https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99 2026-04-11T04:02:45Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%94&diff=207899 2016-01-20T00:29:52Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>דין '''זכיה''' הוא דין הדומה לדין של [[שליחות]], לפיה יכול אדם למנות שליח לקידושין, גירושין, תרומה או לכל דבר שבעולם, והיא מועלת רק כאשר יש מינוי בפועל ממש, ואלא שלפי הדין הידוע בשם &quot;זיכוי&quot; יכול אדם לעשות לאדם אחר פעולה שמהותה היא זכות לחבירו גם ללא מינוי מפורש.<br /> <br /> ==חקירת האחרונים==<br /> חקרו האחרונים מה גדרו, האם מדובר באופן נוסף של שליחות, דהיינו שבאופן כזה שהדבר הוא זכות וטובה לחבירו וברור שהוא רוצה בכך, נחשב רצון זה עצמו כמינוי, דהיינו שאין צורך במינוי מחודש בפועל אלא די ב&quot;אנן סהדי דניחא ליה&quot;, וברצונו, ואם כן פרשת זכיה היא סניף לפרשת השליחות, או שמא מדובר בגדר חדש לפיה למרות שבאופן רגיל פעולותיו של אדם מתייחסות רק לעצמו וכן ההיפך - רק מה שהוא עצמו עושה במו ידיו נחשב כמעשה ידיו, הרי שבאופן כזה שהדבר זכות הוא לו מחדשת התורה שניתן לעשות פעולה גם על ידי אחר מבלי שהוא נתן את רשותו.<br /> <br /> 1) נפקא מינה להלכה בין שני דרכים אלו:<br /> א) אם נאמר שזכיה היא מפרשת שליחות, אם כן לכאורה אין ניתן לעשות זכיה לקטן, שכן הקטן אינו יכול למנות שליח, ועל כרחך נצטרך לומר אחת מן השנים <br /> <br /> – או שקיים פסוק מיוחד המחדש שבאופן שהפעולה נחשבת כ&quot;זכיה&quot; יכול גם קטן למנות שליח, והסברא בזה היא מפני שהחסרון במה שאינו יכול למנות שליח הוא בדעתו וכאן אין צריך גמירות דעת.<br /> - או שדין שליחות הוא רק מדרבנן.<br /> <br /> ב) אם נאמר שזכיה אינה מטעם שליחות, ניתן לומר שקיימת גם זכיה בקטן, שהרי בזכיה אין צריך מינוי (שהרי זה החילוק העיקרי שבין שליחות למינוי).<br /> <br /> 2) נפקא מינה נוספת למעשה:<br /> אם נאמר שזכיה היא מטעם שליחות, נמצא כי קיימת אפשרות שגם בלא שום אמירה או ציווי יכול אדם להיות שליח לחבירו, ככל שהדבר משתלם לו.<br /> <br /> ==הכרעת הצמח צדק==<br /> אך [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|שו&quot;ת צמח צדק או&quot;ח סימן כט-ל'}}. קובע, נפקא מינה זו השניה אינה מדוייקת:<br /> מהותה של הזכיה שונה ביסודה ממהותה של השליחות. בעוד שהשליחות הראשונה נעשית מדעת ובמינוי, הרי שהזכיה אופן פעולתה היא בעצם המעשה, האומר כי מכיון שהמעשה בעצמותו זכות הוא לאדם זה וזה, נמצא כי הפעולה בעצמותה מתייחסת לאדם הזה שהפעולה נעשית לצרכו, כי המעשה עצמו &quot;צועק&quot; כי הוא שייך לאדם זה וזה שלצורכו נעשית.<br /> <br /> ואם כן, נמצא שפרשת זכיה הינה דווקא רק כאשר המעשה בעצמותו הוא זכות גמור, כגון הגבהת מציאה לצורך אדם אחר, שעליה נאמר בגמרא &quot;המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו&quot;, אך כאשר המעשה מצד עצמו אינו זכות גמור, למרות שללא שום ספק שבעולם הוא משתלם לאדם הזה, כגון מקח וממכר בחנות שללא ספק המוכר מרויח על כל חפץ שהוא מוכר יותר משויו, למרות זאת אין המעשה מצד עצמו זכות גמור, (וראיה לכך שלפעמים עלול להגרם נזק ממכירת הדבר, כגון אם שויו יעלה), ולכן לא ניתן לזכות באופן כזה לחבירו ללא מינוי גמור, שאז חלותה של הפעולה תהיה מכח &quot;שליחות&quot;.<br /> <br /> ==הלכה למעשה==<br /> נמצא על פי זאת, כי אם אדם משקיע בחברה הפועלת בשבת, וקונה מניות מאותה חברה, למרות שהדבר אסור מטעם &quot;מחזיק ידי עוברי עבירה&quot;, הרי שאין האדם עובר על חילול שבת, שכן מכירת חפצים אינה זכות גמור ולכן אינה מועלת מטעם זכיה, ובהעדר אמירה אינה מועלת גם מטעם שליחות.<br /> <br /> וכל זאת בחברה של יהודים, אבל בחברה שפועליה גוים גם דין &quot;מחזיק ידי עוברי עבירה&quot; ליכא, אלא רק איסור אמירה לעכו&quot;ם שלפי שיטת כמה פוסקים וביניהם השו&quot;ע הרב{{הערה|סי' רמ&quot;ב}} שפוסק כך למעשה - היא דין שליחות לחומרא, כלומר שלמרות שמהתורה אין דין שליחות אצל גוי החמירו חז&quot;ל להתייחס אליו לענין הלכות שבת כאילו יש לו שליחות, ואם כן מכיון שבאופן כזה שאין הוא מורה לגוים לעבוד בשבת אלא החברה פועלת על ידי מנהלים גוים שהם המצווים והוא רק הבעלים החוקיים של החברה, מותר.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הלכה בתורת חב&quot;ד]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=207896 2016-01-20T00:28:36Z

<p>ברוקולי: /* ביקורת */ מחיקת מילים קטועות</p> <hr /> <div>'''ארגון הפנסאים''' הינו ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[#ביקורת|ביקורת]]}}, הפועל עם ילדי הקהילה החב&quot;דית בארץ ובעולם. לארגון 18 סניפים פעילים, והוא מקיים מערכת עניפה של כנסים, שבתונים, והוצאה לאור. דגש מיוחד בפעילותו מושם על עידוד הילדים ללימוד תורה. הדמות הרוחנית שמאחורי הארגון הוא המשפיע הרב [[זלמן גופין]]. בין מייסדי הארגון ותומכיו העיקריים נמנה יושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]] הרב [[שמעון רבינוביץ]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ===שם הארגון===<br /> שם הארגון שאוב מפתגמו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] {{ציטוטון|חסיד הוא פנסאי}}{{הערה|פתגם זה התבאר באריכות על ידי הרבי בהתוועדות י&quot;ב תמוז תשכ&quot;ב.}}, והסלוגן המלווה את פעילותו הוא &quot;מאירים את העולם על ידי לימוד התורה&quot;.<br /> <br /> ===כפר חב&quot;ד===<br /> הארגון הוקם ב[[חשוון]] [[תש&quot;ע]] על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ופעל בשם 'צבאות השם' במתכונת שבועית עם ילדי כפר חב&quot;ד. עיקר הפעילות היה לימוד ב[[חברותא|חברותות]] של ילדים עם בחורי ה[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד|ישיבה]]. <br /> <br /> הארגון הוקם כחצי שנה לאחר הקמת ארגון לילדים בשם 'עוגן', שפעל גם הוא עם ילדי כפר חב&quot;ד והיה בעל אוריינטציה משיחיסטית ברורה. פנסאים (שנקרא באותם ימים 'צבאות השם') נועד לתת מענה של פעילות לילדי כפר חב&quot;ד ללא מאפיינים משיחיטסים. פעילות שני הארגונים: 'עוגן' ו'צבאות ה' (פנסאים), עוררה מחלוקת ותחרותיות בין ילדי כפר חב&quot;ד, שהתפרצה באופן פומבי בתהלוכת ל&quot;ג בעומר תשע&quot;א, ב-2 תהלוכות מתופפים ועוד. בעקבות כך הורה רבו של כפר חב&quot;ד באותם ימים הרב מרדכי שמואל אשכנזי על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי כפר חב&quot;ד שתונהל על ידי ועד כפר חב&quot;ד. בעקבות הדברים חדל ארגון 'עוגן' מלפעול ואילו ארגון 'צבאות ה' המשיך לפעול במתכונת שונה. שם הארגון שונה לפנסאים וכעבור זמן הוא עבר לפעול באופן ארצי.<br /> <br /> ===פעילות ארצית ועולמית===<br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל הארגון לפעול מחוץ לתחומי כפר חב&quot;ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|54642|news|'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי|מערכת שטורעם|ח' בשבט תשע&quot;ב}}}}.<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> פעולות הארגון שנויות במחלוקת וזכו לביקורת נוקבת מצד מנהל הארגון הוותיק [[צבאות השם ארץ הקודש]] בראשות הרב [[דוד נחשון]] הפועל עם ילדים ברחבי הארץ עוד משנות המ&quot;מים בברכת ובעידוד הרבי.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה'].}}. לדעת ראשי הארגון, מעולם הרבי לא הפקיד את הפעילות של [[צבאות ה']] בידיו של הרב נחשון בלבד, ולכל אחד הרוצה לפעול עם ילדים במסגרת חב&quot;דית יש רשות להשתמש בסמלי צבאות ה' ובשם הארגון, והפעילות מתקיימת על מנת לתת אלטרנטיבה למשפחות המעוניינות שבנם ישתתף בפעילות שלא מזהה את הרבי כמשיח באופן מוצהר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] החל הארגון באופן עקרוני ומכוון להשתמש בכל פרסומיו בלוגו של צבאות ה', ולכנות את הילדים המשתתפים בפעילויות בשם 'חיילי צבאות השם'.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ו]], מקיים הארגון פעילות דו-שבועית ב-18 סניפים ברחבי הארץ, ומפעיל מערך נרחב של הוצאה לאור של חוברות לימוד ועלונים שבועיים, וכן כינוסים ארציים לילדי חב&quot;ד. ההשתתפות בפעילות מותנית בתשלום, והארגון מסונף לרשת 'מועדוניות נוער חב&quot;ד'.<br /> <br /> בנוסף, עומד הארגון בקשר גם עם ילדי ה[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם ומקיים כנסים ווירטואליים לילדים אלו.<br /> <br /> ==פעולות ומיזמים==<br /> ===מקהלת הפנסאים===<br /> כבר בשנותיו הראשונות של הארגון הוקמה מקהלה המלווה את פעילות הארגון. המקהלה מופיעה בכנסי הארגון ובכנסים כלל חב&quot;דיים{{הערה|1={{קישור שטורעם|73228|news|מופע הפנסאים בעצרת הרבבה ■ וידאו מלא|מערכת שטורעם|ד' בתמוז תשע&quot;ד}}}}, וכן מוציאה מזמן לזמן שיר חדש{{הערה|1=לדוגמא: {{קישור חבד און ליין|69548|ניצב האב &gt; הקליפ המרגש של ה&quot;פנסאים&quot;}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] יצא לאור הדיסק הראשון של המקהלה.<br /> <br /> ===הפקות===<br /> ====פנסאים צעירים====<br /> העלון השבועי של הארגון נקרא בשם '''פנסאים צעירים''' (בעבר נקרא העלון בשם '''ּאיך בין א לאמטערנעצ'יק''') והוא החל לצאת לאור בשנת [[תש&quot;ע]]. העלון עבר גלגולים שונים וכיום הוא כולל 16 עמודים צבע המודפסים על דף כרומו ומחולקים לילדי הארגון מידי שבוע.<br /> <br /> ====מגזין עונתי====<br /> לקראת חג הסוכות [[תשע&quot;ה]] החל הארגון להפיק מגזין עונתי בשם '''אבוקות של אור''' בו מופיעים כתבות וסיפורים לילדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|75503|news|צפו בכותרות המגזין שכבש את בתי אנ&quot;ש|מערכת שטורעם|י&quot;ט בתשרי תשע&quot;ה}}}}.<br /> <br /> ====מגזין לימודים====<br /> בחודש כסלו [[תשע&quot;ו]] הופק לראשונה מגזין לימודים בשם '''הכא במאי עסקינן''' בו מופיע סיפור בהמשכים, סקירה מצולמת של סניפי הארגון ברחבי הארץ, וחידושי תורה פרי עטם של ילדי הארגון{{הערה|1={{קישור שטורעם|84117|news|הכא במאי עסקינן ■ העלון החדש של הפנסאים|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע&quot;ו}}}}.<br /> <br /> ====מגזין וידאו====<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] החל הארגון בהפקת מגזין וידאו חודשי בשם 'מ'זאגט לחיים' בהפקת ובהשתתפות השחקן החב&quot;די ר' [[מיכאל וייגל]] ובהשתתפות שחקנים מקצועיים נוספים.<br /> <br /> במגזין מופיע קטע וידאו קצר מהרבי, לצד סרט עלילתי המתפרסם בהמשכים.<br /> <br /> ====ספרים====<br /> ;ספרי לימוד<br /> *ברכות הנהנין.<br /> *להביא לימות המשיח - סוגיות בעניני גאולה ומשיח.<br /> *הלכות שבת.<br /> <br /> ;כללי<br /> *שיחו בכל נפלאותיו - ביוגרפיה על הרבי לילדים.<br /> *סיפור למופת.<br /> *כל השביעין חביבין.<br /> *טועמים גאולה.<br /> *ללמוד וללמד.<br /> <br /> ==הנהלת הארגון==<br /> *הרב [[שמעון רבינוביץ]]<br /> *ר' אפרים רבינוביץ<br /> *הת' שלמה אזימוב<br /> <br /> ;חברי הועד הרוחני של מגזין הוידאו<br /> *הרב [[זאב קפלן]] - מנהל תלמוד תורה חב&quot;ד [[קרית מלאכי]]<br /> *הרב [[מנחם הלפרין]] - מנהל 'אור החינוך'<br /> *הרב [[מנחם מינצברג]] - ר&quot;מ ב[[ישיבת צעירי השלוחים]]<br /> *הרב [[פנחס מרטון]] - משלוחי הרבי ב[[קרית ביאליק]], חיפה<br /> *הרב [[בנימין וילהלם]] - משלוחי הרבי ב[[רמת גן]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צבאות השם]]<br /> *[[צבאות השם בארץ הקודש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|80665|news|&quot;ונכבשה הארץ&quot; - אלבום מרהיב מבית 'הפנסאים'. צפו|מערכת שטורעם|ז' בסיון תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|72907|news|מאה גיליונות מאירים: 'פנסאים צעירים' חוגג מאה ● לקריאה|מערכת שטורעם|כ&quot;ב בסיון תשע&quot;ד}}<br /> *{{קישור שטורעם|71274|news|והגדת לבנך: האיש שחולל מהפכה בקרב ילדי אנ&quot;ש|מאת יוסי כהן|י&quot;ג בניסן תשע&quot;ד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%90&diff=159764 2014-02-26T22:14:00Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>בדיקה קצרה שערכתי גילתה שתרגום ירושלמי ל&quot;פרכת&quot; הוא פרגודא. את המילה מסך מתרגמים הן ת&quot;י והן ת&quot;א כ&quot;פרסא&quot;. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש']]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.&lt;/small&gt; י&quot;א בשבט ה'תשע&quot;א.<br /> <br /> <br /> הפרסא המפסיקה בין עולם האצילות לעולם הבריאה היא מספירת הבינה המלבשת את מלכות דאצילות והיא המסך לעולם האצילות, ולכן עניינה העיקרי של עולם הבריאה היא ספירת הבינה. וכן ה[[ו&quot;ק]] של עולם הבריאה מלבישים את [[ספירת המלכות]] של עולם הבריאה.<br /> <br /> האם זה נכון? --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב&quot;דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' &lt;small&gt;פשוט עולמית!&lt;/small&gt; 22:14, 26 בפברואר 2014 (UTC)</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%94&diff=159763 2014-02-26T22:11:33Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''אחדות פשוטה''' הכוונה היא ללא מורכבות.<br /> <br /> כאשר ישנם מספר דברים המתאחדים לדבר אחד (לדוגמה: עיסה המורכבת ממים וקמח וכו') הם אמנם כעת דבר אחד, אך הוא מורכב ממספר גורמים.<br /> <br /> לעומת זאת, כאשר יש דבר אחד, שהוא אחד - לא מפני שחיברו אותו, אלא מפני שהוא אחד בעצם, הרי אחדות זו נקראת '''אחדות פשוטה'''.<br /> <br /> ===בספירות===<br /> באופן האחדות של הספירות יש כמה אופנים: והדרגה הנעלית - שבה כל הספירות מאוחדות באופן הכי פשוט - שאין מציאות נפרדת שבמצב כל כך נעלה הוא אחד (כמו ב[[כתר]] שהוא נקרא גם [[עולם העקודים]], כלומר, שכל הספירות הן &quot;עקודות&quot; בכלי אחד, ואפילו שהן כדבר אחד, מכל מקום, יש בזה מן המורכבות), אלא הוא אחד כיון שאין שם כלל ציור של ספירות ואפילו כמאוחדות. אופן זה הוא בדרגת [[אדם קדמון]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_(%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94)&diff=159762 2014-02-26T22:10:51Z

<p>ברוקולי: יצירת דף עם התוכן &quot;ב2 יודי&quot;ן? --~~~~&quot;</p> <hr /> <div>ב2 יודי&quot;ן? --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב&quot;דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' &lt;small&gt;פשוט עולמית!&lt;/small&gt; 22:10, 26 בפברואר 2014 (UTC)</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=157539 2014-02-06T02:27:58Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Logo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליבואוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט&quot;ו לחודש [[אלול]] [[תרנ&quot;ז]], בעיר [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב&quot;ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם.<br /> <br /> נשיא הישיבה ומייסדה הוא כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע, ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו הוד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע.<br /> <br /> סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, הרי הם נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד. כל תלמיד (&quot;[[תמים]]&quot;) שזכה ללמוד בה חקוק עד היום בזכרון מיוחד כמי שזכה לדבר נדיר במינו. שמות התמימים שלמדו בישיבה זו כבר נאספו (במפר קטן){{כלומר}} בספר &quot;[[ליובאוויטש וחייליה]]&quot; וביתר פירוט והרחבה, בחלק א' ב[[ספר התמימים]].<br /> <br /> בתחילה התקבלו לישיבה רק תלמידים שידעו כבר ללמוד בעצמם, ורק בשנת [[תרס&quot;ד]] החלו לקבל גם תלמידים הצריכים למלמדים. באופן כללי נחלקו תלמידי הישיבה לשלשה סוגים, והם: &quot;תלמידי החדרים&quot;, &quot;תלמידי השיעור&quot;, ו&quot;תלמידי האולם&quot;.<br /> <br /> ==מעבר הישיבה מליובאוויטש==<br /> <br /> בשנת תרע&quot;ח נאלצה הישיבה לעבור מליובאוויטש לאחר שמלחמת אשכנז ורוסיא התקרבה לעיר, ואז הועברו &quot;תלמידי החדרים&quot; ו&quot;תלמידי השיעור&quot; לעיר [[קרמנצ'וג]], כשחלקם מתעכבים בדרך בערים [[חרקוב]] ו[[אריאול]], ואילו קבוצה נוספת נשלחה ל[[חרסון]]. גם &quot;תלמידי האולם (ה&quot;[[זאל]]&quot;)&quot; עזבו את העיר קודם חג הפסח אותה שנה, אלא שכאשר נודע לקבוצה אחת מהם שמנתה כשלושים תלמידים והגיעה כבר לעיר [[סמולנסק]], על רצונו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע שישארו בליובאוויטש, חזרו לעיר, ונשארו שם עד תחילת חודש אלול.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> <br /> ===[[משפיע|המשפיעים]]===<br /> <br /> *הרב [[חנוך הענדל קוגל]]. <br /> *הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] (&quot;הרשב&quot;ץ&quot;). <br /> *הרב [[מיכאל בלינר]]. <br /> *הרב [[משה רוזנבלט]]. <br /> *הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]. <br /> *הרב [[אברהם דוד פוזנר]].<br /> <br /> ===המשגיחים=== <br /> *הרב [[זאב וואלף לויטין]]. <br /> *הרב [[יחזקאל הימלשטיין]]. <br /> *הרב [[לייב צייטעס]] (בודנעוויץ). <br /> *הרב [[שלמה ריסין]]. <br /> *הרב [[יוסף פרידמן]]. <br /> *הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (&quot;[[ר' שילם]]&quot;). <br /> *הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]. <br /> *הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]].<br /> <br /> ===הר&quot;מים, מגידי-שיעורים ומלמדים=== <br /> *הרב [[שמואל בער ניסנביטש]] (המכונה שמואל בער בריסובר). <br /> *הרב [[יחיאל קומיסאר]]. <br /> *הרב [[יהושע ארש]]. <br /> *הרב [[יהודה לייב אהרונוב]]. <br /> *הרב [[צבי גוטליב]]. <br /> *הרב [[מאיר זייציק]]. <br /> *הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. <br /> *הרב [[מנחם מענדל דיסקין]]. <br /> *הרב [[ליד באבין]]. <br /> *הרב [[מאיר לאבאק]]. <br /> *הרב [[יוסף קוידנווער]]. <br /> *הרב [[יוסף דוד מפאהאר]]. <br /> *הרב [[משה בנימין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[ליובאוויטש וחייליה]] - מאת הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br /> *[[עבד אברהם אנכי]] במבוא לספר, זכרונות הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ל]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|ל]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=157538 2014-02-06T02:26:18Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Gershovitz, David Shlomo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד שלמה גרשוביץ]]<br /> הרב '''דוד שלמה גרשוביץ''' ע&quot;ה למד בצעירותו בישיבות ליטאיות, והיה בן בית אצל הגאון הרב [[אלחנן ווסרמן]].<br /> <br /> בימי [[השואה]] היה פרטיזן ביחידת ביילסקי יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] שהיה מבין חבריו הטובים.<br /> <br /> לאחר השואה עלה ל[[ארץ הקודש]], והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] שם הקים משפחה.<br /> <br /> היה מראשוני התושבים בכפר חב&quot;ד, שם הקים משפחה.<br /> <br /> בזמן השואה היה ר' דוד שלמה חולה מאוד במחלה שכמעט ולא היו מתרפאים ממנה בזמן זה לקח אותו ר' זושא וילימובסקי, הניח את חצי מגופו בתוך אדמה על מנת שיתחמם והכין לו משקה מעלים ועשבים על ידי כך התרפא. מסופר, כי פעם ראו אותו את ר' דוד בשמחת תורה שותה [[משקה]], באותו זמן חשבו שהוא [[שיכור]], אך הוא אמר לאחד ממכריו שהוא אינו שיכור אלא שהוא שותה לזכר זה שכשהיה פרטיזן בשואה היה נכנס לבית המרזח של הגוים ובשביל שלא יגלו אותו שהוא יהודי היה שותה איתם ולכן הוא שותה את זה כל פעם ב[[שמחת תורה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23562 האדמו&quot;ר מנדבורנא מספר על 'הפרטיזן'] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|גרשוביץ דוד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גרשוביץ דוד]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A2%D7%93%D7%94&diff=156939 2014-01-29T02:40:38Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''גבעת עדה''' היא מושבה במורדות [[רמות מנשה]], מזרחית ל[[בנימינה]] וצפונית ל[[פרדס חנה]]. מאז[[תשס&quot;ג]] מהווה המושבה חלק מהמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. גבעת עדה נקראת על שם אשתו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד עדלאידה (עדה). היא הוקמה בשנת 1903 על ידי שמונה משפחות. כיום מתגוררים במושבה גבעת עדה - בנימינה 12,000 תושבים.<br /> <br /> == בית חב&quot;ד ==<br /> המנהל הוא הרב מנחם מענדל לויטין הגיע למושבה בשנת [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> בחגי [[תשרי]] עורך בית חב&quot;ד &quot;בית כנסת פתוח&quot;, תחת הסיסמה 'שמרנו לכם כסא' כמאה אנשים נוטלים חלק בתפילות כל נדרי ושלוש מאות בתפילת נעילה.<br /> <br /> ב[[חג הפורים]] בית חב&quot;ד מבקר בליל וביום פורים ב[[מחנות צה&quot;ל]] מחלק משלוחי מנות, קורא במגילה בפני החיילים, ומביא להם משמחת החג. ביום, עורך בית חב&quot;ד משתה ושמחה כיד המלך לתושבי גבעת עדה. האירוע נפתח בקריאת המגילה, ובסעודת החג. במהלך החג, פוקדות בנות 'בת-מלך' את בתי האבות והקשישים שבמושבה, מחלקים להם משלוחי מנות ומביאים להם משמחת החג.<br /> <br /> ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] מפעיל בית חב&quot;ד בשיתוף עם חברת החשמל דוכני הפעלה מרתקים לילדים, בהם מדליקים הילדים &quot;מדורה חשמלית&quot;, באמצעות סגירת מעגל חשמלי ונהנים משלל חוויות מרתקות נוספות.<br /> <br /> ב[[י' שבט]] [[תשס&quot;ו]] חנך בית חב&quot;ד מבנה חדש. זאת לאחר שניאות ראש המועצה להעניק לבית חב&quot;ד מבנה ישן, שהצריך שיפוץ יסודי. בית חב&quot;ד קיבל על עצמו את שיפוץ המבנה והפיכתו למשכן קבע לבית חב&quot;ד, בעלות של כ-350 אלף שקל.<br /> <br /> בחודש [[סיון]] [[תשס&quot;ז]] נערכה הכנסת ספר תורה, שנתרם על ידי מר יוסי דלגושן לעילוי נשמת דב וליבי שטיין זכרונם לברכה ונתרם לבית כנסת שבבית חב&quot;ד.<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=156938 2014-01-29T02:37:40Z

<p>ברוקולי: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש תמוז}}<br /> '''י&quot;א בתמוז''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש תמוז]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *שמ&quot;ה - רבי יצחק חיות, אב&quot;ד פראג. מחבר הספרים 'פחד יצחק', 'שיח יצחק', נפטר.<br /> *[[תקצ&quot;א]] - רבי צבי הירש סאפרין מזידיטשויב. מחבר ספר 'עטרת צבי', נפטר.<br /> *[[תש&quot;א]] - רבי [[אלחנן בונם וסרמן]], ראש ישיבת אוהל תורה ברנוביץ'. מחבר ספר 'קובץ שיעורים', נרצח עקד&quot;ה.<br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תרנ&quot;א]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] החל להניח [[תפילין]], בהיותו בן 11 שנים.<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *[[תרע&quot;ח]] - [[חיים שטרן]], רב [[בית הכנסת]] חב&quot;ד בשכונת הר נוף ב[[ירושלים]], וחבר וועדת הבנין של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] <br /> *[[תרצ&quot;ז]] - [[שלום בער גנזבורג]], [[משמש בקודש]] ב[[ביתו הפרטי של הרבי|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תרפ&quot;ב]] - הרב {{קישור אם קיים|גדליה חריטונוב}} (קארף), מחשובי חסידי חב&quot;ד בניקולייב.<br /> *[[תרצ&quot;ו]] - הרב [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמו&quot;ר האמצעי)|שניאור זלמן סלונים]], נין ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *[[תש&quot;א]] - רבי [[יהודה לייב צירלסון]], [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] ו[[אב&quot;ד]] קישנב, נרצח.<br /> *[[תש&quot;ח]] - זלמן דוד לנדא, נינו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (נכדם של [[משה וחיה מושקא הורנשטיין]]), נהרג במלחמת העצמאות.<br /> *[[תשע&quot;א]] - הרב [[שלמה רוזנברג]], מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;א|תמוז}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|י יא]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%9C_%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=156937 2014-01-29T02:36:01Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=יהושע צייטלין, משפיע אנ&quot;ש במונטריאול|אחר=יהושע צייטלין, מתנגד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|ראו=יהושע צייטלין משקלוב}}<br /> [[קובץ:יהושע העשיל צייטלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע העשיל צייטלין]]<br /> [[קובץ:צייטלין .jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צייטלין]]<br /> הרה&quot;ח ר' יהושע העשיל צייטלין נולד ביום [[כ&quot;ד סיון]] [[תרפ&quot;ב]] לאביו הרה&quot;ח ר' [[אהרן אליעזר צייטלין]] הי&quot;ד בעיר [[הומיל]] שברוסיה. <br /> ==תולדות חייו==<br /> את שנות ילדותו עשה יחד עם אחיו הבכור יהודה לייב - סמוך לאביו בעת ששימש כמשפיע ושו&quot;ב ב[[הומיל]], בקולוניות קאמינא, [[טאראפיץ]], [[מאזייסק]] בתחילת שנת [[תר&quot;צ]] נשלח בן שבע שנים ללמוד תורה הרחק מהוריו.<br /> <br /> את שנות נעוריו עשה בישיבות מחתרתיות, בשנת [[תרצ&quot;א]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] ניצל ויצא יחד עם שאר [[אנ&quot;ש]] אימו ואחיו ל[[פוקינג]]; בי' כסלו [[תש&quot;ז]] הגיע לפולין.<br /> <br /> בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ הגיע ל[[תומכי תמימים ברינוא|תומכי תמימים פאריז]].<br /> <br /> התחתן בט&quot;ו [[שבט]] [[תש&quot;ט]] עם רבקה בת הרב יהושע זליק אהרונוב בברכתו של הרבי הריי&quot;ץ. <br /> ==במונטריאל==<br /> בשנת [[תשי&quot;א]] הגיע ר' העשיל מפריז להתיישב ב[[מונטריאול]] על פי הוראתו של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]];<br /> הרה&quot;ח המקובל ר' [[מנחם זאב גרינגלאס]] יחד עם האדמו&quot;ר מטאש, סייעו לו רבות להיכנס לקנדה ואחמ&quot;כ לקבל אזרחות. במשך השנה הראשונה התארח עם רעיתו אצל הרב גרינגלאס.<br /> <br /> במשך שלושים ושבע שנים השפיע ר' העשיל על הקהילה ב[[מונטריאול]] שהלכה וגדלה, הקים קבוצות שיעורים בכל רחוב 'בלוק שיעור', שימש כמשפיע בישיבה, והרבה התוועדויות בביתו. <br /> <br /> ע&quot;פ הוראת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בשנת [[תשל&quot;ז]] לבצע בחירות למשפיע הוא נבחר במספר הקולות הגבוה ביותר.<br /> <br /> שימש כשוחט ומוהל לקהילה, ר' העשיל היה קם מוקדם ועוזב את ביתו למשחיטה ע&quot;כ היה קשה לו להתפלל במנין, על כך קיבל הנחיות מהרבי ביחידות לגבי עבודת התפילה א. מכיוון שאתה רגיל להתפלל לא עם המניין, עליך להשתדל להקפיד בעניית אמן-יהא-שמיה-רבא. ב. ביום-טוב, נכון יותר להשתדל [להתפלל] עם המניין. יכול אתה להתחיל לפני המניין כך שתוכל להמשיך עם המניין; כי אצל חסידים אומרים שיש לומר את 'הלל' במניין. ג. מסתמא לפני התפילה אתה לומד מאמר או קונטרס. [שכן] עם מה יוכל יהודי להתפלל? ד. ביום חופשי [=שבו פנויים מעבודה] בוודאי דבר נכון להאריך בתפילה.<br /> ע&quot;כ ר' העשיל הקפיד מאד על תפילה במנין עד כדי מסידות נפש.<br /> <br /> הסתלק ביום [[י&quot;א שבט]] [[תשמ&quot;ח]] ומנוחתו כבוד בעיר [[מונטריאול]] שב[[קנדה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *הרב [[יוסף יצחק צייטלין]] - שליח [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ב[[טורונטו]].<br /> *[[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] שליח כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בעיה&quot;ק צפת ת&quot;ו.<br /> *הרב [[שלום בער קלמנסון]] שליח כ&quot;ק אדמור שליט&quot;א בעיר [[סינסינטי]] אוהיו.<br /> *הרב [[אליעזר טייטלבוים]], קראון הייטס.<br /> *הרב [[אברהם בן שמעון]] משפיע אנ&quot;ש ב[[מונטריאול]].<br /> *הרב [[יצחק יארמוש]].<br /> *הרב יוסף יצחק משולובין.<br /> <br /> {{מיון רגיל:צייטלין, יהושע העשיל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8&diff=156165 2014-01-22T02:43:59Z

<p>ברוקולי: מיותר</p> <hr /> <div><br /> {{דמות<br /> |שם=בנימין יהושע זילבר<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=<br /> |מקום לידה= <br /> |תאריך פטירה= <br /> |מקום פטירה= <br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים= חבר מועצת גדולי התורה<br /> |רבותיו= רבי [[אברהם ישעיה קרליץ]]<br /> |תלמידיו= <br /> |חיבוריו= שו&quot;ת אז נדברו ח' כרכים, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, ופירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא&quot;ש, בית ברוך על &quot;חיי אדם&quot; ועוד ספרים וקונטרסים.<br /> |השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]]<br /> }} <br /> רבי '''בנימין יהושע זילבר''' ([[תרס&quot;ג]] - [[אלול]] [[תשס&quot;ח]]) היה משיירי בעלי המוסר{{כלומר}}.<br /> ==תולדות==<br /> הרב זילבר כיהן כחבר מועצת גדולי התורה ומחברם של ספרים רבים, ביניהם: אז נדברו, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, וכן פירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא&quot;ש, בית ברוך על &quot;חיי אדם&quot; ועוד ספרים וקונטרסים.<br /> <br /> את יסודות חינוכו ועיצוב אישיותו קיבל, בנובהרדוק בישיבתו של רבי דוד בליאכר הי&quot;ד במעזריטש. כבר אז דבק בו הכינוי &quot;בנימין הצדיק&quot; שכן היה משכמו ומעלה מכל בני הישיבה בלמדנות ובהתמדה, וזכה ליחס מיוחד מר' דוד ומשאר רבני הישיבה.<br /> <br /> לרבי בנימין זצ&quot;ל היה חבר נעורים{{הערת שוליים|ר' שמואל בן ארצי (חמיו של [[בנימין נתניהו]], אשר חזר לכור מחצבתו בשנים האחרונות, ואף כתב זכרונות מרגשים מימי תלמודו בישיבת המוסר בנובהרדוק).}}. וכך הוא מספר על חברו מנוער רבי בנימין זילבר זצ&quot;ל: {{ציטוטון|הוא בא אלינו מהישיבה הקטנה בבריסק, הוא מיעט בלימוד מוסר, הוא היה ב'חבורה' אבל לא עבד ב'פעולות'. היה מתמיד, והתפלל בשקט בניגוד לנובהרדוק. קינאנו בו, והערצנו אותו, הוא משך תשומת לב בגלל ההתמדה והעדינות שלו. זכורני כיצד תפס בו ר' דוד בליאכר בשמחת תורה ורקד עמו ביחידות, ליבנו יצא מקינאה. היה נחשב ל'פרומער' מיוחד, הלך עם ידיים על ליבו תמיד. אמרו עליו שנולד בלי יצר הרע...}}<br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. במחלוקת הגדולה בשנת [[תשמ&quot;ט]] נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל&quot;חוגו&quot; הליטאי. בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב&quot;די גדול שהתקיים ב[[תל אביב]]/ הופעתו בכינוס הייתה בבחינת הבעת מחאה גלויה נגד המחרפים, והוא עשה זאת בגאון למרות ששילם מחיר חברתי לא פשוט בגין עמדתו זו הבלתי מתפרשת.<br /> <br /> בספריו הוא נוקט יחס של הוקרה והערצה לרבה&quot;ק. למשל, בחיבורו הגדול &quot;בית ברוך&quot; על ספר &quot;חיי אדם&quot; הוא כותב בהקדמה: {{ציטוטון|&quot;כן הבאתי דברים מ&quot;שלחן ערוך&quot; של הגרש&quot;ז מלאדי. וביחוד הדינים שהשמיטם ה&quot;חיי אדם&quot;, משום שאינם מצויים ביותר, העתקתים ע&quot;פ רוב מ[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחנו הערוך]] של [[אדמו&quot;ר הזקן|הגרש&quot;ז]], שכולל בדבריו דברי ה&quot;שלחן ערוך&quot; ונושאי כליו בקצור. וג&quot;כ דייקתי להעתיק לשונו ממש, כי סגנונו צח ונקי ולפעמים במילים ספורות הוא מיישב כמה קושיות בבת אחת}}.<br /> <br /> גם בנושא שלימות [[ארץ ישראל]] וסכנת פקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח&quot;ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב&quot;י מגוש קטיף{{הערת שוליים|יחד איתו חתמו גם הראשל&quot;צ [[מרדכי אליהו|הגר&quot;מ אליהו]], ו[[מאיר מאזוז|הגר&quot;מ מאזוז]]. מקרב חברי &quot;מועצת גדולי התורה&quot; הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם יבלטו&quot;א חברי מועגה&quot;ת כבוד קדושת האדמורי&quot;ם [[אברהם יעקב פרידמן|מסדיגורה]] ומבוסטון.}}<br /> <br /> השתתף בהתוועדויות לציון יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[כפר חב&quot;ד]], וחתם על מכתב הברכה לרבי לרגל שנת הצ'.<br /> <br /> בשו&quot;ת אז נדברו הוא דן בהנהגת [[מבצע נש&quot;ק]] של הרבי, ודן בשיטת הרבי שהבת תדליק לפני אימה.<br /> <br /> הוא מסר לפרסום מאמרים התורניים בקבצים התורניים שיצאו לאור לכבוד ימי ההולדת של הרבי, והוסיף להם הקדמה לכבודו של הרבי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=29967 קורות חיו] בעקבות פטירתו - אתר שטורעם נט.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&diff=156159 2014-01-22T02:38:24Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''רבי שמעון בן יהוצדק''' הוא תנא, יש אומרים שהיה בזמן [[רבי טרפון]]{{הערת שוליים|[[סדר הדורות]] בשם ספר יוחסין.}}, ויש אומרים שהיה רבו של רבי יוחנן{{הערת שוליים|שם וכמ&quot;ש בתוס' נדה י, ב.}} ויש אומרים ששלושה בן יהוצדק היו{{הערת שוליים|שם, ו[[הרבי]] מסיים על כך: &quot;ועדיין צ&quot;ע&quot;.}}.<br /> <br /> מובא ב'''ירושלמי'''{{הערת שוליים|[[מסכת סוכה]] פ&quot;ה ה&quot;ד.}} כי בן יהוצדק הוא היה משתבח בקפיצותיו שב[[שמחת בית השואבה]]. למרות שהיו שני בן יהוצדק{{הערת שוליים|תוס' ד&quot;ה אמר רבי יוחנן נדה י, ב.}} ולכמה גירסאות רק אחד{{הערת שוליים|ראה [[סדר הדורות]].}} כאן משמע שמדובר בתנא רבי שמעון בן יהוצדק שהרי לא בא לסתום אלא לפרש ולכן ככל הנראה מדובר באותו תנא ידוע המוזכר במקומות אחרים.<br /> <br /> הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16025&amp;hilite=4ba94696-33d9-42c0-8b23-8112b794d1a8&amp;st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&amp;pgnum=286 חלק י&quot;ז]. [[שיחות קודש]] [[תשל&quot;א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4603&amp;hilite=073d7eeb-eca2-4a15-9405-e131bdc304e2&amp;st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&amp;pgnum=166 ח&quot;א].}} חוקר האם מדובר בעת שכבר היה ראש ישיבה ולימד תלמידים שלכן היה נקרא בשם &quot;רבי&quot;{{הערת שוליים|סנהדרין סא, ב.}}כנהוג ולפי זה המוסר השכל הוא שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם בשמחת בית השואבה, או שמדובר עוד בתחילת לימודו וכמובן מהלשון &quot;בן יהוצדק&quot; בלי הלשון &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> לכאורה יש להסיק כי מדובר עוד בתחילת לימודו כשעוד לא היה רבי ורק לָמַד בעצמו, וכדמשמע מהלשון &quot;בן יהוצדק&quot;, אך לפי זה קשה לכאורה מה הלימוד בירושלמי שמובא אחר כך על רשב&quot;ג והלל הזקן ששמחו עצמם, הרי הדברים קל וחומר שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם, ופשיטא, ומה אחד שרק למד בעצמו צריך לשמח עצמו, וודאי אחד שזכה ללמוד וללמד, ולכן ברור שגם רבן שמעון בן גמליאל והלל הזקן שימחו את עצמם, ולמה מובא אודותם ששימחו עצמם ועל כרחך שמדובר כשהיה כבר רבי.<br /> <br /> אם כי לפי זה נשאלת השאלה למה אינו מוזכר בגמרא בשם [[רבי]]. הרבי מבאר על פי המובא ב[[מסכת ברכות]]{{הערת שוליים|לד, ב.}} כי [[רבי יוחנן בן זכאי]] אמר אודותיו &quot;אילו הטיח בן זכאי בן ראשו כל היום כולו לא היו משגיחים בו וכו' מפני שאני דומה כשר לפני המלך והוא כעבד לפני המלך&quot;, וחזינן שכאשר תנאים רצו לדבר בשבח עצמם הם היו מזכירים את עצמם ללא התואר &quot;רבי&quot;, כדי להורות על שלילת הגאווה שלא היו מתגאים בכך, ולכן מכיון שהוא היה משתבח עצמו בכך כמשמע מהלשון &quot;משתבח בקפיצותיו&quot;, היה מזכיר את עצמו בלא תואר רבי וא, בלא תואר שמם, רק עם שם אביהם.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&diff=156158 2014-01-22T02:38:11Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''רבי שמעון בן יהוצדק''' הוא תנא, יש אומרים שהיה בזמן [[רבי טרפון]]{{הערת שוליים|[[סדר הדורות]] בשם ספר יוחסין.}}, ויש אומרים שהיה רבו של רבי יוחנן{{הערת שוליים|שם וכמ&quot;ש בתוס' נדה י, ב.}} ויש אומרים ששלושה בן יהוצדק היו{{הערת שוליים|שם, ו[[הרבי]] מסיים על כך: &quot;ועדיין צ&quot;ע&quot;.}}<br /> <br /> מובא ב'''ירושלמי'''{{הערת שוליים|[[מסכת סוכה]] פ&quot;ה ה&quot;ד.}} כי בן יהוצדק הוא היה משתבח בקפיצותיו שב[[שמחת בית השואבה]]. למרות שהיו שני בן יהוצדק{{הערת שוליים|תוס' ד&quot;ה אמר רבי יוחנן נדה י, ב.}} ולכמה גירסאות רק אחד{{הערת שוליים|ראה [[סדר הדורות]].}} כאן משמע שמדובר בתנא רבי שמעון בן יהוצדק שהרי לא בא לסתום אלא לפרש ולכן ככל הנראה מדובר באותו תנא ידוע המוזכר במקומות אחרים.<br /> <br /> הרבי{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16025&amp;hilite=4ba94696-33d9-42c0-8b23-8112b794d1a8&amp;st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&amp;pgnum=286 חלק י&quot;ז]. [[שיחות קודש]] [[תשל&quot;א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4603&amp;hilite=073d7eeb-eca2-4a15-9405-e131bdc304e2&amp;st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7&amp;pgnum=166 ח&quot;א].}} חוקר האם מדובר בעת שכבר היה ראש ישיבה ולימד תלמידים שלכן היה נקרא בשם &quot;רבי&quot;{{הערת שוליים|סנהדרין סא, ב.}}כנהוג ולפי זה המוסר השכל הוא שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם בשמחת בית השואבה, או שמדובר עוד בתחילת לימודו וכמובן מהלשון &quot;בן יהוצדק&quot; בלי הלשון &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> לכאורה יש להסיק כי מדובר עוד בתחילת לימודו כשעוד לא היה רבי ורק לָמַד בעצמו, וכדמשמע מהלשון &quot;בן יהוצדק&quot;, אך לפי זה קשה לכאורה מה הלימוד בירושלמי שמובא אחר כך על רשב&quot;ג והלל הזקן ששמחו עצמם, הרי הדברים קל וחומר שאף ראשי ישיבות צריכים לשמח עצמם, ופשיטא, ומה אחד שרק למד בעצמו צריך לשמח עצמו, וודאי אחד שזכה ללמוד וללמד, ולכן ברור שגם רבן שמעון בן גמליאל והלל הזקן שימחו את עצמם, ולמה מובא אודותם ששימחו עצמם ועל כרחך שמדובר כשהיה כבר רבי.<br /> <br /> אם כי לפי זה נשאלת השאלה למה אינו מוזכר בגמרא בשם [[רבי]]. הרבי מבאר על פי המובא ב[[מסכת ברכות]]{{הערת שוליים|לד, ב.}} כי [[רבי יוחנן בן זכאי]] אמר אודותיו &quot;אילו הטיח בן זכאי בן ראשו כל היום כולו לא היו משגיחים בו וכו' מפני שאני דומה כשר לפני המלך והוא כעבד לפני המלך&quot;, וחזינן שכאשר תנאים רצו לדבר בשבח עצמם הם היו מזכירים את עצמם ללא התואר &quot;רבי&quot;, כדי להורות על שלילת הגאווה שלא היו מתגאים בכך, ולכן מכיון שהוא היה משתבח עצמו בכך כמשמע מהלשון &quot;משתבח בקפיצותיו&quot;, היה מזכיר את עצמו בלא תואר רבי וא, בלא תואר שמם, רק עם שם אביהם.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=156156 2014-01-22T02:37:29Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''פך השמן הרוחני''' הינו ביטוי המקביל למשמעות של פך השמן שבו נמשחו מלכי בית דוד לדורותם. ביטוי זה מופיע בכתבי החסידות בנוגע למשיחתם לנשיאות של [[רבותינו נשיאנו]]. <br /> <br /> כך מביא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ב[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;י]] עמוד 350}} אודות ה[[תספורת]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: {{ציטוטון|לאחר התפילה קרא ([[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]) להורי הילד (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) - בנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|הרבי המהר&quot;ש]] וכלתו [[הרבנית רבקה]] - ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד}} .<br /> <br /> ב[[שיחה|שיחתו]] של [[הרבי]] בשבת פרשת חיי שרה בשנת [[תשמ&quot;ג]] שבה דובר על דבר משיחת מלך בן מלך בחיי אביו המלך, מביא הרבי את השיחה הנ&quot;ל, ומוסיף שמשיחה מחיים מצינו גם אצל רבותינו נשיאנו, ולפלא שלא משים לב לזה, שלפי שיחה הנ&quot;ל היו שלשה משוחים בעת אחת!<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מבט}}</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=156155 2014-01-22T02:37:16Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''פך השמן הרוחני''' הינו ביטוי המקביל למשמעות של פך השמן שבו נמשחו מלכי בית דוד לדורותם. ביטוי זה מופיע בכתבי החסידות בנוגע למשיחתם לנשיאות של [[רבותינו נשיאנו]]. <br /> <br /> כך מביא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ב[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;י]] עמוד 350}} אודות ה[[תספורת]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: {{ציטוטון|לאחר התפילה קרא ([[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]) להורי הילד (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) - בנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|הרבי המהר&quot;ש]] וכלתו [[הרבנית רבקה]] - ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד}} .<br /> <br /> לב[שיחה|שיחתו]] של [[הרבי]] בשבת פרשת חיי שרה בשנת [[תשמ&quot;ג]] שבה דובר על דבר משיחת מלך בן מלך בחיי אביו המלך, מביא הרבי את השיחה הנ&quot;ל, ומוסיף שמשיחה מחיים מצינו גם אצל רבותינו נשיאנו, ולפלא שלא משים לב לזה, שלפי שיחה הנ&quot;ל היו שלשה משוחים בעת אחת!<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מבט}}</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A7%D7%9F&diff=151873 2013-10-22T14:24:43Z

<p>ברוקולי: /* והארכת ימים - ליום שכולו ארוך */</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:שלוח הקן.jpg|ממוזער|שמאל|250px|קן ציפור]]<br /> '''שילוח הקן''' היא [[מצווה]] מהתורה. מתן שכרה כתובה בתורה והיא &quot;למען ייטב לך והארכת ימים&quot;.<br /> <br /> תוכן המצווה הוא: כאשר &quot;יקרא&quot; - בדרך מקרה ובמקום הפקר - לאדם קן ובו [[יונה]] וביצים או גוזלים, ישלח את האם ויקח את הביצים או הגוזלים. אם חזרה האם לפני שלקח את הביצים או הגוזלים חייב לשלחה שוב ושוב אפילו מאה פעמים.<br /> <br /> == והארכת ימים - ליום שכולו ארוך ==<br /> <br /> הגמרא&lt;REF&gt;[[מסכת קידושין]] לט ב.&lt;/REF&gt;מוכיחה כי לא יתכן שהשכר של &quot;למען ייטב לך והארכת ימים&quot;, הכוונה ב[[עולם הזה]]. ההוכחה היא ממעשה שהיה, באדם שאמר לו אביו לך והוריד לי גוזלות מהקן. הלה עלה וביצע את שילוח הקן בהוראתו של אביו, וכשירד מהסולם, הוא נפל מהסולם ונפח את נשמתו. מכיון שמדובר באדם שקיים מצוות [[כיבוד אב]] וגם מצוות שלוח הקן עליהם כתוב למען ייטב לך והארכת ימים, ועל אף זאת נפח את נשמתו מיד בסיום המצווה, מההכרח לומר שכוונת הפסוק &quot;למען ייטב לך&quot; היא - ליום שכולו טוב, &quot;והארכת ימים&quot; - ליום שכולו ארוך.<br /> <br /> [[הרבי]]&lt;REF&gt;[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ו]] ח&quot;ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&amp;st=%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%94%D7%A7%D7%9F&amp;pgnum=605&amp;hilite=0b989b8b-d64c-4ec9-8260-2f2370072cbb עמ' ח (605)].&lt;/REF&gt; מקשה למה קושיית הגמרא היא רק מכח מעשה זה, הרי [[משה רבינו]] כבר הקשה את הקושיא הידועה&lt;REF&gt;[[מסכת ברכות]] ז א.&lt;/REF&gt; מפני מה יש צדיק ורע לו... רשע וטוב לו. <br /> <br /> מתרץ הרבי כי לא ניתן להקשות על הבטחת התורה &quot;למען ייטב לך והארכת ימים&quot; מכח יחידים שלא נתקיימה בהם הבטחה זו, כמו המציאות שיש צדיק ורע לו ולעומת זאת רשע וטוב לו, משום שהתורה מדברת על הרוב,&lt;REF&gt;מורה נבוכים ח&quot;ג פל&quot;ד.&lt;/REF&gt; ויתכן שישנו מקרא יוצא מהכלל. שאלה זו ששאל משה רבינו, היא שאלה מיוחדת מכח היותו של משה רבינו לרועה נאמן לישראל, ולכן שאל גם על מקרים מועטים ש&quot;יש צדיק ורע לו, אבל וודאי שמכח המיעוט אי אפשר להוכיח את הפשט בפסוק.<br /> <br /> אבל במעשה כזה של אחד שנפל מהסולם בחזרתו מקיום המצווה, שהוא דבר בלתי רגיל, ניתן להקשות, מכיון שקיים כלל&lt;REF&gt; נסמן בשדי חמד כללים מע' מ' כלל סא.&lt;/REF&gt; שלא שייך לילך בזה אחר הרוב, מפני שכל המעשה הוא מעשה בלתי רגיל, ועל כן מכח מעשה זה היה אפשר להסיק כי התורה מדברת על הרוב.<br /> <br /> == כוונה בעשיית המצווה ==<br /> <br /> מקשה הרבי: הרי אולי לא כיון בעשיית המצווה, והגם שקיי&quot;ל ש[[מצוות]] אין צריכות כוונה, אולי היתה לו כוונה הפכית, שאז איתא בפוסקים&lt;REF&gt;[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] סוף תפ&quot;ט סי&quot;ב.&lt;/REF&gt; שאינו יוצא ידי חובת המצווה, ואולי לכן לא נתקיימה בו סגולת המצווה? <br /> <br /> מתרץ הרבי: כי אכן לכן הביא רבי אליעזר בן יעקב ראיה ממעשה בו היה צירוף של שלוח הקן עם מצוות [[כיבוד אב ואם]], מפני שדווקא בשילוח הקן אינו מקיים את המצווה באופן שאינו מכוין בעשייתה, אך ב[[כיבוד אב]] שהחפצא של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני אי כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות [[צדקה]] שאין צריך בה כוונה, וכמובא&lt;REF&gt;ספרי תצא כד יט.&lt;/REF&gt; שאם נפלה סלע מידו ומצאה עני והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מצוות}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=151872 2013-10-22T14:21:20Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>הרב ה[[חסיד]] '''אפרים שמחה מ[[בינשקוביץ]]''' נולד בעיר סמילא לאביו הגאון רבי שמואל אריה אשר, גאון ו[[מתנגד]] תקיף ל[[חסידות]], ולאשתו בזיווג שלישי.<br /> <br /> האב השפיע גם על הבן, ואפרים הפך ל[[מתנגד]] חריף לחסידות.<br /> <br /> בגיל 10 התייתם מאימו ובגיל 18 נפטר אביו, וכיוון שאיש מאחיו החורגים לא דאג לו לכן נסע ל[[ויטבסק]] לבן דודו ר' [[שלום הסופר]]. כשהגיע לשם ראה אשר בן דודו הוא מ[[חסיד]]י [[המגיד ממזריטש]] ומיד עזב את הבית ועבר לבית קרובו ר' זלמן ברוך המלמד שהיה [[מתנגד]] לחסידות.<br /> <br /> באותו זמן השתדך עם בת הרב עזרא פייביש, וישב עימו בעיר דוברמיסול כארבע שנים. אחרי כן נסע עם שני גיסיו, ר' חיים ור' עזריאל חתני ר' עזרא ל[[וילנא]], שם ישב על ה[[תורה]] ועל העבודה.<br /> <br /> בוילנא מצאו אברך, שהרשים אותם במאד, הוא למד איתם ושבה את ליבם בדרך לימודו, ונעתר להם ועבר איתם לעירם, ולמד איתם במשך שנים, ואז לבסוף אמר להם: {{ציטוטון|יליד העיר [[פולוצק]] אנוכי ושלמה בן רבי ירוחם ראש הישיבה שמי, והנני מקטני תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן|המגיד מליאזנא, נשיא חסידי חב&quot;ד]]. ואם חפצכם בחיים אמיתיים - לכו אליו}}.<br /> <br /> הדבר נפל עליהם בסערה, ויעצו אחד לשני כי על המכשלה הגדולה שנפלו עם אחד מהחסידים, ר' עזריאל ור' חיים קיבלו סדר תשובה, והוא יצא לגלות.<br /> <br /> בגלותו נדבק מעט ב[[חסיד]]ים, וכשחזר מגלותו אמר לגיסיו שהיה עליהם תחילה לבדוק מהות החסידים, ועל זה נפתלגו, והוא ואשתו נסעו ל[[פולצק]], שם פתחה אשתו מכולת, והוא למד [[חסידות]] ונהג במנהגי החסידות. ולאחר שנתיים נסעו ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> עד אותה תקופה לא היו להם ילדים, אדמו&quot;ר הזקן ברכם בילדים והם נסעו ל[[בינשקוביץ]], שם נולדו להם שלושה ילדים. <br /> <br /> ב[[תקמ&quot;ח]] נסע ל[[ליאזנא]] וב[[תק&quot;נ]] נבחר למלאות מקומו של ר' [[מאיר זלמן מינוביטש]] כ[[חוזר]] ו[[משפיע]]. עד [[תקס&quot;א]] שימש כחוזר, ואז נסע להיות רב ו[[משפיע]] לחסידי [[שקלוב]] ואת מקומו כחוזר מילא ר' [[חיים שלום מקרופקא]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=151871 2013-10-22T14:21:07Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>הרב ה[[חסיד]] '''אפרים שמחה מ[[בינשקוביץ]]''' נולד בעיר סמילא לאביו הגאון רבי שמואל אריה אשר, גאון ו[[מתנגד]] תקיף ל[[חסידות]], ולאשתו בזיווג שלישי.<br /> <br /> האב השפיע גם על הבן, ואפרים הפך ל[[מתנגד]] חריף לחסידות.<br /> <br /> בגיל 10 התייתם מאימו ובגיל 18 נפטר אביו, וכיוון שאיש מאחיו החורגים לא דאג לו לכן נסע ל[[ויטבסק]] לבן דודו ר' [[שלום הסופר]]. כשהגיע לשם ראה אשר בן דודו הוא מ[[חסיד]]י [[המגיד ממזריטש]] ומיד עזב את הבית ועבר לבית קרובו ר' זלמן ברוך המלמד שהיה [[מתנגד]] לחסידות.<br /> <br /> באותו זמן השתדך עם בת הרב עזרא פייביש, וישב עימו בעיר דוברמיסול כארבע שנים. אחרי כן נסע עם שני גיסיו, ר' חיים ור' עזריאל חתני ר' עזרא ל[[וילנא]], שם ישב על ה[[תורה]] ועל העבודה.<br /> <br /> בוילנא מצאו אברך, שהרשים אותם במאד, הוא למד איתם ושבה את ליבם בדרך לימודו, ונעתר להם ועבר איתם לעירם, ולמד איתם במשך שנים, ואז לבסוף אמר להם: <br /> {{ציטוטון|יליד העיר [[פולוצק]] אנוכי ושלמה בן רבי ירוחם ראש הישיבה שמי, והנני מקטני תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן|המגיד מליאזנא, נשיא חסידי חב&quot;ד]]. ואם חפצכם בחיים אמיתיים - לכו אליו}}.<br /> <br /> הדבר נפל עליהם בסערה, ויעצו אחד לשני כי על המכשלה הגדולה שנפלו עם אחד מהחסידים, ר' עזריאל ור' חיים קיבלו סדר תשובה, והוא יצא לגלות.<br /> <br /> בגלותו נדבק מעט ב[[חסיד]]ים, וכשחזר מגלותו אמר לגיסיו שהיה עליהם תחילה לבדוק מהות החסידים, ועל זה נפתלגו, והוא ואשתו נסעו ל[[פולצק]], שם פתחה אשתו מכולת, והוא למד [[חסידות]] ונהג במנהגי החסידות. ולאחר שנתיים נסעו ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> עד אותה תקופה לא היו להם ילדים, אדמו&quot;ר הזקן ברכם בילדים והם נסעו ל[[בינשקוביץ]], שם נולדו להם שלושה ילדים. <br /> <br /> ב[[תקמ&quot;ח]] נסע ל[[ליאזנא]] וב[[תק&quot;נ]] נבחר למלאות מקומו של ר' [[מאיר זלמן מינוביטש]] כ[[חוזר]] ו[[משפיע]]. עד [[תקס&quot;א]] שימש כחוזר, ואז נסע להיות רב ו[[משפיע]] לחסידי [[שקלוב]] ואת מקומו כחוזר מילא ר' [[חיים שלום מקרופקא]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%94&diff=151495 2013-10-08T21:30:01Z

<p>ברוקולי: אין הצדקה. הערך מובן, וק&quot;פ אינם חובה</p> <hr /> <div>דין '''זכיה''' הוא דין הדומה לדין של [[שליחות]], לפיה יכול אדם למנות שליח לקידושין, גירושין, תרומה או לכל דבר שבעולם , והיא מועלת רק כאשר יש מינוי בפועל ממש , ואלא שלפי הדין הידוע בשם &quot;זיכוי&quot; יכול אדם לעשות לאדם אחר פעולה שמהותה היא זכות לחבירו גם ללא מינוי מפורש.<br /> ==חקירת האחרונים==<br /> חקרו האחרונים מה גדרו, האם מדובר באופן נוסף של שליחות, דהיינו שבאופן כזה שהדבר הוא זכות וטובה לחבירו וברור שהוא רוצה בכך, נחשב רצון זה עצמו כמינוי, דהיינו שאין צורך במינוי מחודש בפועל אלא די ב&quot;אנן סהדי דניחא ליה&quot;, וברצונו , ואם כן פרשת זכיה היא סניף לפרשת השליחות, או שמא מדובר בגדר חדש לפיה למרות שבאופן רגיל פעולותיו של אדם מתייחסות רק לעצמו וכן ההיפך - רק מה שהוא עצמו עושה במו ידיו נחשב כמעשה ידיו, הרי שבאופן כזה שהדבר זכות הוא לו מחדשת התורה שניתן לעשות פעולה גם על ידי אחר מבלי שהוא נתן את רשותו.<br /> <br /> 1) נפקא מינה להלכה בין שני דרכים אלו:<br /> א) אם נאמר שזכיה היא מפרשת שליחות, אם כן לכאורה אין ניתן לעשות זכיה לקטן, שכן הקטן אינו יכול למנות שליח, ועל כרחך נצטרך לומר אחת מן השנים <br /> <br /> – או שקיים פסוק מיוחד המחדש שבאופן שהפעולה נחשבת כ&quot;זכיה&quot; יכול גם קטן למנות שליח, והסברא בזה היא מפני שהחסרון במה שאינו יכול למנות שליח הוא בדעתו וכאן אין צריך גמירות דעת.<br /> - או שדין שליחות הוא רק מדרבנן.<br /> <br /> ב) אם נאמר שזכיה אינה מטעם שליחות, ניתן לומר שקיימת גם זכיה בקטן, שהרי בזכיה אין צריך מינוי (שהרי זה החילוק העיקרי שבין שליחות למינוי).<br /> <br /> 2) נפקא מינה נוספת למעשה:<br /> אם נאמר שזכיה היא מטעם שליחות, נמצא כי קיימת אפשרות שגם בלא שום אמירה או ציווי יכול אדם להיות שליח לחבירו, ככל שהדבר משתלם לו.<br /> ==הכרעת הצמח צדק==<br /> <br /> אך [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|שו&quot;ת צמח צדק או&quot;ח סי' כט-ל'}}. קובע, נפקא מינה זו השניה אינה מדוייקת:<br /> מהותה של הזכיה שונה ביסודה ממהותה של השליחות. בעוד שהשליחות הראשונה נעשית מדעת ובמינוי, הרי שהזכיה אופן פעולתה היא בעצם המעשה, האומר כי מכיון שהמעשה בעצמותו זכות הוא לאדם זה וזה, נמצא כי הפעולה בעצמותה מתייחסת לאדם הזה שהפעולה נעשית לצרכו, כי המעשה עצמו &quot;צועק&quot; כי הוא שייך לאדם זה וזה שלצורכו נעשית.<br /> <br /> ואם כן, נמצא שפרשת זכיה הינה דווקא רק כאשר המעשה בעצמותו הוא זכות גמור, כגון הגבהת מציאה לצורך אדם אחר, שעליה נאמר בגמ' &quot;המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו&quot;, אך כאשר המעשה מצד עצמו אינו זכות גמור, למרות שללא שום ספק שבעולם הוא משתלם לאדם הזה, כגון מקח וממכר בחנות שללא ספק המוכר מרויח על כל חפץ שהוא מוכר יותר משויו, למרות זאת אין המעשה מצד עצמו זכות גמור, (וראיה לכך שלפעמים עלול להגרם נזק ממכירת הדבר, כגון אם שויו יעלה), ולכן לא ניתן לזכות באופן כזה לחבירו ללא מינוי גמור, שאז חלותה של הפעולה תהיה מכח &quot;שליחות&quot;.<br /> <br /> ==הלכה למעשה==<br /> נמצא על פי זאת, כי אם אדם משקיע בחברה הפועלת בשבת, וקונה מניות מאותה חברה, למרות שהדבר אסור מטעם &quot;מחזיק ידי עוברי עבירה&quot;, הרי שאין האדם עובר על חילול שבת, שכן מכירת חפצים אינה זכות גמור ולכן אינה מועלת מטעם זכיה, ובהעדר אמירה אינה מועלת גם מטעם שליחות.<br /> <br /> וכל זאת בחברה של יהודים, אבל בחברה שפועליה גוים גם דין &quot;מחזיק ידי עוברי עבירה&quot; ליכא, אלא רק איסור אמירה לעכו&quot;ם שלפי שיטת כמה פוסקים וביניהם השו&quot;ע הרב{{הערה|סי' רמ&quot;ב}} שפוסק כך למעשה – היא דין שליחות לחומרא, כלומר שלמרות שמהתורה אין דין שליחות אצל גוי החמירו חז&quot;ל להתייחס אליו לענין הלכות שבת כאילו יש לו שליחות, ואם כן מכיון שבאופן כזה שאין הוא מורה לגוים לעבוד בשבת אלא החברה פועלת על ידי מנהלים גוים שהם המצווים והוא רק הבעלים החוקיים של החברה, מותר.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הלכה בתורת חב&quot;ד]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%94&diff=151453 2013-10-08T13:17:38Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>דין '''זכיה''' הוא דין הדומה לדין של [[שליחות]], לפיה יכול אדם למנות שליח לקידושין, גירושין, תרומה או לכל דבר שבעולם , והיא מועלת רק כאשר יש מינוי בפועל ממש , ואלא שלפי הדין הידוע בשם &quot;זיכוי&quot; יכול אדם לעשות לאדם אחר פעולה שמהותה היא זכות לחבירו גם ללא מינוי מפורש.<br /> ==חקירת האחרונים==<br /> חקרו האחרונים מה גדרו, האם מדובר באופן נוסף של שליחות, דהיינו שבאופן כזה שהדבר הוא זכות וטובה לחבירו וברור שהוא רוצה בכך, נחשב רצון זה עצמו כמינוי, דהיינו שאין צורך במינוי מחודש בפועל אלא די ב&quot;אנן סהדי דניחא ליה&quot;, וברצונו , ואם כן פרשת זכיה היא סניף לפרשת השליחות, או שמא מדובר בגדר חדש לפיה למרות שבאופן רגיל פעולותיו של אדם מתייחסות רק לעצמו וכן ההיפך - רק מה שהוא עצמו עושה במו ידיו נחשב כמעשה ידיו, הרי שבאופן כזה שהדבר זכות הוא לו מחדשת התורה שניתן לעשות פעולה גם על ידי אחר מבלי שהוא נתן את רשותו.<br /> <br /> 1) נפקא מינה להלכה בין שני דרכים אלו:<br /> א) אם נאמר שזכיה היא מפרשת שליחות, אם כן לכאורה אין ניתן לעשות זכיה לקטן, שכן הקטן אינו יכול למנות שליח, ועל כרחך נצטרך לומר אחת מן השנים <br /> <br /> – או שקיים פסוק מיוחד המחדש שבאופן שהפעולה נחשבת כ&quot;זכיה&quot; יכול גם קטן למנות שליח, והסברא בזה היא מפני שהחסרון במה שאינו יכול למנות שליח הוא בדעתו וכאן אין צריך גמירות דעת.<br /> - או שדין שליחות הוא רק מדרבנן.<br /> <br /> ב) אם נאמר שזכיה אינה מטעם שליחות, ניתן לומר שקיימת גם זכיה בקטן, שהרי בזכיה אין צריך מינוי (שהרי זה החילוק העיקרי שבין שליחות למינוי).<br /> <br /> 2) נפקא מינה נוספת למעשה:<br /> אם נאמר שזכיה היא מטעם שליחות, נמצא כי קיימת אפשרות שגם בלא שום אמירה או ציווי יכול אדם להיות שליח לחבירו, ככל שהדבר משתלם לו.<br /> ==הכרעת הצמח צדק==<br /> <br /> אך [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|שו&quot;ת צמח צדק או&quot;ח סי' כט-ל'}}. קובע, נפקא מינה זו השניה אינה מדוייקת:<br /> מהותה של הזכיה שונה ביסודה ממהותה של השליחות. בעוד שהשליחות הראשונה נעשית מדעת ובמינוי, הרי שהזכיה אופן פעולתה היא בעצם המעשה, האומר כי מכיון שהמעשה בעצמותו זכות הוא לאדם זה וזה, נמצא כי הפעולה בעצמותה מתייחסת לאדם הזה שהפעולה נעשית לצרכו, כי המעשה עצמו &quot;צועק&quot; כי הוא שייך לאדם זה וזה שלצורכו נעשית.<br /> <br /> ואם כן, נמצא שפרשת זכיה הינה דווקא רק כאשר המעשה בעצמותו הוא זכות גמור, כגון הגבהת מציאה לצורך אדם אחר, שעליה נאמר בגמ' &quot;המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו&quot;, אך כאשר המעשה מצד עצמו אינו זכות גמור, למרות שללא שום ספק שבעולם הוא משתלם לאדם הזה, כגון מקח וממכר בחנות שללא ספק המוכר מרויח על כל חפץ שהוא מוכר יותר משויו, למרות זאת אין המעשה מצד עצמו זכות גמור, (וראיה לכך שלפעמים עלול להגרם נזק ממכירת הדבר, כגון אם שויו יעלה), ולכן לא ניתן לזכות באופן כזה לחבירו ללא מינוי גמור, שאז חלותה של הפעולה תהיה מכח &quot;שליחות&quot;.<br /> <br /> ==הלכה למעשה==<br /> נמצא על פי זאת, כי אם אדם משקיע בחברה הפועלת בשבת, וקונה מניות מאותה חברה, למרות שהדבר אסור מטעם &quot;מחזיק ידי עוברי עבירה&quot;, הרי שאין האדם עובר על חילול שבת, שכן מכירת חפצים אינה זכות גמור ולכן אינה מועלת מטעם זכיה, ובהעדר אמירה אינה מועלת גם מטעם שליחות.<br /> <br /> וכל זאת בחברה של יהודים, אבל בחברה שפועליה גוים גם דין &quot;מחזיק ידי עוברי עבירה&quot; ליכא, אלא רק איסור אמירה לעכו&quot;ם שלפי שיטת כמה פוסקים וביניהם השו&quot;ע הרב{{הערה|סי' רמ&quot;ב}} שפוסק כך למעשה – היא דין שליחות לחומרא, כלומר שלמרות שמהתורה אין דין שליחות אצל גוי החמירו חז&quot;ל להתייחס אליו לענין הלכות שבת כאילו יש לו שליחות, ואם כן מכיון שבאופן כזה שאין הוא מורה לגוים לעבוד בשבת אלא החברה פועלת על ידי מנהלים גוים שהם המצווים והוא רק הבעלים החוקיים של החברה, מותר.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:הלכה בתורת חב&quot;ד]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%94&diff=151452 2013-10-08T13:17:14Z

<p>ברוקולי: יצירת דף עם התוכן &quot;דין &#039;&#039;&#039;זכיה&#039;&#039;&#039; הוא דין הדומה לדין של שליחות, לפיה יכול אדם למנות שליח לקידושין, גירושין, ת...&quot;</p> <hr /> <div>דין '''זכיה''' הוא דין הדומה לדין של [[שליחות]], לפיה יכול אדם למנות שליח לקידושין, גירושין, תרומה או לכל דבר שבעולם , והיא מועלת רק כאשר יש מינוי בפועל ממש , ואלא שלפי הדין הידוע בשם &quot;זיכוי&quot; יכול אדם לעשות לאדם אחר פעולה שמהותה היא זכות לחבירו גם ללא מינוי מפורש.<br /> ==חקירת האחרונים==<br /> חקרו האחרונים מה גדרו, האם מדובר באופן נוסף של שליחות, דהיינו שבאופן כזה שהדבר הוא זכות וטובה לחבירו וברור שהוא רוצה בכך, נחשב רצון זה עצמו כמינוי, דהיינו שאין צורך במינוי מחודש בפועל אלא די ב&quot;אנן סהדי דניחא ליה&quot;, וברצונו , ואם כן פרשת זכיה היא סניף לפרשת השליחות, או שמא מדובר בגדר חדש לפיה למרות שבאופן רגיל פעולותיו של אדם מתייחסות רק לעצמו וכן ההיפך - רק מה שהוא עצמו עושה במו ידיו נחשב כמעשה ידיו, הרי שבאופן כזה שהדבר זכות הוא לו מחדשת התורה שניתן לעשות פעולה גם על ידי אחר מבלי שהוא נתן את רשותו.<br /> <br /> 1) נפקא מינה להלכה בין שני דרכים אלו:<br /> א) אם נאמר שזכיה היא מפרשת שליחות, אם כן לכאורה אין ניתן לעשות זכיה לקטן, שכן הקטן אינו יכול למנות שליח, ועל כרחך נצטרך לומר אחת מן השנים <br /> <br /> – או שקיים פסוק מיוחד המחדש שבאופן שהפעולה נחשבת כ&quot;זכיה&quot; יכול גם קטן למנות שליח, והסברא בזה היא מפני שהחסרון במה שאינו יכול למנות שליח הוא בדעתו וכאן אין צריך גמירות דעת.<br /> - או שדין שליחות הוא רק מדרבנן.<br /> <br /> ב) אם נאמר שזכיה אינה מטעם שליחות, ניתן לומר שקיימת גם זכיה בקטן, שהרי בזכיה אין צריך מינוי (שהרי זה החילוק העיקרי שבין שליחות למינוי).<br /> <br /> 2) נפקא מינה נוספת למעשה:<br /> אם נאמר שזכיה היא מטעם שליחות, נמצא כי קיימת אפשרות שגם בלא שום אמירה או ציווי יכול אדם להיות שליח לחבירו, ככל שהדבר משתלם לו.<br /> ==הכרעת הצמח צדק==<br /> <br /> אך [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|שו&quot;ת צמח צדק או&quot;ח סי' כט-ל'}}. קובע, נפקא מינה זו השניה אינה מדוייקת:<br /> מהותה של הזכיה שונה ביסודה ממהותה של השליחות. בעוד שהשליחות הראשונה נעשית מדעת ובמינוי, הרי שהזכיה אופן פעולתה היא בעצם המעשה, האומר כי מכיון שהמעשה בעצמותו זכות הוא לאדם זה וזה, נמצא כי הפעולה בעצמותה מתייחסת לאדם הזה שהפעולה נעשית לצרכו, כי המעשה עצמו &quot;צועק&quot; כי הוא שייך לאדם זה וזה שלצורכו נעשית.<br /> <br /> ואם כן, נמצא שפרשת זכיה הינה דווקא רק כאשר המעשה בעצמותו הוא זכות גמור, כגון הגבהת מציאה לצורך אדם אחר, שעליה נאמר בגמ' &quot;המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו&quot;, אך כאשר המעשה מצד עצמו אינו זכות גמור, למרות שללא שום ספק שבעולם הוא משתלם לאדם הזה, כגון מקח וממכר בחנות שללא ספק המוכר מרויח על כל חפץ שהוא מוכר יותר משויו, למרות זאת אין המעשה מצד עצמו זכות גמור, (וראיה לכך שלפעמים עלול להגרם נזק ממכירת הדבר, כגון אם שויו יעלה), ולכן לא ניתן לזכות באופן כזה לחבירו ללא מינוי גמור, שאז חלותה של הפעולה תהיה מכח &quot;שליחות&quot;.<br /> <br /> ==הלכה למעשה==<br /> נמצא על פי זאת, כי אם אדם משקיע בחברה הפועלת בשבת, וקונה מניות מאותה חברה, למרות שהדבר אסור מטעם &quot;מחזיק ידי עוברי עבירה&quot;, הרי שאין האדם עובר על חילול שבת, שכן מכירת חפצים אינה זכות גמור ולכן אינה מועלת מטעם זכיה, ובהעדר אמירה אינה מועלת גם מטעם שליחות.<br /> <br /> וכל זאת בחברה של יהודים, אבל בחברה שפועליה גוים גם דין &quot;מחזיק ידי עוברי עבירה&quot; ליכא, אלא רק איסור אמירה לעכו&quot;ם שלפי שיטת כמה פוסקים וביניהם השו&quot;ע הרב{{הערה|סי' רמ&quot;ב}} שפוסק כך למעשה – היא דין שליחות לחומרא, כלומר שלמרות שמהתורה אין דין שליחות אצל גוי החמירו חז&quot;ל להתייחס אליו לענין הלכות שבת כאילו יש לו שליחות, ואם כן מכיון שבאופן כזה שאין הוא מורה לגוים לעבוד בשבת אלא החברה פועלת על ידי מנהלים גוים שהם המצווים והוא רק הבעלים החוקיים של החברה, מותר.<br /> [[קטגוריה:הלכה בתורת חב&quot;ד]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D&diff=151451 2013-10-08T13:12:27Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''פני אדם''' הוא אחד מן [[חיות הקודש]] הנושאות את ה[[מרכבה]]. ענינו הוא בחינת ה[[דעת]], שמעמיק הדעת בהתבוננות גדולת אור אין סוף ברוך הוא.<br /> <br /> ==ענינו==<br /> כתוב &quot;ופני אדם לארבעתן&quot; שנמצא שבחינת פני אדם כולל לכל ארבעה החיות של ה[[מרכבה]], כי יש בנפש הבהמיות מבחינת בהמה, ומבחינת חיה, ומבחינת עוף, אלא שהם כלולים בבחינת רוחניות של נפש המשכלת. וכאשר זובח אדם את יצרו, כאילו הקריב כל הקרבנות כולם. מה שאין כן כשמקריב קרבן בהמה שהוא רק פרט אחד.<br /> <br /> מן פני אדם שבמרכבה נמשך נפש האלוקית שבאדם. ונפש האלוקית כלולה מכל בחינות של בהמה חיה ועוף במרכבה, כמו שנאמר &quot;ופני אדם לארבעתם&quot;.<br /> במעשה ה[[קרבנות]] יורד פני נשר ומקבל את כל תורין ובני יונה.<br /> <br /> == ראו עוד ==<br /> *[[פני אריה]]<br /> *[[פני שור]]<br /> *[[פני נשר]]<br /> [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%A4%22%D7%9A&diff=151132 2013-09-25T01:44:02Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות מנצפ&quot;ך|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}<br /> '''אותיות מנצפ&quot;ך''' הן אותיות כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז&quot;ל: {{ציטוטון|מנצפ&quot;ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, אלו מהן בראש התיבה או בתוכה, ואלו בסוף התיבה.<br /> <br /> כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה.<br /> <br /> ועל פי החסידות והקבלה הנה מנצפ&quot;ך הן שרש האותיות, שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ&quot;ב אותיות.<br /> <br /> ==מקורות לעיון:==<br /> <br /> *[[שער היחוד והאמונה]] פ&quot;ד.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אותיות]]<br /> {{מבט}}</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=151115 2013-09-24T19:55:12Z

<p>ברוקולי: תמונה לא קיימת</p> <hr /> <div>[[תמונה:סמל העמותה למען הגאולה האמיתית והשלימה.jpg|left|thumb|150px|סמל האגודה]]<br /> '''האגודה למען [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''' פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת ה[[גאולה]]. האגודה הוקמה בעקבות [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]]}} &quot;עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot; על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק]]. מרכז האגודה הוא בעיר [[בת ים]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]], בעקבות אירועי ג' תמוז אותה שנה, מחה [[בית דין רבני חב&quot;ד]] על האירועים{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30520 חב&quot;ד און ליין]}} והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אף הוציא איסור על הכנסת העלון [[שיחת הגאולה]], שבהוצאת האגודה, לבתי הכנסת ב[[כפר חב&quot;ד]]{{הערת שוליים|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30367 חב&quot;ד און ליין]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] ייסדה האגודה &quot;מטה [[הקהל]]&quot; במטרה לרכז את ענייני [[הקהל]] ב[[ארץ הקודש]] מזווית של [[גאולה]]. בראש המטה עמד ר' מנחם רווה. המטה ארגן כינוסים והוציא לאור ספרים וחומרי הסברה.<br /> <br /> ==פעולות האגודה==<br /> *'''עיתון [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]''' - החל לצאת ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ&quot;א]]. שימש כלי הסברה להפצת רעיון הגאולה בקרב הציבור הרחב וחולל מהפך מחשבתי אצל חלק נכבד מהציבור.<br /> *'''עלון [[שיחת הגאולה]]''' - עלון שבועי צבועני. החל לצאת ב[[ג' תמוז תשנ&quot;ד]]. <br /> *'''אתר הגאולה''' - אתר ובו חדשות ועדכונים על פעילות בענייני גאולה ומשיח. <br /> *'''כינוסים''' - האגודה מקיימת כמה כינוסים שנתיים ומהם: כינוס 'ברוכים הבאים' לשבים מ[[בית חיינו]] לאחר חודש החגים, כינוס פעילים לטיכוס עצה והחדרת מסרים בענייני הגאולה, התוועדות לכבוד [[י&quot;א שבט|י' - י&quot;א שבט]], התוועדות ארצית לכבוד [[ג' תמוז]].<br /> *'''עלונים עונתיים''' - לקראת כל אחד מחגי ישראל מפיקה האגודה עלון מרהיב ומלא בתוכן על החג. העלון מודפס במהדורה לילדים ובמהדורה נוספת למבוגרים.<br /> *'''כרטיס משיח''' - בשנת תש&quot;ס הפיקו באגודה כרטיס כיס הנושא את תמונתו של הרבי ותפילת הדרך. כרטיס זה הודפס מאז במיליוני עותקים ובשפות שונות{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35689 חב&quot;ד אינפו]}}. <br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.hageula.com/ אתר הבית של 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה'].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47054 גלריה מעצרת שארגנה האגודה] - [[כ&quot;ח סיוון]] [[תשנ&quot;ה]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%9C&diff=151061 2013-09-23T19:01:25Z

<p>ברוקולי: הפניה לדף מידות בשכל</p> <hr /> <div>#הפניה [[מידות בשכל]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%9C&diff=151060 2013-09-23T18:48:51Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''מידות בשכל''' הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא ה[[שכל]] המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים &quot;אתוון רברבין&quot;{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&amp;hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=15 מאמרי אדה&quot;ז תקס&quot;ו]}}.<br /> <br /> מידות אלו נקראים &quot;[[ז&quot;ת]] ד[[אימא]]&quot;, שהוא [[כתר]] ל[[ז&quot;א]], והוא כענין [[קול]] פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל ה[[אותיות]], והוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול.<br /> <br /> מקום זה היה המקום בו נתהותה [[שבירת הכלים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&amp;hilite=12593bee-5ee1-437f-b711-e7c364ecc1a9&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=451 אדמו&quot;ר הצמח צדק]}}.<br /> <br /> בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר &quot;[[ע]]' רבתי&quot; שהיא הע' של שמע ישראל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&amp;hilite=dba783f3-5c47-435f-b9db-698c531b56ca&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90]. ראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&amp;hilite=973dcf40-2b08-4d07-818d-c009cbefce1f&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=145 בספר הערכים לר' יואל כהן]}}.<br /> {{הערות שוליים}}</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%9C&diff=151059 2013-09-23T18:48:22Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''מידות בשכל''' הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא ה[[שכל]] המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאש רהמידות שבלב ולכן הם נקראים &quot;אתוון רברבין&quot;{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&amp;hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=15 מאמרי אדה&quot;ז תקס&quot;ו]}}.<br /> <br /> מידות אלו נקראים &quot;[[ז&quot;ת]] ד[[אימא]]&quot;, שהוא [[כתר]] ל[[ז&quot;א]], והוא כענין [[קול]] פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל ה[[אותיות]], והוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול.<br /> <br /> מקום זה היה המקום בו נתהותה [[שבירת הכלים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&amp;hilite=12593bee-5ee1-437f-b711-e7c364ecc1a9&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=451 אדמו&quot;ר הצמח צדק]}}.<br /> <br /> בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר &quot;ע' רבתי&quot; שהיא הע' של שמע ישראל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&amp;hilite=dba783f3-5c47-435f-b9db-698c531b56ca&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90]. ראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&amp;hilite=973dcf40-2b08-4d07-818d-c009cbefce1f&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=145 בספר הערכים לר' יואל כהן]}}.<br /> {{הערות שוליים}}</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%9C&diff=151058 2013-09-23T18:48:08Z

<p>ברוקולי: יצירת דף עם התוכן &quot;&#039;&#039;&#039;מידות בשכל&#039;&#039;&#039; הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא השכל המהווה א...&quot;</p> <hr /> <div>'''מידות בשכל''' הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא ה[[שכל]] המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאש רהמידות שבלב ולכן הם נקראים &quot;אתוון רברבין&quot;{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&amp;hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=15 מאמרי אדה&quot;ז תקס&quot;ו]}}.<br /> <br /> מידות אלו נקראים &quot;[[ז&quot;ת]] ד[[אימא]]&quot;, שהוא [[כתר]] ל[[ז&quot;א]], והוא כענין [[קול]] פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל ה[[אותיות]], והוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול.<br /> <br /> מקום זה היה המקום בו נתהותה [[שבירת הכלים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&amp;hilite=12593bee-5ee1-437f-b711-e7c364ecc1a9&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=451 אדמו&quot;ר הצמח צדק]}}.<br /> <br /> בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר &quot;ע' רבתי&quot; שהיא הע' של שמע ישראל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&amp;hilite=dba783f3-5c47-435f-b9db-698c531b56ca&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90]. ראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&amp;hilite=973dcf40-2b08-4d07-818d-c009cbefce1f&amp;st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=145 בספר הערכים לר' יואל כהן]}}.</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%93_(%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F)&diff=149899 2013-08-19T06:12:05Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''דער איד''' הינו [[עיתון]] של חסידי [[סאטמאר]]. הוקם בחיי האדמו&quot;ר רבי [[יואל טייטלבום]] מסאטמר. בשנת [[תשמ&quot;ה]], בעקבות דברי [[ליצנות]] שנכתבו בעיתון בענין נצחיות [[תורת החסידות]], הורה הרבי שאסור לקרות בעיתון זה מפני כמה וכמה סיבות: א. ביטול תורה. ב. ובמושב לצים לא ישב. ג. קריאת דברים העלולים לגרום לחלישות באמונה בתורת החסידות.<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הקריאה בעיתון היא &quot;איסור גמור&quot;&lt;REF&gt; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&amp;st=&amp;pgnum=211&amp;hilite= התוועדויות תשמ&quot;ה חלק ד' עמוד 2228 (211)]&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> בעקבות פטירתו של האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבום]], והתפלגות החסידות עברה הנהלת העיתון לידי חסידיו של האדמו&quot;ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]] מסאטמאר. הפלג השני של ר' אהרון טייטלבוים הקים עיתון &quot;דער בלאט&quot;. <br /> <br /> העיתון כיום מקיף בעיקר את המחלוקת בין שני הפלגים בין חסידות סאטמאר, ולכן אין מוזכר בעיתון הענינים הנ&quot;ל, אם כי האיסור בעינו עומד, שכן מעולם לא הותר.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=149324 2013-08-08T15:07:00Z

<p>ברוקולי: /* מוסדות חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תענכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הספר בישוב]]<br /> [[קובץ:ידגר 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ידגר בבית הספר שבתענך לפני עשרות שנים]]<br /> '''תענכים''' או חבל תענך הוא אזור התיישבות בדרום עמק יזרעאל, מדרום לעפולה. החבל נקרא על שם העיר הקדומה תענך, וכל יישוביו שייכים למועצה אזורית הגלבוע.<br /> <br /> בשנות ה-50, כתוצאה מהעלייה ההמונית לארץ ישראל מהתפוצות, יושב החבל על ידי עולים מהתפוצות: מרוקו, תוניסיה, כורדיסטן ופולין. בדומה לחבל לכיש, תוכנן חבל תענך להיות חבל התיישבותי שלם. היישובים בחבל תענך הוקמו כך שלכל שלושה יישובים צמודים ישנו מרכז אזורי משותף המספק את צורכי שלושת היישובים.<br /> <br /> בתחילה, כל יישוביו היו מקבלים את השם תענך בתוספת אות, עד לקבלת השם החדש (תענך א' - [[אביטל]]; תענך ב' - פרזון; תענך ג' - מיטב וכו'). חלק משמות היישובים והמרכזים הם בהשראת דבורה הנביאה ושירת דבורה: &quot;בספל אדירים הקריבה חמאה&quot;, &quot;יעל אשת חבר הקיני&quot;, &quot;חדלו פרזון בישראל&quot;, &quot;דבורה וברק בן אבינועם&quot;.<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אביטל]]}}<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד בעיר ==<br /> במקום נמצאת קהילת חב&quot;ד, בראשות הרב [[יצחק ידגר]].<br /> <br /> בית ספר חב&quot;ד 'יד אליהו' שבתענך הוקם בשנת [[תשט&quot;ז]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21627 מעמד היובל בשנת תשס&quot;ו].}}, והינו אחד מבתי הספר הראשונים והחלוצים שקמו בארץ ישראל, עוד בתקופה ש'[[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל)|רשת אהלי יוסף יצחק]]' היתה בפריחתה. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] לאחר גירוש הישוב נוה דקלים, באו ילדי הישוב ללמוד בבית הספר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=15573 אירוע קבלת הפנים].}}<br /> <br /> בישובי תענך זו כבר מסורת רבת שנים, [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] על עגלות של טרקטורים, רכבים וטנק המבצעים של ניידות חב&quot;ד. התהלוכה מאורגנת על ידי בית הספר חב&quot;ד, והשלוחים בתענך{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20589 לגלריית תמונות].}}<br /> {{הערות שוליים}} <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9B%22%D7%98&diff=149320 2013-08-08T15:03:55Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>{{תניא}}<br /> '''פרק כ&quot;ט''' של [[ספר התניא]] ממשיך לבאר את אופן [[עבודת ה']] ב[[שמחה]]. בפרק זה מבואר עיצה כיצד להתעורר ב[[שמחה]] למרות [[טמטום הלב]] והוא על ידי ה[[ביטוש]], ש&quot;[[גוף|גופא]] דלא סליק ביה [[אור|נהורא]] ד[[נשמה|נשמתא]] מבטשין לה&quot;, שעל ידי שבירת הלב מגיע לידי שמחה.<br /> <br /> ==מבוא לפרק==<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=כט|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ט}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> <br /> ==צילום דפוס התניא==<br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> *[[מחשבות זרות]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ&quot;ח|פרק כ&quot;ח]]|הבא=[[תניא - פרק ל'|פרק ל']]}}<br /> [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=149318 2013-08-08T15:03:10Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שלמקה.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה מיידנצ'יק]]<br /> [[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יצחק שמיר]] בביקור ב[[מאפיית המצות]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה)]]<br /> [[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה&quot;ל]]]]<br /> הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה''', [[י&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;ט]]-[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב”ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש הקשר בין [[חסידות חב&quot;ד]] עם ראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו &quot;הרשמיים&quot;: יושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> נולד באוקראינה ב[[י&quot;ז כסלו]] [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> בילדותו נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, שם החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית. <br /> <br /> בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה מלחמת-העולם השניה. לאוניברסיטה לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי רכבות. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי.<br /> <br /> כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. שם גם פגש יהודים. בתום המלחמה יצא מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, ולאחר שהות של מספר חודשים באירופה הגיע יחד עמם לארץ ישראל ונמנה עם מייסדיו של הישוב [[כפר חב&quot;ד]]. הוא היה בקבוצת העולים הראשונה. <br /> <br /> בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - תל אביב - דימונה. <br /> <br /> מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה היתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. <br /> <br /> אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות היתה בסיום ההתוועדות בערב ראש השנה [[תשד&quot;מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה.<br /> <br /> ==יו&quot;ר כפר חב&quot;ד== <br /> <br /> במקביל לעבודתו כקטר ב[[רכבת ישראל]] כיהן ר' שלוימקה כיו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]], שם מסר את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה עושה את הדרך ברכבת בקו תל-אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגו. <br /> <br /> כשנכנס לתפקידו, היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפר, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו&quot;רים, ולא היתה מדיניות יציבה ומתוקנת. ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את כפר חב&quot;ד לעיר הבירה של חב&quot;ד בארה&quot;ק, לנחת רוחו של הרבי. <br /> <br /> עשרות שנים עסק ר' שלוימק'ה בצרכי ציבור באמונה.<br /> <br /> ==פעילות עם ראשי המדינה== <br /> [[תמונה:1234.jpg|left|thumb|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצ'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של ביתו, תשנ&quot;ה]]<br /> במסגרת עבודתו כיו&quot;ר ועד כפר חב&quot;ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא&quot;י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של ארץ ישראל. <br /> <br /> בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי הי&quot;ד, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה&quot;ל]] לדורותיהם ועוד רבים. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטת. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי.<br /> <br /> ==פועל לטובת מוסדות חב&quot;ד== <br /> [[תמונה:מיד.jpg|left|thumb|250px|הרב מיידנצ'יק עם עסקן פוליטי, מיד לאחר [[כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|כנס מנהלי מוסדות חב&quot;ד]] של [[אגו&quot;ח]], [[תשנ&quot;ח]].]]<br /> ר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב&quot;ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב&quot;דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד. <br /> <br /> הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות האהבה והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיו. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפא&quot;י (חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור). היה לו קשר עם כל הרמט&quot;כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיח. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם [[פ&quot;נ|פנ&quot;ים]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.<br /> <br /> ==יו&quot;ר אגו&quot;ח באה&quot;ק==<br /> <br /> באמצע שנות הממ&quot;ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב&quot;ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] בשנת תש&quot;נ, הוא פעל להקים את עיר חב&quot;ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל ה'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו. <br /> <br /> בשנת תש&quot;נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות הציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק|רבני חב&quot;ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק כדי שינהלו את ענייני חב&quot;ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב&quot;ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי &quot;ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה&quot;צ&quot;. <br /> <br /> בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב&quot;ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב&quot;ד בפני גורמי הממשלה. <br /> <br /> ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב&quot;ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו. <br /> <br /> במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב&quot;ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו&quot;ח. <br /> <br /> את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע. <br /> <br /> במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב&quot;ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב&quot;ד בארה&quot;ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב&quot;דיים שונים בארה&quot;ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב&quot;דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה&quot;ק, הקרקע נרשמה ע&quot;ש אגודת חסידי חב&quot;ד, והפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו&quot;ח. כך זה בשכון חב&quot;ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב&quot;דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו&quot;ח, בהוראת הרבי. <br /> <br /> כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב&quot;די בארה&quot;ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן אגוד המשפיעים. <br /> <br /> בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הענדל]] כארגון הפועל בחסות אגו&quot;ח. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> בבוקרו של [[ט&quot;ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון &quot;יחי אדוננו&quot; ו&quot;מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח&quot;, כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר חב&quot;ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם את עיניו והשיב את נשמתו לגנזי מרומים, והוא בן 80. <br /> <br /> אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב&quot;ד, 770, ב[[כפר חב&quot;ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת &quot;[[בית מנחם]]&quot; ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] 'אחיעזר', שם נטמן.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ג]] יצא לאור ספר על תולדות חייו &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot; בהוצאת המשפחה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו, יהושע מיידנצ'יק, גני תקווה.<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב צבי הירש מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] מנהל [[בית חב&quot;ד]] נמל התעופה וחבר אגו&quot;ח באה&quot;ק.<br /> *הרב ישראל מיידנצ'יק מנהל בנין [[770 כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב משה מיידנצ'יק - כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ;חתניו:<br /> *הרב חיים אברהם בלינצקי - כפר חב&quot;ד, משלוחי הרבי בשדה התעופה.<br /> *הרב מנחם קליינמן - באר שבע.<br /> *הרב בערק'ה מנדלסון, חבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]].<br /> *הרב [[עופר מיודובניק]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב בן-ציון קארף - מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד במיאמי, פלורידה.<br /> *הרב אמיר רוזן - משפיע ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב&quot;ד''', תשע&quot;ג (2013)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2283 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב&quot;ד] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76538 ערב השקה לספר &quot;הקטר של חב&quot;ד&quot;], [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו&quot;ר אגו&quot;ח] {{אינפו}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ח]] - [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מיידנצ'יק שלמה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מיידנצ'יק שלמה]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|מיידנצ'יק שלמה]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=149315 2013-08-08T15:00:58Z

<p>ברוקולי: /* ימי ילדותו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה מרדכי עמרמי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה מרדכי עמרמי]]<br /> הרב '''משה מרדכי הכהן עמרמי''' - פארלסקי נולד בשנת [[תרכ&quot;ג]] בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו&quot;ב. נפטר בג' [[אלול]] [[תש&quot;א]], שימש כראש ישיבה בפוצ'פ וחיבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ב[[רמת גן]].<br /> <br /> ==ימי ילדותו==<br /> על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה.<br /> &quot;חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת. כשהיתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מועמד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ו&quot;אוכל ימים&quot;. לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסת.<br /> <br /> &quot;קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן.<br /> <br /> &quot;כשהיה בן שש עשרה ושרה – מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד ש[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרב]]. את הסמיכה קיבל מ&quot;החפץ חיים&quot; וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (או [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]) שכן היה זה אחר חתונתו ב[[תרל&quot;ט]] ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש הסתלק ב[[תרמ&quot;ג]]] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ&quot;.<br /> <br /> תחילה שימש כשו&quot;ב בפוצ'פ תחת מרותו של רב העיר רבי יהושע נטע גנסין, המכונה ר' העשיל נטע, שהיה מחשובי חסדי חב&quot;ד ומגאוני התורה המפורסמים בדורו. בהיותו שוחט מומחה לא נתנוהו אנשי עירו לעזוב משרה זו ולהתמנות לרב או ראש ישיבה כפי שהתאים לגדלותו הרוחנית. אולם במקביל לעבודתו כשוחט לימד בחורים בישיבה קטנה. מישיבה זו, שבראשה עמד הרב גנסין, עברו התלמידים ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> == ר&quot;מ בישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; ==<br /> לאחר [[פסח]] [[תר&quot;ע]] התמנה ר' משה כר&quot;מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]]. תלמידיו הכירו בו עד מהרה כגאון אדיר הבקי בכל מקצועות התורה, עמקן ומחדש נפלא, אך עם זאת התנהג בהצנע לכת ובלי בליטות – הנהגה של [[חסיד]] [[פנימי]]. הכיתה אותה לימד רבי משה מרדכי היתה של הקבוצה הלמדנית ביותר מבין דרגות הלימוד השונות.<br /> <br /> תלמידיו של הרב פרלסקי סיפרו עד לסוף ימיהם בהערכה רבה על הר&quot;מ שלהם, שהותיר בהם רושם עז למרות שלמדו אצלו תקופה כה קצרה.<br /> <br /> הרב משה מרדכי לא חפץ להשאר כר&quot;מ בשצעדרין בזמן [[חורף]] [[תרע&quot;א]] ונתקבל להיות ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מתייחס לכך באחד ממכתביו בשנת [[תרפ&quot;ד]]: הרב ר' משה מרדכי שי' הרב דפאצעפ (שהיה תחילה שו&quot;ב שם. ומפורסם ללמדן גדול, ומומחה להעמיד תלמידים בעלי ידיעה גדולה בלימוד...)&quot; אך גם שם לא לימד זמן רב, כיון שבחורף [[תרע&quot;ב]] כבר שב לעיר מגוריו פוצ'פ.<br /> <br /> == פעילותו בפוצ'פ ==<br /> בפוצ'פ שימש ברבנות באותה תקופה רבי הרשל נטע גנסין, שרבים מתלמידיו למדו בליובאוויטש. הרב הבחין ברבי משה מרדכי כי הינו כלי יקר, ולא הסכים שיקחו אותו לעיירות אחרות לשמש בהן כרב. הוא טען באוזניו כי הוא הולך ומזקין וכי הוא רוצה שימלא את מקומו אחריו. כך אכן היה. הרב גנסין כיהן כרב עוד שנים רבות, שכן האריך ימים, ומשה מרדכי סייע בעדו בעבודת הרבנות, אך לא שימש ברבנות בפועל. את פרנסתו מצא מהשגחה על שוחטי העיר ובכל שאלה שהתעוררה היה הפוסק המכריע. בניו זוכרים כי תמיד השתדל למצוא את הדרך לפסיקה מקילה.<br /> <br /> ביתו של הרב משה מרדכי היה גם בית ועד לחכמים – בית מכניס אורחים בסבר פנים יפות, כפי שמספר על כך הבן צבי: &quot;הנה לביתנו היו סרים להתאכסן כל מיני שד&quot;רים, מגידים ורבנים רבים. ולמה דווקא אלינו? לבית אבא? ראשית, מפני שהיה לנו אולם גדול בו עמדו כמה ספות עם פרגודים להלנת אורחים. שנית, כל כלי הקודש היו בטוחים בביתנו בכשרות למהדרין מן המהדרין, מה שאין כן בבית מלון סתם. והשלישית, שאצלנו הכל ניתן בחינם אין כסף. נוסף על כך היה אבא מעניק מתת יד לנצרך, נוסף על האש&quot;ל&quot;.<br /> <br /> == ייסוריו ==<br /> צרות גדולות ידע הרב משה מרדכי בחייו. 18 ילדים נולדו לו ועשרה מהם ל&quot;ע נפטרו בעודם תינוקות. הרופאים לא מצאו סיבה מיוחדת לדבר. הרב ורעייתו קיבלו זאת כגזירה שאין להרהר אחריה. רק כשנולד נח, הבן הצעיר בשנת [[תרע&quot;ג]], גילו הרופאים כי הגורם לפטירת התינוקות הוא באמא שרה-מינה הסובלת ממחלה נדירה. הרופאים הורו להם אפוא לקחת מינקת לתינוק, וכך הוא חי שנים רבות.<br /> אם לא די בעשרה ילדים שנפטרו, הרי שבן נוסף טבע בנהר. הרב משה מרדכי היה נוהג לשחות בנהר מדי בוקר. באחד הימים יצא לנהר עם הבן אברהם והוא בן 17, לשחיית בוקר מוקדמת. האבא נכנס למערבולת ונסחף בנהר. הבן מיהר וקפץ להצילו, אך הוא עצמו נסחף וטבע בעוד שהאבא ניצל. כך משמונה עשרה ילדים שנולדו, נותרו בחיים רק שבעה.<br /> <br /> באותה תקופה תפסו הקומוניסטים את השלטון, והחלו לחולל מהפך בחיי הכלכלה של אזרחי רוסיה. בתוך תקופה קצרה סבלו אזורים נרחבים מרעב כבד. באותם ימים היה בפוצ'פ מלאי של מלח, מצרך מבוקש, אבל חסרו מוצרי מזון אחרים. יצאה אפוא שרה מינה ל[[מוסקבה]] הרחוקה כשבאמתחתה שקיקי מלח, ושם החליפה אותם במוצרי מזון, ומזה התפרנסה המשפחה.<br /> <br /> בנסיעה אחת נדבקה בטיפוס הבהרות שהתפשט אז ברוסיה. בשובה מהנסיעה חלתה לפתע ונפטרה, והיא בת חמישית ואחת שנים בלבד.<br /> <br /> הרב נשאר אפוא אלמן, כאשר כמה מהילדים עדיין קטנים ורכים בשנים. הגדולים שבהם היו מוכרחים לעזוב את הבית, כיון שהמשטר הקומוניסטי חייב את הילדים ללמוד בבתי ספר גויים. רבי משה מרדכי, כמו שאר חסידי חב&quot;ד, מסר את נפשו על כך, ובהוראת רבותינו נשיאנו לא נתן לילדיו ללמוד בבתי ספר הקומוניסטים אלא בחיידר, ועל כן שלחם מהבית.<br /> <br /> המשפחה התפזרה אפוא. ב[[ארץ ישראל]] כבר התגוררו בניו דוב, הירשל (צבי) ורבקה. ב[[ארצות הברית]] התגוררה הבת מרת חיה בסקין ואילו הבת הצעירה יותר, מרים, נסעה לאודסה ושם נישאה, בבית נשארו אפוא רק הילדים הקטנים – ציפורה ונח.<br /> <br /> == רבה של פוצ'פ ==<br /> ב[[סתיו]] [[תרע&quot;ז]] נפטר הרב גנסין. אך טבעי היה שרבי משה מרדכי ייכנס למקומו, אולם הוא סירב לשאת בתפקיד לפני שהקהילה תתכנס ותחליט מעצמה האם לבחור בו כרב – כיון שלא רצה לקבל את המשרה מכוח הצוואה של הרב גנסין. הקהילה, כצפוי, בחרה בו לרבה החדש של פוצ'פ.<br /> <br /> לאחר שקיבל את משרת הרבנות, החליטו בני הקהילה כי לא יאה לרב להתגורר לבדו ללא אישה. אולם רבי משה מרדכי היה [[כהן]], ולא יכול היה להתחתן עם גרושה. מאידך, איזו רווקה תסכים להינשא כשהוא בשנות החמישים לחייו?! בני הקהילה פתחו אפוא בחיפושים נרחבים אחר אישה מתאימה, עד שנמצאה אישה מבוגרת ושמה שפרה רחל. היא היתה נערה שכל חייה חפצה להינשא לרב – והנה זכתה והיתה לרבנית.<br /> <br /> עם עלותו על כס הרבנות נעשה עד מהרה לאחד מגדולי המשיבים, וכל דבר קשה ומסובך שאלו אותו והוא השיב בפשטות ובבהירות. בנו הפרופסור נח עמרמי מספר, כי לאביו היתה התכתבות ענפה עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בענייני הלכה. הרב שהתחבב על כל תושבי העיר, שימש כתובת לכל בעיה, וכל בני פוצ'פ ראו בו לא רק רב, כי אם גם אב ופטרון. הוא היה דואג למחסורים של עניי העיר ופעל רבות לטובתם של כל הנדכאים ושבורי הלב.<br /> <br /> == מאסרו ==<br /> בשנים ההן אסר השלטון הקומוניסטי על לימוד התורה, אולם רבי משה מרדכי דבק בדרכי אבותינו נשיאנו ולימד תורה ב[[מסירות נפש]] ילדים ונערים, בהם גם ילדיו, ובגין כך נאסר. מאסרו נמשך כשנה תמימה. מספר נכדו מר אמציה עמרמי: מאסרו היה בתחילת שנות השלושים, והוא הועבר למאסר בעיירה הומיל, שם נכלא בחדר אחד עם רוצח אלים, בכוונה תחילה כדי שהרוצח יזיק לו. אולם לאחר זמן, הבחינו הסוהרים כי הרוצח לא רק שלא נגע בו לרעה, אלא אף נרגע מתאוות ההיזק שהיתה לו. הוא דאג לרב וכיבדו בגלל חכמתו הרבה. סוהריו ניסו להאכילו טריפות במרמה, אולם הוא גילה זאת וכך ניצל מלהיכשל במאכלות אסורות.<br /> <br /> == עליתו לארץ ישראל ==<br /> הרב פוגורלסקי ניסה במשך שנים רבות לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו.<br /> <br /> בסופו של דבר המאמצים נשאו פרי, ובשנת [[תרצ&quot;ז]] קיבל רשות לעזוב את רוסיה והוא הפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ב[[רמת גן]]. הוא אכן נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן.<br /> <br /> ברמת גן פגש בחברו הטוב משכבר הימים הגאון הרב [[משה אקסלרוד]], וכן את תלמידו הרב לייב ליפשיץ, שלמד אצלו בישיבה קטנה בפוצ'פ, טרם כניסתו לליובאוויטש.<br /> <br /> במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן.<br /> <br /> גם בשהותו בארץ הקודש, עסק בכתיבת תשובות בהלכה לכל שואל. פנו אליו בשאלות מערים קרובות ורחוקות. הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], מרא דאתרא ד[[כפר חב&quot;ד]], מספר כי בשלב מסוים רצו למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], אולם בגלל גילו המבוגר הדבר לא יצא לפועל.<br /> <br /> הרב עמרמי היה גאון לא רק בלימוד התורה, אלא, להבדיל, גם במתמטיקה ובהנדסה. סיפורים רבים מהלכים אודות ידיעותיו המופלגות במתמטיקה.<br /> <br /> בני משפחתו מחזיקים בידיהם כתבים שונים ובהם רישומים מתמטיים שלו, אותם כתב בסוף ימיו.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> ביום [[ג' באלול]] [[תש&quot;א]] נפטר הרב משה מרדכי עמרמי – פוגורלסקי בעיר [[רמת גן]]. פטירתו השרתה אבל כבד בקרב ידידיו ומכיריו ובפרט בקרב קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[רמת גן]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *'''נתיבים במי הים''' – ג' חלקים - למעלה מחמישים חקירות עמוקות בדיני מקוואות, על פי סדר מסכת מקוואות. בהדפסת הספק התעסקה אלמרנו לאחר פטירתו. לספר הסכמות של גדולי ארץ ישראל. <br /> *'''מזמרת הארץ''' – ב' חלקים - על מצוות התלויות בארץ. הכרך הראשון יצא עוד בחייו. לאחר פטירתו, עסקה אלמנתו בהדפסת החלק השני של הספר שהופיע בשנת [[תשי&quot;ג]]. בספר מכתב של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנכתב ביום ב' ב[[כסלו]] [[תש&quot;י]] אל הרבנית שפרה רחל ע&quot;ה: &quot;במענה על כתבה השי&quot;ת ישלח לה רפואה ויחזקה וימלא משאלות לבבה להדפיס עוד מחיבורי בעלה הרה&quot;ג ז&quot;ל&quot;.<br /> *'''דרכים למשה''' - תשובות ועניינים שונים בהם הרב משה מברר בעיון הדק היטב בדברי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. החידוש העיקרי בספר הוא הוא חלק האגדה והדרוש בהם הוא מתגלה המחבר גם כבעל רעיון ומחשבה עמוקה. הדברים מתובלים ברעיונות מתוך ספרי חסידות חב&quot;ד. הספר יצא על ידי בניו בשנת [[תש&quot;כ]].<br /> <br /> כמו כן הניח אחריו כתבי יד רבים היכולים למלא עוד ספרים רבים. רק מעט מזעיר נדפס בקובץ '[[יגדיל תורה]]' ובספר '[[הר המלך]]' על הרמב&quot;ם.<br /> <br /> בספר [[סופרים וספרים]] כתב הרב [[שלמה יוסף זווין]] דברי הערכה על ספריו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תולדות חייו של הרב עמרמי, מאת [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 380.<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ע]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%94&diff=149313 2013-08-08T14:59:41Z

<p>ברוקולי: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תשמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ&quot;ה]]<br /> ראשי התיבות של שנת תשמ&quot;ה (1985) הינם: תהא שנת מלך המשיח.<br /> <br /> == נפטרו ==<br /> *[[י' בשבט]] - *[[תשמ&quot;ה]] - נפטר הרב [[דב בעריש רוזנברג]].<br /> *ב[[י&quot;ז אדר]] - [[מוצאי שבת]] קודש - נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]].<br /> <br /> *חודש סיוון תשמ&quot;ה נפטר חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] הרב [[פנחס משה כ&quot;ץ]].<br /> <br /> ==אירועים==<br /> <br /> *[[הרבי]] מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot;. <br /> <br /> *הרבי מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> <br /> *הרבי מעורר אשר יעשו חגיגות של &quot;סיום&quot; לרגלי [[תקנת הרמב&quot;ם|&quot;סיום&quot; לימוד הרמב&quot;ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני. <br /> <br /> *הרבי קורא את בית הכנסת שלו בשם &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;. וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין &quot;[[כולל אברכים שע&quot;י מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|כולל אברכים שעל ידי המזכירות]] שלו. <br /> <br /> *הרבי מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם &quot;[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]&quot;. <br /> <br /> *הרבי מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה]. <br /> <br /> *הרבי מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.<br /> <br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> {{תש&quot;א}}</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%27_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=149312 2013-08-08T14:59:06Z

<p>ברוקולי: /* ימי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{חודש שבט}}<br /> '''י' בשבט''' הוא היום העשירי ב[[חודש שבט]] ויום הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וקבלת הנשיאות של [[הרבי]]. [[חסידי חב&quot;ד]] נוהגים במנהגים מיוחדים ביום זה{{הערת שוליים|ראה מכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - י' בשבט שנת [[תשי&quot;א]].}}.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *שכ&quot;ה - רבי מאיר קצנלבויגן (מהר&quot;ם פאדווא) נפטר.<br /> *[[תקל&quot;ז]] - רבי שלום מזרחי שרעבי (הרש&quot;ש), ראש ישיבת המקובלים בבית אל שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]], נפטר.<br /> *[[תש&quot;ה]] - הרב [[ישכר שלמה טייכטל]], מחבר הספר 'אם הבנים שמחה', נרצח.<br /> *[[תשי&quot;ט]] - רבי רחמים חויתה חי הכהן, ראב&quot;ד ג'רבא ומחבר הספרים 'מנחת כהן' ו'שמחת כהן', נפטר.<br /> *[[תשי&quot;ב]] - הרב יצחק אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקא ב[[בני ברק]], נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תקכ&quot;ט]] - תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] התאספו בעיירה הורדוק אצל ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] והחליטו שר' מנחם מענדל יהיה אחראי על ה[[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] הלבנה.<br /> *[[תרע&quot;ד]] - מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], נפטרה ומנוחתה כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> *[[תש&quot;י]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[אוהל]] ב[[ניו יורק]].<br /> *[[תשי&quot;א]] - [[הרבי]] התוועד ולאחר השקיעה, אמר לראשונה [[מאמר]] חסידות, הנהוג בשעת קבלת הנשיאות באופן רשמי.<br /> *[[תשמ&quot;ה]] - נפטר הרב [[דב בעריש רוזנברג]].<br /> *[[תשנ&quot;ג]] – נערך כינוס גדול ב-[[770]] בו ניגנו לפני [[הרבי]] את הכרזת &quot;{{יחי}}&quot;. מעמד זה שודר באמצעות רשתות הטלויזיה לעולם כולו.<br /> *[[תשע&quot;א]] - הוכרז רשמית על פתיחת [[ישיבת תומכי תמימים יצהר]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=234 י' שבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] {{חב}}<br /> *[http://chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר באתי לגני תשי&quot;א - עם ביאור] {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *הלל זלצמן, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66504 זכרונות מיו&quot;ד שבט תש&quot;י], [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> ;מדיה<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26171 הקלטה ממאמר &quot;באתי לגני&quot; תשי&quot;א]{{שמע}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74246 העיתונות דיווחה: הרבי מליובאוויטש הוא המשיח], קטעי עיתונות י' שבט תשנ&quot;ג {{תמונות}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_66727.html הרבי בהתוועדות י' בשבט תשי&quot;ב]{{וידאו}} - אתר COL<br /> *[http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=d3c2a0069 קטעי קבלת הנשיאות-מלכות] - יו&quot;ד שבט בשנים [[תשי&quot;א]], [[תש&quot;ל]], [[תשנ&quot;ג]] [[תשנ&quot;ו]]{{וידאו}} - אתר זמן הגאולה<br /> * [http://www.chabad.info/images/notimage/34990_he_1.pdf מנהגי יום ההילולא י' בשבט] {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{להיום יום|י'|שבט}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ה י]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%91&diff=149311 2013-08-08T14:57:40Z

<p>ברוקולי: /* אירועים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תש&quot;ב]]<br /> ==נפטרו==<br /> <br /> *[[ב' חשון]] - [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[קובנה]], הרב [[יהושע אייזיק ברוך]].<br /> *[[י&quot;ג שבט]] - בבוקר שבת קודש פרשת בשלח - נפטרה [[הרבנית שטערנא שרה]], אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> *[[י&quot;ד באלול]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.<br /> <br /> ==אירועים==<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> <br /> *[[ג' בחשוון]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול| עם מכינות בעיר מונטריאול – קנדה]].<br /> <br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מייסד את [[מרכז לעניני חינוך]]. <br /> <br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מייסד את ישיבת [[אחי תמימים נוארק]], [[אחי תמימים וואוסטר]] ו[[אחי תמימים פיטסבורג]]. <br /> <br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מיסד את הוצאת ספרים &quot;[[קרני הוד תורה]]&quot; – קהת – ליובאוויטש.<br /> <br /> *אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מייסד את מוסדות &quot;[[בית רבקה]]&quot; – רשת של מוסדות חינוך לבנות, על שמה של [[הרבנית רבקה]]. <br /> <br /> *[[י&quot;ג תשרי]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הכריז על תחילת כתיבת [[ספר תורה של משיח]].<br /> <br /> *ב[[ב' אייר תש&quot;ב]] החלה כתיבת ה[[ספר תורה של משיח|ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]]. זאת לאחר הכרזתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[שמחת תורה תש&quot;ב]] על כתיבת הספר תורה.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר שליט&quot;א===<br /> <br /> *[[הרבי]] נתמנה ע&quot;י כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בתור יו&quot;ד ועד הפועל &quot;[[מחנה ישראל]]&quot;, &quot;[[מרכז לעניני חינוך]]&quot; ו&quot;[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]&quot;.<br /> <br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> {{תש&quot;א}}</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=149310 2013-08-08T14:57:18Z

<p>ברוקולי: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש חשוון}}<br /> '''ג' בחשוון' הוא היום השלישי ב[[חודש חשוון]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תס&quot;א]] - עליית רבי [[יהודה החסיד]] (סג&quot;ל) ל[[ירושלים]].<br /> *[[תרי&quot;א]] - רבי [[ישראל מרוז'ין|ישראל פרידמן]] מ[[רוז'ין]], אבי שושלת בית רוז'ין, נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;א]] - רבי אליעזר הלוי הורביץ מדז'יקוב, נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;ו]] - יוסף זונדל הורביץ מסלנט, מייסד ישיבת נובהרדוק (רבו של רבי [[ישראל מסלנט]], אבי [[תנועת המוסר]]), נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ד]] - רבי אליהו הורושובסקי, רבה של דרוהוביץ', מחבר 'פני אליהו' ו'אזור אליהו', נפטר.<br /> *[[ת&quot;ש]] - רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, נפטר.<br /> *[[תש&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> *[[תש&quot;ד]] - רבי שבתי שפטיל ווייס משימאני, מחבר 'הלכתא רבתא לשבתאי, נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תרכ&quot;ז]] - ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נפטר בעיר [[קאפוסט]].<br /> <br /> {{להיום יום|ג'|חשוון}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ב ג]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש חשוון|ב]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=149309 2013-08-08T14:57:05Z

<p>ברוקולי: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש חשוון}}<br /> '''ג' בחשוון' הוא היום השלישי ב[[חודש חשוון]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תס&quot;א]] - עליית רבי [[יהודה החסיד]] (סג&quot;ל) ל[[ירושלים]].<br /> *[[תרי&quot;א]] - רבי [[ישראל מרוז'ין|ישראל פרידמן]] מ[[רוז'ין]], אבי שושלת בית רוז'ין, נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;א]] - רבי אליעזר הלוי הורביץ מדז'יקוב, נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;ו]] - יוסף זונדל הורביץ מסלנט, מייסד ישיבת נובהרדוק (רבו של רבי [[ישראל מסלנט]], אבי [[תנועת המוסר]]), נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ד]] - רבי אליהו הורושובסקי, רבה של דרוהוביץ', מחבר 'פני אליהו' ו'אזור אליהו', נפטר.<br /> *[[ת&quot;ש]] - רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, נפטר.<br /> *[[תש&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מייסד את ישיבת [[תומכי תמימי מונטריאול]]<br /> *[[תש&quot;ד]] - רבי שבתי שפטיל ווייס משימאני, מחבר 'הלכתא רבתא לשבתאי, נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תרכ&quot;ז]] - ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נפטר בעיר [[קאפוסט]].<br /> <br /> {{להיום יום|ג'|חשוון}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ב ג]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש חשוון|ב]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=149308 2013-08-08T14:56:55Z

<p>ברוקולי: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש חשוון}}<br /> '''ג' בחשוון' הוא היום השלישי ב[[חודש חשוון]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תס&quot;א]] - עליית רבי [[יהודה החסיד]] (סג&quot;ל) ל[[ירושלים]].<br /> *[[תרי&quot;א]] - רבי [[ישראל מרוז'ין|ישראל פרידמן]] מ[[רוז'ין]], אבי שושלת בית רוז'ין, נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;א]] - רבי אליעזר הלוי הורביץ מדז'יקוב, נפטר.<br /> *[[תרכ&quot;ו]] - יוסף זונדל הורביץ מסלנט, מייסד ישיבת נובהרדוק (רבו של רבי [[ישראל מסלנט]], אבי [[תנועת המוסר]]), נפטר.<br /> *[[תרמ&quot;ד]] - רבי אליהו הורושובסקי, רבה של דרוהוביץ', מחבר 'פני אליהו' ו'אזור אליהו', נפטר.<br /> *[[ת&quot;ש]] - רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, נפטר.<br /> *[תש&quot;ב]] - [אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מייסד את ישיבת [[תומכי תמימי מונטריאול]]<br /> *[[תש&quot;ד]] - רבי שבתי שפטיל ווייס משימאני, מחבר 'הלכתא רבתא לשבתאי, נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תרכ&quot;ז]] - ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נפטר בעיר [[קאפוסט]].<br /> <br /> {{להיום יום|ג'|חשוון}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ב ג]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש חשוון|ב]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C&diff=149307 2013-08-08T14:56:16Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים [[מונטריאול]]''' שבקנדה. <br /> נוסדה ע&quot;י כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש&quot;ב]]. <br /> [[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]]<br /> == הקמת הישיבה ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' [[חשון]] [[תש&quot;ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה&quot;ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו ב[[תומכי תמימים שנחאי|שנחאי]], היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]). <br /> <br /> את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. <br /> <br /> למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב יצחק הכהן הענדל;<br /> <br /> == הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לתלמידים ==<br /> <br /> כשבוע לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר כמו גם הוראות מיוחדות לגבי תלמידי הישיבה החדשה: (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); <br /> <br /> *בכל ליל ש”ק יחזרו שני תלמידים [[דא&quot;ח]] בשני בתי כנסת חב”ד שבעיר, וכך יעשו גם בין מנחה למעריב בש”ק, ובכל פעם יחזור תלמיד אחר והשאר ישמעו. <br /> *את שתי הסעודות דשבת קודש יאכלו כל התלמידים יחדיו, ובשעת הסעודה ינגנו [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני ליובאוויטש]] במתינות. אחד התלמידים יחזור דא”ח, ויספרו איזה סיפורים. <br /> *כיוון שבמדינת קנדה יש חופש ביום ראשון, כדאי שיחזרו ברבים [[מאמר|מאמר]] דא&quot;ח (אפשר גם אחד שאמר כבר בשבת), ומאמר ‘עבודה’ בדווקא. <br /> *לקרב את [[אנ&quot;ש]] אשר זרם ה”מים רבים” סחבם לחיי עולם, להפיח בהם רוח חיים. <br /> *לקרב בני נוער צעירים בכל דרך אפשרית “תחפשו בחפש מחופש בעמל ויגיעה רבה בחקירה ודרישה” ולהכניסם לישיבה. <br /> *להשתדל לבקר בבתי כנסיות גם שלא מאנ”ש, למסור פרישת שלום מאחינו שמעבר לים, לספר בפרטיות אודות היסורים ולעורר שצריך לסייע להם ולהוציאם משם ע”י עבודת הפדיון שבויים שתחת הנהלת הרבי. <br /> *לבקר את הרבנים ולדבר אתם בעניני תורה, “את הענוה תניחו הצדה ותעיינו היטב באיזה סוגיות ותפלפלו בהם ביניכם לבין עצמכם ותדברו בזה עם הרבנים שליט”א למען הסיר לזות שפתים אשר בישיבות תומכי תמימים אין לומדים נגלה או שהידיעות בנגלה רפויות הנה”.<br /> <br /> == התפתחות הישיבה ==<br /> <br /> במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את ה[[משפיע]] הדגול הרה”ח ר’ [[שמואל לויטין]], על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות”ל, אותו יבחרו אנ”ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר’ יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י’ כסלו תש”ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. <br /> <br /> כעבור פחות מחודש מפתיחת הישיבה עשו תשעת התלמידים תעמולה גדולה בין יהודי העיר וקיבצו עשרים וארבע תלמידים צעירים מבני העיר בין בתי הכנסיות, עבורם הקימו שתי כיתות של ישיבה שנקראה &quot;[[אחי תמימים]]&quot;, באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י ברחוב דו פארק.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ, לא היה שבע רצון מההצלחה, וכשבוע לאחר מכן שיגר מכתב אל הרב לויטין, בו קובל על כך שאספו &quot;רק&quot; עשרים וארבעה תלמידים; הוא נתן הוראות מעשיות כיצד לאסוף יותר תלמידים, כחלק מהתעמולה הוציאו התלמידים לאור במשך שנה [[עיתון]] '[[דער חבר]]' הקורא להורים הצעירים לשלוח את ילדיהם לישיבה. <br /> <br /> בתוך כך בחורים שנסעו מ[[גרמניה]] לאנגליה כיוון שדיברו גרמנית נעצרו מחשש שירלגו לגרמנים, אותם בחורים נשלחו למחנה עצורים בניו ברונזוויק, קנדה; אחרי שהרבי הריי&quot;צ פעל לשחררם ע&quot;י הרב לויטין, בפסח תש&quot;ב הצטרפו אלה לישיבה, ביניהם [[אהרון קליין]], [[יהודה שפוץ]], [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], שבזכות הצלה זו התקרבו לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> שנה לאחמ&quot;כ בשנת [[תש&quot;ג]] מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי&quot;ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] מונה הרב [[יהודה חיטריק]] למנהלה הרוחני של הישיבה, בט&quot;ו שבט [[תשי&quot;ב]] הורה לו הרבי להקים את [[את&quot;ה]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשט&quot;ז]] חגגה הישיבה ביחד עם חמש מאות תלמידים את חג הסמיכה הראשון שהוכר במדינת קנדה, הערב המרשים נערך ביאנג יזרעל בהשתתפות כל יהודי העיר, התלמידים נבחנו אצל הרב הירשורן - רבה הראשי של מונטריאול, הרבי הורה לעשות מזה חגיגה גדולה גם ראש העיר הוזמן וקונגרסים הוזמנו, הרבי שלח שליח מיוחד שייצג אותו את הרב [[שלמה הכט]] שעשה קידוש השם גדול.<br /> <br /> == בניין הישיבה ==<br /> <br /> עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה.<br /> <br /> במקביל החל הרבי הריי&quot;צ לדרוש מ[[אנ&quot;ש]] ועסקני [[מונטריאול]] לדאוג לקניית בנין חדש ורחב עבור הישיבה. הרבי שלח מכתבים לעסקנים שעזרו רבות לישיבה - שלא יחוסו על ממונם וידאגו לישיבה לבניין ראוי, והקב&quot;ה כבר ישלם את שכרם. <br /> <br /> ואמנם, באמצע הקיץ של אותה שנה הצליחו לקנות בנין גדול ומתאים לישיבה. לכבוד חנוכת הבית שהתקיימה ביום [[ט&quot;ו כסלו]] [[תש&quot;ד]], שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב לתלמידי הישיבה, בו ברכם ואת כלל הקהילה, והרבנים בראשם, לרגל קניין הבניין בברכת מזל טוב. החגיגה עצמה התקיימה ברוב פאר והדר בהשתתפות רבני העיר ורבנים אורחים ובראשם [[הרש&quot;ג]] - חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומנהל פועל ישיבת [[תומכי תמימים]] שהגיע ל[[מונטריאול]]. <br /> <br /> מכתב הרבי הריי&quot;צ בו מרעיף שבחים נדירים על התלמידים שהקימו את הישיבה במונטריאול: <br /> <br /> {{ציטוטון|בעזרת ה' יתברך, במסירת נפשם, ביגיעה עצומה ובזיעת אפם, העמידו ת&quot;ל את הישיבה בעיר מאנטרעאל יע&quot;א, אשר הייתה - כשאר הערים - חרבה מכל לחלוחית של תורה וללא כו' וכו' ובחסדי השי&quot;ת הנה עלה בידי התלמידים התמימים לבנות על אשפתות מאנטרעאל מגדל תורה אור&quot;}}{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ז עמ' שפג.}}.<br /> <br /> ברבות השנים נעשה הבנין צר מלהכיל ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נחנך בנין חדש לישיבה ברחוב וועסטבערי 6405.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב [[פרץ מוצ'קין]] התרחבה הישיבה על ביתו (בניין הצמוד לישיבה) בית מספר 6355, עד שב[[י&quot;ט כסלו]],[[תש&quot;ס]] פרצה שריפה בבית הזה, באחד החדרים, בזמן שהבחורים היו במבצע חנוכה.<br /> <br /> בכ&quot;ו סיוון [[תשס&quot;ז]] נחנך בנין חדש ומפואר ב-6355, שם עבר הזאל של הישיבה גדולה, ובבניין הצמוד - 6405, נבנה קומה רביעית לתלמידי החיידר, שם גם שוכן המקווה והבית כנסת של הקהילה.<br /> <br /> (ב[[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]] כינס צוות הישיבה אסיפה בה הודיעו על קשיים פיננסים; אך לבסוף, במאמצים מרובים, נשתמרה הישיבה.)<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;ע]] לומדים בישיבה כשלושים תלמידים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה בעבר==<br /> <br /> *הרב [[יצחק הכהן הנדל]], ראש הישיבה ומשגיח.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קרמר]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], משפיע הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[מאיר חיים חייקין]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]], מגיד שיעור.<br /> <br /> *הרב [[אייזיק שווי]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יוסף ראדאל|יוסף הכהן ראדאל]], ראש הישיבה.<br /> <br /> *הרב [[יהודה חיטריק]], מנהל רוחני.<br /> <br /> *הרב [[יצחק מאיר גוראריה]], משפיע בישיבה.<br /> <br /> *הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]], נו&quot;נ בישיבה.<br /> <br /> == ההנהלה והצוות כיום ==<br /> <br /> *הרב יהודה שפוץ, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב שמואל מרדכי קרמר, חבר הנהלה.<br /> <br /> *הרב יוסף יצחק שפוץ, מנהל.<br /> <br /> *הרב אהרון אליעזר צייטלין, מלמד.<br /> <br /> *הרב [[אריה לייב קפלן מונטריאול|אריה לייב קפלן]], ראש הישיבה הנוכחי.<br /> <br /> *הרב צבי הירש גוראריה, משפיע בישיבה.<br /> <br /> *הרב משה אבא שטרן, ר&quot;מ וחבר הנהלה בישיבה.<br /> <br /> [[תמונה:תותל מונטריאול.jpg|left|thumb|250px|תמונה של תלמידי הישיבה במונטריאול כיום]]<br /> <br /> ==בין התלמידים בוגרי הישיבה נמנים==<br /> <br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רב אב&quot;ד [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] רב העיר צפת.<br /> <br /> *הרב [[משה אליהו גרליצקי]], משפיע וגבאי בית הכנסת ב[[מונטריאול]]. <br /> <br /> *הרב [[אהרון יעקב שווי]], חבר בית הדין של [[קראון הייטס]]. <br /> <br /> *הרב [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]], משפיע ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> *הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] מנהל [[תומכי תמימים אושען פארקווי]].<br /> <br /> *הרב [[אברהם אזדאבא]] חבר בית הדין בקראון הייטס. <br /> <br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]], רב [[מגדל העמק|הקהילה]] ומשגיח ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> *הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרון אליעזר צייטלין]]. מחשובי אנ&quot;ש וממשפיעי הקהילה בצפת.<br /> <br /> *הרב יצחק יעקב רוזנשיין מנהל רוחני ישי&quot;ק תו&quot;א [[ירושלים]].<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם|מונטריאול]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%A9%22%D7%92&diff=149306 2013-08-08T14:53:48Z

<p>ברוקולי: יצירת דף עם התוכן &quot;בערכים אחרים מופיע שהרבנית שינא נספתה בג&#039; תשרי. מה נכון? --~~~~&quot;</p> <hr /> <div>בערכים אחרים מופיע שהרבנית שינא נספתה בג' תשרי. מה נכון? --[[משתמש:ברוקולי|קוריצה]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב&quot;דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' &lt;small&gt;פשוט עולמית!&lt;/small&gt; 14:53, 8 באוגוסט 2013 (UTC)</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=149305 2013-08-08T14:53:18Z

<p>ברוקולי: /* סיפור גורלם */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל הורנשטיין]]<br /> הרה&quot;ח ר' '''מנחם מענדל הורנשטיין''' היה חתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - בעל בתו [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד בשנת [[י&quot;ח בניסן]] [[תרס&quot;ה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1052 מסמך].}} באנופול, ווהלין לאביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה הורנשטיין]], שהיה מחשובי חסידי בויאן {{הערה|דברי ר' [[יעקב לנדא]], רב [[בני ברק]].}}, ולאמו [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא הורנשטיין, ביתו]] של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> התחנך ולמד באנופול, בשנת [[תרפ&quot;ב]] בהיותו בגיל 17 עבר יחד עם משפחתו לוורשה. בהמשך השנים הוא למד באוטבוצק.<br /> <br /> ר' יחיאל הדני זכה להכיר את ר' מענדל הורנשטיין שהיה אז בחור צעיר, וכך הוא סיפר:<br /> &quot;ר' מענדל היה בחור גבוה ונחמד למראה. הוא היה אז בן 22, מבוגר ממני בעשר שנים. דומני שבימים ההם למד באוניברסיטת ברלין, ובכל אופן בשבתות היה בא לאוטווצק וההנהגה שלו בתפילה ובסעודה היתה מאד מרשימה. תפילה זו תפילה וברכה זו ברכה, וכטבע החב&quot;דניקים היה עושה את הכל בצניעות ובשקט בלי שום 'בליטות'.<br /> בשבתות לאחר הסעודה היה מלווה אותי מהבית לבית האדמו&quot;ר מאמשינוב, כי הדרך חצתה יער שהפריד בין שני האיזורים הללו, ומענדי'ק מעולם לא הרשה לי ללכת לבדי. הדרך היתה ארוכה למדי, ובשעת ההליכה מענדי'ק היה מתעניין בשלומי ומנסה ככל שניתן לדבר איתי על נינים שמעסיקים נער בגילי&quot;.<br /> בתשרי תר&quot;צ נסע לעשות את ימי ראש השנה בריגא במחיצת החסידים, שם העמידו לו כיסא מיוחד כראוי לנכד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש נ&quot;ע (כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע שהה אז בארה&quot;ב).<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאמר]] חסידות ד&quot;ה &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' רקד הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> מחתונה זו נותרה [[רשימות|רשימת]] [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר]] המתארת בפרוטרוט את הנעשה בחתונה{{הערת שוליים|נדפסה בס' [[רשימות היומן]].}}, המנהגים וכו'{{הערת שוליים|כמו&quot;כ בשנת ה'[[תשס&quot;ג]] פורסמה בעיתון 'הארץ' סקירה אודות החתונה ובני הזוג, בעריכת פרופ' מנחם פרידמן.}}.<br /> <br /> בחורף [[תרצ&quot;ג]] עבר יחד עם אשתו לגור ב[[פריז]], שם למד באוניברסיטה יחד עם [[הרבי]] במשך ארבע שנים.<br /> <br /> הזוג היו חשוכי ילדים, אך אימצו את בן אחותו של ר' מנחם מענדל, יקותיאל יעקב יוסף ליס, בנו של ר' קלמן ושרה ליס (שרה הייתה אחותה של ר' מנחם מענדל, היא ובעלה נפטרו בגיל צעיר).<br /> <br /> בשנים לאחר מכן חזר להוריו לאטווצק שב[[פולין]], כשהחלה המלחמה הי' אביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה הורנשטיין]] חולה והיה מרותק למיטתו, לר' מנחם מענדל הי' האפשרות לצאת מפולין בתחלת המלחמה, אך לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד, ונשאר ליד מיטתו עד לפטירתו ב[[כ&quot;ח באדר]] [[תש&quot;א]], לאחר פטירת אביו, רבי משה, היה כבר מאוחר מדי כי השערים היו כבר נעולים.<br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> <br /> כשיצא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ מפולין ב[[טבת]] [[ת&quot;ש]], רצה שגם בתו וחתנו יצאו אתו, אך היות והם היו אזרחי פולין לא התאפשר הדבר. בהיות [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לר' מנחם מענדל ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לאמריקה ב[[אדר]] [[ת&quot;ש]] השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי{{הערת שוליים|תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).}}.<br /> <br /> ==מותו על קידוש השם==<br /> <br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. [[ט&quot;ו אלול]] [[תש&quot;ב]] הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. [[ג' בתשרי]] [[תש&quot;ג]] בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ&quot;ה חשוון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[קיצור תולדות חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *אליהו שוויכה, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf תולדות חייו של ר' מענדל]''' [[תשורה]] לחתונתו, ה' ניסן תשע&quot;ב (שער שלישי, עמודים 51-74) {{PDF}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76171 חתונת לנדברוב]''', [[שבועון בית משיח]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *משה מרינובסקי, '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95_75865.html החתונה הגדולה בלאנדראוו]''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]], אתר COL {{תמונה}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הורנשטיין מנחם מענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|הורנשטיין מנחם מענדל]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%90&diff=149304 2013-08-08T14:51:16Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשי&quot;א]]<br /> ==אירועים==<br /> *[[כ&quot;ה בחשוון]] - הרבי מפרסם לראשונה את גורלם של הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] וזוגתו שנהרגו על קידוש השם.<br /> *בי&quot;-[[י&quot;א שבט תשי&quot;א]] קיבל על עצמו [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א את כתר נשיאות חסידות חב&quot;ד. <br /> <br /> <br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד בין השנים תש&quot;א - תש&quot;נ]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%27&diff=149302 2013-08-08T14:48:57Z

<p>ברוקולי: /* סיכום הפרק */</p> <hr /> <div>{{תניא}}<br /> '''פרק ט''' שב[[קונטרס אחרון]] מעורר על חיזוק ב[[תפילה]] בהתלהבות ובהתמדת ה[[תורה]]. אדמו&quot;ר הזקן מבקש שהתפילה תתנהל כראוי, כאשר כל המתפללים מתחילים להתפלל ביחד בקול רם קצת. בכאב הוא מעורר על ההחלשות בתפילה שבהתלהבות עקב שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, ומציע לתקן שהעמוד לא יהיה פתוח לכל מי שורצה לגשת לעמוד, אלא על פי בחירת הקהל.<br /> ==מבוא לפרק==<br /> <br /> ==טקסט הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=ט|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ט'}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> *תקנה שלא כל הרוצה לגשת לעמוד יגש, אלא רק אנשים המתפללים במתינות - אך גם לא באריכות יותר מדי, ואם יש כמה כאלו תוכרע השאלה על פי גורל.<br /> *לסים את כל הש&quot;ס בחבורה, כל אחד מסכתא כו'.<br /> *לשמור שבת כהלכתה ובכך לכפר על העבירות (שכן קשה להתענות בדורות חלושים אלו), ולהשמר מדברים בטלים בשבת שהם שביתת &quot;שמו&quot;ר&quot;.<br /> <br /> ==צילום הפרק==<br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ח'|פרק ח']]|הבא=-}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%98%27&diff=149300 2013-08-08T14:47:45Z

<p>ברוקולי: /* סיכום הפרק */</p> <hr /> <div>{{תניא}}<br /> '''פרק ט''' שב[[קונטרס אחרון]] מעורר על חיזוק ב[[תפילה]] בהתלהבות ובהתמדת ה[[תורה]]. אדמו&quot;ר הזקן מבקש שהתפילה תתנהל כראוי, כאשר כל המתפללים מתחילים להתפלל ביחד בקול רם קצת. בכאב הוא מעורר על ההחלשות בתפילה שבהתלהבות עקב שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, ומציע לתקן שהעמוד לא יהיה פתוח לכל מי שורצה לגשת לעמוד, אלא על פי בחירת הקהל.<br /> ==מבוא לפרק==<br /> <br /> ==טקסט הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=ט|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ט'}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> *תקנה שלא כל הרוצה לגשת לעמוד יגש, אלא רק אנשים המתפללים במתינות - אך גם לא באריכות יותר מדי, ואם יש כמה כאלו תוכרע השאלה על פי גורל.<br /> <br /> ==צילום הפרק==<br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ח'|פרק ח']]|הבא=-}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=148963 2013-08-05T22:26:51Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>{{ערך חסר|כל הערך=כן}}<br /> [[תמונה:לקוטי דבורים.jpg|left|thumb|250px|הספר]]<br /> '''לקוטי דבורים''', הינה סדרת ספרים המכילה שיחות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תוכן הספר==<br /> הספר מכיל חמישה חלקים.<br /> <br /> תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות ב[[עבודת ה']] בפועל, [[סיפורי חסידים]] מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים ב[[תורת החסידות]].<br /> <br /> בסוף חלק ה' נדפסה [[רשימת המאסר]], ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת מאסר הרבי ב[[תרפ&quot;ז]].<br /> <br /> הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] משנת [[תרצ&quot;ג]], הינם למעשה השיחות הראשונות ש[[הרבי הריי&quot;צ]] נתן רשות להדפיסן. יתכן שזה קרה בעקבות כך ש[[הרבי]] שהה בחודש זה במחיצתו{{כלומר}}.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> במקורו הודפס הספר חלקו ב[[אידיש]] וחלקו ב[[לשון הקודש]]. הספר הודפס בשני חלקים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מ[[אידיש]] ללשון הקודש, על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר בשלושה חלקים.<br /> <br /> הספר תורגם גם לאנגלית.<br /> <br /> ==חשיבותו==<br /> בשנת [[תש&quot;א]] כאשר [[הרבי]] [[הצלת הרבי והרבנית|הגיע לאמריקה]], [[התוועדות|התוועד]] עם [[תלמידי התמימים]] ו[[אנ&quot;ש]], ובאמצע ההתוועדות אמר &quot;שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים&quot; והתחיל לבחון אותם.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&amp;st=&amp;pgnum=1&amp;hilite= הכרך השלישי] {{הב}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%A5_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95&diff=148962 2013-08-05T22:26:37Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>הספר '''סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו''' מיוחד לכך אשר ממנו יוכל כל אחד ללמוד איך לסדר בעצמו את מכירת ה[[חמץ]] לנכרי לפי תקנת רבותינו, ובו נדפס גם נוסח שטר מכירת החמץ לנכרי, שטר הערב קבלן ושטרות ההרשאה, ביאור תוכנם וסדר המכירה.<br /> <br /> הספר יצא לאור על ידי [[אוצר החסידים]] לקראת כנס הרבנים-השלוחים השלישי, ביום א' כ&quot;א אדר שני תשנ&quot;ז, אשר בו התקיים יום עיון בהלכה מעשית, לדון בהלכות הפסח, הכשר הבית לפסח, מכירת החמץ, ומוצרים הכשרים לפסח.<br /> <br /> אשר ממנו יוכל כל אחד ללמוד איך לסדר בעצמו את מכירת החמץ לנכרי לפי תקנת רבותינו, ובו נדפס גם נוסח שטר מכירת החמץ לנכרי, שטר הערב קבלן ושטרות ההרשאה, ביאור תוכנם וסדר המכירה.<br /> <br /> הקונטרס נערך ע&quot;י הר&quot;ר [[שלום דובער לוין]], והוגה ע&quot;י כמה מחברי [[ועד רבני ליובאוויטש]].<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/index.htm הספר באתר ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]<br /> {{פסח}}<br /> [[קטגוריה:ספרי חסידים]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%94_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=148961 2013-08-05T22:26:00Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>הרבנית '''דבורה לאה''' היתה בת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> בעלה היה החסיד [[לוי יצחק זלמנוביץ' (חתן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי לוי יצחק]]{{הערת שוליים|[[היום יום]] עמ' 13.}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15929&amp;st=%D7%A8%D7%97%D7%9C+%D7%91%D7%AA+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8&amp;pgnum=208&amp;hilite=0f0da507-a5ee-4c08-88b5-3f5f0cb53ceb עטרת מלכות]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:נשים]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=148960 2013-08-05T22:25:07Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>'''אגודת ישראל''' הינה תנועה חרדית עולמית. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל, אך פרש הימנה. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו&quot;ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב &quot;ידוע כי ש&quot;ב האדמו&quot;ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני '''איני ממעריצם''' מנקודת ראות מפלגתי&quot;...&lt;REF&gt; [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30687 צילום המכתב]&lt;/REF&gt; <br /> <br /> ==אישי חב&quot;ד באגו&quot;י==<br /> <br /> כמה אישים חב&quot;דיים היו חברים בגופים רישמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[מרדכי דובין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[אליעזר מזרחי]].<br /> <br /> ==דעת הרבי==<br /> <br /> [[הרבי]] הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור&lt;REF&gt;רש&quot;י דברים לא, ז.&lt;/REF&gt; הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה{{מקור}}.<br /> <br /> פעם אחת אמר הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת [[תשמ&quot;ט]], בעקבות איחוד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל.<br /> <br /> ==בחירות תשמ&quot;ט==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ&quot;ט]]}}<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> == איחוד עם פועלי אגודת ישראל ==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> == חזית טכנית ==<br /> <br /> הרב שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת [[מדינת ישראל]], בשליחות [[החזון איש]] לרבי ולאדמו&quot;ר ר' [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמאר]] בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד&quot;ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו&quot;ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת הרב שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל &quot;ויואל משה&quot; יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).<br /> <br /> בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי &quot;אנחנו והמפד&quot;ל איננו שווים בהשקפה&quot;. כלפי טענה זו תמה הרבי: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;.&lt;REF&gt; [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44408 חב&quot;ד אינפו]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == ראו עוד ==<br /> <br /> *[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]]<br /> *[[בחירות]]<br /> *[[ציונות]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שמן ששון מחבריך]]<br /> * [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]]<br /> * [[נודע בשיעורים]] <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:השקפה בתורת חב&quot;ד]]</div>

ברוקולי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9F&diff=148824 2013-08-05T18:29:44Z

<p>ברוקולי: </p> <hr /> <div>הרב החסיד ר' '''מנחם מענדל לייב לוקשין''' נולד למשפחה חב&quot;דית. בצעירותו היה רב בעיירה [[קריוראג]]. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלה ל[[ארצות הברית]] ובשנת [[תרפ&quot;ה]] חידש את פעילות [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ומונה ליושב ראש ההנהלה.<br /> <br /> היה מראשי ההנהלה של [[אגודת התמימים בארצות הברית]], למרות שבתחילה התנגד לה כיוון שלא הייתה כפופה ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> נוסף לכך היה רב ב[[בראנזוויל]] וכיהן כרב בבתי כנסת רבים ב[[ניו יורק]] ופרבריה.<br /> <br /> היה רבם של האחים [[חיים זלמן קרמר|חז&quot;ק]] ו[[יקותיאל קרמר|יקותיאל]] ושל אביהם ר' [[משה אליעזר קרמר|משה אליעזר]] קרעמר, נשיאי אגו&quot;ח.<br /> <br /> היה ידיד טוב לר' [[ישראל ג'ייקובסון]] ושל ר' [[יחזקאל פייגין]], ועמד עם הרב פייגין בהתכתבות אודות מצבו של אדמו&quot;ר [[הריי&quot;צ]], שחלקה פורסמה ב[[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> עם מאסר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ז]] פרסם בעיתוני [[ארצות הברית]] הודעה כזו:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אחים [[יהודי]]ם, עזרו להציל את הרבי מליובאוויטש רבי שניאורסאהן שליט&quot;א!<br /> <br /> לבבות יהודיים, שותתים דם ולא יכולים להירגע כאשר הצדיק הגדול ביותר בדורנו, שהקריב את עצמו להחזקת היהדות ב[[רוסיה]], מתענה במאסר.<br /> <br /> עזרה גשמית גדולה נחוצה בדחיפות. יהודים מכל החוגים - היענו בהקדם בעזרתכם למצות [[פדיון שבויים]] - על פי הכתובת: ר' משה אליעזר קרעמער ובניו, 786 ברודווי, ניו יורק.<br /> <br /> וועד אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית,<br /> <br /> הרב מנחם מענדל לאקשין.}}<br /> <br /> כאשר ביקר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בארה&quot;ב בשנת [[תר&quot;צ]], ביקר את בית הכנסת של הרב לוקשין, ועל פי בקשתו אמר שם [[מאמר]] [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> נפטר בחודש [[מר חשון]] [[תרצ&quot;ד]] מלחץ דם גבוה, באמצעת הכנות ליציאתו לאסיפת אגודת הרבנים של ארצות הברית כנציג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|לוקשין מנחם מענדל]]</div>

ברוקולי