https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%91.+%D7%90.+%D7%90. 2026-04-14T05:11:22Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=840765 2026-04-10T06:26:22Z

<p>ב. א. א.: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> |שם= ישיבת צעירי השלוחים<br /> |תמונה=אהל מ&quot;מ הדמיה.jpg<br /> |כתובית=הדמיית מבנה הישיבה החדש, מאחוריו המבנה הישן<br /> |אפיון= ישיבה קטנה לבני השלוחים<br /> |תאריך יסוד= [[א' אלול]] [[תשנ&quot;ח]]<br /> |מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]<br /> |מייסד= הרב אריה לייב קפלן<br /> |ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]<br /> |מספר תלמידים= 100<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=www.beismenachemmendel.com<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> '''ישיבת צעירי השלוחים''' היא [[ישיבה קטנה]] ב[[צפת]] המיועדת עבור בניהם של [[שלוחים|שלוחי הרבי]] מרחבי העולם. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] מייסד קריית חב&quot;ד בצפת, וכיום עומד בראשה בנו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ו לומדים בישיבה כ-60 בחורים.<br /> <br /> הישיבה שוכנת בקמפוס ישראל אריה לייב השוכן במרומי הר כנען.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בעקבות סדנה ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ&quot;ז]] בנוגע לאתגר בחינוך ילדי השלוחים, הקים שליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] ישיבה ייחודית שנועדה לתת מענה לצורך של השלוחים בישיבה המתאימה לקהל יעד ספציפי זה, עם מתן דגש על תמיכה וליווי אישי לתלמידים המרוחקים מביתם ומשפחתם, לצד תשלום מוזל במיוחד על מנת להקל על השלוחים.<br /> <br /> הישיבה נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] כמחלקה של ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובראשה הועמד חתנו של הרב קפלן הרב [[שלום דובער הרצל]].<br /> <br /> בעקבות פטירתו של הרב קפלן פחות משנה לאחר הקמת הישיבה, מילא את מקומו בנו הרב [[חיים קפלן]] בניהול הישיבה.<br /> [[קובץ:התוועדות בצעירי השלוחים צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בישיבת צעירי השלוחים בצפת ([[תשס&quot;ה]])]]<br /> <br /> בחודש שבט [[תשס&quot;ג]] עברה הישיבה לפעול במתחם מלון &quot;בית גשר&quot; שנשכר עבורה, ובעקבות התרחבות הישיבה והביקוש להרחבת שורות התלמידים החלה הישיבה באיתור מקום מתאים שיוכל להכיל מספר גדול יותר של תלמידים בתנאים נוחים ומרווחים.<br /> <br /> בסיועו של [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]] והנגיד ר' [[הלל דוד קרינסקי]] נרכש &quot;מלון הפסגה&quot; במרומי הר כנען, ולאחר שיפוץ נרחב והתאמתו לצורכי הישיבה, עברה הישיבה לפעול בו, כאשר הקמפוס החדש נקרא על שם אחיו של [[הרבי]] ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] נחנך ב[[כ&quot;ד טבת]] [[תשס&quot;ו]] בהשתתפות שלוחים רבנים ואישי ציבור מהארץ ומהעולם{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=2924 צפת: חנכו את 'צעירי השלוחים'] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> בנקודת השיא של הישיבה בשנת [[תשס&quot;ו]] מנתה הישיבה קרוב למאה תלמידים, ולקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ג]] נסגרה הישיבה בעקבות מחלה שפקדה את ראש הישיבה, שלא יכל להמשיך לעמוד בראשה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ד]] נפתחה הישיבה מחדש בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=75594 בשורה לשלוחים: ישיבת צעירי השלוחים נפתחת מחדש].}}, ששימש עד אז כשליח הרבי ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> בחודש טבת תשפ&quot;א פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים.<br /> <br /> החל משנת תשפ&quot;ו נפתחה בישיבה כיתה לתלמידים דוברי עברית [[ישיבת צעירי השלוחים (דוברי עברית)]]<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - ראש הישיבה<br /> *הרב חיים קפלן - יו&quot;ר<br /> *הרב מנחם מענדל שטראקס - מנהל רוחני<br /> *הרב שניאור זלמן שטילרמן - משפיע ומשגיח<br /> *הרב מנחם מענדל בן שמעון - מגיד שיעור<br /> *הרב שלמה בר-נתן - משפיע<br /> *הרב מאיר שור - מגיד שיעור<br /> *הרב דניאל דוד נקי - משגיח <br /> *הרב חיים אדרעי - מגיד שיעור<br /> *הרב זמיר סננס - מדריך ראשי<br /> <br /> ;הנהלה גשמית<br /> <br /> *הרב שמואל דוידזון - מנהל אדמניסטרציה<br /> *הת׳ יעקב וובר - מנהל מטבח ואחזקה<br /> *הת' מנחם מענדל בלוך - מזכיר<br /> *הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי<br /> <br /> <br /> <br /> ;צוות הישיבה בעבר<br /> *הרב שאול גרינפלד - משפיע<br /> *הרב [[שלום דובער הרצל]] - ראש הישיבה<br /> *הרב מנחם טרקסלר - מנהל גשמי<br /> * הרב משה וובר - מנהל<br /> *הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br /> *הרב חיים זילבר<br /> *הרב אלישע אולמן<br /> *הרב [[מנחם מינצברג]]<br /> *הרב [[שלמה אזרף]]<br /> *הרב [[אליהו בייטש]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוהל מנחם מענדל צפת]]<br /> *[[בית מנחם מענדל צפת]]<br /> *[[ישיבת צעירי השלוחים (דוברי עברית)]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/feed?type=tags&amp;id=206 תגית: ישיבת צעירי השלוחים - צפת]<br /> * [www.beismenachemmendel.com לאתר הישיבה].<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=49752 כך מחוללים מהפכה]''' {{וידאו}} {{שטורעם}} סרט תדמית לרגל 13 שנים לייסוד הישיבה {{קישור שבור|אתר שטורעם חדל מלפעול, אם אתם מכירים קישור חילופי תקין, נשמח שתחליפו את הקישור}}<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות בצפת]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%A4%D7%AA.jpg&diff=840764 2026-04-10T06:24:40Z

<p>ב. א. א.: מקור: [https://col.org.il/news/7670]</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מקור:<br /> [https://col.org.il/news/7670]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8.jpeg&diff=840761 2026-04-10T06:22:11Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מקור:<br /> [https://col.org.il/news/7613 תמונת היום{{col}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=840760 2026-04-10T06:21:18Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישעיה בוימלגרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישעיה בוימלגרין]]<br /> [[קובץ:הרב מארלאו בביקור במפעל למוצר חלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהודה קלמן מרלו]] בביקור במפעל למוצר חלב. מימין לשמאל עומדים: הרב [[חנינא שפרלין]], הרב [[בערל לברטוב]], הרב וה[[מרא דאתרא]] [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[יוסף ברוק]], הרב [[מיכאל חזן]], והרב בוימלגרין.]]<br /> ר' '''ישעיהו שלמה בוימלגרין''' הינו איש עסקים חב&quot;די, המתגורר ב[[קראון הייטס]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/3764459_2935864.pdf תמונתו עובר לפני הרבי], בעמוד 19 בתדפיס מספר 'חסידות מבוארת - תניא' חלק א' שיצא לאור בתמיכתו.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' [[מרדכי דוד בוימלגרין]] ב[[פתח תקווה]]. היגר ל[[ארצות הברית]], שם מתגורר ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> [[קובץ:ברמת הגולן במלחמת יום כיפור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[מבצע תפילין]] ב[[רמת הגולן]] ב[[מלחמת יום כיפור]] (מימין)]]<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[גבריאל רובשקין]] מקראון הייטס.<br /> <br /> בשנים: תשנ&quot;ט - תשס&quot;ב כיהן כחלק מ[[ועד הקהל]].<br /> <br /> בעסקיו המסועפים ברחבי העולם הוא מספק פרנסה לרבים מ[[אנ&quot;ש]], כשהוא מקפיד במיוחד לתת עבוד רק ל[[יהודים]] - מאנ&quot;ש לרוב, או מחסידויות אחרות.<br /> <br /> במשך מספר שנים סייע במיוחד למוסדות תורה חב&quot;דיים. במיוחד עוזר למוסדות חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]], מקום הולדתו.<br /> <br /> לקח תחת חסותו את הוצאות סדרת הספרים תניא עם פירוש [[חסידות מבוארת]] שיוצאת לאור על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].<br /> <br /> מנהל עסקי נדל&quot;ן ועסקים אחרים. בעבר ניהל את עסקי הנדל&quot;ן של [[לוי לבייב]] וחברתו אפריקה ישראל בניו יורק ופלורידה. בנה למעלה מ-2400 דירות במדינת ניו יורק.<br /> <br /> בסביבות שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור ב[[כפר חב&quot;ד]], ואז חלק מעסקיו סבלו מבעיות וסכסוכים רבים. בחודש [[אדר]] תש&quot;ע סגרו הרשויות את בנק ליברטי פוינט מניו יורק שבבעלותו. לבנק היו 3 סניפים.<br /> <br /> כמו כן הוא סבל מקשיים בחברת הנדל&quot;ן שלו. ובאולם תיאטרון בקווינס שבבעלותו.<br /> <br /> לאחר מכן, בסביבות שנת [[תשע&quot;ה]] חזר לגור בארצות הברית, ובעיקר בפלורידה, וחזר למעמדו הפיננסי והמשיך לתרום למוסדות תורה וחסד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו ר' צבי, מיאמי פלורידה.<br /> *בתו, נאוה אשת ר' זאב זיילר.<br /> *בנו, ר' שמואל.<br /> *בתו, ראשע ברכה - אשת ר' הושע אפרים דייטש.<br /> *בנו, ר' לוי יצחק.<br /> *בנו, ר' אליקים.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: בוימלגרין, ישעיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רובשקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הקהל קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:עסקני חב&quot;ד בקראון הייטס]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=840759 2026-04-10T06:21:06Z

<p>ב. א. א.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישעיה בוימלגרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישעיה בוימלגרין]]<br /> [[קובץ:הרב מארלאו בביקור במפעל למוצר חלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהודה קלמן מרלו]] בביקור במפעל למוצר חלב. מימין לשמאל עומדים: הרב [[חנינא שפרלין]], הרב [[בערל לברטוב]], הרב וה[[מרא דאתרא]] [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[יוסף ברוק]], הרב [[מיכאל חזן]], והרב בוימלגרין.]]<br /> ר' '''ישעיהו שלמה בוימלגרין''' הינו איש עסקים חב&quot;די, המתגורר ב[[קראון הייטס]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/3764459_2935864.pdf תמונתו עובר לפני הרבי], בעמוד 19 בתדפיס מספר 'חסידות מבוארת - תניא' חלק א' שיצא לאור בתמיכתו.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' [[מרדכי דוד בוימלגרין]] ב[[פתח תקווה]]. היגר ל[[ארצות הברית]], שם מתגורר ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> [[קובץ:ברמת הגולן במלחמת יום כיפור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ב [[מבצע תפילין]] ב[[רמת הגולן]] ב[[מלחמת יום כיפור]] (מימין)]]<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[גבריאל רובשקין]] מקראון הייטס.<br /> <br /> בשנים: תשנ&quot;ט - תשס&quot;ב כיהן כחלק מ[[ועד הקהל]].<br /> <br /> בעסקיו המסועפים ברחבי העולם הוא מספק פרנסה לרבים מ[[אנ&quot;ש]], כשהוא מקפיד במיוחד לתת עבוד רק ל[[יהודים]] - מאנ&quot;ש לרוב, או מחסידויות אחרות.<br /> <br /> במשך מספר שנים סייע במיוחד למוסדות תורה חב&quot;דיים. במיוחד עוזר למוסדות חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]], מקום הולדתו.<br /> <br /> לקח תחת חסותו את הוצאות סדרת הספרים תניא עם פירוש [[חסידות מבוארת]] שיוצאת לאור על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].<br /> <br /> מנהל עסקי נדל&quot;ן ועסקים אחרים. בעבר ניהל את עסקי הנדל&quot;ן של [[לוי לבייב]] וחברתו אפריקה ישראל בניו יורק ופלורידה. בנה למעלה מ-2400 דירות במדינת ניו יורק.<br /> <br /> בסביבות שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור ב[[כפר חב&quot;ד]], ואז חלק מעסקיו סבלו מבעיות וסכסוכים רבים. בחודש [[אדר]] תש&quot;ע סגרו הרשויות את בנק ליברטי פוינט מניו יורק שבבעלותו. לבנק היו 3 סניפים.<br /> <br /> כמו כן הוא סבל מקשיים בחברת הנדל&quot;ן שלו. ובאולם תיאטרון בקווינס שבבעלותו.<br /> <br /> לאחר מכן, בסביבות שנת [[תשע&quot;ה]] חזר לגור בארצות הברית, ובעיקר בפלורידה, וחזר למעמדו הפיננסי והמשיך לתרום למוסדות תורה וחסד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו ר' צבי, מיאמי פלורידה.<br /> *בתו, נאוה אשת ר' זאב זיילר.<br /> *בנו, ר' שמואל.<br /> *בתו, ראשע ברכה - אשת ר' הושע אפרים דייטש.<br /> *בנו, ר' לוי יצחק.<br /> *בנו, ר' אליקים.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: בוימלגרין, ישעיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רובשקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הקהל קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:עסקני חב&quot;ד בקראון הייטס]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=840758 2026-04-10T06:20:22Z

<p>ב. א. א.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישעיה בוימלגרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישעיה בוימלגרין]]<br /> [[קובץ:הרב מארלאו בביקור במפעל למוצר חלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהודה קלמן מרלו]] בביקור במפעל למוצר חלב. מימין לשמאל עומדים: הרב [[חנינא שפרלין]], הרב [[בערל לברטוב]], הרב וה[[מרא דאתרא]] [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[יוסף ברוק]], הרב [[מיכאל חזן]], והרב בוימלגרין.]]<br /> ר' '''ישעיהו שלמה בוימלגרין''' הינו איש עסקים חב&quot;די, המתגורר ב[[קראון הייטס]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/3764459_2935864.pdf תמונתו עובר לפני הרבי], בעמוד 19 בתדפיס מספר 'חסידות מבוארת - תניא' חלק א' שיצא לאור בתמיכתו.}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' [[מרדכי דוד בוימלגרין]] ב[[פתח תקווה]]. היגר ל[[ארצות הברית]], שם מתגורר ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> [[קובץ:ברמת הגולן במלחמת יום כיפור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[רמת הגולן]] ב[[מלחמת יום כיפור]] (מימין)]]<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[גבריאל רובשקין]] מקראון הייטס.<br /> <br /> בשנים: תשנ&quot;ט - תשס&quot;ב כיהן כחלק מ[[ועד הקהל]].<br /> <br /> בעסקיו המסועפים ברחבי העולם הוא מספק פרנסה לרבים מ[[אנ&quot;ש]], כשהוא מקפיד במיוחד לתת עבוד רק ל[[יהודים]] - מאנ&quot;ש לרוב, או מחסידויות אחרות.<br /> <br /> במשך מספר שנים סייע במיוחד למוסדות תורה חב&quot;דיים. במיוחד עוזר למוסדות חב&quot;ד ב[[ארץ ישראל]], מקום הולדתו.<br /> <br /> לקח תחת חסותו את הוצאות סדרת הספרים תניא עם פירוש [[חסידות מבוארת]] שיוצאת לאור על ידי [[היכל מנחם בארא פארק]].<br /> <br /> מנהל עסקי נדל&quot;ן ועסקים אחרים. בעבר ניהל את עסקי הנדל&quot;ן של [[לוי לבייב]] וחברתו אפריקה ישראל בניו יורק ופלורידה. בנה למעלה מ-2400 דירות במדינת ניו יורק.<br /> <br /> בסביבות שנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור ב[[כפר חב&quot;ד]], ואז חלק מעסקיו סבלו מבעיות וסכסוכים רבים. בחודש [[אדר]] תש&quot;ע סגרו הרשויות את בנק ליברטי פוינט מניו יורק שבבעלותו. לבנק היו 3 סניפים.<br /> <br /> כמו כן הוא סבל מקשיים בחברת הנדל&quot;ן שלו. ובאולם תיאטרון בקווינס שבבעלותו.<br /> <br /> לאחר מכן, בסביבות שנת [[תשע&quot;ה]] חזר לגור בארצות הברית, ובעיקר בפלורידה, וחזר למעמדו הפיננסי והמשיך לתרום למוסדות תורה וחסד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו ר' צבי, מיאמי פלורידה.<br /> *בתו, נאוה אשת ר' זאב זיילר.<br /> *בנו, ר' שמואל.<br /> *בתו, ראשע ברכה - אשת ר' הושע אפרים דייטש.<br /> *בנו, ר' לוי יצחק.<br /> *בנו, ר' אליקים.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: בוימלגרין, ישעיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רובשקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הקהל קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:עסקני חב&quot;ד בקראון הייטס]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8.jpeg&diff=840757 2026-04-10T06:18:05Z

<p>ב. א. א.: מקור: [https://col.org.il/news/7613]</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מקור:<br /> [https://col.org.il/news/7613]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94&diff=840756 2026-04-10T06:13:59Z

<p>ב. א. א.: /* אישים בקהילה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שדמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב [[אליהו שדמי]] עם ראש-העיר לשעבר זאב ביילסקי]]<br /> '''רעננה''' הינה עיר באזור השרון, הגובלת עם העיר [[כפר סבא]] ו[[הרצליה]], ומתגוררים בה כ-90,000 תושבים.<br /> <br /> ==בית חב&quot;ד המרכזי==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] הגיע הרב [[אליהו שדמי]] בשליחות הרבי לרעננה ופתח את בית חב&quot;ד הראשון בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] בית חב&quot;ד עבר למשכן חדש ומרווח במרכז העיר, ברחוב אחוזה.<br /> <br /> כיום מאגד בית חב&quot;ד המרכזי ברעננה רשת גני ילדים ומעונות, בית ספר, ארגון [[שפרה ופועה]] עזר לילדות, מקווה טהרה, פעילות חברתית בבתי הספר בעיר, ארגון נוער [[בת מלך]], 'מועדון המעשים הטובים',<br /> <br /> שיעורים ביהדות, בית כנסת, בדיקה ואספקה של [[מצות תפילין|תפילין]] [[מזוזות|ומזוזות]], עזרה לנזקקים ופעילות סביב מעגל השנה,<br /> <br /> ופועלים תחתיו בתי חב&quot;ד נוספים ברחבי העיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] נחתם הסכם בין הרב אליהו שדמי למועצה הדתית רעננה על בניית [[מקווה]] חב&quot;ד ברעננה, וב[[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] נערך טקס חנוכת המקווה{{הערה|[https://chabad.info/news/782779/ ברעננה חנכו מקווה חדש בשיטת חב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===גני חב&quot;ד רעננה===<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] החל הרב שדמי בשלבי תכנון לפתיחת גן חב&quot;ד ברעננה לקראת שנה&quot;ל תשנ&quot;ב .<br /> <br /> באותה תקופה הגב' אנג'לה בורוכוב (מנשות קהילת בית חב&quot;ד) טסה לרבי ובחלוקת דולרים היא אמרה לרבי: &quot;אני מבקשת ברכה לגן חב&quot;ד שרוצים לפתוח ברעננה&quot; הרבי ענה לה: &quot;'''שיניחו בגן קופת צדקה, וזה''' (הדולר) '''בשביל הקופת צדקה של הגן.''' בסיום הרבי בירך &quot;'''שיהיו הרבה ילדים&quot;'''<br /> <br /> במשך השנים כמות הילדים בגן צמחה וגדלה למספר גנים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ו]] ישנם ברעננה 11 גני ומעונות חב&quot;ד תחת הנהלתו של השליח הרב אליהו שדמי.<br /> <br /> ==ביקור אישים מהעירייה אצל הרבי==<br /> באחד השנים סגן ראש העיר רעננה צבי קניג ז&quot;ל הגיע לביקור אצל הרבי. כשהוא נעמד מול הרבי הוא התחיל לומר: &quot;יש ברעננה שליח של הרבי שעושה דברים טובים - הרב אליהו שדמי&quot; הרבי ענה: &quot;'''הוא כותב לי על הדברים שהוא עושה, אמנם הוא כותב שאם יקבל סיוע רב יותר יוכל לעשות הרבה יותר'''&quot; והרבי סיים: '''&quot;זה תלוי בך&quot;<br /> <br /> כשחזר לארץ סיפר בהתפעלות על הביקור: הרבי מליובאוויטש מנהל מעצמה כל כך גדולה של שלוחים ומוסדות ובכל זאת מעניין אותו מה קורה עם העיר רעננה הקטנה.<br /> <br /> === שלוחים נוספים לרעננה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתח הרב ברוך שנהב בית חב&quot;ד בקניון רננים<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] פתח הרב מנחם מענדל מימון בית חב&quot;ד לדוברי צרפתית.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] פתח הרב דוד זלמנוב בית חב&quot;ד בשכונת הפרחים (2005){{הערה|[https://col.org.il/feed/in/155269 שלוחים חדשים מצטרפים לפעילות בעיר רעננה: הרב דוד זלמנוב ורעייתו.] {{COL}}}}.<br /> הרב זלמנוב אחראי גם על פרויקט [[לב חב&quot;ד]] במרכז הרפואי לוינשטיין.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] פתח הרב לירן רוזנווסר סניף חב&quot;ד לנוער במסגרת התכנית הארצית של [[חב&quot;ד לנוער]]{{הערה|[https://col.org.il/news/144451 'לחיים': שלוחים חדשים לנוער יצאו לערים רעננה ובית שאן - COL]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] פתח הרב יוסף יצחק וינקרט בית חב&quot;ד בשכונת לב הפארק{{הערה|[https://col.org.il/news/146939 משפחת ונקרט תפתח בית חב&quot;ד חדש בשכונת לב הפארק ברעננה] {{COL}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] פתח הרב רפאל ברבי בית חב&quot;ד בשכונת נווה זמר.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] פתח הרב מנחם מענדל פרוס בית חב&quot;ד בשכונת מזרח העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/161754 משפחת פרוס יוצאת לשליחות ברעננה ותפעל בשכונת מזרח העיר] {{COL}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ו]] פתח הרב בן ציון דוכמן בית חב&quot;ד לדוברי אנגלית.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד==<br /> קהילת חב&quot;ד ברעננה מבוססת על בעלי משפחות מתושבי העיר, שהתקרבו לתורה ולחסידות בעקבות השתתפות בשיעוריהם של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]], והרב [[יואל פורסט]] שמסרו מידי שבוע בבית חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> לאחר מספר שנים של פעילות חב&quot;דית בעיר, התקרבו צעירים רבים לחסידות חב&quot;ד, ונכנסו ללמוד בישיבות חב&quot;ד, ובקיץ של שנת [[תש&quot;ס]] הוקמה על ידם ישיבת בין הזמנים, בה נמסרו שיעורים מידי יום על ידי משפיעים. לאחר הקמת ישיבת בין הזמנים הרב דונין החל לבקר בעיר בתדירות גבוהה, וגיבש סביבו קבוצת מקורבים שהיו מגיעים לשמוע את שיעוריו, ומתארחים אצלו בשבתות ובחגים.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה החב&quot;דית בעיר הם [[ארגנטינה|ארגנטינאים]] שעלו לארץ והתיישבו ברעננה, וכן הרבה דוברי [[צרפת]]ית.<br /> <br /> ===אישים בקהילה===<br /> *פרופסור [[אליהו סורקין]] - רופא בכיר ומנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית הרפואה &quot;מעייני הישועה&quot; בני ברק הינו חבר בקהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''בית חב&quot;ד המרכזי''' - בניהול השליח הראשי לעיר הרב [[אליהו שדמי]] (נפתח בשנת [[תשמ&quot;ו]])<br /> *'''ארגון שפרה ופועה'''{{הערה|[https://chabadraanana.com/shifra-upuha/ אתר ארגון שפרה ופועה &gt;&gt; בית חב&quot;ד רעננה]}} - עזרה לנשים לאחר לידה בניהול השליח הרב שדמי<br /> *'''מפעל החסד והנתינה רעננה''' - במסגרתו מחלק בית חב&quot;ד לקראת החגים מאות סלי מזון לנזקקים תושבי העיר {{הערה|[https://chabadraanana.com/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%A7%D7%99%D7%9D/ אתר מפעל החסד ברעננה &gt;&gt; בית חב&quot;ד רעננה]}} - בניהול הרב שדמי<br /> <br /> *'''גני ומעונות חב&quot;ד''' {{הערה|בשנת תנש&quot;א נתן הרבי דולר עבור גני חב&quot;ד ברעננה ואף נתן ברכה שיהיו &quot;הרבה ילדים&quot; .}} - בעיר פזורים 11 גני ומעונות חב&quot;ד בניהול של השליח הראשי הרב שדמי.<br /> *'''בית חינוך חב&quot;ד''' - נפתח בשנת [[תשפ&quot;ג]] ע&quot;י הרב שדמי תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], בניהול הגב' דרייזי אשכנזי<br /> *'''מקווה חב&quot;ד''' - נבנה ע&quot;י הרב אליהו שדמי<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת הפרחים''' - בניהול השלוחים הרב דוד וחסי זלמנוב (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת לב הפארק''' - בניהול השלוחים הרב יוסף יצחק ואלקה ונקרט.(תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד לדוברי אנגלית''' - בניהול השלוחים הרב בן ציון דוכמן ורעייתו (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית ליובאוויטש חב&quot;ד לדוברי צרפתית''' - בניהול השלוחים הרב מנחם מענדל וחיה מימון (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת נווה זמר''' - בניהול השלוחים הרב רפאל ועדנה ברבי (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''[[חב&quot;ד לנוער]]''' - בניהול השלוחים הרב לירן ואלינור רוזנווסר (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת מזרח העיר''' - בניהול השלוחים הרב מנחם מענדל וחסי פרוס (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''[[לב חב&quot;ד]] במרכז הרפואי לוינשטיין''' - בניהול השלוחים הרב דוד וחסי זלמנוב (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד קניון רננים''' - נפתח ב[[חודש תמוז]] [[תש&quot;ע]] (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית משיח - הפצת בשורת הגאולה''' - בניהולם של השלוחים הרב [[משה כהן]] והרב [[שלמה זלמן לנדא|זלמן לנדא]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מפיצים את בשורת הגאולה ברעננה''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 871 עמוד 20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabadraanana.com אתר בית חב&quot;ד רעננה] {{חב&quot;ד}}<br /> *[https://chabad.info/news/790500/ בפעם ה-35: תהלוכת ל&quot;ג בעומר ברעננה] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/46466 הרב גרונר ביקר והתרשם במוסדות חב&quot;ד ברעננה] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/146939 משפחת ונקרט תפתח בית חב&quot;ד חדש בשכונת לב הפארק ברעננה] {{COL}}<br /> *[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?CategoryID=11&amp;ArticleID=571&amp;SearchParam=%F8%F2%F0%F0%E4 נחנך מרכז חב&quot;ד לדוברי צרפתית ברעננה] - אתר 'צעירי חב&quot;ד'<br /> *[https://col.org.il/news/159163 חנוכיית ענק מבלונים והפנינג בהדלקה של בית חב&quot;ד ברעננה] {{COL}}<br /> <br /> {{ערי השרון}}<br /> {{מחוז המרכז}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רעננה|*]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94&diff=840755 2026-04-10T06:13:45Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שדמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב [[אליהו שדמי]] עם ראש-העיר לשעבר זאב ביילסקי]]<br /> '''רעננה''' הינה עיר באזור השרון, הגובלת עם העיר [[כפר סבא]] ו[[הרצליה]], ומתגוררים בה כ-90,000 תושבים.<br /> <br /> ==בית חב&quot;ד המרכזי==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] הגיע הרב [[אליהו שדמי]] בשליחות הרבי לרעננה ופתח את בית חב&quot;ד הראשון בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] בית חב&quot;ד עבר למשכן חדש ומרווח במרכז העיר, ברחוב אחוזה.<br /> <br /> כיום מאגד בית חב&quot;ד המרכזי ברעננה רשת גני ילדים ומעונות, בית ספר, ארגון [[שפרה ופועה]] עזר לילדות, מקווה טהרה, פעילות חברתית בבתי הספר בעיר, ארגון נוער [[בת מלך]], 'מועדון המעשים הטובים',<br /> <br /> שיעורים ביהדות, בית כנסת, בדיקה ואספקה של [[מצות תפילין|תפילין]] [[מזוזות|ומזוזות]], עזרה לנזקקים ופעילות סביב מעגל השנה,<br /> <br /> ופועלים תחתיו בתי חב&quot;ד נוספים ברחבי העיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] נחתם הסכם בין הרב אליהו שדמי למועצה הדתית רעננה על בניית [[מקווה]] חב&quot;ד ברעננה, וב[[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] נערך טקס חנוכת המקווה{{הערה|[https://chabad.info/news/782779/ ברעננה חנכו מקווה חדש בשיטת חב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===גני חב&quot;ד רעננה===<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] החל הרב שדמי בשלבי תכנון לפתיחת גן חב&quot;ד ברעננה לקראת שנה&quot;ל תשנ&quot;ב .<br /> <br /> באותה תקופה הגב' אנג'לה בורוכוב (מנשות קהילת בית חב&quot;ד) טסה לרבי ובחלוקת דולרים היא אמרה לרבי: &quot;אני מבקשת ברכה לגן חב&quot;ד שרוצים לפתוח ברעננה&quot; הרבי ענה לה: &quot;'''שיניחו בגן קופת צדקה, וזה''' (הדולר) '''בשביל הקופת צדקה של הגן.''' בסיום הרבי בירך &quot;'''שיהיו הרבה ילדים&quot;'''<br /> <br /> במשך השנים כמות הילדים בגן צמחה וגדלה למספר גנים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ו]] ישנם ברעננה 11 גני ומעונות חב&quot;ד תחת הנהלתו של השליח הרב אליהו שדמי.<br /> <br /> ==ביקור אישים מהעירייה אצל הרבי==<br /> באחד השנים סגן ראש העיר רעננה צבי קניג ז&quot;ל הגיע לביקור אצל הרבי. כשהוא נעמד מול הרבי הוא התחיל לומר: &quot;יש ברעננה שליח של הרבי שעושה דברים טובים - הרב אליהו שדמי&quot; הרבי ענה: &quot;'''הוא כותב לי על הדברים שהוא עושה, אמנם הוא כותב שאם יקבל סיוע רב יותר יוכל לעשות הרבה יותר'''&quot; והרבי סיים: '''&quot;זה תלוי בך&quot;<br /> <br /> כשחזר לארץ סיפר בהתפעלות על הביקור: הרבי מליובאוויטש מנהל מעצמה כל כך גדולה של שלוחים ומוסדות ובכל זאת מעניין אותו מה קורה עם העיר רעננה הקטנה.<br /> <br /> === שלוחים נוספים לרעננה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתח הרב ברוך שנהב בית חב&quot;ד בקניון רננים<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] פתח הרב מנחם מענדל מימון בית חב&quot;ד לדוברי צרפתית.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] פתח הרב דוד זלמנוב בית חב&quot;ד בשכונת הפרחים (2005){{הערה|[https://col.org.il/feed/in/155269 שלוחים חדשים מצטרפים לפעילות בעיר רעננה: הרב דוד זלמנוב ורעייתו.] {{COL}}}}.<br /> הרב זלמנוב אחראי גם על פרויקט [[לב חב&quot;ד]] במרכז הרפואי לוינשטיין.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] פתח הרב לירן רוזנווסר סניף חב&quot;ד לנוער במסגרת התכנית הארצית של [[חב&quot;ד לנוער]]{{הערה|[https://col.org.il/news/144451 'לחיים': שלוחים חדשים לנוער יצאו לערים רעננה ובית שאן - COL]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] פתח הרב יוסף יצחק וינקרט בית חב&quot;ד בשכונת לב הפארק{{הערה|[https://col.org.il/news/146939 משפחת ונקרט תפתח בית חב&quot;ד חדש בשכונת לב הפארק ברעננה] {{COL}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] פתח הרב רפאל ברבי בית חב&quot;ד בשכונת נווה זמר.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] פתח הרב מנחם מענדל פרוס בית חב&quot;ד בשכונת מזרח העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/161754 משפחת פרוס יוצאת לשליחות ברעננה ותפעל בשכונת מזרח העיר] {{COL}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ו]] פתח הרב בן ציון דוכמן בית חב&quot;ד לדוברי אנגלית.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד==<br /> קהילת חב&quot;ד ברעננה מבוססת על בעלי משפחות מתושבי העיר, שהתקרבו לתורה ולחסידות בעקבות השתתפות בשיעוריהם של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]], והרב [[יואל פורסט]] שמסרו מידי שבוע בבית חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> לאחר מספר שנים של פעילות חב&quot;דית בעיר, התקרבו צעירים רבים לחסידות חב&quot;ד, ונכנסו ללמוד בישיבות חב&quot;ד, ובקיץ של שנת [[תש&quot;ס]] הוקמה על ידם ישיבת בין הזמנים, בה נמסרו שיעורים מידי יום על ידי משפיעים. לאחר הקמת ישיבת בין הזמנים הרב דונין החל לבקר בעיר בתדירות גבוהה, וגיבש סביבו קבוצת מקורבים שהיו מגיעים לשמוע את שיעוריו, ומתארחים אצלו בשבתות ובחגים.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה החב&quot;דית בעיר הם [[ארגנטינה|ארגנטינאים]] שעלו לארץ והתיישבו ברעננה, וכן הרבה דוברי [[צרפת]]ית.<br /> <br /> ==אישים בקהילה==<br /> *פרופסור [[אליהו סורקין]] - רופא בכיר ומנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית הרפואה &quot;מעייני הישועה&quot; בני ברק הינו חבר בקהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''בית חב&quot;ד המרכזי''' - בניהול השליח הראשי לעיר הרב [[אליהו שדמי]] (נפתח בשנת [[תשמ&quot;ו]])<br /> *'''ארגון שפרה ופועה'''{{הערה|[https://chabadraanana.com/shifra-upuha/ אתר ארגון שפרה ופועה &gt;&gt; בית חב&quot;ד רעננה]}} - עזרה לנשים לאחר לידה בניהול השליח הרב שדמי<br /> *'''מפעל החסד והנתינה רעננה''' - במסגרתו מחלק בית חב&quot;ד לקראת החגים מאות סלי מזון לנזקקים תושבי העיר {{הערה|[https://chabadraanana.com/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%A7%D7%99%D7%9D/ אתר מפעל החסד ברעננה &gt;&gt; בית חב&quot;ד רעננה]}} - בניהול הרב שדמי<br /> <br /> *'''גני ומעונות חב&quot;ד''' {{הערה|בשנת תנש&quot;א נתן הרבי דולר עבור גני חב&quot;ד ברעננה ואף נתן ברכה שיהיו &quot;הרבה ילדים&quot; .}} - בעיר פזורים 11 גני ומעונות חב&quot;ד בניהול של השליח הראשי הרב שדמי.<br /> *'''בית חינוך חב&quot;ד''' - נפתח בשנת [[תשפ&quot;ג]] ע&quot;י הרב שדמי תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], בניהול הגב' דרייזי אשכנזי<br /> *'''מקווה חב&quot;ד''' - נבנה ע&quot;י הרב אליהו שדמי<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת הפרחים''' - בניהול השלוחים הרב דוד וחסי זלמנוב (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת לב הפארק''' - בניהול השלוחים הרב יוסף יצחק ואלקה ונקרט.(תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד לדוברי אנגלית''' - בניהול השלוחים הרב בן ציון דוכמן ורעייתו (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית ליובאוויטש חב&quot;ד לדוברי צרפתית''' - בניהול השלוחים הרב מנחם מענדל וחיה מימון (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת נווה זמר''' - בניהול השלוחים הרב רפאל ועדנה ברבי (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''[[חב&quot;ד לנוער]]''' - בניהול השלוחים הרב לירן ואלינור רוזנווסר (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת מזרח העיר''' - בניהול השלוחים הרב מנחם מענדל וחסי פרוס (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''[[לב חב&quot;ד]] במרכז הרפואי לוינשטיין''' - בניהול השלוחים הרב דוד וחסי זלמנוב (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד קניון רננים''' - נפתח ב[[חודש תמוז]] [[תש&quot;ע]] (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית משיח - הפצת בשורת הגאולה''' - בניהולם של השלוחים הרב [[משה כהן]] והרב [[שלמה זלמן לנדא|זלמן לנדא]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מפיצים את בשורת הגאולה ברעננה''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 871 עמוד 20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabadraanana.com אתר בית חב&quot;ד רעננה] {{חב&quot;ד}}<br /> *[https://chabad.info/news/790500/ בפעם ה-35: תהלוכת ל&quot;ג בעומר ברעננה] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/46466 הרב גרונר ביקר והתרשם במוסדות חב&quot;ד ברעננה] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/146939 משפחת ונקרט תפתח בית חב&quot;ד חדש בשכונת לב הפארק ברעננה] {{COL}}<br /> *[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?CategoryID=11&amp;ArticleID=571&amp;SearchParam=%F8%F2%F0%F0%E4 נחנך מרכז חב&quot;ד לדוברי צרפתית ברעננה] - אתר 'צעירי חב&quot;ד'<br /> *[https://col.org.il/news/159163 חנוכיית ענק מבלונים והפנינג בהדלקה של בית חב&quot;ד ברעננה] {{COL}}<br /> <br /> {{ערי השרון}}<br /> {{מחוז המרכז}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רעננה|*]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%A0%D7%94&diff=840754 2026-04-10T06:13:33Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שדמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב [[אליהו שדמי]] עם ראש-העיר לשעבר זאב ביילסקי]]<br /> '''רעננה''' הינה עיר באזור השרון, הגובלת עם העיר [[כפר סבא]] ו[[הרצליה]], ומתגוררים בה כ-90,000 תושבים.<br /> <br /> ==בית חב&quot;ד המרכזי==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] הגיע הרב [[אליהו שדמי]] בשליחות הרבי לרעננה ופתח את בית חב&quot;ד הראשון בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] בית חב&quot;ד עבר למשכן חדש ומרווח במרכז העיר, ברחוב אחוזה.<br /> <br /> כיום מאגד בית חב&quot;ד המרכזי ברעננה רשת גני ילדים ומעונות, בית ספר, ארגון [[שפרה ופועה]] עזר לילדות, מקווה טהרה, פעילות חברתית בבתי הספר בעיר, ארגון נוער [[בת מלך]], 'מועדון המעשים הטובים',<br /> <br /> שיעורים ביהדות, בית כנסת, בדיקה ואספקה של [[מצות תפילין|תפילין]] [[מזוזות|ומזוזות]], עזרה לנזקקים ופעילות סביב מעגל השנה,<br /> <br /> ופועלים תחתיו בתי חב&quot;ד נוספים ברחבי העיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] נחתם הסכם בין הרב אליהו שדמי למועצה הדתית רעננה על בניית [[מקווה]] חב&quot;ד ברעננה, וב[[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] נערך טקס חנוכת המקווה{{הערה|[https://chabad.info/news/782779/ ברעננה חנכו מקווה חדש בשיטת חב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==גני חב&quot;ד רעננה==<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] החל הרב שדמי בשלבי תכנון לפתיחת גן חב&quot;ד ברעננה לקראת שנה&quot;ל תשנ&quot;ב .<br /> <br /> באותה תקופה הגב' אנג'לה בורוכוב (מנשות קהילת בית חב&quot;ד) טסה לרבי ובחלוקת דולרים היא אמרה לרבי: &quot;אני מבקשת ברכה לגן חב&quot;ד שרוצים לפתוח ברעננה&quot; הרבי ענה לה: &quot;'''שיניחו בגן קופת צדקה, וזה''' (הדולר) '''בשביל הקופת צדקה של הגן.''' בסיום הרבי בירך &quot;'''שיהיו הרבה ילדים&quot;'''<br /> <br /> במשך השנים כמות הילדים בגן צמחה וגדלה למספר גנים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ו]] ישנם ברעננה 11 גני ומעונות חב&quot;ד תחת הנהלתו של השליח הרב אליהו שדמי.<br /> <br /> ==ביקור אישים מהעירייה אצל הרבי==<br /> באחד השנים סגן ראש העיר רעננה צבי קניג ז&quot;ל הגיע לביקור אצל הרבי. כשהוא נעמד מול הרבי הוא התחיל לומר: &quot;יש ברעננה שליח של הרבי שעושה דברים טובים - הרב אליהו שדמי&quot; הרבי ענה: &quot;'''הוא כותב לי על הדברים שהוא עושה, אמנם הוא כותב שאם יקבל סיוע רב יותר יוכל לעשות הרבה יותר'''&quot; והרבי סיים: '''&quot;זה תלוי בך&quot;<br /> <br /> כשחזר לארץ סיפר בהתפעלות על הביקור: הרבי מליובאוויטש מנהל מעצמה כל כך גדולה של שלוחים ומוסדות ובכל זאת מעניין אותו מה קורה עם העיר רעננה הקטנה.<br /> <br /> === שלוחים נוספים לרעננה ===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתח הרב ברוך שנהב בית חב&quot;ד בקניון רננים<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] פתח הרב מנחם מענדל מימון בית חב&quot;ד לדוברי צרפתית.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] פתח הרב דוד זלמנוב בית חב&quot;ד בשכונת הפרחים (2005){{הערה|[https://col.org.il/feed/in/155269 שלוחים חדשים מצטרפים לפעילות בעיר רעננה: הרב דוד זלמנוב ורעייתו.] {{COL}}}}.<br /> הרב זלמנוב אחראי גם על פרויקט [[לב חב&quot;ד]] במרכז הרפואי לוינשטיין.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] פתח הרב לירן רוזנווסר סניף חב&quot;ד לנוער במסגרת התכנית הארצית של [[חב&quot;ד לנוער]]{{הערה|[https://col.org.il/news/144451 'לחיים': שלוחים חדשים לנוער יצאו לערים רעננה ובית שאן - COL]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] פתח הרב יוסף יצחק וינקרט בית חב&quot;ד בשכונת לב הפארק{{הערה|[https://col.org.il/news/146939 משפחת ונקרט תפתח בית חב&quot;ד חדש בשכונת לב הפארק ברעננה] {{COL}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] פתח הרב רפאל ברבי בית חב&quot;ד בשכונת נווה זמר.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] פתח הרב מנחם מענדל פרוס בית חב&quot;ד בשכונת מזרח העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/161754 משפחת פרוס יוצאת לשליחות ברעננה ותפעל בשכונת מזרח העיר] {{COL}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ו]] פתח הרב בן ציון דוכמן בית חב&quot;ד לדוברי אנגלית.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד==<br /> קהילת חב&quot;ד ברעננה מבוססת על בעלי משפחות מתושבי העיר, שהתקרבו לתורה ולחסידות בעקבות השתתפות בשיעוריהם של ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]], והרב [[יואל פורסט]] שמסרו מידי שבוע בבית חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> לאחר מספר שנים של פעילות חב&quot;דית בעיר, התקרבו צעירים רבים לחסידות חב&quot;ד, ונכנסו ללמוד בישיבות חב&quot;ד, ובקיץ של שנת [[תש&quot;ס]] הוקמה על ידם ישיבת בין הזמנים, בה נמסרו שיעורים מידי יום על ידי משפיעים. לאחר הקמת ישיבת בין הזמנים הרב דונין החל לבקר בעיר בתדירות גבוהה, וגיבש סביבו קבוצת מקורבים שהיו מגיעים לשמוע את שיעוריו, ומתארחים אצלו בשבתות ובחגים.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה החב&quot;דית בעיר הם [[ארגנטינה|ארגנטינאים]] שעלו לארץ והתיישבו ברעננה, וכן הרבה דוברי [[צרפת]]ית.<br /> <br /> ==אישים בקהילה==<br /> *פרופסור [[אליהו סורקין]] - רופא בכיר ומנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית הרפואה &quot;מעייני הישועה&quot; בני ברק הינו חבר בקהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> *'''בית חב&quot;ד המרכזי''' - בניהול השליח הראשי לעיר הרב [[אליהו שדמי]] (נפתח בשנת [[תשמ&quot;ו]])<br /> *'''ארגון שפרה ופועה'''{{הערה|[https://chabadraanana.com/shifra-upuha/ אתר ארגון שפרה ופועה &gt;&gt; בית חב&quot;ד רעננה]}} - עזרה לנשים לאחר לידה בניהול השליח הרב שדמי<br /> *'''מפעל החסד והנתינה רעננה''' - במסגרתו מחלק בית חב&quot;ד לקראת החגים מאות סלי מזון לנזקקים תושבי העיר {{הערה|[https://chabadraanana.com/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%A7%D7%99%D7%9D/ אתר מפעל החסד ברעננה &gt;&gt; בית חב&quot;ד רעננה]}} - בניהול הרב שדמי<br /> <br /> *'''גני ומעונות חב&quot;ד''' {{הערה|בשנת תנש&quot;א נתן הרבי דולר עבור גני חב&quot;ד ברעננה ואף נתן ברכה שיהיו &quot;הרבה ילדים&quot; .}} - בעיר פזורים 11 גני ומעונות חב&quot;ד בניהול של השליח הראשי הרב שדמי.<br /> *'''בית חינוך חב&quot;ד''' - נפתח בשנת [[תשפ&quot;ג]] ע&quot;י הרב שדמי תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], בניהול הגב' דרייזי אשכנזי<br /> *'''מקווה חב&quot;ד''' - נבנה ע&quot;י הרב אליהו שדמי<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת הפרחים''' - בניהול השלוחים הרב דוד וחסי זלמנוב (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת לב הפארק''' - בניהול השלוחים הרב יוסף יצחק ואלקה ונקרט.(תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד לדוברי אנגלית''' - בניהול השלוחים הרב בן ציון דוכמן ורעייתו (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית ליובאוויטש חב&quot;ד לדוברי צרפתית''' - בניהול השלוחים הרב מנחם מענדל וחיה מימון (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת נווה זמר''' - בניהול השלוחים הרב רפאל ועדנה ברבי (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''[[חב&quot;ד לנוער]]''' - בניהול השלוחים הרב לירן ואלינור רוזנווסר (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד שכונת מזרח העיר''' - בניהול השלוחים הרב מנחם מענדל וחסי פרוס (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''[[לב חב&quot;ד]] במרכז הרפואי לוינשטיין''' - בניהול השלוחים הרב דוד וחסי זלמנוב (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית חב&quot;ד קניון רננים''' - נפתח ב[[חודש תמוז]] [[תש&quot;ע]] (תחת בית חב&quot;ד המרכזי)<br /> *'''בית משיח - הפצת בשורת הגאולה''' - בניהולם של השלוחים הרב [[משה כהן]] והרב [[שלמה זלמן לנדא|זלמן לנדא]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מפיצים את בשורת הגאולה ברעננה''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 871 עמוד 20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabadraanana.com אתר בית חב&quot;ד רעננה] {{חב&quot;ד}}<br /> *[https://chabad.info/news/790500/ בפעם ה-35: תהלוכת ל&quot;ג בעומר ברעננה] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/46466 הרב גרונר ביקר והתרשם במוסדות חב&quot;ד ברעננה] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/146939 משפחת ונקרט תפתח בית חב&quot;ד חדש בשכונת לב הפארק ברעננה] {{COL}}<br /> *[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?CategoryID=11&amp;ArticleID=571&amp;SearchParam=%F8%F2%F0%F0%E4 נחנך מרכז חב&quot;ד לדוברי צרפתית ברעננה] - אתר 'צעירי חב&quot;ד'<br /> *[https://col.org.il/news/159163 חנוכיית ענק מבלונים והפנינג בהדלקה של בית חב&quot;ד ברעננה] {{COL}}<br /> <br /> {{ערי השרון}}<br /> {{מחוז המרכז}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רעננה|*]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=840752 2026-04-10T05:47:33Z

<p>ב. א. א.: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:מעלה אדומים.png|ממוזער|סמל העיר מעלה אדומים.]]<br /> '''מַעֲלֵה אֲדֻמִּים''' היא עיר והתנחלות השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. היא נקראת על שם מעלה המוזכר במקרא בשם מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. היא מאופיינת בקרבתה לחיים העירוניים של ירושלים מן הצד האחד ולשטחים הפתוחים של המדבר מן הצד השני.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> <br /> === הקמת העיר ===<br /> הרעיון להקמת עיר ממזרח לירושלים על דרך מעלה אדומים, עלה לראשונה בסוף תמוז [[תשכ&quot;ז]].<br /> <br /> ב[[י' כסלו]] [[תשל&quot;ה]] החליטה ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין, על הקמת אזור תעשייה במקום, כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח ירושלים.<br /> [[קובץ:העיר מעלה אדומים.jpg|ממוזער|333x333 פיקסלים|העיר בתצלום פנורמי.]]<br /> ב[[אלול]] [[תשל&quot;ה]] אושר ל&quot;גרעין מעלה אדומים&quot; להתיישב סמוך לשטח המתוכנן של אזור התעשייה, בגבעה שנקראת מאז &quot;גבעת המייסדים&quot;, כ&quot;מחנה עובדים&quot; אך לא כיישוב קבע. ב[[כסלו]] [[תשל&quot;ו]] הושלמה בנייתם של מספר מבנים טרומיים ביישוב, אך שנה לאחר הקמתו עוד לא הוקמו מבני קבע והוא עדיין הוגדר &quot;מחנה עובדים&quot;. ב[[אלול]] [[תשל&quot;ז]] החליטה ממשלת ישראל להקים יישוב עירוני בנקודה המרוחקת כ-4 קילומטר מאזור התעשייה, בגבעות שמעל מישור אדומים. ב[[ניסן]] [[תשל&quot;ט]] נחתם צו להפיכת מעלה אדומים למועצה מקומית.<br /> <br /> ב-[[ט&quot;ו במנחם אב]] [[תשל&quot;ט]] הניח שר השיכון והבינוי דוד לוי את אבן הפינה לעיר החדשה. העיר אוכלסה החל מ[[תשרי]] [[תשמ&quot;ג]]. ב-[[כ' בכסלו]] [[תשל&quot;ט]] החליטה ועדת השרים להקים יישוב נוסף, על שטח של 4,600 דונם. היישוב הוקם בתחילת [[תשרי]] [[תש&quot;מ]], ב&quot;מבצע התיישבות&quot;. תחילה נקרא היישוב &quot;מעלה אדומים ב'&quot;, אחר כך שונה שמו ל'כפר אדומים'.<br /> <br /> === הכרזה כעיר ===<br /> ב[[תש&quot;נ]], שש שנים לאחר אכלוס היישוב, כבר גרו בו כ-13,000 תושבים, והוחל בדיונים להעניק לו מעמד של עיר. ב[[תנש&quot;א]] החליט שר הפנים אריה דרעי להכריז על מעלה אדומים כעיר.<br /> <br /> == פעילות חב&quot;ד במקום ==<br /> [[קובץ:הרב מתתיהו אדרעי..png|ממוזער|286x286 פיקסלים|'''השליח החדש בעיר.''' מימין לשמאל: הרב [[אברהם שמלה]], הרב [[מתתיהו אדרעי]] (השליח החדש), הרב [[משה שילת]].]]<br /> השליח במקום הוא הרב [[אברהם שמלה]].<br /> <br /> תחתיו פועלים שלוחים נוספים כגון הרב [[שמואל דודיסקו]], והרב [[מתתיהו אדרעי]].<br /> <br /> במקום פועלים מספר בתי חב&quot;ד , בית תמחוי&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/1397 {{חב&quot;ד און ליין}}.&lt;/ref&gt;, מקווה גדול ומפואר&lt;ref&gt;המקווה המפואר, https://col.org.il/news/12432 {{Col}}.&lt;/ref&gt;, אירועי ל&quot;ג בעומר&lt;ref&gt;מאות ילדים בתהלוכת ל&quot;ג בעומר שמעלה אדומים https://col.org.il/news/104378 {{חב&quot;ד און ליין}}.&lt;/ref&gt; חנוכה פורים ועוד, קייטנת חב&quot;ד לילדים&lt;ref&gt;כ200 ילדים בקייטנת חב&quot;ד: https://col.org.il/news/22274 {{חב&quot;ד און ליין}}.&lt;/ref&gt; .<br /> <br /> בכסלו תשס&quot;ח הוכנס ספר התורה הראשון לבית חב&quot;ד&lt;ref&gt;הכנסת ספר התורה למעלה אדומים https://col.org.il/news/33870 {{Col}}.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> [https://col.org.il/news/66239 הטלוויזיה בכתבה מפרגנת לבית-חב&quot;ד במעלה אדומים{{Col}}]<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> [[קטגוריה:ערים ביהודה ושומרון]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=840750 2026-04-10T05:46:10Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:מעלה אדומים.png|ממוזער|סמל העיר מעלה אדומים.]]<br /> '''מַעֲלֵה אֲדֻמִּים''' היא עיר והתנחלות השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. היא נקראת על שם מעלה המוזכר במקרא בשם מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. היא מאופיינת בקרבתה לחיים העירוניים של ירושלים מן הצד האחד ולשטחים הפתוחים של המדבר מן הצד השני.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> <br /> === הקמת העיר ===<br /> הרעיון להקמת עיר ממזרח לירושלים על דרך מעלה אדומים, עלה לראשונה בסוף תמוז [[תשכ&quot;ז]].<br /> <br /> ב[[י' כסלו]] [[תשל&quot;ה]] החליטה ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין, על הקמת אזור תעשייה במקום, כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח ירושלים.<br /> [[קובץ:העיר מעלה אדומים.jpg|ממוזער|333x333 פיקסלים|העיר בתצלום פנורמי.]]<br /> ב[[אלול]] [[תשל&quot;ה]] אושר ל&quot;גרעין מעלה אדומים&quot; להתיישב סמוך לשטח המתוכנן של אזור התעשייה, בגבעה שנקראת מאז &quot;גבעת המייסדים&quot;, כ&quot;מחנה עובדים&quot; אך לא כיישוב קבע. ב[[כסלו]] [[תשל&quot;ו]] הושלמה בנייתם של מספר מבנים טרומיים ביישוב, אך שנה לאחר הקמתו עוד לא הוקמו מבני קבע והוא עדיין הוגדר &quot;מחנה עובדים&quot;. ב[[אלול]] [[תשל&quot;ז]] החליטה ממשלת ישראל להקים יישוב עירוני בנקודה המרוחקת כ-4 קילומטר מאזור התעשייה, בגבעות שמעל מישור אדומים. ב[[ניסן]] [[תשל&quot;ט]] נחתם צו להפיכת מעלה אדומים למועצה מקומית.<br /> <br /> ב-[[ט&quot;ו במנחם אב]] [[תשל&quot;ט]] הניח שר השיכון והבינוי דוד לוי את אבן הפינה לעיר החדשה. העיר אוכלסה החל מ[[תשרי]] [[תשמ&quot;ג]]. ב-[[כ' בכסלו]] [[תשל&quot;ט]] החליטה ועדת השרים להקים יישוב נוסף, על שטח של 4,600 דונם. היישוב הוקם בתחילת [[תשרי]] [[תש&quot;מ]], ב&quot;מבצע התיישבות&quot;. תחילה נקרא היישוב &quot;מעלה אדומים ב'&quot;, אחר כך שונה שמו ל'כפר אדומים'.<br /> <br /> === הכרזה כעיר ===<br /> ב[[תש&quot;נ]], שש שנים לאחר אכלוס היישוב, כבר גרו בו כ-13,000 תושבים, והוחל בדיונים להעניק לו מעמד של עיר. ב[[תנש&quot;א]] החליט שר הפנים אריה דרעי להכריז על מעלה אדומים כעיר.<br /> <br /> == פעילות חב&quot;ד במקום ==<br /> [[קובץ:הרב מתתיהו אדרעי..png|ממוזער|286x286 פיקסלים|'''השליח החדש בעיר.''' מימין לשמאל: הרב [[אברהם שמלה]], הרב [[מתתיהו אדרעי]] (השליח החדש), הרב [[משה שילת]].]]<br /> השליח במקום הוא הרב [[אברהם שמלה]].<br /> <br /> תחתיו פועלים שלוחים נוספים כגון הרב [[שמואל דודיסקו]], והרב [[מתתיהו אדרעי]].<br /> <br /> במקום פועלים מספר בתי חב&quot;ד , בית תמחוי&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/1397 {{חב&quot;ד און ליין}}.&lt;/ref&gt;, מקווה גדול ומפואר&lt;ref&gt;המקווה המפואר, https://col.org.il/news/12432 {{Col}}.&lt;/ref&gt;, אירועי ל&quot;ג בעומר&lt;ref&gt;מאות ילדים בתהלוכת ל&quot;ג בעומר שמעלה אדומים https://col.org.il/news/104378 {{חב&quot;ד און ליין}}.&lt;/ref&gt; חנוכה פורים ועוד, קייטנת חב&quot;ד לילדים&lt;ref&gt;כ200 ילדים בקייטנת חב&quot;ד: https://col.org.il/news/22274 {{חב&quot;ד און ליין}}.&lt;/ref&gt; .<br /> <br /> בכסלו תשס&quot;ח הוכנס ספר התורה הראשון לבית חב&quot;ד&lt;ref&gt;הכנסת ספר התורה למעלה אדומים https://col.org.il/news/33870 {{Col}}.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> הטלוויזיה בכתבה מפרגנת לבית-חב&quot;ד במעלה אדומים ●https://col.org.il/news/66239 {{Col}}.<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> [[קטגוריה:ערים ביהודה ושומרון]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C&diff=840748 2026-04-10T05:44:36Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב יעקב מויאל.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יעקב מויאל]]<br /> [[קובץ:66734124c2fad 1718829348 news images gallery.jpg|ממוזער|250px|הרב מויאל בשער [[עיתון כפר חב&quot;ד]]]]<br /> הרב '''יעקב''' '''מויאל''' הוא משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] ושליח ברובע הפורצים ב[[קריית גת]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד לרב [[עמרם מויאל]] בעיר [[צפת]].<br /> <br /> כילד טס לרבי ביחד עם אביו בטיסה שיצאה מידי שנה על ידי הרב אהרון אליעזר צייטלין.<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת (ירושלים)]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשס&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[שנת הקבוצה]].<br /> <br /> התחתן עם בת למשפחת אלבז מ[[קריית גת]].<br /> <br /> משמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] ומוסר שיעורים ברחבי הארץ לקהלים שונים ומגוונים.<br /> <br /> בנוסף, מוזמן להתוועד רבות בפני תלמידי התמימים וכן הוא מנחה אירועים שונים במגוון מקומות.<br /> <br /> משמש כשליח ברובע הפורצים ב[[קריית גת]] וכשליח בכלל לציבור החרדי הגדול בעיר.<br /> <br /> התוועדויותיו הפכו לשם דבר ורבים נוהרים לשמוע את ההתוועדויות שלו.<br /> <br /> מלווה את הטיסה של בחורי הבר מצווה שיוצאת מטעם [[ארגון הפנסאים]] יחד עם המשפיעים הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|חוני רייצס]], הרב [[שמואל מישולובין]] הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] והרב [[מנחם מענדל הכהן רוט|מני רוט]].<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> <br /> * ראיון בעיתון כפר חב&quot;ד גיליון מס' 2064,[[י&quot;ד סיוון]] [[תשפ&quot;ד]]. {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ע]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=840747 2026-04-10T05:38:30Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב ובו [[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבת תומכי תמימים]]]]<br /> <br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)]]}}<br /> [[קובץ:בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| &quot;ואני בתוך הגולה על נהר דאן&quot;. בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברחוב בראטסקי 44 ב[[רוסטוב]] נרכש בשנת [[תרע&quot;ח]]]]<br /> <br /> בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] עזב [[הרבי הרש&quot;ב]] עם משפחתו את [[העיירה ליובאוויטש]] כדי שלא להיות תחת שליטת הגרמנים.<br /> <br /> ב[[כ' חשון]] [[תרע&quot;ח]]- יום הולדתו של הרבי, הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שילדיהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]), שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. הרבי נענה לבקשה והגיע לעיר ביום [[כ&quot;ח חשון]].<br /> <br /> בהמשך אותה שנה רכש הרבי הרש&quot;ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש&quot;ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב יעקב לנדא, ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.<br /> <br /> [[קובץ:המקווה ברוסטוב.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ה[[מקווה]] ברוסטוב]]<br /> <br /> ==מבנה הבית==<br /> [[קובץ:חדר יחידות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חדר ה'יחידות']]<br /> <br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==פעולות הרבי בעיר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דפוס עזרא]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים רוסטוב]]}}<br /> ==הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> [[קובץ:המסמר שקבע הרבי הריי&quot;צ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרב קוגן]] אוחז במסמר שקבע [[הרבי הריי&quot;צ]] בקיר הבית בסיום ימי ה'[[שבעה]]' על [[הרבי הרש&quot;ב]]]]<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ בבניין==<br /> *<br /> ==גאולת הבית ושחזורו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/734492/ בהשקעה אדירה: שיפוץ יסודי בחידוש בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב{{תמונה}}{{אינפו}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%99&diff=840746 2026-04-10T05:36:19Z

<p>ב. א. א.: /* חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:סינסינטי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב קלמנסון מוסר את מפתח בית חב&quot;ד לרבי]]<br /> '''סינסינטי''' היא עיר בדרום-מערב מדינת אוהיו שב[[ארצות הברית]] והיא העיר השלישית בגודלה באוהיו, כיום מספר היהודים החברים בקהילה היהודית בסינסינטי עומד על כ-20,000.<br /> <br /> ==יהודים בסינסינטי==<br /> יהודים החלו להגיע בהמוניהם בשנים [[ת&quot;ר]]-[[תר&quot;ל]] (1840-1870), לאור הפיתוח הכלכלי באזור. בשנת [[תק&quot;צ]] (1830) הכירה האסיפה הכללית של מדינת אוהיו בקהילה היהודית בעיר באופן רשמי. ב[[תקצ&quot;ו]] (1836) נחנך [[בית הכנסת]] הראשון בעיר.<br /> <br /> החל משנת [[תק&quot;צ]] (1830) החלו להגיע לעיר מהגרים מ[[גרמניה]], אשר השתייכו ברובם לתנועה הרפורמית והקימו בשנת [[תרמ&quot;ב]] (1842) את קהילת &quot;בני ישורון&quot;. המוסדות החשובים של התנועה הרפורמית ב[[ארצות הברית]] הוקמו בעיר: בית המדרש לרבנים של התנועה הרפורמית בעיר היווה אבן שואבת לרבים, ביניהם הרב והתאולוג אברהם יהושע השל, שהגיע אליו לאחר שברח מגרמניה הנאצית. השבועון &quot;The American Israelite&quot;, אשר הוקם בעיר ב-1854, הוא הכתב העת היהודי הוותיק ביותר בארצות הברית.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעיר==<br /> [[קובץ:770 אוהיו בבניה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניית [[בית חב&quot;ד]] בדוגמת [[770]] באוהיו]]<br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] נבחר הרב [[אליעזר סילבר]] לרב העיר. הרב סילבר היה מקורב לחב&quot;ד ואף נפגש עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעת ביקורו בארה&quot;ב בשנת [[תרפ&quot;ט]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה בקירוב גדול עם [[הרבי]], ועסק עמו בעניני הכלל. הרב סילבר כיהן כרב העיר עד לפטירתו ב[[ח' שבט]] שנת [[תשכ&quot;ח]].<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב סילבר מילא מקומו הרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]], וכיהן כרב הקהילה היהודית בסינסינטי מטעם &quot;ועד העיר&quot; עד לפטירתו בשנת [[תשס&quot;ח]], הרבי גם הנחה אותו כיצד להתמודד עם הרפורמים.<br /> <br /> בקיץ [[תשל&quot;ה]] נשלח הרב [[שלום דובער קלמנסון]] על ידי [[הרבי]]. מיד עם בואו לעיר החל בפעולות, ורק בתוך זמן קצר בלבד הצליח לקבל בנין לתפילות [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]]. ומשם המשיך בפעולותיו במשך השנים.<br /> <br /> עם הגיעו פתח את ישיבת [[תומכי תמימים סינסינטי]] שלאחר מכן נסגרה עקב קשיים. הישיבה נפתחה שוב בשנת [[תשס&quot;ד]] כמכון [[סמיכה]] שניהל הרב גור-ארי'ה. ב[[אלול]] [[תשס&quot;ו]] הפכה הישיבה באופן רשמי לישיבה קטנה בהנהלתו של ראש הישיבה הרב [[גרשון אבצן]].<br /> <br /> במשך השנים עם ההרחבה המוצלחת של הפעולות הקימו כמה בתי חב&quot;ד נוספים בעיר ובסביבותיה.<br /> <br /> ==עיתון &quot;חב&quot;ד טיימס&quot;==<br /> [[קובץ:חבד טיימסעותק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מגליונות חב&quot;ד טיים]]<br /> עיתון &quot;חב&quot;ד טיימס&quot; (ב[[אנגלית]] '''The Chabad Times''') יוצא לאור על ידי חב&quot;ד בדרום אוהיו, על ידי ה[[שליח]] הרב שלום בער קלמנסון מדי חודש. העיתון החל לצאת בשנת [[תשל&quot;ז]] וכיום מופץ ב-23,000 עותקים. הרבי עודד את הוצאת העיתון, ואף התבטא בחמימות אודות העיתון.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד שבסינסינטי==<br /> * '''בית חב&quot;ד סינסינטי''', ה&quot;שול&quot; מנהל על ידי הרב [[שלום דובער קלמנסון]].<br /> * '''בית חב&quot;ד בלו אש''' - מנהל על ידי חתנו של הרב קלמנסון, השליח הרב ישראל מנגל.<br /> * '''בית חב&quot;ד בקמפוס אוניברסיטת סינסינטי''' - מנהל על ידי השליח הרב יצחק קריגר.<br /> * '''בית חב&quot;ד מייסון''', מנהל על ידי בנו של הרב קלמנסון, השליח הרב יוסף יצחק קלמנסון.<br /> * '''בית חב&quot;ד דייטון''' - מנהל על ידי השליח הרב נחום מנגל.<br /> * '''מחנה חב&quot;ד''' (קעמפ חב&quot;ד) מנהל על ידי חתנו של הרב קלמנסון, השליח הרב מנחם מענדל מאיעסקי.<br /> * '''ישיבת [[תומכי תמימים סינסנטי]]''' בהנהלתו של ראש הישיבה הרב [[גרשון אבצן]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *[[תומכי תמימים סינסנטי]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|גרשון אבצן|קהילה חב&quot;דית עתיקה נחשפה בזכות הדפסת התניא|1393|32|תשפ&quot;ד}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabadoh.org/ האתר של חב&quot;ד סינסינטי]<br /> * [http://www.chabadtimesonline.com/ האתר של ה&quot;חב&quot;ד טיימס&quot;]<br /> * [http://www.chabadatuc.com/ האתר של בית חב&quot;ד בקמפוס אוניברסיטת סינסינטי]<br /> * [http://www.campchabad.org/default.asp האתר של קעמפ חב&quot;ד]<br /> * [http://www.chabaddayton.com/ האתר של בית חב&quot;ד דייטון]<br /> * [http://www.chabadba.com/ האתר של בית חב&quot;ד בלו אש]<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד בעולם|סינסינטי]]<br /> [[קטגוריה:אוהיו|*]]<br /> [[en:Cincinnati]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:770_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95_%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94.jpeg&diff=840745 2026-04-10T05:34:51Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מקור: [https://col.org.il/news/7426 בניין בצורת 770 נבנה באוהיו{{col}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:770_%D7%90%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95_%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94.jpeg&diff=840744 2026-04-10T05:34:17Z

<p>ב. א. א.: מקור: [https://col.org.il/news/7426]</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מקור: [https://col.org.il/news/7426]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%9F_%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=838866 2026-04-01T01:06:05Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קרבן פסח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור הממחיש את לקיחת הקרבן פסח לצלייה]]<br /> [[קובץ:עלייה לרגל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ישראל עולים לירושלים עם כבשים לקרבן הפסח]]<br /> '''קרבן פסח''', הוא [[קרבן]] המוגדר כקדשים קלים, ולכן שחיטתו בכל מקום ב[[עזרה]]. אך בשונה משאר הקדשים קלים, הפסח נאכל רק בתנאים הבאים: בלילה, עד חצות, למי שנתמנה עליו קודם שחיטתו והשתתף בדמיו, ולמי שאינו ערל.<br /> <br /> אופן אכילתו, הוא &quot;צלי&quot;, כשהוא נצלה ראשו וכרעיו כאחד.<br /> <br /> ==פסח בזמן הזה==<br /> במשך מספר שנים בערב חג הפסח, החל בערב [[חג הפסח]] [[תשכ&quot;ט]], הפסח השני שלאחר מלחמת ששת הימים, היו יוצאים עשרות רבות של [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] מביתם שב[[ירושלים]] עיר הקודש לערים אחרות. <br /> מנהג זה בהוראתו המפורשת של [[הרבי]]. <br /> <br /> מקורה של הוראה זו נובעת מכך שקרבן חג הפסח - בניגוד לכל שאר קרבנות היחיד שהקריבו במקדש - מותר להקריבו בטומאה אם רוב (או כל) עם ישראל נמצא ב[[טומאה]]. כיון שבזמן הגלות נמצא כל עם ישראל בטומאה, הרי אין כל מניעה, לכאורה, לעלות ולהקריב את קרבן חג הפסח כפי שעשו בזמן ש[[בית המקדש]] עמד על מכונו ותפארתו.<br /> <br /> ==הפולמוס==<br /> הפולמוס ההלכתי החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. כעת, כשיד ישראל תקיפה ו[[הר הבית]] נשלט בידי יהודים, עלו בבת אחת כל האספקטים ההלכתיים בנוגע להקרבת קרבן פסח בטומאה. כל הפוסקים, ובראשם ה[[רמב&quot;ם]], מסכימים כי אף על פי שאין [[בית המקדש]] קיים, הרי מקריבין קרבן פסח. לנוכח הבעיה כי אין [[נביא]] שיקבע את מקומו המדויק של המזבח, סוברים הפוסקים שלמרות זאת הדבר אינו מעכב ואפשר להקריב קרבן פסח. <br /> <br /> היו שגרסו כי צריך להקריב קרבן בכל מחיר ובכל תנאי, כאשר מנגד, ציבור של אלפי יהודים יראי שמים לא התייחס לנושא חמור זה שאיסור כרת רובץ לפתחו. גם אלו שדגלו בהקרבת [[קרבן פסח]] בכל מחיר, לא ענו על הצורך הבסיסי בשעה שלדאבוננו לא נותנים להקריב קרבן פסח בזה הזמן, וברור כי אם אפשר להקריב (ולא מקריבים בפועל) הרי שיש איסור בהימצאות בתחומי ירושלים, כיון שמי שנמצא &quot;בדרך רחוקה&quot;, אף הוא פטור מהקרבת הקרבן. <br /> <br /> שאלה זו התחדדה ביתר שאת, לנוכח ציבור גדול, בהם רבנים ואנשי מעשה שהיו נוהגים ללכת ל[[כותל המערבי]] בערב חג הפסח אחר חצות כדי לקרוא דווקא שם את סדר קרבן פסח &quot;זכר לקרבן פסח שהקריבו אבותינו&quot;. הללו לא ידעו כי דווקא ב'הידור' מנהג זה, הם עוברים על ספק איסור דאורייתא. <br /> ==הוראת הרבי==<br /> בשיחת אחרון של [[פסח]] [[תשכ&quot;ח]], הפתיע הרבי בביאור הלכתי ארוך בנושא קרבן פסח בזמן הזה, לאחר מלחמת ששת הימים. הרבי קישר זאת לא רק לגבי חג הפסח, אלא גם בנוגע ל[[פסח שני]] - שהרי מי שלא הקריב בפסח ראשון, מצווה לעשות זאת ב[[פסח שני]]. <br /> <br /> שיחתו המפתיעה של הרבי עוררה הדים רחבים ביותר. באותה שיחה מוגהת, קבע הרבי מסמרות {{ציטוטון|לפי עניות דעתי יש להימנע ולא להיות בי&quot;ד באייר בתוך ט&quot;ו מיל סמוך לירושלים}}. אמנם באותה שיחת קודש התייחס הרבי אך ורק לעניין של פסח שני, כיון שלעניין פסח ראשון של אותה שנה, הנושא כבר היה 'אבוד'. בשיחתו הארוכה והמקיפה הגיע הרבי למסקנה כי גם פסח שני מקריבין בטומאה, וממילא נוצרת בעיה הלכתית - כיצד מותר להיות בירושלים ב[[י&quot;ד אייר|י&quot;ד באייר]] מבלי להקריב קרבן פסח, כאשר ברור שאם ישנו חיוב ולמרות זאת אין מקריבין - הרי העונש הוא כרת! <br /> <br /> המסקנה הברורה של הרבי הייתה שצריך לצאת מתוך [[ירושלים]] בפסח שני {{ציטוטון|ומכל שכן שלא לנסוע לירושלים ת&quot;ו לי&quot;ד אייר, ואפילו אם תמצא לומר שאינו אלא ספק וספק ספיקא וכו'}}.<br /> <br /> ==המשא ומתן ההלכתי==<br /> בצעד נדיר ומפתיע, שלח הרבי את אותה שיחת קודש אל הגאון הרב [[שלמה יוסף זוין]], עם הקדשה מיוחדת בו מאחל לו הרבי רפואה שלימה. בשולי הגיליון של אותה שיחת קודש כותב לו הרבי &quot;למהררש&quot;י שליט&quot;א שלום וברכה ת&quot;ח על הפ&quot;ש על ידי הררח&quot;ל שי' ותהא רפוקו&quot;ש ויבש&quot;ט&quot;. <br /> <br /> הרב זוין שידיו רב לו בהלכה, פתח בשקלא וטריא ארוכה עם הרבי סביב הדיון ההלכתי האם צריכים לצאת מירושלים או לא. בתאריך ג' סיוון [[תשכ&quot;ח]] שלח הרב זוין מכתב ארוך לרבי ובו מעלה שורה של תמיהות ושאלות הלכתיות הנובעות ממסקנתו של הרבי. ובסיום מכתבו הוא מוסיף וכותב &quot;אבקש סליחת כ&quot;ק שליט&quot;א על שאני מעיז להציע בזה פליאותי הנ&quot;ל. תורה היא וללמוד אני צריך&quot;. <br /> <br /> זכה הרבי זוין לקבל מכתב תשובה מהרבי, בו הרבי משיבו אחת לאחת בפרטיות{{הערה|המכתב, כולל מכתבו של הרב זוין נדפסו באגרות קודש חכ&quot;ד}}. על השאלה &quot;כיצד הרבי רוצה שאלפים יצאו מירושלים?&quot; - כותב הרבי: &quot;אלפים ורבבות יראים ושלמים המהדרים בהידור מצווה... יסוד הוא בשקלא וטריא שלי - שכיון שהמדובר: 1. בעניין ששייך בו כרת. 2. לאידך גיסא שהזכרים מבני י&quot;ג שנה ומעלה יהיו משך שעות אחדות בדרך רחוקה מירושלים ת&quot;ו לאו מילתא רברבא הוא ועל אחת כמה וכמה - שאלה שבלאו הכי בדרך רחוקה לא ידחקו את השעה ליכנס לירושלים ת&quot;ו דווקא בשעות אלו&quot;. <br /> <br /> מוסיף הרבי וכותב לרב זוין: &quot;מסקנתי שיש ספק וספק ספיקא וכו' בנידון דידן, ולכן אלו שבדרך רחוקה לא יעלו ומה טוב שהנמצאים בפנים - יצאו&quot;. <br /> הרבי גם לא מתעלם מאותן בני קרתא דירושלים שהקפידו כל ימיהם שלא לצאת מירושלים: &quot;דיון בפני עצמו בנוגע לאלה שמעולם לא יצאו מירושלים עיה&quot;ק&quot;. <br /> <br /> על שאלתו של הרב זוין מה התחדש כעת שלא היה במשך אלפי שנים, משיב הרבי: &quot;שאלה עצומה מה היה בכל הדורות למן החורבן ועד הנה... ולא מצינו שעקרו בערב פסח חוץ לירושלים&quot;. משיב הרבי בפשטות &quot;עד לאחרי המלחמה דאשתקד, הייתה יד האומות תקיפה כו'&quot;. <br /> במילים פשוטות: כאשר יד ישראל תקיפה, הרי שהצורך בהקרבת הקרבן מקבל תוקף, ועל כן מורה הרבי לצאת מירושלים כדי שלא להיכשל חלילה בספק איסור כרת.<br /> <br /> ==ההוראה החדשה==<br /> ב[[מכתב כללי]] שכתב [[הרבי]] בערב [[פסח שני]], [[י&quot;ג אייר]] [[תשל&quot;ה]], שינה הרבי את ההחלטה בעקבות כך שאין יותר יכולת ואפשרות תיאורטית לבנות על הר הבית. כמו כן שלח הרבי את תוכן המכתב הכללי, לרב זוין, ובכתי&quot;ק הוסיף הרבי בביאור הדבר. וכך מנמק הרבי את העניין: &quot;בהמשך להשקלא וטריא, מאז חל דבר מה שנכתב ונאמר בשיחות [[אחרון של פסח]] [[תשכ&quot;ח]], בעוונותינו הרבים (כולל שמתחיל מביום הז' (ממש - מכריזים) אחי הוא... ויעלהו גו').. נשתנה המצב ואין עתה היכולת ואפשריות לשנות (ולבנות) כפי הדרוש להקרבת קרבן פסח וכו' - ולכן גם אין מקום שלא להיות בערב פסח או בי&quot;ד באייר קרוב לירושלים ת&quot;ו. ויהי רצון שיקויים בעגלא דידן בלשון [[הרמב&quot;ם]] ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - וגם עשיית התשובה מיד - ויבנה [[בית המקדש]] במקומו ויקבץ נדחי ישראל&quot;. <br /> <br /> הרבי קובע בבירור, כי מאז &quot;היום השביעי&quot; [כלומר למחרת סיום מלחמת ששת הימים] מנהיגי ישראל רוצים למסור את [[הר הבית]] וירושלים לידי הערבים, ולכן אין יד ישראל תקיפה. בכך הרבי לא רק ביטל את ההוראה, אלא הציל למפרע את כל האלפים שהיו צריכים לצאת מירושלים במשך השנים ולא יצאו, בנמקו כי מאז 'היום השביעי' אומרים הם לאדום &quot;אחי הוא... ויעלהו&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פסח שני (מנהגים)]]<br /> *[[פסח שני והקהל]]<br /> *[[פסח]]<br /> *[[ערב חג הפסח]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1366 פסח שני: למה הרבי אמר לצאת מירושלים?] {{אינפו}}<br /> <br /> {{פסח}}<br /> {{בית המקדש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קרבנות]]<br /> [[קטגוריה:פסח]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%A1&diff=836593 2026-03-25T01:34:23Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>{{עריכה|כל הערך=כן}}<br /> '''אייל הכהן ריס''' (נפטר ב[[כ&quot;ט תמוז]] [[תשפ&quot;ה]]) היה מייסד ומנהל מרכז הקבלה של צפת, מפעילי מכון אסנט, ומומחה בהנגשת הקבלה לחיים המודרניים.<br /> {{אין תמונה}}<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> אייל נולד בתל אביב. בראיון שנתן לעתון בית משיח, סיפר שמאז שהוא מכיר את עצמו, הוא נמשך לעולמות התוכן של הרוח, הטבע, ו'מה שמעבר'.<br /> <br /> לאחר שירותו הצבאי כקצין, ולימודי מזרחנות באוניברסיטת תל-אביב, עבר להתגורר בצפת, שם התעמק בלימודים רוחניים של הזוהר, החסידות והקבלה.<br /> <br /> עבד במשך שנים ב[[מכון אסנט]].<br /> <br /> במשך למעלה מעשור, איל פיתח וניהל קשת רחבה של תכניות רוחניות, סופי שבוע, סמינרים ו&quot;ריטריטים&quot;, שהתקיימו במלונות ובתי האירוח בצפת, בהם השתתפו עשרות אלפים מישראל ומרחבי העולם, ובמקביל החל בסדרת נסיעות שנתיות בעולם, בהן לימד קבלה בנקודות רבות על הגלובוס.<br /> <br /> ב[[תשס&quot;ו]], ייסדו איל ורעייתו נטלי ריס את המרכז הבינלאומי לקבלה בצפת מטעם הסוכנות היהודית.<br /> <br /> עד היום המרכז מארח אלפים רבים בכל שנה, המגיעים מכל קצווי תבל, להתארח בתכניות הרוחניות, בריטריטים ובתכני ה Wellbeing - 'שלומות', ברמה הגבוהה, שפיתח צוות המרכז &lt;sup&gt;''[דרושה הבהרה: המרכז עדיין פעיל?]''&lt;/sup&gt;. <br /> <br /> אייל התמחה בהעברת תכנים מעולם הרוחניות היהודית, בדגש על הקשרם האוניברסלי, ושילובם בחיים המודרניים.<br /> <br /> לר' אייל היה &quot;קאך&quot; מיוחד ב[[עשרת המבצעים]] ולא פעם זכה להניח ליהודים רבים תפילין לראשונה בחייהם.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ט תמוז]] [[תשפ&quot;ה]] במפתיע ונטמן בעיר צפת.<br /> ==לקריאה נוספת== <br /> https://col.org.il/news/96436<br /> <br /> https://col.org.il/news/130808<br /> <br /> https://col.org.il/news/98027<br /> <br /> https://chabad.info/news/672222/<br /> <br /> https://chabad.info/news/102321/<br /> <br /> https://col.org.il/news/82728<br /> <br /> https://chabad.info/news/158960/<br /> <br /> https://col.org.il/news/170781<br /> <br /> https://chabad.info/news/481878/<br /> <br /> https://col.org.il/news/19919<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:סגל אסנט]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=836567 2026-03-24T20:29:34Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה דב זילברשטרום.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זילברשטרום מעניק תעודת הצטיינות לתלמיד. תשע&quot;ח]]<br /> [[קובץ:הרב משה דב זילברשטרום.jpg|ממוזער|הרב זילברשטרום ([[תשפ&quot;ה]])]]<br /> הרב '''משה דב זילברשטרום''' (נולד ב[[כ&quot;ט אדר ב']] [[תשל&quot;ח]], 7 באפריל 1978), הוא מחנך בכיתה ח' ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד בני ברק]], משיב בגירסא ב[[תומכי תמימים אלעד]] ומשפיע בקהילת חב&quot;ד בעיר [[אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] וללאה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> למד במשך ילדותו ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בירושלים. בבחרותו למד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]]. אז קיבל הוראה מהמשפיע ר' [[ מנחם מענדל פוטערפאס]] ללמוד [[תניא בעל פה]].<br /> <br /> בישיבה גדולה למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> היה ממושפעיו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם ציפורה ביתו של הרב [[שניאור זלמן סגל]] מ[[בני ברק]].<br /> <br /> עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] בשנת [[תשס&quot;ג]] החל לשמש כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'. בשנים שלאחר מכן התמנה למשפיע כללי בישיבה, כיום הוא משמש כמשיב.<br /> <br /> הרב זילברשטרום ידוע בחיות הרבה שלו ב[[עבודת התפילה]] ובלימוד [[תניא בע&quot;פ]] ומחדיר זאת במושפעיו בשיעורים, בהתוועדויות ובדוגמא אישית. כמו כן ידוע הוא כ'בעל מנגן' הבקי בניגונים.<br /> <br /> בנוסף משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד באלעד. <br /> <br /> בין פעולותיו ניתן למנות את סדר &quot;[[ליל שישי]] חסידי&quot;, המתקיים משנת [[תשס&quot;ז]] ברציפות, שבו מידי יום חמישי בערב מתוועדים ולומדים [[מאמר]] חסידות של [[הרבי]] הקשור לפרשת השבוע או לתאריך.<br /> <br /> בנוסף משמש כמחנך בתלמוד תורה [[בני מנחם חב&quot;ד בני ברק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו - הרב אברהם ניסן רבינוביץ' - אלעד.<br /> *חתנו, הרב שלמה פרידמן - [[אלעד]].<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל (מענדל'ה) זילברשטרום - מחנך חב&quot;די [[כפר חב&quot;ד|בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/Audio האזינו: 'תנועות' שנשמעו מ'עובדים' בתפילתם באריכות • הרב משה דוב זילברשטרום]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}<br /> *[https://chabad.info/news/635864/ אלעד: התוועדות מיוחדת בבית חב&quot;ד לרגל י' כסלו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, משה דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=836562 2026-03-24T20:24:53Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה דב זילברשטרום.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זילברשטרום מעניק תעודת הצטיינות לתלמיד. תשע&quot;ח]]<br /> [[קובץ:הרב משה דב זילברשטרום.jpg|ממוזער|הרב זילברשטרום ([[תשפ&quot;ה]])]]<br /> הרב '''משה דב זילברשטרום''' (נולד ב[[כ&quot;ט אדר ב']] [[תשל&quot;ח]], 7 באפריל 1978), הוא מחנך בכיתה ח' ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד בני ברק]], משיב בגירסא ב[[תומכי תמימים אלעד]] ומשפיע בקהילת חב&quot;ד בעיר [[אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] וללאה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> למד במשך ילדותו ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בירושלים. בבחרותו למד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]]. אז קיבל הוראה מהמשפיע ר' [[ מנחם מענדל פוטערפאס]] ללמוד [[תניא בעל פה]].<br /> <br /> בישיבה גדולה למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> היה ממושפעיו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם ציפורה ביתו של הרב [[שניאור זלמן סגל]] מ[[בני ברק]].<br /> <br /> עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] בשנת [[תשס&quot;ג]] החל לשמש כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'. בשנים שלאחר מכן התמנה למשפיע כללי בישיבה, כיום הוא משמש כמשיב.<br /> <br /> הרב זילברשטרום ידוע בחיות הרבה שלו ב[[עבודת התפילה]] ובלימוד [[תניא בע&quot;פ]] ומחדיר זאת במושפעיו בשיעורים, בהתוועדויות ובדוגמא אישית. כמו כן ידוע הוא כ'בעל מנגן' הבקי בניגונים.<br /> <br /> בנוסף משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד באלעד. <br /> <br /> בין פעולותיו ניתן למנות את סדר &quot;[[ליל שישי]] חסידי&quot;, המתקיים משנת [[תשס&quot;ז]] ברציפות, שבו מידי יום חמישי בערב מתוועדים ולומדים [[מאמר]] חסידות של [[הרבי]] הקשור לפרשת השבוע או לתאריך.<br /> <br /> בנוסף משמש כמחנך בתלמוד תורה [[בני מנחם חב&quot;ד בני ברק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו - הרב אברהם חיים רבינוביץ' - אלעד.<br /> *חתנו, הרב שלמה פרידמן - [[אלעד]].<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל (מענדל'ה) זילברשטרום - מחנך חב&quot;די [[כפר חב&quot;ד|בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/Audio האזינו: 'תנועות' שנשמעו מ'עובדים' בתפילתם באריכות • הרב משה דוב זילברשטרום]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}<br /> *[https://chabad.info/news/635864/ אלעד: התוועדות מיוחדת בבית חב&quot;ד לרגל י' כסלו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, משה דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%91_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=836561 2026-03-24T20:24:29Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה דב זילברשטרום.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב זילברשטרום מעניק תעודת הצטיינות לתלמיד. תשע&quot;ח]]<br /> [[קובץ:הרב משה דב זילברשטרום.jpg|ממוזער|הרב זילברשטרום ([[תשפ&quot;ה]])]]<br /> הרב '''משה דב זילברשטרום''' (נולד ב[[כ&quot;ט אדר ב']] [[תשל&quot;ח]], 7 באפריל 1978), הוא מחנך בכיתה ח' ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד בני ברק]], משיב בגירסא ב[[תומכי תמימים אלעד]] ומשפיע בקהילת חב&quot;ד בעיר [[אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] וללאה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> למד במשך ילדותו ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בירושלים. בבחרותו למד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]]. אז קיבל הוראה מהמשפיע ר' [[ מנחם מענדל פוטערפאס]] ללמוד [[תניא בעל פה]].<br /> <br /> בישיבה גדולה למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> היה ממושפעיו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם ציפורה ביתו של הרב [[שניאור זלמן סגל]] מ[[בני ברק]].<br /> <br /> עם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] בשנת [[תשס&quot;ג]] החל לשמש כ[[משפיע]] לתלמידי שיעור א'. בשנים שלאחר מכן התמנה למשפיע כללי בישיבה, כיום הוא משמש כמשיב.<br /> <br /> הרב זילברשטרום ידוע בחיות הרבה שלו ב[[עבודת התפילה]] ובלימוד [[תניא בע&quot;פ]] ומחדיר זאת במושפעיו בשיעורים, בהתוועדויות ובדוגמא אישית. כמו כן ידוע הוא כ'בעל מנגן' הבקי בניגונים.<br /> <br /> בנוסף משמש כמשפיע בקהילת חב&quot;ד באלעד. <br /> <br /> בין פעולותיו ניתן למנות את סדר &quot;[[ליל שישי]] חסידי&quot;, המתקיים משנת [[תשס&quot;ז]] ברציפות, שבו מידי יום חמישי בערב מתוועדים ולומדים [[מאמר]] חסידות של [[הרבי]] הקשור לפרשת השבוע או לתאריך.<br /> <br /> בנוסף משמש כמחנך בתלמוד תורה [[בני מנחם חב&quot;ד בני ברק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו - הרב אברהם חיים - אלעד.<br /> *חתנו, הרב שלמה פרידמן - [[אלעד]].<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל (מענדל'ה) זילברשטרום - מחנך חב&quot;די [[כפר חב&quot;ד|בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/Audio האזינו: 'תנועות' שנשמעו מ'עובדים' בתפילתם באריכות • הרב משה דוב זילברשטרום]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}<br /> *[https://chabad.info/news/635864/ אלעד: התוועדות מיוחדת בבית חב&quot;ד לרגל י' כסלו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זילברשטרום, משה דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95&diff=835778 2026-03-22T10:13:18Z

<p>ב. א. א.: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מים שלנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]]<br /> '''מים שלנו''', הם מים ש&quot;לנו&quot; (מלשון לינה) כל הלילה לאחר שאיבתם, ורק הם כשרים לאפיית המצות. הסיבה לכך היא שחום מכל סוג שהוא גורם לקמח שבא במגע עם מים להחמיץ מהר יותר, ולכן משתדלים שהמים יהיו צוננים ככל האפשר.<br /> <br /> == מנהגי השאיבה ==<br /> המנהג בליובאוויטש, לנגן את [[ניגון אלי אתה]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשעת השאיבה.<br /> <br /> אצל רבותינו נשיאנו החלו לעסוק באפיית ה[[מצה|מצות]] החל מ[[ראש חודש]] [[חודש ניסן|ניסן]], ובפועל אכלו בדרך כלל מהמצות שאפו בערב פסח אחרי חצות כל ימי הפסח.<br /> <br /> === במחיצת הרבי===<br /> <br /> הרבי נהג לצאת פעמיים לשאיבת מים שלנו במשך ימי חודש ניסן: פעם אחת עבור אפיית המצות אותם שולח הרבי לרחבי תבל, הנערכת בדרך כלל בתחילת החודש{{הערה|כשחל [[ראש חודש]] [[ניסן]] לפני יום רביעי בשבוע, שואבים בו ביום מים שלנו לאפיית המצות המתחילה למחרת. ואם חל ראש חודש בשאר הימים, שואבים ביום הראשון בשבוע הבא.}}, ופעם נוספת ב[[י&quot;ג ניסן]], עבור אפיית ה'מצות מצווה' בערב פסח.<br /> <br /> בשונה מהנהוג אצל שאר רבותינו נשיאינו, הרבי לא השתתף בעצמו באפיית המצות, והסתפק בהשתתפות בשאיבה בלבד.<br /> <br /> מעמד השאיבה התקיים בחצר שבחזית 770, מתוך צינור שמשכו מהבאר שנחפרה בחצר 770 בשנת [[תשכ&quot;ח]], והממונים על השאיבה היו חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית שהופקדו אף על כל שאר תהליך אפיית המצות{{הערה|לאחר פטירתו של הרב מענטליק, הופקדו על כך האחים לבית לבקובסקי.}}. <br /> <br /> בעת היציאה לשאיבה, לא עודד הרבי את השירה (הניגון '[[אלי אתה (ניגון)|א-לי אתה]]'). בעבר היו פעמים שניגנו גם את [[ניגונים על הפרק של הרבי|הניגון על פרקו החדש של הרבי]]), ומבע פניו רציני כשהוא ניגש ישר לכלי הזכוכית ששימשו לשאיבה ולא מביט על הקהל.<br /> <br /> הרבי נהג (בד&quot;כ) לשטוף את הכלי שלוש פעמים קודם השאיבה, כשבסיום השטיפה מרוקן ומנער את המים מהכלי, ולאחר מכן ממלא את הכדים בג' שפיכות של הכוס אל הכד.<br /> <br /> בדרכו עודד הרבי את שירת הקהל.<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> == היגיעה במים שלנו משנה את המהות ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], סיפר על אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: בין הערבים י&quot;ג [[ניסן]] אחר שאיבת מים שלנו בשנת [[תרע&quot;א]], וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת כבוד אמי זקנתי - הרבנית הצדקנית זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת [[רב (תואר)|הרב]] לסדר [[מכירת חמץ|מכירת החמץ]], להתפלל ערבית, ולהתחיל ב[[בדיקת חמץ]]).<br /> <br /> בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ [[תרס&quot;ט]] הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד ב[[נגלה]] ו[[דא&quot;ח]], בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך ווערטל) והדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לי:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=זעה וואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיווען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א ווארט [[חסידות]]. {{כתב קטן|תרגום: ראה מה ש[[עבודה בפועל]] עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה, להוביל את המים שלנו עם הרגש הלב הרי זה משנה את המהות, [[הלל מפריטש|ר' הלל]] היה אומר שהוא נזהר במצוות בכדי שיבין ויונח אצלו אמרה חסידית.}}|מרכאות=כן|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5114&amp;search=מים+שלנו אגרות הריי&quot;צ חי&quot;ד]}}<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> * '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/22/146499628701.html ניגון לשאיבת 'מים שלנו' בליובאוויטש]''' {{בית משיח}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67720 הרבי יוצא לשאיבת &quot;מים שלנו&quot; בו' [[ניסן]] תש&quot;נ] {{וידפו}} {{קישור שבור}}<br /> <br /> {{פסח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מצה]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9C&diff=835301 2026-03-20T00:21:18Z

<p>ב. א. א.: /* מקורות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הסורג.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונת דגם של שטח החיל ותחומו הסורג - גודל הדגם אינו מדוייק - רוחב החיל היה 10 אמות {{הערה|תמונה זו היא מתוך [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44722 סדרת התמונות מהחוואי אלק ג'ררד, חב&quot;ד אינפו]}}]]<br /> '''החֵיל''' היה שטח ב[[הר הבית]] שהקיף את [[עזרת נשים]] וה[[עזרה]] ברוחב עשר אמות. את גבולו תחם [[הסורג]].<br /> <br /> קדושתו הייתה קדושת מחנה לויה כקדושת הר הבית. אך דינים מיוחדים של קדושה נוספו לו מדרבנן, כאיסור כניסה לשאינם יהודים{{מקור}}.<br /> <br /> בשטח החיל היו מדרגות להיכנס בשערי העזרות או ה[[לשכות]] שהיו לצידי הר הבית, ולפני שער המזרחי - שער הכניסה ל[[עזרת נשים]] היו שנים עשר מדריגות. גובהה כל מעלה היה חצי אמה, ועומקה - חצי אמה.<br /> <br /> == האזהרה ==<br /> על גבי החיל היו תלויים מודעות מיוחדות בהם היה כתוב בלשון הקודש וביוונית אודות איסור הכניסה של טמאי מת וגויים מכאן ואילך לתוך השטח המקודש.<br /> וזה לשון השלט &quot;איש נוכרי לא ייכנס לפנים מן המחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפה, ומי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה&quot;. השלט נמצא במוזיאון לארכיאולגיה באיסטנבול.<br /> <br /> == הפרצות ==<br /> בזמן שלטון היוונים, הם פרצו שלש עשרה פרצות, על מנת לבטל את האיסור שבכניסת הנכרים לעזרה. לאחר שחזרו וכבשו החשמונאים את ביהמ&quot;ק, תיקנו שלש עשרה השתחוויות, כנגד שלש עשרה הפרצות שנפרצו, כהודיה להשם על השבת [[בית המקדש]] והחזרת העבודה לתיקונה.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> [[מסכת תמיד]] פ&quot;ב מ&quot;ג.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://sinun770.org/%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9-6/ הסורג והחיל | דקה על בית המקדש #6]<br /> <br /> {{בית המקדש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הר הבית]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F&diff=832572 2026-03-10T20:45:22Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ארמון אירני.jpg|שמאל|ממוזער|ארמון בטהרן ששימש בעבר את השאה של איראן]]<br /> '''איראן''' היא מדינה איסלאמית-שיעית הנמצאת במערב אסיה, על שטחה של פרס העתיקה. היא גובלת בארמניה, ב[[אזרבייג'ן]] ובטורקמניסטן מצפון, באפגניסטן ובפקיסטן ממזרח, ובעיראק וב[[טורקיה]] ממערב.<br /> <br /> שטחה של המדינה הוא כ-1,650,000 קמ&quot;ר. נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] מונה המדינה כ-92 מיליון תושבים, מתוכם כ-10,000 [[בני ישראל|יהודים]].<br /> <br /> באיראן נכחה קהילה [[יהודי]]ת גדולה במשך אלפי שנים, ששרידיה קיימים עד היום.<br /> <br /> לפני המהפכה פקדו [[שלוחי הרבי]] את איראן כמה פעמים, ולאחריה פתחו השלוחים במבצע מסועף להציל נערים ונערות [[עם ישראל|יהודים]] מהמדינה.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הקהילה ה[[עם ישראל|יהודית]] באיראן קיימת כבר מתקופת [[גלות בבל]], ומאז ועד היום התקיימה שם קהילה יהודית מפוארת שמרכזה בעיר הבירה טהרן ובערים נוספות כמו משהד, איספהן, שיראז ועוד. במהלך הדורות סבלו יהודי איראן מרדיפות שונות.<br /> <br /> לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] ובמקביל להתגברות הרדיפות עלו רובם של יהודי איראן ל[[ארץ ישראל|ארץ]]. מצבה של הקהילה שנשארה הידרדר ורמתם הרוחנית ירדה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] התרחשה באיראן מהפכה שהדיחה את השליט - מוחמד רזא שאה פהלווי והעלתה במקומו את האייתולה רוחאללה חומייני (היה 'המנהיג העליון' של איראן 9 וחצי שנים, עד למותו בשנת [[תשמ&quot;ט]], שאז הוחלף בעלי ח'אמנאי שהיה 'המנהיג העליון' מאז ועד חיסולו ב[[חודש אדר|אדר]] [[תשפ&quot;ו]]). שלטונו של השאה היה חופשי ופתוח יותר, בעל נטיות מערביות ואוהד ישראל, ובהתאם לכך הקהילה היהודית נהנתה מרווחה יחסית תחת שלטונו. חומייני לעומתו היה מוסלמי קיצוני, ובהנהגתו הפכה איראן לאויבת של ישראל ו[[ארצות הברית]], וכן משטר פנימי קפדני שהקשה על החיים היהודיים. רבים מהם גם הוצאו להורג בעקבות המהפכה.<br /> <br /> מאז המהפכה עזבו רובם המוחלט של היהודים שנכחו בה לפניה וכיום מונה הקהילה כ-10,000 יהודים.<br /> <br /> === מבצע עם כלביא ===<br /> בחודש [[סיוון]] [[תשפ&quot;ה]] תקפה ישראל במסגרת מבצע &quot;עם כלביא&quot; את מתקני הגרעין של איראן ומטרות חשובות נוספות ופגעה בהם קשות. במהלך המבצע, בתחילת חודש [[חודש תמוז|תמוז]], הצטרפה גם [[ארצות הברית]] ותקפה גם היא את מתקני הגרעין של איראן, תקיפה שהביאה להשמדתם הכמעט מוחלטת.<br /> <br /> === מבצע שאגת הארי ===<br /> ב[[שבת זכור]] ב[[חודש אדר|אדר]] [[תשפ&quot;ו]] תקפו ישראל וארצות הברית תקיפה משותפת באיראן. אחד מיעדי התקיפה הראשונים הייתה אסיפה של בכירי המשטר, ביניהן המנהיג העליון - עלי ח'אמנאי - שחוסל בהצלחה בסייעתא דשמיא.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;דית==<br /> ===פעילות ליוצאי פרס===<br /> כבר בשנת [[תשי&quot;א]] הורה [[הרבי]] לארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] לארגן על תכנית פעולה ליוצאי פרס{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1184 אגרות קודש חלק ד, א'קפד].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] כתב הרבי למר [[אריה אליאב]], שביקר אז באיראן, על [[הוצאה לאור]] שעל ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשפה הפרסית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8570 אגרות קודש חלק כב, ח'תקע].}}.<br /> <br /> כיום ישנה [[הוצאה לאור]] חב&quot;דית בשפה הפרסית ב[[ניו יורק]]. כמו כן מכהן הרב [[משה אנטיזדה]], חסיד חב&quot;ד, כרב הקהילה הפרסית ב[[נתניה]].<br /> <br /> ===פעילות באיראן===<br /> [[שליח|שלוחי]] הרבי הגיעו לאיראן כמה פעמים במסגרת '[[מרכז שליחות]]' בחודשי הקיץ. בשנת [[תשל&quot;ו]], עברו שם השלוחים [[יוסף יצחק רייטשיק]] ו[[יוסף שמואל גרליצקי]], למשך כמה שבועות כחלק משליחותם למזרח הרחוק.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]], כשנה לפני המהפכה, הגיעו לאיראן הרב [[הרצל אילוליאן]] והרב [[שלום דובער הכט]]. השלוחים חוללו מהפכה רוחנית גדולה בקהילה היהודית שהייתה אז שוקעת, בנושאי [[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]]. עיקר פעילותם הייתה בתחום ה[[חינוך]] היהודי - הם אספו רשימות של נערים שיהיו מוכנים ללמוד בישיבה (רשימות שלמפרע התבררו כרשימות להצלת נערים והוצאתם מאיראן, כדלהלן). דובר אז אפילו על שליח קבוע שיישלח לאיראן.<br /> <br /> באותה תקופה ארגנו השלוחים [[הדפסת התניא]] בעיר טהרן, שהייתה המהדורה הקי&quot;ט של [[ספר התניא]]. לצורך ההדפסה הגיע לשם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]].<br /> <br /> מאוחר יותר סיפר הרב ידידיה אזרחיאן, רב הקהילה, שספר התניא הציל את קהילתו: לאחר המהפכה, יצא חוק שיש להשמיד כל פריט או מסמך שיש עליו זכר לבית המלוכה ולשאה. בארכיון הקהילה היו אלפי פריטים היסטוריים שאיש לא העז להשמיד, ואז הגיעו פקחי השלטונות והסכנה הייתה חמורה. הפקח נטל את הספר הראשון שנקלע לידיו - התניא, וביקש מהרב לתרגם לו קטע מהספר. לאחר ששמע קטע מהתניא הודיע: &quot;במקום שיש בו ספרים כאלה - לא צריך לבדוק יותר&quot;, ויצא בלי לגעת בארכיון המסוכן{{הערה|1=[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/623412 שליחות לאירן]}}.<br /> <br /> ===השליחות לקונסוליה האמריקאית===<br /> בתחילת [[תשל&quot;ט]], במהלך המהפכה, שרפו מפגינים אירנים את הקונסוליה האמריקאית ורבים מעובדי הקונסוליה נמלטו. כמה עשרות מהעובדים הוחזקו בקונסוליה כבני ערובה. בלחץ [[האו&quot;ם]], הסכימו האירנים לאפשר הגעתם של שני כמרים עבור בני הערובה, ולאחר לחץ הוסכם להכניס גם [[רב]] עבור היהודים שביניהם. הרב הנבחר היה הרב [[אברהם מרדכי הרשברג]] מ[[מקסיקו]].<br /> <br /> לפני שליחותו, הרב הרשברג נכנס לרבי, והרבי הורה לו [[הדלקת נרות חנוכה|להדליק נרות חנוכה]] עם היהודים. הרב הרשברג התפלא כיון שהיה זה חודשיים לפני [[חנוכה]], אך לבסוף נדחתה הנסיעה עד יומיים לפני חג החנוכה. ואכן, הרב הרשברג הדליק נרות חנוכה עם היהודים הנצורים וחיזק את רוחם{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=60536 כסלו ה'תשל&quot;ט: 6 יהודים זכו לאור החנוכה בזכות הרבי] {{וידאו}} {{שטורעם}} {{ש}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48013 שליחות מהרבי באירן: הרב שלא השתחווה ● סיפור] {{COL}}}}.<br /> <br /> ==הצלת ילדי איראן==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הצלת ילדי איראן]]}}<br /> ===ההברחה מאיראן===<br /> בקיץ [[תשל&quot;ח]] בו פעלו שלוחי הרבי באיראן החלו הפגנות שהיו ההקדמה למהפכה. היהודים הרגישו שהקרקע בוערת, ורבים רצו להוציא את ילדיהם במהירות מאיראן כל עוד הגבולות פתוחים - לפני שייסגרו. היהודים פנו לשלוחי הרבי ששהו במקום וביקשו מהם להתגייס למבצע. ואכן, שלושת השלוחים: הרב אילוליאן, הרב הכט והרב רייטשיק לקחו על עצמם את המשימה להוציא מאיראן כמה שיותר נערים. טווח הגילאים היה 8-30.<br /> <br /> הנערים הראשונים שנרשמו קיבלו ויזות אמריקאיות באמצעות הקונסוליה באיראן. בהמשך - כשהתחממו המהומות, והקונסוליה האריקאית נשרפה - החלו לבקש עבור הנערים ויזה איטלקית. קבוצות הנערים היו יוצאות ל[[רומא]], [[איטליה]], ושם היו ממתינים לויזה אמריקאית ולהמשך טיסתם ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> הקבוצה הראשונה יצאה מטהרן לרומא בשלהי שנת תשל&quot;ח ומנתה 250 נערים ונערות. בא כוחו של הרבי באירופה, הרב [[בנימין גורודצקי]], הגיע בהוראת הרבי לרומא על מנת לסייע לנערים בצרכיהם בימי שהותם ברומא. הקונסול האמריקאי ברומא הבין את מצבם הקשה של הנערים והגמיש את הנהלים עבורם: הוא כינס קבוצות גדולות מהם, חילק להם את הטפסים הנדרשים וחתם להם על הויזות תוך שעתיים.<br /> <br /> לאחר יציאתה של הקבוצה הראשונה המצב באיראן החמיר והרב אילוליאן חשש לחזור לשם על מנת להביא קבוצות נוספות, אבל הרבי הורה לו לחזור ולהציל כמה שיותר. בחול המועד סוכות [[תשל&quot;ט]] חזר לאיראן, והבקשות שקיבל אז היו רבות יותר ובהולות יותר.<br /> <br /> ===הקליטה בניו יורק===<br /> ב[[ניו יורק]], התגייס הרב [[יעקב יהודה הכט]], אביו של הרב שלום דובער לקליטת הכמות הגדולה של הנערים. בברכת הרבי, הכין עבורם כיתות לימוד נוספות במוסדות החינוך של [[קראון הייטס]]: [[הדר התורה]] לבנים, ו[[מכון חנה]] לבנות.<br /> <br /> עם הזמן גדל זרם הנערים ועבר את האלף, והרב הכט קנה עוד ועוד בניינים עבור קליטתם. חלק מהילדים נאלצו לשהות באופן זמני אצל משפחות חסידי חב&quot;ד בשכונה שהכניסו אותם לביתם. לכל אורך הדרך, הרב הכט עמד בקשר צמוד עם הרבי שנתן לו הוראות מפורטות בכל הקשור לטיפול בנערים. בין השאר הורה הרבי לא להתערב במנהגיהם, ולתת להם לאכול [[קטניות]] ב[[פסח]] כפי שנהגו - למרות שב[[חב&quot;ד]] אין זה נהוג.<br /> <br /> הרב הכט צבר חובות גדולים במהירות על מנת לממן את אחזקת הנערים, והרבי בירך אותו שיצא מהם.<br /> <br /> הילדים שהו במוסדות החינוך החב&quot;דיים משך שנה אחת, ולאחר מכן המשיכו ללמוד במקום שליבם חפץ.<br /> <br /> ===התייחסויות הרבי===<br /> הרבי ליווה את המבצע לכל אורך הדרך וגם עודד מאוד את הנערים ואת הפעילים.<br /> <br /> בהתוועדות [[פורים]] תשל&quot;ט, אמר הרבי: {{ציטוטון|כיון שנוכחים כאן כאלה שלא מכבר הגיעו מפרס – יאמרו אפוא כולם ביחד '[[לחיים]]', והקהל מסתמא יסייע להם, ובניגון של שמחה}}. הרבי ביקש לתרגם זאת לפרסית עבור הנערים שאינם דוברי [[אידיש]]. הנערים אמרו לחיים לרבי, והרבי הורה שישירו ניגון שלהם. הפרסיים שרו את הניגון &quot;יגדל אלקים חי וישתבח&quot;, ולאחר מכן הורה להם הרבי לומר שוב לחיים והחל לנגן את הניגון '[[ממצרים גאלתנו]]'.<br /> <br /> באותו פורים שלח הרבי לכל אחד מהנערים [[משלוח מנות]] בשמו.<br /> <br /> ב[[ערב פסח]], כאשר ניגש הרב יעקב יהודה הכט לקבל מהרבי [[מצה|מצות]] ב[[חלוקת המצות]] עבור [[ליל הסדר]] של הנערים, ביקש ממנו הרבי שיתנו לו שמונה 'כזיתים' מה[[מרור]] של הנערים הפרסיים דווקא!{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&amp;st=&amp;pgnum=772&amp;hilite= שיחות קודש תשל&quot;ט חלק ב' ע' 758].}}.<br /> הרבי הודיע לו גם שיבקר באולמות שבהם ערכו יוצאי פרס את הסדר שלהם (בנוסף למוסדות בהם נהג אז לבקר מדי שנה, [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ו[[מכון חנה]]). הרבי השמיע להם ברכה וביקש שיתרגמו אותה לפרסית. הנערים ענו &quot;כן יהי רצון&quot;, והרבי ענה אחריהם &quot;אמן כן יהי רצון&quot; בהברה ספרדית{{הערה|1=הברכות, לנערים ונערות, הוגהו על ידי הרבי ונדפסו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&amp;st=&amp;pgnum=471&amp;hilite= לקוטי שיחות חלק יז ע' 460].}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[אחרון של פסח]] התייחס הרבי ב[[שיחה]] לקליטת הנערים, ואמר שהצלתם מאיראן בוודאי הייתה על מנת שיוסיפו בעניני תורה ומצוות. הרבי ביקש שיתרגמו את דבריו אלה לפרסית. הרבי הורה אז לרב הכט לומר לחיים, ובירכו.<br /> <br /> גם בפסח [[תשמ&quot;א]] ביקר הרבי בסדרים של יוצאי פרס ובירך אותם.<br /> <br /> ==קליטת ילדי איראן בארץ==<br /> ב[[חודש טבת]] תשל&quot;ט קיבל הרב [[אפרים וולף]] הוראה מ[[מזכירות]] הרבי לקלוט כמה שיותר מילדי איראן המגיעים ל[[ארץ ישראל]] במוסדות חב&quot;ד. במהלך אותה השנה עמד בקשר מכתבים עם המזכירות וקיבל הוראות מהרבי לפעול בנושא{{הערה|ימי תמימים כרך ז, ע' 286-7; 297; 300; 318. כרך ח' ע' 118.}}. עם זאת, ניהל הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], יו&quot;ר יד לאחים, מאבק עז מול הרשויות הלא-דתיות ובהן הסוכנות היהודית ועליית הנוער - אשר גזלו מאות ילדים דתיים והעבירו אותם לחינוך לא דתי.<br /> <br /> בשיחותיו באותה שנה תקף הרבי את אוזלת ידם של עסקנים מסויימים, שמוכנים 'למכור' את הילדים ולוותר על חינוכם הדתי עבור תקציבים. הרבי ראו בכך חזרה על פרשת [[ילדי טהרן]] שנלקחו לחינוך לא דתי 36 שנה קודם לכן{{הערה|1=התוועדות פורים ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&amp;st=&amp;pgnum=307 שיחות קודש תשל&quot;ט חלק ב, ע' 290]). מוצאי ש&quot;פ ויקהל פקודי ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&amp;st=&amp;pgnum=404&amp;hilite= שם ע' 387]). חג השבועות ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&amp;st=&amp;pgnum=105 שם חלק ג, ע' 83]).}}.<br /> <br /> ==האיום הביטחוני מאיראן==<br /> [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br /> ב[[כ&quot;ח תשרי]] [[תשנ&quot;ב]], אמר הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] למר [[רון נחמן]] להסביר לאמריקאים שעליהם לחזק את ארץ ישראל, כמשקל נגדי לערבים שלהם יש אינטרסים מנוגדים מ[[ארצות הברית]] - והם רוצים בהתחזקותה של איראן{{הערה|1=[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95/ הרבי מסביר כיצד לשכנע את האמריקאים ביחס לאיראן] {{וידפו}}}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> {{בית|אברהם יעקובסון|הרבי על קו הטלפון לאיראן|235|18-23|תשנ&quot;ט}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5410553/jewish/10-Facts-About-Persian-Jews.htm 10 עובדות על יהודי פרס]''' {{*}} '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1442787/jewish/The-Jews-of-Iran.htm יהודי איראן]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7398&amp;CategoryID=1462 הצלת ילדי טהרן – תשל&quot;ט]''', בתוך [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], 858; '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7415&amp;CategoryID=1464 לנצל ההפיכה באירן לחיזוק ענייני היהדות]''', בתוך [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], 859<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''שלוחי הרבי חילצו אלף ילדים מתוך המהפכה המוסלמית קיצונית''', בתוך [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/667.pdf שבועון בית משיח גליון 667], ע' 85<br /> *הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/9/19/519189337080.html ילדות טהראן]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F דעת הרבי על הסכנה מאיראן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יבשת אסיה]]<br /> [[קטגוריה:מדינות העולם]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=832560 2026-03-10T20:24:07Z

<p>ב. א. א.: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל צדק.jpg|ממוזער|הרב שמואל צדק מניח תפילין לחייל צה&quot;ל]]<br /> הרב '''שמואל צדק-שניאורסון (דלאקישוילי)''' ([[תרצ&quot;ט]]-[[י&quot;ט אדר|י&quot;ט אדר ראשון]] [[תשד&quot;מ]]) היה שוחט ובודק, רב העיירה ואני שב[[גרוזיה]], ולאחר עלותו לארץ הקודש עסק במסירות ב[[מבצע תפילין]] ובחינוך ילדי עולי גרוזיה ב[[קריית מלאכי]] וממנהיגי הקהילה הגרוזינית המקומית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר וואני שב[[גרוזיה]] בשנת [[תרצ&quot;ט]] לאביו ר' דוד דלאקישוילי.<br /> <br /> בבחרותו נסע לישיבה גדולה 'קול יעקב' ב[[מוסקבה]] שם למד אצל רב העיר וראש הישיבה הרב [[יהודה לייב לוין (מוסקבה)|יהודה לייב לוין]] והרב [[שמעון טרבניק]], במהלך שנות לימודיו בישיבה אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] והתמחה כ[[שוחט ובודק]]. בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוכין עם מרת רחל ראיה{{הערה|נולדה ב[[ח' ניסן]] [[תש&quot;ג]].}}, בתו של רב העיירה וואני חכם הרב אבישי דז'נשוילי.<br /> <br /> לאחר החתונה החל לסייע לחמיו בעסקנות הכלל ושימש כשוחט עבור תושבי העיירה. בשנות מגוריו בגרוזיה, מסר את נפשו על חינוך ילדיו על טהרת הקודש. לאחר פטירת חמיו שימש כממלא מקומו כרב הקהילה. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שבקרית מלאכי, ועם התיישבותו החל לעסוק ב[[חינוך]] עם בני הנוער מהעדה הגרוזינית, ולא חסך מאמצים וטרחה כדי להכניס כמה שיותר נערים למוסדות תורניים, ולצורך כך אף היה נוסע יחד עם הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]] רב העדה הגרוזינית בנחלת הר חב&quot;ד, לערים סמוכות להפעיל את כל כושר השכנוע שלו על הנערים וההורים.<br /> <br /> לאחר עלותו ארצה, הוזמן יחד עם עולים נוספים על ידי המזכירות לבקר בחצרות קודשנו בחודש החגים. מאז פגישתו עם הרבי התקשר אליו בלב ונפש, ומגודל התקשרותו ביקש מהרבי רשות להחליף את שם משפחתו לשם צדק ושיכלול גם את שם משפחתו של הרבי - שניאורסון. לאחר זמן קרא את דברי הרבי בשיחה והבין כי עליו לשנות שם משפחה כפי שביקש ומאז נקראת משפחתו צדק-שניאורסון.<br /> <br /> הרב צדק-שניאורסון ביקש מהרבי להישאר לגור ב[[קראון הייטס]] סמוך לרבי, אך הרבי ציווה עליו לחזור לארץ ישראל. מאז טס לרבי עוד פעמים נוספות.<br /> <br /> התמסר במיוחד ל[[מבצע תפילין]] בין חיילי [[צה&quot;ל]]. אל בסיס תובלה-קסטינה, הלך מדי יום בעת הפסקת צוהריים במפעל מעוף בו שימש כשוחט.<br /> <br /> אף שלא היה בעל תפקיד רישמי, שימש עבור רבים מבני הקהילה הגרוזינית בעיר כרב ומורה דרך, ורבים נועצו בו{{הערה|תולדותיו על פי ספר תולדותיו חכם שמואל}}.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ט אדר|י&quot;ט אדר ראשון]] [[תשד&quot;מ]], ונטמן בחלקת חב&quot;ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]]. הרבי שיגר אגרת תנחומין לבני המשפחה{{הערה|חכם שמואל עמוד 6}}.<br /> <br /> 23 שנים בדיוק לאחר פטירתו, בי&quot;ט אדר תשס&quot;ז, אירעה תאונה ברכב בו נסעו בני משפחתו כדי לעלות על קברו, ורעייתו רחל ובתו השליחה הרבנית יוכבד חן, נהרגו באופן טראגי כתוצאה מתאונה זו, בעוד חתנו ניצל בנס{{הערה|1=[https://col.org.il/news/27840 דיווח על התאונה באתר {{COL}}].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת יוכבד, רעיית הרב [[אהרון חן]] - משלוחי הרבי ב[[קווינס]], ומרבני הקהילה הגרוזינית המקומית.<br /> *בנו, ר' שבתאי אבישי צדק-שניאורסון - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *בתו, מרת אסתר מיכאלי, רעיית הרב שבתאי מיכאלי - [[לוד]]<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב [[אבישי בטשווילי]] - משלוחי הרבי ב[[ראשון לציון]]<br /> *בתו, מרת רבקה מיכאלשווילי, רעיית הרב משיח מיכאלי, מרבני העדה הגרוזנית - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> * נכדו ר' יחזקאל רוזנבאום, עסקן ציבורי קרית מלאכי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/136814 כך הגיב הרבי כשחכם שמואל צדק שניאורסון ז&quot;ל לא הושיט יד]''' {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/175082 הגעגועים לרבי מאחורי מסך הברזל ומחאת חוק &quot;מיהו יהודי&quot;{{col}}]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[רפאל חרותי]], '''[https://tablet.otzar.org/#/b/140839/p/1/t/1674573347674/fs/0/start/0/end/0/c/1674573356900 חכם שמואל]''' ספר על תולדות חייו באתר [[אוצר החכמה]]<br /> *[[שבועון כפר חב&quot;ד]], פרשת תשא תשפ&quot;ד. קווים לדמותו לרגל 40 שנה לפטירתו.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון צדק, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96_(%D7%AA%D7%A9%22%D7%96)&diff=831541 2026-03-09T19:47:10Z

<p>ב. א. א.: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{תולדות הרבי|}}<br /> '''ביקור הרבי בפאריז''' (שלהי [[אדר]]-[[כ&quot;א סיון]] [[תש&quot;ז]]) היה ביקור ממושך שערך [[הרבי]]{{הערה|בגפו, בלא אשתו [[הרבנית חיה מושקא]] שנותרה בניו יורק.}} בקהילה החב&quot;דית ב[[פריז]] על מנת ללוות את אמו [[חנה שניאורסון|הרבנית חנה]] בדרכה לארצות הברית.<br /> <br /> הביקור נמשך כשלושה חודשים{{הערה|בנוגע לתאריך המדוייק של הגעת הרבי ישנם דעות חלוקות. בשנת [[תשע&quot;א]] התפרסם מברק ב[[תשורה]] מנישואי משפחות דייטש-אוירכמן לר' [[שלום מענדל קלמנסון]] ממוצאי שבת, כ&quot;ג אדר תש&quot;ז, בו מבקש הרבי: &quot;להודיע לאימי שאהיה בפריז בשבוע הבא&quot;.}}, במהלכם הרבה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] עם חסידי חב&quot;ד בעיר, בעקר על דבר נתינת דמי-מעמד לרבי הריי&quot;צ. התוועדויות אלו הותירו רושם רב על הקהילה החב&quot;דית המצומצמת ששהתה בעיר, וכן פתח מספר אפיקים להפצת תורת החסידות.<br /> <br /> ==רקע היסטורי==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], לא נשמרו היטב הגבולות בין [[רוסיה]] ו[[פולין]], ופליטים רבים ברחו מפולין לעומק רוסיה כדי להימלט מקו האש.<br /> <br /> בשל הרעב הגדול ששרר ברוסיה במלחמה, מצאו מאות אלפי פליטים את מותם, ועם סיום המלחמה ביקשה רוסיה להסתיר עובדה זו, ואיפשרה לנתיני פולין לחזור למדינתם, תוך שהיא מעלימה עין באופן מכוון ומאפשרת זיוף מאסיבי של תעודות זיהוי פולניות. לאחר קבלת ברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ניצלו חסידי חב&quot;ד ברוסיה את הפרצה, ונמלטו לארצות החופש.<br /> <br /> אחת הבורחות הייתה אמו של הרבי, [[חנה שניאורסון|הרבנית חנה]], שיצאה ברגע האחרון עם התעודה המזוייפת של '[[מומע שרה]]' שנמנתה על ראשי המארגנים של הבריחה והעניקה לרבנית את התעודה המזוייפת שלה על אף שידעה כי ה[[ק.ג.ב.]] דולקים בעקבותיה, בעוד היא עצמה נותרה ברוסיה ומצאה שם את מותה.<br /> <br /> לאחר היציאה מלבוב, שהתה הרבנית במשך תקופה במחנה העקורים ב[[פוקינג]], משם הגיעה לפריז בשלהי החורף של שנת [[תש&quot;ז]], והשתכנה אצל קרוב משפחתה, הגאון ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]].<br /> <br /> ==ביקור הרבי בפריז==<br /> ===המפגש הראשון===<br /> [[קובץ:הרבי_בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום מה[[התוועדות]] הראשונה של [[הרבי]] עם החסידים שעות ספורות לאחר הגעתו ל[[פריז]], כאשר לצידו יושבת אמו הרבנית]]<br /> בסמיכות ל[[חג הפורים]] [[תש&quot;ז]], הגיע הרבי ל[[פריז]] באמצעות מטוס, כשזו הייתה הפעם היחידה בה נסע הרבי במטוס{{הערה|על פי השמועה, הייתה זו הוראה מפורשת של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שביקש כי הרבי יסע בדרכו חזרה לארצות הברית עם אמו הרבנית חנה באוניה דווקא.}}.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד בעיר רצו לחלוק כבוד לרבי ולהביאו משדה התעופה, אך תוך כדי ההמתנה לזמן המשוער בו הוא אמור לנחות, התקבל מברק מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בו נכתב &quot;ברוך אתה בבואך&quot; והחסידים הבינו כי הרבי כבר הגיע, ואכן כעבור מספר דקות הגיע הרבי אל הבית בו התאכסנה אמו באמצעות מונית.<br /> <br /> כאשר הגיע הרבי, יצאה הרבנית לקניות{{הערה|בשל שמועה מוטעית שהמטוס מתעכב בשלוש שעות, הרבנית החלה לחשוש לשלום בנה, וכדי להפיג את הלחץ לקחה אותה מרת שניאורסון לקנות כובע.}} והרבי נכנס לבית הכנסת בקומה העליונה בביתו של הרב שניאורסון והתפלל, ולאחר מכן ירד לחדר בו שהתה אמו בקומה השניה, ונפגש עמה לראשונה לאחר פרידה של עשרים שנה והם נכנסו יחד לחדר צדדי, וכעבור זמן יצא להתוועד עם החסידים ובמהלך ההתוועדות דיבר על כך שיוסף לא ראה את אביו עשרים ושתים שנה, ותוך כדי הדברים בכה בכי רב.<br /> <br /> ===סדר היום===<br /> הרבי נותר בפריז במשך שלושה חודשים, כדי ללוות את אמו במהלך ההתאוששות שלה מהזמנים הקשים שעברו עליה ברוסיה{{הערה|בתחילה התלוותה הרבנית לבעלה רבי לוי יצחק שהוגלה לקזחסטן, ולאחר פטירתו בשנת [[תש&quot;ד]], הוצרכה להתחבא, ומעטים הסכימו לעזור לה, היות שפחדו מיצירת קשר ועזרה לאשה ששם משפחתה הוא שניאורסון, והיא מחותנת בקשרי משפחה עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], גדול שנואי נפשם של ה[[ק.ג.ב.]].}}, ולסדר את המסמכים החוקיים שיסדירו את בואה לארצות הברית.<br /> <br /> הרבי עצמו התאכסן בחדר במלון יוקרתי במרכז העיר{{הערה|רק אנשים בעלי עניבות היו מורשים להיכנס למלון.}}, שם שהה במשך רוב היום, כשהרב [[יעקב ליפסקר]] דואג להביא לרבי אוכל מידי יום{{הערה|הרבי היה פותח את הדלת בשעה 11:00 ומקבל את הארוחה שהכין לו הרב ליפסקר. הארוחות כללו דגים בלבד, שהיה האוכל היחיד שהרבי סמך על הכשרות שלו. בסיום הביקור רצה הרבי לשלם לו 5,000 פרנק אך הוא לא הסכים לקבל, ובסוף סוכם שכסף זה יימסר לאדמו&quot;רהריי&quot;צ בתור [[דמי מעמד]] (נושא שהרבי עורר עליו רבות במהלך חודשים אלו).}}.<br /> <br /> בכל יום ביקר הרבי פעמיים את אמו, ובערב היה אוכל יחד איתה, כשבשבתות ומועדים עשה את הדרך הארוכה ברגל{{הערה|מרחק של כחצי שעה ממלון EDWARD VII ב-AVENUE DE L OPERA לביתו של הרב זלמן שניאורוסון ב-RUE DIEU במרכז העיר.}}.<br /> <br /> בשבתות התפלל הרבי בבית הכנסת{{הערה|הרבי הזכיר תפילות אלו בשיחה שנדפסה בהתוועדויות תשמ&quot;ב חלק ב' עמוד 1108.}} בקומה העליונה בביתו של הרב שניאורסון{{הערה|כשהגיע, היה עולה לבקר את אמו, וכשהקהל הגיע לחזרת הש&quot;ץ היה נכנס לבית הכנסת.}}. מידי שבוע היו מכבדים את הרבי בעליה לתורה בשלישי או במפטיר, והיה תורם סכום של 300 פרנק.<br /> <br /> ===יומי דפגרא===<br /> [[קובץ:הרבי והרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת ההתוועדויות של הרבי בפריז]]<br /> לאורך הביקור התוועד הרבי מספר פעמים עם הקהילה החב&quot;דית המקומית, בעיקר בשבתות וביומי דפגרא.<br /> <br /> הרבי התוועד לכבוד [[ב' ניסן]] בביתו של הרב שניאורסון, ופתח בניגון באומרו שזה היה אחד מחידושיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. כמו שאר ההתוועדויות באותו ביקור, נמשכה ההתוועדות עד אור הבוקר.<br /> <br /> במהלך הביקור, גילתה הרבנית חנה לחסידים על כך שי&quot;א ניסן הוא יום הולדתו של הרבי{{הערה|אף שהרבי קבע בלוח היום יום בתאריך י&quot;א ניסן פתגם העוסק ביום הולדת, לא ידעו החסידים את הטעם לדבר.}}, והחסידים ביקשו מהרבי להתוועד, כאשר ההתוועדות נערכה הפעם בקומה העליונה והרבי שוחח על ענין יום הולדת.<br /> <br /> גם בפסח שני התוועד הרבי אך הייתה זו התוועדות קצרה שהסתיימה בזמן בו היה צריך לבקר אצל אמו בערב כמנהגו מידי יום. ב[[ל&quot;ג בעומר]] התוועד הרבי פעמיים, פעם אחת עם קבוצה מאנ&quot;ש שהצליחה לצאת לאחר חג הפסח, והשתכנה במלון 'פרימה', ופעם אחת בבית הכנסת ב'פלעצעל' בה התאונן בבכיות על כך שלרבותינו נשיאינו היו חסידים מופלגים והיו משוקעים בתורה ועבודה, ואילו חמיו צריך להתעסק וללמד ילדים קטנים אל&quot;ף-בי&quot;ת.<br /> <br /> ===חג הפסח===<br /> לקראת חג הפסח, ביקש הרבי מהרב ליפסקר להשיג ענבים ולהכין יין, ולא להסתפק ביין צימוקים, בעוד את המצות הוא הביא איתו מניו יורק.<br /> <br /> בנוסף, ביקש הרבי לקנות כלים חדשים לחג, עבור כל מאכל כלי נפרד, והורה לרב ליפסקר לעשות את הכל בעצמו ולא להניח לאף אחד לעזור לו. הרבי עצמו טבל את הכלים החדשים{{הערה|על פי זכרונות אנ&quot;ש, הרבי השתמש במזלג במהלך חג פסח זה, כשהכלים של הרבי היו מסומנים באמצעות חוט מיוחד כדי שאחרים לא ישתמשו בהם.}}.<br /> <br /> סדרי חג הפסח נערכו בביתו של הרב שניאורסון{{הערה|שזכה כבר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ יבקר ויאמר מאמר חסידות בבית זה, ב[[כ&quot;א אלול]] [[תרצ&quot;ו]].}}, שהיה בית גדול בן 3 קומות, כשהקומה התחתונה משמשת כמחסן, הקומה האמצעית כחדר ישיבות וכינוסים - שם נערך ליל הסדר - ובצידו ספריה תורנית וחדר העבודה של הרב שניאורסון, חדרי ספר ומטבח, ובקומה העליונה 2 דירות מגורים ובית כנסת.<br /> <br /> ===מאורעות מיוחדים===<br /> אף שהרבי הסתגר במשך רוב הזמן בחדרו במלון, נענה מספר פעמים להפצרות הקהילה המקומית לדרוש בבית הכנסת ברובע ה'פלעצעל', שם התפלל בתקופה בה התגורר בפריז בשנים [[תרצ&quot;ג]]-[[ת&quot;ש]].<br /> <br /> בפעם הראשונה שהגיע לדרוש, שאל מה נהוג ללמוד בבית הכנסת בין מנחה לערבית, ודרש במשך שעתיים בדרוש בהלכה ובפלפול סביב דברי חז&quot;ל ב'עין יעקב', וגרם להתפעלות עצומה אצל כל השומעים. הקהל ביקש לאחר תפילת ערבית לשמוע שוב את הרבי, והרבי המשיך ודיבר סביב השיעורים הקבועים הנלמדים בבית הכנסת לאחר תפילת ערבית{{הערה|הלכות תפילין בשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, ופרק מ&quot;א בתניא.}}, ובסיום הדברים קישר את כל שלושת הענינים יחד.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת, תבע הרבי מאנ&quot;ש לעסוק בהפצת היהדות, וכשנענה שהדבר קשה, יצא הרבי לרחוב, עלה על ארגז ונפנף במטפחת עד שהתאספו סביבו יהודים, והוא החל לשוחח איתם בעניני יהדות, וכשסיים הציע להיכנס לבית כנסת סמוך ולהתפלל מנחה, ורבים מהנאספים נכנסו עם הרבי לבית הכנסת, והתפללו בדמעות. (דרוש מקור).<br /> <br /> ===מתנות פרידה===<br /> לפני נסיעתו, העניק הרבי מתנות פרידה לבני משפחת שניאורסון ובוטמן, שאירחו ושימשו אותו ואת אמו הרבנית בשלושת החודשים בהם שהו בפריז.<br /> <br /> לרב בוטמן העניק הרבי סידור תורה אור עם מחזור, חוברות [[התמים (ורשה)|התמים]], ומספר מאמרים וקונטרסים שהודפסו בפולין. לנשים העניק הרבי סט יוקרתי של צלחות חרסינה, לילדה לאה בוטמן [כהן] העניק אלבום בולים, לילד שלום דובער שניאורסון נתן הרבי חמשה חומשי תורה בכרך אחד וארבעת חלקי שולחן ערוך בהוצאת חורב, לילד [[שלום דובער בוטמן]] העניק [[ספר המאמרים אידיש]], ולילד [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] נתן אופניים, ולילדה מרים בוטמן נתן סביבון גדול.<br /> <br /> גם כמה מאנ&quot;ש קיבלו חוברות וקונטרסים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולטייבל ליפסקר שיגר הרבי על ידי בעלה קונטרסים של 'לקוטי דיבורים', ולילדה רחל דונין הביא הרבי סידור.<br /> <br /> ===התוועדות פרידה===<br /> בשבת האחרונה לפני נסיעתו, הביא הרבי את עותק אחד מ[[רשימת המאסר]] שהיה מוקלד במכונת כתיבה על דפי פוליו, ואנ&quot;ש חילקו את הדפים ביניהם וכל אחד שסיים העביר את הדף לחברו.<br /> <br /> ביום ראשון כ' סיון, שהיה הלילה האחרון לפני שנסע יחד עם אמו באוניה, קיים הרבי התוועדות פרידה שנמשכה כל הלילה למעלה מ-11 שעות, והסתיימה רק בסביבות שמונה בבוקר, כשהרבי יצא בריקוד עם הילדים בתלמוד תורה הסמוך, שהגיעו ליום הלימודים החדש.<br /> <br /> רגעי השיא בהתוועדות היו כאשר הרבי החל [בישבו] לעבור על שמות כל הנוכחים, ולהסביר לכל אחד את משמעות השם שלו על פי נגלה ועל פי סוד וכיצד שמו מתאים עם תכונותיו והאופי שלו ותפקידו בעולם.<br /> <br /> למחרת ביום שני [[כ&quot;א סיון]] יצא הרבי בשעה 11:00 בבוקר ברכבת לכיוון הנמל, משם הפליג עם אמו הרבנית באוניה 'מוריטנייה' בדרכה לארצות הברית, לשם הגיעו ב[[כ&quot;ח סיון]] [[תש&quot;ז]].<br /> <br /> ==תוצאות הביקור==<br /> ===דמי מעמד===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דמי מעמד]]}}<br /> אחד הנושאים המרכזיים שהרבי עורר עליהם בהתוועדויות ובשיחות האישיות עם אנ&quot;ש בפריז, היה נתינת [[דמי מעמד]], מתוך מטרה לקשר כמה שיותר יהודים לרבי, מתוך בטחון שהקשר הגשמי עם הרבי יעורר ביהודים גם את הקשר הרוחני.<br /> <br /> הרבי לא הסתפק בכך שעורר על הענין, וגם לאחר שהגיע לארצות הברית המשיך לעמוד בקשרי מכתבים עם חסידי חב&quot;ד בפריז ותבע מהם לעסוק בענין זה בכל המרץ.<br /> <br /> בעקבות פעולות אלו, נגרמה התעוררות בנתינת דמי מעמד, שהתפשטה גם לקהילות נוספות כאשר החסידים ששהו בפריז עברו למושב של קבע בקהילות אחרות ברחבי העולם.<br /> <br /> ===גאולת חפצי רבותינו נשיאינו===<br /> במהלך הביקור קנה הרבי את [[שולחן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שהיה בפריז אצל אחד מצאצאיו{{הערה|מרת חנה עוזרמן, בת ר' מנחם מענדל בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.}}, וכן חפצי קודש של רבותינו נשיאינו שנמסרו לו על ידי החסיד ר' [[מאיר איטקין]] מעזבונו של החסיד ר' [[חיים כבש]]{{הערה|כפית של חג הפסח מהבעל שם טוב, מספר כלי פסח של המגיד ר' מיכל מזלוטשוב, ופרוכת של אדמו&quot;ר הזקן. חפצים אלו נמכרו על ידי רעייתו שהייתה ממשפחה מיוחסת, לצורך קבורת בעלה, תמורת 3,000 רובל ששולמו מכיסו הפרטי של ר' מאיר איטקין.}}, ששלח אותם באמצעותו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> כמו כן, במהלך הביקור הצליח הרבי להשיג מספר תמונות של בני משפחת רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> ===סניפי מוסדות חב&quot;ד===<br /> במהלך הביקור, עמל הרבי להקים בצרפת סניפים של ה[[מרכז לעניני חינוך]], מחנה ישראל, [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]], ו[[קה&quot;ת]]. במקביל, דאג הרבי ל[[הוצאה לאור]] של חוברות בעניני יהדות בשפה הצרפתית.<br /> <br /> הקמת המוסדות התפרסה גם בארצות סמוכות, ובהם: גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה.<br /> <br /> ===התקשרות לרבי===<br /> בעוד ובדרך כלל נהג הרבי להצניע את עצמו, בתקופת שהותו ב[[פריז]] נהג בקרבה מיוחדת עם החסידים בקהילה המקומית, דבר שאיפשר להם להכיר במקצת מגדולתו של הרבי.<br /> <br /> היכרות זו, הייתה אחת הסיבות לכך שדבקו בו לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ובחרו בו כממשיך הדרך וכנשיא הדור השביעי על אף היותו החתן הצעיר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ספר הרבי בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ספר מאת הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] המגולל את המאורעות סביב שלושת התקופות בהן שהה הרבי בפריז{{הערה|[https://col.org.il/news/88004 לראשונה: קמפיין וידאו מושקע על ספר חב&quot;די ● צפו{{וידאו}}{{col}}]}}]]<br /> *'''הרבי בפריז''', מאת הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]. בפנים מסופר שהרבי העניק לו במהלך הביקור אופניים. יש לציין כי הרב בוטמאן לא זכר בעצמו את הביקור, במהלכו הי' ילד קטן. גם האופניים לא נשמרו.<br /> *'''אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת''', עמוד 216 ואילך<br /> *'''הרבי מגיע לפריז''', שבועון בית משיח כ&quot;ח אדר תשפ&quot;א עמוד 40<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/05/01-05-2017-19-08-56-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96-%D7%AA%D7%A9%D7%96.pdf ביקור פאריז תש&quot;ז]''' {{PDF}} {{אינפו}} תשורה מכינוס השלוחים האיזורי בפריז, תשע&quot;ז<br /> *{{קישור חבד און ליין|16006|גילויים חדשים על ביקור הרבי בפאריז בשנת תש&quot;ז||י&quot;ד כסלו תשס&quot;ו}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|94238|אותר בית-הספר בפריז בו ביקר הרבי בשנת תש&quot;ז ● תיעוד||י&quot;ז טבת תשע&quot;ו}}<br /> *'''[-chlouhim.com/wp-content/uploads/2016/01/%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA.pdf המקומות בהם ביקר הרבי בפריז]''', בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> *'''[http://chabad.info/child/%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9D-70-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%99/ 70 שנה לביקור של הרבי בפאריז]''' בתוך 'במחנה צבאות השם' סיון תשע&quot;ז<br /> *[https://chabad.info/news/670438/ ביתה של הרבנית חנה בפאריז • תיעוד{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> <br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%96%22%D7%9C&diff=829011 2026-03-01T21:14:29Z

<p>ב. א. א.: /* שנים עשר הפסוקים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יב פסוקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק משנים עשר הפסוקים על כותלי [[770]], [[אייר]] [[תשל&quot;ו]]]]<br /> '''שנים עשרה הפסוקים ומאמרי חז&quot;ל''', הינם לקט של פסוקים, מאמרי חז&quot;ל ודברי חסידות שנלקטו על ידי [[הרבי]] כפסוקים אותם צריך כל ילד [[יהודי]] לשנן ולדעת בעל פה. את הפסוקים נוהגים לומר יחד עם ילדי ישראל בעת [[ראלי|כינוסים]], [[פאראד|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], [[מסיבות שבת]] ובהזדמנויות שונות.<br /> צבאות השם בארץ הקודש ביחד עם מקהלת צבאות השם הוציאו שיר על 12 הפסוקים.<br /> <br /> ==שנים עשר הפסוקים==<br /> הפסוקים שבחר הרבי הינם:{{ציטוט|תוכן=<br /> #[[תורה|תּוֹרָה]] צִוָּה לָנוּ [[משה|מֹשֶׁה]] [[ירושה|מוֹרָשָׁה]] קְהִלַּת [[יעקב|יַעֲקֹב]]{{הערה|דברים לג, ד}}.<br /> #שְׁמַע [[בני ישראל|יִשְׂרָאֵל]] [[הוי&quot;ה|ה']] [[אלהי&quot;ם|אֱ-לֹהֵינוּ]] [[אחדות ה'|ה' אֶחָד]]{{הערה|דברים ו, ד}}.<br /> #בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב [[אדם (בני ישראל)|אָדָם]] לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִ[[מצרים|מִּצְרַיִם]]{{הערה|[[פסחים]] פ&quot;י, מ&quot;ה}}.<br /> #כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]], שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם [[צדיק|צַדִּיקִים]] לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר{{הערה|[[סנהדרין]] פ&quot;י מ&quot;א}}.<br /> #כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּ[[פה|פִיךָ]] וּבִ[[לב|לְבָבְךָ]] לַעֲשׂוֹתוֹ{{הערה|דברים ל, יד. מתוך הקדמת התניא}}.<br /> #וְהִנֵּה [[הקדוש ברוך הוא|ה']] נִצָּב עָלָיו וּמְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַבִּיט עָלָיו וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אִם [[עבודת השם|עוֹבְדוֹ]] כָּרָאוּי{{הערה|[[לקוטי אמרים תניא]], פר' מ&quot;א}}.<br /> #בְּרֵאשִׁית [[בריאת העולם|בָּרָא]] אֱ-לֹהִים אֵת הַ[[שמים|שָּׁמַיִם]] וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|בראשית א, א}}.<br /> #וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ{{הערה|דברים ו, ז}}.<br /> #יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי - אַל תַּאֲמִין, לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - אַל תַּאֲמִין, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - תַּאֲמִין{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ו, ב}}.<br /> #[[אהבת ישראל|וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ]] - [[רבי עקיבא|רַבִּי עֲקִיבָא]] אוֹמֵר, זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּ[[תורה|תּוֹרָה]]{{הערה|ירושלמי נדרים פ&quot;ט ה&quot;ד}}.<br /> #וְזֶה כָּל הָאָדָם וְ[[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה|תַכְלִית בְּרִיאָתוֹ]] וּ[[תכלית בריאת העולם|בְרִיאַת כָּל הָעוֹלָמוֹת]], עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת לוֹ יִתְבָּרֵך [[דירה בתחתונים|דִּירָה בְּתַחְתּוֹנִים]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ג|תניא פרק ל&quot;ג]], תוספת המילה &quot;יתברך&quot; והסרת המילה זו בתיקון שבוצע על ידי [[הרבי]] (צעירי אגודת חב&quot;ד, עמוד 290{{הבהרה}})}}.<br /> #[[שמחה|יִשְׂמַח]] יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו, פֵּרוּשׁ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת ה', אֲשֶׁר שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּדִירָתוֹ בְּתַחְתּוֹנִים{{הערה|[[תניא]] פרק ל&quot;ג}}.}}<br /> [[קובץ:ל&quot;ג בעומר נ&quot;ג ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שנים עשר הפסוקים ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] [[תשנ&quot;ג]] ב[[קראון הייטס]]]]<br /> <br /> ==בחירת הפסוקים==<br /> הפעם הראשונה בה דיבר הרבי על אמירת פסוקים ומאמרי חז&quot;ל עם ילדים הייתה בשעת ה[[התוועדות]] [[כ&quot;ט בניסן|בערב ראש חודש אייר]] [[תשל&quot;ו]]{{הערה|1=[Http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&amp;st=&amp;pgnum=162 לעיון בשיחה (באידיש)].}}, זאת בהמשך להכרזה של הרבי על [[שנת החינוך]] בשבת שלפני זה ועל [[מבצע חינוך]], במהלך שיחה שנשא הרבי בפני החסידים דיבר הרבי על החשיבות לחקוק בזכרונם של הילדים פסוקים יסודיים הכוללים במשפטים קצרים את אושיות החינוך היהודי, ובמהלך ה[[התוועדות]] בחר הרבי שישה פסוקים וביאר את התוכן והחשיבות שלהם בחינוך היהודי{{הערה|1=[http://www.sichos.com/nosim.asp?id1=chinuch&amp;id2=5736-07-30 להאזנה לשיחה].}}. שלושה שבועות לאחר מכן במהלך [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] בה נכח הרבי, ביקש הרבי להוסיף עוד שני פסוקים, שני מאמרי חז&quot;ל ושני מאמרים מה[[אדמו&quot;ר הזקן]] סה&quot;כ עוד שישה פסוקים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&amp;st=&amp;pgnum=216 לעיון בשיחה (באידיש)].}}.<br /> <br /> ===סדר הפסוקים===<br /> שני הפסוקים הראשונים{{הערה|&quot;תורה ציוה&quot; ו&quot;שמע ישראל&quot;.}} תופסים את מקומם כראשונים לאור הכתוב ב[[הלכות תלמוד תורה]] ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], שמיד כשהילד לומד לדבר מלמדו אביו את הפסוק &quot;תורה ציוה&quot;, ואחר כך פסוק &quot;שמע ישראל&quot; ואחר כך עוד פסוקים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''12 הפסוקים - הפקודות של צבאות השם''', בהוצאת [[צבאות השם בארץ הקודש]] [[ניסן]] [[תשע&quot;ז]]<br /> *חיים דוד לאופר, '''השייכות של י&quot;ב הפסוקים לי&quot;ב השבטים''', קובץ 'בשעריך ירושלים' ישיבה קטנה תורת אמת ח&quot;י אלול תשפ&quot;ג, עמוד 167<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צבאות ה']]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://play.google.com/store/apps/details?id=com.treeoflife.twelveverses אפליקצית 12 הפסוקים לאנדרואיד ● הורדה חינם]<br /> *סדרת י&quot;ב הפסוקים באנימציה: '''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%91%D7%98-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%9C-12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99/ תורה ציווה] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%A2-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ שמע ישראל] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%93/ בכל דור ודור] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ כל ישראל] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/12/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91-%D7%90%D7%9C/ כי קרוב] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/12/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%94-%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%A6/ והנה השם] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/12/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A8/ בראשית ברא] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/12/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%AA%D7%9D-%D7%9C/ ושננתם לבניך] {{*}} [http://chabad.info/video/kids/12/12-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%99/ יגעתי]''' בהפקת [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]], [[שבט]] [[תשע&quot;ז]] {{וידפו}}<br /> <br /> *שיר י&quot;ב הפסוקים מקהלת צבאות השם:<br /> לצפייה באתר ערוץ אלף למנוים לחצו בלינק הבא https://th770.co.il/video/1660<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[en:The Twelve Pesukim]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=828468 2026-02-27T03:14:16Z

<p>ב. א. א.: /* חיבוריו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מחבר ספרים מנחלת הר חב&quot;ד|אחר=אחד מגדולי ישראל בתקופת הצמח צדק|ראו=יוסף אשכנזי}}<br /> {{מקורות}}<br /> [[קובץ:יוסף אשכנזי.jpg|ממוזער|הרב אשכנזי]]<br /> הרב '''יוסף אשכנזי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], 1983) הינו סופר חב&quot;די, מחבר סדרת הספרים [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[כ&quot;ה חשון]] [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], לאביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבו של הכפר, ולאמו מרת סימה כְּדוֹר שמיני ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בבחרותו, למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרים בת הרב [[משולם ברוקמן]] בשנת [[תשס&quot;ח]], קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]], ובהמשך החל לעסוק בכתיבה ספרותית ומוציא לאור ספרים ביוגרפיים היסטוריים העוסקים בחסידי חב&quot;ד ומוסדות חב&quot;ד בדורות האחרונים.<br /> <br /> הספר הראשון שפרסם היה 'אוצר החסידים - ארץ הקודש' המהווה אנציקלופדיה לאישיותם ומשנתם של דמויות מרכזיות בחסידות חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] בדורות האחרונים, והוא יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ב]]. בעקבות ההצלחה והביקוש להדפסה של ספרו הראשון, פרסם ספרים נוספים בסדרה, העוסקים בחסידי חב&quot;ד ב[[ניו יורק]], ברחבי תבל ([[ארצות הברית]] ו[[קנדה]], ארגטינה, [[פוקינג]], [[צרפת]], [[אנגליה]], בלגיה, אוסטרליה.) וב[[פולין]] ו[[ברית המועצות]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> * בקודש פנימה - זיכרונות המשב&quot;ק הרב [[שלום בער גאנזבורג]], [[תשס&quot;ח]] (חוברת).<br /> *[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - סדרה הסוקרת את אישיותם ומשנתם של חסידי חב&quot;ד בדור האחרון (ארבעה כרכים), [[תשע&quot;ב]]-[[תשע&quot;ה]].<br /> *'''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''' - סיפורה של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], הוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע&quot;ב]].<br /> * מנחם משיב נפשי - התכתבותם של רבנים וגדולי ישראל עם הרבי תשע&quot;ב (ספר בפורמט גדול).<br /> * המהפכה של דורנו - הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית (חוברת), הוצאת באהלי צדיקים.<br /> *[[הרב אשכנזי (ספר)|הרב אשכנזי]] - על אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], חלק א' - [[תשע&quot;ז]], חלק ב' - [[תשפ&quot;ד]], כל כרך למעלה מ-800 עמודים כולל מפתחות מפורטים.<br /> {{מיון רגיל:אשכנזי, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד&quot;מ]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A2%22%D7%91&diff=828467 2026-02-27T03:12:34Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>{{פתיח שנה|5772}}<br /> <br /> ==מניין השנה==<br /> {{מניין השנה|5772}}<br /> <br /> ראשי התיבות של השנה הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''ע'''צמות '''ב'''כל&quot; או &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''ע'''וז '''ב'''כל&quot;<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> * נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים עמנואל]]<br /> * נפתחה [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבת חב&quot;ד קטנה בבאר שבע]]<br /> * החלו הלימודים ב[[ישיבת תומכי תמימים יצהר]], לאחר שהוכרז על פתיחתה בשנת [[תשע&quot;א]]<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[כ&quot;ו בתשרי]] - ר' [[דוד מלכא]].<br /> *[[ט&quot;ז טבת]] - הרב [[יהושע קליינבערג]], [[חסיד]] [[מסירות נפש]], מזקני ומוותיקי הקהילה ב[[מוסקבה]]. <br /> *[[י&quot;ט טבת]] - הרב [[יעקב שפרינגר]].<br /> *[[א' אדר]] - הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]. חבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], וה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]] ב[[ערב יום כיפור]].<br /> *[[י' ניסן]] - הרב [[אלישע אבני]] [[שליח|שליח הרבי]] במבוא חורון.<br /> *[[כ&quot;א ניסן]] - הרב [[שמעון פרידמן]] ('שמעון הצדיק').<br /> *[[ט' באייר]] - ר' [[משה נמנוב]]. בנו של ה[[משפיע]] הרב [[ניסן נמנוב]].<br /> *[[ז' תמוז]] - הרב [[יוסף ויינברג]]. מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]] ומחבר הספר [[שיעורים בספר התניא]].<br /> *[[י&quot;ז תמוז]] - הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]].<br /> *[[כ&quot;ח תמוז]] - הרב [[יוסף שלום אלישיב]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5772}}<br /> {{MIHY|תשרי|2011|9|29|1977|1|55121|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|2011|10|29|1977|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|2011|11|27|1977|1|31111|11113|11111|11133|11114|44444}}<br /> {{MIHY|טבת|2011|12|27|1977|0|44113|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|2012|1|25|1984|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|2012|2|24|1984|0|11111|11111|11244|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|2012|3|24|1984|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|2012|4|23|1984|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|2012|5|22|1984|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|2012|6|21|1984|0|11311|11111|13311|11211|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|2012|7|20|1984|1|11111|11112|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|2012|8|19|1984|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A0%D7%A7%D7%99&diff=828465 2026-02-27T03:08:43Z

<p>ב. א. א.: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף יעקב נקי.jpg|ממוזער|הרב נקי מקבל את הספר [[פניני תלמידי התמימים]]]]<br /> הרב '''יוסף יעקב נקי''' (נולד ב[[כ&quot;ח באדר|כ&quot;ח באדר ב']] [[תשכ&quot;ז]]; 1967\04\08) הוא [[שליחות|שליח]] [[הרבי]], רב שכונת יד התשעה וחבר לשכת [[הרבנות הראשית לישראל]] ב[[הרצליה]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ח באדר|כ&quot;ח באדר ב']] [[תשכ&quot;ז]] לר' גאולה ולמרת מלכה.<br /> <br /> למד במתיבתא של ישיבת פורת יוסף בירושלים. בימי לימודו אז היה משלים [[מניין]] בביתו הפרטי של [[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון]] הרב [[עובדיה יוסף]], ושימש כחברותא של חותן הראשון לציון הרב [[אברהם פטאל]]. בעקבות כך זוכה לקרבה מיוחדת להראשון לציון הרב עובדיה יוסף ומשפחתו.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בעקבות לימודו בישיבת תומכי תמימים לוד, זכה לקרבה מיוחדת למשפיע ר' [[זושא פוזנר|זושא פויזנר]].<br /> <br /> בעקבות לימודו בישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד, זוכה לקרבה מיוחדת להרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשמ&quot;ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> הרב נקי שירת ב[[צה&quot;ל]] בשירות קרבי בגבול [[לבנון]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] נישא לרבנית דבורה לאה (בת השליח הרב [[סעדיה דהן]]), ולאחר מכן יצא בברכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] ל[[שליחות]] בשכונת יד התשעה בהרצליה, תחת השליח הרה&quot;ח [[ישראל הלפרין]], ומאז הוא משמש כרב [[בית כנסת|בית כנסת חב&quot;ד]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בשכונה. כמו כן, הרב משמש כרב הקהילה בשכונה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] החל לכהן גם כרב השכונה באופן רשמי, לאחר פטירת רב השכונה הקודם הרב שמואל טוביאס.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]], החל לכהן כרב בית העלמין העירוני בהרצליה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]], לאחר פטירת הרב הראשי להרצליה הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ', הוצב הרב נקי כמועמדה של [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] לתפקיד הרב הראשי להרצליה. זוכה לתמיכת ראש עיריית הרצליה מר יריב פישר.<br /> <br /> הרב נקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל נקי]] - מנהל ישיבה קטנה [[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)|תומכי תמימים ארגנטינה]].<br /> *בתו, מרת חיה מושקא, אשת הרב [[אליהו שוויכה]] - שליח הרבי לשכונת הגוש הגדול ורב בית הכנסת &quot;שערי השלום&quot; בצפון [[תל אביב-יפו|תל אביב]], ראש [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאויטש]].<br /> *בנו, הרב מרדכי (מוטי) נקי - שליח הרבי בדרום שכונת גבעת רמב&quot;ם, [[גבעתיים]].<br /> *בנו, הרב לוי יצחק נקי - שליח הרבי בנייטיק, [[מסצ'וסטס]], [[ארצות הברית]].<br /> *בנו, הרב דניאל נקי - [[משגיח]] ב[[ישיבת צעירי השלוחים]] ב[[צפת]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> * [https://col.org.il/news/169609 ראש עיריית הרצליה הכריז כי הוא רוצה למנות רב חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;די לעיר] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/170644 הרב החב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;די חושף: הרב עובדיה ביקש ממני ללמוד עם חותנו] {{Col}}<br /> * [https://www.kikar.co.il/haredim-news/rabbi-abraham-patal-story הצצה חדשה: כך דאג הרב עובדיה לחמיו בערוב ימיו | ה'חברותא' נחשף] - באתר כיכר השבת<br /> * [https://col.org.il/news/144637 תלמידים וחברים הפתיעו את רב הקהילה והשליח, הרב יעקב נקי] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/143927 35 שנה להסתלקות הרבנית: חברי קבוצה 'תשמ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ח' התכנסו • צפו] {{col}}<br /> {{מיון רגיל:נקי, יוסף יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בהרצליה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9A&diff=828464 2026-02-27T02:50:31Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]]<br /> הרה&quot;ק '''רבי אברהם''' (מכונה '''רבי אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]].<br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בשנת [[תק&quot;א]] בעיר פאסטוב, לאישה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר &quot;משנת חכמים&quot;.<br /> <br /> בערי [[פולין]] כונה בשם &quot;המלאך&quot;, כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מ[[חומריות]] העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם &quot;הקדוש&quot; - שהיה קדוש ומורם מעם. <br /> <br /> הרב המגיד קבע ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] ור' אברהם המלאך ילמדו ב[[חברותא]]. אדמו&quot;ר הזקן היה מלמד את רבי אברהם את [[תורת הנגלה]], ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. גם בקרב צאצאיו של המלאך - [[חסידות רוז'ין]] מקובל כי שיטת חב&quot;ד היא מתורתו של רבי אברהם המלאך, אך ב&quot;לבושין&quot; של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|בית ישראל ע' 136}}.<br /> <br /> בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו&quot;ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא [[נבואה]] קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש. <br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] ציוה שישתדל שבנו רבי אברהם המלאך ישב על כסאו.<br /> <br /> ==מנהיג עדת החסידים==<br /> מיד לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] - &quot;כתב התקשרות&quot; אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.<br /> <br /> ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו&quot;ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך הייתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.<br /> <br /> אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם [[מתנגד|המנגדים]] דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.<br /> <br /> על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה&quot;ק ר' אברהם וכל [[החבריא קדישא]] - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין. <br /> <br /> החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את [[אדמו&quot;ר הזקן]] להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי [[המגיד ממזריטש|המגיד]].<br /> <br /> רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, [[הסתלקות|ונסתלק]] ביום [[י&quot;ב תשרי]] [[תקל&quot;ז]] (ישנה גרסה שנפטר בשנת תקל&quot;ה (אגרות­ קודש אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, ח&quot;ג עמ' קסג)). בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד [[קייב]].<br /> <br /> השאיר אחריו שני בנים ובת. <br /> בנו, רבי [[שלום שכנא מפרוביטש]], חונך לאחר פטירת אביו אצל ר' [[שלמה מקרלין]]. לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את חוה, נכדת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי [[ישראל מרוז'ין]] אבי שושלת רוז'ין.<br /> בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה. <br /> <br /> ===ספריו===<br /> * חסד לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי&quot;א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *לקו&quot;ש חכ&quot;ז ע' 274 - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.<br /> * ספר השיחות תרפ&quot;ח, עמ' 19.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/134662 כיצד השפיע רבי אברהם המלאך על יסודות דרך חב&quot;ד?]''', גליון 'אור וחיות' כסלו תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת המגיד]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%97%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=828273 2026-02-25T14:30:09Z

<p>ב. א. א.: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:לחם הפנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיה של לחם הפנים לפי חלק מן הדיעות]]<br /> '''לֶחֶם הַפָּנִים''' הוא השם לשנים-עשר לחמים שהיו מוצבים ב[[משכן]] ולאחר מכן ב[[בית המקדש]] על [[השולחן]] והיו מוחלפים מדי [[שבת]]. <br /> <br /> לאחר שבוע שהיה לחם הפנים על [[השולחן]], אכלו הכהנים את לחם הפנים שנחשב לאחד מ-24 מתנות כהונה.<br /> <br /> ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד{{הערה|במדבר ד.}}, ולחם המערכה{{הערה|דברי הימים א, ט.}}.<br /> <br /> ==מקור השם==<br /> ניתנו מספר סיבות לשם לחם הפנים:<br /> <br /> א. ללחם יש צורה עם '''הרבה פנים'''. כדברי בן זומא{{הערה|1=מנחות יא, ב.}}: &quot;ונתת על השולחן לחם פנים&quot;{{הערה|1=שמות כה, ל.}}, שיהא לו פנים הרבה.<br /> ב. הלחם מוצב '''בפנים''', בתוך המקדש. <br /> ג. הלחם הוא לחם מעולה הראוי לעלות על השולחן '''לפני המלך'''. <br /> <br /> ==מקור המצווה==<br /> ב[[פרשת תרומה]]{{הערה|1=שמות כ&quot;ה.}} נאמר, לאחר תאור השולחן: &quot;ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד&quot;.<br /> <br /> ב[[פרשת אמור]]{{הערה|1=ויקרא כ&quot;ד.}} נאמר: &quot;ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות שני עשרונים יהיה החלה האחת. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השולחן הטהור לפני ה'. ונתת על המערכת לבונה זכה והייתה ללחם לאזכרה אשה לה'. ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' תמיד מאת בני ישראל ברית עולם. והייתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדוש, כי קדש קודשים הוא לו מאשי ה' חק עולם.&quot;<br /> <br /> הלכות לחם הפנים מופיעות במשנה ב[[מסכת מנחות]] ובתלמוד בבלי במיוחד בפרק יא של מנחות. על חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מסופר בסוף [[מסכת סוכה]].<br /> <br /> ==דיני המצווה==<br /> לחם הפנים נאפה [[מצה]] ולא היה [[חמץ]].<br /> <br /> הלחם צריך להיות תמיד על השולחן, ולכן בעת החלפת הלחם היו שמים את הלחם החדש על השולחן ורק אז מורידים את הלחם הישן. מבחינה זאת, המושג 'תמיד' משמש לגבי לחם הפנים במובן רחב יותר מאשר לגבי הדלקת הנרות ב[[המנורה|מנורה]], שם לפי רוב הדעות הכוונה ב'תמיד' זה רק בלילה.<br /> <br /> לחם הפנים היה מוצב על השולחן בשתי ערימות, כל ערימה מכילה שש חלות. יחד עם הלחם היו מניחים על השולחן לבונה (שרף שהופק מעץ הלבונה). הלחם שהורד מן השולחן, היה מחולק בין הכהנים של שתי המשמרות המתחלפות באותה שבת.<br /> <br /> ===עשיית הלחם===<br /> את הלחם הכינו ואפו בלשכת 'עושי לחם הפנים'.<br /> <br /> בגמרא מסופר{{הערה|יומא לח, א.}} שבבית המקדש היתה משפחת אומנים בשם בית גרמו שהיו מומחים בהכנת לחם הפנים ולא הסכימו לשתף אחרים בסודות המקצועיים שלהם.<br /> <br /> ==ניסים שנעשו בלחם הפנים==<br /> חז&quot;ל מנו ארבעה ניסים שנעשו בלחם הפנים. ביניהם:<br /> <br /> א. הם נשמרו טריים במשך שבוע. <br /> ב. חתיכה קטנה של הלחם הייתה משביעה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/2200400 לחם הפנים: כיצד ומדוע היו אופים את הלחם המיוחד בבית המקדש] באתר בית חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1213806 חלות טריות לאלוקים • סיפור] באתר בית חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55949 נחשף המתכון ללחם הפנים] {{אינפו}}<br /> *[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=20051&amp;CategoryID=3922 סודות לחם הפנים נחשפים{{חב&quot;ד}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית המקדש}}<br /> [[קטגוריה:כלי המקדש]]<br /> [[קטגוריה:כ&quot;ד מתנות כהונה]]<br /> [[קטגוריה:מצוות]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=827472 2026-02-22T07:57:15Z

<p>ב. א. א.: /* מאמצים להצלת הרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי]]<br /> '''מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ''' הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ב[[רוסיה]] ושיחרורו ה[[נס|ניסי]]. בעקבות המאסר עזב הרבי את [[ברית המועצות]], והגיע ל[[ריגא]] בירת [[לטביה]]. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי - [[י&quot;ב תמוז]]-[[י&quot;ג תמוז]] - חגיגות 'חג הגאולה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]] פועלים ב[[מסירות נפש]] של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ששולח לכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים [[שליח|שלוחים]] בכדי שיקימו [[חדר]] ו[[ישיבת תומכי תמימים]] ללימוד תורה, בית כנסת, [[מקווה]] טהרה וכל מה שניתן כדי לבצר את חומות היהדות והחסידות. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים.<br /> <br /> השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות במחנות עבודה ב[[סיביר]] ובמחוזות נידחים אחרים. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הוצאו להורג על ידי סוכני הג.פ.או. (המשטרה החשאית).<br /> <br /> לשלטונות [[רוסיה]] היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או. ידעו שכשם שאין [[גוף]] ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{הערה|פורים [[תרפ&quot;ז]] ועוד}} גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. 'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למאסר היה התנגדותו האיתנה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להיערך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים ומכתבים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו.<br /> <br /> ==המאסר==<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.{{ש}}תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> <br /> בליל יום רביעי, [[ט&quot;ו בסיוון]] שנת [[תרפ&quot;ז]] שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביתו שבפינת הרחובות פנטיליבסקיה-מחוביה 22 ב[[לנינגרד]]{{הערה|בית זה היה שייך בעבר לאדם בשם פלכונוב, שהיה מקורב של הצאר.}}. הוא סיים לקבל אנשים ל[[יחידות]], התפלל [[ערבית]] ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שמריהו גוראריה]]. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצאם ממשפחתם חסידי חב&quot;ד).{{הערה|לולב נרצח על ידי השלטונות הקומוניסטיים בשנת תרצ&quot;ט (בתקופת ה&quot;טיהורים הגדולים&quot; של סטאלין). נחמנסון חי עד שנת תשנ&quot;ב. בראיון איתו שהתקיים אחרי נפילת הקומוניזם אמר שהוא ממשיך להאמין בקומוניזם למרות שהוגלה על ידי השלטונות לחמש שנים לסיביר... (מראיון עם השליח הרב דוד אליעזרי שכתב ביוגרפיה מקיפה על הרבי הריי&quot;צ. כפר חב&quot;ד גליון 1991, י&quot;ב טבת תשפ&quot;ג, עמ' 26.)}}. לאחר דיון קצר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, התמקמו החיילים בכל פתחתי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר&quot;. הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו לבכות, אמו, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] התעוררה משנתה וחיבקה את בנה.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, [[שלום דובער גוראריה]], לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את בני ביתו ואמר: &quot;מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע&quot;.<br /> <br /> נחמסון ולולב החלו לערוך חיפוש בבית ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר לו: &quot;אם אתם מחפשים כאן מסמכים מהפכניים - תתאכזבו. אין ברשותי שום דבר שיכול להצביע על התנגדותי כביכול למשטר הנוכחי ובכלל אין לי שום עסק בפוליטיקה. פעילותי על שדה הדת ידועה לכל, אינני עושה שום דבר בלתי חוקי, לא חטאתי בשום דבר, אלא אם כן זייפתם עלילה כנגדי&quot;.<br /> <br /> לאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'.<br /> <br /> לימים התבטא [[הרבי]] שיום זה התגלה למפרע שהיה [[מלאכת זורע|זריעה]] בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות{{הערה|ספר המאמרים חלק ג' עמ' קפ&quot;ח}}<br /> <br /> עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''.<br /> דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי&quot;ת יעזור'.<br /> <br /> ביומן המאסר שכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] בעצמו, הוא מתאר את האימה והמראות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.<br /> <br /> מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את [[תפילין|תפיליו]] לאחר יומיים במאסר.<br /> <br /> ==מאמצים להצלת הרבי==<br /> [[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]<br /> <br /> [[קובץ:הרבו בתפילה לשחרור הרבי הריי&quot;צ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה מטעם רבני [[ירושלים]] הקוראת להתפלל להצלת הרבי הריי&quot;צ]]<br /> <br /> שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד&quot;ר אוסקר קוהן. כמו כן השתדלה גב' פישקובה, יו&quot;ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]], ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט ב[[ארצות הברית]] בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] תרפ&quot;ז, ובו כתב: &quot;מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות&quot;.<br /> <br /> המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[כ' סיון]] [[תרפ&quot;ז]] עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה.<br /> <br /> במושבות החסידים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.<br /> <br /> ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה.<br /> לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.<br /> <br /> לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: &quot;ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו.<br /> <br /> עלינו להצהיר בכל תוקף כח ה[[מסירות נפש]] היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי&quot;ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי&quot;ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי ה[[גוף]] ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח&quot;ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות&quot;.<br /> <br /> כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי.<br /> <br /> ==הרבי משתחרר==<br /> גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.<br /> <br /> כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם [[מאמר]] חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.<br /> <br /> ==חגיגות הגאולה==<br /> [[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעות 'גוט יום טוב' (=חג שמח!)]]<br /> במכתב שכתב האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב &quot;לא אותי בלבד גאל [[הקב&quot;ה]] בי&quot;ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר ל[[חודש תמוז]] הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה&quot;.<br /> <br /> גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] יצאו בשנת תרפ&quot;ח בקול קורא בדברים חוצבים להבות אש לקבוע את יום י&quot;ב תמוז ליום חג לדורות לכל בני ישראל בלי הבדל מפלגות וכתות{{הערה|אשכבתא דרבי עמ' 110}}.<br /> <br /> ימי י&quot;ב וי&quot;ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ&quot;ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{הערה|ספר המנהגים}}, יום [[התוועדות]] והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה.<br /> <br /> גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ&quot;ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]].<br /> הרבי עצמו נהג לומר תחנון ביום זה{{מקור}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רשימת המאסר]]<br /> *[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]<br /> *[[ט&quot;ו סיון תרפ&quot;ז]]<br /> *[[ג' תמוז]] [[תרפ&quot;ז]]<br /> *[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''' - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * מכון אהלי צדיקים, '''[[פדה בשלום]]'''.<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורו של חג]]''' - י&quot;ב תמוז.<br /> *'''עשר עובדות על חג הגאולה י&quot;ב-י&quot;ג תמוז''', שבועון בית משיח גליון 1219 עמוד 43<br /> *'''מלחמה בשניאורסון''', שבועון בית משיח י&quot;ג סיון תש&quot;פ עמוד 32<br /> *'''ספור מהרב ר' יוסף יצחק שניאורסון''', נדפס בשנת תרפ&quot;ט על ידי עיתון 'הארץ'{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121044 אודות הקובץ].}}<br /> *{{בית||שנזכה להתראות עם הרבי|1318|22-24|תשפ&quot;ב}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===קבצים===<br /> *'''[https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומניסטים] {{PDF}} - סיפור המאסר והגאולה בהוצאת [[התאחדות החסידים]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62568_he_1.pdf מסירות נפש על קידוש ה']''', קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], לקראת חג הגאולה ה'תשע&quot;א.{{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76184 המאסר השביעי]''', [[ועד חיילי בית דוד]], יד סיון התשע&quot;ג (23.05.2013) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד ישראל|צא&quot;ח]].<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב&quot;ד}}.<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חב&quot;ד בישראל}}.<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://shturem.net/images/news/89404_news_18072016_2185.pdf &quot;רשימות המאסר&quot;] שכתב הרבי הריי&quot;צ<br /> *[https://col.org.il/news/146218 מיוחד: חשיפה מרגשת מכתב ידו של בעל הגאולה] {{COL}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/עשרה_שיושבין.pdf סיכומים וביאורים במאמר &quot;עשרה שיושבין&quot; תשמ&quot;ב מאת הרב שלום דובער וולף] {{PDF}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא&quot;ח]].<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/64194/ סיפור המאסר והגאולה בליווי מסמכים וקטעי עיתונות]''', מתוך הספר תולדות חב&quot;ד בפטרבורג {{אינפו}}<br /> <br /> ===מדיה===<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1418 &quot;בלתי נכנע&quot;] - סרט המתאר את סיפור המאסר והגאולה עם צילומים מיוחדים מבית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' (רוסית){{וידאו}} - {{אינפו}} ([https://col.org.il/news/131966 חלק ראשון - בתרגום לעברית]{{וידאו}}{{COL}})<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62667 בואו לצפות בהתוועדות י&quot;ב תמוז עם הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}.<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3490 תוקף [[הרבי הריי&quot;צ]] במאסר]''', [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[י&quot;ג תמוז]] [[תשכ&quot;ב]]. {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *'''[https://anash.org/watch-the-story-of-yud-beis-tammuz-for-children/ צפו: סיפורו של יוד בית תמוז לילדים]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> * לוי שייקביץ, '''[https://www.calameo.com/read/005190071ed7cf209f6dd?page=1 הבלתי מנוצח]''', חוברת בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי חב&quot;ד]]<br /> <br /> ===שונות===<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[בית חב&quot;ד]].<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)]].<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;.<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] לי&quot;ב י&quot;ג תמוז - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62658 תמונותיהם של גיבורי פרשיית המאסר והגאולה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62656 כך קיבל הרבי את בשורת השחרור], תיאור שחרורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מגלותו, על פי יומניו וסיפורי החסידים. מנחם זיגלבוים באדיבות עיתון 'בית משיח' - {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/14/080595274774.html המברקים יצאו דחופים...]''', תצלומים מארכיון הג'וינט של בקשות לשחרור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{בית משיח}}<br /> *ר' אבי חדד, '''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing הגאולה של כולנו]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 32<br /> *'''[https://col.org.il/news/131928 בראי עיתונות התקופה: מאסרו וגאולתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131939 שחקו וגלו: עד כמה אתם מכירים את מאורעות חג הגאולה?]''' {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/163596/ שאפלערקע – מבט אל תוך בית הכלא האימתני{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=827471 2026-02-22T07:55:45Z

<p>ב. א. א.: /* מאמצים להצלת הרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי]]<br /> '''מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ''' הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ב[[רוסיה]] ושיחרורו ה[[נס|ניסי]]. בעקבות המאסר עזב הרבי את [[ברית המועצות]], והגיע ל[[ריגא]] בירת [[לטביה]]. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי - [[י&quot;ב תמוז]]-[[י&quot;ג תמוז]] - חגיגות 'חג הגאולה'.<br /> <br /> ==רקע==<br /> הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]] פועלים ב[[מסירות נפש]] של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ששולח לכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים [[שליח|שלוחים]] בכדי שיקימו [[חדר]] ו[[ישיבת תומכי תמימים]] ללימוד תורה, בית כנסת, [[מקווה]] טהרה וכל מה שניתן כדי לבצר את חומות היהדות והחסידות. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים.<br /> <br /> השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות במחנות עבודה ב[[סיביר]] ובמחוזות נידחים אחרים. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הוצאו להורג על ידי סוכני הג.פ.או. (המשטרה החשאית).<br /> <br /> לשלטונות [[רוסיה]] היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או. ידעו שכשם שאין [[גוף]] ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{הערה|פורים [[תרפ&quot;ז]] ועוד}} גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. 'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למאסר היה התנגדותו האיתנה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להיערך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים ומכתבים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו.<br /> <br /> ==המאסר==<br /> [[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.{{ש}}תרגום הידיעה: &quot;הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי&quot;]]<br /> <br /> בליל יום רביעי, [[ט&quot;ו בסיוון]] שנת [[תרפ&quot;ז]] שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בביתו שבפינת הרחובות פנטיליבסקיה-מחוביה 22 ב[[לנינגרד]]{{הערה|בית זה היה שייך בעבר לאדם בשם פלכונוב, שהיה מקורב של הצאר.}}. הוא סיים לקבל אנשים ל[[יחידות]], התפלל [[ערבית]] ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שמריהו גוראריה]]. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצאם ממשפחתם חסידי חב&quot;ד).{{הערה|לולב נרצח על ידי השלטונות הקומוניסטיים בשנת תרצ&quot;ט (בתקופת ה&quot;טיהורים הגדולים&quot; של סטאלין). נחמנסון חי עד שנת תשנ&quot;ב. בראיון איתו שהתקיים אחרי נפילת הקומוניזם אמר שהוא ממשיך להאמין בקומוניזם למרות שהוגלה על ידי השלטונות לחמש שנים לסיביר... (מראיון עם השליח הרב דוד אליעזרי שכתב ביוגרפיה מקיפה על הרבי הריי&quot;צ. כפר חב&quot;ד גליון 1991, י&quot;ב טבת תשפ&quot;ג, עמ' 26.)}}. לאחר דיון קצר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, התמקמו החיילים בכל פתחתי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר&quot;. הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החלו לבכות, אמו, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] התעוררה משנתה וחיבקה את בנה.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, [[שלום דובער גוראריה]], לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את בני ביתו ואמר: &quot;מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע&quot;.<br /> <br /> נחמסון ולולב החלו לערוך חיפוש בבית ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר לו: &quot;אם אתם מחפשים כאן מסמכים מהפכניים - תתאכזבו. אין ברשותי שום דבר שיכול להצביע על התנגדותי כביכול למשטר הנוכחי ובכלל אין לי שום עסק בפוליטיקה. פעילותי על שדה הדת ידועה לכל, אינני עושה שום דבר בלתי חוקי, לא חטאתי בשום דבר, אלא אם כן זייפתם עלילה כנגדי&quot;.<br /> <br /> לאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'.<br /> <br /> לימים התבטא [[הרבי]] שיום זה התגלה למפרע שהיה [[מלאכת זורע|זריעה]] בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות{{הערה|ספר המאמרים חלק ג' עמ' קפ&quot;ח}}<br /> <br /> עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''.<br /> דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי&quot;ת יעזור'.<br /> <br /> ביומן המאסר שכתב [[הרבי הריי&quot;צ]] בעצמו, הוא מתאר את האימה והמראות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.<br /> <br /> מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את [[תפילין|תפיליו]] לאחר יומיים במאסר.<br /> <br /> ==מאמצים להצלת הרבי==<br /> [[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]<br /> <br /> [[קובץ:הרבו בתפילה לשחרור הרבי הריי&quot;צ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל הקוראת להתפלל להצלת הרבי הריי&quot;צ]]<br /> <br /> שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד&quot;ר אוסקר קוהן. כמו כן השתדלה גב' פישקובה, יו&quot;ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]], ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט ב[[ארצות הברית]] בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] תרפ&quot;ז, ובו כתב: &quot;מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות&quot;.<br /> <br /> המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[כ' סיון]] [[תרפ&quot;ז]] עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה.<br /> <br /> במושבות החסידים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.<br /> <br /> ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה.<br /> לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.<br /> <br /> לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: &quot;ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו.<br /> <br /> עלינו להצהיר בכל תוקף כח ה[[מסירות נפש]] היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי&quot;ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי&quot;ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי ה[[גוף]] ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח&quot;ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות&quot;.<br /> <br /> כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי.<br /> <br /> ==הרבי משתחרר==<br /> גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.<br /> <br /> כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית ב[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]], קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם [[מאמר]] חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.<br /> <br /> ==חגיגות הגאולה==<br /> [[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעות 'גוט יום טוב' (=חג שמח!)]]<br /> במכתב שכתב האדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב &quot;לא אותי בלבד גאל [[הקב&quot;ה]] בי&quot;ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר ל[[חודש תמוז]] הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה&quot;.<br /> <br /> גם הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]] יצאו בשנת תרפ&quot;ח בקול קורא בדברים חוצבים להבות אש לקבוע את יום י&quot;ב תמוז ליום חג לדורות לכל בני ישראל בלי הבדל מפלגות וכתות{{הערה|אשכבתא דרבי עמ' 110}}.<br /> <br /> ימי י&quot;ב וי&quot;ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ&quot;ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{הערה|ספר המנהגים}}, יום [[התוועדות]] והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה.<br /> <br /> גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ&quot;ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]].<br /> הרבי עצמו נהג לומר תחנון ביום זה{{מקור}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רשימת המאסר]]<br /> *[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]<br /> *[[ט&quot;ו סיון תרפ&quot;ז]]<br /> *[[ג' תמוז]] [[תרפ&quot;ז]]<br /> *[[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''' - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> * מכון אהלי צדיקים, '''[[פדה בשלום]]'''.<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורו של חג]]''' - י&quot;ב תמוז.<br /> *'''עשר עובדות על חג הגאולה י&quot;ב-י&quot;ג תמוז''', שבועון בית משיח גליון 1219 עמוד 43<br /> *'''מלחמה בשניאורסון''', שבועון בית משיח י&quot;ג סיון תש&quot;פ עמוד 32<br /> *'''ספור מהרב ר' יוסף יצחק שניאורסון''', נדפס בשנת תרפ&quot;ט על ידי עיתון 'הארץ'{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121044 אודות הקובץ].}}<br /> *{{בית||שנזכה להתראות עם הרבי|1318|22-24|תשפ&quot;ב}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ===קבצים===<br /> *'''[https://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומניסטים] {{PDF}} - סיפור המאסר והגאולה בהוצאת [[התאחדות החסידים]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62568_he_1.pdf מסירות נפש על קידוש ה']''', קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], לקראת חג הגאולה ה'תשע&quot;א.{{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76184 המאסר השביעי]''', [[ועד חיילי בית דוד]], יד סיון התשע&quot;ג (23.05.2013) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד ישראל|צא&quot;ח]].<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב&quot;ד}}.<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חב&quot;ד בישראל}}.<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://shturem.net/images/news/89404_news_18072016_2185.pdf &quot;רשימות המאסר&quot;] שכתב הרבי הריי&quot;צ<br /> *[https://col.org.il/news/146218 מיוחד: חשיפה מרגשת מכתב ידו של בעל הגאולה] {{COL}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/8/86/עשרה_שיושבין.pdf סיכומים וביאורים במאמר &quot;עשרה שיושבין&quot; תשמ&quot;ב מאת הרב שלום דובער וולף] {{PDF}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא&quot;ח]].<br /> * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/64194/ סיפור המאסר והגאולה בליווי מסמכים וקטעי עיתונות]''', מתוך הספר תולדות חב&quot;ד בפטרבורג {{אינפו}}<br /> <br /> ===מדיה===<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1418 &quot;בלתי נכנע&quot;] - סרט המתאר את סיפור המאסר והגאולה עם צילומים מיוחדים מבית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' (רוסית){{וידאו}} - {{אינפו}} ([https://col.org.il/news/131966 חלק ראשון - בתרגום לעברית]{{וידאו}}{{COL}})<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62667 בואו לצפות בהתוועדות י&quot;ב תמוז עם הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}.<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3490 תוקף [[הרבי הריי&quot;צ]] במאסר]''', [[שיחה|שיחת קודש]] של [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[י&quot;ג תמוז]] [[תשכ&quot;ב]]. {{וידאו}}{{אינפו}}{{קישור שבור}}<br /> *'''[https://anash.org/watch-the-story-of-yud-beis-tammuz-for-children/ צפו: סיפורו של יוד בית תמוז לילדים]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> * לוי שייקביץ, '''[https://www.calameo.com/read/005190071ed7cf209f6dd?page=1 הבלתי מנוצח]''', חוברת בהוצאת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי חב&quot;ד]]<br /> <br /> ===שונות===<br /> *[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר [[בית חב&quot;ד]].<br /> *[http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=88&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר [[חב&quot;ד בישראל (אתר)]].<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]&quot;.<br /> *[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת &quot;[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]&quot;.<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=464 סיפור המאסר והגאולה] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=88 מנהגים, מאמרים וסיפורים] לי&quot;ב י&quot;ג תמוז - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62658 תמונותיהם של גיבורי פרשיית המאסר והגאולה]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62656 כך קיבל הרבי את בשורת השחרור], תיאור שחרורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מגלותו, על פי יומניו וסיפורי החסידים. מנחם זיגלבוים באדיבות עיתון 'בית משיח' - {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/14/080595274774.html המברקים יצאו דחופים...]''', תצלומים מארכיון הג'וינט של בקשות לשחרור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ {{בית משיח}}<br /> *ר' אבי חדד, '''[https://drive.google.com/file/d/1e28eX8Ic0hDEKIlZihgAYWEUJRJizUJh/view?usp=sharing הגאולה של כולנו]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 32<br /> *'''[https://col.org.il/news/131928 בראי עיתונות התקופה: מאסרו וגאולתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131939 שחקו וגלו: עד כמה אתם מכירים את מאורעות חג הגאולה?]''' {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/163596/ שאפלערקע – מבט אל תוך בית הכלא האימתני{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6.jpeg&diff=827470 2026-02-22T07:53:25Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מקור:<br /> [https://col.org.il/news/111932 ה'מנחת אלעזר' מבטיח עוה&quot;ב למי שיסייע לרבי הריי&quot;צ • מרתק{{col}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6.jpeg&diff=827469 2026-02-22T07:52:29Z

<p>ב. א. א.: מקור: [https://col.org.il/news/111932</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מקור:<br /> [https://col.org.il/news/111932</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=827467 2026-02-22T07:42:08Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב ובו [[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבת תומכי תמימים]]]]<br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)]]}}<br /> [[קובץ:בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| &quot;ואני בתוך הגולה על נהר דאן&quot;. בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברחוב בראטסקי 44 ב[[רוסטוב]] נרכש בשנת [[תרע&quot;ח]]]]<br /> <br /> בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] עזב [[הרבי הרש&quot;ב]] עם משפחתו את [[העיירה ליובאוויטש]] כדי שלא להיות תחת שליטת הגרמנים.<br /> <br /> ב[[כ' חשון]] [[תרע&quot;ח]]- יום הולדתו של הרבי, הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שילדיהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]), שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. הרבי נענה לבקשה והגיע לעיר ביום [[כ&quot;ח חשון]].<br /> <br /> בהמשך אותה שנה רכש הרבי הרש&quot;ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש&quot;ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב יעקב לנדא, ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.<br /> <br /> [[קובץ:המקווה ברוסטוב.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ה[[מקווה]] ברוסטוב]]<br /> <br /> ==מבנה הבית==<br /> [[קובץ:חדר יחידות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חדר ה'יחידות']]<br /> <br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==פעולות הרבי בעיר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דפוס עזרא]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים רוסטוב]]}}<br /> ==הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> [[קובץ:המסמר שקבע הרבי הריי&quot;צ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרב קוגן]] אוחז במסמר שקבע [[הרבי הריי&quot;צ]] בקיר הבית בסיום ימי ה'[[שבעה]]' על [[הרבי הרש&quot;ב]]]]<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ בבניין==<br /> *<br /> ==גאולת הבית ושחזורו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/734492/ בהשקעה אדירה: שיפוץ יסודי בחידוש בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב{{תמונה}}{{אינפו}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F&diff=827466 2026-02-22T07:41:43Z

<p>ב. א. א.: הפניה לדף יצחק קוגן</p> <hr /> <div>#הפניה [[יצחק קוגן]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91&diff=827465 2026-02-22T07:41:03Z

<p>ב. א. א.: /* העברת האוהל */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]]]]<br /> '''[[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]''' הייתה ב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]] לפנות בוקר, ב[[רוסטוב]]. הרבי נטמן ב[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[בית העלמין]] היהודי ברוסטוב, ובשנת [[תרצ&quot;ט]], בעקבות כוונת [[השלטון הקומוניסטי]] להחריב את בית העלמין - הועבר קברו לבית עלמין אחר.<br /> <br /> לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[עזיבת ליובאוויטש]]}}<br /> בשנת [[תרע&quot;ו]], בעקבות התקדמות הגרמנים ב[[מלחמת העולם הראשונה]], עזב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב עם בני משפחתו והחצר את העיירה [[ליובאוויטש]] והשתקע ב[[רוסטוב על הדון]]. [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] שהייתה בסמיכות לחצר הרבי בליובאוויטש, נפרדה ממנו ונשארה בליובאוויטש, ובשנת [[תרע&quot;ח]] [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|עברה לקרמנצ'וג]].<br /> <br /> בארבעת השנים בהן התגורר ברוסטוב, הצטמקה החצר וסבלה מרדיפות בשל מלחמת האזרחים שהתחוללה אז באיזורי האימפריה הרוסית שנפלה, וכן מרעב ומחלות שהתפרצו אז בעיר. בעקבות הסכנות בדרכים מיעטו החסידים להגיע לרבי, ומאז שכבשו הבולשביקים את רוסטוב בחורף [[תר&quot;פ]], ביקש הרבי למעט בהתקהלות בחצר, והתפילות וחזרת המאמרים נעשו במניין מצומצם.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> ===המחלה===<br /> ביום חמישי בלילה, [[כ&quot;א באדר]] [[תר&quot;פ]], אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד&quot;ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה (שפעת) קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לעשן, ולפתע חש שלא בטוב וכמעט התעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ&quot;ד באדר, נזקק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הרופא הקבוע ד&quot;ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים. <br /> <br /> ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הרבנית שטערנא שרה ובנם, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש ל[[מגפה|מחלת הטיפוס]] הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד&quot;ר לנדא, ד&quot;ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד&quot;ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יש לשנות את שיטת טיפול. <br /> <br /> למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. לפתע השתנה גוון פניו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי הטבע היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת. <br /> <br /> בנו יחידו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו. ב[[מוצאי שבת]] בשעה עשר, פקח לפתע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את עיניו והביט באדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה חד וברור: &quot;אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי לזאל (חדר היחידות) ונהיה ביחד&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק א', ע' קיג.}}. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: &quot;[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין!&quot;{{הערה|שם=אשכבתא|אשכבתא דרבי.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס [[קפה]]. שפתיו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ה[[הבדלה]]. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשעתו עשה הבדלה על [[קפה]], שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש.<br /> <br /> לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של אביו היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לצאת.<br /> <br /> במשך כל תקופת מחלתו, היה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.<br /> <br /> ===ההסתלקות===<br /> ביום [[ב' ניסן]] [[תר&quot;פ]], שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ צעק בקול &quot;טאטע! טאטע!&quot; (אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;טאטע, טאטע!&quot;, פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערה|לאחר זמן כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.}}.<br /> <br /> כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה.<br /> <br /> ==האוהל==<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}<br /> לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ&quot;ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], ר' [[שמואל גוראריה]], ר' [[נתן גוראריה]], ר' [[צבי הירש גוראריה]], ר' [[זלמן הבלין]], ור&quot;י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי&quot;צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|שם=אשכבתא}}.<br /> <br /> זקני ומכובדי אנ&quot;ש ערכו את ה&quot;טהרה&quot;, וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.<br /> <br /> לפני הקבורה, פנה [[הרבי הריי&quot;צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם [[בית דין]] מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> [[קובץ:המסמר שקבע הרבי הריי&quot;צ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרב קוגן]] אוחז במסמר שקבע [[הרבי הריי&quot;צ]] בקיר הבית בסיום ימי ה'[[שבעה]]' על [[הרבי הרש&quot;ב]]]]<br /> ===העברת האוהל=== <br /> בחורף שנת [[תרצ&quot;ט]], תיכננו שלטונות [[רוסטוב]] להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי&quot;צ אישר את ההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]).<br /> <br /> ההעברה בפועל בוצעה ב[[חודש אדר]] [[ת&quot;ש]]. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' [[צמח קוטמן]], ר' [[מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לוקשין]], ר' [[אברהם קצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]], ור' [[חיים ישראל עפשטיין]]. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה ביצעו את ההעברה{{הערה|לפי עדות החסידים הייתה גופתו הקדושה של הרבי שלימה, ואף הטלית שעליו הייתה שלימה.}}.<br /> <br /> על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש&quot;ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], בהסכמת [[הרבי]], הוקמה המצבה והגדר על ידי הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]].<br /> <br /> ==עשרה עלו בטהרה==<br /> עשרה מחשובי החסידים נפטרו בתוך שנת ההסתלקות של [[הרבי הרש&quot;ב]], מהם חלק שנפטרו ממש בדמי חייהם. היו אז שאמרו ש[[הרבי הרש&quot;ב]] נטל עמו 'מנין' מחסידיו המובחרים{{הערה|מנחם מענדל קסטל '''אשכבתא דרבי''' - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי (לשון הגמ' כתובות קג, א). היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.}}.<br /> <br /> ואלה שמותם:<br /> <br /> *הרב [[ שלמה מנחם מענדל חן]] - מהמקורבים ביותר לרבי הרש&quot;ב. נרצח בב[[ו' אלול]] [[תרע&quot;ט]].<br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)]]. נפטר בר&quot;ח ניסן תר&quot;פ.<br /> *הרב [[אבנר לוין]] מהומיל. נפטר בחודש ניסן תר&quot;פ.<br /> *הרב [[אשר גרוסמן]]- שו&quot;ב בנקולייב. התעסק בהגהת התניא שהדפיס הרבי הרש&quot;ב בשנת תר&quot;ס. נפטר בט&quot;ו חשון תר&quot;פ.<br /> *הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]- [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. נפטר בכ&quot;ד כסלו תרפ&quot;א.<br /> *הרב [[שמואל גוראריה]]- מנאמני בית הרבי. נפטר בכ&quot;ה אדר תרפ&quot;א.<br /> *הרב [[ירוחם גרליק]]- מבחירי החוזרים והעובדים ב[[ליובאוויטש]]. נפטר בשנת תרפ&quot;א.<br /> *הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]- מגדולי המשפיעים בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. נפטר בשנת תרפ&quot;א.<br /> *הרב [[אברהם דוד פויזנר]]- משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. נפטר בשנת תרפ&quot;א.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[אשכבתא דרבי]]''' - ספר העוסק בהסתלקות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> *'''ההסתלקות השמיימית ברוסטוב''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1851 עמוד 58.<br /> *'''עשר עובדות על הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1254 עמוד 33.<br /> * [https://files.anash.org/uploads/2020/03/Ashkavta-Derabbi-2.0-Italics.pdf אשכבתא דרבי באנגלית]<br /> *'''נשיאות &quot;בחסד וברחמים&quot;''', תיאור הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב וקבלת הנשיאות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2054 עמוד 46<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[http://www.hebrewbooks.org/3404 אשכבתא דרבי]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה, ופלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=258&amp;article=2528 &quot;אני עולה השמימה&quot;] ימיו האחרונים בעלמא דין של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=827464 2026-02-22T07:39:42Z

<p>ב. א. א.: /* הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב */</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב ובו [[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבת תומכי תמימים]]]]<br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)]]}}<br /> [[קובץ:בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| &quot;ואני בתוך הגולה על נהר דאן&quot;. בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברחוב בראטסקי 44 ב[[רוסטוב]] נרכש בשנת [[תרע&quot;ח]]]]<br /> <br /> בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] עזב [[הרבי הרש&quot;ב]] עם משפחתו את [[העיירה ליובאוויטש]] כדי שלא להיות תחת שליטת הגרמנים.<br /> <br /> ב[[כ' חשון]] [[תרע&quot;ח]]- יום הולדתו של הרבי, הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שילדיהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]), שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. הרבי נענה לבקשה והגיע לעיר ביום [[כ&quot;ח חשון]].<br /> <br /> בהמשך אותה שנה רכש הרבי הרש&quot;ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש&quot;ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב יעקב לנדא, ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.<br /> <br /> [[קובץ:המקווה ברוסטוב.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ה[[מקווה]] ברוסטוב]]<br /> <br /> ==מבנה הבית==<br /> [[קובץ:חדר יחידות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חדר ה'יחידות']]<br /> <br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==פעולות הרבי בעיר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דפוס עזרא]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים רוסטוב]]}}<br /> ==הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> [[קובץ:המסמר שקבע הרבי הריי&quot;צ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרב קוגן]] אוחז במסמר שקבע [[הרבי הריי&quot;צ]] בסיום ימי ה'[[שבעה]]' על [[הרבי הרש&quot;ב]]]]<br /> <br /> ==הרבי הריי&quot;צ בבניין==<br /> *<br /> ==גאולת הבית ושחזורו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/734492/ בהשקעה אדירה: שיפוץ יסודי בחידוש בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב{{תמונה}}{{אינפו}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%A8_%D7%A9%D7%A7%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6.jpeg&diff=827463 2026-02-22T07:37:54Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מקור:<br /> [https://chabad.info/news/631496/ התרגשות ברוסטוב: בית הרבי הרש&quot;ב שוחזר במדוייק • בלעדי{{אינפו}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%A8_%D7%A9%D7%A7%D7%91%D7%A2_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6.jpeg&diff=827462 2026-02-22T07:37:03Z

<p>ב. א. א.: מקור: [https://chabad.info/news/631496/</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מקור:<br /> [https://chabad.info/news/631496/</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=827458 2026-02-22T07:33:25Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב ובו [[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבת תומכי תמימים]]]]<br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)]]}}<br /> [[קובץ:בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| &quot;ואני בתוך הגולה על נהר דאן&quot;. בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברחוב בראטסקי 44 ב[[רוסטוב]] נרכש בשנת [[תרע&quot;ח]]]]<br /> <br /> בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] עזב [[הרבי הרש&quot;ב]] עם משפחתו את [[העיירה ליובאוויטש]] כדי שלא להיות תחת שליטת הגרמנים.<br /> <br /> ב[[כ' חשון]] [[תרע&quot;ח]]- יום הולדתו של הרבי, הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שילדיהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]), שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. הרבי נענה לבקשה והגיע לעיר ביום [[כ&quot;ח חשון]].<br /> <br /> בהמשך אותה שנה רכש הרבי הרש&quot;ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש&quot;ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב יעקב לנדא, ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.<br /> <br /> [[קובץ:המקווה ברוסטוב.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ה[[מקווה]] ברוסטוב]]<br /> <br /> ==מבנה הבית==<br /> [[קובץ:חדר יחידות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חדר ה'יחידות']]<br /> <br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==פעולות הרבי בעיר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דפוס עזרא]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים רוסטוב]]}}<br /> ==הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> ==הרבי הריי&quot;צ בבניין==<br /> *<br /> ==גאולת הבית ושחזורו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/734492/ בהשקעה אדירה: שיפוץ יסודי בחידוש בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב{{תמונה}}{{אינפו}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=827456 2026-02-22T07:32:27Z

<p>ב. א. א.: /* פעולות הרבי בעיר */</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב ובו [[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבת תומכי תמימים]]]]<br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)]]}}<br /> [[קובץ:בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| &quot;ואני בתוך הגולה על נהר דאן&quot;. בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברחוב בראטסקי 44 ב[[רוסטוב]] נרכש בשנת [[תרע&quot;ח]]]]<br /> <br /> בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] עזב [[הרבי הרש&quot;ב]] עם משפחתו את [[העיירה ליובאוויטש]] כדי שלא להיות תחת שליטת הגרמנים.<br /> <br /> ב[[כ' חשון]] [[תרע&quot;ח]]- יום הולדתו של הרבי, הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שילדיהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]), שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. הרבי נענה לבקשה והגיע לעיר ביום [[כ&quot;ח חשון]].<br /> <br /> בהמשך אותה שנה רכש הרבי הרש&quot;ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש&quot;ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב יעקב לנדא, ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.<br /> <br /> [[קובץ:המקווה ברוסטוב.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ה[[מקווה]] ברוסטוב]]<br /> <br /> ==מבנה הבית==<br /> [[קובץ:חדר יחידות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חדר ה'יחידות']]<br /> <br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==פעולות הרבי בעיר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דפוס עזרא]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים רוסטוב]]}}<br /> ==הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הסתלקות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/734492/ בהשקעה אדירה: שיפוץ יסודי בחידוש בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב{{תמונה}}{{אינפו}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=827455 2026-02-22T07:31:19Z

<p>ב. א. א.: /* פעולות הרבי בעיר */</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב ובו [[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבת תומכי תמימים]]]]<br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)]]}}<br /> [[קובץ:בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| &quot;ואני בתוך הגולה על נהר דאן&quot;. בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברחוב בראטסקי 44 ב[[רוסטוב]] נרכש בשנת [[תרע&quot;ח]]]]<br /> <br /> בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] עזב [[הרבי הרש&quot;ב]] עם משפחתו את [[העיירה ליובאוויטש]] כדי שלא להיות תחת שליטת הגרמנים.<br /> <br /> ב[[כ' חשון]] [[תרע&quot;ח]]- יום הולדתו של הרבי, הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שילדיהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]), שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. הרבי נענה לבקשה והגיע לעיר ביום [[כ&quot;ח חשון]].<br /> <br /> בהמשך אותה שנה רכש הרבי הרש&quot;ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש&quot;ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב יעקב לנדא, ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.<br /> <br /> [[קובץ:המקווה ברוסטוב.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ה[[מקווה]] ברוסטוב]]<br /> <br /> ==מבנה הבית==<br /> [[קובץ:חדר יחידות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חדר ה'יחידות']]<br /> <br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==פעולות הרבי בעיר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דפוס עזרא]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים רוסטוב]]}}<br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוהל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/734492/ בהשקעה אדירה: שיפוץ יסודי בחידוש בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב{{תמונה}}{{אינפו}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91._%D7%90._%D7%90.&diff=827454 2026-02-22T07:29:59Z

<p>ב. א. א.: /* כללי */</p> <hr /> <div>ב&quot;ה היום {{תאריך עברי}}.<br /> <br /> שלום וברכה!<br /> <br /> ברוכים הבאים לדף המשתמש שלי<br /> [[קובץ:כ&quot;ח ניסן נ&quot;א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת [[השיחה הידועה]] ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]]]]<br /> [[קובץ:770 תחילת השי&quot;נים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין [[770]] בתחילת שנות השי&quot;ן]]<br /> [[קובץ:בין המיצרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את [[חורבן בית המקדש השני|המצור על ירושלים]]]]<br /> [[קובץ:מכתב של הרבי נגד העליה להר הבית.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב של הרבי נגד העליה ל[[הר הבית]] מ[[חשון]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> [[קובץ:לגעת ולדעת בית המקדש.png|שמאל|ממוזער|ספר 'לגעת ולדעת' של הוצאת [[מלכות הכתר]] - הממחיש לילדים את [[בית המקדש]]]]<br /> <br /> ניתן לפנות אלי במייל: osofos226@gmail.com<br /> <br /> {{אות משתמש - 2000 עריכות}}<br /> <br /> == ציוני דרך ב[[חב&quot;דפדיה]] ==<br /> במהלך [[מגפה#מגפת הקורונה|תקופת הקורונה]] גיליתי את [[חב&quot;דפדיה]] ולמדתי ממנה רבות, אך התחלתי לערוך בפועל ביום '''[[כ&quot;ז אדר]] [[ה'תשפ&quot;א]]''' (בגלל טעות קטנה שהיתה בערך על [[הרש&quot;ג]]).<br /> *ביום '''[[ב' סיון]] [[ה'תשפ&quot;א]]''' ערכתי את העריכה ה'''50''' שלי ב[[חבדפדיה]].<br /> *במוצאי '''[[חג השבועות]] [[ה'תשפ&quot;א]]''' ערכתי ב&quot;ה את העריכה ה'''100'''!{{הערה|שם=עריכות|בעריכה בה אני כותב את שורות אלו...}} שלי ב[[חבדפדיה]].<br /> *'''[[י&quot;ב אב]] [[ה'תשפ&quot;א]]''' ערכתי ב&quot;ה את העריכה ה'''500'''{{הערה|שם=עריכות|בעריכה בה אני כותב את שורות אלו...}} שלי ב[[חבדפדיה]]!<br /> ===[[תשפ&quot;ב]]===<br /> *'''[[ד' חשוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]''' ערכתי ב&quot;ה את העריכה ה'''[[770 (מספר)|770]]''' שלי ב[[חבדפדיה]]!<br /> *'''[[כ&quot;ג טבת]] [[ה'תשפ&quot;ב]]''' ערכתי בשעה טובה ומוצלחת את העריכה מס' '''ה1000''' ב[[חבדפדיה]]!!!<br /> *[[ח&quot;י אדר]] ב' [[ה'תשפ&quot;ב]] ערכתי את העריכה ה1'''[[770 (מספר)|770]]''' שלי ב[[חב&quot;דפדיה]].<br /> *[[ד' ניסן]] [[ה'תשפ&quot;ב]] ערכתי את העריכה ה'''2000''' שלי ב[[חב&quot;דפדיה]]!<br /> *[[ז' תמוז]] [[ה'תשפ&quot;ב]] - עריכה ה'''3000''' שלי ב[[חב&quot;דפדיה]]{{הערה|מעל 2000 עריכות בשנה!}}.<br /> <br /> ===[[תשפ&quot;ג]]===<br /> *במוצאי '''[[י' שבט]] ע&quot;ג שנה לנשיאות הרבי''' - עריכה ה'''4000'''.<br /> *כ&quot;ד אייר - עריכה ה'''5000'''.<br /> *ג' אלול - עריכה ה'''6000'''{{הערה|מעל 2000 עריכות בשנה!}}.<br /> <br /> ===[[תשפ&quot;ד]]===<br /> *ט&quot;ז טבת - עריכה ה'''7000'''.<br /> *כ&quot;ד ניסן - עריכה ה'''8000'''.<br /> ===[[תשפ&quot;ה]]===<br /> *לקראת [[י&quot;ט כסלו]] '''9000 עריכות!'''{{הערה|מעל 2000 עריכות בשנת [[תשפ&quot;ד]]!}}<br /> *'''[[י&quot;א ניסן]] 10,000 עריכות!'''<br /> ===[[תשפ&quot;ו]]===<br /> *[[ראש חודש אדר]] - '''11,000 עריכות!'''<br /> <br /> ==ערכים שיצרתי==<br /> [[מיוחד:דפים המתחילים ב/משתמש:ב. א. א.]]<br /> ===אישים===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *[[מיכל וישצקי]].<br /> *[[מנחם מקובר]].<br /> *[[מענדי ירוסלבסקי]].<br /> *[[פעשא לאה לאפיין]].<br /> *[[לוי פריז]].<br /> *[[נתן קנלסקי]].<br /> *[[פרץ פרידמן]].<br /> *[[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]].<br /> *[[ישעיהו אבני]].<br /> *[[יעקב מויאל]].<br /> *[[אילן רמון]].<br /> *[[פרוס]].<br /> *[[מנחם מענדל קנלסקי]].<br /> *[[ראובן שניאורסון]]. <br /> *[[פריימן]].<br /> *[[נפתלי מרינובסקי]].<br /> *[[שניאור זלמן מושקוביץ]]. <br /> *[[אברהם יצחק לסקר]]<br /> *[[מנחם מענדל אלפרוביץ]].<br /> *[[יוניק]]<br /> }}<br /> <br /> ===מוסדות===<br /> *[[גן ישראל השלוחים הצעירים]]<br /> *[[מכון המקדש]]<br /> *[[בדק הבית 770]]<br /> *[[בית חב&quot;ד 770 (חדר השידורים)]] / [[מרכז מבקרים 770]]<br /> <br /> ===ספרים===<br /> *[[ליובאוויטש - העיירה של חב&quot;ד (ספר)]].<br /> *[[יום יום עם הרבי (ספר)]].<br /> *[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)]].<br /> <br /> *[[ימי 770 (ספר)]]<br /> ====יומנים====<br /> *[[ימי בראשית]] - על [[קבלת הנשיאות של הרבי]] בעריכת התמימים [[יוסק'ה גרינברג]] ו[[אליעזר זקליקובסקי]]<br /> *[[יומן קבוצה תשמ&quot;א]] - כתב [[מנחם ברוד]].<br /> *[[תשמ&quot;ו בבית חיינו]]<br /> *[[יומן הקהל תשמ&quot;ח]]<br /> *[[אראנו נפלאות (ספר)]]<br /> <br /> ===מושגים===<br /> *'''[[מילון חסידי:אנ&quot;ש]]'''.<br /> *[[בין הסדרים]]<br /> *[[מצה לתלמיד]]<br /> *[[הנה הנה משיח בא]]<br /> <br /> ===ניגונים===<br /> *[[ניגון ציון במשפט תפדה]]<br /> <br /> ===כללי===<br /> *[[יחידות כללית]]<br /> *[[ראיית פני הרב]]<br /> *[[בר מצוה ליתומי צה&quot;ל]]<br /> *[[תחיינו (גיליון)]]<br /> *[[בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב]]<br /> <br /> ===מקומות===<br /> *[[נס ציונה]]<br /> *[[רמת השרון]]<br /> *[[מישיגן]]<br /> *[[ספרד]]<br /> *[[העיר העתיקה (ירושלים)]]<br /> *[[הר הזיתים]]<br /> *[[מיזורי]]<br /> <br /> ==אשמח אם תעזרו לי בערכים הבאים==<br /> *[[משתמש:ב. א. א./בדק הבית (בית המקדש)]]<br /> <br /> ===בשבילי===<br /> [[:קטגוריה:ליובאוויטש]]<br /> ===להשיג===<br /> [[ועד ע&quot;א מוסדות|להשלים את הע&quot;א מוסדות שנבנו בהוראת הרבי כמתנה ליום הולדתו לכבוד שנת השבעים]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]]<br /> <br /> ===ערכים בעבודתי כרגע===<br /> <br /> ===כללי===<br /> *[[היום יום לעם (ספר)]]<br /> *[[משתמש:ב. א. א./קומוניסטים]].<br /> <br /> ===אישים===<br /> בעריכה:<br /> *[[משתמש:ב. א. א./אברהם מרדכי לוין]].<br /> *[[משתמש:ב. א. א./יהושע אשר רבינוביץ]]<br /> *[[משתמש:ב. א. א./צבי אליהו בלוי]].<br /> *[[משתמש:ב. א. א./נתן נטע פריז]].<br /> *[[משתמש:ב. א. א./יעקב בלינוב]].<br /> *[[משתמש:ב. א. א./עזריאל זעליג וולפא]].<br /> *[[משתמש:ב. א. א./אליעזר ירס]].<br /> *[[משתמש:ב. א. א./שמעיה מרינובסקי]].<br /> *[[משתמש:ב. א. א./שמואל קורץ]].<br /> <br /> == קישורים לשימוש אישי ==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *[[חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים]]<br /> *[[מיוחד:סטטיסטיקות]]<br /> *[[מיוחד:דפים_מיוחדים]]<br /> *[[מיוחד:דפים חדשים]]<br /> *[[חב&quot;דפדיה:מיזמים]]<br /> *[[מיוחד:דפים_מיוחדים#שינויים אחרונים]]<br /> *[[מיוחד:רשימת קבצים/ב. א. א.]]<br /> *[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)]]<br /> *[[דוד הורודוקער]]<br /> *[https://col.org.il/news/49940 שטותא דיוטיובתא דקדושא – תש&quot;ע ● מאמר{{col}}]<br /> *[https://chabad.info/news/969815/ אל מול המקדש: סיום שנה מרגש באור מנחם צפת{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> *[[חנוכה לייב]]<br /> *[[בול]]<br /> *[[שמואל בוריסובר]]<br /> *[[רשת חינוך חב&quot;ד]]<br /> *[[מודיעין עילית]]<br /> *[[בית כנסת העקידה]]<br /> *[https://col.org.il/news/129544 לראשונה: ההתוועדות של פורים תשמ&quot;ו בתרגום מלא לעברית{{COL}}]<br /> *[https://col.org.il/news/104997 &quot;כשעבדתי מדי יום בתוך החדר של הרבי&quot; • ראיון מפתיע ומרתק {{col}}] כ&quot;ח סיון תשע&quot;ז.<br /> *[https://col.org.il/news/124808 הצלם עם הסולם{{COL}}]<br /> *[[משתמש:ב. א. א./מוצגים אצל הרבי במשך השנים]]<br /> *[[משתמש:ב. א. א./הפאראד בכפר חב&quot;ד]]<br /> *[[ספרד]]<br /> [[מודיעין]]<br /> *[https://col.org.il/news/138012 &quot;להבה בקרח&quot;: המסע לליובאוויטש ורוסטוב • צפו{{וידאו}}{{COL}}]<br /> *[[אגו&quot;ח בארצות הברית]]<br /> *[[התמים הצעיר]]<br /> *[[גן ישראל מוסקבה]]<br /> *[[הדרך הישרה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/12311 הגרלה ארצית לנסיעה לרבי לג' בתמוז בארגון 'הדרך הישרה'{{col}}]}}.<br /> *[[באטומי]]<br /> *[[שמער'ל באטומער]]<br /> *[[יוסף יצחק קוק]]<br /> *[[לשכת בית שמניא]]<br /> *[[מרכז חב&quot;ד תל אביב]]<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/98384/ הח&quot;כ שלא מתבייש לומר מה הוא מחכה לראות בהר הבית{{וידפו}}] [[ינון מגל]]<br /> *[[משקפיים חב&quot;דיות]]<br /> *[[משתמש:יוסף בן מלמד/העתקי 770/ארגז חול]]<br /> *[https://col.org.il/news/129544 לראשונה: ההתוועדות של פורים תשמ&quot;ו בתרגום מלא לעברית{{וידאו}}{{col}}]<br /> *[[יחזקאל רוט]] - מראשוני התמימים ב[[ארצות הברית]]{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62418 זכרונות וסיפורים מא' מראשוני התמימים ב- 770 לרגל כ&quot;ח סיון{{אינפו}}]}}.<br /> *[[אור חב&quot;ד]]<br /> *[[בן ציון גרליק (ב&quot;ר חיים מאיר)|בן ציון גרליק]]{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81064 בימים ההם {{אינפו}}]}}.<br /> *[[תומכי תמימים גרמניה]]<br /> *[[מקווה קרעסטיר]]<br /> *[[חורבן ליובאוויטש]]<br /> *[[עזיבת ליובאוויטש]]<br /> *[https://chabad.info/moshiach/75338/ שיעור מרתק על תעלומת מקום המקדש{{אודיו}}{{אינפו}}]<br /> *[https://col.org.il/news/74092 ילדי הכפר מסייעים בהכנות למבצע פורים{{COL}}]<br /> *[[פרעות קראון הייטס]]<br /> }}<br /> <br /> ==הידעת?==<br /> [[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום נדיר מ[[התוועדות עם הרבי]] ב[[שמחת תורה]] [[תשכ&quot;ח]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון &quot;ניו יורק טיימס&quot;]]<br /> *[[הרבי]] רצה שב[[770]] יהיה מקום מסודר להפצת היהדות, בתורות למעמד [[חלוקת הדולרים]] בימי ראשון היו [[מבצע תפילין|דוכני תפילין]] בהם עמדו - [[תמימים]] שהניחו תפילין ליהודים והכינו אותם לקראת הפגישה עם [[נשיא הדור]] - [[הרבי]]. [https://col.org.il/news/85966/ בשם המזכיר ר' [[בנימין קליין]] ע&quot;ה] {{COL}}{{הערה|שאמר זאת על [[בית חב&quot;ד 770 (חדר השידורים)]]}}.<br /> *[[גן ישראל נתיבות]] הוא קעמפ מיוחד שנועד עבור הילדים החרדים מנתיבות והסביבה - בשונה מהרבה [[קעמפ]]ים ברחבי העולם.<br /> *[https://col.org.il/news/62666/]{{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/143110 &quot;בהסתר כל כך&quot;: ה'עלינו לשבח' של הרבי | מפליא{{וידאו}}{{COL}}]<br /> *[https://chabad.info/magazine/70491/ ראיון בלעדי ומרתק: האדריכל של ההיכל • מוגש לרגל בין המצרים | מרתק{{אינפו}}]<br /> <br /> {{הלכה}}<br /> <br /> ==תיבות משתמש==<br /> {{תיבות משתמש| <br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - חסיד חב&quot;ד}}<br /> {{משתמש - תומכי תמימים המרכזית}}<br /> {{משתמש - מקווה}}<br /> {{משתמש - מבצע תפילין}}<br /> {{משתמש - אוהב להתוועד}}<br /> {{משתמש - אוהב חסידות}} <br /> {{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}}<br /> {{משתמש - מגלה ענין בכתי&quot;קים}}<br /> {{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}<br /> {{משתמש - שולחן ערוך}}<br /> {{משתמש - סינון חב&quot;ד}}<br /> {{משתמש - דובר אידיש}}<br /> {{משתמש - היסטוריה חב&quot;דית}}<br /> {{משתמש - ידע היסטוריה}}<br /> {{תבנית:משתמש - ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{תבנית:משתמש - הר הבית}}<br /> {{תבנית:משתמש - מעלה תמונות}}<br /> {{משתמש - צדקה לפני התפילה}}<br /> {{משתמש - ארה&quot;ק}}<br /> {{משתמש - כפר חב&quot;ד חדש}} <br /> {{משתמש - מספר עריכות|10000}}<br /> {{תבנית:משתמש - תמונה|50}}<br /> {{תבנית:משתמש -מעלה קבצים}}<br /> }}<br /> משתמש זה שייך ל{{חב&quot;דפדים פעילים}}<br /> <br /> ==דברים שלא ידעתם על [[חב&quot;דפדיה]]==<br /> נכון ליום '''{{תאריך עברי}}''',<br /> <br /> יש בחב&quot;דפדיה {{מספר דפים}} דפים, <br /> <br /> שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,<br /> <br /> מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.<br /> <br /> *ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.<br /> <br /> *הערך האחרון שנוצר בחב&quot;דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}<br /> <br /> *{{תחזוקה}}<br /> <br /> *{{סטטיסטיקה 3}}<br /> <br /> {{יישור טקסט|מרכז|{{רבי דרייב}} {{col}} {{מפתח}} {{בית חבד}} {{חב&quot;ד}} {{770L}}}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==היום יום==<br /> {{היום יום}}</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=827453 2026-02-22T07:28:55Z

<p>ב. א. א.: /* רקע */</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב ובו [[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבת תומכי תמימים]]]]<br /> ==רקע==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)]]}}<br /> [[קובץ:בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| &quot;ואני בתוך הגולה על נהר דאן&quot;. בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברחוב בראטסקי 44 ב[[רוסטוב]] נרכש בשנת [[תרע&quot;ח]]]]<br /> <br /> בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] עזב [[הרבי הרש&quot;ב]] עם משפחתו את [[העיירה ליובאוויטש]] כדי שלא להיות תחת שליטת הגרמנים.<br /> <br /> ב[[כ' חשון]] [[תרע&quot;ח]]- יום הולדתו של הרבי, הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שילדיהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]), שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. הרבי נענה לבקשה והגיע לעיר ביום [[כ&quot;ח חשון]].<br /> <br /> בהמשך אותה שנה רכש הרבי הרש&quot;ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש&quot;ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב יעקב לנדא, ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.<br /> <br /> [[קובץ:המקווה ברוסטוב.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ה[[מקווה]] ברוסטוב]]<br /> <br /> ==מבנה הבית==<br /> [[קובץ:חדר יחידות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חדר ה'יחידות']]<br /> <br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==פעולות הרבי בעיר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דפוס עזרא]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים רוסטוב]]}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/734492/ בהשקעה אדירה: שיפוץ יסודי בחידוש בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב{{תמונה}}{{אינפו}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=827452 2026-02-22T07:26:40Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב ובו [[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבת תומכי תמימים]]]]<br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| &quot;ואני בתוך הגולה על נהר דאן&quot;. בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברחוב בראטסקי 44 ב[[רוסטוב]] נרכש בשנת [[תרע&quot;ח]]]].<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)]]}}<br /> בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] עזב [[הרבי הרש&quot;ב]] עם משפחתו את [[העיירה ליובאוויטש]] כדי שלא להיות תחת שליטת הגרמנים.<br /> בחשון תרע&quot;ח הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב שילדיהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. הרבי נענה לבקשה והגיע לעיר ביום [[כ&quot;ח חשון]].<br /> <br /> בשנה תרע&quot;ח, רכש הרבי הרש&quot;ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש&quot;ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב יעקב לנדא, ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.<br /> <br /> [[קובץ:המקווה ברוסטוב.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ה[[מקווה]] ברוסטוב]]<br /> <br /> ==מבנה הבית==<br /> [[קובץ:חדר יחידות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חדר ה'יחידות']]<br /> <br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==פעולות הרבי בעיר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דפוס עזרא]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים רוסטוב]]}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/734492/ בהשקעה אדירה: שיפוץ יסודי בחידוש בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב{{תמונה}}{{אינפו}}]</div>

ב. א. א. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=827451 2026-02-22T07:26:03Z

<p>ב. א. א.: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> [[קובץ:בית הרש&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב ובו [[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבת תומכי תמימים]]]]<br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:בית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ברוסטוב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל| &quot;ואני בתוך הגולה על נהר דאן&quot;. בית [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברחוב בראטסקי 44 ב[[רוסטוב]] נרכש בשנת [[תרע&quot;ח]]]].<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המסע לרוסטוב (תרע&quot;ו)]]}}<br /> בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] עזב [[הרבי הרש&quot;ב]] עם משפחתו את [[העיירה ליובאוויטש]] כדי שלא להיות תחת שליטת הגרמנים.<br /> בחשון תרע&quot;ח הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב שילדיהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. הרבי נענה לבקשה והגיע לעיר ביום [[כ&quot;ח חשון]].<br /> <br /> בשנה תרע&quot;ח, רכש הרבי הרש&quot;ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש&quot;ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב יעקב לנדא, ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.<br /> <br /> ==מבנה הבית==<br /> [[קובץ:חדר יחידות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חדר ה'יחידות']]<br /> <br /> [[קובץ:המקווה ברוסטוב.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ה[[מקווה]] ברוסטוב]]<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==פעולות הרבי בעיר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דפוס עזרא]]}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים רוסטוב]]}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/734492/ בהשקעה אדירה: שיפוץ יסודי בחידוש בית הרבי הרש&quot;ב ברוסטוב{{תמונה}}{{אינפו}}]</div>

ב. א. א.