חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בני ברק

2024-12-20T02:48:11Z

ברוך פריזנט: סידור שלוחים בעיר, הדגשה על שכונות, הוספת פרטים בבית כנסת אברהם, מחיקת רווחים מיותרים בית כנסת נחלת אשר - הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה

{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה= 250\300
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] גרים בה קרוב ל-300,000

העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, {{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.

קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]

==רבני חב"ד בעיר==
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.

לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.

== בתי חב"ד בעיר ==

* המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].
* שכונת '''פרדס כץ''' - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).
* '''אזור התעשייה''' - מנהל: הרב ברוך פריזנט.
* שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התוועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.
* '''מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]]'''.'''
*'''מגדלי בסר''' - השליח הרב [[אליעזר גלוכובסקי]].
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בהתוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]

==קהילות חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]], הפעילות וההתוועדויות בבית כנסת מאורגנות על ידי השליח במערב העיר הרב [[יוסף צבי פילמר]].
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], ה[[משפיע]] היה הרב [[יעקב יהושע לאופר]], וה[[גבאי]] הוא הרב יעקב שטיינברג.
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי חתנו הרב ישראל ויינפלד. בקיץ [[תשפ"ג]] נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח.
*'''בית מנחם קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו. הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' נווה אחיעזר - מרכז תורני ו[[בית כנסת]] נוסד ע"י ר' [[אברהם יוסף גליס ]]<nowiki/>בסוף שנות הל' והיום הינו בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר[[ צעירי אגודת חב"ד ]]<nowiki/>בעיר (חתנו של ר' [[משה גרינברג]]), המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת''' נחלת אשר''' בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|2=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.

==מוסדות חב"ד בעיר==
סיפר הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח". וב"ה היום התפתחו בבני ברק אימפריות מוסדות.

*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]].

*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].

*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.

*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה (בני ברק)|עטרת חיה]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט.

*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.

*בית ספר חב"ד יסודי [[בנות חנה]], בניהולה של הגב' רינת פורסט{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}.

*תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.

*סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות.

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים בני ברק]]
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]

==לקריאה נוספת==
*[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A5.pdf תשורה בן אמוץ] - סקירה מקיפה על העיר בני ברק.

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]
{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ברק]]

אהרן שפירא

2024-12-20T02:32:32Z

ברוך פריזנט: פרטים שעל יהושע גרינצווייג, הוספת רבי לאדמור מעלוי, קישור לכתבה על פעילות ברוך פריזנט, הגהה, ניסוח, הרחבה

[[קובץ:אהרון שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|הרב אהרן שפירא]]
הרב '''אהרן שפירא''', הוא רבה של שכונת [[פרדס כ"ץ]] ב[[בני ברק]], ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונה.

==פועלו==
הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב"ד הרב [[יואל כהן]], הרב [[מנדל ווכטר]], עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], האדמו"ר מטשרנוביל, [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ורבי [[ישראל הגר]] מויז'ניץ.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 המפגשים]</REF>

== סדרת 'ימי זכרון' ==
הרב שפירא עומד בראש מפעל ספרותי ייחודי, המכונה 'ימי זיכרון'. זוהי סדרת ספרים בת שנים-עשר כרכים, כרך לכל אחד ואחד מחודשי השנה, המקיפים כאלף ומאתיים מגדולי ה[[חסידות]], מ[[הבעש"ט]] ועד צדיקי זמננו. בספרים מרוכזים ימי [[הסתלקות]]ם של כל [[צדיק]] וצדיק, וכן מידע היסטורי על תולדותיו, על משפחתו וצאצאיו, על קהילתו, על מנהגיו, קצת סיפורים עליו ולקט קצר מתורתו.

נודע בידיעותיו ברחבות ב[[תורה]] וב[[הלכה]], רבים שותים בצמא את דבריו ורואים בו [[אדמו"ר]] לעצמו. הוא נחשב נאמן-ביתם של רבים מהאדמו"רים וגדולי התורה ב[[בני ברק]] ומחוצה לה, ועם זאת מקובל ואהוב מאוד על פשוטי-העם בפרדס-כץ. סכסוכים ומריבות המגיעים אל שולחנו באים לקיצם לאחר פסיקתו.

עורך עלון שבועי בשם "מתיבתא דרש"י" לאור תורת הרבי וביאוריו על [[פירוש רש"י]].

ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ד]] השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי "[[הרבי מליובאוויטש]] עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. [[יצחק פרידמן|האדמו"ר מבוהוש]] החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=633&CategoryID=419 כל יום ו'יום-הזיכרון' שלו].}}.

==משפחתו==
*חתנו, הרב אברהם אנגלרד, בן הרב חיים מאיר אנגלרד אב"ד דאברא זצ"ל.
*חתנו, הרב יהושע גרינצוויג. בן הרב משה טוביה זצ"ל
*חתנו, הרב משה יהודה נחמיה ליפשיץ הלברשטאם, רב קהילת 'שערי ירושלים', בן [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ|האדמו"ר מסטראפקוב]].
* בנו, הרב שניאור זלמן, חתן האדמו"ר רבי שמעון סופר מערלוי-צפת זצ"ל.
*חתנו, הרב ברוך פריזנט, שליח הרבי לאזור התעשייה בני ברק, בן האדמו"ר מצאנז זוועהיל.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=700 דיווח על חתונת בתו] {{אינפו}}
*[http://www.sos-israel.com/46468.html חתום על מחאת פוסקי הלכה נגד הגיורים המזוייפים בצה"ל].
*[http://rashi541820.blogspot.co.il/2016/11/blog-post.html גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש]
*[https://drive.google.com/file/d/1xUu0kUpHUb5LDJGG7zJJEZGA0zjfGw2G/view?usp=sharing סיפורה של תמונה - חנוכה]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|שפירא אהרן]]
[[קטגוריה:שלוחים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]

יקותיאל יהודה הלברשטאם

2022-11-23T20:23:52Z

ברוך פריזנט: /* משפחתו ומתלמידיו */ עדכון

{{דמות
|שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
|תואר=האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג
|תמונה=[[קובץ:צאנז.jpg|אמצע|הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם|250px]]
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי=שפע חיים, דברי יציב
|תאריך לידה=[[ד' בשבט]] [[תרס"ה]]
|מקום לידה=בעיר רודניק
|תאריך פטירה=[[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|מקום פטירה=בקריית צאנז שבעיר [[נתניה]]
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=
|חסידות=[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=
|מספר בשושלת=הראשון
|הקודם=
|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]]{{ש}}
|תחילת כהונה=[[תש"ו]]
|סיום כהונה=בעת פטירתו
|רבותיו=הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו)
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=
|אב=רבי [[צבי הירש הלברשטאם]]
|אם=מרת חיה מנדל
|בת זוג=פסיה טייטלבוים, ובזיווג שני חיה נחמה אונגר
|ילדים=אחד עשר ילדיו מאשתו הראשונה נספו ב[[שואה]];{{ש}}שבעה ילדים מאשתו השנייה:, בהם הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] והרב [[שמואל דוד הלברשטאם]]
|חתימה=
}}
רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכ[[ראש ישיבה]].

==תולדות חיים==
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכה|הוסמך להוראה]] בידי רבי מאיר אריק ואחרים{{הערה|מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב [[זהב]] ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]].

הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי חנה מקאלשיץ ורבי ישעיה מטשחיוב, וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, גליציה והונגריה.

התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של ה[[אדמו"ר]] מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית.

לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם.

לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה ב[[וויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], לימים מחותנו.

הרב הלברשטם במעשיו נהפך לסמל ליהודי שאיבד הכל בשואה, ועם כל זה בכוחות על אנושיים לא נפל ברוחו, והקים עולם של חיים תורה ויהדות לאחר השואה והינו ממייסדי החיים היהודים של דור הניצולים.

הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים. לרגל חתונתו קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי הריי"צ{{הערה|ראה אגרות קודש מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג'קב, ושם נדפס מענה הרב הלברשטם.}}, הרב הלברשטם ענה במכתב לבבי המודה לרבי על ברכתו לחתונה (יש טוענים שהרבי הריי"צ עודד אותו להתחתן ובכך להקים חיים חדשים אחרי השכול של אשתו ואחד עשר ילדיו). כמו כן, נכנס ליחידות לרבי הריי"צ{{הערה|צילום הרשימה מתוכן פגישה זו נדפס בספר "לפיד האש", חלק ב, מול עמ' תכג.}}.

בשנת [[תשט"ו]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס.

בקריה ייסד האדמו"ר את המרכז הרפואי - לניאדו, בעקבות [[נדר]] שנדר בתקופת [[השואה]], שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל [[יהודים]]. בעת הקמת המרכז התייעץ רבות עם הרבי, ובהוראתו נקרא המקום "מרכז רפואי" (ולא "בית חולים").

בשנת [[תשל"ב]] חזר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ביוניון סיטי.

נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו בארצות הברית.

==קשריו עם הרבי==
מאז עלות [[הרבי]] לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק [[משקה]] לאדמו"ר, באמרו: {{הדגשה|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני [[ארץ הקודש]] הם ניסיון}}.

בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}.

התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}.

גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}.

האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}..{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}.

בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו ממושכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה [[קנאה|מקנא]] אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}.

כשחסידו הרב יעקב משה שפיצר שח באוזניו ששוקל להתארח ב[[קראון הייטס]] כדי לבקר אצל הרבי עליו שמע גדולות נענה ואמר: "הליובאוויטשער רבי הוא אדם גדול מאוד" ועודד אותו לנסוע אל הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75289 הרב שפיצר: האדמו"ר עודד אותי לנסוע לרבי {{אינפו}}]}}.

==משפחתו ומתלמידיו==
'''בניו'''
*רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] מקריית צאנז, נתניה, המכהן כאדמו"ר ב[[ישראל]].
*רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] מ[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] המכהן כאדמו"ר בארצות הברית.

'''חתניו'''
*רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), כיהן כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל{{הערה|עד לפטירתו ב[[כ"ז תמוז]] ה'[[תשע"ז]]}}.
*רבי דב וייס, מכהן כרב קרית צאנז בירושלים.
*רבי אפרים פישל מוטצען, מכהן כרבה של קריית [[הבעל שם טוב]] ב[[פתח תקווה]].
*רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי לאחר פטירת גיסו הרב גולדמן, מונה לממלא מקומו כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל.בנו הרב ברוך פריזנט הוא שליח הרבי באזור התעשייה של פרדס כץ, בני ברק
*רבי אליעזר דוד שפירא, מכהן כרב חסידי צאנז בעיר [[בני ברק]] וראש ישיבת תורה לשמה.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 185 ואילך.
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 134-137.

==קישורים חיצוניים==

*[https://col.org.il/news/119510 הרבי והאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל] באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[https://col.org.il/news/5624 איש הקשר בין הרבי והאדמו"ר מצאנז] באתר {{חב"ד און ליין}}.
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[צאנז]]-קלויזנבורג|שנה=[[תש"ו]]-[[ט' תמוז]] [[תשנ"ד]]|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] - [[נתניה]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] - [[ניו יורק]]}}
{{מיון רגיל:הלברשטאם, יקותיאל יהודה}}

[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:חסידות צאנז]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]