חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2020-06-03T05:41:35Z

גולד: /* מוסדות הפועלים מטעם בית הדין */עדכון הקיים.

[[תמונה:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|left|thumb|150px|חותמת בית הדין]]
'''[[בית דין]] רבני חב"ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת לתת מענה בסוגיות הלכתיות המתעוררות בציבור החב"די. מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].

==היסטוריה==
הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת [[תשל"ו]], בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו".
==חברי בית הדין==
עם הקמת בית הדין, אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מ[[תל אביב]],[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]], [[זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשמ"א]], כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ"א]] נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.

בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] ובשנת [[תש"פ]] צורף הרב [[ישראל יוסף הנדל]] לחברי הבית דין.

===חברי בית הדין כיום===
הרכב בית הדין הנוכחי הוא:
* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]].
* הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].
* הרב [[יוסף העכט]], רבה של [[אילת]].
*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קרית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
*הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] (צורף בשנת [[תש"פ]]){{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב"ד], כסלו תש"פ {{COL}}}}.
דיינים נוספים בבית הדין:
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].
*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]].

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].

===יו"ר בית הדין===
בשנת [[תשל"ח]] נפטר הרב זווין ששימש כיו"ר הראשון של בית הדין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל מספר חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|"כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
{{ש}}חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.

==תפקיד בית הדין==
[[קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|left|thumb|150px|צילום [[כתב יד קודש]] משנת [[תנש"א]] בו כותב הרבי: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"]]
במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בית הדין:

א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.

ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

במכתב זה הורה הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק, וייתכן שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו].}}.

===סמכות בית הדין===
הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד{{הערה|שם=לו}},
וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א{{דרוש מקור|איפה נמצאת}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א]}}.

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ביניהם: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7.jpg לצילום המענה]}}. "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"{{הערה|אדר תשמ"ו{{דרוש מקור}}}}. "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור ע"י רבני חב"ד.. ובודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|ג' שבט תשמ"ג{{דרוש מקור}}}}.

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחריפות ואמר למזכיריו: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד])}}. ועוד כהנה רבות.

במכתב ששלח למזכיר בית הדין, ציטט הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]] מיחידות עם הרבי, בה שמע כי הרב ירוסלבסקי הינו "הסמכות העליונה בענייני חב"ד בכל ארצנו הקדושה"{{הערה|[https://col.org.il/news/55272 לכתבה המלאה] {{col}}}}.

==פעילות בית הדין==

====אגף ההשלתמויות====
[[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].

====כינוסי רבנים====
בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}.

===מוסדות הפועלים מטעם בית הדין===

[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].

בשנת [[תשע"ח]] הקים בית דין רבני חב"ד מערכת בשם 'מוקד הלכה', עם מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית. זמן מה אחר כך פתחו הם אפליקציה למוקד.

==קישורים חיצונים==
* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]

תיקון ליל שבועות

2020-05-27T09:13:08Z

גולד: /* מקור וטעמי המנהג */הוספת תוכן

'''תיקון ליל שבועות''' הוא סדר לימוד שתיקנו המקובלים עבור ליל חג השבועות בו נהוג להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה, כהכנה לקבלת התורה למחרת בבוקר. עיקר הדגש באמירת התיקון הוא על אמירת אותיות התורה ולא על הבנה והשגה, והוא כולל פתיחה וסיום מפרשיות התורה וספרי הנביאים והכתובים, משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכת, קטעים מספר הזוהר, ספר יצירה והאדרא רבא, ורשימת תרי"ג המצוות.

==מקור וטעמי המנהג==
נוסח תיקון ליל שבועות חובר בידי [[השל"ה]] על יסוד המקובל מ[[האריז"ל]], וכהמשך למובא ב[[ספר הזוהר]] ש[[רשב"י]] וחבורתו עסקו בלימוד התורה כל הלילה של חג השבועות, כהכנה למתן תורה.

נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא עקצו אותם, וכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם.

הרבי מסביר בפנימיות העניינים )וגם בפשט זהו ההסבר היחידי למעשה( שישנו בכדי לקבל השגות גבוהות יותר מאשר יכולים לקבל כשהנשמה בתוך הגוף.

אמירת התיקון אינה התיקון על הפגם שישנו אלא בתיקון על הפגם הוא עצם זה שנשארים ערים בלילה ולומדים.

ה[[אריז"ל]] אומר שמי שלא יישן בלילה זה אפילו רגע אחד ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק". ב[[זוהר]] מסופר על [[רשב"י]] שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם [[הקב"ה]] והתורה.

מ[[אדמו"ר האמצעי]] מקובל שהוא הבטיח שמי שיהיה ניעור בליל שבועות כל הלילה, יזכה לכתר תורה.

הרבי מסביר{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת עמוד 113. התוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 133.}} מדוע התיקון הוא בדרך אמירה ולא בצורת לימוד: החידוש ב[[מתן תורה]] אינו בענין הבנת התורה והשגתה, דברים שהיו קיימים גם לפני מתן-תורה, אלא בעצם מעמד התגלות המלך. לכן אין הדגשה על הבנה והשגה בתורה, אלא על עצם אמירת האותיות הקדושות של ה[[תורה]].

בנוגע לשם ה'תיקון' נאמרו מספר טעמים:
#מלשון תכשיט - כמו שמסופר בזוהר שרשב"י וחבורתו עיטרו את ה'כלה' (התורה) ב'תיקונים' לקראת כניסתה לחופה.
#מלשון הכנה - כהקדמה לקבלת התורה למחרת בבוקר.
#מלשון תיקון - היות שבני ישראל נרדמו בלילה שלפני מתן תורה והקב"ה היה צריך להעיר אותם{{הערה|כמו שמסופר במדרש רבה שיר השירים א, ב.}}, וצריך לתקן את מעשיהם.

==תוכן הלימוד==
סדר הלימוד שתיקן השל"ה כולל את החלקים הבאים:
*[[תנ"ך]]: שלושה פסוקים ראשונים ואחרונים בכל פרשה (במקומות שיש [[פרשה פתוחה]] או [[פרשה סתומה|סתומה]] באורך של כחמישה פסוקים, קוראים אותה בשלימותה, על מנת שלא להפסיק באמצע עניין). במידה ויש קשר מיוחד לחג השבועות, קוראים את כל העניין ([[בריאת העולם]] בפרשת בראשית, [[יציאת מצרים]] בפרשת בא, [[עשרת הדיברות]] בפרשת יתרו, קורבנות החג, מגילת רות, מרכבת יחזקאל, ועוד).
*[[משנה]]: משנה ראשונה ואחרונה מכל [[מסכת]]{{הערה|סדר המסכתות בתיקון שונה מהסדר המקובל.}}.
*[[ספר יצירה]]: משנה ראשונה ואחרונה. יש לסיים את הקטע מספר יצירה בנוסח "... נאמנת. ג' רעות ללשון: דיבור רע, והמלשין, והמדבר אחד בפה ואחד בלב. ג' טובות ללשון: שתיקה ושמירת הלשון ודיבור אמת".
*[[ספר הזוהר]]: קטע מ[[פרשת אמור]] המדבר על התכוננות הכלה (התורה) לחופתה (למתן תורה). בנוסח הזוהר בהמשך לדברי רשב"י "אנן בחביבותא תליא מילתא" צריך לגרוס: "דכתיב ואהבת את ה' אלוקיך, וכתיב מאהבת ה' אתכם, וכתיב אהבתי אתכם אמר ה'".
*[[תרי"ג מצוות]]: סדר תרי"ג מצוות לפי [[ספר החינוך]] (בכל פרשה ופרשה קודם מונים את מצוות עשה ולאחר מכן את מצוות לא תעשה שבה).
*[[אדרא רבא]]: קטע מתחילת האדרא רבא, העוסק בהכנה לגילוי הסודות על ידי [[רבי שמעון]] וחבריו.

==דינים ומנהגים==
את אמירת התיקון ניתן להתחיל כבר בתחילת הלילה, ולהמשיך לאחר הסעודה, וכן נהג [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|ספר השיחות תש"ט, עמוד 328.}}.

בחב"ד נהוג שלא לומר את ה'יהי רצון', לא לומר את הקדישים, ולא לכוון את הכוונות שנדפסו בתיקון{{הערה|המלך במסיבו חלק א' עמוד ריח.}}.

יש להקפיד לומר את כל התיקון בלילה, ולא רק לקרוא בעיניים בלבד{{הערה|על יסוד המובא בהלכה, שקיום מצוות התורה כשלא מוציאים בפה בדיבור היא דוקא בלימוד בעיון, וקיום מצוות תלמוד תורה כשקוראים בלי להבין, זה דוקוא כשמוציאים בפה (הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן סוף פרק ב'.}}, ומי שלא סיים - ישלים ביום{{הערה|הוראתאדמו"ר הריי"צ, נדפסה בקובץ ליובאוויטש גליון 3 עמוד 35.}}.

גם מי שסיים, צריך להמשיך ולעסוק בלימוד, ועיקר הלימוד בלילה זה הוא בתורה שבעל פה.

באשמורת הבוקר נוהגים לטבול ארבע טבילות במקווה טהרה, ולאחר מכן לא מתפללים שחרית אלא הולכים לישון ורק לאחר השינה ניגשים להתפלל.

מי שעוסק בלימוד ועלה עמוד השחר - לא צריך לברך ברכות השחר, אלא אם כן נרדם.

בליובאוויטש היו מספר לילות בשנה שלא היו אומרים קריאת שמע שעל המיטה ואחד מהם היה בחג השבועות{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 119.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3687442#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content 4 דברים שלא ידעת על תיקון ליל שבועות]''' {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועות]]

מגדל העמק

2020-05-25T09:26:23Z

גולד: /* מוסדות חב"ד בעיר */

מגדל העמק

2020-05-25T09:13:33Z

גולד:

{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|250px|]]
|כתובית=בניין [[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד בעיר
|עיר=מגדל העמק
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=רחוב חב"ד, סמטת ליובאוויטש
|מייסדי הקהילה=הרב יצחק גולדברג, ראש הישיבה.
הרב ישראל יוסף הכהן הנדל רב הקהילה, משגיח ראשי בישיבה וחבר בית דין רבני חב"ד.

הרב יוסף יצחק גורביץ' משפיע ראשי בישיבה.
|רב הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
|שליח מרכזי=הרב אליעזר פרסיה
|מספר בתי חב"ד=3
|מספר משפחות בקהילה=200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים|אישים בקהילת חב"ד מגדל העמק]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|מוסדות בקהילת חב"ד מגדל העמק]]
}}

'''מגדל העמק''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]]. הוקמה בשנת ה'[[תשי"ג]], ונקראה 'מגדל העמק' על שם שמתנשאת כמגדל המשקיף על [[עמק יזרעאל]].

[[הרבי]] הסביר{{הערה|במכתבים לכנסי [[השלוחים לארץ הקודש]]. נלקטו בספר "השליחות לארץ הקודש".}}, כי שם העיר קשור עם הפסוקים{{הערה|[[שיר השירים]] ד, ד. ב, א.}} "כמגדל דויד צוארך", ו"שושנת העמקים".

== חב"ד בעיר ==
עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת ה'[[קבוצה]]' ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב"ד במגדל העמק.

הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך, ר' שמואל בן סימון ור' עזרא ערד.

לקהילה [[בית כנסת]] מרכזי אשר חזיתו בצורת [[770]], על-שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שהוקם בברכתו של [[הרבי]].

לאחר שייסד הרבי את [[צבאות ה']], החל ר' אליעזר פרסיה שהיה [[מלמד]] בתלמוד תורה לעשות פעילות [[צבאות ה']] לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה, שעורכים פעילויות בלילות שבת, מוציאים לאור עלון שבועי וכן פועל בישיבה סניף של ה[[פנסאים]].

בקיץ מתקיימת קייטנה לילדים על ידי המוסדות, משנת [[תשס"ז]] (עד [[תש"ע]]) החל לפעול בעיר קעמפ [[גן ישראל צבא הגאולה]] (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). כן פועלת קייטנה לבנות שהוקמה על ידי הרבנית הנדל, ומאוחר יותר עברה לניהול המוסדות.

בשנת ה'[[תשע"ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] - [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].
כרב [[בית הכנסת]] מכהן הרב [[שניאור זלמן קניג]].

בשנת [[תשע"ו]] נפתחו שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד בעיר: בקרית מגדל אור וברחוב מירון.
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש ל[[רבי]] אלבום פרסום משיח במגדל העמק]]

==תפקידים בולטים בקהילה==
[[קובץ:מגדל העמק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה עם [[חנוכיה ציבורית]] בכניסה למגדל העמק]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[מרא דאתרא|רב הקהילה]] ו[[משגיח]] בישיבה.
*הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - מ[[שלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי]] לעיר ומשפיע [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר ו[[משפיע]] הקהילה.
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - ר"מ ומשפיע בקהילה ובישיבה.
*הרב [[משה זלמנוב]] - מהשלוחים לעיר ומרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]'.
*הרב [[בנציון גרוסמן]] - משפיע בקהילה.
*ר' ברוך אביסרור - מנכ"ל המוסדות ונציג חב"ד בעירייה.
*הרב [[משה דוד אייזנברגר]] -מנהל התלמוד תורה.
*הרב עזרא ערד - ממקימי בית הכנסת, הגבאי, בעל קורא ו[[שליח ציבור|חזן]] בחודש החגים.
*הרב אליעזר פרסיה - השליח הראשי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין ה[[תלמוד תורה]] חב"ד בעיר]]
*ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בית הכנסת חב"ד המרכזי, על שם הרבנית חיה מושקא.
*[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], בהנהלת הרב [[משה דוד אייזנברגר]].
*[[כולל אברכים]] ביסוד וראשות הרב [[מנחם מענדל אייזנברגר]].
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)|בית ספר בית חיה מושקא לבנות]], בהנהלת הרבנית נחמה גורביץ.
*[[מקווה חב"ד]].
*[[בית חב"ד]] המרכזי, בהנהלת ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה.
*בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט.
*בית חב"ד בשכונת 'רסקו', בהנהלת השליח הרב דובי גינזבורג.
*בית כנסת חב"ד ברחוב הגפן.
*בית כנסת חב"ד ברחוב מירון.
*בית ח"ם - בית התבשיל, בהנהלת הר' אליהו אליאס.
*בית כנסת ליוצאי [[רוסיה]] (פועל בבית ח"ם), בהנהלת הר' אלחנן שוחט.
*מרכז שיקום גראבסקי - מרכז שיקומי הפועל תחת "[[כולל חב"ד]]".

==סניף צבאות ה' בעיר==
[[קובץ:אחד מכנסי צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|300px|כנס צבאות השם במגדל העמק]]
תנועת הנוער [[צבאות השם]] במגדל העמק פועלת כסניף [[צבאות השם (ישראל)|לתנועה הארצית]], מאז [[תשנ"ח]] (1998) ועד היום{{הערה|1 [http://chabad.info/child/%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק]}}. הסניף במגדל העמק פועל עם כחמש מאות ילדים וילדות, את הסניף יסד הרב [[משה זלמנוב]], משלוחי [[הרבי]] למגדל העמק לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] והופעל על ידי בנו הרב ישראל יצחק בעזרת כמה מבני קהילת חב"ד בעיר. במשך השנים המשיכו בניו לנהל את הסניף יחד עם בני הקהילה. בשנת [[תשע"ו]] הצטרף הרב אלעזר ולדמן והרב לוי חרותי להנהלת הסניף{{הערה|1[https://tzhm770.blogspot.co.il/2017/09/blog-post_65.html העיתון הרשמי של ילדי חב"ד סוקר את סניף מגדל העמק]}} והוקמה ועדת רבנים{{הבהרה|מיהם הרבנים? }} שתבקר את תכני הארגון.

===מפעילות הסניף===
פעמיים בשבוע פועל, במספר מוקדים ברחבי העיר, מועדון הנוער [[צבאות השם]] בשעות אחה"צ, וכולל: לימוד חברותות\שיעור מתוך ספר מותאם לגילאי הילדים (יוצא לאור על ידי התנועה הארצית) ומילוי דפי עבודה, פעילות חברתית ואטרקטיבית\מלאכה מושקעת וחסידית. בסניף הבנים נפגשים כשישים ילדים ובסניף הבנות כארבעים ילדות ממגדל העמק והסביבה, זאת מלבד שיעור שבועי בעניני גאולה ומשיח שמתקיים על ידי הסניף בבנין [[ת"ת חב"ד מגדל העמק|הת"ת]] שבעיר, והתוועדויות בתאריכים מיוחדים בהשתתפות משפיעים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E/ חיילי צבאות השם במגדל העמק בהתוועדות מושקעת]}}. כל חייל מקבל כרטיס חבר מועדון צבאות השם, אותו יש להציג בפעילויות. החברים זכאים בהטבות: התוועדות מידי זמן עם משפיע אורח, הנחות באירועי הסניף, מבצעים ייחודיים ועוד. מדי זמן יוצא 'דף קשר' שמקשר בין הורי החיילים להנהלת הסניף ומכיל: שאלות ותשובות מהחומר הנלמד, דיווח מהפעילות ומספר תמונות.

מידי חודש עורך הסניף כנסי '[[ראלי]]' בהשתתפות מאות ילדים וילדות מכל האיזור{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%97%D7%92%D7%92%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי]}}, בכנסים: אמירת 12 הפסוקים ו'יחי', וידאו של [[הרבי]], חלוקת תעודות ופרסים לילדים שהצטיינו במבצעים ובמועדון, תוכנית מולטימדית וקומדית, הקרנת סרט או הצגה חינוכית והחלטה טובה (אותה מקבלים כשי).

===גן ישראל מגדל העמק===
{{ערך מורחב|ערך=[[גן ישראל מגדל העמק]]}}

===עלון 'הקרב האחרון'===
[[קובץ:עלון.png|שמאל|ממוזער|150px|הפורמט העכשווי של העלון]]
עלון '''הקרב האחרון''' הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף במאות עותקים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ מאות עותקים לעיתון צבאות השם מגדל העמק]}}, בכל איזור הצפון. עד שנת ה'תשע"ח יצאו לאור כ-70 עלונים.

מדורים בעלון: דבר הרמטכ"ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - [[משל]] ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות.

==לקריאה נוספת==
*'''"מגדל העמק"''' - חוברת המלקטת מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] [[הרבי]] אודות העיר [[מגדל העמק]]. יצא לאור ב[[כ' מנחם אב]] [[תשס"א]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf התפתחות מוסדות חב"ד במגדל העמק]''' {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, [[תשרי]] תשע"ב

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1701 ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי]''' - מר שאול עמור, ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]] {{וידאו}}
* [http://tzhm770.blogspot.co.il האתר של צבאות ה' במגדל העמק]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]

מגדל העמק

2020-05-25T09:12:43Z

גולד:

{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|250px|]]
|כתובית=בניין [[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד בעיר
|עיר=מגדל העמק
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=רחוב חב"ד, סמטת ליובאוויטש
|מייסדי הקהילה=הרב יצחק גולדברג, ראש הישיבה.
הרב ישראל יוסף הכהן הנדל רב הקהילה, משגיח ראשי בישיבה וחבר בית דין רבני חב"ד.
הרב יוסף יצחק גורביץ' משפיע ראשי בישיבה.
|רב הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
|שליח מרכזי=הרב אליעזר פרסיה
|מספר בתי חב"ד=3
|מספר משפחות בקהילה=200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים|אישים בקהילת חב"ד מגדל העמק]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|מוסדות בקהילת חב"ד מגדל העמק]]
}}

'''מגדל העמק''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]]. הוקמה בשנת ה'[[תשי"ג]], ונקראה 'מגדל העמק' על שם שמתנשאת כמגדל המשקיף על [[עמק יזרעאל]].

[[הרבי]] הסביר{{הערה|במכתבים לכנסי [[השלוחים לארץ הקודש]]. נלקטו בספר "השליחות לארץ הקודש".}}, כי שם העיר קשור עם הפסוקים{{הערה|[[שיר השירים]] ד, ד. ב, א.}} "כמגדל דויד צוארך", ו"שושנת העמקים".

== חב"ד בעיר ==
עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת ה'[[קבוצה]]' ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב"ד במגדל העמק.

הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך, ר' שמואל בן סימון ור' עזרא ערד.

לקהילה [[בית כנסת]] מרכזי אשר חזיתו בצורת [[770]], על-שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שהוקם בברכתו של [[הרבי]].

לאחר שייסד הרבי את [[צבאות ה']], החל ר' אליעזר פרסיה שהיה [[מלמד]] בתלמוד תורה לעשות פעילות [[צבאות ה']] לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה, שעורכים פעילויות בלילות שבת, מוציאים לאור עלון שבועי וכן פועל בישיבה סניף של ה[[פנסאים]].

בקיץ מתקיימת קייטנה לילדים על ידי המוסדות, משנת [[תשס"ז]] (עד [[תש"ע]]) החל לפעול בעיר קעמפ [[גן ישראל צבא הגאולה]] (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). כן פועלת קייטנה לבנות שהוקמה על ידי הרבנית הנדל, ומאוחר יותר עברה לניהול המוסדות.

בשנת ה'[[תשע"ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] - [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].
כרב [[בית הכנסת]] מכהן הרב [[שניאור זלמן קניג]].

בשנת [[תשע"ו]] נפתחו שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד בעיר: בקרית מגדל אור וברחוב מירון.
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש ל[[רבי]] אלבום פרסום משיח במגדל העמק]]

==תפקידים בולטים בקהילה==
[[קובץ:מגדל העמק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה עם [[חנוכיה ציבורית]] בכניסה למגדל העמק]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[מרא דאתרא|רב הקהילה]] ו[[משגיח]] בישיבה.
*הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - מ[[שלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי]] לעיר ומשפיע [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר ו[[משפיע]] הקהילה.
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - ר"מ ומשפיע בקהילה ובישיבה.
*הרב [[משה זלמנוב]] - מהשלוחים לעיר ומרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]'.
*הרב [[בנציון גרוסמן]] - משפיע בקהילה.
*ר' ברוך אביסרור - מנכ"ל המוסדות ונציג חב"ד בעירייה.
*הרב [[משה דוד אייזנברגר]] -מנהל התלמוד תורה.
*הרב עזרא ערד - ממקימי בית הכנסת, הגבאי, בעל קורא ו[[שליח ציבור|חזן]] בחודש החגים.
*הרב אליעזר פרסיה - השליח הראשי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין ה[[תלמוד תורה]] חב"ד בעיר]]
*ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בית הכנסת חב"ד המרכזי, על שם הרבנית חיה מושקא.
*[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], בהנהלת הרב [[משה דוד אייזנברגר]].
*[[כולל אברכים]] ביסוד וראשות הרב [[מנחם מענדל אייזנברגר]].
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)|בית ספר בית חיה מושקא לבנות]], בהנהלת הרבנית נחמה גורביץ.
*[[מקווה חב"ד]].
*[[בית חב"ד]] המרכזי, בהנהלת ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה.
*בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט.
*בית חב"ד בשכונת 'רסקו', בהנהלת השליח הרב דובי גינזבורג.
*בית כנסת חב"ד ברחוב הגפן.
*בית כנסת חב"ד ברחוב מירון.
*בית ח"ם - בית התבשיל, בהנהלת הר' אליהו אליאס.
*בית כנסת ליוצאי [[רוסיה]] (פועל בבית ח"ם), בהנהלת הר' אלחנן שוחט.
*מרכז שיקום גראבסקי - מרכז שיקומי הפועל תחת "[[כולל חב"ד]]".

==סניף צבאות ה' בעיר==
[[קובץ:אחד מכנסי צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|300px|כנס צבאות השם במגדל העמק]]
תנועת הנוער [[צבאות השם]] במגדל העמק פועלת כסניף [[צבאות השם (ישראל)|לתנועה הארצית]], מאז [[תשנ"ח]] (1998) ועד היום{{הערה|1 [http://chabad.info/child/%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק]}}. הסניף במגדל העמק פועל עם כחמש מאות ילדים וילדות, את הסניף יסד הרב [[משה זלמנוב]], משלוחי [[הרבי]] למגדל העמק לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] והופעל על ידי בנו הרב ישראל יצחק בעזרת כמה מבני קהילת חב"ד בעיר. במשך השנים המשיכו בניו לנהל את הסניף יחד עם בני הקהילה. בשנת [[תשע"ו]] הצטרף הרב אלעזר ולדמן והרב לוי חרותי להנהלת הסניף{{הערה|1[https://tzhm770.blogspot.co.il/2017/09/blog-post_65.html העיתון הרשמי של ילדי חב"ד סוקר את סניף מגדל העמק]}} והוקמה ועדת רבנים{{הבהרה|מיהם הרבנים? }} שתבקר את תכני הארגון.

===מפעילות הסניף===
פעמיים בשבוע פועל, במספר מוקדים ברחבי העיר, מועדון הנוער [[צבאות השם]] בשעות אחה"צ, וכולל: לימוד חברותות\שיעור מתוך ספר מותאם לגילאי הילדים (יוצא לאור על ידי התנועה הארצית) ומילוי דפי עבודה, פעילות חברתית ואטרקטיבית\מלאכה מושקעת וחסידית. בסניף הבנים נפגשים כשישים ילדים ובסניף הבנות כארבעים ילדות ממגדל העמק והסביבה, זאת מלבד שיעור שבועי בעניני גאולה ומשיח שמתקיים על ידי הסניף בבנין [[ת"ת חב"ד מגדל העמק|הת"ת]] שבעיר, והתוועדויות בתאריכים מיוחדים בהשתתפות משפיעים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E/ חיילי צבאות השם במגדל העמק בהתוועדות מושקעת]}}. כל חייל מקבל כרטיס חבר מועדון צבאות השם, אותו יש להציג בפעילויות. החברים זכאים בהטבות: התוועדות מידי זמן עם משפיע אורח, הנחות באירועי הסניף, מבצעים ייחודיים ועוד. מדי זמן יוצא 'דף קשר' שמקשר בין הורי החיילים להנהלת הסניף ומכיל: שאלות ותשובות מהחומר הנלמד, דיווח מהפעילות ומספר תמונות.

מידי חודש עורך הסניף כנסי '[[ראלי]]' בהשתתפות מאות ילדים וילדות מכל האיזור{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%97%D7%92%D7%92%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי]}}, בכנסים: אמירת 12 הפסוקים ו'יחי', וידאו של [[הרבי]], חלוקת תעודות ופרסים לילדים שהצטיינו במבצעים ובמועדון, תוכנית מולטימדית וקומדית, הקרנת סרט או הצגה חינוכית והחלטה טובה (אותה מקבלים כשי).

===גן ישראל מגדל העמק===
{{ערך מורחב|ערך=[[גן ישראל מגדל העמק]]}}

===עלון 'הקרב האחרון'===
[[קובץ:עלון.png|שמאל|ממוזער|150px|הפורמט העכשווי של העלון]]
עלון '''הקרב האחרון''' הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף במאות עותקים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ מאות עותקים לעיתון צבאות השם מגדל העמק]}}, בכל איזור הצפון. עד שנת ה'תשע"ח יצאו לאור כ-70 עלונים.

מדורים בעלון: דבר הרמטכ"ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - [[משל]] ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות.

==לקריאה נוספת==
*'''"מגדל העמק"''' - חוברת המלקטת מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] [[הרבי]] אודות העיר [[מגדל העמק]]. יצא לאור ב[[כ' מנחם אב]] [[תשס"א]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf התפתחות מוסדות חב"ד במגדל העמק]''' {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, [[תשרי]] תשע"ב

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1701 ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי]''' - מר שאול עמור, ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]] {{וידאו}}
* [http://tzhm770.blogspot.co.il האתר של צבאות ה' במגדל העמק]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]

מגדל העמק

2020-05-25T09:12:10Z

גולד:

{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|250px|]]
|כתובית=בניין [[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד בעיר
|עיר=מגדל העמק
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=רחוב חב"ד, סמטת ליובאוויטש
|מייסדי הקהילה=הרב יצחק גולדברג, ראש הישיבה.
הרב ישראל יוסף הכהן הנדל רב הקהילה, משגיח ראשי בישיבה וחבר בית דין רבני חב"ד.
הרב יוסף יצחק גורביץ' משפיע ראשי בישיבה.
|רב הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
|שליח מרכזי=הרב אליעזר פרסיה
|מספר בתי חב"ד=3
|מספר משפחות בקהילה=200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים|אישים בקהילת חב"ד מגדל העמק]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|מוסדות בקהילת חב"ד מגדל העמק]]
}}

'''מגדל העמק''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]]. הוקמה בשנת ה'[[תשי"ג]], ונקראה 'מגדל העמק' על שם שמתנשאת כמגדל המשקיף על [[עמק יזרעאל]].

[[הרבי]] הסביר{{הערה|במכתבים לכנסי [[השלוחים לארץ הקודש]]. נלקטו בספר "השליחות לארץ הקודש".}}, כי שם העיר קשור עם הפסוקים{{הערה|[[שיר השירים]] ד, ד. ב, א.}} "כמגדל דויד צוארך", ו"שושנת העמקים".

== חב"ד בעיר ==
עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת ה'[[קבוצה]]' ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב"ד במגדל העמק.

הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך, ר' שמואל בן סימון ור' עזרא ערד.

לקהילה [[בית כנסת]] מרכזי אשר חזיתו בצורת [[770]], על-שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שהוקם בברכתו של [[הרבי]].

לאחר שייסד הרבי את [[צבאות ה']], החל ר' אליעזר פרסיה שהיה [[מלמד]] בתלמוד תורה לעשות פעילות [[צבאות ה']] לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה, שעורכים פעילויות בלילות שבת, מוציאים לאור עלון שבועי וכן פועל בישיבה סניף של ה[[פנסאים]].

בקיץ מתקיימת קייטנה לילדים על ידי המוסדות, משנת [[תשס"ז]] (עד [[תש"ע]]) החל לפעול בעיר קעמפ [[גן ישראל צבא הגאולה]] (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). כן פועלת קייטנה לבנות שהוקמה על ידי הרבנית הנדל, ומאוחר יותר עברה לניהול המוסדות.

בשנת ה'[[תשע"ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] - [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].
כרב [[בית הכנסת]] מכהן הרב [[שניאור זלמן קניג]].

בשנת [[תשע"ו]] נפתחו שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד בעיר: בקרית מגדל אור וברחוב מירון.
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש ל[[רבי]] אלבום פרסום משיח במגדל העמק]]

==תפקידים בולטים בקהילה==
[[קובץ:מגדל העמק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה עם [[חנוכיה ציבורית]] בכניסה למגדל העמק]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[מרא דאתרא|רב הקהילה]] ו[[משגיח]] בישיבה.
*הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - מ[[שלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי]] לעיר ומשפיע [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר ו[[משפיע]] הקהילה.
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - ר"מ ומשפיע בקהילה ובישיבה.
*הרב [[משה זלמנוב]] - מהשלוחים לעיר ומרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]'.
*הרב [[בנציון גרוסמן]] - משפיע בקהילה.
*ר' ברוך אביסרור - מנכ"ל המוסדות ונציג חב"ד בעירייה.
*הרב [[משה דוד אייזנברגר]] -מנהל התלמוד תורה.
*הרב עזרא ערד - ממקימי בית הכנסת, הגבאי, בעל קורא ו[[שליח ציבור|חזן]] בחודש החגים.
*הרב אליעזר פרסיה - השליח הראשי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין ה[[תלמוד תורה]] חב"ד בעיר]]
*ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בית הכנסת חב"ד המרכזי, על שם הרבנית חיה מושקא.
*[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], בהנהלת הרב [[משה דוד אייזנברגר]].
*[[כולל אברכים]] ביסוד וראשות הרב [[מנחם מענדל אייזנברגר]].
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)|בית ספר בית חיה מושקא לבנות]], בהנהלת הרבנית נחמה גורביץ.
*[[מקווה חב"ד]].
*[[בית חב"ד]] המרכזי, בהנהלת ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה.
*בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט.
*בית חב"ד בשכונת 'רסקו', בהנהלת השליח הרב דובי גינזבורג.
*בית כנסת חב"ד ברחוב הגפן.
*בית כנסת חב"ד ברחוב מירון.
*בית ח"ם - בית התבשיל, בהנהלת הר' אליהו אליאס.
*בית כנסת ליוצאי [[רוסיה]] (פועל בבית ח"ם), בהנהלת הר' אלחנן שוחט.
*מרכז שיקום גראבסקי - מרכז שיקומי הפועל תחת "[[כולל חב"ד]]".

==סניף צבאות ה' בעיר==
[[קובץ:אחד מכנסי צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|300px|כנס צבאות השם במגדל העמק]]
תנועת הנוער [[צבאות השם]] במגדל העמק פועלת כסניף [[צבאות השם (ישראל)|לתנועה הארצית]], מאז [[תשנ"ח]] (1998) ועד היום{{הערה|1 [http://chabad.info/child/%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק]}}. הסניף במגדל העמק פועל עם כחמש מאות ילדים וילדות, את הסניף יסד הרב [[משה זלמנוב]], משלוחי [[הרבי]] למגדל העמק לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] והופעל על ידי בנו הרב ישראל יצחק בעזרת כמה מבני קהילת חב"ד בעיר. במשך השנים המשיכו בניו לנהל את הסניף יחד עם בני הקהילה. בשנת [[תשע"ו]] הצטרף הרב אלעזר ולדמן והרב לוי חרותי להנהלת הסניף{{הערה|1[https://tzhm770.blogspot.co.il/2017/09/blog-post_65.html העיתון הרשמי של ילדי חב"ד סוקר את סניף מגדל העמק]}} והוקמה ועדת רבנים{{הבהרה|מיהם הרבנים? }} שתבקר את תכני הארגון.

===מפעילות הסניף===
פעמיים בשבוע פועל, במספר מוקדים ברחבי העיר, מועדון הנוער [[צבאות השם]] בשעות אחה"צ, וכולל: לימוד חברותות\שיעור מתוך ספר מותאם לגילאי הילדים (יוצא לאור על ידי התנועה הארצית) ומילוי דפי עבודה, פעילות חברתית ואטרקטיבית\מלאכה מושקעת וחסידית. בסניף הבנים נפגשים כשישים ילדים ובסניף הבנות כארבעים ילדות ממגדל העמק והסביבה, זאת מלבד שיעור שבועי בעניני גאולה ומשיח שמתקיים על ידי הסניף בבנין [[ת"ת חב"ד מגדל העמק|הת"ת]] שבעיר, והתוועדויות בתאריכים מיוחדים בהשתתפות משפיעים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E/ חיילי צבאות השם במגדל העמק בהתוועדות מושקעת]}}. כל חייל מקבל כרטיס חבר מועדון צבאות השם, אותו יש להציג בפעילויות. החברים זכאים בהטבות: התוועדות מידי זמן עם משפיע אורח, הנחות באירועי הסניף, מבצעים ייחודיים ועוד. מדי זמן יוצא 'דף קשר' שמקשר בין הורי החיילים להנהלת הסניף ומכיל: שאלות ותשובות מהחומר הנלמד, דיווח מהפעילות ומספר תמונות.

מידי חודש עורך הסניף כנסי '[[ראלי]]' בהשתתפות מאות ילדים וילדות מכל האיזור{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%97%D7%92%D7%92%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי]}}, בכנסים: אמירת 12 הפסוקים ו'יחי', וידאו של [[הרבי]], חלוקת תעודות ופרסים לילדים שהצטיינו במבצעים ובמועדון, תוכנית מולטימדית וקומדית, הקרנת סרט או הצגה חינוכית והחלטה טובה (אותה מקבלים כשי).

===גן ישראל מגדל העמק===
{{ערך מורחב|ערך=[[גן ישראל מגדל העמק]]}}

===עלון 'הקרב האחרון'===
[[קובץ:עלון.png|שמאל|ממוזער|150px|הפורמט העכשווי של העלון]]
עלון '''הקרב האחרון''' הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף במאות עותקים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ מאות עותקים לעיתון צבאות השם מגדל העמק]}}, בכל איזור הצפון. עד שנת ה'תשע"ח יצאו לאור כ-70 עלונים.

מדורים בעלון: דבר הרמטכ"ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - [[משל]] ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות.

==לקריאה נוספת==
*'''"מגדל העמק"''' - חוברת המלקטת מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] [[הרבי]] אודות העיר [[מגדל העמק]]. יצא לאור ב[[כ' מנחם אב]] [[תשס"א]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf התפתחות מוסדות חב"ד במגדל העמק]''' {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, [[תשרי]] תשע"ב

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1701 ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי]''' - מר שאול עמור, ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]] {{וידאו}}
* [http://tzhm770.blogspot.co.il האתר של צבאות ה' במגדל העמק]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]

מגדל העמק

2020-05-25T09:11:39Z

גולד: תיקון שגיאה קטנה והוספת תוכן צדדי

{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|250px|]]
|כתובית=בניין [[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד בעיר
|עיר=מגדל העמק
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=רחוב חב"ד, סמטת ליובאוויטש
|מייסדי הקהילה=הרב יצחק גולדברג, ראש הישיבה. הרב ישראל יוסף הכהן הנדל רב הקהילה, משגיח ראשי בישיבה וחבר בית דין רבני חב"ד. הרב יוסף יצחק גורביץ' משפיע ראשי בישיבה.
|רב הקהילה=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
|שליח מרכזי=הרב אליעזר פרסיה
|מספר בתי חב"ד=3
|מספר משפחות בקהילה=200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים|אישים בקהילת חב"ד מגדל העמק]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: מוסדות|מוסדות בקהילת חב"ד מגדל העמק]]
}}

'''מגדל העמק''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]]. הוקמה בשנת ה'[[תשי"ג]], ונקראה 'מגדל העמק' על שם שמתנשאת כמגדל המשקיף על [[עמק יזרעאל]].

[[הרבי]] הסביר{{הערה|במכתבים לכנסי [[השלוחים לארץ הקודש]]. נלקטו בספר "השליחות לארץ הקודש".}}, כי שם העיר קשור עם הפסוקים{{הערה|[[שיר השירים]] ד, ד. ב, א.}} "כמגדל דויד צוארך", ו"שושנת העמקים".

== חב"ד בעיר ==
עם חזרתם של ראשוני הבחורים שלמדו בישיבה משנת ה'[[קבוצה]]' ונישואיהם, החלה להתגבש קהילת חב"ד במגדל העמק.

הגרעין הראשון של הקהילה כלל את בוגרי הישיבה: ר' דוד שלמה אלימלך, ר' שמואל בן סימון ור' עזרא ערד.

לקהילה [[בית כנסת]] מרכזי אשר חזיתו בצורת [[770]], על-שם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] שהוקם בברכתו של [[הרבי]].

לאחר שייסד הרבי את [[צבאות ה']], החל ר' אליעזר פרסיה שהיה [[מלמד]] בתלמוד תורה לעשות פעילות [[צבאות ה']] לילדי הקהילה. בהמשך, כאשר הוא החל לנהל את הבית חב"ד בעיר, הוא העביר את הפעילות לבחורי הישיבה, שעורכים פעילויות בלילות שבת, מוציאים לאור עלון שבועי וכן פועל בישיבה סניף של ה[[פנסאים]].

בקיץ מתקיימת קייטנה לילדים על ידי המוסדות, משנת [[תשס"ז]] (עד [[תש"ע]]) החל לפעול בעיר קעמפ [[גן ישראל צבא הגאולה]] (למשך זמן זה, פסקה פעילות הקייטנה באופן זמני). כן פועלת קייטנה לבנות שהוקמה על ידי הרבנית הנדל, ומאוחר יותר עברה לניהול המוסדות.

בשנת ה'[[תשע"ג]] נפתח [[בית כנסת]] לצעירים בבניין ה[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]] - [[בית הכנסת]] פעיל ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].
כרב [[בית הכנסת]] מכהן הרב [[שניאור זלמן קניג]].

בשנת [[תשע"ו]] נפתחו שני [[בית כנסת|בתי כנסת]] חב"ד בעיר: בקרית מגדל אור וברחוב מירון.
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש ל[[רבי]] אלבום פרסום משיח במגדל העמק]]

==תפקידים בולטים בקהילה==
[[קובץ:מגדל העמק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה עם [[חנוכיה ציבורית]] בכניסה למגדל העמק]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[מרא דאתרא|רב הקהילה]] ו[[משגיח]] בישיבה.
*הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - מ[[שלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי]] לעיר ומשפיע [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר ו[[משפיע]] הקהילה.
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - ר"מ ומשפיע בקהילה ובישיבה.
*הרב [[משה זלמנוב]] - מהשלוחים לעיר ומרבני '[[מכון הלכה חב"ד]]'.
*הרב [[בנציון גרוסמן]] - משפיע בקהילה.
*ר' ברוך אביסרור - מנכ"ל המוסדות ונציג חב"ד בעירייה.
*הרב [[משה דוד אייזנברגר]] -מנהל התלמוד תורה.
*הרב עזרא ערד - ממקימי בית הכנסת, הגבאי, בעל קורא ו[[שליח ציבור|חזן]] בחודש החגים.
*הרב אליעזר פרסיה - השליח הראשי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:תלמוד תורה חבד במגדל העמק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין ה[[תלמוד תורה]] חב"ד בעיר]]
*ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*בית הכנסת חב"ד המרכזי, על שם הרבנית חיה מושקא.
*[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה]], בהנהלת הרב [[משה דוד אייזנברגר]].
*[[כולל אברכים]] ביסוד וראשות הרב [[מנחם מענדל אייזנברגר]].
*[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)|בית ספר בית חיה מושקא לבנות]], בהנהלת הרבנית נחמה גורביץ.
*[[מקווה חב"ד]].
*[[בית חב"ד]] המרכזי, בהנהלת ה[[שליח]] הרב אליעזר פרסיה.
*בית חב"ד בשכונת 'נחל צבי', בהנהלת השליח הרב זלמן הכט.
*בית חב"ד בשכונת 'רסקו', בהנהלת השליח הרב דובי גינזבורג.
*בית כנסת חב"ד ברחוב הגפן.
*בית כנסת חב"ד ברחוב מירון.
*בית ח"ם - בית התבשיל, בהנהלת הר' אליהו אליאס.
*בית כנסת ליוצאי [[רוסיה]] (פועל בבית ח"ם), בהנהלת הר' אלחנן שוחט.
*מרכז שיקום גראבסקי - מרכז שיקומי הפועל תחת "[[כולל חב"ד]]".

==סניף צבאות ה' בעיר==
[[קובץ:אחד מכנסי צבאות השם.png|שמאל|ממוזער|300px|כנס צבאות השם במגדל העמק]]
תנועת הנוער [[צבאות השם]] במגדל העמק פועלת כסניף [[צבאות השם (ישראל)|לתנועה הארצית]], מאז [[תשנ"ח]] (1998) ועד היום{{הערה|1 [http://chabad.info/child/%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ עלון 'ביקור סניף' סוקר את סניף מגדל העמק]}}. הסניף במגדל העמק פועל עם כחמש מאות ילדים וילדות, את הסניף יסד הרב [[משה זלמנוב]], משלוחי [[הרבי]] למגדל העמק לעילוי נשמת אביו הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]] והופעל על ידי בנו הרב ישראל יצחק בעזרת כמה מבני קהילת חב"ד בעיר. במשך השנים המשיכו בניו לנהל את הסניף יחד עם בני הקהילה. בשנת [[תשע"ו]] הצטרף הרב אלעזר ולדמן והרב לוי חרותי להנהלת הסניף{{הערה|1[https://tzhm770.blogspot.co.il/2017/09/blog-post_65.html העיתון הרשמי של ילדי חב"ד סוקר את סניף מגדל העמק]}} והוקמה ועדת רבנים{{הבהרה|מיהם הרבנים? }} שתבקר את תכני הארגון.

===מפעילות הסניף===
פעמיים בשבוע פועל, במספר מוקדים ברחבי העיר, מועדון הנוער [[צבאות השם]] בשעות אחה"צ, וכולל: לימוד חברותות\שיעור מתוך ספר מותאם לגילאי הילדים (יוצא לאור על ידי התנועה הארצית) ומילוי דפי עבודה, פעילות חברתית ואטרקטיבית\מלאכה מושקעת וחסידית. בסניף הבנים נפגשים כשישים ילדים ובסניף הבנות כארבעים ילדות ממגדל העמק והסביבה, זאת מלבד שיעור שבועי בעניני גאולה ומשיח שמתקיים על ידי הסניף בבנין [[ת"ת חב"ד מגדל העמק|הת"ת]] שבעיר, והתוועדויות בתאריכים מיוחדים בהשתתפות משפיעים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E/ חיילי צבאות השם במגדל העמק בהתוועדות מושקעת]}}. כל חייל מקבל כרטיס חבר מועדון צבאות השם, אותו יש להציג בפעילויות. החברים זכאים בהטבות: התוועדות מידי זמן עם משפיע אורח, הנחות באירועי הסניף, מבצעים ייחודיים ועוד. מדי זמן יוצא 'דף קשר' שמקשר בין הורי החיילים להנהלת הסניף ומכיל: שאלות ותשובות מהחומר הנלמד, דיווח מהפעילות ומספר תמונות.

מידי חודש עורך הסניף כנסי '[[ראלי]]' בהשתתפות מאות ילדים וילדות מכל האיזור{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%97%D7%92%D7%92%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ כחמש מאות ילדי מגדל העמק חגגו יום הולדת לרבי]}}, בכנסים: אמירת 12 הפסוקים ו'יחי', וידאו של [[הרבי]], חלוקת תעודות ופרסים לילדים שהצטיינו במבצעים ובמועדון, תוכנית מולטימדית וקומדית, הקרנת סרט או הצגה חינוכית והחלטה טובה (אותה מקבלים כשי).

===גן ישראל מגדל העמק===
{{ערך מורחב|ערך=[[גן ישראל מגדל העמק]]}}

===עלון 'הקרב האחרון'===
[[קובץ:עלון.png|שמאל|ממוזער|150px|הפורמט העכשווי של העלון]]
עלון '''הקרב האחרון''' הינו גליון חודשי היוצא לאור ומופץ באזור הצפון על ידי הסניף במאות עותקים{{הערה|1=[http://chabad.info/child/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7/ מאות עותקים לעיתון צבאות השם מגדל העמק]}}, בכל איזור הצפון. עד שנת ה'תשע"ח יצאו לאור כ-70 עלונים.

מדורים בעלון: דבר הרמטכ"ל - נקודה משיחה של הרבי, דבר הגנרל - דברי מערכת הסניף, טיפת לחיים - [[משל]] ונמשל המתאימים לזמן הזה - זמן הגאולה, שעת סיפור - סיפור עם מוסר השכל, שעשועון - שעשועון במספר רמות, משיח בפתח - סיפור על ניסי ונפלאות המשיח - הרבי, סיפור מתח (מתחלף) - סיפור דרמה בהמשכים המכיל תוכן יהודי וחסידי, קומיקס חסידי, חדשות המפקדה, דיווח ותמונות מהפעילות.

==לקריאה נוספת==
*'''"מגדל העמק"''' - חוברת המלקטת מ[[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש|אגרות]] [[הרבי]] אודות העיר [[מגדל העמק]]. יצא לאור ב[[כ' מנחם אב]] [[תשס"א]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf התפתחות מוסדות חב"ד במגדל העמק]''' {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג, [[תשרי]] תשע"ב

== קישורים חיצוניים ==
* '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1701 ראש עיריית מגדל העמק אצל הרבי]''' - מר שאול עמור, ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]] {{וידאו}}
* [http://tzhm770.blogspot.co.il האתר של צבאות ה' במגדל העמק]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]