חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דמי מעמד

2015-10-25T17:19:32Z

בערלה:

[[קובץ:מעמד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פתק בכתב ידו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]. להלן הטקסט: "מכתבו מי"ד מנחם אב נתקבל, ובטח ישמחנו בבשורות טובות מעשיות בפועל בענין 'נפנה' וזכות הרבים, לעשותם יחיד, על ידי [[התקשרות]] ה[[יחידה]], באמצעות [[יחידות]] אצל רבי יחיד ב[[הקב"ה|יחידו של עולם]]"]]
'''דמי מעמד''' הינם תרומה כספית שנותנים ה[[חסיד]]ים עבור צרכי [[פורטל:בית רבי|בית הרבי]] וצרכי תנועת [[חב"ד]].

==יסודות התקנה==
נתינת דמי המעמד בצורה מסודרת החלה בתחילת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[קופת רבינו]] והאחראיים עליה היו הרבנים [[יחזקאל פייגין]] ו[[אלחנן דב מרוזוב]]. [[הרבי]] העניק יחס של חיבה מיוחדת לתקנה זו, והפציר פעמים רבות בזקני החסידים לעסוק בענין זה, ולדאוג שכמה שיותר יהודים ישלחו 'דמי מעמד' ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ובאמצעותם - [[התקשרות|יתקשרו אליו]].

בשנת [[תרצ"ו]] עברה הקופה לידי הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], ובשנת [[תש"ו]] הפכה לקופה נפרדת בהנהלת הרב [[משה לייב רוטשטיין]].

בשנת [[תש"ט]] מונה הרב [[שמואל דוד רייטשיק]] ל[[שד"ר]] רשמי של הקופה, בשנת [[תשי"ד]] עברה האחריות לידי [[מחנה ישראל]] ומשנת [[תשנ"ד]] נפרדה המגבית ועברה ל[[קופת רבינו]].

במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה{{הערה|1=ראה לדוגמא [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/309&search=%D7%A0%D7%A4%D7%A0%D7%94 מכתב הרבי לחסיד ר' [[בן ציון שם טוב]] ובהערות המו"ל בשולי הגליון שם.}}.

==שמו==
הסיבה שנתינת מעות אלו נקראת בשם מעמד היא היות ומעמד הוא מלשון מעמיד. ממונו של אדם מעמידו על רגליו, היות והוא יכול לקנות בזה את חיי נפשו, ממילא כאשר הוא נותן זאת לרבי, בדרך ממילא מתנשאים כל שאר העניינים.
בכך שעניינו של המעמד מתבטא דווקא ברגל ישנו עניין נוסף: באדם יש שכל ורגש, ישנו אדם המקושר לרבי מצד שכלו, וישנו מצד הרגש נפשו, אולם רגל אינה שכל ואינה רגש, אלא היא מסמלת התקשרות לרבי בדרך של קבלת עול ומסירות נפש.

===נפנה===
נפנה הוא כינוי לדמי ה'מעמד' שנוצר ברוסיה בשל החשש מהמשטרה החשאית.

השם נפנה, נכתב בצופן א"ב ג"ד, כלומר נ' פ' נ' ה', הן האותיות הבאות בסדר האלפבית של אותיות המקור מ' ע' מ' ד'. לדוגמה שם ה' הכתוב בפסוק על ידי האותיות י' ה' ו' ה' הופך ל-כ' ו' ז' ו'. קוד זה נקרא בשם [[כתב מזוזות]], בשל העובדה שקידוד כזה שמאחורי המזוזה כותבים את האותיות "כוזו במוכסז כוזו" שהם אותיות רודפות למילים "ה' אלקינו ה'".

==בתניא==
באגרת הקודש ט' מוצאים אנו ביטוי מיוחד על הקדימה של נתינת צדקה לצרכי נשיא הדור אפילו על אשתו ובניו "רק שאשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי תורה חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו...".
באחת השיחות, הסביר הרבי מהו ענינו של 'המעמד לרבותינו שבאה"ק' - וז"ל: "אויך אין אגרת הקודש שבתניא רעדעט זין וועגן מעמד פאר רבותינו שבאה"ק ת"ו, וואס באמת איז א רבי - אין וועלכן מקום ער זאל זיך ניט נעפינען בחיצוניות, איז בפנימיות איז ער באה"ק ת"ו", (= גם באגרת הקודש שבתניא מדובר אודות מעמד לרבותינו שבאה"ק ת"ו, שלמען האמת, רבי, היכן שלא יהיה בחיצוניות - בפנימיות הוא באה"ק ת"ו).

==ביטויים מיחודים מהרבי==
{{ציטוטון|בשעת אז ווען איר פארט וועגן מעמד, פארט מיט אייך מיט עצמות ומהות אין סוף ב"ה}}. [תרגום חופשי = בשעה שאתם נוסעים אודות מעמד, נוסעים יחד עם עצמות ומהות אין סוף ב"ה]{{הערה|1=משיחת שבת פרשת שמיני, תשי"ב סט"ז.}}.

{{ציטוטון|והמכ' מועה"מ}} [והמכתב מועד המעמד] {{ציטוטון|- גמ"ח עם עצמו וכב"ב שי'}} [וכל בני ביתו שיחיו] {{הערה|1=[[אגרות קודש]] כ"ק אד"ש, ח"ג, ע' קל.}}.

{{ציטוטון|חבל שאין מזדרזין בענין המעמד. ודע עקא שבשכל הרי יש עוד לכל אחד טעם על זה ג"כ}} [על זה גם כן]{{הערה|1=[[אגרות קודש]] הרבי חכ"א עמ' ס"ח.}}.

{{ציטוטון|כן אקוה שניגש גם כן לעבודה בקודש ובפרט בענין נפנה}}{{הערה|1=[[אגרות קודש]] הרבי חלק ג' עמ' קי"ז.}}.

{{ציטוטון|העושים בענין המעמד בזריזות?}}{{הערה|1=[[אגרות קודש]] הרבי חלק כ"א עמ' ס"ו.}}.

{{ציטוטון|בודאי עושה ופועל במסעיו גם בענין נפנה, אשר מלבד שזהו משליחותו, הנה נודע ונראה גם במוחש, שכל דבר שיש לו אחיזה בגשמיות ג"כ, הרי הוא בר קיימא. וידוע שזהו גם כן מהטעמים שהנביאים היו לפעמים מקדימים לנבואתם איזה פעולה גשמית, וכמש"נ בכמה מקומות בנביאים אחרונים}}{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 476.}}.

{{ציטוטון|.. ויעויין בסוף המאמר שבקונט' הנ"ל* על דבר גודל המעשה על צדקה בכלל, וכבר כתבתי לא', שכמה עלוב הסדר שאפילו המעשה על נפנה, שהיא המעולה שבמעולה כידוע, עדיין דורש זירוז}}{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 475.}}.

{{ציטוטון|דער געשמאק פון לחם מן השמים איז אין מעמד געלט}}. [תרגום חופשי = התענוג של לחם מן השמים הוא בכספי ה'מעמד']{{הערה|1=[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ, ח"ט ע' קע"ז.}}.

==כיום==
על פי הוראת הרבי, מעבירים כיום החסידים את דמי ה'מעמד' ל[[קופת רבינו]] עבור 'מחנה ישראל', בכל מקום ישנם ממונים המעבירים את הכסף למזכירות בארה"ב.

בארץ הקודש, הכתובת של 'קופת רבינו' היא: קרן קופת אדמו"ר ת. ד. 1247 קרית מלאכי.
להעברה בנקאית ניתן להפקיד לחשבון הקרן לפי הפרטים דלהלן:
בנק: מזרחי טפחות
סניף: קרית מלאכי 450
מספר חשבון: 187708
שם חשבון: קרן קופת האדמו"ר.

כמו כן ניתן להעביר לידי הרב מיכאל מישולבין או לרב ליפא קורצוויל מ[[נחלת הר חב"ד|נחל'ה]].
ב[[צפת]] ניתן להעביר את דמי המעמד לרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ולרב [[יצחק ליפש]].
ב[[כפר חב"ד]] ניתן להעביר את דמי המעמד לרב [[זאב וולף קסלמן]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:קופת רבינו|**]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים בחסידות]]

שיחה:יחי המלך (ספר)

2015-08-25T21:03:41Z

בערלה:

{{ארון הספרים}}

== התנגדות הרבי לספר ==

בשנת תשמ"ד הכין הרב שלום דובער וולפא לדפוס את הספר יחי המלך (ספר), בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר. כמו כן, בשבת פרשת בראשית תשמ"ה דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל יכולים לבוא עניינים שליליים והרחקת יהודים מלימוד החסידות, ולכן אין לפרסם את זהות משיח.

:זו חוצפה נגד הרבי לכתוב כך ולהתעלם מכך ששנים לאחר מכן הרבי אישר הדפסת ספר זה עצמו עם אותם רמזים ברורים וכו'.
[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 21:03, 25 באוגוסט 2015 (UTC)

שיחה:את"ה המרכזי 770

2015-08-25T21:01:46Z

בערלה: /* שנת הקמת הארגון */ פסקה חדשה

לכא' יש להוסיף גם אודות הארגון את"ה המקורי שהוקם ע"י אדמו"ר הריי"צ.

לכאורה יש לעשות גם ערך על ועד תלמידי התמימים העולמי.
:נכון. ולמה לא חשבת על זה לבד? אשמח באם תערוך את הערך [[ועד תלמידי התמימים]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:11, 10 במאי 2010 (UTC)

הועידה צריכה להיות אחרי השיבות בין הזמנים.

תוכל להוסיף במהלך הוועידה התקיימה הגרלה גדולה על חפצים מידו הק', וכן על עשרות סטים, ההגרלות חולקו לפי זהב כסף ונחושת, לפי כמות השוברים.

יחי המלך!--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 04:56, 5 באפריל 2013 (IDT)

== שנת הקמת הארגון ==

בדף על את"ה של הרבי הריי"צ מופיע שנת התחלת פעולות הארגון של את"ה המרכזי 770 בשנת תשנ"ה באמצעות אירוח בתשרי בחצרו קודשנו
ואילו בערך על את"ה עצמו כתוב שהתחלת הפעילות היא בשנת תש"ס.

אולי אפשר לכתוב שהתחלת הארגון היא אכן בתשנ"ה שהכן התפתח והפך למוסד בפ"ע הנקרא אש"ל שתחת את"ה או שלא תחת את"ה והתפתחות ותנופה גדולה הייתה בשנת תש"ס.

השאלה מה בדיוק היה?

[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 21:01, 25 באוגוסט 2015 (UTC)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2015-08-24T10:43:15Z

בערלה: /* לוח שנה בחב"ד אינפו */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]

==קטגוריית גאולה ומשיח==
ראו מה שכתבתי ב[[שיחת פורטל:גאולה ומשיח]]--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:36, 6 בדצמבר 2014 (UTC)

== תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==

אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע"ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)
:לענ"ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע"ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)
::המתכנת יערוך בעז"ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב"דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשע"ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)

== כפר חב"ד ב' - קטגוריות ==

כיצד לציין בקטגוריות אישים המתגוררים בכפר חב"ד ב', ההצעה וטעמה:
* [כפר חב"ד ב': אישים] - כך מצוינים כל האישים בקהילות חב"ד השונות.
* [אישים בכפר חב"ד ב'] - כפר חב"ד ב' שונה. בעוד שבכל קהילה יש את הקטגוריה הראשית (לדוגמא: [נחלת הר חב"ד]) ובה יש את המשניות (נחלת הר חב"ד: מוסדות], [נחלת הר חב"ד: אישים]) הרי שבכפר חב"ד ב' אין קטגוריה ראשית, כי אין עוד מה להכניס בה. לכן נראה לציין את האישים המתגוררים שם גם ב[כפר חב"ד: אישים] (כמו בית רבקה המצויין תחת [כפר חב"ד: מוסדות]), ובנוסף [אישים המתגוררים בכפר חב"ד ב'] או [אישים בכפר חב"ד ב'].

מהי דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ד 10:28, 24 במרץ 2014 (UTC)

== למה אנשים לא תורמים לחב"דפדיה ==

שלוש סיבות עיקריות שמונעות מאנשים לתרום לחב"דפדיה, כפי ששמעתי אותם בעצמי:
#לא יודעים איך עובדת המערכת, לא יודעים עד כמה היא קלה ופשוטה.
#מפחדים שישחזרו אותם, חלקם מתוך ניסיון העבר. וסיבה זו מהווה קול קורא אלינו, 'אל תשחזרו אנונימיים'! הם לא פושעים, אלא אם כן זו השחתה. גם אם הוסיפו או שינו מידע בלי מקור, אלא אם כן אתם בטוחים שאתם יודעים טוב יותר. גם אם הם שינו קצת את הלשון והסגנון אולי זה שיקול להשאיר או לבצע שינויים קלים בלבד.
#הם מקלידים לאט... ואין להם כוח. אפשר להבין. אולי נפתח קורס?...

• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ד 10:27, 26 במאי 2014 (UTC)
::באמת דרוש בדחיפות פרסומות קלילות ופשוטות בשבועון בית משיח שיסבירו עד כמה זה פשוט. לדעתי כל שאר הטענות הם סתם תירוצים. לא מוחקים כאן עריכות עם בעיות סגנון, אלא רק עריכות שמהוות השחתה, או פתיחת ערכים חסרי ערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:46, 2 ביוני 2014 (UTC)

** ואולי, כי אנשים רציניים באמת אינם מסוגלים להיות ילדותיים, ואינם רוצים בשום אופן להשתתף איפה שעושים לשון הרע והלבנת פנים

הנה דוגמה, איך מוצצים את דמו של הרב אקסלרוד ומעמידים גם במצב לא נעים את כל בני ביתו:
http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93

--[[מיוחד:תרומות/193.108.195.249|193.108.195.249]] 06:25, 29 ביוני 2014 (UTC)ועיקר השאלה היא, איך זה מתחבר עם מטרת החב"דפדיה:
"חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה חב"דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב"ד בשפה פשוטה וברורה."

== החלפת קטעי הידעת באמצעות תבנית:בחירת מידע ==

בעבודה חד פעמית ניתן יהיה לעשות שקטעי הידעת יתרעננו מעצמם בכל פעם. השיטה היא באמצעות [[תבנית:בחירת מידע]] שבוחרת תוכן באקראי מתוך גלריה.

בעיה קטנה, זה יהרוס את ארכיון קטעי הידעת שהכרנו עד כה, ומעתה הוא יוצג בצורה שונה.

אני חושב שזה כדאי, אך זו פעולה כירוגית רצינית וצריך את הסכמת הקהילה.

כמובן שכל זה עד שיבוא אדם שיסביר לי, או יסדר בעצמו, את תבניות התאריכים שיעבדו כראוי (כמו [[תבנית:תאריך עברי נוכחי]]). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 00:12, 29 במאי 2014 (UTC)
:{{בעד}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באייר ה'תשע"ד, למניינם 03:02, 29 במאי 2014 (UTC)
::לא רואה בזה בעיה. אם כי אני לא מבין מה הבעיה שיהיה טקסט כפול. כלומר להשאיר את הארכיון כמו שהוא, ולשכפל אותו לתבניות אחרות כפי הנדרש. הרי בינתיים הנהלת האתר לא הגבילה אותנו במספר הדפים שמותר לנו לפתוח, ואם כל דבר מקוטלג בצורה נכונה, הרי שזה לא עלול ליצור בלבול כלל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:18, 29 במאי 2014 (UTC)
== קורות חיים ==

איזו כותרת מתאימה לדעתכם? נא סמנו הצבעתכם מתחת לכותרת המועדפת עליכם, באמצעות הקוד הבא - <nowiki>#~~~~</nowiki>. (אם יש לכם הצעות נוספות הוסיפו אותן) בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשע"ד 05:53, 8 ביולי 2014 (UTC)
=== תולדות חיים ===
# [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:35, 8 ביולי 2014 (UTC) (אם צריך נימוקים: א. מתאים בערכי אנשים ונשים כאחד. ב. זה מעורר אסוציאציה של ראיון לקבלת משרה...).
# [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בתמוז ה'תשע"ד 13:03, 13 ביולי 2014 (UTC)
#--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:35, 5 באוגוסט 2014 (UTC) (לא הבנתי. כאן למטה כתוב "סוף הצבעה", ופתאום אני רואה בלוח מודעות הזמנה להצביע).
# [[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 09:39, 6 באוגוסט 2014 (UTC)

=== ביוגרפיה ===
#--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:45, 8 ביולי 2014 (UTC)
#:ביוגרפיה. "תולדות\קורות חיים" נשמע כמו מסמך לראיון עבודה. "תולדות\קורות חייו" גם לא 'מצלצל', וגם לא מתאים לנשים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:45, 8 ביולי 2014 (UTC)
#'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 01:17, 9 ביולי 2014 (UTC) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 01:17, 9 ביולי 2014 (UTC)
#::אבל אני גם לא אוהב שמציפים את השינויים אחרונים בהסטורית הגרסאות של הערכים, ומכיון שכבר מדובר ב"לאחר מעשה", אני מסתפק אם אכן כל כך חשוב להחליף לביוגרפיה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 01:20, 9 ביולי 2014 (UTC)
#:בבקשה שימו לב, ש'ביוגרפיה' זו מילה לועזית (מיוונית) שפירושה, ביו - חיים, גרפיה - כתיבה. אני לא מבין למה להשתמש במילה לועזית כשיש צמד מילים בלשון הקודש שמתאים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בתמוז ה'תשע"ד 13:03, 13 ביולי 2014 (UTC)
#::תגובה לחב"דניק, קורות חיים, מקובל בראיונות עבודה. 'תולדות חיים' ממש לא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשע"ד 15:25, 5 באוגוסט 2014 (UTC)

=== קורות חיים ===
#--[[משתמש:שלמה חיים|יחי אדונינו מורינו ורבינו]] [[שיחת משתמש:שלמה חיים|מלך המשיח לעולם ועד]] 10:00, 6 באוגוסט 2014 (UTC)

;סוף הצבעה

===תוצאות ההצבעה===
על פי הרוב הוחלט "תולדות חיים". '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באב ה'תשע"ד, למניינם 00:53, 21 באוגוסט 2014 (UTC)
:{{בוצע}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ד, למניינם 04:05, 24 באוגוסט 2014 (UTC)

== קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א ==

נראה ששם הקטגוריה זה תחליף 'עדין' למילים 'חסידים מדור השביעי'.
כמו שדור השביעי, האחרון לגלות, הוא הדור שלנו, למרות שכבר למעלה מעשרים שנה לא רואים את הרבי,
כך 'תקופת אדמו"ר שליט"א' מעולם לא הסתיימה.
אולי כדאי לשנות את שם הקטגוריה ל'חסידי דור השביעי' וכדומה..
א"כ, אולי כדאי לשנות גם את כל הקטגוריות של 'מתקופת אדמו"ר..', ל'דור ה...'
זו דעתי. מה דעתכם?--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 11:30, 14 באוגוסט 2014 (UTC)
:לענ"ד אפשר פשוט להוריד את המילה "מתקופת" ולהמירה "של". [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 17:32, 14 באוגוסט 2014 (UTC)
נראה לי גם להוריד את המילה 'מתקופת' ולהכניס 'של' {{אנונימי}}
:אני בעד 'חסידי הדור השביעי'. אולי נעשה הצבעה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באב ה'תשע"ד 23:05, 25 באוגוסט 2014 (UTC)
:::אולי חסידים בדור השביעי? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' באב ה'תשע"ד, למניינם 03:41, 26 באוגוסט 2014 (UTC)

== הערך [[האוכלוסיה החב"דית]] ==
לדעתי הבעיה העיקרית שלא מאפשרת העלאת הערך למרחב הערכים היא העדר סימוכין למספרים בו. אמנם כמובן שאין 'מחקרים' אבל אפשר לבסס את המספרים באמצעות ספרי טלפוניים מקומיים של הקהילות וכדו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 16:45, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
::כידוע לך, אם יש הגזמה היא דווקא כלפי מטה כי בספרי טלפונים מכניסים גם את אלו שרק מקורבים וכו' ולא רק את החב"דניקים ממש. ומלבד זאת, אפשר להוסיף בתחילת הרשימה הערה שהיות ואין מקור מסודר, נכתבו המספרים בהערכה משוערת עם עיגול המספרים כלפי מטה. זו לא הערה ממצה שתמנע כל טענות ומענות? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:49, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:::לדעתי זה לא עניין של טענות ומענות, לא שייך להכניס את זה כערך לחב"דפדיה, בזמן שאין לנתונים האלו שום גיבוי. חייב להיות איזשהו מקור לדברים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 16:54, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
::::חשבתי על זה כמה פעמים שזה מצחיק לחלוטין שאם כתב של ערוץ 7 שאין לו מושג אמיתי מה קורה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ יעשה כתבה - נוכל לצטט את זה כמקור ולהשתמך על זה, ואם בחור שמעורה ויודע היטב מה המצב יכתוב את זה בחב,דפדיה - זה יחשב לא אמין. וככה בהמון נושאים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:59, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:::::זה מה שקורה בויקיפדיה בנושא חב"ד. לא אצלנו. אנחנו אף פעם לא נכתוב דברים לא נכונים רק בגלל שכתב שלא מבין כלום כתב עלינו כך, ומאידך מרבית הערכים שלנו מבוססים על אנשים שכותבים מידיעתם וללא מקורות (לא שזה מומלץ, אבל זה המצב). '''אבל''' ערך כגון זה, חושבני שלא שייך לכתוב בלי מקורות כתובים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 17:09, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
::::::צריך לזכור שאנחנו מוגדרים אנציקלופדיה. זה לא פורום, ואפילו לא עיתון. אם ברצוננו להוות מקור מידע אמין, אנחנו חייבים לכבד את עצמנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 17:19, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
עד כאן העתקה מדף שיחתי. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בחשוון ה'תשע"ה 17:21, 26 באוקטובר 2014 (UTC)
:::::::לדעתי, בתור אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה מותר לכתוב דברים גם ב"פרסום ראשון" על סמך ידע אמיתי שלנו לא פחות מכלעיתון חשוב אחר--[[משתמש:מ.מ.|מ.מ.]] - [[שיחת משתמש:מ.מ.|שיחה]] 17:55, 21 בדצמבר 2014 (UTC)
::::::::אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה התוכן שבה אמור להיות מוצג בצורה מוכחת ומבוססת, לאו דווקא לערך הנ"ל אלא לכל הערכים כולם '''ללא יוצא מהכלל'''. (אמנם אני מסכים שלפעמים מגוכח לביא ראיה מעיתון שכל המידע שבו שיטחי אבל עדין צריך להיא סימוכין וכו')--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:03, 21 בדצמבר 2014 (UTC)

== מזל טוב! - 5,700 ערכים! ==

בשם חב"ד והצוות {{מזל טוב}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:04, 29 באוקטובר 2014 (UTC)
:איזה כיף. {{חיוך רחב}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בחשוון ה'תשע"ה 10:03, 5 בנובמבר 2014 (UTC)

== קטגוריות ==
מי מחליט באיזה קטגוריה יהיה הערך?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:08, 4 בנובמבר 2014 (UTC)
:כל אחד שכותב, או שרואה את הערך יכול להחליט, אם יש התלבטות או מחלוקת, אז פונים לקהילה ותשועה ברוב יועץ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בחשוון ה'תשע"ה 10:02, 5 בנובמבר 2014 (UTC)
==ערכים כפולים==
[[טעימה מהגאולה בדורנו]] [[הגאולה בעולם]] לא נראה לכם כפול? לכאורה היה אפשר לצרף אף את [[התנוצצות הגאולה]] וכן את הערך [[החסידות כטעימה מהגאולה]] שהם אותו תוכן ממש. (חוץ מהדיון סביב השמות עצמם)

(גם את הערך [[דור השביעי]] ו[[שבעה דורות של הורדת השכינה]] לכאורה היה צריך לשלב?)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 23:27, 1 בדצמבר 2014 (UTC)
:*[[טעימה מהגאולה בדורנו]] - [[הגאולה בעולם]], בעד איחוד תחת השם 'התחלת הגאולה'.
:*[[התנוצצות הגאולה]] - [[החסידות כטעימה מהגאולה]] בעד איחוד תחת השם 'החסידות כטעימה מהגאולה'.
:*[[דור השביעי]] - [[שבעה דורות של הורדת השכינה]] בעד איחוד תחת השם 'דור השביעי'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בכסלו ה'תשע"ה 11:44, 16 בדצמבר 2014 (UTC)
::אולי עדיף במקום 'התחלת הגאולה' משהו בסגנון 'זמן הגאולה' (שהוא על דרך 'שנה' או 'שעה' שמלך המשיח נגלה בה) ובכלל כמדומני שכל הכתוב בו כבר מובא ב[[בשורת הגאולה]] ושם יותר ציטוטים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:45, 22 בדצמבר 2014 (UTC)
:::עולה בדעתי שלא שייך לעשות "ערך" 'החסידות כטעימה מהגאולה' הוא אמור להיות בתוך הערך [[תורת החסידות]] - התגלותה - זמן התגלותה - סיבת התגלותה (אמנם כל הערך שם רדוד, אבל אם כבר לערוך אז לפחות שיהיה במקומו.) (ואולי אם נושא הערך הוא הגאולה - התנוצצות הגאולה כן שייך לעשות ערך)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:39, 23 בדצמבר 2014 (UTC)

== עדכוני מערכת ==

בסיעתא דשמיא, התחדשו מספר דברים בחב"דפדיה. 1. האתר לניידים שב לפעול, 2. התחדשנו עם סרגל התראות שמציג הודעות בדף השיחה ועוד למשתמשים רשומים, 3. הופעלה הרשאת מנטרים, המטרה העקרית של ניטור היא איתור שגיאות כתיב ואחרות, כך שעל כל עריכה יעברו לפחות שניים, האדם שכתב אותה ואחד המנטרים. מי שרואה את עצמו מתאים, ויש לו את הזמן לכך (כשעה שבועית) נא לפנות אלי בדף השיחה או במייל 4. כדי להרשם חייבים לפתור CAPTCHA, מה שימנע בעז"ה את משתמשי הספאם שהטרידו אותנו עד כה.

יש"כ לשמוליק שעסק במלאכה.

לעדכונים נוספים שעל הפרק ראו ב[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית]]. שימו לב נא לא לשנות דף זה. הארות/הערות/בקשות, נא כיתבו בדף השיחה - [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית]] או בדף השיחה שלי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בכסלו ה'תשע"ה 11:52, 16 בדצמבר 2014 (UTC)
===קטגוריות בקלות===
כלי מדהים להוספת קטגוריות: ראו [[עזרה:Gadget-HotCat]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בכסלו ה'תשע"ה 18:32, 22 בדצמבר 2014 (UTC)

== שינוי יעוד 'לוח מודעות' ==

חנוכה שמח לכולם. אני מציע לשנות את היעוד של '[[חב"דפדיה:לוח מודעות|לוח מודעות]]' למקום שבו יכתבו פרוייקטים שדרושים מתנדבים כדי לבצעם (בדומה למה שנשאר שם כעת לאחר שארכבתי והעברתי את כל שאר הדיונים. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בכסלו ה'תשע"ה 19:11, 22 בדצמבר 2014 (UTC)
:{{בעד}} הרבה יותר שימושי ויעיל.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 21:09, 22 בדצמבר 2014 (UTC)
::{{בעד}} --[[משתמש:770770|770770 - שלמה חיים לשעבר]] - [[שיחת משתמש:770770 |שיחת הגאולה]] 19:44, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
:::{{בוצע}}--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בטבת ה'תשע"ה 13:52, 29 בדצמבר 2014 (UTC)

== סליחות ==

מישהו יודע למה צריך להיות גם ערך [[סליחות]] וגם ערך [[ימי הסליחות]] וגם ערך [[שבת סליחות]]?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 19:56, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
:צריך עיון ביותר בפרט שיוצר הדפים הוא אותו אחד..--[[מיוחד:תרומות/95.86.113.40|95.86.113.40]] 23:06, 23 בדצמבר 2014 (UTC)
::בפשטות יש לאחד את 'ימי הסליחות' ל'סליחות'. את שבת סליחות כמדומני מתאים להשאיר כ'ערך מורחב'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בטבת ה'תשע"ה 13:49, 29 בדצמבר 2014 (UTC)

== סדר בקבצים ==

מכיוון שיש הרבה קבצים שהועלו לחב"דפדיה ומאד קשה למצוא אותם אולי יש דרך לסדר את כל הקבצים בתיקיות\קטגוריות מסודרות לפי נושאים וכדו' ואז אם מוצאים בערך קובץ שבור יהי' קל לתקן ע"י שימצאו את המקור --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 10:02, 2 בינואר 2015 (UTC)
:אתה מתכוון ע"ד ויקישיתוף? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:06, 2 בינואר 2015 (UTC)
::הכוונה ל - "קטגוריה:קבצים" מה דעתך --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 10:40, 2 בינואר 2015 (UTC)
או שאולי כדאי להיצמד לקטגוריות של הערכים רק בתוספת המילה "קבצי" או שאפשר לעשות בכל קטגוריה של ערכים קטגוריה של הקבצים שלו --[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 10:53, 2 בינואר 2015 (UTC)

== ערך גאולה האמיתית והשלימה ==

ישנו ערך [[ימות המשיח]] כמו"כ ישנו ערך [[ביאת המשיח]] לדעתי הנם כפילויות. התוכן של שניהם אמור להיות יעודי הגאולה העתידה גדריה מקורה וכו' (מעניין שהדף גאולה האמיתית והשלימה מפנה לימות המשיח במקום שיהיה הפוך).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 16:10, 5 בינואר 2015 (UTC)

== למה האתר כל כך רדום??? ==

יש למשהו מושג למה? התייאשו ממנו?

== קיצור הליכים בהעלאת תמונות ==

אולי אפשר לפעול שנוכל להכניס תמונות מאינפו בצורה יותר קלה? (משהו אוטומטי ע"ד בומרקלט). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:25, 20 בינואר 2015 (UTC)

== שיווק חבדפדי"ה ==

שימו לב, לאחרונה עלה רעיון לשווק את חבדפי"ה בציבור החבד"י ע"י כתבה בבית משיח, נשמח אם יש מישהו שיש לו רעיון איך לעשות זאת, או מישהו שיכול לכתוב את הכתבה או לדאוג לכתבה, יוכל לדאוג לקדם את הענין, בברכת התגלות, --[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 19:51, 22 בינואר 2015 (UTC)

== לוח שבועי או יומי? ==

לאחרונה רציתי כמה פעמים לעדכן את התבנית השבועית של חב"דפדיה, אבל רציתי לעשות את זה יסודי וזה לא עלה בידי. סתם בשביל להבין, מומלץ להציץ ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&curid=1931&diff=192918&oldid=189924עדכון האחרון] שהעליתי עכשיו לתבנית, בו ניתן לראות כמה זמן זה גודל. זה פשוט המון מידע.

חשבתי לתומי, שאולי כדאי להעביר את זה לתבנית יומית, שאותה יותר קל לעדכן (כשאני יודע שתוך רבע שעה אסיים עם זה), מה שיעניק באופן ממילא עדכון לא קבוע לעיתים קרובות יותר (כלומר שגם מי שיראה שזה לא מעודכן, לא יראה תאריכים מחודש חשוון, אלא יום מלא ועשיר בתוכן), או שעדיף לפי שבועות? קיצור, אני עייף ומקווה שהבנתם את השאלה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:29, 24 בינואר 2015 (UTC)
:שיע, אם התכוונת שנעדכן את התבנית שהנחת, צריך להסביר לנו איך עושים את זה כדי שזה יתעדכן באופן אוטומטי. [[מיוחד:תרומות/95.86.98.62|95.86.98.62]] 05:50, 25 בינואר 2015 (UTC)
::לא היו כוונת נסתרות. אני מנסה להעתיק את התבניות שעובדות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. בפשטות כדי שזה יעבוד אצלנו. צריך עכשיו ליצור סדרת תבניות לכל ימי השנה [[תבנית:ה' בשבט]] וכן הלאה. זה פרוייקט רציני, אולי כמה ביחד נוכל להשלים איתו בזמן ראלי. המידע נמצא כרגע בערכים [[ה' בשבט]] וכן הלאה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשע"ה 11:54, 25 בינואר 2015 (UTC)
:::אבל צריך גם להחליט איך זה יראה.
:::א) לא מספיק להעתיק. צריך למלא את הערכים החסרים, ויש לצערי הרבה כאלה במהלך השנה.
:::ב) האם אנחנו מעתיקים רק את התאריכים '''החב"דיים''' או גם את דברי ימי ההיסטוריה היהודית (לדעתי רק החב"דית)?
:::ג) בסדר כרונולוגי (כמו בתבנית השבועית), או מקוטלג לפי אירועים (לידה/פטירה/אירועים - כמו בערכים של התאריכים עצמם)?
:::ואחרי הכל, יש גם את השאלה האם בכל מקרה זה כדאי, או שבגלל שיש ימים שבהם אין מה לכתוב, או אין כמעט מה לכתוב - עדיף להשאיר את זה כתבנית שבועית? [[מיוחד:תרומות/84.94.202.226|84.94.202.226]] 07:28, 26 בינואר 2015 (UTC)
::::בנוסף להנ"ל הייתי מציע לערוך מסגרת ובתוכה ערך יומי מובחר (על דרך התיבה שהייתה התמיד בחב"ד אינפו הישן על איטצ'ה שפרינגר אלא שהוא לא השתנה אף פעם (דא"ג מכאן הערה לאלו שרוצים לערוך כתבה ופרסום וכו' שלפנ"ז על האתר להראות רצינות וכו' והעובדה שהערך שם לא השנה והשתדרג לא נתן הרגשה כזאת ולכן קודם יש להשקיע בזה - בשידורג הערכים)) זה יכול להיות לפי החגים אולי לפי הנושא בהיום יום ועוד. כמובן שבשביל זה צריך ערכים מלאים ולכן בתחילה ישתנה כל כמה ימים ובהמשך יש להגיע לכל יום ואם זה יהיה כך יהיה שייך לעשות זאת גם בחבד אינפו (וכמובן שהנושאים צריכים להיות נושאים לימודיים ולא על אישים אלא א"כ מדובר באישים החשובים '''ביותר''' רק כך זה יצור התעניינות באתר) והנעל"ד כתבתי--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:21, 26 בינואר 2015 (UTC)
:::::הנחה'לה, לפני שאתה פותח במיזם חדש, בקר בדף [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים]], ואולי תימנע מהשקעת כוחות חסרי תועלת. אני לא רוצה לקרר, רק חבל להשקיע במיזמים גדולים במקום בתחזוקה שוטפת.

:::::ולגוף הענין, לדעתי עדיפה תבנית שבועית, שיהיה לזה יותר סיכוי לעבוד, וגם כדי שלא יהיו ימים ריקים (כמו שציין האנונימי לעיל). אולי אפשר לחלק את העבודה שיעשו את זה בתורנות.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 13:30, 26 בינואר 2015 (UTC)
::::::יוסי לא הבנתי את הירידה שלך, בפרט שהוא מה שטענתי שצריך "לשדרג את הערכים" ואז לפרסמם ולבנתיים הערכים שבקרתי בהם די שדרגתי אולי לא הבחנת...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:00, 26 בינואר 2015 (UTC)
:::::::לא ירדתי, אמרתי שחבל להשקיע זמן במיזם ערכים מומלצים - שדשדש קשות גם כשהיו כאן די הרבה משקיענים - ובמקום זה עדיף בינתיים להתמקד בעריכה{{הערה|ולא אמרתי שאתה לא עורך, אבל מיזם ערכים מובחרים שאב בזמנו המון זמן וכוחות נצרכים.}} או במיזמים שאפתניים פחות. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:52, 26 בינואר 2015 (UTC)
{{שבירה|:::::::}}אני לא מבין מה התועלת לעשות לפי שבועות. העבודה היא אותה עבודה, וההחלפה היומית מתבצעת אוטומטית. כוונתי שכמות הטקסט והאירועים לא תתמעט אם נרכז אותם בצורה שבועית או יומית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בשבט ה'תשע"ה 10:10, 29 בינואר 2015 (UTC)

{{הערות שוליים}}

==ערכים - סידורם ואירגונם==
בשלב בינים בעריכה

חב"דפדיה - כאנציקלופדיה חב"דית - תפקידה הראשון הוא הגדרת והסברת ערכים (בתורת החסידות) וזו היא מטרתנו. הצלחת חבדפדיה היא בכך שאומנם תהפוך לכלי איכותי שכזה להמונים! ככל שיגדלו השימוש והמשתמשים כך תגדל ההצלחה (לפחות הכמותית) להשגת המטרה הנ"ל.
מכיון שהשגת המטרה תלויה בכמות השימוש והמשתמשים, חשוב לנתח את ציפיות '''המשתמש''' שהרי בבחירתו להשתמש בחבדפדיה תלויה השגת המטרה. ניתן להגדיר את ציפיות המשתמש - בקצרה: הצלחה במשימתו, נוחות שימוש ןאף הנאה, ובהרחבה נוסיף את התכונות (משלימות ונגזרות מהראשונות): פשטות, וידידותיות .

ולכן מחד, סדר בניית/הגדרת "ערך בודד" ומאידך, סידור ואירגון סך כל הערכים (כולל הקשרים שבינהם) צריך להוביל לעמידה בציפיות המשתמש.
הן (ראשית) שמדובר בכלי איכותי שיכול לספק לו הגדרה והסברה לו של ערכים בנוחות ואף בהנאה. אמשיל את המשתמש הזה לדייג אשר מטיל חכה לים. ככל שיתפוס יותר דגים - תגדל חווית הדייג ולהיפך. ולכן (כמו כל מוצר אחר שמשווק בעולם) הצלחת חבדפדיה תלויה ביכולתנו לספק לו כלי איכותי ל"דייג" ערכים.

ערכים הם השלד עליו בנויה חבדפדיה והם גם הפתחים אותם בוחר המשתמש לפתוח. סידור וארגון נכון של הערכים הוא בעל השפעה ראשונית במעלה על חווית המשתמש ולכן גם על הצלחת חבדפדיה!
עקרון סידור ואירגון הערכים נגזרת מצ

להבנתי בחבדפדיה (מאחר ואני חדש) עומדים לרשותנו מס' רמות - להלן: הערך + כותרת משנית + המילים + הכותרת "ראה גם". בנוסף, החיפוש בחבדפדיה הוא "משוכלל", כאשר אכתוב בו חכמה הוא יתן לי גם ערכים המכילים את המילה חכמה (חכמה ובינה וכו'). לכן:
א. יש לשקול מהוא שם הערך (עץ המוצר) שמן הראוי להגדירו כ"ערך" עצמאי.
ב. באם יש ערכים משניים / נגזרים (לדוגמא:"ימי הסליחות" ביחס לערך "סליחות) ניתן להגדירם בכותרת משנית או תחת הכותרת "ראה גם". ברם, באם הערך המשני/הנגזר ראוי להגדרה נפרדת, יש לשקול להגדירו בנפרד (כאשר בכדי למנוע כפילויות בהסברים - שולחים בקישור פנימי מהערך המשני לערך הראשוני)

'''דוגמאות:'''
דוגמא 1 - הערך [[יחוד או"א]] - {לדעתי) ראוי להגדיר הערך "או"א", כאשר המושג: יחוד או"א יופיע ככותרת משנית בערך או"א. כך הערך "או"א" והערך/המושג המישני "יחוד או"א" מוגדרים בקצרה ובפשטות לעומת זאת הערך "גאולה ומשיח" (ראה בדוגמא 2) אשר - לאור חשיבותו- ראוי להגדרה כערך נפרד (בנוסף לערכים "גאולה" ו"משיח").
דוגמא 2: הערך "גאולה ומשיח" הוא בעל חשיבות בפני עצמו (לדעתי) ולכן מן הראוי לקבעו כערך נפרד - כאשר הערך נבנה על הערכים [[גאולה]] [[ומשיח]] כשהם מקושרים למקורן ונוסף להם ההסבר הנוסף בלבד הנצרך לערך "גאולה ומשיח". היינו,
מומלץ לערוך ולפשט הצעה זו --[[משתמש:ד"ק|ד"ק]] - [[שיחת משתמש:ד"ק|שיחה]] 14:29, 29 בינואר 2015 (UTC)
:בלי קשר מעניין מה כוונתך שיש צורך ליצור ערך גאולה ומשיח חוץ מערך גאולה וערך משיח בפני עצמם?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:08, 29 בינואר 2015 (UTC)
<nowiki>טקסט לא מעוצב</nowiki> ערכתי את הדוגמאות להבהרתן. קריטריונים לקביעת נושא כערך נפרד או כתת נושא בערך - הם: א. חשיבות ותכיפות השימוש (חסרונו- זה קריטריון סוביקטיבי. לדוגמא חשיבות הערך "חכמה ובינה" לעומת הערך "שמחה ודיצה"). ב. בכי השיג המטרות הנ"ל - פשטות, נוחות וידודתיות למשתמש (נגזר מהן גם קיצור כפי האפשר) - היינו, הערך "גאולה ומשיח" או "שמחה ודיצה" או "יחוד או"א" -אשר '''בנוי על''' ערך אחד או יותר ("גאולה" + "משיח"=2 ערכים) באם ניתן להגדיר בפשטות / בקצרה "גאולה ומשיח" כתת נושא בערך "גאולה" - דיינו! ובאם לא (היינו, שהפישוט והקיצור האפשרים של הערך "גאולה" יפגעו) - מן הראוי לקבוע "גאולה ומשיח כערך נפרד.

לכן חשוב ליצור מקבץ המלצות לעזרת הכותב (באם קיים/לא קיים), בנוסף לנושא זה נושאים כמו :ערכים - מקורות בחסידות (קישורים למפתחות ענינים בתניא/ תורה אור .. ספרי הליקוטים צ"צ ועוד.

בערכי החבדפדיה (לדוגמא, "חכמה","בינה", "חכמה ובינה") ליורה במטווח, באם יוכל "לפגוע" בכמה שיותר ערכים בזמן הקצר ביותר (או למשל לסוחר שקונה בשוק מקסימום עגלים..) - חווית המשתמש שלו תתעלה.

==מה דעתכם==
האם יש ענין להשקיע בערכים של מושגים כלליים ביהדות, דהיינו כל שמות ה[[אמוראים]] וה[[תנאים]], וכן כל מיני מושגים בסגנון, כי המצב הנתון הוא מזעזע, יש ערכים על חלק מהדברים, אבל בצורה וסגנון חלש לגמרי המעורר רחמים, ומצד שני הכל כתוב בויקיפדיה והרבה יותר טוב ממה שיגיעיו פה, ראו לדוגמא: [[ריש גלותא]], [[שמואל (אמורא)]], ועל דרך זה עוד הרבה.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:08, 8 באפריל 2015 (UTC)

:לדעתי היעד הרחב של חבדפדיה אמור להיות הפצת היהדות בנוסף למטרתה הפצת המעיינות ולכן כל ערך יהודי באשר הוא אמור להיות בחבדפדיה (אלא שכמובן אין מספיק עורכים וודאי אילו יש בידך לערוך ערך כל שהוא בחבדפדיה הרי זה מצוה חשובה ביותר) ולטענתך שבויקפדיה ישנם כל הערכים התשובה לשזה הוא: שבלעומת זה יש המון שטויות רח"ל הן באתר כולו והן בגוף הערכים שהיסוד של הערך הוא כפירה ואפיקורסות ובודאי שויקפדיה לא פחות מההגדרה המפורסמת של הרבי אודות אונברסיטאות בלקוטי שיחות חלק טז פרשת נח שהיסוד לכל הלימודים שם הוא הכפירה בהשגחה וכו' וכו' ולבד הפריצות הנוראה בענייני צניעות עיין שם. ולדעתי הכותרת של חבדפדיה אמור להיות "ספר הערכים היהודי" --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:36, 8 באפריל 2015 (UTC)

::ברור שבעיקרון 'הנחה' צודק, אבל היות שבכל מקרה רוב האנשים יחפשו ערכים כגון אלו דווקא בוויקיפדיה או במקורות מקוונים אחרים דוגמת וויקישיבה, הרי שלכאורה כדאי להשקיע את מירב המאמצים בכתיבת ושיפור הערכים הנוגעים ישירות להפצת החסידות תולדותיה ודרכיה. שונה הדבר כמובן כאשר מדובר על ערך שיש אליו התייחסות מהרבי, שאז כן כדאי להשקיע בו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:05, 9 באפריל 2015 (UTC)

:::תכלס.. המצב הוא שבאמת לא משקיעים בערכים האלו, וזה פאדיחה רצינית, צריך באמת לעבור על כל הערכים האלה ולעשות להם עריכה בסיסית, אז קדימה חברה תפסו את המקלדות.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 06:42, 9 באפריל 2015 (UTC)

::::בקשר למה שכתב 'להתראות' לכאורה טענתו גופא מחייבת השקעה רבה כי בדיוק כמו שלא יחפשו באתר זה אודות ערכים כלליים כך לא יחפשו אודות עניינים חבדייים כאן (לדוגמא: אם לא יהיה כאן באתר ערך מלא על חג הפסח ממילא לא יחפשו בו כלל מידע וממילא גם הפסדת את ההשקעה סביב ענייני החסידות שבחג לעומת זאת ככל שהערכים יהיו מלאים בכל המידע הפצת המעיינות תגדל. ופשוט!) בנוגע למה שכתבת שבכל מקרה יחפשו בויקפדיה לדעתי זה לא נכון כי זה גופא בא כתוצאה מזה זהערכים כאן רדודים ואם לאחר השקעה יהיו כאן ערכים מלאים בדרך ממילא האתר יתפרסם וכו' סה"כ הגישה באתר זה די נוח וקרוב לויקפדיה אלא שצריך בזה המון השקעה הן בתוכן והן בסגנון הלשון וכו' (ודרך אגב, אמנם הערכים בויקפדיה נראים כמלאים אמנם תוך תוכם הם רדודים ולא ממצים (תבדוק את זה בנושא שלמדת לעומקו ואתה מכיר וברוב הפעמים תראה כנ"ל)
ובנוגע לעבודה בפועל אולי היה כדאי לעשות מיזם בו בוחרים נושא וכל אחד יקח לעצמו ערך ובזמנו הפנוי יערוך אותו יוסיף בו ואיש את רעהו יעזורו.. וכך לפחות יהיה נושא שתוכל לומר עליו שהוא "מושלם"--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:39, 9 באפריל 2015 (UTC)

== הערך [[התייסדות תורת החסידות]] ==

פתחתי את הערך הנ"ל לפני זמן רב, ומחמת צוק העיתים לא עלה בידי להשלימו...
הנני פונה בכל לשון של בקשה למי שיוכל לתמצת בקצרה את חידושו של אדמו"ר הזקן וכו' כמפורט ב[[שיחה:התייסדות תורת החסידות|דף השיחה]].

תודה רבה מראש!!! • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 04:33, 24 ביוני 2015 (UTC)

==להוסיף לכל ערך פינת התועדות==

צריך לבדוק אם אפשרי להוסיף לכל ערך דף (לצד ה- 'קריאה' 'עריכה' 'הצגת היסטוריה') להתועד על הענין ולהביא סיפורים פתגמים וכו' זה מוסיף הרבה מאד! ולא שייך לכתוב הכל בגוף הערך כידוע ליודעי דת ודין, וגם דף השיחה אינו מיועד לכאלה דברים אלא יותר דיונים טכניים בין העורכים.
אולי אפשר להוסיף פשוט בכל ערך בסופו כותרת כלשהי, יעני הוספה, ואז להביא.... או שזה מאבד מהאינצקלופדיות? --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 10:33, 6 ביולי 2015 (UTC)

== מה זה בוט? ==

?--[[משתמש:מנחם מ.|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 05:31, 12 ביולי 2015 (UTC)
:בוט הוא תוכנה המבצעת שינויים בדפים שונים על פי כללים מוכתבים מראש ובאופן אוטומטי. נכתב ע"י אנשים שמבינים בזה (אני לא...). --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:48, 12 ביולי 2015 (UTC)

== קצרמר ==

ניסיתי ליצור קצרמר לערים בגאולה ומשיח משום מה זה לא הולך מישהו רוצה לעזור לי בזה? תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:49, 21 ביולי 2015 (UTC)

== לוח שנה בחב"ד אינפו ==

באתר החשוב חב"ד אינפו ישנו לוח אירועים - http://chabad.info/event/ - המציג חתונות בעיקר, לאחר בדיקה התברר שהתאריכים השונים אינם מקשרים לשום מקום - אולי אפשר לסדר שהתאריכים יהיו מקושרים לאותו תאריך בחב"דפדיה ויביא לכניסות נוספות לחב"ד פדיה.
[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 10:43, 24 באוגוסט 2015 (UTC)

מלך המשיח

2013-11-12T21:28:05Z

בערלה: /* התגלותו */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.

[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]], בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי נמצא מתאים]] להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח|חזקת משיח]] ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.

==המשיח בדברי הנביאים==
המשיח מוזכר לראשונה בדברי הנביאים בהדגשת שייכותו לדוד המלך: {{ציטוט|תוכן=ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה . . והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א' ו-י'.|מרכאות=כן}}. {{ציטוט|תוכן=הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיושע יהודה, וישראל ישכון לבטח. וזה שמו אשר יקראו – ה' צדקנו|מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}

==מקור המונח משיח==
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>.
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.

==שמותיו==
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}.

==מעלותיו של המשיח==
===נשמתו===
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.

עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]].

===דרגתו===
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.

===הלב של עם ישראל===
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.

===יחוסו===
{{ערך מורחב|ערך=[[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]}}

למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.

[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

;מזכרים או מנקבות

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.

;מזרע שלמה
{{ערך מורחב|ערך=[[יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה|משיח מזרע שלמה]]}}

[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.

מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].

===ענווה===
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.

==לידתו==
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.

==חכמתו==
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] . . רוח דעתו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט,ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם", כלומר שבנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.

==משיח בזמן הגלות==
===משיח בכל דור===
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}

בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור.

בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא [[הרבי מליובאוויטש]]. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של [[הרבי]] בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.

===הנהגה מלכותית===
[[הרמב"ם]] בתיאור סימני המשיח עוד בזמן הגלות כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן ה[[גלות]]. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך{{הערה|(ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.

===פעולותיו===

בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].

*על כל העמים - משפטים נ"ב.

*'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.

===מקום שהותו===
בהיותו ב[[גלות]], נמצא [[מלך המשיח]] ב[[פתחה של רומי]]{{הערת שוליים|מס' סנהדרין?.}}, שם הוא ממתין לגאול את ישראל.

האברבנאל מבאר{{הערה|ישועות משיחו עיון ראשון פרק ג'}} שהפסוק "הנה מלכך יבוא לך" מוכיח שהמשיח יבוא מחוץ לארץ, וכך מפרש בזוהר{{הערה|ח"ג, ס"ט, א'}} "מכיוון שעד עתה אינו במקומו אלא בנכר".

==חיים נצחיים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}

ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] ח"א עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.}}.

בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.

בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".

==המשיח בהלכה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".

{{ציטוט|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.

==התגלותו==
{{פסקה חסרה}}
התגלותו של מלך המשיח קורה בכמה שלבים{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב}}. התגלות המשיח הראשונה היא התגלות מציאותו בתור מלך המשיח .בהתגלות זו - שהיא השלב העיקרי ביותר ב[[ביאת משיח]] - משיח מודיע לעם ישראל שהוא בא לגאול אותם {{הערה|כמו שהרבי מוכיח ב"קונטרס בית רבינו" שהמדרש "בשעה שמלך המשיח בא" מדבר על זמן קודם לגאולה}}. קודמות להתגלות זו מאורעות שמימיים בעולם המורים על ההתגלות הקרובה. ההתגלות השנייה היא התגלות מציאותו לעין כל על ידי פעולותיו. כדי שיתפרסם שמו של המשיח ויקבל העולם את מלכותו, מתחיל מלך המשיח את פעולותיו בענייני צדק ויושר בקנה מידה עולמי{{הערה|ראה לדוגמה שיחת שבת פרשת משפטים ה'תשנ"ב}}. בשלב השלישי תיהי' ההתגלות '''המושלמת''' לעין כל, ששלימות זאת באה ביחד עם שלימות הגאולה. מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'.

==מעשיו של מלך המשיח==
{{פסקה חסרה}}
עם גילויו של מלך המשיח, הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}.

בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.

משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו"מ חט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות ח"ב עמ' 292}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערת שוליים|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח על האומות, ישנם שני שלבים{{הערת שוליים|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חי"א ע' 283}}: שלב הראשון, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה, ובשלב השני ישפיע אלוקות על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.

==משיח מהחיים או מהמתים==
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.

:::"אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות".

מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.

גם בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים.
אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פי"א מהלכות מלכים.}} אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.

==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

==לקריאה נוספת==
*שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי ומיכאל פרידמן, '''[[מלך המשיח (ספר)|מלך המשיח]]''' - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, [[תשנ"ו]].

== קישורים חיצונים ==
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' {{אינפו}}
* הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]

מלך המשיח

2013-11-11T23:52:57Z

בערלה: /* התגלותו */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.

[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]], בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי נמצא מתאים]] להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח|חזקת משיח]] ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.

==המשיח בדברי הנביאים==
המשיח מוזכר לראשונה בדברי הנביאים בהדגשת שייכותו לדוד המלך: {{ציטוט|תוכן=ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה . . והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א' ו-י'.|מרכאות=כן}}. {{ציטוט|תוכן=הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיושע יהודה, וישראל ישכון לבטח. וזה שמו אשר יקראו – ה' צדקנו|מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}

==מקור המונח משיח==
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>.
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.

==שמותיו==
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}.

==מעלותיו של המשיח==
===נשמתו===
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.

עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]].

===דרגתו===
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.

===הלב של עם ישראל===
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.

===יחוסו===
{{ערך מורחב|ערך=[[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]}}

למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.

[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

;מזכרים או מנקבות

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.

;מזרע שלמה
{{ערך מורחב|ערך=[[יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה|משיח מזרע שלמה]]}}

[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.

מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].

===ענווה===
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.

==לידתו==
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.

==חכמתו==
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] . . רוח דעתו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט,ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם", כלומר שבנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.

==משיח בזמן הגלות==
===משיח בכל דור===
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}

בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור.

בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא [[הרבי מליובאוויטש]]. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של [[הרבי]] בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.

===הנהגה מלכותית===
[[הרמב"ם]] בתיאור סימני המשיח עוד בזמן הגלות כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן ה[[גלות]]. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך{{הערה|(ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.

===פעולותיו===

בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].

*על כל העמים - משפטים נ"ב.

*'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.

===מקום שהותו===
בהיותו ב[[גלות]], נמצא [[מלך המשיח]] ב[[פתחה של רומי]]{{הערת שוליים|מס' סנהדרין?.}}, שם הוא ממתין לגאול את ישראל.

האברבנאל מבאר{{הערה|ישועות משיחו עיון ראשון פרק ג'}} שהפסוק "הנה מלכך יבוא לך" מוכיח שהמשיח יבוא מחוץ לארץ, וכך מפרש בזוהר{{הערה|ח"ג, ס"ט, א'}} "מכיוון שעד עתה אינו במקומו אלא בנכר".

==חיים נצחיים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}

ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] ח"א עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.}}.

בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.

בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".

==המשיח בהלכה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".

{{ציטוט|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.

==התגלותו==
{{פסקה חסרה}}
התגלותו של מלך המשיח קורה בכמה שלבים{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב}}. התגלות המשיח הראשונה היא התגלות מציאותו בתור מלך המשיח .בהתגלות זו - שהיא השלב העיקרי ביותר ב[[ביאת משיח]] - משיח מודיע לעם ישראל שהוא בא לגאול אותם {{הערה|כמו שהרבי מוכיח בקונטרס בית רבינו שהמדרש בשעה שמלך המשיח בא" מדבר על זמן קודם לגאולה}}. קודמות להתגלות זו מאורעות שמימיים בעולם המורים על ההתגלות הקרובה. ההתגלות השנייה היא התגלות מציאותו לעין כל על ידי פעולותיו. כדי שיתפרסם שמו של המשיח ויקבל העולם את מלכותו, מתחיל מלך המשיח את פעולותיו בענייני צדק ויושר בקנה מידה עולמי{{הערה|ראה לדוגמה שיחת שבת פרשת משפטים ה'תשנ"ב}}. בשלב השלישי תיהי' ההתגלות '''המושלמת''' לעין כל, ששלימות זאת באה ביחד עם שלימות הגאולה. מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'.

==מעשיו של מלך המשיח==
{{פסקה חסרה}}
עם גילויו של מלך המשיח, הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}.

בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.

משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו"מ חט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות ח"ב עמ' 292}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערת שוליים|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח על האומות, ישנם שני שלבים{{הערת שוליים|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חי"א ע' 283}}: שלב הראשון, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה, ובשלב השני ישפיע אלוקות על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.

==משיח מהחיים או מהמתים==
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.

:::"אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות".

מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.

גם בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים.
אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פי"א מהלכות מלכים.}} אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.

==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

==לקריאה נוספת==
*שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי ומיכאל פרידמן, '''[[מלך המשיח (ספר)|מלך המשיח]]''' - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, [[תשנ"ו]].

== קישורים חיצונים ==
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' {{אינפו}}
* הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]

מלך המשיח

2013-11-11T23:49:04Z

בערלה: /* התגלותו */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.

[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש]], בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי נמצא מתאים]] להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח|חזקת משיח]] ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.

==המשיח בדברי הנביאים==
המשיח מוזכר לראשונה בדברי הנביאים בהדגשת שייכותו לדוד המלך: {{ציטוט|תוכן=ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה . . והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א' ו-י'.|מרכאות=כן}}. {{ציטוט|תוכן=הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיושע יהודה, וישראל ישכון לבטח. וזה שמו אשר יקראו – ה' צדקנו|מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}

==מקור המונח משיח==
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ.ש.ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד,ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא,א</ref>.
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.

==שמותיו==
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בס' [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת ש"פ תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א ח"א עמ' 14.}}.

==מעלותיו של המשיח==
===נשמתו===
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.

עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]].

===דרגתו===
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.

===הלב של עם ישראל===
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"ג עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.

===יחוסו===
{{ערך מורחב|ערך=[[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]}}

למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.

[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

;מזכרים או מנקבות

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.

;מזרע שלמה
{{ערך מורחב|ערך=[[יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה|משיח מזרע שלמה]]}}

[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.

מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|לקו"ש חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].

===ענווה===
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.

==לידתו==
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם ח"ב עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.

==חכמתו==
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]] . . רוח דעתו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט,ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם", כלומר שבנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.

==משיח בזמן הגלות==
===משיח בכל דור===
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}

בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

בכל דור הי' משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"ב עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|סה"ש תשנ"ב ח"ב עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור.

בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא [[הרבי מליובאוויטש]]. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של [[הרבי]] בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחו"ק - תשנ"ב, ח"א עמ' 318, משיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.

===הנהגה מלכותית===
[[הרמב"ם]] בתיאור סימני המשיח עוד בזמן הגלות כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן ה[[גלות]]. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך{{הערה|(ע"פ) הוספת כ"ק אדמו"ר מה"מ בתי"ק עלי שיחת ש"פ תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.

===פעולותיו===

בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].

*על כל העמים - משפטים נ"ב.

*'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.

===מקום שהותו===
בהיותו ב[[גלות]], נמצא [[מלך המשיח]] ב[[פתחה של רומי]]{{הערת שוליים|מס' סנהדרין?.}}, שם הוא ממתין לגאול את ישראל.

האברבנאל מבאר{{הערה|ישועות משיחו עיון ראשון פרק ג'}} שהפסוק "הנה מלכך יבוא לך" מוכיח שהמשיח יבוא מחוץ לארץ, וכך מפרש בזוהר{{הערה|ח"ג, ס"ט, א'}} "מכיוון שעד עתה אינו במקומו אלא בנכר".

==חיים נצחיים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}

ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] ח"א עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" ח"א ד"ה 'דבר אחר'.}}.

בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.

בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".

==המשיח בהלכה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".

{{ציטוט|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.

==התגלותו==
{{פסקה חסרה}}
התגלותו של מלך המשיח קורה בכמה שלבים{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב}}. התגלות המשיח הראשונה היא התגלות מציאותו בתור מלך המשיח בהתגלות זו שהיא השלב העיקרי ביותר ב[[ביאת משיח]] משיח מודיע לעם ישראל שהוא בא לגאול אותם {{הערה|כמו שהרבי מוכיח בקונטרס בית רבינו שהמדרש בשעה שמלך המשיח בא" מדבר על זמן קודם לגאולה}} קודמות להתגלות זו מאורעות שמימיים בעולם המורים על ההתגלות הקרובה. ההתגלות השנייה היא התגלות מציאותו לעין כל על ידי פעולותיו. כדי שיתפרסם שמו של המשיח ויקבל העולם את מלכותו מלך המשיח מתחיל את פעולותיו בענייני צדק ויושר בקנה מידה עולמי{{הערה|ראה לדוגמה שיחת שבת פרשת משפטים ה'תשנ"ב}}. בשלב השלישי תיהי' ההתגלות '''המושלמת''' לעין כל שזה יקרה ביחד עם שלימות הגאולה. מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'.

==מעשיו של מלך המשיח==
{{פסקה חסרה}}
עם גילויו של מלך המשיח, הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}.

בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.

משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הל' מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 תו"מ חט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות ח"ב עמ' 292}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערת שוליים|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח על האומות, ישנם שני שלבים{{הערת שוליים|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חי"א ע' 283}}: שלב הראשון, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה, ובשלב השני ישפיע אלוקות על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.

==משיח מהחיים או מהמתים==
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.

:::"אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות".

מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.

גם בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים.
אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פי"א מהלכות מלכים.}} אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.

==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

==לקריאה נוספת==
*שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי ומיכאל פרידמן, '''[[מלך המשיח (ספר)|מלך המשיח]]''' - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, [[תשנ"ו]].

== קישורים חיצונים ==
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' {{אינפו}}
* הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]

ישיבת קיץ חיילי בית דוד

2013-08-05T22:12:48Z

בערלה:

[[תמונה:ישיבת קיץ חיילי בית דוד - תשסח.jpg|left|thumb|250px|תמונה קבוצתית משנת [[תשס"ח]]]]

'''ישיבת קיץ חיילי בית דוד''' הינה מסגרת ל[[תמימים]] ב[[ארץ הקודש]] לימי [[בין הזמנים]] ומיועדת לתמימים בגיל ישיבה קטנה (עולים לישיבה-קטנה, לומדים בישיבה-קטנה ועולים לישיבה-גדולה). ה'ישיבת קיץ' הינה תחת ארגון [[את"ה העולמי 770]].

לראשונה הוקמה ה'ישיבת קיץ' ב[[קיץ]] [[תשס"ב]] ע"י ר' שמואל אלכסנדר סנדר וולישאנסקי ומאז הולכת ומתרחבת משנה לשנה, בכמות ובאיכות, הן בגשמיות והן ברוחניות. בשנת [[תשס"ט]] [[שנת הקהל]], השתתפו למעלה ממאה וחמישים [[תמים|תמימים]] במסגרת הישיבת קיץ.

ישיבת הקיץ "חיילי בית דוד" היא ישיבת הקיץ החב"דית הראשונה בארץ והגדולה בעולם.

==היסטורית ה'ישיבת קיץ'==
*בשנת [[תשס"ב]] ישיבת הקיץ התקיימה באכסניית גשר שב[[ירושלים]], ונוהלה על ידי התמימים: שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי, [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] ו[[שלום בער הנדל]].

*בשנת [[תשס"ג]] ישיבת הקיץ התקיימה במכון לציון ברינה בעיר [[ביתר עילית]]. צוות ההנהלה נותר כבשנה הראשונה.
[[תמונה:מכון לציון ברינה.jpg|left|thumb|250px|מכון לציון ברינה - משכן הישיבת קיץ בשנים [[תשס"ג]] ו[[תשס"ט]]]]

*בשנת [[תשס"ד]] ישיבת הקיץ התקיימה בישיבת התיכונית ב[[דימונה]]. מנהלי הישיבה היו הרב שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי והתמים חיים הלל שפרינגר.

*בשנת [[תשס"ה]] ישיבת הקיץ התקיימה בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]] . מנהלי הישיבה היו הרב מנחם מענדל הראל והרב יוסף יצחק שוורץ.

*בשנת [[תשס"ו]] ישיבת הקיץ התקיימה בישיבת ההסדר "מדברה כעדן" בישוב מצפה רמון. מנהלי הישיבה היו התמימים: ישראל שניאור זלמן ווילשנסקי ומנחם מענדל פרידמן (בן ר' זאב).

*בשנת [[תשס"ז]] ישיבת הקיץ התקיימה בישוב קוממיות שבדרום, מנהלי ה'ישיבת קיץ' היו התמימים: ישראל שניאור זלמן ווילשנסקי ומנחם מענדל פרידמן (בן ר' זאב).

*בשנת [[תשס"ח]] ישיבת הקיץ התקיימה ב[[כפר חב"ד]]. מנהלי הישיבה היו התמימים: שניאור זלמן לבקיבקר, בצלאל וילשאנסקי ויהושע ליפש.

*בשנת [[תשס"ט]] ישיבת הקיץ התקיימה במכון לציון ברינה בביתר עילית כבשנת [[תשס"ג]], מנהלי הישיבה היו התמימים: שניאור זלמן לבקיבקר, יהושע ליפש ושמואל ביטון.

*בשנת [[תש"ע]] התקיימה ישיבת הקיץ בקמפוס גבעת שמואל, מנהלי הישיבה היו התמימים: מנחם מענדל גינזבורג, משה מאירי, מנחם מענדל קופצ'יק ותנחום ריבקין.

*בשנת [[תשע"א]] התקיימה ישיבת הקיץ בכפר הנוער שדה חמד, מנהלי הישיבה היו התמימים: מנחם מענדל גינזבורג, מנחם מענדל סטזגובסקי, ומנחם מענדל קופצ'יק.

* בשנת [[תשע"ב]] התקיימה הישיבת קיץ בשנית בקמפוס גבעת שמואל. מנהלי הישיבה היו התמימים: שלמה דידן נצח קופצ'יק, מנחם מענדל סטזגובסקי ושמואל בורקיס.

* בשנת [[תשע"ג]] התקיימה הישיבת קיץ בשלישית בקמפוס גבעת שמואל. בתור הנהלה רוחנית שימשו התמימים: התמימים אפרים זלמנוב, שלום מיפעי, מאיר שלום רוזנבלט. בתור הנהלה גשמית שימשו התמימים: דניאל הושיאר ומרדכי קיי.
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/images/notimage/48256_he_1.pdf כתבת סיכום על ישיבת הקיץ] - [[שבועון בית משיח]]

[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בארץ הקודש]][[קטגוריה: מחנות קיץ|ח]]

שיחה:ישיבת קיץ חיילי בית דוד

2013-08-05T22:11:30Z

בערלה:

נראה די בדיחה לעשות ערך על כל אחד מהבחורים או אברכים שעבדו בישיבת קיץ. באמת כולם זכאים לערך?
:אם תשים לב, מסומנים בסוגרייים רק כאלה שזכאים לערך בזכות עצמם ופעולותיהם (כברל'ה הנדל וכו'). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::ע"פ כלל נכון זה מן הראוי לשים על ישראליק ולישאנסקי ומני פרידמן ג"כ ערך, שהרי הם מנהלים את הישי"ק בצפת!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 14:43, 16 אוגוסט 2009 (IDT)

אני לא יודע איך לעושת את זה אבל בערך של את"ה העולמי בפיסקה על הישיבת קיץ צריך להיות קישור לערך זה. הלא כן? [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 22:11, 5 באוגוסט 2013 (UTC)

יחיאל הררי

2013-07-09T21:28:41Z

בערלה:

[[קובץ:יחיאל הררי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ד"ר יחיאל הררי בהשקת בול התניא בכנס מנהלי מוסדות חב"ד בישראל. תשע"ב (2012)]]
דוקטור '''יחיאל הררי''' (מכונה גם בשם '''חיליק''') הינו סופר בכיר שנחשף ל[[ספר התניא]] והתקרב באמצעותו ל[[חסידות חב"ד]]. כתב את סדרת 'עצות התניא', וחיבר את ספר הביוגרפיה '[[סודו של הרבי]]'.

==תולדות חייו==
נולד ב[[ראשון לציון]] ב[[א' טבת]] [[תשל"ד]] להוריו יוסף ופורטונה הררי.

בצעירותו נכנס ללמוד ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] תל-אביב, שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו על דרכו של הרב [[יצחק גינזבורג]] לה נתן את הכותרת "מיסטיקה כרטוריקה משיחית אצל הרב יצחק גינזבורג", ואחרי שעבודתו התקבלה, תכנן להמשיך את לימודיו בחו"ל, כשלבינתיים התקבל כחבר הסגל המקצועי באוניברסיטה, והחל למסור שיעורים לסטודנטים צעירים.

בשנים אלו היה חבר במפלגת העבודה, והיה עוזרו הפלמנטארי של חבר הכנסת אופיר פינס, ושימש כיועץ תקשורת בכיר במשרד הכלכלה הממשלתי.

באחת מהחופשות שקיבל מטעם האוניברסיטה נחשף ל[[ספר התניא]], בעקבותיו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], והחל לפרסם סדרת ספרים בשם 'עצות התניא' בהם לקח מושגים עמוקים ב[[תורת החסידות]] והנגיש אותם לציבור הרחב בכלים של 'הרפיה עצמית' והדרכה אישית לרוגע פנימי.

לאור התקרבותו לספר התניא ול[[תורת החסידות]], יצר קשר הדוק עם [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]] הרב [[חיים ניסלביץ']], ובשנת [[תשע"ב]] נסע יחד איתו לחצר הרבי, ושהה עמו ב-[[770]].

בשנת [[תשע"ג]] פירסם ספר ביוגרפיה על [[הרבי]] בשם '{{קישור אם קיים|סודו של הרבי}}', בו ניסה "לגלות את סוד כוחו של הרבי". הספר עורר הדים רבים, וחלקים רחבים בחסידות חב"ד יצאו בקריאה להימנע מרכישת הספר מכיון שהוא מציג את הרבי באור אנושי, ונמנע מלעסוק ב[[קדוש]]תו ו[[צדיק|צדקותו]].

נכון לשנת תשע"ג הררי מכהן כמרצה בבית הספר לתקשורת במכללת ספיר, ומוזמן להרצאות שונות ברחבי הארץ להרצות בתחום המחשבה היהודית, ול[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] רבים להרצאות על ספר התניא.

==חיבוריו==
*'''עצות התניא - חלומות ומשמעותם''', התבוננות, תשס"ז.
*'''עצות התניא - טרדות הפרנסה''', התבוננות, תשס"ח.
*'''עצות התניא - יום הולדת''', התבוננות, תשס"ט.
*'''עצות התניא - על זוגיות והתאמה''', התבוננות, תשע"א.
*'''עצות התניא - להכיר את הבורא''', התבוננות, תשע"א.
*'''{{קישור אם קיים|סודו של הרבי}}''' - ספר ביוגרפיה על [[הרבי מליובאוויטש]], ידיעות ספרים, תשע"ג.

==ראו גם==
*[[מכון התבוננות]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60636 הד"ר שלקח את התניא כפרוייקט חיים] - כתבת פרופיל וראיון עם ד"ר הררי ב[[שבועון בית משיח]]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=53159 רשמים מכינוס השלוחים תשע"ב] - אתר שטורעם
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2372 "החסיד שלא פחד מהמוות" מאמר על ר' משה ניסלביץ] {{חב}}

{{מיון רגיל:הררי, יחיאל}}
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]]

רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

2013-06-18T00:01:01Z

בערלה: בעקבות בקשתו של דובי ו.

{{דמות
|שם=רבי שניאור זלמן ברוכוביץ'
|תמונה=[[תמונה:רבי שניאור זלמן.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר הזקן
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] ה'[[תק"ה]]
|מקום לידה=[[ליאזני]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])
|מקום פעילות=[[רוסיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}{{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד [[חסידות חב"ד]] וראשון [[אדמו"ר]]יה|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[שניאור זלמן (פירושונים)]]}}'''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (במקור ב[[אידיש]] '''דער אלטער רבי'''. מכונה גם '''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[י"ח באלול]] [[תק"ה]], [[הסתלקות|הסתלק]] ביום [[כ"ד בטבת]] ה'[[תקע"ג]] ומנוחתו כבוד ב[[האדיטש]].

==קורות חייו==
===לידתו וילדותו===
[[תמונה:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנפטר בשנת ש"ס. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד תרע"ט.}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי יצחק שאול, ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל הבעל שם טוב והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי ברוך ורבקה נשארו קצת אצל הבעל שם טוב ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן". בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי י"ח באלול שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיר ליאזני.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים.

בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. ביום [[ט"ו בכסלו]] [[תק"י]] בגיל חמש התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי ה[[חברה קדישא]] בעיירה ליאזני. בגיל שמונה כבר היה בקי בסידור "שער השמים" של ה[[של"ה]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], [[ראב"ע]] ו[[רמב"ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!

בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית, ובגיל [[בר מצווה]] בשנת [[תקי"ח]] הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים.

ביום שישי [[י"ב במנחם אב]] [[תק"כ]] נישא לרעייתו מרת [[הרבנית סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]] - בתו של הרב [[יהודה לייב סגל]] והיה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]].

===במזריטש===
לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. ב[[מזריטש]] מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע.

כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל ]]ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.

בהיותו במזריטש למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" (או "שו"ע הרב").

בשנת [[תקל"ד]] נסע יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם.

==נשיא חסידות חב"ד==
===הסתלקות המגיד ממזריטש===
[[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש המגיד ממזריטש מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]], הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מנדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.

באותם שנים הייתה ההתנגדות לתורת החסידות בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היה דרוש איש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי אברהם המלאך והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.

בשנת [[תקל"ו]] (1776) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזני לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם ה[[חב"ד]]י.

בשנת תקל"ו נסע ר' מנחם מנדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה אדמו"ר הזקן במוהילוב.

באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר ויטבסק ומליאזנא והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.

באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של [[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה ואף השיחו זאת לרבי מנחם מנדל מוויטבסק. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים . . שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".

במכתב זה נתן רבי מנחם מנדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מנדל'י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מנדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את ‘החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.

כשהבין רבי מנדל'י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.

===התמנותו לרבי===
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מנדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערת שוליים|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערת שוליים|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערת שוליים|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמ"ר הזקן (בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מנדל) שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערת שוליים|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.

הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי.}}. יחד עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערת שוליים|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואהבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מנדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערת שוליים|..כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים .. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.

רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.

==ספר התניא==
[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך.

בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני עבודת השם. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].

ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את ספר התניא בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.

==מאסריו==
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]}}
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקל"ט]] (1799) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] [[תקנ"ט]] לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.

ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] נאסר אדמו"ר הזקן בשנית, אך בתנאים טובים יותר. יחד עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר רביעי של חנוכה){{הערת שוליים|על שני התאריכים כותב [[אדמו"ר שליט"א]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.

==בליאדי==
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.

כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים.

==מלחמת נפוליאון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ"ק אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה כ"ק אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת תקע"ב (1812 למניינם) – שלח כ"ק אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרה"ח ר' [[משה מייזליש]]).

כ"ק אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ"ק אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

כ"ק אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ"ק אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח אלול שנת תקע"ב. כ"ק אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ"ק אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ"ק אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, כ"ק אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של כ"ק אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ"ק אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ"ק אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ"ק אדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ"ק אדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו כ"ק אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ"ק אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב כ"ק אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "ובי"ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

כאשר כ"ק אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ"ק אדמו"ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.

== הסתלקותו ==
[[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|thumb|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
ב[[יום חמישי]] [[י"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפלת הערבית האחרונה שלו. בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה". לפני הסתלקותו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב אדמו"ר הריי"צ ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערת שוליים|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הורש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני הסתלקותו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערת שוליים|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערת שוליים|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

ביום שישי [[י"ב בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערת שוליים|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. במוצאי שבת פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערת שוליים|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שוליים|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר [[פיענא]] בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} לעיירה הסמוכה, [[האדיטש]]{{הערת שוליים|במהלך המסע עמרה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

== תמונתו ==
[[תמונה:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|left|thumb|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא ציור על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה כבשנותיו האמצעיים. דבר זה נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].

עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול. נעשתה ע"י ר' שמריה שניאורסון והיא מוצגת כיום בתערוכה של [[ספריית ליובאוויטש]].

==חיבוריו==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
*[[הלכות תלמוד תורה]]
*[[לקוטי תורה (ספר)]]
*[[מאה שערים (ספר)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[ספר התניא]]
*[[פסקי הסידור]]
*[[קונטרס הרב]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שאלות ותשובות הרב]]
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
*[[תורה אור (ספר)]]

==חידושיו ותקנותיו==
{{פסקה חסרה}}
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.
:*[[סכינים מלוטשות]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת אותיות חדשה המשלבת קבלה והלכה.
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.

==עשרת הניגונים==
[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ודביקות הנשמה באלקות. נוהגים לא לנגן ניגונים אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.

#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]
#[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]

==לקריאה נוספת==
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.
*[[התמים]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.
*הרב דב טברדוביץ', '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת [[אדמו"ר הזקן]], מכפר-חב"ד.
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].

==קישורים חיצונים==
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו]
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר col
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], אלול תשע"ב - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

ג' בתמוז

2013-06-15T20:11:31Z

בערלה:

{{חודש תמוז}}
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.

==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]].
*[[תשנ"ד]] - [[אדמו"ר שליט"א]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. רוב ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי שליט"א]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפנ"ז (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו’), משא"כ בדורנו זה – הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה – נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר ח"ו במאורות הגדולים דגילוי תושב"כ ותושבע"פ, אלא אדרבה – מתווספת שלימות נעלית יותר [לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבע"פ וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה], באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, עי"ז שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא".
(תרגום מסה"ש תשנ"ב ח"א עמ’ 294) }} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. להרחבה ראו את הערך [[פולמוס המשיחיות בחב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}

{{להיום יום|ג'|תמוז}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]

אסף חנוך פרומר

2013-06-14T08:14:01Z

בערלה:

[[תמונה:אסף פרומר.jpg|left|thumb|250px|הרב אסף חנוך פרומר]]
הרב '''אסף חנוך פרומר''' (שם העט '''א. אברהם''') - הינו מרצה מבוקש, משפיע, ועורך ספרים.

הרב פרומר נולד ב[[קרית שמואל]] שב[[חיפה]] לאביו הרב [[שמואל פרומר]] ולאמו מרת דבורה. בצעירותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]], ובישיבת [[תומכי תמימים]] בסינסינאטי, ובשנת [[תשנ"ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

עם סיום לימודיו, נישא לרעייתו גיטל, ביתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מ[[ביתר עלית]], ועבר להתגורר בקהילת חב"ד ב[[קרית שמואל]].

==פעילות ציבורית==
הרב פרומר משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]. פעיל ומרצה במטה [[שבע מצוות לשבעים אומות]].

עוסק בתירגום ועריכת ספרים ומאמרים, ביניהם את את מאמרי הרב [[יהושע דוברבסקי]] ואת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] שפורסמו בשנים האחרונות ב"[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]". כיום הרב פרומר הינו העורך הראשי של [[מכון ממ"ש]] ויושב ראש מערכת [[מאמר מבואר]].

הרב פרומר כותב מאמרי הגות בעניינים אקטואליים העומדים על הפרק, ב[[שבועון בית משיח]] תחת שם העט א. אברהם. מאמריו מתאפינים בשפה 'פנימית' ורומזת, המובנת לעיתים רק למתמצאים בנבכי הסוגיות בהם הוא עוסק. מאפיין נוסף, הוא השימוש בהומור וסגנון כתיבה חופשי.

==ספריו==
'''ספרים בעריכתו:'''
*אלבום '''[[משיח תמונות ורגעים]]'''.
*'''[[הגדה של פסח]]''' עם פירוש עממי.

'''ספרים שהיה שותף בעריכתם:'''
*'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''' - הרב [[ראובן דונין]].
*'''[[קהל גדול]]'''.
*'''[[החמה וברכתה]]'''.
*'''[[נביא מקרבך]]'''.

==קישורים==
*[http://www.hageula.com/news/press/23.html מבוא לספר [[קהל גדול]] מעטו של הרב אסף פרומר] - אתר 'הגאולה'.
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51063 'הגות וואך' על כינוס השלוחים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1985 שיעור ווידאו בנושא 'קבלת המלכות' מהרב פרומר] - {{אינפו}}
*[http://www.neshei.com/index.php/includes/newvideo/includes/jq/js/jquery-1.7.1.min.js?url=article_he&id=68479 הנשים תצעדנה לפני המחנה] - נאומו של הרב פרומר.
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח] {{וידאו}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרומר אסף חנוך]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|פרומר]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2013-06-10T20:15:18Z

בערלה: /* פולמוס המשיחיות בחב"ד */

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון= [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 6|6]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 7|7]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 8|8]]}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]



==עוד מאה ועשר ערכים==
רבותי, אנחנו מתקרבים מאוד לערך החמשת אלפים! נותרו עוד מאה ועשר ערכים בלבד.

אשמח מאוד אם כל מושך במקלדת יוכל להצטרף לכתוב ולערוך את הכתבה לבית משיח [[משתמש:זוננשיין/ארגז חול|בארגז החול שלי]].

כמו כן, לכאורה אפשר להעלות מחר ידיעה ש"בקרוב מגיעים ל..." וכיו"ב (ואחרי שבוע - "עוד שבעים ערכים", "חמישים", וכן הלאה), ולנצל את המומנטום בכמה כתבות עוקבות, וזאת בכדי: א) לחשוף אנשים נוספים למיזם ולכמות האדירה של המידע שיש בו. ב) לנסות לעלות על הגל ולצרף אנשים נוספים לתרום.

תגובתכם ועזרתכם חשובה בכהנ"ל. עה"ח • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' באייר ה'תשע"ג • 23:08, 15 באפריל 2013 (IDT)

=== הצעת פיתוח לרגל הערך ה-5000 ===
עיצוב האתר הנוכחי הוא ישן. הצעתי לקראת הערך ה-5000 לחדש את העיצוב לעיצוב הנוכחי בויקי (העיצוב קיים בהגדרות המשתמש, אבל אינו עובד כראוי ועלול להשבית לחלוטין את אפשרויות העריכה של המשתמש, כפי שקרה לא אחת). ובחידוש גופא אפשר לעשות חידושים ושיפורים נוספים כיד ה' הטובה.

העיצוב החדש ירענן את האתר, גם לעובדים וגם לגולשים. יעיד כאלף עדים על ההתפתחות המרשימה של האתר. מומלץ בחום (עוד בקיץ!) [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ו' באייר ה'תשע"ג 00:02, 16 באפריל 2013 (IDT)
:ההצעה מצויינת, אך יש הבדל בין עיצוב לבין ממשק תוכנת הויקי, הממשק קשור למתכנת, העיצוב קשור למשתמשים. ממשק אני יכול לבדוק אם יש מי שיוכל לעשות לנו את זה, עיצוב צריך מישהו מכאן. יש מישהו אם ידע מספק בנושא? חיים שכבר לא ממש כאן, עשה זאת בעבר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע"ג 16:33, 17 באפריל 2013 (IDT)
::עיצוב אתרים שונה במהותו מעיצוב רגיל. צריך עיצוב וקטורי, נקי וחלק. אני לא מכיר אף אחד כזה... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ז' באייר ה'תשע"ג • 17:01, 17 באפריל 2013 (IDT)
:::אי אפשר להעתיק את העיצוב מויקי? '''עוד רגע וזה כאן, הערך ה-5000''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ז' באייר ה'תשע"ג 23:48, 17 באפריל 2013 (IDT)
::::עקרונית אפשר, אם לא מחליפים שום דבר חוץ מטקסט. אבל, וכאן מגיע האבל הגדול (ואני אומר את זה בלי לדעת מה קורה בויקי): אצלנו יש את הסמלים של הקטגוריות, שאם רוצים לחדש גם אותם, צריך מישהו שיודע לעצב וקטורי, יש ריבועים שיש שם ואצלנו לא יהיה להם שימוש וצריך לתכנן בצורה נכונה מה לשים במקום ואיך, וכן הלאה. בקיצור - בהצלחה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באייר ה'תשע"ג • 01:52, 18 באפריל 2013 (IDT)

האם מתקדם משהו בקשר לחידוש הממשק? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט' באייר ה'תשע"ג 21:29, 19 באפריל 2013 (IDT)
:וכאן המקום להעיר, שלום פתח דף לעיצוב החדש של העמוד הראשי. נראה לי שכולם יכולים לתת יד ברעיונות וכו'. הדף הוא: [[משתמש:שלום/עמוד ראשי]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט' באייר ה'תשע"ג 21:30, 19 באפריל 2013 (IDT)

== התוועדות או התוועדות חסידית ==

באשר הדיון בדף השיחה הוזנח מזה זמן רב, אני מעלה אותו שוב כאן. נא לציין את דעתכם, גם אם זו הובעה כבר בדף השיחה.

=== התוועדות ===
*{{בעד}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' באייר ה'תשע"ג, למניינם 02:50, 16 באפריל 2013 (IDT)
* {{בעד חלש}} {{כתב קטן|נכון אין תבנית, אבל אולי זה יעורר...}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע"ג 16:32, 17 באפריל 2013 (IDT)
*{{נגד חלש}} {{כתב קטן|עכשיו כבר יש תבנית, וזה הזמן להסביר את עצמי (לא מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן; התרגזתי שיש יותר מידי ירוק בעיניים, אז החלטתי לכתוב את דעתי באופן של 'נגד הבעד'...)}}: התוועדות אמיתית היא התוועדות חסידית. ככה בכתבי רבותינו נשיאינו, וכן הוא האמת. סתם לשבת ולהיוועד יחד - זו גם מעלה, וגם היא מבוארת בכתבי אדמו"ר הריי"צ, אבל לא זהו תוכן הערך (ואגב, כאן המקום לעורר: נצרך מישהו שיוסיף לבאר שם בטוב טעם מהי התוועדות, ומהי התוועדות חסידית!). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באייר ה'תשע"ג • 02:03, 18 באפריל 2013 (IDT)

=== התוועדות חסידית ===
*{{בעד}} ההתוועדות היא '''התוועדות חסידית''', וזה מקורה. (בנוסף, יש מעלה נפלאה כשאדם מבחוץ נכנס לערך ורואה את שמה 'התוועדות חסידית' ולא סתם 'התוועדות'). [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ו' באייר ה'תשע"ג 00:37, 16 באפריל 2013 (IDT)
*{{בעד}} התוועדות הוא כמו ועידה, לעומת התוועדות חסידית שפירושה: ועידה חסידית בנוגע לעניני החסידות. וגם ביידיש שאומרים פארבריינגען פירושו הוא בילוי, ורק כשאומרים "א חסידישע פארבריינגען" הכוונה היא לבילוי חסידי של הנשמה.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 17:20, 16 באפריל 2013 (IDT)
*{{בעד}} לא זכיתי להבין את עומק הסברות של כולם כאן ואת ההבדל הגורלי בין שתי האפשרויות (אולי עקב השעה המאוחרת ויומיים בלי שינה) אבל כך זה נשמע יותר חסידי...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:47, 19 באפריל 2013 (IDT)

{{בוצע}} כדעת הרוב --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באייר ה'תשע"ג, למניינם 17:52, 19 באפריל 2013 (IDT)

==תמונות==
האם אפשר להעלות תמונות מהאתרים COL וSTUREM?--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 00:16, 17 באפריל 2013 (IDT)
:לא. יוצאים מהכלל, אם ברור שהתמונה אינה שייכת להם, כגון תמונה שמקורה בעיתונות כללית, תמונה עתיקה שאין עליה בכלל זכויות יוצרים וכו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע"ג 16:26, 17 באפריל 2013 (IDT)
::מה הגדר של תמונה עתיקה ללא זכויות יוצרים? '''עוד רגע וזה כאן, הערך ה-5000''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ז' באייר ה'תשע"ג 23:49, 17 באפריל 2013 (IDT)
:::תמונה ממעמד הר סיני לדוגמא {{קריצה}} (כשהקלדתי, היה כתוב בטעות "קרציה"...). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באייר ה'תשע"ג • 01:50, 18 באפריל 2013 (IDT)
::::אאל"ט 70 שנה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באייר ה'תשע"ג, למניינם 03:20, 18 באפריל 2013 (IDT)
:::::לא צריך שיעברו שבעים שנה ממות היוצר? אז בד"כ פוקעות זכויות יוצרים.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:50, 19 באפריל 2013 (IDT)
:::נכון, ממות היוצר (או מפטירתו, במקרה שהאמין בי"ג עיקרים) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באייר ה'תשע"ג, למניינם 03:19, 19 באפריל 2013 (IDT)

== הערך ה5000 ==

כפי הנראה כולם מתכוננים להשקת הערך ה5000. ובכן באתי בזה להודיע שבאם יצטרפו לשני המיזמים שלי: 1. [[משתמש:כתית למאור/מספרים]]. 2. [[משתמש:כתית למאור/הערות]]. עד סוף שבוע זה יעברו את המספר הנ"ל.

בברכת גוט שבת ויחי המלך!--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 16:38, 19 באפריל 2013 (IDT)

:בלי לזלזל חס ושלום בעבודתך המאומצת, המשימה אינה להגיע לערך ה-5,000 במהירות האפשרית, אלא המשימה היא להרחיב את חב"דפדיה למספר גדול ככל האפשר של ערכים '''איכותיים'''. בשל כך, אין שום ענין לרוץ ולפתוח עשרות ערכים בלי להשקיע בהם כדבעי, ולדאוג שכל ערך יהיה מלא בתוכן, ערוך לשונית, וכו'. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באייר ה'תשע"ג • 17:11, 19 באפריל 2013 (IDT)
::אדרבה, לכן אני מודיע שאין כוונתי סתם כך לרוץ במרוץ הערכים, אך בכדי שערכים אלו יהיו מוכנים נדרשת עבודה לא רק שלי. ולכן הודעתי זאת. והתמריץ בזה הוא ה5000!!!--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 17:51, 19 באפריל 2013 (IDT)

==העלאת תמונות==
בחודש האחרון הוסיפו כאן את תבנית 'אין תמונה'. כרגע, התבנית לא אפקטיבית היות והיא מפנה לדף 'שגיאת הרשאה', וממילא - אדם שאין ברשותו הרשאה לא יודע מה לעשות, ופשוט לא מעלה את התמונה ואנחנו מפסידים.

אני מציע שהלחיצה על התבנית (למי שאין לו הרשאה) תפנה לדף כתיבת אימייל וצירוף תמונה לא' ממפעילי המערכת וכיו"ב, או לחילופין - שתפנה לדף בו תורשה העלאת תמונות גם למשתמשים לא רשומים, ולדף זה לא תהיה גישה לאנשים אחרים, או כיו"ב.

מה שלא יהיה, המצב הנוכחי הוא מבדח למדי... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"א באייר ה'תשע"ג • 21:19, 21 באפריל 2013 (IDT)

:קישרתי משם לדף [[עזרה:העלאת תמונות]]. לא ידוע לי על אפשרות שהקישור יעבוד רק למשתמשים מסוג מסויים --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באייר ה'תשע"ג, למניינם 21:21, 21 באפריל 2013 (IDT)

::זו אמנם התקדמות, אבל חוששני שגם כך, אדם שרואה כמות כזו של טקסט, נבהל ובורח. אולי כדאי ליצור דף חדש במיוחד לצורך זה, בו יהיה כתוב משהו בסגנון של: "אנו שמחים שברצונך לתרום לחב"דפדיה... אם עדיין אינך רשום ואין ברצונך להירשם, אנא שלח את התמונה לכתובת... אם עדיין אינך רשום וברצונך להירשם...(וכאן להוסיף הערה שגם לאחרי ההרשמה צריך לבקש אישור העלאה), אם הינך משתמש רשום, חזור לדף ממנו הגעת... - '''מה דעתך?''' • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"א באייר ה'תשע"ג • 21:26, 21 באפריל 2013 (IDT)
:::{{בוצע}} [[תבנית:אין תמונה/עזרה]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באייר ה'תשע"ג, למניינם 05:27, 22 באפריל 2013 (IDT)
::::לכאורה הפסקא האחרונה שם מיותרת, וזאת משום שאני טוען שצריך להיות כמה שפחות טקסט. מה שאנחנו יכולים לעשות בכוחות עצמינו, עדיף "לא להטיל את העבודה על אחרים". • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ב באייר ה'תשע"ג • 14:38, 22 באפריל 2013 (IDT)
:::::{{בוצע}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באייר ה'תשע"ג, למניינם 21:01, 22 באפריל 2013 (IDT)

== קביעת מדיניות - ערכים מתאימים לחב"דפדיה ==

ברצוני לדון, ולהגיע לגיבוש מדיניות מסודרת בכל הנוגע לערכים המתאימים לחב"דפדיה או לא. ראשית אמקד את הדיון בערכים יהודיים, שאין בהם תוכן הקשור/המיוחד לחב"ד דווקא. לדוגמה [[רבי דוסא בן הרכינס]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באייר ה'תשע"ג 11:06, 30 באפריל 2013 (IDT)

=== ערכים יהודיים בלי קשר לחב"ד ===
מה מקומם של ערכים יהודיים בלי קשר ישיר לחב"ד:

'''דיון:'''
נראה לי שאין חולק שמושגי בסיס, (כמו למשל, בריאת העולם, מעמד הר סיני, גמרא ועוד), חייבים שיהיו. ערכים פחות מרכזיים ובסיסיים, כמו תנאים שונים וכו', אין צורך בהם.{{ש}}
גופא: בתורת החסידות יש אין ספור הסברים על פי החסידות (ובפרט בתורתו של הרבי) לדברים השונים (כמו הדברים הנ"ל), שחייבים להכניס אותם. וזה מה שיהפוך אותם לערכים חב"דיים.{{ש}}
::בקשר לתנאים: לדוגמא, רבי עקיבא, חייב שיהיה. יש הרבה מה לכתוב עליו מתורת החסידות וכו'. תנאים אחרים - לא. {{שכח|שנוזל}}
:::אני סבור שגם ערכים שלא ידוע לנו על הקשר חב"די אליהם, חשוב שיהיו פה. ואסביר במשל: בעל מכולת אמר פעם, שהוא לא מרוויח על הלחם והחלב, כי מחיריהם מפוקחים ותאריך התפוגה שלהם קצר, והם רק יוצרים כאב ראש. אז למה הוא מחזיק אותם, כי כשב"א קונה לחם, הוא עלול לקנות איתו מעדן. ואידך זיל גמור. ב"ה יש לנו מיקום מכובד למדי בדירוג של גוגל. ואדם עלול להגיע אלינו גם דרך ערכים מעין אלו. אמנה גם סיבות נוספות: א. במקרים רבים, הערכים אמנם אינם מכילים תוכן 'חב"די' אך הם מגישים מידע משלים לערכים שכן מכילים תוכן חב"די. ב. נראה לי שכמעט לכל ערך יהודי אפשר למצוא וימצא בעז"ה אזכור והקשר בתורת חב"ד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ג 16:26, 1 במאי 2013 (IDT)
::::אני מסכים עם שיע, ובהוספה שלכאורה [[הפצת המעיינות]] כוללת גם מעיינות היהדות בכלל. מצד שני מובן שרק עניינים מרכזיים וחשובים (לפי ערך) ראויים לערך אם אין להם קשר ישיר לחב"ד.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 22:46, 1 במאי 2013 (IDT)

=== נשים ===
מה מקומם של ערכים על נשות חב"ד בפדיה החב"דית:

'''דיון:'''
ב[[שיחה:צירה לבנוני|דף השיחה של הערך צירה לבנוני]] נראה שדעת הרוב בעד ערכים על נשים, אבל כמובן בלי להכניס תמונות.
:לגבי תמונות נאמר שם שאין להכניס על נשים חיות. אני חושב שגם על נשים שנפטרו, לא כל תמונה תוכל להיכנס (פשוט, לא?). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • כ"א באייר ה'תשע"ג 00:33, 1 במאי 2013 (IDT)
::כפשוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ג 16:18, 1 במאי 2013 (IDT)

== תבניות ==

שלום לכולם, יש כאן תקלה עם התבניות [[תבנית:למחוק]], [[תבנית:עריכה]] ו[[תבנית:שכתוב]] ואולי עוד. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 16:59, 2 במאי 2013 (UTC)
:כנראה שיש בעיה באחת מהתבניות הכלליות שמהן מורכבות התבניות הנ"ל --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג באייר ה'תשע"ג, למניינם 00:23, 3 במאי 2013 (UTC)
::צריך לטפל בבעיה הזו בדחיפות, זה ממש נורא. כל התבניות משובשות, וזה פוגע בערכים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • כ"ג באייר ה'תשע"ג 05:33, 3 במאי 2013 (UTC)
:::נראה לי שהבנתי!! כתובת חב"דפדיה שונתה ביומיים האחרונים ל cp.ih.chabad וגו'. כל הכתובות ב'לערוך אותו' וכד' (בתבניות) לא נכונות, ולכן זה נראה כך. איך פותרים בעיה כזאת??!! {{כתב קטן|ובכלל, למה שינו את הכתובת?}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ג באייר ה'תשע"ג 05:54, 3 במאי 2013 (UTC)
::::גם הכתובת הנוכחית היא זמנית בלבד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג באייר ה'תשע"ג 10:47, 3 במאי 2013 (UTC)
:::::למסדר התבנית עריכה, אם תוכל לסדר גם את ה[[תבנית:קצרמר]]. יישר כוח! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשע"ג 02:20, 5 במאי 2013 (UTC)
::::::::הבעיה סודרה (כמו שהגיעה ללא הסבר ברור) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באייר ה'תשע"ג, למניינם 04:09, 5 במאי 2013 (UTC)

:::::::::ניסיתי להעלות קובץ, ולא הצלחתי. קיבלתי הודעה ש"האתר נתקל בשגיאה בעת אחזור של http://cp.ih.chabad.info/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94.
:::::::::{{כתב מחוק|קובץ אחר כן הצלחתי להעלות (הקובץ האחרון שעלה). יכול להיות שזה אותו שורש בעיה? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשע"ג 07:15, 5 במאי 2013 (UTC)}}
::::::::::{{כתב מחוק|עכשיו אני רואה שהקובץ כן עלה, רק שאי אפשר לראות אותו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשע"ג 07:18, 5 במאי 2013 (UTC)}}
:::::::::::{{כתב מחוק|עליתי גירסה חדשה, בשם אחר, וזה הצליח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשע"ג 07:24, 5 במאי 2013 (UTC)}}

בשאר התבניות הבעיה עדיין קיימת. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשע"ג 07:32, 5 במאי 2013 (UTC)
:גם בתבנית העריכה התבניות לפסקאות עדיין פגומות. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:42, 5 במאי 2013 (UTC)
::הסרתי את הבעיה, על ידי הסרת הקוד לכפתור שאיפשר את עריכת/מחיקת הערך, הישר מן התבנית. כמובן שזהו פתרון זמני. כשיסיימו להעביר את האתר לכתובת הקבועה שלו (לא יודע בדיוק אבל משהו כמו חב"דפדיה.קום, ובעז"ה הבעיה תיפתר באופן סופי, אחזיר את הקוד. השארתי את הקוד בתבנית פסקאות לצורך בקרה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשע"ג 17:22, 5 במאי 2013 (UTC)

=== מקור התקלה ===
{{כתב מחוק|מקור התקלה ככל הנראה הוא ב[[תבנית:פסקה חדשה]]. למבינים, נא לתקן שם • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ג 07:16, 10 במאי 2013 (UTC)}}

== חידוש המיזם - ערכים מומלצים ==

'''{{גודל|3|פשוט - ובלי מאמץ}}'''

לפני מעט זמן עלה הרעיון לחדש את המיזם של 'ערכים מומלצים', ותכל'ס ראינו שאין לנו מספיק כוח אדם להשקיע בזה.

עלה לי רעיון חדש,{{ש}}
נוכל לבחור ערכים מומלצים, בלי להשקיע בהם! '''איך?''' - פשוט מאוד, לאחרונה עלו לאתר מספר גדול מאוד של ערכים חדשים, חלקם, איך אומרים, פשוט מושלמים. אז בלי צורך לחפש ערכים, ולהשקיע בהם עד להמלצה, נוכל לבחור את אלו שאנו מכירים ויודעים שהם סוג של מושלמים, ולהריץ אותם להמלצה.

דוגמאות:
*[[תומכי תמימים יצהר]] - מלא וממצה, כולל תמונות.
*[[גזירת הקנטוניסטים]] - ערך עשיר. אולי כדאי להוסיף תמונות קשורות וקישורים.
*[[אסיפת הרבנים עת"ר]] -
*[[נסיעה לרבי]] - ערך מושקע מאוד.
*[[חיים גראביצר]] -
*[[איצ'ה שפרינגר]] -

אז נכון שבעז"ה כשהאתר יהיה פעיל הרבה יותר, אולי ה'מומלצים' כבר לא יענו על הפרמטרים, אז (במלעיל ובמלירע) יהיה אפשר לשפר אותם עוד, או להסיר את ההמלצה.

ולצורך השכנוע נספר, שכך נהגו בויקי בתחילת הדרך, עד לדורות האחרונים ממש. אגב, זה יעזור לנו גם בשיפור פני ה'עמוד הראשי'.

=== תכל'ס. איך מתקדמים? ===
אז ככה, כנסו לדף [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים]] {{כתב קטן|אני ממליץ לשנות את שם הדף ל[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים]], אבקש זאת בדף הבקשות ממפעיל}}. יש שם את ה[[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים#דרך להמלצה|דרך להמלצה]], ו[[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים#קריטריונים לערך מומלץ|קריטריונים לערך מומלץ]].

פתחתי דף חדש בשם [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים]] {{כתב קטן|(בתקווה שישמעו לעצתי לשנות את שם הדף. במקרה ולא, צריך לעשות את זה <nowiki>[[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/ערכים מומלצים/דיונים]]</nowiki>)}}, שם יערכו הדיונים על ערכים להמלצה.

'''שימו לב''' ל'''{{קו תחתון|כל}}''' הפרטים שבדף החדש (נהלים וכו').

למען הסדר הטוב והטלת היררכיה בכל הנוגע לערכים מומלצים, כדאי לנהוג כנהוג בויקי, שלמשתמש אחד בלבד ניתנת הסמכות להניח את ה[[תבנית:ערך מומלץ]] בערך הנבחר. נראה לי שאם [[משתמש:chabadnik]] יסכים לקבל את האחריות זה יהיה נפלא. {{כתב קטן|גם הרווחנו עוד תורם לחב"דפדיה...}}.

==== שיפור דפי המשנה ====
בכל הנוגע לדפים הקשורים לערכים מומלצים, יש מקום להרחיב ולשפץ אותם. נוכל להיעזר בויקי.

• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ג 07:29, 10 במאי 2013 (UTC)

== רוקדים ובוכים (ספר) ==

האם שייך ומתאים לכתוב ערך על ספר זה? [[משתמש:הוגה בתורה|די למנוחה - קדימה לעבודה!]] - [[שיחת משתמש:הוגה בתורה|שיחה]] 05:57, 7 במאי 2013 (UTC)
:תחילה אכתוב דעתי מדוע אפשר לכתוב, כעיקרון שייך לכתוב כאן על כל דבר שקשור לחב"ד ופומביותו אינה נוגדת את דיני התורה וכבוד ליובאוויטש. הספר כבר מפורסם ולכן אין טעם לצנזר את זה כאן. אבל, והוא העיקר, איני רואה '''שום טעם''' בכתיבת ערך כזה, איזו תועלת רוחנית / הפצת המעיינות תצמח מכך? לא עדיף בזמן הזה לכתוב או לשפר ערכים אחרים? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ג 18:39, 12 במאי 2013 (UTC)

== חב"דפדיה בחיפוש גוגל ==

בתוצאות גוגל לערכים הנמצאים בחב"דפדיה, זה נראה כך: '''חב"דפדיה - Chabad Info | חב"ד אינפו - חדשות חב"ד'''. כותרת התוצאה ארוכה, וקשה להבחין שמדובר באנציקלופדיה. ראו למשל את ההבדל בתוצאות המפנות לויקיפדיה.

לא יודע איך, האם אפשר, ואם יש מה לדבר על זה בכלל - אבל לדעתי כדאי מאוד מאוד לדאוג (זה עניין טכני) שזה לא ייראה כך בתוצאות החיפוש. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ג 08:32, 10 במאי 2013 (UTC)
:ובכל זאת, אני חושב שכדאי לעשות משהו. אולי לכבוד הכתובת החדשה (והלא מובנת..) שקיבלנו • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשע"ג 07:53, 23 במאי 2013 (UTC)
::אנחנו עדיין לא בכתובת הסופית, לכשנגיע אליה. אברר בעז"ה מה אפשר לעשות... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשע"ג 15:51, 23 במאי 2013 (UTC)

== בעיה בהצבת תבנית ערך מומלץ ==

אחרי הבעת התרגשותי הכנה מכך שהערך המומלץ הראשון בחב"דפדיה הינו ערך שהוספתי בעצמי ועמלתי עליו בעשר אצבעותי, הריני להתריע על כך שבהצבת התבנית (עכ"פ במחשב עליו אני עובד) כל תבניות הניווט קופצות מטה מטה עד אין קץ ותכלית. לאנשי המיחשוב פתרונים. שנוזל ושלום - הצילו. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בסיוון ה'תשע"ג • 05:37, 22 במאי 2013 (UTC)
:כפי שכתבתי ב[[שיחה:נסיעה לרבי#בעיה טכנית בערך|דף השיחה שם]], הבעיה היא יחידנית לערך הזה - ואיני יודע מה היא. כפי שתוכל לבדוק ב[http://cp.ih.chabad.info/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=135273&oldid=129643 גרסאות קודמות בערך הבעל שם טוב] תראה שעשיתי בדיקה לראות האם הבעיה בתבנית של הערך המומלץ. הבדיקה הוכיחה שהבעיה היא אלמונית - ולא בתבנית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ג בסיוון ה'תשע"ג 13:51, 22 במאי 2013 (UTC)
::הבעיה נמצאת גם בדף [[תבנית:דף ארכיון]]!. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג 00:03, 24 במאי 2013 (UTC)

===הערך הראשון?===
לא נעים לי לקלקל את השמחה, אך האמת והשלום אהבו {{חיוך}} הערך המומלץ הראשון בחב"דפדיה הוא של [[שמחה עלברג]], עליו עמל וטרח ידידנו חיים נהר. רק שכשעודכנה תבנית המומלץ, שכחו לעדכן זאת בערך ההוא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשע"ג 15:49, 23 במאי 2013 (UTC)
:וכמדומה שגם [[ספר התניא]] שנכתב על ידי חיים, מומלץ. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בסיוון ה'תשע"ג, למניינם 17:15, 23 במאי 2013 (UTC)
::לא כפי שהוא כעת. מאז הוא עבר שינויים מפליגים, וכעת הוא ממש לא מומלץ. אם כי, בקלות ממש אפשר להחזירו לכך. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשע"ג 23:56, 23 במאי 2013 (UTC)
:::לא נורא, אסתפק בכך שהדיונים העכשווים על ערכים מומלצים הינם על ערכים שיצרתי, כך שיש סיכוי ש(אם שייע ישקיע בעריכתם...) אצליח 'לשבור' שיא של ערכים מומלצים שכתבתי בעצמי. {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג • 01:32, 24 במאי 2013 (UTC)

== קטגורית ספרים מתורגמים ==

האם לדעתכם נצרך לפתוח קטגוריה חדשה שתאחד תחתיה ספרים מתורגמים, דוגמת ספר הזכרונות, לקוטי דיבורים, ועוד? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ג בסיוון ה'תשע"ג • 18:15, 22 במאי 2013 (UTC)
:לא ברור לי מה יכלל בקטגוריה, הרי לא נכתוב 2 ערכים 1 ללקו"ש באידיש, ואחד למתורגם, כנ"ל ספר הזכרונות וכו'. דבר נוסף שאיני מבין, במה תועיל הקטגוריה הזו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשע"ג 15:39, 23 במאי 2013 (UTC)

== י"ט כסליו ==

האם יום [[י"ט כסליו]] לא יזכה לערך רגיל - על היום, עם 'היום יום', 'אירועים', 'נולדו' ו'נפטרו'? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשע"ג 08:27, 23 במאי 2013 (UTC)
:קיים כבר [[י"ט בכסלו]]. וזה צריך להיות דף פירושונים, אשנה בהתאם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשע"ג 15:34, 23 במאי 2013 (UTC)

== שינוי שם קטגוריה ==

המצב העכשווי בקטגוריית ספרי רבותינו נשיאינו הוא בעייתי: מצד אחד ישנם ריבוי כתבים וקונטרסים שאינם ראויים להיכלל בתואר "'''ספרי''' רבותינו נשיאינו", אך מצד שני גם התואר "'''כתבי''' רבותינו נשיאינו" אינו מדוייק, שהרי ישנם שיחות ומאמרים שלא נכתבו על ידם אלא על ידי תלמידיהם.

מה דעתכם על התואר "תורת רבותינו נשיאינו"? (תורת אדמו"ר הזקן, תורת אדמו"ר האמצעי, וכו'). נכון אמנם שלפעמים ההגדרה הזו לא ממצה, אבל בתור חסידים שמסתכלים על כל דבר מהרבי כתורה מסיני וכקודש קודשים גם אם מדובר בסיפור בעלמא, הרי שחושבני שתואר זה כן הולם את כל סוגות הספרות שיצאו לאור בקשר עם רבותינו נשיאינו. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ד בסיוון ה'תשע"ג • 11:14, 23 במאי 2013 (UTC)
:{{בעד}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ד בסיוון ה'תשע"ג, למניינם 11:52, 23 במאי 2013 (UTC)
:{{וי}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשע"ג 11:55, 23 במאי 2013 (UTC)
:{{בעד}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשע"ג 15:31, 23 במאי 2013 (UTC)
:{{בעד}} [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 17:04, 23 במאי 2013 (UTC)

אם יש מתנדב לעבור ערך ערך מהקטגוריה הנוכחית ולשנות, אשריו ואשרי אמו יולדתו. אני מעריך שלא יהיה כזה, ועל כן צריך 'בוט החלפות'. (שאין עדיין מישהו שיודע איך מפעילים כזה). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשע"ג 23:57, 23 במאי 2013 (UTC)
:כפשוט, זה נכון לגבי כל הקיטלוג המחודש של דף הקטגוריות שאתה עמל עליו כל כך, וכמו שאתה מאמין שעבודתך אינה לחינם, ובסופו של דבר יימצא החסיד בעל ידע מספק שיסכים לקחת אחריות על בוט ההחלפות, כך גם היתה דעתי ברגע שהעליתי את השאלה לדיון. וכאן אנו פונים אל מנהלי המערכת: '''אנא! השקיעו בצד הטכני של חב"דפדיה, שיהיה כיף להשקיע כאן...''' • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג • 01:34, 24 במאי 2013 (UTC)

== לאט לכם ==

{{כתב קטן|הועתק מתוך הדף [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים]]:}}

משתמשים יקרים. אנא קבלו דברי הבאים כפי שהם, אני מעריך מאוד את עבודתו של כל אחד מכם, הן הכללית והן התחומים המיוחדים לכל אחד כשלעצמו. אך לדעתי התנהלות בדיון הייתה לא מקצועית ונחפזת.

בפועל הומלץ בינתיים רק ערך אחד ולכן אתמקד בו. הערך חסר מבחינות רבות, הן בניסוח הן בסידור פסקאות וכותרות (ראו שינויים שביצעתי בשורות הראשונות או את הכותרת 'תוכן הנסיעה', שהמשפט הפותח שלה עוסקת בהיסטוריה של הנסיעה). אני מרגיש שיש לי את היכולת והחובה להעיר על כך, שכן אני עוסק בכתיבה באופן מקצועי. עד כאן דעתי האישית.

ועכשיו לבעיות העקרוניות. (אגב, עמלתי היום כדי לסדר את הכללים, ואת הדפים השונים הקשורים ב'מומלצים' כך שיהיה קל לעבור ביניהם) בהצבעה שהתקיימה עליו לא התקיימו רבים מהקריטריונים: עליו לעמוד בדרישות התחביריות והסגנוניות של השפה העברית. עליו להיות מקיף; לכלול את הטרמינולוגיה ההכרחית להבנת הנושא, ולהיות ערוך כך שהקורא יוכל לקבל סקירה מלאה של נושא הערך מבלי להיזקק לקריאת ערכים נוספים.

גם לגבי עצם ההצבעה, תמהני, כמה מתוך הממליצים קראו את הערך מתחילתו ועד סופו בעין ביקורתית? איך זה שבהיסטורית הגרסאות של המומלץ יש רק 2 עורכים?

כל האמור לעיל נועד כדי למנוע הצבעות נוספות בסגנון זה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשע"ג 21:14, 23 במאי 2013 (UTC)

:{{כתב קטן|מותר לי להגיב הפך מדעתי האישית?}} ישנם אנשים פרפקטציוניסטים, שמציבים לעצמם ולאחרים רף גבוה מידי, ובמקרה בו הם יודעים שהם לא יצליחו להגיע אליו, הם פשוט לא מתחילים.
:נכון להיום, חב"דפדיה הינה מיזם שבקושי מצליח לסחוב את עצמו הלאה, ועלינו להכיר בכך ולא לחפש את השלימות, אלא להתקדם צעד אחר צעד. ברגע שישנם ערכים מומלצים שיש בהם שלימות מסויימת, הם נקראים יותר, ובזכות זה בסופו של דבר גם נערכים יותר ומגיעים לשלימות, אם יש רק אחד שמכוון ודוחף לכיוון הנכון.
:לעניות דעתי, במצב העכשווי צריך לתת דחיפות וכו', ורק ככה נצליח לגרום ליותר אנשים לכתוב ולערוך גם אם הם לא יגיעו לשלימות. {{כתב קטן|וכאן המקום להעיר שאמנם בילדותי הייתי פרפקטציוניסט, אבל משהו צפת כן הצליחה לפעול עלי...}}. ברוח טובה ובשמחה אמיתית. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג • 01:39, 24 במאי 2013 (UTC)

::מסכים עם שניכם.
::ברור שהערכים המומלצים צריכים להיות מושלמים, ונכון גם שאף אחד לא ניסה לעמוד בקריטריונים (לפחות אני..). וההסבר הוא פשוט: בלי פתיחת הדפים הרלוונטיים, והרצת דיונים להמלצת ערכים, זה מעולם לא היה קורה. היה צריך להתחיל עם זה, רק כדי שיראו שזה אפשרי וזה כאן. '''ברוך השם השלב הראשון עבר בהצלחה מסחררת!'''
::עכשיו אפשר ללחוץ ברקס ולהתחיל לעמוד בסטנדרטים. לכן אני מציע, שהערכים עליהם יש כעת דיון יועברו שלב אחורה, לרשימת ההמתנה, ומשם נמשיך כפי החוקים, כשמפעילי המערכת יהוו כשוטרי תנועה..
::אגב, שיע, כששיפרת את דפי הדיונים השונים, השארת את ה[[תבנית:אחראי על הערכים המומלצים]]. באחד מהדיונים הקודמים העיר שלום שמשתמש חב"דניק לא כל כך פעיל פה, ולכן כדאי שמפעילי המערכת ישמשו בתפקיד הזה. אפשר או להסיר את התבנית ולכתוב 'משתמשי מערכת בלבד', או שבתבנית יהיה קישור אל מפעילי המערכת, שיע ושלום.
::עד כאן בקיצור. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בסיוון ה'תשע"ג 14:42, 24 במאי 2013 (UTC)
:::הערה חשובה - למרות שנטלנו את כל הכללים מויקיפדיה, יש לשים לב לכך שאנו לא ויקיפדיה, אין לנו מאות משתמשים ביום אלא סה"כ 5-6 משתמשים. כבר ניסינו להתחיל עם התקנות המחמירות של ויקיפדיה כפי שדרש חיים נהר, והתוצאות ידועות לכולם. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ו בסיוון ה'תשע"ג, למניינם 14:56, 24 במאי 2013 (UTC)
::::למרות שבדרך כלל אני משתדל לא לקרר, הפעם אני נאלץ להצטרף לדעתו של שייע שהערך עליו הוא דיבר דורש עריכה לשונית מעט יותר מאשר קלה וגם קצת יותר סדר (דוגמה קטנה: מה עושה מיד בתחילת הערך תת פסקה בשם "אופן הנסיעה" עוד לפני ששמענו על המקורות לענין ועוד ריבוי פרטים עניניים יותר?). לכאורה אין סיבה שערכים מועמדים אחרים יהיו שונים.
::::מכיון שאין לי גישה סדירה לאינטרנט ב"ה ואני לא יכול לגשת לכאן בצורה מסודרת, ומצד שני הכתיבה אצלי לא זורמת מספיק טוב ולעומת זאת בעריכה אני עוסק רבות, אני מוכן לקבל ע"ע בלי נדר לערוך לשונית (בלבד! על השאר אני לא מתחייב וגם לא על הזמן שזה ייקח) לערכים שיישלחו אלי למייל--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:47, 25 במאי 2013 (UTC)
:::::בכלל לא הבנתי את הלחץ הגדול להמליץ על ערך, בהחלט עדיף להצמד לכללים של ויקיפדיה על פני ערכים שאינם ראויים לתואר. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 19:02, 25 במאי 2013 (UTC)
::::::1. זה נכון שאין לנו מאגר משתמשים גדול, אבל זה לא מצדיק {{מונחון|הגחכה|מלשון גיחוך}} שלנו, כאשר ערך שאנחנו ממליצים עליו, לא היה עובר אישור אפילו של עורך עיתון, שלא לדבר על אנציקלופדיה. העובדה שאנחנו פועלים בתנאים לא קלים, לא הופכת ערך סתמי למומלץ ואם נסמן אותו ככזה, גם אם נעשה זאת בליווי סמלילים מתנופפים בארבע פינותיו, הוא ישאר ערך לא מומלץ ותעודת קלון. 2. לגבי הכללים, הם דווקא כן עברו התאמה חלקית לחב"דפדיה. יתכן שהם צריכים עדכון נוסף, ואולי כדאי להעמיד זאת למשאל כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בסיוון ה'תשע"ג 20:39, 25 במאי 2013 (UTC)

== עד מתי? ==

מישהו הולך לתקן את הבעיות שצצות לאחרונה ([[חב"דפדיה:אולם דיונים#תבניות|בעיה באתר]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים#בעיה בהצבת תבנית ערך מומלץ|בעיה נוספת]])? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז בסיוון ה'תשע"ג 03:44, 26 במאי 2013 (UTC)
:תוכלו לשים לב, שהאתר עבר ב"ה לכתובתו הסופית http://chabadpedia.co.il. ככל הנראה החלפת הדומיין יצרה את הבעיה, וכעת נבקש מהמתכנת לפתור אותה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בסיוון ה'תשע"ג 13:12, 26 במאי 2013 (UTC)
::סליחה על הבורות. מה היתה הכתובת הקודמת? ולשם מה בוצעה ההעברה? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ח בסיוון ה'תשע"ג • 01:54, 27 במאי 2013 (UTC)
:::'''בשעה טובה!''' הכתובת הקודמת הייתה דרך אינפו, ועכשיו ב"ה זה נראה טוב יותר. מקווה שזה השתפר גם במנוע החיפוש של גוגל (עליה הערתי כמה פסקאות קודם). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בסיוון ה'תשע"ג 06:44, 27 במאי 2013 (UTC)
::::בגוגל זה עדיין לא השתנה, ומופיעים הכתובות הישנות. כנראה שהסיבה נעוצה בהסבר הארוך אותו זכיתי לקבל הבוקר מזוננשיין, על דרך הפעולה של מנוע החיפוש הגדול בעולם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בסיוון ה'תשע"ג 06:45, 27 במאי 2013 (UTC)
:::::שנוזל, תתרגש. העכביש של גוגל ביקר אצלנו לפני כמה דקות, כפי שתוכל להיווכח בחיפוש קצר בגוגל שכל הכתובות 'עודכנו' לכתובת החדשה. מה שמוזר לי הוא מדוע הדפים החדשים שנוספו בזמן הכי אחרון לא מופיעים בחיפוש גוגל, והאפשרות היחידה שעולה בדעתי היא שברגעים אלו ממש העכביש סורק את הדפים ומכניס אותם למאגר, ועד שאסיים את כתיבת ההודעה היא כבר לא תהיה רלוונטים כי אכן יופיעו גם הדפים החדשים. {{חיוך}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"א בסיוון ה'תשע"ג • 06:01, 30 במאי 2013 (UTC)

התוצאה הראשונה בחיפוש עדיין לא עודכנה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"א בסיוון ה'תשע"ג 09:43, 30 במאי 2013 (UTC)
:וגם אם תכתוב 'יצחק סנדרוי' התוצאה הראשונה אמנם חב"דית, אבל יחד עם אינפו • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"א בסיוון ה'תשע"ג 09:44, 30 במאי 2013 (UTC)
::ועוד הרבה דברים אחרים... ובחלק זה עדיין בכתובת הישנה. בקיצור, עוד לא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"א בסיוון ה'תשע"ג 09:56, 30 במאי 2013 (UTC)
:::כבר כתבתי שזה רק באופן חלקי והוא לא סרק את כל האתר. בעזרת ה' בקרוב הכל יראה כמו שצריך. השאלה העיקרית שלי היא מדוע מאז שהעבירו את האתר לכתובת החדשה, מספר הצפיות בחב"דפדיה פחת לחצי אם לא למטה מזה?! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"א בסיוון ה'תשע"ג • 14:41, 30 במאי 2013 (UTC)
::::יש לך מספרים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב בסיוון ה'תשע"ג 02:31, 31 במאי 2013 (UTC)
:::::מתוך מה שכתבתי לשיע ק. לפני כחודש {{כתב קטן|עם תיקון טעויות הכתיב שהשתרבבו}} {{קריצה}}:
::::::אני לא יודע האם זה קשור, וכנראה שכן.

::::::בחודש האחרון אני עוקב אחרי מספר הצפיות בחב"דפדיה. היממה האחרונה המספר ירד בצורה דרסטית. לתשומת ליבך.
::::::אני מצרף כאן את המעקב של השבוע האחרון, כדי שתוכל להיווכח בעצמך.

::::::ראשון ל"ג בעומר, 9:51 - ''38,186,453''
::::::שני, י"ט אייר 8:00 - ''38,265,207'' (60,000 מהפעם הקודמת, במשך יממה).
::::::שלישי, כ' אייר 10:19 - ''38,340,626'' (70,000 מהפעם הקודמת, במשך יממה).
::::::רביעי,כ"א אייר 7:27 - ''38,408,849'' (60,000 מהפעם הקודמת, במשך יממה).
::::::ליל שישי כ"ג, 11:11 - ''38,452,942'' ('''44,000''' מהפעם הקודמת, במשך '''41 שעות'''... - תעשה לבד את חישוב האחוזים).
::::::'''וככה זה ממשיך ואין ענין להעמיס על הדף'''. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ב בסיוון ה'תשע"ג • 12:34, 31 במאי 2013 (UTC)
::::::::סביר מאוד שזה בגלל שבמחשבים רבים של יהודים שומרי תורה ומצוות ושמחשבם אינו פרוץ, הכתובת החדשה עדיין "חסומה" מכיון שלא אושרה על ידי מנהל "הרשימה הלבנה" (גם אצלי היה חסום בשבוע האחרון), סביר למשל שגם משתמשי חברת "נתיב" יש להם אותה בעיה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בסיוון ה'תשע"ג, למניינם 04:32, 4 ביוני 2013 (UTC)
:::::::::אכן, גם באתרוג, חב"דפדיה היה פתוח עד כה, וכעת סגור. כדי לפתוח הם מבקשים שבעל החשבון יצטרף למסלול חב"ד, דבר שלא היה עד כה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בסיוון ה'תשע"ג 19:40, 5 ביוני 2013 (UTC)
:::::::::::השאלה היא מדוע הכתובת הועברה והאם לקחו בחשבון את הבעיות העלולות להתעורר? הרי לקחו לנו כאן מליוני צפיות! --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בסיוון ה'תשע"ג, למניינם 00:13, 6 ביוני 2013 (UTC)

אי אפשר לבקש מ'אתרוג' והחברות הדומות להכניס לרשימת האתרים המותרים את חב"דפדיה? אני בטוח שאין להם שום בעיה רוחנית עם האתר... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ח בסיוון ה'תשע"ג 05:01, 6 ביוני 2013 (UTC)

== קטגוריות - חסידים ==

בעקבות [[חב"דפדיה:לוח מודעות#בוט|ההודעה בלוח המודעות]] יש צורך [[שיחת משתמש:שנוזל/עץ קטגוריות#חסידים מתקופת אדמו"ר|לעורר מחדש את הדיון]] על שם הקטגוריה. האם "חסידים מתקופת" או "חסידי אדמו"ר". למרות ששם הוחלט "חסידי אדמו"ר", צריך לקחת בחשבון שיש בקטגוריות הקיימות (להערכתי) קרוב לאלפיים ערכים, שידרשו עדכון קטגוריה - '''ידנית'''.

בשביל זה צריך הסכמה רחבה של המשתמשים, להירתם בצורה מיוחדת באופן חד פעמי להשלים את המלאכה המרובה הזו (מה שנקרא בויקי "אַסַם"). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט בסיוון ה'תשע"ג 13:41, 28 במאי 2013 (UTC)

== קטגוריות למתנגדים ומשכילים ==

איזו קטגוריה מתאימה ל'מתנגדים{{הערה|לדוגמא; [[יהושע צייטלין]] {{,}} [[נטע נטקין]]}}' ו'משכילים{{הערה|לדוגמא; [[אברהם פרץ]] {{,}} [[יהודה ליב נווחוביץ']]}}'. כשמם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשע"ג 13:34, 2 ביוני 2013 (UTC)
:מחוּסר עזרה אעשה כפי שעולה לי ראשונה בראש. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בסיוון ה'תשע"ג 21:00, 3 ביוני 2013 (UTC)
::היי, אל תאיים עלינו. לא מתאים לכנות בשם 'מתנגד' כל מי שלא היה חסיד במלוא מובן המילה. רק מי שמהותו היתה שהוא התנגד לחסידות, כגון אביגדור מפינסק, וכדומה (את הגר"א לדוגמא לא הייתי מכניס בקטגוריה הזו, על אף שהוא איפשר ביחס שהוא שידר כלפי עדת החסידים את רציחתם של שישה מבחירי עדת החסידים). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בסיוון ה'תשע"ג • 22:42, 3 ביוני 2013 (UTC)
:::וודאי שלא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בסיוון ה'תשע"ג 05:33, 4 ביוני 2013 (UTC)

=== ערים מתנגדיות ===
יש [[:קטגוריה:עיירות חסידיות]]. איך צריכה להיקרא הקטגוריה על הערים המתנגדיות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בסיוון ה'תשע"ג 21:00, 3 ביוני 2013 (UTC)
:לדעתי צריך להחליף את שם הקטגוריה לעיירות יהודיות. גם יותר מדוייק וגם פחות מתסבך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בסיוון ה'תשע"ג • 22:42, 3 ביוני 2013 (UTC)
::אני רואה צורך בקטגוריה 'עיירות חסידיות'. אולי אפשר לעשות קטגוריה '''עיירות יהודיות''' ובתוכה קטגוריה נוספת '''עיירות חסידיות'''. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בסיוון ה'תשע"ג 05:33, 4 ביוני 2013 (UTC)
:::א'. מצטרף להצעת שנוזעל ל'עיירות יהודיות'. השאלה היא כדאי לעשות תת קטגוריה ל'עיירות חסידיות'? {{שכח|שיע.ק}}
::::התכוונת הצעת זוננשיין? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ז בסיוון ה'תשע"ג 22:12, 5 ביוני 2013 (UTC)
:::::הוא התכוין לאחד מהצמד הידוע ולא זכר בדיוק למי משניהם. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בסיוון ה'תשע"ג, למניינם 00:12, 6 ביוני 2013 (UTC)
עם כל המעלות בצמד החמד - על מנת שהוא לא יהפך לפרד, אנא לא לפגוע בבסיס השלד, ולהתייחס בראש כובד, אחרת אנו נפרוץ במרד. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ח בסיוון ה'תשע"ג • 05:19, 6 ביוני 2013 (UTC)
:התכוונתי להצעת זוננשיין 'יהודיות'. ונראה שהיא מקובלת על הכל. בעינה נותרה השאלה בנוגע לחסידיות, דעתכם? {{שכח|שיע.ק}}
{{הערות שוליים|0}}

== לוח מודעות ==

האם למישהו יש התנגדות שיארכבו את הלוח מודעות? לדעתי רוב הכתוב שם בהחלט עשוי לעניין אותנו או אחרים בהמשך. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בסיוון ה'תשע"ג, למניינם 03:20, 6 ביוני 2013 (UTC)
:לא מתנגד, ואדרבא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ח בסיוון ה'תשע"ג 05:00, 6 ביוני 2013 (UTC)
::וכן לאמור. {{בעד}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ח בסיוון ה'תשע"ג • 05:17, 6 ביוני 2013 (UTC)
:::{{בעד}} (לאחר מעשה) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בסיוון ה'תשע"ג 15:22, 6 ביוני 2013 (UTC)

== קטגוריה:בעלי תשובה/חוזרים בתשובה ==

? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ח בסיוון ה'תשע"ג 05:18, 6 ביוני 2013 (UTC)
:אני בעד, כי בתור בן גאה, אני טוען שזו לא תואר גנאי, אלא אדרבה, עיטור גבורה שאדם זרק את הכל, ובחר בדרך הקשה והאמיתית, ומי כמוני יודע. אך לצערי לא כולם רואים זאת בעין יפה, ולכן לענ"ד יש להפנות השאלה לועדה הרוחנית של האתר (שכעת עסוקה בהפרכת השמועות בקשר ל'נכס הנדל"ן המטופש ביותר בניו יורק'?...). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ח בסיוון ה'תשע"ג • 05:20, 6 ביוני 2013 (UTC)
::זו אכן שאלה רצינית. אפנה לוועדה בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בסיוון ה'תשע"ג 15:21, 6 ביוני 2013 (UTC)

== יום הבהיר כ"ח ניסן ==

האם לדעתכם מתאים להוסיף לימי חב"ד את יום כ"ח ניסן תשע"ב, בו זכה [[משתמש:הוגה בתורה]] לעלות על מטוס מצרפת ולהגיע לארה"ב, ביאתו צלחה (אמנם הוא לא הגיע יחד עם אמו, וגם הקביעות בימי השבוע לא תאמה במדוייק, אבל שמועות של יודעי דבר מספרות שהוא יצא מהמלון בו התארח כ"ק אד"ש בימי שהותו בפריז בשנת תש"ז). {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ח בסיוון ה'תשע"ג • 05:22, 6 ביוני 2013 (UTC)
{{חיוך רחב}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ג 13:39, 9 ביוני 2013 (UTC)

== קטגוריה:רמים בישיבות ==

או משהו כזה. יש צורך? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ח בסיוון ה'תשע"ג 07:27, 6 ביוני 2013 (UTC)
:נשמע שכן, אולי 'צוות (ישיבות)'? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בסיוון ה'תשע"ג 15:20, 6 ביוני 2013 (UTC)
::{{נגד}}, זה בערך כמו לאגד בקטגוריה את כל טכנאי המחשבים (וסליחה על ההשוואה), קטגוריה לא מענינת, היא קטגוריה מיותרת לענ"ד, ולמיטב הבנתי, קטגוריה זו לא עלולה לעניין אף אחד. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ח בסיוון ה'תשע"ג • 22:37, 6 ביוני 2013 (UTC)

== פולמוס המשיחיות בחב"ד ==

כמדומני שהגיע הזמן, שנעלה ערך בנושא, בדומה לערך הקיים בויקיפדיה. כמובן שתידרש עריכה והתאמה, אך מדובר בנושא מרכזי מאוד בחב"ד ואין סיבה שהתייחסות נרחבת אליו תעדר מחב"דפדיה. לטובת מי שלא מכיר העתקתי {{מונחון|בעמל|להסיר או להוסיף את כל הקישורים של מנגנון הספאם..}} את הערך, כדי שיוכל לעיין בו [[שיע.ק/פולמוס]]. כמובן שלא נכניס אותו כמו שהוא, ואם צריך נכתוב לגמרי מחדש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ג 13:38, 9 ביוני 2013 (UTC)
:בוודאי ראית את מה שהתחלתי לעבוד על ערך [[משתמש:יצחק ב/ארגז חול/הרבי כמלך המשיח|הרבי מלובביץ כמלך המשיח]]. התכנית היא, לעשות ערך ענק (שיגיע לרמה של ערך מומלץ (כמובן כמו בוויקפדיה ולא בחב"דפדיה...{{קריצה}})) שירכז את כל המידע סביב הנושא עם כל המקורות. לדעתי, אין עניין להכנס לכל הנושא של הפולמוס, אלא כמישהו יחפש בגוגל (אולי אפילו קישור בוויקפדיה) "הרבי מלך המשיח" הוא יגיע לכאן ויחשף לדעת הרבי בעניין. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 19:13, 9 ביוני 2013 (UTC)
::ליצחק, אין זהות בין ערך אודות הרבי כמלך המשיח לבין הפולמוס. נכון שיש נקודות חופפות, אך ערך 'הפולמוס' עניינו לתאר אנציקלופדית, עניינית וכמובן מנקודת מבט חב"דית חסידית תוך היצמדות לשיחות הרבי, את הפולמוס בחב"ד.
::אני מבין את החשש לגעת בנושא, קל יותר פשוט להתעלם ממנו, אך בכך הוא לא יעלם. לדעתי אין לנו את הפריבילגיה לטאטא את העובדה שבחב"ד יש 2 דעות, ואין שום הצדקה שאנשים ישאבו את המידע על הפולמוס ממקורות מוטעים כגון ויקיפדיה, שמציגים כביכול תמונה מאוזנת ובפועל מסתירים ומעוותים את האמת. אנחנו צריכים להציג את הפולמוס את טענות שני הצדדים, וכמובן את האמת הברורה על פי דעת תורה ושיחותיו של הרבי מלך המשיח. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתמוז ה'תשע"ג 20:09, 10 ביוני 2013 (UTC)

::: לדעתי ערך כזה (שלדעתי השם הזה לא שייך בכלל, אבל גם עם שם אחר) יגרור אחריו מלחמות עריכה רבות לאין ספור ועלול אף להוות חומר מלחמתי לכמה אתרים שיפרסמו כאילו חב"דפדיה הולך נגד אנשים חשובים (לסוגיהם...) ונלחם בקדוש להם.

אפשר לעשות ערך "חי וקיים" וכיוצ"ב (ע"ד מה שכתב העורך הראשי (?) בחב"דפדיה מר זוננשין) שמסביר את כך שנצחיות חיוו של הרבי שליט"א היא ברורה ומוכחת ממספר שיחות ומקורות בנגלה.

(א. האמונה בכל מה שאומרים חכמים אפילו ימין שהיא שמאל. ב. אתפשטותא דמשה בכל דרא. ג. שיחת שמות כ"ו. ד. דברי הרבי על החידוש של הדור התשיעי. ועוד רבות וטובות).

[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 20:15, 10 ביוני 2013 (UTC)

== מתכנת לחב"דפדיה ==

שלום לכולם יצרתי קשר אם משתמשים בויקיפדיה שנראה שעוסקים בחינוך, ואחד מהם ענה לי שכבר פנה אליו מישהו מחב"דפדיה בבקשה דומה. מי שעשה זאת, ראשית יש"כ על היוזמה, שנית בבקשה ליצור איתי קשר כדי שנעבוד בתיאום ולא נבצע פניות כפולות (אפשר גם במייל) תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ג 19:07, 9 ביוני 2013 (UTC)

== וולף ==

;העברה מדף בקשות ממפעיל מערכת
[[שלום דובער וולף]] ל[[שלום דובער וולף (קרית מלאכי)]], ו[[שלום בער וולף]] ל[[שלום בער וולף (צפת)]]. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ח בסיוון ה'תשע"ג • 12:01, 6 ביוני 2013 (UTC)
:ממה נפשך האם שמם שווה או לא? דובער או בער? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בסיוון ה'תשע"ג, למניינם 04:58, 7 ביוני 2013 (UTC)
::אודה ואתוודה שלא הייתי נוכח בברית המילה שלהם, אבל זה לא ממש משנה. דובער ודב בער זה לא משהו שאנשים זוכרים, ואנשים מכירים אותם בשם הכינוי שלהם (בערק'ה לקרית מלאכי, ובערל'ה לצפת). אם ביקשתי כנראה שאני יודע למה אני מבקש... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ט בסיוון ה'תשע"ג • 18:23, 7 ביוני 2013 (UTC)
:::אני חושב שזה ממש לא מוצדק. וולף קרית מלאכי הוא הוולף המוכר, וככזה אין צורך להוסיף את עיר מגוריו בסוגריים, לכל היותר אפשר להוסיף בתחילת הערך שלו תבנית 'אם התכוונתם לוולף צפת ראו...' --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ג 14:40, 9 ביוני 2013 (UTC)
:אז תחזיר. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 18:09, 9 ביוני 2013 (UTC)
::אני לא רוצה לפעול בלי לשמוע מה דעתכם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע"ג 20:29, 9 ביוני 2013 (UTC)
:::'וולף המוכר' הוא "ברק'ה וולף". כשמישהו כותב שלום דובער וולף, לאו דוקא בכלל שהוא מתכוון ל'וולף המוכר'. אם תשים לב, ברק'ה וולף אכן מפנה לברק'ה הידוע. ובכלל, אולי זה נשמע לך מוזר שאדם בכזה גיל הספיק להשתרש בתודעה יותר מברק'ה, אבל בתוך עמי אנוכי יושבת, וזו המציאות. זו רק דעתי ואתם רשאים לפעול בניגוד אליה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' בתמוז ה'תשע"ג • 22:56, 9 ביוני 2013 (UTC)
::::כשאתה אומר בתוך עמי, אתה מתכוון לכלל חסידי חב"ד, או לתלמידי התמימים קבוצה ס"ב יוצאי חח"ל צפת ואילך? ללא כל ספק הפער בין מספר האנשים שיודעים בכלל על קיומו של (צפת) לעומת אלו שלא רק יודעים אלא שמעו רבות על (נחל'ה) הוא גדול מאוד. וב'עמי', הכלל נא גם את כל אלו שלא למדו בישיבה הנ"ל או שעברו את הגיל הנ"ל (אני דווקא כן למדתי בצפת). וסליחה על הבוטות. זו כמובן רק דעתי. אשמח אם מישהו נוסף יביע דעתו ולכן אני העברתי זאת לאולם הדיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתמוז ה'תשע"ג 09:15, 10 ביוני 2013 (UTC)
:::::עדיין לא ענית לטענתי בכך שהוא מוכר בשמו "ברק'ה" ולא בשמו "שלום דובער". • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' בתמוז ה'תשע"ג • 13:48, 10 ביוני 2013 (UTC)
::::::נכון, אך תקן אותי אם אני טועה צפת מוכר כ'בערל'ה', לא? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתמוז ה'תשע"ג 20:00, 10 ביוני 2013 (UTC)

שיחה:ג' בתמוז

2013-06-10T20:05:59Z

בערלה:

ב"ה
בנוגע לג' תמוז תשנ"ד יש להבהיר שבשונה מויקפדיה ואפיקורסים בכלל (דהיינו שטוענים שלא מאמנים כמוסבר באריכות בחסידות שבאמת כל אחד מאמין וכו') שאצלם מקורות מידע מוסמכים הם מחקרים וד"ר שממצאים מבטנם ממצאים ע"פ תואריות מופרכות לעיתים.

הרי שבחב"דפדיה מה שנחשב מקור מוסמך ע"פ אפשר לקבוע מי היא האמת בכל ענין הם רק דברי תורתנו הק' וכפי שנתבארו בחסידות בכלל ובדברי הרבי שליט"א בפרט.

אי לכך היות שע"פ שיחת הרבי אין שינוי דגניזה, הרי שאין מקום כלל ל"פולמוס" כל שהוא בנושא או נתינת מקום לדעות הפוכות.

ד"א. על יום ג' תמוז נאמר בישעיה "'''וְלא הָיָה כַּיּום הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו''' לִשְׁמעַ ה' בְּקול אִישׁ כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל"

כמו"כ הצעה לשם ערך "פולמוס המשחיות בחב"ד" (לדעתי אין מקום לפולמוס אם האמת היא לפי שיחות הרבי כנ"ל) אינו ראוי (למרות שויקפידה חושבים שכן)

והאמת והשלום אהבו
[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 19:56, 10 ביוני 2013 (UTC)

שיחת קטגוריה:נשים

2013-06-10T20:02:38Z

בערלה:

קטגוריה מצחיקה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 04:13, 25 באפריל 2010 (UTC)

:::בזמנו דובר לשאול את הוועדה הרוחנית האם מתאים לעשות ערכים על שמות נשים שאינם רבניות. האם ידוע למישהו על התקדמות בענין? [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 20:02, 10 ביוני 2013 (UTC)

שיחת קטגוריה:נשים

2013-06-10T20:02:29Z

בערלה:

קטגוריה מצחיקה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 04:13, 25 באפריל 2010 (UTC)

בזמנו דובר לשאול את הוועדה הרוחנית האם מתאים לעשות ערכים על שמות נשים שאינם רבניות. האם ידוע למישהו על התקדמות בענין? [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 20:02, 10 ביוני 2013 (UTC)

שיחת משתמש:שיע.ק

2013-06-10T20:00:03Z

בערלה:

{{משתמש:שיע.ק/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 2|ב]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק/ארכיון 3|ג]]}}

{| class="userboxes" style="float: em; margin-bottom: center; margin: {{{bottom|0.5}}}em; width: {{{width|248}}}px; border: {{{bordercolor|#99B3FF}}} solid {{{solid|1}}}px; clear: color: {{{textcolor|#000000}}}; {{{extra-css|}}}"
|-
! style="background-color: {{{color|inherit}}}; text-align: center" colspan="10" |{{{header|[[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]]}}}
|}<noinclude>
{| class="userboxes" style="float: em; margin-bottom: center; margin: {{{bottom|0.5}}}em; width: {{{width|450}}}px; border: {{{bordercolor|#cc3333}}} solid {{{solid|1}}}px; clear: color: {{{textcolor|#001234}}}; {{{extra-css|}}}"
|-
! style="background-color: {{{color|inherit}}}; text-align: center" colspan="10" | {{מצב דף שיחה}}
|}<noinclude>

שלום וברוכים הבאים

== הורדת מספר המשתמשים ==
למיטב זכרוני לא הייתה הכרעה לשום צד - בדיון האם להסיר את מספר הרשומים בחב"דפדיה. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י"ז בניסן ה'תשע"ג 21:18, 28 במרץ 2013 (IST)
:השאלה היא בעצם אם שיע מכליל את עצמו ברשימת התומכים בהסרה כי או אז יש להם רוב של 2 נגד 4. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 18:25, 31 במרץ 2013 (IDT)
::אני אכן בעד הסרה, וכך גם זוננשיין וראובן. חשבתי שגם שלום בעד, כי הוא הציע את האופציה שם, אך גם אם לא יש שלושה תומכים. יוסי לא הביע דעה. ושנוזעל היחיד שהתנגד. כך שנראה שאכן יש רוב להסרה. כמובן אם יתברר שטעיתי אשחזר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 16:30, 2 באפריל 2013 (IDT)

== שנה עברית ==
ראיתי שבח' אדר השתא החלפת את התאריך של תיבת הפתגם היומי בעמוד הראשי. תוכל לשנות את מספר השנה לקוד:<nowiki>[[{{#time:xhxjY}}]]</nowiki> וזה לא יקרה שוב בעז"ה. דוגמה:[[{{#time:xhxjY}}]]. --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום שישי י"ח ניסן ה'תשע"ג, 04:50pm.
:למדתי וביצעתי, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 04:43, 31 במרץ 2013 (IDT)

==איך נהוג לציין קרדיט?==
ראיתי בערך על [[עוזיאל חזנוב]] שהקרדיט מצויין בצורה מאוד מודגשת. לפי מה שידוע לי, את הקרדיט מציינים בדף השיחה, ואילו בגוף הערך רק מציינים ל'לקריאה נוספת' או ב'קישורים חיצוניים'. אשמח להבהרה בנושא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' בניסן ה'תשע"ג • 16:38, 10 באפריל 2013 (IDT)
:בעבר, היה מקובל פה לציין קרדיט בגוף הערך. כיום לא. ואכן אם אתה רואה כזה דבר ויש לך הרצון/הכח, צריך להעביר הקרדיט לדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בניסן ה'תשע"ג 18:22, 10 באפריל 2013 (IDT)

== הידעת ==

איך מוסיפים קטעים ל'הידעת'? [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • א' באייר ה'תשע"ג 17:33, 11 באפריל 2013 (IDT)
:ב[[חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 1]], נותרו עוד 2 תבניות ריקות (99 - 100) ואם הוא מתמלא עוברים לארכיון 2 וכו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ג 17:28, 11 באפריל 2013 (IDT)
::זה מתעדכן לבד? [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • א' באייר ה'תשע"ג 17:33, 11 באפריל 2013 (IDT)
:::שאלתך אם הקטע היומי מתחלף אוטומטית? התשובה היא כן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באייר ה'תשע"ג 01:45, 12 באפריל 2013 (IDT)
:::::קטעי הידעת אינם יומיים ואינם מתחלפים אוטומטית. תשובתו של שיע אינה ברורה לי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' באייר ה'תשע"ג, למניינם 02:21, 12 באפריל 2013 (IDT)
::::::מה שלא יהיה, כדאי להתחיל להחליפם ביום יום (אולי בוט או משכ"ז) - בעז"ה אשתדל להכניס קטעי הידעת נוספים. ווודאי שמשתמשים אחרים יצטרפו. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ב' באייר ה'תשע"ג 07:14, 12 באפריל 2013 (IDT)
:::::::חשבתי שהם מתחלפים אוטומטית. אך לא בדקתי שאכן כך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באייר ה'תשע"ג 22:17, 13 באפריל 2013 (IDT)

=== ארכיון 2 ===
ארכיון 1 מלא וגדוש, ב"ה. פתחתי את ארכיון 2 - ולאחר כתיבת הידעת שמתי לב שהוא לא בנוי כמו ארכיון 1. כרגע זה נשאר כמו שפתחתי, אך צריך לסדר אותו כמו ארכיון 1. ניסיתי לעשות זאת בעצמי, ללא הצלחה. אם תוכל לטפל בזה, תבורך! [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ב' באייר ה'תשע"ג 09:46, 12 באפריל 2013 (IDT)
:תזכורת. תודה מראש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' באייר ה'תשע"ג • 17:03, 14 באפריל 2013 (IDT)
::בדקתי קצת, וטרם מצאתי את תצורה מניחה את הדעת. אנסה בעז"ה בימים הבאים ואעדכן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באייר ה'תשע"ג 18:14, 14 באפריל 2013 (IDT)
:::יישר כח. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' באייר ה'תשע"ג • 18:16, 14 באפריל 2013 (IDT)
::::רגע, אולי בכלל אפשר להאריך את הדף הראשון של 'הידעת' עצמו, שיהיה בו מקום לשלוש מאות תיבות במקום למאה? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' באייר ה'תשע"ג •
:::::טוב לחצת עלי {{חיוך}}. עשיתי את ארכיון שתיים תמשיך לפי מה שעשיתי. תבדוק אם אתה מבין לפי מה ששמתי שם [[משתמש:שיע.ק/הידעת]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באייר ה'תשע"ג 18:35, 14 באפריל 2013 (IDT)
::::::הי, הי, לא הבטחתי שום דבר. {{קריצה}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' באייר ה'תשע"ג • 18:52, 14 באפריל 2013 (IDT)
:::::::אולי באמת עדיף להשקיע בינתיים בהידעת עצמם... בכל מקרה יקח זמן נכבד למלאות את ארכיון 2 --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באייר ה'תשע"ג 22:50, 14 באפריל 2013 (IDT)
::::::::להעיר שבויקפדיה קטעי הידעת מסודרים לפי ימים (כמו להבדיל אלף וכו' הבדלות ההיום יום), ולכן אולי כדאי לסדר משהו כזה גם כאן...ולא באתי אלא להעיר..[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 16:31, 15 באפריל 2013 (IDT)
:::::::::זה פרוייקט מורכב , שדורש (מלבד בניה טכנית של התבניות והדפים שיחליפו את הידעת לפי היום) סידור של הקטעים לפי ההקשרים השונים. אך לפני כן, חובה להרחיב ולהעשיר את המאגר. שכן 100 קטעים לא מספיקים ליותר מ-300 ימי השנה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשע"ג 16:37, 15 באפריל 2013 (IDT)
== נא התייחסותך ==
נא הסתכל בדפים הבאים: [[שיחה:עמוד ראשי#תמונה שבועית]] ו- [[חב"דפדיה:אולם דיונים#תמונות בעמוד הראשי]] וראה במה אתה יכול לעזור. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ה' באייר ה'תשע"ג 09:19, 15 באפריל 2013 (IDT)
:עניתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשע"ג 17:52, 15 באפריל 2013 (IDT)
==הרשאה==
האם תוכל להעניק לי הרשאה להעלאת תמונות?--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 19:10, 15 באפריל 2013 (IDT)
:לא. אך אפנה לחב"דניק. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשע"ג 20:04, 15 באפריל 2013 (IDT)

== עדכון אוטומטי בימי חב"ד ==

בויקי האירועים בתבניות (אירועים בלוח העברי והדומה) מעודכנים אוטומטית על ידי תבנית. תוכל לראות שם ב: ויקיפדיה:אירועים בלוח העברי (או בלחיצה על התבנית בעמוד הראשי). זה דומה ל'הידעת' אצלנו.

אם זה מתעדכן אוטומטית, אפשר לעשות זאת גם כאן בשביל ה'ימי חב"ד' וה'ידעת'. אולי גם לתמונה שבועית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • י"ד באייר ה'תשע"ג 08:59, 24 באפריל 2013 (IDT)
:אבדוק בשבוע הבא בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ג 16:15, 1 במאי 2013 (IDT)

== מדיניות בנושא המחיקה ==

מה קורה עם ה[[שיחה:רבי דוסא בן הרכינס|מדיניות המדוברת]] לעניין מחיקת ערכים? אני שואל בקשר לערך [[רבי דוסא בן הרכינס]] שלכאורה מן הראוי למחיקה, ולא נמחק בגלל המדיניות שאינה קיימת. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • כ' באייר ה'תשע"ג 00:27, 30 באפריל 2013 (IDT)
:פתחתי דיון באולם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ג 16:15, 1 במאי 2013 (IDT)

== בוט החלפות ==

עם התקדמות יצירת 'עץ הקטגוריות' החדש, נולד הצורך ליצירת בוט החלפות לכמה וכמה דברים (כמו, מ-'חסידים מתקופת אדמו"ר' ל-'חסידי אדמו"ר', ועוד רבים). כיצד ניתן ליצור כזה? נדרש ידע טכני רב, פשוט, ובכלל, ביכולתנו ליצור כזה? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • כ"א באייר ה'תשע"ג 07:45, 1 במאי 2013 (IDT)
:כנ"ל בשבוע הבא בעז"ה, בשלישי רביעי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ג 16:15, 1 במאי 2013 (IDT)

איך עושים ש'ראו גם' וכד' בתבניות, לא יכנס לדפים נושאי התבנית? (כעת מצאתי את זה ב[[תבנית:ארכיון]]). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • כ"א באייר ה'תשע"ג 16:28, 1 במאי 2013 (IDT)
:מכניסים אותם בין תגיות noinclude, כפי שביצעתי שם. אלו קובעות שהטקסט שבתוכם לא יכלל בתבנית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באייר ה'תשע"ג 16:32, 1 במאי 2013 (IDT)

== מקור התקלה בתבניות ==

מקור התקלה, ככל הנראה, הוא ב[[תבנית:פסקה חדשה]]. אתה מתמצא שם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ג 07:17, 10 במאי 2013 (UTC)
:איך הגעת למסקנה הזו? לדעתי זה ממש לא. זוהי תבנית שולית שאין לה שום השפעה על שאר התבניות. ומקור התקלה הוא כפי שציינתי באולם הדיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בסיוון ה'תשע"ג 15:21, 10 במאי 2013 (UTC)
::צודק ב-100 אחוז. לא קראתי נכון את התבנית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ג 18:28, 10 במאי 2013 (UTC)

== [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיון]] ==

--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בסיוון ה'תשע"ג, למניינם 03:42, 22 במאי 2013 (UTC)
:לאחר תקופה לחוצה בזמן שבתי. אביע דעתי שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בסיוון ה'תשע"ג 16:23, 23 במאי 2013 (UTC)

== חת"ת (ספר) ==

נא תגובתך והתערבותך ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת|דיון זה]]. מה שלא תחליט יהיה מקובל על כל הצדדים, העיקר שיתקדם משהו. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ח בסיוון ה'תשע"ג • 17:30, 27 במאי 2013 (UTC)
:סומך עליך, ונוטל את החירות לישם כראות עיני {{חיוך}}. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשע"ג 19:15, 28 במאי 2013 (UTC)

== גלריה מוסתרת ==

אולי אתה יודע מדוע זה לא נותן להסתיר את הגלריה [[משתמש:יצחק ב/ארגז חול/הרבי כמלך המשיח#מעמד קבלת המלכות|כאן]]? תודה.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:43, 6 ביוני 2013 (UTC)
:יש תקלה בתבנית. מקווה שהיא תסודר בהמשך. אני מחפש כעת מתכנת שישדרג לנו את האתר...{{שכח|שיע.ק}}

==פולמוס==

כמו שכתבתי בדף שיחה על ג' תמוז, הרי שדף שיחה (העתק שויקפדיה) על פולמוס המשחיות אין מקומו כלל בחב"דפדיה.
בשביל לכתוב דברי כאלו שלא עולים בקנה אחד עם דעת התורה בכלל ובפרט כפי שנתבארה ע"י הרבי שליט"א נשיא דורנו יש מספיק מקומות ולא לכך חב"דפדיה הוקמה - בדיוק להיפך.

בחב"דפדיה יש בימה למי שרוצה לכתוב את דעת התורה והחסידות בכל ענין ולא דעת העולם גולם.

[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 20:00, 10 ביוני 2013 (UTC)

שיחה:ג' בתמוז

2013-06-10T19:56:07Z

בערלה: מקור מוסמך בחב"דפדיה - מהו?

ב"ה
בנוגע לג' תמוז תשנ"ד יש להבהיר שבשונה מויקפדיה ואפיקורסים בכלל (דהיינו שטוענים שלא מאמנים כמוסבר באריכות בחסידות שבאמת כל אחד מאמין וכו') שאצלם מקורות מידע מוסמכים הם מחקרים וד"ר שממצאים מבטנם ממצאים ע"פ תואריות מופרכות לעיתים.

הרי שבחב"דפדיה מה שנחשב מקור מוסמך ע"פ אפשר לקבוע מי היא האמת בכל ענין הם רק דברי תורתנו הק' וכפי שנתבארו בחסידות בכלל ובדברי הרבי שליט"א בפרט.

אי לכך היות שע"פ שיחת הרבי אין שינוי דגניזה, הרי שאין מקום כלל ל"פולמוס" כל שהוא בנושא או נתינת מקום לדעות הפוכות.

ד"א. על יום ג' תמוז נאמר בישעיה "'''וְלא הָיָה כַּיּום הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו''' לִשְׁמעַ ה' בְּקול אִישׁ כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל"

והאמת והשלום אהבו
[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 19:56, 10 ביוני 2013 (UTC)

שיחה:חיים יצחק אייזיק לנדא

2013-06-03T11:25:29Z

בערלה:

מתי נולד, כמה שנים למד ובאיזה ישיבות. מתי קבוצה. סמיכה ממי. האם גר בצפת מיד, או שהיה עוד איזה תפקיד בדרך. נשוי עם (?). וכו'--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 09:41, 12 במרץ 2010 (UTC)

== שליחות למגה"ע ==

מדוע נמחק הפרט???? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 22:08, 15 באפריל 2012 (IDT)

==נשוי ל==
הרב לנדא נשוי לוקסלשטין (אחות ר' אהרון מחבר ספרים "אבותינו" "רבותינו" ועוד. .

==שיטתו בלימוד==
בנוגע לפרט שבכל שיעור האו מחלק דפי סיכום אינו מתאים לאינציקלופדיה ובככל קטע זה הוא קשור ומוכח

[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 11:25, 3 ביוני 2013 (UTC)

שיחה:חודש סיוון

2013-06-02T16:05:15Z

בערלה: יצירת דף עם התוכן "שימו לב! באותו יום בו מיזם חבדפדיה עלה לרשת - מספר שנים מאוחר יותר (דהיינו היום) הגיעו ל 5000 ..."

שימו לב!
באותו יום בו מיזם חבדפדיה עלה לרשת - מספר שנים מאוחר יותר (דהיינו היום)
הגיעו ל 5000 ערכים! [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 16:05, 2 ביוני 2013 (UTC)

שיחה:יצחק סנדרוי

2013-05-27T15:05:47Z

בערלה:

האם כדאי לכתוב על המעצרים השונים והתביעות המשונות אותם חווה בעקבות פעילותו למען שלימות הארץ? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשע"ג 09:10, 23 במאי 2013 (UTC)

:: לשנועזל. א. כדאי ב. לפי איזה מדד הוחלט שלאיציק יש מסירות נפש? דהיינו מסירות כן ומעלות רבות אבל מסירות נפש זה ביטוי גדול מידי אולי? [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 15:05, 27 במאי 2013 (UTC)

שיחה:יצחק סנדרוי

2013-05-27T15:05:38Z

בערלה:

עופר מיודובניק

2013-05-21T22:12:50Z

בערלה:

[[תמונה:עופר מיידובניק.jpg|left|thumb|250px|הרב מיודובניק]]
[[הרב]] '''עופר מיודובניק''' הינו [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וידוע בכשרון ההשפעה הייחודי שלו. '[[מקבל]]' של ר' [[מענדל פוטרפס]] ושל חמיו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]].

הרב מיודובניק נולד למשפחה לא [[חב"ד]]ית ובהיותו [[בחור]] התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

הרב מיודובניק הוא אחיינו של ראש ממשלת ישראל לשעבר [[אריאל שרון]].

==חתנים==
שניאור שי' שחר ר"מ בישיבת חנוך לנער.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2637 כתבה שבועון 'בקהילה' על צמד האחיינים לבית מיודובניק]

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מיודובניק עופר]]

שיחה:ניגון קול ביער

2013-05-21T22:12:30Z

בערלה:

== הבית הנוסף ==

מתוכן הערך נראה שהרבי לא ענה על התמיהה, ונ"ל שודאי שלא הסכים עם המענה. זה שאין תשובת האב לבנים הוא מעין צעקת "עד מתי" בה אין לאב תשובה, ולא צריך ללמד בזה זכות על הקב"ה. עוד נראה, שכל הטענה של האב אל בניו היא על עניין התשובה, ועליה הם משיבים שהשומר יושב בשער המלך - וממילא לא שייך לענות שהתשובה מועילה לכל. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מדרש]]''. '''תשע"ג''' = '''רחש לבי דבר טוב'''. המשך הפסוק: "אמר אני מעשי למלך" - שה[[לב]] ירחש וה[[פה]] ידבר רק למלך - ה[[מלך המשיח]]. א' בטבת ה'תשע"ג.

:::למה שרים בסוף? הרי "השומר עומד בשער המלך" וגדול הצער ומה השמחה והתשובה הוא שאדרבא השמחה והשירה היא זו שתציל את המצב.

שיחת קטגוריה:שירים באידיש

2013-05-21T22:10:36Z

בערלה:

לכבוד מר זוננשין. מזל טוב מזל טוב לשמחה בבית הרב. ניע חודיטי הוא ''לא'' בשפה האידיש אלא הוא באוקראינית. ו.ט.ל.ח. [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 18:38, 21 במאי 2013 (UTC)
:אתה צודק. נראה לך שיש מספיק שירים בשביל ליצור קטגוריה נוספת של שירים ברוסית? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 18:49, 21 במאי 2013 (UTC)

:::ל אבדקתי אבל לענ"ד הצ' וודאי שיש.

שיחת קטגוריה:שירים באידיש

2013-05-21T18:38:32Z

בערלה: תיקון טעות

שיחה:תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)

2013-05-12T23:11:06Z

בערלה:

נהר, מ"ש צריך לעבור לערך [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::צודק בהחלט. בכל אופן, בפעם הבאה באם תוכל להעתיק את כל החומר לדף השיחה יחד עם ההערה. יש כאלה שנפגעים מעצם המחיקה או שלא יודעים איך ל"שלוף" חזרה את המידע. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:33, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:::בסדר גמור. כפי שכבר כתבתי, עקב תקלה במחשבי העבודה קשה עליי, והבלבול שולט בפעילותי החב"דפדית הנוכחית. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::::קישור לא מושלם ב"ראו גם".--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 17:04, 9 באפריל 2010 (UTC)
:::::תוקן. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:03, 10 באפריל 2010 (UTC)

== זאב פרידמן ==
א. זאב פרידמן היה משגיח בישיבה זו.{{ש}}
ב. לפני ישיבה זו היתה עוד ישיבה קטנה בצפת בראשות מיישקה לוין (דהיינו שבצפת היו שלוש ישיבות קטנות עד היום). [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 04:45, 12 במאי 2013 (UTC)

::במו אוזני שמעתי פעם מזאב פרידמן שהוא היה משגיח בישיבה.. ![[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 23:10, 12 במאי 2013 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)

2013-05-12T23:10:50Z

בערלה:

נהר, מ"ש צריך לעבור לערך [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::צודק בהחלט. בכל אופן, בפעם הבאה באם תוכל להעתיק את כל החומר לדף השיחה יחד עם ההערה. יש כאלה שנפגעים מעצם המחיקה או שלא יודעים איך ל"שלוף" חזרה את המידע. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:33, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:::בסדר גמור. כפי שכבר כתבתי, עקב תקלה במחשבי העבודה קשה עליי, והבלבול שולט בפעילותי החב"דפדית הנוכחית. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::::קישור לא מושלם ב"ראו גם".--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 17:04, 9 באפריל 2010 (UTC)
:::::תוקן. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:03, 10 באפריל 2010 (UTC)

== זאב פרידמן ==
א. זאב פרידמן היה משגיח בישיבה זו.{{ש}}
ב. לפני ישיבה זו היתה עוד ישיבה קטנה בצפת בראשות מיישקה לוין (דהיינו שבצפת היו שלוש ישיבות קטנות עד היום). [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 04:45, 12 במאי 2013 (UTC)

במו אוזני שמעתי פעם מזאב פרידמן שהוא היה משגיח בישיבה.. ![[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 23:10, 12 במאי 2013 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)

2013-05-12T08:16:02Z

בערלה:

נהר, מ"ש צריך לעבור לערך [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::צודק בהחלט. בכל אופן, בפעם הבאה באם תוכל להעתיק את כל החומר לדף השיחה יחד עם ההערה. יש כאלה שנפגעים מעצם המחיקה או שלא יודעים איך ל"שלוף" חזרה את המידע. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:33, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:::בסדר גמור. כפי שכבר כתבתי, עקב תקלה במחשבי העבודה קשה עליי, והבלבול שולט בפעילותי החב"דפדית הנוכחית. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::::קישור לא מושלם ב"ראו גם".--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 17:04, 9 באפריל 2010 (UTC)
:::::תוקן. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:03, 10 באפריל 2010 (UTC)

::: א. זאב פרידמן היה משגיח בישיבה זו.
ב. לפני ישיבה זו היתה עוד ישיבה קטנה בצפת בראשות מיישקה לוין (דהיינו שבצפת היו שלוש ישיבות קטנות עד היום). [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 04:45, 12 במאי 2013 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)

2013-05-12T08:15:37Z

בערלה:

נהר, מ"ש צריך לעבור לערך [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::צודק בהחלט. בכל אופן, בפעם הבאה באם תוכל להעתיק את כל החומר לדף השיחה יחד עם ההערה. יש כאלה שנפגעים מעצם המחיקה או שלא יודעים איך ל"שלוף" חזרה את המידע. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:33, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:::בסדר גמור. כפי שכבר כתבתי, עקב תקלה במחשבי העבודה קשה עליי, והבלבול שולט בפעילותי החב"דפדית הנוכחית. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::::קישור לא מושלם ב"ראו גם".--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 17:04, 9 באפריל 2010 (UTC)
:::::תוקן. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:03, 10 באפריל 2010 (UTC)

::: א. זאב פרידמן היה משגיח בישיבה זו.
ב. לפי ישיבה זו היתה עוד ישיבה קטנה בצפת בראשות מיישקה לוין (דהיינו שבצפת היו שלוש ישיבות קטנות עד היום). [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 04:45, 12 במאי 2013 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)

2013-05-12T06:41:28Z

בערלה:

נהר, מ"ש צריך לעבור לערך [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::צודק בהחלט. בכל אופן, בפעם הבאה באם תוכל להעתיק את כל החומר לדף השיחה יחד עם ההערה. יש כאלה שנפגעים מעצם המחיקה או שלא יודעים איך ל"שלוף" חזרה את המידע. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:33, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:::בסדר גמור. כפי שכבר כתבתי, עקב תקלה במחשבי העבודה קשה עליי, והבלבול שולט בפעילותי החב"דפדית הנוכחית. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::::קישור לא מושלם ב"ראו גם".--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 17:04, 9 באפריל 2010 (UTC)
:::::תוקן. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:03, 10 באפריל 2010 (UTC)

::: א. זאב פרידמן היה משגיח בישיבה זו.
ב. לפני ישיבה זו היתה עוד ישיבה קטנה בצפת בראשות מיישק'ה לוין (דהיינו שבצפת היו שלוש ישיבות קטנות עוד היום). [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 04:45, 12 במאי 2013 (UTC)

שיחה:תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)

2013-05-12T04:45:58Z

בערלה:

נהר, מ"ש צריך לעבור לערך [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::צודק בהחלט. בכל אופן, בפעם הבאה באם תוכל להעתיק את כל החומר לדף השיחה יחד עם ההערה. יש כאלה שנפגעים מעצם המחיקה או שלא יודעים איך ל"שלוף" חזרה את המידע. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:33, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:::בסדר גמור. כפי שכבר כתבתי, עקב תקלה במחשבי העבודה קשה עליי, והבלבול שולט בפעילותי החב"דפדית הנוכחית. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::::קישור לא מושלם ב"ראו גם".--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 17:04, 9 באפריל 2010 (UTC)
:::::תוקן. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:03, 10 באפריל 2010 (UTC)

::: א. זאב פרידמן היה משגיח בישיבה זו.
ב. לפי ישבה זו היתה עוד שיבה קטנה בצפת בראשות מישקה לוין (דהיינו שבצפת היו שלוש ישיבות קטנות עוד היום). [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 04:45, 12 במאי 2013 (UTC)

אמרי בינה (ספר)

2013-05-08T14:56:05Z

בערלה: הפניה לדף אמרי בינה

#הפניה [[אמרי בינה]]

שיחת משתמש:זוננשיין

2013-05-06T11:51:55Z

בערלה: /* ציטוט */

{{בה}}

אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז בסיוון ה'תשע"ב 22:24, 17 ביוני 2012 (IDT)

== הרשאה ==

{{תבנית:הרשאות}}

בהצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:21, 22 ביוני 2012 (IDT)

:תודה רבה על ההרשאה, אקוה לעשות בזה שימוש כבר בזמן הקרוב. '''יחי המלך!''' [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 19:18, 24 ביוני 2012 (IDT)

==הערך [[יצחק ידגר]]==
עברתי לך קצת על הערך...
תיקונים לשוניים, סגנוניים וכמה שאלות בדף שיחה...
והעיקר, יותר סגנון אנציקלופדי ולא הספדי. בכ"א אני רואה שאתה עובד במרץ יישכ"ח
מקווה שאתה לא כועס.... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 07:12, 2 ביולי 2012 (IDT)

:כועס - כלל וכלל לא. את השורה העליונה השארתי בשלימותה כפי שהיתה קודם לכן ולא ערכתי כלל וכלל. זה לא ערך חדש שהוספתי, אלא כתבתי את כולו כמעט מחדש (מלבד השורה העליונה). בנוגע לעצם הענין, הרי ברור שהוא נשלח על ידי הרבי לבי"ס בתענך, וברור עוד יותר שהרבי הורה לו להישאר שם, וכפי שהבאתי את הציטוט של המכתב. כך או כך - שלחתי את הקישור של הערך הזה למוטי ידגר מצפת, מתוך תקוה שהוא באמת יעשיר את הערך עם קצת יותר פרטים מדוייקים, לבנתיים לפחות יש עליו ערך ולא רק דף, וק"ל... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 13:40, 2 ביולי 2012 (IDT)
:: אכן יישכ"ח רב, הנ"ל הי' מתוך הומור... עלה והצלח! [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 01:48, 3 ביולי 2012 (IDT)

== [[פארט א אידעלע (ניגון)]] ==

מקם את הערך בקטגוריה המתאימה. נ.ב. מומלץ שתערוך לעצמך דף משתמש [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 06:55, 8 ביולי 2012 (IDT)
:כמדומני שעדיין אין קטגוריה מתאימה לערכים כגון אלו. מצד א' לא ניתן להגדיר אותו כניגון מסויים (היינו: מכוון, נצחון, שמחה, ריקוד, געגועים וכו'), ומצד שני הוא גם לא ניגון שוטה. בינתיים אכניס אותו ל"ניגונים שונים", אבל זו קטגוריה לא ממש מוגדרת, וזה כמו מקום לדחוף את הכל, ע"ד תיקיות "למיון" הנפוצות אצל הבחורים...
:לגבי דף המשתמש, אעשה זאת כשיהיה לי זמן. בינתיים אני מעדיף להשקיע בדברים יותר רציניים ונצרכים. כפשוט. (מה גם שלע"ע עדיין אין לי היסטוריה מפוארת שאני יוכל לרשום ציוני דרך כנהוג בקהילותינו, ע"מ לקיים את מאמחז"ל קנאת סופרים תרבה חכמה). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 07:34, 8 ביולי 2012 (IDT)
::נו.. בכ"א יישר כח על התיקונים שאתה מבצע בפזיז שכמוני... [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 08:02, 8 ביולי 2012 (IDT)
:::חיים נהר כתב אמנם לעצמו ציוני דרך, וכן משתמשים ותיקים נוספים, אך עיקר המטרה בדף המשתמש (חוץ מתעסוקה לשעות הפנאי) הוא לכתוב על עצמך, לטובת המשועמם התורני שיפתח את הדף). הרבה הצלחה! --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באדר ה'תשע"ג, למניינם 01:36, 22 בפברואר 2013 (IST)
::::מה המטרה ה'קדושה' שבזה? חשבתי שכל המטרה היא לעורר אחרים לפעול... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 08:39, 19 במרץ 2013 (IST)

== ידע עם ==

אשמח שתחכים אותי מהו הקובץ "ידע עם", שציטטת ממנו בערך על [[כתב אדמו"ר הזקן]]. תודה [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 05:08, 12 ביולי 2012 (IDT)
:התבססתי על ההקדמה לספר כת"ב חב"ד ועל כתבה בגליון כפר חב"ד (ישן, אבל לא זה שראית בכיס שלי... {{קריצה}}). אין לי מושג מהו הקובץ. למען האמת אני לא בטוח שציטטתי נכון את שם הקובץ (הקלדת במהירות), תוודא שאכן בדקתי את הנושא. יחי המלך המשיח. נ.ב. קיבלתי היום בהשגחה פרטית מא' מתושבי השכונה דולר של הרבי מתאריך כ"ח ניסן תנש"א. אולי זה בזכות הפעילות בחב"דפדיה? - אלוקים יודע! [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 06:48, 12 ביולי 2012 (IDT)

===הערה צדדית===
לדעתי, (ולמען האמת זו ההמלצה הרשמית כאן) כדאי להמעיט ככל האפשר משימוש בקו אופקי, זה מפריע לקרוא. ותמיד אפשר לכתוב: על יד. במקום: על-יד. אגב, רוב תודות לך, על ההפצצות המסיביות שלך בערכים. לדעתי, כבר מגיע לך ... תואר כבוד! [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 05:22, 12 ביולי 2012 (IDT)
:תודה על ההדרכה וסליחה על הסבלנות, עד שאתרגל לכתוב. (סליחה, עד שאתרגל לכתוב, כבר ייגמר לי כל החשק האמביציה, והרצון הטוב. אבל לפחות זה משפר במקצת את העריכות שלי בדרך עד שאגיע לשם...). [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 06:49, 12 ביולי 2012 (IDT)

== [[ניגונים שנוגנו לפני הרבי]] ==

האם אתה בטוח שזה היה 'בונה '''ברחמיו''' שיכון חב"ד בירושלים', כי לי זה זכור ללא המילה 'ברחמיו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:21, 22 בפברואר 2013 (IST)
:כאשר כתבתי את הערך לא זכור לי שראיתי שום התייחסות לניגון הזה. מה שכן - ביצעתי מספר עריכות, ובחלקם עשיתי טעות והחזרתי את המצב לקדמותו, ולכן זה נראה כאילו אני כתבתי. א' מאלו שערכו את הערך לאחרונה כתב שהוא ראה וידאו בו מנגנים לפני הרבי עם 'ברחמיו', וככה גם אני מכיר את השיר (בלי לדעת שניגנו אותו לפני הרבי).[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 02:29, 22 בפברואר 2013 (IST)
::זוננשיין שלום, לא ראיתי שמישהו כתב כך בגרסאות קודמות או בדף השיחה. האם יתכן שאתה מתבלבל בין ניגון זה לתפילה 'בונה ברחמיו ירושלים'? גם בלי וידאו, המילה ברחמיו פשוט נראית נטולת קשר לחלוטין, הרי לא מדובר בשיר על תפילה לה' שיבנה ברחמיו, אלא על הוראת הרבי לבנות ישוב חב"ד. שיניתי בערך עצמו, ורק אח"כ נזכרתי שאנחנו באמצע דיון כאן. אתה רוצה שאשיב לגרסה שלך עד לבירור העניין? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 15:13, 25 בפברואר 2013 (IST)
:::מצאתי קישור לוידאו, ותיקנתי לפיו את הערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 15:17, 25 בפברואר 2013 (IST)
::::ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]] בשנת [[תשע"א]] [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|ישראל אלתר]] לימד את הניגון הזה, ומשם אני מכיר אותו, יחד עם "בונה '''ברחמיו'''", אבל לא ידעתי שניגנו אותו לפני הרבי. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 17:03, 25 בפברואר 2013 (IST)
:::::אבל כפי שתוכל לראות בקישור המצורף, לפני הרבי לא אמרו את המילה ברחמיו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 22:23, 27 בפברואר 2013 (IST)
::::::כרצונך. לי אין שום דעה בענין לא לחיוב ולא לשלילה. רק הצגתי את העובדות הידועות לי, ולא תהיה לי שום טרוניא על האופן בו ייכתבו את הניגון. בהצלחה. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 22:35, 27 בפברואר 2013 (IST)
:::::::בסדר גמור (כמדומני שאחרי הצפיה בוידאו אין ספק בדבר המילים שהושרו לפני הרבי) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 21:23, 28 בפברואר 2013 (IST)

== הערך [[אפרים זלמן סודקביץ]] ==
העליתי כעת את הערך הראשון שלי, [[אפרים זלמן סודקביץ]]. אשמח אם תעבור עליו ותעיר את עיני בשיפורים וכו'. [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] 12:13, 1 במרץ 2013 (IST)
:א. '''ברוכים הבאים'''. תרומותיך יועילו לזירוז הגאולה האמיתית והשלימה. ככלל, אני יותר אוהב לכתוב מאשר לדבר, ולכן אני כותב לך למרות שאתה עומד מאחורי...
:ב. כמובן וגם פשוט - יש לך מה להשתפשף, אבל זה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר טוב מהערך הראשון שאני כתבתי (עיין שם).
:ג. בקיצור - אני סתם עייף ואין לי כח לעבור ברצינות על הערך. ה' יעזור. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 17:05, 1 במרץ 2013 (IST)
::ועוד והוא העיקר, ליצן שכמותך - שבדרך כלל כותבים משובים על הערך בדף השיחה של מי שכתב אותו, אז אולי נעביר את הדיון לשם אם יהיה לי כח לעבור על זה. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 17:05, 1 במרץ 2013 (IST)
:::1. שֹשֹ ליבי לשמע המלים הללו. הרבה הרבה.
:::2. אכן, אתה מוזמן להיות הראשון שפותח את דף שיחתי. [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא ונתוועד] :) [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] 17:47, 1 במרץ 2013 (IST)
::::בשיחת כ"ק אד"ש לפרשת בא מביא את פירוש הזוהר "דעייל ליה אדרין בתר אדרין", והיינו שכאשר הקב"ה אמר למשה רבינו "'''בא''' אל פרעה" כוונת הדברים היתה שהקב"ה יבוא '''יחד איתו'''. ולגוף הענין - כאשר אתה כותב "בא ונתוועד", פירושו של דבר שאני לא אפגוש קירות ריקים ואתוועד עם עצמי, אלא שאתה תבוא יחד איתי, ונתוועד '''יחד'''. אז אני מחכה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 17:03, 5 במרץ 2013 (IST)
:::::ממך אני רק מקבל... {{קריצה}} [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 00:04, 6 במרץ 2013 (IST)
::::::ואחרי כל הבדיחות, אני דווקא מתכוון ברצינות. אין כאן אף [[חסיד|פרטנר]] ל[[התוועדות]] רצינית? [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 01:50, 6 במרץ 2013 (IST)
== יישר כוח! ==

שכוייח על העריכה הנפלאה בערך [[שלמה יוסף זוין]]. עכשיו תערוך בבקשה את הערך [[אברהם דוב העכט]]... [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 23:35, 3 במרץ 2013 (IST)

== את"ה ==
עשיתי עריכה לערך [[את"ה]], ובין היתר פתחתי פסקה חדשה [[את"ה#את"ה בישיבות|את"ה בישיבות]]. אך למרבה הצער הפיסקה נותרה ריקה.. אשמח אם תעזור לי למלאות אותה. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 09:36, 5 במרץ 2013 (IST)
:אני לא מבין מהי כוונתך. האם לפעולתו של מנחם פרלשטיין? - היינו פעילותו של [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] שהוא עומד בראשו, או שמא לפעילותו של [[את"ה העולמי]] בישיבות? - בכל אופן, נראה לי שהפסקה שהוספת מיותרת, כי היא כבר כתובה בערכים המורחבים. גם אם אתה רוצה להכניס את זה בקצרה בערך הראשי של [[ארגון את"ה]], אתה יכול לשאוב את החומר מהערכים המורחבים, וממילא אתה לא צריך את עזרתי. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 16:57, 5 במרץ 2013 (IST)
::כוונתי היא לאופן הפעילות של את"ה בכל ישיבה בפני עצמה. אחרת זה ייראה כאילו כל פעילות את"ה כיום זה [[את"ה העולמי]] ו[[מרכז את"ה בארץ הקודש|מרכז את"ה]]. את פעילות את"ה העולמי בישיבות אני מתכנן להשלים בעצמי, אם כי גם שם עזרתך תהיה רבה כי אתה מכיר מקרוב... [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [http://www.chabad.co.il/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C בוא נתוועד] • 23:45, 5 במרץ 2013 (IST)
:::אה... - איך לא הבנתי כזה דבר פשוט? אולי בגלל שביקשת עזרה ממני למלא ולעזור בדבר כזה פשוט, כאילו לך אין את הידע הנצרך בשביל זה. אעשה זאת בהקדם בע"ה אם לא תקדים אותי. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 01:52, 6 במרץ 2013 (IST)

== ראה / ראו ==

נהוג לכתוב כאן ראו ולא ראה (לדוגמה 'ראו תניא פרק ל"ב'), זאת במטרה להימנע מסירבול של ראה/ראי. בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 22:39, 6 במרץ 2013 (IST)
:OK. אשתדל, ייקח לי הרבה זמן להפנים כי אני מקליד במהירות, ובד"כ לפי רגילות לשוני. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 22:50, 6 במרץ 2013 (IST)
::יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 01:00, 10 במרץ 2013 (IST)

== קופת בחורים ==

בפסקה על קרן חסדי אברהם לא עשיתי בכוונה ערך מורחב, כיוון שהוא כלל לא כזה... (עדיין, עכ"פ). אם אתה חושב שזה מכובד לקשר אליו אני מקבל. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 22:26, 14 במרץ 2013 (IST)
:מה שאומר שאתה צריך לקצר בגוף הערך של קופת בחורים, וזאת כיון שלא נוגע בערך זה לדעת על שם מי נקראת הקרן. וממילא, אם תשמיט את הפרטים הלא רלוונטיים מהערך של קופת בחורים, זה יהיה נכון להפנות אליו בערך מורחב. ומלבד זאת, ראיתי שיש לך קאָך מיוחד בערכים הקשורים עם תלמידי התמימים, אז הריני מתכבד להזמינך להרחיב את הערך של קרן חסדי אברהם. בהצלחה. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 01:42, 15 במרץ 2013 (IST)
::בזמנו ניסיתי לחשוב על רעיון איך אני יכול להרחיב את הערך, ולא עלתה בידי. מה תכתוב? (החלוקה בימים א'-ה'?). לגבי האזכורים על הקרן, אכן לא כתבתי שבשנת תשס"ד החלוקה הייתה מצומצמת והייתה אפשרות בחירה בין כובע לחליפה. מאותה הסיבה גם לא ציינתי על קופת בחורים ב-770 שבכל חודש תשרי הם שוכרים רכב.... אבל על שם מי הקופה, נראה לי שלא מזיק, אולי אפשר לכתוב את זה ביותר קיצור. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 04:31, 15 במרץ 2013 (IST) {{כתב קטן|(כפי שעשיתי)}} {{כתב קטן|[[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 04:35, 15 במרץ 2013 (IST)}}
:::אפשר להוסיף: א) תמונה. ב) מהי מטרת החלוקה? - (רמז: לעזור להורים עם ההוצאות הכספיות של פסח). ג) אי חלוקת הנעליים. ד) לציין גם בקרן חסדי אברהם שזו פעולה מעין מה שקופת בחורים ב-770 עושים, ולקשר בחזרה לערך על הקופה. זה בינתיים מה שעולה לי. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 05:58, 15 במרץ 2013 (IST)

== אציע עצה ==

אציע שתכחיל את דף המשתמש שלך. יש לך הרבה מה לכתוב, אני מאמין (אתה בדרך כלל שופע...) [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • 07:31, 15 במרץ 2013 (IST)

:קודם כל נערוך את החתימה ואחר כך את דף המשתמש. כעת אני מבצע נסיון חתימה יהודית על פי הוראות שלום שליט"א. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' בניסן ה'תשע"ג • 21:06, 15 במרץ 2013 (IST)
::ברגע הראשון נבהלתי למה החתימה שלי לא מצליחה לקשר לדף השיחה. אבל אחרי רגע הסתכלתי על שאר הקישורים שבדף השיחה '''שלי''' וראיתי שחב"פדיה ממש חכמה, והיא לא מפעילה את הקישור לדף השיחה שלי כשאני נמצא בדף השיחה שלי. '''שלומק'ה, תודה!'''. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' בניסן ה'תשע"ג • 21:08, 15 במרץ 2013 (IST)

ואני הקטן אציע עוד עצה, שתתחיל להכין ערכים על נושאים שאתה שותף להם ויודע עליהם יותר מכל אחד אחר (למשל דבר מלכות לילדים...).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:04, 19 במרץ 2013 (IST)
:לא נראה לך יותר מתאים להתעסק עם זה אחרי שיוציאו לאור את רוב הסדרה? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 22:34, 19 במרץ 2013 (IST)
::ייתכן שאתה צודק. אין עוד ענינים שעסקת בהם?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:10, 19 במרץ 2013 (IST)
:::מערכת הערות צפת עיה"ק. {{קריצה}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' בניסן ה'תשע"ג • 23:12, 19 במרץ 2013 (IST)
:::רק עכשיו שמתי לב שהצמדת לי את התואר "שלום'קה". תודה, אתה שלום'קה, וכל אשר לך שלום'קה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בניסן ה'תשע"ג, למניינם 18:00, 31 במרץ 2013 (IDT)
::::ולי לא נותר אלא לברך את כלל המשתמשים בחב"דפדיה, ש"ה' יברך את עמו בשלום'קעס", שיוסיפו ויתרמו ממרצם ומידיעתם להרחבת מיזם אדיר זה המפיץ את מעיינות החסידות בכל רחבי תבל. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בניסן ה'תשע"ג • 18:04, 31 במרץ 2013 (IDT)

== דף משתמש ==

אולי הגיע הזמן שתערוך את דף המשתמש שלך, שנדע קצת עליך ועל מעשיך....[[משתמש:הוגה בתורה|מוכרח שיעמדו בראש הענינים כאלו ששוללים את המנוחה, ופשיטא שאין רצים אחרי' - ממכתב כ"ק אד"ש]] - [[שיחת משתמש:הוגה בתורה|שיחה]] 21:34, 17 במרץ 2013 (IST)

==בני חבורה זריזין הם==
אהבתי את הקישור המהיר בין הערך על הרב לנדא לבין הערך על שנת תשמ"ו. כל הכבוד!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:44, 19 במרץ 2013 (IST)

== חכמים הזהרו בדבריכם ==

לעניות דעתי לא מתאים לעשות ערך על חיים גראביצער. לא סתם מחביאים את הספר שלו. אם דעתי אינה ברורה דיה, תבקש במייל ואסביר לך יותר.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:17, 21 במרץ 2013 (IST)
:נראה לי שלכולם יש הרבה מה לומר בעניין, ואכ"מ. זוננשיין, תארגן איזה צ'אט קבוצתי - אני חייב להביע את דעתי בנושא חשוב זה.. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י' בניסן ה'תשע"ג 17:48, 21 במרץ 2013 (IST)
::קודם אשמע את דעתו בנידון, ואחרי זה אחליט אם ראוי בכלל לבזבז על זה זמן בצ'אט קבוצתי. {{קריצה}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בניסן ה'תשע"ג • 17:53, 21 במרץ 2013 (IST)
:::אגב יוסל'ה, נהניתי שעיינת היטב בדף המשתמש שלי... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בניסן ה'תשע"ג • 17:53, 21 במרץ 2013 (IST)

== אהבתי! ברכותיי ==

'''הפתעת!''' נהניתי עד הגג לקרוא את דף המשתמש שלך, הוא פשוט מוצלח! כאחד שאוהב דברים יפים הנעשים בתבונה, אני מעניק לך בטקס צנוע זה: {{לייק}}.
:{{כתב קטן|אפשר לומר שהרסת הרבה רעיונות עתידיים לדף המשתמש שלי. מה, אני אעתיק?...}} [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י' בניסן ה'תשע"ג 17:58, 21 במרץ 2013 (IST)
::אז הלילה, לקראת י"א ניסן תבזבז את הלילה על יצרית תבנית לייק, ותכחיל לפחות קישור אחד. {{קריצה}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' בניסן ה'תשע"ג • 18:05, 21 במרץ 2013 (IST)
:::ג"א מצטרף לכהנ"ל. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::ברכות {{ברכות}}. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 17:17, 2 באפריל 2013 (IDT)

== [[תבנית:פירוש נוסף]] ==

השימוש בתבנית צריך להיות כפי שמופיע בפסקה 'הוראות שימוש' בדף [[תבנית:פירוש נוסף]], ולא כפי שעשית ב[[חיים שלום סגל]]. בהצלחה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 16:39, 2 באפריל 2013 (IDT)
:אכן. אבל לא היה לי כח וזמן לחפש את התבנית, אז עשיתי 'עקיפה'... (אגב, מה ההבדל העקרוני והמהותי?). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 06:00, 3 באפריל 2013 (IDT)
::ההבדל משמעותי בהחלט, כי חב"דפדיה היא מיזם '''משותף''', ואם כל אחד יבצע 'קיצורי דרך' כרצונו, עלולות להגרם תקלות עתידיות שאיש לא יכול לשער. לדוגמה, נניח שמשדרגים את התבנית כך שההפניה תהיה ברורה או נוחה יותר, הדף הנ"ל לא יתעדכן. אם לא נשמור על כתיבה אחידה מבחינה טכנית, הדבר גם יקשה על עורכים אחרים לשתלב במיזם. במקרה כזה, עדיף שלא לרשום מאומה מאשר לרשום תבנית לא תקינה. הרבה יותר קל להבחין בפרט (תבנית) חסר מאשר לשנות פרט לא תקין. מיותר לציין גם את חשיבות המראה האחיד, לנוחות הקוראים ולחזות המקצועית. בברכה ובהערכה על כל פועלך הטוב --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בניסן ה'תשע"ג 00:01, 5 באפריל 2013 (IDT)
:::צודק, לא חשבתי על הנקודה הזו ואני מבין בהחלט. איישם זאת בע"ה מעתה ואילך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 03:38, 5 באפריל 2013 (IDT)

==תלמוד תורה==
אין סיבה לקשר לערך על הרשת כפירוש נוסף, בדיוק כמו שלא נוסיף את [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ל[[תלמוד תורה (פירושונים)]]. אין פירוש נוסף לביטוי תלמוד תורה שמשמעותו 'רשת'. מקומה של הפניה כגון זו, הוא על ידי יצירת פסקה 'ראו גם' בסוף הערך (מעל ולפני הקישורים החיצוניים) שמטרתה הפניה לערכים נוספים בחב"דפדיה הקשורים לערך הנוכחי. בכל מקרה למקרים שיהיה צורך להבא, הוספתי הסבר ב[[תבנית:פירוש נוסף]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] - [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] 17:08, 2 באפריל 2013 (IDT)
:אמת ויציב. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 06:00, 3 באפריל 2013 (IDT)

== תקציר ==

סליחה אני מצטער, מעכשיו אני ישתדל להקפיד על כתיבת התקציר.
יחי המלך!!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:10, 3 באפריל 2013 (IDT)
:אני ממש ממש לא מקפיד ואין דרכי בכך. מעיר מפעם לפעם ברוח טובה ובשמחה רבה. ראה התנצלויותי בדף המשתמש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 20:40, 3 באפריל 2013 (IDT)

== כשרות ==

השתדלתי להבין למה היתה כוונתך, עיין ב[[כשרות|ערך]] שוב ותאמר לי האם כיוונתי לדעת גדולים, ואסיים בהכרזת המלחמה "צואיטוש צואיטוש צואיטוש" (אסף, במשאו אתמול בועידה).[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 16:30, 5 באפריל 2013 (IDT)
:באופן כללי כן. ראה ביתר פירוט את הצורה בה ערכתי את הפסקה 'חשיבות שמירת הכשרות', אם כי אני עייף וזה עדיין לא מושלם. גוט שבת! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 17:21, 5 באפריל 2013 (IDT)

== אור אין סוף ==

האם תוכל להציץ בערך [[אור הסובב כל עלמין]] ולסדרו מעט. לענ"ד יש בו מעט בלבול.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 18:04, 7 באפריל 2013 (IDT)

== ארגז חול ==

אייך אני יוצר ארגז חול פרטי בעמוד שלי כדי שיהיה יותר נוח לערוך ערכים?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:27, 8 באפריל 2013 (IDT)
:פשוט מקליד את התווים הבאים: [[משתמש:די העכסטע צייט/ארגז חול]] (או לוחץ על הקישור דלעיל, ומתחיל לערוך אותו...). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ח בניסן ה'תשע"ג • 18:49, 8 באפריל 2013 (IDT)
::באותה מידה, אתה יכול גם ליצור דפים אחרים בסגנון זה, כגון: 'משתמש:די העכסטע צייט/מיזם______' וכן הלאה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ח בניסן ה'תשע"ג • 18:50, 8 באפריל 2013 (IDT)
:::שכויח רב, יחי המלך!!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 20:19, 8 באפריל 2013 (IDT)

== משתמש מנתם ציון ==
תוכל להכיר את עניינו בהסתכלות מהירה על "תרומותיו", ולתוספת גם בדף שיחתו. אין צורך להכניס את מה שכתב בגוף הערך. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • ב' באייר ה'תשע"ג 06:01, 12 באפריל 2013 (IDT)
:אין שום קשר. זה שהוא משחית בעל עבר פלילי - ידוע גם ידוע לי, אבל עלינו מוטל לקבל את האמת ממי שאמרה, ואפילו אם זה מרגיז. אם הפרטים שהוא הוסיף נחשבים פרטים אנציקלופדיים, יש להכניס אותם בגוף הערך במקומם הראוי, אבל בצורה יפה ומכובדת, ולא בצורה מתלהמת ומקנטרת. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באייר ה'תשע"ג • 07:04, 12 באפריל 2013 (IDT)

==בקשת הוספת תמונה==
נא להוסיף [[שיחה:יעקב שפרינגר|בערך זה]] את התמונה המופיעה בקישור המצויין בדף השיחה.
--[[משתמש:בערקה ש.|בערקה ש.]] - [[שיחת משתמש:בערקה ש.|שיחה]] 23:23, 15 באפריל 2013 (IDT)
:בע"ה כשתהיה לי גישה. אולי אפילו היום בערב. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ו' באייר ה'תשע"ג • 02:28, 16 באפריל 2013 (IDT)

==איצה ש==

::: לאיצה שפרינגר יש חתן שליח בברזיל בשם יוסף יצחק שילדקרויט. לאשתו קוראים (נראה לי) מרים. באתר חב"ד בישראל: ברזיל, ס. פאולו, בית חב"ד איטאים - ה"שול", הרב יוסף שילדקרויט.

בערך על לייבל שילדקרויט מחיפה אפשר להכניס את י"י בתור אח.

בנוגע לאחים של איצה אזי יעקב הוא הגדול בשונה מהסדר שמופיע בערך על איצה (או שזה עקרוני להקדים את החיים לאלו שחיי החיים?) - [[משתמש:בערקה ש.|בערקה ש.]] - [[שיחת משתמש:בערקה ש.|שיחה]] 10:32, 17 באפריל 2013 (IDT)

:{{בוצע}} יישר כח על המידע. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באייר ה'תשע"ג • 20:49, 18 באפריל 2013 (IDT)

==הרב שימעלה==
להוי ידוע שהרב שימעלה פיזם נולד בעקבות ברכה של הרבישליט"א מלך המשיח. עובדה זו לא מופיעה עדין בחב"ד פדיה וכדי וכו'{{שכח|בערקע ש}}
:נראה לך שאני נביא? תכתוב לי את הפרטים כאן או באימייל, אערוך, ואוסיף. תודה על המידע. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באייר ה'תשע"ג • 01:41, 18 באפריל 2013 (IDT)

==[[ל"ג בעומר]]==
לכאורה, מן הראוי להוסיף בערך הנ"ל את השנים בהם התקיים פאראד מול 770. גם השנים לפני נ"ד שבהם לא זכינו שהרבי ייצא לקהל. וגם השנים אחרי נ"ד. - עד ע"ג ועד בכלל.
יוסי השמן. (עוד אין לי חשבון משתמש)
:ומאיפה לי הידע הנ"ל? ומלבד זאת, למה אתה לא כותב לי באימייל {{קריצה}}. אגב, התחלתי לכתוב 08 ותגובות, אך המחשב הוחרם אתמול בלילה על ידי המנהל (תנחש לבד את כל שאר הפרטים, או שתפנה באימייל...), וכעת אני תקוע. בתקוה לבשורות טובות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ד באייר ה'תשע"ג • 16:47, 24 באפריל 2013 (IDT)

:נראה לך שראוי להוסיף את הענין שרשב"י רוקד בתהלוכות והחשיבות לכמות הילדים הגדולה ביותר בכל תהלוכה בערך של התהלוכות?

ציטוטים: רשב"י נמצא ורוקד ביחד עם הילדים ואתה – הולך לביתך לאכול "ארוחת צהרים"?!
הנהגה כזו מתאימה רק ל"פרא אדם" "א ווילדער מענטש" ולא לאדם נורמלי ועאכו"כ כאשר מדובר עם חכם ונבון.
משיחת כ"ק אד"ש מלך המשיח ש"פ בה"ב מבה"ח סיוון ה'תשמ"ג

" . . ובפשטות למרות שכבר התייגע והצליח לארגן 10,000 ילדים א"כ יכול לחשוב שאינו צריך עוד לעסוק בענין זה, כי כאשר ישנם כבר 10,000 ילדים מה נוגע כ"כ שיתוסף עוד ילד אחד? הנה על זה אומרים לו שעל ילד יהודי הוא עולם מלא . ."

בתקווה שתוכל לעזור למרות הטרגדיה שבהחרמת המחשב ע"י המנהל... ולא תוסיפו לדאבה עוד. רק לענ"ד תגיד ליוסי שהשם "יוסי ההשמן" לא כ"כ מתאים לחב"דפדיה ומן הראוי שימצא שם אחר (אולי אפילו יוסי ה. שהוא ר"ת של יוסי השמן ולא שיהיה כתוב במפורש וגם שזה די דומה לשם משפחה שלו).
ל"ג שמח.

[[משתמש:בערקה ש.|בערקה ש.]] - [[שיחת משתמש:בערקה ש.|שיחה]] 10:03, 25 באפריל 2013 (IDT)

== מקורות ==

כל מה שהורדת מהדף מקורות נכנס לערכים? אני בכל אופן חיפשתי ולא מצאתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט"ו באייר ה'תשע"ג 23:08, 25 באפריל 2013 (IDT)
:את כל הפרטים שיש בערך אברהם שלונסקי שאבתי אך ורק משם, ומה שלא הכנסתי זה בגלל שחשבתי שזה לא אמור להיכנס לגוף הערך. את הכתבה על ברוך נחשון במוסף המגוחך והמשעמפ לצייר פני הרב קראתי גם קראתי, ולא מצאתי שם שום פרט שלא כתוב בחב"דפדיה (ואדרבה, אולי המקרה היה הפוך, וד"ל). אם אתה רוצה את המוסף עצמו, הוא עדיין שוכן אחר כבוד בחדרי הק'. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו באייר ה'תשע"ג • 23:20, 25 באפריל 2013 (IDT)
::לפי הזכור לי הורדת לא רק על אברהם שלונסקי וברוך נחשון. למשל, הורדת גם על בית כנסת צמח צדק בצפת. במוסף עצמו אפשר למצוא עניין על צייר נוסף ששם, אחד אחרי ברוך נחשון (לא זוכר את שמו). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט"ז באייר ה'תשע"ג 02:24, 26 באפריל 2013 (IDT)
:::הסתכלתי עכשיו וראיתי שבאמת נמחקו דברים שכלל לא התכוונתי אליהם. צריך לבקש שחזור, באמת התכוונתי להוריד רק את שלונסקי ונחשון. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באייר ה'תשע"ג • 06:23, 26 באפריל 2013 (IDT)
::::כתבתי כבר (וגם שלום) בדף בקשות ממפעיל, וכתית מחק. אין צורך לבקש שחזור, אפשר פשוט לשחזר. בגרסאות קודמות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט"ז באייר ה'תשע"ג 21:27, 26 באפריל 2013 (IDT)
:::::{{כתב קטן|כתית מחק, כי התפתחה שם שיחה שלימה (ולגוף העניין, לדעתי אין הפרעה בקיום שיחות שם בנוגע לבקשות מפעיל)}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט"ז באייר ה'תשע"ג 21:43, 26 באפריל 2013 (IDT)

==ציטוט==
מתוך הדף משתמש שלך "סקרנותי ידועה לשם דבר, ועל כן אין צורך לספק אותה..." תאכל את הדייסה שלך... [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 23:31, 5 במאי 2013 (UTC)
:יש במה שכתבתי כוונות פנימיות ונסתרות, העסק לא כל כך פשוט... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ו באייר ה'תשע"ג • 10:51, 6 במאי 2013 (UTC)
::אין מקרא יוצא מידי פשוטו.. [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 11:51, 6 במאי 2013 (UTC)

שיחת משתמש:זוננשיין

2013-05-05T23:31:09Z

בערלה: /* מקורות */

פרשת במדבר

2013-05-05T07:48:54Z

בערלה:

'''פרשת במדבר''' היא ה[[פרשה]] הראשונה ב[[ספר במדבר]] (מפרק א' פסוק א' עד פרק ד' פסוק כ').

[[הרבי]] ביקש שכל שנה בשבת פרשת במדבר יתוועדו לאחר [[תפילת מנחה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת [[בהר]]-[[בחוקותי]] שנת [[תשמ"ו]].}}.

==הפרשה בקצרה==
*'''ראשון''' - [[אלוקים]] מצווה את [[משה]] לספור את [[בני ישראל]] פעם נוספת. [[רש"י]] מסביר שאלוקים סופר את בני ישראל בגלל חביבותם בעיניו. הספירה הראשונה התקיימה כשהיהודים יצאו מ[[מצרים]], הפעם השניה הינה לאחרי שרבים מתו בגלל [[חטא העגל]] ואלוקים ספר כי לראות את מנין הנותרים.

*'''שני''' - ה[[תורה]] מסכמת את מנין בני ישראל לפי חלוקה לשבטים. יחד עם זאת הקב"ה ציוה את משה שלא לספור את [[שבט לוי]]. המספר הכולל של עם ישראל היה קצת יותר משש מאות אלף, בנוסף ל[[לוי]]ים. כאן ניתנה ללויים האחריות על פירוק, הקמת ונשיאת ה[[משכן]] במשאות במדבר, וכן הלויים חונים מסביב למשכן.

*'''שלישי''' - הקב"ה מצווה את סדר חניית השבטים מסביב למשכן, כל שבט עם דגלו בצבע מיוחד, כמו שרש"י אומר שהצבע היה זהה לצבע של האבן השמורה לשבט ב[[חושן המשפט]] שנשא [[הכהן הגדול]]. כמו כן מסביר רש"י שסדר החניה במדבר הינו לפי הסדר בו נשאו בני [[יעקב]] את אביהם בדרכו לקבורה ב[[מערת המכפלה]]. התורה גם קובעת את סדר המשאות של השבטים במדבר סיני: כפי שכבר למדנו בתורה, בני ישראל נשאו על פי ה', כאשר הענן היה עולה מעל המשכן, ועד לאותו סימן, היה עם ישראל חונה במקום אחד.

*'''רביעי''' - מתחיל במילים "אלה תולדות אהרן ומשה" ואז מפרטת התורה את תולדות אהרן. רש"י מסביר שהם נקראים גם בניו של משה כיון שהוא לימדם תורה. כאן מצווים שבט לוי להיות אחראים על המשכן. רש"י מסביר שכיון שהלווים עושים את תפקידם עבור כל עם ישראל, לכן הם מקבלים מעשר משאר העם. התורה מציינת שמלכתחילה הכבוד היה שמור לבכורים, ורש"י מסביר שהמשימה ניטלה מהם כיון שהם השתתפו בחטא העגל.

*'''חמישי''' - הקב"ה מצווה את משה לספור את הלויים. המדובר בכל בן לשבט לוי מבן חודש ומעלה. הפסוק מתאר את הספירה של משה "על פי ה'" ורש"י מסביר שמשה לא נכנס לכל אוהל על מנת לספור את הילדים והתינוקות, אלא היה עומד מחוץ לאוהל וקול השכינה היה אומר כמה ילדים ישנם בתוך האוהל.

*'''שישי''' - הקב"ה מצווה את משה לספור את ה[[בכור]]ים של עם ישראל וגם כאן הספירה היא מבן חודש ומעלה. במפקד זה נספרו כעשרים ושתיים אלף בכורים ואז הקב"ה ציוה את משה להחליף את הלויים עם הבכורים בעבודתם.

*'''שביעי''' - ציווים מיוחדים לבני משפחת קהת הלויים. תפקידם של הקהתים הינו לשאת את הארון והמשכן במשאותיו. מדובר במשימה בעלת חשיבות גדולה ואחריות רבה, כיון שבארון נמצאות [[לוחות הברית]] ויחד עמו הם נושאים את ה[[מנורה]], ה[[שולחן הטהור]] ושאר כלי הקודש. עבודתם של הקהתים מתחילה רק לאחר שאהרן ובניו כיסו את המשכן ושאר כלי הקודש.

==מנהגים==
מנהג ישראל ע"פ הוראתו של כ"ק אד"ש לערוך [[התוועדות]] בשבת אחרי הצהריים "רעווא דרעווין" שבה מדובר על אהבת ואחדות ישראל כולל אמירת לחיים משותפת.

דברי הרבי על התוועדות זו:

"באה ההצעה והבקשה דלקמן, בקשה נפשית:

ביום השבת הבעל"ט, ש"ק פ' במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, בעלות המנחה (שאז מתחיל כבר ענין האחדות דר"ח סיון (כנ"ל ס"ה)) — יתאספו בכל מקום ומקום רבים מישראל, אנשים ונשים וטף, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", "שבת אחים גם יחד", להתוועדות רעים, עד לסעודה כפשוטה ("גדולה לגימה שמקרבת") — אנשים לחוד ונשים לחוד (כמובן וגם פשוט),

שבה ידברו דברי תורה בכלל, ובמיוחד — בעניני אהבת ישראל ואחדות ישראל . . ועוד ועיקר — ש"איש את רעהו יעזורו", לעודד איש את רעהו (ואשה את רעותה) להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני אהבת ישראל ואחדות ישראל."

(משיחת ש"פ בחוקותי ה'תשמ"ו)

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=98 רעיונות לפרשת במדבר] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=98&article=298 טקסט פרשת במדבר עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=198&article=319 פרשת במדבר בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1538 קריאת התורה של פרשת במדבר עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{שמע}} {{חב"ד אינפו}}
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2082 הפטרת פרשת במדבר עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ד]]

שיחה:פרשת בחוקותי

2013-05-04T20:00:51Z

בערלה: יצירת דף עם התוכן "לחברי חה"דפדיה היקרים: האם לדעתכם ראוי להכינס בדף זה את הוראתו של הרבי שליט"א לשבת זו. אם ל..."

לחברי חה"דפדיה היקרים: האם לדעתכם ראוי להכינס בדף זה את הוראתו של הרבי שליט"א לשבת זו. אם לא איפה כן?

ההוראה:

"לאור כל האמור לעיל — באה ההצעה והבקשה דלקמן, בקשה נפשית:

ביום השבת הבעל"ט, ש"ק פ' במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, בעלות המנחה (שאז מתחיל כבר ענין האחדות דר"ח סיון (כנ"ל ס"ה)) — יתאספו בכל מקום ומקום רבים מישראל, אנשים ונשים וטף, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", "שבת אחים גם יחד", להתוועדות רעים, עד לסעודה כפשוטה ("גדולה לגימה שמקרבת") — אנשים לחוד ונשים לחוד (כמובן וגם פשוט),

שבה ידברו דברי תורה בכלל, ובמיוחד — בעניני אהבת ישראל ואחדות ישראל"

(שיחת קודש כ"ק אד"ש ש"פ בחוקותי ה'תשמ"ו).

הר נוף (ירושלים)

2013-05-01T14:55:33Z

בערלה:

[[קובץ:שכונת הר נוף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתי השכונה בשנת [[תשס"ז]]]]
[[קובץ: הר נוף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס ילדים בהר נוף, בארגון [[צבאות ה']]]]
שכונת '''הר נוף''' היא שכונה [[דת]]ית-[[חרדי]]ית, הנמצאת במערב העיר [[ירושלים]] ומתגוררים בה כ-35,000 תושבים.

בשכונה גרים אלפי משפחות חרדים מכל הגוונים: ליטאים (רוב השכונה. דמות בולטת: ראב"ד ירושלים הרב משה שטרנבוך), ספרדים (דמות בולטת: הרב [[עובדיה יוסף]]), דתיים לאומיים וחסידים (בשכונה מתגורר [[אדמו"ר]] מסאווארן)

השכונה נמצאת על חורבות הכפר ה[[ערבים|ערבי]] "דיר יאסין", שנכבש במהלך מלחמת העצמאות. כיום השכונה מאוכלסת ברוב [[חרדי]] ובו קהילת [[חב"ד]].

== קהילת חב"ד ==
קהילת חב"ד בשכונה נוסדה בשנת [[תשמ"ה]] ע"י [[חסידי חב"ד]] דוברי [[אנגלית]] שהתגוררו באזור. נכון לשנת [[תשע"ג]] מונה הקהילה כ-40 משפחות [[אנ"ש]].

== בית הכנסת ==
[[בית הכנסת]] נמצא בבניין בו היה בעבר בית ספר לילדים [[ערביים]]{{הערה|לפני שהערבים ברחו מהשכונה}}.

בית הכנסת נמצא בפינה הגובלת עם שלוש שכונות, הר נוף, גבעת שאול, וקריית משה. בתחילה מתפללי בית הכנסת היו תושבי שלושת השכונות, וכיום, עם התפתחות הקהילות יש בית כנסת חב"ד נפרד לכל שכונה.

בשנת [[תשמ"ו]] פרצו לבית הכנסת ערבים והציתו את שלושת [[ספר תורה|ספרי התורה]] שהיו במקום, בעקבות כך שלח [[הרבי]] מכתב בו הוראות עבור חברי הקהילה. בין ההוראות שקיבלו היה לכתוב ספר תורה חדש, ובשנת [[תש"ס]] נסתיימה כתיבת הספר והוכנס לבית הכנסת.

== צבאות ה' ==
בשכונה פועל סניף של [[צבאות ה']], המארגן כינוסי ילדים ב[[חג]]ים ו[[תהלוכת ל"ג בעומר]].

בבית אחד מהקהילה מתקיים מידי [[שבת]] [[מסיבות שבת]].

==פעילות חב"דית==
בשטיבל המרכזי 'אמרי שפר' מתקיים פעם בשבוע שיעור [[תניא]] מוסר ר' [[יעקב גולדשמיד]], ושיעור ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מוסר ר' [[נפתלי צבי וויס]].

==רבני הקהילה==
בעבר כיהן כרב הקהילה, הרב [[מרדכי שטרן]], וכיום הוא [[ראש ישיבה]] בחוץ לארץ. לאחריו התמנה הרב [[יעקב גולדשמיד]], [[משגיח]] ו[[ר"מ]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד|בישיבה המרכזית כפר חב"ד]]. כיום רב הקהילה הוא הרב [[נפתלי צבי וויס]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש|הר נוף (ירושלים)]]

שיחה:צירי לבנוני

2013-04-30T17:53:39Z

בערלה:

לכאורה לא מתאים לחב"ד פדיה לעשות ערך על שם של אישה (למעט הרבניות).[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 16:39, 29 באפריל 2013 (IDT)
:אכן יש מקום לדבריך (ואפילו שישנם נשים המפורסמות ואפשר לכתוב עליהם ערכים שלמים, אלא אם כן אתה רוצה לפתוח [[חב"ד פדיה לנשים|נשיפדיה]]), אך את דבריה הלא קורא אתה מידי שבוע.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]
::בשם רוב משתמשי חב"דפדיה הריני למחות על החשד הכבד בכך שאנו חס ושלום קוראים עלונים כאלה ואחרים. {{קריצה}}. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ט באייר ה'תשע"ג • 18:15, 29 באפריל 2013 (IDT)
:::
א. גם אילו יצוייר שאני קורא את הדברים כל שבוע הרי ששם כתוב (אם אני זוכר נכון מה סיפרו לי..) "צ. לבנוני" שיכול להתפרש גם כ: צביקה, צדוק, צ'רלי, ציון, צפריר וכו'

ב. מעשיי שנעשו או שלא הם לא יכולים להוות ראיה להתנהגות בחבדפדיה.

[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 21:22, 29 באפריל 2013 (IDT)

:::: למעשה: בקשתי לראשי מערכת חבדפדיה להחליט בענין ולקבוע את המדניות בנוגע לערכים על שמות נשים בחב"ד פדיה.

(לסיום מילתא דבדיחותא : ידוע על אותו אחד שידע על הברכה שלא עשני אשה אך לא רצה להוציא את המילה "אישה" מפיו וזכר שיש ברכה "שעשני כרצונו" אז הוא בירך כך :ברוך ... שלא עשני כרצונו"...)
[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 22:00, 29 באפריל 2013 (IDT)
:לא הייתה כוונתי, להראות שחשדתי, שקורא הנך עלון זה, אשר מתעלם מזה, שנמצאים אנו הרבה אחרי, שנאמרו [[בשורת הגאולה|שיחות הגאולה]] בתש"נ ולאחרי. אלא לומר שהרבה מאנ"ש וכו' מכירים שם זה לא באופן מפלגתי וכו'. בברכת ל"ג שמח.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 23:17, 29 באפריל 2013 (IDT)

::על פי הזכור לי, המדיניות היא שלא עושים ערכים על נשים חיות, לא משנה גדולתן. נשים שנפטרו אפשר ואפשר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • כ' באייר ה'תשע"ג 00:17, 30 באפריל 2013 (IDT)
:::לא ידועה לי מדיניות כזו, היכן ראיתה? גם אם ישנה אני מתנגד לה ואבקש לפתוח עליה דיון מחודש. כמובן שתמונות נשים חיות נאסרו על ידי רבני חב"ד. אך איני רואה סיבה לצנזור ערכים. אפשר להוסיף את זה כדיון נוסף בהמשך לדיון שפתחתי כעת על ערכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באייר ה'תשע"ג 15:24, 30 באפריל 2013 (IDT)
::::מצטרף לדעתו של שיע. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' באייר ה'תשע"ג • 17:13, 30 באפריל 2013 (IDT)

::::::"כל כבודה בת מלך פנימה"... [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 20:53, 30 באפריל 2013 (IDT)

ופרצת קוממיות

2013-04-30T11:23:06Z

בערלה:

[[קובץ:צוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של המשתתפים בפעילות חנוכה תשע"ג]]
הארגון '''ופרצת קוממיות''' (נקרא גם '''קוממיות דרום''') הינו ארגון הפועל ב[[הפצת המעיינות]] בישובים בדרום הארץ.

פעילותו של הארגון מתמקדת בעיקר בחגים ובמועדי ישראל, והוא מתופעל על ידי תלמידים מישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

ב[[חנוכה]], ב[[פורים]] וב[[ל"ג בעומר]], צוותות של תמימים מגיעים לישובים קטנים בהם אין נוכחות חב"דית קבועה ופועלים במבצעי הקודש של הרבי ובהפצת בשורת הגאולה - בעיקר עם ילדי ישראל.

הפעילות מתואמת עם משרדי היישובים, והפעילים של הארגון מציגים בפני הילדים הצגה, מספרים להם את סיפור החג ואת ההוראות החינוכיות שניתן להפיק ממנו בנוגע לחיים היום-יומיים.

במהלך הפעילות מגיעים הפעילים מידי חג ללמעלה ממאה וארבעים יישובים, ולעשרות בסיסים ומוצבי [[צה"ל]].

==היסטוריית הארגון ==
*שנת [[תשע"א]] מנהלים: שניאור אודרמן ושלום דובער מיפעי.
*שנת [[תשע"ב]] מנהלים: שניאור זלמן שכטר.
*שנת [[תשע"ג]] מנהלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72526 סרט תדמית על פעולות הארגון] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73465 17 שנים של פעילות ללא הפסקה] {{תמונה}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

ופרצת קוממיות

2013-04-30T11:22:50Z

בערלה:

[[קובץ:צוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של המשתתפים בפעילות חנוכה תשע"ג]]
הארגון '''ופרצת קוממיות''' (נקרא גם '''קוממיות דרום''') הינו ארגון הפועל ב[[הפצת המעיינות]] בישובים בדרום הארץ.

פעילותו של הארגון מתמקדת בעיקר בחגים ובמועדי ישראל, והוא מתופעל על ידי תלמידים מישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

ב[[חנוכה]], ב[[פורים]] וב[[ל"ג בעומר]], צוותות של תמימים מגיעים לישובים קטנים בהם אין נוכחות חב"דית קבועה ופועלים במבצעי הקודש של הרבי ובהפצת בשורת הגאולה - בעיקר עם ילדי ישראל.

הפעילות מתואמת עם משרדי היישובים, והפעילים של הארגון מציגים בפני הילדים הצגה, מספרים להם את סיפור החג ואת ההוראות החינוכיות שניתן להפיק ממנו בנוגע לחיים היום-יומיים.

במהלך הפעילות מגיעים הפעילים מידי חג ללמעלה ממאה וארבעים יישובים, ולעשרות בסיסים ומוצבי [[צה"ל]].

==היסטוריית הארגון ==
*שנת [[תשע"א]] מנהלים: שניאור אודרמן ושלום דובער מיפעי.
*שנת [[תשע"ב]] מנהלים: שניאור זלמן שכטר.
*שנת [[תשע"ג]] מנהלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72526 סרט תדמית על פעולות הארגון] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73465 17שנים של פעילות ללא הפסקה] {{תמונה}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

ופרצת קוממיות

2013-04-30T07:18:50Z

בערלה:

[[קובץ:צוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של המשתתפים בפעילות חנוכה תשע"ג]]
הארגון '''ופרצת קוממיות''' (נקרא גם '''קוממיות דרום''') הינו ארגון הפועל ב[[הפצת המעיינות]] בישובים בדרום הארץ.

פעילותו של הארגון מתמקדת בעיקר בחגים ובמועדי ישראל, והוא מתופעל על ידי תלמידים מישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

ב[[חנוכה]], ב[[פורים]] וב[[ל"ג בעומר]], צוותות של תמימים מגיעים לישובים קטנים בהם אין נוכחות חב"דית קבועה ופועלים במבצעי הקודש של הרבי ובהפצת בשורת הגאולה - בעיקר עם ילדי ישראל.

הפעילות מתואמת עם משרדי היישובים, והפעילים של הארגון מציגים בפני הילדים הצגה, מספרים להם את סיפור החג ואת ההוראות החינוכיות שניתן להפיק ממנו בנוגע לחיים היום-יומיים.

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

==היסטוריית הארגון ==

*שנת [[תשע"א]] מנהלים: שניאור אודרמן ושלום דובער מיפעי.
*שנת [[תשע"ב]] מנהלים: שמואל שכטר.
*שנת [[תשע"ג]] מנהלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק.

שיחה:קינגסטון (רחוב)

2013-04-30T05:09:56Z

בערלה: יצירת דף עם התוכן "ב"ה עד כמה שזכור לי יש שיחות שהרבי מזכיר את שם הרחוב הזה (אם אני לא טועה שבחורים מסתובבים ב..."

ב"ה
עד כמה שזכור לי יש שיחות שהרבי מזכיר את שם הרחוב הזה (אם אני לא טועה שבחורים מסתובבים בקינקסטון ו..). [[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 08:09, 30 באפריל 2013 (IDT)

שיחה:צירי לבנוני

2013-04-29T19:00:36Z

בערלה:

שיחה:צירי לבנוני

2013-04-29T18:22:44Z

בערלה:

שיחת משתמש:קנטוניסט

2013-04-29T13:55:49Z

בערלה:

שיחה:צירי לבנוני

2013-04-29T13:39:04Z

בערלה: יצירת דף עם התוכן "לכארוה לא מתאים לחב"ד פדיה לעשות ערך על שם של אישה (למעט הרבניות).~~~~"

לכארוה לא מתאים לחב"ד פדיה לעשות ערך על שם של אישה (למעט הרבניות).[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 16:39, 29 באפריל 2013 (IDT)

שיחה:ופרצת קוממיות

2013-04-28T17:19:24Z

בערלה: /* ע"ד ערך על "אורו". */

==החלפת תמונה==
התמונה הזו לא מבטאת כלום מהפעילות! אם הערך יהיה ארוך יהיה אפשר להוסיף '''גם''' את התמונה הזו, אבל כעת צריך תמונה במטאת הכי טוב את הפעילות עצמה, היינו תמונה של כינוס ילדים של קוממיות דרום. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באייר ה'תשע"ג • 06:27, 26 באפריל 2013 (IDT)

==ע"ד ערך על "אורו".==
אפשר לכתוב בערך את שנת היסוד של האגון וכן מי היה האחרים בכל שנה (ע"ד זה שבערך של אורו כתובים הגנרלים כל שנה..)[[משתמש:בערלה|בערלה]] - [[שיחת משתמש:בערלה|שיחה]] 20:19, 28 באפריל 2013 (IDT)

שיחה:ופרצת קוממיות

2013-04-28T17:19:11Z

בערלה: