביטה נפלאות:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד"צ קראון הייטס]].
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש)|שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי מלך המשיח בשכונת [[פלטבוש]] וחבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י [[המרכז לעניני חינוך]].
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[ניידות חב"ד]] ו[[צבאות השם]] באה"ק.
*הרב [[בצלאל קופצ'יק]] - שליח הרבי לפונה שב[[הודו]].
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]].
*הרב [[אריה לייב כהן (נתניה)|אריה לייב כהן]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].

==לקריאה נוספת==
*נחשון פרץ, '''מאחורי הקלעים של [[אייר]] [[תנש"א]]''' בתוך [[בית משיח]] ל[[פרשת במדבר]] [[תשפ"ב]]
*מנחם מענדל לביא, '''[https://chabad.info/magazine/958092/ סיפורה המרתק של האמונה החב"דית העיקשת בנבואת הגאולה]''' מתוך בית משיח ל[[פרשת שלח]] [[תשפ"ג]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X?usp=sharing כל תכניות ואביטה נפלאות בתיקיית דרייב]''' {{וידיאו}}
*'''[https://chabad.info/tag/ואביטה-נפלאות/ תגית: ואביטה נפלאות]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/960609/ הסרט החדש לג' תמוז]''' {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

חיים לוי יצחק גינזבורג

2023-07-06T07:35:19Z

גרשון מענדל: /* לאחר נישואיו */

[[קובץ:גינזבורג1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].

==לאחר נישואיו==
בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]].

לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]].

בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.

עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך, ב[[תשס"ו]], עבר לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
[[קובץ:גינזבורג שיעור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].

בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].

==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.

[[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]

==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד'שיצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
*'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל ב[[דידן נצח]] [[תש"פ]] לאחר פטירתו.
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע"י המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*[https://tablet.otzar.org/#/b/145958/p/-1/t/1658785238567/fs/LVjshCBbrlVxzLqGMMsfhWc0LpRnuRajjXMtBdZR0b2L/start/570/end/573/c להביא לימות המשיח] - שיעורים בשפה פשוטה כפי שנלמדו ע"י הרב גינזבורג בקונטרס אחרון של פסח התשמ"ז - מאמר דיבור המתחיל "ונחה עליו רוח ה'" וגו' ה'תשכ"ה.
{{גלריה חלויצ}}‏

==משפחתו==
* חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
* חתנו, הרב מוטי ברזל
* חתנו , הרב רפאל זלצמן

==לקריאה נוספת==
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45-50.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}}
*''''כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג'''' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_14.html הרב גינזבורג בהתוועדות סוערת על 'עבודת התפילה'], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, חיים לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]

חיים לוי יצחק גינזבורג

2023-07-06T07:33:55Z

גרשון מענדל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:גינזבורג1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].

==לאחר נישואיו==
בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]].

לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. כשסיפר זאת לר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים (עד שנת תשס"ד).

בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.

עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]

לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך עבר (בשנת תשס"ו) לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
[[קובץ:גינזבורג שיעור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].

בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].

==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.

[[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]

==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד'שיצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
*'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל ב[[דידן נצח]] [[תש"פ]] לאחר פטירתו.
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע"י המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*[https://tablet.otzar.org/#/b/145958/p/-1/t/1658785238567/fs/LVjshCBbrlVxzLqGMMsfhWc0LpRnuRajjXMtBdZR0b2L/start/570/end/573/c להביא לימות המשיח] - שיעורים בשפה פשוטה כפי שנלמדו ע"י הרב גינזבורג בקונטרס אחרון של פסח התשמ"ז - מאמר דיבור המתחיל "ונחה עליו רוח ה'" וגו' ה'תשכ"ה.
{{גלריה חלויצ}}‏

==משפחתו==
* חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
* חתנו, הרב מוטי ברזל
* חתנו , הרב רפאל זלצמן

==לקריאה נוספת==
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45-50.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}}
*''''כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג'''' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_14.html הרב גינזבורג בהתוועדות סוערת על 'עבודת התפילה'], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, חיים לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]

חיים לוי יצחק גינזבורג

2023-07-06T07:24:46Z

גרשון מענדל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:גינזבורג1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].

בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]].

לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים באה"ק, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. כשסיפר זאת לר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד (למלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]). כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים (עד שנת תשס"ד).

בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.

עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]

לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך עבר (בשנת תשס"ו) לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
[[קובץ:גינזבורג שיעור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].

בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].

==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.

[[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]

==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד'שיצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
*'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל ב[[דידן נצח]] [[תש"פ]] לאחר פטירתו.
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע"י המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*[https://tablet.otzar.org/#/b/145958/p/-1/t/1658785238567/fs/LVjshCBbrlVxzLqGMMsfhWc0LpRnuRajjXMtBdZR0b2L/start/570/end/573/c להביא לימות המשיח] - שיעורים בשפה פשוטה כפי שנלמדו ע"י הרב גינזבורג בקונטרס אחרון של פסח התשמ"ז - מאמר דיבור המתחיל "ונחה עליו רוח ה'" וגו' ה'תשכ"ה.
{{גלריה חלויצ}}‏

==משפחתו==
* חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
* חתנו, הרב מוטי ברזל
* חתנו , הרב רפאל זלצמן

==לקריאה נוספת==
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45-50.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}}
*''''כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג'''' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_14.html הרב גינזבורג בהתוועדות סוערת על 'עבודת התפילה'], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, חיים לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]

חיים לוי יצחק גינזבורג

2023-07-06T07:18:27Z

גרשון מענדל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:גינזבורג1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי ב[[זאל הגדול]] ב[[770]]]]
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].

בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]].

לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים באה"ק, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. כשסיפר זאת לר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד (למלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]). כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים (עד שנת תשס"ד).

בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.

עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות של יגיעה בכתביה וסיכום של ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]

לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך עבר (בשנת תשס"ו) לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
[[קובץ:גינזבורג שיעור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].

בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].

==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.

[[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]

==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד'שיצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
*'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל ב[[דידן נצח]] [[תש"פ]] לאחר פטירתו.
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע"י המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*[https://tablet.otzar.org/#/b/145958/p/-1/t/1658785238567/fs/LVjshCBbrlVxzLqGMMsfhWc0LpRnuRajjXMtBdZR0b2L/start/570/end/573/c להביא לימות המשיח] - שיעורים בשפה פשוטה כפי שנלמדו ע"י הרב גינזבורג בקונטרס אחרון של פסח התשמ"ז - מאמר דיבור המתחיל "ונחה עליו רוח ה'" וגו' ה'תשכ"ה.
{{גלריה חלויצ}}‏

==משפחתו==
* חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
* חתנו, הרב מוטי ברזל
* חתנו , הרב רפאל זלצמן

==לקריאה נוספת==
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45-50.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}}
*''''כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג'''' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_14.html הרב גינזבורג בהתוועדות סוערת על 'עבודת התפילה'], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, חיים לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]

חיים לוי יצחק גינזבורג

2023-07-06T07:17:48Z

גרשון מענדל: /* תולדות חיים */

[[קובץ:גינזבורג1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], מחבר סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב [[עובדיה יוסף]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים שלמה דיסקין]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]]. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[אברהם משה]], ו[[שלמה זלמן לנדא]]. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו ב[https://drive.google.com/file/d/1kf9TebqecrUdRY9YD7oz7SIZm1xcNAmS/view?usp=sharing ביטאון 'החייל' גל' 30] (ע' 9 - 10) ו[https://drive.google.com/file/d/1Dzyis8_ZXsibepvkg97g2FU-3N1w4mwY/view?usp=sharing גל' 31] (ע' 12 - 13)}} כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן [[תשל"ח]] במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי{{הערה|היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת [[תות"ל ראשון לציון]] - ב[https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41] (עמוד 40 ואילך) וב[https://drive.google.com/file/d/1kaJ-9B8MYZtAiaO_-uhC4OAPcTcbIHYM/view?usp=sharing גל' 42] (ע' 36 ואילך)}}.
[[קובץ:צילום מסך 2022-07-19 022343.png|ממוזער|הרב גינזבורג מקבל קונטרס מהרבי בזאל גדול ב770]]
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].

בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]].

לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים באה"ק, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. כשסיפר זאת לר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד (למלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]). כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים (עד שנת תשס"ד).

בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.

עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' [[שמואל ריבקין]]) 'חזרה' של ה[[התוועדות של הרבי]] בשבת כשלכך קדמו שעות של יגיעה בכתביה וסיכום של ההתוועדות.

היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי ב[[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] - תרגומים שהופצו בחוברות ה[[דבר מלכות]] שהוציא לאור גיסו הרב [[טוביה פלס]].

במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]

לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך עבר (בשנת תשס"ו) לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
[[קובץ:גינזבורג שיעור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש.

מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].

בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].

==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו}}.

בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'{{הערה|פניני התניא ח"א ע' 3}}. ב[[תשרי]] [[תשנ"ד]] הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.

המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונית - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי היה קורא מאמרים שפרסם.

[[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]

==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד'שיצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון [[ממש]] את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
*'''[[פניני התניא]]''' - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל ב[[דידן נצח]] [[תש"פ]] לאחר פטירתו.
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע"י המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*[https://tablet.otzar.org/#/b/145958/p/-1/t/1658785238567/fs/LVjshCBbrlVxzLqGMMsfhWc0LpRnuRajjXMtBdZR0b2L/start/570/end/573/c להביא לימות המשיח] - שיעורים בשפה פשוטה כפי שנלמדו ע"י הרב גינזבורג בקונטרס אחרון של פסח התשמ"ז - מאמר דיבור המתחיל "ונחה עליו רוח ה'" וגו' ה'תשכ"ה.
{{גלריה חלויצ}}‏

==משפחתו==
* חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
* חתנו, הרב מוטי ברזל
* חתנו , הרב רפאל זלצמן

==לקריאה נוספת==
*'''משפיע בדור השביעי''', הרב יואל חיים רוזן, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 45-50.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/502718/ נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה] {{אינפו}}.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://hageula.com/uploads/source/rechimi/החייל%2027.pdf עיתון החייל לזיכרו] {{PDF}}
*''''כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג'''' - בתוך [https://drive.google.com/file/d/10v9AmySwh4omTIDvxKyr2AvRgFM0f-Nq/view?usp=sharing גליון 41 של ביטאון החייל] מבית ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_14.html הרב גינזבורג בהתוועדות סוערת על 'עבודת התפילה'], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גינזבורג, חיים לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]

שלום מנחם מענדל סימפסון

2023-05-18T02:42:18Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:הרב סימפסון נואם בכינוס.jpg|ממוזער|300px|שמאל|הרב סימפסון נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ב[[770]]]]
[[קובץ:הרב סימפסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי באמירת [[שיחה]] בעת [[קבלת פנים]] בחתונת הרב סימפסון]]
[[קובץ:סימפסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סימפסון]]
הרב '''שלום מנחם מענדל סימפסון''' ([[כ"ט תמוז]] [[תרפ"ט]] - כ"ט תמוז [[תשע"ט]]) היה מזכירו של [[הרבי]], מנהל [[קופת רבינו]] וה[[מרכז לענייני חינוך]], יו"ר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ו[[מחנה ישראל]].

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מזכיר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

זכה שהרבי סידר קידושין בחתונתו עם מרת רחל בת ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]].

כבר בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]], זאת בזכות אביו ששימש כמזכיר כ"ק אדמו"ר הריי"צ ומילא את עבודתו בנאמנות תוך שמירה מליאה על סודית כשמעולם לא גילה ממה ששמע ביחידויות של אנשים אחרים אצל הרבי הריי"צ. גם התנאי הראשון לעבודתו של הרב שלום מענדל במזכירות היה שעליו להיות איש סודי.

במשך כמה שנים (!) נשמרה בסוד עצם העובדה שהוא עובד במזכירות, עד שהסוד (שכמותו אי אפשר לשמור לעולם) התגלה. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת העתקת ושליחת מכתבי הרבי. בתקופה הראשונה ממש היה עליו לעבוד בתוך חדרו הקדוש של הרבי בשעה שהרבי בחדר, כי הרבי רצה שלא להוציא את המכתבים וההעתקות בתוך החדר, והרב סימפסון תיאר שהדבר לא היה קל וההרגשה הייתה לא פשוטה. כעבור זמן מה קיבל הוא ארון קיר ליד ה[[זאל הקטן]] ובתוכו היה עומד שעות רבות לעשות את העבודה המוטלת עליו בהנכת המכתבים, ההעתקות וכו'. במשך הזמן, כאשר העבודה התרחבה עוד יותר התחיל הוא להשתמש בחדר שבו אביו היה כותב את ה[[פ"נ]] עבור אלו שבאו ליחידות לאדמו"ר הריי"צ. לאותו החדר היו נכנסים אנשים נוספים וגם שם נשמר הרב סימפסון שהכל יהיה בסודי סודיות.

במקביל לעבודתו במכתבי הרבי עסק הוא גם בניהול התכתובות השונות של ה[[מרכז לענייני חינוך]], וכן מונה, בהוראת הרבי, ל[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] בביהכנ"ס ובביהמ"ד ובימעש"ט, ד[[חב"ד אושןוויו דז'ואיש סענטער]] ופעל קרוב ליובל שנה במסירה ונתינה בטובתם דאנשי קהילתו בשכונת [[ברייטן ביטש]], [[ניו יורק]] - בגשמיות וברוחניות.

במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב"ד. בין היתר, שימש כחבר ב[[מרכז לענייני חינוך]], עסק בניהול [[מעות חיטין]] ו[[חלוקת הש"ס]] מטעם [[מחנה ישראל]] ובהוצאת והפצת ספרי [[הוצאת ספרים קה"ת]]. לאור הוראת הרבי, מונה כנציג המל"ח בועד הבנין של הרחבת 770.

הרב סימפסון מונה ע"י הרבי לנהל את ארכיון המזכירות, בו שוכנים אגרות הקודש שכתב הרבי במשך השנים וכן מכתבי השואלים. בשנת [[תשמ"ז]] בהוראת הרב החלה סדרת ה[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לצאת לאור כשהרב סימפסון שותף להוצאת הסדרה בתור אחראי לבחור מן הארכיון את האגרות המתאימות וראויות לדפוס, ולבצע השמטות במידת הצורך וכדומה.

בשנת [[תשמ"ח]] מונה על ידי הרבי (ב'שטר צוואה') לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]]). בשנת [[תש"נ]] מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמית וב[[מחנה ישראל]]. עם ייסודה של [[קופת רבינו]], ב[[חשוון]] [[תשנ"ד]], מונה הרב סימפסון למנהל הקופה.

עם פטירתו של הרב ניסן מינדל, בשנת [[תשנ"ח]], נותר הרב סימפסון כיחיד שמונה על ידי הרבי להנהלה הראשית של המרכז לענייני חינוך. במסגרת זו, אירגן מדי שנה באנקעט של [[כינוס השלוחים העולמי]] ב-[[770]], סייע במימון פעילות ל[[שליח|שלוחים]] רבים וליווה אישית את פעילותם של רבים מהשלוחים. בנוסף, קיבל את אישורם של רבני קהילת [[קראון הייטס]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]] להוציא לאור את ספרי [[הוצאת הספרים קה"ת]] ולהחליט בענייני המרכז לענייני חינוך{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57696 שפל חדש בנסיונות להטעיית הציבור], בתמונה האחרונה.}}.

נפטר ביום הולדתו ה-הצדי"ק (90) לחייו ב[[כ"ט תמוז]] [[תשע"ט]], ונטמן בצמוד ל[[אוהל הקדוש]].

==משפחתו==
*אביו הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
*בנו הרב [[יוסף יצחק סימפסון]] - מנהל [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[קראון הייטס]].
*בנו ר' אברהם סימפסון - קראון הייטס.
*בנו ר' שמעון אהרן סימפסון - קראון הייטס.
*בנו ר' דוד סימפסון - שיפסד ביי.
*חתנו ר' חיים אליהו וילשנסקי - קראון הייטס.
*חתנו ר' לוי בורנשטיין - קראון הייטס.
*חתנו ר' משה פרייגר - קראון הייטס.

==לקריאה נוספת==
*'''בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א''', שבועון כפר חב"ד גליון 1819 עמוד 24

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/magazine/504905/ ראיון בלעדי עם הרב סימפסון על עבודתו הקדושה כמזכיר הרבי] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2115 הנאום המלא של הרב סימפסון בכינוס] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/beis-medrash/608265/ כשהרבי חתם בשמו של המזכיר] • [https://chabad.info/bdh/504524/ כתבה נוספת] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/520905/ הוקמה המצבה על קברו של הרב סימפסון ע"ה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/506355/ תמונות מחייו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/504766/ מאות ליוו למנוחות את המזכיר הרב סימפסון ע"ה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/news-video/kinus/858644 מה זה באופן המתקבל?'''] נאומו של הרב סימפסון ב[[כינוס השלוחים]] [[תשס"ד]], מתוך תכנית [[ואביטה נפלאות]] {{וידפו}}

{{סדרה|הקודם=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ט]]}}
{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: סימפסון שלום מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:משפחת סימפסון]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]

הפאראד אצל הרבי

2023-05-07T13:37:59Z

גרשון מענדל:

'''פאראד''' הן תהלוכות ל"ג בעומר שהיו עם [[הרבי]] במהלך השנים ביום ראשון ליד [[770]].

==היסטוריה==
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]]
[[קובץ:LAG TASHNAG.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר [[תשנ"ג]] ב[[קראון הייטס]], צילום: אלי יונה]]
התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי"א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]], ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט"ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים.

תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.

התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף.

השנים בהם התקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נשא [[שיחת קודש]] ועודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:
*[[תשי"ג]] - פאראד זה היה הכינוס הראשון לילדים בה נוכח הרבי לאחר [[קבלת הנשיאות]], במהלך הפאראד עמד הרבי במרפסת ודיבר, והילדים ישבו למטה בחצר והקשיבו, את השיחות של הרבי תרגם ל[[אנגלית]] הרב [[שלמה זלמן הכט]].
*[[תשט"ז]] - בשנה זו התקיים לראשונה הכינוס במתכונת של "פאראד" והשתתפו כאלפיים ילדים, נושא הפאראד היה שמירת השבת, לאחר הפאראד המשיכו הילדים לפארק לפעילות, והרבי הגיע גם לשם בהפתעה, וסקר את פני כל הילדים, והיה מאד מרוצה.
*[[תשי"ז]] - החל משנה זו הוחלט לערוך את הפאראד דווקא כשחל ביום ראשון, וכן לייעד את הפאראד במיוחד לילדים הלומדים בבתי ספר לא יהודים, אשר יש להם חופש, רק כאשר חל ביום ראשון, ואכן באותה שנה הגיעו אלפי ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. את הכינוס הנחה הרב [[יוסף גולדשטיין]] ואת שיחות הרבי תרגם הרב [[יעקב יהודה הכט]] אשר 'ירש' את התפקיד מאחיו.
*[[תש"כ]] - בשנה זו היה נראה בתחילה למארגנים, שהפאראד לא יהיה מוצלח מספיק, אך כשיצא הרבי וראה את הילדים, אמר שהכל נראה בסדר, בשנה זו היה דגש מיוחד על ציון 200 שנה ל[[הסתלקות]] ה[[בעל שם טוב]].
*[[תשכ"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, השמועות אומרות שהיה זה בעקבות מחלוקת שפרצה בין מארגני הפאראד.
*[[תשכ"ו]] - בשנה זו קיבל הפאראד שדרוג רציני, והוכן לרבי בימה גבוהה מיוחדת, והשתתפו כחמשת אלפים ילדים.
*[[תשכ"ז]] - הפאראד התקיים בימי ערב [[מלחמת ששת הימים]] והרבי נשא שיחה הפתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ־20.000 ילדים. זו הייתה גם השנה הראשונה שהכינו שני סטענדערים אחד לרבי ואחד למנחה{{הערה|יש אומרים שהיה זה בהוראתה הישירה של ה[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|רבנית נחמה דינה]]{{מקור}}}}, ולא כפי שהיה עד אז שבעת התרגום הרבי זז לצד.
*[[תש"ל]] - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על '[[מיהו יהודי]]', וזו הייתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה{{הערה|1=[http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/2189981/jewish/Lag-Bomer-Parade.htm ל"ג בעומר תש"ל, וידאו], חב"ד אורג}}.
*[[תשל"ג]] - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, וב[[שבת]] גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=ראה [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל"ג בעומר] בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]}}. הרבי התבטא על כך ש"אינו יכול לצאת" וש'''"[[רבי שמעון בר יוחאי]] יהיה נוכח ב'פאראד', [[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר]] יהיה נוכח ב'פאראד', ואותי סוגרים בחדר כמו רשב"י במערה!"{{הערה|'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/אוצרות-חסידים-ה-בין-גלות-לגאולה.pdf "הרבי 'לא יכול' לצאת"]''' בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]"}}. באותו ל"ג בעומר ראו על הרבי רצינות מיוחדת וכולם הבינו כי אצל הרבי אהבת ישראל היא מעל הכל, כפי שמסופר ביומנים המפורטים שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]] ובתשורות, מל"ג בעומר תשל"ג ומהם הזמינים באתר מפתח{{הערה|[https://www.mafteiach.app/yomanim/by_year/5733 יומני ל"ג בעומר תשל"ג]}}
*[[תשל"ו]] - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות ש[[הרבי]] קרא לשנה זו "[[שנת החינוך]]" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. בשנה זו אף היה מתוכנן גשם מוחלט, וכאשר כתבו לרבי העניק הרבי את ברכתו, ובאמת בשעות שלפני הפאראד ירד גשם זלעפות אך ברגע שהרבי יצא לפארארד הפסיק הגשם באחת עד סיום הפאראד, כאשר בכל השכונות הסמוכות ממשיך לרדת גשם כרגיל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75661 ל"ג בעומר תשל"ו, גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.
*[[תש"מ]] - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התרחשו בכל הריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו הייתה מושקעת במיוחד, וגם מקומו של הרבי הוכן וקושט בצורה מלכותית מאוד, והרבי היה מאד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית.
*[[תשמ"ג]] - הרבי נכח בפאראד למעלה מ־3 שעות, ונופף בשלום לכל המוצגים והקבוצות, לאחר התהלוכה, עבר הרבי בדרכו ל[[אוהל]] ליד הפארק בה שיחקו הילדים.
*[[תשד"מ]] - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!", לפני שהרבי נסע לאוהל, הורה להדפיס את ה[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]] "להבין ענין ל"ג בעומר" ואת שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]].
*[[תשמ"ז]] - מהחידושים של שנה זו, היה, תערוכה מיוחדת המתארת את כל גלויות עם ישראל, וניצבה לאורך השדרה. לאחר הפאראד, נסע הרבי לאוהל, ולאחר תפילת ערבית, הודיע שמכיוון שבבוקר לא התקיימה [[חלוקת דולרים]], יתקיים כעת השלמה.
*[[תשמ"ח]] - בקשר עם [[שנת הקהל]], אירגנו המסדרים פאראד, אף על פי של"ג בעומר לא היה ביום ראשון. כשהבין הרב [[יעקב יהודה הכט]] שהרבי לא יצא, כתב לרבי שבלי השתתפותו אין סיבה לתהלוכה. הרבי ענה לו שזה "היפך דעת [[רשב"י]]{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ח]] מענה קעו. וראה שם מענה קצו}}", ועדד אותו להמשיך בסידור התהלוכה.
*[[תש"נ]] - השנה האחרונה לעת עתה בה נראתה לעיני בשר נוכחות הרבי בתהלוכה, על פי התחזיות היה אמור להיות יום גשום במיוחד, אך בפועל החל הגשם רק כאשר הרבי נכנס ל770. במהלך הפאראד היו מספר מחזות נדירים, כשעברו מול הרבי כ־200 ילדות שנקראו בשם [[חיה מושקא]] על שם [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]], היו פני הרבי רציניות. כאשר עברו קבוצת ילדים מתופפים והכריזו מול הרבי [[יחי]], הגיב הרבי בתנועת עידוד נדירה בשני ידיו. בסוף הפאראד [[חלוקת מטבעות#ל"ג בעומר תש"נ|חילק הרבי מטבע מיוחד]].
*[[תשנ"ב]] - במשך הפאראד שהה הרבי בקומה השלישית של "770", ובניגוד לפעמים הקודמות בהן שהה במרפסת הפונה לרחוב יוניון - בגלל כינוס הילדים, שהה בצד הפונה לאיסטערן פארקוויי{{הערה|כפ"ח גליון 525 בחלק של 'בית חיינו' עמוד 6}}.
*[[תשנ"ג]] - סידרו מקום לרבי (עם וילון) בתקווה שהרבי יצא, אך לפועל הרבי לא יצא. במהלך הפאראד נעצרה קבוצת מתופפים - ילדי "[[אהלי תורה]]" מול חלונות חדרו של הרבי והכריזו "[[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]]"{{הערה|https://chabad.info/special/936497/ גלריה מהפאראד}} {{הערה|כפ"ח גליון 571 עמוד 61}}.

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' [[שמעון הכט]].

גם בתהלוכות הנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה.

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפור של חג]] ל"ג בעומר - פרקים מיוחדים אודות הפאראד אצל הרבי.
*[[מרדכי מנשה לאופר]], התקשרות גיליונות שנד-שנה, מדור ניצוצי רבי, הוראות ושיחות הרבי בפאראד במשך השנים

==ראו גם==
*[[תהלוכת ל"ג בעומר]]

==קישורים חיצונים==
* [https://www.mafteiach.app/yomanim/by_year/5733 יומני פאראד אצל הרבי, זמינים באתר מפתח]
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}

[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

בצלאל סמוטריץ'

2023-04-24T23:14:11Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:סמוטריץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצלאל סמוטריץ' בביקור בישיבת חב"ד בפתח תקווה]]
'''בצלאל יואל סמוטריץ'''' (יליד שנת [[תש"מ]]) הוא שר האוצר ושר במשרד הביטחון, חבר כנסת, יו"ר מפלגת הציונות הדתית{{הערה|האיחוד הלאומי-תקומה לשעבר}} ועורך דין בהכשרתו, בעבר כיהן כשר התחבורה.

== תולדות חיים ==
בצלאל יואל סמוטריץ' נולד ב[[י' אדר]] [[תש"מ]] לרב חיים ירוחם ולאמו מלכה סמוטריץ' בחיספין שברמת הגולן וגדל בבית א-ל.

למד בישיבת ירושלים לצעירים, בישיבת מרכז הרב. ובמקביל למד עריכת דין בקרייה האקדמית אונו וסיים בהצטיינות.

סמוטריץ' נשוי לרויטל ולהם שבעה ילדים. הם מתגוררים בשכונת גבעת רש"י שבהתנחלות "קדומים".

===פעולות ציבוריות ===
בזמן גירוש גוש קטיף פעל רבות כדי למנוע את הפינוי והיה ראש מטה השטח של ארגון "העם עם גוש קטיף" ודובר מועצת יש"ע והוא חיזק את ישיבות גוש קטיף בניהם גם את [[תומכי תמימים גוש קטיף]].

בנוסף, ארגן עשרות הפגנות נגד הגירוש ואף עקב פעולות אלו נשלח לכלא למשך חודש ושוחרר באזהרה. ייסד תנועות וארגונים נוספים שעסקו בהתיישבות ובשמירה על התא המשפחתי.

בזמן המהומות בלוד במבצע "שומר החומות" עזר לתושבים ואף הגיע כמה פעמים לתמוך ולסייע לנפגעים מפעולות של תקיפת ערבים נגד יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/680888/ סמוטריץ' סייע לנפגעי הלינץ'].}}.

סמוטריץ' התנגד בכל תוקף לתוכנית המאה ואמר כי היא מסוכנת ביותר ותגרום לאבידות קשות לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/news/602095/ סמוטריץ' מתנגד לתוכנית המאה].}}.

===כחבר כנסת===
בשנת [[תשס"ו]] התפקד למפלגת האיחוד הלאומי ונבחר ברשימת המפלגה לכנסת במשך שתי בחירות אך לא נבחר.

בבחירות לכנסת ב[[תשע"ה]], נבחר למקום השני במפלגת האיחוד הלאומי ושובץ במקום השמיני במפלגת הבית היהודי בראשות [[נפתלי בנט]]{{הערה|במקור שובץ במקום התשיעי אך במהלך הבחירות נפטר מספר 5 אורי אורבך וסמוטריץ' קודם למקום השמיני}} ונכנס לכנסת העשרים, היה בראש שדולת "שמירה על צביונה היהדות במדינת ישראל" ויזם חוקים רבים בעיקר בנושאי שלימות הארץ ושלימות המשפחה.

לקראת הבחירות הראשונות ב[[תשע"ט]] נבחר לכהן כראש מפלגת האיחוד הלאומי{{הערה|[https://chabad.info/news/445600/ היו"ר החדש של האיחוד הלאומי].}} והוא הוביל לריצה משותפת בבחירות של האיחוד הלאומי, הבית היהודי ועוצמה יהודית תחת השם '''איחוד מפלגות הימין'''.

בזמן בחירות אלו הייתה סערה ציבורית גדולה מכיוון שבג"צ פסל את [[מיכאל בן ארי]] שהתמודד במקום החמישי במפלגה וסמוטריץ' יצא נגד בית המשפט בעקבות החלטה זו.

המפלגה קיבלה 5 מושבים בכנסת וסמוטריץ' מונה לתפקיד שר התחבורה, במסגרת תפקיד זה אישר בנייה של כבישים רבים להתנחלויות ביהודה ושומרון, בנוסף, ביטל תוכניות רבות של בניית כבישים ומסילות רכבת שתוכננו בשבת, יזם את הגעת הרכבת עד לכותל המערבי{{הערה|[https://chabad.info/news/581977/ סמוטריץ' אישר את הגעת הרכבת עד לכותל המערבי].}} ואף פרסם את מספר הטלפון האישי שלו כדי שאזרחים יוכלו להתקשר אליו על בעיות במערך תחבורה ציבורית.

לקראת הבחירות בשנת [[תשפ"א]] שינה את שם המפלגה מ'''האיחוד הלאומי-תקומה''' ל'''הציונות הדתית'''. וחתם ברגע האחרון על ריצה משותפת בבחירות ביחד עם מפלגת '''עוצמה יהודית''' בראשות [[איתמר בן גביר]] ומפלגת נועם{{הערה|[https://chabad.info/news/651101/ בן גביר וסמוטריץ' חתמו על ריצה משותפת בבחירות].}}{{הערה|בכך קויימה הוראת הרבי שצריך להיות חזית דתית מאוחדת שתשמור על שלושת השלמויות}}. ושובץ בראשות המפלגה. [https://chabad.info/news/661973/ בן גביר וסמוטריץ' מודים לחסידי חב"ד].}}. המפלגה קיבלה 6 מנדטים באופן מפתיע, וסמוטריץ' וחברי מפלגתו פועלים רבות במסדרונות השלטון לקידום האינטרסים החב"דים{{הערה|[https://chabad.info/news/667219/ סמוטריץ' הציל את תקציב ישיבות חב"ד].}}, בנוסף, מביא את דעתו של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] על גבי בימת הכנסת, בנוסף, יזם ותמך בחוקים רבים שהביאו את דעתו של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ סמוטריץ' יוזם את חוק השבות].}}, והוא מבין חברי שדולת ארץ ישראל השלימה בכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, סיכם עם [[איתמר בן גביר]] על ריצה משותפת אשר הובילה להישג מרשים של 14 מנדטים למפלגתם המשותפת וניצחון הימין בבחירות.

בשנת תשפ"ג, לאחר הקמת ממשלת ישראל בראשות נתניהו מונה סמוטריץ' לשר האוצר ולשר נוסף במשרד הביטחון עם סמכויות נרחבות ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.

== קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:סמוטריץ המלך יום צבאות השם.jpg|ממוזער|בצלאל סמוטריץ' ב[[יום צבאות השם]] של [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]] לצד ידידו, הרב [[דוד נחשון]].]]
בצלאל סמוטריץ' הינו ידיד חב"ד, ובקשר טוב עם חסידי חב"ד רבים, בנוסף, נוהג לבקר במוסדות ואירועי חב"ד רבים.

בשנת [[תשע"ח]] השתתף ב[[יום צבאות השם]] של [[תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש]], שר עם הילדים את המנון [[צבאות השם]] "[[אנו רוצים משיח עכשיו]]" וסיפר את ההערכה הרבה שיש לו לחסידות חב"ד ואף פירסם בצאתו מהאירוע הודעה ברשתות החברתיות שבה כתב:{{ציטוטון|בדרכי לפגישה אצל ראש הממשלה עברתי בהיכל מנורה באירוע השנתי של ארגון 'צבאות השם' וקיבלתי כח מהאנרגיות המחשמלות שזרמו שם כדי לעמוד על הקמת ממשלה יהודית וימנית שתשמור על עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.}}

בנוסף, לאחר התבטאות יאיר לפיד שאם חב"ד תתמוך במפלגתו:{{ציטוטון|נגמר הסיפור על חנוכיות בכל צומת בחנוכה ובתי חב"ד בכל העולם}}, תקף סמוטריץ' את לפיד והתבטא ש: {{ציטוטון|כל ההבדל בין חב"ד ללפיד באיום אחד. תנועת חב"ד מקפידה לא להזדהות פוליטית, אוהבת ומסייעת לכל יהודי באשר הוא ללא שום תנאי או שיוך פוליטי. כל כך הפוך מיאיר לפיד. אני בטוח שבחב"ד ימשיכו לאהוב את לפיד, לקרב ולארח אותו בשמחה גם אחרי האיום הזה. כי כאלה הם החב"דניקים כבר יותר מ 200 שנה.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/654273/ לפיד פנה לחב"ד: "אם תתמכו בסמוטריץ' נגמר הסיפור שלכם"].}}.

סמוטריץ' פועל רבות למען חב"ד והצהיר כי בראש ובראשונה פועל לביצוע שלושת השלמויות אותם קבע הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/657861/ ההבטחה של בן גביר וסמוטריץ': לשמור על שלושת השלמויות].}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/654701/ סמוטריץ' אומר כי הוא המפלגה היחידה ששומרת על שלושת השלמויות].}}, בנוסף, עוזר לחסידי חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/404326/ סמוטריץ' מסייע למוסדות חב"ד בקריות].}} ופועל להגנת החסידים{{הערה|[https://chabad.info/news/578104/ סמוטריץ' מודיע כי יפעל להקמת דוכני תפילין].}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/654701/ סמוטריץ' תוקף את לפיד בעקבות האיום על חסידי חב"ד].}}. הוא מוזמן לכנסים ואירועים של חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/496407/ סמוטריץ' בהתוועדות בנתניה].}}{{הערה|[https://chabad.info/child/471766/ סמוטריץ' ביום צבאות השם].}} ושותף בפעילות חב"ד בשלל נושאים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/468425/ סמוטריץ' מבטיח לדאוג לתמימים ל'קבוצה' בלי בעיות גיוס].}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://chabad.info/tag/בצלאל-סמוטריץ/ ידיעות נוספות על ח"כ בצלאל סמוטריץ']

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סמוטריץ', בצלאל}}
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:עורכי דין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

שמעון רומאני

2023-04-24T23:07:13Z

גרשון מענדל:

{{בעבודה מתמשכת}}
ר' '''שמעון רומאני''' הוא חסיד חב"ד, צלם מקצועי ב[[קראון הייטס]], מצלמי החצר של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[צרפת]] לאביו ר' רומאני ולאמו מרת אסתר הדס.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]].

התחתן עם רעייתו מרת מרגולה בתו של הרב ד"ר [[נפתלי צבי ברג|נפתלי צבי יהודה ברג]] שהיה חסיד חב"ד ומדען שעבד במחלקת ההגנה של ארצות הברית ("הפנטגון").

לאחר נישואיהם קבעו מגוריהם בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, בסמיכות ל-[[770]].

במסגרת עבודתו כצלם אומנותי זכה לצלם את [[הרבי]] במשך כמה שנים, ותמונותיו מתפרסמות באופן תדיר בדברי דפוס ובמדיה הדיגיטלית.

בין תמונותיו המפוסמות נמנית התמונה של הרבי מנופף בידו לשלום ב[[פאראד]] שהתקיים ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]]{{הערה|הודפסה במיליוני עותקים ב'כרטיס משיח', וכן מדי שבוע בחזית עלון [[שיחת הגאולה]] ועוד.}}, התמונה הידועה של הרבי עם קונטרס ה[[דבר מלכות (קונטרס)|דבר מלכות]] ועוד.

במשך שנים עבד בין היתר עם ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] בצילום האירועים והכנסים השונים שהארגון מקיים כמו הדלקת החנוכיה הגדולה בעולם בשדרה החמישית במנהטן, סיום הרמב"ם העולמי ועוד.

==משפחתו==
*בנו ר' אליעזר רומאני - [[פאולו]], [[ברזיל]]
*בתו מרת צביה אשת ר' יוסף יצחק גוטליב
*בתו מרת חיה אשת ר' שניאור קפלושניק

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רומאני, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]

ארמון למלך המשיח

2023-03-09T18:41:57Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:ארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוכנית הבניה לארמון למלך המשיח]]
[[קובץ:שלט על בניית הארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט על בניית הארמון]]

'''ארמון לרבי מלך המשיח''' הינה יוזמה, שהגיעה מצד הרבי עצמו, לבניית ארמון ל{{ה|רבי}} [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] ב[[כפר חב"ד]].

==היסטוריה==

הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק בשנת [[תשל"ח]], ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון.

ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר {{ציטוטון|הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?"}}, ומיד המשיך בחיוך רחב כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - {{ציטוטון|ארמון!}}{{הערה|במקור (באידיש): "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!}}{{הערה|גירסא אחרת נדפסה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67639 מפי הקלטת דברי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד]: {{ציטוטון|בית בשבילי? ארמון למשיח!}}}}. אחר כך המשיך הרבי ואמר {{ציטוטון|אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין}}{{הערה|במקור (באידיש): "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן"}}.

זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשרה מטבעות: חמישה מטבעות של לירה, וחמישה מטבעות של חצאי דולרים.

במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב שעדיין לא הגיע הזמן ויש להמתין.

בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".

כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי [[כ"ו שבט]], דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האווירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון: בסמיכות ל[[בית מנחם]], בסמיכות לבנין [[צא"ח|צעירי חב"ד באה"ק]], ובסמיכות ל-[[770]]. הרבי קיבל את התצלום מידו של ר' זושא, ומיד אמר: "שתהיה לך פרנסה בשפע!{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|זאלסט האבן א סאך פרנסה}}.}}" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי (באמצעות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) מענה בו הקיף את המילים ממכתבו: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].

בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}.

===הנחת אבן הפינה===
[[קובץ:אבן הפינה לארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לארמון]]
בערב שבת הכניס ר' זושא בקבוק משקה כדי לקבלו ב[[חלוקת משקה]] עליו כתוב: "עבור הארמון" ובעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת קודש]], נתן לו הרבי את הבקבוק כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד{{הערה|תשורה הלפרין תש"פ ע' 31}}. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה (תוכן): לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי, [[אזכיר על הציון]]. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים".

ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]], נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.

מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' [[אלתר הילביץ]], הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.

===לאחר הנחת אבן הפינה===
ב[[התוועדות]] רעים שעשה ר' זושא עם כמה מידידיו, בהם האדריכל [[מרדכי מנשה גורליק]] והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי בית לפי דגם [[ביתו הפרטי של הרבי|ביתו ברחוב פרזידנט]] שב[[קראון הייטס]]. הרבי והשיב במענה חריף: {{ציטוטון|באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון}}{{הערה|ר' זושא מספר שהבין מכך, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט והתשובה החריפה הגיעה עקב נסיגתם מהתכנית המקורית}}.

[[זאב גכטמן]], אדריכל ומהנדס, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל־[[770]] - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'".

כעבור תקופה בה ר' זושא ניסה לקדם את הפרויקט לבדו בסיוע רעייתו הגיעו למסקנא שלטובת הנושא רצוי להקים וועדה ור' זושא מזמין כמה אנשים להצטרף לענין. ב[[כ"ו אדר]] שני, [[תשנ"ב]] מתקיימת האסיפה הראשונה אליה מגיעים ר' [[זאב וואלף זלמנוב|זאב זלמנוב]], ר' [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[משה הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]]. באסיפה מוחלט שהיא גם תהווה אסיפת יסוד להקמת עמותה. ר' זאב זלמנוב מתמנה לגיזבר העמותה ומתיישבים לתכנון עם האדריכל.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] התעורר רצון עז להתחיל בבניה טרם היום הבהיר ולאחר מאמצים והתרוצציות ביום שישי [[ז' ניסן]] תשנ"ב עמדו כבר עמודי היסוד של הארמון.

בשבועות שאחר כך מתאספת הוועדה לדיונים בקשר לפונקציות השונות שאמור הארמון לשמש, מהם המידות וכו' והוחלטו דברים שלדעת הכל הם מחוייבים ונקבעה מסגרת תקציבית. בשלב זה החליטה הוועדה כי יש צורך לגבש קו בהקשר להשתתפות הציבור. השאלה נשאלה ע"י הרבי במקביל להכנסת התוכניות והמפות. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "א. על מכתבו והמצורף בזה [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה". בהתאם לתשובתו של הרבי יצאה הועדה בקריאה לציבור להשתתף בבניות ונקבע אפשרות לזכות השתתפות בסיסית בשווי של 100 דולר כשמובטח לכל תורם תעודת כבוד המאשרת את השתתפותו לצד הנצחת שמו בספר הזהב של בניין הארמון.

ר' זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה שיהיה בסכום גדול.

מסיבות שונות, התעכבה השלמת בנייתו של הארמון עד עתה.

בחודש [[תשרי]] [[תש"ע]] ר' דוד דרעי תושב שכונת [[קראון הייטס]], הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי ב[[אגרות קודש]]. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר [[אינטרנט]] בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה.

בעקבות פנייתו ל[[וועד כפר חב"ד]], הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה.

ב[[י' שבט]] [[תשע"ט]] התקיים כנס נשים ב[[כפר חב"ד]] והוחלט על החתמה המונית של אנשים בכדי להראות תמיכה בבניית הארמון, ר' [[שניאור לידר]] הצטרף במרץ לפעילותו של הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] מרמת אביב בעניין בניית הארמון, ונכון ל[[חודש תמוז]] [[תש"פ]] יש למעלה מ3500 חתימות{{הערה|[https://rabbi24.com/he/armon-sign אתר החתימות]}}. בד בבד התפרסם שיש התחייבויות של למעלה מ-10 מיליון שקל לבניית הארמון{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/12806.html מכתב התמיכה בבניית הארמון]}}.

ב[[כ"ח אלול]] [[תש"פ]] הודפס במקום [[ספר התניא]].

בשנת [[תשפ"א]] החל 'ועד אברכים' בכפר חב"ד לארגן מדי חודש קידוש לבנה במקום הארמון{{הערה|[https://chabad.info/news/644222/ כפר חב"ד: מעמד קידוש לבנה בשטח הארמון למלך המשיח], באתר [[חב"ד אינפו]].}}. בחודש אדר דן ועד כפר חב"ד בנושא הארמון ובמכתב שכתב לועד הארמון בחודש סיוון נכתב ש"הוחלט כי יש להביא את הסכמת המד"א הרב מאיר אשכנזי ובי"ד רבני חב"ד, לאחר הסכמתם תדון על כך האסיפה הכללית". בחודש תמוז התקבל תכנון של האדריכלים חיים דותן ו[[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי גורליק]] המחלק את העבודה בבניית הארמון לשלושה שלבים ומציע את העבודה על בניית הארמון ב-60,000,000 דולר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1TAV_Oo739WnKkJzP5V8JZK3bYohDe7YW/view?usp=sharing מתווה אדריכלי לבניית הארמון].}}.

ב[[כ"ז תמוז]] [[תשפ"ב]] חתם הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] על אישור לבניית הארמון.

בכינוס למען בניית הארמון שהתקיים ב[[בית משיח 770]] ב[[תשרי]] [[תשפ"ג]], אמר הרב [[שניאור שניאורסון]] כי בחודשים הקרובים צפויה פריצת דרך משמעותית אותה הוא לא יכול לחשוף, אך בהערכה זהירה ניתן להניח כי מדובר בישורת האחרונה לקראת התחלת הבניה. בהמשך הוא ציין כי עשרות אלפי שקלים כבר מוכנים לשלב זה בחשבון הבנק, וסקר כמה מהפעולות שהתקדמו בשנים האחרונות בזה{{הערה|[https://hageula.com/sevenseventy/tishrey/23878.htm המוני התמימים התכנסו בדרישה לבניית הארמון]] {{הגאולה}}}}.

==לקריאה נוספת==
*'''מה עם הארמון?!''', נחשון פרץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1298 עמוד 22-27.
==קישורים חיצוניים==
* תיעוד מעמד הנחת אבן הפינה לארמון מארכיון ואביטה נפלאות https://chabad.info/video/762597/
*[https://drive.google.com/file/d/16S-FO36HsB8WFuu8HTnsfWen_pbPZY2-/view?usp=sharing ארמון למלך המשיח - כתבה על הארמון בעיתון 'הגאולה האמיתית והשלימה' סיון תשנ"ב] (ע' 3 - 7)
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1288 הארמון למלך המשיח] סרט המתעד את ההיסטוריה של היוזמה, התייחסויות הרבי לנושא והדמיה של המבנה {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|י"ח אדר תשפ"א}}
* [[יצחק יהודה הולצמן]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67639 ארמון למשיח], [[שבועון כפר חב"ד]] אדר תשע"ב, אתר {{אינפו}}
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/moshiach/ביאור-תורני-מדוע-צריך-לבנות-ארמון-לרבי/ ביאור תורני: מדוע צריך לבנות ארמון לרבי?] אתר {{אינפו}}
* [https://chabad.info/moshiach/126622/ סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/shishi-info-magazine/911566/ כתבות העיתונים בדבר בניית הארמון - חב"ד אינפו]
* [https://www.chabad.fm/files/Vkp4VkZhVWpzNERGVVJzRg.pdf קובץ "ארמון על משפטו ישב"], בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]])

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

ארמון למלך המשיח

2023-03-09T18:40:21Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:ארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוכנית הבניה לארמון למלך המשיח]]
[[קובץ:שלט על בניית הארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט על בניית הארמון]]

'''ארמון לרבי מלך המשיח''' הינה יוזמה, שהגיעה מצד הרבי עצמו, לבניית ארמון ל{{ה|רבי}} [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] ב[[כפר חב"ד]].

==היסטוריה==

הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק בשנת [[תשל"ח]], ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון.

ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר {{ציטוטון|הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?"}}, ומיד המשיך בחיוך רחב כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - {{ציטוטון|ארמון!}}{{הערה|במקור (באידיש): "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!}}{{הערה|גירסא אחרת נדפסה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67639 מפי הקלטת דברי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד]: {{ציטוטון|בית בשבילי? ארמון למשיח!}}}}. אחר כך המשיך הרבי ואמר {{ציטוטון|אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין}}{{הערה|במקור (באידיש): "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן"}}.

זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשרה מטבעות: חמישה מטבעות של לירה, וחמישה מטבעות של חצאי דולרים.

במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב שעדיין לא הגיע הזמן ויש להמתין.

בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".

כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי [[כ"ו שבט]], דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האווירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון: בסמיכות ל[[בית מנחם]], בסמיכות לבנין [[צא"ח|צעירי חב"ד באה"ק]], ובסמיכות ל-[[770]]. הרבי קיבל את התצלום מידו של ר' זושא, ומיד אמר: "שתהיה לך פרנסה בשפע!{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|זאלסט האבן א סאך פרנסה}}.}}" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי (באמצעות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) מענה בו הקיף את המילים ממכתבו: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].

בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}.

===הנחת אבן הפינה===
[[קובץ:אבן הפינה לארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לארמון]]
בערב שבת הכניס ר' זושא בקבוק משקה כדי לקבלו ב[[חלוקת משקה]] עליו כתוב: "עבור הארמון" ובעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת קודש]], נתן לו הרבי את הבקבוק כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד{{הערה|תשורה הלפרין תש"פ ע' 31}}. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה (תוכן): לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי, [[אזכיר על הציון]]. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים".

ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]], נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.

מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' [[אלתר הילביץ]], הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.

===לאחר הנחת אבן הפינה===
ב[[התוועדות]] רעים שעשה ר' זושא עם כמה מידידיו, בהם האדריכל [[מרדכי מנשה גורליק]] והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי בית לפי דגם [[ביתו הפרטי של הרבי|ביתו ברחוב פרזידנט]] שב[[קראון הייטס]]. הרבי והשיב במענה חריף: {{ציטוטון|באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון}}{{הערה|ר' זושא מספר שהבין מכך, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט והתשובה החריפה הגיעה עקב נסיגתם מהתכנית המקורית}}.

[[זאב גכטמן]], אדריכל ומהנדס, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל־[[770]] - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'".

כעבור תקופה בה ר' זושא ניסה לקדם את הפרויקט לבדו בסיוע רעייתו הגיעו למסקנא שלטובת הנושא רצוי להקים וועדה ור' זושא מזמין כמה אנשים להצטרף לענין. ב[[כ"ו אדר]] שני, [[תשנ"ב]] מתקיימת האסיפה הראשונה אליה מגיעים ר' [[זאב וואלף זלמנוב|זאב זלמנוב]], ר' [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[משה הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]]. באסיפה מוחלט שהיא גם תהווה אסיפת יסוד להקמת עמותה. ר' זאב זלמנוב מתמנה לגיזבר העמותה ומתיישבים לתכנון עם האדריכל.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] התעורר רצון עז להתחיל בבניה טרם היום הבהיר ולאחר מאמצים והתרוצציות ביום שישי [[ז' ניסן]] תשנ"ב עמדו כבר עמודי היסוד של הארמון.

בשבועות שאחר כך מתאספת הוועדה לדיונים בקשר לפונקציות השונות שאמור הארמון לשמש, מהם המידות וכו' והוחלטו דברים שלדעת הכל הם מחוייבים ונקבעה מסגרת תקציבית. בשלב זה החליטה הוועדה כי יש צורך לגבש קו בהקשר להשתתפות הציבור. השאלה נשאלה ע"י הרבי במקביל להכנסת התוכניות והמפות. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "א. על מכתבו והמצורף בזה [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה". בהתאם לתשובתו של הרבי יצאה הועדה בקריאה לציבור להשתתף בבניות ונקבע אפשרות לזכות השתתפות בסיסית בשווי של 100 דולר כשמובטח לכל תורם תעודת כבוד המאשרת את השתתפותו לצד הנצחת שמו בספר הזהב של בניין הארמון.

ר' זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה שיהיה בסכום גדול.

מסיבות שונות, התעכבה השלמת בנייתו של הארמון עד עתה.

בחודש [[תשרי]] [[תש"ע]] ר' דוד דרעי תושב שכונת [[קראון הייטס]], הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי ב[[אגרות קודש]]. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר [[אינטרנט]] בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה.

בעקבות פנייתו ל[[וועד כפר חב"ד]], הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה.

ב[[י' שבט]] [[תשע"ט]] התקיים כנס נשים ב[[כפר חב"ד]] והוחלט על החתמה המונית של אנשים בכדי להראות תמיכה בבניית הארמון, ר' [[שניאור לידר]] הצטרף במרץ לפעילותו של הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] מרמת אביב בעניין בניית הארמון, ונכון ל[[חודש תמוז]] [[תש"פ]] יש למעלה מ3500 חתימות{{הערה|[https://rabbi24.com/he/armon-sign אתר החתימות]}}. בד בבד התפרסם שיש התחייבויות של למעלה מ-10 מיליון שקל לבניית הארמון{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/12806.html מכתב התמיכה בבניית הארמון]}}.

ב[[כ"ח אלול]] [[תש"פ]] הודפס במקום [[ספר התניא]].

בשנת [[תשפ"א]] החל 'ועד אברכים' בכפר חב"ד לארגן מדי חודש קידוש לבנה במקום הארמון{{הערה|[https://chabad.info/news/644222/ כפר חב"ד: מעמד קידוש לבנה בשטח הארמון למלך המשיח], באתר [[חב"ד אינפו]].}}. בחודש אדר דן ועד כפר חב"ד בנושא הארמון ובמכתב שכתב לועד הארמון בחודש סיוון נכתב ש"הוחלט כי יש להביא את הסכמת המד"א הרב מאיר אשכנזי ובי"ד רבני חב"ד, לאחר הסכמתם תדון על כך האסיפה הכללית". בחודש תמוז התקבל תכנון של האדריכלים חיים דותן ו[[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי גורליק]] המחלק את העבודה בבניית הארמון לשלושה שלבים ומציע את העבודה על בניית הארמון ב-60,000,000 דולר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1TAV_Oo739WnKkJzP5V8JZK3bYohDe7YW/view?usp=sharing מתווה אדריכלי לבניית הארמון].}}.

ב[[כ"ז תמוז]] [[תשפ"ב]] חתם הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] על אישור לבניית הארמון.

בכינוס למען בניית הארמון שהתקיים ב[[בית משיח 770]] ב[[תשרי]] [[תשפ"ג]], אמר הרב [[שניאור שניאורסון]] כי בחודשים הקרובים צפויה פריצת דרך משמעותית אותה הוא לא יכול לחשוף, אך בהערכה זהירה ניתן להניח כי מדובר בישורת האחרונה לקראת התחלת הבניה. בהמשך הוא ציין כי עשרות אלפי שקלים כבר מוכנים לשלב זה בחשבון הבנק, וסקר כמה מהפעולות שהתקדמו בשנים האחרונות בזה{{הערה|[https://hageula.com/sevenseventy/tishrey/23878.htm המוני התמימים התכנסו בדרישה לבניית הארמון]] {{הגאולה}}}}.

==לקריאה נוספת==
*'''מה עם הארמון?!''', נחשון פרץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1298 עמוד 22-27.
==קישורים חיצוניים==
* תיעוד מעמד הנחת אבן הפינה לארמון מארכיון ואביטה נפלאות https://chabad.info/video/762597/
*[https://drive.google.com/file/d/16S-FO36HsB8WFuu8HTnsfWen_pbPZY2-/view?usp=sharing ארמון למלך המשיח - כתבה על הארמון בעיתון 'הגאולה האמיתית והשלימה' סיון תשנ"ב] (ע' 3 - 7)
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1288 הארמון למלך המשיח] סרט המתעד את ההיסטוריה של היוזמה, התייחסויות הרבי לנושא והדמיה של המבנה {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|י"ח אדר תשפ"א}}
* [[יצחק יהודה הולצמן]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67639 ארמון למשיח], [[שבועון כפר חב"ד]] אדר תשע"ב, אתר {{אינפו}}
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/moshiach/ביאור-תורני-מדוע-צריך-לבנות-ארמון-לרבי/ ביאור תורני: מדוע צריך לבנות ארמון לרבי?] אתר {{אינפו}}
* [https://chabad.info/moshiach/126622/ סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה] {{אינפו}}
כתבות התקשורת הכללית בימי הנחת אבן הפינה https://chabad.info/shishi-info-magazine/911566/
* [https://www.chabad.fm/files/Vkp4VkZhVWpzNERGVVJzRg.pdf קובץ "ארמון על משפטו ישב"], בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]])

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

ארמון למלך המשיח

2023-03-09T18:38:52Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:ארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוכנית הבניה לארמון למלך המשיח]]
[[קובץ:שלט על בניית הארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט על בניית הארמון]]

'''ארמון לרבי מלך המשיח''' הינה יוזמה, שהגיעה מצד הרבי עצמו, לבניית ארמון ל{{ה|רבי}} [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] ב[[כפר חב"ד]].

==היסטוריה==

הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק בשנת [[תשל"ח]], ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון.

ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר {{ציטוטון|הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?"}}, ומיד המשיך בחיוך רחב כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - {{ציטוטון|ארמון!}}{{הערה|במקור (באידיש): "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!}}{{הערה|גירסא אחרת נדפסה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67639 מפי הקלטת דברי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד]: {{ציטוטון|בית בשבילי? ארמון למשיח!}}}}. אחר כך המשיך הרבי ואמר {{ציטוטון|אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין}}{{הערה|במקור (באידיש): "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן"}}.

זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשרה מטבעות: חמישה מטבעות של לירה, וחמישה מטבעות של חצאי דולרים.

במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב שעדיין לא הגיע הזמן ויש להמתין.

בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".

כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי [[כ"ו שבט]], דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האווירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון: בסמיכות ל[[בית מנחם]], בסמיכות לבנין [[צא"ח|צעירי חב"ד באה"ק]], ובסמיכות ל-[[770]]. הרבי קיבל את התצלום מידו של ר' זושא, ומיד אמר: "שתהיה לך פרנסה בשפע!{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|זאלסט האבן א סאך פרנסה}}.}}" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי (באמצעות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) מענה בו הקיף את המילים ממכתבו: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].

בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}.

===הנחת אבן הפינה===
[[קובץ:אבן הפינה לארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לארמון]]
בערב שבת הכניס ר' זושא בקבוק משקה כדי לקבלו ב[[חלוקת משקה]] עליו כתוב: "עבור הארמון" ובעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת קודש]], נתן לו הרבי את הבקבוק כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד{{הערה|תשורה הלפרין תש"פ ע' 31}}. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה (תוכן): לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי, [[אזכיר על הציון]]. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים".

ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]], נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.

מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' [[אלתר הילביץ]], הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.

===לאחר הנחת אבן הפינה===
ב[[התוועדות]] רעים שעשה ר' זושא עם כמה מידידיו, בהם האדריכל [[מרדכי מנשה גורליק]] והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי בית לפי דגם [[ביתו הפרטי של הרבי|ביתו ברחוב פרזידנט]] שב[[קראון הייטס]]. הרבי והשיב במענה חריף: {{ציטוטון|באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון}}{{הערה|ר' זושא מספר שהבין מכך, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט והתשובה החריפה הגיעה עקב נסיגתם מהתכנית המקורית}}.

[[זאב גכטמן]], אדריכל ומהנדס, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל־[[770]] - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'".

כעבור תקופה בה ר' זושא ניסה לקדם את הפרויקט לבדו בסיוע רעייתו הגיעו למסקנא שלטובת הנושא רצוי להקים וועדה ור' זושא מזמין כמה אנשים להצטרף לענין. ב[[כ"ו אדר]] שני, [[תשנ"ב]] מתקיימת האסיפה הראשונה אליה מגיעים ר' [[זאב וואלף זלמנוב|זאב זלמנוב]], ר' [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[משה הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]]. באסיפה מוחלט שהיא גם תהווה אסיפת יסוד להקמת עמותה. ר' זאב זלמנוב מתמנה לגיזבר העמותה ומתיישבים לתכנון עם האדריכל.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] התעורר רצון עז להתחיל בבניה טרם היום הבהיר ולאחר מאמצים והתרוצציות ביום שישי [[ז' ניסן]] תשנ"ב עמדו כבר עמודי היסוד של הארמון.

בשבועות שאחר כך מתאספת הוועדה לדיונים בקשר לפונקציות השונות שאמור הארמון לשמש, מהם המידות וכו' והוחלטו דברים שלדעת הכל הם מחוייבים ונקבעה מסגרת תקציבית. בשלב זה החליטה הוועדה כי יש צורך לגבש קו בהקשר להשתתפות הציבור. השאלה נשאלה ע"י הרבי במקביל להכנסת התוכניות והמפות. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "א. על מכתבו והמצורף בזה [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה". בהתאם לתשובתו של הרבי יצאה הועדה בקריאה לציבור להשתתף בבניות ונקבע אפשרות לזכות השתתפות בסיסית בשווי של 100 דולר כשמובטח לכל תורם תעודת כבוד המאשרת את השתתפותו לצד הנצחת שמו בספר הזהב של בניין הארמון.

ר' זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה שיהיה בסכום גדול.

מסיבות שונות, התעכבה השלמת בנייתו של הארמון עד עתה.

בחודש [[תשרי]] [[תש"ע]] ר' דוד דרעי תושב שכונת [[קראון הייטס]], הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי ב[[אגרות קודש]]. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר [[אינטרנט]] בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה.

בעקבות פנייתו ל[[וועד כפר חב"ד]], הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה.

ב[[י' שבט]] [[תשע"ט]] התקיים כנס נשים ב[[כפר חב"ד]] והוחלט על החתמה המונית של אנשים בכדי להראות תמיכה בבניית הארמון, ר' [[שניאור לידר]] הצטרף במרץ לפעילותו של הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] מרמת אביב בעניין בניית הארמון, ונכון ל[[חודש תמוז]] [[תש"פ]] יש למעלה מ3500 חתימות{{הערה|[https://rabbi24.com/he/armon-sign אתר החתימות]}}. בד בבד התפרסם שיש התחייבויות של למעלה מ-10 מיליון שקל לבניית הארמון{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/12806.html מכתב התמיכה בבניית הארמון]}}.

ב[[כ"ח אלול]] [[תש"פ]] הודפס במקום [[ספר התניא]].

בשנת [[תשפ"א]] החל 'ועד אברכים' בכפר חב"ד לארגן מדי חודש קידוש לבנה במקום הארמון{{הערה|[https://chabad.info/news/644222/ כפר חב"ד: מעמד קידוש לבנה בשטח הארמון למלך המשיח], באתר [[חב"ד אינפו]].}}. בחודש אדר דן ועד כפר חב"ד בנושא הארמון ובמכתב שכתב לועד הארמון בחודש סיוון נכתב ש"הוחלט כי יש להביא את הסכמת המד"א הרב מאיר אשכנזי ובי"ד רבני חב"ד, לאחר הסכמתם תדון על כך האסיפה הכללית". בחודש תמוז התקבל תכנון של האדריכלים חיים דותן ו[[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי גורליק]] המחלק את העבודה בבניית הארמון לשלושה שלבים ומציע את העבודה על בניית הארמון ב-60,000,000 דולר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1TAV_Oo739WnKkJzP5V8JZK3bYohDe7YW/view?usp=sharing מתווה אדריכלי לבניית הארמון].}}.

ב[[כ"ז תמוז]] [[תשפ"ב]] חתם הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] על אישור לבניית הארמון.

בכינוס למען בניית הארמון שהתקיים ב[[בית משיח 770]] ב[[תשרי]] [[תשפ"ג]], אמר הרב [[שניאור שניאורסון]] כי בחודשים הקרובים צפויה פריצת דרך משמעותית אותה הוא לא יכול לחשוף, אך בהערכה זהירה ניתן להניח כי מדובר בישורת האחרונה לקראת התחלת הבניה. בהמשך הוא ציין כי עשרות אלפי שקלים כבר מוכנים לשלב זה בחשבון הבנק, וסקר כמה מהפעולות שהתקדמו בשנים האחרונות בזה{{הערה|[https://hageula.com/sevenseventy/tishrey/23878.htm המוני התמימים התכנסו בדרישה לבניית הארמון]] {{הגאולה}}}}.

==לקריאה נוספת==
כתבות התקשורת הכללית בימי הנחת אבן הפינה https://chabad.info/shishi-info-magazine/911566/
*'''מה עם הארמון?!''', נחשון פרץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1298 עמוד 22-27.
==קישורים חיצוניים==
* תיעוד מעמד הנחת אבן הפינה לארמון מארכיון ואביטה נפלאות https://chabad.info/video/762597/
*[https://drive.google.com/file/d/16S-FO36HsB8WFuu8HTnsfWen_pbPZY2-/view?usp=sharing ארמון למלך המשיח - כתבה על הארמון בעיתון 'הגאולה האמיתית והשלימה' סיון תשנ"ב] (ע' 3 - 7)
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1288 הארמון למלך המשיח] סרט המתעד את ההיסטוריה של היוזמה, התייחסויות הרבי לנושא והדמיה של המבנה {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|י"ח אדר תשפ"א}}
* [[יצחק יהודה הולצמן]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67639 ארמון למשיח], [[שבועון כפר חב"ד]] אדר תשע"ב, אתר {{אינפו}}
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/moshiach/ביאור-תורני-מדוע-צריך-לבנות-ארמון-לרבי/ ביאור תורני: מדוע צריך לבנות ארמון לרבי?] אתר {{אינפו}}
* [https://chabad.info/moshiach/126622/ סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה] {{אינפו}}
* [https://www.chabad.fm/files/Vkp4VkZhVWpzNERGVVJzRg.pdf קובץ "ארמון על משפטו ישב"], בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]])

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

ארמון למלך המשיח

2023-03-05T02:35:48Z

גרשון מענדל:

[[קובץ:ארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוכנית הבניה לארמון למלך המשיח]]
[[קובץ:שלט על בניית הארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט על בניית הארמון]]

'''ארמון לרבי מלך המשיח''' הינה יוזמה, שהגיעה מצד הרבי עצמו, לבניית ארמון ל{{ה|רבי}} [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] ב[[כפר חב"ד]].

==היסטוריה==

הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק בשנת [[תשל"ח]], ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון.

ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר {{ציטוטון|הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?"}}, ומיד המשיך בחיוך רחב כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - {{ציטוטון|ארמון!}}{{הערה|במקור (באידיש): "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!}}{{הערה|גירסא אחרת נדפסה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67639 מפי הקלטת דברי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד]: {{ציטוטון|בית בשבילי? ארמון למשיח!}}}}. אחר כך המשיך הרבי ואמר {{ציטוטון|אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין}}{{הערה|במקור (באידיש): "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן"}}.

זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשרה מטבעות: חמישה מטבעות של לירה, וחמישה מטבעות של חצאי דולרים.

במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב שעדיין לא הגיע הזמן ויש להמתין.

בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".

כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי [[כ"ו שבט]], דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האווירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון: בסמיכות ל[[בית מנחם]], בסמיכות לבנין [[צא"ח|צעירי חב"ד באה"ק]], ובסמיכות ל-[[770]]. הרבי קיבל את התצלום מידו של ר' זושא, ומיד אמר: "שתהיה לך פרנסה בשפע!{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|זאלסט האבן א סאך פרנסה}}.}}" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי (באמצעות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) מענה בו הקיף את המילים ממכתבו: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].

בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}.

===הנחת אבן הפינה===
[[קובץ:אבן הפינה לארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לארמון]]
בערב שבת הכניס ר' זושא בקבוק משקה כדי לקבלו ב[[חלוקת משקה]] עליו כתוב: "עבור הארמון" ובעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת קודש]], נתן לו הרבי את הבקבוק כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד{{הערה|תשורה הלפרין תש"פ ע' 31}}. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה (תוכן): לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי, [[אזכיר על הציון]]. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים".

ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]], נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.

מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' [[אלתר הילביץ]], הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.

===לאחר הנחת אבן הפינה===
ב[[התוועדות]] רעים שעשה ר' זושא עם כמה מידידיו, בהם האדריכל [[מרדכי מנשה גורליק]] והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי בית לפי דגם [[ביתו הפרטי של הרבי|ביתו ברחוב פרזידנט]] שב[[קראון הייטס]]. הרבי והשיב במענה חריף: {{ציטוטון|באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון}}{{הערה|ר' זושא מספר שהבין מכך, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט והתשובה החריפה הגיעה עקב נסיגתם מהתכנית המקורית}}.

[[זאב גכטמן]], אדריכל ומהנדס, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל־[[770]] - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'".

כעבור תקופה בה ר' זושא ניסה לקדם את הפרויקט לבדו בסיוע רעייתו הגיעו למסקנא שלטובת הנושא רצוי להקים וועדה ור' זושא מזמין כמה אנשים להצטרף לענין. ב[[כ"ו אדר]] שני, [[תשנ"ב]] מתקיימת האסיפה הראשונה אליה מגיעים ר' [[זאב וואלף זלמנוב|זאב זלמנוב]], ר' [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[משה הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]]. באסיפה מוחלט שהיא גם תהווה אסיפת יסוד להקמת עמותה. ר' זאב זלמנוב מתמנה לגיזבר העמותה ומתיישבים לתכנון עם האדריכל.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] התעורר רצון עז להתחיל בבניה טרם היום הבהיר ולאחר מאמצים והתרוצציות ביום שישי [[ז' ניסן]] תשנ"ב עמדו כבר עמודי היסוד של הארמון.

בשבועות שאחר כך מתאספת הוועדה לדיונים בקשר לפונקציות השונות שאמור הארמון לשמש, מהם המידות וכו' והוחלטו דברים שלדעת הכל הם מחוייבים ונקבעה מסגרת תקציבית. בשלב זה החליטה הוועדה כי יש צורך לגבש קו בהקשר להשתתפות הציבור. השאלה נשאלה ע"י הרבי במקביל להכנסת התוכניות והמפות. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "א. על מכתבו והמצורף בזה [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה". בהתאם לתשובתו של הרבי יצאה הועדה בקריאה לציבור להשתתף בבניות ונקבע אפשרות לזכות השתתפות בסיסית בשווי של 100 דולר כשמובטח לכל תורם תעודת כבוד המאשרת את השתתפותו לצד הנצחת שמו בספר הזהב של בניין הארמון.

ר' זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה שיהיה בסכום גדול.

מסיבות שונות, התעכבה השלמת בנייתו של הארמון עד עתה.

בחודש [[תשרי]] [[תש"ע]] ר' דוד דרעי תושב שכונת [[קראון הייטס]], הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי ב[[אגרות קודש]]. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר [[אינטרנט]] בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה.

בעקבות פנייתו ל[[וועד כפר חב"ד]], הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה.

ב[[י' שבט]] [[תשע"ט]] התקיים כנס נשים ב[[כפר חב"ד]] והוחלט על החתמה המונית של אנשים בכדי להראות תמיכה בבניית הארמון, ר' [[שניאור לידר]] הצטרף במרץ לפעילותו של הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] מרמת אביב בעניין בניית הארמון, ונכון ל[[חודש תמוז]] [[תש"פ]] יש למעלה מ3500 חתימות{{הערה|[https://rabbi24.com/he/armon-sign אתר החתימות]}}. בד בבד התפרסם שיש התחייבויות של למעלה מ-10 מיליון שקל לבניית הארמון{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/12806.html מכתב התמיכה בבניית הארמון]}}.

ב[[כ"ח אלול]] [[תש"פ]] הודפס במקום [[ספר התניא]].

בשנת [[תשפ"א]] החל 'ועד אברכים' בכפר חב"ד לארגן מדי חודש קידוש לבנה במקום הארמון{{הערה|[https://chabad.info/news/644222/ כפר חב"ד: מעמד קידוש לבנה בשטח הארמון למלך המשיח], באתר [[חב"ד אינפו]].}}. בחודש אדר דן ועד כפר חב"ד בנושא הארמון ובמכתב שכתב לועד הארמון בחודש סיוון נכתב ש"הוחלט כי יש להביא את הסכמת המד"א הרב מאיר אשכנזי ובי"ד רבני חב"ד, לאחר הסכמתם תדון על כך האסיפה הכללית". בחודש תמוז התקבל תכנון של האדריכלים חיים דותן ו[[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי גורליק]] המחלק את העבודה בבניית הארמון לשלושה שלבים ומציע את העבודה על בניית הארמון ב-60,000,000 דולר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1TAV_Oo739WnKkJzP5V8JZK3bYohDe7YW/view?usp=sharing מתווה אדריכלי לבניית הארמון].}}.

ב[[כ"ז תמוז]] [[תשפ"ב]] חתם הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] על אישור לבניית הארמון.

בכינוס למען בניית הארמון שהתקיים ב[[בית משיח 770]] ב[[תשרי]] [[תשפ"ג]], אמר הרב [[שניאור שניאורסון]] כי בחודשים הקרובים צפויה פריצת דרך משמעותית אותה הוא לא יכול לחשוף, אך בהערכה זהירה ניתן להניח כי מדובר בישורת האחרונה לקראת התחלת הבניה. בהמשך הוא ציין כי עשרות אלפי שקלים כבר מוכנים לשלב זה בחשבון הבנק, וסקר כמה מהפעולות שהתקדמו בשנים האחרונות בזה{{הערה|[https://hageula.com/sevenseventy/tishrey/23878.htm המוני התמימים התכנסו בדרישה לבניית הארמון]] {{הגאולה}}}}.

==לקריאה נוספת==
*'''מה עם הארמון?!''', נחשון פרץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1298 עמוד 22-27.
==קישורים חיצוניים==
* תיעוד מעמד הנחת אבן הפינה לארמון מארכיון ואביטה נפלאות https://chabad.info/video/762597/
*[https://drive.google.com/file/d/16S-FO36HsB8WFuu8HTnsfWen_pbPZY2-/view?usp=sharing ארמון למלך המשיח - כתבה על הארמון בעיתון 'הגאולה האמיתית והשלימה' סיון תשנ"ב] (ע' 3 - 7)
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1288 הארמון למלך המשיח] סרט המתעד את ההיסטוריה של היוזמה, התייחסויות הרבי לנושא והדמיה של המבנה {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|י"ח אדר תשפ"א}}
* [[יצחק יהודה הולצמן]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67639 ארמון למשיח], [[שבועון כפר חב"ד]] אדר תשע"ב, אתר {{אינפו}}
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/moshiach/ביאור-תורני-מדוע-צריך-לבנות-ארמון-לרבי/ ביאור תורני: מדוע צריך לבנות ארמון לרבי?] אתר {{אינפו}}
* [https://chabad.info/moshiach/126622/ סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה] {{אינפו}}
* [https://www.chabad.fm/files/Vkp4VkZhVWpzNERGVVJzRg.pdf קובץ "ארמון על משפטו ישב"], בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]])

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]