חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

המרגלים

2025-06-17T14:10:02Z

ברוקלין: שינוי יעד ההפניה מהדף פרשת שלח לך לדף חטא המרגלים

#הפניה [[חטא המרגלים]]

מבצע סוכה

2024-10-19T18:04:15Z

ברוקלין:

[[קובץ:משאית מבצע לולב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת מהסוכות הניידות הראשונות בארץ הקודש]]
[[קובץ:סוכה ניידת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכות ניידות לפני היציאה על רקע [[770]]]]
'''מבצע סוכה''' הינו "מבצע" מ[[מבצעי הרבי]] ל[[חג הסוכות]]. במסגרת המבצע מזכים [[שלוחי הרבי]] וחסידי חב"ד יהודים רבים במצוות [[ישיבה בסוכה]].

==המבצע==
המבצע החל ביוזמתם של [[שליח|שלוחי]] הרבי ופעילים שהקימו סוכות בחוצות הערים, וסוכות ניידות שסובבו ברחבי הערים. יהודים רבים הוזמנו להכנס לסוכה ולטעום "מזונות" ולומר '[[לחיים]]' לכבוד החג, יחד עם ברכת "לישב בסוכה".

במשך שנים היו מנהלי בתי הספר של "[[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]" מקימים סוכות ניידות בעריהם - וזאת על פי הוראה ישירה של [[הרבי]] - ובמשך ימי חול המועד סוכות הגיעו הפעילים אל הילדים ומשפחותיהם ומזכים אותם במצוות [[ארבעת המינים]] ובישיבה בסוכה. בהוראתו נימק הרבי כי אסור לשכוח את התלמידים בימי חופשת החג, ויש לעמוד עמם בקשר גם בימי החופש.

הסוכות הניידות מתאימות גם לפעילות של [[אנ"ש]] במוצבי [[צה"ל]] במקומות מרוחקים, ובהם אין סוכות.

==הוראות הרבי==
הרבי הזכיר ועורר על המבצע כמה פעמים: {{ציטוטון|"מבצע סוכה" עליו להתבטא בכך שישתדלו - הן בנוגע ללילה הראשון, הן בנוגע לכל שבעת ימי הסוכות, וכן בנוגע ליום השמיני, ביו"ט שני של גלויות - שכל היהודים בסביבתו יאכלו בסוכה; אם יש להם סוכה משלהם, עליו לראות שישתמשו בסוכה לאכילה ולשתיה, ואם מאיזו סיבה שתהיה אין להם סוכה משלהם, שיאכלו בסוכתו, או בסוכת חבירו, או בסוכת בית הכנסת וכו'}}{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשל"ז. וראה גם ימי תמימים חלק ז ע' 133.}}. {{ציטוטון|שיפעלו בכך ככל האפשרי, שהן בעיר זו ובמדינה זו, והן בכל המדינות ובכל מושבותיהם, היכן שרק נמצאים יהודים - שיראו שתהיה להם סוכה ו[[מבצע ד' מינים|יהיו להם ד' מינים]]; והעיקר - שישתמשו בהם ביתר שאת וביתר עוז ומתוך שמחה}}{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"מ.}}.

הרבי התבטא שבמבצע זה מקיימים "[[נוי סוכה]]" אמיתי: {{ציטוטון|מבצע סוכה, שיזכו כמה שיותר יהודים בקיום מצות סוכה, שזהו "נוי הסוכה" האמיתי שיהיה אצלו - כאשר יזמין לסוכתו יהודי נוסף}}{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשל"ז. הרבי הזכיר בקשר לכך את המעשה אודות גדול בישראל שנתן לרבים לברך על אתרוגו, באמרו שזהו ה"הדר" האמיתי (ראה בערך [[אתרוג#מנהגי חב"ד|אתרוג]]).}}.

באחת השנים יצאה הוראה מ[[מזכירות הרבי]] להשקיע במבצע סוכה באופן מיוחד בקיבוצים, ובין חיילי [[צה"ל]]{{הערה|"צעירי אגודת חב"ד" ע' 250.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1621 שיירת סוכות כובשת את ניו יורק]{{וידאו}} [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50282 גלריה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/106881 'ערוץ יהדותון' מציג: סדרת סרטוני הדרכה לחג הסוכות • צפו]{{וידאו}} {{COL}}

{{תבנית:סוכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

ספירת הדעת

2024-10-15T08:07:39Z

ברוקלין: /* עניינה */

[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון]]
'''ספירת הדעת''' היא ה[[ספירה]] השלישית ב[[עשר הספירות]] והאחרונה מבין שלושת ספירות השייכות לתחום השכל (ספירות [[חכמה]], [[בינה]] ודעת). תפקידה של ספירת הדעת הוא לקבל את התוצר השכלי השלם מ[[ספירת הבינה]] ולגשר על הפער בין העולם השכלי (המוחין) והעולם הרגשי (המידות), כדי שיתעורר הרגש המתבקש מתוך המסקנה השכלית.

מקבילתה של ספירת הדעת ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא כוח הדעת של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת הדעת ה[[רוחניות|רוחנית]], נעשית באמצעות ניתוח כוח הדעת שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.

עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפירמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הדעת ממוקמת במרכז המשולש העליון, מקביל לגזע המוח והנוזל המוחי-שדרת, אליו מייחסים תכונות מקבילות לספירת הדעת.

==עניינה==
ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפער של העולם השכל (ספירות [[חכמה]] ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות [[התבוננות]] וחזרה על המסקנות שהתקבלו מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופך שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש שיפעל בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'. וככה תרל"ז פרק פה. סה"מ תרנ"ב ע' א.}}.

משמעות המילה '''דעת''' הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש עד להולדת המידות{{הערה|שם=פג|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}.

==הדעת ביחס לשאר הספירות==
הדעת במערכת הספירות מקשרת בין ה[[מוחין]], ה[[חכמה]] וה[[בינה]], לבין ה[[מידות]]. כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. בשל כך, חלק מתכונותיה קשורות למוחין, וחלקן קשורות למידות. היא זו שנותנת תוקף הן להשכלת העניין שבמוח והן להרגשתו לאחר מכן בלב.

===הדעת ביחס לחכמה ובינה===
לאחר שהרעיון הובן היטב עם כל פרטי השכל שבו במוח ה[[חכמה]] וה[[בינה]], הוא עובר אל הדעת המוסיפה את ההכרה וההרגשה וההזדהות עם הרעיון. מכך נגזרים כמה הבדלים בין החכמה והבינה לבין הדעת, וכמה ענינים בחידוש שמוסיפה הדעת דוקא:
* '''התקשרות''': כאשר הרעיון השכלי נמצא בחכמה ובינה, גם כאשר האדם מבינו היטב על בוריו, עדיין אינו מרגיש שייכות והזדהות עם הענין. כאשר הרעיון מגיע למוח הדעת הוא מרגיש ומכיר היטב שהענין הוא אכן כך (וזו הסיבה שמהדעת מתעורר הרגש, כדלהלן){{הערה|שם=התקשרות|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15701&st=&pgnum=14 קונטרס התפילה, פרק ה]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=123&hilite= ספר המאמרים עת"ר, ע' קטו].}}.
* '''הכרעה''': כאשר הרעיון השכלי נמצא בחכמה ובינה הוא עדיין אינו החלטי, ואפשר לשנות אותו על ידי סברות לכאן ולכאן - שזו למעשה כל מטרתו של הדיון השכלי והפלפול, להטות את השכל מצד לצד, ולחפש לכל סברא סברא נגדית. גם כאשר ישנה נטייה בחכמה ובינה לסברא מסויימת, אין זו '''הכרעה''' ברורה והחלטית כאחד הצדדים, אלא רק '''התגברות''' של צד אחד על הצד השני. אמנם כאשר הענין מגיע למוח הדעת וישנה הכרה ברורה בענין, אז לא שייכים סברות לכאן ולכאן, וההכרעה היא מוחצת כך שלא נותרת מקום לשקלא וטריא{{הערה|שם=הכרעה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=121 סה"מ שם, ע' קיג]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=125 ע' קיז] ואילך.}}.
:זו הסיבה לכך שמוח הדעת כולל חסד וגבורה, ולכן הוא נחלק לשנים - חסד וגבורה{{הערה|כמרומז ב[[מצוות תפילין]] שיש בה ארבע פרשיות, כנגד ארבעת המוחין - חכמה, בינה, והדעת שנחלק לשתים - חסד וגבורה (סה"מ שם ע' קיב).}}: כאשר הסברא נמצאת עדיין בחכמה ובינה, החכמה והבינה נוטות או לחסד או לגבורה, אך הן אינן יכולות לכלול את שתיהן. רק הדעת, המכריעה, כוללת את שני הצדדים בשווה ומתוך שניהם מגיעה להכרעה{{הערה|שם=הכרעה}}.
:הכח שיש בדעת להכריע בענין שבחכמה ובבינה עדיין היו שייכות בו נטיות לכאן ולכאן - נובע מכך שלדעת ישנו שורש גבוה ועמוק יותר מאשר לחכמה ולבינה. הדעת מושרשת ב[[רצון]], שעמוק יותר מהשכל, וממנו נמשך הכח לחלק את המידות לחסד וגבורה ולהכריע ביניהן (ובמושגי הקבלה - נמשכת בדעת הארה מ[[ספירת הכתר]], "[[קוצי דשערי]] ד[[אריך אנפין]]"){{הערה|1=דרך מצותיך, [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/3/13b.htm מצות גיד הנשה יג, ב]. [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/5/17b.htm מצות תפילין יז, ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=130 סה"מ שם, ע' קכב] ואילך.}}.
*'''הבדלה''': מכח ההכרעה ההחלטית שישנו בדעת, מסתעף גם הכח לערוך '''הבדלה''' ולהפריד בצורה מוחלטת את ה[[טוב]] וה[[רע]]. [[חז"ל]] קבעו שהכח להבדיל תלוי בדעת: "אם אין דיעה, הבדלה מניין?"{{הערה|ירושלמי ברכות ה, ב.}}. כאשר הרעיון נמצא עדיין בחכמה והבינה, אי אפשר להבדיל לחלוטין בין טוב לרע, וניתן רק לערוך '''הבחנה''' שטעונה עדיין שיקול נוסף (וכנוסח הברכה "הנותן לשכוי בינה להבחין", ממנו משמע שהכח להבחין תלוי בבינה). אך ההכרעה המוחלטת, ההבדלה בין טוב לרע לאחר בחירה חופשית ברורה, תלויה בדעת דוקא{{הערה|סה"מ שם ע' קיג}}.
* '''האם שייך ללמד אדם אחר''': הבדל נוסף הכרוך בהבדלים הקודמים, הוא - שאת החכמה ובינה ניתן ללמד לאדם שחסר לו; הן להחכים אדם בכלל, ולהרחיב את כלי שכלו, והן בנקודה פרטית, ללמד אותו סברא מסויימת. לעומת זאת את הדעת לא ניתן ללמד לאדם אחר שאין לו דעת - כיון שהדעת איננה סברא פרטית כיצד להבין את הענין, אלא הכרת והרגשת מהות הענין, ואי אפשר לקבל זאת מאדם אחר{{הערה|1=סה"מ שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=122 ע' קיד]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=124 ע' קטז].}}.

===הדעת ביחס למידות===
כח הדעת הוא השורש ממנו נולדות המידות והוא הנותן בהם קיום. יש לציין שהולדת המידות מן הדעת אינה חלק ממהות הדעת (שהוא כשלעצמו כח שכלי, כנ"ל), אלא תוצאה טבעית ממנו{{הערה|סה"מ שם ע' קיד, וכן משמע בהמשך המאמר שם.}}. וכדלהלן.

* '''שורש המידות ("מפתחא דכליל שית")''': הדעת נקרא בזהר{{הערה|ראה זהר (ספרא דצניעותא פ"א) תרומה קעז, רע"א; הובא בחסידות בלשון שבפנים.}} "מפתחא דכליל שית" [= מפתח הכולל שש], כלומר, שהוא הפותח ומאפשר את קיומם של ששת המידות הבאות אחריו. הסיבה לכך: ראשית ענין הדעת הוא הרגשת האדם את עצמו; ולכן, כיון שחשוב לו מעצמו, ממילא אוהב את הטוב ושונא את הרע (וכפי שרואים, שכאשר אדם טרוד ואינו מרגיש את עצמו כל כך, פחות אכפת לו משאר הדברים שאוהב ושונא){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/46a.htm דרך מצותיך, מצות האמנת אלקות מו, א].}}. כמו כן, ענין הדעת הוא ההתקשרות וההכרה במהותו של הענין; ולכן, כיון שמרגיש את הענין על בוריו, ממילא מתעורר בו הרגש אליו{{הערה|שם=התקשרות}}.
:זו הסיבה לקשר בין הדעת ל[[רחמים]] (שלכן, הרחמים והדעת שניהם שייכים ל[[קו האמצעי|קו אחד]]), כיון שאדם שיש לו דעת ומכיר ומרגיש בשפלות הזולת ממילא מתעורר ברחמים עליו; לעומת זאת אדם אכזרי, למרות שמבין בשכלו היטב את צערו של הזולת, בכל זאת חסרה לו ההרגשה במהות הדבר{{הערה|שם=תפילה|קונטרס התפילה שם.}}.
:בחסידות מבואר שהקשר בין הדעת למידות הוא תוצאה טבעית - שכאשר מרגיש את עצם הענין, מתעורר בו הרגש המתאים לו בדרך ממילא, ללא צורך בפעולה נוספת. ומכך נלמד, שאת עיקר העבודה והיגיעה יש להשקיע ביגיעת המוח - לחקוק היטב את הענין בשכלו עד שיגיע להרגשת מהותו של הענין, '''וממילא''' יתעוררו בו המידות הנכונות; ולא להתחיל ישירות מעבודה על המידות עצמן{{הערה|שם=תפילה}}.

* '''קיום המידות''': הולדת המידות צריכה להגיע לאחר הדעת, כנ"ל, כיון שרק אז מובטח להן קיום. הדעת הוא הנותן במידות חוזק ותוקף. כאשר אדם מוליד מידות רק מכיון שהגיע למסקנה בשכלו (חכמה ובינה) שאלו מידות מתאימות, אך מבלי שהתקשר בדעתו והרגיש שאכן הענין הוא כך - הרי הרגש שבליבו הוא מעושה ולא אמיתי, ובלשון אדמו"ר הזקן "דמיונות שוא"{{הערה|שם=פג}}; וממילא יכול להשתנות בקלות (זהו אופיו של הפכפך, שאין לו דעת יציבה). רק רגש שנולד מדעת, הכרה והרגשה מוחלטת בענין, הוא יציב ואמיתי{{הערה|תניא שם. קונטרס התפילה שם. וראה גם [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/29/index.htm#_ftnref_1329 ד"ה ואלה המשפטים תשי"א].}}.

* '''פנימיות המידות''': המידות מצד עצמן אינן אובייקטיביות, ובכל מידה - גם טובה - עלולים להיות מעורבים נטיות אישיות. כאשר המידות מבוססות על הדעת, הדעת מגלה את פנימיות המידות - המידות כמו שהן בטהרתן, מבלי תערובת נטיות זרות{{הערה|1=ראה באריכות [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/6/19b.htm תורה אור תולדות יט, ב] ואילך.}}.

* '''חיפוש מוסר בכל דבר''': כיון שהדעת מוליד ממילא מידות, לכן הלומד דבר ומשתמש בכח הדעת, ממילא מחפש בכל ענין - גם שכלי תיאורטי - מוסר שיכול ללמוד מזה ולתקן את נפשו{{הערה|ענין זה משמע גם ממאמר חז"ל (ויקרא רבה א, טו): "כל ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו", ופירש היפה תואר ש"דעת" היינו "מוסר ודרך ארץ".}}. וזהו פירוש הפסוק{{הערה|משלי יט, ב.}} "בלא דעת נפש לא טוב" - שכאשר לאדם חסר דעת, אינו מתקן את נפשו{{הערה|סה"מ שם ס"ע קטז.}}.

הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מ[[עולם היצירה]], כאחת מן המידות, ולא ב[[עולם הבריאה]] כבינה{{מקור}}.

==דעת עליון ודעת תחתון==
ספירת הדעת מתחלקת לדעת עליון ודעת תחתון. דעת העליון היא המקשרת את ה[[חכמה]] וה[[בינה]]. דעת תחתון מקשרת את החכמה והבינה עם ה[[מידות]].
{{ערך מורחב|דעת עליון ודעת תחתון}}

==מי משלים למניין עשר ספירות - הדעת או הכתר==
בספרות הקבלה נפוץ מניין [[עשרת הספירות]] ללא ספירת הדעת, כאשר במקומה מופיע ה[[כתר]]. ההסבר לכך הוא ש"כשהכתר נמנה אין הדעת נמנה וכשהדעת נמנה אין הכתר נמנה"{{הערה|1=לשון הציטוט כמובא ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=245&hilite= ספר המאמרים תש"ח ע' 242]. ושם מציין [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], בין השאר, לעץ חיים שער כ"ג פרק ח', שם נאמר מעין זה: "הדעת משלים לי' ספירות במקום הכתר . . לכן אל תתמה אם אנו מונין לפעמים הדעת במנין י' ספירות ולפעמים הכתר, כי זה בחיצוניות וזה בפנימיות".}}.

האופן המובא בחסידות לחלק בין שני אופני המניין, אם הכתר נמנה או הדעת, הוא - שפנימיות הכתר היא למעלה מכל שייכות לספירות, אך חיצוניות הכתר יש לה שייכות לספירות. ולכן כאשר הספירות נמנים בחיצוניותם נמנה אף הכתר, אך כאשר הספירות נמנים בפנימיותם לא נמנה הכתר עמהם, ואז נמנה הדעת במקומו. כוחו של הדעת להשלים את מניין הספירות כשנמנים בפנימיות, הוא כי ענינו של הדעת הוא גם כן פנימיות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/50a.htm לקוטי תורה שלח נ, א]. וראה באריכות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31680&st=&pgnum=274&hilite= ספר המאמרים תרס"ה, ע' רסו] ואילך.}}.

==אלו שאין להם דעת==
===אישה===
אמרו חז"ל{{הערה|שבת לג, ב. קידושין פ, ב. ישנם הגורסים "'''קלות'''" - ראה לקוטי שיחות חלק י"ז ע' 149 הערה 14.}} "[[אשה|נשים]] דעתן קלה" - דהיינו שהכח הדומיננטי אצלן הוא רק מוח החכמה והבינה, ולא מוח הדעת{{הערה|שם=עח|עץ חיים שער מח פרק ב.}}. במקומות אחרים מבואר שה[[מידות]] אצל האישה נמשכות רק מספירת הבינה שהיא ב[[קו השמאל]] - קו הגבורות ([[ה' גבורות]] דאימא), ולא מספירת החכמה שהיא ב[[קו הימין]] - קו החסדים (ה' גבורות דאבא), ולכן חלש אצלה כח הדעת, שהוא הכח לכלול שני קוים סותרים של חסד וגבורה{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים פרק ז. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/64d.htm אמרי בינה שער הק"ש סד, ד] ואילך.}}. זו גם הסיבה שאישה נוחה יותר להתפתות {{מונחון|מהן לְלַאו|מכן ללא}} ולהיפך, מפני שיש לה רק קו אחד, מבלי ההתכללות שבדעת{{הערה|אמרי בינה שם.}}. עם זאת, אין הכוונה שלאישה אין דעת כלל, אלא רק שדעתה '''קלה''' - כלומר, בדעתה נרגשים בעיקר הגבורות ולא החסדים, ואינה מספיק חזקה כדי לכלול יחד חסד וגבורה, ולכן אינה יציבה לגמרי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/60c.htm לקוטי תורה חוקת ס, סע"ג] ואילך.}}.

בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|כלשון חז"ל ברכות ס, א.}}: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[אתערותא דלעילא]]" תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[אתערותא דלתתא]]" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב] ואילך.}}.

===קטן===
ל[[קטן]] אין דעת, ולכן אינו חייב במצוות ואינו בר עונשין. ההסבר לכך, כפי שרואים במוחש, שלמרות שילד יכול להיות חריף ובקיא וידען, אך אינו יכול להכיר ולהרגיש את מהותו האמיתית של הענין כראוי{{הערה|שם=התקשרות}}.

===בהמה===
[[בהמה]] אין לה דעת - כלומר, למרות שרואה ושומעת, ואף יש לה הבנה מסויימת - "כח המדמה", אינה יכולה להכיר ולהרגיש את הענין לאמיתתו.

בדומה לכך, הנשמות הנמוכות יותר (של [[עולמות בי"ע]]) נקראות בשם "[[זרע בהמה]]", כי השגתן באלוקות היא רק באופן של חכמה ובינה בלי דעת, היינו מבלי הרגשה אמיתית ויציבה באלוקות. לכן זקוקות נשמות אלו ל[[משה רבינו]] שאמר{{הערה|עקב יא, טו.}} "ונתתי עשב בשדך לבהמתך", דהיינו שתפקידו להשפיע דעת באלוקות גם לנשמות שמצד עצמן נחשבות לזרע בהמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/74d.htm תורה אור משפטים עד, ד] ואילך.}}.

עם זאת, ביחס לקב"ה כפי שהוא באמת, גם אותן נשמות גבוהות שיש להן דעת באלוקות, ואפילו דרגת [[דעת עליון]] (שלמעלה מדעת תחתון שבעולם האצילות) - כולם נחשבים כלפיו כבהמות ללא דעת, ועל כך אומר הפסוק{{הערה|תהלים עג, כב.}} "בהמות הייתי עמך" לשון רבים (שני הסוגים: הן מי שנחשב כבהמה כי אין לו דעת כלל, והן דעת עליון שנחשבת כבהמה רק ביחס לקב"ה){{הערה|תניא סוף פרק מו.}}.

===קליפות===
נאמר בזוהר{{הערה|1=סבא דמשפטים קג, א. וראה בכל הבא להלן [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/60c.htm לקוטי תורה חוקת ס, ג] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=15942#p=341&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אור התורה ענינים ע' שלה], ובמקומות שנסמנו שם.}}: "אל אחר אסתרס ולא עביד פירין" [=הסתרס ואינו עושה פירות], כלומר, שב[[קליפות]] אין כח ההולדה. ומבואר בקבלה, שעיקר כח ההולדה הוא ממוח הדעת (כלשון הפסוק "והאדם ידע את חווה") - שכאשר ההבנה לא נשארת במוח החכמה והבינה בלבד, אלא חודרת בדעת, נולדים מכך מידות. ולכן, מכיון שהקליפות יונקות ממוח החכמה והבינה בלבד מבלי דעת - לכן אינם עושים פירות{{הערה|שם=עח}}. ומבואר, שלו היה לקליפות כח ההולדה, היו מחריבים את כל העולם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/118d.htm תורה אור מגילת אסתר בהוספות קיח, ד].}}.

ענין זה ניתן לראות במוחש ב[[נפש הבהמית]] שבאדם, ששרשה מהקליפות: אף שהאדם יכול להבין בשכלו עניני אלוקות הנתפסים היטב בחכמתו ובינתו, בכל זאת, אין הדברים פועלים עליו שיכיר וירגיש שהענין אכן כך, באופן שיוולדו [[אהבה]] ו[[יראה]] בלב{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31695&st=&pgnum=61&hilite= ספר המאמרים תרס"ד ע' נא] ואילך.}}.

יש להבחין, כי חוסר הדעת בקליפות הוא רק בנוגע לדעת '''באלקות''', אבל דעת '''בעניני העולם''' - לא חסרה להם כלל (ואדרבה, מבואר שעיקר [[חטא עץ הדעת]] הוא הדעת השלילית - "הרגשת עצמו" - שהיא השורש הנותן מקום ל[[רע]]{{הערה|1=ראה באריכות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58836&st=&pgnum=103 ספר המאמרים עזר"ת ע' פט] ואילך בהסברת שתי הקצוות - שהדעת הוא הרגשת עצמו והוא הנותן מקום לשבירה ותערובת טוב ורע, ומאידך על ידו נעשית ההבדלה בין טוב לרע.}}). וכפי שרואים במוחש שבנוגע לעצם המציאות של עניני העולם, גם לשכל של נפש הבהמית ישנה הכרה והרגשה, אך בנוגע לכח האלוקי שבעולם וענינים שלמעלה מהשכל - למרות שגם בשכל אנושי רואים ומבינים זאת, אך אין בכך הכרה והרגשה{{הערה|1=ראה באריכות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31643&st=&pgnum=146&hilite= ספר המאמרים עת"ר ע' קלח].}}.

===עצלן===
אדם שמתרשל בקיום המצוות ולא מנצל את כוח הדעת ללמוד להתבונן ולהבין נחשב כאדם ללא דעת, על האנשים הסובבים אותו חל איסור הלכתי לרחם עליו זאת בשונה משאר סוגי האנשים ללא דעת שעליהם יש לרחם מפני שאין להם בחירה חופשית ויכולת לפעול עם כח הדעת{{הערה|במסכת ברכות לג א, ומסכת סנהדרין צב עמוד א, מובא שאין לרחם על מי שאין בו דעה, ובספר באר שבע פירש את הגמרא הזו בסנהדרין כך, גם בספר פלא יועץ ערך דעת פירש כך. בספר בן יהוידע על גמרא זו בברכות ביאר באריכות את הצורך לרחם על אלו שאינם אשמים בחוסר הדעת שלהם.}}.

==ראו גם==
*[[קדושת הבית היהודי]]

==קישורים חיצוניים==
*הרב יוסף גורביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1ZClbTahWQCPUG8E-x7mpVhrcehUohCUK/view ביאור ענין הדעת ע״פ המבואר בהמשך עת"ר]''', קובץ שלם בתלמודו (שיקגו) י' שבט תשפ"ג עמוד 73
*'''[https://drive.google.com/file/d/11-lE7dkwcOoaEQ2vH17gfCjlcPHTNOCO/view הטעם שאין חיצוניות הדעת נמנה בעשר ספירות]''', הערות וביאורים אהלי תורה פרשת משפטים שקלים תשפ"ג, עמוד 45
*'''[https://drive.google.com/file/d/13teeABM2GZKrPG2mYRHSJu21LM0i9cW7/view עליה בדעת]''', הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון י"א ניסן תשפ"ג, עמודים מט-עט

{{הערות שוליים}}
{{ספירות}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ספירת הדעת]]

מראי מקומות

2024-09-01T18:42:17Z

ברוקלין: /* הערות הרבי */

[[קובץ:מראי מקומות ב.png|ממוזער|250px|[[מוגה|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]]
'''מראי מקומות''' הוא הכינוי ל'''הערות''' שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים '''מקורות''' לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן.

==אצל רבותינו נשיאינו==
ה[[צמח צדק]] נהג לכתוב מראי מקומות לחיבוריו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ב[[כתב יד]]ו בתוך [[מאמר|מאמריו]]. בנוסף לכך, הוא הכניס גם ל[[ליקוטי תורה]] הגהות ובהם מציין מקורות לדברי [[אדמו"ר הזקן]].

חוץ ממנו, מעטים היו המקורות המצוינים בדברי [[רבותינו נשיאינו]]{{הבהרה|קביעה שרירותית?}}.

===הערות הרבי===
[[הרבי]] היה אשר התחיל להוסיף מקורות בשיטתיות במאמרי חסידות. את המקורות התחיל להכניס עוד במאמרי חותנו - ה[[אדמו"ר הריי"צ]] אותם פירסם בהוראת חותנו, וציין זאת בכל פעם ב[[פתח דבר]] אותם כתב. לפעמים מציין הרבי כי המקורות נכתבים בפקודת הרבי הריי"צ.

את מבנה ציון ההערות שינה הרבי כמה פעמים, במטרה לעודד את העיון בהם{{הערה|לדוגמא, ניתן לראות זאת במאמרי [https://beta.hebrewbooks.org/31685 ספר המאמרים תש"ט].}}.

לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו ה[[מוגה|מוגהים]] על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות ה[[מוגה|מוגהות]]) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה [[#חשיבותם ומטרתם|חשיבותם ומטרתם]]).

הרבי הסביר ש"לפעמים מצוין גם למקומות בם מדובר באופן אחר מבפנים או גם - הפכו, בכדי להוסיף ב'''שלימות הענין'''"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1d0qk3Wd6-9jQQFBAKhFAlktWR5rBlf6Q/view ליקוט מענות קודש תשל"ח], מענה רלח.}}.

==חשיבותם ומטרתם==
כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, אך הם לא ידעו שהיה זה בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור|צריך למצוא ב'בכל ביתי נאמן הוא'}}.

מספר פעמים התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם.

לדוגמה, בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] אמר הרבי, שבכל פעם שמזכירים ומציינים ל[[מאמר]] מסויים, הכוונה שבאמת יעיינו בו. ושמאז שהוא התחיל להגיה את המאמרים, הוא מציין מראה-מקומות, מתוך כוונה שילמדו את המאמרים ביתר עיון, שכן לימוד ענין שלם במקור בודד, אינו דומה ללימוד הענין לאחרי שמעיינים גם במקומות אחרים שבו מתבאר הענין, ושזוהי כוונת הציון למקומות אחרים. בהמשך השיחה, העיד הרבי על העומק המוסתר בכל הערה, ושבמבט שטחי לא שמים לב אליה עד שילמדו אותה בעיון.

===בקבצי פלפולים===
הרבי תבע{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמוד 2081.}} מה[[תמימים]] שכתבו [[פלפול]]ים ו[[חידושי תורה]], שיכתבו גם מראי מקומות, כי על ידי זה מתווסף בהבנת הענין. הרבי גם הוסיף ש{{ציטוטון|תבוא עליהם ברכה על שלא הסתפקו במראה-מקום אחד, אלא ציינו כמה מראי-מקומות, שכן כל מראה-מקום '''מסייע ומוסיף''' בהבנת העניין}}.

==חסידות אינה צריכה מקורות==
למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}. בהזדמנות נוספת התבטא כי במאמרי חסידות אין נהוג שהרבי מציין את המקורות, למרות האמירה בפרקי אבות "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", הסביר הרבי, כי באמירת המאמר מתעצם בעל המאמר עם הנכתב המאמר עד שנחשב כאילו אמרו כולו בעצמו{{הערה|שיחת ב' דחג השבועות [[תשי"ח]].}}.

כך הרבי התבטא פעם{{הערה|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.

כך גם כותב הרבי{{הערה|התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 306}}, שאין לחשוש מחידושיהם של [[רבותינו נשיאינו]], כי לכל דבר שכותבים (גם בחסידות) יש להם מקור ואסמכתא מ[[נגלה]].

למרות זאת, בדרך כלל מעורר הרבי על הצורך בציון מקורות גם לדברים המופיעים בחסידות. כפי שכותב הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117.}}:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

פריה ורביה

2023-10-19T23:15:31Z

ברוקלין: /* עידוד הילודה */

מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא מוטלת גם על [[גוי|אינם יהודים]]. המצווה היא להוליד לכל הפחות בן ובת, אך גם לאחר מכן להמשיך וללדת עוד ריבוי ילדים כפי ברכת ה'. [[הרבי]] מעורר על חשיבות קיום מצוה זו, במיוחד בדורנו, כדרך ל[[הבאת המשיח]], ושולל בתוקף את צמצום המצווה בדרך של [[תכנון המשפחה]].

==מקורה==
מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון:
{{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

{{להשלים}}
== גדר המצווה ==
חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת{{הערה|1=יבמות סא, ב.}}. אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, כפסק [[הרמב"ם]]: {{ציטוט|תוכן=אף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}}
חיוב זה נלמד מהפסוק ב[[קהלת]]: {{ציטוט|תוכן=בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים|מקור=קהלת יא, ו}}

כמה אפשרויות ישנן בהגדרת החיוב מהפסוק בקהלת. לפי שיטת הרמב"ם, מבאר הרבי שהפסוק מלמדנו שאותו החיוב שמן התורה במצות "פרו ורבו", להוליד בן ובת, נמשך מ[[דברי קבלה]] גם לאחר מכן, כל עוד יש לו כח להוליד ילדים נוספים. הולדת הילדים הנוספים, אף שחיובה מדברי קבלה, יש בה קיום מצוות עשה מן התורה של פריה ורביה{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/2/2/index.htm לקוטי שיחות חלק ל, שיחת נח ב].}}.

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים".

==חשיבות המצווה==
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]].

[[ספר החינוך]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).}}.

[[בעלי התוספות]] כתבו{{הערה|מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}.

הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}.

ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדש]]{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}.

=== קירוב [[הגאולה]] ===
הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}.

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}.

==עידוד הילודה==
{{ערך מורחב|ערך=[[תכנון המשפחה]]}}
הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תש"מ]]{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשד"מ.}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

הרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, לאחר [[השואה]] שמחתה בגשמיות, ה' ישמרנו, חלק חשוב מעם ישראל, וכדרך ל[[הבאת המשיח]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג].}}:

הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[גוי|אינם יהודים]], שאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}.

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]', במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

==עצות והדרכות==
במשך השנים העניק הרבי עצות והוראות שונות לזכות בפרי בטן{{הערה|ראו בהרחבה מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20.}}:
*להפיץ את החשיבות בשמירה על טהרת המשפחה
*להקפיד להבדיל על יין
*לשמש כסנדק ב[[ברית מילה]]
*לצאת לפעול ב[[שליחות|שליחות הרבי]]
*לשלם על ה[[שידוך]] מבלי לעכב אותו
*להקפיד על כיסוי השיער בהידור
*להוסיף ב[[אחדות החסידים]]
*להוסיף ב[[הכנסת אורחים]]{{הערה|חוסן ישועות עמ' קל"א}} כסגולה ללידת בן

==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[תכנון המשפחה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב מענדל דובוב, '''Shall We Have Another?''' (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
*'''הסוגייא שמתווכת בין הגמרא והזוהר''', מתי מקיימים את מצוות פרו ורבו?, שבועון התקשרות פרשת וארא תשפ"א עמוד 14

== קישורים חיצונים ==
* מוסף [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf אושר ועושר], ליקוט שיחות בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה
*הרב שמואל אליהו: '''[https://col.org.il/news/132567 "אם אנחנו רוצים משיח צריך עוד ילד בעולם"]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{לידה}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]

פריה ורביה

2023-10-19T23:14:46Z

ברוקלין:

מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא מוטלת גם על [[גוי|אינם יהודים]]. המצווה היא להוליד לכל הפחות בן ובת, אך גם לאחר מכן להמשיך וללדת עוד ריבוי ילדים כפי ברכת ה'. [[הרבי]] מעורר על חשיבות קיום מצוה זו, במיוחד בדורנו, כדרך ל[[הבאת המשיח]], ושולל בתוקף את צמצום המצווה בדרך של [[תכנון המשפחה]].

==מקורה==
מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון:
{{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

{{להשלים}}
== גדר המצווה ==
חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת{{הערה|1=יבמות סא, ב.}}. אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, כפסק [[הרמב"ם]]: {{ציטוט|תוכן=אף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}}
חיוב זה נלמד מהפסוק ב[[קהלת]]: {{ציטוט|תוכן=בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים|מקור=קהלת יא, ו}}

כמה אפשרויות ישנן בהגדרת החיוב מהפסוק בקהלת. לפי שיטת הרמב"ם, מבאר הרבי שהפסוק מלמדנו שאותו החיוב שמן התורה במצות "פרו ורבו", להוליד בן ובת, נמשך מ[[דברי קבלה]] גם לאחר מכן, כל עוד יש לו כח להוליד ילדים נוספים. הולדת הילדים הנוספים, אף שחיובה מדברי קבלה, יש בה קיום מצוות עשה מן התורה של פריה ורביה{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/2/2/index.htm לקוטי שיחות חלק ל, שיחת נח ב].}}.

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים".

==חשיבות המצווה==
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]].

[[ספר החינוך]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).}}.

[[בעלי התוספות]] כתבו{{הערה|מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}.

הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}.

ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדש]]{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}.

=== קירוב [[הגאולה]] ===
הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}.

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}.

==עידוד הילודה==
{{ערך מורחב|ערך=[[תכנון המשפחה]]}}
הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תש"מ]]{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

הרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, לאחר [[השואה]] שמחתה בגשמיות, ה' ישמרנו, חלק חשוב מעם ישראל, וכדרך ל[[הבאת המשיח]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג].}}:

הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[גוי|אינם יהודים]], שאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}.

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]', במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

==עצות והדרכות==
במשך השנים העניק הרבי עצות והוראות שונות לזכות בפרי בטן{{הערה|ראו בהרחבה מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20.}}:
*להפיץ את החשיבות בשמירה על טהרת המשפחה
*להקפיד להבדיל על יין
*לשמש כסנדק ב[[ברית מילה]]
*לצאת לפעול ב[[שליחות|שליחות הרבי]]
*לשלם על ה[[שידוך]] מבלי לעכב אותו
*להקפיד על כיסוי השיער בהידור
*להוסיף ב[[אחדות החסידים]]
*להוסיף ב[[הכנסת אורחים]]{{הערה|חוסן ישועות עמ' קל"א}} כסגולה ללידת בן

==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[תכנון המשפחה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב מענדל דובוב, '''Shall We Have Another?''' (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
*'''הסוגייא שמתווכת בין הגמרא והזוהר''', מתי מקיימים את מצוות פרו ורבו?, שבועון התקשרות פרשת וארא תשפ"א עמוד 14

== קישורים חיצונים ==
* מוסף [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf אושר ועושר], ליקוט שיחות בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה
*הרב שמואל אליהו: '''[https://col.org.il/news/132567 "אם אנחנו רוצים משיח צריך עוד ילד בעולם"]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{לידה}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]

פריה ורביה

2023-10-19T22:58:29Z

ברוקלין: הגהה, עריכה

מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]. המצווה היא להוליד לכל הפחות בן ובת, אך גם לאחר מכן להמשיך וללדת עוד ריבוי ילדים כפי ברכת ה'. [[הרבי]] מעורר על חשיבות קיום מצוה זו, במיוחד בדורנו, כדרך ל[[הבאת המשיח]], ושולל בתוקף את צמצום המצווה בדרך של [[תכנון המשפחה]].

==מקורה==
מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון:
{{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

{{להשלים}}
== גדר המצווה ==
חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת{{הערה|1=יבמות סא, ב.}}. אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, כפסק [[הרמב"ם]]: {{ציטוט|תוכן=אף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}}
חיוב זה נלמד מהפסוק ב[[קהלת]]: {{ציטוט|תוכן=בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים|מקור=קהלת יא, ו}}

כמה אפשרויות ישנן בהגדרת החיוב מהפסוק בקהלת. לפי שיטת הרמב"ם, מבאר הרבי שהפסוק מלמדנו שאותו החיוב שמן התורה במצות "פרו ורבו", להוליד בן ובת, נמשך מ[[דברי קבלה]] גם לאחר מכן, כל עוד יש לו כח להוליד ילדים נוספים. הולדת הילדים הנוספים, אף שחיובה מדברי קבלה, יש בה קיום מצוות עשה מן התורה של פריה ורביה{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/2/2/index.htm לקוטי שיחות חלק ל, שיחת נח ב].}}.

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים".

==חשיבות המצווה==
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]].

[[ספר החינוך]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).}}.

[[בעלי התוספות]] כתבו{{הערה|מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}.

הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}.

ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדש]]{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}.

=== קירוב [[הגאולה]] ===
הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}.

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}.

==עידוד הילודה==
{{ערך מורחב|ערך=[[תכנון המשפחה]]}}
הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תש"מ]]{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

הרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, לאחר [[השואה]] שמחתה בגשמיות, ה' ישמרנו, חלק חשוב מעם ישראל, וכדרך ל[[הבאת המשיח]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג].}}:

הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[גוי|אינם יהודים]], שאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}.

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]', במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

==עצות והדרכות==
במשך השנים העניק הרבי עצות והוראות שונות לזכות בפרי בטן{{הערה|ראו בהרחבה מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20.}}:
*להפיץ את החשיבות בשמירה על טהרת המשפחה
*להקפיד להבדיל על יין
*לשמש כסנדק ב[[ברית מילה]]
*לצאת לפעול ב[[שליחות|שליחות הרבי]]
*לשלם על ה[[שידוך]] מבלי לעכב אותו
*להקפיד על כיסוי השיער בהידור
*להוסיף ב[[אחדות החסידים]]
*להוסיף ב[[הכנסת אורחים]]{{הערה|חוסן ישועות עמ' קל"א}} כסגולה ללידת בן

==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[תכנון המשפחה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב מענדל דובוב, '''Shall We Have Another?''' (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
*'''הסוגייא שמתווכת בין הגמרא והזוהר''', מתי מקיימים את מצוות פרו ורבו?, שבועון התקשרות פרשת וארא תשפ"א עמוד 14

== קישורים חיצונים ==
* מוסף [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf אושר ועושר], ליקוט שיחות בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה
*הרב שמואל אליהו: '''[https://col.org.il/news/132567 "אם אנחנו רוצים משיח צריך עוד ילד בעולם"]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{לידה}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]

פריה ורביה

2023-10-19T22:45:05Z

ברוקלין: הועבר

מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]].

==מקורה==
מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון:
{{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

== גדר המצווה ==
חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת{{הערה|1=יבמות סא, ב.}}. אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח"ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.{{הערה|1=יבמות סב, ב.}}

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם{{הערה|ולהעיר מסוטה ד, ב.}} מפני ש"נפשו חשקה בתורה". [[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} .

===בתורת הסוד===
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.

==חשיבות המצווה==
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]].

[[ספר החינוך]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).}}.

[[בעלי התוספות]] כתבו{{הערה|מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}.

הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}.

ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדש]]{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}.

=== קירוב [[הגאולה]] ===
הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}.

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}.

==עידוד הילודה==
{{ערך מורחב|ערך=[[תכנון המשפחה]]}}
בשנת [[תש"מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.

==עצות והדרכות==
במשך השנים העניק הרבי עצות והוראות שונות לזכות בפרי בטן{{הערה|ראו בהרחבה מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20.}}:
*להפיץ את החשיבות בשמירה על טהרת המשפחה
*להקפיד להבדיל על יין
*לשמש כסנדק ב[[ברית מילה]]
*לצאת לפעול ב[[שליחות|שליחות הרבי]]
*לשלם על ה[[שידוך]] מבלי לעכב אותו
*להקפיד על כיסוי השיער בהידור
*להוסיף ב[[אחדות החסידים]]
*להוסיף ב[[הכנסת אורחים]]{{הערה|חוסן ישועות עמ' קל"א}} כסגולה ללידת בן

==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[תכנון המשפחה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב מענדל דובוב, '''Shall We Have Another?''' (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
*'''הסוגייא שמתווכת בין הגמרא והזוהר''', מתי מקיימים את מצוות פרו ורבו?, שבועון התקשרות פרשת וארא תשפ"א עמוד 14

== קישורים חיצונים ==
* מוסף [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf אושר ועושר], ליקוט שיחות בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה
*הרב שמואל אליהו: '''[https://col.org.il/news/132567 "אם אנחנו רוצים משיח צריך עוד ילד בעולם"]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{לידה}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]

תכנון המשפחה

2023-10-19T22:44:48Z

ברוקלין: הועבר

'''תכנון המשפחה''' (ב[[אנגלית]]: family planning; "פעמילי פּלענינג"{{הערה|שם זה מובא בלקוטי שיחות (חלק כ"ה , ע' 37).}}) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות, לעיתים תוך שימוש ב'''אמצעי מניעה''', שמטרתם לצמצם (או למנוע לחלוטין) לידת ילדים למשפחה.

[[הרבי]] שולל בתוקף את הגישה של תכנון המשפחה, וקורא לקיים מצוות [[פריה ורביה]] ללא חשבונות, מתוך [[ביטחון]] בקב"ה שיברך בבנים ובבנות ויתן את הכוחות והאמצעים לגדלם. בנוסף, מדגיש הרבי כי גישת תכנון המשפחה מביאה נזק רב למשפחות ומערערת את היחסים בבית.

==מצוות פריה ורביה==
{{ערך מורחב|ערך=[[פריה ורביה]]}}
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.}}ויש בה חשיבות מסויימת על כל שאר המצוות{{הערה|ראה בערך [[פריה ורביה]].}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים: "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}. חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.

ובלשון הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן=אף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}}

==בתורת הרבי==
===עידוד הילודה===
הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תש"מ]]{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

הרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, משתי סיבות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג].}}:

* לאחר [[השואה]] שמחתה בגשמיות, ה' ישמרנו, חלק חשוב מעם ישראל - יש לבנות מחדש את עם ישראל על ידי הוספת ריבוי ילדים.

* כיון שנמצאים בדור "[[עקבתא דמשיחא]]", ואמרו חז"ל "אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף (אוצר נשמות הקרוי "גוף")"{{הערה|יבמות סב, א ורש"י. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}, יש לעשות ככל התלוי בנו להוסיף עוד ילדים ו[[הבאת המשיח|להביא את המשיח]].

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]', במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

===מענה לטענות===
*'''חששות כלכליים''': את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, הגדיר הרבי כקטנות אמונה{{הערה|לפי דברי [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Chasidim.519?lang=he ספר חסידים, סימן תקיט]: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא כל מי שחושב כך" (הובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 71).}}, ותיאר את הדואגים {{ציטוטון|יש להם "רחמנות" על הקב"ה, וברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, שאין צורך בילד שהקב"ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!}}{{הערה|שם=נשא}}. יש להאמין ו[[ביטחון|לבטוח]] בקב"ה שיתן את פרנסתו של כל ילד{{הערה|שם=שם|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א. ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ. ש"פ יתרו תשד"מ. ועוד.}}.
:בנוסף, כל ילד שנולד, פותח צינור חדש של ברכת ה' לפרנסה{{הערה|שם=שם}}, וריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחות ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}.
:הרבי גם הדגיש את חשיבותו של סדר עדיפויות: את הכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, ורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|שיחת י' שבט תשמ"א.}}.
*'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, או שמשפחה גדולה תצמצם את האפשרויות לפעול ב[[הפצת המעיינות]] וכדומה - אין להתחשב בהם, ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}}. הרבי הביא בהקשר זה את סיפור הגמרא{{הערה|ברכות י, א.}} על [[חזקיהו המלך]], שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי [[ישעיהו הנביא]]: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [מדוע לך להיכנס בסתריו של הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, ומה שנוח לפני הקב"ה יעשה].
*'''העומס והטירחה בגידול הילדים''': פעמים רבות הדגיש הרבי שהתענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידה, בודאי מכריע את הסיבות לדחות את הילודה - בגלל הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. כאשר מתבוננים בתענוג והנחת מהזכות לגדל ילד נוסף שבתוכו שוכן הקב"ה, לא תהיה תפיסת מקום לטירחה והקושי{{הערה|שיחות י' שבט תשמ"א. ט"ז אדר תשמ"ז. ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.
:במענה לטענת הנשים המפסידות את הקריירה, ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה, כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים - הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה, אימו של [[שמואל הנביא]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן כדי לגדל את בנה שמואל{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}.
*'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[שלום בית|שלום הבית]] או רמת ה[[צניעות]] בבית טעונים שיפור, אין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת [[סוטה]], שעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, כאשר היא טהורה מתברכת מה' "ונזרעה זרע" - מכאן, שגם במצב כזה, ריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|שיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.}}.
*'''רווח בין הלידות''': הרבי שלל גם את ההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, היא רק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. כמו כן, ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר{{הערה|שם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.

הרבי הוסיף, כי כאשר מתבגרים, ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, יישארו בודדים בזקנותם ויתחרטו על כך, מול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|שם=נשא}}.

===תעמולה בנושא===
הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[גוי|אינם יהודים]], שאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}.

במענה לטענה: כיצד ניתן להתערב בחייו הפרטיים של אדם אחר, כמה ילדים יהיו לו? השיב הרבי, כי יש מקרים בהם הממשלה מתערבת בחיי האזרחים: כאשר מחלקת הבריאות מגלה מוצר המזיק לבריאות, היא מזהירה את הצרכנים ומפסיקה את הייצור, למרות שזו התערבות בחייהם הפרטיים. כאשר מתוודעים לנזק העצום שהביא תכנון המשפחה - הן הנזק הרוחני של הדורות הבאים שלא יזכו להיוולד, והן הנזק האישי של המתח וערעור העצבים, כפי שאפשר להיווכח אצל המטפלים בתחום - ברור, שעל הממשלה להתערב ולמנוע את התכניות של תכנון המשפחה, על הנזק העצום שמביאים{{הערה|ש"פ קרח תש"מ.}}.

בהזדמנות מסויימת ביקש הרבי לחקור בפרוטרוט בשמו כל אחת ואחת מהנהלת ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] - מה עשו כדי לעודד את הילודה, בחודשים הרבים בהם דיבר הרבי בנושא{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"מ, מענה קצג.}}.

===הוראות והדרכות===
הרבי התבטא שיש להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא{{הערה|שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}.

לפעמים, יש מצבים שלפי התורה יש להימנע מעיסוק בפריה ורביה עקב סיבות בריאותיות וכדומה. אמנם, בענין זה מוכרח לקבוע רב מורה הוראה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 76.}}. יש להזהר שלא להיות "נבל ברשות התורה", ולשאול רב שאינו נוגע בדבר, שיתן היתר ברור בלי סיבות צדדיות ובלי שלחצו עליו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. אור לכ"ד טבת תשמ"א.}}.

==רבנים שהצטרפו לקריאת הרבי==
בשנת [[תש"מ]], לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו [[נשי ובנות חב"ד]] בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש [[מנחם-אב]] תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. וקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".

על מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של [[העדה החרדית]] בראשות הרב [[יצחק יעקב וייס]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[בצלאל ז'ולטי]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הרב [[יעקב לנדא]], רבי [[ישראל אבוחצירא]] וועד הרבנים של [[אגודת ישראל]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 על הרחבת בתי ישראל בטהרה], גליון התקשרות.}}.

בחורף של שנת [[תשע"ג]] יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת [[הפלה|הפלות]] שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/6/6e/מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.

==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[הפלה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב מענדל דובוב, '''Shall We Have Another?''' (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
*הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: '''הברכה הגדולה ביותר''', גליון 1859 עמוד 22 {{*}} '''הזכות להיות הורים''', גליון 1859 עמוד 15
*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
*'''הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896 {{*}} חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
*'''לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן''', שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
*'''שולחן מנחם חלק ו' עמוד ח''''
*'''עת ללדת''', ד"ר חנה קטן, ספריית משעול

== קישורים חיצונים ==
;משיחות הרבי בנושא
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', ליקוט משיחות הרבי בנושא עידוד הילודה, מבית מגזין "דרך המלך", [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה {{PDF}}
* [https://thedailysicha.com/topics?topic=מצות%20%22פרו%20ורבו%22,%20ושלילת%20תכנון%20המשפחה משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה] באתר השיחה היומית {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188715 שיחת ו' תשרי תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3570951 כ"ד טבת תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432494 א' שבט תשמ"א] {{בית חבד}}
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 הרחבת בתי ישראל בטהרה]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות גליון 936

;וידאו
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ גאולת מצרים - בזכות נשות ישראל שהתעקשו להתאמץ ולהמשיך לגדל דורות של יהודים]''' {{וידפו}}
;מאמרים וכתבות
*'''[https://chabad.info/magazine/432888 עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת]''', כתבה על עידוד הילודה באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://daat.ac.il/he-il/mishpacha/holadat/tichnun/ מאמרים בנושא 'תכנון המשפחה' באתר דעת]'''
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/680.pdf מבצע לא תרצח]''', מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
*לוי ליברוב, '''[https://chabadinfo.com/magazine/assimilation-the-silent-holocaust-family-planning-the-silent-abortion/ השואה השקטה]''' {{אינפו}} (אנגלית)

{{לידה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]
[[קטגוריה:הריון ולידה]]

תכנון המשפחה

2023-10-19T22:17:33Z

ברוקלין: עריכה, הרחבה, השמטת דברים כפולים או שלא שייכים

'''תכנון המשפחה''' (ב[[אנגלית]]: family planning; "פעמילי פּלענינג"{{הערה|שם זה מובא בלקוטי שיחות (חלק כ"ה , ע' 37).}}) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות, לעיתים תוך שימוש ב'''אמצעי מניעה''', שמטרתם לצמצם (או למנוע לחלוטין) לידת ילדים למשפחה.

[[הרבי]] שולל בתוקף את הגישה של תכנון המשפחה, וקורא לקיים מצוות [[פריה ורביה]] ללא חשבונות, מתוך [[ביטחון]] בקב"ה שיברך בבנים ובבנות ויתן את הכוחות והאמצעים לגדלם. בנוסף, מדגיש הרבי כי גישת תכנון המשפחה מביאה נזק רב למשפחות ומערערת את היחסים בבית.

==מצוות פריה ורביה==
{{ערך מורחב|ערך=[[פרו ורבו]]}}
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}. חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.

ובלשון הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן="אף ע"פ שקיים אדם מצות פריה ורביה הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח. שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם".|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}}

על הטענה של נשים שהם מפסידות את הקריירה שלהם ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים, הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה אימו של [[שמואל הנביא]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן בשביל לתת זמן לגדל את בנה שמואל{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}.

על המחשבה של הורים שאולי אם תהיה להם משפחה גדולה הם לא יהיו הורים מספיק 'טובים' ולא תהיה להם יכולת לגדל אותם כראוי ולהעניק להם את תשומת הלב הדרושה, הביא הרבי דוגמא ממה שהגמרא מספרת בקשר לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השם, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו{{הערה|מסכת ברכות דף י'.}}. ואף שנולד אחר כך מנשה, שמלא את הארץ בעבודה זרה, לבסוף נהיה לגדול בעלי התשובה.

==בהיבט האמוני==
===חשיבות המצווה===
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי.

[[ספר החינוך]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).}}.

[[בעלי התוספות]] כתבו{{הערה|מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}.

הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}.

ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדש]]{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}.

=== קירוב ה[[גאולה]] ===
הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}.

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}.

===בתורת הסוד===
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא [[יחוד (קבלה)|יחוד]] [[זו"נ]], ואילו מ[[לימוד התורה|צוות תלמוד תורה]] היא יחוד גבוה יותר של [[אבא ואמא]], ובכלל מאתיים מנה{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.}}.

==בתורת הרבי==
===עידוד הילודה===
הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תש"מ]]{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

הרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, משתי סיבות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג].}}:

* לאחר [[השואה]] שמחתה בגשמיות, ה' ישמרנו, חלק חשוב מעם ישראל - יש לבנות מחדש את עם ישראל על ידי הוספת ריבוי ילדים.

* כיון שנמצאים בדור "[[עקבתא דמשיחא]]", ואמרו חז"ל "אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף (אוצר נשמות הקרוי "גוף")"{{הערה|יבמות סב, א ורש"י. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}, יש לעשות ככל התלוי בנו להוסיף עוד ילדים ו[[הבאת המשיח|להביא את המשיח]].

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]', במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

===מענה לטענות===
*'''חששות כלכליים''': את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, הגדיר הרבי כקטנות אמונה{{הערה|לפי דברי [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Chasidim.519?lang=he ספר חסידים, סימן תקיט]: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא כל מי שחושב כך" (הובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 71).}}, ותיאר את הדואגים {{ציטוטון|יש להם "רחמנות" על הקב"ה, וברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, שאין צורך בילד שהקב"ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!}}{{הערה|שם=נשא}}. יש להאמין ו[[ביטחון|לבטוח]] בקב"ה שיתן את פרנסתו של כל ילד{{הערה|שם=שם|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א. ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ. ש"פ יתרו תשד"מ. ועוד.}}.
:בנוסף, כל ילד שנולד, פותח צינור חדש של ברכת ה' לפרנסה{{הערה|שם=שם}}, וריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחות ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}.
:הרבי גם הדגיש את חשיבותו של סדר עדיפויות: את הכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, ורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|שיחת י' שבט תשמ"א.}}.
*'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, או שמשפחה גדולה תצמצם את האפשרויות לפעול ב[[הפצת המעיינות]] וכדומה - אין להתחשב בהם, ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}}. הרבי הביא בהקשר זה את סיפור הגמרא{{הערה|ברכות י, א.}} על [[חזקיהו המלך]], שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי [[ישעיהו הנביא]]: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [מדוע לך להיכנס בסתריו של הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, ומה שנוח לפני הקב"ה יעשה].
*'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[שלום בית|שלום הבית]] או רמת ה[[צניעות]] בבית טעונים שיפור, אין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת [[סוטה]], שעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, כאשר היא טהורה מתברכת מה' "ונזרעה זרע" - מכאן, שגם במצב כזה, ריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|שיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.}}.
*'''רווח בין הלידות''': הרבי שלל גם את ההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, היא רק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. כמו כן, ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר{{הערה|שם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.

הרבי הבהיר כי על כף המאזניים ניצב התענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידה; ומאידך הסיבות לדחייה - הם הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. וממילא, קשה להאמין שאישה שתתבונן בתענוג זה, תרצה להימנע מכך בגלל סיבות כאלו{{הערה|שם=מא}}.

הרבי הוסיף, כי כאשר מתבגרים, ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, יישארו בודדים בזקנותם, מול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|שם=נשא}}.

===תעמולה בנושא===
הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[גוי|אינם יהודים]], שאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}.

במענה לטענה: כיצד ניתן להתערב בחייו הפרטיים של אדם אחר, כמה ילדים יהיו לו? השיב הרבי, כי יש מקרים בהם הממשלה מתערבת בחיי האזרחים: כאשר מחלקת הבריאות מגלה מוצר המזיק לבריאות, היא מזהירה את הצרכנים ומפסיקה את הייצור, למרות שזו התערבות בחייהם הפרטיים. כאשר מתוודעים לנזק העצום שהביא תכנון המשפחה - הן הנזק הרוחני של הדורות הבאים שלא יזכו להיוולד, והן הנזק האישי של המתח וערעור העצבים, כפי שאפשר להיווכח אצל המטפלים בתחום - ברור, שעל הממשלה להתערב ולמנוע את התכניות של תכנון המשפחה, על הנזק העצום שמביאים{{הערה|ש"פ קרח תש"מ.}}.

בהזדמנות מסויימת ביקש הרבי לחקור בפרוטרוט בשמו כל אחת ואחת מהנהלת ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] - מה עשו כדי לעודד את הילודה, בחודשים הרבים בהם דיבר הרבי בנושא{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"מ, מענה קצג.}}.

===הוראות והדרכות===
הרבי התבטא שיש להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא{{הערה|שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}.

לפעמים, יש מצבים שלפי התורה יש להימנע מעיסוק בפריה ורביה עקב סיבות בריאותיות וכדומה. אמנם, בענין זה מוכרח לקבוע רב מורה הוראה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 76.}}. יש להזהר שלא להיות "נבל ברשות התורה", ולשאול רב שאינו נוגע בדבר, שיתן היתר ברור בלי סיבות צדדיות ובלי שלחצו עליו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. אור לכ"ד טבת תשמ"א.}}.

==רבנים שהצטרפו לקריאת הרבי==
בשנת [[תש"מ]], לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו [[נשי ובנות חב"ד]] בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש [[מנחם-אב]] תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. וקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".

על מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של [[העדה החרדית]] בראשות הרב [[יצחק יעקב וייס]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[בצלאל ז'ולטי]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הרב [[יעקב לנדא]], רבי [[ישראל אבוחצירא]] וועד הרבנים של [[אגודת ישראל]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 על הרחבת בתי ישראל בטהרה], גליון התקשרות.}}.

בחורף של שנת [[תשע"ג]] יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת [[הפלה|הפלות]] שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/6/6e/מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.

==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[הפלה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב מענדל דובוב, '''Shall We Have Another?''' (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
*הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: '''הברכה הגדולה ביותר''', גליון 1859 עמוד 22 {{*}} '''הזכות להיות הורים''', גליון 1859 עמוד 15
*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
*'''הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896 {{*}} חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
*'''לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן''', שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
*'''שולחן מנחם חלק ו' עמוד ח''''
*'''עת ללדת''', ד"ר חנה קטן, ספריית משעול

== קישורים חיצונים ==
;משיחות הרבי בנושא
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', ליקוט משיחות הרבי בנושא עידוד הילודה, מבית מגזין "דרך המלך", [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה {{PDF}}
* [https://thedailysicha.com/topics?topic=מצות%20%22פרו%20ורבו%22,%20ושלילת%20תכנון%20המשפחה משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה] באתר השיחה היומית {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188715 שיחת ו' תשרי תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3570951 כ"ד טבת תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432494 א' שבט תשמ"א] {{בית חבד}}
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 הרחבת בתי ישראל בטהרה]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות גליון 936

;וידאו
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ גאולת מצרים - בזכות נשות ישראל שהתעקשו להתאמץ ולהמשיך לגדל דורות של יהודים]''' {{וידפו}}
;מאמרים וכתבות
*'''[https://chabad.info/magazine/432888 עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת]''', כתבה על עידוד הילודה באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://daat.ac.il/he-il/mishpacha/holadat/tichnun/ מאמרים בנושא 'תכנון המשפחה' באתר דעת]'''
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/680.pdf מבצע לא תרצח]''', מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
*לוי ליברוב, '''[https://chabadinfo.com/magazine/assimilation-the-silent-holocaust-family-planning-the-silent-abortion/ השואה השקטה]''' {{אינפו}} (אנגלית)

{{לידה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]
[[קטגוריה:הריון ולידה]]

הפלה

2023-10-19T14:42:27Z

ברוקלין: /* מאבק ציבורי */

'''הפלה''', היא הפסקת ההריון קודם זמנו, כאשר העובר מת. הפלה יכולה להתבצע לאורך כל שלבי ההריון, כאשר '''הפלה טבעית''' היא מאורע מצער, ו'''הפלה יזומה''' היא איסור חמור היכול להיחשב כ[[רצח]] ומותר רק בהוראת רב במקרים קיצוניים כגון סיכון חיי האם. תהליך של הפלת עובר בסיומו של תהליך לידה טבעי מכונה '''לידה שקטה'''.

==בהלכה==
באופן כללי, ההתייחסות בספרות התורנית להפלה היא כאל הריגת העובר, ובשל כך על פי רוב הדבר יהיה אסור באיסור חמור, וכמו שהגמרא כותבת במפורש בנוגע לגוי שהורג את העובר, שחייב עליו מיתה{{הערה|סנהדרין נז, ב. רבי ישמעאל לומר זאת מהפסוק 'השופך דם האדם באדם דמו ישפך', שהעובר הוא 'דם האדם (ש)באדם'. ומגמרא זו עצמו לומדים שאין זה כמו רצח ממש, כיון שיהודי שהרג את העובר אינו נהרג עליו.}}.

עם זאת, המשנה במסכת אהלות{{הערה|פרק ז' משנה ו'.}} מתירה להרוג את העובר וזאת בתנאי שהוא עדיין לא יצא לאוויר העולם, אך באם החל לצאת לאוויר העולם, אפילו אם הוא מסכן את אמו והיא עלולה למות אם תשלים את תהליך הלידה כולו - אסור להרוג את העובר, "שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ".

על פי שיטת הרמב"ם, ההיתר להרוג את העובר לפני שיוצא לאוויר העולם, הוא מפני שהעובר "הוא כרודף אחריה להורגה"{{הערה|הלכות רוצח ושמירת נפש, א', ט'.}}, וכן נפסק בשולחן ערוך{{הערה|חושן משפט סימן תכ"ה, ב'.}}.

בין הפוסקים המקלים, ישנם שיטות שבארבעים יום הראשונים להריון דין המפיל קל יותר, כיון שעד ארבעים יום העובר נחשב כמו 'מיא בעלמא'{{הערה|יבמות סט, ב. וראו מנחות צט, ב "נשמה נוצרה בארבעים".}}.

למעשה הפסיקה המקובלת היא שהפלת מותרת רק במקרה שהעובר מסכן את חייה של האמא, וזאת על פי ההגיון שבלאו הכי הוא אינו נפש בפני עצמו כיון שחייו תלויים בחיי האמא, וכאשר הוא מסכן את חייה הוא נחשב ל'רודף' יותר ממה שהאמא מסכנת את חייו, וזהו המקרה היחיד שמותר להפיל באופן יזום וכל הפלה אחרת נחשבת כרציחה ממש{{הערה|"אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב'.}}.

על פי הלכה, במקרה והיתה הפלה של העובר לפני שמלאו חודשיים להריון - באם הנולד אחריו הוא בן, דינו כבכור והוא מחוייב ב[[פדיון הבן]], אם גיל העובר היה בין חודש לחודשיים עורכים פדיון ללא ברכה, ואם היה מעל לשלושה חודשים, לא עורכים פדיון{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=22966&CategoryID=68 פדיון הבן לאחר הפלה] באתר צעירי חב"ד].}}. לגבי שאר הדינים{{הערה|כגון תענית בכורות בערב פסח, ירושה, וכו'.}}, הילד החי שנולד ראשון נחשב לבכור{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=21431&CategoryID=68 הפלה ותענית בכורות] באתר צעירי חב"ד.}}.

==בעולם==
ברחבי העולם, הפלה מלאכותית נעשית ממניעים שונים, ביניהם אשה שנכנסה להריון מבלי שתחפוץ בכך, גילוי של בעיה תורשתית או התפתחותית בעובר, חשש לסכנה לבריאות האישה ההרה. חשש מחוסר יכולת של ההורים (פיזית או נפשית) לגדל את העובר לכשיוולד, ועוד.

בימי קדם נהגו בשיטות שונות של הפלה מלאכותית, שעל פי רוב היו כרוכות בסיכון רב: החדרת מכשירים חדים לרחם, לחץ על הבטן, ביצוע פעילות פיזית מתישה, ורקיחת שיקויים שונים.

כיום קיים מנעד שיטות לביצוע הפלה, החל מטיפול תרופתי, פעולות כירורגיות ללא ניתוח, ועד לזירוז לידה מלאכותי.

במדינות רבות הפלה מלאכותית היתה פעולה לא חוקית, ובחמישים שנה האחרונות בעקבות מאבק של קבוצות אוכלוסיה במדינות המתפתחות, שונה החוק בחלקן באופנים שונים, כאשר חלק מהמדינות התירו את הפעולה באופן גורף{{הערה|בשנת [[תר"פ]] הייתה רוסיה הסובייטית למדינה הראשונה בעולם שהתירה הפלות מלאכותיות.}}, חלקן - כמו בישראל - התירו זאת{{הערה|לראשונה בשנת תשל"ז.}} רק באישור ועדה המשתכנעת בצדקת סיבת ההפלה, ובחלק מהמדינות - דוגמת ארצות הברית - הדבר נותר לא חוקי.

בחלק מהמדינות המערביות, אחוז ההפלות המלאכותיות עומד על עשרות אחוזים.

לפי מחקרים רבים, להפלה מלאכותית עלול להיות השפעה רבה על בריאות נפשה של האשה ומגדיל את הסיכון לבעיות נפשיות ב-81% וכ-10% מבעיות בריאות הנפש אצל נשים מיוחסות להפלות.

מלבד האיסור ההלכתי הכמעט גורף על הפלות, ישנם ארגונים רבים ברחבי העולם הפועלים נגד חוקיות ההפלה, בטענה כי היא מפרה את ערך קדושת החיים וכי לאשה אין בעלות על חיי העובר. אחד מהארגונים הפעילים נגד הפלות הוא [[אגודת אפרת]] שייסד ד"ר [[אלי שוסהיים]], הפועלת להניא נשים יהודיות מביצוע הפלה, הן באמצעות שכנוע והן באמצעות סיוע כלכלי.

בחורף של שנת [[תשע"ג]] יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת [[הפלה|הפלות]] שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/6/6e/מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.

==יחס רבותינו נשיאינו==
כאשר הורים חוו הפלה טבעית במהלך הריון וכתבו על כך לרבי, הציע להם הרבי להוסיף בדיוק בשמירת דיני [[טהרת המשפחה]]{{הערה|1=ראו [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4152848 עברנו הפלה. יהיו לנו עוד ילדים?] {{בית חבד}}}}.

הרבי הביע את דעתו בצורה נחרצת נגד הפלה מלאכותית, והתייחס אליה כהריגה ורצח לכל דבר{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ו עמוד שלח. לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 430. מכתב מתאריך ט' כסלו תשמ"ה, תשורה י"א אדר ראשון תשס"ה. שולחן מנחם חלק ו' עמוד יט.}}, ואף הביע את דעתו שליהודי אסור להניח לגוי לבצע הפלה, כיון שבכך הוא עובר על אחת משבע מצוות בני נוח{{הערה|שו"ת בצל החכמה עמוד 97.}}.

בין הטענות המופיעות בדברי הרבי כשכנוע לקרובי המשפחה ולהורים נגד הפלה{{הערה|נלקט מתוך המקורות 2 הערות קודם.}}, כתוספת לעובדה העיקרית, שהדבר נחשב כרצח:
*אפילו הנאצים באכזריותם, הרגו ילדים של עם אחר, ולא את הילדים שלהם-עצמם.
*מדובר על הריגה של יצור חי חסר ישע שאין לו יכולת להגן על עצמו.
*ה' שיצר את העובר, הוא גם זה שיצר את ההורים עצמם, וכמו שעינו פקוחה על ההורים בהשגחה תמידית, כך הוא ישגיח גם על העובר.
*הפעולה תחקק בנשמת כל המעורבים ורגשי האשמה ילוו אותם לנצח.

ידוע על מקרים פרטיים רבים של אנשים שונים שפנו לרבותינו נשיאינו בנוגע להפלה, והם שללו זאת על הסף גם כשזו היתה דעת הרופאים ובירכו ללידה של זרעא חיא וקיימא, ואכן הלידה עברה כשורה{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/07/264.-Chukas-Balak-5780.pdf כשאדמו"ר הריי"צ הציל את אמא של הזמר דודו פישר], [http://jemedia.org/heres_my_story/PDF/he/color/21-8-2020_271.%20Shoftim,%205780.pdf סיפורו של מר איתי בן דוד], [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/12/342.-Vaeira-5782.pdf סיפורו של הרב משה הבלין], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2447830 עדות הרב ניסן מאנגעל], ועוד.}}.

===מאבק ציבורי===
ביחידות פרטית של עובדת סוציאלית, עודד אותה הרבי להתגייס למערכה הציבורית במאבק על חוק ההפלות, ובמהלך הדברים התבטא שהנושא מטריד אותו עד כדי כך שבגללו אינו יכול לישון בלילות, ושכל מי שיש לו יכולת השפעה בנושא, מוטלת עליו חובה לבלום את כל מי שמנסה ליהלחם בילודה היהודית ובעידוד הפלות, ובין הטיעונים הזכיר הרבי הן את ההיבט המוסרי והן את ההיבט ההיסטורי של העם היהודי שאיבד נפשות יקרות לאוך כל ההיסטוריה, ובדגש על ימי השואה. עם זאת הרבי הזהיר שכיון שמדובר בנושא רגיש, יש לעסוק בו בזהירות בצורה דיסקרטית ושקטה בלי כותרות עיתונאיות ובלי פרסומות{{הערה|מוסף 'משפחת חסידית' לשבועון כפר חב"ד גליון 1767 עמוד 20.}}.

כאשר עברו לפני הרבי נציגי הארגון 'נפש אחת מישראל' (justonelife) מר ג'ק פרקש ומרטין כץ, וביקשו מהרבי מכתב תמיכה בארגון שלהם הפועל למניעת הפלות, השיב להם הרבי שזהו דין מפורש בשולחן ערוך, ואין כל צורך במכתב ממנו{{הערה|1=חלוקת דולרים י"ד אייר תנש"א, [https://col.org.il/news/118471 תמונה], [https://drive.google.com/file/d/1brZdDOS6ZQc-BI_EFyvp7XON33ABfBpZ/view תמליל (עמוד 62)].}}.

הרבי הזכיר שיש לשלול גם אצל לא-יהודים את העניינים של תכנון משפחה, כאשר הם כרוכים באיסור רציחה{{הערה|שיחת שבת פרשת שלח תש"מ (שיחות קודש חלק ג' ע' 416).}}.

==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[תכנון המשפחה]]
*[[נפילים]]

==קישורים חיצוניים==
*[efrat.org.il/ אתר אגודת אפרת]
*[justonelife.org/ אתר הארגון נפש אחת מישראל] (justonelife), אנגלית
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1228252/jewish/-.htm מתי נוצרים החיים על פי היהדות?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/974034 כיצד מתמודדים עם הפלה טבעית?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3381343/jewish/-.htm האם צריך לומר קדיש על תינוק שנפטר ברחם?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/929707 הבת שלי רוצה לעשות הפלה. מה אוכל לעשות?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/690326 האם להפסיק את ההריון? התלבטות לא פשוטה: האם לוותר על עוד ילד?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/700305/jewish/-.htm מה עושים עם רגשות אשמה שלא נותנים מנוחה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/844497/jewish/-.htm "ילדים זה ברכה" – אבל יש לי מספיק ברכות האם אלוקים יסלח לי אם אבצע הפלה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2050596 אימו של שר המשפטים וחוק ההפלות]''' {{בית חבד}}

{{לידה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הריון ולידה]]

מרדכי פייטלסון

2023-08-31T17:28:09Z

ברוקלין:

{{לעריכה|מקורות}}
הרב החסיד '''מרדכי פייטלסון''' - מכונה על שם עירו ר' מרדכי מ[[ליעפלי]] - היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]]. היה גביר ומקורב למלכות והתגורר בבירת [[רוסיה]], [[פטרבורג]].
==תולדות חיים==
התקרב לחסידות על ידי החסיד הרב [[אברהם בירך מסמיליאן]], והפך לאחד מחסידיו הראשונים והחשובים של [[אדמו"ר הזקן]]. מסופר כי לחתונה של אחד מילדיו שהתקיימה במקום מגוריו בליעפלי הגיע [[אדמו"ר הזקן]] עם בניו, נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] וקבוצה גדולה מחשובי החסידים.

הוא היה גביר גדול והיה ממונה מטעם המדינה לספק [[מזון]] לחיילי צבא [[רוסיה]] וכן לסוסים של חיל הפרשים. במסגרת תפקידו זה היה נמצא לעיתים קרובות בעיר הבירה פטרבורג והיה מקורב לשרים בכירים בממשל.

[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|בהיות אדמו"ר הזקן במאסר]], היה זה החסיד ר' מרדכי שהעביר באמצעות שר בית הסוהר אוכל כשר למהדרין לרבי. הוא גם היה זה שקיבל את הפתק אותו השאיר [[אדמו"ר הזקן]] בצלחת ממנו הבין כי הרבי חי ונמצא בבית האסורים. ימים ספורים לפני [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], נודע לו כי [[אדמו"ר הזקן]] הולך להשתחרר.

בשעות אחר הצהרים של י"ט [[כסלו]], הגיע השחרור המיוחל בעת ש[[אדמו"ר הזקן]] קרא את הפסוק פדה בשלום נפשי. לשאלה להיכן הוא חפץ להגיע? השיב שהוא מעוניין להגיע לאכסניה של ר' מרדכי ליעפלי.

בשנת [[תקע"ח]] פקד הקיסר אלכסנדר על היהודים לבחור שלושה נציגים אשר ישבו בעיר המלוכה פטרבורג בכדי להביא לפני הממשלה את ענייני הכלל של היהודים. באסיפה שהתקיימה בעיר [[וילנא]] בערב ראש [[חודש אלול]] תקע"ח, הוחלט לבחור שלושה נציגים שיהיו בעיר הבירה פטרבורג וייצגו את היהודים בפני הקיסר. שלושה נבחרו להיות במקום מגוריהם ומשם לייצג את יהודי האיזור בו הם מתגוררים. בין השלושה האחרונים שנחשבו סגנים של הנציגים בפטרבורג נבחר ר' מרדכי, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תקפ"ה]] אז נתבטל כל הענין.

==חסיד מצד גאוה==

[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם שיש לו שלושה סוגי חסידים: אחד הוא חסיד מצד קמצנות, השני מצד גסות והשלישי הוא חסיד באמת. החסיד מצד גסות היה ר' מרדכי ליעפלער.

הכוונה בזה כפי הנראה היא כפי שכתב [[הרבי]] [[מלך המשיח]] לרב שמואל חפר{{מקור}}: "... שמעתי ממו"ח אדמו"ר אודות חסידו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' מרדכי ליעפלער שהיה מנצח את היצר בטענה, שאיך אפשרי שישמע לפיתויו והכל יודעים שהוא [[עשירות|עשיר]] ויש לו מהלכים בבית המלכים, בבית המלוכה האדירה כ[[רוסיה]] בימים ההם, ולכל לראש - שהנהו חסידו של רבנו הזקן"{{הערה|ראה בית רבי חלק א' פרק כו. שיחות [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/8/27/231.htm ב' דחג השבועות תשי"ג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/9/58.htm ליל ג' דחול המועד סוכות תשי"ד]. ש"פ ויקרא תשמ"ג. ועוד.}}.

עצה זו להנצל מ[[היצר הרע]] הצליחה ביותר, עד כי זכה להגיע למדרגת ה[[בינוני]] על פי ה[[תניא]].

==משפחתו==
*בנו, ר' שמריה, מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|פ]]
{{הערות שוליים}}

מרדכי פייטלסון

2023-08-31T17:27:18Z

ברוקלין:

{{לעריכה|מקורות}}
הרב החסיד '''מרדכי פייטלסון''' - מכונה על שם עירו ר' מרדכי מ[[ליעפלי]] - היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]]. היה גביר ומקורב למלכות והתגורר בבירת [[רוסיה]], [[פטרבורג]].

התקרב לחסידות על ידי החסיד הרב [[אברהם בירך מסמיליאן]], והפך לאחד מחסידיו הראשונים והחשובים של [[אדמו"ר הזקן]]. מסופר כי לחתונה של אחד מילדיו שהתקיימה במקום מגוריו בליעפלי הגיע [[אדמו"ר הזקן]] עם בניו, נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] וקבוצה גדולה מחשובי החסידים.

הוא היה גביר גדול והיה ממונה מטעם המדינה לספק [[מזון]] לחיילי צבא [[רוסיה]] וכן לסוסים של חיל הפרשים. במסגרת תפקידו זה היה נמצא לעיתים קרובות בעיר הבירה פטרבורג והיה מקורב לשרים בכירים בממשל.

==שלושה סוגי חסידים==

[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם שיש לו שלושה סוגי חסידים: אחד הוא חסיד מצד קמצנות, השני מצד גסות והשלישי הוא חסיד באמת. החסיד מצד גסות היה ר' מרדכי ליעפלער.

הכוונה בזה כפי הנראה היא כפי שכתב [[הרבי]] [[מלך המשיח]] לרב שמואל חפר{{מקור}}: "... שמעתי ממו"ח אדמו"ר אודות חסידו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' מרדכי ליעפלער שהיה מנצח את היצר בטענה, שאיך אפשרי שישמע לפיתויו והכל יודעים שהוא [[עשירות|עשיר]] ויש לו מהלכים בבית המלכים, בבית המלוכה האדירה כ[[רוסיה]] בימים ההם, ולכל לראש - שהנהו חסידו של רבנו הזקן"{{הערה|ראה בית רבי חלק א' פרק כו. שיחות [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/8/27/231.htm ב' דחג השבועות תשי"ג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/9/58.htm ליל ג' דחול המועד סוכות תשי"ד]. ש"פ ויקרא תשמ"ג. ועוד.}}.

עצה זו להנצל מ[[היצר הרע]] הצליחה ביותר, עד כי זכה להגיע למדרגת ה[[בינוני]] על פי ה[[תניא]].

[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|בהיות אדמו"ר הזקן במאסר]], היה זה החסיד ר' מרדכי שהעביר באמצעות שר בית הסוהר אוכל כשר למהדרין לרבי. הוא גם היה זה שקיבל את הפתק אותו השאיר [[אדמו"ר הזקן]] בצלחת ממנו הבין כי הרבי חי ונמצא בבית האסורים. ימים ספורים לפני [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], נודע לו כי [[אדמו"ר הזקן]] הולך להשתחרר.

בשעות אחר הצהרים של י"ט [[כסלו]], הגיע השחרור המיוחל בעת ש[[אדמו"ר הזקן]] קרא את הפסוק פדה בשלום נפשי. לשאלה להיכן הוא חפץ להגיע? השיב שהוא מעוניין להגיע לאכסניה של ר' מרדכי ליעפלי.

==נציג היהודים==

בשנת [[תקע"ח]] פקד הקיסר אלכסנדר על היהודים לבחור שלושה נציגים אשר ישבו בעיר המלוכה פטרבורג בכדי להביא לפני הממשלה את ענייני הכלל של היהודים. באסיפה שהתקיימה בעיר [[וילנא]] בערב ראש [[חודש אלול]] תקע"ח, הוחלט לבחור שלושה נציגים שיהיו בעיר הבירה פטרבורג וייצגו את היהודים בפני הקיסר. שלושה נבחרו להיות במקום מגוריהם ומשם לייצג את יהודי האיזור בו הם מתגוררים. בין השלושה האחרונים שנחשבו סגנים של הנציגים בפטרבורג נבחר ר' מרדכי, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תקפ"ה]] אז נתבטל כל הענין.

==משפחתו==
*בנו, ר' שמריה, מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|פ]]
{{הערות שוליים}}

מרדכי פייטלסון

2023-08-31T17:26:07Z

ברוקלין:

{{לעריכה|מקורות}}
הרב החסיד '''מרדכי פייטלסון''' - מכונה על שם עירו ר' מרדכי מ[[ליעפלי]] - היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]]. היה גביר ומקורב למלכות והתגורר בבירת [[רוסיה]], [[פטרבורג]].

התקרב לחסידות על ידי החסיד הרב [[אברהם בירך מסמיליאן]], והפך לאחד מחסידיו הראשונים והחשובים של [[אדמו"ר הזקן]]. מסופר כי לחתונה של אחד מילדיו שהתקיימה במקום מגוריו בליעפלי הגיע [[אדמו"ר הזקן]] עם בניו, נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] וקבוצה גדולה מחשובי החסידים.

הוא היה גביר גדול והיה ממונה מטעם המדינה לספק [[מזון]] לחיילי צבא [[רוסיה]] וכן לסוסים של חיל הפרשים. במסגרת תפקידו זה היה נמצא לעיתים קרובות בעיר הבירה פטרבורג והיה מקורב לשרים בכירים בממשל.

==שלושה סוגי חסידים==

[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם שיש לו שלושה סוגי חסידים: אחד הוא חסיד מצד קמצנות, השני מצד גסות והשלישי הוא חסיד באמת. החסיד מצד גסות היה ר' מרדכי ליעפלער.

הכוונה בזה כפי הנראה היא כפי שכתב [[הרבי]] [[מלך המשיח]] לרב שמואל חפר{{מקור}}: "... שמעתי ממו"ח אדמו"ר אודות חסידו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' מרדכי ליעפלער שהיה מנצח את היצר בטענה, שאיך אפשרי שישמע לפיתויו והכל יודעים שהוא [[עשירות|עשיר]] ויש לו מהלכים בבית המלכים, בבית המלוכה האדירה כ[[רוסיה]] בימים ההם, ולכל לראש - שהנהו חסידו של רבנו הזקן"{{הערה|ראה בית רבי חלק א' פרק כו. שיחות [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/8/27/231.htm ב' דחג השבועות תשי"ג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/9/58.htm ליל ג' דחול המועד סוכות תשי"ד]. ש"פ ויקרא תשמ"ג. ועוד.}}.

עצה זו להנצל מ[[היצר הרע]] הצליחה ביותר, עד כי זכה להגיע למדרגת ה[[בינוני]] על פי ה[[תניא]].

[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|בהיות אדמו"ר הזקן במאסר]], היה זה החסיד ר' מרדכי שהעביר באמצעות שר בית הסוהר אוכל כשר למהדרין לרבי. הוא גם היה זה שקיבל את הפתק אותו השאיר [[אדמו"ר הזקן]] בצלחת ממנו הבין כי הרבי חי ונמצא בבית האסורים. ימים ספורים לפני [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], נודע לו כי [[אדמו"ר הזקן]] הולך להשתחרר.

בשעות אחר הצהרים של י"ט [[כסלו]], הגיע השחרור המיוחל בעת ש[[אדמו"ר הזקן]] קרא את הפסוק פדה בשלום נפשי. לשאלה להיכן הוא חפץ להגיע? השיב שהוא מעוניין להגיע לאכסניה של ר' מרדכי ליעפלי.

==נציג היהודים==

בשנת [[תקע"ח]] פקד הקיסר אלכסנדר על היהודים לבחור שלושה נציגים אשר ישבו בעיר המלוכה פטרבורג בכדי להביא לפני הממשלה את ענייני הכלל של היהודים. באסיפה שהתקיימה בעיר [[וילנא]] בערב ראש [[חודש אלול]] תקע"ח, הוחלט לבחור שלושה נציגים שיהיו בעיר הבירה פטרבורג וייצגו את היהודים בפני הקיסר. שלושה נבחרו להיות במקום מגוריהם ומשם לייצג את יהודי האיזור בו הם מתגוררים. בין השלושה האחרונים שנחשבו סגנים של הנציגים בפטרבורג נבחר ר' מרדכי, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תקפ"ה]] אז נתבטל כל הענין.

==משפחתו==
*בנו, ר' שמריה, מחסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|פ]]
{{הערות שוליים|}}

אריה לייב הלר

2023-08-29T18:35:51Z

ברוקלין: /* ספריו */

{{דמות
|שם= רבי אריה לייב הכהן הלר
|תאריך לידה=תק"ה
|מקום לידה=קלוש (גליציה)
|תאריך פטירה=[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פעילות=גליציה, [[אוקראינה]]
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פוסק ומחבר ספרים
}}
רבי '''אריה לייב הכהן הלר''' (מכונה גם ה'''קצות החושן''', ה'''אבני מילואים''' או ה'''שב שמעתתא''' על שם ספריו) ([[תק"ה]] – [[תקע"ג]]) רב, פוסק ו[[ראש ישיבה]]. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו שנהפכו לאבני יסוד בעולם הישיבות.

==תולדות חייו==

רבי אריה לייב הכהן הלר נולד בשנת [[תק"ה]] בעיירה קאלוש שבגליציה לאביו רבי יוסף שהיה אחד משלושת רבני העיירה, מצאצאי בעל התוספות יום טוב. עוד בצעירותו נודע בגאונותו הרבה, בתחלה למד בישיבתו של רבי משולם איגרא מסטימינץ, אולם עד מהרה החל ללמוד לבדו, ובנערותו כבר כתב את ספרו "שב שמעתתא" (שנדפס מאוחר יותר){{הערה|ראה הקדמתו לספרו זה.}}.

לאחר נישואיו המשיך ללמוד תורה לבדו, כשאחיו רבי מרדכי תומך בו כלכלית, אולם בשלב מסויים ירד רבי מרדכי מנכסיו, ובלית ברירה החל לשמש כרב העיירה רזינטב, בעיר זו הוא חי מתוך דחקות גדולה ועניות מרובה, ופרנסה לא היתה לו כמעט.

בשנת [[תקמ"ח]] הוצע לו לשמש כרב העיר סטרי, לאור מצבו הגשמי העגום הוא החליט לקבל את ההצעה, ועבר לעיר זו. מספר חודשים אחר-כך הדפיס את החלק הראשון ספרו הראשון '''קצות החושן''', שזכה להסכמות נלהבות ממספר מגדולי התורה באיזור ההדפסה - העיר לבוב. בזכות ספרו זה התפרסם שמעו בעולם.

הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים.

בשנת [[תקס"ד]] הדפיס בנו רבי דוד את ספרו '''שב שמעתתא'''.

נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן.

==משפחתו==

;אחיו
*'''רבי יהודה''' - אחיו הגדול, רב העיר סיגט ב[[רומניה]], מחבר ספר קונטרס הספקות (שצורף ל'קצות החושן') ו'תרומת הכרי' (ביאור על חלק 'חושן משפט' של ה[[שלחן ערוך]] שנכתב על-ידו לאור בקשת אחיו, רבי אריה לייב, בהמשך לספרו שלו ה'קצות'). נפטר ב[[כ"ז ניסן]] [[תקע"ט]].
*'''רבי חיים''' - התגורר כל ימיו בקלוש הולדתו, ולא הסכים להתפרנס מרבנות. נפטר ב[[כ"ג אלול]] [[תק"צ]].
*'''רבי מרדכי''' - היה רב, אולם לבסוף הפך לסוחר לצורך פרנסתו, ובכך תמך באחיו כלכלית.
;בניו
*'''רבי דוד''' - [[אב"ד]] פודהייץ. הוציא לאור את ספרי אביו 'שב שמעתתא' ו'אבני מילואים'.
*'''רבי יוסף דוב בעריש''' - [[אב"ד]] קשונז וודיסלב. נפטר ב[[י"ט אדר]] [[תר"ג]].
*'''רבי זאב וואלף'''.

חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה, וסייע להדפסת ספרי חותנו 'אבני מילואים'.

==ספריו==

===קצות החושן===

ספרו הראשון הוא '''קצות החושן''', אותו הדפיס בסביבות שנת [[תקמ"ט]]{{הערה|תאריך ההסכמה על ספרו הוא מחודש [[אלול]] [[תקמ"ח]], מה שמעלה סבירות כי הספר נדפס באזור שנת [[תקמ"ט]].}} בעיר לבוב, חלקו השני של הספר נדפס בשנת [[תקנ"ו]]. הספר סובב על [[שלחן ערוך]] חלק חשן משפט{{הערה|זהו תוכן שמו 'קצות החושן' - הקצה והמסגרת לחשן - חלק חשן משפט.}}, ומעלה דיונים למדניים - עיוניים סביב נושאי השלחן ערוך.

בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש"ך, העוסק בדיני ספקות ממון.

הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לורברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו.

מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמא ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה.

על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, ביניהם מחסידי חב"ד: רבי [[משה אריה לייב שפירא]], ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]], שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות.

===שב שמעתתא===

הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק"כ]], אולם הוא יצא לאור על-ידי בנו רק בשנת [[תקס"ד]]. מפני יראתו על שגיאות הנעורים שלו{{הערה|ראה בהקדמתו לספר זה.}}.

הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש"ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד.

גם ספר זה התקבל באהדה וחיבה ורבים כתבו עליו הערות וביאורים.

===אבני מילואים===

הספר '''אבני מילואים''' הוא ביאור לחלק 'אבן העזר' שב[[שלחן ערוך]], אותו כתב רבי אריה לייב כדרכו בספרו הקודם - קצות החושן, ובאותו הסגנון.

חלקו הראשון של הספר הודפס בשנת [[תקע"ו]], לאחר פטירתו, על-ידי בנו וחתנו, והחלק השני נדפס בשנת [[תקפ"ו]]. גם על ספר זה נכתבו ביאורים שונים.

==בתורת רבותינו נשיאנו==

רבי [[ברוך אפשטיין]] בספרו 'מקור ברוך' מביא את אשר שמע אביו - רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שפעם שאל בעל ה'נתיבות' את בעל ה'קצות' מדוע זכה שספריו יתקבלו יותר בעם ישראל, על-אף ששניהם כתבו את ספריהם באותו סגנון? ענהו בעל ה'קצות': "החילוק בינינו טמון בעובדה, שאתה בשעותיך הפנויות בשעות הבוקר מחפש להוסיף עוד ועוד לספרך, ואילו אני רק מחפש לגרוע, למחוק את אשר אינו נכון או מפריע לרצף הקריאה בספר. על-כן זכיתי שספרי יתקבל יותר"{{הערה|ראוי להעיר שיש המפקפקים באמינות הסיפורים המובאים בספר 'מקור ברוך', ראו [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#.D7.91.D7.99.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95_.D7.90.D7.A6.D7.9C_.D7.94.D7.A6.D7.9E.D7.97_.D7.A6.D7.93.D7.A7 כאן].}}.

[[הרבי]] הורה שתלמידי ה[[תמימים]] ידעו לומר 'ווארט' מספרים למדניים, וכדוגמא לכך נקט בספר 'קצות החושן'{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19. גירסא שונה בה לא מופיעה דוגמא מספר ה'קצות' בתשורה גרוזמן, סיון [[תשע"ט]].}}.

הספר 'קצות החושן' הובא בשיחות רבותינו נשיאנו כדוגמא לספר למדני פעמים רבות{{הערה|ראה (לדוגמא) שיחות ימים אחרונים דחג הסוכות [[תש"ג]], [[י' שבט]] [[תשט"ו]], מוצש"ק חיי שרה [[תשל"ט]], ש"פ אחרי קדושים [[תשמ"ה]] (באחרונים הובא גם הספר 'שב שמעתתא'), וכהנה רבות.}}.

בתורתו של הרבי נמצאים לפחות 18 ביאורים על דברי ה'קצות החושן'{{הערה|הרב [[שגיב עמית]] ב[[בית משיח]] גיליון 447 ע' 28.}}. וגם בשו"ת של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא מובא פעמים רבות.

==לקריאה נוספת==

*מבוא לספר 'קצות החושן' בהוצאת 'מכון אורייתא', [[ירושלים]], [[תשנ"ח]].
*'''שני כרובים'''- תולדות וייחוס בעל התוספות יום-טוב ובעל הקצות החושן, הרב מאיר הרשקוביץ, ירושלים תש"ס.

==קישורים חיצוניים==

;ספריו
*{{HebrewBooks||'''קצות החושן חלק א'''|14538|פיעטרקוב, תרע"ג}}, {{HebrewBooks||'''חלק ב'''|14539}}, {{HebrewBooks||'''חלק ג'''|14540}}.
* {{HebrewBooks||'''משובב נתיבות'''|22262|ירושלים תש"נ}}
* {{HebrewBooks||'''שב שמעתתא'''|14496|בני ברק תשמ"ז}}

{{אחרונים|}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלר, אריה לייב}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]

גרשון בער מפהר

2023-08-14T18:28:37Z

ברוקלין:

הרב החסיד ר' '''גרשון בער מפאהר''' ([[תקפ"ה]] - מרחשון [[תרנ"ח]]) היה מחסידי [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]]. גר תקופה בעיר [[קלימוביץ']], אחר כך עבר ל[[עיירה]] פאהאר בפלך צ'רניגוב, ואחר כך התגורר כמה שנים בעיר [[נעוועל]] בפלך ויטבסק, והיה מהחסידים הבולטים שם.

==תולדות חיים==
ר' גרשון (דוב) בער מפאהאר נולד בשנת תקפ"ה, היה בן יחיד ונולד לאחר פטירת אביו ר' [[גרשון בער העילוי מקרוצא]] ונקרא על שמו. משפחתו נמנתה על עדת החסידים, כאשר גם אביו וגם סבו היו מחסידי אדמו"ר הזקן. משנת [[תקצ"ה]] גדל אצל דודו [[עזריאל יעקב מלמד]].

בשנות נעוריו למד בעיר [[סלוצק]], אחר כך התקרב לעדת החסידים ונודע כמשכיל גדול ועובד ה' באמת. היה מחונך של דודו ר' [[אבא דער לעבעדיקער]], חסיד [[אדמו"ר הזקן]].

ל[[ראש השנה]] תקצ"ח, ה[[בר מצווה]] שלו, הוא נסע פעם ראשונה לאדמו"ר הצמח צדק ונהיה מקושר בלב ונפש אליו. בשנת תר"ט הכיר את מורו ומדריכו הרב הצדיק רבי [[הלל מפאריטש]] ומיני אז הפך לתלמיד מובהק שלו. לאחר [[הסתלקות]] הצ"צ התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ולאחר מכן לאדמו"ר הרש"ב.

הרב גרשון בער נפטר במרחשון תרנ"ח.

==אישיותו==

בנעוריו שמע סיפורים ואמרות-תורה מזקני החסידים, שעדיין זכרו את הזמן של אדמו"ר הזקן, ונהגו לחזור ולספר תורות מסויימות וסיפורים ששמעו מחסידים הראשונים, תלמידי החדרים, אותם סידר רבינו הזקן בתחילת התייסדות שיטת חב"ד.

הוא סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפורים שזכר מהשנים שהיה בקלימוביץ' וממה ששמע מדודו ר' אבא דער לעבעדיקער. כמו כן העביר לרבי הריי"צ את הניגון הנשכח [[ניגון ברוך הוא אלקינו|ברוך הוא אלוקינו]] ששמעו מזקני החסידים ר' [[יוסף שלום מקלימאוויטש]] ור' [[יצחק שאול מקלימאוויטש]].

[[הרבי הריי"צ]] סיפר{{הערה|1= "התמים" חוברת ה עמוד לט.}} שאביו ה[[אדמו"ר הרש"ב]] קרא לו באחת ההזדמנויות ואמר לו: "כאשר בא הרב החסיד רבי גרשון דובער והוא אחד מזקני החסידים ומקבל פנימי מאת כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, תשתדל להרבות להיות בחברתו, להאזין היטב ולהתבונן היטב איך הוא מתפלל, תהיה אצלו באכסניתו וגם תבקשו לבוא אליך ותטה אוזן קשבת לכל אשר יספר וידבר".

באותה עת, דיבר הרבי הרש"ב שעה ארוכה בשבחו של החסיד רבי גרשון דובער שהוא משכיל נפלא ועמקן והפליא במעלת עבודתו ואשר בו מקויימת הברכה: 'והלואי יתפלל כל היום כולו', שהוא כל היום כולו כמו בעבודת התפילה. וכן, הרבה הרבי לדבר בגודל מדת האמת של החסיד רבי גרשון דובער וביאר מעלותיו הנפלאות בעבודה ובהשכלה.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר{{הערה|1= "התמים" חוברת ח עמודים מג-מד.}} שבכל עת שר' גרשון בער היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] היה מרבה לספר לו סיפורים מכ"ק רבותינו נשיאנו הקדושים. סיפורים אשר ראה בעצמו ושמע מפיהם הקדוש, ומפי קדשם של כ"ק הרב רבי [[חיים אברהם שניאורי]] בנו של אדמו"ר הזקן, רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], וכ"ק הרבנים הצדיקים בני הוד הרבי ה[[צמח צדק]], את אשר שמע מפי זקני החסידים ואת אשר קיבל מפי מורו ומדריכו הרב הצדיק רבי [[הלל מפאריטש]].

==משפחתו==
*בנו ר' אבא
*בתו מרת טעמא אשת חתנו, הרב [[זאב וולף לוויטין]] - [[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
*נכדו, הרב [[שמואל לוויטין]] - מנכבדי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]] בשנותיה הראשונות
==לקריאה נוספת==
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 31-43.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]

שמואל דובער ליפוב מבוריסוב

2023-08-14T17:26:38Z

ברוקלין:

{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד הרבי האמצעי, הצמח צדק והמהר"ש|אחר=ר"מ בישיבות תומכי תמימים בתקופת הרבי הרש"ב|ראו=שמואל ניסנוביץ}}

ר' '''שמואל דובער (ליפוב) מבוריסוב''', ([[תקס"ח]] - [[תרמ"ט]]), מגדולי [[חסידי חב"ד]], והיה מקושר לארבעה [[נשיאי חב"ד|נשיאים]]: [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]].

הרבי הרש"ב היה קורא לו "הרשד"ם".

== תולדותיו ==

נולד לערך בשנת [[תקס"ח]] וגדל והתחנך בביתו של ה[[משפיע]] ר' [[מרדכי מהורודוק]], ותודות לר' מרדכי נשאר [[חסיד]] ולא נהפך ל[[מתנגד]].

בגיל 12 שלחוהו ללמוד ב[[מינסק]], ובהיותו ילד מחונן ומתמיד, התקבל שם ל[[ישיבה]] בקלות רבה, ואף דאגו לו ל[[ימים]] בביתו של אחד מבעלי הבתים ומקום ללון.

במינסק למד ארבע שנים בהתמדה גדולה, וכאשר חזר לביתו - בכפר סמוך לבוריסוב - עבר דרך [[צ'אשניק]] והתגורר מספר שבועות אצל דודו העשיר, עד להתחלת היריד אז אביו הגיע ואספו.

נשא לאשה את בת דודו (מ[[צ'אשניק]]), וחמש שנים אחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו ללא דאגות [[פרנסה]]. בתקופה זו התקשר לר' מרדכי מהורודוק שהשפיע על אורח חייו.

במשך חייו היה שקוע בלימוד ה[[תורה]], ב[[עבודת ה'|עבד את ה']] והתעסקות בצרכי החסידים הרוחניים.

באחת ההזדמנויות אמר לו [[הרבי האמצעי]] כי [[חב"ד]] היא השכלה, הבנה והעמקה, {{ציטוטון|הארעווע וועסט דו זיין א חסיד}} (תרגום חופשי:כשתתייגע תהיה חסיד).

ר' שמואל דובער האריך ימים בברכת הרבי האמצעי וזכה לראות בחייו ארבעה דורות של [[נשיאי חב"ד]], [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי מהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]].

נפטר בשנת [[תרמ"ט]].

ר' שמואל דובער הניח אחריו הרבה [[ביכלאך|כתבי יד]], מהם [[הנחה|הנחות]] על [[מאמר|מאמרי]] הרבי הצמח צדק והרבי מהר"ש, אשר שמע בעצמו.

בין כתבי היד נמצאים גם דרושים שלו עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים{{הבהרה}}{{הערה|התמים, חוברת ה, ע' צט}}.

== אצל הרבי האמצעי ==

ר' שמואל דובער סיפר אשר בתקופת היותו בצ'אשניק נעשתה התעוררות גדולה בין האברכים לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לרבי האמצעי, אבל ה[[משפיע]] ר' מרדכי (מהורודוק) מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על הרבי האמצעי והוא ישב אז במאסר, אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש.

אחרי מספר שבועות התפרסמה ידיעה אשר הרבי האמצעי עתיד לנסוע לבקר את [[ציון]] אביו, [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], ונסיעתו תעבור דרך הערים [[זלאבין]] ו[[הומיל]]. כעשרה אברכים ובחורים, יחד עם ר' שמואל דובער, החליטו לנסוע בחשאי אל אחת מהערים המיועדות, ובאחד הלילות בחודש [[מנחם אב]] עזבו בהיחבא את צ'אשניק לעבר העיר זלאבין. בעיר כבר היו מאות אורחים מערי הסביבה, שבאו לקבל את פני הרבי.

הרבי שהה במלון בסמוך לעיר יום אחד, ומפני טורח הדרך לא אמר [[דא"ח]], ולא קיבל אנשים ל[[יחידות]]. ר' שמואל מצא חן בעיני המשמש, ר' מאיר צבי, וזה הרשה לו לעזור במלאכות פשוטות, כמו להביא [[מים]] וכדומה. בערב הצליח לשמוע את הרבי מתפלל [[תפילת ערבית]] בחדרו, וכשהמשמש הכניס לרבי כוס קפה הצליח לראות את פניו.

== אצל הרבי הצמח צדק ==

בשנת [[תקצ"ב]] כשהיה [[הרבי הצמח צדק]] בעיר [[מינסק]] נסע ר' מרדכי מהורודוק עם מספר אברכים ור' שמואל דובער לקבל את פני הרבי. אז ראה בפעם הראשונה את הרבי הצמח צדק.
בשנת [[תקצ"ד]] נסע בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]], אך כעבור שבועיים נאלץ לעזוב את ה[[עיירה]], ומסבות שונות לא יכל לנסוע שוב עד חודש [[אלול]] שנת [[תקצ"ו]]. בפעם השניה ישב בליובאויטש עד חודש [[ניסן]] [[תקצ"ז]].

בשנים אלו היה בשנות השלושים המקודמות של חייו, וכבר אז יצא שמו בין החסידים, וזכה לקירובים מיוחדים מהרבי.

ר' [[חנוך הנדל קוגל]] מספר שבשנת [[תר"ג]], כשבא הרבי הצמח צדק מ[[פטרבורג]] לביתו, היה ר' שמואל דובער מהעומדים בשורה הראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו.

=== לימוד משנה כמו בגן עדן התחתון ===
פעם נוספת שהיה בליובאוויטש הייתה ב[[שמחת תורה]] שנת [[תרי"ד]]. ביתו של הרבי עמד במקום שהיה אחר כך ה"אולם הגדול" של ישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]]", ובחצר עמד בית נוסף בו דר [[הרבי מהר"ש]].

ר' שמואל דובער נרדם במנין שליד חדרו של הרבי, ובאמצע הקיץ משנתו וראה את הרבי הולך לבית הרבי מהר"ש וקורא לו לבוא אתו, שכן [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד אתו [[משנה]] ב[[מסכת סוכה]] כפי שלומדים בגן עדן התחתון. ר' שמואל דובער שמע את התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב{{הערה|"[[לקוטי דיבורים]]" כרך א עמוד ט}}.

== אצל הרבי [[המהר"ש]] ==

כשנפטר הרבי הצמח צדק אמר ר' שמואל דובער לר' [[שמואל גרונם]]: {{ציטוטון|כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך}}:

ר' שמואל דובער סיפר שבאחת הפעמים שהיה בליובאוויטש אמר הרבי הצמח צדק [[מאמר דא"ח]], והתעוררה לו קושיא מספר "[[עץ חיים]]". בסיום ה[[התוועדות]] כשה'חוזרים' חזרו על דברי הרבי מה[[התוועדות]] שאל את השאלה, אך אף אחד לא ידע לענות. הוא ניסה שוב אצל ילדי הרבי הצמח צדק, [[המהרי"ל]] (מ[[קאפוסט]]), [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז]] (מ[[ליאדי]]) ועוד, וכל אחד ענה תשובה אחרת. כשראה שהאור בבית [[הרבי מהר"ש]] עדיין דולק, הסתקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו, ומכיוון שהחלונות היו גבוהים, טיפס על הקיר החיצוני ונכנס פנימה לתוך החדר, שם ראה את הרבי מהר"ש מעיין ב"עץ חיים" באותו מקום המוקשה לו{{הערה|ככל הנראה ר' שמואל דובער רצה להראות בסיפור זה את היות הרבי מהר"ש מיועד להמשך שושלת [[נשיאי חב"ד]].}}.

הרבי מהר"ש כתב לר' שמואל דובער, שיהיה לו בן יחיד ובירכו שיראה בשמחת נכדיו, וכך היה{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש הרבי הריי"צ]] חלק ב' ע' קעא}}.

בין תלמידיו המובהקים נמנה החסיד ר' [[מאיר מרדכי טשערנין]].

== אצל הרבי הרש"ב ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
==לקריאה נוספת==
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 179-188.
*[https://derher.org/wp-content/uploads/16-adar-1-5774-02.pdf Deher Reb Shmuel Ber Borisever (Rashdam)] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליפקין שמואל דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]

שמואל ניסנוביץ

2023-08-14T17:25:54Z

ברוקלין:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ר"מ בישיבות תומכי תמימים בתקופת הרבי הרש"ב|אחר=חסיד הרבי האמצעי, הצמח צדק והמהר"ש|ראו=שמואל דובער ליפוב מבוריסוב}}

ר' '''שמואל בער ניסנוביץ''' (כונה גם '''שמואל בער באריסאווער''', ?-[[י"א אייר]] [[תרפ"ב]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], וכיהן כר"מ בסניפי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים שצעדרין|שצעדרין]], ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] וב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]].

== תולדות חיים ==
בצעירותו היה גאון עצום ובעל כשרונות עילויים.

בשנת [[תרע"ב]] חיפשו ר"מ ראשי למחלקת [[תומכי תמימים שצעדרין]] ופירסמו מודעה על כך בעיתונים באו אז ארבעה תלמידי חכמים למסור שיעור כדי לבחון אם אכן ראוי הוא למשרה. לאחר כל הבחינות של הרמי"ם ראו שהמובחר שבכולם הוא שמואל בער באריסאווער - שהיה אז בחור בישיבה - והכתירוהו לר"מ ראשי למרות היותו עדיין בחור.

לאחר מכן שימש כמה שנים כר"מ בליובאוויטש, ומאוחר יותר בקרעמענצ'וג.

בשנת תרע"ג התחתן עם בתו של הרב [[יואל דוידסון]].

נפטר בדמי ימיו ב[[י"א אייר]] [[תרפ"ב]] ב[[בוריסוב]] בהיותו עדיין בשנות השלושים לחייו.

==שיטת לימודו==
לפי [[דרך הלימוד בליובאוויטש|דרך לימודו]], אותה החדיר בתלמידיו, על הלימוד להיות יסודי תוך הבנה ישירה של הסוגיה עצמה, ללא פלפולים מסוגיה אחרת. עם דגש על עיון בדברי רש"י עצמו מבלי לדלג ל"קצות החושן" להבינו, וכן אם רש"י ותוספות חולקים בפשט בלשון הגמרא או בגדר העניין המדובר. יש להבין מתוך דברי רש"י מה תהיה קושיית התוספות עליו, ומתוך דברי התוספות לעורר את שאלותיהם של המהרש"א והפני יהושע עליו. ורק לאחר מכן ניתן לחפש אחר תירוצים בספרים שונים.

פעם באמצע שיעורו נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] לחדר. ור' שמואל שהיה שקוע במסירת השיעור לא הבחין בכך, לאחר שרמזו לו על כך, המשיך את לימודו ביתר התלהבות.

== תלמידיו ==
* [[משה דובער ריבקין]]
* ר' [[יהודה עבער]]
* [[ניסן נמנוב|ניסן נמנוב]]
* [[אברהם דריזין |אברהם דריזין (מאיור)]]
* [[אליעזר קרסיק]]
* [[זלמן שמעון דווארקין]]

{{מיון רגיל:ניסנוביץ', שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]

הוצאה לאור

2023-08-13T21:15:55Z

ברוקלין:

'''הוצאה לאור''' הוא הכינוי לתהליך הכולל באמצעותו מביאים רעיונות ומושגים שהיו נחלתם של יחידים ומפיצים אותם בתפוצה רחבה ומנגישים אותם לציבור הכללי, אם באמצעות הוצאה לאור חוברות, עלונים, פרסומים, וכל דבר שבדפוס.

הרבי רואה בהוצאה לאור את אחת הדרכים העיקריות והחשובות של [[הפצת המעיינות]] ו[[הפצת היהדות]], עסק בכך בעצמו ועודד אחרים לעסוק בכך, וייחס לאופן ההוצאה לאור את מלוא החשיבות ודרש לעשות זאת בצורה המקצועית ביותר וברמה הגבוהה ביותר, תוך זהירות והקפדה שלא יפלו טעויות ואי דיוקים בדברים שבדפוס, ועם זאת - מבלי שהדבר יגרום לעיכוב בהוצאה לאור.

==קווים מנחים==
פעמים רבות הרבי הורה למוציאים לאור ולמשתתפים בכתיבה, שעליהם לחשוב ולהתבונן כיצד יתקבלו הדברים אצל השומע והקורא, ולא רק להביע את מחשבותיהם ורעיונותיהם{{מקור}}, וכן להיזהר מדברים כאלו העלולים להתפרש כנתינת הסכמה וגושפנקא תורנית לענינים מסויימים{{הערה|שם=כפר}}.

כמו כן הורה הרבה להימנע מהדפסת דברי וויכוח{{מקור}}.

==עידוד וחשיבות ההוצאה לאור==
אם מהיום ועד סוף כל הדורות יהיה אפילו יהודי אחד ויחיד שילמד מהספר הזה אפילו מדה טובה אחת או הנהגה טובה אחת – כל מאמץ ההוצאה לאור כדאי, ויש להתעלם מכל השאלות והספקות ולגשת למלאכה{{הערה|הרבי לנגיד יוסף מתתיהו ענגל, בתוך ראיון לרב משה מרינובסקי, שבועון כפר חב"ד גליון 583 עמוד 13.}}.

===סגולת ההוצאה לאור===
הרבי עורר מספר פעמים שההוצאה לאור היא סגולה להיפקד בילדים{{הערה|שבועון התקשרות פרשת קדושים תשפ"ב עמוד 10, ושם הביא מקורות מספרים נוספים לעניין זה.}}.

==הדפסה==
{{ציטוט צף|נהוג אצל יהודים שטבעם הוא 'עם הספר', שבדרך כלל הם צמאים לבדוק ספר חדש|ממכתב הרבי בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10}}

יש להשתדל להדפיס את הספרים בכריכה נאה ודפים איכותיים בצורה המהודרת ביותר, ולא לוותר על זה גם אם זה כרוך במחיר גבוה יותר, וגם אם בגלל זה יתעכב זמן ההדפסה{{הערה|שם=עסקנות ריח|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/6020f88d5de9a_1612773517.pdf עסקנות ציבורית עמוד 218].}}.

לאורך השנים הרבי עודד ויזם הוצאה לאור של ספרים תורניים באותיות דפוס דווקא, ולא כפי שהיה נהוג בספרים רבים בעבר להדפיס בכתב רש"י וכדומה, וזאת על מנת להנגיש את הספרים ולאפשר לתפוצה רחבה יותר של קוראים להשתמש בהם{{הערה|ראו סקירה מפורטת בגליון התקשרות פרשת וישלח תשפ"א.}}.

בהוצאה לאור של בטאונים ועלונים, יש לוודא מראש התאמה של המודעות המתפרסמות שיתאימו לקהל היעד ולמנוע פרסומים שאינם מתאימים לרוח הגליון{{הערה|שם=עסקנות ריח}}.

בהדפסת שיחות הרבי צריכה להיות זהירות רבה יותר, ויש לפתוח כל מראה מקום ולוודא שלא נפלה טעות הדפוס{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/6020f88d5de9a_1612773517.pdf עסקנות ציבורית עמוד 219].}}, ואף שחסידים בדורות קודמים ראו מעלה כאשר יש טעויות והדבר גורם להתייגע בהבנת החסידות, אין זו הדרך{{הערה|שיחות קודש תשל"ט חלק ב' עמוד 128, בשם ר' [[דוד צבי חן]], וראו בהרחבה במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1860 עמוד 38.}}

יש להימנע מהדפסת דפים רבים של הקדשות. בספרי התניא הורה הרבי שלא יהיה יותר מעמוד אחד של הקדשות{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/6020f88d5de9a_1612773517.pdf עסקנות ציבורית עמוד 224].}}.

בחלק מהמקרים, בעיקר בכותרים שאינם כוללים דפים רבים, הורה הרבי להדפיס מחיר על גב החוברת, אף אם מתכוונים לחלק זאת בחינם, וזאת מכיון שכאשר אדם רואה את המחיר, הוא מעריך יותר את הקובץ ומתייחס אליו ברצינות רבה יותר.

בהוצאה לאור של ספרים, הורה הרבי להשתדל להוסיף סימניה{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Venkert%20-%203%20nissan%2C%205779.pdf תשורה ונקרט עמוד 22].}}.

הדפסת כותר כל-שהוא נחשבת כהוצאה לאור באם נדפס ממנה לכל הפחות 100 עותקים{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כג]. הוראות הרבי בנוגע ל[[הדפסת ספר התניא]] במקומות שונים, ועוד.}}.
דברים שאין רצוי שיתפרסמו ברבים, אין להדפיס אותם כלל בקונטרס, וההוספה בשער שזוהי חוברת 'פנימי' – לא מועילה{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כה]: "המציאו תרופה – שידפיסו שזהו "לאנ"ש פנימי"! לא יאומן כי יסופר שאיש מבוגר יענה כהנ"ל!".}}.

==הגהה==
כאשר שאלו את הרבי אודות הוצאה לאור מסויימת, השיב הרבי שיש להתחשב בהוצאות לאור קודמות העוסקות בנושא זה{{הערה|שם=ויינר|מענה הרבי לרב [[ברוך אלכסנדר זושא ווינער]] בקשר לכתיבת הערות וציונים על הלכות שחיטה משולחן ערוך אדמו"ר הזקן. מענות קודש תשמ"ג.}}.

באם מתעוררות ספקות בנוגע להוצאה לאור, יש לשאול חוות דעת רבני אנ"ש, ואם אין ביניהם הכרעה – יש להוציא לאור{{הערה|שם=ויינר}}.

בתרגום משפה לשפה, כדאי שיתעסקו בזה ג' אנשים מתאימים, ולהגיה כדבעי{{הערה|שם=סיון|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/22-08-2020-17-31-51-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf מענות קודש סיון תשמ"ג אות קלו], מהיכל מנחם חלק ג' עמוד צא.}}.

על כל הוצאה לאור צריך להיות מוזכר של מי זה, ואת שאר הפרטים כגון מתי נאמרו הדברים וכדומה{{הערה|שם=סיון}}.

בהוצאה לאור הקשורה עם דברי הרבי, יש להיזהר מלערב את דברי הרבי עם דברים שלא נאמרו על ידו ונוספו על ידי החסידים{{הערה|שם=סיון}}

כדאי להדפיס בספר את תמונתו של המחבר ביוגרפיה מחייו, צילום כתב היד שלו, ופרטים נוספים אודותיו{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600e0689d26cb_1611531913.pdf הערות וביאורים מבית חיינו י' שבט תשפ"א עמוד 413].}}.
==הוראות שונות==
לאורך השנים הרבי כתב לשלוחים ולאישים שונים שסרו למרותו, שיש להיזהר במקום ההדפסה שלא ישתמע כנתינת הכשר למקום{{מקור}}.
השגת גבול
למכור דווקא ולא לחלק{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תלה. מענה להנהלת צבאות השם ניו יורק על משיח טיימס. מענה משנת תשמ"א לרב [[משה חיין לוין]] על חומר שהו"ל ברוסית - שליחות כהלכתה עמוד 645.}}.
===צניעות===
לאחר [[הסתלקות]] [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]], יצא לאור קובץ בשם "אמנו המלכה", ובתחילת החוברת נדפסה תמונתה. בעקבות פרסום הקובץ, כתב הרב ציננער לרבי שלכאורה מן הראוי שלא לפרסם תמונות נשים. הרבי שלל את ההערות, וביאר מדוע על פי הלכה אין שום בעיה בהדפסת תמונתה של הרבנית{{הערה|1=הרבי כתב את התשובה ושילב אותה בתוך נוסח מכתב השאלה של הרב ציננער. להלן מועתק נוסח המכתב המלא עם ההדגשות שהוסיף [[הרבי]]:

{{ציטוטון|ב"ה, [[י"א באדר]] [[תשמ"ח]] לכבוד כ"ק אדמו"ר שליט"א.}}

{{ציטוטון|באתי להעיר אודות שיצא לאור ספר אמנו "המלכה" '''בוודאי הבחין בהפשוט גם בלא הסתכלות כלל - אשר במהדורא אחרת הוסיפו בלי צבעים תמונה מהרבנית''' ולפי עניות דעתי אינו נכון - ואף דאמרו ח [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] מכל מקום גמירי אין [[יצר הרע]] שולט אלא במה שעיניו רואות '''ושולל בנוגע לאחרנייתא''' וגם קיימא לן ב[[אבן העזר]] סימן כ"א ס"א דאסור '''1)''' להסתכל אף ב[[בגד|בגדי]] '''2)''' צבעונים של אשה '''3)''' שהוא מכירה '''ומכלל הן אתה שומע שלילת האיסור כאשר אין ג' הנ"ל, ובפרט - כל הג'''' (ועי' באוצר הפוסקים סקי"ב בשם שו"ת הב"ח סימן י"ד דגם בבגד אשה שכבר מתה עיי"ש) מה שאין כן בנידון דידן, ועל כל פנים מדת חסידות להחמיר, '''אלא שעל ידי זה יתמעט ב"והחי יתן אל לבו" - כנראה במוחש (ואולי זוהי סברת המוסיפים הנ"ל)}}''' ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=35291 הדפסת תמונת הרבנית]) {{אינפו}}.}}.

באשר לכתיבה הקשורה עם דברים שבצנעה, כתב הרבי שאם הספר מיועד לאנשי מקצוע ונכתב בסגנון מדעי עם מושגים לטיניים וכו', הכותב יכול להרשות לעצמו להתבטא בצורה חופשית יותר, אך אם הוא פונה לציבור הרחב, יש להימנע ולהיזהר משימוש בביטויים העלולים לגרות את היצר, ואין שום מקום לטענה שבימינו הדור פרוץ בלאו הכי, כיון שאף אם יש אדם שרוצה להזיק לעצמו, אסור על פי תורה להזיק לו{{הערה|שם=כפר|מכתב הרבי מתורגם מאנגלית, פורסם בשבועון כפר חב"ד 1958 עמוד 9.}}.

===תרגום===
בהוצאה לאור יש עדיפות לשימוש בשפת המקור, היות והתרגום דומה למזיגה של משקה מכלי לכלי, שבהכרח שחלק מהתוכן יאבד{{הערה|מכתב הרבי (באנגלית) לרב [[אברהם יצחק גליק]] ערב כ"ט טבת תשל"ד, נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1894 עמוד 7.}}.
===עלונים===
הרבי הורה להוסיף על עלוני קודש שבדפוס את הכיתוב 'נא לשמור על קדושת הגליון'{{הערה|מקדש מלך חלק א' עמוד 267. שבועון כפר חב"ד גליון 690}}, ויחד עם זאת הורה כיאין מניעה מהבאת פסוקים בעיתונים ועלונים{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב אגרת ג'תתכא.}}, אך מופרך שבהוצאה לאור חב"דית יודפס נוסח שלא מתאים עם פסק ההלכה של אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=עסקנות ריז|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/6020f88d5de9a_1612773517.pdf עסקנות ציבורית עמוד 217].}}.

ככלל, לפני שניגשים להוצאה לאור יש להתייעץ מה וכיצד לכתוב כדי שלא יודפסו דברים שאינם מתאימים, ולאחר הכתיבה יש להגיה ולהעביר ביקורת כדי למנוע מטעויות להשתרבב{{הערה|שם=עסקנות ריז}}.
==זכויות יוצרים==
הרבי מקפיד מאוד על זכויות יוצרים, הן באישור לגורמים אחרים להדפיס חומרים שברשות הוצאת הספרים קה"ת, שלא יודפסו ללא רשות מפורשת, והן בשימוש של חומרים שנדפסו בהוצאות אחרות.

כך לדוגמא כאשר הדפיסו עבור הרבי צילומים מוגדלים של שיעורי [[הרמב"ם היומי]] מתוך 'רמב"ם לעם' שהוצאת מוסד הרב קוק - ביקש הרבי לברר האם קיבלו רשות לכך מהמוציאים לאור{{הערה|עדות הרב ליכטנשטיין בשבועון התקשרות גליון פרשת בשלח תשפ"ב. הוא פנה לרב [[נפתלי רוט]] שביקש את רשותו של גיסו, הרב משה חיים קצנלבויגן שעמד באותן שנים בראש מערכת ההוצאה לאור, וקיבל את רשותו המפורשת עבור שימוש זה.}}.

==לקריאה נוספת==
*מ. ליבסון, '''שבדפוס - לדורי דורות''', [[גליון בית משיח]] 210, ע' 39

==קישורים חיצוניים==
*משה לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16749&CategoryID=2546 ספר מוגה כדבעי]''', בתוך שבועון התקשרות ערב שמחת תורה ה'תשפ"א
*זושא וולף ארכיון [[ימי תמימים]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/6020f88d5de9a_1612773517.pdf עסקנות ציבורית - הוצאה לאור]''', פרק העוסק בנושא, עמוד 215 ואילך
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fc8b2cd71f56_1606988493.pdf הדפסת ספרי חסידות ותוארה בכלל ב'אותיות מרובעות']''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת וישלח תשפ"א

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי הוצאה לאור|*]]

חדר הרבי

2022-12-24T20:45:58Z

ברוקלין: /* היסטוריה */ זה חדר הריי"צ ולא שייך בהמשך לכאן

[[קובץ:יחידות שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל בחדרו ל[[יחידות]] את ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[זלמן שז"ר]]]]
[[קובץ:קומה ראשונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הקומה הראשונה שב-770, בה ממופה חדר הרבי כמספר 13]]
{{מפנה|גן עדן העליון|מקום משכן [[נשמה|נשמות]] הצדיקים לאחר ההסתלקות|גן עדן}}
'''חדרו של הרבי''' (מכונה גם '''גן עדן העליון'''), וקודש הקדשים שבזמן הגלות{{הערה|שם=ספר השיחות|[[התמים (ורשה)|התמים]] חלק ב' עמוד קכו: '''"עד אשר יבנה בית המקדש בירושלים, ליובאוויטש היא ירושלים שלנו, ובית הכנסת שהרבי מתפלל בו, הוא בית המקדש שלנו.. החדר שיושב בו הרבי הוא קודש הקדשים שלנו, ו[[הרבי]] הוא הארון אשר בו לוחות תורת השם יתברך"'''. מובא ב[[קונטרס בית רבנו שבבבל]] הערה 74. ביטוי דומה ניתן למצוא במענה ששיגר [[הגאון הרוגוצ'ובר]] על תמיכה כספית ששלח לו [[אדמו"ר הרש"ב]] "גם עתה מונחת צמצת המן בקודש הקודשים" (כידוע שצנצנת ופרשת המן הינם סגולה לפרנסה, שממנה ניזונו בני ישראל במדבר). שבועון כפר חב"ד 1929 עמוד 30.}} הוא משרדו הפרטי של [[הרבי]] הממוקם מצד שמאל של הנכנס ל-[[770]] במקביל ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]], בו הוא עוסק בלימוד התורה, מקבל אנשים ל[[יחידות]], ומשיב למכתבי אנשים מכל רחבי העולם. החל משנת [[תשמ"ט]] גם הועברה מיטת הרבי ומגוריו לחדרו באופן קבוע.

==היסטוריה==
החל מרכישת בניין 770 (בשנת [[ת"ש]]) עד להגעת הרבי ל[[ארצות הברית]] (ב[[כ"ח ניסן]] [[תש"א]]) שימש החדר כחדר ה[[יחידות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], בו גם אמר מאמרי חסידות בכל ליל יום שלישי. עם [[הצלת הרבי והרבנית|הגעת הרבי לארצות הברית]], הוסב החדר לדירה זמנית לו ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]], עד ששכרו דירה על רחוב "ניו יורק", לפני שעברו לבניין ב[[פרזידנט 1304]].

עם מעבר הרבי והרבנית לדירה החדשה, הפך חדר זה למשרדי ארגון ה[[מרכז לענייני חינוך]] (שאז עמד הרבי בראשו), כשהוא מורה על שינוי כיוון עמידת שולחנו של אדמו"ר הריי"צ אותו השאיר שם{{הערה|שם=שולחן|השולחן עמד בהתחלה מול פתח החדר, וכשעבר החדר לרשות הרבי הורה להעבירו לצד המזרח - כנראה בכדי שלא לשבת במקומו של אדמו"ר הריי"צ.}}. הרבי עבד בחדר זה גם עם שאר חברי המל"ח, הוא היה יושב בראש השולחן, כשה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] יושב משמאל השולחן והמזכיר הרב [[ניסן מינדל]] מימינו, ובחדר זה נמכרו הספרים שבהוצאת [[המרכז לענייני חינוך]]. עם מעבר כיתת הלימוד לצעירים מהחדר הסמוך ל[[זאל הקטן]] בשנת [[תש"ז]] הועבר חדר זה לרשות המל"ח{{הערה|ועם עלותו של הרבי על כס הנשיאות הפך ל[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]}} והוא הפך למשרדו הפרטי של הרבי, עד שבשנת [[תש"ט]] העבירו בהוראת הרבי מהחדר את כל ציוד המל"ח שעוד נותר בו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמודים 14-16]}}.

==תכולת ומבנה החדר==
כשם שבעולמות הרוחניים הדרך ל'גן עדן העליון' עוברת דרך 'גן עדן התחתון', כך גם מכונה החלל דרכו עוברים ונכנסים לחדר הרבי (המכונה 'גן עדן העליון') 'גן עדן התחתון'. הכניסה אליו היא על ידי פניה שמאלה מהכניסה ל770. המסדרון נבנה על ידי הרופא לו היה שייך הבניין (לפני רכישתו עבור הרבי הריי"צ ו[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]) בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשויה מעץ (כבתוך חדרו של הרבי) ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות [[ערבית]] (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. במשך השנים הייתה הדלת הפונה ללובי הכניסה לבניין פתוחה, אך בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ליחידות. בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

בחדר עומדים ספריות את כל הקירות (למעט הקיר שמאחורי הרבי והקיר הפונה לרחוב [[איסטרן פארקווי]] שלאורכו ישנם חלונות), השולחן בו השתמש הרבי הריי"צ בעת שהותו בחדר{{הערה|שם=שולחן}}, ולאחר מכן הרבי. בחדר עומד גם שולחן עגול שבנה אדמו"ר המהר"ש לעת זיקנותו במו ידיו בהוראת הרופאים לצורך בריאות תפקוד ידיו. הרבי גאל את השולחן בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו בפריז]] מהרבנית חנה עוזרמן - נכדת [[אדמו"ר המהר"ש]] בת בנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]], שהיה עשוי פרקים, אז הורכב בחדר הרבי ומאז לא יצא משם{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf מבית הגנזים עמוד רע"ז]}}. בעבר עמדה בו גם מיטת הרבי. משני צידי מקום הישיבה של הרבי היו בעבר שני חלונות גדולים הפונים ל{{ה|שלאש}}, ועם אטימתו ובניית הבניין בצמוד להם הם נסתמו, והרבי הפך את שני החללים לספריות. לאחר ג' תמוז תשנ"ד הפכו את הספרייה שבצד ימין של הנכנס ל[[ארון קודש]].

בפתח החדר היו נערכים מעמדים שונים, כמו [[קבלת פ"נים]], [[חלוקת לעקאח]] ב[[ערב יום הכיפורים]] (ראה תמונה), ו[[חלוקת מצות]] לקהל החסידים בערב [[חג הפסח]]. ארבע פעמים נערך מעמד [[חלוקת דולרים]], שהתנהל בדרך כלל בלובי 770, בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד קבלת פ"נים. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר חלוקת הלעקאח. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

==היחס אל החדר==
חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של [[טבילה במקווה]], אמירת פרקי [[תהלים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו"{{הערה|שם=ספר השיחות}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו.}}.

בספרות החסידית מובאים סיפורים שונים המבטאים את היחס המיוחד הנרכש לחדריהם של [[רבותינו נשיאינו]] גם לאחר שהסתלקותם. בולט מביניהם הוא סיפור אותו סיפר הרבי הריי"צ בתוך [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שנשא לאחר הסתלקותו של אביו, [[הרבי הרש"ב]], שכאשר באחת משנות ילדותו המוקדמות{{הערה|שנת [[תרמ"ה]] או [[תרמ"ו]]}}, תקופה לאחר הסתלקות סבו [[הרבי המהר"ש]]. הרבי הריי"צ שהה בחדרו כשהוא שקוע במחשבות, כשלפתע שמע קול בכי, אז הסתובב וראה את אביו, הרבי הרש"ב, עומד מול שולחנו של אביו הרבי המהר"ש, כשהוא קורא בדמעות [[פ"נ]] כביכול לפני אביו, הרבי המהר"ש. הרבי הריי"צ הסביר מכך את גודל השפעת הצדיק בעולם והמשכת הקדושה בעולם על ידו שפועלת באופן נצחי, עד כדי כך שהקדושה בחדרו היא ברמת עשר הספירות שב[[עולם האצילות]], ועל ידי כך נפעלת נצחיותו בעולם הגשמי{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359& "ראשית גויים עמלק"], [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תר"פ-תרפ"א]] [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143359& עמוד י'], והובא ביתר הרחבה ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ד]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=14&hilite= עמוד 6] (אידיש). הרבי מבאר ומרחיב בעניין זה ב[[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=32 חלק ל"ב עמוד 19] (הסיפור עצמו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=37 עמוד 24])}}.

מהתייחסויות אלו, למדים החסידים לדורנו זה מקל וחומר, שאם הדברים הנאמרים מתייחסים לרבותינו נשיאינו שהסתלקו, קל וחומר שעלינו לנהוג בקדושה כלפי חדרו של [[הרבי]] שהוא חי וקיים{{הערה|ראו [[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים של הרבי]]}}.

===הכניסה אליו===
אל חדר הרבי נכנסים אך ורק עבור יחידות. כאשר קודם לכן החסיד מתכונן נפשית אל מעמד נעלה זה אשר הוא ככניסת הכהן גדול ב[[יום הכיפורים]] אל [[קודש הקדשים]].

ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] (ובדורות הקודמים ה[[משב"ק|משבקי"ם]]) הורשו להיכנס יותר פעמים עבור הכנסת פתקי ברכה, וסידור דברים נוספים. עם זאת, מספרים על המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]] כי בכל פעם שנכנס (למרות שנכנס פעמים רבות ביום) היה מסדר את ה"[[גארטל]]" מחדש, והיה נראה כאילו הוא נכנס בפעם הראשונה.

כן היו חסידים שהורשו להכנס בכל עת אל הקודש פנימה כמו הרב [[ראובן דונין]], הרב [[שלום הכט]] והרב [[יהודה לייב ביסטריצקי]].

כיום יש המנהלים בחדר הרבי מניינים ב[[תפילת שחרית]] של ימי שני וחמישי, שבתות וימים טובים. מנהל החדר הוא הרב [[מאיר הרליג]] ונקבע בו ארון קודש לשירות המתפללים. רבים מ[[חסידי חב"ד]] נמנעים מהכניסה אל החדר, כחלק מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]]{{הערה|שם=הרב חזן}}. וחלקם נמנעים מהכניסה אליו בשל העובדה שזהו חדרו הפרטי של [[הרבי]] והקדושה נמצאת בו תמיד, גם לאחר [[ג' תמוז]]. כמו כן מפני שהרבי גילה את דעתו על ההימנעות מהכניסה אל חדרו, לאחר שנת הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|עלותו על כס הנשיאות]]{{הערה|שם=הרב חזן}}.

{{גלריה חדר הרבי}}

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[שלום יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/blogs/490778/ "אין שינוי דגניזה": 770 – מקומו הנצחי של נשיא הדור]''', {{אינפו}}
* [http://chabad.info/news/184200/ העתק מינאטורי מדהים של חדרו של הרבי מה"מ] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/75898 הרב עמאר בחדר הרבי: "פה כולם בוכים" ● תיעוד וידאו] {{חב"ד און ליין}}

==ראו גם==
*[[גן עדן התחתון]]

{{770}}
{{הערות שוליים}}

הידורים וחומרות בפסח

2022-11-09T17:07:42Z

ברוקלין: /* המקור לחומרות */

'''הידורים וחומרות בחג הפסח''' הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג ה[[פסח]] כדי להישמר מחשש חמץ. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי [[האריז"ל]], ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה".

[[חסיד]]י [[חב"ד]] נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות מ[[מצה שרויה]] והאכילה אך ורק בבית, מבלי להתארח; חומרות המעוגנות בכתבי רבותינו נשיאינו.

==המקור לחומרות==
איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו גם בכמות המזערית ביותר{{הערה|שם=תמז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/1.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, סעיף א].}}. לסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, ישנם כמה טעמים{{הערה|שם=תמז}}:
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ו[[עונש|ענשה]] עליו [[כרת]]{{הערה|שם=רשי|רש"י פסחים כט, ב ד"ה שלא במינו.}}.
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב"[[חמץ#מצוות השבתת חמץ|בל יראה ובל ימצא]]"{{הערה|תוספות חולין צ, א ד"ה אמר.}}.
*כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|שם=רשי}}.

ו[[הרדב"ז]] כתב שהסיבה שהחמירו בחמץ דוקא, אינה רק בגלל טעמים אלו, אלא בעיקר מכיון שחמץ רומז ל[[יצר הרע]], ולכן יש לבער אותו מכל וכל אפילו משהו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=397&hilite= שו"ת הרדב"ז חלק ג' סימן תקמו].}}.

בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו"ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|1=באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=774&hilite= שיחת אחש"פ תש"מ], ש"כדאי לחפש היכן הוא המקור בכתבי האריז"ל". מאמר זה נתבאר באריכות בשיחה שם, ובשיחת פסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".

לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[כשרות|איסורי אכילה אחרים]], כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב"ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&st=&pgnum=47&hilite= שאלות ותשובות מן השמים], סימן עא.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרות"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321.}}.

היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן, אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.{{מקור}} כמו כן הורה הרבי שבחג הפסח על האדם להיות במקום דירתו הקבוע, והסביר זאת בכך "שקשה ביותר להדר כפי הרצון בעניני פסח - כשנמצאים במקום אחר"{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/14/4/150.htm לקוטי שיחות חלק לז ע' 150]. קובץ מענות קודש תש"נ, [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ מענה קסב]. פורסם קודם לכן ביומן "פאקס א שיחה" גליון 37}}.

==בערב פסח אחר חצות==
יש הנוהגים לקבל על עצמם את כל ההידורים רק מליל התקדש החג, אך לא נוהגים בהם בערב פסח אחר חצות.

הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה.

==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו==
===ההכנות לפסח===
*'''ניקיון''': אף שמעיקר הדין חמץ פחות מכזית די לו ב{{קס|ביטול| חמץ}}, {{ציטוטון|ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן}} לנקות ולגרד כל חמץ אפשרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh3/1/442/30 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תמב סעיף ג].}}
*'''הכנת מים''': ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר' [[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב"ד, הכנת מים קודם הפסח].}}.

===מצות===
*'''בחירת החיטים למצות וקצירתן''': [[הרבי הריי"צ]] בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש"ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=164&hilite= לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, אות יו"ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש"ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא הייתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - הייתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=22 ע' קנ].}}.
*'''שמירת החיטים למצות''': לאחר הקצירה, התייחס הרבי הרש"ב לשמירת החיטים בצורה היעילה ביותר שלא יפגעו מזיעה קור ועיפוש ונתן הוראות מפורטות לפרטי פרטים לאריזתן{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/2/2/7.htm משלוח ה"שמורה" - החיטים והמצות].}}.
*'''רכישת מצות ממוסד חב"די''': על יסוד הוראתו של הרבי, משתדלים חסידי חב"ד לרכוש מצות באמצעות מוסדותיהם של רבותינו נשיאנו{{הערה|1=[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?29242 ליובאוויטשע מצה] עמודים 11-16.}}.
*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''':
*'''הימנעות מאכילת מצה שרויה''': נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.}}, אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת עריכת שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.}}.

===מאכלי הפסח===
*'''לא לכבד באכילה ושתיה''': בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי{{הערה|היום יום כ' ניסן. וראה מאמר הרב יעקב הורביץ '''מדוע אין מכבדים באכילה ושתיה בחג הפסח''' הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ"ב עמוד 125.}}.
*'''הימנעות מאכילה במזלג''': אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.
*'''זהירות ממגע מיותר של הכלים במאכל או משקה''': הרבי הריי"צ סיפר שבביתו נזהרו בעת פתיחת בקבוקי היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39166&st=&pgnum=113&hilite= לקוטי דיבורים, חלק ג', עמוד 846].}}.
*'''זהירות בעת סינון המים''': בשנת [[תשל"ז]], כאשר ביקר הרבי במטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כמנהגו בליל הסדר, סייר גם במטבח. כאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת שלא יתקבצו בה לכלוכים{{הערה|עדות הרב [[טוביה זילברשטרום]], גליון [[התמים (בית משיח)]], ניסן-אייר תש"ע, ע' 28. הנ"ל מספר שלאחר מכן נמצאה בתוך המסננת תולעת.}}.

===מוצרים שאין משתמשים בהם===
{{ערך מורחב|ערך=[[איסור קטניות בפסח]]}}
*'''[[קטניות]]''': לפי פסק ההלכה של פוסקי יהדות אשכנז החל מתקופת הראשונים, אין אוכלים בפסח מיני קטניות, או מינים דומים שעקב הדמיון ביניהם לבין [[חמשת מיני דגן]] יש חשש שיבואו להחליף ביניהם, ולהיכשל באיסור חמץ{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תנג, סעיפים א-ו. ראה בהרחבה בערך [[איסור קטניות בפסח]].}}.
*'''הימנעות משימוש בתבלינים''': [[אדמו"ר הזקן]] מביא בשולחן ערוך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/467/index.htm אורח חיים סימן תסז], סעיפים כא-כב.}} שאין נוהגים לאכול ציפורן וכורכום. ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/5.htm סדר הגדה].}} מביא שאין משתמשים גם בקידה וקינמון. חסידים רבים מרחיבים את החומרה ונזהרים משימוש בכל התבלינים.
*'''יין-שרף ([[משקה|משקה אלכוהולי]])''': תקנת [[הרבי הצמח צדק]] שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|1= ראה בארוכה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/8.htm יי"ש של פסח].}} עם זאת, הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] העיד שלמרות האיסור על שתייתו התירו אותו בהנאה והשתמשו בו להדלקה{{הערה|לקוטי סיפורים, ע' קצג. הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}.
*'''צנון''': קבלה מהרבי הצמח צדק, בלי טעם, שאין אוכלים צנון בפסח{{הערה|1=ראה המובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/16.htm אכילת צנון].}}.
*'''[[סוכר]]''' – [[אדמו"ר הרש"ב]] הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח, ונראה שגם [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|1= ראה באריכות במקורות שנלקטו באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/7.htm השימוש בסוכר ובתה].}}. עם זאת, הרבי הרש"ב התבטא על מנהגו זה "אינני אוהב שמחקים אותי"{{הערה|הלקח והלבוב ב', ע' רטז, הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}. הרבי אמר על כך: {{ציטוטון|איני יודע האם זו הוראה לרבים להדר שלא להשתמש בסוכר, ובאם אדם יעשה את הסוכר בעצמו, או שיודע בבירור שאין בו חשש, אין סיבה לאסור עליו}}{{הערה|'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז.}}.
:יש מחסידי חב"ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה.

===חומרות נוספות===
*'''זהירות בדיבור אודות 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת. כאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו גם לאחר שהתבררה הטעות, אך השתדל שלא יבחינו בכך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/2.htm מצה שרויה - וחלוטה], הערה 5.}}.

==חומרות מקובלות בין חסידי חב"ד==
להלן לקט חומרות והידורים שונים הרווחות בין חסידי חב"ד. לא כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב"ד, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:

*'''לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפה''' – כלי שנפל על הרצפה, לא משתמשים בו עד לשנה הבאה.
*'''רכישת כל המוצרים לפני החג''' – רכישת כל המוצרים לחג עוד לפני הפסח, על יסוד הדין ההלכתי שחמץ מועט לפני הפסח בטל, אך חמץ בתוך הפסח איסורו אפילו במשהו.
*'''הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים''' – על יסוד מנהג קיים שאין מתארחים אצל משפחות אחרות בפסח, נהגו חסידים קל וחומר שלא להשתמש במוצרים תעשייתיים שיוצרו במפעל{{הערה|כך הסביר הרב [[יעקב לנדא]]; הובא בשמו אצל הרב [[שלום דובער רייכמן]], גליון [[התמים (בית משיח)]] - ניסן-אייר תש"ע, ע' 56.}}. ישנם כאלו שמקילים במוצרים בסיסים כגון שמן{{הערה|אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מקטניות (ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/5.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תנג, סעיף ה]). יש לציין שהרבי כותב על חברה מסויימת שאנ"ש משתמשים בשמן שמייצרת בחג הפסח ([http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7842.htm אגרות קודש, חלק כא, אגרת ז'תתמב]).
{{ש}}יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף.}} ויין{{הערה|יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.}}.
*'''הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב''' – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו{{הערה|שם=חלב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=56141 הריל"ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה]. המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי.}}.
*'''שימוש במצות חבורה''' – כסניף לחומרה של הימנעות משימוש במוצרים תעשייתיים, יש הנוהגים להקפיד לאפות את המצות בחבורה מיוחדת, ולהקפיד באפייה על הידורים רבים שלא נהוגים בשאר המצות הנאפות על ידי המאפייה.
*'''שימוש במלח גס וברירתו מחשש חמץ'''.
*'''קילוף כל הפירות והירקות''' – נוהגים לקלף כל פרי או ירק לפני אכילתו. כסניף לכך, משתמשים בפירות וירקות הניתנים לקילוף בלבד (למעט השימוש בחסה בליל הסדר).
*'''בישול האוכל קודם חג הפסח''' - יש הנוהגים לבשל כמה שיותר מאכלים קודם החג, היות ולפני החג חמץ במשהו בטל.
*'''שימוש בירקות מסויימים בלבד''' – יש הנוהגים{{הערה|דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ"ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה'[[קבוצה]]'.}} להשתמש בבישולים בחג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל בלבד, היות ובעבר לא היו אצל חסידי חב"ד ירקות נוספים.

==חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו==
*'''אכילת דגים''': רבותינו נשיאנו אכלו [[דגים]] בפסח, ולא כמנהג העדות הנמנעות מכך{{הערה|1=ראה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/14.htm אכילת דגים].}}.
*'''אכילת שום''': למרות שיש עדות הנמנעות משימוש בשום, רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], מורה צדק בביתו של אדמו"ר הרש"ב. ראה בהרחבה בנושא: הרב יעקב חביב, [http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%A4-%D7%9E%D7%A0%D7%94/ מחקר הלכתי בענין אכילת שום בפסח ע"פ מנהגי חב"ד] {{אינפו}}}}.
*'''אכילת חלב ומוצרי חלב''': אדמו"ר הריי"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]]{{הערה|שם=חלב}}.
*'''שטיפת הביצים לפני החג''': אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים, על אף שסבתו - [[הרבנית רבקה]] - העידה שאין נוהגים כך{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא; הובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/19.htm רחצת קליפות הביצים].}}.
*'''בית נפרד לפסח'''{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.}}.
*'''שימוש בכלי חרס וכלים צבועים''': למרות שיש שנהגו לא להשתמש בכלי חרס ובכלים צבועים בחג הפסח, אפילו חדשים{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/451/69.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תנא, סעיף סט] ואילך.}} - רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/12.htm כלי חרסינה וקישוטים].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/Chumros%20on%20Pesach%20Hebrew.pdf חומרות בפסח]''' {{PDF}} הרב [[יוסף אברהם הלר]], ראש [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]
*'''[http://chabad.info/special/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7/ חומרות או הידורים? {{*}} ראיון מקיף ומרתק]''' {{אינפו}} ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] על הידורים וחומרות בפסח
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdod/2558476 שמעתי שחסידי חב"ד לא אוכלים כלום בפסח]''' {{בית חבד}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14235 בחב"ד "הפסח אינו נאכל"]''' {{שטורעם}} מתוך עיתון 'בקהילה'
*'''[https://col.org.il/news/123156 הרב ירוסלבסקי במכתב חריף נגד השהייה בפסח במלונות]''' {{COL}}, שבט ה'תש"פ
;אודיו:
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב אייזיק לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1103 פסח הלכה למעשה: הרב אליהו לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/659481/ מכון הלכה חב"ד: חומרות והידורים בפסח] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/775258/ ברוך בעוז יורקוביץ']''' {{וידפו}}

{{פסח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]

חלוקת דולרים

2022-11-06T18:14:48Z

ברוקלין: /* היסטוריה */

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים באחד מימי ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], הרבי חילק הרבי שלא כדרכו דולרים לקהל, שלא באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

בעקבות האירועים של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

בשנת [[תשס"ה]] החלו כמה מה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם התקיים המעמד על ידי [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.}}. לכשנשאלו המארגנים לפשר העניין ענו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}} כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.

==הסברי הרבי על החלוקה==
הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}.

באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף השיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|בית חיינו גליון 10. [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:חלוקת קונטרס דרושי חתונה י"ז כסלו תשנ"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בין [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] ל[[כ"ו אדר]] [[תש"פ]] התקיימה החלוקה על פי רוב לאחר תפילת מנחה ליד בימת התפילות שבזאל הגדול ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|הסכמת הרבי באמצעות האגרות קודש]]. משנת תש"פ החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770{{הערה|למעט מפעמיים ([[א' באלול|אדר"ח אלול]] ו[[ח' באלול|ח' אלול]] [[תשפ"ב|ה'תשפ"ב]]) בהם התקיימה החלוקה (עקב השיפוצים בשביל הכניסה) בחניה הצמודה ל770 בית משיח.}}.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

חלוקת דולרים

2022-11-06T18:13:37Z

ברוקלין: /* היסטוריה */

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים באחד מימי ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], הרבי חילק הרבי שלא כדרכו דולרים לקהל, שלא באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}.

באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף השיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|בית חיינו גליון 10. [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

בעקבות האירועים של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

בשנת [[תשס"ה]] החלו כמה מה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם התקיים המעמד על ידי [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.}}. לכשנשאלו המארגנים לפשר העניין ענו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}} כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:חלוקת קונטרס דרושי חתונה י"ז כסלו תשנ"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בין [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] ל[[כ"ו אדר]] [[תש"פ]] התקיימה החלוקה על פי רוב לאחר תפילת מנחה ליד בימת התפילות שבזאל הגדול ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|הסכמת הרבי באמצעות האגרות קודש]]. משנת תש"פ החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770{{הערה|למעט מפעמיים ([[א' באלול|אדר"ח אלול]] ו[[ח' באלול|ח' אלול]] [[תשפ"ב|ה'תשפ"ב]]) בהם התקיימה החלוקה (עקב השיפוצים בשביל הכניסה) בחניה הצמודה ל770 בית משיח.}}.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

אריה לייב שיינין

2022-10-25T16:32:35Z

ברוקלין: /* הנסיעות לרבי */ מה המקור לסיפור המוזר שהנסיעה היתה בתשרי ת"ש?

{{אין תמונה}}
הרב '''אריה לייב (לייבע) שיינין''' (מכונה בשם '''דער דוקשיצער רב'''), ([[תרמ"ט]] – [[ל"ג בעומר]] [[תש"ב]]) היה חסיד חב"ד שכיהן כרבה של [[דוקשיץ]] במשך קרוב לעשרים שנה, ונחשב לאחד הדמויות הפאר שהוציאה ישיבת [[תומכי תמימים]] תחת ידיה. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא עליו כי הוא [[בינוני]] על פי ה[[תניא]].

==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תרמ"ט]] ב[[בוברויסק]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו הרב איסר שיינין ולאמו שרה, בתו של החסיד ר' [[שמחה לוין]], מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]].

בגיל צעיר מאוד, שלחו אותו הוריו ל[[ליובאוויטש]] יחד עם עוד שני ילדים בני גילו הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. עם הגעתם של שלושת הילדים לחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], נפתחה במיוחד בשבילם כיתה מיוחדת לצעירים, שהיוותה את היסוד ל[[חיידר]] שפעל לצידה של ישיבת תומכי תמימים.

הרב שיינין נתפס עד מהרה בהדרכה החסידית שקיבל מאת זקני המשפיעים בישיבה, והחל לעסוק בעבודת התפילה כשהוא משקיע שעות ארוכות ב[[התבוננות]] בעניני חסידות עמוקים. הוא היה מופשט מהעולם הזה, והיה מונח במשך כל שעות היום בעניני החסידות שלמד.

[[אדמו"ר הרש"ב]] העריך מאוד את עבודתו והתעסקותו במסירות בעניני החסידות, והתבטא עליו בביטויים מופלאים עד שאמר עליו שהוא "בינוני על פי התניא", ושהיה כדאי את כל ההשקעה לייסד את ישיבת תומכי תמימים בשביל לייבע שיינין בלבד, וכל השאר הוא רווח נקי.

===תקופת זעמבין===
כשהגיע לגיל נישואין, [[אדמו"ר הרש"ב]] בעצמו דאג לשדך אותו עם בתו של אחד מחסידי חב"ד שהתגוררו ב[[זעמבין]]. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים במקום מגורי הורי הכלה בזעמבין, כשהוא משמש על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ כ[[משפיע]] בזעמבין ובסביבותיה. מתוקף תפקידו היה נוסע לעיתים קרובות לעיירות הושנות בהם היו מרוכזים חסידים על מנת להתוועד איתם ולרומם את מצבם בעניני לימוד החסידות וההתקשרות לרבי.

לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הרש"ב, התקשר הרב שיינין לבנו וממלא מקומו אדמו"ר הריי"צ ועשה את כל שביכולתו ואף למעלה מזה [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] מדי שנה במסירות נפש, למרות כל הסכנות ומלחמות האזרחים שפרצו בכל פינה.

===רבה של דוקשיץ===
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שמחת תורה]] של [[חודש תשרי]] [[תרפ"ב]] הורה לו אדמו"ר הריי"צ לכהן כרב בעיירה החסידית [[דוקשיץ]] שב[[פולין]], כשלצורך קבלת התפקיד יעבור בדרכו לדוקשיץ דרך יקטרינוסלב ויקבל תעודת [[סמיכה]] מרבה של העיר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. אדמו"ר הריי"צ שהכיר בכך שאופיו של הרב שיינין היה ביטול ו[[ענווה]] גדולים, ציווה עליו באותה התוועדות בפולנית: "זנאי פנו" - דע מיהו בעל הבית (היינו שהוא צריך להתנהג בעיירה בתוקף המתאים לרב).

הרב שיינין קיבל את הוראתו של הרבי ונסע ליקטרינוסלב לקבל את תעודת ה'סמיכה', כשרבי לוי'ק העיד עליו בתעודה ש"יראתו קודמת לחכמתו".

כשהגיע לדוקשיץ, ה[[מתנגדים]] התנגדו למינויו והעמידו רב משלהם בשם מרדכי יעקב גאלינקין. הם אף ניסו להעליל עליו עלילות באוזני המושל שזימן אותו אליו לשיחת בירור, אך לאחר שנפגש איתו הבין שהכל עלילות שווא של מתנגדיו, ואמר כי תוארו הוא "כפני [[מלאך]] אלוקים". המחלוקת נמשכה מספר שנים עד שהשלטונות המקומיים החליטו לעשות לדבר סוף, ובבחירות שהתקיימו בין בני העיירה ניצח הרב שיינין ברוב קולות, וכן היה גם בסיבוב השני.

לאחר זכייתו בבחירות, ניתנה לו דירת מגורים מאת הנהגת הקהילה, ולפרנסת בתו עסקה אשתו במכירת שמרים, כשמידי פעם נכנס סכום כסף נוסף שקיבל בעבור עיסוקו בהנהגת הקהילה ובסידור קידושין.

בשנות המחלוקת עמד לצידו הרב [[יוחנן גורדון]] שהכיר אותו עוד מימי לימודיהם יחד בישיבה בליובאוויטש, וכן הוא קיבל לעיתים קרובות מכתבי עידוד מאדמו"ר הריי"צ שחיזקו אותו להמשיך להילחם על תפקיד הרבנות.

מלבד ניהול עניני הקהילה כרישום [[נישואין]] ועריכת חופות, נהג הרב שיינין לחזור מדי שבוע חסידות ב'[[חדר שני]]' שבבית הכנסת החב"די המקומי, וב[[שבת תשובה]] וב[[שבת הגדול]] מסר דרשה בפני כל בני העיר.

===הנסיעות לרבי===
לרב שיינין היה '[[קאך]]' גדול ב[[נסיעה לרבי]] והוא היה משתדל להגיע לרבי כמה שיותר פעמים, ובפרט בחודש תשרי. באחת השנים התאמץ הרב שיינין לנסוע לרבי למרות מצבו הכלכלי הדחוק, כשלצורך כך הוא משתמש בכסף שקיבל מאת בני הקהילה לטיפול הצרכים הרפואיים של אשתו שנפלה למשכב.

בשנת [[תרפ"ט]] זכה לנסוע לוורשה על מנת להשתתף בחתונה של הרבי, כשלצורך כך הוא מכניס את עצמו בחובות נוספים על החובות שכבר היו לו מנסיעתו לתשרי, ובלבד שיזכה להשתתף בחתונת הרבי. בשנת [[תרצ"ב]] נסע לעיירה לאנדוורוב שם התקיימה חתונת בתו הצעירה של אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], וזכה להיות אחד מעדי הכתובה.

===פעילות בערי ליטא===
במשך שנות כהונתו ברבנות דוקשיץ, לא צימצם את תחום השפעתו בעיירה בלבד, אלא נסע בשליחותו של אדמו"ר הריי"צ לכל סביבות [[ליטא]] ופולין, ביקר שם את מצב הקהילות החסידיות, ודיווח לאדמו"ר הריי"צ על המתרחש כשעל הדרך הוא משתדל לסייע ככל יכולתו בביסוס החיים החסידיים.

עם אסיפת התייסדותה של 'אגודת החסידים ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה' בעשרת ימי תשובה של שנת [[תרצ"א]], החל לפעול למען עריכתם של מסעות חיזוק על ידי אדמו"ר הריי"צ למדינות אלו. פעולותיו נשאו פרי, ואדמו"ר הריי"צ אכן ערך מספר מסעות, כשהרב שיינין עמד בראש ארגון הפרטים סביב המסעות ועריכת קבלות הפנים ההמוניות לכבודו של אדמו"ר הריי"צ.

===פטירתו===
לאחר חזרתו משהותו בחצר הרבי ב[[חודש תשרי]] של שנת [[ת"ש]], נסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, ומשם פעל יחד חברי אגודת חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]] להשיג אשרות כניסה לחסידים שנשארו בצל הסכנה. הפעולות בנושא שנמשכו שנה תמימים נשאו פרי, והחסידים הצליחו לארגן ויזה עבור הרב שיינין, אך הוא לא הספיק להשתמש בה. ב[[ח' בתמוז]] [[תש"א]] פלשו הנאצים לעיירה והחלו לענות את תושביה היהודיים ובראשם את רבה העיירה הרב שיינין, כשהם מכים על ראשו באבנים כבדות ופוצעים את ראשו, ורק בנס הצליח לשרוד את העינויים ונותר בחיים.

לאחר חצי שנה של עבודות כפייה, העבירו הנאצים את תושבי העיירה לגטו ובאקציה השניה שערכו ב[[י"ח אייר]] [[תש"ב]] לקחו את הרב שיינין מתוך בתו בעודו עסוק בתפילה ועטור ב[[טלית]] ותפילין. כל היהודים שמצאו הנאצים רוכזו בשטח מישור מחוץ לעיר, ולפני שהנאצים הרגו את כולם ביקש הרב שיינין שיתנו לו מספר דקות של חסד לשוחח עם אנשי הקהילה, וכשניתנה הרשות פתח באמירת [[וידוי]] בהתעוררות גדולה ובמנגינה מיוחדת, ניגן איתם את ניגון ההקפות של שמחת תורה, ולאחר מכן אמר יחד איתם "שמע ישראל".

ניסן גורדון בן ידיד נפשו הרב [[יוחנן גורדון]] קרא לבנו אריה לייב על שם הרב שיינין שניספה ב[[שואה]].

==משפחתו==
לרב שיינין נולדו שתי בנים. בנו שלום בער, נלקח יחד איתו ועם רעייתו על ידי הנאצים ונרצחו יחד על קידוש השם. בנוגע לבנו הבכור חיים יקותיאל ישנם דעות חלוקות האם הצליח להינצל או שנספה יחד עם כל בני העיירה.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], בסדרת כתבות לתיאור דמותו בתוך [[שבועון בית משיח]]: '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/19/805107340131.html מסכת חייו של הגאון החסיד הרב אריה לייב שיינין פרק א'] • [http://www.scribd.com/doc/185707119/903 פרק ב' (עמוד 54)] • [http://www.scribd.com/doc/187623690/904 פרק ג' (עמוד 46)]'''.
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 243-256.
{{מיון רגיל:שיינין, אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)

2022-10-25T12:59:24Z

ברוקלין: /* הספרים והוצאתם לאור */

[[קובץ:ספר_השיחות_מתורגם.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת הספרים המתורגמים ללשון הקודש]]
'''ספר השיחות – אדמו"ר הריי"צ''' היא סידרת ספרים בת 11 כרכים בהוצאת [[אוצר החסידים]], הכוללת את [[שיחות]]יו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בין השנים [[תר"פ]]-[[תש"י]]. הכרכים קיץ ה'ש"ת – תש"ה, נערכו על ידי [[הרבי]], שאר הכרכים נערכו על ידי הרב [[אהרון לייב רסקין]].
==הספרים והוצאתם לאור==
*הכרך הראשון (שנים תר"פ – תרפ"ז) יצא לאור לראשונה בשנת [[תשנ"ב]].
*הכרך השני (תרפ"ח – תרצ"א) יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]].
*הכרך השלישי (תרצ"ב – תרצ"ה) יצא לאור בשנת [[תשפ"א]]{{הערה|כרך זה יצא אחרון, לקראת [[י"ב תמוז]] תשפ"א, והשלים את הסידרה.}}
*הכרך הרביעי (תרצ"ו – חורף ה'ש"ת) יצא לאור לראשונה בשנת [[תשמ"ט]]. עם יציאת הספר לאור, דיבר עליו [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הסמוכה ואמר: {{ציטוטון|להוסיף בלימוד תורתו של בעל הגאולה, מאמריו ושיחותיו, ובפרט אלה שיצאו לאור לאחרונה. כולל ובמיוחד הספר שהגיע מבית הדפוס בהשגחה פרטית לכבוד חג הגאולה - ספר השיחות תרצ"ו-חורף הש"ת - שניתוספו בהם שיחות שלא נתפרסמו עד עתה, וגם בהשיחות שנתפרסמו כבר, ניתוספו מראי מקומות וציונים כו' ונעשה דבר השלם - והגיע לכאן באופן שאפשר ללמוד בתוכו בשבת זה, י"ב תמוז}}. מהדורה שניה עם הוספות יצאה בשנת [[תשע"ד]].
*הכרך החמישי (קיץ ה'ש"ת) יצא לאור בשנת [[תש"ז]].
*הכרך השישי (תש"א) יצא לאור בשנת [[תשכ"ד]].
*הכרך השביעי (תש"ב) יצא לאור בשנת תשכ"ד.
*הכרך השמיני (תש"ג) יצא לאור בשנת [[תשכ"ה]].
*הכרך התשיעי (תש"ד) יצא לאור בשנת [[תשכ"ז]].
*הכרך העשירי (תש"ה) יצא לאור בשנת תשכ"ז.
*הכרך האחד עשר (תש"ו – תש"י) יצא לאור בשנת [[תשס"א]].

==ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש==
בשנת [[תשנ"ב]] יצאה לאור סדרה בת שלושה כרכים, המביאה את השיחות של השנים ת"ש-תש"ה בתרגום ל[[לשון הקודש]] תחת הנהלת [[סניף קה"ת בארץ הקודש]]. תרגום השיחות נעשה על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].

מטרת ההוצאה לאור הייתה [[הפצת המעיינות|להפיץ את תורת החסידות]], ולהנגיש לקהל הרחב את השיחות העשירות בתוכן חסידי, שנדפסו עד אז בשפת ה[[אידיש]] בלבד.

מלבד התרגום, נעשתה בסדרה זו עבודה עריכה מקיפה לעומת הסדרה המקורית באידיש, ונוספו בה מראי מקומות וציונים לענינים המבוארים בשיחות, ובשולי הספרים נוספו מפתחות מורחבים להקלת ההתמצאות בתוכן הספר.

שאר שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ, לא זכו לעת עתה לתרגום עברי, היות שיצאו לאור לאחר צאתה לאור של הסדרה הנוכחית.

===ספר השיחות המתורגם - חלוקה לפי שנים===
*'''הכרך הראשון''' - שיחות מהשנים ת"ש-תש"א.
*'''הכרך השני''' - שיחות מהשנים תש"ב-תש"ג.
*'''הכרך השלישי''' - שיחות מהשנים תש"ד-תש"ה.

==קישורים חיצוניים==
*{{היברובוקס||'''ספר השיחות תר"פ–תרפ"ז'''|15870}}; [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/index.htm גירסת טקסט], {{ספרייה}}
*[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/index.htm '''ספר השיחות – תרפ"ח–תרצ"א'''], גירסת טקסט, {{ספרייה}}; {{אוצר החכמה||גירסה סרוקה|26278}}
*{{אוצר החכמה||'''ספר השיחות תרצ"ב–תרצ"ה'''|643215}}
*{{אוצר החכמה||'''ספר השיחות ה'תרצ"ו – חורף ה'ש"ת'''|26275}}; {{אוצר החכמה||מהדורה חדשה|196128|תשע"ד}}
*{{אוצר החכמה||'''ספר השיחות קייץ ה'ש"ת – תש"ב'''|26276}}
*{{היברובוקס||'''ספר השיחות ה'תש"ג'''|38572}}
*{{היברובוקס||'''ספר השיחות ה'תש"ד'''|19806}}
*{{היברובוקס||'''ספר השיחות ה'תש"ה'''|38574}}
*{{היברובוקס||'''ספר השיחות תש"ו – ה'שי"ת'''|19808}}; [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/index.htm גירסת טקסט], {{ספרייה}}

==ראו גם==
*[[ליקוטי דיבורים]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

תכנון המשפחה

2022-08-24T00:58:41Z

ברוקלין: /* רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי */

'''תכנון המשפחה''' (בלשון [[הרבי]] '''פעמלי פלאן'''{{הערה|מקור הביטוי מאנגלית: family planning. ובלקוטי שיחות מופיע כינוי זה.}}) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות, לעיתים תוך שימוש ב'''אמצעי מניעה''' שמטרתם לצמצם (או למנוע לחלוטין) לידת ילדים למשפחה.

==מצוות פריה ורביה==
{{ערך מורחב|ערך=[[פרו ורבו]]}}
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}. חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.

ובלשון הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן="אף ע"פ שקיים אדם מצות פריה ורביה הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח. שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם".|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}}

על הטענה של נשים שהם מפסידות את הקריירה שלהם ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים, הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה אימו של [[שמואל הנביא]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן בשביל לתת זמן לגדל את בנה שמואל{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}.

על המחשבה של הורים שאולי אם תהיה להם משפחה גדולה הם לא יהיו הורים מספיק 'טובים' ולא תהיה להם יכולת לגדל אותם כראוי ולהעניק להם את תשומת הלב הדרושה, הביא הרבי דוגמא ממה שהגמרא מספרת בקשר לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השם, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו{{הערה|מסכת ברכות דף י'.}}. ואף שנולד אחר כך מנשה, שמלא את הארץ בעבודה זרה, לבסוף נהיה לגדול בעלי התשובה.

==בהיבט האמוני==
===חשיבות המצווה===
מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי.

[[ספר החינוך]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).}}.

[[בעלי התוספות]] כתבו{{הערה|מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבו.

היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}.

הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}.

ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדש]]{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}.

=== קירוב ה[[גאולה]] ===
הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'.}}.

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}.

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}.

===בתורת הסוד===
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא [[יחוד (קבלה)|יחוד]] [[זו"נ]], ואילו מ[[לימוד התורה|צוות תלמוד תורה]] היא יחוד גבוה יותר של [[אבא ואמא]], ובכלל מאתיים מנה{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.}}.

==בתורת הרבי==
בהיבט המוסרי והרוחני, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור היהודי הקוראות להצליח ולעשות קריירה, ולהזניח את חיי המשפחה. ולהורים מועטי יכולת 'לקחת אחריות' ולתכנן את המשפחה כפי יכולתם הכלכלית, [[הרבי]] יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות אלו, כאשר הדבר הכי חשוב של הורים הוא להרבות בילדים, שזה הדבר הכי חשוב הן אצל גברים והן אצל נשים, ולהקדיש את השנים הפוריות לריבוי הילודה.

הרבי אמר שלעיתים חוסר ילודה נובע מחוסר [[אמונה]] ביכולת לפרנס משפחה גדולה, הרבי ביאר שיש להאמין ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשר. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדים.

הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

לאחר ה[[שואה]], רבים מהניצולים לא רצו להקים משפחה, והרבי שכנע אותם בטיעון שזה נותן ניצחון והמשך לעבודתו של הצורר הנאצי, ובשנים שלאחר מכן{{הערה|פעמים רבות, ובריבוי בשנת תש"מ.}} כשהגיע שנות רווחה ליהודים, ויהודים ובמיוחד נשים רצו להיות "מוצלחות" בחיים, הרבי התבטא שההצלחה הכי גדולה של אישה זה להוליד ולהוסיף לעם ישראל עוד ילד.

===עידוד הילודה===
הרבי הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}.

הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שבת פרשת נשא תש"מ.}}, ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

===מענה לטענות===
ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}, ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחד{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.}}.

הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד ל[[שלום בית]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכה{{הערה|י"ז סיון תש"מ. ושבועיים קודם לכן, בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה".}}.

===הוראות והדרכות===
הרבי התבטא שיש להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא{{הערה|שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}.

==שפרה ופועה==
{{ערך מורחב|ערך=[[שפרה ופועה]]}}
בשנת [[תשל"ז]], בהפסקה הקצרה של [[יום כיפור]] בין תפילת שחרית למנחה, קרא הרבי למזכירו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ואמר לו שצריך להקים ארגון שיעזור ליולדות ב[[כפר חב"ד]].

הרבי גם הציע את השם "שפרה ופועה" על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי ישראל במצרים. הרבי ציין שהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לו.

לאור קריאת הרבי, במשך השנים נוסדו מאות סניפים של הארגון ברחבי הארץ והעולם, המסייעות לנשים בתקופת הלידה בהכנת ארוחות חמות ומזינות, נקיון הבית, שמרטפות, עזרה כספית, ועוד.

===רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי===
בשנת [[תש"מ]], לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו [[נשי ובנות חב"ד]] בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש [[מנחם-אב]] תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. וקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".

על מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של [[העדה החרדית]] בראשות הרב [[יצחק יעקב וייס]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[בצלאל ז'ולטי]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הרב [[יעקב לנדא]], רבי [[ישראל אבוחצירא]] וועד הרבנים של [[אגודת ישראל]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 על הרחבת בתי ישראל בטהרה], גליון התקשרות.}}.

בחורף של שנת [[תשע"ג]] יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/6/6e/מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.

==ראו גם==
*[[לידה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב מענדל דובוב, '''Shall We Have Another?''' (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
*הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: '''הברכה הגדולה ביותר''', גליון 1859 עמוד 22 {{*}} '''הזכות להיות הורים''', גליון 1859 עמוד 15
*'''להתברך בבנים''' - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
*'''הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896 {{*}} חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
*'''לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן''', שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
*'''שולחן מנחם חלק ו' עמוד ח''''
*'''עת ללדת''', ד"ר חנה קטן, ספריית משעול
===שיחות הרבי בענין===
*יום א' פ' שלח טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד.

== קישורים חיצונים ==
;משיחות הרבי בנושא
* [https://thedailysicha.com/topics?topic=מצות%20%22פרו%20ורבו%22,%20ושלילת%20תכנון%20המשפחה משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה] באתר השיחה היומית
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 הרחבת בתי ישראל בטהרה]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות גליון 936
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&st=פריה+ורביה&pgnum=346 שיחות קודש תשכ"ט חלק א' (346)]

;וידאו
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ גאולת מצרים - בזכות נשות ישראל שהתעקשו להתאמץ ולהמשיך לגדל דורות של יהודים]''' {{וידפו}}
;מאמרים וכתבות
*'''[https://chabad.info/magazine/432888 עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת]''', כתבה על עידוד הילודה באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', מוסף בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה {{PDF}}
*'''[https://daat.ac.il/he-il/mishpacha/holadat/tichnun/ מאמרים בנושא 'תכנון המשפחה' באתר דעת]'''
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/680.pdf מבצע לא תרצח]''', מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6

{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חתונה]]

הלל משה מעשיל גלבשטיין

2022-07-26T19:06:46Z

ברוקלין: /* קישורים חיצוניים */

הרב '''הלל משה מעשל גלבשטיין''' ([[ד' בכסלו]] [[תקצ"ד]] - [[כ"ד בחשון]] [[תרס"ח]]) היה [[תלמיד חכם]] מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, שנמנה במשך תקופה גם על חסידי גור, והתיישב באחרית ימיו ב[[ירושלים]] שם נמנה על דמויות ההוד של ההתיישבות היהודית בעיר.

==תולדות חיים==
הרב גלבשטיין נולד בביאליסטוק ב[[ד' כסלו]] [[תקצ"ד]] לאביו ר' צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ולבלומה לאה, שהייתה הדור השנים עשר ל[[של"ה]] הקדוש.

בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו.

[[נישואין|נשא]] את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב מאוד לרבי [[מנחם מנדל מקוצק]].

באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע ל[[ליובאוויטש]], ללמוד מדרכה של [[חסידות חב"ד]], דבר שלא היה מקובל בין חסידי [[פולין]]. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כש[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקרב אותו אליו.

גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל [[הצמח צדק]] וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[גור]].

לאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", החליט ר' גלבשטיין לעלות ל[[ארץ ישראל]]. בראשית שנת [[תרכ"ט]] הוא הגיע ל[[ירושלים]], והיה הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ. לפרנסתו פתח בית מאפה, כשאשתו מוכרת בחנות המאפייה, וגלבשטיין למד תורה. על אשתו ציווה לסגור את החנות כאשר הרווח בחנות יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס.

גדולי [[ירושלים]] עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] (בעל ה"תורת חסד"), רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו.

ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר [[חברון]], ללמוד יחד עם רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם.

ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], כשדרך החלון ניתן לראות את ה[[כותל המערבי]], כולו שרוי בציפייה ל[[גאולה]]. הוא הגה רעיון להציב משמרות ל[[הר הבית]], כמו שהיה בזמן ה[[בית המקדש|מקדש]], וזאת על פי שיטתו, ש[[שילוח מן המחנה|מצוות שמירת המקדש]] נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא{{הערה|ראה שיחת ש"פ שמיני תש"נ (חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם שיחה כ').}}.

נפטר ביום [[כ"ד חשון]] [[תרס"ח]], בהיותו בעיר [[חברון]], ושם הובא למנוחות בחלקת חב"ד.

== חיבוריו ==
*[http://hebrewbooks.org/35705 תפילה למשה] (תרנ"ח, ירושלים) - [[סידור האר"י]] עם חידושים ופירוש על סדר ה[[תפילה]].
*חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על [[מסכת בבא קמא]].
*אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת [[פסחים]], קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של ה[[גרשון העניך ליינר|אדמו"ר מרדזין]] לחדש את התכלת, וכן את הרב עקיבא יוסף שלזינגר, איש ירושלים, שתמך בהצעה זו).
*משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים:
: א. טוב ארץ הצבי; חידושים ושו"ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה.
: ב. טהרת הקדש; חידושים ושו"ת בדיני קדושת [[כותל המערבי]] בזמן הזה.
: ג. אור לישרים; ביאורים על דרך הרמז והסוד בענין שמירת המקדש.

==לקריאה נספת==
*'''ר' מעשיל גלבשטיין | קוצק־ליובאוויטש־ירושלים''', במדור הסיפור החסידי בגליון 'ואביטה נפלאות' פרשת חיי שרה תשפ"ב

==קישורים חיצוניים==
* [http://toladot.blogspot.com/2009/12/blog-post_04.html תולדות משפחת גלבשטיין], תולדות ושורשים בעם ישראל.
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4403&CategoryID=1093 כתביו וספריו של ה"משכנות לאביר יעקב"]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלבשטיין, הלל משה מעשיל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידי גור]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]]

הכותל המערבי

2022-07-25T19:16:02Z

ברוקלין: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הכותל פנורמה.jpg|שמאל|ממוזער|400px|הכותל המערבי]]
'''הכותל המערבי''' (ובקיצור: 'הכותל'), הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. לכותל המערבי ישנה קדושה יתרה. הכותל נחשב לאתר היהודי השני בחשיבותו בעולם, אחרי הר הבית. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת [[בית המקדש]] לפי דרגות שונות.

מעולם לא זזה ה[[שכינה]] מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'{{הערה|שמות ה ע"ב.}}.
== איסור תחיבת היד בין אבני הכותל ==
לטמא{{הערה|1=חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]}} אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון זבין וזבות נדות ויולדות{{הערה|רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.}} שאסורים להכנס להר הבית באיסור לא תעשה{{הערה|שם הלכה ח'.}} וזה שייך גם במי שאינו בעצמו מטומאת אלו, שהרי גם במי שנגע בזב - או בנכרי שדינו מדרבנן כזב{{הערה|רמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה י'.}} - או בנדה ויולדת, גם כן נטמא בטומאת זב{{הערה|רמב"ם פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א.}}, וכן על בעל קרי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=103378&rid=7773 משנה למלך פ"ז מהל' בי הבחירה הט"ו]}}. האיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא{{הערה|השגות ה[[ראב"ד]] פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.}}, מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות{{הערה|רמב"ם שם.}}.
[[קובץ:עצרת כותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עצרת תפילה בכותל למען [[שלימות הארץ]]]]
ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים{{הערה|רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.}}.

על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו{{הערה|רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.}}, כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש כרת{{הערה|[[מסכת יבמות|יבמות]] ה, ב. רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב.}}. אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו כל גדולי דורנו את הכניסה להר הבית{{הערה|ראו גם ימי יוסף בתרא יט, ב. ציץ אליעזר ח"י א (מט-ע), חי"א פ"ט ז, חי"א טו, חי"ב מז. מנחת יצחק ח"ו קלב. דברי ישראל חלק ג' קלד. יביע אומר חלק ה' יו"ד כו.}}.

אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל חלק ג' סימן קס"א ג.]וראו גם דברי חכמים פרק לח.}}. כמו כן, יש ליזהר בהכנסת פתקים לאבני הכותל, שמא יכניס גם את אצבעותיו.

== קדושת הבית בזמן הזה ==

דעת ה[[רמב"ם]] היא כי גם היום חל איסור כרת{{הערה|רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה הי"ד.}} מכיון שקדושה ראשונה קדישה גם לעתיד לבוא. אך דעת ה[[ראב"ד]] היא כי אין היום איסור כרת.

וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ו[[שכינה]] לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28707&hilite=df1ac93b-f04c-46ea-bdf6-d07a47766137&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 גליון טורי ישורון] בשם שו"ת חתם סופר חלק יו"ד סימן רל"ד. וראו גם תשובת אד"כ ז, ציץ אליעזר ח"יא טו(ג); משנה הלכות חלק ה' כה.}}.

== מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך [[חברון]] ==

בשיחה עם רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 684.]}}, הקשה [[הרבי]] סתירה: [[האדמו"ר האמצעי]] כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]] ע' שז.}} כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים ריש סימן צ"ד.}} פסק דין מפורש בנוגע ל[[תפילה]], שאם היה עומד ב[[חוץ לארץ]] יחזיר פניו כנגד [[ארץ ישראל]], ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד [[ירושלים]], שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד [[המקדש]] שנאמר והתפללו אל הבית הזה.

רבי שמעון רצה לתרץ כי ייתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן בחוץ לארץ להחזיר פניהם נגד ארץ ישראל, והן בארץ ישראל להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן אמר הרבי שיש לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר.

בהמשך השיחה, אמר רבי שמעון בשם זקנו רבי [[דוד מלעלוב]] כי [[האבות]] נמצאים בליל [[שבת קודש]] בכותל המערבי.

על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שייתכן שחברון הייתה בדרכם של ה[[מרגלים]] ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון.

== [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקור בכותל ==

[[אדמו"ר הריי"צ]], בעת ביקורו בארץ בשנת תרפ"ט, ביקר בכותל. היה זה למחרת הגיעו לארץ.

בעת הביקור נכח קהל גדול, ותיאורים מהביקור מצויים ביומנו של הרב [[שמעון גליצנשטיין]]{{הערה|להלן מתוך עיבוד שנעשה על ידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] ב[[שבועון בית משיח]]}}:

בשעה שש נראתה דמותו של הרבי קרבה ובאה. פניו הקדושות להטו כאש, כאשר מבחוץ לא נראו סימנים מיוחדים של התרגשות. רק הפנים הלוהטות הסגירו כי הרבי 'בוער' מבפנים. עם הגיעו קרע הרבי 'קריעה' בבגדו העליון.

מבלי לבזבז זמן פתחו הנוכחים בתפילת מנחה. "אין אליהו נענה אלא בתפילת המנחה", ולפני התיבה ניגש החסיד ר' [[יוסף שמוטקין]]. הייתה זו תפילה מיוחדת שהותירה חותם עמוק על כל הנאספים. אף הרבי עצמו כתב ביומנו כי היה בה "התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור".

בתוך הדומיה וחרדת קודש ששררה בתוך קהל הנאספים, נשמע קול בכיה חרישית היוצאת מעמקי הלב. כל הקהל הזדעזע למשמע תפילתו של הצדיק", כתב הרב גליצינשטיין ביומנו.

והרבי - שקוע בשרעפיו. לנגד עיני רוחו עומדים בני משפחתו, כמו עומדים יחד עמו באותה שעה, מרחוק אך מקרוב, ומתפללים יחד עמו, שופכים לבותיהם כל אחד כפי הבנתו ולפי מזגו ואופיו, אלו בשתיקה ואלו במחשבה, כמו אומרים לרבונו של עולם - הבט וראה ועזור לנו בכל מה שאנו מתחננים אליך, א-ל קדוש. "נפתחו אצלי נחלי דמעות של תחנונים" כותב הרבי בזכרונותיו כאשר הוא נזכר בחסידיו-תלמידיו-אהוביו החסידים, הם נשותיהם וילדיהם, שנותרו מאחורי מסך הברזל, דוויים וסחופים. "וביודעי שהנה בשעה זו כולם נזכרים במקום הקדוש של בית המקדש, זה עורר אצלי דמעות דם, מילים אילמות, ברקים של אש [[נשמה]] וקרני תקווה לקב"ה בעצמו, אתה עצמך, רבונו של עולם, צריך לקבל את כל הבקשות ולמלא את המשאלות לכל הדברים הטובים.

בתום התפילה פתח הרבי באמירת מזמורי [[תהלים]] במנגינה ערבה ובדבקות נפלאה. הנאספים עמדו מרותקים למקומותיהם בצפייה ממושכת שלא לאבד אף לא תנועה מתוך אותה דבקות נפלאה.

משסיים הרבי את תפילתו, הפנה ראשו לנאספים סביב ושאל האם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו. לאחר שקיבל תשובה חיובית, "נשא הרבי את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו, ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו".

"באותן כמה שעות" - מסכם הרבי - "חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו מתוך בית משיח על פי יומנו של הרב שמעון גליצנשטיין]}}...

== חב"ד בכותל ==
[[קובץ: דוכן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן תפילין בכותל]]
[[קובץ: כותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[טנק מבצעים]] בכותל]]
לאחר שחרור הכותל ב[[כ"ח באייר]] [[תשכ"ז]], במהלך [[מלחמת ששת הימים]], החלו חסידי חב"ד לפעול [[הנחת תפילין|להניח תפילין]] עם באי המקום, כחלק מ[[מבצע תפילין]] שעליו הכריז הרבי לקראת פרוץ המלחמה.

זמן קצר לאחר מכן, ב[[כ"א סיוון]], הגיע מברק מ[[מזכירות]] הרבי ובו הוראה מהרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הצעת אדמו"ר שליט"א שאם רק אפשר לסדר אצל הכותל סוכה תמידית להנחת תפילין, וכמובן ברשות המשרדים המתאימים. וכדאי להדפיס בפורמט קטן ברכות תפילין ו[[קריאת שמע]] ולחלקם חינם. וגם למכור שם תפילין בדוקות ובמחיר מינימלי}}

עם המברק - שהגיע באותו היום - נשלח גם מכתב מפורט יותר מהמזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], בו הוסיף כמה הוראות בנדון. בין השאר כתב שגם אם כרגע אין צורך ברישיון מיוחד להפעלת דוכן התפילין, יש לדאוג לרישיון כזה כדי למנוע טענות בעתיד.

עם קבלת ההוראה נרתמו חסידי חב"ד לקיומה והפעילו דוכן תפילין קבוע. בימים הראשונים לפעילותו איישו את הדוכן בעיקר חסידים מ[[כפר חב"ד]], בניהול [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] בראשות הרב [[ישראל לייבוב]]. אך שבוע לאחר מכן, נשלח מברק מהרבי לצעירי חב"ד סניף ירושלים, בראשות הרב [[טוביה בלוי]], בו כתב הרבי: {{ציטוטון|הנעשה מצא"ח ואנ"ש דירושלים משהו במבצע תפילין? כמה אנשים התעסקו בזה וכמה שעות הקדישו לזה כולם ביחד? ומטובם להבריק בפרטיות ושמות המשתתפים - במכתב דחוף ופשוט שהגזמה בעניין כזה אסורה. ודי למבין. מזכירות}}. עם קבלת המברק החלה התעוררות בנושא בין החסידים בירושלים, והם הקימו 'מטה מבצע תפילין' שדאג לאייש את הדוכן. חברי המטה היו, מלבד הרב בלוי, הרבנים: [[בן ציון שיינברגר]], [[יהושע יוזביץ']], [[יששכר דב וולס]].

כמה חודשים לאחר מכן, ב[[חודש תשרי]], נסע הרב בלוי לרבי, ובמהלך [[סעודת חג|סעודת החג]] בליל יום טוב שני של [[סוכות]] במחיצת הרבי, זכה שהרבי התבטא אודותיו: {{ציטוטון|הוא מנהל מבצע תפילין בכותל המערבי, ושם כבר הניחו רבבות תפילין}}. בהמשך הסביר הרבי את מעלת המספר '[[רבבה]]'{{הערה|1=[[שניאור זלמן ברגר]], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/102797492894.html המבצע שפרץ עשר שנים קודם זמנו] {{בית משיח|}}}}.

דוכן זה פועל ברצף עד היום, ומשמש כ[[בית חב"ד]] לכל דבר. החל משנת [[תשס"ה]] מנהל את הדוכן הרב יוסף הלפרין{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=3083&CategoryID=184 הכותל המערבי: בית חב"ד ללא הפסקה]}}.

רב הכותל, הרב [[שמואל רבינוביץ]] הינו חסיד חב"ד.

במקום מתקיימים אירועים חב"דיים כגון: [[בר מצווה]] לאלף ילדים בארגון [[כולל חב"ד]], סיום והכנסת [[ספר תורה לילדי ישראל]].

== ראו גם ==
*[[הר הבית]]
*[[בית המקדש]]
*[[יום ירושלים]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22513&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=1&hilite=10f07753-8924-4bdc-a56a-e88580a23737 ספר שריד מקדשינו על הכותל המערבי]
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10556&CategoryID=1853 בשליחות הרבי ל"כותל המערבי"]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47764 מחקר על הכותל]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70571 גלריה מרהיבה מהצד הלא מוכר של הכותל; המנהרות המסתוריות בבטן האדמה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37472 אלף ילדים בבר מצווה בכותל]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30620 קעמפ [[אורו של משיח]] במסדר בכותל]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 וידאו הדמיה - 770 מול הכותל]
*שלמה ריזל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3399472 השליח במקום הכי לא צפוי בעולם]''', כתבה תשקיף על בית חב"ד בכותל המערבי {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הר הבית]]
[[קטגוריה:ירושלים]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

חלוקת דולרים

2022-07-17T14:12:00Z

ברוקלין: /* היסטוריה */ מקור

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי שליט"א מלך המשיח]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], הרבי חילק הרבי שלא כדרכו דולרים לקהל, שלא באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}.

באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

בעקבות האירועים של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

בשנת [[תשס"ה]] החלו כמה מן ה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם חילק [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.}}. עם זאת גם בין המאמינים בנצחיות חייו של הרבי יש שמתנגדים לביצוע החלוקה{{הערה|ראה ראיון עם הרב [[מאיר ווילישאנסקי]], בתוך מוסף 'ד' אמות', [[בית משיח]] [[תשרי]] [[תשע"ח]].}}, מתוך קביעה שאין להחליט לרבי מה עליו לעשות ומחמת טענות נוספות. מעודדי החלוקה ענו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}}, כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בין [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] ל[[כ"ו אדר]] [[תש"פ]] התקיימה החלוקה על פי רוב לאחר תפילת מנחה ליד בימת התפילות שבזאל הגדול ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|הסכמת הרבי באמצעות האגרות קודש]]. משנת תש"פ החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

וילנה

2022-06-11T22:02:45Z

ברוקלין: /* ביקורי רבותינו נשיאינו בעיר */

[[קובץ:וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיר וילנא כיום בתצלום אוירי]]
[[קובץ:תומכי תמימים וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום נדיר של תלמידי סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר בזמן [[השואה]]]]
וילנא (באנגלית: '''Vilnius''', ברוסית: '''Вильнюс'''; בפולנית: '''Wilno''') היא עיר הבירה של מדינת ליטא. לעיר היה מעמד תורני חשוב, והיא נודעה בעיקר בזכות [[הגאון מוילנא]] שפעל בעיר בין השנים [[ה'ת"פ]]-[[ה'תקנ"ח]]. העיר כונתה בפי היהודים בתואר "ירושלים דליטא", והיוותה את המרכז העיקרי להתנגדות החריפה לתנועת החסידות.

==היסטוריה מיקום ואוכלוסייה==
העיר שהוקמה בשנת [[ה'פ"ח]], שוכנת בצד הדרומי-מזרחי של ליטא, בסמיכות לגבול בין [[רוסיה]] הלבנה (בלארוס) לליטא.

כבר מעת הקמתה הייתה וילנה מרכז התרבות וההווי הפולני, ונקבעה כעיר הבירה של הדוכסות הליטאית. במהלך השנים נכבשה וילנא חליפות, וסופחה מספר פעמים לממשלת [[פולין]], לרוסיה, ולברית המועצות.

===הקהילה היהודית===
[[קובץ:בית הכנסת וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת היהודי היחיד שנשאר פעיל עד היום]]
[[קובץ:וילנא בית עלמין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי בעיר]]
במאתיים השנים הראשונות לקיומה של העיר, נאסרה ההתיישבות היהודית במקום, מחשש התושבים לפגיעה בפרנסתם, אך בסביבות שנת [[ה'ש"כ]] ניתן אישור גורף, והחלה התיישבות יהודית בעיר.

בארבעים השנים שחלפו מאז החלה ההתיישבות היהודית בעיר, גדלה הקהילה באופן משמעותי, וכללה שלושת אלפים משפחות, שהיוו עשרים אחוז מכלל תושבי העיר, ושמעה של הקהילה החל להתפרסם בתפוצות ישראל כמרכז תורני חשוב.

הקהילה היהודית בעיר הייתה מבוססת מבחינה כלכלית, דבר שאיפשר לבני הקהילה לחתן את בנותיהם עם צעירים מוכשרים, ולהעניק להם את האפשרות להמשיך ולהתמסר ללימוד התורה בתנאי שיעברו להתגורר בסמיכות אליהם ויהיו סמוכים על שולחנם. באופן זה עברו להתגורר בוילנה עשרות למדנים חשובים דוגמת רבי שבתאי כהן (הש"ך) ורבי אריה לייב שפירא{{הערה|מחבר הספרים נחלת אריאל ומעון אריות.}}, שהטביעו את חותמם על כלל היהדות התורנית.

[[הגאון מוילנא]] (הגר"א) שהיה יליד העיר תרם לפרסומה באופן משמעותי, וכבר בהיותו בגיל צעיר התפרסם שמעו למרחוק, והזמין צעירים מוכשרים רבים לבוא וללמוד תורה מפיו{{הערה|הגר"א אמנם לא כיהן באופן רשמי במשרת רב או ראש ישיבה, אך היה מוסר שיעורים בבית המדרש הסמוך לביתו, ופותר את קושיותיהם של הלמדנים שהיו מביאים לפניו כשהיה מגיע לבקר בבית המדרש.}}.

הקהילה היהודית בעיר הלכה והתפתחה, עד שבתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] יהודי הקהילה היוו את רוב תושבי העיר, דבר שנמשך תקופה קצרה, עד להגירה הגדולה ל[[ארצות הברית]] שהחלה שנים ספורות לאחר סיום מלחמת העולם. התפתחותה וגדילתה של הקהילה היהודית, גרמה לכך שבשנת [[תרמ"א]] גויים מתושבי העיר ניסו לבצע פרעות ביהודים ולגרום להם לעזוב את העיר, אך הקהילה התאגדה, לכדה את הפושעים, והסגירה אותם לשלטונות.

גודלה של הקהילה גרם גם לכך שתנועות חברתיות ועממיות שונות ראו בה יעד אסטרטגי, ופתחו בה מרכזים שיועדו להטות אליהם את לב ההמון.

בשנת [[תרע"ד]] התמנה כרב קהילת חב"ד בעיר הרב [[מנחם צבי ריבקין]] שכיהן ברבנות עד שנת [[תרפ"ג]]. ב[[חודש אייר]] [[תרפ"ז]] הוקם בעיר סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], בייסודו ובהנהלתו של ר' אליהו וייץ, ובסיועו של העסקן החב"די ר' [[מענדל לוין (וילנא)|מענדל לוין]] שהיה חבר בועד הקהילה של וילנה באותם שנים{{הערה|1=ב[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/535.pdf שבועון בית משיח גליון 535] התפרסמה התכתבות בין [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[חיים עוזר]] בנוגע לסיוע הכספי לישיבת [[תומכי תמימים וילנא]].}}.

===בזמן ה[[שואה]]===
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו חלק מתלמידי ישיבות חב"ד לוילנא, מתוך השערה שהעיר תסופח לליטא, שנחשבה אז למדינה נייטרלית, והקימו במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]] בניהולו של הרב [[שמואל זלמנוב]], ותחת השפעתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[יהושע אייזיק בארוך]]. ישיבה זו התקיימה במשך שנה וחצי, עד שגלתה ל[[שנחאי]]{{הערה|הישיבה פעלה בבית הכנסת של קהילת חב"ד בעיר ברחוב הווילנאי 21 שנקרא בשם "אפאטאוו".}}.

ב[[כ"ט סיון]] [[תש"א]] נכבשה העיר על ידי הנאצים, והם ריכזו את תושביה היהודים בגטו{{הערה|עוד קודם הקמתו של הגטו, רצחו הגרמנים כמעט מחצית מתושביה היהודים של העיר. ההשערה היא שבתקופה שבין כיבוש העיר להקמת הגטו נרצחו כשלושים וחמש אלף איש מתוך שמונים אלף התושבים היהודים בעיר.}}. חיסול הגטו החל ב[[א' אלול]] [[תש"ג]], ומלבד כמה עשרות בודדות של פרטיזנים שהצליחו להבריח את גבולות הגטו, הושמדו על ידי הנאצים במהלך [[השואה]] כמאה אלף יהודים בגטו וילנא.

==מרכז ההתנגדות לתורת החסידות==
בזמן התפשטותה של [[תורת החסידות]] בזמנו של [[המגיד ממעזריטש]] הייתה הקהילה בוילנה אחת מהקהילות החשובות ביותר, והיא נחשבה כמרכז התורני העיקרי בסביבות [[רוסיה]] ופולין{{הערה|כאשר [[אדמו"ר הזקן]] הגיע לגיל 19 ורצה לגלות למקום תורה התלבט בין וילנא שהייתה אז מרכז הלימוד החשוב ביותר, לבין מעזריטש שהייתה מרכז תורת החסידות.}}, וכמבצרם של ה[[מתנגדים]] לתורת החסידות.

הראשון שהצליח להקביע את חומות ההתנגדות ולרכוש חסידים מקרב תושבי וילנא, היה רבי [[אהרון הגדול מקרלין]], שביקר בעיר בחשאי והצליח לפעול על כמה מנינים של אברכים להתקרב לתורת החסידות. אותם אברכים פתחו בעיר מנין חסידי, ודבר זה הגדיש את הסאה, ופרנסי וילנא שחששו שתנועת החסידות תתבסס ותתפשט בעירם, היו הראשונים להוציא חרם, בו נידו את החסידים ואסרו לשהות במחיצתם ולסייע להם בכל אופן שהוא.

החל מחרם זה שהתפרסם לראשונה בשנת [[תקל"ב]], הנהיגה הקהילה בוילנה את ההתנגדות הכללית לתורת החסידות, וסחפה אחריה גם מרכזים מתנגדיים נוספים כגון ברודי ושקלוב להצטרף אף הם להתנגדות החריפה{{הערה|יש לציין שקהילת וילנא הייתה הקהילה היחידה בכל רחבי [[ליטא]] שהתנגדה לתורת החסידות, ושאר קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[ליטא]] לא הצטרפו אליהם. החוקר ד"ר אריה מורגנשטרן מנסה לתלות זו בעובדה שבאותה תקופה פרצה בוילנא מגפת דבר והפילה חללים רבים מבני העיר. תושבי העיר חיפשו סיבות רוחניות שבשלהם קיבלו עונש קשה שכזה, ופרנסי הקהילה שחששו שיאשימו אותם בכך (בגלל שניהלו באותה תקופה מלחמה נגד רב העיר), הטילו את האשמה על החסידים, שכיבכול בגללם פרצה המגיפה.}}. ה[[מתנגדים]] החריפים שבעיר עשו שימוש רב בכוחו ובהשפעתו של הגאון מוילנא, ודאגו למסור לו עדויות כוזבות כביכול החסידים מחללים את קדושת הצומות{{הערה|כך לדוגמה העידו בפניו שתי עדים מהימנים בשבועה, שהם ראו חסידים שאוכלים ב[[תשעה באב]], אלא שהם העלימו ממנו את העובדה שדבר זה אירע בשנה בה הקביעות של [[תשעה באב]] חלה בשבת, כך שלא היה כל פסול הלכתי במעשיהם.}}, לא מתנהגים בצניעות{{הערה|העדים העידו שראו את החסידים רוקדים עם בנות בבית הכנסת בשמחת תורה, אך העלימו את העובדה שהם מתכוונים לילדות קטנות של החסידים, שרכבו על כתפי אבותיהם בשעת הריקודים.}}, וכדומה.

מתוך נסיון לרכך את ההתנגדות החריפה מבית מדרשו של הגר"א, ניסו מספר פעמים גדולי החסידות (דוגמת רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ו[[אדמו"ר הזקן]]) להיפגש עם הגר"א מוילנא ולהוכיח לו שאין מה לחשוש מתורת החסידות, אך בהשפעת מקורביו הגר"א ברח מהעיר, וחזר אליה רק לאחר שנודע לו באופן וודאי שהם עזבו את העיר.

גם בעיצומה של המלחמה בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, היו רבים מתושבי ווילנא שהתקרבו לתורת החסידות, הידועים שבהם היו רבי [[משה מייזליש]] והרב [[מאיר רפאל'ס]] שהיו מנכבדי ומפרנסי הקהילה ומראשי המובילים של ההתנגדות, שנכחו במהלך המלחמה בצדקתם של החסידים, ועברו לצידו השני של המתרס ונעשו לחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]].

במשך עשרים ושש שנה עמדה וילנה במרכז ההתנגדות לתורת החסידות, עד שבשנת [[תקנ"ח]] אסרה ממשלת [[רוסיה]] את השימוש בחרמות ובנידויים, ובאותה שנה נפטר גם [[הגאון מוילנה]], דבר שגרם באופן טבעי לריכוך ההתנגדות, ובשנה שלאחר מכן כבר הורשו החסידים להקים קהילות חסידיות בתחומי העיר וילנה, ולקיים מניינים נפרדים לתפילה.

==ביקורי רבותינו נשיאינו בעיר==
[[אדמו"ר הזקן]] ביקר בעיר מספר פעמים, כשהידוע שבהם היה בשנת [[תקל"ו]], יחד עם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] - ביקור שנועד להשקטת המחלוקת באמצעות פגישה עם הגאון מוילנא. הפגישה לא התקיימה עקב סירובו של הגאון.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקר בווילנא בקיץ [[תקצ"ה]], נפגש עם תלמידי החכמים שבעיר ובראשם עם רב העיר, רבי [[אברהם אבלי מפאסוואל]].

בחודש אייר [[תרס"ט]] ביקרו בעיר [[אדמו"ר הרש"ב]] עם בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], עבור אסיפה בענייני הכלל שהתקיימה בבית הכנסת החב"די בעיר. ב[[ל"ג בעומר]] אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר חסידות בבית הכנסת.

בשנת [[תרפ"ח]], בדרכו חזרה מווארשא לריגה, עצר אדמו"ר הריי"צ בעיר למשך שבוע, מיום שלישי פרשת ויקהל פקודי עד בוקרו של יום שני שלאחריו, ונפגש עם [[חיים עוזר גורודזינסקי]] בענינים הנוגעים לעסקנות ציבורית{{הערה|תיאור מפורט מהביקור בתוך היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שפה.}}. ביקורים נוספים, קצרים יותר, התקיימו בחודש תמוז [[תרצ"א]] ובחודש אלול [[תרצ"ב]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין עמוד מב.}}.

[[הרבי]] ביקר בעיר כאשר נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ אל ר' חיים עוזר{{הערה|1=עדותו של ר' [[זושא ווילימובסקי]]. נדפסה ב[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/535.pdf שבועון בית משיח גליון 535 עמוד 39].}}.

==בית הדפוס בוילנא==
{{ערך מורחב|ערך=[[דפוס האלמנה והאחים ראם]]}}
בשנת [[תקנ"ט]] הועבר בית הדפוס היהודי של משפחת ראם לעיר ווילנא, והוא גדל והתבסס בעידודם של רבני וילנא וליטא, שעמדו לצידו במחלוקות ממוניות שונות שהיו לבית הדפוס בוילנא עם בתי דפוס אחרים דוגמת בית הדפוס של האחים מסלאוויטה.

בשנת [[תקצ"ו]] נסגרו בהוראת הממשל הרוסי כל בתי הדפוס ברוסיה, ובית הדפוס בוילנא קיבל זיכיון בלעדי על הדפסת ספרי יהדות, ובכך הפך לבית הדפוס החשוב ביותר בו הודפסו אלפי ספרי יהדות. בשנת [[תר"ך]] איבד בית הדפוס את המונופול על הדפסת ספרי יהדות והחל בתקופת שפל, עד שבשנת [[תרס"ג]] החליף בעלות, ירד מגדולתו, ולבסוף - הוחרם על ידי הממשל הרוסי.

בבית דפוס זה הודפסו ספרי יהדות חשובים, ובראשם ה[[תלמוד בבלי]] בצורת הדף המוכרת עד היום, [[ספר התניא]], [[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]], [[לקוטי תורה]], ועוד.

==העירה כיום==
כיום אוכלוסיית העיר כוללת מעל לחצי מליון תושבים, מתוכה כארבע אלף יהודים בלבד. [[שליח]] [[הרבי]] בעיר הוא הרב שלום בער קרינסקי, שמכהן גם כרב [[בית הכנסת]] הפעיל היחיד בוילנא, ורב הקהילה.

==אישים הקשורים בתולדות ה[[עיירה]]==
===רבני העיר===
*הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]] - רב קהילת החסידים בעיר.
*הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]] - רב העיר בין השנים [[תרמ"ה]]-[[ת"ש]].
*הרב [[מנחם צבי ריבקין]] - רב קהילת חב"ד בעיר בין השנים [[תרע"ד]]-[[תרפ"ג]].

===ילידי העיר===
*[[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]].
*[[זלמן זזמר]].
*[[ישראל זאב גוסטמן]].

===נוספים===
*[[הגאון מוילנא]].

==עיירות בפלך וילנא==
*[[גלובקע]].
*[[שוונציאן]].
*[[קורניץ]].
*[[קובנה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/?url=article_he&id=5605 סערה בווילנא: מלחמה נגד שליח הרבי] {{אינפו}}
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/422.pdf חשקה נפשינו לראות את פני אדונינו בוילנא] [[שבועון בית משיח]], גליון 422 עמוד 16.
*אברמי זקס, '''[http://shturem.net/images/news/93695_news_27012017_51507.pdf עיר היהודים]''', 'החייל' שבט תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות בליטא}}

גזירות ת"ח ות"ט

2022-06-10T07:38:28Z

ברוקלין: לא נכון

[[קובץ:חמילנצקי בקייב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את כניסת הפורעים ל[[קייב]], כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי ימח שמו]]
'''גזירות ת"ח ות"ט''' (נקראות גם בשם '''פרעות חמיילנצקי''') היו סדרת פוגרומים אכזריים שנערכו ב[[יהודי]] [[אוקראינה]] כחלק מהתקוממות כללית של ה[[קוזאקים]] על פגיעה בזכויות שהובטחו להם, כאשר היהודים שנקלעו למלחמה לא להם נטבחו ועונו על ידי הצדדים הלוחמים השונים. למרות שרובם של הפרעות התרכזו בין [[חג הפורים]] של שנת [[ת"ח]] ל[[חודש אב]] [[ת"ט]], נמשכו הפוגרומים גם לאחר מכן, ועד שנת [[תי"ז]] עדיין אירעו מידי מספר חודשים פוגרומים ומעשי ביזה בקהילות היהודיות ברחבי [[אוקראינה]] ו[[פולין]].

במהלך הפרעות מאות אלפי יהודים יהודים נרצחו במיתות משונות או מתו במגיפות, ואחרים שהצליחו להימלט, נותרו ללא פרנסה, וללא רכוש. אלו שנתפסו אולצו להמיר את דתם, או שנמכרו לעבדים.

==הרקע לפרעות==
כשבעים שנה לפני פרוץ הפרעות, התאחדה [[ליטא]] עם [[פולין]] והאצילים הפולניים השתלטו על חלקי אדמה רחבים ב[[אוקראינה]] וליטא, והעבידו את האיכרים האוקראיינים תחתם, כשהם מנצלים את יחסי המרות ומתעמרים בהם כעבדים, דבר שגרם להתמרמרות כללית מצד הנתינים האוקראיינים.

האצילים הפולנים שהתעצלו לנהל את אחוזותיהם בכוחות עצמם, העסיקו יהודים כמנהלי אחוזות, דבר שגרם לכך שהתמרמרות העממית תופנה גם כלפי היהודים, שהיו עושי דבריהם של האצילים.

ההתמרמרות תורגמה על ידי האוקראיינים למעשי מרד, שהונהגו על ידי גדודי [[קוזאקים]]. אחרי מספר שנים של פשיטות לאחוזותיהם של האצילים הפולנים, ניסה הממשל הפולני לגייס את הקוזאקים לצידו, והגיע להסכם צבאי עם הקוזאקים שתוכנו העיקרי היה צירופם כיחידות סדירות לצבא הפולני, כשבתמורה ומענקים להם אחוזות אדמה קטנות ופטור מתשלומי מיסים, אבל הסדרים אלה לא נמשכו זמן רב, בעקבות הפרות חוזרות ונשנות של ההסכמים.

==מהלך ההתרחשויות==
בשנת [[ת"ח]] בוגדן חמלניצקי שהיה קוזאק רשום בצבא פולין, החליט לפתוח במרד נגד האצילים הפולניים וממשלת פולין, והוא נפגש עם קוזאקים מערבות הדנייפר שלא היו רשומים בצבא הצאר והחל לארגן התקוממות מזויינת. באמצע [[חודש שבט]] הצליח לאחד את הקוזאקים הרשומים עם יריביהם שאינם רשומים מתוך מטרה מאוחדת להפיל את האצילים הפולניים, וב[[ט"ז שבט]] הם תקפו את יחידת הצבא הפולני שעמדה באי חורטיצה, ואילצו אותם לסגת.

לאחרי הנצחון הראשון פירסם חמלניצקי אגרות בכל חלקי [[אוקראינה]] בהם קרא לקוזאקים המשרתים בצבא הפולני להצטרף לשורות המורדים, שכללו באותו זמן 8,000 איש, עם סיוע של 4,000 פרשים טטארים.

הממשל הפולני ששמע על ההתארגנות של חמילנצקי, שלח את צבאו לאזור בו ישבו הקוזאקים על מנת לדכא את המרד, אך הצבא הפולני הופתע על ידי צבא הקוזאקים בהנהגתו של חמילנצקי, והובס כשהמפקד העליון נפגע ונלקח בשבי, וחיילים רבים עורקים על מחנה חמילנצקי.

בשלב זה החלו להתפשט הידיעות על ניצחונות הקוזאקים, והתעוררה התקוממות אוקראינית נרחבת. האיכרים הממורמרים קמו על האצילים בעלי האחוזות, העלו באש את טירותיהם ושדותיהם, והתעללו בכל מי שהשיגה ידם, כשהיהודים שנואי נפשם לוקים בכפליים. עדויות היסטוריות מאותה תקופה מגלים ש{{ציטוטון|בעלי אדמות הופשטו מעורם, נשרפו, עוורו ונוסרו לשניים. כל בית אחוזה וכל טירה מבודדת היו לאפר.. יהודים נקצצו לחתיכות ובשרם נמכר על ידי הקצבים}} ועוד תיאורים מזעזעים נוספים שכוללים טביחתם של עשרות אלפי יהודים באופנים משונים, שריפות ועינויים, ושדידת רכוש בקנה מידה ענק.

כאשר ניסו הפורעים לגלות 'רחמנות' כלפי היהודים ולהניח להם להמשיך לחיות בתנאי ש[[המרת דת|ימירו את דתם]], גילו היהודים גבורה נפשית, ולא הסכימו להתנצר כשהם נשרפים חיים על [[מוות על קידוש השם|קידוש השם]].

בשנת [[תי"א]] החלו הפולנים לנחול נצחונות במספר קרבות ולהביס את הקוזקים, דבר שהוביל לחתימת הסכם הפסקת אש בין הצדדים הניצים, כשהקוזאקים מקבלים סמכות עצמאית על כל שטח אוקראינה, אך חמילנצקי לא היה מרוצה מהסכם זה, ובשנת [[תי"ד]] כרת ברית עם [[רוסיה]], וכבש יחד איתם חלקים רחבים מפולין, כש[[ליטא]] ו[[בלארוס]] ואפילו ערים חשובות בתוך [[פולין]] עצמה כגון [[וילנה]] ו[[לבוב]] מסופחים לשטח רוסיה.

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כותב, שנשמתו של [[הבעל שם טוב]] ירדה לעולם דווקא לאחר גזירות אלו, כדי לעורר את [[נשמה|נשמות]] ישראל מעלפונם{{הערה|ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב.}}, ואילו [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, ששמע מפי ה[[מלמד]] שלו הרב [[חנוך הענדל קוגל]] בשם ר' [[זלמן זזמר]], ש{{ציטוטון|[[הבעל שם טוב]] נולד ונתגלה במדינה שהייתה רוויה דם יהודי של [[מסירות נפש]]}}{{הערה|שיחת ב' כסלו תרצ"ד, לקוטי דיבורים מתורגם ל[[לשון הקודש]] עמוד 45.}}.

ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.

ב[[שיחה]] שנשא [[הרבי]] בפני קבוצת סטודנטים יהודיים בשנת [[תש"כ]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/24/394.htm משיחת ח' אדר, ה'תש"כ, לקבוצת סטודנטים מארגון "הלל" ביחידות בחדרו].}} השווה הרבי את מצב הדור שלנו לאחרי הגזירות שהיו ב[[שואה]] למצב דורו של הבעל שם טוב, והסיק מכך שלכל אחד ואחת מבני ישראל ישנה מחוייבות אישית לעודד את רוחם של היהודים בסביבתו, ולדאוג להם לחינוך יהודי כשר.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]

הגאון מווילנא

2022-06-10T07:13:32Z

ברוקלין:

{{דמות
|שם=הגאון אליהו מווילנא
|כינוי= הגאון מווילנא
|תמונה=[[קובץ:הגאון מוילנא.jpg|ללא מסגרת|200px]]
|תיאור= ציור המיוחס לגר"א
|תאריך לידה=[[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[ליטא]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו= רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי אברהם בן הגר"א, הרב דנציג בעל החיי אדם
|חיבוריו= ביאור הגר"א על התורה ועל ה[[שו"ע]], הגהות הגר"א על הש"ס
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון '''רבי אליהו בן ר' שלמה זלמן קרמר מווילנא''' ([[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]] - [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]), הידוע בכינויו '''הגר"א''', היה מגדולי הדור ב[[ליטא]] ומראשי ההתנגדות לחסידות.

==תולדות חיים==
הגר"א נולד ב[[עיירה]] סעלץ שב[[ליטא]] לאביו הרב שלמה זלמן קרמר. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל שש דרש בבית המדרש דרשה בדרך ה[[פלפול]] והפליא את השומעים. בגיל תשע החל ללמוד את תורת הסוד{{הערה|שם=הקדמה|הקדמת בני הגר"א לביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים.}}.

לאחר חתונתו יצא הגר"א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעילוי וגאון.

לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם. אף לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מראשי ופרנסי קהילת [[וילנא]] (שאחדים מהם היו מחסידיו המובהקים של [[אדמו"ר הזקן]] כדוגמת ר' מאיר רפאל'ס ובנו), ובכל זאת הוא סירב לקבל עליו את רבנות העיר.

הגר"א רצה לעלות לארץ ישראל, אולם נמנע מכך באמרו שאין לו רשות מן השמים{{הערה|שם=הקדמה}}.

==תורתו==
הגר"א לא כתב בעצמו ספרים, אולם כתב הגהות רבות וקצרות על ספרים שלמד, וכן תלמידיו הוציאו לאור ספרים ממה ששמעו מפיו. חלק מהספרים נכתבו בידי תלמידיו על דעתו.

ספרי הגר"א, בפרט ביאורו לשולחן ערוך, מובאים לעיתים תכופות בספרי אדמו"רי חב"ד החל מ[[הצמח צדק]], וגם גירסאותיו בהגהותיו הרבות מובאות ומסתמכים עליהן. עם זאת, לעיתים חלקו אדמו"רי חב"ד על דברי הגר"א{{הערה|פרשה מיוחדת בענין זה אירעה בדבריו של [[הצמח צדק]] (פסקי דינים ח"ב בסופו סט, ג), בהם דוחה את דברי הגר"א במילים "ואינה תשובה". בהוצאה הראשונה - בווילנה, תרמ"ד - היו המסדרים בבית בדפוס מתנגדים שזייפו את הנוסח וכתבו במקום זאת: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים". נוסח זה השתרש בחלק מההוצאות הבאות, עד להוצאות שנדפסו על ידי [[קה"ת (הוצאה לאור)|קה"ת]] ב[[ארצות הברית]] בעריכת [[הרבי]]. מאוחר יותר נתגלה גם כתב היד המקורי של הצמח צדק בו כותב כך.
{{ש}}בענין זה ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2484.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רפד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4703.htm כרך יג, אגרת ד'תשג]. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/2.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, סדרת "צמח צדק"].}}.

===תורתו בקבלה===
הגר"א כתב פירושים ל[[ספרא דצניעותא]], אותו ראה כספר היסוד של הקבלה, וכן לתיקוני זוהר ולתיקוני זוהר חדש, ולשאר חלקי ספר הזוהר, וכן לספר יצירה.

תורת הגר"א בקבלה נחשבת לזרם בפני עצמו. תלמידיו - רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים, רבי משה מטולשין, רבי מנחם מענדל משקלוב ותלמידי תלמידיהם - חיברו כמה ספרים לבאר את דעתו.

== התנגדותו לחסידות ==
{{ערך מורחב|ההתנגדות לחסידות}}
===פעולותיו נגד החסידות===
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. ייתכן גם כי חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.

מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר"א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם ([[אדמו"ר הזקן]]) שביטלו את ה[[תענית|צומות]] אשר קבעו חז"ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז מותרים באכילה ושתיה והצום נדחה{{הערה|ובשבת כזו אף יש להרבות באכילה ושתיה יותר מבשבת רגילה, ראו אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א, וראה בתחילת שיחת [[דברים]] נ"ב - "[[דבר מלכות]]"}}.

עוד אותם עדים העידו אשר ראו אותם רוקדים עם אשה, אך לא ציינו שהייתה זו תינוקת בת מספר ימים, שהייתה מונחת על מגש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א}}. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב"ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר [[רוסיה]] דאז. כמו כן מנוולי המתנגדים זייפו את ספר התניא והכניסו במהדורה המזוייפת ביטויים של כפירה רח"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/29/255&search=%D7%94%D7%92%D7%A8%5c%22%D7%90 > ספר השיחות - תש"ח, רשימת שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקייץ ה'תש"ח 257]}}.

לאור כל אלה, הגר"א שהיה יהודי ירא שמים והאמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ"ל, לא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].
[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום החרם על החסידים]]
בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]] אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם.

לפי גרסא אחרת ופחות מקובלת{{הערה|1=הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].}} כאשר ראה הגאון את פניו הקדושות של אדמו"ר הזקן, הוא קפץ מבעד לחלון, מכיון שחשש שלא יוכל לעמוד בפני קדושתו של [[אדמו"ר הזקן]] ויעזוב את דרכו. גרסא מקובלת יותר{{הערה|בכרם חב"ד ח"ד עמ' 199}} בשם רבי [[אברהם בורנשטיין|אברהם מסוכטשוב]]{{הערה|שהפליג מאד בשבח הגר"א זצ"ל מווילנא, ואמר כמו שהי' עילוי וגאון בנגלה והי' ממש בקי ושגור ע"פ כל התורה כולה, כמו כן הי' עילוי וגאון בחכמת הקבלה. והתמרמר אז רבנו הקדוש זצ"ל על מה שאיש כמותו הי' מתנגד וחולק על הכת חסידים בימיו}}, {{ציטוטון|שבעת שנסעו לווילנא שנים מהחסידים להתוכח עמו כידוע, אם היה הגאון רק מביט בפניהם בטח הי' מכיר תיכף בצורת פניהם שהם קדושי עליונים מאד, והי' מתחבר עמהם. אך מעשה שטן הצליח, שהסיתו תלמידיו לאמו וגזרה עליו שלא יניח אותם לבוא לפניו כלל}}{{הערה|בכך יובן מה שמסופר [בית רבי עמ' 14] על רמ"מ מוייטבסק ש"כל ימיו היה דואג ומתחרט על שלא שבר את הדלת והיה נכנס להגר"א זלה"ה כי אם אך היו נכנסים אליו היה בא הדבר לידי גמר טוב"}}.

מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}.

בשנת תקמ"א חתם הגר"א על חרם נוסף - 'החרם השני', חרם זה היה יוזמה של פרנסי וילנה ואין ראיות לכך שהגר"א היה מעורב בו באופן פעיל, חתימתו נוספה לחרם למחרת שאר החותמים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=b189386e-2ca0-4d97-a8fc-7a4adb507a91&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=153 כרם חב"ד].}}.

סמוך לפטירתו בחוה"מ סוכות ערכו החסידים [[התוועדות]] גדולה בחצר אחד החסידים ב[[וילנא]] שם שתו לחיים ואמרו מי שברך בפרהסיא לרפואתו של הגר"א. באותו הזמן נכנס אחד ממחרחרי הריב והחל לצעוק כיצד זה עושים מסיבות הוללות בו בזמן שהגר"א גוסס והחל להתסיס את ההמונים לכיוון המקום שם.

מיד לאחר פטירתו, בי"ט [[תשרי]] ה'תקנ"ח, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] כי יש לכבד אותו ואת תלמידיו ואף התבטא עליו במכתבו בתואר הגאון החסיד{{הערה|אגרת סב: "אחר פטירת כבוד הגאון החסיד ז"ל מווילנא, כתבתי אזהרה נוראה לכל סיעת מרחמינו שלא לספר אחר מטתו של ת"ח שום שמץ דבר דופי ושמצה, בלי שום הוראת היתר בעולם"}}.

לאחר פטירתו, התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותיה נאסר אדמו"ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ"ט, דבר שהוביל ל[[י"ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר"א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם. וכן כתב אדמה"ז במכתבו לקיסר רוסיא, שהגר"א לא הניח למתנגדים כל ימיו להתנכל ליהודי וילנא המוסיפים בתפילתם, ורק אחרי פטירתו החלו להתנפל עליהם{{הערה|1=אגרות קודש לאדמה"ז ח"ב ז'.}}.

תלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של [[אדמו"ר הזקן]] ובנו [[אדמו"ר האמצעי]].
===התנגדותו הרעיונית===
====הצמצום - כפשוטו או לא====
במוקד הפולמוס בין הגר"א לחסידות עמדה המחלוקת על הבנת ענין ה[[צמצום]] המבואר ב[[כתבי האריז"ל]] - שלדעת הגר"א הוא כפשוטו{{הערה|ליקוטים שבסוף פירושו לספרא דצניעותא. הרבי ציין שאת שיטתו זו ניתן ללמוד גם ממכתביו נגד החסידות - המובאים להלן ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/11.htm אגרות קודש כרך א, אגרת יא]). כך ביאר את שיטתו גם בעל הלשם (חלק הביאורים, דרושי עיגולים ויושר בהקדמה לענף ב אות ה).}}, ש[[הקב"ה]] סילק את עצמו מהמקום בו נברא [[העולם הזה]] ואין מאירה בעולם אלא [[השגחת ה'|השגחתו]]; ואילו לפי החסידות הוא אינו כפשוטו, ולכן [[אור אין סוף]] מאיר גם עתה במקום שנברא העולם, והצמצום הוא רק לעיני המקבלים{{הערה|הנושא זה ראה בהרחבה [https://toratchabad.com/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94 פולמוס הצמצום בין גדולי המחשבה], מעיינותיך}}.

בהקשר זה כתב הגר"א דברים חריפים נגד החסידים: {{ציטוטון|ומילין לצד עילאה ימללו: אלה אלהיך ישראל כל עץ וכל אבן, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה בפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו, ובפסוק ואתה מחיה את כולם}}{{הערה|מכתבו לקהילת מינסק (נדפס בחסידים ומתנגדים כרך ב, ע' 281).}}.

גם אדמו"ר הזקן ציין שנקודה זו היא שהביאה את הגר"א להתנגד לחסידים: {{ציטוטון|לפי הנשמע במדינותינו מתלמידיו, אשר זאת היא תפיסת הגאון החסיד על ספר ליקוטי אמרים ודומיו, אשר מפורש בהם פי' [[ממלא כל עלמין]] ו[[לית אתר פנוי מיניה]] כפשוטו ממש. ובעיני כבודו היא אפיקורסות גמורה, לאמר שהוא ית' נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש}}{{הערה|שם=נב|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/2/52.htm אגרות קודש אדמו"ר הזקן (הוצאת תשע"ב), אגרת נב].}}. אדמו"ר הזקן מספר שבגלל התנגדות זו שרפו בווילנה את הספר [[צוואת הריב"ש]], וממשיך שלו היתה ניתנת לו הזדמנות לדון פנים אל פנים עם הגר"א, היו לו תשובות ניצחות על כל טענותיו של הגר"א בענין האמונה בנוכחות ה' בעולם.

ב[[שער היחוד והאמונה]] מאריך אדמו"ר הזקן לבאר את שיטתו שהצמצום אינו כפשוטו, ומקדים: {{ציטוטון|והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל, והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו}}{{הערה|פרק ז.}}. קטע זה נשמט בדפוסים הראשונים, אולי כדי לא לפגוע בבית מדרשו של הגר"א{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]], תורת חב"ד - ביבליוגרפיה, כרך א, ע' 15 ובהערה.}}.

בענין זה ציין [[הרבי]] כי ישנו חידוש מפתיע בכך שתלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], קיבל את עמדת החסידות שצמצום אינו כפשוטו{{הערה|נפש החיים שער ג, פרק ז.}} - מבלי להזכיר שזאת כנגד שיטת רבו הגר"א{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך א שם. כרך ג, אגרת תקנא. שיחת יום שמיני עצרת תשל"א בסעודה (המלך במסיבו חלק ב, ע' רכב).}}.

עם זאת, ביאר הרבי כי יש מקום בסברא לשיטת הגר"א שהצמצום כפשוטו, ואדרבה - לפי שכל היא מובנת יותר; אלא שקבלת אדמו"ר הזקן מרבותיו היא שהצמצום אינו כפשוטו{{הערה|שיחת יום שמיני עצרת תשל"א הנ"ל. שיחת ש"פ נשא תשמ"ג (התוועדויות ח"ג ע' 1599).}}.

====סמכות קבלת האריז"ל====
אדמו"ר הזקן ציין כי חלק מהתנגדותו של הגר"א לשיטת החסידות, המסתמכת על דברי [[האריז"ל]], נובעת מכך שאינו מאמין כמו צדיקי החסידות בסמכותם המוחלטת של כתבי האריז"ל: {{ציטוטון|וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי [[אליהו]] ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה כו', וגם הכתבים נשתבשו מאוד וכו'}}{{הערה|שם=נב}}. מסיבה זו טוען אדמו"ר הזקן שרק מי שמאמין שכל קבלת האריז"ל מפי אליהו, "כחכמי הספרדים ודומיהם", יוכל לדון ולהכריע האם הצדק עם החסידים.

תלמידו של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, מאריך לטעון כנגד הסברא שהגר"א לא האמין בקבלת האריז"ל, ומתאר את גודל חשיבותו של האריז"ל בעיני הגר"א; עם זאת, מתוך דבריו הוא מאשש את דברי אדמו"ר הזקן - שהגר"א סבר שרק חלק מתורת האריז"ל היא מפי אליהו, ובכתביו שבידינו ישנן שגיאות רבות{{הערה|הקדמת ר"ח מוולוז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא: "עיני ראו ולא זר יקר תפארת קדושת האר"י ז"ל בעיני רבינו הגדול הגר"א ז"ל, כי מדי דברו עמי הוה מירתע כולא גופיה, ואמר מה נאמר ונדבר מקדוש ה' איש אלקים קדוש ונורא מאד כמוהו, שנגלו לו כל תעלומות חכמה, ומעת שזכה לגילוי אליהו ז"ל כמה פעמים, גדלה השגתו למעלה להפליא, גם התבונן רבינו ז"ל על כתבי הקודש שלו שיהיו עולים אל מקורות הדברים בזוה"ק והתיקונים, והוציאם מאופל שבושי ההעתקות".}}.

בצעירותו, נרדף אדמו"ר הזקן על ידי גדולי [[וויטבסק]] על רקע שיטתו שקבלת האריז"ל כולה מפי אליהו, בניגוד לשיטת הגר"א שבה החזיקו{{הערה|שיחת יום ב' דחג הפסח תרח"ץ (ספר השיחות ע' 267).}}.
==התייחסות מרבותינו נשיאנו==
{{להשלים}}
הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]}}.

ביחידות מיוחדת משנת תשכ"ג{{הערה|1=פורסמה בספר 'שליחות חיי' עמ' 162-163.}} התייחס הרבי לשאלה: מי בדור הזה מסוגל להכריע במחלוקת שבין הגר"א ובעל התניא? ואמר:

אם היינו חושבים כל הזמן רק על זה, לא היתה קמה תנועת החסידות. אין החסידות באה לחלוק על מה שהיה מקובל ביהדות בדורות קודמים, אלא באה לפתוח שערים חדשים שאינם עומדים בשום סתירה לש"ס ולפוסקים...

מה שהתנגד הגאון מווילנה לתנועת החסידות, היה מפני החשש שמא מתוך תנועה זו תצמח החלשה בקיום מצוות. אבל אחרי ניסיון של מאתיים שנה... לו ראה הגאון מווילנה את ההתפתחות הזאת [=של הקפדה והידור במצוות יותר מאחרים], בודאי לא היה מתנגד לתנועת החסידות.

כלל הוא בגמרא: גזירה ונתגלה טעמה, בטל הטעם – בטלה הגזירה.

אני רוצה לשאול אותך: וכי אתה עושה הכול לפי דעת הגאון מווילנה? וכי הגאון מווילנה אמר לתלמידיו לקרוא עיתון או ללמוד גיאוגרפיה? בזמנו של הגאון לא למדו 'מוסר' בישיבות. ראו בזה ביטול תורה. אחרי שחלה ירידה בדורות האחרונים ראו צורך גם בישיבות [שחונכו בדרך הגר"א] ללמוד מוסר... יש מחלה חדשה – משתמשים בתרופה חדשה.

===ההכרח ללימוד פנימיות התורה===
הרבי מרבה לצטט את דברי הגר"א על החיוב ללימוד [[פנימיות התורה]]:
{{ציטוט|מקור=אגרות-קודש כרך טו עמ' שלא|ואפילו אלו שהם מתלמידי תלמידיו של הגר"א הנה זה לשון הגר"א בענין הנ"ל: "וכל זמן שאינו מבין הסוד אפילו הפשט אינו ברור בידו, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין רחמנא-ליצלן, והעוסקים ברמז [וסוד?] אין יצר הרע יכול להתגרות בהם" [הועתק בספר אבן שלמה פרק ח' ושם – נסמן]}}
{{ציטוט|מקור=אגרות קודש כרך ט עמ' רנט-רס|שידוע הוא בכמה מקומות המובא שהעדר הלימוד דפנימיות התורה מאריך את הגלות, ראה בהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות והוא מוסכם בכל סוגי בני-ישראל ולאו דוקא אצל החסידים וכמ"ש גם הגר"א (בספרו אבן שלמה, כמדומני)}}
{{ציטוט|מקור=יחידות הרבי עם האדמו"ר רבי [[יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא]], ו' טבת תשכ"ז|ביקר כאן ראש ישיבה ליטאית, וכשאמרתי לו שצריך לעסוק בלימוד פנימיות התורה - שאלני: היכן המקור לכך? עניתי לו: אביא לכם (לא מדברי אדמו"ר הזקן, כי אם דוקא) מדברי הגר"א בפירושו למשלי{{הערה|ה, יח.}}, הכותב שמי שלא למד פנימיות התורה, לא יתכן שידע דין לאמיתו!}}

==מצאצאיו==
* בנו ר' אברהם, נפטר ב[[תקס"ט]].

על פי השמועה{{הערה|בספר 'שמועות וסיפורים' ח"ב במדור הצדיקים וחסידים ע"ש רבי שלמה מקרלין מובא שתלמידו של הגר"א התקשה בענין מסויים בלימוד קבלה, וביקש מר"ש שילמדו, וענה לו בתנאי שיקלל את הגר"א, ולא הסכים, ובסוף בלית ברירה הסכים ואמר לו ר"ש שיקללו שצאצאיו יהיו חסידים, ונכדו נהיה חסיד}}, [[אדמו"ר הזקן]] ברך את הגאון שמצאצאיו יצאו חסידים, ואף חסידי חב"ד, ואכן כיום ישנם רבים מחסידי חב"ד וגם מחסידויות אחרות שהינם מצאצאיו של הגאון. בין צאצאיו המפורסמים מחסידי חב"ד נמנים הרב [[אריה ליב קרמר]] הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[שלום דובער וולפא]], הרב [[מנחם וולפא]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[יוסף קרמר]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&CategoryID=1391 '''הרבי ותורת הגר"א'''], מגליון [[התקשרות (עלון)|התקשרות]], באתר צעירי חב"ד.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6763&CategoryID=1389 '''הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה'''] מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

הגאון מווילנא

2022-06-02T20:05:31Z

ברוקלין: /* תורתו */

{{דמות
|שם=הגאון אליהו מווילנא
|כינוי= הגאון מווילנא
|תמונה=[[קובץ:הגאון מוילנא.jpg|ללא מסגרת|200px]]
|תיאור= ציור המיוחס לגר"א
|תאריך לידה=[[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[ליטא]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו= רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי אברהם בן הגר"א, הרב דנציג בעל החיי אדם
|חיבוריו= ביאור הגר"א על התורה ועל ה[[שו"ע]], הגהות הגר"א על הש"ס
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון '''רבי אליהו בן ר' שלמה זלמן קרמר מווילנא''' ([[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]] - [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]), הידוע בכינויו '''הגר"א''', היה מגדולי הדור ב[[ליטא]] ומראשי ההתנגדות לחסידות.

==תולדות חיים==
הגר"א נולד ב[[עיירה]] סעלץ שב[[ליטא]] לאביו הרב שלמה זלמן קרמר. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל שש דרש בבית המדרש דרשה בדרך ה[[פלפול]] והפליא את השומעים. בגיל תשע החל ללמוד את תורת הסוד{{הערה|שם=הקדמה|הקדמת בני הגר"א לביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים.}}.

לאחר חתונתו יצא הגר"א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעילוי וגאון.

לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם. אף לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מראשי ופרנסי קהילת [[וילנא]] (שאחדים מהם היו מחסידיו המובהקים של [[אדמו"ר הזקן]] כדוגמת ר' מאיר רפאל'ס ובנו), ובכל זאת הוא סירב לקבל עליו את רבנות העיר.

הגר"א רצה לעלות לארץ ישראל, אולם נמנע מכך באמרו שאין לו רשות מן השמים{{הערה|שם=הקדמה}}.

==תורתו==
הגר"א לא כתב בעצמו ספרים, אולם כתב הגהות רבות וקצרות על ספרים שלמד, וכן תלמידיו הוציאו לאור ספרים ממה ששמעו מפיו. חלק מהספרים נכתבו בידי תלמידיו על דעתו.

ספרי הגר"א, בפרט ביאורו לשולחן ערוך, מובאים לעיתים תכופות בספרי אדמו"רי חב"ד החל מ[[הצמח צדק]], וגם גירסאותיו בהגהותיו הרבות מובאות ומסתמכים עליהן. עם זאת, לעיתים חלקו אדמו"רי חב"ד על דברי הגר"א{{הערה|פרשה מיוחדת בענין זה אירעה בדבריו של [[הצמח צדק]] (פסקי דינים ח"ב בסופו סט, ג), בהם דוחה את דברי הגר"א במילים "ואינה תשובה". בהוצאה הראשונה - בווילנה, תרמ"ד - היו המסדרים בבית בדפוס מתנגדים שזייפו את הנוסח וכתבו במקום זאת: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים". נוסח זה השתרש בחלק מההוצאות הבאות, עד להוצאות שנדפסו על ידי [[קה"ת (הוצאה לאור)|קה"ת]] ב[[ארצות הברית]] בעריכת [[הרבי]]. מאוחר יותר נתגלה גם כתב היד המקורי של הצמח צדק בו כותב כך.
{{ש}}בענין זה ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2484.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רפד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4703.htm כרך יג, אגרת ד'תשג]. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/2.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, סדרת "צמח צדק"].}}.

===תורתו בקבלה===
הגר"א כתב פירושים ל[[ספרא דצניעותא]], אותו ראה כספר היסוד של הקבלה, וכן לתיקוני זוהר ולתיקוני זוהר חדש, ולשאר חלקי ספר הזוהר, וכן לספר יצירה.

תורת הגר"א בקבלה נחשבת לזרם בפני עצמו. תלמידיו - רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים, רבי משה מטולשין, רבי מנחם מענדל משקלוב ותלמידי תלמידיהם - חיברו כמה ספרים לבאר את דעתו.

== התנגדותו לחסידות ==
{{ערך מורחב|ההתנגדות לחסידות}}
===פעולותיו נגד החסידות===
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. ייתכן גם כי חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.

מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר"א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם ([[אדמו"ר הזקן]]) שביטלו את ה[[תענית|צומות]] אשר קבעו חז"ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז מותרים באכילה ושתיה והצום נדחה{{הערה|ובשבת כזו אף יש להרבות באכילה ושתיה יותר מבשבת רגילה, ראו אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א, וראה בתחילת שיחת [[דברים]] נ"ב - "[[דבר מלכות]]"}}.

עוד אותם עדים העידו אשר ראו אותם רוקדים עם אשה, אך לא ציינו שהייתה זו תינוקת בת מספר ימים, שהייתה מונחת על מגש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א}}. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב"ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר [[רוסיה]] דאז. כמו כן מנוולי המתנגדים זייפו את ספר התניא והכניסו במהדורה המזוייפת ביטויים של כפירה רח"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/29/255&search=%D7%94%D7%92%D7%A8%5c%22%D7%90 > ספר השיחות - תש"ח, רשימת שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקייץ ה'תש"ח 257]}}.

לאור כל אלה, הגר"א שהיה יהודי ירא שמים והאמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ"ל, לא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].
[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום החרם על החסידים]]
בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]] אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם.

לפי גרסא אחרת ופחות מקובלת{{הערה|1=הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].}} כאשר ראה הגאון את פניו הקדושות של אדמו"ר הזקן, הוא קפץ מבעד לחלון, מכיון שחשש שלא יוכל לעמוד בפני קדושתו של [[אדמו"ר הזקן]] ויעזוב את דרכו. גרסא מקובלת יותר{{הערה|בכרם חב"ד ח"ד עמ' 199}} בשם רבי [[אברהם בורנשטיין|אברהם מסוכטשוב]]{{הערה|שהפליג מאד בשבח הגר"א זצ"ל מווילנא, ואמר כמו שהי' עילוי וגאון בנגלה והי' ממש בקי ושגור ע"פ כל התורה כולה, כמו כן הי' עילוי וגאון בחכמת הקבלה. והתמרמר אז רבנו הקדוש זצ"ל על מה שאיש כמותו הי' מתנגד וחולק על הכת חסידים בימיו}}, {{ציטוטון|שבעת שנסעו לווילנא שנים מהחסידים להתוכח עמו כידוע, אם היה הגאון רק מביט בפניהם בטח הי' מכיר תיכף בצורת פניהם שהם קדושי עליונים מאד, והי' מתחבר עמהם. אך מעשה שטן הצליח, שהסיתו תלמידיו לאמו וגזרה עליו שלא יניח אותם לבוא לפניו כלל}}{{הערה|בכך יובן מה שמסופר [בית רבי עמ' 14] על רמ"מ מוייטבסק ש"כל ימיו היה דואג ומתחרט על שלא שבר את הדלת והיה נכנס להגר"א זלה"ה כי אם אך היו נכנסים אליו היה בא הדבר לידי גמר טוב"}}.

מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}.

בשנת תקמ"א חתם הגר"א על חרם נוסף - 'החרם השני', חרם זה היה יוזמה של פרנסי וילנה ואין ראיות לכך שהגר"א היה מעורב בו באופן פעיל, חתימתו נוספה לחרם למחרת שאר החותמים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=b189386e-2ca0-4d97-a8fc-7a4adb507a91&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=153 כרם חב"ד].}}.

סמוך לפטירתו בחוה"מ סוכות ערכו החסידים [[התוועדות]] גדולה בחצר אחד החסידים ב[[וילנא]] שם שתו לחיים ואמרו מי שברך בפרהסיא לרפואתו של הגר"א. באותו הזמן נכנס אחד ממחרחרי הריב והחל לצעוק כיצד זה עושים מסיבות הוללות בו בזמן שהגר"א גוסס והחל להתסיס את ההמונים לכיוון המקום שם.

מיד לאחר פטירתו, בי"ט [[תשרי]] ה'תקנ"ח, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] כי יש לכבד אותו ואת תלמידיו ואף התבטא עליו במכתבו בתואר הגאון החסיד{{הערה|אגרת סב: "אחר פטירת כבוד הגאון החסיד ז"ל מווילנא, כתבתי אזהרה נוראה לכל סיעת מרחמינו שלא לספר אחר מטתו של ת"ח שום שמץ דבר דופי ושמצה, בלי שום הוראת היתר בעולם"}}.

לאחר פטירתו, התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותיה נאסר אדמו"ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ"ט, דבר שהוביל ל[[י"ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר"א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם. וכן כתב אדמה"ז במכתבו לקיסר רוסיא, שהגר"א לא הניח למתנגדים כל ימיו להתנכל ליהודי וילנא המוסיפים בתפילתם, ורק אחרי פטירתו החלו להתנפל עליהם{{הערה|1=אגרות קודש לאדמה"ז ח"ב ז'.}}.

תלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של [[אדמו"ר הזקן]] ובנו [[אדמו"ר האמצעי]].
===התנגדותו הרעיונית===
====הצמצום - כפשוטו או לא====
במוקד הפולמוס בין הגר"א לחסידות עמדה המחלוקת על הבנת ענין ה[[צמצום]] המבואר ב[[כתבי האריז"ל]] - שלדעת הגר"א הוא כפשוטו{{הערה|ליקוטים שבסוף פירושו לספרא דצניעותא. הרבי ציין שאת שיטתו זו ניתן ללמוד גם ממכתביו נגד החסידות - המובאים להלן ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/11.htm אגרות קודש כרך א, אגרת יא]). כך ביאר את שיטתו גם בעל הלשם (חלק הביאורים, דרושי עיגולים ויושר בהקדמה לענף ב אות ה).}}, ש[[הקב"ה]] סילק את עצמו מהמקום בו נברא [[העולם הזה]] ואין מאירה בעולם אלא [[השגחת ה'|השגחתו]]; ואילו לפי החסידות הוא אינו כפשוטו, ולכן [[אור אין סוף]] מאיר גם עתה במקום שנברא העולם, והצמצום הוא רק לעיני המקבלים{{הערה|הנושא זה ראה בהרחבה [https://toratchabad.com/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94 פולמוס הצמצום בין גדולי המחשבה], מעיינותיך}}.

בהקשר זה כתב הגר"א דברים חריפים נגד החסידים: {{ציטוטון|ומילין לצד עילאה ימללו: אלה אלהיך ישראל כל עץ וכל אבן, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה בפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו, ובפסוק ואתה מחיה את כולם}}{{הערה|מכתבו לקהילת מינסק (נדפס בחסידים ומתנגדים כרך ב, ע' 281).}}.

גם אדמו"ר הזקן ציין שנקודה זו היא שהביאה את הגר"א להתנגד לחסידים: {{ציטוטון|לפי הנשמע במדינותינו מתלמידיו, אשר זאת היא תפיסת הגאון החסיד על ספר ליקוטי אמרים ודומיו, אשר מפורש בהם פי' [[ממלא כל עלמין]] ו[[לית אתר פנוי מיניה]] כפשוטו ממש. ובעיני כבודו היא אפיקורסות גמורה, לאמר שהוא ית' נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש}}{{הערה|שם=נב|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/2/52.htm אגרות קודש אדמו"ר הזקן (הוצאת תשע"ב), אגרת נב].}}. אדמו"ר הזקן מספר שבגלל התנגדות זו שרפו בווילנה את הספר [[צוואת הריב"ש]], וממשיך שלו היתה ניתנת לו הזדמנות לדון פנים אל פנים עם הגר"א, היו לו תשובות ניצחות על כל טענותיו של הגר"א בענין האמונה בנוכחות ה' בעולם.

ב[[שער היחוד והאמונה]] מאריך אדמו"ר הזקן לבאר את שיטתו שהצמצום אינו כפשוטו, ומקדים: {{ציטוטון|והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל, והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו}}{{הערה|פרק ז.}}. קטע זה נשמט בדפוסים הראשונים, אולי כדי לא לפגוע בבית מדרשו של הגר"א{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]], תורת חב"ד - ביבליוגרפיה, כרך א, ע' 15 ובהערה.}}.

בענין זה ציין [[הרבי]] כי ישנו חידוש מפתיע בכך שתלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], קיבל את עמדת החסידות שצמצום אינו כפשוטו{{הערה|נפש החיים שער ג, פרק ז.}} - מבלי להזכיר שזאת כנגד שיטת רבו הגר"א{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך א שם. כרך ג, אגרת תקנא. שיחת יום שמיני עצרת תשל"א בסעודה (המלך במסיבו חלק ב, ע' רכב).}}.

עם זאת, ביאר הרבי כי יש מקום בסברא לשיטת הגר"א שהצמצום כפשוטו, ואדרבה - לפי שכל היא מובנת יותר; אלא שקבלת אדמו"ר הזקן מרבותיו היא שהצמצום אינו כפשוטו{{הערה|שיחת יום שמיני עצרת תשל"א הנ"ל. שיחת ש"פ נשא תשמ"ג (התוועדויות ח"ג ע' 1599).}}.

====סמכות קבלת האריז"ל====
אדמו"ר הזקן ציין כי חלק מהתנגדותו של הגר"א לשיטת החסידות, המסתמכת על דברי [[האריז"ל]], נובעת מכך שאינו מאמין כמו צדיקי החסידות בסמכותם המוחלטת של כתבי האריז"ל: {{ציטוטון|וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי [[אליהו]] ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה כו', וגם הכתבים נשתבשו מאוד וכו'}}{{הערה|שם=נב}}. מסיבה זו טוען אדמו"ר הזקן שרק מי שמאמין שכל קבלת האריז"ל מפי אליהו, "כחכמי הספרדים ודומיהם", יוכל לדון ולהכריע האם הצדק עם החסידים.

תלמידו של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, מאריך לטעון כנגד הסברא שהגר"א לא האמין בקבלת האריז"ל, ומתאר את גודל חשיבותו של האריז"ל בעיני הגר"א; עם זאת, מתוך דבריו הוא מאשש את דברי אדמו"ר הזקן - שהגר"א סבר שרק חלק מתורת האריז"ל היא מפי אליהו, ובכתביו שבידינו ישנן שגיאות רבות{{הערה|הקדמת ר"ח מוולוז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא: "עיני ראו ולא זר יקר תפארת קדושת האר"י ז"ל בעיני רבינו הגדול הגר"א ז"ל, כי מדי דברו עמי הוה מירתע כולא גופיה, ואמר מה נאמר ונדבר מקדוש ה' איש אלקים קדוש ונורא מאד כמוהו, שנגלו לו כל תעלומות חכמה, ומעת שזכה לגילוי אליהו ז"ל כמה פעמים, גדלה השגתו למעלה להפליא, גם התבונן רבינו ז"ל על כתבי הקודש שלו שיהיו עולים אל מקורות הדברים בזוה"ק והתיקונים, והוציאם מאופל שבושי ההעתקות".}}.

==התייחסות מרבותינו נשיאנו==
{{להשלים}}
הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]}}.

ביחידות מיוחדת משנת תשכ"ג{{הערה|1=פורסמה בספר 'שליחות חיי' עמ' 162-163.}} התייחס הרבי לשאלה: מי בדור הזה מסוגל להכריע במחלוקת שבין הגר"א ובעל התניא? ואמר:

אם היינו חושבים כל הזמן רק על זה, לא היתה קמה תנועת החסידות. אין החסידות באה לחלוק על מה שהיה מקובל ביהדות בדורות קודמים, אלא באה לפתוח שערים חדשים שאינם עומדים בשום סתירה לש"ס ולפוסקים...

מה שהתנגד הגאון מווילנה לתנועת החסידות, היה מפני החשש שמא מתוך תנועה זו תצמח החלשה בקיום מצוות. אבל אחרי ניסיון של מאתיים שנה... לו ראה הגאון מווילנה את ההתפתחות הזאת [=של הקפדה והידור במצוות יותר מאחרים], בודאי לא היה מתנגד לתנועת החסידות.

כלל הוא בגמרא: גזירה ונתגלה טעמה, בטל הטעם – בטלה הגזירה.

אני רוצה לשאול אותך: וכי אתה עושה הכול לפי דעת הגאון מווילנה? וכי הגאון מווילנה אמר לתלמידיו לקרוא עיתון או ללמוד גיאוגרפיה? בזמנו של הגאון לא למדו 'מוסר' בישיבות. ראו בזה ביטול תורה. אחרי שחלה ירידה בדורות האחרונים ראו צורך גם בישיבות [שחונכו בדרך הגר"א] ללמוד מוסר... יש מחלה חדשה – משתמשים בתרופה חדשה.

===ההכרח ללימוד פנימיות התורה===
הרבי מרבה לצטט את דברי הגר"א על החיוב ללימוד [[פנימיות התורה]]:
{{ציטוט|מקור=אגרות-קודש כרך טו עמ' שלא|ואפילו אלו שהם מתלמידי תלמידיו של הגר"א הנה זה לשון הגר"א בענין הנ"ל: "וכל זמן שאינו מבין הסוד אפילו הפשט אינו ברור בידו, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין רחמנא-ליצלן, והעוסקים ברמז [וסוד?] אין יצר הרע יכול להתגרות בהם" [הועתק בספר אבן שלמה פרק ח' ושם – נסמן]}}
{{ציטוט|מקור=אגרות קודש כרך ט עמ' רנט-רס|שידוע הוא בכמה מקומות המובא שהעדר הלימוד דפנימיות התורה מאריך את הגלות, ראה בהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות והוא מוסכם בכל סוגי בני-ישראל ולאו דוקא אצל החסידים וכמ"ש גם הגר"א (בספרו אבן שלמה, כמדומני)}}
{{ציטוט|מקור=יחידות הרבי עם האדמו"ר רבי [[יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא]], ו' טבת תשכ"ז|ביקר כאן ראש ישיבה ליטאית, וכשאמרתי לו שצריך לעסוק בלימוד פנימיות התורה - שאלני: היכן המקור לכך? עניתי לו: אביא לכם (לא מדברי אדמו"ר הזקן, כי אם דוקא) מדברי הגר"א בפירושו למשלי{{הערה|ה, יח.}}, הכותב שמי שלא למד פנימיות התורה, לא יתכן שידע דין לאמיתו!}}

==מצאצאיו==
* בנו ר' אברהם, נפטר ב[[תקס"ט]].

על פי השמועה{{הערה|בספר 'שמועות וסיפורים' ח"ב במדור הצדיקים וחסידים ע"ש רבי שלמה מקרלין מובא שתלמידו של הגר"א התקשה בענין מסויים בלימוד קבלה, וביקש מר"ש שילמדו, וענה לו בתנאי שיקלל את הגר"א, ולא הסכים, ובסוף בלית ברירה הסכים ואמר לו ר"ש שיקללו שצאצאיו יהיו חסידים, ונכדו נהיה חסיד}}, [[אדמו"ר הזקן]] ברך את הגאון שמצאצאיו יצאו חסידים, ואף חסידי חב"ד, ואכן כיום ישנם רבים מחסידי חב"ד וגם מחסידויות אחרות שהינם מצאצאיו של הגאון. בין צאצאיו המפורסמים מחסידי חב"ד נמנים הרב [[אריה ליב קרמר]] הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[שלום דובער וולפא]], הרב [[מנחם וולפא]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[יוסף קרמר]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&CategoryID=1391 '''הרבי ותורת הגר"א'''], מגליון [[התקשרות (עלון)|התקשרות]], באתר צעירי חב"ד.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6763&CategoryID=1389 '''הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה'''] מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

הגאון מווילנא

2022-06-02T20:04:58Z

ברוקלין: הרחבה

{{דמות
|שם=הגאון אליהו מווילנא
|כינוי= הגאון מווילנא
|תמונה=[[קובץ:הגאון מוילנא.jpg|ללא מסגרת|200px]]
|תיאור= ציור המיוחס לגר"א
|תאריך לידה=[[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[ליטא]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו= רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי אברהם בן הגר"א, הרב דנציג בעל החיי אדם
|חיבוריו= ביאור הגר"א על התורה ועל ה[[שו"ע]], הגהות הגר"א על הש"ס
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון '''רבי אליהו בן ר' שלמה זלמן קרמר מווילנא''' ([[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]] - [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]), הידוע בכינויו '''הגר"א''', היה מגדולי הדור ב[[ליטא]] ומראשי ההתנגדות לחסידות.

==תולדות חיים==
הגר"א נולד ב[[עיירה]] סעלץ שב[[ליטא]] לאביו הרב שלמה זלמן קרמר. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל שש דרש בבית המדרש דרשה בדרך ה[[פלפול]] והפליא את השומעים. בגיל תשע החל ללמוד את תורת הסוד{{הערה|שם=הקדמה|הקדמת בני הגר"א לביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים.}}.

לאחר חתונתו יצא הגר"א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעילוי וגאון.

לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם. אף לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מראשי ופרנסי קהילת [[וילנא]] (שאחדים מהם היו מחסידיו המובהקים של [[אדמו"ר הזקן]] כדוגמת ר' מאיר רפאל'ס ובנו), ובכל זאת הוא סירב לקבל עליו את רבנות העיר.

הגר"א רצה לעלות לארץ ישראל, אולם נמנע מכך באמרו שאין לו רשות מן השמים{{הערה|שם=הקדמה}}.

==תורתו==
הגר"א לא כתב בעצמו ספרים, אולם כתב הגהות רבות וקצרות על ספרים שלמד, וכן תלמידיו הוציאו לאור ספרים ממה ששמעו מפיו. חלק מהספרים נכתבו בידי תלמידיו על דעתו.

ספרי הגר"א, בפרט ביאורו לשולחן ערוך, מובא לעיתים תכופות בספרי אדמו"רי חב"ד החל מ[[הצמח צדק]], וגם גירסאותיו בהגהותיו הרבות מובאות ומסתמכים עליהן. עם זאת, לעיתים חלקו אדמו"רי חב"ד על דברי הגר"א{{הערה|פרשה מיוחדת בענין זה אירעה בדבריו של [[הצמח צדק]] (פסקי דינים ח"ב בסופו סט, ג), בהם דוחה את דברי הגר"א במילים "ואינה תשובה". בהוצאה הראשונה - בווילנה, תרמ"ד - היו המסדרים בבית בדפוס מתנגדים שזייפו את הנוסח וכתבו במקום זאת: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים". נוסח זה השתרש בחלק מההוצאות הבאות, עד להוצאות שנדפסו על ידי [[קה"ת (הוצאה לאור)|קה"ת]] ב[[ארצות הברית]] בעריכת [[הרבי]]. מאוחר יותר נתגלה גם כתב היד המקורי של הצמח צדק בו כותב כך.
{{ש}}בענין זה ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2484.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רפד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4703.htm כרך יג, אגרת ד'תשג]. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/2.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, סדרת "צמח צדק"].}}.

===תורתו בקבלה===
הגר"א כתב פירושים ל[[ספרא דצניעותא]], אותו ראה כספר היסוד של הקבלה, וכן לתיקוני זוהר ולתיקוני זוהר חדש, ולשאר חלקי ספר הזוהר, וכן לספר יצירה.

תורת הגר"א בקבלה נחשבת לזרם בפני עצמו. תלמידיו - רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים, רבי משה מטולשין, רבי מנחם מענדל משקלוב ותלמידי תלמידיהם - חיברו כמה ספרים לבאר את דעתו.

== התנגדותו לחסידות ==
{{ערך מורחב|ההתנגדות לחסידות}}
===פעולותיו נגד החסידות===
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. ייתכן גם כי חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.

מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר"א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם ([[אדמו"ר הזקן]]) שביטלו את ה[[תענית|צומות]] אשר קבעו חז"ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז מותרים באכילה ושתיה והצום נדחה{{הערה|ובשבת כזו אף יש להרבות באכילה ושתיה יותר מבשבת רגילה, ראו אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א, וראה בתחילת שיחת [[דברים]] נ"ב - "[[דבר מלכות]]"}}.

עוד אותם עדים העידו אשר ראו אותם רוקדים עם אשה, אך לא ציינו שהייתה זו תינוקת בת מספר ימים, שהייתה מונחת על מגש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א}}. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב"ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר [[רוסיה]] דאז. כמו כן מנוולי המתנגדים זייפו את ספר התניא והכניסו במהדורה המזוייפת ביטויים של כפירה רח"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/29/255&search=%D7%94%D7%92%D7%A8%5c%22%D7%90 > ספר השיחות - תש"ח, רשימת שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקייץ ה'תש"ח 257]}}.

לאור כל אלה, הגר"א שהיה יהודי ירא שמים והאמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ"ל, לא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].
[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום החרם על החסידים]]
בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]] אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם.

לפי גרסא אחרת ופחות מקובלת{{הערה|1=הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].}} כאשר ראה הגאון את פניו הקדושות של אדמו"ר הזקן, הוא קפץ מבעד לחלון, מכיון שחשש שלא יוכל לעמוד בפני קדושתו של [[אדמו"ר הזקן]] ויעזוב את דרכו. גרסא מקובלת יותר{{הערה|בכרם חב"ד ח"ד עמ' 199}} בשם רבי [[אברהם בורנשטיין|אברהם מסוכטשוב]]{{הערה|שהפליג מאד בשבח הגר"א זצ"ל מווילנא, ואמר כמו שהי' עילוי וגאון בנגלה והי' ממש בקי ושגור ע"פ כל התורה כולה, כמו כן הי' עילוי וגאון בחכמת הקבלה. והתמרמר אז רבנו הקדוש זצ"ל על מה שאיש כמותו הי' מתנגד וחולק על הכת חסידים בימיו}}, {{ציטוטון|שבעת שנסעו לווילנא שנים מהחסידים להתוכח עמו כידוע, אם היה הגאון רק מביט בפניהם בטח הי' מכיר תיכף בצורת פניהם שהם קדושי עליונים מאד, והי' מתחבר עמהם. אך מעשה שטן הצליח, שהסיתו תלמידיו לאמו וגזרה עליו שלא יניח אותם לבוא לפניו כלל}}{{הערה|בכך יובן מה שמסופר [בית רבי עמ' 14] על רמ"מ מוייטבסק ש"כל ימיו היה דואג ומתחרט על שלא שבר את הדלת והיה נכנס להגר"א זלה"ה כי אם אך היו נכנסים אליו היה בא הדבר לידי גמר טוב"}}.

מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}.

בשנת תקמ"א חתם הגר"א על חרם נוסף - 'החרם השני', חרם זה היה יוזמה של פרנסי וילנה ואין ראיות לכך שהגר"א היה מעורב בו באופן פעיל, חתימתו נוספה לחרם למחרת שאר החותמים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=b189386e-2ca0-4d97-a8fc-7a4adb507a91&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=153 כרם חב"ד].}}.

סמוך לפטירתו בחוה"מ סוכות ערכו החסידים [[התוועדות]] גדולה בחצר אחד החסידים ב[[וילנא]] שם שתו לחיים ואמרו מי שברך בפרהסיא לרפואתו של הגר"א. באותו הזמן נכנס אחד ממחרחרי הריב והחל לצעוק כיצד זה עושים מסיבות הוללות בו בזמן שהגר"א גוסס והחל להתסיס את ההמונים לכיוון המקום שם.

מיד לאחר פטירתו, בי"ט [[תשרי]] ה'תקנ"ח, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] כי יש לכבד אותו ואת תלמידיו ואף התבטא עליו במכתבו בתואר הגאון החסיד{{הערה|אגרת סב: "אחר פטירת כבוד הגאון החסיד ז"ל מווילנא, כתבתי אזהרה נוראה לכל סיעת מרחמינו שלא לספר אחר מטתו של ת"ח שום שמץ דבר דופי ושמצה, בלי שום הוראת היתר בעולם"}}.

לאחר פטירתו, התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותיה נאסר אדמו"ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ"ט, דבר שהוביל ל[[י"ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר"א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם. וכן כתב אדמה"ז במכתבו לקיסר רוסיא, שהגר"א לא הניח למתנגדים כל ימיו להתנכל ליהודי וילנא המוסיפים בתפילתם, ורק אחרי פטירתו החלו להתנפל עליהם{{הערה|1=אגרות קודש לאדמה"ז ח"ב ז'.}}.

תלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של [[אדמו"ר הזקן]] ובנו [[אדמו"ר האמצעי]].
===התנגדותו הרעיונית===
====הצמצום - כפשוטו או לא====
במוקד הפולמוס בין הגר"א לחסידות עמדה המחלוקת על הבנת ענין ה[[צמצום]] המבואר ב[[כתבי האריז"ל]] - שלדעת הגר"א הוא כפשוטו{{הערה|ליקוטים שבסוף פירושו לספרא דצניעותא. הרבי ציין שאת שיטתו זו ניתן ללמוד גם ממכתביו נגד החסידות - המובאים להלן ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/11.htm אגרות קודש כרך א, אגרת יא]). כך ביאר את שיטתו גם בעל הלשם (חלק הביאורים, דרושי עיגולים ויושר בהקדמה לענף ב אות ה).}}, ש[[הקב"ה]] סילק את עצמו מהמקום בו נברא [[העולם הזה]] ואין מאירה בעולם אלא [[השגחת ה'|השגחתו]]; ואילו לפי החסידות הוא אינו כפשוטו, ולכן [[אור אין סוף]] מאיר גם עתה במקום שנברא העולם, והצמצום הוא רק לעיני המקבלים{{הערה|הנושא זה ראה בהרחבה [https://toratchabad.com/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%94 פולמוס הצמצום בין גדולי המחשבה], מעיינותיך}}.

בהקשר זה כתב הגר"א דברים חריפים נגד החסידים: {{ציטוטון|ומילין לצד עילאה ימללו: אלה אלהיך ישראל כל עץ וכל אבן, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה בפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו, ובפסוק ואתה מחיה את כולם}}{{הערה|מכתבו לקהילת מינסק (נדפס בחסידים ומתנגדים כרך ב, ע' 281).}}.

גם אדמו"ר הזקן ציין שנקודה זו היא שהביאה את הגר"א להתנגד לחסידים: {{ציטוטון|לפי הנשמע במדינותינו מתלמידיו, אשר זאת היא תפיסת הגאון החסיד על ספר ליקוטי אמרים ודומיו, אשר מפורש בהם פי' [[ממלא כל עלמין]] ו[[לית אתר פנוי מיניה]] כפשוטו ממש. ובעיני כבודו היא אפיקורסות גמורה, לאמר שהוא ית' נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש}}{{הערה|שם=נב|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/2/52.htm אגרות קודש אדמו"ר הזקן (הוצאת תשע"ב), אגרת נב].}}. אדמו"ר הזקן מספר שבגלל התנגדות זו שרפו בווילנה את הספר [[צוואת הריב"ש]], וממשיך שלו היתה ניתנת לו הזדמנות לדון פנים אל פנים עם הגר"א, היו לו תשובות ניצחות על כל טענותיו של הגר"א בענין האמונה בנוכחות ה' בעולם.

ב[[שער היחוד והאמונה]] מאריך אדמו"ר הזקן לבאר את שיטתו שהצמצום אינו כפשוטו, ומקדים: {{ציטוטון|והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל, והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו}}{{הערה|פרק ז.}}. קטע זה נשמט בדפוסים הראשונים, אולי כדי לא לפגוע בבית מדרשו של הגר"א{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]], תורת חב"ד - ביבליוגרפיה, כרך א, ע' 15 ובהערה.}}.

בענין זה ציין [[הרבי]] כי ישנו חידוש מפתיע בכך שתלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], קיבל את עמדת החסידות שצמצום אינו כפשוטו{{הערה|נפש החיים שער ג, פרק ז.}} - מבלי להזכיר שזאת כנגד שיטת רבו הגר"א{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך א שם. כרך ג, אגרת תקנא. שיחת יום שמיני עצרת תשל"א בסעודה (המלך במסיבו חלק ב, ע' רכב).}}.

עם זאת, ביאר הרבי כי יש מקום בסברא לשיטת הגר"א שהצמצום כפשוטו, ואדרבה - לפי שכל היא מובנת יותר; אלא שקבלת אדמו"ר הזקן מרבותיו היא שהצמצום אינו כפשוטו{{הערה|שיחת יום שמיני עצרת תשל"א הנ"ל. שיחת ש"פ נשא תשמ"ג (התוועדויות ח"ג ע' 1599).}}.

====סמכות קבלת האריז"ל====
אדמו"ר הזקן ציין כי חלק מהתנגדותו של הגר"א לשיטת החסידות, המסתמכת על דברי [[האריז"ל]], נובעת מכך שאינו מאמין כמו צדיקי החסידות בסמכותם המוחלטת של כתבי האריז"ל: {{ציטוטון|וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי [[אליהו]] ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה כו', וגם הכתבים נשתבשו מאוד וכו'}}{{הערה|שם=נב}}. מסיבה זו טוען אדמו"ר הזקן שרק מי שמאמין שכל קבלת האריז"ל מפי אליהו, "כחכמי הספרדים ודומיהם", יוכל לדון ולהכריע האם הצדק עם החסידים.

תלמידו של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, מאריך לטעון כנגד הסברא שהגר"א לא האמין בקבלת האריז"ל, ומתאר את גודל חשיבותו של האריז"ל בעיני הגר"א; עם זאת, מתוך דבריו הוא מאשש את דברי אדמו"ר הזקן - שהגר"א סבר שרק חלק מתורת האריז"ל היא מפי אליהו, ובכתביו שבידינו ישנן שגיאות רבות{{הערה|הקדמת ר"ח מוולוז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא: "עיני ראו ולא זר יקר תפארת קדושת האר"י ז"ל בעיני רבינו הגדול הגר"א ז"ל, כי מדי דברו עמי הוה מירתע כולא גופיה, ואמר מה נאמר ונדבר מקדוש ה' איש אלקים קדוש ונורא מאד כמוהו, שנגלו לו כל תעלומות חכמה, ומעת שזכה לגילוי אליהו ז"ל כמה פעמים, גדלה השגתו למעלה להפליא, גם התבונן רבינו ז"ל על כתבי הקודש שלו שיהיו עולים אל מקורות הדברים בזוה"ק והתיקונים, והוציאם מאופל שבושי ההעתקות".}}.

==התייחסות מרבותינו נשיאנו==
{{להשלים}}
הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]}}.

ביחידות מיוחדת משנת תשכ"ג{{הערה|1=פורסמה בספר 'שליחות חיי' עמ' 162-163.}} התייחס הרבי לשאלה: מי בדור הזה מסוגל להכריע במחלוקת שבין הגר"א ובעל התניא? ואמר:

אם היינו חושבים כל הזמן רק על זה, לא היתה קמה תנועת החסידות. אין החסידות באה לחלוק על מה שהיה מקובל ביהדות בדורות קודמים, אלא באה לפתוח שערים חדשים שאינם עומדים בשום סתירה לש"ס ולפוסקים...

מה שהתנגד הגאון מווילנה לתנועת החסידות, היה מפני החשש שמא מתוך תנועה זו תצמח החלשה בקיום מצוות. אבל אחרי ניסיון של מאתיים שנה... לו ראה הגאון מווילנה את ההתפתחות הזאת [=של הקפדה והידור במצוות יותר מאחרים], בודאי לא היה מתנגד לתנועת החסידות.

כלל הוא בגמרא: גזירה ונתגלה טעמה, בטל הטעם – בטלה הגזירה.

אני רוצה לשאול אותך: וכי אתה עושה הכול לפי דעת הגאון מווילנה? וכי הגאון מווילנה אמר לתלמידיו לקרוא עיתון או ללמוד גיאוגרפיה? בזמנו של הגאון לא למדו 'מוסר' בישיבות. ראו בזה ביטול תורה. אחרי שחלה ירידה בדורות האחרונים ראו צורך גם בישיבות [שחונכו בדרך הגר"א] ללמוד מוסר... יש מחלה חדשה – משתמשים בתרופה חדשה.

===ההכרח ללימוד פנימיות התורה===
הרבי מרבה לצטט את דברי הגר"א על החיוב ללימוד [[פנימיות התורה]]:
{{ציטוט|מקור=אגרות-קודש כרך טו עמ' שלא|ואפילו אלו שהם מתלמידי תלמידיו של הגר"א הנה זה לשון הגר"א בענין הנ"ל: "וכל זמן שאינו מבין הסוד אפילו הפשט אינו ברור בידו, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין רחמנא-ליצלן, והעוסקים ברמז [וסוד?] אין יצר הרע יכול להתגרות בהם" [הועתק בספר אבן שלמה פרק ח' ושם – נסמן]}}
{{ציטוט|מקור=אגרות קודש כרך ט עמ' רנט-רס|שידוע הוא בכמה מקומות המובא שהעדר הלימוד דפנימיות התורה מאריך את הגלות, ראה בהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות והוא מוסכם בכל סוגי בני-ישראל ולאו דוקא אצל החסידים וכמ"ש גם הגר"א (בספרו אבן שלמה, כמדומני)}}
{{ציטוט|מקור=יחידות הרבי עם האדמו"ר רבי [[יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא]], ו' טבת תשכ"ז|ביקר כאן ראש ישיבה ליטאית, וכשאמרתי לו שצריך לעסוק בלימוד פנימיות התורה - שאלני: היכן המקור לכך? עניתי לו: אביא לכם (לא מדברי אדמו"ר הזקן, כי אם דוקא) מדברי הגר"א בפירושו למשלי{{הערה|ה, יח.}}, הכותב שמי שלא למד פנימיות התורה, לא יתכן שידע דין לאמיתו!}}

==מצאצאיו==
* בנו ר' אברהם, נפטר ב[[תקס"ט]].

על פי השמועה{{הערה|בספר 'שמועות וסיפורים' ח"ב במדור הצדיקים וחסידים ע"ש רבי שלמה מקרלין מובא שתלמידו של הגר"א התקשה בענין מסויים בלימוד קבלה, וביקש מר"ש שילמדו, וענה לו בתנאי שיקלל את הגר"א, ולא הסכים, ובסוף בלית ברירה הסכים ואמר לו ר"ש שיקללו שצאצאיו יהיו חסידים, ונכדו נהיה חסיד}}, [[אדמו"ר הזקן]] ברך את הגאון שמצאצאיו יצאו חסידים, ואף חסידי חב"ד, ואכן כיום ישנם רבים מחסידי חב"ד וגם מחסידויות אחרות שהינם מצאצאיו של הגאון. בין צאצאיו המפורסמים מחסידי חב"ד נמנים הרב [[אריה ליב קרמר]] הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[שלום דובער וולפא]], הרב [[מנחם וולפא]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[יוסף קרמר]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&CategoryID=1391 '''הרבי ותורת הגר"א'''], מגליון [[התקשרות (עלון)|התקשרות]], באתר צעירי חב"ד.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6763&CategoryID=1389 '''הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה'''] מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

הגאון מווילנא

2022-06-02T19:32:20Z

ברוקלין: הרחבה

{{דמות
|שם=הגאון אליהו מווילנא
|כינוי= הגאון מווילנא
|תמונה=[[קובץ:הגאון מוילנא.jpg|ללא מסגרת|200px]]
|תיאור= ציור המיוחס כתואר פני הגר"א
|תאריך לידה=[[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[ליטא]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו= רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי אברהם בן הגר"א, הרב דנציג בעל החיי אדם
|חיבוריו= ביאור הגר"א על התורה ועל ה[[שו"ע]], הגהות הגר"א על הש"ס
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון '''רבי אליהו בן ר' שלמה זלמן קרמר מווילנא''' (נולד ב[[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]] - נפטר [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]), הידוע בכינויו '''הגר"א''', מגדולי הדור ב[[ליטא]] ומראשי ההתנגדות לחסידות.

==תולדות חיים==
הגר"א נולד ב[[עיירה]] סעלץ שב[[ליטא]] לאביו הרב שלמה זלמן קרמר, כבר בצעירותו נודע כעילוי ובגיל 6 דרש בבית המדרש דרשה בדרך ה[[פלפול]] והפליא את השומעים.

בילדותו הלך פעם ליד בית כנסת של חסידים, שמע את דברי התורה הנאמרים שם, ורצה להידבק לחסידות, אך כששמעה זאת אמו הרחיקה אותו מן המקום וחסמה אותו מלהתקרב.

לאחר חתונתו יצא הגר"א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעילוי וגאון. לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם. אף לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מראשי ופרנסי קהילת [[וילנא]] (שאחדים מהם היו מחסידיו המובהקים של [[אדמו"ר הזקן]] כדוגמת ר' מאיר רפאל'ס ובנו), ובכל זאת הוא סירב לקבל עליו את רבנות העיר.

== ההתנגדות לחסידות ==
===פעולותיו נגד החסידות===
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. סיבת ההתנגדות שורשה, בפחד מפני משיח השקר שבתאי צבי ששאריות תלמידיו עדיין המשיכו לפעול באירופה. המתנגדים חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.

מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר"א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם ([[אדמו"ר הזקן]]) שביטלו את ה[[תענית|צומות]] אשר קבעו חז"ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז מותרים באכילה ושתיה והצום נדחה{{הערה|ובשבת כזו אף יש להרבות באכילה ושתיה יותר מבשבת רגילה, ראו אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א, וראה בתחילת שיחת [[דברים]] נ"ב - "[[דבר מלכות]]"}}.

עוד אותם עדים העידו אשר ראו אותם רוקדים עם אשה, אך לא ציינו שהייתה זו תינוקת בת מספר ימים, שהייתה מונחת על מגש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א}}. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב"ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר [[רוסיה]] דאז. כמו כן מנוולי המתנגדים זייפו את ספר התניא והכניסו במהדורה המזוייפת ביטויים של כפירה רח"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/29/255&search=%D7%94%D7%92%D7%A8%5c%22%D7%90 > ספר השיחות - תש"ח, רשימת שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקייץ ה'תש"ח 257]}}.

לאור כל אלה, הגר"א שהיה יהודי ירא שמים והאמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ"ל, לא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].
[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום החרם על החסידים]]
בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את [[אדמו"ר הזקן]] אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם.

לפי גרסא אחרת ופחות מקובלת{{הערה|1=הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].}} כאשר ראה הגאון את פניו הקדושות של אדמו"ר הזקן, הוא קפץ מבעד לחלון, מכיון שחשש שלא יוכל לעמוד בפני קדושתו של [[אדמו"ר הזקן]] ויעזוב את דרכו. גרסא מקובלת יותר{{הערה|בכרם חב"ד ח"ד עמ' 199}} בשם רבי [[אברהם בורנשטיין|אברהם מסוכטשוב]]{{הערה|שהפליג מאד בשבח הגר"א זצ"ל מווילנא, ואמר כמו שהי' עילוי וגאון בנגלה והי' ממש בקי ושגור ע"פ כל התורה כולה, כמו כן הי' עילוי וגאון בחכמת הקבלה. והתמרמר אז רבנו הקדוש זצ"ל על מה שאיש כמותו הי' מתנגד וחולק על הכת חסידים בימיו}}, {{ציטוטון|שבעת שנסעו לווילנא שנים מהחסידים להתוכח עמו כידוע, אם היה הגאון רק מביט בפניהם בטח הי' מכיר תיכף בצורת פניהם שהם קדושי עליונים מאד, והי' מתחבר עמהם. אך מעשה שטן הצליח, שהסיתו תלמידיו לאמו וגזרה עליו שלא יניח אותם לבוא לפניו כלל}}{{הערה|בכך יובן מה שמסופר [בית רבי עמ' 14] על רמ"מ מוייטבסק ש"כל ימיו היה דואג ומתחרט על שלא שבר את הדלת והיה נכנס להגר"א זלה"ה כי אם אך היו נכנסים אליו היה בא הדבר לידי גמר טוב"}}.

מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}.

בשנת תקמ"א חתם הגר"א על חרם נוסף - 'החרם השני', חרם זה היה יוזמה של פרנסי וילנה ואין ראיות לכך שהגר"א היה מעורב בו באופן פעיל, חתימתו נוספה לחרם למחרת שאר החותמים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=b189386e-2ca0-4d97-a8fc-7a4adb507a91&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=153 כרם חב"ד].}}.

סמוך לפטירתו בחוה"מ סוכות ערכו החסידים [[התוועדות]] גדולה בחצר אחד החסידים ב[[וילנא]] שם שתו לחיים ואמרו מי שברך בפרהסיא לרפואתו של הגר"א. באותו הזמן נכנס אחד ממחרחרי הריב והחל לצעוק כיצד זה עושים מסיבות הוללות בו בזמן שהגר"א גוסס והחל להתסיס את ההמונים לכיוון המקום שם.

מיד לאחר פטירתו, בי"ט [[תשרי]] ה'תקנ"ח, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] כי יש לכבד אותו ואת תלמידיו ואף התבטא עליו במכתבו בתואר הגאון החסיד{{הערה|אגרת סב: "אחר פטירת כבוד הגאון החסיד ז"ל מווילנא, כתבתי אזהרה נוראה לכל סיעת מרחמינו שלא לספר אחר מטתו של ת"ח שום שמץ דבר דופי ושמצה, בלי שום הוראת היתר בעולם"}}.

לאחר פטירתו, התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותיה נאסר אדמו"ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ"ט, דבר שהוביל ל[[י"ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר"א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם. וכן כתב אדמה"ז במכתבו לקיסר רוסיא, שהגר"א לא הניח למתנגדים כל ימיו להתנכל ליהודי וילנא המוסיפים בתפילתם, ורק אחרי פטירתו החלו להתנפל עליהם{{הערה|1=אגרות קודש לאדמה"ז ח"ב ז'.}}.

תלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של [[אדמו"ר הזקן]] ובנו [[אדמו"ר האמצעי]].
===התנגדותו הרעיונית===
====הצמצום - כפשוטו או לא====
במוקד הפולמוס בין הגר"א לחסידות עמדה המחלוקת על הבנת ענין ה[[צמצום]] המבואר ב[[כתבי האריז"ל]] - שלדעת הגר"א הוא כפשוטו{{הערה|ליקוטים שבסוף פירושו לספרא דצניעותא. הרבי ציין שאת שיטתו זו ניתן ללמוד גם ממכתביו נגד החסידות - המובאים להלן ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/11.htm אגרות קודש כרך א, אגרת יא]). כך ביאר את שיטתו גם בעל הלשם (חלק הביאורים, דרושי עיגולים ויושר בהקדמה לענף ב אות ה).}}, ש[[הקב"ה]] סילק את עצמו מהמקום בו נברא [[העולם הזה]] ואין מאירה בעולם אלא [[השגחת ה'|השגחתו]]; ואילו לפי החסידות הוא אינו כפשוטו, ולכן [[אור אין סוף]] מאיר גם עתה במקום שנברא העולם, והצמצום הוא רק לעיני המקבלים.

בהקשר זה כתב הגר"א דברים חריפים נגד החסידים: {{ציטוטון|ומילין לצד עילאה ימללו: אלה אלהיך ישראל כל עץ וכל אבן, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה בפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו, ובפסוק ואתה מחיה את כולם}}{{הערה|מכתבו לקהילת מינסק (נדפס בחסידים ומתנגדים כרך ב, ע' 281).}}.

גם אדמו"ר הזקן ציין שנקודה זו היא שהביאה את הגר"א להתנגד לחסידים: {{ציטוטון|לפי הנשמע במדינותינו מתלמידיו, אשר זאת היא תפיסת הגאון החסיד על ספר ליקוטי אמרים ודומיו, אשר מפורש בהם פי' [[ממלא כל עלמין]] ו[[לית אתר פנוי מיניה]] כפשוטו ממש. ובעיני כבודו היא אפיקורסות גמורה, לאמר שהוא ית' נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש}}{{הערה|שם=נב|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/2/52.htm אגרות קודש אדמו"ר הזקן (הוצאת תשע"ב), אגרת נב].}}. אדמו"ר הזקן מספר שבגלל התנגדות זו שרפו בווילנה את הספר [[צוואת הריב"ש]], וממשיך שלו היתה ניתנת לו הזדמנות לדון פנים אל פנים עם הגר"א, היו לו תשובות ניצחות על כל טענותיו של הגר"א בענין האמונה בנוכחות ה' בעולם.

ב[[שער היחוד והאמונה]] מאריך אדמו"ר הזקן לבאר את שיטתו שהצמצום אינו כפשוטו, ומקדים: {{ציטוטון|והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל, והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו}}{{הערה|פרק ז.}}. קטע זה נשמט בדפוסים הראשונים, אולי כדי לא לפגוע בבית מדרשו של הגר"א{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]], תורת חב"ד - ביבליוגרפיה, כרך א, ע' 15 ובהערה.}}.

בענין זה ציין [[הרבי]] כי ישנו חידוש מפתיע בכך שתלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], קיבל את עמדת החסידות שצמצום אינו כפשוטו{{הערה|נפש החיים שער ג, פרק ז.}} - מבלי להזכיר שזאת כנגד שיטת רבו הגר"א{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך א שם. כרך ג, אגרת תקנא. שיחת יום שמיני עצרת תשל"א בסעודה (המלך במסיבו חלק ב, ע' רכב).}}.

עם זאת, ביאר הרבי כי יש מקום בסברא לשיטת הגר"א שהצמצום כפשוטו, ואדרבה - לפי שכל היא מובנת יותר; אלא שקבלת אדמו"ר הזקן מרבותיו היא שהצמצום אינו כפשוטו{{הערה|שיחת יום שמיני עצרת תשל"א הנ"ל. שיחת ש"פ נשא תשמ"ג (התוועדויות ח"ג ע' 1599).}}.

====סמכות קבלת האריז"ל====
אדמו"ר הזקן ציין כי חלק מהתנגדותו של הגר"א לשיטת החסידות, המסתמכת על דברי [[האריז"ל]], נובעת מכך שאינו מאמין כמו צדיקי החסידות בסמכותם המוחלטת של כתבי האריז"ל: {{ציטוטון|וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי [[אליהו]] ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה כו', וגם הכתבים נשתבשו מאוד וכו'}}{{הערה|שם=נב}}. מסיבה זו טוען אדמו"ר הזקן שרק מי שמאמין שכל קבלת האריז"ל מפי אליהו, "כחכמי הספרדים ודומיהם", יוכל לדון ולהכריע האם הצדק עם החסידים.

תלמידו של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, מאריך לטעון כנגד הסברא שהגר"א לא האמין בקבלת האריז"ל, ומתאר את גודל חשיבותו של האריז"ל בעיני הגר"א; עם זאת, מתוך דבריו הוא מאשש את דברי אדמו"ר הזקן - שהגר"א סבר שרק חלק מתורת האריז"ל היא מפי אליהו, ובכתביו שבידינו ישנן שגיאות רבות{{הערה|הקדמת ר"ח מוולוז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא: "עיני ראו ולא זר יקר תפארת קדושת האר"י ז"ל בעיני רבינו הגדול הגר"א ז"ל, כי מדי דברו עמי הוה מירתע כולא גופיה, ואמר מה נאמר ונדבר מקדוש ה' איש אלקים קדוש ונורא מאד כמוהו, שנגלו לו כל תעלומות חכמה, ומעת שזכה לגילוי אליהו ז"ל כמה פעמים, גדלה השגתו למעלה להפליא, גם התבונן רבינו ז"ל על כתבי הקודש שלו שיהיו עולים אל מקורות הדברים בזוה"ק והתיקונים, והוציאם מאופל שבושי ההעתקות".}}.

==עיסוק בקבלה==
לפי המסורת, כבר בגיל תשע החל הגר"א ללמוד את תורת הסוד.

הגר"א כתב פירושים ל[[ספרא דצניעותא]], אותו ראה כספר היסוד של הקבלה, וכן לתיקוני זוהר ולתיקוני זוהר חדש, ולשאר חלקי ספר הזוהר, וכן לספר יצירה.

תורת הגר"א בקבלה נחשבת לזרם בפני עצמו תלמידיו רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים, רבי משה מטולשין, רבי מנחם מנדל משקלוב, ותלמידי תלמידיהם חיברו כמה ספרים לבאר את דעתו.

רבי [[חיים מוולוז'ין]], בהקדמתו לפירוש הגר"א ל[[ספרא דצניעותא]], תוקף בחריפות נגד אלו שאמרו שהגר"א לא עסק בספר הזהר או בכתבי האריז"ל: ומדי דברי בגדולות ונפלאות קדושת תורתו של רבינו הגדול נ"ע, זכור אזכרנו אשר תשוח עלי נפשי ויקד יקוד בלבי כאש בוערת. אשר לקחה אזני דבת רבים בורים ריקים בפלכים הרחוקים. אשר לא ראו אור תורתו וקדושתו מימיהם. אנשי בלי עול בפה ולשון מדברת גדולות להפיל מום בקדשי שמים. זבובי מות להבאיש ולהביע שמן רקח משחת קדש רבינו הגדול נ"ע. באמרם שהרב הקדוש די רוח אלהין קדישין ביה האריז"ל לא היה נחשב בעיניו ח"ו. זאת ועוד אחרת. מהם אשר מעמיקים יותר לדבר סרה לומר שגם הזוה"ק לא הוכשר בעיניו ח"ו לקבוע בו עסק לימודו מימיו. תאלמנה שפתי שקר הדוברות עתק על צדיק יסוד עולם. יתפרכון. יתחרשון. ישתתקון. לא תהא כזאת בישראל.
===ההכרח ללימוד פנימיות התורה===
הרבי מרבה לצטט את דברי הגר"א על החיוב ללימוד פנימיות התורה ובמכתב מי"ט מנחם אב תשי"ז{{הערה|1=אגרות-קודש כרך טו עמ' שלא.}}:

{{ציטוט|ואפילו אלו שהם מתלמידי תלמידיו של הגר"א הנה זה לשון הגר"א בענין הנ"ל: "וכל זמן שאינו מבין הסוד אפילו הפשט אינו ברור בידו, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין רחמנא-ליצלן, והעוסקים ברמז [וסוד?] אין יצר הרע יכול להתגרות בהם" [הועתק בספר אבן שלמה פרק ח' ושם – נסמן].
}}
באיגרת נוספת משנת תשי"ד{{הערה|1=אגרות קודש כרך ט עמ' רנט-רס.}}:
{{ציטוט|שידוע הוא בכמה מקומות המובא שהעדר הלימוד דפנימיות התורה מאריך את הגלות, ראה בהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות והוא מוסכם בכל סוגי בני-ישראל ולאו דוקא אצל החסידים וכמ"ש גם הגר"א (בספרו אבן שלמה, כמדומני).
}}

==התייחסות מרבותינו נשיאנו==
{{להשלים}}
הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]}}.

בשנת [[תשכ"ז]] כאשר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] האדמו"ר מ[[רחמסטריווקא]] ביקר ב[[יחידות]] אצל הרבי, ובמהלכה דיבר עמו הרבי על הצורך להנהיג בישיבות סדר לימוד חסידות לפני התפילה ("לאו דווקא [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], אלא גם [[מאור עינים]]), כדי לסייע לקיום ההלכה שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך [[התבוננות]] בגדולת ה'. ציטט לו הרבי מפירוש [[הגר"א]] לספר [[משלי]] שמי שלא למד [[פנימיות התורה]], לא ייתכן שידע דין לאמיתו{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59229 חב"ד אינפו].}}.

===בוודאי בדורנו לא היה מתנגד לחסידות===
ביחידות מיוחדת משנת תשכ"ג{{הערה|1=פורסמה בספר 'שליחות חיי' עמ' 162-163.}} התייחס הרבי לשאלה: מי בדור הזה מסוגל להכריע במחלוקת שבין הגר"א ובעל התניא? ואמר:

אם היינו חושבים כל הזמן רק על זה, לא היתה קמה תנועת החסידות. אין החסידות באה לחלוק על מה שהיה מקובל ביהדות בדורות קודמים, אלא באה לפתוח שערים חדשים שאינם עומדים בשום סתירה לש"ס ולפוסקים...

מה שהתנגד הגאון מווילנה לתנועת החסידות, היה מפני החשש שמא מתוך תנועה זו תצמח החלשה בקיום מצוות. אבל אחרי ניסיון של מאתיים שנה... לו ראה הגאון מווילנה את ההתפתחות הזאת [=של הקפדה והידור במצוות יותר מאחרים], בודאי לא היה מתנגד לתנועת החסידות.

כלל הוא בגמרא: גזירה ונתגלה טעמה, בטל הטעם – בטלה הגזירה.

אני רוצה לשאול אותך: וכי אתה עושה הכול לפי דעת הגאון מווילנה? וכי הגאון מווילנה אמר לתלמידיו לקרוא עיתון או ללמוד גיאוגרפיה? בזמנו של הגאון לא למדו 'מוסר' בישיבות. ראו בזה ביטול תורה. אחרי שחלה ירידה בדורות האחרונים ראו צורך גם בישיבות [שחונכו בדרך הגר"א] ללמוד מוסר... יש מחלה חדשה – משתמשים בתרופה חדשה.

==מצאצאיו==
* בנו ר' אברהם, נפטר ב[[תקס"ט]].

על פי השמועה{{הערה|בספר 'שמועות וסיפורים' ח"ב במדור הצדיקים וחסידים ע"ש רבי שלמה מקרלין מובא שתלמידו של הגר"א התקשה בענין מסויים בלימוד קבלה, וביקש מר"ש שילמדו, וענה לו בתנאי שיקלל את הגר"א, ולא הסכים, ובסוף בלית ברירה הסכים ואמר לו ר"ש שיקללו שצאצאיו יהיו חסידים, ונכדו נהיה חסיד}}, [[אדמו"ר הזקן]] ברך את הגאון שמצאצאיו יצאו חסידים, ואף חסידי חב"ד, ואכן כיום ישנם רבים מחסידי חב"ד וגם מחסידויות אחרות שהינם מצאצאיו של הגאון. בין צאצאיו המפורסמים מחסידי חב"ד נמנים הרב [[אריה ליב קרמר]] הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[שלום דובער וולפא]], הרב [[מנחם וולפא]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[יוסף קרמר]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&CategoryID=1391 '''הרבי ותורת הגר"א'''], מגליון [[התקשרות (עלון)|התקשרות]], באתר צעירי חב"ד.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6763&CategoryID=1389 '''הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה'''] מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

מנחם מענדל מוויטבסק

2022-06-01T18:57:41Z

ברוקלין:

[[קובץ:40240.jpg|שמאל|ממוזער|290px|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]]
רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' (לעיתים נקרא רמ"מ '''מהורודוק''') ([[ת"צ]]-[[תקמ"ח]]) לפי צוואת רבו [[המגיד ממזריטש]] היה ל"ראש החסידים" לאחר פטירתו. השפעתו הייתה רבה על יהדות [[ליטא]] ו[[רוסיה]] הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.

אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.

== תולדות חיים ==
רבי מנחם מענדל נולד ב[[ויטבסק]] לערך בשנת [[ת"צ]] (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעל שם טוב]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע.

את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]].

בימי המגיד התגורר ב[[מינסק]]. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]].

== האדמו"ר הזקן והאדמו"ר מהורודוק ==

לאחר פטירת ה[[מגיד ממעזריטש]] היה [[אדמו"ר הזקן]], במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל ואף חתם על [[כתב התקשרות]] אליו{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא לכאורה גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד. ומעין זה בשיחת ש"פ לך לך תשי"א. אבל בשיחת ש"פ פקודי תשמ"א מבאר שסוג הנשיאות של רבי מנחם מענדל הוא שונה מהנשיאות של נשיאי חב"ד, בדוגמת [[מלכי ישראל]] ביחס למלכי [[בית דוד]].}}. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].

כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו"ר הזקן: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו"ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדמו"ר הזקן ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד{{הערה|מגדל עוז, עמ' קס קסא, בשם רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] רבה של בויברוסק, תלמיד אדמו"ר הזקן.}}.

בשנת [[תקל"ו]] מינה רבי מנחם מנדל את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא החסידים ב[[רוסיה]].

בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם אדמו"ר הזקן ל[[וילנא]] כדי להסביר ל[[הגאון מוילנא|גאון]] את דבר ה[[חסידות]] ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד ה[[מתנגדים]], וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה המערכה הקשה ב[[ליטא]] ו[[עליית החסידים|לעלות לארץ ישראל]]. הוא עלה בשיירה בה היו גם רבי [[אברהם מקאליסק]] ואדמו"ר הזקן. בדרך ליד נהר הדניעפר (ליד גבול טורקיה), שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש"ס בפעם ה-16 בעיון.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]].

== בארץ ישראל ==

בחודש [[אדר]] תקל"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצת [[חסידים]] בת שלוש מאות איש.

הם הגיעו לארץ ב[[ה' אלול]] [[תקל"ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר [[טבריה]].

אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי [[שד"ר|שדרי"ם]] ואגרות, ובזמן זה [[אדמו"ר הזקן]] היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם.

== פטירתו ==
[[קובץ:מצבת רבי מנחם מענדיל מויטבסק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מצבתו המחודשת על קברו של רבי מנחם מענדל ב[[טבריה]]]]
לפני [[הסתלקות]]ו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. נקבר ב[[בית העלמין]] הישן בטבריה, בחלקת תלמידי [[הבעל שם טוב]].

נפטר ב[[יום שני]], [[ר"ח אייר]] [[תקמ"ח]] (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש"ט]].

ביום חמישי, [[א' אייר]] [[תשע"ג]] שופץ קברו בטבריה לרגל 225 שנה להסתלקותו{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75514 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}

== לאחר הסתלקותו ==
לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת [[תקמ"ח]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] {{ציטוטון|לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...}}{{הערה|האגרת נדפסה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ז|בפרק כ"ז באגרת הקדש]], ב[[ספר התניא]].}}.

[[הרבנית דבורה לאה]] העידה שבנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]].

הרבי הצמח צדק גם הרבה בשבחו, ואמר ש'''"כשמדברים על רבי מענדילי צריכים להדליק הרבה נרות, כי הוא היה צדיק אמיתי ואור אמת"'''{{הערה|1="[[סיפורי חסידים]]" לרב [[שלמה יוסף זוין]], על התורה, ע' 561.}}

== ספריו ==
[[קובץ:ספר פרי עץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'פרי עץ']]
*'''[[פרי הארץ]]''' (קאפוסט תקע"ד).
*'''פרי עץ''' (ז'יטומיר תרל"ד).
*'''לקוטי אמרים''' (לבוב תרע"א).
==ניגוניו==
*[[ניגון השתפכות הנפש]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''מרומם ואיש עליה''' - תולדות חייו וקשריו עם אדמו"ר הזקן, תשס"ו.
*'''צדיק אמיתי ואיש אמת''', מגזין 'ובאותו הזמן' חודש אייר תשפ"א עמוד 18

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54172 חסידים על קברו בטבריה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]

אביגדור בן חיים

2022-05-19T00:37:50Z

ברוקלין: המצאה

'''אביגדור בן חיים''', היה רב [[מתנגדים|מתנגד]] מהעיר [[פינסק]], שניהל את המלחמה של ה[[מתנגדים]] ב[[חסידות]] לאחר פטירתו של [[הגר"א מוילנא]], והוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] ולהדחתו של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מרבנות העיר פינסק.

==תולדות חיים==
אביגדור נולד בעיר [[קאליץ]] לאביו ר' יוסף חיים קרא שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע ל[[וילנא]] כדי ללמוד תורה מפיו של [[הגר"א]], וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר [[ליסלי]], כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד.

בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שכיהן באותו זמן ברבנות העיר [[פינסק]] ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]], על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה להיכן לחזור{{הערה|בית רבי חלק א'}}.

בשנת [[תקמ"א]] חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר הזקן]], על מנת להבאיש את שמו ב[[וילנא]].

בשנת [[תקנ"ג]] הוא הודח על ידי הקהילה החסידית בעירו, ממשרת הרבנות בפינסק.

בשנת [[תקנ"ו]] נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי [[ליטא]] בפרט - [[אדמו"ר הזקן]], ואף גרם לשרפתו הפומביח של הספר "[[צוואת הריב"ש]]" .

בעקבות הלשנות נוראיות ומופרכות שהעליל על [[אדמו"ר הזקן]] הצליח להוביל ל[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]], אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שב[[ב' מנחם אב]] [[תק"ס]] מושל [[ליטא]] הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ו[[אדמו"ר הזקן]] חף מכל פשע.

סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"{{הערה|תהלים נה, כא.}}, ובסוף ימיו נפל לשכרות{{הערה|'[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]' עמוד קכג.}}. והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות, והיה מסתובב ב[[עיירה|עיירות יהודיות]] כדי לבקש נדבות{{הערה|שבחי הרב עמוד 18.}}.

[[הרבי]] סיפר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/5/71.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד].}} שבימים בהם נפל לשכרות היה מסתובב אצל חסידים ב[[התוועדות|התוועדויות]] ומבקש [[משקה]].
==משפחתו==
הרבי סיפר בשיחה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/26/225.htm שבת פרשת וישב תשי"ב].}} שגם אצל אביגדור התקיימה ה"קללה" שצאצאיהם של גדולי המתנגדים יתקרבו לחסידות ויהפכו ל[[חסידי חב"ד]]. ואכן נכדו של אביגדור הרב [[משה אביגדור חייקין]] התקרב ל[[חסידות חב"ד]], ושימש כרבה של הקהילה החב"דית ב[[לונדון]]{{הערה|{{HebrewBooks|י' י' ג"ר, זכרונות מלונדון|אפריון Vol. 2 5685|27652||עמוד=193}}.}}. צאצאים נוספים של אביגדור שנמנו על חסידי חב"ד הם משפחת איזראעליט{{הערה|ספר הקהילה "קלצק - פנקס", עמ' 51.}}.
*חתנו, רבי יהודה ליבוש מנעשוויז
*חתנו, רבי גרשון{{הבהרה|משפחה?}}
*חתנו, רבי ישראל שרגא חייקין{{מקור}}
**נכדו, הרב משה אביגדור חייקין, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]].

==ראו גם==
*[[ניגון שושנת יעקב (א)]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בן חיים, אביגדור}}
[[קטגוריה:מתנגדים]]

לכתחילה אריבער

2022-05-03T21:13:44Z

ברוקלין: הגהה

'''לְכַתְּחִילָה אַריבֶּער''' (מ[[יידיש]]: '''לכתחילה לעבור מלמעלה''') הוא ביטוי שמקורו ב[[פתגם]] של [[אדמו"ר מהר"ש]], שמשמעותו לא להתחשב ("לדלג מעל") במכשולים המפריעים ל[[עבודת ה']].

הפתגם מובא לראשונה באגרת של [[אדמו"ר הריי"צ]], בה הוא מספר ששמע זאת מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ששמע זאת מאביו, [[אדמו"ר מהר"ש]]:
{{ציטוט|תוכן=די ועלט זאָגט אַז מיא קאָן ניט אַרונטער דאַרף־מען אַריבער, און איך האַלט אַז מיא דאַרף לכתחילה אַריבער. מיא דאַרף לכתחילה נעמען מיט שטאַרקייט, ניט נתפעל וערן פאַר קיין זאַך, און דורך פיהרן דאָס ואָס מיא דאַרף. און אַז מיא נעמט זיך – העלפט דער אייבערשטער.

'''תרגום:'''{{ש}}
העולם אומר שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה יש לעבור מלמעלה; יש לכתחילה להתייצב בחזקה, לא להתפעל מפני שום דבר, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשמתייצבים – [[הקב"ה|ה']] מסייע.|מקור={{היברובוקס|'''[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]''', חלק א'|ע' תריז|31634||עמוד=654}}{{הערה|ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=דער+וועלט+זאגט&pgnum=48&hilite=331f69e5-03e0-47b8-a77f-7d842073a915 שיחות קודש תשל"ב חלק א' (48)].}}}}

תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים{{הערה|מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי [[המהר"ש]] - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.}} - שדווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אומר, שצריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים: "לכתחילה אריבער"{{הערה|להעיר מאמרתו של רבי [[יצחק מאיר מגור]] (הובאה בספר "שם משמואל", [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=144210&width=-17&scroll=0&udid=15506760919639622&fs=141182&pagenum=245 פרשת יתרו, תרע"ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' רמ"ה]; [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=144211&width=-17&scroll=0&udid=15506760919639622&fs=181915;181922&pagenum=318 פרשת חוקת תרע"ה, עמ' שי"ז]): "העולם אומרים שכשאי אפשר לעבור מלמעלה יש לעבור מלמטה, ואני אומר להיפך, שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה".}}.

[[הרבי]] הרבה להשתמש במושג זה, וריבוי פעמים כאשר הזכיר את [[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף "בעל ההוראה ד'לכתחילה אריבער". בעקבות כך הפך ב[[דור השביעי]] של החסידות המושג "לכתחילה אריבער" ליסודי ובסיסי בטרמינולוגיה החב"דית כשהוא משקף את השאיפה שלא להתחשב מידי בבעיות ועיכובים בדרך להשגת היעד, אלא לגשת לעניין בעליונות מנצחת.

אין זה נדיר לשמוע שליח או חסיד חב"ד, כשהוא נשאל על עניין כלשהו, כיצד יצליח לבצע זאת למרות הקשיים? והוא ישיב: לכתחילה אריבער.

"תנועה" זו של הליכה מלמעלה, באה לידי ביטוי גם בניגון החב"די המפורסם "[[ניגון לכתחילה אריבער]]", המיוחס אף הוא לאדמו"ר מהר"ש.

הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] הוציא לאור בשנת תשנ"ח ספר "לכתחלה אריבער", בו לקט משיחותיו ואגרותיו של הרבי על הפתגם.

==ראו גם==
*[[ניגון לכתחילה אריבער]]

== קישורים חיצוניים ==
* {{היברובוקס|הרבי|שיחות קודש, תשמ"א, עמ' 426|4628|שיחת א' דר"ח אייר|עמוד=452}} [http://www.chabadhouse.org.il/MonthlyItems/Item.asp?CategoryID=83&ArticleID=90 (קטע מהשיחה] המופיע באתר צא"ח בפורמט טקסט).
* {{היברובוקס|הרבי|תורת מנחם, התוועדויות תשמ"ז, עמוד 216|16017|משיחות שבת פרשת תזריע-מצורע, ג' ב[[אייר]] ה'תשמ"ז|עמוד=211}} ([http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2914&CategoryID=839 קטעים מההתוועדות, בגיליון התקשרות] המופיע באתר צא"ח).
* {{היברובוקס|הרבי|תורת מנחם, התוועדויות [[תשמ"ט]] כרך ג', עמוד 87|15922|משיחות שבת פרשת קדושים (בדר"ח אייר), וב' [[אייר]] ה'תשמ"ט|עמוד=105}} ([http://chabad-il.org/hit/hit146.htm קטעים מההתוועדות, בגיליון התקשרות] המופיע באתר צא"ח בפורמט טקסט).
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974162#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content לכתחילה אריבער - התוועדות י"ג תשרי תשד"מ]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

מיהו יהודי

2022-05-02T19:24:08Z

ברוקלין:

[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
'''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שעוררה סערות רבות במהלך השנים, ועמדה במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.

השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[יהודי]] ויזכה בזכות ה[[עליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[הלכה]] היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[תשי"ח]] כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת [[תש"ל]], בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה'''" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון [[רפורמים]] ודומיהם.

חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי [[הרבי]] "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של [[הכנסת]] להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' וב[[תורה]], ולכן יש בו משום [[חילול ה']] שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים [[נישואי תערובת|נישואי התערובת]].

יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל ה[[ועד למען שלימות העם]] שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.

==חוק השבות==
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת ה[[יהודי]] בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] ו[[גירושין]]. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.

===קביעת הנחיות משרד הפנים===
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.

בין הנשאלים היה [[הרבי]], שענה בין השאר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .
|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד]}}

במכתב לרבני [[לונדון]], שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.}}. במכתב ל[[זלמן שז"ר]], שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים{{הערה|מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.}}.

בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה".

===בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות===
בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.

פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר '''כהלכה'''". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי".

עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.

חוק זה נחקק ב[[י"א באדר ב']] תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות ל[[הגאולה|גאולה]], [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]], והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו{{הערה|[https://col.org.il/news/53163 "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...] {{COL|}}}}, אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל.}}.

מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה ב[[כ"ט באייר]] קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות{{הערה|ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10337.htm א' דר"ח אדר] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10396.htm ל"ג בעומר תשל"ב].}}.

===ניסיונות לתיקון החוק===
ב[[א' באב]] [[תשל"ב]] הגיש חבר הכנסת החרדי [[שלמה לורינץ]] הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה{{הערה|ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.}}, אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי [[איסר יהודה אונטרמן]]{{הערה|שם, ע' 417-9.}}, דבר שהרבי ראה בחומרה רבה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.}}. חבר הכנסת [[אבנר חי שאקי]], בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"{{הערה|ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.}}.

בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר ה[[בחירות]] בשנת [[תשל"ד]], סוכם על תיקון החוק{{הערה|ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.}}, אך ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.

ב[[א' טבת]] [[תשל"ז]] הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה.

לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות [[מנחם בגין]], נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית [[אגודת ישראל]] נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת [[קלמן כהנא]] מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט{{הערה|ראה "שלימות", גליון 69.}}.

לאחר בחירות [[תשמ"א]], נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת [[תשמ"ג]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]]. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.}}.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום [[י"ט באלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] וב[[כ"ט סיוון]] [[תשמ"ח]], ונכשלו.

לאחר [[בחירות תשמ"ט]], כאשר [[אגודת ישראל]] הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ל[[יצחק שמיר]]. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים{{הערה|הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.}}.

==המאבק לתיקון החוק==
ב[[פורים]] [[תש"ל]], ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי בפומבי לראשונה{{הערה|ב[[שלשלת היחס]] נכתב בנוגע לשנת תש"ל: "מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי"". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב יד קדשו.}}, ותקף את החוק באריכות רבה{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}}. הרבי הסביר באריכות אאת האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של מצדדי החוק.

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.

בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק. הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.

[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]].

===הפסקת המאבק===
בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע ל[[בני ישראל]] הנמצאים ב[[חוץ לארץ]], ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט]}}

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' [[יצחק יהודה הולצמן]] מזכיר ה[[ועד למען שלימות העם]] להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".}}

במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".}}

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ"ט}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}

ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}

באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
u/view גל' 1863] (ע' 87)}}.

==יחס הרבי לתיקון החוק==
===חומרת החוק===
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול וכינה אותו: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}, וכפי שהסביר: {{ציטוטון|הגזירה האיומה, גזירה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל הרוויים דם ואש ותמרות עשן, גזירות שונות ומשונות, ובכל זה לא העיז בכל עמי הארץ איש או אישה לבוא לבטל את עצם קיום עם ישראל על ידי הכרזה שכל המביא פסת נייר בה כתוב שיהודי הוא, הרי הוא יהודי}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9980.htm ממכתב ערב ראש השנה תשל"א].}}.

הרבי הסביר שחומרתו של חוק זה היא הרבה מעבר לשאר החוקים נגד התורה שנחקקו במדינת ישראל. שאר החוקים יש בהם כביכול תועלת מסויימת שלמענה נחקקו (צורך רפואי בניתוחי מתים, הצלה מסכנה ע"י עבודה בשבת וכדומה), ולכן אין הם מרידה גלויה בהלכה. החוק היחיד שנחקק בתור מרידה גלויה בהלכה הוא חוק "מיהו יהודי", ולכן יש בו חומרה שאין באחרים{{הערה|שיחת כ"ד טבת תשל"ח (לקוטי שיחות חלק כ"א ע' 290). ש"פ בראשית תשד"מ.}}.

הרבי ביקש שבכל התאספות שהיא יעוררו על כך עד שהחוק יתוקן{{הערה|שיחות ש"פ תשא וי"א ניסן תשל"ב.}}, ואף אמר בכאב: "חשבתי לעצמי, שהיות שתבעתי שבכל הזדמנות ידברו אודות מיהו יהודי, איך יהיה בכל פעם
מה לדבר, ואין שייך לחזור על הדברים הישנים, במילא כעבור כמה שבועות כבר לא יהי‘ מה לדבר. אך כעת רואים שזוהי דאגת שוא, מכיון שאין לך יום שלא מגיעים ענינים חדשים עם טענות חדשות..."{{הערה|ש"פ תשא שם.}}. כמו כן תבע מחברי הכנסת שבכל פעם שמתאספת הכנסת יש לפתוח במחאה על מיהו יהודי{{הערה|שיחת ש"פ בראשית תשד"מ.}}.

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש{{מקור}}.

בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].

באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]], אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב׳ תשפ"ב ע' 45}}.

===טענות נגד החוק===
ראשית, הרבי שלל את עצם הלגיטימציה לחוקק חוק כזה, כי יהדות וגיור הם נושאים הלכתיים שאין לכנסת כל סמכות לדון בהם{{הערה|שם=שם|שיחת ש"פ בהעלותך תש"ל. ש"פ וישלח תשמ"ט (ספר השיחות ח"א ע' 110).}}, בדיוק כפי שאין בסמכותה של הכנסת להחליט ניתוחים לחולים או כלי נשק לצבא{{הערה|ש"פ בהעלותך שם.}}. ענין זה מופרך עוד יותר כאשר בכנסת יושבים גם חברי כנסת גויים, והם שותפים להכרעה "מיהו יהודי".{{הערה|ש"פ בהעלותך, וישלח הנ"ל; ש"פ בראשית תשד"מ.}}.

הרבי שלל את המושג "גיור רפורמי", כי עצם מהותה של הרפורמה הוא "שינוי", ולגיור שלהם אין כל משמעות{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 408).}}.

מכיוון שהחוק מבוסס על הכרה בגיורים שקריים, ועל ידו מרמים את הגוי כשאומרים לו שהוא יהודי, הרי זה לא יחזיק מעמד. הגוי אינו מעוניין שירמו אותו, וכשתתגלה התרמית יגבירו אצלו את השנאה לישראל{{הערה|שיחות י"ב תמוז תש"ל. ו' תשרי תשל"ח.}}.

===הסכנות כתוצאה מהחוק===
מלבד עצם החומרה והחילול ה' שבחוק, הצביע הרבי על ההשלכות המעשיות שלו - הכנסת גויים לתוך עם ישראל, מיד בעקבות החוק. וכפי שכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
גישת היסוד שלי בכל הבעיה, והיא שבכל יום ויום נעשים גיורים שלא כהלכה, הן בארץ ישראל והן מחוצה לה, ולאחרי זמן קצת חוששני שאי אפשר יהיה לברר באיזה אופן נתגיירו, שהרי כל התעודות שוות הן
|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10002.htm ממכתב ה' מרחשון תשל"א]}}

הרבי התריע כי אף אחד אינו מחוסן בפני חדירת הגויים שיירשמו כיהודים, וזעק בכאב על "ראש ישיבה" שאינו רואה צורך להשתתף במאבק כנגד הגזירה - שעליו לדעת כי בישיבה שלו נמצא בחור גוי, וייתכן שהוא משתעשע איתו בדברי תורה ויסייע לו להתחתן בבוא היום, מבלי לדעת שהוא גוי...{{הערה|שיחת כ' מנחם-אב תשל"א. [https://col.org.il/news/28075 בישיבה שלך לומדים גויים! / להאזנה] {{COL|}}}} הרבי סיפר כי מקרים כאלו התרחשו בכמה ישיבות{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ב.}}.

בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי [[וינה]]" - בווינה התרכזו יוצאי רוסיה רבים ובהם עולים לארץ. שליחי הסוכנות פיתו אותם לקבל תעודות גיור פיקטיביות, כאשר הממונה על מערך הגיור לא היה מוסמך לכך, ולא נערך גיור אמיתי כנדרש בהלכה. [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, ועשרות רבנים חתמו על מחאה נגדם{{הערה|הפרדס, אדר תשל"א.}} [[הרבי]] יצא במאבק על כך{{הערה|שיחות ש"פ בחוקותי תש"ל, ש"פ בראשית וי"ט כסלו תשל"א.}}. המאבק נשא פרי והמקום נסגר. גם מקומות דומים של "בתי חרושת" לגיורים פיקטיביים נסגרו בעקבות המאבקים{{הערה|שיחות ש"פ בא תשל"ו. ש"פ יתרו תשל"ז. אחרון של פסח תשמ"א.}}.

הרבי הסביר שריבוי גויים מעמים שונים שיתיישבו בין בני ישראל בחסות החוק, עלולה להביא לסכנה ביטחונית{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 409).}}.

כמו כן התייחס הרבי לסכנות רוחניות הנגרמות משמים, בעקבות אי תיקון החוק:

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]], בשיחה בעת ה[[פאראד]] ובהמשכה ב[[התוועדות]], דיבר הרבי על כך שחוק זה גורם לסכנה חמורה בביטחון היהודים בארץ הקודש ולשפיכות דמים. הרבי קבע כי התערבות [[ברית המועצות]] בענייני הביטחון של ישראל באה בעקבות עירוב גויים בעם ישראל, וכן דיבר על הפיגוע המבהיל שאירע אז באביבים, בו נרצחו 12 יהודים שרובם ילדים, ואמר כי הוא תוצאה משמים בעקבות החוק. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל, וראש הממשלה גולדה מאיר מחתה על כך במהלך ישיבה בכנסת. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת בהעלותך, ואמר: {{ציטוטון|כשם שעכשיו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך, בזמן של [[רעוא דכל רעוין]] - כך אני רואה בלי ספק, שהסיבה להתערבות של [[מצרים]] או רוסיה היא בגלל שיהודים בעצמם "הזמינו" אותם, בכך שמאפשרים לגויים שיוכלו להיכנס לארץ ישראל; מזמינים את המחבל להיכנס לארץ ישראל!}}

גם לאחר [[הפיגוע במעלות]], בו נרצחו 27 יהודים שמתוכם 21 ילדים, קישר זאת הרבי לפירצה שבחוק מיהו יהודי. הרבי הסביר שאין הכוונה שבעטיים של אלו שאינם מתקנים את החוק נגרם עונש כזה, חלילה, אלא שישנה הגנה רוחנית על עם ישראל, וכאשר ישנה פירצה בשמירה על גבולות עם ישראל, נגרמת ממילא פירצה בהגנה הביטחונית, ואזי חשופים לסכנה מהמחבלים - כשם שמי שאינו חובש קסדה מסתכן, לא בגלל המחסור בקסדה, אלא בגלל שאין לו הגנה ונשאר חשוף לסכנה{{הערה|שיחת ש"פ במדבר תשל"ד.}}.

==אירועים נוספים==
בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
*אהרן רובין, [https://col.org.il/news/55756 60 שנה לחוק השבות: "אין ספק שנחלנו במאבק כשלון גדול"] - בקהילה, י"ט תמוז תש"ע {{COL}}
*'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/569195/ צפו בתיעוד: כשהשליח הרב אבעלסקי עורר על "מיהו יהודי"]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/757470/ תיעוד נדיר: הרב זושא פוזנר מתראיין על חוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

מיהו יהודי

2022-05-02T19:23:45Z

ברוקלין: /* הסכנות כתוצאה מהחוק */

{{בעבודה|}}
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
'''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שעוררה סערות רבות במהלך השנים, ועמדה במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.

השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[יהודי]] ויזכה בזכות ה[[עליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[הלכה]] היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[תשי"ח]] כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת [[תש"ל]], בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה'''" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון [[רפורמים]] ודומיהם.

חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי [[הרבי]] "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של [[הכנסת]] להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' וב[[תורה]], ולכן יש בו משום [[חילול ה']] שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים [[נישואי תערובת|נישואי התערובת]].

יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל ה[[ועד למען שלימות העם]] שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.

==חוק השבות==
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת ה[[יהודי]] בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] ו[[גירושין]]. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.

===קביעת הנחיות משרד הפנים===
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.

בין הנשאלים היה [[הרבי]], שענה בין השאר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .
|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד]}}

במכתב לרבני [[לונדון]], שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.}}. במכתב ל[[זלמן שז"ר]], שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים{{הערה|מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.}}.

בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה".

===בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות===
בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.

פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר '''כהלכה'''". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי".

עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.

חוק זה נחקק ב[[י"א באדר ב']] תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות ל[[הגאולה|גאולה]], [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]], והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו{{הערה|[https://col.org.il/news/53163 "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...] {{COL|}}}}, אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל.}}.

מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה ב[[כ"ט באייר]] קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות{{הערה|ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10337.htm א' דר"ח אדר] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10396.htm ל"ג בעומר תשל"ב].}}.

===ניסיונות לתיקון החוק===
ב[[א' באב]] [[תשל"ב]] הגיש חבר הכנסת החרדי [[שלמה לורינץ]] הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה{{הערה|ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.}}, אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי [[איסר יהודה אונטרמן]]{{הערה|שם, ע' 417-9.}}, דבר שהרבי ראה בחומרה רבה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.}}. חבר הכנסת [[אבנר חי שאקי]], בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"{{הערה|ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.}}.

בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר ה[[בחירות]] בשנת [[תשל"ד]], סוכם על תיקון החוק{{הערה|ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.}}, אך ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.

ב[[א' טבת]] [[תשל"ז]] הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה.

לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות [[מנחם בגין]], נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית [[אגודת ישראל]] נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת [[קלמן כהנא]] מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט{{הערה|ראה "שלימות", גליון 69.}}.

לאחר בחירות [[תשמ"א]], נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת [[תשמ"ג]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]]. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.}}.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום [[י"ט באלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] וב[[כ"ט סיוון]] [[תשמ"ח]], ונכשלו.

לאחר [[בחירות תשמ"ט]], כאשר [[אגודת ישראל]] הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ל[[יצחק שמיר]]. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים{{הערה|הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.}}.

==המאבק לתיקון החוק==
ב[[פורים]] [[תש"ל]], ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי בפומבי לראשונה{{הערה|ב[[שלשלת היחס]] נכתב בנוגע לשנת תש"ל: "מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי"". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב יד קדשו.}}, ותקף את החוק באריכות רבה{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}}. הרבי הסביר באריכות אאת האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של מצדדי החוק.

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.

בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק. הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.

[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]].

===הפסקת המאבק===
בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע ל[[בני ישראל]] הנמצאים ב[[חוץ לארץ]], ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט]}}

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' [[יצחק יהודה הולצמן]] מזכיר ה[[ועד למען שלימות העם]] להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".}}

במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".}}

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ"ט}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}

ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}

באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
u/view גל' 1863] (ע' 87)}}.

==יחס הרבי לתיקון החוק==
===חומרת החוק===
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול וכינה אותו: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}, וכפי שהסביר: {{ציטוטון|הגזירה האיומה, גזירה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל הרוויים דם ואש ותמרות עשן, גזירות שונות ומשונות, ובכל זה לא העיז בכל עמי הארץ איש או אישה לבוא לבטל את עצם קיום עם ישראל על ידי הכרזה שכל המביא פסת נייר בה כתוב שיהודי הוא, הרי הוא יהודי}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9980.htm ממכתב ערב ראש השנה תשל"א].}}.

הרבי הסביר שחומרתו של חוק זה היא הרבה מעבר לשאר החוקים נגד התורה שנחקקו במדינת ישראל. שאר החוקים יש בהם כביכול תועלת מסויימת שלמענה נחקקו (צורך רפואי בניתוחי מתים, הצלה מסכנה ע"י עבודה בשבת וכדומה), ולכן אין הם מרידה גלויה בהלכה. החוק היחיד שנחקק בתור מרידה גלויה בהלכה הוא חוק "מיהו יהודי", ולכן יש בו חומרה שאין באחרים{{הערה|שיחת כ"ד טבת תשל"ח (לקוטי שיחות חלק כ"א ע' 290). ש"פ בראשית תשד"מ.}}.

הרבי ביקש שבכל התאספות שהיא יעוררו על כך עד שהחוק יתוקן{{הערה|שיחות ש"פ תשא וי"א ניסן תשל"ב.}}, ואף אמר בכאב: "חשבתי לעצמי, שהיות שתבעתי שבכל הזדמנות ידברו אודות מיהו יהודי, איך יהיה בכל פעם
מה לדבר, ואין שייך לחזור על הדברים הישנים, במילא כעבור כמה שבועות כבר לא יהי‘ מה לדבר. אך כעת רואים שזוהי דאגת שוא, מכיון שאין לך יום שלא מגיעים ענינים חדשים עם טענות חדשות..."{{הערה|ש"פ תשא שם.}}. כמו כן תבע מחברי הכנסת שבכל פעם שמתאספת הכנסת יש לפתוח במחאה על מיהו יהודי{{הערה|שיחת ש"פ בראשית תשד"מ.}}.

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש{{מקור}}.

בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].

באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]], אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב׳ תשפ"ב ע' 45}}.

===טענות נגד החוק===
ראשית, הרבי שלל את עצם הלגיטימציה לחוקק חוק כזה, כי יהדות וגיור הם נושאים הלכתיים שאין לכנסת כל סמכות לדון בהם{{הערה|שם=שם|שיחת ש"פ בהעלותך תש"ל. ש"פ וישלח תשמ"ט (ספר השיחות ח"א ע' 110).}}, בדיוק כפי שאין בסמכותה של הכנסת להחליט ניתוחים לחולים או כלי נשק לצבא{{הערה|ש"פ בהעלותך שם.}}. ענין זה מופרך עוד יותר כאשר בכנסת יושבים גם חברי כנסת גויים, והם שותפים להכרעה "מיהו יהודי".{{הערה|ש"פ בהעלותך, וישלח הנ"ל; ש"פ בראשית תשד"מ.}}.

הרבי שלל את המושג "גיור רפורמי", כי עצם מהותה של הרפורמה הוא "שינוי", ולגיור שלהם אין כל משמעות{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 408).}}.

מכיוון שהחוק מבוסס על הכרה בגיורים שקריים, ועל ידו מרמים את הגוי כשאומרים לו שהוא יהודי, הרי זה לא יחזיק מעמד. הגוי אינו מעוניין שירמו אותו, וכשתתגלה התרמית יגבירו אצלו את השנאה לישראל{{הערה|שיחות י"ב תמוז תש"ל. ו' תשרי תשל"ח.}}.

===הסכנות כתוצאה מהחוק===
מלבד עצם החומרה והחילול ה' שבחוק, הצביע הרבי על ההשלכות המעשיות שלו - הכנסת גויים לתוך עם ישראל, מיד בעקבות החוק. וכפי שכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
גישת היסוד שלי בכל הבעיה, והיא שבכל יום ויום נעשים גיורים שלא כהלכה, הן בארץ ישראל והן מחוצה לה, ולאחרי זמן קצת חוששני שאי אפשר יהיה לברר באיזה אופן נתגיירו, שהרי כל התעודות שוות הן
|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10002.htm ממכתב ה' מרחשון תשל"א]}}

הרבי התריע כי אף אחד אינו מחוסן בפני חדירת הגויים שיירשמו כיהודים, וזעק בכאב על "ראש ישיבה" שאינו רואה צורך להשתתף במאבק כנגד הגזירה - שעליו לדעת כי בישיבה שלו נמצא בחור גוי, וייתכן שהוא משתעשע איתו בדברי תורה ויסייע לו להתחתן בבוא היום, מבלי לדעת שהוא גוי...{{הערה|שיחת כ' מנחם-אב תשל"א. [https://col.org.il/news/28075 בישיבה שלך לומדים גויים! / להאזנה] {{COL|}}}} הרבי סיפר כי מקרים כאלו התרחשו בכמה ישיבות{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ב.}}.

בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי [[וינה]]" - בווינה התרכזו יוצאי רוסיה רבים ובהם עולים לארץ. שליחי הסוכנות פיתו אותם לקבל תעודות גיור פיקטיביות, כאשר הממונה על מערך הגיור לא היה מוסמך לכך, ולא נערך גיור אמיתי כנדרש בהלכה. [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, ועשרות רבנים חתמו על מחאה נגדם{{הערה|הפרדס, אדר תשל"א.}} [[הרבי]] יצא במאבק על כך{{הערה|שיחות ש"פ בחוקותי תש"ל, ש"פ בראשית וי"ט כסלו תשל"א.}}. המאבק נשא פרי והמקום נסגר. גם מקומות דומים של "בתי חרושת" לגיורים פיקטיביים נסגרו בעקבות המאבקים{{הערה|שיחות ש"פ בא תשל"ו. ש"פ יתרו תשל"ז. אחרון של פסח תשמ"א.}}.

הרבי הסביר שריבוי גויים מעמים שונים שיתיישבו בין בני ישראל בחסות החוק, עלולה להביא לסכנה ביטחונית{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 409).}}.

כמו כן התייחס הרבי לסכנות רוחניות הנגרמות משמים, בעקבות אי תיקון החוק:

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]], בשיחה בעת ה[[פאראד]] ובהמשכה ב[[התוועדות]], דיבר הרבי על כך שחוק זה גורם לסכנה חמורה בביטחון היהודים בארץ הקודש ולשפיכות דמים. הרבי קבע כי התערבות [[ברית המועצות]] בענייני הביטחון של ישראל באה בעקבות עירוב גויים בעם ישראל, וכן דיבר על הפיגוע המבהיל שאירע אז באביבים, בו נרצחו 12 יהודים שרובם ילדים, ואמר כי הוא תוצאה משמים בעקבות החוק. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל, וראש הממשלה גולדה מאיר מחתה על כך במהלך ישיבה בכנסת. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת בהעלותך, ואמר: {{ציטוטון|כשם שעכשיו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך, בזמן של [[רעוא דכל רעוין]] - כך אני רואה בלי ספק, שהסיבה להתערבות של [[מצרים]] או רוסיה היא בגלל שיהודים בעצמם "הזמינו" אותם, בכך שמאפשרים לגויים שיוכלו להיכנס לארץ ישראל; מזמינים את המחבל להיכנס לארץ ישראל!}}

גם לאחר [[הפיגוע במעלות]], בו נרצחו 27 יהודים שמתוכם 21 ילדים, קישר זאת הרבי לפירצה שבחוק מיהו יהודי. הרבי הסביר שאין הכוונה שבעטיים של אלו שאינם מתקנים את החוק נגרם עונש כזה, חלילה, אלא שישנה הגנה רוחנית על עם ישראל, וכאשר ישנה פירצה בשמירה על גבולות עם ישראל, נגרמת ממילא פירצה בהגנה הביטחונית, ואזי חשופים לסכנה מהמחבלים - כשם שמי שאינו חובש קסדה מסתכן, לא בגלל המחסור בקסדה, אלא בגלל שאין לו הגנה ונשאר חשוף לסכנה{{הערה|שיחת ש"פ במדבר תשל"ד.}}.

==אירועים נוספים==
בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
*אהרן רובין, [https://col.org.il/news/55756 60 שנה לחוק השבות: "אין ספק שנחלנו במאבק כשלון גדול"] - בקהילה, י"ט תמוז תש"ע {{COL}}
*'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/569195/ צפו בתיעוד: כשהשליח הרב אבעלסקי עורר על "מיהו יהודי"]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/757470/ תיעוד נדיר: הרב זושא פוזנר מתראיין על חוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

מיהו יהודי

2022-04-27T02:24:30Z

ברוקלין: הרחבה

{{בעבודה|}}
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
'''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שעוררה סערות רבות במהלך השנים, ועמדה במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.

השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[יהודי]] ויזכה בזכות ה[[עליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[הלכה]] היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[תשי"ח]] כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת [[תש"ל]], בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה'''" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון [[רפורמים]] ודומיהם.

חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי [[הרבי]] "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של [[הכנסת]] להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' וב[[תורה]], ולכן יש בו משום [[חילול ה']] שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים [[נישואי תערובת|נישואי התערובת]].

יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל ה[[ועד למען שלימות העם]] שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.

==חוק השבות==
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת ה[[יהודי]] בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] ו[[גירושין]]. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.

===קביעת הנחיות משרד הפנים===
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.

בין הנשאלים היה [[הרבי]], שענה בין השאר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .
|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד]}}

במכתב לרבני [[לונדון]], שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.}}. במכתב ל[[זלמן שז"ר]], שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים{{הערה|מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.}}.

בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה".

===בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות===
בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.

פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר '''כהלכה'''". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי".

עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.

חוק זה נחקק ב[[י"א באדר ב']] תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות ל[[הגאולה|גאולה]], [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]], והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו{{הערה|[https://col.org.il/news/53163 "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...] {{COL|}}}}, אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל.}}.

מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה ב[[כ"ט באייר]] קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות{{הערה|ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10337.htm א' דר"ח אדר] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10396.htm ל"ג בעומר תשל"ב].}}.

===ניסיונות לתיקון החוק===
ב[[א' באב]] [[תשל"ב]] הגיש חבר הכנסת החרדי [[שלמה לורינץ]] הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה{{הערה|ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.}}, אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי [[איסר יהודה אונטרמן]]{{הערה|שם, ע' 417-9.}}, דבר שהרבי ראה בחומרה רבה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.}}. חבר הכנסת [[אבנר חי שאקי]], בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"{{הערה|ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.}}.

בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר ה[[בחירות]] בשנת [[תשל"ד]], סוכם על תיקון החוק{{הערה|ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.}}, אך ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.

ב[[א' טבת]] [[תשל"ז]] הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה.

לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות [[מנחם בגין]], נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית [[אגודת ישראל]] נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת [[קלמן כהנא]] מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט{{הערה|ראה "שלימות", גליון 69.}}.

לאחר בחירות [[תשמ"א]], נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת [[תשמ"ג]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]]. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.}}.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום [[י"ט באלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] וב[[כ"ט סיוון]] [[תשמ"ח]], ונכשלו.

לאחר [[בחירות תשמ"ט]], כאשר [[אגודת ישראל]] הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ל[[יצחק שמיר]]. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים{{הערה|הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.}}.

==המאבק לתיקון החוק==
ב[[פורים]] [[תש"ל]], ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי בפומבי לראשונה{{הערה|ב[[שלשלת היחס]] נכתב בנוגע לשנת תש"ל: "מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי"". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב יד קדשו.}}, ותקף את החוק באריכות רבה{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}}. הרבי הסביר באריכות אאת האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של מצדדי החוק.

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.

בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק. הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.

[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]].

===הפסקת המאבק===
בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע ל[[בני ישראל]] הנמצאים ב[[חוץ לארץ]], ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט]}}

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' [[יצחק יהודה הולצמן]] מזכיר ה[[ועד למען שלימות העם]] להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".}}

במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".}}

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ"ט}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}

ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם]] ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}

באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
u/view גל' 1863] (ע' 87)}}.

==יחס הרבי לתיקון החוק==
===חומרת החוק===
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול וכינה אותו: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}, וכפי שהסביר: {{ציטוטון|הגזירה האיומה, גזירה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל הרוויים דם ואש ותמרות עשן, גזירות שונות ומשונות, ובכל זה לא העיז בכל עמי הארץ איש או אישה לבוא לבטל את עצם קיום עם ישראל על ידי הכרזה שכל המביא פסת נייר בה כתוב שיהודי הוא, הרי הוא יהודי}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9980.htm ממכתב ערב ראש השנה תשל"א].}}.

הרבי הסביר שחומרתו של חוק זה היא הרבה מעבר לשאר החוקים נגד התורה שנחקקו במדינת ישראל. שאר החוקים יש בהם כביכול תועלת מסויימת שלמענה נחקקו (צורך רפואי בניתוחי מתים, הצלה מסכנה ע"י עבודה בשבת וכדומה), ולכן אין הם מרידה גלויה בהלכה. החוק היחיד שנחקק בתור מרידה גלויה בהלכה הוא חוק "מיהו יהודי", ולכן יש בו חומרה שאין באחרים{{הערה|שיחת כ"ד טבת תשל"ח (לקוטי שיחות חלק כ"א ע' 290). ש"פ בראשית תשד"מ.}}.

הרבי ביקש שבכל התאספות שהיא יעוררו על כך עד שהחוק יתוקן{{הערה|שיחות ש"פ תשא וי"א ניסן תשל"ב.}}, ואף אמר בכאב: "חשבתי לעצמי, שהיות שתבעתי שבכל הזדמנות ידברו אודות מיהו יהודי, איך יהיה בכל פעם
מה לדבר, ואין שייך לחזור על הדברים הישנים, במילא כעבור כמה שבועות כבר לא יהי‘ מה לדבר. אך כעת רואים שזוהי דאגת שוא, מכיון שאין לך יום שלא מגיעים ענינים חדשים עם טענות חדשות..."{{הערה|ש"פ תשא שם.}}. כמו כן תבע מחברי הכנסת שבכל פעם שמתאספת הכנסת יש לפתוח במחאה על מיהו יהודי{{הערה|שיחת ש"פ בראשית תשד"מ.}}.

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש{{מקור}}.

בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].

באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]], אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב׳ תשפ"ב ע' 45}}.

===טענות נגד החוק===
ראשית, הרבי שלל את עצם הלגיטימציה לחוקק חוק כזה, כי יהדות וגיור הם נושאים הלכתיים שאין לכנסת כל סמכות לדון בהם{{הערה|שם=שם|שיחת ש"פ בהעלותך תש"ל. ש"פ וישלח תשמ"ט (ספר השיחות ח"א ע' 110).}}, בדיוק כפי שאין בסמכותה של הכנסת להחליט ניתוחים לחולים או כלי נשק לצבא{{הערה|ש"פ בהעלותך שם.}}. ענין זה מופרך עוד יותר כאשר בכנסת יושבים גם חברי כנסת גויים, והם שותפים להכרעה "מיהו יהודי".{{הערה|ש"פ בהעלותך, וישלח הנ"ל; ש"פ בראשית תשד"מ.}}.

הרבי שלל את המושג "גיור רפורמי", כי עצם מהותה של הרפורמה הוא "שינוי", ולגיור שלהם אין כל משמעות{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 408).}}.

מכיוון שהחוק מבוסס על הכרה בגיורים שקריים, ועל ידו מרמים את הגוי כשאומרים לו שהוא יהודי, הרי זה לא יחזיק מעמד. הגוי אינו מעוניין שירמו אותו, וכשתתגלה התרמית יגבירו אצלו את השנאה לישראל{{הערה|שיחות י"ב תמוז תש"ל. ו' תשרי תשל"ח.}}.

===הסכנות כתוצאה מהחוק===
מלבד עצם החומרה והחילול ה' שבחוק, הצביע הרבי על ההשלכות המעשיות שלו - הכנסת גויים לתוך עם ישראל, מיד בעקבות החוק. וכפי שכתב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
גישת היסוד שלי בכל הבעיה, והיא שבכל יום ויום נעשים גיורים שלא כהלכה, הן בארץ ישראל והן מחוצה לה, ולאחרי זמן קצת חוששני שאי אפשר יהיה לברר באיזה אופן נתגיירו, שהרי כל התעודות שוות הן
|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10002.htm ממכתב ה' מרחשון תשל"א]}}

הרבי התריע כי אף אחד אינו מחוסן בפני חדירת הגויים שיירשמו כיהודים, וזעק בכאב על "ראש ישיבה" שאינו רואה צורך להשתתף במאבק כנגד הגזירה - שעליו לדעת כי בישיבה שלו נמצא בחור גוי, וייתכן שהוא משתעשע איתו בדברי תורה ויסייע לו להתחתן בבוא היום, מבלי לדעת שהוא גוי...{{הערה|שיחת כ' מנחם-אב תשל"א. [https://col.org.il/news/28075 בישיבה שלך לומדים גויים! / להאזנה] {{COL|}}}} הרבי סיפר כי מקרים כאלו התרחשו בכמה ישיבות{{הערה|שיחת ש"פ מקץ תשמ"ב.}}.

בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי [[וינה]]" - בווינה התרכזו יוצאי רוסיה רבים ובהם עולים לארץ. שליחי הסוכנות פיתו אותם לקבל תעודות גיור פיקטיביות, כאשר הממונה על מערך הגיור לא היה מוסמך לכך, ולא נערך גיור אמיתי כנדרש בהלכה. [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, ועשרות רבנים חתמו על מחאה נגדם{{הערה|הפרדס, אדר תשל"א.}} [[הרבי]] יצא במאבק על כך{{הערה|שיחות ש"פ בחוקותי תש"ל, ש"פ בראשית וי"ט כסלו תשל"א.}}. המאבק נשא פרי והמקום נסגר. גם מקומות דומים של "בתי חרושת" לגיורים פיקטיביים נסגרו בעקבות המאבקים{{הערה|שיחות ש"פ יתרו תשל"ז. אחרון של פסח תשמ"א.}}

הרבי הסביר שריבוי גויים מעמים שונים שיתיישבו בין בני ישראל בחסות החוק, עלולה להביא לסכנה ביטחונית{{הערה|שיחת פורים תש"ל (ליקוטי שיחות חלק כ"א, ע' 409).}}.

כמו כן התייחס הרבי לסכנות רוחניות הנגרמות משמים, בעקבות אי תיקון החוק:

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]], בשיחה בעת ה[[פאראד]] ובהמשכה ב[[התוועדות]], דיבר הרבי על כך שחוק זה גורם לסכנה חמורה בביטחון היהודים בארץ הקודש ולשפיכות דמים. הרבי קבע כי התערבות [[ברית המועצות]] בענייני הביטחון של ישראל באה בעקבות עירוב גויים בעם ישראל, וכן דיבר על הפיגוע המבהיל שאירע אז באביבים, בו נרצחו 12 יהודים שרובם ילדים, ואמר כי הוא תוצאה משמים בעקבות החוק. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל, וראש הממשלה גולדה מאיר מחתה על כך במהלך ישיבה בכנסת. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת בהעלותך, ואמר: {{ציטוטון|כשם שעכשיו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך, בזמן של [[רעוא דכל רעוין]] - כך אני רואה בלי ספק, שהסיבה להתערבות של [[מצרים]] או רוסיה היא בגלל שיהודים בעצמם "הזמינו" אותם, בכך שמאפשרים לגויים שיוכלו להיכנס לארץ ישראל; מזמינים את המחבל להיכנס לארץ ישראל!}}

גם לאחר [[הפיגוע במעלות]], בו נרצחו 27 יהודים שמתוכם 21 ילדים, קישר זאת הרבי לפירצה שבחוק מיהו יהודי. הרבי הסביר שאין הכוונה שבעטיים של אלו שאינם מתקנים את החוק נגרם עונש כזה, חלילה, אלא שישנה הגנה רוחנית על עם ישראל, וכאשר ישנה פירצה בשמירה על גבולות עם ישראל, נגרמת ממילא פירצה בהגנה הביטחונית, ואזי חשופים לסכנה מהמחבלים - כשם שמי שאינו חובש קסדה מסתכן, לא בגלל המחסור בקסדה, אלא בגלל שאין לו הגנה ונשאר חשוף לסכנה{{הערה|שיחת ש"פ במדבר תשל"ד.}}.

==אירועים נוספים==
בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
*אהרן רובין, [https://col.org.il/news/55756 60 שנה לחוק השבות: "אין ספק שנחלנו במאבק כשלון גדול"] - בקהילה, י"ט תמוז תש"ע {{COL}}
*'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/569195/ צפו בתיעוד: כשהשליח הרב אבעלסקי עורר על "מיהו יהודי"]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/757470/ תיעוד נדיר: הרב זושא פוזנר מתראיין על חוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

מיהו יהודי

2022-04-27T00:56:44Z

ברוקלין: /* קישורים חיצוניים */

{{בעבודה|}}
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
'''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שעוררה סערות רבות במהלך השנים, ועמדה במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.

השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[יהודי]] ויזכה בזכות ה[[עליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[הלכה]] היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[תשי"ח]] כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת [[תש"ל]], בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה'''" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון [[רפורמים]] ודומיהם.

חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי [[הרבי]] "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של [[הכנסת]] להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' וב[[תורה]], ולכן יש בו משום [[חילול ה']] שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים [[נישואי תערובת|נישואי התערובת]].

יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל ה[[ועד למען שלימות העם]] שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.

==חוק השבות==
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת ה[[יהודי]] בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] ו[[גירושין]]. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.

===קביעת הנחיות משרד הפנים===
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.

בין הנשאלים היה [[הרבי]], שענה בין השאר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .
|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד]}}

במכתב לרבני [[לונדון]], שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.}}. במכתב ל[[זלמן שז"ר]], שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים{{הערה|מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.}}.

בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה".

===בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות===
בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.

פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר '''כהלכה'''". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי".

עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.

חוק זה נחקק ב[[י"א באדר ב']] תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות ל[[הגאולה|גאולה]], [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]], והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו{{הערה|[https://col.org.il/news/53163 "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...] {{COL|}}}}, אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל.}}.

מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה ב[[כ"ט באייר]] קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות{{הערה|ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10337.htm א' דר"ח אדר] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10396.htm ל"ג בעומר תשל"ב].}}.

===ניסיונות לתיקון החוק===
ב[[א' באב]] [[תשל"ב]] הגיש חבר הכנסת החרדי [[שלמה לורינץ]] הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה{{הערה|ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.}}, אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי [[איסר יהודה אונטרמן]]{{הערה|שם, ע' 417-9.}}, דבר שהרבי ראה בחומרה רבה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.}}. חבר הכנסת [[אבנר חי שאקי]], בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"{{הערה|ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.}}.

בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר ה[[בחירות]] בשנת [[תשל"ד]], סוכם על תיקון החוק{{הערה|ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.}}, אך ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.

ב[[א' טבת]] [[תשל"ז]] הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה.

לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות [[מנחם בגין]], נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית [[אגודת ישראל]] נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת [[קלמן כהנא]] מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט{{הערה|ראה "שלימות", גליון 69.}}.

לאחר בחירות [[תשמ"א]], נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת [[תשמ"ג]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]]. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.}}.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום [[י"ט באלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] וב[[כ"ט סיוון]] [[תשמ"ח]], ונכשלו.

לאחר [[בחירות תשמ"ט]], כאשר [[אגודת ישראל]] הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ל[[יצחק שמיר]]. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים{{הערה|הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.}}.

==המאבק לתיקון החוק==
ב[[פורים]] [[תש"ל]], ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי בפומבי לראשונה{{הערה|ב[[שלשלת היחס]] נכתב בנוגע לשנת תש"ל: "מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי"". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב יד קדשו.}}, ותקף את החוק באריכות רבה{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}}. הרבי הסביר באריכות אאת האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של מצדדי החוק.

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.

בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק. הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.

[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]].

===הפסקת המאבק===
בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע ל[[בני ישראל]] הנמצאים ב[[חוץ לארץ]], ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט]}}

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' [[יצחק יהודה הולצמן]] מזכיר ה[[ועד למען שלימות העם]] להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".}}

במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".}}

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ"ט}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}

ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם]] ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}

באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
u/view גל' 1863] (ע' 87)}}.

==יחס הרבי לתיקון החוק==
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
הרבי הביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן". הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.

הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!

::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,
::יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !|מקור=שיחת פורים תש"ל, אות מ"ד}}
הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמיים{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}.

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}. הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]] אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב׳ תשפ"ב ע' 45}}.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. בהתוועדות באותו ערב השלים הרבי את הדיבור בענין בציינו שאז לא היה הזמן המתאים לדבר בחריפות כי זה היה בחוץ, אבל אי אפשר להשאיר את העניין בלי לגמור אותו ובפרט שזה נוגע לפועל ובשיחה זו היו התבטאויות חריפות ביותר שאי התיקון של החוק הוא אכזריות של ממש בגלל הדם היהודי שנשפך אך ורק מחמת אי תיקון החוק.

דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}.

בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי וינה" כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, [[הרבי]] הצטרף למאבק ובמכתב לר' [[זרח ורהפטינג]] כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.

::חבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח"ו ור"ל לדראון עולם שזוהי הפעם '''הראשונה''' שרשמו בתור "ב"כ מיליוני בנ"י" – את מרת שליט ושני' ילידי' "יהודים" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,|מקור=אגרות קודש , כרך כז , י'קע}}

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש.

בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].

עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}.

==אירועים נוספים==
בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב

== קישורים חיצונים ==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
*אהרן רובין, [https://col.org.il/news/55756 60 שנה לחוק השבות: "אין ספק שנחלנו במאבק כשלון גדול"] - בקהילה, י"ט תמוז תש"ע {{COL}}
*'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/569195/ צפו בתיעוד: כשהשליח הרב אבעלסקי עורר על "מיהו יהודי"]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/757470/ תיעוד נדיר: הרב זושא פוזנר מתראיין על חוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

מיהו יהודי

2022-04-27T00:53:59Z

ברוקלין: /* המאבק לתיקון החוק */ עריכה

{{בעבודה|}}
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
'''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שעוררה סערות רבות במהלך השנים, ועמדה במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.

השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[יהודי]] ויזכה בזכות ה[[עליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[הלכה]] היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[תשי"ח]] כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת [[תש"ל]], בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה'''" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון [[רפורמים]] ודומיהם.

חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי [[הרבי]] "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של [[הכנסת]] להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' וב[[תורה]], ולכן יש בו משום [[חילול ה']] שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים [[נישואי תערובת|נישואי התערובת]].

יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל ה[[ועד למען שלימות העם]] שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.

==חוק השבות==
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת ה[[יהודי]] בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] ו[[גירושין]]. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.

===קביעת הנחיות משרד הפנים===
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.

בין הנשאלים היה [[הרבי]], שענה בין השאר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .
|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד]}}

במכתב לרבני [[לונדון]], שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.}}. במכתב ל[[זלמן שז"ר]], שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים{{הערה|מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.}}.

בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה".

===בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות===
בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.

פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר '''כהלכה'''". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי".

עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.

חוק זה נחקק ב[[י"א באדר ב']] תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות ל[[הגאולה|גאולה]], [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]], והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו{{הערה|[https://col.org.il/news/53163 "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...] {{COL|}}}}, אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל.}}.

מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה ב[[כ"ט באייר]] קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות{{הערה|ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10337.htm א' דר"ח אדר] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10396.htm ל"ג בעומר תשל"ב].}}.

===ניסיונות לתיקון החוק===
ב[[א' באב]] [[תשל"ב]] הגיש חבר הכנסת החרדי [[שלמה לורינץ]] הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה{{הערה|ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.}}, אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי [[איסר יהודה אונטרמן]]{{הערה|שם, ע' 417-9.}}, דבר שהרבי ראה בחומרה רבה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.}}. חבר הכנסת [[אבנר חי שאקי]], בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"{{הערה|ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.}}.

בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר ה[[בחירות]] בשנת [[תשל"ד]], סוכם על תיקון החוק{{הערה|ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.}}, אך ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.

ב[[א' טבת]] [[תשל"ז]] הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה.

לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות [[מנחם בגין]], נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית [[אגודת ישראל]] נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת [[קלמן כהנא]] מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט{{הערה|ראה "שלימות", גליון 69.}}.

לאחר בחירות [[תשמ"א]], נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת [[תשמ"ג]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]]. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.}}.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום [[י"ט באלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] וב[[כ"ט סיוון]] [[תשמ"ח]], ונכשלו.

לאחר [[בחירות תשמ"ט]], כאשר [[אגודת ישראל]] הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ל[[יצחק שמיר]]. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים{{הערה|הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.}}.

==המאבק לתיקון החוק==
ב[[פורים]] [[תש"ל]], ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי בפומבי לראשונה{{הערה|ב[[שלשלת היחס]] נכתב בנוגע לשנת תש"ל: "מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי"". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב יד קדשו.}}, ותקף את החוק באריכות רבה{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}}. הרבי הסביר באריכות אאת האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של מצדדי החוק.

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.

בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק. הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.

[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]].

===הפסקת המאבק===
בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע ל[[בני ישראל]] הנמצאים ב[[חוץ לארץ]], ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט]}}

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' [[יצחק יהודה הולצמן]] מזכיר ה[[ועד למען שלימות העם]] להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".}}

במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".}}

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ"ט}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}

ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם]] ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}

באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
u/view גל' 1863] (ע' 87)}}.

==יחס הרבי לתיקון החוק==
[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
הרבי הביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן". הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.

הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!

::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,
::יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !|מקור=שיחת פורים תש"ל, אות מ"ד}}
הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמיים{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}.

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}. הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]] אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב׳ תשפ"ב ע' 45}}.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. בהתוועדות באותו ערב השלים הרבי את הדיבור בענין בציינו שאז לא היה הזמן המתאים לדבר בחריפות כי זה היה בחוץ, אבל אי אפשר להשאיר את העניין בלי לגמור אותו ובפרט שזה נוגע לפועל ובשיחה זו היו התבטאויות חריפות ביותר שאי התיקון של החוק הוא אכזריות של ממש בגלל הדם היהודי שנשפך אך ורק מחמת אי תיקון החוק.

דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}.

בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי וינה" כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, [[הרבי]] הצטרף למאבק ובמכתב לר' [[זרח ורהפטינג]] כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.

::חבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח"ו ור"ל לדראון עולם שזוהי הפעם '''הראשונה''' שרשמו בתור "ב"כ מיליוני בנ"י" – את מרת שליט ושני' ילידי' "יהודים" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,|מקור=אגרות קודש , כרך כז , י'קע}}

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש.

בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].

עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}.

==אירועים נוספים==
בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב

== קישורים חיצונים ==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
*'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/569195/ צפו בתיעוד: כשהשליח הרב אבעלסקי עורר על "מיהו יהודי"]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/757470/ תיעוד נדיר: הרב זושא פוזנר מתראיין על חוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

מיהו יהודי

2022-04-27T00:43:48Z

ברוקלין: הרחבה

{{בעבודה|}}
[[קובץ:מיהו יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]
'''מיהו יהודי''' היא בעיה בחוק [[מדינת ישראל]], שעוררה סערות רבות במהלך השנים, ועמדה במרכזו של מאבק חב"די במשך שנים רבות.

השאלה מיהו יהודי, שיירשם במרשם האוכלוסין כ[[יהודי]] ויזכה בזכות ה[[עליה לארץ ישראל|עלייה לארץ]] המוקנית בחוק השבות ליהודים, לא הוכרעה מאז הקמת המדינה, וההתנהלות המקובלת התאימה בדרך כלל ל[[הלכה]] היהודית שעל פיה נקבע בכל הדורות מיהו יהודי. בשנת [[תשי"ח]] כאשר ביקש שר הפנים לשנות זאת, התעורר פולמוס וההכרעה לבסוף היתה להמשיך ולנהוג לפי ההלכה, וכך נקבע בתקנות משרד הפנים. בשנת [[תש"ל]], בעקבות נסיונות הבג"ץ לערער ולרשום גויים כיהודים, נקבע בחוק השבות סעיף "מיהו יהודי" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". מסעיף זה הושמטה במכוון המילה "שנתגייר '''כהלכה'''" ונפתח הפתח ל"גיורים" מזוייפים, כגון [[רפורמים]] ודומיהם.

חוק השבות המאפשר רישום גויים כיהודים, כונה על ידי [[הרבי]] "גזרה שלא היתה כמוה בדברי עמנו בני ישראל", והרבי פתח במאבק חריף וממושך להביא לביטול הגזירה על ידי הוספת המילה "כהלכה" לחוק. במשך שנים ארוכות עורר הרבי על כך פעם אחר פעם, והסביר כי החוק מופרך בפן האנושי - כיון שאין בסמכותה של [[הכנסת]] להכריע מיהו יהודי, וחמור מכך לשקר על גוי ולומר לו כי הוא יהודי; חמור ביותר בפן היהודי - מכיון שחוק זה הוא היחיד שכל מהותו היא מרידה גלויה בה' וב[[תורה]], ולכן יש בו משום [[חילול ה']] שאין כמוהו; ומסוכן בפן המעשי - כיון שעל ידו נפרצת שלימות העם ומתרבים [[נישואי תערובת|נישואי התערובת]].

יחד עם הרבי נאבקו עוד גופים רבים, רבנים וקהילות יהודיות. חלק גדול במאבק נטל ה[[ועד למען שלימות העם]] שהוקם בעידודו של הרבי ונתמך על ידו (אך לא היה מזוהה עם חב"ד, בהוראתו). מבחינה מעשית, לא נשא המאבק פרי ועד כה כל ההצבעות לתיקון החוק בכנסת הסתיימו בכישלון; אך הוא תרם רבות למודעות הציבורית לסכנת ההתבוללות בארץ הקודש.

==חוק השבות==
עם הקמת [[מדינת ישראל]] נדרשה הממשלה לקבוע אודות הגדרת ה[[יהודי]] בקשר לכמה מחוקיה שלסוגיה יש השלכות לגביהם: חוק השבות, מרשם האוכלוסין והשיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] ו[[גירושין]]. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות, אך בעת חקיקתו לא נקבע בו באופן ברור מי יוגדר כיהודי. כל גוף ממשלתי הגדיר לפי דרכו מיהו יהודי, ובעיקר תלוי היה הדבר בשר הפנים ובפקידיו.

===קביעת הנחיות משרד הפנים===
[[קובץ:פניית רה מ בן גוריון אל חכמי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של בן גוריון ל50 "חכמי ישראל", שביניהם נמנה [[הרבי]]]]
בשנת [[תשי"ח]] התעורר לראשונה פולמוס בשאלת "מיהו יהודי", כאשר שר הפנים [[ישראל בר יהודה]] הורה לרשום את כל מי שמצהיר שהוא יהודי כ"יהודי". הדבר עורר סערה וה[[מפד"ל]] החליטה לפרוש בעקבות כך מהקואליציה. ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] שראה את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, פנה לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל{{הערה|יוער: שאלת בן-גוריון התייחסה אך ורק '''לילדים''' לאב יהודי ולאם נכריה; בנוגע '''למבוגרים''', הבהיר בשאלתו כי המדיניות היא לרשום כיהודי כל מי שמצהיר על עצמו כיהודי, ולא שאל על כך. רבים מהמשיבים, בהם הרבי, כתבו בתגובה לכך כי גם מבוגרים צריכים להירשם לפי ההלכה ולא די בהצהרתם.}}. מתוך 59 נשאלים השיבו 46, ורובם המוחץ - 37 מהנשאלים, בהם כאלו הרחוקים משמירת מצוות - הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית{{הערה|ראה בהרחבה א. קורמן, '''יהודי - מיהו ומהו''', ע' 117 ואילך.}}.

בין הנשאלים היה [[הרבי]], שענה בין השאר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בעניינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך . .
|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח, אגרת ו'תשיד]}}

במכתב לרבני [[לונדון]], שהיו בין הנשאלים, כתב הרבי כי יש לענות על השאלה ולא להתעלם{{הערה|אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תרכד.}}. במכתב ל[[זלמן שז"ר]], שהיה מקורב לרבי וגם לבן-גוריון, ביקש הרבי להתעניין מהי תגובו של בן-גוריון לדברים{{הערה|מכתב לשז"ר מי"א אדר א' תשי"ח - נשיא וחסיד, ע' 166.}}.

בעקבות התשובות נקבע בתקנות משרד הפנים הנוהל לרשום כיהודי "מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה".

===בג"ץ שליט ותיקון חוק השבות===
בשנת [[תשכ"ט]] עתר לבג"ץ יהודי בשם בנימין שליט, שנישא עם אישה גויה, לרשום את ילדיו כיהודים, וזאת לאחר שפקידי משרד הפנים סרבו לכך. בג"ץ דן בהרכב מורחב של תשעה שופטים. ארבעה מתוכם דחו את טענתו וסברו שיהודי נקבע על פי ההלכה בלבד; אך ברוב של חמישה דעות התקבלה העתירה ונקבע כי יש לרשום את ילדיו כיהודים. חלק משופטי הרוב כתבו בחוות דעתם כי אין הם מכריעים בשאלה "מיהו יהודי", ופסיקתם נוגעת לשאלת הרישום בלבד.

פסק הבג"ץ הוליד סערה בכנסת ובממשלה והוחלט לקבוע בחוק מיהו יהודי. המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, ביקשה לחוקק את ההגדרה שהיתה נהוגה עד עתה בהנחיות משרד הפנים, התואמת להלכה, ואילו במפלגת השלטון, מפא"י, היו שהתנגדו לכך. כפשרה, נקבע הנוסח: "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" - בהשמטת המילה "שנתגייר '''כהלכה'''". את ההשמטה הסביר שר המשפטים, יעקב שמשון שפירא ממפא"י: "אנו יודעים שיש ליברלים, יש קונסרבטיבים ויש רפורמים לכל המינים ולכל הסוגים והם מגיירים. ולכן אינני רוצה לקבוע הלכות ואינני מוסמך לקבוע הלכות, אנו אומרים, אפוא, שמי שיבוא עם תעודת-גיור של קהילה יהודית כלשהי, ובלבד שאינו בן דת אחרת, יתקבל כיהודי".

עוד הוסכם במסגרת הפשרה על הוספת "סעיף הנכד", לפיו יוכלו לעלות לארץ גם גויים שהם נכדים ליהודי מתבולל.

חוק זה נחקק ב[[י"א באדר ב']] תש"ל, בתמיכת המפד"ל, ובהתנגדות המפלגות החרדיות. חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] בנאומו אז תקף את ההכרה ב"גיורים" הרפורמיים, ובמסגרת דבריו כנגד הרפורמיים הציג "סידור" רפורמי בו הושמטו התפילות הנוגעות ל[[הגאולה|גאולה]], [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]], והשליכו על הרצפה, דבר שגרר סערה. מאוחר יותר הודה הרבי לפרוש על מעשהו{{הערה|[https://col.org.il/news/53163 "אדמו"ר הריי"צ אמר לי: תמסור לשז"ר את הסימן שיש בינינו"...] {{COL|}}}}, אך כאב על כך שהתנצל בעקבות ההתקפות עליו{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל.}}.

מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] התאספה לדון בחוק ובהשלכותיו, ובאסיפתה ב[[כ"ט באייר]] קיבלה שורת החלטות, ביניהן איסור לרשום גויים שלא נתגיירו כהלכה כיהודים, החובה לפעול לתיקון החוק ואיסור על הנציגים הדתיים להשתתף בממשלה עד לתיקון החוק. למרות זאת מפלגת המפד"ל, שראתה עצמה כפופה לרבנות הראשית, המשיכה לשבת בממשלה, ושר הפנים, שמשרדו הממונה על רישום הגויים כיהודים, היה שר דתי מהמפלגה. הרבי ביקר בחריפות את חוסר הציות של המפד"ל לרבנות{{הערה|ראה מכתבי הרבי לשר זרח ורהפטיג ממפד"ל, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10337.htm א' דר"ח אדר] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10396.htm ל"ג בעומר תשל"ב].}}.

===ניסיונות לתיקון החוק===
ב[[א' באב]] [[תשל"ב]] הגיש חבר הכנסת החרדי [[שלמה לורינץ]] הצעה לתיקון החוק, בהסתמכו בין השאר על דבריו של הרבי בעניין. ממזכירות הרבי ניתנו הוראות לפעילי חב"ד בארץ לגייס תמיכה רחבה בכנסת להצבעה{{הערה|ימי תמימים, חלק ה, ע' 368-9.}}, אולם למעשה ההצבעה נכשלה והחוק לא קודם. מפלגת המפד"ל נמנעה בהצבעה מלתמוך בחוק, על אף הוראת הרב הראשי [[איסר יהודה אונטרמן]]{{הערה|שם, ע' 417-9.}}, דבר שהרבי ראה בחומרה רבה{{הערה|שיחת כ' מנחם אב תשל"ב.}}. חבר הכנסת [[אבנר חי שאקי]], בשונה מחבריו במפלגת מפד"ל, תמך בחוק, למרות הלחצים שהופעלו כנגדו. הוא שילם על כך מחיר יקר ופוטר מהמפלגה ומהממשלה, בה כיהן כסגן שר החינוך. הרבי עודד אותו מאוד, בפומבי ועל ידי שליח אישי, והבטיח לו שיחזור לגדולה עוד יותר. מאז החל קשר קרוב בין שאקי והרבי. הוא נכנס ליחידויות כמה פעמים, וקיבל מהרבי תמיכה לספר מקיף שהוציא לאור בנוגע לסוגיית "מיהו יהודי"{{הערה|ראה בהרחבה בית משיח גליון 509, ע' 48 ואילך.}}.

בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה לאחר ה[[בחירות]] בשנת [[תשל"ד]], סוכם על תיקון החוק{{הערה|ראה ימי תמימים, חלק ו, ע' 268 ואילך.}}, אך ראש הממשלה [[יצחק רבין]] לא קיים את ההסכם והמפד"ל לא עמדו על כך. מאז ואילך, הובטח הנושא שוב ושוב בהקמת הממשלה מאת ראש הממשלה למפלגות הדתיות והחרדיות, על ידי כמה ראשי ממשלה, אך מעולם ההבטחה לא קויימה וגם המפלגות לא לחצו על כך.

ב[[א' טבת]] [[תשל"ז]] הציע לורינץ שוב לתקן את החוק, וההצעה נכשלה.

לאחר הבחירות באייר תשל"ז, עם הקמת ממשלת הימין הראשונה בראשות [[מנחם בגין]], נוצר מצב נוח יותר לתיקון החוק, מאחר שגם המפלגה החרדית [[אגודת ישראל]] נכנסה לממשלה, וגם ראש הממשלה בעצמו תמך בתיקון החוק. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי אחד מחברי הכנסת בקואליציה יגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק, וראש הממשלה בגין ישתדל להשיג לה רוב. אולם בפועל, לא הגישו חברי הכנסת מהקואליציה חוק, וכאשר הגיש חבר הכנסת [[קלמן כהנא]] מהאופוזיציה את החוק, הוא לא עבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט{{הערה|ראה "שלימות", גליון 69.}}.

לאחר בחירות [[תשמ"א]], נקבע שוב בהסכמים הקואליציוניים כי יתוקן החוק. לקח זמן רב עד שבשלהי מושב החורף של הכנסת בשנת [[תשמ"ג]], העלה חבר הכנסת הרב [[אברהם יוסף שפירא]] הצבעה לתיקון החוק ביוזמת האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[שמחה בונם אלתר]], במטרה להגיש את התיקון כמתנה ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]]. 50 הצביעו בעד התיקון ו-58 נגד, וההצבעה נכשלה{{הערה|1=[[התקשרות (גיליון)]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16537&CategoryID=2528 גיליון א'שנט]. פרטים לא מדוייקים שם תוקנו לפי דברי הכנסת, ז' ניסן תשמ"ג.}}.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום [[י"ט באלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מנחם בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

הצעות חוק נוספות לתיקון החוק הועלו להצבעה ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] וב[[כ"ט סיוון]] [[תשמ"ח]], ונכשלו.

לאחר [[בחירות תשמ"ט]], כאשר [[אגודת ישראל]] הגיעה להישגים גבוהים בזכות תמיכתו החד-פעמית של הרבי, היו רבני חב"ד וחברי הועד למען שלימות העם מעורבים עמוקות בניסוח ההסכם הקואליציוני בין אגודת ישראל ל[[יצחק שמיר]]. בהסכם זה התחייב שמיר לתקן את החוק תוך שישה שבועות, אולם לא קיים את ההתחייבות. ראשי הועד למען שלימות העם חשבו לתבוע את שמיר לבג"ץ, אולם נמנעו מכך לאחר שהבינו מהרבי שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים{{הערה|הרב אשכנזי, ע' 607 ואילך.}}.

==המאבק לתיקון החוק==
הרבי ב[[פורים]] [[תש"ל]]{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}} התייחס לכך בפומבי לראשונה ותקף את החוק, הרבי ענה על תשובות המתנגדים והביא דוגמא מ[[עזרא הסופר]] שבעת שעלו לארץ ישראל יהודים שנישאו עם נשים גויות הוא גירש אותם, ולא חיפש היתרים כיצד לגייר אותם משום שאם הם ישארו בארץ ישראל "אלא אדרבא: זוהי רעה עבורן", הרבי תקף גם את האפשרות לתת הכרה בגיור רפורמי משום שהרפורמים כל משמעותם הוא "רפורמה" שינוי המסורת היהודית.

הרבי גם טען שאם יקרה כך ארץ ישראל תחרב והיא תתמלא בגוים שעלו לארץ ישראל מה שיגרום לכך ש:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בזה הנה תמורת זה שעכשיו צריכים לנהל מלחמה שלא תהי' זר מדינה של שני עממים, יהודים וערבים - תוצף ארץ ישראל גם בצידונים, אשדודים, עמונים ומואבים (כפי שנקראים בשמותיהם הנוכחיים), ולא עוד אלא שהם יהי אלו העומדים בראש ,אקטיביים , לוחמים ובעלי העזה!

::והרי אף אחד לא משלה עצמו לחשוב, שאדם שנת הצהרה שמהיום והלאה רצונו להירשם כיהודי, ישכח שמוצאו מפולני, וכאשר תהי' התנגשות וסתירה בין תועלת לפולני לבין תועלת לארץ ישראל,
::יוותר פולני ויפעל לטובת ארץ ישראל ... אשה פולנית שגדלה בפולני' וחינכה את ילדי ' כפולנים, תשאר פולנית ! ובסופו של דבר '''ישנאו''' את אלו שפסקו את דינם להחשב כיהודים !|מקור=שיחת פורים תש"ל, אות מ"ד}}
הרבי הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם לליגיטמיים{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}.

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{הערה|י"ט כסלו תשד"מ.}}. הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ל]] אמרה [[הרבנית חיה מושקא]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהרבי ממש נחלש בגופו מהבעיה של מיהו יהודי{{הערה|תשורה בורקיס-גלויברמן כ"ח אדר ב׳ תשפ"ב ע' 45}}.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. בהתוועדות באותו ערב השלים הרבי את הדיבור בענין בציינו שאז לא היה הזמן המתאים לדבר בחריפות כי זה היה בחוץ, אבל אי אפשר להשאיר את העניין בלי לגמור אותו ובפרט שזה נוגע לפועל ובשיחה זו היו התבטאויות חריפות ביותר שאי התיקון של החוק הוא אכזריות של ממש בגלל הדם היהודי שנשפך אך ורק מחמת אי תיקון החוק.

דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת. העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים. הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!{{הערה|מפי ר' [[יוסף הכט]]}}.

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.

בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

בשנת [[תשל"א]] פרצה סוגיית "גיורי וינה" כאשר התברר שכ300 גוים התגיירו בבית דין בוינה בבקשת הסוכנות היהודית כאשר רובם אינם מתכוונים באמת לשמור על התורה והמצוות, [[הרבנות הראשית לישראל]] פרסמה מכתב נגד אותם גיורים, [[הרבי]] הצטרף למאבק ובמכתב לר' [[זרח ורהפטינג]] כתב הרבי על כך ובהמשך על כך שלא עמדו על חוק מיהו יהודי והדבר הביא לתוצאה של גיורים מסוג אלו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים, שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.

::חבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח"ו ור"ל לדראון עולם שזוהי הפעם '''הראשונה''' שרשמו בתור "ב"כ מיליוני בנ"י" – את מרת שליט ושני' ילידי' "יהודים" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,|מקור=אגרות קודש , כרך כז , י'קע}}

הרבי גם התנגד לכל פשרה בנושא, ואמר שפשרה בנושא "מיהו יהודי" זה כמו פשרה לחתוך את הראש.

בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק, הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.

בין היתר התבטא הרבי{{הערה|התוועדות [[שבת]] פרשת [[בשלח]], [[י"ג שבט]] [[תשל"ה]].}} שיילחם על מיהו יהודי עד שיבוא ה[[משיח]].

[[קובץ:השתתפות בחתונה של גיור לא כהלכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאשה שכתבה על כך שאחיה מתכונן להתחתן עם אשה שהתגיירה בגיור רפורמי שלא כהלכה, וציינה שאין ברצונה וברצון בעלה להשתתף בחתונה: '''כי זהו אסור על פי שולחן ערוך - מובן שיעשו על פי שולחן ערוך''']]
ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.

[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

עם תום מערכת [[בחירות תשמ"ט]], עורר הרבי על הצורך בתיקון החוק{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 439}}.

===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]].

===הפסקת המאבק===
בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע ל[[בני ישראל]] הנמצאים ב[[חוץ לארץ]], ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט]}}

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' [[יצחק יהודה הולצמן]] מזכיר ה[[ועד למען שלימות העם]] להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".}}

במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".}}

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ"ט}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}

ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם]] ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}

באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
u/view גל' 1863] (ע' 87)}}

==אירועים נוספים==
בשנת [[תשס"ה]] הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בבקשה להכיר בגיורים רפורמים, בשנת [[תשע"ח]] מינה ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את השר משה ניסים לטפל בגיורים האלו, בשנת [[תש"פ]] העלה חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] לכנסת תיקון בחוק השבות ולבטל את הסעיף לפיו אדם שהוא נכד לסבא וסבתא יהודיים יוכל לעלות לארץ כיהודי מה שהוביל לגויים רבים לעלות ולגרום להתבוללות גדולה בארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/615149/ הישג לסמוטריץ': חוק השבות יעלה כהצעה ממשלתית] באתר {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] פסק בג"ץ סופית שיש להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות, מה שהוביל לשלל גינויים מחב"ד ומאישי ציבור מפורסמים{{הערה|[https://chabad.info/news/656123/ שערוריה: בג"צ החליט להכיר בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי] ב{{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''', סדרת כתבות אודות הגזירה ופעולות הרבי לביטולה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1800, גליון 1801, גליון 1847 עמוד 38, גליון 1848 עמוד 32, גליון 1849 עמוד 30
*'''זעזוע: פרצה נוספת בחומת הקדושה''', שבועון בית משיח כ"א אדר תשפ"א עמוד 16 {{*}} הרב שלמה הלפרן, '''שורש הבעיה''', עמוד 20
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב

== קישורים חיצונים ==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/02-02-2022-01-44-38-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8.pdf המבדיל בין ישראל לעמים - סכנת ה"רפורמה" בגיור], בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]] - ליקוט בענייני גיור כהלכה, כולל ליקוט נרחב משיחות הרבי בעניין "מיהו יהודי"
*'''[https://drive.google.com/file/d/1CJEGkcE7JUo_aQ5z9CDkfV-MVYm_Iojl/view?usp=sharing בין ישראל לעמים]''', סיפורה של המערכה הקשה על זהותה היהודית של מדינת ישראל, בתוך [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], ערב שבת פרשת ראה ה'תש"פ'''
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf המערכה לתיקון החוק]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות הרצל-גרינברג ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
*'''[[ועד חיילי בית דוד]]: [https://chabad.info/magazine/656765/ חלק ראשון מהגהות הרבי על טיוטות המכתבים לבן גוריון בשאלת "מיהו יהודי?"] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/29-05-2021-19-08-43-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94.pdf המשך ההגהות שנדפסו בקובץ 'תנופה חדשה']''' (ע' 4-5)
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}
*טורים באתר COL: '''[https://col.org.il/news/129676 הרב אהרן דב הלפרין: אז הח"כים החרדים קלקלו כעת עליהם לתקן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129649 הקריסה הסופית של "הסכם פברואר" | הרב טוביה בלוי]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129635 "פשרה ב'מיהו יהודי' זה כמו להציע לחתוך לך יד"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129629 להרעיש על מיהו יהודי "בתוקף אמריקאי"]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129617 למרות הבג"ץ: דייני ורבני אירופה לא יכירו בגיורי הרפורמים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129615 כשהרבי תבע לשחרר את החסידים שהפגינו על 'מיהו יהודי']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129708 כיצד לתקן החוק המסוכן והנורא "מיהו יהודי?" | הרב יוסף הרטמן]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129603 תגובות סוערות בעקבות החלטת בג"ץ המבישה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129596 החלטה אומללה: גם העובר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכר כיהודי]''' {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/98194/ הרבי זועק על העוולה שבחוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/748430/ האם תיקון חוק מיהו יהודי יגרום למחלוקת? תשובת הרבי בחלוקת הדולרים]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/129773 "לבטל החוק המוזר והמאוס"]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/659457/ הרבי זועק מקירות ליבו על תיקון חוק "מיהו יהודי" • צפו]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/569195/ צפו בתיעוד: כשהשליח הרב אבעלסקי עורר על "מיהו יהודי"]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/757470/ תיעוד נדיר: הרב זושא פוזנר מתראיין על חוק מיהו יהודי]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

ועד להפצת שיחות

2021-12-09T20:53:37Z

ברוקלין: /* קישורים חיצוניים */

'''ועד להפצת שיחות''' הינו מכון הוצאה לאור העוסק בעריכת, הדפסת והפצת [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה]]ות של [[הרבי]] ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]].

מכון זה, הוא הממונה הרשמי מטעם הרבי על הפצת ספרי חסידות חב"ד.

== הקמת הוועד ומהותו ==
[[קובץ:תיקון מכונת ה'ועד'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות]]
הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת [[תש"י]], עוד קודם [[קבלת הנשיאות]] באופן רשמי{{הערה|שם=מני|[[ימי בראשית (ספר)|ספר ימי בראשית]], עמוד 222.}}, במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב [[יואל כהן]], שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.

מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת '[[לקוטי שיחות]]' החלה לראשונה לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]], במסגרת [[הקהלת קהילות]]. היוזמים היו [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]. בתחילה עבדו על השיחות ר' [[אוריאל צימר]] (חלקים א'-ב') ור' [[יואל כהן]] (חלקים ג'-ד').

בשנת [[תשכ"ז]] התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב [[בן ציון שם טוב]] קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים [[קה"ת]], לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צא"ח]] ניתנה אחר-כך לוועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.

כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את ה[[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|שער]] המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הוועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת {{הערה|במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו '[[ועד שיחות באנגלית]]', '[[היכל מנחם]]' ועוד}}.

ר' [[יואל כהן]] עמד בראש הועד עד שנת [[תשל"א]].

== הוצאה לאור ==
[[קובץ:התוועדות לרגל הדפסת הספר ליקוטי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב-[[770]] לרגל הדפסת מהדורה חדשה של [[ליקוטי תורה]] בשנת [[תשד"מ]] בהוראת [[הרבי]]]]
הוועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הוועד ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]], אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר ב[[קראון הייטס|שכונה]].

בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי [[קה"ת]] לאור{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד].}}.

== חברי הוועד ==
מנהל הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]]. בראש המערכת עומדים הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]]. חברי המערכת הינם הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]], והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[שלום יעקבסאן]]. בכמה שנים גם עזרו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יהודא לייב שפירא]], הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[דוד אולידורט]].

הגהה של האידית היה על ידי ר' [[היישקע דובראווסקי]].

הספרים העיקריים עליהם עבדו הוועד הינם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הוועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הוועד, הוועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.

==תורמים מרכזיים==

מראשי התורמים להדפסת ה[[לקוטי שיחות]] ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות.
*הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה.
*הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל. שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
* מר זאב הורביץ, מברזיל. שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=97076 ההצעה המקורית של המוציא לאור] {{שטורעם}}}}.

יש לציין שהרבי בעצמו גם הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.

== הספרים שבהוצאת הוועד ==
במהלך השנים, ערך הוועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:
*סט [[לקוטי שיחות]] (האורגינל).
*כרכי מילואים ללקוטי שיחות - כרך מ'.
*סט [[לקוטי שיחות פרשיות]] - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר פרשיות השבוע.
*סט [[לקוטי שיחות מועדים]] הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 11 כרכים{{הערה|[[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר}}.
*סט [[ביאורים לפרקי אבות]] - ביאורים על מסכת אבות.
*סט [[ספר המאמרים באתי לגני]] - כל מאמרי [[באתי לגני]] של הרבי.
*סט [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]].
*סט [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].
*סט [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].
*ספר חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה.
*ספר חידושים וביאורים בהלכות תשובה להרמב"ם.
*סט [[חידושים וביאורים בגאולה ומשיח]].
*סט [[ספר המאמרים - מלוקט]] - כל המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.
*[[ספר המאמרים - מלוקט - גאולה ומשיח]].
*ספר [[אוצר חידושים בש"ס]] כרך א' על מסכת סנהדרין מאת הרב [[שלום דוב וולפא]].
*סט [[ספר השיחות]] - כל השיחות משנות תשמ"ז-תשנ"ב שהוגהו על ידי הרבי.
*סט ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.
*[[חומש אור מנחם]].
[[קובץ:תהילים אוהל יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תהלים - תהילות מנחם]]
* [[תהלים]] [[תהלות מנחם]] - לקט ביאורי [[הרבי]] על ספר [[תהלים]]. נערך על ידי הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] וחתנו בסיועו של הרב [[שאול משה אליטוב]] במסגרת מכון "[[אור מנחם]]" ויצא לאור בחמישה כרכים.
* [[בשורת הגאולה]].
*שידוכים ו[[נישואין]], חיי הנישואין - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות ו[[כתי"ק]] בנושא.
*הדרנים על הש"ס, ב' כרכים.
*שערי לימוד החסידות.
* מדי שנה מוציא הוועד ספר חדש על פרק ה[[תהלים]] של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).

מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הוועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות ומאמרים בעניני גאולה ומשיח.

== קישורים חיצוניים ==
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי''', בתוך "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75724 עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55936 חברי הוועד מעניקים לרב מרדכי אליהו את חומש אור מנחם] {{אינפו}}.

{{770}}
{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

לקוטי שיחות

2021-12-09T20:51:26Z

ברוקלין: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת 'ליקוטי שיחות']]
סדרת '''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים (40 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת [[הרבי]] היוצאת לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]]. סדרה זו בנויה מ[[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו שהשקיע בכך שעות רבות.

==מבנה הסדרה==
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
הסדרה מורכבת מ-40 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, חלק ה' מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח.}},

סדרה זו מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מסה"כ תשעה 'ספרים'. (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים מה'ספר' השני.
החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקוטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך.

ענין זה התחיל בכרך ט"ו, שנים רבות לפני תחילת ההו"ל של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

בשנים האחרונות (החל מחורף [[תשל"ח]]) זכינו שהרבי [[מוגה|הגיה]], לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]]).

בשנים קודמות היה גם כרך אחד שיוחד ל"לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". אך בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הנ"ל הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים.

[[קובץ:לקוש כרך מ.png|שמאל|ממוזער|250px|כרכי המילואים]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"א]] יצא לאור על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] שני כרכי מילואים - כרך מ', שמכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס{{הערה|כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון '[[המאור]]' של הרב [[מאיר אמסעל]], השיחה על משחק ה[[שחמט]] שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.}}, הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם{{הערה|[https://hangouts.google.com/group/GeYZvqLTZnpP6r6p8 חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש]{{אינפו|}}}}{{הערה|[https://chabad.info/special/648113/ שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/648128/ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabadshop.com/collections/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/products/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%9E-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-2-%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D הספר לקנייה באתר חב"ד שופ]}}.

==הרקע לסדרה==
בסביבות [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. תבע הרבי רבות מהחסידים [[הקהלת קהילות|ללכת לומר דברי חסידות בבתי הכנסת]], החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).

שנת [[תשכ"ג]], הייתה שנת הק"ן ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב הייתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב [[אליהו חיים קרליבך]] והרב [[אוריאל צימער]] ונדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צא"ח בארצות הברית]] ואחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]], ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'.

לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], החל הרבי [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] בכל שבת ולהקדיש בכל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות.

בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, הוא חידש והרחיב את פעילות ה[[ועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס ולהפיץ את אחת השיחות שהוגהו מהשנים שעברו ברחבי [[ניו יורק]], כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, כתב הרבי בעצמו על דף-השער של הקונטרס את צמד-המלים "לקוטי שיחות", וציין למטה להוסיף את סמל [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את כל השיחות שיצאו בארבעת הכרכים הראשונים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות לשבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת מקץ]] [[תשכ"ט]] הופיע ליקוט חדש מהרבי. אולם סך הכול הוגהו באותה שנה רק לשמונה שבתות.

בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה-ט.

בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ביוזמתו של הרב [[יהודה לייב שפירא]] ניגשו יחד חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, כשבהשפעתו של הרב שפירא החלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד ל[[תשנ"ב]].

משיחות אלו נכרכו כל 39 ספרי הלקוטי שיחות, שבהם 1227 ליקוטים.

הליקוט האחרון אותו הגיה הרבי היה לקראת שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, והוא נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.

לאורך עשרות שנים נחתמה הסדרה והיו מספר שיחות מוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו{{הערה|כגון רוב ההדרנים על הש"ס, ועוד.}}, והם יצאו לאור בכרך מ' שיצא לאור לכבוד יו"ד שבט תשפ"א.

בפי [[חסיד]]ים מקובל, (ויש אומרים שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך) שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת וה[[חסיד]]ית. הרב [[יואל כהן]] מכנה חלקים אלו: 'שולחן ערוך של הרבי'.

==צורת העריכה==
כמתבקש ממטרת החוברות - חזרת חסידות בבתי כנסת - נערכו השיחות באופן של נקודות משיחה (או מכמה שיחות, מכתבים ואפילו [[מאמר|מאמרים]]) שנערכו מחדש בצורת ענין מסודר ולא כצורת האמירה.

העריכה כולה לוותה בהנחיות צמודות מ[[הרבי]], למשל מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. פעמים רבות הרבי ביקש להוריד ענינים שלמים שנכתבו בגוף השיחה אל ההערות, לשנות במקצת ציוני מראי מקומות, להחליף סוגריים לזוג מקפים ועוד.

הרבי ביקש שהעריכה תהיה כמה שיותר מובנת לציבור הרחב, גם במחיר היצמדות פחותה לסגנון המקורי. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים, מדוייק ביותר אך קל לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/PLS-Teitzei.pdf ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי].}} (לדוגמה - כל משפט שבתוכו ישנם סוגריים אמור להיות קריא ברצף בין עם הסוגריים ובין בלעדיהם), כדי שיהיה נעים לעין הקורא החיצוני.

בחלקים האחרונים השתדל הרבי שיהיה מתאים גם לסגנון לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות.

כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות{{הערה|עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.}}. לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות כפי שנסדרו לספר, והוסיף ותיקן בהם{{הערה|מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי ג' תמוז התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.}}.

==שפת הכתיבה==
בעקבות שינויים שונים שעבר צוות העריכה של הסדרה וקהל היעד, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת האידיש וחלקים אחרים בלשון הקודש.

בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי הצטרפות תנועת ה[[תשובה]] למאזן, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך רציני בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הלקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]], והם התחילו להכין את השיחות להגהה.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' עד י"ד בלקו"ש. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחיחלת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות (והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י-יד), וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלה"ק וחלקם באידיש.

ב[[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו-כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, הפעם על ידי מערכת מנוסה ומקצועית, והמשיך בזה עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל'-ל"ט.

==חלוקתו על ידי הרבי==
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.

כאשר הקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] יצאה בשליחות הרבי בשנת [[תשל"ו]] (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.(ולנשות השלוחים [[סידור תהלת ה']])

גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ז, חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב, והדבר חזר ונשנה ב[[שושן פורים]] [[תשל"ח]] כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.

ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] תש"מ, חילק הרבי את חלק ט"ו ל{{ה|תלמידים השלוחים}} לישיבת חב"ד באוסטרליה.

==סדר לקוטי שיחות==
סדר לקוטי שיחות הוא [[סדר]] רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים כמתנת יום הולדת לרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[שנת השבעים]] - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי. עם השנים הפך הסדר והתקבע, ונפוץ לכל ישיבות [[תומכי תמימים]] בעולם.

==הוצאות שונות לסדרה==
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
* '''בעברית''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] גמר המכון את כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א-ד והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג-תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא ל[[עברית]] מדוברת כמו מכון לוי"צ) של רוב השיחות מכרכים כה-כט, וחלק מכרכים ו-ז. משום מה, בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
*'''בעברית''' - בשנת [[תשע"א]] החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] בשיתוף [[קה"ת]] ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נימנים הרבנים [[שניאור זלמן הכט]] ו[[אלי וולף]]. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם.
* '''באנגלית''' - תרגום הסדרה ל[[אנגלית]] נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות'.
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[ועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.

===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''

==ראו גם==
* [[ועד להפצת שיחות]].
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]
* [[אוצר לקוטי שיחות]]
* [[פרוייקט לקוטי שיחות]]
* [[לקוטי שיחות פרשיות]]

==לקריאה נוספת==
*אליהו מאיר אליטוב, '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''' - שבועון כפר חב"ד גליונות 1737, 1738, 1739, 1740, 1846

==קישורים חיצוניים==
* סדרת לקוטי שיחות כרכים א' - ל"ט, ב[http://sites.google.com/site/bokss2/home/lkoth פורמט ספר] - אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].
* כרכים ל' - ל"ט, ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/index.htm פורמט טקסט] - {{ספרייה}}.
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי''', בתוך "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]], ע' 19
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121323 פרק ב']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121405 פרק ג']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121530 פרק ד']''' - {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://toratchabad.com/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2 סקירת הסדרה]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב מנחם מענדל קפלן, '''[https://toratchabad.com/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D לקוטי שיחות, תורה אחת, תורת אמת, תורת חיים]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://toratchabad.com/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA גדולי ישראל על הלקוטי שיחות]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סדרות]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

חדרים (אדמו"ר הזקן)

2021-10-22T07:14:03Z

ברוקלין:

ה'''חדרים''' היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]], והיוו את הבסיס להתפשטות תורת [[חסידות חב"ד]].

==הקמת החדרים==
בתקופה הראשונה להתייסדות חסידות חב"ד, ייסד [[אדמו"ר הזקן]] ישיבה ב[[ליאזנא]], שנקראה בשם "חדרים" וחולקה לשלוש מחלקות: חדר א', חדר ב' וחדר ג'.

בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה נהרו אליו מ[[ליטא]] ו[[רייסין]].

כנראה היו שלושה זמנים כלליים בסידור החדרים: בשנת [[תקל"ג]] - אחרי הסתלקות [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ו]] - לאחר הכתרת אדמו"ר הזקן ב[[אסיפות תלמידי המגיד|אסיפת תלמידי המגיד]] לנשיא ליטא, ובשנת [[תקל"ח]] - כאשר חזר אדמו"ר הזקן מנסיעתו ללוות את רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[עליית החסידים|עלייתו לארץ הקודש]]{{הערה|הערת הרבי בספר המאמרים תשי"א ע' 174. ושם מעיר, שלפי זה יש לתקן בהתמים חוברת ב' ע' נ (ח"א ע' 144), ובשיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות כב (לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43); בהתמים שם, שהחדרים נוסדו בשנים תקל"ו ותקל"ח (וכן משמע בלקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 365). ובשיחת י"ט כסלו שם, שנוסדו חדר א' - תקל"ח; חדר ב' - תק"מ; חדר ג' - תקמ"ב. ובליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325, שחדר ג' נוסד בתקמ"ג. ובספר השיחות השי"ת ע' 362, שהחדרים נוסדו בשנת תקכ"ה.}}.

==סדר החדרים==
הישיבה חולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים": חדר א', חדר ב' וחדר ג'. החדרים נוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר]], כאשר ה[[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (המהרי"ל מיאנוביטש).

עם חדר א' למד אדמו"ר הזקן חמש שנים. בחדר ב' וג' זמן הלימוד היה שלוש שנים{{הערה|לקוטי דיבורים בלה"ק ח"א ע' 43.}}. התלמידים היו [[משכיל (תורת החסידות)|משכילים]] גדולים, ובמשך עשרים שנה עמלו בענינים העמוקים ביותר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ב ע' 285.}}.

כדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, בספרי חקירה ו[[קבלה]]{{הערה|לקוטי דיבורים שם. רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.}}.

בחדרים א' וב' ביחד היו כמעט ארבעה מנינים{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ד שם.}}.

תלמידי ה'חדרים' זכו לקירובים מיוחדים מ[[אדמו"ר הזקן]] שהיה אומר בפניהם שיעורי מיוחדים בלימוד הגמרא, ואף היה חוזר בפניהם [[מאמרי חסידות]] מיוחדים.

היו גם חדרים ד' וה' אבל היו רק מבחירי החסידים לא כמו חדרים א' ב' ג' שעמהם למד אדמו"ר הזקן{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד שפד.}}.

==מתלמידי החדרים==
*ר' [[פינחס רייזס]]{{הערה|ליקוטי דיבורים בלה"ק חלק ב' ע' 325.}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]

חדרים (אדמו"ר הזקן)

2021-10-22T06:55:37Z

ברוקלין:

ה'''חדרים''' היו ישיבות מיוחדות לאברכים מצויינים בעלי כשרונות שהוקמו על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]], והיוו את הבסיס להתפשטות תורת [[חסידות חב"ד]].

==הקמת החדרים==
בתקופה הראשונה להתייסדות חסידות חב"ד, ייסד [[אדמו"ר הזקן]] ישיבה ב[[ליאזנא]], שנקראה בשם "חדרים" וחולקה לשלוש מחלקות: חדר א', חדר ב' וחדר ג'.

בשלוש השנים הראשונות לא פעלה ישיבה בצורה מסודרת, אלא הופצו כרוזים בעיירות הסמוכות ל[[ליאזנא]] בהם הודיעו כי אברכים המעוניינים לקבלת סדר בלימוד יכולים לשבת וללמוד בחצרו של אדמו"ר הזקן, ובמהלך שהותם במקום יוכלו לקבל ממנו סדר והדרכה בלימודיהם. תלמידי חכמים מופלגים ומצוינים מבני עליה נהרו אליו מ[[ליטא]] ו[[רייסין]].

כנראה היו שלושה זמנים כלליים בסידור החדרים: בשנת [[תקל"ג]] - אחרי הסתלקות [[המגיד ממזריטש]], בשנת [[תקל"ו]] - לאחר הכתרת אדמו"ר הזקן ב[[אסיפות תלמידי המגיד|אסיפת תלמידי המגיד]] לנשיא ליטא, ובשנת [[תקל"ח]] - כאשר חזר אדמו"ר הזקן מנסיעתו ללוות את רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ב[[עליית החסידים|עלייתו לארץ הקודש]]{{הערה|הערת הרבי בספר המאמרים תשי"א ע' 174. ושם מעיר, שלפי זה יש לתקן בהתמים חוברת ב' ע' נ, ובשיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות כב.}}.

==סדר החדרים==
הישיבה חולקה לשלוש מחלקות שנקראו בשם "חדרים": חדר א', חדר ב' וחדר ג'. החדרים נוהלו בפועל על ידי אחיו רבי [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]] ורבי [[מרדכי פוזנר]], כאשר ה[[ראש ישיבה]] היה אחיו רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] (המהרי"ל מיאנוביטש).

כדי להתקבל לחדר א', המחלקה הגבוהה בסדר זה, דרשו מהמועמד בקיאות בכל ה[[ש"ס]], במדרשים, בספרי חקירה ו[[קבלה]]{{הערה|רשימת היומן עמוד שח; ועיין שם פרטי הלשונות בקיאות בש"ס ומדרש, דורך גיין כוזרי ועיקרים, בעהאווענט (=ידיעה) בזוהר. ובשיחת ח"י אלול תש"ד (ספר השיחות בלה"ק ע' קמט): בש"ס בבלי וירושלמי.}}.

בחדרים א' וב' ביחד היו כמעט ארבעה מנינים{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ד שם.}}.

תלמידי ה'חדרים' זכו לקירובים מיוחדים מ[[אדמו"ר הזקן]] שהיה אומר בפניהם שיעורי מיוחדים בלימוד הגמרא, ואף היה חוזר בפניהם [[מאמרי חסידות]] מיוחדים.

היו גם חדרים ד' וה' אבל היו רק מבחירי החסידים לא כמו חדרים א' ב' ג' שעמהם למד אדמו"ר הזקן{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד שפד.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]

ספרי אדמו"ר הריי"צ

2021-10-03T15:41:15Z

ברוקלין:

{{לעריכה}}
[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ]]
'''תורתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]''' מיוחדת בכך שלצד [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי השיחות]], ו[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי המאמרים]] וה[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] נכתב גם סיפורים ופתגמים.

==סדרות השיחות והמאמרים==
===ספר המאמרים===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)}}
ספר המאמרים כולל בתוכו את המאמרים שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], החל מקבלת נשיאותו בשנת [[תרפ"א]] עד ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] בשנת [[תש"י]], וכולל 23 ספרים, ספר המאמרים של שנת [[תרפ"ח]] כולל בתוכו גם את השיחות והמכתבים שנאמרו באותה שנה. חלק נרחב מהספרים נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]. בשנת [[תש"ו]] לרגל יום הולדתו של אדמו"ר הריי"צ הודפס ספר המאמרים אידיש ובו 53 מאמרים שנאמרו בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] ופורסמו בעיתון [[הקריאה והקדושה]] ב[[אידיש]].

בשנת [[תשכ"ב]] יצאו ספרי המאמרים - קונטרסים, הכוללים בתוכם את המאמרים שהודפסו בקונטרסים החל משנת [[תרפ"ח]], הספר הוגה על ידי [[הרבי]].

===ליקוטי דיבורים===
{{ערך מורחב|ליקוטי דיבורים}}
הספר ליקוטי דיבורים כולל חמישה חלקים, שבהם מובא שיחות ורעיונות ב[[עבודת ה']], וסיפורי חסידים, הספר יצא לראשונה בשנת [[תרצ"ג]].

===ספר השיחות===
{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
ספר השיחות כולל בתוכו שיחות משנת [[תר"פ]] עד שנת [[תש"י]], בסדרה עשר חלקים, שרובם נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], חלק מהסדרה נערכה על ידי [[הרבי]].

==רשימות וסיפורים==
===רשימת ליובאוויטש וספר הזכרונות===
{{ערך מורחב|ספר הזכרונות}}
'''רשימת ליובאוויטש''' היא רשימה שכתב אדמו"ר הריי"צ בבואו לאמריקה בשנת [[ת"ש]], ובה מזכרונותיו אודות העיירה [[ליובאוויטש]] וימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]]. רשימה זו נמסרה לעורך [[דוד לייב מקלר]], שערך פרקים ממנה ב[[אידיש]] ופירסמם בעיתון [[מארגען זשורנאל]] החל מתחילת שנת [[תש"א]]. פרקים אלו בעריכתו נדפסו לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], בשם "'''[[ספר הזכרונות]]'''".

הרשימה המקורית לא התפרסמה על ידי הרבי הריי"צ. חלקים ממנה נדפסו ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]]{{הערה|גליון 38-39 ע' 35 ואילך.}}, ובגליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] בשנת [[תשנ"ה]]{{הערה|גליון 45 ע' 16 ואילך; גליון 46 ע' 14 ואילך. וראה בגליון 45 ע' 18 ואילך; גליון 46 ע' 17 ואילך, סקירה מאת הרב [[שמואל קראוס]] על רשימה זו.}}.

רשימה נוספת בשם "רשימת ליובאוויטש", כתב הרבי הריי"צ לבנותיו באידיש בשנות הצ', ובה זכרונותיו בקיצור אודות העיירה ליובאוויטש. רשימה זו נזכרת בשם זה באגרת קודש של הרבי הריי"צ משנת [[תרצ"ה]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' תב.}}. תרגום ל[[עברית]] מרשימה זו התפרסם בגליון בית משיח בשנת [[תשנ"ט]]{{הערה|גליון 207 ע' 36 ואילך; גליון 208 ע' 24 ואילך.}}.

===רשימת המאסר===
{{ערך מורחב|רשימת המאסר}}
רשימת המאסר כוללת את סיפור המאסר שנכתב ב[[ט"ו תמוז]] [[תרפ"ח]], הרשימה הוצאה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשי"ב]].

===רשימת תרכ"ו===
בשנת [[תש"ה]] אדמו"ר הריי"צ החל לעסוק בהדפסת ספריו של [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר הגיע ל"ספר תרכ"ו" שהוא הספר הראשון ב[[תורת שמואל]]{{הערה|בפועל הספר הודפס רק בשנת [[תשי"א]] על-ידי כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]}} רצה לכתוב שם בתור הקדמה את מהלך העניינים שהובילו לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרכ"ו]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כחלק מההקדמה רצה [[אדמו"ר הריי"צ]] להוסיף רשימות שרשם עוד הרבה שנים קודם לכן במהלך שהותו ב[[ריגא]] או ב[[ורשה]].

הרשימה נקראת בשם "רשימת תרכ"ו" אך היא מקיפה גם שנים מסויימות קודם לשנה הזו ועוסקת גם בזמן נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בפועל הרשימה לא יצאה-לאור ובשנת [[תשס"ח]] לערך הכין ר' [[יהושע מונדשיין]] את הרשימה לדפוס, והיא פורסמה באתר [[שטורעם. נט]].

===מילי דחוכמתא===
הרשימה של מילי דחוכמתא כוללת כ-60 פתגמים שאדמו"ר הריי"צ אסף לעצמו, הרשימה הודפסה על ידי קובץ [[אהלי ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ג]].

===קונטרס ימי דברי החוזרים===
{{ערך מורחב|קונטרס דברי ימי החוזרים}}
קונטרס '''דברי ימי ה[[חוזר|חוזרים]], [[הנחה|המניחים]], המעתיקים, ה[[משפיע|משפיעים]] והמדריכים''' נכתב בקיץ [[תרצ"ט]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לאחד מחתניו. נראה שהייתה כוונה לשלוח עוד מכתבים, כיוון שהמכתב מדבר על החוזרים בלבד. המכתב כולל ל"ד פרקים, והוא עוסק בחוזרים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

הקונטרס נמצא בשנת [[תשס"ו]] והודפס על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

===התייסדות אגודת ישראל===
{{ערך מורחב|התייסדות אגודת ישראל (חיבור)}}
החוברת התייסדות אגודת ישראל, כולל כ"ג פרקים שנכתבו בשנת [[תרפ"ד]], שבהם כתוב את תהליך הקמת [[אגודת ישראל]], ופרישת [[אדמו"ר הרש"ב]] מהאגודה.

===מנורת החסידות===
{{ערך מורחב|מנורת החסידות}}
מנורת החסידות, הוא שרטוט של מנורה שעליה מופיע שמות רבותינו נשיאנו וציוני דרך להם, המנורה צוירה בשנת [[תר"פ]] על ידי אדמו"ר הריי"צ.

{{להשלים}}

==מכתבים==
===אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש}}
הסדרה אגרות קודש כוללת, 16-17 ספרים שבהם מכתבים רבים של אדמו"ר הריי"צ.

===המכתב הארוך===
{{ערך מורחב|המכתב הארוך}}
'''המכתב הארוך''' (ב[[אידיש]]: '''דער לאַנגער בריוו''') הוא כינוי למכתב שכתב אדמו"ר הריי"צ לבתו [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בשנת [[תרצ"ה]], בו מסופר בעיקר על מסעו של רבי [[מרדכי הצדיק]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]], לקרב את חבריו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], שלימים היה מרבותיו של [[אדמו"ר הזקן]], ורבי [[חיים הפרוש]], שלימים קירב את רבי [[אברהם מקאליסק]] לחסידות, לרבו ול[[תורת החסידות]].

==ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתו==
*'''[[התמים]]''' - התמים הינו עיתון שיצא על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות]] בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ח]], העיתון יצא בהדרכתו ובעריכתו של אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הקריאה והקדושה]]''' - הקריאה והקדושה הינו עיתון שיצא בין השנים תש"א - תש"ה, בהוראת אדמו"ר הריי"צ ובהשתתפותו.
{{להשלים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]]

ספרי אדמו"ר הריי"צ

2021-10-03T15:40:38Z

ברוקלין: סדר. מורה שיעור הוא לא ספר. דרושי חתונה זה לא נכון

[[קובץ:אדמור הרייץ.jpg|250px|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ]]
'''תורתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]''' מיוחדת בכך שלצד [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי השיחות]], ו[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי המאמרים]] וה[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] נכתב גם סיפורים ופתגמים.

==סדרות השיחות והמאמרים==
===ספר המאמרים===
{{ערך מורחב|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)}}
ספר המאמרים כולל בתוכו את המאמרים שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], החל מקבלת נשיאותו בשנת [[תרפ"א]] עד ל[[הסתלקות|הסתלקותו]] בשנת [[תש"י]], וכולל 23 ספרים, ספר המאמרים של שנת [[תרפ"ח]] כולל בתוכו גם את השיחות והמכתבים שנאמרו באותה שנה. חלק נרחב מהספרים נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]. בשנת [[תש"ו]] לרגל יום הולדתו של אדמו"ר הריי"צ הודפס ספר המאמרים אידיש ובו 53 מאמרים שנאמרו בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] ופורסמו בעיתון [[הקריאה והקדושה]] ב[[אידיש]].

בשנת [[תשכ"ב]] יצאו ספרי המאמרים - קונטרסים, הכוללים בתוכם את המאמרים שהודפסו בקונטרסים החל משנת [[תרפ"ח]], הספר הוגה על ידי [[הרבי]].

===ליקוטי דיבורים===
{{ערך מורחב|ליקוטי דיבורים}}
הספר ליקוטי דיבורים כולל חמישה חלקים, שבהם מובא שיחות ורעיונות ב[[עבודת ה']], וסיפורי חסידים, הספר יצא לראשונה בשנת [[תרצ"ג]].

===ספר השיחות===
{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
ספר השיחות כולל בתוכו שיחות משנת [[תר"פ]] עד שנת [[תש"י]], בסדרה עשר חלקים, שרובם נערכו על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], חלק מהסדרה נערכה על ידי [[הרבי]].

==רשימות וסיפורים==
===רשימת ליובאוויטש וספר הזכרונות===
{{ערך מורחב|ספר הזכרונות}}
'''רשימת ליובאוויטש''' היא רשימה שכתב אדמו"ר הריי"צ בבואו לאמריקה בשנת [[ת"ש]], ובה מזכרונותיו אודות העיירה [[ליובאוויטש]] וימי ראשית ה[[חסידות]] ו[[חסידות חב"ד]]. רשימה זו נמסרה לעורך [[דוד לייב מקלר]], שערך פרקים ממנה ב[[אידיש]] ופירסמם בעיתון [[מארגען זשורנאל]] החל מתחילת שנת [[תש"א]]. פרקים אלו בעריכתו נדפסו לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], בשם "'''[[ספר הזכרונות]]'''".

הרשימה המקורית לא התפרסמה על ידי הרבי הריי"צ. חלקים ממנה נדפסו ב[[בטאון חב"ד]] בשנת [[תשל"ג]]{{הערה|גליון 38-39 ע' 35 ואילך.}}, ובגליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] בשנת [[תשנ"ה]]{{הערה|גליון 45 ע' 16 ואילך; גליון 46 ע' 14 ואילך. וראה בגליון 45 ע' 18 ואילך; גליון 46 ע' 17 ואילך, סקירה מאת הרב [[שמואל קראוס]] על רשימה זו.}}.

רשימה נוספת בשם "רשימת ליובאוויטש", כתב הרבי הריי"צ לבנותיו באידיש בשנות הצ', ובה זכרונותיו בקיצור אודות העיירה ליובאוויטש. רשימה זו נזכרת בשם זה באגרת קודש של הרבי הריי"צ משנת [[תרצ"ה]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' תב.}}. תרגום ל[[עברית]] מרשימה זו התפרסם בגליון בית משיח בשנת [[תשנ"ט]]{{הערה|גליון 207 ע' 36 ואילך; גליון 208 ע' 24 ואילך.}}.

===רשימת המאסר===
{{ערך מורחב|רשימת המאסר}}
רשימת המאסר כוללת את סיפור המאסר שנכתב ב[[ט"ו תמוז]] [[תרפ"ח]], הרשימה הוצאה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשי"ב]].

===רשימת תרכ"ו===
בשנת [[תש"ה]] אדמו"ר הריי"צ החל לעסוק בהדפסת ספריו של [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר הגיע ל"ספר תרכ"ו" שהוא הספר הראשון ב[[תורת שמואל]]{{הערה|בפועל הספר הודפס רק בשנת [[תשי"א]] על-ידי כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]}} רצה לכתוב שם בתור הקדמה את מהלך העניינים שהובילו לנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרכ"ו]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כחלק מההקדמה רצה [[אדמו"ר הריי"צ]] להוסיף רשימות שרשם עוד הרבה שנים קודם לכן במהלך שהותו ב[[ריגא]] או ב[[ורשה]].

הרשימה נקראת בשם "רשימת תרכ"ו" אך היא מקיפה גם שנים מסויימות קודם לשנה הזו ועוסקת גם בזמן נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בפועל הרשימה לא יצאה-לאור ובשנת [[תשס"ח]] לערך הכין ר' [[יהושע מונדשיין]] את הרשימה לדפוס, והיא פורסמה באתר [[שטורעם. נט]].

===מילי דחוכמתא===
הרשימה של מילי דחוכמתא כוללת כ-60 פתגמים שאדמו"ר הריי"צ אסף לעצמו, הרשימה הודפסה על ידי קובץ [[אהלי ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ג]].

===קונטרס ימי דברי החוזרים===
{{ערך מורחב|קונטרס דברי ימי החוזרים}}
קונטרס '''דברי ימי ה[[חוזר|חוזרים]], [[הנחה|המניחים]], המעתיקים, ה[[משפיע|משפיעים]] והמדריכים''' נכתב בקיץ [[תרצ"ט]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לאחד מחתניו. נראה שהייתה כוונה לשלוח עוד מכתבים, כיוון שהמכתב מדבר על החוזרים בלבד. המכתב כולל ל"ד פרקים, והוא עוסק בחוזרים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].

הקונטרס נמצא בשנת [[תשס"ו]] והודפס על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].

===התייסדות אגודת ישראל===
{{ערך מורחב|התייסדות אגודת ישראל (חיבור)}}
החוברת התייסדות אגודת ישראל, כולל כ"ג פרקים שנכתבו בשנת [[תרפ"ד]], שבהם כתוב את תהליך הקמת [[אגודת ישראל]], ופרישת [[אדמו"ר הרש"ב]] מהאגודה.

===מנורת החסידות===
{{ערך מורחב|מנורת החסידות}}
מנורת החסידות, הוא שרטוט של מנורה שעליה מופיע שמות רבותינו נשיאנו וציוני דרך להם, המנורה צוירה בשנת [[תר"פ]] על ידי אדמו"ר הריי"צ.

{{להשלים}}

==מכתבים==
===אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש}}
הסדרה אגרות קודש כוללת, 16-17 ספרים שבהם מכתבים רבים של אדמו"ר הריי"צ.

===המכתב הארוך===
{{ערך מורחב|המכתב הארוך}}
'''המכתב הארוך''' (ב[[אידיש]]: '''דער לאַנגער בריוו''') הוא כינוי למכתב שכתב אדמו"ר הריי"צ לבתו [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בשנת [[תרצ"ה]], בו מסופר בעיקר על מסעו של רבי [[מרדכי הצדיק]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]], לקרב את חבריו רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], שלימים היה מרבותיו של [[אדמו"ר הזקן]], ורבי [[חיים הפרוש]], שלימים קירב את רבי [[אברהם מקאליסק]] לחסידות, לרבו ול[[תורת החסידות]].

==ספרים וכתבי עת בהשתתפותו ועריכתו==
*'''[[התמים]]''' - התמים הינו עיתון שיצא על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות]] בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ח]], העיתון יצא בהדרכתו ובעריכתו של אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הקריאה והקדושה]]''' - הקריאה והקדושה הינו עיתון שיצא בין השנים תש"א - תש"ה, בהוראת אדמו"ר הריי"צ ובהשתתפותו.
{{להשלים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ]]