חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2025-11-12T08:58:14Z

בנציון: /* רבנים שחתמו על פסק הדין */ קישורים פנימיים

[[קובץ:פסק דין מעודכן תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים (תשפ"ד)]]
'''פסק הדין שהרבי מלך המשיח''' הינו פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים, הקובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את בית דין של מעלה.

==היסטוריה==
ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ"ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג}}.

בשנת [[תשמ"ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.

ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ"ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "'''הוד''' כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/884771 בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי] {{אינפו}}}}.

===הפסק הראשון===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שמכיוון שהרבי מדבר על הכוח של פסק דין של רבנים לפעול בעולם, מהראוי שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב [[דוד חנזין]] נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.

ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל:

"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל [[ארה"ק]] שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ"ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'".

הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.

בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}.

בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.

===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.
'''פסק – דין'''
היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה –

הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".

הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.

וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}

ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.

וזה לשון כתב המינוי:

{{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.

ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.

ביום ראשון [[י"ג סיוון]] [[תנש"א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.

למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}.

ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ"י זכרון ר' דוד נחשון}}

בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

במהלך ה[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|סאטלייט]] שהתקיים בי' שבט תשנ"ג הקריא הרב [[יצחק הנדל|יצחק הענדל]] את פסק הדין.

===הפסק השלישי===
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

=== הפסק הרביעי ===
בחודש אדר תשנ"ה יצא פסק דין המבוסס על הפסקים הקודמים, בו נפסק ש"מלכנו משיחנו שיל"ו יתגלה תיכף ומייד ממש". על פסק הדין חתמו עשרות רבנים ומשפיעים<ref>[https://drive.google.com/file/d/1wSaGVKexrkCK9KDlAJaMKULPRlNzmXmd/view פסק הדין] (בעמוד 31).</ref>.

===הפסק החמישי===
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות רבנים, בהם [[אדמו"ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], יחד עם הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ושלוחים נוספים. במשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

===מסע הרבנים - תשע"ז===
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}

==הרקע לפסקי הדין==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}

כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראו לדוגמה: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==
רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש"א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.

בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי [[תקנת הרמב"ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח

בשיחת [[דבר מלכות משפטים|ש"פ משפטים תשנ"ב]] בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטון|כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאיתים"}} {{הערה|השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ע' 368}}.

==רבנים שחתמו על פסק הדין ==

ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

הרשימה שלהלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת (לפי שם המשפחה):

{{טורים
| תוכן = ===א===
*הרב [[דוד אבוחצירא]] רב שכונת קרית אליעזר - חיפה
*הרב [[אליהו אבוחצירא]]
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב [[יעקב ישראל איפרגן]]
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים אייזנמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[יהושע זליג אהרונוב]] - משפיע בפלורידה
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
===ב===
*הרב [[יוסף באגד]]
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב [[דוד רפאל באנון]]
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב [[יוסף בוימגרטן]]
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב [[יהונתן בורגן]]
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב [[מאיר בורנשטיין]]
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]
*הרב משה מרדכי בידרמן{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}
*הרב [[יוסף חיים ביטון]]
*הרב [[שמעון ביטון]]
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב [[משה בן אבו]]
*הרב [[יוסף בן זכריה]]
*הרב [[רחמים בנין]]
*הרב [[אהרון בעגון]]
*הרב [[אלעזר בקשי]]
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב [[שרגא בראווד]]
*הרב [[משה אהרון ברוידא]]
*הרב [[ברוך אדלר]]
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב [[חי ברכץ]]
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
===ג===
*הרב [[נח גנזבורג]]
*הרב [[אליהו גבאי]]
*הרב [[מסעוד גבאי]]
*הרב [[יחיאל גברא]]
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב [[יצחק גולדשטיין]]
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8656.html המקובל מנתניה חתם על הפסק דין] {{חב"ד אף אם}}}}
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב [[שמואל גורביץ']]
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב [[שניאור זלמן גורי]]
*הרב [[אריאל גורן]]
*הרב [[משה גורקוב]]
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[דניאל גנסיא]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]]
*הרב [[ששון גריידי]]
*הרב [[דניאל גרין]]
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב [[אריה גרינברג]]
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב [[ישראל גרשטנקורן]]
===ד===
*הרב [[אליהו דהן]]
*הרב [[דוד דהברעסער]]
*<nowiki>הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי]]</nowiki>
*הרב [[אריה לייב דודאביץ']]
*הרב [[שלמה דידי]] - רב אזורי עמק הירדן{{הערה|[https://chabad.info/news/1054142/ גל ההחתמות: רבה של עמק הירדן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}
*הרב [[עקיבא אליהו דיוויק]]
*הרב [[מרדכי דיעי]]
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב [[מאיר שמעון דרורי]]
*הרב [[ישראל שלום דרעי]]
===ה===
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב [[זושא הורביץ]]
*הרב [[אריה לייב היינץ]]
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב יהושע הכט
*הרב [[יצחק הכט]]
*הרב [[שגיא הר שפר]]
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[יצחק הרשקוביץ]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
===ו===
*הרב [[נועם ווגנר]]
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]
*הרב [[משה ווינר]]
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב [[משה ניסן וולבוסקי]]
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב [[דוד וולפמן]]
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב [[מכלוף ועקנין]]
*הרב [[אשר ועקנין]]
===ז===
*הרב [[מנשה זכריהו]]
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]
*הרב [[אשר זמל]]
===ח===
*הרב [[יצחק חביב]]
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב [[ברוך חורי]]
*הרב [[משה חזן]]
*הרב [[לוי חזקיה]]
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב [[שמעון חיריק]]
*הרב [[אהרון חן]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[שמריהו חריטונוב]]
===ט===
*הרב [[דב טברדוביץ]]
*הרב [[שלמה טובים]]
*הרב [[יעקב טווערסקי]]
*הרב [[אלעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב [[יוסף טייב]]
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב [[גרשון טננבוים]]
===י===
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב [[מנשה יום טוב]]
*הרב [[יעקב יוסף]] (בן הגאון הרב עובדיה) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב [[זלמן יפה]]
*הרב [[אברהם יפרח]]
*הרב [[מרדכי יצהרי]]
*הרב [[מרדכי יצחקי]]
===כ===
*הרב [[אליהו כהן]]
*הרב [[בנימין כהן]]
*הרב [[יוסף כהן]]
*הרב [[נועם שמעון כהן]]
*הרב [[חנן כוחונובסקי]]
*הרב [[יגאל כספי]]
*הרב [[זכריה כספי]]
*הרב [[ירמיהו מנחם כהן]], מחשובי דייני בעלזא ואב״ד פאריז לשעבר וחבר בד״צ איחוד הרבנים צרפת
===ל===
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב [[יונה לייב לבל]]
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב [[ישראל ניסים לוגאסי]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}
*הרב [[שלמה לוי]]
*הרב [[שלום דובער לויטין]]
*הרב [[משה לוין]]
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]]
*הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]
*הרב [[יחייא לחיאני]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר ליברוב]]
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב [[זבולון ליברמן]]
*הרב [[אהרן יחיאל לייפער]] האדמו"ר מנדבורנא
*הרב [[אברהם ליפסקר]]
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב [[שלמה ליפש]]
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[ישראל למברגר]]
*הרב [[יוסף יצחק לסרי]] - רבה של בית שאן{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1054104/ בביקור השלוחים: רבה של בית שאן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}
===מ===
*הרב [[מאיר מאירי]]
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב [[יצחק מועלם]]
*הרב [[אברהם חיים מזרחי]]
*הרב [[שלמה מזרחי]]
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב [[גואל ישראל מיירס]]
*הרב [[אברהם מיכאלשווילי]]
*הרב [[בן ציון מיכאלשווילי]]
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב [[יצחק מיכאלשווילי]]
*הרב [[חיים מילר]]
*הרב [[מרדכי מלובני]]
*הרב [[חיים מלול]]
*הרב [[מיכאל מלכא]]
*הרב [[שלמה ממן]]
*הרב [[יעקב מנדלסון]]
*הרב [[סעדיה מעטוף]]
*הרב [[שלום מעטוף]]
*הרב [[בצלאל מעייני]]
*הרב [[אהרון מרגולין]]
*הרב [[יוסף מרגי]]
*הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]
===נ===
*הרב [[מנחם נוימן]]
*הרב [[דוד נוסבאום]]
*הרב [[יוסף יצחק נפרסטק]]
*הרב [[חיים נפתלין]]
*הרב [[יוסף יצחק נקי]]
===ס===
*הרב [[מנחם מענדל סבג]]
*הרב [[יואל סויסה]]
*הרב [[מאיר סויסה]]
*הרב שמעון סופר (אב"ד מ[[ערלוי]] [[צפת]])
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]
*הרב יוסף שמעון סמיערק
===ע===
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב [[בנימין ערד]]
*הרב [[נחום ערנטרוי]]
===פ===
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב [[מנחם מענדל פריעד]]
*הרב [[מנשה פרמן]]
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]
*הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)
*הרב [[ניסים פרץ]]
===צ===
*הרב דוד צדקה, רבה של פרדס חנה כרכור
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב [[צמח אברהם]]
===ק===
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב [[יהודה קובלקין]]
*הרב [[יצחק קוגן]] הכהן
*הרב [[אברהם קוט]]
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב [[נטע קופרמן]]
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב [[אבשלום קיל]]
*הרב [[מאיר קירש]]
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[ארי קדם]]
*הרב [[דב קוק]]{{הערה|'''[https://www.hageula.com/uploads/source/18/tshuregananiharamati.pdf שדין הוא מלכא משיחא]''' תשורה משמחת הנישואין של הת' יוסף יצחק ומושקא גנני עמ' 15. א' ניסן התשפ"ה, 30.03.2025.}}.
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]
*הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]]
*הרב [[שאול יעקב קצין]]
*הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]]
*הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]
===ר===
*הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא
*הרב [[ליאור רוזנבוים]]
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
*הרב [[שאול רוזנבלט]]
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב [[יצחק רויטמן]]
*הרב [[ניסן מענדל רופו]]
*הרב [[יהושע רסקין]]
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
===ש===
*הרב [[יאשיהו שאמע]]
*הרב [[שמעון שאער]]
*הרב [[דניאל שהינו]]
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב [[אברהם לייב שוחט]]
*הרב [[דוד שועדיק]]
*הרב [[שלום דובער שטעק]]
*הרב [[אליהו שטרן]]
*הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב [[יעקב דוד שכטר]]
*הרב [[נחמיה שמרלינג]]
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב [[ישי שרעבי]]
===ת===
*הרב [[אבינועם תעיזי]]
*הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]
}}

==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]
*[[פסק הדין שהרבי חי וקיים]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/1fms3R6Ef1wooXg-UKo8RILM9OlWkkEKj/view הפסק דין - מעודכן לחודש תמוז תשפ"ד] {{PDF}}
*[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/16329.htm הרב אקסלרוד מקריא את פסק דין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] באתר {{הגאולה}}
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/02/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש"א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}
*הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש"פ
*'''[https://chabad.info/moshiach/1053873/ "אוזניים לשמוע" 18: מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי]''' {{אינפו}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

שיחה:שלמה פלמר

2025-05-16T20:10:31Z

בנציון: יצירת דף עם התוכן ""כנער, היה מה'יושבים' בליובאוויטש, בתקופה שקדמה להקמת תומכי תמימים." לא מתאים כ"כ בחשבון השנים--~~~~"

"כנער, היה מה'יושבים' בליובאוויטש, בתקופה שקדמה להקמת תומכי תמימים." לא מתאים כ"כ בחשבון השנים--[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 23:10, י"ח באייר, ה'תשפ"ה 23:10, 16 במאי 2025 (IDT)

שניאור זלמן לוין

2025-04-18T05:36:35Z

בנציון:

{{פירוש נוסף|נוכחי=בעל מנגן חב"די יליד העיירה [[נעוועל]]|אחר=ר' זלמן קורסק'ער|ראו=[[יקותיאל זלמן לוין]]}}
[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]
הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ה]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]],
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ה]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].

ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.

בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא הייתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]]. ר' זלמן קירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]] ביום [[כ"ג באדר|כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]].

בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].

התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].

על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בתחילה בבית הספר בכפר סבא וכעבור שלוש שנים עבר לבית הספר ביפו. משנת [[תשל"ד]] החל לנהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה ב[[תל אביב]] ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.

ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 78 שנה.

==בעל מנגן==
ר' זלמן השתתף באופן פעיל בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד וב[[ערבי חב"ד]] השונים ברחבי הארץ. בנוסף היה שר קבוע ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|התוועדויות י"ט כסלו]] הגדולות ב[[בית מנחם]] בכפר חב"ד יחד עם ר' [[אברהם לידר (כפר חב"ד)|אברהם לידר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/114781 פיסת היסטוריה: מקהלת כפר חב"ד בימי תפארתה ● היו ימים{{col}}]}}.
{{להשלים}}

===ניגונים שהביא===
*[[ניגון אנא עבדא]]
{{להשלים}}

===הדיסק "כל עצמותי תאמרנה"===
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.

בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: כל עצמותי, [[שהשלום שלו]], הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד.

ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.

==משפחתו==
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]] - כפר חב"ד{{הערה|נפטרה בח"י אדר תשפ"ה בגיל 97}}.

'''בניו:'''
*ר' [[גרשון דובער הלוי לוין]], [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת [[תשע"ו]].
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד.
*ר' [[יעקב הלוי לוין]], כפר חב"ד.

'''בנותיו:'''
*מרת פריידה לוין.
*מרת שרה, אשת הרב [[יהושע יחזקאל סופר]] רמת שלמה [[ירושלים]].
*מרת ברכה, אשת ר' [[חיים יהודה]] - [[כפר חב"ד]].
*מרת לאה, אשת ר' [[אברהם ישראלוביץ']] - [[ירושלים]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.ravdori.co.il/stories/בעל-המנגן-החבדי-ר-שניאור-זלמן-לוין/# בעל המנגן החבד"י – ר' שניאור זלמן לוין] באתר 'הקשר הרב דורי'
*[https://col.org.il/news/67136 מה ידעתם על הקשר בין החזן ברלה חגי לר' זלמן לוין? ● האזינו{{col}}]
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_14.html 'לאן ממהרים בתפילה'? צפו בזעקתו הנוקבת של ר' זלמן לוין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[En:Shneur Zalman Levin]]

המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו

2025-04-18T05:26:41Z

בנציון:

[[קובץ:יום טוב של ראש השנה - תרס"ו.jpg|ממוזער|250px|דף השער של 'המשך תרס"ו']]
[[קובץ:המשך תרס"ו הוצאת תשפ"ד.jpeg|ממוזער|250px|'המשך תרס"ו' - הוצאת [[תשפ"ד]]]]
'''יום טוב של ראש השנה תרס"ו''' ('''[[המשך]] ס"ו'''; '''סָמֵ"ך וָא"ו''') הוא 'המשך' של שישים וששה [[מאמר|מאמרי חסידות]], שנאמרו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] במהלך שנות [[תרס"ו]], [[תרס"ז]] וראשית שנת [[תרס"ח]]. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב"ד, והוא הנלמד ביותר בישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.

== מדברי הרבי אודות ההמשך ==
[[קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי הרש"ב]]]]
[[הרבי]] אמר אודות ה'המשך':
{{ציטוט|תוכן=במאמריו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר בהם באים ענייני החסידות בביאור יותר רחב ובהבנה והשגה שכלית יותר, מכמו שהם (בגלוי - גם לאנשים כערכנו) במאמרי רבותינו שקדמו . . מבין מאמריו גופא דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו. כי כל מעלות הנ"ל, בהן נשתבחו מאמריו, ישנן במדה מרובה ומיוחדת בהמשך זה.
ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של "חכמה זו" לגאולה העתידה.|מקור=משיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ל]] ([[לקוטי שיחות]] ח"ז ע' 206). נדפס גם בהוספות להמשך תרס"ו (קה"ת, תשפ"ד) ע' תתז ואילך|אנגלית=|מרכאות=כן}}

== רעיונות מרכזיים בספר ==
==== תכלית וסיבת הבריאה ====
תכלית כוונת [[בריאת העולם]] היא המשכת גילוי [[אור אין סוף]] שהיה קודם [[צמצום הראשון|הצמצום]] בעולמות [[אבי"ע]] באופן שהנבראים יכילו את הגילוי, וזאת באמצעות קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] על ידי [[עם ישראל]]. בנוסף, על ידי קיום התורה והמצוות יומשך גם גילוי אלוקי נעלה אף יותר מכמו שהיה קודם הבריאה. אידיאל זה הוא מפני ש[[הקב"ה]] 'נתאווה שתהיה לו [[דירה בתחתונים]]', כלומר שגילוי האלוקות יוחדר במציאות הגשמית.

בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב"ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות [[ידיעת ה']], שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך [[הרבי הרש"ב]] מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב"ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, ואם כן הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, ואם כן לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי.

לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר [[אדמו"ר הזקן|רבינו ז"ל]] על זה "אויף א תאווה איז קיין קשיא" (תרגום מ[[אידיש]]: על תאווה אין להקשות קושיות), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא"{{הערה|המשך תרס"ו ע' ח.}}.

==== התהוות 'יש מאין' ====
המקובלים הראשונים ([[הרמ"ק]], [[מנחם עזריה מפאנו|הרמ"ע]] ו[[האר"י]]) דנו בביאור השם [[אור אין סוף]], שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ"ק היא שדרגה זו היא [[עצמות]] הבורא, דעת הרמ"ע היא שזהו הרצון, דעת האר"י ז"ל היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ"ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאם הקב"ה עצמו הוא בבחינת מקור לעולמות, אי אפשר לומר "לא שניתי", הן מצד עצם ההתהוות והן מצד הרצון להתהוות. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא [[אין ואפס]] לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור).

== מבנה ההמשך ==
ההמשך מורכב משישים ואחד [[מאמר]]ים שנאמרו על סדר השנה. המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן [[הגהה|הגהות]] מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש'{{הערה|המשך תרס"ו ע' תקלז.}}, והוא לא נאמר בעל פה.

על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך [[הרבי]] הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק"{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ב כרך ד', ע' 2060 ואילך.}}.

המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת [[אוצר החסידים]]).

== מהדורות הספר ==

מעת אמירת המאמרים למדו במאמרים אלו מתוך העתקות [[כת"י]] או כתובים במכונת-כתיבה. לראשונה הספר נדפס בשנת [[תשל"א]] על ידי הוצאת [[קה"ת]], בהוראה ישירה מ[[הרבי]].
* מהדורה ראשונה - קה"ת, ברוקלין, תשל"א.

הספר בא לראשונה בדפוס, עם השוואה לכת"י ר' שמואל הסופר. בסוף הספר נוסף שיחה מוגהת מכ"ק אדמו"ר שליט"א מאחש"פ תש"ל{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח"ז ע' 206, וכן בהוספות להמשך תרס"ו (קה"ת, תשפ"ד) ע' תתז ואילך. ובכ"מ.}}.
* מהדורה שניה - קה"ת, ברוקלין, [[תשל"ו]].

בהוצאה זו נכנסו תיקונים רבים ע"פ הכתי"ק, וכן נכנסו מאמרים משנים אלו שאינם מההמשך - מכתי"ק אדמו"ר הרש"ב.
* מהדורה שלישית - קה"ת, ברוקלין, [[תשד"מ]].

בהוצאה זו נוספו, בין השאר: 'הנחות' מכמה מאמרים, השמטות, הערות ובאורים מאדמו"ר הריי"צ ועוד.
* מהדורה רביעית - קה"ת, ברוקלין, [[תנש"א]].

בהוצאה זו נדפסו לראשונה שתי הנחות מאדמו"ר הריי"צ.
* מהדורה חמישית - קה"ת, ברוקלין, [[תשס"ה]].

הוצאה זו היא צילום מהוצאת תנש"א, ללא שינויים בגוף הספר.
* מהדורה שישית - קה"ת, ברוקלין, [[תשע"ז]].

בהוצאה זו נוספו לראשונה תשעה מאמרים חדשים, וכן הספר סודר מחדש עם תיקונים.
* מהדורה שביעית - קה"ת, ברוקלין, [[תשפ"ד]].

בהוצאה זו נדפסו לראשונה המשך הערות וביאורים מאדמו"ר הריי"צ, וכן רשימה שלו משנת תרס"ו.

בנוסף, נכנס בהוצאה זו מפתח לעניני משיח וגאולה{{הערה|ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ב[[דבר מלכות תזריע מצורע]].}} וכן 'רשימת דפוסי ספרי אדמו"ר הרש"ב'.

== ביאורים ==
* '''הערות וביאורים להתחלת המשך תרס"ו''', מ[[אדמו"ר הריי"צ]].
* '''שערי עיונים בדא"ח, שני כרכים''', מאת הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] (משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]).
* '''שיעורים בחסידות''' (ב' כרכים), מאת הרב [[זלמן גופין]] (משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]).
* '''שיעורים בתורת החסידות - המשך תרס"ו''' (ב' חוברות), מאת הרב [[יואל כהן]] (משפיע ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]).
* שני קובצים בשם '''ניצוצי דא"ח''', יו"ל על ידי 'מפעל החסידות'.

==ראו גם==
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/30/המשך_יום_טוב_של_ראש_השנה_תרס%22ו.pdf המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ז]] {{PDF}}
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&pgnum=1 המשך יום טוב של ר"ה - תרס"ו], קה"ת, [[תנש"א]] - באתר [[HebrewBooks]] {{PDF}}
* שיעורי הרב [[יוסף יצחק אופן]] ב[http://www.chasidut.tv/nd2013/contents.asp?aid=97067 המשך תרס"ו], באתר 'חסידות TV'
* שיעורי הרב [[ישראל אלפנביין]] בהמשך תרס"ו [https://chabad.info/tag/המשך-תרסו/ חדש: סדרת שיעורים מעמיקה ב'המשך תרס"ו'] {{אינפו}}

==== אודות ה'המשך' ====
* דוד אולידורט, [https://www.yeshiva.org.il/midrash/14731 '''המשך "יום טוב של של ר"ה" תרס"ו'''], באתר ישיבה
* מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3444&CategoryID=909 '''המשך תרס"ו'''], [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]], גיליון 643
* מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10002&CategoryID=1790 '''"המשך הגדול" תרס"ו'''], התקשרות, גיליון 1005

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:המשכים]]
[[En:Yom Tov of Rosh Hashanah 5666 - Samach Vov]]

שיחת משתמש:Raphaelwilmowsky

2025-04-17T23:21:58Z

בנציון: /* English */

שיחת משתמש:Raphaelwilmowsky

2025-04-17T23:15:25Z

בנציון: /* English */

{{בה}} {{חממה}}
טוב לראותך פה!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:30, י"ח באדר, ה'תשפ"ה)

תודה

== מחיקה ==

שלום רפאל, וברוך הבא. מדוע מחקת את הקטע הבא מהערך [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=cur&oldid=664999&diffmode=source]. ?[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר ה'תשפ"ה 20:11, 19 במרץ 2025 (IST)
:שוב שלום. תשובות לשאלות עדיף לכתוב בדף שבו הם נשאלו, כלומר בדף זה. אין צורך לעבור לדף השיחה שלי. הקישור הקודם שנתתי היה שגוי. [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=prev&oldid=749178&diffmode=source זה הקישור הנכון] שמראה שמחקת מידע. אני מבין שזה היה בטעות רק כדאי לשים לב לזה להבא. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר ה'תשפ"ה 21:21, 19 במרץ 2025 (IST)

== מרירות ==

בסדר

== English ==

Not sure why you blocked my in the English. It does not seem like you want the site to progress beyond your own contributions. --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 01:57, י"ט בניסן, ה'תשפ"ה 01:57, 17 באפריל 2025 (IDT)

אני בקשתי ממך לא לערוך כי יש לנו דרך מיוחדת, לא הקשבת, אני רואה ערכים שערכים למשל זכרון לבני ישראל - לא מצא חן בעיני בכלל, למשל הרבי רייץ - Joseph Isaac shneerson! ממש מגוגל טרנססלייט, בכלל אנחנו לא מבקשים תרגומים בשלב הזה, אם אתה מוכן לקבל הכיוון שאנחנו רהולכים אני יכול לפתוח לך [[משתמש:Raphaelwilmowsky|Raphaelwilmowsky]] - [[שיחת משתמש:Raphaelwilmowsky|שיחה]], 02:35, י"ט בניסן, ה'תשפ"ה 02:35, 17 באפריל 2025 (IDT)
: Thanks for saying that you are in charge of the website. Obviously you have no expreince in Wiki. Also obviously I did not make the article of the Frierdiker Rebbe (it was you). I did a mix of translating, adding internal links, rearanging some articles, fixing Chassidus articles (ones that I imagine that any AI would do a better job translating). All I did was asked how can I continue without stepping on your toes and your answer was to block me. Obviously you cannot allow somone edit your "fancy work" if this is the way you want the site to continue I don't see it has a future. You mistama would have the same problems with the Hebrew article of Zikaron Livnei Yisrael (should I nit pick some terrible mistakes you made?). I think you lost me and you lost some future people that would want to contribute to a site and make it readable--[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 02:14, כ' בניסן, ה'תשפ"ה 02:14, 18 באפריל 2025 (IDT)

שיחת משתמש:Raphaelwilmowsky

2025-04-17T23:14:55Z

בנציון: /* English */

{{בה}} {{חממה}}
טוב לראותך פה!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:30, י"ח באדר, ה'תשפ"ה)

תודה

== מחיקה ==

שלום רפאל, וברוך הבא. מדוע מחקת את הקטע הבא מהערך [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=cur&oldid=664999&diffmode=source]. ?[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר ה'תשפ"ה 20:11, 19 במרץ 2025 (IST)
:שוב שלום. תשובות לשאלות עדיף לכתוב בדף שבו הם נשאלו, כלומר בדף זה. אין צורך לעבור לדף השיחה שלי. הקישור הקודם שנתתי היה שגוי. [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=prev&oldid=749178&diffmode=source זה הקישור הנכון] שמראה שמחקת מידע. אני מבין שזה היה בטעות רק כדאי לשים לב לזה להבא. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר ה'תשפ"ה 21:21, 19 במרץ 2025 (IST)

== מרירות ==

בסדר

== English ==

Not sure why you blocked my in the English. It does not seem like you want the site to progress beyond your own contributions. --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 01:57, י"ט בניסן, ה'תשפ"ה 01:57, 17 באפריל 2025 (IDT)

אני בקשתי ממך לא לערוך כי יש לנו דרך מיוחדת, לא הקשבת, אני רואה ערכים שערכים למשל זכרון לבני ישראל - לא מצא חן בעיני בכלל, למשל הרבי רייץ - Joseph Isaac shneerson! ממש מגוגל טרנססלייט, בכלל אנחנו לא מבקשים תרגומים בשלב הזה, אם אתה מוכן לקבל הכיוון שאנחנו רהולכים אני יכול לפתוח לך [[משתמש:Raphaelwilmowsky|Raphaelwilmowsky]] - [[שיחת משתמש:Raphaelwilmowsky|שיחה]], 02:35, י"ט בניסן, ה'תשפ"ה 02:35, 17 באפריל 2025 (IDT)
: Thanks for saying that you are in charge of the website. Obviously you have no expreince in Wiki. Also obviously I did not make the article of the Frierdiker Rebbe (it was you). I did a mix of translating, adding internal links, rearanging some articles, fixing Chassidus articles (ones that I imagine that any AI would do a better job translating). All I did was asked how can I continue without stepping on your toes and your answer was to block me. Obviously you cannot allow somone edit your "fancy work" if this is the way you want the site to continue I don't see it has a future. You mistama would have the same problems with the Hebrew article of .
Zikaron Livnei Yisrael (should I nit pick some terrible mistakes you made?). I think you lost me and you lost some future people that would want to contribute to a site and make it readable--[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 02:14, כ' בניסן, ה'תשפ"ה 02:14, 18 באפריל 2025 (IDT)

שלום דובער פרידלנד

2025-04-16T23:25:24Z

בנציון: /* תולדות חיים */ הרחבה

הרב '''שלום דובער פרידלנד''' (יליד שנת [[ה'תשל"ה]], 1975) הוא ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קרית מלאכי]] ב[[כ"ב אדר]] [[תשל"ה]] לרב [[אברהם מענדל פרידלנד‎]] והרבנית גיסה, בת החסיד הרב [[זלמן לייב אסטולין]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מנוחה הינדא, בתו הבכורה של הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש]], שבאותה עת נמנה על שלוחי הרבי בעיר אובערוויליע שב[[צרפת]], ושימש כמנהל מוסדות הקהילה.

לאחר החתונה החל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

לאורך השנים התפרסמו שיעוריו ותלמידיו הקרובים אף העלו על גבי הכתב את חידושיו ושיעוריו והוציאו אותם לאור.

בסוף שנת תשפ"ד, הוציא לאור ספר '''נתיבות [[צמח צדק]],''' בהוצאת [[קה"ת]], והוא לקט חידושי הלכה ואגדה מכל ספרי הצמח צדק על מסכת ברכות מעובד ומוסבר שיהיה פירוש וביאור על המסכת. הספר מחולק לארבע חלקים א) חידושים וביאורים ב) ביאורי אגדה בדרך קבלה וחסידות ג) פסקים (ויש דגש כשפסקי הצמח צדק מנוגדים לפסקי זקנו) ד) עיונים בדברי הצמח צדק.

לצד עיסוקו התורני, ערך את הספר 'פעילות חוצה גבולות', מארכיון סב רעייתו הרב קלמנסון, בסט ספרים הסוקר בהרחבה את המאורעות ההיסטוריים סביב [[יציאת רוסיה תש"ו]] והתבססות קהילת חסידי חב"ד ב[[צרפת]] בשנותיה הראשונות.

==משפחתו==
*בנו, ר' עזריאל משה פרידלנד
*בנו, ר' ישראל פרידלנד
*בתו מרת רייזל

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://files.anash.org/uploads/2025/03/%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%91%D7%A9-1.pdf אמרות דב"ש]''' - חידושים וביאורים במסכת כתובות, אדר ה'תשפ"ה

{{מיון רגיל:פרידלנד, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:משפחת דייטש]]

שיחת משתמש:Raphaelwilmowsky

2025-04-16T22:57:38Z

בנציון: /* English */ פסקה חדשה

יעקב נח שטרסברג

2025-04-16T03:13:26Z

בנציון: /* משפחתו */ תקלדה

[[קובץ:נח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב נח שטרסברג]]
הרב '''יעקב נח שטרסברג''' ([[תשרי]] [[תרצ"ו]] – [[י"ג אב]] [[תשס"ב]]) היה חסיד שמסר את נפשו בעוון [[הפצת יהדות]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ו]] להוריו הרב שלום ואלטע פערל לישנר (את השם משפחה שטרסברג אימץ לעצמו בשנים מאוחרות יותר), בעת שהיה בן 4 גורשה משפחתו מעירם סוניק שב[[פולין]] לרוסיה.

לאחר טלטולים קשים הוגלתה המשפחה ל[[מחנה עבודה]] ב[[סיביר]], שם הם עבדו בעבודות פרך ממנה הם סבלו סבל רבס. כאשר החלה המלחמה בין גרמניה ל[[רוסיה]] עזבו בני המשפחה את המקום, ויחד עם גולים אחרים הפליגו באנייה לעיר נובוסיבירסק ומשם הגיעו ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן.

ב[[סמרקנד]] חלו יעקב ואחותו והם אושפזו זמן רב ב[[בית הרפואה]], לאחר שהתרפאו ויצאו מבית הרפואה, השיגו ההורים עליית גג בה עם קירות תקרה ורצפה ללא ריהוט וציוד מינימלי, בה היו גרים. ב[[חודש אדר]] של אותה שנה, חלה אחיו דוד וכתוצאה ממחלת הטיפוס נפטר. בחודשי הקיץ חלו יעקב נח ואמו, ושוב הוא חזר לבית הרפואה, אלא שהפעם המחלה הייתה קשה יותר.

אביהם נאסר ב[[יום כיפור]] [[תש"ג]] ע"י המשטרה ונפטר ממכות אותם נתנו לו השוטרים.

לאחר פטירת האבא הוא הוכנס לבית יתומים שם ניסו למנוע ממנו שמירת תורה ומצוות. הוא לא הסכים לכך ובהזדמנות הראשונה ברח מהמוסד, בגיל שמונה החל יעקב נח ללמוד ב[[חיידר]] המחתרתי.

לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] עברה המשפחה למחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]] דרך [[פולין]] (בזכות האזרחות הפולנית שהייתה להם),בשנת [[תש"ט]] עברה המשפחה לשכונת הרכבת בלוד [[בארץ הקודש]]. בישראל למד נח ב[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת חב"ד בתל אביב]], ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים לוד|בלוד]].

בשנת [[תשט"ז]] נסע הרב שטרסברג ל[[ארצות הברית]], שם למד ב[[770]] כ10 שנים. זמן קצר לאחר שובו ארצה בחזרה מארה"ב, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת שולמית, בת ה[[משפיע]] הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]].

נפטר ב[[י"ג מנחם-אב]] [[תשס"ב]].

==משפחתו==

'''אחיו'''

ר' צבי אלימלך לישנר בני ברק - ירושלים (נולד כד ניסן התרצ"א, נפטר כו ניסן התשפ"א)

מרת איטע קיילע אשת ר' דוב בעריש רוזנברג, לוד.

מרת טויבע אשת ר' יהושע ברוכשטט, בני ברק.

מרת פייגא אשת ר' נפתלי רוקח, בני ברק

מרת חנה אשת ר' פנחס הלוי הורביץ, ירושלים

מרת לאה אשת ר' מנחם רובינשטיין, חיפה

'''ילדיו'''

ר' שלום לישנר קראון הייטס

ר' יוסף שטרסברג קראון הייטס

ר' שמואל שטרסברג כפר חבד

חתנו ר' אלימלך בינשטוק לוד
{{מיון רגיל:שטרסברג, יעקב נח}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
[[קטגוריה:משפחת לישנר]]
[[קטגוריה:משפחת ליפקין]]

צבי הערש מרוזוב

2025-04-16T03:03:33Z

בנציון: /* משפחתו */

הרב '''צבי הירש מרוזוב''' (יליד [[תש"ט]]) הוא מפעילי מבצע מזוזה בקראון הייטס ששימש בעבר כשליח באוסטרליה.

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[מענדל מרוזוב]] בשנת [[תש"ט]] ולאמו בת הרב [[יצחק אלחנן שגלוב]].

גדל בשכונת קראון הייטס והתחנך במוסדות המקומיים.

בשנת [[תשכ"ז]] נסע יחד עם מספר בחורים ויחד עם הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] לשליחות ב[[מלבורן]].

במשך שנתיים שהה הרב מרוזוב בשליחות.

לקראת [[פסח]] [[תשכ"ט]] חזרו השלוחים וזכו לקירובים נדירים בליל הסדר במחיצת הרבי.

לאחר שחזרו נסע לחתונה יחד עם חבריו לחתונה וניצלו בנס והרבי הגיה עבורם את העניין של אחרי שריפה מתעשרים.

נשא את רעייתו בת הרב [[שמואל דוד בלינוב]] והתיישב בקראון הייטס.

כיום נמנה על חשובי הפעילים במבצע מזוזה ב[[קראון הייטס]] וכן נמנה על חשובי הפעילים ברבים מהמבצעים של הרבי.

בביתו מתקיימת מידי שנה סעודת הודיה זכר לנס שנעשה להם.

הוא מאמין בנצחיות חייו של הרבי מה"מ שליט"א ועל ביתו תלוי בענק שלט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]

== משפחתו ==

* בנו הרב [[יוחנן מרוזוב]], [[פלטבוש]].
* בנו, הרב יחיאל מיכל מרוזוב, קראון הייטס.
* בתו מושקא רעיית הרב [[בצלאל ליפסקר]], [[אלעד]].
* בתו ביילא רעיית הרב [[שמואל יורקוביץ']]
* בתו לאה רעיית ר' שמעון אולמן.

[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת שגלוב]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]

משה אהרן טייכמן

2025-04-16T02:47:53Z

בנציון: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:משה אהרן טייכמן.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכמן]]
הרב '''משה אהרן טייכמן''' ([[א' תשרי]] [[תרח"צ]], 1937 - [[ט"ו ניסן]] [[תשפ"ד]], 2024) היה איש חינוך ו[[משפיע]] תושב [[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רומניה]] ביום א' ד[[ראש השנה]] [[תרח"צ]] לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה רחל טייכמן בכפר ציגאנאשי באזור [[מולדובה]], הנמצא במרחק 20 ק"מ מן העיר יאשי.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נשלח אביו ל[[מחנה עבודה]], בעוד שאר המשפחה היגרו לעיר הסמוכה בכפייה על ידי הרומנים, ששיתפו פעולה עם ה[[נאצים]].

לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת [[דב טייכמן|אחיו הצעיר]] לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב [[זלמן אבעלסקי]], והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת [[תשי"א]], והשתכנו ב[[נס ציונה]].

לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]],<ref>מכתיו של הרבי לר' אבלסקי אודותו (בהשמטת שם הנמען) [https://drive.google.com/file/d/1n4jvlUBRUaDGuetl0NjO-0Ft5zpFlkC4/view?usp=sharing מג' סיון תשי"ב]. המכתב להאברכים שמוזכר נמצא בתשורה. </ref> כאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה, כאשר ראה שכשמתפלל עם תלמידיו אינו מצליח להתפלל כראוי, כתב על כך לרבי, ושאל האם להמשיך כך, או שמוטב להתפלל לאחר-מכן. הרבי ענה על-כך, שימשיך כך, וניתן להתפלל אחרי התפילה... דהיינו שאחר התפילה יעבור עליה שוב, ללא הגייה בפה.

כאשר לקראת [[תשרי]] [[תשכ"א]] יצא לראשונה [[צ'רטר]] ייחודי, הצטרף לנסיעה, בדרכו לרבי. במהלך החודש רשם יומן מדויק להפליא, על כל צעד ושעל.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[ברוך פריז]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות [[חדרי תורה אור]] שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה '[[ברוך אומר ועושה]]' ואת הספר על סבה החסיד ר' [[פאלע כהן]] "[[מאחורי מסך הברזל]]", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).

שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת [[תשס"ג]] הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל '[[פני מנחם]]', ובהם הסברים וביאורים המאירים יסודות בתורת החסידות, על בסיס מקורות בדברי חז"ל.

בשנת [[תשע"ט]] הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב"ד', ובו מתאר זיכרונות תולדותיו במשך ימי חייו.

נפטר במהלך [[ליל הסדר]], בליל [[ט"ו ניסן]] [[תשפ"ד]] בגיל 86{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1080631/ הידיעה בחב"ד אינפו].}}.

==ספריו==
*'''תורת הבעל שם טוב''', כפר חב"ד תשס"ג, 2 חלקים
*'''מרומניה עד כפר חב"ד''', כפר חב"ד תשע"ט

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[דב טייכמן]] - [[טבריה]]
*בנו, ר' שמואל טייכמן - [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו,הרבנית [[צירי לבנוני]] אשת חתנו, ר' מאיר יעקב לבנוני - [[כפר חב"ד]].
*בתו, הרבנית סלוי יעקובביץ', אשת חתנו, ר' טוביה יעקובוביץ' - [[כפר חב"ד]].
*בתו, הגברת בלה זילברשטרום, אשת חתנו, ר' [[דוד זילברשטרום]] - [[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' אברהם טייכמן - [[קראון הייטס]].
*בתו, הגברת ברכי חלימסקי [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|19083|חסידים מספרים על הרבי||[[י"א ניסן]] [[תשס"ו]]}}

==לקריאה נוספת==
*'''[https://www.kcm.co.il/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-2/ חייל של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד.
*[https://drive.google.com/file/d/1FiSDiQRUkBcymUS_chxGBRM5yFVNVd0m/view?usp=sharing מכתבים ומענות אליו] מתשורה מנישואי צאצאיו
*[[מקדש מלך (לאופר)|מקדש מלך]], [https://drive.google.com/file/d/1zjdeyvVM9FmhsllUxRNkyp1dUASst0o3/view?usp=sharing חלק ג',] כמה מכתבים מהרבי אליו (כמפורט בהמבוא)

{{מיון רגיל:טייכמן, משה אהרן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת טייכמן]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]
[[קטגוריה:אישים בנס ציונה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

משה אהרן טייכמן

2025-04-16T02:47:22Z

בנציון: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:משה אהרן טייכמן.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכמן]]
הרב '''משה אהרן טייכמן''' ([[א' תשרי]] [[תרח"צ]], 1937 - [[ט"ו ניסן]] [[תשפ"ד]], 2024) היה איש חינוך ו[[משפיע]] תושב [[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רומניה]] ביום א' ד[[ראש השנה]] [[תרח"צ]] לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה רחל טייכמן בכפר ציגאנאשי באזור [[מולדובה]], הנמצא במרחק 20 ק"מ מן העיר יאשי.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נשלח אביו ל[[מחנה עבודה]], בעוד שאר המשפחה היגרו לעיר הסמוכה בכפייה על ידי הרומנים, ששיתפו פעולה עם ה[[נאצים]].

לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת [[דב טייכמן|אחיו הצעיר]] לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב [[זלמן אבעלסקי]], והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת [[תשי"א]], והשתכנו ב[[נס ציונה]].

לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]],<ref>מכתיו של הרבי לר' אבלסקי אודותו (בהשמטת שם הנמען) [https://drive.google.com/file/d/1n4jvlUBRUaDGuetl0NjO-0Ft5zpFlkC4/view?usp=sharing מג' סיון תשי"ב]. המכתב להאברכים שמוזכר נמצא בתשורה. </ref> כאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה, כאשר ראה שכשמתפלל עם תלמידיו אינו מצליח להתפלל כראוי, כתב על כך לרבי, ושאל האם להמשיך כך, או שמוטב להתפלל לאחר-מכן. הרבי ענה על-כך, שימשיך כך, וניתן להתפלל אחרי התפילה... דהיינו שאחר התפילה יעבור עליה שוב, ללא הגייה בפה.

כאשר לקראת [[תשרי]] [[תשכ"א]] יצא לראשונה [[צ'רטר]] ייחודי, הצטרף לנסיעה, בדרכו לרבי. במהלך החודש רשם יומן מדויק להפליא, על כל צעד ושעל.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[ברוך פריז]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות [[חדרי תורה אור]] שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה '[[ברוך אומר ועושה]]' ואת הספר על סבה החסיד ר' [[פאלע כהן]] "[[מאחורי מסך הברזל]]", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).

שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת [[תשס"ג]] הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל '[[פני מנחם]]', ובהם הסברים וביאורים המאירים יסודות בתורת החסידות, על בסיס מקורות בדברי חז"ל.

בשנת [[תשע"ט]] הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב"ד', ובו מתאר זיכרונות תולדותיו במשך ימי חייו.

נפטר במהלך [[ליל הסדר]], בליל [[ט"ו ניסן]] [[תשפ"ד]] בגיל 86{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1080631/ הידיעה בחב"ד אינפו].}}.

==ספריו==
*'''תורת הבעל שם טוב''', כפר חב"ד תשס"ג, 2 חלקים
*'''מרומניה עד כפר חב"ד''', כפר חב"ד תשע"ט

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[דב טייכמן]] - [[טבריה]]
*בנו, ר' שמואל טייכמן - [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו,הרבנית [[צירי לבנוני]] אשת חתנו, ר' מאיר יעקב לבנוני - [[כפר חב"ד]].
*בתו, הרבנית סלוי יעקובביץ', אשת חתנו, ר' טוביה יעקובוביץ' - [[כפר חב"ד]].
*בתו, הגברת בלה זילברשטרום, אשת חתנו, ר' [[דוד זילברשטרום]] - [[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' אברהם טייכמן - [[קראון הייטס]].
*בתו, הגברת ברכי חלימסקי [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|19083|חסידים מספרים על הרבי||[[י"א ניסן]] [[תשס"ו]]}}

==לקריאה נוספת==
*'''[https://www.kcm.co.il/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-2/ חייל של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד.
*[https://drive.google.com/file/d/1FiSDiQRUkBcymUS_chxGBRM5yFVNVd0m/view?usp=sharing מכתבים ומענות אליו] מתשורה מנישואי צאצאיו
*[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]], [https://drive.google.com/file/d/1zjdeyvVM9FmhsllUxRNkyp1dUASst0o3/view?usp=sharing חלק ג',] כמה מכתבים מהרבי אליו (כמפורט בהמבוא)

{{מיון רגיל:טייכמן, משה אהרן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת טייכמן]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]
[[קטגוריה:אישים בנס ציונה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

משה אהרן טייכמן

2025-04-16T02:42:41Z

בנציון: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:משה אהרן טייכמן.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכמן]]
הרב '''משה אהרן טייכמן''' ([[א' תשרי]] [[תרח"צ]], 1937 - [[ט"ו ניסן]] [[תשפ"ד]], 2024) היה איש חינוך ו[[משפיע]] תושב [[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[רומניה]] ביום א' ד[[ראש השנה]] [[תרח"צ]] לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה רחל טייכמן בכפר ציגאנאשי באזור [[מולדובה]], הנמצא במרחק 20 ק"מ מן העיר יאשי.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נשלח אביו ל[[מחנה עבודה]], בעוד שאר המשפחה היגרו לעיר הסמוכה בכפייה על ידי הרומנים, ששיתפו פעולה עם ה[[נאצים]].

לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת [[דב טייכמן|אחיו הצעיר]] לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב [[זלמן אבעלסקי]], והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת [[תשי"א]], והשתכנו ב[[נס ציונה]].

לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]],<ref>מכתיו של הרבי לר' אבלסקי אודותו (בהשמטת שם הנמען) [https://drive.google.com/file/d/1n4jvlUBRUaDGuetl0NjO-0Ft5zpFlkC4/view?usp=sharing מג' סיון תשי"ב]. המכתב להאברכים שמוזכר נמצא בתשורה. </ref> כאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה, כאשר ראה שכשמתפלל עם תלמידיו אינו מצליח להתפלל כראוי, כתב על כך לרבי, ושאל האם להמשיך כך, או שמוטב להתפלל לאחר-מכן. הרבי ענה על-כך, שימשיך כך, וניתן להתפלל אחרי התפילה... דהיינו שאחר התפילה יעבור עליה שוב, ללא הגייה בפה.

כאשר לקראת [[תשרי]] [[תשכ"א]] יצא לראשונה [[צ'רטר]] ייחודי, הצטרף לנסיעה, בדרכו לרבי. במהלך החודש רשם יומן מדויק להפליא, על כל צעד ושעל.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[ברוך פריז]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].

רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות [[חדרי תורה אור]] שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה '[[ברוך אומר ועושה]]' ואת הספר על סבה החסיד ר' [[פאלע כהן]] "[[מאחורי מסך הברזל]]", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).

שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת [[תשס"ג]] הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל '[[פני מנחם]]', ובהם הסברים וביאורים המאירים יסודות בתורת החסידות, על בסיס מקורות בדברי חז"ל.

בשנת [[תשע"ט]] הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב"ד', ובו מתאר זיכרונות תולדותיו במשך ימי חייו.

נפטר במהלך [[ליל הסדר]], בליל [[ט"ו ניסן]] [[תשפ"ד]] בגיל 86{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1080631/ הידיעה בחב"ד אינפו].}}.

==ספריו==
*'''תורת הבעל שם טוב''', כפר חב"ד תשס"ג, 2 חלקים
*'''מרומניה עד כפר חב"ד''', כפר חב"ד תשע"ט

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[דב טייכמן]] - [[טבריה]]
*בנו, ר' שמואל טייכמן - [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו,הרבנית [[צירי לבנוני]] אשת חתנו, ר' מאיר יעקב לבנוני - [[כפר חב"ד]].
*בתו, הרבנית סלוי יעקובביץ', אשת חתנו, ר' טוביה יעקובוביץ' - [[כפר חב"ד]].
*בתו, הגברת בלה זילברשטרום, אשת חתנו, ר' [[דוד זילברשטרום]] - [[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' אברהם טייכמן - [[קראון הייטס]].
*בתו, הגברת ברכי חלימסקי [[כפר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|19083|חסידים מספרים על הרבי||[[י"א ניסן]] [[תשס"ו]]}}

==לקריאה נוספת==
*'''[https://www.kcm.co.il/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-2/ חייל של הרבי]''', שבועון כפר חב"ד.
*[https://drive.google.com/file/d/1FiSDiQRUkBcymUS_chxGBRM5yFVNVd0m/view?usp=sharing מכתבים ומענות אליו] מתשורה מנישואי צאצאיו

{{מיון רגיל:טייכמן, משה אהרן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת טייכמן]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]
[[קטגוריה:אישים בנס ציונה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

כח השכל שבנפש

2025-04-06T06:40:38Z

בנציון: /* ענינו */

'''כח השכל שבנפש''' מתגלה באדם בשלבים. כפי שהוא כלול בהעלם בעצם הנפש נקרא [[היולי]]{{הערה|ובלשון הקבלה נקרא '''חכמה סתימאה''', בלשון הגאונים '''שכל מופלא''', והוא כח '''השכל ההיולי''' (מאמרים תרפ"ט, ד"ה ביום השמיני עצרת, אות נב).}} (ולעיתים בשם [[אב (חכמה)|אב]]), כפי שהוא נמשך להיות מקור להשכלה נקרא '''[[כח המשכיל]]''' (שהוא המקור והשורש לכל ההשכלות), וכאשר בא לידי ביטוי בשעת המחשבה בפועל נקרא שכל גלוי.

==ענינו==
[[קובץ:הכותב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כח השכל שבנפש מתפשט ביד בשעת הכתיבה]]
לאדם ישנה יכולת לעסוק בהשכלה שכלית: מצד מקורו ושורשו ההיולי המופשט ראוי כל אדם בכל רגע ורגע להיות חכם כשלמה המלך. אך כפי שהוא נמשך להיות מקור לכוחות ההבנה (עוד טרם שישנה השכלה בפועל), יש בו שינויים מקטנות לגדלות התלויים בגיל, בעיפות וכו'.

ואילו גילוי השכל '''בפועל''' תלוי בכלי המוח הגשמי. אדם שחומר המוח שלו זך ועדין יותר יבין מהר יותר ובעמקות יותר, וכשחס ושלום [[גלגול נשמה|מתגלגלת]] נפש האדם בבהמה לא יוצא הכח השכלי שבה לפועל כלל (כיון שאין במוח הבהמה כלי ראוי להוציא את כוחות נפש זו לידי גילוי){{הערה|כח החיוני שבבהמה מוכשר לקבל רק את כח ה"[[חי]]" ולא את כח ה"[[מדבר]]" כלל.}}. לכן נפש האדם המלובשת בבהמה יכולה להורות לבהמה מה לעשות ולאן ללכת, אך לא לצבע פעולות השייכות רק באדם.

דוגמה לכך היא אדם הכותב דבר חכמה. מבין אברי האדם, רק המוח הוא כלי היכול לעבד את ההשכלה, וביד הכותבת אין [[כלי]] להבין את כח ההשכלה. מובן שהיד עצמה אינה מבינה את אשר עליה לעשות, אלא שהמוח מתפשט באצבעות על ידי מערכת העצבים, אבל זה לא הופך את היד למוח{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' קטו - קטז.}}.

{{ערכים מורחבים|ערך=[[קדמות השכל]], [[מרחב העצמי]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]

כח ההיולי

2025-04-06T06:17:22Z

בנציון: /* מאפיינים */

'''היולי''' הוא מושג שטבעו חכמי יוון, ומשמעותו: החומר הבסיסי המאפשר את קיומם של [[ארבעת היסודות]]. החומר ההיולי אינו יסוד בפני עצמו, כיוון שהוא מציאות מופשטת, והוא הממוצע בין אין ליש{{הערה|שם=רמב"ן}}.

בחסידות משמש המושג כדי להגדיר את הכח המופשט, ממנו באים פרטי המציאות (ועם זאת, פרטי המציאות אינם תופסים את הכח הזה).

==הסבר כללי==
"היולי" הוא מונח בשפה היוונית, ותרגומו ללשון הקודש '''תהו'''{{הערה|שם=רמב"ן}}. מושג זה מתייחס למציאות הבסיסית והראשונית של כל דבר, כמציאות מופשטת מכל ציור והגדרה.

לכל דרגת בריאה, ישנו הכח ההיולי שלה. כיוון שהיא מגיעה מדרגה פשוטה, ומאותה דרגה פשוטה נמשכים כוחות שונים. בשל כך, כל דרגה פשוטה נקראת גם כן '''כח היולי''' ביחס לכוחות הנמשכים ממנה (אף על פי שהיא דרגה מסויימת הנוגעת לעניין מסויים בלבד, ואינה פשוטה בתכלית הפשיטות).
כך הוא בכל צורת התהוות של [[עילה ועלול]]: הכח כפי שהוא כלול בשרשו באופן נעלם, מכונה '''כח היולי העצמי'''. דרגה זו של הכח היא היש הראשון בהשתלשלות זו, וממנה באים כל הפרטים.

דוגמה לכח היולי הוא גרעין העץ: למרות שכל ה[[עץ]] צומח מה[[גרעין]], לא ניתן לומר שיש בגרעין [[שורש|שורשים]], גזע, עלים, פרחים ופירות. דוגמה נוספת הוא גולם פשוט של עץ: אפשר לעצב אותו באין סוף צורות, אך אף אחת מהצורות אינה נמצאת בעץ הגולמי.

==בבריאת העולם הגשמי==
חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{הערה|ראה רמב"ן "נקרא ליונים היולי" וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}}, וכמה מה[[ראשונים]] עוסקים בביאור מושג זה.

עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב"ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה [[יש מאין]]. חומר זה הוא המאפשר את החיבור בין [[ארבעת היסודות]], כיוון שהוא המקור המאחד אותם. בלשונו של הרמב"ן: {{ציטוט|הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.}}

דבר זה רמוז בפסוק: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. כלומר, בתחילת התהוות העולם, הייתה הארץ "[[תוהו]]" (חומר פשוט בלבד){{הערה|תהו בלשון הקודש הוא היולי, "מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל" רמב"ן, שם. וביאור נוסף בתו"א הוספות ויקהל, דף קי"ד עמ' ג, שנקרא תוהו כיוון שהבריות תוהים על קיומו חומר זה, שאינו מציאות ואינו אין.}}. לאחר מכן נשתלשל ה"בוהו" {{הערה|מלשון בו הוא. שיש בו כבר דבר ממשי}}, שהוא יצירת הצורה בחומר ההיולי, והפרטים של "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}).

===ביאורי הראשונים===
יצירת הצורות בחומר אינה דורשת פעולת בריאה ואלא רק תיקון של החומר{{הערה|שם=רמב"ן|רמב"ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&st=&pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון "ברא" ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]], שהם תיקון החומר שנוצר במאמר הראשון. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת ההיולי הוא ה"מאמר אחד" המובא במשנה ב[[אבות]]{{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (משום כך, למרות שמאמר זה הוא חלק מ[[עשרה מאמרות]], אין את הלשון "ויאמר אלוקים" היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה כפי ששייכת בשאר המאמרות{{הערה|מהרש"א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א. וראה אור תורה להמגיד ממזריטש, פרשת תרומה דף קב.}}).

ה[[ראשונים]] מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה [[ממוצע]] כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה [[יש מאין]] בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו{{הערה|שם=ר"ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר"ן - דרוש א].}}.

בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו, ישנן שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים והיולי נוסף לבריאת הארץ. ראייה לדבר היא חלוקת תיאור הבריאה לשניים: בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב"ן}}. נימוק לשיטה זו היא שכל הפרטים היוצאים מהיולי אחד, הם בעלי גדר דומה, ואין גדר דומה בין השמיים והארץ. משום כך לא ייתכן לומר שהם באו מכח היולי משותף{{הערה|שם=ר"ן}}.
אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר"ן שם "ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות..." ובאברבנאל דלהלן "יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ומסבירים כי ההיולי מופשט מכל ציור, ואם כן, גם כח ההיולי שיצר את השמיים, וגם הכח שיצר את הארץ - שניהם מופשטים מהגדרה ספציפית, וממילא הגדרתם זהה{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&st=&pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}. כאשר לשני מושגים מופשטים ישנה הגדרה זהה - הרי שהם אותו מושג עצמו.

הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&st=&pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם, נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד, אם מהשמים או מהארץ{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש כרך ג' אגרת תקמ"א].}}.

כמו כן, ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל מושג ההיולי: "שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר..."{{הערה|שם=אברבנאל}}
{{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}

==בתורת החסידות==
תורת הקבלה והחסידות הרחיבו את מושג היולי, כך שהוא משמש לא רק בנוגע לבריאת היש הגשמי, אלא גם לבריאת עולמות רוחניים, אלוקיים ומופשטים.
בעוד בתורת הראשונים ההיולי הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] והבסיס ל[[יש הגשמי]], תורת החסידות משתמשת במונח "היולי" ככינוי לשלב הביניים בין [[אין ואפס]] ו[[יש הנברא]]. הגדרה זו אינה קשורה (ישירות) להגדרת [[ארבעת היסודות]] הרוחניים. שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשת השלבים הכלליים '''[[חומר וצורה|חומר צורה]] ותיקון'''{{מקור}}.

'''חומר''' הוא הכח ההיולי, והוא [[פשוט]] ומופשט מכל הצורות שיווצרו בו. הוא התחלת ה[[מציאות]] מ[[אין]]. למשל: המשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות]] ד[[אצילות]] מהמאציל, המצאת היש ד[[בי"ע]] מ[[מלכות דאצילות]]. ובנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]], גרעין העץ וכדומה.

'''צורה''' הוא היש הממשי שנוצר בחומר הפשוט. בשלב זה החומר כבר מוגדר בצורתו ואיננו פשוט כמו בשלב הקודם. עם זאת, צורתו אינה מפורטת אלא כללית. למשל: [[נש"י]] לפני התחלקותן ל[[שישים ריבוא]], ולאחר התחלקותן. ובנבראים: המשכת הכוחות מכח כללי לכח פרטי, שתיל עץ (שעדיין אינו עץ גדול המוציא פירות).

'''תיקון''' הוא הנברא בשלימותו, על כל פרטיו. כך הם כל הנבראים הגלויים, לאחר יציאתם ממקורם לגמרי. בשלב זה הנברא נראה כדרגה או יצור נפרד בפני עצמו{{הערה|שאינו המקור}}. ניתן לראות זאת בכל דרגה גלויה, כמו היש ד[[בי"ע]]. בנבראים: כל נברא שלם, כמו עץ נושא פירות, נשמה בגוף, כח היוצא אל הפועל וכו'.{{הערה|תורה אור פרשת בראשית, דף ו' עמ' ד'.}}

החומר קיים בכל דרגה, ולכן ישנו כח היולי בכל דרגה פרטית, והוא תחילת קיומה. עם זאת, ישנו גם כח היולי כללי יותר, היוצר את התהוות העולמות מאין סוף הפשוט.
באופן כללי ב[[סדר ההשתלשלות]] ישנם שלושה מקומות עיקריים בהם מופיע הכח ההיולי באופן מיוחד{{הערה|3 מקומות אלה הם בהתאם ל3 הדרגות הכלליות של: בי"ע דכללות, בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.}}:
:א) תחילת התהוות של [[עולם האצילות]] מ[[אין סוף]].
:ב) תחילת התהוות של [[בי"ע]], והאפשרות לקיומו של [[יש נפרד]].
:ג) תחילת התהוות [[עולם העשיה הגשמי]]. כח היולי זה הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] הגשמיים.

===עשר ספירות הגנוזות===
{{ערך מורחב|עשר ספירות הגנוזות}}

[[עשר הספירות]] הינן כוחות מוגדרים ומוגבלים{{הערה|אף שמידותיו של הקב"ה אינן מוגבלות באמת, כלפי הפשיטות שלו ושל אורו הרי זה נחשב הגבלה ממש.}}. כדי ליצור [[ספירה]] מוגדרת, מ[[אין סוף]] ה[[בלתי מוגבל|בלי גבול]], יש צורך בשלבים רבים של [[צמצום]].

באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בצמצום הספירות בהעלם, באור אין סוף, קודם להתגלותם באופן גלוי ב[[עולם האצילות]]:

לפני הצמצום הספירות, הן כלל אינן קיימות מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית. בדרגה זו ישנה האפשריות בלבד, לקיומן של הגדרות (כלומר, ספירות). מצד שני, יכולות להיות אין סוף ספירות, כיוון שהרעיון של "הגדרה" אינו מפורט עדיין, ויכולים להתהוות מכך כל סוגי הקיום האפשריים. המשל לכך הוא: שמו של האדם אינו מציאות ממשית. רק כאשר קוראים לו בשמו - נוצרת מציאות מכך (אבל אין מקום שאדם יקרא לעצמו בשם, אשר רק הוא לבדו קיים).

דרגה זו בסדר ההשתלשלות היא בעולם ה[[עקודים]], והיא המקור לקיומן הגלוי של עולמות אבי"ע. עם זאת, בעולמות הנעלים יותר (כמו [[א"ק]]) ישנה גם מציאות הספירות הגנוזות, אך דבר זה הוא בהעלם יותר, בבחינת "מקור דמקור".{{הערה|בשעה שעלה משה תשכ"ה, אות ז'. ועיין בהמשך ס"ו ד"ה ויגדלו הנערים.}}

לאחר ה[[צמצום]], נעשתה מציאות הספירות למציאות ממשית. גם זה נעשה בשלבים רבים. תחילה נוצר כח היולי פרטי, ולאחר מכן השתלשלו ממנו צורה ותיקון פרטיים, עד שנוצרה הספירה בגלוי ממש (בדומה הכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים, שיש בהם השתלשלות כזו עד ליציאתו של הכח אל הפועל).
בדרגה זו, הספירות כלולות כמו אש הכלולה בצור חלמיש{{הערה|אבן שלאחר שפשוף רב יוצא ממנה ניצוץ אש.}}. כפי שלא ניתן לומר שהאבן עצמה היא אש, כך אין כאן כלל '''מציאות''' ספירות אלא רק כח לספירות.

ההבדל בין דרגה זו והדרגה הקודמת, היא שכאן הכח מגיע מצד הדרגה עצמה, ולא מצד [[העלאת מ"ן]].

===עולם הבריאה===

{{להשלים}}

===חומר היולי===
הדרגה השלישית בהיולי היא בתחילת התהוות היש הגשמי. עליו מבואר לעיל באריכות מדברי הראשונים.

דרגה זו היא היחידה שיש לה שייכות לגשמיות ממש.

==מאפיינים==
ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של ההיולי, הייסודים מבין המאפיינים מפורטים להלן:

;הפרטים כעין המקור
כאשר מדובר על כח היולי פרטי, גם לכח ישנה הגדרה מסויימת, וכל הפרטים שיצאו ממנו יהיו תחת ההגדרה הזו. זאת, למרות שמכח ההיולי אפשר להוציא אין סוף צורות. לדוגמא, כל הצורות שיעצבו מגוש זהב, יהיו עשויות זהב (ולא חומר אחר), כל מה שיצמח מהגרעין - יהיה עץ מאותו סוג וכן הלאה.
כך גם ברוחניות: כל השכלים שיצאו אי פעם ממקור ה[[קדמות השכל|שכל ההיולי]]<ref>ראו בערך [[כח השכל שבנפש]]</ref> (שאינו שכל כלל) - יהיו שכלים, ולא רגש או כל מציאות אחרת. כך גם כל מה שימשך מ[[אדם קדמון]], יהיה בתבנית עשר ספירות{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ט, ד"ה ועבדתם את ה' אלוקכם.}}.

;פשיטות
אמנם ההיולי הינו [[עילה ועלול|עילה]] למגוון רחב של [[עילה ועלול|עלולים]], אך בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בהגדרת העלולים שמשתלשלים ממנו.

הגדרה זו באה לומר, שהוא אינו כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, מגוון הצורות הכלולות בהיולי אינן באופן של [[כלל ופרט]], וההיולי אינו מכיל בתוכו את הפרטים כפי שהם לאחר המשכתם{{הערה|"וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]" או "כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]"(ראה ספר המאמרים תרס"ט עמוד סג). שהמקור הוא אמנם מקור ההמשכה, אך לא ניתן לומר שהוא כולל את פרטי ההמשכה באותה אות או מחשבה.}}, היולי לעומת זאת הינו פשוט. כלומר: כל הפרטים נמצאים בו לפני הגדרתם, כאשר רק ישנה האפשרות להגדירם לאחר גילויים{{הערה|ספר המאמרים תרס"ט עמוד סב.}}.

;אפשרי המציאות
מציאות ההיולי אינה מציאות ממשית{{הערה|ברמב"ן שם "יסוד דק מאד, '''אין בו ממש'''...כי התוהו אחר האפס, '''ואיננו דבר'''.."}}. מכיוון שלא תיתכן הימצאות של חומר ללא שתהיה לה צורה כל שהיא, ולהיולי אין צורה כלל{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'.}}.

עם זאת מציאותו קיימת ברמה עדינה ודקה יותר. המשמעות לכך היא שהוא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית{{הערה|ברמב"ן "..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל.."}}. לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כמו חומר, שבעצם עניינו - הוא יכול להישאר ללא צורה, אלא שלאחר שנוצרת בו צורה, מתגלה שהיא הייתה יכולה להיווצר בו גם בהיותו פשוט{{הערה|שם=ראב"ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&st=&pgnum=6&hilite= הקדמת הראב"ד לספר יצירה].}}. בדומה לכך, גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחילה רק כאשר הם מצויירים בציור מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא ייתכן לומר כי ישנו כח){{הערה|כיוון שלא יתכן חומר בלי צורה. צורה רוחנית פירושו הגדרה פרטית.}}. עם זאת, במקור הכוחות ישנה האפשריות לקיומם של הכוחות (אף על פי שאי אפשר לומר שהאלוקות או הנפש היא כח).

מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר "אפשרי המציאות"{{הערה|אין הכוונה "אפשרי" בניגוד לתוארו של הקב"ה "מחוייב המציאות", כפי שהוא בספרי הראשונים. כאן מדובר כפי שמבואר במאמרי חסידות רבים (הגהות לפתח אליהו תרנ"ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש"ו עמוד 116 ועוד).}}. תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות, ובא לתארו כניגוד ל"אפיסת המציאות" וניגוד ל"מציאות ממש" {{הערה|(וראה בספר המאמרים תרנ"ט עמוד רי"ג (מהדורה חדשה): "'''וכמו שכתוב בספר החקירה''' שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו").}}, היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות{{הערה|וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו.}} ולכן לא ניכרת מציאותו. גדר המציאות שלו היא רק שניתנה בו האפשרות להימצאות מציאות חדשה, שהיא מציאות ממשית.

;יש מאין
מאידך גיסא, פעולת בריאה [[יש מאין]] נעשתה דווקא בהתהוות ההיולי, וכל המציאויות הנמשכות ממנו אינן אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים.

היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות{{הערה|ברמב"ן שם "אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט.."}}, וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות.
כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה ב[[אין ערוך]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח]: "..ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'"}}.
לכן התהוות היולי הוא באופן יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום [[ממוצע]]{{הערה|ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז.}}



;היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין

במאמרי החסידות מוסברת עניינו ותוכנו של מצב המציאות בהיותו היולי. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו עדיין קרוב הוא למקורו ולכן נרגש בו מקורו וממילא מציאותו בטלה למקורו. (והמשמעות לכך שנרגש בו מקורו הוא שלא נרגשת בהיולי כלל הגדרים הפרטיים שלו, אלא נרגש בה שכל מהותה היא התפשטות העצם ולכן אינה מציאות){{הערה|1=[[הרש"ב]] ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח עמוד לו], פדה בשלום (עמוד קנא בחדש) צאינה וראינה (עמוד ריג בחדש) רנ"ט. ועוד.}}{{הערה|1=באריכות ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19802&hilite=86f92af8-6ee9-4b92-b28c-e57401e40609&st=אפשרי+המציאות&pgnum=125 ספר המאמרים תש"ו עמוד 117].}}.

בביאור האמור ישנו חידוש גדול המקבלת התייחסות במאמרים. כל מושג היולי קיים רק בהמשכה והתהוות של מציאות שרחוקה ממציאה בתכלית (כבריאת היש מהבורא) והתהוות מסוג זה היא התהוות יש מאין (כנ"ל) - התהוות שהכח הממציא הוא באין ערוך לנפעל ממנו, ואם כן לכאורה אין ביכולתו של ההיולי להרגיש את המקור שהרי אופן התהוותו אינו המשכה מדרגה לדרגה אלא באופן של אין ערוך...
{{להשלים|סיבה=תיאור החידוש שבו שהוא יש מאין ובטל}}
סוג מציאות זו - מחד התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כ[[מציאות נעלמת]] ובסוג העלם של [[העלם שאינו במציאות]]. להסברת מושג זה משתמשת תורת החסידות במשלים. המובא על זה הוא מ"[[אש הכלול בצור החלמיש]]"...(ראה רנ"ט ע' קצז ובמ"מ)
* אפילו אוא"ס מושלל מהיולי היות וסו"ס ההיולי הוא שורש לספירות -גדרים ומציאות (כי עמך ס"ו, שבועות רנ"ט, ועוד)

==בנפש האדם==
*כוחות הכלולים בנפש
עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.

כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש.
אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות.
והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי,
היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל{{הערה|המשך תרס"ו עמוד רמא (במהדורה ישנה סוף עמוד רפ).}}.



==לקריאה נוספת==
*עטר"ת שבועות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
*שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פרק פ"ט
*מורה נבוכים פרק כ"ו
*עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י

==ראו גם==
*[[ד' יסודות]]
*[[בריאה יצירה עשיה]]
{{הערות שוליים}}

כח השכל שבנפש

2025-04-06T06:16:20Z

בנציון: /* ענינו */

'''כח השכל שבנפש''' מתגלה באדם בשלבים. כפי שהוא כלול בהעלם בעצם הנפש נקרא [[היולי]]{{הערה|ובלשון הקבלה נקרא '''חכמה סתימאה''', בלשון הגאונים '''שכל מופלא''', והוא כח '''השכל ההיולי''' (מאמרים תרפ"ט, ד"ה ביום השמיני עצרת, אות נב).}} (ולעיתים בשם [[אב (חכמה)|אב]]), כפי שהוא נמשך להיות מקור להשכלה נקרא '''כח המשכיל''' (שהוא המקור והשורש לכל ההשכלות), וכאשר בא לידי ביטוי בשעת המחשבה בפועל נקרא שכל גלוי.

==ענינו==
[[קובץ:הכותב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כח השכל שבנפש מתפשט ביד בשעת הכתיבה]]
לאדם ישנה יכולת לעסוק בהשכלה שכלית: מצד מקורו ושורשו ההיולי המופשט ראוי כל אדם בכל רגע ורגע להיות חכם כשלמה המלך. אך כפי שהוא נמשך להיות מקור לכוחות ההבנה (עוד טרם שישנה השכלה בפועל), יש בו שינויים מקטנות לגדלות התלויים בגיל, בעיפות וכו'.

ואילו גילוי השכל '''בפועל''' תלוי בכלי המוח הגשמי. אדם שחומר המוח שלו זך ועדין יותר יבין מהר יותר ובעמקות יותר, וכשחס ושלום [[גלגול נשמה|מתגלגלת]] נפש האדם בבהמה לא יוצא הכח השכלי שבה לפועל כלל (כיון שאין במוח הבהמה כלי ראוי להוציא את כוחות נפש זו לידי גילוי){{הערה|כח החיוני שבבהמה מוכשר לקבל רק את כח ה"[[חי]]" ולא את כח ה"[[מדבר]]" כלל.}}. לכן נפש האדם המלובשת בבהמה יכולה להורות לבהמה מה לעשות ולאן ללכת, אך לא לצבע פעולות השייכות רק באדם.

דוגמה לכך היא אדם הכותב דבר חכמה. מבין אברי האדם, רק המוח הוא כלי היכול לעבד את ההשכלה, וביד הכותבת אין [[כלי]] להבין את כח ההשכלה. מובן שהיד עצמה אינה מבינה את אשר עליה לעשות, אלא שהמוח מתפשט באצבעות על ידי מערכת העצבים, אבל זה לא הופך את היד למוח{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ע' קטו - קטז.}}.

{{ערכים מורחבים|ערך=[[קדמות השכל]], [[מרחב העצמי]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]

כח ההיולי

2025-04-06T06:15:50Z

בנציון: /* מאפיינים */

'''היולי''' הוא מושג שטבעו חכמי יוון, ומשמעותו: החומר הבסיסי המאפשר את קיומם של [[ארבעת היסודות]]. החומר ההיולי אינו יסוד בפני עצמו, כיוון שהוא מציאות מופשטת, והוא הממוצע בין אין ליש{{הערה|שם=רמב"ן}}.

בחסידות משמש המושג כדי להגדיר את הכח המופשט, ממנו באים פרטי המציאות (ועם זאת, פרטי המציאות אינם תופסים את הכח הזה).

==הסבר כללי==
"היולי" הוא מונח בשפה היוונית, ותרגומו ללשון הקודש '''תהו'''{{הערה|שם=רמב"ן}}. מושג זה מתייחס למציאות הבסיסית והראשונית של כל דבר, כמציאות מופשטת מכל ציור והגדרה.

לכל דרגת בריאה, ישנו הכח ההיולי שלה. כיוון שהיא מגיעה מדרגה פשוטה, ומאותה דרגה פשוטה נמשכים כוחות שונים. בשל כך, כל דרגה פשוטה נקראת גם כן '''כח היולי''' ביחס לכוחות הנמשכים ממנה (אף על פי שהיא דרגה מסויימת הנוגעת לעניין מסויים בלבד, ואינה פשוטה בתכלית הפשיטות).
כך הוא בכל צורת התהוות של [[עילה ועלול]]: הכח כפי שהוא כלול בשרשו באופן נעלם, מכונה '''כח היולי העצמי'''. דרגה זו של הכח היא היש הראשון בהשתלשלות זו, וממנה באים כל הפרטים.

דוגמה לכח היולי הוא גרעין העץ: למרות שכל ה[[עץ]] צומח מה[[גרעין]], לא ניתן לומר שיש בגרעין [[שורש|שורשים]], גזע, עלים, פרחים ופירות. דוגמה נוספת הוא גולם פשוט של עץ: אפשר לעצב אותו באין סוף צורות, אך אף אחת מהצורות אינה נמצאת בעץ הגולמי.

==בבריאת העולם הגשמי==
חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{הערה|ראה רמב"ן "נקרא ליונים היולי" וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}}, וכמה מה[[ראשונים]] עוסקים בביאור מושג זה.

עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב"ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה [[יש מאין]]. חומר זה הוא המאפשר את החיבור בין [[ארבעת היסודות]], כיוון שהוא המקור המאחד אותם. בלשונו של הרמב"ן: {{ציטוט|הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.}}

דבר זה רמוז בפסוק: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. כלומר, בתחילת התהוות העולם, הייתה הארץ "[[תוהו]]" (חומר פשוט בלבד){{הערה|תהו בלשון הקודש הוא היולי, "מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל" רמב"ן, שם. וביאור נוסף בתו"א הוספות ויקהל, דף קי"ד עמ' ג, שנקרא תוהו כיוון שהבריות תוהים על קיומו חומר זה, שאינו מציאות ואינו אין.}}. לאחר מכן נשתלשל ה"בוהו" {{הערה|מלשון בו הוא. שיש בו כבר דבר ממשי}}, שהוא יצירת הצורה בחומר ההיולי, והפרטים של "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}).

===ביאורי הראשונים===
יצירת הצורות בחומר אינה דורשת פעולת בריאה ואלא רק תיקון של החומר{{הערה|שם=רמב"ן|רמב"ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&st=&pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון "ברא" ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]], שהם תיקון החומר שנוצר במאמר הראשון. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת ההיולי הוא ה"מאמר אחד" המובא במשנה ב[[אבות]]{{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (משום כך, למרות שמאמר זה הוא חלק מ[[עשרה מאמרות]], אין את הלשון "ויאמר אלוקים" היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה כפי ששייכת בשאר המאמרות{{הערה|מהרש"א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א. וראה אור תורה להמגיד ממזריטש, פרשת תרומה דף קב.}}).

ה[[ראשונים]] מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה [[ממוצע]] כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה [[יש מאין]] בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו{{הערה|שם=ר"ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר"ן - דרוש א].}}.

בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו, ישנן שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים והיולי נוסף לבריאת הארץ. ראייה לדבר היא חלוקת תיאור הבריאה לשניים: בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב"ן}}. נימוק לשיטה זו היא שכל הפרטים היוצאים מהיולי אחד, הם בעלי גדר דומה, ואין גדר דומה בין השמיים והארץ. משום כך לא ייתכן לומר שהם באו מכח היולי משותף{{הערה|שם=ר"ן}}.
אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר"ן שם "ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות..." ובאברבנאל דלהלן "יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ומסבירים כי ההיולי מופשט מכל ציור, ואם כן, גם כח ההיולי שיצר את השמיים, וגם הכח שיצר את הארץ - שניהם מופשטים מהגדרה ספציפית, וממילא הגדרתם זהה{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&st=&pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}. כאשר לשני מושגים מופשטים ישנה הגדרה זהה - הרי שהם אותו מושג עצמו.

הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&st=&pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם, נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד, אם מהשמים או מהארץ{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש כרך ג' אגרת תקמ"א].}}.

כמו כן, ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל מושג ההיולי: "שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר..."{{הערה|שם=אברבנאל}}
{{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}

==בתורת החסידות==
תורת הקבלה והחסידות הרחיבו את מושג היולי, כך שהוא משמש לא רק בנוגע לבריאת היש הגשמי, אלא גם לבריאת עולמות רוחניים, אלוקיים ומופשטים.
בעוד בתורת הראשונים ההיולי הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] והבסיס ל[[יש הגשמי]], תורת החסידות משתמשת במונח "היולי" ככינוי לשלב הביניים בין [[אין ואפס]] ו[[יש הנברא]]. הגדרה זו אינה קשורה (ישירות) להגדרת [[ארבעת היסודות]] הרוחניים. שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשת השלבים הכלליים '''[[חומר וצורה|חומר צורה]] ותיקון'''{{מקור}}.

'''חומר''' הוא הכח ההיולי, והוא [[פשוט]] ומופשט מכל הצורות שיווצרו בו. הוא התחלת ה[[מציאות]] מ[[אין]]. למשל: המשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות]] ד[[אצילות]] מהמאציל, המצאת היש ד[[בי"ע]] מ[[מלכות דאצילות]]. ובנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]], גרעין העץ וכדומה.

'''צורה''' הוא היש הממשי שנוצר בחומר הפשוט. בשלב זה החומר כבר מוגדר בצורתו ואיננו פשוט כמו בשלב הקודם. עם זאת, צורתו אינה מפורטת אלא כללית. למשל: [[נש"י]] לפני התחלקותן ל[[שישים ריבוא]], ולאחר התחלקותן. ובנבראים: המשכת הכוחות מכח כללי לכח פרטי, שתיל עץ (שעדיין אינו עץ גדול המוציא פירות).

'''תיקון''' הוא הנברא בשלימותו, על כל פרטיו. כך הם כל הנבראים הגלויים, לאחר יציאתם ממקורם לגמרי. בשלב זה הנברא נראה כדרגה או יצור נפרד בפני עצמו{{הערה|שאינו המקור}}. ניתן לראות זאת בכל דרגה גלויה, כמו היש ד[[בי"ע]]. בנבראים: כל נברא שלם, כמו עץ נושא פירות, נשמה בגוף, כח היוצא אל הפועל וכו'.{{הערה|תורה אור פרשת בראשית, דף ו' עמ' ד'.}}

החומר קיים בכל דרגה, ולכן ישנו כח היולי בכל דרגה פרטית, והוא תחילת קיומה. עם זאת, ישנו גם כח היולי כללי יותר, היוצר את התהוות העולמות מאין סוף הפשוט.
באופן כללי ב[[סדר ההשתלשלות]] ישנם שלושה מקומות עיקריים בהם מופיע הכח ההיולי באופן מיוחד{{הערה|3 מקומות אלה הם בהתאם ל3 הדרגות הכלליות של: בי"ע דכללות, בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.}}:
:א) תחילת התהוות של [[עולם האצילות]] מ[[אין סוף]].
:ב) תחילת התהוות של [[בי"ע]], והאפשרות לקיומו של [[יש נפרד]].
:ג) תחילת התהוות [[עולם העשיה הגשמי]]. כח היולי זה הוא המקור ל[[ארבעת היסודות]] הגשמיים.

===עשר ספירות הגנוזות===
{{ערך מורחב|עשר ספירות הגנוזות}}

[[עשר הספירות]] הינן כוחות מוגדרים ומוגבלים{{הערה|אף שמידותיו של הקב"ה אינן מוגבלות באמת, כלפי הפשיטות שלו ושל אורו הרי זה נחשב הגבלה ממש.}}. כדי ליצור [[ספירה]] מוגדרת, מ[[אין סוף]] ה[[בלתי מוגבל|בלי גבול]], יש צורך בשלבים רבים של [[צמצום]].

באופן כללי, ישנם שלשה שלבים בצמצום הספירות בהעלם, באור אין סוף, קודם להתגלותם באופן גלוי ב[[עולם האצילות]]:

לפני הצמצום הספירות, הן כלל אינן קיימות מצד עצמם ואור אין סוף פשוט בתכלית. בדרגה זו ישנה האפשריות בלבד, לקיומן של הגדרות (כלומר, ספירות). מצד שני, יכולות להיות אין סוף ספירות, כיוון שהרעיון של "הגדרה" אינו מפורט עדיין, ויכולים להתהוות מכך כל סוגי הקיום האפשריים. המשל לכך הוא: שמו של האדם אינו מציאות ממשית. רק כאשר קוראים לו בשמו - נוצרת מציאות מכך (אבל אין מקום שאדם יקרא לעצמו בשם, אשר רק הוא לבדו קיים).

דרגה זו בסדר ההשתלשלות היא בעולם ה[[עקודים]], והיא המקור לקיומן הגלוי של עולמות אבי"ע. עם זאת, בעולמות הנעלים יותר (כמו [[א"ק]]) ישנה גם מציאות הספירות הגנוזות, אך דבר זה הוא בהעלם יותר, בבחינת "מקור דמקור".{{הערה|בשעה שעלה משה תשכ"ה, אות ז'. ועיין בהמשך ס"ו ד"ה ויגדלו הנערים.}}

לאחר ה[[צמצום]], נעשתה מציאות הספירות למציאות ממשית. גם זה נעשה בשלבים רבים. תחילה נוצר כח היולי פרטי, ולאחר מכן השתלשלו ממנו צורה ותיקון פרטיים, עד שנוצרה הספירה בגלוי ממש (בדומה הכוחות הכלולים בנפש שהם כוחות היוליים עצמיים, שיש בהם השתלשלות כזו עד ליציאתו של הכח אל הפועל).
בדרגה זו, הספירות כלולות כמו אש הכלולה בצור חלמיש{{הערה|אבן שלאחר שפשוף רב יוצא ממנה ניצוץ אש.}}. כפי שלא ניתן לומר שהאבן עצמה היא אש, כך אין כאן כלל '''מציאות''' ספירות אלא רק כח לספירות.

ההבדל בין דרגה זו והדרגה הקודמת, היא שכאן הכח מגיע מצד הדרגה עצמה, ולא מצד [[העלאת מ"ן]].

===עולם הבריאה===

{{להשלים}}

===חומר היולי===
הדרגה השלישית בהיולי היא בתחילת התהוות היש הגשמי. עליו מבואר לעיל באריכות מדברי הראשונים.

דרגה זו היא היחידה שיש לה שייכות לגשמיות ממש.

==מאפיינים==
ביאורים רבים במאמרי החסידות מוקדשים לבאר את מאפייניו של ההיולי, הייסודים מבין המאפיינים מפורטים להלן:

;הפרטים כעין המקור
כאשר מדובר על כח היולי פרטי, גם לכח ישנה הגדרה מסויימת, וכל הפרטים שיצאו ממנו יהיו תחת ההגדרה הזו. זאת, למרות שמכח ההיולי אפשר להוציא אין סוף צורות. לדוגמא, כל הצורות שיעצבו מגוש זהב, יהיו עשויות זהב (ולא חומר אחר), כל מה שיצמח מהגרעין - יהיה עץ מאותו סוג וכן הלאה.
כך גם ברוחניות: כל השכלים שיצאו אי פעם ממקור השכל ההיולי<ref>ראו בערך [[כח השכל שבנפש]]</ref> (שאינו שכל כלל) - יהיו שכלים, ולא רגש או כל מציאות אחרת. כך גם כל מה שימשך מ[[אדם קדמון]], יהיה בתבנית עשר ספירות{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ט, ד"ה ועבדתם את ה' אלוקכם.}}.

;פשיטות
אמנם ההיולי הינו [[עילה ועלול|עילה]] למגוון רחב של [[עילה ועלול|עלולים]], אך בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בהגדרת העלולים שמשתלשלים ממנו.

הגדרה זו באה לומר, שהוא אינו כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, מגוון הצורות הכלולות בהיולי אינן באופן של [[כלל ופרט]], וההיולי אינו מכיל בתוכו את הפרטים כפי שהם לאחר המשכתם{{הערה|"וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]" או "כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]"(ראה ספר המאמרים תרס"ט עמוד סג). שהמקור הוא אמנם מקור ההמשכה, אך לא ניתן לומר שהוא כולל את פרטי ההמשכה באותה אות או מחשבה.}}, היולי לעומת זאת הינו פשוט. כלומר: כל הפרטים נמצאים בו לפני הגדרתם, כאשר רק ישנה האפשרות להגדירם לאחר גילויים{{הערה|ספר המאמרים תרס"ט עמוד סב.}}.

;אפשרי המציאות
מציאות ההיולי אינה מציאות ממשית{{הערה|ברמב"ן שם "יסוד דק מאד, '''אין בו ממש'''...כי התוהו אחר האפס, '''ואיננו דבר'''.."}}. מכיוון שלא תיתכן הימצאות של חומר ללא שתהיה לה צורה כל שהיא, ולהיולי אין צורה כלל{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'.}}.

עם זאת מציאותו קיימת ברמה עדינה ודקה יותר. המשמעות לכך היא שהוא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית{{הערה|ברמב"ן "..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל.."}}. לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כמו חומר, שבעצם עניינו - הוא יכול להישאר ללא צורה, אלא שלאחר שנוצרת בו צורה, מתגלה שהיא הייתה יכולה להיווצר בו גם בהיותו פשוט{{הערה|שם=ראב"ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&st=&pgnum=6&hilite= הקדמת הראב"ד לספר יצירה].}}. בדומה לכך, גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) מציאותם הממשית מתחילה רק כאשר הם מצויירים בציור מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא ייתכן לומר כי ישנו כח){{הערה|כיוון שלא יתכן חומר בלי צורה. צורה רוחנית פירושו הגדרה פרטית.}}. עם זאת, במקור הכוחות ישנה האפשריות לקיומם של הכוחות (אף על פי שאי אפשר לומר שהאלוקות או הנפש היא כח).

מצב ביניים זה מעניק להיולי את התואר "אפשרי המציאות"{{הערה|אין הכוונה "אפשרי" בניגוד לתוארו של הקב"ה "מחוייב המציאות", כפי שהוא בספרי הראשונים. כאן מדובר כפי שמבואר במאמרי חסידות רבים (הגהות לפתח אליהו תרנ"ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש"ו עמוד 116 ועוד).}}. תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות, ובא לתארו כניגוד ל"אפיסת המציאות" וניגוד ל"מציאות ממש" {{הערה|(וראה בספר המאמרים תרנ"ט עמוד רי"ג (מהדורה חדשה): "'''וכמו שכתוב בספר החקירה''' שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו").}}, היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות{{הערה|וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו.}} ולכן לא ניכרת מציאותו. גדר המציאות שלו היא רק שניתנה בו האפשרות להימצאות מציאות חדשה, שהיא מציאות ממשית.

;יש מאין
מאידך גיסא, פעולת בריאה [[יש מאין]] נעשתה דווקא בהתהוות ההיולי, וכל המציאויות הנמשכות ממנו אינן אלא [[יש מיש]] - הלבשת צורה לחומר קיים.

היות ולפני היולי לא היה כלל אפשרי המציאות{{הערה|ברמב"ן שם "אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט.."}}, וממילא בהמצאת היולי התחדש כל מושג המציאות.
כלומר, למרות הפשיטות וההבדלה שיש בין היולי ובין מגוון המציאויות המוגדרות הנמשכות ממנו, סוף סוף הוא ראשיתם, ולכן אינו מובדל מהם בתכלית. ואילו הבדלת היולי מהעצם והמקור שממנו נמשך ונברא היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא הבדלה ב[[אין ערוך]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח]: "..ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'"}}.
לכן התהוות היולי הוא באופן יש מאין, שלהיותו באין ערוך למקורו אין בין היולי למקורו שום [[ממוצע]]{{הערה|ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז.}}



;היולי - ראשית ההתהוות - קרוב אל האין

במאמרי החסידות מוסברת עניינו ותוכנו של מצב המציאות בהיותו היולי. היות ובראשית התהוות של כל דבר ממקורו עדיין קרוב הוא למקורו ולכן נרגש בו מקורו וממילא מציאותו בטלה למקורו. (והמשמעות לכך שנרגש בו מקורו הוא שלא נרגשת בהיולי כלל הגדרים הפרטיים שלו, אלא נרגש בה שכל מהותה היא התפשטות העצם ולכן אינה מציאות){{הערה|1=[[הרש"ב]] ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח עמוד לו], פדה בשלום (עמוד קנא בחדש) צאינה וראינה (עמוד ריג בחדש) רנ"ט. ועוד.}}{{הערה|1=באריכות ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19802&hilite=86f92af8-6ee9-4b92-b28c-e57401e40609&st=אפשרי+המציאות&pgnum=125 ספר המאמרים תש"ו עמוד 117].}}.

בביאור האמור ישנו חידוש גדול המקבלת התייחסות במאמרים. כל מושג היולי קיים רק בהמשכה והתהוות של מציאות שרחוקה ממציאה בתכלית (כבריאת היש מהבורא) והתהוות מסוג זה היא התהוות יש מאין (כנ"ל) - התהוות שהכח הממציא הוא באין ערוך לנפעל ממנו, ואם כן לכאורה אין ביכולתו של ההיולי להרגיש את המקור שהרי אופן התהוותו אינו המשכה מדרגה לדרגה אלא באופן של אין ערוך...
{{להשלים|סיבה=תיאור החידוש שבו שהוא יש מאין ובטל}}
סוג מציאות זו - מחד התחלת ושורש למציאות עצמאית ומאידך היא מאוחדת ונרגשת בה מקורה עד שאינה מציאות ממשית - מוגדרת במאמרי החסידות כ[[מציאות נעלמת]] ובסוג העלם של [[העלם שאינו במציאות]]. להסברת מושג זה משתמשת תורת החסידות במשלים. המובא על זה הוא מ"[[אש הכלול בצור החלמיש]]"...(ראה רנ"ט ע' קצז ובמ"מ)
* אפילו אוא"ס מושלל מהיולי היות וסו"ס ההיולי הוא שורש לספירות -גדרים ומציאות (כי עמך ס"ו, שבועות רנ"ט, ועוד)

==בנפש האדם==
*כוחות הכלולים בנפש
עצם הנפש מכילה את כל מיני הכוחות שיתכנו באדם, אלו מכונים כוחות הילויים עצמיים.

כוחות אלו אינם מציאות כלל כשהם כלולים בנפש.
אילו היו הכוחות הכלולים בנפש מציאות היו כל הכוחות באים בהתגלות.
והיות ועצם הנפש היא מושלמת ויש בה את כל סוגי הכוחות והמידות היו כולם באים בגילוי,
היפך המציאות שישנם כוחות שלא באים לידי גילוי כלל{{הערה|המשך תרס"ו עמוד רמא (במהדורה ישנה סוף עמוד רפ).}}.



==לקריאה נוספת==
*עטר"ת שבועות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
*שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פרק פ"ט
*מורה נבוכים פרק כ"ו
*עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י

==ראו גם==
*[[ד' יסודות]]
*[[בריאה יצירה עשיה]]
{{הערות שוליים}}

תולדות חב"ד בארצות הברית

2025-04-04T09:28:45Z

בנציון:

{{להשלים}}
'''תולדות חב"ד בארה"ב''' הינו ספר המתאר את התפתחות [[חסידות חב"ד]] ב[[ארצות הברית]] בין השנים:[[תר"ס]] - [[תש"י]], זאת על פי מסמכים וזכרונות שבדפוס, בכתב ובעל פה.

הספר לוקט ונערך על ידי הרב [[שלום דובער לוין]] ויצא לאור בשנת [[תשמ"ח]].

ספר זה הוא חלק מסדרה בת חמשה ספרים: [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], [[תולדות חב"ד בארה"ב]], [[תולדות חב"ד באה"ק]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] ו[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]].

==ראו גם==
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
{{HebrewBooks||הספר בפורמט PDF|30475}}

[[קטגוריה:ספרים שונות]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער לוין]]

ישראל ג'ייקובסון

2025-04-04T08:14:02Z

בנציון: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:ג'ייקובסון, ישראל (5).jpg|ממוזער|250px|הרב ישראל ג'ייקובסון]]
[[קובץ:;l;l;l;l.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'ייקובסון]]
הרב '''ישראל ג'ייקובסון'''{{הערה|מאויית ב[[יידיש]] גם '''דזייקאבסאן''', או '''דזשייקאבסאן'''.}} (במקור: '''פארעצקין''', [[ג' כסלו]] [[תרנ"ו]] - [[י"ז סיוון]] [[תשל"ה]]) היה מחשובי עסקני [[חסידות חב"ד]] בשנותיה הראשונות ב[[ארצות הברית]]. עמד בראש ארגון [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ונחשב אחד ממקימי חצר חב"ד בארצות הברית. עסק בהצלתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[פולין]] הכבושה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[הדר התורה]] שהקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:ישראל ג'ייקובסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל ג'ייקובסון בשנות צעירותו]]
נולד ב[[רוסיה]] ב[[ג' כסלו]] [[תרנ"ו]] (1896) בעיר [[זוראוויטש]], לאביו הרב [[יעקב לייב]] - משפחה חב"דית וותיקה, מצאצאי [[השל"ה]].
תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחר מכן רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינס{{הערה|רב ליטאי [[ציונות|ציוני]] ממקימי תנועת [[הציונות הדתית|ה"מזרחי"]].}} בעיר לידא{{הערה|מכיון ששם למדו [[עברית]] ולימודי חול.}}, ובדרך לשם פגש בו ובאביו ב[[שד"ר]] של ישיבת הרב ריינס שהמליץ להם דווקא על ישיבת תומכי תמימים{{הערה|בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי. והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין.
הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת . . ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פנים, זקנו לבן, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס. אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חציה ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגד, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".}} הלך להבחן ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], שם התקבל כתלמיד ב[[חיידר|חדרים]] ולאחר מכן באולם של [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[לובביץ']] שם נשאר עד לשנת [[תרע"ז]] (1916) אז עקרה הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] על גדת נהר ה[[דנייפר]] ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה ב[[חרסון]]. בין השאר, למד בישיבות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים שצעדרין]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים חרסון]] - בשנים [[תרס"ח]]-[[תר"פ]]. התגורר בעיר [[הומיל]] ביילורוסיה, בשנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ה]].

בשנת [[תרפ"ו]] (1926), לאחר אסיפה בין חסידי חב"ד, בה הוחלט לעורר תעמולה בין החסידים, לעידוד ההגירה מרוסיה, נבחר להיות שליחם בארצות הברית ולהשתדל שם להשגת אשרות עבור חסידים המעוניינים להגר לארצות הברית ומאוחר יותר לעזור בקליטתם שם. בפרק הזמן לאחר החלטתו להגר עד הגירתו בפועל (כשלושה חודשים) מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה.

לאחר מכן היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל ב[[ברוקלין]] שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב [[בית הכנסת]] בשכונת מגוריו - [[בראנזוויל]].

===עסקנות ציבורית===
כאמור, כבר ברוסיה מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.

הקים בהוראת אדמו"ר הריי"צ את '[[אגודת התמימים]]' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בארצות הברית שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי [[חסידות]]. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור אדמו"ר הריי"צ ומוסדותיו.

לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932) הקים בניו יורק את [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה ל[[פולין]] על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.

באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר ב[[פולין]] לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ל[[לטביה]] (משם טס
אדמו"ר הריי"צ לשוודיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הקים שם את [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. בשנת [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של אדמו"ר הריי"צ - [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]]. בשנת [[תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]).

פעל רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]].

===אחרית ימיו===
[[קובץ:מצבה ישראל ג'קבסון.jpg|ממוזער|מצבת ר' ישראל דזשייקאבסאן בבית החיים מנטפיורי בקווינס.]]
עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], שיועד לבנות חב"דיות.

מאז פרישתו לפנסיה והפסקת עבודתו כשוחט, הקדיש את כל זמנו הפנוי ללימוד תורה, ובשנים אלו אף ערך פעמיים מסיבה מפוארת של [[סיומי מסכתות|סיום הש"ס]]{{הערה|עדות ביתו במוסת 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1859 עמוד 19.}}.

נפטר ב[[ניו יורק]] בגיל 79 ב[[י"ז בסיוון]] [[תשל"ה]] (1975), ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

==תפקידיו==
* יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].
* חבר הנהלת [[אגודת התמימים]].
* [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* יו"ר ומנהל ארגון [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה ניו יורק]].
* גבאי כללי לחברה קדישא.
* [[משפיע]] מחלקת [[תומכי תמימים נוארק]].
* מייסד ו[[משפיע]] [[ישיבת הדר התורה]] למקורבים.

== משפחתו ==
*אשתו, מרת שיינא.
*בתו, מרת חי'ה שרה, רעיית הרב [[שלמה זלמן הכט]] - [[שיקגו]].
*בתו, מרת רחל דוואשא, רעיית הרב [[מרדכי דוב אלטיין]] - שלוחים ב'ברונקס', ניו יורק, ובסוף ימיהם שבו ל [[קראון הייטס]].
*בתו, מרת חוה (רוזן בזיוו"ר), רעיית מיכאל| 'מייקל' הרטהיימר - רו"ח - (בזיוו"ש), להם 2 ילדים, [[מנהטן]], [[ניו יורק]].

==לקריאה נוספת==

* '''[[זכרון לבני ישראל]]''' זכרונותיו של ישראל ג'יקובסון, [[קה"ת]], 1996.
* זכרונותיו ב[[די אידישע היים]] גליונות 38-39.
* '''[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]''' - על פי מפתח השמות, בערכו.
* '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' פרק קיח.
* [[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר מה"מ לפי מפתח שמות. יש אגרות רבות אליו ואודותיו.
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==

*[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/index.htm '''זכרון לבני ישראל'''] ספר זכרונותיו באתר ספריית-ליבאוויטש.
*[https://anash.org/our-man-in-america/ Our Man in America], כתבה אודות ר' ישראל באתר {{אנש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ג'ייקובסון ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בבראנזוויל]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]
[[en:Yisrael Jacobson]]

אלחנן קאווען

2025-04-04T06:15:39Z

בנציון:

{{אין תמונה}}
אלחנן (אלכסנדר) הכהן קאווען היה מקורב לרבי ה[[ריי"צ]] ול[[הרבי]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד]]

==קשריו עם חב"ד==
התקרב לחב"ד על ידי [[ישראל ג'ייקובסון]] בתרצ"ח{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] ע' קפד}}, ומני אז התכתב לעתים תכופות עם הרבי ריי"ץ. זכה להכנס הרבה פעמים ליחידות להרבי ריי"ץ עם עמיתו הנדבן [[יוליוס סטולמן]]. הרבה פעמים לאחר היחידות דיברו שעות ארוכות עם הרבי (אז הרמ"ש).

ב[[תש"ג]] נענה לבקשת הרבי ריי"ץ להקים שיעור לחפשים בספר [[The Bible Unauthorized]] שכתב [[אהרן לעוויט]].

אודות הצלחת השיעור כותב הרבי ריי"ץ {{ציטוטון|בשנה ראשונה היו מתועדים מזמן לזמן ובשנה שני׳ הסתדרו בלמוד פעם בשבוע ומזמן לזמן נתרבו המתועדים, והנצנים נראו בין הלומדים שהלמוד פעל עליהם לפרוש מאכילת טריפות, וכהיום ת"ל ישנם איזה מנינים - רובם דוברי אנגלית - שלא ידעו מקודם מעניני דת ישראל, מהם מניחים תפילין, שומרי שבת וכו׳}}{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"ץ חלק ט' עמ'ו}}.

בשנת תש"ד חיבר קובץ על הלכות וחשיבות של תפילין שנדפס על ידי [[מרכז לעניני חינוך]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קאווען, אלחנן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[en:Alexander Cowen]]

הגירוש מספרד

2025-04-04T05:59:20Z

בנציון: /* היסטוריה */

{{קשר חב"די}}
{{חשיבות}}
'''גירוש ספרד''' היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב ([[1492]]) של [[בני ישראל|יהודי]] ממלכות כתר קסטיליה וממלכת אראגון בספרד אשר סירבו [[נצרות|להתנצר]]. הגירוש היה שונה בתנאים בין המקומות, ונגזר חמש שנים אחר כך, בשנת ה'רנ"ז גם על [[בני ישראל|יהודי]] [[פורטוגל]]. כעבור שנה נוספת, בה'רנ"ח גורשו גם [[בני ישראל|יהודי]] ממלכת נווארה.

== היסטוריה ==
בשנת הרנ"ב נחתמה גזרת גירוש ב'''צו אלהמברה''' שנחתם בידי פרדיננד השני [[מלך]] אראגון ואשתו, '''המלכה איזבלה''' מקסטיליה, ב[[ג' בניסן]] הרנ"ב, ופורסם ב-29 באפריל. הצו אסר בחוק ישיבת [[בני ישראל|יהודים]] בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה [[נצרות|להתנצר]] או לעזוב עד ל[[ז' באב]].

מספר מגורשי ספרד מוערך בין 40,000 ל-[[160000|160,000]] [[נפשות]]. המגורשים גלו לארצות השוכנות לחופי [[הים התיכון]], למדינות צפון אפריקה למדינות הבלקן שבאימפריה העות'מאנית אך גם ל[[פורטוגל]] בה רבים מהם עברו [[נצרות|המרת דת]] [[נצרות|לנצרות]] בכפייה.

חלק גדול [[בני ישראל|מהיהודים]] שנשארו [[ספרד|בספרד]], אשר מספרם נאמד בין 50,000 ל-200,000 בחרו [[נצרות|להתנצר]] – לפחות למראית עין – ונותרו ב[[ספרד]] וב[[פורטוגל]]. אותם מומרים שמרו בסתר על יהדותם, הם נקראו "אנוסים"/"מראנוס" ("חזירים" ב[[ספרד|ספרדית]]) ונרדפו בשל כך על ידי ה[[אינקוויזיציה]] שגרמה לפגיעה קשה בחייהם של [[בני ישראל|היהודים]]. רבים אולצו [[נצרות|להמיר את דתם]] בפומבי, לאחר שאיימו [[מוות על קידוש השם|להוציאם להורג]] אם יסרבו. קיימת מסורת שבעקבות הגירוש גזרו מגורשי ספרד חרם שלא לשוב לספרד, אך עם חלוף השנים התעמם זכר המכה. את האנוסים שנותרו בספרד המשיכה האינקוויזיציה לרדוף, רבים מהם הצליחו לצאת במשך הזמן [[ספרד|מספרד]], ואף לשוב בגלוי [[יהדות|ליהדות]].

הגזרה שיקפה את שאיפת הכתר הספרדי ליצירת חברה [[נצרות|נוצרית]] אחידה, ללא מיעוטים [[דת|דתיים]].

בשנת [[ה'רס"ז]] הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של בית המלוכה הספרדי: דרום [[איטליה]], סיציליה וסרדיניה.

לאחר [[הגירוש מספרד|הגירוש]] נפוצו [[יהדות ספרד|יהודי ספרד]] ברחבי [[העולם]]. הם הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] (כולל ב[[ארץ ישראל]]), בצפון אפריקה, בהולנד, ב[[איטליה]], בבולגריה, ב[[ברזיל|דרום אמריקה]] ובמקומות נוספים, והשפיעו השפעה רבה על מקומות ישובם. כמו [[דון יצחק אברבנאל]] מפרשני התורה שעבר ל[[איטליה]] והשפיע עם פירושיו על כל עם ישראל.

גירוש היהודים מספרד סימן את קיצה של תקופה ב[[תולדות עם ישראל]]. הוא הותיר את רישומו המשמעותי בתרבות, ב[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירה]], בספרות ה[[הלכה]] של הדורות הבאים, בפילוסופיה ועוד. כמו כן החלה השפעה והתפתחות תרבותית של [[הקהילה היהודית|הקהילות היהודיות]] אליהן הגיעו המגורשים מ[[חצי האי האיברי]], ומאוחר יותר גם צאצאי "האנוסים".

בשנת [[1869]] בוטל צו הגרוש, וישיבת היהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית, ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה מחדש.

רבים מקרב צאצאי מגורשי ספרד הצמידו לשמם את הכינוי '''ס"ט'''. בניגוד לתפיסה שאלו '''[[ראשי תיבות]] של''' המילים '''"[[ספרדי טהור]]"''',<ref>ראה מכתב של הרבי באנגלית מי"א ניסן תשל"ד מופנה אל Mr. J. E. Gindi הכהן: "I am fairly certain that your father Eliahu, of blessed memory, and his ancestors, proudly added to their signature ס”ט, which, according to one interpretation, means — ספרדי טהור — pure Sefardic descent."</ref> שנועדו להדגיש את היותם צאצאים של אלו שלא נאלצו לנהוג כ"[[אנוסים]]" בספרד במשך מאות שנים, ונשארו תמיד בגלוי ביהדותם
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מגורשי ספרד]]

הגירוש מספרד

2025-04-04T05:58:23Z

בנציון:

יעקב פרץ בלומינג

2025-04-03T21:48:32Z

בנציון: ביטול גרסה 753886 של מענדל סופר (שיחה) הוא הרבה שנים יותר צעיר ממנו

[[קובץ:שלמה בלומינג.jpg|ממוזער|הרב בלומינג נואם בהתוועדות [[סיום הרמב"ם]] מחזור המ"ב, ליל [[ב' אייר]] [[תשפ"ג]]]]
הרב '''יעקב פרץ בלומינג''' הוא [[חסיד]] [[חב"ד]], תושב [[בורו פארק]], העוסק בפירוש ה[[רמב"ם]] ומחבר סדרת ספרי 'רמב"ם הערוך'.

==תולדות חיים==
נולד לרב בן ציון בלומינג ולאמו מרת רחל.

גדל בפלטבוש, שם הכיר את ר' [[חיים בלאק]], שהיה חסיד [[קפוסט]], שקירב אותו לתורת חב"ד בכלל, על ידי לימוד ה[[תניא]], ובמשך הזמן התקרב לרבי והפך בעצמו לחסיד חב"ד.

נהג להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות של הרבי]] עוד בשנים הראשונות לנשיאות.

בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו בת ר' [[גדליהו שארר]], ראש [[ישיבת תורה ודעת]], וקבע את מגוריו ב[[בורו פארק]].

אף שילדיו רובם נשלחו ללמוד בישיבות לא חב"דיות, מצאו את דרכם לישיבת חב"ד.

בשנת [[תשס"א]] החל בהוצאה לאור של סדרת הספרים 'רמב"ם הערוך' המברארת את דברי הרמב"ם בשפה קצרה וברורה באופן השווה לכל נפש. יחד עם עיונים עמוקים על פי הראשונים והאחרונים. הסדרה הושלמה בשנת [[תשפ"ג]]{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/913493/ דיווח על השלמת הסדרה] {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שלמה בלומינג]] - [[קראון הייטס]]
*אחיו, הרב ראובן בלומינג - ראש ישיבה, ירושלים
*בנו, הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר ספרים בעניני גאולה ומשיח
*בנו, הרב [[אברהם בלומינג]] - קראון הייטס
*בנו, הרב [[נחמיה בלומינג]] - משפיע שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]
*בנו, הרב [[גדליה בלומינג]] - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]
*בנו, הרב [[יוסף בלומינג]] - קראון הייטס
*בנו, הרב [[יצחק בלומינג]] - קראון הייטס
*בתו, מרת מלכה וויינשטאק - בורו פארק
*בתו, מרת מתי וואלף - בורו פארק
*בתו, מרת יוכבד ראפאפורט - מונסי נ.י.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלומינג, יעקב פרץ}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבורו פארק]]
[[קטגוריה:משפחת בלומינג]]

יעקב פרץ בלומינג

2025-04-03T21:37:44Z

בנציון: מי שהוא ערך בלי ידיעת הפרטים וקלקל העובדות

נחום דב דנברג

2025-03-05T10:43:53Z

בנציון:

{{מקורות}}
[[קובץ:קרן נחום דב דנברג.jpg|ממוזער|האחראים מטעם [[כולל חב"ד]] על קרן ה[[גמ"ח]] שהוקמה לזכותו עוד בחייו, 'קרן נחום דב דנברג', בתצלום משותף מאסיפה בקשר עם פעילות הקרן]]
ר' '''נחום דב דנברג''' (נהגה גם '''דענבערג'''. נפטר בשנת [[תשי"ג]]) היה איש עסקים ובעל חסד, מ[[התקשרות|מקושרי]] רבותינו נשיאינו, שזכה שכל מהדורות ספרי התהילים בהוצאת [[קה"ת]] יוקדשו לזכרו.

==תולדות חיים==
נולד ליצחק מענדיל דענבערג.

נמנה על קהילת החסידים ב[[מונטריאול]], וניהל לפרנסתו בית חרושת למכנסיים.

לאחר בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] תרם בהרחבה להחזקת [[770 מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]] ונהג להגיע לעיתים מזומנות לחצרות קודשנו. באחת ההזדמנויות בהם הגיע, השתתף ב[[התוועדות של הרבי]] בה ביאר הרבי בפרטיות את התהליך של 'ניקוי יבש' וההוראה מכך בעבודת השם.

כאשר ביקש מהרבי רשות לעלות לארץ הקודש, סירב הרבי ואמר לו שיגיד לו מתי שיגיע הזמן לכך, ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו"ר הריי"צ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].

בניו המשיכו לנהל את עסקי בית החרושת, ומידי תקופה של שלושה חודשים קיבל מהם סכום כסף גדול למחייתו, אותו נהג לחלק לעניני צדקה וחסד, למוסדות חינוך, ולעניני רבותינו נשיאינו שבארץ הקודש, כשלעצמו לא הותיר כמעט מאומה.

כך לדוגמא רכש בתוך שנה אחת בלבד ארבעה ספרי תורה חדשים והכנים אותם לבתי כנסת חב"ד בירושלים. מסירותו לזולת היתה עד כדי כך שכאשר נפל למשכב ביקש שיקחו את בגדיו ויתנום לעניים וכשיחלים - ירכוש לעצמו חדשים.

לאחר פטירתו עמד הרבי בקשר עם יורשיו שהנציחו את אביהם באמצעות הדפסת ספר התהילים [[יהל אור]] עם פירוש ה[[צמח צדק]], ובכל שאר המהדורות של התהילים 'אוהל יוסף יצחק' הוקדשו על שמו ואף הודפסו במצורף אליו המכתבים שקיבל מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ב'[[קובץ מכתבים לתהילים]]'.

נפטר בירושלים בשנת [[תשי"ב]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]], לפני פטירתו ביקש שיכניסו יחד עם המיטה את המטבע המיוחד לברכה שקיבל סבו מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|סבו קיבל את המטבע עם ההוראה שיחזיק אותה אצלו בכל עת, ופעם אחת בנסיעתו בספינה נשברה הספינה והוא עצם את עיניו והחזיק במטבע וניצול בדרך נס.}}. על מצבתו אותה רכש וניסח בעצמו, לא נרשם מאומה מלבד שמו ושם אביו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]

לוי ויינברג

2024-11-21T02:47:46Z

בנציון: /* הרבי נהנה מהתכתבות בחסידות */ אין אות י בס"ו

[[קובץ:לוי וויינברג.jpg|ממוזער|הרב לוי ויינברג בשדה התעופה בן גוריון (תשס"ה)]]
הרב '''לוי''' הלוי '''ויינברג''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו שליח הרבי רב קהילת חב"ד וראש ישיבת תומכי תמימים ב[[יוהנסבורג]] שבדרום אפריקה.

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[יוסף ויינברג]] ולאמו מרת אסתר, בשנת [[תשי"ד]].

בבחרותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים ברינוא]] ובישיבת חב"ד במלבורן שבאוסטרליה.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא.

בשנת [[תשמ"ג]] נשלח על ידי הרבי ליוהנסברג שבדרום אפריקה, על מנת לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים המקומית, לצד הרב [[שלום דובער גרונר]] והמשפיע הרב [[יוסף יצחק קסלמן]].

לצד תפקידו בישיבה, משמש כשליח הרבי ורב קהילת חב"ד המקומית, וראש מכון הוראה בעיר.

==הרבי נהנה מהתכתבות בחסידות==
בהיותו בחור צעיר בן 17, הרב לוי ויינברג התקשה להבין מושג בחסידות. הוא למד את המשך ראש השנה תש"ג ולא הצליח לתפוס את הרעיונות שהוסברו באות י'.

לוי כתב את שאלתו לאחיו הגדול ר' שלום בער, שזה עתה עבר לשליחות לקנזס סיטי. אחיו ענה, אבל ללוי היו הסתייגות מההסבר. כך נוצרה התכתבות.

יום אחד, אביהם הרב [[יוסף ויינברג]] מצא את המכתבים הללו. לאחר שהוסיף את הערותיו, לקח את כל ערימת המכתבים ומסר אותם לרבי.

הרבי הגיב בהנאה, העריך את מעורבותם בחסידות וכתב:

"גורם נחת רוח רב" והרבי הסביר שהלוואי שיהיה כמו פעם. דהיינו שצעירים חסידיים ילמדו חסידות בהעמקה ויתפלפלו בביאורי חסידות{{הערה|'''[https://anash.org/the-letters-that-made-the-rebbe-ecstatic/ כשהרבי נהנה מהתכתבות בחסידות]''' {{אנש}} (אנגלית), חשון [[תשפ"ב]]. '''[https://col.org.il/news/159069/ ההתכתבות בין האחים שהוכנסה לרבי]''' {{COL}} (עברית) כסלו [[תשפ"ד]]}}.

==לקריאה נוספת==
*[[מענדי קורטס]], '''תניא בשידור חי''' - ריאיון עם הרב לוי וינברג, ובו שורת גילויים וחשיפות סביב הכנת [[שיעורים בספר התניא]] של אביו הרב [[יוסף ויינברג]], במעורבות הרבי, ועריכתם בספרים, [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 2036.

==קישורים חיצונים==
*[https://col.org.il/news/8652 הרב לוי ויינברג התוועד ברחבי ארץ הקודש] {{col}}

==משפחתו==
*בנו, ר' שניאור זלמן ויינברג
*בנו, הרב צבי ויינברג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ויינברג, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בדרום אפריקה]]
[[קטגוריה:משפחת ויינברג]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]

שיחה:מנצ'סטר

2024-10-30T23:33:33Z

בנציון:

בשנות היו"ד פעלה במנצ'סטר ישיבה חב"דית? ר' [[אברהם יצחק שם טוב]] למד במנצ'סטר{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|הזדמנות ושעת כושר בעבורנו|2081|30|תשפ"ה}}}}, אך ייתכן שלמד בישיבה לא חב"דית. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 13:03, כ"א בתשרי, ה'תשפ"ה 13:03, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

: [[משתמש:בנציון|כתבת]] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=prev&oldid=711466&diffmode=source לא היה תו"ת אף פעם במנשתסר], בוודאות? היכן למדו הרב גורקוב והרב שם טוב? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:50, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ה 00:50, 31 באוקטובר 2024 (IST)
:: בישיבה לא חב"דית בה כיהן ר' [[יצחק דובוב]] כר"מ [וקצת כ"משפיע"]. עיין באגרות ח' כ"א המכתבים לשם טוב ולהראש ישיבה --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 01:29, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ה 01:29, 31 באוקטובר 2024 (IST)
::: אם יש לך המאמרים אודות התלמידים שלמדו שם (שציינת אל אחד מהם) זה יעזור לי (על פייויש ווגל יש קישור פה)--[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 01:33, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ה 01:33, 31 באוקטובר 2024 (IST)

שיחה:מנצ'סטר

2024-10-30T23:30:38Z

בנציון:

שיחה:מנצ'סטר

2024-10-30T23:29:51Z

בנציון:

בשנות היו"ד פעלה במנצ'סטר ישיבה חב"דית? ר' [[אברהם יצחק שם טוב]] למד במנצ'סטר{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|הזדמנות ושעת כושר בעבורנו|2081|30|תשפ"ה}}}}, אך ייתכן שלמד בישיבה לא חב"דית. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 13:03, כ"א בתשרי, ה'תשפ"ה 13:03, 23 באוקטובר 2024 (IDT)

: [[משתמש:בנציון|כתבת]] [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=prev&oldid=711466&diffmode=source לא היה תו"ת אף פעם במנשתסר], בוודאות? היכן למדו הרב גורקוב והרב שם טוב? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:50, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ה 00:50, 31 באוקטובר 2024 (IST)
:: בישיבה לא חב"דית בה ביהן ר' [[יצחק דובוב]] כר"מ [וקצת כ"משפיע"]. עיין באגרות ח' כ"א המכתבים לשם טוב ולהראש ישיבה --[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 01:29, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ה 01:29, 31 באוקטובר 2024 (IST)

עושר

2024-10-30T22:43:45Z

בנציון: /* דעת הרבי בנוגע לנסיון העשירות */

'''עשיר''', הוא כינוי למי שיש לו ממון, וברוחניות עשיר הוא מי שעשיר בדעת ובחכמה.

[[אדמו"ר הזקן]] מבאר כי על ידי שאדם מביא חומש מנכסיו ל[[צדקה]], מעלה בזאת את כל ממונו לקדושה.

== עושר רוחני ==

עושר רוחני נמדד אחרת. ב[[היום יום]]{{הערה|1=[[ט' בניסן]].}} כתוב: לא בתים וכסף הוא העושר היהודי. העושר היהודי הנצחי הוא, שאנו יהודים השומרים תורה ומצוות ומביאים לעולם ילדים ונכדים השומרים תורה ומצוות.

למעשה תכליתו של העושר הגשמי הוא להוות מרכבה ומשל ואמצעי עזר לעושר הרוחני, וכמו שאמר [[רבי שמעון בן יוחאי]] ב[[פרקי אבות]]: הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאים לצדיקים ונאים לעולם, אמר רבי שמעון בן מנסיא כי שבעת מידות אלו נתקיימו ברבי ובניו. כך גם נפסק כי ה[[כהן גדול]] צריך להיות עשיר יותר מכל אחיו הכהנים.

== נסיון העושר ונסיון העוני ==
בתלמוד אנו מוצאים שני מיני נסיונות; נסיון העושר, ונסיון העוני על נסיון העוני נאמר "הלל מחייב את העניים", כלומר אין אדם יכול לתרץ את עצמו שלא עבד את השם ולא למד תורה מכיוון שהיה עני, שהרי [[הלל הזקן]] היה [[עני]] מופלג, ולמרות זאת גדל להיות גדול חכמי ישראל בדורו, עד שמינוהו להיות [[נשיא הדור|נשיא ישראל]]

===דעת הרבי בנוגע לנסיון העשירות===
כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי: גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער כו' - גרוע וקשה יותר{{הערה|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...

כאשר האדמו"ר אמר כי מפורש בכתוב{{הערה|1=[[משלי]] ל, ח.}} "ראש ועושר אל תתן לי"?, אמר לו הרבי: אדרבה: בכתוב זה נאמר גם "ראש (עניות).. אל תתן לי", והכתוב מקדים "'''ראש''' אל תתן לי" ל"'''עושר''' אל תתן לי", היינו, שהבקשה דשלילת העניות קודמת לבקשה דשלילת העשירות.{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק כ"ג [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.

בהתוועדות [[פורים]] [[תשט"ו]]{{הערה|1=ראו קובץ [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://chabadpedia.co.il/images/5/5b/%25D7%2591%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259F_%25D7%25A2%25D7%2593%25D7%2599_%25D7%25A2%25D7%2593.pdf&ved=2ahUKEwj0gqLl9rDsAhUQQ80KHdkIBDwQFjADegQIAxAB&usg=AOvVaw0hRGI85lXf69l5keAEW17x בנין עדי עד עמ' נה], ובכתבה [https://abc770.org/article_node_1483/ הרבי מחלק עשירות בפורים], באתר חב"ד אור אין סוף}}, הסביר הרבי שהנסיון שיש בעשירות הוא יותר גדול מזה שיש בעניות, לאחר ההסבר שאל הרבי את הנוכחים בהתוועדות מי חפץ בעשירות. שלושה אנשים הרימו את ידיהם, ואז הרבי אמר בכאב שאחר כך באים ומתלוננים שחסר זה וחסר זה, וכשנותנים משמים עת רצון להשפיע עשירות, מוכנים להפסיד זאת.

אלו שהרימו את ידיהם באותה התוועדות, זכו לעשירות מופלגת.

===אצל רבותינו נשיאנו===
ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] סיפר ש[[הרבי מהר"ש]] התנהג בעשירות מופלגת עד כדי כך שקופסת הטבק שלו הייתה עשויה מ[[זהב]].

שאל אותו אחד מהחסידים, מדוע הוא מתנהג בכזו עשירות, מה לרבי ולגשמיות וחומריות העולם?

ענה לו ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] "פּעטאַך! וכי בשביל מי נברא הזהב, בשבילי ובשבילך? הרי הזהב נברא מלכתחילה בשביל הצדיקים!"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/index.htm שיחת שבת פרשת מקץ תשט"ז אות יז]. [https://www.alysefer.com/mahrash1/ כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר המהר"ש] באתר אליספר}}.
==לקריאה נוספת==
*'''רבי מכבד עשירים - [[יחידות|יחידויות]] לחברי [[קרן מחנה ישראל]]''', שבועון בית משיח במדור 'והבט פני משיחך', גליון כ"ד אדר תש"פ עמוד 44
*'''ברכוש גדול''', מוסף כפר חב"ד חג הפסח תשפ"א{{הערה|1=[https://col.org.il/news/130022 הרבי והגבירים: הצצה בלעדית למוסף הנושא של כפר חב"ד לחג] {{COL}}}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140172 מאמר ד"ה תפלה למשה תשכ"ט]''' קונטרס י"א ניסן - תנש"א
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/653714/ הוראת הרבי מפרשת השבוע: לעשות הכל כדי להיות עשיר]''' {{וידפו}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1519&CategoryID=538 "רבי מכבד עשירים"]''', ניצוצי רבי שבועון התקשרות גליון 540
*מן המעיין, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4695&CategoryID=1129 עשירות]''', שיחת השבוע גליון 1103
*'''[https://chabad.info/meoravut/616494/ סגולת העשירות של הרבי]''' {{אינפו}}
*'''[https://abc770.org/article_node_1483/ הרבי מחלק עשירות בפורים]''', אתר חב"ד אור אין סוף
*הרב נחמיה וילהלם, '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3001296 מי רוצה להיות עשיר?]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
*הרב חיים ששון, '''[https://rabbi24.com/he/vid/he961?series=24808 הקורס: 'הדרך לחיים של עשירות']''', 6 פרקים באתר 'רבי 24' במיזם תומכי תמימים בכל בית {{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/news/129496 כששבעה חסידים הרימו את ידם – והפכו למיליונרים | צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:האדם וגופו]]

עני

2024-10-30T22:43:07Z

בנציון: /* נסיון העניות */

[[קובץ:הלל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלל מחייב עניים. ציון הלל הזקן]]
'''עני''' הוא אדם שאין לו ממון, (על פי ההלכה - אדם שאין לו מאתים זוז). מוזכר בגמרא בעיקר בנוגע מצוות צדקה.

תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: [[רבי חנינא בן דוסא]], [[הלל הזקן]] (לפני שנתמנה לנשיא), [[רב הונא]] (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), [[רב יהודה]], [[רבה בר נחמני]].

[[רבי יונתן]] אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מ[[עושר]] סופו לבטלה מעוני{{הערה|1=[[מסכת אבות]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. בספרי מוסר וחסידות מובא כי אין הכונה דוקא לעוני בכסף, אלא גם לעוני בדעת, וכמו שאמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת".

==עני אביון דל ורש==
למושג "עני" יש מושגים קרובים כמו "אביון", "דל" ו"רש". ההבדל שבין עני לאבחון הוא שלמרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; ייתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}.

הרש הוא למטה מדל ככתוב "ולרש אין כל{{הערה|שמואל ב י"ב, ג.}}", והוא במצב של דלי דלות. מבחינה רוחנית, רש קשור עם האות [[רי"ש]], ודל קשור עם האות [[דל"ת]] שיש בה מאחוריה נקודה, המורה על נקודת היהדות המקשרת את היהודי להשפעה העליונה שנעשה "גמול דלים"{{הערה|[[דבר מלכות תרומה]] ס"ט.}}.

==נסיון העניות==
בתלמוד אנו מוצאים שני מיני נסיונות; נסיון ה[[עושר]], ונסיון העוני. על נסיון העוני נאמר "הלל מחייב את העניים"{{הערה|יומא לה, ב.}}, כלומר אין אדם יכול לתרץ את עצמו שלא עבד את השם ולא למד תורה מכיוון שהיה עני, שהרי [[הלל הזקן]] היה עני מופלג, ולמרות זאת גדל להיות גדול מחכמי ישראל בדורו, עד שמינוהו להיות נשיא ישראל.

כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה|1=[[תורת מנחם]] חלק כ"ג [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}.

==ראו גם==
*[[עני המהפך בחררה]]
*[[עשירות]]
*[[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צדקה]]

לשון הרע

2024-10-06T23:45:22Z

בנציון: /* חומר האיסור בספרי החסידות */ הרחבה

'''לשון הרע''' הוא אחד מהאיסורים החמורים ביהדות, שמושווית במדרש לשלושת העבירות החמורות, שהם [[עבודה זרה]] [[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]]. ה[[חפץ חיים]] מונה שורה של עשרות לאוים, אותם עוברים כאשר מדברים לשון הרע{{הערה|במכתב מתאריך י"א אדר תשמ"ג כותב הרבי לנער שביקש מחילה על השחתה של חוברות ליקוטי שיחות יחד עם כמה מחבריו: "במענה למכתבו ממוצאי שבת קודש פרשת משפטים, ילמוד מזמן לזמן בספר 'חפץ חיים'.}}.

==חומר האיסור בספרי החסידות==
תנועת החסידות, ובמיוחד [[חסידות חב"ד]] שמה דגש על לשון הרע.

בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/tanya/4/22 תניא קדישא אגרת הקודש סימן כב בסופו] מובא שאיסור לשון הרע הוא לא רק ב[[דיבור]], אלא גם ב[[מחשבה]]:

{{ציטוטון|ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת [[עבודה זרה]] ממש. כי גדולה לשון הרע כנגד עבודה זרה וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר ה[[מחשבה]] על הדבור הן לטוב והן למוטב.}}

אדמו"ר הזקן מאריך בחומרת לשון הרע - "כמו שבמשל הזה אם משים אדם נגד אור השמש בחלון מחיצות קלות וקלושות לרוב מאד, הן מאפילות כמו מחיצה אחת עבה ויותר. וככה ממש הוא בנמשל בכל עונות שאדם דש בעקביו, ומכל שכן המפורסמות מדברי רז"ל שהן ממש כע"ז וג"ע ושפיכות דמים. כמו העלמת עין מן ה[[צדקה]] כמו שכתוב השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל כו' ובליעל היא עובד עבודת אלילים וכו'. והמספר בגנות חבירו היא לשון הרע השקולה כע"ז וג"ע וש"ד, וכל הכועס כאלו עובד עבודה זרה, וכן מי שיש בו גסות הרוח. וכהנה רבות בגמרא".{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']]}}.

מובא ב[[ספר השיחות]]{{הערה|תש"א עמ' 65.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] שאמר בשם [[הבעל שם טוב]] על הפסוק לא תשית ידך להיות עד רשע חמס וכו', ומבאר [[הבעל שם טוב]] שכל אדם מקבל מעלה מיוחדת מהשמים המיועדת לו, אך כאשר יש שני עדים המעידים על חסרונותיו ועל חטאיו אז לוקחים ממנו מעלתו זו, וזהו לא תשית ידך עם רשע להיות עד, כלומר אל תעזור ליצר הרע להיות יחד איתו עד ולהצטרף להיות יחד שני עדים, שזה הוא חמס שלוקחים מהאיש את מעלותיו.

איסור לשון הרע הוא גם על עצמו.<ref>מובא בהרבה אגרות של הרבי מפתגם אדמו"ר הריי"ץ (לכאורה על אנשים שהתלוננו מה הם כבר יכולים לעשות ושמצבם הרוחני הוא מאוד גרוע), ראה לדוגמא אגרות קודש חט"ו ע' קכב וש"נ לעוד מקומות. </ref>

==השומע לשון הרע==
גם באופן שמותר לספר לשון הרע, כאשר מדובר באופן של לתועלת ושאין דרך אחרת למנוע את הנזק כמבואר בספרי ההלכה, אסור לשומע לקבל את דבר הלשון הרע כדבר של אמת, אלא עליו לחשוש ולהתנהג באופן של זהירות שמא הדבר אמת, ולא לקבל את הדבר.

==התוצאה==
ב[[היום יום]] ל[[י"ג חשוון]] מובא על הכתוב במסכת ערכין "לשון תליתאי קטיל תליתאי" פירוש הבעש"ט שזה לשון הרע קוטל שלושה: הממציא, המספר והמאזין, זה רק בלבושים רוחניים, שזה יותר קשה מרציחה בגשמיות.

ב[[היום יום]] ל[[י"ח בכסלו]] מובא בנושא: מקובל בידינו בשם מורנו [[הבעל שם טוב]]: כששומעים דבר לא טוב על אחד מישראל, גם אם אין מכירים אותו, צריך להצטער צער רב, כי אחד מהם הוא בוודאי לא טוב: אם אמת הדבר שמספרים על פלוני, הלא הוא לא טוב, ואם אינו אמת הלא המספר נמצא במצב לא טוב.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורח חיים]].

לשון הרע

2024-10-06T21:59:46Z

בנציון: /* חומר האיסור בספרי החסידות */

'''לשון הרע''' הוא אחד מהאיסורים החמורים ביהדות, שמושווית במדרש לשלושת העבירות החמורות, שהם [[עבודה זרה]] [[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]]. ה[[חפץ חיים]] מונה שורה של עשרות לאוים, אותם עוברים כאשר מדברים לשון הרע{{הערה|במכתב מתאריך י"א אדר תשמ"ג כותב הרבי לנער שביקש מחילה על השחתה של חוברות ליקוטי שיחות יחד עם כמה מחבריו: "במענה למכתבו ממוצאי שבת קודש פרשת משפטים, ילמוד מזמן לזמן בספר 'חפץ חיים'.}}.

==חומר האיסור בספרי החסידות==
תנועת החסידות, ובמיוחד [[חסידות חב"ד]] שמה דגש על לשון הרע.

בספר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/tanya/4/22 תניא קדישא אגרת הקודש סימן כב בסופו] מובא שאיסור לשון הרע הוא לא רק ב[[דיבור]], אלא גם ב[[מחשבה]]:

{{ציטוטון|ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת [[עבודה זרה]] ממש. כי גדולה לשון הרע כנגד עבודה זרה וג"ע וש"ד. ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר ה[[מחשבה]] על הדבור הן לטוב והן למוטב.}}

אדמו"ר הזקן מאריך בחומרת לשון הרע - "כמו שבמשל הזה אם משים אדם נגד אור השמש בחלון מחיצות קלות וקלושות לרוב מאד, הן מאפילות כמו מחיצה אחת עבה ויותר. וככה ממש הוא בנמשל בכל עונות שאדם דש בעקביו, ומכל שכן המפורסמות מדברי רז"ל שהן ממש כע"ז וג"ע ושפיכות דמים. כמו העלמת עין מן ה[[צדקה]] כמו שכתוב השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל כו' ובליעל היא עובד עבודת אלילים וכו'. והמספר בגנות חבירו היא לשון הרע השקולה כע"ז וג"ע וש"ד, וכל הכועס כאלו עובד עבודה זרה, וכן מי שיש בו גסות הרוח. וכהנה רבות בגמרא".{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']]}}.

מובא ב[[ספר השיחות]]{{הערה|תש"א עמ' 65.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] שאמר בשם [[הבעל שם טוב]] על הפסוק לא תשית ידך להיות עד רשע חמס וכו', ומבאר [[הבעל שם טוב]] שכל אדם מקבל מעלה מיוחדת מהשמים המיועדת לו, אך כאשר יש שני עדים המעידים על חסרונותיו ועל חטאיו אז לוקחים ממנו מעלתו זו, וזהו לא תשית ידך עם רשע להיות עד, כלומר אל תעזור ליצר הרע להיות יחד איתו עד ולהצטרף להיות יחד שני עדים, שזה הוא חמס שלוקחים מהאיש את מעלותיו.

איסור לשון הרע הוא גם על עצמו.<ref>מובא בהרבה אגרות של הרבי מפתגם אדמו"ר הריי"ץ (לכאורה על אנשים שהתלוננו מה הם כבר יכולים לעשות), ראה לדוגמא אגרות קודש חט"ו ע' קכב וש"נ לעוד מקומות. </ref>

==השומע לשון הרע==
גם באופן שמותר לספר לשון הרע, כאשר מדובר באופן של לתועלת ושאין דרך אחרת למנוע את הנזק כמבואר בספרי ההלכה, אסור לשומע לקבל את דבר הלשון הרע כדבר של אמת, אלא עליו לחשוש ולהתנהג באופן של זהירות שמא הדבר אמת, ולא לקבל את הדבר.

==התוצאה==
ב[[היום יום]] ל[[י"ג חשוון]] מובא על הכתוב במסכת ערכין "לשון תליתאי קטיל תליתאי" פירוש הבעש"ט שזה לשון הרע קוטל שלושה: הממציא, המספר והמאזין, זה רק בלבושים רוחניים, שזה יותר קשה מרציחה בגשמיות.

ב[[היום יום]] ל[[י"ח בכסלו]] מובא בנושא: מקובל בידינו בשם מורנו [[הבעל שם טוב]]: כששומעים דבר לא טוב על אחד מישראל, גם אם אין מכירים אותו, צריך להצטער צער רב, כי אחד מהם הוא בוודאי לא טוב: אם אמת הדבר שמספרים על פלוני, הלא הוא לא טוב, ואם אינו אמת הלא המספר נמצא במצב לא טוב.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אורח חיים]].

שלום דובער גורקוב

2024-09-03T10:58:47Z

בנציון: /* תולדות חיים */ לא היה תו"ת אף פעם במנשתסר

[[קובץ:גורקוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורקוב]]
הרב '''שלום דובער גורקוב''' (יליד [[תרצ"ו]]), היה בעבר [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[פוסטביל#הישיבה|תומכי תמימים פוסטוויל]] איווה, לשעבר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א ניסן]] ה'[[תרצ"ו]] לאביו הרב [[יעקב יוסף גורקוב]].

בשנת [[תש"ז]] יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה הנועז]] של החסידים, ולאחר טלטולים שונים הגיעו ל[[פריז]], ומשם המשיכה משפחתו לאנגליה וקבעה את מגוריה בלונדון.

בעודו בחור למד בישיבה במנצ'סטר, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה זכה להמנות על ששת התלמידים שעסקו ב'טהרה' של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי.

עם סיום שנת הלימודים של שנת [[תשי"ד]] קיבל את אישורו של הרבי לבוא לבקר בחודש החגים, ובהוראת הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8028.htm אגרות קודש חלק כא אגרת ח'כח].}} המשיך לאחר מכן למונטריאול שבקנדה ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]] המקומית.

לאחר חתונתו התגורר במשך שנים ארוכות במנטריאל, ולאחר מכן כהן כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[פוסטביל#הישיבה|תומכי תמימים פוסטוויל]], עד שנת תשע״ט.

נודע כגאון בעל בקיאות מופלאה בש"ס ופוסקים, ובעל חוש הסברה בהיר.

==לקריאה נוספת==
*'''והגדת לבנך - צרור זכרונות מיוחד מאת הרב גורקוב''', גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]], ערב חג הפסח ה'תשע"ח
*[[שלום מגידמן]], ראיון עם הרב גורקוב ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליונות 1994-1995

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורוקוב, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]

כוח חוש וכשרון

2024-08-20T10:46:41Z

בנציון: /* כוח */ תקלדה

'''כוחות וחושים''' הם הארה מעצם הנפש ([[לבושים|לבוש]] שלה). ה'''כשרונות''' הם תכונת הגוף, עד כמה מזוכך הגוף ומתאים להתגלות הנפש בתוכו, האם כוחות הנפש יקלטו בו בקלות או בקושי{{הערה|עת"ר וישלח יד כסלו, [[לקוטי דיבורים]] המתורגם 221, 275, עבדו את ה' בשמחה תרצ"ט}}.

==כוח==
[[כוחות הנפש]] מתחלקים באופן כללי ל'''כוחות וחושים''' שבכללות הם שתי דרגות ב'''התגלות''' הנפש. הנפש עצמה "[[פשוט|פשוטה]]", אין בה שום "ציור", אינה מתחלקת לשום חלקים; ולכן '''א.''' לא שייך ש[[גילוי|תתגלה]] בעולם, ו'''ב.''' כל שכן שלא שייך שתפעל בעולם. מה שמתגלה ופועל בעולם הוא לא [[עצם הנפש]] אלא רק בחינת ה"רגל" שלה, ההארה המתפשטת ממנה - הכוחות והחושים.

כוחות הנפש הם מהות [[אור|הארת הנפש]] '''עצמה''' (בשונה מהחושים, וראה לקמן). דהיינו, כמו ש[[אור]] ה[[שמש]] אינו השמש עצמה, אך מה שהשמש מחממת ומאירה הוא רק על ידי האור, כך ממש מחיים כוחות הנפש את הגוף: הכוחות החיצוניים מחיים את ה[[אברים (בגוף)|איברים החיצוניים]] (כגון [[יד]] ו[[רגל]]), כוחות פנימיים יותר מהנפש מחיים את ה[[אברים (בגוף)|איברים הפנימיים]] (כגון [[לב]] ו[[מוח]]), והכוחות הפנימיים ממש מהווים את חיות האדם עצמו ([[מידות טובות|רגש]] ו[[שכל]]). וכמו שבמשל פעמים רבות מתייחסים לאור השמש כאילו הוא השמש עצמה, כך פעמים מתייחסים לכוחות כאילו הם הנפש עצמה (לדוגמה, [[תניא - פרק ג'|בספר התניא פרק ג']]). באופן כללי נחלקים [[עשר הכוחות|כוחות הנפש לעשר]]{{הערה|חכמה, בינה, דעת וכו'.}}, אך באופן פרטי ישנם כוחות רבים הנוצרים מ[[התכללות]] עשר כוחות אלו, כגון כוח ה[[ציור]], כוח ה[[זריקה]] וכו', ובפרט שבפרט הם מתכללים זה מזה עד אין סוף.

===דרגות בכוחות===
כל אחד מ[[כוחות הנפש]] כלול משלוש דרגות, שהן שלבי התגלותו מהכוח אל הפועל:

====כח ההיולי====
{{הפניה לערך מורחב|כח ההיולי}}
הכח כמו שהוא בשרשו, מופשט מכל ציור. הכח כמו שהוא בדרגא זו נמצא בכל אדם תמיד ובשלימות, לדוגמה [[ראיה|כח הראיה]]: כמו שהוא בשרשו ה[[היולי]] הוא נמצא בכל אדם בשלימות. ייתכן אמנם שאדם יוולד עיוור וכח זה לא יתגלה בו לעולם כל ימיו, אך בשורשו ומקורו המופשט הוא בשלימות. והראיה על זה – גם לאדם עיור יכול להיוולד בן שיוכל לראות עם עיניו ללא כל בעיה, כלומר, אף על פי שאצלו לא התגלה כוח הראיה, הרי שלבנו הוא הוריש אותו בשלימות – מכאן שגם אצל האב היה הכח בשלימות, אלא שהוא לא התגלה מהכח אל הפועל.

====מציאות הכח====
הכוח כמו שכבר הצטייר במציאות פרטית מסויימת ונמצא אצל האדם בפועל, אך עדיין לא מתגלה. לדוגמה, אדם המוכר לנו כאדם שתמיד עוזר לזולת – יש אצלו במציאות את כח ה[[חסד]] גם בשעה שאינו עוזר ואינו עוסק כלל במעשה חסד. לדוגמה, אצל [[אברהם אבינו]] האיר כוח החסד עד כדי כך שכאשר לא היה בנמצא לידו אדם נוסף שיאפשר לו להוציא את החסד אל הפועל - גרם לו הדבר צער רב, ומכך מוכח שלא המציאות שמחוץ אליו עוררה אותו להתנהג באופן של חסד, אלא היא הייתה אצלו מצד עצמו.

====כוח הפועל====
כאשר הכוח כפי מתלבש בפועל באברי הגוף, לדוגמה כאשר האדם רואה בפועל או שומע בפועל, הדבר מכונה בשם 'כוח הפועל'.

==חוש==
החושים שבאדם הם: חוש ה[[ראיה]], חוש ה[[שמיעה]], חוש ה[[ריח]], וחוש ה[[טעם]], וחוש ה[[מישוש]].

בדומה לכוחות, גם החושים הם הארה מהנפש, אך הם אינם מהות הארת הנפש (כמו הכוחות) אלא רק ה[[חיצוניות]] וההתפשטות שלה{{הערה|בחסידות הדבר מכונה בבחינת "הבל" בלבד.}}, והם לא מתגלים באיברים עצמם אלא רק ב'סדקים' שבגוף: [[עיניים]], [[אזניים]], נקבי ה[[אף]] וכו'{{הערה|יש להעיר שאופן התפשטות החושים שונה מחוש אחד למשנהו. לדוגמה, בעוד חוש הראיה יוצא מהעין, הרי שחוש השמיעה הפוך – נכנס לאוזן.}}.

גם ההתגלות שלהם באיברים אלו, אינם באיברים עצמם, אלא באמצעות האיברים. בדומה להתגלות ה[[הבל]] מה[[פה]] בשעת ה[[דיבור]], שההבל לא שייך לדיבור עצמו, והדיבור לא מלובש בהבל, אלא שהוא מתגלה יחד איתו.

===פעולתם===
ההבדל בין כוחות לחושים ניכר גם בפעולתם: בעוד הכוחות פועלים חיות באיברים ומשפיעים אפילו על הזולת{{הערה|כח ה[[שכל]] יכול לפעול (באמצעות הדיבור) לשנות את הבנתו של הזולת, כח האהבה יכול (באמצעות פעולת קירוב) לפעול שינוי ביחס הזולת אליו, וכן הלאה.}}, החושים אינם מחיים את האיברים, וכל שכן שלא פועלים מאומה על הזולת.

===יתרון החושים על הכוחות===
מעלת החושים על הכוחות היא שדוקא בהם מתגלה עצם ה[[תענוג]], שהוא פנימיות הנפש. הטעם לזה הוא, שעל אף שהכוחות נעלים יותר מהחושים, אבל שורש החושים נעוץ בעצם הנפש ממש – הרבה למעלה מהכוחות{{הערה|שהם הארה בלבד.}}, וכפי שמרגיש כל אחד בעצמו, שהתענוג שבראיה "תופס" אותו הרבה יותר מאשר התענוג שבהשכלה.

בזה עצמו ישנן דרגות שונות: על אף גודל ההפלאה בתענוג שבכח ה[[ראיה]]{{הערה|הקשור עם עניין הדביקות, עינייך יונים.}}, התענוג שב[[שמיעה]] יותר גדול ממנו{{הערה|שנכנס ב[[אודנא דליבא]].}}, והתענוג שב[[ריח]] גדול עוד יותר, כפי שרואים במוחש שהוא נוגע ב[[עצם הנפש]], כך שגם כאשר אדם מתעלף, ניתן להעיר אותו באמצעות שנותנים לו להריח דבר מה, והתענוג הכי גדול הוא התענוג שבכח ה[[דיבור]]{{הערה|שהוא [[לבושים|לבוש]] בלבד – עוד פחות מאשר "חוש". ומכאן נובעת ההוראה להשמיע לאוזנו כשלומד ומתפלל, שהדיבור מעורר את התענוג והחשק והשמחה בתפילה ובלימוד.}}.

==מספר הכוחות והחושים==
מספר הכוחות הכללי הוא עשר ([[ספירת החכמה|חכמה]], [[ספירת הבינה|בינה]], [[ספירת הדעת|דעת]], [[ספירת החסד|חסד]], [[ספירת הגבורה|גבורה]], [[ספירת התפארת|תפארת]], [[ספירת הנצח|נצח]], [[ספירת ההוד|הוד]], [[ספירת היסוד|יסוד]], ו[[ספירת המלכות|מלכות]]). אך באופן פרטי הם [[התכללות|כלולים]] זה מזה, וישנם כוחות פרטיים שונים המוסברים בתורת החסידות כמשל להבנת עניינים שונים. לדוגמה: [[כח הזריקה]] מובא כמשל להבנת עניין [[צמצום הראשון]], [[כח הציור]] הוא משל ל[[אור הממלא]] כל עלמין, וכן מוסבר במקומות רבים עניינו של כח הדיבור ועוד.

מספר החושים הוא חמש ([[חוש הראיה|ראיה]], [[חוש השמיעה|שמיעה]], [[חוש הריח|ריח]], [[חוש הטעם|טעם]], [[חוש המישוש|מישוש]]). אך גם כאן, כמו בכוחות, זהו רק בכללות. בפרטות ישנם חמישה אופנים אלו לא רק בנפש אלא בכל שלושת הגדרים של העולם: [[עולם שנה נפש|עולם, שנה, נפש]] (שהינם הגדרות כלליות למקום, זמן, והכח הרוחני הפועל ומחיה כל דבר), ובכל דרגה ודרגה שלהם. לדוגמה בשכל, ישנו חוש הראיה שבשכל, חוש השמיעה שבשכל, וכן שאר החושים.

===חושים פרטיים===
{{הפניה לערך מורחב|חוש הראיה}}
{{הפניה לערך מורחב|שמיעה}}
{{הפניה לערך מורחב|ריח}}
{{הפניה לערך מורחב|טעם}}
{{הפניה לערך מורחב|מישוש}}

==לבושים==
מלבד הכוחות והחושים, מתגלה הנפש גם על ידי שלושה [[לבושים]]: מחשבה דיבור ומעשה. אך הארת הנפש בלבושים כה מצומצמת עד שהם כבר אינם נחשבים כשייכים אליה, אלא כנפרדים. וזאת כדוגמת הלבושים: אף על פי שהלבוש שייך לאדם (ויתר על כן - אין האדם יכול בלעדיו), הרי שהלבוש עצמו אינו מגוף האדם כלל.

==כשרון==
הכשרון הוא תכונת חומר הגוף לקבל את כוחות הנפש, לדוגמה, מי שחומר המוח שלו גס יבין שכל לאט, וכן להיפך. למרות שהכשרון נחות בהרבה מהחוש, יש בו מעלה נפלאה – כשאדם בעל שכל גס מתייגע ומצליח להבין שכל עמוק, הוא מגיע להבנה יסודית יותר ממי שנולד בעל כשרון. בכך מתגלה מעלת הגוף – שמציאותו רק מהעצמות.

==ראה גם==
[[אור חיות וכח]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:נפש]]

ברית מילה

2024-08-20T10:29:03Z

בנציון: הרחבה

{{סוגיה
|שם הסוגיה=ברית מילה
|מקרא=[[פרשת לך לך]] יז, א-יד; [[פרשת תזריע]] יב, ג
|משנה=[[מסכת שבת]], [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01085.html#HtmpReportNum0018_L5 פרק יט]
|תלמוד בבלי=[[מסכת שבת]], פרק [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=130&format=pdf 'רבי אליעזר דמילה']
|משנה תורה לרמב"ם=[http://www.mechon-mamre.org/i/26.htm הלכות מילה]
|ספרי מניין המצוות=[[ספר המצוות לרמב"ם]] מצווה רטו. [[ספר החינוך]] מצווה ב
|מאמרים=[[תורה אור]] לך לך ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/3/12A ולא יקרא], ד"ה בעצם היום הזה; [[לקוטי תורה]] תזריע ד"ה [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/7/20c וביום השמיני]; סידור עם דא"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=43365&st=%u05d4%u05de%u05d9%u05dc%u05d4 שער המילה]; [[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/2 מצות מילה]
|שיחות=נלקטו בספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15785&st=&pgnum=15&hilite= שערי מילה]
}}

[[קובץ:ברית מילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברית מילה ב[[בית חיינו]], [[תשל"ד]]. (צילום: נח פולבערג)]]
מצוות '''מילה''' היא ה[[מצווה]] הראשונה שבה נצטווה [[אברהם אבינו]], ולאחר מכן הוא צווה להעבירה הלאה לבניו למול את ילדיהם. אך משנתנה [[תורה]], אנחנו מצווים במצוה זו, לא בגלל מצות אברהם אבינו, אלא מפני שכך נצטוינו בתורה{{הערה|[[הרמב"ם]] בפירוש המשנה למסכת חולין פרק ז' משנה ו'.}}. המצווה היא למול את הבנים הזכרים ביום השמיני ל[[לידה]]. עיקר המצווה הוא על האב, אך באם הוא לא מל את בנו, יש חובה על הבן להשתדל למול את עצמו.

מצווה זו הינה אחת מעמודי היסוד של עם ישראל, כיוון שהיא מהווה חתימה של ה' בבשרנו. וכל יהודי (גם מי שעודנו [[ערל]]) מכונה "מהול" (לעומת הגויים שכולם נקראים "ערלים"). אחד משלושת חלקי תהליך הגירות הוא ברית מילה.

המצווה נחלקת לשני חלקים, את החלק הראשון - חתיכת הערלה, קיבל אברהם אבינו. ואת השני - הפריעה, קיבלו בני ישראל לקראת כניסתם לארץ.

בברית מילה הוא תחלת כניסת [[נפש אלוקית|הנפש הקדושה]]<ref>[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], מהדורה בתרא, אורח חיים, ד, ב. על מקורו של אדה"ד עיין [[לקוטי שיחות|לקוטי שיחות,]] ח"ג, ע' 763, וח"כ ע' 246-247.</ref>.

==המצווה==
ברית מילה הינה המצווה היחידה שקוימה בפועל בדור שקדם למתן תורה, כאשר [[אברהם אבינו]] מל את עצמו בגיל 99 שנים{{הערה|ראו הרחבה בזה: הרב אברהם יהושע העשיל גוראריה, '''[https://drive.google.com/file/d/1xNhLuXf7XZsxs13Zz5JLeoQpGiv7Yntf/view ונמצא מהול]''', קובץ הערות 'ולמען ילמדו' בופולו י"א ניסן תשפ"ג עמוד 65.}}, והראשון שנימול ביום השמיני היה בנו [[יצחק]].

מקור המצוווה בתורה הוא מהפסוק:
:{{ציטוט|מרכאות=כן
|תוכן=וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה|מקור=בראשית יז, יד}}

==בחסידות==
פעולת הברית הינה הסרת הערלה, הנמשלת בחסידות ל[[קליפת נוגה]] המכסה ומסתירה ומונעת מהאדם את הגילוי השלם, ומשפיעה רק כדי יכולתה של [[קליפת נוגה]], על ידי הברית = הסרת הערלה, מתבטלים הצמצומים וההסתרים ונמשך לאדם גילוי יותר נעלה, ולכן אחר מצות מילה של [[אברהם אבינו]] נאמר כי "אב המון גויים נתתיך", שקיבל את הכח לברר ולהשפיע על ידי גילוי זה.

פירוש מילה הוא מ"ל [[י"ה]], שהוא גילוי של [[אבא]] ו[[אמא]], שהוא בחינת ה[[ביטול]] שבכח מ"ה שבנפש.

בניגוד לתורה שהיא בארץ והיא המשכה מלמטה למעלה שכתוב "לא בשמים היא", הברית מילה היא המשכה מלמעלה למטה שכן היא למעלה משכל ודעת וכמשל שני אהבים שכותרים ברית ביניהם כדי שה[[אהבה]] תמשך גם בשעה שלא תהיה לה מעורר מצד השכל והדעת‏‏‏‏‏‏‏‏.‏‏‏‏{{הערה|1=תורה אור סוף פרשת לך לך}}.
===הבדלת הקליפות ממידת החסד===
רק לאחר המילה הובדלו זרע אברהם לבד לקדושה האלקית. אבל קודם המילה, מצד [[מידת החסד]] הגוברת באברהם, נמשכה השפעתו אף לישמעאל (ערביים) - למקום שאינו ראוי לקבל ההשפעה.

ובזה נתחזק כוחם ומעמדם של רשעים אלו עד שהעמיד בסכנה את קיום הכונה האלקית בבריאת העולם. כי תכלית הכונה בבריאת העולם היא ביאת ה[[משיח]] שאז יקויים הכתוב "ובלע המות לנצח" "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" שיבוער כל הרע מן העולם. אבל אם תמשך ההשפעה באופן בלתי מבוקר גם לישמעאל - דבר העלול להיות ח"ו, וכמו שכתוב "לו ישמעאל יחיה לפניך", הרי זה עלול לחזק ולהנציח ח"ו את הרע בעולם, ולמנוע את מימוש הכונה האלקית ש"נתאוה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך דירה בתחתונים".

וההסבר לזה נעוץ בעובדה שהאור האלקי הנמשך להוות ולהחיות את [[נברא|הנבראים]], גדול כוחו לרדת ולברוא נבראים ירודים ותחתונים לאין סוף. הנה, כאשר האור יורד ונמשך דרך המסכים השונים המעלימים ומסתירים את מהותו האלקית של האור, הנה, על ידי זה יכולים להתהוות ולהברא [[קליפה|קליפות]] ו[[סט"א]] המורדים בה', ומקבלים יניקת-חיות וחיזוק מהאור האלקי הנמשך באופן מוסתר דרך המסכים המכסים את האמת.

אבל בהסיר הערלה המעלימה והמכסה על האמת, לא יוכלו הקליפות והאומות המקבלים חיותם מהקליפות - לקבל חיות וקיום לטומאתם, ויתבטלו ממציאותם.

ואז תמשך השפעת החיות רק לצד הקדושה ולבני ישראל המאוחדים בקודש העליון - בחינת חכמתו שבאצילות ורצונו יתברך שלמעלה מאצילות - בחינת אור אין-סוף ב"ה, ובאמצעותם תמשך חיות גם לחולין על טהרת הקודש המתבררים מהרע שבהם ומתעלים לקדושה, וכן לחסידי אומות העולם הבטלים לישראל ומסייעים בידם לעבוד את ה'.

פעולה זו של הסרת הכיסוי מהאור האלקי הנמשך לעולם, החלה בהסרת הערלה של אברהם אבינו, שבזה נמשך האור והכח האלקי רק לראוי שבבניו - "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא בישמעאל ח"ו, ואף גם זאת - "ביצחק וגו'" ולא כל "יצחק" למעט עשיו שיצא מיצחק.

== מנהגי ברית מילה ==

ביום ברית המילה נוהגים לתת דמי קדימה לשכר לימוד עבור הרך הנימול. כן מובא גם בהיום יום{{הערה|1= כ"ח אדר ב'}}: (משיחה בסעודה ברית מילה): בברית מילה אומרים "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים". ונוהגים אצלנו, אז מען גיט דמי קדימה אז דער אינגעל זאל לערנען - (ונתן הרבי סכום מסוים באמרו): דאס איז פאר דער ישיבה (= שנותנים דמי קדימה שהילד ילמד.. זה עבור הישיבה).

בעלי הברית נוהגים ללבוש טלית בשעת הברית{{הערה|1=ראו בהרחבה '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-02-שערי-ישיבה-חלק-כא.pdf בענין לבישת טלית בברית]''', הרב [[רפאל אברהם דובקין]], שערי ישיבה חלק כ"א עמוד 596].}}.

בברית המילה אומרים כל הקהל: כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה חופה ומעשים טובים.

בברכת המזון על סעודת המילה אומרים: בקשות "הרחמן" מיוחדות לברית מילה.

על יסוד הוראת הרבי באופן פרטי למספר חסידים{{הערה|כאשר נולד הרב [[יוסף יצחק ריבקין]] (כיום שליח הרבי ל[[כרמיאל]]), ביקש אביו הרב [[מרדכי ריבקין]] מהרבי שיהיה [[סנדק]] בברית, והרבי לא נענה להזמנה אך הורה לו לשים על ברכי הסנדק תמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שאז ה[[סנדק|סנדקאות]] היא כמו 'בשליחות' של הרבי. שבועון כפר חב"ד 1915 עמוד 40). ועל דרך זה אירע גם עם הרב [[יהושע דוברבסקי]] (עדותו נדפסה ב[[שבועון בית משיח]] פרשת נח תשע"ב).}}, נוהגים רבים מחסידי חב"ד להניח תמונה של הרבי על ברכי הסנדק בשעת הברית.

[[אדמו"ר הריי"צ]] בהיותו סנדק, בשעת החיתוך, הפנה את ראשו הק' כמי שלא יכול להסתכל על דם, וכך גם נהג [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|כ"ק אדמו"ר שליט"א]]<ref>מתוך רשימת דברי הרבי בסעודת ברית מילה, תורת מנחם ח"ב עמוד 278 והערה 4.</ref>.

נהוג לחזור בזמן הברית את ה[[מאמר]] דיבור המתחיל [http://w3.chabad.org/media/pdf/887/WBsr8877493.pdf "אשרי תבחר ותקרב"] (פסוק הנאמר במהלך הברית). מאמר זה נאמר על ידי [[הרבי]] ב[[וואכנאכט|ליל יום הברית]] של נכדו של הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] באור ל[[כ"ו מרחשוון]] [[תשט"ז]], והוגה על ידו בשנת [[תנש"א]] - לקראת [[י"ח ניסן]] במלאת 89 שנים לברית של הרבי.

רבותינו נשיאינו הקפידו שלא לשנות שום דבר מהמנהגים המקובלים בברית מילה, דוגמת המציצה בפה, והתנגדו בתקיפות לאלו שהעלו טענות שונות על סכנות בריאותיות וכדומה שיש במנהגי ברית המילה המסורתיים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/0-1.pdf עמוד 22, צילום מכתב אדמו"ר הריי"צ לרב חיים בן ציון רסקין].}}.

===שעת הברית===
הגמרא במסכת פסחים ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=4&format=pdf ד, א.]) מביאה [[ברייתא]]: {{ציטוטון| . . ותניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות
שנאמר (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר . .}} ואכן פסק זה הביאו הפוסקים בספריהם הרמב"ם בספרו משנה תורה הלכות מילה פרק א, ח. ה[[טור] וה[[שולחן ערוך]] בחלק [[יורה דעה]] סימן רסב סעיף א.

עם זאת הפוסקים דנו בהיתר דחיית הברית או המצווה בהתייחסות לגורמים שונים. אחד האופנים הוא בדחיית ברית בשל הכנות לעשייתה בקדושה וטהרה. מהמקרים המפורסמים בה התעורר הפולמוס בנידון, היה אדות למנהגו של ר' [[יהודה לייב איגר|לייב'לע אייגר]] האדמו"ר מלובלין להתכונן ולהתפלל באריכות במשך שעות ארוכות ביום, היות ובתפקידו שימש אף כמוהל בעירו הוביל המנהג לכך שהבריתות שנערכו על ידו היו נעשים בסמוך לשקיעת החמה. דבר שהוביל להתנגדות חריפה מאת רב העיר לובלין ר' יהושע העשיל אשכנזי שיצא למתקפה נגדו{{הערה|הודפסה גם בקובץ אהל תורה ורשה תרפ"ט.}}, שבהמשכה התפשטה בכל האזור והוכרה כמלחמת ה[[מתנגדים]] ב[[חסידים]]. ר' לייב'לע מצידו לחם למען צדקת דרכו ושלח לאדמו"רים ורבנים שיביעו דעתם בנידון, את דעתו תמך על המבואר בגמרא{{הערה|ברכות לב ב}} אודות חסידים הראשונים שהיו שוהין שעה אחת ודוחים את התפילה בשביל ההכנות אליה - הרבנים אליהם שלח היו רבו בעל ה[[חידושי הרי"ם]]{{הערה|תשובתו הודפסה בספר "מאיר עיני הגולה" חלק האגרות אגרת לג.}} וידידו ר' [[צדוק הכהן מלובלין]]{{הערה|תשובתו הודפסה בסוף ספרו "לבושי צדקה".}} כמו כן שלח גם לר' שמעון סופר (בעל ה"כתב סופר") בנו של ה"[[חתם סופר]]", שלא נמנה מעדת החסידים שיביע אף את דעתו בנידון{{הערה|שאלת ר' לייב'לע ותשובתו של ר' שמעון סופר נדפסו בספר "כתב סופר" חלק (ב) יורה דעה תשובה כז.}}. אלו כולם הצדיקו את מעשיו אם כי ר' שמעון סופר הוסיף שיש לגדור גדר שלא כל הרוצה יטול עליו את השם.

נידון נוסף נידון בפוסקים הוא בדחיית המצווה מפני ההידור של ב[[רוב עם הדרת מלך]]. פוסקים רבים סוברים כי זריזין מקידמין למצוות דוחה את ההידור של ברוב עם במצוות מילה כבכל המצוות. אולם הרבי במכתב שכתב לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כותב כל יש לחלק בין מצוות מילה לשאר המצוות ואשר על כן אין למנוע את המנהג לעכב את קיום מצוות הברית עד לשעות אחר הצהרים כשמטרת העכבה היא למען יוכלו להתאסף קהל רב בברית. הרבי מנמק זאת בכך שבמצוות הברית ישנה הדגשה מיוחדת לעניין השמחה ושלילת העצבות. מלבד זאת, העובדה שבעת ה[[התוועדות]] מעוררים בציבור ענייני [[יראת שמים]] שתוכנם ועניינם הוא תכלית כל ה[[מצוות]] "ליראה את ה'".{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/896.htm אגרות קודש חלק ד מכתב תתצו].}} הודות למכתב זה רווח המנהג בקרב חסידי חב"ד לדחות את הבריתות לשעות אחר הצהריים.

==להרחבה==
*[[דרך מצוותיך]], מצוות מילה
*פרשת לך לך ב[[תורה אור]]
*[[דם|דם מילה וקרבן פסח]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[שערי מילה]]''', ליקוט מדברי [[הרבי]] בנושא [[ברית מילה]], בעריכת הרב [[יוסף יצחק הבלין]] ומערכת [[היכל מנחם ירושלים]], בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים]], [[תשנ"ח]]
*'''[[ברית נתן]]''', לקט מנהגי ברית מילה, מאת הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[אהלי שם]], [[תשס"ו]]
*'''[[שבח הברית]]''', לקט הלכות בעניני [[ברית מילה]], [[פדיון הבן]] ו[[אפשערניש]]. בעריכת והוצאת הרב [[שמואל הורביץ]], [[קראון הייטס]] [[תשס"ט]]
*'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של הצמח צדק''', שבועון בית משיח גליון כ"ה כסלו תשפ"א עמוד 34

==ראו גם==
* [[מבשרי אחזה אלוה]]
* [[ערלה]]
* [[פדיון הבן]]
* [[וואכנאכט (ליל ברית)]]
* [[סנדק]]
* [[קוואטער]]
* [[שמירת הברית]]
* ארגון [[ברית אברהם]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://vaa770.org/wp-content/uploads/2020/04/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A6%D7%A4%D7%AA.pdf חוברת הדרכה - מהלידה ועד הברית]''', בהוצאת [[ועד אברכי אנ"ש]] [[צפת]]
* הרב [[יהושע מונדשיין]], ''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf#page=149 ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנדל מונדשיין, כ"ד כסלו תשנ"ה {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).
* הרב [[יוסף אברהם פיזם]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/28/780815678721.html ליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בנוגע למהות הפנימית של ברית מילה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1670705#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content ברית מילה - כל מה שרציתם לדעת]''' {{בית חבד}}
*הרב שמשון טייכטל, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/02/5e394dad97859_1580813741.pdf פסקי הרב - הלכות מילה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/615a05f900989_1633289721.pdf סדר ברית מילה עם ליקוטי טעמים מנהגים ופנינים] {{PDF}}{{COL}}

;מולטימדיה
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4509486#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content איך עושים ברית מילה?]''' {{וידאו}} סרטון בהפקת ערוץ יהדותון
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://col.org.il/news/134166 מהי ברכת הברית? ומה מנהגנו באמירת עלינו לשבח אחר הברית?] {{*}} [https://col.org.il/news/134256 ברית באולם או בבית כנסת?]''' {{COL}}{{וידאו}}
* הרב [[יוסף יצחק אופן]], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2886 שיעור וידאו] במאמר ד"ה "למנצח על השמינית", מתוך הספר [[לקוטי תורה]] פרשת תזריע, ל[[אדמו"ר הזקן]] {{וידפו}}
*הרב יוסף אברהם פיזם, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/726422/ מתורת הצמח צדק: "ברית מילה"]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/726732/ לקט מיוחד מחלוקת דולרים: צדקה עבור הרך הנימול]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/725136/ מדיה הלכה: קורס ברית מילה]''' {{וידפו}}

{{לידה}}
{{מצוות}}
{{אירועים יהודיים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברית מילה]]
[[קטגוריה:האבות]]

נפש (חלק הנפש)

2024-08-20T10:20:29Z

בנציון: /* פעולתה */

ה'''נפש''' היא החלק התחתון מבין חמשת חלקי ה[[נשמה]], חלק זה קשור ל[[ספירת המלכות]], ולאות [[ה]] של השם [[הוי"ה]], ובאדם למטה קשור לחיות של מציאותו ובמעשה.

==שמה==
המדרש המפרט את חמשת שמותיה של הנשמה{{הערה|בראשית רבה פרשה יד, ט.}}, אומר על חלק זה:
{{ציטוט|תוכן=נפש, זה הדם שנאמר{{הערה|[[פרשת ראה]] יב, כג.}} 'כי הדם הוא הנפש'.}}

כוונת הדברים: הנפש היא החלק הנמוך שבנשמה, עד שהוא שייך ל'דם' - לתאוות הגשמיות המסומלות בדם.

==פעולתה==
פעולת הנפש היא להוות בסיס לנשמה להתלבש בגוף, ומכיון שהנפש היא הלבוש התחתון של הנשמה, היא החלק החיצוני ביותר של הנשמה, המאיר בגוף באופן של עבודת ה' באופן של מעשה, ובפרטיות יותר בהודאה לה' בלי שום רגש<ref>[[ספר הליקוטים]], אות נ-ס, ע' ריז; [[קונטרס העבודה]] פרק א'.</ref>. משכן הנפש הוא בכבד<ref>[[עץ חיים]], שער ד, פרק א. [[ספר הליקוטים - דא"ח צמח צדק|ספר הליקוטים]], אות נ-ס, ע' רכ.</ref>.

בחינה זו מקושרת ומכוונת כנגד [[עולם העשייה]] שהוא התחתון בכל העולמות, ומכוונת כנגד המצב של [[עיבור]] בנפש, שהיא החיות המינימלית של הנפש, באופן שעדיין לא התגלו בנפש הדרגות הגבוהות יותר של הנפש שהם [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] ולמעלה מהם. מכיון שכאשר האדם נולד הוא מקבל רק את החלק הזה שבנפש, ורק עם הזמן (או עבודה) מקבל את הדרגות הגבוהות יותר<ref>ראה [[זוהר]], ח"ב, צד,ב. ספר המאמרים תרס"ה ע' קנז ואילך.</ref>.

מציאות זו נוצרה רק לאחר [[חטא עץ הדעת]] אבל לולי החטא, היה [[אדם הראשון]] נותר במצבו הראשון ב[[עולם היצירה]], וממילא היה כל אדם נולד כשהוא מוכן עם חלק הרוח שבנפש המכוון כנגד עולם היצירה.

{{הערות שוליים}}
{{אדם}}
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]

נשמה (חלק הנפש)

2024-08-20T10:00:16Z

בנציון: /* פעולת הנשמה */

{{מקורות}}
'''נשמה''' הוא חלק השלישי מחמשת חלקי ה[[נפש אלוקית]], המכוון כנגד החלק השכלי שבה, למרות שלעיתים משמש שם זה ככינוי כללי לכל חמשת חלקי ה[[נפש אלוקית]], ולרוב משמשת ככינוי כללי לשלשת חלקי הנשמה העליונים של הנשמה שהם נשמה [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ו[[יחידה]], שהם כנגד [[חב"ד]] הנכללים כאחד ב[[היכל קדש הקדשים]].

==פעולת הנשמה==
הנשמה מכוונת כנגד חלק ה[[מחשבה]], מתוך שלשה לבושי הנפש שהם [[מחשבה דיבור ומעשה]]. הנשמה מאירה במוח האדם<ref>[[עץ חיים]], שער ד, פרק א. [[ספר הליקוטים - דא"ח צמח צדק|ספר הליקוטים]], אות נ-ס, ע' רכ.</ref> ומגלה את כח השכלי שבו, ולמרות שהנשמה היא אור אלוקי צח שלמעלה מהשגה, היא משתמשת בכוח הנקרא [[צלם]] המשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין הנשמה לנפש, ועל ידה מאירה ב[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] וב[[נפש (חלק הנפש)|נפש]] את הארת האלקות וגורמת לנפש להשתוקק ולהתאוות תאוה עזה ליוצרה.

הנשמה מכוונת כנגד פנימיות [[עולם הבריאה]], לעומת ה[[מלאכים]] שבאותו עולם המכוונים כנגד חיצוניות עולם הבריאה. בכללות הספירות הנשמה מכוונת כנגד [[ספירת הבינה]] שהיא שורש הארת השכל, ובפרטות כוללת גם את שני הבחינות התחתונות שבבינה שהם [[ישראל סבא ותבונה]].

כאשר אדם זוכה לגילוי הנשמה, מתגלה חלק האלוק ממעל שבו, וכנוסח התפילה ב[[ראש השנה]] "ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". גילוי הנשמה גדול אף יותר מגילוי אליהו, מכיון שהנשמה מדריכה את האדם בדרך האמת עד [[אין סוף]], מכח ההארה העצמית של החלק אלוק ממעל.
==ראו עוד==
*[[נשמות ישראל]]
{{אדם}}
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]

רוח (חלק הנפש)

2024-08-20T09:57:50Z

בנציון: /* פעולת הרוח */ הרחבה, הוספת מקור

'''הרוח''' הוא חלק מהנפש האלוקית, אשר נקרא בשם זה על היותו משמש [[ממוצע המחבר]] בין הנפש ל[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]]. פעולת הרוח היא כמאמר [[שלמה המלך]] (קהלת יב, ז) וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָה, היא מושכת את הנפש להתעלות ולהדבק ב[[נשמה]] ובחלק האלוק ממעל שנמצא בגוף.

==פעולת הרוח==
הרוח מכוון כנגד [[עולם היצירה]] שהוא השני מלמטה בארבעת עולמות [[אבי"ע]], ומשכנו באדם הוא בלב<ref>[[עץ חיים]], שער ד, פרק א. [[ספר הליקוטים - דא"ח צמח צדק|ספר הליקוטים]], אות נ-ס, ע' רכ.</ref>, ולכן פעולתו להאיר באדם את ששת המידות שהם [[חג"ת]] [[נה"י]]. מידות אלו הם הארת הנשמה, הבאים באופן של רגשות, אשר פנימיותם היא השתוקקות הנפש ל[[דביקות]] באלוקיה, הארה הבאה מכח הנשמה שקשורה בקשר עצמי להקב"ה, בהיותה חלק אלוק ממעל ממש. הרגשות המתגלים בנפש גורמים לנפש להבין כי חיותה ומציאותה נשפעת מלמעלה.

הרוח מתגלה באדם בשנות ילדותו, ונקרא מוחין דיניקה. זו הסיבה שהאדם מתחיל לדבר בשנות ילדותו, מכיון שמתוך שלשה חלקי [[מחשבה דבור ומעשה]], מכוון ה[[דיבור]] כנגד הרוח.

כשם שיש באדם באופן פרטי רוח המושכתו לידבק בנשמה, כך יש בכללות העולם אדם המושך את כללות העולם לידבק ב[[הקב"ה]], והוא [[מלך המשיח]], כמו שנאמר "רוח אפינו משיח הוי"ה". המשיח מאיר בכל נשמה את [[ניצוץ משיח]] שבה שהם חלקי ההשתוקקות שבנפש, וגורם לה להתעלות במצבה הרוחני.
==רוח אייתי רוח==
ענינו של הרוח הוא גם היותו מושך את הרוח האחרת, כשרוחו של האדם נמשכת לידבק בהקב"ה אז כביכול הוא מושך את רוחו של הקב"ה אליו כמאמר הזוהר הקדוש - "רוח אייתי רוח ואמשיך רוח". וממילא "אין מונע לנו מדביקות ה[[נפש]] ביחודו ואורו יתברך אלא הרצון, אם אין האדם רוצה כלל ח"ו לדבקה בו. אבל מיד שרוצה ומקבל וממשיך עליו אלהותו יתברך ואומר "ה' אלהינו ה' אחד", הרי ממילא נכללת נפשו ביחודו יתברך, ד"רוח אייתי רוח ואמשיך רוח", והיא בחינת [[יציאת מצרים]] ולכן תקנו פרשת [[יציאת מצרים]] בשעת קריאת שמע דווקא".{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ז]]}}.
{{אדם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]

נפש (חלק הנפש)

2024-08-20T09:55:46Z

בנציון: /* פעולתה */

ה'''נפש''' היא החלק התחתון מבין חמשת חלקי ה[[נשמה]], חלק זה קשור ל[[ספירת המלכות]], ולאות [[ה]] של השם [[הוי"ה]], ובאדם למטה קשור לחיות של מציאותו ובמעשה.

==שמה==
המדרש המפרט את חמשת שמותיה של הנשמה{{הערה|בראשית רבה פרשה יד, ט.}}, אומר על חלק זה:
{{ציטוט|תוכן=נפש, זה הדם שנאמר{{הערה|[[פרשת ראה]] יב, כג.}} 'כי הדם הוא הנפש'.}}

כוונת הדברים: הנפש היא החלק הנמוך שבנשמה, עד שהוא שייך ל'דם' - לתאוות הגשמיות המסומלות בדם.

==פעולתה==
פעולת הנפש היא להוות בסיס לנשמה להתלבש בגוף, ומכיון שהנפש היא הלבוש התחתון של הנשמה, היא החלק החיצוני ביותר של הנשמה, המאיר בגוף באופן של עבודת ה' באופן של מעשה, ובפרטיות יותר בהודאה לה' בלי שום רגש<ref>[[ספר הליקוטים]], אות נ-ס, ע' ריז; [[קונטרס העבודה]] פרק א'.</ref>. משכן הנפש הוא בכבד<ref>[[עץ חיים]], שער ד, פרק א. [[ספר הליקוטים - דא"ח צמח צדק|ספר הליקוטים]], אות נ-ס, ע' רכ.</ref>.

בחינה זו מקושרת ומכוונת כנגד [[עולם העשייה]] שהוא התחתון בכל העולמות, ומכוונת כנגד המצב של [[עיבור]] בנפש, שהיא החיות המינימלית של הנפש, באופן שעדיין לא התגלו בנפש הדרגות הגבוהות יותר של הנפש שהם [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] ולמעלה מהם. מכיון שכאשר האדם נולד הוא מקבל רק את החלק הזה שבנפש, ורק עם הזמן מקבל את הדרגות הגבוהות יותר.

מציאות זו נוצרה רק לאחר [[חטא עץ הדעת]] אבל לולי החטא, היה [[אדם הראשון]] נותר במצבו הראשון ב[[עולם היצירה]], וממילא היה כל אדם נולד כשהוא מוכן עם חלק הרוח שבנפש המכוון כנגד עולם היצירה.

{{הערות שוליים}}
{{אדם}}
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]

נפש (חלק הנפש)

2024-08-20T09:45:49Z

בנציון: הוספת מקור, הרחבה

ה'''נפש''' היא החלק התחתון מבין חמשת חלקי ה[[נשמה]], חלק זה קשור ל[[ספירת המלכות]], ולאות [[ה]] של השם [[הוי"ה]], ובאדם למטה קשור לחיות של מציאותו ובמעשה.

==שמה==
המדרש המפרט את חמשת שמותיה של הנשמה{{הערה|בראשית רבה פרשה יד, ט.}}, אומר על חלק זה:
{{ציטוט|תוכן=נפש, זה הדם שנאמר{{הערה|[[פרשת ראה]] יב, כג.}} 'כי הדם הוא הנפש'.}}

כוונת הדברים: הנפש היא החלק הנמוך שבנשמה, עד שהוא שייך ל'דם' - לתאוות הגשמיות המסומלות בדם.

==פעולתה==
פעולת הנפש היא להוות בסיס לנשמה להתלבש בגוף, ומכיון שהנפש היא הלבוש התחתון של הנשמה, היא החלק החיצוני ביותר של הנשמה, המאיר בגוף באופן של עבודת ה' באופן של מעשה, ובפרטיות יותר בהודאה לה' בלי שום רגש<ref>[[ספר הליקוטים]], אות נ-ס, ע' ריז; [[קונטרס העבודה]] פרק א'.</ref>.

בחינה זו מקושרת ומכוונת כנגד [[עולם העשייה]] שהוא התחתון בכל העולמות, ומכוונת כנגד המצב של [[עיבור]] בנפש, שהיא החיות המינימלית של הנפש, באופן שעדיין לא התגלו בנפש הדרגות הגבוהות יותר של הנפש שהם [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] ולמעלה מהם. מכיון שכאשר האדם נולד הוא מקבל רק את החלק הזה שבנפש, ורק עם הזמן מקבל את הדרגות הגבוהות יותר.

מציאות זו נוצרה רק לאחר [[חטא עץ הדעת]] אבל לולי החטא, היה [[אדם הראשון]] נותר במצבו הראשון ב[[עולם היצירה]], וממילא היה כל אדם נולד כשהוא מוכן עם חלק הרוח שבנפש המכוון כנגד עולם היצירה.

{{הערות שוליים}}
{{אדם}}
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]

נפש (חלק הנפש)

2024-08-20T09:29:38Z

בנציון: /* פעולתה */

ה'''נפש''' היא החלק התחתון מבין חמשת חלקי ה[[נשמה]], חלק זה קשור ל[[ספירת המלכות]] ולאות [[ה]] של השם [[הוי"ה]].

==שמה==
המדרש המפרט את חמשת שמותיה של הנשמה{{הערה|בראשית רבה פרשה יד, ט.}}, אומר על חלק זה:
{{ציטוט|תוכן=נפש, זה הדם שנאמר{{הערה|[[פרשת ראה]] יב, כג.}} 'כי הדם הוא הנפש'.}}

כוונת הדברים: הנפש היא החלק הנמוך שבנשמה, עד שהוא שייך ל'דם' - לתאוות הגשמיות המסומלות בדם.

==פעולתה==
פעולת הנפש היא להוות בסיס לנשמה להתלבש בגוף, ומכיון שהנפש היא הלבוש התחתון של הנשמה, היא החלק החיצוני ביותר של הנשמה, המאיר בגוף באופן של עבודת ה' באופן של מעשה.

בחינה זו מקושרת ומכוונת כנגד [[עולם העשייה]] שהוא התחתון בכל העולמות, ומכוונת כנגד המצב של [[עיבור]] בנפש, שהיא החיות המינימלית של הנפש, באופן שעדיין לא התגלו בנפש הדרגות הגבוהות יותר של הנפש שהם [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] ולמעלה מהם. מכיון שכאשר האדם נולד הוא מקבל רק את החלק הזה שבנפש, ורק עם הזמן מקבל את הדרגות הגבוהות יותר.

מציאות זו נוצרה רק לאחר [[חטא עץ הדעת]] אבל לולי החטא, היה [[אדם הראשון]] נותר במצבו הראשון ב[[עולם היצירה]], וממילא היה כל אדם נולד כשהוא מוכן עם חלק הרוח שבנפש המכוון כנגד עולם היצירה.

{{הערות שוליים}}
{{אדם}}
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]

נפש אלוקית

2024-08-20T09:27:54Z

בנציון: /* הפנימיים */

[[קובץ:תניא ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דבריו היסודיים של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא|ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ב'|פרק ב']] אודות הנפש האלוקית]]
ה'''נפש האלוקית''' הוא כינוי כללי לחלק הרוחני והאלוקי שב[[יהודי]], הכולל [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה]]. נפשו של היהודי נקראת "[[אדם]]", והיא נבראה בדומה ל"[[אדם העליון]]". ולכן היא כלולה מ[[כוחות הנפש|עשרה כוחות]], ומלובשת ב[[לבושי הנפש|שלושה לבושים]].

סיבת ירידתה לגוף, היא בכדי שתתעסק ותברר את ה'[[נפש הבהמית]]', ותהפוך אותה לקדושה.

==שורשה==
{{ערך מורחב|ערך=[[נשמות ישראל]]}}
שורש הנפש הזאת, היא "חלק א־לוה ממעל ממש"{{הערה|המקור לכך הוא ב[[ספר איוב]] (לא, ב). [[אדמו"ר הזקן]] מוסיף על כך ב[[תניא - פרק ב']] את תיבת '''ממש''', שמורה על ב' הקצוות של חלק זה, שמצד אחד הוא אלוקות ממש, היינו עצם האלוקות שלמעלה, חלק מ[[עצמותו ומהותו]] יתברך, ויחד עם זה הוא מתלבש בגשמיות עד שהוא בבחינת 'ממשות' שאפשר לתפוס ולמשש אותו בגשמיות.}}. כלומר, שמקורה של נפש זו איננה עוד דרגה גבוהה, אלא היא מגיעה מהקב"ה בעצמו. [[אדמו"ר הזקן]] מבאר זאת בשלושה אופנים: '''א'''. כל הנבראים נבראו על פי דיבורו של הקב"ה, והאדם נברא באופן של נפיחה. והחילוק ביניהם הוא - דיבור הוא דבר חיצוני, ולכן גם ניתן לדבר רבות בלא להתעייף מזה, אבל בנפיחה האדם מוציא מפנימיות נפשו, ולכן הוא מתעייף במהרה. וכן גם הנפש באה מפנימיותו של הקב"ה. '''ב'''. כל הנבראים נבראו בדיבור, אבל בני ישראל "עלו במחשבה". והמחשבה היא יותר קשורה לפנימיות האדם מאשר הדיבור. '''ג'''. בני ישראל הם "בנים לה'", וכמו שהבן נמשך (לא מהמחשבה של האב, שהיא לא עצמו, אלא) מעצם מוחו של האב, דהיינו, שהאב מעביר לבנו חלק מעצמיותו '''ממש'''; וכך גם בני ישראל קיבלו בהם '''ממש''' חלק מהקב"ה ("חלק א־לוה"){{הערה|[[תניא - פרק ב']]. וראה בפירוש חסידות מבוארת.}}.

מקורה של הנפש מחולק בשני אופנים: באופן כללי כל הנשמות מגיעות מהקב"ה בעצמו. אולם באופן פרטי, ישנו "אוצר הנשמות" ששמו "גוף", וממנו נמשכות הנשמות למטה{{הערה|עבודה זרה ה, א וברש"י.}}.

באופן כללי, שורשה של הנפש האלוקית הינו גבוה מאוד, והוא קודם לכל הדרגות העליונות הכי נעלות; דהיינו, שמכיוון שנאמר במדרש ש"הקב"ה נמלך בנשמותיהם של צדיקים", שהכוונה היא - שהקב"ה התבונן בעבודתם של ישראל בעשיית העולם כ[[דירה בתחתונים|דירה לו יתברך]], והתענוג שהתעורר בו בשל זה "גרם" לו לברוא את העולם. וה"המלכה" הזאת הייתה קודם גם לאור האין סוף, וגם לעצם האור, מכיוון שכוונת המשכתם היא - שאחרי הצמצומים וכו' יברא העולם, והם קדמו לרצון לברוא את העולם{{הערה|המשך יו"ט של ר"ה תש"ג. ועוד.}}. אך שורש זה של הנפש אינו עולה בשם כלל, מכיון שמציאות הנשמה כפי שהיא נפרדת ונחשבת למציאות מתחיל רק לאחר ה[[צמצום]] יחד עם גילוי העולמות.

לפי זה דברי [[הזוהר הקדוש]] הידועים כי "קוב"ה ואורייתא וישראל חד" הם כפשוטו ממש, אלא שאין ביד בן אנוש להשיג ענין זה שהוא מהדברים שעליהם נאמר "מה לפנים ומה לאחור" אשר אסור לעיין בהם, וגילוי ענין זה הוא מהעולם הנקרא [[רישא דלא אתיידע]], ששם לא נודע החילוק וההפרש בין המשפיע למקבל, וענין זה מושג ב[[אמונה]] פשוטה לבד.

אולם כל זה רק בחלק ה[[יחידה]] וה[[חיה (חלק הנפש)|חיה]] של הנשמה, אבל חלק ה[[נשמה]] שרשה מ[[ספירת הבינה]] של עולם האצילות, ומשם יש כאלו שנשארות במדרגה זו, והשאר משתלשלים ב[[עולם הבריאה]], אבל אין אף בישראל שנשמתו פחותה מ[[עולם הבריאה]] ומטה, (ומשם ואילך - ביצירה ועשיה - הם שורש ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] וה[[נפש]]). על ירידה זו מובא משל{{הערה|תניא שם.}}, מתינוק הנולד - שעל ידי העיבור, ירדה טיפת הזרע של האב, אשר מקורה הוא בעצם מוחו, והשתנתה להיות כל אחד מחלקי הגוף הלבנים ([[גידים]] ו[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] וציפורניים). ומכיוון שהציפורניים גם כן הגיעו ממנה, נמצא שהיא בעצמה ירדה עד למקום הכי נמוך באדם, אולם למרות זאת, הם עדיין קשורים זה בזה בקשר אמיץ וחזק, שכן סדר ההשתלשלות הרוחני היא מציאות קיימת ומתחדשת בכל עת, ואין מציאות לשום חלק בסדר ההשתלשלות מבלי התחדשות תמידית של החלק הרוחני הקודם לו, ובכל עת ועת קיים ענין זה שקיום כל העולם כולם מתחדש על ידי ישראל, וממילא הנהגת כל העולם כולם היא על ידי ה[[צדיק]]ים שהם שורש הבריאה.

==מרכיביה==
הנפש הזו ניחנה בכוחות פנימיים, מקיפים ולבושים. כמו כן, באופן כללי היא נחלקת לחמישה חלקים.
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים עשר הספירות שבהם מתגלה הנפש האלוקית]]
===כוחות פנימיים===
הכוחות הפנימיים, המתלבשים בתוך אברי הגוף השונים הם עשרה, אשר נחלקים לשתי קטגוריות: השכל והמידות{{הערה|בהבא לקמן ראה [[תניא - פרק ג']] ו[[תניא - פרק ד'|פרק ד']]. וב[[אגרת הקודש - סימן ט"ו]].}}.
====השכל====
השכל שבאדם כלול משלושה חלקים, שהם: חכמה, בינה ודעת. ועל ידם נולדות המידות שבו.
*'''[[חכמה]]''' - כח החכמה, הינו כח שמקבל "הבזקי אור" מ[[כח המשכיל]] שבנפש, אך הבנת העניין עדיין חסרה. על שם זה הוא נקרא "כח מה" - ששואלים עליו "מה"?, להורות שהעניין עדיין לא הובן ככל צורכו.
*'''[[בינה]]''' - כח הבינה, הוא הכח שבו האדם משתמש על מנת לפתח את נקודת ההשכלה ל[[אורך]], [[רוחב]] ו[[עומק]], וכך להגיע להבנה מקסימלית בעניין.
*'''[[דעת]]''' - כח הדעת, הוא הכח לחבר ולקשר. לפעמים הוא נחשב כחלק מהבינה, כיוון שגם על ההשתמשות בו קוראים "התבוננות". הוא משמש גם לחיבור בין החכמה והבינה, וגם לקשר את הבינה במידות. אופן הקישור הוא, על ידי התבוננות בכך שהדבר נוגע לאדם בעצמו{{הערה|1=הרבי מביא משל שאמרו חסידים, מאדם שקיבל מכתב אך לא ידע לקרוא, ופנה אל ידידו שידע לקרוא בכדי שיקרא עבורו. כאשר הוא קרא על כך שאביו של אותו אדם נפטר, הוא התעלף. והסיבה שדווקא הוא התעלף ולא הידיד הידען היא - שזה נוגע וקשור '''אליו''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=1c9490bc-339e-4fad-962b-34ebb8e8018e&st=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C&pgnum=329 י' שבט תשכ"ה]).}}, וכך להביא לנקודת ה"[[בכן]]" אשר תביא להולדת המידות.

====המידות====
המידות שבאדם נחלקות לשבע, והן שבע תכונות של התייחסות האדם לסביבתו. עיקרן של המידות הוא החסד, כיוון שעניין המידות הוא פעולה עם זולת, ועניינה של החסד הוא - נתינת מקום לזולת, ולכן גם בפעולה של [[שנאה]] יש מעורבות של חסד (כיוון שאם לא הייתה כאן מעורבות של חסד, הוא לא היה מתייחס אליו כלל, ולא הייתה מתפתחת [[שנאה]]).
*'''[[חסד]]''' - מידת החסד, היא מידת ההשפעה לזולת, ממנה גם באה האהבה לה', ועל שמה אומרים על [[אברהם אבינו]] "זכור אב נמשך אחריך כמים".
*'''[[גבורה]]''' - מידת הגבורה, היא תנועה של ריחוק מהזולת, ועל כן ממנה באים המורא והפחד מה'. כמו כן, ממנה באה גם אש האהבה לה'.
*'''[[תפארת]]''' - מידת התפארת מכונה גם מידת הרחמים, וממנה באה הרחמנות על אדם אחר, מידה זו כולל גם את הגבורה שאומרת שלא מגיע לו, וגם את החסד שאומר שבכל זאת '''אני''' מרחם עליו, ונותן לו. ממידה זו גם באה התכונה לפאר את ה' על גדלותו.
שלוש המידות הללו, הן עיקרי המידות שנקראות גם מידות הנפש, וכתוצאה מהן באות גם המידות הבאות שנקראות גם מידות הגוף{{הערה|ביאור עשר ספירות לרב עזריאל בן מנחם חלק י', ב'.}}:
*'''[[נצח]]''' - מידת הנצח היא הנלחמת בנצחנות עם המנגדים באדם (מידת הגבורה), ומחוצה לו לנגד להשפעה, והיא דוחקת אותם ומשפיעה. מידה זו שורשה ב[[עצם הנפש]], ולכן היא גורמת לאדם לעזוב את כל אשר לו על מנת לנצח{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31667&st=&pgnum=135 ד"ה [[באתי לגני]] תש"י פרק יא ואילך], נתבאר ב[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3048610 ד"ה זה דשנת תשכ"ח].}}.
*'''[[הוד]]''' - מידת ההוד היא מידת ההודיה, אשר מורכבת משני חלקים - הודאה והתבטלות (כמו שיש מחלוקת, ואחד מודה לשני), וכן מלשון נתינת תודה. כן, ישנו פירוש המילה הפשוט - "הוד" מלשון יופי ("הוד והדר").
*'''[[יסוד]]''' - מידת היסוד, היא כוח ההתקשרות לזולת על מנת להשפיע לו. והיינו, כמו שיש הבדל בין המדבר לעצמו, למדבר בשביל להמשיך לזולת, כיוון שדווקא כאן הוא מתכוון להשפיע לו, ולכן הוא יקבל זאת. והתקשרות זאת מותנית ברוב החשק והתענוג להשפיע.
*'''[[מלכות]]''' - מידת המלכות היא האמצעי לתקשור עם אחרים, מידה זו מאבחנת את האופן שבו השני יכול לקבל (בשונה מיסוד שעניינו הוא נתינת המשפיע, המלכות עניינה הוא - קבלת המקבל). כן, מידה זו היא המשמשת לשליטה ופיקוד על אחרים (והיא מתגלה בעיקר אצל מי שמולך בפועל).

===כוחות מקיפים===
הכוחות המקיפים של הנפש הם אלו שאינם מתלבשים באיבר מסוים, אלא הם נמצאים ומקיפים את כל הגוף. כוחות אלו מתייחסים ל[[ספירת הכתר]]. בקטגוריה זו נמנים שני כוחות:
*'''[[רצון]]''' - כוח הרצון הוא הכוח שמניע את תפקוד הכוחות השונים של הגוף, וכמו שאומרת הגמרא ש"לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ", מכיוון שכאשר הוא רוצה, אזי השכל שלו מבין יותר טוב. אך הוא לא מתלבש באיבר מסוים, ולכן הוא יכול להתלבש בכל האיברים (ולכן ברגע שעולה בדעתו להזיז את הרגל, היא זזה מיד, מכיוון שהרצון נמצא שם).
*'''[[תענוג]]''' - כוח התענוג שבאדם הוא פנימיותו של הרצון, והוא מבטא את עליית הנפש והתכנסותה לתוך עצמה. רוממות הנפש בעלייתה לתוך עצמה נמצאת בעיקר אצל המלך, אך גם בכל אדם כאשר הוא מתענג ממשהו זה בגלל שהנפש "נרגעת" בשל מילוי הרצון הזה.

===הלבושים===
עשרה כוחות אלו, הם ה"גוף" של הנפש האלקית, אבל תפקודו של הגוף הזה הוא באמצעות שלושה לבושים, אשר מאפשרים לו לבצע את פעולותיו. הסיבה שהם נקראים לבושים, היא מפני שהם לא קבועים ואפשר להחליפם על פי רצון האדם, בשונה מהשכל והמידות שלא כל כך קל להחליפם, וכן מפני שהם גילויים חיצוניים של הנפש.
*'''[[מחשבה]]''' - לבוש המחשבה הוא הלבוש הכי "פנימי", מכיוון שההשתמשות בו היא ללא קשר ושייכות לאחר שחוצה לאדם בעצמו. לבוש זה נקרא על שם זה גם "לבוש המיוחד". את המחשבה אין אפשרות לנתק לגמרי, אך יש אפשרות להחליפו במחשבות אחרות, ולכן הוא גם כן נקרא לבוש.
*'''[[דיבור]]''' - לבוש הדיבור הוא הלבוש ה"אמצעי", בדיבור זה ניכרת נפשו של האדם, מכיוון שדיבורו של האדם דווקא הוא דיבור "נפשי", בשונה מבעלי-חיים שהדיבור שלהם הוא רק מ"מוצאות הפה", ולא מנפשם. הדיבור הוא האמצעי העיקרי של תקשור בין האדם לסביבתו, ועל כן, עיקר עניינו של הדיבור הוא הגילוי לזולת.
*'''[[מעשה]]''' - לבוש המעשה הוא הכוח לבצע בפועל את כל רצונותיו של האדם, לבוש זה הוא החיצוני ביותר, כיוון שהוא הכי פחות מבטא את עניינו של האדם.

===חלקי הנפש===
הנפש האלוקית מתחלקת לחמשה חלקים, כמו שכתוב במדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה יד, ט.}} ש"חמשה שמות נקראו לה". כל אחד מחמשה אלו מהווה נפש שלימה (ציור שלם עם כל עשרת הכוחות) בפני עצמה. חלוקתם היא על פי סוגי הכוחות שיש לאדם (כנ"ל), ולכן שלושת החלקים הנמוכים מתלבשים בגוף, ושני האחרים מקיפים עליו.

====הפנימיים====
שלושת החלקים שנכנסים בגוף, אינם נכנסים ביחד, אלא קודם נכנסת ה"נפש", ובאם האדם זוכה בנפש זו, הוא מקבל חלק עליון יותר שנקרא "רוח". וכמו שכתוב{{הערה|ישעיה לב, טו.}} "עד יערה עלינו רוח ממרום". ואם לאחר מכן האדם מתעורר בהתעוררות אחרת עליונה יותר, אזי הוא זוכה לחלק היותר עליון הנקרא "נשמה", שהיא החלק היותר נעלה משלושתם, והיא הנקרא "נשמת אלו־ה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15693&st=&pgnum=33 נוסח ה"מענה לשון"]. מזוהר ח"ג ע, ב.}}.

*'''[[נפש (חלק הנפש)|נפש]]''' - החלק התחתון הוא ה"נפש", חלק זה נכנס אל כל יהודי באשר הוא, והוא מבטא את כוחות הנפש המתייחסים לעשיית וקיום המצוות בפועל ממש (ולא לחלק הרגשי), אמנם היא כוללת גם שכל לידע כיצד לקיים, וכן גם מערכת רגשות, אך העיקר הוא המעשה.
*'''[[רוח (חלק הנפש)|רוח]]''' - החלק היותר נעלה הוא ה"רוח", חלק זה נכנס לאחר שלימות חלק ה"נפש", ועניינו הוא בעיקר המידות, והיינו, שאף שהוא מבצע בפועל והוא לומד, העיקר אצלו זה המידות.
*'''[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] ''' - החלק העליון הוא ה"נשמה", חלק זה הוא העליון ביותר מבין חלקי הנפש המתלבשים בגוף, ועניינו הוא בעיקר המוחין, להתבונן בגדלותו של הקב"ה, ואף שיש לו גם מידות ומעשה, העיקר אצלו זה השכל.

====המקיפים====
*'''[[חיה (חלק הנפש)|חיה]]''' - ה"חיה", היא המקיף היותר קרוב אל האדם, היא מכונה גם "מזל", על שם היותה "נוזלת" וממשיכה התעוררות לנשמה שבגוף. חלק זה הוא השומע את הכרוזים העליונים ו"מדווח" על כך לנשמה שבגוף. והיא גם מקבילה לכוח הרצון.
*'''[[יחידה]]''' - ה"יחידה", היא החלק הכי גבוה בנשמה, והיא נקראת כך מפני שהיא מקבלת מהקב"ה שהוא "יחידו של עולם". היחידה חיה עם גילוי אלוקות תמידי, אך היא לא מגלה אותו באופן תמידי. התגלותה בגוף היא בזמנים מיוחדים כמו ביום הכיפורים, והיא הגורמת לו למסור את נפשו.

====העצם====
*'''[[עצם הנשמה]]''' - באופן כללי, עצם הנשמה הוא דבר אחד עם היחידה; אך באופן פרטני יותר, המדרש אומר ש"חמשה שמות נקראו '''לה'''", דהיינו, שיש את עצם הנשמה שחלקיו נקראים בשמות אלו. העצם מהווה הקשר העצמי של יהודי עם הקב"ה, קשר שבהתגלותו לא שייך שיהודי ינהג בשונה מרצון העליון. והוא הגורם ליהודי להצטער בגלות מצד העדר גילוי ה[[שכינה]] בעולם{{הערה|ד"ה ואתה תצווה, תשמ"א.}}.

==מקומה וכניסתה==
משכנה של הנפש האלוקית הוא בעיקר במוח שבראש. סיבת הדבר היא - כמו ש"[[סדר ההשתלשלות]]" מתחיל בספירת החכמה, כך גם גילוי הנפש האלוקית בגוף מתחיל מהחכמה - השכל שבראש.

כמו כן, משכן המידות של הנפש האלוקית הוא בלב בחללו הימני אשר אין בו דם. על דבר זה אומר הפסוק "לב חכם לימינו"{{הערה|קהלת י, ב.}}.

מרגע [[לידה|לידתו של היהודי]], חופפת עליו הנשמה באופן מקיף. וכאשר עושים לו [[ברית מילה]], אזי היא מתחילה להיכנס אל תוכו. וב[[בר מצווה]] זהו "גמר ועיקר כניסת נפש הקדושה באדם"{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/1/4/2.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מהדורה תניינא סימן ד, סעיף ב].}}.

==תפקידה==
{{ערך מורחב|ערך=[[ירידת הנשמה לגוף]]}}
[[קובץ:כחה_של_נפש_בהמית.jpg|ממוזער|המחשה של 'ורב תבואות בכח שור'. ניתן להשתמש בכוחה הרב של [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]] למימוש תאוות בהמיות כמו אכילה, אך ניתן גם לרתום אותה לקדושה, ואז גם הנפש האלוקית מתרוממת בכוחה. איור: שלום פייגין]]
ירידתה של הנפש לגוף, היא לא עבור הנפש עצמה, כיוון שכאשר היא הייתה למעלה, היה לה טוב, ובעולם הזה אין גילוי אלוקות כפי שהיה למעלה בגן עדן; אלא ירידה זו היא בכדי לברר ולזכך את הגוף והנפש הבהמית אשר מגיעות מקליפת נוגה, ולהעלותם לקדושה.

ואמנם, כאשר הנשמה מבצעת את תפקידה, היא מתעלת גם בעצמה. וכמו שכתוב "ורב תבואות בכוח שור"{{הערה|משלי יד, ד.}} - שעל ידי כוחה של ה[[בהמה]] (הנפש הבהמית), האדם (הנפש האלוקית) מפיקה יותר תבואה.

===אופן הפעולה===
אופן הפעולה של הנפש האלוקית הוא: הנפש האלוקית ממלאת את שלושת חלקי השכל בתורה, וממלאת את הלב ב[[אהבה ויראה]] את ה'; ואז האהבה הגדולה שהיא "כאש בוערה בלבו כרשפי שלהבת להיות נכספה וגם כלתה נפשו", פורצת גם לחלל השמאלי שבלב ששם הוא משכן הנפש הבהמית, וכופה אותו, והופכו לאהוב גם כן את ה' באהבה גדולה זו. ואזי גם לבושי המחשבה והדיבור שלו יהיו רק בלימוד התורה, ולבוש המעשה יהיה רק בקיום המצוות המעשיות{{הערה|[[תניא - פרק ט']].}}.

ההתבוננות הזו - המביאה לאהבה זו, יכולה להיות בב' אופנים: האופן הראשון הוא, שהאדם מתבונן בעניינים מאוד גבוהים ונעלים, ועל ידי זה הנפש מתבטלת במציאות. והאופן השני הוא, שמתבונן בעניינים פשוטים - ש[[הקב"ה]] מהווה את העולם כל הזמן, והוא נותן חיים וכו', וזה מעורר את הנפש הבהמית לאהוב גם כן את ה'.

==לקריאה נוספת==
*[[תניא - פרק ב']], [[תניא - פרק ג'|ג']] ו[[תניא - פרק ד'|ד']]
*[[אגרת הקודש - סימן ט"ו]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.org.il/Concepts/Index.asp?SubjectID=8&CategoryID=200 מושגים בחסידות - מהות האדם] באתר [[צא"ח ארץ הקודש]]
{{אדם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]

שמואל רשבסקי

2024-08-19T07:47:06Z

בנציון:

[[קובץ:שמואל רשבסקי.jpg|ממוזער|שמאל|שמואל רשבסקי]]
'''שמואל (סם) רשבסקי''' ([[תרע"א|תרע"ב]] - [[תשנ"ב]]) היה שחמטאי בדרגת רב-אמן, אלוף [[ארצות הברית]] בשחמט שמונה פעמים וסופר שחמט, שקידש ה' ברבים על שלא שיחק בשבת.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ב]] באוזורקוב שב[[פולין]], למשפחה שהשתייכה ל[[חסידות גור]].

למד לשחק [[שחמט]] לראשונה בגיל ארבע בגיל שש התחיל לשחק עם אנשים מבוגרים ובגיל שמונה כבר היה יכול לנצח בקלות.

בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארצות הברית]], שמה המשיך לשחק בטורנירי שחמט.

למד ראיית חשבון באוניברסיטת שיקגו, והתפרנס תקופה ממקצוע זה עד שחזר לשחק שחמט.

רשבסקי ניצח באליפויות [[ארצות הברית]] לשחמט בשנים [[תרצ"ו]], [[תרח"צ]], [[תש"ו]], [[תש"ח]], [[תשי"ב]] ו[[תשכ"ט]].

השתתף באליפויות העולם בשחמט בשנים תש"ח, [[תשי"ג]], ותשכ"ח.

בשל היותו יהודי דתי לא הסכים לשחק ב[[שבת]].

נפטר בשנת [[תשנ"ב]] בגיל שמונים.

==קשריו עם חב"ד==
במשך תקופה היה מהמתפללים הקבועים ב[[770]]. הוא ביקש ברכה מהרבי ריי"ץ שלא יתגייס בצבא, והרבי יעצו [[קביעת עתים|לקבוע עתים בתורה]]{{הערה|ואכן במצבו צויין שקבע עתים בכל יום}}.

בשנת [[תש"ח]] השתתף ב[[התוועדות עם הרבי]] ולכבודו אמר [[הרבי]] שיחה על פנימיות ענין השחמט.{{הערה|לתוכן השיחה ראו בערך [[שחמט]]}}{{הערה|[[לקו"ש]] כרך מ' חלק ב' עמ' א}}

באותו זמן בערך היה לו טורניר ב[[מוסקבה]] והרבי ביקש ממנו כמה בקשות. הטורניר התקיים ב[[פסח]] והרבי ביקש שיגיד לסובייטיים שמאחר והוא אדם דתי הוא צריך להיות בביתו של הרב הראשי של מוסקבה הרב שליפר שם העביר כסף לר' [[מרדכי דובין]]. כמו כן הוא הביא מלאי גדול של מצות מהרבי וטען שהם שלו כך הצליח להעביר מלאי גדול של מצות לקהילה היהודית החשאית במוסקבה.{{הערה|[https://col.org.il/news/144237 לא ייאמן: כשהרבי שלח מצות לחסידים ברוסיה בליווי הק.ג.ב.] [[חב"ד און ליין]]}}

פעם אחת היה באמצע טורניר שחמט ולא הצליח כל כך. בעת ההפסקה שלח מברק ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו ביקש מהאדמו"ר הריי"צ ברכה שיצליח במשחק האדמו"ר הריי"צ שלח לו ברכה ואכן הצליח בסוף{{הערה|לקו"ש כרך מ' חלק ב' עמ' א הערה ארבע}}.

הרבה פעמים לפני שנסע להשתתף במשחק היה ניכנס לרבי לבקש ברכה שיצליח במשחק.{{הערה|שם}}

במכתב לאישה ששאלה אותו על שמירת שבת מביא הרבי אותו דוגמא לשמירת שבת שכשהשתתף בטורניר במוסקבה ולא הסכים לשחק בשבת. למרות שב[[ברית המועצות]] לא כיבדו דת עדיין דחו את המשחקים בשבילו.{{הערה|מורה לדור נבוך עמ' עשרים}}

אחר שזכה בטורניר באיסלנד שם שוב סירב לשחק בשבת כתב לו הרבי מכתב בו הוא הודה לו על קידוש השם שגרם וביקש ממנו שיפגש עם אלוף עולם יהודי בשם בובי פישר שהיה אז בדיכאון והסתגר בביתו. במכתב הסביר הרבי שמכיון שפישר מעולם לא קיבל חינוך יהודי לכן הוא מרגיש כל כך רחוק לכן, ביקש ממנו הרבי, ילך לפישר וינסה לקרב אותו ליהדות. רשבסקי קיבל על עצמו את השליחות ונפגש עם פישר ב[[לוס אנג'לס]] במשך שלוש שעות. במהלך הפגישה פישר שאל אותו הרבה שאלות. ובהמשך סירב לשחק בשבת.{{הערה|[https://chabad-givatshmuel.org/105575_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%93%D7%99-%E2%96%A0-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93/ הדאגה לאלוף השחמט האגדי ■ מיוחד] {{חב"ד}} גבעת שמואל}}

נטמן בחלקת חב"ד של [[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמוך לאוהל בו נטמן אדמו"ר הריי"צ.

== לקריאה נוספת ==
[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/528301/jewish/Chess-The-Game-and-its-Players.htm מאמר של דוד זקליקובסקי באתר חבד.אורג]

כתבה אודותיו בכפר חב"ד באנגלית מכ"ו כסלו תשנ"ח
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בפולין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

שמואל רשבסקי

2024-08-19T07:45:56Z

בנציון:

[[קובץ:שמואל רשבסקי.jpg|ממוזער|שמאל|שמואל רשבסקי]]
'''שמואל (סם) רשבסקי''' ([[תרע"א|תרע"ב]] - [[תשנ"ב]]) היה שחמטאי בדרגת רב-אמן, אלוף [[ארצות הברית]] בשחמט שמונה פעמים וסופר שחמט, שקידש ה' ברבים על שלא שיחק בשבת.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ב]] באוזורקוב שב[[פולין]], למשפחה שהשתייכה ל[[חסידות גור]].

למד לשחק [[שחמט]] לראשונה בגיל ארבע בגיל שש התחיל לשחק עם אנשים מבוגרים ובגיל שמונה כבר היה יכול לנצח בקלות.

בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארצות הברית]], שמה המשיך לשחק בטורנירי שחמט.

למד ראיית חשבון באוניברסיטת שיקגו, והתפרנס תקופה ממקצוע זה עד שחזר לשחק שחמט.

רשבסקי ניצח באליפויות [[ארצות הברית]] לשחמט בשנים [[תרצ"ו]], [[תרח"צ]], [[תש"ו]], [[תש"ח]], [[תשי"ב]] ו[[תשכ"ט]].

השתתף באליפויות העולם בשחמט בשנים תש"ח, [[תשי"ג]], ותשכ"ח.

בשל היותו יהודי דתי לא הסכים לשחק ב[[שבת]].

נפטר בשנת [[תשנ"ב]] בגיל שמונים ואחד.

==קשריו עם חב"ד==
במשך תקופה היה מהמתפללים הקבועים ב[[770]]. הוא ביקש ברכה מהרבי ריי"ץ שלא יתגייס בצבא, והרבי יעצו [[קביעת עתים|לקבוע עתים בתורה]]{{הערה|ואכן במצבו צויין שקבע עתים בכל יום}}.

בשנת [[תש"ח]] השתתף ב[[התוועדות עם הרבי]] ולכבודו אמר [[הרבי]] שיחה על פנימיות ענין השחמט.{{הערה|לתוכן השיחה ראו בערך [[שחמט]]}}{{הערה|[[לקו"ש]] כרך מ' חלק ב' עמ' א}}

באותו זמן בערך היה לו טורניר ב[[מוסקבה]] והרבי ביקש ממנו כמה בקשות. הטורניר התקיים ב[[פסח]] והרבי ביקש שיגיד לסובייטיים שמאחר והוא אדם דתי הוא צריך להיות בביתו של הרב הראשי של מוסקבה הרב שליפר שם העביר כסף לר' [[מרדכי דובין]]. כמו כן הוא הביא מלאי גדול של מצות מהרבי וטען שהם שלו כך הצליח להעביר מלאי גדול של מצות לקהילה היהודית החשאית במוסקבה.{{הערה|[https://col.org.il/news/144237 לא ייאמן: כשהרבי שלח מצות לחסידים ברוסיה בליווי הק.ג.ב.] [[חב"ד און ליין]]}}

פעם אחת היה באמצע טורניר שחמט ולא הצליח כל כך. בעת ההפסקה שלח מברק ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו ביקש מהאדמו"ר הריי"צ ברכה שיצליח במשחק האדמו"ר הריי"צ שלח לו ברכה ואכן הצליח בסוף{{הערה|לקו"ש כרך מ' חלק ב' עמ' א הערה ארבע}}.

הרבה פעמים לפני שנסע להשתתף במשחק היה ניכנס לרבי לבקש ברכה שיצליח במשחק.{{הערה|שם}}

במכתב לאישה ששאלה אותו על שמירת שבת מביא הרבי אותו דוגמא לשמירת שבת שכשהשתתף בטורניר במוסקבה ולא הסכים לשחק בשבת. למרות שב[[ברית המועצות]] לא כיבדו דת עדיין דחו את המשחקים בשבילו.{{הערה|מורה לדור נבוך עמ' עשרים}}

אחר שזכה בטורניר באיסלנד שם שוב סירב לשחק בשבת כתב לו הרבי מכתב בו הוא הודה לו על קידוש השם שגרם וביקש ממנו שיפגש עם אלוף עולם יהודי בשם בובי פישר שהיה אז בדיכאון והסתגר בביתו. במכתב הסביר הרבי שמכיון שפישר מעולם לא קיבל חינוך יהודי לכן הוא מרגיש כל כך רחוק לכן, ביקש ממנו הרבי, ילך לפישר וינסה לקרב אותו ליהדות. רשבסקי קיבל על עצמו את השליחות ונפגש עם פישר ב[[לוס אנג'לס]] במשך שלוש שעות. במהלך הפגישה פישר שאל אותו הרבה שאלות. ובהמשך סירב לשחק בשבת.{{הערה|[https://chabad-givatshmuel.org/105575_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%93%D7%99-%E2%96%A0-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93/ הדאגה לאלוף השחמט האגדי ■ מיוחד] {{חב"ד}} גבעת שמואל}}

נטמן בחלקת חב"ד של [[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמוך לאוהל בו נטמן אדמו"ר הריי"צ.

== לקריאה נוספת ==
[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/528301/jewish/Chess-The-Game-and-its-Players.htm מאמר של דוד זקליקובסקי באתר חבד.אורג]

כתבה אודותיו בכפר חב"ד באנגלית מכ"ו כסלו תשנ"ח
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בפולין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

שמואל רשבסקי

2024-08-19T07:42:10Z

בנציון: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמואל רשבסקי.jpg|ממוזער|שמאל|שמואל רשבסקי]]
'''שמואל (סם) רשבסקי''' ([[תרע"א|תרע"ב]] - [[תשנ"ב]]) היה שחמטאי בדרגת רב-אמן, אלוף [[ארצות הברית]] בשחמט שמונה פעמים וסופר שחמט.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ב]] באוזורקוב שב[[פולין]], למשפחה שהשתייכה ל[[חסידות גור]].

למד לשחק [[שחמט]] לראשונה בגיל ארבע בגיל שש התחיל לשחק עם אנשים מבוגרים ובגיל שמונה כבר היה יכול לנצח בקלות.

בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארצות הברית]], שמה המשיך לשחק בטורנירי שחמט.

למד ראיית חשבון באוניברסיטת שיקגו, והתפרנס תקופה ממקצוע זה עד שחזר לשחק שחמט.

רשבסקי ניצח באליפויות [[ארצות הברית]] לשחמט בשנים [[תרצ"ו]], [[תרח"צ]], [[תש"ו]], [[תש"ח]], [[תשי"ב]] ו[[תשכ"ט]].

השתתף באליפויות העולם בשחמט בשנים תש"ח, [[תשי"ג]], ותשכ"ח.

בשל היותו יהודי דתי לא הסכים לשחק ב[[שבת]].

נפטר בשנת [[תשנ"ב]] בגיל שמונים ואחד.

==קשריו עם חב"ד==
במשך תקופה היה מהמתפללים הקבועים ב[[770]]. הוא ביקש ברכה מהרבי ריי"ץ שלא יתגייס בצבא, והרבי יעצו [[קביעת עתים|לקבוע עתים בתורה]]{{הערה|ואכן במצבו צויין שקבע עתים בכל יום}}.

בשנת [[תש"ח]] השתתף ב[[התוועדות עם הרבי]] ולכבודו אמר [[הרבי]] שיחה על פנימיות ענין השחמט.{{הערה|לתוכן השיחה ראו בערך [[שחמט]]}}{{הערה|[[לקו"ש]] כרך מ' חלק ב' עמ' א}}

באותו זמן בערך היה לו טורניר ב[[מוסקבה]] והרבי ביקש ממנו כמה בקשות. הטורניר התקיים ב[[פסח]] והרבי ביקש שיגיד לסובייטיים שמאחר והוא אדם דתי הוא צריך להיות בביתו של הרב הראשי של מוסקבה הרב שליפר שם העביר כסף לר' [[מרדכי דובין]]. כמו כן הוא הביא מלאי גדול של מצות מהרבי וטען שהם שלו כך הצליח להעביר מלאי גדול של מצות לקהילה היהודית החשאית במוסקבה.{{הערה|[https://col.org.il/news/144237 לא ייאמן: כשהרבי שלח מצות לחסידים ברוסיה בליווי הק.ג.ב.] [[חב"ד און ליין]]}}

פעם אחת היה באמצע טורניר שחמט ולא הצליח כל כך. בעת ההפסקה שלח מברק ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו ביקש מהאדמו"ר הריי"צ ברכה שיצליח במשחק האדמו"ר הריי"צ שלח לו ברכה ואכן הצליח בסוף{{הערה|לקו"ש כרך מ' חלק ב' עמ' א הערה ארבע}}.

הרבה פעמים לפני שנסע להשתתף במשחק היה ניכנס לרבי לבקש ברכה שיצליח במשחק.{{הערה|שם}}

במכתב לאישה ששאלה אותו על שמירת שבת מביא הרבי אותו דוגמא לשמירת שבת שכשהשתתף בטורניר במוסקבה ולא הסכים לשחק בשבת. למרות שב[[ברית המועצות]] לא כיבדו דת עדיין דחו את המשחקים בשבילו.{{הערה|מורה לדור נבוך עמ' עשרים}}

אחר שזכה בטורניר באיסלנד שם שוב סירב לשחק בשבת כתב לו הרבי מכתב בו הוא הודה לו על קידוש השם שגרם וביקש ממנו שיפגש עם אלוף עולם יהודי בשם בובי פישר שהיה אז בדיכאון והסתגר בביתו. במכתב הסביר הרבי שמכיון שפישר מעולם לא קיבל חינוך יהודי לכן הוא מרגיש כל כך רחוק לכן, ביקש ממנו הרבי, ילך לפישר וינסה לקרב אותו ליהדות. רשבסקי קיבל על עצמו את השליחות ונפגש עם פישר ב[[לוס אנג'לס]] במשך שלוש שעות. במהלך הפגישה פישר שאל אותו הרבה שאלות. ובהמשך סירב לשחק בשבת.{{הערה|[https://chabad-givatshmuel.org/105575_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%93%D7%99-%E2%96%A0-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93/ הדאגה לאלוף השחמט האגדי ■ מיוחד] {{חב"ד}} גבעת שמואל}}

נטמן בחלקת חב"ד של [[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמוך לאוהל בו נטמן אדמו"ר הריי"צ.

== לקריאה נוספת ==
[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/528301/jewish/Chess-The-Game-and-its-Players.htm מאמר של דוד זקליקובסקי באתר חבד.אורג]

כתבה אודותיו בכפר חב"ד באנגלית מכ"ו כסלו תשנ"ח
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בפולין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

שמואל רשבסקי

2024-08-19T07:41:43Z

בנציון: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:שמואל רשבסקי.jpg|ממוזער|שמאל|שמואל רשבסקי]]
'''שמואל (סם) רשבסקי''' ([[תרע"א|תרע"ב]] - [[תשנ"ב]]) היה שחמטאי בדרגת רב-אמן, אלוף [[ארצות הברית]] בשחמט שמונה פעמים וסופר שחמט.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"א]] באוזורקוב שב[[פולין]], למשפחה שהשתייכה ל[[חסידות גור]].

למד לשחק [[שחמט]] לראשונה בגיל ארבע בגיל שש התחיל לשחק עם אנשים מבוגרים ובגיל שמונה כבר היה יכול לנצח בקלות.

בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארצות הברית]], שמה המשיך לשחק בטורנירי שחמט.

למד ראיית חשבון באוניברסיטת שיקגו, והתפרנס תקופה ממקצוע זה עד שחזר לשחק שחמט.

רשבסקי ניצח באליפויות [[ארצות הברית]] לשחמט בשנים [[תרצ"ו]], [[תרח"צ]], [[תש"ו]], [[תש"ח]], [[תשי"ב]] ו[[תשכ"ט]].

השתתף באליפויות העולם בשחמט בשנים תש"ח, [[תשי"ג]], ותשכ"ח.

בשל היותו יהודי דתי לא הסכים לשחק ב[[שבת]].

נפטר בשנת [[תשנ"ב]] בגיל שמונים ואחד.

==קשריו עם חב"ד==
במשך תקופה היה מהמתפללים הקבועים ב[[770]]. הוא ביקש ברכה מהרבי ריי"ץ שלא יתגייס בצבא, והרבי יעצו [[קביעת עתים|לקבוע עתים בתורה]]{{הערה|ואכן במצבו צויין שקבע עתים בכל יום}}.

בשנת [[תש"ח]] השתתף ב[[התוועדות עם הרבי]] ולכבודו אמר [[הרבי]] שיחה על פנימיות ענין השחמט.{{הערה|לתוכן השיחה ראו בערך [[שחמט]]}}{{הערה|[[לקו"ש]] כרך מ' חלק ב' עמ' א}}

באותו זמן בערך היה לו טורניר ב[[מוסקבה]] והרבי ביקש ממנו כמה בקשות. הטורניר התקיים ב[[פסח]] והרבי ביקש שיגיד לסובייטיים שמאחר והוא אדם דתי הוא צריך להיות בביתו של הרב הראשי של מוסקבה הרב שליפר שם העביר כסף לר' [[מרדכי דובין]]. כמו כן הוא הביא מלאי גדול של מצות מהרבי וטען שהם שלו כך הצליח להעביר מלאי גדול של מצות לקהילה היהודית החשאית במוסקבה.{{הערה|[https://col.org.il/news/144237 לא ייאמן: כשהרבי שלח מצות לחסידים ברוסיה בליווי הק.ג.ב.] [[חב"ד און ליין]]}}

פעם אחת היה באמצע טורניר שחמט ולא הצליח כל כך. בעת ההפסקה שלח מברק ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו ביקש מהאדמו"ר הריי"צ ברכה שיצליח במשחק האדמו"ר הריי"צ שלח לו ברכה ואכן הצליח בסוף{{הערה|לקו"ש כרך מ' חלק ב' עמ' א הערה ארבע}}.

הרבה פעמים לפני שנסע להשתתף במשחק היה ניכנס לרבי לבקש ברכה שיצליח במשחק.{{הערה|שם}}

במכתב לאישה ששאלה אותו על שמירת שבת מביא הרבי אותו דוגמא לשמירת שבת שכשהשתתף בטורניר במוסקבה ולא הסכים לשחק בשבת. למרות שב[[ברית המועצות]] לא כיבדו דת עדיין דחו את המשחקים בשבילו.{{הערה|מורה לדור נבוך עמ' עשרים}}

אחר שזכה בטורניר באיסלנד שם שוב סירב לשחק בשבת כתב לו הרבי מכתב בו הוא הודה לו על קידוש השם שגרם וביקש ממנו שיפגש עם אלוף עולם יהודי בשם בובי פישר שהיה אז בדיכאון והסתגר בביתו. במכתב הסביר הרבי שמכיון שפישר מעולם לא קיבל חינוך יהודי לכן הוא מרגיש כל כך רחוק לכן, ביקש ממנו הרבי, ילך לפישר וינסה לקרב אותו ליהדות. רשבסקי קיבל על עצמו את השליחות ונפגש עם פישר ב[[לוס אנג'לס]] במשך שלוש שעות. במהלך הפגישה פישר שאל אותו הרבה שאלות. ובהמשך סירב לשחק בשבת.{{הערה|[https://chabad-givatshmuel.org/105575_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%93%D7%99-%E2%96%A0-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93/ הדאגה לאלוף השחמט האגדי ■ מיוחד] {{חב"ד}} גבעת שמואל}}

נטמן בחלקת חב"ד של [[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמוך לאוהל בו נטמן אדמו"ר הריי"צ.

== לקריאה נוספת ==
[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/528301/jewish/Chess-The-Game-and-its-Players.htm מאמר של דוד זקליקובסקי באתר חבד.אורג]

כתבה אודותיו בכפר חב"ד באנגלית מכ"ו כסלו תשנ"ח
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בפולין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

שמואל רשבסקי

2024-08-19T07:41:25Z

בנציון: הרחבה

[[קובץ:שמואל רשבסקי.jpg|ממוזער|שמאל|שמואל רשבסקי]]
'''שמואל (סם) רשבסקי''' ([[תרע"א|תרע"ב]] - [[תשנ"ב]]) היה שחמטאי בדרגת רב-אמן, אלוף [[ארצות הברית]] בשחמט שמונה פעמים וסופר שחמט.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"א]] באוזורקוב שב[[פולין]], למשפחה שהשתייכה ל[[חסידות גור]].

למד לשחק [[שחמט]] לראשונה בגיל ארבע בגיל שש התחיל לשחק עם אנשים מבוגרים ובגיל שמונה כבר היה יכול לנצח בקלות.

בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארצות הברית]], שמה המשיך לשחק בטורנירי שחמט.

למד ראיית חשבון באוניברסיטת שיקגו, והתפרנס תקופה ממקצוע זה עד שחזר לשחק שחמט.

רשבסקי ניצח באליפויות [[ארצות הברית]] לשחמט בשנים [[תרצ"ו]], [[תרח"צ]], [[תש"ו]], [[תש"ח]], [[תשי"ב]] ו[[תשכ"ט]].

השתתף באליפויות העולם בשחמט בשנים תש"ח, [[תשי"ג]], ותשכ"ח.

בשל היותו יהודי דתי לא הסכים לשחק ב[[שבת]].

נפטר בשנת [[תשנ"ב]] בגיל שמונים ואחד.

==קשריו עם חב"ד==
במשך תקופה היה מהמתפללים הקבועים ב[[770]]. הוא ביקש ברכה מהרבי ריי"ץ שלא יתגייס בצבא, והרבי יעצו [[קביעת עתים|לקבוע עתים בתורה]]{{הערה|ואכן במצבו צויין שקבע עתים בכל יום}}.

בשנת [[תש"ח]] השתתף ב[[התוועדות עם הרבי]] ולכבודו אמר [[הרבי]] שיחה על פנימיות ענין השחמט.{{הערה|לתוכן השיחה ראו בערך [[שחמט]]}}{{הערה|[[לקו"ש]] כרך מ' חלק ב' עמ' א}}

באותו זמן בערך היה לו טורניר ב[[מוסקבה]] והרבי ביקש ממנו כמה בקשות. הטורניר התקיים ב[[פסח]] והרבי ביקש שיגיד לסובייטיים שמאחר והוא אדם דתי הוא צריך להיות בביתו של הרב הראשי של מוסקבה הרב שליפר שם העביר כסף לר' [[מרדכי דובין]]. כמו כן הוא הביא מלאי גדול של מצות מהרבי וטען שהם שלו כך הצליח להעביר מלאי גדול של מצות לקהילה היהודית החשאית במוסקבה.{{הערה|[https://col.org.il/news/144237 לא ייאמן: כשהרבי שלח מצות לחסידים ברוסיה בליווי הק.ג.ב.] [[חב"ד און ליין]]}}

פעם אחת היה באמצע טורניר שחמט ולא הצליח כל כך. בעת ההפסקה שלח מברק ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו ביקש מהאדמו"ר הריי"צ ברכה שיצליח במשחק האדמו"ר הריי"צ שלח לו ברכה ואכן הצליח בסוף{{הערה|לקו"ש כרך מ' חלק ב' עמ' א הערה ארבע}}.

הרבה פעמים לפני שנסע להשתתף במשחק היה ניכנס לרבי לבקש ברכה שיצליח במשחק.{{הערה|שם}}

במכתב לאישה ששאלה אותו על שמירת שבת מביא הרבי אותו דוגמא לשמירת שבת שכשהשתתף בטורניר במוסקבה ולא הסכים לשחק בשבת. למרות שב[[ברית המועצות]] לא כיבדו דת עדיין דחו את המשחקים בשבילו.{{הערה|מורה לדור נבוך עמ' עשרים}}

אחר שזכה בטורניר באיסלנד שם שוב סירב לשחק בשבת כתב לו הרבי מכתב בו הוא הודה לו על קידוש השם שגרם וביקש ממנו שיפגש עם אלוף עולם יהודי בשם בובי פישר שהיה אז בדיכאון והסתגר בביתו. במכתב הסביר הרבי שמכיון שפישר מעולם לא קיבל חינוך יהודי לכן הוא מרגיש כל כך רחוק לכן, ביקש ממנו הרבי, ילך לפישר וינסה לקרב אותו ליהדות. רשבסקי קיבל על עצמו את השליחות ונפגש עם פישר ב[[לוס אנג'לס]] במשך שלוש שעות. במהלך הפגישה פישר שאל אותו הרבה שאלות. ובהמשך סירב לשחק בשבת.{{הערה|[https://chabad-givatshmuel.org/105575_%D7%94%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%9E%D7%98-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%93%D7%99-%E2%96%A0-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93/ הדאגה לאלוף השחמט האגדי ■ מיוחד] {{חב"ד}} גבעת שמואל}}

נטמן בחלקת חב"ד של [[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמוך לאוהל בו נטמן אדמו"ר הריי"צ.

== לקריאה נוספת ==
[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/528301/jewish/Chess-The-Game-and-its-Players.htm מאמר של דוד זקליקובסקי באתר חבד.אורג]

כתבה אודותיו בכפר חב"ד באנגלית מכ"ו כסלו תשנ"ח{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בפולין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

שיחה:נחום דב דנברג

2024-08-07T01:44:39Z

בנציון: /* מקורות */ פסקה חדשה

== מקורות ==

מאיפוא המידע? האם יש תצלום של קברו?--[[משתמש:בנציון|בנציון]] - [[שיחת משתמש:בנציון|שיחה]], 04:44, ג' באב, ה'תשפ"ד 04:44, 7 באוגוסט 2024 (IDT)