https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F 2026-04-13T06:45:17Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=841114 2026-04-12T09:44:41Z

<p>בנדקיטין: הרחבה, עריכה</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{דמות<br /> |שם=אהרן סולובייצ'יק<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=סולוביציק.jpg<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=[[ט' באייר]] [[תרע&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=ווארשא <br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ז בתשרי]] [[תשס&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה= [[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות= <br /> }}<br /> הגאון הרב '''אהרון סולובייצ'יק''' נולד בט' [[אייר]] [[תרע&quot;ז]] לאביו רבי [[משה סולובייצ'יק]], בנו של רבי [[חיים מבריסק]]. שימש כר&quot;מ בישיבה-יוניברסיטי בניו יורק ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, והיו לו אלפי תלמידים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> ב[[תש&quot;ל]] פעל יחד עם הרב [[שמואל חפר]] ושאר עסקני חב&quot;ד, ב[[מסירות נפש]] נגד החוק [[מיהו יהודי]]. במהלך המאבק נפגש ר' אהרן עם ראש הממשלה ודיבר עימו בחריפות.{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3263 בית משיח גליון 600].}}<br /> <br /> השתתף יחד עם אחיו הגאון רבי יוסף דב בהתוועדות י' שבט תש&quot;מ אצל הרבי, ושוב נפגש אח&quot;כ כמה פעמים עם הרבי. בראיון ל&quot;כפר חב&quot;ד&quot; בחודש תמוז תשמ&quot;ו סיפר על קשרי בריסק וליובאוויטש והביע את התפעלותו מחסידות חב&quot;ד ופעילותה.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 196. עיינו שם ציטוטים מתוך הראיון שנדפס ב&quot;כפר חב&quot;ד&quot;, גליון 246.}}<br /> <br /> בראש חודש ניסן ה&lt;nowiki&gt;'תשמ''ב הגר&quot;א סולובייצ'&lt;/nowiki&gt;יק פנה לרבי בהצעה שבבית ספר ליובאוויטש (כנראה כוונתו לבית ספר חב&quot;ד בשיקאגו, שנפתח זמן קצר קודם לכן) ישלבו לימודי חול. המענה של הרבי, הנו חריף במיוחד: &quot;צר לי מאד אשר אין בידי למלא הבקשות.. ותקותי חזקה שיבין כת&quot;ר להמצב ולרוחי וידינני לכף זכות&quot;. שלילת הדבר במכתב ברורה וחד משמעית: &quot;..במקום שמשך זמן התוכנית היא בלי לימודי חול, ובפרט שהיתה בזה החלטה ברורה – איך אפשר להסביר שתבוא הוראה מגבוה לשנות ההחלטה ולהכניס לימודי חול אל התכנית..&quot;, וכן הלאה דברים נוקבים במיוחד.&lt;ref&gt;אגרות קודש חלק ל&lt;nowiki&gt;''ד אגרת יא'תשכז עמ'&lt;/nowiki&gt; קמ&quot;ח, המכתב המלא התפרסם בעמוד השער של [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/03/31-03-2026-07-56-37-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%98-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%95.pdf גליון 'שיח תמים' - תות&quot;ל נתניה מס' 19 התשפ&quot;ו] ובבית משיח גליון 493 (י&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;א שבט, ה'תשס&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ה) ע' 19 - 20.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> השתתף בכתיבת חידושי תורה בספר &quot;ויהי בישורון מלך&quot; שיצא לאור לרגל שנת השמונים לרבי. כמו כן, מסר דברי תורה לקובץ התורני &quot;מאור עינים&quot; (שיקגו תשמ&quot;ג) שיצא לאור לכבוד שנת השמונים לרבי.<br /> מסר דברי תורה לפרסום גם בקובץ &quot;הדרת מלך&quot; שיצא לאור לרגל סיום הרמב&quot;ם במחזור הראשון, וכן לספר &quot;סיומי הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט&quot;.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198.}}<br /> <br /> בעת ה&quot;שבעה&quot; על פטירת הרבנית חיה מושקא בשנת תשמ&quot;ח, בא הרב סולובייצ'יק לניחום אבלים אל הרבי, (ביום שני דה&quot;שבעה&quot;, יום ה', כ&quot;ג שבט תשמ&quot;ח) ועימו הגאון רבי דוד ליפשיץ, גאב&quot;ד סובאלק. רשימת הדברים משיחת הרבי עם הרב סולובייצ'יק מופיעה ב&quot;התוועדויות תשמ&quot;ח&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ח, חלק ב, עמ' 543 ואילך.}}<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק השתתף בסיום הרמב&quot;ם בניו יורק בשנת תשמ&quot;ט. בנאומו אמר כי עצם נסיעתו משיקגו לניו יורק עלתה לו במסירות נפש גדולה בגלל מצב בריאותו, אך &quot;באתי הנה בתור יוצא מן הכלל, לכבוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א העושה גדולות, ותיקן שבני ישראל ילמדו רמב&quot;ם.. ובכן, מצד כבודו של הרבי קיבלתי על עצמי לבוא עד הנה לסיום הרמב&quot;ם למרות שהדבר קשור במסירות נפש&quot;. הוא אף העיד אז, כי למרות שזכה לסיים את הש&quot;ס, אך את סיום הרמב&quot;ם זכה לעשות רק הודות לתקנת סיום הרמב&quot;ם של הרבי.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.}}<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק עודד את ההשתתפות בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ויצא בקריאה של חיבה להשתתף בהן {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.}}<br /> <br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] מעיד כי כשביקר את הרב סולובייצ'יק בביתו בשיקגו בראש חודש ניסן תשמ&quot;ז כדי לקבל הסכמתו לספר &quot;ידבר שלום&quot;, שמע ממנו על הערצתו הגדולה לגאונותו העצומה של הרבי, ולמנהיגותו החובקת עולם. גם בכינוסי תורה שנערכו בקעמפ &quot;גן ישראל&quot; לרגל יום ההילולא של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, ובהם מסר הרב סולובייצ'יק שיעורים בנגלה, הדגיש הרב סולובייצ'יק תמיד בתחילת השיעור את הערצתו לרבי. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198-197.}}<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשנ&quot;ד]] נפגש הרב סולוביצ'יק עם ראש הממשלה דאז ([[יצחק רבין]]) ודיבר עמו בחריפות אודות הסכנה הטמונה בחתימת [[הסכמי אוסלו]] עם המרצחים הערבים, לאחר הפגישה התראיין הרב סולוביצ'יק ל[[עיתון כפר חב&quot;ד]] וסיפר אודות הדברים הקשים שהטיח בראש הממשלה{{הערה|[https://col.org.il/news/127835 הראיון עם הרב סולוביצ'יק]}}.<br /> <br /> == מכתב גילוי דעת ==<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ו כתב נשיא &quot;הסתדרות הרבנים&quot; בארה&quot;ב מכתב מחוצף, ובו טען כי אמונתם של חסידי חב&quot;ד שהרבי הוא מלך המשיח, מיוסדת רח&quot;ל על מקורות זרים. המכתב עורר סערה בקרב יהדות ארה&quot;ב, ורבים דרשו לדעת האם אכן עומדים רבני &quot;הסתדרות הרבנים&quot; מאחורי הדברים האלה. כאשר שמע על כך הרב סולובייצ'יק (שהיה מנהיגה הרוחני של הסתדרות זו), פרסם מכתב חריף, &quot;גילוי דעת&quot;, בז' [[תמוז]] [[תשנ&quot;ו]] בכל העיתונים היהודיים ב[[ארצות הברית]]{{הערה|תרגום מאנגלית. צילום מהמכתב בחתימת ידו של הרב סולובייצ'יק מופיע בספר שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200 וכן ניתן לראות את צילום המכתב בקישורים החיצוניים שבסוף הערך. עוד פרטים על הרקע למכתב, ניתן לראות בקישורים הנ&quot;ל.}} ובו מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח מבוססת על מקורות איתנים בגמרא ובספרי הפוסקים, כמו גם בספרי הקבלה ובדברי הרבי עצמו:<br /> <br /> {{ציטוט||מרכאות=לא|תוכן=&quot;להלן מענה לשאלות הרבות אודות עמדתי בהנוגע לליובאוויטש ואמונתם המשיחית.<br /> <br /> לפני [[ג' תמוז]] כללתי את עצמי בין אלה שהאמינו כי [[הרבי]] היה ראוי להיות ה[[משיח]]. אני מאמין באופן מוחלט, כי לו היינו - במיוחד הקהילה האורטודוקסית - מאוחדים, היינו זוכים לגאולה השלמה.<br /> <br /> בהנוגע לאמונה של רבים מאנשי ליובאוויטש (כולל רבנים מובהקים וראשי ישיבות) - אמונה המיוסדת בחלקה על התבטאויות דומות של הרבי בעצמו על מורישו הרבי הקודם - שהרבי עדיין יכול להיות המשיח, וזאת לאור הגמרא ב[[סנהדרין]], הזהר, אברבנאל, כתבי האריז&quot;ל, שדי חמד ושאר מקורות, אי אפשר לבטלה כאמונה שהיא חוץ לזרם האורטודוקסי. כל ניסיון ציני להשתמש בחילוקי דיעות לגיטימיים בכל הנוגע לפירושים בעניין זה, להכפיש ולהזיק את תנועת ליובאוויטש, שהייתה וממשיכה להיות בחזית הקדמית של אלו הלוחמים במיסיונרים, בהתבוללות, ובאדישות של יהודים ליהדותם, - כל ניסיון כזה יכול רק לתרום לפילוג המצער שממנו סובל כבר המחנה היהודי בכלל והתורני בפרט. על המחנה התורני לגייס את כל כוחותיו, להתאחד ברוח האמיתית של אהבת ישראל, ולהילחם באויב האמיתי של עם ישראל. אני מוחה, וקורא להפסק מוחלט של כל תעמולה או פגיעה בשם הטוב של ליובאוויטש, או כל תנועה לגיטימית אחרת בתוך יהדות התורה&quot;.}}<br /> <br /> הרב העשיל גרינברג מבופאלו העיד כי הוא היה עד לחתימתו של הרב סולובייצ'יק על מכתב זה, ולא זו בלבד, אלא כאשר רצו להדפיס מכתב זה בשבועון היהודי &quot;ג'ואיש פרס&quot;, טלפנו מהמערכת לרב סולובייצ'יק ושאלו אם הוא מסכים להדפסת מכתבו בעיתון, והרב סולובייצ'יק השיב להם שהוא עומד מאחורי המכתב ומבקש להדפיסו. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200. בית משיח, גליון 353, עמ' 25. ראו גם בקישורים החיצוניים את עדותו המפורטת של הרב גרינברג.}}<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק הלך לעולמו ב[[י&quot;ז בתשרי]] [[תשס&quot;ב]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> חידושיו על הרמב&quot;ם נדפסו בשם &quot;פרח מטה אהרן&quot; בעריכת תלמידו דוד אפלבום. עד היום יצאו שני כרכים, על הספרים מדע ואהבה, ירושלים תשנ&quot;ז-תשנ&quot;ט. כמו כן יצא ספר חידושים שלו בהלכות אבלות, לזכר נכדו שנפטר בגיל צעיר מהמחלה הידועה, בשם &quot;עוד ישראל יוסף בני חי&quot;. כמו כן נדפסו באנגלית מספר ספרים מהגותו.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200-194.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46089 מכתבו של הרב על האמונה ברבי כמלך המשיח]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סולובייצ'יק, אהרן}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=841113 2026-04-12T09:41:08Z

<p>בנדקיטין: ניסוח, הרחבה</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{דמות<br /> |שם=אהרן סולובייצ'יק<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=סולוביציק.jpg<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=[[ט' באייר]] [[תרע&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=ווארשא <br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ז בתשרי]] [[תשס&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה= [[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות= <br /> }}<br /> הגאון הרב '''אהרון סולובייצ'יק''' נולד בט' [[אייר]] [[תרע&quot;ז]] לאביו רבי [[משה סולובייצ'יק]], בנו של רבי [[חיים מבריסק]]. שימש כר&quot;מ בישיבה-יוניברסיטי בניו יורק ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, והיו לו אלפי תלמידים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> ב[[תש&quot;ל]] פעל יחד עם הרב [[שמואל חפר]] ושאר עסקני חב&quot;ד, ב[[מסירות נפש]] נגד החוק [[מיהו יהודי]]. במהלך המאבק נפגש ר' אהרן עם ראש הממשלה ודיבר עימו בחריפות.{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3263 בית משיח גליון 600].}}<br /> <br /> השתתף יחד עם אחיו הגאון רבי יוסף דב בהתוועדות י' שבט תש&quot;מ אצל הרבי, ושוב נפגש אח&quot;כ כמה פעמים עם הרבי. בראיון ל&quot;כפר חב&quot;ד&quot; בחודש תמוז תשמ&quot;ו סיפר על קשרי בריסק וליובאוויטש והביע את התפעלותו מחסידות חב&quot;ד ופעילותה.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 196. עיינו שם ציטוטים מתוך הראיון שנדפס ב&quot;כפר חב&quot;ד&quot;, גליון 246.}}<br /> <br /> בראש חודש ניסן ה&lt;nowiki&gt;'תשמ''ב הגר&quot;א סולובייצ'&lt;/nowiki&gt;יק פנה לרבי בהצעה שבבית ספר ליובאוויטש (כנראה כוונתו לבית ספר חב&quot;ד בשיקאגו, שנפתח זמן קצר קודם לכן) ישלבו לימודי חול. המענה של הרבי, הנו חריף במיוחד: &quot;צר לי מאד אשר אין בידי למלא הבקשות.. ותקותי חזקה שיבין כת&quot;ר להמצב ולרוחי וידינני לכף זכות&quot;. שלילת הדבר במכתב ברורה וחד משמעית: &quot;..במקום שמשך זמן התוכנית היא בלי לימודי חול, ובפרט שהיתה בזה החלטה ברורה – איך אפשר להסביר שתבוא הוראה מגבוה לשנות ההחלטה ולהכניס לימודי חול אל התכנית..&quot;, וכן הלאה דברים נוקבים במיוחד.&lt;ref&gt;המכתב המלא התפרסם בעמוד השער של [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/03/31-03-2026-07-56-37-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%98-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%95.pdf גליון 'שיח תמים' - תות&quot;ל נתניה מס' 19 התשפ&quot;ו] ובבית משיח גליון 493 (י&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;א שבט, ה'תשס&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ה) ע' 19 - 20.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> השתתף בכתיבת חידושי תורה בספר &quot;ויהי בישורון מלך&quot; שיצא לאור לרגל שנת השמונים לרבי. כמו כן, מסר דברי תורה לקובץ התורני &quot;מאור עינים&quot; (שיקגו תשמ&quot;ג) שיצא לאור לכבוד שנת השמונים לרבי.<br /> מסר דברי תורה לפרסום גם בקובץ &quot;הדרת מלך&quot; שיצא לאור לרגל סיום הרמב&quot;ם במחזור הראשון, וכן לספר &quot;סיומי הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט&quot;.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198.}}<br /> <br /> בעת ה&quot;שבעה&quot; על פטירת הרבנית חיה מושקא בשנת תשמ&quot;ח, בא הרב סולובייצ'יק לניחום אבלים אל הרבי, (ביום שני דה&quot;שבעה&quot;, יום ה', כ&quot;ג שבט תשמ&quot;ח) ועימו הגאון רבי דוד ליפשיץ, גאב&quot;ד סובאלק. רשימת הדברים משיחת הרבי עם הרב סולובייצ'יק מופיעה ב&quot;התוועדויות תשמ&quot;ח&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ח, חלק ב, עמ' 543 ואילך.}}<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק השתתף בסיום הרמב&quot;ם בניו יורק בשנת תשמ&quot;ט. בנאומו אמר כי עצם נסיעתו משיקגו לניו יורק עלתה לו במסירות נפש גדולה בגלל מצב בריאותו, אך &quot;באתי הנה בתור יוצא מן הכלל, לכבוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א העושה גדולות, ותיקן שבני ישראל ילמדו רמב&quot;ם.. ובכן, מצד כבודו של הרבי קיבלתי על עצמי לבוא עד הנה לסיום הרמב&quot;ם למרות שהדבר קשור במסירות נפש&quot;. הוא אף העיד אז, כי למרות שזכה לסיים את הש&quot;ס, אך את סיום הרמב&quot;ם זכה לעשות רק הודות לתקנת סיום הרמב&quot;ם של הרבי.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.}}<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק עודד את ההשתתפות בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ויצא בקריאה של חיבה להשתתף בהן {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.}}<br /> <br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] מעיד כי כשביקר את הרב סולובייצ'יק בביתו בשיקגו בראש חודש ניסן תשמ&quot;ז כדי לקבל הסכמתו לספר &quot;ידבר שלום&quot;, שמע ממנו על הערצתו הגדולה לגאונותו העצומה של הרבי, ולמנהיגותו החובקת עולם. גם בכינוסי תורה שנערכו בקעמפ &quot;גן ישראל&quot; לרגל יום ההילולא של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, ובהם מסר הרב סולובייצ'יק שיעורים בנגלה, הדגיש הרב סולובייצ'יק תמיד בתחילת השיעור את הערצתו לרבי. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198-197.}}<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשנ&quot;ד]] נפגש הרב סולוביצ'יק עם ראש הממשלה דאז ([[יצחק רבין]]) ודיבר עמו בחריפות אודות הסכנה הטמונה בחתימת [[הסכמי אוסלו]] עם המרצחים הערבים, לאחר הפגישה התראיין הרב סולוביצ'יק ל[[עיתון כפר חב&quot;ד]] וסיפר אודות הדברים הקשים שהטיח בראש הממשלה{{הערה|[https://col.org.il/news/127835 הראיון עם הרב סולוביצ'יק]}}.<br /> <br /> == מכתב גילוי דעת ==<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ו כתב נשיא &quot;הסתדרות הרבנים&quot; בארה&quot;ב מכתב מחוצף, ובו טען כי אמונתם של חסידי חב&quot;ד שהרבי הוא מלך המשיח, מיוסדת רח&quot;ל על מקורות זרים. המכתב עורר סערה בקרב יהדות ארה&quot;ב, ורבים דרשו לדעת האם אכן עומדים רבני &quot;הסתדרות הרבנים&quot; מאחורי הדברים האלה. כאשר שמע על כך הרב סולובייצ'יק (שהיה מנהיגה הרוחני של הסתדרות זו), פרסם מכתב חריף, &quot;גילוי דעת&quot;, בז' [[תמוז]] [[תשנ&quot;ו]] בכל העיתונים היהודיים ב[[ארצות הברית]]{{הערה|תרגום מאנגלית. צילום מהמכתב בחתימת ידו של הרב סולובייצ'יק מופיע בספר שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200 וכן ניתן לראות את צילום המכתב בקישורים החיצוניים שבסוף הערך. עוד פרטים על הרקע למכתב, ניתן לראות בקישורים הנ&quot;ל.}} ובו מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח מבוססת על מקורות איתנים בגמרא ובספרי הפוסקים, כמו גם בספרי הקבלה ובדברי הרבי עצמו:<br /> <br /> {{ציטוט||מרכאות=לא|תוכן=&quot;להלן מענה לשאלות הרבות אודות עמדתי בהנוגע לליובאוויטש ואמונתם המשיחית.<br /> <br /> לפני [[ג' תמוז]] כללתי את עצמי בין אלה שהאמינו כי [[הרבי]] היה ראוי להיות ה[[משיח]]. אני מאמין באופן מוחלט, כי לו היינו - במיוחד הקהילה האורטודוקסית - מאוחדים, היינו זוכים לגאולה השלמה.<br /> <br /> בהנוגע לאמונה של רבים מאנשי ליובאוויטש (כולל רבנים מובהקים וראשי ישיבות) - אמונה המיוסדת בחלקה על התבטאויות דומות של הרבי בעצמו על מורישו הרבי הקודם - שהרבי עדיין יכול להיות המשיח, וזאת לאור הגמרא ב[[סנהדרין]], הזהר, אברבנאל, כתבי האריז&quot;ל, שדי חמד ושאר מקורות, אי אפשר לבטלה כאמונה שהיא חוץ לזרם האורטודוקסי. כל ניסיון ציני להשתמש בחילוקי דיעות לגיטימיים בכל הנוגע לפירושים בעניין זה, להכפיש ולהזיק את תנועת ליובאוויטש, שהייתה וממשיכה להיות בחזית הקדמית של אלו הלוחמים במיסיונרים, בהתבוללות, ובאדישות של יהודים ליהדותם, - כל ניסיון כזה יכול רק לתרום לפילוג המצער שממנו סובל כבר המחנה היהודי בכלל והתורני בפרט. על המחנה התורני לגייס את כל כוחותיו, להתאחד ברוח האמיתית של אהבת ישראל, ולהילחם באויב האמיתי של עם ישראל. אני מוחה, וקורא להפסק מוחלט של כל תעמולה או פגיעה בשם הטוב של ליובאוויטש, או כל תנועה לגיטימית אחרת בתוך יהדות התורה&quot;.}}<br /> <br /> הרב העשיל גרינברג מבופאלו העיד כי הוא היה עד לחתימתו של הרב סולובייצ'יק על מכתב זה, ולא זו בלבד, אלא כאשר רצו להדפיס מכתב זה בשבועון היהודי &quot;ג'ואיש פרס&quot;, טלפנו מהמערכת לרב סולובייצ'יק ושאלו אם הוא מסכים להדפסת מכתבו בעיתון, והרב סולובייצ'יק השיב להם שהוא עומד מאחורי המכתב ומבקש להדפיסו. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200. בית משיח, גליון 353, עמ' 25. ראו גם בקישורים החיצוניים את עדותו המפורטת של הרב גרינברג.}}<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק הלך לעולמו ב[[י&quot;ז בתשרי]] [[תשס&quot;ב]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> חידושיו על הרמב&quot;ם נדפסו בשם &quot;פרח מטה אהרן&quot; בעריכת תלמידו דוד אפלבום. עד היום יצאו שני כרכים, על הספרים מדע ואהבה, ירושלים תשנ&quot;ז-תשנ&quot;ט. כמו כן יצא ספר חידושים שלו בהלכות אבלות, לזכר נכדו שנפטר בגיל צעיר מהמחלה הידועה, בשם &quot;עוד ישראל יוסף בני חי&quot;. כמו כן נדפסו באנגלית מספר ספרים מהגותו.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200-194.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46089 מכתבו של הרב על האמונה ברבי כמלך המשיח]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סולובייצ'יק, אהרן}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=841110 2026-04-12T09:23:08Z

<p>בנדקיטין: /* קשריו עם הרבי וחסידות חב&quot;ד */ הגהה</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{דמות<br /> |שם=אהרן סולובייצ'יק<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=סולוביציק.jpg<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=[[ט' באייר]] [[תרע&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=ווארשא <br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ז בתשרי]] [[תשס&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה= [[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות= <br /> }}<br /> הגאון הרב '''אהרון סולובייצ'יק''' נולד בט' [[אייר]] [[תרע&quot;ז]] לאביו רבי [[משה סולובייצ'יק]], בנו של רבי [[חיים מבריסק]]. שימש כר&quot;מ בישיבה-יוניברסיטי בניו יורק ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, והיו לו אלפי תלמידים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> ב[[תש&quot;ל]] פעל יחד עם הרב [[שמואל חפר]] ושאר עסקני חב&quot;ד, ב[[מסירות נפש]] נגד החוק [[מיהו יהודי]]. במהלך המאבק נפגש ר' אהרן עם ראש הממשלה ודיבר עימו בחריפות.{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3263 בית משיח גליון 600].}}<br /> <br /> השתתף יחד עם אחיו הגאון רבי יוסף דב בהתוועדות י' שבט תש&quot;מ אצל הרבי, ושוב נפגש אח&quot;כ כמה פעמים עם הרבי. בראיון ל&quot;כפר חב&quot;ד&quot; בחודש תמוז תשמ&quot;ו סיפר על קשרי בריסק וליובאוויטש והביע את התפעלותו מחסידות חב&quot;ד ופעילותה.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 196. עיינו שם ציטוטים מתוך הראיון שנדפס ב&quot;כפר חב&quot;ד&quot;, גליון 246.}}<br /> <br /> בראש חודש ניסן ה&lt;nowiki&gt;'תשמ''ב הגר&quot;א סולובייצ'&lt;/nowiki&gt;יק פנה לרבי בהצעה שבבית ספר ליובאוויטש (כנראה כוונתו לבית ספר חב&quot;ד בשיקאגו, שנפתח זמן קצר קודם לכן) ישלבו לימודי חול. המענה של הרבי, הנו חריף במיוחד: &quot;צר לי מאד אשר אין בידי למלא הבקשות.. ותקותי חזקה שיבין כת&quot;ר להמצב ולרוחי וידינני לכף זכות&quot;. שלילת הדבר במכתב ברורה וחד משמעית: &quot;..במקום שמשך זמן התוכנית היא בלי לימודי חול, ובפרט שהיתה בזה החלטה ברורה – איך אפשר להסביר שתבוא הוראה מגבוה לשנות ההחלטה ולהכניס לימודי חול אל התכנית..&quot;, וכן הלאה דברים נוקבים במיוחד.&lt;ref&gt;המכתב המלא התפרסם בעמוד השער של [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/03/31-03-2026-07-56-37-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%98-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%95.pdf גליון 'שיח תמים' - תות&quot;ל נתניה מס' 19 התשפ&quot;ו]&lt;/ref&gt;<br /> <br /> השתתף בכתיבת חידושי תורה בספר &quot;ויהי בישורון מלך&quot; שיצא לאור לרגל שנת השמונים לרבי. כמו כן, מסר דברי תורה לקובץ התורני &quot;מאור עינים&quot; (שיקגו תשמ&quot;ג) שיצא לאור לכבוד שנת השמונים לרבי.<br /> מסר דברי תורה לפרסום גם בקובץ &quot;הדרת מלך&quot; שיצא לאור לרגל סיום הרמב&quot;ם במחזור הראשון, וכן לספר &quot;סיומי הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט&quot;.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198.}}<br /> <br /> בעת ה&quot;שבעה&quot; על פטירת הרבנית חיה מושקא בשנת תשמ&quot;ח, בא הרב סולובייצ'יק לניחום אבלים אל הרבי, (ביום שני דה&quot;שבעה&quot;, יום ה', כ&quot;ג שבט תשמ&quot;ח) ועימו הגאון רבי דוד ליפשיץ, גאב&quot;ד סובאלק. רשימת הדברים משיחת הרבי עם הרב סולובייצ'יק מופיעה ב&quot;התוועדויות תשמ&quot;ח&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ח, חלק ב, עמ' 543 ואילך.}}<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק השתתף בסיום הרמב&quot;ם בניו יורק בשנת תשמ&quot;ט. בנאומו אמר כי עצם נסיעתו משיקגו לניו יורק עלתה לו במסירות נפש גדולה בגלל מצב בריאותו, אך &quot;באתי הנה בתור יוצא מן הכלל, לכבוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א העושה גדולות, ותיקן שבני ישראל ילמדו רמב&quot;ם.. ובכן, מצד כבודו של הרבי קיבלתי על עצמי לבוא עד הנה לסיום הרמב&quot;ם למרות שהדבר קשור במסירות נפש&quot;. הוא אף העיד אז, כי למרות שזכה לסיים את הש&quot;ס, אך את סיום הרמב&quot;ם זכה לעשות רק הודות לתקנת סיום הרמב&quot;ם של הרבי.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.}}<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק עודד את ההשתתפות בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ויצא בקריאה של חיבה להשתתף בהן {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.}}<br /> <br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] מעיד כי כשביקר את הרב סולובייצ'יק בביתו בשיקגו בראש חודש ניסן תשמ&quot;ז כדי לקבל הסכמתו לספר &quot;ידבר שלום&quot;, שמע ממנו על הערצתו הגדולה לגאונותו העצומה של הרבי, ולמנהיגותו החובקת עולם. גם בכינוסי תורה שנערכו בקעמפ &quot;גן ישראל&quot; לרגל יום ההילולא של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, ובהם מסר הרב סולובייצ'יק שיעורים בנגלה, הדגיש הרב סולובייצ'יק תמיד בתחילת השיעור את הערצתו לרבי. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198-197.}}<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשנ&quot;ד]] נפגש הרב סולוביצ'יק עם ראש הממשלה דאז ([[יצחק רבין]]) ודיבר עמו בחריפות אודות הסכנה הטמונה בחתימת [[הסכמי אוסלו]] עם המרצחים הערבים, לאחר הפגישה התראיין הרב סולוביצ'יק ל[[עיתון כפר חב&quot;ד]] וסיפר אודות הדברים הקשים שהטיח בראש הממשלה{{הערה|[https://col.org.il/news/127835 הראיון עם הרב סולוביצ'יק]}}.<br /> <br /> == מכתב גילוי דעת ==<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ו כתב נשיא &quot;הסתדרות הרבנים&quot; בארה&quot;ב מכתב מחוצף, ובו טען כי אמונתם של חסידי חב&quot;ד שהרבי הוא מלך המשיח, מיוסדת רח&quot;ל על מקורות זרים. המכתב עורר סערה בקרב יהדות ארה&quot;ב, ורבים דרשו לדעת האם אכן עומדים רבני &quot;הסתדרות הרבנים&quot; מאחורי הדברים האלה. כאשר שמע על כך הרב סולובייצ'יק (שהיה מנהיגה הרוחני של הסתדרות זו), פרסם מכתב חריף, &quot;גילוי דעת&quot;, בז' [[תמוז]] [[תשנ&quot;ו]] בכל העיתונים היהודיים ב[[ארצות הברית]]{{הערה|תרגום מאנגלית. צילום מהמכתב בחתימת ידו של הרב סולובייצ'יק מופיע בספר שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200 וכן ניתן לראות את צילום המכתב בקישורים החיצוניים שבסוף הערך. עוד פרטים על הרקע למכתב, ניתן לראות בקישורים הנ&quot;ל.}} ובו מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח מבוססת על מקורות איתנים בגמרא ובספרי הפוסקים, כמו גם בספרי הקבלה ובדברי הרבי עצמו:<br /> <br /> {{ציטוט||מרכאות=לא|תוכן=&quot;להלן מענה לשאלות הרבות אודות עמדתי בהנוגע לליובאוויטש ואמונתם המשיחית.<br /> <br /> לפני [[ג' תמוז]] כללתי את עצמי בין אלה שהאמינו כי [[הרבי]] היה ראוי להיות ה[[משיח]]. אני מאמין באופן מוחלט, כי לו היינו - במיוחד הקהילה האורטודוקסית - מאוחדים, היינו זוכים לגאולה השלמה.<br /> <br /> בהנוגע לאמונה של רבים מאנשי ליובאוויטש (כולל רבנים מובהקים וראשי ישיבות) - אמונה המיוסדת בחלקה על התבטאויות דומות של הרבי בעצמו על מורישו הרבי הקודם - שהרבי עדיין יכול להיות המשיח, וזאת לאור הגמרא ב[[סנהדרין]], הזהר, אברבנאל, כתבי האריז&quot;ל, שדי חמד ושאר מקורות, אי אפשר לבטלה כאמונה שהיא חוץ לזרם האורטודוקסי. כל ניסיון ציני להשתמש בחילוקי דיעות לגיטימיים בכל הנוגע לפירושים בעניין זה, להכפיש ולהזיק את תנועת ליובאוויטש, שהייתה וממשיכה להיות בחזית הקדמית של אלו הלוחמים במיסיונרים, בהתבוללות, ובאדישות של יהודים ליהדותם, - כל ניסיון כזה יכול רק לתרום לפילוג המצער שממנו סובל כבר המחנה היהודי בכלל והתורני בפרט. על המחנה התורני לגייס את כל כוחותיו, להתאחד ברוח האמיתית של אהבת ישראל, ולהילחם באויב האמיתי של עם ישראל. אני מוחה, וקורא להפסק מוחלט של כל תעמולה או פגיעה בשם הטוב של ליובאוויטש, או כל תנועה לגיטימית אחרת בתוך יהדות התורה&quot;.}}<br /> <br /> הרב העשיל גרינברג מבופאלו העיד כי הוא היה עד לחתימתו של הרב סולובייצ'יק על מכתב זה, ולא זו בלבד, אלא כאשר רצו להדפיס מכתב זה בשבועון היהודי &quot;ג'ואיש פרס&quot;, טלפנו מהמערכת לרב סולובייצ'יק ושאלו אם הוא מסכים להדפסת מכתבו בעיתון, והרב סולובייצ'יק השיב להם שהוא עומד מאחורי המכתב ומבקש להדפיסו. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200. בית משיח, גליון 353, עמ' 25. ראו גם בקישורים החיצוניים את עדותו המפורטת של הרב גרינברג.}}<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק הלך לעולמו ב[[י&quot;ז בתשרי]] [[תשס&quot;ב]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> חידושיו על הרמב&quot;ם נדפסו בשם &quot;פרח מטה אהרן&quot; בעריכת תלמידו דוד אפלבום. עד היום יצאו שני כרכים, על הספרים מדע ואהבה, ירושלים תשנ&quot;ז-תשנ&quot;ט. כמו כן יצא ספר חידושים שלו בהלכות אבלות, לזכר נכדו שנפטר בגיל צעיר מהמחלה הידועה, בשם &quot;עוד ישראל יוסף בני חי&quot;. כמו כן נדפסו באנגלית מספר ספרים מהגותו.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200-194.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46089 מכתבו של הרב על האמונה ברבי כמלך המשיח]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סולובייצ'יק, אהרן}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=841109 2026-04-12T09:20:31Z

<p>בנדקיטין: ניסוח, הגהה</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{דמות<br /> |שם=אהרן סולובייצ'יק<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=סולוביציק.jpg<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=[[ט' באייר]] [[תרע&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=ווארשא <br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ז בתשרי]] [[תשס&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה= [[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות= <br /> }}<br /> הגאון הרב '''אהרון סולובייצ'יק''' נולד בט' [[אייר]] [[תרע&quot;ז]] לאביו רבי [[משה סולובייצ'יק]], בנו של רבי [[חיים מבריסק]]. שימש כר&quot;מ בישיבה-יוניברסיטי בניו יורק ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, והיו לו אלפי תלמידים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> ב[[תש&quot;ל]] פעל יחד עם הרב [[שמואל חפר]] ושאר עסקני חב&quot;ד, ב[[מסירות נפש]] נגד החוק [[מיהו יהודי]]. במהלך המאבק נפגש ר' אהרן עם ראש הממשלה ודיבר עימו בחריפות.{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3263 בית משיח גליון 600].}}<br /> <br /> השתתף יחד עם אחיו הגאון רבי יוסף דב בהתוועדות י' שבט תש&quot;מ אצל הרבי, ושוב נפגש אח&quot;כ כמה פעמים עם הרבי. בראיון ל&quot;כפר חב&quot;ד&quot; בחודש תמוז תשמ&quot;ו סיפר על קשרי בריסק וליובאוויטש והביע את התפעלותו מחסידות חב&quot;ד ופעילותה.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 196. עיינו שם ציטוטים מתוך הראיון שנדפס ב&quot;כפר חב&quot;ד&quot;, גליון 246.}}<br /> <br /> בראש חודש ניסן ה&lt;nowiki&gt;'תשמ''ב הגר&quot;א סולובייצ'&lt;/nowiki&gt;יק פנה לרבי בהצעה שבבית ספר ליובאוויטש (כנראה כוונתו לבית ספר חב&quot;ד בשיקאגו, שנפתח זמן קצר קודם לכן) ישלבו לימודי חול. המענה של הרבי, הנו חריף במיוחד: &quot;צר לי מאד אשר אין בידי למלא הבקשות.. ותקותי חזקה שיבין כת&quot;ר להמצב ולרוחי וידינני לכף זכות&quot;. שלילת הדבר במכתב ברורה וחד משמעית: &quot;..במקום שמשך זמן התוכנית היא בלי לימודי חול, ובפרט שהיתה בזה החלטה ברורה – איך אפשר להסביר שתבוא הוראה מגבוה לשנות ההחלטה ולהכניס לימודי חול אל התכנית..&quot;, וכן הלאה דברים נוקבים במיוחד.&lt;ref&gt;המכתב המלא התפרסם ב[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/03/31-03-2026-07-56-37-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%98-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%95.pdf גליון 'שיח תמים' - תות&quot;ל נתניה מס' 19 התשפ&quot;ו]&lt;/ref&gt;<br /> <br /> השתתף בכתיבת חידושי תורה בספר &quot;ויהי בישורון מלך&quot; שיצא לאור לרגל שנת השמונים לרבי. כמו כן, מסר דברי תורה לקובץ התורני &quot;מאור עינים&quot; (שיקגו תשמ&quot;ג) שיצא לאור לכבוד שנת השמונים לרבי.<br /> מסר דברי תורה לפרסום גם בקובץ &quot;הדרת מלך&quot; שיצא לאור לרגל סיום הרמב&quot;ם במחזור הראשון, וכן לספר &quot;סיומי הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט&quot;.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198.}}<br /> <br /> בעת ה&quot;שבעה&quot; על פטירת הרבנית חיה מושקא בשנת תשמ&quot;ח, בא הרב סולובייצ'יק לניחום אבלים אל הרבי, (ביום שני דה&quot;שבעה&quot;, יום ה', כ&quot;ג שבט תשמ&quot;ח) ועימו הגאון רבי דוד ליפשיץ, גאב&quot;ד סובאלק. רשימת הדברים משיחת הרבי עם הרב סולובייצ'יק מופיעה ב&quot;התוועדויות תשמ&quot;ח&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ח, חלק ב, עמ' 543 ואילך.}}<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק השתתף בסיום הרמב&quot;ם בניו יורק בשנת תשמ&quot;ט. בנאומו אמר כי עצם נסיעתו משיקגו לניו יורק עלתה לו במסירות נפש גדולה בגלל מצב בריאותו, אך &quot;באתי הנה בתור יוצא מן הכלל, לכבוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א העושה גדולות, ותיקן שבני ישראל ילמדו רמב&quot;ם.. ובכן, מצד כבודו של הרבי קיבלתי על עצמי לבוא עד הנה לסיום הרמב&quot;ם למרות שהדבר קשור במסירות נפש&quot;. הוא אף העיד אז, כי למרות שזכה לסיים את הש&quot;ס, אך את סיום הרמב&quot;ם זכה לעשות רק הודות לתקנת סיום הרמב&quot;ם של הרבי.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.}}<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק עודד את ההשתתפות בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ויצא בקריאה של חיבה להשתתף בהן {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.}}<br /> <br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] מעיד כי כשביקר את הרב סולובייצ'יק בביתו בשיקגו בראש חודש ניסן תשמ&quot;ז כדי לקבל הסכמתו לספר &quot;ידבר שלום&quot;, שמע ממנו על הערצתו הגדולה לגאונותו העצומה של הרבי, ולמנהיגותו החובקת עולם. גם בכינוסי תורה שנערכו בקעמפ &quot;גן ישראל&quot; לרגל יום ההילולא של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, ובהם מסר הרב סולובייצ'יק שיעורים בנגלה, הדגיש הרב סולובייצ'יק תמיד בתחילת השיעור את הערצתו לרבי. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198-197.}}<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשנ&quot;ד]] נפגש הרב סולוביצ'יק עם ראש הממשלה דאז ([[יצחק רבין]]) ודיבר עמו בחריפות אודות הסכנה הטמונה בחתימת [[הסכמי אוסלו]] עם המרצחים הערבים, לאחר הפגישה התראיין הרב סולוביצ'יק ל[[עיתון כפר חב&quot;ד]] וסיפר אודות הדברים הקשים שהטיח בראש הממשלה{{הערה|[https://col.org.il/news/127835 הראיון עם הרב סולוביצ'יק]}}.<br /> <br /> == מכתב גילוי דעת ==<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ו כתב נשיא &quot;הסתדרות הרבנים&quot; בארה&quot;ב מכתב מחוצף, ובו טען כי אמונתם של חסידי חב&quot;ד שהרבי הוא מלך המשיח, מיוסדת רח&quot;ל על מקורות זרים. המכתב עורר סערה בקרב יהדות ארה&quot;ב, ורבים דרשו לדעת האם אכן עומדים רבני &quot;הסתדרות הרבנים&quot; מאחורי הדברים האלה. כאשר שמע על כך הרב סולובייצ'יק (שהיה מנהיגה הרוחני של הסתדרות זו), פרסם מכתב חריף, &quot;גילוי דעת&quot;, בז' [[תמוז]] [[תשנ&quot;ו]] בכל העיתונים היהודיים ב[[ארצות הברית]]{{הערה|תרגום מאנגלית. צילום מהמכתב בחתימת ידו של הרב סולובייצ'יק מופיע בספר שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200 וכן ניתן לראות את צילום המכתב בקישורים החיצוניים שבסוף הערך. עוד פרטים על הרקע למכתב, ניתן לראות בקישורים הנ&quot;ל.}} ובו מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח מבוססת על מקורות איתנים בגמרא ובספרי הפוסקים, כמו גם בספרי הקבלה ובדברי הרבי עצמו:<br /> <br /> {{ציטוט||מרכאות=לא|תוכן=&quot;להלן מענה לשאלות הרבות אודות עמדתי בהנוגע לליובאוויטש ואמונתם המשיחית.<br /> <br /> לפני [[ג' תמוז]] כללתי את עצמי בין אלה שהאמינו כי [[הרבי]] היה ראוי להיות ה[[משיח]]. אני מאמין באופן מוחלט, כי לו היינו - במיוחד הקהילה האורטודוקסית - מאוחדים, היינו זוכים לגאולה השלמה.<br /> <br /> בהנוגע לאמונה של רבים מאנשי ליובאוויטש (כולל רבנים מובהקים וראשי ישיבות) - אמונה המיוסדת בחלקה על התבטאויות דומות של הרבי בעצמו על מורישו הרבי הקודם - שהרבי עדיין יכול להיות המשיח, וזאת לאור הגמרא ב[[סנהדרין]], הזהר, אברבנאל, כתבי האריז&quot;ל, שדי חמד ושאר מקורות, אי אפשר לבטלה כאמונה שהיא חוץ לזרם האורטודוקסי. כל ניסיון ציני להשתמש בחילוקי דיעות לגיטימיים בכל הנוגע לפירושים בעניין זה, להכפיש ולהזיק את תנועת ליובאוויטש, שהייתה וממשיכה להיות בחזית הקדמית של אלו הלוחמים במיסיונרים, בהתבוללות, ובאדישות של יהודים ליהדותם, - כל ניסיון כזה יכול רק לתרום לפילוג המצער שממנו סובל כבר המחנה היהודי בכלל והתורני בפרט. על המחנה התורני לגייס את כל כוחותיו, להתאחד ברוח האמיתית של אהבת ישראל, ולהילחם באויב האמיתי של עם ישראל. אני מוחה, וקורא להפסק מוחלט של כל תעמולה או פגיעה בשם הטוב של ליובאוויטש, או כל תנועה לגיטימית אחרת בתוך יהדות התורה&quot;.}}<br /> <br /> הרב העשיל גרינברג מבופאלו העיד כי הוא היה עד לחתימתו של הרב סולובייצ'יק על מכתב זה, ולא זו בלבד, אלא כאשר רצו להדפיס מכתב זה בשבועון היהודי &quot;ג'ואיש פרס&quot;, טלפנו מהמערכת לרב סולובייצ'יק ושאלו אם הוא מסכים להדפסת מכתבו בעיתון, והרב סולובייצ'יק השיב להם שהוא עומד מאחורי המכתב ומבקש להדפיסו. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200. בית משיח, גליון 353, עמ' 25. ראו גם בקישורים החיצוניים את עדותו המפורטת של הרב גרינברג.}}<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק הלך לעולמו ב[[י&quot;ז בתשרי]] [[תשס&quot;ב]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> חידושיו על הרמב&quot;ם נדפסו בשם &quot;פרח מטה אהרן&quot; בעריכת תלמידו דוד אפלבום. עד היום יצאו שני כרכים, על הספרים מדע ואהבה, ירושלים תשנ&quot;ז-תשנ&quot;ט. כמו כן יצא ספר חידושים שלו בהלכות אבלות, לזכר נכדו שנפטר בגיל צעיר מהמחלה הידועה, בשם &quot;עוד ישראל יוסף בני חי&quot;. כמו כן נדפסו באנגלית מספר ספרים מהגותו.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200-194.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46089 מכתבו של הרב על האמונה ברבי כמלך המשיח]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סולובייצ'יק, אהרן}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=841108 2026-04-12T09:18:05Z

<p>בנדקיטין: הרחבה, עריכה</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{דמות<br /> |שם=אהרן סולובייצ'יק<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=סולוביציק.jpg<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=[[ט' באייר]] [[תרע&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=ווארשא <br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ז בתשרי]] [[תשס&quot;ב]]<br /> |מקום פטירה= [[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות= <br /> }}<br /> הגאון הרב '''אהרון סולובייצ'יק''' נולד בט' [[אייר]] [[תרע&quot;ז]] לאביו רבי [[משה סולובייצ'יק]], בנו של רבי [[חיים מבריסק]]. שימש כר&quot;מ בישיבה-יוניברסיטי בניו יורק ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, והיו לו אלפי תלמידים.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> ב[[תש&quot;ל]] פעל יחד עם הרב [[שמואל חפר]] ושאר עסקני חב&quot;ד, ב[[מסירות נפש]] נגד החוק [[מיהו יהודי]]. במהלך המאבק נפגש ר' אהרן עם ראש הממשלה ודיבר עימו בחריפות.{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3263 בית משיח גליון 600].}}<br /> <br /> השתתף יחד עם אחיו הגאון רבי יוסף דב בהתוועדות י' שבט תש&quot;מ אצל הרבי, ושוב נפגש אח&quot;כ כמה פעמים עם הרבי. בראיון ל&quot;כפר חב&quot;ד&quot; בחודש תמוז תשמ&quot;ו סיפר על קשרי בריסק וליובאוויטש והביע את התפעלותו מחסידות חב&quot;ד ופעילותה.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 196. עיינו שם ציטוטים מתוך הראיון שנדפס ב&quot;כפר חב&quot;ד&quot;, גליון 246.}}<br /> <br /> בראש חודש ניסן ה&lt;nowiki&gt;'תשמ''ב הגר&quot;א סולובייצ'&lt;/nowiki&gt;יק פנה לרבי בהצעה שבבית ספר ליובאוויטש (כנראה כוונתו לבית ספר חב&quot;ד בשיקאגו, שנפתח זמן קצר קודם לכן) ישלבו לימודי חול. המענה של הרבי, הנו חריף במיוחד&lt;ref&gt;[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2026/03/31-03-2026-07-56-37-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%98-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%95.pdf גליון 'שיח תמים' - תות&quot;ל נתניה מס' 19 התשפ&quot;ו]&lt;/ref&gt;: &quot;צר לי מאד אשר אין בידי למלא הבקשות.. ותקותי חזקה שיבין כת&quot;ר להמצב ולרוחי וידינני לכף זכות&quot;. שלילת הדבר במכתב ברורה וחד משמעית: &quot;..במקום שמשך זמן התוכנית היא בלי לימודי חול, ובפרט שהיתה בזה החלטה ברורה – איך אפשר להסביר שתבוא הוראה מגבוה לשנות ההחלטה ולהכניס לימודי חול אל התכנית..&quot;, וכן הלאה דברים נוקבים במיוחד.<br /> <br /> השתתף בכתיבת חידושי תורה בספר &quot;ויהי בישורון מלך&quot; שיצא לאור לרגל שנת השמונים לרבי. כמו כן, מסר דברי תורה לקובץ התורני &quot;מאור עינים&quot; (שיקגו תשמ&quot;ג) שיצא לאור לכבוד שנת השמונים לרבי.<br /> מסר דברי תורה לפרסום גם בקובץ &quot;הדרת מלך&quot; שיצא לאור לרגל סיום הרמב&quot;ם במחזור הראשון, וכן לספר &quot;סיומי הרמב&quot;ם תשמ&quot;ט&quot;.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198.}}<br /> <br /> בעת ה&quot;שבעה&quot; על פטירת הרבנית חיה מושקא בשנת תשמ&quot;ח, בא הרב סולובייצ'יק לניחום אבלים אל הרבי, (ביום שני דה&quot;שבעה&quot;, יום ה', כ&quot;ג שבט תשמ&quot;ח) ועימו הגאון רבי דוד ליפשיץ, גאב&quot;ד סובאלק. רשימת הדברים משיחת הרבי עם הרב סולובייצ'יק מופיעה ב&quot;התוועדויות תשמ&quot;ח&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ח, חלק ב, עמ' 543 ואילך.}}<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק השתתף בסיום הרמב&quot;ם בניו יורק בשנת תשמ&quot;ט. בנאומו אמר כי עצם נסיעתו משיקגו לניו יורק עלתה לו במסירות נפש גדולה בגלל מצב בריאותו, אך &quot;באתי הנה בתור יוצא מן הכלל, לכבוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א העושה גדולות, ותיקן שבני ישראל ילמדו רמב&quot;ם.. ובכן, מצד כבודו של הרבי קיבלתי על עצמי לבוא עד הנה לסיום הרמב&quot;ם למרות שהדבר קשור במסירות נפש&quot;. הוא אף העיד אז, כי למרות שזכה לסיים את הש&quot;ס, אך את סיום הרמב&quot;ם זכה לעשות רק הודות לתקנת סיום הרמב&quot;ם של הרבי.{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.}}<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק עודד את ההשתתפות בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ויצא בקריאה של חיבה להשתתף בהן {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 197.}}<br /> <br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] מעיד כי כשביקר את הרב סולובייצ'יק בביתו בשיקגו בראש חודש ניסן תשמ&quot;ז כדי לקבל הסכמתו לספר &quot;ידבר שלום&quot;, שמע ממנו על הערצתו הגדולה לגאונותו העצומה של הרבי, ולמנהיגותו החובקת עולם. גם בכינוסי תורה שנערכו בקעמפ &quot;גן ישראל&quot; לרגל יום ההילולא של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, ובהם מסר הרב סולובייצ'יק שיעורים בנגלה, הדגיש הרב סולובייצ'יק תמיד בתחילת השיעור את הערצתו לרבי. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 198-197.}}<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשנ&quot;ד]] נפגש הרב סולוביצ'יק עם ראש הממשלה דאז ([[יצחק רבין]]) ודיבר עמו בחריפות אודות הסכנה הטמונה בחתימת [[הסכמי אוסלו]] עם המרצחים הערבים, לאחר הפגישה התראיין הרב סולוביצ'יק ל[[עיתון כפר חב&quot;ד]] וסיפר אודות הדברים הקשים שהטיח בראש הממשלה{{הערה|[https://col.org.il/news/127835 הראיון עם הרב סולוביצ'יק]}}.<br /> <br /> == מכתב גילוי דעת ==<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ו כתב נשיא &quot;הסתדרות הרבנים&quot; בארה&quot;ב מכתב מחוצף, ובו טען כי אמונתם של חסידי חב&quot;ד שהרבי הוא מלך המשיח, מיוסדת רח&quot;ל על מקורות זרים. המכתב עורר סערה בקרב יהדות ארה&quot;ב, ורבים דרשו לדעת האם אכן עומדים רבני &quot;הסתדרות הרבנים&quot; מאחורי הדברים האלה. כאשר שמע על כך הרב סולובייצ'יק (שהיה מנהיגה הרוחני של הסתדרות זו), פרסם מכתב חריף, &quot;גילוי דעת&quot;, בז' [[תמוז]] [[תשנ&quot;ו]] בכל העיתונים היהודיים ב[[ארצות הברית]]{{הערה|תרגום מאנגלית. צילום מהמכתב בחתימת ידו של הרב סולובייצ'יק מופיע בספר שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200 וכן ניתן לראות את צילום המכתב בקישורים החיצוניים שבסוף הערך. עוד פרטים על הרקע למכתב, ניתן לראות בקישורים הנ&quot;ל.}} ובו מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי האמונה שהרבי הוא מלך המשיח מבוססת על מקורות איתנים בגמרא ובספרי הפוסקים, כמו גם בספרי הקבלה ובדברי הרבי עצמו:<br /> <br /> {{ציטוט||מרכאות=לא|תוכן=&quot;להלן מענה לשאלות הרבות אודות עמדתי בהנוגע לליובאוויטש ואמונתם המשיחית.<br /> <br /> לפני [[ג' תמוז]] כללתי את עצמי בין אלה שהאמינו כי [[הרבי]] היה ראוי להיות ה[[משיח]]. אני מאמין באופן מוחלט, כי לו היינו - במיוחד הקהילה האורטודוקסית - מאוחדים, היינו זוכים לגאולה השלמה.<br /> <br /> בהנוגע לאמונה של רבים מאנשי ליובאוויטש (כולל רבנים מובהקים וראשי ישיבות) - אמונה המיוסדת בחלקה על התבטאויות דומות של הרבי בעצמו על מורישו הרבי הקודם - שהרבי עדיין יכול להיות המשיח, וזאת לאור הגמרא ב[[סנהדרין]], הזהר, אברבנאל, כתבי האריז&quot;ל, שדי חמד ושאר מקורות, אי אפשר לבטלה כאמונה שהיא חוץ לזרם האורטודוקסי. כל ניסיון ציני להשתמש בחילוקי דיעות לגיטימיים בכל הנוגע לפירושים בעניין זה, להכפיש ולהזיק את תנועת ליובאוויטש, שהייתה וממשיכה להיות בחזית הקדמית של אלו הלוחמים במיסיונרים, בהתבוללות, ובאדישות של יהודים ליהדותם, - כל ניסיון כזה יכול רק לתרום לפילוג המצער שממנו סובל כבר המחנה היהודי בכלל והתורני בפרט. על המחנה התורני לגייס את כל כוחותיו, להתאחד ברוח האמיתית של אהבת ישראל, ולהילחם באויב האמיתי של עם ישראל. אני מוחה, וקורא להפסק מוחלט של כל תעמולה או פגיעה בשם הטוב של ליובאוויטש, או כל תנועה לגיטימית אחרת בתוך יהדות התורה&quot;.}}<br /> <br /> הרב העשיל גרינברג מבופאלו העיד כי הוא היה עד לחתימתו של הרב סולובייצ'יק על מכתב זה, ולא זו בלבד, אלא כאשר רצו להדפיס מכתב זה בשבועון היהודי &quot;ג'ואיש פרס&quot;, טלפנו מהמערכת לרב סולובייצ'יק ושאלו אם הוא מסכים להדפסת מכתבו בעיתון, והרב סולובייצ'יק השיב להם שהוא עומד מאחורי המכתב ומבקש להדפיסו. {{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200. בית משיח, גליון 353, עמ' 25. ראו גם בקישורים החיצוניים את עדותו המפורטת של הרב גרינברג.}}<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> הרב סולובייצ'יק הלך לעולמו ב[[י&quot;ז בתשרי]] [[תשס&quot;ב]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] בירושלים.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> חידושיו על הרמב&quot;ם נדפסו בשם &quot;פרח מטה אהרן&quot; בעריכת תלמידו דוד אפלבום. עד היום יצאו שני כרכים, על הספרים מדע ואהבה, ירושלים תשנ&quot;ז-תשנ&quot;ט. כמו כן יצא ספר חידושים שלו בהלכות אבלות, לזכר נכדו שנפטר בגיל צעיר מהמחלה הידועה, בשם &quot;עוד ישראל יוסף בני חי&quot;. כמו כן נדפסו באנגלית מספר ספרים מהגותו.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 200-194.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46089 מכתבו של הרב על האמונה ברבי כמלך המשיח]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סולובייצ'יק, אהרן}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=840964 2026-04-11T19:56:01Z

<p>בנדקיטין: עריכה, עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:רלי אלפנביין.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראל אלפנביין מוסר שיעור ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]] (תשפ&quot;ד)]]<br /> [[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]<br /> הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הינו סופר חב&quot;די, [[רב (תואר)|רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]], ו[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], בעבר כיהן כר&quot;מ ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח בתמוז|י&quot;ח תמוז]] [[תשל&quot;א]] (1971) ב[[לוד]], לרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולחנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]].<br /> <br /> ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת &quot;היישוב החדש&quot; ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. על השיבה לחב&quot;ד סיפר בראיון ל[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1439}} לקראת י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ה.<br /> <br /> לקראת שנת [[תנש&quot;א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. ב[[קיץ]] [[תנש&quot;א]] סייע למשך ארבעה שבועות{{הערה|משבת פרשת [[פנחס]]}} בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע&quot;י [[ועד הנחות התמימים]] להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: {{ציטוטון|ילכו מחיל אל חיל גו'}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-קובץ-ב-בין-כסה-לעשור-עימוד.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] מבית [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ&quot;א (ע' 40 - 41) {{אינפו}}}}.<br /> <br /> באלול תשנ&quot;ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה ב[[עיתון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג סיון]] [[תשנ&quot;ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש&quot;פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.<br /> <br /> אחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע&quot;ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב&quot;ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[רב]] ביהכ&quot;נ חב&quot;ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו החינוכי.<br /> <br /> עד שנת [[תשפ&quot;ב]] שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו התקבלו באהדה בקרב התלמידים.<br /> <br /> ב[[שבט]] תשפ&quot;ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בנתניה בוועד הנהלת [[את&quot;ה המרכזי]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.<br /> <br /> לאחר [[חודש תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] עזב את עבודתו בישיבה ב[[נתניה]].<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשפ&quot;ה]] החל לכהן כר&quot;מ בישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה){{הערה|[https://chabad.info/special/1128749/ בלעדי: סקירה מקיפה של מפת הישיבות החב&quot;דית בארץ הקודש] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==כתיבה ופרסומים==<br /> ב[[אלול]] תשנ&quot;ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב&quot;ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ&quot;ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}} .<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] הוציא לאור ביחד עם התמימים [[שניאור זלמן הרצל]] ו[[מנחם מענדל הנדל]], ספר בשם פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת [[הגאולה]] לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט השלם לא יצא לכדי פועל.<br /> <br /> כותב בקביעות ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור &quot;סיפורי חסידים&quot;. תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. <br /> כתבותיו פורסמו לסירוגין תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם &quot;ישראל שנהב&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הופסקה באופן זמני כתיבתו הקבועה בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון את מדור &quot;חיי רבי&quot;. ובשנת [[תשע&quot;ח]] החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו&quot;ת בנושאים שונים עם מגוון משפיעי [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===ספר ר' מענדל פוטרפס===<br /> במשך מספר שנים עוסק, יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, במחקר אודות ר' [[מענדל פוטרפס]] - אצל משפחתו ותלמידיו המרובים- כדי להוציא ספר מקיף ומדויק שיתעד את תולדותיו.<br /> <br /> במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[שבועון בית משיח]] ו[[התמים (בית משיח)]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:<br /> *'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.<br /> *'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br /> *'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב&quot;ד בעבר ובהווה.<br /> *'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - ליקוט ראשוני של קיצור תולדות חיים של גדולי החסידים מכל ששת הדורות הקודמים של רבותינו נשיאינו, ובעיקר סיפורים על החסידים, [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]]. [הרב [[אליהו יוחנן גוראריה|אליהו יוחנן גורארי]]' בספריו [[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]] משתמש רבות בחומר ובסידור שבספרים&lt;ref&gt;אם כי הרב אלפנביין התמקד במיוחד בגדולי החסידים, ואילו הרב גורארי' השתדל להביא פרטים על '''כל''' החסידים שייש עליהם ידיעות.&lt;/ref&gt;.]<br /> *'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם &quot;איצ'ה דער מתמיד&quot;, הוצאת [[שבועון כפר חב&quot;ד]] [[תשס&quot;ו]].<br /> *'''סיפורים חסידיים''' (2 כרכים)- [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.<br /> *'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''[[ר' ניסן (ספר)|ר' ניסן]]''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע&quot;ג]] (2 כרכים).<br /> *'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע&quot;ו.<br /> *'''ר' מענדל פוטרפס''' - תולדות ר' [[מענדל פוטרפס]], משליו ואמרותיו. טרם נדפס במילואו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו ר' [[יחיאל אלפנביין]] - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]].<br /> * בנו ר' [[שניאור זלמן אלפנביין]] - מעורכי אתר [[חב&quot;ד אינפו]] וחבר הנהלה ב[[מטה יציאה לשליחות]] - [[ביתר עילית]].<br /> * בנו ר' חיים משה בנימין אלפנביין.<br /> * בנו ר' דוד אלפנביין<br /> * חתנו, הרב [[אהרון קוביטשעק]] - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]].<br /> * חתנו, הרב שניאור זלמן פוזניק.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב אלפנביין מספר על השיבה לחב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] 1439 ע' 20<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/הרב-ישראל-אלפנביין/ תגית: הרב ישראל אלפנביין]''' באתר {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabadlive.org/9fu0 תגית: הרב ישראל אלפנביין]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/22-02-2022-12-42-47-תשורה-אלפנביין-לפרסום.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין-רייניץ] - באתר {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.33451045104_6321280.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - הבר ] באתר {{COL}}<br /> *'''[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20אלפנביין%20-%20ליכטשטיין.%20טז%20מנחם%20אב%20תשפד.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - ליכטשטיין]'''<br /> *'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/08/12-08-2025-22-26-16-tshura.indd-2-1.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - מרגליות]''' '''{{אינפו}}'''<br /> *'''[https://sinun770.org/התוועדות-יט-כסלו-תשפו-הרב-ישראל-אלפנב/ התוועדות י&quot;ט כסלו תשפ&quot;ו – הרב ישראל אלפנביין | מעייני ישראל אלעד]''' באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפנביין]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=840963 2026-04-11T19:51:49Z

<p>בנדקיטין: /* תולדות חיים */ הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:נפתלי_צבי_מינצברג.jpeg|ממוזער|הרב נפתלי צבי מינצברג]]<br /> [[קובץ:הרב נפתלי מינצברג.jpg|ממוזער|הרב מינצברג נואם באירוע לאנ&quot;ש בנתניה]]<br /> הרב '''נפתלי צבי מינצברג''', הוא [[ר&quot;מ]] שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], ו[[שליח]] [[הרבי]] ביישוב כפר נטר. מתגורר בעיר [[נתניה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[מאיר מינצברג]] וליוכבד.<br /> <br /> למד ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] ולאחריה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשנ&quot;ה]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> סייע לרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בעריכת סדרת הספרים '[[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]]'.<br /> <br /> התחתן עם בתו של הרב [[יוסף יצחק אופן]]. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] (בעקבות בקשת תושבי המקום) החל לשמש כשליח הרבי ב[[כפר נטר]]. חבר בהנהלה ומשמש כר&quot;מ (בשיעור א&lt;nowiki&gt;' עד שנת התשפ''ג ומאז עבר לשמש כר''מ) בשיעור ג'&lt;/nowiki&gt; בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * אחיו, הרב [[מנחם מינצברג]]<br /> * אחיו הרב [[ברוך בנימין זאב מינצברג]] - משפיע ור&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים רחובות|תומכי תמימים מאור מנחם]] ב[[רחובות]]<br /> * אחיו הרב מרדכי - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית|תומכי תמימים ביתר עלית]]<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל מינצברג - [[בני ברק]] (חתן הרב [[יוסף יצחק בלינוב]])<br /> *בנו הרב אהרן שלמה זלמן (ארי) - [[קריית גת]]<br /> *חתנו, הרב אברהם דוד קוק - מחנך ב[[תלמוד תורה דברי מנחם נתניה]]<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:מינצברג, נפתלי צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מינצברג]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:ר&quot;מים]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839699 2026-04-05T20:22:34Z

<p>בנדקיטין: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף יצחק לוין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק לוין.]]<br /> הרב '''יוסף יצחק לוין''' (נולד ב[[כ' כסלו]] [[תשל&quot;ד]]) הוא משגיח ומשפיע ראשי ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים רחובות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ' כסלו]] [[תשל&quot;ד]] לרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ולשפרה.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה למד בחח&quot;ל צפת.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] נסע לשנת הקבוצה אצל [[הרבי]].<br /> <br /> לאחר חתונתו הקים את ביתו עם נחמה דינה בתו של הרב [[תנחום בורושנסקי]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] הצטרף לישיבת תומכי תמימים &quot;מאור מנחם&quot; רחובות בראשות הרב [[חיים אהרון]] והמשפיע הרב [[זאב מינצברג]].<br /> <br /> הרב לוין מכהן כמשפיע ומשגיח ראשי בישיבה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בנו, ר' יעקב (יענקי) לוין - שליח לנוער [[אבן יהודה|באבן יהודה]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:לוין, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת מאור מנחם רחובות]]<br /> [[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839697 2026-04-05T20:18:05Z

<p>בנדקיטין: הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה, עדכון,</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע אנ&quot;ש ברחובות|אחר=רב בירושלים, שנודע בכינוי 'רב האסירים'|ראו=אריה לוין}}<br /> {{דמות<br /> |שם = הרב אריה יהודה לייב הלוי לוין<br /> |תמונה = הרב אריה יהודה לייב לוין.png<br /> |כינוי=<br /> |תיאור = הרב אריה יהודה לייב הלוי לוין<br /> |תאריך לידה= [[כ&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ד]]<br /> |מקום לידה= גרוזיה, [[ברית המועצות]]<br /> |תאריך פטירה= [[י&quot;ג טבת]] [[תשפ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה= [[רחובות]]<br /> |מקום פעילות= [[רחובות]]<br /> |תפקידים נוספים= [[משפיע]]<br /> |רבותיו= [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב אריה לוין מתפלל.jpg|250px|ממוזער|הרב אריה לוין מתפלל בבית כנסת חב&quot;ד המרכזי ברחובות]]<br /> הרב '''אריה יהודה לייב לוין''' ([[כ&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ד]] - [[י&quot;ג טבת]] [[תשפ&quot;ג]]) היה משפיע בקהילת חב&quot;ד וגבאי בית כנסת חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד המרכזי ב[[רחובות]] וממייסדי הקהילה, והאחראי האזורי על חלוקת הסיוע של [[כולל חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בברית המועצות ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ד]] להוריו ר' שאול ונעמי לוין.<br /> <br /> כתינוק פעוט הצליחה משפחתו לצאת את גבולות מסך הברזל ובשלהי שנת [[תש&quot;ז]] עלו לארץ הקודש.<br /> למד בישיבה בלוד ובכפ&quot;ח, והיה מושפע של ר' [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> <br /> למד ב'קבוצה' בשנת תשכ&quot;ד ובשנת תשכ&quot;ו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו שפרה בת ר' אליעזר בן ציון ומלכה רייזל וייס.<br /> <br /> לאחר חתונתו התיישב ב[[רחובות]] והרבי כתב לו שיקים &quot;סביבה חב&quot;דית&quot; ברחובות{{הערה|במענה למכתבו שרוצה לגור במקום שיש סביבה חב&quot;דית (כלוד או רמת גן) כתב לו הרבי שיגור ברחובות, כבפנים. תשורה לוין תשע&quot;ט (ב), עמוד 13. וראה: *שניאור ברגר, [https://col.org.il/news/143323 כשהרבי סימן לרב אריה לוין לעשות ברחובות 'סביבה חב&quot;דית'] {{COL}}}}, ואכן הקים את הקהילה יחד עם הרב [[שלמה איידלמן]] ע&quot;ה ושיבלחט&quot;א הרב חיים חייקין. שימש כ[[גבאי]] ב[[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] המקומי עד פטירתו, והיה בין היוזמים שהביאו להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה, ע&quot;פ הוראתו של הרבי{{הערה|תשורה גלוכבסקי תשע&quot;ז, עמוד 12.}}.<br /> <br /> שימש כמשפיע הקהילה מאז היווסדה, וגם לאחר פטירתו ממשיך להוות דוגמה חיה לבני קהילתו.<br /> <br /> במשך 53 שנים (תש&quot;ל - תשפ&quot;ג) מסר שיעור תניא בקביעות מידי שבוע, אותו לא הפסיק עד פטירתו.<br /> <br /> שימש כ־45 שנים כ[[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וכמחנך ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד לוד]].<br /> <br /> ב[[בטאון חב&quot;ד]] מחודש [[אב]] [[תשל&quot;א]] מופיע שמו כמזכיר סניף [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[רחובות]].<br /> לכבוד י&quot;א ניסן תשל&quot;ב-ג הקים את [[גמ&quot;ח]] &quot;קרן [[אהבת ישראל]] - חסדי מנחם&quot;, מוסד מ[[ע&quot;א מוסדות]].<br /> <br /> השתתף ונאם בכינוס [[צא&quot;ח]] ב-770, בסוכות שנת [[תש&quot;מ]]{{הערה|להלן סרטון בו נואם בכינוס: file:///C:/Users/Shneor/Downloads/VID-20251028-WA0297.mp4}}.<br /> <br /> השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br /> <br /> היה מארח אורחים בביתו בקביעות בשבתות וחגים, היה אחראי על 'דמי מעמד' ו'קרן השנה' וכן ארגון כינוסי תורה בחול המועד, סעודות משיח ברחבי העיר, תהלוכות לבתי כנסיות בשמחת תורה.<br /> <br /> נודע כאיש חסד, ולצד פעילותו במסירת שיעורים והתוועדויות, שימש כאחראי האזורי על חלוקת הסיוע של [[כולל חב&quot;ד ארץ הקודש]], ורעייתו היא מראשי ארגון נשי חב&quot;ד רחובות. רבים מתושבי רחובות העידו על מסירות נפשו שלו ושל רעייתו למען הזולת ולמען הכלל.<br /> <br /> לאחר אשפוז בן מספר ימים נפטר ביום שישי [[י&quot;ג בטבת]] [[תשפ&quot;ג]] עם כניסת השבת. כחודשיים לאחר פטירת רעייתו. בעקבות הפטירה, הוחלט על ידי הרב גלוכובסקי ומשפחת לוין, לפתוח &quot;קרן חסדי אריה ושפרה&quot;, אשר תמשיך את מפעלי החסד של הרב אריה ושפרה לוין ע&quot;ה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, ר' [[שלום לייב לרמן]] - בני ברק<br /> * אחיו, ר' אברהם לוין - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *אחיו, ר' חיים לוין - חיפה<br /> *בתו רבקה יטי, רעיית הרב שמואל טייכמן - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק לוין]] - משגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים רחובות<br /> *בנו, הרב מנחם לוין - שליח הרבי בישובים מתן, ירחיב, נירית וקיבוץ חורשים.<br /> *בנו, הרב שניאור לוין - רחובות<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''האריה שיצר סביבה''', שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1992 עמוד 40.<br /> *שניאור זלמן ברגר '''ה'אבא' של קהילת חב&quot;ד ברחובות''' שבועון {{בית משיח}} 1343 עמוד 38.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://chabad.info/blogs/886234/ סל ענק • השליח מגני יוחנן נפרד מהרב לוין ע”ה], באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/885991/ אבל כבד ברחובות: מאות בהלווית משפיע הקהילה הרב אריה לוין ע”ה], באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/143171 התעוררתי הבוקר ודמעות בעיניי: אחר פטירת הרב אריה לוין ע&quot;ה] באתר {{col}}<br /> *שניאור ברגר, [https://col.org.il/news/143323 כשהרבי סימן לרב אריה לוין לעשות ברחובות 'סביבה חב&quot;דית'] {{COL}}<br /> * [https://chabad.info/news/898761/ התוועדות במלאות השלושים לפטירת הרב לוין ע&quot;ה] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לוין, יהודה אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=839678 2026-04-05T19:25:32Z

<p>בנדקיטין: /* תולדות חיים */ הרחבה, עריכה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע אנ&quot;ש ברחובות|אחר=רב בירושלים, שנודע בכינוי 'רב האסירים'|ראו=אריה לוין}}<br /> {{דמות<br /> |שם = הרב אריה יהודה לייב הלוי לוין<br /> |תמונה = הרב אריה יהודה לייב לוין.png<br /> |כינוי=<br /> |תיאור = הרב אריה יהודה לייב הלוי לוין<br /> |תאריך לידה= [[כ&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ד]]<br /> |מקום לידה= גרוזיה, [[ברית המועצות]]<br /> |תאריך פטירה= [[י&quot;ג טבת]] [[תשפ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה= [[רחובות]]<br /> |מקום פעילות= [[רחובות]]<br /> |תפקידים נוספים= [[משפיע]]<br /> |רבותיו= [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב אריה לוין מתפלל.jpg|250px|ממוזער|הרב אריה לוין מתפלל בבית כנסת חב&quot;ד המרכזי ברחובות]]<br /> הרב '''אריה יהודה לייב לוין''' ([[כ&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ד]] - [[י&quot;ג טבת]] [[תשפ&quot;ג]]) היה משפיע בקהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]] וממייסדי הקהילה, והאחראי האיזורי על חלוקת הסיוע של [[כולל חב&quot;ד ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בברית המועצות ב[[כ&quot;ג תמוז]] [[תש&quot;ד]] להוריו ר' שאול ונעמי לוין.<br /> <br /> כתינוק פעוט הצליחה משפחתו לצאת את גבולות מסך הברזל ובשלהי שנת [[תש&quot;ז]] עלו לארץ הקודש.<br /> למד בישיבה בלוד ובכפ&quot;ח, והיה מושפע של ר' [[שלמה חיים קסלמן]].<br /> <br /> למד ב'קבוצה' בשנת תשכ&quot;ד ובשנת תשכ&quot;ו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו שפרה בת ר' אליעזר בן ציון ומלכה רייזל וייס.<br /> <br /> לאחר חתונתו התיישב ב[[רחובות]] והרבי כתב לו שיקים &quot;סביבה חב&quot;דית&quot; ברחובות{{הערה|במענה למכתבו שרוצה לגור במקום שיש סביבה חב&quot;דית (כלוד או רמת גן) כתב לו הרבי שיגור ברחובות, כבפנים. תשורה לוין תשע&quot;ט (ב), עמוד 13. וראה: *שניאור ברגר, [https://col.org.il/news/143323 כשהרבי סימן לרב אריה לוין לעשות ברחובות 'סביבה חב&quot;דית'] {{COL}}}}, ואכן הקים את הקהילה יחד עם הרב [[שלמה איידלמן]] ע&quot;ה ושיבלחט&quot;א הרב חיים חייקין. שימש כ[[גבאי]] ב[[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] המקומי עד פטירתו, והיה בין היוזמים שהביאו להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה, ע&quot;פ הוראתו של הרבי{{הערה|תשורה גלוכבסקי תשע&quot;ז, עמוד 12.}}.<br /> <br /> שימש כמשפיע הקהילה מאז היווסדה, וגם לאחר פטירתו ממשיך להוות דוגמה חיה לבני קהילתו.<br /> <br /> במשך 53 שנים (תש&quot;ל - תשפ&quot;ג) מסר שיעור תניא בקביעות מידי שבוע, אותו לא הפסיק עד פטירתו.<br /> <br /> שימש כ45 שנים כ[[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים לוד]] וכמחנך ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד לוד]].<br /> <br /> ב[[בטאון חב&quot;ד]] מחודש [[אב]] [[תשל&quot;א]] מופיע שמו כמזכיר סניף [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[רחובות]]. <br /> לכבוד י&quot;א ניסן תשל&quot;ב-ג הקים את [[גמ&quot;ח]] &quot;קרן [[אהבת ישראל]] - חסדי מנחם&quot;, מוסד מ[[ע&quot;א מוסדות]]. <br /> <br /> השתתף ונאם בכינוס [[צא&quot;ח]] ב-770, בסוכות שנת [[תש&quot;מ]].{{הערה|להלן סרטון בו נואם בכינוס: file:///C:/Users/Shneor/Downloads/VID-20251028-WA0297.mp4}} <br /> <br /> השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. <br /> <br /> היה מארח אורחים בביתו בקביעות בשבתות וחגים, היה אחראי על 'דמי מעמד' ו'קרן השנה' וכן ארגון כינוסי תורה בחול המועד, סעודות משיח ברחבי העיר, תהלוכות לבתי כנסיות בשמחת תורה. <br /> <br /> נודע כאיש חסד, ולצד פעילותו במסירת שיעורים והתוועדויות, שימש כאחראי האזורי על חלוקת הסיוע של [[כולל חב&quot;ד ארץ הקודש]], ורעייתו היא מראשי ארגון נשי חב&quot;ד רחובות. רבים מתושבי רחובות העידו על מסירות נפשו שלו ושל רעייתו למען הזולת ולמען הכלל.<br /> <br /> לאחר אשפוז בן מספר ימים נפטר ביום שישי [[י&quot;ג בטבת]] [[תשפ&quot;ג]] עם כניסת השבת. כחודשיים לאחר פטירת רעייתו. בעקבות הפטירה, הוחלט על ידי הרב גלוכובסקי ומשפחת לוין, לפתוח קרן חסדי אריה ושפרה, אשר תמשיך את מפעלי החסד של הרב אריה ושפרה לוין ע&quot;ה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, ר' [[שלום לייב לרמן]] - בני ברק<br /> * אחיו, ר' אברהם לוין - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *אחיו, ר' חיים לוין - חיפה<br /> *בתו רבקה יטי, רעיית הרב שמואל טייכמן - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק לוין]] - משגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים רחובות<br /> *בנו, הרב מנחם לוין - שליח הרבי בישובים מתן, ירחיב, נירית וקיבוץ חורשים.<br /> *בנו, הרב שניאור לוין - רחובות<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''האריה שיצר סביבה''', שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1992 עמוד 40.<br /> *שניאור זלמן ברגר '''ה'אבא' של קהילת חב&quot;ד ברחובות''' שבועון {{בית משיח}} 1343 עמוד 38.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://chabad.info/blogs/886234/ סל ענק • השליח מגני יוחנן נפרד מהרב לוין ע”ה], באתר {{חב&quot;ד אינפו}} <br /> * [https://chabad.info/bdh/885991/ אבל כבד ברחובות: מאות בהלווית משפיע הקהילה הרב אריה לוין ע”ה], באתר {{חב&quot;ד אינפו}} <br /> * [https://col.org.il/news/143171 התעוררתי הבוקר ודמעות בעיניי: אחר פטירת הרב אריה לוין ע&quot;ה], באתר {{col}}<br /> *שניאור ברגר, [https://col.org.il/news/143323 כשהרבי סימן לרב אריה לוין לעשות ברחובות 'סביבה חב&quot;דית'] {{COL}}<br /> * [https://chabad.info/news/898761/ התוועדות במלאות השלושים לפטירת הרב לוין ע&quot;ה] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לוין, יהודה אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=829994 2026-03-05T13:50:38Z

<p>בנדקיטין: /* צוות הישיבה */ עדכון</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> {{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים נתניה (גדולה)<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[א' באלול]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> |מיקום=אריה מוצקין 23, נתניה<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]]<br /> |מספר תלמידים=כ- 15<br /> |מנהל גשמי=הרב משה וישצקי<br /> |תמונה=תותל נתניה גדולה.jpg}}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים נתניה (כיתת ישיבה גדולה)''' היא ישיבה שהוקמה לשיעור א' ישיבה גדולה ותלמידיה ימשיכו לאחר מכן בשיעור ב' בישיבות אחרות.<br /> <br /> == על הישיבה ==<br /> תמצית הרעיון לישיבה הוא ע&quot;פ מסגרת דומה שהחלה בשנות הממ&quot;ים המאוחרות בנחל'ה (ע&quot;י תמימים שהגיעו מהישיבה בלוד, וניהלו אותה הרב [[זלמן לנדא]] והרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]) ובין הלומדים בישיבה זו היה הרב [[משה אורנשטיין]], ולכן רצה להעביר את הרעיון לישיבתו.<br /> <br /> בעקבות מענה מיוחד מהרבי בשנת תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200980044 אג&quot;ק חכ&quot;ד עמ' נ אגרת ט'עג].}}, הוחלט על הקמת הישיבה לקראת שנה&quot;ל תשפ&quot;ו&lt;ref&gt;מהמכתב משמע שעל הישיבה להיות כסניף לישי&quot;ק לתועלת ההשגחה (לפחות בשנה הראשונה). וכן הצוות מאנ&quot;ש שבמקום (והיינו שרוב הרבנים יהיו רבנים שימשו בעבר או בוגרי הישיבה ופחות צוות מבחוץ)&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> דגש מיוחד ניתן בישיבה על לימוד הגמרא באופן עיוני, כשהרב [[יהושע נויהויזר]] יושב עם התלמידים לשיחות הדרכה פרטניות &quot;איך ללמוד בעצמך בצורה עיונית, לשאול את השאלות הנכונות בעת הלימוד, ולמקד את מרב כוח הסברות שלך בצורה היעילה&quot;. וכן מוסר שיעור עמוק מדי שבוע בחומר הנלמד.<br /> <br /> הישיבה מתאפיינת בלימוד גבוה יותר באיכות ובכמות: הספק לימוד גדול בלימוד גמרא לגירסא, שיעור שבועי בהלכה (ע&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י הרב [[חיים קיז'נר]]), וכן בחסידות - שיעורים במאמרי הרבי לעיונא (בשונה משאר ישיבות חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד - שנלמדים לגירסא).<br /> <br /> הנהלת הישיבה מינתה משפיעים מיוחדים שיבואו פעם בשבוע לישיבה, על מנת למסור שיעורים, להתוועד ולשוחח עם התמימים.<br /> <br /> הישיבה שכרה דירה לפנימייה,&lt;ref&gt;ברחוב חטיבת קרייתי 4 נתניה&lt;/ref&gt; והזאל לימוד נמצא בעזרת הנשים של בית חב&quot;ד אזורים&lt;ref&gt;בראשות [[הרב מגידיש]]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הישיבה מורכבת מכ־15 בחורים (רובם בוגרי הישיבה קטנה).<br /> <br /> בכל ליל שישי מתועדים מטעם הישיבה כל שבוע עם משפיע אחר.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> * הרב [[משה אורנשטיין]] - ראש הישיבה<br /> * הת' שמואל סינגאווי - מנהל גשמי<br /> * הת' מנחם מענדל מרינובסקי - חבר הנהלה ומשגיח ראשי<br /> * הרב מנחם מענדל אורנשטיין - חבר הנהלה<br /> * הרב אריה לייב כהן - חבר הנהלה ור&quot;מ בחסידות לגירסא (המשך רנ&quot;ט)<br /> * הרב [[יהושע נויהויזר]] - ר&quot;מ בגמרא לעיונא<br /> * הת' שלום דובער בורביץ - ר&quot;מ בגמרא לעיונא<br /> * הרב [[מאיר אליהו מחפוץ]] - ר&quot;מ בחסידות לעיונא (מאמרי הרבי)<br /> * הת' אברהם גרליק - ר&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מ בגירסא ובהלכה<br /> * הרב [[חיים קיז'נר]] - ר&quot;מ בהלכה <br /> * הרב נחום בורביץ - משפיע<br /> * הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - משפיע<br /> * הרב סעדיה ליברוב - משפיע<br /> * הרב [[אשר זאב דייטש]] - משפיע<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/exclusive/1231373/ חשיפה: תות&quot;ל נתניה פותחת כיתת ישיבה גדולה] {{אינפו}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[תומכי תמימים נתניה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נתניה (גדולה)}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%A8&diff=825840 2026-02-15T10:15:27Z

<p>בנדקיטין: /* תולדות חיים */ הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חיים קיז'נר.jpeg|ממוזער|הרב חיים קיז'נר]]<br /> הרב '''חיים קיז'נר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ז]]) הינו רב ומד&quot;א קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[עמנואל]], חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בארץ הקודש, חבר ב[[בית דין|בית הדין]] הרבני בעמנואל ובכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה אדר]] [[תשל&quot;ז]] ב[[מוסקבה]] [[ברית המועצות]] לר' גרשון קיז'נר{{הערה|לאחר עלייתו לארץ, מאנשי קהילת חב&quot;ד בנתניה. נפטר בי' כסלו תשפ&quot;ה.}}.<br /> <br /> בהיותו ילד בשנת [[תשמ&quot;ו]] החל לבקר ב[[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|בית הכנסת מרינה רושצ'ה]] בה השתתף קבוע בפעילות חב&quot;ד ולימודי הישיבה שאורגנה על ידי חסידי חב&quot;ד מקומיים וע&quot;י ארגון [[לשכת עזרת אחים|עזרת אחים]].<br /> <br /> אחר עלייתו עם הוריו ל[[ארץ הקודש]] החל לימודיו בישיבה קטנה ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בחגי תשרי בשנים [[תשנ&quot;ג]], [[תשנ&quot;ד]], בביקורו ב[[חצרות קודשינו]] הושפע עמוקות כאשר ראה לראשונה את הרבי בעת יציאתו למרפסת מעודד שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. <br /> <br /> בקיץ שנת [[תש&quot;נ|תשנ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד]] נסע ל[[מוסקבה]] להיות מדריך ב[[גן ישראל]] המקומי ובסיומו השתתף בהנחת אבן הפינה לבית כנסת [[מארינה רושצ'ה]]{{הערה|(אחר שריפתו)}} בו גדל ובילה הרבה בילדותו. <br /> <br /> אחר סיום לימודיו בישיבת [[תות&quot;ל כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשנ&quot;ז]], נסע ל[[שנת הקבוצה]] בה אף השתתף בכתיבת חידושי תורה בקובצי הערות . <br /> <br /> אחר חזרתו מ[[חצרות קודשנו]] היה בשליחות בעיר [[אודסה]]. <br /> <br /> בחזרתו לישראל בשנת [[תשנ&quot;ט]] מונה לר&quot;מ ו[[משפיע]] ב[[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]], אך לאחר סיום השנה העדיף לעזוב את תפקידו לטובת לימודי רבנות ודיינות. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] [[נישואין|נשא]] את רחל בת הרב [[צבי רוכוורגר]] מ[[ראשון לציון]].<br /> <br /> החל בלימודי רבנות ודיינות ונבחן בהצלחה גם אצל רבנים שונים וביניהם הדיין הרב מנחם מנדל שפרן והרב יעקב מאיר שטרן, בהמשך [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] לרב עיר וקיבל כושר לרבנות ולדיינות, וכן עבר שימוש בבית דינו של הגאון הרב [[שמואל וואזנר]]. ובשנת [[תשס&quot;ד]] מונה ל[[דיין]] ומו&quot;צ ב[[עמנואל]]. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] עמד גם בראש כולל הוראה ולימודי רבנות. <br /> [[קובץ:קיז'נר, אלחרר.jpeg|ממוזער|הרב [[יהודה אלחרר]] (משמאל) בטקס הכתרת הרב חיים קיז'נר לרב קהילת חב&quot;ד בעמנואל (אדר תשס&quot;ז)]]<br /> ב[[י' אדר]] [[תשס&quot;ז]] נערך [[בית כנסת|בבית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] ב[[עמנואל]] טקס חגיגי, בו הוכתר כ[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] באופן רשמי. בטקס השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוחנן גוראריה]], והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] וכן הרב רצון ערוסי רב העיר קרית אונו וראש כולל לדיינות בו למד וכן הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] מראשי ישיבת [[תות&quot;ל כפר חב&quot;ד]] בה למד, ורבנים נוספים. <br /> <br /> באותה שנה אף נמנה על '''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=31411 'אנשי השנה']''' באתר חב&quot;ד אינפו. <br /> <br /> ב[[תשע&quot;ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב&quot;ד]]' ושותף בהגהת ויצירת הספרים 'הלכה למעשה' שבהוצאת המכון. <br /> <br /> בשנת תשע&lt;nowiki&gt;''ו היה שותף במכון למען ילמדו ויחד עם חברי צוות נוספים יצר ופיתח קורס בהלכות שבת לפי פסקי אדמו''&lt;/nowiki&gt;ר הזקן. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הקים ישיבת [[תומכי תמימים עמנואל]] ועמד בראשה. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] החל לשמש כדיין ב[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש|בית דין רבני חב&quot;ד]] - לשבת ולהשתתף בדיונים מסוימים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] אחר פטירתו של הרב [[מאיר אהרון]] נכנס למלא את מקומו בבית הדין ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תשפ&quot;ד]] מונה לחבר ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב קיז'נר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ו]] פורסם כי ישמש אחראי על לימודי ההלכה ב[[תומכי תמימים נתניה (גדולה)]]{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/1231373/ חשיפה: ישיבת תות&quot;ל נתניה פותחת כיתת ישיבה גדולה] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> חתנו, הרב שניאור זלמן וועג, עמנואל.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תומכי תמימים עמנואל]]<br /> *[[עמנואל]]<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *תשורה: מדריך דיני פירות שביעית<br /> *תשורה : תפילין הלכה למעשה<br /> *תשורה : קיצור דיני תפילין<br /> *תשורה : מדריך - שנה ראשונה (פרקים נבחרים)<br /> *תשורה: בכל דרא - הלכות והנהגות יחסי שותפות בין בני הזוג ונספח שו&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ת קצר התנהלות במטבח המודרני <br /> *תשורה: קידוש לבנה עם פניני הגאולה ודיני קידוש לבנה <br /> *'''[http://www.chabad.info/images/update/1010.pdf סדר קידוש לבנה עם פניני גאולה ומשיח]''' {{PDF}} {{אינפו}} חשוון [[תשע&quot;ה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/category/%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%99%d7%96%d7%a0%d7%a8 תגית: הרב חיים קיז'נר]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%99%d7%96%d7%a0%d7%a8/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב קיז'נר באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב&quot;ד {{מכון הלכה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=26992 טקס המינוי לרב הקהילה]. {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabadlive.org/2023/05/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%99%d7%96%d7%a0%d7%a8-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%a9.html הרב חיים קיז'נר: עבודת התפילה היא התמודדות נפשית פנימית - עליה מיוסד הכל]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/beis-medrash/תלונה-במשרד-ממשלתי-דינה-כפנייה-לערכא/ תלונה במשרד ממשלתי – דינה כפנייה לערכאות. במדור השבועי של רבני חב&quot;ד, בשבועון בית משיח] {{אינפו}}<br /> *'''[https://sinun770.org/author/uc8hj-xgtluokuk4my0xeuww/ ערוץ השיעורים של הרב קיז'נר]''' באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב<br /> *'''[https://chabadlive.org/2025/08/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a8-%d7%94%d7%96%d7%a2%d7%96%d7%95%d7%a2-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%93%d7%a9-%d7%9e.html ראיון מעורר: הזעזוע מחורבן בית המקדש - מתעצם כשמתפללים באריכות • הרב חיים קיז'נר]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{רבני מכון הלכה חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קיז'נר, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בעמנואל]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד עמנואל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה גדולה]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=825666 2026-02-14T19:06:53Z

<p>בנדקיטין: /* צוות הישיבה */ עדכון</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> {{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים נתניה (גדולה)<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[א' באלול]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> |מיקום=אריה מוצקין 23, נתניה<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]]<br /> |מספר תלמידים=כ- 15<br /> |מנהל גשמי=הרב משה וישצקי<br /> |תמונה=תותל נתניה גדולה.jpg}}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים נתניה (כיתת ישיבה גדולה)''' היא ישיבה שהוקמה לשיעור א' ישיבה גדולה ותלמידיה ימשיכו לאחר מכן בשיעור ב' בישיבות אחרות.<br /> <br /> == על הישיבה ==<br /> תמצית הרעיון לישיבה הוא ע&quot;פ מסגרת דומה שהחלה בשנות הממ&quot;ים המאוחרות בנחל'ה (ע&quot;י תמימים שהגיעו מהישיבה בלוד, וניהלו אותה הרב [[זלמן לנדא]] והרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]) ובין הלומדים בישיבה זו היה הרב [[משה אורנשטיין]], ולכן רצה להעביר את הרעיון לישיבתו.<br /> <br /> בעקבות מענה מיוחד מהרבי בשנת תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200980044 אג&quot;ק חכ&quot;ד עמ' נ אגרת ט'עג].}}, הוחלט על הקמת הישיבה לקראת שנה&quot;ל תשפ&quot;ו&lt;ref&gt;מהמכתב משמע שעל הישיבה להיות כסניף לישי&quot;ק לתועלת ההשגחה (לפחות בשנה הראשונה). וכן הצוות מאנ&quot;ש שבמקום (והיינו שרוב הרבנים יהיו רבנים שימשו בעבר או בוגרי הישיבה ופחות צוות מבחוץ)&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> דגש מיוחד ניתן בישיבה על לימוד הגמרא באופן עיוני, כשהרב [[יהושע נויהויזר]] יושב עם התלמידים לשיחות הדרכה פרטניות &quot;איך ללמוד בעצמך בצורה עיונית, לשאול את השאלות הנכונות בעת הלימוד, ולמקד את מרב כוח הסברות שלך בצורה היעילה&quot;. וכן מוסר שיעור עמוק מדי שבוע בחומר הנלמד.<br /> <br /> הישיבה מתאפיינת בלימוד גבוה יותר באיכות ובכמות: הספק לימוד גדול בלימוד גמרא לגירסא, שיעור שבועי בהלכה (ע&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י הרב [[חיים קיז'נר]]), וכן בחסידות - שיעורים במאמרי הרבי לעיונא (בשונה משאר ישיבות חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד - שנלמדים לגירסא).<br /> <br /> הנהלת הישיבה מינתה משפיעים מיוחדים שיבואו פעם בשבוע לישיבה, על מנת למסור שיעורים, להתוועד ולשוחח עם התמימים.<br /> <br /> הישיבה שכרה דירה לפנימייה,&lt;ref&gt;ברחוב חטיבת קרייתי 4 נתניה&lt;/ref&gt; והזאל לימוד נמצא בעזרת הנשים של בית חב&quot;ד אזורים&lt;ref&gt;בראשות [[הרב מגידיש]]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הישיבה מורכבת מכ־15 בחורים (רובם בוגרי הישיבה קטנה).<br /> <br /> בכל ליל שישי מתועדים מטעם הישיבה כל שבוע עם משפיע אחר.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> * הרב [[משה אורנשטיין]] - ראש הישיבה<br /> * הת' שמואל סינגאווי - מנהל גשמי<br /> * הת' מנחם מענדל מרינובסקי - חבר הנהלה ומשגיח ראשי<br /> * הרב מנחם מענדל אורנשטיין - חבר הנהלה<br /> * הרב אריה לייב כהן - חבר הנהלה ור&quot;מ בחסידות לגירסא (המשך רנ&quot;ט)<br /> * הרב [[יהושע נויהויזר]] - ר&quot;מ בגמרא לעיונא<br /> * הת' שלום אורנשטיין - מוסר שיעורים בעיונא<br /> * הת' שלום דובער בורביץ - ר&quot;מ בגמרא לעיונא<br /> * הרב [[מאיר אליהו מחפוץ]] - ר&quot;מ בחסידות לעיונא (מאמרי הרבי)<br /> * הת' אברהם גרליק - ר&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מ בגירסא ובהלכה<br /> * הרב [[חיים קיז'נר]] - ר&quot;מ בהלכה <br /> * הרב נחום בורביץ - משפיע<br /> * הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - משפיע<br /> * הרב סעדיה ליברוב - משפיע<br /> * הרב [[אשר זאב דייטש]] - משפיע<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/exclusive/1231373/ חשיפה: תות&quot;ל נתניה פותחת כיתת ישיבה גדולה] {{אינפו}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[תומכי תמימים נתניה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נתניה (גדולה)}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=814466 2025-12-17T11:58:09Z

<p>בנדקיטין: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> {{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים נתניה (גדולה)<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[א' באלול]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> |מיקום=אריה מוצקין 23, נתניה<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]]<br /> |מספר תלמידים=כ- 15<br /> |מנהל גשמי=הרב משה וישצקי<br /> |מפה={{מיקום מפורט בישראל|רוחב=32.2982|אורך=34.8489}}<br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים נתניה (כיתת ישיבה גדולה)''' היא ישיבה שהוקמה לשיעור א' ישיבה גדולה ותלמידיה ימשיכו לאחר מכן בשיעור ב' בישיבות אחרות.<br /> <br /> == על הישיבה ==<br /> תמצית הרעיון לישיבה הוא ע&quot;פ מסגרת דומה שהחלה בשנות הממ&quot;ים המאוחרות בנחל'ה (ע&quot;י תמימים שהגיעו מהישיבה בלוד, וניהלו אותה הרב [[זלמן לנדא]] והרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]) ובין הלומדים בישיבה זו היה הרב [[משה אורנשטיין]], ולכן רצה להעביר את הרעיון לישיבתו.<br /> <br /> בעקבות מענה מיוחד מהרבי בשנת תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200980044 אג&quot;ק חכ&quot;ד עמ' נ אגרת ט'עג].}}, הוחלט על הקמת הישיבה לקראת שנה&quot;ל תשפ&quot;ו&lt;ref&gt;מהמכתב משמע שעל הישיבה להיות כסניף לישי&quot;ק לתועלת ההשגחה (לפחות בשנה הראשונה). וכן הצוות מאנ&quot;ש שבמקום (והיינו שרוב הרבנים יהיו רבנים שימשו בעבר או בוגרי הישיבה ופחות צוות מבחוץ)&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> דגש מיוחד ניתן בישיבה על לימוד הגמרא באופן עיוני, כשהרב [[יהושע נויהויזר]] יושב עם התלמידים לשיחות הדרכה פרטניות &quot;איך ללמוד בעצמך בצורה עיונית, לשאול את השאלות הנכונות בעת הלימוד, ולמקד את מרב כוח הסברות שלך בצורה היעילה&quot;. וכן מוסר שיעור עמוק מדי שבוע בחומר הנלמד.<br /> <br /> הישיבה מתאפיינת בלימוד גבוה יותר באיכות ובכמות: הספק לימוד גדול בלימוד גמרא לגירסא, שיעור שבועי בהלכה (ע&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י הרב [[חיים קיז'נר]]), וכן בחסידות - שיעורים במאמרי הרבי לעיונא (בשונה משאר ישיבות חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד - שנלמדים לגירסא).<br /> <br /> הנהלת הישיבה מינתה משפיעים מיוחדים שיבואו פעם בשבוע לישיבה, על מנת למסור שיעורים, להתוועד ולשוחח עם התמימים.<br /> <br /> הישיבה שכרה דירה לפנימייה,&lt;ref&gt;ברחוב חטיבת קרייתי 4 נתניה&lt;/ref&gt; והזאל לימוד נמצא בעזרת הנשים של בית חב&quot;ד אזורים&lt;ref&gt;בראשות [[הרב מגידיש]]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הישיבה מורכבת מכ־15 בחורים (רובם בוגרי הישיבה קטנה).<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> * הרב [[משה אורנשטיין]] - ראש הישיבה<br /> * הרב משה וישצקי - מנהל גשמי<br /> * הת' מנחם מענדל מרינובסקי - חבר הנהלה ומשגיח ראשי<br /> * הרב מנחם מענדל אורנשטיין - חבר הנהלה<br /> * הרב אריה לייב כהן - חבר הנהלה ור&quot;מ בחסידות לגירסא (המשך רנ&quot;ט)<br /> * הרב [[יהושע נויהויזר]] - ר&quot;מ בגמרא לעיונא<br /> * הת' שלום דובער בורביץ - ר&quot;מ בגמרא לעיונא<br /> * הרב [[מאיר אליהו מחפוץ]] - ר&quot;מ בחסידות לעיונא (מאמרי הרבי)<br /> * הת' אברהם גרליק - ר&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מ בגירסא ובהלכה<br /> * הרב [[חיים קיז'נר]] - ר&quot;מ בהלכה <br /> * הרב נחום בורביץ - משפיע<br /> * הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - משפיע<br /> * הרב סעדיה ליברוב - משפיע<br /> * הרב [[אשר זאב דייטש]] - משפיע<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/exclusive/1231373/ חשיפה: תות&quot;ל נתניה פותחת כיתת ישיבה גדולה] {{אינפו}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[תומכי תמימים נתניה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נתניה (גדולה)}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=807738 2025-10-25T18:41:13Z

<p>בנדקיטין: הרחבה</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם= רחובות<br /> |תמונה=שחר וקרלנשטיין.jpg<br /> |כתובית= מנכ&quot;ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ&quot;ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]].<br /> |עיר=<br /> |מדינה=<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה= הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> |משפיע הקהילה= הרב [[אפרים מיפעי]]<br /> |מוסדות בקהילה=<br /> |שלוחים מרכזיים=<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=<br /> |מספר משפחות בקהילה=700<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים ברחובות|אישים ברחובות]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> '''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר&quot;נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש&quot;י]] (1950).<br /> לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ&quot;ס) נכון ל[[תשע&quot;ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.<br /> <br /> מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}. בקיץ תשי&quot;ב הוקם ברחובות בית ספר חב&quot;ד ובשנת תשכ&quot;ט החלה להתגבש קהילה חב&quot;דית, אשר עם השנים הפכה לאחת הקהילות החב&quot;דיות החשובות בארץ הקודש, וכוללת בתי כנסת, ישיבה, מוסדות חינוך, מקוואות וארגוני חסד.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר==<br /> ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט&quot;ז מנחם אב]] תרפ&quot;ט עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב&quot;ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==בית ספר חב&quot;ד==<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב&quot;ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.<br /> [[קובץ:בית ספר חב&quot;ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב&quot;ד זרנוגה, רחובות]]<br /> חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ&quot;ד.<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:שלמה איידלמן מרדכי קסטל אלימלך שחר.jpg|ממוזער|שמאל|דור המייסדים - הרב [[שלמה איידלמן]], הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] והרב [[אלימלך שחר]] ליד בית כנסת חב&quot;ד]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] החלה להתגבש קהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[חיים חייקין]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב [[נתן ויינר]], הרב [[ישעיהו יהודה]], הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], הרב אריק חן, הרב [[יעקב שמואלי]], הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר{{הערה|'''רחובות. הרב לוי וינר ע&quot;ה''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 ע' 59}} והרב [[אריה לייב דמיכובסקי|אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב&quot;דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.<br /> <br /> בשנים אלו מניין חב&quot;ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב&quot;ד עבור ילדי הקהילה.<br /> [[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|בית כנסת חב&quot;ד (משמאל) וגני חב&quot;ד (מימין)]]<br /> [[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|בית כנסת חב&quot;ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]<br /> בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב&quot;ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו &quot;חדר&quot; וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.<br /> <br /> בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה רחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה חב&quot;ד לוי יצחק]], גני חב&quot;ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ה עברה קומת הקרקע של בית הכנסת שיפוץ בו חודש היכל התפלה והלימוד וכן נבנה מקוה חדש לגברים ( מקוה גברים חב&quot;ד ראשון מאז הקמת הקהילה ).<br /> <br /> כיום הקהילה מונה כ - 700 משפחות.<br /> <br /> ==מוסדות חינוך==<br /> [[קובץ:תלמוד תורה חב&quot;ד רחובות.jpeg|ממוזער|תלמוד תורה חב&quot;ד רחובות, נחנך אלול תשפ&quot;ג]]<br /> בשנת תשמ&quot;ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות &quot;חדר&quot; לילדים בגיל טרום כיתה א'{{הערה|שם=בית משיח 274|בית משיח 274}} ובשנים הבאות עם התפתחות הקהילה נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נחנך בנין כיתות נוסף וכן שיפוץ החצר במיוחד עבור התלמוד תורה.<br /> <br /> במהלך השנים נקבע התלמוד תורה בשם: [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.<br /> <br /> במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא ייסגר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב&quot;ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנכ&quot;ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ&quot;ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].<br /> <br /> בעיר מוסדות חינוך נוספים:<br /> * מעונות.<br /> * גני ילדים לבנים ולבנות.<br /> * גני [[עולל]] - חינוך מיוחד<br /> * [[סוד הגן הנעלם]] - גנים טיפוליים.<br /> * תיכון חסידי לבנות.<br /> <br /> ==ישיבות וכולל==<br /> * כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע&quot;ה וכיום הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].<br /> *[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.<br /> <br /> ===תומכי תמימים רחובות===<br /> <br /> [[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי&quot;ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]] מונה הישיבה כ-102 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע&quot;ה ראש הכולל}}.<br /> <br /> הישיבה הוקמה בשנת תשנ&quot;ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.<br /> <br /> ==מקוואות חב&quot;ד==<br /> * מקוה חב&quot;ד גברים &lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מעיינות החייים&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt; ע&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ש החייל חיים מאיר עדן ז&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ל - בבית הכנסת המרכזי<br /> <br /> ==== מקואות נשים: ====<br /> *מקוה חב&quot;ד רחוב מדר רחובות - במשך מספר שנים, בוצעו מספר התרמות ענק כדי לחדש את המקווה שיקרא על שם הילדה הדר ג'ירופי{{הערה|[https://chabad.info/news/283410/ רחובות: המקוה המפואר ייקרא על שם הדר ג'רופי ע&quot;ה}} {{הערה|[https://col.org.il/news/140524 התרמה בשנת תשפ&quot;ב]}}.<br /> *מקוה חב&quot;ד רחוב החשמונאים שכונת מרמורק רחובות<br /> <br /> ==ניסיון להקמת שכונת חב&quot;ד==<br /> מוסדות חינוך חב&quot;ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ&quot;ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.<br /> <br /> בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב&quot;דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד הרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] התמודד ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לעיריית רחובות יחד עם הרב פנחס הומינר, מטעם קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> בבחירות המוניציפליות בשנת תשע&quot;ט נעשה ניסיון להכניס נציג חב&quot;די לעירייה וללא הצלחה.<br /> <br /> לקראת בחירות תשפ&quot;ד הוצב בשנית העסקן החב&quot;די הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] כמועמד חב&quot;ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב [[אברהם ביטקין]] מספר 3 והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית של חב&quot;ד שסימנה את הפתק ח&quot;י כהוראת הרבי מלפני 31 שנה לרב הקהילה הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> בבחירות אלו נכנס נציג חב&quot;ד למועצת העיר הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] {{הערה|כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב&quot;ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה}}.<br /> <br /> ==ועד חסידי חב&quot;ד רחובות==<br /> ארגון ועד חסידי חב&quot;ד רחובות מהווה מקור כלכלי למוסדות החינוך וארגוני החסד של חב&quot;ד ברחובות. הועד הוקם בז' ניסן ה'תשמ&quot;ב (1982).<br /> <br /> מנהלים: הרב [[אפרים מיפעי]] והרב [[יוסף יצחק לוין]] (בן הרב [[יהודה אריה לייב לוין|אריה לוין]]).<br /> <br /> מטרות הועד:<br /> *'''מקוואות''' – לסייע בבניה, הרחבה ושיפוץ מקוואות ופיקוח טכני והלכתי.<br /> *'''הפעלת מרכז קהילתי''' ליהדות וחסידות ברחובות למבוגרים וילדים.<br /> *'''הגברת הפעילות החינוכית''' במוסדות החינוך לבני ובנות ישראל.<br /> *להקים ולהפעיל '''שעורי תורה''' וחסידות חב&quot;ד<br /> *להקים '''מכונים ללימוד''' ברוח חסידות חב&quot;ד.<br /> *'''הוצאה לאור''' של כתבי עת וחומרי הסברה בעניני תורה ומצוות<br /> *'''הקמת בתי כנסת''' פעילים לפי נוסח ומנהגי חב&quot;ד<br /> *'''תמיכות ומלגות לנזקקים''', תמיכות לחולים ובני משפחותיהם אספקת מזון והשתתפות בטיפולים רפואיים<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ&quot;ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב&quot;ד בראשות הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] - משפיע קהילת חב&quot;ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה&quot;ל באזור.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] על פי הזמנת ראשי הקהילה - הרב לוין והרב חייקין. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב&quot;ד בעיר. מאז פעילות בית חב&quot;ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.<br /> <br /> עד שנת תשמ&quot;ג (1983) בית חב&quot;ד פעל רק מבית כנסת חב&quot;ד בשכונת דניה. בשנת תשד&quot;מ (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב&quot;ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב&quot;ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב [[שלמה נאבול]]. מנהל הפעילות של בית חב&quot;ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]].<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב&quot;ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ&quot;ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב&quot;ד בארץ ובארה&quot;ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.<br /> <br /> בית חב&quot;ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.<br /> בשנת תשס&quot;ד (2004), בית חב&quot;ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב&quot;ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.<br /> <br /> בשנים האחרונות פעילות בית חב&quot;ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב&quot;ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב&quot;ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב&quot;ד רחובות}}.<br /> <br /> == בתי כנסת חב&quot;ד ==<br /> * בית הכנסת המרכזי<br /> * בית הכנסת הצעירים<br /> * בית הכנסת צעירי בצעירים<br /> * בית הכנסת &quot;אוהל הגאולה&quot;<br /> * בית הכסת &quot;מזרחי - פרנקל שול'<br /> * בית הכנסת &quot;המזרח&quot;<br /> <br /> ===מוסדות חב&quot;דיים נוספים===<br /> * גמ&quot;ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין וכיום מנהלו בנו הרב [[יוסף יצחק לוין]].<br /> * נשי חב&quot;ד רחובות<br /> * שפרה ופועה<br /> * משרד [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> * [[קרן המקוואות]].<br /> * משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].<br /> * בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]].<br /> * [[מרכז אגרות קודש]] בניהולם של הרב הרצל בורוכוב והרב [[אלימלך שחר]].<br /> <br /> ==מינוי רב קהילה==<br /> [[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|ממוזער|רב קהילת חב&quot;ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]<br /> עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, מספר עסקנים חב&quot;דיים פעלו למנות את הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה הקטנה והמתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא של העיר, דהיינו הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, והוא הורה לגשת לבחירות בקהילת חב&quot;ד, שנערכו בג' מנחם אב [[תשמ&quot;א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]{{הערה|שם=בית משיח 274}}.<br /> <br /> ===תפקידים נוספים בקהילה===<br /> * משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע&quot;ה<br /> * משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])<br /> * מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ברחובות הרב [[אלימלך שחר]].<br /> * רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> * רב בית הכנסת וקהילת צעירי הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42<br /> <br /> {{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br /> {{מחוז המרכז}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רחובות|*]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=807451 2025-10-23T12:52:38Z

<p>בנדקיטין: הגהה</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> {{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים נתניה (גדולה)<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[א' באלול]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> |מיקום=אריה מוצקין 23, נתניה<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]]<br /> |מספר תלמידים=כ- 15<br /> |מנהל גשמי=הרב משה וישצקי<br /> |מפה={{מיקום מפורט בישראל}}<br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים נתניה (כיתת ישיבה גדולה)''' היא ישיבה שהוקמה לשנה אחת ואח&lt;nowiki&gt;''כ המשך בשיעור ב'&lt;/nowiki&gt; בישיבות אחרות.<br /> <br /> == על הישיבה ==<br /> הרעיון לישיבה היה ע&quot;פ מסגרת דומה שהחלה בשנות הממ&quot;ים המאוחרות בנחל'ה (ע&quot;י תמימים שהגיעו מהישיבה בלוד, בין הלומדים היה הרב [[משה אורנשטיין]] וניהלו זאת הרב [[זלמן לנדא]] והרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]) ורצה להעביר את הרעיון לישיבתו.<br /> <br /> בעקבות מענה מהרבי בשנת תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200980044 אג&quot;ק חכ&quot;ד עמ' נ אגרת ט'עג].}}, הוחלט על הקמת הישיבה לקראת שנה&quot;ל תשפ&quot;ו&lt;ref&gt;מהמכתב משמע שעל הישיבה להיות כסניף לישי&quot;ק לתועלת ההשגחה (לפחות בשנה הראשונה). וכן הצוות מאנ&quot;ש שבמקום (והיינו שרוב הרבנים יהיו רבנים שימשו בעבר או בוגרי הישיבה ופחות צוות מבחוץ)&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> דגש מיוחד ניתן בישיבה על לימוד הגמרא באופן עיוני, כשהרב [[יהושע נויהויזר]] יושב עם התלמידים לשיחות הדרכה פרטניות בשביל שכל תלמיד יוכל ללמוד בעצמו בצורה עיונית, לשאול את השאלות הנכונות בעת הלימוד, ולמקד את מרב כוח הסברות שלו בצורה היעילה. וכן מוסר שיעור עמוק מדי שבוע בחומר הנלמד.<br /> <br /> הישיבה מתאפיינת בלימוד גבוה יותר באיכות ובכמות: הספק לימודי גדול בלימוד גמרא לגירסא, שיעורי מידי שבוע בהלכה ע&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י הרב חיים קיז'נר, וכן בחסידות נלמדים מאמרי הרבי בעיונא (עם שיעורים) בשונה משאר ישיבות חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד שמאמרי הרבי נלמדים לגירסא.<br /> <br /> הישיבה מינתה משפיעים מיוחדים שיבואו במיוחד לישיבה פעם בשבוע על מנת למסור שיעורים, להתוועד ולשוחח עם התמימים.<br /> <br /> הישיבה שכרה דירה לפנימייה&lt;ref&gt;ברחוב חטיבת קרייתי 4 נתניה&lt;/ref&gt; וכן הזאל בעזרת הנשים של בית חב&quot;ד אזורים&lt;ref&gt;בראשות [[הרב מגידיש]]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הישיבה מורכבת מכ־15 בחורים .(רובם בוגרי הישיבה קטנה).<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> * הרב [[משה אורנשטיין]] - ראש הישיבה<br /> * הרב [[משה וישצקי]] - מנהל גשמי<br /> * הרב [[יהושע נויהויזר]] - ר&quot;מ לעיונא<br /> * הת' [[שלום דובער בורביץ]] - ר&quot;מ לעיונא<br /> * הרב [[אריה לייב כהן]] -חבר הנהלה ומלמד חסידות לגירסא - המשך רנ&quot;ט<br /> * הרב [[מאיר אליהו מחפוץ]] - חסידות לעיונא - מאמרי הרבי<br /> * הרב [[נחום בורביץ]] - משפיע<br /> * הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - משפיע<br /> * הרב [[סעדיה ליברוב (לוד)|סעדיה ליברוב]] - משפיע<br /> * הרב [[אשר זאב דייטש]] - משפיע<br /> * הרב [[חיים קיז'נר]] - אחראי על לימודי ההלכה - ביאורי השולחן על הלכות שבת<br /> * הת' [[מנחם מענדל מרינובסקי]] - משגיח ראשי וחבר הנהלה<br /> * הרב [[מנחם מענדל אורנשטיין]] - חבר הנהלה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/exclusive/1231373/ חשיפה: תות&quot;ל נתניה פותחת כיתת ישיבה גדולה] {{אינפו}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[תומכי תמימים נתניה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נתניה (גדולה)}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%A5&diff=807395 2025-10-22T20:16:52Z

<p>בנדקיטין: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:קרץ פ''ד.jpg|ממוזער|ר' יוסף יצחק קרץ (תשפ&quot;ד)]]<br /> [[קובץ:קרץ 1.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק קרץ, בכניסה לזאל הגדול של בית חיינו – [[770]], עם ספריה חדשה שהציב עבור הסידורים שמשמשים את המתפללים הרבים]]<br /> ר' '''יוסף יצחק קרץ''' (נולד ב[[ג' כסלו]] [[תש&quot;מ]], 1979) הוא עסקן ציבורי, שמש ומנהל '[[לשכת עושי חביתין (770)]]', משלוחי הרבי בברונקס, ומזכיר מערכת [[היכל מנחם בארא פארק]] ומכון [[חסידות מבוארת]] שעל ידי [[היכל מנחם]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עפולה]] ב[[ג' כסלו]] [[תש&quot;מ]] לרב [[דוד קרץ]] [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד בעיר, ולאודיל רחל מזל, מחנכת בבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[תענך]].<br /> <br /> כילד, התחנך במוסדות החינוך החב&quot;דיים ב[[תענך]] וב[[מגדל העמק]], וניהל פעילות עניפה של [[מסיבות שבת]] למאות ילדים בשכונה בה התגורר, וייסד את חברת 'מעין חי וחת&quot;ת' במסגרתה התקרבו משפחות שלמות לקהילת חב&quot;ד המקומית, באמצעות השתתפותם של הילדים בלימוד שיחות של הרבי, ואמירת [[שיעורים יומיים|שיעורי הלימוד היומיים]] ב[[שבת]]ות בבית הכנסת החב&quot;די בעיר.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ומשם לא שב ארצה.<br /> <br /> במהלך שנות לימודיו ב-770, ירש מאחיו את ניהול '[[לשכת עושי חביתין|הלשכה]]', המספקת אוכל להתוועדויות הנערכות ב-770 בשבתות וביומי דפגרא.<br /> <br /> במשך תקופה, היה חבר מערכת העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], ומערכת [[שבועון בית משיח]]{{הערה|לרגל גליון ה-600, יזם הוצאה לאור של דיסק עם כל ארכיון הגליונות ומוספי העיתון שיצאו לאור על ידי השבועון, שחולק כתשורה למנויים.}}.<br /> <br /> ב[[ל' כסלו]] [[תשע&quot;א]], התקיימה חתונתו בשכונת קראון הייטס עם רעייתו מרת חנה, בת ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]{{הערה|מיוחסת לזקני החסידים בדור הקודם: ר' [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]] ר' [[שלום דובער פבזנר]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[סעדיה ליברוב]].}}{{הערה|[https://col.org.il/news/58651 תמונות מהחתונה]}}, והם קבעו את מגוריהם ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> [[קובץ:מדריך לעלי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' יוסף יצחק מדריך ילד בעת העלי'ה לתורה]]<br /> הינו חבר מערכת ההוצאה לאור ב'[[היכל מנחם בארא פארק]]', והיה שותף בהוצאתם לאור של בטאון 'באור החסידות', '[[היכל הבעל שם טוב]]' סדרת ספרי '[[חסידות מבוארת]]' על מאמרי אדמו&quot;ר הזקן, וסדרת 'תניא מבואר', וכן על הקונטרסים היוצאים לאור על ידי המכון וה[[תשורה|תשורות]] שמחלק בכינוסים וההתוועדויות שעורך.<br /> <br /> היה שותף פעיל בייסוד מכון '[[אור החסידות]]' בשנותיו הראשונות, ובהוצאה לאור של הקונטרס 'לקראת שבת' היוצא לאור על ידו.<br /> <br /> מאז שנת [[תשס&quot;ב]], אחראי לפעילות עניפה בשכונת 'ברונקס', ומממן כעשר קבוצות בחורים היוצאים לפעול בשכונה מידי יום שישי. בשנת [[תש&quot;ע]] קיבל לידיו ממסגד מוסלמי את הקומה התחתונה של המבנה לצורך ניהול [[בית הכנסת]] במקום, סיפור שזכה לחשיפה תקשורתית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2049 בית כנסת חב&quot;די בחצר מסגד].}}.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תשע&quot;א]], ייסד שורת מיזמים לזכרו, ביניהם 'קרן להפצת ספרי חב&quot;ד - ניו יורק' המחלקת בחינם מאות ספרים חב&quot;דיים בשנה בבתי הכנסת בניו יורק, פירסום שבועי בעיתון 'ידיעות אמריקה' של מכתב כללי מהרבי וכתבות בעניני יהדות, והרחבה משמעותית של הספרייה ב-770.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל לעזור מטעם הגבאים בניהול 770, לאחר שהשמש הוותיק הרב קיובמאן יצא לפנסיה, ובמסגרת זו קיבל לידיו את ניהול העליות לתורה והמכירות, השכרת תאי האחסון הפרטיים בקומת המרתף, ואחריות חלקית על הניהול השוטף של 770. במסגרת זו, דאג לשיפוצם של חדרי השירות, להתקנת נברשות וספריות חדשות, ועוד.<br /> <br /> כמו כן משתתף באספת הכספים ובחלוקה שעל ידי [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770]].<br /> <br /> ייסד מנין לילדי [[צבאות השם]] בשעת התפילות ב-770 בשבת, ו'חברת תהלים' בסיומה, וכן [[מסיבות שבת]] מידי שבוע בביתו הפרטי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] החל לפרסם פעמיים בשנה מכתב כללי מהרבי ב[[אנגלית]] בעיתון היוקרתי 'ג'ואיש פרעסס'.<br /> <br /> מראשי המערכה נגד הקמת 'עירוב' בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> כמו כן הרחיב את [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] בשכונת קראון הייטס, ושימש כשותף פעיל ביוזמות חינוכיות שונות לארגון כנסים ועצרות ענק לילדי השכונה ולאנ&quot;ש.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קרץ, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:שמשי בית הכנסת 770]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרץ]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%A8%D7%A5&diff=807393 2025-10-22T20:12:40Z

<p>בנדקיטין: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:קרץ פ''ד.jpg|ממוזער|ר' יוסף יצחק קרץ (תשפ&quot;ד)]]<br /> [[קובץ:קרץ 1.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק קרץ, בכניסה לזאל הגדול של בית חיינו – [[770]], עם ספריה חדשה שהציב עבור הסידורים שמשמשים את המתפללים הרבים]]<br /> ר' '''יוסף יצחק קרץ''' (נולד ב[[ג' כסלו]] [[תש&quot;מ]], 1979) הוא עסקן ציבורי, שמש ומנהל '[[לשכת עושי חביתין (770)]]', משלוחי הרבי בברונקס, ומזכיר מערכת [[היכל מנחם בארא פארק]] ומכון [[חסידות מבוארת]] שעל ידי [[היכל מנחם]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עפולה]] ב[[ג' כסלו]] [[תש&quot;מ]] לרב [[דוד קרץ]] [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד בעיר, ולאודיל רחל מזל, מחנכת בבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[תענך]].<br /> <br /> כילד, התחנך במוסדות החינוך החב&quot;דיים ב[[תענך]] וב[[מגדל העמק]], וניהל פעילות עניפה של [[מסיבות שבת]] למאות ילדים בשכונה בה התגורר, וייסד את חברת 'מעין חי וחת&quot;ת' במסגרתה התקרבו משפחות שלמות לקהילת חב&quot;ד המקומית, באמצעות השתתפותם של הילדים בלימוד שיחות של הרבי, ואמירת [[שיעורים יומיים|שיעורי הלימוד היומיים]] ב[[שבת]]ות בבית הכנסת החב&quot;די בעיר.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ומשם לא שב ארצה.<br /> <br /> במהלך שנות לימודיו ב-770, ירש מאחיו את ניהול '[[לשכת עושי חביתין|הלשכה]]', המספקת אוכל להתוועדויות הנערכות ב-770 בשבתות וביומי דפגרא.<br /> <br /> במשך תקופה, היה חבר מערכת העיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], ומערכת [[שבועון בית משיח]]{{הערה|לרגל גליון ה-600, יזם הוצאה לאור של דיסק עם כל ארכיון הגליונות ומוספי העיתון שיצאו לאור על ידי השבועון, שחולק כתשורה למנויים.}}.<br /> <br /> ב[[ל' כסלו]] [[תשע&quot;א]], התקיימה חתונתו בשכונת קראון הייטס עם רעייתו מרת חנה, בת ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]{{הערה|מיוחסת לזקני החסידים בדור הקודם: ר' [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]] ר' [[שלום דובער פבזנר]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[סעדיה ליברוב]].}}{{הערה|[https://col.org.il/news/58651 תמונות מהחתונה]}}, והם קבעו את מגוריהם ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> [[קובץ:מדריך לעלי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' יוסף יצחק מדריך ילד בעת העלי'ה לתורה]]<br /> הינו חבר מערכת ההוצאה לאור ב'[[היכל מנחם בארא פארק]]', והיה שותף בהוצאתם לאור של בטאון 'באור החסידות', '[[היכל הבעל שם טוב]]' סדרת ספרי '[[חסידות מבוארת]]' על מאמרי אדמו&quot;ר הזקן, וסדרת 'תניא מבואר', וכן על הקונטרסים היוצאים לאור על ידי המכון וה[[תשורה|תשורות]] שמחלק בכינוסים וההתוועדויות שעורך.<br /> <br /> היה שותף פעיל בייסוד מכון '[[אור החסידות]]' בשנותיו הראשונות, ובהוצאה לאור של הקונטרס 'לקראת שבת' היוצא לאור על ידו.<br /> <br /> מאז שנת [[תשס&quot;ב]], אחראי לפעילות עניפה בשכונת 'ברונקס', ומממן כעשר קבוצות בחורים היוצאים לפעול בשכונה מידי יום שישי. בשנת [[תש&quot;ע]] קיבל לידיו ממסגד מוסלמי את הקומה התחתונה של המבנה לצורך ניהול [[בית הכנסת]] במקום, סיפור שזכה לחשיפה תקשורתית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2049 בית כנסת חב&quot;די בחצר מסגד].}}.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תשע&quot;א]], ייסד שורת מיזמים לזכרו, ביניהם 'קרן להפצת ספרי חב&quot;ד - ניו יורק' המחלקת בחינם מאות ספרים חב&quot;דיים בשנה בבתי הכנסת בניו יורק, פירסום שבועי בעיתון 'ידיעות אמריקה' של מכתב כללי מהרבי וכתבות בעניני יהדות, והרחבה משמעותית של הספרייה ב-770.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] החל לעזור מטעם הגבאים בניהול 770, לאחר שהשמש הוותיק הרב קיובמאן יצא לפנסיה, ובמסגרת זו קיבל לידיו את ניהול העליות לתורה והמכירות, השכרת תאי האחסון הפרטיים בקומת המרתף, ואחריות חלקית על הניהול השוטף של 770. במסגרת זו, דאג לשיפוצם של חדרי השירות, להתקנת נברשות וספריות חדשות, ועוד.<br /> <br /> כמו כן משתתף באספת הכספים ובחלוקה שעל ידי [[קרן עניים שעל ידי בית הכנסת 770|קרן אנ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ש שעל ידי בית הכנסת 770]].<br /> <br /> ייסד מנין לילדי [[צבאות השם]] בשעת התפילות ב-770 בשבת, ו'חברת תהלים' בסיומה, וכן [[מסיבות שבת]] מידי שבוע בביתו הפרטי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] החל לפרסם פעמיים בשנה מכתב כללי מהרבי ב[[אנגלית]] בעיתון היוקרתי 'ג'ואיש פרעסס'.<br /> <br /> מראשי המערכה נגד הקמת 'עירוב' בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> כמו כן הרחיב את [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] בשכונת קראון הייטס, ושימש כשותף פעיל ביוזמות חינוכיות שונות לארגון כנסים ועצרות ענק לילדי השכונה ולאנ&quot;ש.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קרץ, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:שמשי בית הכנסת 770]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרץ]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=807392 2025-10-22T20:10:43Z

<p>בנדקיטין: הגהה, הרחבה, עריכה, עדכון</p> <hr /> <div>{{עריכה|}}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים נתניה (כיתת ישיבה גדולה)''' היא ישיבה שהוקמה לשנה אחת ואח&lt;nowiki&gt;''כ המשך בשיעור ב'&lt;/nowiki&gt; בישיבות אחרות.<br /> <br /> == על הישיבה ==<br /> הרעיון לישיבה הי&lt;nowiki&gt;' ע&quot;פ מסגרת דומה שהחלה בשנות הממ&quot;ים המאוחרות בנחל'ה (ע''י תמימים שהגיעו מהישיבה בלוד, בין הלומדים הי'&lt;/nowiki&gt; הרב [[משה אורנשטיין]] וניהלו זאת הרב [[זלמן לנדא]] והרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]) ורצה להעביר את הרעיון לישיבתו. <br /> <br /> בעקבות מענה מהרבי מלך המשיח שליט&quot;א בשנת תשפ&quot;ה,&lt;ref&gt;[https://chabadlibrary.org/books/1200980044 אג&quot;ק חכ&quot;ד עמ' נ אגרת ט'עג]&lt;/ref&gt; הוחלט על הקמת הישיבה לקראת שנה&quot;ל תשפ&quot;ו.&lt;ref&gt;מהמכתב משמע שעל הישיבה להיות כסניף לישי&quot;ק לתועלת ההשגחה (לפחות בשנה הראשונה). וכן הצוות מאנ&quot;ש שבמקום (והיינו שרוב הרבנים יהיו רבנים שימשו בעבר או בוגרי הישיבה ופחות צוות מבחוץ)&lt;/ref&gt; <br /> <br /> דגש מיוחד ניתן בישיבה על לימוד הגמרא באופן עיוני, כשהרב [[יהושע נויהויזר]] יושב עם התלמידים לשיחות הדרכה פרטניות בשביל שכל תלמיד יוכל ללמוד בעצמו בצורה עיונית, לשאול את השאלות הנכונות בעת הלימוד, ולמקד את מרב כוח הסברות שלו בצורה היעילה. וכן מוסר שיעור עמוק מידי שבוע בחומר הנלמד .<br /> <br /> הישיבה מתאפיינת בלימוד גבוה יותר באיכות ובכמות: הספק לימודי גדול בלימוד גמרא לגירסא, שיעורי מידי שבוע בהלכה ע&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;י הרב חיים קיז'נר, וכן בחסידות נלמדים מאמרי הרבי בעיונא (עם שיעורים) בשונה משאר ישיבות חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד שמאמרי הרבי נלמדים לגירסא.<br /> <br /> הישיבה מינתה משפיעים מיוחדים שיבואו במיוחד לישיבה פעם בשבוע על מנת למסור שיעורים, להתוועד ולשוחח עם התמימים.<br /> <br /> הישיבה שכרה דירה לפנימייה&lt;ref&gt;ברחוב חטיבת קרייתי 4 נתניה&lt;/ref&gt; וכן הזאל בעזרת הנשים של בית חב&quot;ד אזורים&lt;ref&gt;בראשות [[הרב מגידיש]]&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> הישיבה מורכבת מכ- 15 בחורים .(רובם בוגרי הישיבה קטנה).<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> * הרב [[משה אורנשטיין]] - ראש הישיבה<br /> * הרב [[הרב משה וישצקי|משה וישצקי]] - מנהל גשמי<br /> * הרב [[יהושע נויהויזר]] - ר&quot;מ לעיונא.<br /> * הת' [[שלום דובער בורביץ]] - ר&quot;מ לעיונא.<br /> * הרב [[אריה לייב כהן]] -חבר הנהלה ומלמד חסידות לגירסא - המשך רנ&quot;ט.<br /> * הרב [[מאיר אליהו מחפוץ]] - חסידות לעיונא - מאמרי הרבי.<br /> * הרב [[נחום בורביץ]] - משפיע.<br /> * הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - משפיע.<br /> * הרב [[סעדיה ליברוב (לוד)|סעדיה ליברוב]] - משפיע.<br /> * הרב [[אשר זאב דייטש]] - משפיע.<br /> * הרב [[חיים קיז'נר]] - אחראי על לימודי ההלכה - ביאורי השולחן על הלכות שבת.<br /> * הת' [[מנחם מענדל מרינובסקי]] - משגיח ראשי וחבר הנהלה.<br /> * הרב [[מנחם מענדל אורנשטיין]] - חבר הנהלה<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> [https://chabad.info/exclusive/1231373/ חשיפה: תות&quot;ל נתניה פותחת כיתת ישיבה גדולה]{{אינפו}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> [[תומכי תמימים נתניה]]<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;{{מיון רגיל:נתניה (גדולה)}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%A7&diff=802392 2025-09-15T19:13:57Z

<p>בנדקיטין: /* הקמת הישיבה */ הגהה</p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים נייאק''' הינה [[ישיבה גדולה]] חב&quot;דית ('זאל') הפועלת בעיירה [[ניאק|נייאק]] שבפרברי ניו יורק.<br /> <br /> ==הקמת הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה בשנת [[תשע&quot;ב|תשפ&quot;ב]] על ידי הרב לוי יצחק הלר הרב שמואל מרקוביץ והרב יוסף קליין.<br /> <br /> הישיבה הוקמה בכוונה בעיירה שקטה ופסטורלית, תוך מטרה לאפשר לתלמידים הרחק משאון העיר, ללמוד מתוך מנוחת הדעת וללא הסחות והפרעות, ועם זאת במיקום קרוב יחסית למרכזי חב&quot;ד בניו יורק.<br /> <br /> הישיבה מפעילה תכנית שנתית בחודשי הקיץ, כשבזמן החופשה תלמידי שיעור א‘ נוסעים לישבת קיץ בבית חב”ד בלוגנו שווייץ, ותלמידי שיעור ב‘ נוסעים לחודשיים לארץ ישראל וממשיכים את הלימודים באווירה שונה וחוייתית יותר{{הערה|1=[https://anash.org/nyack-bochurim-on-eretz-yisroel-mission-visit-key-locations/ דיווח משנת תשפ&quot;ד באתר אנ&quot;ש].}}.<br /> <br /> הישיבה פועלת גם בקרב בני הישיבות הפועלות בסמיכות לישיבה, דוגמת מכירת ספרי חסידות{{הערה|1=ראו [collive-com.translate.goog/picture-of-the-day-1622/?_x_tr_sl=en&amp;_x_tr_tl=iw&amp;_x_tr_hl=iw&amp;_x_tr_pto=sc ידיעה לדוגמא]}}, מסירת שיעורים, חברותות ועוד.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]], מונה הישיבה כחמישים תלמידים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *מנהל הישיבה - הרב מאיר הלוי הלר<br /> *משגיח - הרב יחזקאל שייקביץ<br /> *משפיע ראשי - הרב [[יוסף קליין]]{{הערה|משמש גם כמנהל הישיבה.}}<br /> *משפיע שיעור א - הרב בנימין וילהלם<br /> *ראש ישיבה - הרב [[שמואל מרקוביץ'|שמואל מרקוביץ]]<br /> *ר&quot;מ נגלה - הרב לוי יצחק הלוי הלר<br /> *ר&quot;מ נגלה - הרב מנחם מענדל הלוי (בהר&quot;י) הלר<br /> *ר&quot;מ נגלה - הרב מנחם מענדל הלוי (בהר&quot;ה) הלר<br /> *הרב חיים חזן<br /> *הרב [[לוי טלזנר]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ** '''[yeshivastomcheitemimim.com/ אתר הישיבה]'''<br /> *https://anash.org/bohcurim-and-boys-celebrate-15-elul-at-nyack-yeshiva/ '''התוועדות וריקודי ט&quot;ו אלול בישיבה בשנת ה'תשפ&quot;ה''' (אתר אנש.אורג)<br /> *https://anash.org/timely-kinus-torah-held-at-nyack-yeshiva/ '''כינוס תורה בישיבה''' (אתר אנש.אורג)<br /> *https://anash.org/nyack-yeshiva-held-grand-seforim-sale-for-hey-teves/ '''מכירת ספרי חסידות והפצת המעיינות בישיבה ה' טבת ה'תשפ&quot;ה''' (אתר אנש.אורג)<br /> *[https://anash.org/annual-chof-av-yarchei-kallah-held-in-lugano-switzerland/ Annual Chof Av Yarchei Kallah Held in Lugano, Switzerland | Anash.org] '''כינוס ירחי כלה במהלך ישיבת הקיץ של הישיבה''' (אתר אנש.אורג)<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%93%D7%A1&diff=798123 2025-08-24T13:17:38Z

<p>בנדקיטין: /* סניפים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:סמל יהדודס.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סמל רשת יהדודס]]<br /> [[קובץ:אוטו אודי.jpg|ממוזער|אוטו אודי בפעילות בקיץ [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> '''יהדודס''', הינה רשת של עשרות חוגי למידה ויצירה בערכי ה[[יהדות]] חדורים במסר ההכנה ל[[קבלת פני משיח]], במתכונת מועדוניות [[של&quot;ה]].<br /> <br /> ניהול מערך הקייטנות והפקת החומרים נעשים ע&quot;י [[תמימים]] [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|מישיבת חב&quot;ד בצפת]]<br /> <br /> החוגים מופעלים בחופשת הקיץ ברחבי [[ארץ הקודש]] על ידי [[תמימים|בחורים]] מכל רחבי הארץ, בעיקר מ[[ישיבת חב&quot;ד צפת]] [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|וישיבת חב&quot;ד ראשון לציון]].<br /> <br /> == רקע ==<br /> עם התפתחות ה[[קעמפ]]ים לילדי [[אנ&quot;ש]] הלכה ופחתה ההתעסקות ב[[של&quot;ה|מועדוניות של&quot;ה]] ברחבי ארץ הקודש עד שנפסק הדבר לגמרי, ובמשך כמה שנים תלמידי ישיבת תומכי תמימים ניהלו בזמן הקיץ קעמפים לילדי אנ&quot;ש, בעוד מועדוניות של&quot;ה מועטות הופעלו על ידי בנות חב&quot;ד.<br /> <br /> כשהמצב בו תלמידי התמימים אינם יוצאים להפצת המעיינות בזמן הקיץ התקבע, התחיל הרב [[זלמן נוטיק]] לעורר על כך, שתלמידי התמימים צריכים לנצל את זמן הקיץ להפצת המעיינות ולא רק לחינוך ילדי אנ&quot;ש, כתוצאה מדבריו, שכרו בשנת [[תשע&quot;ח]] מספר תמימים רכב לזמן הקיץ, בו הסתובבו במושבי וקיבוצי הדרום, כשהם עורכים עם הילדים פעילות חוויתית בעניני [[יהדות]] ובפרט [[גאולה ומשיח]].<br /> <br /> פעילות זו נקראה בשם 'אידישקייץ', דרכה נשלחו קבוצות של [[תמימים]] ל[[שלוחים]] ברחבי הארץ לערוך מועדוניות [[של&quot;ה]] באיזורם.<br /> <br /> == התייסדות ==<br /> בעקבות ההצלחה הגדולה שנחלה תוכנית 'אידישקייץ', הוקם{{הערה|[https://chabad.info/special/499202/ דיווח על ההקמה באתר חב&quot;ד אינפו.]}} בשנת [[תשע&quot;ט]] המוסד 'יהדודס', במסגרתו הפעילו התמימים בלמעלה משמונים מקומות עשרות מועדוניות, בהם השתתפו אלפי ילדים שאינם שומרי תורה ומצוות, בפעילויות מרתקות בהם למדו על [[עשרת המבצעים]], [[הרבי]], וגאולה ומשיח. לקראת הפעילות בשנת תשע&quot;ט הוציאו מנהלי הארגון גליון שנועד לתמימים היוצאים לפעילות ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1HpISezpyv4RKmiJNFd803tGRTL9fi3Fh/view?usp=drivesdk גליון מיוחד לתמימים]}}<br /> בשנים הבאות צמח הארגון לממדים גדולים עד שבשנת תשפ&quot;ב הצליח '''להכפיל את מספר הילדים''' המשתתפים בחוגים, ולשדרג באופן משמעותי את התכנים והיצירות.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ד הגיע הרישום לשיא של - 1500 ילדים.<br /> ==פעילות החוגים==<br /> [[קובץ:אודי בשטח הפעילות.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אודי בשטח הפעילות]]<br /> כל סניף יהדודס מונה ארבעה בחורים הפועלים תחת [[בית חב&quot;ד]] האיזורי, הפעילות היומית כוללת ארבעה חוגים, שתיים בבוקר ושתיים בצהרים, כשבכל חוג משתתפים בין עשר לעשרות רבות של ילדים. הבחורים המפעילים את הסניף מתחלקים לזוגות, כשכל זוג מפעיל חוג נפרד. במהלך הזמן הנותר עוזרים לשליח בעבודת השליחות הרציפה בניהול ותיחזוק הבית חב&quot;ד, ובהכנת תוכנית החוגים של יום המחרת.<br /> <br /> תוך כדי הפעילות מסתובב בין הסניפים 'אודי' (אחד הבחורים) המחופש בסמל הארגון ובאותו יום הוא מפעיל את הילדים שבאותו סניף.<br /> <br /> הרשת הוקמה ומתנהלת בעידוד הנהלת [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובראש צוות ההיגוי המקצועי של התכניות עומדים רבני הישיבה וכוכב הילדים שלומי לניאדו.<br /> <br /> ==== קייטנת אקסטרים ====<br /> יחד עם הקמת יהדודס הוקמו במקביל 'קייטנות אקסטרים' בשכונת [[גילה]] בירושלים וב[[ראשון לציון]], עבור ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות לעת עתה. בשונה מחוגי יהדודס, הקייטנות פועלות כקייטנה מלאה הן מבחינת התוכן והן מבחינת זמן הפעילות מדי יום{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/509826/ פתיחת הקייטנה בגילה]}}.<br /> <br /> גם אלו נחלו הצלחה גדולה, כשבכל אחת מהם השתתפו עשרות רבות של ילדים שפעולת הקייטנה עליהם ניכרה זמן רב לאחר סיום הקייטנה{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/514032/ הצלחת הקייטנות]}}.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ד נפתחו עוד קייטנות אקסטרים - לילדים ולנוער, בחיפה ובצפת.<br /> <br /> בשנת תשפ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ה נפתחה קייטנת אקסטרים בתל אביב.<br /> <br /> ==הפעילות בתקופת הקורונה==<br /> [[קובץ:25-07-2020-18-12-01-לשים-בתוך-הידיעה-עם-הטקסט-1086x1536.jpg|ממוזער|מודעת התוכנית - 'יהדודס בבית']]<br /> בקיץ תש&quot;פ, בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] וההנחיות המחמירות האוסרות על התקהלויות, הפיקו כמה [[תמימים]] ממנהלי ארגון 'יהדודס' תוכנית חדשנית הנקראת - 'יהדודס בבית', בתוכנית קיבל כל ילד לביתו ארגז הכולל בתוכו תשע ערכות יצירה לתשעה ימים בנושאי יהדות וערכים חסידיים{{הערה|צדקה וחסד, בית המקדש, 12 הפסוקים, הרבי, גאולה, שבת, ברכות, תפילין ומזוזות, ועוד.}}.<br /> <br /> בנוסף לכך קיבל כל ילד סרטון יומי הכולל תוכנית ויזואלית עם כוכבי הילדים 'אודי ודודי', תוכנית [[12 הפסוקים]], וסרטון אנימציה ייחודי בנושא היומי, בנוסף נלווה סרטון הסבר קצר כיצד מבצעים את היצירה היומית, כבונוס ועידוד לילדים נערכו הגרלות יומיות על פרסים בין הילדים ששלחו תמונות שלהם מבצעים את הפעילות.<br /> <br /> שיווק הערכות למשפחות ולילדים נעשה על ידי עשרות [[שלוחים]] ברחבי הארץ, שמשלוח הערכות הגיע אליהם ישר לבית והם פיזרו זאת אצל הילדים.<br /> <br /> בתוכנית השתתפו כ900 ילדים מהציבור הכללי ברחבי הארץ.<br /> <br /> ==המועדונית של אודי==<br /> בשנת תשפ&quot;ב שודרג הארגון, כשלמועדונית היומית מצטרפת גם תוכנית מולטימדיה בשם &quot;המועדונית של אודי&quot;. בתוכנית למדו הילדים על הנושא היומי באמצעות סיפור עלילתי יחד עם כוכב התוכנית 'אודי' כשאליו מצטרפים דמויות נוספות באולפן מיוחד.<br /> <br /> == אוטו אודי ==<br /> במסגרת פעילות &quot;יהדודס&quot; מסתובב רכב ממותג, שעובר בין סניפי הארגון ועושה פעילויות לילדים, הכוללת הצגה והפעלה חווייתית, ופעילי הסניף מחלקים לילדים מיני מתיקה.<br /> <br /> ==סניפים==<br /> {{להשלים}}<br /> {{טורים<br /> | תוכן = * [[חדרה]]<br /> * [[ישובי אלונה]]<br /> * [[עפולה]]<br /> * [[נתניה]]<br /> * [[חריש]]<br /> * [[כפר סבא]]<br /> * [[רמלה]]<br /> }}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית||כאלפיים חיילים חדשים בצבאות ה'|1275|תשפ&quot;א}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%94%d7%93%d7%95%d7%93%d7%a1/ תגית 'יהדודס' באתר] {{אינפו}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%93%D7%A1_.mp3 המנון יהדודס (תשפ&quot;ד)] {{צליל}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%93%D7%A1&diff=798116 2025-08-24T13:12:13Z

<p>בנדקיטין: /* קייטנת אקסטרים */ עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:סמל יהדודס.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סמל רשת יהדודס]]<br /> [[קובץ:אוטו אודי.jpg|ממוזער|אוטו אודי בפעילות בקיץ [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> '''יהדודס''', הינה רשת של עשרות חוגי למידה ויצירה בערכי ה[[יהדות]] חדורים במסר ההכנה ל[[קבלת פני משיח]], במתכונת מועדוניות [[של&quot;ה]].<br /> <br /> ניהול מערך הקייטנות והפקת החומרים נעשים ע&quot;י [[תמימים]] [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|מישיבת חב&quot;ד בצפת]]<br /> <br /> החוגים מופעלים בחופשת הקיץ ברחבי [[ארץ הקודש]] על ידי [[תמימים|בחורים]] מכל רחבי הארץ, בעיקר מ[[ישיבת חב&quot;ד צפת]] [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|וישיבת חב&quot;ד ראשון לציון]].<br /> <br /> == רקע ==<br /> עם התפתחות ה[[קעמפ]]ים לילדי [[אנ&quot;ש]] הלכה ופחתה ההתעסקות ב[[של&quot;ה|מועדוניות של&quot;ה]] ברחבי ארץ הקודש עד שנפסק הדבר לגמרי, ובמשך כמה שנים תלמידי ישיבת תומכי תמימים ניהלו בזמן הקיץ קעמפים לילדי אנ&quot;ש, בעוד מועדוניות של&quot;ה מועטות הופעלו על ידי בנות חב&quot;ד.<br /> <br /> כשהמצב בו תלמידי התמימים אינם יוצאים להפצת המעיינות בזמן הקיץ התקבע, התחיל הרב [[זלמן נוטיק]] לעורר על כך, שתלמידי התמימים צריכים לנצל את זמן הקיץ להפצת המעיינות ולא רק לחינוך ילדי אנ&quot;ש, כתוצאה מדבריו, שכרו בשנת [[תשע&quot;ח]] מספר תמימים רכב לזמן הקיץ, בו הסתובבו במושבי וקיבוצי הדרום, כשהם עורכים עם הילדים פעילות חוויתית בעניני [[יהדות]] ובפרט [[גאולה ומשיח]].<br /> <br /> פעילות זו נקראה בשם 'אידישקייץ', דרכה נשלחו קבוצות של [[תמימים]] ל[[שלוחים]] ברחבי הארץ לערוך מועדוניות [[של&quot;ה]] באיזורם.<br /> <br /> == התייסדות ==<br /> בעקבות ההצלחה הגדולה שנחלה תוכנית 'אידישקייץ', הוקם{{הערה|[https://chabad.info/special/499202/ דיווח על ההקמה באתר חב&quot;ד אינפו.]}} בשנת [[תשע&quot;ט]] המוסד 'יהדודס', במסגרתו הפעילו התמימים בלמעלה משמונים מקומות עשרות מועדוניות, בהם השתתפו אלפי ילדים שאינם שומרי תורה ומצוות, בפעילויות מרתקות בהם למדו על [[עשרת המבצעים]], [[הרבי]], וגאולה ומשיח. לקראת הפעילות בשנת תשע&quot;ט הוציאו מנהלי הארגון גליון שנועד לתמימים היוצאים לפעילות ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1HpISezpyv4RKmiJNFd803tGRTL9fi3Fh/view?usp=drivesdk גליון מיוחד לתמימים]}}<br /> בשנים הבאות צמח הארגון לממדים גדולים עד שבשנת תשפ&quot;ב הצליח '''להכפיל את מספר הילדים''' המשתתפים בחוגים, ולשדרג באופן משמעותי את התכנים והיצירות.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ד הגיע הרישום לשיא של - 1500 ילדים.<br /> ==פעילות החוגים==<br /> [[קובץ:אודי בשטח הפעילות.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אודי בשטח הפעילות]]<br /> כל סניף יהדודס מונה ארבעה בחורים הפועלים תחת [[בית חב&quot;ד]] האיזורי, הפעילות היומית כוללת ארבעה חוגים, שתיים בבוקר ושתיים בצהרים, כשבכל חוג משתתפים בין עשר לעשרות רבות של ילדים. הבחורים המפעילים את הסניף מתחלקים לזוגות, כשכל זוג מפעיל חוג נפרד. במהלך הזמן הנותר עוזרים לשליח בעבודת השליחות הרציפה בניהול ותיחזוק הבית חב&quot;ד, ובהכנת תוכנית החוגים של יום המחרת.<br /> <br /> תוך כדי הפעילות מסתובב בין הסניפים 'אודי' (אחד הבחורים) המחופש בסמל הארגון ובאותו יום הוא מפעיל את הילדים שבאותו סניף.<br /> <br /> הרשת הוקמה ומתנהלת בעידוד הנהלת [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובראש צוות ההיגוי המקצועי של התכניות עומדים רבני הישיבה וכוכב הילדים שלומי לניאדו.<br /> <br /> ==== קייטנת אקסטרים ====<br /> יחד עם הקמת יהדודס הוקמו במקביל 'קייטנות אקסטרים' בשכונת [[גילה]] בירושלים וב[[ראשון לציון]], עבור ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות לעת עתה. בשונה מחוגי יהדודס, הקייטנות פועלות כקייטנה מלאה הן מבחינת התוכן והן מבחינת זמן הפעילות מדי יום{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/509826/ פתיחת הקייטנה בגילה]}}.<br /> <br /> גם אלו נחלו הצלחה גדולה, כשבכל אחת מהם השתתפו עשרות רבות של ילדים שפעולת הקייטנה עליהם ניכרה זמן רב לאחר סיום הקייטנה{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/514032/ הצלחת הקייטנות]}}.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ד נפתחו עוד קייטנות אקסטרים - לילדים ולנוער, בחיפה ובצפת.<br /> <br /> בשנת תשפ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ה נפתחה קייטנת אקסטרים בתל אביב.<br /> <br /> ==הפעילות בתקופת הקורונה==<br /> [[קובץ:25-07-2020-18-12-01-לשים-בתוך-הידיעה-עם-הטקסט-1086x1536.jpg|ממוזער|מודעת התוכנית - 'יהדודס בבית']]<br /> בקיץ תש&quot;פ, בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] וההנחיות המחמירות האוסרות על התקהלויות, הפיקו כמה [[תמימים]] ממנהלי ארגון 'יהדודס' תוכנית חדשנית הנקראת - 'יהדודס בבית', בתוכנית קיבל כל ילד לביתו ארגז הכולל בתוכו תשע ערכות יצירה לתשעה ימים בנושאי יהדות וערכים חסידיים{{הערה|צדקה וחסד, בית המקדש, 12 הפסוקים, הרבי, גאולה, שבת, ברכות, תפילין ומזוזות, ועוד.}}.<br /> <br /> בנוסף לכך קיבל כל ילד סרטון יומי הכולל תוכנית ויזואלית עם כוכבי הילדים 'אודי ודודי', תוכנית [[12 הפסוקים]], וסרטון אנימציה ייחודי בנושא היומי, בנוסף נלווה סרטון הסבר קצר כיצד מבצעים את היצירה היומית, כבונוס ועידוד לילדים נערכו הגרלות יומיות על פרסים בין הילדים ששלחו תמונות שלהם מבצעים את הפעילות.<br /> <br /> שיווק הערכות למשפחות ולילדים נעשה על ידי עשרות [[שלוחים]] ברחבי הארץ, שמשלוח הערכות הגיע אליהם ישר לבית והם פיזרו זאת אצל הילדים.<br /> <br /> בתוכנית השתתפו כ900 ילדים מהציבור הכללי ברחבי הארץ.<br /> <br /> ==המועדונית של אודי==<br /> בשנת תשפ&quot;ב שודרג הארגון, כשלמועדונית היומית מצטרפת גם תוכנית מולטימדיה בשם &quot;המועדונית של אודי&quot;. בתוכנית למדו הילדים על הנושא היומי באמצעות סיפור עלילתי יחד עם כוכב התוכנית 'אודי' כשאליו מצטרפים דמויות נוספות באולפן מיוחד.<br /> <br /> == אוטו אודי ==<br /> במסגרת פעילות &quot;יהדודס&quot; מסתובב רכב ממותג, שעובר בין סניפי הארגון ועושה פעילויות לילדים, הכוללת הצגה והפעלה חווייתית, ופעילי הסניף מחלקים לילדים מיני מתיקה.<br /> <br /> ==סניפים==<br /> {{להשלים}}<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * [[חדרה]]<br /> * [[ישובי אלונה]]<br /> * [[עפולה]]<br /> * [[נתניה]]<br /> * [[חריש]]<br /> <br /> }}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית||כאלפיים חיילים חדשים בצבאות ה'|1275|תשפ&quot;א}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%94%d7%93%d7%95%d7%93%d7%a1/ תגית 'יהדודס' באתר] {{אינפו}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%93%D7%A1_.mp3 המנון יהדודס (תשפ&quot;ד)] {{צליל}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=793803 2025-08-12T19:41:21Z

<p>בנדקיטין: הרחבה, עריכה, עדכון, ניסוח, הגהה</p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים נתניה (כיתת ישיבה גדולה)''' היא ישיבה שהוקמה לשנה אחת של המשך בישיבה ואח&quot;כ לישיבות אחרות בשיעור ב'.<br /> <br /> == על הישיבה ==<br /> הרעיון לישיבה הי' ע&quot;פ מסגרת דומה שהחלה בשנות הממ&quot;ים המאוחרות בנחל'ה (שעלו מהישיבה בלוד , בין הלומדים הי' הרב [[משה אורנשטיין]] וניהלו זאת הרב זלמן לנדא והרב יוסף יצחק גינזבורג) ורצה להעביר את הרעיון לישיבתו. <br /> <br /> בעקבות מענה מהרבי מלך המשיח שליט&quot;א בשנת תשפ&quot;ה,&lt;ref&gt;אג&quot;ק חכ&quot;ד עמ' נ אגרת ט'עג&lt;/ref&gt; הוחלט על הקמת הישיבה לקראת שנה&quot;ל תשפ&quot;ו.&lt;ref&gt;מהמכתב משמע שעל הישיבה להיות כסניף לישי&quot;ק לתועלת ההשגחה (לפחות בשנה הראשונה). וכן הצוות מאנ&quot;ש שבמקום (והיינו שרוב הרבנים יהיו רבנים שימשו בעבר או בוגרי הישיבה ופחות צוות מבחוץ)&lt;/ref&gt; <br /> <br /> הישיבה מינתה ר&quot;מים ומוסרי שיעורי בדא&quot;ח וכן משפיעים מיוחדים שיבואו במיוחד לישיבה פעם בשבוע על מנת למסור שיעורים,להתוועד ולשוחח עם התמימים.<br /> <br /> הישיבה שכרה דירה לפנימיה וכן הזאל [[בביהכ&quot;ס ישורון]]. <br /> <br /> הישיבה מורכבת מ12 בחורים שממשיכים מהישיבה הקטנה ועוד 3 בחורים מבחוץ סה&quot;כ כ15 בחורים.י<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> <br /> * הרב [[משה אורנשטיין]] - ראש הישיבה<br /> * הרב משה וישצקי - מנהל גשמי<br /> * הרב [[יהושע נויהויזר]] - ר&quot;מ לעיונא.<br /> * הת' [[שלום דובער בורביץ']] - ר&quot;מ לעיונא.<br /> * הרב [[אריה לייב כהן]] -חבר הנהלה ומלמד חסידות לגירסא - המשך רנ&quot;ט.<br /> * הרב [[מאיר אליהו מחפוץ]] - חסידות לעיונא - מאמרי הרבי.<br /> * הרב [[נחום בורביץ']] - משפיע.<br /> * הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - משפיע.<br /> * הרב [[סעדיה ליברוב (לוד)|סעדיה ליברוב]] - משפיע.<br /> * הרב [[אשר זאב דייטש]] - משפיע.<br /> * הרב [[חיים קיז'נר]] - אחראי על לימודי ההלכה - ביאורי השולחן על הלכות שבת.<br /> * הת' [[מנחם מענדל מרינובסקי]] - משגיח וחבר הנהלה.<br /> * הרב [[מנחם מענדל אורנשטיין]] - חבר הנהלה<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> [https://chabad.info/exclusive/1231373/ חשיפה:תות&quot;ל נתניה פותחת כיתת ישיבה גדולה]{{אינפו}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=784270 2025-07-13T19:55:48Z

<p>בנדקיטין: /* הצוות הרוחני */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה גדולה תומכי תמימים אור יהודה<br /> |תמונה=סמל מוסדות אור יהודה.png<br /> |כתובית=סמל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[תשס&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[אור יהודה]]<br /> |מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br /> |מנהל=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=יוסף יצחק שוורץ<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מספר תלמידים=כ-85<br /> |ספר פלפולים=אור התמימים<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבה גדולה '''תומכי תמימים אור יהודה''' נוסדה לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ט]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> {{להשלים}}<br /> ישיבת גדולה [[תומכי תמימים]] ב[[אור יהודה]] נוסדה ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ח]] כהמשך ל[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה באור יהודה]].<br /> <br /> הישיבה מתאפיינת בקו יחודי של [[אחדות]] בכך שאינה משתייכת לשום צד פוליטי ב[[חסידות חב&quot;ד]], ו[[תמים|התמימים]] הלומדים בה נמנים על [[ג' בתמוז תשנ&quot;ד|כל גוני הקשת החב&quot;דיים]].<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ו]] נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני [[סמיכה לרבנות]], וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ&quot;ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/94553/ כולל אברכים חדש ייפתח באור יהודה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/750908/ הצצה מצולמת לתוך הישיבה באור יהודה • צפו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הישיבה הפעילה בעבר ישיבת קיץ בחלק מהשנים{{הערה|[https://col.org.il/news/99178 הישיבה היחידה שמפעילה ישיבת קיץ ● גלריה{{col}}]}}.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ה]] מונה הישיבה גדולה כ-85 תלמידים.<br /> <br /> ==לימוד עיונא==<br /> דגש מיוחד ניתן בישיבה על לימוד הגמרא באופן עיוני, כשהרב [[יהושע נויהויזר]] והרב שלום דוב בער כץ יושבים עם התלמידים לשיחות הדרכה פרטניות בשביל שכל תלמיד יוכל ללמוד בעצמו בצורה עיונית, לשאול את השאלות הנכונות בעת הלימוד, ולמקד את מרב כוח הסברות שלו בצורה היעילה.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ&quot;ש' היוצאת על ידי הישיבה, יצאו לאור מדי תקופה:<br /> ===קובץ בדרך תמים===<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] החל לצאת לאור הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/164387/ ג] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.<br /> <br /> הקובץ הודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, והופץ בישיבות ובריכוזי אנ&quot;ש. בגליון כתבו אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן השתתפו בו ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תות&quot;ל נתניה]] הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).<br /> <br /> עורך העלון הוא הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט|משה רוזנבלט]], בסיוע [[התלמידים השלוחים]] בישיבה.<br /> <br /> ==הצוות הרוחני==<br /> [[קובץ:צוות ישיבות תומכי תמימים אור יהודה.jpg|ממוזער|חלק מצוות ישיבות תומכי תמימים אור יהודה בתצלום משותף (תשפ&quot;ה)]]<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *ראש הישיבה - [[הרב]] [[שלום דובער הנדל]].<br /> *הרב [[אהרון כהן]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] ראשי.<br /> *הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - מנהל רוחני.<br /> *הרב [[יוסף יצחק שוורץ]] - נו&quot;נ בחסידות<br /> * הרב נתן הכהן וגנר - נו&quot;נ.<br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.<br /> *הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.<br /> * הרב [[שמואל קליינמן]].<br /> <br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ומשפיע ראשי.<br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.<br /> *הרב נתן ווגנר - נו&quot;נ בחסידות.<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> *הרב מנחם מענדל פלדמן<br /> *הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> }}<br /> <br /> ===הצוות הגשמי===<br /> {{טורים<br /> | תוכן = <br /> *ניהול גשמי: הרב יחיאל פלמן (סמנכ&quot;ל).<br /> *הרב עמנואל מזרחי (מנהל אדמיניסטרטיבי).<br /> *הרב מיכאל הכהן פרידמן (גזבר).<br /> *הרב דוד רוזן (מזכיר הישיבה).}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32<br /> {{כפר|מאיר סגל|מגדל אור של תורה|2089|74|תשפ&quot;ה}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=784266 2025-07-13T19:51:07Z

<p>בנדקיטין: /* קהילת חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם= רחובות<br /> |תמונה=[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|250px|]]<br /> |כתובית= מנכ&quot;ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ&quot;ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]].<br /> |עיר=<br /> |מדינה=<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה= הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> |משפיע הקהילה= הרב [[אפרים מיפעי]]<br /> |מוסדות בקהילה=<br /> |שלוחים מרכזיים=<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=<br /> |מספר משפחות בקהילה=700<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים ברחובות|אישים ברחובות]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> '''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר&quot;נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש&quot;י]] (1950).<br /> לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ&quot;ס) נכון ל[[תשע&quot;ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.<br /> <br /> מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}. בקיץ תשי&quot;ב הוקם ברחובות בית ספר חב&quot;ד ובשנת תשכ&quot;ט החלה להתגבש קהילה חב&quot;דית, אשר עם השנים הפכה לאחת הקהילות החב&quot;דיות החשובות בארץ הקודש, וכוללת בתי כנסת, ישיבה, מוסדות חינוך, מקוואות וארגוני חסד.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר==<br /> ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט&quot;ז מנחם אב]] תרפ&quot;ט עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב&quot;ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==בית ספר חב&quot;ד==<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב&quot;ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.<br /> [[קובץ:בית ספר חב&quot;ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב&quot;ד זרנוגה, רחובות]]<br /> חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ&quot;ד.<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:שלמה איידלמן מרדכי קסטל אלימלך שחר.jpg|ממוזער|שמאל|דור המייסדים - הרב [[שלמה איידלמן]], הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] והרב [[אלימלך שחר]] ליד בית כנסת חב&quot;ד]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] החלה להתגבש קהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[חיים חייקין]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב [[נתן ויינר]], הרב [[ישעיהו יהודה]], הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], הרב אריק חן, הרב [[יעקב שמואלי]], הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר{{הערה|'''רחובות. הרב לוי וינר ע&quot;ה''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 ע' 59}} והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב&quot;דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.<br /> <br /> בשנים אלו מניין חב&quot;ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב&quot;ד עבור ילדי הקהילה.<br /> [[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב&quot;ד (משמאל) וגני חב&quot;ד (מימין)]]<br /> [[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב&quot;ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]<br /> בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב&quot;ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו &quot;חדר&quot; וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.<br /> <br /> בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה רחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים [[תלמוד תורה חב&quot;ד לוי יצחק]], גני חב&quot;ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת תשפ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ה עברה קומת הקרקע של בית הכנסת שיפוץ בו חודש היכל התפלה והלימוד וכן נבנה מקוה חדש לגברים ( מקוה גברים חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד ראשון מאז הקמת הקהילה! ). <br /> <br /> כיום הקהילה מונה כ - 700 משפחות. <br /> <br /> ==מוסדות חינוך==<br /> [[קובץ:תלמוד תורה חב&quot;ד רחובות.jpeg|ממוזער|שמאל|תלמוד תורה חב&quot;ד רחובות, נחנך אלול תשפ&quot;ג]]<br /> בשנת תשמ&quot;ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות &quot;חדר&quot; לילדים בגיל טרום כיתה א'{{הערה|שם=בית משיח 274|בית משיח 274}} ובשנים הבאות עם התפתחות הקהילה נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נחנך בנין כיתות נוסף וכן שיפוץ החצר במיוחד עבור התלמוד תורה.<br /> <br /> במהלך השנים נקבע התלמוד תורה בשם: [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.<br /> <br /> במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא ייסגר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב&quot;ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנכ&quot;ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ&quot;ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].<br /> <br /> בעיר מוסדות חינוך נוספים:<br /> * מעונות.<br /> * גני ילדים לבנים ולבנות.<br /> * גני [[עולל]] - חינוך מיוחד<br /> * [[סוד הגן הנעלם]] - גנים טיפוליים.<br /> * תיכון חסידי לבנות.<br /> <br /> ==ישיבות וכולל==<br /> * כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע&quot;ה וכיום הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].<br /> *[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.<br /> <br /> ===תומכי תמימים רחובות===<br /> <br /> [[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי&quot;ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]] מונה הישיבה כ-102 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע&quot;ה ראש הכולל}}.<br /> <br /> הישיבה הוקמה בשנת תשנ&quot;ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.<br /> <br /> ==מקוואות חב&quot;ד==<br /> <br /> * מקוה חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד גברים - בבית הכנסת המרכזי<br /> <br /> ==== מקואות נשים: ====<br /> *מקוה חב&quot;ד רחוב מדר רחובות - במשך מספר שנים, בוצעו מספר התרמות ענק כדי לחדש את המקווה שיקרא על שם הילדה הדר ג'ירופי{{הערה|[https://chabad.info/news/283410/ רחובות: המקוה המפואר ייקרא על שם הדר ג'רופי ע&quot;ה}} {{הערה|[https://col.org.il/news/140524 התרמה בשנת תשפ&quot;ב]}}.<br /> *מקוה חב&quot;ד רחוב החשמונאים שכונת מרמורק רחובות<br /> <br /> ==ניסיון להקמת שכונת חב&quot;ד==<br /> מוסדות חינוך חב&quot;ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ&quot;ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.<br /> <br /> בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב&quot;דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד הרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] התמודד ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לעיריית רחובות יחד עם הרב פנחס הומינר, מטעם קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> בבחירות המוניציפליות בשנת תשע&quot;ט נעשה ניסיון להכניס נציג חב&quot;די לעירייה וללא הצלחה.<br /> <br /> לקראת בחירות תשפ&quot;ד הוצב בשנית העסקן החב&quot;די הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] כמועמד חב&quot;ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב [[אברהם ביטקין]] מספר 3 והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית של חב&quot;ד שסימנה את הפתק ח&quot;י כהוראת הרבי מלפני 31 שנה לרב הקהילה הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> בבחירות אלו נכנס נציג חב&quot;ד למועצת העיר הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] {{הערה|כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב&quot;ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה}}.<br /> <br /> ==ועד חסידי חב&quot;ד רחובות==<br /> ארגון ועד חסידי חב&quot;ד רחובות מהווה מקור כלכלי למוסדות החינוך וארגוני החסד של חב&quot;ד ברחובות. הועד הוקם בז' ניסן ה'תשמ&quot;ב (1982).<br /> <br /> מנהלים: הרב [[אפרים מיפעי]] והרב [[יוסף יצחק לוין]] (בן הרב [[יהודה אריה לייב לוין|אריה לוין]]).<br /> <br /> מטרות הועד:<br /> *'''מקוואות''' – לסייע בבניה, הרחבה ושיפוץ מקוואות ופיקוח טכני והלכתי.<br /> *'''הפעלת מרכז קהילתי''' ליהדות וחסידות ברחובות למבוגרים וילדים.<br /> *'''הגברת הפעילות החינוכית''' במוסדות החינוך לבני ובנות ישראל.<br /> *להקים ולהפעיל '''שעורי תורה''' וחסידות חב&quot;ד<br /> *להקים '''מכונים ללימוד''' ברוח חסידות חב&quot;ד.<br /> *'''הוצאה לאור''' של כתבי עת וחומרי הסברה בעניני תורה ומצוות<br /> *'''הקמת בתי כנסת''' פעילים לפי נוסח ומנהגי חב&quot;ד<br /> *'''תמיכות ומלגות לנזקקים''', תמיכות לחולים ובני משפחותיהם אספקת מזון והשתתפות בטיפולים רפואיים<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ&quot;ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב&quot;ד בראשות הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] - משפיע קהילת חב&quot;ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה&quot;ל באזור.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] על פי הזמנת ראשי הקהילה - הרב לוין והרב חייקין. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב&quot;ד בעיר. מאז פעילות בית חב&quot;ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.<br /> <br /> עד שנת תשמ&quot;ג (1983) בית חב&quot;ד פעל רק מבית כנסת חב&quot;ד בשכונת דניה. בשנת תשד&quot;מ (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב&quot;ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב&quot;ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב [[שלמה נאבול]]. מנהל הפעילות של בית חב&quot;ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]].<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב&quot;ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ&quot;ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב&quot;ד בארץ ובארה&quot;ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.<br /> <br /> בית חב&quot;ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.<br /> בשנת תשס&quot;ד (2004), בית חב&quot;ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב&quot;ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.<br /> <br /> בשנים האחרונות פעילות בית חב&quot;ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב&quot;ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב&quot;ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב&quot;ד רחובות}}.<br /> <br /> == בתי כנסת חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד ==<br /> <br /> * בית הכנסת המרכזי<br /> * בית הכנסת הצעירים<br /> * בית הכנסת צעירי בצעירים<br /> * בית הכנסת &lt;nowiki&gt;''אוהל הגאולה''&lt;/nowiki&gt;<br /> * בית הכסת &lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מזרחי - פרנקל שול'<br /> * בית הכנסת &lt;nowiki&gt;''המזרח''&lt;/nowiki&gt;<br /> <br /> ===מוסדות חב&quot;דיים נוספים===<br /> * גמ&quot;ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין וכיום מנהלו בנו הרב [[יוסף יצחק לוין]].<br /> * נשי חב&quot;ד רחובות<br /> * שפרה ופועה<br /> * משרד [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> * [[קרן המקוואות]].<br /> * משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].<br /> * בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]].<br /> * [[מרכז אגרות קודש]] בניהולם של הרב הרצל בורוכוב והרב [[אלימלך שחר]].<br /> <br /> ==מינוי רב קהילה==<br /> [[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב&quot;ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]<br /> עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, מספר עסקנים חב&quot;דיים פעלו למנות את הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה הקטנה והמתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא של העיר, דהיינו הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, והוא הורה לגשת לבחירות בקהילת חב&quot;ד, שנערכו בג' מנחם אב [[תשמ&quot;א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]{{הערה|שם=בית משיח 274}}.<br /> <br /> ===תפקידים נוספים בקהילה===<br /> * משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע&quot;ה<br /> * משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])<br /> * מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ברחובות הרב [[אלימלך שחר]].<br /> * רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> * רב בית הכנסת וקהילת צעירי הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> [[:קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42<br /> <br /> {{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רחובות]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=784263 2025-07-13T19:49:57Z

<p>בנדקיטין: /* קהילת חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם= רחובות<br /> |תמונה=[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|250px|]]<br /> |כתובית= מנכ&quot;ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ&quot;ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]].<br /> |עיר=<br /> |מדינה=<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה= הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> |משפיע הקהילה= הרב [[אפרים מיפעי]]<br /> |מוסדות בקהילה=<br /> |שלוחים מרכזיים=<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=<br /> |מספר משפחות בקהילה=700<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים ברחובות|אישים ברחובות]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> '''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר&quot;נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש&quot;י]] (1950).<br /> לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ&quot;ס) נכון ל[[תשע&quot;ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.<br /> <br /> מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}. בקיץ תשי&quot;ב הוקם ברחובות בית ספר חב&quot;ד ובשנת תשכ&quot;ט החלה להתגבש קהילה חב&quot;דית, אשר עם השנים הפכה לאחת הקהילות החב&quot;דיות החשובות בארץ הקודש, וכוללת בתי כנסת, ישיבה, מוסדות חינוך, מקוואות וארגוני חסד.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר==<br /> ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט&quot;ז מנחם אב]] תרפ&quot;ט עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב&quot;ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==בית ספר חב&quot;ד==<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב&quot;ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.<br /> [[קובץ:בית ספר חב&quot;ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב&quot;ד זרנוגה, רחובות]]<br /> חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ&quot;ד.<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:שלמה איידלמן מרדכי קסטל אלימלך שחר.jpg|ממוזער|שמאל|דור המייסדים - הרב [[שלמה איידלמן]], הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] והרב [[אלימלך שחר]] ליד בית כנסת חב&quot;ד]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] החלה להתגבש קהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[חיים חייקין]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב [[נתן ויינר]], הרב [[ישעיהו יהודה]], הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], הרב אריק חן, הרב [[יעקב שמואלי]], הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר{{הערה|'''רחובות. הרב לוי וינר ע&quot;ה''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 ע' 59}} והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב&quot;דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.<br /> <br /> בשנים אלו מניין חב&quot;ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב&quot;ד עבור ילדי הקהילה.<br /> [[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב&quot;ד (משמאל) וגני חב&quot;ד (מימין)]]<br /> [[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב&quot;ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]<br /> בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב&quot;ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו &quot;חדר&quot; וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.<br /> <br /> בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה רחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים [[תלמוד תורה חב&quot;ד לוי יצחק]], גני חב&quot;ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת תשפ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ה עברה קומת הקרקע של בית הכנסת שיפוץ בו חודש היכל התפלה והלימוד וכן נבנה מקוה חדש לגברים ( מקוה גברים חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד ראשון מאז הקמת הקהילה! ). <br /> <br /> כיום הקהילה מונה כ - 650 משפחות. <br /> <br /> ==מוסדות חינוך==<br /> [[קובץ:תלמוד תורה חב&quot;ד רחובות.jpeg|ממוזער|שמאל|תלמוד תורה חב&quot;ד רחובות, נחנך אלול תשפ&quot;ג]]<br /> בשנת תשמ&quot;ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות &quot;חדר&quot; לילדים בגיל טרום כיתה א'{{הערה|שם=בית משיח 274|בית משיח 274}} ובשנים הבאות עם התפתחות הקהילה נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נחנך בנין כיתות נוסף וכן שיפוץ החצר במיוחד עבור התלמוד תורה.<br /> <br /> במהלך השנים נקבע התלמוד תורה בשם: [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.<br /> <br /> במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא ייסגר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב&quot;ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנכ&quot;ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ&quot;ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].<br /> <br /> בעיר מוסדות חינוך נוספים:<br /> * מעונות.<br /> * גני ילדים לבנים ולבנות.<br /> * גני [[עולל]] - חינוך מיוחד<br /> * [[סוד הגן הנעלם]] - גנים טיפוליים.<br /> * תיכון חסידי לבנות.<br /> <br /> ==ישיבות וכולל==<br /> * כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע&quot;ה וכיום הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].<br /> *[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.<br /> <br /> ===תומכי תמימים רחובות===<br /> <br /> [[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי&quot;ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]] מונה הישיבה כ-102 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע&quot;ה ראש הכולל}}.<br /> <br /> הישיבה הוקמה בשנת תשנ&quot;ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.<br /> <br /> ==מקוואות חב&quot;ד==<br /> <br /> * מקוה חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד גברים - בבית הכנסת המרכזי<br /> <br /> ==== מקואות נשים: ====<br /> *מקוה חב&quot;ד רחוב מדר רחובות - במשך מספר שנים, בוצעו מספר התרמות ענק כדי לחדש את המקווה שיקרא על שם הילדה הדר ג'ירופי{{הערה|[https://chabad.info/news/283410/ רחובות: המקוה המפואר ייקרא על שם הדר ג'רופי ע&quot;ה}} {{הערה|[https://col.org.il/news/140524 התרמה בשנת תשפ&quot;ב]}}.<br /> *מקוה חב&quot;ד רחוב החשמונאים שכונת מרמורק רחובות<br /> <br /> ==ניסיון להקמת שכונת חב&quot;ד==<br /> מוסדות חינוך חב&quot;ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ&quot;ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.<br /> <br /> בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב&quot;דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד הרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] התמודד ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לעיריית רחובות יחד עם הרב פנחס הומינר, מטעם קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> בבחירות המוניציפליות בשנת תשע&quot;ט נעשה ניסיון להכניס נציג חב&quot;די לעירייה וללא הצלחה.<br /> <br /> לקראת בחירות תשפ&quot;ד הוצב בשנית העסקן החב&quot;די הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] כמועמד חב&quot;ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב [[אברהם ביטקין]] מספר 3 והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית של חב&quot;ד שסימנה את הפתק ח&quot;י כהוראת הרבי מלפני 31 שנה לרב הקהילה הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> בבחירות אלו נכנס נציג חב&quot;ד למועצת העיר הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] {{הערה|כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב&quot;ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה}}.<br /> <br /> ==ועד חסידי חב&quot;ד רחובות==<br /> ארגון ועד חסידי חב&quot;ד רחובות מהווה מקור כלכלי למוסדות החינוך וארגוני החסד של חב&quot;ד ברחובות. הועד הוקם בז' ניסן ה'תשמ&quot;ב (1982).<br /> <br /> מנהלים: הרב [[אפרים מיפעי]] והרב [[יוסף יצחק לוין]] (בן הרב [[יהודה אריה לייב לוין|אריה לוין]]).<br /> <br /> מטרות הועד:<br /> *'''מקוואות''' – לסייע בבניה, הרחבה ושיפוץ מקוואות ופיקוח טכני והלכתי.<br /> *'''הפעלת מרכז קהילתי''' ליהדות וחסידות ברחובות למבוגרים וילדים.<br /> *'''הגברת הפעילות החינוכית''' במוסדות החינוך לבני ובנות ישראל.<br /> *להקים ולהפעיל '''שעורי תורה''' וחסידות חב&quot;ד<br /> *להקים '''מכונים ללימוד''' ברוח חסידות חב&quot;ד.<br /> *'''הוצאה לאור''' של כתבי עת וחומרי הסברה בעניני תורה ומצוות<br /> *'''הקמת בתי כנסת''' פעילים לפי נוסח ומנהגי חב&quot;ד<br /> *'''תמיכות ומלגות לנזקקים''', תמיכות לחולים ובני משפחותיהם אספקת מזון והשתתפות בטיפולים רפואיים<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ&quot;ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב&quot;ד בראשות הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] - משפיע קהילת חב&quot;ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה&quot;ל באזור.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] על פי הזמנת ראשי הקהילה - הרב לוין והרב חייקין. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב&quot;ד בעיר. מאז פעילות בית חב&quot;ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.<br /> <br /> עד שנת תשמ&quot;ג (1983) בית חב&quot;ד פעל רק מבית כנסת חב&quot;ד בשכונת דניה. בשנת תשד&quot;מ (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב&quot;ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב&quot;ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב [[שלמה נאבול]]. מנהל הפעילות של בית חב&quot;ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]].<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב&quot;ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ&quot;ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב&quot;ד בארץ ובארה&quot;ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.<br /> <br /> בית חב&quot;ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.<br /> בשנת תשס&quot;ד (2004), בית חב&quot;ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב&quot;ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.<br /> <br /> בשנים האחרונות פעילות בית חב&quot;ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב&quot;ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב&quot;ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב&quot;ד רחובות}}.<br /> <br /> == בתי כנסת חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד ==<br /> <br /> * בית הכנסת המרכזי<br /> * בית הכנסת הצעירים<br /> * בית הכנסת צעירי בצעירים<br /> * בית הכנסת &lt;nowiki&gt;''אוהל הגאולה''&lt;/nowiki&gt;<br /> * בית הכסת &lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מזרחי - פרנקל שול'<br /> * בית הכנסת &lt;nowiki&gt;''המזרח''&lt;/nowiki&gt;<br /> <br /> ===מוסדות חב&quot;דיים נוספים===<br /> * גמ&quot;ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין וכיום מנהלו בנו הרב [[יוסף יצחק לוין]].<br /> * נשי חב&quot;ד רחובות<br /> * שפרה ופועה<br /> * משרד [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> * [[קרן המקוואות]].<br /> * משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].<br /> * בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]].<br /> * [[מרכז אגרות קודש]] בניהולם של הרב הרצל בורוכוב והרב [[אלימלך שחר]].<br /> <br /> ==מינוי רב קהילה==<br /> [[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב&quot;ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]<br /> עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, מספר עסקנים חב&quot;דיים פעלו למנות את הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה הקטנה והמתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא של העיר, דהיינו הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, והוא הורה לגשת לבחירות בקהילת חב&quot;ד, שנערכו בג' מנחם אב [[תשמ&quot;א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]{{הערה|שם=בית משיח 274}}.<br /> <br /> ===תפקידים נוספים בקהילה===<br /> * משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע&quot;ה<br /> * משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])<br /> * מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ברחובות הרב [[אלימלך שחר]].<br /> * רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> * רב בית הכנסת וקהילת צעירי הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> [[:קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42<br /> <br /> {{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רחובות]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=784254 2025-07-13T19:43:48Z

<p>בנדקיטין: הרחבה, עריכה</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם= רחובות<br /> |תמונה=[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|250px|]]<br /> |כתובית= מנכ&quot;ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ&quot;ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]].<br /> |עיר=<br /> |מדינה=<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה= הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> |משפיע הקהילה= הרב [[אפרים מיפעי]]<br /> |מוסדות בקהילה=<br /> |שלוחים מרכזיים=<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=<br /> |מספר משפחות בקהילה=700<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים ברחובות|אישים ברחובות]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> '''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר&quot;נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש&quot;י]] (1950).<br /> לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ&quot;ס) נכון ל[[תשע&quot;ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.<br /> <br /> מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}. בקיץ תשי&quot;ב הוקם ברחובות בית ספר חב&quot;ד ובשנת תשכ&quot;ט החלה להתגבש קהילה חב&quot;דית, אשר עם השנים הפכה לאחת הקהילות החב&quot;דיות החשובות בארץ הקודש, וכוללת בתי כנסת, ישיבה, מוסדות חינוך, מקוואות וארגוני חסד.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר==<br /> ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט&quot;ז מנחם אב]] תרפ&quot;ט עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב&quot;ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==בית ספר חב&quot;ד==<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב&quot;ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.<br /> [[קובץ:בית ספר חב&quot;ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב&quot;ד זרנוגה, רחובות]]<br /> חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ&quot;ד.<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:שלמה איידלמן מרדכי קסטל אלימלך שחר.jpg|ממוזער|שמאל|דור המייסדים - הרב [[שלמה איידלמן]], הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] והרב [[אלימלך שחר]] ליד בית כנסת חב&quot;ד]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] החלה להתגבש קהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[חיים חייקין]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב [[נתן ויינר]], הרב [[ישעיהו יהודה]], הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], הרב אריק חן, הרב [[יעקב שמואלי]], הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר{{הערה|'''רחובות. הרב לוי וינר ע&quot;ה''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 ע' 59}} והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב&quot;דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.<br /> <br /> בשנים אלו מניין חב&quot;ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב&quot;ד עבור ילדי הקהילה.<br /> [[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב&quot;ד (משמאל) וגני חב&quot;ד (מימין)]]<br /> [[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב&quot;ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]<br /> בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב&quot;ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו &quot;חדר&quot; וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.<br /> <br /> בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה רחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים [[תלמוד תורה חב&quot;ד לוי יצחק]], גני חב&quot;ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת תשפ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ה עברה קומת הקרקע של בית הכנסת שיפוץ בו חודש היכל התפלה והלימוד וכן נבנה מקוה חדש לגברים ( מקוה גברים חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד ראשון מאז הקמת הקהילה! ). <br /> <br /> ==מוסדות חינוך==<br /> [[קובץ:תלמוד תורה חב&quot;ד רחובות.jpeg|ממוזער|שמאל|תלמוד תורה חב&quot;ד רחובות, נחנך אלול תשפ&quot;ג]]<br /> בשנת תשמ&quot;ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות &quot;חדר&quot; לילדים בגיל טרום כיתה א'{{הערה|שם=בית משיח 274|בית משיח 274}} ובשנים הבאות עם התפתחות הקהילה נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נחנך בנין כיתות נוסף וכן שיפוץ החצר במיוחד עבור התלמוד תורה.<br /> <br /> במהלך השנים נקבע התלמוד תורה בשם: [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.<br /> <br /> במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא ייסגר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב&quot;ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנכ&quot;ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ&quot;ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].<br /> <br /> בעיר מוסדות חינוך נוספים:<br /> * מעונות.<br /> * גני ילדים לבנים ולבנות.<br /> * גני [[עולל]] - חינוך מיוחד<br /> * [[סוד הגן הנעלם]] - גנים טיפוליים.<br /> * תיכון חסידי לבנות.<br /> <br /> ==ישיבות וכולל==<br /> * כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע&quot;ה וכיום הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].<br /> *[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.<br /> <br /> ===תומכי תמימים רחובות===<br /> <br /> [[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי&quot;ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]] מונה הישיבה כ-102 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע&quot;ה ראש הכולל}}.<br /> <br /> הישיבה הוקמה בשנת תשנ&quot;ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.<br /> <br /> ==מקוואות חב&quot;ד==<br /> <br /> * מקוה חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד גברים - בבית הכנסת המרכזי<br /> <br /> ==== מקואות נשים: ====<br /> *מקוה חב&quot;ד רחוב מדר רחובות - במשך מספר שנים, בוצעו מספר התרמות ענק כדי לחדש את המקווה שיקרא על שם הילדה הדר ג'ירופי{{הערה|[https://chabad.info/news/283410/ רחובות: המקוה המפואר ייקרא על שם הדר ג'רופי ע&quot;ה}} {{הערה|[https://col.org.il/news/140524 התרמה בשנת תשפ&quot;ב]}}.<br /> *מקוה חב&quot;ד רחוב החשמונאים שכונת מרמורק רחובות<br /> <br /> ==ניסיון להקמת שכונת חב&quot;ד==<br /> מוסדות חינוך חב&quot;ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ&quot;ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.<br /> <br /> בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב&quot;דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד הרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] התמודד ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לעיריית רחובות יחד עם הרב פנחס הומינר, מטעם קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> בבחירות המוניציפליות בשנת תשע&quot;ט נעשה ניסיון להכניס נציג חב&quot;די לעירייה וללא הצלחה.<br /> <br /> לקראת בחירות תשפ&quot;ד הוצב בשנית העסקן החב&quot;די הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] כמועמד חב&quot;ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב [[אברהם ביטקין]] מספר 3 והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית של חב&quot;ד שסימנה את הפתק ח&quot;י כהוראת הרבי מלפני 31 שנה לרב הקהילה הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> בבחירות אלו נכנס נציג חב&quot;ד למועצת העיר הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] {{הערה|כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב&quot;ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה}}.<br /> <br /> ==ועד חסידי חב&quot;ד רחובות==<br /> ארגון ועד חסידי חב&quot;ד רחובות מהווה מקור כלכלי למוסדות החינוך וארגוני החסד של חב&quot;ד ברחובות. הועד הוקם בז' ניסן ה'תשמ&quot;ב (1982).<br /> <br /> מנהלים: הרב [[אפרים מיפעי]] והרב [[יוסף יצחק לוין]] (בן הרב [[יהודה אריה לייב לוין|אריה לוין]]).<br /> <br /> מטרות הועד:<br /> *'''מקוואות''' – לסייע בבניה, הרחבה ושיפוץ מקוואות ופיקוח טכני והלכתי.<br /> *'''הפעלת מרכז קהילתי''' ליהדות וחסידות ברחובות למבוגרים וילדים.<br /> *'''הגברת הפעילות החינוכית''' במוסדות החינוך לבני ובנות ישראל.<br /> *להקים ולהפעיל '''שעורי תורה''' וחסידות חב&quot;ד<br /> *להקים '''מכונים ללימוד''' ברוח חסידות חב&quot;ד.<br /> *'''הוצאה לאור''' של כתבי עת וחומרי הסברה בעניני תורה ומצוות<br /> *'''הקמת בתי כנסת''' פעילים לפי נוסח ומנהגי חב&quot;ד<br /> *'''תמיכות ומלגות לנזקקים''', תמיכות לחולים ובני משפחותיהם אספקת מזון והשתתפות בטיפולים רפואיים<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ&quot;ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב&quot;ד בראשות הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] - משפיע קהילת חב&quot;ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה&quot;ל באזור.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] על פי הזמנת ראשי הקהילה - הרב לוין והרב חייקין. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב&quot;ד בעיר. מאז פעילות בית חב&quot;ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.<br /> <br /> עד שנת תשמ&quot;ג (1983) בית חב&quot;ד פעל רק מבית כנסת חב&quot;ד בשכונת דניה. בשנת תשד&quot;מ (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב&quot;ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב&quot;ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב [[שלמה נאבול]]. מנהל הפעילות של בית חב&quot;ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]].<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב&quot;ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ&quot;ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב&quot;ד בארץ ובארה&quot;ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.<br /> <br /> בית חב&quot;ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.<br /> בשנת תשס&quot;ד (2004), בית חב&quot;ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב&quot;ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.<br /> <br /> בשנים האחרונות פעילות בית חב&quot;ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב&quot;ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב&quot;ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב&quot;ד רחובות}}.<br /> <br /> == בתי כנסת חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד ==<br /> <br /> * בית הכנסת המרכזי<br /> * בית הכנסת הצעירים<br /> * בית הכנסת צעירי בצעירים<br /> * בית הכנסת &lt;nowiki&gt;''אוהל הגאולה''&lt;/nowiki&gt;<br /> * בית הכסת &lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;מזרחי - פרנקל שול'<br /> * בית הכנסת &lt;nowiki&gt;''המזרח''&lt;/nowiki&gt;<br /> <br /> ===מוסדות חב&quot;דיים נוספים===<br /> * גמ&quot;ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין וכיום מנהלו בנו הרב [[יוסף יצחק לוין]].<br /> * נשי חב&quot;ד רחובות<br /> * שפרה ופועה<br /> * משרד [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> * [[קרן המקוואות]].<br /> * משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].<br /> * בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]].<br /> * [[מרכז אגרות קודש]] בניהולם של הרב הרצל בורוכוב והרב [[אלימלך שחר]].<br /> <br /> ==מינוי רב קהילה==<br /> [[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב&quot;ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]<br /> עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, מספר עסקנים חב&quot;דיים פעלו למנות את הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה הקטנה והמתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא של העיר, דהיינו הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, והוא הורה לגשת לבחירות בקהילת חב&quot;ד, שנערכו בג' מנחם אב [[תשמ&quot;א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]{{הערה|שם=בית משיח 274}}.<br /> <br /> ===תפקידים נוספים בקהילה===<br /> * משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע&quot;ה<br /> * משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])<br /> * מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ברחובות הרב [[אלימלך שחר]].<br /> * רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> * רב בית הכנסת וקהילת צעירי הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> [[:קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42<br /> <br /> {{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רחובות]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

בנדקיטין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=784228 2025-07-13T19:35:29Z

<p>בנדקיטין: /* חידוש בבית הכנסת*/</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם= רחובות<br /> |תמונה=[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|250px|]]<br /> |כתובית= מנכ&quot;ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ&quot;ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]].<br /> |עיר=<br /> |מדינה=<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה= הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> |משפיע הקהילה= הרב [[אפרים מיפעי]]<br /> |מוסדות בקהילה=<br /> |שלוחים מרכזיים=<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=<br /> |מספר משפחות בקהילה=700<br /> |ראו גם=<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים ברחובות|אישים ברחובות]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> '''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר&quot;נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש&quot;י]] (1950).<br /> לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ&quot;ס) נכון ל[[תשע&quot;ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.<br /> <br /> מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}. בקיץ תשי&quot;ב הוקם ברחובות בית ספר חב&quot;ד ובשנת תשכ&quot;ט החלה להתגבש קהילה חב&quot;דית, אשר עם השנים הפכה לאחת הקהילות החב&quot;דיות החשובות בארץ הקודש, וכוללת בתי כנסת, ישיבה, מוסדות חינוך, מקוואות וארגוני חסד.<br /> <br /> ==ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר==<br /> ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט&quot;ז מנחם אב]] תרפ&quot;ט עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב&quot;ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==בית ספר חב&quot;ד==<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב&quot;ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.<br /> [[קובץ:בית ספר חב&quot;ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב&quot;ד זרנוגה, רחובות]]<br /> חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ&quot;ד.<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:שלמה איידלמן מרדכי קסטל אלימלך שחר.jpg|ממוזער|שמאל|דור המייסדים - הרב [[שלמה איידלמן]], הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] והרב [[אלימלך שחר]] ליד בית כנסת חב&quot;ד]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] החלה להתגבש קהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[חיים חייקין]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב [[נתן ויינר]], הרב [[ישעיהו יהודה]], הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], הרב אריק חן, הרב [[יעקב שמואלי]], הרב צבי קרן, הרב יעקב יוסף ברגר, הרב לוי וינר{{הערה|'''רחובות. הרב לוי וינר ע&quot;ה''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 ע' 59}} והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.<br /> <br /> בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב&quot;דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.<br /> <br /> בשנים אלו מניין חב&quot;ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב&quot;ד עבור ילדי הקהילה.<br /> [[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב&quot;ד (משמאל) וגני חב&quot;ד (מימין)]]<br /> [[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב&quot;ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]<br /> בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב&quot;ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו &quot;חדר&quot; וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.<br /> <br /> בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה רחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים [[תלמוד תורה חב&quot;ד לוי יצחק]], גני חב&quot;ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת תשפ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ה עברה קומת הקרקע של בית הכנסת שיפוץ בו חודש היכל התפלה והלימוד וכן נבנה מקוה חדש לגברים ( מקוה גברים חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד ראשון מאז הקמת הקהילה! ). <br /> <br /> ==מוסדות חינוך==<br /> [[קובץ:תלמוד תורה חב&quot;ד רחובות.jpeg|ממוזער|שמאל|תלמוד תורה חב&quot;ד רחובות, נחנך אלול תשפ&quot;ג]]<br /> בשנת תשמ&quot;ב מנתה הקהילה כעשרים משפחות, והמוסדות כללו בית כנסת, וכיתות &quot;חדר&quot; לילדים בגיל טרום כיתה א'{{הערה|שם=בית משיח 274|בית משיח 274}} ובשנים הבאות עם התפתחות הקהילה נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בית ספר שזר, ובתחילת שנת הלימודים תשפ&quot;ד נחנך בנין כיתות נוסף וכן שיפוץ החצר במיוחד עבור התלמוד תורה.<br /> <br /> במהלך השנים נקבע התלמוד תורה בשם: [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.<br /> <br /> במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא ייסגר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב&quot;ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנכ&quot;ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ&quot;ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].<br /> <br /> בעיר מוסדות חינוך נוספים:<br /> * מעונות.<br /> * גני ילדים לבנים ולבנות.<br /> * גני [[עולל]] - חינוך מיוחד<br /> * [[סוד הגן הנעלם]] - גנים טיפוליים.<br /> * תיכון חסידי לבנות.<br /> <br /> ==ישיבות וכולל==<br /> * כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע&quot;ה וכיום הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].<br /> *[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.<br /> <br /> ===תומכי תמימים רחובות===<br /> <br /> [[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי&quot;ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]] מונה הישיבה כ-102 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע&quot;ה ראש הכולל}}.<br /> <br /> הישיבה הוקמה בשנת תשנ&quot;ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.<br /> <br /> ==מקוואות חב&quot;ד==<br /> ברחובות יש שתי מקוואות חב&quot;ד;<br /> *מקוה חב&quot;ד רחוב מדר רחובות - במשך מספר שנים, בוצעו מספר התרמות ענק כדי לחדש את המקווה שיקרא על שם הילדה הדר ג'ירופי{{הערה|[https://chabad.info/news/283410/ רחובות: המקוה המפואר ייקרא על שם הדר ג'רופי ע&quot;ה}} {{הערה|[https://col.org.il/news/140524 התרמה בשנת תשפ&quot;ב]}}.<br /> *מקוה חב&quot;ד רחוב החשמונאים שכונת מרמורק רחובות<br /> <br /> ==ניסיון להקמת שכונת חב&quot;ד==<br /> מוסדות חינוך חב&quot;ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ&quot;ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.<br /> <br /> בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב&quot;דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעירייה==<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד הרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] התמודד ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לעיריית רחובות יחד עם הרב פנחס הומינר, מטעם קהילת חב&quot;ד.<br /> <br /> בבחירות המוניציפליות בשנת תשע&quot;ט נעשה ניסיון להכניס נציג חב&quot;די לעירייה וללא הצלחה.<br /> <br /> לקראת בחירות תשפ&quot;ד הוצב בשנית העסקן החב&quot;די הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] כמועמד חב&quot;ד מספר 1 ר' רפאל חממי מספר 2 הרב [[אברהם ביטקין]] מספר 3 והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]] מספר 4 לעירייה. והפעם כרשימה עצמאית של חב&quot;ד שסימנה את הפתק ח&quot;י כהוראת הרבי מלפני 31 שנה לרב הקהילה הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> בבחירות אלו נכנס נציג חב&quot;ד למועצת העיר הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] {{הערה|כשבוע וחצי לפני מועד הבחירות גורמים עוינים הציתו מודעות של חב&quot;ד לבחירות וכן תלשו מודעות והשחיתו מודעות שהיו בתוך עמודי תאורה כל זאת בניגוד לחוק האוסר זאת בחומרה}}.<br /> <br /> ==ועד חסידי חב&quot;ד רחובות==<br /> ארגון ועד חסידי חב&quot;ד רחובות מהווה מקור כלכלי למוסדות החינוך וארגוני החסד של חב&quot;ד ברחובות. הועד הוקם בז' ניסן ה'תשמ&quot;ב (1982).<br /> <br /> מנהלים: הרב [[אפרים מיפעי]] והרב [[יוסף יצחק לוין]] (בן הרב [[יהודה אריה לייב לוין|אריה לוין]]).<br /> <br /> מטרות הועד:<br /> *'''מקוואות''' – לסייע בבניה, הרחבה ושיפוץ מקוואות ופיקוח טכני והלכתי.<br /> *'''הפעלת מרכז קהילתי''' ליהדות וחסידות ברחובות למבוגרים וילדים.<br /> *'''הגברת הפעילות החינוכית''' במוסדות החינוך לבני ובנות ישראל.<br /> *להקים ולהפעיל '''שעורי תורה''' וחסידות חב&quot;ד<br /> *להקים '''מכונים ללימוד''' ברוח חסידות חב&quot;ד.<br /> *'''הוצאה לאור''' של כתבי עת וחומרי הסברה בעניני תורה ומצוות<br /> *'''הקמת בתי כנסת''' פעילים לפי נוסח ומנהגי חב&quot;ד<br /> *'''תמיכות ומלגות לנזקקים''', תמיכות לחולים ובני משפחותיהם אספקת מזון והשתתפות בטיפולים רפואיים<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ&quot;ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב&quot;ד בראשות הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] - משפיע קהילת חב&quot;ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה&quot;ל באזור.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] על פי הזמנת ראשי הקהילה - הרב לוין והרב חייקין. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב&quot;ד בעיר. מאז פעילות בית חב&quot;ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.<br /> <br /> עד שנת תשמ&quot;ג (1983) בית חב&quot;ד פעל רק מבית כנסת חב&quot;ד בשכונת דניה. בשנת תשד&quot;מ (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב&quot;ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב&quot;ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב [[שלמה נאבול]]. מנהל הפעילות של בית חב&quot;ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]].<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב&quot;ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ&quot;ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב&quot;ד בארץ ובארה&quot;ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.<br /> <br /> בית חב&quot;ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.<br /> בשנת תשס&quot;ד (2004), בית חב&quot;ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב&quot;ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.<br /> <br /> בשנים האחרונות פעילות בית חב&quot;ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב&quot;ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב&quot;ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב&quot;ד רחובות}}.<br /> <br /> ===מוסדות חב&quot;דיים נוספים===<br /> * גמ&quot;ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין וכיום מנהלו בנו הרב [[יוסף יצחק לוין]].<br /> * נשי חב&quot;ד רחובות<br /> * שפרה ופועה<br /> * משרד [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> * [[קרן המקוואות]].<br /> * משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].<br /> * בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (רחובות)|מנחם מענדל קעניג]].<br /> * [[מרכז אגרות קודש]] בניהולם של הרב הרצל בורוכוב והרב [[אלימלך שחר]].<br /> <br /> ==מינוי רב קהילה==<br /> [[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב&quot;ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]<br /> עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, מספר עסקנים חב&quot;דיים פעלו למנות את הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה הקטנה והמתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא של העיר, דהיינו הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, והוא הורה לגשת לבחירות בקהילת חב&quot;ד, שנערכו בג' מנחם אב [[תשמ&quot;א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]{{הערה|שם=בית משיח 274}}.<br /> <br /> ===תפקידים נוספים בקהילה===<br /> * משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע&quot;ה<br /> * משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])<br /> * מנכ&quot;ל מוסדות חב&quot;ד ברחובות הרב [[אלימלך שחר]].<br /> * רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[יחיאל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> * רב בית הכנסת וקהילת צעירי הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> [[:קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42<br /> <br /> {{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רחובות]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

בנדקיטין