https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%91%D7%A8+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91 2026-04-11T21:39:22Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=649494 2023-12-27T13:17:43Z

<p>בר יעקוב: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br /> [[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ&quot;ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br /> [[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], י&quot;ח באייר תש&quot;נ]]<br /> '''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב&quot;ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br /> <br /> <br /> ==השלוחים==<br /> <br /> זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי&quot;צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש&quot;מ, עמ' 195}}: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br /> <br /> על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. <br /> <br /> * הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי&quot;צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש&quot;י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br /> <br /> * הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי&quot;א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב&quot;ד במרוקו. <br /> <br /> במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br /> *הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br /> *הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי&quot;ג<br /> *הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי&quot;ג]], לעיר מידלט<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]]<br /> *הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי&quot;ט]] ל[[קזבלנקה]]<br /> *הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש&quot;כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br /> *הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב&quot;ד במרוקו]] ע' 366}}<br /> *הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב&quot;ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br /> <br /> השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br /> הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br /> <br /> ==הוראות הרבי==<br /> [[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב&quot;ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב&quot;ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br /> שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב&quot;ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br /> בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל&quot;ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו&quot;ם החסידי|או&quot;ם החסידי]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד במרוקו==<br /> [[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב&quot;ד במרוקו]]<br /> מוסדות חב&quot;ד במרוקו נקראים &quot;אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש&quot; על שם [[הרבי הריי&quot;צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]] ע' 303}}. <br /> <br /> מוסדות חב&quot;ד במרוקו כללו:<br /> <br /> *[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br /> *[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br /> *[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br /> *[[בית מדרש לסופרות]]<br /> *בתי ספר בית רבקה לבנות<br /> *סמינר בית רבקה<br /> *ישיבות &quot;תפארת בחורים&quot; לבוגרים<br /> *כוללים <br /> *ספריות תורניות <br /> *מקוואות<br /> <br /> ==חב&quot;ד [[קזבלנקה]]==<br /> השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב&quot;ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br /> <br /> '''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב&quot;ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br /> <br /> '''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br /> <br /> '''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br /> <br /> '''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br /> <br /> '''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br /> <br /> '''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב&quot;ד במרוקו]] תשע&quot;ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br /> <br /> '''בית חב&quot;ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br /> <br /> ==חב&quot;ד מקנס==<br /> בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב&quot;דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב&quot;ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br /> <br /> הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br /> <br /> הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש&quot;י ועד תשכ&quot;ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br /> <br /> ==[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר]]==<br /> ישיבת חב&quot;ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב&quot;דית שפעלה בין השנים [[תשט&quot;ו]] - [[תש&quot;כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br /> לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br /> <br /> השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט&quot;ו]] עד שנת [[תשי&quot;ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br /> <br /> באדר [[תש&quot;כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br /> [[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br /> <br /> כאשר יצא הספר [[חב&quot;ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב&quot;דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב&quot;ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב&quot;ד במרוקו]]}}.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ברחבי מרוקו==<br /> בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב&quot;דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר &quot;תולדות חב&quot;ד במרוקו&quot;: &quot;הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], החלק השני בספר - &quot;במדבר&quot; מתמקד במוסדות חב&quot;ד ברחבי מרוקו}}. <br /> <br /> הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב&quot;ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] יצא לאור ספר [[חב&quot;ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br /> <br /> ==[[סיום הרמב&quot;ם|סיום הרמב&quot;ם בבית הרמב&quot;ם במרוקו]]==<br /> {{ערך מורחב|סיום הרמב&quot;ם}}<br /> [[קובץ:חגיגת סיום הרמב&quot;ם בית הרמב&quot;ם תשפ&quot;ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב&quot;ם בית הרמב&quot;ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ&quot;ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br /> ==הפעילות כיום==<br /> כיום פעילות חב&quot;ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ד, העשיה החב&quot;דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br /> <br /> *מוסדות ה&quot;כולל&quot; בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br /> <br /> כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br /> <br /> *מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br /> <br /> בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br /> <br /> *בית חב&quot;ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br /> <br /> תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br /> <br /> ==כינוס השלוחים תשפ&quot;ג==<br /> <br /> [[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ&quot;ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ&quot;ג תמונה קבוצתית]]<br /> <br /> בחודש אייר תשפ&quot;ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br /> <br /> זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות &quot;הסכמי אברהם&quot; ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br /> <br /> בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br /> <br /> אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br /> הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב&quot;ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב&quot;ד אינפו}}. <br /> <br /> הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בבית הרמב&quot;ם בעיר פאס.<br /> את סיום הרמב&quot;ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב&quot;ם בבית הרמב&quot;ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br /> <br /> הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br /> בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב&quot;ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br /> <br /> בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב&quot;ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br /> [[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br /> במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב&quot;ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br /> <br /> ==מלכי מרוקו==<br /> מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב&quot;דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br /> <br /> '''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br /> <br /> '''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב&quot;ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br /> <br /> מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב&quot;ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br /> <br /> '''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב&quot;ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב&quot;די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br /> <br /> היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב&quot;ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב&quot;ד בפרט{{הערה|חב&quot;ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br /> <br /> על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: &quot;במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע&quot;ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br /> <br /> ==נשיאי הקהילה היהודית==<br /> נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br /> <br /> נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br /> <br /> נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ&quot;ח ועד היום (תשפ&quot;ד).<br /> [[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br /> <br /> על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: &quot;עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br /> שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br /> <br /> ==הרבנים הראשיים במרוקו== <br /> במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br /> <br /> לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב&quot;ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב&quot;ד והרבי.<br /> <br /> הרבנים הראשיים:<br /> <br /> * הרב '''רפאל אנקווה''' <br /> * הרב '''יהושע בירדוגו''' <br /> * הרב '''שאול אבן דנאן''' <br /> * הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br /> * הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב&quot;ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב&quot;ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב&quot;ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב&quot;ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש&quot;מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב&quot;ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה &quot;למראות אלוקים&quot;, קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br /> * הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב&quot;ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br /> * הרב [[שמעון סויסה]] <br /> * הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br /> * הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב&quot;ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br /> <br /> תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br /> <br /> ==איגוד יוצאי מרוקו==<br /> איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב&quot;ד הוקם בשנת [[תשס&quot;ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br /> <br /> האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב&quot;ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות '''חב&quot;ד במרוקו'''']]<br /> [[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז.<br /> *הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב&quot;ד ואל הרבי<br /> *'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש&quot;פ.<br /> *'''השלום עם מרוקו מהזווית החב&quot;דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ&quot;א עמוד 20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br /> *[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב&quot;ד במרוקו בשנת תשע&quot;ט]<br /> *אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב&quot;ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב&quot;ד במרוקו]''', הידברות<br /> * [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב&quot;ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ&quot;ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br /> *שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1684<br /> *יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב&quot;ד במרוקו]] ב' כסלו תשע&quot;ז<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58085 תמונות מהפעילות החב&quot;דית במרוקו תשע&quot;א] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67562 מלך מרוקו העניק תואר &quot;אביר&quot; לשליח הרבי] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ&quot;ז [[סיוון]] תשע&quot;ד<br /> *{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב&quot;די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ&quot;ו בטבת תשע&quot;ו}}<br /> [[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=649493 2023-12-27T13:16:04Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר &quot;תולדות 'חב&quot;ד במרוקו'&quot;]]<br /> '''תולדות חב&quot;ד במרוקו''' הוא ספר היסטורי בפורמט אלבומי הכולל תיעוד מקיף אודות פועלם של שלוחי הרבי ב[[מרוקו]], וסיפורים של מוסדות חב&quot;ד שהוקמו במדינה.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> השלוחים הראשונים שנשלחו על ידי הרבי לאחר [[י' שבט תשי&quot;א|עלותו על כס הנשיאות]], היו השלוחים ל[[מרוקו]], שהביאו למהפכה יהודית במקום. אחד מראשי וראשוני השלוחים, היה הרב [[שלמה מטוסוב]], שניהל את מוסדות 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' במרוקו, ובמסגרת זו זכה להדרכות רבות מהרבי, ואף שמר על קשר עם בוגרי מוסדות חב&quot;ד ורבני הקהילות.<br /> <br /> משפחתו מסרה את החומר הארכיוני שצבר לאורך השנים לידי הסופר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]], שעמל במשך מספר שנים על תחקיר מקיף אודות פעילות חב&quot;ד במרוקו, וערך ראיונות מפורטים עם שלוחי הרבי במדינה, ובהם: הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[שלום איידלמן|שלום והרבנית גיטל איידלמן]], הרב [[עזריאל חייקין]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], ועוד.<br /> <br /> בסיוע הארכיון רב-הערך שהיה מצוי בידי משפחת מטוסוב, נחשפה המעורבות העמוקה של הרבי בכל מה שקשור ליציאת השלוחים והתפתחות המוסדות במרוקו, ולקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע&quot;ז]], יצא לאור הספר בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], כשהוא מלווה בזכרונות, מסמכים ותצלומים נדירים בפרסום ראשון. ספר זה מהווה במידה מסויימת המשך לספרו של הרב מטוסוב 'רשמי ביאורים', בה פירסם את זכרונותיו כ'חלק ראשון' מתולדות חייו, כשברצונו היה להוציא לאור כרך נוסף בו יעלה על הכתב את זכרונותיו מאז שיצא לשליחות.<br /> <br /> ==תוכן הספר==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השר וחבר הכנסת [[אריה דרעי|הרב אריה דרעי]] מקבל את הספר מידי העסקנים החב&quot;דיים [[יענקל'ה גלויברמן|הרב יענקל'ה גלויברמן]] ו[[שמעון רבינוביץ|הרב שמעון רבינוביץ]]]]<br /> <br /> מתוך מטרה לכלול בספר אחד את מכלול המאורעות והאישים הקשורים עם פעילות חב&quot;ד במרוקו, כאשר על פי רוב אירעו ההתרחשויות במקביל בכל רחבי המדינה, חולק הספר לארבעה-עשר שערים, כשחלקם סוקרים את התפתחות המוסדות לפי ערים, וחלקם מוקדשים לסקירת נושאים ואישים הקשורים עם הפעילות החב&quot;דית במדינה. הספר כולל 430 עמודים, ובראשו נדפס מבוא מיוחד מאת הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב [[שלמה משה עמאר]], בוגר ישיבת חב&quot;ד בקזבלנקה שבמרוקו, המעלה על נס את פעילות שלוחי הרבי יחד עם אדמו&quot;רי וחכמי מרוקו.<br /> <br /> שערי הספר:<br /> #'''בראשית''' - השלוחים מגיעים למרוקו בהוראת רבותינו נשיאינו<br /> #'''במדבר''' - הקשיים בשנים הראשונות לפעילות<br /> #'''אימפריית קזבלנקה''' - הקמת מוסדות חב&quot;ד בקזבלנקה, שהפכו למרכז מוסדות חב&quot;ד במדינה<br /> #'''מקנס''' - הקמת מוסדות חב&quot;ד בעיר מקנס, ובית הספר ל[[סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]]<br /> #'''אגאדיר''' - שגשוגם וחורבנם של מוסדות חב&quot;ד באגאדיר<br /> #'''ופרצת''' - הדפסת [[ספר התניא]] בשפה הערבית, והפעילות בביתו של הרמב&quot;ם<br /> #'''עם הרבי''' - ביצוע הוראות הרבי, ומשלוחי הספרים למרוקו<br /> #'''עם המלך''' - קשרי המכתבים בין הרבי ומלך מרוקו<br /> #'''עיני העדה''' - סקירה מקיפה על הקשרים המיוחדים בין הרבי וגדולי רבני מרוקו: [[הבבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[מכלוף קריספין]], הרב [[שלום משאש]], הרב [[רפאל ברוך טולידנו]], והרב דוד עובדיה<br /> #'''ממשיכים''' - הפעילות במרוקו לאחר העלייה הגדולה של יהודי מרוקו לארץ הקודש<br /> #'''מחיל אל חיל''' - ההתוועדויות והמבצעים המיוחדים בהם פעלו שלוחי הרבי במרוקו<br /> #'''השלוחים''' - תולדות חייהם של שלוחי הרבי במדינה<br /> #'''אחרית דבר''' - השתלבותם של בוגרי מוסדות חב&quot;ד במרוקו בחיים הקהילתיים בארץ הקודש<br /> #'''ואלה שמות''' - רשימות מוסדות חב&quot;ד במדינה, התלמידים והמורים, ומקבלי אגרות הקודש מהרבי<br /> <br /> ==תפוצה ותהודה==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו הרב עמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה משה עמאר]] מקבל את הספר מידי בניו של הרב מטוסוב ומחבר הספר]]<br /> עם הדפסת הספר, זכה לתפוצה נרחבת ועלה לכותרות במשך שבועות ארוכים. שלוחים רבים העניקו את הספר לרבנים ואישי ציבור, שהתפעלו מחשיפת הקשר הרחב והמפורט של הרבי למוסדות ושולחי הרבי במרוקו.<br /> <br /> כלי התקשורת מכל גווני הקשת יצאו מגדרם לרגל צאת הספר, ופירסמו עשרות ידיעות על החשיפות והגילויים בספר, לצד תגובות של רבנים ואישי ציבור. בין כלי התקשורת שפירסמו על הספר: קול ישראל, רדיו מורשת, קול ברמה, אתר מאקו, הידברות, בקהילה, יום ליום, וכלי התקשורת החב&quot;דיים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/news/243853/ הרב דוד אבוחצירא במפגש עם מחבר ומו&quot;ל חב&quot;ד במרוקו: כל דקה של הרבי, למען הכלל]''' {{אינפו}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|101310|הרב עמאר במפגש עם מחבר ומו&quot;ל חב&quot;ד במרוקו: הרבי שם דגש מיוחד על השליחות במרוקו ● בלעדי||ח' כסלו תשע&quot;ז}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|101112|בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך הספר החדש||כ&quot;ז חשוון תשע&quot;ז}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|101034|הוראות הרבי לשלוחי מרוקו ב'ששת הימים' ● מתוך הספר חב&quot;ד במרוקו||כ&quot;ד חשוון תשע&quot;ז}}<br /> *{{קישור שטורעם|92300|news|התוועדויות נוסח מרוקו ● הצצה לספר החדש|מערכת שטורעם|כ&quot;ד בחשוון תשע&quot;ז}}<br /> *{{קישור שטורעם|92377|news|18 דולר לכל מקווה &gt; פרוייקט המקוואות של מרוקו ● הצצה לספר החדש|שניאור זלמן ברגר|כ&quot;ז בחשוון תשע&quot;ז}}<br /> *'''[https://chabad.info/news/227525/ מהו ארכיון מרוקו?]''' כתבת תשקיף בליווי תצלומים ייחודיים מהארכיון {{אינפו}}<br /> *אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב&quot;ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב&quot;ד במרוקו]''', הידברות<br /> *יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב&quot;ד במרוקו]] ב' כסלו תשע&quot;ז<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי היסטוריה חב&quot;דית]]<br /> [[קטגוריה:ספרי שניאור זלמן ברגר]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=649492 2023-12-27T13:14:59Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר &quot;תולדות 'חב&quot;ד במרוקו'&quot;]]<br /> '''תולדות חב&quot;ד במרוקו''' הוא ספר היסטורי בפורמט אלבומי הכולל תיעוד מקיף אודות פועלם של שלוחי הרבי ב[[מרוקו]], וסיפורים של מוסדות חב&quot;ד שהוקמו במדינה.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> השלוחים הראשונים שנשלחו על ידי הרבי לאחר [[י' שבט תשי&quot;א|עלותו על כס הנשיאות]], היו השלוחים ל[[מרוקו]], שהביאו למהפכה יהודית במקום. אחד מראשי וראשוני השלוחים, היה הרב [[שלמה מטוסוב]], שניהל את מוסדות 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' במרוקו, ובמסגרת זו זכה להדרכות רבות מהרבי, ואף שמר על קשר עם בוגרי מוסדות חב&quot;ד ורבני הקהילות.<br /> <br /> משפחתו מסרה את החומר הארכיוני שצבר לאורך השנים לידי הסופר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]], שעמל במשך מספר שנים על תחקיר מקיף אודות פעילות חב&quot;ד במרוקו, וערך ראיונות מפורטים עם שלוחי הרבי במדינה, ובהם: הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[שלום איידלמן|שלום והרבנית גיטל איידלמן]], הרב [[עזריאל חייקין]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], ועוד.<br /> <br /> בסיוע הארכיון רב-הערך שהיה מצוי בידי משפחת מטוסוב, נחשפה המעורבות העמוקה של הרבי בכל מה שקשור ליציאת השלוחים והתפתחות המוסדות במרוקו, ולקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע&quot;ז]], יצא לאור הספר בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], כשהוא מלווה בזכרונות, מסמכים ותצלומים נדירים בפרסום ראשון. ספר זה מהווה במידה מסויימת המשך לספרו של הרב מטוסוב 'רשמי ביאורים', בה פירסם את זכרונותיו כ'חלק ראשון' מתולדות חייו, כשברצונו היה להוציא לאור כרך נוסף בו יעלה על הכתב את זכרונותיו מאז שיצא לשליחות.<br /> <br /> ==תוכן הספר==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השר וחבר הכנסת [[אריה דרעי]] מקבל את הספר מידי העסקנים החב&quot;דיים [[יענקל'ה גלויברמן]] ו[[שמעון רבינוביץ]]]]<br /> <br /> מתוך מטרה לכלול בספר אחד את מכלול המאורעות והאישים הקשורים עם פעילות חב&quot;ד במרוקו, כאשר על פי רוב אירעו ההתרחשויות במקביל בכל רחבי המדינה, חולק הספר לארבעה-עשר שערים, כשחלקם סוקרים את התפתחות המוסדות לפי ערים, וחלקם מוקדשים לסקירת נושאים ואישים הקשורים עם הפעילות החב&quot;דית במדינה. הספר כולל 430 עמודים, ובראשו נדפס מבוא מיוחד מאת הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב [[שלמה משה עמאר]], בוגר ישיבת חב&quot;ד בקזבלנקה שבמרוקו, המעלה על נס את פעילות שלוחי הרבי יחד עם אדמו&quot;רי וחכמי מרוקו.<br /> <br /> שערי הספר:<br /> #'''בראשית''' - השלוחים מגיעים למרוקו בהוראת רבותינו נשיאינו<br /> #'''במדבר''' - הקשיים בשנים הראשונות לפעילות<br /> #'''אימפריית קזבלנקה''' - הקמת מוסדות חב&quot;ד בקזבלנקה, שהפכו למרכז מוסדות חב&quot;ד במדינה<br /> #'''מקנס''' - הקמת מוסדות חב&quot;ד בעיר מקנס, ובית הספר ל[[סופר סת&quot;ם|סופרי סת&quot;ם]]<br /> #'''אגאדיר''' - שגשוגם וחורבנם של מוסדות חב&quot;ד באגאדיר<br /> #'''ופרצת''' - הדפסת [[ספר התניא]] בשפה הערבית, והפעילות בביתו של הרמב&quot;ם<br /> #'''עם הרבי''' - ביצוע הוראות הרבי, ומשלוחי הספרים למרוקו<br /> #'''עם המלך''' - קשרי המכתבים בין הרבי ומלך מרוקו<br /> #'''עיני העדה''' - סקירה מקיפה על הקשרים המיוחדים בין הרבי וגדולי רבני מרוקו: [[הבבא סאלי]], ה[[בבא מאיר]], הרב [[מכלוף קריספין]], הרב [[שלום משאש]], הרב [[רפאל ברוך טולידנו]], והרב דוד עובדיה<br /> #'''ממשיכים''' - הפעילות במרוקו לאחר העלייה הגדולה של יהודי מרוקו לארץ הקודש<br /> #'''מחיל אל חיל''' - ההתוועדויות והמבצעים המיוחדים בהם פעלו שלוחי הרבי במרוקו<br /> #'''השלוחים''' - תולדות חייהם של שלוחי הרבי במדינה<br /> #'''אחרית דבר''' - השתלבותם של בוגרי מוסדות חב&quot;ד במרוקו בחיים הקהילתיים בארץ הקודש<br /> #'''ואלה שמות''' - רשימות מוסדות חב&quot;ד במדינה, התלמידים והמורים, ומקבלי אגרות הקודש מהרבי<br /> <br /> ==תפוצה ותהודה==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו הרב עמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה משה עמאר]] מקבל את הספר מידי בניו של הרב מטוסוב ומחבר הספר]]<br /> עם הדפסת הספר, זכה לתפוצה נרחבת ועלה לכותרות במשך שבועות ארוכים. שלוחים רבים העניקו את הספר לרבנים ואישי ציבור, שהתפעלו מחשיפת הקשר הרחב והמפורט של הרבי למוסדות ושולחי הרבי במרוקו.<br /> <br /> כלי התקשורת מכל גווני הקשת יצאו מגדרם לרגל צאת הספר, ופירסמו עשרות ידיעות על החשיפות והגילויים בספר, לצד תגובות של רבנים ואישי ציבור. בין כלי התקשורת שפירסמו על הספר: קול ישראל, רדיו מורשת, קול ברמה, אתר מאקו, הידברות, בקהילה, יום ליום, וכלי התקשורת החב&quot;דיים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/news/243853/ הרב דוד אבוחצירא במפגש עם מחבר ומו&quot;ל חב&quot;ד במרוקו: כל דקה של הרבי, למען הכלל]''' {{אינפו}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|101310|הרב עמאר במפגש עם מחבר ומו&quot;ל חב&quot;ד במרוקו: הרבי שם דגש מיוחד על השליחות במרוקו ● בלעדי||ח' כסלו תשע&quot;ז}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|101112|בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך הספר החדש||כ&quot;ז חשוון תשע&quot;ז}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|101034|הוראות הרבי לשלוחי מרוקו ב'ששת הימים' ● מתוך הספר חב&quot;ד במרוקו||כ&quot;ד חשוון תשע&quot;ז}}<br /> *{{קישור שטורעם|92300|news|התוועדויות נוסח מרוקו ● הצצה לספר החדש|מערכת שטורעם|כ&quot;ד בחשוון תשע&quot;ז}}<br /> *{{קישור שטורעם|92377|news|18 דולר לכל מקווה &gt; פרוייקט המקוואות של מרוקו ● הצצה לספר החדש|שניאור זלמן ברגר|כ&quot;ז בחשוון תשע&quot;ז}}<br /> *'''[https://chabad.info/news/227525/ מהו ארכיון מרוקו?]''' כתבת תשקיף בליווי תצלומים ייחודיים מהארכיון {{אינפו}}<br /> *אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב&quot;ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב&quot;ד במרוקו]''', הידברות<br /> *יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב&quot;ד במרוקו]] ב' כסלו תשע&quot;ז<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי היסטוריה חב&quot;דית]]<br /> [[קטגוריה:ספרי שניאור זלמן ברגר]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=649491 2023-12-27T13:12:49Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אריהדרעי.jpg|250px|ממוזער|דרעי בפניה לחסידי חב&quot;ד לקראת הבחירות]]<br /> [[קובץ:דרעי.jpg|250px|ממוזער|דרעי (במרכז) במעמד הוקרה ל[[כולל חב&quot;ד]]]]<br /> הרב '''אריה דרעי''' (יליד [[תשי&quot;ט]], 1959) הוא ח&quot;כ ויו&quot;ר מפלגת ש&quot;ס. בעבר כיהן כשר הפנים, הבריאות, הכלכלה וכשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.<br /> לאחר פסיקת בית המשפט העליון בעניינו אשר קבע כי אינו יכול לכהן כשר התפטר מתפקידו כשר הפנים והבריאות ומתפקיד המשנה לראש הממשלה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' אדר א']] [[תשי&quot;ט]] לאליהו ולאסתר דרעי במקנס שב[[מרוקו]]. בשנת [[תשכ&quot;ח]] עלתה משפחתו לארץ ישראל.<br /> <br /> בתחילת דרכו שימש כמזכיר היישוב החרדי מעלה עמוס וחבר המועצה האזורית גוש עציון, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ד]] החל לשמש כמזכיר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש&quot;ס. בשנת [[תשמ&quot;ה]] מונה למזכ&quot;ל תנועת ש&quot;ס. בשנת [[תשמ&quot;ו]] מונה בתור מנכ&quot;ל משרד הפנים, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נבחר בתור חבר כנסת מטעם ש&quot;ס ומונה לשר הפנים, תפקיד בו שימש עד לשנת [[תשנ&quot;ג]] אז התפטר מתפקידו בשל החלטת בג&quot;ץ, שקבעה שדרעי אינו יכול להמשיך ולכהן כשר כיוון שהוגש נגדו כתב אישום. בעקבות קביעה זו התפטר דרעי מתפקידו כשר הפנים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] נאסר ונכלא לשלוש שנים בעוון לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, והוטל עליו קלון. בפועל ריצה כשנתיים וזאת לאחר ניכוי שליש.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] חזר לפוליטיקה והתמנה כמס' 2 במפלגת ש&quot;ס, ולאחר פטירת הרב [[עובדיה יוסף]], ועם פרישתו של אלי ישי מונה בתור ראש המפלגה. החל מאז שימש בכנסת כשר הפנים, הרווחה ולפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לשעבר. בשנת [[תשפ&quot;ב]] לאחר שהואשם בביצוע עסקאות נדל&quot;ן אסורות, חתם על הסדר טיעון שבמסגרתו פרש מהכנסת {{הערה|[https://col.org.il/news/136398 בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון עם יו&quot;ר ש&quot;ס דרעי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, בבחירות שלאחר מכן חזר שוב לראשות מפלגת ש&quot;ס.<br /> <br /> בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוביל את תנועת ש&quot;ס להישג של 11 מנדטים בבחירות, ועם ניצחון גוש הימין בראשות נתניהו מונה לאחר הקמת הממשלה למשנה לראש הממשלה, לשר הפנים, לשר הבריאות ולחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.<br /> <br /> בכ&quot;ה טבת תשפ&quot;ג קבע בית המשפט העליון ברוב מוחץ כי המינוי של דרעי לשר אינו חוקי זאת מכיוון שהמינוי לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בשל עברו הפלילי של דרעי ובשל המצג שהציג בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות המס, ובכ&quot;ט בטבת תשפ&quot;ג פוטר דרעי מתפקידיו המיניסטריאליים ע&quot;י נתניהו.{{הערה| חב&quot;ד אינפו. טלטלה במערכת הפוליטית: בג״ץ פסל את מינוי דרעי לשר בממשלה. כ&quot;ה טבת ה׳תשפ״ג 18.01.2023. - עכשיו זה סופי: בתום ישיבת הממשלה – נתניהו פיטר את דרעי; לפיד תקף, JDN -כ״ט בטבת ה׳תשפ״ג, 22 בינואר 2023.}}<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה דרעי מקבל את הספר [[חב&quot;ד במרוקו]] מידי העסקנים החב&quot;דיים הרב [[יענקל'ה גלויברמן]] והרב [[שמעון רבינוביץ]]]]<br /> לפני ביקורו של אחיו עורך הדין שלמה דרעי אצל [[הרבי]], ביקש ממנו אריה דרעי שימסור לרבי &quot;שכל מה שעשה הוא עשה למען כלל ישראל&quot; ושהרבי יברך אותו. כאשר עבר שלמה דרעי אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב[[ז' אייר]] [[תשנ&quot;א]] ומסר לו את דבריו של אחיו אריה דרעי, בירך אותו הרבי ואמר: &quot;יהי רצון שהשם יתברך ינחהו בדרך הישר ובדרך [ה]פנימיות. כיוון שהוא שר הפנים, הרי לכל לראש צריך להראות דוגמא שכל יהודי צריך לילך בדרך הפנימיות, ויהיה בהצלחה רבה ובשורות טובות&quot;, ולבסוף מסר הרבי לשלמה דרעי דולר ואמר &quot;זה בשביל האח&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/94611 בחלוקת דולרים: מה הרבי דרש מאריה דרעי? ● וידאו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בכ&quot;ו אדר תשנ&quot;ג (בתקופת ממשלת רבין כשש&quot;ס ישבה בממשלה) שאל ר' יוסף יצחק גוטניק את הרבי, האם להיפגש עם דרעי. תשובת הרבי הייתה: &quot;להשתמט&quot; (=מפגישה עם דרעי){{הערה| ליקוט מענות קודש - תשנ&quot;ג, מענה פד, עמ' 57}}.<br /> <br /> בחשוון [[תשע&quot;ג]] הגיע דרעי ל[[כפר חב&quot;ד]] ונפגש עם [[הרב אשכנזי]] ו[[הרב ירוסלבסקי]]. בפגישה טען כי לא היה שותף להסכם אוסלו כיוון שנמנע בהצבעה{{הערה|http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=59765 דרעי לרבני חב&quot;ד: &quot;נמנעתי בהצבעה על אוסלו&quot;] באתר {{שטורעם}}}}. דבריו עוררו סערה תקשורתית, לאחר שנטען שדרעי היה מיוזמי ההסכם{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72502 תזכורת: אריה דרעי לא תמך באוסלו - הוא רקח את אוסלו] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> כמעט כל חברי מפלגת ש&quot;ס - מפלגתו של דרעי התנגדו לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] כרצונו של [[הרבי]] בזמן שהרב [[מאיר כהנא]] העלה את הצעת תיקון החוק להצבעה בכנסת{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/17159.htm מפלגת ש&quot;ס נגד תיקון מיהו יהודי] {{הגאולה}}}}.<br /> <br /> דרעי עומד בקשרים עם חסידי חב&quot;ד רבים, שבראשם העסקן החבד&quot;י ר' [[יעקב גלויברמן]]. לקראת ה[[בחירות לכנסת]] מפרסמת מפלגת ש&quot;ס שבראשותו מכתב התחייבות לחסידי חב&quot;ד, כי הם יפעלו לשמירה על [[שלושת השלמויות]] כרצון הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/123305 מסמך ההתחייבות ההיסטורי של ש&quot;ס לחסידי חב&quot;ד נחשף] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ו]], כתב דרעי [[פ&quot;נ]] לרבי שנשלח על ידי ידידו גלויברמן{{הערה|[https://chabad.info/news/60831/ שר הכלכלה אריה דרעי כתב פ&quot;נ לרבי] {{אינפו}}}}. לדרעי [[חברותא]] קבועה ב[[תניא]] בשילוב עם ספרי ה[[מהר&quot;ל מפראג]] עם הרב [[חיים שלום דייטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/129944 השר דרעי: &quot;מקווה שחסידי חב&quot;ד יבינו שהבית שלהם זה ש&quot;ס&quot;], ראיון עם אריה דרעי באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.<br /> *[https://chabad.info/news/583588/ &quot;השלמויות&quot;: יצא לאור המגזין של ש&quot;ס שיופץ בריכוזי חב&quot;ד] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *[https://col.org.il/news/137965 דרעי חשף את החברותא בתניא שלו: &quot;רגעים שמרוממים הנפש&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:דרעי, אריה}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=649490 2023-12-27T13:11:45Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אריהדרעי.jpg|250px|ממוזער|דרעי בפניה לחסידי חב&quot;ד לקראת הבחירות]]<br /> [[קובץ:דרעי.jpg|250px|ממוזער|דרעי (במרכז) במעמד הוקרה ל[[כולל חב&quot;ד]]]]<br /> הרב '''אריה דרעי''' (יליד [[תשי&quot;ט]], 1959) הוא ח&quot;כ ויו&quot;ר מפלגת ש&quot;ס. בעבר כיהן כשר הפנים, הבריאות, הכלכלה וכשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.<br /> לאחר פסיקת בית המשפט העליון בעניינו אשר קבע כי אינו יכול לכהן כשר התפטר מתפקידו כשר הפנים והבריאות ומתפקיד המשנה לראש הממשלה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' אדר א']] [[תשי&quot;ט]] לאליהו ולאסתר דרעי במקנס שב[[מרוקו]]. בשנת [[תשכ&quot;ח]] עלתה משפחתו לארץ ישראל.<br /> <br /> בתחילת דרכו שימש כמזכיר היישוב החרדי מעלה עמוס וחבר המועצה האזורית גוש עציון, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ד]] החל לשמש כמזכיר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש&quot;ס. בשנת [[תשמ&quot;ה]] מונה למזכ&quot;ל תנועת ש&quot;ס. בשנת [[תשמ&quot;ו]] מונה בתור מנכ&quot;ל משרד הפנים, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נבחר בתור חבר כנסת מטעם ש&quot;ס ומונה לשר הפנים, תפקיד בו שימש עד לשנת [[תשנ&quot;ג]] אז התפטר מתפקידו בשל החלטת בג&quot;ץ, שקבעה שדרעי אינו יכול להמשיך ולכהן כשר כיוון שהוגש נגדו כתב אישום. בעקבות קביעה זו התפטר דרעי מתפקידו כשר הפנים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] נאסר ונכלא לשלוש שנים בעוון לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, והוטל עליו קלון. בפועל ריצה כשנתיים וזאת לאחר ניכוי שליש.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] חזר לפוליטיקה והתמנה כמס' 2 במפלגת ש&quot;ס, ולאחר פטירת הרב [[עובדיה יוסף]], ועם פרישתו של אלי ישי מונה בתור ראש המפלגה. החל מאז שימש בכנסת כשר הפנים, הרווחה ולפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לשעבר. בשנת [[תשפ&quot;ב]] לאחר שהואשם בביצוע עסקאות נדל&quot;ן אסורות, חתם על הסדר טיעון שבמסגרתו פרש מהכנסת {{הערה|[https://col.org.il/news/136398 בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון עם יו&quot;ר ש&quot;ס דרעי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}, בבחירות שלאחר מכן חזר שוב לראשות מפלגת ש&quot;ס.<br /> <br /> בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוביל את תנועת ש&quot;ס להישג של 11 מנדטים בבחירות, ועם ניצחון גוש הימין בראשות נתניהו מונה לאחר הקמת הממשלה למשנה לראש הממשלה, לשר הפנים, לשר הבריאות ולחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.<br /> <br /> בכ&quot;ה טבת תשפ&quot;ג קבע בית המשפט העליון ברוב מוחץ כי המינוי של דרעי לשר אינו חוקי זאת מכיוון שהמינוי לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בשל עברו הפלילי של דרעי ובשל המצג שהציג בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות המס, ובכ&quot;ט בטבת תשפ&quot;ג פוטר דרעי מתפקידיו המיניסטריאליים ע&quot;י נתניהו.{{הערה| חב&quot;ד אינפו. טלטלה במערכת הפוליטית: בג״ץ פסל את מינוי דרעי לשר בממשלה. כ&quot;ה טבת ה׳תשפ״ג 18.01.2023. - עכשיו זה סופי: בתום ישיבת הממשלה – נתניהו פיטר את דרעי; לפיד תקף, JDN -כ״ט בטבת ה׳תשפ״ג, 22 בינואר 2023.}}<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה דרעי מקבל את הספר [[חב&quot;ד במרוקו]] מידי העסקנים החב&quot;דיים יענקל'ה גלויברמן ו[[שמעון רבינוביץ]]]]<br /> לפני ביקורו של אחיו עורך הדין שלמה דרעי אצל [[הרבי]], ביקש ממנו אריה דרעי שימסור לרבי &quot;שכל מה שעשה הוא עשה למען כלל ישראל&quot; ושהרבי יברך אותו. כאשר עבר שלמה דרעי אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב[[ז' אייר]] [[תשנ&quot;א]] ומסר לו את דבריו של אחיו אריה דרעי, בירך אותו הרבי ואמר: &quot;יהי רצון שהשם יתברך ינחהו בדרך הישר ובדרך [ה]פנימיות. כיוון שהוא שר הפנים, הרי לכל לראש צריך להראות דוגמא שכל יהודי צריך לילך בדרך הפנימיות, ויהיה בהצלחה רבה ובשורות טובות&quot;, ולבסוף מסר הרבי לשלמה דרעי דולר ואמר &quot;זה בשביל האח&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/94611 בחלוקת דולרים: מה הרבי דרש מאריה דרעי? ● וידאו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בכ&quot;ו אדר תשנ&quot;ג (בתקופת ממשלת רבין כשש&quot;ס ישבה בממשלה) שאל ר' יוסף יצחק גוטניק את הרבי, האם להיפגש עם דרעי. תשובת הרבי הייתה: &quot;להשתמט&quot; (=מפגישה עם דרעי){{הערה| ליקוט מענות קודש - תשנ&quot;ג, מענה פד, עמ' 57}}.<br /> <br /> בחשוון [[תשע&quot;ג]] הגיע דרעי ל[[כפר חב&quot;ד]] ונפגש עם [[הרב אשכנזי]] ו[[הרב ירוסלבסקי]]. בפגישה טען כי לא היה שותף להסכם אוסלו כיוון שנמנע בהצבעה{{הערה|http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=59765 דרעי לרבני חב&quot;ד: &quot;נמנעתי בהצבעה על אוסלו&quot;] באתר {{שטורעם}}}}. דבריו עוררו סערה תקשורתית, לאחר שנטען שדרעי היה מיוזמי ההסכם{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72502 תזכורת: אריה דרעי לא תמך באוסלו - הוא רקח את אוסלו] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> כמעט כל חברי מפלגת ש&quot;ס - מפלגתו של דרעי התנגדו לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] כרצונו של [[הרבי]] בזמן שהרב [[מאיר כהנא]] העלה את הצעת תיקון החוק להצבעה בכנסת{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/17159.htm מפלגת ש&quot;ס נגד תיקון מיהו יהודי] {{הגאולה}}}}.<br /> <br /> דרעי עומד בקשרים עם חסידי חב&quot;ד רבים, שבראשם העסקן החבד&quot;י ר' [[יעקב גלויברמן]]. לקראת ה[[בחירות לכנסת]] מפרסמת מפלגת ש&quot;ס שבראשותו מכתב התחייבות לחסידי חב&quot;ד, כי הם יפעלו לשמירה על [[שלושת השלמויות]] כרצון הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/123305 מסמך ההתחייבות ההיסטורי של ש&quot;ס לחסידי חב&quot;ד נחשף] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ו]], כתב דרעי [[פ&quot;נ]] לרבי שנשלח על ידי ידידו גלויברמן{{הערה|[https://chabad.info/news/60831/ שר הכלכלה אריה דרעי כתב פ&quot;נ לרבי] {{אינפו}}}}. לדרעי [[חברותא]] קבועה ב[[תניא]] בשילוב עם ספרי ה[[מהר&quot;ל מפראג]] עם הרב [[חיים שלום דייטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/129944 השר דרעי: &quot;מקווה שחסידי חב&quot;ד יבינו שהבית שלהם זה ש&quot;ס&quot;], ראיון עם אריה דרעי באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.<br /> *[https://chabad.info/news/583588/ &quot;השלמויות&quot;: יצא לאור המגזין של ש&quot;ס שיופץ בריכוזי חב&quot;ד] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *[https://col.org.il/news/137965 דרעי חשף את החברותא בתניא שלו: &quot;רגעים שמרוממים הנפש&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:דרעי, אריה}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95&diff=649489 2023-12-27T13:09:59Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]]<br /> [[קובץ:מרוקו_תשכז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית]] במרוקו - [[תשכ&quot;ז]] במרכז התמונה הרב [[שלום משאש]] רבה הראשי של מרוקו]]<br /> [[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|ב[[ניו יורק]] הרב [[שלום משאש]] (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב [[ידידיה מונסוניגו]] רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], י&quot;ח באייר תש&quot;נ]]<br /> '''מרוקו''' הינה מדינה בצפון אפריקה, בה התקיימו בעבר קהילות [[יהודי]]ות מפוארות הנימנות על [[יהדות ספרד]], וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים{{הערה|לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים}}. [[הרבי]] שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב&quot;ד ובא כח [[הרבי]] במרוקו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] השליח ל[[מקנס]], הרב [[שלום איידלמן]] - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים בקזבלנקה, הרב [[יהודה לייב רסקין]] - מנהל ופרצת ובית רבקה בקזבלנקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[לוי באנון]] ורעייתו חנה.<br /> <br /> <br /> ==השלוחים==<br /> <br /> זמן קצר לפני [[הסתלקות הרבי הריי&quot;צ]] אמר{{הערה|הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] תש&quot;מ, עמ' 195}}: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מקום יש להתגדר בו. לכו אל [[יהודי]] מרוקו שצריכים ל[[מלמד|מלמדים]] ומורים והרביצו [[תורה]] ביניהם. אין חילוק בין [[בני ישראל]] אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ}} <br /> <br /> על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. <br /> <br /> * הרב [[מיכאל ליפסקר]]; זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי&quot;צ, יצא למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] - לאחר ש[[הרבי]] כתב לו שזו הייתה הוראתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר [[מקנס]] ב[[חודש אייר]] תש&quot;י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] {{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]] ע' 19-21. הרב [[מיכאל ליפסקר]], 'תכתב זאת'}}.<br /> <br /> * הרב [[שלמה מטוסוב]]. בחודש [[חשוון]] [[תשי&quot;א]] בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב [[שלמה מטוסוב]], שהיה גם ה[[שליח]] הראשון אותו שלח [[הרבי]] עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר [[קזבלנקה]] וכמנהל מוסדות חב&quot;ד במרוקו. <br /> <br /> במהלך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי:<br /> *הרב [[שניאור זלמן טייבל]] לקזבלנקה<br /> *הרב [[ניסן פינסון]] ל[[קזבלנקה]] בשנת תשי&quot;ג<br /> *הרב [[סעדיה ליברוב]], בשנת [[תשי&quot;ג]], לעיר מידלט<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]] ל[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר|אגאדיר]]<br /> *הרב [[שלום איידלמן]] בשנת [[תשי&quot;ט]] ל[[קזבלנקה]]<br /> *הרב [[יהודה לייב רסקין]] בשנת [[תש&quot;כ]], לעיר [[קזבלנקה]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]] למרקש<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: <br /> *הרב [[לוי באנון]] ל[[קזבלנקה]]{{הערה|אודות פעילותו - [[חב&quot;ד במרוקו]] ע' 366}}<br /> *הרב [[מנחם מענדל ערד]] למרקש{{הערה|אודות פעילותו - [[חב&quot;ד במרוקו]] ע' 359-360}}.<br /> <br /> השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב [[בנימין גורודצקי]].<br /> הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.<br /> <br /> ==הוראות הרבי==<br /> [[הרבי]] שלח מכתבים עם הוראות והדרכות מפורטות בקשר להקמת והתפתחות מוסדות חב&quot;ד במרוקו, פעילות השלוחים, הוראות פרטניות לגבי תלמידים ועוד ועוד. רבות מההוראות נמצאות ב[[אגרות קודש]], ואחרות בספר [[תולדות חב&quot;ד במרוקו (ספר)]] ובחיבור 'תכתב זאת' זכרונות השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] ובתשורות משפחתיות. <br /> שלוחי הרבי זכו ליחידויות בהן קיבלו הוראות והבהרות לגבי פעילות חב&quot;ד במרוקו, כך גם השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים רבים וייחודים.<br /> בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[ה'תשל&quot;ו]] בחר [[הרבי]] בשליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] כנציג מרוקו ב[[האו&quot;ם החסידי|או&quot;ם החסידי]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד במרוקו==<br /> [[קובץ:בנימין גרודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] [[שליח הרבי]] ל[[צפון אפריקה]] מחלק [[לחיים]] לתלמידי מוסדות חב&quot;ד במרוקו]]<br /> מוסדות חב&quot;ד במרוקו נקראים &quot;אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש&quot; על שם [[הרבי הריי&quot;צ]] ובנשיאות [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]] ע' 303}}. <br /> <br /> מוסדות חב&quot;ד במרוקו כללו:<br /> <br /> *[[בית מדרש|בתי מדרש למורים]]<br /> *[[ישיבה קטנה|ישיבות לצעירים]]<br /> *[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]<br /> *[[בית מדרש לסופרות]]<br /> *בתי ספר בית רבקה לבנות<br /> *סמינר בית רבקה<br /> *ישיבות &quot;תפארת בחורים&quot; לבוגרים<br /> *כוללים <br /> *ספריות תורניות <br /> *מקוואות<br /> <br /> ==חב&quot;ד [[קזבלנקה]]==<br /> השלוחים ב[[קזבלנקה]] ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב&quot;ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו}}. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב [[שלום איידלמן]]. מוסדות בית רבקה - הרב [[יהודה לייב רסקין]] והרבנית רייזל רסקין.<br /> <br /> '''ישיבת אהלי יוסף יצחק [[קזבלנקה]]''' - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]]. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב&quot;ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב [[ניסן פינסון]] והרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], פרק טז-הישיבה}}.<br /> <br /> '''בית מדרש לסופרות''' - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], עמוד 168}}.<br /> <br /> '''כולל אהלי יוסף יצחק''' - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מ[[קזבלנקה]], מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל איידלמן{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], עמוד 134}}.<br /> <br /> '''בית רבקה''' - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], פרק יט וכ}}.<br /> <br /> '''בית מדרש לרבנים''' - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב [[שלום איידלמן]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב [[דוד רפאל באנון]] אביו של השליח הרב [[לוי באנון]]}}.<br /> <br /> '''ופרצת''' - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרבנית רייזל רסקין{{הערה| [[חב&quot;ד במרוקו]] תשע&quot;ז, פרק ל-ופרצת במרוקו}}.<br /> <br /> '''בית חב&quot;ד אוהל חיים''' - הרב [[לוי באנון]] - פעילות בדגש על צעירים ונוער<br /> <br /> ==חב&quot;ד מקנס==<br /> בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב&quot;דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב&quot;ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br /> <br /> הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. <br /> <br /> הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש&quot;י ועד תשכ&quot;ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], עמודים 159-172}}.<br /> <br /> ==[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר]]==<br /> ישיבת חב&quot;ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב&quot;דית שפעלה בין השנים [[תשט&quot;ו]] - [[תש&quot;כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. <br /> לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'.<br /> <br /> השליח לאגאדיר היה הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט&quot;ו]] עד שנת [[תשי&quot;ח]], אז גורש מ[[מרוקו]].<br /> <br /> באדר [[תש&quot;כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין [[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר]] קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים.<br /> [[הרבי]] שיגר אגרות עידוד ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.<br /> <br /> כאשר יצא הספר [[חב&quot;ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב&quot;דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב&quot;ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב&quot;ד במרוקו]]}}.<br /> <br /> ==חב&quot;ד ברחבי מרוקו==<br /> בשישים עיירות וכפרים הרב [[שלמה מטוסוב]] הקים בהוראת [[הרבי]] - מוסדות חינוך חב&quot;דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו ב[[קזבלנקה]], מקנס ו[[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר |אגאדיר]], בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר &quot;תולדות חב&quot;ד במרוקו&quot;: &quot;הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]], החלק השני בספר - &quot;במדבר&quot; מתמקד במוסדות חב&quot;ד ברחבי מרוקו}}. <br /> <br /> הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב&quot;ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ובא כח הרבי, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]] ע' 94 ואילך. הרב [[בנימין גורודצקי]], ספר זכרון, פרק מרוקו}}ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] יצא לאור ספר [[חב&quot;ד במרוקו]], הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על [https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו], הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.<br /> <br /> ==[[סיום הרמב&quot;ם|סיום הרמב&quot;ם בבית הרמב&quot;ם במרוקו]]==<br /> {{ערך מורחב|סיום הרמב&quot;ם}}<br /> [[קובץ:חגיגת סיום הרמב&quot;ם בית הרמב&quot;ם תשפ&quot;ג.jpg|ממוזער|חגיגת סיום הרמב&quot;ם בית הרמב&quot;ם בפתיחת כינוס השלוחים למדינות הקטנות תשפ&quot;ג. מימין לשמאל: הרב [[לוי באנון]] שליח ב[[קזבלנקה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[משה קוטלרסקי]] מרכז לענייני חינוך, הרב [[דוד רפאל באנון]] דיין ורב הקהילה הספרדית [[מונטריאול]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]]]]<br /> ==הפעילות כיום==<br /> כיום פעילות חב&quot;ד במרוקו, מתמקדת בעיר [[קזבלנקה]] בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב [[לוי באנון]] ורעייתו מרת חנה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב&quot;ד במרוקו]] עמוד 366}}.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ד, העשיה החב&quot;דית מתחלקת לשלושה קומפלקסים מפוארים השוכנים במרכז קזבלנקה.<br /> <br /> *מוסדות ה&quot;כולל&quot; בהנהלת השליחה גב' גיטל איידלמן:<br /> <br /> כולל אהלי יוסף יצחק, בתי כנסת, מקואות, ספריה תורנית, שיעורי תורה, פעילות לנשים.<br /> <br /> *מוסדות ופרצת ובית רבקה בהנהלת השליחה גב' רייזל רסקין:<br /> <br /> בית כנסת, פעילות לצעירים, שיעורי תורה.<br /> <br /> *בית חב&quot;ד בהנהלת הרב לוי וגב' חנה באנון:<br /> <br /> תפילות, סעודות שבת, שיעורי גמרא, שיעורי חסידות, קעמפים. פעילות עונתית.<br /> <br /> ==כינוס השלוחים תשפ&quot;ג==<br /> <br /> [[קובץ:כינוס השלוחים מרוקו תשפ&quot;ג.jpg|ממוזער|כינוס השלוחים מרוקו תשפ&quot;ג תמונה קבוצתית]]<br /> <br /> בחודש אייר תשפ&quot;ג נערך בקזבלנקה, כינוס השלוחים למדינות קטנות באירופה אסיה ואפריקה{{הערה|ואלו הן:בולגריה, האיים הקנריים, קונגו, קוראטיה, קפריסין, צ'כיה, דנמרק, דובאי, פינלנד, גיניאה, יון, איסלנד,חוף השנהב, אירלנד,לוקסמבורג,מלטה,מונקו, מונטנגרו, מרוקו,ניגריה,צפון קפריסין,נורבגיה, פולין, פורטוגל,רומניה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, ספרד, שבדיה, תוניסיה, טורקיה, אוגנדה, זמביה ועוד}}. <br /> <br /> זהו כינוס השלוחים הראשון בהיסטוריה הנערך במרוקו, וזה כחלק מפירות &quot;הסכמי אברהם&quot; ההסכמים ההדדיים של מדינות ערב עם שלטונות ישראל.<br /> <br /> בכינוס נטלו חלק שלוחי הרבי למרוקו הרבנית [[שלום איידלמן| גיטל איידלמן]], הרבנית [[יהודה לייב רסקין|רייזל רסקין]], הרב [[לוי באנון|לוי והרבנית חנה באנון]]. <br /> <br /> אל הכינוס הגיעו מרחבי העולם - נציגי משפחות שלוחי הרבי שפעלו ופועלים יחד בקזבלנקה במשך שנים רבות: <br /> הרב [[דוד רפאל באנון]] בוגר ישיבת חב&quot;ד ובית המדרש לרבנים ב[[קזבלנקה]] חבר בית הדין [[מונטריאול]] ורב הקהילה הספרדית במונטריאול, הרב זלמן איידלמן שליח ב[[וינה]], הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] שליח בטולוז [[צרפת]], הרב [[מנחם מענדל רסקין]] שליח ב[[מונטריאול]] [[קנדה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/945340/ כינוס השלוחים במרוקו] חב&quot;ד אינפו}}. <br /> <br /> הכינוס נפתח במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בבית הרמב&quot;ם בעיר פאס.<br /> את סיום הרמב&quot;ם ערך הרב [[דוד רפאל באנון]] ואת המחזור הראשון החל הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], אשר אביו הרב [[שלמה מטוסוב]] היה משתתף במשך השנים בסיום הרמב&quot;ם בבית הרמב&quot;ם{{הערה|[https://www.jdn.co.il/j_world/jworld/1963578/ כינוס השלוחים במרוקו]}}.<br /> <br /> הכינוס נערך בקזבלנקה במספר מוקדים: <br /> בית מלון בו נערכו הסדנאות, מוסדות כולל אהלי יוסף יצחק בראשות הרבנית גיטל איידלמן, מוסדות בית רבקה בראשות הרבנית רייזל רסקין ובית חב&quot;ד אהל חיים בראשות הרב לוי באנון{{הערה|על פי תוכנית הכינוס}}<br /> <br /> בבנקעט מפואר שנערך באולם מפואר בבית מלון, השתתפו לראשונה בהיסטוריית מרוקו, שלוחי הרבי לצד רבנים ואישי ציבור מהקהילה היהודית במרוקו ובהם נשיא הקהילה היהודית מר סרג' ברדוגו, אשר זכה להיות אצל [[הרבי]] מספר פעמים, ופועל מזה עשרות שנים למען חב&quot;ד במרוקו, בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br /> [[קובץ:מתנה לנשיא הקהילה.jpg|ממוזער|השליח לוי באנון ובני השלוחים הרב מטוסוב, הרב איידלמן והרב רסקין מעניקים מתנה לנשיא הקהילה]]<br /> במהלך הבנקעט, בני השלוחים הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], הרב זלמן איידלמן והרב [[מנחם מענדל רסקין]] והשליח הרב לוי באנון העניקו מתנת הוקרה לנשיא הקהילה מר ברדוגו, אשר סיפר על העשיה של חב&quot;ד במרוקו מנקודת מבטו{{הערה|[https://anash.org/historic-kinus-in-morocco-begins-with-visit-to-rambams-home/ כינוס היסטורי במרוקו]}}.<br /> <br /> ==מלכי מרוקו==<br /> מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב&quot;דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.<br /> <br /> '''המלך מוחמד החמישי''' - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו. כיום לא ידוע אם היה לו קשר עם הרבי. <br /> <br /> '''המלך חסן השני'''. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|חב&quot;ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br /> <br /> מזכיר [[הרבי]] הרב [[בנימין קליין]] סיפר כי פעם הגיע שליח מטעם מלך מרוקו ובירר מראש מה הגינונים הנהוגים אצל הרבי. השליח שהגיע בסוד נכנס ליחידות ותוכן הדברים לא ידוע, מלבד העובדה שהודה לרבי על פעילות חב&quot;ד במדינת מרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br /> <br /> '''המלך הנוכחי מוחמד השישי''', ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב&quot;ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב&quot;די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין, הסביר שיודע על הרבי מחיובאוויטש ושמע הסברים על הדוכן, מבצע תפילין, שבע מצוות בני נח וקופת צדקה והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1359 עמוד 25}}.<br /> <br /> היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב&quot;ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב&quot;ד בפרט{{הערה|חב&quot;ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}. <br /> <br /> על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: &quot;במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע&quot;ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br /> <br /> ==נשיאי הקהילה היהודית==<br /> נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.<br /> <br /> נשיא הקהילה הקודם מר '''דוד עמאר''', כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.<br /> <br /> נשיא הקהילה הנוכחי מר '''סרג' ברדוגו{{הערה|[https://chabad.info/news/593626/ נשיא הקהילה היהודית במרוקו סרג' ברדוגו: אלפים חייבים תודה לרב איידלמן]}}''', היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ&quot;ח ועד היום (תשפ&quot;ד).<br /> [[קובץ:הרב איידלמן ונשיא הקהילה סרג' ברדוגו.jpg|ממוזער| נשיא הקהילה סרג' ברדוגו מעניק אות הוקרה לשליח הרב [[שלום איידלמן]] על פועלו במשך 60 שנה במרוקו]]<br /> <br /> על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן ל[[שבועון בית משיח]]: &quot;עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו.<br /> שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.<br /> <br /> ==הרבנים הראשיים במרוקו== <br /> במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.<br /> <br /> לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב&quot;ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב&quot;ד והרבי.<br /> <br /> הרבנים הראשיים:<br /> <br /> * הרב '''רפאל אנקווה''' <br /> * הרב '''יהושע בירדוגו''' <br /> * הרב '''שאול אבן דנאן''' <br /> * הרב '''מיכאל יששכר אנקווה''' <br /> * הרב [[שלום משאש]] - הרב שאיפשר לחב&quot;ד להתפתח ב[[קזבלנקה]] היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב&quot;ד ב[[קזבלנקה]], אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי [[קזבלנקה]] לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב&quot;ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב&quot;ד לפעול ב[[קזבלנקה]]. הרש&quot;מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב&quot;ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה &quot;למראות אלוקים&quot;, קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל <br /> * הרב [[ידידיה מונסונייגו]] - היה בקשר תמידי עם חב&quot;ד להרבות תורה וחסד במרוקו<br /> * הרב [[שמעון סויסה]] <br /> * הרב [[אהרון מונסונגו]] - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר. <br /> * הרב [[יאשיהו יוסף פינטו]] - יש לו קשר עם חסידות חב&quot;ד עד היום ומחזק את מפעלותם.<br /> <br /> תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.<br /> <br /> ==איגוד יוצאי מרוקו==<br /> איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב&quot;ד הוקם בשנת [[תשס&quot;ו]] ב[[באר שבע]], על ידי שליח הרבי ב[[טולוז]] הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בן הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ב[[באר שבע]] הרב [[שניאור זלמן גורליק]] ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מ[[באר שבע]].<br /> <br /> האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב&quot;ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'תולדות חב&quot;ד במרוקו']]<br /> [[קובץ:ספרד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד']]<br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז.<br /> *הרב ברוך סבאג, '''[[הרבי ויהדות ספרד (ספר)|הרבי ויהדות ספרד]]''', [[צפת]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[שבועון בית משיח]], גיליון 1359 עמוד 25 - מלכי מרוקו והקשר אל חב&quot;ד ואל הרבי<br /> *'''וממדבר מתנה''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] פרשת במדבר ה'תש&quot;פ.<br /> *'''השלום עם מרוקו מהזווית החב&quot;דית''', [[שבועון בית משיח]] 1242, ב' טבת תשפ&quot;א עמוד 20.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]<br /> *[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר - ביקור במוסדות חב&quot;ד במרוקו בשנת תשע&quot;ט]<br /> *אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 הקשר הסודי והמופלא בין חסידות חב&quot;ד ליהדות מרוקו - הצצה לספר חב&quot;ד במרוקו]''', הידברות<br /> * [https://col.org.il/news/134552 החסידים פיזזו ב-770: הכנסת ספר תורה לבית חב&quot;ד במרוקו] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ&quot;ב]] {{וידיאו}} {{col}}<br /> *שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1684<br /> *יעקב כהן [http://chabadpedia.co.il/images/a/a0/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95.pdf המקושרים ממרוקו]''', [[שבועון בית משיח]] מתוך הספר [[חב&quot;ד במרוקו]] ב' כסלו תשע&quot;ז<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58085 תמונות מהפעילות החב&quot;דית במרוקו תשע&quot;א] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67562 מלך מרוקו העניק תואר &quot;אביר&quot; לשליח הרבי] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/688319/ רבי יומי: כשהרבי מציע להביא תניא למלך מרוקו]''' {{וידפו}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - השליח למרוקו הרב [[מיכאל ליפסקר]] תולדותיו ופועלו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ&quot;ז [[סיוון]] תשע&quot;ד<br /> *{{קישור שטורעם|84941|news|חינוך חב&quot;די במדבר סהרה ■ יין ישן וטוב|מערכת שטורעם|כ&quot;ו בטבת תשע&quot;ו}}<br /> [[קטגוריה:יבשת אפריקה]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%91&diff=649488 2023-12-27T13:00:36Z

<p>בר יעקוב: /* ניגוניו */תפילה זו התפרסמה יותר מניגוניו לתשומת לב העורכים היקרים בחבדפדיה ועימם רבינו יוסף בן מלמד</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br /> רבי '''לוי יצחק מברדיטשוב''' ([[ת&quot;ק]] - [[כ&quot;ה בתשרי]] [[תק&quot;ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]], חברו ומחותנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורב קהילה ומנהיג חסידי ב[[ברדיצ'ב]]. ידוע בכינויו &quot;'''סנגורם של ישראל'''&quot;, על שם מנהגו ללמד זכות על כל יהודי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת ה'ת&quot;ק ב[[עיירה]] הוסקוב (גליציה) לאביו ר' מאיר דרברמדיקר שהיה ממשפחת רבנים שבמשך 26 דורות לא הוסר כתר תורה ממנה.<br /> <br /> בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה&quot;עילוי מיערוסלאוו&quot; על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] לאשה את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.<br /> <br /> ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל (ונתקבל בשנת תקכ&quot;ג לרבה של שינאווא ובשנת תקל&quot;ג לרבה של ניקלשבורג) השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]], ונהיה אחד מגדולי תלמידי המגיד, וכתב את תורותיו של הרב המגיד.<br /> <br /> בשנת תקכ&quot;ג מילא את מקומו של ר' שמעלקע ברבנות ריטשוואל, ובשנת [[תקכ&quot;ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל&quot;א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).<br /> <br /> בתמוז [[תקמ&quot;ה]] עבר לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}.<br /> <br /> ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני [[חסיד]]ים, חיבר סגולה להצלחה.<br /> == מחותנו של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[החתונה הגדולה בז'לובין]]}}<br /> הוא היה מחותנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], מכיון שהרבנית [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה בתו של האדמו&quot;ר האמצעי]] נישאה להרב [[אליעזר דערבארימדיקער]], בנו של רבי [[מאיר מברדיטשוב]] (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה&quot;ק ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> <br /> בקיץ [[תקס&quot;ד]] התקיימו קישורי התנאים וב[[ערב שבת]] פרשת נשא בשנת [[תקס&quot;ז]] התקיימה החתונה ב[[ז'לובין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו&quot;ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.<br /> <br /> החתונה השניה בין נכד הבעל התניא לבין נכד רבי לוי יצחק היתה חתונת ר' יקותיאל זלמן בן (חתן הרה&quot;ק ר' לוי יצחק) הרב יוסף בונם וואלעס עם הרבנית [[ביילא וולס|ביילא]] בת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שהתקיימה ב[[ליאדי]] בערב שבת [[פרשת בשלח]] [[תקס&quot;ח]].<br /> <br /> רבי לוי יצחק היה גם ידידו הקרוב של האדמו&quot;ר הזקן. בין השאר מסופר כי כאשר היה מסיים את ברכת &quot;על המחיה&quot; בתיבות &quot;ועל הכלכלה&quot;, היה אומר - &quot;ועל הכלכלה זאגט דער מחותן ניט&quot;. כאשר נאסר אדמו&quot;ר הזקן, ביקש לשלוח את רבי יעקב סמיליאנער {{הערה|בספר רשימות היומן עם פענוחים עמוד שב מובא ששמו היה רבי יעקב סמיליאנער.}} לרבי לוי יצחק מברדיטשוב ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו&quot;הז.<br /> כאשר הגיע לברדיטשוב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו&quot;ר הזקן, ואת שרבי יעקב אינו בירר את שם אם אדמו&quot;ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק &quot;וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''&quot;, אמר רבי לוי יצחק: &quot;שבר&quot; ר&quot;ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ע]] לאחר [[הסתלקות]]ו אמר רבי [[נחמן מברסלב]] כי מי שיש לו עיניים פקוחות רואה כי כבה אור העולם.<br /> <br /> מרוב הערצה לרבם קהילת ברדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה.<br /> ===ציונו של רבי לוי יצחק===<br /> אחרי [[הסתלקות]]ו של רבי לוי יצחק הוא נטמן בעיר ברדיטשוב ונבנה לו '[[אוהל (קבר הצדיק)|ציון]]' מיוחד, בזמן [[השואה]] כוסה ה'ציון' והתגלה רק בזמן [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] טען השליח בברדיטשוב הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו.<br /> ובקיץ [[תש&quot;פ]] נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1141187 &quot;באמצע החפירה, הבנו שיש משהו&quot;: הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב] באתר הידברות.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] ביוזמת שליחי הרבי בעיר, התחילו שיפוצים בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיטשוב{{הערה|[https://col.org.il/news/139864 בעלות מיליון דולר וביוזמת שלוחי הרבי: הרחבת הציון בברדיטשוב{{COL}}]}}.<br /> <br /> ==מתורתו==<br /> [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שמע מפיו, כי לולא שהתורה היתה מזכירה את עוון הגאוה בריבוי מקומות (כמו &quot;לכן ענקתמו גאוה&quot; בתהילים) לא היה מאמין כי קיימת מדה מוזרה כזאת בעולם, שהרי במה יש לו לאדם להתגאות כשהוא היום כאן ומחר בקבר {{הערה|שיח שרפי קודש ערך גאווה סימן ח}}.<br /> ==ספריו==<br /> * '''קדושת לוי''' על התורה.<br /> * בסביבות שנת תש&quot;ס, התגלו כתבים מחידושיו על הש&quot;ס שנכתבו על ידי תלמידיו (כ200 עמודים), דוגמה מהחידושים (כ-10 עמודים) יצאה לאור בשנת [[תשס&quot;ב]], שאר החידושים עדיין לא נדפסו.<br /> <br /> == ניגוניו==<br /> * [[ניגון קדיש לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br /> * [[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]<br /> *[[ניגון אנה אמצאך]]<br /> *[[א שייגעץ (ניגון)|א שייגעץ]]<br /> *[[מאירק'ה מיין זון|ניגון מאירק'ה מיין זון]]<br /> *[[ניגון אום אני חומה]]<br /> ==תפילתו==<br /> תפילת הרב מברדיטשוב הקנתה לו פירסום רב והודפסה בכל סוגי הסידורים הן של החסידות הן של המתנגדים הן של [[יהדות ספרד]], הרה&quot;ק מברדיטשוב חיבר תפילה לאומרה ב[[מוצאי שבת]] ג' פעמים וסגולתה להצלחה לכל השבוע.<br /> וזו נוסחתה;<br /> {{חלונית<br /> | כותרת = אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בִּתְהִלָּתֶךָ<br /> | רוחב = 32%<br /> | תוכן = &lt;poem&gt;<br /> אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְאֱלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בִּתְהִלָּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת, שֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, יָבֹא לָנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁלְּךָ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.<br /> <br /> רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִנְּךָ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, תֵּן גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ כֹּחַ, לְהוֹדוֹת לְךָ, וְרַק אֹתְךָ לַעֲבֹד, וְלֹא לְאַחֵר חָלִילָה. וְשֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה יָבֹא לָנוּ לִבְרִיאוּת וּלְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה, וּלְחֶסֶד, וּלְבָנֵי, חַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְסִיַעְתָּא דִשְמַיָּא לָנוּ וּלְכֹל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.<br /> &lt;/poem&gt;<br /> | מקור =<br /> | ניקוד = כן<br /> }}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אוהב ישראל''', קטעי סיפורים ושיחות מרבותינו נשיאנו אודות רבי לוי יצחק, {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713<br /> '''רבי לוי יצחק מברדיטשוב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון''', צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע&quot;ש ר' לוי יצחק מברדיטשוב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע&quot;ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32851&amp;st=&amp;pgnum=83 מכתב מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] לרבי לוי יצחק לנחמו על פטירת בנו רבי מאיר]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lustig%20-%20BM%20%3D%20Tishrei%2025%2C%205758.pdf רבי לוי יצחק מבארדיטשוב במסורת חב&quot;ד]''', תשורה משנת תשנ&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Alperin-Wilhelm%20-%20Shvat%208%2C%205778.pdf נזר הבארדיטשובער]'''<br /> * {{קישור התקשרות צאח|898|3339|638|רבי לוי-יצחק מברדיטשוב|מרדכי מנשה לאופר}}, '''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14784&amp;CategoryID=2351 בדרכו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]''', גיליון 1276<br /> *'''[https://col.org.il/news/133950 אוהבם של ישראל: סיפור חייו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]''' {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/104733 תיעוד מרהיב ממצלמת רחף מבית הקברות ברדיטשוב • {{וידאו}}{{COL}}]<br /> *[https://col.org.il/news/135742 פרק שלישי: מקלו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב וספר מסתורי{{COL}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=649486 2023-12-27T12:36:15Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב כדורי<br /> |תמונה=הרב כדורי.jpg<br /> |כינוי= <br /> |תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים<br /> |תאריך לידה= תר&quot;ן<br /> |מקום לידה=[[עיראק]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ט בטבת]] תשס&quot;ו<br /> |מקום פטירה=ישראל<br /> |מקום פעילות=ישראל<br /> |תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך ספרים<br /> |רבותיו= הרב [[יוסף חיים]]<br /> |תלמידיו= הרב יעקב עדס<br /> |חיבוריו=פתחי עולם<br /> |השתייכות= <br /> }}<br /> <br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]].}}]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', כונה &quot;'''זקן המקובלים'''&quot; בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ&quot;י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] – [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]] (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]]{{הערה| פרט זה לא ברור. מקורביו טוענים שהרב כדורי פלט מפיו כך בפניהם והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot;, שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז&quot;ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש&quot;ש מירושלים הנקרא 'אור השמ&quot;ש'.<br /> <br /> היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: &quot;ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום&quot;{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.<br /> <br /> ==פטירתו והלוויתו==<br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.<br /> <br /> בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.<br /> ==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==<br /> על שמו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי 3 רחובות בשם &quot;רחוב הרב יצחק כדורי&quot; או &quot;רחוב הרב כדורי&quot; בערי [[ארץ ישראל]] בערים: [[אור יהודה]], בעיר הבירה [[ירושלים]], וב[[שדרות]].<br /> <br /> ==חיים אישיים==<br /> הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י&quot;ב טבת]] [[תרפ&quot;ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.}}<br /> <br /> לאחר פטירת אשתו ב[[י&quot;ח באייר]] [[תשנ&quot;ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רשכבה&quot;ג רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש&quot;ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}<br /> <br /> === מוחה על כבוד החסידות ===<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן [[הרבי|אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> ===פעילותו לזירוז הגאולה ===<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 123<br /> <br /> ;תולדות חייו:<br /> ===קונטרסים===<br /> * קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]], הודפס ב[[ירושלים]].<br /> * קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס&quot;ו]].<br /> ** הרב [[יעקב עדס (דברי יעקב)|יעקב עדס]], [[הדרך (עיתון)|מגזין הדרך]], מוסף תור הזהב, גיליון 172<br /> * קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים (צ&quot;ב עמודים) תשס&quot;ז.<br /> ===ספרי ביוגרפיה===<br /> * ספר '''זקן המקובלים''' - מאת [[ישיבת נחלת יצחק]], בעריכת בנו [[הרב דוד כדורי]] ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, תשע&quot;ו, בהוצאת ישיבת נחלת יצחק ובהגהת ועריכת נכדתו בת לבתו וחתנו רבי דן בן אליהו.<br /> ** ספר '''זקן המקובלים''' - מאת הרב [[בניהו י. שמואלי]], הוצאת ישיבת נהר שלום, הודפס בירושלים.<br /> ** ספר '''זקן המקובלים''' - מנוקד, מאת הרב [[אברהם אוחיון]], תשע&quot;ח, הודפס בירושלים (60 עמודים).<br /> ** ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א) - הנהגות עובדות ושימוש חכמים ופרקים מחיי הרב יצחק כדורי הרב שמואל דארזי הרב שבתי אטון, מאת המחבר והעורך [[ר' אברהם סופר|אברהם סופר]] בהוצאת '[[יריד הספרים ירושלים]]' מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק', הודפס בחודש טבת תשס&quot;ז{{הערה|יצא לאור בשפות, עברית וצרפתית ובקרוב אי&quot;ה באנגלית}}, הודפס בירושלים, חודש טבת תשס&quot;ז.<br /> ** ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים - עם ביאורים והערות מאת הרב יעקב עדס, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'.<br /> ** ספר '''ישועות יצחק''' - מאת הרב [[מאיר דוד מלכא]], הודפס בירושלים, בחודש טבת תש&quot;ע{{הערה|נדפס ב[[אנגלית]], [[עברית]] ו[[צרפתית]].}}.<br /> ** ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) - מאת [[הרב משה כהן]] רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.<br /> ** ספר '''הרב כדורי''' - מאת [[רחל לאה סופר]] (אשת הרב עזריה סופר) מ[[צפת]] ו[[מושב עלמה]], נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים בתשס&quot;ז{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.}}.<br /> ** ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) - מאת הרב [[תומר בסיס]], הודפס בירושלים.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=649484 2023-12-27T12:34:36Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב כדורי<br /> |תמונה=הרב כדורי.jpg<br /> |כינוי= <br /> |תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים<br /> |תאריך לידה= תר&quot;ן<br /> |מקום לידה=[[עיראק]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ט בטבת]] תשס&quot;ו<br /> |מקום פטירה=ישראל<br /> |מקום פעילות=ישראל<br /> |תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך ספרים<br /> |רבותיו= הרב [[יוסף חיים]]<br /> |תלמידיו= הרב יעקב עדס<br /> |חיבוריו=פתחי עולם<br /> |השתייכות= <br /> }}<br /> <br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]].}}]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', כונה &quot;'''זקן המקובלים'''&quot; בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ&quot;י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] – [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]] (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]]{{הערה| פרט זה לא ברור. מקורביו טוענים שהרב כדורי פלט מפיו כך בפניהם והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot;, שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז&quot;ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש&quot;ש מירושלים הנקרא 'אור השמ&quot;ש'.<br /> <br /> היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: &quot;ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום&quot;{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.<br /> <br /> ==פטירתו והלוויתו==<br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.<br /> <br /> בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.<br /> ==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==<br /> על שמו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי 3 רחובות בשם &quot;רחוב הרב יצחק כדורי&quot; או &quot;רחוב הרב כדורי&quot; בערי [[ארץ ישראל]] בערים: [[אור יהודה]], בעיר הבירה [[ירושלים]], וב[[שדרות]].<br /> <br /> ==חיים אישיים==<br /> הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י&quot;ב טבת]] [[תרפ&quot;ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.}}<br /> <br /> לאחר פטירת אשתו ב[[י&quot;ח באייר]] [[תשנ&quot;ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רשכבה&quot;ג רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש&quot;ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}<br /> <br /> === מוחה על כבוד החסידות ===<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן [[הרבי|אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> ===פעילותו לזירוז הגאולה ===<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 123<br /> <br /> ;תולדות חייו:<br /> ===קונטרסים===<br /> * קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]], הודפס ב[[ירושלים]].<br /> * קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס&quot;ו]].<br /> ** הרב [[יעקב עדס (דברי יעקב)|יעקב עדס]], [[הדרך (עיתון)|מגזין הדרך]], מוסף תור הזהב, גיליון 172<br /> * קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים (צ&quot;ב עמודים) תשס&quot;ז.<br /> ===ספרי ביוגרפיה===<br /> * ספר '''זקן המקובלים''' - מאת [[ישיבת נחלת יצחק]], בעריכת בנו [[הרב דוד כדורי]] ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, תשע&quot;ו, בהוצאת ישיבת נחלת יצחק.<br /> ** ספר '''זקן המקובלים''' - מאת הרב [[בניהו י. שמואלי]], הוצאת ישיבת נהר שלום, הודפס בירושלים.<br /> ** ספר '''זקן המקובלים''' - מנוקד, מאת הרב [[אברהם אוחיון]], תשע&quot;ח, הודפס בירושלים (60 עמודים).<br /> ** ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א) - הנהגות עובדות ושימוש חכמים ופרקים מחיי הרב יצחק כדורי הרב שמואל דארזי הרב שבתי אטון, מאת המחבר והעורך [[ר' אברהם סופר|אברהם סופר]] בהוצאת '[[יריד הספרים ירושלים]]' מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק', הודפס בחודש טבת תשס&quot;ז{{הערה|יצא לאור בשפות, עברית וצרפתית ובקרוב אי&quot;ה באנגלית}}, הודפס בירושלים, חודש טבת תשס&quot;ז.<br /> ** ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים - עם ביאורים והערות מאת הרב יעקב עדס, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'.<br /> ** ספר '''ישועות יצחק''' - מאת הרב [[מאיר דוד מלכא]], הודפס בירושלים, בחודש טבת תש&quot;ע{{הערה|נדפס ב[[אנגלית]], [[עברית]] ו[[צרפתית]].}}.<br /> ** ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) - מאת [[הרב משה כהן]] רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.<br /> ** ספר '''הרב כדורי''' - מאת [[רחל לאה סופר]] (אשת הרב עזריה סופר) מ[[צפת]] ו[[מושב עלמה]], נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים בתשס&quot;ז{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.}}.<br /> ** ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) - מאת הרב [[תומר בסיס]], הודפס בירושלים.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99_(%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=649480 2023-12-27T12:27:47Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{מקורות|רמה=אין}}<br /> {{אין תמונה| בית כנסת}}<br /> בית המדרש ובית הכנסת [[אגד]] - '''בת עמי''' היא רשת [[בית כנסת|בתי כנסת]] המשמשים ל[[תפילה (יהדות)|תפילה]] במספר [[תחנה מרכזית|תחנות מרכזיות]] ברחבי ישראל, בכל ימות השבוע מעלות השחר עד שעות הלילה המוקדמות.<br /> <br /> ==מיוחדתו וחשיבותו של בית הכנסת==<br /> לרשת בתי הכנסת סניפים ב[[ירושלים]] (הסניף המרכזי), [[באר שבע]], [[חיפה]] ב[[מרכזית חוף הכרמל|חוף הכרמל]], [[טבריה]], ו[[תל אביב]].<br /> <br /> רשת בתי הכנסת משמשת לנוסע/ים/ות ולנהג/ים/ות האוטובוס במשך רוב שעות היממה ומתקיימים בהם גם שיעורי תורה יומיומיים.<br /> <br /> ==הסניף הירושלמי==<br /> בית הכנסת &quot;אגד&quot;-&quot;בת עמי&quot; הירושלמי מתנהל כשאר הסניפים הקטנים יותר הפזורים ברחבי הארץ, בצמוד לו [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]] בחדר הסמוך לו המיועד להנוסעות והנהגות המבקשות להתפלל. בירושלים בית הכנסת ממוקם בקומה מספר 3 של התחנה, בקרבת השירותים הציבוריים.<br /> <br /> רב בית הכנסת עוסק בהחזקת המקום וכן בדאגה ל[[תפילין]] למי שחסר לו. שעות פתיחת [[בית הכנסת]] הן מנץ החמה עד השקיעה, ובערבי שבתות וחגים עד כשעתיים לפני [[כניסת השבת]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים מנהג ישראל [[פדיון כפרות]] להחזקת בית הכנסת והוצאות השוטפות, וכן נתינת [[מחצית השקל|זכר למחצית השקל]] בחודש [[אדר]].<br /> <br /> ==עיצוב בית הכנסת והספרייה==<br /> חברת [[אגד]] רכשה את הריהוט לבית הכנסת והיא זאת הנושאת גם בעול אחזקת בית הכנסת המיועד למתפלל/ים/ות המזדמנ/ות/ים מכיוון שאינם קבועים כמעט ואינו נבנה מתרומתם. במקום נבנתה ספריה גדולה תורנית מעץ אלון לעילוי נשמת חללי [[צה&quot;ל]], וכן נבנו שם 2 ספריות אחת לכבוד הרב [[נעים בן אליהו]] מירושלים ראש [[ישיבת בן איש חי]] ורב [[בית הכנסת נועם שי&quot;ח]] בשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] בירושלים ואח הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו|מרדכי בן אליהו]] ובן הרב שלמה זלמן אליהו בעל [[הכרם שלמה]], וכן [[הרב רבינוביץ]] רבה הראשון של אגד.<br /> <br /> == נוסח התפילה ופעילויות נוספות ==<br /> במקום מתקיימים [[שיעורי תורה]] ופעילויות חסד, שיעור הלכה כל בוקר לאחר תפילת [[שחרית]], שיעור [[גמרא]], ושיעור ב[[חסידות]] בימים שני וחמישי לאחר תפילת ערבית. נוסח התפילה משתנה ממנין למניין, בהתאמה לשליח הציבור היורד לפני התיבה. גם מספר המשתתפים בשיעורי התורה הקבועים הנמסרים במקום על ידי שליח חב&quot;ד לאגד הרב [[מנחם מנדל וילהלם]] ושליח חב&quot;ד לרכבת ישראל הרב [[ישעיהו וייס]], לאחר תפילת שחרית וערבית - ומשתנים מיום ליום.<br /> <br /> ==מספר המתפללים==<br /> כ-2,000 איש{{מקור}}, מכל העדות והחוגים, פוקדים כל יום את [[בית הכנסת]] הממוקם במרומי בית האבן והזכוכית של התחנה.<br /> <br /> ==לוחות שנה==<br /> מדי שנה מתחלק על ידי בית הכנסת לוחות שנה ייחודיים שערוכים על ידי בית הכנסת אגד-בית עמי. הלוחות לפי נוסח [[חב&quot;ד]] ומכילים מתורתו של [[שולחן ערוך הרב]] רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] וכן מ[[האדמו&quot;ר]] מחב&quot;ד רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] וכן מנהגי חב&quot;ד וימי זכרון של רבני ואישי חב&quot;ד ונשות ורבניות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/1438 הרב מנדל מנחם וילהלם רב אגד בדברי חיזוק לקראת ראש השנה לנהגי אגד] {{COL}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48401 &quot;אני שליח הרבי, ואינני מייצג אף גורם רשמי מחוץ לחב&quot;ד&quot;] {{col}}</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99_(%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=649479 2023-12-27T12:26:53Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{מקורות|רמה=אין}}<br /> {{אין תמונה| בית כנסת}}<br /> בית המדרש ובית הכנסת [[אגד]] - '''בת עמי''' היא רשת [[בית כנסת|בתי כנסת]] המשמשים ל[[תפילה (יהדות)|תפילה]] במספר [[תחנה מרכזית|תחנות מרכזיות]] ברחבי ישראל, בכל ימות השבוע מעלות השחר עד שעות הלילה המוקדמות.<br /> <br /> ==מיוחדתו וחשיבותו של בית הכנסת==<br /> לרשת בתי הכנסת סניפים ב[[ירושלים]] (הסניף המרכזי), [[באר שבע]], [[חיפה]] ב[[מרכזית חוף הכרמל|חוף הכרמל]], [[טבריה]], ו[[תל אביב]].<br /> <br /> רשת בתי הכנסת משמשת לנוסע/ים/ות ולנהג/ים/ות האוטובוס במשך רוב שעות היממה ומתקיימים בהם גם שיעורי תורה יומיומיים.<br /> <br /> ==הסניף הירושלמי==<br /> בית הכנסת &quot;אגד&quot;-&quot;בת עמי&quot; הירושלמי מתנהל כשאר הסניפים הקטנים יותר הפזורים ברחבי הארץ, בצמוד לו [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]] בחדר הסמוך לו המיועד להנוסעות והנהגות המבקשות להתפלל. בירושלים בית הכנסת ממוקם בקומה מספר 3 של התחנה, בקרבת השירותים הציבוריים.<br /> <br /> רב בית הכנסת עוסק בהחזקת המקום וכן בדאגה ל[[תפילין]] למי שחסר לו. שעות פתיחת [[בית הכנסת]] הן מנץ החמה עד השקיעה, ובערבי שבתות וחגים עד כשעתיים לפני [[כניסת השבת]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים מנהג ישראל [[פדיון כפרות]] להחזקת בית הכנסת והוצאות השוטפות, וכן נתינת [[מחצית השקל|זכר למחצית השקל]] בחודש [[אדר]].<br /> <br /> ==עיצוב בית הכנסת והספרייה==<br /> חברת [[אגד]] רכשה את הריהוט לבית הכנסת והיא זאת הנושאת גם בעול אחזקת בית הכנסת המיועד למתפלל/ים/ות המזדמנ/ות/ים מכיוון שאינם קבועים כמעט ואינו נבנה מתרומתם. במקום נבנתה ספריה גדולה תורנית מעץ אלון לעילוי נשמת חללי [[צה&quot;ל]], וכן נבנו שם 2 ספריות אחת לכבוד הרב [[נעים בן אליהו]] מירושלים ראש [[ישיבת בן איש חי]] ורב [[בית הכנסת נועם שי&quot;ח]] בשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] בירושלים ואח הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו|מרדכי בן אליהו]] ובן הרב שלמה זלמן אליהו בעל [[הכרם שלמה]], וכן [[הרב רבינוביץ]] רבה הראשון של אגד.<br /> <br /> == נוסח התפילה ופעילויות נוספות ==<br /> במקום מתקיימים [[שיעורי תורה]] ופעילויות חסד, שיעור הלכה כל בוקר לאחר תפילת [[שחרית]], שיעור [[גמרא]], ושיעור ב[[חסידות]] בימים שני וחמישי לאחר תפילת ערבית. נוסח התפילה משתנה ממנין למניין, בהתאמה לשליח הציבור היורד לפני התיבה. גם מספר המשתתפים בשיעורי התורה הקבועים הנמסרים במקום על ידי שליח חב&quot;ד לאגד הרב [[מנחם מנדל וילהלם]] ושליח חב&quot;ד לרכבת ישראל הרב [[ישעיהו וייס]], לאחר תפילת שחרית וערבית - ומשתנים מיום ליום.<br /> <br /> ==מספר המתפללים==<br /> כ-2,000 איש{{מקור}}, מכל העדות והחוגים, פוקדים כל יום את [[בית הכנסת]] הממוקם במרומי בית האבן והזכוכית של התחנה.<br /> <br /> ==לוחות שנה==<br /> מדי שנה מתחלק על ידי בית הכנסת לוחות שנה ייחודיים שערוכים על ידי בית הכנסת אגד-בית עמי. הלוחות לפי נוסח [[חב&quot;ד]] ומכילים מתורתו של [[שולחן ערוך הרב]] רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] וכן מ[[האדמו&quot;ר]] מחב&quot;ד רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] וכן מנהגי חב&quot;ד וימי זכרון של רבני חב&quot;ד ונשות חב&quot;ד.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/1438 הרב מנדל מנחם וילהלם רב אגד בדברי חיזוק לקראת ראש השנה לנהגי אגד] {{COL}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48401 &quot;אני שליח הרבי, ואינני מייצג אף גורם רשמי מחוץ לחב&quot;ד&quot;] {{col}}</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99_(%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=649477 2023-12-27T12:25:58Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{מקורות|רמה=אין}}<br /> {{אין תמונה| בית כנסת}}<br /> בית המדרש ובית הכנסת [[אגד]] - '''בת עמי''' היא רשת [[בית כנסת|בתי כנסת]] המשמשים ל[[תפילה (יהדות)|תפילה]] במספר [[תחנה מרכזית|תחנות מרכזיות]] ברחבי ישראל, בכל ימות השבוע מעלות השחר עד שעות הלילה המוקדמות.<br /> <br /> ==מיוחדתו וחשיבותו של בית הכנסת==<br /> לרשת בתי הכנסת סניפים ב[[ירושלים]] (הסניף המרכזי), [[באר שבע]], [[חיפה]] ב[[מרכזית חוף הכרמל|חוף הכרמל]], [[טבריה]], ו[[תל אביב]].<br /> <br /> רשת בתי הכנסת משמשת לנוסע/ים/ות ולנהג/ים/ות האוטובוס במשך רוב שעות היממה ומתקיימים בהם גם שיעורי תורה יומיומיים.<br /> <br /> ==הסניף הירושלמי==<br /> בית הכנסת &quot;אגד&quot;-&quot;בת עמי&quot; הירושלמי מתנהל כשאר הסניפים הקטנים יותר הפזורים ברחבי הארץ, בצמוד לו [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]] בחדר הסמוך לו המיועד להנוסעות והנהגות המבקשות להתפלל. בירושלים בית הכנסת ממוקם בקומה מספר 3 של התחנה, בקרבת השירותים הציבוריים.<br /> <br /> רב בית הכנסת עוסק בהחזקת המקום וכן בדאגה ל[[תפילין]] למי שחסר לו. שעות פתיחת [[בית הכנסת]] הן מנץ החמה עד השקיעה, ובערבי שבתות וחגים עד כשעתיים לפני [[כניסת השבת]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים מנהג ישראל [[פדיון כפרות]] להחזקת בית הכנסת והוצאות השוטפות, וכן נתינת [[מחצית השקל|זכר למחצית השקל]] בחודש [[אדר]].<br /> <br /> ==עיצוב בית הכנסת והספרייה==<br /> חברת [[אגד]] רכשה את הריהוט לבית הכנסת והיא זאת הנושאת גם בעול אחזקת בית הכנסת המיועד למתפללות ולמתפללים המזדמנים מכיוון שאינם קבועים כמעט ואינו נבנה מתרומתם. במקום נבנתה ספריה גדולה תורנית מעץ אלון לעילוי נשמת חללי [[צה&quot;ל]], וכן נבנו שם 2 ספריות אחת לכבוד הרב [[נעים בן אליהו]] מירושלים ראש [[ישיבת בן איש חי]] ורב [[בית הכנסת נועם שי&quot;ח]] בשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] בירושלים ואח הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו|מרדכי בן אליהו]] ובן הרב שלמה זלמן אליהו בעל [[הכרם שלמה]], וכן [[הרב רבינוביץ]] רבה הראשון של אגד.<br /> <br /> == נוסח התפילה ופעילויות נוספות ==<br /> במקום מתקיימים [[שיעורי תורה]] ופעילויות חסד, שיעור הלכה כל בוקר לאחר תפילת [[שחרית]], שיעור [[גמרא]], ושיעור ב[[חסידות]] בימים שני וחמישי לאחר תפילת ערבית. נוסח התפילה משתנה ממנין למניין, בהתאמה לשליח הציבור היורד לפני התיבה. גם מספר המשתתפים בשיעורי התורה הקבועים הנמסרים במקום על ידי שליח חב&quot;ד לאגד הרב [[מנחם מנדל וילהלם]] ושליח חב&quot;ד לרכבת ישראל הרב [[ישעיהו וייס]], לאחר תפילת שחרית וערבית - ומשתנים מיום ליום.<br /> <br /> ==מספר המתפללים==<br /> כ-2,000 איש{{מקור}}, מכל העדות והחוגים, פוקדים כל יום את [[בית הכנסת]] הממוקם במרומי בית האבן והזכוכית של התחנה.<br /> <br /> ==לוחות שנה==<br /> מדי שנה מתחלק על ידי בית הכנסת לוחות שנה ייחודיים שערוכים על ידי בית הכנסת אגד-בית עמי. הלוחות לפי נוסח [[חב&quot;ד]] ומכילים מתורתו של [[שולחן ערוך הרב]] רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] וכן מ[[האדמו&quot;ר]] מחב&quot;ד רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] וכן מנהגי חב&quot;ד וימי זכרון של רבני חב&quot;ד ונשות חב&quot;ד.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/1438 הרב מנדל מנחם וילהלם רב אגד בדברי חיזוק לקראת ראש השנה לנהגי אגד] {{COL}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48401 &quot;אני שליח הרבי, ואינני מייצג אף גורם רשמי מחוץ לחב&quot;ד&quot;] {{col}}</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99_(%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=649476 2023-12-27T12:24:38Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{מקורות|רמה=אין}}<br /> {{אין תמונה| בית כנסת}}<br /> בית המדרש ובית הכנסת [[אגד]] - '''בת עמי''' היא רשת [[בית כנסת|בתי כנסת]] המשמשים ל[[תפילה (יהדות)|תפילה]] במספר [[תחנה מרכזית|תחנות מרכזיות]] ברחבי ישראל, בכל ימות השבוע מעלות השחר עד שעות הלילה המוקדמות.<br /> <br /> ==מיוחדתו וחשיבותו של בית הכנסת==<br /> לרשת בתי הכנסת סניפים ב[[ירושלים]] (הסניף המרכזי), [[באר שבע]], [[חיפה]] ב[[מרכזית חוף הכרמל|חוף הכרמל]], [[טבריה]], ו[[תל אביב]].<br /> <br /> רשת בתי הכנסת משמשת לנוסע/ים/ות ולנהג/ים/ות האוטובוס במשך רוב שעות היממה ומתקיימים בהם גם שיעורי תורה יומיומיים.<br /> <br /> ==הסניף הירושלמי==<br /> בית הכנסת &quot;אגד&quot;-&quot;בת עמי&quot; הירושלמי מתנהל כשאר הסניפים הקטנים יותר הפזורים ברחבי הארץ, בצמוד לו [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]] בחדר הסמוך לו המיועד להנוסעות המבקשות להתפלל. בירושלים בית הכנסת ממוקם בקומה השלישית של התחנה, בקרבת השירותים הציבוריים.<br /> <br /> רב בית הכנסת עוסק בהחזקת המקום וכן בדאגה ל[[תפילין]] למי שחסר לו. שעות פתיחת [[בית הכנסת]] הן מנץ החמה עד השקיעה, ובערבי שבתות וחגים עד כשעתיים לפני [[כניסת השבת]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים מנהג ישראל [[פדיון כפרות]] להחזקת בית הכנסת והוצאות השוטפות, וכן נתינת [[זכר למחצית השקל]] בחודש [[אדר]].<br /> <br /> ==עיצוב בית הכנסת והספרייה==<br /> חברת [[אגד]] רכשה את הריהוט לבית הכנסת והיא זאת הנושאת גם בעול אחזקת בית הכנסת המיועד למתפללות ולמתפללים המזדמנים מכיוון שאינם קבועים כמעט ואינו נבנה מתרומתם. במקום נבנתה ספריה גדולה תורנית מעץ אלון לעילוי נשמת חללי [[צה&quot;ל]], וכן נבנו שם 2 ספריות אחת לכבוד הרב [[נעים בן אליהו]] מירושלים ראש [[ישיבת בן איש חי]] ורב [[בית הכנסת נועם שי&quot;ח]] בשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] בירושלים ואח הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו|מרדכי בן אליהו]] ובן הרב שלמה זלמן אליהו בעל [[הכרם שלמה]], וכן [[הרב רבינוביץ]] רבה הראשון של אגד.<br /> <br /> == נוסח התפילה ופעילויות נוספות ==<br /> במקום מתקיימים [[שיעורי תורה]] ופעילויות חסד, שיעור הלכה כל בוקר לאחר תפילת [[שחרית]], שיעור [[גמרא]], ושיעור ב[[חסידות]] בימים שני וחמישי לאחר תפילת ערבית. נוסח התפילה משתנה ממנין למניין, בהתאמה לשליח הציבור היורד לפני התיבה. גם מספר המשתתפים בשיעורי התורה הקבועים הנמסרים במקום על ידי שליח חב&quot;ד לאגד הרב [[מנחם מנדל וילהלם]] ושליח חב&quot;ד לרכבת ישראל הרב [[ישעיהו וייס]], לאחר תפילת שחרית וערבית - ומשתנים מיום ליום.<br /> <br /> ==מספר המתפללים==<br /> כ-2,000 איש{{מקור}}, מכל העדות והחוגים, פוקדים כל יום את [[בית הכנסת]] הממוקם במרומי בית האבן והזכוכית של התחנה.<br /> <br /> ==לוחות שנה==<br /> מדי שנה מתחלק על ידי בית הכנסת לוחות שנה ייחודיים שערוכים על ידי בית הכנסת אגד-בית עמי. הלוחות לפי נוסח [[חב&quot;ד]] ומכילים מתורתו של [[שולחן ערוך הרב]] רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] וכן מ[[האדמו&quot;ר]] מחב&quot;ד רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] וכן מנהגי חב&quot;ד וימי זכרון של רבני חב&quot;ד ונשות חב&quot;ד.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/1438 הרב מנדל מנחם וילהלם רב אגד בדברי חיזוק לקראת ראש השנה לנהגי אגד] {{COL}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48401 &quot;אני שליח הרבי, ואינני מייצג אף גורם רשמי מחוץ לחב&quot;ד&quot;] {{col}}</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=649473 2023-12-27T12:19:41Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי ישראל משה פרידמן<br /> |תמונה=ישראל משה פרידמן.png<br /> |כינוי=האדמו&quot;ר מסדיגורה<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ד' מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]]<br /> |מקום לידה=[[ניו יורק]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;א מנחם אב]] [[תש&quot;פ]]<br /> |מקום פעילות=[[לונדון]], [[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=חבר [[אגודת ישראל|מועצת גדולי התורה]]<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=עטרת ישראל, אבירי ים<br /> |השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] סדיגורה<br /> }}<br /> [[קובץ:סאדיגורה בב.jpg|ממוזער|250px|מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] בביקורו ב[[נוף הגליל]]]]<br /> רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ&quot;א מנחם אב]] [[תש&quot;פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו&quot;ר מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי ישראל משה פרידמן נולד בארצות הברית לאביו האדמו&quot;ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ולאמו מרת ציפורה פייגא לבית פלדמן.<br /> <br /> נקרא על שם אבי שושלת [[רוז'ין]], רבי [[ישראל מרוז'ין]] ועל שם דוד סבו האדמו&quot;ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן.<br /> <br /> בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת [[פוניבז']].<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד [[ויז'ניץ]] מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו.<br /> <br /> הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - סדיגורה &quot;אור ישראל&quot; בשכונת גולדרס גרין בלונדון.<br /> <br /> עד למינויו כאדמו&quot;ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון.<br /> <br /> קיבל [[הסמכה לרבנות]] מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא.<br /> <br /> בי&quot;ט בטבת [[תשע&quot;ג]] נפטר אביו האדמו&quot;ר, והוא מונה לאדמו&quot;ר מסדיגורא וכחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], כממלא מקום אביו.<br /> <br /> הנהיג את עדתו במשך כשבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות.<br /> <br /> ==קשריו עם חסידות חב&quot;ד==<br /> בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת [[קראון הייטס]] למשך תקופה, ביקש אביו האדמו&quot;ר מר' [[אליהו יוחנן גוראריה]] - כיום רבה של חולון וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]], שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו.<br /> <br /> האדמו&quot;ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים{{מקור}}, ביניהם במעמד [[חלוקת הדולרים]].<br /> <br /> לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב&quot;ד וה[[שלוחים]], וציין בהזדמנויות רבות את התפעלותו מעבודתם הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בכיהונו כאדמו&quot;ר.<br /> <br /> פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב&quot;די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]].<br /> [[קובץ:עם האסיר החב''די ר' שלום מרדכי רובשקין.png|ממוזער|האדמו&quot;ר מסדיגורה עם ר' שלום מרדכי רובשקין]]<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר לארצות הברית לתקופה לצורך טיפולים רפואיים. מספר חודשים לפני פטירתו חזר לארץ, ובאור ל[[כ&quot;א במנחם אב|כ&quot;א]] [[מנחם אב]] [[תש&quot;פ]] התמוטט בביתו שב[[בני ברק]] והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים האדמו&quot;ר היה בפטירתו בן 65.<br /> <br /> בצוואתו מינה את החמישי מבניו, הרב [[יצחק יהושע העשיל]] בן ה-24, לממלא מקומו על כס האדמו&quot;רות. למרות זאת החליטה הרבנית והסכימו על כך כל הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו&quot;ר: בנו הבכור, רבי שלום יוסף התמנה לאדמו&quot;ר מסדיגורה בירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו&quot;ר מסדיגורה בלונדון. אמנם רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שב[[בני ברק]], תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> הרב פרידמן נישא לרעייתו מרת שרה פרידמן [[בת דוד]]ו, חיים משה פלדמן, [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] מ[[לונדון]], לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. לבני הזוג 10 ילדים, 6 בנים ו-4 בנות:<br /> '''בניו:'''<br /> * הרב מרדכי שלום יוסף, המכונה '''מש&quot;י'''{{הערה|גם בראשי תיבות אך בעיקר על שם עדינותו טוב ליבו ויושרו ויקרותו כ&quot;בגד משי&quot; (כן שמעתי מפי זקני החסידים)}} – האדמו&quot;ר מסדיגורה ירושלים, חתן הרב נפתלי הורוביץ האדמו&quot;ר מבוסטון בבוסטון<br /> * הרב אפרים פישל – חתן האדמו&quot;ר מרופשיץ מארצות הברית<br /> * הרב אהרן דב בער – האדמו&quot;ר מסדיגורה לונדון<br /> * הרב אליהו אליקים געציל – חתן הרב שלמה חיים הלברשטם מלייקווד<br /> * הרב [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]] – האדמו&quot;ר מסדיגורה<br /> * הרב שמעון מנחם נחום – חתן הרב מאיר איתמר שוויד, אב&quot;ד 'חלקת יעקב' בוויליאמסבורג<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> * הרב יהושע מאיר פרישווסר – ר&quot;מ בישיבת חיי עולם בלונדון. בנו של הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש [[סאסוב]], ראש ישיבת &quot;חיי עולם&quot; וחבר הביד&quot;ץ של &quot;התאחדות קהילות החרדים&quot; בלונדון<br /> * הרב צבי הירש אייכנשטיין – ראש כולל ללימוד קדשים בירושלים (בן רבי משה מרדכי אייכנשטיין, האדמו&quot;ר מטריסק)<br /> * הרב מנחם מנדל מרגליות – ראש ישיבת שערי בינה בלייקווד<br /> * הרב יוחנן שפירא – בן הרב קלמן מנחם שפירא, רב בית המדרש פיאסצנה בבית שמש<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/126221 מה סיפר האדמו&quot;ר מסדיגורה ז&quot;ל על הרבי לרב מצגר?] {{col}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ab/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F.mp3 ניגונו של הסבא קדישא מרוז'ין]''' מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן {{שמע}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, ישראל משה}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי רוז'ין]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=649472 2023-12-27T12:18:23Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי ישראל משה פרידמן<br /> |תמונה=ישראל משה פרידמן.png<br /> |כינוי=האדמו&quot;ר מסדיגורה<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ד' מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]]<br /> |מקום לידה=[[ניו יורק]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;א מנחם אב]] [[תש&quot;פ]]<br /> |מקום פעילות=[[לונדון]], [[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=חבר [[אגודת ישראל|מועצת גדולי התורה]]<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=עטרת ישראל, אבירי ים<br /> |השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] סדיגורה<br /> }}<br /> [[קובץ:סאדיגורה בב.jpg|ממוזער|250px|מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] בביקורו ב[[נוף הגליל]]]]<br /> רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ&quot;א מנחם אב]] [[תש&quot;פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו&quot;ר מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי ישראל משה פרידמן נולד בארצות הברית לאביו האדמו&quot;ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ולאמו מרת ציפורה פייגא לבית פלדמן.<br /> <br /> נקרא על שם אבי שושלת [[רוז'ין]], רבי [[ישראל מרוז'ין]] ועל שם דוד סבו האדמו&quot;ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן.<br /> <br /> בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת [[פוניבז']].<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד [[ויז'ניץ]] מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו.<br /> <br /> הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - סדיגורה &quot;אור ישראל&quot; בשכונת גולדרס גרין בלונדון.<br /> <br /> עד למינויו כאדמו&quot;ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון.<br /> <br /> קיבל [[הסמכה לרבנות]] מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא.<br /> <br /> בי&quot;ט בטבת [[תשע&quot;ג]] נפטר אביו האדמו&quot;ר, והוא מונה לאדמו&quot;ר מסדיגורא וכחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], כממלא מקום אביו.<br /> <br /> הנהיג את עדתו במשך כשבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות.<br /> <br /> ==קשריו עם חסידות חב&quot;ד==<br /> בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת [[קראון הייטס]] למשך תקופה, ביקש אביו האדמו&quot;ר מר' [[אליהו יוחנן גוראריה]] - כיום רבה של חולון וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]], שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו.<br /> <br /> האדמו&quot;ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים{{מקור}}, ביניהם במעמד [[חלוקת הדולרים]].<br /> <br /> לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב&quot;ד וה[[שלוחים]], וציין בהזדמנויות רבות את התפעלותו מעבודתם הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בכיהונו כאדמו&quot;ר.<br /> <br /> פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב&quot;די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]].<br /> [[קובץ:עם האסיר החב''די ר' שלום מרדכי רובשקין.png|ממוזער|האדמו&quot;ר מסדיגורה עם ר' שלום מרדכי רובשקין]]<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר לארצות הברית לתקופה לצורך טיפולים רפואיים. מספר חודשים לפני פטירתו חזר לארץ, ובאור ל[[כ&quot;א במנחם אב|כ&quot;א]] [[מנחם אב]] [[תש&quot;פ]] התמוטט בביתו שב[[בני ברק]] והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים האדמו&quot;ר היה בפטירתו בן 65.<br /> <br /> בצוואתו מינה את החמישי מבניו, הרב [[יצחק יהושע העשיל]] בן ה-24, לממלא מקומו על כס האדמו&quot;רות. למרות זאת החליטה הרבנית והסכימו על כך כל הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו&quot;ר: בנו הבכור, רבי שלום יוסף התמנה לאדמו&quot;ר מסדיגורה בירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו&quot;ר מסדיגורה בלונדון. אמנם רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שב[[בני ברק]], תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> הרב פרידמן נישא לרעייתו מרת שרה פרידמן [[בת דוד]]ו, חיים משה פלדמן, [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] מ[[לונדון]], לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. לבני הזוג 10 ילדים, 6 בנים ו-4 בנות:<br /> '''בניו:'''<br /> * הרב מרדכי שלום יוסף, המכונה '''מש&quot;י'::{{הערה|גם בראשי תיבות אך בעיקר על שם עדינותו טוב ליבו ויושרו ויקרותו כבגד משי (כן שמעתי מפי זקני החסידים)}} – האדמו&quot;ר מסדיגורה ירושלים, חתן הרב נפתלי הורוביץ האדמו&quot;ר מבוסטון בבוסטון<br /> * הרב אפרים פישל – חתן האדמו&quot;ר מרופשיץ מארצות הברית<br /> * הרב אהרן דב בער – האדמו&quot;ר מסדיגורה לונדון<br /> * הרב אליהו אליקים געציל – חתן הרב שלמה חיים הלברשטם מלייקווד<br /> * הרב [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]] – האדמו&quot;ר מסדיגורה<br /> * הרב שמעון מנחם נחום – חתן הרב מאיר איתמר שוויד, אב&quot;ד 'חלקת יעקב' בוויליאמסבורג<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> * הרב יהושע מאיר פרישווסר – ר&quot;מ בישיבת חיי עולם בלונדון. בנו של הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש [[סאסוב]], ראש ישיבת &quot;חיי עולם&quot; וחבר הביד&quot;ץ של &quot;התאחדות קהילות החרדים&quot; בלונדון<br /> * הרב צבי הירש אייכנשטיין – ראש כולל ללימוד קדשים בירושלים (בן רבי משה מרדכי אייכנשטיין, האדמו&quot;ר מטריסק)<br /> * הרב מנחם מנדל מרגליות – ראש ישיבת שערי בינה בלייקווד<br /> * הרב יוחנן שפירא – בן הרב קלמן מנחם שפירא, רב בית המדרש פיאסצנה בבית שמש<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/126221 מה סיפר האדמו&quot;ר מסדיגורה ז&quot;ל על הרבי לרב מצגר?] {{col}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ab/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F.mp3 ניגונו של הסבא קדישא מרוז'ין]''' מאת הבעל-מנגן ר' שמריהו פלדמן {{שמע}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, ישראל משה}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי רוז'ין]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=649470 2023-12-27T12:10:01Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{חשיבות|הקשר חב&quot;די}}<br /> '''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן ב[[לשון חז&quot;ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[אלוהים (יהדות)|הקב&quot;ה]]. מרבית הקטעים הם [[פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ&quot;ך]], חלקם הגדול מ[[ספר תהלים]]{{הערה|כך כתב המבי&quot;ט בביאורו: &quot;שרוב השירות הן מספר תהלים&quot;.}}.<br /> <br /> יש ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד המלך]] (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם [[המבי&quot;ט]]{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 &quot;בית אלהים&quot;], לרבי [[משה מטראני]] - [[ורשה]], [[1872]]}}, ויש המוסיפים גם את [[שלמה המלך]] שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 &quot;פי אליהו&quot;], לרבי אליהו דייץ - [[אלטונה]], [[1735]]}}.<br /> <br /> ==פרק שירה ב[[חסידות חב&quot;ד]]==<br /> פרק שירה הודפס פעמים רבות בסידור [[תהלת ה']], כמו כן זקן חסידות חב&quot;ד בארץ והעולם הרב [[יצחק גינזבורג]] כתב ביאור מקיף עמוק וחסידי על פי משנת אדמו&quot;רי חב&quot;ד על פרק שירה שירת הבריאה וגילוי מטמוניה וסודותיה לעבודת ה'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://abc770.org/video/video_node_1557/ פרק שירה בחסידות חב&quot;ד]<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2015/09/04-09-2015-00-26-00-%D7%A7%D7%9B%D7%95.pdf הערות התמימים באנ&quot;ש על פרקי שירה]<br /> <br /> ==הערות שוליים==</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=649465 2023-12-27T12:05:45Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן ב[[לשון חז&quot;ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[אלוהים (יהדות)|הקב&quot;ה]]. מרבית הקטעים הם [[פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ&quot;ך]], חלקם הגדול מספר תהלים{{הערה|כך כתב המבי&quot;ט בביאורו: &quot;שרוב השירות הן מספר תהלים&quot;.}}.<br /> <br /> יש ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד]] המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם [[המבי&quot;ט]]{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 &quot;בית אלהים&quot;], לרבי [[משה מטראני]] - [[ורשה]], [[1872]]}}, ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 &quot;פי אליהו&quot;], לרבי אליהו דייץ - [[אלטונה]], [[1735]]}}.<br /> ==פרק שירה ב[[חסידות חב&quot;ד]]==<br /> פרק שירה הודפס פעמים רבות בסידור [[תהלת ה']], כמו כן זקן חסידות חב&quot;ד בארץ והעולם הרב [[יצחק גינזבורג]] כתב ביאור מקיף עמוק וחסידי על פי משנת אדמו&quot;רי חב&quot;ד על פרק שירה שירת הבריאה וגילוי מטמוניה וסודותיה לעבודת ה'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://abc770.org/video/video_node_1557/ פרק שירה בחסידות חב&quot;ד]<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2015/09/04-09-2015-00-26-00-%D7%A7%D7%9B%D7%95.pdf הערות התמימים באנ&quot;ש על פרקי שירה]<br /> <br /> ==הערות שוליים==</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=649461 2023-12-27T11:54:11Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן ב[[לשון חז&quot;ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[אלוהים (יהדות)|הקב&quot;ה]]. מרבית הקטעים הם [[פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ&quot;ך]], חלקם הגדול מספר תהלים{{הערה|כך כתב המבי&quot;ט בביאורו: &quot;שרוב השירות הן מספר תהלים&quot;.}}.<br /> <br /> יש ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד]] המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם [[המבי&quot;ט]]{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 &quot;בית אלהים&quot;], לרבי [[משה מטראני]] - [[ורשה]], [[1872]]}}, ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 &quot;פי אליהו&quot;], לרבי אליהו דייץ - [[אלטונה]], [[1735]]}}.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://abc770.org/video/video_node_1557/ פרק שירה בחסידות חב&quot;ד]<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2015/09/04-09-2015-00-26-00-%D7%A7%D7%9B%D7%95.pdf הערות התמימים באנ&quot;ש על פרקי שירה]<br /> <br /> ==הערות שוליים==</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=649459 2023-12-27T11:43:21Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן ב[[לשון חז&quot;ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[אלוהים (יהדות)|הקב&quot;ה]]. מרבית הקטעים הם [[פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ&quot;ך]], חלקם הגדול מספר תהלים{{הערה|כך כתב המבי&quot;ט בביאורו: &quot;שרוב השירות הן מספר תהלים&quot;.}}.<br /> <br /> יש ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד]] המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם [[המבי&quot;ט]]{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 &quot;בית אלהים&quot;], לרבי [[משה מטראני]] - [[ורשה]], [[1872]]}}, ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 &quot;פי אליהו&quot;], לרבי אליהו דייץ - [[אלטונה]], [[1735]]}}.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://abc770.org/video/video_node_1557/ פרק שירה בחסידות חב&quot;ד]<br /> <br /> ==הערות שוליים==</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=649458 2023-12-27T11:41:26Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן ב[[לשון חז&quot;ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[אלוהים (יהדות)|הקב&quot;ה]]. מרבית הקטעים הם [[פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ&quot;ך]], חלקם הגדול מספר תהלים{{הערה|כך כתב המבי&quot;ט בביאורו: &quot;שרוב השירות הן מספר תהלים&quot;.}}.<br /> <br /> יש ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד]] המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם [[המבי&quot;ט]]{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 &quot;בית אלהים&quot;], לרבי [[משה מטראני]] - [[ורשה]], [[1872]]}}, ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 &quot;פי אליהו&quot;], לרבי אליהו דייץ - [[אלטונה]], [[1735]]}}.<br /> ==הערות שוליים==</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=649457 2023-12-27T11:41:06Z

<p>בר יעקוב: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;פרק שירה&#039;&#039;&#039; (נקרא גם &#039;&#039;&#039;פרקי שירה&#039;&#039;&#039;, &#039;&#039;&#039;ברייתא דפרק שירה&#039;&#039;&#039; או &#039;&#039;&#039;שירת הבריאה&#039;&#039;&#039;) הוא חיבור קצר (...&quot;</p> <hr /> <div>'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן ב[[לשון חז&quot;ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[אלוהים (יהדות)|הקב&quot;ה]]. מרבית הקטעים הם [[פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ&quot;ך]], חלקם הגדול מספר תהלים{{הערה|כך כתב המבי&quot;ט בביאורו: &quot;שרוב השירות הן מספר תהלים&quot;.}}.<br /> <br /> יש ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד]] המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם [[המבי&quot;ט]]{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 &quot;בית אלהים&quot;], לרבי [[משה מטראני]] - [[ורשה]], [[1872]]}}, ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 &quot;פי אליהו&quot;], לרבי אליהו דייץ - [[אלטונה]], [[1735]]}}.</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=635031 2023-09-19T23:17:23Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:צילום מסך 2022-07-07 062233.jpg|ממוזער|הרב בן ציון ברוק, משמאל]]<br /> {{מפנה|אליעזר בן ציון ברוק|חסיד חב&quot;ד תושב ראשון לציון|אליעזר ברוק}}<br /> ר' '''חיים אליעזר בן ציון ברוק''' (ה'[[תרס&quot;ד]] - [[י&quot;ד תשרי]] [[תשמ&quot;ו]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שבנערותו נכנס ללמוד בישיבת נובהרדוק בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]], והפך לאחד מגדולי בעלי ה[[מוסר]]. הקים בירושלים את ישיבה 'בית יוסף - נובהרדוק' ועמד בראשה, וחיבר את הקובץ 'הגיוני מוסר'. לאורך כל שנותיו תמך בפעולותיו של [[הרבי]] ואף נסע להסתופף בצילו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים אליעזר בן ציון ברוק נולד לאביו ר' בנימין ברוק ולאמו רחל קריינא ב[[רוגאצ'וב]].<br /> <br /> למד בתומכי תמימים בליובאוויטש במשך זמן קצר, בעקבות פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב[[תרד&quot;ע]] עברה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]] ושם הושפע מאווירתה של ישיבת [[נובהרדוק]] ועבר אליה ללמוד בה.<br /> <br /> בעת לומדו בתומכי תמימים היה אוהב להיות ב[[זאל הקטן]] (קליינער זאל) לשמוע את תפילתם של הבחורים המאריכים בתפילתם, זו השפיע עליו עד ימיו האחרונים.<br /> <br /> ר' אליעזר לאחר לימודיו בישיבה נשא לאשה את לאה אשתו, בת הרב יצחק גולדברג. לאחר נישואיו התגורר ב[[ביאליסטוק]], והיה שם בעל השפעה גדולה על יהודים רבים תושבי העיר.<br /> <br /> עלה לארץ הקודש בשנת ה'[[תרצ&quot;ד]], והתיישב ב[[ירושלים]]. בבואו לירושלים הקים את ישיבת 'בית יוסף - נובהרדוק' בירושלים רחוב הרב פולנסקי, ועמד להיות ראש הישיבה. נחשב מגדולי בעלי ה[[מוסר]]. ספרו שיצא לאור נקרא 'הגיוני מוסר'.<br /> <br /> במלחמה ב[[תש&quot;ח]], נפצע אך התאושש כעבור ששה עשר שבועות אשפוז.<br /> <br /> ביקר אצל [[הרבי]], ואף דיבר בנוכחות הרבי בעת [[התוועדות]], הרבי ביקשו שידבר בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. עודד ביותר את פעולות ומבצעי הרבי, והיה שותף להם.<br /> <br /> נפטר [[י&quot;ד תשרי]] [[תשמ&quot;ו]] ערב חג [[סוכות]], ומנוחתו כבוד בירושלים.<br /> <br /> ==הנצחתו==<br /> בערים [[ביתר עילית]] ו[[בית שמש]] נקראו רחובות על שמו, בשנת [[תשנ&quot;ב]] הוקם ארגון &quot;'תורת ציון' מרכז התורה והמוסר ע&quot;ש הגה&quot;צ רבי א. בן-ציון ברוק זצ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==חיים אישיים==<br /> *אשתו מרת לאה (בתו של ר' יצחק גולדברג מגרייבה, נפטרה [[כ&quot;ד כסלו]] [[ה'תשמ&quot;ג]])<br /> *בנו ר' יצחק ברוק, ראש ישיבה וכולל בית יוסף נובהרדוק ברחוב הרב שמשון פולנסקי ב[[ירושלים]] ביסס את הכולל ללימוד גפ&quot;ת יחד עם האיש ש60 שנה לא דיבר ולא שח [[לשון הרע]] הרב שלמה רוזנר זצ&quot;ל (נפטר [[א' בניסן]] [[תשע&quot;ח]]) משיכון נוה צבי ירושלים, ממנהלי ישיבת כף החיים ומשגיח ישיבת קול אריה, מחבר הספרים, מעמד הר סיני, קריעת ים סוף, כי היא חכמתכם, שו&quot;ת לחפץ בחיים, וינטלם וינשאם, נדבות פי, ועוד ספרים יקרים וחשובים).<br /> *בנו ר' יוסף ברוק.<br /> *בנו ר' אברהם משה ברוק.<br /> *חתנו הרב אברהם נח גרבוז. <br /> *חתנו הרב שמואל דוד מובשוביץ בעל ה'שדה אליהו' ומהדיר כתבי [[הגר&quot;א מוילנא]] חמיו של הרב [[אביגדור שמואל אריאלי]] ראש [[ישיבת ברכת ישראל]] לשעבר מראשי [[ישיבת תורת יעקב]] ברחוב אהלי יוסף ירושלים.<br /> *חתנו הרב מנחם גרוסברד.<br /> *נכדיו בני [[הרב יצחק ברוק]] לומדי ומלמדי תורה ועוסקים בקירוב בארץ ישראל ובחוץ לארץ:<br /> **הרב שמעון ברוק (שטרח שנים רבות לביסוס והחזקת עשרות אברכי הכולל בישיבת בית יוסף נובהרדוק).<br /> ** הרב שניאור זלמן ברוק. <br /> ** הרב אברהם ברוק.<br /> ** הרב ישראל ברוק.<br /> ** הרב מנחם ברוק.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> מכתב ממנו ראה [[כרם חב&quot;ד]] 3.<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברוק, אליעזר בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91&diff=635030 2023-09-19T22:53:09Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]<br /> הרב '''חיים שמעון גד אליטוב''' ([[י&quot;ד באדר]] ה'[[תרצ&quot;ז]]-[[ג' שבט]] [[תשפ&quot;ג]]) היה מחשובי [[רבני חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, שימש כ[[רב]] העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין, וראש ישיבת [[עוז מאיר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ד באדר]] ה'[[תרצ&quot;ז]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. בשנת [[תש&quot;ח]] התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק ב[[חדרה]]. ב[[תשי&quot;ב]] הצטרף ל[[חב&quot;ד]] ועבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[לוד]] בשנותיו בישיבה ולאחר מכן זכה לקבל עשרות הדרכות אישיות מהרבי. בשנת [[תשט&quot;ז]] החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.<br /> <br /> בישיבה היה מקורב מאד למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> <br /> בין השנים [[תשי&quot;ז]] ל[[תשי&quot;ט]] שימש כמחנך ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג באב]] [[תשי&quot;ח]] התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה{{הערה|אחותו של ר' [[דוד בוסקילה]] מתרגם התניא לערבית.}}, בפרדס בחצר הישיבה ובשנת [[תש&quot;כ]] החל לשמש כמחנך ב[[קריית גת]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] עברו ללמד בבית ספר חב&quot;ד בברוש, שם קירבו משפחות רבות ביניהם את משפחת הרב [[יורם אברג'ל]]. בשנת תשכ&quot;ד עבור ללמד בבית ספר חב&quot;ד בירושלים עד לשנת תשכ&quot;ח.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] נסע לשלוש שנות [[שליחות]] למטרות [[שוחט|שחיטה]] ב[[יוגוסלביה]] וב[[רומניה]] הקומניסטית, ובשנת [[תשל&quot;א]] נסע לאותה מטרה ב[[ארגנטינה]], לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה &quot;סוכת דוד&quot; ב[[בואנוס איירס]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם &quot;אור מאיר חב&quot;ד&quot; (על שם אחיו הגדול הרב [[מאיר אליטוב]], שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).<br /> <br /> במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות ב[[חסידות]] ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני&quot;ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי <br /> שיעורים ברדיו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה [[חב&quot;ד]] המקומי.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם '''עוז מאיר חב&quot;ד''' בשכונת סנהדריה ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בסוף שנות הנוני&quot;ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית [[מטה בנימין]]. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] נבחר ל[[מועצת הרבנות הראשית]], והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת [[תשע&quot;ד]] נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו&quot;ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת [[תשע&quot;ד]] התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר [[ירושלים]] לקראת [[שנת השמיטה]] למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] עבר אירוע מוחי קשה ממנו התאושש לאיטו לאחר טיפולים רבים.<br /> <br /> נפטר ב[[ג' שבט]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, הרבנית מזל אליטוב, מהנהלת נשי חב&quot;ד בירושלים. לשעבר מנהלת ה'מעונה' לבנות של ה'פעילים'. <br /> *בנו, הרב [[שאול משה אליטוב]].<br /> *בנו, העיתונאי ר' [[יוסף יצחק אליטוב]].<br /> *חתנו, הרב [[אליהו אסולין]] - שליח הרבי ורב שכונת בית אליעזר, [[חדרה]].<br /> *חתנו, הרב [[יעקב שוויכה]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''היחידות שהכווינה את דרכי''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב&quot;ד 1852 עמוד 25.<br /> *'''זה תלוי בהתמסרות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1954 עמוד 40.<br /> * כפר חב&quot;ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936082 דורות של הצלחה]''', הרב אליטוב עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/3.475153E-02E-02_7792147.pdf כאשר ישא האומן]''', פרקי חיים משולבים באגרות הקודש שקיבל מהרבי, תשורה מנישואי נכדו מנחם אב תשע&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf מכתבים והדרכות שקיבל מהרבי]''' ב[[תשורה]] לחתונת נכדו, הרב אליהו שוויכה, ה' [[ניסן]] [[תשע&quot;ב]] {{PDF}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/94.-Vayikra-5777-Hebrew.pdf להתמסר לחינוך ילדי ישראל]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936083 תמונה שווה אלף מילים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב אליטוב מתראיין לתכנית המדיה של חברת [[jem]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/144142 כתבי הרב שמעון גד]''' {{PDF}}{{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אליטוב, שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אליטוב]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=635029 2023-09-19T22:52:39Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבנות.png|לא ממוסגר|שמאל|ממוזער|350px]]<br /> [[קובץ:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]] בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ&quot;ב]])]]<br /> [[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הראשי הרב [[עובדיה יוסף]] עם רבני חב&quot;ד (תשע&quot;ג) הרב [[שמעון אליטוב]] ועוד]]<br /> [[קובץ:הרבי ביחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות עם [[הרבנים הראשיים לישראל]]]]<br /> [[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבני ועסקני חב&quot;ד בפגישה עם הרבנים הראשיים לישראל בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ&quot;ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]<br /> [[קובץ:היכל שלמה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין 'היכל שלמה' בו פעלו משרדי הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית משנת [[תשי&quot;ח]] עד שנת [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> <br /> '''הרבנות הראשית לישראל''' היא מוסד רבני עליון הפועל מטעם הממשלה ב[[מדינת ישראל]]. תחומי אחריותה כוללים מינוי רבנים ודיינים, התקנת תקנות, הפעלת מערכת הכשרות הממלכתית ועוד. בראש הרבנות הראשית עומדים שני רבנים ראשיים: הרב האשכנזי עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והרב הספרדי עומד בראש בית הדין הרבני הגדול.<br /> <br /> ==תולדות הרבנות הראשית==<br /> {{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם הרבנות הראשית לישראל הקוראת לקבל את פני [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[מסע הרבי הריי&quot;צ לארץ הקודש|בואו לירושלים]]}}<br /> בזמן השלטון העות'מאני ב[[ארץ ישראל]] רוב תושבי הארץ היו יוצאי עדות המזרח, ובתפקיד המנהיג הרוחני עמד &quot;הראשון לציון&quot;, שקיבל סמכויות מיוחדות מטעם הסולטן למנות ולפטר רבנים, ושימש כנציג היהודים במסדרונות השלטון, וריכז תחתיו את גביית המסים. יוצאי קהילות אשכנז שעלו לארץ לא היו נתונים תחת מרותו של הראשון לציון, אלא התארגנו בקופות מאוחדות שנקראו בשם 'כוללים', הקימו מוסדות חינוך ושירותים קהילתיים עצמאיים, ונהנו מחסותם של הקונסולים האירופאים.<br /> <br /> בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבשו הבריטים את [[ארץ ישראל]] מהעות'מאנים, ובשנת [[תר&quot;פ]] הנציב הבריטי החליט להגדיר מחדש את מעמדה של ההתיישבות היהודים בארץ ואת סמכויות הרבנים, ולאחר הקמת מספר ועדות חקירה החליט להקים גוף מעורב שימונה על בחירת הרבנים הראשיים. בשנת [[תרפ&quot;א]] התכנסו לראשונה אנשי הגוף הבוחר שהיה מורכבת משני שליש רבנים ומשליש אישי ציבור שונים, ובחר בשני רבנים ראשיים. כרב הראשי האשכנזי נבחר הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], וכרב הראשי הספרדי נבחר הרב [[יעקב מאיר]].<br /> <br /> ==יחס רבותינו נשיאינו לרבנות הראשית==<br /> כמו רבים מגדולי ישראל דוגמת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], התנגדו רבותינו נשיאינו להקמתה של הרבנות הראשית, מחשש שהממסד הכללי יכפה את דעתו על הרבנות הראשית, ויכריח אותם להטות את דעתם בניגוד לדעת התורה, באופן כזה שיתערבו שיקולים חיצוניים בפסקי הדין שלהם ויוציאו מכשול מתחת ידם{{הערה|כמו שקרה לבסוף בכמה מקרים.}}, כאשר הממסד הכללי משתמש ברבנות הראשית כדי להכשיר את מעשיו.<br /> <br /> הרבי הבהיר את דעתו, שהתנגדותו אינה לאנשים שנבחרו לעמוד בראש המוסד, היות וכוונתם רצויה והם עוסקים בתפקיד מתוך רצון לשפר את התייחסות לדת ולקרב את כלל הציבור לערכי התורה והמצוות, אך עצם קיומו של הממסד הוא דבר שלילי, ולכן ברמת העיקרון באם הדבר היה אפשרי - רצונו של הרבי הוא שיבטלו מוסד זה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm מכתבו של הרבי לרב ניסן טעלושקין, כ' חשון תשכ&quot;א].}}.<br /> <br /> ===בחירות לרבנות הראשית===<br /> עד לכהונתם של הרבנים הראשיים הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]] והרב [[איסר יהודה אונטרמן]], כהונת הרב הראשי הייתה משרת עולם, שהייתה נמשכת עד לפטירתו של הרב הנבחר{{הערה|חוק זה נשאר עד היום בישראל לגבי משרת רבני ערים.}}. בשנת [[תשל&quot;ב]] הופעל לחץ פוליטי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם.<br /> <br /> הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: {{ציטוטון|לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}.<br /> <br /> למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|עובדה זו הייתה אחת הסיבות לכך שהרב עובדיה יוסף לא התקבל ל[[יחידות]] ב[[ספריית ליובאוויטש|בניין הספריה]] כמו רבנים ראשיים אחרים, (הרבי הסכים לקבלו בתנאי שיבוא בבגדיו הרגילים כלומר כובע וחליפה ארוכה אך לא ב[[בגד|בגדים]] של הראשון לציון) הפגישה לא התקיימה בגלל סירובו של הרב עובדיה לבוא בלבוש רבני רגיל ומטעמים נוספים.}}.<br /> <br /> ===מועצת הרבנות הראשית===<br /> כמו היחס הכללי של הרבי לרבנות הראשית, כך היה גם היחס השלילי של הרבי למועצת הרבנות הראשית. כאשר הרב [[שלמה יוסף זווין]] נבחר כחבר במועצת הרבנות, שיגר לו הרבי איגרת בה ציין מצד אחד את הנאתו מכך שהוא מוערך על ידי הגוף הבוחר, אך מצד שני הביע את דעתו שאין לברך על בחירה זו 'מזל טוב', היות וזהו תפקיד מלא בקשיים ובנסיונות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8799.htm אגרות קודש חלק כג, מכתב מתאריך י&quot;א ניסן [[תשכ&quot;ד]] (אגרת ח'תשצט)].}}.<br /> <br /> בכ&quot;ט חשוון תשכ&quot;ט, לאחר שכבר כיהן כחבר המועצה שנים רבות, הוסיף לו הרבי: {{ציטוטון|לפי מהלך העניינים בעבר ובהוה, בוודאי שיוכרח בא-כוח הרבנות הראשית או העומד בראשה, להיות נוכח ולהשתתף בכמה וכמה של ענייני טקס וכו'. שגם עליהם מדובר באותם סימנים בשו&quot;ע (עניינים שהיפך ההלכה). והלואי שימצא מי שיעמוד בנסיון בזה שלא להבחר, כי לכאורה תקוה קלושה ביותר, שלאחר שיבחר יעמוד בנסיון, ובתוקף עד כדי כך שלא להשתתף בטקס}}.<br /> <br /> ===ביקור הרבנים הראשיים===<br /> על אף שהרבי התנגד לממסד הרבנות, הרבי הוקיר את פועלם של הרבנים הראשיים, ובמהלך כהונתם של הרב [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם אלקנה שפירא|הרב שפירא]] התקיימו מספר ביקורים רשמיים של הרבנים אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]], במהלך העלו הרבנים שאלות שונות ודיונים הלכתיים בפני הרבי, ושוחחו יחד בעניני הלכה ומנהג.<br /> <br /> בפעמים אלו, לאחר שהסתיים הביקור הרשמי במהלכה נכחו גם שאר חברי המשלחת, חברי מזכירות הרבי, צלמים, ואישים נוספים, נשארו הרבנים לדבר עם הרבי באופן פרטי, ודיברו על ענינים הנוגעים לכלל ישראל.<br /> <br /> הפעם האחרונה בה זכו שני הרבנים הראשיים - הרב אליהו והרב שפירא - להתקבל יחדיו ל[[יחידות]] אצל הרבי, היה ביום [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ט]].<br /> <br /> הפעם האחרונה בה זכה הראשון לציון הרב מרדכי אליהו להתקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, היה ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]], ובמהלכו דיבר הרבי רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: &quot;לעת&quot;ל משה ואהרון עמהם&quot;. פס&quot;ד כבית שמאי לעת&quot;ל. חיוב קרבנות לעת&quot;ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ&quot;ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען &quot;השיבנו ה' אליך&quot; ו[[הקב&quot;ה]] מבקש &quot;שובו אלי&quot; בתחילה, אבל &quot;אחרי רבים להטות&quot;.}}(שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] תשנ&quot;ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כ&quot;שליט&quot;א&quot;]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}&quot;. את התפעלותו של הרב אליהו מהפגישות עם הרבי, ציין בכינוס של [[כולל חב&quot;ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]], כשהוא מציג את העובדה ש[[הרבי]] היה בשעת הפגישה אחרי שעות רבות של [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, ולא היה נראה עייף או חלש והיה ב&quot;צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!&quot;.<br /> <br /> ==מועצת הרבנות הראשית==<br /> [[קובץ:הכתרת רבנים ראשיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אליעזר פרלשטיין]] מנחה את טקס הכתרת הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], בבית ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרצוג]]<br /> תחת נשיאותם של הרבנים הראשיים, פועלת מועצת הרבנות הראשית שתפקידיה כוללים מתן מענה הלכתי לציבור, פיקוח על גופי ה[[כשרות]] הממשלתיים, הסמכת נבחנים לרבנות ולדיינות, והענקת תקנים לרבני ערים ורבני שכונות ויישובים. כחברי המועצה מכהנים ארבעה רבני הערים הגדולות בארץ{{הערה|הרבנים האשכנזים והספרדים של הערים מכהנים ברוטציה.}}, ולצידם עשרה רבנים נבחרים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]], חברי מועצת הרבנות הראשית הם שני הרבנים הראשיים לישראל ([[דוד לאו|הרב דוד לאו]] ו[[יצחק יוסף|הרב יצחק יוסף]]), הרב [[אריה שטרן]] רב העיר [[ירושלים]], הרב [[יהודה דרעי]] רב העיר [[באר שבע]] והרב הצבאי הראשי הרב אייל קרים.<br /> <br /> הרבנים הנבחרים למועצת הרבנות:<br /> הרבנים האשכנזים:<br /> # הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]] (ראש ישיבת מרכז הרב)<br /> # הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] (רב העיר [[מגדל העמק]])<br /> # הרב [[אליעזר שמחה וויס]] (רב העיר ה מועצה האזורית עמק חפר)<br /> # הרב [[יעקב רוז'ה]] (נציג הרבנות הראשית במכון הלאומי לרפואה משפטית)<br /> # הרב [[יצחק רלב&quot;ג]] (יו&quot;ר המועצה הדתית בירושלים לשעבר)<br /> <br /> הרבנים הספרדים:<br /> # הרב [[שמעון אליטוב]] (חסיד חב&quot;ד ורב המועצה האזורית מטה בנימין)<br /> # הרב [[יצחק לוי]] (רב העיר [[נשר]])<br /> # הרב [[רצון ערוסי]] (רב העיר [[קריית אונו]])<br /> # הרב [[שמואל אליהו]] (רב העיר [[צפת]])<br /> # הרב [[יצחק חיים פרץ]] (רב העיר [[רעננה]])<br /> <br /> ==היסטוריית הרבנים הראשיים ==<br /> הרבנים האשכנזים:<br /> # הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] - [[ט&quot;ז אדר]] [[תרפ&quot;א]] - [[ג' אלול]] [[תרצ&quot;ה]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]]).<br /> # הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] - [[י&quot;ז כסלו]] [[תרצ&quot;ז]] - [[י&quot;ט תמוז]] [[תשי&quot;ט]] (כיהן לצד הראשונים לציון הרבנים הרב [[יעקב מאיר]] הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] והרב [[יצחק ניסים]]).<br /> # הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] - [[ד' ניסן]] [[תשכ&quot;ד]] - [[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]]).<br /> # הרב [[שלמה גורן]] - [[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]]).<br /> # הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] - [[כ&quot;ט אדר]] [[תשנ&quot;ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]).<br /> # הרב [[ישראל מאיר לאו]] - [[א' ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] - [[כ&quot;ט אדר]] [[תשס&quot;ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]]).<br /> # הרב [[יונה יחיאל מצגר]] - [[י&quot;ב ניסן]] [[תשס&quot;ג]] - [[ט&quot;ו בסיוון]] [[תשע&quot;ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]]).<br /> # הרב [[דוד לאו]] - החל את כהונתו ב[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]] (מכהן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]]).<br /> הרבנים הספרדים:<br /> # הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]] - [[ט&quot;ז אדר]] [[תרפ&quot;א]] - [[ט' סיוון]] [[תרצ&quot;ט]] (כיהן לצד הרבנים הראשים הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] והרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]).<br /> # הראשון לציון הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] - [[י' תמוז]] [[תרצ&quot;ט]] - [[כ&quot;ד אלול]] [[תשי&quot;ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]).<br /> # הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]] - [[כ&quot;ט שבט]] [[תשט&quot;ו]] - [[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] (כיהן לצד הרבנים הראשים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[איסר יהודה אונטרמן]]).<br /> # הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]] - [[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[שלמה גורן]]).<br /> # הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] - [[כ&quot;ט אדר]] [[תשנ&quot;ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]).<br /> # הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]] - [[א' ניסן]] [[תשנ&quot;ג]] - [[כ&quot;ט אדר]] [[תשס&quot;ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[ישראל מאיר לאו]]).<br /> # הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] - [[י&quot;ב ניסן]] [[תשס&quot;ג]] - [[ט&quot;ו בסיוון]] [[תשע&quot;ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[יונה יחיאל מצגר]]).<br /> # הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] - החל את כהונתו ב[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]] (מכהן לצד הרב הראשי הרב [[דוד לאו]]).<br /> <br /> ==סמל הרבנות==<br /> {{קובץ|סמל רבנות|סמלה החדש המתוקן של הרבנות (מימין) לעומת הסמל הישן (משמאל)}}<br /> בשנת [[תשע&quot;ה]], לאחר פניות מהרב יוסף העכט להרב דוד לאו להסיר את ציור ה&quot;לוחות&quot; העגולות מסמלה הרשמי של הרבנות, בהתאם לקריאת [[הרבי]] בנידון{{הערה|על פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]] יא, א.}} - הורה הרב [[דוד לאו]] לשנות את הלוגו הרשמי של הרבנות ל[[לוחות הברית]] מרובעות.{{הערה|[http://chabad.info/news/הרבנות-הראשית-ריבעה-את-לוחות-הברית/ הידיעה ב]{{אינפו|}}}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות]]<br /> *[[פרשת הממזרים]]<br /> *[[הרבנות הצבאית]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62224 הרבי דרש: הרבנים הראשיים יכהנו כל חייהם] - לקט ממכתבי הרבי בנושא {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:הרבנות הראשית לישראל|*]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=635026 2023-09-19T22:24:41Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=Ban esh hi.jpg|250px<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) מכונה [[ריש גלותא דבבל]] וכן [[רשכבה&quot;ג]] ופארה ותפארת [[עדות המזרח]] ו[[יהדות ספרד]].<br /> [[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|שמאל|הספר &quot;בן איש חי&quot; בהדפסת הרב משה אברמוביץ' תושב [[בני ברק]]]]<br /> [[קובץ:ספר בן איש חי בהדפסת רבי יצחק נאה בר אברהם חיים נאה.png|ממוזער|מרכז| ספר. בן איש חי בהדפסה שלישית שנת תרצ&quot;ב חסיד [[חב&quot;ד]] תושב העיר [[חברון]] הרב [[יצחק נאה]] בר רבי [[מנחם מנדל נאה]] בעל השיעורים]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו [[מזל טוב חיים]] שהיתה נשואה לאביו חכם אליהו בזיווג שני לאחר שהתאלמן מאשתו מנישואיו ראשונים שנפטרה בלא בנים, הבן איש חי היה בכור מתוך 5 אחים ו3 אחיות. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).<br /> <br /> לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של [[יחזקאל]] הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום [[י&quot;ג באלול]] [[ה'תרס&quot;ט]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==קשריו עם רבותינו נשיאינו==<br /> {{הערה|[https://col.org.il/news/140678 הרבי התעניין בהנהגותיו והחסיד שהדפיס את ספרו: 'הבן איש חי'{{col}}]}}<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הרבי נהג מדי פעם להתעניין בהנהגותיו של בעל ה'בן איש חי' מבגדד, הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] זצ&quot;ל סיפר לרב יהושע מונדשייין על כך שה'בן איש חי' פרסם את רבינו הזקן בין גדולי פוסקי יהדות ספרד <br /> <br /> בהזדמנות נכנס יהודי לרבי ל'יחידות' במהלכה סח כי סבו שימש כשוחט אצל ה'בן איש חי'. הרבי חקר אותו על פרטים ומנהגים [בבגדד בכלל ובמיוחד] אצל ה'בן איש חי' והייתה ניכרת התעניינות מיוחדת – פרט זה נחשף בעבודת חקר שהתפרסמה ב'התקשרות' (גליון ש&quot;פ ויחי תשפ&quot;א, א'שפ עמודים 9-14 במדור 'ניצוצי רבי').<br /> <br /> הרה&quot;ג ר' [[מרדכי מנשה לאופר]] שליח הרבי ורב רובע י&quot;א באשדוד הוסיף פרט מדהים:<br /> <br /> בשעתו, בשנת תשד&quot;מ, לקראת הדפסת הספר 'תורת חב&quot;ד – ביבליוגרפיה – שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' שהרבי יזם את הוצאתו-לאור דרבן והמריץ שוחח העורך איש הספר הרב יהושע מונדשיין ז&quot;ל עם הגאון רבי עובדיה יוסף זצ&quot;ל שאמר לו כי ה'בן איש חי' הוא שפרסם את שולחן עורך רבינו הזקן בין הפוסקים גדולי ספרד. הדברים הופיעו במבוא לספר שהרבי נהנה מאד כשקרא אותו כידוע! (הדברים התגלו ב'יחידות' של שנת תשד&quot;מ).<br /> <br /> והנה ראו זה פלא פלאות, שיש כאן השגחה פרטית מיוחדת:<br /> <br /> מי שהדפיס את ה'בן איש חי' מהדורה שלישית הוא לא אחר מאשר בן המשפחה החב&quot;דית מחברון רבי יצחק נאה אחיו של רבי אברהם חיים נאה בעל 'קצות השולחן' שכל חייו עמל לפרסום תורתו ופסקיו של רבינו הזקן!<br /> <br /> למרות שנכדו של ה'בן איש חי' הרב דוד חיים סירב כעשרים שנה לאפשר את הדפסת הספר (שחלקו השני נדפס בשנת תער&quot;ב, מהדורה שניה של הכרך הראשון נדפסה בתרס&quot;ד). והסירוב היה &quot;מפני טעמים כמוסים&quot;, הרי כאשר פנה אליו הרב יצחק נאה נעתר לבקשתו כפי שהוא כותב בעצמו &quot;וביקש רשות ממני... להדפיס את הספר על הוצאותיו הוא, (ו) נעתרתי לבקשתו... ומקרב לבבי אברך את הרה&quot;ג הרב יצחק נאה הנ&quot;ל שחפץ ה' בידו יצלח, להוציא מחשבתו הטובה הזו לפועל וזכות מרן מורי זקני הגאון המחבר תגן עליו לראות פרי טוב בעמלו&quot;.<br /> <br /> הדבר צויין גם בעמוד השער של הספר: &quot;הספר הקדוש הזה נדפס כבר פעמיים ובמשך זמן קצר כלה מן השוק ואינו בנמצא והנו נדרש לרבים על-כן נתעוררתי להדפיסו פעם שלישית להמציאו לעם סגולה המו&quot;ל יצחק בהרב הגאון מוהר&quot;ר מנחם מענדל נאה שליט&quot;א (עמוד השער והנתונים מופיעים בספר 'נודע בשיעורים' שהוציאה משפחת נאה בעריכת החוקר החסידי ר' שניאור ברגר הי&quot;ו, עמודים 364-365) ראה במאמרו של שלום לאופר (שלום לאופר| יום ח' אלול ה׳תשפ״ב 04.09.2022).<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הבן איש חי{{הערה|בפרשת ויקהל אות י&quot;ג.}} כותב שאשה הלובשת [[פאה נכרית]] תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו{{הערה|שו&quot;ת תבואות ושמ&quot;ש, אבן העזר סימן קל&quot;ז.}} שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.<br /> <br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם &quot;רי&quot;ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי&quot;ב, עמ' 10, ועיי&quot;ש בהערה].}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, תשנ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי [[שמעון בר יוחאי]], פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[מנשה לאופר]], 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א.<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=634999 2023-09-19T19:51:31Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=Ban esh hi.jpg|250px<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) מכונה [[ריש גלותא דבבל]] וכן [[רשכבה&quot;ג]] ופארה ותפארת [[עדות המזרח]] ו[[יהדות ספרד]].<br /> [[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|שמאל|הספר &quot;בן איש חי&quot; בהדפסת הרב משה אברמוביץ' תושב [[בני ברק]]]]<br /> [[קובץ:ספר בן איש חי בהדפסת רבי יצחק נאה בר אברהם חיים נאה.png|ממוזער|מרכז| ספר. בן איש חי בהדפסה שלישית שנת תרצ&quot;ב חסיד [[חב&quot;ד]] תושב העיר [[חברון]] הרב [[יצחק נאה]] בר רבי [[אברהם חיים נאה]] בעל השיעורים]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו [[מזל טוב חיים]] שהיתה נשואה לאביו חכם אליהו בזיווג שני לאחר שהתאלמן מאשתו מנישואיו ראשונים שנפטרה בלא בנים, הבן איש חי היה בכור מתוך 5 אחים ו3 אחיות. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).<br /> <br /> לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של [[יחזקאל]] הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום [[י&quot;ג באלול]] [[ה'תרס&quot;ט]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==קשריו עם רבותינו נשיאינו==<br /> {{הערה|[https://col.org.il/news/140678 הרבי התעניין בהנהגותיו והחסיד שהדפיס את ספרו: 'הבן איש חי'{{col}}]}}<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> הרבי נהג מדי פעם להתעניין בהנהגותיו של בעל ה'בן איש חי' מבגדד, הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] זצ&quot;ל סיפר לרב יהושע מונדשייין על כך שה'בן איש חי' פרסם את רבינו הזקן בין גדולי פוסקי יהדות ספרד <br /> <br /> בהזדמנות נכנס יהודי לרבי ל'יחידות' במהלכה סח כי סבו שימש כשוחט אצל ה'בן איש חי'. הרבי חקר אותו על פרטים ומנהגים [בבגדד בכלל ובמיוחד] אצל ה'בן איש חי' והייתה ניכרת התעניינות מיוחדת – פרט זה נחשף בעבודת חקר שהתפרסמה ב'התקשרות' (גליון ש&quot;פ ויחי תשפ&quot;א, א'שפ עמודים 9-14 במדור 'ניצוצי רבי').<br /> <br /> הרה&quot;ג ר' [[מרדכי מנשה לאופר]] שליח הרבי ורב רובע י&quot;א באשדוד הוסיף פרט מדהים:<br /> <br /> בשעתו, בשנת תשד&quot;מ, לקראת הדפסת הספר 'תורת חב&quot;ד – ביבליוגרפיה – שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' שהרבי יזם את הוצאתו-לאור דרבן והמריץ שוחח העורך איש הספר הרב יהושע מונדשיין ז&quot;ל עם הגאון רבי עובדיה יוסף זצ&quot;ל שאמר לו כי ה'בן איש חי' הוא שפרסם את שולחן עורך רבינו הזקן בין הפוסקים גדולי ספרד. הדברים הופיעו במבוא לספר שהרבי נהנה מאד כשקרא אותו כידוע! (הדברים התגלו ב'יחידות' של שנת תשד&quot;מ).<br /> <br /> והנה ראו זה פלא פלאות, שיש כאן השגחה פרטית מיוחדת:<br /> <br /> מי שהדפיס את ה'בן איש חי' מהדורה שלישית הוא לא אחר מאשר בן המשפחה החב&quot;דית מחברון רבי יצחק נאה אחיו של רבי אברהם חיים נאה בעל 'קצות השולחן' שכל חייו עמל לפרסום תורתו ופסקיו של רבינו הזקן!<br /> <br /> למרות שנכדו של ה'בן איש חי' הרב דוד חיים סירב כעשרים שנה לאפשר את הדפסת הספר (שחלקו השני נדפס בשנת תער&quot;ב, מהדורה שניה של הכרך הראשון נדפסה בתרס&quot;ד). והסירוב היה &quot;מפני טעמים כמוסים&quot;, הרי כאשר פנה אליו הרב יצחק נאה נעתר לבקשתו כפי שהוא כותב בעצמו &quot;וביקש רשות ממני... להדפיס את הספר על הוצאותיו הוא, (ו) נעתרתי לבקשתו... ומקרב לבבי אברך את הרה&quot;ג הרב יצחק נאה הנ&quot;ל שחפץ ה' בידו יצלח, להוציא מחשבתו הטובה הזו לפועל וזכות מרן מורי זקני הגאון המחבר תגן עליו לראות פרי טוב בעמלו&quot;.<br /> <br /> הדבר צויין גם בעמוד השער של הספר: &quot;הספר הקדוש הזה נדפס כבר פעמיים ובמשך זמן קצר כלה מן השוק ואינו בנמצא והנו נדרש לרבים על-כן נתעוררתי להדפיסו פעם שלישית להמציאו לעם סגולה המו&quot;ל יצחק בהרב הגאון מוהר&quot;ר מנחם מענדל נאה שליט&quot;א (עמוד השער והנתונים מופיעים בספר 'נודע בשיעורים' שהוציאה משפחת נאה בעריכת החוקר החסידי ר' שניאור ברגר הי&quot;ו, עמודים 364-365) ראה במאמרו של שלום לאופר (שלום לאופר| יום ח' אלול ה׳תשפ״ב 04.09.2022).<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הבן איש חי{{הערה|בפרשת ויקהל אות י&quot;ג.}} כותב שאשה הלובשת [[פאה נכרית]] תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו{{הערה|שו&quot;ת תבואות ושמ&quot;ש, אבן העזר סימן קל&quot;ז.}} שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.<br /> <br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם &quot;רי&quot;ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי&quot;ב, עמ' 10, ועיי&quot;ש בהערה].}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, תשנ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי [[שמעון בר יוחאי]], פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[מנשה לאופר]], 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א.<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=634997 2023-09-19T19:45:21Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=Ban esh hi.jpg|250px<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) מכונה [[ריש גלותא דבבל]] וכן [[רשכבה&quot;ג]] ופארה ותפארת [[עדות המזרח]] ו[[יהדות ספרד]].<br /> [[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|שמאל|הספר &quot;בן איש חי&quot; בהדפסת הרב משה אברמוביץ' תושב [[בני ברק]]]]<br /> [[קובץ:ספר בן איש חי בהדפסת רבי יצחק נאה בר אברהם חיים נאה.png|ממוזער|מרכז| ספר. בן איש חי בהדפסה שלישית שנת תרצ&quot;ב חסיד [[חב&quot;ד]] תושב העיר [[חברון]] הרב [[יצחק נאה]] בר רבי [[אברהם חיים נאה]] בעל השיעורים]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו [[מזל טוב חיים]] שהיתה נשואה לאביו חכם אליהו בזיווג שני לאחר שהתאלמן מאשתו מנישואיו ראשונים שנפטרה בלא בנים, הבן איש חי היה בכור מתוך 5 אחים ו3 אחיות. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).<br /> <br /> לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של [[יחזקאל]] הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום [[י&quot;ג באלול]] [[ה'תרס&quot;ט]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==קשריו עם רבותינו נשיאינו==<br /> {{הערה|[https://col.org.il/news/140678 הרבי התעניין בהנהגותיו והחסיד שהדפיס את ספרו: 'הבן איש חי'{{col}}]}}<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הבן איש חי{{הערה|בפרשת ויקהל אות י&quot;ג.}} כותב שאשה הלובשת [[פאה נכרית]] תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו{{הערה|שו&quot;ת תבואות ושמ&quot;ש, אבן העזר סימן קל&quot;ז.}} שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.<br /> <br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם &quot;רי&quot;ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי&quot;ב, עמ' 10, ועיי&quot;ש בהערה].}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, תשנ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי [[שמעון בר יוחאי]], פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[מנשה לאופר]], 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א.<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%92%D7%93%D7%93&diff=634996 2023-09-19T19:44:27Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי יוסף חיים מבגדד<br /> |תמונה=Ban esh hi.jpg|250px<br /> |תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]<br /> }}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] - [[י&quot;ג אלול]] [[תרס&quot;ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) מכונה [[ריש גלותא דבבל]] וכן [[רשכבה&quot;ג]] ופארה ותפארת [[עדות המזרח]] ו[[יהדות ספרד]].<br /> [[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|שמאל|הספר &quot;בן איש חי&quot; בהדפסת הרב משה אברמוביץ' תושב [[בני ברק]]]]<br /> [[קובץ:ספר בן איש חי בהדפסת רבי יצחק נאה בר אברהם חיים נאה.png|ממוזער|מרכז| ספר. בן איש חי בהדפסת חסיד [[חב&quot;ד]] תושב העיר [[חברון]] הרב [[יצחק נאה]] בר רבי [[אברהם חיים נאה]] בעל השיעורים]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבגדד [[כ&quot;ז אב]] [[תקצ&quot;ה]] בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ&quot;ראש רבני בבל&quot; ולאמו [[מזל טוב חיים]] שהיתה נשואה לאביו חכם אליהו בזיווג שני לאחר שהתאלמן מאשתו מנישואיו ראשונים שנפטרה בלא בנים, הבן איש חי היה בכור מתוך 5 אחים ו3 אחיות. בגיל 14 התקבל לבית המדרש &quot;מדרש בית זלכה&quot;, ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי&quot;א]] התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).<br /> <br /> לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי&quot;ט]], הוכתר כ&quot;ראש רבני בבל&quot; וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר &quot;הבן איש חי&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ט]] יצא לקברו של [[יחזקאל]] הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום [[י&quot;ג באלול]] [[ה'תרס&quot;ט]] הוא נפטר.<br /> <br /> ==קשריו עם רבותינו נשיאינו==<br /> {{הערה|[https://col.org.il/news/140678 הרבי התעניין בהנהגותיו והחסיד שהדפיס את ספרו: 'הבן איש חי'{{col}}]}}<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==בתורת רבותינו נשיאינו==<br /> הבן איש חי{{הערה|בפרשת ויקהל אות י&quot;ג.}} כותב שאשה הלובשת [[פאה נכרית]] תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו{{הערה|שו&quot;ת תבואות ושמ&quot;ש, אבן העזר סימן קל&quot;ז.}} שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.<br /> <br /> הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח&quot;ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי&quot;ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ג ח&quot;ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&amp;CategoryID=1876 באתר חב&quot;ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם &quot;רי&quot;ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי&quot;ב, עמ' 10, ועיי&quot;ש בהערה].}}.<br /> <br /> בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב&quot;בן איש חי&quot; שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ&quot;ה ח&quot;ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה&quot;בן איש חי&quot; פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, תשנ&quot;ב ח&quot;א עמ' 242}}.<br /> <br /> בפסקיו של &quot;הבן איש חי&quot; הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו&quot;ר הזקן, בשם &quot;רבינו זלמן&quot;{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: &quot;וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז&quot;ל בשולחן ערוך&quot;. שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: &quot;ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז&quot;ל&quot;. ועוד פעמים רבות מאוד}}.<br /> <br /> גם את ספרו &quot;בן יהוידע&quot; מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט&quot;ו בשבט תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:<br /> *בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ&quot;ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.<br /> * עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.<br /> * בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> *בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש&quot;ס.<br /> * שו&quot;ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו&quot;ע. ד' כרכים.<br /> *בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ&quot;ך ומסביר אותם על פי הקבלה. <br /> *לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.<br /> * נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע&quot;י תלמידו, ר' בן ציון חזן.<br /> <br /> ==פיוטיו==<br /> הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.<br /> <br /> המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי [[שמעון בר יוחאי]], פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[מנשה לאופר]], 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ&quot;א.<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%A9_%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A0%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%A8_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94.png&diff=634995 2023-09-19T19:42:07Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div></div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%A2%D7%91%D7%99&diff=621338 2023-08-10T01:32:53Z

<p>בר יעקוב: /* תפילתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רשש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרש&quot;ש ב[[בית העלמין הר הזיתים]]]]<br /> רבי '''שלום מזרחי שרעבי'''{{הערה|חתימתו שלום מזרחי דידיע שרעבי}}('''הרש&quot;ש''' מכונה גם '''אוֹר הַשְׁמֶ&quot;שּׁ'''{{הערה|מכונה גם &quot;השר שלום&quot;, או &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot;}} וכן מכונה '''בוצינא קדישא'''{{הערה|לפי נוסח מציבתו}}; ה'תס&quot;ג{{הערה|או ה'ת&quot;פ.}} - [[י' בשבט]] [[תקל&quot;ז]]{{הערה|או [[תקמ&quot;ב]]. הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב&quot;מפעל הביבליוגרפיה העברי&quot;.}}) היה [[מקובל]] בולט וראש ישיבת המקובלים בית א־ל ב[[ירושלים]], מחבר ספרי קבלה רבים{{הערה|שהמפורסם שבהם הוא סידור הרש&quot;ש}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי יצחק בשרעב{{הערה|(או בצנעא)}}{{הערה|שם אמו לא ידוע}} שב[[תימן]] ביום השישי בשבת{{הערה|מובא בתולדותיו}}. כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]] במסע ארוך דרך [[הודו]], [[עירק]] ו[[סוריה]], עד שהגיע ל[[ירושלים]]{{הערה|כפי שהעיד זאת הבן איש חי בספרו בניהו על מסכת פסחים}}.<br /> <br /> בתחילה עבד כשמש [[בית כנסת]] בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה, רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. לאחר פטירת רבי גדליה בשנת תק&quot;י, מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> הרש&quot;ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה &quot;חברת אהבת שלום&quot;{{הערה|קיים צילום של שטר התקשרות}} ובין תלמידיו היו [[החיד&quot;א]]{{הערה|החיד&quot;א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון &quot;מופת הדור&quot;, &quot;המקובל המופלא&quot;.}}, הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|המכונה מהרי&quot;ט אלגאזי}}, רבי חיים די לה רוזה{{הערה|מחבר ספר תורת חכם}}, ור' אברהם גרשון אשכנזי{{הערה|יש אומרים שהוא גיס [[הבעל שם טוב]], רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]].}}. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש&quot;ש, אך החשיבו את הרש&quot;ש לרבם.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי, בנו של הרש&quot;ש, בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את &quot;סדר התפילות על פי הכוונות מכתב יד אביו&quot;. ומאז נתפשט סידור הרש&quot;ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|&quot;תולדות חכמי ירושלים&quot;, ג, עמ' 206, מקונטרס &quot;חלקת מחוקק&quot;; &quot;שלוחי ארץ-ישראל&quot; עמ' 155. 660.}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש&quot;ש{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש&quot;ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר &quot;הרש&quot;ש הקדוש&quot; לרב אבנר עפגי'ן.}}.<br /> <br /> ==רבותינו נשיאינו וסידור הרש&quot;ש==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מהרב [[יעקב יוסף סלונים]] לקנות עבורו את סידור הרש&quot;ש כתב יד{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&amp;st=&amp;pgnum=52&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך א', ע' יג].}}.<br /> <br /> כשהדפיס זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] את תורת הרש&quot;ש וסידור הרש&quot;ש, ביקשו [[הרבי]] שישלח לו את הסידור ואת שער הכוונות, ואכן שלח לו. כשבא הרב כדורי לניו יורק ל-[[770]] ונפגש עם הרבי, בירכו הרבי על שליחת הספרים, ואמר לו, יפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|דבר זה תועד בסרטון וידיאו}}{{הערה| עיי' גם בתורת מנחם חלק ל, עמ' 326, ברשימת דברי הרבי עם האדמו&quot;ר מתולדות אהרן: &quot;'''האדמו&quot;ר מתולדות אהרן שליט&quot;א:''' מי הוא זה שיכול להגיע למדריגות כאלו השייכות לכוונות האריז&quot;ל?! '''כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א:''' אם כן – עבור מי נדפס סידור השל&quot;ה וסידור הרש&quot;ש?! בוודאי לא בשביל אותם יחידי-סגולה שהי' להם ה&quot;כתב&quot;; הציווי להדפיס הי' בשביל &quot;כולי עלמא&quot;&quot;. ועיי' בהערת הרבי במילואים להוספה לליקוטי מנהגים [בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן, חלק או&quot;ח (במהדורה הישנה), חלק ג-ד, עמ' [1452] 146]: &quot;העירני הרה&quot;ח וכו' הרמ&quot;ז שי' הלוי גרינגלאס, אשר בסידור הר&quot;ש שרעבי כוונות הנענועים הם ב'הודו' הראשון&quot;. בהוספה לליקוטי מנהגים (סה&quot;מ תש&quot;ד, עמ' 61, הערה 9) מציין הרבי: &quot;וכן משמע בסידור הר&quot;ש שרעבי&quot;.}}. <br /> <br /> <br /> ==מספריו==<br /> הרש&quot;ש חיבר כמה ספרי קבלה, מהם מובאים כמה פעמים בחסידות:<br /> * '''פירוש והגהות השמ&quot;ש''' - על כתבי האר&quot;י<br /> * '''סידור הרש&quot;ש'''<br /> * '''רחובות הנהר'''<br /> *הגדה של פסח '''באר יצחק'''<br /> * '''אמת ושלום'''<br /> * '''נהר שלום''' (מוזכר במאמרי הרבי הרש&quot;ב {{הערה| המשך תער&quot;ב, ח&quot;א עמ' שלה.}} ובהערותיו לסידור &quot;תורה אור&quot; {{הערה|הערות לסדור תורה אור ושערי תפילה – תרמ&quot;ז-ט, נדפסו בסידור תורה אור, ובשו&quot;ת תורת שלום או&quot;ח סימן ד.}}. ובמאמרי ושיחות הרבי {{הערה| למשל: סה&quot;מ מלוקט ח&quot;ד עמ' קצג, הערה 13. לקו&quot;ש ח&quot;ג עמ' 956, הערה 13. לקו&quot;ש חט&quot;ז עמ' 484, הערה 21.}} וכן באגרות קודשו {{הערה|אג&quot;ק ח&quot;ג עמ' רנח. ח&quot;ז עמ' עד. חכ&quot;ב עמ' נט.}} בכמה מקומות).<br /> * '''חסדי דוד'''<br /> *'''ועוד''' כתבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> נשא לאשה את חנה{{הערה|יש אומרים שהייתה בתו של הרב גדליה חיון ראש ישיבת בית אל}}.<br /> * בנו, הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי (בנו זה, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות ישיבת המקובלים).<br /> * בתו רבקה.<br /> <br /> ====הנצחתו בארץ ישראל====<br /> על שמו ולכבודו ולכבוד תורתו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים ב[[ישראל]], ובהם, [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]], ומושב [[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]] וב[[ראש העין]], בהם להלן שמות הישיבות: אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות ר' [[אבנר עפג'ין]]}}, אהבת שלום{{הערה|בראשות ר' [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות ר' [[בניהו יששכר שמואלי]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות ר' [[דוד שלום בצרי]]}}, החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות ר' אליהו עטייה ובנו רבי מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ&quot;ז על ידי רבי [[מרדכי עטייה]]}}<br /> <br /> ====תפילתו====<br /> הבטיח שתפילה על ציונו בהר הזיתים לא תשוב ריקם{{הערה|לוח דבר בעתו של הרב מרדכי גנוט}}.<br /> הרש&quot;ש חיבר תפילה חשובה ובה מבקש שלא ייצא מירושלים ושלא ייצא מארץ ישראל לחו&quot;ל, ומנהגם של כל מקובלי ירושלים המכוונים כמנהג האר&quot;י הקדוש והרש&quot;ש לאומרה אחר חצות לילה שהיא עת רצון. בתפילה הוא מבטא את רגשותיו החזקים ותשוקות ליבו הטהור לשמח ולהקים ולהרים את השכינה הקדושה ולייחד קודשא ברוך הוא ושכינתיה באהבה וברוב חיבה. כמו כן נהגו רבים לומר תפילה זו בכותל המערבי.<br /> ====הבט משמים עדה תמה==== <br /> נוסח התפילה; תפילת הרש&quot;ש תפילה שסידרה מורינו רבי שלום שרעבי זי&quot;ע, לאומרה בכל לילה לאחר אמירת תיקון חצות. וכן טוב לאמרה בכל המקומות הקדושים וקברי הצדיקים, וכן טוב לאמרה בכל עת רצון.<br /> <br /> הַבֵּט מִשָּׁמַיִם עֵדָה תַּמָּה שְׁטוּחָה בְּאַסְקֻפַּת הֵיכָלֶךָ וְלִבָּהּ קוֹרַעַת; עֲנִיָּה סֹעֲרָה הוֹמִיָּה הִיא בְּאֵין הַשְׁקֵט. הַסְכֵּת וּשְׁמַע תַּחֲנוּנֵי שְׁאֵלָתָהּ וּבַקָּשָׁתָהּ כַּהֹגֶן הֲלֹא מִצְעָר הִיא לְגֹדֶל חַסְדְּךָ. וְאִם עֲווֹנֵנוּ עָנוּ בָּנוּ וְעִנְּנוּ עָנָן, שְׁלַח רוּחֲךָ הַטּוֹב לְפַזְּרָם וְשֶׁמֶשׁ צִדְקָתְךָ לַהֲמִסָּם. תִּתְאַמֵּץ בְּתֹקֶף חֲנִינוּתְךָ, רוּמָהּ עַל הַשָּׁמָיִם לְרַחֵם הָעֲמוּסָה מֵרֶחֶם אַחְדוּתְךָ. וְעַתָּה צְלַח הָעֵז עֻזְּךָ הַמֻּפְלָא בָּךְ אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לַחְשֹׂף לֹבֶן חֲסָדֶיךָ צַחְצַחוֹת חִזּוּק דְּעַתִּיק אֲשֶׁר הוֹרוּ מֵרֹאשׁ, וְתַלְבִּין בַּזְּהָרִים זְהוֹרִית אֹדֶם דִּינָךְ, וּשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר תִּקַּנְתָּ בְּתַעֲלוּמוֹת חָכְמָה נִשְׂגָּבָהּ. אֶת בְּרִיתָם זְכֹר הָאֵל נוֹצֵר חֶסֶד לַאֲלָפִים וְנַקֵּה בְּטַל אוֹרוֹת אֶת רוּם כִּתְמֵי עֲוֹנֹתֵינוּ. יְגַלּוּ וִיגֻלּוּ הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְיִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּסִלְסוּלָם עַד יַגִּיעוּ וְיִגְהוּ כְּנֹגַהּ רַב אַגַּן הַסַּהַר.<br /> <br /> יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה עֵת רָצוֹן וְיִמָּשֵׁךְ מִן הַאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מִמְּקוֹר הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁפַע בְּרָכָה עֶלְיוֹנָה וּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה לְחָכְמָה דְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה. וְתִפְתַּח מְקוֹר אוֹתָהּ הַחָכְמָה דְּמַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה לְהַשְׁפִּיעַ קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה וּבְרָכָה רַבָּה לְשָׁרְשֵׁי מְקוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל שָׁרְשֵׁי הַחֲסָדִים הָעֶלְיוֹנִים וְהָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים. וְתִפְתַּח הָאוֹצָר הַטּוֹב הָעֶלְיוֹן הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדִים הָעֶלְיוֹנִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים לְכָל הַפַּרְצוּפִים הָעֶלְיוֹנִים (דעתי&quot;ו. וא&quot;א ונוק'. ואו&quot;א. וישסו&quot;ת. וזו&quot;ן. ויעקו&quot;ר) דְּכָל הָעוֹלָמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְשָׁרְשֵׁי נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה שֶׁלָּנוּ. וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדִים עֶלְיוֹנִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה וּלְבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן וְתִפְתַּח חֲלוֹנֶיהָ וּשְׁעָרֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הָעֶלְיוֹנָה וְשֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָעֶלְיוֹן, וְתִשְׁמַע וּתְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ (עַל יְדֵי שמועאל שֶׁהוּא בְּכֶתֶר דְּחָכְמָה דִּיצִירָה שֶׁמְּקוֹרוֹ הוּא אהוה).<br /> <br /> וְתַשְׁפִּיעַ חֲסָדִים עֶלְיוֹנִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים לַשְּׁכִינָה לָתֵת לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לָצֵאת מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה וְלִפְשׁוֹט מֵעָלֶיהָ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְתַלְבִּישׁ אוֹתָהּ פוֹרְפִרָה עִלָּאָה קַדִּישָׁא, וְתֵן לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לָצֵאת עִמָּהּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּקְּלִפּוֹת. חַ'יִל בָּ'לַע וַ'יַקִיאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ' יוֹרִישֵׁנוּ' אֵל'. וּלְהַעֲלוֹתָהּ אֶל מְקוֹמָהּ וְשָׁרְשָׁהּ הָעֶלְיוֹן דְּעֵץ הַחַיִּים. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בְּאוֹר פָּנֶיךָ. וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ תּוֹרָה וְחַיִּים אַהֲבָה וְחֶסֶד צְדָקָה וְרַחֲמִים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבְךָ וּמַלֵא יָדֵנוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶךָ. וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ, וְיָגוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתְךָ, וְיַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדְּךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וְתָשׁוּב וּתְרַחֵם עַל שְׁכִינָתְךָ וְעָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹקֵינוּ גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָּל חַי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִים וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אֶרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה וְלִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, אָנָּא אֱלֹהֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידִים כְּסִדְרָן וּמוּסָפִין כְּהִלְכָתָן.<br /> <br /> וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לִמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצְךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ.<br /> <br /> וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָהּ תִּקְפֹּץ פִּיהָ, וְהָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַּעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ.<br /> <br /> וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ, כְּכָתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ, יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ.<br /> <br /> רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, אֶלָּא שֶׁשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה וְשִׁעְבּוּד מַלְכוּיוֹת וְחֶסְרוֹן כִּיס מְעַכְּבִים.<br /> <br /> יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ מֵהֶם וּתְסַיֵּעַ לָנוּ וּלְבָנֵנוּ וּלְזֶרַע זַרְעֵנוּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וּלְאַנְשֵׁי בֵּיתֵנוּ וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ הַמְסַיְּעִים אוֹתָנוּ בַּעֲבוֹדַת ה' וְהַמְּהַנִּים אוֹתָנוּ מִנִּכְסֵיהֶם, וּמַחֲזִיקִים בְּיָדֵינוּ לָשֶׁבֶת עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, לִלְמֹד תּוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרַע וּמִכָּל חֵטְא וְעָוֹן וָפֶשַׁע וּמִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמַשְׁחִית וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכוּיוֹת, וּמֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ וּמֵעֶרֶב רַב וּמִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג וּמְדִינָה שֶׁל גֵּיהִנָּם, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵעֲנִיּוּת תּוֹרָה וּמֵעֲנִיּוּת מִצְווֹת וּמֵעֲנִיּוּת מָמוֹן, וּמִדַּלּוּת וּמִשִּׁפְלוּת וּמֵחֶסְרוֹן כִּיס וּמִדֶּבֶר וּמַגֵּפָה, וּמִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא בָּעוֹלָם.<br /> <br /> יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּבַטֵּל כֹּחַ כָּל הַצָּרִים לָנוּ וְכֹחַ כָּל הַמַּשְׂטִינִים וְהַמְּקַטְרְגִים עָלֵינוּ, הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַשְׂטִין וּלְקַטְרֵג עָלֵינוּ. וּתְצַוֶּה לְמַלְאָכֶיךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְכָל הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים וְהַיְּצוּרִים וְהַנַּעֲשִׂים, לַעֲזֹר לָנוּ וּלְסַיְּעֵנוּ וּלְאַמֵּץ אֶת כּוֹחֵנוּ, וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ צָרִים לָנוּ וּמַשְׂטִינִים אוֹתָנוּ, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל עוֹזְרִים וּמְסַיְּעִים אוֹתָנוּ וּמְאַמְּצִים אֶת כּוֹחֵנוּ, וְנִהְיֶה אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה, לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד. וּתְזַכֵּנוּ לְבָנִים צַדִּיקִים חֲסִידִים קְדוֹשִׁים, וּתְזַכֵּנוּ אֲנַחְנוּ וְזַרְעֵנוּ לְנוֹי לְטֹהַר לְכוֹחַ לְעֹשֶׁר וְלִגְבוּרָה וּלְחָכְמָה וּלְבִינָה וּלְדַעַת וּלְזִקְנָה וּלְשֵׂיבָה טוֹבָה. וְיִהְיֶה לִבֵּנוּ מָסוּר בְּיָדֵינוּ שֶׁלֹּא נִשְׁכָּחֲךָ, וְהַכֹּל הוּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. וְתִתֵּן לָנוּ יִשּׁוּב טוֹב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד תּוֹרָתֶךָ לִשְׁמָהּ בְּלִי שׁוּם טִרְדָּה. וְאַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לָצֵאת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ, וּתְזַכֵּנוּ לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.{{הערה|התפילה הודפסה בספרי המקובלים כמו ספר תיקוני אליהו ועוד}}<br /> <br /> ==נוסח מצבתו==<br /> נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה|בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר&quot;ת ארץ{{הערה|מליצה על פי, בראשית, מח, ז, &quot;בעוד כברת ארץ&quot;}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר במלכים ב, ד, ט}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא{{הערה| זוהר חלק ג, דף רצו, עמוד ב}} כמוהר&quot;ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה&quot;ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת&quot;ו כבו&quot;ד'{{הערה|על משקל הפסוק בישעיהו, יא, י, &quot;והיתה מנוחתו כבוד&quot;}} לפ&quot;ג{{הערה|בלוח השנה [[דבר בעתו]] לרב [[מרדכי גנוט]] (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש&quot;ש''', {{הערה|ירושלים תשכ&quot;ט}}.<br /> * '''הרש&quot;ש הקדוש''' מאת המקובל הרב [[אבנר עפג'ין]], ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, {{הערה|ראש העין תשמ&quot;ח}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[יהושע מונדשיין]], [http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1453 גלגולו של סידור] {{שטורעם}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{מקובלים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99&diff=621337 2023-08-10T01:21:21Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב יעקב ישראל מזרחי<br /> |תמונה=מזרחי דרך כוכב מיעקב.jpg|<br /> |כינוי= רבי יעקב<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה= <br /> |מקום לידה=[[תימן]] <br /> |תאריך פטירה=[[א' אלול]] [[ראש חודש]] אלול [[תש&quot;מ]]<br /> |מקום פטירה=ישראל<br /> |מקום פעילות=ישראל<br /> |תפקידים נוספים= סגן ראש עיריית רחובות, חבר כנסת, סגן יו&quot;ר המרכז הארצי של אגודת ישראל<br /> |רבותיו= <br /> |תלמידיו= בנו הרב [[אליעזר מזרחי]]<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''יעקב ישראל מזרחי''' ([[י' טבת]] [[תר&quot;פ]] - [[א' אלול]] [[תש&quot;מ]]) היה עסקן רב פעלים מיוצאי תימן ומקורב לחב&quot;ד, ממנהיגי יהדות המזרח, ומראשי העסקנים החרדים באגודת ישראל ששימש בין השאר בתפקידים מנהל מחלקת עדות המזרח באגודת ישראל, סגן ראש עיריית רחובות, חבר כנסת, סגן יו&quot;ר המרכז הארצי של אגודת ישראל, ועוד.<br /> <br /> צאצאיו נמנים על חסידי חב&quot;ד ומכהנים בתפקידים חשובים בשדה השליחות, הרבנות, ועסקנות הכלל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' טבת]] שנת [[תר&quot;פ]] בשכונת שעריים שבעיר [[רחובות]], לאביו הרב דוד מזרחי הי&quot;ד ולאמו מרת שושנה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חביבה, התגורר בבית אביו.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] בעקבות ביקור של בחורים מישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בשכונת מגוריו, והתפעלותו מאופן החינוך שקיבלו, החליט לשלוח את בניו ללמוד בישיבה זו, ואכן כל ילדיו נשלחו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ובעקבות כך הצטרפה המשפחה כולה ונמנתה על חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> תחילת עסקנותו הייתה באופן לא ממוסד, כאשר התמסר לרווחת העולים מארצות המזרח בגשמיות וברוחניות, ודאג שילדיהם יכנסו למוסדות שיעניקו להם חינוך יהודי.<br /> <br /> בעקבות הצלחתו, התמנה בשנת [[תשי&quot;ז]] על ידי תנועת אגודת ישראל למנהל מחלקת עדות המזרח, ובמשך השנים התפתחה פעילותו ברמה הארצית, והוא עסק במספר תפקידים ציבוריים בעלי משמעות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, וכאשר נכנס להתוועדות של הרבי באמצע ההתוועדות, עצר הרבי לכבודו עד שהתיישב במקומו, ורק אז המשיך בדבריו.<br /> <br /> בכל ביקוריו זכה ליחס מיוחד מהרבי, ול[[יחידות|יחידויות]] ארוכות בהם הדריך אותו הרבי בעניני עסקנות הכלל.<br /> <br /> נפטר בדמי ימיו בגיל 60 ב[[א' אלול]] [[תש&quot;מ]].<br /> <br /> לזכרו ייסדו בניו את מוסדות [[אור יעקב אור זרוע]], הכוללים בית מדרש להוראה וכולל לדיינות בראשות הרב [[מאיר אהרון]] עה והרב [[שלמה גלעדי]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] לרגל יום השנה הל&quot;ח לפטירתו, יזמו בניו הוצאה לאור של ספר הסוקר את תולדותיו ופעלו, בהוצאת מוסדות אור יעקב ואור זרוע, ובעריכת הרב [[שניאור ברגר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב יוסף מזרחי<br /> *בנו, הרב [[אליעזר מזרחי]] - עסקן ציבורי וחבר כנסת, [[לוד]]<br /> *בנו, הרב שלמה מזרחי<br /> *בנו, הרב שמואל מזרחי<br /> *בנו, הרב בנימין מזרחי<br /> *בנו, הרב [[משה מזרחי (פתח תקווה)|משה מזרחי]]<br /> *בנו, הרב נחום מזרחי - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב [[דוד מזרחי]] הי&quot;ד - שירת ב[[צה&quot;ל]] ונפל ב[[מלחמת יום הכיפורים]].<br /> *בתו, מרת נעמי הלל-נפטרה כ&quot;ו חשוון תשע&quot;ב-<br /> *בתו מרת רות, רעיית הרב [[אפרים מפעי]] - משפיע קהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]]<br /> *בתו, כספית מחפוץ-נפטרה יום הכיפורים תש&quot;פ-<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''דרך כוכב מיעקב''' - תולדות חייו ומסכת פעילותו, בעריכת הרב [[שניאור ברגר]], מנחם אב [[תשע&quot;ח]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:מזרחי, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מזרחי]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94&diff=621336 2023-08-10T01:16:00Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב יהודה יהושע חיים צדקה<br /> |תמונה=יהודה יהושע צדקה.JPG<br /> |כינוי=הרב צדקה, חכם יהודה, קול יהודה<br /> |תיאור=ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot;<br /> |תאריך לידה=[[ג' בשבט]] [[תר&quot;ע]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ב בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה=ירושלים<br /> |מקום פעילות=ישיבת &quot;פורת יוסף&quot;{{הערה|בשכונת גאולה רחוב יוסף בן מתתיהו}}<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=רבי [[עזרא עטייה]]{{הערה|רבו המובהק}}, ועוד<br /> |תלמידיו=הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול, ועוד.<br /> |חיבוריו=&quot;קול יהודה&quot;<br /> |השתייכות= [[יהדות ספרד|ספרדים]] ועדות המזרח<br /> }}<br /> הרב '''יהודה יהושע חיים צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;ב בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]]{{הערה|מוצאי שבת פרשת לך לך}}) היה מחבר הספר קול יהודה וראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; בשכונת גאולה שב[[ירושלים]] וידיד [[הרבי]] ו[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יהודה יהושע חיים{{הערה|השם חיים נוסף לו לעת זקנותו כשהיה בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} צדקה נולד ביום [[ג' בשבט]] שנת [[תר&quot;ע]] ב[[ירושלים]] בן שני לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל &quot;בן איש חי&quot;). נקרא &quot;יהודה&quot; על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם &quot;יהושע&quot; הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו{{הערה|ראה ספר וזאת ליהודה}}. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] &quot;בני ציון&quot; ובבחרותו למד בישיבת &quot;פורת יוסף&quot; והיה מבחירי התלמידים.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.<br /> <br /> במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ&quot;ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש&quot;ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד, עודד להקמת ת&quot;תים רבים ביניהם תלמוד תורה ויאמר יצחק בירושלים{{הערה|בראשות הרב שאול אדרי}}.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר{{הערה|בת הרב רבי מימון אסודרי - משב&quot;ק בישיבת &quot;פורת יוסף&quot; בעיר העתיקה בירושלים}}. מרת תמר נפטרה ביום [[י&quot;ד באדר]] [[תשס&quot;ז]].<br /> <br /> הרב צדקה היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.<br /> היה דבוק כל חייו ללא הפסקה בתורת ריש גלותא דבבל הבן איש חי מרן הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ושם תמיד את תורתו נגד עיניו.<br /> במוצאי [[שבת|שבת קודש]] יום [[י&quot;ב בחשוון]] שנת [[תשנ&quot;ב]], נפטר.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> [[קובץ:יהודה צדקה כותב אות בספר תורה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]]]<br /> [[קובץ:יהודה צדקה נואם בכנס צבאות השם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב צדקה נואם בכנס לילדי [[צבאות השם]]]]<br /> [[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה [[כסלו]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> [[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]]<br /> הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; והיה חבר ב&quot;ועדת הרבנים למען שלימות העם&quot;{{הערה|יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב&quot;ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב&quot;ם|סיומי הרמב&quot;ם]], בכינוסי [[ל&quot;ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.<br /> <br /> הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב&quot;ם]] הראשון {{הערה|(בשנת [[תשמ&quot;ה]])}} כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב&quot;ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו&quot;ר שליט&quot;א היוזם לימוד הרמב&quot;ם לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: {{ציטוטון|מאז ימי הרמב&quot;ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה}}. הרב צדקה השתתף בסיום [[הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר &quot;[[מקדש מלך]]&quot; ע' 39.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל &quot;בבא סאלי&quot; זצוק&quot;ל, וזכותו של יבדלח&quot;ט כ&quot;ק האדמו&quot;ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט&quot;א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}.<br /> <br /> ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ&quot;ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי {{הערה|(מ[[שמיני עצרת תשל&quot;ח]])}}. במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה:<br /> <br /> {{ציטוטון|לכבוד הרבנים הגאונים וק&quot;ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ&quot;ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו&quot;ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.}}<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו בכסלו]] שנת [[תשמ&quot;ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: {{ציטוטון|לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א}}. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]], לאחר [[הסתלקות]] רעייתו של הרבי, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי: {{ציטוטון|כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה&quot;ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה}}. ביום [[כ&quot;ז בשבט]] שהיה ב&quot;שבעה&quot; לרבנית, נערך כינוס &quot;[[הקהל]]&quot; של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם הרב צדקה ואמר: {{ציטוטון|מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.}}<br /> <br /> מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי [[מנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] מכתב אל הרבי וכך כתב:<br /> <br /> {{ציטוטון|אל כבוד קדושת האדמו&quot;ר שליט&quot;א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב&quot;ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל&quot;ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה&quot;.}}<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}} כתב בין היתר: {{ציטוטון|מה נעמו אמרי קודש כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בלקוטי שיחות}}. בספרו &quot;קול יהודה&quot;{{הערה|[[פרשת ויצא]] דף קסח.}} מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו&quot;ר מליבוויץ שליט&quot;א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה{{הערה|המשך הדברים שם: {{ציטוטון|כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל ה[[חלום]] הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח&quot;ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת [[מאבני המקום]] אבנים קדושים של [[בית המקדש]] להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו.<br /> <br /> &quot;ובדרך זו המשיך האדמו&quot;ר שליט&quot;א את הכתוב בתהלים &quot;יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך&quot;, אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.}}}}<br /> <br /> ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ&quot;ב]] נסע תלמידו-אחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}.<br /> <br /> ===הקדשות לרבי===<br /> [[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו &quot;קול יהודה&quot; ששלח לרבי בכ&quot;ג [[אדר ב']] [[תשמ&quot;ד]]]]<br /> לקראת יום הולדתו של הרבי בי&quot;א ב[[ניסן]] שנת תשל&quot;ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ&quot;ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר &quot;כבוד חכמים&quot; שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד&quot;י, בביאת גוא&quot;צ בב&quot;א}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ג באדר ב']] שנת [[תשמ&quot;ד]] שלח לרבי את ספרו &quot;קול יהודה&quot; ובדף השער כתב הקדשה לרבי:<br /> <br /> {{ציטוטון|לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ&quot;ק האדמו&quot;ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט&quot;א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו ב[[פרשת ויצא]]. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה&quot;.}}<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] שלח שוב דברי תורה לספר &quot;כבוד חכמים - עטרת פז&quot; ובהקדמה הוא כותב: {{ציטוטון|לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ&quot;ז של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ&quot;ק האדמו&quot;ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ל[[יראת שמים]] טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']]<br /> נשא בזיווג ראשון לאשה את [[פהימה]] לבית [[בטאט]].<br /> ;בניו<br /> *הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]].<br /> *הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור.<br /> *הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] &quot;דורשי תורה&quot; ב[[רמת גן]].<br /> *הרב שאול צדקה - [[ר&quot;מ]] ומגיד שיעור.<br /> *הרב שלמה צדקה - ר&quot;מ ומגיד שיעור.<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב יעקב שכנזי - מו&quot;צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; &quot;נעימות נצח&quot; ו&quot;חינוך ילדים&quot; ועוד.<br /> *הרב אבנר מרציאנו - אב&quot;ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים.<br /> <br /> בזיווג שני נשא לאשה את תמר לבית סודרי (בת רבי מיימון אסודרי משמש בקודש בישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]]).<br /> <br /> הרב יהודה צדקה התגורר שנים רבות בירושלים בסמיכות לשכונות [[שכונת מאה שערים]] ו[[שכונת גאולה]], בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים.<br /> <br /> בנו הרב משה צדקה מתגורר ברחוב שמואל הנביא שכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים ומוסר יום יום שיעורי תורה בבית הכנסת עובדיה צדקה בבנין בו גר.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *&quot;קול יהודה&quot; - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש&quot;ס]] ומאמרים.<br /> *'''הגדה של פסח''' קול יהודה (במבוא).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הגדה של פסח - קול יהודה''' עם מבוא (מהדורת חדד).<br /> *קונטרס '''אלון בכות''' - עם עובדות והנהגות.<br /> *'''האיר המזרח''' - ספר מאת ר' גדעון מאיר גילקרוב מירושלים.<br /> *'''וזאת ליהודה''' (ב' חלקים) - ספר מאת ר' אהרן סוראסקי.<br /> *ר' [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113–117.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.google.com/amp/s/www.kikar.co.il/amp/52140 אתר כיכר השבת תמונות נדירות מחייו של ראש הישיבה הרב יהודה צדקה 19 שנה למועד פטירתו].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=621335 2023-08-10T00:55:39Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר]]<br /> רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]] - [[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]) האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר &quot;קדושת יום טוב&quot;. לאחר מות אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] סאטמר שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ&quot;ט]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש&quot;ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.<br /> <br /> הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל&quot;ד]] הוקמה קריית יואל באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש.<br /> <br /> אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.<br /> <br /> לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו&quot;ר מסיגט בעל הספר &quot;עצי חיים&quot;. קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו&quot;ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד ורבותינו נשיאינו==<br /> מסופר, כי בהיות האדמו&quot;ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש&quot;ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש&quot;ץ בעת אמירת ה&quot;קדושה&quot; זימר ר' אהרן &quot;ממקומך&quot; בניגון עתיק שמקורו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]], ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו&quot;ר מסאטמר לזמר ניגון זה על &quot;ממקומך&quot; בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;ה]] ניצל האדמו&quot;ר מסטמאר ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בשנת [[תשט&quot;ו]] הזכיר שהדבר התרחש ביום י&quot;ט כסלו {{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.}}.<br /> <br /> כשהגיע האדמו&quot;ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. היה זה אחרי חג הסוכות תש&quot;ז. בפעם האחרונה ביקר האדמו&quot;ר מסאטמר אצל הרבי הריי&quot;צ כשבועיים לפני י' שבט תש&quot;י {{הערה|ספר &quot;מושיען של ישראל&quot;, חלק י, עמ' תז-תח ושם חלקים מתוכן היחידויות לפי גרסת חסידי סאטמאר.}}. הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר על אחת הפגישות ברשימותיו: &quot;שמעתי מהרב רי&quot;ל גרונר שליט&quot;א ששמע מהרה&quot;ח המזכיר רבי משה ליב ראדשטיין ז&quot;ל כי כ&quot;ק האדמו&quot;ר מסאטמאר זצ&quot;ל בתחילת בואו לאמריקה התאכסן אצל הרב מושקוביץ ז&quot;ל בקראון הייטס, ובא לבקר את הרבי מוהריי&quot;צ זי&quot;ע, והרמ&quot;ל ראדשטיין היה נוכח. כשדיברו על השואה הנוראה, אמר הרבי מסאטמאר כי כל זה בא משום שלא שמרו על היהדות מספיק וכיו&quot;ב, ופנה אליו הרבי [הריי&quot;צ]: &quot;סאטמאר רב! אין צורך להצדיק את מה שנעשה!&quot; {{הערה|כתר מלכות, עמ' קנה. לגרסה מעט שונה בשם ר' אליהו סימפסון, ראו בספר חיים של ברכה להרה&quot;ח ר' מאיר זאיאנץ, עמ' 204-203.}}.<br /> <br /> רבי יואל השתתף בהלוויה של הרבי הריי&quot;צ בי' שבט תש&quot;י. מכיוון שבחב&quot;ד לא נושאים הספדים בהלוויה, נסע ישירות לבית החיים מונטיפיורי ושם השתתף בהלוויה. {{הערה|&quot;ימי מלך - קיצור לתולדות רביה”ק מסאטמאר זי”ע&quot;, מנ&quot;א תשפ&quot;ב, חלק ג (ועיין במפתח לספר &quot;ימי מלך&quot; הנ&quot;ל בערך כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ).}}.<br /> <br /> בבואו לארה&quot;ב, בשנת תש&quot;ז, כשהתארח אצל אחד ממקורביו, הגיעו בחורי ישיבת חב&quot;ד להשלים מניין לאדמו&quot;ר מסאטמאר בצום גדליה. כשהאדמו&quot;ר שמע מהם שהם חסידי חב&quot;ד, אמר להם בנימה של הערצה: <br /> &quot;אה! ליובאוויטש, חב&quot;ד! זייט מצליח און לערנט פלייסיק&quot; (=שתצליחו ותלמדו בשקידה). {{הערה|מושיען של ישראל, חלק י, עמ' תו.}}.<br /> <br /> עוד מסופר, כי פעם לקח האדמו&quot;ר מסאטמר ממישהו בתורת שאלה את קונטרס ההתפעלות לאדמו&quot;ר האמצעי, ועבר על כולו בפעם אחת {{הערה|מושיען של ישראל, חלק א, עמ' שכ.}}.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> ===ביקור הניחומין של הרבי אצלו===<br /> לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו&quot;ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי&quot;ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו&quot;ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש&quot;הרבי מליובאוויטש כאן&quot; ומיד קם האדמו&quot;ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב&quot;ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב&quot;ה בתואר 'המקום' ועוד.<br /> <br /> כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין: &quot;יש לו זכרון של אחד בדורו&quot;, &quot;נדמה לי כי הבקיא בש&quot;ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש&quot;{{הערה|מפי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים: &quot;הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה&quot;{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. הרבי התבטא על ביקור זה ש{{ציטוטון|בביקורים ישנו אופן של &quot;בסבר פנים יפות&quot; ויש אופן של &quot;לצאת ידי חובה&quot;. הוא קיבלני &quot;בסבר פנים יפות&quot;}}{{הערה|ביחידות עם הרב אפרים אלעזר יאלעס בחג הפסח תש&quot;מ}}<br /> <br /> במכתב מ[[כ&quot;ו כסלו]] [[תשט&quot;ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&amp;st=טברסקי&amp;pgnum=343&amp;hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ&quot;א]}} כותב הרבי: {{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.<br /> במכתב מ[[ר&quot;ח כסלו]] תש&quot;כ כותב הרבי{{הערה|תרגום מאידיש}}: {{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב&quot;ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט&quot;א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו&quot;ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}.<br /> <br /> ===ביקור הניחומין שלו אצל הרבי===<br /> לאחר פטירת אימו של הרבי [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ&quot;ה]], לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של [[ט' תשרי]] בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב [[שבעה]] בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו&quot;ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב [[יהודה לייב גרונר]] שאל על כך את הרבי ונענה &quot;שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל&quot;. לפני שנכנס עמד האדמו&quot;ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר}}. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל ל[[מקווה]] בערב [[יום כיפור]] הכרעתו הפסקנית של האדמו&quot;ר הייתה &quot;דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען&quot; (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו){{הערה|מזכרון הנ&quot;ל}}.<br /> <br /> ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ&quot;ז]] אמר הרבי:&quot;ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של &quot;כולו חייב&quot;{{הערה|ע&quot;פ מ&quot;ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ&quot;ח ע&quot;א &quot;אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''&quot;}}; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות &quot;כולו חייב&quot; אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה &quot;כולו זכאי&quot;&quot;.<br /> מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל&quot;ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע {{הערה|כמה שנים קודם שנת תשל&quot;ג}}ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו&quot;ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו&quot;ר השיב: למעלה יש שני מידות - [[חסד]] ו[[גבורה]] - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]]{{הערה|הוא נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. הדיבר היה בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית}}. ושאל את הרבי גם כן את שאלה זו. תשובת הרבי הייתה: האדמו&quot;ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות &quot;איך האב ברייטע פלייצעס&quot; ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה..{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ&quot;ג]}}.<br /> <br /> על אף הדמיון בין דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], לדעתו של האדמו&quot;ר מסאטמר, אופן ההתייחסות הייתה אחרת. מסופר שלאחר ביקורו אצל [[הרבי]], בו דיברו גם על נושאי הציונות וחורבנה התבטא האדמו&quot;ר כשיצא מחדר הרבי: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.<br /> <br /> מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו&quot;ר מסאטמר, וברצונם ל&quot;שמח&quot; את הקהל ב&quot;[[מילתא דבדיחותא]]&quot; חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו&quot;ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.<br /> <br /> ביחידות עם הרב יאלעס בחול המועד פסח תש&quot;מ הרבי אמר שהיה ביחסים עימו ביחסים טובים, דבר שהתבטא בביקורו של הרבי אצלו ביושבו שבעה ובביקורו אצל הרבי בעת שהרבי ישב שבעה - שביקורים אלו היו בסבר פנים יפות ולא באופן של לצאת ידי חובה, ואמנם חלקו בהלכה אך לא הייתה ביניהם מחלוקת, וה'מחלוקת' שנתהוותה בשנים האחרונות זה היה מה&quot;דתן ואבירם&quot; שהתערבו באמצע{{הערה|ב[https://drive.google.com/file/d/1RKGU7JQnbTYqjMt2ESeszSYOqCeB6kGt/view הוספות לשיחות קודש תש&quot;מ]}}<br /> <br /> ==שיטתו בענין הציונות==<br /> האדמו&quot;ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.<br /> <br /> את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בחיבוריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ&quot;ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב&quot;ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר &quot;אור לישרים&quot; נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור &quot;לדחוק את הקץ&quot; על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים. וראה בהרחבה בערך: התנועה הציונית, בפסקה 'דעת רבותינו' וש&quot;נ.}}. בחיבורו 'על הגאולה ועל התמורה' נכתבו דברים נגד [[מבצע תפילין]] בזלזלו בחשיבות הנחת תפילין ע&quot;י יהודים 'רחוקים' וכו'{{הערה|יש המפקפקים בשיוכו של חיבור זה לאדמו&quot;ר מסטמר וטוענים שהוא נכתב ע&quot;י מקורביו ותלמידי חכמים מחסידיו בהתאם לשיטתו בכללות}} והרבי השיב עליהם בהתוועדות [[שבת בראשית]] [[תשכ&quot;ח]]. <br /> <br /> במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב&quot;ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו&quot;ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע&quot;ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים.<br /> ==משנתו בענייני שידוכים וזיווגים==<br /> סבר ש[[בחור ישיבה]] צעיר וכן [[בחורה]] ו[[נערה]] הלומדת ב[[סמינר]] צריכים להתחתן בני 18 שנה ולא לאחר את נישואיהם לגיל מבוגר כי יש בכך הפסד מרובה לאושר הזוג בחייהם כפי השיטה המקובלת בקרב בני [[עדות המזרח]] וקהילות ה[[חסידות|חסידים]] ולא כמקובל אצל הישיבות ה[[ליטא]]יות לאחר את הנישואין לצורך לימוד ועשיית [[שטייגן|שטייגען]]{{הערה|הרב אברהם דוד גליק שליט&quot;א בספר '''הבית בהבנותו''' עמוד ז' (הודפס ברוקלין תשס&quot;ז)}}. יעץ לשואליו ומבקשי עצתו לחפש נערה ו[[עלמה]] לקשר נישואין בתנאי שיש בה 3 דברים. א. '''שתהיה עקרת בית טובה שאוהבת את הבית שלה''' וכוונתו יותר מ'''בתי חברותיה והוריה אחיה ואחיותיה''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''אבעל הבית'טע אין שטוב'''). ב. '''שלא תהיה כעסנית''' אלא רגועה בטבעה. ג. '''שלא תהיה חכמה מדאי עבורו, ולמעלה מהרמה שלו''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''צו קלוג פאר איהם'''). ואם ישנם את 3 תנאים הללו זה נקרא '''שידוך מוצלח'''.{{הערה|הרב [[אברהם מייזלס]] בספר אוצר השידוכים}}{{הערה|הובא בספר נעימות החיים ([[ברוקלין]] תשס&quot;ד) עמוד פז}}.<br /> טען שעל האב (ומסתמא כשהם יתומים מאב אז על האם) לסייע לשדך בניו ובנותיו אפילו בהגיעם לגיל מבוגר, וחובת השתדלות האב היא להתקשר עבור ילדיו ל[[שדכנית]] או ל[[שדכן]] פעם בשבוע חוק ולא יעבור.{{הערה|קונטרס '''שמחת בית סטמאר''' שנת [[תשס&quot;ג]]}}{{הערה|ספר '''נעימות החיים''' (הודפס [[ברוקלין]] תשס&quot;ד) עמ' 55}}{{הערה|ספר '''זכרונם לברכה''' מאת הרב [[אהרן פרלוב]] (לחודש [[מנחם אב]] עמוד תרסז) בשם רבי '''מרדכי דוד מייזלס''' נ&quot;י מנהל גשמי ד[[ישיבת סטמאר]] ב[[ארצות הברית]]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''סב סבו''' - האדמו&quot;ר [[משה טייטלבוים (מאוהל)]]<br /> *'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו&quot;ר משה טייטלבוים (בן ר' חיים צבי)<br /> *'''בני אחיינו''' - האדמו&quot;רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br /> *'''[[שיח שרפי קודש]]'''<br /> *'''[[ בסוד שיח]]'''<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=&amp;pgnum=547&amp;hilite= האדמו&quot;ר מסאטמר בניחום אבלים אצל הרבי]<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988854 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר מסאטמר]<br /> *[https://chabad.info/magazine/116211/ הרב ניסן מאנגל על הערכתו של האדמו&quot;ר מסאטמר לרבי כפי שהתבטאה בשני הזדמנויות אליהם נחשף] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[סאטמר]]|שנה=[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]]-[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סאטמר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ט]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=594002 2023-05-12T00:50:58Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי ישראל משה פרידמן<br /> |תמונה=<br /> [[קובץ:ישראל משה פרידמן.png|האדמו&quot;ר מסדיגורה]]<br /> |כינוי=האדמו&quot;ר מסדיגורה<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[ד' מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]]<br /> |מקום לידה=[[ניו יורק]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;א מנחם אב]] [[תש&quot;פ]]<br /> |מקום פעילות=[[לונדון]], [[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=חבר [[אגודת ישראל|מועצת גדולי התורה]]<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=עטרת ישראל, אבירי ים<br /> |השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] סדיגורה<br /> }}<br /> [[קובץ:סאדיגורה בב.jpg|ממוזער|250px|מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] בביקורו ב[[נוף הגליל]]]]<br /> רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ&quot;א מנחם אב]] [[תש&quot;פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו&quot;ר מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי ישראל משה פרידמן נולד בארצות הברית לאביו האדמו&quot;ר רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ולאמו מרת ציפורה פייגא לבית פלדמן.<br /> <br /> נקרא על שם אבי שושלת [[רוז'ין]], רבי [[ישראל מרוז'ין]] ועל שם דוד סבו האדמו&quot;ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן.<br /> <br /> בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת [[פוניבז']].<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד [[ויז'ניץ]] מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו.<br /> <br /> הקים את בית המדרש של חסידי רוז'ין - סדיגורה &quot;אור ישראל&quot; בשכונת גולדרס גרין בלונדון.<br /> <br /> עד למינויו כאדמו&quot;ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון.<br /> <br /> קיבל [[הסמכה לרבנות]] מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא.<br /> <br /> בי&quot;ט בטבת [[תשע&quot;ג]] נפטר אביו האדמו&quot;ר, והוא מונה לאדמו&quot;ר מסדיגורא וכחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], כממלא מקום אביו.<br /> <br /> הנהיג את עדתו במשך כשבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות.<br /> <br /> ==קשריו עם חסידות חב&quot;ד==<br /> בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת [[קראון הייטס]] למשך תקופה, ביקש אביו האדמו&quot;ר מר' [[אליהו יוחנן גוראריה]] - כיום רבה של חולון וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]], שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו.<br /> <br /> האדמו&quot;ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים{{הערה|דרוש מקור}}, ביניהם במעמד [[חלוקת הדולרים]].<br /> <br /> לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב&quot;ד וה[[שלוחים]], וציין בהזדמנויות רבות את התפעלותו מעבודתם הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בכיהונו כאדמו&quot;ר.<br /> <br /> פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב&quot;די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]].<br /> [[קובץ:עם האסיר החב''די ר' שלום מרדכי רובשקין.png|ממוזער|האדמו&quot;ר מסדיגורה עם ר' שלום מרדכי רובשקין]]<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר לארצות הברית לתקופה לצורך טיפולים רפואיים. מספר חודשים לפני פטירתו חזר לארץ, ובאור ל[[כ&quot;א במנחם אב|כ&quot;א]] [[מנחם אב]] [[תש&quot;פ]] התמוטט בביתו שב[[בני ברק]] והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים האדמו&quot;ר היה בפטירתו בן 65.<br /> <br /> בצוואתו מינה את החמישי מבניו, הרב [[יצחק יהושע העשיל]] בן ה-24, לממלא מקומו על כס האדמו&quot;רות. למרות זאת החליטה הרבנית והסכימו על כך כל הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו&quot;ר: בנו הבכור, רבי שלום יוסף התמנה לאדמו&quot;ר מסדיגורה בירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו&quot;ר מסדיגורה בלונדון. אמנם רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שב[[בני ברק]], תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> הרב פרידמן נישא לרעייתו מרת שרה פרידמן [[בת דוד]]ו, חיים משה פלדמן, [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] מ[[לונדון]], לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. לבני הזוג 10 ילדים, 6 בנים ו-4 בנות:<br /> '''בניו:'''<br /> * הרב מרדכי שלום יוסף – האדמו&quot;ר מסדיגורה ירושלים, חתן הרב נפתלי הורוביץ האדמו&quot;ר מבוסטון בבוסטון<br /> * הרב אפרים פישל – חתן האדמו&quot;ר מרופשיץ מארצות הברית<br /> * הרב אהרן דב בער – האדמו&quot;ר מסדיגורה לונדון<br /> * הרב אליהו אליקים געציל – חתן הרב שלמה חיים הלברשטם מלייקווד<br /> * הרב [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]] – האדמו&quot;ר מסדיגורה<br /> * הרב שמעון מנחם נחום – חתן הרב מאיר איתמר שוויד, אב&quot;ד 'חלקת יעקב' בוויליאמסבורג<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> * הרב יהושע מאיר פרישווסר – ר&quot;מ בישיבת חיי עולם בלונדון. בנו של הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש [[סאסוב]], ראש ישיבת &quot;חיי עולם&quot; וחבר הביד&quot;ץ של &quot;התאחדות קהילות החרדים&quot; בלונדון<br /> * הרב צבי הירש אייכנשטיין – ראש כולל ללימוד קדשים בירושלים (בן רבי משה מרדכי אייכנשטיין, האדמו&quot;ר מטריסק)<br /> * הרב מנחם מנדל מרגליות – ראש ישיבת שערי בינה בלייקווד<br /> * הרב יוחנן שפירא – בן הרב קלמן מנחם שפירא, רב בית המדרש פיאסצנה בבית שמש<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/126221 מה סיפר האדמו&quot;ר מסדיגורה ז&quot;ל על הרבי לרב מצגר?] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרידמן, ישראל משה}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי רוז'ין]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=577840 2023-01-11T04:47:09Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div><br /> {{דמות<br /> |שם= רבי משה הלברשטאם<br /> |תמונה=[[קובץ:משה הלברשטם.png|ממוזער|250px|הרב הלברשטם]]<br /> |כיתוב=רבי משה הלברשטאם<br /> |תאריך לידה=ח ניסן תרצב<br /> |מקום לידה= ארצות הברית<br /> |תאריך פטירה=כח ניסן תשסו<br /> |מקום פעילות=ישראל<br /> |השתייכות=<br /> |תחומי עיסוק=רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית.<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=רבי [[שמואל וואזנר]]<br /> |בני דורו=<br /> }}<br /> '''רבי משה הלברשטאם''' מכונה '''הדברי משה''' ([[ח' בניסן]] [[תרצ&quot;ב]] – [[כ&quot;ח בניסן]] [[תשס&quot;ו]]) היה [[מורה צדק]] בולט ו[[דיין]] ב[[בד&quot;צ]] [[העדה החרדית]]. [[סמיכה לרבנות|הסמיך לרבנות]] מאות רבנים. מחבר [[שו&quot;ת]] &quot;דברי משה&quot; ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] &quot;דברי חיים – טשאקאווא&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שב[[גליציה]] לרבי [[יעקב הלברשטאם]] ה[[אדמו&quot;ר]] מטשאקווא צאצא ל[[חיים הלברשטאם|הדברי חיים]] מצאנז ולאמו איידל דינה. בהיותו בן 3 עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. בשנת תשי&quot;ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מירושלים.<br /> <br /> נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ר[[אב&quot;ד]] העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב [[יצחק יעקב וייס]], [[גאב&quot;ד]] העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת &quot;[[בית יוסף צבי]]&quot; של [[חסידות דושינסקיא|דושינסקי]]. בשנת תשכ&quot;ב מונה ל[[ראש ישיבה]] בישיבת &quot;דברי חיים&quot; – טשאקאווא.<br /> <br /> הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל, דרכו עברו מליוני שקלים לחסד ולצדקה. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית הרפואה ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.<br /> <br /> הרב הלברשטאם עסק רבות בנושאי רפואה והלכה.<br /> <br /> ב-[[כ&quot;ח בניסן]] [[תשס&quot;ו]] לקה בליבו ונלקח לבית הרפואה ביקור חולים בירושלים וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.<br /> <br /> ==משמשיו בקודש==<br /> *הרב [[דוד שוורץ]] מירושלים.<br /> *הרב [[דוד גרינוולד]] מ[[אירגון הצלה]] ירושלים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> הרב הלברשטם ביקר אצל [[הרבי]] כמה וכמה פעמים.<br /> <br /> באחת מן הפעמים ליווה אותו הרבי עד לפתח הבית ובירך אותו '''והיה הוי' עמו'''{{הערה|שהכוונה היא שהלכה תיפסק כמוהו}}, כמו כן הוא זירז אותו בהדפסת ספריו.<br /> <br /> הרבי התעניין כמה וכמה אצל הרב הלברשטם בנושאי הלכה.<br /> <br /> הרב הלברשטם שלח את ספריו לרבי ואף כתב שם הקדשה מיוחדת על הרבי.<br /> ==חיים אישיים==<br /> נשא לאשה את ליבא (למשפחת שלזינגר) והתגורר עמה ברחוב יואל 8 ירושלים בסמיכות לבית הכנסת ו[[בית המדרש אהל רחל דחסידי סטמאר]] עד לפטירתו, ממנה בניו;<br /> * בנו הרב יקותיאל זלמן, אבד&quot;ק טשאקאווא בארצות הברית<br /> * בנו הרב יעקב דוד, מו&quot;ץ בעדה החרדית בירושלים <br /> * חתנו הרב [[מתתיהו דייטש]], רב בשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]] ונשיא המרכז לרפואה לאור ההלכה מכון יד הרמ&quot;ה<br /> * חתנו הרב דב גולדרינג, רב בית הכנסת &quot;היכל אהרן&quot; ב[[שכונת אחווה]]<br /> * בנו הרב שמעון שמואל, ראש הכולל ו[[בית הוראה|בית ההוראה]] דברי משה<br /> * חתנו הרב יוסף פאנעט, [[חסידות דעש|האדמו&quot;ר מדעעש]] בירושלים <br /> * חתנו הרב [[חיים צבי דוידוביץ']], ראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון חיים<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * קונטרס '''דבריהם הם זכרונם''' (הספד וסיפורים בסוף ספר '''בדמיך חיי''' ליקוט הלכות בענייני תרומת דם, ועוד בירורים ופסקים בהלכות רפואה נכתבו ע&quot;י הרב [[אברהם יעקב גולדמינץ]]. עם פסקים והוראות מאת רבי משה הלברשטאם, מהדורה שניה מבוארת ומורחבת. ירושלים, ארגון לב מלכה, תשע&quot;ב. רפב עמ').<br /> * '''בכי אבל משה''', קטעי עיתונות והספדים עליו, (מכון יד הרמ&quot;ה), ירושלים.<br /> *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 138-139.<br /> *[https://hebrewbooks.org/57363 ספר אוצר החכמה ביוגרפיה על תולדות חייו, מאת אברהם א. סופר, על ידי הוצאת ספרים יפה נוף, קיים באתר [[היברו בוקס]] וכן באתר [[אוצר החכמה]]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[https://col.org.il/news/19461 סיקור הלוויתו של הרב הלברשטאם] {{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ו]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=577839 2023-01-11T04:33:59Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב כדורי<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין הרבי, משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' יוסי כדורי, אחרי שלושתם - עם משקפיים לעיניו, רובו ככולו מוסתר - בנו ר' דוד כדורי, ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]]<br /> |כינוי= <br /> |תיאור=הרב כדורי זקן המקובלים<br /> |תאריך לידה= תר&quot;ן<br /> |מקום לידה=[[עיראק]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ט בטבת]] תשס&quot;ו<br /> |מקום פטירה=ישראל<br /> |מקום פעילות=ישראל<br /> |תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך ספרים<br /> |רבותיו= הרב [[יוסף חיים]]<br /> |תלמידיו= הרב יעקב עדס<br /> |חיבוריו=פתחי עולם<br /> |השתייכות= <br /> }}<br /> <br /> [[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ג]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב&quot;ד]].}}]]<br /> הרב '''יצחק כדורי''', כונה &quot;'''זקן המקובלים'''&quot; בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ&quot;י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]] – [[כ&quot;ט טבת]] [[תשס&quot;ו]] (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot; ומוסדותיה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תרנ&quot;ט]]{{הערה| פרט זה לא ברור. מקורביו טוענים שהרב כדורי פלט מפיו כך בפניהם והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.<br /> <br /> אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם &quot;מדרש בית זלכה&quot;. כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו &quot;ארי עלה מבבל&quot;.<br /> <br /> עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים &quot;נחלת יצחק&quot;, שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז&quot;ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש&quot;ש מירושלים הנקרא 'אור השמ&quot;ש'.<br /> <br /> היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: &quot;ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום&quot;{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז&quot;ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב&quot;ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.<br /> ==תפילתו==<br /> נתן סגולות קמיעות ותפילות רבות לשוחרי פתחו. אחת מהן לזיווג כדלהלן.<br /> לקרוא 40 יום רצוף את פרקי התהילים הבאים: לא' ,לב', ע' ,עב' , קכד'.<br /> <br /> <br /> ואחר הקריאה יאמר/תאמר:<br /> *'''יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ הַשֵּׁם אֱלֹהֵנוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים שֶׁקָּרָאתִי לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת אוֹתִּיוֹתֵּיהֶם וּנְקוּדוֹתֵּיהֶם וּטְעָמֵיהֶם, וְהַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵהֶם, מֵרָאשֵׁי תֵּבוֹת, וּמִסּוֹפֵי תֵּבוֹת, וּחִילוּפֵי תֵּבוֹת, וּבִזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן, יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁתְּפַתֵּחַ מַזָּלִי, וּתְנֵנִי לְחֵן וְחֶסֶד בְּעֵינֵיךָ, וּבְעֵינֵי כֹּל רוֹאַי, וְאֶמְצָא בֵּן/בַּת זוּגִי, וּתְבַטֵּל מֵעָלַי כָּל מִין עַיִן הָרַע, וְכָל מִינֵי עִכּוּבִים וּכְשָׁפִים, וְאֶתְחַתֵּן בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב, וְאֶבְנֶה בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל, אָמֵן'''.<br /> <br /> וביום ה40 לקרוא בכותל (אם אפשר) ולהדליק נר ל[[רבי מאיר]] בעל הנס. ולהוסיף בבקשת הרחמים שבזכותו ישלח ה' יתברך זיווג הגון, ולהוסיף כל משאלות הלב. ויהיה בהצלחה.<br /> <br /> ==פטירתו והלוויתו==<br /> הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ&quot;ט טבת]] ה'[[תשס&quot;ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.<br /> <br /> בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.<br /> ==הנצחת שמו ב[[מדינת ישראל]]==<br /> על שמו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי 3 רחובות בשם &quot;רחוב הרב יצחק כדורי&quot; או &quot;רחוב הרב כדורי&quot; בערי [[מדינת ישראל]] בערים: [[אור יהודה]], בעיר הבירה [[ירושלים]], וב[[שדרות]].<br /> <br /> ==חיים אישיים==<br /> הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י&quot;ב טבת]] [[תרפ&quot;ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.}}<br /> <br /> לאחר פטירת אשתו ב[[י&quot;ח באייר]] [[תשנ&quot;ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רשכבה&quot;ג רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו &quot;כדורי&quot; מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].<br /> <br /> הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש&quot;ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}<br /> <br /> === מוחה על כבוד החסידות ===<br /> בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: &quot;כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש&quot;ט]] הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת [[חב&quot;ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו&quot;ע]] זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן [[הרבי|אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> ===פעילותו לזירוז הגאולה ===<br /> <br /> הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב&quot;ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישראל אבוחצירא]]<br /> *[[שיח שרפי קודש]]<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1926 עמוד 123<br /> <br /> ;תולדות חייו:<br /> * קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ&quot;ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה&quot;ל]], הודפס ב[[ירושלים]].<br /> * קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש&quot;ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס&quot;ו]].<br /> * ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (ח&quot;א) - המחבר רבי [[אברהם א. סופר]] בהוצאת '[[יריד הספרים ירושלים]]' מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק', מאת רבי [[אברהם אליעזר סופר]], בחודש טבת תשס&quot;ז{{הערה|יצא לאור בשפות, עברית וצרפתית ובקרוב אי&quot;ה באנגלית}}, הודפס בירושלים.<br /> * ספר '''הרב כדורי''' - מאת רחל לאה סופר (אשת הרב עזריה סופר) ממושב עלמה, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים בתשס&quot;ז{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז עם ישיבת נחלת יצחק.}}.<br /> * '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים (צ&quot;ב עמודים) תשס&quot;ז.<br /> * ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) - מאת הרב משה כהן רב ומו&quot;צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.<br /> * ספר '''ישועות יצחק''' - מאת הרב מאיר ד. מלכא, הודפס בירושלים, בחודש טבת תש&quot;ע{{הערה|נדפס ב[[אנגלית]], [[עברית]] ו[[צרפתית]].}}.<br /> * ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים - מאת הרב יעקב עדס, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'.<br /> * ספר '''דברי יצחק''' (שו&quot;ת והנהגות) - מאת הרב תומר בסיס, הודפס בירושלים.<br /> * ספר '''זקן המקובלים''' - מאת הרב [[בניהו י. שמואלי]], הוצאת ישיבת נהר שלום, הודפס בירושלים.<br /> * ספר '''זקן המקובלים''' - מאת [[ישיבת נחלת יצחק]], הודפס בירושלים, תשע&quot;ו, בהוצאת ישיבת נחלת יצחק.<br /> * ספר '''זקן המקובלים''' - מנוקד, מאת הרב [[אברהם אוחיון]], תשע&quot;ח, הודפס בירושלים (60 עמודים).<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ו]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%AA&diff=577146 2023-01-05T00:04:33Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה שרת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משה שרת ראש ממשלת ישראל ה-2]]<br /> '''משה שרת (שרטוק)''' ([[ט&quot;ו בתשרי]] [[תרנ&quot;ה]] - [[ז' בתמוז]] [[תשכ&quot;ה]]) היה ראש הממשלה השני של [[מדינת ישראל]], ושר החוץ הראשון שלה.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד בחג הסוכות, [[ט&quot;ו בתשרי]] [[תרנ&quot;ה]] בשם משה צ'רטוק ב[[חרסון]] ליעקב ופניה (למשפחת לב). בשנת [[תרס&quot;ו]] עלה עם משפחתו לארץ. <br /> <br /> לאחר סיום לימודיו עבר ללמוד ב[[אוניברסיטה]] באיסטנבול שב[[טורקיה]], עד חזרתו לארץ עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בהמשך התגייס לצבא האימפריה העות'מאנית וחזר לאיסטנבול. בהמשך הוצב בסוריה, עד סוף המלחמה. אז חזר לארץ, ושימש בתפקידים מנהלתיים.<br /> <br /> כעבור תקופה עבר להתגורר ב[[לונדון]] על מנת ללמוד כלכלה, שם גם נשא את רעייתו ציפורה. באותו זמן החל לפרסם מאמרים בבטאון מפלגת 'אחדות העבודה' בה היה חבר, ובהמשך חזר לארץ כדי לכתוב ביומון &quot;דבר&quot;. עם חבירת &quot;אחדות העבודה&quot; למפלגת מפא&quot;י, החל בפעילות פוליטית.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] התמנה למזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית כסגנו של חיים ארלוזורוב, ובעקבות המינוי עבר להתגורר עם משפחתו ב[[ירושלים]]. בתקופה זו שינה את שם משפחתו &quot;צ'רתוק&quot;, ל&quot;שרטוק&quot;, ובהמשך ל&quot;שרת&quot;. לאחר שארלוזרוב נרצח, נבחר שרת להחליף אותו בתפקיד ראש המחלקה המדינית, וכיהן בתפקיד עד להקמת [[מדינת ישראל]].<br /> <br /> במהלך תקופה זו החזיק בכח ציבורי רב, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אף ביקש להשתמש בכח זה על מנת שיפעל לשחרורו של הרב [[מרדכי דובין]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י&quot;ד אגרת ה'שלה].}}.<br /> <br /> עם הקמת המדינה מונה לתפקיד שר החוץ הראשון שלהּ, ונבחר לכנסת הראשונה מטעם סיעת מפא&quot;י.<br /> <br /> לאחר פרישתו של [[דוד בן גוריון]] מראשות הממשלה, בחודש שבט [[תשי&quot;ד]], התמנה שרת לראש הממשלה השני של [[מדינת ישראל]], ובמקביל המשיך לשמש כשר החוץ. היה זה למרות שבן גוריון עצמו העדיף שלתפקיד ראש הממשלה יתמנה לוי אשכול.<br /> <br /> בתקופת כהונתו הקצרה ניסה שרת לחתור ל[[הסכם השלום עם מצרים|הסדר שלום עם מצרים]]. לקראת סוף כהונתו, עקב משבר בממשלה, הקים ממשלה חדשה, אך גם היא לא החזיקה מעמד.<br /> <br /> לאחר תום כהונתו בת הפחות משנתיים, בחשוון [[תשט&quot;ז]], פינה את מקומו חזרה לקודמו, בן גוריון. תחילה המשיך לכהן כשר חוץ, אך עקב חילוקי דעות קשים החליט בן גוריון להורות לו להתפטר, והוא עזב את משרד החוץ בתמוז [[תשט&quot;ז]], ולאחר פרישתו יצא למסע מדיני ברחבי יבשת אסיה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] התמנה לתפקיד יו&quot;ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. תפקיד בו שימש עד לפטירתו, ב[[ז' בתמוז]] [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> == קשריו עם הרבי וחב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:שרת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרת בביקורו בכפר חב&quot;ד]]<br /> === היחידות אצל הרבי בשנת תשכ&quot;ב ===<br /> בתחילת [[אדר ב']] [[תשכ&quot;ב]] נכנס שרת ל[[יחידות]] אצל הרבי, במסגרת תפקידו כיו&quot;ר הסוכנות היהודית. הוא נכנס יחד עם קונסול ישראל בנוי יורק מר דוד ריבלין{{הערה|שם=גרונר|על פי יומנו של הרב [[יהודה לייב גרונר]], שפורסם בגילון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] מס' 57}}. <br /> <br /> ריבלין סיפר שבמהלך היחידות עלו מספר נושאים, ביניהם עניין היישוב [[כפר חב&quot;ד]]. וכן סיפר ששרת יצא מהיחידות בהתרשמות עמוקה. ריבלין סיפר עוד שבמהלך היחידות עלה נושא משפט אייכמן, שהתנהל אז בישראל. שרת סיפר על המשפט בהתרגשות, ואמר שהמשפט מעלה מחדש את כל פרשיית [[השואה]]. הרבי שאל אותו בתגובה מדוע עושים מהמשפט &quot;הילולות&quot; שהרי במידה וזה כדי לעורר את נושא השואה, יש לעשות זאת בצורה הולמת{{הערה|שם=הרבי וראשי הממשלה|[[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]], הפרק על משה שרת במוסף '''הרבי וראשי הממשלה''', צורף ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 1601, חג הפסח תשע&quot;ה}}. הרבי הוסיף וסיפר שלאחר השואה ביקשו רבנים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שיצטרף אליהם בקריאת גינוי נגד אנשים מסוימים שהתבטאו בצורה מקוממת כלפי הקדוש ברוך הוא בעקבות השואה. הרבי הריי&quot;צ לא הסכים והסביר שיש מקום, במיוחד ליהודי מאמין, לשאול 'למה עשה ה' ככה'{{הערה|שם=הרבי וראשי הממשלה}}{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4469161 אבא, למה?] {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> כשיצאו שאל אותם מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] על חוויתם, שרת אמר שהייתה שיחה לבבית והרבי הוא בקיא בחדרי חדרים, ושהוא מקווה שזוהי פגישה ראשונה ולא אחרונה{{הערה|על פי זה נראה שהיחידות הנוספת, המתוארת להלן, לא התקיימה, ומדובר בבלבול}}. בהמשך שוחח הרב גרונר עם הרבי, הרבי שאל האם שרת היה מתוח בצאתו מהיחידות, והרב גרונר אמר שלא היה נראה כך אלא אדרבא. הרבי הגיב בשאלה האם הוא סיפר מה הרבי 'עשה' ממנו, הרב גרונר אמר שהקונסול ריבלין אמר לו משהו, אך הוא לא הספיק להבינו. הרבי הוסיף ושאל האם הבחורים עשו 'עניין' מביקורו של ראש הממשלה לשעבר, ובתגובה סיפר הרב גרונר ששרת רצה להיכנס לבית המדרש, אך ויתר על כך מחשש ל[[ביטול תורה]], הרבי נהנה מדבריו אלו של שרת. לשאלת הרבי סיפר גם הרב גרונר ששרת הביא עמו כיפה בכיסו ליחידות, ועד שהניחה על ראשו חבש כובע. הרבי נהנה גם מכך{{הערה|שם=גרונר}}.<br /> <br /> באותה שנה שלח הרב [[חנוך גליצנשטיין]] לשרת מכתב מהרבי בעניין בריאת העולם. שרת הודה לו במכתב חוזר, בו סיפר גם על היחידות המדוברת, ואמר שהוא מצא עניין בלימוד השקפותיו של הרבי{{הערה|שם=רועה נאמן לדורו|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''רועה נאמן לדורו''' [[גליון בית חיינו]] מס' 103.}}.<br /> <br /> ב[[ח' באדר ב']] כתב הרבי ל[[זלמן שז&quot;ר]] אגרת, בה הוא מזכיר את עניין ביקורו של שרת, ומבקש גם משז&quot;ר לפעול בעניין כל שהוא שביקש משרת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8383.htm המכתב לשז&quot;ר באתר ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]}}.<br /> <br /> בעקבות אותה יחידות, ביקר שרת ב[[כפר חב&quot;ד]], ומסר לתושבים דרישת שלום מהרבי. בעקבות אותו ביקור כתב לו הרבי ב[[י' בתמוז]] שהוא שמח לשמוע על הביקור, ועל כך ששרת שוחח עם הרב [[בנימין גורודצקי]]. הרבי הוסיף ואמר שזה מתחבר עם הרשמים שנותרו לו מהיחידות. במכתב הרבי מעודד את שרת להמשיך בפעולותיו, באמצעות סיפור [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8465.htm לקריאת המכתב באתר ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]}}.<br /> <br /> === היחידות בשנת תשכ&quot;ג ===<br /> בערב שבת , בעת שהרבי קיבל ליחידות בשעות הצהריים למשך שלוש וחצי שעות, [[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ג]] נכנס ליחידות אצל הרבי{{הערה|על פי [https://drive.google.com/file/d/16yttYtH-ZLIgILK9vk02VKX1Zm76yl2c/view יומן המשב&quot;ק ר' מאיר הארליג]}} שנמשכה לערך כ-15 דקות{{הערה|עפ&quot;י מכתב התמים שמריה רויטבלאט מאותה תקופה - מכתבים מבית חיינו תשכ&quot;ג ע' 117}}. <br /> <br /> ייתכן שבאותה יחידות אירע מה שסיפר המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ששרת הגיע כנציג הממשלה, כדי להציג בפני הרבי שאלה מסוימת, והרבי הציע את תשובתו. בנוסף לכך נתן לו הרבי עצות כיצד לפתור סכסוך בין שנים משרי הממשלה, שרת התפעל מכך, מכיוון שכלל לא התכוון לשאול את הרבי על כך, ועל סכסוך זה ידעו רק הוא ושני השרים{{הערה|הופיע באחד מספריו של [[מנחם זיגלבוים]]. [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=90&amp;article=482 הרבי יודע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> === שרת מתערב למען פעילות חב&quot;ד ===<br /> הרב [[טוביה בלוי]] סיפר, שבתקופת עבודתו ב[[צא&quot;ח]], בתמוז [[תשי&quot;ח]], הגיעה הוראה מהרבי לארגן פעילות בכינוס נוער עולמי שמתקיים בירושלים. הרב בלוי ופעילים נוספים הלכו למקום, אך השומר לא הסכים להכניס אותם למקום ללא אישור. הם נעמדו בפתח ושוחחו עם היוצאים והנכנסים. כשהגיע משה שרת למקום, תהה למה לא מכניסים את הפעילים, ודרש שיכניסו אותם. בהמשך, סיפר הרב בלוי, הגיע מכתב מהרבי, בו כתב הרבי שכיצד זה שלא דואגים לכבודה של חב&quot;ד, שחסידים לא יכולים להיכנס{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]], &quot;לקט ופרט&quot; חלק שלישי, קפ&quot;ז שביבים אות י&quot;ח}}...<br /> <br /> ביומנו {{הערה| משוט באסיה, דלהי, הודו [ב], 12.11.1956. <br /> }} בו מספר שרת על ביקורו בהודו בשנת 1956, כותב שרת כי סיפר לדיפלומטים אותם פגש שם, על הטבח בביה&quot;ס למלאכה בכפר חב&quot;ד: &quot;סיפרתי על רצח ילדים בשעת תפילתם בכפר החב&quot;די. הסברתי כי דווקא סמוך לרצועה יישובנו צפוף ואיך הפכו חייו לגיהינום עקב ההתנפלויות הבלתי-פוסקות [=של הפדאיון] ואיך הוכרחנו להעמיד את אנשינו במבחנים עליונים של חוסן אופי&quot;...<br /> ==חיים אישיים==<br /> שרת היה בוגר המחזור הראשון של גימנסיה [[הרצליה]], ולמד פרק זמן בקונסרבטוריון שולמית, שם בבית הספר פגש את צפורה מאירוב, לה נישא בהמשך, ציפורה מאירוב ומשה שרת התקרבו לראשונה במהלך טיול שנערך לתלמידי הגימנסיה ב[[פסח]] 1913 למנינם ב[[חברון]]. ב-1922 למנינם התחתן בלונדון עם ציפורה.<br /> *צאצאיו: ב-1927 למנינם ילדה אשתו ציפורה את בנם הבכור [[יעקב שרת]] שהיה נשוי ל[[רנה שרת]] והיה ידיד בית חב&quot;ד וגם בשנת תשפ&quot;א בהיותו בן 93 לפני חג הפסח קיבל מצות שמורה מבית חב&quot;ד{{הערה|[https://col.org.il/feed/p/5310 גם יעקב שרת קיבל מצה שמורה מהודרת מבית חב&quot;ד]}}, לאחר הלידה ציפורה הפסיקה את עבודותיה השונות ודאגה להקדיש מזמנה לילדים ולמשפחה, ב-1931 למנינם נולדה [[יעל מדיני]] ובשנת 1933 למנינם נולד בן זקוניו [[חיים שרת]].<br /> <br /> === התבטאויות על הרבי ===<br /> *{{ציטוטון|בדורנו מעטים האנשים החובקים באישיותם זרועות עולם. והרבי מליובאוויטש הוא אחד המעטים האלה}}{{הערה|שם=רועה נאמן לדורו}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=54125 ראש הממשלה בכפר חב&quot;ד ● בימים ההם] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78378 בניו של משה שרת העניקו עותק מהספר החדש לספרייה] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=91744 החסיד והמאסר: האב והבן ממשפחת שרת - בעבר ובהווה] {{שטורעם}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד בן גוריון]]|הבא=[[דוד בן גוריון]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשי&quot;ד]] - [[תשט&quot;ו]]}}<br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שרת, משה}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%AA&diff=577145 2023-01-05T00:04:18Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:משה שרת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משה שרת ראש ממשלת ישראל ה-2]]<br /> '''משה שרת (שרטוק)''' ([[ט&quot;ו בתשרי]] [[תרנ&quot;ה]] - [[ז' בתמוז]] [[תשכ&quot;ה]]) היה ראש הממשלה השני של [[מדינת ישראל]], ושר החוץ הראשון שלה.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד בחג הסוכות, [[ט&quot;ו בתשרי]] [[תרנ&quot;ה]] בשם משה צ'רטוק ב[[חרסון]] ליעקב ופניה (למשפחת לב). בשנת [[תרס&quot;ו]] עלה עם משפחתו לארץ. <br /> <br /> לאחר סיום לימודיו עבר ללמוד ב[[אוניברסיטה]] באיסטנבול שב[[טורקיה]], עד חזרתו לארץ עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בהמשך התגייס לצבא האימפריה העות'מאנית וחזר לאיסטנבול. בהמשך הוצב בסוריה, עד סוף המלחמה. אז חזר לארץ, ושימש בתפקידים מנהלתיים.<br /> <br /> כעבור תקופה עבר להתגורר ב[[לונדון]] על מנת ללמוד כלכלה, שם גם נשא את רעייתו ציפורה. באותו זמן החל לפרסם מאמרים בבטאון מפלגת 'אחדות העבודה' בה היה חבר, ובהמשך חזר לארץ כדי לכתוב ביומון &quot;דבר&quot;. עם חבירת &quot;אחדות העבודה&quot; למפלגת מפא&quot;י, החל בפעילות פוליטית.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] התמנה למזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית כסגנו של חיים ארלוזורוב, ובעקבות המינוי עבר להתגורר עם משפחתו ב[[ירושלים]]. בתקופה זו שינה את שם משפחתו &quot;צ'רתוק&quot;, ל&quot;שרטוק&quot;, ובהמשך ל&quot;שרת&quot;. לאחר שארלוזרוב נרצח, נבחר שרת להחליף אותו בתפקיד ראש המחלקה המדינית, וכיהן בתפקיד עד להקמת [[מדינת ישראל]].<br /> <br /> במהלך תקופה זו החזיק בכח ציבורי רב, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אף ביקש להשתמש בכח זה על מנת שיפעל לשחרורו של הרב [[מרדכי דובין]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י&quot;ד אגרת ה'שלה].}}.<br /> <br /> עם הקמת המדינה מונה לתפקיד שר החוץ הראשון שלהּ, ונבחר לכנסת הראשונה מטעם סיעת מפא&quot;י.<br /> <br /> לאחר פרישתו של [[דוד בן גוריון]] מראשות הממשלה, בחודש שבט [[תשי&quot;ד]], התמנה שרת לראש הממשלה השני של [[מדינת ישראל]], ובמקביל המשיך לשמש כשר החוץ. היה זה למרות שבן גוריון עצמו העדיף שלתפקיד ראש הממשלה יתמנה לוי אשכול.<br /> <br /> בתקופת כהונתו הקצרה ניסה שרת לחתור ל[[הסכם השלום עם מצרים|הסדר שלום עם מצרים]]. לקראת סוף כהונתו, עקב משבר בממשלה, הקים ממשלה חדשה, אך גם היא לא החזיקה מעמד.<br /> <br /> לאחר תום כהונתו בת הפחות משנתיים, בחשוון [[תשט&quot;ז]], פינה את מקומו חזרה לקודמו, בן גוריון. תחילה המשיך לכהן כשר חוץ, אך עקב חילוקי דעות קשים החליט בן גוריון להורות לו להתפטר, והוא עזב את משרד החוץ בתמוז [[תשט&quot;ז]], ולאחר פרישתו יצא למסע מדיני ברחבי יבשת אסיה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] התמנה לתפקיד יו&quot;ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. תפקיד בו שימש עד לפטירתו, ב[[ז' בתמוז]] [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> == קשריו עם הרבי וחב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:שרת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרת בביקורו בכפר חב&quot;ד]]<br /> === היחידות אצל הרבי בשנת תשכ&quot;ב ===<br /> בתחילת [[אדר ב']] [[תשכ&quot;ב]] נכנס שרת ל[[יחידות]] אצל הרבי, במסגרת תפקידו כיו&quot;ר הסוכנות היהודית. הוא נכנס יחד עם קונסול ישראל בנוי יורק מר דוד ריבלין{{הערה|שם=גרונר|על פי יומנו של הרב [[יהודה לייב גרונר]], שפורסם בגילון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] מס' 57}}. <br /> <br /> ריבלין סיפר שבמהלך היחידות עלו מספר נושאים, ביניהם עניין היישוב [[כפר חב&quot;ד]]. וכן סיפר ששרת יצא מהיחידות בהתרשמות עמוקה. ריבלין סיפר עוד שבמהלך היחידות עלה נושא משפט אייכמן, שהתנהל אז בישראל. שרת סיפר על המשפט בהתרגשות, ואמר שהמשפט מעלה מחדש את כל פרשיית [[השואה]]. הרבי שאל אותו בתגובה מדוע עושים מהמשפט &quot;הילולות&quot; שהרי במידה וזה כדי לעורר את נושא השואה, יש לעשות זאת בצורה הולמת{{הערה|שם=הרבי וראשי הממשלה|[[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]], הפרק על משה שרת במוסף '''הרבי וראשי הממשלה''', צורף ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 1601, חג הפסח תשע&quot;ה}}. הרבי הוסיף וסיפר שלאחר השואה ביקשו רבנים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שיצטרף אליהם בקריאת גינוי נגד אנשים מסוימים שהתבטאו בצורה מקוממת כלפי הקדוש ברוך הוא בעקבות השואה. הרבי הריי&quot;צ לא הסכים והסביר שיש מקום, במיוחד ליהודי מאמין, לשאול 'למה עשה ה' ככה'{{הערה|שם=הרבי וראשי הממשלה}}{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4469161 אבא, למה?] {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> כשיצאו שאל אותם מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] על חוויתם, שרת אמר שהייתה שיחה לבבית והרבי הוא בקיא בחדרי חדרים, ושהוא מקווה שזוהי פגישה ראשונה ולא אחרונה{{הערה|על פי זה נראה שהיחידות הנוספת, המתוארת להלן, לא התקיימה, ומדובר בבלבול}}. בהמשך שוחח הרב גרונר עם הרבי, הרבי שאל האם שרת היה מתוח בצאתו מהיחידות, והרב גרונר אמר שלא היה נראה כך אלא אדרבא. הרבי הגיב בשאלה האם הוא סיפר מה הרבי 'עשה' ממנו, הרב גרונר אמר שהקונסול ריבלין אמר לו משהו, אך הוא לא הספיק להבינו. הרבי הוסיף ושאל האם הבחורים עשו 'עניין' מביקורו של ראש הממשלה לשעבר, ובתגובה סיפר הרב גרונר ששרת רצה להיכנס לבית המדרש, אך ויתר על כך מחשש ל[[ביטול תורה]], הרבי נהנה מדבריו אלו של שרת. לשאלת הרבי סיפר גם הרב גרונר ששרת הביא עמו כיפה בכיסו ליחידות, ועד שהניחה על ראשו חבש כובע. הרבי נהנה גם מכך{{הערה|שם=גרונר}}.<br /> <br /> באותה שנה שלח הרב [[חנוך גליצנשטיין]] לשרת מכתב מהרבי בעניין בריאת העולם. שרת הודה לו במכתב חוזר, בו סיפר גם על היחידות המדוברת, ואמר שהוא מצא עניין בלימוד השקפותיו של הרבי{{הערה|שם=רועה נאמן לדורו|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''רועה נאמן לדורו''' [[גליון בית חיינו]] מס' 103.}}.<br /> <br /> ב[[ח' באדר ב']] כתב הרבי ל[[זלמן שז&quot;ר]] אגרת, בה הוא מזכיר את עניין ביקורו של שרת, ומבקש גם משז&quot;ר לפעול בעניין כל שהוא שביקש משרת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8383.htm המכתב לשז&quot;ר באתר ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]}}.<br /> <br /> בעקבות אותה יחידות, ביקר שרת ב[[כפר חב&quot;ד]], ומסר לתושבים דרישת שלום מהרבי. בעקבות אותו ביקור כתב לו הרבי ב[[י' בתמוז]] שהוא שמח לשמוע על הביקור, ועל כך ששרת שוחח עם הרב [[בנימין גורודצקי]]. הרבי הוסיף ואמר שזה מתחבר עם הרשמים שנותרו לו מהיחידות. במכתב הרבי מעודד את שרת להמשיך בפעולותיו, באמצעות סיפור [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8465.htm לקריאת המכתב באתר ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]}}.<br /> <br /> === היחידות בשנת תשכ&quot;ג ===<br /> בערב שבת , בעת שהרבי קיבל ליחידות בשעות הצהריים למשך שלוש וחצי שעות, [[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ג]] נכנס ליחידות אצל הרבי{{הערה|על פי [https://drive.google.com/file/d/16yttYtH-ZLIgILK9vk02VKX1Zm76yl2c/view יומן המשב&quot;ק ר' מאיר הארליג]}} שנמשכה לערך כ-15 דקות{{הערה|עפ&quot;י מכתב התמים שמריה רויטבלאט מאותה תקופה - מכתבים מבית חיינו תשכ&quot;ג ע' 117}}. <br /> <br /> ייתכן שבאותה יחידות אירע מה שסיפר המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ששרת הגיע כנציג הממשלה, כדי להציג בפני הרבי שאלה מסוימת, והרבי הציע את תשובתו. בנוסף לכך נתן לו הרבי עצות כיצד לפתור סכסוך בין שנים משרי הממשלה, שרת התפעל מכך, מכיוון שכלל לא התכוון לשאול את הרבי על כך, ועל סכסוך זה ידעו רק הוא ושני השרים{{הערה|הופיע באחד מספריו של [[מנחם זיגלבוים]]. [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=90&amp;article=482 הרבי יודע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> === שרת מתערב למען פעילות חב&quot;ד ===<br /> הרב [[טוביה בלוי]] סיפר, שבתקופת עבודתו ב[[צא&quot;ח]], בתמוז [[תשי&quot;ח]], הגיעה הוראה מהרבי לארגן פעילות בכינוס נוער עולמי שמתקיים בירושלים. הרב בלוי ופעילים נוספים הלכו למקום, אך השומר לא הסכים להכניס אותם למקום ללא אישור. הם נעמדו בפתח ושוחחו עם היוצאים והנכנסים. כשהגיע משה שרת למקום, תהה למה לא מכניסים את הפעילים, ודרש שיכניסו אותם. בהמשך, סיפר הרב בלוי, הגיע מכתב מהרבי, בו כתב הרבי שכיצד זה שלא דואגים לכבודה של חב&quot;ד, שחסידים לא יכולים להיכנס{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]], &quot;לקט ופרט&quot; חלק שלישי, קפ&quot;ז שביבים אות י&quot;ח}}...<br /> <br /> ביומנו {{הערה| משוט באסיה, דלהי, הודו [ב], 12.11.1956. <br /> }} בו מספר שרת על ביקורו בהודו בשנת 1956, כותב שרת כי סיפר לדיפלומטים אותם פגש שם, על הטבח בביה&quot;ס למלאכה בכפר חב&quot;ד: &quot;סיפרתי על רצח ילדים בשעת תפילתם בכפר החב&quot;די. הסברתי כי דווקא סמוך לרצועה יישובנו צפוף ואיך הפכו חייו לגיהינום עקב ההתנפלויות הבלתי-פוסקות [=של הפדאיון] ואיך הוכרחנו להעמיד את אנשינו במבחנים עליונים של חוסן אופי&quot;...<br /> ==חיים אישיים==<br /> שרת היה בוגר המחזור הראשון של גימנסיה [[הרצליה]], ולמד פרק זמן בקונסרבטוריון שולמית, שם בבית הספר פגש את צפורה מאירוב, לה נישא בהמשך, ציפורה מאירוב ומשה שרת התקרבו לראשונה במהלך טיול שנערך לתלמידי הגימנסיה ב[[פסח]] 1913 למנינם ב[[חברון]]. ב-1922 למנינם התחתן בלונדון עם ציפורה.<br /> *צאצאיו:ב-1927 למנינם ילדה אשתו ציפורה את בנם הבכור [[יעקב שרת]] שהיה נשוי ל[[רנה שרת]] והיה ידיד בית חב&quot;ד וגם בשנת תשפ&quot;א בהיותו בן 93 לפני חג הפסח קיבל מצות שמורה מבית חב&quot;ד{{הערה|[https://col.org.il/feed/p/5310 גם יעקב שרת קיבל מצה שמורה מהודרת מבית חב&quot;ד]}}, לאחר הלידה ציפורה הפסיקה את עבודותיה השונות ודאגה להקדיש מזמנה לילדים ולמשפחה, ב-1931 למנינם נולדה [[יעל מדיני]] ובשנת 1933 למנינם נולד בן זקוניו [[חיים שרת]].<br /> <br /> === התבטאויות על הרבי ===<br /> *{{ציטוטון|בדורנו מעטים האנשים החובקים באישיותם זרועות עולם. והרבי מליובאוויטש הוא אחד המעטים האלה}}{{הערה|שם=רועה נאמן לדורו}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=54125 ראש הממשלה בכפר חב&quot;ד ● בימים ההם] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78378 בניו של משה שרת העניקו עותק מהספר החדש לספרייה] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=91744 החסיד והמאסר: האב והבן ממשפחת שרת - בעבר ובהווה] {{שטורעם}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד בן גוריון]]|הבא=[[דוד בן גוריון]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשי&quot;ד]] - [[תשט&quot;ו]]}}<br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שרת, משה}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93&diff=577140 2023-01-04T23:58:28Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יאיר לפיד 2.jpg|250px|ממוזער|יאיר לפיד ראש ממשלת המעבר ה14]]<br /> '''יאיר לפיד''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]]) הוא יו&quot;ר מפלגת &quot;יש עתיד&quot; וכחבר כנסת מטעמה ויו&quot;ר האופוזיציה. לשעבר ראש הממשלה ה-14 ושר החוץ של [[מדינת ישראל]]. לפי כניסתו לפוליטיקה היה איש תקשורת ושחקן.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח חשוון]] [[תשכ&quot;ד]] לטומי לפיד ולשולמית &quot;שולה&quot; לפיד. שימש במשך שנים ארוכות כאיש תקשורת ושחקן.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הקים את מפלגת &quot;יש עתיד&quot;, וזכה ב[[בחירות לכנסת]] ב-19 מנדטים. לאחר הבחירות הקים עם [[נפתלי בנט]] את &quot;ברית האחים&quot;, מה שמנע מכניסת המפלגות החרדיות לממשלה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80510 פעם קראו לזה הדרת נשים היום קוראים לזה שווין בנטל] סעיף ג'. {{אינפו}}}}. בשנת [[תשע&quot;ה]] קיבל בבחירות 11 מנדטים, אך לא נכנס לממשלה. בשנת [[תשע&quot;ט]] התמודד בשיתוף עם [[בני גנץ]] במסגרת המפלגה &quot;כחול לבן&quot; במהלך שלוש מערכות בחירות, עד שגנץ פירק את החיבור והצטרף ל[[בנימין נתניהו]] להקמת ממשלה.<br /> <br /> לאחר הבחירות שנערכו בשנת [[תשפ&quot;א]] חבר למפלגת ימינה של [[נפתלי בנט]] יחד עם מפלגות השמאל והמפלגה הערבית - רע&quot;ם, ויחד הקימו ממשלה משותפת, כשלפיד ובנט מתחלקים בראשות הממשלה ברוטציה{{הערה|[https://chabad.info/news/679936/ &quot;עלה בידי&quot;: לראשונה, ממשלה בהשתתפות מפלגה ערבית] {{אינפו}}.}}. <br /> <br /> בליל [[ב' תמוז]] [[תשפ&quot;ב]] בחצות לילה לאחר פיזור הכנסת והתפטרותו של ראש הממשלה [[נפתלי בנט]], נכנס לתפקידו כראש ממשלת המעבר של ישראל עד קיום [[הבחירות לכנסת]]. בבחירות שנערכו, הפסיד הגוש שבראשותו את הרוב, והוא מסתמן לתפקיד יו&quot;ר האופוזיציה. בליל [[כ&quot;ח כסלו]] [[ה'תשפ&quot;ג]] הסתמן סופית שהוא לא יהיה ראש הממשלה של ישראל. בה' טבת תשפ&quot;ג סיים את תפקידו, ובנימין נתניהו חזר לראשות הממשלה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:יאיר לפיד.jpg|ממוזער|הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו&quot;ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] והרב [[יהודה ליפש]] אצל יאיר לפיד ב[[מבצע ארבעת המינים]]]]<br /> בתקופת עבודתו כעיתונאי בעיתון [[מעריב]], פרסם לפיד בשנת [[תשמ&quot;ז]] כתבה מקיפה ואוהדת על [[הרבי]], תחת הכותרת &quot;משיח עכשיו&quot;{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82029 אייר תשמ&quot;ז: יאיר לפיד בכתבה על הרבי &quot;משיח עכשיו&quot;] באתר {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> לפיד מקורב ל[[שליח]] [[הרבי]] בשכונתו - רמת אביב - הרב [[יהודה ליפש]]{{הערה|שם=הערכה}}, ופעל לטובת הבית חב&quot;ד במהלך הוויכוחים שנסובו סביבו{{הערה|[https://col.org.il/news/90500 נאומו המדובר של יאיר לפיד ב&quot;יום ההצדעה לרבי&quot; ● צפו בוידאו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}. לפיד הביע מספר פעמים בפומבי את הערכתו כלפי חב&quot;ד{{הערה|שם=הערכה|[https://chabad.info/news/654273/ לפיד פנה לחב&quot;ד: &quot;אם תתמכו בסמוטריץ' נגמר הסיפור שלכם&quot;] באתר {{אינפו}} {{*}} [https://chabad.info/news/600233/ השליח חשף בראיון: כשיאיר לפיד אמר קדיש על אביו] באתר {{אינפו}}.}}. במהלך אירועי יום ההצדעה לרבי ב[[תמוז]] [[תשע&quot;ח]], התבטא לפיד על תנועת חב&quot;ד: &quot;חב&quot;ד תמיד ידעה למצוא את המאחד, ומה שמאפיין את חסידיה אלה [[אהבת ישראל]] ו[[יהדות]] ללא כפייה&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/112087 התקשרות מדווחת בהרחבה על יום ההצדעה לרבי בכנסת] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}}.<br /> <br /> במהלך ה[[בחירות]] לכנסת ה-24 בשנת [[תשפ&quot;א]] התבטא לפיד בשיחה עם אחד מראשי חב&quot;ד ש&quot;אם תתמכו במפלגה של סמוטריץ' ובן גביר, אני ארדוף אתכם. נגמר הסיפור על חנוכיות בכל צומת בחנוכה ובתי חב&quot;ד בעולם. נגמר הסיפור שלכם על אהבת ישראל&quot;. התבטאות זו הובילה לגל של גינויים מכלל הציבור{{הערה|[https://chabad.info/news/654273/ לפיד פנה לחב&quot;ד: &quot;אם תתמכו בסמוטריץ' נגמר הסיפור שלכם&quot; {{אינפו}}].}}.<br /> <br /> לקראת היארצייט של אביו בשנת תשפ&quot;ב הקדיש השליח הרב ליפש את התפילות וההתוועדויות בשבת לעילוי נשמת אביו, והוסיף &quot;לזכות בנו, מר יאיר לפיד, שר החוץ וראש הממשלה החליפי, תושב שכונתנו וידיד בית חב&quot;ד&quot;. לפיד הגיב על כך: &quot;שלחו לי החבר'ה של חב&quot;ד, זה מרגש&quot;{{הערה|[https://www.kikar.co.il/419737.html 'יארצייט' לטומי לפיד בבית הכנסת של חב&quot;ד: &quot;ולזכות בנו&quot;] באתר כיכר השבת.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/123278 כשיאיר לפיד גילה בקיאות בפרק ל&quot;ב בתניא • אל תחמיצו] באתר {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> * [https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/779472/ השר לפיד בברכה לחסידי חב&quot;ד: &quot;הרבי הוא של כולנו&quot;]<br /> {{סדרה|הקודם=[[נפתלי בנט]]|הבא=[[בנימין נתניהו]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[ב' תמוז]] [[תשפ&quot;ב]] - [[ה' טבת]] [[תשפ&quot;ג]]}}<br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9&diff=577137 2023-01-04T23:54:13Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש]]<br /> הרב '''שלום משאש''' ([[כ&quot;ב שבט]] [[תרס&quot;ט]] - [[י' ניסן]] [[תשס&quot;ג]]) היה רבה של [[קזבלנקה]], [[מרוקו]] ולאחר מכן של [[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|הרב מאשאש (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב מונסיגו רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], י&quot;ח באייר תש&quot;נ]]<br /> הרב משאש נולד בכ&quot;ב ב[[שבט]] בשנת [[תרס&quot;ט]] לאביו הרב מימון משאש, בעיר מקנס במרוקו, שהייתה אחת ממרכזי התורה של מרוקו ונקרא על שם סבו שלום. הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב כתלמיד חרוץ, כשבהמשך נחשב לפוסק בגיל צעיר; כך חלק מספרו מזרח שמ&quot;ש נכתב בהיותו בגיל 17. מגיל צעיר החל בניהול בית הספר &quot;תלמוד תורה&quot;, שבעיר מקנס. הרב משאש חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש&quot;ד, הקים את ישיבת &quot;כתר תורה&quot; במקנס. <br /> <br /> בגיל 39 קיבל רשות להיות דיין בקזבלנקה, לאחר שעמד בבחינה בהצלחה; 13 שנה אחר כך בגיל 52 נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה; בהמשך כיהן כרב הראשי של מרוקו. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשל&quot;ח]], לכהן כרב הראשי של [[ירושלים]]. ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו, ב [[שבת הגדול]] [[י' ניסן]] [[תשס&quot;ג]] בגיל 94.<br /> <br /> == מחזק את חסידי חב&quot;ד בקזבלנקה ==<br /> הרב שאיפשר לחב&quot;ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב&quot;ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב&quot;ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב&quot;ד לפעול בקזבלנקה. הרש&quot;מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב&quot;ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה &quot;למראות אלוקים&quot;.<br /> <br /> קשרים חמים עם הרב שלום משאש יצרו גם יתר שליחי חב&quot;ד כדוגמת הרב יהודה לייב רסקין. הרב שלום משאש מעיד שהיו לו קשרים אישיים עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצד הרבי לכל אחד מבני משפחתו.<br /> <br /> == יוצא לעזרת הרבי ==<br /> [[קובץ:הרב שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש נואם ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשכ&quot;ז]], משמאלו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי|בנימין גורודצקי]]]]<br /> בשעה שהרבי ביקש את עזרתו במרוקו, הרב שלום משאש יצא &quot;בקול קורא&quot; בשם הרבי להדליק נר שבת - לכל בת{{מקור}}. בין הרבי והרב משאש אף נערכה פגישה בניו יורק. <br /> <br /> כאשר הרב שלום משאש רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], כתב גם לו הרבי מכתב ובו הפציר בו שלא לעזוב את מרוקו ולהמשיך להנהיג את קהילתו{{הערה|אגרות קודש אגרת י'שי&quot;ז.}}.בפועל בהמשך עלה לארץ ובא לכהן כרבה של ירושלים לבקשת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=[http://chabadmarrakech.com/contents.asp?aid=30775]}}<br /> <br /> == רוח אפינו משיח ה' ==<br /> רבי שלום התבטא: [[הרבי]] הגיע לכל מקום נידח בעולם שאין בו אפילו [[ריח]] [[תורה]], והקים שם עולה של [[תורה]]. כך גם היה במרוקו, בשלושים השנים שזכיתי לכהן כרבה הראשי. הוא שלח לשם את שליחיו המסורים והקים חיי יהדות לתפארת. אין לתאר את אהבתו הגדולה לכל יהודי. גם במישור האישי שררו ביני לבינו יחסי [[אהבה]] עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצידו לכל אחד ואחד מבני המשפחה. כשאני רואה את פעליו בעולם, אין לי ספק שהוא ממש חי בתוכנו. <br /> הגאון הגדול והקדוש… [[צדיק]] אחד בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, רוח אפינו [[משיח]] ה'… חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם… אין לו אח ורע ולא ממלא מקום.{{מקור}}<br /> ==בענין לבוש הפאה נכרית==<br /> הרב שלום משאש רבה הראשי הספרדי של ירושלים חיזק את הבנות מכל העדות בפרט קהילות חב&quot;ד וכל הקהילות המיקלות בענין הנשים הנשואות בלבישת [[פאה נכרית]] ברשות הרבים כמו שכתב בתשובותיו, וכתב שאדרבא נשים בנות עדות המזרח עדיף לכתחילה שילבשו פאה נכרית שיראו יפות ולא כעורות שלא נבראה אשה אלא ליופי ואיסור חמור לדכא את רגשותיה ורחשי ליבה, ולא ייראו חס ושלום בנות ישראל כמשרתות (וכקללת אדם הראשון וחוה שהתקללה שתכסה שערה ככתוב במדרש כי עתה אנחנו בזמן הגאולה וקץ), וכל אלו הגברים שצועקים נגד לבישת הפאה בפרט אם הן רבנים אוי להם מיום הדין ומיום התוכחה ועתידים ליתן את הדין לפני הקב&quot;ה על כפירתם ביופי שנתן השם לנשים, ואם יש להם בעיה בכך שישמרו הם את עיניהם ועל הניזק להרחיק את עצמו, אלא אדרבא על הבנות האירופיות לדאוג וללמד ולקשט את בנות עדות המזרח וללמדן יופי הדר וכבוד כדי שימצאו חן בעיני בעליהן, ואע&quot;פ שדעתו היתה חידוש כנגד דעות אחרות, בתקיפות עוז דעתו לא חשש להם כי חיזוק חן היופי יקר היה בעיניו עד למאוד, ועל כן דעתו ש&quot;רק בדיעבד יש לאשה נשואה ללבוש מטפחת&quot;.<br /> וכפי הוראת הרבי שהורה בהוראת קודש ללא ספיקות וללא עוררין לכל נשות [[חסידות חב&quot;ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק&quot;ע. מאידיש: &quot;אגרות קודש מתורגמות&quot; חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ&quot;ג עמ' שמ&quot;ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}. כמו כן [[הרבי]] גם הורה שכל אישה תשכנע את חברה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס&quot;ג. מאידיש: &quot;אגרות קודש מתורגמות&quot; חלק ב'}}.הרבי אמר כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט&quot;ו, איגרת ה'תקי&quot;ג}}.הרבי גם דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי{{הערה|תורת מנחם חלק י&quot;ב עמ' קפ&quot;ח, שיחת ר&quot;ח [[אלול]] תשי&quot;ד. שיחה זו הובאה גם בספר &quot;ליקוטי שיחות&quot; חלק י&quot;ג עמ' קפ&quot;ח ואילך}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק מא, ובפרקים העוסקים בקזבלנקה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור זלמן ברגר, [http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ מאחורי הקלעים של פגישת הרב משאש עם הרבי], {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=411 עלון בית משיח 411 מתוך שמן ששון מחבריך]<br /> *הרב יעקב חביב, '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%90%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הקשר בין הרבי והרב מאשאש]''', {{אינפו}} כ&quot;ו ניסן ה'תשע&quot;ח<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/356441/ תשובה בהלכה טרם פטירתו בה מגלה הרב שלום משאש דעתו שאין יותר טוב לכיסוי הראש לאשה מאשר הפאה נוכרית]<br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[משה שלמה עמאר]]|רשימה=[[ירושלים|רבה הספרדי של ירושלים]]|שנה=[[תשל&quot;ח]] - [[י' ניסן]] [[תשס&quot;ג]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ט]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A5&diff=567836 2022-10-15T17:00:24Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אברהם ישעיהו קרליץ<br /> |כינוי=החזון איש<br /> |תמונה=[[קובץ:קרליץ.jpg|250px]]<br /> |תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים<br /> |תאריך לידה=[[תרל&quot;ט]]<br /> |מקום לידה= קוסובה<br /> |תאריך פטירה= [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה= [[בני ברק]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= חזון איש<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> [[הרב]] '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל&quot;ט]] - [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ט]] לרב '''שמריהו יוסף''' קרליץ. אביו היה [[גאון]] וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל&quot;ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ&quot;ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.<br /> <br /> בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב &quot;אי&quot;ש החפץ בעילום שמו&quot;. הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.<br /> <br /> הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר&quot;א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ&quot;ה.}} והתנגד ללימוד התניא{{הערה|'רבים השיב' ע' 51}}. יש הטוענים בשם עדים עלומים כי נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: &quot;הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר&quot;א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל&quot;. ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו&quot;א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו&quot;א ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו&quot;א בכורות כה' ב' מצטט מתוך &quot;שו&quot;ע של הגר&quot;ז&quot;}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.<br /> <br /> דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר &quot;נזר החיים&quot; עמ' רי&quot;ד, תשובות הגר&quot;ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס&quot;ג; &quot;מאיר עוז&quot;, סימן ע&quot;ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר &quot;מעשה איש&quot; (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): &quot;הרה&quot;ג רבי אליהו פרידמן זצ&quot;ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו&quot;א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת&quot;}}.<br /> <br /> נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט&quot;ו בחשוון]] בשנת [[תשי&quot;ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]<br /> במכתב להרב [[אברהם גולדברג]] מציע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שיתייעץ, בדבר הצעת שידוך לבתו, עם &quot;הרב הגאון בעל חזון איש שליט&quot;א ויעשה כהוראתו ויהיה להצלחה ברוחניות ובגשמיות&quot;{{הערה|1=[https://hm-news.co.il/77152/ מכתב היסטורי: הרבי הריי&quot;צ מליובאוויטש המליץ לשמוע לחזון איש]}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב&quot;ד [[אחי תמימים תל אביב]]. תרומתו ניתנה לרב [[חיים שאול ברוק]] שביקרו על פי בקשת מחותנו הרב [[יצחק גרשטנקורן]] מייסד בני ברק. בביקור שאל החזון איש את הרב ברוק במה הוא מתעסק ולאחר שהרב ברוק השיב שהוא מלמד את התלמידים בישיבה בבוקר ובערב [[דא&quot;ח]] ובמשך היום גמרא, הרהר החזון איש קצת ואחר כך והוציא מכיסו 10 לירות ונתנם לו כשאומר שרוצה שותפות במוסד כזה{{הערה|'חיים שאל' ע' 6}}.<br /> <br /> בניו של הגאון הרב ראובן טרופ, מספרים בהקדמה לספרו &quot;בינת ראובן&quot;: &quot;לפי עצתו של מרן החזון איש נענה אבינו להצעה לעמוד בראש ישיבת חב&quot;ד בלוד. הוא נתקבל שם בכבוד מלכים וזכה להערצה עמוקה מצד ההנהלה והתלמידים, ברם מצבו הלך והחמיר ולא זכה לכהן בישיבה&quot;. <br /> <br /> על הרב יחיאל צוקרוב, ראש ישיבת &quot;אוהל משה&quot;, מגדולי תלמידי החכמים בבני ברק, מסופר: &quot;לאחר שנועץ בחזו&quot;א עבר ללמוד בישיבת חב&quot;ד בת&quot;א, בראשותו של הגה&quot;ח ר' שאול ברוק. שנים רבות לאחר מכן, חב לו [לר' שאול] הכרת הטוב מרובה, וכן בקיאותו בספר התניא נזקפת לזכותו&quot; (מתוך מאמר &quot;איש המעלה&quot;, אוסף גליונות, גל' 91, ויקרא תשע&quot;ט.).<br /> <br /> על ספרו של [[חסיד חב&quot;ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] &quot;[[טהרת המים]]&quot;, כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי &quot;עבר על כל הספר והוא ספר טוב&quot;{{הערה|במבוא לספר &quot;טהרת מים&quot; בהוצאה החדשה.}}.<br /> <br /> קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, חסיד חב&quot;ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו&quot;א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה&quot;שארית יהודה&quot;, אחיו של אדמו&quot;ר הזקן: &quot;אתכבד לבקש מאת מעכ&quot;ת שליט&quot;א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש&quot;ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה&quot;ז] זצוק&quot;ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ&quot;א, באתר [[חב&quot;ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}.<br /> <br /> ===יחס מהרבי===<br /> ב[[י' אדר שני]] תשי&quot;ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.<br /> הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]] העיר: &quot;ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ&quot;ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה&quot;{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] כרך י&quot;א עמוד שמ&quot;ז, אגרת ג'תשלב}}.<br /> <br /> התייחסות מעניינת של הרבי לחזון איש אירעה ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשט&quot;ז]] בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש [[קנאה|מקנא]] בשמים בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים שיגרו לרבי על כך מכתבי תלונה. בהתוועדות פורים תשט&quot;ז הזכיר הרבי את הסיפור בצטטו את הטענות שנשלחו כיצד ניתן לומר כך על &quot;גדול שבגדולים ופוסק, יהודי שידע ללמוד וישב כל ימיו באוהלה של תורה&quot;{{הערה|לשון הרבי - על פי סרט ההקלטה מההתוועדות.}} וביאר שיש צדק באימרה זו ויש לה מקור מפורש והוא ממאמר חז&quot;ל{{הערה|בבא בתרא ע&quot;ה, א.}}: &quot;עתיד הקב&quot;ה לעשות שבע חופות לכל [[צדיק]] וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו&quot;, שהפירוש שכשהנשמה עולה למעלה מחד גיסא היא מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו והיא משתוקקת להצטרף לזה, ומאידך היות ולא עסקה בה אין מניחים אותה להיכנס לחופה, לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה ומסיבה זו היא רק &quot;נכווית מהחופה&quot;. ובעניינו שכעת מכיר החזון איש במעלתה של תורת החסידות וההליכה בדרכיה ומשתוקק להצטרף לזה אך בהיות שלא הכיר במעלתה בהיותו בעולם, ובפרט שהיה זה ברצון ואף התנגד לה, מסיבה זו אינו יכול להצטרף לזה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}}.<br /> <br /> במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר &quot;אגן הסהר&quot;, של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: &quot;מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז&quot;ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ&quot;כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו...&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;א, עמוד שיא.}}.<br /> <br /> בעיתון &quot;שערים&quot;{{הערה|כ' סיוון תשכ&quot;ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב&quot;ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו&quot;א &quot;לפי הוראת רבם האדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.<br /> <br /> בהתוועדות חג הפורים תשכ&quot;ו נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ&quot;ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע&quot;י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ&quot;י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין &quot;לחיים&quot; בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש&quot;ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י&quot;ז אדר]] [[תשכ&quot;ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל&quot;ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש&quot;ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.<br /> <br /> ===קו התאריך===<br /> בימי [[מלחמת העולם השנייה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערה|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצ'יק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ&quot;א אגרת ח'ס&quot;ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב&quot;ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ&quot;א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב&quot;ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ&quot;ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.<br /> <br /> === עם הגרא&quot;ח נאה ===<br /> [[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה&quot;חזון איש&quot;]] מקומו אחרי הערה 8<br /> בראשית שנות השי&quot;נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.<br /> <br /> למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: &quot;כבוד ידיד נפשי שליט&quot;א&quot;, ור' חיים נאה כתב לו &quot;לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו&quot;ה אברהם ישעי' קרליץ שליט&quot;א בעל חזון איש&quot;<br /> <br /> === חזית דתית ===<br /> כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד&quot;ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי &quot;אנחנו והמפד&quot;ל איננו שווים בהשקפה&quot;. כלפי טענה זו תמה הרבי: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44408 הרבי תמה: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===ישוב על שמו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] חפצו תושבי ספריא א', יישוב ששכן בסמיכות לכפר חב&quot;ד ושבו הייתה ממוקמת תחנת הרכבת של הכפר{{הערה|יישוב 'תוחלת' לימים. לא קיים כיום}}, לקרוא את שמו של יישובם על שם החזון איש במטרה לקנטר את תושבי הכפר במסגרת יחסיהם העכורים עם תושבי הכפר. בתחילה התקבלה בקשתם ע&quot;י וועדת השמות ויצאה הודעה רשמית על שמו החדש של היישוב אלא שלאחר מכן נשלחו לוועדה מכתבים ותגובות כנגד הרעיון הן מ[[וועד כפר חב&quot;ד]] והן ממשפחת החזון איש שהתנגדו לכך נמרצות משום שתושבי יישוב זה היו מאנשי [[המזרחי]] שמעולם לא היו קשורים אליו ועל כן קריאת שם זה ליישובם היא הטעיית דעת הקהל כאילו היו אנשי המזרחי מנאמניו. מכתבים אלו גרמו לועדת השמות להחליט על דיון חוזר בנושא שהתקיים ב[[כ&quot;ד סיון]] תשי&quot;ז. בדיון זה הופיע מר [[שניאור זלמן שז&quot;ר]] ואמר כי באופן אישי מחובתו להעמיד את הועדה על הסערה אשר קמה מצד אחד - בחוג חסידי חב&quot;ד, בהיות והחזון איש לא היה שייך מעולם לתנועה החסידית ככלל ולא לתנועת חב&quot;ד בפרט, ומן הצד השני - בחוגי יורשיו הרוחניים ותלמידיו של החזון איש שכן לא היתה מעולם כל שייכות בין החזון איש ובין 'המזרחי' שעליו נמנים תושבי היישוב, ועל כן למען השכנת השלום יש לקבוע שם ניטרלי שאין בו כל התגרות בתנועת חב&quot;ד ובכפר חב&quot;ד וכן אין בו היתלות באילן שאינו שלו. עוד באותו דיון הוחלט פה אחד לשנות את שם היישוב לשם אחר.<br /> <br /> במכתב מ[[ה' תמוז]] תשי&quot;ז הודה הרבי לשז&quot;ר על פעולתו זו כשכותב: &quot;נודעתי על דבר השתדלותו בענין השמות לכפר חב&quot;ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוד הפעם מה ששמעתי מכבוד קדושת מורי וחמיכמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבנו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשרויותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בני ישראל בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן ביחוד&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/134766 כשהגאון הסטייפלר חבר לשז&quot;ר נגד השם 'חזון איש' {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> לרב קרליץ לא היו ילדים. אחת מאחיותיו הייתה נשואה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בנם הוא הרב [[חיים קנייבסקי]].<br /> <br /> אחות נוספת נישאה לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו.}}. בנם היה הרב [[נסים קרליץ]], שהיה מקורב לדודו.<br /> אחד מגיסיו של החזון איש, ר' שמואל אליהו קאהן, היה מבית חב&quot;די. בביוגרפיה &quot;פאר הדור&quot; (תולדות החזון איש) מסופר כי ר' שלום (אביו של ר' שמואל אליהו) היה &quot;חסיד ליובאויצ'י מובהק המקושר לרבו האדמו&quot;ר רבי שלום בער שניאורסון בכל נימי לבבו&quot; (פאר הדור, חלק א, עמ' קטז).<br /> ==הנצחתו בישראל==<br /> ב-18 ערים בישראל [[שמות רחובות בישראל|קרויים רחובות על שמו]]. [[באר יעקב]], [[בית שמש]], [[ביתר עילית]], [[בני ברק]] נקרא על שמו [[רחוב חזון איש (בני ברק)|רחוב מרכזי שבו התגורר]], [[זכרון יעקב]], ב[[חדרה]] ב[[גבעת אולגה]], [[טבריה]], וכן ב[[ירושלים]] עיר הבירה בשכונת [[רמת שלמה]], [[מודיעין עלית]], [[נתיבות]], [[פתח תקווה]], [[קרית ספר]], [[רחובות]], [[ראשון לציון]], [[רעננה]], [[ראש העין]], [[רמת גן]], בעבר נקרא רחוב על שמו גם ב[[תל אביב-יפו]], ברחוב אירשיד ההיסטורי שבשכונת [[מנשייה (יפו)|מנשייה]].<br /> <br /> שמו מונצח ב[[כולל חזון איש]], שהוקם בהכוונתו בחייו, ונקרא על שמו עם פטירתו. הכולל מונה מאות [[אברכים]], ובראשו עמד אחיינו, הרב [[ניסים קרליץ]]. בין לומדי הכולל בעבר נמנו רבים מתלמידי החזון איש. בסמוך לכולל הקים [[יעקב הלפרין]] לזכרו [[בית יתומים|בית יתומות]], &quot;מוסד ילדות זיכרון מאיר ע&quot;ש מרן חזון איש זצ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67837 כשהרבי הריי&quot;צ שלח להתייעץ עם ה'חזון איש'] {{שטורעם}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם רח''ע גרודז'ינסקי =|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט&quot;ז תמוז]] [[תרצ&quot;ג]] - [[ט&quot;ו חשוון]] [[תשי&quot;ד]]|הבא=[[יעקב ישראל קנייבסקי]]}}<br /> <br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קרליץ, אברהם ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA&diff=567822 2022-10-14T12:36:49Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{חודש טבת}}<br /> '''י&quot;ז בטבת''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש טבת]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תקס&quot;ה]] - רבי יעקב קרנץ, [[המגיד מדובנא]] ומחבר ספר 'אהל יעקב', נפטר.<br /> *[[תר&quot;י]] - רבי אריה לייבוש ליפשיץ מווישניצא, מחבר ספר 'אריה דבי עילאי', נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ז]] – רבי יואל טייטלבוים מ[[סאטמר]], מחבר ספר 'ויואל משה', 'דברי יואל', נולד (נפטר בכ&quot;ו מנחם אב תשל&quot;ט).<br /> *[[תר&quot;פ]] - רבי אברהם הלל, ממנהיגי יהדות בבל, נפטר.<br /> *[[תש&quot;ל]] - רבי פנחס עפשטיין, ראב&quot;ד [[העדה החרדית]] ומחבר הספרים 'אוריין תליתאי' 'מנחת ירושלים' ועוד, נפטר.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - רבי סלמאן מוצפי, מקובל וראש ישיבת &quot;בני ציון&quot; ב[[ירושלים]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרצ&quot;ד]] - הרב [[ראובן דונין]], טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב&quot;ד.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - הרב [[משה קורנוויץ]], רב בקהילת חב&quot;ד ב[[נצרת עילית]], ממייסדי '[[מכון הלכה חב&quot;ד]]', ו[[ר&quot;מ]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תרח&quot;צ]] - הרב [[ישראל אשר ליבא]], מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[ירושלים]] וחבר הנהלת [[כולל חב&quot;ד]].<br /> *[[תש&quot;נ]] - הרב [[אליהו נחום שקלאר]], ראש ישיבת 'תורת אמת' בתל אביב, גבאי כולל חב&quot;ד וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> *[[תשס&quot;ח]] - הרב [[רפאל עמוס קרניאל]], עורך ספרים ומראשוני המחנכים ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] שעסק רבות בביסוסה והתפתחותה.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - הרב [[יעקב יוסף לפקיבקר]], חסיד חב&quot;ד תושב [[בני ברק]] ששימש במשך 17 שנה כשליח הרבי בתחנה המרכזית ב[[תל אביב]].<br /> *[[תשע&quot;ז]] - הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] קרוב ליובל שנים.<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ז|טבת}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש טבת|ב יז]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA&diff=567787 2022-10-14T08:44:52Z

<p>בר יעקוב: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש טבת}}<br /> '''י&quot;ז בטבת''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש טבת]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תקס&quot;ה]] - רבי יעקב קרנץ, [[המגיד מדובנא]] ומחבר ספר 'אהל יעקב', נפטר.<br /> *[[תר&quot;י]] - רבי אריה לייבוש ליפשיץ מווישניצא, מחבר ספר 'אריה דבי עילאי', נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ז]] – רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], מחבר ספר 'ויואל משה', 'דברי יואל', נולד (נפטר בכ&quot;ו מנחם אב תשל&quot;ט).<br /> *[[תר&quot;פ]] - רבי אברהם הלל, ממנהיגי יהדות בבל, נפטר.<br /> *[[תש&quot;ל]] - רבי פנחס עפשטיין, ראב&quot;ד [[העדה החרדית]] ומחבר הספרים 'אוריין תליתאי' 'מנחת ירושלים' ועוד, נפטר.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - רבי סלמאן מוצפי, מקובל וראש ישיבת &quot;בני ציון&quot; ב[[ירושלים]], נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרצ&quot;ד]] - הרב [[ראובן דונין]], טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב&quot;ד.<br /> *[[תשד&quot;מ]] - הרב [[משה קורנוויץ]], רב בקהילת חב&quot;ד ב[[נצרת עילית]], ממייסדי '[[מכון הלכה חב&quot;ד]]', ו[[ר&quot;מ]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תרח&quot;צ]] - הרב [[ישראל אשר ליבא]], מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[ירושלים]] וחבר הנהלת [[כולל חב&quot;ד]].<br /> *[[תש&quot;נ]] - הרב [[אליהו נחום שקלאר]], ראש ישיבת 'תורת אמת' בתל אביב, גבאי כולל חב&quot;ד וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> *[[תשס&quot;ח]] - הרב [[רפאל עמוס קרניאל]], עורך ספרים ומראשוני המחנכים ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] שעסק רבות בביסוסה והתפתחותה.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - הרב [[יעקב יוסף לפקיבקר]], חסיד חב&quot;ד תושב [[בני ברק]] ששימש במשך 17 שנה כשליח הרבי בתחנה המרכזית ב[[תל אביב]].<br /> *[[תשע&quot;ז]] - הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] קרוב ליובל שנים.<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ז|טבת}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש טבת|ב יז]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=567786 2022-10-14T08:42:54Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{חודש אב}}<br /> '''כ&quot;ו באב''' הוא היום העשרים ושישה ב[[חודש מנחם אב]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תשל&quot;ט]] – רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], מחבר ספר 'ויואל משה', 'דברי יואל', נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תר&quot;ג]] – הסתיימה [[אסיפת הרבנים תר&quot;ג]], במהלכה נעצר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] 22 פעמים עקב התעקשותו על שמירת עיקרי הדת, וניצחונו על ה[[משכילים]]. <br /> *[[תש&quot;י]] – הרבי שיגר מכתב לרב [[שלמה מטוסוב]] בו מינה אותו לשלוחו במרוקו.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרע&quot;ט]] – הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], יו&quot;ר [[ועד רבני ליובאוויטש]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ראש ישיבת [[ליובאוויטשער ישיבה]], ורב [[בית הכנסת]] עונג שבת באיסט פלטבוש.<br /> *[[תש&quot;כ]] – הרב [[נעם ישראל הרפז]], משפיע חב&quot;די תושב ירושלים בשכונת 'מעלה זיתים' שב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], הידוע בכשרון ההסברה שלו בתורת החסידות.<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תשי&quot;ד]] – הרב [[מאיר אשכנזי]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ו[[מרא דאתרא|רבה]] של [[שנחאי]].<br /> *[[תש&quot;מ]] – הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]], [[שד&quot;ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> {{להיום יום|כ&quot;ו|מנחם אב}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש מנחם אב|ב כו]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=567784 2022-10-14T08:42:08Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>{{חודש אב}}<br /> '''כ&quot;ו באב''' הוא היום העשרים ושישה ב[[חודש מנחם אב]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תשל&quot;ט]] – רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], מחבר ספר 'ויואל משה', 'דברי יואל', נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תר&quot;ג]] – הסתיימה [[אסיפת הרבנים תר&quot;ג]], במהלכה נעצר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] 22 פעמים עקב התעקשותו על שמירת עיקרי הדת, וניצחונו על ה[[משכילים]]. <br /> *[[תש&quot;י]] – הרבי שיגר מכתב לרב [[שלמה מטוסוב]] בו מינה אותו לשלוחו במרוקו.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרע&quot;ט]] – הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], יו&quot;ר [[ועד רבני ליובאוויטש]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ראש ישיבת [[ליובאוויטשער ישיבה]], ורב [[בית הכנסת]] עונג שבת באיסט פלטבוש.<br /> *[[תש&quot;כ]] – הרב [[נעם ישראל הרפז]], משפיע חב&quot;די תושב ירושלים, הידוע בכשרון ההסברה שלו בתורת החסידות.<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תשי&quot;ד]] – הרב [[מאיר אשכנזי]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ו[[מרא דאתרא|רבה]] של [[שנחאי]].<br /> *[[תש&quot;מ]] – הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]], [[שד&quot;ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> {{להיום יום|כ&quot;ו|מנחם אב}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש מנחם אב|ב כו]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9&diff=567781 2022-10-14T08:38:32Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש מכונה '''חכם שלום''']]<br /> הרב '''שלום משאש''' ([[כ&quot;ב שבט]] [[תרס&quot;ט]] - [[י' ניסן]] [[תשס&quot;ג]]) היה רבה של [[קזבלנקה]], [[מרוקו]] ולאחר מכן של [[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מונסיגו בוסקילה מאשאש.jpg|ממוזער|הרב מאשאש (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב מונסיגו רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב [[דוד בוסקילה]] (שני מימין) בסיומה של [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], י&quot;ח באייר תש&quot;נ]]<br /> הרב משאש נולד בכ&quot;ב ב[[שבט]] בשנת [[תרס&quot;ט]] לאביו הרב מימון משאש, בעיר מקנס במרוקו, שהייתה אחת ממרכזי התורה של מרוקו ונקרא על שם סבו שלום. הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב כתלמיד חרוץ, כשבהמשך נחשב לפוסק בגיל צעיר; כך חלק מספרו מזרח שמ&quot;ש נכתב בהיותו בגיל 17. מגיל צעיר החל בניהול בית הספר &quot;תלמוד תורה&quot;, שבעיר מקנס. הרב משאש חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש&quot;ד, הקים את ישיבת &quot;כתר תורה&quot; במקנס. <br /> <br /> בגיל 39 קיבל רשות להיות דיין בקזבלנקה, לאחר שעמד בבחינה בהצלחה; 13 שנה אחר כך בגיל 52 נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה; בהמשך כיהן כרב הראשי של מרוקו. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשל&quot;ח]], לכהן כרב הראשי של [[ירושלים]]. ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו, ב [[שבת הגדול]] [[י' ניסן]] [[תשס&quot;ג]] בגיל 94.<br /> <br /> == מחזק את חסידי חב&quot;ד בקזבלנקה ==<br /> הרב שאיפשר לחב&quot;ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב&quot;ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב&quot;ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב&quot;ד לפעול בקזבלנקה. הרש&quot;מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב&quot;ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה &quot;למראות אלוקים&quot;.<br /> <br /> קשרים חמים עם הרב שלום משאש יצרו גם יתר שליחי חב&quot;ד כדוגמת הרב יהודה לייב רסקין. הרב שלום משאש מעיד שהיו לו קשרים אישיים עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצד הרבי לכל אחד מבני משפחתו.<br /> <br /> == יוצא לעזרת הרבי ==<br /> [[קובץ:הרב שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש נואם ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשכ&quot;ז]], משמאלו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי|בנימין גורודצקי]]]]<br /> בשעה שהרבי ביקש את עזרתו במרוקו, הרב שלום משאש יצא &quot;בקול קורא&quot; בשם הרבי להדליק נר שבת - לכל בת{{מקור}}. בין הרבי והרב משאש אף נערכה פגישה בניו יורק. <br /> <br /> כאשר הרב שלום משאש רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], כתב גם לו הרבי מכתב ובו הפציר בו שלא לעזוב את מרוקו ולהמשיך להנהיג את קהילתו{{הערה|אגרות קודש אגרת י'שי&quot;ז.}}.בפועל בהמשך עלה לארץ ובא לכהן כרבה של ירושלים לבקשת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=[http://chabadmarrakech.com/contents.asp?aid=30775]}}<br /> <br /> == רוח אפינו משיח ה' ==<br /> רבי שלום התבטא: [[הרבי]] הגיע לכל מקום נידח בעולם שאין בו אפילו [[ריח]] [[תורה]], והקים שם עולה של [[תורה]]. כך גם היה במרוקו, בשלושים השנים שזכיתי לכהן כרבה הראשי. הוא שלח לשם את שליחיו המסורים והקים חיי יהדות לתפארת. אין לתאר את אהבתו הגדולה לכל יהודי. גם במישור האישי שררו ביני לבינו יחסי [[אהבה]] עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצידו לכל אחד ואחד מבני המשפחה. כשאני רואה את פעליו בעולם, אין לי ספק שהוא ממש חי בתוכנו. <br /> הגאון הגדול והקדוש… [[צדיק]] אחד בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, רוח אפינו [[משיח]] ה'… חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם… אין לו אח ורע ולא ממלא מקום.{{מקור}}<br /> ==בענין לבישת [[פאה נכרית]] לנשים נשואות על ראשן==<br /> הרב משאש חיזק את הנשים בלבישת פאה נכרית על ראשם לאחר חתונתם, ופסק כן לכל הנשים הנשואות מכל העדות לא רק קהילות חב&quot;ד לכסות ראשם בפאה נכרית ברשות הרבים כמו שכתב בספר תשובותיו וכדעת [[הרבי]] שגם הורה שכל אישה תשכנע את חברתה לעשות כן{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס&quot;ג. מאידיש: &quot;אגרות קודש מתורגמות&quot; חלק ב'}}.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק מא, ובפרקים העוסקים בקזבלנקה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור זלמן ברגר, [http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ מאחורי הקלעים של פגישת הרב משאש עם הרבי], {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=411 עלון בית משיח 411 מתוך שמן ששון מחבריך]<br /> *הרב יעקב חביב, '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%90%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הקשר בין הרבי והרב מאשאש]''', {{אינפו}} כ&quot;ו ניסן ה'תשע&quot;ח<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/356441/ תשובה בהלכה טרם פטירתו בה מגלה הרב שלום משאש דעתו שאין יותר טוב לכיסוי הראש לאשה מאשר הפאה נוכרית]<br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[משה שלמה עמאר]]|רשימה=[[ירושלים|רבה הספרדי של ירושלים]]|שנה=[[תשל&quot;ח]] - [[י' ניסן]] [[תשס&quot;ג]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ט]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%9E%D7%99_(%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=567780 2022-10-14T08:36:42Z

<p>בר יעקוב: /* הסניף הירושלמי */</p> <hr /> <div>{{מקורות|רמה=אין}}<br /> {{אין תמונה| בית כנסת}}<br /> בית המדרש ובית הכנסת [[אגד]] - '''בת עמי''' היא רשת [[בית כנסת|בתי כנסת]] המשמשים ל[[תפילה (יהדות)|תפילה]] במספר [[תחנה מרכזית|תחנות מרכזיות]] ברחבי ישראל, בכל ימות השבוע מעלות השחר עד שעות הלילה המוקדמות.<br /> <br /> ==מיוחדתו וחשיבותו של בית הכנסת==<br /> לרשת בתי הכנסת סניפים ב[[ירושלים]] (הסניף המרכזי), [[באר שבע]], [[חיפה]] ב[[מרכזית חוף הכרמל|חוף הכרמל]], [[טבריה]], ו[[תל אביב]].<br /> <br /> רשת בתי הכנסת משמשת לנוסעים ולנוסעות ולנהגות ולנהגי האוטובוס במשך רוב שעות היממה ומתקיימים בהם גם שיעורי תורה יומיומיים.<br /> <br /> ==הסניף הירושלמי==<br /> בית הכנסת &quot;אגד&quot;-&quot;בת עמי&quot; הירושלמי מתנהל כשאר הסניפים הקטנים יותר הפזורים ברחבי הארץ, בצמוד לו [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]] בחדר הסמוך לו המיועד להנוסעות המבקשות להתפלל. בירושלים בית הכנסת ממוקם בקומה השלישית של התחנה, בקרבת השירותים הציבוריים.<br /> <br /> רב בית הכנסת עוסק בהחזקת המקום וכן בדאגה ל[[תפילין]] למי שחסר לו. שעות פתיחת [[בית הכנסת]] הן מנץ החמה עד השקיעה, ובערבי שבתות וחגים עד כשעתיים לפני [[כניסת השבת]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] נוהגים מנהג ישראל [[פדיון כפרות]] להחזקת בית הכנסת והוצאות השוטפות, וכן נתינת [[זכר למחצית השקל]] בחודש [[אדר]].<br /> <br /> ==עיצוב בית הכנסת והספרייה==<br /> חברת [[אגד]] רכשה את הריהוט לבית הכנסת והיא זאת הנושאת גם בעול אחזקת בית הכנסת המיועד למתפללות ולמתפללים המזדמנים מכיוון שאינם קבועים כמעט ואינו נבנה מתרומתם. במקום נבנתה ספריה גדולה תורנית מעץ אלון לעילוי נשמת חללי [[צה&quot;ל]], וכן נבנו שם 2 ספריות אחת לכבוד הרב [[נעים בן אליהו]] מירושלים ראש [[ישיבת בן איש חי]] ורב [[בית הכנסת נועם שי&quot;ח]] בשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] בירושלים ואח הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו|מרדכי בן אליהו]] ובן הרב שלמה זלמן אליהו בעל [[הכרם שלמה]], וכן [[הרב רבינוביץ]] רבה הראשון של אגד.<br /> <br /> == נוסח התפילה ופעילויות נוספות ==<br /> במקום מתקיימים [[שיעורי תורה]] ופעילויות חסד, שיעור הלכה כל בוקר לאחר תפילת [[שחרית]], שיעור [[גמרא]], ושיעור ב[[חסידות]] בימים שני וחמישי לאחר תפילת ערבית. נוסח התפילה משתנה ממנין למניין, בהתאמה לשליח הציבור היורד לפני התיבה. גם מספר המשתתפים בשיעורי התורה הקבועים הנמסרים במקום על ידי שליח חב&quot;ד לאגד הרב [[מנחם מנדל וילהלם]] ושליח חב&quot;ד לרכבת ישראל הרב [[ישעיהו וייס]], לאחר תפילת שחרית וערבית - ומשתנים מיום ליום.<br /> <br /> ==מספר המתפללים==<br /> כ-2,000 איש{{מקור}}, מכל העדות והחוגים, פוקדים כל יום את [[בית הכנסת]] הממוקם במרומי בית האבן והזכוכית של התחנה.<br /> <br /> ==לוחות שנה==<br /> מדי שנה מתחלק על ידי בית הכנסת לוחות שנה ייחודיים שערוכים על ידי בית הכנסת אגד-בית עמי. הלוחות לפי נוסח [[חב&quot;ד]] ומכילים מתורתו של [[שולחן ערוך הרב]] רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] וכן מ[[האדמו&quot;ר]] מחב&quot;ד רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] וכן מנהגי חב&quot;ד וימי זכרון של רבני חב&quot;ד ונשות חב&quot;ד.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/1438 הרב מנדל מנחם וילהלם רב אגד בדברי חיזוק לקראת ראש השנה לנהגי אגד]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48401 &quot;אני שליח הרבי, ואינני מייצג אף גורם רשמי מחוץ לחב&quot;ד&quot;] {{col}}</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=566657 2022-09-28T18:43:11Z

<p>בר יעקוב: /* פוסקי הלכה נוספים */הכנסתי 2 בעלי משקל רב בערך ענין הפאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:פאה מלפני 3400 שנה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פאה מלפני 3400 שנה שהתגלתה במערת קבורה במצרים]]<br /> '''פאה נכרית''' היא [[כיסוי ראש]] משיער טבעי או סינתטי, הנהוג כיום אצל רוב הנשים במגזר החרדי. מנהג זה החל לפני כחמש מאות שנה, ועם השנים הפך לפולמוס הלכתי נרחב.<br /> <br /> ==מצוות כיסוי הראש לנשים==<br /> בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות{{הערה|דף ע&quot;ב.}}, מוכיחים חז&quot;ל מהפסוק &quot;ופרע את ראש האשה&quot;, שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש&quot;י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. היות ומנהג זה מוזכר בתורה, החשיבו זאת חז&quot;ל כאיסור מן התורה.<br /> <br /> מלשון חז&quot;ל &quot;דאורייתא היא&quot; הבינו רוב הפוסקים שחובת כיסוי הראש היא מהתורה, למרות שמצווה זו לא נכללה במנין המצוות. אולם חלק מהפוסקים ובראשם שו&quot;ת &quot;תרומת הדשן&quot;{{הערה|סימן רמ&quot;ב. וכן כתב הראב&quot;ד לעדת הספרדים בירושלים העתיקה, רבי יוסף נסים בורלא, בספרו &quot;וישב יוסף&quot; (חלק יו&quot;ד סי' ב'), ורבה של חיפה, רבי יוסף משאש בספרו אוצר המכתבים חלק ג' (סי' אלף תתפ&quot;ד), ורבי יצחק שמחה הלוי הורוביץ זצ&quot;ל, מרבני ארה&quot;ב, בספרו &quot;יד הלוי&quot; (על ספר המצוות, עמ' קמ&quot;ג), ורבי אברהם רומנו זצ&quot;ל, רב העיר סרייבו שבבוסניה, בספרו &quot;אברהם אברהם&quot; (ח&quot;ב, פרשת נשא), ורבי אשר גרוניס זצ&quot;ל, רבה של וילטשין בפולין, בספרו &quot;פרי אשר&quot; (סי' י&quot;ב, עמ' ק&quot;א).}} בשם הרמב&quot;ם, כתבו שהאיסור הוא מדרבנן, וכוונת התלמוד היא שדין זה רמוז בתורה.<br /> <br /> במסכת עירובין{{הערה|דף ק'.}} מלמדים חז&quot;ל שמנהג הנשים לכסות את הראש החל מחוה אמנו שנענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן &quot;שתהא עטופה כאבל&quot;. הפוסקים האחרונים כתבו גם טעמים על פי תורת הקבלה, מדוע אשה נשואה צריכה לכסות את ראשה{{הערה|הזכיר זאת אחד מגדולי האחרונים בספר מאורי אור: &quot;על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה&quot;. וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: &quot;בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן&quot;.}}.<br /> <br /> ==דין דת יהודית== <br /> בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות{{הערה|דף ע&quot;ב.}}, מפורטים מקרים בהם יכול הבעל לגרש את אשתו ללא תשלום כתובתה. בין היתר, מפורטים דברים הכתובים או רמוזים בתורה, המכונים בלשון המשנה &quot;דת משה&quot;, ודברים שיסודם ממנהג בנות ישראל, המכונים &quot;דת יהודית&quot;.<br /> <br /> מדין 'דת יהודית' אסרו חז&quot;ל את יציאת האשה ב&quot;קלתה&quot;, ללא תוספת כיסוי מעליה. הרמב&quot;ם והשולחן ערוך הבינו ש'קלתה' היא מטפחת, וללא רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה, צריך הבעל לגרש את האשה ללא כתובה.<br /> <br /> {{ציטוטון|יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, '''אף על פי ששערה מכוסה במטפחת...''' בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה}}{{הערה|אבן העזר, סימן קט&quot;ו.}}.<br /> <br /> למרות זאת, התירו הפוסקים בדורות האחרונים את כיסוי הראש במטפחת או כובע, והסבירו שדין 'דת יהודית' הוא המנהג העכשווי של בנות ישראל הכשרות, וכאשר משתנה המנהג, משתנה הדין, לקולא או לחומרא, כפי המנהג.<br /> <br /> פוסקים בודדים{{הערה|הגר&quot;ע יוסף בשו&quot;ת יביע אומר חלק ד' סימן ג', והגר&quot;מ פיינשטיין.}} התירו אף גילוי &quot;שיעור שתי אצבעות&quot; (3-4 ס&quot;מ) מהראש, תוך הסתמכות על שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר{{הערה|סימן ל&quot;ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר&quot;ם אלשקר לא התיר את גילוי הראש עצמו אלא רק את השיער היוצא מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר&quot;מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי כיסוי הראש בפאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br /> <br /> ==פולמוס הפאה==<br /> השימוש בפאה נכרית החל מלפני אלפי שנים. במערת קבורה במצרים, המתוארכת לזמן מתן תורה - לפני כ3400 שנה, נמצאה פאה משיער טבעי המסורקת כפי הנהוג בזמן ההוא, ונראית טבעית לגמרי. גם לפני כ2000 שנה מוזכרת הפאה הנכרית במשנה ובגמרא, אך לא שימשה בזמן ההוא ככיסוי ראש לכלל הנשים אלא כתכשיט לכלות{{הערה|ראו בתשובות הגאונים למסכת שבת דף ס&quot;ד: &quot;פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן&quot;}} או פתרון לבעלות מום ששערן היה לבן או דליל. בזמן התלמוד, נהגו הנשים להוציא צמה קלועה מחוץ לכיסוי הראש, ואותן נשים בעלות מום השתמשו בצמה העשויה מפאה נכרית{{הערה|ראו ביאור נרחב בסוגיות הגמרא ובדברי הראשונים, בהקדמת הספר &quot;חן וכבוד&quot;].}}.<br /> <br /> מנהג כיסוי הראש בפאה החל לראשונה בקהילה הספרדית באיטליה, לפני כחמש מאות שנה. רב הקהילה היה רבי יהושע בועז ברוך, מחבר הספר &quot;שלטי הגיבורים&quot;, ובספרו הוא התייחס למנהג וכתב להתיר את כיסוי הראש בפאה נכרית. לאחר מכן התפשט המנהג בכל העולם. <br /> <br /> הפוסקים הראשונים והעיקריים שחלקו עליו, בספרים שהתפרסמו עשרות שנים לאחר פטירתו, היו מהר&quot;י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב&quot;ץ, והם סברו שיש חיוב ע&quot;פ הרמב&quot;ם לכסות את הראש במטפחת ועליה רדיד, ולפיכך אין הבדל בין מטפחת לפאה, ששניהם אסורים לפי דעת הרמב&quot;ם והשולחן ערוך.<br /> <br /> אחריהם באו פוסקים נוספים והזכירו טעמים נוספים לאיסור. טעמי האיסור הם משום מראית העין - שהרואה לא ידע להבחין בין פאה לשיער טבעי, ויחשוב שהאשה אינה מכסה את ראשה, משום דת יהודית - בהתייחסות לכך שבזמנם רק נשים בודדות חבשו פאה, והיתה זו פריצת גדר מול המנהג הרווח לכסות במטפחת, ומשום פריצות - שאשה החובשת פאה גורמת הרהורים לגברים הרואים אותה.<br /> <br /> כאשר התפשט המנהג של חבישת פאה במקומות נוספים בעולם, כתבו פוסקי ההלכה{{הערה|הגאונים בעל שו&quot;ת &quot;שואל ומשיב&quot; ובעל &quot;מאמר מרדכי&quot;, נכדיו של מהר&quot;י קצנלנבוגן, בספרם &quot;מגן גיבורים&quot; או&quot;ח סימן ע&quot;ה: &quot;וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא&quot;.}} שטעמיהם של האוסרים כבר אינם רלוונטים, ממספר סיבות:<br /> <br /> * ראשוני האוסרים פאה טענו שאין הבדל בין פאה למטפחת, היות וצריך כיסוי של &quot;רדיד&quot;. אך כאשר מתירים כיום מטפחת לפי המנהג העכשווי, אין מניעה להתיר גם פאה לפי המנהג, שהוא 'דת יהודית' המשתנה לפי הזמן והמקום.<br /> <br /> * איסור מראית העין אינו שייך כאשר התפשט המנהג, והרואה יכול לשער שהאשה מכסה את ראשה בפאה{{הערה|ראה רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, בספרו &quot;אבני ישפה&quot; חלק ה' סימן קמ&quot;ה: &quot;בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך&quot;.}}. <br /> <br /> * אין הרהור בשיער שרגיל להיות גלוי, כפי שכתבו הראשונים על שיער הרווקות{{הערה|כעשרה ראשונים על מסכת ברכות דף כ&quot;ד}}. וכאשר נשים רבות מכסות את הראש בפאה, הפך זה לדבר נדוש שאין בו פריצות.<br /> <br /> * איסור &quot;בחוקותיהם לא תלכו&quot; אינו שייך כאשר פשט המנהג אצל בנות ישראל, ואין כוונת הלובשת פאה להיות דומה לנשים הגויות אלא להיות ככל היהודיות, ובפרט שכיום זה הפך לסמל האשה החרדית.<br /> <br /> * אוסרי הפאה אסרו רק מדרבנן, ולכן ניתן לומר &quot;ספק דרבנן לקולא&quot; במחלוקת הפוסקים.<br /> <br /> ==הפולמוס בימינו==<br /> כיום רוב הפוסקים מתירים לאשה נשואה לכסות את ראשה בפאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} כפי המנהג מדורי דורות שהתפשט בכל העולם, אולם יש גם אוסרים, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|בספר &quot;חן וכבוד&quot; פרק ח' מצביע המחבר על סתירות רבות בין התשובה שכתב הרב עובדיה יוסף לאסור לבישת פאה בשו&quot;ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה', לבין תשובות הלכתיות אחרות שכתב בנושאים אחרים, מה שמוביל למסקנה כי למעשה לא אסר לגמרי אלא בבחינת 'הלכה ואין מורין כן', ותורמת לכך העובדה שבמקרים פרטיים שבאו לפניו הוא התיר, כגון: אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת, או שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא, כמפורט בספר &quot;מעין אומר&quot; חלק י&quot;ב}}.<br /> <br /> ==בחסידות חב&quot;ד==<br /> בשאלה האם אפשר לכסות את הראש בפאה, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה &quot;רדיד&quot; (=שאל), קבע [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[בעל התניא]] בספרו &quot;שולחן ערוך הרב&quot; שאפשר לכסות את הראש בפאה:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש&quot;.|מרכאות=כן|מקור=או&quot;ח, סימן ע&quot;ה סעיף ד'}}<br /> <br /> שני נשיאי חב&quot;ד האחרונים, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], אף הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב: <br /> <br /> {{ציטוטון|בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי&quot;ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו&quot;ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר'''}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, כרך ו'|31606|עמ' תי&quot;א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי&quot;ב}}.<br /> <br /> ו[[הרבי]] הורה לכל נשות [[חסידות חב&quot;ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל: <br /> <br /> {{ציטוטון|מהיום ואילך '''על כולן, ללא יוצא מן הכלל''', להתאחד עם נשות אנ&quot;ש הלובשות פאה.}}{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק&quot;ע. מאידיש: &quot;אגרות קודש מתורגמות&quot; חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ&quot;ג עמ' שמ&quot;ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}.<br /> <br /> הרבי הסביר את דעתו בעשרות מכתבים ושיחות, והסיבה העיקרית בדבריו היתה שזהו הכיסוי העדיף מבחינה הלכתית, היות וכיום לא נהוג ללבוש &quot;רדיד&quot;, והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי, ולעומת זאת הפאה מכסה היטב את השיער, ואף אינה מחליקה מהראש:<br /> <br /> {{ציטוטון|בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו&quot;ע.}}{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ט, איגרת ז'תכ&quot;ה.}}<br /> <br /> סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין סיבה לעשות זאת:<br /> <br /> {{ציטוטון|בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי}}{{הערה|תורת מנחם חלק י&quot;ב עמ' קפ&quot;ח.}}.<br /> <br /> כמו כן הורה [[הרבי]] שכל אישה תשכנע את חברתה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס&quot;ג. מאידיש: &quot;אגרות קודש מתורגמות&quot; חלק ב'}}. הרבי הדגיש כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט&quot;ו, איגרת ה'תקי&quot;ג}}. הרבי דיבר על הצורך בפאה הכי יפה, כדי שכל הנשים האחרות ירצו גם הן לכסות את הראש בפאה{{הערה|תורת מנחם חלק י&quot;ב עמ' קפ&quot;ח, שיחת ר&quot;ח [[אלול]] תשי&quot;ד. שיחה זו הובאה גם בספר &quot;ליקוטי שיחות&quot; חלק י&quot;ג עמ' קפ&quot;ח ואילך}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות לנשיאותו, ערך [[הרבי]] קידושין לחסידיו. אחד התנאים המפורסמים להסכמת הרבי לעריכת [[קידושין]] היה שהכלה תלבש כל חייה '''פאה נכרית''' ולא מטפחת.<br /> <br /> ==פוסקי הלכה נוספים==<br /> דעתו של [[הרבי]] בנושא היא כדעתם של עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, שכתבו להעדיף לבישת פאה בימינו על מטפחת או כובע. ביניהם ניתן למנות את הרב אברהם ישעיה קרליץ, בעל ה&quot;חזון איש&quot;{{הערה|ראו ספר דינים והנהגות מהחזו&quot;א, חלק ב' פ&quot;ח אות ט', שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. וכן העידו תלמידיו: הגר&quot;ח קניבסקי, הגר&quot;י מאיר, הגר&quot;י פרידמן, הגר&quot;ח גריינמן, ועוד.}}, הרב חיים קניבסקי, גדול הדור הליטאי{{הערה|ראו ספר &quot;נזר החיים&quot; עמ' רי&quot;ד: &quot;בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר&quot;. וכן בספר &quot;חן וכבוד&quot; הביא תשובות מכתב ידו.}}, הרב בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים{{הערה|ראו תמליל דרשתו בספר &quot;תפארת אבות&quot; חלק שישי - פניני האור לציון, עמ' ל': &quot;אם שערות האשה יוצאות בחוץ, לפי הזוהר זה לא טוב. ופאה עדיף, שהיא מכסה את כל הראש. ולא נקראת הולכת וראשה פרוע, כך משמע מהרמ&quot;א. ואפילו שיש חולקים, אנחנו פוסקים כמו השו&quot;ע והרמ&quot;א&quot;.}}, הרב שלום משאש, מגדולי הדור הספרדיים ורבה של יהדות מרוקו{{הערה|ראו שו&quot;ת שמש ומגן חלק ב' אבן העזר סימן ט&quot;ו: &quot;באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר &quot;ונקה&quot;, כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה... מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע&quot;י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח&quot;ו, וכמה חששו חז&quot;ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה&quot;.}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי שמשון דוד פינקוס רב [[אופקים]]{{הערה|וכן נהגה אשתו חיה מינדל פינקוס ז&quot;ל ולבשה פאה יפה ומכובדת, וכשנשאל בעלה הגרש&quot;ד פינקוס זצ&quot;ל איך זה שאשתו הרבנית זצ&quot;ל חובשת פאה ולכאורה היה ראוי לשכמוהו להחמיר בענין, ענה: &quot;בבית אבא חבשו פאה, בבית של השווער (הרב מן) חבשו פאה ובבית של הרב (הגרי&quot;ד סאלובייצ'יק בנו של הרב מבריסק) חבשו פאה - '''אני לא רפורמי''' &quot;(מתוך מאמר לזכרו)}}. הרב בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|ראו שו&quot;ת אז נדברו חלק י&quot;ב סימן מ&quot;א: &quot;יש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר&quot;.}}, הרב משה שטרנבוך, ראב&quot;ד העדה החרדית{{הערה|ראו ספר דת והלכה סימן א': &quot;וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא&quot;כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו&quot;ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא&quot;כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא&quot;.}}, הרב מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז'{{הערה|ראו במכתבו שהובא בקובץ בית הלל י&quot;ט: &quot;כיסוי הראש ע&quot;י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע&quot;י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב... התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין&quot;.}}, הרב משה פיינשטיין, הפוסק העיקרי של יהדות ארה&quot;ב{{הערה|ראו עדותו של הרב יצחק עבאדי בשו&quot;ת אור יצחק, אבן העזר סימן ג': &quot;וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ&quot;ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת&quot;.}}, הרב יהודה טשזנר, אב&quot;ד אופקים{{הערה|ראו בספרו &quot;שערי תורת הבית&quot; פרק ה' עמ' שי&quot;ד: &quot;הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע&quot;י זה מתגלים שערותיה&quot;.}}, הרב מרדכי גרוס, גאב&quot;ד חניכי הישיבות{{הערה|ראו בספרו &quot;והיה מחניך קדוש&quot; עמ' י&quot;ז: &quot;וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע&quot;י זה לא יצאו שערות&quot;.}}, הרב גבריאל ציננער, אב&quot;ד נטעי גבריאל{{הערה|ראו בקובץ אור ישראל ל&quot;ו - ל&quot;ז: &quot;יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר&quot;ם אלשקר סי' ל&quot;ה... עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו&quot;.}}, הרב יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן{{הערה|ראו בספר &quot;טהרת משה&quot; עמ' קצ&quot;א: &quot;פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית... יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתה במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא&quot;.}}, הרב שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{הערה|ראו בספר &quot;שיחות מוהרא&quot;ש&quot; חלק ט': &quot;רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש&quot;.}}, הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, ראש כולל &quot;ישיבת הר&quot;ן&quot; בירושלים וחתן הרב שלמה זלמן אויערבאך, בשם הרב אויערבאך{{הערה|ראו תמליל שיחתו עם הרב יואל שילה, המובא בספר &quot;חן וכבוד&quot;: &quot;הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה&quot;.}}, הרב יהודה שפירא, ראש כולל &quot;חזון איש&quot;{{הערה|ראו דבריו בספרו דעת יהודה: &quot;פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון&quot;.}}, וכן הורה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רב ואב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]], במכתב מיוחד שפירסם:<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה, ערב ראש השנה תשס&quot;ח. אל אנ&quot;ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה}}.<br /> <br /> ==החוששים לשיער ההודי==<br /> חלק קטן מהשיער המשווק בעולם, מקורו בהודו (כשלושים אחוזים, לכל היותר). רוב השיער ההודי המשמש לייצור פאות (כשמונים אחוזים) מקורו בנשים עניות המוכרות את שערותיהן תמורת כסף{{הערה|עדותו של שר המסחר ההודי, בראיון לעיתון הגרדיאן}}. אך כעשרים אחוזים ממנו מגיעים מהטמפל ההודי, שם הצליינים מתגלחים לפני הכניסה לאליל, כחלק מטקס הטהרה. בשיער זה חששו הפוסקים לאיסור תקרובת עבודה זרה.<br /> <br /> חשש זה התעורר לראשונה ע&quot;י הרב נחום אליעזר רבינוביץ{{הערה|בשו&quot;ת שיח נחום סימן נ&quot;א}} בשנת תשכ&quot;ח. מסקנתו היתה להחמיר, אבל לא הכריע בנדון{{הערה|יש לציין כי בתיאור המציאות בהודו כתב דברים דמיוניים, כגון שיש להם יום מיוחד שהם מתגלחים בו, וכביכול יש להם טקס הקרבה של השיער}}. בשנת תש&quot;ל, פורסם הספר &quot;דת והלכה&quot; של הרב משה שטרנבוך ושם כתב בנושא זה, ומסקנתו היתה שלא ניתן להורות בזה איסור, ובכל אופן זה עדיף ממטפחת{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;ומיהו כיון דאיסור משהו בע&quot;ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ&quot;ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין&quot;.}}. בשנת תשס&quot;ד, בתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא, כתב הרב שטרנבוך שיש להחמיר בפאה המיובאת מהודו, אך אם לא ידוע מקור הפאה, יש להקל מטעם &quot;כל דפריש מרובא פריש&quot;{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן&quot;.}}. בשנת תשס&quot;ד הענין עלה שוב לכותרות, בצירוף עובדות שגויות שכביכול השיער ההודי הוא רוב השיער המשווק בעולם{{הערה|עובדות שהופרכו לאחר מכן ע&quot;י נתוני האו&quot;ם, ראו בקובץ &quot;אחוזי שווא&quot;}}. הרב יוסף שלום אלישיב, שבשנת תש&quot;נ התיר את הפאות העשויות משיער הודי, חזר בו בשנת תשס&quot;ד ואסר, בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על גזיזת השיער בהודו{{הערה|ראו בספר &quot;הכצעקתה&quot; את תמליל עדותו של הרב דונר. לאחר מכן הוכיחו מומחים רבים וכן רבנים שכתבו תשובות בנושא, שעדותו של הרב דונר לא היתה נכונה מבחינה עובדתית, והוכנסה בה פרשנות אישית}}. וכך פירסם הרב יוסף אפרתי בשמו:<br /> <br /> {{ציטוטון|ע&quot;פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה.}}<br /> <br /> לאחר שהרב אלישיב אסר את השיער ההודי, עלו אליו רבני ארצות הברית, הרב פייבל כהן והרב ישראל בלסקי, והוכיחו לו שעדותו של הרב דונר היתה שגויה. הוא הציע להקים בית דין שישמע את טענות הצדדים, אך הרב דונר סירב להעיד בפני בית הדין. עקב כך, המליץ הרב אלישיב לייסד הכשר שיפקח על יבוא השיער. הרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הקמת ההכשר, וישב שעות רבות עם הרב אלישיב, שהתווה את דרכו של ההכשר{{הערה|ציטוט מדברי הרב חיים כץ, ממייסדי ההכשר: &quot;הקשר שלי עם הרב אלישיב התחיל מהנושא הזה, ואני הייתי מאלה שבדקו את הנושא. אני יכול להעיד: ישבנו על הנושא הזה שעות ארוכות, על כל פרט ופרט. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס השקיע בזה את הנשמה כדי לעזור לציבור, לסדר להם הכשר על פאות, כאשר אף אחד לא הצליח להתמודד עם זה. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס לא עשה דבר לפני שישב עם הרב אלישיב, הוא היה אצלו כל שבוע ושאל אותו על כל דבר ודבר. הרב אלישיב היה מעורב בכל פרט עד הסוף, והכל נעשה ע&quot;פ הנחיותיו עד עצם היום הזה&quot;.}}.<br /> <br /> ==המתירים את השיער ההודי==<br /> בשנת תש&quot;נ, בעקבות פניית גדולי הרבנים בארץ ובחוץ לארץ, בירר הרב יעקב אהרן שפירא מארה&quot;ב את הנושא, ושלח את מסקנותיו לגדולי הרבנים בארץ ובחו&quot;ל. בעקבות מסקנותיו, התירו הרב יוסף שלום אלישיב{{הערה|תשובתו פורסמה בקובץ תשובות, חלק א' סימן ע&quot;ז}}, הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב משה פיינשטיין והרב שמעון שוואב, את השיער המיובא מהודו{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;ע&quot;פ בקשת גדולי הרבנים באמריקה, ובראשם הרה&quot;ג מוהר&quot;ר שמעון שוואב זצ&quot;ל, שלחתי את כל מה שעלה במצודתי, בענין הפאות המגיעות מבית הע&quot;ז טירופאטי בארץ הודו, לפני הרבנים הגאונים הרה&quot;ג מוהר&quot;ר שלמה זלמן אויערבאך זצ&quot;ל, והרה&quot;ג מוהר&quot;ר יוסף שלום אלישיב שליט&quot;א, ועוד כמה רבנים חשובים, באר היטב, כדי שידונו עליהם בנוגע לאיסור תקרובות ע&quot;ז, ועל פי מה שסידרתי להם בענין מציאות הדברים מה שיגעתי ומצאתי, הן עדותם של כומרי ואנשי ההינדו, הן עדותם של מומחים בענין דת ההינדו, יחד כולם החליטו ואמרו שהפאות מותרות, זה אמר בכה וזה אמר בכה להתיר כל אחד כפי דרכו&quot;.}}. על מהלך הדברים העיד גם הרב מנשה קליין{{הערה|ציטוט דבריו בתשובתו בשנת תשס&quot;ד: &quot;כבר לפני כעשרים שנים יצאה השאלה על שערות אלו אם אין בהם חשש תקרובת ע&quot;ז, והורו גדולי ישראל הלכה למעשה להתיר, ובתוכם ידיד נפשי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ&quot;ל, ולהבדיל בין חיים לחיים מרן הגרי&quot;ש אלישיב שליט&quot;א, ועוד שאר גדולי ישראל&quot;.}}.<br /> <br /> גם בשנת תשס&quot;ד, כאשר הרב אלישיב אסר את השיער ההודי, חלקו עליו רוב הפוסקים וכתבו שאין בשיער זה חשש תקרובת עבודה זרה. הרב שמואל הלוי וואזנר והרב ניסים קרליץ יצאו בקריאה 'להשתדל' להחליף את השיער שהגיע בוודאות מהודו. בהתאם לכך פירסם הרב בן ציון הלוי וואזנר, תשובה הלכתית על פי דעתו של אביו{{הערה|ראה קובץ &quot;אור ישראל&quot; ל&quot;ו}}, ומסקנתו היתה שכל פאה שיש ספק מהיכן הגיעה, מותרת. גם הרב מנשה קליין, הרב יצחק עבאדי, הרב חיים יוסף דוד וייס, הרב אשר וייס, והרב ישראל בלסקי, פרסמו תשובות הלכתיות נרחבות, ומסקנתם היתה להתיר את השיער ההודי. כמו כן פורסמו עדויות מומחים וגרי צדק שגרו בהודו, התומכים בהיתר{{הערה|הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות בתורת ההינדו, העידו בפני גדולי הדור ש&quot;אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית&quot;. והתפלא על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. ובפרט כאשר הרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. במאמרו הוכיח שהשיער אינו תקרובת, כי השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. כמו כן, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל&quot;עבודה&quot;. כמו כן, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. כמו כן, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.}}.<br /> <br /> כאשר בשנת תשע&quot;ח התעורר הענין שוב, שלחו גדולי ישראל את הרב גרשון ווסט להודו על מנת שיברר את הענין, ולאחר ששהה מספר ימים בהודו ושוחח עם ההינדים, הגיע למסקנה שאין שום ערך לדבריהם, כי אין להם מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל, ולפיכך יש להתייחס רק לכתוב בספרי הדת שלהם{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם. כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם&quot;.}}. גם הרב יצחק מרדכי רובין, כאשר חקר את אחד העדים, הוכיח כי המתגלחים אינם יודעים מה הם עושים{{הערה|בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל&quot;ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל יודעים מדוע הם עושים זאת}}. <br /> <br /> ==ספרים בנושא==<br /> [[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר &quot;לקט שכחה הפאה&quot;]]<br /> הספר '''[[לקט שכחת הפאה]]''' יצא לאור על ידי הרב [[שלום דוב וולפא]], ראש כולל זכרון יהוסף בעיר ירושלים, בתגובה לדבריו של אחד הרבנים שמחה על כך שנשות חסידות חב&quot;ד מכסות את ראשיהן בפאה נכרית. בספר יש שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל הטענות הנפוצות בנושא, והוא מוכיח כי עשרות פוסקי הלכה התירו את לבישת הפאה, ובראשם רבני הספרדים.<br /> <br /> כמו כן כתב הרב וולפא את הספר '''ויקם שערה לדממה''' בעקבות פולמוס השיער ההודי בשנת תשס&quot;ד. הספר סוקר את כל צדדי הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br /> <br /> הספר '''חן וכבוד''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל &quot;משכן יוסף&quot; בעיר [[אופקים]]. בפרק הראשון הביא המחבר רשימה של כמאה ושלושים פוסקים מכל החוגים, שכתבו להתיר כיסוי הראש בפאה. בשאר הפרקים נדפסו תשובות הפוסקים, כל אחד בפרק נפרד, עם הערות והארות המחבר. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה. בהקדמתו מציג המחבר ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות בנושא זה.<br /> <br /> בפרק י&quot;ח הביא המחבר את תשובות הרבנים המתירים שיער ההודי, כולל עדויות המומחים, ניתוח נתוני האו&quot;ם המעודכנים, ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק העולמי.<br /> <br /> הספר '''ותשקט הארץ''' יצא לאור על ידי הרב יואל שילה, רב ומו&quot;צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע&quot;ז, ונוספו בו מקורות רבים ע&quot;פ הספר &quot;חן וכבוד&quot;.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;א כתב הרב שילה את הספר '''הכצעקתה''', יחד עם צוות של אחד עשר רבנים, ובו בירור מקיף של הפאות מהודו, מבחינה הלכתית ומבחינה מציאותית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br /> * הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view '''לקט שכחת הפאה''']<br /> * הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view '''ותשקט הארץ''']<br /> * הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view '''חן וכבוד''']<br /> * הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing '''הכצעקתה''']<br /> <br /> ;קונטרסים ופרסומים שונים<br /> * [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס&quot;ג]] - {{אינפו}}<br /> *'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br /> *[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר &quot;חן וכבוד&quot; ושו&quot;ת<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1nd4RdVF1Rp5d0pzCt0J6zEhP9vZULUpD כונן דרייב עם חומר רב בנושא]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יורה דעה]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=566634 2022-09-28T15:10:23Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פאה מלפני 3400 שנה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פאה מלפני 3400 שנה שהתגלתה במערת קבורה במצרים]]<br /> [[קובץ:הרבי כנס נשי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] הרבי נושא [[שיחה]] בכנס נשי ובנות חב&quot;ד כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[יום ירושלים]] [[כ&quot;ח אייר]] [[תנש&quot;א]]) כפי הוראת הרבי כמעט כל הנשים נראות לבושות בפאות נכריות על ראשן כפי שהורה [[הרבי]] הלכה למעשה לא לחוש לשום דעה האוסרת אלא לכתחילה ילבשו פאות נאות]]<br /> '''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] משיער טבעי או סינתטי, הנהוג כיום אצל רוב הנשים במגזר החרדי. מנהג זה החל לפני כחמש מאות שנה, ועם השנים הפך לפולמוס הלכתי נרחב.<br /> <br /> ==מצוות כיסוי הראש לנשים==<br /> בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות{{הערה|דף ע&quot;ב.}}, מוכיחים חז&quot;ל מהפסוק &quot;ופרע את ראש האשה&quot;, שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש&quot;י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. היות ומנהג זה מוזכר בתורה, החשיבו זאת חז&quot;ל כאיסור מן התורה.<br /> <br /> מלשון חז&quot;ל &quot;דאורייתא היא&quot; הבינו רוב הפוסקים שחובת כיסוי הראש היא מהתורה, למרות שמצווה זו לא נכללה במנין המצוות. אולם חלק מהפוסקים ובראשם שו&quot;ת &quot;תרומת הדשן&quot;{{הערה|סימן רמ&quot;ב. וכן כתב הראב&quot;ד לעדת הספרדים בירושלים העתיקה, רבי יוסף נסים בורלא, בספרו &quot;וישב יוסף&quot; (חלק יו&quot;ד סי' ב'), ורבה של חיפה, רבי יוסף משאש בספרו אוצר המכתבים חלק ג' (סי' אלף תתפ&quot;ד), ורבי יצחק שמחה הלוי הורוביץ זצ&quot;ל, מרבני ארה&quot;ב, בספרו &quot;יד הלוי&quot; (על ספר המצוות, עמ' קמ&quot;ג), ורבי אברהם רומנו זצ&quot;ל, רב העיר סרייבו שבבוסניה, בספרו &quot;אברהם אברהם&quot; (ח&quot;ב, פרשת נשא), ורבי אשר גרוניס זצ&quot;ל, רבה של וילטשין בפולין, בספרו &quot;פרי אשר&quot; (סי' י&quot;ב, עמ' ק&quot;א).}} בשם הרמב&quot;ם, כתבו שהאיסור הוא מדרבנן, וכוונת התלמוד היא שדין זה רמוז בתורה.<br /> <br /> במסכת עירובין{{הערה|דף ק'.}} מלמדים חז&quot;ל שמנהג הנשים לכסות את הראש החל מחוה אמנו שנענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן &quot;שתהא עטופה כאבל&quot;. הפוסקים האחרונים כתבו גם טעמים על פי תורת הקבלה, מדוע אשה נשואה צריכה לכסות את ראשה{{הערה|הזכיר זאת אחד מגדולי האחרונים בספר מאורי אור: &quot;על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה&quot;. וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: &quot;בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן&quot;.}}.<br /> <br /> ==דין דת יהודית== <br /> בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות{{הערה|דף ע&quot;ב.}}, מפורטים מקרים בהם יכול הבעל לגרש את אשתו ללא תשלום כתובתה. בין היתר, מפורטים דברים הכתובים או רמוזים בתורה, המכונים בלשון המשנה &quot;דת משה&quot;, ודברים שיסודם ממנהג בנות ישראל, המכונים &quot;דת יהודית&quot;.<br /> <br /> מדין 'דת יהודית' אסרו חז&quot;ל את יציאת האשה ב&quot;קלתה&quot;, ללא תוספת כיסוי מעליה. הרמב&quot;ם והשולחן ערוך הבינו ש'קלתה' היא מטפחת, וללא רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה, צריך הבעל לגרש את האשה ללא כתובה.<br /> <br /> {{ציטוטון|יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, '''אף על פי ששערה מכוסה במטפחת...''' בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה}}{{הערה|אבן העזר, סימן קט&quot;ו.}}.<br /> <br /> למרות זאת, התירו הפוסקים בדורות האחרונים את כיסוי הראש במטפחת או כובע, והסבירו שדין 'דת יהודית' הוא המנהג העכשווי של בנות ישראל הכשרות, וכאשר משתנה המנהג, משתנה הדין, לקולא או לחומרא, כפי המנהג.<br /> <br /> פוסקים בודדים{{הערה|הגר&quot;ע יוסף בשו&quot;ת יביע אומר חלק ד' סימן ג', והגר&quot;מ פיינשטיין.}} התירו אף גילוי &quot;שיעור שתי אצבעות&quot; (3-4 ס&quot;מ) מהראש, תוך הסתמכות על שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר{{הערה|סימן ל&quot;ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר&quot;ם אלשקר לא התיר את גילוי הראש עצמו אלא את השיער היוצא מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר&quot;מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי כיסוי הראש בפאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br /> <br /> ==פולמוס הפאה==<br /> השימוש בפאה נכרית החל מלפני אלפי שנים. במערת קבורה במצרים, המתוארכת לזמן מתן תורה - לפני כ3400 שנה, נמצאה פאה משיער טבעי המסורקת כפי הנהוג בזמן ההוא, ונראית טבעית לגמרי. גם לפני כ2000 שנה מוזכרת הפאה הנכרית במשנה ובגמרא, אך לא שימשה בזמן ההוא ככיסוי ראש לכלל הנשים אלא כתכשיט לכלות{{הערה|ראו בתשובות הגאונים למסכת שבת דף ס&quot;ד: &quot;פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן&quot;}} או פתרון לבעלות מום ששערן היה לבן או דליל. בזמן התלמוד, נהגו הנשים להוציא צמה קלועה מחוץ לכיסוי הראש, ואותן נשים בעלות מום השתמשו בצמה העשויה מפאה נכרית{{הערה|ראו ביאור נרחב בסוגיות הגמרא ובדברי הראשונים, בהקדמת הספר &quot;חן וכבוד&quot;].}}.<br /> <br /> מנהג כיסוי הראש בפאה החל לראשונה בקהילה הספרדית באיטליה, לפני כחמש מאות שנה. רב הקהילה היה רבי יהושע בועז ברוך, מחבר הספר &quot;שלטי הגיבורים&quot;, ובספרו הוא התייחס למנהג וכתב להתיר את כיסוי הראש בפאה נכרית. לאחר מכן התפשט המנהג בכל העולם. <br /> <br /> הפוסקים הראשונים והעיקריים שחלקו עליו, בספרים שהתפרסמו עשרות שנים לאחר פטירתו, היו מהר&quot;י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב&quot;ץ, והם סברו שיש חיוב ע&quot;פ הרמב&quot;ם לכסות את הראש במטפחת ועליה רדיד, ולפיכך אין הבדל בין מטפחת לפאה, ששניהם אסורים לפי דעת הרמב&quot;ם והשולחן ערוך.<br /> <br /> אחריהם באו פוסקים נוספים והזכירו טעמים נוספים לאיסור, משום מראית העין - שהרואה לא ידע להבחין בין פאה לשיער טבעי, ויחשוב שהאשה אינה מכסה את ראשה, משום דת יהודית - בהתייחסות לכך שבזמנם רק נשים בודדות חבשו פאה, והיתה זו פריצת גדר מול המנהג הרווח לכסות במטפחת, ומשום פריצות - שאשה החובשת פאה גורמת הרהורים לגברים הרואים אותה.<br /> <br /> כאשר התפשט המנהג של חבישת פאה במקומות נוספים בעולם, כתבו פוסקי ההלכה{{הערה|הגאונים בעל שו&quot;ת &quot;שואל ומשיב&quot; ובעל &quot;מאמר מרדכי&quot;, נכדיו של מהר&quot;י קצנלנבוגן, בספרם &quot;מגן גיבורים&quot; או&quot;ח סימן ע&quot;ה: &quot;וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא&quot;.}} שטעמיהם של האוסרים כבר אינם רלוונטים, ממספר סיבות:<br /> <br /> * ראשוני האוסרים פאה טענו שאין הבדל בין פאה למטפחת, היות וצריך כיסוי של &quot;רדיד&quot;. אך כאשר מתירים כיום מטפחת לפי המנהג העכשווי, אין מניעה להתיר גם פאה לפי המנהג, שהוא 'דת יהודית' המשתנה לפי הזמן והמקום.<br /> <br /> * איסור מראית העין אינו שייך כאשר התפשט המנהג, והרואה יכול לשער שהאשה מכסה את ראשה בפאה{{הערה|ראה רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, בספרו &quot;אבני ישפה&quot; חלק ה' סימן קמ&quot;ה: &quot;בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך&quot;.}}. <br /> <br /> * אין הרהור בשיער שרגיל להיות גלוי, כפי שכתבו הראשונים על שיער הרווקות{{הערה|כעשרה ראשונים על מסכת ברכות דף כ&quot;ד}}. וכאשר נשים רבות מכסות את הראש בפאה, הפך זה לדבר נדוש שאין בו פריצות.<br /> <br /> * איסור &quot;בחוקותיהם לא תלכו&quot; אינו שייך כאשר פשט המנהג אצל בנות ישראל, ואין כוונת הלובשת פאה להיות דומה לנשים הגויות אלא להיות ככל היהודיות, ובפרט שכיום זה הפך לסמל האשה החרדית.<br /> <br /> * אוסרי הפאה אסרו רק מדרבנן, ולכן ניתן לומר &quot;ספק דרבנן לקולא&quot; במחלוקת הפוסקים.<br /> <br /> ==הפולמוס בימינו==<br /> כיום רוב הפוסקים מתירים לאשה נשואה לכסות את ראשה בפאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} כפי המנהג מדורי דורות שהתפשט בכל העולם, אולם יש גם אוסרים, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|בספר &quot;חן וכבוד&quot; פרק ח' מצביע המחבר על סתירות רבות בין התשובה שכתב הרב עובדיה יוסף לאסור לבישת פאה בשו&quot;ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה', לבין תשובות הלכתיות אחרות שכתב בנושאים אחרים, מה שמוביל למסקנה כי למעשה לא אסר לגמרי אלא בבחינת 'הלכה ואין מורין כן', ותורמת לכך העובדה שבמקרים פרטיים שבאו לפניו הוא התיר, כגון: אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת, או שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא, כמפורט בספר &quot;מעין אומר&quot; חלק י&quot;ב}}.<br /> <br /> ==בחסידות חב&quot;ד==<br /> בשאלה האם אפשר לכסות את הראש בפאה, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה &quot;רדיד&quot; (=שאל), קבע [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[בעל התניא]] בספרו &quot;שולחן ערוך הרב&quot; שאפשר לכסות את הראש בפאה:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש&quot;.|מרכאות=כן|מקור=או&quot;ח, סימן ע&quot;ה סעיף ד'}}<br /> <br /> שני נשיאי חב&quot;ד האחרונים, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], אף הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב: <br /> <br /> {{ציטוטון|בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי&quot;ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו&quot;ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר'''}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, כרך ו'|31606|עמ' תי&quot;א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי&quot;ב}}.<br /> <br /> ו[[הרבי]] הורה לכל נשות [[חסידות חב&quot;ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל: <br /> <br /> {{ציטוטון|מהיום ואילך '''על כולן, ללא יוצא מן הכלל''', להתאחד עם נשות אנ&quot;ש הלובשות פאה.}}{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק&quot;ע. מאידיש: &quot;אגרות קודש מתורגמות&quot; חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ&quot;ג עמ' שמ&quot;ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}.<br /> <br /> הרבי הסביר את דעתו בעשרות מכתבים ושיחות, והסיבה העיקרית בדבריו היתה שזהו הכיסוי העדיף מבחינה הלכתית, היות וכיום לא נהוג ללבוש &quot;רדיד&quot;, והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי, ולעומת זאת הפאה מכסה היטב את השיער, ואף אינה מחליקה מהראש:<br /> <br /> {{ציטוטון|בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו&quot;ע.}}{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ט, איגרת ז'תכ&quot;ה.}}<br /> <br /> סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי:<br /> <br /> {{ציטוטון|בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי}}{{הערה|תורת מנחם חלק י&quot;ב עמ' קפ&quot;ח.}}.<br /> <br /> כמו כן הורה [[הרבי]] שכל אישה תשכנע את חברתה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס&quot;ג. מאידיש: &quot;אגרות קודש מתורגמות&quot; חלק ב'}}. הרבי הדגיש כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט&quot;ו, איגרת ה'תקי&quot;ג}}. הרבי דיבר על הצורך בפאה הכי יפה, כדי שכל הנשים האחרות ירצו גם הן לכסות את הראש בפאה{{הערה|תורת מנחם חלק י&quot;ב עמ' קפ&quot;ח, שיחת ר&quot;ח [[אלול]] תשי&quot;ד. שיחה זו הובאה גם בספר &quot;ליקוטי שיחות&quot; חלק י&quot;ג עמ' קפ&quot;ח ואילך}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות לנשיאותו, ערך [[הרבי]] קידושין לחסידיו. אחד התנאים המפורסמים להסכמת הרבי לעריכת [[קידושין]] היה שהכלה תלבש כל חייה '''פאה נכרית''' ולא מטפחת.<br /> <br /> ==פוסקי הלכה נוספים שמתירים==<br /> דעתו של [[הרבי]] בנושא היא כדעתם של עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, שכתבו להעדיף לבישת פאה בימינו על מטפחת או כובע. ביניהם ניתן למנות את; הגאון בעל &quot;אגרות משה&quot; ו&quot;דברות משה&quot; הרב משה פיינשטיין{{הערה|מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה}} גדול הדור הליטאי בארצות הברית ואמריקה יושב ראש &quot;מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית&quot; וראש &quot;מתיבתא תפארת ירושלים&quot; בעיר ניו יורק{{הערה|בשו&quot;ת אגרות משה חלק אה&quot;ע ב סימן יב, כתב; ...אין כתר&quot;ה יכול למחות ביד אשתו הרבנית החשובה מללבוש פאה נכרית, שאף אם כתר&quot;ה רוצה להחמיר אינו יכול להטיל חומרותיו עליה שזהו רק דין שלה, וכיון שהיא עושה כדין שהוא כרוב הפוסקים ושגם נראה כמותם, אינו יכול להחמיר עליה... ידידו, משה פיינשטיין}}, הגאון רבי יוסף שלום אלישיב{{הערה| ואמר שיש כמה סוגי פאות ובמכובדות וקצרות יש להקל, וכן נהגה בתו הרבנית בת שבע אסתר קנייבסקי זצ&quot;ל אשת הרב חיים קנייבסקי זצ&quot;ל ולבשה פאה נכרית עם מטפחת (בספר השקדן)}}, הגאון הרב אברהם ישעיה קרליץ, בעל ה&quot;חזון איש&quot;{{הערה|ראו ספר דינים והנהגות מהחזו&quot;א, חלק ב' פ&quot;ח אות ט', שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כי המטפלת לפעמים מתגלים השערות וזהו איסור חמור, אך בפאה עדיף כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. וכן העידו תלמידיו: הגר&quot;ח קניבסקי, הגר&quot;י מאיר, הגר&quot;י פרידמן, הגר&quot;ח גריינמן, ועוד.}}, הגאון הרב חיים קניבסקי, גדול הדור הליטאי{{הערה|ראו ספר &quot;נזר החיים&quot; עמ' רי&quot;ד: &quot;בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר&quot;. וכן בספר &quot;חן וכבוד&quot; הביא תשובות מכתב ידו. וכן נהגה אשתו זצ&quot;ל}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי שמשון דוד פינקוס רב [[אופקים]]{{הערה|וכן נהגה מרת חיה מינדל פינקוס זצ&quot;ל ולבשה פאה יפה ומכובדת, וכשנשאל בעלה הגרש&quot;ד פינקוס זצ&quot;ל איך זה שאשתו הרבנית זצ&quot;ל חובשת פאה ולכאורה היה ראוי לשכמוהו להחמיר בענין, ענה: &quot;בבית אבא חבשו פאה, בבית של השווער (הרב מן) חבשו פאה ובבית של הרב (הגרי&quot;ד סאלובייצ'יק בנו של הרב מבריסק) חבשו פאה - '''אני לא רפורמי''' &quot;(מתוך מאמר לזכרו)}}. הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה&quot;מחנה חיים&quot;), דיין ומו&quot;צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו &quot;תורת חיים&quot; על השו&quot;ע (סי' ע&quot;ה ס&quot;ק ז'. נדפס בשנת תרנ&quot;ז), כותב שההלכה כהמג&quot;א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק&quot;ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה&quot;ערוך לנר&quot;) בשו&quot;ת רבי עזריאל{{הערה|(חלק ב', אה&quot;ע סי' ל&quot;ו, נדפס בשנת תרנ&quot;ט)}}, הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב&quot;ד חברון, בספרו &quot;שיח יצחק&quot;{{הערה|(דיני ק&quot;ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס&quot;ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת &quot;בית אל&quot;, הרב המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו &quot;כף החיים&quot;{{הערה|(על השו&quot;ע סימן ע&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ט וס&quot;ק כ'. נדפס בשנת תרס&quot;ה), ובסימן ש&quot;ג (ס&quot;ק נ&quot;ה וס&quot;ק נ&quot;ח)}}, הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק&quot;ק דאלינא) בספרו &quot;באר יעקב&quot; על שולחן ערוך{{הערה|(על השו&quot;ע או&quot;ח סי' ע&quot;ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס&quot;ו)}}, הרב בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים{{הערה|ראו תמליל דרשתו בספר &quot;תפארת אבות&quot; חלק שישי - פניני האור לציון, עמ' ל': &quot;אם שערות האשה יוצאות בחוץ, לפי הזוהר זה לא טוב. ופאה עדיף, שהיא מכסה את כל הראש. ולא נקראת הולכת וראשה פרוע, כך משמע מהרמ&quot;א. ואפילו שיש חולקים, אנחנו פוסקים כמו השו&quot;ע והרמ&quot;א&quot; וכן נהגה אשתו זצ&quot;ל.}}, הרב שלום משאש, מגדולי הדור הספרדיים ורבה של יהדות מרוקו{{הערה|ראו שו&quot;ת שמש ומגן חלק ב' אבן העזר סימן ט&quot;ו: &quot;באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר &quot;ונקה&quot;, כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה... מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע&quot;י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח&quot;ו, וכמה חששו חז&quot;ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה&quot;.}}, הרב בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|ראו שו&quot;ת אז נדברו חלק י&quot;ב סימן מ&quot;א: &quot;יש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר&quot;.}}, הרב משה שטרנבוך, ראב&quot;ד העדה החרדית{{הערה|ראו ספר דת והלכה סימן א': &quot;וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא&quot;כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו&quot;ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא&quot;כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא&quot;.}}, הרב מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז'{{הערה|ראו במכתבו שהובא בקובץ בית הלל י&quot;ט: &quot;כיסוי הראש ע&quot;י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע&quot;י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב... התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין&quot;.}}, הרב משה פיינשטיין, הפוסק העיקרי של יהדות ארה&quot;ב{{הערה|ראו עדותו של הרב יצחק עבאדי בשו&quot;ת אור יצחק, אבן העזר סימן ג': &quot;וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ&quot;ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת&quot;.}}, הרב יהודה טשזנר, אב&quot;ד אופקים{{הערה|ראו בספרו &quot;שערי תורת הבית&quot; פרק ה' עמ' שי&quot;ד: &quot;הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע&quot;י זה מתגלים שערותיה&quot;.}}, הרב מרדכי גרוס, גאב&quot;ד חניכי הישיבות{{הערה|ראו בספרו &quot;והיה מחניך קדוש&quot; עמ' י&quot;ז: &quot;וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע&quot;י זה לא יצאו שערות&quot;.}}, הרב גבריאל ציננער, אב&quot;ד נטעי גבריאל{{הערה|ראו בקובץ אור ישראל ל&quot;ו - ל&quot;ז: &quot;יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר&quot;ם אלשקר סי' ל&quot;ה... עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו&quot;.}}, הרב יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן{{הערה|ראו בספר &quot;טהרת משה&quot; עמ' קצ&quot;א: &quot;פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית... יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתה במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא&quot;.}}, הרב שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{הערה|ראו בספר &quot;שיחות מוהרא&quot;ש&quot; חלק ט': &quot;רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש&quot;.}}, הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, ראש כולל &quot;ישיבת הר&quot;ן&quot; בירושלים וחתן הרב שלמה זלמן אויערבאך, בשם הרב אויערבאך{{הערה|ראו תמליל שיחתו עם הרב יואל שילה, המובא בספר &quot;חן וכבוד&quot;: &quot;הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה&quot;.}}, הרב יהודה שפירא, ראש כולל &quot;חזון איש&quot;{{הערה|ראו דבריו בספרו דעת יהודה: &quot;פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון&quot;.}}, וכן הורה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רב ואב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]], במכתב מיוחד שפירסם:<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה, ערב ראש השנה תשס&quot;ח. אל אנ&quot;ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה}}.<br /> <br /> ==החוששים לשיער ההודי==<br /> חלק קטן מהשיער המשווק בעולם, מקורו בהודו (כשלושים אחוזים, לכל היותר). רוב השיער ההודי המשמש לייצור פאות (כשמונים אחוזים) מקורו בנשים עניות המוכרות את שערותיהן תמורת כסף{{הערה|עדותו של שר המסחר ההודי, בראיון לעיתון הגרדיאן}}. אך כעשרים אחוזים ממנו מגיעים מהטמפל ההודי, שם הצליינים מתגלחים לפני הכניסה לאליל, כחלק מטקס הטהרה. בשיער זה חששו הפוסקים לאיסור תקרובת עבודה זרה.<br /> <br /> חשש זה התעורר לראשונה ע&quot;י הרב נחום אליעזר רבינוביץ{{הערה|בשו&quot;ת שיח נחום סימן נ&quot;א}} בשנת תשכ&quot;ח. מסקנתו היתה להחמיר, אבל לא הכריע בנדון{{הערה|יש לציין כי בתיאור המציאות בהודו כתב דברים דמיוניים, כגון שיש להם יום מיוחד שהם מתגלחים בו, וכביכול יש להם טקס הקרבה של השיער}}. בשנת תש&quot;ל, פורסם הספר &quot;דת והלכה&quot; של הרב משה שטרנבוך ושם כתב בנושא זה, ומסקנתו היתה שלא ניתן להורות בזה איסור, ובכל אופן זה עדיף ממטפחת{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;ומיהו כיון דאיסור משהו בע&quot;ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ&quot;ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין&quot;.}}. בשנת תשס&quot;ד, בתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא, כתב הרב שטרנבוך שיש להחמיר בפאה המיובאת מהודו, אך אם לא ידוע מקור הפאה, יש להקל מטעם &quot;כל דפריש מרובא פריש&quot;{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן&quot;.}}. בשנת תשס&quot;ד הענין עלה שוב לכותרות, בצירוף עובדות שגויות שכביכול השיער ההודי הוא רוב השיער המשווק בעולם{{הערה|עובדות שהופרכו לאחר מכן ע&quot;י נתוני האו&quot;ם, ראו בקובץ &quot;אחוזי שווא&quot;}}. הרב יוסף שלום אלישיב, שבשנת תש&quot;נ התיר את הפאות העשויות משיער הודי, חזר בו בשנת תשס&quot;ד ואסר, בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על גזיזת השיער בהודו{{הערה|ראו בספר &quot;הכצעקתה&quot; את תמליל עדותו של הרב דונר. לאחר מכן הוכיחו מומחים רבים וכן רבנים שכתבו תשובות בנושא, שעדותו של הרב דונר לא היתה נכונה מבחינה עובדתית, והוכנסה בה פרשנות אישית}}. וכך פירסם הרב יוסף אפרתי בשמו:<br /> <br /> {{ציטוטון|ע&quot;פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה.}}<br /> <br /> לאחר שהרב אלישיב אסר את השיער ההודי, עלו אליו רבני ארצות הברית, הרב פייבל כהן והרב ישראל בלסקי, והוכיחו לו שעדותו של הרב דונר היתה שגויה. הוא הציע להקים בית דין שישמע את טענות הצדדים, אך הרב דונר סירב להעיד בפני בית הדין. עקב כך, המליץ הרב אלישיב לייסד הכשר שיפקח על יבוא השיער. הרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הקמת ההכשר, וישב שעות רבות עם הרב אלישיב, שהתווה את דרכו של ההכשר{{הערה|ציטוט מדברי הרב חיים כץ, ממייסדי ההכשר: &quot;הקשר שלי עם הרב אלישיב התחיל מהנושא הזה, ואני הייתי מאלה שבדקו את הנושא. אני יכול להעיד: ישבנו על הנושא הזה שעות ארוכות, על כל פרט ופרט. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס השקיע בזה את הנשמה כדי לעזור לציבור, לסדר להם הכשר על פאות, כאשר אף אחד לא הצליח להתמודד עם זה. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס לא עשה דבר לפני שישב עם הרב אלישיב, הוא היה אצלו כל שבוע ושאל אותו על כל דבר ודבר. הרב אלישיב היה מעורב בכל פרט עד הסוף, והכל נעשה ע&quot;פ הנחיותיו עד עצם היום הזה&quot;.}}.<br /> <br /> ==המתירים את השיער ההודי==<br /> בשנת תש&quot;נ, בעקבות פניית גדולי הרבנים בארץ ובחוץ לארץ, בירר הרב יעקב אהרן שפירא מארה&quot;ב את הנושא, ושלח את מסקנותיו לגדולי הרבנים בארץ ובחו&quot;ל. בעקבות מסקנותיו, התירו הרב יוסף שלום אלישיב{{הערה|תשובתו פורסמה בקובץ תשובות, חלק א' סימן ע&quot;ז}}, הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב משה פיינשטיין והרב שמעון שוואב, את השיער המיובא מהודו{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;ע&quot;פ בקשת גדולי הרבנים באמריקה, ובראשם הרה&quot;ג מוהר&quot;ר שמעון שוואב זצ&quot;ל, שלחתי את כל מה שעלה במצודתי, בענין הפאות המגיעות מבית הע&quot;ז טירופאטי בארץ הודו, לפני הרבנים הגאונים הרה&quot;ג מוהר&quot;ר שלמה זלמן אויערבאך זצ&quot;ל, והרה&quot;ג מוהר&quot;ר יוסף שלום אלישיב שליט&quot;א, ועוד כמה רבנים חשובים, באר היטב, כדי שידונו עליהם בנוגע לאיסור תקרובות ע&quot;ז, ועל פי מה שסידרתי להם בענין מציאות הדברים מה שיגעתי ומצאתי, הן עדותם של כומרי ואנשי ההינדו, הן עדותם של מומחים בענין דת ההינדו, יחד כולם החליטו ואמרו שהפאות מותרות, זה אמר בכה וזה אמר בכה להתיר כל אחד כפי דרכו&quot;.}}. על מהלך הדברים העיד גם הרב מנשה קליין{{הערה|ציטוט דבריו בתשובתו בשנת תשס&quot;ד: &quot;כבר לפני כעשרים שנים יצאה השאלה על שערות אלו אם אין בהם חשש תקרובת ע&quot;ז, והורו גדולי ישראל הלכה למעשה להתיר, ובתוכם ידיד נפשי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ&quot;ל, ולהבדיל בין חיים לחיים מרן הגרי&quot;ש אלישיב שליט&quot;א, ועוד שאר גדולי ישראל&quot;.}}.<br /> <br /> גם בשנת תשס&quot;ד, כאשר הרב אלישיב אסר את השיער ההודי, חלקו עליו רוב הפוסקים וכתבו שאין בשיער זה חשש תקרובת עבודה זרה. הרב שמואל הלוי וואזנר והרב ניסים קרליץ יצאו בקריאה 'להשתדל' להחליף את השיער שהגיע בוודאות מהודו. בהתאם לכך פירסם הרב בן ציון הלוי וואזנר, תשובה הלכתית על פי דעתו של אביו{{הערה|ראה קובץ &quot;אור ישראל&quot; ל&quot;ו}}, ומסקנתו היתה שכל פאה שיש ספק מהיכן הגיעה, מותרת. גם הרב מנשה קליין, הרב יצחק עבאדי, הרב חיים יוסף דוד וייס, הרב אשר וייס, והרב ישראל בלסקי, פרסמו תשובות הלכתיות נרחבות, ומסקנתם היתה להתיר את השיער ההודי. כמו כן פורסמו עדויות מומחים וגרי צדק שגרו בהודו, התומכים בהיתר{{הערה|הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות בתורת ההינדו, העידו בפני גדולי הדור ש&quot;אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית&quot;. והתפלא על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. ובפרט כאשר הרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. במאמרו הוכיח שהשיער אינו תקרובת, כי השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. כמו כן, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל&quot;עבודה&quot;. כמו כן, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. כמו כן, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.}}.<br /> <br /> כאשר בשנת תשע&quot;ח התעורר הענין שוב, שלחו גדולי ישראל את הרב גרשון ווסט להודו על מנת שיברר את הענין, ולאחר ששהה מספר ימים בהודו ושוחח עם ההינדים, הגיע למסקנה שאין שום ערך לדבריהם, כי אין להם מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל, ולפיכך יש להתייחס רק לכתוב בספרי הדת שלהם{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם. כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם&quot;.}}. גם הרב יצחק מרדכי רובין, כאשר חקר את אחד העדים, הוכיח כי המתגלחים אינם יודעים מה הם עושים{{הערה|בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל&quot;ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל יודעים מדוע הם עושים זאת}}. <br /> <br /> ==ספרים בנושא==<br /> [[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר &quot;לקט שכחה הפאה&quot;]]<br /> הספר '''[[לקט שכחת הפאה]]''' יצא לאור על ידי הרב [[שלום דוב וולפא]], ראש כולל זכרון יהוסף בעיר ירושלים, בתגובה לדבריו של אחד הרבנים שמחה על כך שנשות חסידות חב&quot;ד מכסות את ראשיהן בפאה נכרית. בספר יש שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל הטענות הנפוצות בנושא, והוא מוכיח כי עשרות פוסקי הלכה התירו את לבישת הפאה, ובראשם רבני הספרדים.<br /> <br /> כמו כן כתב הרב וולפא את הספר '''ויקם שערה לדממה''' בעקבות פולמוס השיער ההודי בשנת תשס&quot;ד. הספר סוקר את כל צדדי הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br /> <br /> הספר '''חן וכבוד''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל &quot;משכן יוסף&quot; בעיר [[אופקים]]. בפרק הראשון הביא המחבר רשימה של כמאה ושלושים פוסקים מכל החוגים, שכתבו להתיר כיסוי הראש בפאה. בשאר הפרקים נדפסו תשובות הפוסקים, כל אחד בפרק נפרד, עם הערות והארות המחבר. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה. בהקדמתו מציג המחבר ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות בנושא זה.<br /> <br /> בפרק י&quot;ח הביא המחבר את תשובות הרבנים המתירים שיער ההודי, כולל עדויות המומחים, ניתוח נתוני האו&quot;ם המעודכנים, ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק העולמי.<br /> <br /> הספר '''ותשקט הארץ''' יצא לאור על ידי הרב יואל שילה, רב ומו&quot;צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע&quot;ז, ונוספו בו מקורות רבים ע&quot;פ הספר &quot;חן וכבוד&quot;.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;א כתב הרב שילה את הספר '''הכצעקתה''', יחד עם צוות של אחד עשר רבנים, ובו בירור מקיף של הפאות מהודו, מבחינה הלכתית ומבחינה מציאותית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br /> * הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view '''לקט שכחת הפאה''']<br /> * הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view '''ותשקט הארץ''']<br /> * הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view '''חן וכבוד''']<br /> * הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing '''הכצעקתה''']<br /> <br /> ;קונטרסים ופרסומים שונים<br /> * [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס&quot;ג]] - {{אינפו}}<br /> *'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br /> *[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר &quot;חן וכבוד&quot; ושו&quot;ת<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1nd4RdVF1Rp5d0pzCt0J6zEhP9vZULUpD כונן דרייב עם חומר רב בנושא]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יורה דעה]]</div>

בר יעקוב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%90%D7%94_%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=566628 2022-09-28T15:05:58Z

<p>בר יעקוב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פאה מלפני 3400 שנה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פאה מלפני 3400 שנה שהתגלתה במערת קבורה במצרים]]<br /> '''פאה נכרית''', היא [[כיסוי ראש]] משיער טבעי או סינתטי, הנהוג כיום אצל רוב הנשים במגזר החרדי. מנהג זה החל לפני כחמש מאות שנה, ועם השנים הפך לפולמוס הלכתי נרחב.<br /> <br /> ==מצוות כיסוי הראש לנשים==<br /> בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות{{הערה|דף ע&quot;ב.}}, מוכיחים חז&quot;ל מהפסוק &quot;ופרע את ראש האשה&quot;, שראשה של האשה היה מכוסה מלכתחילה, ומכאן שמנהג בנות ישראל לכסות את ראשן{{הערה|רש&quot;י שם, בביאורו השני והעיקרי}}. היות ומנהג זה מוזכר בתורה, החשיבו זאת חז&quot;ל כאיסור מן התורה.<br /> <br /> מלשון חז&quot;ל &quot;דאורייתא היא&quot; הבינו רוב הפוסקים שחובת כיסוי הראש היא מהתורה, למרות שמצווה זו לא נכללה במנין המצוות. אולם חלק מהפוסקים ובראשם שו&quot;ת &quot;תרומת הדשן&quot;{{הערה|סימן רמ&quot;ב. וכן כתב הראב&quot;ד לעדת הספרדים בירושלים העתיקה, רבי יוסף נסים בורלא, בספרו &quot;וישב יוסף&quot; (חלק יו&quot;ד סי' ב'), ורבה של חיפה, רבי יוסף משאש בספרו אוצר המכתבים חלק ג' (סי' אלף תתפ&quot;ד), ורבי יצחק שמחה הלוי הורוביץ זצ&quot;ל, מרבני ארה&quot;ב, בספרו &quot;יד הלוי&quot; (על ספר המצוות, עמ' קמ&quot;ג), ורבי אברהם רומנו זצ&quot;ל, רב העיר סרייבו שבבוסניה, בספרו &quot;אברהם אברהם&quot; (ח&quot;ב, פרשת נשא), ורבי אשר גרוניס זצ&quot;ל, רבה של וילטשין בפולין, בספרו &quot;פרי אשר&quot; (סי' י&quot;ב, עמ' ק&quot;א).}} בשם הרמב&quot;ם, כתבו שהאיסור הוא מדרבנן, וכוונת התלמוד היא שדין זה רמוז בתורה.<br /> <br /> במסכת עירובין{{הערה|דף ק'.}} מלמדים חז&quot;ל שמנהג הנשים לכסות את הראש החל מחוה אמנו שנענשה על חטאה בעץ הדעת והתקללה מספר קללות, ביניהן &quot;שתהא עטופה כאבל&quot;. הפוסקים האחרונים כתבו גם טעמים על פי תורת הקבלה, מדוע אשה נשואה צריכה לכסות את ראשה{{הערה|הזכיר זאת אחד מגדולי האחרונים בספר מאורי אור: &quot;על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה&quot;. וכן הגאון רבי נחום רוטשטיין, ראש ישיבת נזר התורה, בתשובה על שיער מהודו ביאר את ההבדל בין שיער תלוש למחובר: &quot;בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, ועל ידי זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן&quot;.}}.<br /> <br /> ==דין דת יהודית== <br /> בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות{{הערה|דף ע&quot;ב.}}, מפורטים מקרים בהם יכול הבעל לגרש את אשתו ללא תשלום כתובתה. בין היתר, מפורטים דברים הכתובים או רמוזים בתורה, המכונים בלשון המשנה &quot;דת משה&quot;, ודברים שיסודם ממנהג בנות ישראל, המכונים &quot;דת יהודית&quot;.<br /> <br /> מדין 'דת יהודית' אסרו חז&quot;ל את יציאת האשה ב&quot;קלתה&quot;, ללא תוספת כיסוי מעליה. הרמב&quot;ם והשולחן ערוך הבינו ש'קלתה' היא מטפחת, וללא רדיד המכסה את ראשה ורוב גופה, צריך הבעל לגרש את האשה ללא כתובה.<br /> <br /> {{ציטוטון|יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, '''אף על פי ששערה מכוסה במטפחת...''' בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה... אין כופין אותו להוציאה, מכל מקום מצוה עליו שיוציאנה}}{{הערה|אבן העזר, סימן קט&quot;ו.}}.<br /> <br /> למרות זאת, התירו הפוסקים בדורות האחרונים את כיסוי הראש במטפחת או כובע, והסבירו שדין 'דת יהודית' הוא המנהג העכשווי של בנות ישראל הכשרות, וכאשר משתנה המנהג, משתנה הדין, לקולא או לחומרא, כפי המנהג.<br /> <br /> פוסקים בודדים{{הערה|הגר&quot;ע יוסף בשו&quot;ת יביע אומר חלק ד' סימן ג', והגר&quot;מ פיינשטיין.}} התירו אף גילוי &quot;שיעור שתי אצבעות&quot; (3-4 ס&quot;מ) מהראש, תוך הסתמכות על שו&quot;ת מהר&quot;ם אלשקר{{הערה|סימן ל&quot;ה.}}. אבל רוב הפוסקים חלקו עליהם בחריפות, והוכיחו כי מהר&quot;ם אלשקר לא התיר את גילוי הראש עצמו אלא את השיער היוצא מחוץ לכיסוי{{הערה|ראו בתשובת הגר&quot;מ שטרנבוך, ספר דת והלכה סימן א.}}. לגבי כיסוי הראש בפאה נכרית, נחלקו הפוסקים.<br /> <br /> ==פולמוס הפאה==<br /> השימוש בפאה נכרית החל מלפני אלפי שנים. במערת קבורה במצרים, המתוארכת לזמן מתן תורה - לפני כ3400 שנה, נמצאה פאה משיער טבעי המסורקת כפי הנהוג בזמן ההוא, ונראית טבעית לגמרי. גם לפני כ2000 שנה מוזכרת הפאה הנכרית במשנה ובגמרא, אך לא שימשה בזמן ההוא ככיסוי ראש לכלל הנשים אלא כתכשיט לכלות{{הערה|ראו בתשובות הגאונים למסכת שבת דף ס&quot;ד: &quot;פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן&quot;}} או פתרון לבעלות מום ששערן היה לבן או דליל. בזמן התלמוד, נהגו הנשים להוציא צמה קלועה מחוץ לכיסוי הראש, ואותן נשים בעלות מום השתמשו בצמה העשויה מפאה נכרית{{הערה|ראו ביאור נרחב בסוגיות הגמרא ובדברי הראשונים, בהקדמת הספר &quot;חן וכבוד&quot;].}}.<br /> <br /> מנהג כיסוי הראש בפאה החל לראשונה בקהילה הספרדית באיטליה, לפני כחמש מאות שנה. רב הקהילה היה רבי יהושע בועז ברוך, מחבר הספר &quot;שלטי הגיבורים&quot;, ובספרו הוא התייחס למנהג וכתב להתיר את כיסוי הראש בפאה נכרית. לאחר מכן התפשט המנהג בכל העולם. <br /> <br /> הפוסקים הראשונים והעיקריים שחלקו עליו, בספרים שהתפרסמו עשרות שנים לאחר פטירתו, היו מהר&quot;י קצנלנבוגן, באר שבע ויעב&quot;ץ, והם סברו שיש חיוב ע&quot;פ הרמב&quot;ם לכסות את הראש במטפחת ועליה רדיד, ולפיכך אין הבדל בין מטפחת לפאה, ששניהם אסורים לפי דעת הרמב&quot;ם והשולחן ערוך.<br /> <br /> אחריהם באו פוסקים נוספים והזכירו טעמים נוספים לאיסור, משום מראית העין - שהרואה לא ידע להבחין בין פאה לשיער טבעי, ויחשוב שהאשה אינה מכסה את ראשה, משום דת יהודית - בהתייחסות לכך שבזמנם רק נשים בודדות חבשו פאה, והיתה זו פריצת גדר מול המנהג הרווח לכסות במטפחת, ומשום פריצות - שאשה החובשת פאה גורמת הרהורים לגברים הרואים אותה.<br /> <br /> כאשר התפשט המנהג של חבישת פאה במקומות נוספים בעולם, כתבו פוסקי ההלכה{{הערה|הגאונים בעל שו&quot;ת &quot;שואל ומשיב&quot; ובעל &quot;מאמר מרדכי&quot;, נכדיו של מהר&quot;י קצנלנבוגן, בספרם &quot;מגן גיבורים&quot; או&quot;ח סימן ע&quot;ה: &quot;וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו הייתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא&quot;.}} שטעמיהם של האוסרים כבר אינם רלוונטים, ממספר סיבות:<br /> <br /> * ראשוני האוסרים פאה טענו שאין הבדל בין פאה למטפחת, היות וצריך כיסוי של &quot;רדיד&quot;. אך כאשר מתירים כיום מטפחת לפי המנהג העכשווי, אין מניעה להתיר גם פאה לפי המנהג, שהוא 'דת יהודית' המשתנה לפי הזמן והמקום.<br /> <br /> * איסור מראית העין אינו שייך כאשר התפשט המנהג, והרואה יכול לשער שהאשה מכסה את ראשה בפאה{{הערה|ראה רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר, בספרו &quot;אבני ישפה&quot; חלק ה' סימן קמ&quot;ה: &quot;בזמננו יש מודעות רחוב שבני אדם תולים ברחובות על האיסור של הפאה הנכרית, וכמה הדבר חמור. אבל כפי מה שהוכחנו שכיום הדבר ברור שאין כאן מראית העין, לא שייכים דברי הפוסקים שאסרו הפאה משום מראית העין, כי היום השתנתה המציאות. ולכן מי שתולה מודעה על חומר האיסור, הוא מטעה את הרבים, כי יש על מה לסמוך&quot;.}}. <br /> <br /> * אין הרהור בשיער שרגיל להיות גלוי, כפי שכתבו הראשונים על שיער הרווקות{{הערה|כעשרה ראשונים על מסכת ברכות דף כ&quot;ד}}. וכאשר נשים רבות מכסות את הראש בפאה, הפך זה לדבר נדוש שאין בו פריצות.<br /> <br /> * איסור &quot;בחוקותיהם לא תלכו&quot; אינו שייך כאשר פשט המנהג אצל בנות ישראל, ואין כוונת הלובשת פאה להיות דומה לנשים הגויות אלא להיות ככל היהודיות, ובפרט שכיום זה הפך לסמל האשה החרדית.<br /> <br /> * אוסרי הפאה אסרו רק מדרבנן, ולכן ניתן לומר &quot;ספק דרבנן לקולא&quot; במחלוקת הפוסקים.<br /> <br /> ==הפולמוס בימינו==<br /> כיום רוב הפוסקים מתירים לאשה נשואה לכסות את ראשה בפאה{{הערה|ראו ספר [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view חן וכבוד] שהביא רשימה של עשרות פוסקים מדורנו}} כפי המנהג מדורי דורות שהתפשט בכל העולם, אולם יש גם אוסרים, והבולט שביניהם הוא הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|בספר &quot;חן וכבוד&quot; פרק ח' מצביע המחבר על סתירות רבות בין התשובה שכתב הרב עובדיה יוסף לאסור לבישת פאה בשו&quot;ת יביע אומר חלק ה' אבן העזר סימן ה', לבין תשובות הלכתיות אחרות שכתב בנושאים אחרים, מה שמוביל למסקנה כי למעשה לא אסר לגמרי אלא בבחינת 'הלכה ואין מורין כן', ותורמת לכך העובדה שבמקרים פרטיים שבאו לפניו הוא התיר, כגון: אם האשה אינה מוצאת חן בעיני הבעל עם מטפחת, או שיש לה לחץ נפשי מכך שחברותיה חובשות פאה והיא לא, כמפורט בספר &quot;מעין אומר&quot; חלק י&quot;ב}}.<br /> <br /> ==בחסידות חב&quot;ד==<br /> בשאלה האם אפשר לכסות את הראש בפאה, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה &quot;רדיד&quot; (=שאל), קבע [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[בעל התניא]] בספרו &quot;שולחן ערוך הרב&quot; שאפשר לכסות את הראש בפאה:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=&quot;שיער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה על דרך שנתבאר, אפילו היא אשתו. אבל בתולות שדרכן לילך פרועות ראש, וכן שערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן בקצת ארצות, מותר לקרות כנגדן, שכיון שרגילין בהן אינן מביאין לידי הרהור. ופאה נכרית, אפילו דרכה לכסותה, מותר לקרות כנגדה, '''וגם מותר לגלותה ואין בה משום יוצאה וראשה פרוע''', שהוא אסור מן התורה באשת איש&quot;.|מרכאות=כן|מקור=או&quot;ח, סימן ע&quot;ה סעיף ד'}}<br /> <br /> שני נשיאי חב&quot;ד האחרונים, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], אף הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב: <br /> <br /> {{ציטוטון|בטח קיבל את מכתבי בברכת מזל טוב. במכתבו הוא כותב שמקווה להשי&quot;ת שיעזור לו שביתו יהיה חסידי, הנה כל ברכה צריכה לכלי... וההנהגה בכלל צריך להיות אשר אשת תלמיד [[תומכי תמימים|תו&quot;ת]] צריכה לשאת {{מונחון|פאריק|פאה}} כמה שלא יכבד לה דבר זה, אבל אחרת אי אפשר ואי רשאי להיות... אחר כל האריכות הנני אומר לו בקיצור דקיצור, אשר זוגתו תחיה '''צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר'''}}{{הערה|{{היברובוקס||אגרות קודש אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, כרך ו'|31606|עמ' תי&quot;א|עמוד=451}} וראה מילים דומות בעמ' הבא תי&quot;ב}}.<br /> <br /> ו[[הרבי]] הורה לכל נשות [[חסידות חב&quot;ד]] ללבוש פאה, בכל מקום שהן, ללא יוצא מן הכלל: <br /> <br /> {{ציטוטון|מהיום ואילך '''על כולן, ללא יוצא מן הכלל''', להתאחד עם נשות אנ&quot;ש הלובשות פאה.}}{{הערה|אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק&quot;ע. מאידיש: &quot;אגרות קודש מתורגמות&quot; חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ&quot;ג עמ' שמ&quot;ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים}}.<br /> <br /> הרבי הסביר את דעתו בעשרות מכתבים ושיחות, והסיבה העיקרית בדבריו היתה שזהו הכיסוי העדיף מבחינה הלכתית, היות וכיום לא נהוג ללבוש &quot;רדיד&quot;, והמטפחת הנפוצה אינה מכסה את השיער כראוי, ולעומת זאת הפאה מכסה היטב את השיער, ואף אינה מחליקה מהראש:<br /> <br /> {{ציטוטון|בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי '''רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה''', על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו&quot;ע.}}{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ט, איגרת ז'תכ&quot;ה.}}<br /> <br /> סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי:<br /> <br /> {{ציטוטון|בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי}}{{הערה|תורת מנחם חלק י&quot;ב עמ' קפ&quot;ח.}}.<br /> <br /> כמו כן הורה [[הרבי]] שכל אישה תשכנע את חברתה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס&quot;ג. מאידיש: &quot;אגרות קודש מתורגמות&quot; חלק ב'}}. הרבי הדגיש כי גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה{{הערה|אגרות קודש חלק ט&quot;ו, איגרת ה'תקי&quot;ג}}. הרבי דיבר על הצורך בפאה הכי יפה, כדי שכל הנשים האחרות ירצו גם הן לכסות את הראש בפאה{{הערה|תורת מנחם חלק י&quot;ב עמ' קפ&quot;ח, שיחת ר&quot;ח [[אלול]] תשי&quot;ד. שיחה זו הובאה גם בספר &quot;ליקוטי שיחות&quot; חלק י&quot;ג עמ' קפ&quot;ח ואילך}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות לנשיאותו, ערך [[הרבי]] קידושין לחסידיו. אחד התנאים המפורסמים להסכמת הרבי לעריכת [[קידושין]] היה שהכלה תלבש כל חייה '''פאה נכרית''' ולא מטפחת.<br /> <br /> ==פוסקי הלכה נוספים שמתירים==<br /> דעתו של [[הרבי]] בנושא היא כדעתם של עשרות רבנים מכל החוגים והעדות, שכתבו להעדיף לבישת פאה בימינו על מטפחת או כובע. ביניהם ניתן למנות את; הגאון בעל &quot;אגרות משה&quot; ו&quot;דברות משה&quot; הרב משה פיינשטיין{{הערה|מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה}} גדול הדור הליטאי בארצות הברית ואמריקה יושב ראש &quot;מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית&quot; וראש &quot;מתיבתא תפארת ירושלים&quot; בעיר ניו יורק{{הערה|בשו&quot;ת אגרות משה חלק אה&quot;ע ב סימן יב, כתב; ...אין כתר&quot;ה יכול למחות ביד אשתו הרבנית החשובה מללבוש פאה נכרית, שאף אם כתר&quot;ה רוצה להחמיר אינו יכול להטיל חומרותיו עליה שזהו רק דין שלה, וכיון שהיא עושה כדין שהוא כרוב הפוסקים ושגם נראה כמותם, אינו יכול להחמיר עליה... ידידו, משה פיינשטיין}}, הגאון רבי יוסף שלום אלישיב{{הערה| ואמר שיש כמה סוגי פאות ובמכובדות וקצרות יש להקל, וכן נהגה בתו הרבנית בת שבע אסתר קנייבסקי זצ&quot;ל אשת הרב חיים קנייבסקי זצ&quot;ל ולבשה פאה נכרית עם מטפחת (בספר השקדן)}}, הגאון הרב אברהם ישעיה קרליץ, בעל ה&quot;חזון איש&quot;{{הערה|ראו ספר דינים והנהגות מהחזו&quot;א, חלק ב' פ&quot;ח אות ט', שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כי המטפלת לפעמים מתגלים השערות וזהו איסור חמור, אך בפאה עדיף כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, וכך ביאר הרבי בכמה הזדמנויות ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. וכן העידו תלמידיו: הגר&quot;ח קניבסקי, הגר&quot;י מאיר, הגר&quot;י פרידמן, הגר&quot;ח גריינמן, ועוד.}}, הגאון הרב חיים קניבסקי, גדול הדור הליטאי{{הערה|ראו ספר &quot;נזר החיים&quot; עמ' רי&quot;ד: &quot;בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר&quot;. וכן בספר &quot;חן וכבוד&quot; הביא תשובות מכתב ידו. וכן נהגה אשתו זצ&quot;ל}}, הגאון בעל הבן איש חי{{הערה|בן איש חי פרשת ויקהל אות יג}}, הגאון רבי שמשון דוד פינקוס רב [[אופקים]]{{הערה|וכן נהגה מרת חיה מינדל פינקוס זצ&quot;ל ולבשה פאה יפה ומכובדת, וכשנשאל בעלה הגרש&quot;ד פינקוס זצ&quot;ל איך זה שאשתו הרבנית זצ&quot;ל חובשת פאה ולכאורה היה ראוי לשכמוהו להחמיר בענין, ענה: &quot;בבית אבא חבשו פאה, בבית של השווער (הרב מן) חבשו פאה ובבית של הרב (הגרי&quot;ד סאלובייצ'יק בנו של הרב מבריסק) חבשו פאה - '''אני לא רפורמי''' &quot;(מתוך מאמר לזכרו)}}. הגאון רבי יעקב שלום סופר (בנו של ה&quot;מחנה חיים&quot;), דיין ומו&quot;צ בעיר פעסט{{הערה|בספרו &quot;תורת חיים&quot; על השו&quot;ע (סי' ע&quot;ה ס&quot;ק ז'. נדפס בשנת תרנ&quot;ז), כותב שההלכה כהמג&quot;א אבל יש להחמיר כהבאר שבע}}, הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (רב דק&quot;ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה&quot;ערוך לנר&quot;) בשו&quot;ת רבי עזריאל{{הערה|(חלק ב', אה&quot;ע סי' ל&quot;ו, נדפס בשנת תרנ&quot;ט)}}, הגאון רבי אליהו סלימאן מני ראב&quot;ד חברון, בספרו &quot;שיח יצחק&quot;{{הערה|(דיני ק&quot;ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס&quot;ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג')}}, הגאון רבי יעקב חיים סופר, מחכמי המקובלים בישיבת &quot;בית אל&quot;, הרב המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו &quot;כף החיים&quot;{{הערה|(על השו&quot;ע סימן ע&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ט וס&quot;ק כ'. נדפס בשנת תרס&quot;ה), ובסימן ש&quot;ג (ס&quot;ק נ&quot;ה וס&quot;ק נ&quot;ח)}}, הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר (רב דק&quot;ק דאלינא) בספרו &quot;באר יעקב&quot; על שולחן ערוך{{הערה|(על השו&quot;ע או&quot;ח סי' ע&quot;ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס&quot;ו)}}, הרב בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים{{הערה|ראו תמליל דרשתו בספר &quot;תפארת אבות&quot; חלק שישי - פניני האור לציון, עמ' ל': &quot;אם שערות האשה יוצאות בחוץ, לפי הזוהר זה לא טוב. ופאה עדיף, שהיא מכסה את כל הראש. ולא נקראת הולכת וראשה פרוע, כך משמע מהרמ&quot;א. ואפילו שיש חולקים, אנחנו פוסקים כמו השו&quot;ע והרמ&quot;א&quot; וכן נהגה אשתו זצ&quot;ל.}}, הרב שלום משאש, מגדולי הדור הספרדיים ורבה של יהדות מרוקו{{הערה|ראו שו&quot;ת שמש ומגן חלק ב' אבן העזר סימן ט&quot;ו: &quot;באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר &quot;ונקה&quot;, כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה... מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע&quot;י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח&quot;ו, וכמה חששו חז&quot;ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה&quot;.}}, הרב בנימין זילבר, חבר מועצת גדולי התורה{{הערה|ראו שו&quot;ת אז נדברו חלק י&quot;ב סימן מ&quot;א: &quot;יש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר&quot;.}}, הרב משה שטרנבוך, ראב&quot;ד העדה החרדית{{הערה|ראו ספר דת והלכה סימן א': &quot;וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא&quot;כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו&quot;ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא&quot;כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא&quot;.}}, הרב מיכל יהודה לפקוביץ, ראש ישיבת פוניבז'{{הערה|ראו במכתבו שהובא בקובץ בית הלל י&quot;ט: &quot;כיסוי הראש ע&quot;י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע&quot;י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב... התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין&quot;.}}, הרב משה פיינשטיין, הפוסק העיקרי של יהדות ארה&quot;ב{{הערה|ראו עדותו של הרב יצחק עבאדי בשו&quot;ת אור יצחק, אבן העזר סימן ג': &quot;וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ&quot;ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת&quot;.}}, הרב יהודה טשזנר, אב&quot;ד אופקים{{הערה|ראו בספרו &quot;שערי תורת הבית&quot; פרק ה' עמ' שי&quot;ד: &quot;הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע&quot;י זה מתגלים שערותיה&quot;.}}, הרב מרדכי גרוס, גאב&quot;ד חניכי הישיבות{{הערה|ראו בספרו &quot;והיה מחניך קדוש&quot; עמ' י&quot;ז: &quot;וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע&quot;י זה לא יצאו שערות&quot;.}}, הרב גבריאל ציננער, אב&quot;ד נטעי גבריאל{{הערה|ראו בקובץ אור ישראל ל&quot;ו - ל&quot;ז: &quot;יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר&quot;ם אלשקר סי' ל&quot;ה... עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו&quot;.}}, הרב יוסף קאפח, מגדולי חכמי תימן{{הערה|ראו בספר &quot;טהרת משה&quot; עמ' קצ&quot;א: &quot;פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית... יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתה במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא&quot;.}}, הרב שלמה אליעזר שיק, מגדולי רבני חסידות ברסלב{{הערה|ראו בספר &quot;שיחות מוהרא&quot;ש&quot; חלק ט': &quot;רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש&quot;.}}, הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, ראש כולל &quot;ישיבת הר&quot;ן&quot; בירושלים וחתן הרב שלמה זלמן אויערבאך, בשם הרב אויערבאך{{הערה|ראו תמליל שיחתו עם הרב יואל שילה, המובא בספר &quot;חן וכבוד&quot;: &quot;הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה&quot;.}}, הרב יהודה שפירא, ראש כולל &quot;חזון איש&quot;{{הערה|ראו דבריו בספרו דעת יהודה: &quot;פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון&quot;.}}, וכן הורה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רב ואב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]], במכתב מיוחד שפירסם:<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה, ערב ראש השנה תשס&quot;ח. אל אנ&quot;ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. על פי הוראות הרבי, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: '''אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה''', והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שעל ידי חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה}}.<br /> <br /> ==החוששים לשיער ההודי==<br /> חלק קטן מהשיער המשווק בעולם, מקורו בהודו (כשלושים אחוזים, לכל היותר). רוב השיער ההודי המשמש לייצור פאות (כשמונים אחוזים) מקורו בנשים עניות המוכרות את שערותיהן תמורת כסף{{הערה|עדותו של שר המסחר ההודי, בראיון לעיתון הגרדיאן}}. אך כעשרים אחוזים ממנו מגיעים מהטמפל ההודי, שם הצליינים מתגלחים לפני הכניסה לאליל, כחלק מטקס הטהרה. בשיער זה חששו הפוסקים לאיסור תקרובת עבודה זרה.<br /> <br /> חשש זה התעורר לראשונה ע&quot;י הרב נחום אליעזר רבינוביץ{{הערה|בשו&quot;ת שיח נחום סימן נ&quot;א}} בשנת תשכ&quot;ח. מסקנתו היתה להחמיר, אבל לא הכריע בנדון{{הערה|יש לציין כי בתיאור המציאות בהודו כתב דברים דמיוניים, כגון שיש להם יום מיוחד שהם מתגלחים בו, וכביכול יש להם טקס הקרבה של השיער}}. בשנת תש&quot;ל, פורסם הספר &quot;דת והלכה&quot; של הרב משה שטרנבוך ושם כתב בנושא זה, ומסקנתו היתה שלא ניתן להורות בזה איסור, ובכל אופן זה עדיף ממטפחת{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;ומיהו כיון דאיסור משהו בע&quot;ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ&quot;ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין&quot;.}}. בשנת תשס&quot;ד, בתשובתו לרב יעקב אהרן שפירא, כתב הרב שטרנבוך שיש להחמיר בפאה המיובאת מהודו, אך אם לא ידוע מקור הפאה, יש להקל מטעם &quot;כל דפריש מרובא פריש&quot;{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;למעשה אין בידי להתיר בחשש איסור דאורייתא החמורות שבחמורות, ובידוע או אפשר לברר בנקל שרשום בתוכה שזהו מהודו אין דעתי להתיר, ורק באין ידוע כל דפריש מרובא פריש ובסתמא לא חיישינן&quot;.}}. בשנת תשס&quot;ד הענין עלה שוב לכותרות, בצירוף עובדות שגויות שכביכול השיער ההודי הוא רוב השיער המשווק בעולם{{הערה|עובדות שהופרכו לאחר מכן ע&quot;י נתוני האו&quot;ם, ראו בקובץ &quot;אחוזי שווא&quot;}}. הרב יוסף שלום אלישיב, שבשנת תש&quot;נ התיר את הפאות העשויות משיער הודי, חזר בו בשנת תשס&quot;ד ואסר, בעקבות עדות שקיבל מהרב אהרן דוד דונר על גזיזת השיער בהודו{{הערה|ראו בספר &quot;הכצעקתה&quot; את תמליל עדותו של הרב דונר. לאחר מכן הוכיחו מומחים רבים וכן רבנים שכתבו תשובות בנושא, שעדותו של הרב דונר לא היתה נכונה מבחינה עובדתית, והוכנסה בה פרשנות אישית}}. וכך פירסם הרב יוסף אפרתי בשמו:<br /> <br /> {{ציטוטון|ע&quot;פ המידע העכשווי, רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות בארץ הקודש, מקורם בשיער ממדינת הודו, גם אם הייצור נעשה במדינה אחרת, ולכן כל פאה שאין ידוע מקורה, אסורה בשימוש... בארצות אחרות, אם רוב הפאות הנמכרות או המיוצרות במקומות אלה אינם משיער הודי, הרי פאה שאין ידוע מקורה אינה נאסרת, מדין כל דפריש, אך חובה לברר את מקור הפאה.}}<br /> <br /> לאחר שהרב אלישיב אסר את השיער ההודי, עלו אליו רבני ארצות הברית, הרב פייבל כהן והרב ישראל בלסקי, והוכיחו לו שעדותו של הרב דונר היתה שגויה. הוא הציע להקים בית דין שישמע את טענות הצדדים, אך הרב דונר סירב להעיד בפני בית הדין. עקב כך, המליץ הרב אלישיב לייסד הכשר שיפקח על יבוא השיער. הרב מרדכי גרוס לקח על עצמו את הקמת ההכשר, וישב שעות רבות עם הרב אלישיב, שהתווה את דרכו של ההכשר{{הערה|ציטוט מדברי הרב חיים כץ, ממייסדי ההכשר: &quot;הקשר שלי עם הרב אלישיב התחיל מהנושא הזה, ואני הייתי מאלה שבדקו את הנושא. אני יכול להעיד: ישבנו על הנושא הזה שעות ארוכות, על כל פרט ופרט. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס השקיע בזה את הנשמה כדי לעזור לציבור, לסדר להם הכשר על פאות, כאשר אף אחד לא הצליח להתמודד עם זה. הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס לא עשה דבר לפני שישב עם הרב אלישיב, הוא היה אצלו כל שבוע ושאל אותו על כל דבר ודבר. הרב אלישיב היה מעורב בכל פרט עד הסוף, והכל נעשה ע&quot;פ הנחיותיו עד עצם היום הזה&quot;.}}.<br /> <br /> ==המתירים את השיער ההודי==<br /> בשנת תש&quot;נ, בעקבות פניית גדולי הרבנים בארץ ובחוץ לארץ, בירר הרב יעקב אהרן שפירא מארה&quot;ב את הנושא, ושלח את מסקנותיו לגדולי הרבנים בארץ ובחו&quot;ל. בעקבות מסקנותיו, התירו הרב יוסף שלום אלישיב{{הערה|תשובתו פורסמה בקובץ תשובות, חלק א' סימן ע&quot;ז}}, הרב שלמה זלמן אויערבאך, הרב משה פיינשטיין והרב שמעון שוואב, את השיער המיובא מהודו{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;ע&quot;פ בקשת גדולי הרבנים באמריקה, ובראשם הרה&quot;ג מוהר&quot;ר שמעון שוואב זצ&quot;ל, שלחתי את כל מה שעלה במצודתי, בענין הפאות המגיעות מבית הע&quot;ז טירופאטי בארץ הודו, לפני הרבנים הגאונים הרה&quot;ג מוהר&quot;ר שלמה זלמן אויערבאך זצ&quot;ל, והרה&quot;ג מוהר&quot;ר יוסף שלום אלישיב שליט&quot;א, ועוד כמה רבנים חשובים, באר היטב, כדי שידונו עליהם בנוגע לאיסור תקרובות ע&quot;ז, ועל פי מה שסידרתי להם בענין מציאות הדברים מה שיגעתי ומצאתי, הן עדותם של כומרי ואנשי ההינדו, הן עדותם של מומחים בענין דת ההינדו, יחד כולם החליטו ואמרו שהפאות מותרות, זה אמר בכה וזה אמר בכה להתיר כל אחד כפי דרכו&quot;.}}. על מהלך הדברים העיד גם הרב מנשה קליין{{הערה|ציטוט דבריו בתשובתו בשנת תשס&quot;ד: &quot;כבר לפני כעשרים שנים יצאה השאלה על שערות אלו אם אין בהם חשש תקרובת ע&quot;ז, והורו גדולי ישראל הלכה למעשה להתיר, ובתוכם ידיד נפשי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ&quot;ל, ולהבדיל בין חיים לחיים מרן הגרי&quot;ש אלישיב שליט&quot;א, ועוד שאר גדולי ישראל&quot;.}}.<br /> <br /> גם בשנת תשס&quot;ד, כאשר הרב אלישיב אסר את השיער ההודי, חלקו עליו רוב הפוסקים וכתבו שאין בשיער זה חשש תקרובת עבודה זרה. הרב שמואל הלוי וואזנר והרב ניסים קרליץ יצאו בקריאה 'להשתדל' להחליף את השיער שהגיע בוודאות מהודו. בהתאם לכך פירסם הרב בן ציון הלוי וואזנר, תשובה הלכתית על פי דעתו של אביו{{הערה|ראה קובץ &quot;אור ישראל&quot; ל&quot;ו}}, ומסקנתו היתה שכל פאה שיש ספק מהיכן הגיעה, מותרת. גם הרב מנשה קליין, הרב יצחק עבאדי, הרב חיים יוסף דוד וייס, הרב אשר וייס, והרב ישראל בלסקי, פרסמו תשובות הלכתיות נרחבות, ומסקנתם היתה להתיר את השיער ההודי. כמו כן פורסמו עדויות מומחים וגרי צדק שגרו בהודו, התומכים בהיתר{{הערה|הרב אשר שוורץ שכתב מאמר מקיף בנושא השיער ההודי, הביא במאמרו שצבי וייסמן מקליפורניה, ואבי כהן מירושלים (בעל תשובה), ובנימין קלוגר (כומר הינדו שהתגייר) גרו באיזור הטמפל זמן רב, נכחו במאות התגלחויות ורכשו בקיאות בתורת ההינדו, העידו בפני גדולי הדור ש&quot;אין שום גוי שמחשיב את השערות לתקרובת, אלא הכנעה עצמית&quot;. והתפלא על הרב דונר שהעדיף להאמין להינדים אנונימיים שקיבל דבריהם על ידי מתורגמן, אף על פי שלהלכה אין לגוי נאמנות כלל. ובפרט כאשר הרב דונר בעצמו הצהיר שקיבל פעמיים עדויות סותרות מהגויים ההודים, ומפני זה הגיע למסקנה שהם אינם אמינים כלל. במאמרו הוכיח שהשיער אינו תקרובת, כי השערות אינן מוזכרות ברשימת מיני התקרובת הנמצאת בספרי ההינדו. כמו כן, אין הם טובלים לפני הגילוח, אלא דוקא לאחריו, ומשמע שפעולה זו נחשבת לטמאה אצלם ואינה נחשבת ל&quot;עבודה&quot;. כמו כן, המתגלחים יודעים ששערותיהם הולכות למסחר, ואינם מוחים על כך שאין השיער מוקרב לאליל. כמו כן, הכמרים עצמם אינם מתגלחים לעולם.}}.<br /> <br /> כאשר בשנת תשע&quot;ח התעורר הענין שוב, שלחו גדולי ישראל את הרב גרשון ווסט להודו על מנת שיברר את הענין, ולאחר ששהה מספר ימים בהודו ושוחח עם ההינדים, הגיע למסקנה שאין שום ערך לדבריהם, כי אין להם מושג מה הם עושים, והם משקרים ועונים לשאלות לפי רצונו של השואל, ולפיכך יש להתייחס רק לכתוב בספרי הדת שלהם{{הערה|ציטוט דבריו: &quot;מצד טבעם ומהותם כמעט ואין מכחישים ושוללים בשום דבר שאומרים להם, ואם יגידו לפניהם איזה הנחה או מציאות, בדרך כלל יסכימו בהנהון ראש או באמירת הן, ולפעמים אף יחזרו להגיד בעצמם הדברים שנאמרו אליהם, על אף שתיכף קודם לזה אמרו בעצמם אחרת, או שיודעים שהדברים אינם נכונים. רק מספר פעמים בודדים אירע ששללו או הכחישו בדברים שאמרתי להם. כשבאתי להודו והתחלתי לדבר שם עם אנשים מכל החוגים, מתגלחים ומגלחים וכומרים, נוכחתי לדעת שכמעט רובם ככולם הם אנשים כפריים וטפשים, גרועים פשוטים וגסים מאוד מאוד, כרחוק מזרח ממערב ממדינות המערב המתקדמות בהשכלה והבנה, וממילא כמעט אין להם שום הבנה ועומק במעשיהם, ואם אמנם אדוקים הם בלב ונפש לאמונתם כמו שהזכרתי לעיל, הרי זה רק בהשגה פשוטה ביותר, ובדרך כלל לא עלה על לבם מעולם להתעמק בטעמי מנהגיהם ומקורות עבודותיהם&quot;.}}. גם הרב יצחק מרדכי רובין, כאשר חקר את אחד העדים, הוכיח כי המתגלחים אינם יודעים מה הם עושים{{הערה|בין היתר שאל את העד, האם יודע מה טעם מורידים לילדים את השערות בל&quot;ג בעומר במירון ('חלאקה') ולא ידע להשיב. ואמר לו, אם אינך יודע טעם למנהג שנהוג בישראל מזה שנים רבות, ומסתבר שעוד אלפי יהודים נוהגים כך ואינם יודעים, למרות שטעמי המנהג הם פשוטים וכתובים בספרי האחרונים, מנין לך שכל ההודים המתגלחים בטמפל יודעים מדוע הם עושים זאת}}. <br /> <br /> ==ספרים בנושא==<br /> [[קובץ:פאה.jpg|250px|ממוזער|הספר &quot;לקט שכחה הפאה&quot;]]<br /> הספר '''[[לקט שכחת הפאה]]''' יצא לאור על ידי הרב [[שלום דוב וולפא]], ראש כולל זכרון יהוסף בעיר ירושלים, בתגובה לדבריו של אחד הרבנים שמחה על כך שנשות חסידות חב&quot;ד מכסות את ראשיהן בפאה נכרית. בספר יש שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל הטענות הנפוצות בנושא, והוא מוכיח כי עשרות פוסקי הלכה התירו את לבישת הפאה, ובראשם רבני הספרדים.<br /> <br /> כמו כן כתב הרב וולפא את הספר '''ויקם שערה לדממה''' בעקבות פולמוס השיער ההודי בשנת תשס&quot;ד. הספר סוקר את כל צדדי הנושא מנקודת מבט הלכתית, כולל עדויות ותיאור מפורט של נושא התגלחת בטירופאטי שבהודו, ומוכיח כי אין חשש איסור עבודה זרה בחבישת הפאות מהודו.<br /> <br /> הספר '''חן וכבוד''' יצא לאור על ידי הרב ליאור עזרן, ראש כולל &quot;משכן יוסף&quot; בעיר [[אופקים]]. בפרק הראשון הביא המחבר רשימה של כמאה ושלושים פוסקים מכל החוגים, שכתבו להתיר כיסוי הראש בפאה. בשאר הפרקים נדפסו תשובות הפוסקים, כל אחד בפרק נפרד, עם הערות והארות המחבר. לספר ישנן כעשרים הסכמות נלהבות מגדולי הרבנים, והוא נוגע בכל הנקודות האפשריות בפולמוס הפאה. בהקדמתו מציג המחבר ביאור חדשני בסוגיות הגמרא, לפיו מתיישבות כל הקושיות בנושא זה.<br /> <br /> בפרק י&quot;ח הביא המחבר את תשובות הרבנים המתירים שיער ההודי, כולל עדויות המומחים, ניתוח נתוני האו&quot;ם המעודכנים, ועדויות אנשי הממשל בהודו על כמות השיער ההודי המסתובבת בשוק העולמי.<br /> <br /> הספר '''ותשקט הארץ''' יצא לאור על ידי הרב יואל שילה, רב ומו&quot;צ בעיר רכסים. בספר יש בירור נרחב בסוגיית הפאה. הספר עבר עריכה מחדש בשנת תשע&quot;ז, ונוספו בו מקורות רבים ע&quot;פ הספר &quot;חן וכבוד&quot;.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;א כתב הרב שילה את הספר '''הכצעקתה''', יחד עם צוות של אחד עשר רבנים, ובו בירור מקיף של הפאות מהודו, מבחינה הלכתית ומבחינה מציאותית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;ספרים תורניים העוסקים בפאה נוכרית<br /> * הרב שלום דובער וולפא, [https://drive.google.com/file/d/1zxhB2lh15SNDmtxJyP0kYRxPaufK1wk8/view '''לקט שכחת הפאה''']<br /> * הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1KSsMvpI3I40eIpR0-4lYDDhcDwtRclz2/view '''ותשקט הארץ''']<br /> * הרב ליאור עזרן, [https://drive.google.com/file/d/12GCroQ-4_LTQ1uYonQXyy5UBj1KNRjri/view '''חן וכבוד''']<br /> * הרב יואל שילה, [https://drive.google.com/file/d/1Ro9KuTzYz_w2xGfrrsa99RPzNzq2Xns7/view?usp=sharing '''הכצעקתה''']<br /> <br /> ;קונטרסים ופרסומים שונים<br /> * [[הרבי]], '''[http://www.sheitel.org/sheitel/ פאה נכרית דוקא]''' סדרת [[אגרות קודש]] בנושא, באתר sheitel<br /> * הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1291 ראיון]''' ב[[שבועון בית משיח]], [[תשס&quot;ג]] - {{אינפו}}<br /> *'''[https://wig-or-kerchief.site123.me פאה או מטפחת?]''' שאלות ותשובות בנושא חבישת פאה וקישור לספרים העוסקים בנושא ובהם ספרו של הרב [[שלום דובער וולפא]] 'לקט שכחת הפאה'<br /> *[https://lior-azran.site123.me '''אתר תלמידי הרב ליאור עזרן'''], הספר &quot;חן וכבוד&quot; ושו&quot;ת<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/757288/ מעלת חבישת הפאה: סדרת שיעורים עם הרב שאול סילם]''' {{וידפו}}<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1nd4RdVF1Rp5d0pzCt0J6zEhP9vZULUpD כונן דרייב עם חומר רב בנושא]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יורה דעה]]</div>

בר יעקוב