חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת משתמש:שיע.ק

2026-04-15T02:11:09Z

ברכת הגאולה: /* הפולמוס לאחר ג' תמוז בעניין הכרזת יחי */

[[en:User:Shia.k]]
{{/פתיח}}


== ביקורת? ==
שלום וברכה!

רציתי בבקשה להבין עניין מסויים:

ב[[חב"דפדיה:ועדה רוחנית]], מובא '''שאלה''' שנשאלה בזה הלשון:

"מעת לעת מתעוררים דיונים בנוגע לפסקאות ביקורת בערכים שונים (דוגמת [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ועוד), האם מקומם בחב"דפדיה.

כמובן שעיקר ענינינו בהפצת אור, ולכן כדאי ככל האפשר להמעיט בפסקאות ביקורת, השאלה אם נכון להידרש לביקורת אידיאלוגית ולא פרסונלית על ארגון/אישיות שפעילותם עומדת בסתירה מובהקת וחד משמעית ליסודות המשמעותיים ביותר שאנו מאמינים בהם כחסידים האמונים על שיחות הדבר מלכות והשליחות היחידה, דברים המעוגנים בקווי היסוד של האנציקלופדיה החב"דית ברשת חב"דפדיה.

מצד אחד ייתכן שזהו המקום היחיד בו ניתן להעביר ביקורת מאופקת המנוסחת בזהירות על הארגון, ומצד שני ייתכן שזהו כלל לא העניין שלנו, ואנו מתמקדים רק באור."

'''תשובת''' הועדה כפי שמובאת שם:

{{ציטוטון|אין מניעה מציון העובדות בצורה אנציקלופדית, או מהדגשת השוני בין ארגונים וכיוצא בזה, אך יש להשמיט ולהימנע מהצגת הדברים כביקורת.}}

'''אם''' איני טועה בהבנת תשובת הועדה - הועדה ענתה ש'''אין''' להציג הדברים כביקורת.

אשר לפי זה לא הבנתי מדוע בערך [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ומסתמא בעוד ערכים - מופיעה פיסקת ביקורת.

יש"כ. בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 08:53, כ"ב באב, ה'תשפ"ג 08:53, 9 באוגוסט 2023 (UTC)

=== אשמח כבר לתשובה ===

אשמח בבקשה שכבר תענה לי לגבי מה ששאלתי אצלך בדף שיחה שלך בפיסקה "ביקורת?".

ענית על דברים שאחרי זה ואילו על זה לא ענית..

בברכה ובתודה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:26, ט"ו באלול, ה'תשפ"ג 05:26, 1 בספטמבר 2023 (UTC)
:שלום לך 613770, ישר כח על העלאת הנושא, הוא בהחלט חשוב ואצטרך לבחון אותו לעומק כולל פניה לוועדה במקרה הצורך. הבחנת יפה שענית על דברים אחרים. בזמן המוגבל שיש לי בחב"דפדיה, אני בוחר להתמקד בדברים מסויימים, לפעמים משיקולי חשיבות, לפעמים משיקולי זמן ולפעמים משיקולי עניין אישי. יחד עם זאת נושאים שלא טופלו מחכים בדף השיחה שלי ובעז"ה יגיע גם זמנם. למשל [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 17#פורטל:הפצת המעיינות]] כאן תוכל לראות פניה מלפני זמן רב שטופלה רק בימים האחרונים בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באלול ה'תשפ"ג 20:59, 2 בספטמבר 2023 (UTC)
::יישר כח! תודה רבה! בברכה, [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:06, כ"ז באלול, ה'תשפ"ג 05:06, 13 בספטמבר 2023 (UTC)

== הפרת זכויות יוצרים ==
האתר [[COL]] ממשיך להעתיק מחב"דפדיה ללא ציון קרדיט גם לאחר שכמדומני שלחו להם מכתב אזהרה תוכל לראות ב[[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה]] שהם ממשיכים להעתיק ללא מתן קרדיט --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - י"ח בחשוון 13:22, 2 בנובמבר 2023 (UTC)
:{{מצטרף}} ל{{א|חיים כ}}, אכן נראה שהם לא מבינים אזהרות.. מבחינתי למשל כשאני משקיע בכתיבת ערך ויושב על יצירתו שעות רבות ביום - ולאחר כמה זמן פתאום הוא מופיע באתרים ללא כל ציון קרדיט זה קצת יותר ממתסכל, אם לא בשביל אמינות האתר אז לפחות בשביל המשתמשים. אני לא מוצא סיבה להשקיע בכתיבת ערכים בחב"דפדיה בשביל יצירת כתבות בcol. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:30, 4 בדצמבר 2023 (UTC)
::שיע, אולי אפשר לפנות לרשויות בנידון ולתבוע אותם? הרי כתוב "טוב מאוחר מאף פעם לא" בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:08, 2 בספטמבר 2024 (IDT)

==בוט==
{{החלפת טקסט|נצרת עילית|נוף הגליל}}
{{החלפת טקסט| ע"ה| }}
[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:45, 13 ביוני 2025 (IDT)
:בוצע. תודה.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"ה 15:17, 15 ביוני 2025 (IDT)
{{החלפת טקסט|נשא את|נישא ל}} - לשמירה על נוסח אחיד. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 21:30, 21 ביוני 2025 (IDT)
:{{א|מענדל סופר}} [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 15#נישא לרעייתו|ראה]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 21:49, 21 ביוני 2025 (IDT)
::מה הוכרע שם (לא בדיוק הבנתי)? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 01:25, 22 ביוני 2025 (IDT)
:::שכותבים 'נשא את' כי האיש נושא את האשה (ביהדות לפחות...) [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בסיוון ה'תשפ"ה 01:32, 22 ביוני 2025 (IDT)
::::א"כ אפשר לשנות בהיפוך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 01:33, 22 ביוני 2025 (IDT)

== זהירות מבינה מלאכותית ==

בהמשך לתבנית המחיקה שהצבתי על הערך [[פסח מצרים]], שנכתב ע"י [[בינה מלאכותית]] ללא הגהה אנושית (בטוחני שגם אתה תזהה זאת תוך פחות מ-30 שניות), רציתי להסב את תשומת לבך לנושא. אני מעריך שיש כאן לא מעט ערכים נוספים כאלו, בהתחשב בפיתוי של יצירת ערך "מושלם" בלי מאמץ, אבל לא טרחתי לחפש. אם לא ייקבעו כללים ברורים בנושא, ובעיקר - ייאכפו בנחישות, חב"דפדיה תוכל להגיע בקלות ל-50,000 ערכים, אלא שיידרש מהקורא מאמץ כביר למצוא ביניהם את הערכים בעלי התוכן האמיתי, ובעצם לא תהיה סיבה לגלוש כאן (במקום להתכתב עם הבינה וזהו). אני חושב שיש כאן סכנה אמיתית שכדאי להערך אליה (וכמובן, ביחד עם זה גם הזדמנות - למצוא את הדרך לשלב את הבינה המלאכותית יחד עם המאמץ האנושי בצורה הנכונה). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:48, כ"ט בסיוון ה'תשפ"ה
:ועוד על סכנת המידע השגוי בבינה מלאכותית כתבתי באולם הדיונים. זהו כלי שברוב המקרים נזקו רב על תועלתו, ככל ומדובר באדם שמעוניין לדעת מידע בעל משמעות, ולא מידע סתמי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:28, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:28, 25 ביוני 2025 (IDT)
:: בלחיצה על דף תרומות האנונימי שיצר את הערך [[פסח מצרים]] ניתן לראות ערכים נוספים שיצר באותו אופן. [[הפסק טהרה ושבעה נקיים]] ו[[חתן]].
:::קראת את הערך 'חתן' ו'הפסק' אכן ניכר שהם נסמכים על 'AI' אבל עברו התאמה די טובה לחב"דפדיה. הייתי שמח לניסוח טוב יותר, במיוחד בכל הקשר להקשר החסידי אבל גם במצב הנוכחי הערכים במצב די טוב וראויים לטעמי להישאר באתר. (יש בהם את כל המאפיינים הטכניים של קישורים טובים, קטגוריות, כותרות וכו'.). זה נכון שחשוב לקבוע כללים, מקווה שיהיה לי זמן לזה, ובכל מקרה כל משתמש יכול להתחיל ונוכל יחד לחשוב ולהגדיר קווי פעולה [[חב"דפדיה:מדיניות שימוש בבינה מלאכותית]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בתמוז ה'תשפ"ה 03:26, 29 ביוני 2025 (IDT)
::::{{א|שיע.ק}}, התחלתי בכתיבה של [[חב"דפדיה:מדיניות שימוש בבינה מלאכותית]], אשמח שתעיף מבט על הטיוטה. --~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ג' בתמוז 21:09, 29 ביוני 2025 (IDT)

== תיקון הערך חיים קפלן ==

[[משתמש:שיע.ק|שיע]] היקר.{{ש}}
כתבתי הסבר ברור ומפורט בדף הנידון לשינויים שצריכים להיעשות לדעתי. אשמח שתתייחס לכך בהקדם ותשנה את הנ"ל. ובאם יש לך השגות על כך הרי אתה יכול לכתוב אותם ואענה לך על כך בשמחה.
--[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 19:42, 8 ביולי 2025 (IDT)
:אענה שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בתמוז ה'תשפ"ה 23:33, 9 ביולי 2025 (IDT)
:: עניתי לך. אשמח לתיקון או קבלת מענה הולם --[[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 23:34, 19 ביולי 2025 (IDT)
:::???
:::אני חושב שמן הראוי שתתנהג על פי הכללים של חבדפדיה וכאשר יש משתמש שמביא טענה מסויימת ואין לך מענה עליה, חובתך כמחזיק בחסימת הערך לשנות את הערך - אלא אם כן יש לך תשובה, ואם כן אז תכתוב אותה. אך כל עוד אין לך אנא פעל על פי הכללים ותקן את הערך [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 21:30, 31 ביולי 2025 (IDT)
::::שלום דבר מלכות פנחס. הדף שם ארוך ומלא בדיונים ובהם גם תגובות שלך, כך שאיני יודע למה מכוונים דבריך. אנא פתח פסקה חדשה (בסוף הדף), וכתוב בה את הדרוש תיקון לדעתך ותייג אותי. (כמובן אתה יכול לעשות העתבק ממה שכבר כתבת). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תשפ"ה 14:46, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

==שאלה==
יש לך מושג למה יש באג ב{{תב|AI}}? וליצור את הדף [[מדיה ויקי:Gadget-tracking-category.css]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:38, 10 ביולי 2025 (IDT)
:א. לא. מצטער! ב. יצרתי הדף. יש"כ על תרומותיך הנרחבות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בתמוז ה'תשפ"ה 18:53, 10 ביולי 2025 (IDT)
ע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בתמוז ה'תשפ"ה 19:57, 17 ביולי 2025 (IDT)

== מסנן ההשחתות ==

אפשרי להפעיל אותו בחב"דפדיה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}}) 16:45, 21 ביולי 2025 (IDT)

== חתימה באולם דיונים ==

הנושא הזה עלה כבר כמה פעמים לאורך השנים – כפתור החתימה לא מופיע באולם הדיונים, כי הדף מוגדר כדף מיזם ולא כדף שיחה. חשבתי, שאולי במקום שהמתכנת יצטרך לנסות להילחם במדיה־ויקי בשביל להחיל על דף מיזם כל מיני פונקציות של דף שיחה, אולי אפשר פשוט להעביר את הדף לדף השיחה שלו ([[שיחת חב"דפדיה:אולם דיונים]]) ותיפתר הבעיה מאליה.
יש סיבה למה מעדיפים שלא לעשות את זה? --~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ו בתמוז 12:46, 22 ביולי 2025 (IDT)
:אז תעביר. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 17:13, כ"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 17:13, 22 ביולי 2025 (IDT)
::{{א|שיע.ק}}?--~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ז בתמוז 13:15, 23 ביולי 2025 (IDT)
:::אנסה לבדוק עם המתכנת אם זה משהו שאפשר לפתור בקלות. כמו שבויקיפדיה יש חתימה גם בדפים הנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בתמוז ה'תשפ"ה 16:06, 23 ביולי 2025 (IDT)
::::{{לייק}}--~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ז בתמוז 18:00, 23 ביולי 2025 (IDT)

== אימות מייל ==

ניסיתי לאמת את כתובת האימייל שלי, קיבלתי שגיאה:
<code>SMTP Error (535): Incorrect authentication data</code> מקווה שתוכל לטפל בזה. דרך אגב הAI עוזר עם דברים כאלו. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}}) 18:17, 22 ביולי 2025 (IDT)
:גם אצלי המייל לא עובד, אותה שגיאה 535.--~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ו בתמוז 18:51, 22 ביולי 2025 (IDT)
::בטיפול המתכנת. מקווה שזה יהיה מהיר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בתמוז ה'תשפ"ה 01:59, 23 ביולי 2025 (IDT)

== תבניות חשיבות ==

לאחרונה חזרה המגמה של הצפת האתר בתבניות חשיבות (במקום לטפל באיכות הערכים שקיימים כבר). אשמח לשמוע את דעתך בנוגע לערכים שנמצאים שם, זה יועיל לכולם, הציבור רוצה לשמוע את דעתך. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:13, כ"ט בתמוז, ה'תשפ"ה 03:13, 25 ביולי 2025 (IDT)

==מאמרים==
נצרך מאד ליצור מדיניות וכללי חשיבות ברורים לערכי מאמרים, דבר שיפתור ויסדר הרבה עניינים. בתודה מראש בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:27, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
הוספתי כעת ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/ספרים#קריטריונים ספציפיים]]:

'''[[מאמר]]י חסידות''' - יש לכתוב ערכים רק על מאמרים בעלי חשיבות מיוחדת. הבחינה לכך יכולה להיות האם ניתן לכתוב פסקה (אפילו קצרה) על חשיבותו האנצי' של המאמר לדוגמה ראו בפתיח של הערכים [[וידעת תרנ"ז - מוסקבה]], [[ביום עשתי עשר תשל"א]]. במילים אחרות: אין לכתוב ערכים על מאמר , אם כל עניינם הוא 'סיכום' / 'תקציר' המאמר.

הערות יתקבלו בברכה.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תשפ"ה 14:36, 8 באוגוסט 2025 (IDT)

:כלומר, מה דעתך למעשה על הערכים האחרונים? אגב יש לציין למה שכתבו העורכים החשובים בדף השיחה של הערך וידעת שם. ייש"כ בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:57, 9 באוגוסט 2025 (IDT)
::צריך לקיים דיון מסודר במקום אחד, אפשר להעתיק לשם דעות שנכתבו בערכים אחרים: [[שיחת חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/ספרים#מאמרי חסידות]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באב ה'תשפ"ה 22:44, 9 באוגוסט 2025 (IDT)

== העלאת קבצים לשרת ==

בעיצוב החדש של האתר (יש"כ גדול!), אין את הלשונית של העלאת קבצים בשורת התפריט. מאוד חשוב להחזיר לשונית זו. ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • בשעה 22:15, י"ב באב, ה'תשפ"ה ''(6 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''
:[[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] יש לך את זה תחת הלשונית '''כלים''' בצד שמאל של הסרגל העליון של הדף.--~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] י"ב באב 22:32, 6 באוגוסט 2025 (IDT)
::לא ראיתי את האפשרות הזו.. תודה רבה ~ נכתב ע"י [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • בשעה 22:56, י"ב באב, ה'תשפ"ה ''(6 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''

== בקשה ==

תוכל להתקין את [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:Phonos Phonos] לצורך {{תב|שמע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:05, 14 באוגוסט 2025 (IDT)

:הותקן. ישר כח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשפ"ה 01:35, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

== תבניות חשיבות ==

שיע היקר. לאחרונה ישנה מגמה גוברת והולכת להניח תבניות חשיבות כמעט על כל ערך שאינו בחשיבות שאין עליה עוררין (וגם על ערכים כאלו יש לפעמים תבניות חשיבות). אין בידי לנהל ויכוחים ודיונים על כל ערך, ואם אתה חושב שהמחיקות ותבניות החשיבות הם לפי הכללים, אדרבה. באתי לעזור, ואם אתה חושב שזה בסדר, גם מצידי הכל בסדר. רק כדאי שתעיף מבט מדי פעם על הערכים שבקטגוריית החשיבות. בידך הדבר כמי שקובע הלכה למעשה את הגדרים הלא ברורים של כללי החשיבות. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 22:21, כ"ד באב, ה'תשפ"ה 22:21, 18 באוגוסט 2025 (IDT)

:תודה על ההפניה, הגבתי היכן שהייתה לי דיעה. תקוותי שהכללים ישתפרו ויהפכו לברורים, ושהמשתמשים יצליחו לדון ולהכריע בכוחות עצמם. ועוד והוא '''העיקר''' שיפסיקו לכתוב ערכים גבוליים ושוליים ויעסקו בשיפור הקיימים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשפ"ה 02:04, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

== הרחבת TemplateStyles ==
תוכל להתקין? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:16, 19 באוגוסט 2025 (IDT)
:ביקשתי מהמתכנת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 17:08, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
== רשימה לבנה ==
נא להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: chabadlive.org.

תודה רבה מראש!
--[[משתמש:לגאולת עולמים|לגאולת עולמים]] - [[שיחת משתמש:לגאולת עולמים|שיחה]], 20:19, כ"ה באב, ה'תשפ"ה 20:19, 19 באוגוסט 2025 (IDT)

:הוספתי. כוח"ט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 17:17, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

== עמוד ראשי ==

כדאי לערוך את הקישור (ל') '''באב''' שבסוף העמוד הראשי של חב"דפדיה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:54, כ"ט באב, ה'תשפ"ה 21:54, 23 באוגוסט 2025 (IDT)

:@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] כבר ניסיתי ולא הצלחתי, אולי @[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] יודע לטפל בזה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:15, 23 באוגוסט 2025 (IDT)
::כתבתי את זה כאן כי חשבתי שאולי שיע יכול לטפל בזה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 23:40, כ"ט באב, ה'תשפ"ה 23:40, 23 באוגוסט 2025 (IDT)
:::אם אני מבין נכון אתם מבקשים לערוך את [[תבנית:ל' באב]]. מה צריך לערוך שם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' באב ה'תשפ"ה 01:54, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
::::המילה 'אב' מפנה לדף פירושונים במקום לערך "חודש מנחם אב" [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:26, ל' באב, ה'תשפ"ה 11:26, 24 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::תודה שלום על ההפניה. זה דורש את עריכת [[תבנית:אירועים בלוח העברי]]. עשיתי שם תיקון, אבל לא יודע איך לבדוק את זה לפני חודש אב תשפ"ו. (כלומר לא יודע אם יש דרך לבדוק אם הבעיה נפתרה, לפני שיגיע החודש ואז התבנית תציג אותו). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באלול ה'תשפ"ה 23:13, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::ראיתי שהבעיה נפתרה באותו יום (ל' באב) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 13:07, ג' באלול, ה'תשפ"ה 13:07, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::@[[משתמש:מ.רובין|מ.רובין]] פתר את זה באמצעות מחיקת ההפניה. אני שיניתי את התבנית והחזרתי את ההפניה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באלול ה'תשפ"ה 23:33, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:41, ד' באלול, ה'תשפ"ה 11:41, 28 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::::::כשנכנסים לערך "[[אב (חודש)]]", ניתן לראות בתבנית (בצד שמאל למעלה) את ההפניה - הלא תקינה - לפירושונים [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:39, ח' באלול, ה'תשפ"ה 22:39, 1 בספטמבר 2025 (IDT)
::::::::::זו בעיה דומה אבל בדף אחר: [[תבנית:חודש אב]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באלול ה'תשפ"ה 03:41, 2 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::::::::תוכל לטפל בה? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 12:09, ט' באלול, ה'תשפ"ה 12:09, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

== שינוי שם ==

{{שינוי שם משתמש|א גרויסע חסיד|אי"ל}}
- [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] '''היום ד' באלול ה'תשפ"ה [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 17:25, 28 באוגוסט 2025 (IDT)
:שלום א גרויסע חסיד, עדיף לך לבחור שם ללא סימן ר"ת כלומר ללא גרשיים כפולות, זה יכול לגרום לך בעיות טכניות שונות. מה אומר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באלול ה'תשפ"ה 14:44, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
::אז
::{{שינוי שם משתמש|א גרויסע חסיד|א.י.ל.|}}
::~ [[משתמש:א גרויסע חסיד|א גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:א גרויסע חסיד|שיחה]] '''היום ה' באלול ה'תשפ"ה [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 14:52, 29 באוגוסט 2025 (IDT)
:::בוצע. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באלול ה'תשפ"ה 03:43, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

== ניסוח תקין ==

רציתי לשאול האם הניסוח (על [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] וכדו') -ידיו הק'- קולו הק'- וכו' - הוא ניסוח מקובל ב[[חב"דפדיה]], או שעדיף לכתוב "ידיו הקדושות", "קולו הקדוש", או פשוט "קולו", "ידיו" - בלי תואר? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 16:00, ט"ו באלול, ה'תשפ"ה 16:00, 8 בספטמבר 2025 (IDT)

:שולם שלום. זה ניסוח לא אנצי' וממילא לא תקין. ובלי קשר קיצור כמו: הק' לא רצוי. אנחנו רוצים שזה יהיה קריא גם למי שלא בקיא בשפה תורנית. אשמח להפניה לערך בו מופיע התיאור, כדי להבין ולחשוב טוב יותר כיצד מתאים לנסח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשפ"ה 02:35, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::דוגמא: [[דוד אוקינוב#התייחסות הרבי לרצח והקמת "אהל דוד"]] - "במהלך המאמר והשיחה שלאחריו נחנק קולו הקדוש בבכי נורא" [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 09:44, י"ט באלול, ה'תשפ"ה 09:44, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

== ערכים חדשים ==

ערכתי 6 ערכים על מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית לב השרון]], [[מועצה אזורית עמק חפר]], [[מועצה אזורית חוף השרון]], [[מועצה אזורית דרום השרון]], [[מועצה אזורית מטה יהודה]] ו[[מועצה אזורית חוף הכרמל]], אבל אף אחד מהם לא מופיע ב"ערכים חדשים" שבעמוד הראשי. אשמח להבין מדוע? תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 09:54, י"ט באלול, ה'תשפ"ה 09:54, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

:ישר כח על הערכים המושקעים. זה נראה שעות של עבודה. {{כפיים}}. תפנה בבקשה ל @[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - הוא מתחזק את העדכונים האלו באמצעות בוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשפ"ה 02:04, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

==שינוי שם משתמש==
{{שינוי שם משתמש|מענדל סופר|ספרא רבא|נוחיות ופרטיות}}
בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 19:37, 14 בספטמבר 2025 (IDT)
:בוצע. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשפ"ה 01:52, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

== [[פורטל:חסידות חב"ד]] ==

אפשר לשים את הפורטל בקישורים בצד לצד שאר הפורטלים האחרים? {{ש}}{{יישור טקסט|שמאל|[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!'''}}
:כנ"ל גם ב[[פורטל:מלך המשיח]]

==משה אהרן ברוורמן==

אפשר לדעת מדוע נמחק הערך "משה אהרן ברוורמן"?, ומדוע לא הודיעו לי על זה מראש?! [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 22:13, ה' בתשרי, ה'תשפ"ו 22:13, 27 בספטמבר 2025 (IDT)
:עליך לעקוב אחר דף השיחה, ואין צורך להודיע לך על הנעשה בו. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 09:20, ו' בתשרי, ה'תשפ"ו 09:20, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

יש דרך לשחזר ולקבל את הדף (לפחות לעצמי)? [[משתמש:יוצר חב"די|יוצר חב"די]] - [[שיחת משתמש:יוצר חב"די|שיחה]], 11:10, ו' בתשרי, ה'תשפ"ו 11:10, 28 בספטמבר 2025 (IDT)
:{{בוצע}}. ראה גם [[שיחת משתמש:יוצר חב"די]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתשרי ה'תשפ"ו 18:07, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

== [[ערוץ חב"ד לילדים]] ==

משתמש א.י.ל. משחזר את עריכתי ללא התייחסות למה שכתבתי בתקציר עריכה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:57, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

:אתייחס להפרת הכללים שלו בדף שיחתו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בתשרי ה'תשפ"ו 01:15, 1 באוקטובר 2025 (IDT)

== אייקון\שאלה ==

האם מותר להשתמש באותו אייקון לכמה פורטלים ואיך יוצרים אייקון חדש.

איך ממזערים אייקון [[משתמש:מכריזים יחי המלך|מכריזים יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מכריזים יחי המלך|שיחה]], 19:55, י"ג בתשרי, ה'תשפ"ו 19:55, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

:גוט מועד. אם זה פורטל שמתאים לעמוד הראשי רצוי שלא. באמצעות עורך קוד המקור. אפשר להגדיר בגודל של כמה פיקסלים תוצג התמונה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בתשרי ה'תשפ"ו 15:07, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

== ביקורת בערך זמרוני ==

שלום ר' שיע, אשמח להתייחסותך ב[[שיחה:זמרוני זליג ציק]]. אם הפני' לועדה הרוחנית כ"כ קשה עליך, אשמח לקבל את המייל שלהם ולפנות אליהם (אפי') בעצמי. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|ספרא וסייפא]] 17:18, 5 בנובמבר 2025 (IST)

:מקווה לטפל בהקדם. אעדכן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בחשוון ה'תשפ"ו 20:17, 12 בנובמבר 2025 (IST)
::תזכורת. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 12:42, 7 בדצמבר 2025 (IST)
:::אפשר בבקשה לקבל כתובת מייל של א' מחברי הועדה? תודה מראש. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 23:29, 29 בדצמבר 2025 (IST)
::::כפשוט, אין אפשרות שכל משתמש יפנה לוועדה הרוחנית. אחרת לא יהיה לדבר סוף. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בטבת ה'תשפ"ו 23:29, 30 בדצמבר 2025 (IST)
:::::רק אצטט כאן דברים שנכתבו ע"י מתמש אחר באולם דיונים לפני כו"כ שנים: ראיתי להאיר (אף שמפני סיבות אינני פעיל כ"כ באתר זה), שבאנציקלופדיה 'המכלול' יש ג"כ ועדה רוחנית שנועדה לפתור מחלוקות על אופן הצגת הדברים כפי שמתאים לתורתנו הק', אלא ששם ישנה אפשרות לכל עורך לפנות באופן אישי לועדה הרוחנית על מנת להציג את טענותיו. ואני כותב זאת משום שבכמה מהערכים החשובים כאן (כגון [[האוהל]]) הוכרעה מחלוקת הכתיבה על ידי פניה לועדה הרוחנית ללא שניתן לכל אחד מהעורכים להסביר את דבריו. פשוט שאף מפעיל מערכת אינו חף מנטיה אישית ולא יתכן שיצליח להסביר לועדה הרוחנית את דברי הצד השני טוב יותר מכפי שיעשה זאת הצד השני עצמו. עכ"ל בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:41, 31 בדצמבר 2025 (IST)
::::::הפניה לוועדה הרוחנית יכולה להיעשות על ידי כל משתמש כפי שמוסבר בכללים, (שכל אחד יכול לכתוב את דעתו) אך אני זה שמעביר אותה, וזאת כדי למנוע מצב של הצפה של פניות אצל חברי הוועדה. אגב מבחינתי כל מפעיל מערכת אחר מוזמן אף הוא למלא את התפקיד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בטבת ה'תשפ"ו 21:40, 31 בדצמבר 2025 (IST)
==למה מחקת?==
[[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%95_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=prev&oldid=724020 כאן]]
[[משתמש:ר.ז.|ר.ז.]] - [[שיחת משתמש:ר.ז.|שיחה]], 11:50, כ"א בחשוון, ה'תשפ"ו 11:50, 12 בנובמבר 2025 (IST)

:כבר לא זוכר. אבל נראה כמו טעות. יש"כ על תשומת הלב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בחשוון ה'תשפ"ו 20:15, 12 בנובמבר 2025 (IST)

== כתיבת ערך על הרב אלעזר מרדכי קעניג ==

אשמח אם תוכל לעזור לי בכתיבת הערך על הרב [[משתמש:שולם ס./אלעזר מרדכי קעניג|אלעזר מרדכי קעניג]] (אבא של הרב [[אלכסנדר דוד זושא קעניג|אלכסנדר דוד זושא]] והרב [[ירחמיאל משה קעניג|ירחמיאל משה]]), או להפנות אותי למקורות שמהם אוכל לקבל מידע

תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 12:41, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"ו [[שיחת משתמש:ש. סלומון#c-שולם ס.-20251214104100-כתיבת ערך על הרב אלעזר מרדכי קעניג|12:41, 14 בדצמבר 2025 (IST)]]

[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 12:52, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"ו 12:52, 14 בדצמבר 2025 (IST)
:שלום {{א|שולם ס.}} לצערי לא מצאתי מידע על מקורות נוספים, עוד אעיר, שמכיוון שלא מדובר בחסיד חב"ד, לא בטוח שיש הצדקה לכתוב אודותיו ערך בחב"דפדיה. בערכים כגון זה, ראשית צריך לבדוק אם יש אפשרות למצוא הקשר חב"די משמעותי אחרת זו תהיה עבוד לחינם... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בטבת ה'תשפ"ו 03:29, 25 בדצמבר 2025 (IST)
::אוקיי [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:44, ה' בטבת, ה'תשפ"ו 03:44, 25 בדצמבר 2025 (IST)
::תוכל - אם כן - למחוק את [[משתמש:שולם ס./אלעזר מרדכי קעניג|דף הטיוטה שפתחתי]]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:46, ה' בטבת, ה'תשפ"ו 03:46, 25 בדצמבר 2025 (IST)

== חב"דזציה ==

צריכים לכתוב א-ל, או קל? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:37, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"ו 15:37, 16 בדצמבר 2025 (IST)
::שאלה טובה לכאורה א-ל. כי 'קל' יהיה מבלבל עם המילה: קַל (בפתח). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בטבת ה'תשפ"ו
:::תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:18, ג' בטבת, ה'תשפ"ו 22:18, 23 בדצמבר 2025 (IST)

== ביקורת ==

האם יש צורך ב[[בית מנחם מענדל צפת#ביקורת|ביקורת]] בערך [[בית מנחם מענדל צפת]]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 10:07, ה' בטבת, ה'תשפ"ו 10:07, 25 בדצמבר 2025 (IST)

:אענה בדף השיחה שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בטבת ה'תשפ"ו 13:32, 26 בדצמבר 2025 (IST)
::ראיתי. תודה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 14:59, ו' בטבת, ה'תשפ"ו 14:59, 26 בדצמבר 2025 (IST)

== שיחזור ערך שנמחק ==

[[משתמש:ספרא רבא]] מחק את הערך [[הלכתא למשיחא (שו"ת)]] שלא ע"פ הכללים (להציב תבנית שבוע מראש וכו'). אני לא מוצא את ההיסטוריה של ערך זה בשינויים אחרונים. אתה יכול לעזור לי לשחזר את הערך?--[[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 09:51, 31 בדצמבר 2025 (IST)

:שלום יוסף יצחק ויש"כ על ההשקעה בערך. צריך לדייק משתמש @[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]], לא מחק את הערך אלא איחד אותו לערך [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]]. ובכך פעל לפי הכללים ב[[חב:ספרים]]. יחד עם זאת שיחזרתי את הערך למרחב הפרטי שלך ב[[משתמש:יוסף יצחק קעניג\הלכתא למשיחא (שו"ת)]].
:שוב יש"כ על תרומתך להפצת המעיינות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בטבת ה'תשפ"ו 21:38, 31 בדצמבר 2025 (IST)
::אני חושב שהוא כן מתאים לכללים, אלא שרק התחלתי לכתוב אותו וניתן להוסיף לו עוד הרבה תוכן. הסיבה שהעליתי אותו למרחב ולא השארתי אותו בטיוטה, כדי שעוד בחורים יוכלו לסייע בכתיבת הערך. [[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 00:51, 1 בינואר 2026 (IST)
:::עכשיו עברתי על הקטגוריה של ספרי גאולה ומשיח וראיתי שהרבה מאד מספרי הגאומ"ש שיש להם ערך אינם ארוכים יותר מהערך של [[הלכתא למשיחא (שו"ת)]] (ספר שנתקבל באהדה אצל ריבוי אנשים וחוגים, רבנים חשובים וכו', וכפי שארחיב בערך בהמשך בעז"ה). האם זה שהספר נכתב ע"י תלמידים של ישיבה פלונית ולא ע"י אדם נשוי הינו סיבה לא לתת לספר זה ערך בפני עצמו?
:::ואולי סברו שזהו סוג של קובץ הערות, אך באמת זהו חלק מספרות גאומ"ש, נעשה בשיתוף פעולה עם [[מכון הלכה חב"ד]] שכבר העלו את חלק מהתשובות לאתר שלהם, כמו"כ בקבצי "שונה הלכות" שהם מוציאים מזמן לזמן יש להם טור קבוע בו הם מפרסמים תשובה מהקבצים הנ"ל, ואכ"מ להאריך.
:::בקיצור: אין לי עניין לעשות מלחמת עריכה ולהחזיר ערך זה למרחב, ולאח"ז ימחקו אותו שוב. אשמח שתאשר שערך זה יעלה למרחב. [[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 01:14, 1 בינואר 2026 (IST)
::::ענייני גאומ"ש, הם דבר עיקרי וחשוב באתר, ואשמח מאוד שהערך יתווסף לאתר אבל כרגע הוא לא מתאים. בחורים יוכלו לעורך אותו גם כפי שהוא כעת במרחב האישי שלך. העובדה שיש ערכים רבים שאינם עומדים בכללים ופוגעים ברמת האתר אינה הצדקה להמשיך בהתנהלות הזו, להפך. אין שום קשר לזהות הכותב וכו'. לפחות לא מבחינתי.
::::עכשיו לעיקר 'ועשה טוב'. איך אפשר לשפר את הערך? העניין הוא שכרגע אין בערך כמעט מידע. אולי תוסיף מידע על התוכן של הקבצים, על החידוש שבהם (כלומר האם יש בהם תוכן שלא היה קיים קודם, או שהחידוש הוא בפורמט, במקור השאלות וכו') כשהערך יהיה עם 'בשר' נשמח מאוד שיעבור למרחב הערכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ו 13:05, 1 בינואר 2026 (IST)

== בחירות למפעילי מערכת ==

האם צפויות בחירות למפעילי מערכת בזמן הקרוב / הרחוק? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:17, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:17, 6 בינואר 2026 (IST)

:לפי הנהלים כל שנתיים. כאמור כאן: [[חב"דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות 5]]. הבחירות הבאות יתקיימו אי"ה ב[[א' אב]] [[תשפ"ו]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 19:44, 11 בינואר 2026 (IST)
::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:34, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ו 20:34, 11 בינואר 2026 (IST)

== הרחבה ==

תוכל להתקין את הרחבת SandboxLink? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:51, 7 בינואר 2026 (IST)

:לכמה אנשים אתה חושב שזה יהיה שימושי? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בטבת ה'תשפ"ו 15:49, 16 בינואר 2026 (IST)
::אני שואל בגלל שלא אני מתקין, אלא מתכנת... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בטבת ה'תשפ"ו 15:50, 16 בינואר 2026 (IST)
:::כל מי שרוצה לפתוח [[מיוחד:הדף שלי/טיוטה]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:30, 21 בינואר 2026 (IST)

== מספר הצפיות בחב"דפדיה ==

המספרים ב[[חב"דפדיה:ציוני דרך|ציוני דרך]] קצת מוגזמים - [[שיחת חב"דפדיה:ציוני דרך#מספר הצפיות|קישור לשיחה]] [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:53, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ו 21:53, 11 בינואר 2026 (IST)

:למה מוגזמים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:04, 11 בינואר 2026 (IST)
::עיין ב[[שיחת חב"דפדיה:ציוני דרך]] (שיע ק. ענה לי שם) [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 19:54, כ"ט בטבת, ה'תשפ"ו 19:54, 18 בינואר 2026 (IST)

== רשימת הדפסות התניא ==
הועבר ל[[שיחה:רשימת דפוסי התניא]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשפ"ו 21:03, 26 בינואר 2026 (IST)

== חשיבות ==

אתה חושב שיש חשיבות לערך הזה - [[ניסיון פיגוע הדריסה ב-770 (תשפ"ו)]]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 06:03, ט"ז בשבט, ה'תשפ"ו 06:03, 3 בפברואר 2026 (IST)

:עניתי שם: [[שיחה:ניסיון פיגוע הדריסה ב-770 (תשפ"ו)]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בשבט ה'תשפ"ו 23:56, 3 בפברואר 2026 (IST)
::מה ההבדל בינו לבין [[פיגוע הדקירה ב-770]]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:26, כ"א בשבט, ה'תשפ"ו 15:26, 8 בפברואר 2026 (IST)
:::א' אני חושב שיש הבדל בין פיגוע שנועד במטרה להרוג חב"דניקים לבין שיכור משוגע שהחליט לנסות להכנס ל770 עם הרכב ב' דעתו של שיע עומדת גם לגבי הערך שהזכרת (ראה: [[שיחה:פיגוע הדקירה ב-770]] --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 14:08, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 14:08, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::זה הוכח (שהוא לא היה שפוי)? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:53, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 15:53, 9 בפברואר 2026 (IST)
:::::אני חושב שכן בהתחשב בעובדה שהתפרסמה תמונה שלו מניח תפילין ב770 לפני כמה שבועות והוא טען שהוא רצה להתגייר וכו' [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 16:24, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 16:24, 9 בפברואר 2026 (IST)
::::::זו השערה ולא הוכחה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 19:19, כ"ב בשבט, ה'תשפ"ו 19:19, 9 בפברואר 2026 (IST)

== איום ==

[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=prev&oldid=820340 ראה] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:37, 19 בפברואר 2026 (IST)

:תודה על ההפניה, הגבתי שם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באדר ה'תשפ"ו 02:29, 20 בפברואר 2026 (IST)

== הפנסאים ==

[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=prev&oldid=829320 הוספת ביקורת ללא מקור] ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 11:28, 11 במרץ 2026 (IST)

:עניתי בדף השיחה שם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באדר ה'תשפ"ו 23:41, 11 במרץ 2026 (IST)

== תלונה על שחזורים ==

https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=prev&oldid=828869

https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=prev&oldid=822570 ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 12:14, 11 במרץ 2026 (IST)

:תקרא בבקשה את [[חב:מע#מה ייחשב למלחמת עריכה]]. ותקשר לי לגרסה היציבה שמכילה את הפסקה שבמחלוקת, ולגרסא שבה הפסקה נמחקה. תודה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג באדר ה'תשפ"ו 00:22, 12 במרץ 2026 (IST)
::כלומר, אם מישהו עושה עריכה אפשר לשחזר אותה תוך 30 יום (גם בלי הסבר למה)? זה לא נשמע לי הגיוני. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 11:44, 12 במרץ 2026 (IST)
:::חייב להיות הסבר. אבל הוא לא חייב להיות מוסכם. כלומר, אם תיקנת משהו שאין עליו ויכוח, או שהוא מעוגן בכללים אסור לשחזר. ואם מישהו שחזר, הוא זה שעבר על הכללים. גם אז אין להכנס איתו למלחמת עריכה, אלא לפנות למפעיל שיטפל בו. אם יש ויכוח יש להגיע להסכמה בדף השיחה. על המשחזר חובה לנמק את השחזור לפחות בתקציר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ה'תשפ"ו 21:45, 15 במרץ 2026 (IST)
::::א.לא היה הסבר לשחזור
::::ב.לא נכסתי למלחמת עריכה
::::ג.פניתי למפעיל מערכת
::::תודה. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 16:38, 16 במרץ 2026 (IST)
:::::תקשר לי לגרסה היציבה שמכילה את הפסקה שבמחלוקת, ולגרסא שבה הפסקה נמחקה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח באדר ה'תשפ"ו 23:52, 17 במרץ 2026 (IST)
::::::לא הייתה גרסה יציבה, היה שחזור של גירסה בלי הסבר.--~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})
אם מישהו שחזר עריכה שלך ללא הסבר, אתה יכול לפנות אליו בדף השיחה, או עדיף בדף השיחה של הערך לתייג אותו ולדרוש הסבר, אם הוא לא נותן הסבר תוך זמן סביר (נניח מקסימום שבוע) אתה יכול לבטל את השחזור שלו. אם הוא חוזר על השחזור, לא להכנס למלחמת עריכה אלא לפנות למפעיל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בניסן ה'תשפ"ו 02:36, 22 במרץ 2026 (IST)

:https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&oldid=835129 ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 12:35, 22 במרץ 2026 (IST)
::{{ציטוטון| אם תיקנת משהו שאין עליו ויכוח, או שהוא מעוגן בכללים אסור לשחזר. ואם מישהו שחזר, הוא זה שעבר על הכללים.}} ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 12:37, 22 במרץ 2026 (IST)
:::{| class="wikitable"
|+השוואה:
!המשתמש
!התלונה
!התייחסות שיע. ק
|-
|מ. רובין
|2 תלונות על שחזור
|שתי אזהרות בדף השיחה של [[משתמש:א.י.ל.|המשחזר]]
|-
|א.י.ל.
|4 תלונות על שחזור
|התחלת [[שיחה:ארגון הפנסאים#עיסוק בבשורת הגאולה וזהות המשיח|דיונים]] ארוכים [[שיחת משתמש:שיע.ק#תלונה על שחזורים|ומיותרים]]{{הערה|שכל מטרתם היא לא לתת אזהרה למשחזר}},
|}
:::~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 13:49, 22 במרץ 2026 (IST)
::::אני סבור שאתה מבין היטב למה זה שוחזר. בדיוק כמו שלא נקשר בערך על הציונות לאתר של כיפה סרוגה או סאטמר. זה נראה שאתה מבקש להכניס לחב"דפדיה, מה שלא אמור להכנס לכאן, באמצעות קישורים חיצוניים. בבקשה אל תבזבז את זמנך ואת זמני. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בניסן ה'תשפ"ו 00:25, 23 במרץ 2026 (IST)
:::::א..למה "לא אמור להכנס לכאן", חב"דפדיה זה אתר חב"די, וגם חב"ד און ליין זה אתר חב"די. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 13:07, 23 במרץ 2026 (IST)
::::::כי הקישורים עוסקים באוהל. נושא בו לחב"דפדיה יש עמדה ברורה - לעומת העמדה ההפכית שסיאואל מחזיק בה שהיא שגויה - ואנחנו נמנעים מקישורים למידע שגוי או לא ראוי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בניסן ה'תשפ"ו 03:00, 25 במרץ 2026 (IST)
:::::::ומה בנוגע לשאר השחזורים? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 13:04, 25 במרץ 2026 (IST)
::::::::בבקשה תפרט מה התלונה, כי אני חושש שאתה מערבב תחומים שונים. גם בטבלה שכתבת בשרשור זה, אתה מציג בטעות את הפניות שלי אליך בעניין 'מלחמות עריכה' כ'תלונות על שחזור'. (ובעניין שנכתב בטבלה, אציין שלא קיבלת אזהרה אלא הסברים, ושבפעם הראשונה התעלמת משום מה מההסבר, ולמרות זאת גם בפעם השניה קיבלת רק הסבר).
::::::::כמו שהסברתי, אם זו מלחמת עריכה אתה יכול לפנות ישר למפעיל. אם זה שחזור ללא נימוק, תפנה קודם למשתמש ותדון איתו בדף השיחה של הערך נשוא השחזור. אם אתה לא מקבל תשובות מספקות, אפשר לערב מפעיל.
::::::::מעניין לעניין, ראיתי לנכון להעיר ב[[שיחת משתמש:מ. רובין#סגנון והתנסחות בשחזור|לגבי ניסוח התקציר בשחזור ששחזרו אותך]], מבלי להתייחס לגופה של העריכה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תשפ"ו 16:01, 26 במרץ 2026 (IST)

== בקשת עזרה ==

ברוב הפעמים שאני מנסה לערוך את הערך "[[רשימת דפוסי התניא]]" - אני לא מצליח (כשאני לוחץ על 'עריכה' - אני מקבל את התגובה "השרת החזיר שגיאה: HTTP 500."), לעומת זאת - ערכים אחרים אני מצליח לערוך בלי בעיה.

חשבתי שאולי זה בגלל שהערך ארוך וכבד, אבל ניסיתי לערוך את "[[רשימת תלמידי הקבוצה]]" והצלחתי בלי בעיה, למרות שהוא ארוך יותר.

אשמח לעזרה. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:11, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו 20:11, 15 במרץ 2026 (IST)

:זה משהו למתכנת. אבדוק איתו בשבוע הבא בל"נ. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ה'תשפ"ו 21:42, 15 במרץ 2026 (IST)
::תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 22:31, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו 22:32, 15 במרץ 2026 (IST)

== שינוי שם משתמש ==

{{שינוי שם משתמש|מאיר יעקב העכט|משולח}}

--[[משתמש:מאיר יעקב העכט|מאיר יעקב העכט]] - [[שיחת משתמש:מאיר יעקב העכט|שיחה]], 04:33, י"א בניסן, ה'תשפ"ו 04:33, 29 במרץ 2026 (IDT)
:בוצע. גוט מועד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ו 03:14, 7 באפריל 2026 (IDT)

== נא ==

נא לחסום את משתמש שניאר זייפוד הלוי.

השחית: ספר הזכרונות, עכו.[[משתמש:למך|איכות או ציבור? משתמש: למך]] - [[שיחת משתמש:למך|שיחה]], 00:25, י"ט בניסן, ה'תשפ"ו 00:25, 6 באפריל 2026 (IDT)

:טופל כבר. תודה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ו 15:55, 7 באפריל 2026 (IDT)

== [[תומכי תמימים לוד]] ==

@[[משתמש:בן|בן]] שיחזר את עריכתי, בערך [[תומכי תמימים לוד]], למרות מה שהוחלט בדף השיחה. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) י"ט בניסן ה'תשפ"ו 20:44, 6 באפריל 2026 (IDT)

:קיבל הבהרה בדף שיחתו [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ו 03:23, 7 באפריל 2026 (IDT)

== הפולמוס לאחר ג' תמוז בעניין הכרזת יחי ==

רציתי להסב את תשומת ליבך, שלפי איך שנראה הערך "יחי" כרגע (בפיסקת הפולמוס), אין מקום כלל להכריז יחי ב"חוצה" (דבר שנשמע מוסכם מכל הפס"ד שמיד אחרי ג' תמוז), אני לא יכול לערוך את הדף אבל חושב שראוי לציין שמעשה רב שמפרסמים זאת לחוץ ולהעיר מפס"ד שהרבי חי וקיים ומכינוסי משיח תשנ"ה (במיוחד מהכינוס בכיכר שהיה מיועד לחוצה). יחי המלך! [[משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|הרבי הוא מלך המשיח!!]] - [[שיחת משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|שיחה]], 14:19, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ו 14:19, 12 באפריל 2026 (IDT)
:כל עוד הערך נשאר כך, הרי (נוסף להוצאת שם רע על רבבות חסידים) חב"דפדיה מכריזה על עצמה כאסורה ע"פ ההלכה (שהרי בדף הראשי יש יחי, והיא הרי מיועדת (עכ"פ גם) לחוצה)..--[[משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|הרבי הוא מלך המשיח!!]] - [[שיחת משתמש:הרבי הוא מלך המשיח!!|שיחה]], 14:21, כ"ה בניסן, ה'תשפ"ו 14:21, 12 באפריל 2026 (IDT)
:: עיין בדף השיחה של הערך הטעם. הוצאת שם רע ואסורה ע"פ ההלכה הם פרשנות שלך --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 05:11, כ"ח בניסן, ה'תשפ"ו 05:11, 15 באפריל 2026 (IDT)

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

2026-04-15T02:08:00Z

ברכת הגאולה: /* קישורים חיצוניים */ בכתבה מופיע משפט אחד: צריך לזעוק מה שהרבי עודד עם הראש בכאב את זעקת ה"עד מתי". לא מוסיף לערך

{{מפנה|יחי המלך|יחי המלך (פירושונים)}}
[[קובץ:עידוד_יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ"ד]]
'''יחי המלך''', או בנוסח המורחב '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''', הינה הכרזה שהתקבלה על ידי [[חסידי חב"ד]] ב[[דור השביעי]] באישור ועידוד [[הרבי]], בתור הכרזת [[קבלת המלכות]] של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרבי הסביר שהכרזה זו הנאמרת בעת ההכתרה מבטאת את עומק הקשר שבין העם למלך עד שהמלך תלוי בעם המכריזים "יחי המלך" - הוספת חיים במלך, ושתוכן ההכרזה שהגיע זמן ביאת המשיח ו[[הבאת המשיח|לזרז את ביאת המשיח]].

== רקע ==
במשך השנים{{הבהרה|באילו שנים}}, נהגו להכריז בפני [[הרבי]] בכינוסי ילדים את הנוסח הבא '''"יחי אדוננו מורנו ורבינו"''' (לאחר הכרזת [[הפסוקים]]){{הערה|על פי סרטי וידאו משנות הממי"ם}}.

בשיחת [[ב' בניסן]] [[תשמ"ח]], הסביר הרבי באריכות את משמעותה של ההכרזה '''"יחי המלך"''' ('יחי המלך דוד לעולם'), שמחזקת ומוסיפה חיות ב[[מלך ישראל|מלך]].

ההכרזה בנוסח {{ציטוטון|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}} החלה בשנת [[תנש"א]], כאשר בעקבות [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח בניסן]] באותה שנה פעלו כמה חסידים פעולות הקשורים לזיהוי [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי כמשיח]], ובמהלכן אומץ נוסח זה. הכרזה בנוסח זה הוכרזה לפני [[הרבי]] לראשונה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת תזריע]] [[פרשת מצורע|מצורע]] והרבי הגיב בחיוך רחב. [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון עם מילים אלו]] הושר לפני הרבי במוצאי אותה שבת בכניסתו לתפילת ערבית{{הערה|ב[[זאל הקטן]]}} וביציאתו וזכה לעידוד מיוחד שנמשך באופן נדיר גם אחרי שהרבי הגיע למקום התפילה{{הערה|יש לציין כי היה זה דבר נדיר שהרבי יעודד את השירה ב[[זאל הקטן]] לאחר שהגיע למקומו.}}. ב[[ט"ו אייר]], תשעה ימים אחר כך, שרו ניגון זה עם מילים אלו הן ביציאת הרבי מתפילת מנחה וכן ביציאתו מתפילת ערבית והרבי עודד את השירה.

בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] עודד [[הרבי]] את הניגון {{ציטוטון|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד}} כמעט בכל הזדמנות שבה יצא לקהל, ובעקבות זאת התפשטה ההכרזה בנוסח זה יותר ויותר. חסידי חב"ד כיום מכריזים 'יחי אדוננו' בסיום כל תפילה ובמעמדים שונים, מדפיסים את ההכרזה בפרסומים רבים וכן מנגנים ניגון זה לעיתים קרובות.

== התייחסויות הרבי ==
===ב' ניסן תשמ"ח===

ב[[ב' בניסן]] [[תשמ"ח]] ב[[שיחה]] שנשא הרבי בביתו ב[[פרזידנט 1304]] הורה הרבי להכריז "יחי המלך" כשמסביר את תוכן ההכרזה: כאשר העם מכריזים [[יחי המלך]], הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - בנשיא הדור ובמלך המשיח ובכך מכתירים אותו. וכך כותב הרבי{{הערה|קטעים נבחרים מהשיחה כפי שהוגהה על ידי [[הרבי]].}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מציאותו של המלך תלויה בהעם '''"אין מלך בלא עם"''' כלומר אף על פי שנקראים "עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים '''"יחי המלך"''' (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא '''בחיי''' המלך חיים של מלך.

...אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל '''נשיא הדור''', כאמור לעיל בענין ההכרזה "יחי המלך".

ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד"חיים" שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים '''"יחי המלך"''', שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו '''דוד מלכא משיחא'''!

...ענין ההכתרה - "יחי המלך" שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.

...הענין ד"אין מלך בלא עם" (תוכן הכרזת העם "יחי המלך") הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח.

...והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - '''בזריזות הכי גדולה''', הקשורה עם '''שמחה וחיות''' אשר ענינים אלו... פועלים כביכול ה"אחישנה" דהזריזות אצל '''הקב"ה'''... לגאול את בני ישראל '''בזריזות הכי גדולה''', תיכף ומיד ממש, "לא עיכבן המקום '''כהרף עין'''".|מקור=[[ספר השיחות]] [[תשמ"ח]] ח"א ע' 350 '''ואילך'''}}

בשיחת [[שבת]] [[פרשת שמיני]], ערב [[ראש חודש]] [[אייר]], תשמ"ח, מופיעה שוב בקיצור ההוראה להכריז "[[יחי המלך]]":

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צריכה להיות הוספה בענין החיים - "'''יחי''' המלך", דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחת ב' ניסן).|מקור=[[ספר השיחות]] [[תשמ"ח]] ח"ב ע' 417 הע' 80}}.

בעקבות שיחה זו החלה התעוררות מיוחדת בין החסידים ליישם את הדברים: רגעים ספורים אחרי שסיים הרבי את השיחה הכריז הרב [[שלום בער וולפא]] בנוכחותו של הרבי: "יחי המלך" ו"יחי אדוננו מורנו ורבינו"{{הערה|על פי [https://drive.google.com/file/d/1aEPlipFVJSIwWk_3IGFjpJ0BeKtqyqWt/view?usp=sharing סרט הוידאו] (דקה 7:50)}} ובהמשך אותו לילה רקדו רבים ברחוב הסמוך לבית בשירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו"{{הערה|על פי [https://drive.google.com/file/d/0B9aMNh1shw_4YkNTelB2akMxRE0/view?usp=sharing&resourcekey=0-iCqQamC91GSsE_NKONbagg וידאו מהריקודים]}} ומאות [[תמימים]] וחסידים הכריזו "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" וכדומה{{הערה| על פי [https://hageula.com/calendar/nisan/17760.htm מכתב אותנטי ששלח אחד התמימים באותם ימים לבני משפחתו באה"ק]}}. ב[[יחידות לגבירים]] שהתקיימה למחרת, ב[[ג' ניסן]] תשמ"ח ב[[זאל הקטן]], אמר ר' חיים גולדברג לרבי "יחי המלך" והרבי הגיב על דבריו בעניית: "אמן"{{הערה|על פי [https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/665087/ הוידאו]}}. ב[[ד' ניסן]] תשמ"ח בעת שיצא הרבי לנסוע לביתו הכריז ה[[תמים]] [[אלחנן מישולובין]] שלושה פעמים את הכרזת "יחי המלך" כשאחריו עונה הקהל "יחי" והרבי הניף בידו הקדושה בתנועת עידוד{{הערה|שם=וידיאו|על פי הוידאו}}. את הכריכה האחורית של שני קבצי [[הערות וביאורים]] של תלמידי [[אהלי תורה]] שיצא לאור לרגל [[י"א ניסן]] תשמ"ח{{הערה|גליון תלו}} עיטרה ההכרזה: "יחי המלך לעולם". ב[[יחידות כללית]] שהתקיימה ב[[ט' סיון]] [[תשמ"ח]] עברה אחת הנשים והכריזה: "יחי המלך המשיח", והרבי השיב: "אמן, בקרוב" ולאחר מכן בירכה: "ברכה והצלחה"{{הערה|שם=וידיאו}}. ב[[חלוקת דולרים]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ט]] הכריז אחד העוברים בפני הרבי: "יחי המלך המשיח" והרבי בירכו כשחיוך נסוך על פניו: "בשורות טובות"{{הערה|על פי סרט הוידאו, [[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג ע' 408.}}.

יוזמה רחבה ועולמית תוכננה בעקבות השיחה ע"י הרב [[שמואל פרומר]] והרב [[זמרוני ציק]] שבמהלך [[סעודת משיח|סעודות משיח]] בכל העולם, יחזרו את תוכן שיחת הרבי ויכריזו "יחי המלך". היוזמה החלה להתגלגל במהירות, קיבלה הסכמה של רבנים ושלוחים רבים והיה נראה שהדבר ייצא לפועל, עד שקם שליח מסויים ופעל לבטל זאת ולטרפד את התכנית. בהשגחה פרטית זכה אותו שליח באותם ימים בתרומת ענק מירושה. יום לאחר מכן, בי"ט ניסן תשמ"ח, אמר הרבי שיחה בה התבטא בכאב ובחריפות על השופכים מים קרים על נפש עייפה המרעישה אודות ביאת משיח ומכריזה שמשיח צריך לבוא וכו' כשאותם מקררים טוענים שהדבר יזיק ויפריע למנוחתם ולהפצת המעיינות שלהם מתוך עשירות וכו'. מי שהיה מעורה בסוד הדברים חש כי הדברים מכוונים (גם) כלפי מאורע זה{{הערה|עפ"י דברים שכתב הרב [[אסף חנוך פרומר]] בבית משיח גליון 508. וראה ב[http://hageula.com/vid/malkeinu/15288.htm שיחת י"ט ניסן תשמ"ח] שיש בה כמה ביטויים ורמזים המצדדים שאכן הדברים אמורים כלפי מאורע זה {{הגאולה}}}}.

בשנים שלאחר מכן, ביום [[ב' ניסן]] [[תשמ"ט]] ו[[תש"נ]], ניגנו בנוכחות הרבי בכניסתו לתפילות "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בקשר לשיחה זו שנשא הרבי בתאריך זה{{הערה|יומני התמימים ואנ"ש}}.

=== לאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א ===
ביום [[כ"ח ניסן תנש"א]] הודיע [[הרבי]] בשיחה לחסידים: "אני מוסר את הענין אליכם, [[השיחה הידועה|עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו]]".

בעקבות ה[[שיחה]] קיבלה כל הפעילות להבאת ה[[משיח]] תנופה חדשה כולל ההוראה על הכרזת "[[יחי המלך]]" ומשמעותה: קבלת מלכותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]].

בדו"ח בן שני דפים אודות אסיפת הייסוד של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] נכתב באותיות מוגדלות: "יחי המלך [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]] לעולם ועד" ומענה [[הרבי]] על הדו"ח ב[[ד' אייר]] [[תנש"א]] היה: "כל המצורף-בזה אזכיר על הציון".

ביום [[שישי]] ערב פרשת [[תזריע-מצורע]] הוכנס על ידי ר' [[דוד נחשון]] בקבוק משקה ל[[מזכירות הרבי]] על מנת לקבלו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת, בעבור התוועדויות אודות קבלת המלכות (לבקבוק צורף פתק ובו מטרה זו לשמה הוא מוכנס).

בליל [[שבת קודש]] אור לו' [[אייר]] [[תנש"א]] עודד [[הרבי]] את ה[[ניגון]] "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים "יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף ב[[שלום זכר]] שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך.

למחרת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בסיום ה[[שיחה]] הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל [[סדר השתלשלות]], וזוכים לשמוע ההכרזה ש"הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] ור' [[שמריה הראל]] כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' דוד נחשון (תוכן): "משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): "'''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''" כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : "יחי!" וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי{{הערה|קובץ [https://drive.google.com/file/d/1Yyo4bBcg8cy7XNssD6kQAnEEGv3icj3h/view?usp=sharing 30 שנה ליחי].}}.

ב[[מוצאי שבת]] כשהרבי נכנס לתפילת [[מעריב]] ב[[זאל הקטן]] (כרגיל בכל מוצ"ש), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" (בניגון של "[[זאל שוין זיין די גאולה]]"), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפילתו אף עודד בשתי ידיו (דבר נדיר כשמתפלל ב"זאל הקטן"). וגם כשיצא בתום התפילה עודד את השירה.

ב[[ח' אייר]] [[תנש"א]] הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע"י חסידים רבים בנוסח: "הננו הח"מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, לפעול במסירות נפש בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וטוב לבב, ו'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'''", ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, [[ט' אייר]] תנש"א: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

ביום שני ט"ו [[אייר]] תנש"א בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כאשר את ר' [[דוד ישראל נחשון]] מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/596397/ ט"ו אייר תנש"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"], [[את"ה העולמי]] - {{וידפו}}}}. כמו כן לאחר תפילת [[מעריב]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה. עם זאת, בבוקר יום המחרת התבטא הרב [[יהודה לייב גרונר]] בפני הרב [[גרשון מענדל גרליק]] שהרבי הביע את הסתייגותו מהמאורע{{הערה|יומן [[פאקס א שיחה]] [https://drive.google.com/file/d/1OQRGy4rn1AlLKLLrBWyAq44g4QtCt5JR/view מספר שישים (152)] עמ' 5 {{דרייב}}}}.

בתקופה שלאחר מכן עד [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] היו הזדמנויות נוספות שהכרזה זו והכרזות בתוכן זהה נאמרו ונכתבו ע"י חסידי חב"ד. כך לדוגמה באירוע נשים מרכזי ומתוקשר ב[[770]] שנערך ב[[כ"ח טבת]] [[תשנ"ב]] הכריזה הרבנית [[סימה אשכנזי]] שלוש פעמים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". כינוס זה לווה בברכות ועידודים מהרבי לפני ואחרי קיומו.

גם בפני הרבי נמשכו הכרזות כאלו במידה מסויימת בתקופה זו{{הערה|אם כי חלה בזה הפחתה משמעותית לפני ל"ג בעומר תשנ"א בעקבות כמה מענות קודש מהם הובן רצונו של הרבי לעשות "הפסק למשך זמן" בהתלהבות הגדולה בענין משיח, בעקבות ידיעות וטענות שהיו מי שמסרו לרבי שהדבר גורם נזק לחב"ד ולהפצת המעיינות וכו'}}, הן במכתבים וכדומה, במיוחד במכתביהן של קבוצות נשים להם השיב הרבי לחיוב ובעידוד, והן בעל פה. כך, לדוגמא, ב[[כ"ד מנחם אב]] [[תנש"א]] עבר ר' משה דירז'ינסקי (מפעילי צא"ח בירושלים) ובירך את הרבי בשם לומדי השיעור הקבוע ברמב"ם בירושלים שיתקיימו ברבי כל הברכות שבתורה והכריז בקול רם: "יחי אדוננו המלך לעולם". הרבי חייך חיוך רחב ובירכו: "בשורות טובות, הצלחה רבה"{{הערה|על פי סרט הוידיאו.}}.

=== תולדות [[תשנ"ב]] ===
{{ערך מורחב|ערך=[[דבר מלכות תולדות (ב')|דבר מלכות תולדות (שיחה ב')]]}}

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהתקיימה בשנה שלאחר מכן, [[תשנ"ב]], ב[[שבת]] פרשת תולדות, התייחס הרבי לתוכנה ועניינה של ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם"{{הערה| מלכים א א, לא}} שנקראה בהפטרה בשבת הקודמת:
{{ציטוטון|נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע"י המלך המשיח שהוא "מבית דוד ומזרע שלמה - שתוכנה של הכרזה זו הוא הגלות '''מציאותו''' דמלך המשיח}}{{הערה|ספר השיחות תשנ"ב חלק א' ע' 133}}.

=== [[תשנ"ג]] ===
{{חלונית
| כותרת = התוועדות הרב שפרינגער, תשרי תשע"א ב-770
| תוכן = להגיד "יחי" זה לא קודש - זה 'קודש קודשים', העניין של "יחי" זה קודש קודשים! אם חלילה יש יחידים שיש להם קצת ספיקות וחלישות בזה - שידעו שנכנס אצלם 'קליפת [[עמלק]]'... באם יש מישהו כזה, אני חושב שאין, אבל אם יש כאלה שקשה להם להגיד 'יחי' - שידע ש'עמלק' נכנס בתוך ליבו, רחמנא ליצלן... כי 'יחי' זה לא קודש - זה קודש קודשים!
צריכים לדעת שעניין של 'יחי' זה עניין של קודש קודשים, וצריכים להגיד זה בחיות ובפנימיות, כדי שנביא את ההתגלות של הרבי.
. כאן ב-770 אפשר לקבל חיות אפילו מהקירות... ובוודאי מהחיות, מהריקודים, מה'שביל' שמכינים לפני התפילות, המבטא את האמונה שהרבי חי וקיים ונמצא איתנו כאן.. כל דבר ודבר שיש כאן ב-770 - זה עניין של התגלות מלך המשיח.
}}לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"{{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאובנו סבלם'.}}, התחילו קהל החסידים ב-770 להכריז "יחי" בעצרות התפילה לרפואת הרבי, באירועים ובהתוועדויות וכו' ואף נקבע ריקוד "יחי" מרכזי לאחרי שירת [[לכה דודי]] במניין המרכזי ב[[770]]. ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]] נערך מחוץ ל-770 כינוס ל[[חיילי צבאות ה']] שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע"י הילדים.

אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה תשנ"ג שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחילת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי. בהמשך [[חודש תשרי]] [[תשנ"ג]] שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] תשנ"ג, בעת ההקפות כשהילדים הכריזו זאת בפני הרבי התחיל הרבי לפתע לעודד בצורה מיוחדת ונמרצת וההכרזה הפכה לשירה שהמשיכה לזכות בעידוד מיוחד מהרבי. מאז הפכה שירת היחי לנוהג קבוע בסיום כל תפילה בה יצא הרבי לקהל כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים ומספר פעמים אף בידו השמאלית. לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה.

לקראת [[י' שבט תשנ"ג]], תוכנן מעמד [[סאטלייט]] בו חסידי חב"ד מכל רחבי תבל יקבלו את מלכותו של הרבי כמלך המשיח בהכרזת יחי בשידור חי. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ"ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה"{{הערה|בהבהרה שפירסמו רבני חב"ד בו קראו לכל החסידים להשתתף בכינוס, הצהירו הרבנים שהכינוס אינו הכתרה כי הקב"ה כבר הכתיר את [[הרבי]].}}, אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן שיגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים שלוש פעמים "{{יחי}}" (וכן לאחר קריאת התורה, וקודם התקיעות בראש השנה).

בסך הכל לאורך השנים בהם ראינו את הרבי, נראה הרבי מעודד את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.

== הפולמוס אחרי ג' תמוז תשנ"ד ==
בעקבות המצב הרגיש שנוצר והבלבול אצל חלק מהחסידים חל פולמוס בין רבני חב"ד כיצד יש לנהוג.

בתאריך [[ו' תמוז]] [[תשנ"ד]], התקיים כינוס של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רבני חב"ד]] נוספים, בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב אותה על גבי דף השער של [[שבועון כפר חב"ד]] אך השבועון לא ביצע את ההוראה בגיבוי ובהסכמת חלק מחברי בית דין רבני חב"ד{{הערה|ראו בארוכה בספר [[תומת ישרים תנחם]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]}}.

ב[[י"ז תמוז]] [[תשנ"ד]] פסקו חלק מרבני בית הדין ורבנים נוספים, הרבנים: [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]], [[יוסף הכט|הכט]], [[ברוך בועז יורקוביץ|יורקוביץ]], [[ישראל יוסף הנדל|הנדל]], [[גדליה אקסלרוד|אקסלרוד]], [[ישעיהו הרצל|הרצל]] וו[[יוסף יצחק וולוסוב|וולסוב]], בפסק דין לפיו במוסדות אנ"ש, תלמודי התורה, והישיבות בתי הכנסת של חב"ד, וכן בין אנ"ש בכלל יש להמשיך להכריז יחי, עם זאת בהערה בשולי פסק הדין מתנים הרבנים את פרסום בשורת הגאולה כפי שנקבע על ידי ועד רבני חב"ד{{הערה|צילום המכתב מופיע אצל: רפאל חרותי, '''יש נביא בישראל''', קרית מלאכי.}}.

ב[[י"ח בתמוז]] [[תשנ"ד]], פרסם בית דין רבני חב"ד כרוז שבו נאמר, שיש להכריז רק בנוסח שהוכר על ידי הרבי בשיחת [[ב' ניסן]] [[תשמ"ח]] "עד מתי" ו"יחי המלך" ולא הכרזות אחרות.

בהחלטת ארגון זמני של רבני קהילות אנ"ש מימי בין המצרים תשנ"ד בחתימת הרבנים: [[יצחק הנדל|הנדל]], [[אברהם אזדבא|אזדבא]], [[יהודה צבי פוגלמן|פוגלמן]], [[יצחק דוד גרונר|גרונר]], [[יהודה קלמן מארלו|מארלו]], [[יצחק רייטפורט|רייטפורט]], [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]], [[מרדכי דוב אלטיין|אלטיין]], [[יצחק מאיר הרץ|הרץ]], ו[[לוי ביסטריצקי|ביסטריצקי]] נכתב שכהרגש עצמי של תפילה ובקשה מכריזים יחי אך אין לפרסם בחוצות מודעות יחי העלולות להביא למחלוקת, ובעניינים אלו על כל רב ובית דין מקומי להחליט מה נחשב לדבר המתקבל ויש לציית להחלטתם{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 905 עמ' 103.}}.

==ראו גם==
* [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי אדוננו' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]
* [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי אדוננו' במנגינת 'חיילי אדוננו']]

==לקריאה נוספת==
*'''[https://chabad.info/moshiach/1096100/ מהות הכרזת הקודש "יחי אדוננו" • רב שיח מיוחד]'''
*'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', [[שבועון בית משיח]] [[כ"ז ניסן]] [[תשפ"א]] עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.
* '''ללכת בגאון עם יחי אדוננו''' שבועון בית משיח גיליון מס' 1345 עמוד 20.
*הרב [[שלמה מאיעסקי]] [https://drive.google.com/file/d/1RD0_8Cm1-JF-rwbmRZ2ktoChYx85bbqU/view?usp=drivesdk '''מה המקור להכרזת יחי'''] , מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 643 עמוד 26.
* [https://hageula.com/study/law/15032.htm מודה אני והכרזת 'יחי אדוננו' בקומו משנתו].
* [https://hageula.com/study/law/16392.htm הערות אנ"ש והתמימים על ההנהגה לומר "יחי" לפני "מודה"].

==קישורים חיצוניים==
;שיחות הרבי
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידפו}} {{קישור שבור}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{צליל}} {{אינפו}}

;יחי אדוננו בעידודו של הרבי
* קובץ [https://drive.google.com/file/d/1Yyo4bBcg8cy7XNssD6kQAnEEGv3icj3h/view?usp=sharing 30 שנה ליחי] - מטה לימוד הדבר מלכות שע"י [[את"ה המרכזי 770]] {{PDF}}
* קובץ [https://chabad.info/news/kinushashluchim/866781/ דרך המלך נלך] - קובץ מיוחד הסוקר את מאורעות תשרי תשנ"ג בו נקבעה לתמיד הכרזת ושירת ה"יחי" בעידוד הרבי {{אינפו}} {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי] - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]]{{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/596397 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת, [[את"ה העולמי]] {{וידפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{וידפו}}{{קישור שבור}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{וידפו}}{{קישור שבור}}

;תוכניות וידאו '[[ואביטה נפלאות]]'
* '''[https://drive.google.com/file/d/1xOpBfiMBYZdhvcI3fsbyX92v2oPx67Lw/view הכרזת העם]''' (באתר גוגל דרייב) ([https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/1152175/ באתר חב"ד אינפו]), תשרי פ"ה
* '''[https://drive.google.com/file/d/1W_tYF33cku9R_Ohk3SAdYtsvWExZh2Wp/view לעולם ועד]''' (באתר גוגל דרייב), תשרי פ"ה

;שונות
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82486 "יחי אדוננו.." - זה קודש קדשים!]''' - הרב [[איצ'ה שפרינגר]] באתר {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/1097522/ מי שינסה למחוק את "יחי" לא יצליח • נאומו הסוער של הרב יוסף ישעיה ברוין] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://chabadlive.org/2024/03/הרב-ברוין-בנאום-סוחף-יחי-אדוננו-ופרסו.html הרב ברוין בנאום סוחף: 'יחי אדוננו' ופרסום משיח – זה מהות חיינו!] {{וידאו}} באתר חב"ד לייב
* מ. פריד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה], [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע"ג (13.03.2013) {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{וידפו}}
* [https://chabad.info/video/1101301/ באמונה ובביטול: גדולי החסידים זועקים "יחי" • צפו] {{וידפו}}
*[https://chabadlive.org/2023/08/צפו-הרב-אופן-מכריז-בדביקות-יחי-אדוננו.html הרב יוסף יצחק אופן מכריז בדביקות יחי אדוננו] {{וידאו}}
*[https://chabad.info/video/1096037/ אנחנו ההוכחה שהרבי חי וקיים • הרב ישראל הלפרין] {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות ביד אליהו] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{וידפו}}
* {{קישור חבד וידפו ישן|3663|תשמ"ז: הכרזת "יחי אדוננו מלך המשיח" בריקודי השמחה}}
* '''[https://chabad.info/child/368637/ י"ב הפסוקים: מדוע מכריזים בסיום "יחי אדוננו"?] רבי לילדים''' - וידיאו מאת [[מאור קידס]] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של הרב גרשון מענדל גרליק]''' {{וידיאו}} {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1kEJ-bCS9ZIK49yohoqQinkdS4CoxVczB/view?usp=share_link# הכרזת יחי המלך לפני הרבי- ראיון מיוחד עם הרב אלחנן מישולבין]. [ע"י ארגון אש"ל הכנסת אורחים תשפ"ד]. {{וידאו}}
*[https://sinun770.org/ נאום סוער של הרב ראובן וולף: "כל עם ישראל צריך להכריז 'יחי'!] {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
{{גאולה ומשיח}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

[[en:Yechi Adoneinu Moreinu V'Rabbeinu Melech HaMoshiach L'olam Va'ed]]

דוד מונדשיין

2026-04-15T01:54:43Z

ברכת הגאולה: מחיקה ללא נימוק ביטול גרסה 841779 של 45.85.105.178 (שיחה)

[[קובץ:דוד מונדשיין.jpg|ממוזער|ר' דוד מונדשיין]]
הרב '''דוד מונדשיין''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא משלוחי הרבי ב[[מוסקבה]] שברוסיה, מנכ"ל ארגון החינוך העולמי [[אור אבנר]], חבר הנהלת איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה ועומד בראשות 'קרן לבייב'.

== תולדות חיים ==

נולד בא' תמוז תש"ל לאביו הרב [[יהושע מונדשיין]] ולאמו מרת רחל לאה. נקרא על שם סבו מצד אמו - הרב [[דוד ברוומן]].

כבחור צעיר נסע ללמוד בישיבה במונטריאול ומאוחר יותר בישיבת [[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] בסמיכות לחצר הרבי. מכתביו לחבריו מאותה תקופה הודפסו בתשורה משבת אחדות האירופאית בשנת [[תשע"ח]].

בתקופת לימודיו ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]], נמנה על חברי מערכת הערות וביאורים היו"ל על ידי הישיבה.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] בשנת [[תנש"א|תשנ"א]] נמנה על חברי מערכת '[[פאקס א שיחה]]', והיה שותף בעריכת היומן לצד חבריו [[משה מרינובסקי]] ומנחם מענדל קפלן.

===שליחות בחרסון===

השתתף בשליחות במסגרת [[עזרת אחים]] ופעל יחד עם חברו ר' [[אברהם וולף]] בחרסון, עיר הולדתו של סבו הרב [[דוד ברוומן]] על שמו הוא קרוי.

התחתן עם מרת שרה חנה בת הרב [[שלום דובער חייקין]], שליח הרבי ורב [[אנ"ש]] בקליבלנד, [[אוהיו]], וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי.

לאחר נישואיו הצטרף למערך שלוחי הרבי ב[[מוסקבה]].

===מנכ"ל [[אור אבנר]]===

עם הקמת '[[קרן לבייב]]' וסניפי ארגון '[[אור אבנר]]' שהוקמו במטרה לחזק את החינוך היהודי בקרב יהודי יוצאי [[ברית המועצות]], התבקש ע"י הרב [[בערל לאזאר]] לשמש כמנכ"ל, תפקיד בו משמש עד היום.

מתוקף תפקידו וכאיש אמונו של הנגיד החסידי ר׳ [[לוי לבייב]], מפקח על הקמתם של סניפים חדשים המשתייכים לרשת '[[אור אבנר]]', על התנהלותם ופיתוחם, וכן יוזם ומלווה פרוייקטים שונים הקשורים ביוצאי ברית המועצות.

== משפחתו ==
* בנו, ר' [[מנחם מענדל מונדשיין]], שליח [[הרבי]] ב[[מוסקבה]], [[רוסיה]]
* בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב לוי יצחק גאלדמן, שליח הרבי בריו דה ז׳נירו, ברזיל
* בתו מרת צייטא, רעיית הרב לוי יצחק הכהן פרידמן, שליח הרבי בסטברופול, רוסיה
* בתו מרת דרויזא, רעיית הרב חיים אריה לייב קאפלאן, שליח הרבי בטורונטו, קנדה
* בתו מרת ברכה, רעיית הרב [[יהושע זעליג פלדמן (כפר חב"ד)]], ר"מ ב׳ישיבת תומכי תמימים המרכזית.
{{מיון רגיל:מונדשיין, דוד}}
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:משפחת מונדשיין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]]

אברהם ישראל ביסטריצקי

2026-04-15T01:52:42Z

ברכת הגאולה: הוספת קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו באמצעות HotCat

[[קובץ:אינגי ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אינגי ביסטריצקי]]
הרב '''אברהם ישראל (אינגי) ביסטריצקי''' (נולד ב[[י"א תמוז]] [[תשט"ו]], 1 ביולי 1955) הינו מנהל ארגון '[[הצלה קראון הייטס]]', שזכה [[משב"ק|לשמש את הרבי]] לאחר המאורע הבריאותי ב[[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]]. ידוע כבעל חסד התורם רבות לבניית [[מקוה טהרה|מקוואות טהרה]] ברחבי העולם.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]], מייסד ומנהל ארגון [[הצלה קראון הייטס]] ולאיטא.

לאחר נישואיו עם גיטל מלכה לבית משפחת סעמיועלס ב[[חודש שבט|ד' שבט]] [[תשל"ו]], התיישב ב[[קראון הייטס]], ונכנס למעגל המתנדבים בארגון 'הצלה' שבניהול אביו.

לאחר ה[[האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד)|מאורע הבריאותי]] בכ"ז אדר תשנ"ב, זכה לשמש בקודש יחד עם הרב [[משה קליין]] ובמשך למעלה משנתיים היה שוהה בסמיכות לרבי על מנת לתת מענה רפואי לכל צורך שיתעורר. בתקופה זו זכה גם להכניס אל הרבי שאלות שונות ולקבל תשובות ברורות{{הערה|כך לדוגמה כאשר ביקש ברכה לבחירתו של אחיו כרבה הראשי של צפת ב[[חודש אב]] תשנ"ג, השיב לו הרבי באופן ברור "אמן".}}.

עם פטירת אביו ירש את מקומו בניהול ארגון 'הצלה', ועסק רבות בהצלת חיים תוך שמינף את פעילות הארגון ודאג לשכלול הציוד הרפואי וצירוף מתנדבים נוספים למעגל הארגון על מנת להעניק מענה מהיר ויעיל יותר.

ידוע כבעל חסד התורם רבות לבניית [[מקוה טהרה|מקוואות טהרה]] ברחבי העולם.

==משפחתו==
*חתנו, ר' מנחם מענדל גורודצקי.
*בנו, ר' מרדכי ביסטריצקי.
*בנו, ר' יעקב זלמן חיים ביסטריצקי.
*בנו, ר' שלמה ביסטריצקי.

{{נאמני בית רבינו}}
{{קצרמר|אישים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ביסטריצקי, אברהם ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]
[[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]

אברהם ישראל ביסטריצקי

2026-04-15T01:52:22Z

ברכת הגאולה:

שלמה יהודה בארי

2026-04-15T01:43:48Z

ברכת הגאולה: /* קשריו עם חב"ד */

[[קובץ:הגאון הינוקא במהלך התוועדות י''ט כסלו תשפ''ד.jpeg|ממוזער|הרב הינוקא במהלך [[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשפ"ד]]]]
[[קובץ:הגאון הינוקא נושא דברים בהתוועדות י''ט כסלו תשפ''ד.jpeg|ממוזער|הרב הינוקא נושא דברים במהלך התוועדות י"ט כסלו תשפ"ד]]
[[קובץ:הינוקא.jpg|ממוזער|הרב הינוקא מעיין בקובץ [[דבר מלכות עם חידושים וביאורים]] ([[תשפ"ג]])]]
הרב '''שלמה יהודה בארי''' (נולד ב[[ט"ו אייר]] [[תשמ"ח]], 2 במאי 1988) המכונה '''הינוקא''', הוא רב חרדי ומוסר שיעורים שהתפרסם בשל בקיאותו ה[[תורה|תורנית]] הבולטת.

==תולדות חיים==
נולד ב[[חולון]] ב[[ט"ו אייר]] [[תשמ"ח]]. מצד אימו מיוחס ל[[אר"י]] הקדוש.

כשהיה בגיל 3 היגרה משפחתו ל[[ספרד]], ומאוחר יותר עברה ל[[שווייץ]]. בגיל 12 חזר ל[[ארץ ישראל]].

מגיל 15 החל למסור [[לימוד התורה|שיעורי תורה]] ברבים.

בגיל 20 נשא את רעייתו.

התפרסם בסגנון שיעוריו הייחודי ובבקיאות התורנית אותה מפגין בהם, וכיום פופולרי מאד בקרב אלפים השומעים את שיעוריו ודרשותיו, בין השאר - בשידור חי או באמצעים דיגיטליים. במהלך שיעוריו משלב לעיתים קרובות אגדה, מוסר, [[חסידות]] וכן [[ניגוני חב"ד|ניגונים]].

==קשריו עם חב"ד==
במהלך דרשותיו נוהג לחזור [[שיחה|שיחות]] של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ועל עניינים מ[[תורת החסידות]]{{הערה|לדוגמה: כשנשאל על ברכה ל[[שלום בית]] השיב שעל מבקש הברכה לשטוף כלים וציטט מספר צדיקים שהורו לנהוג כך כשמביניהם מנה את הרבי [kolel.org/videos/599808 "זו הסגולה הכי טובה לשלום בית" הגאון הינוקא בקבלת קהל באתר כולל] {{וידאו}}. כשהזכיר מספר שיטות בקבלה, לאחר שהזכיר את שיטת האריז"ל ואת שיטת הרש"ש הזכיר את שיטת חב"ד [https://www.kolel.org/videos/672128 בלי תעניות וסיגופים - שיח מרתק עם הגאון הינוקא על רבנו האריז"ל הקדוש] דקה: 4:28 באתר כולל {{וידאו}}}}, ואף מנגן לעיתים [[ניגוני חב"ד]].

הרב בארי מקפיד לאחל במכתביו את הביטוי "בטוב הנראה והנגלה" בשל מנהגו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] להשתמש בביטוי זה, על פי ה[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|[https://www.kolel.org/videos/667673 למה הינוקא מברך ככה ?- צפו] בערוץ הינוקא - הרב שלמה יהודה בארי אתר כולל {{וידאו}}. שיעור 'הגאון הינוקא - לראות את הטוב - לשמוע עד הסוף!!!' דקה: 7:22 בערוץ דורשי - בית מדרש לדורשי ה' - מתלמידי הגאון הינוקא.}}.

===אדמו"ר הזקן בחלום===
הינוקא סיפר שבצעירותו למד מספר ספרי חסידות וערך עליהם סיום, בלילה שלאחר הסיום נגלה אליו ב[[חלום]] [[אדמו"ר הזקן]] ושאלו מדוע לא ערך סיום אף על [[ספר התניא]], למחרת העניק לו גבאי בית הכנסת בו התפלל ספר תניא שהתקבל מידי הרבי{{הערה|הינוקא סיפר זאת לרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] בעת שהזמין הרב הלפרין את הינוקא להתוועדות [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]], הרב הלפרין סיפר זאת בהתועדות, וידאו 'מהי אמונת חכמים? הגאון הינוקא בהתוועדות המרכזית י"ט כסלו בכפר חב"ד' דקה 2:17, וידאו Shorts 'מבהיל!! איך הגיע התניא של הרבי לינוקא' בערוץ היוטיוב שיעורי הינוקא.}}.

===תמונת אדמו"ר הריי"צ כסגולה===
באחד משיעוריו הפליא במעלת תואר פניו של אדמו"ר הריי"צ וקרא לכל מי שבאפשרותו להחזיק את תמונת אדמו"ר הריי"צ בחיקו לעשות זאת{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-על-הרבי-הרייצ-מליובאוויט/ הגאון הינוקא על הרבי הריי"צ מליובאוויטש - מהי הסגולה בתמונתו של הרבי? צפו] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב}}.

הינוקא ממליץ לקנות תמונה של אדמו"ר הריי"צ ולהביט בה כ[[סגולה]] נגד חרדות ופחדים{{הערה|שם=סרטון|מפי הרב יחזקאל צמח, סרטון 'סגולות מהגאון הינוקא - בלימוד ספר התניא וסגולה לבריאות ונחת דקדושה הרבי הריי"צ מחב"ד זיע"א' ביוטיוב.}}.

ב[[כסלו]] [[תשפ"ד]] קיבל לפגישה את הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], במהלך הפגישה שוחחו הרבנים על מראה פניו של [[אדמו"ר הריי"צ]], על הדמיון בין מראה פניו למראהו של [[אדמו"ר המהר"ש]], ועל הקדושה שמראה פניו, במהלך הפגישה התבטא הינוקא שאחת מתמונותיו של אדמו"ר הריי"צ, תמונה משנותיו הצעירות גרמה לו לבכי, הוא התבטא שכך ראה מובא ב[[ליקוטי שיחות]], העיד שבמשך עשרים שנה (ממועד הפגישה) הוא מחזיק בשולחנו את תמונתו של אדמו"ר הריי"צ, בסיום הפגישה התבטא הינוקא: {{ציטוטון|"חב"ד זה אור לגאולה"}}{{הערה|{{קישור חבד און ליין|158934|התמונה שגרמה לרבי לבכות: הרב ירוסלבסקי בביקור אצל הינוקא||ט"ו כסלו תשפ"ד}}}}.

===לימוד חסידות===
בעת ביקורו של הרב [[יעקב אטיאס]] שביקש ברכה לעמותת [[מחוברים לנשמה]], התבטא במעלת [[ספר התניא]] ובהשפעות הנוצרות על ידי הלימוד בו, כך התבטא שלימוד של מספר שורות בודדות יכול להשפיע על כל עירו של הלומד, הוא אף ציטט את דברי [[אדמו"ר הזקן]] שהספר נחשב לתחליף לדיבור ב[[יחידות]] עם אדמו"ר הזקן, והתבטא במעלת הספר בכך שהוא מביא את הלומד לקיום מצוות [[אהבה ויראה]], בהמשך התבטא במעלת לימוד ספרי החסידות הכללית, וספרי [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]]{{הערה|[https://sinun770.org/הגאון-הינוקא-לימוד-בספר-התניא-מביא-יש/ הגאון הינוקא – "לימוד בספר התניא מביא ישועות, ניסים והשפעות טובות וגם תיקון הברית"] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב}}.

מספר פעמים נשא שיעורים בתורות של אדמו"ר הזקן{{הערה|ראו לדוגמה: [https://www.kolel.org/videos/680954 איך לקבל את השנה החדשה מתורת רבינו הגאון שליט"א בתורתו של האדמו"ר הזקן בעל התניא], ו[https://www.kolel.org/videos/634603 השיר והשבח בדרכו של האדמו"ר הזקן - פרשת השבוע בתורת הינוקא הרב יחזקאל צמח שיעור משוחזר לפני שנתיים], שיעורים של תלמידו הרב יחזקאל צמח באתר כולל.}} ושיעורים המבארים את מהותה של חסידות חב"ד. בשיעור שנשא בשנת [[תשע"ד]] חזר על דברי אדמו"ר הריי"צ בחשיבות לימוד ספר התניא ובכך שהלומד בו משפיע על כל הנמצאים בעירו{{הערה|שם=סרטון}}.

כסגולה ל'קדושה' אצל ילדים הורה ללמוד עימם את [[ספר התניא]]{{הערה|שם=סרטון}}.

===הרבי כמלך המשיח===
קיבל לביקור את הרב [[יצחק ליפש]] והרב [[אורי ליפש]], לפני מועד הביקור שלח הרב יצחק ליפש אל הינוקא את הספר [[ענינו של משיח]], במהלך הביקור העניק לו הרב יצחק ליפש את הספר [[זמן הגאולה (ספר)|זמן הגאולה]] ואת צילום ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], הינוקא אמר שיעיין בספר ובצילום במועד מאוחר יותר, תלמידיו של הינוקא פרסמו במספר פלטפורמות{{הבהרה|באלו פלטפורמות הם פרסמו? הרב ליפש לא מפרט בתוכנית אוזניים לשמוע באלה, באינטרנט לא מופיע על כך מידע}} ומסרו לרב ליפש שבמהלך דרשות רבות אותן נושא הינוקא (בעיקר בשבתות ובחגים) הוא מתבטא: {{ציטוטון|הרבי מלך המשיח אמר}}, כך גם כשהגיעו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] ל[[הקהלת קהילות]] בבית מדרשו של הינוקא, הוא התרומם לכבודם והתבטא: {{ציטוטון|נקבל את התלמידים השלוחים של הרבי מלך המשיח}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1053873/ תוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק 18, מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי, הרב יצחק ליפש] דקה 1:07:00, דקה 9:11 מהסוף.}} מאז בכל שבת בה מגיעים תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] ל[[הקהלת קהילות]] הוא מזמינם לדבר ומזכיר שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גליון 1357.}}.

בשבת פרשת [[קדושים]] [[תשפ"ד]] נשא דברים ב[[סעודה שלישית]] שנערכה בבית מדרשו והתבטא:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=הרבי שליט"א, הרבי חי! "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" כמו שכתוב בגמרא מסכת תענית בדף ה', עמוד ב' "יעקב אבינו לא מת", אחד מתלמידי הבעל שם טוב אמר שהבעל שם טוב הוא המשיח, ושאלו אותו איך זה יכול להיות, הרי הבעל שם טוב הסתלק? וענה התלמיד: "בשבילי הוא חי! וכך גם אצל הרבי, זה לא בסתירה. ובמיוחד רואים איך שהחסידים שלו חיים אותו ואת התורה שלו, הרבי חי כפשוטו, כפשוטו ממש!
|מקור='''[https://www.hageula.com/uploads/source/18/tshuregananiharamati.pdf שדין הוא מלכא משיחא]''' תשורה גנני-הרמתי עמ' 14. א' ניסן התשפ"ה, 30.03.2025}}

לאחר דבריו החל אחד מתלמידיו בשירת [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון יחי]], הינוקא ותלמידיו ניגנו במשך מספר דקות את הניגון{{הערה|'''[https://www.hageula.com/uploads/source/18/tshuregananiharamati.pdf שדין הוא מלכא משיחא]''' תשורה גנני-הרמתי עמ' 14. א' ניסן התשפ"ה, 30.03.2025.}}.

ב[[אלול]] תשפ"ג קיבל את הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]] עם רבנים נוספים, במהלך הפגישה העניקו לו הרבנים החב"דיים את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], והזמינוהו להשתתף בכינוס [[הקהל]] לחיזוק הלימוד בספר, והינוקא ענה שילמד את הספר{{הערה|[https://chabad.info/news/994916/ "הינוקא" קיבל את ספר הדבר מלכות עם חידושים וביאורים] {{אינפו}}}}{{הערה|וידאו 'הינוקא שליט"א מקבל הספר דבר מלכות' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.}}.

===משתתף באירועים חב"דיים===
ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשפ"ג]] השתתף בארוע [[סיום הרמב"ם]] שנערך בעיר [[אלעד]], הוא נאם אודות פועלו של הרמב"ם וניגן יחד עם הקהל ניגוני חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/990861/ אלעד: אלפים במעמד סיום הרמב"ם עוצמתי] {{אינפו}}}}.

בהתוועדות [[י"ט כסלו]] תשפ"ד שנערכה על ידי ארגון צמאה בבנייני האומה הוזמן לנאום, במהלך ההתוועדות הוא חזר על דברי חסידות תוך כדי שהוא מפליא במעלתה, וניגן ניגוני חב"ד רבים{{הערה|[https://sinun770.org/התוועדות-חג-הגאולה-יט-כסלו-עם-הגאון-הינ/ התוועדות חג הגאולה י"ט כסלו עם הגאון הינוקא בבנייני האומה, שנת תשפ"ד] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב}}.

בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשפ"ה]] ב[[כפר חב"ד]] השתתף וערך סיום על ספר התניא{{הערה|[https://chabad.info/news/1162149/ חשיפה: 'הינוקא' ישתתף בהתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/1162978/ הדוברים בהתוועדות המרכזית לרגל חג הגאולה בכפר חב"ד] {{אינפו}}}}.

ב[[שבט]] [[תשפ"ו]] השתתף בארוע [[סיום הרמב"ם]] שנערך ב[[רמת אביב]], הוא נשא דברים בחשיבות הלימוד בספרו של הרמב"ם וניגן יחד עם הקהל ניגוני חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/1295096/ לכבוד של תורה: מעמד סיום הרמב"ם אדיר ברמת אביב] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kolel.org/videos/706473 וידאו] באתר כולל.}}.

===פגישות עם חסידי חב"ד===
ב[[אדר]] [[תשפ"ד]] קיבל לפגישה את שליח הרבי לגולדן ביטש מיאמי הרב [[שי עמר]], הרב עמר העניק לו את סט הספרים [[רמב"ם פרדס המלך]] - מהדורת רמב"ם הכוללת את ביאוריו של הרבי על הרמב"ם, הינוקא הביע את התפעלותו מהסט ומהעבודה שהושקעה בו, ציטט בפני הרב עמר את מכתבו של הרבי ל[[יוסף רוזין|גאון הרוגצ'ובי]] במונח התלמודי 'טריפה חוזרת להכשרה הראשון'{{הערה|המכתב נדפס ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&st=&pgnum=322&hilite= לקוטי שיחות חלק כז עמוד 308], הרבי כתב את המכתב בעודו בן 23, במכתב מוכיח הרבי מתוך יותר מ20 מקורות בדברי ה[[גמרא]] ובדברי הראשונים שטריפה חוזרת להכשרה הראשון.}}, עוד אמר שהוא לוקח על עצמו ללא התחייבות של נדר ללמוד את הרמב"ם עם ביאורי הרבי, בנוסף נתן את ברכתו למשתתפים ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] ובירכם שיזכו להתחיל ולסיים את כל ספר הרמב"ם{{הערה|[https://chabad.info/news/1072383/ חידושי הרבי על הרמב"ם לגדולי הרבנים הליטאים] {{אינפו}}}}{{הערה|וידאו 'הרה"ג שלמה יהודה בארי שליט"א - "הינוקא" מברך את כל לומדי הרמב"ם' בערוץ היוטיוב SoulBoost.}}.

ב[[תמוז]] תשפ"ד קיבל לפגישה את הרב אברהם מנחם מענדל וכטר, הרב וכטר העניק לו את הספר האיר פני המזרח הסוקר את קשרי הרבי עם רבני יהדות המזרח, הינוקא התפעל מהספר וקרא: {{ציטוטון|"גדול מרבן שמו"}}{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1108096/ המשפיע העניק לינוקא את הספר "האיר פני המזרח"] {{אינפו}}}}.

ב[[כסלו]] תשפ"ה ביקרו במעונו מנהלי בית המכירות תפארת יחד עם עסקנים חב"דיים והציגו בפניו גמרא "מבית אדמו"ר הצמח צדק" ועוד חפצים וכתבי יד "של אדמו"רי חב"ד", וגם שתי תמונת מקוריות של אדמו"ר הריי"צ, ושורת פריטים של אדמו"רי חב"ד{{הערה|
חסידי חב"ד העלו פקפוקים אודות אמינות החפצים שהוצגו בפני הינוקא, וטרוניות על מכירה פומבית של חפצי רבותינו, תוך ניסיון לערב את הינוקא כתוסף אמינות.
הרב [[אברהם שם טוב]] הוציא מכתב מחאה חריף נגד מכירת חפצי רבותנו במכירה פומבית, במקום לדאוג להשיבם ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{מקור}}.}}, הינוקא הביע את התפעלותו מהדברים והפליא במעלת קדושתם. הוא הראה למנהלי בית המכירות ספר עם תמונות אדמו"ר הריי"צ בהם הוא מסתכל מזמן לזמן, כמו כן הציג בפניהם ספר תניא שהתקבל מידי הרבי ומונח על שולחנו תדיר{{הערה|{{קישור חבד און ליין|167021|הינוקא הביט בתמונותיו של הרבי הריי"צ - וזה מה שגילה לאורחיו||א' טבת תשפ"ה}}}}.

==ספריו==
*כרם שלמה - חוברות או ספרים שעוסקים בנושאים לפי החגים.
*דברי שלמה - סדרה שעוסקת בעניני השעה ועוד.
*אבן שלמה - ספר שמציג את שיעוריו.

==קישורים חיצוניים==
*מענדי ליפש, '''[https://www.hageula.com/sichat_hageula/wonders_now/26163.htm שיתוף פעולה שמיימי]''' {{הגאולה}} ז' טבת התשפ"ה, 07.01.2025
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: בארי שלמה יהודה}}

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

מצות ציצית

2026-04-15T01:38:36Z

ברכת הגאולה: /* תכלת בציצית */ לא מדוייק. יש

[[קובץ:מצוות ציצית.jpg|ממוזער|ציצית]]
'''ציצית''' היא אחת מן [[תרי"ג מצוות התורה]], והיא מצוה להטיל חוטי ציצית בכל כנף של בגד בן ארבעה כנפות.

== מקור המצווה ==
מצוות ציצית היא מצווה מהתורה, המוזכרת באריכות ובפרטות בכל יום בפרשת ציצית. (שהיא גם הפרשה השלישית מפרשיות [[קריאת שמע]]):
{{ציטוט|תוכן= וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקיכֶם. מא אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקים אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם.|מקור=במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ח-לט}}

מצוות זו מופיעה פעם נוספת גם בספר דברים:
{{ציטוט|תוכן=גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ"|מקור=דברים פרק כ"ב י"ב}}

מסיבה זו כותב [[אדמו"ר הזקן]]:{{הערה|1=שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סימן ח' סעיף י"ח.}} כיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות, לפיכך הלובש [[טלית קטן]] יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות, ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד, שעל ידי ראייתן יזכרו המצות תמיד.

מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות{{הערה|1=נדרים כה, א. שבועות כט, סע"א.}}.

== פרטי המצווה ==
חיוב המצווה חל על הלובש בגד בעל ארבע כנפות, החיוב הוא לתלות חוטי ציצית בכל אחת מהכנפות. חל איסור מהתורה ללכת עם בגד ללא ציציות. החיוב אינו חל אלא על בגד שלובשים אותו ב[[יום]], ורק על בגד כזה ש[[קטן]] בן תשע שנים אינו מתבייש ללכת בו ב[[שוק]] דרך עראי.

לדעת [[אדמו"ר הזקן]] חיוב הציצית הוא רק על בגד בן [[אמה]] על אמה, פחות מכך אין מחויב הבגד בציצית. כמו כן הקפיד אדמו"ר הזקן שלא יתקפל הבגד בשעת לבישתו לפחות מגודל זה, והטעם לכך: מכיון שסיבת החיוב היא על העיטוף בבגד, ומכיון שהבגד מקופל הרי חסר משיעור העיטוף בפועל הנצרך.
מפני סיבה זו הקפידו חסידי חב"ד ללכת עם [[גארטל]] על גבי הטלית קטן.

נוהגים לקיים את מצוות ציצית בשני אופנים: האחד על ידי [[טלית גדול]], אותו נהוג ללבוש בשעת תפילת שחרית, ובנוסף לכך לובשים טלית קטן מתחת לבגדים - או מעליהם כל אחד לפי מנהגו.

[[קובץ:ציצית.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פתיל ציצית]]

===תכלת בציצית===

מן התורה, צריכים להיות בציצית חוטי תכלת - בנוסף לחוטי הלבן.

ב[[אור התורה]] מבואר ש"החילזון שצובע התכלת . . מסמא עיני החיצונים"{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=132 ספר הליקוטים ערך חילזון].}}.

אמנם, צבעו התכלת האמיתי נעלם מאיתנו במהלך הגלות, וע"כ אנו עושים את כל החוטים לבנים{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז הלכות ציצית.}}.

בזמנו של [[אדמו"ר הרש"ב]], טען האדמו"ר מראדזין שהצליח למצוא את צבע התכלת, ע"י הפקתו מחיה ימית בשם 'דיונון הרוקחים'.
בנו שלח מכתב לרבי הרש"ב, ושאל לדעתו בעניין. הרבי ענה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=403 אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב חלק א' אגרת קנח]}} שמכמה טעמים אין הוא יכול להסכים לכך: הן ע"פ פנימיות התורה - מבואר בלקוטי תורה{{הערה|פרשת שלח, דף מה עמוד ד}} בשם כתבי האריז"ל שהאור האלוקי של תכלת קיים רק בזמן בית המקדש, ובזמן החורבן אין אפשרות להוריד אור אלוקי זה ע"י לבישת תכלת.
והן ע"פ הלכה - קרוב הדבר שע"י התפשטות לבישת תכלת - יבואו ללבוש תכלת בציציות פשתן, דבר האסור משום כלאיים כל עוד לא מתקיימת מצווה עי"ז (כגון בלילה). הרבי הזכיר כמה פעמים את האגרת הזו.

כיום ישנם רבים הנוהגים לשים פתילי תכלת (המופקים מחילזונות שונים) בציצית, אך חסידי חב"ד נמנעים מלהטיל תכלת בציציותיהם.

==מנהגי חב"ד בציצית==
*משתדלים להרגיל את הילד בלבישת טלית קטן בגיל מוקדם לכל היותר{{הערה|מפי השמועה בשם הרב מארלאו והרב דווארקין שהורו להתיר להלביש טלית קטן גם לילד שעדיין לא נגמל, מבלי לחשוש לביזוי הטלית קטן.}}, והרבי כתב שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל עוד לפני גיל 3{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רפז].}}.
*בטלית קטן שני חורים ובאלכסון<ref>ציור אופן האלכסון בכתי"ק של הרבי - ראה ב[[אגרות קודש (הרבי)|אגרות קודש]] חלק ב ע' שיג [בכמה הוצאות נשמט הציור].</ref> בכנף הבגד, וקשירת הפתילים כשמכניסים מנקב אחד ומוציאים מהנקב השני כלפי חוץ.
*הקשירה מיוחדת בכך שכל שלוש כריכות הן כקשורות בפני עצמן.
*רוחב וגובה הציצית ברוחב אמה 'שופעת', לא כולל החלק דרכו מכניסים את הראש{{הערה|1=[https://anash.org/rebbes-request-fulfilled-after-70-years/ הוראתו של הרבי מולאה אחרי 70 שנה].}}.
*ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים, אך מעל הבגד שעל ה[[גוף]] עצמו.
*ציצית צמר דווקא.
*ללבוש את הציצית גם בעת השינה בלילה.
*נוהגים להצמיד את הציצית מסביב לגוף באמצעות חוט גומי או "[[גארטעל]]" על מנת שלא תתקפל{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-קובץ-לימוד-ישיבת-קיץ-בוגרים.pdf מהי הסיבה להניח גומי על הציצית?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 36.}}.
*בטלית גדול עושים נקב אחד במרחק הראוי לפי ההלכה משפת כנף הטלית, ונקב נוסף קטן סמוך ממש לשפתה. אופן קשירת הפתילים: משחילים כל ארבעת הפתילים בנקב הגדול המרוחק קמעא משפת הטלית וקושרים אותם בשני קשרים זה על גבי זה. לאחר מכן, משחילים השמש (היינו החוט הארוך שעימו כורכים ע"ג הפתילים) בנקב הקטן הסמוך לשפת הבגד, על מנת שהפתילים יתלו בגובה הטלית וינטפו אחר הקשירה על הכנף ממש, ומתחילים הכריכות כמנינן וכקשירתן.
*יש להפריד את חוטי הציציות מדי יום קודם התפילה, על ידי ההפרדה נמנעים מחוטים סבוכים ומחוטים קרועים{{הערה|שו"ע או"ח ח' ז, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ח סעיף יב, משנה ברורה ח' י"ח, משנה ברורה ח' כ"א.}}. האריז"ל הביא מעלת חסידות הנפעלת מההקפדה על הלכה זו וכתב שבמילה ציצת יש [[ראשי תיבות]] 'צדיק יפריד ציציותיו תמיד'{{הערה|הובא במשנה ברורה ח' י"ח.}} [[הרבי]] חזר על דברי האריז"ל ב[[יחידות]] לר' [[דוד שרעבי]]{{הערה|מפי בן דודו הרב [[ברק כוכבי]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2047 ע' 62.}}.

הפרדת חוטי הציציות מובאת גם כסגולה לכאבי שיניים, כשהרב יהודה לייב אשר התאונן בפני הרבי על כאבי שיניים הורה לו הרבי להפריד את חוטי הציציות ולמנותם בידו אחת אחת תוך כדי נקיבת מספר כל חוט{{הערה|אהלי ליובאוויטש' גליון ג (סיון-תמוז תשנ"ה, עמ' 5–6) הובא גם בקיצור בלקט ציונים והערות (הרב [[לוי ביסטריצקי]]) ח"א (קה"ת תשמ"ב) עמ' 97, הסגולה נהוגה גם בכמה חצרות חסידיות ומובאת בספרי הפוסקים: כף החיים סי' יא אות יז מהספר דרך ישרה ומהספר חסד לאברהם (אות ג), שולחן מלכים" על קיצור שולחן ערוך סי' ט, בטעם הצבי ס"ק ט.}}.

ב[[שבת]] קיים חשש לגמר [[מלאכת קושר]] על ידי הידוק הקשר של חוטי הציצות{{הערה|שערי תשובה ס"ק ט' השלחן בדי השלחן קכ"ג ד.}}, כדי להימנע מחשש זה יש לאחוז את הקשר ביד תוך כדי הפרדת החוטים{{הערה|הוראת הרבי לרב יהודה לייב אשר שהובאה במקור הראשון בהערה הקודמת, הרב אשר גם סיפר שייתכן שהרבי סיפר שכך נהג גם [[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[לייבל גרונר]] סיפר שראה את הרבי עצמו נוהג כך.}}.

==טלית==
היא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו [[ציצית]] המכסה את רוב הגוף.
{{ערך מורחב|ערך=[[טלית]]}}
על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת [[אור מקיף]]. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון.

==אופן העטיפה==
בפרטי עטיפת טלית גדול: [[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=ליקוטי_אמרים_-_פרק_מ%22א פרק מ"א]}} ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך.

מנהג [[חב"ד]] על פי הוראת הרבי [[הריי"צ]], בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם את העינים, אבל אין מכסים עד הפה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&hilite=d47e01fe-21ef-4f8b-853b-a0fdc4db0d9f&st=%u05e6%u05d9%u05e6%u05d9%u05ea לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311 (עמ' 322)]}}.
בהקדמה לספר על ר' אברהם פריז, מביא הרב טוביה בלוי משמו של ר' אברהם בשם הרבי הריי"צ שבשעת העטיפה יש ללכת 4 אמות כשאתה מעוטף בטלית (ולא רק שיעור זמן של הליכת 4 אמות). ומספר שם שכך נהג הרבי הריי"צ גם כאשר קשתה עליו ההליכה.

==בתורת החסידות==
===ארבעת הכנפות שבציצית===
ב[[קבלה]] מובא שהמילים "והיה לכם לציצית" הם [[גימטריה]] של המילים 'ד' קליפות', ארבעת כנפות הציצית מהווים הגנה מד' הקליפות שהם ד' רוחות הטומאה{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=33149&st=&pgnum=96 מגלה עמוקות על התורה פרשת שלח].}}.

ב[[חסידות]] מבואר{{הערה|אור התורה במדבר כרך א' עמוד מח, יין מלכות ספר אהבה סימן טז.}} שארבעת הכנפות שבציצית מכוונות כנגד ארבע חיות שב[[מרכבה]]. ולבוש הציצית עצמו מכוון כנגד "לבוש מלכות" דהיינו ספירת ה[[מלכות דאצילות]]. ועל ידי קיום מצוות ציצית מרוממים את ספירת המלכות דאצילות לשרשה ומקורה בחינת "ה' אלקי גדלת מאד".

ארבעת הכנפות הינן תיקון של בחינת [[נוגה]] ורומזות על בחינת 'איה' המסמלת את התיקון של האדם כשחוזר בתשובה והתהליך בו הוא פונה ומחפש את ה' בכל צד מרוחות העולם - בבחינת 'איה מקום כבודו'{{הערה|ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב הלכות ציצית הלכה ב'.}}.

===ציצת וטלית===
כאשר האדם מתעטף בטלית הוא מקבל וממשיך על עצמו לבוש מקיף של [[יראת שמים]] כללי לכל ה[[מצוות]]{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' תלב ב'}}.

ההבדל בין ציצית לטלית הוא שטלית היא בחינת [[מקיף]] ו[[לבוש]] שהוא בחינת [[סובב כל עלמין]] והציצית היא בחינת ה[[תורה]] ו[[מצוות]] כפי שבאים בפרטים ומגלים בפנימיות הבריאה את [[אור אין סוף]] המקיפי{{הערה|תורת שמואל חלק ב' עמוד שמה}}.

==ראו גם==
*[[ל"ב נתיבות חכמה#שלושים ושנים חוטי ציצית|ל"ב נתיבות חכמה ול"ב חוטי הציצית]]
*[[עשית ציצית]]
*[[פרשת ציצית]]

==לקריאה נוספת==
*פנימיות המנהגים, '''תמיד במצווה''', מצוות טלית קטן - גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] שבט ה'תשפ"א
*'''כל הזהיר בציצית,''' דין קטנים במצוות ציצית, הרב [[שמואל קראוס]], גליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 214 עמוד 71.
*'''בצל כנפיך יחסיון''', המנהג ללכת בציציות גלויות בדווקא, המבשר תורני פרשת שלח תשפ"ב עמוד 8
*'''טלית קטן כשר''', במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד גליון 2065 עמוד 14

== קישורים חיצוניים==
*'''הציצית - מעל לבגדים או מתחתיהם''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14956&hilite=2580db4c-c8c8-4458-a2a7-1da1b6b2e127&st=ציצית&pgn לקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 95]
*'''טלית גדול - סדר העטיפה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&hilite=33416830-3c4c-404c-9168-d91789ccb77c&st=ציצית&pgnum=322 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311]
*'''על ידי מכונה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=מסטרופקוב אגרות קודש חלק י"א עמ' חצר]
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=583 קיבוץ גלויות - מארבע כנפות הבגד]''', על מצות ציצית והגאולה - {{חב"ד בישראל}}
*'''[https://col.org.il/news/132441 פְּתִיל תְּכֵלֶת • למה אנחנו לא מטילים 'תכלת' בציצית?]''' {{COL}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ZClbTahWQCPUG8E-x7mpVhrcehUohCUK/view למה אין תכלת נוהג בזמה"ז ע"פ פנמיות הענינים]''', קובץ שלם בתלמודו (שיקגו) י' שבט תשפ"ג עמוד 110
*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מנהגים במצוות ציצית ומקורם]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 234
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5887&CategoryID=1282 ל"ב חוטי הציצית ול"ב השיניים]''' בתוך התקשרות גליון 773
*'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3766416 מצוות ציצית היא סגולה לכאבי שיניים! ועוד רמזים וגימטריאות לפרשת כי תצא]''' הרב [[מנחם מענדל רייצעס]] {{בית חב"ד (אתר)}}

;מולטימדיה
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1453 אחיזת הציציות בשעת אמירת ברוך שאמר]''' - מנהגי הרבי {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3363275 למה חשוב ללבוש ציצית?]''' - שיעור וידאו עם הרב [[שניאור אשכנזי]] {{וידאו}} {{בית חבד}} '''[https://he.chabad.org/media/pdf/1067/uJFk10677826.pdf הציצית - גלגל הצלה]''' {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3558 כך קושרים ציצית חב"דית ● מדריך וידאו] - {{וידפו}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1PW01JeP6ztEoUailLvKihM9_LWxcJLV7/view נקב הצוואר של טלית קטן]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רנט תולדות ה'תשפ"ה, עמוד 102

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:ציצית]]
[[קטגוריה:לבושים]]

משה טייטלבוים (פירושונים)

2026-04-14T20:35:08Z

ברכת הגאולה:

{{למ|הדף כולל שני פירושונים ופירושון חסר הקשר חב"די}}
{{פירושונים|
* [[משה טייטלבוים (ישמח משה)|משה טייטלבוים]] - אבי שושלת סיגט-סאטמר, מראשי מפיצי החסידות ב[[הונגריה]]
* [[משה דוד טייטלבוים]] - רבה של מודיור-לופוש ב[[רומניה]]
* [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]] - ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]

== ראו גם ==
* [[טייטלבוים]]
}}

משה טייטלבוים (ברך משה)

2026-04-14T20:34:17Z

ברכת הגאולה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר מסאטמר|אחר=אבי שושלת סיגט-סאטמר|ראו=משה טייטלבוים (ישמח משה)}}
{{אדמו"ר
|שם=רבי משה טייטלבום
|תמונה=טיטלבום.jpg
|תאריך לידה=[[י"ב ניסן]] [[תרע"ה]]
|תאריך הסתלקות=[[כ"ו ניסן]] [[תשס"ו]]
|חיבוריו=ברך משה
|השתייכות=[[חסידות סאטמר]]
|אב=הרב חיים צבי טייטלבוים
|תחומי עיסוק=אדמורו"ת סאטמר
|רבותיו=רבי [[יואל טייטלבוים]]
|אם=ברכה סימה
}}
רבי '''משה טייטלבוים''' ([[י"ב בחשוון]] [[תרע"ה]] - [[ו' בניסן]] [[תשס"ו]]) כיהן כאדמו"ר מ[[סאטמר]]. שימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. היה צאצא [[אדמו"ר הזקן|לאדמו"ר הזקן]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[סיגט]] שברומניה לרב חיים צבי טייטלבוים ולברכה סימה.

בהיותו בן 11 נפטר אביו, ולאחר כשלושה חודשים נפטרה גם אמו. גדל בבית סביו, ולאחר הגיעו ל[[בר מצוה]] נסע ללמוד אצל דודו רבי [[יואל טייטלבוים]] בקראלי, ושם הוסמך לרבנות. בשנת ת"ש עבר לסנטה ביוגוסלביה ומונה לרב העיר.

נשא לאשה את לאה, בת הרב חנוך העניך מאייער.

=== במלחמת העולם השנייה ===
ב[[כ"ה באייר]] [[תש"ד]] גורשו יהודי עירו למחנה ההשמדה אושוויץ. באותו יום נרצחו אשתו ושלושת ילדיו. והוא עצמו נשלח למחנה עבודה, ומשם הועבר לטרזינשטט. בחודש [[אייר]] [[תש"ה]] שוחרר המחנה על ידי הצבא הרוסי.

=== לאחר המלחמה ===
לאחר המלחמה שב לסיגט, שם נישא בשנית לפעסיל לאה טייטלבוים. לאחר חודשים ספורים, ובהשפעת גורמים שונים{{הערה|בעקבות קצינים רוסים שאמרו לו כי תחת הקומוניסטים יהיה יותר קשה ליהודים בשל השלטון הקומוניסטי.}}, עזב את רומניה ועלה לארצות הברית. תחילה התגורר ב[[ויליאמסבורג]], לאחר מכן ב[[בורו פארק]],

=== באדמורו"ת סאטמר ===
לאחר פטירת דודו, רבי [[יואל טייטלבוים|יואל מסאטמר]], מונה לאדמו"ר מסאטמר ועבר לוויליאמסבורג. חלק מהחסידים מיאנו לקבל את הנהגתו, בשל סגנונו המתון יותר לעומת קנאותו של קודמו. במקביל שימש כנשיא [[העדה החרדית]], נשיא "כולל שומרי החומות", ועמד בראש ארגונים נוספים דוגמת "קרן הצלה" ו"התאחדות הרבנים".

=== פטירתו ===
נפטר ב[[כ"ו בניסן]] [[תשס"ו]], ונטמן ב[[קרית יואל]].

== קשריו עם הרבי וחב"ד ==
בשנת [[תשי"ח]] הגיע ל[[הרבי מליובאוויטש|רבי]] בבקשה לסיוע במאבקו נגד ה[[התנועה הציונית|ציונות]]{{מקור}}. לימים סיפר כי מכל הרבנים שפגש, רק דעת הרבי תאמה לדעתו לחלוטין. הרבי, אמר לו שהוא נמנע מפומביות אך פעל מאחורי הקלעים. הרבי אף הזכיר זאת בהתוועדות [[י"ב בתמוז]] באותה שנה.

ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] היה נפגש עם רבי משה טייטלבוים ונהג לכתוב [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|לרבי]] לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: {{ציטוטון|בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו}}. בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: .{{ציטוטון|1=גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש|2=התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.}}.

גם הרה"ח ר' [[מאיר זאיאנץ]] פעל על פי הוראת הרבי לקשר עמו, בעיקר בניסיון לעצור את מעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד.<ref>חיים של ברכה, עמ' 213 ואילך.</ref>

== משפחתו ==
* בנו הרב [[חיים צבי מייזליש טייטלבוים|חיים צבי מייזליש]]
* בנו האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבוים]]
*בנו הרב [[חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים|חנניה יום טוב ליפא]]
*בנו האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]
*בנו הרב [[שלום אליעזר טייטלבוים|שלום אליעזר]]
{{הערות שוליים}}{{קרדיט|ויקיפדיה}}{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]

עילוי נשמה

2026-04-14T19:49:00Z

ברכת הגאולה: /* נר נשמה ומנהגים נוספים */ , קידוד קישורים

{{פירוש נוסף|נוכחי=עליית הנשמה מדרגה לדרגה אחר הפטירה|אחר=פעולה של צדיקים בהיותם בעולם הזה לעלות עם הנשמה לעולמות הרוחניים ולפעול בהם פעולות|ראו=[[עליית נשמה]]}}
'''עילוי נשמה''' היא התעלות של הנשמה לאחר הפטירה מדרגה לדרגה בעולם הבא, למקום גבוה ונאצל יותר. עילוי הנשמה תלוי בפעולות הנעשות על ידי אנשים שמקיימים מצוות ולומדים תורה לזכותם בעולם הזה, ובפרט על ידי הצאצאים של נשמת הנפטר.

== מהות העניין ==
לאחר הפטירה, עולה הנשמה ל[[עולם הבא]], מקום משכן הנשמות{{הערה|באם [[בית דין של מעלה]] מוצא את האדם חייב - הנשמה עוברת תהליך של מירוק וזיכוך הנמשך לכל היותר שנים עשר חודשים.}}, ומקום מושבה הוא בהתאם לזכויותיה ופעולותיה בעולם הזה.

עם זאת, גם לאחר הפטירה, יכולה הנשמה להתעלות מדרגה לדרגה באמצעות פעולות הנעשות לזכותה בעולם הזה.

מלבד הוספה בקיום תורה ומצוות בכוונה מיוחדת שיהיו לעילוי נשמה של הנפטר, ישנם פעולות ספציפיות שמיועדות מלכתחילה לעליית הנשמה, דוגמת אמירת [[קדיש יתום]], [[הזכרת נשמות]], אזכרה על [[קבר]]ו של הנפטר, ועוד.

רבים נוהגים לתרום ולהקדיש ספרים, חפצי מצווה, ופעולות חסד לעילוי נשמת הנפטרים.

== נר נשמה ומנהגים נוספים==
{{ערך מורחב|נר נשמה}}
הדלקת [[נר נשמה]] ידועה כסגולה לעילוי נשמת הנפטר, ונהוג לעשות כן, בבית האבל בימי [[אבלות|האבל]], וב[[יארצייט|יום השנה]] של הנפטר.

מנהג נפוץ נוסף הוא לימוד משניות לעילוי נשמת הנפטר, בהתבסס על כך ש'משנה אותיות נשמה', ובמיוחד לימוד פרקי משניות המתחילים באותיות של שם הנפטר{{הערה|לדוגמא לאדם ששמו 'אברהם' ילמדו חמש פרקי משניות: מסכת ברכות פרק ה המתחיל '''אֵ'''ין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל, מסכת תענית פרק ד המתחיל '''בִּ'''שְׁלשָׁה פְרָקִים בַּשָּׁנָה, מסכת שבת פרק יג המתחיל '''רַ'''בִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מסכת ברכות פרק ב המתחיל '''הָ'''יָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה, ומסכת ברכות פרק א המתחיל '''מֵ'''אֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע.}}, ויש הנוהגים לחלק את כל המשניות של ששה סדרי משנה ללימוד בתוך ה[[שלושים (אבלות)|שלושים]]{{הערה|במענה למשתתפי שיעור ששאלו מה יוכלו לעשות עבור עילוי נשמתו של אחד ממשתפי השיעור שנפטר הורה הרבי לערוך את חלוקת המשניות ולסיימם בתוך השלושים יום, [[ליקוט מענות קודש]] [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/08-05-2020-00-42-58-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%94.pdf תשמ"ה עמ' 87]. במספר מענות לאלו שכתבו לרבי על עריכת סיום ש"ס המשניות בתוך ימי השלושים לעילוי נשמת נפטרים ברך הרבי את המסיימים, ראו [[אגרות קודש (הרבי)|אגרות קודש]] (מהדורה בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]]) חלק כ"ד [https://www.chabadlibrary.org/books/1200980281 אגרת ט'שי], ליקוט מענות קודש, [https://drive.google.com/drive/folders/1OjrqWADYEA0NfXlF08tM4F8GuYFp87if תשכ"ד - תשכ"ו עמ' 199], [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2019/04/15-04-2019-12-56-10-מענות-קודש-תשנ.pdf תש"נ עמ' 94], [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-18-24-34-ליקוט-מענות-קודש-תשנ_ב.pdf תשנ"ב עמ' 97], [https://drive.google.com/drive/folders/1OjrqWADYEA0NfXlF08tM4F8GuYFp87if מילואים חלק ד' עמ' 206].}}.

לפי מנהג חב"ד, לאורך כל השנה הראשונה לאחר הפטירה, קרוביו של הנפטר לומדים את פרקי [[מסכת מקואות|מסכת מקוואות]] לפני כל אחת מהתפילות

ב[[חסידות|חסידויות]] שונות נהוג להגיש ב[[יארצייט]], עוגות ויין שרף לאחר התפילה בבית הכנסת, על מנת שהמתפללים יברכו [[ברכות הנהנין]], ולאחל ש"לנשמה תהיה עלייה".

במענה לשאלה מה ניתן לעשות עבור עילוי נשמה של נפטרים הורה הרבי להוסיף בענייני תורה ומצוות, ולקיים את המעשים שקיים הנפטר בחייו, על ידי השלמת המעשים בתור שליח ובא-כח ("ברא מזכי אבא"{{הערה|תלמוד בבלי, סנהדרין קד, א}}) מתקשרים עם נשמת הנפטר וגורמים לה נחת רוח{{הערה|שיחת יום שני פרשת ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט, (ראו בהערה הבאה). [[ליקוט מענות קודש]] מילואים חלק ה' עמ' 68, מענה מקיץ תשכ"ב. הובא בהערת הרב לוי מנדלזון, קובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]], [https://drive.google.com/drive/folders/1Y9NICS_g-J664mbqzSK0qX9CdqoH6yD8 גליון רעו עמ' 22].}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בהקשר לעריכת הילולות לצדיקים: "הצדיקים אינם זקוקים אלינו לעריכת ה"יאָרצייט" שלהם, אלא זהו הצורך שלנו"{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] חלק א' מ{{הבהרה|}}, עמוד ב' (בתחילת העמוד). [[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&st=&pgnum=77&hilite= עמ' 55] (בתחילת העמוד).}}, הרבי הבהיר שהשתתפות בעריכת הילולה הינה דבר טוב וגורמת נחת רוח לנפטר{{הערה|שיחת יום שני פרשת ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט, [[תורת מנחם התוועדויות]], [https://www.chabad.org/torah-texts/5989171 סעיף ז']. [[שיחות קודש]] תשכ"ט חלק ב', [https://drive.google.com/file/d/1zsYFpS1Y6cZ3_ux7Ua7k4tROmDXGEcq2/view עמ' 371-372].}}.

==קישורים חיצוניים==
* {{אוצר החכמה|יברוב, צבי בן משה יצחק אהרן|לעילוי נשמה|601049}}
* {{אוצר החכמה|בעילום שם|סדר לימוד משניות לעילוי הנשמה|629862}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5099121 משניות ליום השנה (יארצייט)]''' {{בית חבד}}

{{אבלות וימי זכרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשמה]]

שיחה:יוסף ברוך שפילמן

2026-04-14T19:17:16Z

ברכת הגאולה: קישור עם תמונת אישה

לקוטי אמרים תניא השלם

2026-04-14T19:10:50Z

ברכת הגאולה: /* היסטוריה */

[[קובץ:תניא השלם.jpg|ממוזער|ספר "תניא השלם"]]
הספר '''לקוטי אמרים תניא השלם''' או '''התניא השלם''' הינה מהדורה מיוחדת של [[ספר התניא]] הכוללת מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע"י [[הרבי]] ב[[רשימות]]יו, יחד עם ליקוט ביאורים ופירושים מכל ספרי וכתבי [[רבותינו נשיאינו]] שנדפסו, מראי מקומות נוספים, ופירוש צמוד תמציתי המבוסס בעיקר על רשימות שיעורי התניא שנכתבו על ידי הרב יוסף ויינברג עבור שיעורו השבועי ברדיו, והוגהו על ידי הרבי.

הספר יצא לאור בקיץ [[תשפ"ה]] תחת הוצאת לאור [[ועד הנחות בלשון הקודש|ועד הנחות בלה"ק]] ו"מכון התניא השלם" וכולל ב' כרכים גדולים ועבי כרס, המקיפים את כל חלק "ליקוטי אמרים" בתניא.

== היסטוריה ==
בשנת [[תר"צ]] החל הרבי לעמול על ליקוט מראי מקומות לספר התניא, והעבודה נמשכה עם הפסקות שונות לאורך השנים עד סביבות [[תש"ל]], כשהרבי חוזר וכותב לעצמו עוד הוספות הערות והגהות.

מתוכן דבריו של [[הרבי]] ניתן לראות שהרצון היה להדפיס מהדורה מיוחדת של ספר התניא עם מראי מקומות, הגהות והערות, בנוסף ליקוט ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] על ספר התניא.

בשנת [[תש"ג]] כתב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"א ע' ל"ז}}: "אפשר שיוצא לאור פה תניא עם מראי מקומות וכיוצא בזה". וכן בשנת [[תש"ז]]{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ב ע' קצ"ב}}: "יש בתכנית שלנו להוציא לאור את התניא (וכמובן דף על דף) בתוספת מראי מקומות, הערות, השוואה לדפוס ראשון וכו'".

על תוכנית זו של הרבי, אפשר לראות מ[[פתח דבר]] שהוא הרבי בשנת [[תשי"ד]] לספר [[מפתח ענינים לספר התניא]]: {{ציטוטון|"הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס – התניא, באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".}}

במשך מספר שנים העבודה על ההוצאה לאור התנהלה לאיטה, ובשנת [[תשע"ב]] הוקם "מכון התניא השלם" בהנהלתו של הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] וצוות עורכים רחב, ובתמיכתו של ר' [[יקותיאל יהודה רוהר]], בכדי להוציא את הספר לאור. החל מ[[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תשע"ד]] החל לצאת לאור בחוברות ע"י קה"ת.

אף שבתחילה התכנית היתה להוציא לאור רק את הרשימות שהרבי ציין לאורך השנים, במהלך העבודה על הספר הוחלט להרחיב ולהכניס גם את הביאורים המוגהים של הרבי, ובהמשך גם ביאור מלוקט מכתבי רבותינו נשיאינו, וכל שאר המדורים הכלולים בספר.

ההיקף של העבודה על הספר, והדיוק הרב שהושקע בו, הביאה לכך שעלות הפרוייקט עלתה מעל ל-2,500,000$, מה שעיכב במקצת את ההדפסה של הספר.

לאחר כ-17 שנה הושלמה העבודה, ובשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור סט-מהדורה של שני ספרים על 53 פרקי לקוטי אמרים שבספר התניא הכולל מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע"י [[הרבי]] ב[[רשימות]]יו, פירוש קצר שמיוסד על הספר [[שיעורים בספר התניא]] שהוגה ע"י הרבי, ליקוט של כל ביאורים ופירושים של רבותינו נשיאינו, וביאוריו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מתוך "[[לקוטי לוי יצחק]]" ו"[[תורת לוי יצחק]]".

בתמיכת התורמים, הוכרז על מכירה מוקדמת של הספרים בסבסוד מיוחד של 18$ בלבד לשני הספרים (במקום 100$) בחוץ לארץ, וב-70 ש"ח בלבד בארץ הקודש, ותוך זמן קצר נרכשו עשרות אלפי עותקים. הספרים הגיעו מבית הכורך בחודש תשרי ה'תשפ"ו, וצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק חילקו אלפי עותקים לשלוחים העוסקים בשדה החינוך ובהפצת המעיינות.

הספר זכה לתפוצה רבה ועורר התלהבות בכל שדרות הציבור, [[אנ"ש]] וה[[שלוחים]] ו[[תלמידי התמימים]], וכלל לומדי ומעייני [[תורת החסידות]] בחוגים הכי רחבים{{הערה|[https://col.org.il/news/171347 ציפייה במאות קהילות בעולם לקראת הגעת סט התניא החדש] {{COL}}}}, בפרט בהתחשב בעובדה אשר ביאורים שונים המופיעים בספר, הביאו להבנה מחודשת בענינים עיקריים ויסודיים בספר התניא{{הערה|לדוגמא: א. שמראה מקום אחד של הרבי ואדמו"ר הצמח צדק (ששניהם נתנו את אותו מראה מקום על אותם מילים למרות שיתכן שהכתב יד של אדמו"ר הצמח צדק כלל לא היה לרמאה עיני הרבי), משנה לגמרי את ההבנה בשאלה שבראש פרק א', ומלמדת בעומק נפלא שאכן על השאלה הזו מבוסס כל החלק הראשון של התניא - עד סיום פרק ל"ד! ב. הגהה של הרבי על הביאורים של הרב [[יוסף וינברג]] (שלא נכנסה ב[[ביאורים בספר בתניא]]) בתחילת פרק ל"ה, משנה את כל ההסתכלות על שני חלקי התניא, ונותנת זוית הסתכלות חדשה על כל התניא: שעד פרק ל"ד נפש הבהמית היא 'אוייב' (הן לצדיקים והן לאלו שאינם כאלו), ואילו מפרק ל"ה ואילך הנפש הבהמית הופכת להיות "המשימה", תכלית העבודה.}}.

הספר הוענק לרבנים הראשיים [[קלמן בר]]{{הערה|[https://chabadupdates.com/archives/12143 הרב הראשי לישראל הרב קלמן בר מקבל את הסט תניא השלם] באתר עדכוני חב"ד.}} ו[[דוד יוסף]]{{הערה|[https://chabadupdates.com/archives/8490 הראשון לציון הגאון הרב דוד יוסף מקבל את סט ‘התניא השלם’] באתר עדכוני חב"ד.}}, לאדמו"רים מגור{{הערה|[https://col.org.il/news/174038 האדמו"ר מגור קיבל בחרדת קודש את התניא השלם] באתר עדכוני חב"ד.}}, סדיגורה (לונדון){{הערה|[https://chabadupdates.com/archives/22853 וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ: האדמו”ר מסדיגורא קיבל את ‘התניא השלם’ בלונדון] באתר עדכוני חב"ד.}}, צאנז{{הערה|[https://chabadupdates.com/archives/19220 “התניא השלם” על שולחנו של האדמו”ר מצאנז: פגישה היסטורית בנתניה] {{*}} [https://chabadupdates.com/archives/19406 חשיפה: מה אמר האדמו”ר מצאנז לרבני חב”ד על ספר התניא?] באתר עדכוני חב"ד.}}, קרעטשניף (רחובות){{הערה| [https://chabadupdates.com/archives/17780 האדמו"ר מקרעטשניף קיבל את ה'תניא השלם'] באתר עדכוני חב"ד.}}, תורת חכם{{הערה|[https://chabadupdates.com/archives/14825 האדמו"ר רבי יצחק מאיר מורגנשטרן קיבל את הסט 'תניא השלם'] באתר עדכוני חב"ד.}} וסאסוב{{הערה|[https://chabadupdates.com/archives/9877 האדמו"ר מסאסוב קיבל את הסט 'תניא השלם'] באתר עדכוני חב"ד.}}, ולשרי ממשלת ישראל{{הערה|[https://col.org.il/news/174174 שרי הממשלה מקבלים את ה'תניא השלם'] {{*}} [https://col.org.il/news/174866 שי לפורים: שרי הממשלה וחברי הכנסת קיבלו ה'תניא השלם'] באתר {{חב"ד און ליין|}}}}.

לאחר מכירת 20,000 הסטים הראשונים תוך שבועות ספורים, בשל הביקוש הרב, הודפסו כעוד 20,000 סטים. גם סטים אלו נמכרו במחיר מוזל לזיכוי הרבים - כ-18$ בלבד.

==מערכת ההוצאה לאור==
כאשר הוחלט על הקמת המערכת להוצאה לאור של הספר, נפתח מכון תורני מיוחד תחת אחריות הרב [[אהרן לייב רסקין (אוצר החסידים)|אהרן לייב רסקין]], שיחד עם עשרה אברכים הבקיאים בתורת רבותינו נשיאינו החלו לעבור בדקדוק על כל ספרי רבותינו נשיאינו וללקט בפרטיות כל מקום שישנו ביאור, פירוש והעמקה, באיזו מילה בספר התניא על חלקיו השונים.

כעבור שנתיים של עבודה מדוקדקת ובניית מפתח מפורט מתוך למעלה מ-530 ספרים, החלה עבודת עריכת הביאור והפירוש הבלול מתוך כלל תורות אבותינו נשיאינו.

על עבודת העריכה עצמה הופקד הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/85187 הרב קפלן מסביר על עבודת העריכה של הספר] {{COL}}}}, תחת אחריותם והגהתם של צוות בקיאים בהוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, בראשות הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)|ישראל שמעון קלמנסון]].

את הפרוייקט כולו ניהל הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]].

== מבנה הספר ==
'''א'. פנים התניא:''' בראש כל עמוד נמצאות שורות אחדות מפנים התניא, במתכונתם של ספרי תניא הרגילים. נוסח התניא תוקן ע"פ "לוח התיקון" בעריכת הרבי.

'''ב'. מדור "מראי מקומות":''' לצד הפנים נדפסו מראי מקומות שנלקטו מתוך ה"מראה מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים", וניתוספו עליהם מראי מקומות נוספים, ברובם - מתוך ספר מראי מקומות לפסוקים מחז"ל כו' בספר התניא להרב [[יעקב עמנואל שוחט]], ומתוך "תניא מבואר" בעריכת הרב [[אברהם אלאשווילי]].

'''ג'. מדור "לקוטי פירושים":''' במדור זה הוכנסו כל הביאורים והפירושים מכתבי וספרי רבותינו נשיאינו, ובנוסף הערות וביאורים של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]] מתוך הספרים [[לקוטי לוי יצחק|"לקוטי לוי יצחק"]] ו[[תורת לוי יצחק|"תורת לוי יצחק"]], ובעיקר מתוך "לקוטי לוי יצחק - על התניא". במדור נכנסו רק ביאורים המוסבים ישירות על ספר התניא, ולא ביאורים על הענין המבואר בתניא שאינם מוסבים עליו ישירות. כדי להקל על הלומדים והמעיינים ולשם שמירה על אחידות, עברו הביאורים עריכה לשונית מסויימת, קוצרו ביאורים ארוכים, ניתוספו תיבות פענוח והסברה לביאורים שנכתבו בקיצור נמרץ, שולבו יחדיו ביאורים ממקורות שונים, וכן ניתוספו בשוה"ג ציוני מראי מקומות.\

== קישורים חיצוניים ==
*{{אתר רשמי|https://hatanya.com/}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1t29ytfU00eStEnXN-R0WNZlinWdV5uGt השתלשלות ההוצאה לאור]''', הרב ברוק והרב קפלן בהתוועדות לשלוחי הרבי בארץ הקודש, חשון ה'תשפ"ו {{אודיו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1Ydr5UTVITWn5XM-3gn6VRP4pNPRmTOMU/view?usp=drive_link כתבה על תניא השלם] מעמוד 10 עד עמוד 20, בגליון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] מס' 180
* [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=21101&CategoryID=4083 תניא השלם] ב[[שיחת השבוע]] גליון מס' 2031

באנגלית:
* [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/7156374/jewish/Complete-Tanya-Fulfills-the-Rebbes-Vision-from-a-Century-Past.htm כתבה על התניא השלם] באתר [[חב"ד. אורג]] {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי ביאורים על התניא]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]
[[קטגוריה:מפתחות לתורת רבותינו נשיאינו]]

הכנסה ל'חדר'

2026-04-14T15:09:39Z

ברכת הגאולה: /* מנהגי הכנסה ל'חדר' */

[[קובץ:הכנסה לחדר.jpg|ממוזער|'הכנסה לחדר' במוסדות חב"ד ב[[חולון]]]]
'''הכנסה ל[[חדר]]''' הינו טקס מסורתי המסמל את התחלת [[לימוד תורה|לימוד התורה]] של הילד. מטרת הטקס היא לבטא את היוקר והשמחה בכך שהילד מתחיל ללמוד תורה, וליצור עבורו חוויה חיובית ושמחה שתיתן לו חיות להמשיך וללמוד תורה מתוך שמחה ותענוג.

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא, שכאשר יהודי מוסר את הילד שלו ללמוד תורה הוא עושה מה שעשה הכהן הגדול בקודש הקודשים{{הערה|לשמע אוזן מדור אדמו"ר הריי"צ אות כא, לחסיד ר' [[פנחס אלטהויז]]. ושם: "מה הוא עשה? המשיך גילוי אלוקות למטה".}}.

==מקורות המנהג==
כבר במקורות קדומים ביותר מופיע המנהג שכאשר הקטן מגיע לגיל חינוך מכניסים אותו לתורה "ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... ומושחין את העוגה בדבש ומלחיכין אותן לנערים"{{הערה|נדפס בספר 'הערות למחזור ולמנהגים' שנדפס בשנת ה'עז. ושם כתב: "ובשחרית משכימין לבית הכנסת שהתורה נִתנה בשחרית . . ומחנכין את הנערים לתורה כבר חמש כבר שש כבר שבע. ונהגו להביא את בנו תחת טליתו קודם תפילה. וכותבין להם מערב יום טוב בטבלא אלפא ביתא דא"ב ואלפא ביתא דתשר"ק, "ויקרא אל משה"... ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... וכותבין עליה אלפא ביתא ופסוקים שהן חביבות התורה משום לכן לחמא וכותבין עליה: "בן אדם בטנך תאכל . . אלקים נתן לי לשון למודים", ונהגו לבשל ביצת תרנגולת מערב יום טוב מפני שהיא מתוקה ולבנה והכתב נִכר בה והלובן סימן טהרה דכתיב כולו הפך לבן וכתיב כשלג ילבינו . והנערים טהורים ויעסקו בטהורין . וכותבין על הביצה "תורת ה' תמימה" . . ומושחין את העוגה ואת הביצה בדבש ולחיכין אותו הנערים את שמקרין אותם מה שכתוב בתוך הטבלא, סימן שתכנס בלבם ואחרי כן יאכלו העוגה והביצה וכו'".}}, מתוך מטרה "לזכרון עדות להודיע ולפרסם שנכנסו לתורה ושקיבלו עליהם עול תורה"{{הערה|לשון היעב"ץ.}}.

בתחילה, היה נהוג לקיים את המנהג בחג השבועות עצמו{{הערה|רוקח סימן רצו; ר' אפרים מבונא; ספר האסופות; מנהגי מהר"ם מרוטנבורג; ועוד.}}, אך ברבות השנים השתנה המנהג והחלו לקיים את טקס הכנסת הילד לתורה בימות החול{{הערה|אלי' רבה או"ח תצב, ג. קב הישר פע"ב.}}, כאשר הכניסו את הילד בפועל ללמוד ב'חדר'.

בספרות ההלכתית מופיעים דיונים בנוגע לפרטים שונים בטקס כאשר הוא מתקיים בשבת ומועד{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|2132|13015|1174|מנהג מבטל הלכה?|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}, ויש הטוענים כי בעיות הלכתיות אלו היוו את הגורם העיקרי לכך שהפסיקו לקיים את הטקס בחג השבועות והחלו לקיים אותו בימות החול.

==מנהגי הכנסה ל'חדר'==
[[קובץ:עוגה הכנסה חיידר.jpg|ממוזער|העוגה אותה נוהגים להכין לקראת טקס ההכנסה לחדר]]
בקהילות חב"ד נהוג להכניס את הילד ל'[[תלמוד תורה|חדר]]' בסמיכות לגיל 3. גם כאשר הילד נותר שנה נוספת במעון, בסמיכות לקיום מנהג ה[[תספורת]] עם הגיעו לגיל 3, נוהגים להכניס אותו באופן סמלי ל'חדר'.

האבא עוטף את הילד ב[[טלית]] כאשר מוליך את בנו לראשונה ל'חדר' כדי לשמור עליו מ[[עין הרע]]{{הערה|1=נזכר בשיחת יום שמחת תורה תש"כ: "בכל הדורות נהגו בני ישראל לעטוף בטלית את הילד שמכניסים לחדר, כדי שלא תשלוט בו עין רעה חס ושלום".}}, גם כדי לשמור על עיניו מראיית דברים לא טהורים.

כאשר מגיעים ל'חדר', מושיבים את הילד בשולחן חגיגי על יד ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שקורא איתו את [[אותיות האל"ף בי"ת]] מתוך הדף הראשון של [[ספר התניא]]{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 476. ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 620. התבאר גם בהתוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 792 ובחלק ג' עמוד 1501.}}, ולאחר מכן הוא מלקק את הדבש שמורחים לו מעל לאותיות{{הערה|1=ספר השיחות תשמ"ז חלק א' עמוד 326.}}, וכן נותנים בידיו ספר תורה הכתוב על נייר וכיוצא בזה{{הערה|1=שיחות קודש תשנ"ב עמוד 343.}}.

בהמשך, הילד מחלק מטבעות צדקה לילדים ומסתובב עם [[קופת צדקה|קופה]] בין כולם כדי שיתנו [[צדקה]].

ישנם הנוהגים לתת לילד לחלק חתיכות מעוגה עליה כתבו את הפסוק "ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים. ה' אלוקים פתח לי אוזן ואנוכי לא מריתי אחור לא נסוגותי"{{הערה|ישעיה נ, ד-ו.}}.

הילד אוכל ביצה קשה עליה כתוב הפסוק "ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק"{{הערה|יחזקאל ג, ג.}}, והאבא קורא את המכתב של הרבי להכנסה ל'חדר'.

על יסוד מנהגו של [[אדמו"ר הזקן]], זורקים על הילד סוכריות ואומרים לו שאלו סוכריות שהמלאך מיכאל זרק עליו{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 129.}} ובכמה שיחות{{הערה|1=ראו לדוגמה שיחת ליל שמחת תורה תש"כ ובשיחות קודש תשל"ד ח"ב עמוד 291.}} התבאר שאין זה רק שכך אומרים לו, אלא שכן הוא באמת.

במענה למי שכתב לרבי על מנהג ההכנסה לחדר וכשתיאר את ההכנסה כתב שמכניסים את הילד לגן ילדים בעיקר לשחק, הבהיר הרבי שגן הינו 'חדר' וההכנסה היא בעיקר כדי לומר ברכות{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf תשמ"ג עמ' 70-71].}}.

==גיל ההכנסה ל'חדר'==
בנוגע לגיל ההכנסה ל'חדר' מצינו חילוקי מנהגים גם אצל רבותינו נשיאינו עצמם שחלקם החלו את לימודיהם אצל המלמד יחד עם טקס ההכנסה ל'חדר' בסמיכות לגיל 3, וחלק רק מאוחר יותר בסמיכות לגיל חמש.

אצל החסידים שכתבו לרבי על ההכנסה ל'חדר' של בנם בקירוב לגיל חמש הזכיר הרבי במכתב הברכה שלו{{הערה|1=כך כתב הרבי באגרת ששיגר לרב [[חיים הלל אזימוב]]: ב"ה, ד' אלול, השי"ת{{ש}}הרה"ח הוו"ח אי"א וכו'{{ש}}מוהר"ר חיים הלל שי'
שלום וברכה{{ש}}במענה על מכתבו שביום ב' ר"ח אלול ימלאו לבנו שמואל שי' חמש שנים ומחנכים אותו לחדר תורה ויראה, הנה כפי בקשתו אזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשעת הכושר, ואשלח פה ברכותי, אשר יזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה, ועל פי מאמר המשנה בן חמש שנים למקרא ומבואר בלקו"ת (ביאור דולא תשבית) אשר פנימיות התורה בכלל מקרא (ועיין ג"כ בהל' ת"ת לאדמו"ר הזקן פ"ב סוף סימן א'), הנה יגדלוהו לתורה ולהמאור שבתורה היא פנימיות התורה, אשר זהו תורת חסידות חב"ד שהנחילונו נשיאי חב"ד, ולנו בפרט – נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה לו ולכל ב"ב שיחיו{{ש}}מנחם שניאורסאהן.}} את מאמר חז"ל במסכת אבות 'בן חמש שנים למקרא', היות ואז הוא התחלת הלימוד, אך ברוב המענות הדריך הרבי לערוך את הטקס קרוב ככל האפשר לחגיגת ה[[תספורת]]{{הערה|במענה למי ששאל את הרבי מתי זמן ההכנסה, והעיר במכתבו מהמנהג בפולין להכניס בגיל 5, המנהג ברוסיה, מנהגו של אדמו"ר הצמח צדק, והמנהג במקומו להכניס בגיל 3 הורה הרבי להכניס בגיל 3 ותמה על הספק בכך. [[ליקוט מענות קודש]] [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf תשמ"ג עמ' 70-71].}}, אף אם הילד נותר במעון וכיוצא בזה, היות והחל מגיל 3 צריכים ללמד אותו את [[אותיות האל"ף בי"ת]]{{מקור}}

ב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|פרק י'. בלשון הקודש - עמוד 43.}} מסופר שר' [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן פוזנר]] סבו של [[אדמו"ר הזקן]] הכניס את בנו [[ישראל ברוך פוזנר|ברוך]] ל'חדר' בגיל 4.

==אצל רבותינו נשיאינו==
כאשר הכניס אדמו"ר הזקן את [[אדמו"ר האמצעי]] ל'חדר' הוא קרא למלמד ואמר לו שברצונו להחליף איתו מצווה במצווה. המלמד יקח על עצמו את האחריות לקיים את המצווה לחנך את בנו, אדמו"ר האמצעי, ואילו הוא ייקח על עצמו את המצווה של המלמד לפרנס את משפחתו. באותה הזדמנות הסביר גם אדמו"ר הזקן שהאות אל"ף היא נקודה למעלה ונקודה למטה ובאמצע קו{{הערה|שיחת י"ב תמוז תרצ"ב. הובא והתבאר גם בלקוטי שיחות חלק ב' עמוד 615 ואילך.}}.

בערב [[ראש השנה]] [[תקנ"ג]] מלאו שלוש שנים מלידתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. למחרת ראש השנה, ב[[צום גדליה]] נפטרה אמו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], וב[[י"א תשרי]] התקיימה ה'הכנסה לחדר' שלו על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות{{הערה|1=ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ה'ש"ת עמ' 67.}}. באותו מעמד הורה אדמו"ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1. ולהעיר שאף שמהשיחה שם משמע שהתחיל ללמדו מ'''תחילת''' הספר שלכן לאחר מכן הצמח צדק שאל מדוע האות אל"ף בפסוק הראשון היא [[אות זעירא]], הרי שבהתוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 179 הזכיר זאת הרבי וציין שמתחילים ללמוד עמו קרוב ל'''סיומו''' של הספר.}} על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא{{הערה|1=צו יד: למה הן מתחילין תינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועוון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.}}.

ההכנסה ל'חדר' של [[אדמו"ר הרש"ב]] התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86.}}, ואילו אצל אדמו"ר הריי"צ ההכנסה ל'חדר' התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ"ד{{הערה|1=ספר המאמרים תשי"א עמוד 168. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/2/145 ספר השיחות תרצ"א עמוד 145].}}.

==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Likut%20Hachnassat%20Heder%20-%20Amar%20-%2018%20Adar%20ll%205776.pdf לקט בנושא הכנסת הילד לחדר]''', [[תשורה]] מטקס ההכנסה לחדר של החייל ב[[צבאות ה']] מנחם מענדל עמר, תשע"ו
*'''[[שמירת השמחות]]''' עמ' 99-104

==קישורים חיצוניים==
*[[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8038&CategoryID=1547 זמן הכנסה ל'חדר']''', בתוך [[גליון התקשרות]]

{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:חינוך]]

הכנסה ל'חדר'

2026-04-14T15:07:54Z

ברכת הגאולה:

[[קובץ:הכנסה לחדר.jpg|ממוזער|'הכנסה לחדר' במוסדות חב"ד ב[[חולון]]]]
'''הכנסה ל[[חדר]]''' הינו טקס מסורתי המסמל את התחלת [[לימוד תורה|לימוד התורה]] של הילד. מטרת הטקס היא לבטא את היוקר והשמחה בכך שהילד מתחיל ללמוד תורה, וליצור עבורו חוויה חיובית ושמחה שתיתן לו חיות להמשיך וללמוד תורה מתוך שמחה ותענוג.

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא, שכאשר יהודי מוסר את הילד שלו ללמוד תורה הוא עושה מה שעשה הכהן הגדול בקודש הקודשים{{הערה|לשמע אוזן מדור אדמו"ר הריי"צ אות כא, לחסיד ר' [[פנחס אלטהויז]]. ושם: "מה הוא עשה? המשיך גילוי אלוקות למטה".}}.

==מקורות המנהג==
כבר במקורות קדומים ביותר מופיע המנהג שכאשר הקטן מגיע לגיל חינוך מכניסים אותו לתורה "ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... ומושחין את העוגה בדבש ומלחיכין אותן לנערים"{{הערה|נדפס בספר 'הערות למחזור ולמנהגים' שנדפס בשנת ה'עז. ושם כתב: "ובשחרית משכימין לבית הכנסת שהתורה נִתנה בשחרית . . ומחנכין את הנערים לתורה כבר חמש כבר שש כבר שבע. ונהגו להביא את בנו תחת טליתו קודם תפילה. וכותבין להם מערב יום טוב בטבלא אלפא ביתא דא"ב ואלפא ביתא דתשר"ק, "ויקרא אל משה"... ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... וכותבין עליה אלפא ביתא ופסוקים שהן חביבות התורה משום לכן לחמא וכותבין עליה: "בן אדם בטנך תאכל . . אלקים נתן לי לשון למודים", ונהגו לבשל ביצת תרנגולת מערב יום טוב מפני שהיא מתוקה ולבנה והכתב נִכר בה והלובן סימן טהרה דכתיב כולו הפך לבן וכתיב כשלג ילבינו . והנערים טהורים ויעסקו בטהורין . וכותבין על הביצה "תורת ה' תמימה" . . ומושחין את העוגה ואת הביצה בדבש ולחיכין אותו הנערים את שמקרין אותם מה שכתוב בתוך הטבלא, סימן שתכנס בלבם ואחרי כן יאכלו העוגה והביצה וכו'".}}, מתוך מטרה "לזכרון עדות להודיע ולפרסם שנכנסו לתורה ושקיבלו עליהם עול תורה"{{הערה|לשון היעב"ץ.}}.

בתחילה, היה נהוג לקיים את המנהג בחג השבועות עצמו{{הערה|רוקח סימן רצו; ר' אפרים מבונא; ספר האסופות; מנהגי מהר"ם מרוטנבורג; ועוד.}}, אך ברבות השנים השתנה המנהג והחלו לקיים את טקס הכנסת הילד לתורה בימות החול{{הערה|אלי' רבה או"ח תצב, ג. קב הישר פע"ב.}}, כאשר הכניסו את הילד בפועל ללמוד ב'חדר'.

בספרות ההלכתית מופיעים דיונים בנוגע לפרטים שונים בטקס כאשר הוא מתקיים בשבת ומועד{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|2132|13015|1174|מנהג מבטל הלכה?|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}, ויש הטוענים כי בעיות הלכתיות אלו היוו את הגורם העיקרי לכך שהפסיקו לקיים את הטקס בחג השבועות והחלו לקיים אותו בימות החול.

==מנהגי הכנסה ל'חדר'==
[[קובץ:עוגה הכנסה חיידר.jpg|ממוזער|העוגה אותה נוהגים להכין לקראת טקס ההכנסה לחדר]]
בקהילות חב"ד נהוג להכניס את הילד ל'[[תלמוד תורה|חדר]]' בסמיכות לגיל 3. גם כאשר הילד נותר שנה נוספת במעון, בסמיכות לקיום מנהג ה[[תספורת]] עם הגיעו לגיל 3, נוהגים להכניס אותו באופן סמלי ל'חדר'.

האבא עוטף את הילד ב[[טלית]] כאשר מוליך את בנו לראשונה ל'חדר' כדי לשמור עליו מ[[עין הרע]]{{הערה|1=נזכר בשיחת יום שמחת תורה תש"כ: "בכל הדורות נהגו בני ישראל לעטוף בטלית את הילד שמכניסים לחדר, כדי שלא תשלוט בו עין רעה חס ושלום".}}, גם כדי לשמור על עיניו מראיית דברים לא טהורים.

כאשר מגיעים ל'חדר', מושיבים את הילד בשולחן חגיגי על יד ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שקורא איתו את [[אותיות האל"ף בי"ת]] מתוך הדף הראשון של [[ספר התניא]]{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 476. ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 620. התבאר גם בהתוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 792 ובחלק ג' עמוד 1501.}}, ולאחר מכן הוא מלקק את הדבש שמורחים לו מעל לאותיות{{הערה|1=ספר השיחות תשמ"ז חלק א' עמוד 326.}}, וכן נותנים בידיו ספר תורה הכתוב על נייר וכיוצא בזה{{הערה|1=שיחות קודש תשנ"ב עמוד 343.}}.

בהמשך, הילד מחלק מטבעות צדקה לילדים ומסתובב עם [[קופת צדקה|קופה]] בין כולם כדי שיתנו [[צדקה]].

ישנם הנוהגים לתת לילד לחלק חתיכות מעוגה עליה כתבו את הפסוק "ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים. ה' אלוקים פתח לי אוזן ואנוכי לא מריתי אחור לא נסוגותי"{{הערה|ישעיה נ, ד-ו.}}.

הילד אוכל ביצה קשה עליה כתוב הפסוק "ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק"{{הערה|יחזקאל ג, ג.}}, והאבא קורא את המכתב של הרבי להכנסה ל'חדר'.

על יסוד מנהגו של [[אדמו"ר הזקן]], זורקים על הילד סוכריות ואומרים לו שאלו סוכריות שהמלאך מיכאל זרק עליו{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 129.}} ובכמה שיחות{{הערה|1=ראו לדוגמה שיחת ליל שמחת תורה תש"כ ובשיחות קודש תשל"ד ח"ב עמוד 291.}} התבאר שאין זה רק שכך אומרים לו, אלא שכן הוא באמת.

במענה למי שכתב לרבי על מנהג ההכנסה לחדר וכשתיאר את ההכנסה כתב שמכניסים את הילדים לגן ילדים בעיקר לשחק, הבהיר הרבי שגן הינו 'חדר' וההכנסה היא בעיקר כדי לומר ברכות{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf תשמ"ג עמ' 70-71].}}.

==גיל ההכנסה ל'חדר'==
בנוגע לגיל ההכנסה ל'חדר' מצינו חילוקי מנהגים גם אצל רבותינו נשיאינו עצמם שחלקם החלו את לימודיהם אצל המלמד יחד עם טקס ההכנסה ל'חדר' בסמיכות לגיל 3, וחלק רק מאוחר יותר בסמיכות לגיל חמש.

אצל החסידים שכתבו לרבי על ההכנסה ל'חדר' של בנם בקירוב לגיל חמש הזכיר הרבי במכתב הברכה שלו{{הערה|1=כך כתב הרבי באגרת ששיגר לרב [[חיים הלל אזימוב]]: ב"ה, ד' אלול, השי"ת{{ש}}הרה"ח הוו"ח אי"א וכו'{{ש}}מוהר"ר חיים הלל שי'
שלום וברכה{{ש}}במענה על מכתבו שביום ב' ר"ח אלול ימלאו לבנו שמואל שי' חמש שנים ומחנכים אותו לחדר תורה ויראה, הנה כפי בקשתו אזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשעת הכושר, ואשלח פה ברכותי, אשר יזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה, ועל פי מאמר המשנה בן חמש שנים למקרא ומבואר בלקו"ת (ביאור דולא תשבית) אשר פנימיות התורה בכלל מקרא (ועיין ג"כ בהל' ת"ת לאדמו"ר הזקן פ"ב סוף סימן א'), הנה יגדלוהו לתורה ולהמאור שבתורה היא פנימיות התורה, אשר זהו תורת חסידות חב"ד שהנחילונו נשיאי חב"ד, ולנו בפרט – נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה לו ולכל ב"ב שיחיו{{ש}}מנחם שניאורסאהן.}} את מאמר חז"ל במסכת אבות 'בן חמש שנים למקרא', היות ואז הוא התחלת הלימוד, אך ברוב המענות הדריך הרבי לערוך את הטקס קרוב ככל האפשר לחגיגת ה[[תספורת]]{{הערה|במענה למי ששאל את הרבי מתי זמן ההכנסה, והעיר במכתבו מהמנהג בפולין להכניס בגיל 5, המנהג ברוסיה, מנהגו של אדמו"ר הצמח צדק, והמנהג במקומו להכניס בגיל 3 הורה הרבי להכניס בגיל 3 ותמה על הספק בכך. [[ליקוט מענות קודש]] [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf תשמ"ג עמ' 70-71].}}, אף אם הילד נותר במעון וכיוצא בזה, היות והחל מגיל 3 צריכים ללמד אותו את [[אותיות האל"ף בי"ת]]{{מקור}}

ב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|פרק י'. בלשון הקודש - עמוד 43.}} מסופר שר' [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן פוזנר]] סבו של [[אדמו"ר הזקן]] הכניס את בנו [[ישראל ברוך פוזנר|ברוך]] ל'חדר' בגיל 4.

==אצל רבותינו נשיאינו==
כאשר הכניס אדמו"ר הזקן את [[אדמו"ר האמצעי]] ל'חדר' הוא קרא למלמד ואמר לו שברצונו להחליף איתו מצווה במצווה. המלמד יקח על עצמו את האחריות לקיים את המצווה לחנך את בנו, אדמו"ר האמצעי, ואילו הוא ייקח על עצמו את המצווה של המלמד לפרנס את משפחתו. באותה הזדמנות הסביר גם אדמו"ר הזקן שהאות אל"ף היא נקודה למעלה ונקודה למטה ובאמצע קו{{הערה|שיחת י"ב תמוז תרצ"ב. הובא והתבאר גם בלקוטי שיחות חלק ב' עמוד 615 ואילך.}}.

בערב [[ראש השנה]] [[תקנ"ג]] מלאו שלוש שנים מלידתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. למחרת ראש השנה, ב[[צום גדליה]] נפטרה אמו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], וב[[י"א תשרי]] התקיימה ה'הכנסה לחדר' שלו על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות{{הערה|1=ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ה'ש"ת עמ' 67.}}. באותו מעמד הורה אדמו"ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1. ולהעיר שאף שמהשיחה שם משמע שהתחיל ללמדו מ'''תחילת''' הספר שלכן לאחר מכן הצמח צדק שאל מדוע האות אל"ף בפסוק הראשון היא [[אות זעירא]], הרי שבהתוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 179 הזכיר זאת הרבי וציין שמתחילים ללמוד עמו קרוב ל'''סיומו''' של הספר.}} על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא{{הערה|1=צו יד: למה הן מתחילין תינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועוון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.}}.

ההכנסה ל'חדר' של [[אדמו"ר הרש"ב]] התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86.}}, ואילו אצל אדמו"ר הריי"צ ההכנסה ל'חדר' התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ"ד{{הערה|1=ספר המאמרים תשי"א עמוד 168. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/2/145 ספר השיחות תרצ"א עמוד 145].}}.

==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Likut%20Hachnassat%20Heder%20-%20Amar%20-%2018%20Adar%20ll%205776.pdf לקט בנושא הכנסת הילד לחדר]''', [[תשורה]] מטקס ההכנסה לחדר של החייל ב[[צבאות ה']] מנחם מענדל עמר, תשע"ו
*'''[[שמירת השמחות]]''' עמ' 99-104

==קישורים חיצוניים==
*[[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8038&CategoryID=1547 זמן הכנסה ל'חדר']''', בתוך [[גליון התקשרות]]

{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:חינוך]]

הכנסה ל'חדר'

2026-04-14T15:00:56Z

ברכת הגאולה: /* גיל ההכנסה ל'חדר' */ , קידוד קישורים

[[קובץ:הכנסה לחדר.jpg|ממוזער|'הכנסה לחדר' במוסדות חב"ד ב[[חולון]]]]
'''הכנסה ל[[חדר]]''' הינו טקס מסורתי המסמל את התחלת [[לימוד תורה|לימוד התורה]] של הילד. מטרת הטקס היא לבטא את היוקר והשמחה בכך שהילד מתחיל ללמוד תורה, וליצור עבורו חוויה חיובית ושמחה שתיתן לו חיות להמשיך וללמוד תורה מתוך שמחה ותענוג.

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא, שכאשר יהודי מוסר את הילד שלו ללמוד תורה הוא עושה מה שעשה הכהן הגדול בקודש הקודשים{{הערה|לשמע אוזן מדור אדמו"ר הריי"צ אות כא, לחסיד ר' [[פנחס אלטהויז]]. ושם: "מה הוא עשה? המשיך גילוי אלוקות למטה".}}.

==מקורות המנהג==
כבר במקורות קדומים ביותר מופיע המנהג שכאשר הקטן מגיע לגיל חינוך מכניסים אותו לתורה "ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... ומושחין את העוגה בדבש ומלחיכין אותן לנערים"{{הערה|נדפס בספר 'הערות למחזור ולמנהגים' שנדפס בשנת ה'עז. ושם כתב: "ובשחרית משכימין לבית הכנסת שהתורה נִתנה בשחרית . . ומחנכין את הנערים לתורה כבר חמש כבר שש כבר שבע. ונהגו להביא את בנו תחת טליתו קודם תפילה. וכותבין להם מערב יום טוב בטבלא אלפא ביתא דא"ב ואלפא ביתא דתשר"ק, "ויקרא אל משה"... ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... וכותבין עליה אלפא ביתא ופסוקים שהן חביבות התורה משום לכן לחמא וכותבין עליה: "בן אדם בטנך תאכל . . אלקים נתן לי לשון למודים", ונהגו לבשל ביצת תרנגולת מערב יום טוב מפני שהיא מתוקה ולבנה והכתב נִכר בה והלובן סימן טהרה דכתיב כולו הפך לבן וכתיב כשלג ילבינו . והנערים טהורים ויעסקו בטהורין . וכותבין על הביצה "תורת ה' תמימה" . . ומושחין את העוגה ואת הביצה בדבש ולחיכין אותו הנערים את שמקרין אותם מה שכתוב בתוך הטבלא, סימן שתכנס בלבם ואחרי כן יאכלו העוגה והביצה וכו'".}}, מתוך מטרה "לזכרון עדות להודיע ולפרסם שנכנסו לתורה ושקיבלו עליהם עול תורה"{{הערה|לשון היעב"ץ.}}.

בתחילה, היה נהוג לקיים את המנהג בחג השבועות עצמו{{הערה|רוקח סימן רצו; ר' אפרים מבונא; ספר האסופות; מנהגי מהר"ם מרוטנבורג; ועוד.}}, אך ברבות השנים השתנה המנהג והחלו לקיים את טקס הכנסת הילד לתורה בימות החול{{הערה|אלי' רבה או"ח תצב, ג. קב הישר פע"ב.}}, כאשר הכניסו את הילד בפועל ללמוד ב'חדר'.

בספרות ההלכתית מופיעים דיונים בנוגע לפרטים שונים בטקס כאשר הוא מתקיים בשבת ומועד{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|2132|13015|1174|מנהג מבטל הלכה?|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}, ויש הטוענים כי בעיות הלכתיות אלו היוו את הגורם העיקרי לכך שהפסיקו לקיים את הטקס בחג השבועות והחלו לקיים אותו בימות החול.

==מנהגי הכנסה ל'חדר'==
[[קובץ:עוגה הכנסה חיידר.jpg|ממוזער|העוגה אותה נוהגים להכין לקראת טקס ההכנסה לחדר]]
בקהילות חב"ד נהוג להכניס את הילד ל'חדר' בסמיכות לגיל 3. גם כאשר הילד נותר שנה נוספת במעון, בסמיכות לקיום מנהג ה[[תספורת]] עם הגיעו לגיל 3, נוהגים להכניס אותו באופן סמלי ל'[[חדר]]'.

האבא עוטף את הילד ב[[טלית]] כאשר מוליך את בנו לראשונה ל'חדר' כדי לשמור עליו מ[[עין הרע]]{{הערה|1=נזכר בשיחת יום שמחת תורה תש"כ: "בכל הדורות נהגו בני ישראל לעטוף בטלית את הילד שמכניסים לחדר, כדי שלא תשלוט בו עין רעה חס ושלום".}}, גם כדי לשמור על עיניו מראיית דברים לא טהורים.

כאשר מגיעים ל'חדר', מושיבים את הילד בשולחן חגיגי על יד ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שקורא איתו את [[אותיות האל"ף בי"ת]] מתוך הדף הראשון של [[ספר התניא]]{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 476. ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 620. התבאר גם בהתוועדויות תשמ"ג חלק ב' עמוד 792 ובחלק ג' עמוד 1501.}}, ולאחר מכן הוא מלקק את הדבש שמורחים לו מעל לאותיות{{הערה|1=ספר השיחות תשמ"ז חלק א' עמוד 326.}}, וכן נותנים בידיו ספר תורה הכתוב על נייר וכיוצא בזה{{הערה|1=שיחות קודש תשנ"ב עמוד 343.}}.

בהמשך, הילד מחלק מטבעות צדקה לילדים ומסתובב עם [[קופת צדקה|קופה]] בין כולם כדי שיתנו [[צדקה]].

ישנם הנוהגים לתת לילד לחלק חתיכות מעוגה עליה כתבו את הפסוק "ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים. ה' אלוקים פתח לי אוזן ואנוכי לא מריתי אחור לא נסוגותי"{{הערה|ישעיה נ, ד-ו.}}.

הילד אוכל ביצה קשה עליה כתוב הפסוק "ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק"{{הערה|יחזקאל ג, ג.}}, והאבא קורא את המכתב של הרבי להכנסה ל'חדר'.

על יסוד מנהגו של [[אדמו"ר הזקן]], זורקים על הילד סוכריות ואומרים לו שאלו סוכריות שהמלאך מיכאל זרק עליו{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 129.}} ובכמה שיחות{{הערה|1=ראו לדוגמה שיחת ליל שמחת תורה תש"כ ובשיחות קודש תשל"ד ח"ב עמוד 291.}} התבאר שאין זה רק שכך אומרים לו, אלא שכן הוא באמת.

==גיל ההכנסה ל'חדר'==
בנוגע לגיל ההכנסה ל'חדר' מצינו חילוקי מנהגים גם אצל רבותינו נשיאינו עצמם שחלקם החלו את לימודיהם אצל המלמד יחד עם טקס ההכנסה ל'חדר' בסמיכות לגיל 3, וחלק רק מאוחר יותר בסמיכות לגיל חמש.

אצל החסידים שכתבו לרבי על ההכנסה ל'חדר' של בנם בקירוב לגיל חמש הזכיר הרבי במכתב הברכה שלו{{הערה|1=כך כתב הרבי באגרת ששיגר לרב [[חיים הלל אזימוב]]: ב"ה, ד' אלול, השי"ת{{ש}}הרה"ח הוו"ח אי"א וכו'{{ש}}מוהר"ר חיים הלל שי'
שלום וברכה{{ש}}במענה על מכתבו שביום ב' ר"ח אלול ימלאו לבנו שמואל שי' חמש שנים ומחנכים אותו לחדר תורה ויראה, הנה כפי בקשתו אזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשעת הכושר, ואשלח פה ברכותי, אשר יזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה, ועל פי מאמר המשנה בן חמש שנים למקרא ומבואר בלקו"ת (ביאור דולא תשבית) אשר פנימיות התורה בכלל מקרא (ועיין ג"כ בהל' ת"ת לאדמו"ר הזקן פ"ב סוף סימן א'), הנה יגדלוהו לתורה ולהמאור שבתורה היא פנימיות התורה, אשר זהו תורת חסידות חב"ד שהנחילונו נשיאי חב"ד, ולנו בפרט – נשיאנו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה לו ולכל ב"ב שיחיו{{ש}}מנחם שניאורסאהן.}} את מאמר חז"ל במסכת אבות 'בן חמש שנים למקרא', היות ואז הוא התחלת הלימוד, אך ברוב המענות הדריך הרבי לערוך את הטקס קרוב ככל האפשר לחגיגת ה[[תספורת]]{{הערה|במענה למי ששאל את הרבי מתי זמן ההכנסה, והעיר במכתבו מהמנהג בפולין להכניס בגיל 5, המנהג ברוסיה, מנהגו של אדמו"ר הצמח צדק, והמנהג במקומו להכניס בגיל 3 הורה הרבי להכניס בגיל 3 ותמה על הספק בכך. [[ליקוט מענות קודש]] [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf תשמ"ג עמ' 70].}}, אף אם הילד נותר במעון וכיוצא בזה, היות והחל מגיל 3 צריכים ללמד אותו את [[אותיות האל"ף בי"ת]]{{מקור}}

ב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|פרק י'. בלשון הקודש - עמוד 43.}} מסופר שר' [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן פוזנר]] סבו של [[אדמו"ר הזקן]] הכניס את בנו [[ישראל ברוך פוזנר|ברוך]] ל'חדר' בגיל 4.

==אצל רבותינו נשיאינו==
כאשר הכניס אדמו"ר הזקן את [[אדמו"ר האמצעי]] ל'חדר' הוא קרא למלמד ואמר לו שברצונו להחליף איתו מצווה במצווה. המלמד יקח על עצמו את האחריות לקיים את המצווה לחנך את בנו, אדמו"ר האמצעי, ואילו הוא ייקח על עצמו את המצווה של המלמד לפרנס את משפחתו. באותה הזדמנות הסביר גם אדמו"ר הזקן שהאות אל"ף היא נקודה למעלה ונקודה למטה ובאמצע קו{{הערה|שיחת י"ב תמוז תרצ"ב. הובא והתבאר גם בלקוטי שיחות חלק ב' עמוד 615 ואילך.}}.

בערב [[ראש השנה]] [[תקנ"ג]] מלאו שלוש שנים מלידתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. למחרת ראש השנה, ב[[צום גדליה]] נפטרה אמו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], וב[[י"א תשרי]] התקיימה ה'הכנסה לחדר' שלו על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות{{הערה|1=ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ה'ש"ת עמ' 67.}}. באותו מעמד הורה אדמו"ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1. ולהעיר שאף שמהשיחה שם משמע שהתחיל ללמדו מ'''תחילת''' הספר שלכן לאחר מכן הצמח צדק שאל מדוע האות אל"ף בפסוק הראשון היא [[אות זעירא]], הרי שבהתוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 179 הזכיר זאת הרבי וציין שמתחילים ללמוד עמו קרוב ל'''סיומו''' של הספר.}} על פי דברי חז"ל במדרש תנחומא{{הערה|1=צו יד: למה הן מתחילין תינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועוון לפיכך אמר הקב"ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.}}.

ההכנסה ל'חדר' של [[אדמו"ר הרש"ב]] התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86.}}, ואילו אצל אדמו"ר הריי"צ ההכנסה ל'חדר' התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ"ד{{הערה|1=ספר המאמרים תשי"א עמוד 168. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/2/145 ספר השיחות תרצ"א עמוד 145].}}.

==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Likut%20Hachnassat%20Heder%20-%20Amar%20-%2018%20Adar%20ll%205776.pdf לקט בנושא הכנסת הילד לחדר]''', [[תשורה]] מטקס ההכנסה לחדר של החייל ב[[צבאות ה']] מנחם מענדל עמר, תשע"ו
*'''[[שמירת השמחות]]''' עמ' 99-104

==קישורים חיצוניים==
*[[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8038&CategoryID=1547 זמן הכנסה ל'חדר']''', בתוך [[גליון התקשרות]]

{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:חינוך]]

שליחות המל"ח

2026-04-14T14:50:41Z

ברכת הגאולה: /* התבטאויות הרבי הריי"צ והרבי */

{{קובץ|מרכז שליחות|תלמידי התמימים פועלים בשליחות המל"ח ב[[רומא]], [[איטליה]]}}
'''[[שליחות]] המל"ח''' ([[מרכז לענייני חינוך|'''מ'''רכז '''ל'''ענייני '''ח'''ינוך]]) - מוכרת בשם '''מרכז שליחות''' - הינה פעילות חב"דית ל[[הפצת יהדות]], בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים [[תמימים|תלמידי ישיבות חב"ד]], שנמצאים בימי [[בין הזמנים]], לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות. פעילות זו נוסדה על ידי [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], והתרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי [[הרבי]] לאחר [[קבלת הנשיאות]].

==היסטוריה==
===אצל הרבי הריי"צ===
פעילות תלמידי הישיבה ב[[שליחות]] ה[[מרכז לענייני חינוך]] החלה על ידי [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], כאשר הרבי הורה לתלמידים מסויימים לנסוע לערים מסויימות שנקבעו על ידי המרכז לבדוק את מצב היהדות שם ולפעול להפצת יהדות. בשנים הראשונות הייתה השליחות מוטלת על הבחורים שנבחרו בלבד.

בשנת [[תש"ח]] הפך הרבי הריי"צ את שליחות המל"ח לנחלת הכלל וכל הבחורים נקראו לנסוע לשליחות. במכתב מ[[י"ב תמוז]] באותה שנה כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=482&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז]
|תוכן=ועתה הנה עליכם יקיריי וחביביי תלמידי התמימים שי', החובה והמצוה אשר כל אחד מכם יתרום תרומה בזמן קבוע מזמני חופש הקיץ
:לבקר באיזה מקומן לעורר את קהל עדת ישראל, את ההורים ואת המורים, על אודות החינוך וסדרי הלימוד והנהגה}}

במכתב נוסף שנשלח באותו יום הורה הרבי לתלמידים השלוחים לדבר עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] אודות פרטי הנסיעה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=482&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ שם].}}.

בין הנוסעים באותו קיץ היו: הרב [[ישראל מאיר אלטיין]], הרב [[מנחם מענדל בוימגארטן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלום בער גולדשמיד]], הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]], הרב [[שלום דובער גורדון]], הרב [[צבי הירש גנזבורג]], הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[יהודה לייב דובוב]], הרב [[מרדכי דובינסקי]], הרב [[דובער זוסמן]], הרב [[צבי הירש חיטריק]], הרב [[שלום חסקינד]], הרב [[משה טלישבסקי]], הרב [[דוד משה ליברמן]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[יהודה לייב פוזנר]], הרב [[אליהו חיים קרליבך]], הרב [[צבי הירש שוסטרמן]].

הרבי הריי"צ שב וחזר על ההוראה בשנה שלאחר מכן, [[תש"ט]], במכתב ב[[ל"ג בעומר]]. במכתבו תובע הרבי מכל הבחורים להשתתף בפעילות מבלי התחמקות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=192&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י', ע' קסה].}}.

===אצל הרבי===
בשנת [[תש"י]], לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]], עורר הרבי על כך שיש להמשיך את שליחות המל"ח, באופן שישלים את מה שהחסירו בשנה שעברה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/18/95 שיחת חג השבועות תש"י].}}. ואכן תחת נשיאות הרבי המשיכה והתרחבה שליחות זו משנה לשנה.

בשנים הראשונות לנשיאות נכנסו התלמידים הנוסעים לשליחות ל[[יחידות]], והרבי אמר בפניהם [[שיחה]] בקשר לשליחות{{הערה|1=ראה, למשל, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/3/33 שיחת כ"ב תמוז תשי"א]; [[מוגה]]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/11/index.htm ט"ז תמוז תשי"ב]. ועוד.}}.

== התבטאויות הרבי הריי"צ והרבי ==
בשיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ט]] דיבר [[הרבי הריי"צ]] בשבח הנוסעים לשליחות זו ב[[חג הפסח]] של אותה שנה, ואמר{{הערה|בהערת הרבי שם, מסביר את עניינה של השליחות וכותב (תרגום מאידיש): "'''בהתאם לפקודת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ סודרו מזמן לזמן, באמצעות מחנה ישראל, נסיעות של תלמידי התמימים - במיוחד בימי החופש שלהם - אשר ביקרו מספר גדול של ערים על מנת להכיר את המקום בקשר עם מצב היהדות בכלל, ומצב החינוך בפרט, לעורר ולחזק זקנים וצעירים, להפיץ את הספרים והחוברות שיצאו לאור על ידי המל"ח (מרכז לענייני חינוך), ולבצע שליחויות שונות אחרות בחיזוק היהדות וחינוך הכשר.
{{ש}}'''כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ החשיב במאד נסיעות אלו, ייקר והעריך מאוד את הנוסעים. על פי רוב זכו הנוסעים להתקבל ליחידות - בקשר עם הנסיעות - ולקבל הוראות בכלל ובפרט באופן ביצוע שליחויותיהם בנסיעות.
{{ש}}'''בחול המועד פסח זה, על פי התעוררות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, נסעה קבוצת תלמידים - בזוגות של שנים שנים - לבקר מספר קהילות בסביבות [[ניו יורק]]. דיווחים ראשונים מהנסיעות הגיעו עוד לפני שאר ימי הפסח, ולנוסעים היו הדברים האמורים לעיל לפלא'''".}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19808&st=&pgnum=338&hilite= ספר השיחות תש"ט ע' 324], תרגום מאידיש
|תוכן=
יישר כח פנימי לאלו שנסעו בשליחותי לעורר יהודים, הם עצמם אינם יודעים את אשר פעלו.
:מגיע אברך לעיר ומשוחח עם יהודי, הוא לוחץ את אצבעו - והחוצה ניתזת תמימות. הוא (היהודי) מפליג בזכרונות אודות אביו, סבו, הוא מתפעל: בחור עם זקן הגיע לעורר, הוא מנתק את עצמו מעסקיו, ובא בריצה (כולו) מזיע ומסיע את הבחור במכוניתו, וכו'.
::הגם שהמעורר עצמו אינו יודע מה הוא פעל}}

[[הרבי]] אמר בכמה הזדמנויות, שפעמים רבות השלוחים אינם יכולים לדעת עד כמה השפיעו הפעולות שלהם, וישנם פירות רבים לשליחות שהשלוחים אינם יודעים מהם{{הערה|1=ראה שיחות [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/263.htm כ' מנחם אב תשי"א]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/13/101.htm ש"פ מטות מסעי תשי"ב]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/23/192.htm י"ג תמוז תשט"ו].}}.

באחת השיחות השווה הרבי את השלוחים הנוסעים לשליחות זו ל[[מרגלי יהושע]], שהגיעו לרגל לבחון את [[ארץ ישראל]] לפני כיבושה; וכך גם [[הרבי הריי"צ]] שלח לכל מקום ומקום שלוחים לריגול, לפני שישלח לשם שלוחים לכבוש (שלוחים קבועים){{הערה|שיחת ש"פ שלח תשכ"ג.}}.

ב[[מענות קודש|מענה]] לבחור שמסר שיעורי חסידות במחנה תורה ודעת ובשל כך נבצר ממנו להשתתף במרכז שליחות השיב הרבי שפעילותו נחשבת גם לשליחות{{הערה|במענה כתב הרבי "גם זה שליחות" בסמיכות למילה מרכז כך שהשורה נקראת כך: "גם זה שליחות מרכז", '''[[ליקוט מענות קודש]]''' [https://drive.google.com/drive/folders/1OjrqWADYEA0NfXlF08tM4F8GuYFp87if מילואים חלק ד' עמ' 232].}}.

במענה לבחור שחלה וכשהבריא כתב לרבי על רצונו לצאת למרכז שליחות הורה הרבי שיפעל בניו יורק ובסביבותיה{{הערה|'''[[תשורה]]''' גוראריה ט"ז אדר תשפ"ג עמ' 13. הובא גם בהערת הרב לוי מנדלזון, קובץ '''[[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]]''', [https://drive.google.com/drive/folders/1jGTbFOovU4I7JwjxNUuPGPPh8-XPhG3I גליון קצא, פרשת בחוקותי תשפ"ד, עמ' 19].}}.

===שליחות על חשבון השתתפות בהתוועדויות וחלוקות===
כשהרב אורי בן שחר נסע למרכז שליחות בשנת תש"ח רצה להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז של אדמו"ר הריי"צ והגיע לשם כך ל-770, שאלו הרבי על כך ואמר לו: "דו ביסט נישט דא" [=אתה אינך כאן]{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|"השליחות היא עלי ועל צווארי"|2103|48|תשפ"ה}}}}.

ב[[תשעה באב]] [[תשל"ב]] חילק הרבי דולר ומכתב לאלו שהתנדבו לדבר על גזרת [[מיהו יהודי]] בבתי כנסיות, ב[[מענה]] לבחורים ששהו במרכז שליחות ובשל כך לא השתתפו בחלוקה ציין הרבי לדברי ה[[משנה]] על כך שהרואה את שריפת הפר והשעיר אינו ראה את הכהן הגדול בקריאתו בתורה בשל המרחק ולא מפני שאינו ראוי{{הערה|מסכת יומא פרק ז' משנה ב'.}}, כן כתב הרבי ששליחותם היא בבחינת כפליים - שני דולרים{{הערה|צלום המענה נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 2120 עמוד 16 (מדור מבית המלכות).}}.

==קישורים חיצוניים==
*[[שלום בער לוין]], '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30475&st=&pgnum=284&hilite= שליחות המל"ח]''', בתוך [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]
*[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1193&ArticleID=5192&ArticleTitle=%F9%EC%E9%E7%E5%FA%20%E4%EE%F8%EB%E6%20%EC%F2%F0%E9%E9%F0%E9%20%E7%E9%F0%E5%EA שליחות המרכז לענייני חינוך], בתוך [[שבועון התקשרות]] 736
*משה שלמה, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/28/289760515588.html סיבוב עולמי בהדרכת הרבי] - ראיון עם הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]] אודות פעולותיו בשליחות המל"ח, {{בית משיח|}} כ"ג תמוז תשע"ו
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/7/13/898381647356.html היומן הגנוז שחושף אור גדול בשיקגו] - יומן הרב [[שלום בער וולפא]] מפעולותיו בשליחות המל"ח בשנת תשכ"ח, {{בית משיח|}} כ' תמוז תשע"ז
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f7/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%91.pdf נסיעות שבנו עולמות]''', בתוך [[שבועון התקשרות]] 1460 {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שליחות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[en:Merkos Shlichus]]

נישואין

2026-04-14T14:46:53Z

ברכת הגאולה: /* ראו גם */

[[קובץ:מסדר קידושין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מסדר קידושין בחופת אחד החסידים]]
'''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והם חלק ממצוות [[פריה ורביה]].

פעולת הנישואין היא בדרך כלל באמצעות "חופה" (מלבד [[מצוות יבום|הכונס את יבמתו]]), ישנה מחלוקת בראשונים מהי החופה הזו - אמירת השבע ברכות או ה"[[חדר ייחוד]]".

גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערה|מסכת [[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}} לישא אשה נוספת, מכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", וממצוות "לערב אל תנח ידיך". יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך [[הרבי]] לא קיבל חששות אלו, ואדרבה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=102 עמ' פח].}}.
[[קובץ:כתיק מזל טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתי"ק]] של הרבי עם ברכה לחתונה]]

== חדר ייחוד ==
{{ערך מורחב|ערך=[[חדר ייחוד]]}}
לאחר ה[[חופה]] החתן והכלה נכנסים לחדר סגור ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. ומנהג לשים כף [[כסף]] בפתח החדר. פעם התבטא [[הרבי]] ש"סגולה" לזה שהחתן יהיה בעל הבית בביתו היא שהחתן ייכנס ראשון לחדר ייחוד, ובאם ישכח להיכנס ראשון לחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון{{הערה|1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&ArticleID=4589 גליון 704].}}.

== שבע ברכות ==
{{ערך מורחב|שבע ברכות}}
שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים), הן ברכות הנאמרות במעמד הנישואין, וכן במשך 'שבעת ימי המשתה' שלאחר החתונה, לאחר ברכת המזון הנאמרת בסיום ארוחה, כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. נהוג לערוך סעודות חגיגיות כל ערב בשבוע שלאחר החתונה, ולברך בסיומן את שבע הברכות, ועל שם זה, סעודות אלו מכונות 'שבע ברכות'. אף שבעת ימי המשתה עצמם מכונים 'שבע ברכות'.

==לעתיד לבוא==
בשלב הראשון של הגאולה יחול הכלל "עולם כמנהגו נוהג" גם על תחום הנישואין, וכדברי הנביא{{הערה|ירמיה, לג י-יא}}"עוד ישמע בערי יהודה... קול חתן וקול כלה". אך בשלב מתקדם יותר בגאולה, לאחר [[תחיית המתים]] ייתכן שיחול שינוי, כפי שנאמר ב[[מסכת ברכות]]:
{{ציטוטון|העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא פרייה ורבייה, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנים מזיו השכינה}}. לדעת רוב המפרשים{{הערה|ביניהם [[ראב"ד]], [[רמב"ן]] ועוד}}, העולם המדובר, הוא העולם שלאחר תחיית המתים. ולכן, אם לא תהייה פרייה ורבייה לא יהיה לכאורה צורך בנישואין. עם זאת, דעתו של [[הרמב"ם]] היא שכוונת דברי הגמרא הוא ל[[גן עדן]], בו אין תופעות גופניות. אך לאחר תחיית המתים יהיו נישואין. על פי דעתו של הרמב"ם, ישנו דיון האם כל בעל ואישה שיקומו בתחיית המתים יצטרכו להינשא מחדש, לאור שפטירתם ניתקה ביניהם את הקשר, או שהקידושין שמלפני תחיית המתים יהיו תקפים לאחר התחייה.

ה[[חיד"א]] סובר במקרה דומה, שכאשר אדם שנפטר ולאחר מכן קם לתחייה על ידי נביא או צדיק{{הערה| לדוגמא בן השונמית שקם לתחייה על ידי אלישע, או האמורא [[רבי זירא]] שקם לתחייה על ידי רבה}}, האם הוא צריך לקדש מחדש את רעייתו. מסקנת החיד"א היא שפטירה זו אינה פטירה רגילה ולאור כך האישה נותרה מקודשת לבעלה. לאור דבריו משמע שפטירה רגילה אכן מתירה לאלמנה להינשא, מבטלת את הקידושין הראשונים, וגם אם האישה לא נישאת מחדש, הקידושין הראשונים אינם תקפים לאחר תחיית המתים. אמנם, ישנם חולקים אשר סוברים שבשונה מגירושין, אין פטירה נחשבת פעולה שמנתקת את הקידושין, אלא מצב נתון, שכל עוד כאשר לא קיים בן הזוג מותר לאשתו להתחתן עם משהו אחר. לכן, כל עוד לא נישא האישה ובעלה חזר, לאחר תחיית המתים הקידושים הראשונים תקפים ואין צורך לערוך קידושין מחודשים.

== ראו גם ==
*[[הזמנה לחתונה]]
*[[שבת חתן]]
*[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]
*[[חתונת הרבי]]
*[[גיל הנישואין]]
*[[חתונה]]

==לקריאה נוספת==
*'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].
*שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]'''

{{חתונה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[en:Marriage (Nisuin)]]

שליחות המל"ח

2026-04-14T14:41:33Z

ברכת הגאולה: /* התבטאויות הרבי הריי"צ והרבי */

{{קובץ|מרכז שליחות|תלמידי התמימים פועלים בשליחות המל"ח ב[[רומא]], [[איטליה]]}}
'''[[שליחות]] המל"ח''' ([[מרכז לענייני חינוך|'''מ'''רכז '''ל'''ענייני '''ח'''ינוך]]) - מוכרת בשם '''מרכז שליחות''' - הינה פעילות חב"דית ל[[הפצת יהדות]], בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים [[תמימים|תלמידי ישיבות חב"ד]], שנמצאים בימי [[בין הזמנים]], לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות. פעילות זו נוסדה על ידי [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], והתרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי [[הרבי]] לאחר [[קבלת הנשיאות]].

==היסטוריה==
===אצל הרבי הריי"צ===
פעילות תלמידי הישיבה ב[[שליחות]] ה[[מרכז לענייני חינוך]] החלה על ידי [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], כאשר הרבי הורה לתלמידים מסויימים לנסוע לערים מסויימות שנקבעו על ידי המרכז לבדוק את מצב היהדות שם ולפעול להפצת יהדות. בשנים הראשונות הייתה השליחות מוטלת על הבחורים שנבחרו בלבד.

בשנת [[תש"ח]] הפך הרבי הריי"צ את שליחות המל"ח לנחלת הכלל וכל הבחורים נקראו לנסוע לשליחות. במכתב מ[[י"ב תמוז]] באותה שנה כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=482&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז]
|תוכן=ועתה הנה עליכם יקיריי וחביביי תלמידי התמימים שי', החובה והמצוה אשר כל אחד מכם יתרום תרומה בזמן קבוע מזמני חופש הקיץ
:לבקר באיזה מקומן לעורר את קהל עדת ישראל, את ההורים ואת המורים, על אודות החינוך וסדרי הלימוד והנהגה}}

במכתב נוסף שנשלח באותו יום הורה הרבי לתלמידים השלוחים לדבר עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]] אודות פרטי הנסיעה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=482&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ שם].}}.

בין הנוסעים באותו קיץ היו: הרב [[ישראל מאיר אלטיין]], הרב [[מנחם מענדל בוימגארטן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלום בער גולדשמיד]], הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]], הרב [[שלום דובער גורדון]], הרב [[צבי הירש גנזבורג]], הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[יהודה לייב דובוב]], הרב [[מרדכי דובינסקי]], הרב [[דובער זוסמן]], הרב [[צבי הירש חיטריק]], הרב [[שלום חסקינד]], הרב [[משה טלישבסקי]], הרב [[דוד משה ליברמן]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[יהודה לייב פוזנר]], הרב [[אליהו חיים קרליבך]], הרב [[צבי הירש שוסטרמן]].

הרבי הריי"צ שב וחזר על ההוראה בשנה שלאחר מכן, [[תש"ט]], במכתב ב[[ל"ג בעומר]]. במכתבו תובע הרבי מכל הבחורים להשתתף בפעילות מבלי התחמקות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=192&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י', ע' קסה].}}.

===אצל הרבי===
בשנת [[תש"י]], לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]], עורר הרבי על כך שיש להמשיך את שליחות המל"ח, באופן שישלים את מה שהחסירו בשנה שעברה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/18/95 שיחת חג השבועות תש"י].}}. ואכן תחת נשיאות הרבי המשיכה והתרחבה שליחות זו משנה לשנה.

בשנים הראשונות לנשיאות נכנסו התלמידים הנוסעים לשליחות ל[[יחידות]], והרבי אמר בפניהם [[שיחה]] בקשר לשליחות{{הערה|1=ראה, למשל, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/3/33 שיחת כ"ב תמוז תשי"א]; [[מוגה]]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/11/index.htm ט"ז תמוז תשי"ב]. ועוד.}}.

== התבטאויות הרבי הריי"צ והרבי ==
בשיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ט]] דיבר [[הרבי הריי"צ]] בשבח הנוסעים לשליחות זו ב[[חג הפסח]] של אותה שנה, ואמר{{הערה|בהערת הרבי שם, מסביר את עניינה של השליחות וכותב (תרגום מאידיש): "'''בהתאם לפקודת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ סודרו מזמן לזמן, באמצעות מחנה ישראל, נסיעות של תלמידי התמימים - במיוחד בימי החופש שלהם - אשר ביקרו מספר גדול של ערים על מנת להכיר את המקום בקשר עם מצב היהדות בכלל, ומצב החינוך בפרט, לעורר ולחזק זקנים וצעירים, להפיץ את הספרים והחוברות שיצאו לאור על ידי המל"ח (מרכז לענייני חינוך), ולבצע שליחויות שונות אחרות בחיזוק היהדות וחינוך הכשר.
{{ש}}'''כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ החשיב במאד נסיעות אלו, ייקר והעריך מאוד את הנוסעים. על פי רוב זכו הנוסעים להתקבל ליחידות - בקשר עם הנסיעות - ולקבל הוראות בכלל ובפרט באופן ביצוע שליחויותיהם בנסיעות.
{{ש}}'''בחול המועד פסח זה, על פי התעוררות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, נסעה קבוצת תלמידים - בזוגות של שנים שנים - לבקר מספר קהילות בסביבות [[ניו יורק]]. דיווחים ראשונים מהנסיעות הגיעו עוד לפני שאר ימי הפסח, ולנוסעים היו הדברים האמורים לעיל לפלא'''".}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19808&st=&pgnum=338&hilite= ספר השיחות תש"ט ע' 324], תרגום מאידיש
|תוכן=
יישר כח פנימי לאלו שנסעו בשליחותי לעורר יהודים, הם עצמם אינם יודעים את אשר פעלו.
:מגיע אברך לעיר ומשוחח עם יהודי, הוא לוחץ את אצבעו - והחוצה ניתזת תמימות. הוא (היהודי) מפליג בזכרונות אודות אביו, סבו, הוא מתפעל: בחור עם זקן הגיע לעורר, הוא מנתק את עצמו מעסקיו, ובא בריצה (כולו) מזיע ומסיע את הבחור במכוניתו, וכו'.
::הגם שהמעורר עצמו אינו יודע מה הוא פעל}}

[[הרבי]] אמר בכמה הזדמנויות, שפעמים רבות השלוחים אינם יכולים לדעת עד כמה השפיעו הפעולות שלהם, וישנם פירות רבים לשליחות שהשלוחים אינם יודעים מהם{{הערה|1=ראה שיחות [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/263.htm כ' מנחם אב תשי"א]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/6/13/101.htm ש"פ מטות מסעי תשי"ב]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/23/192.htm י"ג תמוז תשט"ו].}}.

באחת השיחות השווה הרבי את השלוחים הנוסעים לשליחות זו ל[[מרגלי יהושע]], שהגיעו לרגל לבחון את [[ארץ ישראל]] לפני כיבושה; וכך גם [[הרבי הריי"צ]] שלח לכל מקום ומקום שלוחים לריגול, לפני שישלח לשם שלוחים לכבוש (שלוחים קבועים){{הערה|שיחת ש"פ שלח תשכ"ג.}}.

===שליחות על חשבון השתתפות בהתוועדויות וחלוקות===
כשהרב אורי בן שחר נסע למרכז שליחות בשנת תש"ח רצה להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז של אדמו"ר הריי"צ והגיע לשם כך ל-770, שאלו הרבי על כך ואמר לו: "דו ביסט נישט דא" [=אתה אינך כאן]{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|"השליחות היא עלי ועל צווארי"|2103|48|תשפ"ה}}}}.

ב[[תשעה באב]] [[תשל"ב]] חילק הרבי דולר ומכתב לאלו שהתנדבו לדבר על גזרת [[מיהו יהודי]] בבתי כנסיות, ב[[מענה]] לבחורים ששהו במרכז שליחות ובשל כך לא השתתפו בחלוקה ציין הרבי לדברי ה[[משנה]] על כך שהרואה את שריפת הפר והשעיר אינו ראה את הכהן הגדול בקריאתו בתורה בשל המרחק ולא מפני שאינו ראוי{{הערה|מסכת יומא פרק ז' משנה ב'.}}, כן כתב הרבי ששליחותם היא בבחינת כפליים - שני דולרים{{הערה|צלום המענה נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 2120 עמוד 16 (מדור מבית המלכות).}}.

==קישורים חיצוניים==
*[[שלום בער לוין]], '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30475&st=&pgnum=284&hilite= שליחות המל"ח]''', בתוך [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]
*[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1193&ArticleID=5192&ArticleTitle=%F9%EC%E9%E7%E5%FA%20%E4%EE%F8%EB%E6%20%EC%F2%F0%E9%E9%F0%E9%20%E7%E9%F0%E5%EA שליחות המרכז לענייני חינוך], בתוך [[שבועון התקשרות]] 736
*משה שלמה, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/28/289760515588.html סיבוב עולמי בהדרכת הרבי] - ראיון עם הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]] אודות פעולותיו בשליחות המל"ח, {{בית משיח|}} כ"ג תמוז תשע"ו
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/7/13/898381647356.html היומן הגנוז שחושף אור גדול בשיקגו] - יומן הרב [[שלום בער וולפא]] מפעולותיו בשליחות המל"ח בשנת תשכ"ח, {{בית משיח|}} כ' תמוז תשע"ז
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f7/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%91.pdf נסיעות שבנו עולמות]''', בתוך [[שבועון התקשרות]] 1460 {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שליחות]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[en:Merkos Shlichus]]

יצחק פייוויש גינזבורג

2026-04-14T14:29:40Z

ברכת הגאולה: יש כבר 3 תמונות

{{מפנה|יצחק גינזבורג}}
[[קובץ:הרב יצחק גינזבורג תשע''ח.jpg|שמאל|ממוזער|הרב יצחק גינזבורג, כ"א אלול תשע"ח]]
[[קובץ:הרב יצחק גינזבורג ב' טבת תשפ''ה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק גינזבורג, ב' טבת תשפ"ה]]
הרב '''יצחק פייוויש גינזבורג''' (מכונה גם "'''המלאך'''"; יליד שנת [[תש"ה]]), הינו רב המשתייך לחסידות חב"ד אך מתאפיין בשיטה ייחודית ושונה מהמקובל ב[[חב"ד]] ומרבית תלמידיו אינם נמנים על חסידי חב"ד. הרב בקיא ב[[תורת הקבלה]], ונחשב לאחד מגדולי מורי הקבלה והחסידות בדורנו{{הערה|כך נכתב פעמים בגב חלק מספריו.}}. עומד בנשיאות התנועות "[[גל עיני]]" ו"דרך חיים" וכן בראש "בית הספר לתורת הנפש". הישיבות [[עוד יוסף חי]], [[ישיבת דורשי יחודך|דורשי יחודך]] ו[[ישיבת תום ודעת|תום ודעת]] עומדות תחת נשיאותו.

הרב גינזבורג חתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|החתימה ממוקמת בשורה החמישית, חתימה רביעית מימין, [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:צילום_חתימת_הרב_יצחק_גינבורג_על_פסק_הדין_שהרבי_משיח.png צילום חתימתו] {{תמונה}}.}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[כ"ח מרחשון]] [[תש"ה]] לאביו שמשון יעקב, ואמו בריינה מלכה. בצעירותו למד מתמטיקה ופילוסופיה. חזר בתשובה בגיל 14 בפילדלפיה שבארצות הברית. בשנת [[תשכ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ולמד בישיבת קמניץ ב[[ירושלים]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] חזר לירושלים, והיה, יחד עם חותנו לעתיד, הרב [[משה צבי סגל]], בין הראשונים שעברו להתגורר ברובע היהודי. באותה תקופה התוודע באופן מעמיק לכתבי [[חסידות חב"ד]]. באותה שנה ביקר אצל [[הרבי]] ושהה אצלו מספר חודשים.

למד במשך תקופה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ואף זכה לשמש את ה[[משפיע]] הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] לפני פטירתו{{הערה|על פי עדותו בשבת פרשת [[וארא]] [[תשפ"ד]] בשיעור במאמר באתי לגני - אהבת שלום (ראה וידאו 'חזרה על שיעורי שבת וארא הרב איתיאל גלעדי' דקה 1:42:08), ראה גם בעלון נפלאות לפרשת [[בא]] תשפ"ד ע' 22 אנקדוטה ששמע מר' שלמה חיים בעת ששימש אותו.}}.

כשחזר לארץ התחתן עם רעייתו מרת רוממיה בתו של הרב [[משה צבי סגל]], והחל ללמד גמרא, שולחן ערוך ו[[חסידות]] לקבוצת תלמידים ב[[כפר חב"ד]] ולאחר מכן התמנה להיות ראש ישיבת "שובה ישראל" בירושלים.

עד לנסיגת [[צה"ל]] מקבר יוסף בשכם ב"אינתיפאדת אל אקצא" ([[תשס"א]]) שימש כראש ישיבת "עוד יוסף חי" וראש הכולל ביריחו, כוללים אלו ועוד שני כוללים נוספים קיבלו את נשיאותו של [[הרבי]]. כיום, הישיבה והכולל נמצאים ביישוב [[יצהר]]. ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כ"ו אדר]] ראשון [[תשנ"ב]] עבר יהודי שסיפר שיש לו [[כולל]] על טהרת הקודש בשם 'עוד יוסף חי'. הרבי פנה אל המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ושאלו "עוד יוסף חי?! הרי ישנו עוד..." המזכיר השיב שיש את ישיבתו של הרב יצחק גינבורג ושזו ישיבה שונה והרבי הגיב "אבל 'עוד יוסף חי' נהיה שם דבר בכל ארץ ישראל!"{{הערה|דברי משיח חלק ג' ע' 190-191}}.

הרבי התבטא על הרב גינזבורג: "חכם כולל"{{הערה|[[דוד יעקב גלייזר]], '''יין המשומר''', על חומש ויקרא, פרק 'ההבדל בין חב"ד לברסלב'. קריית מלאכי, ישראל. סיוון תשפ"ד, יוני 2024.}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]], כמו כן נאם בכינוס פעילים לקראת האירוע.

כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] על פי הוראת הרבי ומעביר שיעורים בכל רחבי הארץ. מקדיש את רוב זמנו ומרצו לקיום הוראת הרבי אליו מימי [[אלול]] [[תשמ"א]]: {{ציטוטון|..נכון שיכתוב בצורת ספר - השיעורים שלומד. בברכה להצלחה}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20דיקשטיין3.pdf צילום המכתב - עמוד 8]}} - על ידי כתיבת ספרים ב[[קבלה]] ו[[חסידות]] הנוגעים בתחומים שונים, מפירושים קבליים וחסידיים לתורה ועד היחסים שבין תורה ומדע. הספרים מוצאים לאור על ידי תנועת "גל עיני" אותה הקים.

רבים מגיעים לביתו להתייעץ איתו בנושאים שונים.

עומד בנשיאות מוסדות חינוך רבים, וביניהם: ישיבת וכולל "עוד יוסף חי" ביצהר בראשות הרב [[יצחק שפירא]], ישיבה קטנה תות"ל "[[תום ודעת]]" בירושלים בראשות הרב [[אפרים ארנברג]], תלמוד תורה "תורת חיים", ובית ספר ותיכון לבנות "יעלת חן".

==פעילות ציבורית ותורנית==
===שיעורים===
[[קובץ:ר' גינזבורג.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג בהתוועדות י"ט כסלו תשפ"ב בכפר חב"ד ב']]
הרב גינזבורג מוסר שיעורים בחסידות בכל רחבי הארץ. מספר שיעורים קבועים במשך השנה, בהם שיעורים שנתיים, חודשיים ושבועיים.
בין שיעוריו המפורסמים ניתן למנות:

שיעורים שהתקיימו במאמרי חסידות לרגל ציון מספר שנים לאמירתם. לדוגמה: בשנת [[תשע"ב]] מסר שיעור קבוע בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ב[[המשך תער"ב]] של [[הרבי הרש"ב]], ובשנת [[תשע"ה]] מסר בכולל בכפר חב"ד שיעורים בהמשך המאמרים [[תש"ה]] - [[תש"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].

שיעור שנתי בישיבת תות"ל רמת אביב בליל [[פורים]] דפרזות ובביתו בסעודת פורים ושיעור שנתי בהילולת ר' מנחם מענדל מויטבסק בבית חב"ד בטיילת בטבריה הסמוך לציון בא' אייר.

שיעור קבוע ב[[ליל שבת]] ובבוקר [[יום השבת]], נכון לשנת [[תשפ"ד]] השיעור בליל שבת הוא בספר [[כתר שם טוב]], ובבוקר יום השבת בספר אהבת שלום (לרבי מנחם מענדל מקוסוב), שיעור קבוע נוסף הוא שיעור עיון ב[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם היומי]]. השיעורים מועלים לרשת (בערוץ יוטיוב בשם גל עיני - השער לפנימיות התורה), וחלקם מעובד ומשוכתב לחוברות 'עלון נפלאות'.

===סגנונו===
שיעוריו וספריו העוסקים בתורת החסידות מתאפיינים בסגנון מיוחד. בין השאר, בספריו מתמקד בעיקר על ביאור חלק ה[[קבלה]] שבתורת [[חסידות חב"ד]], פעמים רבות מסביר עניינים באופן של [[פרצוף]] - ביאור נושא לפי התאמת תכונות הנושא לכל ספירה מ[[עשר הספירות]]. בספריו מצביע על חיבור בין המדע לקבלה, בין פסיכולוגיה לחסידות, ומבאר עניינים חברתיים על פי השקפה תורנית. כמו כן הוא משתמש רבות ב[[גימטריא]]ות.

===השקפתו בנושאים פוליטיים===
בשנת [[תשנ"ד]], לאחר [[פורים]] בו ארע הטבח במערת המכפלה, על ידי ברוך גולדשטיין במהלכה הרג 29 ערבים, כנקמה על מספר פעולות טרור שאירעו בתקופה ההיא. הוציא חוברת בשם "ברוך הגבר" בהסכמת [[הרבי]] (בנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], שלמד אז ב[[קבוצה]], התקשר למזכירות שישאלו האם דעת הרבי נוחה מזה, והרבי הנהן להסכמה {{מקור}}). בחוברת סקר טיעונים להצדקת המעשה. בין השאר כתב בחוברת: "נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה . . הנקמה היא תגובה טבעית ספונטאנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה"{{הערה|הרב יצחק גינזבורג, ברוך הגבר, עמ' 28}}.

בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם בתשס"ד, האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי "לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל". בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. אך הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו.

לאחר ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] גישתו ביחס למדינה הקצינה. הוא אמר: "יש לעקר את הרוח הציונית . . את בית המשפט. עלינו לשבר . . את הממשלה - ממשלת שמאל או ימין - עלינו למגר"{{הערה|הרב יצחק גינזבורג, קומי אורי, עמ' ח'}}

ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] הוזמן לחקירה אצל היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים על ההסכמה שנתן לספר "תורת המלך"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56243 הרב יצחק גינזבורג נחקר במשטרה].}}.

בשנת תשע"א הקים תנועה פוליטית בשם "דרך חיים", והוא עומד בראשה.

===בית הספר לתורת הנפש===
בשיעוריו ובספריו מרבה להתעסק בהשפעתה של [[תורת החסידות]] על [[נפש]] האדם. במסגרת זו הוקם מוסד לימודים בשם 'בית הספר לתורת הנפש' (נקרא גם בשם 'מכללת תורת הנפש') המתמקד ב[[פסיכולגיה]] יהודית. במוסד מועברים קורסים לגברים ונשים (בנפרד) בכל רחבי הארץ. מנהל בית הספר הוא הרב נעם שפירא.

שיטת הטיפול במוסד מבוססת על תכנים מ[[ספר התניא]]{{הערה|עדותו של הרב נעם שפירא מנהל בית הספר במהלך שיעור בשם 'תורת הנפש - פסיכולוגיה יהודית: כן לקבל, לא להשלים / הרב נעם שפירא' דקה 2:59: "והספר הבסיסי שאנו מתבססים - מתייחסים אליו הוא הספר התניא".}} ועל הליך הנקרא: [[הכנעה הבדלה המתקה|'הכנעה', 'הבדלה', ו'המתקה']], הרב גינזבורג הוציא מערך טיפולי מתורה של הבעש"ט העוסקת בבירור ניצוצות שנפלו לקליפות ובהמתקת הגבורות בשרשם{{הערה|[[כתר שם טוב]] (הוצאת קה"ת) אות כ"ח.}}, ראשיתו של המהלך מוכנה 'הכנעה' והיא מנמיכה את התדמית העצמית של האדם, על ידי הנמכת התדמית ניתן ליצור 'הבדלה' מהבעיה ממנה הוא סובל, ומכך להגיע ל'המתקה' - מבט חיובי על הבעיה וראיית הצדדים הטובים הטמונים בה{{הערה|המהלך מוסבר רבות בשיעוריו של הרב גינזבורג, ובמיוחד בספר 'להפוך את החושך לאור, קבלה ופסיכולוגיה' בעריכת משה וישנבסקי, ובחלקים מהספר 'אשא עיני'.}}.

דגש נוסף הניתן במוסד הוא מתן כלים לרכישת אמפתיה ואהבה בין המטפל למטופל.

===ניגונים===
מלמד ניגוני חב"ד רבים ועתיקים שלמד בצעירותו מהחסיד ר' [[אליהו לייב ריבקין]] מכפר חב"ד, צאצא של בעל המנגן של [[אדמו"ר הזקן]]. כמו כן הלחין בעצמו מאות [[ניגונים]], בין השאר לקראת י"א ניסן מלחין בכל שנה [[ניגונים על פרקי הרבי|ניגון לפרק של הרבי]] ב[[תהלים]]{{הערה|ראו לדוגמה: [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53694 לכבוד י"א ניסן: "ניגון מקובל" ● להאזנה] ג' ניסן התש"ע (18.03.2010) {{אינפו|}} (הניגון בכתבה אינו ניגונו של הרב גינזבורג) {{*}} אבריימקה אייזנשטיין, [https://chabad.info/musicnews/1194860/ "עזרנו בשם השם": לחנו של הרב גינזבורג על קאפיטל קכ"ד] כ"ה באדר ה׳תשפ"ה {{אינפו|}}}}.

עד כה יצאו לאור כ-30 תקליטים מניגוניו.

==ביקורת==
סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינם מקובלים בקרב רובם של חסידי חב"ד. בנוסף, מבקריו טוענים כי תלמידיו [[התקשרות|מתקשרים]] אליו במקום אל הרבי ויש מהם שאף רואים בו את נשיא הדור והמשיח שבדור{{הערה|בקרב תלמידיו נפוצות התנהגויות של חסידים כלפי רבם: תליית תמונתו בסלון הבית, קריאת ילדיהם בשמו, הפצת תורתו ולימוד ניגוניו{{מקור|}}}}, הרב גינזבורג הוציא מכתב מחאה כנגד תלמידים אלו ב[[חודש אדר]] [[תשע"ד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/7/75/הרב_גינזבורג_ופעילותו_-_מכתב_מגל_עיני.jpg המכתב לקריאה].}}.

==ספריו==
=== עברית ===
{{טורים|תוכן=
'''קבלה וחסידות'''
*"סוד הוי' ליראיו" - מבוא לחכמת האמת ועבודת ההתבוננות,
*"אשא עיני" - מאמרי התבוננות בפנימיות תורתנו הקדושה ועבודת ה'
*"שערי אהבה ורצון" - מאמרי התבוננות במהות האהבה והרצון בנפש האדם ובשרשם למעלה
*"שיעורים בספר סוד הוי' ליראיו" - סדרה הכוללת שיעורים של הרב גינזבורג על הספר שכתב (4 כרכים; עריכה: שילה אופן)
*"אדמה שמים ותהום" - על הטבע ושירתו, הנס שמעליו והתוהו שתחתיו (עריכה: [[ישראל אריאל (ליבוביץ')|ישראל אריאל]])
*"כלל גדול בתורה" - מבוא להתבוננות יהודית (עריכה: [[איתיאל גלעדי]])
*"אל עולם הקבלה" - ספר למתחילים ללמוד חכמת קבלה (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"מבוא לקבלת האר"י" - יסודות קבלת האריז"ל לאור תורת החסידות (עריכה: דב ליברמן)
*"מבחר שיעורי התבוננות" - סדרה (28 כרכים) (עריכה: עמרם לידא)
*"חסדי דוד הנאמנים" - קבלת האריז"ל לאור החסידות (5 כרכים) (עריכה: עמרם לידא)
*"אותיות לשון הקדש" - הסבר הממדים הפנימיים של אותיות האלף-בית העברי (עריכה: מאיר קליין ואיתיאל גלעדי)
*"יין יצחק" על התורה - לקט משיעורי הרב גינזבורג (2 כרכים)
*"יין יצחק" על [[ספר התניא]] - לקט משיעורי הרב גינזבורג (עריכה: הרב [[שמואל יצחק גד יודייקין]])
*"יין יצחק" על הגדה של פסח - לקט משיעורי הרב גינזבורג
*"מאמרי אדמו"ר מליובאוויטש עם ביאורים" - הערות וביאורים על מאמרים של [[מנחם מענדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]] (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"שיעורים והתוועדויות" - סיכומי התוועדויות שלו (20 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי)
*"החכמה מאין תמצא" - חכמי המחקר האלקיים בראי תורת החסידות (עריכה: ישראל אריאל)
*"עולמות" - שערים חדשים לתורה וחסידות (עריכה: [[ניר מנוסי]]; הוצאת [[ידיעות ספרים]])
*"מציץ מן החרכים" - תובנות קצרות שנכתבו בטוויטר ובבלוג באנגלית, ותורגמו לעברית בידי [[ניר מנוסי]] ודוד הלל
*"שבעים פני חן" - 70 מאמרי התבוננות בסוד המלה '''חן'''
*"עץ פרי" - עיונים בהלכה ובפנימיות ההלכה (עריכה: הרב יוסף פלאי)
*"ושבתה הארץ" - שנת השמיטה לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי)
*"ויצאה והיתה" - עיונים בנגלה ובפנימיות של מסכתות גיטין וקידושין (עריכה: הרב יוסף פלאי)
*"שערי תבונה" - שערי עיון והתבוננות בספר התניא (עריכה: מנחם מענדל אקסלרוד; הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות|מעינותיך]])
*"ענין התפלה וההתבוננות" - עבודת ההתבוננות במהלך הדורות (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"מגיד מראשית אחרית" - שני מאמרים של רבי [[הלל מפאריטש]], עם קיצורים וביאורים מאת הרב גינזבורג
'''הבית היהודי'''
*"שכינה ביניהם" - שלום בית על פי תורת החסידות
*"ברית הנישואין" - פרקי עיון והתבוננות במושג שלום בית על פי תורת החסידות (עריכה: [[יונדב קפלון]])
*"חתן עם הכלה" - עבודה "לשמה" בחיי הנישואין (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"מחול הכרמים" - על שידוכים, ברית, תשובה וגאולה (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"יין משמח" - מסתורי חתונה ונישואין (5 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי)
*"פנים אל פנים" - יסודות החינוך על פי החסידות (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"אמנות החינוך" - עקרונות, מיומנויות ועצות מעשיות
*"אנכי והילדים" - 3 מאמרים על כחם של ילדי ישראל, מעובד לילדים ונוער (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"אהבה" - צמיחת הקשר בין איש ואשה (עריכה: ניר מנוסי)
*"באהלי צדיקים" - בנין הבית היהודי בהשראת גדולי החסידות (עריכה: איתיאל גלעדי)
'''תורה ומדע'''
*"איחוד התורה והמדע" - עם ניר מנוסי
*"רפואה שלמה" ("גוף נפש ונשמה") - קבלה ורפואה (עריכה: משה גנוט)
*"עיניך ברכות בחשבון" - עיונים בחשבון לפרשיות התורה (עריכה: משה גנוט)
*"נעשה אדם" - התבוננות פנימית בתיאוריית האבולוציה (עריכה: יהודה הרשקוביץ)
'''סיפורי צדיקים'''
*"אור ישראל" - סיפורים ממורנו הבעל שם טוב עם באור מעמיק של הרב גינזבורג (עריכה: עודד מזרחי ודב ליברמן)
'''תורה ומועדים'''
*"תשובת השנה" - מאמרי התבוננות בעבודת ה' בכלל ובעבודת התשובה בפרט, על פי מעגל השנה
*"מעין גנים" - מבט חסידי לפרשיות השבוע (5 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי)
*"לחיות עם הזמן" - ביאורים בליקוטי שיחות (5 כרכים; עריכה: דב ליברמן)
*"עמודיה שבעה" - חלוקת הפרשות באור פנימי (5 כרכים; עריכה: ישראל כ"ץ ואיתיאל גלעדי)
*"שעשועים יום יום" - עיונים בפרשת השבוע דבר יום ביומו (3 כרכים; עריכה: איתיאל גלעדי וישראל כ"ץ)
*"תורת חיים" - קובץ גליונות חודשיים מהשנים תשנ"ח - תש"ס
*"אני לדודי ודודי לי" - פרקי התבוננות איך לבוא בימי התשובה לתשובה מאהבה (עריכה: ישראל אריאל)
*"תום ודעת" - מאמרים לחדשים אלול ותשרי (עריכה: ישראל אריאל)
*"וכמטמונים תחפשנה" - מטמוני ספירת העומר לאור החסידות (2 כרכים; עריכה: ישראל אריאל)
*"פורים לנו" - מאמרי התבוננות על [[פורים]] (עריכה: ישראל אריאל)
*"הנרות הללו" מאמרי התבוננות לימי החנוכה (עריכה: ניר מנוסי)
*"הזמן הפנימי" - זמני השנה לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי)
*"הממד הפנימי" - פרשת השבוע לאור הקבלה והחסידות (עריכה: הרב יוסף פלאי)
*"סודות מן הסדר" - הגדה של פסח ב[[פרד"ס]] התורה (עריכה: הרב יוסף פלאי)
'''תורת הנפש'''
*"לב לדעת" - יסודות עבודת ה' בדרך החסידות
*"הנפש" - ספר היסוד להבנת מבנה הנפש, כוחותיה ולבושיה (עריכה: איתיאל גלעדי ונעם שפירא)
*"להפוך את החושך לאור" - קבלה ופסיכולוגיה (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"אמונה ומודעות" - כח האמונה, האמונה במעגל השנה, עיקרי האמונה בפנימיות התורה
*"נפש בריאה" - הפסיכולוגיה לפי תורת החסידות
*"לחיות במרחב אלוקי" - קבלה והתבוננות (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"הטבע היהודי" - הדרך העולה אל המודעות הטבעית (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"מודעות טבעית" - תיקון המודעות העצמית על פי הקבלה (עריכה: משה גנוט)
*"אוצר הנפש" - תמלול שיעורים של הרב גינזבורג בתורת הנפש (3 כרכים; עריכה: עודד מזרחי)
'''עניני ציבור'''
*"מלכות ישראל" - מצוות הציבור, העם והארץ; מלכות, מלך וסנהדרין; מלחמות ומקדש (3 כרכים)
*"בעתה אחישנה" - סודות הגאולה האחרונה, להבנת גאולת דורנו (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"תיקון המדינה" - מצע מעשי על פי הקבלה (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"רוחו של משיח" - התקופה בראי החסידות (עריכה: ישראל אריאל)
*"מלך ביפיו" - הגואל בראי החסידות (עריכה: ישראל אריאל)
*"שלשה כתרים" - עיונים בנגלה ובפנימיות בענייני שופטים, מלך וכהן גדול וביחסים ביניהם (עריכה: ישראל אריאל)
*"קומי אורי" - פרקי מאבק ותקומה (עריכה: איתיאל גלעדי)
*"וממנה יושע" - הגישה הרואיה לממסד ולמאבקים בו ישראל אריאל)
*"צו השעה: טיפול שורש" - עיונים בנושאים שהזמן-גרמא על פי פנימיות התורה (עריכה: איתיאל גלעדי)}}

=== [[אנגלית]] ===
{{טורים|תוכן=
*"The Hebrew Letters"
*"The Mystery of Marriage"
*"Transforming Darkness into Light"
*"Body, Mind and Soul"
*"Living in Divine Space"
*"The Art of Education"
*"Anatomy of the Soul"
*"What You Need to Know About Kabbalah"
*"Awakening the Spark Within"
*"A Sense of tha Supernatural"
*"Rectifying the State of Israel"
*"Consciousness and Choice"
*"Kabbalah and Meditation for the Nations"}}

== משפחתו ==
;בניו
*הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[שליח הרבי]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב מנחם מענדל גינזבורג - [[ר"מ]] בישיבת חב"ד "נחלת שבעה", מלמד בגן חב"ד "קריית משה" ב[[ירושלים]].

;חתניו
*הרב שניאור זלמן פבזנר, נו"נ בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].
*הרב [[אריה ברוך בלוך]], שליח הרבי [[פאולו]], [[ברזיל]].
*הרב [[מנחם מענדל נחשון]], ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]].
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]], רב קהילת חב"ד ו[[משפיע]] ראשי ב[[תומכי תמימים פתח תקווה|תומכי תמימים]] [[פתח תקווה]].
*הרב [[שי הרמתי]], משלוחי הרבי ב[[יצהר]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים יצהר]].
*הרב מרדכי פריימן, מחנך ב[[תלמוד תורה חב"ד ראשון לציון]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[יהודה ליב וייסגלס]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] ועורך תורני, [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1X8FmHdQgeBfcEWHr5MnhBrgoZODBS9Fy נאומו בכינוס פעילים, תשס"ט]
* 2 מכתבים מהרבי בפרסום ראשון, בתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20דיקשטיין3.pdf תשורה מנישואי נכדתו] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/drive/folders/1_qTOoGhtF7x12okj8VqYNDdC7gSqRjh3 כתב האישום - תרגיל פוליטי] [[שבועון בית משיח]] גליון 418 ע' 57
*[http://www.beismoshiachmagazine.org/articles/messianic-consciousness-after-gimmel-tammuz.html תודעה משיחית לאחר ג' תמוז] [[שבועון בית משיח]] (באנגלית) גליון 932
*שרה גל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56306 המלאך, המקובל, אימת השב"כ ● פרופיל], עיתון 'בקהילה' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גינזבורג יצחק פייביש}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קמניץ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תום ודעת]]

סעודת משיח

2026-04-14T14:28:51Z

ברכת הגאולה:

{{מפנה|סעודת משיח|סעודת שור הבר והלוייתן}}
[[קובץ:סעודת משיח2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת בסוף יום טוב [[אחרון של פסח|אחרון של חג פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]])

==מקורות לסעודה==
[[בעל שם טוב|הבעל שם טוב]] התקין לעשות סעודה שלישית לקראת סוף היו"ט וקרא לסעודה זו "סעודת משיח" משום שאז מאיר גילוי הארת המשיח<ref name=":0">לוח [[היום יום]] [https://www.chabadlibrary.org/books/3701350300 כ''ב ניסן''] נעתק מסה"ש ה<nowiki>'תש"ב ע' 109 ושם, סה"ש תרח''ץ ע'</nowiki> 310 (277). וראה בהרחבה ב[https://www.chabadlibrary.org/books/5402050216 אוצר מנהגי חב''ד ע' רכט''] וע' [https://www.chabadlibrary.org/books/5402050455 רלב] וש"נ.</ref>.

סעודה זו נהוגה אצל עוד קהילות<ref name=":1">[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל הל<nowiki>' פסח חלק ג' ע' קכ''</nowiki>ז ואילך] וש"נ.</ref> (בספר "[[מעשה רב]]" מובא שכן נוהג [[הגאון מוילנא]]<ref>[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33900&pgnum=38 מעשה רב, הלכות פסח ע' כ'].</ref>) אך הטעם הוא משום חביבות מצוות אכילת מצה (שאפשר לקיימה עד מוצאי היו"ט).

ישנו מנהג חסידי פולין לקרוא לסעודה זו "סעודת הבעל שם טוב" זכר לנס שהתרחש ב[[אחרון של פסח]] ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]]<ref>ראה בספר 'נטעי גבריאל' המצוין למעל. גם מוסיף טעם - ע"ד ההלכה - לקריאת שם זה.

בנוגע להתייחסות רבותינו נשיאנו עד"ז ראה ב[https://www.chabadlibrary.org/books/5402050216 אוצר מנהגי חב"ד, אחרון של פסח, סוף ע' רכט - רל] ושם מציין גם לנוסחאות שונות בסיפור.</ref>.

==מנהגי הסעודה==
[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פרסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח]]
למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] אוכלים בסעודה זו [[מצה]], ושותים [[ארבע כוסות]] של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]<ref>[https://www.chabadlibrary.org/books/5402050455 אוצר מנהגי חב''ד ע' רל''ב]</ref>. על פי תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו - באותה שנה אכלו לראשונה תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם [[אדמו"ר הרש"ב]], וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח"<ref name=":0" />.

[[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לדבר באחש"פ אודות הבעש"ט<ref>[https://www.chabadlibrary.org/books/5402050311 אוצר מנהגי חב"ד ע' רל].</ref>

[[הרבי]] הורה<ref>ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15918&st=&pgnum=250&hilite= מאמר ד"ה והחרים תשמ"ט (סה"מ מלוקט ג') הערה 20].

(לתצלום הכתי"ק ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15918&st=&pgnum=6&hilite= ספר המאמרים על סדר חודשי השנה, חלק ג' ע' VI])</ref> כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.

נוהגים לנגן [[ג' תנועות (ניגון)|ג' תנועות]], [[ד' בבות]], ושאר [[ניגוני רבותינו נשיאנו]] וכן [[ניגון הופ קוזק]] לה[[סבא משפולי]]<ref name=":2">ראה ב[https://www.chabadlibrary.org/books/5402050008 אוצר מנהגי חב"ד].</ref>.

בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד [[ריקוד]] שמח (בדרך כלל בניגון [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|ניע זוריצ'י כלופצ'י]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו<ref name=":2" />.

===בחסידויות שונות===
בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך [[ברכת המזון]] נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר [[תפילת מנחה]] מתקיים טיש '''נעילת החג''' (או לווית החג), בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה וסעודת [[הבעל שם טוב]], ב[[חסידות לעלוב]] נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.

כן הוא מנהג כמה חסידויות לספר את הנס שקרה אז ל[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]], וכן לשיר זמירות מסדר ה[[הגדה]]<ref name=":1" />

==רבני הספרדים קוראים לערוך סעודת משיח==
כיום, נערכות "סעודות משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה [[הרבי]] לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.

במהלך השנים גדולי רבני הספרדים קראו לערוך סעודת משיח. בפרסומים שונים מובאים דבריהם של ה[[בבא סאלי]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], והמקובל הרב [[יורם אברג'יל]], והם קוראים לערוך סעודת משיח.

== משמעות הסעודה ==
כאמור, באחרון של פסח מאירה בעולם הארת משיח. ועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח.

הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.

מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם<ref>ראה תניא פרק ה'</ref>)

הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו '''יאכלו''' (שור ולויתן) '''וישתו''' (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין)<ref>אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'</ref>.

סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות<ref>אחש"פ תשמ"ג אות י"א</ref>.

== ארבע הכוסות ==
ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא<ref>שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.</ref>: '''והוצאתי''' וכו', '''והצלתי''' וכו', '''וגאלתי''' וכו', '''ולקחתי''' וכו'<ref>והחרים תשמ"ט</ref>.

עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש {{מונחון|רוחות|צדדים}}, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא<ref>ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט</ref>.

לא מברכים על שתיית ארבעת הכוסות ברכת שהחיינו כשם שאין מברכים ב[[שביעי של פסח#הלכות ומנהגים|שביעי של פסח]] וב[[אחרון של פסח#ברכת שהחיינו|אחרון של פסח]], משום שברכת שהחיינו היא רק על דבר גלוי, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות - ביאת המשיח{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשל"ז, קונטרס '''[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1364/TCkQ13648941.pdf התוועדות]''', של [[ועד הנחות בלה"ק]] לימים ראשונים ושבת חול המועד פסח תשפ"ו עמ' 29.}}.

==ראו גם==
* [[שביעי של פסח]]
* [[אחרון של פסח]]
* [[חיבור החגים עם ימות החול]]

==לקריאה נוספת==
* '''מנהג ישראל תורה''', עמ' שלד.
* '''נטעי גבריאל - פסח''', חלק ג, עמ' עט.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45717 כך החלה "סעודת משיח" - סקירה היסטורית] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=259&article=2750 סעודת משיח] על תקנת [[הבעל שם טוב]] לערוך ביום האחרון של פסח "סעודת משיח" - {{חב"ד בישראל}}
* '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_שביעי_של_פסח_עם_הפרטיזן_דמויות_בכפר_פרק_ראשון_82222.html שביעי של פסח עם ה'פרטיזן']''' {{COL}} י"ז [[ניסן]] תשע"ד
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/81389_he_1.pdf מה ענין "נעליים" בימות המשיח?]''' - רעיון מעובד לחזרה בסעודת משיח {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], '''[https://karovel.co.il/התוועדות/לאכול-ולשתות-משיח/ לאכול ולשתות משיח]''', [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]] גליון 122 חג הפסח [[תשע"ו]] עמוד 28
*'''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/Maayontecha50.pdf סעודת המשיח]''', בתוך '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' גליון 50 - ניסן תשע"ז
*'''[http://hageula.com/uploads/source/Ze_11/36/PN13.pdf סעודת הבעל שם טוב וסעודת משיח]''', בטאון 'פנסאים' גליון 13
*'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/shshsp.pdf עניני דיומא - שביעי של פסח]''' {{PDF}} עיבוד שיחות הרבי לסעודת משיח (עמוד 237 ואילך), בתוך סדרת ספרי מכון 'מעיינותיך' של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*שלום דובער וולף, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/ענינה_של_סעודת_משיח.pdf ענינה של סעודת משיח]'''
*יוסף יצחק ג'ייקובסון, '''[https://col.org.il/news/144907 סודו של חג שביעי של פסח: מהו אותו גילוי של "הארת המשיח"?]''' {{COL}} {{וידאו|}}
*אשר פרקש, '''[https://sinun770.org/סעודת-משיח-הסוד-העמוק-של-אחרון-של-פסח-ו-2/ סעודת משיח – הסוד העמוק של אחרון של פסח ומה שהבעש״ט גילה]''' בתוך ערוץ היוטיוב 'הרב אשר פרקש' באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו|}}
*'''[https://col.org.il/news/130205 4 כוסות, 4 ניגונים של גאולה ורעיון לסעודת משיח משפחתית]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}

{{פסח}}
[[קטגוריה:פסח]]

ישיבת הבוכרים

2026-04-14T14:16:14Z

ברכת הגאולה: שוחזר מעריכה של 37.142.165.2 (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקה בוט

{{לעדכן}}
[[קובץ:אור שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם הקמפוס בו שוכנת הישיבה]]
'''ישיבת הבוכרים''', בנשיאות הרבי מליובאוויטש, השוכנת ב[[כפר חב"ד]] הוקמה על ידי עסקני חב"ד ובראשם ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[שמחה גורודצקי]] ועל פי הוראות הרבי, כמוסד חינוכי לעולי בוכרה. ישיבת הבוכרים שוכנת במתחם מפואר במרכז כפר חב"ד הכולל את כפר הילדים אור שמחה, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה. הרב [[בורק'ה שיף]] נמנה על מייסדי הישיבה ומנהלה במשך עשרות שנים ויחד עם עסקנים ואנשי צוות הישיבה פיתח את הישיבה מצריף אחד לקומפלקס בנייני פאר. בשנים הבאות התמנה למנהל הרב [[זאב אברהם סלאווין|וועלוול סלוין]] משלוחי הרבי לארץ הקודש.

== היסטוריה ==
'''ישיבת הבוכרים''', הנקראת כיום גם '''אור מנחם'''{{הערה|ברישום ברשם העמותות במשרד המשפטים, השמות ביחד: "ישיבת הבוכרים / בית חינוך לתשב"ר - "אור שמחה", כפר חב"ד מרכז לקליטה וחינוך פנימייתי לילדים ונוער ממשפחות מצוקה ועולים חדשים (ע"ר)", אך היא מציגה את עצמה פעמים רבות כישיבת אור שמחה}}, נוסדה כמוסד חינוכי לילדים ונערים עולי בוכרה בשנת [[תשל"ג]] ב[[כפר חב"ד]] בהוראת וברכת הרבי{{הערה|ביחידות למנהל הישיבה הרב גרשון דובער שיף כשבמקביל כותב הרבי ל[[ועד כפר חב"ד]]: {{ציטוטון|א) כיון שעל ועד (כפר חב"ד) לדאוג לביסוס ולהתפתחות כפר חב"ד הן בגשם והן ברוח ב) שתכנית הנ"ל תסייע רבות לביסוס והתפתחות כפר חב"ד הן בגו"ר ג) נמצא פלוני שרוצה לקחת על עצמו חלק הארי בכל הנ"ל - מובן שצריך לעשות את כל הנ"ל ובהוספה}}}}, ועומדת תחת נשיאות הרבי.

הישיבה הוקמה בעידוד הרבי בעקבות העלייה הגדולה של יהדות בוכרה משנת [[תש"ל]] ואילך. הישיבה נועדה לילדים ונערים עולי [[בוכרה]] ומכאן שמה "ישיבת הבוכרים".
[[קובץ:ישיבת הבוכרים בעבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת הבוכרים בשנותיה הראשונות. המבוגרים מימין לשמאל: הרב [[ליפא קליין]] מזכיר ישיבת הבוכרים, המחנכים: ר' [[הרשל לרנר]], הרב [[אבא דוד גורביץ]] ומנהל ישיבת הבוכרים הרב [[בורק'ה שיף]].]]

הישיבה הוקמה על ידי אנשי [[חמ"ה]] בתחילה ב[[אשדוד]], ומפני מיעוט התלמידים נפתחו כיתות רב-גילאיות מה שהיה לצנינים בעיני כמה מאנ"ש שהביעו את אי שביעות רצונם בפני הרבי. אך הרב [[זושא וילימובסקי]] סיפר למנהלי הישיבה כי הרבי הגיב: "קנאת סופרים תרבה חכמה ותשב"ר"{{הערה|סמרקנד (ספר) עמוד 405}}. בתקופה הבאה עברה הישיבה לבניין ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ותלמידי שתי הישיבות שולבו לישיבה אחת. וגם אנשי [[חמ"ה]] הרב [[משה ניסלביץ]] והרב [[יהושע רסקין]] מונו לחברי הנהלה בישיבת אחי תמימים{{הערה|סמרקנד (ספר) עמוד 405}}.

ביוזמת המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]]. לקראת ההעברה נערכו לכך אנשי חמ"ה באסיפה מיוחדת עם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] והרב [[שמואל חפר]] מנהל בית רבקה ומטעם ועד כפר חב"ד הוקצה צריף אחד לישיבה.

למנהל מונה הרב בורק'ה שיף, ובתחילה פעל בחסות חמ"ה ולאחר שנתיים חמ"ה עזבו את הישיבה, ור' בורק'ה החל לנהל את הישיבה באופן עצמאי ובסיועם הנמרץ של ר' מענדל פוטרפס ור' [[שמחה גורודצקי]]{{הערה|סמרקנד(ספר) עמוד 406}}.

לפני בניית פנימיית הישיבה, התאכסנו תלמידי הישיבה אצל משפחות בכפר חב"ד.

בעת פתיחת הישיבה הוצג הרב [[יעקב מינסקי]] כמנהל המוסד בניירות הרשמיים אף שעבד ב[[לוד]] ולא הגיע בפועל לשטח הישיבה (למעט בעת ביקורי מפקחים אז הוזעק על ידי צוות הישיבה ונסע במיוחד כדי לשוחח עימם){{הערה|הסיבה למהלך זה היתה מצד הכרח ומצד צורך קבלת תקציבים.}}, בשנה השנייה לפתיחת הישיבה חשש הרב מינסקי והחל לשהות בישיבה מדי יום ארבע שעות כשהוא נושא בתפקיד ניהולי ומסתובב בין כיתות הלימוד במטרה לפקח על הלימוד מקרוב, בשנה השלישית הביא אנשי צוות שימלאו את מקומו{{הערה|הוא מספר על כך בוידאו 'הרב יעקב מינסקי מקים את ישיבת הבוכרים' ביוטיוב.}}.

כשעלו חיכוכים בין תלמידי הישיבה לתושבי כפר חב"ד התרעמו תושבי כפר חב"ד בפני הרב מרדכי אשכנזי על כך שהישיבה ממוקמת בכפר אך תלמידי הישיבה הם תלמידים הגרים מחוץ לכפר, הרב אשכנזי העלה את הנושא ב[[יחידות]] אצל הרבי, הרבי ענה שיש לדאוג לילדי הישיבה משום שאין מי שידאג להם, בשונה מילדי הכפר שיקבלו מענה חינוכי במוסדות הכפר{{הערה|מפי הרב [[זאב אברהם סלווין]] בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] שמצויין בלקריאה נוספת.}}.

===מנהל חדש===
בשנת [[תשס"ו]] התמנה הרב [[זאב אברהם סלווין]] למנכ"ל הישיבה, עם הגיעו ייסד מחלקת משפחתונים בישיבה, המחלקה כוללת יחידות דיור יוקרתיות ומעוצבות הכוללות אבזור מודרני ומאיישות זוגות אומנה שיצאו ל[[שליחות]] בישיבה, הזוגות מאמצים ילדים ומגדלים אותם ביחידות הדיור. המיזם זכה להצלחה גדולה ומהוה מודל לחיקוי למוסדות נוספים.

===כפר הילדים אור שמחה===
במתחם שוהים ילדים ונערים מכלל חלקי החברה הישראלית, מרביתם מופנים באמצעות משרד הרווחה.

'אור שמחה' מוכר כפנימייה טיפולית והיא ביתם של ילדים ובני נוער בגילאי 6-18 הזקוקים לתמיכה ולבית חם. חלקם גדלו במשך תקופות מסוימות ללא כל מסגרת חינוכית וצברו פערים לימודיים עצומים. 'אור שמחה' עמלה על שיקומם הרגשי של הילדים, על השבת תחושת הביטחון העצמי, היציבות והשייכות שלהם ומסייעת להם להשתלב בלימודים, בחברה, במשפחה ולממש את היכולות שלהם. המוסד מטפח אקלים חינוכי וחברתי מיטבי ומסייע לכל חניך לבנות קשר מחודש עם המשפחה והסביבה ובמידת האפשר, פועל המוסד להחזירו לבית הוריו, תוך סיוע להורים בחיזוק מיומנויות הוריות. הצוות הטיפולי והמקצועי במקום מונה כ-100 איש, ביניהם מחנכים, מטפלים מקצועיים, מדריכים חברתיים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטר, יועצים חינוכיים, אימהות בית, אחות, חונכות פר"ח ומתנדבים.

דגש מיוחד ניתן למצבו של כל ילד ותכנית טיפול אישית נבנית בהתאם לצרכיו האישיים. כפר הילדים מפעיל כיום מסגרת ייחודית במודל של "משפחתונים" שכל אחד מהם מספק בית חם ל-12 ילדים. הילדים גרים כמשפחה אחת גדולה עם זוג הורים וילדיהם בבית חם ואוהב שפועל על פי קריטריונים שנקבעו על ידי משרד הרווחה והחינוך והנהלת הכפר. במשפחתון , סדר היום של הילדים נקבע סביב שגרת המשפחה וכמה שיותר בסביבת הבית; הם אוכלים בבית המשפחה – ולא בחדר האוכל של הפנימייה, משתתפים במסגרת טיפולית נפרדת ומשתתפים באירועים ביחד כמשפחה. בשעות הבוקר הם מבקרים במסגרת הבית ספרית הרגילה ואחר הצהריים משתתפים במגוון חוגים ופעילויות כגון: מחשבים, ספורט, ציור, מלאכה, נגרות, אלקטרוניקה, ספרייה, חדר כושר ועוד). במידת הצורך מקבלים הילדים סיוע לימודי וטיפול נפשי. הפרויקט הינו ייחודי מכיוון שהוא מספק מסגרת משפחתית חמה לילדים צעירים מאד החסרים עורף משפחתי. ב'אור שמחה' , הילדים זוכים למסגרת ביתית ואישית עם זוג הורים אשר נוכחים ונגישים בכל שעות היממה לספק את כל צרכי הילדים ולהוות להם תמיכה משפחתית מקיפה{{הערה|[https://kfar-chabad.com/info/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94/ בית ספר אור שמחה] אתר ועד כפר חב"ד}}.

===תלמוד תורה לתלמידי לקויי למידה===
במתחם ישיבת הבוכרים פועל תלמוד תורה לתלמידים בעלי לקויות למידה. התלמוד תורה פועל במסגרת רשת אהלי יוסף יצחק. המנהל: הרב שמעון ידגר{{הערה|[https://chabad.info/news/458085/ תלמוד תורה ללקויות למידה]{{אינפו}}}}

===ישיבה קטנה וגדולה===
בשלהי שנת [[תשמ"ח]] נוסדה ה[[ישיבה קטנה]] בה למדו בסגנון תומכי תמימים, ובהמשך הוקמה ישיבה גדולה.

הישיבה הגדולה מתאפיינת במסלול ללימוד [[שחיטה]] ו[[סופר סת"ם|כתיבת סת"ם]] לצד התאמת הלימודים ליכולות וכישורי התלמידים.

===ישיבה קטנה בראשות הרב אקסלרוד===

בשנת [[תשפ"א]] עברה למתחם הישיבה קטנה [[תומכי תמימים פתח תקווה]] בראשות הרב [[יצחק אקסלרוד]] כשהיא מחליפה את הישיבה קטנה 'אור מנחם' שפעלה במקום בעבר. הישיבה קטנה פועלת תחת הנהלה עצמאית וממשיכה לפעול בסגנון שונה מהישיבה גדולה. ומכונה ישיבה קטנה הבוכרים.

===מתיבתא אור שמחה===
ביוזמת הרב אקסלרוד, לקראת שנת הלימודים תשפ"ו, הוכרז על הקמת מתיבתא אור שמחה, לתלמידים בגילאי כיתות ז' ח'.

הישיבה בה ילמדו עד 12 תלמידים בלבד, במתכונת מכינה לישיבה קטנה ובה יתקיימו לימודים בהכוונה אישית ובמתכונת פנימיה, מתוך אוירה חסידית חמה ומשפחתית.
התלמידים יגורו בבית בהשגחת זוג שלוחים מסור ומנוסה ולנרשמים בהקדם הובטח פטור מלא משכר לימוד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1447 עמוד 2}}.

==מייסדי הישיבה==
* הרב [[גרשון דובער שיף]] - מנהל כללי
* הרב [[שמחה גורדצקי]]
* המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
* הרב [[ליפא קליין]] - מזכיר
* הרב [[משה ניסילביץ']]
* הרב [[יעקב מינסקי]] - מנהל
* הרב [[שמואל תעיזי]] - מנהל וראש הישיבה בעבר

==צוות ישיבה גדולה==
*הרב [[שניאור זלמן משה לוין]] - ראש הישיבה.
*הרב [[מנחם מנדל גורביץ כפר חב"ד|מנחם מענדל גורביץ']] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] כללי.
*הרב [[זאב אברהם סלווין|זאב אברהם סלאווין - מנכ"ל.]]
*הרב מאיר חיים סוויסה - משגיח.
*הרב שלום דובער טאלער - משפיע.
*הרב חיים מאיר דיין - מנהל גשמי.

רמי"ם:
*חסידות - הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ'.]]
*חסידות - הרב שלום דובער טאלער.
*סמיכה - (ש"ג) הרב [[אליעזר יעקב ברוד]].
*נגלה - הרב [[פנחס סלפושניק]].
*נגלה - הרב שלום דובער טאלער.
*נגלה - הרב [[יצחק מוזגרלשוילי]].
*משיב כללי - הרב שלמה חיים פלדמן.
*שחיטה - הרב יוסף מירילשוילי.
*סת"ם - הרב [[שלמה זלמן אלפרוביץ]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf שבועון בית משיח, ראיון עם הרב גרשון דובער שיף - הקמת ישיבת הבוכרים, הקמת ישיבה קטנה וגדולה, הוראות הרבי במשך השנים]''' {{בית משיח}}
*'''[https://col.org.il/news/92670 סיפור הקמת הישיבה ע"י ר' גרשון דובער שיף בהוראת הרבי וניהולה על ידו לאורך השנים]''' - דברים שכתב ר' [[בצלאל שיף]] אחרי פטירת אחיו ר' גרשון{{חב"ד און ליין}}
*'''[https://col.org.il/news/115329?adlt=strict&toWww=1&redig=1A40E3142F1D4ECCA8AD892E25A21FA5 בוכרה - ליובאוויטש - ראשון לציון: כך הוקמה ישיבת הבוכרים]''' {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://col.org.il/news/100761 היו ימים: יצחק רבין מבקר בישיבת הבוכרים]''' {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://col.org.il/news/111232 הרב שמעון ברגמן "נער שלא מתאים למסגרות המקובלות אינו שונה!"]''' • אל תפספסו {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/05/310.-Naso-5781.pdf ישיבת הבוכרים]''' ראיון של הרב שיף ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פרשת נשא, י' סיון תשפ"א, גליון מס' 310

==ראו גם==
* [[ישיבת הבוכרים (קטנה)]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]] עמודים 404-406
* הרב [[זושא וולף]] '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', עמוד 571
{{כפר|הרב ישראל אלפרוביץ|אור ושמחה|2041|50|תשפ"ד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|בוכרים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

קאשע

2026-04-14T06:00:09Z

ברכת הגאולה: /* לקריאה נוספת: */

[[קובץ:שווארצע קאשע.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"שווארצע קאשע" בהתוועדות י"ט כסלו]]
'''קאַשע''' (=דייסה) או '''שוואַרצע קאַשע''' (=דייסה שחורה) היא דייסה שמקורה במטבח המזרח-אירופי. ב[[אידיש]] הכוונה היא בדרך כלל לדייסת כוסמת, אך בשפות סלביות, קאשע היא שם כולל לדייסה מכל סוג, ויכולה להיות עשויה מכוסמת, חיטה, שיבולת שועל שיפון ועוד. כשם כללי לדייסה, קאשע היא אחת המנות הידועות הקדומות ביותר מהמטבח המזרח אירופי וגילה למעלה מאלף שנה. הלחם לבדו עולה על קאשע בחשיבותו ההיסטורית.

בחב"ד נהוג לאכול '''שווארצע קאשע''' בשני מועדים בשנה: ב[[חג הגאולה י"ט כסלו]] וב[[שבת שירה]]. בפי חסידים{{הערה|ראו לדוגמה ב[https://abc770.org/article_node_2269/ לקט פתגמים מר' זושא פרטיזן].}} שגור הפתגם המטאפורי שמי שאכל מן ה"קאשע" של [[תומכי תמימים]] לא ימות בלי תשובה.

==בי"ט כסלו==
ביום [[י"ט כסלו - חג הגאולה]] של [[אדמו"ר הזקן]] נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "שווארצע קאשע". מנהג זה מוזכר בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ספר השיחות תרח"צ עמ' 250.}}. הרבי הזכיר את המנהג בשיחה "כהמנהג משנים קדמוניות שבי"ט כסלו היו אוכלים "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת)"{{הערה|בתורת מנחם - התוועדויות תשי"ח, חלק כא, עמ' 240.}}.

בישיבה בליובאוויטש נהגו להגיש בהתוועדות י"ט כסלו "שווארצע קאשע"<ref>זכרונות הרב יהודה חיטריק. רשימות דברים (מהדורה חדשה) עמ' 362.</ref>.

יש אומרים שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי"ט כסלו{{הערה|בשיחת י"ט כסלו תרח"צ אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "ווי דער מנהג איז י"ט כסלו מאכט מען גריקענע קאשע [כפי המנהג, מכינים גריקענע קאשע בי"ט כסלו]", וממשיך להסביר: "יעדער מדינה האט איר מאכל וואס אין דער מדינה האט מען האלט מער ווי א אנדער זאך, אין ליטא איז דער מאכל גריקענע קאשע" [כל מדינה יש לה מאכל מיוחד האהוב שם יותר ממאכלים אחרים. בליטא המאכל הוא גריקענע קאשע]. (סה"ש תרח"צ, מהדורה חדשה, עמ' 277).
וראה בספר "זכרונותיי" להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה"ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי"ט כסלו.
שישה טעמים לאכילת קאשע בי"ט כסלו מופיעים במאמרו של הרב שניאור זלמן הרצל, "בית משיח", גליון 1338, עמ' 36 ואילך.
וראו בספר "ילקוט הלכות וטעמי המנהגים - חב"ד", חלק ג, להרב ראובן שמלה, עמ' לא ואילך, מספר טעמים.}}.

==בשבת שירה==
[[קובץ:האכלת ציפורים - שבת שירה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|תלמידי ה[[ליובאוויטשער ישיבה]] מאכילים ציפורים בקאשע. ערב שבת שירה תש"ע]]
המנהג לאכול ב[[שבת שירה]] 'שווארצע קאשע'{{הערה|ספר המנהגים עמ' 72. לוח כולל-חב"ד. המקור - היום-יום, י"ז בשבט. ובהערות וציונים שם ח"ב ציין שהמנהג נזכר כבר בב"ח סי' רח ד"ה והתוספות מסתפקים. וכנראה קשור לכל האמור בקטע הבא (כיוון שהמאכל חביב על העופות).}}.

מקור המנהג באכילת ה'שווארצע קאשע' נזכר בשבת שירה [[תש"ב]] בסיפור [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר-השיחות תש"ב עמ' 73.}}:

"[[המהר"ל מפראג]] [שהיה מייסד, מבסס ומפיץ של מנהגי ישראל] קבע מנהג{{הערה|בשעתו העיר הרבי: "והלוואי היו מחדשים עתה מנהג זה בכל קהילות ישראל", 'התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 448 (ועיי"ש בחריפות בעמ' 454 - בלתי מוגה). ובליקוטי-שיחות ח"ב עמ' 522 מבאר ההוראה מסיפור זה, עיי"ש. אולם למעשה, כשהציעו לפרסם עד"ז, נענו בהוראה: "לא להעתיק כל זה עתה - כי כנראה נשתקע
המנהג לגמרי, וכשם שמצווה כו' כך כו'" (=כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע - היכל-מנחם ח"ב עמ' לו, מתאריך ו' שבט תשמ"ח, אבל בס' לקט הליכות ומנהגי ש"ק עמ' 75 תיקן שהמענה היה בשנת תש"נ, לאלה שרצו ללמד זאת לילדים ב'חדר'). וראה להלן הערה 10.}}, אשר בשבוע של פרשת בשלח היה מורה לכל מלמדי התינוקות ולכל ההורים לילדים{{הערה|והכוונה גם לילדות - כדמוכח מקריעת ים סוף (התוועדויות תשמ"ז שם, הערה 115).}} קטנים, לקבץ את הילדים בשבת שירה בחצר בית-הכנסת ולספר לילדים את סיפור קריעת ים סוף, כיצד שרו הציפורים וציפצפו בשעה שמשה וכל בני-ישראל, אנשים ונשים, שרו את שירת 'אז ישיר', והילדים הקטנים קטפו פירות מעצי הים{{הערה|ראה שמות רבה כא,י.}} והאכילו את הציפורים ששרו ורקדו.

המהר"ל היה מצווה לתת לילדים 'קאשע' [דייסה] שיתנוה לפני התרנגולים והציפורים, לזכר פירות הים שבהם האכילו הילדים הקטנים את הציפורים{{הערה|והעיר הרבי: "אלא שלא ראינו שכ"ק מו"ח אדמו"ר ינהוג כן. [ויש לומר מהטעמים לזה - מה שכתב אדמוה"ז בשו"ע (או"ח סי' שכד ס"ח) "יש נוהגים לתת חיטים לפני העופות בשבת שירה, ואינו נכון שהרי אין מזונותיהם עליך" (דפסק כהמג"א שאוסר, ולא כמו שמסיק בס' תוספת שבת הובא באורחות-חיים שם, שכיוון שנהגו כן לשם מצווה אין להקפיד בכך), ובימינו אלו לא מצוי שיהיו תרנגולים וכיוצא בהם שמזונותיהם עליך (כפי שהיה רגיל בדורות שלפני זה בעיירות הקטנות)].

"בכל זאת, הרי זה רק בנוגע להאכלת העופות, אבל בוודאי שיש לספר לילדים את כל הנ"ל, ובמיוחד - לנטוע בהם מידה טובה של רחמנות על בעלי חיים (שמתבטאת גם בסיפור דהאכלת העופות), "ורחמיו על כל מעשיו" - ספר-השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 222.}}. לאחר מכן היה המהר"ל מברך את כל הילדים ואת ההורים, שיזכו לחנך את הילדים ולגדלם לתורה, לחופה ולמעשים טובים".

== לקריאה נוספת==
הרב שניאור זלמן הרצל, "קאשע זה שאנו אוכלים בי"ט כסלו על שום מה?". "בית משיח", גליון 1338 [ט"ו כסלו תשפ"ג], עמ' 36 ואילך.

{{י"ט כסלו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
[[קטגוריה:י"ט כסלו]]

משה טייטלבוים (ישמח משה)

2026-04-14T05:55:22Z

ברכת הגאולה: /* תולדות חיים */

{{דמות
|שם= רבי משה טייטלבוים
|תמונה= Moshe Teitelbaum.jpg
|כינוי=ה'ישמח משה' (על שם ספרו העיקרי)
|תאריך לידה= [[תקי"ט]]
|תאריך פטירה= [[כ"ח בתמוז]] [[תר"א]]
|מקום קבורה=אוהל, הונגריה
|השתייכות= [[חסידות סאטמר]], מייסד השושלת
|רבותיו= [[החוזה מלובלין]]
}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אבי שושלת סיגט-סאטמר|אחר=אדמו"ר מסאטמר|ראו=משה טייטלבוים (ארצות הברית)}}[[קובץ:ציון טייטלבוים אויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל ה'ישמח משה' ורעייתו הרבנית]]
רבי '''משה טייטלבוים''' (מכונה '''ה'ישמח משה'''' על שם ספרו העיקר, [[תקי"ט]] − [[כ"ח תמוז]] [[תר"א]]) היה מראשי מפיצי [[תורת החסידות]] בהונגריה, אבי שושלת חסידות סיגט ו[[חסידות סאטמר|סאטמר]] שכיהן כרב בעיר אוהל (בכתיב יידי: אויהעל). נודע במיוחד בכמיהתו וציפייתו התמידית כל ימיו לגאולה והתגלות המלך המשיח.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקי"ט]] ב[[עיירה]] פרעמישלא שבגליציה בשנת [[תקי"ט]], לאביו רבי צבי הירש מזברוב ולאמו מרת חנה.

בהיותו בן 13 בלבד חיתנוהו הוריו, ולאחר חתונתו למד אצל דודו רבי יוסף שכיהן כרבה של קולבסוב, ואצל דודו רבי אריה יהודה הלוי (בעל 'דרישת אריה') שכיהן כרבה של סטריזוב. בגיל 17 החל להתכתב בשאלות הלכתיות ותורניות עם גדולי התורה שבזמנו, והחל ללמד תורה לתלמידים.

בגיל 25 התמנה לכהן כרבה של שניאווה, ובשנת תקס"ח בהיותו כבן ארבעים התמנה לכהן כרב העיר 'אוהל', שם התפרסם שמו כמנהיג לאלפים ורבבות.

במשך שנים ארוכות התנגד נמרצות לתנועת החסידות, ורק בגיל מאוחר ביותר החל להתקרב לחסידות בהשפעת חתנו רבי [[אריה ליבוש ליפשיץ]] (בעל "אריה דבי עילאי") ו[[התקשרות|התקשר]] ל{{ה|חוזה מלובלין}} והיה מגדולי תלמידיו, וכן קיבל מ[[המגיד מקוזניץ]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] וה[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל מאפטא]]. עסק רבות בחלוקת [[קמיע]]ות ועורר בכך את התנגדותו של רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שאמר שלפי [[האר"י]] אסור להתעסק עם שמות הקודש.

מלבד היותו גאון עולם בנגלה ובנסתר ובהיותו ידוע כצדיק וקדוש נודע כבעל צפייה וכמייה כל ימיו לגאולה ותמיד ציפה להתגלות המלך המשיח.

בספרו ישמח משה מצטט מספר פעמים מדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|פרשת כי תשא דיבור המתחיל א"י ראית, פרשת אחרי מות דיבור המתחיל ושמרתם את, ובמקומות נוספים. אזכור לכך בשיחת [[צבי אלימלך הלברשטאם|האדמו"ר מצאנז]] עם משלחת רבני חב"ד, אדר תשפ"ו, קובץ '''[https://chabadupdates.com/wp-content/uploads/2026/02/משלחת-רבנים-חבדיים-עם-האדמור-מצאנז-תניא-השלם.pdf בצילא דמהימנותא]''', גליון לפרשת תצוה תשפ"ו עמ' כו.}}.

נפטר ב[[כ"ח בתמוז]] [[ה'תר"א]] ונקבר באוהלי.

==ספריו==
;נדפסו
* '''ישמח משה''' - על התורה ונ"ך
* '''[http://hebrewbooks.org/40096 תפילה למשה]''' - על [[תהלים]]
* '''[http://www.hebrewbooks.org/774 השיב משה]''' - [[שו"ת]]
* '''יין הרקח''' - על [[פרקי אבות]]
* '''מעין טהור''' - הלכות נדה (באידיש)
;לא נדפסו
* '''ישיר משה''' - על [[שיר השירים]]
* '''כליל תפארת''' - על [[מגילת רות]]
* '''אבל משה''' - על [[מגילת איכה]]
* '''מור ולבונה''' - על [[מגילת קהלת]]
*'''עסיס רמוני''' - על [[מגילת אסתר]]
* '''יין הרקח''' - על אגדות [[חז"ל]] ופלפולים
* '''שיח ספונים''' - על תפילות ופיוטים ו[[זמירות לשבת]]
* '''תוכחת חיים - אמירה נעימה''' דרושים ל[[חודש אלול]] וימי רצון
* '''אבקת רוכל''' - לקוטים רמזים וטעמים

==תלמידיו ומשפחתו==
;מתלמידיו:
*רבי יואל אשכנזי, אב"ד זלוטשוב בעל "מלא הרועים"
*רבי מנחם מנדל פנט, מחסידות דעעש
*רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, בעל "אך פרי תבואה"

;משפחתו:
*בנו רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, כיהן כרב בדרוהוביץ' וממנו המשיכה שושלת אדמו"רי סיגט
*בתו חנה רעיית רבי אריה ליבוש ליפשיץ, רבה של וישניצה ומחבר ספר ה[[שו"ת]] "אריה דבי עילאי"

בין צאצאיו יש מספר [[חסידי חב"ד]]. הרב מנחם יהושע טייטלבוים, [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים לוד]] הוא מצאצאיו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/27/335502467571.html הצדיק שכל חייו היו ציפיה לגאולה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] כ"ג תמוז תשע"ו {{קישור שבור}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

משה טייטלבוים (ישמח משה)

2026-04-14T05:52:35Z

ברכת הגאולה:

{{דמות
|שם= רבי משה טייטלבוים
|תמונה= Moshe Teitelbaum.jpg
|כינוי=ה'ישמח משה' (על שם ספרו העיקרי)
|תאריך לידה= [[תקי"ט]]
|תאריך פטירה= [[כ"ח בתמוז]] [[תר"א]]
|מקום קבורה=אוהל, הונגריה
|השתייכות= [[חסידות סאטמר]], מייסד השושלת
|רבותיו= [[החוזה מלובלין]]
}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אבי שושלת סיגט-סאטמר|אחר=אדמו"ר מסאטמר|ראו=משה טייטלבוים (ארצות הברית)}}[[קובץ:ציון טייטלבוים אויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל ה'ישמח משה' ורעייתו הרבנית]]
רבי '''משה טייטלבוים''' (מכונה '''ה'ישמח משה'''' על שם ספרו העיקר, [[תקי"ט]] − [[כ"ח תמוז]] [[תר"א]]) היה מראשי מפיצי [[תורת החסידות]] בהונגריה, אבי שושלת חסידות סיגט ו[[חסידות סאטמר|סאטמר]] שכיהן כרב בעיר אוהל (בכתיב יידי: אויהעל). נודע במיוחד בכמיהתו וציפייתו התמידית כל ימיו לגאולה והתגלות המלך המשיח.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקי"ט]] ב[[עיירה]] פרעמישלא שבגליציה בשנת [[תקי"ט]], לאביו רבי צבי הירש מזברוב ולאמו מרת חנה.

בהיותו בן 13 בלבד חיתנוהו הוריו, ולאחר חתונתו למד אצל דודו רבי יוסף שכיהן כרבה של קולבסוב, ואצל דודו רבי אריה יהודה הלוי (בעל 'דרישת אריה') שכיהן כרבה של סטריזוב. בגיל 17 החל להתכתב בשאלות הלכתיות ותורניות עם גדולי התורה שבזמנו, והחל ללמד תורה לתלמידים.

בגיל 25 התמנה לכהן כרבה של שניאווה, ובשנת תקס"ח בהיותו כבן ארבעים התמנה לכהן כרב העיר 'אוהל', שם התפרסם שמו כמנהיג לאלפים ורבבות.

במשך שנים ארוכות התנגד נמרצות לתנועת החסידות, ורק בגיל מאוחר ביותר החל להתקרב לחסידות בהשפעת חתנו רבי [[אריה ליבוש ליפשיץ]] (בעל "אריה דבי עילאי") ו[[התקשרות|התקשר]] ל{{ה|חוזה מלובלין}} והיה מגדולי תלמידיו, וכן קיבל מ[[המגיד מקוזניץ]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] וה[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל מאפטא]]. עסק רבות בחלוקת [[קמיע]]ות ועורר בכך את התנגדותו של רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שאמר שלפי [[האר"י]] אסור להתעסק עם שמות הקודש.

מלבד היותו גאון עולם בנגלה ובנסתר ובהיותו ידוע כצדיק וקדוש נודע כבעל צפייה וכמייה כל ימיו לגאולה ותמיד ציפה להתגלות המלך המשיח.

בספרו ישמח משה מצטט מספר פעמים מדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|פרשת תישא דיבור המתחיל א"י ראית, פרשת אחרי מות דיבור המתחיל ושמרתם את, ובמקומות נוספים. אזכור לכך בשיחת [[צבי אלימלך הלברשטאם|האדמו"ר מצאנז]] עם משלחת רבני חב"ד, אדר תשפ"ו, קובץ '''[https://chabadupdates.com/wp-content/uploads/2026/02/משלחת-רבנים-חבדיים-עם-האדמור-מצאנז-תניא-השלם.pdf בצילא דמהימנותא]''', גליון לפרשת תצוה תשפ"ו עמ' כו.}}.

נפטר ב[[כ"ח בתמוז]] [[ה'תר"א]] ונקבר באוהלי.

==ספריו==
;נדפסו
* '''ישמח משה''' - על התורה ונ"ך
* '''[http://hebrewbooks.org/40096 תפילה למשה]''' - על [[תהלים]]
* '''[http://www.hebrewbooks.org/774 השיב משה]''' - [[שו"ת]]
* '''יין הרקח''' - על [[פרקי אבות]]
* '''מעין טהור''' - הלכות נדה (באידיש)
;לא נדפסו
* '''ישיר משה''' - על [[שיר השירים]]
* '''כליל תפארת''' - על [[מגילת רות]]
* '''אבל משה''' - על [[מגילת איכה]]
* '''מור ולבונה''' - על [[מגילת קהלת]]
*'''עסיס רמוני''' - על [[מגילת אסתר]]
* '''יין הרקח''' - על אגדות [[חז"ל]] ופלפולים
* '''שיח ספונים''' - על תפילות ופיוטים ו[[זמירות לשבת]]
* '''תוכחת חיים - אמירה נעימה''' דרושים ל[[חודש אלול]] וימי רצון
* '''אבקת רוכל''' - לקוטים רמזים וטעמים

==תלמידיו ומשפחתו==
;מתלמידיו:
*רבי יואל אשכנזי, אב"ד זלוטשוב בעל "מלא הרועים"
*רבי מנחם מנדל פנט, מחסידות דעעש
*רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, בעל "אך פרי תבואה"

;משפחתו:
*בנו רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, כיהן כרב בדרוהוביץ' וממנו המשיכה שושלת אדמו"רי סיגט
*בתו חנה רעיית רבי אריה ליבוש ליפשיץ, רבה של וישניצה ומחבר ספר ה[[שו"ת]] "אריה דבי עילאי"

בין צאצאיו יש מספר [[חסידי חב"ד]]. הרב מנחם יהושע טייטלבוים, [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים לוד]] הוא מצאצאיו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/27/335502467571.html הצדיק שכל חייו היו ציפיה לגאולה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] כ"ג תמוז תשע"ו {{קישור שבור}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

משה טייטלבוים (ישמח משה)

2026-04-14T05:52:12Z

ברכת הגאולה: /* תולדות חיים */ , קידוד קישורים

{{דמות
|שם= רבי משה טייטלבוים
|תמונה= Moshe Teitelbaum.jpg
|כינוי=ה'ישמח משה' (על שם ספרו העיקרי)
|תאריך לידה= [[תקי"ט]]
|תאריך פטירה= [[כ"ח בתמוז]] [[תר"א]]
|מקום קבורה=אוהל, הונגריה
|השתייכות= [[חסידות סאטמר]], מייסד השושלת
|רבותיו= [[החוזה מלובלין]]
}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אבי שושלת סיגט-סאטמר|אחר=אדמו"ר מסאטמר|ראו=משה טייטלבוים (ארצות הברית)}}[[קובץ:ציון טייטלבוים אויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל ה'ישמח משה' ורעייתו הרבנית]]
רבי '''משה טייטלבוים''' (מכונה '''ה'ישמח משה'''' על שם ספרו העיקר, [[תקי"ט]] − [[כ"ח תמוז]] [[תר"א]]) היה מראשי מפיצי [[תורת החסידות]] בהונגריה, אבי שושלת חסידות סיגט ו[[חסידות סאטמר|סאטמר]] שכיהן כרב בעיר אוהל (בכתיב יידי: אויהעל). נודע במיוחד בכמיהתו וציפייתו התמידית כל ימיו לגאולה והתגלות המלך המשיח.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקי"ט]] ב[[עיירה]] פרעמישלא שבגליציה בשנת [[תקי"ט]], לאביו רבי צבי הירש מזברוב ולאמו מרת חנה.

בהיותו בן 13 בלבד חיתנוהו הוריו, ולאחר חתונתו למד אצל דודו רבי יוסף שכיהן כרבה של קולבסוב, ואצל דודו רבי אריה יהודה הלוי (בעל 'דרישת אריה') שכיהן כרבה של סטריזוב. בגיל 17 החל להתכתב בשאלות הלכתיות ותורניות עם גדולי התורה שבזמנו, והחל ללמד תורה לתלמידים.

בגיל 25 התמנה לכהן כרבה של שניאווה, ובשנת תקס"ח בהיותו כבן ארבעים התמנה לכהן כרב העיר 'אוהל', שם התפרסם שמו כמנהיג לאלפים ורבבות.

במשך שנים ארוכות התנגד נמרצות לתנועת החסידות, ורק בגיל מאוחר ביותר החל להתקרב לחסידות בהשפעת חתנו רבי [[אריה ליבוש ליפשיץ]] (בעל "אריה דבי עילאי") ו[[התקשרות|התקשר]] ל{{ה|חוזה מלובלין}} והיה מגדולי תלמידיו, וכן קיבל מ[[המגיד מקוזניץ]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] וה[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל מאפטא]]. עסק רבות בחלוקת [[קמיע]]ות ועורר בכך את התנגדותו של רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שאמר שלפי [[האר"י]] אסור להתעסק עם שמות הקודש.

מלבד היותו גאון עולם בנגלה ובנסתר ובהיותו ידוע כצדיק וקדוש נודע כבעל צפייה וכמייה כל ימיו לגאולה ותמיד ציפה להתגלות המלך המשיח.

בספרו ישמח משה מצטט מספר פעמים מדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|פרשת תישא דיבור המתחיל א"י ראית, פרשת אחרי מות דיבור המתחיל ושמרתם את, ובמקומות נוספים. אזכור לכך בשיחת [[צבי אלימלך הלברשטאם|האדמו"ר מצאנז]] עם משלחת רבני חב"ד, אדר תשפ"ו, קובץ '''[https://chabadupdates.com/wp-content/uploads/2026/02/משלחת-רבנים-חבדיים-עם-האדמור-מצאנז-תניא-השלם.pdf בצילא דמהימנותא]''', גליון לפרשת תצוה תשפ"ו עמ' כו.}}.

נפטר ב[[כ"ח בתמוז]] [[ה'תר"א]] ונקבר באוהלי.

==ספריו==
;נדפסו
* '''ישמח משה''' - על התורה ונ"ך
* '''[http://hebrewbooks.org/40096 תפילה למשה]''' - על [[תהלים]]
* '''[http://www.hebrewbooks.org/774 השיב משה]''' - [[שו"ת]]
* '''יין הרקח''' - על [[פרקי אבות]]
* '''מעין טהור''' - הלכות נדה (באידיש)
;לא נדפסו
* '''ישיר משה''' - על [[שיר השירים]]
* '''כליל תפארת''' - על [[מגילת רות]]
* '''אבל משה''' - על [[מגילת איכה]]
* '''מור ולבונה''' - על [[מגילת קהלת]]
*'''עסיס רמוני''' - על [[מגילת אסתר]]
* '''יין הרקח''' - על אגדות [[חז"ל]] ופלפולים
* '''שיח ספונים''' - על תפילות ופיוטים ו[[זמירות לשבת]]
* '''תוכחת חיים - אמירה נעימה''' דרושים ל[[חודש אלול]] וימי רצון
* '''אבקת רוכל''' - לקוטים רמזים וטעמים

==תלמידיו ומשפחתו==
;מתלמידיו:
*רבי יואל אשכנזי, אב"ד זלוטשוב בעל "מלא הרועים"
*רבי מנחם מנדל פנט, מחסידות דעעש
*רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, בעל "אך פרי תבואה"

;משפחתו:
*בנו רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, כיהן כרב בדרוהוביץ' וממנו המשיכה שושלת אדמו"רי סיגט
*בתו חנה רעיית רבי אריה ליבוש ליפשיץ, רבה של וישניצה ומחבר ספר ה[[שו"ת]] "אריה דבי עילאי"

בין צאצאיו יש מספר [[חסידי חב"ד]]. הרב מנחם יהושע טייטלבוים, [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים לוד]] הוא מצאצאיו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/27/335502467571.html הצדיק שכל חייו היו ציפיה לגאולה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] כ"ג תמוז תשע"ו {{קישור שבור}}

{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]

משתמש:שנות חיים/ספר חבקוק

2026-04-13T20:58:18Z

ברכת הגאולה: ברכת הגאולה העביר את הדף ספר חבקוק לשם משתמש:שנות חיים/ספר חבקוק בלי להשאיר הפניה: העתקה מויקי. קשר קלוש

[[קובץ:חבקוק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון קבר המיוחס לנביא חבקוק בפאתי היישוב חקוק, אחד מחמשת המקומות המיוחסים למקום ציונו]]{{שכתוב}}
'''חֲבַקּוּק''' היה אחד מ[[נביא]]י ה[[מקרא]], מ[[בית ראשון|תקופת הבית הראשון]]. [[נבואה|נבואותיו]] של חבקוק מצויות ב[[ספר חבקוק]] בן שלושת הפרקים, שהוא הספר השמיני מספרי [[תרי עשר]], והן עוסקות בשאלת [[צדיק|צדיק ורע לו]] על רקע עלייתם של הכשדים – הם ה[[בבל]]ים.

==ספר חבקוק==
הספר נפתח בכותרת {{ציטוטון|הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא}}, כלומר זוהי נבואה מסוג "משא" – בדרך כלל (אם כי לא תמיד) נבואות משא הן נבואות פורענות על עמים זרים מסוימים, וכך גם כאן.

בארבעת הפסוקים הבאים (א', ב' - ה') מעלה חבקוק שאלות קשות כלפי השמים לגבי און, שוד וחמס, אך ללא ציון סיבה כלשהי וללא הסבר מהי הרעה שבשלה הוא זועק. על פי פירוש [[רש"י]] ל[[ספר ישעיהו]], [[ישעיהו]] התנבא על חבקוק, שעתיד "לריב את יוצרו" ולזעוק כלפי שמים על העוול שיראה.

מזמור חבקוק או תפילת חבקוק בפרק ג' הוא מזמור הדומה מאוד במבנהו, תוכנו וצורתו ל[[מזמור תהילים|מזמור]] [[תהילים]], ונפתח בכותרת: {{ציטוטון|תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת}}. השימוש במילה 'סֶלָה' שלוש פעמים במזמור מחזק את הקשר למזמורי התהילים, בהם מופיעה מילה זו פעמים רבות; מזמור זה הוא המקום היחיד בתנ"ך מחוץ לספר תהילים שבו מופיעה המילה.

למזמור ארבעה חלקים:
*פרולוג - פסוקים א-ב
*חלק ראשון - פסוקים ג-ז
*חלק שני - פסוקים ח-טו
*אפילוג - פסוקים טז-יט

חלקו הראשון הוא תיאור של עוצמת ה': מתואר כי אלוהים בא מדרום (תימן) ומלווים אותו שני בני לוויה (דבר ורשף) {{הדגשה|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר, וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו; עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם|חבקוק ג|ג', ה' - ו'}}, ובחלקו השני [[נקמה|נקמתו]] בגויים הרשעים: {{הדגשה|בְּזַעַם תִּצְעַד-אָרֶץ, בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם... מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד-צַוָּאר סֶלָה|חבקוק ג|שם, י"ב - י"ג}}.

באפילוג מתואר מצב של [[בצורת]]: {{הדגשה|כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים|חבקוק ג יז|שם, י"ז}}. חלק מ[[פרשני המקרא|הפרשנים]] מניחים כי מדובר ב[[ארבה]] (הוא {{ציטוטון|עַם יְגוּדֶנּוּ}} המוזכר בפסוק הקודם) שגרם לבצורת, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות.

=== ניבים וביטויים בעברית של ימינו שמקורם בספר חבקוק ===
* {{ציטוטון|עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד}} – ביטוי לדבר שמקווים לו אך יש לחכות הרבה זמן על להתממשותו.
*{{ציטוטון|גם אם יתמהמה בוא יבוא}} – מקור: "{{ציטוטון|אִם-יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ג}}}} - הוא יגיע בוודאות, גם אם יאחר. מצוטט ומופיע אצל [[רמב"ם|הרמב"ם]]: {{ציטוטון|אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם}} ([[s:י"ג עיקרים|הרמב"ם, י"ג עיקרים]]).
*{{ציטוטון|איש באמונתו יחיה}} – מקור: {{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד}}}} - ביטוי נפוץ בעברית מודרנית שמשמעו כי לכל אדם הזכות לחיות את חייו על פי ראות עיניו, השקפתו ואמונותיו. הביטוי המקורי בעל משמעות הפוכה כמעט: מי שמאמין בה׳ הוא הצדיק, ובזכות אמונתו, יחיה.
* {{ציטוטון|אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק|{{תנ"ך|חבקוק|ב|יא|ללא=ספר}}}} – ביטוי לעוול שנעשה והוא זועק לשמים.
* {{ציטוטון|לֹא יֵאָמֵן/יָאֳמַן/יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר}} – מקור: {{ציטוטון|רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, "לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר"|{{תנ"ך|חבקוק|א|ה|ללא=ספר}}}} – ביטוי לסיפור אשר סופר שאי אפשר להאמין בו שקרה במציאות אפילו שנאמר ברבים.

===מקורות לשם חבקוק בחז"ל===
על פי אחד ה[[מדרש]]ים (ראו למשל, [[ספר הזוהר]], מ"ד, ב') היה חבקוק בנה של [[האשה השונמית]] מתקופת אלישע ([[ספר מלכים|ספר מלכים ב']], [[S:מלכים ב ד|ד']]). על פי מסורת זו, השם הייחודי "חבקוק" נובע מחיבוקו של הילד על ידי אלישע הנביא ואמו. מסורת סותרת לזו הובאה בסדר עולם רבה, ועל פיה חי ופעל חבקוק בימי [[מנשה המלך]], מאות שנים לאחר מכן, ב[[תימן|יהדות תימן]] יש מסורת ששמו על שם הצמח הריחני הנקרא [[חבקבק]].

===במדרשי חז"ל===
[[תפילה|תפילת]] חבקוק מוזכרת ב[[ספרות חז"ל|חז"ל]] כדוגמה לתפילה תובענית (תפילתו של [[חוני המעגל]] הושוותה לזו של חבקוק ({{בבלי|תענית|כג}}), כזו המשיגה את מטרתה:

{{ציטוט|תוכן=וְאַמַר רַב אִילְעַא בַּר יְברֵכְיַה: "אִילְמָלֵא תְּפִילַּתּוֹ שֶׁל חַבַּקוּק, הַיוּ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְּכַּסִּים בְּטַלִּית אַחַת (וְפִּירֵשׁ רַשִׁ"י: מִשּׁוּם עֹנִי), וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה".|מקור={{בבלי|סוטה|מט|א}}}}

את רעיונו המרכזי של חבקוק סיכמה האמרה ה[[תלמוד]]ית הבאה:

{{ציטוט|תוכן=דָּרַשׁ רַבִּי שִׂימְּלַאִי: 'שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִּצְּווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה'... בָּא חַבַּקוּק וְהֵעְמִידַן עַל אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה' (חַבַּקוּק פֶּרֶק ב', פָּסוּק ד').|מקור={{בבלי|מכות|כד}}}}

ב[[פרק שירה]] הובא שסודות הבריאה נתגלו על ידי [[הקב"ה]] לחבקוק כמובא שם
{{ציטוט|תוכן=רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעְנִיּוֹת, אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (יְשַׁעְיָה פֶּרֶק נ"ו, פָּסוּק י"א) "'''וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שׇׂבְעָ֔ה''' וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְע֖וֹ מִקָּצֵֽהוּ׃" יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה?, וְעָנַה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לוֹ; יְשַׁעְיָה! עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַ'''חֲבַקוּק הַנָּבִיא''' לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַּקֵּק אֵלֶיךָ, וְאָמְרוּ; כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶם (שמות פֶּרֶק י"א פָּסוּק ז') "וּלְכֹ֣ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהֹוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם, שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסֶפֶר תּוֹרָה, עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּמַה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי פֶּרֶק כ"א פָּסוּק כ"ג); "שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ": בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן; בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַיִם הַלְלוּיָּה; בָּרוּךְ יְיָ אֶלֹהִים אֶלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ; וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וִימָלֵּא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
|מקור=[[פרק שירה|ברייתא דפרקי שירה]] בסופה}}

על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" (חֲבַקוּק ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט|תוכן=[[תנא דבי אליהו|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]], שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.|מקור={{בבלי|נדה|עג}}}}
וכן בעניני נבואות חבקוק על גן עדן ותענוגות הצדיקים לעתיד לבוא אמרו בתנא דבי אליהו וזו לשון קודשו;
{{ציטוט|תוכן=
וְזֹאת הִיא הַשְּׁאֵלָה, שֶׁשָּׁאַל בּוֹ חַבַּקוּק הַנָּבִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַמַר לְפָנָיו; רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִי שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה הַרְבֵּה, וּמִי שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה קִימֶעַא, יִהְיֶה מַאוֹר פְּנֵיהֶם שַׁוִין כְּאֶחָד בְּמַאוֹר פָּנִים לָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]]? וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; לַאו!! אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּרְכּוֹ, וְעַל שֶׁעָמַד חַבַּקוּק וּדִּיבֵּר דְּבָרִים יְתֵּרִים, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַמִּידּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה אֲבִי הַחֹכְמַה וְאֲבִי הַנְּבִיאִים, וְהֶרְאָה לוֹ, מֹאזְנֵי צֶדֶק, וְאַבְנֵי צֶדֶק, וְאֵפַת צֶדֶק, וְהִין צֶדֶק, שֶׁנֶּאֱמַר (חַבַּקוּק פֶּרֶק ג' פָּסוּק ב'); בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר, אַף בְּרֹגֶז שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַקַדוֹשׁ בַּרוּךְ הוּא, רַחֲמִים יִזְכֹּר! וְכֵן יִהְיֶה הַ[[שמש|שֶּׁמֶשׁ]] נַחַתּ רוּחַ וְתַעֲנוּג גָּדוֹל לַצַּדִּיקִים לִימוֹת בֶּן דָּוִד וְלַעוֹלַם הַבַּא |מקור={{תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ|פֶּרֶק יב}}}}

===חבקוק ופורים===
במשך הדורות בקהילות היהודיות חוברו פרודיות ל[[חג הפורים]] על משקל פרק ג' פסוק א' שבספר חבקוק המתחיל ב'''תְּפִילָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת''' ונקראו בשם '''תפילה מחבקבוק הנביא''' הודפסו בתוך [[מסכת פורים]] וכדלהלן;
* כתב יד של חבקבוק הנביא, נכתב ב[[אנקונה]] [[ה'תקי"ב]].
* חבקבוק הנביא - [[מסכת פורים]] [[פזארו]] ה'רע"ג.

===במקורות נוספים===
בסיפור החיצוני בל והתנין מוזכר חבקוק כמי שהציל את [[דניאל]] – ואם כך הוא בן אותה תקופה. שם גם מצוין שם אביו, יהושע, ומסופר עליו שהוא שייך למשפחת לויים, מה שכבר הזכרנו לעיל.

במסורת של [[ביתא ישראל|יהדות אתיופיה]] שמור לחבקוק מקום של כבוד, והוא נזכר פעמים רבות בתפלתם. בקרב יהודי אתיופיה מסורת עתיקת יומין, ולפיה שמו של אביו של חבקוק היה '''דקר'''.

===קבר הנביא חבקוק===
קבר המיוחס לנביא חבקוק מצוי בחמישה מקומות: בארבעה מקומות בישראל לפי מסורות מסויימות, ובמקום חמישי ב[[איראן]].
* מסורת א'. נמצא בנחל חוקוק בגליל התחתון בישראל בסמיכות לקבר [[רבינו בחיי]] בן אשר מ[[ספרד]] מחבר הספרים רבינו בחיי על התורה וכד הקמח על פי [[יהדות|מסורת יהודית]].
* מסורת ב'. נמצא קבר חבקוק בהר הזיתים – מסורת יהודית נוספת שקבר חבקוק בסמיכות למערת חגי הנביא וקבר זכריה ויד אבשלום ב[[הר הזיתים]] ירושלים על פי דברי מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל.
* מסורת ג'. קבר חבקוק בתל קילא – קברו של חבקוק באתר ארכאולוגי ביהודה ושומרון בתל קילא על פי מסורת [[נצרות|נוצרית]].
* מסורת ד'. נמצא קברו בצפון הארץ ישראל ביישוב קדרים הנקרא בחז"ל [[כפר חנניה]], על פי מסורת [[דרוזים|דרוזית]] ו[[בדואים|בדואית]].
* מסורת ה'. נמצא במקום אחד ב[[איראן]], בעיירה בשם טוסרקאן (הקרובה לעיר המדאן) על פי מסורת [[ערבית (שפה)|ערבית]] ואיראנית.

==פשר חבקוק==
באמצע המאה ה-20 התגלו במדבר יהודה מגילות מדבר יהודה, ובהן גם "פשר חבקוק" – חיבור מתקופת בית שני, המהווה מעין מדרש על ספר חבקוק. כאשר הפשר מצטט את השם המפורש של האל מתוך הפסוק המקראי, השם מופיע בכתב העברי הקדום, ואילו בחלקי הפירוש, השם המפורש מוחלף בתיבה "אל".
==הנצחת הנביא חבקוק בישראל==
ב8 מקומות ב[[ישראל]] הונצח הנביא חבקוק ברחובות על שמו, כגון "רחוב חבקוק" או "רחוב חבקוק הנביא" בערים; [[תל אביב]], [[חולון]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ראשון לציון]], [[פתח תקווה]], [[קריית אתא]]. כמו כן ב[[יבנה]] ברחוב הדקל 6 הוקם [[בית הכנסת]] לכבודו בשם 'בית הכנסת חבקוק הנביא'.

==חבקוק בלחנים והשירה היהודית==
פסוקיו ונבואותיו של חבקוק הולחנו במשך הדורות בתפילות היהודיות כגון פסוקו;
* "'''יְהֹוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵ֒אתִי֒''' יְהֹוָ֗ה פׇּֽעׇלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר" (חבקוק פרק ג, פסוק ב) חוברו עליו פיוטים והולחן באמירת הסליחות לשחרית [[ראש השנה]] וליל [[יום כיפור]] למנהג [[עדות המזרח]] במילים [[ה' שמעתי שמעך]] על ידי הרב [[חיים מודעי]].
* כמו כן חציו השני של הפסוק "כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב '''אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר׃'''" (חבקוק פרק ב פסוק ג) הולחן וחוברו לו ניגונים על ידי הזמר [[מרדכי בן דוד]] וכן על ידי הרב [[דן סגל]] צאצא ל[[השל"ה]].
* כמו כן [[הרמב"ם]] במנין בי"ג עיקרים באחד העיקרים שהוא העיקר הי"ב כתב; יב - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַ[[משיח|מָּשִׁיחַ]]. וְאַף עַל פִּי שֶׁ"יִּתְמַהְמֵהַּ" עִם כָּל זֶה "אֲחַכֶּה לּוֹ" בְּכָל יוֹם "שֶׁיָּבוֹא": בנאה על הפסוק המופיע בחבקוק הנזכר.
===שמות ספרים ואתרים===
אתרים ספרים וישיבות נקראו על שם פסוקים המוזכרים בחבקוק.
====ספרים;====
* ספר [[הליכות עולם]] – ספר קדמון בכללי התלמוד וספר [[הליכות עולם (עובדיה יוסף)|הליכות עולם]] מאת הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]].
* ספר "גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם" – ספר שהודפס ב[[סלוניקי]] מאת הרב [[יוסף שמעיה קובו]] ראב"ד [[יהדות סלוניקי|סלוניקי]]{{הערה|והודפס מחדש ב[[ירושלים]] ישראל בשנת [[תשס"ט]]}} וכן [[ישיבת הליכות עולם]] והוא על שם הפסוק (חבקוק פרק ג פסוק ב) "עָמַ֣ד וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ "גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם" '''הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם''' לֽוֹ׃
* ספר "קַרְנַ֥יִם" – חיבור מאת רבי [[שמשון מאוסטרופולי]] הי"ד על פי (חבקוק פרק ג פסוק ד); וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה '''קַרְנַ֥יִם''' מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם '''חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה'''.
* ספר [[חביון עוזו]] – חובר על ידי הרב עזריאל זליג ויינברג{{הערה|ב"ר חיים יוסף דוד ויינברג, ורמז ספרו בראשי תיבות שמו '''ע'''זריאל '''ז'''ליג '''ו'''יינברג ראשי תיבות '''עזו'''}} וכן ספר [[חביון עוז]] חובר על ידי רבי '''ארז יהודה ער''' ב2 כרכים ([[תל אביב]] [[תשי"ד]]), וכן ספר חביון עוז חובר על ידי [[אליהו גולומב]] בב' כרכים בשנת [[1950]] על פי (חבקוק פרק ג פסוק ד); וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה '''קַרְנַ֥יִם''' מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם '''חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה'''.
* ספר [[אפרים אנקווה|שער כבוד ה']] – חיבור מאת הרב אפרים אנקווה בנוי על הפסוק (חבקוק פרק ב פסוק יד) כִּ֚י תִּמָּלֵ֣א הָאָ֔רֶץ לָדַ֖עַת אֶת־'''כְּב֣וֹד יְהֹוָ֑ה''' כַּמַּ֖יִם יְכַסּ֥וּ עַל־יָֽם.

====יישובים ואתרים;====
* [[ישיבת הליכות עולם]] – ישיבה תיכונית על שם (חבקוק פרק ג פסוק ו); "עָמַ֣ד וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם '''הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם''' לֽוֹ׃" וכן היישוב [[גבעות עולם|גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם]] [[חווה חקלאית]] במעמד של [[מאחז]] ב[[רכס גדעונים]], מקורו מפסוק הנזכר.
* ישיבת '''מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא''' – ישיבה ירושלמית בשכונת [[נחלת צבי]] ליד [[מאה שערים]] במסורת נוסח [[תימן|יהדות תימן]] על שם הפסוק (חבקוק פרק ג פסוק ג); אֱל֙וֹהַּ֙ '''מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא''' וְקָד֥וֹשׁ מֵהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃
* '''נערי חבקו"ק''' – כינוי לקבוצת צעירים נערים מודרניים המאמצים לעצמם מנהגים והליכות על פי הבנתם בעניני חסידות, וקוראים לפתיחות מחשבתית. חלקם, המקורבים לתורת [[חב"ד]], [[חסידות ברסלב|ברסלב]], ו[[הראי"ה קוק]], מכנים עצמם בשם חבקו"ק או '''נערי חבקו"ק''' כלומר, חב"ד, ברסלב, קוק (ויש מוסיפים: "ו[[קרליבך]], על שם הרב המרקד ר' [[שלמה קרליבך]]") וגם על שם מאמרו של הנביא [[חבקוק]] ב[[תרי עשר]] ([[ספר חבקוק]] פרק ב' פסוק ד') וכמשפט הישראלי השגור, וְצַדִּ֖יק בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה/אִ֗ישׁ בֶּאֱמוּנָת֥וֹ יִחְיֶֽה{{הערה|{{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד}}}}}}.

===המיזם הבריטי "פרויקט חבקוק"===
'''פרויקט חבקוק''' (ב[[אנגלית]]: '''Project Habakkuk''') היה מיזם [[בריטניה|בריטי]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], שמטרתו הייתה הקמתה של [[נושאת מטוסים]] שלא ניתן להטביעה.
שם הפרויקט - "חבקוק", על שם הנביא [[חבקוק]], הוצע על ידי פייק בהשראת הפסוק:
{{ציטוט|תוכן="רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ, וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ: כִּי-פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר."|מקור={{תנ"ך|חבקוק|א|ה}}}}

==חבקוק במשנת רבותינו נשיאנו==
[[האדמו"ר הזקן]] בספר ליקוטי אמרים תניא (פרק 33) מבאר דברי הגמרא, שאמרו בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה, וזו לשונו; וזהו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, תרי"ג מצות ניתנו לישראל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר '''וצדיק באמונתו יחיה''', כלומר כאילו אינה רק מצוה אחת היא האמונה לבדה, כי על ידי האמונה לבדה יבא לקיום כל התרי"ג מצות, דהיינו כשיהיה לבו שש ושמח באמונתו ביחוד ה' בתכלית השמחה כאלו לא היתה עליו רק מצוה זו לבדה והיא לבדה תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות הרי בכח וחיות נפשו בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצות מבית ומחוץ.

[[הרבי]] בתורת מנחם (חלק כ"ה עמוד 225, [[התוועדות]] אחרון של פסח תשי"ט, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ"י, באתר ספריית חב"ד). כותב; אמנם, ענינו של משיח הוא – זיכוך המטה לעתיד לבוא כתיב (בחבקוק) '''אבן מקיר תזעק''', וכדאיתא במדרש (ועד"ז בירושלמי) "לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת והיא צווחת ואומרת שבת היא", וכיון שענין זה אינו מצד השכל, שהרי מדובר אודות דומם, על כרחך צריך לומר, שלעתיד לבוא יהי'ה זיכוך בעצם מציאות העולם... וכמו שנאמר, "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר גו'", וכפי שמפרש [[אדמו"ר האמצעי]] שאפילו בהמות וחיות יראו אלקות, כיון שיהי'ה זיכוך המטה. ונמצא, שענינו של מתן תורה הוא שהמעלה פועל בהמטה, ואילו ענינו של משיח הוא זיכוך המטה עצמו.
===סגולה ליישוב הדעת ושלוות נפש===
בספר "תפילה למשה", כותב רבי [[מרדכי שרעבי]] זצ"ל "מי שמוחו מבולבל, יהא רגיל בתפילת חבקוק הנביא", ומקורו בספר המידות (ערך דעת) לרבי [[נחמן מברסלב]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנ"ך]]

שיחה:יהי כבוד

2026-04-13T20:54:27Z

ברכת הגאולה: יצירת דף חדש

==שם ה'==
{{א|ל. ק.}}, התבנית עם שם ה' --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:54, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ו 23:54, 13 באפריל 2026 (IDT)

נחלת הר חב"ד

2026-04-13T20:52:34Z

ברכת הגאולה: /* מקוואות */

{{תקציר פורטל|נחלת הר חב"ד}}
[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], נוסדה ביוזמת [[הרבי]], השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,500''' משפחות{{הערה|במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד ב[[ישראל]] (לאחר [[כפר חב"ד]]), והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]]).

==היסטוריה==
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים.

התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}.

בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.

בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.

בהוראת הרבי הוקמו ליד נחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב [[מרדכי גורודצקי]] והרב [[מאיר לרר]]. ומפעלו של ר'[[מאיר זיילר]] פועל גם כיום (תשפ"ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.

===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.

==ספרי תורה מהרבי==
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה:

כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.

הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.

לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.

המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.

הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.

לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סירטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.

הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.

בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.

יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.

חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.

[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]

כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].

==ועד נחלת הר חב"ד==
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}
===הקמת הועד===
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], תלמוד תורה ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת והמקוואות שהוקמו ע"י הועד וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.

בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].

חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.

הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.

מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.

===הועד בשנים האחרונות===

כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.

חברי הועד:
*יו"ר הוועד הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]
*הרב שמואל חיים פרנקל
*הרב שבתאי מיכאלשווילי רב העדה הגיאורגית
*הרב יוסף ארבוב
*הרב שמואל אליסון - גר בארה"ב
*הרב שמואל לוין - מראשי חמ"ה
*הרב משה מעטוף
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חתן הרב ירובלבסקי ורב שכונת המחנה קרית מלאכי
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}

===נציגי חב"ד בעירייה===
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.

====רשימת חב"ד====
לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.
*ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.

=====התפטרות חברי העירייה=====
בתשפ"ה התפטרו שלושה חברי עיריה החב"דיים ונותר קריספין.

בתשפ"ו מונו שני חברי עירייה אחרים: הרב [[דובער קעניג]] והרב יצחק בוקובזה

====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====
*ר' אלי בן אהרן
*ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[יוסף יצחק יוזביץ'|יוסף יוזביץ]] בן הרב [[יהושע יוזביץ]]
*הרב משה מלייב
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול
*הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי
*הרב חיים שטיינר
*הרב לוי רסקין
*הרב יוסי סעדי

==הועד מרחיב את נחלה==
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים.

מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.

===גני חב"ד===
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.

===המ"ג===
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.

===נחלת מנחם===
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.

===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי.

לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.

===שכונות חדשות===
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).

==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==
[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב]]
[[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג]]
[[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד]]
*'''[[תשכ"ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב"ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד]], נוסד בית ספר בנות חב"ד.
*'''[[תש"ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]], בראשות המנהל הרב [[יוסף הרטמן]].
*'''[[תשל"א]]''' - הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].
*'''[[תשל"ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]],
*בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.
*'''[[תשל"ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.
*'''[[תשל"ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.
*'''[[תש"מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.
*'''[[תשד"מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר"מ]].
*'''[[תשמ"ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.
*'''[[תשמ"ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.
*'''[[תשנ"ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.
*'''[[תשע"ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.
*'''[[תשע"ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.
*'''[[תשפ"ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר "מי משה".
*'''[[תשפ"ד]]''' – חנוכת מעון חב"ד - [[חמ"ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וארגון חמ"ה., נוסד בית הוראה., פתיחת תלמוד תורה נוסף בשכונת המחנה עקב התפתחות השכונה וריבוי המשפחות.

==בית הוראה==
באלול תשפ"ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום.
רבני בית ההוראה:
*הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]
*הרב [[יעקב קרוגליאק]]
*הרב [[יעקב שוויכה]]
*הרב [[משה הלל]]
*הרב [[לוי הלל]]
*הרב [[ישראל מעטוף]]
*הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]]
*הרב [[דובער ירוסלבסקי]]
*הרב [[דביר גולד]]{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69}}.

==בתי כנסת==
בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].
*בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]]
*בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד
*בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב
*[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]
*בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה.
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה
*[[בית כנסת הרשקופ שול]] (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי
*בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן
*בית כנסת יוצאי תימן
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות
מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד
*בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.
*בית הכנסת "בליזינסקי שול", גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.

==מקוואות==
[[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב"ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב"ד]]

כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]].
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.
* "המקווה החדש מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.

==מוסדות חינוך==
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])
{{ערך מורחב|ערכים=[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)]], [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]],}}
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי
*[[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד|בית ספר חב"ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר.
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' [[הענא פריווע קרניאל]], גב' תמר גרוזמן.
*[[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].
*ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}

==בתי חב"ד==

בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]:
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.

במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.

הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד בנחלת הר חב"ד. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.

מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.

===בתי חב"ד בקרית מלאכי===
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}

==תפקידים בקהילה==
{{טורים
| תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]
*נציגי חב"ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]
* מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי
* חברי הקהילה במועצה הדתית ר' [[בצלאל גלויברמן]] ור' [[דובער קעניג]]
}}

===פגיעת הטיל בנחל'ה===
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה:
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל.
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה
* הבחור יצחק אמסלם

== לקריאה נוספת ==
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/feed?type=tags&id=107 תגית נחלת הר חב"ד] {{COL}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד,] [[שבועון בית משיח]] 219
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}}
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ"ד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד|*]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2026-04-13T20:45:07Z

ברכת הגאולה: ביטול גרסה 841430 של מענדי 770 מענדי (שיחה)?

{{ישיבה
|שם=תומכי תמימים תורת מנחם נתניה
|תמונה=זאל תות"ל נתניה.jpeg
|כתובית=זאל הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=הרב [[מנחם וולפא]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]]
|משגיח ראשי=הרב [[יצחק נתן ישראל גנדל]]
|משפיע ראשי=הרב [[ששון אביב גבאי]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל אורנשטיין]]
|מנהל גשמי= הרב מוישי וישצקי
|מספר תלמידים=100
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך, תפארת מלך, גביע מלך
|קובץ הערות=חמישים לחמישים, עיונים וביאורים בתורת כ"ק אד"ש מה"מ, וכן מידי תקופה יו"ל ע"י הישיבה קובץ פנימי של "הערות התמימים ואנ"ש"
|מפה={{ממי|רוחב=32.294578|אורך=34.855624}}

}}
[[קובץ:תות"ל נתניה.jpg|ממוזער|לוגו הישיבה]]
[[קובץ:פארק נתניה.jpg|ממוזער|הפארק בחצר הישיבה]]
[[קובץ:זאל.jpeg|ממוזער|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
ישיבת '''תומכי תמימים תורת מנחם נתניה''' היא [[ישיבה קטנה]] בעיר [[נתניה]] המונה כ-100 תלמידים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ו]]). בראשות הישיבה עומד הרב [[משה אורנשטיין]] ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].

==היסטוריה==
===הקמת הישיבה===
הישיבה נפתחה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|[[דברי משיח]] תשנ"ב ח"א ע' 174.}}, בה ביקש הרבי להקים '[[ישיבת תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה ואזכיר על הציון, על הקמת הישיבה{{הערה|יצויין כי זו ככל הנראה הישיבה האחרונה לעת עתה שקיבלה הסכמה וברכה לפני [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז תשנ"ד]].}}. הישיבה עצמה נפתחה בראש חודש אלול תשנ"ד, בראשות הרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו.

===מבנה הישיבה===
בתחילת ימיה של הישיבה - שהכילה בשנתה הראשונה 16 בחורים בלבד, השתכנו הבחורים בוילה ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] בעיר, ברחוב "אברהם שפירא" שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון "גלי צאנז" ומלון "המלך כורש" או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ו' בטבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו לשכונת 'דורה' בו לומדים בבניין החדש בו שוכנים הזאל, הכיתות, המקווה והפנימייה.

===המבנה החדש===
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש בשלבי בניה]]

בשנת [[תשע"ב]] לאחר השתדלות ופעילות רבה מול גורמים במשרד החינוך החלה בניית הקומפלקס החדש, בסמוך ל[[תלמוד תורה]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]] הושלמה הקמת מפלס הכיתות. בשנת [[תשע"ה]] החלה בניית הזאל ומפלס הפנימייה, בשנת [[תשע"ז]] התקיימה חנוכת הבית לזאל החדש.

בחודש אלול תשע"ז עברה הישיבה למתחם החדש.

לקראת חודש תמוז תשע"ח החלו עבודות הבנייה במתחם הפנימייה, לאחר מספר שנים הושלמה בניית הפנימייה. כמו"כ הורחב שטח החדר אוכל.

בשנת [[תשפ"ב]] נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על 4 דונם הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, תאורה מפוארת, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, מזרקת מים מלכותית, מפל מים, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל התלמידים.

בשנת [[תשפ"ג]] נחנך מקווה מהודר ורחב ידיים שנבנה במתחם הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/894490/ נחנך מקווה חדש בתות"ל נתניה] {{אינפו}}}}.

בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד הראשונה שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ו]] מונה הישיבה כ-100 בחורים.

ב[[ט"ו בסיוון]] [[תשפ"ה]] הודיעה הישיבה לבחורים שהיא מתכוונת לפתוח ישיבה גדולה שיעור א' לשנה"ל תשפ"ו שממנה ימשיכו התמימים לישיבות גדולות ש"ב{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/1231373/ חשיפה: ישיבת תות"ל נתניה פותחת כיתת ישיבה גדולה] {{אינפו}}.}}.

בשנת [[תשפ"ו]] במהלך מבצע שאגת הארי בסוף [[לוח השנה העברי|חודש]] [[אדר]] התיר פיקוד העורף שגרת לימודים במספר אזורים בודדים ברחבי הארץ מן הרגע הזה פעלה הישיבה באופן של "לכתחילה אריבער' למצוא מקום להחזיר את לימודי הישיבה במתכונת הרגילה ואפילו לכמה ימים בסייעתא דשמיא נמצא מקום בבקעת [[בית שאן]]: בית הארחה ב'שדמות מחולה'. אכן ב״ה נפתחה הישיבה למספר ימים, כאשר סדרי הלימוד וההתוועדוית התקיימו כסדרם על ידי הרמי״ם והמשפיעים שיחיו.<ref>[https://chabad.info/news/war/1302645/ בצל המלחמה: תות"ל נתניה עברה לבקעת בית שאן] {{אינפו}}</ref>

==הנהגות מיוחדות==
בין הישיבות קטנות היחידות (בחב"ד) שלא שהכניסו במערכת הלימודים לימודי חול (חשבון, לשון, אנגלית, אזרחות, היסטוריה, גיאומטריה). הלימודים בישיבה הם על טהרת הקודש בלבד ללא כל הכנסת לימודי חול (גם לא בזמני ההפסקות כפי שמתקימים בהישיבות גדולות בחב"ד), אף על פי שהדבר גובל בהיעדר תקציב עתק.

כמו כן, היא בין הישיבות הקטנות היחידות שלומדים בה מדי יום כמעט שלוש שעות מלאות חסידות כפי שקבע [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]], בין הישיבות היחידות שמעולם לא התחילו יום בישיבה בלי סדר חסידות, גם אחרי לילה של [[התוועדות]].

בחורים המסיימים ללמוד בע"פ את הקדמת המלקט וי"ב פרקי תניא הראשונים לאחרי בחינה מדוקדקת מקבלים דולר של הרבי.

שבת חופשה כמעט לא תחול בשבתות מברכים ויומא דפגרא.

בישיבה היו נמסרים שיעורים כללים במסכת הנלמדת על ידי ראש הישיבה שמיוסדים תמיד על [[לקוטי שיחות]], וכן היו נמסרים שיעורים ב[[לוח היום יום]] וב[[הגדה של הרבי]] ובמכתבים כללים של הרבי, נכון לשנת [[תשפ"ה]] נמסרים שיעורים בתורת רבי לוי יצחק אביו של הרבי.

הישיבה מוציאה מדי פעם עלון 'שיח תמים'. בהתחלה הוא יצא ע"י ארגון את"ה שע"י הישיבה בשנים תשנ"ז - תש"ס{{הערה|עלוני שיח תמים משנים תשנ"ז - תש"ס באתר אוצר החכמה: <nowiki/>https://tablet.otzar.org/#/b/146158/p/40/t/1738270573294/fs/0/start/0/end/0/c}} וכן בשנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]]{{הערה|עלוני 'שיח תמים' משנים תשס"ז-תשס"ח באתר אוצר החכמה: https://tablet.otzar.org/#/b/146160/p/1/t/1743448488807/fs/0/start/0/end/0/c/1743450953639}}, כרבעון לחקר ועיון בנגלה, חסידות, גאולה ומשיח ובדרכי התמימים, בחלקו הראשון היו מתפרסמים הערות של התמימים בישיבה ובחלק השני הובאו מדורים מחיי התמימים בישיבה. הוצאתו הופסקה עד לשנת תשפ"ה בה הוא חודש ע"י ראש הישיבה. בעלון מתפרסמים טורי תוכן מאת תלמידי הישיבה, מדורים מהווי הישיבה כגון סיפורים, ראיונות עם בוגרי הישיבה, כתבות על המסעות המיוחדים של הישיבה וכתבה ראשית מתוך התוועדויות ראש הישיבה.

מידי שנה מתקיים מיני ישיבת קיץ באתר נופש קסום על פני מספר ימים בזמן הלימודים בשילוב תוכניות מיוחדות.

מידי תקופה מתקיים יום גאולה ומשיח בו כל תלמידי הישיבה לומדים שיחה מדבר מלכות, על השיחה יש סדר הכנה, שיעורים ע"י הרמי"ם בנגלה, וסדר חזרה ומבחן.

ביום כ"ז אדר תלמידי שיעור ג' מארגנים מידי שנה יום גאולה ומשיח בו לומדים מהבוקר עד הערב ענייני גאולה ומשיח מתוך חוברת מיוחדת שמוציאים לאור מידי שנה.

==ארגונים בישיבה==
בישיבה פועלים מספר ארגונים המופעלים על ידי התמימים, כשחלקם מקבלים עידוד מהנהלת הישיבה. הארגונים פועלים ע"י תלמידי התמימים משיעור ג'.
* '''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד נושא מבצעי הרבי מה"מ שליט"א בישיבה, כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע משיח]], [[מסיבות שבת]], [[מבצע הקהלת קהילות|והקהלת קהילות]]. תחת את"ה פועלים גם סדר [[ליקוטי שיחות]] מידי יום לאחר חסידות ערב, מבצעי הכנה מיוחדים ל[[יו"ד שבט]] - [[י"א ניסן]] ועוד.
* '''מטה הערות''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה ובריכוזי אנ"ש (קבצי ההערות הם בנוסף לספרי הפלפולים היוצאים ע"י הישיבה).
* '''מטה משיח''' - אחראי על החדרת ה'קאך' והחיות בעניני משיח וגאולה. מפעולותיו: 'סדר דבר מלכות' המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר חזרה בנגלה למשך כמחצית השעה, שיעור בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] לפני תפילת שחרית ועוד. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.
* '''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם (ג' פרקים) המתקיים בכל יום בזמן ההפסקה הגדולה. בשנת [[תשפ"ד]] התקיים מבחן והגרלה יומית על הרמב"ם היומי ע"י מטה רמב"ם.
* '''מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח צדקנו''' - מארגן מדי שבוע בישיבה סדר ניגונים לכלל תלמידי הישיבה. מוציא מידי חודש עלון קולמוס הנפש ובו שיחות סיפורים ומכתבים על חשיבות הניגונים החסידים. אחראי על עריכת הריקודים בחודש אדר (ובשנה מעוברת - למשך שישים יום), ועל עריכת ה[[מילון חסידי:כאדאראם|כאָדאָראָם]] בט"ו אלול. וכן על [[קידוש לבנה]] ברחובה של עיר.

==התוועדויות ויומא דפגרא==
[[קובץ:מעיינים בביכל.jpeg|שמאל|ממוזער|התמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה]]
הישיבה ידועה כבעלת חיות חסידית מיוחדת, הדבר בא לידי ביטוי בין היתר ביומא דפגרא. כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ויחודית. בין התאריכים ניתן למנות את התאריכים [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש וכן בוגרים רבים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה. וכן נודע היחס המיוחד שניתן בישיבה לאירועים פרטיים של הרבי, כגון [[כ"ח בטבת|כ"ח טבת]] יום הולדת הרבנית חנה, [[כ"ב בשבט|כ"ב שבט]] יום הסתלקות הרבנית, ו[[כ"ה באדר|כ"ה אדר]] - יום ההולדת של הרבנית.

לראש הישיבה עצמו יש חיות מיוחדת בפדיון ספרים וכתבי יד קודש השייכים לרבותינו נשיאנו על מנת להעבירם לרבי, והוא עוסק בכך רבות. כשהרב פודה את הספר או הכתב יד הוא עורך התוועדות פתאומית בישיבה, לרגל הגילוי המיוחד.

ב[[י"ג באייר]] מדי שנה, עולים תלמידי הישיבה לציון של ר' לייבל ([[ישראל אריה לייב שניאורסון]]) ולאחר העליה יושבים להתוועדות בזאל הישיבה, יחד עם ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]]. כמו כן מידי שנה נוסעים חלק מתלמידי הישיבה ב[[ו' בתשרי]] לציון של הרבנית חנה ב[[בית העלמין מונטיפיורי]].

מידי ליל שבת בשבתות חורף מגיעים שיעור א' לבית ראש הישיבה להתוועדות.

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, שבו ניתן דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות. וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא יזם ראש הישיבה מבצע לימוד עיוני על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה. וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.

התגמול על השתתפות במבצע תורה הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי בניקולייב, לנינגרד, ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא, ברלין, ובוורשא, מסע בעקבות הצלת הרבי והרבנית בכ"ח סיון (פריז, וישי, ניס, מרסיי, פורטוגל, ניו יורק), מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לוי'ק (אלמא אטא וצ'יאלי, קזיל ארדא ועוד). לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט מחיי הרבי והרבנית{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=מסע+התמימים צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] {{אינפו}}}}.

כמו כן מתקיים מבצע תורה נושא פרסים ללימוד כל המסכת הנלמדת בישיבה בשנה זו, וכן מבצע תורה בליקוטי שיחות.

==ספרי הערות ופלפולים==
בשונה מהנהוג בהישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
* '''קובץ הערות ופלפולים - חמישים לחמישים''' (נכתב בי' שבט [[תשס"א]] ובו 50 הערות ופלפולים לרגל שנת החמישים לנשיאות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי)]]{{הערה|התמים (בית משיח) גליון ז' עמוד 34 (מדור עולם הישיבות).}}.
* '''קובץ הערות התמימים ואנ"ש - עיונים וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בעניני גאולה ומשיח, בנגלה ובחסידות''' (נכתב לכבוד יום הבהיר [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]] [[תש"ס]])
* '''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים'''.
* '''ספר הערות ופלפולים - [[אב מלך]]''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי|הרבי שליט"א מלך המשיח]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
* '''ספר הערות ופלפולים - הגדת מלך''': המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה] {{אינפו}}}}.
* '''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
* '''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך:''' (נכתב בתשע"ט לרגל שנת ה90 לנישואי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]])
* '''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי שליט"א מלך המשיח).
* '''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (נכתב בשנת תשפ"ב עוסק ב[[לקוטי שיחות]] לרגל 60 שנה להדפסת הליקוטי שיחות. אחד מתנאי ה[[נסיעה לרבי|נסיעה לרבי שליט"א מלך המשיח]] לקראת י"א ניסן תשפ"ב הייתה כתיבת "[[הערות התמימים ואנ"ש|הערה]]" בלקו"ש הערות אלו נדפסו בקובץ זה).
* '''ספר הערות בתורת רבי לוי יצחק''' - תשפ"ה - שיעוריו של ראש הישיבה בתורת לוי יצחק שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
* '''קובץ שיעורים בהיום יום - תשע"ג''' - שיעוריו של ראש הישיבה בהיום יום שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
* '''קובץ שיעורים בהגדה - תש"ע''' - שיעוריו של ראש הישיבה בהגדה של הרבי שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.
* '''קובץ שיעורים כללים על מסכת פסחים - תשע"א''' - שיעוריו של ראש הישיבה על מסכת פסחים שנכתבו על ידי כמה מתלמידי הישיבה.

מידי תקופה יו"ל קובץ "הערות התמימים ואנ"ש" ע"י מטה הערות שע"י הישיבה. ע"ע יצאו לאור למעלה ממאה קבצים.
==צוות הישיבה==
{{טורים
| תוכן = * הרב [[מנחם וולפא]] - יו"ר מוסדות חב"ד בנתניה
* הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]

;[[משגיח]]ים
* הרב [[יצחק נתן ישראל גנדל]] - משגיח כללי
* הרב [[מנחם מענדל אורנשטיין]] - מנהל רוחני ומשגיח בשבתות

;[[משפיע]]ים
*הרב שלמה אברמסון - משפיע לתלמידי שיעור א'
*הרב [[לוי יצחק סגל]] - משפיע לתלמידי שיעור א'
*הרב שמואל פיש - משפיע לתלמידי שיעור ב'
*הרב [[ששון אביב גבאי]] - משפיע לתלמידי שיעור ג'

;[[ר"מ]]ים
* הרב [[שניאור זלמן פלדמן (נתניה)|שניאור זלמן פלדמן]] - משיב בגירסא והלכה
*הרב [[נפתלי צבי מינצברג]] - ר"מ לתלמידי שיעור ג'
*הרב יענקל קריאף - ר"מ ומשיב בגירסא לתלמידי שיעור א'
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ לתלמידי שיעור ב'
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור א'
*הרב שלום דובער אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור ג'
*הרב בן פורת דניאל קהלני - ר"מ ומשיב בגירסא והלכה לתלמידי שיעור א'
*הרב מוישי אקסלרוד - ר"מ לתלמידי שיעור א'
;צוות [[גשמי]]
*מנהל גשמי - הרב מוישי וישצקי
*מזכיר - הרב לוי יצחק אוריאן

;צוות הישיבה בעבר:
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע (עד שנת [[תשע"ג]])
* הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת [[תשע"ח]])
* הרב נחום נפתלי בורביץ - משפיע (עד שנת [[תשע"ט]])
* הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע לתלמידי שיעור א' ומשיב בהלכה (עד שנת [[תשפ"ג]])
* הרב [[משה שילת]] - משפיע לתלמידי שיעור ב' בישיבה (עד שנת [[תשס"ג]])
* הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל שיעוד א' ([[תשפ"ב]] - [[תשפ"ד]])
* הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]] - שימש בין השנים בתפקידים: ר"מ לתלמידי שיעור ג', משפיע לתלמידי שיעור ב', משגיח לתלמידי שיעור ג'. ([[תשנ"ה]] - תשפ"ד)
* הרב אהרון ישראל אורנשטיין - מנהל גשמי ([[תש"פ]] - תשפ"ד)
*הרב [[מנחם מענדל פלדמן (דניפרו)|מנחם מענדל פלדמן]] - משפיע (תשפ"ג)
* הרב טוביה כשדן - מנהל גשמי (תשפ"ה)
}}

==ראו גם==
* [[תומכי תמימים נתניה (גדולה)]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
* [https://tablet.otzar.org/#/b/146158/p/1/t/1738270573294/fs/0/start/0/end/0/c/1738271691800 עלוני 'שיח תמים' משנים תשנ"ז - תש"ס באתר אוצר החכמה]
* [https://tablet.otzar.org/#/b/146160/p/1/t/1743448488807/fs/0/start/0/end/0/c/1743450953639 עלוני 'שיח תמים' משנים תשס"ז - ח באתר אוצר החכמה]
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/11/25-11-2024-22-40-31-עלון-שיח-תמים-יד-להפצה-4.pdf עלון <nowiki>'שיח תמים' משנת תשפ''</nowiki>ה]
* [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/03/31-03-2026-07-56-37-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%98-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%95.pdf עלון 'שיח תמים' גליון י"ט תשפ"ו]
* [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים 'מנחת התמימים'] - באתר 'אוצר החכמה'
* '''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נתניה}}
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים נתניה|*]]

שיחה:שלמה רייניץ (כפר חב"ד)

2026-04-13T20:41:26Z

ברכת הגאולה:

[[משתמש:מ. רובין]] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5_%28%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93%29&diff=next&oldid=731916&diffmode=source הוספת פרטים שלא קשורים ישירות לערך], בערך על ר' שלמה רייניץ לא נוגע אם ארגון הפנסאים קיים את הוראת הרב אשכנזי. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:16, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ה 22:16, 22 בינואר 2025 (IST)

:{{א|מ. רובין}}[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=prev&oldid=840838 ?] --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:41, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ו 23:41, 13 באפריל 2026 (IDT)

יהושע שפירא

2026-04-13T20:35:00Z

ברכת הגאולה: /* התקשרותו לחב"ד */ תקלדה

{{שכתוב|סיבה=תכנים שאינם מתאימים לאנציקלופדיה חבדי"ת}}
{{אין תמונה}}
הרב '''יהושע נריה כהנא שפירא''' (נולד בשנת [[תשכ"ג]], 1963), הוא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], [[משפיע]] בציבור הדתי לאומי ואחיו של [[יצחק שפירא|הרב יצחק שפירא]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"ב באב]] ה'תשכ"ג בכפר פינס לרב משה שפירא ולרבנית רבקה שפירא, ב[[ירושלים]]. כשהיה בן 12 עברו הוריו ליישוב עפרה, שם עמדו בראש מדרשת שובה. עד אמצע כיתה י"א למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת קדומים.

בעקבות נישואיו, בהיותו כבן [[18]], עבר ללמוד בישיבת [[קוק (פירושונים)|מרכז הרב]].

בשנת [[תשמ"ד]] עבר אל [[ישיבת עוד יוסף חי]] ב[[שכם]], שבה למד ולימד כעשר שנים. באותה תקופה התגורר ביישוב מעלה לבונה. במקביל לעיסוקו התורני עסק במכירת בתים ביהודה ושומרון.

ב-[[כ"ד אייר]] [[תשמ"ט]] הגיע עם תלמידים נוספים מישיבת "עוד יוסף חי" לקבר יהושע בן נון בכפר כיפל חארת'. הקבוצה הותקפה והגיבה בירי, שממנו נהרגה נערה בכפר.

נגד הרב שפירא ותלמידים נוספים הוגש כתב אישום. הם טענו להגנה עצמית ובעסקת טיעון נגזרו עליהם 8 חודשי מאסר בפועל.

=== פעילותו ===
הרב שפירא פעיל בקרב תנועות התשובה הציוניות ובהדרכתו קמו מדרשת אוריה וארגון נהורא.

פעל להקמת אינטרנט רימון – ספקית [[אינטרנט]] המספקת אינטרנט ללא פורנוגרפיה ואלימות. הוא תומך בשיטת 12 הצעדים. הוא שותף בדיוני "פורום תקנה" העוסק במניעת הטרדה מינית במקומות עבודה בציבור הדתי.

הרב שפירא מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמקומות נוספים. הוא חבר ההנהגה הרבנית של "חותם".

בשנת [[תשע"א]] יזם את כנס "בכל לבבך", שבו משתתפים אלפים מדי שנה.

מעביר הרצאות בנושאי אישות יחד עם רעייתו, הרבנית נעמי שפירא, במסגרת "אבקשך – מרכז רוחני לעבודת ה'".

=== ישיבת ההסדר רמת-גן ===
עם השנים התגבשה בו ההכרה כי עליו לעבור אל גוש דן, שבו היה באותן שנים מחסור בישיבות ומוסדות תורניים.

תחילה סבר להקים ישיבה בעיר תל אביב, אולם לאחר התייעצות עם הרב יעקב אריאל החליט להקים את המוסד ברמת גן.

ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] הקים את ישיבת ההסדר ברמת גן – ישיבת ההסדר הראשונה בגוש דן, שבראשה הוא עומד עד היום.

בשנת [[תשע"ח]] העמיד לצדו בראשות הישיבה את הרב בן ציון אלגזי.

=== התקשרותו לחב"ד ===
בהיותו בישיבת 'עוד יוסף חי' בשכם, התקרב לחסידות חב"ד והפך לתלמיד קרוב של [[יצחק פייוויש גינזבורג|הרב יצחק פייוויש גינזבורג]].

הרב יהושע מעביר שיעורים בספר 'התניא', ובשיחותיו מרבה לדבר מתורת חב"ד.

משתתף באופן קבוע ב[[אירועי צמאה]] בראשות וביוזמת הרב [[משה שילת]].

ידוע כאחד ממובילי המהפכה החסידית, ובייחוד החב"דית בציבור הדתי-לאומי, שחלה בשנים האחרונות, בעיקר ע"י תלמידי הרב גינזבורג.

הרב שפירא התבטא שכל שיעוריו בנויים על 'החשיבה החב"דית'{{הערה|"החשיבה החב"דית, שאני משתמש בה כמעט בכל שיעור שאני אומר זה קיבלתי בישיבה ([[ישיבת עוד יוסף חי]])" סרטון 'בית המדרש עוד יוסף חי - תורה שיוצרת מהפכה ממשיכים לבנות' דקה: 0:44 בתוך: [derechaim.info/2026/03/12/תורה-שיוצר-מהפכה-ערב-רתימה-וקמפיין-ביש/ תורה שיוצרת מהפכה: ערב רתימה וקמפיין בישיבת עוד יוסף חי] באתר דרך חיים.}}.

== דעותיו והשקפותיו ==
הגותו משלבת את תורת הרב קוק עם יסודות חסידיים, בעיקר בהשפעת כתבי חב"ד וברסלב.

בשנת 2009 התפרסם הרב שפירא בקריאתו להיזהר מ"שוליים בציונות הדתית המנסים למשוך אותה לכיוונים נאו-רפורמים".

בכינוס "נשים למען המקדש" שנערך בשנת תשס"ג התבטא ביחס לתנועה הפמיניסטית: "הגברים הם הזוכים האמתיים מעצם היכולת של האישה לעמוד כיום בעמדה שווה מולם, כיוון שהם לומדים מכך כיצד לעמוד מול הקב"ה, שבמערכת היחסים עמו הם הצד הנשי".

בריאיון שנערך עמו בשנת תשע"ז אמר: "השוביניזם שלט בעולמנו, ובעינֵי התורה הוא היה קללה". עם זאת קבע: "התורה סוברת שיש הבדלים בין גברים לנשים לפני חטא אדם ראשון. קשה לנו היום להבין מה התוצר של קללה ששלטה במשך חמשת-אלפים שנה, ומהו המבנה הבסיסי של השוני". בהקשר זה הוסיף: "בעיניי זה פלא של ממש, שהשיבה של עם ישראל לארצו מהגלות, מסיימת איתה גם את קללות הבריאה".

לפני ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] הביע תמיכה בדעתו של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים.

בתקופת משבר הקורונה הדגיש את החשיבות בהקשבה להוראות משרד הבריאות, קרא לתלמידיו להתפלל באוויר הפתוח ועודד התחסנות.

== משפחתו ==
הרב שפירא מתגורר בשכונת רמת עמידר שברמת גן. אחד מאחיו הוא הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר.

הוא נשוי לנעמי, העומדת בראש מדרשת אבקשך לנשים ומרצה במדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן.

לבני הזוג אחד עשר ילדים. בנו השני, הרב שלום (מכונה הרב שלומי), הוא ר"מ בישיבת רמת גן וחתנו של הרב עמיאל שטרנברג. בתו הסופרת מעיין הנדלר נשואה לבנו של הרב אריה הנדלר.

== ספריו ==

* '''מציץ מן החרכים''' – אסופת מאמרים בנושאי אמונה
* '''אשיב ממצולות''' (לבנים) ו'''תשוב תחייני''' (לבנות) – ספרים העוסקים בנושאי צניעות ומיועדים לבני נוער
* '''בקרבך קדוש''' – שיחות על פרשיות השבוע (2 כרכים)
* '''חלקי ה' אמרה נפשי''' – ביאור על שני מאמרים של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, ה'תשע"ג. מהדורה מורחבת עם חמישה מאמרים הופיעה בתשע"ח.
* '''בקשו פני''' – שיחות לימי הרחמים, התשובה והאהבה
* '''לצאת מהדעת''' – על זוגיות, בעריכת תלמידו צבי איל ומלווה באיורים של אלחנן בן אורי
* '''יודעי תרועה''' – על הכוונות בתקיעת שופר, ה'תשפ"א.
* '''נפשי בשאלתי''' – 1,000 שאלות ותשובות בעבודת ה', הוצאת "קרוב אליך", תשפ"ב.

{{מיון רגיל:שפירא, יהושע}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]

אפרים ארנברג

2026-04-13T20:29:05Z

ברכת הגאולה: שמו ארנברג

[[קובץ:אפרים ארנברג.jpeg|ממוזער|250px|ר' אפרים ארנברג]]
הרב '''אפרים דוד ארנברג''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983) מכהן כראש ישיבת '[[תום ודעת|תומכי תמימים תום ודעת]]' ב[[ירושלים]]. מחבר ספר "בדרך הבינוני" על ספר ה[[תניא]]. נמנה על תלמידי הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ח' כסלו]] [[תשמ"ג]] לאביו ר' צבי משה ארנברג ולשושנה נעכא.

עד שנת [[תשס"ו]] למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]].

לאחר חתונתו, בשנת [[תשס"ח]], למד ב[[כולל אברכים]] שבישיבת חח"ל צפת.

בשנים אלו החל ללמד ב"[[מכון אור חיה]]" ב[[ירושלים]], שם עסק בעיקר בלימוד [[חסידות]] עם דגש על תורת הנפש על פי תורת [[החסידות]], ובמשך תקופה אף היה אחראי על תוכנית הלימודים במכון.

בתקופה זו התקרב יותר ויותר לרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], ובשנת [[תשע"ב]], עם ייסוד ישיבת "תום ודעת" ב[[ירושלים]] כישיבה קטנה בנשיאותו של הרב גינזבורג, מונה לעמוד בראשות הישיבה.

במשך תקופה שימש הרב ארנברג כמרצה ב"בית הספר לתורת הנפש" בנשיאות הרב גינזבורג (על פי תורת [[הבעל שם טוב]]) וכיועץ נפשי.

בשנת [[תשפ"ב]] הוציא לאור (בהוצאת "[[מעיינותיך]]") את ספרו הראשון, "בדרך הבינוני" - הכולל התבוננויות ועיונים בספר של בינונים, ומבוסס על העמקה בדמויות ה[[צדיק]], ה[[בינוני]] וה[[רשע]] ב[[תניא]], תוך שימת דגש על דמותו של ה[[בינוני]], כאשר הדברים 'מתורגמים' לשפת הנפש (בהשראת תורתו של [[יצחק פייוויש גינזבורג|הרב גינזבורג]]).

בנוסף, בשנה זו הקים - יחד עם הרב [[שמעיה העכט]], שליח הרבי לעיר [[יפו]] - ישיבה הפועלת ב[[יפו]] וממוקדת ב[[שליחות]] בעיר. הישיבה פעלה במשך מספר חודשים, ולאחר מכן נסגרה.

מתגורר בשכונת גבעת שאול ב[[ירושלים]], בסמיכות לישיבת "תום ודעת" ולקהילת "תורת חיים" של תלמידי הרב גינזבורג בעיר.

==ספריו==
*'''בדרך הבינוני''', התבוננות ועיונים בספר של בינונים - ספר ביאורים ועיונים במושגים הצדיק, בינוני ורשע לאור המתבאר בספר התניא. הוצאת [[מעיינותיך]], כסלו ה'תשפ"ב.
*'''גן השילוח''', ספר הגות על בסיס תורותיו של רבי [[מרדכי יוסף ליינר]], בעל [[מי השילוח]]. הוצאת [[ישיבת תום ודעת]], ה'תשפ"ג.
* '''[[איתא במדרש תילים]]''', חוברת ביאורים על [[מאמר|המאמר]] (כולל נספח עיוני בגדר היסח הדעת בתפילין).
* '''דרך תמה''' '''– בניין זהות לאור הקבלה והחסידות''', ביאור המאמר "פתיחות, הזדהות, התכללות" של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] המדריך לבנות זהות יהודית-חסידית תוך הבנת החוסרים האישיים והתקשרות לרבי הממלא אותם, עם השקות לנושאי תיקון הברית, זוגיות ואמנות. הוצאת ישיבת תום ודעת, תשפ"ה.
* '''לצוד פרות קדושות - שבעה הרגלים שכדאי להפוך''', ספר על שפלות שנכתב כמיועד לציבור הישראלי הרחב, ולא בסגנון תורני ולמדני. הספר מתבסס על המאמר <nowiki>'פרק בעבודת ה'' מהספר 'לב לדעת'</nowiki> של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], ונועד להביא את מעיינות החסידות ליעדים חדשים בע"ה.

{{מיון רגיל:ארנברג, אפרים דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:תלמידי הרב יצחק גינזבורג]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תום ודעת]]

מים שלנו

2026-04-13T20:25:45Z

ברכת הגאולה: חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה

[[קובץ:מים שלנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]]
'''מים שלנו''', הם מים ש"לנו" (מלשון לינה) כל הלילה לאחר שאיבתם, ורק הם כשרים לאפיית המצות.

הסיבה לכך היא שחום מכל סוג שהוא גורם לקמח שבא במגע עם מים להחמיץ מהר יותר, ולכן משתדלים שהמים יהיו צוננים ככל האפשר.

== מנהגי השאיבה ==
המנהג בליובאוויטש, לנגן את [[ניגון אלי אתה]] של [[אדמו"ר הזקן]] בשעת השאיבה.

אצל רבותינו נשיאנו החלו לעסוק באפיית ה[[מצה|מצות]] החל מ[[ראש חודש]] [[חודש ניסן|ניסן]], ובפועל אכלו בדרך כלל מהמצות שאפו בערב פסח אחרי חצות כל ימי הפסח.

=== במחיצת הרבי===

הרבי נהג לצאת פעמיים לשאיבת מים שלנו במשך ימי חודש ניסן: פעם אחת עבור אפיית המצות אותם שולח הרבי לרחבי תבל, הנערכת בדרך כלל בתחילת החודש{{הערה|כשחל [[ראש חודש]] [[ניסן]] לפני יום רביעי בשבוע, שואבים בו ביום מים שלנו לאפיית המצות המתחילה למחרת. ואם חל ראש חודש בשאר הימים, שואבים ביום הראשון בשבוע הבא.}}, ופעם נוספת ב[[י"ג ניסן]], עבור אפיית ה'מצות מצווה' בערב פסח.

בשונה מהנהוג אצל שאר רבותינו נשיאינו, הרבי לא השתתף בעצמו באפיית המצות, והסתפק בהשתתפות בשאיבה בלבד.

מעמד השאיבה התקיים בחצר שבחזית 770, מתוך צינור שמשכו מהבאר שנחפרה בחצר 770 בשנת [[תשכ"ח]], והממונים על השאיבה היו חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית שהופקדו אף על כל שאר תהליך אפיית המצות{{הערה|לאחר פטירתו של הרב מענטליק, הופקדו על כך האחים לבית לבקובסקי.}}.

בעת היציאה לשאיבה, לא עודד הרבי את השירה (הניגון '[[אלי אתה (ניגון)|א-לי אתה]]'). בעבר היו פעמים שניגנו גם את [[ניגונים על הפרק של הרבי|הניגון על פרקו החדש של הרבי]]), ומבע פניו רציני כשהוא ניגש ישר לכלי הזכוכית ששימשו לשאיבה ולא מביט על הקהל.

הרבי נהג (בד"כ) לשטוף את הכלי שלוש פעמים קודם השאיבה, כשבסיום השטיפה מרוקן ומנער את המים מהכלי, ולאחר מכן ממלא את הכדים בג' שפיכות של הכוס אל הכד.

בדרכו עודד הרבי את שירת הקהל.

{{במחיצת הרבי}}
== היגיעה במים שלנו משנה את המהות ==

[[אדמו"ר הריי"צ]], סיפר על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]: בין הערבים י"ג [[ניסן]] אחר שאיבת מים שלנו בשנת [[תרע"א]], וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת כבוד אמי זקנתי - הרבנית הצדקנית זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת [[רב (תואר)|הרב]] לסדר [[מכירת חמץ|מכירת החמץ]], להתפלל ערבית, ולהתחיל ב[[בדיקת חמץ]]).

בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ [[תרס"ט]] הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד ב[[נגלה]] ו[[דא"ח]], בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך ווערטל) והדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לי:

{{ציטוט|תוכן=זעה וואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיווען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א ווארט [[חסידות]]. {{כתב קטן|תרגום: ראה מה ש[[עבודה בפועל]] עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה, להוביל את המים שלנו עם הרגש הלב הרי זה משנה את המהות, [[הלל מפריטש|ר' הלל]] היה אומר שהוא נזהר במצוות בכדי שיבין ויונח אצלו אמרה חסידית.}}|מרכאות=כן|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5114&search=מים+שלנו אגרות הריי"צ חי"ד]}}

== קישורים חיצונים ==
* '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/22/146499628701.html ניגון לשאיבת 'מים שלנו' בליובאוויטש]''' {{בית משיח}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו] {{וידפו}} {{קישור שבור}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67720 הרבי יוצא לשאיבת "מים שלנו" בו' [[ניסן]] תש"נ] {{וידפו}} {{קישור שבור}}

{{פסח}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מצה]]

שלמה זרחי

2026-04-13T20:23:38Z

ברכת הגאולה: ביטול גרסה 841264 של 68.152.217.44 (שיחה)מופיע בגוף הערך

[[קובץ:זרחי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שלמה זרחי]]
[[קובץ:שלמה זרחי.jpg|ממוזער|ר' שלמה זרחי מתוועד ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] (תשפ"ד)]]
הרב ''' שלמה הכהן זרחי''' (יליד שנת [[תש"ז]]) הוא [[משפיע]] וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וממקימי [[ועד הנחות התמימים]].

==תולדות חיים==
נולד במחנה העקורים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]] ב[[כ"ח שבט]] [[תש"ז]], לאביו הרב [[אברהם מאיר זרחי]] ולאמו מרת ליבא מיכלא בת ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]]. הגיע יחד עם הוריו ואחיו ל[[ניו יורק]] ב[[י"ד ניסן]] [[תשי"א]].

לרגל הגיעו לגיל ארבע שנים והכנסתו ל"חדר", קיבל אביו מכתב ברכה מיוחד וחריג מהרבי, בו בירך את בנו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/855 נדפס באגרות קודש חלק ד' אגרת תתנה].}}.

כבר בילדותו לקחו אביו להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] הרבי, ומאז הפעם הראשונה לא פספס אף התוועדות עם הרבי והיה נוכח מראשיתה של ההתוועדות ועד סופה. באחת מההתוועדויות בהן השתתף בילדותו פרץ ב[[בכי]], הרבי סימן לו להתקרב לכסאו והוא נשאר סמוך אל הרבי עד לסיום ההתוועדות.

בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניגש אל הרבי - כפי המנהג באותם שנים - בשעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת מברכים]] על מנת לדווח לרבי שיש לו יום הולדת בחודש הקרוב, ולהודיע מהם ההכנות הרוחניות שקיבל על עצמו. בפועל, כשניגש לרבי הוא החל להתבלבל ורק הצליח לומר שיש לו יום הולדת בקרוב. כמענה, הרבי בירך אותו ואמר: "שתאמר חסידות בשפה ברורה"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27260 "השליח של הרבי" ל'תומכי תמימים' חגג 60] {{COL}}}}. ובשנים הבאות הורה הרבי שיצטרף לצוות החוזרים{{הערה|בית משיח 1383}}.

בשל כח הזכרון שניחן בו ובשל העובדה שזכה לאורך כל שנותיו להתחנך ולחיות בהווי החסידי שבחצר הרבי, נחשב הרב זרחי לאחד מגדולי מעתיקי השמועה בדור האחרון, ולבקי בתולדות החסידות בכלל ותולדות דור השביעי בפרט.

בשנת [[תשכ"ו]] ייסד יחד עם הרב [[יהושע דוברבסקי]] הרב [[אפרים פיקרסקי]] הרב [[יהודה לייב שפירא]] הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[נתן וולף]] והרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] את [[ועד הנחות התמימים]].

==משגיח ומשפיע==
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב [[שניאור זלמן גאנזבורג]] ונכדת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] המשגיח בישיבה בליובאוויטש, בשנת [[תש"ל]], נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שע"י מזכירות הרבי]], ובמקביל החל לעבוד כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

עם סיום שנת לימודיו בכולל ביקש מהרבי לצאת ל[[שליחות]], אך הרבי התנגד לרעיון והורה לו להישאר לעבוד בישיבה ולבקש מההנהלה שיוסיפו לו שעות עבודה. בשנת [[תשל"ב]] ניסה שוב לבקש מהרבי רשות לצאת לשליחות, כחלק מהתנופה של שנת השבעים וההכרזה של הרבי בנוגע ל[[ע"א מוסדות]], אך הרבי שוב שלל את נסיעתו והורה לו להמשיך בתפקידו בישיבה ואמר "שליחות שלו ב-770 כמו שנסע לאוסטרליה"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.70171327132_2994353.pdf 'וירא העם וינועו' - שבוע א'], גליון בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]], שבת פרשת ויקרא תשע"ד. {{קישור שבור}}}}. הרבי הסביר כי עבודתו בתומכי תמימים תיחשב שליחות באם יעבוד במסירות אמיתית{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1383}}.

זכה למספר קירובים מהרבי, כך למשל ארעה הזדמנות בה נשלח על ידי ה[[מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] להעביר דרכו שקית ל[[ביתו הפרטי של הרבי]], וכשהגיע לביתו של הרבי, הגיח הרבי מבחוץ, פתח לו את דלתות הבית, והראה לו היכן להניח את החבילה. בהזדמנות אחרת פגשו הרבי בעת שמיהר ל[[מקוה]], הוא היה אז ללא מלבושו העליון, הרבי העיר לו על כך: "כאן זה לא כפר חב"ד"{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''לפתע פתאום''', מוסף חג הפסח של [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשפ"ד]], עמ' 14.}}.

כן קיבל מהרבי ברכות ללידת ילדיו, בלידה שהתקיימה בליל [[תשעה באב]] ובמצבה של הנולדת חל סיבוך, התעניין הרבי אצל משמשו הרב [[שלום בער גנזבורג]] למצבה מדי פרק זמן קצר, לאחר מכן חלה הטבה במצבה. כאשר קרא הרב זרחי את שמה חנה על שם [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אם הרבי]] בנוכחותו של הרבי צהבו פני הרבי.

בלידה נוספת ארע שהרופאים הורו לבצע לידה מוקדמת, הרבי הורה שלא לציית להם ולהמתין ובחלוף תקופת מה הורה הרבי לבצע ניתוח, התינוק יצא כרוך עם חבל הטבור ובשל הוראת הרבי הניתוח הצליח וחייו של הילד ניצלו.

[[הרבנית חיה מושקא]] הורתה לרב זרחי שבעקבות העומס השורר ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] יוכל להתקשר כשיחפוץ לטלפון בביתו הפרטי של הרבי והיא תעביר לרבי את בקשותיו{{הערה|[[שלום מגידמן]], '''ויהי בשנת היובל''', שבועון כפר חב"ד גליון 2074 עמ' 30.}}.

לאחר פטירת הרב [[יואל כהן]] החל לשמש כ[[משפיע]] ראשי וחבר הנהלה בישיבת תומכי תמימים - 770 ומנהל בפועל את החלק הרוחני של ה'קבוצה'.

רעיונות מהתוועדויות שלו זוכות לפרסום רב לאחר שמועלות על הכתב על ידי התמים מרדכי בירנהאק.

==משפחתו==
* רעייתו חיה שרה - מנהלת את המשרד העולמי לעידוד [[טהרת המשפחה]] הממוקם ב[[קראון הייטס]]
* אחיו, הרב צבי הירש זרחי
* בנו, ר' [[צבי הירש זרחי]] - שליח באוניברסיטת הארוורד, חתן הרב [[יעקב לייב אלטיין]]
* בנו, ר' מאיר זרחי
* בנו, ר' מנחם מענדל הלל זרחי
* בתו, חנה

==לקריאה נוספת==
*[[שלום מגידמן]], '''ב'מאמר' של שבועות לפנות בוקר, הרגישו מתן תורה''' הרב זרחי בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1860 (השלמת הריאיון בגיליון 1900)
*שלום מגידמן, '''עטרת בעלה''', שיחה עם הרב זרחי בשבועון כפר חב"ד גליון 1895.
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_16.html הרב שלמה זרחי במשא גדוש: 'עבודת התפילה' היא נקודת הכל ואי אפשר בלעדה כלל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*מנחם כהנא ומ. שגיב, '''כל חסיד ואברך הינו תמים לנצח'''. הרב שלמה זרחי בראיון ל[[שבועון בית משיח]] לרגל כ' מר-חשון מספר זכרונות משנים קדמוניות ומפרט מהוראות הרבי לתמימים. [[בית משיח]] גליון 1383.
*'''our rebbe our mission''', מגזין COLLIVE גליון 28 שבט ה'תשפ"ה עמוד 18

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2579737 שנה מיוחדת]''' - הרב זרחי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.legroupe.info/interview-exclusive-de-rav-chlomo-zarhi תשרי עם הרבי]''' - ראיון עם הרב זרחי על מהות ה[[נסיעה לרבי]] (בצרפתית) באתר 'לע גרופ'
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_10.html הרב שלמה זרחי בוידאו מעורר: כל אחד צריך להתפלל באריכות - אפילו בחורים צעירים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/news/168146%5D תשורה מהתוועדות של הרב זרחי]'''{{COL}}
*[https://col.org.il/news/168146 להורדה: קובץ ה'תשורה' מחתונת משפחות בירנהאק ושנור] {{col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זרחי, שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת זרחי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:תלמידי הרב יואל כהן]]
[[en:Shlomo Zarchi]]

שיחה:דוד פישר

2026-04-13T20:22:27Z

ברכת הגאולה: /* משוב */

למה הוא ראוי לערך אדם שנלחם ברבי שליט"א מלך המשיח??--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 15:12, 4 במאי 2016 (UTC)
:כמו שעל האדמו"ר מסטמאר יש ערך --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 17:03, 4 במאי 2016 (UTC)
::לא מדויק להגדיר אותו כאדם שנלחם ברבי. מילא לומר 'בלשון הרב' שהוא צוחק לרבי בפרצוף (שגם על זה יש מחלוקת אם נאמר לו, או לנגיד החסידי שמממן את הכובע והחליפה שאתה לובש), וברור שלא גרם שביעות רצון, אבל בפירוש לא נלחם, אלא לקח את הרצון של הרבי להרחיב את השכונה צעד אחד קדימה, וניצל זאת לטובתו האישית. אם תרצה פירוט, אוכל להרחיב בהמשך, אבל הסיפור לא שחור ולבן. לא סתם נתנו דוקא לו לנהל את הנושא, ולא סתם במשך שנים ארוכות הרבי לא אמר מילה, עד שנשוא הערך זלזל בכבוד הרבנים. ואכהמ"ל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:01, 5 במאי 2016 (UTC)
:::{{א|להתראות}}, אשמח אם תרחיב על הסיפור, מכיוון שבאמת מעניין אותי הסיפור מהצד השני--[[משתמש:חסידשער בעמעס|חסידשער בעמעס]] - [[שיחת משתמש:חסידשער בעמעס|שיחה]], 04:20, י' בסיוון, ה'תשפ"ד 04:20, 16 ביוני 2024 (IDT)
::::תוכל לפנות בפרטי וארחיב מה שידוע לי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:21, י' בסיוון, ה'תשפ"ד 18:21, 16 ביוני 2024 (IDT)
הערך מזוויע. לא כתוב כאן כמעט כלום על תולדות חייו, במה הוא עוסק כיום, ומה הוא עושה חוץ מהפוליטיקה השכונתית הנושנה. בכלל נראה שהערך נכתב בשביל הפרשיה, ומה שבחוץ נזנח. זה לא הערך היחיד בסגנון, ולא קוראים לאתר "פוליטיפדיה". עכ"פ אשמח אם מישהו ירחיב לתועלת כלל המשתמשים. [[משתמש:חורגין|חורגין]] - [[שיחת משתמש:חורגין|שיחה]] 04:05, 9 בינואר 2018 (UTC)
== בירור ==
ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.jpg מכתב] של הבי"ד כתוב שקוראים לו חיים שמואל דוד ולא שמואל חיים דוד כבתוך הערך. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], ב' בסיוון ה'תשפ"א

==תיקון טעות==
הוא לא לוי, משפחת פישר שהם לווים זה משפחה אחרת.--[[משתמש:חסידשער בעמעס|חסידשער בעמעס]] - [[שיחת משתמש:חסידשער בעמעס|שיחה]], 07:28, כ"ה באב, ה'תשפ"ד 07:28, 29 באוגוסט 2024 (IDT)

== הבחירות לרבנים ==
בערך כתוב שהוא התנה את נתינת הכסף בבחירת המועמד שלו, מי היה המועמד שלו? ובמה התבטאו הפעולות שלו להפריע בבחירות? אשמח שמישהו ירחיב קצת--[[משתמש:חסידשער בעמעס|חסידשער בעמעס]] - [[שיחת משתמש:חסידשער בעמעס|שיחה]], 03:09, כ"ג בחשוון, ה'תשפ"ה 03:09, 24 בנובמבר 2024 (IST)
== לעדכן תמונה ==
צריך תמונה יותר מעודכנת שלו, התמונה שקיימת היא מצעירותו! [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 21:26, ג' בחשוון, ה'תשפ"ב 21:26, 9 באוקטובר 2021 (UTC)

== חורף תשמ"ז ==
{{א|חייל של המלך}}, בעריכתך האחרונה הוספת את הסיפור מתשמ"ז. לפי הנראה זה היה קשור לגבאים (בעקבות בקשה של אדם מסויים) שלא נתנו כבוד לא' מרבני השכונה ולא העלו אותו לעשרת הדיברות (כפי שנכתב במענה הנ"ל). ולא אליו. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!]], י"ח בתמוז ה'תשפ"ב 09:43, 17 ביולי 2022 (UTC)
:זה היה שתי סיפורים שהשתלבו יחדיו. יש מכתב של ד.פ. לגבאים מאז שמובן ממנו שהאסיםה הייתה נגדו על ביזויו את הבד"צ וכן שמודעות האסיפה פורסמו כבר בע"ש עוד קודם שאירע בכלל הסיפור עם העלייה. שים לו פה את המייל שלך ואשלח לך את החומר הזה.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 22:44, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ב 22:44, 17 ביולי 2022 (UTC)
::{{א|חייל של המלך}} אשמח לקבל את החומרים הנ"ל למייל שלי (המופיע בדף המשתמש שלי) --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:48, 19 בפברואר 2023 (UTC)

== בקשת תמונה ==

אפשר פליז לשים כאן תמונה עדכנית יותר? --- [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|חב"דפדיה משמינה]] 20:04, 19 ביולי 2022 (UTC)

== האם מותר להנות היום מהכסף שלו? ==

האם מותר להנות משבועון כפר חב"ד, ג'ם, תלושים ותוכניות של הועד, ועד הנחות בלה"ק וכו'?
שמעתי שמועה שהרב קורנוויץ התיר אך לא בדקתי, מישהו יודע מה דעת רבני ומשפיעי אנ"ש?
--[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] - [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]], 21:02, כ"ט באב, ה'תשפ"ג 21:02, 16 באוגוסט 2023 (UTC)
:{{א|ברכת הגאולה}} ציטוט מהשיחה שנמצאת בהערות {{ציטוטון|כספים כאלו שניתנים לטובת הציבור, כביכול, בתנאי בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף - אינם אפילו מ"קליפת נוגה"...(ופשיטא שאינם מצד הקדושה) ובמילא, '''אסור להשתמש בכספים אלו עבור עניני קדושה!'''}} --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - י"ב באדר א' 15:19, 21 בפברואר 2024 (UTC)
::{{א|חיים כ}} אכן, כך גם טענתי בויכוח עם חבר שטען בפניי שראה חסידים גדולים משתמשים בספרים עם תמיכה זו מהקליפה, אפילו ארע פעם ששאלו את אחד המשפיעים כיצד הוא עובר על דברי הרבי ועל החרם והוא נאלם דום... מעניין אם גם למידע שהועתק לחבדפדיה מספרים בתמיכתו (לא דברי הרבי אלא הערות של מו"ל], סיפורים של שבועון כפר חב"ד (בחגים, שאז כתוב שזה בתמיכתו), ג'ם וכו', יש השפעה מהקליפה...

:::אבל בכ"ז אני שואל - אולי אפשר למצוא לימוד זכות לאלו שכן נהנים מכספי הקליפה --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|הדרך הישרה]] 15:25, 21 בפברואר 2024 (UTC)

::::נא לא לסלף. בשיחה נאמר: '''"כספים כאלו שניתנים לטובת הציבור, כביכול, בתנאי בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף"'''. לא מדובר על כל הכסף של האיש אלא על אותם כספים שהוא רצה לתת לטובת הציבור. (בדיוק כמו שהרבי התבטא שאסור להשתמש בכספים שקיבלו בתמורה לכך שלא יתוקן חוק מיהו יהודי: הכוונה לאותם הכספים, לא לכל הכסף שיש למדינת ישראל עד עולם). החרם, כמסופר בערך, בוטל על ידי הרב היחיד שנותר מההרכב שהטיל אותו, בתקופה בה בבית דין קראון הייטס בכל אופן לא היו חברים שלושה רבנים. (ובלי קשר, כידוע, הרבי התבטא ביחס לחרם הנ"ל: אבי היה רב ארבעים שנה ומעולם לא נידה אדם).
::::אכן, הטיעון הראשון של האנונימי נשמע משכנע, יישר כח. --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[חבדפדיה|אל תנסה להתחכם עם אלוקות! תרום להפצת המעיינות!]] 00:03, 10 באפריל 2024 (IDT)

הדברים השתלשלו כך שהוא {דוד פישר} נאלץ לעזוב את גבולות ארצות הברית ולקבוע את מגוריו בירושלים.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/68.199.152.24|68.199.152.24]] 03:54, 23 במאי 2025 (IDT)

== בושה וחרפה! ==

הייתכן שיש ערך על "איש" שכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר עליו ער לאכט אין מיין פנים אריין
[בעברית: הוא צוחק בפנים שלי!], (בשעה שצעק מקירות ליבו על מצב השכונה וכו'), וכידוע כל מעלליו ואכמ"ל, עד שעזב את ליובאוויטש ועבר לאה"ק, ורק כו"כ שנים '''לאחרי''' ג' תמוז תשנ"ד, כמה אנשים שחשבו שעזב הוי' את הארץ, ואין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה ר"ל, החליטו מדעת עצמם ועשו "הסכם" איתו (הסכם חד צדדי כי לא קבלנו הכסף בחזרה...).
ויש להעיר שכשמחפשים "דוד פישר" בגוגל, כל מה שתמצא הוא על [[דודו פישר]], והדבר היחיד על נשוא הערך הוא מ[[חב"דפדיה]] - "שמטרתה העיקרית היא להפיץ ולהנגיש את תורת חסידות חב"ד לקהל הרחב" - !!. ואין להאריך בדבר המבהיל, וגם ע"ז שבכלל אתם נותנים נתינת מקום הכי גדול והכי מכובד לה"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים", בנשיא דורנו משיח צדקנו כ"ק אדמו"ר שליט"א. ומסיימים בטוב. --[[משתמש:המשתמש|המשתמש]] - [[שיחת משתמש:המשתמש|שיחה]], 10:07, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"ה 10:07, 24 ביולי 2025 (IDT)

:מצטרף [[מיוחד:תרומות/141.226.232.65|141.226.232.65]] 18:54, 21 בדצמבר 2025 (IST)

== משוב ==

הוא לא לוי{{משוב}} ‫[[מיוחד:תרומות/68.152.217.44|68.152.217.44]]‬ 22:41, 12 באפריל 2026 (IDT)
: הסרתי --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:22, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ו 23:22, 13 באפריל 2026 (IDT)

דוד פישר

2026-04-13T20:22:22Z

ברכת הגאולה: דף שיחה

{{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים חב"די|אחר=שחקן זמר, וחזן המקורב לחסידות חב"ד|ראו=דודו פישר}}
[[קובץ:דוד פישר.jpg|ממוזער|245x245 פיקסלים|ר' דוד פישר (תשפ"ה)]]
[[קובץ:דוד פישר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פישר עובר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה]]
ר' '''שמואל חיים דוד פישר''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1947) הינו איש עסקים חב"די, תושב [[קראון הייטס]].

בשנות המ"מים היה מראשי העסקנים לביסוס שכונת [[קראון הייטס]], פעילות שהסתיימה בתביעה נגד פישר ב[[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של השכונה.]] בית הדין פסק שיש לנדותו ופישר פעל נגד בית הדין בדרכים שונות. בעקבות כך עבר להתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת תשס"ה הסיר אחד מרבני ביה"ד את הנידוי, פישר שב לגור בקראון הייטס, והקים בית כנסת שהוא משמש כרבו. פישר תורם רבות לארגונים חב"דיים שונים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו תשרי ]] [[תש"ח]] לאביו ר' שמשון הלוי פישר{{הערה|נפטר ב[[כ"ה סיון]] [[תשכ"ט]]}} ולאמו מרת חיה שרה{{הערה|נפטרה ב[[י' אדר]] [[תשנ"א]]}} - ב[[צ'כיה]], ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר. בהמשך עברו הוריו לארץ הקודש - לירושלים.

למד בישיבת עץ חיים, [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]], ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות<ref>בשנים האחרונות החלו משפחתו לפרסם את הנחותיו [משיחות שכבר נתפרסמו הנחות אחרות] בקונטרסים שבועיים.</ref>.

בשנת [[תשכ"ט]] התחתן עם מרת גיטל בת ר' [[אברהם מאיר זרחי]]{{הערה|נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ה]].}}, התיישב ב[[קראון הייטס]], שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.

בשנת [[תשל"א]] היה יחד עם ר' [[שלום דובער חייקין]] נציגם של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.

===עסקנות===
[[קובץ:דוד פישר והרב לנדא.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|לצד רבה של בני ברק הרב [[משה יהודה לייב לנדא|משה לייב לנדא]]]]
בעקבות ההגירה השלילית משכונת [[קראון הייטס]] ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד בשם '[[חברה מחזיקי השכונה]]' לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' [[מענדל שמטוב]], ר' [[נחום יצחק פינסון (קראון הייטס)|נחום פינסון]], ומייסדי הועד הרב [[חייקל חאנין]] והרב [[צבי מאיר שטיינמץ|צבי שטיינמיץ]]. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בנייני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' [[זלמן יהודה דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ור' [[יצחק גורביץ]]. לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים.

רבים מתושבי שכונת [[קראון הייטס]] לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד. אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר למפקידים. בשנת [[תשמ"ו]] תושבים שכספם הוחזק על ידיפישר, פנו אל רבני [[בית דין צדק קראון הייטס|בד"צ קראון הייטס]] ותבעו אותו לדין תורה. לאחר שסרב להופיע בפני בית הדין, והמשיך למכור נכסים גם לאחר שביה"ד אסר זאת עליו, הוא פוטר מראשות הועד ובית הדין הטיל עליו נידוי ואסר ליהנות מכספו{{הערה|1=[[:קובץ:חרם על פישר.jpg|צילום המכתב.]]}}.

בעת הבחירות לרבנות קראון הייטס הכריז שאם יבחרו לרב את המועמד שלו, הוא יתן כסף ויחזיק את מוסד הרבנות על חשבונו. ואם לאו לא יתן. בכך שיבש את תקינות הבחירות שהתקיימו לפי הוראת הרבי. ב[[התוועדות]] שבת פרשת [[מטות]] [[מסעי]] [[תשמ"ו]] התייחס הרבי לפעולותיו הללו ואמר שכפיית דעתו זו על הציבור באמצעות כסף היא שוחד הכי גדול וחמור כשהרבי קובע שכספים אלו{{הערה|שניתנים לטובת הציבור כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף}} אינם אפילו מ[[קליפת נוגה]] ובוודאי שאינם מצד הקדושה, ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו [- של נסיון לשחד את תושבי השכונה על מנת שיבחרו רב] עבור עניני קדושה!{{הערה|1=[[:קובץ:השמטה מטו''מ תשמ''ו.pdf|צילום השיחה]]. (הושמט ב[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]).}}. כמו כן אמר הרבי שלא שיער שיצטרך להתערב בעניין הבחירות היות ואין זה מעניינו אך הפעולות הללו לא הותירו לו ברירה והוא הוצרך להתערב ולפנות מכל ענייניו ולהניחם הצידה ולדאוג לקיום הבחירות כתקנם ועל פי ה[[שלחן ערוך]].

בחורף [[תשמ"ז]], לאחר שכבר נבחרו הרבנים [[יהודה קלמן מרלו|מארלו]] ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]] ו[[יוסף אברהם הלר|העלער]], קרה המשך לענין: בשבת 'יתרו', הורה לגבאי שלא לעלות את אחד מרבני השכונה לעליית עשרת הדברות, כנהוג. ובאמת כך היה, והועלה רב אחר מארץ הקודש{{הערה|ראו תיאור מהתייחסות הרבי לדברים ביומן מהתוועדות שבת פרשת משפטים תשמ"ז, [https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ"ה עמ' 41 - 43].}}. בעקבות כך, [[ועד הקהל קראון הייטס]] קרא לתושבי קראון הייטס לאסיפה פומבית ודחופה נגדו במוצאי שבת, ב-[[770]]. לאור בקשתו מהגבאים שלא לאפשר את קיום האסיפה ב-770, ניסו הגבאים למנוע זאת באמצעות סגירת בית הכנסת ללא הצלחה. הרבי מחה בחריפות על הנסיון למנוע את האסיפה כשבקשר לכך כותב לאחד הגבאים: {{ציטוטון|שגבאים יסגרו הבית הכנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא '''וחברותיה''' – הגבאים עושים זה}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ז]] מענה צ}} ובסיום התוועדות [[פורים]] [[תשמ"ז]] שהתקיימה באותה תקופה התעלם הרבי בצורה בולטת מגבאי זה כשניגש ב[[חלוקת דולרים]] שבסיום ההתוועדות. אחר כך הרבי הסביר זאת במענה לאותו גבאי: {{ציטוטון|חלוקת הדולרים היא כפשוט בעין יפה כלפי המקבל שי', ואין ביכלתי לתתנם להמקבל ע"י אחד שיצא עליו הקול (ויותר מג' בני ישראל) שהיה בראש אלה שלא הניחו להיכנס לבית הכנסת בו חילקתי הדולרים (אלא שזכו ולא עלתה בידם)}}{{הערה|מהעתקת המזכיר.}}.

הדברים השתלשלו כך שהוא נאלץ לעזוב את גבולות [[ארצות הברית]] ולקבוע את מגוריו בחזרה ב[[ירושלים]]. טרם עזיבתו את [[קראון הייטס]] ביקשה רעייתו מהרבי על יד ה[[מקווה]] שהדבר לא יזיק לילדיהם והרבי אמר שאין לילדים כל שייכות לכך{{מקור}}.

בי"ט [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] עבר אחיו ב[[חלוקת הדולרים]] וביקש עבורו ברכה בקשר למשפט אליו הועמד שהכל יסתיים, והרבי הגיב: {{ציטוטון|שהכל יסתיים כפי פסק דין הרבנים. שיהיה ברכה והצלחה}}{{הערה|במקור באידיש: "ס'זאל זיך אלץ אויסלאזן זיך ווי דער פסק דין פון רבנים. זאל זיין ברכה והצלחה" (ע"פ [[דברי משיח]] [[תשנ"ב]] ח"ג).}}.

===שאלת ביטול הנידוי וההנאה מכספו===
יש הטוענים כי הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] לפני פטירתו רצה לבטל את הנידוי{{מקור}}.

בשנת [[תשס"ה]] בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר||כ"ד סיון תשס"ה}}.}} במסגרתו הסיר הרב [[אברהם אזדבא]] מצדו את החרם של הבית דין{{הערה|[https://crownheights.info/communal-matters/32296/another-age-old-fight-put-to-rest/ עוד ריב עתיק יומין הועמד למנוחות] באתר 'קראון הייטס אינפו'.}}. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי"ד כדי לבטל החלטה של הבי"ד צריך שכל הרכב בי"ד יבטל את ההחלטה{{הערה|1=[[:קובץ:כל חברי הבי"ד.jpg|צילום ההחלטה.]]}} [דרושה הבהרה: ואם רב אחד נפטר, אז זהו? ואם הוא באמת הי' חוזר בתשובה, רב אחד לא הי' יכול להתיר?]. הרב [[יוסף ישעיה ברוין|יוסף ישעי' ברוין]] פסק כי החרם עדיין חל, אך רק על האיש, ומוסדות השייכים לו, אך לא על אירגונים וספרים לה[דפסת]ם הוא תורם{{מקור}}.

לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת עם מקוה, בו משמש כרב.

כיום מכהן כחבר הנהלת [[תומכי תמימים לוד]], מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת 'קרן חסדי שמשון'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים רבים, ל[[שבועון כפר חב"ד]], [[jem]], [[וועד הנחות בלה"ק]] ול[[הוצאת ספרים קה"ת]], ועוד.

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.jpg כתב הנידוי]''' מ[[בית הדין קראון הייטס]] {{תמונה}} {{אינפו}}
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%27%27%D7%9E_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%95.pdf צילום שיחת הרבי]''' בנושא ההתערבות בבחירות לרבנות, פרשת מבה"ח מנחם אב ה'תשמ"ו {{PDF}}
* תיאור התייחסות הרבי להתערבותו של פישר בבחירות לרבנות בקראון הייטס, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf יומן שבת פרשת משפטים תשמ"ז]''', קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ"ה עמ' 41 - 43 {{PDF}}
* {{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר|כ"ד סיון תשס"ה}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים]''' {{אינפו}}

==משפחתו==
גיסו, ר' [[שלמה זרחי]]

בניו:
*בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, [[בני ברק]]
*בנו, ר' שלמה פישר
*בנו, הרב אברהם מאיר פישר - שליח הרבי ורב העיר טילאטי, [[רוסיה]]
*בנו, ר' מנחם מענדל פישר, [[מיאמי]].
*בנו, ר' שניאור זלמן פישר
*בנו, ר' צבי הירש פישר
*בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב [[שמואל רבינוביץ']] רב הכותל והמקומות הקדושים, [[ירושלים]].
*בנו, ר' עמרם פישר, [[ירושלים]].

בנותיו:
*בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי בשכונת [[ארנונה]] ב[[ירושלים]].
*בתו, מרת ברכה, אשת ר' [[מנחם וולף]].
*בתו, מרת שולמית
*בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום
*בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב [[שניאור זלמן דייטש]] - שליח הרבי ב[[מינסק]], [[בלארוס]]
*בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.
*בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' [[שרגא פייביש מרוזוב]].
*בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ"ץ.
*בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פישר, שמואל חיים דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:משפחת זרחי]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2026-04-13T20:11:07Z

ברכת הגאולה: /* קישורים חיצוניים */ קישור מספים

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}
{{ישיבה
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש
|תמונה=התמונה המרכזית צפת פ"ה.jpg
|כתובית=תמונה של תלמידי הישיבה בשנת תשפ"ה
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]
|תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל"ז]]
|מיקום=[[צפת]]
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
|משגיח ראשי=הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]
|משפיע ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]
|מספר תלמידים=כ-500 (נכון לשנת [[תשפ"ו]])
|ספר פלפולים=שערי ישיבה
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת|הערות התמימים ואנ"ש]]
|מפה={{ממי|רוחב=32.9716634|אורך=35.4964455}}
|אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/
|מייסד=הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב [[אליהו פרידמן]]}}
[[קובץ:לוגו צפת גדולה.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל הישיבה]]
[[קובץ:ייצ וילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הקודם - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי|יוסף יצחק ווילשנסקי]] ע"ה (בעת מסירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה ([[תשפ"ג]]))]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב"ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' היא [[ישיבה גדולה]] המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ"ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד בעולם (חוץ מ־770), נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ו]] כ-500 [[תמימים]].

== שם הישיבה ==
הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו "תומכי תמימים". בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי"ל, תשס"ד.}}.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת"{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.

==היסטוריה==
===ימי בראשית===
[[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]]
[[קובץ:בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]])]]
בערך בשנת [[תשל"ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט"ו אלול, יום התייסדות [[תומכי תמימים]] כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): {{ציטוטון|הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|אגרות קודש (שבהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]]) חלק ל"א ע' שו, על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל"ז|ה'תשל"ז]] ישיבת חב"ד בצפת.

בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש"מ]]. בשנת תשל"ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]- אז ראש ישיבה ו[[משפיע]] ובהמשך כיהן רק כראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת]]ות.

===התפתחות הישיבה===
החל משנת [[תשמ"ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

===כניסה למבני קבע===
[[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|זאל הישיבה לפני השיפוץ]]
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ"א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.
[[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]

===הישיבה כיום===
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] התפרסמה הישיבה כישיבה שמובילה קו של [[התקשרות לרבי|התקשרות איתנה לרבי]] מלך המשיח שליט"א ואמונה ב[[בשורת הגאולה]] יחד עם [[פרסום גאולה ומשיח]] מתוך דגש על [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של מלך המשיח]] ו[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו]].

בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר, עם פתיחת זמן הקיץ תשפ"ד הושלמה הרחבת הזאל.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים מאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ה]] לומדים בישיבה כ-480 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

בשנת [[תשפ"ה]] פתחה הישיבה בקמפיין ענק, שהיה לקמפיין החב"די הגדול ביותר בכל הזמנים, במסגרתו גוייס סכום עתק של 93 מוליון ש"ח, לצורך פעילות הישיבה והרחבתה.

הישיבה מתייחדת גם במספר של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:
* [[קעמפ אורו של משיח]].
* [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ"צ לע"ע בסגנון פעילות ארגון [[של"ה]].
* ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.
* ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.
* [[בית חב"ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב"י והאר"י).
* ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]].
* שבתות צבאות השם.
* [[מקהלת צבאות השם]].
* קייטנות (דיי קעמפ) חב"ד בפריסה ארצית: הבולטות שבהן, 'נחלקעמפ' בנחלת הר חב"ד, 'צבא הגאולה' ב[[כפר חב"ד]], ב[[ביתר עלית]] וב[[תל אביב]].
* ערב עם חב"ד - ערב הכולל תוכנית לכלל המקורבים של בחורי הישיבה
* שיעורי תורה בטלפון, ועוד.

===מבנה הפנימיה===
בשלהי שנת [[תשד"מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.

בתחילת שנת [[תשע"ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ראש-העיר-צפת-הצו-לא-בוטל-הפינוי-הושהה/ ראש העיר צפת: "הצו לא בוטל, הפינוי הושהה"] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש"ח עד ל[[י"ב שבט]]. בחודש טבת תשע"ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/המערכה-הגורלית-על-עתיד-הישיבה-•-כל-הפר/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.

ב[[כ"ג אדר]] [[תשפ"ב]], לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה{{הערה|[https://chabad.info/news/765720/ התרגשות בישיבת חב"ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך] {{*}} [https://chabad.info/news/767974/ טרקטורים עלו על הפנימיה]{{אינפו}}}}.

==צוות הישיבה==
הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[מאיר וילשאנסקי|מאיר ווילשאנסקי]].
*מראשי הישיבה: [[שלמה זלמן לבקיבקר|הרב שלמה זלמן לבקיבקר]].
*[[ משגיח]] ראשי: הרב הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*מנהלי גשמי: הרב [[זאב פרידמן]] והרב [[שניאור זלמן לבקיבקר]].

{{טורים
| תוכן = ===משפיעים:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[מאיר וילשאנסקי]].
*הרב [[עופר מיודובניק]].
*הרב [[נפתלי טורין]].
*הרב [[שניאור זלמן מטוסוב]].
*הרב יוסף יצחק דרורי.
*הרב [[שמעון בן מוחא]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[משה עבאד]].
*הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].
*הרב ישראל שם טוב כהן.
*הרב [[משה מישולובין]].
*הרב [[מאיר טרגר]].
*הרב יוסי שמולביץ.

'''שיעור ג':'''
*הרב [[יוסף יצחק אופן]].
*הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[אשר גרשוביץ]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]].

'''בעלי תשובה:'''
*הרב [[יוסף דניאל]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]]

'''דוברי אנגלית:'''
*הרב [[יונתן הסופר]].
*הרב [[יהודה ליפסקר]].
*הרב [[לוי ווילשאנסקי]].

===רמי"ם בנגלה:===
'''שיעור א':'''
*הרב [[חיים שמריהו סגל]].
*הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].
*הרב [[שלום זאב קרוגליאק (צפת)|שלום זאב קרוגליאק]].
*הרב [[מנחם מענדל דרורי]].
*הרב [[אברהם קופצ'יק]].
*הרב התמים יוסף יצחק גרליק.

'''שיעור ב':'''
*הרב [[לוי יצחק דינרי]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]]
*הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].
*הרב חיים רוזנבלט.
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].
*הרב [[שלמה דיקשטיין]].

'''שיעור ג':'''
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].
*הרב [[מנחם מענדל כהן]].
*הרב יעקב לנדא.
*הרב [[שמואל גינזבורג]].
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].

'''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''
*הרב בנימין פיירמן.

===משיבים:===
*הרב [[שבתי פרידמן]].
*הרב מנחם מענדל גרינברג.
*הרב אהרון שאער.
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]].

*[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].
===משגיחים:===
'''שיעור א': '''
*הרב [[אביחי קופציק]], הרב [[שולם שארף]].

'''שיעור ב':'''
*הרב [[אביחי קופצ'יק]].

'''כללי:'''
*הרב [[שלמה בנישתי]].
*הרב [[יהודה רוזנברג]].
*הרב [[שלום דובער שארף (צפת)|שלום דובער שארף]].
*הרב [[שלמה דיקשטיין]].
*הרב [[מאיר טרעגר]].
*הרב מנחם נפרסטק.

===רמי"ם בהלכה:===
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]].
*הרב [[פנחס סטזגובסקי]].

'''סמיכה:'''
*הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]
}}

===צוות בעבר===
*הרב [[אייל פלד]] - [[ר"מ]] עד לשנת [[תשע"ג]].
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ר"מ עד לשנת תשע"ג, אז התמנה לרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ר"מ עד לשנת [[תשע"ה]], אז התמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]].
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ עד לשנת [[תשע"ט]], אז התמנה לרב העיר [[בני ברק]].
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע ראשי עד פטירתו בשנת תשע"ט.
*הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת [[תשע"ז]] עד שנת [[תשפ"א]].
*הרב [[יוסף חיים אביטבול]] ע"ה - [[משגיח]] בישיבה עד פטירתו [[כ"ז תשרי]] [[תשפ"ג]].
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי|יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש הישיבה מיום הווסדה ועד פטירתו בשנת תשפ"ה.

==סניפים ומחלקות==
*'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
*'''[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבה גדולה בנוף הגליל]]''' - ישיבה גדולה, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד עקב מחסור במקום לתלמידים בישיבה בצפת.
*'''[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
*'''[[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבה קטנה בהוד השרון]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד.

==בוגרי הישיבה==
במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, במשך השנים ארגון נוהל על ידי האסטרטג ר' שניאור בורקיס, כיום מנוהל הארגון על ידי דובער חביב.
ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי"ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.
*בשנת [[תשע"ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע"ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
*בשנת [[תשע"ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
*בשנת [[תשע"ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/ישיבת-חבד-הגדולה-בעולם-אלע-צפתים-צוזא/ גלריה מהכינוס]}}.
*בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

==ראו גם==
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]].
*[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ט]].

==לקריאה נוספת==
*'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי"ל, תשס"ד.
*ישראל לפידות [https://drive.google.com/file/d/1HNXyMacqcQ1gJ9yGVMYtC7cu47_Afcaa/view?usp=drivesdk '''איך מגייסים 24 מיליון ש"ח?'''], מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1104 עמוד 24.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]
*'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=62243&tag=&search=ישיבת+חח%22ל+צפת&page=1 באתר הישן] [https://chabad.info/tag/ישיבת-חחל-צפת/ באתר החדש]''' {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש"ע)]{{תמונה}}
*'''גלריות תמונות - "ישיבה בעדשה"''' ([[אלול]] [[תשע"א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63945 התוועדות ט"ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63983 ריקודי ט"ו באלול]{{תמונה}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע"ו

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח"ל צפת]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע"ד (01.2014)
* פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי הישיבה, בעזרת חוברת היוצאת מזמן לזמן '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב"ד אינפו] על הפרוייקט)
*גלריית תמונות מהישיבה במהלך השנים: [https://chabad.info/in-focus/153254/ גלריה א'], [https://chabad.info/in-focus/153089/ גלריה ב'] ב{{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת|*]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה:ישיבות בצפת]]

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש

2026-04-13T20:03:15Z

ברכת הגאולה: /* קישורים חיצוניים */ אתר עם תמונות נשים. דף שיחה

[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]
'''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד]]ים ו[[יהודי]]ם מחוגים רחבים [[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]] ולקבל את עצתו וברכתו, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את [[הרבי]].

כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת ה[[פ"נ]], הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, יראה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].

==התפשטות המנהג==
לאחר כ"ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי והציבור היה במבוכה גדולה, החל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] לעשות לעצמו קביעות בלימוד מסדרת ה[[אגרות קודש]].{{הערה| הרב גלוכובסקי נוהג לקרוא כל יום לפני השינה 5 מכתבים של הרבי ב'אגרות קודש'.}}
כאשר קרא את האגרות שם לב כי הוא רואה התייחסויות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלו על סדר היום. ברגע שהדבר נשנה כמה פעמים, הוא הסיק מזה כי יש בזה ענין לא רגיל.

באחת ההזדמנויות אחד מבני משפחתו היה צריך להתאשפז, ואז פתח באגרות קודש וראה תשובה בה הרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר. בעניו נחשב הדבר כאילו התשובה מכוונת אליו.

באותה תקופה שלאחר כ"ז אדר, הוא ראה חסידים רבים עצובים מהמצב שהרבי לא עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים, והחל לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שימצא דרכים איך לענות, וכך סיפר סיפורים שונים שהתרחשו עמו כשקיבל מענה מהרבי דרך האגרות קודש. בעקבות זאת הדברים התפרסמו ואנשים הגיעו, שאלו וביררו, וכך הענין נודע לכל הציבור{{הערה|גליון בית משיח 274 עמוד 48.}}.

==מקורות המנהג==
בכללות ניתן לחלק את המנהג לשני חלקים: א) '''כתיבה לרבי''' - כלומר הכנסת [[פ"נ]], דו"חות ובשורות טובות ובקשת ברכה, ב) '''קבלת מענה מהרבי''' - ההתייחסות לתשובה במקום שנפתח כתשובה מהרבי.

חסידים מביאים מקורות שונים, בהם ניתן לראות אפשרות של שימוש בספרי הרבי כדי לכתוב לו, וכן שימוש בספרים כדי לקבל מענה:

===כתיבה לרבי באמצעות הספר===
לגבי הכנסת [[פדיון נפש]], כותב [[הרבי]] שיש לצייר תמונת הנשיא ולהכניס את המכתב לספריו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ד' אגרת תתפה}}

דבר דומה נמצא בספר '[[לשמע אוזן]]' של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בשם [[אדמו"ר הרש"ב]]:
"כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי!". - ומוסיף - כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו"ר הרש"ב.}}.

כמו כן, לגבי מקרה בו זקוקים לברכה, נאמר שיש בכוחו של יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר 'רבי עזרו לי'{{הערה|[[לשמע אוזן]].}}.

===קבלת תשובה באמצעות הספר===
מובא בפוסקים{{הערה|שו"ת חיים שאל (להחיד"א) ח"ב ס' ל"ח, מ"א. ועוד (נסמנו ב"שערי ישיבה" ח"ד (צפת, תשס"א) ע' 617 ואילך).}} שניתן לפתוח ספר קודש, ולראות התוכן הנפתח כסימן להצלחה. המנהג מוסכם על כל נושאי כלי השו"ע, ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיוצא בזה, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 309}}

אם כי משיחה זו ניתן רק להסיק שמדובר ב"סימן מלמעלה", ולא שהרבי עונה תשובות.

אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה, בהם יש לשאול [[רב]].

ובשיחה אחרת (ספר השיחות תשמ"ט ח"ב עמ' 489):

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע מנהג ישראל מקדמת דנא שכשהיו רוצים לברר איך להתנהג בעניני הרשות, (בענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך) היו מבררים ע"פ גורל וכיו"ב, כמו, לפתוח ספר קדוש (חומש וכיו"ב) ובקום שנפתח הספר - שזהו בהשגחה פרטית - מוצאים סימן כו', ועפ"ז מחליטים כיצד לנהוג בפועל, ומפרשים שכיון שנפתח הספר בפסוק פלוני, הרי זה '''סימן מן השמים''' שרצונו של הקב"ה שיעשו באופן כך.}}

ובהערה שם (98):

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולהעיר, שמצד גודל הזהירות שצריך להיות בספרי קודש – אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי '''קודש''', ופשיטא שלא בשביל בירור בעניני חול, ויעשו גורל בשאר אופנים - ולהעיר שגורל '''בכלל''' הוא מפי שמים.}}

כמו כן, במענה לשאלה פרטית בענין שידוכים, כתב הרבי{{הערה|היכל מנחם ח"ב ע' רי"ז.}}: {{ציטוטון|ישנם כאלה שנוהגים לפתוח חומש או תהלים והפסוק הראשון שמזדמן לפניהם על פי דין למדים מה לעשות}}.

באגרת קודש מפורטת ששלח הרבי ליהודי שכתב שפתח את ספר התנ"ך ותפסו את תשומת ליבו שני פסוקים, הסביר הרבי את הנהגה זו ושנכונה היא. וזו לשון קודשו:

{{ציטוטון|במכתבך אתה שואל איזו משמעות עשויה להיות עבורך בשני פסוקים בספר משלי (ח, ו-ז) אשר תפסו את תשומת ליבך כאשר פתחת את התנ"ך "באקראי". אתה כמובן צודק בהנחתך שיש מסר מיוחד עבורך בקטע זה. למעשה כפי שאתה בוודאי יודע, 'תורה' בכלל פירושה 'הוראה', והיא ניתנת ככזאת לא רק לעמנו ככלל, אלא לכל יהודי בפרט. זוהי אחת הסיבות לכך שבמתן תורה, ה' פתח בכך שדיבר בעצמו בגוף שני יחיד - "אנכי ה' אלוקיך וכפי שחז"ל מספרים לנו, הנשמות של כל בני ישראל, כולל אלה של כל הדורות בעתיד, היו נוכחות במתן תורה. בוודאי כשחושבים על כך שהפסוקים הנ"ל מציגים עצמם בפניך באופן כה משמעותי ובזמן סגולה, כפי שאתה מתאר במכתבך - ברור שזה מציין מסר ברור, משום שכל דבר הוא בהשגחה פרטית. יתירה מזו, הבעל שם טוב מזכיר לנו שכל דבר שיהודי רואה או שומע מכיל מסר עבורו בעבודת השם}}{{הערה|תרגום חופשי מאגרת מכ"ד ניסן תשל"ח, נדפסה בספר מורה לדור נבוך חלק ג' עמוד 249}}.

בהמשכה של האגרת מבאר הרבי באריכות מהי התשובה וההוראה הטמונה בפסוקים שנגלו לעיני השואל בעת פתיחת הספר, וכיצד עליו ליישם הוראה זו בחייו ועבודתו.

הרבי אומר{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&cPartLetter=B&nBookId=84&refrashBookNav=Y שיחת הרבי, שבת פרשת פנחס תשמ"ח].}} שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי, הרי נהיה הוא "קריינא דאיגרתא" (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה.

בנוסף, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש{{הערה|לדוגמא, קריאת פרשיות התורה בשמות (ועד שלומד ומדייק בזה רבות), חלוקת הפרקים בתורה.}}, וכמו כן, הכתיבה והשאלה באמצעות ספר קודש הוא מנהג שהתקבל.

==היחס למנהג==
===המצדדים בעד===
[[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]]]]
רוב גדול מחסידי חב"ד מכל קצוות הקשת נוהגים לכתוב לרבי באמצעות ה"אגרות קודש". משפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה"אגרות קודש". ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]], אותו הפקיד הרבי על ניהול ארכיון המכתבים וכן על מסירתן לדפוס בסדרת ה'אגרות קודש', צידד בעד נוהג זה ואמר שלמפרע רואה בו כסיבה לכך שהרבי זירז אותו בהוצאתם לאור והדפסתם בהקדם הכי אפשרי{{הערה|עפ"י דבריו בכמה הזדמנויות ומהם בהתוועדות י"א ניסן תשנ"ה המרכזית ב-770, בית משיח - הובאו ב[https://drive.google.com/file/d/1yJLt_3pqjQ--V0VTLPTi6qL3XwJV-zey/view?usp=sharing תכנית 'ואביטה נפלאות - אדר א' תשפ"ב'] (דקה 22:30)}}.

יש הרואים חיזוק למנהג, מהאמור במבוא לכרך י"ב באגרות. מבוא שנכתב על ידי המו"ל לבקשת הרבי, היה למראה עיניו ואושר על ידו, שמקשר בין העובדה שנפסק מנהג ה[[יחידות]] להדפסת האגרות: "בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין"{{הערה|אברהם רייניץ, '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', באתר חב"ד אינפו, מתוך [[שבועון בית משיח]]}}.

בנוסף, יהודים רבים שאינם מחסידי חב"ד נוהגים לכתוב לרבי, באופן תדיר או באקראי, באמצעות ה"אגרות קודש". באירועים מרכזיים שונים מדי שנה, כמו [[ל"ג בעומר|הילולת רשב"י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות, מקימים [[תמימים]] ואברכים, בעיקר מ[[ישיבה גדולה צפת]], אוהלים לכתיבה לרבי. כמה רבנים מחוץ לחסידות חב"ד עודדו את הכתיבה באופן זה{{הערה|ראה בקישורים חיצוניים.}}

סיפורי ניסים רבים מתפרסמים מתוך אמונה שאלו התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים כאלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החב"די [[שיחת הגאולה]], ולאחר מכן גם בשבועונים החב"דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], ומשם נלקטו בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך - דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'.

===המסתייגים===
עם זאת, ישנם חסידים המבקרים הנהגה זו וטוענים כי זוהי סטיה מהדרך החב"דית המקובלת, ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. כחיזוק לטענה זו מצטטים מכתב של הרבי מהתקופה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומה שמקשה הלא אי אפשר עתה לשאול את כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן [= ימצא הרבי דרך כיצד לענות לו]|מקור=[[אגרות קודש]] כרך ג אגרת תקעט}}

כמו כן, יש המסייגים את הכתיבה ואומרים כי בהתאם להוראות הרבי יש להפנות שאלות אלו (גם) לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט תשמ"ח. ובשיחת ב' אדר תשמ"ח - שישאלו ג' רבנים חסידיים ("חסידיש'ע רבנים").}}, והכתיבה באמצעות האגרות קודש צריכה להיות במקביל ובנוסף לפעולות הללו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=61919&lang=he הרב יוסף ישעי' ברוין: מתי כותבים לרבי, ומתי פונים לידידים מבינים?]. [https://chabad.info/magazine/603278/ הרב יצחק אקסלרוד: כתיבה באגרות קודש בנוסף לדרכים שקבע הרבי].}}.

==ראו גם==
*[[פדיון נפש]]
*[[כתיבה לרבי]]
*[[מרכז אגרות קודש]]
*[[ידידים מבינים]]

==לקריאה נוספת==
*נספח לחוברת '''[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]''', מכון תורתו של המשיח, [[בני ברק]] [[אלול]] תשס"ו.
*הרב אשר גרשוביץ, '''שערי ישיבה''', [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] חלק ד'
* במענה למכתביו - מוסף שבועון בית משיח, ג' בתמוז תשע"ז
{{בית|רינת נועה בת עליזה|אתם תראו! עוד יהיו ניסים|636|42-47|תשס"ח}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/news-video/תשרי-בליובאוויטש/במענה-למכתבו-הווידאו-המדובר-כעת-לצפי/ במענה למכתבו]''' - תכנית מולטימדיה העוסקת בכתיבה לרבי {{וידפו}} תשרי תשע"ט
* '''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים לרבי]''', האתר הרשמי המאפשר כתיבה לרבי און ליין באמצעות אגרות קודש.
* '''[http://www.igrot.com אגרות קודש, התשובה שלך ממלך המשיח]''', אתר נוסף המאפשר כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש אונליין
* '''[http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים מהרבי באמצעות אגרות קודש]'''
* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 הרצאה ב'הידברות': נכון לפתוח אגרות קודש?]''' - הרב יצחק בצרי מתייחס לכתיבה ב'אגרות קודש' {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב' תמוז התשע"ג {{צליל}} {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/9/704898004260.html בית ספר שמחנך לכתוב לרבי]''' - סקירה על בית הספר החב"די לבנות בצפת המחנך לכתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:התקשרות]]
[[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]]

מבצע יום הולדת

2026-04-13T19:28:48Z

ברכת הגאולה: /* היסטורית המבצע */ אולי להשמיט בציון להערה שהרי יש הציום לקובץ הליקוט

{{תקנות הרבי}}
{{מבצעי הרבי}}
'''מבצע [[יום הולדת]]''' הוא מבצע עליו הכריז הרבי ב[[כ"ה אדר]] [[תשמ"ח]] זמן קצר לאחר סיום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' להסתלקותה של [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ובקשר עם תאריך יום הולדתה של הרבנית.

== היסטורית המבצע ==
[[יום הולדת|יום ההולדת]] של היהודי הינו בעל חשיבות רבה. בספר [[היום יום]] - בתאריך [[י"א ניסן]] יום הולדתו של [[הרבי]] - כותב הרבי "ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זיכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה-ישוב ויתקנם".

במשך השנים התפרסמו כמה מהמנהגים השייכים ליום הולדת{{הערה|ביניהם: בטאון חב"ד שבט תשט"ז. ספר המנהגים עמוד 81. לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86. ועוד.}}, והרבי הסביר שסיבת התגלות המנהגים דווקא בדורנו הוא בגלל קרבתנו לימות המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וירא כ"ף מר-חשון תש"מ.}}, וכן כדי לסיים את הבירורים האחרונים בעניני הרשות{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשמ"ח.}}.

במספר [[מענות קודש|מענות]] בין השנים [[תשכ"ו]] - [[תשל"ג]] לילדים שכתבו לרבי על יום הולדתם הורה הרבי שיפרישו סכום כסף לצדקה ושילמדו את [[פרק אישי (מנהג)|פרק התהילים האישי]] שלהם{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [https://drive.google.com/drive/folders/1OjrqWADYEA0NfXlF08tM4F8GuYFp87if מילואים חלק ד' עמ' 187, עמ' 316, ועמ' 351]. הובאו גם בהערת הרב לוי מנדלזון, קובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]], [https://drive.google.com/drive/folders/1jGTbFOovU4I7JwjxNUuPGPPh8-XPhG3I גליון קצא, פרשת בחוקותי תשפ"ד, עמ' 13].}}.

ב[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ח]]{{הערה|נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1J9-34kRexxtJ-SUCqxSrXBfz0EQstnTC/view?usp=sharing דברי משיח כ"ה אדר תשמ"ח], סעיף ד' ואילך {{קישור שבור}}.}} יצא הרבי בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפילה [[צדקה]] והוספה - שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת [[התוועדות]] של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.[[קובץ:קישוט יום הולדת.webp|ממוזער|250px|עיטור לכסא יום הולדת לגן ילדים, עם איורים המסמלים את [[מבצע יום הולדת|מנהגי יום הולדת]] עליהם הכריז הרבי במבצע יום הולדת]]במהלך התקופה שלאחר מכן ניצלו ה[[חסידים]] כל הזדמנות לעורר על מבצע יום הולדת, כמה מתלמידי התמימים התעוררו לערוך מודעה ולפרסם בעתונים את המבצע לקהל הרחב כפי הוראת הרבי בשיחת כ"ה אדר. הרב [[דוד רסקין]] הכניס את הטקסט של המודעה לרבי והרבי הגיה את המודעה ועשה בה כמה תיקונים והערות. המודעה פורסמה בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]].

לאחר ההגהה של המודעה הורה הרבי שיתרגמו את המודעה ל[[לשון הקודש]] ובשפת המדינה ב[[אנגלית]]. הרב [[טוביה בלוי]] תירגם את המודעה לעברית ופורסמה בעיתון "המודיע" ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ח]].

הרב [[יהושע מצגר]] שהיה אז אחראי על הדפסת המודעות באנגלית בעיתון ניו יורק טיימס, ערך את המודעה שהודפסה באלגעמיינער מחדש בסגנון המתאים לקוראי הניו יורק טיימס והמודעה הוכנסה שוב לרבי להגהה לפני ההדפסה.

הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] שמימן את הדפסת המודעה באלגעמיינער, כתב לרבי בתחילת אייר ושאל האם לפרסם מודעה גם בעיתון מעריב על המבצע והרבי ענה "לא"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריד].}}.

בל"ג בעומר תשמ"ח כתב הרב גוטניק לרבי שהוא הדפיס את המודעה בניו יורק טיימס ובאלגעמיינער ושהיא נמסרה גם לדפוס בעיתון המודיע. על זה ענה הרבי: "הנני לוקח זאת מיד להציון"{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf סקירה אודות מבצע יום הולדת], תשורה משמחת הנישואין של ר' מנחם מענדל הרצל (ג' ניסן תשפ"א), עמוד ס.}}.

הרב [[שאול משה אליטוב]] ביקש מהרבי בשנת [[תשד"מ]] להיכנס ל[[יחידות]] ביום הולדתו, הרבי השיב לו על כך שקיום [[מנהגי יום הולדת|מנהגי יום ההולדת]] ייחשב לו ככניסה ליחידות{{הערה|[[מנחם כהנא]], '''עשינו קולע ויצאנו בריקודים''', [[שבועון בית משיח]], [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ד]], גליון 1392 עמוד 30.}}.

==מנהגי יום ההולדת==
בהקשר לכך עורר הרבי ב[[שיחה|שיחת]] [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ח]] על יישום של מספר מנהגים מיוחדים ביום זה:

א. [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] ביום השבת שלפני יום ההולדת, וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו{{הערה|לרב [[אפרים פיקרסקי]] שיום הולדתו [[י' באב]] חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי ביחידות להשתדל לקבל עלייה לתורה בקשר עם יום ההולדת מראש (ולא לעלות ביום ההולדת עצמו, שהוא יום התענית).}}.

ב. להוסיף בנתינת [[צדקה]] לפני תפילת [[שחרית]] ו[[מנחה]], וכשיום ההולדת חל ב[[שבת]] או [[יום טוב]] - ליתן ב[[ערב שבת]] או יום טוב (ומה טוב - גם לאחריו).

ג. להוסיף ב[[תפילה]] - בכונת התפילה, [[התבוננות]] בגדולת הא-ל וכו', וכן באמירת (ספר) [[תהלים]] (על כל פנים ספר אחד).

ד. ללמוד המזמור [[תהלים]] החדש שמתחיל לומר ביום ההולדת - בהתאם למספר שנותיו.

ה. להוסיף שיעור נוסף ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]] - נוסף על השיעורים הקבועים, שלושת השיעורים בחומש [[תהלים]] ו[[תניא]] השווים לכל נפש, ו[[תקנת הרמב"ם|שיעור היומי ברמב"ם]].

ו. ללמוד [[מאמר דא"ח]] (=דברי אלוקים חיים) בעל פה (כולו או חלקו), ולחזור אותו בחבורה (ברבים) ביום ההולדת עצמו, או בהזדמנות הקרובה, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו (בזמן [[סעודה שלישית]]){{הערה|1=ראו '''[https://drive.google.com/file/d/1LenVsUpiX_xfArokPzvpzL1O9F9TiVIs/view קובץ הערות וביאורים בתורת הרבי גליון קל"ד עמוד 79 (ובהנסמן שם)]. [https://drive.google.com/file/d/19jFjHYYNsoS2pI-VS71Bo34q8Mh0yNsa/view גליון רל"ג עמוד 59]''', שעיקר הדיוק הוא ללמוד את המאמר ביום ההולדת עצמו, ואילו חזרת המאמר יכולה להיות גם בימים שאחרי זה.}}.

[[קובץ:עוגת עשרת המבצעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עוגת יום הולדת ועליה סמלי [[עשרת המבצעים]]]]
ז. להוסיף בפעולה על הזולת - הפצת התורה והמעינות חוצה, מתוך [[אהבת ישראל]].

ח. [[התבודדות|להתבודד]] ולעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם והצריכים תיקון ותשובה ישוב ויתקנם, כלומר, להתבונן באופן הנהגתו בשנה שעברה, ולקבל החלטת טובות לשנה הבאה עלינו לטובה. ישנם הכותבים [[פדיון נפש|פ"נ]] [[נשיא הדור|לרבי]] כחלק [[חשבון נפש|מהחשבון נפש]]

ט. לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף בענין פרטי (לפי ערכו, כמובן), כמו ב[[ראש השנה]].

י. לערוך [[התוועדות]] של שמחה עם בני-ביתו, חבריו וידידיו - שבח והודיה ל[[הקב"ה]] (ובאם אפשר לברך-"[[שהחיינו]]" על פרי חדש או [[בגד]] חדש), מתוך [[שמחה]] של-תורה ושמחה של מצוה.

===כאשר תאריך יום ההולדת לא ידוע===
כשלא ידוע התאריך המדוייק של יום ההולדת, הורה הרבי שיש לציין את יום ההולדת ולקיים את מנהגי יום ההולדת בתאריך משוער הסמוך ליום ההולדת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריז].}}.

===כאשר יום ההולדת חל בשבת===
במענה לחסידים שכתבו לרבי שיום ההולדת שלהם יחול בשבת, כתב הרבי שיקדימו ויקיימו את המנהגים שלא ניתן לקיים בשבת ביום שישי, וזאת על פי מעשי הקב"ה ב[[בריאת העולם]] שאת המלאכה שהיה אמור לעשות בשבת כפל ועשה ביום שישי{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15633&CategoryID=2442 יום הולדת שחל בשבת, 'הכתב והמכתב' גליון 'התקשרות' שבת בראשית תש"פ].}}.
===מנהגים נוספים===
באופן פרטי הורה הרבי לכמה מהחסידים להקדיש זמן ביום ההולדת ל[[ציור פני הרב|צייר את פניו של הרבי]]{{הערה|יחידות מיום ט' חשון תשי"ב, אז הורה הרבי לצייר פני הרב "למשך ט"ו רגעים".}}.

כשהרב חודוקוב שאל את הרבי בשם אחד החסידים בנוגע להליכה לאוהל בימי חנוכה בקשר עם יום ההולדת, השיב הרבי שלא ילך קודם חנוכה, אלא ילך ביום ההולדת עצמו{{הערה|עטרת זקנים, עמוד 54.}}.

בשנים שהרבי קיבל ל[[יחידות]] פרטית, הרבי קיבל חסידים ליחידות פעם בשנה בקשר עם יום הולדתם. כמו כן חסידים רבים נוהגים לכתוב [[פ"נ]] וכיו"ב לרבי בקשר עם יום הולדתם.

===השלמת מנהגי יום ההולדת===
לכמה וכמה מהחסידים הורה הרבי להשלים את קיום מנהגי יום ההולדת גם כשעברו שבועיים ויותר לאחר יום ההולדת.

===קיום עבור אנשים אחרים===
בשיחת י"ח אלול תשמ"ב הורה הרבי שהורים לילדים קטנים יקיימו עבורם את מנהגי יום הולדת לזכות התינוק{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 2190. מהלשון שם משמע שקיום המנהגים שייך רק מיום ההולדת הראשון, אך לא ביום הלידה עצמה. וראו [https://drive.google.com/file/d/1hLKm2gcMzeGWLgOgFsnmSEhJjh1JjOzM/view לקט התייחסויות הרבי לזה - עליון ליובאוויטש 411].}}.

===מנהגי יום הולדת לנפטר===
על פי הוראת הרבי, יש עניין בנהיגת מנהגי יום הולדת גם עבור [[נשמה|נשמות]] הנפטרים, ונוהגים בקשר לימי ההולדת שלהם רק את המנהגים שאפשר לנהוג גם במקרה כזה{{הערה|1=הוספה ב[http://www.lahak.org/media/pdf/892/ICwi8925240.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק לשבת פרשת שלח תשע"ה].}}. במקרה כזה ציין הרבי מנהגי יום הולדת לילד שנפטר: צדקה בסכום המתאים לגימטריא של שמו, ועריכת התוועדות חסידית{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רלו].}}.

==ראו גם==
*[[יום הולדת]]

==לקריאה נוספת==
*'''זה כן היום שלך''', פעולותיו של שליח הרבי באשקלון הרב [[מנחם מענדל ליברמן]] במבצע יום הולדת, שבועון כפר חב"ד גליון 1850 עמוד 36

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|חב"דציטוט=מבצע יום הולדת}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Yom%20Holedes.pdf קובץ יום הולדת]''' בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67593 מנהגי יום הולדת וסקירה על "יום הולדת מן התורה"] {{אינפו}}
*[http://www.hageula.com/study/sichot/3721.html הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת] משיחות הרבי אודות יום הולדת - אתר הגאולה
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/23/862879313692.html גדולה עוגה שמקרבת]''' - סקירה על פעילות מבצע יום הולדת בקיבוצים {{בית משיח}} {{קישור שבור|}}
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=206&ArticleID=766 מנהגי יום הולדת] באתר צעירי חב"ד
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&ArticleID=5748 בירורי הלכה ומנהג בקשר עם מנהגי יום הולדת] מתוך גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]].
*{{קישור התקשרות צאח|1265|5748|766|מנהגי יום הולדת|הרב ראובן פבזנר}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Vaisfiche%20-%2029%20Sivan%205779.pdf הגהות הרבי על כתבה בקשר למבצע יום הולדת]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת גרינברג, סיון תשע"ט (עמוד 30)
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/כב-שבט-מבצע-יום-הולדת-•-צפו/ רבי יומי: מבצע יום הולדת]''' {{וידפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf מבצע יום הולדת]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[en:Mivtza Yom Huledes]]

מבצע יום הולדת

2026-04-13T19:27:34Z

ברכת הגאולה: /* היסטורית המבצע */

{{תקנות הרבי}}
{{מבצעי הרבי}}
'''מבצע [[יום הולדת]]''' הוא מבצע עליו הכריז הרבי ב[[כ"ה אדר]] [[תשמ"ח]] זמן קצר לאחר סיום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' להסתלקותה של [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ובקשר עם תאריך יום הולדתה של הרבנית.

== היסטורית המבצע ==
[[יום הולדת|יום ההולדת]] של היהודי הינו בעל חשיבות רבה. בספר [[היום יום]] - בתאריך [[י"א ניסן]] יום הולדתו של [[הרבי]] - כותב הרבי "ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זיכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה-ישוב ויתקנם".

במשך השנים התפרסמו כמה מהמנהגים השייכים ליום הולדת{{הערה|ביניהם: בטאון חב"ד שבט תשט"ז. ספר המנהגים עמוד 81. לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86. ועוד.}}, והרבי הסביר שסיבת התגלות המנהגים דווקא בדורנו הוא בגלל קרבתנו לימות המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וירא כ"ף מר-חשון תש"מ.}}, וכן כדי לסיים את הבירורים האחרונים בעניני הרשות{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשמ"ח.}}.

במספר [[מענות קודש|מענות]] בין השנים [[תשכ"ו]] - [[תשל"ג]] לילדים שכתבו לרבי על יום הולדתם הורה הרבי שיפרישו סכום כסף לצדקה ושילמדו את [[פרק אישי (מנהג)|פרק התהילים האישי]] שלהם{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [https://drive.google.com/drive/folders/1OjrqWADYEA0NfXlF08tM4F8GuYFp87if מילואים חלק ד' עמ' 187, עמ' 316, ועמ' 351]. הובאו בהערת הרב לוי מנדלזון, קובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]], [https://drive.google.com/drive/folders/1jGTbFOovU4I7JwjxNUuPGPPh8-XPhG3I גליון קצא, פרשת בחוקותי תשפ"ד, עמ' 13].}}.

ב[[כ"ה באדר]] [[תשמ"ח]]{{הערה|נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1J9-34kRexxtJ-SUCqxSrXBfz0EQstnTC/view?usp=sharing דברי משיח כ"ה אדר תשמ"ח], סעיף ד' ואילך {{קישור שבור}}.}} יצא הרבי בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפילה [[צדקה]] והוספה - שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת [[התוועדות]] של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.[[קובץ:קישוט יום הולדת.webp|ממוזער|250px|עיטור לכסא יום הולדת לגן ילדים, עם איורים המסמלים את [[מבצע יום הולדת|מנהגי יום הולדת]] עליהם הכריז הרבי במבצע יום הולדת]]במהלך התקופה שלאחר מכן ניצלו ה[[חסידים]] כל הזדמנות לעורר על מבצע יום הולדת, כמה מתלמידי התמימים התעוררו לערוך מודעה ולפרסם בעתונים את המבצע לקהל הרחב כפי הוראת הרבי בשיחת כ"ה אדר. הרב [[דוד רסקין]] הכניס את הטקסט של המודעה לרבי והרבי הגיה את המודעה ועשה בה כמה תיקונים והערות. המודעה פורסמה בעיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]].

לאחר ההגהה של המודעה הורה הרבי שיתרגמו את המודעה ל[[לשון הקודש]] ובשפת המדינה ב[[אנגלית]]. הרב [[טוביה בלוי]] תירגם את המודעה לעברית ופורסמה בעיתון "המודיע" ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ח]].

הרב [[יהושע מצגר]] שהיה אז אחראי על הדפסת המודעות באנגלית בעיתון ניו יורק טיימס, ערך את המודעה שהודפסה באלגעמיינער מחדש בסגנון המתאים לקוראי הניו יורק טיימס והמודעה הוכנסה שוב לרבי להגהה לפני ההדפסה.

הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] שמימן את הדפסת המודעה באלגעמיינער, כתב לרבי בתחילת אייר ושאל האם לפרסם מודעה גם בעיתון מעריב על המבצע והרבי ענה "לא"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריד].}}.

בל"ג בעומר תשמ"ח כתב הרב גוטניק לרבי שהוא הדפיס את המודעה בניו יורק טיימס ובאלגעמיינער ושהיא נמסרה גם לדפוס בעיתון המודיע. על זה ענה הרבי: "הנני לוקח זאת מיד להציון"{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf סקירה אודות מבצע יום הולדת], תשורה משמחת הנישואין של ר' מנחם מענדל הרצל (ג' ניסן תשפ"א), עמוד ס.}}.

הרב [[שאול משה אליטוב]] ביקש מהרבי בשנת [[תשד"מ]] להיכנס ל[[יחידות]] ביום הולדתו, הרבי השיב לו על כך שקיום [[מנהגי יום הולדת|מנהגי יום ההולדת]] ייחשב לו ככניסה ליחידות{{הערה|[[מנחם כהנא]], '''עשינו קולע ויצאנו בריקודים''', [[שבועון בית משיח]], [[כ"ד טבת]] [[תשפ"ד]], גליון 1392 עמוד 30.}}.

==מנהגי יום ההולדת==
בהקשר לכך עורר הרבי ב[[שיחה|שיחת]] [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ח]] על יישום של מספר מנהגים מיוחדים ביום זה:

א. [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] ביום השבת שלפני יום ההולדת, וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו{{הערה|לרב [[אפרים פיקרסקי]] שיום הולדתו [[י' באב]] חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי ביחידות להשתדל לקבל עלייה לתורה בקשר עם יום ההולדת מראש (ולא לעלות ביום ההולדת עצמו, שהוא יום התענית).}}.

ב. להוסיף בנתינת [[צדקה]] לפני תפילת [[שחרית]] ו[[מנחה]], וכשיום ההולדת חל ב[[שבת]] או [[יום טוב]] - ליתן ב[[ערב שבת]] או יום טוב (ומה טוב - גם לאחריו).

ג. להוסיף ב[[תפילה]] - בכונת התפילה, [[התבוננות]] בגדולת הא-ל וכו', וכן באמירת (ספר) [[תהלים]] (על כל פנים ספר אחד).

ד. ללמוד המזמור [[תהלים]] החדש שמתחיל לומר ביום ההולדת - בהתאם למספר שנותיו.

ה. להוסיף שיעור נוסף ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]] - נוסף על השיעורים הקבועים, שלושת השיעורים בחומש [[תהלים]] ו[[תניא]] השווים לכל נפש, ו[[תקנת הרמב"ם|שיעור היומי ברמב"ם]].

ו. ללמוד [[מאמר דא"ח]] (=דברי אלוקים חיים) בעל פה (כולו או חלקו), ולחזור אותו בחבורה (ברבים) ביום ההולדת עצמו, או בהזדמנות הקרובה, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו (בזמן [[סעודה שלישית]]){{הערה|1=ראו '''[https://drive.google.com/file/d/1LenVsUpiX_xfArokPzvpzL1O9F9TiVIs/view קובץ הערות וביאורים בתורת הרבי גליון קל"ד עמוד 79 (ובהנסמן שם)]. [https://drive.google.com/file/d/19jFjHYYNsoS2pI-VS71Bo34q8Mh0yNsa/view גליון רל"ג עמוד 59]''', שעיקר הדיוק הוא ללמוד את המאמר ביום ההולדת עצמו, ואילו חזרת המאמר יכולה להיות גם בימים שאחרי זה.}}.

[[קובץ:עוגת עשרת המבצעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עוגת יום הולדת ועליה סמלי [[עשרת המבצעים]]]]
ז. להוסיף בפעולה על הזולת - הפצת התורה והמעינות חוצה, מתוך [[אהבת ישראל]].

ח. [[התבודדות|להתבודד]] ולעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם והצריכים תיקון ותשובה ישוב ויתקנם, כלומר, להתבונן באופן הנהגתו בשנה שעברה, ולקבל החלטת טובות לשנה הבאה עלינו לטובה. ישנם הכותבים [[פדיון נפש|פ"נ]] [[נשיא הדור|לרבי]] כחלק [[חשבון נפש|מהחשבון נפש]]

ט. לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף בענין פרטי (לפי ערכו, כמובן), כמו ב[[ראש השנה]].

י. לערוך [[התוועדות]] של שמחה עם בני-ביתו, חבריו וידידיו - שבח והודיה ל[[הקב"ה]] (ובאם אפשר לברך-"[[שהחיינו]]" על פרי חדש או [[בגד]] חדש), מתוך [[שמחה]] של-תורה ושמחה של מצוה.

===כאשר תאריך יום ההולדת לא ידוע===
כשלא ידוע התאריך המדוייק של יום ההולדת, הורה הרבי שיש לציין את יום ההולדת ולקיים את מנהגי יום ההולדת בתאריך משוער הסמוך ליום ההולדת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריז].}}.

===כאשר יום ההולדת חל בשבת===
במענה לחסידים שכתבו לרבי שיום ההולדת שלהם יחול בשבת, כתב הרבי שיקדימו ויקיימו את המנהגים שלא ניתן לקיים בשבת ביום שישי, וזאת על פי מעשי הקב"ה ב[[בריאת העולם]] שאת המלאכה שהיה אמור לעשות בשבת כפל ועשה ביום שישי{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15633&CategoryID=2442 יום הולדת שחל בשבת, 'הכתב והמכתב' גליון 'התקשרות' שבת בראשית תש"פ].}}.
===מנהגים נוספים===
באופן פרטי הורה הרבי לכמה מהחסידים להקדיש זמן ביום ההולדת ל[[ציור פני הרב|צייר את פניו של הרבי]]{{הערה|יחידות מיום ט' חשון תשי"ב, אז הורה הרבי לצייר פני הרב "למשך ט"ו רגעים".}}.

כשהרב חודוקוב שאל את הרבי בשם אחד החסידים בנוגע להליכה לאוהל בימי חנוכה בקשר עם יום ההולדת, השיב הרבי שלא ילך קודם חנוכה, אלא ילך ביום ההולדת עצמו{{הערה|עטרת זקנים, עמוד 54.}}.

בשנים שהרבי קיבל ל[[יחידות]] פרטית, הרבי קיבל חסידים ליחידות פעם בשנה בקשר עם יום הולדתם. כמו כן חסידים רבים נוהגים לכתוב [[פ"נ]] וכיו"ב לרבי בקשר עם יום הולדתם.

===השלמת מנהגי יום ההולדת===
לכמה וכמה מהחסידים הורה הרבי להשלים את קיום מנהגי יום ההולדת גם כשעברו שבועיים ויותר לאחר יום ההולדת.

===קיום עבור אנשים אחרים===
בשיחת י"ח אלול תשמ"ב הורה הרבי שהורים לילדים קטנים יקיימו עבורם את מנהגי יום הולדת לזכות התינוק{{הערה|1=התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 2190. מהלשון שם משמע שקיום המנהגים שייך רק מיום ההולדת הראשון, אך לא ביום הלידה עצמה. וראו [https://drive.google.com/file/d/1hLKm2gcMzeGWLgOgFsnmSEhJjh1JjOzM/view לקט התייחסויות הרבי לזה - עליון ליובאוויטש 411].}}.

===מנהגי יום הולדת לנפטר===
על פי הוראת הרבי, יש עניין בנהיגת מנהגי יום הולדת גם עבור [[נשמה|נשמות]] הנפטרים, ונוהגים בקשר לימי ההולדת שלהם רק את המנהגים שאפשר לנהוג גם במקרה כזה{{הערה|1=הוספה ב[http://www.lahak.org/media/pdf/892/ICwi8925240.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק לשבת פרשת שלח תשע"ה].}}. במקרה כזה ציין הרבי מנהגי יום הולדת לילד שנפטר: צדקה בסכום המתאים לגימטריא של שמו, ועריכת התוועדות חסידית{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רלו].}}.

==ראו גם==
*[[יום הולדת]]

==לקריאה נוספת==
*'''זה כן היום שלך''', פעולותיו של שליח הרבי באשקלון הרב [[מנחם מענדל ליברמן]] במבצע יום הולדת, שבועון כפר חב"ד גליון 1850 עמוד 36

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|חב"דציטוט=מבצע יום הולדת}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kovetz%20Yom%20Holedes.pdf קובץ יום הולדת]''' בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש צפת]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67593 מנהגי יום הולדת וסקירה על "יום הולדת מן התורה"] {{אינפו}}
*[http://www.hageula.com/study/sichot/3721.html הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת] משיחות הרבי אודות יום הולדת - אתר הגאולה
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/23/862879313692.html גדולה עוגה שמקרבת]''' - סקירה על פעילות מבצע יום הולדת בקיבוצים {{בית משיח}} {{קישור שבור|}}
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=206&ArticleID=766 מנהגי יום הולדת] באתר צעירי חב"ד
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&ArticleID=5748 בירורי הלכה ומנהג בקשר עם מנהגי יום הולדת] מתוך גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]].
*{{קישור התקשרות צאח|1265|5748|766|מנהגי יום הולדת|הרב ראובן פבזנר}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Vaisfiche%20-%2029%20Sivan%205779.pdf הגהות הרבי על כתבה בקשר למבצע יום הולדת]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת גרינברג, סיון תשע"ט (עמוד 30)
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/כב-שבט-מבצע-יום-הולדת-•-צפו/ רבי יומי: מבצע יום הולדת]''' {{וידפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf מבצע יום הולדת]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[en:Mivtza Yom Huledes]]

משתמש:שנות חיים/מוסדות וישיבת נחלת יצחק

2026-04-13T19:18:24Z

ברכת הגאולה: ברכת הגאולה העביר את הדף מוסדות וישיבת נחלת יצחק לשם משתמש:שנות חיים/מוסדות וישיבת נחלת יצחק תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה

{{דמות
|שם=מוסדות וישיבה נחלת יצחק
|תמונה=הרב כדורי.jpg
|כינוי=ב[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] [[הרבי]] מברך את הרב כדורי והישיבה נחלת יצחק ללימוד תורת הנסתר ותורת הנגלה בברכת הצלחה
}}
'''מוסדות וישיבת נחלת יצחק''', היא ישיבה ללימוד תורת הנגלה ותורת הנסתר לקירוב וזירוז ביאת המשיח והגאולה ברחמים שהוקמה בברכתו של הרבי.
==מיקום הישיבה==
הישיבה נמצאת ושוכנת ב[[ירושלים]] [[ישראל]] ב[[שיכון נווה צבי]] - [[שכונת הבוכרים]], [[רחוב דוד]] 19, הישיבה נוסדה על ידי הרבנים; הרב [[שלמה וקנין]]{{הערה|ראש ישיבת [[רחל אמנו]]}} הרב [[דיויד כדורי]]{{הערה|שעסק בגיוס כספים למען הישיבה ואברכיה}} ואביו זקן המקובלים והחכמים הרב [[יצחק כדורי]] והרב [[יעקב יוסף]]{{הערה|בנו הגדול של הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] מחבר הספרים '''בעתה אחישנה''' ועוד ורב [[שכונת גבעת משה]] בירושלים ורב ביהכ"נ בורכוב-חזון יעקב}}, מטרת הקמת הישיבה להחיש את הגאולה ברחמים וכן ללימוד תורה וכוונות התפילה עם תורת הרב [[חיים ויטאל]] תלמיד [[האר"י]] ה[[הרש"ש|כוונות הרש"ש]] וה[[בן איש חי]] על מנת לזרז ולהחיש את הגאולה ברחמים.

==מייסדי הישיבה==
ישיבת נחלת יצחק נוסדה והוקמה בשנת 1990 [[תש"נ]], ועברה 3 גלגולים וטלטולי מקום עד שנוסדה ונבנתה בבנין כמה קומות ברחוב דוד 19 מתרומות של נדיבי עמים מחוץ לארץ והארץ. קומה א' בבנין. על ידי יהודי [[יהדות ארגנטינה]] [[יהדות צרפת|יהודי צרפת]] בעיקר על ידי הנדיב '''נני דיג'בלי''' תושב [[צרפת]] ומשפחתו. [[בית הכנסת]] בקומה ב'. נוסד על ידי הנדיב [[אדמונד ספרא]] בן [[יעקב ספרא]] [[ולילי]] רעייתו מ[[לבנון]] [[ביירות]]{{הערה|כפי שמופיע בכיתוב על בנין הישיבה}}, שאר הקומות נוסדו מתרומות נוספות, כיום יש בבנין 11 כוללים ללימוד קבלה ופשט. עם השנים באו לבקר ולחזק את הישיבה ראש ממשלת ישראל [[יצחק רבין]] מ[[תל אביב]]-[[יפו]] בחנוכת הבית, וכן ראש ממשלת ישראל [[בנימין נתניהו]] מ[[אור עקיבא]] בעת הכנסת ספר תורה, השר [[דוד לוי]] מ[[בית שאן]], שר הבטחון [[בנימין בן אליעזר]] מ[[ראשון לציון]], וכן נשיא מדינת ישראל דאז [[משה קצב]]{{הערה|שהיה מגיע ל[[בית הכנסת]] וכמה פעמים עלה בה לתורה}} מ[[קרית מלאכי]], ועוד אישי ציבור שונים. בישיבה יש כוללים, ולימודי חברת תהילים לנוער, מקווה טהרה, אולם לבדיקת וכתיבת סת"ם, בעבר התקיים גם [[בד"ץ נחלת יצחק]] מטעם הישיבה בראשו עמד הרב [[אליהו אברג'יל]].

==שם הישיבה==
השם נחלת יצחק ניתן לישיבה על שם הפסוק ב[[ספר שמות]] ([[שמות]] לד ז) היוצא מהשם הקדוש '''נח"ל''' ראשי תיבות '''נֹ'''צֵ֥ר '''חֶ֙'''סֶד֙ '''לָ'''אֲלָפִ֔ים וגו', ות' של נחל'''ת''' על שם הפסוק ב[[ספר משלי]] ([[משלי]] יא יד) בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָ֑ם, וּ֝'''תְ'''שׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ, ועל ידי עשיית חסד בצירופם של לימוד [[תורה]] ומצוות{{הערה|מפנקסו של זקן המקובלים}}{{הערה|עוד טעם וסיבה לקריאת שם הישיבה כן משום כבודה של אשתו השניה אשת חבר '''דורית בן יהודה-כדורי''' שהוריה באו מעיר מולדתו של הרב רשכבה"ג הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] מ[[קובנא]] [[ליטא]] ועלו וגרו באחד מ[[קיבוץ|הקיבוצים]] ב[[ארץ ישראל]] ואחד מחיבוריו הוא '''נחל יצחק'''{{הערה|מפי גבאיו ומשמשיו}} וכן נתינת כבוד לאשתו הראשונה '''שרה שיד'ירה''' גימטריה '''נחלת יצחק'''}}, בישיבה לומדים קבלה וגם ספרי חסידות חב"ד, הרב דיויד כדורי מייסד הישיבה למד בה פעמים רבות ועיין ב[[דבר מלכות]] ויש גם תיעודים לכך בתמונות שהוגה ולומד בספרי חב"ד ו[[דבר מלכות]].

==תולדות הישיבה==
בנין הישיבה הוקם ונתייסד בשנת [[1990]] ל[[מניין אומות העולם|מניינם]] [[תש"נ]] לפני כן היו לומדים ב[[בית הכנסת]] [[נועם שיח-מושהיוף]] אשר ב[[רחוב דוד]] השייך ל[[חצר מושהיוף]] וכיום לומדים בה מתלמידי [[ברוך דב ליבוביץ|ישיבת קמניץ]], הרב כדורי השתדל שהלימוד [[קבלה]] יביא לכלל מעשה ולכן ביקש כל פעם שסיימו את הלימוד בספר [[עץ החיים]] או [[שער הכוונות]] או סידור הרש"ש, יסכמו מה למדנו מכאן ומה עלינו לקחת ולכווין הלכה למעשה, ואמר זאת לרבי בפגישתו עמו.

טרם פטירתו וימיו האחרונים ציווה את בנו רבי [[דיויד כדורי]] "שמור על הלימודים וסדרי הישיבה כפי שהיה במשך כל שנות חיי", מי שלימד בה תלמידים כמה שנים בשיעורים הרבנים; הרב נסים טהרני מייסד מכון נהרות יצחק, הרב יוסף בראל, הרב יוסף חיים זכאי, והרב דן הולנד.

לאחר פטירת הרב יצחק כדורי משנת תשס"ו עד שנת תשע"ה מי שניהל את הישיבה הינו הרב [[דוד כדורי]] בנו של הרב יצחק כדורי.

משנת [[תשע"ה]] עד עתה שנת [[תשפ"ו]] מי שמנהלים את הישיבה הם; רבי דן בן אליהו חתנו של רבי דוד כדורי. רבי [[ישראל בן דוד כדורי]] ואחיו רבי [[יוסי בן דוד כדורי]] בהחזקת האברכים מדי חודש בחודשו ובתוספת [[מילגה]] מכובדת מטעם הישיבה ובסיוע הניתנת מטעם [[מדינת ישראל]].
הלימודים בישיבה הם לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדו"ר ור"ד בכדי לקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך לאהוב כל אחד מישראל כנפשו וכמאודו ולקרב את הגאולה ולהקים שכינתא קדישתא מעפרא" על דעת רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]] תובב"א ועל דעת רבי [[שמעון בר יוחאי]] ועל דעת בנו [[רבי אלעזר בן רבי שמעון]] שמקום מנוחתם ב[[הר מירון]], ועל דעת [[יותם בן עוזיהו]] מלך יהודה{{הערה|כנוסח המודפס בסידורי המקובלים לפני התרת נדרים בערב ראש השנה}}.

==ברכת הרבי להקמת הישיבה==
כשעמד הרב כדורי לבנות את הישיבה נסע מישראל ל[[ארה"ב]] ונכנס אל הרבי פנימה ב[[770]] וביקש את ברכתו להקמת הישיבה ללימוד קבלה וגם לבנות בה מקווה טהרה, הרבי בירך ואמר שיהיה בנין הישיבה ובית הכנסת הכנה לבית המקדש השלישי.

==פעילות ישיבת נחלת יצחק לזירוז הגאולה וחתימתו על פסק זירוז המשיח ועדותו על הרבי שהוא מלך המשיח==
הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}} עם בלנק של ישיבת נחלת יצחק, ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]]{{הבהרה}}.}}.

הרב כדורי אף נסע ל[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח צדקנו]] שהתקיים על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] באירגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] בכיכר מלכי ישראל, אלא שבדרך חש ברע, חזר לביתו וביקש למסור את ברכתו לאירוע, בהמשך השתתף בכינוסים דומים נוספים באירגון [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב יוסף כדורי, נכדו וממשיך דרכו של הרב כדורי, העיד כי סבו אמר לו אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]] ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2135.html בנו ונכדו של הרב כדורי בקרו ב - 770] {{חב"ד אף אם}} ל' חשון תשס"ג}}.
לאחר הקמת הישיבה היה הרב כדורי רוצה לעשות פתיחה דהיכל בראש השנה אך נמנע עקב היותו אלמן, בצר לו ביקש מידידו וידיד הרבי הרב [[משה דייטש]] שיתקשר אל הרבי לברוקלין לקבל את ברכתו ולצאת לשידוכים בגיל 100 לאחר שמצא הצעה מתאימה, הרבי נתן את ברכתו והשידוך יצא לפועל לשמחת הישיבה ותלמידיה המקובלים שיוכל בכך הרב כדורי לעשות פתיחה דהיכל בימים נוראים{{הערה|הובא בספרי תולדותיו}}.

==הערות שוליים==

מאיר רוטנשטרייך

2026-04-13T05:23:16Z

ברכת הגאולה: /* תולדות חיים */

משתמש:ברכת הגאולה

2026-04-13T05:22:05Z

ברכת הגאולה: /* ערכים שיצרתי */

{{כתב גדול|[[ב"ה]] [[{{#זמןמ:xhxjj xjx}}]] [[{{#time:xhxjY}}]] }}
[[קובץ:דולרים ברכת הגאולה.png|מרכז|ממוזער|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/431253/ הרבי מברך יהודים בברכת הגאולה], כ' כסלו תשמ"ט {{וידאו}}]]

==דברי הרבי==
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[דבר מלכות ראה]] [[תנש"א]]|
|תוכן="צריכים לפרסם בכל מקום ומקום - בדברים היוצאים מן הלב - שהקב"ה אומר לכל אחד ואחד ע"י עבדיו הנביאים "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה", ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר את ברכת הגאולה האמיתית והשלימה".}}

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[דבר מלכות שופטים]] [[תנש"א]]|תוכן=ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בנ"י וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגת היום יום הכללית, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)",עד – הנבואה העיקרית – הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא}}

==ערכים שיצרתי==
[[משחטת כפר חב"ד]]{{*}}[[אברהם דאהן]]{{*}}[[איתי גבאי]]{{*}}[[דוד מונצרש]]{{*}}[[ברק גרוסברג]]{{*}}[[פנחס מנחם וילר]]{{*}}[[יוסף יצחק שוורץ]]{{*}}[[משה ברונפמן]]{{*}}[[יצחק יעקב גלבשטיין]]{{*}}[[רעותא דליבא]]{{*}}[[עזריאל מפעי]]{{*}}[[חיים משה אלפרוביץ' (ראשון לציון)]]{{*}}[[יוסף יצחק בייטש]]{{*}}[[יוסף ליפא אלפרוביץ']]{{*}}[[יצחק יעקב בייטש]]{{*}}[[שלמה יהודה בארי|הרב שלמה יהודה בארי]]{{הערה|הערך עם מספר הצפיות הרב ביותר (!)}}{{*}}[[ניסים כהן]]{{*}}[[יעקב פלדמן]]{{הערה|נמחק לבקשת נשוא הערך}}{{*}}[[יצחק יהודה קוביטשעק]]{{*}} [[אברהם פלדמן (נחלת הר חב"ד)]]{{*}}[[אליהו עמרני]]{{*}}[[יעקב דב בייטש]]{{*}}[[שלמה רייניץ (כפר חב"ד)]]{{*}}[[זכריה לנדאו]]{{*}}[[יצחק קרמניקוב]]{{*}}[[יוסף לסקר]]{{*}}[[אריאל פז]]{{*}}[[מאיר שמחה חן (כפר חב"ד)]]{{*}}[[יעקב אדרעי]]{{*}}[[יעקב מזרחי (כפר סבא)]]{{*}}[[יואל ימיני]]{{*}} [[עמרם שושן]]{{*}}[[יגאל כהן|הרב יגאל כהן]]{{*}}[[יוסף זליקוביץ]]{{*}}[[אברהם יוסף זיידה]]{{*}}[[יעקב זוהר]]{{*}}[[אהרן הלל דלפין]]{{*}}[[שלמה בן שושן]]{{*}}[[ניסים אדרעי]]{{*}}[[יקותיאל אלפרוביץ]]{{*}}[[שאול יונתן וינגורט]]{{*}}[[שלמה תעיזי]]{{*}}[[מכלוף לסרי|רבי מכלוף לסרי]]{{*}}[[מרדכי גיל (פרידמן)]]{{*}}[[כולל תפארת אליהו]]{{*}}[[אהרן קעניג]]{{*}}[[חיים אלרואי]]{{*}}[[יהודה לייב וייסגלס]]{{*}}[[יקותיאל שניאורסון]]{{*}}[[דוד תעיזי]]{{*}}[[שמואל מישולובין (רמת אביב)]]{{*}}[[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עילית)]]{{*}}[[צמח תעיזי]]{{*}}[[יהושע אלישביץ]]{{*}}[[שלמה זלמן אלפרוביץ]]{{*}}[[יצחק מאיר הלפרין]]{{הערה|נמחק לבקשת נשוא הערך}}{{*}}[[יקותיאל יהודה טייטלבוים|הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים]]{{הערה|מלבד בסיס של שלושה - ארבעה קטעים בעריכת משתמשים 66.128.3.42, [[משתמש:שלום|שלום]] ו[[משתמש:חסיד|חסיד]].}}{{*}}[[אורי בלוי]]{{*}}[[דוד צבי רוזנבוים|הרב דוד צבי רוזנבוים]]{{*}} [[שמעון אלקיים]]{{*}}[[מיכאל הסופר]]{{*}}[[ישעיה יעקב פורטוגל|הרב ישעיה יעקב פורטוגל]]{{*}}[[אהרן כמרי]]{{*}}[[לוי יצחק הלפרין (רמלה)]]{{*}}[[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)]]{{*}}[[דוד יוסף|הרב דוד יוסף]]{{הערה|מלבד העתקת בסיס הערך מויקיפדיה על ידי [[משתמש:עשיר]] הוספתי את כל הפסקה קשריו עם חב"ד.}}{{*}}[[שניאור זלמן פרידמן (צפת)]]{{*}}[[חיים פוזן]]{{*}}[[שלום בער מישולובין]]{{*}}[[מרדכי דוד אונגר|הרב מרדכי דוד אונגר]]{{*}}[[דב קוק|הרב דב קוק]]{{*}}[[משה גלייזר]]{{*}}[[יוסף חיים בולטון]]{{*}}[[יחיאל גלוכובסקי]]{{*}}[[שי סלומון]]{{*}}[[יוסף יצחק פלדמן]]{{*}}[[ניר גבריאל]]{{*}}[[חיים יצחק פופקו]]{{*}}[[משה שלאס]]{{*}}[[אלירן אילוז]]{{*}}[[שמואל גרומן]]{{*}}[[דרור כהן]]{{*}}[[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]]{{*}}[[דרור כהן (אביבים)]]{{*}}[[מרדכי שלטר]]{{*}}[[יצחק יהונתן כהן]]{{*}}[[שמואל מחפוץ]]{{*}}[[ארנון דוד קם]]{{*}}[[משיח מוריאל‏]]{{*}}[[יואל ברנצ'יק]]{{*}}[[משולם אליעזר לייפר]]{{*}}[[שמריה הלל]]{{*}}[[ניגון אדם הראשון]]{{*}}[[טל דקל]]{{*}}[[יעקב בן עגו]]{{*}}[[שעת לילה מאוחרת (המנון)]]{{*}}[[משה שמואל נול]]{{*}}[[איתמר זילברשטרום]]{{*}}[[דן יפתח]]{{*}}[[אפרים בס]]{{*}}[[חי קלנגל]]{{*}}[[שמואל סיראט]]{{*}}[[יואל רוזן]]{{*}}[[מנחם מענדל אורנשטיין]]{{*}}[[בנימין מרגי]]{{*}}[[מנחם מענדל פלדמן (דניפרו)]]{{*}}[[יצחק קרסיאנסקי]]{{*}}[[אהרן יואל בייטש (קראון הייטס)]]{{*}}[[מאיר רוטנשטרייך]]

[[משתמש:ברכת הגאולה/מזמור לתודה (דוד כהנוב)]]
[[משתמש:ברכת הגאולה/לוי יצחק קופצ'יק]]
[[משתמש:ברכת הגאולה/דן בן חור]]
[[משתמש:ברכת הגאולה/עמנואל הוד]]
[[משתמש:ברכת הגאולה/קבלה מעשית]]
[[משתמש:ברכת הגאולה/גיל הירש]]
[[משתמש:ברכת הגאולה/גבריאל ועקנין]]

קטגוריות:
[[:קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]
[[:קטגוריה:בוגרי ישיבת קמניץ]]
[[:קטגוריה:בוגרי ישיבת הדרום]]
[[:קטגוריה:משפחת בייטש]]
[[:קטגוריה:משפחת שטרסברג]]
[[:קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[:קטגוריה:בוגרי ישיבת אור ישראל]]
[[:קטגוריה:משפחת אופנר]]
[[:קטגוריה:משפחת אדרעי]]
[[:קטגוריה:גבאים]]
[[:קטגוריה:שלוחים בלוד]]
[[:קטגוריה:צוות ישיבת אהל מנחם מענדל]]
[[:קטגוריה:בוגרי ישיבת טשעבין]]
[[:קטגוריה:שלוחים באור יהודה]]
[[:קטגוריה:בוגרי ישיבת קרלין]]
[[:קטגוריה:פירושון אדמו"רים]]
[[:קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים דעת]]
[[:קטגוריה:משפחת פרידמן (4)]]
[[:קטגוריה:משפחת קרוגליאק]]
[[:קטגוריה:צוות ישיבת דרכי תמימים]]
[[:קטגוריה:רבני אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]]
[[:קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד רחובות]]
[[:קטגוריה:צוות תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]]
[[:קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד אלעד]]
[[:קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד עמנואל]]
[[:קטגוריה:צוות ישיבת תום ודעת]]
[[:קטגוריה:צוות כולל אור זרוע]]
[[:קטגוריה:שלוחים בכפר סבא]]
[[:קטגוריה:אישים בצ'רניגוב]]

{{ניווט
| מוסתר = כן
| הסתרה = כן
| רוחב = 100%
| יישור = מרכז
| רקע = white
| צבע = black
| כותרת = '''דפי פירושונים שיצרתי'''
| יישור טקסט = ימין
| תוכן =
{{פירושונים|
*[[בייטש (פירושונים)|בייטש]]
*[[ששון (פירושונים)|ששון]]
*[[וייספיש (פירושונים)|וייספיש]]
*[[בליז'ינסקי (פירושונים)|בליז'ינסקי]]
*[[גבאי (פירושונים)|גבאי]]
*[[רמב"ם (פירושונים)|רמב"ם]]
*[[לוריא (פירושונים)|לוריא]]
*[[שפריצר (פירושונים)|שפריצר]]
*[[וילימובסקי (פירושונים)|וילימובסקי]]
*[[לסקר (פירושונים)|לסקר]]
*[[שושן (פירושונים)|שושן]]
*[[טורנהיים (פירושונים)|טורנהיים]]
*[[ליינר (פירושונים)|ליינר]]
*[[בלומנפלד (פירושונים)|בלומנפלד]]
*[[דרושי חתונה (פירושונים)|דרושי חתונה]]
*[[פלס (פירושונים)|פלס]]
*[[דהן (פירושונים)|דהן]]
*[[תעיזי (פירושונים)|תעיזי]]
*[[שטיינמץ (פירושונים)|שטיינמץ]]
*[[האדמו"ר מבלז]]
*[[האדמו"ר מגור]]
*[[האדמו"ר מויז'ניץ]]
*[[האדמו"ר מסאטמר]]
*[[האדמו"ר מסדיגורה]]
*[[האדמו"ר מסקולען]]
*[[האדמו"ר מביאלא]]
*[[גלייזר (פירושונים)|גלייזר]]
*[[בולטון (פירושונים)|בולטון]]
*[[ליס (פירושונים)|ליס]]
*[[פרנקל (פירושונים)|פרנקל]]
*[[לייפר (פירושונים)|לייפר]]
*[[גלעדי (פירושונים)|גלעדי]]
*[[גנדל (פירושונים)|גנדל]]
}}}}

==ציוני דרך בחב"דפדיה ==
בכ"ח אב תשפ"ג ערכתי [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%A9&oldid=624417 את עריכתי] הראשונה בחב"דפדיה.

באור לכ' אייר תשפ"ה ערכתי [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A1%D7%92%D7%9C&oldid=prev&diff=768014&diffmode=source את העריכה] ה-10,000 בחב"דפדיה!

==קישורים==

*[[משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול]]

*על אלה אני בוכיה {{עצב|}} tora-forum.co.il/threads/המכלול-או-חב-דפדיה-מי-יותר-אמין.37430/#post-698556
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9C%D7%A7%D7%95%27%27%D7%A9_%D7%A0%D7%A8%D7%A9%D7%9D_%D7%90%D7%9A_%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA.png לקו"ש]
{{תחזוקה}}

===הבהרה:===
עריכותיי באתר אינן מהוות הסכמה והזדהות עם כלל תכניו. אני מסתייג מהמידע ומהניסוח במספר ערכים.
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
|}<noinclude></noinclude>
<div style="float:left;border:1px solid #FFDEAD;margin:1px">
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#FFDEAD"
| style="width: 45px; height: 45px; background: #FFDEAD; text-align: center; font-size: 14pt; color: #000080;" | [[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|60px|קישור=חלוקת דולרים]]

| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #800000;" | ‎משתמש זה משתוקק [[חלוקת דולרים|לקבל]] ביום ראשון הקרוב דולר לברכה והצלחה מידו הקדושה.
|}</div><noinclude></noinclude>
{{תיבת משתמש
|טקסט='''משתמש זה הוא [[חב"דפדיה:קארליק|קארליק]] גאה!'''
|טקסט משתמשת='''משתמשת זו היא קארליקית גאה!'''
|מסגרת=#99ff99
|רקע=#eeee99
|רקע תמונה=#99ff99
|צבע טקסט=black
|תמונה=Wikimedia Deutschland icon explore.png
|גודל תמונה=54px
|קישור=חב"דפדיה:קארליק
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}
{{תיבת משתמש
|טקסט=<center>'''משתמש זה ישמח לשמוע על פתיחת מיזם 'ויקישיתוף חב"דפדיה'''' ומוכן להשתתף בכך בחשק רב!</center>
|טקסט משתמשת=<center>'''משתמשת זו תשמח לשמוע על פתיחת מיזם 'די אידישע חב"דפדיה'''' ומוכנה להשתתף בכך בחשק רב!</center>
|מסגרת=#808080
|רקע=#00CC00
|רקע תמונה=#006400
|צבע טקסט=#000000
|תמונה=סמל חבדפדיה.png
|גודל תמונה=55px
|קישור=
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}
{{משתמש - מספר עריכות|10000}}
{{משתמש - ביקר בבית חיינו}}
{{תיבת משתמש
|טקסט=<center>'''משתמש זה שהה שבת ו\או חג ב'ד' אַמֶעס!'''' </center>
|טקסט משתמשת=<center>'''משתמשת זו תשמח לשמוע על פתיחת מיזם 'די אידישע חב"דפדיה'''' ומוכנה להשתתף בכך בחשק רב!</center>
|מסגרת=#808080
|רקע=FF 14 93
|רקע תמונה=00 FF FF
|צבע טקסט=#000000
|תמונה=בית אהל חבד ליובאויטש.jpg
|גודל תמונה=55px
|קישור=
|משתמשת={{{משתמשת|}}}
}}

{{עד מתי|}}

{{יחי}}

{{הערות שוליים}}

משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול

2026-04-13T05:21:08Z

ברכת הגאולה:

הרב '''זאב מאיר קדנר''' הוא עסקן. חבר חבר הועד הרוחני של ישיבות [[תומכי תמימים קווינס]] ו[[חיילי בית דוד פוקונוס]]. לשעבר חבר [[ועד הקהל (קראון הייטס )]].

==תולדות חיים==
נולד לר' משה ולציפורה פרידה בניו יורק.

בבחרותו למד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]] וכיהן כחבר ב[[ועד הנחות התמימים]] ובקובץ [[הערות וביאורים אהלי תורה]].

ב[[תשמ"ז]] נשא את דבורה חיה רייזל.

מנהל את בית הדפוס Print House יחד עם ר' יוסף יצחק ור' שלום דובער ליין.

קיבל מהרבי ברכה לעשירות{{הערה|ראשי דברים מיום כ"א אדר תנש"א, קובץ '''[https://drive.google.com/file/d/1IIUCo_ROmB9pM5TOosotY0mo55724t0Y/view דברי משיח]''' לשבת פרשת תשא תשפ"ו עמ' 60.}}.

משמש כחבר ההנהלה גשמית של [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]], הוא פועל בהתנדבות{{הערה| [https://col.org.il/news/54978] }}. [https://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63177#!g=1&url=article&id=20958]

בין השנים [[תשס"ט]] - [[תש"ע]] שימש כגזבר ועד הקהל {{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63177#!g=1&url=article&id=46648] }}

'''Reaching Out'''

[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קדנר.pdf<nowiki>]</nowiki>

בנו, ר' מרדכי מענדל

'''תנועה עתיקה לתלמידי הבעל שם טוב'''
ניגון זה הוא ניגון ג' בחוברת 'ניגונים חסידיים' של ר' [[אליהו ריבקין]] {{הערה|קובץ '''[ ניגוני הכנה לתפילה]''', (קובץ היוצא במסגרת פרוייקט 'הרב שלח לך ניגון הכנה לתפילה' של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]) לשבוע פרשת שלח י"ט - כ"ה סיוון תשפ"ה עמ' ז.}}.

הרב [[יאיר כלב]] הקליט ביצוע לניגון כפי שלימדו הרב [[מרדכי גל]] שקיבל את הניגון מאחד מ[[זקני החסידים]]

הרב כלב מנגן את הניגון בשיעוריו{{הערה|תגובה לסרטון "ניגון לתלמידי הבעל שם טוב עצם הנשמה 4 ביוטיוב.}}.

[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/104304/ ניגון לחסידי הבעש"ט כפי שלימד הרב גל ע"ה] {{אינפו}}

{{ציטוט|"היינו טעמא דקארלין סטאלין סלאנים ליבאוויטש לעכעוויטש ברסלב סטרעליסק אלע רוסישע איז איינס, יעדער האט גענומען פון צווייטן און קורא שם געווען, הצד השוה אז זיי האבן געהאט ניגונים וואס רופן זיך ניגון ריקוד אדער ניגון שמחה וואס מ'קען דערויף משונה'דיג האפקענען און הוליען"{{הערה|דברי משתמש בלעטל שר האלף ב[ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=11432&start=40 אשכול ניגוני קארלין] באתר פורום אידישע וועלט פארומס עמודה 2 (אידיש).}}}}

אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש תוניס

בשנת [[תשי"ח]] ייסד הרב פנחס באנון ישיבה בתוניס מטעם ישיבת אור יוסף, הישיבה החתקיימה עד לשנת [[תש"כ]] - [[תשכ"א]].

ב[[יו"ד שבט]] [[תשכ"ב]] ערך הרב פינסון התוועדות (יחד עם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]) בבית הספר לבנות בית רבקה שייסד ברחוב דה-ראן-כלי, וביום י"א שבט הקים הרב פינסון את ישיבת אהלי יוסף יצחק ברחוב בירטולון 13.

מספר ימים לאחר פתיחת הישיבה הביא הרב פינסון מג'רבא עשרה תלמידים בני עשר.

בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים בוגרים, לאחרי חג השבועות

לקראת סוף שנת תשכ"ב מנתה השיבה כחמישים תלמידים.

{{כפר|סופר כפר חב"ד|הרבי החיה את היהדות בתוניס|2110|30|תשפ"ה}}

הרב ''' יואל ברנצ'יק''' היה מעסקני ריגה. מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדות חיים==
נולד בי"ב טבת תרל"ד בעיירה בייליצה במשפחה מיוחסת לרבי שמעלקא מניקלשבורג.

למד בישיבת נוברדוק והיה תלמיד חבר של הסבא מנובהרדוק, שימש כמשגיח רוחני בישיבת אמציסלאב ברוסיה תחת הרב [[אלחנן וסרמן]].

אחרי נשיו עם בת הרב בצלאל סמריק מריגה המשיך ללמוד תקופה מסוימת בנוברדוק ובהמשך שימש תקופה כמשגיח רוחני בישיבת קלצק.

בהמשך עבר להתגורר בריגה שם פתח בית מסחר לאריגים, הסבא מנוברדוק התנגד לפתיחת בית המסחר וכעבור זמן מה בית המסחר נשרף.

בעקבות המחסור בחינוך תורני הקים הרב ברנצ'יק בשנת [[תר"פ]] עם הרב מרדכי רובין את בית הספר תורה עם דרך ארץ, הרב דובין גייס כספים למוסד, הרב ברנצ'יק בחר ברב חיים מרדכי אייזיק חדקוב כמנהל בית הספר.
בשנת תרפ"א הקים בית ספר לבנות העיר.

בי"ט כסלו הוציאו הנאצים ליער רומבולה וירו בו.

==לקריאה נוספת==
{{כפר|מענדי קורטס|'מציל הנפשות מריגה'|2092|32|תשפ"ה}}

'''קישורים'''
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים לשיעורים.
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]

אדמו"רי סקולען משתתפים באירועים חב"דים שונים.

ב[[אדר א']] [[תשפ"ד]] ביקר האדמו"ר מסקולען מונסי בבית חב"ד של הרב [[שמואל קפלן]] במרילנד{{הערה|[bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).}}.
[https://chabad.info/simches/1181994/] סקולען ירושלים
[https://chabad.info/shishi-info-magazine/1171163/]

{{טיוטה פרטית|}}
הילד '''מנחם מענדל גינזבורג''' ([[י"ח אדר]] [[תשנ"ו]] - [[ז' כסלו]] [[תשס"ז]])

נולד לרב [[חיים יוסף גינזבורג]] ולנחמה דינה.

למד ב[[תלמוד תורה חב"ד תל אביב]]. הרב [[בועז סגל]], מנהל התלמוד תורה הגדירו כ"ילד בוגר, מחונן שנון ומבריק, שניחן ביכולות שכליות הרבה מעבר למקובל בגילו"{{הערה|שם=מנחם|'''מנחם מענדל גינזבורג ע"ה''' [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 580 עמ' 64, י"ז כסלו תשס"ז (נמצא בקישורים חיצוניים)}}

בשבועון בית משיח תואר: {{ציטוטון|"מענדי הוא שליח בעל מהותו, הוא נולד כשנה לאחר יציאת אביו לשליחות, הוא חי ונשם שליחות עשרים וארבע שעות ביממה. חייו הקצרים נשזרו בשליחות והשליחות בתוכם"}}{{הערה|שם=מנחם}}.

ביום שלישי, ז' כסלו תשס"ז בעת שהמתין במעבר חציה, פגע בו רכב חולף, הוא פונה לבית הרפואה איכילוב אך נפטר מפצעיו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24622 טרגדיה: הילד מנחם מענדל גינזבורג ע"ה] (28.11.2006) {{אינפו|}}}}.

עם סיום ימי השבעה נערכה התוועדות לזכותו{{הערה|[https://col.org.il/news/25223 התוועדות במלאות 'שבעה' לילד מנחם-מענדל גינזבורג] י"ד כסלו ה׳תשס״ז 05.12.2006 {{חב"ד און ליין|}}}}.

שלושה חודשים לפני פטירתו, נפטרה הילדה חיה מושקא בתו של הרב [[ויקטור עטיה]], פחות מחודש לאחר פטירתו, בכ"ח כסלו ארעה [[תאונת התמימים (חנוכה תשס"ז)]] בה נפטרו ה[[תמימים]] [[לוי הנדל (מגדל העמק)|לוי הנדל]], יונתן ביטון ומשה גולן. בעקבות גל האסונות הוקמה [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]] ונערך כינוס התעוררות עם שלושת מזכיריו של הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/26257 התכנית המתגבשת של כינוס ההתעוררות הארצי] י"ח טבת ה׳תשס״ז 08.01.2007 {{חב"ד און ליין|}}}}

בהגיעו לגיל אחת עשרה ולגיל שלושים נחגגו חגיגות יום ההולדת שלו{{הערה|סרטון 'יום הולדת לחיל בצבאות ה' מנחם מענדל גינזבורג הרב יצחק גינזבורג שליט"א'. סרטון 'הרב יצחק גינזבורג - בן שלשים לכח' ביוטיוב. [derechaim.info/2026/03/11/בן-שלושים-לכוח-התוועדות-לזכר-נכדו-של-ה/] באתר דרך חיים.}}.

באדר תשס"ז החלו בכתיבת ספר תורה לזכותו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27121 התחלת כתיבת ס"ת - לז"נ מנדי גינזבורג] טז אדר התשס"ז (06.03.2007) {{אינפו|}}}} ובי"ח אדר תש"ע התקיימה הכנסת ספר תורה{{הערה|סרטון 'הכנסת ס"ת לזכות הת' מ"מ גינזבורג תש"ע - הרב יצחק גינזבורג' ביוטיוב.}}.

בכסלו תשס"ח התקיימה סעודת מלוה מלכה לזכותו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33359 מאות במלווה מלכה במלאת שנה לתאונה] ח כסלו התשס"ח (18.11.2007) {{אינפו|}}}}.

כמו כן, לזכותו נכתב אלבום החלטות טובות להתגלות המשיח{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27121 התחלת כתיבת ס"ת - לז"נ מנדי גינזבורג] טז אדר התשס"ז (06.03.2007) {{אינפו|}}}}, נערכו ארועים לילדים{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25058 ממשיכים: כינוס ענק לדמותו של מנדי גינזבורג] כד כסלו התשס"ז (15.12.2006) {{*}} [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25050 יד אליהו: מסיבת חנוכה לע"נ מנדי גינזבורג] כג כסלו התשס"ז {{אינפו|}} [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=43570 מסיבת הקהל - חנוכה לחיילי צ"ה ברמת אביב] ה טבת התשס"ט (01.01.2009) {{אינפו|}}}}, וארוע לבוגרי הישיבה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24811 כינוס בוגרים מיוחד של תות"ל רמת אביב] {{אינפו|}}}}.

בהגיעו לגיל בר מצוה קנה לו אביו זוג תפילין.

==לקריאה נוספת==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl מנחם מענדל גינזבורג ע"ה]''' [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 580 עמ' 64, י"ז כסלו תשס"ז

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/27875 שבועיים לפני התאונה: מנדי הלחין שיר / אודיו] כ"א אדר ה׳תשס״ז 11.03.2007 {{חב"ד און ליין|}}

*[https://col.org.il/news/25358 הרב לנדא חיזק את חבריו של מנחם-מענדל ע"ה] י"ט כסלו ה׳תשס״ז 10.12.2006 {{חב"ד און ליין|}}

'''אישים'''

[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42873]
*מרת '''רייזל''' שושנה הלפרין (נולדה ב[[י"ט ניסן]] [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']].

נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.

בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].

נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].

שימשה כמתרגמת סדרת הספרים [[ליקוטי שיחות]] ל[[עברית]] ב[[מכון לוי יצחק]] יחד עם בעלה.

משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.

[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
*הרב '''ניר דן''' הוא פעיל במבצעי הרבי בשכונת האקליפטוס ב[[באר יעקב]], [[בעל תפילה]] המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר מאנשי החסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]] בכפר.

נולד ב[[חברון]].

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.

כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.

משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].

ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] עבר להתגורר בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד

רבי '''שרגא פייביש הגר''' (ביידיש: האגער; [[כ"ו טבת]] [[תשי"ח]] 18 בינואר 1958 – [[כ"ג סיוון]] [[תשפ"ד]], 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית.

==קשריו עם חב"ד==
ביקר מספר פעמים ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2154.html ביקור האדמו"ר מקאסוב] באתר [[חב"ד אף אם]], [https://770live.com/heb770/news/news_item.asp?NewsID=270&PagePosition=201 האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770] באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.}}.

ב[[תשפ"ב]] השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות{{הערה|[https://sinun770.org/תורת-החסידות-מרוממת-את-האדם-מענייני-הע/ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב] בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}.

ב[[אב]] [[תשפ"ב]] במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב{{הערה|וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.}}.

נפגש פעמיים עם הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ושוחח עמו בענייני חסידות{{הערה|חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.}}.

<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'

גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.

בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.

ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.

ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.

ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.

למד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

נשא את רעייתו לבית ליפש.

י"א ניסן מ"ד.

הרנטגן חב"ד.

ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]

נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].

למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].

לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']]<nowiki> [תשנ"ז]].</nowiki>}}
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''

משפחתו
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}

'''האדמו"ר ממז'יבוז''''

ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

מאיר רוטנשטרייך

2026-04-13T05:20:49Z

ברכת הגאולה: הוספת ערך

משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול

2026-04-13T05:14:43Z

ברכת הגאולה: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הרב מאיר רוטנשטרייך.png|ממוזער|ר' מאיר רוטנשטרייך]]
ר' '''מאיר רוטנשטרייך''' ([[תר"צ]], 1930 - [[י"ז אב]] [[תשפ"ב]], 14 באוגוסט 2022) היה מזקני [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד לר' נפתלי ולגיטל בס, [[חסידות בעלז|חסידי בעלז]] בפשבורסק שבפולין.

נמנה על שוהי מחנות הריכוז והשמדה של הנאצים ושרד את [[השואה]], בשהותו במחנה פליטים ב[[רוסיה]]{{הערה|אצל אליעזר ליין, '''[https://teshura.com/Laine%20-%20ST%20-%20Tishrei%2027%205762.pdf Avnei Chin]''' עמ' 45 מתואר ששהה בויעטלוגא (פרבר של העיר גורקי ([[ניז'ני נובגורוד]]) שברוסיה, אך אצל דבי ליפקין, '''דירה בתחתונים בהונולולו''', (ראיון עם פרל קרסיאנסקי, בתו של רוטנשטרייך) מגזין נשימה, מוסף שבועון כפר חב"ד גליון 2153 עמ' 30 (תשפ"ו) מתואר ששהה בגרמניה.}} הופעם מדמותו של ר' [[שלום דובער רסקין]] (ליין) ששהה עם בני המחנה בחודשי החגים, לימד את הבחורים במחנה תורה והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]{{הערה|'''[https://teshura.com/teshurapdf/תשורת%20סודקביץ-רסקין-%20כא%20סיון%20תשפה.pdf אמונה איתנה]''' תשורה משמחת משפחות סודקביץ-ראסקין, עמ' 36.}}.

למד בישיבת חב"ד{{הבהרה|איזה? תומכי תמימים המרכזית 770?}} בין השנים [[תש"ח]] - [[תשט"ז]]{{הערה|שם=תצלום|תצלום הכרטיס שלו בספר החסידים (הובא בקישורים חיצוניים).}}.

כשהוצעו לו הצעות שידוכים נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי עם רשימת ההצעות, הרבי בחר מתוכם את בת שבע, אביה של בת שבע שאל אף הוא את הרבי וקיבל ונענה עם שמו של ר' מאיר.

לאחר חתונתם נוצר אצלם ספק בהקשר לקביעת מקום מגוריהם, מחד חפצו לדור בסמיכות לרבי, לאידך רצתה בת שבע לקנות בית חדש (בתים חדשים לא עמדו למכירה באותו זמן בקראון הייטס), כששאל על כך ר' מאיר את הרבי נענה שיש לקיים את רצון האישה, הם קבעו את מקום מגוריהם ב[[פלטבוש]]. בשבתות צעד ר' מאיר עם ילדיו רגלית ל[[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]]{{הערה|דבי ליפקין, '''דירה בתחתונים בהונולולו''', (ראיון עם פרל קרסיאנסקי, בתו של רוטנשטרייך) מגזין נשימה, מוסף שבועון כפר חב"ד גליון 2153 עמ' 30 (תשפ"ו)}}. בפלטבוש התפלל בבית כנסת של [[חסידי פולין]], ביחידות אצל הרבי שאל ר' מאיר כיצד לנהוג במספר עניינים בהם קיים חילוק בין [[מנהג חב"ד]] למנהגיהם וקיבל מהרבי הדרכות בכך{{הערה|רפאל וילימובסקי, '''[https://teshura.com/teshurapdf/Pinson-Trorig-%204%20Cheshvan%205785.pdf למען תספרו]''', תשורה משמחת משפחות פינסון-טרויריג, עמ' 69.}}.

עסק לפרנסתו במסחר פלסטיק{{הערה|שם=תצלום}}.

בשנותיו האחרונות{{הבהרה|מתי?}} עבר להתגורר בקראון הייטס.

הקפיד על תפילה במניין עד סוף ימיו. בשנותיו האחרונות היה אומר מדי יום את כל ספר התהלים{{הערה|שם=צביקה|צביקה קעניג, [https://col.org.il/news/140244 בקראון הייטס נפטר הרב מאיר רוטנשטרייך ע"ה והוא בן 91] {{חב"ד און ליין|}} י"ז אב ה׳תשפ״ב 14.08.2022}}{{הערה|בתו פרל משערת שהסיבה לריבוי אמירת התהילים היא דברי הרבי ביחידות לבת המצווה שלה בה שאל אותה הרבי האם היא נוהגת באמירת [[פרק אישי]], דבי ליפקין, '''דירה בתחתונים בהונולולו''', (ראיון עם פרל קרסיאנסקי, בתו של רוטנשטרייך) מגזין נשימה, מוסף שבועון כפר חב"ד גליון 2153 עמ' 30 (תשפ"ו).}}.

נפטר בי"ח אב תשפ"ב{{הערה|שם=צביקה}}, הלויתו עברה בחזית 770{{הערה|יודי,
[https://chabad.info/bdh/819856/ אנ"ש קראון הייטס ליוו למנוחות את הרב מאיר רוטנשטרייך ע"ה] {{אינפו|}} י"ח אב ה׳תשפ״ב}}, ארונו הובא לישראל והוא נטמן בהר המנוחות{{הערה|צביקה קעניג, [https://col.org.il/news/140265 הלוויית הרב רוטנשטרייך ע"ה תמשיך בשעה 14:00 בירושלים] {{חב"ד און ליין|}} י"ח אב ה׳תשפ״ב 15.08.2022}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_014.jpg תצלום הכרטיס שלו בספר החסידים]'''
*[https://col.org.il/news/140258 הרבי סקר את הרשימה, והצביע: "הבת שלך נמצאת שם" • צפו] {{חב"ד און ליין|}} {{וידאו|}} י"ז אב ה׳תשפ״ב 14.08.2022

==משפחתו==
*בתו פרל ציבעל, אשת הרב [[יצחק קרסיאנסקי]] - שלוחי הרבי להונלולו שבהוואי
*בתו בראנדעל גולדה גיטלר
*בנו, נפתלי

[[:קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[:קטגוריה:אישים בפלטבוש]]
[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[:קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

הרב '''זאב מאיר קדנר''' הוא עסקן. חבר חבר הועד הרוחני של ישיבות [[תומכי תמימים קווינס]] ו[[חיילי בית דוד פוקונוס]]. לשעבר חבר [[ועד הקהל (קראון הייטס )]].

==תולדות חיים==
נולד לר' משה ולציפורה פרידה בניו יורק.

בבחרותו למד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]] וכיהן כחבר ב[[ועד הנחות התמימים]] ובקובץ [[הערות וביאורים אהלי תורה]].

ב[[תשמ"ז]] נשא את דבורה חיה רייזל.

מנהל את בית הדפוס Print House יחד עם ר' יוסף יצחק ור' שלום דובער ליין.

קיבל מהרבי ברכה לעשירות{{הערה|ראשי דברים מיום כ"א אדר תנש"א, קובץ '''[https://drive.google.com/file/d/1IIUCo_ROmB9pM5TOosotY0mo55724t0Y/view דברי משיח]''' לשבת פרשת תשא תשפ"ו עמ' 60.}}.

משמש כחבר ההנהלה גשמית של [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]], הוא פועל בהתנדבות{{הערה| [https://col.org.il/news/54978] }}. [https://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63177#!g=1&url=article&id=20958]

בין השנים [[תשס"ט]] - [[תש"ע]] שימש כגזבר ועד הקהל {{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63177#!g=1&url=article&id=46648] }}

'''Reaching Out'''

[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קדנר.pdf<nowiki>]</nowiki>

בנו, ר' מרדכי מענדל

'''תנועה עתיקה לתלמידי הבעל שם טוב'''
ניגון זה הוא ניגון ג' בחוברת 'ניגונים חסידיים' של ר' [[אליהו ריבקין]] {{הערה|קובץ '''[ ניגוני הכנה לתפילה]''', (קובץ היוצא במסגרת פרוייקט 'הרב שלח לך ניגון הכנה לתפילה' של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]) לשבוע פרשת שלח י"ט - כ"ה סיוון תשפ"ה עמ' ז.}}.

הרב [[יאיר כלב]] הקליט ביצוע לניגון כפי שלימדו הרב [[מרדכי גל]] שקיבל את הניגון מאחד מ[[זקני החסידים]]

הרב כלב מנגן את הניגון בשיעוריו{{הערה|תגובה לסרטון "ניגון לתלמידי הבעל שם טוב עצם הנשמה 4 ביוטיוב.}}.

[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/104304/ ניגון לחסידי הבעש"ט כפי שלימד הרב גל ע"ה] {{אינפו}}

{{ציטוט|"היינו טעמא דקארלין סטאלין סלאנים ליבאוויטש לעכעוויטש ברסלב סטרעליסק אלע רוסישע איז איינס, יעדער האט גענומען פון צווייטן און קורא שם געווען, הצד השוה אז זיי האבן געהאט ניגונים וואס רופן זיך ניגון ריקוד אדער ניגון שמחה וואס מ'קען דערויף משונה'דיג האפקענען און הוליען"{{הערה|דברי משתמש בלעטל שר האלף ב[ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=11432&start=40 אשכול ניגוני קארלין] באתר פורום אידישע וועלט פארומס עמודה 2 (אידיש).}}}}

אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש תוניס

בשנת [[תשי"ח]] ייסד הרב פנחס באנון ישיבה בתוניס מטעם ישיבת אור יוסף, הישיבה החתקיימה עד לשנת [[תש"כ]] - [[תשכ"א]].

ב[[יו"ד שבט]] [[תשכ"ב]] ערך הרב פינסון התוועדות (יחד עם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]) בבית הספר לבנות בית רבקה שייסד ברחוב דה-ראן-כלי, וביום י"א שבט הקים הרב פינסון את ישיבת אהלי יוסף יצחק ברחוב בירטולון 13.

מספר ימים לאחר פתיחת הישיבה הביא הרב פינסון מג'רבא עשרה תלמידים בני עשר.

בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים בוגרים, לאחרי חג השבועות

לקראת סוף שנת תשכ"ב מנתה השיבה כחמישים תלמידים.

{{כפר|סופר כפר חב"ד|הרבי החיה את היהדות בתוניס|2110|30|תשפ"ה}}

הרב ''' יואל ברנצ'יק''' היה מעסקני ריגה. מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדות חיים==
נולד בי"ב טבת תרל"ד בעיירה בייליצה במשפחה מיוחסת לרבי שמעלקא מניקלשבורג.

למד בישיבת נוברדוק והיה תלמיד חבר של הסבא מנובהרדוק, שימש כמשגיח רוחני בישיבת אמציסלאב ברוסיה תחת הרב [[אלחנן וסרמן]].

אחרי נשיו עם בת הרב בצלאל סמריק מריגה המשיך ללמוד תקופה מסוימת בנוברדוק ובהמשך שימש תקופה כמשגיח רוחני בישיבת קלצק.

בהמשך עבר להתגורר בריגה שם פתח בית מסחר לאריגים, הסבא מנוברדוק התנגד לפתיחת בית המסחר וכעבור זמן מה בית המסחר נשרף.

בעקבות המחסור בחינוך תורני הקים הרב ברנצ'יק בשנת [[תר"פ]] עם הרב מרדכי רובין את בית הספר תורה עם דרך ארץ, הרב דובין גייס כספים למוסד, הרב ברנצ'יק בחר ברב חיים מרדכי אייזיק חדקוב כמנהל בית הספר.
בשנת תרפ"א הקים בית ספר לבנות העיר.

בי"ט כסלו הוציאו הנאצים ליער רומבולה וירו בו.

==לקריאה נוספת==
{{כפר|מענדי קורטס|'מציל הנפשות מריגה'|2092|32|תשפ"ה}}

'''קישורים'''
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים לשיעורים.
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]

אדמו"רי סקולען משתתפים באירועים חב"דים שונים.

ב[[אדר א']] [[תשפ"ד]] ביקר האדמו"ר מסקולען מונסי בבית חב"ד של הרב [[שמואל קפלן]] במרילנד{{הערה|[bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).}}.
[https://chabad.info/simches/1181994/] סקולען ירושלים
[https://chabad.info/shishi-info-magazine/1171163/]

{{טיוטה פרטית|}}
הילד '''מנחם מענדל גינזבורג''' ([[י"ח אדר]] [[תשנ"ו]] - [[ז' כסלו]] [[תשס"ז]])

נולד לרב [[חיים יוסף גינזבורג]] ולנחמה דינה.

למד ב[[תלמוד תורה חב"ד תל אביב]]. הרב [[בועז סגל]], מנהל התלמוד תורה הגדירו כ"ילד בוגר, מחונן שנון ומבריק, שניחן ביכולות שכליות הרבה מעבר למקובל בגילו"{{הערה|שם=מנחם|'''מנחם מענדל גינזבורג ע"ה''' [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 580 עמ' 64, י"ז כסלו תשס"ז (נמצא בקישורים חיצוניים)}}

בשבועון בית משיח תואר: {{ציטוטון|"מענדי הוא שליח בעל מהותו, הוא נולד כשנה לאחר יציאת אביו לשליחות, הוא חי ונשם שליחות עשרים וארבע שעות ביממה. חייו הקצרים נשזרו בשליחות והשליחות בתוכם"}}{{הערה|שם=מנחם}}.

ביום שלישי, ז' כסלו תשס"ז בעת שהמתין במעבר חציה, פגע בו רכב חולף, הוא פונה לבית הרפואה איכילוב אך נפטר מפצעיו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24622 טרגדיה: הילד מנחם מענדל גינזבורג ע"ה] (28.11.2006) {{אינפו|}}}}.

עם סיום ימי השבעה נערכה התוועדות לזכותו{{הערה|[https://col.org.il/news/25223 התוועדות במלאות 'שבעה' לילד מנחם-מענדל גינזבורג] י"ד כסלו ה׳תשס״ז 05.12.2006 {{חב"ד און ליין|}}}}.

שלושה חודשים לפני פטירתו, נפטרה הילדה חיה מושקא בתו של הרב [[ויקטור עטיה]], פחות מחודש לאחר פטירתו, בכ"ח כסלו ארעה [[תאונת התמימים (חנוכה תשס"ז)]] בה נפטרו ה[[תמימים]] [[לוי הנדל (מגדל העמק)|לוי הנדל]], יונתן ביטון ומשה גולן. בעקבות גל האסונות הוקמה [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]] ונערך כינוס התעוררות עם שלושת מזכיריו של הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/26257 התכנית המתגבשת של כינוס ההתעוררות הארצי] י"ח טבת ה׳תשס״ז 08.01.2007 {{חב"ד און ליין|}}}}

בהגיעו לגיל אחת עשרה ולגיל שלושים נחגגו חגיגות יום ההולדת שלו{{הערה|סרטון 'יום הולדת לחיל בצבאות ה' מנחם מענדל גינזבורג הרב יצחק גינזבורג שליט"א'. סרטון 'הרב יצחק גינזבורג - בן שלשים לכח' ביוטיוב. [derechaim.info/2026/03/11/בן-שלושים-לכוח-התוועדות-לזכר-נכדו-של-ה/] באתר דרך חיים.}}.

באדר תשס"ז החלו בכתיבת ספר תורה לזכותו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27121 התחלת כתיבת ס"ת - לז"נ מנדי גינזבורג] טז אדר התשס"ז (06.03.2007) {{אינפו|}}}} ובי"ח אדר תש"ע התקיימה הכנסת ספר תורה{{הערה|סרטון 'הכנסת ס"ת לזכות הת' מ"מ גינזבורג תש"ע - הרב יצחק גינזבורג' ביוטיוב.}}.

בכסלו תשס"ח התקיימה סעודת מלוה מלכה לזכותו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33359 מאות במלווה מלכה במלאת שנה לתאונה] ח כסלו התשס"ח (18.11.2007) {{אינפו|}}}}.

כמו כן, לזכותו נכתב אלבום החלטות טובות להתגלות המשיח{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27121 התחלת כתיבת ס"ת - לז"נ מנדי גינזבורג] טז אדר התשס"ז (06.03.2007) {{אינפו|}}}}, נערכו ארועים לילדים{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25058 ממשיכים: כינוס ענק לדמותו של מנדי גינזבורג] כד כסלו התשס"ז (15.12.2006) {{*}} [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25050 יד אליהו: מסיבת חנוכה לע"נ מנדי גינזבורג] כג כסלו התשס"ז {{אינפו|}} [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=43570 מסיבת הקהל - חנוכה לחיילי צ"ה ברמת אביב] ה טבת התשס"ט (01.01.2009) {{אינפו|}}}}, וארוע לבוגרי הישיבה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24811 כינוס בוגרים מיוחד של תות"ל רמת אביב] {{אינפו|}}}}.

בהגיעו לגיל בר מצוה קנה לו אביו זוג תפילין.

==לקריאה נוספת==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl מנחם מענדל גינזבורג ע"ה]''' [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 580 עמ' 64, י"ז כסלו תשס"ז

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/27875 שבועיים לפני התאונה: מנדי הלחין שיר / אודיו] כ"א אדר ה׳תשס״ז 11.03.2007 {{חב"ד און ליין|}}

*[https://col.org.il/news/25358 הרב לנדא חיזק את חבריו של מנחם-מענדל ע"ה] י"ט כסלו ה׳תשס״ז 10.12.2006 {{חב"ד און ליין|}}

'''אישים'''

[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42873]
*מרת '''רייזל''' שושנה הלפרין (נולדה ב[[י"ט ניסן]] [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']].

נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.

בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].

נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].

שימשה כמתרגמת סדרת הספרים [[ליקוטי שיחות]] ל[[עברית]] ב[[מכון לוי יצחק]] יחד עם בעלה.

משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.

[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
*הרב '''ניר דן''' הוא פעיל במבצעי הרבי בשכונת האקליפטוס ב[[באר יעקב]], [[בעל תפילה]] המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר מאנשי החסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]] בכפר.

נולד ב[[חברון]].

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.

כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.

משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].

ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] עבר להתגורר בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד

רבי '''שרגא פייביש הגר''' (ביידיש: האגער; [[כ"ו טבת]] [[תשי"ח]] 18 בינואר 1958 – [[כ"ג סיוון]] [[תשפ"ד]], 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית.

==קשריו עם חב"ד==
ביקר מספר פעמים ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2154.html ביקור האדמו"ר מקאסוב] באתר [[חב"ד אף אם]], [https://770live.com/heb770/news/news_item.asp?NewsID=270&PagePosition=201 האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770] באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.}}.

ב[[תשפ"ב]] השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות{{הערה|[https://sinun770.org/תורת-החסידות-מרוממת-את-האדם-מענייני-הע/ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב] בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}.

ב[[אב]] [[תשפ"ב]] במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב{{הערה|וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.}}.

נפגש פעמיים עם הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ושוחח עמו בענייני חסידות{{הערה|חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.}}.

<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'

גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.

בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.

ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.

ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.

ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.

למד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

נשא את רעייתו לבית ליפש.

י"א ניסן מ"ד.

הרנטגן חב"ד.

ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]

נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].

למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].

לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']]<nowiki> [תשנ"ז]].</nowiki>}}
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''

משפחתו
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}

'''האדמו"ר ממז'יבוז''''

ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול

2026-04-13T05:13:45Z

ברכת הגאולה:

[[קובץ:הרב מאיר רוטנשטרייך.png|ממוזער|ר' מאיר רוטנשטרייך]]
ר' '''מאיר רוטנשטרייך''' ([[תר"צ]], 1930 - [[י"ז אב]] [[תשפ"ב]], 14 באוגוסט 2022) היה מזקני [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד לר' נפתלי ולגיטל בס, [[חסידות בעלז|חסידי בעלז]] בפשבורסק שבפולין.

נמנה על שוהי מחנות הריכוז והשמדה של הנאצים ושרד את [[השואה]], בשהותו במחנה פליטים ב[[רוסיה]]{{הערה|אצל אליעזר ליין, '''[https://teshura.com/Laine%20-%20ST%20-%20Tishrei%2027%205762.pdf Avnei Chin]''' עמ' 45 מתואר ששהה בויעטלוגא (פרבר של העיר גורקי ([[ניז'ני נובגורוד]]) שברוסיה, אך אצל דבי ליפקין, '''דירה בתחתונים בהונולולו''', (ראיון עם פרל קרסיאנסקי, בתו של רוטנשטרייך) מגזין נשימה, מוסף שבועון כפר חב"ד גליון 2153 עמ' 30 (תשפ"ו) מתואר ששהה בגרמניה.}} הופעם מדמותו של ר' [[שלום דובער רסקין]] (ליין) ששהה עם בני המחנה בחודשי החגים, לימד את הבחורים במחנה תורה והתקרב ל[[חסידות חב"ד]].

{{הערה|'''[https://teshura.com/teshurapdf/תשורת%20סודקביץ-רסקין-%20כא%20סיון%20תשפה.pdf אמונה איתנה]''' תשורה משמחת משפחות סודקביץ-ראסקין, עמ' 36.}}.

למד בישיבת חב"ד{{הבהרה|איזה? תומכי תמימים המרכזית 770?}} בין השנים [[תש"ח]] - [[תשט"ז]]{{הערה|שם=תצלום|תצלום הכרטיס שלו בספר החסידים (הובא בקישורים חיצוניים).}}.

כשהוצעו לו הצעות שידוכים נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי עם רשימת ההצעות, הרבי בחר מתוכם את בת שבע, אביה של בת שבע שאל אף הוא את הרבי וקיבל ונענה עם שמו של ר' מאיר.

לאחר חתונתם נוצר אצלם ספק בהקשר לקביעת מקום מגוריהם, מחד חפצו לדור בסמיכות לרבי, לאידך רצתה בת שבע לקנות בית חדש (בתים חדשים לא עמדו למכירה באותו זמן בקראון הייטס), כששאל על כך ר' מאיר את הרבי נענה שיש לקיים את רצון האישה, הם קבעו את מקום מגוריהם ב[[פלטבוש]]. בשבתות צעד ר' מאיר עם ילדיו רגלית ל[[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]]{{הערה|דבי ליפקין, '''דירה בתחתונים בהונולולו''', (ראיון עם פרל קרסיאנסקי, בתו של רוטנשטרייך) מגזין נשימה, מוסף שבועון כפר חב"ד גליון 2153 עמ' 30 (תשפ"ו)}}. בפלטבוש התפלל בבית כנסת של [[חסידי פולין]], ביחידות אצל הרבי שאל ר' מאיר כיצד לנהוג במספר עניינים בהם קיים חילוק בין [[מנהג חב"ד]] למנהגיהם וקיבל מהרבי הדרכות בכך{{הערה|רפאל וילימובסקי, '''[https://teshura.com/teshurapdf/Pinson-Trorig-%204%20Cheshvan%205785.pdf למען תספרו]''', תשורה משמחת משפחות פינסון-טרויריג, עמ' 69.}}.

עסק לפרנסתו במסחר פלסטיק{{הערה|שם=תצלום}}.

בשנותיו האחרונות{{הבהרה|מתי?}} עבר להתגורר בקראון הייטס.

הקפיד על תפילה במניין עד סוף ימיו. בשנותיו האחרונות היה אומר מדי יום את כל ספר התהלים{{הערה|שם=צביקה|צביקה קעניג, [https://col.org.il/news/140244 בקראון הייטס נפטר הרב מאיר רוטנשטרייך ע"ה והוא בן 91] {{חב"ד און ליין|}} י"ז אב ה׳תשפ״ב 14.08.2022}}{{הערה|בתו פרל משערת שהסיבה לריבוי אמירת התהילים היא דברי הרבי ביחידות לבת המצווה שלה בה שאל אותה הרבי האם היא נוהגת באמירת [[פרק אישי]], דבי ליפקין, '''דירה בתחתונים בהונולולו''', (ראיון עם פרל קרסיאנסקי, בתו של רוטנשטרייך) מגזין נשימה, מוסף שבועון כפר חב"ד גליון 2153 עמ' 30 (תשפ"ו).}}.

נפטר בי"ח אב תשפ"ב{{הערה|שם=צביקה}}, הלויתו עברה בחזית 770{{הערה|יודי,
[https://chabad.info/bdh/819856/ אנ"ש קראון הייטס ליוו למנוחות את הרב מאיר רוטנשטרייך ע"ה] {{אינפו|}} י"ח אב ה׳תשפ״ב}}, ארונו הובא לישראל והוא נטמן בהר המנוחות{{הערה|צביקה קעניג, [https://col.org.il/news/140265 הלוויית הרב רוטנשטרייך ע"ה תמשיך בשעה 14:00 בירושלים] {{חב"ד און ליין|}} י"ח אב ה׳תשפ״ב 15.08.2022}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_014.jpg תצלום הכרטיס שלו בספר החסידים]'''
*[https://col.org.il/news/140258 הרבי סקר את הרשימה, והצביע: "הבת שלך נמצאת שם" • צפו] {{חב"ד און ליין|}} {{וידאו|}} י"ז אב ה׳תשפ״ב 14.08.2022

==משפחתו==
*בתו פרל ציבעל, אשת הרב [[יצחק קרסיאנסקי]] - שלוחי הרבי להונלולו שבהוואי
*בתו בראנדעל גולדה גיטלר
*בנו, נפתלי

[[:קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[:קטגוריה:אישים בפלטבוש]]
[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[:קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

הרב '''זאב מאיר קדנר''' הוא עסקן. חבר חבר הועד הרוחני של ישיבות [[תומכי תמימים קווינס]] ו[[חיילי בית דוד פוקונוס]]. לשעבר חבר [[ועד הקהל (קראון הייטס )]].

==תולדות חיים==
נולד לר' משה ולציפורה פרידה בניו יורק.

בבחרותו למד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]] וכיהן כחבר ב[[ועד הנחות התמימים]] ובקובץ [[הערות וביאורים אהלי תורה]].

ב[[תשמ"ז]] נשא את דבורה חיה רייזל.

מנהל את בית הדפוס Print House יחד עם ר' יוסף יצחק ור' שלום דובער ליין.

קיבל מהרבי ברכה לעשירות{{הערה|ראשי דברים מיום כ"א אדר תנש"א, קובץ '''[https://drive.google.com/file/d/1IIUCo_ROmB9pM5TOosotY0mo55724t0Y/view דברי משיח]''' לשבת פרשת תשא תשפ"ו עמ' 60.}}.

משמש כחבר ההנהלה גשמית של [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]], הוא פועל בהתנדבות{{הערה| [https://col.org.il/news/54978] }}. [https://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63177#!g=1&url=article&id=20958]

בין השנים [[תשס"ט]] - [[תש"ע]] שימש כגזבר ועד הקהל {{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63177#!g=1&url=article&id=46648] }}

'''Reaching Out'''

[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קדנר.pdf<nowiki>]</nowiki>

בנו, ר' מרדכי מענדל

'''תנועה עתיקה לתלמידי הבעל שם טוב'''
ניגון זה הוא ניגון ג' בחוברת 'ניגונים חסידיים' של ר' [[אליהו ריבקין]] {{הערה|קובץ '''[ ניגוני הכנה לתפילה]''', (קובץ היוצא במסגרת פרוייקט 'הרב שלח לך ניגון הכנה לתפילה' של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]) לשבוע פרשת שלח י"ט - כ"ה סיוון תשפ"ה עמ' ז.}}.

הרב [[יאיר כלב]] הקליט ביצוע לניגון כפי שלימדו הרב [[מרדכי גל]] שקיבל את הניגון מאחד מ[[זקני החסידים]]

הרב כלב מנגן את הניגון בשיעוריו{{הערה|תגובה לסרטון "ניגון לתלמידי הבעל שם טוב עצם הנשמה 4 ביוטיוב.}}.

[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/104304/ ניגון לחסידי הבעש"ט כפי שלימד הרב גל ע"ה] {{אינפו}}

{{ציטוט|"היינו טעמא דקארלין סטאלין סלאנים ליבאוויטש לעכעוויטש ברסלב סטרעליסק אלע רוסישע איז איינס, יעדער האט גענומען פון צווייטן און קורא שם געווען, הצד השוה אז זיי האבן געהאט ניגונים וואס רופן זיך ניגון ריקוד אדער ניגון שמחה וואס מ'קען דערויף משונה'דיג האפקענען און הוליען"{{הערה|דברי משתמש בלעטל שר האלף ב[ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=11432&start=40 אשכול ניגוני קארלין] באתר פורום אידישע וועלט פארומס עמודה 2 (אידיש).}}}}

אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש תוניס

בשנת [[תשי"ח]] ייסד הרב פנחס באנון ישיבה בתוניס מטעם ישיבת אור יוסף, הישיבה החתקיימה עד לשנת [[תש"כ]] - [[תשכ"א]].

ב[[יו"ד שבט]] [[תשכ"ב]] ערך הרב פינסון התוועדות (יחד עם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]) בבית הספר לבנות בית רבקה שייסד ברחוב דה-ראן-כלי, וביום י"א שבט הקים הרב פינסון את ישיבת אהלי יוסף יצחק ברחוב בירטולון 13.

מספר ימים לאחר פתיחת הישיבה הביא הרב פינסון מג'רבא עשרה תלמידים בני עשר.

בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים בוגרים, לאחרי חג השבועות

לקראת סוף שנת תשכ"ב מנתה השיבה כחמישים תלמידים.

{{כפר|סופר כפר חב"ד|הרבי החיה את היהדות בתוניס|2110|30|תשפ"ה}}

הרב ''' יואל ברנצ'יק''' היה מעסקני ריגה. מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדות חיים==
נולד בי"ב טבת תרל"ד בעיירה בייליצה במשפחה מיוחסת לרבי שמעלקא מניקלשבורג.

למד בישיבת נוברדוק והיה תלמיד חבר של הסבא מנובהרדוק, שימש כמשגיח רוחני בישיבת אמציסלאב ברוסיה תחת הרב [[אלחנן וסרמן]].

אחרי נשיו עם בת הרב בצלאל סמריק מריגה המשיך ללמוד תקופה מסוימת בנוברדוק ובהמשך שימש תקופה כמשגיח רוחני בישיבת קלצק.

בהמשך עבר להתגורר בריגה שם פתח בית מסחר לאריגים, הסבא מנוברדוק התנגד לפתיחת בית המסחר וכעבור זמן מה בית המסחר נשרף.

בעקבות המחסור בחינוך תורני הקים הרב ברנצ'יק בשנת [[תר"פ]] עם הרב מרדכי רובין את בית הספר תורה עם דרך ארץ, הרב דובין גייס כספים למוסד, הרב ברנצ'יק בחר ברב חיים מרדכי אייזיק חדקוב כמנהל בית הספר.
בשנת תרפ"א הקים בית ספר לבנות העיר.

בי"ט כסלו הוציאו הנאצים ליער רומבולה וירו בו.

==לקריאה נוספת==
{{כפר|מענדי קורטס|'מציל הנפשות מריגה'|2092|32|תשפ"ה}}

'''קישורים'''
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים לשיעורים.
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]

אדמו"רי סקולען משתתפים באירועים חב"דים שונים.

ב[[אדר א']] [[תשפ"ד]] ביקר האדמו"ר מסקולען מונסי בבית חב"ד של הרב [[שמואל קפלן]] במרילנד{{הערה|[bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).}}.
[https://chabad.info/simches/1181994/] סקולען ירושלים
[https://chabad.info/shishi-info-magazine/1171163/]

{{טיוטה פרטית|}}
הילד '''מנחם מענדל גינזבורג''' ([[י"ח אדר]] [[תשנ"ו]] - [[ז' כסלו]] [[תשס"ז]])

נולד לרב [[חיים יוסף גינזבורג]] ולנחמה דינה.

למד ב[[תלמוד תורה חב"ד תל אביב]]. הרב [[בועז סגל]], מנהל התלמוד תורה הגדירו כ"ילד בוגר, מחונן שנון ומבריק, שניחן ביכולות שכליות הרבה מעבר למקובל בגילו"{{הערה|שם=מנחם|'''מנחם מענדל גינזבורג ע"ה''' [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 580 עמ' 64, י"ז כסלו תשס"ז (נמצא בקישורים חיצוניים)}}

בשבועון בית משיח תואר: {{ציטוטון|"מענדי הוא שליח בעל מהותו, הוא נולד כשנה לאחר יציאת אביו לשליחות, הוא חי ונשם שליחות עשרים וארבע שעות ביממה. חייו הקצרים נשזרו בשליחות והשליחות בתוכם"}}{{הערה|שם=מנחם}}.

ביום שלישי, ז' כסלו תשס"ז בעת שהמתין במעבר חציה, פגע בו רכב חולף, הוא פונה לבית הרפואה איכילוב אך נפטר מפצעיו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24622 טרגדיה: הילד מנחם מענדל גינזבורג ע"ה] (28.11.2006) {{אינפו|}}}}.

עם סיום ימי השבעה נערכה התוועדות לזכותו{{הערה|[https://col.org.il/news/25223 התוועדות במלאות 'שבעה' לילד מנחם-מענדל גינזבורג] י"ד כסלו ה׳תשס״ז 05.12.2006 {{חב"ד און ליין|}}}}.

שלושה חודשים לפני פטירתו, נפטרה הילדה חיה מושקא בתו של הרב [[ויקטור עטיה]], פחות מחודש לאחר פטירתו, בכ"ח כסלו ארעה [[תאונת התמימים (חנוכה תשס"ז)]] בה נפטרו ה[[תמימים]] [[לוי הנדל (מגדל העמק)|לוי הנדל]], יונתן ביטון ומשה גולן. בעקבות גל האסונות הוקמה [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]] ונערך כינוס התעוררות עם שלושת מזכיריו של הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/26257 התכנית המתגבשת של כינוס ההתעוררות הארצי] י"ח טבת ה׳תשס״ז 08.01.2007 {{חב"ד און ליין|}}}}

בהגיעו לגיל אחת עשרה ולגיל שלושים נחגגו חגיגות יום ההולדת שלו{{הערה|סרטון 'יום הולדת לחיל בצבאות ה' מנחם מענדל גינזבורג הרב יצחק גינזבורג שליט"א'. סרטון 'הרב יצחק גינזבורג - בן שלשים לכח' ביוטיוב. [derechaim.info/2026/03/11/בן-שלושים-לכוח-התוועדות-לזכר-נכדו-של-ה/] באתר דרך חיים.}}.

באדר תשס"ז החלו בכתיבת ספר תורה לזכותו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27121 התחלת כתיבת ס"ת - לז"נ מנדי גינזבורג] טז אדר התשס"ז (06.03.2007) {{אינפו|}}}} ובי"ח אדר תש"ע התקיימה הכנסת ספר תורה{{הערה|סרטון 'הכנסת ס"ת לזכות הת' מ"מ גינזבורג תש"ע - הרב יצחק גינזבורג' ביוטיוב.}}.

בכסלו תשס"ח התקיימה סעודת מלוה מלכה לזכותו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33359 מאות במלווה מלכה במלאת שנה לתאונה] ח כסלו התשס"ח (18.11.2007) {{אינפו|}}}}.

כמו כן, לזכותו נכתב אלבום החלטות טובות להתגלות המשיח{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27121 התחלת כתיבת ס"ת - לז"נ מנדי גינזבורג] טז אדר התשס"ז (06.03.2007) {{אינפו|}}}}, נערכו ארועים לילדים{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25058 ממשיכים: כינוס ענק לדמותו של מנדי גינזבורג] כד כסלו התשס"ז (15.12.2006) {{*}} [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25050 יד אליהו: מסיבת חנוכה לע"נ מנדי גינזבורג] כג כסלו התשס"ז {{אינפו|}} [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=43570 מסיבת הקהל - חנוכה לחיילי צ"ה ברמת אביב] ה טבת התשס"ט (01.01.2009) {{אינפו|}}}}, וארוע לבוגרי הישיבה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24811 כינוס בוגרים מיוחד של תות"ל רמת אביב] {{אינפו|}}}}.

בהגיעו לגיל בר מצוה קנה לו אביו זוג תפילין.

==לקריאה נוספת==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl מנחם מענדל גינזבורג ע"ה]''' [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 580 עמ' 64, י"ז כסלו תשס"ז

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/27875 שבועיים לפני התאונה: מנדי הלחין שיר / אודיו] כ"א אדר ה׳תשס״ז 11.03.2007 {{חב"ד און ליין|}}

*[https://col.org.il/news/25358 הרב לנדא חיזק את חבריו של מנחם-מענדל ע"ה] י"ט כסלו ה׳תשס״ז 10.12.2006 {{חב"ד און ליין|}}

'''אישים'''

[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42873]
*מרת '''רייזל''' שושנה הלפרין (נולדה ב[[י"ט ניסן]] [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']].

נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.

בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].

נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].

שימשה כמתרגמת סדרת הספרים [[ליקוטי שיחות]] ל[[עברית]] ב[[מכון לוי יצחק]] יחד עם בעלה.

משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.

[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
*הרב '''ניר דן''' הוא פעיל במבצעי הרבי בשכונת האקליפטוס ב[[באר יעקב]], [[בעל תפילה]] המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר מאנשי החסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]] בכפר.

נולד ב[[חברון]].

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.

כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.

משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].

ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] עבר להתגורר בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד

רבי '''שרגא פייביש הגר''' (ביידיש: האגער; [[כ"ו טבת]] [[תשי"ח]] 18 בינואר 1958 – [[כ"ג סיוון]] [[תשפ"ד]], 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית.

==קשריו עם חב"ד==
ביקר מספר פעמים ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2154.html ביקור האדמו"ר מקאסוב] באתר [[חב"ד אף אם]], [https://770live.com/heb770/news/news_item.asp?NewsID=270&PagePosition=201 האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770] באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.}}.

ב[[תשפ"ב]] השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות{{הערה|[https://sinun770.org/תורת-החסידות-מרוממת-את-האדם-מענייני-הע/ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב] בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}.

ב[[אב]] [[תשפ"ב]] במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב{{הערה|וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.}}.

נפגש פעמיים עם הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ושוחח עמו בענייני חסידות{{הערה|חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.}}.

<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'

גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.

בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.

ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.

ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.

ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.

למד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

נשא את רעייתו לבית ליפש.

י"א ניסן מ"ד.

הרנטגן חב"ד.

ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]

נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].

למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].

לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']]<nowiki> [תשנ"ז]].</nowiki>}}
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''

משפחתו
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}

'''האדמו"ר ממז'יבוז''''

ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול

2026-04-13T05:11:28Z

ברכת הגאולה:

[[קובץ:הרב מאיר רוטנשטרייך.png|ממוזער|ר' מאיר רוטנשטרייך]]
ר' '''מאיר רוטנשטרייך''' ([[תר"צ]], 1930 - [[י"ז אב]] [[תשפ"ב]], 14 באוגוסט 2022) היה מזקני [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד לר' נפתלי ולגיטל בס, [[חסידות בעלז|חסידי בעלז]] בפשבורסק שבפולין.

נמנה על שוהי מחנות הריכוז והשמדה של הנאצים ושרד את [[השואה]], בשהותו במחנה פליטים ב[[רוסיה]]{{הערה|אצל אליעזר ליין, '''[https://teshura.com/Laine%20-%20ST%20-%20Tishrei%2027%205762.pdf Avnei Chin]''' עמ' 45 מתואר ששהה בויעטלוגא (פרבר של העיר גורקי ([[ניז'ני נובגורוד]]) שברוסיה, אך אצל דבי ליפקין, '''דירה בתחתונים בהונולולו''', (ראיון עם פרל קרסיאנסקי, בתו של רוטנשטרייך) מגזין נשימה, מוסף שבועון כפר חב"ד גליון 2153 עמ' 30 (תשפ"ו) מתואר ששהה בגרמניה.}} הופעם מדמותו של ר' [[שלום דובער רסקין]] (ליין) ששהה עם בני המחנה בחודשי החגים, לימד את הבחורים במחנה תורה והתקרב ל[[חסידות חב"ד]].

{{הערה|'''[https://teshura.com/teshurapdf/תשורת%20סודקביץ-רסקין-%20כא%20סיון%20תשפה.pdf אמונה איתנה]''' תשורה משמחת משפחות סודקביץ-ראסקין, עמ' 36.}}.

למד בישיבת חב"ד{{הבהרה|איזה? תומכי תמימים המרכזית 770?}} בין השנים [[תש"ח]] - [[תשט"ז]]{{הערה|שם=תצלום|תצלום הכרטיס שלו בספר החסידים (הובא בקישורים חיצוניים).}}.

כשהוצעו לו הצעות שידוכים נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי עם רשימת ההצעות, הרבי בחר מתוכם את בת שבע, אביה של בת שבע שאל אף הוא את הרבי וקיבל ונענה עם שמו של ר' מאיר.

לאחר חתונתם נוצר אצלם ספק בהקשרל קביעת מקום מגוריהם, מחד חפצו לדור בסמיכות לרבי, לאידך רצתה בת שבע לקנות בית חדש (בתים חדשים לא עמדו למכירה באותו זמן בקראון הייטס), כששאל על כך ר' מאיר את הרבי נענה שיש לקיים את רצון האישה, הם קבעו את מקום מגוריהם [[פלטבוש]]. בשבתות צעד ר' מאיר עם ילדיו רגלית ל[[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]]{{הערה|דבי ליפקין, '''דירה בתחתונים בהונולולו''', (ראיון עם פרל קרסיאנסקי, בתו של רוטנשטרייך) מגזין נשימה, מוסף שבועון כפר חב"ד גליון 2153 עמ' 30 (תשפ"ו)}}. בפלטבוש התפלל בבית כנסת של [[חסידי פולין]], ביחידות אצל הרבי שאל ר' מאיר כיצד לנהוג במספר עניינים בהם קיים חילוק בין [[מנהג חב"ד]] למנהגיהם וקיבל מהרבי הדרכות ב מנהגים בה{{הערה|רפאל וילימובסקי, '''[https://teshura.com/teshurapdf/Pinson-Trorig-%204%20Cheshvan%205785.pdf למען תספרו]''', תשורה משמחת משפחות פינסון-טרויריג, עמ' 69.}}.

עסק לפרנסתו במסחר פלסטיק{{הערה|שם=תצלום}}.

בשנותיו האחרונות{{הבהרה|מתי?}} עבר להתגורר בקראון הייטס.

הקפיד על תפילה במניין עד סוף ימיו. בשנותיו האחרונות היה אומר מדי יום את כל ספר התהלים{{הערה|שם=צביקה|צביקה קעניג, [https://col.org.il/news/140244 בקראון הייטס נפטר הרב מאיר רוטנשטרייך ע"ה והוא בן 91] {{חב"ד און ליין|}} י"ז אב ה׳תשפ״ב 14.08.2022}}{{הערה|בתו פרל משערת שהסיבה לריבוי אמירת התהילים היא דברי הרבי ביחידות לבת המצווה שלה בה שאל אותה הרבי האם היא נוהגת באמירת [[פרק אישי]], דבי ליפקין, '''דירה בתחתונים בהונולולו''', (ראיון עם פרל קרסיאנסקי, בתו של רוטנשטרייך) מגזין נשימה, מוסף שבועון כפר חב"ד גליון 2153 עמ' 30 (תשפ"ו).}}.

נפטר בי"ח אב תשפ"ב{{הערה|שם=צביקה}}, הלויתו עברה בחזית 770{{הערה|יודי,
[https://chabad.info/bdh/819856/ אנ"ש קראון הייטס ליוו למנוחות את הרב מאיר רוטנשטרייך ע"ה] {{אינפו|}} י"ח אב ה׳תשפ״ב}}, ארונו הובא לישראל והוא נטמן בהר המנוחות{{הערה|צביקה קעניג, [https://col.org.il/news/140265 הלוויית הרב רוטנשטרייך ע"ה תמשיך בשעה 14:00 בירושלים] {{חב"ד און ליין|}} י"ח אב ה׳תשפ״ב 15.08.2022}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_014.jpg תצלום הכרטיס שלו בספר החסידים]'''
*[https://col.org.il/news/140258 הרבי סקר את הרשימה, והצביע: "הבת שלך נמצאת שם" • צפו] {{חב"ד און ליין|}} {{וידאו|}} י"ז אב ה׳תשפ״ב 14.08.2022

==משפחתו==
*בתו פרל ציבעל, אשת הרב [[יצחק קרסיאנסקי]] - שלוחי הרבי להונלולו שבהוואי
*בתו בראנדעל גולדה גיטלר
*בנו, נפתלי

[[:קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[:קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[:קטגוריה:אישים בפלטבוש]]
[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ב]]
[[:קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

הרב '''זאב מאיר קדנר''' הוא עסקן. חבר חבר הועד הרוחני של ישיבות [[תומכי תמימים קווינס]] ו[[חיילי בית דוד פוקונוס]]. לשעבר חבר [[ועד הקהל (קראון הייטס )]].

==תולדות חיים==
נולד לר' משה ולציפורה פרידה בניו יורק.

בבחרותו למד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]] וכיהן כחבר ב[[ועד הנחות התמימים]] ובקובץ [[הערות וביאורים אהלי תורה]].

ב[[תשמ"ז]] נשא את דבורה חיה רייזל.

מנהל את בית הדפוס Print House יחד עם ר' יוסף יצחק ור' שלום דובער ליין.

קיבל מהרבי ברכה לעשירות{{הערה|ראשי דברים מיום כ"א אדר תנש"א, קובץ '''[https://drive.google.com/file/d/1IIUCo_ROmB9pM5TOosotY0mo55724t0Y/view דברי משיח]''' לשבת פרשת תשא תשפ"ו עמ' 60.}}.

משמש כחבר ההנהלה גשמית של [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]], הוא פועל בהתנדבות{{הערה| [https://col.org.il/news/54978] }}. [https://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63177#!g=1&url=article&id=20958]

בין השנים [[תשס"ט]] - [[תש"ע]] שימש כגזבר ועד הקהל {{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63177#!g=1&url=article&id=46648] }}

'''Reaching Out'''

[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קדנר.pdf<nowiki>]</nowiki>

בנו, ר' מרדכי מענדל

'''תנועה עתיקה לתלמידי הבעל שם טוב'''
ניגון זה הוא ניגון ג' בחוברת 'ניגונים חסידיים' של ר' [[אליהו ריבקין]] {{הערה|קובץ '''[ ניגוני הכנה לתפילה]''', (קובץ היוצא במסגרת פרוייקט 'הרב שלח לך ניגון הכנה לתפילה' של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]) לשבוע פרשת שלח י"ט - כ"ה סיוון תשפ"ה עמ' ז.}}.

הרב [[יאיר כלב]] הקליט ביצוע לניגון כפי שלימדו הרב [[מרדכי גל]] שקיבל את הניגון מאחד מ[[זקני החסידים]]

הרב כלב מנגן את הניגון בשיעוריו{{הערה|תגובה לסרטון "ניגון לתלמידי הבעל שם טוב עצם הנשמה 4 ביוטיוב.}}.

[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/104304/ ניגון לחסידי הבעש"ט כפי שלימד הרב גל ע"ה] {{אינפו}}

{{ציטוט|"היינו טעמא דקארלין סטאלין סלאנים ליבאוויטש לעכעוויטש ברסלב סטרעליסק אלע רוסישע איז איינס, יעדער האט גענומען פון צווייטן און קורא שם געווען, הצד השוה אז זיי האבן געהאט ניגונים וואס רופן זיך ניגון ריקוד אדער ניגון שמחה וואס מ'קען דערויף משונה'דיג האפקענען און הוליען"{{הערה|דברי משתמש בלעטל שר האלף ב[ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=11432&start=40 אשכול ניגוני קארלין] באתר פורום אידישע וועלט פארומס עמודה 2 (אידיש).}}}}

אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש תוניס

בשנת [[תשי"ח]] ייסד הרב פנחס באנון ישיבה בתוניס מטעם ישיבת אור יוסף, הישיבה החתקיימה עד לשנת [[תש"כ]] - [[תשכ"א]].

ב[[יו"ד שבט]] [[תשכ"ב]] ערך הרב פינסון התוועדות (יחד עם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]]) בבית הספר לבנות בית רבקה שייסד ברחוב דה-ראן-כלי, וביום י"א שבט הקים הרב פינסון את ישיבת אהלי יוסף יצחק ברחוב בירטולון 13.

מספר ימים לאחר פתיחת הישיבה הביא הרב פינסון מג'רבא עשרה תלמידים בני עשר.

בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים בוגרים, לאחרי חג השבועות

לקראת סוף שנת תשכ"ב מנתה השיבה כחמישים תלמידים.

{{כפר|סופר כפר חב"ד|הרבי החיה את היהדות בתוניס|2110|30|תשפ"ה}}

הרב ''' יואל ברנצ'יק''' היה מעסקני ריגה. מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

==תולדות חיים==
נולד בי"ב טבת תרל"ד בעיירה בייליצה במשפחה מיוחסת לרבי שמעלקא מניקלשבורג.

למד בישיבת נוברדוק והיה תלמיד חבר של הסבא מנובהרדוק, שימש כמשגיח רוחני בישיבת אמציסלאב ברוסיה תחת הרב [[אלחנן וסרמן]].

אחרי נשיו עם בת הרב בצלאל סמריק מריגה המשיך ללמוד תקופה מסוימת בנוברדוק ובהמשך שימש תקופה כמשגיח רוחני בישיבת קלצק.

בהמשך עבר להתגורר בריגה שם פתח בית מסחר לאריגים, הסבא מנוברדוק התנגד לפתיחת בית המסחר וכעבור זמן מה בית המסחר נשרף.

בעקבות המחסור בחינוך תורני הקים הרב ברנצ'יק בשנת [[תר"פ]] עם הרב מרדכי רובין את בית הספר תורה עם דרך ארץ, הרב דובין גייס כספים למוסד, הרב ברנצ'יק בחר ברב חיים מרדכי אייזיק חדקוב כמנהל בית הספר.
בשנת תרפ"א הקים בית ספר לבנות העיר.

בי"ט כסלו הוציאו הנאצים ליער רומבולה וירו בו.

==לקריאה נוספת==
{{כפר|מענדי קורטס|'מציל הנפשות מריגה'|2092|32|תשפ"ה}}

'''קישורים'''
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים לשיעורים.
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]

אדמו"רי סקולען משתתפים באירועים חב"דים שונים.

ב[[אדר א']] [[תשפ"ד]] ביקר האדמו"ר מסקולען מונסי בבית חב"ד של הרב [[שמואל קפלן]] במרילנד{{הערה|[bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).}}.
[https://chabad.info/simches/1181994/] סקולען ירושלים
[https://chabad.info/shishi-info-magazine/1171163/]

{{טיוטה פרטית|}}
הילד '''מנחם מענדל גינזבורג''' ([[י"ח אדר]] [[תשנ"ו]] - [[ז' כסלו]] [[תשס"ז]])

נולד לרב [[חיים יוסף גינזבורג]] ולנחמה דינה.

למד ב[[תלמוד תורה חב"ד תל אביב]]. הרב [[בועז סגל]], מנהל התלמוד תורה הגדירו כ"ילד בוגר, מחונן שנון ומבריק, שניחן ביכולות שכליות הרבה מעבר למקובל בגילו"{{הערה|שם=מנחם|'''מנחם מענדל גינזבורג ע"ה''' [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 580 עמ' 64, י"ז כסלו תשס"ז (נמצא בקישורים חיצוניים)}}

בשבועון בית משיח תואר: {{ציטוטון|"מענדי הוא שליח בעל מהותו, הוא נולד כשנה לאחר יציאת אביו לשליחות, הוא חי ונשם שליחות עשרים וארבע שעות ביממה. חייו הקצרים נשזרו בשליחות והשליחות בתוכם"}}{{הערה|שם=מנחם}}.

ביום שלישי, ז' כסלו תשס"ז בעת שהמתין במעבר חציה, פגע בו רכב חולף, הוא פונה לבית הרפואה איכילוב אך נפטר מפצעיו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24622 טרגדיה: הילד מנחם מענדל גינזבורג ע"ה] (28.11.2006) {{אינפו|}}}}.

עם סיום ימי השבעה נערכה התוועדות לזכותו{{הערה|[https://col.org.il/news/25223 התוועדות במלאות 'שבעה' לילד מנחם-מענדל גינזבורג] י"ד כסלו ה׳תשס״ז 05.12.2006 {{חב"ד און ליין|}}}}.

שלושה חודשים לפני פטירתו, נפטרה הילדה חיה מושקא בתו של הרב [[ויקטור עטיה]], פחות מחודש לאחר פטירתו, בכ"ח כסלו ארעה [[תאונת התמימים (חנוכה תשס"ז)]] בה נפטרו ה[[תמימים]] [[לוי הנדל (מגדל העמק)|לוי הנדל]], יונתן ביטון ומשה גולן. בעקבות גל האסונות הוקמה [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]] ונערך כינוס התעוררות עם שלושת מזכיריו של הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/26257 התכנית המתגבשת של כינוס ההתעוררות הארצי] י"ח טבת ה׳תשס״ז 08.01.2007 {{חב"ד און ליין|}}}}

בהגיעו לגיל אחת עשרה ולגיל שלושים נחגגו חגיגות יום ההולדת שלו{{הערה|סרטון 'יום הולדת לחיל בצבאות ה' מנחם מענדל גינזבורג הרב יצחק גינזבורג שליט"א'. סרטון 'הרב יצחק גינזבורג - בן שלשים לכח' ביוטיוב. [derechaim.info/2026/03/11/בן-שלושים-לכוח-התוועדות-לזכר-נכדו-של-ה/] באתר דרך חיים.}}.

באדר תשס"ז החלו בכתיבת ספר תורה לזכותו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27121 התחלת כתיבת ס"ת - לז"נ מנדי גינזבורג] טז אדר התשס"ז (06.03.2007) {{אינפו|}}}} ובי"ח אדר תש"ע התקיימה הכנסת ספר תורה{{הערה|סרטון 'הכנסת ס"ת לזכות הת' מ"מ גינזבורג תש"ע - הרב יצחק גינזבורג' ביוטיוב.}}.

בכסלו תשס"ח התקיימה סעודת מלוה מלכה לזכותו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33359 מאות במלווה מלכה במלאת שנה לתאונה] ח כסלו התשס"ח (18.11.2007) {{אינפו|}}}}.

כמו כן, לזכותו נכתב אלבום החלטות טובות להתגלות המשיח{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27121 התחלת כתיבת ס"ת - לז"נ מנדי גינזבורג] טז אדר התשס"ז (06.03.2007) {{אינפו|}}}}, נערכו ארועים לילדים{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25058 ממשיכים: כינוס ענק לדמותו של מנדי גינזבורג] כד כסלו התשס"ז (15.12.2006) {{*}} [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=25050 יד אליהו: מסיבת חנוכה לע"נ מנדי גינזבורג] כג כסלו התשס"ז {{אינפו|}} [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=43570 מסיבת הקהל - חנוכה לחיילי צ"ה ברמת אביב] ה טבת התשס"ט (01.01.2009) {{אינפו|}}}}, וארוע לבוגרי הישיבה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24811 כינוס בוגרים מיוחד של תות"ל רמת אביב] {{אינפו|}}}}.

בהגיעו לגיל בר מצוה קנה לו אביו זוג תפילין.

==לקריאה נוספת==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl מנחם מענדל גינזבורג ע"ה]''' [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 580 עמ' 64, י"ז כסלו תשס"ז

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/27875 שבועיים לפני התאונה: מנדי הלחין שיר / אודיו] כ"א אדר ה׳תשס״ז 11.03.2007 {{חב"ד און ליין|}}

*[https://col.org.il/news/25358 הרב לנדא חיזק את חבריו של מנחם-מענדל ע"ה] י"ט כסלו ה׳תשס״ז 10.12.2006 {{חב"ד און ליין|}}

'''אישים'''

[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42873]
*מרת '''רייזל''' שושנה הלפרין (נולדה ב[[י"ט ניסן]] [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']].

נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.

בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].

נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].

שימשה כמתרגמת סדרת הספרים [[ליקוטי שיחות]] ל[[עברית]] ב[[מכון לוי יצחק]] יחד עם בעלה.

משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.

[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
*הרב '''ניר דן''' הוא פעיל במבצעי הרבי בשכונת האקליפטוס ב[[באר יעקב]], [[בעל תפילה]] המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר מאנשי החסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]] בכפר.

נולד ב[[חברון]].

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.

כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.

משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].

ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] עבר להתגורר בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד

רבי '''שרגא פייביש הגר''' (ביידיש: האגער; [[כ"ו טבת]] [[תשי"ח]] 18 בינואר 1958 – [[כ"ג סיוון]] [[תשפ"ד]], 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית.

==קשריו עם חב"ד==
ביקר מספר פעמים ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2154.html ביקור האדמו"ר מקאסוב] באתר [[חב"ד אף אם]], [https://770live.com/heb770/news/news_item.asp?NewsID=270&PagePosition=201 האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770] באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.}}.

ב[[תשפ"ב]] השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות{{הערה|[https://sinun770.org/תורת-החסידות-מרוממת-את-האדם-מענייני-הע/ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב] בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}.

ב[[אב]] [[תשפ"ב]] במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב{{הערה|וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.}}.

נפגש פעמיים עם הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ושוחח עמו בענייני חסידות{{הערה|חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.}}.

<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'

גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.

בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.

ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.

ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.

ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.

למד בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

נשא את רעייתו לבית ליפש.

י"א ניסן מ"ד.

הרנטגן חב"ד.

ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]

נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].

למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].

לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']]<nowiki> [תשנ"ז]].</nowiki>}}
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''

משפחתו
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}

'''האדמו"ר ממז'יבוז''''

ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

גיל הנישואין

2026-04-13T04:55:25Z

ברכת הגאולה: /* בחסידות חב"ד */

'''גיל הנישואין''' הוא הגיל המזערי המותר ל[[נישואין|הינשא]] על פי [[דינא דמלכותא דינא|חוק]]. החוק משתנה לפי כל מדינה. ב[[מדינת ישראל]] החוק הוא גיל 18, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא 18. לעיתים נקבע שגיל האישה מוקדם יותר מגיל הגבר.

על פי ה[[הלכה]] מותר לאשה ל[[נישואין|הינשא]] כבר בגיל 12. ב[[מסורת ישראל]] הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות וה[[מנהג]]ים.

== מקורות ביהדות ==
ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה', משנה כ"א.}} אומרים [[חז"ל]] שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: {{ציטוטון|בן שמונה עשרה ל[[חופה]]}}. וב[[גמרא]] מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים:
{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=עד עשרים שנה יושב [[הקב"ה]] ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו
|מקור=[[מסכת קידושין]], דף כ"ט, עמוד ב'}}

לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת [[לימוד תורה]] ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים ומביאה עוד שני דעות בענין:
{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה.

(...) כתנאי: ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה
|מקור=[[מסכת קידושין]], דף ל', עמוד א'}}

[[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות אישות טו, א.}} תוחם את גיל הנישואין עד גיל 20 "ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה" ומסייג שאם רוצה ללמוד תורה יכול להתאחר משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בלימוד תורה". עם זאת כותב הרמב"ם ש{{ציטוטון|דרך בעלי דעה - שיקבע לו אדם מלאכה [[פרנסה|המפרנסת]] אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה..."}}{{הערה|רמב"ם הלכות דעות ה, יא.}}.

קיימות שיטות שונות בעניין הזיווגים: האם הקב"ה קובע במדוייק שפלוני ישא את פלונית, או שהשידוך תלוי ב[[בחירה חופשית|בחירתו החופשית]] של האדם. אולם, לכל הדעות (גם לאלו הסוברים שהשידוך נקבע מלמעלה) האדם יכול להפסיד את השידוך שלו אם "הקדימו אחר"{{הערה|על־פי לשון חז"ל במסכת מועד־קטן דף יח, עמוד ב.}}, לכן צריך להשתדל בשידוכין ואין לדחות אותו, שהרי אז הוא עלול לאבד, חס וחלילה, את שידוכו{{הערה| אגרות קודש חלק ב אגרת רסה: "המורם מכל השיטות הנ"ל דבכל הזווגים יכול אחר לקדמו. ונפסקה הלכה למעשה דבכל אופן שיהיה מארסין נשים בחוש"מ מטעם זה, ובמילא יש מקום להשתדלות.}}.

== מנהג ישראל ==
אצל בני ספרד נהגו להתחתן בגיל מוקדם יותר. מסורת זו התקלקלה בשנים האחרונות, ו[[הרבי]] דאג לחזק את המסורת ולעודד את בני עדות המזרח להמשיך במסורת אבותיהם{{הערה|מכתבים רבים מופיעים בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].}}.

בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים{{הערה|ממכתב ל{{ה|רב זווין}} ב[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]].}}:
#כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך.
#ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם.

אצל מרבית מה[[חסידים]] ([[חסידי פולין]]) נוהגים [[שידוך|להשתדך]] בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19.

===בחסידות חב"ד===
אצל [[חסידי חב"ד]] הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים ב[[ישיבה קטנה]], 3 שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]] ושנה נוספת ב[[שנת הקבוצה]] (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים ב[[ישיבה]] יוצאים ל[[התלמידים השלוחים|שנת שליחות]] בישיבות אחרות, דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי ה[[סמיכה לרבנות]] וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]].

מנהג טוב ונכון להתחתן בגיל צעיר יחסית, ולא לדחות את הנישואין לגיל מבוגר{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד קעג. חלק ד, עמוד ש.}}, הרבי עצמו התבטא שהגיל הנכון לחפש שידוך הוא לאחר גיל עשרים, ולא להתעכב לגיל 25 ואילך{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147546 שיחת י"ד כסלו תשי"ד, יובל ה-25 לנישואי הרבי].}}, עם זאת, בשתי הזדמנויות בהם כתבו לרבי בחורים שהוצעו להם הצעות שידוכין ואילו הם עצמם רצו לסרב ולהמשיך בסדר לימודם הורה להם הרבי להמשיך בלימוד{{הערה|'''[[ליקוט מענות קודש]]''' [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2021/12/23-12-2021-02-48-55-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%90.pdf תש"ל עמ' 23], [https://drive.google.com/drive/folders/1OjrqWADYEA0NfXlF08tM4F8GuYFp87if מילואים חלק ד' עמ' 189-190].}}.

== החוק בישראל ==
החוק ב[[מדינת ישראל]] אוסר על נישואין מתחת לגיל 18, ועל פי פסיקה של [[הרבנות הראשית]] אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שמונה עשרה שנה ויום אחד.

[[הרבי]] השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת [[תשכ"ד]] שלח הרבי מכתב ל{{ה|רב זווין}} בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין ו[[קידושין]] וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"ל
|מקור=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]], מכתב ל{{ה|רב זווין}} מ[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]]}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67138 מהו הגיל המתאים לחתונת בחור חב"די?] {{אינפו|}}
{{חתונה}}{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]

גיל הנישואין

2026-04-13T04:54:03Z

ברכת הגאולה: /* בחסידות חב"ד */

'''גיל הנישואין''' הוא הגיל המזערי המותר ל[[נישואין|הינשא]] על פי [[דינא דמלכותא דינא|חוק]]. החוק משתנה לפי כל מדינה. ב[[מדינת ישראל]] החוק הוא גיל 18, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא 18. לעיתים נקבע שגיל האישה מוקדם יותר מגיל הגבר.

על פי ה[[הלכה]] מותר לאשה ל[[נישואין|הינשא]] כבר בגיל 12. ב[[מסורת ישראל]] הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות וה[[מנהג]]ים.

== מקורות ביהדות ==
ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה', משנה כ"א.}} אומרים [[חז"ל]] שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: {{ציטוטון|בן שמונה עשרה ל[[חופה]]}}. וב[[גמרא]] מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים:
{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=עד עשרים שנה יושב [[הקב"ה]] ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו
|מקור=[[מסכת קידושין]], דף כ"ט, עמוד ב'}}

לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת [[לימוד תורה]] ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים ומביאה עוד שני דעות בענין:
{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=א"ל רבא לר' נתן בר אמי: אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי. ואמרי לה: מתמני סרי עד עשרים וארבעה.

(...) כתנאי: ר' יהודה ורבי נחמיה. חד אמר: משיתסר ועד עשרים ותרתין. וחד אמר: מתמני סרי ועד עשרים וארבעה
|מקור=[[מסכת קידושין]], דף ל', עמוד א'}}

[[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות אישות טו, א.}} תוחם את גיל הנישואין עד גיל 20 "ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה, וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה" ומסייג שאם רוצה ללמוד תורה יכול להתאחר משום ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה וכ"ש בלימוד תורה". עם זאת כותב הרמב"ם ש{{ציטוטון|דרך בעלי דעה - שיקבע לו אדם מלאכה [[פרנסה|המפרנסת]] אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה..."}}{{הערה|רמב"ם הלכות דעות ה, יא.}}.

קיימות שיטות שונות בעניין הזיווגים: האם הקב"ה קובע במדוייק שפלוני ישא את פלונית, או שהשידוך תלוי ב[[בחירה חופשית|בחירתו החופשית]] של האדם. אולם, לכל הדעות (גם לאלו הסוברים שהשידוך נקבע מלמעלה) האדם יכול להפסיד את השידוך שלו אם "הקדימו אחר"{{הערה|על־פי לשון חז"ל במסכת מועד־קטן דף יח, עמוד ב.}}, לכן צריך להשתדל בשידוכין ואין לדחות אותו, שהרי אז הוא עלול לאבד, חס וחלילה, את שידוכו{{הערה| אגרות קודש חלק ב אגרת רסה: "המורם מכל השיטות הנ"ל דבכל הזווגים יכול אחר לקדמו. ונפסקה הלכה למעשה דבכל אופן שיהיה מארסין נשים בחוש"מ מטעם זה, ובמילא יש מקום להשתדלות.}}.

== מנהג ישראל ==
אצל בני ספרד נהגו להתחתן בגיל מוקדם יותר. מסורת זו התקלקלה בשנים האחרונות, ו[[הרבי]] דאג לחזק את המסורת ולעודד את בני עדות המזרח להמשיך במסורת אבותיהם{{הערה|מכתבים רבים מופיעים בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].}}.

בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים{{הערה|ממכתב ל{{ה|רב זווין}} ב[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]].}}:
#כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך.
#ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם.

אצל מרבית מה[[חסידים]] ([[חסידי פולין]]) נוהגים [[שידוך|להשתדך]] בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19.

===בחסידות חב"ד===
אצל [[חסידי חב"ד]] הגיל הממוצע לחתונה אצל הבחורים הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים ב[[ישיבה קטנה]], 3 שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]] ושנה נוספת ב[[שנת הקבוצה]] (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים ב[[ישיבה]] יוצאים ל[[התלמידים השלוחים|שנת שליחות]] בישיבות אחרות, דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי ה[[סמיכה לרבנות]] וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]].

מנהג טוב ונכון להתחתן בגיל צעיר יחסית, ולא לדחות את הנישואין לגיל מבוגר{{הערה|אגרות קודש חלק יד, עמוד קעג. חלק ד, עמוד ש.}}, הרבי עצמו התבטא שהגיל הנכון לחפש שידוך הוא לאחר גיל עשרים, ולא להתעכב לגיל 25 ואילך{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147546 שיחת י"ד כסלו תשי"ד, יובל ה-25 לנישואי הרבי].}}, עם זאת, בשני הזדמנויות בהם כתבו לרבי בחורים שהוצעו להם הצעות שידוכין ואילו הם עצמם רצו לסרב ולהמשיך בסדר לימודם הורה להם הרבי להמשיך בלימוד{{הערה|'''[[ליקוט מענות קודש]]''' [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2021/12/23-12-2021-02-48-55-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%90.pdf תש"ל עמ' 23], [https://drive.google.com/drive/folders/1OjrqWADYEA0NfXlF08tM4F8GuYFp87if מילואים חלק ד' עמ' 189-190].}}.

== החוק בישראל ==
החוק ב[[מדינת ישראל]] אוסר על נישואין מתחת לגיל 18, ועל פי פסיקה של [[הרבנות הראשית]] אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שמונה עשרה שנה ויום אחד.

[[הרבי]] השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת [[תשכ"ד]] שלח הרבי מכתב ל{{ה|רב זווין}} בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם:

{{ציטוט|
|מרכאות=כן
|תוכן=שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין ו[[קידושין]] וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"ל
|מקור=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]], מכתב ל{{ה|רב זווין}} מ[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]]}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67138 מהו הגיל המתאים לחתונת בחור חב"די?] {{אינפו|}}
{{חתונה}}{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]