חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יצחק גולדשמיד

2023-10-05T16:33:42Z

גולדשמיד:

הרב '''יצחק גולדשמיד''' (? - י"ג אלול [[תשי"ד]]), היה חסיד בעל צורה ושו"ב בעיירה יקטרינוסלב. היה מקושר מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.

==תולדות חיים==
ר׳ יצחק היה בנו של החסיד ר׳ בנציון גולדשמיד. הוא היה שוחט בעיירה [[יקטרינולסב]] שם שימש אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כרבה של העיירה, וזכה שרבי לוי יצחק יאכל משחיטתו.

ר׳ יצחק היה קרוב אל ר׳ לוי יצחק והיה מבאי ביתו ומקבל ממנו תורה וחסידות.

בניו של ר׳ יצחק למדו ב"חדר" יחד עם הרבי ואחיו ר׳ [[ישראל אריה לייב]] ור׳ דובער. רבים מהסיפורים והפתגמים על הרבי ומשפחתו מקורם בר׳ יצחק ובניו.

נפטר בטשקנט בי"ג אלול תשי"ד.

==משפחתו==
* בנו המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בנו ר׳ [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
* בנו ר׳ משה גולדשמיד.
* בנו ר׳ יעקב דובער (בערל) גולדשמיד.
* חתנו ר׳ [[לוי פרסמן]].

* אחיו הרב [[משה גולדשמיד]] מחברון.
* דודו הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]].
* בן דודו של החסיד בעל מסירות נפש ר׳ [[דוד גייסינסקי]].

* נכדתו מרת אסתר, אשת הרב משה לוין, רבה של נתניה.

נחום גולדשמיד

2023-10-05T16:32:12Z

גולדשמיד:

{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע וחבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ובועד [[עזרת אחים]]|אחר=[[שליח]] הרבי ב[[נתניה]], חבר [[מטה הרמב"ם היומי]] ומעסקני [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]]|ראו=[[נחום גולדשמיד (נתניה)]]}}
[[קובץ:ר' נחום גולדשמיד 1.jpg|שמאל|ממוזער|500px|הרב גולדשמיד]]
[[קובץ:נחום גולדשמיד תל אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב נחום גולדשמיד מקריא מכתב של הרבי בהתוועדות חסידית]]
הרב '''(מנחם{{הערה|במספר מסמכים, ואף בחלק ממכתבי הרבי אליו, הוא מופיע כ'מנחם נחום'}}) נחום גולדשמיד''' ([[ניסן]] [[תרס"ה]] - [[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב' בתל אביב, היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]]{{הבהרה}}.

==תולדות חיים==
הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו ה[[שוחט]] רבי [[יצחק גולדשמיד]], בנו של ר׳ בנציון ונכדו של החסיד ר׳ [[ישראל דב גולדשמיד]].

משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [[ישראל אריה לייב]].

בשנת [[תרפ"ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו ב[[ישיבה]] קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"צ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים. כן למד בישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] וב[[תומכי תמימים נעוול|נעוול]].

ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"{{הערה|בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו}}.

בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.

יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].

לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].

למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל ב[[מסירות נפש]] להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].

ר' נחום נפטר ב[[י"ג שבט]] בשנת [[תשל"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*דודו - הרב [[משה גולדשמיד]].
*אחיו - הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
*אחיו - הרב משה גולדשמיד.
*גיסו - הרב [[לוי פרסמן]].
*גיסו - הרב פרנקל.
*בנו - ר' [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]].
*חתנו - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו - ר' [[משה נוסבכר]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד], [[שבועון בית משיח]], י"ב שבט ה'תשע"ב.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68240 חוברת הנצחה לע"נ גב' חיה דבורה גולדשמיד ע"ה] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A2%D7%94_%E2%80%A2_38_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_80400.html סודו של הרב נחום גולדשמיד], {{COL}}
*[https://col.org.il/news/26981 ורנ"ג הוא המסביר] שבועון כפר חב"ד {{COL}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%20-%20%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93-2.pdf החוברת השנייה בסדרת [[ביאורי הרנ"ג על התניא]], בהוצאה החדשה, כולל תולדות חייו בהרחבה], תשורה מחתונת גולדשמיד-שיינברגר

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:גולדשמיד נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרקוב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]

יצחק גולדשמיד

2023-10-05T16:24:54Z

גולדשמיד:

הרב '''יצחק גולדשמיד''' (? - י"ג אלול [[תשי"ד]]), היה חסיד בעל צורה ושו"ב בעיירה יקטרינוסלב, והיה בידידות עם משפחתו של הרבי.

==תולדות חיים==
ר׳ יצחק היה בנו של החסיד ר׳ בנציון גולדשמיד. הוא היה שוחט בעיירה [[יקטרינולסב]] שם שימש אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כרבה של העיירה, וזכה שרבי לוי יצחק יאכל משחיטתו.

ר׳ יצחק היה קרוב אל ר׳ לוי יצחק והיה מבאי ביתו ומקבל ממנו תורה וחסידות.

בניו של ר׳ יצחק למדו ב"חדר" יחד עם הרבי ואחיו ר׳ [[ישראל אריה לייב]] ור׳ דובער. רבים מהסיפורים והפתגמים על הרבי ומשפחתו מקורם בר׳ יצחק ובניו.

נפטר בטשקנט בי"ג אלול תשי"ד.

==משפחתו==
* בנו המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בנו ר׳ [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
* בנו ר׳ משה גולדשמיד.
* בנו ר׳ יעקב דובער (בערל) גולדשמיד.
* חתנו ר׳ [[לוי פרסמן]].

* אחיו הרב [[משה גולדשמיד]] מחברון.
* דודו הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]].
* בן דודו של החסיד בעל מסירות נפש ר׳ [[דוד גייסינסקי]].

* נכדתו מרת אסתר, אשת הרב משה לוין, רבה של נתניה.

ירחמיאל גולדשמיד

2023-10-05T16:23:35Z

גולדשמיד:

הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''' (בערך [[תרל"ח]] - [[כ"ו אדר]] [[תרח"ץ]]), היה תלמיד חכם מחשובי הרבנים, רבה של העיירה וינוגרד.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"ח]] לאביו הרב [[ישראל דב גולדשמיד]] (המכונה "בערל דער חזן") ולאמו מרת פרומה. ירחמיאל היה בנם הצעיר.

אחיו הרב שמואל גולדשמיד, היה רב ומו"צ ביקטרינסלב. חותנו זקנו היה הגאון החסיד המפורסם ר' [[דוב זאב קוזבניקוב]].

הרב ירחמיאל, היה רבה של העיירה וינוגרד, והיה יושב ולומד יום ולילה.

הוא היה "[[מוהל]]", אך אף פעם לא ביקש תשלום על [[ברית מילה]]. מכיוון שלא היו [[שוחט|שוחטים]] בעיירה, הוא עסק גם בענייני שחיטה.

[[נישואין|נשא]] לאשה את מרת חנה הי"ד בתו של הרה"ח ר׳ מאטלע דער דיין.

לא הסכים לשלוח בשום אופן את בניו ובנותיו ל"{{מונחון|שקאלע|בית הספר הרוסי}}", דבר שהיה ידוע לבני העיירה שאף היו לועגים להם על כך.

נפטר ב[[כ"ו אדר]] [[תרח"ץ]], בהיותו כבן שישים{{הערה|תשורה סימפסון-קרליבך ע' 12}}.

==משפחתו==
* אחותו מרת שרה גייסינסקי, אמו של החסיד בעל מסירות נפש ר׳ [[דוד גייסינסקי]].
* אחיו הרב [[בנציון גולדשמיד]], סבו של המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בנו הרב יחיאל מיכל גולדשמיד, היה רב, [[שוחט]] וחזן ב[[חדרה]].
* בתו מרת חוה, אשת הרב [[שמואל דוד בלינוב]].
* אחיינו ר׳ [[יצחק גולדשמיד]], שו"ב ביקטרינוסלב, מידידי משפחת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדשמיד, ירחמיאל}}

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:רבני עיירה]]

יצחק גולדשמיד

2023-10-05T16:22:08Z

גולדשמיד:

הרב '''יצחק גולדשמיד''' (? - י"ג אלול [[תשי"ד]]), היה חסיד בעל צורה ושו"ב בעיירה יקטרינוסלב, והיה בידידות עם משפחתו של הרבי.

==תולדות חיים==
ר׳ יצחק היה בנו של החסיד ר׳ בנציון גולדשמיד. הוא היה שוחט בעיירה [[יקטרינולסב]] שם שימש אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כרבה של העיירה, וזכה שרבי לוי יצחק יאכל משחיטתו.

ר׳ יצחק היה קרוב אל ר׳ לוי יצחק והיה מבאי ביתו ומקבל ממנו תורה וחסידות.

בניו של ר׳ יצחק למדו ב"חדר" יחד עם הרבי ואחיו ר׳ [[ישראל אריה לייב]] ור׳ דובער. רבים מהסיפורים והפתגמים על הרבי ומשפחתו מקורם בר׳ יצחק ובניו.

נפטר בטשקנט בי"ג אלול תשי"ד.

==משפחתו==
* בנו המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בנו ר׳ [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
* בנו ר׳ משה גולדשמיד.
* בנו ר׳ יעקב דובער (בערל) גולדשמיד.
* חתנו ר׳ [[לוי פרסמן]].

* אחיו הרב [[משה גולדשמיד]] מחברון.
* דודו הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]].

* נכדתו מרת אסתר, אשת הרב משה לוין, רבה של נתניה.

יצחק גולדשמיד

2023-10-05T16:18:04Z

גולדשמיד:

הרב '''יצחק גולדשמיד''' (? - י"ג אלול [[תשי"ד]]), היה חסיד בעל צורה ושו"ב בעיירה יקטרינוסלב, והיה בידידות עם משפחתו של הרבי.

==תולדות חיים==
ר׳ יצחק היה בנו של החסיד ר׳ בנציון גולדשמיד. הוא היה שוחט בעיירה [[יקטרינולסב]] שם שימש אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כרבה של העיירה, וזכה שרבי לוי יצחק יאכל משחיטתו.

ר׳ יצחק היה קרוב אל ר׳ לוי יצחק והיה מבאי ביתו ומקבל ממנו תורה וחסידות.

בניו של ר׳ יצחק למדו ב"חדר" יחד עם הרבי ואחיו ר׳ [[ישראל אריה לייב]] ור׳ דובער. רבים מהסיפורים והפתגמים על הרבי ומשפחתו מקורם בר׳ יצחק ובניו.

נפטר בטשקנט בי"ג אלול תשי"ד.

==משפחתו==
* בנו המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בנו ר׳ [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
* בנו ר׳ משה גולדשמיד.
* בנו ר׳ יעקב דובער (בערל) גולדשמיד.
* חתנו ר׳ [[לוי פרסמן]].
* אחיו הרב [[משה גולדשמיד]] מחברון.
* דודו הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]].

יצחק גולדשמיד

2023-10-05T16:14:27Z

גולדשמיד: יצירת דף עם התוכן "הרב '''יצחק גולדשמיד''' (? - י"ג אלול תשי"ד), היה חסיד בעל צורה ושו"ב בעיירה יקטרינוסלב, והיה..."

הרב '''יצחק גולדשמיד''' (? - י"ג אלול [[תשי"ד]]), היה חסיד בעל צורה ושו"ב בעיירה יקטרינוסלב, והיה בידידות עם משפחתו של הרבי.

==תולדות חיים==
ר׳ יצחק היה בנו של החסיד ר׳ בנציון גולדשמיד. הוא היה שוחט בעיירה [[יקטרינולסב]] שם שימש אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כרבה של העיירה, וזכה שרבי לוי יצחק יאכל משחיטתו.

ר׳ יצחק היה קרוב אל ר׳ לוי יצחק והיה מבאי ביתו ומקבל ממנו תורה וחסידות.

בניו של ר׳ יצחק למדו ב"חדר" יחד עם הרבי ואחיו ר׳ [[ישראל אריה לייב]] ור׳ דובער. רבים מהסיפורים והפתגמים על הרבי ומשפחתו מקורם בר׳ יצחק ובניו.

נפטר בטשקנט בי"ג אלול תשי"ד.

==משפחתו==
* בנו המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בנו ר׳ יחיאל מיכל גולדשמיד.
* בנו ר׳ משה גולדשמיד.
* בנו ר׳ יעקב דובער (בערל) גולדשמיד.
* חתנו ר׳ [[לוי פרסמן]].
* דודו הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]].

ירחמיאל גולדשמיד

2023-10-05T15:53:07Z

גולדשמיד:

הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''' (בערך [[תרל"ח]] - [[כ"ו אדר]] [[תרח"ץ]]), היה תלמיד חכם מחשובי הרבנים, רבה של העיירה וינוגרד.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"ח]] לאביו הרב [[ישראל דב גולדשמיד]] (המכונה "בערל דער חזן") ולאמו מרת פרומה. ירחמיאל היה בנם הצעיר.

אחיו הרב שמואל גולדשמיד, היה רב ומו"צ ביקטרינסלב. חותנו זקנו היה הגאון החסיד המפורסם ר' [[דוב זאב קוזבניקוב]].

הרב ירחמיאל, היה רבה של העיירה וינוגרד, והיה יושב ולומד יום ולילה.

הוא היה "[[מוהל]]", אך אף פעם לא ביקש תשלום על [[ברית מילה]]. מכיוון שלא היו [[שוחט|שוחטים]] בעיירה, הוא עסק גם בענייני שחיטה.

[[נישואין|נשא]] לאשה את מרת חנה הי"ד בתו של הרה"ח ר׳ מאטלע דער דיין.

לא הסכים לשלוח בשום אופן את בניו ובנותיו ל"{{מונחון|שקאלע|בית הספר הרוסי}}", דבר שהיה ידוע לבני העיירה שאף היו לועגים להם על כך.

נפטר ב[[כ"ו אדר]] [[תרח"ץ]], בהיותו כבן שישים{{הערה|תשורה סימפסון-קרליבך ע' 12}}.

==משפחתו==
* אחותו מרת שרה גייסינסקי, אמו של החסיד בעל מסירות נפש ר׳ [[דוד גייסינסקי]].
* אחיו הרב [[בנציון גולדשמיד]], סבו של המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בנו הרב יחיאל מיכל גולדשמיד, היה רב, [[שוחט]] וחזן ב[[חדרה]].
* בתו מרת חוה, אשת הרב [[שמואל דוד בלינוב]].
* אחיינו השוחט ר׳ [[יצחק גולדשמיד]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדשמיד, ירחמיאל}}

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:רבני עיירה]]

ירחמיאל גולדשמיד

2023-10-05T10:14:14Z

גולדשמיד: יצירת דף עם התוכן "הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''' (בערך תרל"ח - כ"ו אדר תרח"ץ), היה תלמיד חכם מחשובי הרבנים, רבה של..."

הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''' (בערך תרל"ח - כ"ו אדר [[תרח"ץ]]), היה תלמיד חכם מחשובי הרבנים, רבה של העיירה וינוגרד.

==תולדות חיים==
הרב ירחמיאל היה בנם הצעיר של הרב [[ישראל דב גולדשמיד]] (המכונה "בערל דער חזן") ולאמו מרת פרומה.

אחיו הרב שמואל גולדשמיד, היה רב ומו"צ ביקטרינסלב. חותנו זקנו היה הגאון החסיד המפורסם ר' [[דוב זאב קוזבניקוב]].

הרב ירחמיאל, היה רבה של העיירה וינוגרד, והיה יושב ולומד יום ולילה.

הוא היה "מוהל", אך אף פעם לא ביקש תשלום על ברית מילה. מכיוון שלא היו שוחטים בעיירה, הוא עסק גם בענייני שחיטה.

נשא לאשה את מרת חנה הי"ד בתו של הרה"ח ר׳ מאטלע דער דיין.

לא הסכים לשלוח בשום אופן את בניו ובנותיו ל"שקאלע", דבר שהיה ידוע לבני העיירה שאף היו לועגים להם על כך.

נפטר בכ"ו אדר תרח"ץ, בהיותו כבן שישים{{הערה|תשורה סימפסון-קרליבך ע' 12}}.

==משפחתו==
* אחותו מרת שרה גייסינסקי, אמו של החסיד בעל מסירות נפש ר׳ [[דוד גייסינסקי]].
* אחיו הרב [[בנציון גולדשמיד]], סבו של המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בנו הרב יחיאל מיכל גולדשמיד, היה רב, שוחט וחזן בחדרה.
* בתו מרת חוה, אשת הרב [[שמואל דוד בלינוב]].

{{הערות שוליים}}

משתמש:גולדשמיד/ירחמיאל גולדשמיד

2023-10-05T10:11:29Z

גולדשמיד:

משתמש:גולדשמיד/ירחמיאל גולדשמיד

2023-10-05T10:09:42Z

גולדשמיד:

הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''' (בערך תרל"ח - כ"ו אדר [[תרח"ץ]]), היה תלמיד חכם מחשובי הרבנים, רבה של העיירה וינוגרד.

==תולדות חיים==
הרב ירחמיאל היה בנם הצעיר של הרב [[ישראל דב גולדשמיד]] (המכונה "בערל דער חזן") ולאמו מרת פרומה.

אחיו הרב שמואל גולדשמיד, היה רב ומו"צ ביקטרינסלב. חותנו זקנו היה הגאון החסיד המפורסם ר' [[דוב זאב קוזבניקוב]].

הרב ירחמיאל, היה רבה של העיירה וינוגרד, והיה יושב ולומד יום ולילה.

הוא היה "מוהל", אך אף פעם לא ביקש תשלום על ברית מילה. מכיוון שלא היו שוחטים בעיירה, הוא עסק גם בענייני שחיטה.

נשא לאשה את מרת חנה הי"ד בתו של הרה"ח ר׳ מאטלע דער דיין.

לא הסכים לשלוח בשום אופן את בניו ובנותיו ל"שקאלע", דבר שהיה ידוע לבני העיירה שאף היו לועגים להם על כך.

נפטר בכ"ו אדר תרח"ץ, בהיותו כבן שישים.

==משפחתו==
* אחותו מרת שרה גייסינסקי, אמו של החסיד בעל מסירות נפש ר׳ [[דוד גייסינסקי]].
* אחיו הרב [[בנציון גולדשמיד]], סבו של המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בנו הרב יחיאל מיכל גולדשמיד, היה רב, שוחט וחזן בחדרה.
* בתו מרת חוה, אשת הרב [[שמואל דוד בלינוב]].

משתמש:גולדשמיד/ירחמיאל גולדשמיד

2023-10-05T09:51:44Z

גולדשמיד:

הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''' (תר"ע - כ"ו אדר [[תרח"ץ]]), היה תלמיד חכם מחשובי רבני חב"ד, רבה של העיירה וינוגרד.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[ישראל דב גולדשמיד]] (המכונה בערל דער חזן) ולאמו מרת פרומה.

אחיו הרב שמואל גולדשמיד, היה רב ומו"צ ביקטרינסלב. חותנו זקנו היה הגאון החסיד המפורסם ר' [[דוב זאב קוזבניקוב]].

נשא לאשה את מרת חנה הי"ד.

==משפחתו==
* אחותו מרת שרה גייסינסקי, אמו של החסיד בעל מסירות נפש ר׳ [[דוד גייסינסקי]].
* אחיו הרב [[בנציון גולדשמיד]], סבו של המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בתו מרת חוה, אשת הרב [[שמואל דוד בלינוב]].

משתמש:גולדשמיד/ירחמיאל גולדשמיד

2023-10-05T09:49:48Z

גולדשמיד:

הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''' (תר"ע - כ"ו אדר [[תרח"ץ]]), היה תלמיד חכם מחשובי רבני חב"ד, רבה של העיירה וינוגרד.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[ישראל דב גולדשמיד]] (המכונה בערל דער חזן) ולאמו מרת פרומה.

אחיו הרב שמואל גולדשמיד, היה רב ומו"צ ביקטרינסלב. חותנו זקנו היה הגאון החסיד המפורסם ר' [[דוב זאב קוזבניקוב]].

נשא לאשה את מרת חנה הי"ד.

==משפחתו==
* אחיו הרב [[בנציון גולדשמיד]], סבו של המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בתו מרת חוה, אשת הרב [[שמואל דוד בלינוב]].

משתמש:גולדשמיד/ירחמיאל גולדשמיד

2023-10-05T09:48:36Z

גולדשמיד:

הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''' (תר"ע - כ"ו אדר [[תרח"ץ]]), היה תלמיד חכם מחשובי רבני חב"ד, רבה של העיירה וינוגרד.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[ישראל דב גולדשמיד]] ולאמו מרת פרומה.

אחיו הרב שמואל גולדשמיד, היה רב ומו"צ ביקטרינסלב. חותנו זקנו היה הגאון החסיד המפורסם ר' [[דוב זאב קוזבניקוב]].

נשא לאשה את מרת חנה הי"ד.

==משפחתו==
* אחיו הרב [[בנציון גולדשמיד]], סבו של המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בתו מרת חוה, אשת הרב [[שמואל דוד בלינוב]].

משתמש:גולדשמיד/ירחמיאל גולדשמיד

2023-10-05T09:40:58Z

גולדשמיד:

הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''', (? - כ"ו אדר [[תרח"ץ]]) היה תלמיד חכם וחסיד חב״ד, רבה של העיירה וינוגרד.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[ישראל דב גולדשמיד]] ולאמו מרת פרומה.

נשא לאשה את מרת חנה הי"ד.

==משפחתו==
* אחיו הרב [[בנציון גולדשמיד]], סבו של המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בניו: ר׳ יחיאל מיכל, ר׳ יעקב, ר׳ יצחק, ר׳ דוד, ר׳ מאיר ור׳ בערל.
* בתו מרת חוה, אשת הרב [[שמואל דוד בלינוב]].

נחום בער פרסמן

2023-09-11T12:06:30Z

גולדשמיד: /* תולדות חיים */

[[קובץ:נחום בער פרסמן.jpg|250px|ממוזער|הרב פרסמן]]
הרב '''נחום בער פרסמן''' ([[כ"ז אייר]] [[תשל"א]] – [[ה' אדר|ה' אדר ב']] [[תשפ"ב]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] וראש הקהילה היהודית בפוטסדאם, בירת מחוז ברנדנבורג שב[[גרמניה]].

==תולדות חיים==
ר' נחום בער פרסמן נולד בשנת [[תשל"א]] ב[[טשקנט]] לר' [[לוי פרסמן|לוי]] ומלכה פרסמן. נקרא ע״ש אבי זקנתו ר׳ נחום דוב בער מ[[קלימוביץ׳]], חותנו של השוחט ר׳ יצחק גולדשמיד. בהיותו בן שלוש וחצי חודשים עלה ביחד עם משפחתו ל[[ישראל]] והתגוררו ב[[נחלת הר חב"ד]].

למד ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מיכל בתו של הרב [[מאיר בוסטומסקי]] מ[[כפר חב"ד]], בשנת [[תשנ"ו]] יצאו בשליחות הרבי לעיר פוטסדאם שב[[גרמניה]] שם ייסדו את בית חב"ד וגני ילדים ליהודים תושבי המחוז. בית חב"ד הקים גם כולל לזקנים, הכולל נקרא "כולל תורה" ומפעילים אותו הרב [[משה וובר]] והרב [[בן ציון ליפסקר]].

לקראת שנת [[תשע"ח]] קיבל הרב פרסמן אישור לבניית מבנה גדול לבית חב"ד, המבנה מתוכנן לקום בסמוך לפרלמנט האזורי של המחוז ויהיו בו [[בית כנסת]], משרדים, בית ספר, כולל, וכן יערכו במתחם חופות ואירועים לקהילה היהודית במחוז.

לקראת [[חודש כסלו]] [[תשפ"ב]] עשה הנחת אבן הפינה לבית כנסת חב"ד בעירו פוטסדאם{{הערה|[https://col.org.il/feed/p/6517 דיווח על הנחת אבן הפינה] {{COL}}.}}.

הרב פרסמן שימש כרב שליח וראש הקהילה היהודית במחוז ברנדנבורג ב[[גרמניה]].

נפטר ב[[ה' אדר ב']] [[תשפ"ב]] לאחר אירוע מוחי.

==משפחתו==
*בתו מרת מרים, אשת הרב מנחם מענדל סודאק - משלוחי הרבי בלונדון, אנגליה.
*בנו, מנחם מענדל פרסמן.
==לקריאה נוספת==
*גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1953 ע' 64-73
*'''שליח שכולו לב''', מנדי דיקשטיין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1303 עמוד 32-37.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/100610 הרב פרסמן כובד לשאת דברים בפתיחת הפרלמנט] {{COL}}
*[https://chabad.info/news/750819 גרמניה: השלוחים התכנסו להתוועדות לרפואת הרב פרסמן] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/768857 אבל במשפחת השלוחים: השליח הרב נחום בער פרסמן ע"ה מגרמניה] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/110009 כנס רבני אירופה: הרב נחום פרסמן, פוטסדם גרמניה • חלק ב'] {{col}} כ"ז אדר תשע"ח
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/5437839/jewish/Rabbi-Nachum-Presman-50-Chabad-Emissary-to-Potsdam-Germany.htm רב קהילה אהוב שהעניק תמיכה ונחמה לרבים]''' {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרסמן, נחום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]

יוסף הורביץ

2023-09-11T09:09:58Z

גולדשמיד: הפניה לדף יוסף הורביץ'

#הפניה [[יוסף הורביץ']]

אברהם יצחק מגידסון

2023-09-11T09:07:09Z

גולדשמיד: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
הרב '''אברהם יצחק מגידסון{{הערה|בכתבי רבותינו נשיאינו: הרא"י מאגידסאהן.}}''' (סביבות [[תרמ"ט]] - סביבות [[תש"א]]), היה חבר הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ווארשא]], מנהל ישיבת תומכי תמימים קאוועל, ו[[שד"ר]] לעניני רבותינו נשיאינו בגלילות ווילנא וואהלין, ובאחרית ימיו - רב הקהילה החסידית בלודמיר. נרצח על ידי הנאצים בשואה.

==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תרמ"ט]] בעיירה [[הומיל]] לאביו ר' זאב וולף מגידסון ולאמו מרת פריידה רבקה, כבן בכור לשני אחיו ר' [[ישראל מגידסון]] והת' יוסף מגידסון שנפטר בעודו בחור.

ביתם של הוריו היה ברחוב אירונסקי, מול ביתם של משפחת דוכמן.

בשנת [[תר"ע]] נמנה על התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת לובה, בת החסיד ר' [[מנחם מענדל הורביץ]], בנו של החסיד ר' [[יוסף הורביץ]] מ[[וורשא]], ממנה נולדו לו שני ילדים.

לאחר פטירתו רעייתו, התחתן בזיווג שני.

התגורר בוורשה, ועד שנת תרצ"א שימש בתפקיד בצוות הרוחני של ישיבת תומכי תמימים המקומית.

בתחילת שנת תרצ"ב נשלח להקים סניף ישיבת תמכי תמימים בקובל שבוואהלין, ושימש בתפקיד זה עד חודש מנחם אב.

בזמן ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בערי וואהלין בקיץ של אותה שנה, הגיע להקביל את פניו של הרבי, ובמהלך הביקור הוטל עליו תפקיד ה[[שד"ר]] של אזור וילנא וואהלין, ומלבד איסוף כספים ניצל את נסיעותיו להפצת תורת החסידות והרמת קרנה.

בשנותיו האחרונות התגורר בלודמיר, ושימש בה כרב הקהילה החסידית המקומית.

בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נהרג בווילנא על ידי הנאצים יחד עם בתו לאה.

==משפחתו==
*בתו מרת חנה כץ{{הערה|בתו מהנישואין הראשונים. נולדה בסביבות שנת תרע"ב, נפטרה בי' חשון תש"נ.}}
*בנו יוסף יוזיק{{הערה|בנו מהנישואין הראשונים. נולד בשנת תר"פ.}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[ישראל ברדה]], '''שד"ר בבין קריתים''' מבוא למאמר העוסק בשד"רותו של הרב [[אברהם יצחק מגידסון]], בתוך [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] מ"ג, חורף תשפ"ג עמוד שסז

{{מיון רגיל:מגידסון, ישראל יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שד"רים]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

יוסף הורביץ'

2023-09-11T09:04:02Z

גולדשמיד:

הרב '''יוסף גורביץ''', שכונה בפי החסידים ר' יוז'יק ווארשעווער, היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], ומראשוני המתיישבים החב"דיים ב[[ווארשא]] ומייסד קהילת חב"ד שם.

לפני בואו לוורשה התגורר בעיירה החב"דית [[דוקשיץ]]. ר' יוסף היה עשיר גדול ובעל נכסים רבים. הוא נשא לאישה את מרת פייגא, בתו של החסיד ר' [[שניאור זלמן שמוטקין]], מחסידי אדמו"ר הצמח צדק. נולדו לו כעשרים ילדים, שאת כולם שידך עם המשפחות המיוחסדות שבחב"ד. מסופר שבהגיע פרקה של אחת מבנותיו היה נוסע לליובאוויטש ואדמו"ר הרש"ב היה בוחר לו חתן לבתו.

ר' יוסף היה החסיד מהסיפור המפורסם, אותו סיפר הרבי והסביר באריכות{{הערה|בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ב.}}, ששאל את אדמו"ר הרש"ב "מהו חסיד" והמשך הדו-שיח אודות ה"פנסאי".

==משפחתו==
;גיסו
* הרה"ח ר' [[דובער משה שמוטקין]] - מחשובי חסידי חב"ד בווארשא.

;אחייניו
* הרה"ח ר' [[חיים משה אלפרוביץ']].
* הרה"ח ר' [[יהודה שמוטקין]].

;בניו
* ר' מנחם מענדל הי"ד - אביו של הרב שניאור זלמן גורביץ, שהיה מנהל בית רבקה במונטריאל; וחותנו של הרב [[אברהם יצחק מגידסון]], רב קהילת חב״ד בלודמיר.
* ר׳ ברוך שלום.
* ר׳ דובער נחום.

;חתניו
* הרה"ח ר' [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייוויש זלמנוב]]
* ר' יהודה לייב רסקין (בן הרב [[חיים בן ציון רסקין]]) - אחיו של ר׳ [[יעקב יוסף רסקין]].
* ר׳ יחזקאל פוטליק.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/pics/inbox/908E-02_4859583.pdf תשורה מנישואי משפחות אלפרוביץ-אוירכמן (עמ' 65)] {{PDF}} {{COL}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96300 תיאור על העיירה החב"דית דוקשיץ]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]
{{הערות שוליים}}

משתמש:גולדשמיד/ישראל דב גולדשמיד

2023-09-11T08:16:48Z

גולדשמיד:

הרב '''ישראל דב גולדשמיד''', היה חסיד בעל צורה, אבי משפחת גולדשמיד החב״דית.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]], בהגיע לפרק האיש מקדש נשא את מרת פרומה.

ר׳ ישראל דב, נודע בקולו הנעים, והיה מכונה "בערל דער חזן".

==משפחתו==
* בנו הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]] רבה של העיירה וינוגרד באוקראינה - חמיו של הרב [[שמואל דוד בלינוב]].
* בנו הרב [[בנציון גולדשמיד]] - אביו של השוחט הרב [[יצחק גולדשמיד]], וסב אשת הרב משה לוין שהיה רב העיר נתניה.
* בתו מרת שרה, אשת החסיד ר׳ [[זאב וולף גייסינסקי]].
* נכדו החסיד בעל מסירות נפש ר׳ [[דוד גייסינסקי]].
* נכדו המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]].
* נכדתו מרת מלכה אשת ר׳ [[לוי פרסמן]].

אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')

2023-09-11T08:04:18Z

גולדשמיד:

ר' '''אברהם אשר בלינוב''' (?-[[א' כסלו]] [[תש"ד]]) היה מחסידי חב"ד בעיירה החסידית [[קלימוביץ']], שנודעה לו חביבות רבה מרבותינו נשיאינו.

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' שמואל דוד בלינוב שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו מרת חנה (דור חמישי לר' [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]).

התחתן עם רעייתו מרת ביילא לבית ליפשיץ.

נודע כחסיד מופלא ובעל מדרגה שפל ברך ועניו בתכלית ממקושרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].

התחבב מאוד על רבותינו נשיאנו ומסופר שבשבת פרשת ויחי בשנת [[תרפ"ה]] המתין [[אדמו"ר הריי"צ]] באמירת ה[[מאמר]] ובירר היכן הוא, ורק לאחר שנכנס החל לומר את המאמר{{הערה|תשורה בלינוב מרינובסקי כסלו תשפ"א.}}. לימים, כשנכנס בנו הרב [[שמואל דוד בלינוב]] ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], התעניין הרבי איזה מאמר זה היה, והרש"ד ענה שהיה זה מאמר דיבור המתחיל "אמר רבי יהושע בן לוי, בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה" (נדפס בספר המאמרים){{הערה|'''רבנות בשליחות הרבי''' - [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 1739.}}.

נרצח בראש חודש כסלו [[תש"ד]] ונטמן בקלימוביץ. הי"ד.

==יחוסו==
*הרב [[מרדכי פוזנר]], אח [[אדמו"ר הזקן]]
:*בנו ר' [[משה דוב בער פוזנר]]
::*בנו ר' [[ברוך צדוק פוזנר]]
:::*בתו מרת חנה בלינוב.
::::*בנה הרב [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]]

==משפחתו==
*בנו הרב [[שמואל דוד בלינוב]] - שוחט ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש ב[[פריז]], [[צרפת]]
*בתו מרת רישא אשת ר' [[ישראל פבזנר]] - מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]] וב[[רמת גן]]
*בתו מרת חיה גיטה גולדשמיד - אשת ר׳ [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
*בתו מרת איטה שרה אשת ר' אהרן לייב צוקרניק - מאנשי קהילת חב"ד ב[[ריגא]] ובארץ הקודש
*בנו הרב מרדכי בלינוב - נרצח בשואה ט"ז חשוון תש"ד. הי"ד
*בתו מרת זלאטע - הי"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלינוב, אברהם אשר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקלימוביץ']]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

שמואל דוד בלינוב

2023-09-11T07:26:55Z

גולדשמיד:

[[קובץ:9350855 8522259.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלינוב]]
הרב '''שמואל דוד בלינוב''' ([[י"ח כסלו]] [[תר"ע]] - [[י"ד שבט]] [[תשס"ג]]), [[שוחט]] ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש ב[[פריז]] שב[[צרפת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']] ב[[י"ח כסלו]] [[תר"ע]] לאביו הרב [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]] ואמו מרת ביילא, כצאצא לרבי [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].

בהיותו בגיל 14, בשנת [[תרפ"ד]], נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] אצל הרב [[יהודה עבער]] ואצל הרב [[יחזקאל פייגין]], ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[יקטרינוסלב]].

עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]] רבה של וינוגרד (בנו של החסיד ר׳ [[ישראל דב גולדשמיד]]). הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו ל[[מוסקבה]] למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו רעייתו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]].

כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת.

===כשוחט ובודק===
לאחר היציאה מ[[רוסיה]] נותרה המשפחה בחוסר כל, ובעידוד זוגתו נסע לאירלנד עם קבוצה של חסידי חב"ד והוכשר כ[[שוחט ובודק]], וקיבל רשות לשחוט מאת גדולי רבני החסידים באותה תקופה הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. עיסוקו במלאכת השחיטה זכה לברכת ה', והוא נודע כמומחה ב'העמדת' הסכין וכירא שמים וכשחזר והתיישב ב[[פריז]] כל חסידי חב"ד שהתגוררו במקום ביקשו לאכול דווקא משחיטתו והוא החל להתפרנס בכבוד.

במקביל לעבודת השחיטה, שימש גם כמלמד ב[[חיידר]] המקומי ועשה חיל בעבודת החינוך, כשהוא מקפיד להקדיש גם זמן לשיעורים קבועים ולתפילה באריכות.

===שנותיו האחרונות===
כאשר נכנס לרבי ל[[יחידות]] בשנת [[תשל"ב]], אמר לו הרבי "אנחנו הרי משפחה" (דרך סב סבו רבי מרדכי פוזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן). וכאשר ביקשו הוא וזוגתו לעבור להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לילדיהם, הורה הרבי שהדבר יתאפשר רק לאחר שיצא לפנסיה מעבודה השחיטה, ואכן בשנת [[תשנ"ח]] עברו ל[[קראון הייטס]] והתגוררו בשכונה עד לפטירתם.

ר' שמואל דוד נפטר ב[[י"ד שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. רעייתו חווה נפטרה שנתיים אחריו בז' כסלו תשס"ה.

==יחוסו==
*הרב [[מרדכי פוזנר]], אח אדמו"ר הזקן
:*בנו ר' [[משה דוב בער פוזנר]]
::*בנו ר' [[ברוך צדוק פוזנר]]
:::*בתו מרת חנה בלינוב.
:::::*בנה הרב לאביו הרב [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]]
::::::*בנו הרב שמואל דוד בלינוב{{הערה|1=אחותו מרת חיה גיטה גולדשמיד}}

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מרדכי בלינוב]] - סגן אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]
*בנו, הרב [[יצחק בלינוב]] - מרבני חב"ד ב[[מילאנו]], איטליה
*בתו מרת חנה, אשת הרב צבי הירש מרוזוב - [[קראון הייטס]]
*בתו מרת ביילא, אשת הרב צבי ברונשטיין - [[קראון הייטס]]
*בתו, מרת פרומא בלינוב

==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marasow-Katz%20-%20Adar%20Beis%2027%2C%205765.pdf תשורה מנישואי נכדו ר' יחיאל מיכל מרוזוב]''', י"ט שבט תשס"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלינוב, שמואל דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]

לוי פרסמן

2023-09-11T07:22:36Z

גולדשמיד:

[[קובץ:לוי פרסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי פרסמן]]
הרב '''לוי פרסמן''' ([[כ"ה סיון]] [[תר"פ]]-[[י"ב טבת]] [[תשע"א]]) היה מזקני קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].

== ילדותו ==
נולד לאביו ר' אברהם ולאימו הרבנית שיינדל ב[[כ"ה סיון]] שנת ה'[[תר"פ]] ב[[עיירה]] טלנשט שבמחוז בסרביה.

הוריו היו חסידי [[הוסיאטין]], וכאשר אביו הגיע לגיל בר-מצוה, לקח אותו אביו אל האדמו"ר מהוסיאטין הראשון, רבי מרדכי-שרגא-פייביש, על מנת שיניח לו [[תפילין]] בפעם הראשונה בחייו, כפי שהיה מקובל אצל החסידים. ר' לוי עצמו לעומת זאת, לא הלך אל האדמו"ר מהוסיאטין (השני) כאשר הגיע לגיל המצוות.

בהיותו בחור, גלה למקום תורה, והלך ללמוד בישיבה ב[[קישינוב]]. לימודיו בישיבה נמשכו עד לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], שאז נשלח לחזית המלחמה יחד עם כל הצעירים שגוייסו באותה תקופה לצבא.

הוריו, אחיו ואחיותיו נשארו ב[[עיירה]] ונהרגו במלחמה, רק הוא ואחותו טויבה ינטע גולדברג נשארו בחיים.

== התקרבותו לחב"ד ==
הקשר הראשון שלו עם חסידי חב"ד היה כאשר נפגש בתמים ר' דוד גייסינסקי. בשנות המלחמה היה בעיר צ'ליאבינסק השוכנת במחוז אוראל. בליל [[ראש השנה]] תש"ד הצליח להערים על הממונים שלו ולקבל אישור לצאת מהמחנה על-מנת להתפלל בבית הכנסת ביום הקדוש. מבלי להתחשב ברעב הכבד ובעייפות הנוראה שהציקו לו הלך להתפלל בבית-כנסת מקומי, ושם פגש לראשונה את ר' דוד.

מאז, במשך כמה שנים היו ר' דוד ור' לוי מיודדים. ר' דוד נתן לו במתנה ספר תניא, אבל מכיון שלא היה לו שום רקע בסיסי בתורת החסידות, היה לו קשה מאוד להבין המושגים וההסברים המובאים בספר.

המפנה המשמעותי הראשוני בחייו לעבר [[חסידות חב"ד]] התחולל כאשר בשנת [[תש"ח]] נאלץ לברוח מצ'ליאבינסק ולעשות את דרכו לסברדלובסק, שם פגש "שתי דמויות ענק חסידיות שלמדו בליובאוויטש", כלשונו. הראשון היה השוחט ר' [[יצחק גרשון בוראוויק]] מהעיר פרילוקא, המוזכר ברשימת ה'חוזרים' בליובאוויטש שכתב הרבי הריי"צ. הוא היה מתלמידי '[[תומכי תמימים]]' ב[[ליובאוויטש]], בעל ראש טוב ולמדן גדול בנגלה וגם 'משכיל' נפלא בחסידות. השני היה חסיד בשם ר' לייב רוחלין מהעיר פיראטין, שהיה השמש בבית-הכנסת. ר' לייבע פיראטינער הוא היה זה שסיפר לו על כך שר' יצחק-גרשון היה 'חוזר' אצל הרבי.

הדבר הראשון שמשך אותו אל [[חסידות חב"ד]] הייתה עבודת התפילה. ב[[שבת]] הראשונה שהיה שם, התעכב משום-מה בבית-הכנסת אחרי תפילת מוסף והיה עד למחזה מוזר. כל הקהל כבר התפזר מזמן, איש-איש לביתו, ורק ר' יצחק-גרשון נשאר והמשיך להתפלל בדבקות שיכלה להמיס כל לב. קול תפילתו הערבה ריתק אותו למקומו למשך שעה ארוכה, ומאז השתדל להאזין לתפילתו בכל עת מצוא, במשך 15 החודשים ששהה בסברדלוב.

כשהבחין בכך הגבאי ר' ישראל שוב, 'סיביריאק' שהתגורר בעיר שנים רבות, אמר לו בנימת ביטול: 'מה כבר אפשר לשמוע כיום בתפילתו של ר' יצחק-גרשון, לאחר שהזדקן וכוחו נחלש? אילו היית שומע את תפילתו כשהגיע לכאן, לפני יותר מעשר שנים, היית יודע תפילה מהי. בשיא דבקותו היה שואג כמו שור, ואיש לא היה מסוגל לעמוד לידו!'...

== חתונתו ועלייתו לארץ ==
בשנת [[תשי"א]], התחתן בטשקנט עם מרת מלכה בתו של ר' [[יצחק גולדשמיד]] (נכדו של ר׳ [[ישראל דב גולדשמיד]]) ומרת דינה מיקטרינוסלב.

בשנת [[תשל"א]] עלה עם אשתו ושבעת בניו לארץ ישראל, וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].

==פטירתו==
באור ל[[י"ב טבת]] [[תשע"א]] נפטר בשיבה טובה בהיותו בגיל 90 ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
;גיסיו
*המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]]
*ר' משה גולדשמיד מנחלת הר חב"ד.
*ר' [[יחיאל מיכל גולדשמיד]]

;בניו
*ר' [[אברהם פרסמן]] - ירושלים.
*ר' יצחק פרסמן - בני ברק.
*ר' [[נחום פרסמן]] - שליח הרבי בפוטסדם, גרמניה.

;חתניו
*ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת הר חב"ד.
*ר' ירוחם רסקין - לונדון.
*ר' ברוך פלדמן - כפר חב"ד.
*ר' בנציון רסקין - כפר חב"ד.

{{מיון רגיל:פרסמן, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]

נחום גולדשמיד

2023-09-11T07:13:50Z

גולדשמיד:

{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע וחבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ובועד [[עזרת אחים]]|אחר=[[שליח]] הרבי ב[[נתניה]], חבר [[מטה הרמב"ם היומי]] ומעסקני [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]]|ראו=[[נחום גולדשמיד (נתניה)]]}}
[[קובץ:ר' נחום גולדשמיד 1.jpg|שמאל|ממוזער|500px|הרב גולדשמיד]]
[[קובץ:נחום גולדשמיד תל אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב נחום גולדשמיד מקריא מכתב של הרבי בהתוועדות חסידית]]
הרב '''(מנחם{{הערה|במספר מסמכים, ואף בחלק ממכתבי הרבי אליו, הוא מופיע כ'מנחם נחום'}}) נחום גולדשמיד''' ([[ניסן]] [[תרס"ה]] - [[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב', היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
הרב נחום גולדשמיד נולד ב[[ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו ה[[שוחט]] רבי יצחק גולדשמיד, בנו של ר׳ בנציון ונכדו של החסיד ר׳ [[ישראל דב גולדשמיד]].

משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [[ישראל אריה לייב]].

בשנת [[תרפ"ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו ב[[ישיבה]] קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"צ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים. כן למד בישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] וב[[תומכי תמימים נעוול|נעוול]].

ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"{{הערה|בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו}}.

בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו חסידי חב"ד ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]]. אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון שומחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.

יחד עם זוגתו ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].

לרגלי ידיעותיו הרחבות בתורת החסידות, השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת הרבי פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].

למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל ב[[מסירות נפש]] להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].

ר' נחום נפטר ב[[י"ג שבט]] בשנת [[תשל"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*דודו - הרב [[משה גולדשמיד]].
*אחיו - הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].
*אחיו - הרב משה גולדשמיד.
*גיסו - הרב [[לוי פרסמן]].
*גיסו - הרב פרנקל.
*בנו - ר' [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]].
*חתנו - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו - ר' [[משה נוסבכר]].

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד], [[שבועון בית משיח]], י"ב שבט ה'תשע"ב.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68240 חוברת הנצחה לע"נ גב' חיה דבורה גולדשמיד ע"ה] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%A2%D7%94_%E2%80%A2_38_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_80400.html סודו של הרב נחום גולדשמיד], {{COL}}
*[https://col.org.il/news/26981 ורנ"ג הוא המסביר] שבועון כפר חב"ד {{COL}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%20-%20%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93-2.pdf החוברת השנייה בסדרת [[ביאורי הרנ"ג על התניא]], בהוצאה החדשה, כולל תולדות חייו בהרחבה], תשורה מחתונת גולדשמיד-שיינברגר

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:גולדשמיד נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרקוב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]

משתמש:גולדשמיד/ישראל דב גולדשמיד

2023-09-11T07:07:29Z

גולדשמיד:

הרב '''ישראל דב גולדשמיד''', היה חסיד בעל צורה, אבי משפחת גולדשמיד החב״דית.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]], בהגיע לפרק האיש מקדש נשא את מרת פרומה.

ר׳ ישראל דב, נודע בקולו הנעים, והיה מכונה "בערל דער חזן".

==משפחתו==
* בנו הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]] רבה של העיירה וינוגרד באוקראינה - חמיו של הרב [[שמואל דוד בלינוב]].
* בנו הרב [[בנציון גולדשמיד]] - אביו של השוחט הרב [[יצחק גולדשמיד]].
* בתו מרת שרה, אשת החסיד ר׳ [[זאב וולף גייסינסקי]].
* נכדו החסיד בעל מסירות נפש ר׳ [[דוד גייסינסקי]].
* נכדו המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]].
* נכדתו מרת מלכה אשת ר׳ [[לוי פרסמן]].

דוד גייסינסקי

2023-09-11T07:06:53Z

גולדשמיד:

[[קובץ:דוד גייסינקי.jpg|ממוזער|הרב דוד גייסינסקי]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=דוד גייסינסקי|אחר=רב קהילת 'בית שמשון' ב[[קראון הייטס]]|ראו=שלום דוד גייסינסקי}}
הרב '''דוד גייסינסקי''' ([[ב' שבט]] [[תרע"ז]] - [[ח' אדר|ח' אדר שני]] [[תשנ"ז]]) היה [[חסיד]] של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], וממוסרי הנפש ב[[רוסיה]].

== תולדות חיים ==
נולד בעיירה לובני שב[[אוקראינה]], ביום [[ב' שבט]] [[תרע"ז]], לאביו ר' זאב וולף ואמו מרת שרה (בת ר' [[ישראל דב גולדשמיד]] המכונה "בערל דער חזן".)

ר' דוד, היה דור שביעי מצד אביו ל[[סבא משפולי]], המיוחס ל[[מהר"ל מפראג]] שהינו מצאצאי [[דוד המלך]] שהינו בשבט [[יהודה]].

בהיותו בן 16 עברה משפחתו להתגורר בקייב.

את החינוך ל[[מסירות נפש]] שספג בבית, המשיך לספוג גם בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|תומכי תמימים המחתרתית בברדיטשוב]], שם למד במשך שנה והושפע רבות על ידי ר' [[חיים שאול ברוק]]. ר' דוד למד שם עד שנת תרצ"ה, אז נסגרה הישיבה ע"י השלטון הקומוניסטית שפשטו על הישיבה ואסרו כל התלמידים ומלמדים כו'בפרשייה מפורסמת.

מפני הסכנה חזר רבינו דוד לקייב ושם למד ופעל במסגרת ארגון 'תפארת בחורים'.

באור ל[[כ"א אדר]] [[תרצ"ט]], עלה הכורת של המשטרה החשאית על החסידים שפעלו לחיזוק היהודת בקייב, בין החסידים נעצר ר' דוד, ונכלא בבית סוהר בעיר קייב. בהיותו שם נחקר ועונה במשך שעות ארוכות בכדי שיגלה פרטים על חסידים אחרים, אבל ר' דוד נעל פיו בגבורה עצמית ולא גילה מאומה. לאחר עינויים וסבל רב נגזר דינו לשלוש שנות גלות בסיביר.

כעבור ימים ארוכים של נסיעה רבת-תלאות הגיע ר' דוד למחנה עבודה באיזור העיר צ’יליאבינסק שם היה בודד בין פושעים גויים חלקם פליליים וחלקם פוליטיים. ר’ דוד שובץ לעבודה מפרכת של נסירת עצים חסונים. מידי בוקר היה יוצא עם קבוצת אסירים נוספים, בליווי שומרים, מהמחנה אל היער המרוחק.בניסים גלויים שרד ר' דוד במשך שלש שנות מאסרו, ובדרכים לא דרכים פעל לשמירת תומ"צ במחנה.

לאחר פסח תש"ח הגיע ר' דוד לסמרקנד. שם התבררה שמשפחתו נהרגה בעמק הבכא באבי יאר יחד עם עשרות אלפי יהודי קייב.ר'דוד נשאר בודד מכל משפחתו.

ב[[י"ג אלול]] [[תש"ח]] נשא לאשה את חיה לובא בתו של ר' [[שמואל גיטלין]]{{הערה|הרב שמואל גיטלין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולאחרי חתונתו התגורר ב[[קרעמנצ'וג]]. בימי המלחמה משפחתו ברחה לסמרקנד.{{ש}}נשא לאשה את מרת עטל גיטלין.{{ש}}אמו של הרב שמואל גיטלין היא בתו של החסיד ר' יצחק יפה הנקרא בפי החסידים "ר' איצ'ה דיסנער" - על שם עיר מגוריו דיסנה ר' איצ"ה היה מחשובי החסידים וזכה להיות חסידם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].{{ש}}אחות אמו של הרב גיטלין היא מרת שטערנא בליניצקי רעייתו של הרב [[ישראל נח בליניצקי]].}}. החתונה התקיימה ב[[סמרקנד]] בהשתתפות [[חסידים]] רבים.

עם הזמן עבר עם משפחתו לטשקנט.

חמשת ילדי המשפחה קיבלו חינוך חסידי, ור' דוד השקיע הרבה מאמץ בכמה כיוונים בכדי שילדיו אכן יתחנכו בחינוך יהודי-חסידי שלא יפחת מהחינוך שמקבלים ילדים חסידיים בארצות הדמוקרטיות, והוא הצליח בכך.

מידי יום ביומו לימד ר' דוד את ילדיו, קרוא וכתוב בלשון הקודש ובאידיש, [[חומש]] ועוד נושאים ב[[יהדות]]. וכשבגרו מעט הזמין עבורם מלמדים - וביניהם קרובי משפחתם - שבאו ללמד תמורת סכום הגון.

עם הגיעו ארצה בחודש [[אלול]] [[תשל"א]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]], בסמוך לחמיו. ר' דוד היה חסיד ומקושר לרבי, ומיד בהגיעו - ב[[חג הסוכות]] [[תשל"ב]] - נסע אל [[הרבי]]. באותה תקופה היה חולה, וקיבל ברכה מהרבי לחיים טובים ואריכות ימים, והברכה אכן התגשמה, הוא הבריא וחי עוד עשרות שנים.

ב[[ח' אדר|ח' אדר שני]] [[תשנ"ז]] השיב את נשמתו לבוראה.

== משפחתו ==
* חתנו הרב יוסף צבי וואלאוויק, רב ביהכנ"ס "פר"י" בשכונת המלך.
* בנו הרב זאב וואלף גייסינסקי, רב ביהכנ"ס "פר"י" בשכונת המלך.
חתנו, הרב יוסף יצחק ליסון, נחלת הר חב"ד.
*בנו הרב יוסף יצחק גייסינסקי, [[שליח הרבי]] לגרייט נק, ניו יורק.
**נכדו הרב זאב גייסינסקי שליח הרבי לגרייט נק, ניו יורק.
**נכדו הרב מנחם מענדל גייסינסקי, שליח הרבי לס. קרוז קליפורניה.
**נכדו הרב שניאור זלמן בוימגרטן מנהל סי-טין, היברו-סקול, מחנות גן ישראל ואירגון משפחות צעירות-חב"ד בגרייט נק, ניו יורק.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גייסינסקי, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:משפחת גייסינסקי]]

דוד גייסינסקי

2023-09-11T07:03:36Z

גולדשמיד:

[[קובץ:דוד גייסינקי.jpg|ממוזער|הרב דוד גייסינסקי]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=דוד גייסינסקי|אחר=רב קהילת 'בית שמשון' ב[[קראון הייטס]]|ראו=שלום דוד גייסינסקי}}
הרב '''דוד גייסינסקי''' ([[ב' שבט]] [[תרע"ז]] - [[ח' אדר|ח' אדר שני]] [[תשנ"ז]]) היה [[חסיד]] של [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], וממוסרי הנפש ב[[רוסיה]].

== תולדות חיים ==
נולד בעיירה לובני שב[[אוקראינה]], ביום [[ב' שבט]] [[תרע"ז]], לאביו ר' זאב וולף ואמו מרת שרה (בת ר' [[ישראל דוב גולדשמיד]] המכונה "בערל דער חזן".)

ר' דוד, היה דור שביעי מצד אביו ל[[סבא משפולי]], המיוחס ל[[מהר"ל מפראג]] שהינו מצאצאי [[דוד המלך]] שהינו בשבט [[יהודה]].

בהיותו בן 16 עברה משפחתו להתגורר בקייב.

את החינוך ל[[מסירות נפש]] שספג בבית, המשיך לספוג גם בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב|תומכי תמימים המחתרתית בברדיטשוב]], שם למד במשך שנה והושפע רבות על ידי ר' [[חיים שאול ברוק]]. ר' דוד למד שם עד שנת תרצ"ה, אז נסגרה הישיבה ע"י השלטון הקומוניסטית שפשטו על הישיבה ואסרו כל התלמידים ומלמדים כו'בפרשייה מפורסמת.

מפני הסכנה חזר רבינו דוד לקייב ושם למד ופעל במסגרת ארגון 'תפארת בחורים'.

באור ל[[כ"א אדר]] [[תרצ"ט]], עלה הכורת של המשטרה החשאית על החסידים שפעלו לחיזוק היהודת בקייב, בין החסידים נעצר ר' דוד, ונכלא בבית סוהר בעיר קייב. בהיותו שם נחקר ועונה במשך שעות ארוכות בכדי שיגלה פרטים על חסידים אחרים, אבל ר' דוד נעל פיו בגבורה עצמית ולא גילה מאומה. לאחר עינויים וסבל רב נגזר דינו לשלוש שנות גלות בסיביר.

כעבור ימים ארוכים של נסיעה רבת-תלאות הגיע ר' דוד למחנה עבודה באיזור העיר צ’יליאבינסק שם היה בודד בין פושעים גויים חלקם פליליים וחלקם פוליטיים. ר’ דוד שובץ לעבודה מפרכת של נסירת עצים חסונים. מידי בוקר היה יוצא עם קבוצת אסירים נוספים, בליווי שומרים, מהמחנה אל היער המרוחק.בניסים גלויים שרד ר' דוד במשך שלש שנות מאסרו, ובדרכים לא דרכים פעל לשמירת תומ"צ במחנה.

לאחר פסח תש"ח הגיע ר' דוד לסמרקנד. שם התבררה שמשפחתו נהרגה בעמק הבכא באבי יאר יחד עם עשרות אלפי יהודי קייב.ר'דוד נשאר בודד מכל משפחתו.

ב[[י"ג אלול]] [[תש"ח]] נשא לאשה את חיה לובא בתו של ר' [[שמואל גיטלין]]{{הערה|הרב שמואל גיטלין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולאחרי חתונתו התגורר ב[[קרעמנצ'וג]]. בימי המלחמה משפחתו ברחה לסמרקנד.{{ש}}נשא לאשה את מרת עטל גיטלין.{{ש}}אמו של הרב שמואל גיטלין היא בתו של החסיד ר' יצחק יפה הנקרא בפי החסידים "ר' איצ'ה דיסנער" - על שם עיר מגוריו דיסנה ר' איצ"ה היה מחשובי החסידים וזכה להיות חסידם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].{{ש}}אחות אמו של הרב גיטלין היא מרת שטערנא בליניצקי רעייתו של הרב [[ישראל נח בליניצקי]].}}. החתונה התקיימה ב[[סמרקנד]] בהשתתפות [[חסידים]] רבים.

עם הזמן עבר עם משפחתו לטשקנט.

חמשת ילדי המשפחה קיבלו חינוך חסידי, ור' דוד השקיע הרבה מאמץ בכמה כיוונים בכדי שילדיו אכן יתחנכו בחינוך יהודי-חסידי שלא יפחת מהחינוך שמקבלים ילדים חסידיים בארצות הדמוקרטיות, והוא הצליח בכך.

מידי יום ביומו לימד ר' דוד את ילדיו, קרוא וכתוב בלשון הקודש ובאידיש, [[חומש]] ועוד נושאים ב[[יהדות]]. וכשבגרו מעט הזמין עבורם מלמדים - וביניהם קרובי משפחתם - שבאו ללמד תמורת סכום הגון.

עם הגיעו ארצה בחודש [[אלול]] [[תשל"א]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]], בסמוך לחמיו. ר' דוד היה חסיד ומקושר לרבי, ומיד בהגיעו - ב[[חג הסוכות]] [[תשל"ב]] - נסע אל [[הרבי]]. באותה תקופה היה חולה, וקיבל ברכה מהרבי לחיים טובים ואריכות ימים, והברכה אכן התגשמה, הוא הבריא וחי עוד עשרות שנים.

ב[[ח' אדר|ח' אדר שני]] [[תשנ"ז]] השיב את נשמתו לבוראה.

== משפחתו ==
* חתנו הרב יוסף צבי וואלאוויק, רב ביהכנ"ס "פר"י" בשכונת המלך.
* בנו הרב זאב וואלף גייסינסקי, רב ביהכנ"ס "פר"י" בשכונת המלך.
חתנו, הרב יוסף יצחק ליסון, נחלת הר חב"ד.
*בנו הרב יוסף יצחק גייסינסקי, [[שליח הרבי]] לגרייט נק, ניו יורק.
**נכדו הרב זאב גייסינסקי שליח הרבי לגרייט נק, ניו יורק.
**נכדו הרב מנחם מענדל גייסינסקי, שליח הרבי לס. קרוז קליפורניה.
**נכדו הרב שניאור זלמן בוימגרטן מנהל סי-טין, היברו-סקול, מחנות גן ישראל ואירגון משפחות צעירות-חב"ד בגרייט נק, ניו יורק.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גייסינסקי, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:משפחת גייסינסקי]]

משתמש:גולדשמיד/ישראל דב גולדשמיד

2023-09-11T07:03:10Z

גולדשמיד: יצירת דף עם התוכן "הרב '''ישראל דב גולדשמיד''', היה חסיד בעל צורה, אבי משפחת גולדשמיד החב״דית. ==תולדות חיים== נ..."

הרב '''ישראל דב גולדשמיד''', היה חסיד בעל צורה, אבי משפחת גולדשמיד החב״דית.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]], בהגיע לפרק האיש מקדש נשא את מרת פרומה.

ר׳ ישראל דב, נודע בקולו הנעים, והיה מכונה "בערל דער חזן".

==משפחתו==
* בנו הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]] רבה של העיירה וינוגרד באוקראינה.
* בנו הרב [[בנציון גולדשמיד]] - אביו של השוחט הרב [[יצחק גולדשמיד]].
* בתו מרת שרה, אשת החסיד ר׳ [[זאב וולף גייסינסקי]].
* נכדו החסיד בעל מסירות נפש ר׳ [[דוד גייסינסקי]].
* נכדו המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]].
* נכדתו מרת מלכה אשת ר׳ [[לוי פרסמן]].

משתמש:גולדשמיד/ירחמיאל גולדשמיד

2023-09-11T06:53:33Z

גולדשמיד: יצירת דף עם התוכן "הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''', היה חסיד חב״ד ורבה של וינוגרד. ==תולדות חיים== נולד לאביו הרב יש..."

הרב '''ירחמיאל גולדשמיד''', היה חסיד חב״ד ורבה של וינוגרד.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[ישראל דב גולדשמיד]] ולאמו מרת פרומה.

==משפחתו==
* אחיו הרב [[בנציון גולדשמיד]], סבו של המשפיע ר׳ [[נחום גולדשמיד]].
* בניו: ר׳ יחיאל מיכל, ר׳ יעקב, ר׳ יצחק, ר׳ דוד, ר׳ מאיר ור׳ בערל.
* בתו מרת חוה, אשת הרב [[שמואל דוד בלינוב]].

שמואל דוד בלינוב

2023-09-11T06:45:23Z

גולדשמיד:

[[קובץ:9350855 8522259.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלינוב]]
הרב '''שמואל דוד בלינוב''' ([[י"ח כסלו]] [[תר"ע]] - [[י"ד שבט]] [[תשס"ג]]), [[שוחט]] ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש ב[[פריז]] שב[[צרפת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']] ב[[י"ח כסלו]] [[תר"ע]] לאביו הרב [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]] ואמו מרת ביילא, כצאצא לרבי [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].

בהיותו בגיל 14, בשנת [[תרפ"ד]], נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] אצל הרב [[יהודה עבער]] ואצל הרב [[יחזקאל פייגין]], ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[יקטרינוסלב]].

עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]] רבה של וינוגרד. הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו ל[[מוסקבה]] למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו רעייתו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]].

כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת.

===כשוחט ובודק===
לאחר היציאה מ[[רוסיה]] נותרה המשפחה בחוסר כל, ובעידוד זוגתו נסע לאירלנד עם קבוצה של חסידי חב"ד והוכשר כ[[שוחט ובודק]], וקיבל רשות לשחוט מאת גדולי רבני החסידים באותה תקופה הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. עיסוקו במלאכת השחיטה זכה לברכת ה', והוא נודע כמומחה ב'העמדת' הסכין וכירא שמים וכשחזר והתיישב ב[[פריז]] כל חסידי חב"ד שהתגוררו במקום ביקשו לאכול דווקא משחיטתו והוא החל להתפרנס בכבוד.

במקביל לעבודת השחיטה, שימש גם כמלמד ב[[חיידר]] המקומי ועשה חיל בעבודת החינוך, כשהוא מקפיד להקדיש גם זמן לשיעורים קבועים ולתפילה באריכות.

===שנותיו האחרונות===
כאשר נכנס לרבי ל[[יחידות]] בשנת [[תשל"ב]], אמר לו הרבי "אנחנו הרי משפחה" (דרך סב סבו רבי מרדכי פוזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן). וכאשר ביקשו הוא וזוגתו לעבור להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לילדיהם, הורה הרבי שהדבר יתאפשר רק לאחר שיצא לפנסיה מעבודה השחיטה, ואכן בשנת [[תשנ"ח]] עברו ל[[קראון הייטס]] והתגוררו בשכונה עד לפטירתם.

ר' שמואל דוד נפטר ב[[י"ד שבט]] [[תשס"ג]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. רעייתו חווה נפטרה שנתיים אחריו בז' כסלו תשס"ה.

==יחוסו==
*הרב [[מרדכי פוזנר]], אח אדמו"ר הזקן
:*בנו ר' [[משה דוב בער פוזנר]]
::*בנו ר' [[ברוך צדוק פוזנר]]
:::*בתו מרת חנה בלינוב.
:::::*בנה הרב לאביו הרב [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]]
::::::*בנו הרב שמואל דוד בלינוב{{הערה|1=אחותו מרת חיה גיטה גולדשמיד}}

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מרדכי בלינוב]] - סגן אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]
*בנו, הרב [[יצחק בלינוב]] - מרבני חב"ד ב[[מילאנו]], איטליה
*בתו מרת חנה, אשת הרב צבי הירש מרוזוב - [[קראון הייטס]]
*בתו מרת ביילא, אשת הרב צבי ברונשטיין - [[קראון הייטס]]
*בתו, מרת פרומא בלינוב

==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marasow-Katz%20-%20Adar%20Beis%2027%2C%205765.pdf תשורה מנישואי נכדו ר' יחיאל מיכל מרוזוב]''', י"ט שבט תשס"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלינוב, שמואל דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]