חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שאול בן שחר

2026-04-19T17:21:21Z

ב. שורה:

{{אין תמונה}}
ר' '''שאול בן שחר''' (נולד ב[[ז' בחשוון]] [[תשכ"ח]] 1967) הוא מנכ"ל עמותת 'יד לילד' וממנהלי '[[ארגון נוער חב"ד]]' המאגד תחתיו את ארגון [[ארגון הפנסאים|'הפנסאים']] ו'[[בת מלך]]'. ו'[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]'.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' בחשוון]] [[תשכ"ח]] לר' יוסף ולנעמי בן שחר.

בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים לוד]] ומשם המשיך לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], בשתיהן שימש כאחד מראשי את"ה.

בשנת [[תשמ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

ב[[י"ב בתמוז]] [[תש"נ]] נשא את אסנת בת ר' [[עשהאל ישעיהו]] משיכון חב"ד ב[[לוד]], וקבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]].

לאחר שנתיים בהם שימש כמחנך ב[[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|חיידר]], התמנה לסגנו של ר' [[אלימלך הרצל]] בניהול 'מועדוני נוער חב"ד' ועוד שלל פעילויות נוער בעידוד הרבי. ברבות השנים היה שותף בהקמת מוסדות העוסקים בילדים ובני נוער ב[[קריית מלאכי]] ביניהם 'בית אברהם' - מרכז מקצועי לטיפוח והעצמה של ילדים משלל הזרמים, 'אור לנוער' - מרכז יום טיפולי לילדים בעלי צרכים מיוחדים מהמגזר הדתי ו'בית חנה' ב[[קריית גת]] - מוקד קהילתי חינוכי לילדי העיר.

בשנת [[תש"ע]] נכנס יחד עם הרב הרצל לניהול בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד, בו לומדים כ-130 נערים בסיכון מכל רחבי הארץ.

בחודש [[חודש אייר|אייר]] [[תשע"ט]] היה ממנהלי קמפיין 'נחל'ה עולה בטהרה' להקמת [[מקווה]] גברים חדש ומפואר בנחלת הר חב"ד וכן היה חבר בוועד המנהל.

== משפחתו ==
* חתנו, ר' [[שלום בער חדד]], נחלת הר חב"ד
* חתנו, ר' שמעון גרשוביץ, נחלת הר חב"ד
* בנו, ר' מנחם מענדל בן שחר, נחלת הר חב"ד
* חתנו, ר' יוסף עמירם, נחלת הר חב"ד
* בנו, ר' לוי יצחק בן שחר, קריית גת
* חתנו, ר' אברהם מרדכי אליטוב, נחלת הר חב"ד

{{מיון רגיל:בן שחר, שאול}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת בן שחר]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

עברית מקראית

2026-04-18T21:00:07Z

ב. שורה:

{{מפנה|עברית}}
{{ספר
| שם = סידור [[קרבן מנחה]] בעברית מקראית{{הערה|רוב ככל ספרי התפילה הם ב[[עברית מקראית]] הנקראת [[לשון הקודש]].}}
| תמונה = [[קובץ:קרבן מנחה תקנז.jpg|ממוזער|תצלום של שער סידור 'קרבן מנחה' עתיק משנת [[תקנ"ז]]]]
| כיתוב = סידור קרבן מנחה ב[[לשון הקודש]] וב[[עברית מקראית]] בנוסח אשכנז
}}
'''עברית מקראית''' (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית" או '''לשון הקודש''') היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל. בניב זה כתובים ספרי המקרא (למעט הפרקים הכתובים בארמית) וממצאים אפיגרפיים מאותה התקופה שהתגלו באתרים ארכאולוגיים, והיא הצורה המתועדת המוקדמת ביותר של השפה העברית.

==הרבי ושפת העברית המקראית==
הרבי נהג לדבר את שיחות קודשו פעמים רבות ביידיש ולפעמים רבות בעברית המקראית הקרובה ללשון בתנ"ך.
רוב ככל העלונים של חב"ד כגון [[שיחת השבוע]] או [[שיחת הגאולה]] וכן ה[[דבר מלכות]] נוטים בכתיבתם לשפה העברית המקראית או [[עברית משנאית]] הנקראת לשון הקודש ומתובלים גם ב[[עברית]] ישראלית רגילה{{הערה|ראה ערך שלם למרחב על [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA עברית מקראית] בויקיפדיה העברית.}}.

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שפות]]

עברית מקראית

2026-04-18T20:59:18Z

ב. שורה: הוספת קטגוריה:שפות באמצעות HotCat

{{מפנה|עברית}}
{{ספר
| שם = סידור [[קרבן מנחה]] בעברית מקראית{{הערה|רוב ככל ספרי התפילה הם ב[[עברית מקראית]] הנקראת [[לשון הקודש]]}}
| תמונה = [[קובץ:קרבן מנחה תקנז.jpg|ממוזער|תצלום של שער סידור 'קרבן מנחה' עתיק משנת [[תקנ"ז]]]]
| כיתוב = סידור קרבן מנחה ב[[לשון הקודש]] וב[[עברית מקראית]] בנוסח אשכנז
}}
'''עברית מקראית''' (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית" או '''לשון הקודש''') היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל. בניב זה כתובים ספרי המקרא (למעט הפרקים הכתובים בארמית) וממצאים אפיגרפיים מאותה התקופה שהתגלו באתרים ארכאולוגיים, והיא הצורה המתועדת המוקדמת ביותר של השפה העברית.

==הרבי ושפת העברית המקראית==
הרבי נהג לדבר את שיחות קודשו פעמים רבות ביידיש ולפעמים רבות בעברית המקראית הקרובה ללשון בתנ"ך.
רוב ככל העלונים של חב"ד כגון [[שיחת השבוע]] או [[שיחת הגאולה]] וכן ה[[דבר מלכות]] נוטים בכתיבתם לשפה העברית המקראית או [[עברית משנאית]] הנקראת לשון הקודש ומתובלים גם ב[[עברית]] ישראלית רגילה{{הערה|ראה ערך שלם למרחב על [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA עברית מקראית] בויקיפדיה העברית}}.

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שפה]]
[[קטגוריה:שפות]]

עברית מקראית

2026-04-18T20:58:55Z

ב. שורה: הוספת קטגוריה:שפה באמצעות HotCat

עברית משנאית

2026-04-18T20:58:00Z

ב. שורה: הוספת קטגוריה:שפות באמצעות HotCat

{{מפנה|עברית}}
{{ספר
| שם = שולחן ערוך הרב שנכתב בעברית של חז"ל ובלשון משנאית
| תמונה = [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ"ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו"ר הזקן, הוצאת [[תשפ"ג]]]]
| כיתוב = ספר התניא שכתיבתו בשפה העברית המשנאית '''לשון חז"ל''' וקצת גם בארמית
}}
'''לשון חז"ל''' או '''עברית משנאית''' (נקראת גם '''לשון חכמים''') היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה. לשון חז"ל נחלקת לשני רבדים עיקריים: "לשון חכמים א'", שבה נכתבו המשנה והתוספתא, ו"לשון חכמים ב'", שבה נכתבו חלקים מן התלמוד הבבלי והירושלמי ומדרשי ההלכה והאגדה.

==הגדרתה בפרקי אבות ראש פרק ו==
בפרקי אבות תחילת פרק ו מופיע הלשון: שָׁנוּ חֲכָמִים בִּ'''לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה''', בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם.

==במשנת רבותינו נשיאנו==
רוב{{הערה|ראה ערך גדול ושלם בויקיפדיה העברית על [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%96%22%D7%9C עברית משנאית]}} ככל שפת כתיבתם של רבותינו נשיאנו מבעל התניא והצמח צדק עד הרבי נהוגה בכתיבתם את ספריהם וחיבוריהם בשפה '''עברית משנאית'''.

==הערות שוליים==

[[קטגוריה:שפות]]

אוי רבי (שיר)

2026-04-17T12:33:34Z

ב. שורה: /* מול פני הקודש */

'''אוי רבי''' הוא שיר מרירות המבטא געגועים לתקופה בה ראו את הרבי כמלך ביופיו. השיר הושר לפני [[הרבי]] מספר פעמים. שיר זה הוא שיר הנושא של [[אלבום אוי רבי]].
[[קובץ:ילדי הקעמפים בשירת "אוי רבי" מול חדרו הק', כ' מנחם אב תשנ"ג.jpeg|ממוזער|ילדי הקעמפים בשירת "אוי רבי" מול חדרו הק', כ' מנחם אב תשנ"ג]]

==היסטוריה==
השיר הולחן ב[[קעמפ גן ישראל]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|במהלך מלחמת "התקשרות" שבמהלכה הולחנו שירים רבים המבטאים את הגעגועים לרבי.}} על ידי [[נפתלי אליעזר סילברברג]]{{הערה|תוונא דליבא (מרטון) עמוד 13.}}. השיר מבטא געגועים לתקופה שקדמה ל[[כ"ז באדר|כ"ז אדר שני תשנ"ב]] בה זכינו לראות ולשמוע את הרבי במעמדי ה[[תפילות]], ה[[התוועדויות|התוועדויות,]] [[חלוקת דולרים|החלוקות השונות,]] ובאמירת [[שיחות|שיחות הקודש.]]

השיר היה שיר הנושא של קלטת שירים מ[[קעמפ גן ישראל]] בניו יורק, שיצאה לאחר מכן גם כן בתרגום לעברית.

כיום הוא מושר בעיקר ב[[קעמפ|קעמפים]], [[מחנה קיץ|מחנות קיץ]] ו[[ראלי|כינוסי ילדים]] מיוחדים.

=== מול פני הקודש ===
השיר הושר ליד חלון [[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] בכינוס ילדי ה[[קעמפ|קעמפים]] שנערך ב-[[770]] ב[[כ' במנחם אב]] [[תשנ"ב]]. מארגני הכינוס קיוו שילדי הקעמפ יוכלו לראות את פניו הקדושות של הרבי, אך למרבה הצער זה לא קרה. במקום זאת זכו שכל זמן הכינוס (למעלה משעה וחצי) שודר המעמד בוידאו ל[[חדר הרבי|חדרו]] של הרבי, שצפה בו בריכוז.

הזדמנות נוספת בה שרו את הניגון מול הרבי{{הערה|[https://drive.google.com/open?id=1ka2xqXZYzHCt-4PLYMuK_LP9v76z8GEN יומן בית משיח 770 - חודש אב תשנ"ג.]}} הייתה בשבת פרשת [[עקב]], [[כ' במנחם אב]] [[תשנ"ג|תשנ"ג.]] בעת שהקהל ב-[[770]] אחז ב[[תפילת העמידה|תפילת העמידה,]] נכנס הרבי ל[[המרפסת|חדר המיוחד]] ו[[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] ביקש שימתינו עם המשך התפילה. זמן ההמתנה נמשך כארבעים דקות, במהלכם ניגנו ילדי ה[[קעמפ גן ישראל|קעמפים]] ניגונים שונים - בהם הניגון "אוי רבי". במהלך שירת הניגון ירדו מעיניו הקדושות [[דמעות]], ובעת שירת הפזמון אף העביר בידו הקדושה את הדמעות מעל הסידור{{הערה|[https://col.org.il/news/140301 כ' אב תשנ"ג: "כששרו 'אוי רבי' הרבי עודד עם הידיים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

==מילות השיר==
'''אנגלית (מקור)''':

(T.T.T.O Ani Maamin – J.E.P)

With a Tehillim he sat through the night, Pondering deeply into his plight
The Rebbe's image in front of his eyes, Oh where is Moshiach, he cries

,Three time a day we would have the great Z'chus, The Nossi Hador would come daven with us
.How can I live when a Shabbos goes by, Without a farbrengen he cries

Chorus:
,Rebbe, oh Rebbe, we need you, Hashem, Hashem, Keil rachum
,We're sick of this Golus can't bear any more, Why don't you open the door

,Your children are yearning to be with you, How long can this Golus continue
!Bring the Geulah, fulfilling your vow, To bring Moshiach right now

'''תעתיק:'''
וִויט אֵיי תְּּהִלִים הִי סאַט טְּרוּ דֶע נַייט, פּאָׁנְּדֶערִינְּג דִיפְּּלִי אִינְּטוּ הִיז פְּּלַייט; דֶע רֶבִּי'ס אִימֶעדְּזְּ ש אִין פְּראָׁנְּט אָׁוו הִיז אַייז, אָׁוּ וִויר אִיז מָׁשיחַ הִי סַייז.

טְּרִי טַיימְּז אַ דֵיי וִוי וואוּד הֶעוו דֶע גְּרֵייט זְּכוּת, דֶע נָׁשיא הַדוֹר וואוּד קאָׁם דאַוֶוען וִויט אָׁס. האַוּ קֶען אַיי לִיוו וֶוען אֵיי שַבָּׁת גאָׁוּז בַּיי וִויטְּאַוּט אַ פאַרְּבְּּרֶענְּגֶען הִי קְּרַייז:

רֶבִּי, אְוֹי רְֶבִּי וְִוי נְִיד יְוּ, הְַשֵׁם הְַשֵׁם קְֵל רְַחוּם! וְִויר סְִיק אְָוו דְִיס גְָלוּת קְֶענט בְִּירְְ עֶנִימאָר, וְַויי דְאָ נט יְוּ אְָוּפֶּען דְֶע דְוּר?ְ

יוּר טשִׁילדרֶען אְַר יְוּרנִינג טְוּ בְִּי וְִויט יְוּ, הְאַוּ לְאָנג קְֶען דְִיס גְָלוּת קְאָנטִיניוּ? בּרִינג דְִיְְ גאוּלָה, פְוּלפִילִינג יְוּר וְואַוּ, טְוּ בּרִינג מְָשִׁיחַ רְַייט נְאַוּ.ְ

'''עברית (תרגום)''':

פִּרְקֵי תְּהִילִּים רוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתָיו, כֹּה שָׁקוּעַ בַּהֲגִיגָיו, דְּמוּתוֹ שֶׁל הֲרַבִּי לְנֶגֶד עֵינָיו, זוֹעֵק הוּא מָשִׁיחַ עַכְשָׁיו.

כָּל יוֹם עִם הַרְבִּי זָכִינוּ לִהְיוֹת, עִימּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֶת פָּנָיו לִרְאוֹת, אֵיךְ נִתְקַיֵּים בְּמַצָּב כֹּה נוֹרָא? פָּרָץ הוּא בִּבְכִי וְקָרָא:

רֶבֶּה אוֹי רֶבֶּה זְקוּקִים לָךְ, ה' ה' רַחֵם נָא, סָבַלְנוּ מְרוֹרִים הַגָּלוֹת כֹּה קָשַׁה, מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעַה הַגְּאֻולָּה?

בָּנֶיךָ צְמֵאִים לִהְיוֹת אִיתְּךָ, כָּמַהּ יוּכְלוּ לִסְבּוֹל חֶסְרוֹנְךָ, תָּבוֹא הַגְּאֻולָּה תְּקֻויַּם הַנְּבוּאָה, הִנֵּה זֶה מָשִׁיחַ בָּא.

==לקריאה נוספת==
*'''אוי רבי''', כתבה ב[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתון כפר חב"ד]], [[כ"ח מנחם אב]], [[תשפ"ב]], [[שבת]] [[פרשת ראה]]
*'''יומן בית משיח 770''' - [https://drive.google.com/open?id=1ka2xqXZYzHCt-4PLYMuK_LP9v76z8GEN חודש אב תשנ"ג.]
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/musical-videos/moshiach-songs-videos/494158/ השיר שריגש רבבות: אוי רבי, זקוקים לך!] {{אינפו}}.
*[https://col.org.il/news/140301 כ' אב תשנ"ג: "כששרו 'אוי רבי' הרבי עודד עם הידיים"] {{וידאו}} באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/63401/ כך זה נראה: הקלטות השיר המפורסם "אוי רבי"] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:המנוני קעמפים]]

מלכנו עוד חי (המנון)

2026-04-17T12:27:29Z

ב. שורה: קישור להמנון אחר

'''מלכנו עוד חי''' הוא [[המנון]] שנכלל בתקליט [[אוי רבי (אלבום)|אוי רבי]], והתוכן שלו עוסק בקושי של החסידים עם התקופה שהחסידים לא זוכים לראות את הרבי והבטחון שזוהי תקופה זמנית כיון שהרבי כבר הבטיח שהגאולה מגיעה.

==אודות ההמנון==
הרקע לחיבור ההמנון הוא העובדה שהחל מ[[כ"ז אדר]] [[ה'תשנ"ב]] לא זוכים החסידים להתוועדויות וחלוקות דולרים באותו אופן כבעבר,

השיר נכתב על ידי י. מרטון ונ. חאנין, והותאם על הלחן של [[יום טוב ערליך]], ובהמשך צורף ל[[אלבום אוי רבי]] שהפך לנכס צאן ברזל בחינוך החב"די.

בביצוע באלבום 'אוי רבי' משמשים כסולנים מנחם פלדמן וחיים מרטון.

==מילות ההמנון==
{{טורים|תוכן=
הָעוֹלָם כְּבָר מוּכָן, הַגְּאֻלָּה בַּמִּפְתָּן,{{ש}}
מֵהָרַבִּי נִתְבַּשַּׂרְנוּ שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן{{ש}}
כְּבָר נִרְאִים הַסִּימָנִים, פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ נִשְׁמָעִים{{ש}}
מוּכָנָה הַדִּירָה לַבּוֹרֵא עוֹלָמִים{{ש}}
{{ש}}
לְפֶתַע עוֹמְדִים אָנוּ בְּזוֹ הַתְּקוּפָה{{ש}}
אֵין בִּיכָלְתֵּנוּ לַעֲמֹד עַל פְּשָׁרָה{{ש}}
הָרַבִּי מַלְכֵּנוּ מֵאִתָּנוּ נֶעְלָם{{ש}}
חֹשֶׁךְ נוֹרָא מְכַסֶּה אֶת הָעוֹלָם{{ש}}
{{ש}}
עַד מָתַי ה', כַּמָּה נוּכַל עוֹד לִבְכּוֹת?{{ש}}
לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ, כַּמָּה נוּכַל לְחַכּוֹת?{{ש}}
{{ש}}
אַךְ לַמְרוֹת הַמַּצָּב בִּטְחוֹנֵנוּ אֵיתָן{{ש}}
הָרַבִּי אוֹתָנוּ יִגְאַל{{ש}}
תִּתְגַּשֵּׁם לְעֵינֵינוּ בְּשׂוֹרַת הַנָּבִיא{{ש}}
לִגְאֻלָּה בַּדּוֹר הַשְּׁבִיעִי{{ש}}
{{ש}}
נִצְעַד בְּגָאוֹן, נַכְרִיז אֶת דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה{{ש}}
עֲנָוִים עֲנָוִים הִנֵּה זֶה מָשִׁיחַ בָּא{{ש}}
מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יָבוֹא בִּמְהֵרָה,{{ש}}
וְעִם הָרַבִּי נָשׁוּב נִתְאַחֵד{{ש}}
יַחַד נַכְרִיז בְּאַחְדוּת, בְּשִׂמְחָה -{{ש}}
יְחִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם וָעֶד!{{ש}}
{{ש}}
הוֹי רַבִּי יָקָר, מִכְתָּב זֶה אֶכְתֹּב{{ש}}
לְהַבִּיעַ גַּעֲגוּעִים{{ש}}
עֵינַי צוֹפִיּוֹת, עִמְךָ לְהִתְרָאוֹת{{ש}}
כֻּלָּם כְּבָר יוֹדְעִים כִּי כַּלּוּ הַקִּצִּים{{ש}}
{{ש}}
מִי כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ מַלְכֵּנוּ עוֹד חַי{{ש}}
מַדְרִיךְ מְיַעֵץ מְבָרֵךְ עַד בְּלִי דַּי{{ש}}
בְּעֵינַי אֶת פָּנֶיךָ אֵינֶנִּי רוֹאֶה{{ש}}
כָּל יוֹם לִרְאוֹתְךָ, אֲנִי מְצַפֶּה{{ש}}
{{ש}}
עַד מָתַי, זוֹעֵק, כַּמָּה נוּכַל עוֹד לִבְכּוֹת?{{ש}}
לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ - כַּמָּה נוּכַל לְחַכּוֹת?{{ש}}
{{ש}}
בְּכָל קָצְוֵי-אֶרֶץ, בְּכָל קְצוֹת תֵּבֵל -{{ש}}
מוּכָנִים כְּבָר לְבוֹא הַגּוֹאֵל{{ש}}
מִתְמַלְּאֶת הַשְּׁלִיחוּת, הָעוֹלָם כְּבָר מוּשְׁלָם{{ש}}
"הוּא יִגְאָלֵנוּ" אוֹמֵר בְּקוֹל רָם{{ש}}
{{ש}}
הָרַבִּי מַלְכִּי, יָדוּעַ קָרוֹב הוּא הַיּוֹם{{ש}}
לָנוּ הִבְטַחְתָּ - מָשִׁיחַ מַגִּיעַ הַלּוֹם{{ש}}
בְּכֹחַ בְּעֹז כָּךְ אַמְשִׁיךְ בַּמִּפְעָל -{{ש}}
לְכַתְּחִילָה בְּמֵאֹרָשׁ נִצָּחוֹן{{ש}}
כְּפִי יְכָלְתִּי אֶעֱשֶׂה וְאֶפְעַל -{{ש}}
"יְחִי הַמֶּלֶךְ" אָשִׁיר בְּגָאוֹן!}}

*

[[קטגוריה:המנוני קעמפים]]

ימות המשיח (המנון)

2026-04-17T12:26:31Z

ב. שורה: קישור להמנון אחר

'''ימות המשיח''' הוא [[המנון]] שנכלל בתקליט [[אוי רבי (אלבום)|אוי רבי]], והתוכן שלו עוסק בחזון הגאולה העתידה שעומד להתממש בכל רגע, כפי שהרבי הכריז והודיע, והבטחון הגמור שההבטחה תתקיים.

==מילות ההמנון==
{{טורים|תוכן=
לְהִתְכּוֹנֵן צָרִיךְ מַהֵר, עוֹד לֹא הָיָה כָּזֶה פְּאֵר{{ש}}
הַטּוּ אֹזֶן לְזֶה הַשִּׂיחַ{{ש}}
מֵרָחוֹק וּמִקָּרוֹב, לֹא יְסֻפַּר עִם מֵרוֹב{{ש}}
בְּכָל רֶגַע מַגִּיעַ מָשִׁיחַ{{ש}}
{{ש}}
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מֵהַשָּׁמַיִם, קוֹל הַשּׁוֹפָר חָזָק כִּפְלַיִם{{ש}}
הַנִּדָּחִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִשְׁתַּחֲוִים לַה' בִּירוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{ש}}
יָקוּמוּ לִתְחִיָּה, שִׁירָה תַּחֲלִיף כָּל אֲנָחָה{{ש}}
לֹא תִּהְיֶה עוֹד מִלְחָמָה, לֹא תַּחֲרוּת וְלֹא קִנְאָה{{ש}}
יַקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת, יִקְבְּעוּ שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת{{ש}}
בֵּית ה' יִהְיֶה נָכוֹן, וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן{{ש}}
{{ש}}
לַלֶּחֶם לֹא יִהְיֶה רָעָב, יֵתָרָפֵא כָּל כְּאֵב{{ש}}
רַק לִלְמֹד תּוֹרַת הַשֵּׁם יִרְצוּ כֻּלָּם{{ש}}
לַמַּיִם לֹא יִהְיֶה צָמָא, מָשִׁיחַ יִנְהַג בְּרָמָה{{ש}}
וְיִמְשׁוֹל עַל הָעוֹלָם מִיָּם עַד יָם{{ש}}
{{ש}}
הַסְּעוּדָה כְּבָר מוּכָנָה, פִּתְחוּ עֵינַיִם לִרְאוֹתָהּ{{ש}}
לִוְיָתָן וְשׁוֹר הַבָּר, וְגַם יַיִן הַמְּשֻׁמָּר, יָקוּמוּ...{{ש}}
{{ש}}
אוֹר הַלְּבָנָה יִזְרַח, כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח{{ש}}
יִלְמְדוּ תּוֹרָה מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ{{ש}}
כֶּסֶף כְּעָפָר מָצוּי, רַק הַטּוֹב יִהְיֶה רָצוּי{{ש}}
יִתְעַנְּגוּ מִזִּיו ה' אֱלוֹקֵינוּ{{ש}}
{{ש}}
עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם נְבִיאִים, וּבַתּוֹרָה הֵם בְּקִיאִים{{ש}}
וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹת מֵינִיקוֹתַיִךְ{{ש}}
{{ש}}
מְצֻחְצָחִים הַכַּפְתּוֹרִים, בָּרוּךְ הַבָּא כְּבָר מְזַמְּרִים{{ש}}
פַּעֲמֵי מָשִׁיחַ נִשְׁמָעִים, עוֹד פְּסִיעָה וּמַגִּיעִים{{ש}}
הָרַבִּי הִבְטִיחַ גְּאֻלָּה - אָנוּ אֵיתָנִים בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
כִּי אִם הִבְטִיחַ יְקַיֵּם, הִתְחִיל בִּמְלָאכָה וְיַסִּים}}
*

[[קטגוריה:המנוני קעמפים]]

ר"ת

2026-01-02T10:14:04Z

ב. שורה: ביטול גרסה 814502 של מ. רובין (שיחה)

#הפניה [[ר"ת (פירושונים)]]

ר"ת (פירושונים)

2026-01-02T10:13:41Z

ב. שורה: לא הוסבר מדוע נמחק..

{{פירושונים|
* [[ראשי תיבות]]
* [[רבנו תם]]
* [[ר"ת מאורליינש]]
}}

שיחת משתמש:מ. רובין

2026-01-02T10:11:05Z

ב. שורה: /* מדוע הסרת את ההפניה מר"ת לדף ר"ת (פירושונים)? */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}

==ערכים חדשים==
ערכתי 6 ערכים על מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית לב השרון]], [[מועצה אזורית עמק חפר]], [[מועצה אזורית חוף השרון]], [[מועצה אזורית דרום השרון]], [[מועצה אזורית מטה יהודה]] ו[[מועצה אזורית חוף הכרמל]], אבל אף אחד מהם לא מופיע ב"ערכים חדשים" שבעמוד הראשי. פניתי ל[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7 שיע], והוא אמר לי לפנות אליך ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7#%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D הפניה לשיחה])

אשמח אם תוכל לטפל בזה. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:58, כ"ב באלול, ה'תשפ"ה 21:58, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

:[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] אשמח להתיחסותך. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:17, כ"ד באלול, ה'תשפ"ה 07:17, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

:נכון, [[תבנית:ערכים חדשים|התבנית]] לא מעודכנת מאז הערך [[שמואל סיראט]] נוצרו עוד '''עשרות''' ערכים שלא מופיעים בתבנית [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 22:07, 15 בספטמבר 2025 (IDT)
::עודכן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:04, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

== הקמת ערך פונקע ב' לתחי' ==

כמדומה שלא התבונן במה שכתבתי בסיבת המחיקה. ציינתי שהוא מיותר לחלוטין וכל תכנו הוכנס במלואו לאחיו התאום - פונקע א'. שעל כן לא זכיתי להבין מה ראה לשטות זו להקימו לתחי'.
כמו כן רציתי לדעת כיצד נכנסים ערכים לרשימה של ערכים חדשים - אוטומטית? או שעליי להכניס אותם - א"כ איך?
המאחל פתקא טבא לכל בית ישראל ובפרט לאנ"ש [[משתמש:לוח אור זרוע|לוח אור זרוע]] - [[שיחת משתמש:לוח אור זרוע|שיחה]], 22:26, י' בתשרי, ה'תשפ"ו 22:26, 2 באוקטובר 2025 (IDT)

:א. אתה לא יכול לרוקן סתם דפים בלי לשים {{תב|למ}} או לבצע הפניה לערך אחר. ב. יש בוט שעושה את זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:31, 2 באוקטובר 2025 (IDT)

== מחיקת דף "משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון" ==

אנא מחק את הדף "משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון", זהו כפילות של הערך "ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון". יצרתי אותו כשלא ידעתי איך להשתמש באתר, ואני חושב שהוא נמחק, אבל הוא עדיין מופיע תחת שם המשתמש שלי.--[[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 18:19, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ו 18:19, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

:אין לי הרשאת מחיקת דפים, אבל אני יכול לבקש מהמפעילים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:00, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== תמונות ==
דיונים לגופו של ערך - יש לקיים בדף השיחה של הערך, הועבר ל[[שיחה:לחלוחית גאולתית#תמונות]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בחשוון ה'תשפ"ו 15:29, 26 באוקטובר 2025 (IST)

:פעם ראשונה שאני שומע כזה דבר. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 12:12, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

{{ש}}
תודה רבה!--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 01:44, י"ח בחשוון, ה'תשפ"ו 01:44, 9 בנובמבר 2025 (IST)

:{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 07:35, 9 בנובמבר 2025 (IST)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

תודה רבה!--• [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 19:43, 23 בנובמבר 2025 (IST)

:{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:45, 23 בנובמבר 2025 (IST)

== מחיקת קטגוריה ==

אתה מוזמן לענות לטענות בדף השיחה שלי, שוב. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 15:30, ד' בכסלו, ה'תשפ"ו 15:30, 24 בנובמבר 2025 (IST)

== מחיקת תבניות ==

ומה עכשיו? אתה ממשיך את הטיפול? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:47, ו' בכסלו, ה'תשפ"ו 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:כן [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)

== למחיקה - בקשת עזרה ==

ישנו דף ברשימת הדפים המועמדים למחיקה, שלא ברור למה הוא שם (לא רואה שם תבנית למחיקה). 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST) [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 20:55, ו' בכסלו, ה'תשפ"ו 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:היה שם, מחקתי את התבנית. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)

== אשמח לתגובתך ==

ביטלת מספר עריכות שעשיתי בטענה שצריכים לדון על כך בדף השיחה. אשמח לתגובתך על מה שכתבתי בדף השיחה שלי

תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:51, ח' בכסלו, ה'תשפ"ו 03:51, 28 בנובמבר 2025 (IST)

:איזה עריכה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:22, 4 בדצמבר 2025 (IST)
::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:33, 17 בדצמבר 2025 (IST)
:::לא משנה, זה כבר לא כ"כ רלוונטי
:::תודה בכל אופן [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:35, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ו 07:35, 18 בדצמבר 2025 (IST)
::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:13, 18 בדצמבר 2025 (IST)

== מצטער ומבקש סליחה ==

אם פגעתי או שנפגעת ממני / מאחת מעריכותיי (אחרת אין לי הסבר הגיוני לפעולותייך האחרונות..). א פרעיילכן חנוכה! בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 20:49, 17 בדצמבר 2025 (IST)

== שאלה ==

האם ישנה אפשרות לראות רשימה של הערכים הנצפים ביותר (כמו בויקיפדיה) - יותר מאשר הרשימה של 10 הנצפים שב[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA סטטיסטיקות]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:38, א' בטבת, ה'תשפ"ו 15:38, 21 בדצמבר 2025 (IST)

:כן, [[מיוחד:PopularPages]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:40, 21 בדצמבר 2025 (IST)
::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:33, ג' בטבת, ה'תשפ"ו 11:33, 23 בדצמבר 2025 (IST)

== שאלה נוספת ==

האם יש אפשרות ל'ניתוח צפיות בדפים' ("דף" דינמי שניתן להציג בו מספר ערכים ולהשוות את נתוני הצפייה שלהם ונתונים נוספים) (כמו בויקיפדיה)? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:36, ג' בטבת, ה'תשפ"ו 11:36, 23 בדצמבר 2025 (IST)

== מדוע הסרת את ההפניה מר"ת לדף ר"ת (פירושונים)? ==

מדוע הסרת את ההפניה מר"ת לדף ר"ת (פירושונים)? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}}

משתמש:ב. שורה

2025-12-10T17:51:53Z

ב. שורה:

ב"ה היום {{תאריך עברי}} נגאלים!

שלום וברכה.

ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי!

{{אות משתמש - 2000 עריכות}}

{{תיבות משתמש|{{משתמש - מצפה מתון}}
{{משתמש - קארליק|}}
{{תבנית:משתמש - תמונה|31}}
{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה יצר 90 [[עזרה:דף הפניה|דפי הפניות]]'''.
|מסגרת=#000033
|רקע=#9999ff
|רקע תמונה=#000033
|צבע טקסט=#000033
|תמונה=הפניה.png
|גודל תמונה=50px
}}
}}
==מהנהגותיי==
לחיצה על "ערך אקראי", וקדימה לערוך!

אין (כמעט) ערך שאין מה לערוך בו - החל מעריכה אנציקלופדית, תיקון שגיאות כתיב ודקדוק, ניסוח, תיקון קישורים שבורים, סיווג לקטגוריות, פיסוק ועד ל[[עזרה:איך ליצור קישור#קישורים פנימיים|הכחלה]] - תחביבי הגדול.

==ערכים שיצרתי==
*[[אירופה]]
*[[ספר דניאל]]
*[[תהלים מ"ז]]
*[[נביאים]]
*[[מבצע רגל עץ]]
*[[בית שניאורסון בחברון]]
*[[פיוט בר יוחאי]]
*[[פרק שירה]]
*[[יימח שמו]]
*[[פון כאסלאוויטש קיין ליובאוויטש (ניגון)]]
*[[אגם]]

===ערכים ששיפרתי בצורה משמעותית===
*[[שם ועבר]]
*[[הפיגוע בבית הדסה]]
*[[הפיגוע בבית הספר במעלות]]
*[[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]]
*[[נשר]]

==תבניות שיצרתי==
[[תבנית:הידעת?/י"ח באייר]] | [[תבנית:הידעת?/כ"ג באייר]] | [[תבנית:פיגועי טרור]] | [[תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים]]

==קטגוריות שיצרתי==
[[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"י]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ו]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ע]] | [[:קטגוריה:את"ה העולמי]] | [[:קטגוריה:בתי כנסת הקרויים על שם הצמח צדק‏]] | [[:קטגוריה:ספרי מכון ממ"ש]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]] | [[:קטגוריה:חברי התאחדות החסידים]] | [[:קטגוריה:מזוזה]] | [[:קטגוריה:מבנים]] | [[:קטגוריה:חברי מכון מעיינות]] | [[:קטגוריה:מוני המצוות]] | [[:קטגוריה:משפחת טאלר]] | [[:קטגוריה:אישים שנספו במצור על לנינגרד]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשס"א]] | [[:קטגוריה:אישים בביישנקוביץ']] | [[:קטגוריה:קבוצה תשל"ה]] | [[:קטגוריה:אישים בסמרגון]] | [[:קטגוריה:משפחת הרשקופ]] | [[:קטגוריה:מים]] | [[:קטגוריה:פיגועי טרור]] | [[:קטגוריה:משפחת פייגין]] | [[:קטגוריה:משפחת פרסמן]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ד]] | [[:קטגוריה:משפחת סטמבלר]] | [[:קטגוריה:משפחת מרנץ]] | [[:קטגוריה:אישים במז'יבוז']] | [[:קטגוריה:רבנים של מקומות]] | [[:קטגוריה:משפחת שמולביץ]]

==דפי פירושונים שיצרתי==
[[ר"ת (פירושונים)]] | [[רב (פירושונים)]] | [[מעלות (פירושונים)]] | [[בית ספר למלאכה (פירושונים)]]

==ציר זמן==
נוצרתי ב[[כ"ח במנחם אב]] [[תשפ"ג]], בשם המשתמש [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91._%D7%A9%D7%95%D7%A8&redirect=no ב. שור].

למחרת ב[[כ"ט מנחם אב]] תשפ"ג ערכתי את עריכתי ה-[[101]].

ב[[כ"ו אלול]] תשפ"ג (פחות מ[[חודש]]), ערכתי את עריכתי ה-[[770 (מספר)|770]].

ב[[ערב ראש השנה]] [[תשפ"ד]], ערכתי את עריכתי ה-[[1000]].

ב[[י"ד תשרי]] ערב [[חג הסוכות]] תשפ"ד עצרתי את פעילותי בשם ב. שור עם [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91._%D7%A9%D7%95%D7%A8&offset=20230914063234&target=%D7%91.+%D7%A9%D7%95%D7%A8 1309 עריכות].

באור ל[[כ"ח ניסן]] תשפ"ד חזרתי תחת השם ב. שורה.

ב[[כ"ב אייר]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-2000.

ב[[י"ט סיון]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-3000.

ב[[כ"ג תמוז]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-3770.

במלאות [[שנה]] ב[[כ"ח מנחם אב]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-4100.

==המלצותיי למשתמשים לעיין ב==
*[[חב"דפדיה:מדריך לעיצוב דפים]]
*[[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]
*[[חב"דפדיה:לשון]]

==לשימוש אישי==
תיקון קישורים אל דפי פירושונים - לקישור לדף המתאים.

[[מיוחד:דפים המקשרים לדפי פירושונים]]

פגישה עם חב"ד

2025-12-10T17:22:17Z

ב. שורה: /* לקריאה נוספת */

'''פגישה עם חב"ד''' הוא שמו של פרוייקט שהופעל על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]] במסגרתו הגיעו מידי מספר חודשים סטודנטים, בעלי משפחות, ואנשי עסקים לשבת שלימה ב[[קראון הייטס]] במהלכה התארחו אצל משפחות וחוו [[סעודת שבת]] באופן בלתי אמצעי, האזינו להרצאות, קיבלו סיורים מודרכים, והשתתפו בהתוועדות של הרבי.

הפעילות נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[יעקב חנוכה]], ואלפים נחשפו בזכותה לאורה של [[חסידות חב"ד]], ומהם רבים שהפכו בעצמם לחסידי חב"ד.

==היסטוריה==
[[קובץ:פגישה הגהה.jpg|ממוזער|העלון שהכין הרב [[שמואל לו]] לקראת הפעם הראשונה בה נערך אירוע 'פגישה עם חב"ד' בחודש טבת [[תשכ"ד]], שהיה למראה עיני הרבי]]
היוזמה לקיומם של שבתות אירוח מאורגנות בהן יוכלו המשתתפים לטעות מאורה של חסידות חב"ד הייתה של ד"ר [[יעקב חנוכה]] שלאחר שהתקרב בעצמו לחסידות חב"ד על ידי פעילי חב"ד באוניברסיטאות, עורר את מנהל אגודת [[צעירי אגודת חב"ד (ארה"ב)|צעירי אגודת חב"ד]] שיקימו מערך זה, שיהווה חיזוק לפעילות הראשונית הנעשית על ידי השלוחים של הרבי ברחבי ארצות הברית.

הפגישות החלו להתקיים בשנת [[תשכ"ה]] נערכו בנפרד, כאשר היו שבתות המיועדות לגברים בלבד ושבתות המיועדות לנשים בלבד, כשבתקופה הראשונה היו מיועדות לסטודנטים בלבד.

בפגישה הראשונה השתתפו 17 משתתפים בלבד, אך ההשפעה של השבתון היתה גדולה והיא גררה בעקבותיה להצלחה גדולה של המיזם כאשר תוך תקופה קצרה בכל פגישה שכזו השתתפו מעל 100 איש.

בעקבות ההצלחה, מונה על ידי צא"ח הרב [[כתריאל קסטל]] למסד את הפעילות ולהרחיב אותה, ומאז כניסתו הוא הרחיב את הפעילות באמצעות קיום סמינריונים ועוד.

ברוב השנים נערכו מידי שנה בין 6 ל-8 שבתות של 'פגישה עם חב"ד'.

בשנת [[תשד"מ]] בעקבות התרבות העבודה והרצון לשמר את הקשר שנוצר בשבתות ולהמשיך אותו גם הלאה, מונה גם הרב יהודה דוד פירסון לסייע בעבודה סביב השבתונים.

בפגישות אלו נעשה מאמץ להפגיש את האורחים עם חיים יהודיים אותנטיים, לצד שיחות מעמיקות על אמונה וחסידות מפי אנשי אקדמיה שהפכו בעצמם לחסידים נלהבים, דוגמת פרופסור חנוכה, פרופסור [[פסח בצלאל רוזנבלום]], פרופסור [[יצחק בלאק]], ודמויות נוספות. בין השאר, הוזמן פעמים רבות הרב [[זלמן פוזנר]].

בשבתונים שנערכו לבנים, נעשה מאמץ לגרום לכמה שיותר סטודנטים לבקר ולהירשם לישיבות שעסקו עם מקורבים, דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]], ובשבתונים שנערכו לבנות, נעשה מאמץ להשפיע על המשתתפות להירשם לסמינרים שנערכו על ידי בית חב"ד במיניסוטה.

את השבתונים שהיו מיועדים לבנות ונשים, סידרו גברת לאה קליין, גברה חיה קלטיין, וגברת פריידא טיפנברון.

הרבי הביע התעניינות מרובה בכל פרטי התכנית, והעניק ליווי פרטני ויחס מיוחד למארגנים ולמשתתפים{{הערה|בין השאר, העניק הרבי באופן קבוע בקבוק יין ו'מזונות' למארגני הפגישה.}}, התייחס בפומבי ליוזמה ולשם שהוענק לשבתות אלו{{הערה|שולי הגליון להתוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 207, מוגה. תשמ"ט חלק א' עמוד 323. חלק ב' עמוד 184, 190, 321. מלבד זאת התייחס הרבי עשרות פעמים לפגישה בהתוועדויות.}} ובשנים הראשונות, כשמספר המשתתפים עדיין אפשר זאת, אף קיבל ל[[יחידות]] חלק מהמשתתפים בשבתונים.

בין ההוראות שהרבי נתן למארגני הפגישה היו להכניס את המשתתפים באמצע ההתוועדות ושישארו עד לסיומה, ולא להכניס אותם בהתחלת ההתוועדות ולהוציא אותם באמצעה בשל הקושי שלהם לשבת זמן ממושך בהתוועדות בה מדברים בשפה שאינם מבינים.

כיום, מתקיימים השבתונים במתכונת מעט שונה פעמיים בשנה, על ידי ארגון [[חב"ד בקמפוס]]{{הערה|ראו [https://anash.org/1500-expected-at-largest-ever-chabad-on-campus-pegisha/ דיווח משנת [[תשפ"ג]] באתר] {{אנש}}}}.

==לקריאה נוספת==
*'''רישומה של שנה - תשד"מ''', עמוד 338 ואילך.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3837380 "כל יהודי משמש דוגמה"]''', ד"ר חנוכה מספר בגוף ראשון על המיזם {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/24508 500 סטודנטים, 80 אוניברסיטאות, שבת אחת]''' {{COL}}
*'''[http://teshura.com/Rivkin-Hanoka%20-%20Menachem%20Av%2026%2C%205776.pdf דו"חות לרבי על קיום הפגישה ומענות הרבי]''', תשורה מנישואי צאצאי ד"ר חנוכה
*'''[https://col.org.il/news/135554 מענה של הרבי לצא"ח: למה לא היו יותר משתתפים אחרי פרסום]''' {{COL}}
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/02/03-02-2024-19-33-54-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf מענות הרבי בנוגע לפגישה]''' בתוך תשורה מנישואי סילבערבערג-קסטל [[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תשפ"ד]] {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2025/04/513.-Tzav-5785.pdf דיקן אוניברסיטה ו'דוד מצה']''', הסיפור שלי גליון 513 שבת [[פרשת צו]] [[תשפ"ה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קראון הייטס]]
[[קטגוריה:שליחות]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

כתר

2025-12-10T17:19:22Z

ב. שורה: /* דעת דעתיק */

[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|ממוזער|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הכתר מופיעה בראש המשולש העליון]]
'''כתר''' הוא הרצון האלוקי לברוא את העולם{{הערה|כדוגמת רצון האדם, שמצד אחד אינו כח פנימי כשכל או רגש, אך מצד שני אינו עצם הנפש ממש - אלא הוא הטייה של הנפש לדבר מסויים.}}. ספירת הכתר היא {{הערה|לפי שיטת רוב המקובלים }} הספירה הראשונה ב[[עשר הספירות]].
לפי [[מנין הספירות|שיטת חב"ד במנין הספירות]] ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את [[ספירת הדעת|ספירת הדעת]].

==עניינה==
ספירת הכתר היא הממוצע בין המאציל לנאצלים. כדי שממוצע יוכל לחבר בין שני עניינים שונים הוא צריך להיות כלול משניהם, לכן מורכב וכולל הכתר שתי דרגות – חיצוניות הכתר ופנימיות הכתר.

הכתר נקרא רצון העליון, היות וגם ברצון יש שני עניינים:
החפץ המבוקש ברצון,
והסיבה לרצות ולהתאוות לו.

הסיבה לרצון היא הפנימיות, בעוד שהמבוקש עצמו הוא החיצוניות.

==פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר==
להבנת ענין ה'כתר' מובא בחסידות המשל מנפש האדם, שבכללות הנפש שלו קיימים שני עניינים: עצם הנפש{{הערה|שהנפש עצמה זה מה שהיא רוצה, רצון הנפש, כי הרצון אינו אלא המשכת הנפש עצמה.}} וכוחותיה, השכל והרגש. עם זאת, בפרטיות יותר הרי שגם בעצם הנפש המתבטאת ומתגלית ברצון של הנפש ישנם שני עניינים:
*'''חיצוניות הרצון''' - הדבר שאותו רוצים.
*'''פנימיות הרצון''' - הסיבה שבגללה רוצים.

בדומה לכך גם באלוקות שלמעלה מהעולמות יש את הכוחות המתלבשים בסדר השתלשלות ב[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|ארבעת העולמות]], ואילו עצם האלוקות מתגלית בספירת הכתר שהוא הרצון הכללי המקיף את העולמות ולמעלה מהם{{הערה|ונקרא כתר דוגמת כתר המלך, שמצד אחד אינו כלל חלק מגוף המלך, אך מצד שני לא זו בלבד שהוא למעלה מהמלך אלא עוד זאת שהוא הדבר שעושה את המלך למלך}}, כאשר בו עצמו קיימות שתי בחינות כלליות: פנימיות הכתר{{הערה|פנימיות הרצון.}} המכונה [[עתיק יומין]], וחיצוניות הכתר{{הערה|חיצוניות הרצון}} המכונה [[אריך אנפין]]. פנימיות הכתר הוא הסיבה לרצון ונקרא עולם ה[[תענוג]], וחיצוניות הכתר הוא ה[[רצון]] עצמו.

הסיבת שפנימיות הרצון העליון נקראת תענוג{{הערה|יש להבדיל בין הרצון התחתון - הנובע מהשכל לבין הרצון העליון - שמעל השכל. סיבת הרצון התחתון גלויה וידועה: השכל הוא סיבת הרצון, בלי השכל לא היה רוצה דבר זה, וכל רצונו הוא בגלל שהבין שהדבר טוב לו}} היא, שהרצון העליון הוא על דרך רצון הנפש עצמה – הוא אינו נובע מהשכל אלא אדרבה – הוא מקור וסיבת השכל (למשל, לעולם ילמוד אדם במקום שליבו חפץ. מאחר שהוא רוצה בכך הוא יבין טוב יותר). סיבתו של רצון זה אינו השכל אלא התענוג: בזה הוא רוצה כי בזה יש לו תענוג. ואלו הן שתי הדרגות שבכתר: התענוג הוא פנימיות הכתר, והרצון העליון הוא חיצוניותו.

מאחר וחיצוניות הכתר היא הרצון הכללי בבריאת העולמות{{הערה|ורצון הקב"ה בבריאה הוא כמאמר רז"ל "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", דהיינו, שיהיה עולם ששומרים בו תורה ומצוות}} היא כוללת בתוכה שלושה עניינים: שורש התורה, שורש המצוות ושורש העולמות. שורש התורה כולל שלושה עניינים: מוחא סתימאה, אויר ושערות. שורש המצוות כולל שני עניינים: גולגלתא ותריג ארחין דגולגלתא, ושורש העולמות הוא אריך אנפין.

==פנימיות הכתר==
פנימיות הכתר היא הבחינה התחתונה שבמאציל, ונקראת עתיק משום שהיא נעתקת מכל סדר ההשתלשלות, והיא תענוג הבורא בבריאת העולמות. בפנימיות הכתר עצמה יש שתי דרגות: התענוג עצמו, וגילוי התענוג. שתי דרגות אלו נקראות ג"ר וז"ת דעתיק{{הערה|עיין ספר הליקוטים להצ"צ בערך עתיק}}.

===ג"ר דעתיק===
ג"ר דעתיק הם חכמה-בינה-דעת שבעתיק, והם הפנימיות של פנימיות עתיק, הבחינה התחתונה שבמאציל, שאינה שייכת כלל להתלבשות מאחר ואין ב"מקום" זה כלל מציאות של אור וכלי, אלא עצמות השם יתברך לבדו{{הערה|אור התורה שיר השירים תקי"ב}}.

===[[חסד דעתיק]]===

===גבורה דעתיק===
#[[בוצינא דקרדוניתא]]

===ז"ת דעתיק===
ז"ת דעתיק הן חיצוניות התענוג, והן הבחינה שיכולה לרדת ולהיות סיבה לרצון העליון.

===דעת דעתיק===
דעת דעתיק היא בחינת ש"ע נהורין{{הערה|בשעה שהקדימו תער"ב עמוד א'רמ}} (או שע"ה{{הערה|מכיון שה' החסדים נמשכים ממילא לעיתים לא סופרים אותם (מאמרים תרל"ח ואתחנן)}}) הכתובה במקומות רבים: מצד אחד כוללת הדעת בתוכה את שלושת המוחין חב"ד ומצד שני היא מהווה מקור לשבעת המידות ז"א. מאחר והמוחין הם מאות והמידות הן עשרות{{הערה|אור התורה דברים שבת שובה עמוד א'תקל}}, נמצא ששלושת הראשים חב"ד מספרם 300, ואילו שבע המידות מספרן 70, וביחד – ש"ע אורות עליונים.
כך גם מובא בשם הרמ"ז [- רבי משה זכותא].

לגבי הקשר של שע"ה נהורין ל[[עבודת השם|עבודת]] ה[[תשובה]] ראו בערך [[מעיל#מכפרים על לשון הרע|מעיל]].

==חיצוניות הכתר==
חיצוניות הכתר (הנקראת פעמים רבות רצון העליון){{הערה|השם "רצון העליון" מבדיל דרגא זו "מרצון התחתון", שהוא רצון הנמשך מהשכל. דהיינו, רצון שלא נובע מעצם הטבע של נפשו, אלא רק מסיבה שכלית כלשהי. על שני סוגי רצון אלו כיוונו חכמינו זכרונם לברכה באמרם "אית רצון ואית רצון"{{הערה|הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות לא תבערו אש פ"ח א' ואילך, ואולי הכוונה לזח"ג קכט א מצחא דאקרי רצון כו' (הערת ב"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ט ע' 113).}}, יש רצון ויש רצון, כלומר, ישנם שני סוגים/ שתי דרגות ברצון}} הוא שורש התורה והמצוות. רצון זה נקרא עליון, כי אין לו טעם גלוי (כמו הרצון הנמשך מהשכל) אלא טעם כמוס בלבד. המשל בחסידות להבנת עניין טעם כמוס הוא הטעם לאהבת אב לבנו: רואים בפועל שאדם אוהב את בנו יותר מאחרים גם כשאין לזה שום טעם, ואפילו כשהבן פחות מוצלח מאחרים. אין פירוש הדבר שאהבה זו היא סתם [[עקשנות]] ואין לה טעם כלל. אהבת האב ודאי יש לה טעם עמוק ונעוץ בעצם טבעה של נפש האב, אלא שטעם זה נעלה מהשכל עד כדי כך שאינו יכול להתלבש בו - שאפילו לאב לעצמו אין הסבר שכלי על כך.

אך מאחר ורצון השם הוא שיהיה עולם שבו יהודים לומדים תורה ומקיימים מצוות, מובן שהרצון העליון כולל בתוכו את שורש כל העניינים הנ"ל: נפש האדם, עולמות, תורה ומצוות. שורש התורה הוא [[מוחא סתימאה]], שורש המצוות הוא [[גולגלתא]] ושורש העולמות הוא [[אריך אנפין]].

===[[אריך אנפין]]===
הוא חיצוניות הכתר, והוא שורש העולמות. גדרו של העולם הוא זמן ומקום:

מקום הוא מציאות שיש לה שישה צדדים: ארבע רוחות העולם, מעלה ומטה - ושורשו הם שישה צדדים רוחניים: חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות.

זמן הוא מציאות של עבר הוה ועתיד - ושורשה ברוחניות מדת המלכות: מלך (בעבר), מלך (בהווה) וימלוך (בעתיד).

מציאות ממשית של מידות מתחילה בעולם האצילות, אך שורשה גבוה יותר, והיא דרגת אריך אנפין. את ההבדל בין המידות באצילות לשורשן בעתיק ממשילה החסידות להבדל שבין להבה גלויה לבין אש שבגחלת: בגחלת לא ניכר כלל שיש מציאות אש בתוכה, אך כשכמקרבים אליה קש או נופחים בה יוצאת להבה, והוא נקרא "העלם הקרוב לגילוי".

פירוש שמה של דרגה זו, '''אריך אנפין''', הוא "פנים גדולות". פנים הוא המקום בו מתגלה פנימיותו של האדם (מצב רוחו של האדם, האם הוא שמח או עצב וכיוצא בזה, ניכר בפניו). פניו של "אדם דאצילות" נקראות פנים קטנות, וביחס אליו ה"פנים" של דרגת הכתר נקראות "גדולות". דהיינו, "זעיר אנפין" הן המידות דאצילות שבהן מתגלים המוחין דאצילות, ו"אריך אנפין" הוא חיצוניות הרצון בו מתגלה פנימיותו (עתיק, דרגת התענוג).

===מוחא סתימאה===
מעל אריך אנפין נמצא מוחא סתימאה (הנקרא גם קו המידה), שנותן מדה וקצבה להרצון ד[[ארחין דגולגלתא]]. הרצון עצמו הוא רק שיהיו מצוות באופן כללי, ואין בו פרטים. [[חכמה סתימאה]] פועלת שהמשכת הרצון תהיה דוקא באופן כך וכך כמו שבא בתורה שבע"פ בפרט, שרק שם מתגלה הרצון בפרטות להורות סדר ואיכות ההמשכה בפרטיות וכללות. המשל שמובא בחסידות ל[[חכמה סתימאה]] הוא בעה"ב שקובע היכן להניח כל כלי בבית. הרי הכלים היו בבית תחלה קודם שיגזור עליהם, אבל היו בבחינת הפקר ופיזור, ועל ידי החכמה נעשה בהם מדה וקצבה איך וכמה ובאיזו אופן יהיה גילוי האלוקות במצווה זו ואיך וכמה ובאיזה אופן יהיה במצווה אחרת{{הערה|כך נקראת מדרגה זו בזהר הקדוש, ובכתבי האר"י ז"ל היא נקראת ג' רישין דאריך אנפין, ובר"ת: ג"ר דא"א, ופעמים רבות בחסידות נקרא חכמה סתימאה}}.

===אויר===
מעל מוחא סתימאה אך מתחת לגולגלתא נמצא האויר, שפעמים נקרא גם "מח סתום מאד". עניינו - האור האלוקי כפי שהוא בדרגת [[מוחא סתימאה]] אינו יכול להתגלות כפי שהוא בעולמות ויש צורך לצמצמו. הצמצום נעשה על ידי בחינת [[שערות]]. השערות יונקות מהמוח דרך החלל שבהן, אך מובן גודל הצמצום שבין אור השכל שבמוח לבין האור שהצטמצם לתת חיות בשערה, עד שאפילו אם חותכים אותה אין מרגיש המוח שום כאב. כדי לצמצם את האור שבבחינת [[מוחא סתימאה]] צריך כח גדול ממנו. כח זה מגיע מגבורה ד[[עתיק]] יומין, אך מכיון שגבורה דעתיק נעלית מכדי להתלבש במוחא סתימאה עצמו נמצא בין קרום המוח והגולגולת בחינת [[אויר]] (ופעמים נקרא "מח סתום מאד") שמחמת דקותו יכול האור של עתיק להתלבש בו, ובאמצעותו לצמצם את אור המוחא סתימאה לבחינת שערות.

===גלגלתא===
את הפנימיות של חיצוניות הכתר (אריך אנפין ומוחא סתימאה) מקיפה הגולגולת. בגולגולת כמה עניינים:{{ש}}
: לבנונית - הלבן שבה.
: תרי"ג ארחין דגולגלתא - הרווחים שבין השערות.
: תיקוני גולגלתא - שבעה התיקונים שבה.
: י"ג תיקונין דיקנא - שערות הזקן.
: שערות הראש הצומחות ממנה, וכן בחינת הלחיים ועוד.

===לבנונית===
הלבנונית היא שרש המצוות, ויובן על פי אותו המשל של מבשרי אחזה אלוקה: מעצם הגלגלת יוצאות השערות, וצבעה הלבן נראה בין שערה לשערה ומפריד אותן זו מזו. הגלגלת הוא ה"מצע" שמתוכו גדלות השערות, ובלעדיו לא תיתכן מציאות של שערות אך מקור השערות אינו עצם הגלגולת, אלא הן נמשכות מהמוח{{הערה|משל נוסף בחסידות על עניין זה הוא אותיות הכתובות על קלף. מצד אחד לא תיתכן מציאות אותיות ללא קלף, אך מצד שני האותיות אינן כלל ממהות הקלף, אלא הקלף הוא מהחי לעומת דיו האותיות שבא מהצומח. משל האותיות מתאים גם לפרט הראשון: בין אות לאות ניכר הקלף, ודוקא זה שרואים את הקלף מאפשר להבחין בין אות לאות}}.
והנמשל למעלה: ה[[לבנונית]] הוא עצם הרצון העליון בקיום מצוות, ונחלק בפרטות ל[[תרי"ג ארחין דגולגלתא]] – רווחים בין השערות. לעצם הרצון אין טעם (גלוי, אלא טעם כמוס – ראה [[רצון העליון]])

===שערות===
השערות דגולגלתא הן שרש התורה{{הערה|הגולגלתא היא הרצון הכללי במצוות, והשערות (שהן שורש התורה) מדברת באופן קיום המצוות, וטעמי המצוות}}, והן נמשכות מ[[מוחא סתימאה]] על ידי צמצום עצום, על ידי שבכל שערה נמשך דרך החלל שבה חיות מעט מזעיר. וכמו שבמשל אפשר לחתוך את השערה בלי להרגיש כאב כך בנמשל החיות שנמשכת מ[[מוחא סתימאה]] מצומצמת עד כדי כך כך שלא מורגש כלל מקורה.

===תיקונים דגלגלתא===
לשון תורת הקבלה הוא, דחסד דעתיק יומין מתלבש בגלגלתא דאריך אנפין, ונעשה שם על ידי זה שבע תיקוני דגלגלתא.
מאחר שהגלגלתא הוא רצון בלי טעם, כלומר מקור הרצון לפני שהתלבש בחכמה{{הערה|ונקרא [[רעוא דרעוין]] – הרצון לרצון, שממנו יכול להיות התפשטות הרצון בכמה אופנים. דהיינו, ייתכן שרצון מסויים ישתנה בעקבות הבנה חדשה להיפוך. ראה ערך [[בוצינא דקרדוניתא]]}} הוא עדיין בלתי מוגבל, בחינת אין סוף, ולכן מתאחד עם הבחינה התחתונה דעצמות (שהוא בחינת חסד דעתיק, דהיינו, גילוי בחינת עתיק שלא על ידי גבורה וצמצום) ועל ידי התאחדות זו מתהווים בגלגלתא שבעה תיקונים. הטעם שהם דוקא שבע ולא עשר הוא, כי עיקר הכוונה בבריאה היא "נעשה אדם", ועיקרו של האדם הוא שבע מידות{{הערה|מצד כוונת הבורא כוחות השכל חכמה ובינה הם טפלים, וכל עניינם הוא רק בשביל להחיות את המידות}}. רק אחרי שנעשים בגלגלתא שבעת התיקונים נמשך מהם למוחא סתימאה שהוא שרש עשר הספירות.

===עלמין===
מובא בתניא{{הערה|באגרת הקודש כ' איהו וחיוהי}} שבגולגלתא ישנם שמונה עשר אלף עולמות. אין הכוונה לעולמות ממש{{הערה|שהרי [[עולמות]] הם מציאות יש ונפרד ואפילו באצילות לא שייכת מציאות כזו כפשוטה, וכל שכן למעלה מאצילות}} אלא ל[[אותיות]] הכלולות עדיין בשורשן העליון, שאם היו יורדות ומתגשמות היה נברא מכל אחת מהן סדר השתלשלות שלם{{הערה|כמו שמאות י' נבראו כל [[עלמין סתימין]] ומאות ה' כל [[עלמין דאתגליין]]}} באופן אחר לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]] שאנחנו מכירים.

==השתלשלות הכתרים==
* בהשתלשלות עילה ועלול כל דרגה שונה במהותה מזו שמעליה{{הערה|בינה שונה מחכמה, מידות שונות משכל, בריאה שונה מאצילות.}}.
* אך בהשתלשלות הכתרים כל הדרגות מהותן אחת. כתר הוא רצון{{הערה|ראה לעייל הערה 1.}}, והשתלשלות הכתרים היא השתלשלות הרצונות{{הערה|בהבא לקמן ועוד ראה [[ספר הערכים - חב"ד|ספר הערכים]] בערך אדם קדמון.}}. המשל המובא בזה הוא מאדם הרוצה בבית בן ארבע קומות: ברצון הכללי אין שום פרטים (רק שיהיו 4 קומות), ממנו משתלשל רצון למה תשמש כל קומה (אצילות, בריאה, יצירה, עשיה), באופן פרטי יותר הוא רוצה לרהט כל קומה ברהיטים המתאימים לה, ואחר כך בא הרצון באיזה אופן יהיה כל פריט, וכן הלאה. מובן ופשוט שהרצון אינו הבניין עצמו - אלא רק '''רצון''' לבניין, דהיינו, הרצון הכללי והפרטי שניהם הם '''רצון''' ולא משהו אחר.
{{ש}}
'''ועניינו ב"עבודה"''' הוא יציאה מהגבלה. לדוגמא, עשרים האחוז שנותן לצדקה אדם המרויח חמשת-אלפים בחודש הם הרבה פחות מעשרים אחוז שנותן המרוויח מאה-אלף. אבל מצד היציאה מהגבלה שניהם '''שווים''' (שניהם נתנו יותר מהמתחייב על פי הלכה), ואדרבה זה שנתן פחות יצא מהגבלתו יותר מזה שנתן יותר{{הערה|ראה מעין זה בחיי שרה תשי"ב ובכ"מ.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf סודו של הכתר], בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ.

{{ספירות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[en:Kesser]]

יעקב ישראל טברסקי

2025-11-14T12:18:30Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=רבי יעקב ישראל טברסקי
|תמונה=מצבת טברסקי.jpg
|תיאור=מצבת הרב טברסקי
|תאריך לידה=[[תקנ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]
}}
הרב '''יעקב ישראל טברסקי מצֶ'רְקַס''' (באידיש '''טשערקאס''', [[תקנ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]) היה בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], והיה נשוי עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]; [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ה]] לאביו רבי [[מרדכי מטשרנוביל]], כנכד לרבי [[נחום מצ'רנוביל]].

בהיותו תינוק בעריסה, ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של הסבא רבי [[נחום מצ'רנוביל]], ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, {{ציטוטון|: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..."}} בתוך כך ניגש [[אדמו"ר הזקן]] לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר [[רבינו הזקן]] שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד רצה לספר סיפור זה לאדמו"ר הריי"צ בסעודת פורים תרפ"ז, אך הרבי אמר לו שאת הסיפורים הנוגעים אליו הוא כבר יודע ([https://anash.org/moshiachs-ancestor/ זכרונותיו של ר' שמריהו ששונקין (באטומער)]).}}.

בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".

לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל ב[[עיירה]] [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. [[הרבי]] סיפר{{הערה|ב[[התוועדות]], [[י' שבט]] [[תשי"ד]]}} ששניהם היו יחד לומדים בעליית הגג, פעם אחת הם החליטו להתענות בשביל לזכות ב[[גילוי אליהו]]. באחת הימים הגיע אליהם איש אחד שרצה גם לזכות בגילוי אליהו, האיש נחל גם לצום ולהגיד [[תיקון חצות]], לאחר זמן הוא להתאונן לפניהם שלמרות צומותיו הוא לא זוכה לגילוי אליהו.

כשהם שמעו על כך הם עלו לעליית הגג בעת שאמר [[תיקון חצות]], שפכו עליו [[מים]] והחלו לצעוק: "טהור, טהור, טהור..."

נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים.

אחרי [[מלחמת נפוליאון]] התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. ב[[שבת]] פרשת ראה [[תקצ"ו]] נערכו שמה נישואי בתו הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] בן אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים אדמו"ר [[הצ"צ]], הרב יעקב ישראל והרב [[מרדכי מטשערנאביל]].

בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב]] שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]).

ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] לעיירת זקנו [[צ'רקס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך".

השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו:
{{ציטוטון|"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה [[הסתלקות]] שניכם בשנה אחת...".}}

וכך היה, ביום [[א' סיוון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

ב[[חודש מנחם אב]] [[תשפ"ג]] גילו את בית הכנסת של רבי יעקב ישראל טברקסי בעיר צ'רקאס שבאוקראינה{{הערה|[https://col.org.il/news/147167 חשיפה: נתגלה ביהכנ"ס של חתן אדמו״ר האמצעי בצ׳רקאס {{col}}]}}.

==משפחתו==
נולדו להם בנים זכרים, אך כולם נפטרו בהיותם קטנים.
;בנותיו:
* הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חנה]]. אשת [[הריי"צ מאוורוטש]], חותן [[אדמו"ר הרש"ב]].
* הרבנית שרה פריידל{{הערה|נישאה לרבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בנו של אדמו"ר האמצעי ואם רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב מטאמאשפאל]].}}.
* הרבנית סטערנא רחל{{הערה|אם רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]].}}.
* ברכה.
* חישע.

==לקריאה נוספת==
*'''החתונה ההיסטורית שהחלה בעריסת התינוקות''', שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 52

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, יעקב ישראל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]

יעקב ישראל טברסקי

2025-11-14T12:17:05Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=רבי יעקב ישראל טברסקי
|תמונה=מצבת טברסקי.jpg
|תיאור=מצבת הרב טברסקי
|תאריך לידה=[[תקנ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]
}}
הרב '''יעקב ישראל טברסקי מצֶ'רְקַס''' (באידיש '''טשערקאס''', [[תקנ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]) היה בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], והיה נשוי עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]; [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ה]] לאביו רבי [[מרדכי מטשרנוביל]], כנכד לרבי [[נחום מצ'רנוביל]].

בהיותו תינוק בעריסה, ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של הסבא רבי [[נחום מצ'רנוביל]], ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, {{ציטוטון|: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..."}} בתוך כך ניגש [[אדמו"ר הזקן]] לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר [[רבינו הזקן]] שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד רצה לספר סיפור זה לאדמו"ר הריי"צ בסעודת פורים תרפ"ז, אך הרבי אמר לו שאת הסיפורים הנוגעים אליו הוא כבר יודע ([https://anash.org/moshiachs-ancestor/ זכרונותיו של ר' שמריהו ששונקין (באטומער)]).}}.

בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".

לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל ב[[עיירה]] [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. [[הרבי]] סיפר{{הערה|ב[[התוועדות]], [[י' שבט]] [[תשי"ד]]}} ששניהם היו יחד לומדים בעליית הגג, פעם אחת הם החליטו להתענות בשביל לזכות ב[[גילוי אליהו]]. באחת הימים הגיע אליהם איש אחד שרצה גם לזכות ב[[גילוי אליהו]], האיש נחל גם לצום ולהגיד [[תיקון חצות]], לאחר זמן הוא להתאונן לפניהם שלמרות צומותיו הוא לא זוכה ל[[גילוי אליהו]].

כשהם שמעו על כך הם עלו לעליית הגג בעת שאמר [[תיקון חצות]], שפכו עליו [[מים]] והחלו לצעוק: "טהור, טהור, טהור..."

נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים.

אחרי [[מלחמת נפוליאון]] התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. ב[[שבת]] פרשת ראה [[תקצ"ו]] נערכו שמה נישואי בתו הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] בן אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים אדמו"ר [[הצ"צ]], הרב יעקב ישראל והרב [[מרדכי מטשערנאביל]].

בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב]] שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]).

ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] לעיירת זקנו [[צ'רקס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך".

השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו:
{{ציטוטון|"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה [[הסתלקות]] שניכם בשנה אחת...".}}

וכך היה, ביום [[א' סיוון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

ב[[חודש מנחם אב]] [[תשפ"ג]] גילו את בית הכנסת של רבי יעקב ישראל טברקסי בעיר צ'רקאס שבאוקראינה{{הערה|[https://col.org.il/news/147167 חשיפה: נתגלה ביהכנ"ס של חתן אדמו״ר האמצעי בצ׳רקאס {{col}}]}}.

==משפחתו==
נולדו להם בנים זכרים, אך כולם נפטרו בהיותם קטנים.
;בנותיו:
* הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חנה]]. אשת [[הריי"צ מאוורוטש]], חותן [[אדמו"ר הרש"ב]].
* הרבנית שרה פריידל{{הערה|נישאה לרבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בנו של אדמו"ר האמצעי ואם רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב מטאמאשפאל]].}}.
* הרבנית סטערנא רחל{{הערה|אם רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]].}}.
* ברכה.
* חישע.

==לקריאה נוספת==
*'''החתונה ההיסטורית שהחלה בעריסת התינוקות''', שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 52

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, יעקב ישראל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]

יעקב ישראל טברסקי

2025-11-14T12:16:43Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=רבי יעקב ישראל טברסקי
|תמונה=מצבת טברסקי.jpg
|תיאור=מצבת הרב טברסקי
|תאריך לידה=[[תקנ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]
}}
הרב '''יעקב ישראל טברסקי מצֶ'רְקַס''' (באידיש '''טשערקאס''', [[תקנ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]) היה בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], והיה נשוי עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]; [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ה]] לאביו רבי [[מרדכי מטשרנוביל]], כנכד לרבי [[נחום מצ'רנוביל]].

בהיותו תינוק בעריסה, ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של הסבא רבי [[נחום מצ'רנוביל]], ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, {{ציטוטון|: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..."}} בתוך כך ניגש [[אדמו"ר הזקן]] לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר [[רבינו הזקן]] שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד רצה לספר סיפור זה לאדמו"ר הריי"צ בסעודת פורים תרפ"ז, אך הרבי אמר לו שאת הסיפורים הנוגעים אליו הוא כבר יודע ([https://anash.org/moshiachs-ancestor/ זכרונותיו של ר' שמריהו ששונקין (באטומער)]).}}.

בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".

לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל ב[[עיירה]] [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. [[הרבי]] סיפר{{הערה|ב[[התוועדות]], [[י' שבט]] [[תשי"ד]]}} ששניהם היו יחד לומדים בעליית הגג, פעם אחת הם החליטו להתענות בשביל לזכות ב[[גילוי אליהו]]. באחת הימים הגיע אליהם איש אחד שרצה גם לזכות ב[[גילוי אליהו]], האיש נחל גם לצום ולהגיד [[תיקון חצות]], לאחר זמן הוא להתאונן לפניהם שלמרות צומותיו הוא לא זוכה ל[[גילוי אליהו]].

כשהם שמעו על כך הם עלו לעליית הגג בעת שאמר [[תיקון חצות]], שפכו עליו [[מים]] והחלו לצעוק: "טהור, טהור, טהור..."

נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים.

אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. ב[[שבת]] פרשת ראה [[תקצ"ו]] נערכו שמה נישואי בתו הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] בן אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים אדמו"ר [[הצ"צ]], הרב יעקב ישראל והרב [[מרדכי מטשערנאביל]].

בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב]] שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]).

ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] לעיירת זקנו [[צ'רקס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך".

השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו:
{{ציטוטון|"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה [[הסתלקות]] שניכם בשנה אחת...".}}

וכך היה, ביום [[א' סיוון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

ב[[חודש מנחם אב]] [[תשפ"ג]] גילו את בית הכנסת של רבי יעקב ישראל טברקסי בעיר צ'רקאס שבאוקראינה{{הערה|[https://col.org.il/news/147167 חשיפה: נתגלה ביהכנ"ס של חתן אדמו״ר האמצעי בצ׳רקאס {{col}}]}}.

==משפחתו==
נולדו להם בנים זכרים, אך כולם נפטרו בהיותם קטנים.
;בנותיו:
* הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חנה]]. אשת [[הריי"צ מאוורוטש]], חותן [[אדמו"ר הרש"ב]].
* הרבנית שרה פריידל{{הערה|נישאה לרבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בנו של אדמו"ר האמצעי ואם רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב מטאמאשפאל]].}}.
* הרבנית סטערנא רחל{{הערה|אם רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]].}}.
* ברכה.
* חישע.

==לקריאה נוספת==
*'''החתונה ההיסטורית שהחלה בעריסת התינוקות''', שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 52

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, יעקב ישראל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]

יעקב ישראל טברסקי

2025-11-14T12:16:05Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=רבי יעקב ישראל טברסקי
|תמונה=מצבת טברסקי.jpg
|תיאור=מצבת הרב טברסקי
|תאריך לידה=[[תקנ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]
}}
הרב '''יעקב ישראל טברסקי מצֶ'רְקַס''' (באידיש '''טשערקאס''', [[תקנ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]) היה בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], והיה נשוי עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]; [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ה]] לאביו רבי [[מרדכי מטשרנוביל]], כנכד לרבי [[נחום מצ'רנוביל]].

בהיותו תינוק בעריסה, ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של הסבא רבי [[נחום מצ'רנוביל]], ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, {{ציטוטון|: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..."}} בתוך כך ניגש [[אדמו"ר הזקן]] לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר [[רבינו הזקן]] שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד רצה לספר סיפור זה לאדמו"ר הריי"צ בסעודת פורים תרפ"ז, אך הרבי אמר לו שאת הסיפורים הנוגעים אליו הוא כבר יודע ([https://anash.org/moshiachs-ancestor/ זכרונותיו של ר' שמריהו ששונקין (באטומער)]).}}.

בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".

לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל ב[[עיירה]] [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. [[הרבי]] סיפר{{הערה|ב[[התוועדות]], [[י' שבט]] [[תשי"ד]]}} ששניהם היו יחד לומדים בעליית הגג, פעם אחת הם החליטו להתענות בשביל לזכות ב[[גילוי אליהו]]. באחת הימים הגיע אליהם איש אחד שרצה גם לזכות ב[[גילוי אליהו]], האיש נחל גם לצום ולהגיד [[תיקון חצות]], לאחר זמן הוא להתאונן לפניהם שלמרות צומותיו הוא לא זוכה ל[[גילוי אליהו]].

שהם שמעו על כך הם עלו לעליית הגג בעת שאמר [[תיקון חצות]], שפכו עליו [[מים]] והחלו לצעוק: "טהור, טהור, טהור..."

נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים.

אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. ב[[שבת]] פרשת ראה [[תקצ"ו]] נערכו שמה נישואי בתו הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] בן אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים אדמו"ר [[הצ"צ]], הרב יעקב ישראל והרב [[מרדכי מטשערנאביל]].

בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב]] שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]).

ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] לעיירת זקנו [[צ'רקס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך".

השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו:
{{ציטוטון|"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה [[הסתלקות]] שניכם בשנה אחת...".}}

וכך היה, ביום [[א' סיוון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

ב[[חודש מנחם אב]] [[תשפ"ג]] גילו את בית הכנסת של רבי יעקב ישראל טברקסי בעיר צ'רקאס שבאוקראינה{{הערה|[https://col.org.il/news/147167 חשיפה: נתגלה ביהכנ"ס של חתן אדמו״ר האמצעי בצ׳רקאס {{col}}]}}.

==משפחתו==
נולדו להם בנים זכרים, אך כולם נפטרו בהיותם קטנים.
;בנותיו:
* הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חנה]]. אשת [[הריי"צ מאוורוטש]], חותן [[אדמו"ר הרש"ב]].
* הרבנית שרה פריידל{{הערה|נישאה לרבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בנו של אדמו"ר האמצעי ואם רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב מטאמאשפאל]].}}.
* הרבנית סטערנא רחל{{הערה|אם רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]].}}.
* ברכה.
* חישע.

==לקריאה נוספת==
*'''החתונה ההיסטורית שהחלה בעריסת התינוקות''', שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 52

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, יעקב ישראל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]

יעקב ישראל טברסקי

2025-11-14T12:15:42Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=רבי יעקב ישראל טברסקי
|תמונה=מצבת טברסקי.jpg
|תיאור=מצבת הרב טברסקי
|תאריך לידה=[[תקנ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]
}}
הרב '''יעקב ישראל טברסקי מצֶ'רְקַס''' (באידיש '''טשערקאס''', [[תקנ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]) היה בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], והיה נשוי עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]; [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ה]] לאביו רבי [[מרדכי מטשרנוביל]], כנכד לרבי [[נחום מצ'רנוביל]].

בהיותו תינוק בעריסה, ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של הסבא רבי [[נחום מצ'רנוביל]], ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, {{ציטוטון|: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..."}} בתוך כך ניגש [[אדמו"ר הזקן]] לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר [[רבינו הזקן]] שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד רצה לספר סיפור זה לאדמו"ר הריי"צ בסעודת פורים תרפ"ז, אך הרבי אמר לו שאת הסיפורים הנוגעים אליו הוא כבר יודע ([https://anash.org/moshiachs-ancestor/ זכרונותיו של ר' שמריהו ששונקין (באטומער)]).}}.

בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".

לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל ב[[עיירה]] [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. [[הרבי]] סיפר{{הערה|ב[[התוועדות]], [[י' שבט]] [[תשי"ד]]}} ששניהם היו יחד לומדים בעליית הגג, פעם אחת הם החליטו להתענות בשביל לזכות ב[[גילוי אליהו]]. באחת הימים הגיע אליהם איש אחד שרצה גם לזכות ב[[גילוי אליהו]], האיש נחל גם לצום ולהגיד [[תיקון חצות]], לאחר זמן הוא להתאונן לפניהם שלמרות צומיו הוא לא זוכה ל[[גילוי אליהו]].

שהם שמעו על כך הם עלו לעליית הגג בעת שאמר [[תיקון חצות]], שפכו עליו [[מים]] והחלו לצעוק: "טהור, טהור, טהור..."

נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים.

אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. ב[[שבת]] פרשת ראה [[תקצ"ו]] נערכו שמה נישואי בתו הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] בן אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים אדמו"ר [[הצ"צ]], הרב יעקב ישראל והרב [[מרדכי מטשערנאביל]].

בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב]] שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]).

ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] לעיירת זקנו [[צ'רקס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך".

השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו:
{{ציטוטון|"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה [[הסתלקות]] שניכם בשנה אחת...".}}

וכך היה, ביום [[א' סיוון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

ב[[חודש מנחם אב]] [[תשפ"ג]] גילו את בית הכנסת של רבי יעקב ישראל טברקסי בעיר צ'רקאס שבאוקראינה{{הערה|[https://col.org.il/news/147167 חשיפה: נתגלה ביהכנ"ס של חתן אדמו״ר האמצעי בצ׳רקאס {{col}}]}}.

==משפחתו==
נולדו להם בנים זכרים, אך כולם נפטרו בהיותם קטנים.
;בנותיו:
* הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חנה]]. אשת [[הריי"צ מאוורוטש]], חותן [[אדמו"ר הרש"ב]].
* הרבנית שרה פריידל{{הערה|נישאה לרבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בנו של אדמו"ר האמצעי ואם רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב מטאמאשפאל]].}}.
* הרבנית סטערנא רחל{{הערה|אם רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]].}}.
* ברכה.
* חישע.

==לקריאה נוספת==
*'''החתונה ההיסטורית שהחלה בעריסת התינוקות''', שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 52

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, יעקב ישראל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]

יעקב ישראל טברסקי

2025-11-14T12:15:05Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם=רבי יעקב ישראל טברסקי
|תמונה=מצבת טברסקי.jpg
|תיאור=מצבת הרב טברסקי
|תאריך לידה=[[תקנ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]
}}
הרב '''יעקב ישראל טברסקי מצֶ'רְקַס''' (באידיש '''טשערקאס''', [[תקנ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרל"ו]]) היה בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], והיה נשוי עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]; [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקנ"ה]] לאביו רבי [[מרדכי מטשרנוביל]], כנכד לרבי [[נחום מצ'רנוביל]].

בהיותו תינוק בעריסה, ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בביתו של הסבא רבי [[נחום מצ'רנוביל]], ואדמו"ר הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם [[המגיד ממעזריטש]] שאמר: [[משיח|שהמלך המשיח]] יהיה יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי הרב ה[[מגיד ממעזריטש]] היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה [[אדמו"ר הזקן]]. אמר [[רבינו הזקן]] לר' נחום, {{ציטוטון|: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..."}} בתוך כך ניגש [[אדמו"ר הזקן]] לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר [[רבינו הזקן]] שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד רצה לספר סיפור זה לאדמו"ר הריי"צ בסעודת פורים תרפ"ז, אך הרבי אמר לו שאת הסיפורים הנוגעים אליו הוא כבר יודע ([https://anash.org/moshiachs-ancestor/ זכרונותיו של ר' שמריהו ששונקין (באטומער)]).}}.

בהיותו בגיל 16 התקיימה חתונתם של הרב יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה בנוכחותו של [[אדמו"ר הזקן]] בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, [[ה' בשבט]] [[תקע"א]] שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".

לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל ב[[עיירה]] [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. [[הרבי]] סיפר {{הערה|ב[[התוועדות]], [[י' שבט]] [[תשי"ד]]}} ששניהם היו יחד לומדים בעליית הגג, פעם אחת הם החליטו להתענות בשביל לזכות ב[[גילוי אליהו]]. באחת הימים הגיע אליהם איש אחד שרצה גם לזכות ב[[גילוי אליהו]], האיש נחל גם לצום ולהגיד [[תיקון חצות]], לאחר זמן הוא להתאונן לפניהם שלמרות צומיו הוא לא זוכה ל[[גילוי אליהו]].

שהם שמעו על כך הם עלו לעליית הגג בעת שאמר [[תיקון חצות]], שפכו עליו [[מים]] והחלו לצעוק: "טהור, טהור, טהור..."

נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מצ'רקס ושל הרבנית מרת דבורה לאה היה הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]], שעוד בחיי זקנו היה אדמו"ר לאלפי חסידים.

אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. ב[[שבת]] פרשת ראה [[תקצ"ו]] נערכו שמה נישואי בתו הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם הרב [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] בן אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים אדמו"ר [[הצ"צ]], הרב יעקב ישראל והרב [[מרדכי מטשערנאביל]].

בשנת [[תרכ"א]] (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר צ'רקס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב]] שנקרא על שם ר' [[מרדכי מטשערנאביל]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]).

ב[[י"ג אלול תרל"ו]], נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מצ'רקס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] לעיירת זקנו [[צ'רקס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: {{ציטוטון|יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר}}. "ועכשיו", אמר הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס לנכדו, - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך".

השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו:
{{ציטוטון|"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה [[הסתלקות]] שניכם בשנה אחת...".}}

וכך היה, ביום [[א' סיוון]] [[תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג [[אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרב ר' יעקב ישראל מצ'רקס.

ב[[חודש מנחם אב]] [[תשפ"ג]] גילו את בית הכנסת של רבי יעקב ישראל טברקסי בעיר צ'רקאס שבאוקראינה{{הערה|[https://col.org.il/news/147167 חשיפה: נתגלה ביהכנ"ס של חתן אדמו״ר האמצעי בצ׳רקאס {{col}}]}}.

==משפחתו==
נולדו להם בנים זכרים, אך כולם נפטרו בהיותם קטנים.
;בנותיו:
* הרבנית [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חנה]]. אשת [[הריי"צ מאוורוטש]], חותן [[אדמו"ר הרש"ב]].
* הרבנית שרה פריידל{{הערה|נישאה לרבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בנו של אדמו"ר האמצעי ואם רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב מטאמאשפאל]].}}.
* הרבנית סטערנא רחל{{הערה|אם רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]].}}.
* ברכה.
* חישע.

==לקריאה נוספת==
*'''החתונה ההיסטורית שהחלה בעריסת התינוקות''', שבועון בית משיח ט' שבט תשפ"א עמוד 52

{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, יעקב ישראל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]

זלפה

2025-11-14T12:10:01Z

ב. שורה: /* בחסידות */

'''זלפה''' הייתה אשתו של [[יעקב]], ואמא של [[גד]] ו[[אשר]].

== תולדות חיים ==
כאשר יעקב התחתן עם [[לאה]], נתן [[לבן]] ללאה את זלפה שפחתו כשפחה עבורה. זלפה הייתה בתו של לבן משִפְחתו<ref>פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו.</ref>, ולכן הייתה אחותן של לאה ושל [[רחל]] מצד האב, במדרש בראשית רבתי מובא ש[[בלהה]] וזלפה היו בנותיו של אַחֲוָתִי אחיה של דבורה מינקת רבקה, וקודם שנשא אישה, נשבה בעיר 'זלפה' ולבן פדאו ונתן לו שפחתו, וילדה לו בת וקראה 'זלפה' על שם העיר שנשבה שם, ולבתו השניה קראה 'בלהה' כי הייתה מתבהלת לינק<ref>פירוש נוסף: זלפה על שם זילוף מתמיד של דמעות בכי. זלפה, הייתה בוכה יחד עם לאה בנערותה על הגורל הצפוי לה משום שייעדו אותה לעשיו הרשע (על פי מדרש שכל טוב (בובר), בראשית, פרק ל סימן יג).</ref>.

כאשר רחל, שסבלה מעקרות, נתנה ליעקב את שפחתה בלהה לאשה שילדה את דן ואת נפתלי, עשתה לאה כמוה בעקבות עקרות זמנית ונתנה את זלפה (שהיתה עדין בחורה<ref>בראשית רבה, פרשה ע"א, פסקה א'.</ref>) ליעקב לאשה, שילדה את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה.

לרוב לא מונים את בלהה וזילפה במנין אמהות האומה, משום שהן היו טפלות לרחל ולאה, אך ישנם מקומות בחז"ל המונים שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן.

== בחסידות ==
מבואר ש"ברזל" ר"ת '''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה, שהם ד' נשי יעקב, אלא שסדרם הוא באופן ד"שפחה כי תירש גברתה", בלהה ואח"כ רחל, וזלפה ואח"כ לאה, ומזה נעשה הר"ת "ברזל", שזהו ענין בלתי-רצוי, שלכן אסור שיגע ברזל במזבח, שאז נעשה מזבח פסול. ומכל מקום, יש גם הענין ד"ארץ אשר אבניה ברזל", אלא שזהו ע"י העבודה דהפיכת ה"ברזל", על דרך "זדונות נעשו לו כזכיות"<ref>תו"מ, חלק נ"ג, עמ' 376.</ref>.

== ראו גם ==

* [[ברזל]]

== קישורים חיצונים ==

* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5303873 מי היו בלהה וזלפה?]{{בית חבד}}
{{האבות}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

זלפה

2025-11-14T12:08:12Z

ב. שורה:

'''זלפה''' הייתה אשתו של [[יעקב]], ואמא של [[גד]] ו[[אשר]].

== תולדות חיים ==
כאשר יעקב התחתן עם [[לאה]], נתן [[לבן]] ללאה את זלפה שפחתו כשפחה עבורה. זלפה הייתה בתו של לבן משִפְחתו<ref>פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו.</ref>, ולכן הייתה אחותן של לאה ושל [[רחל]] מצד האב, במדרש בראשית רבתי מובא ש[[בלהה]] וזלפה היו בנותיו של אַחֲוָתִי אחיה של דבורה מינקת רבקה, וקודם שנשא אישה, נשבה בעיר 'זלפה' ולבן פדאו ונתן לו שפחתו, וילדה לו בת וקראה 'זלפה' על שם העיר שנשבה שם, ולבתו השניה קראה 'בלהה' כי הייתה מתבהלת לינק<ref>פירוש נוסף: זלפה על שם זילוף מתמיד של דמעות בכי. זלפה, הייתה בוכה יחד עם לאה בנערותה על הגורל הצפוי לה משום שייעדו אותה לעשיו הרשע (על פי מדרש שכל טוב (בובר), בראשית, פרק ל סימן יג).</ref>.

כאשר רחל, שסבלה מעקרות, נתנה ליעקב את שפחתה בלהה לאשה שילדה את דן ואת נפתלי, עשתה לאה כמוה בעקבות עקרות זמנית ונתנה את זלפה (שהיתה עדין בחורה<ref>בראשית רבה, פרשה ע"א, פסקה א'.</ref>) ליעקב לאשה, שילדה את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה.

לרוב לא מונים את בלהה וזילפה במנין אמהות האומה, משום שהן היו טפלות לרחל ולאה, אך ישנם מקומות בחז"ל המונים שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן.

== בחסידות ==
מבואר ש"ברזל" ר"ת '''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה, שהם ד' נשי יעקב, אלא שסדרם הוא באופן ד"שפחה כי תירש גברתה", בלהה ואח"כ רחל, וזלפה ואח"כ לאה, ומזה נעשה הר"ת "ברזל", שזהו ענין בלתי-רצוי, שלכן אסור שיגע ברזל במזבח, שאז נעשה מזבח פסול. ומ"מ, יש גם הענין ד"ארץ אשר אבני' ברזל", אלא שזהו ע"י העבודה דהפיכת ה"ברזל", ע"ד "זדונות נעשו לו כזכיות"<ref>תו"מ, חלק נ"ג, עמ' 376.</ref>.

== ראו גם ==

* [[ברזל]]

== קישורים חיצונים ==

* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5303873 מי היו בלהה וזלפה?]{{בית חבד}}
{{האבות}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

זלפה

2025-11-14T12:07:42Z

ב. שורה: הוספת קטגוריה:אישים בתנ"ך באמצעות HotCat

'''זלפה''' הייתה אשתו של [[יעקב]], ואמא של [[גד]] ו[[אשר]].

== תולדות חיים ==
כאשר יעקב התחתן עם [[לאה]], נתן [[לבן]] ללאה את זלפה שפחתו כשפחה עבורה. זלפה הייתה בתו של לבן משִפְחתו<ref>פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו.</ref>, ולכן הייתה אחותן של לאה ושל [[רחל]] מצד האב, במדרש בראשית רבתי מובא ש[[בלהה]] וזלפה היו בנותיו של אַחֲוָתִי אחיה של דבורה מינקת רבקה, וקודם שנשא אישה, נשבה בעיר 'זלפה' ולבן פדאו ונתן לו שפחתו, וילדה לו בת וקראה 'זלפה' על שם העיר שנשבה שם, ולבתו השניה קראה 'בלהה' כי הייתה מתבהלת לינק<ref>פירוש נוסף: זלפה על שם זילוף מתמיד של דמעות בכי. זלפה, הייתה בוכה יחד עם לאה בנערותה על הגורל הצפוי לה משום שייעדו אותה לעשיו הרשע (על פי מדרש שכל טוב (בובר), בראשית, פרק ל סימן יג).</ref>.

כאשר רחל, שסבלה מעקרות, נתנה ליעקב את שפחתה בלהה לאשה שילדה את דן ואת נפתלי, עשתה לאה כמוה בעקבות עקרות זמנית ונתנה את זלפה (שהיתה עדין בחורה<ref>בראשית רבה, פרשה ע"א, פסקה א'.</ref>) ליעקב לאשה, שילדה את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה.

לרוב לא מונים את בלהה וזילפה במנין אמהות האומה, משום שהן היו טפלות לרחל ולאה, אך ישנם מקומות בחז"ל המונים שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן.

== בחסידות ==
מבואר ש"ברזל" ר"ת '''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה, שהם ד' נשי יעקב, אלא שסדרם הוא באופן ד"שפחה כי תירש גברתה", בלהה ואח"כ רחל, וזלפה ואח"כ לאה, ומזה נעשה הר"ת "ברזל", שזהו ענין בלתי-רצוי, שלכן אסור שיגע ברזל במזבח, שאז נעשה מזבח פסול. ומ"מ, יש גם הענין ד"ארץ אשר אבני' ברזל", אלא שזהו ע"י העבודה דהפיכת ה"ברזל", ע"ד "זדונות נעשו לו כזכיות"<ref>תו"מ, חלק נ"ג, עמ' 376.</ref>.

== הערות שוליים ==

[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

זלפה

2025-11-14T12:07:07Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

'''זלפה''' הייתה אשתו של [[יעקב]], ואמא של [[גד]] ו[[אשר]].

== תולדות חיים ==
כאשר יעקב התחתן עם [[לאה]], נתן [[לבן]] ללאה את זלפה שפחתו כשפחה עבורה. זלפה הייתה בתו של לבן משִפְחתו<ref>פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ו.</ref>, ולכן הייתה אחותן של לאה ושל [[רחל]] מצד האב, במדרש בראשית רבתי מובא ש[[בלהה]] וזלפה היו בנותיו של אַחֲוָתִי אחיה של דבורה מינקת רבקה, וקודם שנשא אישה, נשבה בעיר 'זלפה' ולבן פדאו ונתן לו שפחתו, וילדה לו בת וקראה 'זלפה' על שם העיר שנשבה שם, ולבתו השניה קראה 'בלהה' כי הייתה מתבהלת לינק<ref>פירוש נוסף: זלפה על שם זילוף מתמיד של דמעות בכי. זלפה, הייתה בוכה יחד עם לאה בנערותה על הגורל הצפוי לה משום שייעדו אותה לעשיו הרשע (על פי מדרש שכל טוב (בובר), בראשית, פרק ל סימן יג).</ref>.

כאשר רחל, שסבלה מעקרות, נתנה ליעקב את שפחתה בלהה לאשה שילדה את דן ואת נפתלי, עשתה לאה כמוה בעקבות עקרות זמנית ונתנה את זלפה (שהיתה עדין בחורה<ref>בראשית רבה, פרשה ע"א, פסקה א'.</ref>) ליעקב לאשה, שילדה את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה.

לרוב לא מונים את בלהה וזילפה במנין אמהות האומה, משום שהן היו טפלות לרחל ולאה, אך ישנם מקומות בחז"ל המונים שש אמהות ומונים את בלהה וזלפה בתוכן.

== בחסידות ==
מבואר ש"ברזל" ר"ת '''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה, שהם ד' נשי יעקב, אלא שסדרם הוא באופן ד"שפחה כי תירש גברתה", בלהה ואח"כ רחל, וזלפה ואח"כ לאה, ומזה נעשה הר"ת "ברזל", שזהו ענין בלתי-רצוי, שלכן אסור שיגע ברזל במזבח, שאז נעשה מזבח פסול. ומ"מ, יש גם הענין ד"ארץ אשר אבני' ברזל", אלא שזהו ע"י העבודה דהפיכת ה"ברזל", ע"ד "זדונות נעשו לו כזכיות"<ref>תו"מ, חלק נ"ג, עמ' 376.</ref>.

== הערות שוליים ==

מבצע נרות שבת קודש

2025-11-09T17:21:27Z

ב. שורה: /* קישורים חיצוניים */

{{מבצעי הרבי}}
{{פירוש נוסף|נוכחי='מבצע' שייסד [[הרבי]] שמטרתו שכל אשה ובת יהודיות, ידליקו נרות שבת קודש בברכה|אחר=מצוות הדלקת נרות שבת|ראו=נרות שבת}}
[[קובץ:נרות שבת.png|שמאל|ממוזער|200px|נרות שבת קודש]]
'''מבצע נרות [[שבת קודש]]''' ('''נש"ק''') הוא אחד מ[[עשרת המבצעים]] עליהם הכריז הרבי, על המבצע הכריז הרבי בשנת [[תשל"ד]].

במסגרת המבצע פועלים חסידי חב"ד לעידוד נשים ובנות מגיל 3 ומעלה להדליק נרות שבת בכל יום שישי. מטבע הדברים, עיקר העיסוק במבצע זה נעשה על ידי נשי ובנות חב"ד.

==היסטוריה==
בשנים קדמוניות היה נהוג בכמה מחצרות החסידים ואף במקומות נוספים שנשים מתחילות להדליק נרות כבר מגיל צעיר. כך לדוגמא היה נהוג בחצרות [[בעלז]], [[באבוב]], [[גור]], ויזניץ, ואף ב[[ליטא]] בחצר [[וולוז'ין]] אצל רבי [[חיים מבריסק]] ועוד. {{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&hilite=971b85c1-9389-455d-af95-6bce646a1e54&st=בעלז&pgnum=322 שיחות קודש תשל"ה חלק א], באתר היברובוקס. (בחצרות חסידיות רבות מקובל בבתי האדמו"רים שהבנות מדליקות נרות ש"ק, ובחלקן נוהגות כן מגיל י"ב שנה (כך נהגו בחסידות טאהש, וכן בצאנז-באבוב וקמינקא, אפטא, ויזניץ, טשרנוביל, רוזין וסלונים. מובא בספר "עבודת הלוויים" - טאהש, עמ' קכד). הרבנית מסקווירא, נכדת המהרי"ד מבעלזא, החלה להדליק נר שבת מגיל י"ב כנהוג בבעלזא (מבאר השבת (פאללאק), מנהגי ליל ש"ק, חלק א, עמ' עד). בבית אדמור"י ויזניץ נהגו שהבנות ידליקו מגיל בת מצווה ב' נרות בברכה (אוצר הליכות והנהגות, מנהגי ה"ישועות משה" מויזניץ, עמ' נא)). מנהג זה שהבנות מדליקות נש"ק, מובא גם בספר "ערוך השולחן" (או"ח, רסג, ז) שמחברו היה מגדולי הפוסקים האשכנזים. הרבי הזכיר את דברי "ערוך השולחן" בזה בשיחותיו (שיחות קודש תשל"ה ח"א עמ' 5. שם, עמ' 300) ובאגרותיו (אגרות קודש, חלק ל, עמ' כו-כז).} מבין רבני מרוקו, הבאבא סאלי תמך במבצע נש"ק, והרב שלום משאש פסק שבנות רווקות המתארחות בבית אימן, יכולות להדליק נרות שבת ולברך עליהם אם אינן רוצות לצאת ידי חובתן בנרות בעלת הבית, וטוב שתדלקנה בחדר המיוחד להן. (ילקוט שמ"ש, הלכות שבת, עמ' עט). ובקונטרס נרות שבת קודש, א, להרשד"ב לוין שי', עמ' 29, הערה 58, מביא פירוט מדויק ועדויות ששמע איש מפי איש מכל חצרות האדמו"רים והרבנים שבנותיהם נהגו להדליק נש"ק כבר מקטנותן. עיין שם בארוכה.}}.

===רקע===
[[קובץ:מבצע נש''ק חב''ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]
לאחר דיווח ב[[בטאון חב"ד]] על פעילות של [[נשות חב"ד]] ב[[עפולה]] בחלוקת ערכות נש"ק{{הערה|הדבר החל לאחר שאחת מנשות חב"ד בקהילה (רעייתו של הר' ד.ק.) עברה טיפולים רבים בבית הרפואה בקשר לילדים וכאשר שהתה במקום בימי שישי חילקה גם לנשים נוספות במחלקה.}}, הרבי התחיל המבצע ואמר שכבר התחילו במקום אחד{{מקור}}.

===תחילת המבצע===
המבצע החל בפועל ב[[שיחה]] אותה נשא [[הרבי]] בפני החסידים ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ד]], בה דיבר ועורר אודות כך אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות [[שבת קודש]] ויום טוב, וכמו כן - בנות יתחילו להדליק נרות שבת מגיל חינוך.

לאור דברי הרבי, מדי [[יום שישי]] יוצאות נשים למרכזי קניות, ל[[בית רפואה|בתי-רפואה]] ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם נרות שבת-קודש לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי ה[[צניעות]] היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.

הרבי אף הורה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&hilite=12110393-6b3b-42f8-97d7-ca445db01c37&st=נרות+שבת&pgnum=23 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 23)]}} שכל הפרטים של מבצע זה אמורים גם בנוגע להדלקת נרות [[יום טוב]].

במשך השנים הלכה והתרחבה הפצת הערכות, כאשר בארץ הקודש פועלת מחלקה מיוחדת בתוך ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] הדואגת להפצת ערכות ממותגות ומסובסדות להקלה על קיום ההוראה, ולקיום מבצעי עידוד לבנות התיכון והסמינר לחלוקת הערכות, כאשר בשנת [[תשע"ט]] חולקו באמצעות הארגון בישראל בלבד מעל ל-1,200,000 ערכות (בנוסף לערכות המחולקות באופן פרטי, ועל ידי ארגונים חב"דיים אחרים).

===מדברי הרבי בנוגע למבצע===
[[קובץ:מבצע נשק.jpg|ממוזער|קופסת גפרורים שהעניק הרבי לאסתר שטרנברג מראשי המתעסקות במבצע בי"א ניסן תשל"ה בחתימת שמו הקדוש (מתוך 3000 חפיסות גפרורים שהורה הרבי להדפיס באותו יום)]]
[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נרות שבת קודש]]
{{חלונית
|כותרת = פמוט שלישי
|תוכן = מענה [[הרבי]] למערכת עיתון "משיח טיימס" שיוצא לאור על ידי ארגון [[צבאות השם]] צבאות בניו יורק, לאחר שהכניסו את שער העיתון של אלול תשמ"ה – תשרי תשמ"ו. על השאר נראו בין השאר "כף מאזניים", שבכף האחד כדור הארץ, ובכף השני והמכריע כמה מצות שעושים ילדי צבאות השם, בין השאר שני נרות שבת קודש: '''כמדובר כ"פ''' [כמה פעמים] '''כדאי להוסיף נר קטן ג''' [שלישי] '''בין ב' הנרות או מצידם'''.

'''אזכיר עה"צ''' [על [[הציון של אדמו"ר הריי"צ|הציון]]] '''שיהא בהצלחה'''
|מקור = ליקוט מענות קודש תשמ"ה
}}

הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&hilite=12110393-6b3b-42f8-97d7-ca445db01c37&st=%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=22 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 22)] במקום אחר הרבי מסביר הטעם ההלכתי האם הוא מצד כבוד השבת או [[עונג שבת]] או [[שלום בית]]. היום לכאורה הטעם הוא מצד עונג שבת.}} מסביר, כי מהותם של נרות שבת מבוארת בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים - להוסיף אורה, [[רוחניות|רוחנית]] ו[[גשמיות|גשמית]], כתיקון לכך ש"חווה כיבתה נרה של עולם", ולכן הגם שבדורות הקודמים היה נהוג, שהגם שכל אשה ובת מחויבים בעצם בהדלקת נרות השבת, היו הבנות יוצאות ידי חובה בהדלקת הנרות של אימן, אך כיום שהחושך מאפיל על העולם, יש צורך להגביר את האורה הרוחנית והגשמית כאחד ולדאוג שכל בת תדליק נרות שבת, ותברך עליהן בשם ומלכות{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf האם מותר לבת לברך על הדלקת נרות?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 29.}}.

פשוט ומובן שאם יסבירו לה, את הכוחות שהיא מקבלת מהשם כדי להוסיף אורה ולהביא להשראת ה[[שכינה]] בבית, גם היא תהיה מאושרת בזכות שנפלה בחלקה.

וכדי להצליח בדבר זה, ידוע המנהג לתת מעת בקופת [[צדקה]] לפני הדלקת הנרות{{הערה|ראו גם מכתב הרבי: '''מדוע מחלקים מטבע לצדקה דווקא במבצע נש"ק?''', אגרת משנת תשל"ה בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד גליון 1964 עמוד 8.}}, ומן הראוי לחנך גם את הבת לתת [[צדקה]] קודם הדלקת הנרות כדי לחנכן גם במנהג טוב זה, וכדי לחנכן להרגיש בצרת יהודי אחר - שאינו הולך לו הכל כראוי. עם זאת, כאשר מעוררים על נתינת מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות, יש להדגיש שאסור לאשה לטלטל את הקופה לאחר ההדלקה{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כו].}}.

יש לעשות את המצווה ב[[שמחה|שמחה ובטוב לבב]], וכאמור בזוהר הקדוש{{הערה|1= בראשית מח, ב.}} בנוגע למצווה זו, שתעשה "בחדוה דלבא ורעותא".

הרבי ציין כי המנהג הוא שהבת מדליקה את הנרות לפני האמא, והקטנות לפני הגדולות, זאת על מנת שהאמא והאחות הגדולה יוכלו להשגיח על הבת הקטנה שההדלקה תהיה כשורה וכנדרש{{הערה|ז' אלול תש"נ, התוועדויות חלק ד' עמוד 211. כ"ז אלול ה'תנש"א, התוועדויות חלק ד' עמוד 224. וראו גם מכתב הרבי לרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ניצוצי רבי שבועון התקשרות אלול תשפ"ב עמוד 10. אגרות קודש חלק ל' עמוד לג. שיחת ו' תשרי תשל"ה, שיחות קודש חלק א' עמוד 37 (שולחן מנחם חלק ב' עמוד ס').}}.

אשה שכתבה לרבי (בשנת תשי"ז) שדואגת מכך שנרות השבת שלה נופלים וכבים, כתב הרבי שזהו כעין סימן לכך שבעלה צריך להוסיף בלימוד החסידות, המאור שבתורה, והוספה באור ברוחניות, תגרום לכך שהבית יהפוך למואר בכל המובנים{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 31.}}.

מבצע זה הוא אחד משלושת המבצעים הקשורים לנשות ישראל, שראשי התיבות שלהם הוא חנ"ה, '''ח'''לה - כשרות האכילה ושתיה, '''נ'''דה - טהרת המשפחה, ו'''ה'''דלקת הנר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=153 התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק א' עמ' 74 (78)]}}
- נרות [[שבת קודש]] ויום טוב.

===זמן התחלת ההדלקה===
נהוג שבנות מתחילות להדליק מאז שמבינות את משמעות הדלקת הנר, והפעם הראשונה שמדליקות היא בחג הראשון שהדבר מתאפשר, וזאת על מנת שתוכל לכוון באמירת [[ברכת שהחיינו]] של החג גם על התחלת ההדלקה.

כאשר הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] נכנס עם רעייתו ובתו הגדולה ל[[יחידות]] התעניין הרבי בנוגע לגיל הילדה, וכשהשיבו שהיא בגיל שנה וחצי, אמר הרבי שתתחיל להדליק לערך עוד חצי שנה. כשהשיבו ההורים שהחלו להדליק עמה כבר בשבת הראשונה לאחר שהרבי יצא בהכרזה על 'מבצע נש"ק', הביע הרבי שביעות רצון.

==נוסח הברכה==
[[קובץ:כתיק ברכת להדליק נר שבק.png|ממוזער|כתב יד קודש מהרבי: מענה אודות הנוסח הנכון בברכת הדלקת נר של שבת קודש: '''נוסח הברכה צריך להיות... של שבת קודש (כבהדף)'''.]]
* '''בערב שבת נוסח הברכה הוא:''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ.}}. הרבי הורה לברך 'להדליק נר של שבת '''קדש'''', והורה שגם מי שאינם מתפללים בנסח חב"ד יקפידו להוסיף את המילה קודש{{הערה|על פי עדותו של יונתן נלסון, [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/06/472.-Shelach-5784.pdf בגיליון 'הסיפור שלי' 472, כ"ב סיון תשפ"ד], שכך הורה הרבי לאביו שהיה מו"ל של עלון שבועי}} .

==פמוטות==
הרב [[יעקב לנדא]] העיד כי מנהג [[חסיד]]י [[חב"ד]] היה שלא לקחת פמוטות עם בסיס מרובע אלא '''פמוטות עם בסיס עגול''' דווקא, כיוון שאלה עם הבסיס המרובע מקורם בכנסיות של הנוצרים. לפועל, לא ראינו ש[[אנ"ש]] מקפידים על כך.

בראשית המבצע התמודדו הפעילות עם הצורך להזכיר לבנות מידי שבוע כי עליהן להדליק את הנרות לקראת שבת. בתור פתרון, הועלתה הצעה לחלק פמוטים פשוטים לכל אשה שמקבלת על עצמה להדליק נרות שבת, וכך הפמוט עצמו יהווה תזכורת. לצורך כך הכניסו מנהלי המבצע לרבי חמש דוגמאות שונות של פמוטים, והרבי הורה לשלב בין כמה מהן.

לקראת ה[[התוועדות]] לרגל [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]] שנערכה פחות משנה מאז שהרבי הכריז על המבצע, ביקש הרבי להביא ל[[התוועדות]] פמוט לדוגמא, ואכן החסידים דאגו להביא ל[[התוועדות]] את אחד מהפמוטות מצופה ב[[זהב]] טהור, עליו נחרטה הקדשה מיוחדת בצירוף מספר הפמוט מאז תחילת המבצע - 245,001.

==יוזמות בקשר למבצע נש"ק==
{{להשלים}}
מיד לאחר הכרזת הרבי על המבצע, החלו חסידים בערים שונות ברחבי הארץ והעולם לצאת מידי ערב שבת עם רכבים מעוטרים ורמקולים להכריז על זמני ההדלקה. כך לדוגמא ב[[לוד]] מתמידים בכך כבר למעלה מ-40 שנה ברציפות הרב משה ברונפמן והרב שמעון דדון, במגדל העמק - הרב [[משה ברדוגו]], וחסידים נוספים.
[[קובץ:14-02-2024-13-50-07-23-01-2020-03-11-52-נשק-1536x1004.png|שמאל|ממוזער|אריזות של [[מרכז ההפצה ממש]] לחלוקת נרות שבת קודש]]
==תחינה בשעת ההדלקה==
אצל נשות ישראל מקובל להתפלל לאחר הדלקת הנרות, כשהן מליטות את הפנים בכפיהן.

מנהג זה הוא רק בהדלקת נרות שבת אך לא בהדלקת נרות חג.

בחלק מקהילות ישראל נהגו להתפלל בנוסח מיוחד ולומר תחינה לפני ואחרי הדלקת נרות, ואדמו"ר הריי"צ אף שיבח מנהג זה{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ג' תקלז, ב.}}, אך כאשר שאלו על כך את הרבי השיב: "לא שמעתי לא הן ולא לאו ולא ראיתי בבית הרב תפילת בקשה להדלקת הנרות ולכן לדעתי לא יתערב בזה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קנא.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''נרות שבת קודש - כתבי יד קודש''', במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1900 עמוד 16
*'''הדלקת נרות שבת''', הרב מאיר אשכנזי במדור 'הלכה עם טעם' שבועון התקשרות פרשת לך לך תשפ"ג{{הערה|מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).}}
*'''ממה עשוי נר שבת?''', שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג {{*}} '''מקום הדלקת נרות שבת''', גליון 623 פרשת תולדות
*'''"שכל הנרות יתאחדו לאבוקה גדולה ומדורה גדולה שתשרוף את השיריים של גדרי הגלות"''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד 2078 עמוד 52
*תשורה סלונים תשס"ח, לקט התייחסות מהרבי לגברת שטרנברג, מנהלת מבצע נש"ק בארצות הברית

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6e/%D7%91%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%91%27%27%D7%93_6_%D7%A0%D7%A9%27%27%D7%A7.pdf בטאון פעילי חב"ד גליון 6 - [[אלול]] תשע"ד]''' - עלון נושא המוקדש לעידוד העיסוק במצב נש"ק{{PDF}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kulasky%20-%20BM%20-%20Elul%201%2C%205774%20-%20Kovetz%20Neshek%20-%20.pdf סקירה מקיפה לרגל מלאת ארבעים שנה למבצע נש"ק]''', תשורה משמחת בר המצוה של משפחת קולסקי, ר"ח [[אלול]] [[תשע"ד]]{{PDF}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf להאיר את העולם]''', סקירה צבעונית ומקיפה על המבצע, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 17
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf אור בעולם]''', בתוך מדור 'פנימיות המנהגים' בגיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ
*[[אסתר שטרנברג]] (אשת הרב [[מנחם נחום שטרנברג]]), '''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/02/400.-Yisro-5783.pdf מאה שנות אור]''', [[הסיפור שלי]] 400, [[JEM]], י"ט שבט תשפ"ג
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/134669 למה בכלל מדליקים נרות ולא מספיק אור החשמל?] {{*}} [https://col.org.il/news/134804 היכן להניח את נרות השבת וכמה זמן צריכים שידלקו?] {{*}} [https://col.org.il/news/135227 האם צריך להדליק את כל נרות השבת בגפרור אחד?] {{*}} [https://col.org.il/news/135103 איזה בקשות האישה צריכה לבקש בהדלקת נרות שבת?]''' {{COL}}{{וידאו}}
* [https://hebrewbooks.org/23929 קונטרס נרות שבת קודש], (יצא לאור בהוראת הרבי) ביאור תוכן מצוות הדלקת נרות שבת קודש... בירור מקיף בענין הדלקתה ע"י בנות ישראל שלפני עונת הנישואין, לאור ההלכה והמנהג. מאת הרב שלום דובער לוין, חלק א.
* [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23859&st=&pgnum=2 קונטרס נרות שבת קודש] חלק ב, מאת הרב שלום דובער לוין, זמני הדלקת נרות שבת קודש לפי דעת אדמו"ר הזקן
*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view קנס לאיש או רווקה ששכחו להדליק נרות שבת קודש]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 53
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view הלכות הדלקת נרות שבת]''', בתוך קובץ 'תורת השליחות' י"א ניסן תשפ"ד עמוד 101
*משה קורנוויץ, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf הדלקת נרות שבת על ידי בחורי ישיבה]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 40
*'''[https://drive.google.com/file/d/1sdoPtRy4Y30XVUda47INYX85qBIFUcN0/view תפילת מנחה לאחר הדלקת נרות שבת]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסג וארא ה'תשפ"ה, עמוד 76
* הרב מרדכי-מנשה לאופר, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=210&CategoryID=309 'מבצע נרות שבת-קודש ויום-טוב']''', מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות 473
*[https://www.hageula.com/vid/malkeinu/15177.htm הילדה מהגן ש"שיגעה" את אמא להדליק נר שבת קודש{{אודיו}}{{הגאולה}}]

{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:עשרת המבצעים]]
[[en:Mivtza Neiros Shabbos Kodesh]]

מבצע נרות שבת קודש

2025-11-09T17:20:44Z

ב. שורה: /* מדברי הרבי בנוגע למבצע */

{{מבצעי הרבי}}
{{פירוש נוסף|נוכחי='מבצע' שייסד [[הרבי]] שמטרתו שכל אשה ובת יהודיות, ידליקו נרות שבת קודש בברכה|אחר=מצוות הדלקת נרות שבת|ראו=נרות שבת}}
[[קובץ:נרות שבת.png|שמאל|ממוזער|200px|נרות שבת קודש]]
'''מבצע נרות [[שבת קודש]]''' ('''נש"ק''') הוא אחד מ[[עשרת המבצעים]] עליהם הכריז הרבי, על המבצע הכריז הרבי בשנת [[תשל"ד]].

במסגרת המבצע פועלים חסידי חב"ד לעידוד נשים ובנות מגיל 3 ומעלה להדליק נרות שבת בכל יום שישי. מטבע הדברים, עיקר העיסוק במבצע זה נעשה על ידי נשי ובנות חב"ד.

==היסטוריה==
בשנים קדמוניות היה נהוג בכמה מחצרות החסידים ואף במקומות נוספים שנשים מתחילות להדליק נרות כבר מגיל צעיר. כך לדוגמא היה נהוג בחצרות [[בעלז]], [[באבוב]], [[גור]], ויזניץ, ואף ב[[ליטא]] בחצר [[וולוז'ין]] אצל רבי [[חיים מבריסק]] ועוד. {{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&hilite=971b85c1-9389-455d-af95-6bce646a1e54&st=בעלז&pgnum=322 שיחות קודש תשל"ה חלק א], באתר היברובוקס. (בחצרות חסידיות רבות מקובל בבתי האדמו"רים שהבנות מדליקות נרות ש"ק, ובחלקן נוהגות כן מגיל י"ב שנה (כך נהגו בחסידות טאהש, וכן בצאנז-באבוב וקמינקא, אפטא, ויזניץ, טשרנוביל, רוזין וסלונים. מובא בספר "עבודת הלוויים" - טאהש, עמ' קכד). הרבנית מסקווירא, נכדת המהרי"ד מבעלזא, החלה להדליק נר שבת מגיל י"ב כנהוג בבעלזא (מבאר השבת (פאללאק), מנהגי ליל ש"ק, חלק א, עמ' עד). בבית אדמור"י ויזניץ נהגו שהבנות ידליקו מגיל בת מצווה ב' נרות בברכה (אוצר הליכות והנהגות, מנהגי ה"ישועות משה" מויזניץ, עמ' נא)). מנהג זה שהבנות מדליקות נש"ק, מובא גם בספר "ערוך השולחן" (או"ח, רסג, ז) שמחברו היה מגדולי הפוסקים האשכנזים. הרבי הזכיר את דברי "ערוך השולחן" בזה בשיחותיו (שיחות קודש תשל"ה ח"א עמ' 5. שם, עמ' 300) ובאגרותיו (אגרות קודש, חלק ל, עמ' כו-כז).} מבין רבני מרוקו, הבאבא סאלי תמך במבצע נש"ק, והרב שלום משאש פסק שבנות רווקות המתארחות בבית אימן, יכולות להדליק נרות שבת ולברך עליהם אם אינן רוצות לצאת ידי חובתן בנרות בעלת הבית, וטוב שתדלקנה בחדר המיוחד להן. (ילקוט שמ"ש, הלכות שבת, עמ' עט). ובקונטרס נרות שבת קודש, א, להרשד"ב לוין שי', עמ' 29, הערה 58, מביא פירוט מדויק ועדויות ששמע איש מפי איש מכל חצרות האדמו"רים והרבנים שבנותיהם נהגו להדליק נש"ק כבר מקטנותן. עיין שם בארוכה.}}.

===רקע===
[[קובץ:מבצע נש''ק חב''ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]
לאחר דיווח ב[[בטאון חב"ד]] על פעילות של [[נשות חב"ד]] ב[[עפולה]] בחלוקת ערכות נש"ק{{הערה|הדבר החל לאחר שאחת מנשות חב"ד בקהילה (רעייתו של הר' ד.ק.) עברה טיפולים רבים בבית הרפואה בקשר לילדים וכאשר שהתה במקום בימי שישי חילקה גם לנשים נוספות במחלקה.}}, הרבי התחיל המבצע ואמר שכבר התחילו במקום אחד{{מקור}}.

===תחילת המבצע===
המבצע החל בפועל ב[[שיחה]] אותה נשא [[הרבי]] בפני החסידים ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ד]], בה דיבר ועורר אודות כך אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות [[שבת קודש]] ויום טוב, וכמו כן - בנות יתחילו להדליק נרות שבת מגיל חינוך.

לאור דברי הרבי, מדי [[יום שישי]] יוצאות נשים למרכזי קניות, ל[[בית רפואה|בתי-רפואה]] ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם נרות שבת-קודש לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי ה[[צניעות]] היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.

הרבי אף הורה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&hilite=12110393-6b3b-42f8-97d7-ca445db01c37&st=נרות+שבת&pgnum=23 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 23)]}} שכל הפרטים של מבצע זה אמורים גם בנוגע להדלקת נרות [[יום טוב]].

במשך השנים הלכה והתרחבה הפצת הערכות, כאשר בארץ הקודש פועלת מחלקה מיוחדת בתוך ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] הדואגת להפצת ערכות ממותגות ומסובסדות להקלה על קיום ההוראה, ולקיום מבצעי עידוד לבנות התיכון והסמינר לחלוקת הערכות, כאשר בשנת [[תשע"ט]] חולקו באמצעות הארגון בישראל בלבד מעל ל-1,200,000 ערכות (בנוסף לערכות המחולקות באופן פרטי, ועל ידי ארגונים חב"דיים אחרים).

===מדברי הרבי בנוגע למבצע===
[[קובץ:מבצע נשק.jpg|ממוזער|קופסת גפרורים שהעניק הרבי לאסתר שטרנברג מראשי המתעסקות במבצע בי"א ניסן תשל"ה בחתימת שמו הקדוש (מתוך 3000 חפיסות גפרורים שהורה הרבי להדפיס באותו יום)]]
[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נרות שבת קודש]]
{{חלונית
|כותרת = פמוט שלישי
|תוכן = מענה [[הרבי]] למערכת עיתון "משיח טיימס" שיוצא לאור על ידי ארגון [[צבאות השם]] צבאות בניו יורק, לאחר שהכניסו את שער העיתון של אלול תשמ"ה – תשרי תשמ"ו. על השאר נראו בין השאר "כף מאזניים", שבכף האחד כדור הארץ, ובכף השני והמכריע כמה מצות שעושים ילדי צבאות השם, בין השאר שני נרות שבת קודש: '''כמדובר כ"פ''' [כמה פעמים] '''כדאי להוסיף נר קטן ג''' [שלישי] '''בין ב' הנרות או מצידם'''.

'''אזכיר עה"צ''' [על [[הציון של אדמו"ר הריי"צ|הציון]]] '''שיהא בהצלחה'''
|מקור = ליקוט מענות קודש תשמ"ה
}}

הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&hilite=12110393-6b3b-42f8-97d7-ca445db01c37&st=%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=22 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 22)] במקום אחר הרבי מסביר הטעם ההלכתי האם הוא מצד כבוד השבת או [[עונג שבת]] או [[שלום בית]]. היום לכאורה הטעם הוא מצד עונג שבת.}} מסביר, כי מהותם של נרות שבת מבוארת בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים - להוסיף אורה, [[רוחניות|רוחנית]] ו[[גשמיות|גשמית]], כתיקון לכך ש"חווה כיבתה נרה של עולם", ולכן הגם שבדורות הקודמים היה נהוג, שהגם שכל אשה ובת מחויבים בעצם בהדלקת נרות השבת, היו הבנות יוצאות ידי חובה בהדלקת הנרות של אימן, אך כיום שהחושך מאפיל על העולם, יש צורך להגביר את האורה הרוחנית והגשמית כאחד ולדאוג שכל בת תדליק נרות שבת, ותברך עליהן בשם ומלכות{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf האם מותר לבת לברך על הדלקת נרות?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 29.}}.

פשוט ומובן שאם יסבירו לה, את הכוחות שהיא מקבלת מהשם כדי להוסיף אורה ולהביא להשראת ה[[שכינה]] בבית, גם היא תהיה מאושרת בזכות שנפלה בחלקה.

וכדי להצליח בדבר זה, ידוע המנהג לתת מעת בקופת [[צדקה]] לפני הדלקת הנרות{{הערה|ראו גם מכתב הרבי: '''מדוע מחלקים מטבע לצדקה דווקא במבצע נש"ק?''', אגרת משנת תשל"ה בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד גליון 1964 עמוד 8.}}, ומן הראוי לחנך גם את הבת לתת [[צדקה]] קודם הדלקת הנרות כדי לחנכן גם במנהג טוב זה, וכדי לחנכן להרגיש בצרת יהודי אחר - שאינו הולך לו הכל כראוי. עם זאת, כאשר מעוררים על נתינת מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות, יש להדגיש שאסור לאשה לטלטל את הקופה לאחר ההדלקה{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כו].}}.

יש לעשות את המצווה ב[[שמחה|שמחה ובטוב לבב]], וכאמור בזוהר הקדוש{{הערה|1= בראשית מח, ב.}} בנוגע למצווה זו, שתעשה "בחדוה דלבא ורעותא".

הרבי ציין כי המנהג הוא שהבת מדליקה את הנרות לפני האמא, והקטנות לפני הגדולות, זאת על מנת שהאמא והאחות הגדולה יוכלו להשגיח על הבת הקטנה שההדלקה תהיה כשורה וכנדרש{{הערה|ז' אלול תש"נ, התוועדויות חלק ד' עמוד 211. כ"ז אלול ה'תנש"א, התוועדויות חלק ד' עמוד 224. וראו גם מכתב הרבי לרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ניצוצי רבי שבועון התקשרות אלול תשפ"ב עמוד 10. אגרות קודש חלק ל' עמוד לג. שיחת ו' תשרי תשל"ה, שיחות קודש חלק א' עמוד 37 (שולחן מנחם חלק ב' עמוד ס').}}.

אשה שכתבה לרבי (בשנת תשי"ז) שדואגת מכך שנרות השבת שלה נופלים וכבים, כתב הרבי שזהו כעין סימן לכך שבעלה צריך להוסיף בלימוד החסידות, המאור שבתורה, והוספה באור ברוחניות, תגרום לכך שהבית יהפוך למואר בכל המובנים{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 31.}}.

מבצע זה הוא אחד משלושת המבצעים הקשורים לנשות ישראל, שראשי התיבות שלהם הוא חנ"ה, '''ח'''לה - כשרות האכילה ושתיה, '''נ'''דה - טהרת המשפחה, ו'''ה'''דלקת הנר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=153 התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק א' עמ' 74 (78)]}}
- נרות [[שבת קודש]] ויום טוב.

===זמן התחלת ההדלקה===
נהוג שבנות מתחילות להדליק מאז שמבינות את משמעות הדלקת הנר, והפעם הראשונה שמדליקות היא בחג הראשון שהדבר מתאפשר, וזאת על מנת שתוכל לכוון באמירת [[ברכת שהחיינו]] של החג גם על התחלת ההדלקה.

כאשר הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] נכנס עם רעייתו ובתו הגדולה ל[[יחידות]] התעניין הרבי בנוגע לגיל הילדה, וכשהשיבו שהיא בגיל שנה וחצי, אמר הרבי שתתחיל להדליק לערך עוד חצי שנה. כשהשיבו ההורים שהחלו להדליק עמה כבר בשבת הראשונה לאחר שהרבי יצא בהכרזה על 'מבצע נש"ק', הביע הרבי שביעות רצון.

==נוסח הברכה==
[[קובץ:כתיק ברכת להדליק נר שבק.png|ממוזער|כתב יד קודש מהרבי: מענה אודות הנוסח הנכון בברכת הדלקת נר של שבת קודש: '''נוסח הברכה צריך להיות... של שבת קודש (כבהדף)'''.]]
* '''בערב שבת נוסח הברכה הוא:''' {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ.}}. הרבי הורה לברך 'להדליק נר של שבת '''קדש'''', והורה שגם מי שאינם מתפללים בנסח חב"ד יקפידו להוסיף את המילה קודש{{הערה|על פי עדותו של יונתן נלסון, [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/06/472.-Shelach-5784.pdf בגיליון 'הסיפור שלי' 472, כ"ב סיון תשפ"ד], שכך הורה הרבי לאביו שהיה מו"ל של עלון שבועי}} .

==פמוטות==
הרב [[יעקב לנדא]] העיד כי מנהג [[חסיד]]י [[חב"ד]] היה שלא לקחת פמוטות עם בסיס מרובע אלא '''פמוטות עם בסיס עגול''' דווקא, כיוון שאלה עם הבסיס המרובע מקורם בכנסיות של הנוצרים. לפועל, לא ראינו ש[[אנ"ש]] מקפידים על כך.

בראשית המבצע התמודדו הפעילות עם הצורך להזכיר לבנות מידי שבוע כי עליהן להדליק את הנרות לקראת שבת. בתור פתרון, הועלתה הצעה לחלק פמוטים פשוטים לכל אשה שמקבלת על עצמה להדליק נרות שבת, וכך הפמוט עצמו יהווה תזכורת. לצורך כך הכניסו מנהלי המבצע לרבי חמש דוגמאות שונות של פמוטים, והרבי הורה לשלב בין כמה מהן.

לקראת ה[[התוועדות]] לרגל [[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]] שנערכה פחות משנה מאז שהרבי הכריז על המבצע, ביקש הרבי להביא ל[[התוועדות]] פמוט לדוגמא, ואכן החסידים דאגו להביא ל[[התוועדות]] את אחד מהפמוטות מצופה ב[[זהב]] טהור, עליו נחרטה הקדשה מיוחדת בצירוף מספר הפמוט מאז תחילת המבצע - 245,001.

==יוזמות בקשר למבצע נש"ק==
{{להשלים}}
מיד לאחר הכרזת הרבי על המבצע, החלו חסידים בערים שונות ברחבי הארץ והעולם לצאת מידי ערב שבת עם רכבים מעוטרים ורמקולים להכריז על זמני ההדלקה. כך לדוגמא ב[[לוד]] מתמידים בכך כבר למעלה מ-40 שנה ברציפות הרב משה ברונפמן והרב שמעון דדון, במגדל העמק - הרב [[משה ברדוגו]], וחסידים נוספים.
[[קובץ:14-02-2024-13-50-07-23-01-2020-03-11-52-נשק-1536x1004.png|שמאל|ממוזער|אריזות של [[מרכז ההפצה ממש]] לחלוקת נרות שבת קודש]]
==תחינה בשעת ההדלקה==
אצל נשות ישראל מקובל להתפלל לאחר הדלקת הנרות, כשהן מליטות את הפנים בכפיהן.

מנהג זה הוא רק בהדלקת נרות שבת אך לא בהדלקת נרות חג.

בחלק מקהילות ישראל נהגו להתפלל בנוסח מיוחד ולומר תחינה לפני ואחרי הדלקת נרות, ואדמו"ר הריי"צ אף שיבח מנהג זה{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ג' תקלז, ב.}}, אך כאשר שאלו על כך את הרבי השיב: "לא שמעתי לא הן ולא לאו ולא ראיתי בבית הרב תפילת בקשה להדלקת הנרות ולכן לדעתי לא יתערב בזה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קנא.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''נרות שבת קודש - כתבי יד קודש''', במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1900 עמוד 16
*'''הדלקת נרות שבת''', הרב מאיר אשכנזי במדור 'הלכה עם טעם' שבועון התקשרות פרשת לך לך תשפ"ג{{הערה|מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).}}
*'''ממה עשוי נר שבת?''', שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג {{*}} '''מקום הדלקת נרות שבת''', גליון 623 פרשת תולדות
*'''"שכל הנרות יתאחדו לאבוקה גדולה ומדורה גדולה שתשרוף את השיריים של גדרי הגלות"''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד 2078 עמוד 52
*תשורה סלונים תשס"ח, לקט התייחסות מהרבי לגברת שטרנברג, מנהלת מבצע נש"ק בארצות הברית

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6e/%D7%91%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%91%27%27%D7%93_6_%D7%A0%D7%A9%27%27%D7%A7.pdf בטאון פעילי חב"ד גליון 6 - [[אלול]] תשע"ד]''' - עלון נושא המוקדש לעידוד העיסוק במצב נש"ק{{PDF}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kulasky%20-%20BM%20-%20Elul%201%2C%205774%20-%20Kovetz%20Neshek%20-%20.pdf סקירה מקיפה לרגל מלאת ארבעים שנה למבצע נש"ק]''', תשורה משמחת בר המצוה של משפחת קולסקי, ר"ח [[אלול]] [[תשע"ד]]{{PDF}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf להאיר את העולם]''', סקירה צבעונית ומקיפה על המבצע, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 17
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf אור בעולם]''', בתוך מדור 'פנימיות המנהגים' בגיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ
*[[אסתר שטרנברג]] (אשת הרב [[מנחם נחום שטרנברג]]), '''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/02/400.-Yisro-5783.pdf מאה שנות אור]''', [[הסיפור שלי]] 400, [[JEM]], י"ט שבט תשפ"ג
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/134669 למה בכלל מדליקים נרות ולא מספיק אור החשמל?] {{*}} [https://col.org.il/news/134804 היכן להניח את נרות השבת וכמה זמן צריכים שידלקו?] {{*}} [https://col.org.il/news/135227 האם צריך להדליק את כל נרות השבת בגפרור אחד?] {{*}} [https://col.org.il/news/135103 איזה בקשות האישה צריכה לבקש בהדלקת נרות שבת?]''' {{COL}}{{וידאו}}
* [https://hebrewbooks.org/23929 קונטרס נרות שבת קודש], (יצא לאור בהוראת הרבי) ביאור תוכן מצוות הדלקת נרות שבת קודש... בירור מקיף בענין הדלקתה ע"י בנות ישראל שלפני עונת הנישואין, לאור ההלכה והמנהג. מאת הרב שלום דובער לוין, חלק א.
* , [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23859&st=&pgnum=2 קונטרס נרות שבת קודש] חלק ב, מאת הרב שלום דובער לוין, זמני הדלקת נרות שבת קודש לפי דעת אדמו"ר הזקן
*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view קנס לאיש או רווקה ששכחו להדליק נרות שבת קודש]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 53
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view הלכות הדלקת נרות שבת]''', בתוך קובץ 'תורת השליחות' י"א ניסן תשפ"ד עמוד 101
*משה קורנוויץ, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf הדלקת נרות שבת על ידי בחורי ישיבה]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 40
*'''[https://drive.google.com/file/d/1sdoPtRy4Y30XVUda47INYX85qBIFUcN0/view תפילת מנחה לאחר הדלקת נרות שבת]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסג וארא ה'תשפ"ה, עמוד 76
* הרב מרדכי-מנשה לאופר, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=210&CategoryID=309 'מבצע נרות שבת-קודש ויום-טוב']''', מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות 473
*[https://www.hageula.com/vid/malkeinu/15177.htm הילדה מהגן ש"שיגעה" את אמא להדליק נר שבת קודש{{אודיו}}{{הגאולה}}]

{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:עשרת המבצעים]]
[[en:Mivtza Neiros Shabbos Kodesh]]

משתמש:ב. שורה

2025-09-30T19:28:00Z

ב. שורה: /* ערכים שיצרתי */

ב"ה היום {{תאריך עברי}} נגאלים!

שלום וברכה.

ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי!

{{אות משתמש - 2000 עריכות}}

{{תיבות משתמש|{{משתמש - מצפה מתון}}
{{משתמש - קארליק|}}
{{תבנית:משתמש - תמונה|31}}
{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה יצר 90 [[עזרה:דף הפניה|דפי הפניות]]'''.
|מסגרת=#000033
|רקע=#9999ff
|רקע תמונה=#000033
|צבע טקסט=#000033
|תמונה=הפניה.png
|גודל תמונה=50px
}}
{{משתמש - פסק דין|}}
}}
==מהנהגותיי==
לחיצה על "ערך אקראי", וקדימה לערוך!

אין (כמעט) ערך שאין מה לערוך בו - החל מעריכה אנציקלופדית, תיקון שגיאות כתיב ודקדוק, ניסוח, תיקון קישורים שבורים, סיווג לקטגוריות, פיסוק ועד ל[[עזרה:איך ליצור קישור#קישורים פנימיים|הכחלה]] - תחביבי הגדול.

==ערכים שיצרתי==
*[[אירופה]]
*[[ספר דניאל]]
*[[תהלים מ"ז]]
*[[נביאים]]
*[[מבצע רגל עץ]]
*[[בית שניאורסון בחברון]]
*[[פיוט בר יוחאי]]
*[[פרק שירה]]
*[[יימח שמו]]
*[[פון כאסלאוויטש קיין ליובאוויטש (ניגון)]]
*[[אגם]]

===ערכים ששיפרתי בצורה משמעותית===
*[[שם ועבר]]
*[[הפיגוע בבית הדסה]]
*[[הפיגוע בבית הספר במעלות]]
*[[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]]
*[[נשר]]

==תבניות שיצרתי==
[[תבנית:הידעת?/י"ח באייר]] | [[תבנית:הידעת?/כ"ג באייר]] | [[תבנית:פיגועי טרור]] | [[תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים]]

==קטגוריות שיצרתי==
[[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"י]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ו]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ע]] | [[:קטגוריה:את"ה העולמי]] | [[:קטגוריה:בתי כנסת הקרויים על שם הצמח צדק‏]] | [[:קטגוריה:ספרי מכון ממ"ש]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]] | [[:קטגוריה:חברי התאחדות החסידים]] | [[:קטגוריה:מזוזה]] | [[:קטגוריה:מבנים]] | [[:קטגוריה:חברי מכון מעיינות]] | [[:קטגוריה:מוני המצוות]] | [[:קטגוריה:משפחת טאלר]] | [[:קטגוריה:אישים שנספו במצור על לנינגרד]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשס"א]] | [[:קטגוריה:אישים בביישנקוביץ']] | [[:קטגוריה:קבוצה תשל"ה]] | [[:קטגוריה:אישים בסמרגון]] | [[:קטגוריה:משפחת הרשקופ]] | [[:קטגוריה:מים]] | [[:קטגוריה:פיגועי טרור]] | [[:קטגוריה:משפחת פייגין]] | [[:קטגוריה:משפחת פרסמן]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ד]] | [[:קטגוריה:משפחת סטמבלר]] | [[:קטגוריה:משפחת מרנץ]] | [[:קטגוריה:אישים במז'יבוז']] | [[:קטגוריה:רבנים של מקומות]] | [[:קטגוריה:משפחת שמולביץ]]

==דפי פירושונים שיצרתי==
[[ר"ת (פירושונים)]] | [[רב (פירושונים)]] | [[מעלות (פירושונים)]] | [[בית ספר למלאכה (פירושונים)]]

==ציר זמן==
נוצרתי ב[[כ"ח במנחם אב]] [[תשפ"ג]], בשם המשתמש [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91._%D7%A9%D7%95%D7%A8&redirect=no ב. שור].

למחרת ב[[כ"ט מנחם אב]] תשפ"ג ערכתי את עריכתי ה-[[101]].

ב[[כ"ו אלול]] תשפ"ג (פחות מ[[חודש]]), ערכתי את עריכתי ה-[[770 (מספר)|770]].

ב[[ערב ראש השנה]] [[תשפ"ד]], ערכתי את עריכתי ה-[[1000]].

ב[[י"ד תשרי]] ערב [[חג הסוכות]] תשפ"ד עצרתי את פעילותי בשם ב. שור עם [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91._%D7%A9%D7%95%D7%A8&offset=20230914063234&target=%D7%91.+%D7%A9%D7%95%D7%A8 1309 עריכות].

באור ל[[כ"ח ניסן]] תשפ"ד חזרתי תחת השם ב. שורה.

ב[[כ"ב אייר]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-2000.

ב[[י"ט סיון]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-3000.

ב[[כ"ג תמוז]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-3770.

במלאות [[שנה]] ב[[כ"ח מנחם אב]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-4100.

==המלצותיי למשתמשים לעיין ב==
*[[חב"דפדיה:מדריך לעיצוב דפים]]
*[[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]
*[[חב"דפדיה:לשון]]

==לשימוש אישי==
תיקון קישורים אל דפי פירושונים - לקישור לדף המתאים.

[[מיוחד:דפים המקשרים לדפי פירושונים]]

משתמש:ב. שורה

2025-09-30T19:18:38Z

ב. שורה: /* קטגוריות שיצרתי */

ב"ה היום {{תאריך עברי}} נגאלים!

שלום וברכה.

ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי!

{{אות משתמש - 2000 עריכות}}

{{תיבות משתמש|{{משתמש - מצפה מתון}}
{{משתמש - קארליק|}}
{{תבנית:משתמש - תמונה|31}}
{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה יצר 90 [[עזרה:דף הפניה|דפי הפניות]]'''.
|מסגרת=#000033
|רקע=#9999ff
|רקע תמונה=#000033
|צבע טקסט=#000033
|תמונה=הפניה.png
|גודל תמונה=50px
}}
{{משתמש - פסק דין|}}
}}
==מהנהגותיי==
לחיצה על "ערך אקראי", וקדימה לערוך!

אין (כמעט) ערך שאין מה לערוך בו - החל מעריכה אנציקלופדית, תיקון שגיאות כתיב ודקדוק, ניסוח, תיקון קישורים שבורים, סיווג לקטגוריות, פיסוק ועד ל[[עזרה:איך ליצור קישור#קישורים פנימיים|הכחלה]] - תחביבי הגדול.

==ערכים שיצרתי==
*[[אירופה]]
*[[ספר דניאל]]
*[[תהלים מ"ז]]
*[[נביאים (חלק)]]
*[[מבצע רגל עץ]]
*[[בית שניאורסון בחברון]]
*[[פיוט בר יוחאי]]
*[[פרק שירה]]
*[[יימח שמו]]
*[[פון כאסלאוויטש קיין ליובאוויטש (ניגון)]]
*[[אגם]]

===ערכים ששיפרתי בצורה משמעותית===
*[[שם ועבר]]
*[[הפיגוע בבית הדסה]]
*[[הפיגוע בבית הספר במעלות]]
*[[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]]
*[[נשר]]

==תבניות שיצרתי==
[[תבנית:הידעת?/י"ח באייר]] | [[תבנית:הידעת?/כ"ג באייר]] | [[תבנית:פיגועי טרור]] | [[תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים]]

==קטגוריות שיצרתי==
[[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"י]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ו]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ע]] | [[:קטגוריה:את"ה העולמי]] | [[:קטגוריה:בתי כנסת הקרויים על שם הצמח צדק‏]] | [[:קטגוריה:ספרי מכון ממ"ש]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]] | [[:קטגוריה:חברי התאחדות החסידים]] | [[:קטגוריה:מזוזה]] | [[:קטגוריה:מבנים]] | [[:קטגוריה:חברי מכון מעיינות]] | [[:קטגוריה:מוני המצוות]] | [[:קטגוריה:משפחת טאלר]] | [[:קטגוריה:אישים שנספו במצור על לנינגרד]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשס"א]] | [[:קטגוריה:אישים בביישנקוביץ']] | [[:קטגוריה:קבוצה תשל"ה]] | [[:קטגוריה:אישים בסמרגון]] | [[:קטגוריה:משפחת הרשקופ]] | [[:קטגוריה:מים]] | [[:קטגוריה:פיגועי טרור]] | [[:קטגוריה:משפחת פייגין]] | [[:קטגוריה:משפחת פרסמן]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ד]] | [[:קטגוריה:משפחת סטמבלר]] | [[:קטגוריה:משפחת מרנץ]] | [[:קטגוריה:אישים במז'יבוז']] | [[:קטגוריה:רבנים של מקומות]] | [[:קטגוריה:משפחת שמולביץ]]

==דפי פירושונים שיצרתי==
[[ר"ת (פירושונים)]] | [[רב (פירושונים)]] | [[מעלות (פירושונים)]] | [[בית ספר למלאכה (פירושונים)]]

==ציר זמן==
נוצרתי ב[[כ"ח במנחם אב]] [[תשפ"ג]], בשם המשתמש [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91._%D7%A9%D7%95%D7%A8&redirect=no ב. שור].

למחרת ב[[כ"ט מנחם אב]] תשפ"ג ערכתי את עריכתי ה-[[101]].

ב[[כ"ו אלול]] תשפ"ג (פחות מ[[חודש]]), ערכתי את עריכתי ה-[[770 (מספר)|770]].

ב[[ערב ראש השנה]] [[תשפ"ד]], ערכתי את עריכתי ה-[[1000]].

ב[[י"ד תשרי]] ערב [[חג הסוכות]] תשפ"ד עצרתי את פעילותי בשם ב. שור עם [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91._%D7%A9%D7%95%D7%A8&offset=20230914063234&target=%D7%91.+%D7%A9%D7%95%D7%A8 1309 עריכות].

באור ל[[כ"ח ניסן]] תשפ"ד חזרתי תחת השם ב. שורה.

ב[[כ"ב אייר]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-2000.

ב[[י"ט סיון]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-3000.

ב[[כ"ג תמוז]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-3770.

במלאות [[שנה]] ב[[כ"ח מנחם אב]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-4100.

==המלצותיי למשתמשים לעיין ב==
*[[חב"דפדיה:מדריך לעיצוב דפים]]
*[[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]
*[[חב"דפדיה:לשון]]

==לשימוש אישי==
תיקון קישורים אל דפי פירושונים - לקישור לדף המתאים.

[[מיוחד:דפים המקשרים לדפי פירושונים]]

משתמש:ב. שורה

2025-09-30T19:18:02Z

ב. שורה: /* קטגוריות שיצרתי */

ב"ה היום {{תאריך עברי}} נגאלים!

שלום וברכה.

ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי!

{{אות משתמש - 2000 עריכות}}

{{תיבות משתמש|{{משתמש - מצפה מתון}}
{{משתמש - קארליק|}}
{{תבנית:משתמש - תמונה|31}}
{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה יצר 90 [[עזרה:דף הפניה|דפי הפניות]]'''.
|מסגרת=#000033
|רקע=#9999ff
|רקע תמונה=#000033
|צבע טקסט=#000033
|תמונה=הפניה.png
|גודל תמונה=50px
}}
{{משתמש - פסק דין|}}
}}
==מהנהגותיי==
לחיצה על "ערך אקראי", וקדימה לערוך!

אין (כמעט) ערך שאין מה לערוך בו - החל מעריכה אנציקלופדית, תיקון שגיאות כתיב ודקדוק, ניסוח, תיקון קישורים שבורים, סיווג לקטגוריות, פיסוק ועד ל[[עזרה:איך ליצור קישור#קישורים פנימיים|הכחלה]] - תחביבי הגדול.

==ערכים שיצרתי==
*[[אירופה]]
*[[ספר דניאל]]
*[[תהלים מ"ז]]
*[[נביאים (חלק)]]
*[[מבצע רגל עץ]]
*[[בית שניאורסון בחברון]]
*[[פיוט בר יוחאי]]
*[[פרק שירה]]
*[[יימח שמו]]
*[[פון כאסלאוויטש קיין ליובאוויטש (ניגון)]]
*[[אגם]]

===ערכים ששיפרתי בצורה משמעותית===
*[[שם ועבר]]
*[[הפיגוע בבית הדסה]]
*[[הפיגוע בבית הספר במעלות]]
*[[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]]
*[[נשר]]

==תבניות שיצרתי==
[[תבנית:הידעת?/י"ח באייר]] | [[תבנית:הידעת?/כ"ג באייר]] | [[תבנית:פיגועי טרור]] | [[תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים]]

==קטגוריות שיצרתי==
[[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"י]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ו]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ע]] | [[:קטגוריה:את"ה העולמי]] | [[:קטגוריה:בתי כנסת הקרויים על שם הצמח צדק‏]] | [[:קטגוריה:ספרי מכון ממ"ש]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]] | [[:קטגוריה:חברי התאחדות החסידים]] | [[:קטגוריה:מזוזה]] | [[:קטגוריה:מבנים]] | [[:קטגוריה:חברי מכון מעיינות]] | [[:קטגוריה:מוני המצוות]] | [[:קטגוריה:משפחת טאלער|קטגוריה:משפחת טאלר]] | [[:קטגוריה:אישים שנספו במצור על לנינגרד]] | [[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשס"א]] | [[:קטגוריה:אישים בביישנקוביץ']] | [[:קטגוריה:קבוצה תשל"ה]] | [[:קטגוריה:אישים בסמרגון]] | [[:קטגוריה:משפחת הרשקופ]] | [[:קטגוריה:מים]] | [[:קטגוריה:פיגועי טרור]] | [[:קטגוריה:משפחת פייגין]] | [[:קטגוריה:משפחת פרסמן]] | [[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ד]] | [[:קטגוריה:משפחת סטמבלר]] | [[:קטגוריה:משפחת מרנץ]] | [[:קטגוריה:אישים במז'יבוז']] | [[:קטגוריה:רבנים של מקומות]] | [[:קטגוריה:משפחת שמולביץ]]

==דפי פירושונים שיצרתי==
[[ר"ת (פירושונים)]] | [[רב (פירושונים)]] | [[מעלות (פירושונים)]] | [[בית ספר למלאכה (פירושונים)]]

==ציר זמן==
נוצרתי ב[[כ"ח במנחם אב]] [[תשפ"ג]], בשם המשתמש [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91._%D7%A9%D7%95%D7%A8&redirect=no ב. שור].

למחרת ב[[כ"ט מנחם אב]] תשפ"ג ערכתי את עריכתי ה-[[101]].

ב[[כ"ו אלול]] תשפ"ג (פחות מ[[חודש]]), ערכתי את עריכתי ה-[[770 (מספר)|770]].

ב[[ערב ראש השנה]] [[תשפ"ד]], ערכתי את עריכתי ה-[[1000]].

ב[[י"ד תשרי]] ערב [[חג הסוכות]] תשפ"ד עצרתי את פעילותי בשם ב. שור עם [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%91._%D7%A9%D7%95%D7%A8&offset=20230914063234&target=%D7%91.+%D7%A9%D7%95%D7%A8 1309 עריכות].

באור ל[[כ"ח ניסן]] תשפ"ד חזרתי תחת השם ב. שורה.

ב[[כ"ב אייר]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-2000.

ב[[י"ט סיון]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-3000.

ב[[כ"ג תמוז]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-3770.

במלאות [[שנה]] ב[[כ"ח מנחם אב]] תשפ"ד ערכתי את עריכתי ה-4100.

==המלצותיי למשתמשים לעיין ב==
*[[חב"דפדיה:מדריך לעיצוב דפים]]
*[[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]
*[[חב"דפדיה:לשון]]

==לשימוש אישי==
תיקון קישורים אל דפי פירושונים - לקישור לדף המתאים.

[[מיוחד:דפים המקשרים לדפי פירושונים]]

יחיאל מיכל וישצקי

2025-09-30T19:15:55Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מיכל וישצקי.png|ממוזער|ר' מיכל וישצקי]]
הרב '''יחיאל מיכל וישצקי''' ([[תש"א]], 1941 - [[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]], 2025) היה משפיע חסידי ונואם מבוקש. עבד כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] בשנת [[תש"א]] למשפיע הרב [[משה וישצקי]].

בשנת [[תש"ו]] ניסו משפחתו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך פספסו את ההזדמנות, והתיישבו בעיר [[צ'רנוביץ']].

בשנת [[תש"ט]] ניסו משפחת וישצקי לצאת מרוסיה דרך רומניה במסגרת [[היציאה מצ'רנוביץ']], עם עוד כמה משפחות של חסידים שנשארו עדיין ברוסיה אך ניסיון זה נכשל ובעקבות זה אביו נעצר והוגלה ל[[קזחסטן]] ל-8 שנים.

בזמן זה התגורר 5 שנים אצל דודו [[שלום דובער רסקין]] בגורקי ([[ניז'ני נובגורוד]]), שם למד עם מלמד בבית סבו [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]].

רק כעבור יותר מ-10 שנים הם קיבלו ברכה מ[[הרבי]] ליציאה מרוסיה, וב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ו]] הגיעו משפחת וישצקי לארץ הקודש והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].

בארץ הקודש למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ואח"כ נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן עם פייגא רחל בת ר' שמעון שטילרמן מ[[אוסטרליה]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[ארצות הברית]] לרגל עסקים במשך כ-18 שנה.

בשנת [[תשמ"ו]] עלה שוב לארץ הקודש.

שימש כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/53592 מסתמן: הרב מיכל וישצקי ימונה למשגיח ראשי בסניפי 'איקאה'] {{COL}}}}.

נפטר ב[[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1253708/ אבל בכפר חב"ד: הרב יחיאל מיכל וישצקי ע"ה] {{אינפו}}.}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' פנחס וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' שניאור זלמן וישצקי - קראון הייטס
*בנו, ר' זוסי וישצקי - [[לוס אנג'לס]]
*בנו, ר' רפאל וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' בצלאל וישצקי - קראון הייטס
*בנו, שמעון וישצקי - כפר חב"ד
*חתנו, ר' מנחם מענדל דייטש - ניו הייבן
*חתנו, ר' שלום ישעיהו זיילר - [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, ר' יוסף יצחק שטרנברג - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' נחום שאול ווגל - [[לונדון]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן וילהלם - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' שלום רובשקין - קראון הייטס
*חתנו, הרב [[שמואל גרונם שניאורסאהן]] - [[לוס אנג'לס]]

== לקריאה נוספת ==
* יהודית אורנשטיין, '''השעון המתקתק במרתף''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2105 מגזין א' עמוד 104 ואילך

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/הרב-יחיאל-מיכל-וישצקי/ תגיות: הרב הרב יחיאל מיכל וישצקי] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/39509 מיוחד ר' מיכל וישצקי מדבר על ר' מענדל פוטערפאס] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/172040 על דוד מיכל היקר והאהוב שלי שנפטר בליל ראש השנה] [[זלמן וישצקי]] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וישצקי, מיכל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

יחיאל מיכל וישצקי

2025-09-30T19:14:14Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מיכל וישצקי.png|ממוזער|ר' מיכל וישצקי]]
הרב '''יחיאל מיכל וישצקי''' ([[תש"א]], 1941 - [[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]], 2025) היה משפיע חסידי ונואם מבוקש. עבד כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] בשנת [[תש"א]] למשפיע הרב [[משה וישצקי]].

בשנת [[תש"ו]] ניסו משפחתו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך פספסו את ההזדמנות, והתיישבו בעיר [[צ'רנוביץ']].

בשנת [[תש"ט]] ניסו משפחת וישצקי לצאת מרוסיה דרך רומניה במסגרת [[היציאה מצ'רנוביץ']], עם עוד כמה משפחות של חסידים שנשארו עדיין ברוסיה אך ניסיון זה נכשל ובעקבות זה אביו נעצר והוגלה ל[[קזחסטן]] ל-8 שנים.

בזמן זה התגורר 5 שנים אצל דודו [[שלום דובער רסקין]] בגורקי ([[ניז'ני נובגורוד]]), שם למד בבית סבו [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]] אצל מלמד.

רק כעבור יותר מ-10 שנים הם קיבלו ברכה מ[[הרבי]] ליציאה מרוסיה, וב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ו]] הגיעו משפחת וישצקי לארץ הקודש והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].

בארץ הקודש למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ואח"כ נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן עם פייגא רחל בת ר' שמעון שטילרמן מ[[אוסטרליה]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[ארצות הברית]] לרגל עסקים במשך כ-18 שנה.

בשנת [[תשמ"ו]] עלה שוב לארץ הקודש.

שימש כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/53592 מסתמן: הרב מיכל וישצקי ימונה למשגיח ראשי בסניפי 'איקאה'] {{COL}}}}.

נפטר ב[[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1253708/ אבל בכפר חב"ד: הרב יחיאל מיכל וישצקי ע"ה] {{אינפו}}.}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' פנחס וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' שניאור זלמן וישצקי - קראון הייטס
*בנו, ר' זוסי וישצקי - [[לוס אנג'לס]]
*בנו, ר' רפאל וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' בצלאל וישצקי - קראון הייטס
*בנו, שמעון וישצקי - כפר חב"ד
*חתנו, ר' מנחם מענדל דייטש - ניו הייבן
*חתנו, ר' שלום ישעיהו זיילר - [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, ר' יוסף יצחק שטרנברג - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' נחום שאול ווגל - [[לונדון]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן וילהלם - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' שלום רובשקין - קראון הייטס
*חתנו, הרב [[שמואל גרונם שניאורסאהן]] - [[לוס אנג'לס]]

== לקריאה נוספת ==
* יהודית אורנשטיין, '''השעון המתקתק במרתף''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2105 מגזין א' עמוד 104 ואילך

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/הרב-יחיאל-מיכל-וישצקי/ תגיות: הרב הרב יחיאל מיכל וישצקי] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/39509 מיוחד ר' מיכל וישצקי מדבר על ר' מענדל פוטערפאס] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/172040 על דוד מיכל היקר והאהוב שלי שנפטר בליל ראש השנה] [[זלמן וישצקי]] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וישצקי, מיכל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

יחיאל מיכל וישצקי

2025-09-30T19:09:50Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מיכל וישצקי.png|ממוזער|ר' מיכל וישצקי]]
הרב '''יחיאל מיכל וישצקי''' ([[תש"א]], 1941 - [[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]], 2025) היה משפיע חסידי ונואם מבוקש. עבד כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] בשנת [[תש"א]] למשפיע הרב [[משה וישצקי]].

בשנת [[תש"ו]] ניסו משפחתו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך פספסו את ההזדמנות, והתיישבו בעיר [[צ'רנוביץ']].

בשנת [[תש"ט]] ניסו משפחת וישצקי לצאת מרוסיה דרך רומניה במסגרת [[היציאה מצ'רנוביץ']], עם עוד כמה משפחות של חסידים שנשארו עדיין ברוסיה אך ניסיון זה נכשל ובעקבות זה אביו נעצר והוגלה ל[[קזחסטן]] ל-8 שנים.

בזמן זה התגורר 5 שנים אצל דודו [[שלום דובער רסקין]] בגורקי ([[ניז'ני נובגורוד]]).

רק כעבור יותר מ-10 שנים הם קיבלו ברכה מ[[הרבי]] ליציאה מרוסיה, וב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ו]] הגיעו משפחת וישצקי לארץ הקודש והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].

בארץ הקודש למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ואח"כ נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן עם פייגא רחל בת ר' שמעון שטילרמן מ[[אוסטרליה]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[ארצות הברית]] לרגל עסקים במשך כ-18 שנה.

בשנת [[תשמ"ו]] עלה שוב לארץ הקודש.

שימש כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/53592 מסתמן: הרב מיכל וישצקי ימונה למשגיח ראשי בסניפי 'איקאה'] {{COL}}}}.

נפטר ב[[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1253708/ אבל בכפר חב"ד: הרב יחיאל מיכל וישצקי ע"ה] {{אינפו}}.}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' פנחס וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' שניאור זלמן וישצקי - קראון הייטס
*בנו, ר' זוסי וישצקי - [[לוס אנג'לס]]
*בנו, ר' רפאל וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' בצלאל וישצקי - קראון הייטס
*בנו, שמעון וישצקי - כפר חב"ד
*חתנו, ר' מנחם מענדל דייטש - ניו הייבן
*חתנו, ר' שלום ישעיהו זיילר - [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, ר' יוסף יצחק שטרנברג - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' נחום שאול ווגל - [[לונדון]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן וילהלם - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' שלום רובשקין - קראון הייטס
*חתנו, הרב [[שמואל גרונם שניאורסאהן]] - [[לוס אנג'לס]]

== לקריאה נוספת ==
* יהודית אורנשטיין, '''השעון המתקתק במרתף''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2105 מגזין א' עמוד 104 ואילך

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/הרב-יחיאל-מיכל-וישצקי/ תגיות: הרב הרב יחיאל מיכל וישצקי] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/39509 מיוחד ר' מיכל וישצקי מדבר על ר' מענדל פוטערפאס] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/172040 על דוד מיכל היקר והאהוב שלי שנפטר בליל ראש השנה] [[זלמן וישצקי]] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וישצקי, מיכל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

יחיאל מיכל וישצקי

2025-09-30T19:06:48Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מיכל וישצקי.png|ממוזער|ר' מיכל וישצקי]]
הרב '''יחיאל מיכל וישצקי''' ([[תש"א]], 1941 - [[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]], 2025) היה משפיע חסידי ונואם מבוקש. עבד כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] בשנת [[תש"א]] למשפיע הרב [[משה וישצקי]].

בשנת [[תש"ו]] ניסו משפחתו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך פספסו את ההזדמנות, והתיישבו בעיר [[צ'רנוביץ']].

בשנת [[תש"ט]] ניסו משפחת וישצקי לצאת מרוסיה דרך רומניה במסגרת [[היציאה מצ'רנוביץ']], עם עוד כמה משפחות של חסידים שנשארו עדיין ברוסיה אך ניסיון זה נכשל ובעקבות זה אביו נעצר והוגלה ל[[קזחסטן]] ל-8 שנים.

בזמן זה התגורר 5 שנים אצל דודו [[שלום דובער רסקין]] ב[[גורקי]].

רק כעבור יותר מ-10 שנים הם קיבלו ברכה מ[[הרבי]] ליציאה מרוסיה, וב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ו]] הגיעו משפחת וישצקי לארץ הקודש והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].

בארץ הקודש למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ואח"כ נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן עם פייגא רחל בת ר' שמעון שטילרמן מ[[אוסטרליה]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[ארצות הברית]] לרגל עסקים במשך כ-18 שנה.

בשנת [[תשמ"ו]] עלה שוב לארץ הקודש.

שימש כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/53592 מסתמן: הרב מיכל וישצקי ימונה למשגיח ראשי בסניפי 'איקאה'] {{COL}}}}.

נפטר ב[[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1253708/ אבל בכפר חב"ד: הרב יחיאל מיכל וישצקי ע"ה] {{אינפו}}.}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' פנחס וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' שניאור זלמן וישצקי - קראון הייטס
*בנו, ר' זוסי וישצקי - [[לוס אנג'לס]]
*בנו, ר' רפאל וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' בצלאל וישצקי - קראון הייטס
*בנו, שמעון וישצקי - כפר חב"ד
*חתנו, ר' מנחם מענדל דייטש - ניו הייבן
*חתנו, ר' שלום ישעיהו זיילר - [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, ר' יוסף יצחק שטרנברג - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' נחום שאול ווגל - [[לונדון]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן וילהלם - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' שלום רובשקין - קראון הייטס
*חתנו, הרב [[שמואל גרונם שניאורסאהן]] - [[לוס אנג'לס]]

== לקריאה נוספת ==
* יהודית אורנשטיין, '''השעון המתקתק במרתף''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2105 מגזין א' עמוד 104 ואילך

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/הרב-יחיאל-מיכל-וישצקי/ תגיות: הרב הרב יחיאל מיכל וישצקי] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/39509 מיוחד ר' מיכל וישצקי מדבר על ר' מענדל פוטערפאס] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/172040 על דוד מיכל היקר והאהוב שלי שנפטר בליל ראש השנה] [[זלמן וישצקי]] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וישצקי, מיכל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

יחיאל מיכל וישצקי

2025-09-30T19:06:25Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מיכל וישצקי.png|ממוזער|ר' מיכל וישצקי]]
הרב '''יחיאל מיכל וישצקי''' ([[תש"א]], 1941 - [[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]], 2025) היה משפיע חסידי ונואם מבוקש. עבד כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] בשנת [[תש"א]] למשפיע הרב [[משה וישצקי]].

בשנת [[תש"ו]] ניסו משפחתו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך פספסו את ההזדמנות, והתיישבו בעיר [[צ'רנוביץ']].

בשנת [[תש"ט]] ניסו משפחת וישצקי לצאת מרוסיה דרך רומניה במסגרת [[היציאה מצ'רנוביץ']], עם עוד כמה משפחות של חסידים שנשארו עדיין ברוסיה אך ניסיון זה נכשל ובעקבות זה אביו נעצר והוגלה ל[[קזחסטן]] ל-8 שנים.

בזמן זה התגורר 5 שנים אצל דודו שלום דובער רסקין בגורקי.

רק כעבור יותר מ-10 שנים הם קיבלו ברכה מ[[הרבי]] ליציאה מרוסיה, וב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ו]] הגיעו משפחת וישצקי לארץ הקודש והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].

בארץ הקודש למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ואח"כ נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן עם פייגא רחל בת ר' שמעון שטילרמן מ[[אוסטרליה]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[ארצות הברית]] לרגל עסקים במשך כ-18 שנה.

בשנת [[תשמ"ו]] עלה שוב לארץ הקודש.

שימש כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/53592 מסתמן: הרב מיכל וישצקי ימונה למשגיח ראשי בסניפי 'איקאה'] {{COL}}}}.

נפטר ב[[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1253708/ אבל בכפר חב"ד: הרב יחיאל מיכל וישצקי ע"ה] {{אינפו}}.}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' פנחס וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' שניאור זלמן וישצקי - קראון הייטס
*בנו, ר' זוסי וישצקי - [[לוס אנג'לס]]
*בנו, ר' רפאל וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' בצלאל וישצקי - קראון הייטס
*בנו, שמעון וישצקי - כפר חב"ד
*חתנו, ר' מנחם מענדל דייטש - ניו הייבן
*חתנו, ר' שלום ישעיהו זיילר - [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, ר' יוסף יצחק שטרנברג - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' נחום שאול ווגל - [[לונדון]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן וילהלם - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' שלום רובשקין - קראון הייטס
*חתנו, הרב [[שמואל גרונם שניאורסאהן]] - [[לוס אנג'לס]]

== לקריאה נוספת ==
* יהודית אורנשטיין, '''השעון המתקתק במרתף''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2105 מגזין א' עמוד 104 ואילך

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/הרב-יחיאל-מיכל-וישצקי/ תגיות: הרב הרב יחיאל מיכל וישצקי] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/39509 מיוחד ר' מיכל וישצקי מדבר על ר' מענדל פוטערפאס] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/172040 על דוד מיכל היקר והאהוב שלי שנפטר בליל ראש השנה] [[זלמן וישצקי]] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וישצקי, מיכל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

יחיאל מיכל וישצקי

2025-09-30T19:02:29Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מיכל וישצקי.png|ממוזער|ר' מיכל וישצקי]]
הרב '''יחיאל מיכל וישצקי''' ([[תש"א]], 1941 - [[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]], 2025) היה משפיע חסידי ונואם מבוקש. עבד כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] בשנת [[תש"א]] למשפיע הרב [[משה וישצקי]].

בשנת [[תש"ו]] ניסו משפחתו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך פספסו את ההזדמנות, והתיישבו בעיר [[צ'רנוביץ']].

בשנת [[תש"ט]] ניסו משפחת וישצקי לצאת מרוסיה דרך רומניה במסגרת [[היציאה מצ'רנוביץ']], עם עוד כמה משפחות של חסידים שנשארו עדיין ברוסיה אך ניסיון זה נכשל ובעקבות זה אביו נעצר והוגלה ל[[קזחסטן]] ל-8 שנים.

רק כעבור יותר מ-10 שנים הם קיבלו ברכה מ[[הרבי]] ליציאה מרוסיה, וב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ו]] הגיעו משפחת וישצקי לארץ הקודש והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].

בארץ הקודש למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ואח"כ נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן עם פייגא רחל בת ר' שמעון שטילרמן מ[[אוסטרליה]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[ארצות הברית]] לרגל עסקים במשך כ-18 שנה.

בשנת [[תשמ"ו]] עלה שוב לארץ הקודש.

שימש כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/53592 מסתמן: הרב מיכל וישצקי ימונה למשגיח ראשי בסניפי 'איקאה'] {{COL}}}}.

נפטר ב[[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1253708/ אבל בכפר חב"ד: הרב יחיאל מיכל וישצקי ע"ה] {{אינפו}}.}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' פנחס וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' שניאור זלמן וישצקי - קראון הייטס
*בנו, ר' זוסי וישצקי - [[לוס אנג'לס]]
*בנו, ר' רפאל וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' בצלאל וישצקי - קראון הייטס
*בנו, שמעון וישצקי - כפר חב"ד
*חתנו, ר' מנחם מענדל דייטש - ניו הייבן
*חתנו, ר' שלום ישעיהו זיילר - [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, ר' יוסף יצחק שטרנברג - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' נחום שאול ווגל - [[לונדון]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן וילהלם - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' שלום רובשקין - קראון הייטס
*חתנו, הרב [[שמואל גרונם שניאורסאהן]] - [[לוס אנג'לס]]

== לקריאה נוספת ==
* יהודית אורנשטיין, '''השעון המתקתק במרתף''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2105 מגזין א' עמוד 104 ואילך

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/הרב-יחיאל-מיכל-וישצקי/ תגיות: הרב הרב יחיאל מיכל וישצקי] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/39509 מיוחד ר' מיכל וישצקי מדבר על ר' מענדל פוטערפאס] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/172040 על דוד מיכל היקר והאהוב שלי שנפטר בליל ראש השנה] [[זלמן וישצקי]] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וישצקי, מיכל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

משה וישצקי

2025-09-30T19:01:03Z

ב. שורה: /* המעצר */

{{מקורות}}
[[קובץ:משה וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] הרב משה וישצקי ב[[התוועדות]] חסידית]]
הרב '''משה וישצקי''' (מכונה: ר' '''משה וויטעבסקער''', על שם עיר הולדתו, [[ויטבסק]]), ([[כ"ז בתשרי]] [[תרע"ג]] – [[י"ג בטבת]] [[תשמ"ו]]) היה [[חסיד חב"ד]], משפיע ומחנך,[[מקושר]] ל{{ה|רבי הריי"צ}} ול{{ה|רבי}}, ש[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית|נאסר]] בשל עבודתו ב[[הפצת היהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]] והיה [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]] ומשפיע ומנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז תשרי]] [[תרע"ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב"ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] אבי משפחות [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F|משפחות קלמנסון] ב[[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], אצלם התגורר תקופה בימי בחרותו{{הערה|ר' משה ויטבסקער ע' 22}}.

אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב"ד]]. החל מגיל 5 למד ב"[[חדר]]" מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה"חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו{{הערה| ראו בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.

===בישיבות תומכי תמימים===
בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום"], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע"ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ"ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]]{{הערה| ראו בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.

=== משגיח בתומכי תמימים===
בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].

===מנהל תפארת בחורים===
בתחילת שנות ה־[[תר"צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים}}.

==מפיץ מעיינות בגורקי==
באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא{{הערה|נפטרה ב[[ט"ו סיון]] [[תשמ"ה]].}} בת החסיד ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]], וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לעבור להתגורר ב[[עיירה]] גורקי ([[ניז'ני נובגרוד]]) בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.

בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, וב[[התוועדויות]] שהיו נערכות מעת לעת{{הערה| ראו בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.
במשך 12 שנים בהם פעל אינטנסיבית בגורקי, הצליח לפעול רבות על יהודי העיר.

==צ'רנוביץ==
בשנת [[תש"ו]] ניסה לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', הגיע ל[[לבוב]], אך פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו ב[[צ'רנוביץ']].

ב[[תש"ט]] סייע לכמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך [[רומניה]] ב[[היציאה מצ'רנוביץ']] אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו{{הערה| ראו בספר משה ויטבסקער שער שני}}.

===המעצר===
ב[[כ"ב אלול]] [[תש"ט]], נעצר על ידי שלטונות ה[[נ.ק.וו.ד.]] ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה{{הערה| ראו בספר משה ויטבסקער שער שלישי}}.
כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח ב[[קזחסטן]], וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.

עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה ב[[י"ג ניסן]] [[תשי"ז]] והתאחד בחזרה עם בני משפחתו{{הערה| ראו בספר משה ויטבסקער שער רביעי}}.

במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]] ובסיועו של ר' [[משה לייב גולדיס]].

===בארץ הקודש===
במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של [[הרבי]] להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, וב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ו]] הגיע עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]].

מייד עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] התבקש לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אך בעקבות הוראת [[הרבי]] עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.

בשנת [[תש"ל]] ב[[ערב חב"ד]] הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי [[מזון]] ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' [[איצ'קה גאנזבורג]] את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ב[[רוסיה]] הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.

את תפקידו ב[[בית הספר למלאכה]] המשיך במסירות עד לפטירתו ב[[י"ג טבת]] [[תשמ"ו]].

נטמן ב[[בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[שלום בער וישצקי]] - שימש כראש ישיבת [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]]. נפטר ל' סיון [[תשס"ז]].
*בנו, הרב [[בן ציון וישצקי]] - מנהל חדר אידיש [[אהלי תורה כפר חב"ד]].
*בנו, הרב [[מיכל וישצקי]] - משפיע, [[כפר חב"ד]]. נפטר א' תשרי [[תשפ"ו]].
*בתו מרת דבוניא, אשת ר' [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר [[ועד נחלת הר חב"ד]]. נפטרה ח' ניסן [[תשס"ד]].
*בתו שרה פרומע אשת ר' [[יוסף יצחק זקלס]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו הרב [[שלמה וישצקי]] - [[כפר חב"ד]]. נפטר ה' שבט [[תשע"ז]].
==ספר תולדות "ר' משה ויטבסקער"==
תולדות ר' משה תועדו בספר "ר' משה ויטבסקער" שיצא לאור על ידי נכדו השליח הרב [[פנחס וישצקי]], והעורך הוא ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. בספר נדפסו גם אגרות רבותינו נשיאינו איליו, ותיק החקירה של ר' משה מארכיון ה[[ק.ג.ב.]].

הספר 400 עמודים יצא לאור בשנת [[תשע"ט]] והושק בחתונת בן השליח ל[[קייב]] הרב [[פנחס וישצקי]] עם בת השליח ל[[פריז]] הרב [[מנחם מענדל אזימוב]] ב[[פריז]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119189 חדש על המדף: ר' משה וויטבסקער]}}.

*שער הראשון - שורשי משפחת וישצקי, הישיבות המחתרתיות ותחילת עבודתו החינוכית ב[[לנינגרד]] וב[[ניז'ני נובגורוד|גורקי]].
*שער שני - פעילות החשאית למען החסידים שנאסרו ובמטרה להוציא חסידים מ[[רוסיה]].
*שער שלישי - מאסרו, נדודיו בין בתי הכלא השונים, החקירות, והתקופה בה נעלם ואיש לא ידע היכן הוא.
*שער רביעי – תיאורים כואבים על תקופת הגלות
*שער חמישי - פעילות משותפת של ר' משה ור' [[מענדל פוטרפאס]] ב[[צ'רנוביץ]]
*שער שישי - מוקדש לקירובים המיוחדים מ[[הרבי]], להם זכו ר' משה ובניו הרב [[בן ציון וישצקי]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[שלמה וישצקי]]
*שער שביעי – משפיע ב[[כפר חב"ד]]
*שער שמיני – משפחתו: חמיו הרב [[שלמה רסקין (רודניא)]], רעייתו מרת שימא חשא וישצקי, בנו הרב [[שלום בער וישצקי]], בתו מרת דבוניה-דינה רעיית הרב [[מרדכי גורודצקי]], ובנו הרב [[שלמה וישצקי]]
*נספח – אמרות ר' משה וישצקי

==לקריאה נוספת==
*{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''ר' משה וויטבסקער'''|646550|תולדות חייו, תשע"ט, 400 עמודים}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''חיים חסידיים''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 257 עמוד 42 ואילך

==קישורים חיצוניים==
*[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/משה-וישצקי כרטיס הקבר של ר' משה וישצקי], באתר "הר הזיתים"
*{{קישור חבד און ליין|58925|"המשפיע" מסביר את תפקידו: "לחדור לכל נפש" ● האזינו||י"ג טבת תשע"א}}
*{{קישור חבד און ליין|102477|איך נדע מה יהיה כשמשיח יבוא?}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25575 הרב משה וישצקי: בלי בליטות] {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ב אלול תשפ"ב}}
*[https://www.ravdori.co.il/stories/%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%aa%d7%a8%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מהמחתרת ברוסיה לכפר חב"ד] (באתר 'הקשר הרב דורי')
*'''[https://col.org.il/news/143151 "המשפיע ר׳ משה לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳"]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וישצקי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]
[[קטגוריה:אסירים]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]

יחיאל מיכל וישצקי

2025-09-30T18:59:40Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מיכל וישצקי.png|ממוזער|ר' מיכל וישצקי]]
הרב '''יחיאל מיכל וישצקי''' ([[תש"א]], 1941 - [[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]], 2025) היה משפיע חסידי ונואם מבוקש. עבד כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] בשנת [[תש"א]] למשפיע הרב [[משה וישצקי]].

בשנת [[תש"ו]] ניסו משפחתו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך פספסו את ההזדמנות, והתיישבו בעיר [[צ'רנוביץ']].

בשנת [[תש"ט]] ניסו משפחת וישצקי לצאת מרוסיה דרך רומניה במסגרת [[היציאה מצ'רנוביץ']], עם עוד כמה משפחות של חסידים שנשארו עדיין ברוסיה אך ניסיון זה נכשל ובעקבות זה אביו נעצר והוגלה ל[[קזחסטן]] ל-10 שנים.

רק כעבור יותר מ-10 שנים הם קיבלו ברכה מ[[הרבי]] ליציאה מרוסיה, וב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ו]] הגיעו משפחת וישצקי לארץ הקודש והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].

בארץ הקודש למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ואח"כ נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן עם פייגא רחל בת ר' שמעון שטילרמן מ[[אוסטרליה]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[ארצות הברית]] לרגל עסקים במשך כ-18 שנה.

בשנת [[תשמ"ו]] עלה שוב לארץ הקודש.

שימש כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/53592 מסתמן: הרב מיכל וישצקי ימונה למשגיח ראשי בסניפי 'איקאה'] {{COL}}}}.

נפטר ב[[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1253708/ אבל בכפר חב"ד: הרב יחיאל מיכל וישצקי ע"ה] {{אינפו}}.}}.

==משפחתו==
*בנו, ר' פנחס וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' שניאור זלמן וישצקי - קראון הייטס
*בנו, ר' זוסי וישצקי - [[לוס אנג'לס]]
*בנו, ר' רפאל וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' בצלאל וישצקי - קראון הייטס
*בנו, שמעון וישצקי - כפר חב"ד
*חתנו, ר' מנחם מענדל דייטש - ניו הייבן
*חתנו, ר' שלום ישעיהו זיילר - [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, ר' יוסף יצחק שטרנברג - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' נחום שאול ווגל - [[לונדון]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן וילהלם - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' שלום רובשקין - קראון הייטס
*חתנו, הרב [[שמואל גרונם שניאורסאהן]] - [[לוס אנג'לס]]

== לקריאה נוספת ==
* יהודית אורנשטיין, '''השעון המתקתק במרתף''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2105 מגזין א' עמוד 104 ואילך

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/הרב-יחיאל-מיכל-וישצקי/ תגיות: הרב הרב יחיאל מיכל וישצקי] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/39509 מיוחד ר' מיכל וישצקי מדבר על ר' מענדל פוטערפאס] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/172040 על דוד מיכל היקר והאהוב שלי שנפטר בליל ראש השנה] [[זלמן וישצקי]] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וישצקי, מיכל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

יחיאל מיכל וישצקי

2025-09-30T18:48:49Z

ב. שורה: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:מיכל וישצקי.png|ממוזער|ר' מיכל וישצקי]]
הרב '''יחיאל מיכל וישצקי''' ([[תש"א]], 1941 - [[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]], 2025) היה משפיע חסידי ונואם מבוקש. עבד כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רוסיה]] בשנת [[תש"א]] למשפיע הרב [[משה וישצקי]].

בשנת [[תש"ו]] ניסו משפחתו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', אך פספסו את ההזדמנות, והתיישבו בעיר [[צ'רנוביץ']].

בשנת [[תש"ט]] ניסו משפחת וישצקי לצאת מרוסיה דרך רומניה במסגרת [[היציאה מצ'רנוביץ']], עם עוד כמה משפחות של חסידים שנשארו עדיין ברוסיה אך ניסיון זה נכשל ובעקבות זה אביו נעצר והוגלה ל[[קזחסטן]] ל-10 שנים.

רק כעבור יותר מ-10 שנים הם קיבלו ברכה מ[[הרבי]] ליציאה מרוסיה, וב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ו]] הגיעו משפחת וישצקי לארץ הקודש והתיישבו ב[[כפר חב"ד]].

בארץ הקודש למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ואח"כ נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן עם פייגא רחל בת ר' שמעון שטילרמן מ[[אוסטרליה]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[ארצות הברית]] לרגל עסקים במשך כ-18 שנה.

בשנת [[תשמ"ו]] עלה שוב לארץ הקודש שימש כמשגיח [[כשרות]] ראשי ברשת 'איקאה' בישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].

נפטר ב[[א' בתשרי]] [[תשפ"ו]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1253708/ אבל בכפר חב"ד: הרב יחיאל מיכל וישצקי ע"ה] {{אינפו}}.}}.
==משפחתו==
*בנו, ר' פנחס וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' שניאור זלמן וישצקי - קראון הייטס
*בנו, ר' זוסי וישצקי - [[לוס אנג'לס]]
*בנו, ר' רפאל וישצקי - [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' בצלאל וישצקי - קראון הייטס
*בנו, שמעון וישצקי - כפר חב"ד
*חתנו, ר' מנחם מענדל דייטש - ניו הייבן
*חתנו, ר' שלום ישעיהו זיילר - [[נחלת הר חב"ד]]
*חתנו, ר' יוסף יצחק שטרנברג - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' נחום שאול ווגל - [[לונדון]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן וילהלם - [[קראון הייטס]]
*חתנו, ר' שלום רובשקין - קראון הייטס
*חתנו, הרב [[שמואל גרונם שניאורסאהן]] - [[לוס אנג'לס]]

== לקריאה נוספת ==
* יהודית אורנשטיין, '''השעון המתקתק במרתף''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2105 מגזין א' עמוד 104 ואילך

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/הרב-יחיאל-מיכל-וישצקי/ תגיות: הרב הרב יחיאל מיכל וישצקי] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/39509 מיוחד ר' מיכל וישצקי מדבר על ר' מענדל פוטערפאס] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/172040 על דוד מיכל היקר והאהוב שלי שנפטר בליל ראש השנה] [[זלמן וישצקי]] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וישצקי, מיכל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

תניא מהדורא קמא

2025-06-22T14:10:57Z

ב. שורה: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר ה"תניא מהדורא קמא"]]

'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של [[ספר התניא]]. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת [[ספר התניא]] באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. בשנת [[תשל"ח]] ביקש הרבי שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. בשנת [[תשמ"ב]] הודפס הספר בשם "תניא - מהדורא קמא".

== רקע ==
ב[[חודש חשוון]] [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של [[ספר התניא]] שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. למרות מצבו הבריאותי של [[הרבי]] (היה זה פחות מחודש לאחר המאורע בליל [[שמיני עצרת תשל"ח]]) הוא יצא ל[[ספרית ליובאוויטש]] לראות את הספרים ונתן הוראות שונות לגביהם.

לאחר חצי שנה הורה הרבי ב[[התוועדות]] שה[[ועד להפצת שיחות]] יעבדו על ספר שירכז את המהדורות הללו מספר התניא ושה[[תמימים]] יעסקו בעריכתו. המזכיר הרב [[חיים חודקוב]] קיבל מהרבי כתב יד של הקונטרס [[אמרי בינה]] שהכיל כתב-יד של תניא מהדורא קמא והרבי הורה להכין על פי עותק זה מהדורה מדעית. בתוך הספר היה מונח פתק קטן בכתב ידו של הרבי בו היה כתוב: {{ציטוטון|תניא בכמה וכמה שינויים. פרק ל' ופרק ל"ב - עדיין לא (נכתבו ו)הוכנסו}}.

הרבי הורה שאין חובה שהעימוד יהיה תואם לעימוד המקורי של ספר התניא{{הערה|הוראה זו יוצאת דופן, כיוון שדעתו של הרבי שבמקרה רגיל אין לשנות את עימוד התניא.}} ובראש כל עמוד תופיע הכותרת "לקוטי אמרים". הרבי גם ביקש מהמערכת לאתר כתבי יד נוספים של המהדורה קמא, מאחר וללא ספק היה לספר התניא מספר מהדורות קודמות, כאשר המהדורה המדוייקת ביותר תופיע במרכז ובהערות השוליים הם יושוו לכתבי-יד נוספים, תוך ציון הסיבות האפשריות לשינויים.

על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]]. בתקופת הכנת הספר, הרבי גם היה מזדרז ביותר בהגהת ה"ליקוט" השבועי, כדי לאפשר לחברי הוועד להקדיש זמן רב יותר לעבודה על הספר.

ב[[חג השבועות]] [[תשל"ח]] דיבר [[הרבי]] על הצורך בלימוד המהדורות הקודמות של [[ספר התניא]] ועל כך שעל ידי ההבחנה בהבדלים, ניתן להבין טוב יותר את [[ספר התניא]]. בסוף שנת [[תשמ"א]] פנה הרבי לצוות העובדים ותמה על ההתקדמות האיטית של העבודה. הרבי הבהיר שרצונו שהספר יודפס מוקדם ככל האפשר. בעקבות כך הוצרכו להגיש מידי שבוע דו"ח על התקדמות העבודה.

הרבי הורה שיחפשו כתבי יד נוספים של המהדורה קמא, כך שעיקר הספר יהיה על פי אחד מכתבי היד, ובשולי הגיליון ייצינו לשינויי הנוסחאות, שבכתבים האחרים

==הדפסת הספר==
בשלב מסויים הועלתה בפני הרבי האפשרות שהספר יודפס בדפוס הקטן של ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]]. הרבי הסכים לכך בתנאי שידפיסו כל גיליון בנפרד, מיד כאשר יהיה מוכן ובכך לזרז את תהליך ההדפסה מבלי להמתין עד שכל הספר יהיה מוכן לדפוס. ב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר והרב זלמן חנין הספיק לפני שבת גם לכרוך את הספרים.

את ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס ל[[התוועדות]] עם הספר החדש, ובאחת ה[[שיחה|שיחות]] פתח את הספר וביאר שלושה שינויים שבין ה"מהדורא קמא" למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה ב[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. באותה [[התוועדות]] התבטא הרבי שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו"ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], דבר שלא הושג בשעתו{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. הרבי גם הודה לצוות העורכים על הזריזות וקישר זאת לבקשה מ[[הקב"ה]] שיזרז את ה[[גאולה]].

פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

== מהדורא מתוקנת ==
ביום [[י"ח בכסלו]], יומיים לאחר הדפסת הספר, ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה ומתוקנת של ספר ה"תניא מהדורא קמא" ושיהיה מוכן ליום [[כ"ד בטבת]]{{הערה|לשון הרבי {{ציטוטון|ברוך-השם מוצאי-שבת-קודש. בהמשך להמדובר ב[[התועדות]] (ד[[רעווא דרעווין]] בבית הכנסת ובית המדרש, כדאי שיתחילו במהדורא תנינא דלקוטי אמרים מהדורא קמא בערב [[י"ט כסלו]], על מנת לגומרה ל[[כ"ד טבת]], להגיה עוד הפעם וכו' (ואפשר שימצאו עוד כתבי יד) בתור התחלה וכו'.}}}}. במהדורה החדשה יערכו השוואות לכתבי יד נוספים שיימצאו (ואכן כעבור מספר ימים נמצא כתב יד נוסף) ויתוקנו טעויות. הרבי ציין על כריכת הספר שהוגש לו שלושה תיקונים{{הערה|התיקונים היו: 1) הרבי החליף את הסדר ברשימת ההוספות שיהיה כתוב: "כת"י התניא - רשימה קצרה". 2) הרבי הורה לרשום את מספר ה"כרטיס דספריית הקונגרס" בארה"ב של הספר (הוראה שנתקבלה ביחס לספרים שונים). 3) על אופן תרגום המילים "מהדורא קמא" ל[[אנגלית]] (stpircsunam suoirav morf) ציין הרבי שזו: [[אנגלית]] "מוזרה", ויש לתרגם בצורה מדוייקת יותר.}}. לאחר מספר ימים התקבלו הוראות נוספות מהרבי, בין היתר שהתיקונים החדשים יודפסו גם בחוברת בפני עצמה עבור רוכשי המהדורא הראשונה. הרבי גם ביקש שמיד כאשר הספר יהיה מוכן הוא יודפס במהדורת צילום, בטרם ידפיסו את הספר במהדורתו החדשה.

ביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם רייניץ]] '''על פי שכל היה מופרך שיספיקו, אבל האמנתי בכח של החסידים''' שבועון {{בית משיח}} גיליון 1338 עמוד 22.

==קישורים חיצונים==
*[http://hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] {{PDF}} - [[אתר היברו בוקס]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2025-05-21T10:16:16Z

ב. שורה: /* סמלילים */

{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== ניגונים בערכים ==

מה דעתכם לשים בערכים שבהם הועלו כבר לאתר ביצועים של ניגונים, קישור לנגן מובנה של הניגון בגוף הערך במקום קישור שמוביל לדף אחר? האם כדאי לעשות זאת באופן נרחב? ראו דוגמה כאן [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)#קישורים חיצוניים]]. זה יחליף גם מקומות שבהם יש את [[:תבנית:ק.שמע]] כמו כאן [[ניגון הורודישטשר#קישורים חיצוניים]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בשבט ה'תשפ"ה 23:40, 1 בפברואר 2025 (IST)
:אני נגד הוספת קישור שמע מובנה: א. בצורה זו, הטעינה של הקובץ איטית יותר. ב. אין דרך להוריד את הקובץ וע"כ חבל. לדעתי [[:תבנית:ק.שמע]] זו תבנית מעולה שאין צורך להחליפה (הטוב ביותר הוא לקשר ישירות לניגון, כמו לדוגמא ב[[ניגון אִי וְו ווָאדיֶע#קישורים חיצוניים]]). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ה)
::בנוגע לטעינה והפעלה לא בדקתי, והנקודה של הורדת הקובץ באמת חשובה, אבל אני חושב שעוד לפני זה, זה פשוט לא אסתטי, לפחות לא בצורה שבה זה מופיע כעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:19, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::אם לסמוך רק עם פי הדוגמאות ששיע הביא לא הבנתי מה הבעיה בהורדות פשוט זה נמצא באופציית מידע שמפנה לקובץ עצמו כמו בקובץ תמונה שיש אפשרות הורדה שם, לגבי הקישור מנסיון העבר עם אתרים כמו שטורעם ואינפו הישן אי אפשר לסמוך על זה בטווח ארוך, ובכלל לדעתי כשיש בקובץ הורדה פנימי לדעתי עדיף בכלל לוותר על קישורים לאתרים אחרים.
::::נ.ב. {{א|שיע.ק}} אגב אני רואה שעד היום לא תוקן משם מה עניין החתימה באולם דיונים [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 12:55, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:55, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::::אכן עדיף להעלות את הקובץ עצמו באם אפשרי, ואז לקשר לקובץ שמע בחב"דפדיה עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:41, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 16:41, 2 בפברואר 2025 (IST)
::::::אנסה להסביר מדוע ואיך כדאי ואפשר לשלב נגן. א. זה זמין, נח והופך את האתר למושך יותר ושימושי. ב. קישור חיצוני מבלבל יותר (אפילו אם נתחיל לסמן בצורה ברורה איזה קישור מוביל ישירות לקובץ ואיזה לאתר חיצוני), מי שלא מכיר את האתר, יתקשה להבין איזה קישור מוביל ישירות לדף עם הקובץ ואיזה לא. ג. בדקתי וזה לא מאט את טעינת האתר. הטעינה היא מספיק חכמה כך שקודם נטען הדף עם הטקסט ואח"כ נטענת המדיה. ד. לגבי העיצוב, מבין את ההסתייגות אפשר לשלב תחת הכותרת 'להאזנה' או משהו אחר. ה. {{א|דוד קורצוג}} הוספתי את הבעיה ב[[חב"דפדיה:פיתוח#חתימה באולם הדיונים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 15:44, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::אולי באותו סגנון עיצוב של תמונה, משוך לשמאל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:42, ה' בשבט, ה'תשפ"ה 18:42, 3 בפברואר 2025 (IST)
::::::::מדוע לא להשתמש ב[https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg נגן הקודם והמוכר]? בצורה כזו הקובץ מופעל בצורה אוטומטית ומהירה והורדתו מתאפשרת בקלות רבה, כמו"כ כפי שכתב להתראות, רק טקסט מוכנס לערך ולא [[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]] קובץ שמע שתופס את כל העין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:57, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::למה לא? א. כי הישן מוכר רק לחב"דפדים, לא לגולשים רגילים. למשתמש שאינו מכיר, ברור שקל יותר ללחוץ על נגן שמופיע בערך, מאשר על קישור שמוביל לדף אחר ובו הנגן. אגב, שום אתר שמכבד את עצמו לא אתר חדשות, ולא אתר ממשלתי וכיו"ב מחייב ללחוץ על קישור ולעבור דף כדי לשמוע או לראות מדיה. היום הכל מופיע בדף עצמו. ב. כי זה דווקא יתרון שערך מציג גם מדיה ולא רק טקסט, אנחנו בעידן שנדרש מאתר להיות כמה שיותר אינטארקטיבי. בן אדם יכול לשמוע את הניגון תוך כדי שהוא קורא את המידע עליו ומבלי לצאת מהדף. ג. אפשר להוסיף ליד כל נגן קישור פשוט שיהיה כתוב בו [https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg להורדה]. ד. אולי אני טועה אשמח לשמוע עוד דעות מנומקות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 22:45, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::::השתכנעתי, ישר כח. רק אשמח שהורדת הקובץ תוכל להתבצע בקלות מאוד (מבלי לצאת מהדף {{קריצה}}). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::::להעיר, שכאשר מכניסים לתוקף את הנגן החדש, נוצרת כותרת חדשה של 'לשמיעת הניגון' ולא 'קישורים חיצוניים' כפי שיש כעת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:20, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::::::בכל אופן, לא כדאי להשתמש בצורה <nowiki>[[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]]</nowiki> אלא ליצור תבנית מותאמת שרק היא תוכנס לערכים. מעבר לנוחות אח"כ לשנות ולמצוא את כל המקומות בהם התבנית מופיעה בקלות יהיה אפשרות להוסיף גם קישור להורדה אחרי לא בצורה ידנית. {{א|שיע.ק}}, לגבי החתימה באולם דיונים לדעתי כדאי להתקין את ההרחבה של 'תגובה' בדפי שיחה, יש שם מובנה חתימה בכל שיחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 09:12, 7 בפברואר 2025 (IST)
יוסף בן מלמד אכן יהיה צורך להוסיף כותרת 'האזנה' או משהו בסגנון. חלוקת קונרסטים. דברי טעם. אתה יכול אולי להכין תבנית כזו? לגבי ההרחבה אתה מכיר אתר שבו היא מותקנת? תוכל לכתוב את שמה באנגלית, או לקשר אליה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ה 23:00, 8 בפברואר 2025 (IST)
:כשתהיה החלטה איך רוצים שזה יראה אני יוכל להכין את זה. לגבי ההרחבה, הוספתי ב[[חב"דפדיה:פיתוח#הרחבות]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בשבט ה'תשפ"ה • 01:12, 9 בפברואר 2025 (IST)

== אפליקציה לחב"דפדיה ==
{{מפעילי מערכת}} מה אתם אומרים על הקמת אפליקציה של חב"דפדיה לפלאפון?
לדעתי זה יועיל ויקפיץ את החיפושים בחב"דפדיה, אם כי זה דבר יקר מאוד אז אולי הגיוני יותר שזה יקרה בעוד כמה שנים. לבנתיים אני מניח את זה כאן.
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 02:47, ט' בשבט, ה'תשפ"ה
:דובר על זה בעבר. כעת ניתן להוסיף את הדף הראשי של האתר לדף הבית בפלאפון באמצעות לחיצה על 3 הנקודות בדפדפן. העלות של פיתוח אפליקציה לדעתי לא שווה את פער הנוחות בין מה שכבר יש לאפליקציה כי הפער די קטן. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 08:57, 7 בפברואר 2025 (IST)
::יש פיצ'ר של 'הורדת אפליקצייה לנייד', זה אמנם עובד על גבי הדפדפן אך מאוד נוח ומדמה אפליקצייה לכל דבר, אם יש לך מושג איך עושים זאת, זה יהיה מועיל לתועלת הגולשים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:09, י"א בשבט, ה'תשפ"ה)
:::{{חב"דפדים פעילים}}, לצורך בדיקה, מי שמעוניין להוריד אליו אפליקציה בגרסת בטא שירשום כאן מייל שמחובר למכשיר שלו. אם יהיו מעל 10, בע"ה תהיה אפליקציה. (כל משתמש מייל אחד על מכשיר אחר) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ה • 22:47, 26 בפברואר 2025 (IST)
::::770byy@gamil.com. תודה. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:09, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ה 23:09, 26 בפברואר 2025 (IST)
:::::חלוקת קונטרסים זו יוזמה נפלאה ואני חושב שהיא תוסיף רבות לחב"דפדיה. יכול להיות שיש משתמשים שמעדיפים לא לכתוב את המייל שלהם בדף פומבי שגלוי כמובן גם לכל עובר אורח ולא רק למשתמשי האתר. אולי עדיף שישלחו אלייך (או, אם אתה מעדיף אפשר אלי) את כתובת המייל, כל מי שיוכל להכנס ולהוריד את האפליקציה באמצעות סמרטפון? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשפ"ה
::::::אין בעיה, ניתן לשלוח לי גם ישירות ל{{משתמש:חלוקת קונטרסים/מייל}} או לשיע.ק. כשיצטברו 10 מיילים יתקבל עדכון נוסף ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באדר ה'תשפ"ה • 01:52, 14 במרץ 2025 (IST)

== חב"דפדיה באנגלית ==

בעתיד הקרוב לכבוד י"א ניסן מערכת החב"דפדיה מתכונן להשיק פרויקט חדש וגדול של chabapedia באנגלית, עד כה יש לנו למעלה מ-1000 עמודים שתורגמו, אבל אנחנו עדיין רחוקים מלהיות מוכנים להשיק את הפרויקט, אנו קוראים לכל מי שרוצה לעזור ויש לו תשוקה להפצת המעיינות בבקשה לבוא ולעזור לנו בפרויקט המדהים הזה, המשימות שצריך לעשות עכשיו כוללות: הוספתת תמונות, בניית תבניות, והכנת קטגוריות, כל זה חייב להיעשות באנגלית המיועדת לחסידי חב"ד דוברי אנגלית, האתר הוא chabadpedia.com תודה רבה. {{אנונימי}}
:אולי אפשר להשיק ביחד עם [[חב"דטקסט]] ו[[חב"דציטוט]]. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-12k|הערך ה12k]]!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:45, 11 במרץ 2025 (IST)
::מצטרף לקריאה. של האנונומי.
::לרובין: כשחב"דטקסט וחב"ד ציטוט יהיו עם 1000 ערכים נוכל להשיק אותם בעז"ה עם כתובת אתר משלהם וכו'.
::חב"דפדיה באנגלית כבר מתקרבת למספר הערכים האמור, צריכה כעת עזרה בשילוב תמונות, תבניות וכו'. ומעניין לעניין בשורה טובה אפשר להתחיל לקשר לחב"דפדיה באנגלית. הנה דוגמה בערך [[צבי הירש רסקין]] מופיע הקוד <nowiki>[[en:Tzvi Hirsh Raskin]]</nowiki>, שגורם לכך שתוכלו לראות קישור ישיר לערך באנגלית, בסרגל הצדדי מתחת לפסקה כלים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 00:08, 17 במרץ 2025 (IST)
:::וואו! ישר כח שיע. כן ירבה וכן יפרוץ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:13, י"ז באדר, ה'תשפ"ה)
::::אני חושב, שעניין השפות, זה פרוייקט שממש שווה להשקיע בו - לקשר בין ערכים באנגלית ובעברית, כי זה יוסיף גם מבחינת הדירוג של גוגל, שזה אתר דו לשוני, וגם ימשוך קוראים נוספים שבעז"ה יגדיל גם את מעגל העורכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 01:06, 17 במרץ 2025 (IST)
:::::אני חושב שזה אמור להיות אותו אתר רק מתורגם לכן כל התבניות שמשתמשים שם יצרו מעצמם צריכות להימחק ול{{א|שיע.ק}} יש בחב"דפדיה באנגלית רק 450 ערכים בחב"דטקסט יש קרוב ל650. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:41, 17 במרץ 2025 (IST)
::::::חושב שכדאי ומומלץ כל מה שכבר קיים אצלנו לתרגם מהעברית כי זה יכול לחסוך זמן רב. אבל ודאי שזה לא יהיה רק תרגום. ואדרבה. בעז"ה יגיע שלב שהפרוייקט באנגלית יהיה כ"כ מוצלח, יצירתי ומתקדם שתהיה הפריה הדדית, אנחנו נתרגם משם דברים אלינו (והם יתרגמו מאיתנו). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 22:59, 17 במרץ 2025 (IST)
:::::::כל מי שרוצה להתגייס, אשמח להדריך בטלפון או בפרטי. לדברים מסויימים, לא צריך לדעת אנגלית כדי לתרום שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 23:00, 17 במרץ 2025 (IST)
::::::::{{א|שיע.ק}} אשמח שנתכתב בינינו באימייל לגבי זה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 23:03, 17 במרץ 2025 (IST
:::::::::רוצה לומר ישר כח ל{{א|מ. רובין}} שמלבד פועלו בחב"דפדיה בעברית, [https://chabadpedia.com/index.php/User:770m.robin משקיע גם באנגלית], פרוייקט הוספת בינוויקי, יכול להיעשות באמצעות הדפים הבאים: [https://chabadpedia.com/index.php/Special:WithoutInterwiki ערכים באנגלית שעדיין אינם מקושרים לעברית] (אי אפשר לעבוד הפוך, כי יש המון ערכים בעברית שעדיין לא תורגמו לאנגלית ואין לאן לקשר אותם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשפ"ה 23:16, 30 במרץ 2025 (IDT)
:::::::::::מצטרף לישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:19, א' בניסן, ה'תשפ"ה)

== אחים / גיסים בערכי אישים ==
מבקש לפתוח שוב את הדיון לגבי [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים#בני משפחה]] שנערך כבר בעבר [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה]]. אשמח להשתתפותכם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בניסן ה'תשפ"ה 00:14, 31 במרץ 2025 (IDT)

== סמלילי פורטלים ==

ב"ה לקראת התחדשות בסמליל פורטלים
[[קובץ:פורטלים 2.jpg|ממוזער|סקיצות אייקונים פורטלים]]
===דיון כללי===
שלום חברים, נשמח להצעות, הערות וכו'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשפ"ה 23:52, 30 במרץ 2025 (IDT)
:הסמלים החדשים יפים, אשמח אם תכין גם לחב"דטקסט סמל חדש. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:01, 1 באפריל 2025 (IDT)
::הסמלים מרהיבים. ישר כח לעוסקים במלאכה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:26, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)

===ימי חב"ד===

===ניגוני חב"ד===
לעקם את המקל שלא יהיה כמו ... הרבי העיר עדרך זה אודות הד' רוחות בציורים של מששיח טיים'ס[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 11:42, י"ט בניסן, ה'תשפ"ה 11:42, 17 באפריל 2025 (IDT)
:כנ"ל ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • בשעה 20:11, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה ''(20 באפר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''

===נשיאי חב"ד===

===בית רבי===

===ספרות חב"ד===
לדעתי עדיף משהו שמרמז על ספרים, למשל כמו הסמל שמופיע כעת ב'תורת חב"ד' רק שבמקום סמל של הספירות יהיה איור שקשור עם חב"ד. (יש למישהו רעיון)? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשפ"ה 21:43, 1 באפריל 2025 (IDT)
:אולי ספר עם הכיתוב 'תניא'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:32, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)
:לדעתי ספר עם הכיתוב "חסידות". | [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 22:19, 14 באפריל 2025 (IDT)

===תורת החסידות===
לדעתי עדיף בלי ספר, כי יש שני פורטלים אחרים שקשורים לספרים ממש, ספרות חב"ד, ו'תורת הנגלה'. אז עדיף לסמל את תורת חב"ד באיור בלבד. אולי האיור של הספירות כפי שמופיע כעת בתוך הספר - בלי הספר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשפ"ה 21:43, 1 באפריל 2025 (IDT)
:לא הבנתי את ההבדל בין 'ספרות חב"ד' ל'תורת החסידות' תורת חסידות חב"ד וחסידות הכללית?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:34, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)
::להבנתי ספרות חב"ד כולל גם ספרי סיפורים, ילדים וכדומה. 'תורת החסידות' כשמו כן לא מקושר לספרים דווקא [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ה 21:27, 14 באפריל 2025 (IDT)

===אישי חב"ד===
סליחה שאני מתערב, אבל זה לא דמות קצת מזולזלת? עם גבנת ומשקפים ואוזניים מוזרות? מתאים לחסידים עדיני נפש ועובדי השם בנפשם, גדולי תלמידי רבותינו נשיאינו? --[[מיוחד:תרומות/213.151.51.12|213.151.51.12]] 00:13, 3 באפריל 2025 (IDT)
:מסכים. ממליץ לשנות את הסמל לדמות המשקפת יותר אישיות חב"דית (הוספת קנייטש, הסרת או הקטנת המשקפיים, הבלטת החליפה / סירטוק. לחילופין, ניתן לשנות את הכובע לקסקט שיוסיף מראה יהודי אותנטי). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:28, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)
::באם בסוג הציור הזה של האייקונים קשה לעשות פנים נורמליות, עדיף לדעתי לעשות פנים מושחרות לגמרי - כמו ה770 שבסמלל החדש של חב"דפדיה. [[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 12:08, 17 באפריל 2025 (IDT)

===הפצת המעיינות===
אני ממליץ להחליף את הטיפות במעיין, להוריד את הכתר ולהחליף בספר / ספר תורה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:35, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)
:אכן. אולי אפשר אף לשלב עם סמל חב"דפדיה עצמה (770 מעל העולם). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 09:05, 3 באפריל 2025 (IDT)

== התואר 'רבי' ==

לגבי תנאים אני יודע שצריך לכתוב 'רבי', גם לגבי ראשונים ראיתי שהוחלט להוסיף. לעו"ז באחרונים לא נהוג להוסיף. אולם צ"ב גדר דור מגורשי ספרד, בתקופה שבין הראשונים לאחרונים, בניהם רבי יוסף קארו, רבי מאיר ן' גבאי, ר"ש אלקבץ, הרדב"ז, ר' אליהו די וידאש, הרח"ו ועוד, שאכן בנושא זה חלוקים הערכים זמ"ז, שבחלק נוסף הכינוי ובחלק לא. אשמח להבהרת המדיניות. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 00:46, 31 במרץ 2025 (IDT)
: תלוי בכינויים הרגיל (ע"ד הנל - '''רבי''' יוסף קארו.) ובשאינו רגיל (ואינו רבי) יהיה "ר'".[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 13:42, ג' בניסן, ה'תשפ"ה 13:42, 1 באפריל 2025 (IDT)
::א"כ לשיטתו גם מרבית האחרונים זכאים לכינוי, בניגוד למדיניות כעת. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 13:51, 1 באפריל 2025 (IDT)

== הקביעות דשנה זו ==

מתי נהג הרבי להתפלל שחרית בש"ק כבקביעות זו? {{לא חתם|שפי"ץקייט}}
:אולי 07:30. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:31, י"ב בניסן, ה'תשפ"ה)
:: [[משתמש:שפי"ץקייט|שפי"ץקייט]], תשל"ד כבקביעות זו, [https://drive.google.com/file/d/1WtnMMMOL-3OORaQLlv56A1zqyfWbhyTC/view יומן עזרא מפעי] ב-7:10, [https://drive.google.com/file/d/1DR77rFqieCMsgvc_8Cq5IDooVNITnNel/view יומן שלום דובער שור] הגיע ל-770 ב-7:00 והחלו התפילה ב-7:15, [https://drive.google.com/file/d/1mADkBGKmHcpR0yrz4PnSdHjHPyknS-p8/view יומן יצחק מאיר סוסובר] ב-7:15. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:20, ט"ז בניסן, ה'תשפ"ה 00:20, 14 באפריל 2025 (IDT)
::: שו"ר שגם תשל"ז כקביעות זו, [https://drive.google.com/file/d/1aCpB09qvpOY0zns-xbPhOs0lTwPrMEkZ/view יומן משה חיים לוין] התפילה ב-6:45. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 15:12, ט"ז בניסן, ה'תשפ"ה 15:12, 14 באפריל 2025 (IDT)
::::יש"כ!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:35, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה)

== באג ==

{{חב"דפדים פעילים}} גם לכם יש באג, שבשביל להיכנס צריך לטעון את הדף כמה פעמים?. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:47, 10 באפריל 2025 (IDT)
:{{א|מ. רובין}} כן. יש לך מושג למה זה? [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 15:53, י"ב בניסן, ה'תשפ"ה 15:53, 10 באפריל 2025 (IDT)
::תקלה ישנה שמדי פעם חוזרת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:45, י"ב בניסן, ה'תשפ"ה)
:::זה אמור לחלוף לבד או שבכם ומכם הדבר תלוי? {{לא חתם|שפי"ץקייט}}
::::תלוי במתכנת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:43, י"ב בניסן, ה'תשפ"ה)
== הגשפ ==

יש למישהוא קישור להגש"פ דרבינו עם פיענוח המ"מ כו'? (ידוע לי שיש דבר כזה) ייש"כ {{לא חתם|שפי"ץקייט}}
:[h
:::עם '''פיענוח המראי מקומות'''. תודה מראש.

:::עם '''פיענוח המראי מקומות'''. תודה מראש.
'''ד ח ו ף'''
:קישור לאוצה"ח עוזר לך? https://tablet.otzar.org/#/b/27826/p/1/t/1744363601241/fs/0/start/0/end/0/c בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 13:31, 11 באפריל 2025 (IDT)
ייש"כ.
אם יש לך מנוי - תוכל לחלץ לי ולשלוח?
:אין לי מנוי. ובלי קשר אני חושב שגם מנויים לא יכולים לחלץ (אם כי אם תרצה תוכל להירשם בחינם ל150 ע' הראשונים). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 14:31, 11 באפריל 2025 (IDT)

==מה עושים?==
אני מעלה פה בעיה שמשתמש גרם לכך שעל הרבה ערכים יוצבו תבנית חשיבות רציתי לשמוע את דעתם של העורכים היקרים על זה ומה אפשר לעשות. (אולי לכתוב מדיניות ברורה על איזה ערכים לשים תבנית) מתייג {{חב"דפדים פעילים}} [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 19:53, י"ט בניסן, ה'תשפ"ה 19:53, 17 באפריל 2025 (IDT)
:ישנה מדיניות ברורה אם אינך יודע, ומניחי התבנית עושים זאת בכפוף אליה כמובן, וכן מפעילי המערכת שמוחקים בסופו של דבר דברים מסוג זה יודעים ומבינים בדיוק את סיבות הצבת התבנית. מ"ס {{לא חתם|מענדל סופר}}
::זה חשוב מאוד שאתה מעלה למודעות, הבעיה היא כמובן יצירת ערכים שלא עומדים בקריטריונים, ומחיקתם אינה הבעיה אלא הפיתרון. ראה [[חב:אישים]].
::ארחיב ואסביר. אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה לא יכול להציג ערכים על אישים שאין בהם שום מידע משמעותי ואנציקלופדי. עובדות גנריות כמו: נולד ל... למד ב... והתחתן עם... לא יוצרות ערך. גם אם מוספים להם סופרלטיבים לא אובייקטיביים שמתאימים לכתבה תיאורית זה לא הופך אותם לערך אנציקלופדי. לדוגמה:'מחשובי חסידי כפר חב"ד' 'נודע כעמקן', 'מתייחד ביחס חם למושפעיו' 'מרצה מפורסם' וכו', כל אלו הם סופרלטיבים ולא עובדות. במקום לכתוב שהוא חשוב או למדן לכתוב תיאור עובדתי של תפקידיו, ספרים שכתב, בימות שבהם נאם וכיו"ב, כך שהקורא יסיק לבדו על עמקנותו או על כך שהוא מרצה מפורסם.
ליצירת ערכים לא ראויים, יש נזקים היקפיים לכל הפרוייקט. הדבר הכי חשוב להתקדמותה של חב"דפדיה הוא הזמן שכל המשתמשים תורמים לה. כמעט בכל ערך, נדרשת השקעה משותפת של עורכים רבים עד להגעתו למצב תקני, וגם אחר כך בתחזוקתו השוטפת: עדכונים שיפורים וכו'. ערך שאינו עומד בקריטריונים, נוצא בדרך כלל על ידי משתמשים לא מנוסים, שאינם מכירים לא את הכללים ולא את סגנון הניסוחים המתאים ויוצרים ערכים לא בשלים. כך שבמקרה זה הבעיה משמעותית עוד יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 09:28, 22 באפריל 2025 (IDT)

== רעיון לקטגוריות חדשות ==

מה דעת העורכים הנכבדים שליט"א על הוספת קטגוריה: 'חסידים שיצאו לשליחות בשנת...'? לעניות דעתי זה יכול לתת אינדיקציה ממש יפה כמה המעצמה של השליחות הולכת ומתפתחת. נכון אמנם שזה יהיה לוקה בחסר, כיון שלא באמת על כל שליח יש ערך, אבל זה כן יכול לתת איזו תמונה מיוחדת. דעתכם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:44, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 21:44, 20 באפריל 2025 (IDT)
:{{בעד}}.[[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 22:43, 20 באפריל 2025 (IDT)
:::{{בעד}}[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 22:52, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 22:52, 20 באפריל 2025 (IDT)
::::{{בעד}} [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 23:25, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
:::::{{בעד}} - גם באם (לע"ע) אין ערך עכאו"א - גם רשימת שמות תהי' נאה ומכובדת[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 23:42, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:42, 20 באפריל 2025 (IDT)
:::::[רק שיצטרכו להגדיר מה נק' שליח, תחת המל"ח, בית חב"ד'\בית מ'...]
:::::::{{בעד}} - [[משתמש:תנא קמא חחח|תנא קמא חחח]] - [[שיחת משתמש:תנא קמא חחח|שיחה]], 04:34, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ה 04:34, 21 באפריל 2025 (IDT)
::::::::{{בעד}} --[[משתמש:ל. ק.|ל. ק.]] - [[שיחת משתמש:ל. ק.|שיחה]], 22:15, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ה 22:15, 21 באפריל 2025 (IDT)
:::::::::{{בעד}}. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 06:52, 22 באפריל 2025 (IDT)
:אני פחות מתלהב, חושש שיהיה מאוד קשה לעדכן את הקטגוריה כי אנחנו לא כותבים ערכים על שלוחים בשנת יציאתם, ועדכון רטרואקטיבי פחות קורה בד"כ. מה שקורה שאת הקטגוריות יוצרים רק עורכים מנוסים ומיודעים עם המערכת. ולכן תיקונים כמו שנת לידה מקום מגורים וכיו"ב מתעדכנים כל הזמן על ידי בני משפחה ומכרים משא"כ כאן. אבל נראה שיש כאן התלהבות מוחלטת אז אסתפק באמירה הנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 09:31, 22 באפריל 2025 (IDT)
::{{א|שיע.ק}}, לא באמת הצלחתי להבין מה ההבדל בין העדכון של הקטגוריה הזו לעדכון של כל קטגוריה אחרת, לדוגמא קטגוריה של שנת 'קבוצה'? אני חשבתי פשוט לפתוח את הקטגוריה הראשית של שלוחים, לפתוח דרכה את כל הערכים, ואז לציין אצל כל שליח מתי יצא לשליחות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:11, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 12:11, 22 באפריל 2025 (IDT)
:::מבין. ישר כח ובהצלחה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 18:59, 22 באפריל 2025 (IDT)

== סמלילי פורטלים - סיכום ==
[[קובץ:פורטלים 2.jpg|ממוזער|סקיצות אייקונים פורטלים]]
*ימי חב"ד - אין הצעות שיפור
*ניגוני חב"ד - להציב את הקשת לצד הכינור כך שלא יזכיר שתי וערב (הרבי העיר על דרך זה אודות הד' רוחות בתוכניות ההרחבה של הספרי')
* נשיאי חב"ד - אין הצעות שיפור
* בית רבי - אין הצעות שיפור
* גאולה ומשיח - אין הצעות שיפור
* ספרות חב"ד - ספר עם הכיתוב 'תניא'
* תורת החסידות - לא הגיוני שיהיה עוד ספר, וגם ספרות חב"ד יותר מתאים שיהיה עם ספר, כי ספרות חב"ד עוסקת רק בספרים ותורת החסידות עוסקת ברעיונות ומושגים. אולי איור שקשור לחסידות אפשר את עשר הספירות - אולי מעיין שנשפך - יש למישהו רעיון אחר?
* אישי חב"ד - הערות המשתשמים: א. זה לא דמות קצת מזולזלת? עם גבנת ומשקפים ואוזניים מוזרות? מתאים לחסידים עדיני נפש ועובדי השם בנפשם, גדולי תלמידי רבותינו נשיאינו? ב. ממליץ לשנות את הסמל לדמות המשקפת יותר אישיות חב"דית (הוספת קנייטש, הסרת או הקטנת המשקפיים, הבלטת החליפה / סירטוק. לחילופין, ניתן לשנות את הכובע לקסקט שיוסיף מראה יהודי אותנטי). ג. באם בסוג הציור הזה של האייקונים קשה לעשות פנים נורמליות, עדיף לדעתי לעשות פנים מושחרות לגמרי - כמו ה770 שבסמל החדש של חב"דפדיה.
* תורת הנגלה - אין הצעות שיפור
* הפצת המעיינות - א. ממליץ להחליף את הטיפות במעיין, להוריד את הכתר ולהחליף בספר / ספר תורה. ב. אולי אפשר אף לשלב עם סמל חב"דפדיה עצמה (770 מעל העולם)
:עד כאן מה שהבנתי. תיקונים ושיפורים ניתן לכתוב כאן. בעוד יום אשלח בעז"ה סופית למעצב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 10:04, 22 באפריל 2025 (IDT)
::משום מה רואה רק כעת. בימי חב"ד, אני הייתי מתחבר יותר ללוח שנה מאשר למגילת קלף. אם המגילה 'יוצאת' מימי חב"ד, והקסת והדיו יוצאים מספרות חב"ד, אפשר לשים את שניהם יחד ב'תורת החסידות'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:51, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 14:51, 22 באפריל 2025 (IDT)
:::א. בתורת החסידות כדאי להעביר קווים בין הספירות (וכבהציורים הידועים).
:::ב. באישי חב"ד - גם בתבנית כזו, ש"סוג הציור הזה של האייקונים קשה לעשות פנים נורמליות", אפשר לצייר חצי פרופיל (=אדם שמביט לצד שמאל) וק"ל, וגם לא ייצא שחור..[[משתמש:שפי"ץקייט]]
::::ישר כח, אוסיף את זה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 19:01, 22 באפריל 2025 (IDT)

== תבנית:בעלי ידע ==
מה אתם אומרים על יצירת תבנית לתיוג בעלי ידע בנושא פלוני (ע"ד חב"דפדים פעילים), כמו בויקיקליפה, כגון: בעלי ידוע בהיסטוריה חסידית, בניגונים, בחסידות, וכו'? לדעתי יכול להועיל מאד. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 23:48, 23 באפריל 2025 (IDT)
:כבר דנו על זה ראה בארכיון 33 למטה. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:31, 24 באפריל 2025 (IDT)
::אהה.. אוקיי, תודה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 10:38, 24 באפריל 2025 (IDT)

== [[חב"דפדיה:הערות]] ==

{{חב"דפדים פעילים}}בשמחה רבה אנו מתרגשים לבשר על פתיחת המיזם '[[חב"דפדיה:הערות]]', שירכז ויהווה במה ל[[הערות התמימים ואנ"ש|הערות וביאורים]] מאת משתמשי האתר שיחיו בעז"ה. התכנון הוא להשלים ולסיים את הפרוייקט עד היום הגדול והקדוש [[ג' בתמוז]] הבעל"ט, למען חיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולהתגלותו הקרובה בגאולה האמיתית והשלימה בבב"א. כולם מוזמנים להעיר ולהאיר! בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] • [[חב"דפדיה:הערות|הערה כבר כתבת?]] 11:18, 16 במאי 2025 (IDT)

== סמלילים ==
[[קובץ:אייקונים.png|250px|ממוזער]]
רגע לפני שאנחנו משדרגים את נראות האתר, מעלה את הגרסה המעודכנת להערותיכם והארותיכם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באייר ה'תשפ"ה 17:59, 18 במאי 2025 (IDT)
:וואו שיע אלוף. אני בעד התבנית הזאת רק שלא רואים את הכתוביות שלמטה. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 18:15, כ' באייר, ה'תשפ"ה 18:15, 18 במאי 2025 (IDT)
::לענד מצויין. רק שהפונט והצבעים במהדורה הקודמת יותר התאימו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:27, כ' באייר, ה'תשפ"ה 18:27, 18 במאי 2025 (IDT)
:::ברכות לגרפיקאי. תתעלמו מהטקסט. הטקסט לא יופיע באתר, כמו שכעת יש רק סמלילים והפונט נכתב באמצעות טקסט רגיל כמו כל טקסט מתחת לתמונה בחב"דפדיה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשפ"ה 01:40, 19 במאי 2025 (IDT)
::::להתראות, כוונתך לגוון של הכחול? אני חושב שעדיף גוון זהה לזה של סמליל האתר. כמדומני שהגוון של הסט הנוכחי, יותר קרוב לסמליל חב"דפדיה מאשר הקודם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשפ"ה 01:41, 19 במאי 2025 (IDT)
האייקוניים נראים מצוין, חוץ מהאייקון "הפצת המעיינות", שלטעמי גם משתמש כבר במוטיב חוזר (הכתר) וגם לא מספיק ברור מה רוצה להביע. אולי צריך להקטין את הכתר ולהרחיב את ה"מעיין" לכיוון תחתית האייקון ככה שיראה כמו מעיין ולא מפל. [[משתמש:חיים כ.|מסמ ציכל חיים כ.]] - [[שיחת משתמש:חיים כ.|שיחה]], 13:19, כ"א באייר, ה'תשפ"ה 13:19, 19 במאי 2025 (IDT)
::::מאוד יפה, יש"כ. לדעתי לא נכון להציג כובע של הדור השביעי בלבד [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 18:50, כ"ב באייר, ה'תשפ"ה 18:50, 20 במאי 2025 (IDT)
:::::מצטרף לדעת מסמ ציכל חיים כ. ובמחילה על התגובה המאוחרת מה דעתכם שהאייקון של ניגוני חבד יהיה משהוא= שיבטא "קולמוס הלב"? כי בשונה מ(רוב) שאר האייקונים - בניגוני חבד האייקון מסמל 'ניגוני' ולא '''חב"ד'''.. ובתורת הנגלה הייתי עושה איקון של ספר פתוח בצורת דף גמרא. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 13:12, 21 במאי 2025 (IDT)

== מחיקות דפים ללא חשיבות. ==

מדוע ה{{מפעילי מערכת}} אינם מרוקנים את הקטגורי' דפים למחיקה? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 18:11, כ"ב באייר, ה'תשפ"ה. 18:11, 20 במאי 2025 (IDT)
:אולי הגיע הזמן לבחירות. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 18:51, כ"ב באייר, ה'תשפ"ה 18:51, 20 במאי 2025 (IDT)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2025-05-21T10:12:47Z

ב. שורה: /* סמלילים */

{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== ניגונים בערכים ==

מה דעתכם לשים בערכים שבהם הועלו כבר לאתר ביצועים של ניגונים, קישור לנגן מובנה של הניגון בגוף הערך במקום קישור שמוביל לדף אחר? האם כדאי לעשות זאת באופן נרחב? ראו דוגמה כאן [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)#קישורים חיצוניים]]. זה יחליף גם מקומות שבהם יש את [[:תבנית:ק.שמע]] כמו כאן [[ניגון הורודישטשר#קישורים חיצוניים]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בשבט ה'תשפ"ה 23:40, 1 בפברואר 2025 (IST)
:אני נגד הוספת קישור שמע מובנה: א. בצורה זו, הטעינה של הקובץ איטית יותר. ב. אין דרך להוריד את הקובץ וע"כ חבל. לדעתי [[:תבנית:ק.שמע]] זו תבנית מעולה שאין צורך להחליפה (הטוב ביותר הוא לקשר ישירות לניגון, כמו לדוגמא ב[[ניגון אִי וְו ווָאדיֶע#קישורים חיצוניים]]). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ה)
::בנוגע לטעינה והפעלה לא בדקתי, והנקודה של הורדת הקובץ באמת חשובה, אבל אני חושב שעוד לפני זה, זה פשוט לא אסתטי, לפחות לא בצורה שבה זה מופיע כעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:19, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::אם לסמוך רק עם פי הדוגמאות ששיע הביא לא הבנתי מה הבעיה בהורדות פשוט זה נמצא באופציית מידע שמפנה לקובץ עצמו כמו בקובץ תמונה שיש אפשרות הורדה שם, לגבי הקישור מנסיון העבר עם אתרים כמו שטורעם ואינפו הישן אי אפשר לסמוך על זה בטווח ארוך, ובכלל לדעתי כשיש בקובץ הורדה פנימי לדעתי עדיף בכלל לוותר על קישורים לאתרים אחרים.
::::נ.ב. {{א|שיע.ק}} אגב אני רואה שעד היום לא תוקן משם מה עניין החתימה באולם דיונים [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 12:55, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:55, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::::אכן עדיף להעלות את הקובץ עצמו באם אפשרי, ואז לקשר לקובץ שמע בחב"דפדיה עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:41, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 16:41, 2 בפברואר 2025 (IST)
::::::אנסה להסביר מדוע ואיך כדאי ואפשר לשלב נגן. א. זה זמין, נח והופך את האתר למושך יותר ושימושי. ב. קישור חיצוני מבלבל יותר (אפילו אם נתחיל לסמן בצורה ברורה איזה קישור מוביל ישירות לקובץ ואיזה לאתר חיצוני), מי שלא מכיר את האתר, יתקשה להבין איזה קישור מוביל ישירות לדף עם הקובץ ואיזה לא. ג. בדקתי וזה לא מאט את טעינת האתר. הטעינה היא מספיק חכמה כך שקודם נטען הדף עם הטקסט ואח"כ נטענת המדיה. ד. לגבי העיצוב, מבין את ההסתייגות אפשר לשלב תחת הכותרת 'להאזנה' או משהו אחר. ה. {{א|דוד קורצוג}} הוספתי את הבעיה ב[[חב"דפדיה:פיתוח#חתימה באולם הדיונים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 15:44, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::אולי באותו סגנון עיצוב של תמונה, משוך לשמאל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:42, ה' בשבט, ה'תשפ"ה 18:42, 3 בפברואר 2025 (IST)
::::::::מדוע לא להשתמש ב[https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg נגן הקודם והמוכר]? בצורה כזו הקובץ מופעל בצורה אוטומטית ומהירה והורדתו מתאפשרת בקלות רבה, כמו"כ כפי שכתב להתראות, רק טקסט מוכנס לערך ולא [[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]] קובץ שמע שתופס את כל העין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:57, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::למה לא? א. כי הישן מוכר רק לחב"דפדים, לא לגולשים רגילים. למשתמש שאינו מכיר, ברור שקל יותר ללחוץ על נגן שמופיע בערך, מאשר על קישור שמוביל לדף אחר ובו הנגן. אגב, שום אתר שמכבד את עצמו לא אתר חדשות, ולא אתר ממשלתי וכיו"ב מחייב ללחוץ על קישור ולעבור דף כדי לשמוע או לראות מדיה. היום הכל מופיע בדף עצמו. ב. כי זה דווקא יתרון שערך מציג גם מדיה ולא רק טקסט, אנחנו בעידן שנדרש מאתר להיות כמה שיותר אינטארקטיבי. בן אדם יכול לשמוע את הניגון תוך כדי שהוא קורא את המידע עליו ומבלי לצאת מהדף. ג. אפשר להוסיף ליד כל נגן קישור פשוט שיהיה כתוב בו [https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg להורדה]. ד. אולי אני טועה אשמח לשמוע עוד דעות מנומקות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 22:45, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::::השתכנעתי, ישר כח. רק אשמח שהורדת הקובץ תוכל להתבצע בקלות מאוד (מבלי לצאת מהדף {{קריצה}}). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::::להעיר, שכאשר מכניסים לתוקף את הנגן החדש, נוצרת כותרת חדשה של 'לשמיעת הניגון' ולא 'קישורים חיצוניים' כפי שיש כעת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:20, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::::::בכל אופן, לא כדאי להשתמש בצורה <nowiki>[[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]]</nowiki> אלא ליצור תבנית מותאמת שרק היא תוכנס לערכים. מעבר לנוחות אח"כ לשנות ולמצוא את כל המקומות בהם התבנית מופיעה בקלות יהיה אפשרות להוסיף גם קישור להורדה אחרי לא בצורה ידנית. {{א|שיע.ק}}, לגבי החתימה באולם דיונים לדעתי כדאי להתקין את ההרחבה של 'תגובה' בדפי שיחה, יש שם מובנה חתימה בכל שיחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 09:12, 7 בפברואר 2025 (IST)
יוסף בן מלמד אכן יהיה צורך להוסיף כותרת 'האזנה' או משהו בסגנון. חלוקת קונרסטים. דברי טעם. אתה יכול אולי להכין תבנית כזו? לגבי ההרחבה אתה מכיר אתר שבו היא מותקנת? תוכל לכתוב את שמה באנגלית, או לקשר אליה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ה 23:00, 8 בפברואר 2025 (IST)
:כשתהיה החלטה איך רוצים שזה יראה אני יוכל להכין את זה. לגבי ההרחבה, הוספתי ב[[חב"דפדיה:פיתוח#הרחבות]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בשבט ה'תשפ"ה • 01:12, 9 בפברואר 2025 (IST)

== אפליקציה לחב"דפדיה ==
{{מפעילי מערכת}} מה אתם אומרים על הקמת אפליקציה של חב"דפדיה לפלאפון?
לדעתי זה יועיל ויקפיץ את החיפושים בחב"דפדיה, אם כי זה דבר יקר מאוד אז אולי הגיוני יותר שזה יקרה בעוד כמה שנים. לבנתיים אני מניח את זה כאן.
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 02:47, ט' בשבט, ה'תשפ"ה
:דובר על זה בעבר. כעת ניתן להוסיף את הדף הראשי של האתר לדף הבית בפלאפון באמצעות לחיצה על 3 הנקודות בדפדפן. העלות של פיתוח אפליקציה לדעתי לא שווה את פער הנוחות בין מה שכבר יש לאפליקציה כי הפער די קטן. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 08:57, 7 בפברואר 2025 (IST)
::יש פיצ'ר של 'הורדת אפליקצייה לנייד', זה אמנם עובד על גבי הדפדפן אך מאוד נוח ומדמה אפליקצייה לכל דבר, אם יש לך מושג איך עושים זאת, זה יהיה מועיל לתועלת הגולשים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:09, י"א בשבט, ה'תשפ"ה)
:::{{חב"דפדים פעילים}}, לצורך בדיקה, מי שמעוניין להוריד אליו אפליקציה בגרסת בטא שירשום כאן מייל שמחובר למכשיר שלו. אם יהיו מעל 10, בע"ה תהיה אפליקציה. (כל משתמש מייל אחד על מכשיר אחר) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ה • 22:47, 26 בפברואר 2025 (IST)
::::770byy@gamil.com. תודה. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:09, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ה 23:09, 26 בפברואר 2025 (IST)
:::::חלוקת קונטרסים זו יוזמה נפלאה ואני חושב שהיא תוסיף רבות לחב"דפדיה. יכול להיות שיש משתמשים שמעדיפים לא לכתוב את המייל שלהם בדף פומבי שגלוי כמובן גם לכל עובר אורח ולא רק למשתמשי האתר. אולי עדיף שישלחו אלייך (או, אם אתה מעדיף אפשר אלי) את כתובת המייל, כל מי שיוכל להכנס ולהוריד את האפליקציה באמצעות סמרטפון? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשפ"ה
::::::אין בעיה, ניתן לשלוח לי גם ישירות ל{{משתמש:חלוקת קונטרסים/מייל}} או לשיע.ק. כשיצטברו 10 מיילים יתקבל עדכון נוסף ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באדר ה'תשפ"ה • 01:52, 14 במרץ 2025 (IST)

== חב"דפדיה באנגלית ==

בעתיד הקרוב לכבוד י"א ניסן מערכת החב"דפדיה מתכונן להשיק פרויקט חדש וגדול של chabapedia באנגלית, עד כה יש לנו למעלה מ-1000 עמודים שתורגמו, אבל אנחנו עדיין רחוקים מלהיות מוכנים להשיק את הפרויקט, אנו קוראים לכל מי שרוצה לעזור ויש לו תשוקה להפצת המעיינות בבקשה לבוא ולעזור לנו בפרויקט המדהים הזה, המשימות שצריך לעשות עכשיו כוללות: הוספתת תמונות, בניית תבניות, והכנת קטגוריות, כל זה חייב להיעשות באנגלית המיועדת לחסידי חב"ד דוברי אנגלית, האתר הוא chabadpedia.com תודה רבה. {{אנונימי}}
:אולי אפשר להשיק ביחד עם [[חב"דטקסט]] ו[[חב"דציטוט]]. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-12k|הערך ה12k]]!!! - [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:45, 11 במרץ 2025 (IST)
::מצטרף לקריאה. של האנונומי.
::לרובין: כשחב"דטקסט וחב"ד ציטוט יהיו עם 1000 ערכים נוכל להשיק אותם בעז"ה עם כתובת אתר משלהם וכו'.
::חב"דפדיה באנגלית כבר מתקרבת למספר הערכים האמור, צריכה כעת עזרה בשילוב תמונות, תבניות וכו'. ומעניין לעניין בשורה טובה אפשר להתחיל לקשר לחב"דפדיה באנגלית. הנה דוגמה בערך [[צבי הירש רסקין]] מופיע הקוד <nowiki>[[en:Tzvi Hirsh Raskin]]</nowiki>, שגורם לכך שתוכלו לראות קישור ישיר לערך באנגלית, בסרגל הצדדי מתחת לפסקה כלים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 00:08, 17 במרץ 2025 (IST)
:::וואו! ישר כח שיע. כן ירבה וכן יפרוץ. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:13, י"ז באדר, ה'תשפ"ה)
::::אני חושב, שעניין השפות, זה פרוייקט שממש שווה להשקיע בו - לקשר בין ערכים באנגלית ובעברית, כי זה יוסיף גם מבחינת הדירוג של גוגל, שזה אתר דו לשוני, וגם ימשוך קוראים נוספים שבעז"ה יגדיל גם את מעגל העורכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 01:06, 17 במרץ 2025 (IST)
:::::אני חושב שזה אמור להיות אותו אתר רק מתורגם לכן כל התבניות שמשתמשים שם יצרו מעצמם צריכות להימחק ול{{א|שיע.ק}} יש בחב"דפדיה באנגלית רק 450 ערכים בחב"דטקסט יש קרוב ל650. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:41, 17 במרץ 2025 (IST)
::::::חושב שכדאי ומומלץ כל מה שכבר קיים אצלנו לתרגם מהעברית כי זה יכול לחסוך זמן רב. אבל ודאי שזה לא יהיה רק תרגום. ואדרבה. בעז"ה יגיע שלב שהפרוייקט באנגלית יהיה כ"כ מוצלח, יצירתי ומתקדם שתהיה הפריה הדדית, אנחנו נתרגם משם דברים אלינו (והם יתרגמו מאיתנו). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 22:59, 17 במרץ 2025 (IST)
:::::::כל מי שרוצה להתגייס, אשמח להדריך בטלפון או בפרטי. לדברים מסויימים, לא צריך לדעת אנגלית כדי לתרום שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באדר ה'תשפ"ה 23:00, 17 במרץ 2025 (IST)
::::::::{{א|שיע.ק}} אשמח שנתכתב בינינו באימייל לגבי זה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 23:03, 17 במרץ 2025 (IST
:::::::::רוצה לומר ישר כח ל{{א|מ. רובין}} שמלבד פועלו בחב"דפדיה בעברית, [https://chabadpedia.com/index.php/User:770m.robin משקיע גם באנגלית], פרוייקט הוספת בינוויקי, יכול להיעשות באמצעות הדפים הבאים: [https://chabadpedia.com/index.php/Special:WithoutInterwiki ערכים באנגלית שעדיין אינם מקושרים לעברית] (אי אפשר לעבוד הפוך, כי יש המון ערכים בעברית שעדיין לא תורגמו לאנגלית ואין לאן לקשר אותם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשפ"ה 23:16, 30 במרץ 2025 (IDT)
:::::::::::מצטרף לישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:19, א' בניסן, ה'תשפ"ה)

== אחים / גיסים בערכי אישים ==
מבקש לפתוח שוב את הדיון לגבי [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים#בני משפחה]] שנערך כבר בעבר [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה]]. אשמח להשתתפותכם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בניסן ה'תשפ"ה 00:14, 31 במרץ 2025 (IDT)

== סמלילי פורטלים ==

ב"ה לקראת התחדשות בסמליל פורטלים
[[קובץ:פורטלים 2.jpg|ממוזער|סקיצות אייקונים פורטלים]]
===דיון כללי===
שלום חברים, נשמח להצעות, הערות וכו'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשפ"ה 23:52, 30 במרץ 2025 (IDT)
:הסמלים החדשים יפים, אשמח אם תכין גם לחב"דטקסט סמל חדש. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 18:01, 1 באפריל 2025 (IDT)
::הסמלים מרהיבים. ישר כח לעוסקים במלאכה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:26, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)

===ימי חב"ד===

===ניגוני חב"ד===
לעקם את המקל שלא יהיה כמו ... הרבי העיר עדרך זה אודות הד' רוחות בציורים של מששיח טיים'ס[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 11:42, י"ט בניסן, ה'תשפ"ה 11:42, 17 באפריל 2025 (IDT)
:כנ"ל ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • בשעה 20:11, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה ''(20 באפר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''

===נשיאי חב"ד===

===בית רבי===

===ספרות חב"ד===
לדעתי עדיף משהו שמרמז על ספרים, למשל כמו הסמל שמופיע כעת ב'תורת חב"ד' רק שבמקום סמל של הספירות יהיה איור שקשור עם חב"ד. (יש למישהו רעיון)? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשפ"ה 21:43, 1 באפריל 2025 (IDT)
:אולי ספר עם הכיתוב 'תניא'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:32, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)
:לדעתי ספר עם הכיתוב "חסידות". | [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 22:19, 14 באפריל 2025 (IDT)

===תורת החסידות===
לדעתי עדיף בלי ספר, כי יש שני פורטלים אחרים שקשורים לספרים ממש, ספרות חב"ד, ו'תורת הנגלה'. אז עדיף לסמל את תורת חב"ד באיור בלבד. אולי האיור של הספירות כפי שמופיע כעת בתוך הספר - בלי הספר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשפ"ה 21:43, 1 באפריל 2025 (IDT)
:לא הבנתי את ההבדל בין 'ספרות חב"ד' ל'תורת החסידות' תורת חסידות חב"ד וחסידות הכללית?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:34, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)
::להבנתי ספרות חב"ד כולל גם ספרי סיפורים, ילדים וכדומה. 'תורת החסידות' כשמו כן לא מקושר לספרים דווקא [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ה 21:27, 14 באפריל 2025 (IDT)

===אישי חב"ד===
סליחה שאני מתערב, אבל זה לא דמות קצת מזולזלת? עם גבנת ומשקפים ואוזניים מוזרות? מתאים לחסידים עדיני נפש ועובדי השם בנפשם, גדולי תלמידי רבותינו נשיאינו? --[[מיוחד:תרומות/213.151.51.12|213.151.51.12]] 00:13, 3 באפריל 2025 (IDT)
:מסכים. ממליץ לשנות את הסמל לדמות המשקפת יותר אישיות חב"דית (הוספת קנייטש, הסרת או הקטנת המשקפיים, הבלטת החליפה / סירטוק. לחילופין, ניתן לשנות את הכובע לקסקט שיוסיף מראה יהודי אותנטי). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:28, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)
::באם בסוג הציור הזה של האייקונים קשה לעשות פנים נורמליות, עדיף לדעתי לעשות פנים מושחרות לגמרי - כמו ה770 שבסמלל החדש של חב"דפדיה. [[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 12:08, 17 באפריל 2025 (IDT)

===הפצת המעיינות===
אני ממליץ להחליף את הטיפות במעיין, להוריד את הכתר ולהחליף בספר / ספר תורה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:35, ה' בניסן, ה'תשפ"ה)
:אכן. אולי אפשר אף לשלב עם סמל חב"דפדיה עצמה (770 מעל העולם). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 09:05, 3 באפריל 2025 (IDT)

== התואר 'רבי' ==

לגבי תנאים אני יודע שצריך לכתוב 'רבי', גם לגבי ראשונים ראיתי שהוחלט להוסיף. לעו"ז באחרונים לא נהוג להוסיף. אולם צ"ב גדר דור מגורשי ספרד, בתקופה שבין הראשונים לאחרונים, בניהם רבי יוסף קארו, רבי מאיר ן' גבאי, ר"ש אלקבץ, הרדב"ז, ר' אליהו די וידאש, הרח"ו ועוד, שאכן בנושא זה חלוקים הערכים זמ"ז, שבחלק נוסף הכינוי ובחלק לא. אשמח להבהרת המדיניות. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 00:46, 31 במרץ 2025 (IDT)
: תלוי בכינויים הרגיל (ע"ד הנל - '''רבי''' יוסף קארו.) ובשאינו רגיל (ואינו רבי) יהיה "ר'".[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 13:42, ג' בניסן, ה'תשפ"ה 13:42, 1 באפריל 2025 (IDT)
::א"כ לשיטתו גם מרבית האחרונים זכאים לכינוי, בניגוד למדיניות כעת. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 13:51, 1 באפריל 2025 (IDT)

== הקביעות דשנה זו ==

מתי נהג הרבי להתפלל שחרית בש"ק כבקביעות זו? {{לא חתם|שפי"ץקייט}}
:אולי 07:30. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:31, י"ב בניסן, ה'תשפ"ה)
:: [[משתמש:שפי"ץקייט|שפי"ץקייט]], תשל"ד כבקביעות זו, [https://drive.google.com/file/d/1WtnMMMOL-3OORaQLlv56A1zqyfWbhyTC/view יומן עזרא מפעי] ב-7:10, [https://drive.google.com/file/d/1DR77rFqieCMsgvc_8Cq5IDooVNITnNel/view יומן שלום דובער שור] הגיע ל-770 ב-7:00 והחלו התפילה ב-7:15, [https://drive.google.com/file/d/1mADkBGKmHcpR0yrz4PnSdHjHPyknS-p8/view יומן יצחק מאיר סוסובר] ב-7:15. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:20, ט"ז בניסן, ה'תשפ"ה 00:20, 14 באפריל 2025 (IDT)
::: שו"ר שגם תשל"ז כקביעות זו, [https://drive.google.com/file/d/1aCpB09qvpOY0zns-xbPhOs0lTwPrMEkZ/view יומן משה חיים לוין] התפילה ב-6:45. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 15:12, ט"ז בניסן, ה'תשפ"ה 15:12, 14 באפריל 2025 (IDT)
::::יש"כ!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:35, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה)

== באג ==

{{חב"דפדים פעילים}} גם לכם יש באג, שבשביל להיכנס צריך לטעון את הדף כמה פעמים?. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:47, 10 באפריל 2025 (IDT)
:{{א|מ. רובין}} כן. יש לך מושג למה זה? [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 15:53, י"ב בניסן, ה'תשפ"ה 15:53, 10 באפריל 2025 (IDT)
::תקלה ישנה שמדי פעם חוזרת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:45, י"ב בניסן, ה'תשפ"ה)
:::זה אמור לחלוף לבד או שבכם ומכם הדבר תלוי? {{לא חתם|שפי"ץקייט}}
::::תלוי במתכנת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:43, י"ב בניסן, ה'תשפ"ה)
== הגשפ ==

יש למישהוא קישור להגש"פ דרבינו עם פיענוח המ"מ כו'? (ידוע לי שיש דבר כזה) ייש"כ {{לא חתם|שפי"ץקייט}}
:[h
:::עם '''פיענוח המראי מקומות'''. תודה מראש.

:::עם '''פיענוח המראי מקומות'''. תודה מראש.
'''ד ח ו ף'''
:קישור לאוצה"ח עוזר לך? https://tablet.otzar.org/#/b/27826/p/1/t/1744363601241/fs/0/start/0/end/0/c בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 13:31, 11 באפריל 2025 (IDT)
ייש"כ.
אם יש לך מנוי - תוכל לחלץ לי ולשלוח?
:אין לי מנוי. ובלי קשר אני חושב שגם מנויים לא יכולים לחלץ (אם כי אם תרצה תוכל להירשם בחינם ל150 ע' הראשונים). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 14:31, 11 באפריל 2025 (IDT)

==מה עושים?==
אני מעלה פה בעיה שמשתמש גרם לכך שעל הרבה ערכים יוצבו תבנית חשיבות רציתי לשמוע את דעתם של העורכים היקרים על זה ומה אפשר לעשות. (אולי לכתוב מדיניות ברורה על איזה ערכים לשים תבנית) מתייג {{חב"דפדים פעילים}} [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 19:53, י"ט בניסן, ה'תשפ"ה 19:53, 17 באפריל 2025 (IDT)
:ישנה מדיניות ברורה אם אינך יודע, ומניחי התבנית עושים זאת בכפוף אליה כמובן, וכן מפעילי המערכת שמוחקים בסופו של דבר דברים מסוג זה יודעים ומבינים בדיוק את סיבות הצבת התבנית. מ"ס {{לא חתם|מענדל סופר}}
::זה חשוב מאוד שאתה מעלה למודעות, הבעיה היא כמובן יצירת ערכים שלא עומדים בקריטריונים, ומחיקתם אינה הבעיה אלא הפיתרון. ראה [[חב:אישים]].
::ארחיב ואסביר. אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה לא יכול להציג ערכים על אישים שאין בהם שום מידע משמעותי ואנציקלופדי. עובדות גנריות כמו: נולד ל... למד ב... והתחתן עם... לא יוצרות ערך. גם אם מוספים להם סופרלטיבים לא אובייקטיביים שמתאימים לכתבה תיאורית זה לא הופך אותם לערך אנציקלופדי. לדוגמה:'מחשובי חסידי כפר חב"ד' 'נודע כעמקן', 'מתייחד ביחס חם למושפעיו' 'מרצה מפורסם' וכו', כל אלו הם סופרלטיבים ולא עובדות. במקום לכתוב שהוא חשוב או למדן לכתוב תיאור עובדתי של תפקידיו, ספרים שכתב, בימות שבהם נאם וכיו"ב, כך שהקורא יסיק לבדו על עמקנותו או על כך שהוא מרצה מפורסם.
ליצירת ערכים לא ראויים, יש נזקים היקפיים לכל הפרוייקט. הדבר הכי חשוב להתקדמותה של חב"דפדיה הוא הזמן שכל המשתמשים תורמים לה. כמעט בכל ערך, נדרשת השקעה משותפת של עורכים רבים עד להגעתו למצב תקני, וגם אחר כך בתחזוקתו השוטפת: עדכונים שיפורים וכו'. ערך שאינו עומד בקריטריונים, נוצא בדרך כלל על ידי משתמשים לא מנוסים, שאינם מכירים לא את הכללים ולא את סגנון הניסוחים המתאים ויוצרים ערכים לא בשלים. כך שבמקרה זה הבעיה משמעותית עוד יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 09:28, 22 באפריל 2025 (IDT)

== רעיון לקטגוריות חדשות ==

מה דעת העורכים הנכבדים שליט"א על הוספת קטגוריה: 'חסידים שיצאו לשליחות בשנת...'? לעניות דעתי זה יכול לתת אינדיקציה ממש יפה כמה המעצמה של השליחות הולכת ומתפתחת. נכון אמנם שזה יהיה לוקה בחסר, כיון שלא באמת על כל שליח יש ערך, אבל זה כן יכול לתת איזו תמונה מיוחדת. דעתכם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:44, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 21:44, 20 באפריל 2025 (IDT)
:{{בעד}}.[[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 22:43, 20 באפריל 2025 (IDT)
:::{{בעד}}[[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 22:52, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 22:52, 20 באפריל 2025 (IDT)
::::{{בעד}} [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 23:25, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
:::::{{בעד}} - גם באם (לע"ע) אין ערך עכאו"א - גם רשימת שמות תהי' נאה ומכובדת[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 23:42, כ"ב בניסן, ה'תשפ"ה 23:42, 20 באפריל 2025 (IDT)
:::::[רק שיצטרכו להגדיר מה נק' שליח, תחת המל"ח, בית חב"ד'\בית מ'...]
:::::::{{בעד}} - [[משתמש:תנא קמא חחח|תנא קמא חחח]] - [[שיחת משתמש:תנא קמא חחח|שיחה]], 04:34, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ה 04:34, 21 באפריל 2025 (IDT)
::::::::{{בעד}} --[[משתמש:ל. ק.|ל. ק.]] - [[שיחת משתמש:ל. ק.|שיחה]], 22:15, כ"ג בניסן, ה'תשפ"ה 22:15, 21 באפריל 2025 (IDT)
:::::::::{{בעד}}. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 06:52, 22 באפריל 2025 (IDT)
:אני פחות מתלהב, חושש שיהיה מאוד קשה לעדכן את הקטגוריה כי אנחנו לא כותבים ערכים על שלוחים בשנת יציאתם, ועדכון רטרואקטיבי פחות קורה בד"כ. מה שקורה שאת הקטגוריות יוצרים רק עורכים מנוסים ומיודעים עם המערכת. ולכן תיקונים כמו שנת לידה מקום מגורים וכיו"ב מתעדכנים כל הזמן על ידי בני משפחה ומכרים משא"כ כאן. אבל נראה שיש כאן התלהבות מוחלטת אז אסתפק באמירה הנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 09:31, 22 באפריל 2025 (IDT)
::{{א|שיע.ק}}, לא באמת הצלחתי להבין מה ההבדל בין העדכון של הקטגוריה הזו לעדכון של כל קטגוריה אחרת, לדוגמא קטגוריה של שנת 'קבוצה'? אני חשבתי פשוט לפתוח את הקטגוריה הראשית של שלוחים, לפתוח דרכה את כל הערכים, ואז לציין אצל כל שליח מתי יצא לשליחות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:11, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 12:11, 22 באפריל 2025 (IDT)
:::מבין. ישר כח ובהצלחה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 18:59, 22 באפריל 2025 (IDT)

== סמלילי פורטלים - סיכום ==
[[קובץ:פורטלים 2.jpg|ממוזער|סקיצות אייקונים פורטלים]]
*ימי חב"ד - אין הצעות שיפור
*ניגוני חב"ד - להציב את הקשת לצד הכינור כך שלא יזכיר שתי וערב (הרבי העיר על דרך זה אודות הד' רוחות בתוכניות ההרחבה של הספרי')
* נשיאי חב"ד - אין הצעות שיפור
* בית רבי - אין הצעות שיפור
* גאולה ומשיח - אין הצעות שיפור
* ספרות חב"ד - ספר עם הכיתוב 'תניא'
* תורת החסידות - לא הגיוני שיהיה עוד ספר, וגם ספרות חב"ד יותר מתאים שיהיה עם ספר, כי ספרות חב"ד עוסקת רק בספרים ותורת החסידות עוסקת ברעיונות ומושגים. אולי איור שקשור לחסידות אפשר את עשר הספירות - אולי מעיין שנשפך - יש למישהו רעיון אחר?
* אישי חב"ד - הערות המשתשמים: א. זה לא דמות קצת מזולזלת? עם גבנת ומשקפים ואוזניים מוזרות? מתאים לחסידים עדיני נפש ועובדי השם בנפשם, גדולי תלמידי רבותינו נשיאינו? ב. ממליץ לשנות את הסמל לדמות המשקפת יותר אישיות חב"דית (הוספת קנייטש, הסרת או הקטנת המשקפיים, הבלטת החליפה / סירטוק. לחילופין, ניתן לשנות את הכובע לקסקט שיוסיף מראה יהודי אותנטי). ג. באם בסוג הציור הזה של האייקונים קשה לעשות פנים נורמליות, עדיף לדעתי לעשות פנים מושחרות לגמרי - כמו ה770 שבסמל החדש של חב"דפדיה.
* תורת הנגלה - אין הצעות שיפור
* הפצת המעיינות - א. ממליץ להחליף את הטיפות במעיין, להוריד את הכתר ולהחליף בספר / ספר תורה. ב. אולי אפשר אף לשלב עם סמל חב"דפדיה עצמה (770 מעל העולם)
:עד כאן מה שהבנתי. תיקונים ושיפורים ניתן לכתוב כאן. בעוד יום אשלח בעז"ה סופית למעצב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 10:04, 22 באפריל 2025 (IDT)
::משום מה רואה רק כעת. בימי חב"ד, אני הייתי מתחבר יותר ללוח שנה מאשר למגילת קלף. אם המגילה 'יוצאת' מימי חב"ד, והקסת והדיו יוצאים מספרות חב"ד, אפשר לשים את שניהם יחד ב'תורת החסידות'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:51, כ"ד בניסן, ה'תשפ"ה 14:51, 22 באפריל 2025 (IDT)
:::א. בתורת החסידות כדאי להעביר קווים בין הספירות (וכבהציורים הידועים).
:::ב. באישי חב"ד - גם בתבנית כזו, ש"סוג הציור הזה של האייקונים קשה לעשות פנים נורמליות", אפשר לצייר חצי פרופיל (=אדם שמביט לצד שמאל) וק"ל, וגם לא ייצא שחור..[[משתמש:שפי"ץקייט]]
::::ישר כח, אוסיף את זה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בניסן ה'תשפ"ה 19:01, 22 באפריל 2025 (IDT)

== תבנית:בעלי ידע ==
מה אתם אומרים על יצירת תבנית לתיוג בעלי ידע בנושא פלוני (ע"ד חב"דפדים פעילים), כמו בויקיקליפה, כגון: בעלי ידוע בהיסטוריה חסידית, בניגונים, בחסידות, וכו'? לדעתי יכול להועיל מאד. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 23:48, 23 באפריל 2025 (IDT)
:כבר דנו על זה ראה בארכיון 33 למטה. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:31, 24 באפריל 2025 (IDT)
::אהה.. אוקיי, תודה. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 10:38, 24 באפריל 2025 (IDT)

== [[חב"דפדיה:הערות]] ==

{{חב"דפדים פעילים}}בשמחה רבה אנו מתרגשים לבשר על פתיחת המיזם '[[חב"דפדיה:הערות]]', שירכז ויהווה במה ל[[הערות התמימים ואנ"ש|הערות וביאורים]] מאת משתמשי האתר שיחיו בעז"ה. התכנון הוא להשלים ולסיים את הפרוייקט עד היום הגדול והקדוש [[ג' בתמוז]] הבעל"ט, למען חיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולהתגלותו הקרובה בגאולה האמיתית והשלימה בבב"א. כולם מוזמנים להעיר ולהאיר! בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] • [[חב"דפדיה:הערות|הערה כבר כתבת?]] 11:18, 16 במאי 2025 (IDT)

== סמלילים ==
[[קובץ:אייקונים.png|250px|ממוזער]]
רגע לפני שאנחנו משדרגים את נראות האתר, מעלה את הגרסה המעודכנת להערותיכם והארותיכם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באייר ה'תשפ"ה 17:59, 18 במאי 2025 (IDT)
:וואו שיע אלוף. אני בעד התבנית הזאת רק שלא רואים את הכתוביות שלמטה. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 18:15, כ' באייר, ה'תשפ"ה 18:15, 18 במאי 2025 (IDT)
::לענד מצויין. רק שהפונט והצבעים במהדורה הקודמת יותר התאימו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:27, כ' באייר, ה'תשפ"ה 18:27, 18 במאי 2025 (IDT)
:::ברכות לגרפיקאי. תתעלמו מהטקסט. הטקסט לא יופיע באתר, כמו שכעת יש רק סמלילים והפונט נכתב באמצעות טקסט רגיל כמו כל טקסט מתחת לתמונה בחב"דפדיה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשפ"ה 01:40, 19 במאי 2025 (IDT)
::::להתראות, כוונתך לגוון של הכחול? אני חושב שעדיף גוון זהה לזה של סמליל האתר. כמדומני שהגוון של הסט הנוכחי, יותר קרוב לסמליל חב"דפדיה מאשר הקודם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשפ"ה 01:41, 19 במאי 2025 (IDT)
האייקוניים נראים מצוין, חוץ מהאייקון "הפצת המעיינות", שלטעמי גם משתמש כבר במוטיב חוזר (הכתר) וגם לא מספיק ברור מה רוצה להביע. אולי צריך להקטין את הכתר ולהרחיב את ה"מעיין" לכיוון תחתית האייקון ככה שיראה כמו מעיין ולא מפל. [[משתמש:חיים כ.|מסמ ציכל חיים כ.]] - [[שיחת משתמש:חיים כ.|שיחה]], 13:19, כ"א באייר, ה'תשפ"ה 13:19, 19 במאי 2025 (IDT)
::::מאוד יפה, יש"כ. לדעתי לא נכון להציג כובע של הדור השביעי בלבד [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 18:50, כ"ב באייר, ה'תשפ"ה 18:50, 20 במאי 2025 (IDT)
:::::מצטרף לדעת מסמ ציכל חיים כ. ובמחילה על התגובה המאוחרת מה דעתכם שהאייקון של ניגוני חבד יהיה משהוא= שיבטא "קולמוס הלב"? כי בשונה מ(רוב) שאר האייקונים - בניגוני חבד האייקון מסמל 'ניגוני' ולא '''חב"ד'''.. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 13:12, 21 במאי 2025 (IDT)

== מחיקות דפים ללא חשיבות. ==

מדוע ה{{מפעילי מערכת}} אינם מרוקנים את הקטגורי' דפים למחיקה? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 18:11, כ"ב באייר, ה'תשפ"ה. 18:11, 20 במאי 2025 (IDT)
:אולי הגיע הזמן לבחירות. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 18:51, כ"ב באייר, ה'תשפ"ה 18:51, 20 במאי 2025 (IDT)

תורת המוסר

2025-05-21T09:49:09Z

ב. שורה:

'''[[תורת המוסר]]''' היא חכמת [[ביטול החומר]], על ידי הוראת שקוץ ותיעוב כל הענינים [[גוף|הגופניים]] וה[[חומר]]יים{{הערה|[[היום יום]] [[ז' כסלו]].}}.
==תורת המוסר והקמת תנועת המוסר==
ספרי מוסר היו קיימים ביהדות יותר מאלף שנה, ואליהם מדברים התייחסויות הרביים שלהלן.

[[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גלינסקי, מדרשני תורת המוסר, זכה לקבל הוראות והדרכות מהרבי]]
בדור האחרון מקימי [[תנועת המוסר]] הם גדולי ליטא רבי ישראל סלנטר, תלמידו הסבא מסלבודקא ועוד.

ראה אודות זה בערך מורחב: [[תנועת המוסר]].

יסוד שיטה זו מיוסדת על "סור מרע", עקירת המידות הרעות מנפש האדם, ויחוד זמן מסויים מדי יום על עבודת המידות. זאת, בשונה מתורת החסידות שעיקרה התבוננות בגדלות ה', והפיכת הרע לטוב על ידי "עשה טוב".

לא כל גדולי ליטא הסכימו עם שיטה זאת, ורבים אחרים מגדולי ליטא (כמו [[שושלת בריסק]] דהיינו רבי [[חיים מבריסק]] ורבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]) התנגדו לשיטה זאת בטענה שהמוסר כלול בתורה עצמה.

גם בדורינו היו וישנם רבנים ליטאים ההלכים בשיטת בעלי ה[[מוסר]], ביניהם נמנו רבי [[בנימין יהושע זילבר]], רבי [[אביגדור מילר]], רבי [[אריה לייב פרידמן]], רבי [[יעקב גלינסקי]], ועוד.

==יחס חב"ד לתנועת המוסר==

בקרב חסידי חב"ד הכירו כי [[רבי ישראל סלנטר]] אינו גאון סתם כגדולי ישראל אחרים בליטא, אלא שהוא בפועל ממש רבי ביהדות, בעל השפעה על מקורבים בדרכים נשגבות ובחזונות נעלים. אותם בני ז'מוט וליטא המקורבים לר' ישראל לא היו בעיני חסידי חב"ד כסתם מתנגדים, "עולמ'שע אידן" שאינם רוצים להודות בחסידות, הם נראו להם יותר כמין חסידים, אלא שהם בדרכם המיוחדת להם, חסידים מתנגדיים{{הערה|1= מבחר כתבים – הרא"א קפלן עמ' 12.}}.

והיו אומרים: "פעם אחת לכמה דורות נתגלגלו רחמיו של הקב"ה על המתנגדים הגלמודים, והוריד להם ממרומים נשמת רבי (ר' ישראל סלנטר), וגם אותה שכלו"{{הערה|1=שם עמ' 14.}}.

וכן מספרים, כי פעם אחת ב[[אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]] התאכסנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[רבי ישראל סלנטר]] באכסניה אחת. אדמו"ר המהר"ש הגיע בלווית חסידים רבים, ורבי ישראל סלנטר הגיע לבדו. באיזה שלב נכנס אדמו"ר מהר"ש לחדרו, וראה אותו יושב לבדו ולומד מוסר. ואמר לו: "אם כבודו יושב יחידי, ואין מצויים אצלו תלמידיו מז'מוט וליטא, באיזה עולמות הם מצויים"{{הערה|1=שם עמ' 13.}}.
==ספרי מוסר מפורסמים==
מהדורות הראשונים:

*[[חובת הלבבות]] לרבנו בחיי אבן פקודה
*שערי תשובה לרבינו יונה מגרונדי
*[[אורחות צדיקים]]
*מנורת המאור - לרבי יצחק אבוהב
*ספר חרדים - לרבי אליעזר אזכרי
*[[ראשית חכמה]] - לרבי אליהו די ווידאש
* שני לוחות הברית
*[[מסילת ישרים]], לרמח"ל
*שבט מוסר - לרבי אליהו מאיזמיר

מכתבי תנועת המוסר:
*אור ישראל - לרבי ישראל מסלנט
*מכתבי רבי ישראל סלנטר
*כוכבי אור - לרבי איצלה בלאזר
*דעת חכמה ומוסר - לסבא מקלם
*בית קלם
*מדריגת האדם - לסבא מנובהרדוק
*חכמה ומוסר - לרבי ירוחם ליבוביץ' ממיר
*אהבת מישרים ויסודי הדעת - לרבי משה רוזנשטיין מלומז'א
*אור יהל - לרבי לייב חסמן
*תורת אברהם - לרבי אברהם גרודז'ינסקי משגיח בישיבת סלבודקה
*מכתב מאליהו - לרבי אליהו אליעזר דסלר מפוניבז'
*אור יחזקאל - לרבי יחזקאל לווינשטיין מפוניבז'
*לב אליהו - לרבי אליהו לופיאן
*שפתי חיים - לרבי חיים פרידלנדר מפוניבז'
*ועוד

מחלקה בפני עצמה חולקים ספרי המוסר של החזון איש, שלא היה מזוהה עם תנועת המוסר ואף ביקר חלק מרעיונותיהם, וכתבי תלמידיו.
*אמונה ובטחון - ל[[חזון איש]].
*אגרות חזון איש
*התעוררות - ליקוט מכתבי החזון איש
*מכתבי התעוררות - לקט מכתבי רבי חיים גריינמן, אחיינו ותלמידו של החזון איש
*אורחות יושר - לרבי חיים קניבסקי, אחיינו ותלמידו של החזון איש

==שיטת המוסר לעומת תורת החסידות==
תורת החסידות כוללת בתוכה את תורת המוסר באופן של עשה טוב, אך מעלה יתירה יש בה, בהיות תורת המוסר עוסקת בסור מרע, והמידות הרעות משתנות מזמן לזמן, גם [[היצר הרע]] מתגבר בכל זמן מסויים על ענין מסויים בדווקא, אבל תורת החסידות עוסקת בהתבוננות בגדלות ה', וזו כמובן לא משתנית כלל.

שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר בשיחה שאמר, ונדפסה ב[[קונטרס תורת החסידות]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=.. והאדם כשהוא מתנהג כבעל חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל חי. דהבעל חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת ה[[גוף]] ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף, כמו במעלת המדות טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל חי.

וחכמת ביטול החומר הבא על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי [[גיהנום]] והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר}}

תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים", בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכדומה. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.

תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות האחרות, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.

תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב"חבישת הפצעים החיצוניים" לבד.
תורת החב"ד אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי.

בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עד למטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו.

וכפי שממשיך וכותב אדמו"ר הריי"צ:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות}}

==שבירת הגוף==
בניגוד לתורת המוסר שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעש"ט]] על הפסוק "כי תראה [[חמור]] שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"{{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות ה[[גוף]] - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.

אמנם, ב[[תורת החסידות]] מבואר היטב שה[[גוף]] הוא [[משכא דחויא]], וחיותו היא מ[[נפש הבהמית]] שבגוף (אצל ה[[בינוני]], מה שאין כן אצל הצדיקים, שאצלם ה[[גוף]] הוא בבחינת זר אצלו, וכמאמר הלל כשהיה הולך לבית המרחץ היה נוהג לומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה), ויתרה מזו שהוא מפריע בעבודת ה' מצד גסותו וחומריותו. אולם דרכי שבירת ה[[גוף]] בדרך [[חסידות חב"ד]], היא דוקא ב[[התבוננות]] רוחנית בשפלות האדם ורוע מעשיו ולא בשבירה גשמית של הגוף.

==לקריאה נוספת==
*המאורות הגדולים, ממעשי גדולי בעלי המוסר ומאמרותיהם, לרבי חיים אפרים זייטשיק (זייצ'יק)
*תנועת המוסר לרב דב כץ, חמשה כרכים.
*החזק במוסר מאת הרב דורון דוד גולד.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]]
[[קטגוריה:דרכים בעבודת השם]]

תורת המוסר

2025-05-21T09:47:43Z

ב. שורה: /* יחס חב"ד לתנועת המוסר */

'''[[תורת המוסר]]''' היא חכמת [[ביטול החומר]], על ידי הוראת שקוץ ותיעוב כל הענינים [[גוף|הגופניים]] וה[[חומר]]יים{{הערה|היום יום ז' כסלו.}}.
==תורת המוסר והקמת תנועת המוסר==
ספרי מוסר היו קיימים ביהדות יותר מאלף שנה, ואליהם מדברים התייחסויות הרביים שלהלן.

[[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גלינסקי, מדרשני תורת המוסר, זכה לקבל הוראות והדרכות מהרבי]]
בדור האחרון מקימי [[תנועת המוסר]] הם גדולי ליטא רבי ישראל סלנטר, תלמידו הסבא מסלבודקא ועוד.

ראה אודות זה בערך מורחב: [[תנועת המוסר]].

יסוד שיטה זו מיוסדת על "סור מרע", עקירת המידות הרעות מנפש האדם, ויחוד זמן מסויים מדי יום על עבודת המידות. זאת, בשונה מתורת החסידות שעיקרה התבוננות בגדלות ה', והפיכת הרע לטוב על ידי "עשה טוב".

לא כל גדולי ליטא הסכימו עם שיטה זאת, ורבים אחרים מגדולי ליטא (כמו [[שושלת בריסק]] דהיינו רבי [[חיים מבריסק]] ורבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]) התנגדו לשיטה זאת בטענה שהמוסר כלול בתורה עצמה.

גם בדורינו היו וישנם רבנים ליטאים ההלכים בשיטת בעלי ה[[מוסר]], ביניהם נמנו רבי [[בנימין יהושע זילבר]], רבי [[אביגדור מילר]], רבי [[אריה לייב פרידמן]], רבי [[יעקב גלינסקי]], ועוד.

==יחס חב"ד לתנועת המוסר==

בקרב חסידי חב"ד הכירו כי [[רבי ישראל סלנטר]] אינו גאון סתם כגדולי ישראל אחרים בליטא, אלא שהוא בפועל ממש רבי ביהדות, בעל השפעה על מקורבים בדרכים נשגבות ובחזונות נעלים. אותם בני ז'מוט וליטא המקורבים לר' ישראל לא היו בעיני חסידי חב"ד כסתם מתנגדים, "עולמ'שע אידן" שאינם רוצים להודות בחסידות, הם נראו להם יותר כמין חסידים, אלא שהם בדרכם המיוחדת להם, חסידים מתנגדיים{{הערה|1= מבחר כתבים – הרא"א קפלן עמ' 12.}}.

והיו אומרים: "פעם אחת לכמה דורות נתגלגלו רחמיו של הקב"ה על המתנגדים הגלמודים, והוריד להם ממרומים נשמת רבי (ר' ישראל סלנטר), וגם אותה שכלו"{{הערה|1=שם עמ' 14.}}.

וכן מספרים, כי פעם אחת ב[[אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]] התאכסנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[רבי ישראל סלנטר]] באכסניה אחת. אדמו"ר המהר"ש הגיע בלווית חסידים רבים, ורבי ישראל סלנטר הגיע לבדו. באיזה שלב נכנס אדמו"ר מהר"ש לחדרו, וראה אותו יושב לבדו ולומד מוסר. ואמר לו: "אם כבודו יושב יחידי, ואין מצויים אצלו תלמידיו מז'מוט וליטא, באיזה עולמות הם מצויים"{{הערה|1=שם עמ' 13.}}.
==ספרי מוסר מפורסמים==
מהדורות הראשונים:

*[[חובת הלבבות]] לרבנו בחיי אבן פקודה
*שערי תשובה לרבינו יונה מגרונדי
*[[אורחות צדיקים]]
*מנורת המאור - לרבי יצחק אבוהב
*ספר חרדים - לרבי אליעזר אזכרי
*[[ראשית חכמה]] - לרבי אליהו די ווידאש
* שני לוחות הברית
*[[מסילת ישרים]], לרמח"ל
*שבט מוסר - לרבי אליהו מאיזמיר

מכתבי תנועת המוסר:
*אור ישראל - לרבי ישראל מסלנט
*מכתבי רבי ישראל סלנטר
*כוכבי אור - לרבי איצלה בלאזר
*דעת חכמה ומוסר - לסבא מקלם
*בית קלם
*מדריגת האדם - לסבא מנובהרדוק
*חכמה ומוסר - לרבי ירוחם ליבוביץ' ממיר
*אהבת מישרים ויסודי הדעת - לרבי משה רוזנשטיין מלומז'א
*אור יהל - לרבי לייב חסמן
*תורת אברהם - לרבי אברהם גרודז'ינסקי משגיח בישיבת סלבודקה
*מכתב מאליהו - לרבי אליהו אליעזר דסלר מפוניבז'
*אור יחזקאל - לרבי יחזקאל לווינשטיין מפוניבז'
*לב אליהו - לרבי אליהו לופיאן
*שפתי חיים - לרבי חיים פרידלנדר מפוניבז'
*ועוד

מחלקה בפני עצמה חולקים ספרי המוסר של החזון איש, שלא היה מזוהה עם תנועת המוסר ואף ביקר חלק מרעיונותיהם, וכתבי תלמידיו.
*אמונה ובטחון - ל[[חזון איש]].
*אגרות חזון איש
*התעוררות - ליקוט מכתבי החזון איש
*מכתבי התעוררות - לקט מכתבי רבי חיים גריינמן, אחיינו ותלמידו של החזון איש
*אורחות יושר - לרבי חיים קניבסקי, אחיינו ותלמידו של החזון איש

==שיטת המוסר לעומת תורת החסידות==
תורת החסידות כוללת בתוכה את תורת המוסר באופן של עשה טוב, אך מעלה יתירה יש בה, בהיות תורת המוסר עוסקת בסור מרע, והמידות הרעות משתנות מזמן לזמן, גם [[היצר הרע]] מתגבר בכל זמן מסויים על ענין מסויים בדווקא, אבל תורת החסידות עוסקת בהתבוננות בגדלות ה', וזו כמובן לא משתנית כלל.

שיטת המוסר לעומת-זאת, מתעסקת בתיקון המידות.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מסביר את עניינה של שיטת המוסר בשיחה שאמר, ונדפסה ב[[קונטרס תורת החסידות]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=.. והאדם כשהוא מתנהג כבעל חי, הנה הוא גרוע יותר מבעל חי. דהבעל חי אין לו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת ה[[גוף]] ותאוותיו. אבל האדם שיש בו דעת לרצות ולבחור במעולה יותר מכמו עניני חמדת הגוף, כמו במעלת המדות טובות, ובמעלת המושכלות, ובוחר בתאוות גופניות הוא גרוע ומזוהם יותר מכמו, להבדיל, הבעל חי.

וחכמת ביטול החומר הבא על ידי הוראת מיאוסם שקוצם ותיעובם של תענוגות ותאוות גופניות, וגודל העונש ביסורי [[גיהנום]] והדומה, אשר יענש האדם בגלל המשכתו אחר תאוות הגוף, היא חכמת המוסר}}

תורת המוסר אם-כן, עוסקת ב"חבישת הפצעים החיצוניים", בתיקון מידת הגאוה, העצלות, הכעס וכדומה. דוגמא מצוינת לקו הזה נמצא בספר "מסילת-ישרים" להרמח"ל, למשל.

תורת החסידות לא באה לבטל את עניינם של שתי השיטות האחרות, שיטת המוסר ו[[שיטת החקירה]], אלא להוסיף עליהן.

תורת החסידות טוענת שאין להסתפק בפניה אל השכל האנושי והתעסקות איתו בלבד, כמו גם אין להתעסק ב"חבישת הפצעים החיצוניים" לבד.
תורת החב"ד אמנם פונה אל השכל האנושי ודורשת שהוא יקבל בשכלו בהבנה ברורה ועיונית את המושכלות שתורת החסידות מציעה לפניו, אך המושכלות עצמן אין מקורן בשכל אנושי, כי אם אלוקי.

בתורת החסידות מבוארים דרגות אלוקיות כפי שהם משתלשלים מהעולמות העליונים עד למטה, בסדר מסודר ובהיר, עם משלים שמקפידים שהאדם לא יְגַשֵּׁם ח"ו את הדברים והדרגות האלוקיות עליהן הוא לומד לדברים גשמיים, ועם-זה ירגיש שייכות לחומר הנלמד עד שזה יפעל עליו את פעולתו.

וכפי שממשיך וכותב אדמו"ר הריי"צ:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אמנם יתרון לתורת החסידות בזה, אשר מעוררת גם רגשי הלב להתפעל באותה המידה שבלב המחויבת מידיעתה והשכלתה של ההשכלה ההיא, אשר למד בתורת החסידות}}

==שבירת הגוף==
בניגוד לתורת המוסר שדוגלת בשבירת הגוף על ידי סיגופים ותעניות, הרי [[תורת החסידות]] מסבירה שיש לרתום את הגוף לצרכי עבודת ה', וכלשון [[הרמב"ם]] "היות הגוף בריא ושלם מדרכי ד' הוא"{{הערה|1=הל' דעות ד, א.}}. וכביאור [[הבעש"ט]] על הפסוק "כי תראה [[חמור]] שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו"{{הערה|1=שמות כג, ה.}}, שפירושו: כי תראה את חומריות ה[[גוף]] - שהוא שונא שלך, ותחשוב שצריך אתה לשוברו, עליך לדעת שצריך לעזב עימו, דווקא עם הגוף.

אמנם, ב[[תורת החסידות]] מבואר היטב שה[[גוף]] הוא [[משכא דחויא]], וחיותו היא מ[[נפש הבהמית]] שבגוף (אצל ה[[בינוני]], מה שאין כן אצל הצדיקים, שאצלם ה[[גוף]] הוא בבחינת זר אצלו, וכמאמר הלל כשהיה הולך לבית המרחץ היה נוהג לומר שהוא הולך לגמול חסד עם העלובה), ויתרה מזו שהוא מפריע בעבודת ה' מצד גסותו וחומריותו. אולם דרכי שבירת ה[[גוף]] בדרך [[חסידות חב"ד]], היא דוקא ב[[התבוננות]] רוחנית בשפלות האדם ורוע מעשיו ולא בשבירה גשמית של הגוף.

==לקריאה נוספת==
*המאורות הגדולים, ממעשי גדולי בעלי המוסר ומאמרותיהם, לרבי חיים אפרים זייטשיק (זייצ'יק)
*תנועת המוסר לרב דב כץ, חמשה כרכים.
*החזק במוסר מאת הרב דורון דוד גולד.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי חקירה ומוסר]]
[[קטגוריה:דרכים בעבודת השם]]

תבנית:הידעת?/כ"ג באייר

2025-05-21T09:45:27Z

ב. שורה:

ב[[כ"ג באייר]] [[תשכ"ג]] נפטר ר' [[שניאור זלמן וילנקין]] - המלמד של הרבי. בהלוויתו [[הרבי]] עזר לשאת את הארון בצעד נדיר, ונסע עד ל[[בית הקברות מונטיפיורי|בית החיים]], כשהגיעו לבית הקברות הרבי לא נכנס פנימה, אלא עמד מחוץ לבית הקברות - ליד הגדר והביט כל הזמן בנעשה. בדרך חזור הסביר הרבי לר' [[שמואל לויטין]] מדוע לא נכנס לבית הקברות: "כי באם הייתי נכנס הייתי מוכרח להיכנס לשווער, ועל זה הנני צריך הכנות".

הרבי אף השתתף בכל הוצאות הקבורה והמצבה שלו חוץ מדולר אחד, כדי שלילדים תהיה השתתפות סמלית בקבורת אביהם. על מצבתו נכתבה העובדה שזכה ש"כ"ק אדמו"ר הרמ"מ שליט"א למד אצלו".
<noinclude>[[קטגוריה:הידעת?|10כ"ג]]</noinclude>
[[קטגוריה:הידעת? - חודש אייר]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2025-05-10T18:54:52Z

ב. שורה: /* קבורתו */

{{דמות
| שם =ישראל אריה לייב שניאורסון
| תמונה =ישראל אריה ליב.jpg
| תיאור =קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]
| כינוי =לייבל
| תאריך לידה =[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]
| מקום לידה =[[ניקולייב]]
| תאריך פטירה =[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]
| מקום פטירה =ליברפול
| מקום קבורה =[[צפת]]
| מדינה =
| השכלה =
| מקום מגורים =
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים =
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו =
| בת זוג =
| אב =[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]]
| אם =[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]
| צאצאים =
| מספר צאצאים =
| אתר אינטרנט =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
הוו"ח '''ישראל אריה ליב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב"די שטבע, וישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ"ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: "סוף חודש [[אייר]] ה'שי"ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר". וברשימות הרב"ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש"ב שבסוף חודש אייר תרע"ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ"ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס"ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], עם זאת ב"ספר המאמרים מלוקט", חלק ה', במאמר "אחרי קדושים - י"ג אייר תשכ"א" נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס"ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראו בספר "שנים ראשונות" עמוד 541.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ב[[רומנובקה]], [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן בעל התמדה גדולה.

בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה על ידי ישיבת תומכי תמימים, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של [[הרבי]], הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, [[הרבנית חנה]], קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ"}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ישראל אריה לייב: {{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים"{{הערה|לישראל אריה לייב מלאו בשנת תרע"ה תשע שנים}}.

הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נהג לספר, שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל אריה לייב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר, שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכדומה.

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

==עם אדמו"ר הריי"צ==
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו (הרבי נשיא דורנו). אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו.

ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ"ט]], סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ"ט, עמ' 66-65.}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרדכי גוראריה". בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר ניסיון למצוא שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב"ד, תשורה נקי}}

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא ל[[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|"שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד" - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו"ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

לאחר פטירתו פעל הרבי רבות למענה, וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], אף התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.

ב[[י"ג שבט]] [[תש"י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח"א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.

==חלקו בפיתוח האטוֹם==

===אדמו"ר הריי"צ והרבי מסייעים כלכלית===
בתחילת שנת [[תש"ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו"ר הריי"צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמוד תנה}}.

באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:
"י"ד תמוז תש"ח... מכתבו מי"א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו"ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש"ז להשלים את כל הנזכר לעיל"{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה"ק אמור פ"ג]}}.

===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===
התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:

בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע"א]] כי ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:
"הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה"{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.

ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע"ו]]:
ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.

הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע"ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: "סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה"{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע"ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.

הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש"פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו "לדלות" את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.

גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב"ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ"ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב"ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] וישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב"כפר חב"ד" ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב"ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי"צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונותיו שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע בפאתי העיר [[רחובות]], ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם מכון ויצמן להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, י"ג אייר תשפ"ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ישראל אריה לייב היה "אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם" {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי"ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.

כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות. כיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.
גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל"ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שר' ישראל אריה לייב אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): "ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד"ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז"ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך".

בשנת [[תשפ"א]] נחשפו מחברות נוספות של ישראל אריה לייב עם חיבורים מתמטיים שהועברו לצוות של חוקרים על מנת שיפענחו אותם{{הערה|[https://col.org.il/news/162923 שחזור הארכיון האבוד של אח הרבי, ר' ישראל אריה לייב] {{חב"ד און ליין}}}}.

==פטירתו==

לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב]}} ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]], נפטר בליברפול מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש {{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב [[משה אורנשטיין]] נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.

==קבורתו==

ביום פטירתו, קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה בגלל גילה והסבל שחוותה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 1211}}.

לאחר פטירתו הורה הרבי לרב [[בן ציון שם טוב]] לטפל בסידורי ההלויה והעברה לארץ הקודש.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים ב[[מנצ'סטר]] נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש בלונדון.

כאשר הגיע הארון ל[[מרסיי]] שבצרפת התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש.

===העברת ארונו לארץ הקודש===

הרבי שלח מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8}}.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:
בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד: "שלחתי לכת"ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים".

על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט"ו סיון] תשי"ב:

"לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ"ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל".

במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: "ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז"ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]".

===הרבי אומר קדיש===
ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אמר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

===מסתיר מאמו===
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===עליה לקברו===
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]
החל משנת [[תש"ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}. ביארצייט בשנת תשפ"ג פקדו רבבת מתפללים את הקבר ומתחם ההתוועדויות שהוקם על ידי התאחדות החסידים{{הערה|בית משיח, 1359}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
המצבה מונחת לרוחב באופן לא רגיל, על כך כתב הרב פנחס אלטהויז לרבי בכ"א וכ"ב אלול תשי"ד, וזה היה מענה הרבי בד' תשרי תשט"ו:
{{ציטוט|ומה שכותב שהוקמה לאורך הגוף לא לצד הראש, הנה אם ישנם שם מצבות באופן כזה יש להניח כמו שהוא אבל באם לאו הרי אין לשנות מהנהוג בבית חיים זה ואם אי אפשר אחרת יש לעשות מצבה אחרת ולהקימה כמו שאר המצבות, אבל מניח את דעתי שכותב שהרבה מצבות מונחות באופן כזה בצפת...|מקור=אגרות קודש חלק י' אגרת ב'תתקסז}}.

הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

בקיץ תשל"ג כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: "המצבה דאחי ע"ה – צריכה איזה תיקון?".

===הנצחתו===
רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

לזכרו הוקמו קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.

לזכרו הוקם [[מכון ריא"ל]] (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא"ל ע"ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

בכפר חב"ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.

==מדברי הרבי על אחיו==
לפי הוראת [[הרבי]] נכתבו על מצבתו וכן בהקדשה בכריכה האחורית של קובץ [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]] אותו חילק הרבי, התארים הבאים: הוותיק וחסיד איש ירא אלוקים נו"מ ובעל מידות וכו'.

בשנים [[תשכ"א]], [[תשכ"ה]], [[תשל"ח]], [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.

כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תשמ"ה]], [[פסח שני]] [[תשמ"ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תנש"א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי{{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
*'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי
הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גל' 40] (ע' 18)}}.

==ניגונו: הפלפול==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון הפלפול]]}}
ביארצייט של ישראל אריה לייב בשנת תשפ"ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב"ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב"דיים, כי הניגון שישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:
{{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז"ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב"ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו"ר הזקן וביקשו "להנציח את הניגון ברבים".|מקור=}}

במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ"ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו"ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.

בחגיגת סיום הרמב"ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן{{הערה|'''ר' לייבל'ס ניגון''', שבועון בית משיח י"ד אייר ה'תשפ"ג עמוד 32.}}.

==תמונתו==
בחודש אב תשפ"ב (2022) התפרסמה תמונה שעל פי הנטען המצולם בה הוא ישראל אריה לייב. על פי הפרסום התמונה צולמה בשנת 1943 [תש"ג] (כשהיה בן 37) בחתונת גיסו של ישראל אריה לייב (מילגרום). התמונה לא פורסמה על ידי גוף חב"די מוסמך ולכן לא ניתן לסמוך עליה בבירור.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': [[אדמו"ר שליט"א]].
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון.
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד.
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], הלויית ישראל אריה לייב ומענות הרבי.
*'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] 1958 עמוד 34.
*הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358.
*הרב [[משה אורנשטיין]], "ר' לייבל'ס ניגון", [[כפר חב"ד]], י"ג אייר תשפ"ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.
*הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].
*הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב"ד]], אייר תשפ"ג "האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים" עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בעניין ייצור אטום.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f8/%D7%9B%D7%A8%D7%A2_%D7%9B%D7%90%D7%97_%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91.pdf תולדות ר' ישראל אריה לייב שניאורסאהן] בהוצאת התלמידים השלוחים [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], יום ההילולא י"ג אייר [[תשפ"ד]]
*'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}

*[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.
*[https://col.org.il/news/162923 שחזור הארכיון של ר' ישראל אריה לייב] {{חב"ד און ליין}}
*קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 "י"ג אייר - שבעים שנה"]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"]''' {{וידפו}}
*'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י"ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[https://col.org.il/news/130634 "אריה-לייב" • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י"ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י"ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*'''[https://anash.org/the-rebbes-brothers-homes-in-berlin-tel-aviv-and-liverpool/ מקומות מגוריו של ישראל אריה לייב לאורך השנים]''' {{אנש}}
*'''[https://iggudhashluchim.com/templates/articlecco_cdo/aid/4707704/jewish/Hebrew-articles-and-Yomanim.htm מקבץ כתבות ויומנים אודות ישראל אריה לייב]''', באתר ועד אור וחום ההתקשרות
*'''[https://anash.org/resource-site-om-rebbes-brother-launched-his-yahrzeit/ תולדות חייו עם קישורים להרחבות ומקורות]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://collive.com/kovetz-podcast-for-rebbes-brothers-yartzeit-2/ קובץ לימוד ופודקאסט ליום היארצייט]''', בהוצאת ארגון 'יגדיל תורה' {{אנש}} (אנגלית)
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]

מאיר אוקינוב

2025-03-19T05:37:37Z

ב. שורה:

[[קובץ:פרי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של מייסדי הארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] (FREE). מימין לשמאל: הרב מנחם מענדל אקונאוו, הרב יוסף צבי וולוביק, הרב [[צבי הירש אקונאוו]], הרב מאיר אקונאוו]]
הרב '''מאיר אוקינוב''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא מנהל ארגון 'ידיד פליטי מזרח [[אירופה]]', [[FREE]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[טשקנט]] ב[[כ"ב טבת]] [[תש"ח]] לאביו ר' [[דוד אוקינוב]] ולאמו מרת גניא.

בגיל 16 נשלח ללמוד ב[[סמרקנד]], ובעקבותיו עברה כל המשפחה כעבור שנה להתגורר בסמרקנד.

בשנת [[תשכ"ז]] הצליח אביו לצאת מברית המועצות יחד עם משפחתו (לאחר שניסה לפני כן מספר פעמים להבריח את הגבול ונכשל), ועלה לארץ הקודש והתיישב בלוד, בעוד ר' מאיר נשלח ללמוד בישיבה הגדולה תומכי תמימים כפר חב"ד. לקראת חודש החגים תשכ"ח נסע לרבי יחד עם ילדיו, בהם גם ר' מאיר.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת ברכה רחל.

בהוראת הרבי נמנה על מייסדי הארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] (FREE), הפועל עם יוצאי רוסיה, ומנהל אותו יחד עם אחיו הרב [[צבי הירש אוקינוב]].

==משפחתו==
בין ילדיו:
*בנו, ר' מאניס צבי אוקינוב
*בנו, ר' אפרים אוקינוב
*בנו, ר' יוסף יצחק אוקינוב

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?field=TAPY&search=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8+%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%95&mode=browse&catalog=tcatalog&frame=content&search_mode=simple&do_submit=%D7%97%D7%A4%D7%A9 תמונות מפעילותו במסגרת FREE בתוך ארכיון ספריית ליובאוויטש]

{{מיון רגיל:אוקינוב, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:חברי הנהלת FREE]]
[[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]
[[קטגוריה:משפחת אוקינוב]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

מנחם חדאד

2025-03-19T05:31:09Z

ב. שורה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב מנחם חדאד.jpg|שמאל|ממוזער|הרב [[מנחם חדאד]]]]
הרב '''מנחם חדאד''' הוא שליח הרבי ורבה הראשי של [[בריסל]], בלגיה, מייסד קהילת 'מעיין חי' וארגון הכשרות 1K Kosher, חבר [[מרכז רבני אירופה]] ומפקח ראשי של ארגון הכשרות העולמי [[כשרות EK]] שפועל מטעמו.
הרב חדאד ידוע בעולם כמומחה בענייני כשרות והשגחתו מקובלת לרוב בארץ ובעולם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[מילאנו]] שבאיטליה לאביו הרב [[ישועה חדד]].

למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], ר' [[ניסן נמנוב]] היה לומד איתו תניא פעם בשבוע.

בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשמ"ז]] למד בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת בת שבע חדד, נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]].

בשנת [[תשנ"ג]] יצא לפעול בשליחות הרבי ב[[בריסל]] שב[[בלגיה]], שימש כרב קהילת 'בית יצחק' הספרדית, והקים את קהילת 'מעיין חי' הפועלת בקרב הסטודנטים היהודיים הלומדים בעיר.

במקביל, החל בשנת [[תשנ"ג]] לעסוק בכשרות כהמשך לפעולותיו של אביו בתחום זה, ובמשך השנים צבר נסיון רב בתחום והקים את ארגון הכשרות 1K Kosher שהעניק כשרות בכל רחבי [[אירופה]] על מגוון רב של מוצרי מזון.

לאחר עשר שנים רצופות של פעילות לחיזוק היהדות בעיר, נבחר על ידי מועצת המנהלים של קהילת 'שומרי הדת' ברוב מוחלט לכהן כרבה של בריסל, וב[[ח' כסלו]] [[תשס"ה]] התקיים טקס הכתרתו לרבה הראשי של בריסל בנוכחות [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], שר הפנים הבלגי, נשיא הקהילה היהודית, שלוחי הרבי ואישי ציבור וממשל נוספים.

בשנת תשע"ט, התמזג ארגון הכשרות שבראשותו עם ארגון הכשרות העולמי [[כשרות EK]] שתחת [[מרכז רבני אירופה]] ומונה למפקח הכללי על הכשרות.

==משפחתו==
*בתו מרת שרה געז, רעיית הרב [[הלל מנחם געז]], חבר בבית ההוראה תחת הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] בלוד.
*בנו הרב לוי יצחק אבא, לוד.
*בנו ר' מאיר, ליון, צרפת.
*בנו ר' אברהם, לוס אנג'לס, קליפורניה.
*בתו מרת חיה מושקא בארון, יער, צרפת.
*בתו מרת לאה, רעיית הרב [[לוי דוכמן]] - שליח הרבי ורב איחוד האמירויות.

{{מיון רגיל:חדד, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בבלגיה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי מועצת רבני אירופה]]
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משגיחי כשרות]]

ספרד

2025-03-19T05:28:47Z

ב. שורה:

[[קובץ:Toledo-big1.jpg|שמאל|ממוזער|ספרד]]
'''ספרד''' היא מדינה ב[[אירופה]] בה חיו אלפי יהודים עוד מזמן [[בית המקדש]].
'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה של יהודי ספרד ופורטוגל בשנת [[ה'רנ"ב]], הגירוש גרם ליהודים לעבור למדינות במערב אירופה כמו [[רוסיה]], [[גרמניה]], [[פולין]] ועוד.

==מקור השם ספרד==
שמה היהודי של היספניה, '''ספרד''' לקוח מה[[תנ"ך]]: {{ציטוטון|וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.}} {{הערה|עובדיה,א,כ}}. ההגייה המקורית של השם נשמרה, כנראה, ב[[תרגום השבעים]]: סְפַרְד (Sfard) - שמה הלידי של בירת ממלכת לידיה שבמערב אסיה הקטנה (במערב טורקיה של ימינו), ששמה היווני היה סרדיס ושמה הפרסי היה ספרדה. בנוסח המסורה מופיע הניקוד: סְפָרַד.אין מניעה שהנביא עובדיה התכוון לאספמיא מכיוון שהפיניקים (השם היווני לכנענים) הגיעו אליה כבר בתקופה לפני הספירה. והנביא עובדיה כוונתו היתה לתאר את כוחו של אלוהים בקיבוץ גלויות ולכן לתאר דוקא את המקומות הכי רחוקים שהיו ידועים. אלא שכבר תרגום [[יונתן בן עוזיאל]] לפסוק בעובדיה מזהה את ספרד עם '[[אספמיא]]', וכך המשיכו היהודים לזהותה בימי הביניים (ראה המפרשים לעובדיה, שם).
[[חז"ל]] קראו לארץ 'אספמיא' כשמה, כדוגמת הביטוי "חלום באספמיא" {{הערה|בבלי,נידה,ל,ב}}, ובדומה לזה ניתן למצוא גם ב[[ימי הביניים]].

==היסטוריית יהדות ספרד==
===היסטוריה מוקדמת===
המסורת על יישוב יהודי ב[[חצי האי האיברי]], מספרת כי כבר בתחילת ימי [[בית המקדש הראשון]] התיישבו יהודים בספרד. היהודים בספרד נהגו להראות את קברו של [[אדנירם]], גובה ה[[מס]] של [[שלמה המלך]] שלפי האגדה נהרג בספרד, בעיר סגונט{{מקור|סיבה=העם רגם את אדנירם באבנים והוא מת בארץ (מלכים א, י"ב, י"ח)}}. המסורת מספרת גם כי העיר [[טולדו]], שכינויה הערבי היה "טוליטולא", נבנתה בידי גולי [[גלות בבל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. [[משפחת אברבנאל]], מהמשפחות המיוחסות והוותיקות בספרד, מיוחסת לשושלת [[דוד המלך]]. על פי מסורת משפחתית, היא הגיעה לספרד עוד קודם [[חורבן בית שני]].

המסורת המקובלת בקרב יהודי ספרד ב[[ימי הביניים]] הייתה שהם צאצאים של גולים מהעיר [[ירושלים]]. הרב והמלומד היהודי-ספרדי רבי [[אברהם אבן דאוד]] כתב בשנת 1161: "בקרב הקהילה [היהודית] ב[[גרנדה]] ישנה מסורת שמקורם בתושבי ירושלים, מבני יהודה ובנימין, ולא מהכפרים והעיירות במחוזות המרוחקים". במקום אחר, הוא ציין כיצד משפחת סביו מצד אימו הגיעו לספרד: {{ציטוטון|"כאשר גבר טיטוס על ירושלים, פייס אותו הקצין שלו שמונה על היספניה, וביקש שישלח אליו שבויים מאצילי ירושלים, ולכן שלח אליו כמה מהם, והיו ביניהם מי שעשו וילונות ומי שהיו בקיאים במלאכת המשי, ואחד מהם שמו היה ברוך, והם נשארו במרידה"}}.<ref>'''סדר עולם רבה וזוטא - ספר הקבלה לראב"ד''', ירושלים 1971, עמ' 43-44; 51</ref>

{{ערך מורחב|ערך=[[יהדות ספרד]]}}
'''יהדות ספרד''' היא קהילה יהודית, שהתקיימה ב[[חצי האי האיברי]] החל מתקופת [[בית המקדש השני]] - האימפריה הרומית בספרד דרך התקופה המוסלמית ולאחר מכן בממלכה הנוצרית, עד [[גירוש ספרד]] בשנת [[ה'רנ"ב]]([[1492]]). יהדות ספרד הגיעה לשיא תפארתה תחת השלטון המוסלמי. תקופה זו נקראת '''תור הזהב''', והיא מצטיינת בפריחה תרבותית וכלכלית אשר במהלכה היוותה ספרד את המרכז הדתי, התרבותי והכלכלי של כל יהודי העולם.

המוסלמים גם הפקידו בידי היהודים מבצרים לשמירה. מדינאים ומלומדים יהודים פעלו בחצרות השליטים המוסלמים. כך תפס רבי [[שמואל הנגיד]] עמדה רבת השפעה בחצר הח'ליף ב[[קורדובה]] והתבסס ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]]. תקופה זו התאפיינה גם ביוצרים, משוררים והוגים יהודיים חשובים רבים כמו רבי [[שלמה אבן גבירול]], רבי [[יהודה הלוי]], רבי [[משה אבן עזרא]], רבי שמואל הנגיד, רבי [[מנחם בן סרוק]], רבי ובמיוחד [[הרמב"ם]], שהשפעתו על יהדות ספרד הייתה מכרעת.

יהדות ספרד פיתחה מאפיינים ייחודיים, שכללו את [[נוסח ספרד]] ומסורת [[פסיקת הלכה]] דומיננטית.<ref>הגיית [[לשון הקודש]] המכונה "[[הברה ספרדית]]" מקורה עתיק יותר וקודם ליהדות ספרד.</ref> מסורת זו החלה לכל המאוחר עם [[רבנו חננאל]], וידעה שיא ב'תור הזהב' ובימי רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, הנמשכת עד ימינו, והשפיעה על יתר התפוצות.

בעקבות "גירוש ספרד" בשנת [[ה'רנ"ב]] (1492) נאלצו היהודים שלא-התנצרו להגר ל[[פורטוגל]] הסמוכה. ממנה הם גורשו לאחר מכן ל[[צפון אפריקה]], ל[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], ל[[מערב אירופה]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק א}}}}, ליתר [[המזרח התיכון]] ולאיטליה. המגורשים, שבלטו מבחינה תרבותית ודתית, השליטו בהדרגה את מסורותיהם ואת נוסח התפילה שלהם על קהילות [[יהודי ארצות האסלאם]], על ה[[מוסתערבים]] ועל ה[[רומניוטים]]. כך נוצרה זהות דתית-הלכתית משותפת אשר בגינה כונו "ספרדים" -וזאת בערך למן [[המאה ה-19]].

===הגירוש===
'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב ([[1492]]) של יהודי ממלכות כתר קסטיליה וממלכת אראגון בספרד אשר סירבו להתנצר. הגירוש היה שונ בתנאים בין המקומות, ונגזר חמש שנים אחר כך, בשנת [[ה'רנ"ז]] גם על יהודי [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, ב[[ה'רנ"ח]] גורשו גם יהודי ממלכת נווארה.

הגירוש הוטל ב'''צו אלהמברה''' שנחתם בידי פרדיננד השני מלך אראגון ואשתו, '''המלכה איזבלה''' מקסטיליה, ב[[ג' בניסן]] הרנ"ב, ופורסם ב-29 באפריל. הצו אסר בחוק ישיבת יהודים בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה להתנצר או לעזוב עד ל[[ז' באב]].

מספר מגורשי ספרד מוערך בין 40,000 ל-160,000 נפש. המגורשים גלו לארצות השוכנות לחופי [[הים התיכון]], למדינות [[צפון אפריקה]] למדינות ה[[בלקן]] שב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] אך גם ל[[פורטוגל]] בה רבים מהם עברו המרת דת לנצרות בכפייה.

חלק גדול מהיהודים שנשארו בספרד, אשר מספרם נאמד בין 50,000 ל-200,000 בחרו להתנצר – לפחות למראית עין – ונותרו בספרד ובפורטוגל. אותם מומרים שמרו בסתר על יהדותם, הם נקראו "[[אנוסים]]"/"מראנוס" ("חזירים" ב[[ספרדית]]) ונרדפו בשל כך על ידי ה[[אינקוויזיציה]] שגרמה לפגיעה קשה בחייהם של היהודים. רבים אולצו להמיר את דתם בפומבי, לאחר שאיימו להוציאם להורג אם יסרבו. נגזרו עליהם גזרות ונקבעו הגבלות על משרות שבהן מותר ליהודים להחזיק. הם נאלצו לעמוד בוויכוחים דתיים פומביים, וכן אסר השלטון על היהודים להתרועע עם האנוסים. קיימת מסורת שבעקבות הגירוש גזרו מגורשי ספרד חרם שלא לשוב לספרד, אך עם חלוף השנים התעמם זכר המכה. את האנוסים שנותרו בספרד המשיכה האינקוויזיציה לרדוף, רבים מהם הצליחו לצאת במשך הזמן מהארץ, ואף לשוב בגלוי ליהדות.

הצו שיקף את שאיפת הכתר הספרדי ליצירת חברה נוצרית אחידה, ללא מיעוטים דתיים.

בשנת [[ה'רס"ז]] הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של [[מלכי ספרד|בית המלוכה הספרדי]]: דרום [[איטליה]], [[סיציליה]] ו[[סרדיניה]].

לאחר [[גירוש ספרד]] נפוצו יהודי ספרד ברחבי העולם. הם הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] (כולל ב[[ארץ ישראל]]), ב[[צפון אפריקה]], ב[[הולנד]], ב[[איטליה]], ב[[בולגריה]], ב[[דרום אמריקה]] ובמקומות נוספים, והשפיעו השפעה רבה על מקומות ישובם. כמו [[דון יצחק אברבנאל]] מפרשני התורה שעבר ל[[איטליה]] והשפיע עם פירושיו על כל עם ישראל.

גירוש היהודים מספרד סימן את קיצה של תקופה ב[[תולדות עם ישראל]]. הוא הותיר את רישומו המשמעותי בתרבות, ב[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירה]], בספרות ה[[הלכה]] של הדורות הבאים, בפילוסופיה ועוד. כמו כן החלה השפעה והתפתחות תרבותית של [[הקהילה היהודית|הקהילות היהודיות]] אליהן הגיעו המגורשים מ[[חצי האי האיברי]], ומאוחר יותר גם צאצאי "האנוסים".

בשנת [[1869]] בוטל צו הגרוש, וישיבת היהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית, ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה מחדש.

רבים מקרב צאצאי מגורשי ספרד הצמידו לשמם את הכינוי '''ס"ט'''. בניגוד לתפיסה שאלו '''[[ראשי תיבות]] של''' המילים '''"[[ספרדי טהור]]"''', שנועדו להדגיש את היותם צאצאים של אלו שלא נאלצו לנהוג כ"[[אנוסים]]" ב[[ספרד]] במשך מאות שנים, ונשארו תמיד בגלוי ביהדותם{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/250263/ הח"כ שהיה חותם עם ראשי התיבות ס"ט…{{וידפו}}]}}

==השפעה על אירופה ועל העיירה ליובאוויטש==
ב[[ספר הזכרונות]] כותב [[הרבי הריי"צ]] שמקימי העיירה [[ליובאוויטש]] היו מאנוסי ספרד{{הערה|פרק א'}}
{{פסקה חסרה}}

==שלוחים בספרד==
[[קובץ:תמונה לערך ספרד.png|250px|שמאל|ממוזער|הרב דוד מנחם מענדל ליברזון מתראיין לתקשורת הספרדית במהלך הכנסת ספר תורה]]
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]
* '''מדריד''' - הרב [[יצחק גולדשטיין]] ע"ה, כיום בנו הרב [[שניאור זלמן גולדשטיין (מדריד)|שניאור זלמן גולדשטיין]].
* '''ולנסיה''' - הרב שלום דובער בינשטוק
* '''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן
* '''מרבלה''' - הרב מנחם מענדל אטל
* '''טנריף''' - הרב נועם רוזן

==ראו גם==
* [[גירוש ספרד]]
* [[יהדות ספרד]] - עדות המזרח

==לקריאה נוספת==
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/534004 נקודת מפנה בתולדות יהודי ספרד{{בית חב"ד}}]
*[https://chabad.info/tzarchanut/425045/ כל מה שלא ידעתם על הקהילה היהודית בספרד {{אינפו}}]

{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]

יעקב יצחק בידרמן

2025-03-19T05:25:48Z

ב. שורה: /* השליחות בווינה */

[[קובץ:הרב יעקב בידרמן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב יעקב יצחק בידרמן נואם ב[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]] ([[תשע"ז]])]]
הרב '''יעקב יצחק בידרמן''' ([[תשי"ח]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוסטריה]] ומנהל מוסדות חב"ד ב[[וינה]], מייסד ויו"ר האוניברסיטה היישומית "בית ספר לאודר לעסקים" וסגן נשיא קרן לאודר.

==תולדות חיים==
הרב בידרמן נולד ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תשי"ח]] ב[[ירושלים]]. אביו הוא הרב דוד צבי ישראל בידרמן, בנו של האדמו"ר מ[[לעלוב]], רבי [[משה מרדכי בידרמן]]{{הערה|1= על הקשר בין הרב בידרמן לאדמו"ר מלעלוב, רבי שמעון נתן נטע בידרמן, ראו: [http://shturem.net/index.php?section=news&id=38668 "הרבי ממש אימץ את האדמו"ר זצ"ל כבן"] - אתר שטורעם.}}. אמו, מרת אסתר חנה, היא בתו של ה[[חסיד]] הרב [[אברהם פרשן]].

הרב בידרמן גדל בתל אביב ולקראת הגיעו לבר מצווה, בשנת [[תשל"א]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שב[[קנדה]]. בשנים [[תשל"ה]]-[[תשל"ו]], למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שב[[צרפת]]. בשנת [[תשל"ז]], עם סיום לימודיו בצרפת, המשיך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שב[[ניו יורק]], שם הוסמך מאוחר יותר לרבנות על ידי ראשי הישיבה, הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]].

בשנת [[תשל"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]], יחד עם קבוצת בחורים, לייסד את ישיבת "אור אלחנן-חב"ד" ב[[לוס אנג'לס]]. בהזדמנות זו הוענק לכל אחד מהשלוחים [[קונטרס אהבת ישראל]] שיצא באופן מיוחד לחלוקתו ל[[משפיע]]ים כאשר הרבי חתם באופן אישי בתוך כל קונטרס.

בשנת [[תשל"ט]] [[נישואין|נשא]] ל[[אשה]] את רעייתו אדלה, בת הרב [[יששכר דב גורביץ']], מנהל מוסדות [[בית רבקה]] שב[[צרפת]]. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו ב"[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]" ב[[קראון הייטס]].

==השליחות בווינה==
[[קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי עם מקורב.jpeg|ממוזער|הרב בידרמן (במרכז) אצל הרבי עם מר קלמן טייכמן, מראשוני תומכי מוסדות חב"ד בווינה]]
[[קובץ:אחד מבנייני המכללה עש לאודר.jpg|שמאל|ממוזער|אחד מבנייני האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול"]]
בשנת [[תש"מ]], כשנה לאחר נישואיו, נקרא הרב בידרמן לחדר מזכירו של [[הרבי]], הרב [[מרדכי אייזיק חודקוב]], שם נאמר לו כי נבחר לשמש כ[[שליח]] [[הרבי]] לאוסטריה. כשבועיים לאחר מכן יצא שליחות עם רעייתו, כאשר בהוראת הרבי אוטובוס עם [[חסיד]]ים מלווה אותם משכונת [[קראון הייטס]] לשדה התעופה קנדי. הם קבעו את מרכז שליחותם בו[[וינה]], בירת אוסטריה.

במהלך השנים הקימו בני הזוג בידרמן מוסדות רבים (ראו פירוט להלן). הרב בידרמן פעל להדפסת תרגומים לגרמנית של [[ספרי חב"ד]] וכתבי עת [[יהודי]]ים, פרסם מאמרים תורניים והנו מרצה בנושאי יהדות. בשנת [[תשס"ג]] יזם הרב בידרמן את הקמת האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול", כדי לתת מענה לסטודנטים יהודים, שלא יאלצו ללמוד באווירה נכרית שמעודדת התבוללות{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=54732 הרב בידרמן לשלוחים: שילחו את המקורבים]}}. היוזמה זכתה להסכמה של גדולי תורה{{הערה|1=[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אוניברסיטה מצילת נפשות בלב אירופה] - תיאור הקמת האוניברסיטה בתוך גיליון [[מרכז רבני אירופה]], עמוד 13.}}. בהמשך הוקם בצמוד אליה "מרכז למורשת היהדות"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=33201 לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות] - דיווח באתר חב"ד און ליין.}}.

בשנת [[תש"ס]], היה הרב בידרמן ממקימי [[מרכז רבני אירופה]] אשר פועל מבריסל, והנו חבר הנהלת גוף רבני זה. במקביל משמש כסגן נשיא [[קרן לאודר]], אשר מושבה ב[[ניו יורק]], והוא האחראי על תחום ה[[חינוך]] בקרן.

עם התרחבות עבודת השליחות בווינה, הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי [[אירופה]] במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב"ד בהם, ביניהם בערים [[זלצבורג]], [[מינכן]], [[פרנקפורט]] ו[[בודפשט]].

באמצעות הרב בידרמן נודע או אף נוצר קשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם: הפסיכולוג ד"ר [[ויקטור פרנקל]], ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה"; מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד] - אתר חב"ד און ליין.}}; מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארצות הברית לאוסטריה{{הערה|מר לאודר ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מ[[הרבי]] בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.}}.

הרב בידרמן נושא בתארים אקדמיים. את הדואר דוקטור קיבל בשנת [[תשמ"ה]] על עבודתו בנושא השוואה בין מקורות בכתבי רבי חסדאי קרשקש למקורות ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. בשנת [[תשס"ב]] קיבל תואר פרופסור מטעם ה"אקדמיה להכשרת מורים יהודים" אותו יסד בשנת [[תשס"א]].

===מוסדות חב"ד בווינה===
[[קובץ:בית ספר לאודר-חבד (1280x609).jpg|שמאל|ממוזער|אחד ממבני בית הספר "לאודר - חב"ד"]]
[[קובץ:המרכז הקהילתי בית הלוי-חבד.jpg|שמאל|ממוזער|המרכז הקהילתי "בית הלוי-חב"ד"]]
*'''רשת גני חב"ד''' - נוסד בשנת [[תשמ"ב]], וכיום כולל קייטנות, צהרונים, ורשת של תשעה גני ילדים לקהילה היהודית.

*'''המרכז הספרדי''' - הוקם בשנת [[תשמ"ט]], וכולל שני [[בית כנסת|בתי כנסת]], אולם אירועים ומועדון לנוער. המרכז משמש את קהילות יוצאי [[בוכרה]] ו[[גיאורגיה]] שהיגרו לווינה בשנות ה-80. (מוסד זה הוקם בהנחיית הרבי וביוזמת חב"ד. נבנה על שטח השייך לקהילה היהודית ובבעלותה. כיום מתנהל באופן עצמאי, ללא קשר לחב"ד).

*'''בית כנסת "היכל מנחם-ליובאוויטש"''' - הוקם בשנת [[תשמ"ו]] ברובע 9 בווינה. הרבי אמר שיחה קצרה לכבוד חנוכת בית זה{{מקור}}. הרב בידרמן שימש כ[[רב]] בבית כנסת זה כשלושים שנה. כיום המקום משמש כבית חב''ד לישראלים.

*'''מעונות יום "עולם חדש"''' - הוקם בשנת [[תשנ"ב]] בפארק "פרטר" בווינה, בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר אלכסנדר כהנה.

*'''מוסדות חינוך "קמפוס לאודר חב"ד"''' - נוסד בשנת [[תשמ"ד]] כחטיבת ביניים בהמשך נפתח בית ספר יסודי. בשנת [[תש"ס]] נוסף גם בית ספר תיכון, ונפתחו כתות "חיידר" לילדי אנ"ש. בשנת [[תשע"ד]] הוקמה מגמה מקצועית. הקמפוס שוכן בפארק האוגרטן בווינה, ונבנה בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר רון לאודר. בניית הקמפוס החלה בשנת [[תשנ"ט]] ובטקס הנחת אבן הפינה, נכחו נציגי מהממשל האוסטרי וראש ממשלת ישראל דאז, [[בנימין נתניהו]]. בשנת [[תשס"ח]] הורחב הקמפוס ונבנתה קומה נוספת שנחנכה באירוע מיוחד{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=19886 אוסטריה חגגה עם הנשיאים]}}.

*'''מוסדות גן שרה - חב"ד''' - נוסדו בשנת [[תשס"ב]] וכוללים גן ילדים ו[[תלמוד תורה]]. מוסדות אלו שוכנים במבנה ע"ש חיים ושרה שאלף, נדבת בנם מר מרטין שלאף, וממוקמים ברובע ה-19 בווינה.

*'''בית חב"ד, רובע 2 וינה''' - נוסד בשנת [[תשע"א]] וכולל [[בית כנסת]], מרכז תורני, מועדון לסטודנטים יהודים, תוכניות לילדים ובית אירוח לתיירים. בהמשך הוקמו עוד ארבעה בתי חב''ד באוסטריה.

*'''מרכז קהילתי "בית הלוי-חב"ד"''' - נוסד בשנת [[תשס"ו]] בעזרת הנדיבים [[לב לבייב]] ו[[צבי הירש בוגולובוב]] ועוד תורמים. המרכז כולל בית כנסת, תלמוד תורה, ארגון נשים, תנועת נוער ואולם אירועים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27335 נחנך מרכז "בית הלוי" בוינה] - דיווח באתר חב"ד און ליין}}.

*'''לאודר ביזנס סקול''' - נוסד בשנת [[תשס"ג]]. זוהי אוניברסיטה יהודית יחידה במינה במערב אירופה. האוניברסיטה יישומית ומוכרת ומעניקה תואר ראשון ושני בתחומי הכלכלה. קמפוס האוניברסיטה שוכן ברובע ה-19 בווינה במתחם הכולל ארבעה מבנים ופארק פרטי, כאשר הבניין המרכזי הוא ארמון הנסיכות ההיסטורי של המלכה מריה תרזה.

*'''המכון למורשת היהדות''' - פועל בצמוד לאוניברסיטה "לאודר ביזנס סקול". מציע מעונות, חדר אוכל [[כשר]], כמו גם שיעורי תורה ואירועי [[שבת]] ו[[חג]].

*'''בית הכנסת אהל אברהם''' - נוסד בשנת [[תשס"ח]] והנו גם בית חב"ד ומרכז קהילתי המשרת את יהודי הרובע ה-19 בווינה{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=51826 וינה מציגה, כך בונים מרכז יהודי עדכני לצעירים] - דיווח באתר שטורעם}}.

*'''ישיבה קטנה - תומכי תמימים''' - הוקמה עם פנימיה בשנת תשפ"ג בווינה, ועל תלמידיה נמנים בוגרי חדר "תפארת מנחם" בווינה ובחורים מחוץ למדינה.

*'''סמינר חב"ד באוסטריה''' - נפתח בשנת תשפ"ג בטירת שוש באוסטריה התחתית, עבור בנות חב"ד מכל העולם.

==התייחסות מהרבי==
[[קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב בידרמן אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ([[סיוון]] [[תש"נ]])]]
עם הגיעו של הרב בידרמן לקנדה, תחילה לקמפ במונטריאול, פעל הרבי אישית ובאמצעות אחרים להשפיע עליו כנער שיישאר ללמוד בישיבת חב"ד שם. לקראת ה[[בר מצווה]], התקבל יחד עם אחותו מיכלא בריינדל ע"ה ליחידות במאור פנים מיוחד. בתקופת לימודיו ב[[צרפת]] הגיעו לידי הרבי דברי תורה שכתב, והרבי ציין על הדפים "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"{{הערה|על פי עדות סבו הרב אברהם פרשן}}.

ביום [[כ"ד בחשוון]] [[תשמ"ה]] הגיעו בני ה[[אדמו"ר]] רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב (לימים אדמו"רים לבית לעלוב, רבי שמעון ורבי אלתר), בשליחות אביהם, ל[[יחידות]] אצל הרבי. בסיומה התייחס הרבי לנכדי האדמו"ר ובין הדברים אמר "מסרו לאביכם כי הנכד בווינה פועל גדולות ונפלאות"{{הערה|[[בית חיינו (גיליון)|גיליון בית חיינו]], [http://yomanim.com/images/e/ec/%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%94_-_%22%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%22.pdf כ"ג-כ"ט מר חשוון תשמ"ה, גיליון ג']{{PDF}}.}}. באותה תקופה רק החלה השליחות בווינה וטרם נראו תוצאות בשטח. בשובם שנשאל האדמו"ר מלעלוב לפשר דברי הרבי בזה, הרכין האדמו"ר את ראשו בשתיקה ממושכת ונענה: "דעו לכם, צדיקים רואים עבר הווה ועתיד בהעלם אחד ("אויף איין מאל"), ואם הרבי מליובאוויטש אמר מה שאמר אז זה כך. אם עוד לא עכשיו אז כך יהיה בעתיד"{{הערה|על פי עדות הרב דוד בידרמן, אביו.}}.

בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה, התייחס הרבי לשליחותו בווינה: במכתב לשגריר ישראל מר יששכר בן יעקב. ביחידות של הרב בנימין אליהו גורדצקי. במכתב לשגריר ארצות הברית באוסטריה מר רון לאודר. בעת חלוקת דולרים למר אייב בידרמן, סגן ראש עריית ניו יורק, בעת חלוקת דולרים להרב גבריאל צינר טרם נסיעתו לווינה, ועוד. לכשהוצע לרב בידרמן לכהן כרבה הראשי של מינכן שבגרמניה, הפנה את ראשי הקהילה לשאול את הרבי, הרבי השיב להם באיגרת כי לצערו הוא נאלץ לסרב לבקשתם שכן המועמד אינו יכול לעזוב את משרתו באוסטריה.

==משפחתו==
'''בניו:
*הרב אברהם בידרמן, נשוי לדבורה לבית דייטש, רב בית כנסת חב"ד ברובע השני בוינה
*הרב משה מרדכי בידרמן, נשוי לאסתר לבית פדר, ר"מ בישיבת תומכי תמימים בוינה
'''בנותיו:
*הגברת סגל, אשת הרב מרדכי סגל, מנהל רשת בתי חב"ד בוינה
*הגברת בוטמן, אשת הרב יחיאל מיכל בוטמן, מנהל פעילות חב"ד בוינה
*הגברת וולוסוב, אשת הרב ישראל אריה לייב וולסוב, מנהל רוחני ורב קמפוס בתי ספר חב"ד בוינה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243653 לא להתייאש]''' - הרב בידרמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1775759 מסר מהרבי, רגע לפני שד"ר ויקטור פראנקל התייאש] - הרב בידרמן מספר על הקשר בין ד"ר פרנקל לרבי {{בית חב"ד}}
* {{קישור חבד און ליין|101575|סיפורים אישיים ומסר עוצמתי ● בנאום המרכזי בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ז בכפר חב"ד||כ' כסלו תשע"ז}}
* {{קישור שטורעם|9782|news|אוסטריה: אורות וצללים, ראיון עם הרב בידרמן במדור מילה של חסיד|מנחם בן שלמה|ז' בחשוון תשס"ז}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*{{קישור חבד און ליין|99372|מסרו לאדמו"ר מלעלוב: "הנכד בווינה - פועל גדולות ונפלאות", מתוך שבועון "משפחה"||ב' אלול תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בידרמן, יעקב יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים באוסטריה]]

אליעזר סילבר

2025-03-19T05:24:15Z

ב. שורה: /* קשריו עם חב"ד */

{{דמות
|שם=אליעזר סילבר
|כינוי=
|תמונה=סילבר.jpg
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תרמ"ב]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[ח' שבט]] [[תשכ"ח]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[ליטא]]
|תפקידים נוספים= נשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]], נשיא ועד ההצלה, רב בערים ספרינגפילד ו[[סינסנטי]]
|רבותיו= רבי [[מאיר שמחה הכהן]] האור שמח, ורבי [[יוסף רוזין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו= חידושי רבי שמעון יהודה הכהן על הש"ס, שערי יושר
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הרב '''אליעזר סילבר''' ([[תרמ"ב]] - [[ח' שבט]] [[תשכ"ח]]), היה נשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]], נשיא ועד ההצלה רב בערים ספרינגפילד ו[[סינסנטי]]. היה בקשר ידידותי עם אדמו"ר הריי"צ והרבי, פעל בשיתוף פעולה עם ליובאוויטש למען הצלה ותמיכה בתקופת השואה ולאחריה.

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תרמ"ב]] לאביו הרב בונם צמח, ממשפחה מיוחסת{{הערה|כפי מפורט בספר "איש ההלכה והמעשה" שיצא לכבודו בשנת [[תש"ז]].}}. למד בדווינסק אצל הרבנים הרב [[מאיר שמחה הכהן]], בעל ה"אור שמח", והרב [[יוסף רוזין]] מ[[רוגוצ'וב]]. אחר כך למד בקיבוץ של הגאון הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ב[[וילנא]] ואצל [[רבי חיים מבריסק]], והיה מפורסם כאחד מגדולי העילויים.

בשנת [[תרס"ז]] הגיע לארצות הברית. כיהן כרב בעיר ספרינגפילד עד שנת [[תרצ"ב]], ואז נבחר לרב העיר [[סינסנטי]] אוהיו.

היה נשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]. נפטר בן שמונים ושש שנים ב[[ח' שבט]] [[תשכ"ח]].
==קשריו עם חב"ד==
===פגישתו עם אדמו"ר הריי"צ ===
ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] [[תרפ"ט]] (חמשה ימים לאחר שהגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית), בא הרב סילבר לאסיפה של רבנים שקרא [[הרבי הריי"צ]] למעונו בבית מס' 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל [[הרבי הריי"צ]] את פעולתו בחיזוק היהדות בארצות הברית, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].

הרב [[דוד איידלמן]] ([[שליח]] [[הרבי]] בעיר ספרינגפילד) שמע מבתו של הרב סילבר, שכאשר נפגש באותה עת עם הרבי [[הריי"צ]], הניח על שולחנו של סכום כסף גדול מאד. אולם הרבי החזיר לו את הכסף באומרו: "אני מקבל כסף רק מחסידים". (מסתבר שהרב סילבר רצה לתת את הכסף עבור הרבי [[הריי"צ]] עצמו, ועל זה ענה לו שאת הכספים מהסוג הזה ("[[דמי מעמד]]") הוא מקבל רק מחסידים).

מאז אותה פגישה הרגיש הרב סילבר הערצה גדולה אל אדמו"ר הריי"צ והתקרב אליו מאד, כאשר במשך שנים רבות עזר רבות למוסדותיו של הרבי [[הריי"צ]] בארצות הברית וב[[אירופה]].

ב[[יום ראשון]] [[ג' תמוז]] [[תר"צ]], כשנסע הרבי [[הריי"צ]] בדרכו מבוסטון בחזרה ל[[ניו יורק]], כשהגיע הרכבת לתחנת העיר ווסטר, באו לקבל את פניו משלחת רבנים מהעיר הסמוכה ספרינגפילד בראשות הרב הראשי והאב"ד הרב סילבר. הם ליוו את הרבי עד שהגיעה הרכבת לספרינגפילד. הרבי נסע לביתו של הרב ועיין בספריתו הגדולה. מבית הרב הלכו כולם לבית הכנסת הגדול "בית ישראל", שם ערך הרב סילבר קבלת פנים גדולה לכבודו של הרבי ונאם שם באסיפה.

=== ההיסטוריה של התמונה המשותפת ===
[[קובץ:אליעזר סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר סילבר עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
קיימת תמונה מפורסמת שבה נראים [[הרבי הריי"צ]] והרב סילבר צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] הרב של חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם [[הרבי הריי"צ]] פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").

הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס ממנה כמה מאות עותקים, וחילק צילום התמונה לכל מי שעמד עימו בקשר. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ.

=== פעולות למען יהדות [[רוסיה]] ===
ב[[כ"ח שבט]] [[תר"צ]] כאשר היה [[הרבי הריי"צ]] ב[[שיקגו]], בעת ביקורו בארצות הברית, כתב אל הרב סילבר ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|איגרת]] ג'תתכז: "השמועות הבאות מרוסיא מאת הרבנים ומשמשי בקודש, מבהילות הנה. ומעידות אשר מצבם של הרבנים שמה כבר ירד למדריגה שאין למטה הימנה. צרותיהם מי יוכל לספר ועוברות כל גבול. נתונים המה לקלון ולשמצה, מטה לחמם נשבר, מגורשים ממעונותיהם, מיסים וארנוניות מטילים עליהם בסכומים כאלו שאי אפשר לשלמם, וזה גורם אחריו מאסר בבתי הסוהר. מכתביהם פולחים כליות ולב, צועקים הצילונו, בואו לעזרתינו, ואם נוסיף עוד לעמוד מרחוק ולהחריש בעת הזאת, ומצאנו עוון".

הרבי התיעץ עם הרב סילבר אם כדאי לצאת במגבית רשמית בכל בתי הכנסת שבניו יורק עבור עזרת הרבנים ברוסיה.

בשנת [[תרצ"ד]] פנה אליו [[הרבי הריי"צ]] בתור אחד מראשי [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]], וביקשו להשפיע על הממשל ב[[וושינגטון]] ללחוץ על נציגי ממשלת [[רוסיה]] בענין הגזירות נגד היהדות.

=== עזרת הרב סילבר לאחר שאדמו"ר הריי"צ היגר לארצות הברית ===
כשהגיע [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], יסד מיד את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" בניו יורק, ואת ישיבות "[[אחי תמימים]]" בערי השדה. הרב סילבר פנה בשנת [[תש"ג]] בכרוז של תמיכה לסיוע לישיבות ליובאוויטש (ביחד עם הרב ישראל רוזנברג):
"לא יאומן כי יסופר, ובכל זאת עובדה משמחת היא, שבזמן כה מועט נעשה כל כך הרבה. נוסדו ישיבות בערים הבאות: ישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]] קנדה, ב[[תומכי תמימים פיטסבורג|פיטסבורג]], ב[[תומכי תמימים ווסטר|ווסטר]], [[תומכי תמימים נוארק|נוארק]] וב[[תומכי תמימים בופאלו|בופאלו]].

כן נוסדו חדרי תורה בסביבות שונות בברוקלין. בכל מוסדות הנ"ל יונקים ממקור התורה למעלה מאלף ילדי ישראל, תחת השפעת תורה ויראת שמים. זרם התלמידים הוא כל כך גדול, עד אשר הבנין הנוכחי של הישיבה המרכזית בברוקלין הוא צר מלהכיל את כל התלמידים".

ב[[כ"ד טבת]] תש"ג באגרת א'תתקכט הודה לו [[הרבי הריי"צ]] על ש"קבל על עצמו לעמוד בעזה"י בראש התעמולה והמגבית במחנו הט' לטובת מרכז הישיבות תומכי תמימים, בסכום נכון המתאים לרוחב דעתו בעניני החזקת התורה". עבודה קדושה זו נשאה פרי, נקנה בנין חדש עבור הישיבה בברוקלין, וב[[ג' סיון]] [[תש"ו]] באגרת ב'תתקה הודה לו [[הרבי הריי"צ]] על השתתפותו ב[[חנוכת הבית]] של הישיבה.

=== חברת "עדינו" ===
ב[[חודש טבת]] [[תש"ה]] קיבל הרב סילבר על עצמו להיות חבר ב"ועד מועצת התורה של [[חברת עדינו]]" שיסד הרבי הריי"צ. ענינה של חברה זו לאחד אברכים ותלמידי ישיבות "להפגש פעם בחודש לשוחח בדברי תורה ו[[התוועדות|להתוועד]] בסעודת מצוה ביומא טבא לרבנן השומרים הנהגת מסורת אבות".

ב[[יום שלישי]] [[י' סיון]] הגיע הרב סילבר ל-[[770]] במיוחד מסינסנטי, ל"כינוס תלמידי חכמים" הראשון של "עדינו". ואמר [[פלפול]] בהלכה לפני כמאתים תלמידי חכמים, אברכים ותלמידי ישיבה.

בירחון התורני "[[הפרדס]]" [[מנחם אב]] [[תש"ה]] מסופר: "כשתי מאות רבנים, ראשי ישיבה, בחורי חמד מקשישי תלמידי ישיבות שונות, בעלי בתים ואברכים בני תורה מצוינים, מניו יורק וערי השדה, התאספו פה להקדיש איזה שעות באוירה של [[תורה]] תמימה, ולהשתעשע ולהתוכח בהלכה ופלפולא ד[[אורייתא]].. הגר"א סילווער פתח ואמר [[פלפול]] עמוק בענין וגדר שותפים וביאר בהבנה עיונית כל מיני וסוגי שותפות הנמצאים בתלמוד. פלפולו המלא גאונות ושפע רב של הברקות זהרי אור חכמת ה[[תורה]], הפליא את קהל השומעים".

=== פעילות משותפת בעניני יהדות בארצות הברית ומחוצה לה ===
בתחילת שנת [[תש"ב]] החל הרבי [[הריי"צ]] לארגן ועדה כללית למען שמירת [[שבת קודש]]. הוא פנה בענין זה במכתבים אל אדמו"רי החסידות וגדולי התורה וביניהם אל הרב סילבר. ב[[חודש ניסן]] תש"ב ענה לו הרב סילבר על מכתבו, והוא פתח במילים: "הוד כבוד חביבנו האדמו"ר הארי שבחבורה ליש בן לביא, המפורסם בתבל, מרביץ תורה ויראה, הרה"ג מהר"י שניאורסאהן שליט"א".

ב[[ה' באייר]] אגרת א'תשע ענה הרבי על מכתב זה בענין "קריאת האסיפה הראשונה למען השבת".

ב[[תמוז]] [[תש"ב]] אגרת א' תתכז פנה אליו הרבי [[הריי"צ]] בענין "גזירה איומה ונוראה.. שרוצים להכריח.. להקדים ללימודי הקודש את להבדיל, לימודי החול בישיבות". המשך למכתב זה יש באגרת א'תתלב מי"ג [[מנחם אב]] תש"ב, בו מזכיר הרבי גם את ביקורו של הרב סילבר אצלו "שהתענגתי מאד על תוקף דעתו דעת תורה, בענין הגזירה, שצריכים לעמוד בכל תוקף עוז מבלי לזוז זיז כל שהוא".

ביום השני של [[ראש חודש]] [[אדר]] תש"ה ציוה הרבי [[הריי"צ]] על כל תלמידי תומכי תמימים והרמי"ם בראשם, להשתתף, על פי בקשת הרב סילבר, באסיפת מחאה "נגד כת הכופרים (של הסוכנות היהודית) מעבירי ילדי ישראל על דת ישראל".

ב[[ד' אלול]] [[תש"ה]] אגרת ב'תשמו בירכו [[הרבי הריי"צ]] על יוזמתו לעשות מגבית עבור שומרי השביעית בארץ הקודש ושולח לו את תרומתו הפרטית.

=== נסיעת הרב סילבר ל[[אירופה]] להצלת הפליטים ===
ב[[ו' ניסן]] [[תש"ו]] אגרת ב'תתפה פנה אליו [[הרבי הריי"צ]] בבקשה לעזור בהשפעה על הג'וינט שיתמכו באלפי היהודים פליטי המלחמה במחנות [[איטליה]] שאין להם [[מזון]] כשר לפסח.

ב[[ה' אייר]] אגרת ב'תתצה הודה לו על שההשתדלות נשאה פרי, אבל עוררו שיש להשתדל להשיג עבורם אוכל כשר גם לכל השנה, וכן לעזור להם בשאר עניני הדת.

בהמשך לבקשתו זו של הרבי, החליט הרב סילבר לנסוע ל[[אירופה]] ולבדוק במה אפשר לעזור ליהודים הפליטים שם. הרבי פנה ב[[כ"ז אייר]] תש"ו אל [[אנ"ש]] במדינות אירופה: "החובה ומצוה לפרסם זאת ברבים, אשר ידידי הרה"ג מוהר"ר אליעזר שליט"א סילווער, מלבד גאונותו בידיעת התורה, גדלה מאד מעלתו באהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], אשר בוערת בלבו תמיד כלפיד אש. ומבלי חת משום מניעות ועיכובים לוחם הוא ב[[מסירת נפש]] בעד כל הקדוש לנו, יומם ולילה לא ישקוט מעבודתו הגדולה בהחזקת התורה והיהדות, ולעשות טוב וחסד עם כל אחד ואחד.. מבלי הבט על חלישות בריאותו.. ועל הוצאתו הפרטית.. ובזה הנני לעורר ולבקש את ידידינו אנ"ש.. להתכונן לקבל את פני ידידי הרב הגאון הנ"ל בכל אותות כבוד ויקר, כראוי והגון לאיש רם המעלה כמוהו, ולהיות בעזרתו בכל מה שאפשר להם, בכדי להקל עליו להשיג את מטרת נסיעתו".

ב[[ג' סיון]] תש"ו אגרת ב'תתקה עודדו לקראת נסיעתו הנ"ל לאירופה. "ומלבד סידור העזרה הגשמית בעדם, הנה בטח ישתדל כת"ר להפיח בהם רוח חיים, לחזקם ולאמצם באמונת השי"ת, בשמירת התורה והמצוות, ובתקוה חזקה בישועה קרובה לבוא בעזה"י".

=== השערוריה מגזילת ילדי העולים לחינוך כפרני ===
ביום ראשון של ראש חודש [[תמוז]] [[תש"ט]] באגרת ג'תקטו פנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב סילבר בענין "הסכנה הגדולה הצפויה לאלפים ורבבות ילדי ישראל מאפריקא ומקצתם מאסיא, העומדים להגר ל[[ארץ הקודש|ארצנו הקדושה]] תבנה ותכונן. ילדים אלו שנתחנכו על ברכי היהדות במשפחות חרדיות, עומדים להמסר על כרכם לחוגים בלתי דתיים להתחנך ללא תורה וללא יהדות ח"ו. והתירוץ הניתן על זה הוא, כי החוגים הדתיים חסרי דירות הם לקלוט לתוכם ילדים אלה.

הרבי קבע כי "שערוריה נוראה כזו לא נשמע כמוה בדברי ימי ישראל, אשר אלפים ורבבות בני ובנות ישראל ממשפחות חרדיות, אשר משך כמה דורות מסרו נפשם על קדושת השם, יאנסו לעבור על דתם ח"ו על ידי מהרסים ומחריבים בישראל, היה לא תהיה". הוא ביקש מהרב סילבר: "בלי ספק יאחז בהקדם באמצעים נמרצים להציל נפשות אלו מהסכנה הגדולה המרחפת עליהן".

== קשריו עם הרבי ==
[[קובץ:הרבי עם הרב סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אליהו חיים קרליבך (לימים ראש מכון 'זכר נפתלי'), הרש"ז שניאורסאן, [[הרש"ג]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]] מפונוביז', [[הרבי]], הג"ר אליעזר סילבר]]
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ היה הרב סילבר בקירוב גדול אל [[הרבי]], ועסק עמו בענייני הכלל. קשרים אלו החלו עוד בחייו של הרבי הריי"צ. כבר בשנת [[תש"ח]] ישנו מכתב של הרבי אליו ב[[אגרות קודש|אגרת]] שכ"ז בה ביקש הרבי את שיתוף הפעולה שלו בענין פעולות ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעיר סינסנטי. כמו כן האריך לבאר שם האם הענין של ט"ו בשבט הוא מהתורה כמו כל השיעורין שהם הלכה למשה מסיני או מדרבנן, "שהתורה מסרה לחכמים לקבוע זמן ר"ה לאילנות ובקביעותם נעשה מהתורה". והביא כמה דוגמאות וראיות לזה.

ב[[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] שלח הרב סילבר את ברכתו לרבי ביחד עם הרב [[ישראל רוזנברג]] (נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה), וזה לשון המברק: "לרגל עלותו על כסא גאוני תבל קדושי חב"ד, אנו מאחלים לכת"ר הצלחה רבה בנשיאותו".

ב[[כ"ג שבט]] [[תשי"ב]] אגרת א'תלא בירך אותו הרבי בהגיעו לשבעים שנה, ובינתיים התפלפל בשולי המכתב בנגלה ובנסתר בענין "בן שבעים לשיבה".

=== פעילות משותפת להצלת האדמו"ר מסקולען ===
הרב סילבר סיפר לרב שארפשטיין שבאחד הימים קיבל טלפון מהרבי בעצמו ובו ביקש ממנו לנסוע לוושינגטון כדי לפעול לשחרורו של האדמו"ר מסקולען, רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל]], שנאסר ב[[רומניה]] בגלל הפצת יהדות, שחרור יתומים וכיוצא בזה. הוא ענה לרבי שכבר רבים התעסקו בזה, אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד ארגונים, אך לא עלה בידם לשחרר את האדמו"ר, ובוודאי שגם הוא לא יוכל להועיל בזה. אך מכיון שהרבי מבקש יעשה זאת.

ב[[יום שני]] נסע לוושינגטון, וממש בדרך פלא פגש פקיד בכיר שהכיר אותו מסינסנטי, וביקש ממנו שיעזור לו בזה. הוא כתב מיד ל"סטייט דפארטמנט" וביקש שידאגו לשחרור האדמו"ר מסקולען ברומניה. ברגע שה"סטייט דפארטמענט" קיבל את המכתב, שלחו מיד מכתב לשגרירות רומניה בארצות הברית בענין האדמו"ר הכלוא. בדיוק באותו זמן ביקשה ממשלת רומניה מממשלת ארצות הברית שברצונה למנות שגריר רומני חדש בארצות הברית. כשקיבלה השגרירות הרומנית את המכתב של בקשת השחרור, חשבו שם שהתמנות השגריר החדש תלויה בשחרור הסקולענער, הם עשו מיד מה שעשו ותוך זמן קצר הסקולענער אכן שוחרר.

===ביקורו במוסדות ואירועים חב"דיים===
[[קובץ:סילבר_בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות מדווחת על ביקורו של הרב סילבר בכפר חב"ד]]
הרב סילבר היה אורח הכבוד בדינר שהתקיים בניו יורק לטובת "[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]]" שהתקיימה ב[[י"ז סיון]] [[תשט"ז]].

כאשר הגיע לארץ הקודש בשנת [[תשכ"ד]] לכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]] שהתקיימה בין התאריכים י"ג-כ"ד מנחם אב, הוזמן על ידי העסקן ר' [[זושא וילימובסקי]] יחד עם רבנים בולטים נוספים מהזרם הליטאי לבקר במוסדות בכפר חב"ד.

הרב סילבר הגיע למקום ב[[כ"ח אב]] יחד עם הרב [[משה פיינשטיין]], והם מסרו בפני הנאספים בהיכל [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]] דברי תורה וברכה. רוב תושבי הכפר הגיעו לכבד את הביקור בנוכחותם, ולאחר סיום הביקור נערך סיור לרבנים במוסדות הכפר. לאחר הביקור התארחו הרבנים בביתו של ראש הישיבה, הרב [[נחום טרבניק]], שהיה ידידו של הרב פינשטיין עוד מהימים בהם למדו יחד בישיבה{{הערה|1=[http://www.scribd.com/doc/160109302/892 שניאור זלמן ברגר, '''העולם הליטאי בתומכי תמימים'''] - [[שבועון בית משיח]] גליון 892 עמוד 40 ואילך.}}.

=== דבריו על הרבי ===
בשנת [[תש"כ]] חל [[י"ב תמוז]] ב[[יום חמישי]]. הרב שארפשטיין נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום שישי]] והרבי אמר לו מיד: שנה זו היא שנת השמונים (להולדת [[הרבי הריי"צ]] נ"ע). כשתחזור לסינסנעטי תדאג שיעשו התועדות לכבוד מו"ח אדמו"ר, ושהרב סילבר יהיה ראש המדברים בה. הרב סילבר קיבל את ההוראה וערך [[מלוה מלכה]] באותו [[מוצאי שבת]] פ' פנחס ושהוא היה ראש המדברים.

בין השאר אמר: "אליהו הנביא נקרא בשלוש שמות. [[אליהו הנביא]], אליהו התשבי, אליהו הגלעדי.. תשבי הוא זה שמשיב בהלכה בכל מקום ששואלים אותו.. נביא הוא שעונה דברי נביאות.. גלעדי הוא גל של אבנים שאף אחד אינו יכול לשנות את דעתו.. בדור שלנו היה זה הרבי הקודם, שלא היבסצקיה ולא הקומוניסטים יכלו לשנות את דעתו.. ובדורנו, הרי זה האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א דהיום".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|סילבר אליעזר]]
[[קטגוריה:אישים באוהיו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ב]]
[[קטגוריה:רבני אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]]