חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

נצחיות חייו של הרבי

2022-06-13T11:17:39Z

בן פסיסא: מבדיקה כעת הקישורים לא עובדים (וגם לא קשורים כמו שכתבתי בעבר בשיחה)

האמונה ב'''נצחיות חייו של הרבי''' היא אמונה שיסודה במבואר במקורות ה[[תורה]] בכלל ו{{קח|תורת|החסידות}} בפרט - שבכל דור מוכרח להיות [[נשיא הדור]] כאדם חי בגופו, וכן ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא דור הגאולה ו[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] שיביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]].

בשל אמונה זו, סירבו כלל חסידי חב"ד לפני [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] להכיר באפשרות של הסתלקות לגבי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]], וגם כיום מאמינים חסידים שהרבי חי וקיים ומתנהגים בהתאם לכך.

==רקע==
מאז [[קבלת הנשיאות|עלותו של הרבי לכס הנשיאות]] הבהיר באופן ברור ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא זה שיזכה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]].

במהלך השנים הלך הרבי והעלה את רף הציפיה לגאולה, כשבמקביל הוא [[בשורת הגאולה|מודיע]] על [[סיום עבודת הגלות|סיום עבודת ההכנה לגאולה]] ו[[טעימה מהגאולה בדורנו|התחלת התגשמות ייעודי הגאולה]]. בשנת [[תנש"א]] הכריז הרבי כי זוהי ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]] ושנשיא דורנו הוא ה[[משיח]] שבדורנו וכבר התגלה בכל התוקף וב[[תשנ"ב]] שנשיא דורנו המשיח שבדורנו קיבל את השליחות מאת [[הקב"ה]] לגאול את עם ישראל. הרבי הדגיש כי דבריו נאמרים כ[[נבואה]], שאין ממנה דרך חזרה והיא חייבת להתגשם בגשמיות העולם.

בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.

כלל חסידי חב"ד סירבו אז לעסוק באפשרות לפיה ציפיה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה שהרבי, כמלך המשיח שהחל להתגלות, יחיה חיים נצחיים - ואפשרות אחרת מופרכת בדיוק כמו הפסקת זריחתה של השמש{{הערה|1=ראה בראיון של הרב [[יואל כהן]] לאמנון לוי, "'''האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר'''", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס ב[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWVdmQnZicTkwMEE מוסף הבשורה].}}.

===לאחר ג' תמוז===
בהמשך לכך - כאשר התקבלה הידיעה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] על היעלמותו של הרבי מעינינו, באופן הנראה לעין כהסתלקות, הרגישו כל החסידים באופן ספונטני שאירוע כזה לא ייתכן. לפני כל החילוקים כיצד לקבל את הדברים ולהתייחס אליהם, היה ברור לכל כי המאורע הינו אבסורד ואין ספק שתיכף ומיד יתגלה הרבי כמלך המשיח ויגלה שכל זה היה דמיון.

כאשר מחוץ ל[[חב"ד]] היו אז כאלו שהספידו את החסידות יחד עם הרבי וצפו התפרקות או משבר חמור, או לחילופין כשנשמעו הקריאות למנות ממשיך לרבי{{הערה|קריאה כזו הושמעה באופן חריג על ידי אישיות אחת ויחידה גם מתוך המחנה החב"די, אך שאר החסידים ללא יוצא מן הכלל דוחים זאת בהחלטיות.}} - דחו זאת כל החסידים בביטול מוחלט. האמונה הרווחת מקיר לקיר הייתה (ועודנה) שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות גם אם לא רואים אותו; לא רק בהנהגה רוחנית כשאר הצדיקים בעולם האמת, אלא הנהגה פיזית כמו קודם לכן{{הערה|1=ראו גם "'''הרבי מלך המשיח חי וקיים'''", 'הגאולה האמיתית והשלימה', [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAMUxyZmxrT2J2bTlsOVBPdUZrRXVtTlhheUU0 גליון מס' 38].}}.

למרות חילוקי הדעות בין חסידי חב"ד אודות היחס ליום זה ולמאורע, והגדרת חייו של הרבי - רבים מהחסידים ובהם רבנים ומשפיעים בולטים האמינו ומאמינים שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ללא כל שינוי, וסירבו להכיר במאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש.

==מקורות האמונה==
הרקע הרעיוני לאמונה החב"דית בחייו הנצחיים של הרבי, נעוץ ברעיונות יסודיים ב[[תורת חב"ד]] ובתורה בכלל, כדלהלן{{הערה|להלן מובאות הנקודות העיקריות על קצה המזלג בהתאם לבמה זו; להרחבת הנושא ומקורות נוספים, ניתן לראות בקישורים החיצוניים ובמקורות המפיעים בהם.}}.

===ענינו של נשיא הדור===
{{ערך מורחב|נשיא הדור}}
בתורה מופיע כמה פעמים נושא המצאותו של מנהיג יהודי עיקרי, "נשיא הדור", שתפקידו לקשר את כל [[בני ישראל]] לקדוש ברוך הוא ובנוסף להעביר להם את דבר ה'{{הערה|ראה למשל דברים פרק ה'. רש"י חוקת כא, כא. בראשית-רבה פרשה נו, ז. זוהר ח"ג רעג, א. תקוני זוהר תס"ט. ועוד.}}. נושא זה מוסבר בהרחבה ובהדגשה ב[[תורת החסידות]] ובמיוחד בתורתו של הרבי, שם מוסבר בין השאר שאת תפקידו של נשיא הדור ממלאים בדורות האחרונים נשיאי חב"ד{{הערה|1=לליקוט נרחב של מקורות בנושא, ראה קובץ '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwR21xenVURzZxV2M נשיא זה מלך]', בהוצאת [[את"ה העולמי]].}}.

להגדרת תפקידו של נשיא הדור, מובא בתורת הרבי מאמר חז"ל{{הערה|דברים רבה פרשה י"א, ד. מדרש [[תהלים]] (באבער) על הפסוק תהלים צ, א.}} על משה רבינו, "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה האלקים". ביאור הדברים הוא שמשה רבינו מחבר בשלימות את שתי הקצוות של ה[[רוחניות]] וה[[גשמיות]] - בהיותו בטל לגמרי לה', ועם זאת [[נשמה]] בתוך [[גוף]] גשמי{{הערה|ראה שיחות שבת פרשת צו וי"א ניסן תנש"א. ועוד.}}.

כיון שתפקידו של נשיא הדור הוא לחבר את הרוחניות והגשמיות בשלימות, הוא מוכרח להיות אדם גשמי בעולם הזה{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=22&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 6]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=18&hilite= חלק כ"ו ע' 7]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 63 וע' 65.}}; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא{{הערה|אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל [[אגרת הקודש - סימן כ"ז|אגרת הקודש, סימן כ"ז]]); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של הנשיאים שלפניו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ"ו שם).}}.

עוד מבאר הרבי כי הנשיא שבכל דור הוא ה[[משיח שבדור]], והוא עומד מוכן לגאול את ישראל אם יזכה הדור לכך; ואם לא זכו, עובר התפקיד לנשיא הדור הבא{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=375&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 360]. קונטרס בית רבינו שבבבל סעיף ה' ובהערה 53. ועוד.}}.

===דורנו - דור הגאולה===
{{ערך מורחב|הדור השביעי}}
דורנו, [[הדור השביעי]], הוכרז על ידי הרבי מיד עם תחילתו כדור השביעי והמשלים של נשיאי [[חסידות חב"ד]], שבו תסתיים העבודה להביא את הגאולה. על דברים אלו, שדורנו הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה", חזר הרבי מאות פעמים בשיחותיו.

בהמשך השנים הסביר הרבי כי לא זו בלבד שדורנו '''יזכה''' לגאולה – אלא שאירועי הגאולה [[טעימה מהגאולה בדורנו|התחילו להתגשם]] בעולם הזה הגשמי. הרבי הצביע על אירועים שונים שהתרחשו כסימני הגאולה, והגדול שבהם הוא אירוע [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]] והכרזתו "הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|כמתואר במדרש - ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תצט.}}, אותה ייחס להכרזתו שלו בשנת [[תנש"א]]{{הערה|ראה שיחות ש"פ חיי שרה, ש"פ נשא תנש"א. ועוד רבות נוספות – נלקטו בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}. לאור זאת, קבע הרבי כי המשיח שבדורנו אינו רק מועמד פוטנציאלי לתפקיד (שיכול להעביר את התפקיד למחליפו), אלא הוא קיבל את השליחות וכבר החל לפעול [[הרבי כמלך המשיח|בתור מלך המשיח]] - עד להמשך והשלמת שליחותו בגאולה השלימה{{הערה|[[דבר מלכות וירא]] סעיף י"ד, [[דבר מלכות חיי שרה]] סעיף י"ג. וראה גם [[דבר מלכות משפטים]].}}.

הרבי גם הדגיש את ההבדל הגדול בין דבריו שלו המוגדרים כ[[נבואה]], לבין [[קץ|קיצים]] שונים שנאמרו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות ולא התממשו בפועל: כל הקיצים נאמרו על פי חכמת התורה והם התרחשו רק באופן רוחני, ולא הצליחו להתממש בעולמנו הגשמי. לעומת זאת כאשר הבשורה נאמרת כנבואה היא חייבת להתרחש בגשמיות ממש{{הערה|ראה [[דבר מלכות שופטים]], ובמאמר המובא בהערה 112 שם.}}.

בנוסף, הסביר הרבי את אחת ההשלכות העיקריות מ[[נבואת הגאולה]] שבדורנו: בעוד שבדורות הקודמים יכולה הייתה להתרחש הסתלקות של נשיא הדור, בדורנו שבו העולם כולו מוכן לגאולה לא תהיה הסתלקות ודורנו ימשיך לחיות בחיים נצחיים{{הערה|[[דבר מלכות בא]].}}.

===קביעות התורה מול מציאות העולם===
הסיבה להיאחזות בהסברים האמורים כפי שמבוארים במקורות התורה, כאשר המציאות למראה עינינו הינה סותרת - הינה כיון שלאמיתות המובאות בתורה יש תוקף לקבוע את המציאות, גם כאשר לעינינו נראה אחרת. ענין זה מבואר בכמה מקומות בתורה, ומודגש ב[[תורת החסידות]] ותורת הרבי.

אחת ממצוות התורה העיקריות - לשמוע לדברי חכמים - נכתבה בפסוק כך: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"{{הערה|שופטים יז, א.}}, ו[[חז"ל]] מפרשים זאת: "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין"{{הערה|ספרי ופירוש רש"י שם.}}. זאת אומרת, שבכחם של דברי חכמים לקבוע (ואפילו לשנות) את המציאות האמיתית בעולם, גם כאשר היא נראית הפוכה, ועל יהודי להאמין בדבריהם באמונה שלימה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=139&hilite= לקוטי שיחות חלק ה' ע' 127]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 185, ושם הובאו מקורות נוספים להרחבה בענין.}}.

הסיבה לכך, היא כיון שה[[אמונה]] בקדוש ברוך הוא אינה נתונה לשיפוט השכל והחושים שלנו. אמת המידה לקבוע במה עלינו להאמין ובמה לא, מסורה אך ורק בידי הנחיות ה[[תורה]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=43&hilite= ספר המאמרים תרמ"ט ע' עדר], שחולק על דברי בעל ה'עקרים' ומבאר שהאמונה בה' היא אף בדברים שלא יצויירו בשכל, ומוכיח זאת מ"מקום הארון אינו מן המדה" ([[מסכת יומא|יומא]] כא, א).}}. בהתאם לכך אף מצויים כמה מקרים שבהם מתעמתת התורה עם המציאות כפי שמתוארת על ידי החושים או המדע, וקובעת שיש להאמין בדברי התורה גם במקרים אלו{{הערה|1=ראו למשל: סוגיית עיבורו של נחש ומחלוקת חכמי ישראל ואומות העולם ([[מסכת בכורות|בכורות]] ח, ב. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ב ע' 235 הערה 46). שיחת הרבי אודות דברי המדרש (במדבר רבה פרשה יב, יח) שעגלות הנשיאים קיימות לעולם (ש"פ וישב תשמ"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=98&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 101]). דעת הרבי אודות קביעת התורה לנכונות השיטה הגיאוצנטרית מול השיטה ההליוצנטרית (ראה ליקוט בנושא: [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=196&article=1587 האם הארץ מסתובבת סביב השמש?] באתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]). וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14513&st=&pgnum=190&hilite= שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ד ע' קפא], לגבי סוגיית "יעקב אבינו לא מת" (תענית ה, ב): "כל החושים ועיני הבשר מבוטלים כלפי המקרא אני דורש, כי זהו המציאות, וזוהי הדרך דרך התורה ללכת בה ואחריה בתמימות מבלי לנטות".

מקורות נוספים נלקטו במקורות שבקישורים החיצוניים.}}.
===כמלך המשיח===
{{ערך מורחב|חיים נצחיים במלך המשיח}}
במקורות התורניים מובא של[[מלך המשיח]] יהיה [[חיים נצחיים]], וכיוון ש[[הרבי]] מוגדר כ[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]].}} מוענקים לו חיים נצחיים{{הערה|שיחת קודש שבת [[פרשת האזינו]], [[תש"נ]].}}. הדבר אף נפסק ב[[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי|פסק דין הלכתי]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] ע"י רבני חב"ד וגדולי תורה ושבו נכתב שמכיוון שהרבי מוגדר כ[[בחזקת משיח]] אז חל עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה בחיים נצחיים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/569788/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח] ב{{אינפו}}.}}. פסק דין זה הוקרא באוזני הרבי בי"א ניסן תשנ"ב והרבי אף עודד את הפצתו בתשובת קודש{{הערה|לדוגמא, הרב [[יצחק דוד גרונר]] והרב [[חיים גוטניק]] כתבו לרבי ב[[חול המועד]] פסח תשנ"ב, בו כתבו לרבי את תכניתם לערוך מסע תעמולה עולמי בין רבני חב"ד לצד רבנים מחוגים אחרים בעניין משיח בכלל ובמקומות המתאימים אף לעורר לתמוך בפסק דין זה. כל הכתוב במכתבם הוקרא בפני הרבי שנענע בראשו לחיוב, אחר כך נמסר תוכן המכתב גם בעל פה כמה פעמים ושוב השיב בראשו לחיוב - עפ"י הדברים שכתבו בשעתו מזכירי הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] כפי שהתפרסם ב[http://teshura.com/teshurapdf/Halperin-Reinitz%20-%20Kislev%207%2C%205780.pdf תשורה הלפרין-רייניץ, ז' כסלו תש"פ] ע' 39}}

===האמונה ביחס לרבי===
לאור מקורות אלו מובן שנשיא הדור, הלוא הוא הרבי, מוכרח להיות אדם חי בגופו הגשמי בעולם הזה - ועובדה זו הינה אבן יסוד בתורת [[חסידות חב"ד]]. כמו כן ברור שדורנו הוא דור הגאולה, ונשיא דורנו יהיה מלך המשיח וכבר החל את שליחותו לגאול את עם ישראל, שליחות שאין ממנה חזרה. מקורות אלו הם היסוד לאמונת כל חסידי חב"ד בנשיאותו של הרבי והנהגתו כיום; ומהם עולה גם שנשיאות זו מוכרחת להיות של אדם חי בגוף גשמי.

==האמונה כיום==
תקופה זו - שבה האמונה נראית כסותרת למציאות הנראית בעיניים - אינה מחלישה את האמונה. אדרבה, נראה שמדובר בניסיון שמטרתו לבחון ולחזק את אמונת החסידים ברבי גם בתקופה זו של הסתר.

[[רבני חב"ד]] וה[[משפיע]]ים מרבים לעורר בכל הזדמנות אודות הצורך להוסיף בהתקשרות לרבי ובקיום הוראותיו - במיוחד העיקרית שבהן, לראות שכל אנשי הדור [[השליחות היחידה|יעמדו מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש]] - ביתר שאת בתקופת הניסיון. על פי האמונה בנצחיות חיי הרבי מתחנכים להתקשר אליו גם הדור הצעיר, ובזכותה מתקרבים אליו עוד מאות ואלפי יהודים שלא ראו בעיניהם את פניו. כמו כן הודות להנהגתו של הרבי כיום, מפעל ה[[שליחות]] הכפיל את עצמו פי כמה, וכן מופתים ממשיכים להתרחש בזכות ברכותיו.

בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כותבים אל הרבי]] באמצעות ספרי ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] שלו{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, [[נסיעה לרבי|נוסעים אליו]] לבית מדרשו [[770]] ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של [[הרבי]]{{הערה|1=כיום הפכה הנסיעה ל-770 לקונצנזוס מוחלט בין כל חסידי חב"ד, אך בשנים הראשונות שלאחר תשנ"ד הייתה הנסיעה מצומצמת בהרבה. את הנסיעה הובילו ודחפו דוקא אלו שהניפו את האמונה שהרבי חי ללא כל שינוי. להרחבה ראו ראיון עם קבוצת תמימים ממפעילי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] בחודש תשרי תשנ"ה: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84026 "היה לנו ברור: אסור ש'הכנסת אורחים' תיסגר"]''', באתר {{אינפו}}; וכן סדרת כתבות ''''הנסיון האחרון – 20 שנה לתשרי תשנ"ה'''', בתוך קובץ 'הנסיון האחרון' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ה.

ראו גם טורים ומאמרי דעה: הרב [[יהושע דובראווסקי]] – [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82382 הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז]; שמואל ש., [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78015 בין תשנ"ה לתשע"ד ● טור דעה]; [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84207 מהפכת תשרי תשע"ה ● הרב גרשון אבצן] באתר {{אינפו}}}}, משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "{{מונחון|שיל"ו|שיחיה לעולם ועד}}", ועוד.

עם זאת, יודעים וחשים כל החסידים שהאמונה אינה השלמה עם המצב, ובתקופה זו מתגברת במיוחד זעקת '[[עד מתי]]' - כאשר בנוסף לקושי הכללי של [[גלות|גלות עם ישראל]], נוסף הקושי הנורא של ההסתר בו לא רואים את נשיא הדור - והציפיה מתחזקת לגאולה האמיתית והשלימה אז יגיע לשלימותו תהליך התגלותו של הרבי כמלך המשיח.

==ראו גם==
* [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]
* [[חיים נצחיים במלך המשיח]]
* [[נכסה וחוזר ונגלה]]
* [[חי וקיים (קובץ)]]

==קישורים חיצוניים==
{{טורים|תוכן=
* מגוון חומר ומקורות בנושא, בתוך תיקיית '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwZHRnekM5M3RTZEk נצחיות חייו של נשיא הדור]''' ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]
* פסק דין - '''[https://drive.google.com/file/d/0B3f_hd8xscjFMUxXNHBMUW9Yalk/view?ts=622f6ba8&resourcekey=0-g79Tq-ifF5f6er5m8gzXPw הרבי חי וקיים!]''', עליו חתמו עשרות רבנים ומשפיעים {{PDF}}
;מקורות
* ספר "[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMlhaa2xzLTA3M1k לקוטי מקורות]" - בענין נצחיות חייו של נשיא דורנו, בהוצאת הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]], ברוקלין תשס"ח
* קונטרס '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwTmZoWnZ0MjZ0Y0E הבן הנאמן]', בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ברוקלין תשס"ו
* [https://drive.google.com/drive/u/2/folders/0B239NTMAJ3JiTlE1emR6MUxJbWs?resourcekey=0-ITe97aZ0XOIAHvwnvxQT9g חוברות וקונטרסים בנושא נצחיות חייו של הרבי] {{רבי דרייב}}
* '''[https://www.chabad.fm/264/ משיח חי לעולם]'''. קונטרס יחי המלך המשיח, חי וקיים (שאלות ותשובות), לפקוח את העיניים, על כסאו לא ישב זר. {{חב"ד אף אם|}}
*[https://abc770.org/article_node_2223/ אוצר פניני החסידות ג'] {{*}} [https://abc770.org/article_node_4261/ הרבי מלך המשיח חי וקיים] {{*}} [https://abc770.org/article_node_1940/ הרבי מלך ישראל חי וקיים] {{*}} [https://abc770.org/article_node_1662/ מה היתה כוונת חז"ל באומרם: דוד מלך ישראל חי וקיים?] {{*}} [https://abc770.org/article_node_585/#_ftnref35 הרבי חי וקיים בפשטות] {{*}} [https://abc770.org/article_node_560/ דוד מלך ישראל חי וקיים] {{חב"ד אור אין סוף|}}
;התוועדויות ומאמרי משפיעים
* הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], ''''חי וקיים לעולמי עד'''', בתוך '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWTVMVzRuSjlBUmM וכל מאמינים שהוא חי וקיים]', בהוצאת [[את"ה המרכזי 770]], תשע"ד
* הרב [[משה סלונים]], "'''אמונה פשוטה ותמימה'''" - סדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ברוקלין תשס"ו: [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwbnlMU3M1QVZISTA חלק ראשון], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMFVsWEJ0OEJKWHc חלק שני], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwOUgtOXdIS1pud0U חלק שלישי]

;כתבות ותקשורת
* [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378ZlhPX05DME5TbHc/view?usp=sharing הרב מצגר: הרבי חי וקיים ● הנאום המלא] {{וידפו}}
* הרב מיכי יוספי, '''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/בחירה-פנימית-לכך-שהרבי-חי-וקיים/ "בחירה פנימית לכך שהרבי חי וקיים"]''', באתר {{אינפו}} {{וידאו}}
* הרב עוזי שוויצה, [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3998 רבה של כפר יונה מסביר: למה חי וקיים? ● וידאו] באתר {{אינפו}}
* [[מתי טוכפלד]], "''''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17439 הרבי חי וקיים]'''" - כתבה מתוך אתר nrg; "'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17568 מתי טוכפלד מכה שנית]'''" - ראיון המשך, באתר {{אינפו}}
* "'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65240 טוכפלד לא מתבלבל: הרבי מה"מ חי וקיים]'''", מתוך רדיו 'קול ברמה', באתר {{אינפו}} {{אודיו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55394 האקדמיה מקבלת ומסבירה: התגלות משיח]''' - אנשי אקדמיה ברב שיח בנושא "הרבי חי", מרכז מורשת מנחם בגין, באתר {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/603886/ "ללמוד מה הרבי אומר על מהותו של ג' תמוז"] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76424 ג' תמוז מזווית אחרת ● ראיון מרתק] עם [[זושא פוזנר|ר' זושא פויזנר]] {{אינפו|}}
* '''אמנים ואנשי תקשורת משוחחים על 'חי וקיים'''': [http://chabad.info/special/יובל-טייב-העולם-היום-המבין-חי-וקיים/ יובל טייב], [http://chabad.info/special/קובי-סלע-הרגשתי-שהרבי-סומך-עליי/ קובי סלע], [http://chabad.info/special/המבט-של-הרבי-חדר-לנשמתי-ומאז-מלווה-אות/ יהודה ברקן], [http://chabad.info/special/אני-חש-שאני-בעצח-שליח-של-הרבי/ גולן אזולאי], [http://chabad.info/special/אני-מרגיש-שהרבי-הרשב-בחר-את-הנשמה-שלי/ נתי רביץ], [http://chabad.info/special/אמנם-אינני-חסיד-חבד-אך-אני-חסיד-של-הרבי/ דודי שומנפלד] - מתוך פרוייקט ג' תמוז באתר {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/374072/ "הוא בחיים – ממש" • וידאו מיוחד לצפיה], [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/682625/ לרגע קטן עזבתיך: אבל למראית עין בלבד] {{אינפו}}

;שונות
*[https://chabad.info/child/61829 לב הבן הנאמן], קליפ מתוך תכנית [[ראלי (תכנית מולטימדיה)|ראלי צבאות השם]] - {{וידפו|}}}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

שיחה:ברוך אוברלנדר

2022-03-01T08:48:00Z

בן פסיסא:

בדידי הווי עובדא, שהייתי תקוע בעיר בלי מכר וגואל, והיהודי היקר הזה הזניק את עצמו בשעת בוקר מוקדמת לדאוג לי לארוחת בוקר ולמקוה - כל הכבוד לחב"ד!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 08:49, 4 באפריל 2010 (UTC)
:היהודי היקר הזה עוזר לכל הטסים דרך הונגריה, שהיא מאוד נפוצה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:39, 4 באפריל 2010 (UTC)

== הרחבת הערך ==

בגל' כחב"ד שי"ל לקראת כינוס השלוחים ש.ז. ישנו ראיון עמו שערך מנחם ברונפמן; כדאי שמי שיש בידו את הגליון הנ"ל - שירחיב (עכ"פ - יוסיף ב'לקריאה נוספת'). בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 19:11, י"א באדר א', ה'תשע"ט 19:11, 16 בפברואר 2019 (UTC)

==האם==
האם הוא נחשב כרב המדינה? (או רק אב בי"ד) [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 08:48, כ"ח באדר א', ה'תשפ"ב 08:48, 1 במרץ 2022 (UTC)

ברוך אוברלנדר

2022-03-01T08:47:20Z

בן פסיסא:

[[קובץ:אוברלנדר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אוברלנדר בכינוס של מרכז רבני אירופה]]
הרב '''ברוך אוברלנדר''', הוא [[שליח]] [[הרבי]] לעיר בודפשט, הונגריה, אב בית דין ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות תנועת החסידות, ומרצה למשפטים באוניברסיטה הלאומית של הונגריה.

==תולדות חיים==
הרב ברוך אוברלנדר הוא צאצא של ילידי הונגריה. הוריו היו ניצולי [[שואה]] ילידי הונגריה, סבו היה מחנך ומורה לפני מלחמת עולם השנייה בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הוא אחיינם של שניים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", אבי שושלת [[פאפא]], ואחיו בעל "הקרן לדוד".

בצעירותו למד בישיבת [[פאפא]], ולאחר מכן בישיבה לא חב"דית בבני ברק, ובתקופה זו למד בחברותא עם הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בבית סבו הרב [[יעקב לנדא]], שקירב אותו לחסידות ולהתקשרות לרבי, על ידי דוגמה חיה והקרנת חיות מיוחדת.

בקיץ [[תשמ"ט]] מספר חודשים לאחר חתונתו עם בתו של הרב [[משה לאזאר]] שליח הרבי במילאנו, נשלח לבודפשט על ידי [[הרבי]]. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היה באם יש [[מקוה]] כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד ב[[כולל]].

===תפקידים נוספים===
לצד פעילותו בשדה השליחות, הרב אוברלנדר עוסק במחקר תולדות תנועת החסידות ואת מחקריו הוא מפרסם בקובץ קובץ 'אור ישראל', שם הוא משמש גם כעורך ראשי.

כמו"כ, החל משנת [[תשע"ט]] החל הרב אוברלנדר להימנות על עורכיה הבכירים של מערכת '[[היכל הבעש"ט]]'.

בשנת [[תשפ"א]] הוציא לאור את המהדורה העברית של הספר 'שנים ראשונות' יחד עם הרב [[אלקנה שמוטקין]] והת' לוי גרייזמן בתוספת נופך ופרטים רבים נוספים שלא נכללו במהדורה בשפה האנגלית.

בנוסף, משמש הרב כראש מכון הסמיכה בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית. הרצאותיו מבוססות על ההלכה היהודית ועל דיני המשפט העברי, והם זוכות לביקורות חיוביות מאת אנשי הסגל האקדמי במדינה.

לקראת חג העצמאות והייסוד של מדינת הונגריה העניק לו נשיא הונגריה מר יאנוש אדר את "אות מסדר אבירי הרפובליקה ההונגרית"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71184 בודפסט: נשיא הונגריה העניק אות כבוד] {{אינפו}} ה' [[אלול]] התשע"ב (23.08.2012)}}.

==משפחתו==
* חתנו, הרב יוסף יצחק פלדמן - שליח הרבי בהונגריה
*בנו, הרב נחמן אוברלנדר - בודפשט
* חתנו, הרב יוסף רוזנברג - קראון הייטס

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53953 ראיון חג עם הרב אוברלנדר]''', בתוך מגזין "קהילות" של [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} י"ז [[ניסן]] התש"ע (01.04.2010)
*בנימין קלוגר, '''[http://www.shturem.net/images/news/63700_news_05062013_4150.pdf מרביץ תורה והלכה במסירות]''', בתוך עיתון 'המודיע' {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אוברלנדר, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בהונגריה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]

סדרת האוצרות

2022-01-30T04:54:38Z

בן פסיסא:

'''סדרת האוצרות''' היא סדרת ספרים שיצאה לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ובה אוסף נבחר מתוך סדרות [[תורת הרבי|תורתו]] של [[הרבי]], בחלוקה לפי פרשיות, מועדים ונושאים, והיא כוללת 13 ספרים. גולת הכותרת של הסדרה היא התת-סדרה 'אוצר לקוטי שיחות'.

==ספרי הסדרה==
===אוצר לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|לקוטי שיחות}}
====הרקע לכתיבתו====

מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], עוסק רבות בהנחלת תורת חסידות חב"ד גם לקהלים שאינם משתייכים לעת-עתה לקהל חב"ד.

בעקבות כך, החליטו במכון להכין לקט נבחר של שיחות הרבי מתוך סדרת [[לקוטי שיחות]], לתרגמן במדויק ללה"ק, ולערוך סיכומים בסוף כל שיחה להקלת הלימוד.

בעריכת הספר השתתפו קבוצת משפיעים, המנוסים היטב בעריכת ספרים, ובקיאים בתורתו של הרבי ובשפת ה[[אידיש]].

====מבנה הסדרה====

הספרים כוללים 6 שיחות של הרבי לכל פרשה / מועד, 3 שיחות בכל סדרה:

*השיחה הראשונה עוסקת ב'''פשוטו של מקרא''' - בדרך כלל ביאור של הרבי על פירוש רש"י מסויים בפרשה.
*השיחה השניה עוסקת ב'''חסידות בפרשה''' - ביאור של הרבי בפרשת השבוע ברוח החסידות.
*השיחה השלישית עוסקת ב'''סוגיא בפרשה''' - ביאור עמוק של הרבי הקשור לפרשה, בגמרא או ברמב"ם בדרך כלל.

בתחלת כל שיחה מופיע פתיח של השיחה בצורה המושכת ללמוד את השיחה.

בסיומה של כל שיחה מופיע סיכום של השיחה בצורה חלקה ופשוטה, העוזר לזכור היטב את השיחה{{הערה|או למי שאינו יכול ללמוד את כל השיחה - ללמוד את נקודת השיחה.}}.

השיחות שנכתבו במקור ב[[אידיש]] תורגמו על ידי המערכת ל[[לשון הקודש]] בצורה מדוייקת ביותר.

חלק נוסף בספר עוסק במועדים, המועדים הקיימים בספר: [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[חג הסוכות]] ו[[שמחת תורה]], [[י"ט כסלו]], [[חג החנוכה]], ימי ה[[פורים]], [[חג הפסח]], [[ספירת העומר]], [[ל"ג בעומר]], [[חג השבועות]] ו[[בין המצרים]].

בשנת [[תשע"ו]] הוציא המכון שני כרכים נוספים: "אוצר לקו"ש - לשיטתייהו", ו"אוצר לקו"ש - כלל ישראל".

====הדפסות ומהדורות====

חלקים א-ג{{הערה|חלק א' עוסק בחומשים [[בראשית]] ו[[שמות]], חלק ב' בחומשים [[ויקרא]] ו[[במדבר]], וחלק ג' בחומש [[דברים]] ובמועדים.}} יצאו לאור לראשונה בשנת [[תשע"א]], לאור הביקוש הרב, יצאה סדרה נוספת הכוללת את חלקים ד-ו{{הערה|המסודרים כמו הכרכים הקודמים}} בשנת [[תשע"ד]].

בשנת [[תשע"ט]] הדפיס המכון מהדורה חדשה של הסדרה בכריכה רכה, ובה מסודרים הכרכים כשלכל חומש יש כרך נפרד, ועל כל פרשה מופיעים ששת השיחות ביחד.

בשנת [[תש"פ]] יצאה לאור הסדרה שוב מסודרת כבהוצאת תשע"ט, והפעם בכריכה קשה, כאשר היתרון הפעם הוא, שבסוף כל שיחה מופיעים ביאורים והרחבות בנקודות מתוך השיחה. הפעם הסדרה יצאה גם ב-12 כרכים קטנים כשלכל חומש יש 2 כרכים.

הסדרה מבוקשת מאד, ומופצת בצורה חסרת תקדים.

===ספרים נוספים בסדרה המלוקטים מתוך לקוטי שיחות===

*'''אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו''' - מרכז את שיחותיו של הרבי מתוך [[לקוטי שיחות]] בנושא מחלוקות של [[תנאים]] ו[[אמוראים]], כגון [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]], [[רב]] ו[[שמואל]] וכדומה, בשיחות אלו הרבי יורד לעומק שיטת בעלי הפלוגתא, ומכאן שם הספר: '''לשיטתייהו'''.
*'''אוצר לקוטי שיחות כלל ישראל''' - הספר מביא את שיחות הרבי שבסדרת [[לקוטי שיחות]] העוסקות בנושאי ייחודו של עם ישראל, כמו: ישראל והעמים, דין ציבור, מעמדות בעם ישראל, אהבת ישראל וערבותם זה לזה, ועוד.

===אוצר התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם - התוועדויות}}
בשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור שני כרכים בשם 'אוצר התוועדויות'{{הערה|חלק א' כולל את חודשים [[תשרי]] - [[אדר]], וחלק ב' את חודשים [[ניסן]] - [[אלול]].}}, הכוללים לקט של [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] לפי סדר מעגל השנה, מועדי השנה ויומי דפגרא חסידיים.

הספרים נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] בשיתוף עם מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], בצמד הספרים מופיעות התוועדויות '''בעיקר''' בין השנים [[תשי"א]] - [[תשכ"ה]] בערך, ובין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]]{{הערה|זאת עקב כך שבשעת הדפסת הסדרה הופיעו כרכי [[תורת מנחם]] עד שנת [[תשכ"ה]], ובשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].}}.

===אוצר מאמרי חסידות===
{{ערך מורחב|דא"ח}}
ספר הכולל ליקוט מ[[מאמר|מאמריו]] של [[הרבי]] במשך השנים. הספר יצא לאור בשנת [[תשע"ג]], בשיתוף עם [[ועד הנחות בלה"ק]].

כולל בתוכו שני חלקים: בחלק הראשון של הספר יש מאמרים המחולקים לפי סדר מועדי השנה, ובחלק השני לפי סדר נושאים בתורת החסידות.

המיוחד בספר זה שהוא כולל גם מאמרים מוגהים של הרבי, וגם כאלו שאינם מוגהים, אלא הנחת החוזרים{{הערה|או הקלטה.}}.

===אוצר אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א}}
בספר זה לוקטו כמה מאות ממכתביו של הרבי מתוך סדרת '[[אגרות קודש]]', והוא יצא לאור בשנת [[תשס"ז]], ובמהדורה חדשה בשנת [[תשע"ד]]{{הערה|בחודש [[תמוז]] [[תש"פ]] חולקו חינם כ-15,000 עותקים של הספר ליהודים שאינם חסידי חב"ד.}}.

הספר מחולק לשש נושאים מרכזיים וחשובים הכוללים בתוכם תת-נושאים. הנושאים הם: מכתבי תורה, עבודת ה', מורה נבוכים, בכל דרכיך, עניני הכלל ומכתבים כלליים.

===אוצר רשימות===
{{ערך מורחב|רשימות אדמו"ר שליט"א}}
ספר ובו יש ליקוט מסדרת [[רשימות]] של הרבי, יצא לאור בשנת [[תשס"ח]]{{הערה|עקב זאת שהספר הודפס שנים מספר לפני שאר הספרים שבסדרה - ספר זה מעוצב בעיצוב שונה משאר הסדרה.}}.

הספר מחולק לנושאים: מכתבי תורה, ביאורי אגדה, קטעי יומן, ובתור הוספה - את רשימתו של הרבי בנושא 'שניים אוחזין בטלית'.

==חברי המערכת==
{{טורים|תוכן=
*הרב נחום יצחק קפלן (ברא"ל).
*הרב מנחם מענדל קפלן (ברא"ל).
*הרב צבי הירש זלמנוב.
*הרב [[שניאור זלמן הכט]].
*הרב אברהם וולף.
*הרב [[אלי וולף]]
*הרב שמואל יחזקאל בראון.
*הרב יהודה כהן
*הרב שמואל וולס
*הרב [[משה מרינובסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]]
*הרב [[משה שילת]].
}}

==קישורים חיצוניים==

*[https://col.org.il/news/62635 התוועדות לרגל הדפסת הכרכים הראשונים של 'אוצר לקוטי שיחות']. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/93543 שלשה כרכים חדשים של הסדרה יצאו לאור]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/98328 אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו הוענק לאדמו"רים]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/30066 אוצר אגרות קודש - ספר חדש]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/30119 'הצופה' על אוצר אגרות קודש]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/30203 חלוקת 'אוצר אגרות קודש' והלימוד בו בישיבות].{{COL}}
*[https://col.org.il/news/30303 תמונות מחלוקת 'אוצר אגרות קודש'].{{COL}}
*[https://col.org.il/news/39183 חלוקת 'אוצר רשימות']. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/125423 חלוקת 'אוצר אגרות קודש' תש"פ].{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סדרות]]

הוצאת מעיינותיך

2022-01-30T04:52:36Z

בן פסיסא:

[[קובץ:מעיינותך.png|שמאל|ממוזער|250px|אחד הגיליונות, סיון תשע"ח]]
'''הוצאת מעיינותיך''' היא מערכת הוצאה לאור הפועלת להפצת תורת החסידות, תולדות אדמו"רי חב"ד וההיסטוריה החסידית.

לצד ההוצאה לאור הקבועה של גליונות 'מעיינותיך - למחשבת חב"ד' לציבור התורני-כללי וגליון 'אור וחיות' לציבור החרדי, יצאו לאור במשך השנים על ידי המכון למעלה משישים ספרים.

==גליון מעיינותיך==
'''מעיינותיך - למחשבת חב"ד''' הינו רבעון חב"די המיועד לבני ישיבות, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

הגליון החל לצאת לאור בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[משה שילת]], שהחל לעסוק באותן שנים בהנגשת תורת חב"ד לתלמידי הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר. לאחר תקופה קצרה של כינוסים והרצאות שערך, התעורר ביקוש ללמוד את תורת חב"ד.

לצורך כך, החל להוציא לאור רבעון שיעסוק בהגות חב"דית, וימלא את הצמאון ל[[תורת החסידות]] בשפה ובסגנון מתאים לספרות הנפוצה בציונות הדתית.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשס"ד]]{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/01.pdf מעיינותיך למחשבת חב"ד - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי{{הערה|מעט קטן יותר מהגודל המקובל בעיתונות החרדית.}}. מתכונת זו נשמרת עד היום.

נכון לשנת [[תשפ"א]], יצאו לאור למעלה משישים גליונות, והם זמינים באתר של המערכת.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב [[אליהו קירשנבאום]], והרב [[מנחם מענדל ברונפמן]].

בראש הגליון מתפרסם בקביעות מאמר מהרב [[יואל כהן]], בכתיבת מאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[מנחם ברוד]], הרב [[יחזקאל סופר]], הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[נחום גרינוולד]].

בנוסף, בכתיבת הגליון משתתפים רבנים בולטים בציבור הציוני-דתי, ביניהם: הרב יאיר דרייפוס ראש ישיבת שיח יצחק, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן, ועוד.

===מעיינותיך לצעירים===
במקביל לרבעון 'מעיינותיך' החל לצאת לאור בחודש כסלו [[תשס"ח]] גליון 'מעיינותיך לצעירים'{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/tzeirim/1.pdf מעיינותיך לצעירים - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}. כשמו, הגליון מיועד לנוער צעיר יותר והוא פועל במתכונת דומה מבחינה רעיונית, אך כתוב ברוח קלילה יותר ומלווה בתמונות ואיורים.

עורכי הגליון היו הרב מנחם איתן והרב אייל לוגסי, והמערכת הוציאה תחת ידה תשעה גליונות כשהאחרון שבהם יצא לאור בחודש כסלו [[תש"ע]].

==אור וחיות==
[[קובץ:אור וחיות.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הגיליון העשירי, תשרי תשע"ח]]
'''אור וחיות''' הינו ירחון חב"די המיועד לציבור הישיבתי הליטאי והציבור החרדי והחסידי, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

===הוצאה לאור===
אור וחיות החל לצאת לאור בשנת [[תשע"ו]] על ידי הרב [[משה שילת]], כהמשך להצלחה הגדולה של הארגון שבניהולו בתכניות הלימוד 'לב לדעת' ובביקוש לגליון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]].

הירחון מותאם מבחינת התכנים והעיצוב לבני הציבור הישיבתי-חרדי, וכולל סקירת אישים ידועים מעולם הישיבות שעסקו בלימוד תורת חב"ד וקיימו חליפות מכתבים עם רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת יריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי, והופץ בריכוזי הציבור החרדי.

המגזין מודפס על עמודי כרומו צבעוני ומתפרסמים בו סקירות על אישים שונים מגדולי ישראל וקשריהם עם [[חסידות חב"ד]], שאלות ועיונים בעבודת ה' ובלימוד ספר התניא, והתוועדויות עם משפיעים חב"דיים, כשלצידם מתפרסמים מאמרים שכתבו גדולי חסידי חב"ד בדורות קודמים.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן, הרב ישראל לב והרב מאיר אליאני.

בכתיבת המאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שבתי סלבטיצקי]], הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], הרב [[שניאור זלמן גופין]].

==ספרים בהוצאת מעיינותיך==
*'''אוצר לקוטי שיחות''' - 6 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות - עם ביאורים''' - 12 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות 'לשיטתייהו''''
*'''אוצר לקוטי שיחות - כלל ישראל'''
*'''אוצר אגרות קודש'''
*'''אוצר מאמרי חסידות'''
*'''אוצר מרשימות הרבי הריי"צ'''
*'''[[יום הולדת]] - ראש השנה האישי'''
*'''התוועדות''' - סדרת התוועדויות כתובות, הרב אבן ישראל, הרב סלבטיצקי הרב גופין והרב חיטריק - 4 כרכים
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' - 3 כרכים
*'''היא שיחתי''' - 2חלקים
*'''חצי שעה''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''דובדבנים''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''תובנות התניא''' מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''חסידות הלכה למעשה'''
*'''לדעת להאמין''' - מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''תניא - על פרשת דרכים'''
*'''המועדים בחסידות'''
*'''הערות ועיונים במנחת חינוך'''
*'''סודו של הרבי'''
*'''להבין חסידות'''
*'''שבחי הבעל שם טוב - מהדורה מוערת'''
*'''תשובות לשאלות החיים'''
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני'''
*'''נפשי תערוג'''
*'''סיפורים שסיפר הרבי והוראות בעבודת השם'''
*'''גם כשהפוך לי'''

;ביוגרפיות והיסטוריה
*'''חד בדרא''' - ספר הסוקר את תולדותיו הגותו ופועלו של הרבי
*'''תולדות רבותינו נשיאינו''' - קיצור מסדרת [[ספר התולדות]], הסוקר את תולדותיהם של כל רבותינו נשיאינו בכרך אחד
*'''בני הצמח צדק''' - מאת הרב [[עמרם בלוי]]
*'''צמאה לך''' - תולדותיו של הבעל שם טוב, יוסי אליטוב ויאיר שרקי
*'''ברגע האמת''' - הרבי והדיאולוג הבטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל

;ספרי ביאורים בחסידות
*'''[[דרך מצוותיך]] המבואר''' - 4 כרכים (ובנוסף כרך "ליקוט" הכולל את המאמרים שנלמדים כסדר בישיבות חב"ד)
*'''[[תורה אור]] ולקוטי תורה המבואר''' - חנוכה ופורים
*'''קונטרס התפילה - מבואר'''
*'''קונטרס עץ החיים מבואר'''
*'''קונטרס העבודה - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר האמצעי - מבואר'''
*'''תהילים עם פניני החסידות''' - בצירוף ציורי של האמן ר' [[ברוך נחשון]], בשיתוף עם הוצאת קורן
*'''תהילים עם ביאורי חסידות'''
*'''סוגיות בחסידות'''
*'''[[כתר שם טוב]] מפורש ומבואר''' - 2 כרכים
*'''[[תניא]] עם ביאור משכיל לאיתן''' - מאת הרב [[יואל כהן]], 4 כרכים: אגרת התשובה, שער היחוד והאמונה
*'''להבין ולהשכיל''' - 2 כרכים

;ההדרה
*'''בית רבי - מהדורה מוערת'''
*'''ילקוט תורת הנפש על פי חב"ד'''

;נשים
*'''הרבי שלי'''
*'''על כולנה'''
*'''את עלית'''

;ילדים
*'''התהילים שלי''' - ספר תהילים מאוייר לילדים
*'''התורה שלי''' - חומש מנוקד ומאוייר לילדים, 5 כרכים
*'''הרבי של כולנו'''
*'''סדרת 'הרגשונים'''' - כעס, עלבון
*'''הדרך הארוכה והקצרה'''
*'''כאן בונים'''
*'''סדרת 'מאורי האש'''' - רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אדמו"ר הזקן, האחים הקדושים

==ראו גם==
*[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28284 אתר הבית]
*גליונות [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28285 מעיינותיך לצעירים]
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28821 מפתח חלקי לפי אישים למאמרים שפורסמו בגליון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

הוצאת מעיינותיך

2022-01-30T04:52:01Z

בן פסיסא:

[[קובץ:מעיינותך.png|שמאל|ממוזער|250px|אחד הגיליונות, סיון תשע"ח]]
'''הוצאת מעיינותיך''' היא מערכת הוצאה לאור הפועלת להפצת תורת החסידות, תולדות אדמו"רי חב"ד וההיסטוריה החסידית.

לצד ההוצאה לאור הקבועה של גליונות 'מעיינותיך - למחשבת חב"ד' לציבור התורני-כללי וגליון 'אור וחיות' לציבור החרדי, יצאו לאור במשך השנים על ידי המכון למעלה משישים ספרים.

==גליון מעיינותיך==
'''מעיינותיך - למחשבת חב"ד''' הינו רבעון חב"די המיועד לבני ישיבות, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

הגליון החל לצאת לאור בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[משה שילת]], שהחל לעסוק באותן שנים בהנגשת תורת חב"ד לתלמידי הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר. לאחר תקופה קצרה של כינוסים והרצאות שערך, התעורר ביקוש ללמוד את תורת חב"ד.

לצורך כך, החל להוציא לאור רבעון שיעסוק בהגות חב"דית, וימלא את הצמאון ל[[תורת החסידות]] בשפה ובסגנון מתאים לספרות הנפוצה בציונות הדתית.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשס"ד]]{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/01.pdf מעיינותיך למחשבת חב"ד - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי{{הערה|מעט קטן יותר מהגודל המקובל בעיתונות החרדית.}}. מתכונת זו נשמרת עד היום.

נכון לשנת [[תשפ"א]], יצאו לאור למעלה משישים גליונות, והם זמינים באתר של המערכת.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב [[אליהו קירשנבאום]], והרב [[מנחם מענדל ברונפמן]].

בראש הגליון מתפרסם בקביעות מאמר מהרב [[יואל כהן]], בכתיבת מאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[מנחם ברוד]], הרב [[יחזקאל סופר]], הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[נחום גרינוולד]].

בנוסף, בכתיבת הגליון משתתפים רבנים בולטים בציבור הציוני-דתי, ביניהם: הרב יאיר דרייפוס ראש ישיבת שיח יצחק, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן, ועוד.

===מעיינותיך לצעירים===
במקביל לרבעון 'מעיינותיך' החל לצאת לאור בחודש כסלו [[תשס"ח]] גליון 'מעיינותיך לצעירים'{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/tzeirim/1.pdf מעיינותיך לצעירים - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}. כשמו, הגליון מיועד לנוער צעיר יותר והוא פועל במתכונת דומה מבחינה רעיונית, אך כתוב ברוח קלילה יותר ומלווה בתמונות ואיורים.

עורכי הגליון היו הרב מנחם איתן והרב אייל לוגסי, והמערכת הוציאה תחת ידה תשעה גליונות כשהאחרון שבהם יצא לאור בחודש כסלו [[תש"ע]].

==אור וחיות==
[[קובץ:אור וחיות.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הגיליון העשירי, תשרי תשע"ח]]
'''אור וחיות''' הינו ירחון חב"די המיועד לציבור הישיבתי הליטאי והציבור החרדי והחסידי, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

===הוצאה לאור===
אור וחיות החל לצאת לאור בשנת [[תשע"ו]] על ידי הרב [[משה שילת]], כהמשך להצלחה הגדולה של הארגון שבניהולו בתכניות הלימוד 'לב לדעת' ובביקוש לגליון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]].

הירחון מותאם מבחינת התכנים והעיצוב לבני הציבור הישיבתי-חרדי, וכולל סקירת אישים ידועים מעולם הישיבות שעסקו בלימוד תורת חב"ד וקיימו חליפות מכתבים עם רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת יריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי, והופץ בריכוזי הציבור החרדי.

המגזין מודפס על עמודי כרומו צבעוני ומתפרסמים בו סקירות על אישים שונים מגדולי ישראל וקשריהם עם [[חסידות חב"ד]], שאלות ועיונים בעבודת ה' ובלימוד ספר התניא, והתוועדויות עם משפיעים חב"דיים, כשלצידם מתפרסמים מאמרים שכתבו גדולי חסידי חב"ד בדורות קודמים.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן, הרב ישראל לב והרב מאיר אליאני.

בכתיבת המאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שבתי סלבטיצקי]], הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], הרב [[שניאור זלמן גופין]].

==ספרים בהוצאת מעיינותיך==
*'''אוצר לקוטי שיחות''' - 6 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות - עם ביאורים''' - 12 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות 'לשיטתייהו''''
*'''אוצר לקוטי שיחות - כלל ישראל'''
*'''אוצר אגרות קודש'''
*'''אוצר מאמרי חסידות'''
*'''אוצר מרשימות הרבי הריי"צ'''
*'''[[יום הולדת]] - ראש השנה האישי'''
*'''התוועדות''' - סדרת התוועדויות כתובות, הרב אבן ישראל, הרב סלבטיצקי הרב גופין והרב חיטריק - 4 כרכים
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' - 3 כרכים
*'''היא שיחתי''' - 2חלקים
*'''חצי שעה''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''דובדבנים''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''תובנות התניא''' מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''חסידות הלכה למעשה'''
*'''לדעת להאמין''' - מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''תניא - על פרשת דרכים'''
*'''המועדים בחסידות'''
*'''הערות ועיונים במנחת חינוך'''
*'''סודו של הרבי'''
*'''להבין חסידות'''
*'''שבחי הבעל שם טוב - מהדורה מוערת'''
*'''תשובות לשאלות החיים'''
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני'''
*'''נפשי תערוג'''
*'''סיפורים שסיפר הרבי והוראות בעבודת השם'''
*'''גם כשהפוך לי'''

;ביוגרפיות והיסטוריה
*'''חד בדרא''' - ספר הסוקר את תולדותיו הגותו ופועלו של הרבי
*'''תולדות רבותינו נשיאינו''' - קיצור מסדרת [[ספר התולדות]], הסוקר את תולדותיהם של כל רבותינו נשיאינו בכרך אחד
*'''בני הצמח צדק''' - מאת הרב [[עמרם בלוי]]
*'''צמאה לך''' - תולדותיו של הבעל שם טוב, יוסי אליטוב ויאיר שרקי
*'''ברגע האמת''' - הרבי והדיאולוג הבטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל

;ספרי ביאורים בחסידות
*'''[[דרך מצוותיך]] המבואר''' - 4 כרכים (כולל כרך "ליקוט" הכולל את המאמרים שנלמדים כסדר בישיבות חב"ד)
*'''[[תורה אור]] ולקוטי תורה המבואר''' - חנוכה ופורים
*'''קונטרס התפילה - מבואר'''
*'''קונטרס עץ החיים מבואר'''
*'''קונטרס העבודה - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר האמצעי - מבואר'''
*'''תהילים עם פניני החסידות''' - בצירוף ציורי של האמן ר' [[ברוך נחשון]], בשיתוף עם הוצאת קורן
*'''תהילים עם ביאורי חסידות'''
*'''סוגיות בחסידות'''
*'''[[כתר שם טוב]] מפורש ומבואר''' - 2 כרכים
*'''[[תניא]] עם ביאור משכיל לאיתן''' - מאת הרב [[יואל כהן]], 4 כרכים: אגרת התשובה, שער היחוד והאמונה
*'''להבין ולהשכיל''' - 2 כרכים

;ההדרה
*'''בית רבי - מהדורה מוערת'''
*'''ילקוט תורת הנפש על פי חב"ד'''

;נשים
*'''הרבי שלי'''
*'''על כולנה'''
*'''את עלית'''

;ילדים
*'''התהילים שלי''' - ספר תהילים מאוייר לילדים
*'''התורה שלי''' - חומש מנוקד ומאוייר לילדים, 5 כרכים
*'''הרבי של כולנו'''
*'''סדרת 'הרגשונים'''' - כעס, עלבון
*'''הדרך הארוכה והקצרה'''
*'''כאן בונים'''
*'''סדרת 'מאורי האש'''' - רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אדמו"ר הזקן, האחים הקדושים

==ראו גם==
*[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28284 אתר הבית]
*גליונות [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28285 מעיינותיך לצעירים]
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28821 מפתח חלקי לפי אישים למאמרים שפורסמו בגליון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

שיחת משתמש:חסיד של הרבי/רשימת מחלחלי הריב

2022-01-14T10:42:52Z

בן פסיסא:

רק תברר שוב ברשימת התרומות שלי לפני הכנסתי לרשימה המכובדת... [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 10:27, י"ב בשבט, ה'תשפ"ב 10:27, 14 בינואר 2022 (UTC)
:[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C/%D7%90_%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A2%D7%A8_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=prev&oldid=508720 ממש] [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=prev&oldid=514567 ממש] [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C&diff=prev&oldid=501648 מעניין] בעיון קצר ב"תרומותיך" מגלים שעניין הזלזול וההתגרות לא חדש אצלך. 10:36, 14 בינואר 2022 (UTC)
::זלזול בהחלט, אפשר גם לקרוא לזה התגרות. אתה יכול לכלול אותי ב"רשימת המזלזלים בדעה המשיחית והמתגרים בה כשממש משעמם להם". לא במה שכתבת כאן [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 10:42, י"ב בשבט, ה'תשפ"ב 10:42, 14 בינואר 2022 (UTC)

==עריכה/מחיקה==
נא לא להפוך את האתר לבימת התגוששויות בין משתמשים, זה נראה לא טוב כלפי פנים ובטח כלפי חוץ. פשוט למחוק/לערוך בצורה מכבדת ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:35 • י"ב בשבט ה'תשפ"ב

משתמש:חסיד של הרבי/רשימת מחלחלי הריב

2022-01-14T10:28:18Z

בן פסיסא:

בדף זה יכללו מקצת מ'''מחללי הריב''' שרובם ככולם נמנים על בחורים בישיבה קטנה שבטוחים - אבל ממש בטוחים - שמשישהו מסתכל עליהם בכלל.. חברה תבינו - אף אחד לא שם עליכם פס! אתם אפס! גארנישט!

==אבחון פסיכולוגי==
מחלחלי ריב אלה הם בחורים מסכנים עם חסכי ילדות קשים מאוד ומחפשים את כבודם האבוד באתר זה על-ידי הוצאת תסכולם, הם נהנים מאוד לראות את האתר - שבו נעזרים רובם ככולם של חסידי חב"ד אם בהבנת מושג בחסידות קשה שהם עדיין לא הבינו, ואם בקריאה אנציקלופדית על מוסד כזה או אחר - אוהבים אותו מאוד הרוס ובמחלוקות. ואותם ילדים מאוד לא אוהבים שיש חסידים שלומדים או עושים משהו בחייהם ולכן הגיעו ללמוד בישיבה כלשהי של מישהו מסוים בצפון (חלקם לפחות) ומשם על-ידי הסתה מרושעת מהגרועות ביותר הם באים אכולי שנאה לאתר שלנו ומוציאים את כל מה שלמדו ב"ישיבתם": להרוס, להרוס ולהרוס.

==רשימת המשחיתים==
פה יכללו מקצת המשתמשים '''שאין להם תרומה אחת ממשית לחב"דפיה אלא רק הצקות ופתיחת דיונים חסרי תוכן ומתגרים'''. למען יראו ויראו:

*[[משתמש:איש חסיד אחד]]

שיחת משתמש:חסיד של הרבי/רשימת מחלחלי הריב

2022-01-14T10:27:10Z

בן פסיסא: יצירת דף עם התוכן "רק תברר שוב ברשימת התרומות שלי לפני הכנסתי לרשימה המכובדת... ~~~~"

רק תברר שוב ברשימת התרומות שלי לפני הכנסתי לרשימה המכובדת... [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 10:27, י"ב בשבט, ה'תשפ"ב 10:27, 14 בינואר 2022 (UTC)

שיחה:יואל כהן

2022-01-14T10:22:41Z

בן פסיסא:

הרה"ח יואל כהן הינו החוזר של הרבי החל מאת קבלת הנשיאות.
חיבר בהוראת הרבי את ספר הערכים חב"ד. מראשוני המקושרים אשר חיזקו בקרב חסידי חב"ד את האמונה בנשיא דור השביעי שיוליכנו קוממיות לארצנו.
על הזהירות בהתייחסות אל הרב כהן ניתן לראות מהמעשה שלפנינו. כשהרב מרדכי שמואל אשכנזי נכנס ליחידות אצל הרבי בחרותו. שאלו הרבי מיהו משפיעו. משענה 'יואל', השיבו הרבי 'ר' יואל'.

== לפנות בוקר?! ==

מעניין, הרבי אמר בשבועות תשי"ב מאמר לפנות בוקר? עוד יותר מעניין שר' יואל היה אז במקווה. ואולי יש לתווך שהיה זה ה'לפנות בוקר' של ר' יואל.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:35, 22 יוני 2007 (EDT)

:::אם אתה לא יודע דברים הפשוטים לכל בחור חב"די מתחיל, אז למה אתה אומר זאת לכולם?

כידוע, הרבי היה אומר מאמר בליל א' דחג השבועות לפנות בוקר (מתן תורה), מסורת זו נמשכה שנים רבות לפ"ע, אינני זוכר בדיוק מתי נפסקה. אינני יודע אם פעם השתתפת בטקס, אבל בקרב חסידי חב"ד נהוג ללכת למקווה לפנות בוקר דחג השבועות, ור' יואל, למרבה הפלא, גם נהג במנהג חסידי זה. (אגב, הוא לא היה עדיין נשוי, ובטח שלא היה דומה לר' יואל של שלושים שנה אח"כ). סיפור זה ידוע ומפורסם בין אלו ש"וואלגערן זיך צווישן חסידים", ומוטב שתבדוק בציציותיך לפני שאתה מראה את בורותך.--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:01, 24 יוני 2007 (EDT)

:מנהג זה הפסיק לאחר פטירתה של [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י' טבת תשל"א]], אז החל [[הרבי]] לעשות את ארוחות החגים בביתו שברח' פרזידנט ולא בחדר האוכל של [[אדמו"ר הריי"צ]] (משם הי'ה יורד לאמירת ה[[מאמר]] לפנות בוקר של [[שבועות]]). על המעמד הזה, שהי'ה נחשב בין [[חסיד|חסידים]] כמעמד מתן תורה, כדאי לכתוב ערך נפרד. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:15, 24 יוני 2007 (EDT)

מודה. אוירת הלייצנות שאופפת אותי בכל פעם שאני נכנס לערך הזה הפריחה את המנהג הפשוט מזכרוני. אקווה שלא ישונה.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 09:01, 24 יוני 2007 (EDT)

משיחה שהייתה לי עם צוות ההנהלה ב- 770 עולה כי היותו של ר' יואל משפיע לא מדוייקת ולכן ביצעתי את השינוי. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:44, 26 יולי 2007 (EDT)

נא להסביר. הריהו מוסר שיעורים עד היום ב- 770. [[משתמש:נצח|נצח]] 01:20, 13 מרץ 2008 (EDT)

הוא התפטר בתשנ"ה

את מי מהנהלת [[770]] שאלת? ר' יואל הוא ממשפיעי 770 ללא כל ספק.

הוא בקושי עושה התוועדויות פעם בשבוע והשיעורים שלו לא קבועים כמשפיע בישיבה זה יכול להיות גם פעם בחודש חודשיים, במילא לגבי מה שכתבו שהוא מוסר שיעורים כמשפיע זה לא נכון הוא אם כבר 'מוסר'. וד"ל. [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] 19:19, 22 ביולי 2018 (IST)

== אירוע המצער ==

זה היה הדרך הכי יעילה לפרסם ולהפיץ את העומדים מאחורי מעשה הטירור ע"מ שיוכלו לקיים בהידור את הדין בשו"ע "אל יבוש" כו'
:ומה הרוויחו מעתיקי הלה"ר לכאן? הרוויחו שאני אדע על עוד אירוע מצער שהתרחש ברגעים אלו ב[[770]], ולא שום דבר אחר.
::אה, וודאי, הם גם הרוויחו פגיעה משולשלת - בי, בהם ובי"ג. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

== הסיפור המוזכר בראש הדף. ==

לעניות דעתי, אין ללמוד מסיפור זה על הוראה מיוחדת של הרבי לששמור על כבודו של ר' יואל. הרבי בסך הכל רצה שבחור או אדם ישמור על כבודו של גדול ממנו בחכמה ובמניין. פעמים רבות ניתן לראות לימודים מיוחדים ומוטעים ממילים של הרבי כשמצד העניין זה הנהגה פשוטה שלא טומנת הוראה מיוחדת.

מדוע לא כותבים על ר' יואל לאחר ג' תמוז? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 21:28, 20 באוקטובר 2011 (UTC)
:הסיפור לא נכתב כהוראה לשום דבר, רק כאנקדוטה יוצאת דופן שמבטאת יחסו המיוחד והבלעדי של הרבי אליו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 20:44, 22 באוקטובר 2011 (UTC)
::איני חושב שהסיפור הספציפי הזה מבטא יחס מיוחד של הרבי אליו, לדעתי הרבי פשוט אמר לו שיתייחס קצת יותר בכבוד למשפיע שלו [למרות שאני אישית מעריך ומעריץ אותו וסובר שאכן היה יחס מיוחד מהרבי כלפיו אך מהסיפור הצפציפי הזה אין - לדעתי - ללמוד דבר וחצי דבר].ובנוגע לשאלתי הב' לא זכיתי למענה שאגב באישים אחרים שהם "אנטים" דווקא כן נכתבו פרטים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 07:13, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::רק כעת אני תופס שאתה מתכוון לסיפור שבראש הדף הזה, שהוא בעצם דף שיחה. הסיפור, כפי שניתן להיווכח, לא מובא בערך, כך שהדיון עליו מיותר. לגבי ג' תמוז; אם כוונתך לדעותיו, הרי שבערך אין שום יחס לדעותיו, לא לפני ולא אחרי. אתה מוזמן לכתוב ברגישות ובכובד ראש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:44, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::האם צריכים הוראה מיוחדת מהרבי כדי לשמור על כבודו של ר' יואל? האם צריכים הוראה מיוחדת מהרבי כדי לשמור על כבודו של ריל"ג? מה זה השטויות האלו? {{אנונימי}}

ושמעתי שהרב הנ"ל פעם שמע שיחה מהרבי ד"גדול מרבן שמו" ולכן אמר בלי ר' אבל הרבי תיקן אותו... כמובן שלא באתי לזלזל בכבודו ח"ו --[[משתמש:אמר רבי|אמר רבי]] - [[שיחת משתמש:אמר רבי|שיחה]] 03:57, 25 במרץ 2016 (UTC)

== מעיין בשיחת הגאולה ==

זה אולי מעניין, אולי מתאים לפורום חב"ד אינפו, אבל נראה לי שעושה ליצנות מעצמנו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 04:20, 4 ביולי 2013 (UTC)
:ראו גם [[שיחת קובץ:יואל כהן מעיין בשיחת הגאולה.jpg]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 04:24, 4 ביולי 2013 (UTC)

== הערך נמחק ושוחזר ==

עד לטיפול בבעיית התמונות שמופיעים בו. ישנו לערך למעלה מ 150 גרסאות ולכן לא שיך לרשום כאן את כל הרשימה. נקוה שהבעיה תטופל. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 03:47, 20 באוקטובר 2013 (UTC)

== דעתכם ==

#מחקתי את המשפט על היבסקציה, שאינו מכבד לא את האיש ולא את הפורום. מי שחושב שהמשפט הנ"ל חשוב במיוחד להבנת דעותיו (לדעתי לא), יואיל לציין לעיתון המדוייק בו נדפס ושם יוכל הקורא לראות אותו. חב"דפדיה לא אמורה להיות הבמה לכך, כפשוט.
#בקשת המקור להתבטאותו שאינו חבר הנהלת הישיבה, חיונית. לדעתי אם לא יימצא מקור הענין אמור להמחק (אינני בקי בענין זה, אבל לא מופרך שזו היתה פליטת פה בהקשר ספציפי למישהו שניסה לחלץ מפיו משהו, כמו שקורה הרבה...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:55, 14 בפברואר 2016 (UTC)
:::לגבי תפקידו בישיבה ראה לעיל בשיחה עדותו של ר' חיים נהר. לענין הצהרתו עצמו הדברים ידועים ואין כאן המקום להאריך בפרשיית יחסיו עם ראש הישיבה המכהן כעת ב770. נוכחותו בהתוועדויות של הישיבה אינה מקור בענין זה מאחר שראש הישיבה לא מפקח בעצמו על ההתוועדויות. על כן כל עוד לא יימצא מקור הפכי (שהוא הצהיר על נכונות לקבלת מרות מראש הישיבה) אינני רואה הצדקה למחיקה שנעשתה כאן ולתועלת הקוראים הנני משחזרה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 21:04 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::מריבה בין אנשי הצוות אינה הוכחה לכך שאינו משמש כמשפיע בישיבה, דווקא ידוע אצל כל חסידי חב"ד שחלק מהבחורים שלומדים בישיבה בקבוצה באופן רשמי לומדים אצלו.. אבל מבחנתי תרגיש "מאמין" שלוחם את מלחמת הקודש נגד ה"כופרים" שמצליח לבער הנגע..
:::::הדיון כאן אינו על תפקידו בישיבה אלא איך '''הוא''' רואה את עצמו כחלק מהצוות. אני מאמין שכל ישראל מאמינים בני מאמינים ואיני רואה קשר בין מידת השפעת האמונה על ההנהגה בפועל לבין מריבות שיכולות להיות בכל מקום, ולכן לא ברור לי סיום הקטע הקודם. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ח באדר א' ה'תשע"ו, 11:57 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::לדעתי הדיון סוטה לעיסוק בטפלות, הרי פשוט אחד שר' יואל עודנו משמש בפועל כמשפיע בישיבה בכך שהוא מוסר שיעורים לתלמידיה. עוד פשוט שהוא מתפרסם בתואר זה 'משפיע בישיבה, גם בבימות ובכתבות שבהם יש לו היכולות המלאה להגיד שאינו רואה עצמו ככזה, ולסיום מעולם לא נשמעה אמירה פומבית שכזו ממנו. אי אפשר לכתוב אנציקלופדיה על סמך שמועות שמנוגדות למציאות בשטח ולתואר שהוא מעוטר בו באופן שוטף. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ב' ה'תשע"ו 00:11, 16 במרץ 2016 (UTC)
:::::::מקור אמין לשמועה אכן נדרש, בודאי. אבל לעניות דעתי אין בכך סתירה למציאות בשטח. זה לא המקרה היחיד שאדם משמש '''בפועל''' בתפקיד שאינו ממונה לכך מטעם ההנהלה (או שהוא מעצמו לא רוצה לקבל את מרות ההנהלה, כבנדו"ד) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • ו' באדר ב' ה'תשע"ו, 13:17 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::::מן הסתם שגם על השאלה מיהי ההנהלה יש ויכוח. לדעתי יש לכתוב גם בפתיח וגם בערך שהוא משפיע, ובהערה את הספקות על כך, לפחות עד שיובא מקור ברור.
::::::::אך היות שאיני בקי כלל בעניין, לא אוכל לחתור להכרעה, דבר אחד ברור לא יתכן שבפתיח יכתב "כיהן כמשפיע" - לשון עבר, ובהמשך "משמש כמשפיע " ובסוגריים שבעצם הוא אינו משפיע. , מקוה שעוד משתמשים הבקיאים בפרטים יביעו דעתם ויוכרע על פי הרוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ב' ה'תשע"ו 22:09, 16 במרץ 2016 (UTC)
:::::::::זה סתם התעקשות להיתפס לקטנות. הרי הממסד במקרה הזה משרת את המטרה ולכן נצמדים אליו, ואילו זה היה הפוך והיו מנסים להגיד על XXXXX לדוגמא שאינו שליח כי XXXXX, ידידי הכוכב היה טוען בלהט "מה זה משנה, הרי בפועל הוא משמש כשליח!", וממילא גם אני בעד לכתוב שהוא משפיע, ואפשר לציין בהערה שיחד עם זאת הוא לא רואה את עצמו כנתון למרות ההנהלה ולא מקבל משכורת על עבודתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:30, 17 במרץ 2016 (UTC)
::::::::::אז כל הדיון הוא אם לכתוב את זה בסוגריים או בהערת שוליים? או איך לנסח את המשפט? לדעתי הניסוח הנוכחי יותר מכבד מאשר "בעקבות חילוקי דעות פנימיים אינו מוכן להסתכל בפני ראש הישיבה, אינו מקבל את מרותו, ומטיף לתלמידיו שלא להשתתף בשיעורים הכלליים שהוא מוסר"...
::::::::::בקשר לויכוח מיהי ההנהלה, יש משני הצדדים טענות נגד ראש הישיבה המכהן, אולם כאן בחבדפדיה מופיעה הגירסא הנפוצה בדבר זהות ראש הישיבה. (ואגב בערך על הישיבה דוקא מופיע נשוא ערך זה כחבר צוות. וי"ל שדוקא בערך זה העוסק בו אישית חשוב שתובע גם דעתו האישית בנושא..) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשע"ו, 15:23 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::::::אחרי שבפנים הערך כתוב שהוא מכן כמשפיע בפועל מצחיק שבפתיח כתוב "כיהן", ועפ"ז שיניתי, אלא שמשתמש "כוכב" כדרכו כנראה מנסה לסחוב זמן עם דיונים מיותרים. (אז בהחלט אולי יסביר כבוד הרב הכוכב מה טעם השינוי בין הפתיח לגוף הערך ומדוע יש להשאירו בצורתו הבלתי מובנת, כן יסביר מדוע אינו נחשב להכרעה אחרי שבהיסטוריית העריכה מופיע שינוי שבא בעקבות דיון זה רק שנשכח התיקון של הפתיח)--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 20:11, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
{{שבירה}}כבוד הרב [[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]], אמנם היחס כלפיך אמור להיות סלחני לכאורה, בתור משתמש חדש שאין לו כוונות זדוניות; אך התנהגותך מורה על התמצאות מופרזת בדרכי ההתנהלות כאן ועד לבקיאות בדרכי ההנהגה של כל משתמש ומשתמש, ובמילא עליך להיצמד לכללים אותם אתה כנראה יודע היטב.

לשאלתך, מדוע לדעתי הדיון לעיל לא הוכרע:

א. כפשוט, דיון מתנהל בדף השיחה בלבד, ולא בתקצירי עריכה.

ב. אפילו אם היית מביע את דעתך בדף השיחה, עדיין אין הכרעה שהוסכמה על כלל המשתמשים. מבלי לזלזל חלילה בחשיבות דעתך.

ג. גם אם העריכה שביצעת מוצדקת, וגם אם לבסוף היא תתקבל על דעת רוב המשתמשים, הצורה בה ביצעת אותה היא בלתי הולמת. ועדיף שתימנע מלנהוג בדרך זו.

כנ"ל גם הצבעה נפתחת לאחר דיון, ולא לאחר מעשה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:43, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

===דיון===
ואם הוא רוצה כבר דיון והצבעות אפשר לפתוח ברגע זה:
;מי בעד שיכתב שר' יואל מכהן כמשפיע ב770 ומי נגד?
*{{בעד חזק}}--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 20:14, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

*{{בעד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:37, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

*{{נגד|}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:43, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
*{{בעד}} אולי לכתוב שמכהן כמשפיע בצורה לא רשמית. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ו, למניינם 22:46, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{בעד}} --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:53, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{נגד|}} --'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ו' באב ה'תשע"ו 14:00, 10 באוגוסט 2016 (UTC) ידוע מכבר שעזב את הנהלת הישיבה, ואין כאן המקום לפרט את כל הסיפור--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ו' באב ה'תשע"ו 14:00, 10 באוגוסט 2016 (UTC)

::'''הבהרה:''' ההצעה היא לכתוב בגוף הערך שהוא מכהן כמשפיע, ובהערת שוליים שהוא אינו כפוף להנהלת הישיבה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:48, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::שטרן, ההבהרה נכתבה לאחר פתיחת ההצבעה ולכן אין בה משמעות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ו, למניינם 22:47, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אני לא חושב שצריך לכתוב הבהרה זו כי זהו דבר הפשוט שכל מידע שאין בו משום לשון הרע ויש בו משום ידע אנציקלופדי - יכול להיכלל בערך, ומכיון שהוא עצמו אינו מתבייש בזה ומסביר דעתו בהרחבה, אינני רואה ריעותא וגריעותא לציין זאת בהערת שוליים בערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:52, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::מתי ייחשב הדיון כמוכרע?--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 09:19, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::שלום,
::::::א. ההבהרה שכתבתי היא סיכום מתוך הדיון שקדם להצבעה. ולא חידוש שחידשתי לאחריה.
::::::ב. גם המשתמשים שהצביעו לפני הצבתה, ידעו שעל כך מדובר: להתראות, הוא זה שהציע זאת בדיון, ויוצר אור - קרא את הדיון הדק היטב, לפי הצהרתו.
::::::ג. ספק גדול אם להצבעתו של יוצר אור (שהוא היחיד שיכול אולי לטעון שלא ידע מכך) יש חשיבות, היות ש1. כמדומה שצריך ותק כלשהו בכדי להצביע, ו2. הוא פתח את ההצבעה לאחר שהפר מספר פעמים את הכללים ובמילא דעתו בנושא לא יכולה להיחשב כהצבעה חוקית, כאשר כל מטרתה היא להצדיק את המעשה שעשה כבר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 10:42, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::החלטתי לעשות הגהה לערך, כדי להמחיש כמה אפשר לטחון מים על מילה אחת בפתיח, בלי לשים לב לסימני הפיסוק השגויים לפניה ואחריה שחשובים לא פחות... חבר'ה עזבו את השטויות... מבטיח לכם שאף אחד לא ישים לב ל"כיהן" או "מכהן", זה לא מעלה ולא מוריד כלום. ומי שאכפת לו מהערך מוזמן להשלים את הפסקה החסרה. לחיים לחיים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:51, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

אני לא יודע על מה הויכוח? כאחד שנמצא ב770 אני יודע כמו כולם שר' יואל לא משפיע בישיבה גם בצורה ה'לא רשמית' הוא בסך הכל עושה התוועדות פעם בשבוע וגם זה לא בישיבה אלא בביתו, שיעורים הוא לא מוסר באופן קבוע - לעיתים פעם בחודש ואין לו שום מושג מה קורה בישיבה בשונה מהמשפיע 'השני' הרב גאלאמב שנמצא כל יום בישיבה בוקר וערב, ומוסר פעמים בשבוע שיעור שני ורביעי ובמילא הויכוח השטותי הזה אם הוא משפיע רשמי או לא רשמי מיותר לגמרי כי אינו משפיע גם לא רשמי. [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] 19:11, 22 ביולי 2018 (IST)

== מקור ==

'דור השביעי' מאיזה סיבה אתה מוחק את המקור לאמור בערך? וכי דעתך ששם לא מובאת טענתו? המקור לדעתך אינו נכון?--[[מיוחד:תרומות/164.138.112.196|164.138.112.196]] 14:08, 10 במאי 2016 (UTC)
:אתה מודע לכך שבפעולתך אתה עובר על חוקי הכתיבה בחב"דפדיה? והכוונה לנסיונך העקשני לשנות את הערך ללא סיבה ונימוק שוש ושוב..--[[מיוחד:תרומות/164.138.112.196|164.138.112.196]] 17:19, 10 במאי 2016 (UTC)
::בהצלחה במלחמות העריכה {{קריצה|}}... רק להעיר שאריכות הסבר הדעה מסורבלת, ואפשר לתמצת למשפט אחד. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:01, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::לא! באמת תלוי איך אתה מפרש את המושג "דעה", מסקנה או שעיקר הדעה הוא הרעיון ולה יש מסקנה..--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:21, 11 במאי 2016 (UTC)
::::[[משתמש:ד. שטרן]] נראה מעריכתך שלא קראת את המקור לדיעותיו, (וזו שלא באשמתך שהרי היה דחוף למישהו כאן להתעקש ולמחוק אותו משום מה..) הוא לא כתב זאת כביאור לאחרי ג' תמוז. כמו כן אין מטרתו לבאר איך יתכן שלאחרי ג' תמוז הוא עדיין מלך וכיו"ב (למרות שמתייחס לעניין במאמר (ושולל דעת רשדב"ל, לדוגמא) אבל לא זו ליבת העניין) עיקר עניינו הוא לבאר את 'יסוד' האמונה בכך שהרבי הוא מלך המשיח ומייסד זאת (עפ"י המבואר בשיחות) על הידוע שהחסידות עניינה "יחידה" שמתגלה על ידי הנשיא שעניינו "יחידה" ועיקר הגילוי הוא אצל הרבי משום שבו נתגלתה באופן הכי שלם עניין היחידה הכללית. (ורק שמדגיש, שבזה גופא אין זה באופן של ראוי להיות משיח אלא באופן נעלה יותר) ולאחרי זה מסיק שעפי"ז א"א לבוא ולהכריח יהודי אחר שיאמין בכך לפי שהגדרת הרבי כמלך המשיח (עכ"פ לשיטתו) אינה על פי הלכה אלא עפ"י חסידות, ועפי"ז אני מתקן.--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:48, 12 במאי 2016 (UTC)
:::::האמת שחסר עדיין קצת ביאור שמסגנון הלשון משמע כאילו הוא ח"ו מפקפק בתוקפה ובאמינותה של תורת החסידות, בעוד שתוכן כוונתו היא שכל זמן שהעניין אינו פסק הלכה הוא אינו "מחייב" הנהגה ואמונה בפועל עפי"ז, ולא שח"ו חסר באמיתות העניין. וכשאי היה להוסיף את הביאור.--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:57, 12 במאי 2016 (UTC)
::::::מה פירוש המילה המרשימה פינומינלי (סליחה על הבורות).[[משתמש:חיילי משיח|חיילי משיח]] - [[שיחת משתמש:חיילי משיח|שיחה]] 05:18, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::שוב אבקשך להקפיד על הכללים בדף השיחה. התרגום המדוייק של המילה מיוונית הוא 'תופעה', ונהוג להשתמש בזה לתיאור הגדרת אישיות יוצאת מגדר הרגיל הגורמת להתפעלות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:23, 8 באוגוסט 2016 (UTC)

==עריכות שנמחקו בעבר==
אשמח להבין מדוע ומצד איזה טעם נמחקו הדברים שהובאו בנוגע עסקנותו הציבורית של ר יואל. אביא בכאן את תורף הדברים שנכתבו עי "אלמוני" הכותב: הרב כהן מתוקף מעמדו הנכבד והבלתי מעורער בשכונה נוהג להביע את דעתו בין השאר גם בעניני עסקנות והנהגת הקהילה הקראונהיטסית. כך לדוגמא את געשה השכונה וסערה בפרשייה הידועה עם עסקן פלוני היה אז ר יואל מראשי המוקיעים וממובילי המאבק כנגד אותו עסקן.
עד כאן כמדומני דברים ברורים ומוסכמים שאינם נתונים במחלוקת כלל. ופלאני על עובדת השמטתם ומחיקתם.
לאחר מכן הוסיף הכותב שורה - שאף היא נקודה נכונה בתכלית, ועל אף שיכולני להבין את הקושי אולי וחוסר הנעימות של אחדים מבין הכותבים באתר קדוש זה למישמע או יותר נכון למיקרא דברים אלו עדין מסופקני האם יש באי נעימות זו עילה מספקת לצנזר את הקטע דלקמן:
כ"כ בתקופה שלאחר ג בתמוז תשנ"ד ניהל/מנהל מאבק איתנים כנגד כמה מעסקני השכונה לחיזוק וביצור מעמד ועד אגו"ח והמרכז לעניני חינוך בהתאם לדעתו הקדושה ורצונו של כ"ק אדמו"ר..
הלא כך?
:באנציקלופדיה כותבים עובדות בצורה ברורה, 'הקראונהיטסית', 'עסקן פלוני' הם התבטאויות לא ברורות למי שאינו מונח בנושא. מפאת כבודו של בעל הערך אין צורך להכניס את הקטע שהוא מתעסק בפוליטיקה. לגבי הקטע השני, לא כאן הבמה לכתוב את זה אבל לא הוא נלחם לטובת אגוח אלא אגוח נלחם דרכו, וד"ל. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ח' בניסן ה'תש"ף • 00:01, 2 באפריל 2020 (IST)
::מה ההתעקשות לכתוב שהוא 'היה'? בפועל ההנהלה מודיעה רשמית על שיעורים והתועדויות שלו. הרב לבקובסקי יושב איתו באסיפות וגם בהתודעויות של ההנהלה. למה לשחק בנדמה לי?? לא מוסיף כבוד לאנצק'.
:::מתי הפעם האחרונה שהיה שיעור או ההתוועדות שלו מטעם הישיבה? - לא בשנה האחרונה... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט' בניסן ה'תש"ף • 18:57, 3 באפריל 2020 (IST)
::::אח שלי, אתה חי בלה-לה-לנד? ביקרת ב770 לאחרונה? יש כל ערב שבת, וכל מאמר חדש שהוא מתחיל ללמד.
:::::אני נמצא ב770 ולאחרונה ודאי שאין כלום, אפילו התוועדויות בליל שבת הוא כבר לא עושה, הוא לא יוצא מהבית וגם ההתוועדות שהוא היה עושה בביתו כל שבת היא לא מטעם הישיבה. בשנים עברו הוא היה עושה התוועדויות מפעם לפעם בזאל הקטן ומוסר שיעורים מטעם הישיבה, בזמן האחרון (יותר מחצי שנה) הוא כבר לא ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א בניסן ה'תש"ף • 07:00, 5 באפריל 2020 (IST)
::::::כאמור, זה קשקוש שהחוש מכחישו. מיד אחרי תשרי היו מודעות - זה אני זוכר בבירור. וגם אם נניח שכבר כמה חודשים אין (לא שזה כך, אבל נניח. זה שהוא לא יוצא מהבית זה בגלל הקורונה, כמובן) - ב15 שנים האחרונות היה, ולא השתנה שום דבר מאז, זה לא שהוא פוטר או משהו.. מצחיק שצריך להתווכח על זה.

ובכן ידידי איני יודע באיזה 770 אתה חי ושוהה. בשנה האחרונה ר יואל מסר לנו הבוחרים שיעורים לכל הפחות פעמיים בשבוע (ולרוב - שלושה שיעורים) ! (החל מחודש אלול). למעט זמנים בהם בלאו הכי אין סדרים ושיעורים כחודש תשרי ויומי דפגרא וכד.
- ושיעורים אלו כוונתי לשיעורים בימי החול בהם מוסר שיעורים על מאמרי רבינו.
בנוסף להנל מסר לנו ר יואל שיעור בכל ליל שבת בשנה האחרונה בלקוטי שיחות, למעט אולי שבועיים שלש שמפאת סיבות שונות כחולשה וכד (וצריך לזכור את עובדת זקנותו וגילו המופלג כו) לא יכל לצאת ולמסור.
כל זה הוא בנוסף להתוועדויות הקבועות בתאריכים הקבועים שבהם נהג כל השנים להתוועד וכמו כן גם השנה זכינו שיצא ויתוועד עימנו.
ויש לזכור את ההפלאה שבעניין וההתמסרות הגדולה שלו שבמרומי גילו המופלג - 90 בלעהר עדיין יוצא תוך התמסרות גדולה ומוסר דיעורים וכו.
לגבי מה שכתבת שבתקופה האחרונה הפסיק לצאת למסירת שיעורים - אז כך: השיעור האחרון שמסר היה בשבוע האחרון לפני פורים!.. מאז הפסיק אמנם למסור אך הסיבה לכך פשוטה - מחמת התפשטות הקורונה וחשש לבריאותו הוחלט עי המשבקים שלו לשומרו ושישב בביתו ולר יסתובב עוד בחוץ..
ואגב בפורים האחרון הוא עוד יצא להתוועד, בביתו אמנם אבל להעיר שכן הוא הסדר בכל השנים שהיה עורך את ההתוועדות פורים - הרשמית מטעם הישיבנ בביתו וק"ל.
כז נכתב עי בחור קבוצה דהשתא..

כמובן כל זה מבלי להזכיר ולהתייחס לסעודות שבת - פארבריינגנס - שעורך מידי שבת בשבתו לתמידי הקבוצה..

כמו כן - מסירת שיעורים לפוילישערס בבורו פארק - שיעורים שמסר עד לתקופה האחרונה, קרי עד לפני חודש וחצי..

האם אתם מכירים עוד יהודי כמוהו שבמרומי גילו המופלג וחרף חולשתו הגדולה מתמסר כל כך למסירת שיעורים והפצת חסידות.. למותר לציין שמות של יהודים חסידיים ותלמידי חכמים משפיעים וראשי ישיבות שעבדו במוסדות החינוך והישיבות ויצאו לפנסייה בגיל צעיר ממנו בהרבה.. ואכמ.

רשימב (חלקית - מהזיכרון) של המאמרים שהספיק ללמד השנה:
אלול - שתי מאמרים על ר"ה (מאחר ואין כעת ספר תחת ידי איני זוכר בדיוק הדיבור המתחיל. כמדומני שהיה: דה יבחר לנו את נחלתינו (לא זוכר השנה), ועוד אחד
המשך פדה בשלום תשכו - דה פדה בשלום ודה להבין ענין נרות חנוכה
מרגלא בפומיה דרבא
המשך ברוך שעשה ניסים תשטו - שתי המאמרים
על כן קראו תשיג
על כל מאמר מסר לערך חמישה ששה שיעורים (על מאמרים מסויימים יותר).

מסר גם על עוד מאמרים שאיני זוכר כעת..

כל זה בנוסף לשיעורים בלקוטי שיחות של ליל שבת שבהם הספיק לעבור איתנו על כמות מכובדת של שיחות (בעיקר מהחלקים של ה-ט) כולל הדרן מ"ו הידוע.

התוועדויות רשמיות מטעם הישיבה שהתוועד: התוועד לכהפ 4 5 פעמים במהלך השנה - לא כולל התועדויות בשבתות שהתוועד כל שבת כמעט.

היוצא מכל האמור הוא ידידי היקר שככל הנראה כבר תקופה ארוכה אינך שוהה ב770.. איני יודע מתי יצאת לאחרונה ממיטתך בסבן פורטין ניין.. אך ב770 לוודאי לא ביקרת כבר זמן רב.. מתעדכן הינך כנראה משמועות וכד.. ואולי ל770 בכפח התכוונת בדבריך?
:מה שכתבתי הוא שאינו מוסר שיעורים מטעם הישיבה - התוועדויות בביתו, שיעורים בליקוטי שיחות או בבורו פארק למשל אינם מטעם הישיבה.. לא זכור לי שנתלתה מודעה בחודשים האחרונים מטעם הישיבה על התוועדות עם הרב בזאל הקטן (כבעבר). אם לך ברור שהיה משהו מטעם הישיבה בחודשים האחרונים אתה מוזמן להביא מקור ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א בניסן ה'תש"ף • 22:05, 5 באפריל 2020 (IST)
::בי' שבט הוא התוועד בהתוועדות המרכזית של ההנהלה ביחד עם כל חברי' בחדר האוכל הרשמי של הישיבה (עם שלט יחי גדול לידו....).

ובכן גם בתגובתך זו האחרונה מגלה הינך בורות נדירה ומפתיעה בכל הקשור לסדרי הישיבה לא רק בשנה האחרונה כי אם כבר כמה וכמה שנים טובות.. ולמודעי: ההתוועדויות של ר יואל בשנתיים שלש שנים האחרונות כבר לא נערכות בזאל הקטן כי אם בגעצל שול!.. או לחילופין כאשר מדובר ביומי דפגרא כגון יט כסלו וי שבט אז נערכות ההתוועדויות בחדר האוכל דפורטין!! כמדומני שאין ראיה טובה מזו לכך שהתוועדויות אלו אינם פרטיזניות כלל כי אם נערכים מטעם הנהלת הישיבה..

ואגב גם חשוב להעיר שבאותם ההתוועדויות הגדולות דיומי דפגרא שעורך בחדר אוכל משתתפים ברך כלל כל חברי הנהלת הישיבה, דהיינו - שלמה זרחי, קליין, קותי פלדמן, בלונינג ועוד - איני אומר זאת משמועה כי מישיהה ברורה, שם נכחתי ובעיני ראיתי כו..

אגב הטעם לכך שההתוועדויות איתו אינם נערכות בזאל הקטן הם בפשטות מצד הציבור הגדול שמגיע להשתתף בהם - לא רק תמימים, כי אף קבוצה גדולה מאנש וכן מחסידי פולין..

העובדה אותה כתבת בתגובתך שאין כל פרסום מטעם הנהלת הישיבה על התוועדויות אלו הינה שקר מוחלט!! הנהלת הישיבה מפרסמת על כל התוועדות איתו מראש ובבלאנק רשמי של ההנהלה ובאמת פלאני עליך.. זכות אחת יכולני ללמד עליך שמן הסתם נובעת בורות זו מטיוס ותלישות.. ולא חיליה מרצון לעוות את המציאות..

בנןגע להוכחות שביקשת - אתה מוזמן להיכנס ליוטיוב שם נמצאים כל ההתוועדויות איתו שהתוועד בשנה האחרונה בישיבה , בנוסף להתוועדויות שלו בשנים קודמות. אתה מוזמן להיכנס ולבדוק

וזאת מבלי להתייחס לשיעןרים הקבועים שמוסר פעמים בשבוע לכהפ.. וכי גם הם אינם חלק מסדרי הישיבה לשיטתך??

וכפי שכבר כתבתי בעבר, איני מכיר אף לא איש צוות אחד בישיבה - וכוונתי גם לישיבה זו ד770
- שמתמסר כל כך לסדרי הישיבה ולמסירת שיעורים וחינוך צעירי הצאן..

הן מבחינה כמותית: היינו הזמן והשעות שמשקיע במסירת שיעורים, והן באיכות כו'. ובהתייחס לגילו המופלג - 90 - הרי שהדבר מכפיל את עצמו כפליים..
:::אז כנראה שאתה טועה כי אני השתתפתי פעמיים בהתוועדויות שהתוועד בזאל הקטן בשנתיים האחרונות... אתה צודק שהיה מלא אנשים אבל היה. מכאן והלאה חזרת על מה שכבר כתבת ואתה יכול לראות את מה שעניתי - בחודשים האחרונים לא היה לפני כן היה. בסוף הודעתך כתבת על התמסרות נשוא הערך לישיבה ועל זה אין חולק - מקומו אולי בגוף הערך.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד בניסן ה'תש"ף • 04:53, 8 באפריל 2020 (IST)

במקום להתווכח וויכוחי סרק אתה מוזמן להיכנס ליוטיוב שם נמצאים כמה וכמה התוועדויוצ שלו עם בחורי הקבוצה החל משנת תשעז והלאה (ובתשעז גופא יש יותר מאחד שתיים)..

אשר כל כולם של התיעודים מביהכנ געצל שול..
::::אני לא יחזור על מה שכבר כתבתי ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ח בניסן ה'תש"ף • 06:19, 12 באפריל 2020 (IST)

הקישור ל"מנחם מענדל קפלן" המופיע בעריכת ספר סוגיות בחסידות, אינו קשור כלל ועיקר לפרסונה המדוברת. ואולי זה מכוון...[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:41, י' באייר, ה'תש"ף 22:41, 4 במאי 2020 (IST)

== משפיע בישיבה ==

גם לדעתי, כל עוד הנהלת הישיבה מגדירה אותו כמשפיע הישיבה, הוא אכן נושא בתואר ובתפקיד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באייר ה'תש"ף 01:13, 5 במאי 2020 (IST)
:תודה לך. ותיאורטית, עכשיו אתה פשוט יכול להסיר את ההגנה... [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 15:12, 5 במאי 2020 (IST)
בנוגע לזה שלא רה לשמוע על לעבור לפונוביץ' זה אביו שלא רצה ולא הוא בעצמו

== חובה לשנות ==

ר יואל נפטר ביום ה' ו' מנחם-אב ה'תשפ"א 15/07/2021

== תיקונים ==

בפסקא דעותיו: א.יש להחליף בשורה האחרונה בקטע השלישי מ"מחזיק" ל"החזיק". ב.דבריו ש... יותר וודאי מזרחת השמש - נאמרו בראיון ההוא לגבי ביאת המשיח בכללות ולאו דווקא על התגלות הרבי גופא כמשיח.
:אתה טועה. נאמר על ביאת משיח בימינו אלו בכלל כולל על התגלות הרבי כמלך המשיח ללא הסתלקות. תקרא שוב את הראיון ההוא ותקרא ותאזין לדבריו בהזדמנויות נוספות באותם שנים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 11:48, כ"ז באב, ה'תשפ"א 11:48, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
::"אגיד לך למה זה לא אותו הדבר. האמונה שלי בביאת המשיח יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר. כל המציאות שאנחנו רואים היא לא דבר ודאי. הדבר הוודאי והמוחלט היחיד זו התורה". -לא ודאי שהשמש תזרח מחר, אבל כן ודאי שהרבי לא ימות לעולם? -"שהמשיח יבוא. זה יותר ודאי מהביטחון שהשמש תזרח מחר"."
::זה מה שנאמר בראיון. תקרא שוב. הדברים מובאים בהקשר לשאלה מה יקרה לאמונת החסידים אם משיח לא יבוא ויקרה כך וכך, והתשובה היא שמשיח יבוא קודם לכך וכך, ומה הערבון לזה שמשיח יבוא קודם לזה? כי הוא בטוח שמשיח יבוא יותר מזריחת השמש. זה מה שנאמר שם בקשר לביטוי זה.
::"להאזין לדבריו מאותן השנים" זה בבחינת "...ירחיק עדותו" - כי היו לו '''הרבה מאוד''' נאומים באותן השנים. אם יש לך הקלטה ספציפית חתוכה של השורה מתוך הנאום בה הוא משתמש בביטוי הזה - צרף אותה. וודאי שהוא האמין בזה וזו הייתה דעתו [ובנושא זה באמת היא לא השתנתה, אלא בנושא הפרסום והחיים בגוף גשמי] - אבל זה לעשות סלט אחד גדול מכל הדברים שאמר באותה התקופה בלי קידמה ואיחור.
::יצויין גם שלא מובן מה בדיוק הצורך לציין שהרבי התנגד תחילה למאמר שפרסם ולאחר מכן אישר אותו בפסקא על דעותיו. רק מוסיף סרבול לפסקא המבולבלת בין כה{{אנונימי}}
:::מהסוף להתחלה: זה אכן לא קשור דווקא לפיסקא זו אך זה פרט חשוב ומשמעותי שכדאי לציין עליו באינצקלופדיה החב"דית. אם יש לך כוח ואתה מאוד מתעניין בנשוא הערך אתה מוזמן לערוך את הערך כדבעי להוסיף בו מכל המידע שנדפס אחר לכתו ורבה העבודה. לנאומיו באותם השנים אתה יכול להיחשף במגוון דרכים מתחיל בוידיאו'ס המרוזכים באתר רבי דרייב וכלה בתכנים הכתובים ב'יומני 770 בית משיח'ועיתון כפ"ח. אני רק שולך לך מהזיכרון על עוד נאום שלו בנושא הזה ספציפית - האמונה המוכרחת בנצחיות חייו הגשמיום בגופו הק' של מלכנו משיחנו שליט"א בר"ח כסלו תשנ"ד אז אמר שלולי זאת זו אמירה על חסידות שהיא כנהרות המאכזבין, הופכים את ליובאוויטש למוזיאון וכו' וכו'.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 05:09, כ"ח באב, ה'תשפ"א 05:09, 6 באוגוסט 2021 (UTC)
::::א."חשוב לציין באנציקלופדיה חב"דית" - נתחיל מכך שזה לא שאם נמצא פרט שחשוב לציין אז נדחוף אותו לאחד הערכים לא משנה לאיזה - אלא שאם יש ערך בנושא מסויים נכניס איליו מידע שקשור אל הערך הזה שאותו חשוב להכניס (ראה דברי בשיחה על בי"ד קראון הייטס). אשר על כן גם אם חשוב לך הכניס את זה - תכניס את זה בערך שקשור לזה (כמו הרבי כמלך המשיח וכיו"ב) - כי זה לא קשור ולא השפיע על דעותיו. ב.אחזור שנית: הביטוי הזה לא נאמר בראיון בהקשר בו הוא מובא בערך. אז ראשית כל יש להשמיטו או להעמידו על דיוקו [לא שזו לא הייתה דעתו - אבל הוא לא אמר את זה ואין לזה מקור. גם המקור שמסומן בערך (לציטוט המשובש) לא ברור בכלל]. הערתי לך ש"חפש בנאומיו" זה "ירחיק עדותו" ובתגובתך פשוט הסברת עד כמה - כי אם משהו יחליט שהוא אמר כך וכך ואני ארצה לבדוק זאת - אצטרך לצפות בשעות של נאוים, לדפדף בעשרות עיתונים שונים ומפוזרים כאן וכאן, ואין לדבר סוף. בדיוק לכן לא "שולפים מהזיכרון" - אלא רואים מה כן כתוב ואותו מצטטים במדוייק בערך.
::::דרך אגב: היו לו התבטאויות יותר חריפות מהציטוטים שלך ומ"זריחת השמש מחר". הוא אמר שאם יראו את מה שראו בג' תמוז אז מת תורה לא היה נכון [אחרי זה הא חזר בו מהר מאוד, אבל אם אתה מחפש ביטוי חריף אין חריף מזה לתאר את הביטחון שהיה לו באותו הזמן]. (רק שעכשיו אל תרוץ להכניס את זה לערך לפני שיהיה לך מקור...{{אנונימי}}
:::::א. לא נכניס כל דבר אך דעותיו בתשנ"ג הם פרט חשוב שהשפיע והיה חלק בהוואי החב"די ויש לזה חשיבות להיכנס לערך שלו כי דעותיו אלו היוו אבן דרך בחייו. ב. הוא התבטא בכמה ביטויים, גם בזריקת התפילין.. לגבי "יותר מזריחת השמש" הוא התבטא בכמה הזדמנויות ולא רק בראיון, ראה בספר האמנתי כי אדבר (לדוגמא כנס כ"ז ניסן נ"ד). אגב, חלק אחר באותו ראיון: 'שנינו מסכימים שהרבי הוא בשר ודם. "ודאי". בשר ודם, כמה שזה קשה לך לשמוע, יכול מחר לאבד, ואז מה יהיה? "תגיד לי, מה יהיה אם השמש לא תאיר מחר?"' ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:43 • ל' באב ה'תשפ"א
:::::::ודאי... הרי רק לשיטת "נצחיות חייו" אפשר להמשיך להניח תפילין.. הרי בדיוק למצב הזה התכוון ר' יואל - אלול תשפ"א בלי התגלות משיח.. לפחות כל עוד הרבי ממשיך לחלק קונטרסים בכל מועד.. ה' ירחם [[מיוחד:תרומות/213.151.47.109|213.151.47.109]] 01:34, 10 באוגוסט 2021 (UTC)
::::::::בדילוג על התייחסות לדברי השטות של האנונימי האחרון אחור לדבריך ר' אנונימי מספר 1 (למה לא תיפתח משתמש באתר? יהיה יותר קל לתקשר): לצפות בנאומיו ובכתביו הנ"ל המפורסמים ביותר וביותר ומודפסים שוב מזמן לזמן וכו' זה לא כזה דבר מסובך והביטוי 'ירחיק עדותו' כאן פשוט לא שייך 'כי קרוב אליך הדבר' וב"ה יש כיום גם כו"כ תוכנות חיפוש וריכוזי מאגרי מידע. גם כבר צויין לעיל שי"ל הספר 'האמנתי כי אדבר' בו נקל לקרוא ולמצוא הדברים שרוכזו יחדיו. עכ"פ הוא השתמש במשל זה של זריחת השמש על הוודאות שלא יקרה חלילה כו' גם בעת סיום הלכות ברמב"ם י"ב אייר ה'תשנ"ג, ועוד. גם בנאומו בכינוס השלוחים אליו ציינתי בו דיבר בהרחבה בנושא זה השתמש בביטוי זה של 'יותר מזריחת השמש'. דבריך שכאילו עמדתו אז אינה דבר חשוב לציון בערכו הינם מעוררים תמיהה רבתית ושאלה גדולה האם אתה מודע להיסטוריה החב"דית של שנות הנו"נים.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:07, ב' באלול, ה'תשפ"א 14:07, 10 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::::::::אדרבה, תשיב מדוע אתה חושב שזו כן הייתה כוונתו. לדידי פשוט שלא למצב הזה התכוון, וגם שלא כ"כ מהר שינה את דעתו. [[מיוחד:תרומות/212.76.124.143|212.76.124.143]] 16:19, 10 באוגוסט 2021 (UTC)

== ר' יואל ==

לעניות דעתי יש להוסיף נטמן ליד.
ובנוף יש לכתוב גם על כך שעושים לעילוי נשמתו בנין להפצת תורת הרבי בכל העולם{{שכח לחתום|אברימי קרסיק}}

== האמנתי כי אדבר ==
אמנם ספר חשוב, אבל לכאו' הרי"כ לא בדיוק עודד את הו"ל, בלשון המעטה. וד"ל.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 12:21, כ"ג בתשרי, ה'תשפ"ב 12:21, 29 בספטמבר 2021 (UTC)

==תנו לאיש להתבטא...==
שיניתי שני שינויים וכתבתי את הסיבה. '''נא לא לשנות לפני שעונים על השאלות'''.. (במיוחד הקונטרסן החריף):

א. "החזיק בדיעה" - מתי אמר דבר כזה??

ב. "כניסיון זמני" - זה מפורש בשיחות לגבי יו"ד שבט. אולי תחשוב יותר בכיוון של לחפש מה האיש עצמו אמר?

ג. "כיון שלא האמין" - זו אמורה להיות סיבה??

[אגב ההתנגדות לשיטת ה'דמיון' התחילה אצלו הרבה לפני המאורע...] {{שכח|בן פסיסא}}
:תקשיב {{א|בן פסיסא|מתוק}} הגעת פה לאתר משיחסטי, אתה יכול למתוח ביקורת אבל לא זלזול!!! ({{ציטוטון|לכאורה מאז שהוא התוודע לתורת הנגלה והחסידות..}}) תקשיב טוב הזלזול הבוטה שלך בדעות האתר עבר את גבול הטעם הטוב, כדאי '''מאוד''' שתשנה את ההתנהגות שלך ותבין שפה זה לא פורום!! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 11:25, 12 בינואר 2022 (UTC)

::להרגיע בבקשה.. הכל טוב.. אף אחד לא סגר את השביל... אני בסה"כ כתבתי את דעתו של נשוא הערך כפי שפרסמה כמ"פ. אולי {{א|משתמש:חסיד של הרבי|תפנה}} אותי איפה כתובה דעתו הרשמית של אתר זה? לא זכור לי שראיתי [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 10:09, י"ב בשבט, ה'תשפ"ב 10:09, 14 בינואר 2022 (UTC)
:::א:לא דברתי עליו דברתי על הזלול המחפיר שלך, מי אתה חושב שאתה שאתה מדבר ככה? מי אתה בכלל?! אבל מכיון שקבלתי החלטה טובה שלא לדבר עם מחללי ריב שכמותך וכמו חברך לספסל ה"ישיבה" (שכמוך חושבים שהם שווים משהו) אני מעתה לא מגיב לך ולחברך שכל מטרתם היא להרוס את האתר ולפגום בקדושה של חב"ד כולה - מא' וע' ת'. היה שלום. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 10:16, 14 בינואר 2022 (UTC)
::::מיהו חברי לספסל הישיבה? עכ"פ חושבני שגם בלי להיות "שווה משהו" כמוך, מותר לי לצטט את דברי משפיענו הרי"כ. ובכל אופן, קבל התנצלות ואשתדל להיזהר בדבריי. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 10:22, י"ב בשבט, ה'תשפ"ב 10:22, 14 בינואר 2022 (UTC)

שיחה:יואל כהן

2022-01-14T10:10:25Z

בן פסיסא:

שיחה:יואל כהן

2022-01-14T10:09:24Z

בן פסיסא: /* תנו לאיש להתבטא... */

הרה"ח יואל כהן הינו החוזר של הרבי החל מאת קבלת הנשיאות.
חיבר בהוראת הרבי את ספר הערכים חב"ד. מראשוני המקושרים אשר חיזקו בקרב חסידי חב"ד את האמונה בנשיא דור השביעי שיוליכנו קוממיות לארצנו.
על הזהירות בהתייחסות אל הרב כהן ניתן לראות מהמעשה שלפנינו. כשהרב מרדכי שמואל אשכנזי נכנס ליחידות אצל הרבי בחרותו. שאלו הרבי מיהו משפיעו. משענה 'יואל', השיבו הרבי 'ר' יואל'.

== לפנות בוקר?! ==

מעניין, הרבי אמר בשבועות תשי"ב מאמר לפנות בוקר? עוד יותר מעניין שר' יואל היה אז במקווה. ואולי יש לתווך שהיה זה ה'לפנות בוקר' של ר' יואל.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:35, 22 יוני 2007 (EDT)

:::אם אתה לא יודע דברים הפשוטים לכל בחור חב"די מתחיל, אז למה אתה אומר זאת לכולם?

כידוע, הרבי היה אומר מאמר בליל א' דחג השבועות לפנות בוקר (מתן תורה), מסורת זו נמשכה שנים רבות לפ"ע, אינני זוכר בדיוק מתי נפסקה. אינני יודע אם פעם השתתפת בטקס, אבל בקרב חסידי חב"ד נהוג ללכת למקווה לפנות בוקר דחג השבועות, ור' יואל, למרבה הפלא, גם נהג במנהג חסידי זה. (אגב, הוא לא היה עדיין נשוי, ובטח שלא היה דומה לר' יואל של שלושים שנה אח"כ). סיפור זה ידוע ומפורסם בין אלו ש"וואלגערן זיך צווישן חסידים", ומוטב שתבדוק בציציותיך לפני שאתה מראה את בורותך.--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:01, 24 יוני 2007 (EDT)

:מנהג זה הפסיק לאחר פטירתה של [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י' טבת תשל"א]], אז החל [[הרבי]] לעשות את ארוחות החגים בביתו שברח' פרזידנט ולא בחדר האוכל של [[אדמו"ר הריי"צ]] (משם הי'ה יורד לאמירת ה[[מאמר]] לפנות בוקר של [[שבועות]]). על המעמד הזה, שהי'ה נחשב בין [[חסיד|חסידים]] כמעמד מתן תורה, כדאי לכתוב ערך נפרד. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:15, 24 יוני 2007 (EDT)

מודה. אוירת הלייצנות שאופפת אותי בכל פעם שאני נכנס לערך הזה הפריחה את המנהג הפשוט מזכרוני. אקווה שלא ישונה.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 09:01, 24 יוני 2007 (EDT)

משיחה שהייתה לי עם צוות ההנהלה ב- 770 עולה כי היותו של ר' יואל משפיע לא מדוייקת ולכן ביצעתי את השינוי. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:44, 26 יולי 2007 (EDT)

נא להסביר. הריהו מוסר שיעורים עד היום ב- 770. [[משתמש:נצח|נצח]] 01:20, 13 מרץ 2008 (EDT)

הוא התפטר בתשנ"ה

את מי מהנהלת [[770]] שאלת? ר' יואל הוא ממשפיעי 770 ללא כל ספק.

הוא בקושי עושה התוועדויות פעם בשבוע והשיעורים שלו לא קבועים כמשפיע בישיבה זה יכול להיות גם פעם בחודש חודשיים, במילא לגבי מה שכתבו שהוא מוסר שיעורים כמשפיע זה לא נכון הוא אם כבר 'מוסר'. וד"ל. [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] 19:19, 22 ביולי 2018 (IST)

== אירוע המצער ==

זה היה הדרך הכי יעילה לפרסם ולהפיץ את העומדים מאחורי מעשה הטירור ע"מ שיוכלו לקיים בהידור את הדין בשו"ע "אל יבוש" כו'
:ומה הרוויחו מעתיקי הלה"ר לכאן? הרוויחו שאני אדע על עוד אירוע מצער שהתרחש ברגעים אלו ב[[770]], ולא שום דבר אחר.
::אה, וודאי, הם גם הרוויחו פגיעה משולשלת - בי, בהם ובי"ג. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

== הסיפור המוזכר בראש הדף. ==

לעניות דעתי, אין ללמוד מסיפור זה על הוראה מיוחדת של הרבי לששמור על כבודו של ר' יואל. הרבי בסך הכל רצה שבחור או אדם ישמור על כבודו של גדול ממנו בחכמה ובמניין. פעמים רבות ניתן לראות לימודים מיוחדים ומוטעים ממילים של הרבי כשמצד העניין זה הנהגה פשוטה שלא טומנת הוראה מיוחדת.

מדוע לא כותבים על ר' יואל לאחר ג' תמוז? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 21:28, 20 באוקטובר 2011 (UTC)
:הסיפור לא נכתב כהוראה לשום דבר, רק כאנקדוטה יוצאת דופן שמבטאת יחסו המיוחד והבלעדי של הרבי אליו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 20:44, 22 באוקטובר 2011 (UTC)
::איני חושב שהסיפור הספציפי הזה מבטא יחס מיוחד של הרבי אליו, לדעתי הרבי פשוט אמר לו שיתייחס קצת יותר בכבוד למשפיע שלו [למרות שאני אישית מעריך ומעריץ אותו וסובר שאכן היה יחס מיוחד מהרבי כלפיו אך מהסיפור הצפציפי הזה אין - לדעתי - ללמוד דבר וחצי דבר].ובנוגע לשאלתי הב' לא זכיתי למענה שאגב באישים אחרים שהם "אנטים" דווקא כן נכתבו פרטים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 07:13, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::רק כעת אני תופס שאתה מתכוון לסיפור שבראש הדף הזה, שהוא בעצם דף שיחה. הסיפור, כפי שניתן להיווכח, לא מובא בערך, כך שהדיון עליו מיותר. לגבי ג' תמוז; אם כוונתך לדעותיו, הרי שבערך אין שום יחס לדעותיו, לא לפני ולא אחרי. אתה מוזמן לכתוב ברגישות ובכובד ראש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:44, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::האם צריכים הוראה מיוחדת מהרבי כדי לשמור על כבודו של ר' יואל? האם צריכים הוראה מיוחדת מהרבי כדי לשמור על כבודו של ריל"ג? מה זה השטויות האלו? {{אנונימי}}

ושמעתי שהרב הנ"ל פעם שמע שיחה מהרבי ד"גדול מרבן שמו" ולכן אמר בלי ר' אבל הרבי תיקן אותו... כמובן שלא באתי לזלזל בכבודו ח"ו --[[משתמש:אמר רבי|אמר רבי]] - [[שיחת משתמש:אמר רבי|שיחה]] 03:57, 25 במרץ 2016 (UTC)

== מעיין בשיחת הגאולה ==

זה אולי מעניין, אולי מתאים לפורום חב"ד אינפו, אבל נראה לי שעושה ליצנות מעצמנו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 04:20, 4 ביולי 2013 (UTC)
:ראו גם [[שיחת קובץ:יואל כהן מעיין בשיחת הגאולה.jpg]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 04:24, 4 ביולי 2013 (UTC)

== הערך נמחק ושוחזר ==

עד לטיפול בבעיית התמונות שמופיעים בו. ישנו לערך למעלה מ 150 גרסאות ולכן לא שיך לרשום כאן את כל הרשימה. נקוה שהבעיה תטופל. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 03:47, 20 באוקטובר 2013 (UTC)

== דעתכם ==

#מחקתי את המשפט על היבסקציה, שאינו מכבד לא את האיש ולא את הפורום. מי שחושב שהמשפט הנ"ל חשוב במיוחד להבנת דעותיו (לדעתי לא), יואיל לציין לעיתון המדוייק בו נדפס ושם יוכל הקורא לראות אותו. חב"דפדיה לא אמורה להיות הבמה לכך, כפשוט.
#בקשת המקור להתבטאותו שאינו חבר הנהלת הישיבה, חיונית. לדעתי אם לא יימצא מקור הענין אמור להמחק (אינני בקי בענין זה, אבל לא מופרך שזו היתה פליטת פה בהקשר ספציפי למישהו שניסה לחלץ מפיו משהו, כמו שקורה הרבה...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:55, 14 בפברואר 2016 (UTC)
:::לגבי תפקידו בישיבה ראה לעיל בשיחה עדותו של ר' חיים נהר. לענין הצהרתו עצמו הדברים ידועים ואין כאן המקום להאריך בפרשיית יחסיו עם ראש הישיבה המכהן כעת ב770. נוכחותו בהתוועדויות של הישיבה אינה מקור בענין זה מאחר שראש הישיבה לא מפקח בעצמו על ההתוועדויות. על כן כל עוד לא יימצא מקור הפכי (שהוא הצהיר על נכונות לקבלת מרות מראש הישיבה) אינני רואה הצדקה למחיקה שנעשתה כאן ולתועלת הקוראים הנני משחזרה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 21:04 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::מריבה בין אנשי הצוות אינה הוכחה לכך שאינו משמש כמשפיע בישיבה, דווקא ידוע אצל כל חסידי חב"ד שחלק מהבחורים שלומדים בישיבה בקבוצה באופן רשמי לומדים אצלו.. אבל מבחנתי תרגיש "מאמין" שלוחם את מלחמת הקודש נגד ה"כופרים" שמצליח לבער הנגע..
:::::הדיון כאן אינו על תפקידו בישיבה אלא איך '''הוא''' רואה את עצמו כחלק מהצוות. אני מאמין שכל ישראל מאמינים בני מאמינים ואיני רואה קשר בין מידת השפעת האמונה על ההנהגה בפועל לבין מריבות שיכולות להיות בכל מקום, ולכן לא ברור לי סיום הקטע הקודם. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ח באדר א' ה'תשע"ו, 11:57 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::לדעתי הדיון סוטה לעיסוק בטפלות, הרי פשוט אחד שר' יואל עודנו משמש בפועל כמשפיע בישיבה בכך שהוא מוסר שיעורים לתלמידיה. עוד פשוט שהוא מתפרסם בתואר זה 'משפיע בישיבה, גם בבימות ובכתבות שבהם יש לו היכולות המלאה להגיד שאינו רואה עצמו ככזה, ולסיום מעולם לא נשמעה אמירה פומבית שכזו ממנו. אי אפשר לכתוב אנציקלופדיה על סמך שמועות שמנוגדות למציאות בשטח ולתואר שהוא מעוטר בו באופן שוטף. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ב' ה'תשע"ו 00:11, 16 במרץ 2016 (UTC)
:::::::מקור אמין לשמועה אכן נדרש, בודאי. אבל לעניות דעתי אין בכך סתירה למציאות בשטח. זה לא המקרה היחיד שאדם משמש '''בפועל''' בתפקיד שאינו ממונה לכך מטעם ההנהלה (או שהוא מעצמו לא רוצה לקבל את מרות ההנהלה, כבנדו"ד) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • ו' באדר ב' ה'תשע"ו, 13:17 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::::מן הסתם שגם על השאלה מיהי ההנהלה יש ויכוח. לדעתי יש לכתוב גם בפתיח וגם בערך שהוא משפיע, ובהערה את הספקות על כך, לפחות עד שיובא מקור ברור.
::::::::אך היות שאיני בקי כלל בעניין, לא אוכל לחתור להכרעה, דבר אחד ברור לא יתכן שבפתיח יכתב "כיהן כמשפיע" - לשון עבר, ובהמשך "משמש כמשפיע " ובסוגריים שבעצם הוא אינו משפיע. , מקוה שעוד משתמשים הבקיאים בפרטים יביעו דעתם ויוכרע על פי הרוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ב' ה'תשע"ו 22:09, 16 במרץ 2016 (UTC)
:::::::::זה סתם התעקשות להיתפס לקטנות. הרי הממסד במקרה הזה משרת את המטרה ולכן נצמדים אליו, ואילו זה היה הפוך והיו מנסים להגיד על XXXXX לדוגמא שאינו שליח כי XXXXX, ידידי הכוכב היה טוען בלהט "מה זה משנה, הרי בפועל הוא משמש כשליח!", וממילא גם אני בעד לכתוב שהוא משפיע, ואפשר לציין בהערה שיחד עם זאת הוא לא רואה את עצמו כנתון למרות ההנהלה ולא מקבל משכורת על עבודתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:30, 17 במרץ 2016 (UTC)
::::::::::אז כל הדיון הוא אם לכתוב את זה בסוגריים או בהערת שוליים? או איך לנסח את המשפט? לדעתי הניסוח הנוכחי יותר מכבד מאשר "בעקבות חילוקי דעות פנימיים אינו מוכן להסתכל בפני ראש הישיבה, אינו מקבל את מרותו, ומטיף לתלמידיו שלא להשתתף בשיעורים הכלליים שהוא מוסר"...
::::::::::בקשר לויכוח מיהי ההנהלה, יש משני הצדדים טענות נגד ראש הישיבה המכהן, אולם כאן בחבדפדיה מופיעה הגירסא הנפוצה בדבר זהות ראש הישיבה. (ואגב בערך על הישיבה דוקא מופיע נשוא ערך זה כחבר צוות. וי"ל שדוקא בערך זה העוסק בו אישית חשוב שתובע גם דעתו האישית בנושא..) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשע"ו, 15:23 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::::::אחרי שבפנים הערך כתוב שהוא מכן כמשפיע בפועל מצחיק שבפתיח כתוב "כיהן", ועפ"ז שיניתי, אלא שמשתמש "כוכב" כדרכו כנראה מנסה לסחוב זמן עם דיונים מיותרים. (אז בהחלט אולי יסביר כבוד הרב הכוכב מה טעם השינוי בין הפתיח לגוף הערך ומדוע יש להשאירו בצורתו הבלתי מובנת, כן יסביר מדוע אינו נחשב להכרעה אחרי שבהיסטוריית העריכה מופיע שינוי שבא בעקבות דיון זה רק שנשכח התיקון של הפתיח)--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 20:11, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
{{שבירה}}כבוד הרב [[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]], אמנם היחס כלפיך אמור להיות סלחני לכאורה, בתור משתמש חדש שאין לו כוונות זדוניות; אך התנהגותך מורה על התמצאות מופרזת בדרכי ההתנהלות כאן ועד לבקיאות בדרכי ההנהגה של כל משתמש ומשתמש, ובמילא עליך להיצמד לכללים אותם אתה כנראה יודע היטב.

לשאלתך, מדוע לדעתי הדיון לעיל לא הוכרע:

א. כפשוט, דיון מתנהל בדף השיחה בלבד, ולא בתקצירי עריכה.

ב. אפילו אם היית מביע את דעתך בדף השיחה, עדיין אין הכרעה שהוסכמה על כלל המשתמשים. מבלי לזלזל חלילה בחשיבות דעתך.

ג. גם אם העריכה שביצעת מוצדקת, וגם אם לבסוף היא תתקבל על דעת רוב המשתמשים, הצורה בה ביצעת אותה היא בלתי הולמת. ועדיף שתימנע מלנהוג בדרך זו.

כנ"ל גם הצבעה נפתחת לאחר דיון, ולא לאחר מעשה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:43, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

===דיון===
ואם הוא רוצה כבר דיון והצבעות אפשר לפתוח ברגע זה:
;מי בעד שיכתב שר' יואל מכהן כמשפיע ב770 ומי נגד?
*{{בעד חזק}}--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 20:14, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

*{{בעד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:37, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

*{{נגד|}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:43, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
*{{בעד}} אולי לכתוב שמכהן כמשפיע בצורה לא רשמית. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ו, למניינם 22:46, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{בעד}} --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:53, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{נגד|}} --'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ו' באב ה'תשע"ו 14:00, 10 באוגוסט 2016 (UTC) ידוע מכבר שעזב את הנהלת הישיבה, ואין כאן המקום לפרט את כל הסיפור--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ו' באב ה'תשע"ו 14:00, 10 באוגוסט 2016 (UTC)

::'''הבהרה:''' ההצעה היא לכתוב בגוף הערך שהוא מכהן כמשפיע, ובהערת שוליים שהוא אינו כפוף להנהלת הישיבה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:48, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::שטרן, ההבהרה נכתבה לאחר פתיחת ההצבעה ולכן אין בה משמעות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ו, למניינם 22:47, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אני לא חושב שצריך לכתוב הבהרה זו כי זהו דבר הפשוט שכל מידע שאין בו משום לשון הרע ויש בו משום ידע אנציקלופדי - יכול להיכלל בערך, ומכיון שהוא עצמו אינו מתבייש בזה ומסביר דעתו בהרחבה, אינני רואה ריעותא וגריעותא לציין זאת בהערת שוליים בערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:52, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::מתי ייחשב הדיון כמוכרע?--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 09:19, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::שלום,
::::::א. ההבהרה שכתבתי היא סיכום מתוך הדיון שקדם להצבעה. ולא חידוש שחידשתי לאחריה.
::::::ב. גם המשתמשים שהצביעו לפני הצבתה, ידעו שעל כך מדובר: להתראות, הוא זה שהציע זאת בדיון, ויוצר אור - קרא את הדיון הדק היטב, לפי הצהרתו.
::::::ג. ספק גדול אם להצבעתו של יוצר אור (שהוא היחיד שיכול אולי לטעון שלא ידע מכך) יש חשיבות, היות ש1. כמדומה שצריך ותק כלשהו בכדי להצביע, ו2. הוא פתח את ההצבעה לאחר שהפר מספר פעמים את הכללים ובמילא דעתו בנושא לא יכולה להיחשב כהצבעה חוקית, כאשר כל מטרתה היא להצדיק את המעשה שעשה כבר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 10:42, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::החלטתי לעשות הגהה לערך, כדי להמחיש כמה אפשר לטחון מים על מילה אחת בפתיח, בלי לשים לב לסימני הפיסוק השגויים לפניה ואחריה שחשובים לא פחות... חבר'ה עזבו את השטויות... מבטיח לכם שאף אחד לא ישים לב ל"כיהן" או "מכהן", זה לא מעלה ולא מוריד כלום. ומי שאכפת לו מהערך מוזמן להשלים את הפסקה החסרה. לחיים לחיים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:51, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

אני לא יודע על מה הויכוח? כאחד שנמצא ב770 אני יודע כמו כולם שר' יואל לא משפיע בישיבה גם בצורה ה'לא רשמית' הוא בסך הכל עושה התוועדות פעם בשבוע וגם זה לא בישיבה אלא בביתו, שיעורים הוא לא מוסר באופן קבוע - לעיתים פעם בחודש ואין לו שום מושג מה קורה בישיבה בשונה מהמשפיע 'השני' הרב גאלאמב שנמצא כל יום בישיבה בוקר וערב, ומוסר פעמים בשבוע שיעור שני ורביעי ובמילא הויכוח השטותי הזה אם הוא משפיע רשמי או לא רשמי מיותר לגמרי כי אינו משפיע גם לא רשמי. [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] 19:11, 22 ביולי 2018 (IST)

== מקור ==

'דור השביעי' מאיזה סיבה אתה מוחק את המקור לאמור בערך? וכי דעתך ששם לא מובאת טענתו? המקור לדעתך אינו נכון?--[[מיוחד:תרומות/164.138.112.196|164.138.112.196]] 14:08, 10 במאי 2016 (UTC)
:אתה מודע לכך שבפעולתך אתה עובר על חוקי הכתיבה בחב"דפדיה? והכוונה לנסיונך העקשני לשנות את הערך ללא סיבה ונימוק שוש ושוב..--[[מיוחד:תרומות/164.138.112.196|164.138.112.196]] 17:19, 10 במאי 2016 (UTC)
::בהצלחה במלחמות העריכה {{קריצה|}}... רק להעיר שאריכות הסבר הדעה מסורבלת, ואפשר לתמצת למשפט אחד. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:01, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::לא! באמת תלוי איך אתה מפרש את המושג "דעה", מסקנה או שעיקר הדעה הוא הרעיון ולה יש מסקנה..--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:21, 11 במאי 2016 (UTC)
::::[[משתמש:ד. שטרן]] נראה מעריכתך שלא קראת את המקור לדיעותיו, (וזו שלא באשמתך שהרי היה דחוף למישהו כאן להתעקש ולמחוק אותו משום מה..) הוא לא כתב זאת כביאור לאחרי ג' תמוז. כמו כן אין מטרתו לבאר איך יתכן שלאחרי ג' תמוז הוא עדיין מלך וכיו"ב (למרות שמתייחס לעניין במאמר (ושולל דעת רשדב"ל, לדוגמא) אבל לא זו ליבת העניין) עיקר עניינו הוא לבאר את 'יסוד' האמונה בכך שהרבי הוא מלך המשיח ומייסד זאת (עפ"י המבואר בשיחות) על הידוע שהחסידות עניינה "יחידה" שמתגלה על ידי הנשיא שעניינו "יחידה" ועיקר הגילוי הוא אצל הרבי משום שבו נתגלתה באופן הכי שלם עניין היחידה הכללית. (ורק שמדגיש, שבזה גופא אין זה באופן של ראוי להיות משיח אלא באופן נעלה יותר) ולאחרי זה מסיק שעפי"ז א"א לבוא ולהכריח יהודי אחר שיאמין בכך לפי שהגדרת הרבי כמלך המשיח (עכ"פ לשיטתו) אינה על פי הלכה אלא עפ"י חסידות, ועפי"ז אני מתקן.--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:48, 12 במאי 2016 (UTC)
:::::האמת שחסר עדיין קצת ביאור שמסגנון הלשון משמע כאילו הוא ח"ו מפקפק בתוקפה ובאמינותה של תורת החסידות, בעוד שתוכן כוונתו היא שכל זמן שהעניין אינו פסק הלכה הוא אינו "מחייב" הנהגה ואמונה בפועל עפי"ז, ולא שח"ו חסר באמיתות העניין. וכשאי היה להוסיף את הביאור.--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:57, 12 במאי 2016 (UTC)
::::::מה פירוש המילה המרשימה פינומינלי (סליחה על הבורות).[[משתמש:חיילי משיח|חיילי משיח]] - [[שיחת משתמש:חיילי משיח|שיחה]] 05:18, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::שוב אבקשך להקפיד על הכללים בדף השיחה. התרגום המדוייק של המילה מיוונית הוא 'תופעה', ונהוג להשתמש בזה לתיאור הגדרת אישיות יוצאת מגדר הרגיל הגורמת להתפעלות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:23, 8 באוגוסט 2016 (UTC)

==עריכות שנמחקו בעבר==
אשמח להבין מדוע ומצד איזה טעם נמחקו הדברים שהובאו בנוגע עסקנותו הציבורית של ר יואל. אביא בכאן את תורף הדברים שנכתבו עי "אלמוני" הכותב: הרב כהן מתוקף מעמדו הנכבד והבלתי מעורער בשכונה נוהג להביע את דעתו בין השאר גם בעניני עסקנות והנהגת הקהילה הקראונהיטסית. כך לדוגמא את געשה השכונה וסערה בפרשייה הידועה עם עסקן פלוני היה אז ר יואל מראשי המוקיעים וממובילי המאבק כנגד אותו עסקן.
עד כאן כמדומני דברים ברורים ומוסכמים שאינם נתונים במחלוקת כלל. ופלאני על עובדת השמטתם ומחיקתם.
לאחר מכן הוסיף הכותב שורה - שאף היא נקודה נכונה בתכלית, ועל אף שיכולני להבין את הקושי אולי וחוסר הנעימות של אחדים מבין הכותבים באתר קדוש זה למישמע או יותר נכון למיקרא דברים אלו עדין מסופקני האם יש באי נעימות זו עילה מספקת לצנזר את הקטע דלקמן:
כ"כ בתקופה שלאחר ג בתמוז תשנ"ד ניהל/מנהל מאבק איתנים כנגד כמה מעסקני השכונה לחיזוק וביצור מעמד ועד אגו"ח והמרכז לעניני חינוך בהתאם לדעתו הקדושה ורצונו של כ"ק אדמו"ר..
הלא כך?
:באנציקלופדיה כותבים עובדות בצורה ברורה, 'הקראונהיטסית', 'עסקן פלוני' הם התבטאויות לא ברורות למי שאינו מונח בנושא. מפאת כבודו של בעל הערך אין צורך להכניס את הקטע שהוא מתעסק בפוליטיקה. לגבי הקטע השני, לא כאן הבמה לכתוב את זה אבל לא הוא נלחם לטובת אגוח אלא אגוח נלחם דרכו, וד"ל. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ח' בניסן ה'תש"ף • 00:01, 2 באפריל 2020 (IST)
::מה ההתעקשות לכתוב שהוא 'היה'? בפועל ההנהלה מודיעה רשמית על שיעורים והתועדויות שלו. הרב לבקובסקי יושב איתו באסיפות וגם בהתודעויות של ההנהלה. למה לשחק בנדמה לי?? לא מוסיף כבוד לאנצק'.
:::מתי הפעם האחרונה שהיה שיעור או ההתוועדות שלו מטעם הישיבה? - לא בשנה האחרונה... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט' בניסן ה'תש"ף • 18:57, 3 באפריל 2020 (IST)
::::אח שלי, אתה חי בלה-לה-לנד? ביקרת ב770 לאחרונה? יש כל ערב שבת, וכל מאמר חדש שהוא מתחיל ללמד.
:::::אני נמצא ב770 ולאחרונה ודאי שאין כלום, אפילו התוועדויות בליל שבת הוא כבר לא עושה, הוא לא יוצא מהבית וגם ההתוועדות שהוא היה עושה בביתו כל שבת היא לא מטעם הישיבה. בשנים עברו הוא היה עושה התוועדויות מפעם לפעם בזאל הקטן ומוסר שיעורים מטעם הישיבה, בזמן האחרון (יותר מחצי שנה) הוא כבר לא ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א בניסן ה'תש"ף • 07:00, 5 באפריל 2020 (IST)
::::::כאמור, זה קשקוש שהחוש מכחישו. מיד אחרי תשרי היו מודעות - זה אני זוכר בבירור. וגם אם נניח שכבר כמה חודשים אין (לא שזה כך, אבל נניח. זה שהוא לא יוצא מהבית זה בגלל הקורונה, כמובן) - ב15 שנים האחרונות היה, ולא השתנה שום דבר מאז, זה לא שהוא פוטר או משהו.. מצחיק שצריך להתווכח על זה.

ובכן ידידי איני יודע באיזה 770 אתה חי ושוהה. בשנה האחרונה ר יואל מסר לנו הבוחרים שיעורים לכל הפחות פעמיים בשבוע (ולרוב - שלושה שיעורים) ! (החל מחודש אלול). למעט זמנים בהם בלאו הכי אין סדרים ושיעורים כחודש תשרי ויומי דפגרא וכד.
- ושיעורים אלו כוונתי לשיעורים בימי החול בהם מוסר שיעורים על מאמרי רבינו.
בנוסף להנל מסר לנו ר יואל שיעור בכל ליל שבת בשנה האחרונה בלקוטי שיחות, למעט אולי שבועיים שלש שמפאת סיבות שונות כחולשה וכד (וצריך לזכור את עובדת זקנותו וגילו המופלג כו) לא יכל לצאת ולמסור.
כל זה הוא בנוסף להתוועדויות הקבועות בתאריכים הקבועים שבהם נהג כל השנים להתוועד וכמו כן גם השנה זכינו שיצא ויתוועד עימנו.
ויש לזכור את ההפלאה שבעניין וההתמסרות הגדולה שלו שבמרומי גילו המופלג - 90 בלעהר עדיין יוצא תוך התמסרות גדולה ומוסר דיעורים וכו.
לגבי מה שכתבת שבתקופה האחרונה הפסיק לצאת למסירת שיעורים - אז כך: השיעור האחרון שמסר היה בשבוע האחרון לפני פורים!.. מאז הפסיק אמנם למסור אך הסיבה לכך פשוטה - מחמת התפשטות הקורונה וחשש לבריאותו הוחלט עי המשבקים שלו לשומרו ושישב בביתו ולר יסתובב עוד בחוץ..
ואגב בפורים האחרון הוא עוד יצא להתוועד, בביתו אמנם אבל להעיר שכן הוא הסדר בכל השנים שהיה עורך את ההתוועדות פורים - הרשמית מטעם הישיבנ בביתו וק"ל.
כז נכתב עי בחור קבוצה דהשתא..

כמובן כל זה מבלי להזכיר ולהתייחס לסעודות שבת - פארבריינגנס - שעורך מידי שבת בשבתו לתמידי הקבוצה..

כמו כן - מסירת שיעורים לפוילישערס בבורו פארק - שיעורים שמסר עד לתקופה האחרונה, קרי עד לפני חודש וחצי..

האם אתם מכירים עוד יהודי כמוהו שבמרומי גילו המופלג וחרף חולשתו הגדולה מתמסר כל כך למסירת שיעורים והפצת חסידות.. למותר לציין שמות של יהודים חסידיים ותלמידי חכמים משפיעים וראשי ישיבות שעבדו במוסדות החינוך והישיבות ויצאו לפנסייה בגיל צעיר ממנו בהרבה.. ואכמ.

רשימב (חלקית - מהזיכרון) של המאמרים שהספיק ללמד השנה:
אלול - שתי מאמרים על ר"ה (מאחר ואין כעת ספר תחת ידי איני זוכר בדיוק הדיבור המתחיל. כמדומני שהיה: דה יבחר לנו את נחלתינו (לא זוכר השנה), ועוד אחד
המשך פדה בשלום תשכו - דה פדה בשלום ודה להבין ענין נרות חנוכה
מרגלא בפומיה דרבא
המשך ברוך שעשה ניסים תשטו - שתי המאמרים
על כן קראו תשיג
על כל מאמר מסר לערך חמישה ששה שיעורים (על מאמרים מסויימים יותר).

מסר גם על עוד מאמרים שאיני זוכר כעת..

כל זה בנוסף לשיעורים בלקוטי שיחות של ליל שבת שבהם הספיק לעבור איתנו על כמות מכובדת של שיחות (בעיקר מהחלקים של ה-ט) כולל הדרן מ"ו הידוע.

התוועדויות רשמיות מטעם הישיבה שהתוועד: התוועד לכהפ 4 5 פעמים במהלך השנה - לא כולל התועדויות בשבתות שהתוועד כל שבת כמעט.

היוצא מכל האמור הוא ידידי היקר שככל הנראה כבר תקופה ארוכה אינך שוהה ב770.. איני יודע מתי יצאת לאחרונה ממיטתך בסבן פורטין ניין.. אך ב770 לוודאי לא ביקרת כבר זמן רב.. מתעדכן הינך כנראה משמועות וכד.. ואולי ל770 בכפח התכוונת בדבריך?
:מה שכתבתי הוא שאינו מוסר שיעורים מטעם הישיבה - התוועדויות בביתו, שיעורים בליקוטי שיחות או בבורו פארק למשל אינם מטעם הישיבה.. לא זכור לי שנתלתה מודעה בחודשים האחרונים מטעם הישיבה על התוועדות עם הרב בזאל הקטן (כבעבר). אם לך ברור שהיה משהו מטעם הישיבה בחודשים האחרונים אתה מוזמן להביא מקור ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א בניסן ה'תש"ף • 22:05, 5 באפריל 2020 (IST)
::בי' שבט הוא התוועד בהתוועדות המרכזית של ההנהלה ביחד עם כל חברי' בחדר האוכל הרשמי של הישיבה (עם שלט יחי גדול לידו....).

ובכן גם בתגובתך זו האחרונה מגלה הינך בורות נדירה ומפתיעה בכל הקשור לסדרי הישיבה לא רק בשנה האחרונה כי אם כבר כמה וכמה שנים טובות.. ולמודעי: ההתוועדויות של ר יואל בשנתיים שלש שנים האחרונות כבר לא נערכות בזאל הקטן כי אם בגעצל שול!.. או לחילופין כאשר מדובר ביומי דפגרא כגון יט כסלו וי שבט אז נערכות ההתוועדויות בחדר האוכל דפורטין!! כמדומני שאין ראיה טובה מזו לכך שהתוועדויות אלו אינם פרטיזניות כלל כי אם נערכים מטעם הנהלת הישיבה..

ואגב גם חשוב להעיר שבאותם ההתוועדויות הגדולות דיומי דפגרא שעורך בחדר אוכל משתתפים ברך כלל כל חברי הנהלת הישיבה, דהיינו - שלמה זרחי, קליין, קותי פלדמן, בלונינג ועוד - איני אומר זאת משמועה כי מישיהה ברורה, שם נכחתי ובעיני ראיתי כו..

אגב הטעם לכך שההתוועדויות איתו אינם נערכות בזאל הקטן הם בפשטות מצד הציבור הגדול שמגיע להשתתף בהם - לא רק תמימים, כי אף קבוצה גדולה מאנש וכן מחסידי פולין..

העובדה אותה כתבת בתגובתך שאין כל פרסום מטעם הנהלת הישיבה על התוועדויות אלו הינה שקר מוחלט!! הנהלת הישיבה מפרסמת על כל התוועדות איתו מראש ובבלאנק רשמי של ההנהלה ובאמת פלאני עליך.. זכות אחת יכולני ללמד עליך שמן הסתם נובעת בורות זו מטיוס ותלישות.. ולא חיליה מרצון לעוות את המציאות..

בנןגע להוכחות שביקשת - אתה מוזמן להיכנס ליוטיוב שם נמצאים כל ההתוועדויות איתו שהתוועד בשנה האחרונה בישיבה , בנוסף להתוועדויות שלו בשנים קודמות. אתה מוזמן להיכנס ולבדוק

וזאת מבלי להתייחס לשיעןרים הקבועים שמוסר פעמים בשבוע לכהפ.. וכי גם הם אינם חלק מסדרי הישיבה לשיטתך??

וכפי שכבר כתבתי בעבר, איני מכיר אף לא איש צוות אחד בישיבה - וכוונתי גם לישיבה זו ד770
- שמתמסר כל כך לסדרי הישיבה ולמסירת שיעורים וחינוך צעירי הצאן..

הן מבחינה כמותית: היינו הזמן והשעות שמשקיע במסירת שיעורים, והן באיכות כו'. ובהתייחס לגילו המופלג - 90 - הרי שהדבר מכפיל את עצמו כפליים..
:::אז כנראה שאתה טועה כי אני השתתפתי פעמיים בהתוועדויות שהתוועד בזאל הקטן בשנתיים האחרונות... אתה צודק שהיה מלא אנשים אבל היה. מכאן והלאה חזרת על מה שכבר כתבת ואתה יכול לראות את מה שעניתי - בחודשים האחרונים לא היה לפני כן היה. בסוף הודעתך כתבת על התמסרות נשוא הערך לישיבה ועל זה אין חולק - מקומו אולי בגוף הערך.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד בניסן ה'תש"ף • 04:53, 8 באפריל 2020 (IST)

במקום להתווכח וויכוחי סרק אתה מוזמן להיכנס ליוטיוב שם נמצאים כמה וכמה התוועדויוצ שלו עם בחורי הקבוצה החל משנת תשעז והלאה (ובתשעז גופא יש יותר מאחד שתיים)..

אשר כל כולם של התיעודים מביהכנ געצל שול..
::::אני לא יחזור על מה שכבר כתבתי ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ח בניסן ה'תש"ף • 06:19, 12 באפריל 2020 (IST)

הקישור ל"מנחם מענדל קפלן" המופיע בעריכת ספר סוגיות בחסידות, אינו קשור כלל ועיקר לפרסונה המדוברת. ואולי זה מכוון...[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:41, י' באייר, ה'תש"ף 22:41, 4 במאי 2020 (IST)

== משפיע בישיבה ==

גם לדעתי, כל עוד הנהלת הישיבה מגדירה אותו כמשפיע הישיבה, הוא אכן נושא בתואר ובתפקיד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באייר ה'תש"ף 01:13, 5 במאי 2020 (IST)
:תודה לך. ותיאורטית, עכשיו אתה פשוט יכול להסיר את ההגנה... [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 15:12, 5 במאי 2020 (IST)
בנוגע לזה שלא רה לשמוע על לעבור לפונוביץ' זה אביו שלא רצה ולא הוא בעצמו

== חובה לשנות ==

ר יואל נפטר ביום ה' ו' מנחם-אב ה'תשפ"א 15/07/2021

== תיקונים ==

בפסקא דעותיו: א.יש להחליף בשורה האחרונה בקטע השלישי מ"מחזיק" ל"החזיק". ב.דבריו ש... יותר וודאי מזרחת השמש - נאמרו בראיון ההוא לגבי ביאת המשיח בכללות ולאו דווקא על התגלות הרבי גופא כמשיח.
:אתה טועה. נאמר על ביאת משיח בימינו אלו בכלל כולל על התגלות הרבי כמלך המשיח ללא הסתלקות. תקרא שוב את הראיון ההוא ותקרא ותאזין לדבריו בהזדמנויות נוספות באותם שנים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 11:48, כ"ז באב, ה'תשפ"א 11:48, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
::"אגיד לך למה זה לא אותו הדבר. האמונה שלי בביאת המשיח יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר. כל המציאות שאנחנו רואים היא לא דבר ודאי. הדבר הוודאי והמוחלט היחיד זו התורה". -לא ודאי שהשמש תזרח מחר, אבל כן ודאי שהרבי לא ימות לעולם? -"שהמשיח יבוא. זה יותר ודאי מהביטחון שהשמש תזרח מחר"."
::זה מה שנאמר בראיון. תקרא שוב. הדברים מובאים בהקשר לשאלה מה יקרה לאמונת החסידים אם משיח לא יבוא ויקרה כך וכך, והתשובה היא שמשיח יבוא קודם לכך וכך, ומה הערבון לזה שמשיח יבוא קודם לזה? כי הוא בטוח שמשיח יבוא יותר מזריחת השמש. זה מה שנאמר שם בקשר לביטוי זה.
::"להאזין לדבריו מאותן השנים" זה בבחינת "...ירחיק עדותו" - כי היו לו '''הרבה מאוד''' נאומים באותן השנים. אם יש לך הקלטה ספציפית חתוכה של השורה מתוך הנאום בה הוא משתמש בביטוי הזה - צרף אותה. וודאי שהוא האמין בזה וזו הייתה דעתו [ובנושא זה באמת היא לא השתנתה, אלא בנושא הפרסום והחיים בגוף גשמי] - אבל זה לעשות סלט אחד גדול מכל הדברים שאמר באותה התקופה בלי קידמה ואיחור.
::יצויין גם שלא מובן מה בדיוק הצורך לציין שהרבי התנגד תחילה למאמר שפרסם ולאחר מכן אישר אותו בפסקא על דעותיו. רק מוסיף סרבול לפסקא המבולבלת בין כה{{אנונימי}}
:::מהסוף להתחלה: זה אכן לא קשור דווקא לפיסקא זו אך זה פרט חשוב ומשמעותי שכדאי לציין עליו באינצקלופדיה החב"דית. אם יש לך כוח ואתה מאוד מתעניין בנשוא הערך אתה מוזמן לערוך את הערך כדבעי להוסיף בו מכל המידע שנדפס אחר לכתו ורבה העבודה. לנאומיו באותם השנים אתה יכול להיחשף במגוון דרכים מתחיל בוידיאו'ס המרוזכים באתר רבי דרייב וכלה בתכנים הכתובים ב'יומני 770 בית משיח'ועיתון כפ"ח. אני רק שולך לך מהזיכרון על עוד נאום שלו בנושא הזה ספציפית - האמונה המוכרחת בנצחיות חייו הגשמיום בגופו הק' של מלכנו משיחנו שליט"א בר"ח כסלו תשנ"ד אז אמר שלולי זאת זו אמירה על חסידות שהיא כנהרות המאכזבין, הופכים את ליובאוויטש למוזיאון וכו' וכו'.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 05:09, כ"ח באב, ה'תשפ"א 05:09, 6 באוגוסט 2021 (UTC)
::::א."חשוב לציין באנציקלופדיה חב"דית" - נתחיל מכך שזה לא שאם נמצא פרט שחשוב לציין אז נדחוף אותו לאחד הערכים לא משנה לאיזה - אלא שאם יש ערך בנושא מסויים נכניס איליו מידע שקשור אל הערך הזה שאותו חשוב להכניס (ראה דברי בשיחה על בי"ד קראון הייטס). אשר על כן גם אם חשוב לך הכניס את זה - תכניס את זה בערך שקשור לזה (כמו הרבי כמלך המשיח וכיו"ב) - כי זה לא קשור ולא השפיע על דעותיו. ב.אחזור שנית: הביטוי הזה לא נאמר בראיון בהקשר בו הוא מובא בערך. אז ראשית כל יש להשמיטו או להעמידו על דיוקו [לא שזו לא הייתה דעתו - אבל הוא לא אמר את זה ואין לזה מקור. גם המקור שמסומן בערך (לציטוט המשובש) לא ברור בכלל]. הערתי לך ש"חפש בנאומיו" זה "ירחיק עדותו" ובתגובתך פשוט הסברת עד כמה - כי אם משהו יחליט שהוא אמר כך וכך ואני ארצה לבדוק זאת - אצטרך לצפות בשעות של נאוים, לדפדף בעשרות עיתונים שונים ומפוזרים כאן וכאן, ואין לדבר סוף. בדיוק לכן לא "שולפים מהזיכרון" - אלא רואים מה כן כתוב ואותו מצטטים במדוייק בערך.
::::דרך אגב: היו לו התבטאויות יותר חריפות מהציטוטים שלך ומ"זריחת השמש מחר". הוא אמר שאם יראו את מה שראו בג' תמוז אז מת תורה לא היה נכון [אחרי זה הא חזר בו מהר מאוד, אבל אם אתה מחפש ביטוי חריף אין חריף מזה לתאר את הביטחון שהיה לו באותו הזמן]. (רק שעכשיו אל תרוץ להכניס את זה לערך לפני שיהיה לך מקור...{{אנונימי}}
:::::א. לא נכניס כל דבר אך דעותיו בתשנ"ג הם פרט חשוב שהשפיע והיה חלק בהוואי החב"די ויש לזה חשיבות להיכנס לערך שלו כי דעותיו אלו היוו אבן דרך בחייו. ב. הוא התבטא בכמה ביטויים, גם בזריקת התפילין.. לגבי "יותר מזריחת השמש" הוא התבטא בכמה הזדמנויות ולא רק בראיון, ראה בספר האמנתי כי אדבר (לדוגמא כנס כ"ז ניסן נ"ד). אגב, חלק אחר באותו ראיון: 'שנינו מסכימים שהרבי הוא בשר ודם. "ודאי". בשר ודם, כמה שזה קשה לך לשמוע, יכול מחר לאבד, ואז מה יהיה? "תגיד לי, מה יהיה אם השמש לא תאיר מחר?"' ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:43 • ל' באב ה'תשפ"א
:::::::ודאי... הרי רק לשיטת "נצחיות חייו" אפשר להמשיך להניח תפילין.. הרי בדיוק למצב הזה התכוון ר' יואל - אלול תשפ"א בלי התגלות משיח.. לפחות כל עוד הרבי ממשיך לחלק קונטרסים בכל מועד.. ה' ירחם [[מיוחד:תרומות/213.151.47.109|213.151.47.109]] 01:34, 10 באוגוסט 2021 (UTC)
::::::::בדילוג על התייחסות לדברי השטות של האנונימי האחרון אחור לדבריך ר' אנונימי מספר 1 (למה לא תיפתח משתמש באתר? יהיה יותר קל לתקשר): לצפות בנאומיו ובכתביו הנ"ל המפורסמים ביותר וביותר ומודפסים שוב מזמן לזמן וכו' זה לא כזה דבר מסובך והביטוי 'ירחיק עדותו' כאן פשוט לא שייך 'כי קרוב אליך הדבר' וב"ה יש כיום גם כו"כ תוכנות חיפוש וריכוזי מאגרי מידע. גם כבר צויין לעיל שי"ל הספר 'האמנתי כי אדבר' בו נקל לקרוא ולמצוא הדברים שרוכזו יחדיו. עכ"פ הוא השתמש במשל זה של זריחת השמש על הוודאות שלא יקרה חלילה כו' גם בעת סיום הלכות ברמב"ם י"ב אייר ה'תשנ"ג, ועוד. גם בנאומו בכינוס השלוחים אליו ציינתי בו דיבר בהרחבה בנושא זה השתמש בביטוי זה של 'יותר מזריחת השמש'. דבריך שכאילו עמדתו אז אינה דבר חשוב לציון בערכו הינם מעוררים תמיהה רבתית ושאלה גדולה האם אתה מודע להיסטוריה החב"דית של שנות הנו"נים.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:07, ב' באלול, ה'תשפ"א 14:07, 10 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::::::::אדרבה, תשיב מדוע אתה חושב שזו כן הייתה כוונתו. לדידי פשוט שלא למצב הזה התכוון, וגם שלא כ"כ מהר שינה את דעתו. [[מיוחד:תרומות/212.76.124.143|212.76.124.143]] 16:19, 10 באוגוסט 2021 (UTC)

== ר' יואל ==

לעניות דעתי יש להוסיף נטמן ליד.
ובנוף יש לכתוב גם על כך שעושים לעילוי נשמתו בנין להפצת תורת הרבי בכל העולם{{שכח לחתום|אברימי קרסיק}}

== האמנתי כי אדבר ==
אמנם ספר חשוב, אבל לכאו' הרי"כ לא בדיוק עודד את הו"ל, בלשון המעטה. וד"ל.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 12:21, כ"ג בתשרי, ה'תשפ"ב 12:21, 29 בספטמבר 2021 (UTC)

==תנו לאיש להתבטא...==
שיניתי שני שינויים וכתבתי את הסיבה. '''נא לא לשנות לפני שעונים על השאלות'''.. (במיוחד הקונטרסן החריף):

א. "החזיק בדיעה" - מתי אמר דבר כזה??

ב. "כניסיון זמני" - זה מפורש בשיחות לגבי יו"ד שבט. אולי תחשוב יותר בכיוון של לחפש מה האיש עצמו אמר?

ג. "כיון שלא האמין" - זו אמורה להיות סיבה??

[אגב ההתנגדות לשיטת ה'דמיון' התחילה אצלו הרבה לפני המאורע...] {{שכח|בן פסיסא}}
:תקשיב {{א|בן פסיסא|מתוק}} הגעת פה לאתר משיחסטי, אתה יכול למתוח ביקורת אבל לא זלזול!!! ({{ציטוטון|לכאורה מאז שהוא התוודע לתורת הנגלה והחסידות..}}) תקשיב טוב הזלזול הבוטה שלך בדעות האתר עבר את גבול הטעם הטוב, כדאי '''מאוד''' שתשנה את ההתנהגות שלך ותבין שפה זה לא פורום!! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 11:25, 12 בינואר 2022 (UTC)

::להרגיע בבקשה.. הכל טוב.. אף אחד לא סגר את השביל... אני בסה"כ כתבתי את דעתו של נשוא הערך כפי שפרסמה כמ"פ. אולי {{משתמש:חסיד של הרבי|תפנה}} אותי איפה כתובה דעתו הרשמית של אתר זה? לא זכור לי שראיתי [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 10:09, י"ב בשבט, ה'תשפ"ב 10:09, 14 בינואר 2022 (UTC)

שיחה:יואל כהן

2022-01-12T11:06:59Z

בן פסיסא: /* תנו לאיש להתבטא... */

הרה"ח יואל כהן הינו החוזר של הרבי החל מאת קבלת הנשיאות.
חיבר בהוראת הרבי את ספר הערכים חב"ד. מראשוני המקושרים אשר חיזקו בקרב חסידי חב"ד את האמונה בנשיא דור השביעי שיוליכנו קוממיות לארצנו.
על הזהירות בהתייחסות אל הרב כהן ניתן לראות מהמעשה שלפנינו. כשהרב מרדכי שמואל אשכנזי נכנס ליחידות אצל הרבי בחרותו. שאלו הרבי מיהו משפיעו. משענה 'יואל', השיבו הרבי 'ר' יואל'.

== לפנות בוקר?! ==

מעניין, הרבי אמר בשבועות תשי"ב מאמר לפנות בוקר? עוד יותר מעניין שר' יואל היה אז במקווה. ואולי יש לתווך שהיה זה ה'לפנות בוקר' של ר' יואל.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:35, 22 יוני 2007 (EDT)

:::אם אתה לא יודע דברים הפשוטים לכל בחור חב"די מתחיל, אז למה אתה אומר זאת לכולם?

כידוע, הרבי היה אומר מאמר בליל א' דחג השבועות לפנות בוקר (מתן תורה), מסורת זו נמשכה שנים רבות לפ"ע, אינני זוכר בדיוק מתי נפסקה. אינני יודע אם פעם השתתפת בטקס, אבל בקרב חסידי חב"ד נהוג ללכת למקווה לפנות בוקר דחג השבועות, ור' יואל, למרבה הפלא, גם נהג במנהג חסידי זה. (אגב, הוא לא היה עדיין נשוי, ובטח שלא היה דומה לר' יואל של שלושים שנה אח"כ). סיפור זה ידוע ומפורסם בין אלו ש"וואלגערן זיך צווישן חסידים", ומוטב שתבדוק בציציותיך לפני שאתה מראה את בורותך.--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:01, 24 יוני 2007 (EDT)

:מנהג זה הפסיק לאחר פטירתה של [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י' טבת תשל"א]], אז החל [[הרבי]] לעשות את ארוחות החגים בביתו שברח' פרזידנט ולא בחדר האוכל של [[אדמו"ר הריי"צ]] (משם הי'ה יורד לאמירת ה[[מאמר]] לפנות בוקר של [[שבועות]]). על המעמד הזה, שהי'ה נחשב בין [[חסיד|חסידים]] כמעמד מתן תורה, כדאי לכתוב ערך נפרד. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:15, 24 יוני 2007 (EDT)

מודה. אוירת הלייצנות שאופפת אותי בכל פעם שאני נכנס לערך הזה הפריחה את המנהג הפשוט מזכרוני. אקווה שלא ישונה.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 09:01, 24 יוני 2007 (EDT)

משיחה שהייתה לי עם צוות ההנהלה ב- 770 עולה כי היותו של ר' יואל משפיע לא מדוייקת ולכן ביצעתי את השינוי. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:44, 26 יולי 2007 (EDT)

נא להסביר. הריהו מוסר שיעורים עד היום ב- 770. [[משתמש:נצח|נצח]] 01:20, 13 מרץ 2008 (EDT)

הוא התפטר בתשנ"ה

את מי מהנהלת [[770]] שאלת? ר' יואל הוא ממשפיעי 770 ללא כל ספק.

הוא בקושי עושה התוועדויות פעם בשבוע והשיעורים שלו לא קבועים כמשפיע בישיבה זה יכול להיות גם פעם בחודש חודשיים, במילא לגבי מה שכתבו שהוא מוסר שיעורים כמשפיע זה לא נכון הוא אם כבר 'מוסר'. וד"ל. [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] 19:19, 22 ביולי 2018 (IST)

== אירוע המצער ==

זה היה הדרך הכי יעילה לפרסם ולהפיץ את העומדים מאחורי מעשה הטירור ע"מ שיוכלו לקיים בהידור את הדין בשו"ע "אל יבוש" כו'
:ומה הרוויחו מעתיקי הלה"ר לכאן? הרוויחו שאני אדע על עוד אירוע מצער שהתרחש ברגעים אלו ב[[770]], ולא שום דבר אחר.
::אה, וודאי, הם גם הרוויחו פגיעה משולשלת - בי, בהם ובי"ג. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

== הסיפור המוזכר בראש הדף. ==

לעניות דעתי, אין ללמוד מסיפור זה על הוראה מיוחדת של הרבי לששמור על כבודו של ר' יואל. הרבי בסך הכל רצה שבחור או אדם ישמור על כבודו של גדול ממנו בחכמה ובמניין. פעמים רבות ניתן לראות לימודים מיוחדים ומוטעים ממילים של הרבי כשמצד העניין זה הנהגה פשוטה שלא טומנת הוראה מיוחדת.

מדוע לא כותבים על ר' יואל לאחר ג' תמוז? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 21:28, 20 באוקטובר 2011 (UTC)
:הסיפור לא נכתב כהוראה לשום דבר, רק כאנקדוטה יוצאת דופן שמבטאת יחסו המיוחד והבלעדי של הרבי אליו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 20:44, 22 באוקטובר 2011 (UTC)
::איני חושב שהסיפור הספציפי הזה מבטא יחס מיוחד של הרבי אליו, לדעתי הרבי פשוט אמר לו שיתייחס קצת יותר בכבוד למשפיע שלו [למרות שאני אישית מעריך ומעריץ אותו וסובר שאכן היה יחס מיוחד מהרבי כלפיו אך מהסיפור הצפציפי הזה אין - לדעתי - ללמוד דבר וחצי דבר].ובנוגע לשאלתי הב' לא זכיתי למענה שאגב באישים אחרים שהם "אנטים" דווקא כן נכתבו פרטים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 07:13, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::רק כעת אני תופס שאתה מתכוון לסיפור שבראש הדף הזה, שהוא בעצם דף שיחה. הסיפור, כפי שניתן להיווכח, לא מובא בערך, כך שהדיון עליו מיותר. לגבי ג' תמוז; אם כוונתך לדעותיו, הרי שבערך אין שום יחס לדעותיו, לא לפני ולא אחרי. אתה מוזמן לכתוב ברגישות ובכובד ראש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:44, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::האם צריכים הוראה מיוחדת מהרבי כדי לשמור על כבודו של ר' יואל? האם צריכים הוראה מיוחדת מהרבי כדי לשמור על כבודו של ריל"ג? מה זה השטויות האלו? {{אנונימי}}

ושמעתי שהרב הנ"ל פעם שמע שיחה מהרבי ד"גדול מרבן שמו" ולכן אמר בלי ר' אבל הרבי תיקן אותו... כמובן שלא באתי לזלזל בכבודו ח"ו --[[משתמש:אמר רבי|אמר רבי]] - [[שיחת משתמש:אמר רבי|שיחה]] 03:57, 25 במרץ 2016 (UTC)

== מעיין בשיחת הגאולה ==

זה אולי מעניין, אולי מתאים לפורום חב"ד אינפו, אבל נראה לי שעושה ליצנות מעצמנו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 04:20, 4 ביולי 2013 (UTC)
:ראו גם [[שיחת קובץ:יואל כהן מעיין בשיחת הגאולה.jpg]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 04:24, 4 ביולי 2013 (UTC)

== הערך נמחק ושוחזר ==

עד לטיפול בבעיית התמונות שמופיעים בו. ישנו לערך למעלה מ 150 גרסאות ולכן לא שיך לרשום כאן את כל הרשימה. נקוה שהבעיה תטופל. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 03:47, 20 באוקטובר 2013 (UTC)

== דעתכם ==

#מחקתי את המשפט על היבסקציה, שאינו מכבד לא את האיש ולא את הפורום. מי שחושב שהמשפט הנ"ל חשוב במיוחד להבנת דעותיו (לדעתי לא), יואיל לציין לעיתון המדוייק בו נדפס ושם יוכל הקורא לראות אותו. חב"דפדיה לא אמורה להיות הבמה לכך, כפשוט.
#בקשת המקור להתבטאותו שאינו חבר הנהלת הישיבה, חיונית. לדעתי אם לא יימצא מקור הענין אמור להמחק (אינני בקי בענין זה, אבל לא מופרך שזו היתה פליטת פה בהקשר ספציפי למישהו שניסה לחלץ מפיו משהו, כמו שקורה הרבה...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:55, 14 בפברואר 2016 (UTC)
:::לגבי תפקידו בישיבה ראה לעיל בשיחה עדותו של ר' חיים נהר. לענין הצהרתו עצמו הדברים ידועים ואין כאן המקום להאריך בפרשיית יחסיו עם ראש הישיבה המכהן כעת ב770. נוכחותו בהתוועדויות של הישיבה אינה מקור בענין זה מאחר שראש הישיבה לא מפקח בעצמו על ההתוועדויות. על כן כל עוד לא יימצא מקור הפכי (שהוא הצהיר על נכונות לקבלת מרות מראש הישיבה) אינני רואה הצדקה למחיקה שנעשתה כאן ולתועלת הקוראים הנני משחזרה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 21:04 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::מריבה בין אנשי הצוות אינה הוכחה לכך שאינו משמש כמשפיע בישיבה, דווקא ידוע אצל כל חסידי חב"ד שחלק מהבחורים שלומדים בישיבה בקבוצה באופן רשמי לומדים אצלו.. אבל מבחנתי תרגיש "מאמין" שלוחם את מלחמת הקודש נגד ה"כופרים" שמצליח לבער הנגע..
:::::הדיון כאן אינו על תפקידו בישיבה אלא איך '''הוא''' רואה את עצמו כחלק מהצוות. אני מאמין שכל ישראל מאמינים בני מאמינים ואיני רואה קשר בין מידת השפעת האמונה על ההנהגה בפועל לבין מריבות שיכולות להיות בכל מקום, ולכן לא ברור לי סיום הקטע הקודם. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ח באדר א' ה'תשע"ו, 11:57 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::לדעתי הדיון סוטה לעיסוק בטפלות, הרי פשוט אחד שר' יואל עודנו משמש בפועל כמשפיע בישיבה בכך שהוא מוסר שיעורים לתלמידיה. עוד פשוט שהוא מתפרסם בתואר זה 'משפיע בישיבה, גם בבימות ובכתבות שבהם יש לו היכולות המלאה להגיד שאינו רואה עצמו ככזה, ולסיום מעולם לא נשמעה אמירה פומבית שכזו ממנו. אי אפשר לכתוב אנציקלופדיה על סמך שמועות שמנוגדות למציאות בשטח ולתואר שהוא מעוטר בו באופן שוטף. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ב' ה'תשע"ו 00:11, 16 במרץ 2016 (UTC)
:::::::מקור אמין לשמועה אכן נדרש, בודאי. אבל לעניות דעתי אין בכך סתירה למציאות בשטח. זה לא המקרה היחיד שאדם משמש '''בפועל''' בתפקיד שאינו ממונה לכך מטעם ההנהלה (או שהוא מעצמו לא רוצה לקבל את מרות ההנהלה, כבנדו"ד) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • ו' באדר ב' ה'תשע"ו, 13:17 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::::מן הסתם שגם על השאלה מיהי ההנהלה יש ויכוח. לדעתי יש לכתוב גם בפתיח וגם בערך שהוא משפיע, ובהערה את הספקות על כך, לפחות עד שיובא מקור ברור.
::::::::אך היות שאיני בקי כלל בעניין, לא אוכל לחתור להכרעה, דבר אחד ברור לא יתכן שבפתיח יכתב "כיהן כמשפיע" - לשון עבר, ובהמשך "משמש כמשפיע " ובסוגריים שבעצם הוא אינו משפיע. , מקוה שעוד משתמשים הבקיאים בפרטים יביעו דעתם ויוכרע על פי הרוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ב' ה'תשע"ו 22:09, 16 במרץ 2016 (UTC)
:::::::::זה סתם התעקשות להיתפס לקטנות. הרי הממסד במקרה הזה משרת את המטרה ולכן נצמדים אליו, ואילו זה היה הפוך והיו מנסים להגיד על XXXXX לדוגמא שאינו שליח כי XXXXX, ידידי הכוכב היה טוען בלהט "מה זה משנה, הרי בפועל הוא משמש כשליח!", וממילא גם אני בעד לכתוב שהוא משפיע, ואפשר לציין בהערה שיחד עם זאת הוא לא רואה את עצמו כנתון למרות ההנהלה ולא מקבל משכורת על עבודתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:30, 17 במרץ 2016 (UTC)
::::::::::אז כל הדיון הוא אם לכתוב את זה בסוגריים או בהערת שוליים? או איך לנסח את המשפט? לדעתי הניסוח הנוכחי יותר מכבד מאשר "בעקבות חילוקי דעות פנימיים אינו מוכן להסתכל בפני ראש הישיבה, אינו מקבל את מרותו, ומטיף לתלמידיו שלא להשתתף בשיעורים הכלליים שהוא מוסר"...
::::::::::בקשר לויכוח מיהי ההנהלה, יש משני הצדדים טענות נגד ראש הישיבה המכהן, אולם כאן בחבדפדיה מופיעה הגירסא הנפוצה בדבר זהות ראש הישיבה. (ואגב בערך על הישיבה דוקא מופיע נשוא ערך זה כחבר צוות. וי"ל שדוקא בערך זה העוסק בו אישית חשוב שתובע גם דעתו האישית בנושא..) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשע"ו, 15:23 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::::::אחרי שבפנים הערך כתוב שהוא מכן כמשפיע בפועל מצחיק שבפתיח כתוב "כיהן", ועפ"ז שיניתי, אלא שמשתמש "כוכב" כדרכו כנראה מנסה לסחוב זמן עם דיונים מיותרים. (אז בהחלט אולי יסביר כבוד הרב הכוכב מה טעם השינוי בין הפתיח לגוף הערך ומדוע יש להשאירו בצורתו הבלתי מובנת, כן יסביר מדוע אינו נחשב להכרעה אחרי שבהיסטוריית העריכה מופיע שינוי שבא בעקבות דיון זה רק שנשכח התיקון של הפתיח)--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 20:11, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
{{שבירה}}כבוד הרב [[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]], אמנם היחס כלפיך אמור להיות סלחני לכאורה, בתור משתמש חדש שאין לו כוונות זדוניות; אך התנהגותך מורה על התמצאות מופרזת בדרכי ההתנהלות כאן ועד לבקיאות בדרכי ההנהגה של כל משתמש ומשתמש, ובמילא עליך להיצמד לכללים אותם אתה כנראה יודע היטב.

לשאלתך, מדוע לדעתי הדיון לעיל לא הוכרע:

א. כפשוט, דיון מתנהל בדף השיחה בלבד, ולא בתקצירי עריכה.

ב. אפילו אם היית מביע את דעתך בדף השיחה, עדיין אין הכרעה שהוסכמה על כלל המשתמשים. מבלי לזלזל חלילה בחשיבות דעתך.

ג. גם אם העריכה שביצעת מוצדקת, וגם אם לבסוף היא תתקבל על דעת רוב המשתמשים, הצורה בה ביצעת אותה היא בלתי הולמת. ועדיף שתימנע מלנהוג בדרך זו.

כנ"ל גם הצבעה נפתחת לאחר דיון, ולא לאחר מעשה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:43, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

===דיון===
ואם הוא רוצה כבר דיון והצבעות אפשר לפתוח ברגע זה:
;מי בעד שיכתב שר' יואל מכהן כמשפיע ב770 ומי נגד?
*{{בעד חזק}}--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 20:14, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

*{{בעד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:37, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

*{{נגד|}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:43, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
*{{בעד}} אולי לכתוב שמכהן כמשפיע בצורה לא רשמית. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ו, למניינם 22:46, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{בעד}} --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:53, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{נגד|}} --'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ו' באב ה'תשע"ו 14:00, 10 באוגוסט 2016 (UTC) ידוע מכבר שעזב את הנהלת הישיבה, ואין כאן המקום לפרט את כל הסיפור--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ו' באב ה'תשע"ו 14:00, 10 באוגוסט 2016 (UTC)

::'''הבהרה:''' ההצעה היא לכתוב בגוף הערך שהוא מכהן כמשפיע, ובהערת שוליים שהוא אינו כפוף להנהלת הישיבה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:48, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::שטרן, ההבהרה נכתבה לאחר פתיחת ההצבעה ולכן אין בה משמעות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ו, למניינם 22:47, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אני לא חושב שצריך לכתוב הבהרה זו כי זהו דבר הפשוט שכל מידע שאין בו משום לשון הרע ויש בו משום ידע אנציקלופדי - יכול להיכלל בערך, ומכיון שהוא עצמו אינו מתבייש בזה ומסביר דעתו בהרחבה, אינני רואה ריעותא וגריעותא לציין זאת בהערת שוליים בערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:52, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::מתי ייחשב הדיון כמוכרע?--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 09:19, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::שלום,
::::::א. ההבהרה שכתבתי היא סיכום מתוך הדיון שקדם להצבעה. ולא חידוש שחידשתי לאחריה.
::::::ב. גם המשתמשים שהצביעו לפני הצבתה, ידעו שעל כך מדובר: להתראות, הוא זה שהציע זאת בדיון, ויוצר אור - קרא את הדיון הדק היטב, לפי הצהרתו.
::::::ג. ספק גדול אם להצבעתו של יוצר אור (שהוא היחיד שיכול אולי לטעון שלא ידע מכך) יש חשיבות, היות ש1. כמדומה שצריך ותק כלשהו בכדי להצביע, ו2. הוא פתח את ההצבעה לאחר שהפר מספר פעמים את הכללים ובמילא דעתו בנושא לא יכולה להיחשב כהצבעה חוקית, כאשר כל מטרתה היא להצדיק את המעשה שעשה כבר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 10:42, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::החלטתי לעשות הגהה לערך, כדי להמחיש כמה אפשר לטחון מים על מילה אחת בפתיח, בלי לשים לב לסימני הפיסוק השגויים לפניה ואחריה שחשובים לא פחות... חבר'ה עזבו את השטויות... מבטיח לכם שאף אחד לא ישים לב ל"כיהן" או "מכהן", זה לא מעלה ולא מוריד כלום. ומי שאכפת לו מהערך מוזמן להשלים את הפסקה החסרה. לחיים לחיים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:51, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

אני לא יודע על מה הויכוח? כאחד שנמצא ב770 אני יודע כמו כולם שר' יואל לא משפיע בישיבה גם בצורה ה'לא רשמית' הוא בסך הכל עושה התוועדות פעם בשבוע וגם זה לא בישיבה אלא בביתו, שיעורים הוא לא מוסר באופן קבוע - לעיתים פעם בחודש ואין לו שום מושג מה קורה בישיבה בשונה מהמשפיע 'השני' הרב גאלאמב שנמצא כל יום בישיבה בוקר וערב, ומוסר פעמים בשבוע שיעור שני ורביעי ובמילא הויכוח השטותי הזה אם הוא משפיע רשמי או לא רשמי מיותר לגמרי כי אינו משפיע גם לא רשמי. [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] 19:11, 22 ביולי 2018 (IST)

== מקור ==

'דור השביעי' מאיזה סיבה אתה מוחק את המקור לאמור בערך? וכי דעתך ששם לא מובאת טענתו? המקור לדעתך אינו נכון?--[[מיוחד:תרומות/164.138.112.196|164.138.112.196]] 14:08, 10 במאי 2016 (UTC)
:אתה מודע לכך שבפעולתך אתה עובר על חוקי הכתיבה בחב"דפדיה? והכוונה לנסיונך העקשני לשנות את הערך ללא סיבה ונימוק שוש ושוב..--[[מיוחד:תרומות/164.138.112.196|164.138.112.196]] 17:19, 10 במאי 2016 (UTC)
::בהצלחה במלחמות העריכה {{קריצה|}}... רק להעיר שאריכות הסבר הדעה מסורבלת, ואפשר לתמצת למשפט אחד. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:01, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::לא! באמת תלוי איך אתה מפרש את המושג "דעה", מסקנה או שעיקר הדעה הוא הרעיון ולה יש מסקנה..--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:21, 11 במאי 2016 (UTC)
::::[[משתמש:ד. שטרן]] נראה מעריכתך שלא קראת את המקור לדיעותיו, (וזו שלא באשמתך שהרי היה דחוף למישהו כאן להתעקש ולמחוק אותו משום מה..) הוא לא כתב זאת כביאור לאחרי ג' תמוז. כמו כן אין מטרתו לבאר איך יתכן שלאחרי ג' תמוז הוא עדיין מלך וכיו"ב (למרות שמתייחס לעניין במאמר (ושולל דעת רשדב"ל, לדוגמא) אבל לא זו ליבת העניין) עיקר עניינו הוא לבאר את 'יסוד' האמונה בכך שהרבי הוא מלך המשיח ומייסד זאת (עפ"י המבואר בשיחות) על הידוע שהחסידות עניינה "יחידה" שמתגלה על ידי הנשיא שעניינו "יחידה" ועיקר הגילוי הוא אצל הרבי משום שבו נתגלתה באופן הכי שלם עניין היחידה הכללית. (ורק שמדגיש, שבזה גופא אין זה באופן של ראוי להיות משיח אלא באופן נעלה יותר) ולאחרי זה מסיק שעפי"ז א"א לבוא ולהכריח יהודי אחר שיאמין בכך לפי שהגדרת הרבי כמלך המשיח (עכ"פ לשיטתו) אינה על פי הלכה אלא עפ"י חסידות, ועפי"ז אני מתקן.--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:48, 12 במאי 2016 (UTC)
:::::האמת שחסר עדיין קצת ביאור שמסגנון הלשון משמע כאילו הוא ח"ו מפקפק בתוקפה ובאמינותה של תורת החסידות, בעוד שתוכן כוונתו היא שכל זמן שהעניין אינו פסק הלכה הוא אינו "מחייב" הנהגה ואמונה בפועל עפי"ז, ולא שח"ו חסר באמיתות העניין. וכשאי היה להוסיף את הביאור.--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:57, 12 במאי 2016 (UTC)
::::::מה פירוש המילה המרשימה פינומינלי (סליחה על הבורות).[[משתמש:חיילי משיח|חיילי משיח]] - [[שיחת משתמש:חיילי משיח|שיחה]] 05:18, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::שוב אבקשך להקפיד על הכללים בדף השיחה. התרגום המדוייק של המילה מיוונית הוא 'תופעה', ונהוג להשתמש בזה לתיאור הגדרת אישיות יוצאת מגדר הרגיל הגורמת להתפעלות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:23, 8 באוגוסט 2016 (UTC)

==עריכות שנמחקו בעבר==
אשמח להבין מדוע ומצד איזה טעם נמחקו הדברים שהובאו בנוגע עסקנותו הציבורית של ר יואל. אביא בכאן את תורף הדברים שנכתבו עי "אלמוני" הכותב: הרב כהן מתוקף מעמדו הנכבד והבלתי מעורער בשכונה נוהג להביע את דעתו בין השאר גם בעניני עסקנות והנהגת הקהילה הקראונהיטסית. כך לדוגמא את געשה השכונה וסערה בפרשייה הידועה עם עסקן פלוני היה אז ר יואל מראשי המוקיעים וממובילי המאבק כנגד אותו עסקן.
עד כאן כמדומני דברים ברורים ומוסכמים שאינם נתונים במחלוקת כלל. ופלאני על עובדת השמטתם ומחיקתם.
לאחר מכן הוסיף הכותב שורה - שאף היא נקודה נכונה בתכלית, ועל אף שיכולני להבין את הקושי אולי וחוסר הנעימות של אחדים מבין הכותבים באתר קדוש זה למישמע או יותר נכון למיקרא דברים אלו עדין מסופקני האם יש באי נעימות זו עילה מספקת לצנזר את הקטע דלקמן:
כ"כ בתקופה שלאחר ג בתמוז תשנ"ד ניהל/מנהל מאבק איתנים כנגד כמה מעסקני השכונה לחיזוק וביצור מעמד ועד אגו"ח והמרכז לעניני חינוך בהתאם לדעתו הקדושה ורצונו של כ"ק אדמו"ר..
הלא כך?
:באנציקלופדיה כותבים עובדות בצורה ברורה, 'הקראונהיטסית', 'עסקן פלוני' הם התבטאויות לא ברורות למי שאינו מונח בנושא. מפאת כבודו של בעל הערך אין צורך להכניס את הקטע שהוא מתעסק בפוליטיקה. לגבי הקטע השני, לא כאן הבמה לכתוב את זה אבל לא הוא נלחם לטובת אגוח אלא אגוח נלחם דרכו, וד"ל. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ח' בניסן ה'תש"ף • 00:01, 2 באפריל 2020 (IST)
::מה ההתעקשות לכתוב שהוא 'היה'? בפועל ההנהלה מודיעה רשמית על שיעורים והתועדויות שלו. הרב לבקובסקי יושב איתו באסיפות וגם בהתודעויות של ההנהלה. למה לשחק בנדמה לי?? לא מוסיף כבוד לאנצק'.
:::מתי הפעם האחרונה שהיה שיעור או ההתוועדות שלו מטעם הישיבה? - לא בשנה האחרונה... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט' בניסן ה'תש"ף • 18:57, 3 באפריל 2020 (IST)
::::אח שלי, אתה חי בלה-לה-לנד? ביקרת ב770 לאחרונה? יש כל ערב שבת, וכל מאמר חדש שהוא מתחיל ללמד.
:::::אני נמצא ב770 ולאחרונה ודאי שאין כלום, אפילו התוועדויות בליל שבת הוא כבר לא עושה, הוא לא יוצא מהבית וגם ההתוועדות שהוא היה עושה בביתו כל שבת היא לא מטעם הישיבה. בשנים עברו הוא היה עושה התוועדויות מפעם לפעם בזאל הקטן ומוסר שיעורים מטעם הישיבה, בזמן האחרון (יותר מחצי שנה) הוא כבר לא ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א בניסן ה'תש"ף • 07:00, 5 באפריל 2020 (IST)
::::::כאמור, זה קשקוש שהחוש מכחישו. מיד אחרי תשרי היו מודעות - זה אני זוכר בבירור. וגם אם נניח שכבר כמה חודשים אין (לא שזה כך, אבל נניח. זה שהוא לא יוצא מהבית זה בגלל הקורונה, כמובן) - ב15 שנים האחרונות היה, ולא השתנה שום דבר מאז, זה לא שהוא פוטר או משהו.. מצחיק שצריך להתווכח על זה.

ובכן ידידי איני יודע באיזה 770 אתה חי ושוהה. בשנה האחרונה ר יואל מסר לנו הבוחרים שיעורים לכל הפחות פעמיים בשבוע (ולרוב - שלושה שיעורים) ! (החל מחודש אלול). למעט זמנים בהם בלאו הכי אין סדרים ושיעורים כחודש תשרי ויומי דפגרא וכד.
- ושיעורים אלו כוונתי לשיעורים בימי החול בהם מוסר שיעורים על מאמרי רבינו.
בנוסף להנל מסר לנו ר יואל שיעור בכל ליל שבת בשנה האחרונה בלקוטי שיחות, למעט אולי שבועיים שלש שמפאת סיבות שונות כחולשה וכד (וצריך לזכור את עובדת זקנותו וגילו המופלג כו) לא יכל לצאת ולמסור.
כל זה הוא בנוסף להתוועדויות הקבועות בתאריכים הקבועים שבהם נהג כל השנים להתוועד וכמו כן גם השנה זכינו שיצא ויתוועד עימנו.
ויש לזכור את ההפלאה שבעניין וההתמסרות הגדולה שלו שבמרומי גילו המופלג - 90 בלעהר עדיין יוצא תוך התמסרות גדולה ומוסר דיעורים וכו.
לגבי מה שכתבת שבתקופה האחרונה הפסיק לצאת למסירת שיעורים - אז כך: השיעור האחרון שמסר היה בשבוע האחרון לפני פורים!.. מאז הפסיק אמנם למסור אך הסיבה לכך פשוטה - מחמת התפשטות הקורונה וחשש לבריאותו הוחלט עי המשבקים שלו לשומרו ושישב בביתו ולר יסתובב עוד בחוץ..
ואגב בפורים האחרון הוא עוד יצא להתוועד, בביתו אמנם אבל להעיר שכן הוא הסדר בכל השנים שהיה עורך את ההתוועדות פורים - הרשמית מטעם הישיבנ בביתו וק"ל.
כז נכתב עי בחור קבוצה דהשתא..

כמובן כל זה מבלי להזכיר ולהתייחס לסעודות שבת - פארבריינגנס - שעורך מידי שבת בשבתו לתמידי הקבוצה..

כמו כן - מסירת שיעורים לפוילישערס בבורו פארק - שיעורים שמסר עד לתקופה האחרונה, קרי עד לפני חודש וחצי..

האם אתם מכירים עוד יהודי כמוהו שבמרומי גילו המופלג וחרף חולשתו הגדולה מתמסר כל כך למסירת שיעורים והפצת חסידות.. למותר לציין שמות של יהודים חסידיים ותלמידי חכמים משפיעים וראשי ישיבות שעבדו במוסדות החינוך והישיבות ויצאו לפנסייה בגיל צעיר ממנו בהרבה.. ואכמ.

רשימב (חלקית - מהזיכרון) של המאמרים שהספיק ללמד השנה:
אלול - שתי מאמרים על ר"ה (מאחר ואין כעת ספר תחת ידי איני זוכר בדיוק הדיבור המתחיל. כמדומני שהיה: דה יבחר לנו את נחלתינו (לא זוכר השנה), ועוד אחד
המשך פדה בשלום תשכו - דה פדה בשלום ודה להבין ענין נרות חנוכה
מרגלא בפומיה דרבא
המשך ברוך שעשה ניסים תשטו - שתי המאמרים
על כן קראו תשיג
על כל מאמר מסר לערך חמישה ששה שיעורים (על מאמרים מסויימים יותר).

מסר גם על עוד מאמרים שאיני זוכר כעת..

כל זה בנוסף לשיעורים בלקוטי שיחות של ליל שבת שבהם הספיק לעבור איתנו על כמות מכובדת של שיחות (בעיקר מהחלקים של ה-ט) כולל הדרן מ"ו הידוע.

התוועדויות רשמיות מטעם הישיבה שהתוועד: התוועד לכהפ 4 5 פעמים במהלך השנה - לא כולל התועדויות בשבתות שהתוועד כל שבת כמעט.

היוצא מכל האמור הוא ידידי היקר שככל הנראה כבר תקופה ארוכה אינך שוהה ב770.. איני יודע מתי יצאת לאחרונה ממיטתך בסבן פורטין ניין.. אך ב770 לוודאי לא ביקרת כבר זמן רב.. מתעדכן הינך כנראה משמועות וכד.. ואולי ל770 בכפח התכוונת בדבריך?
:מה שכתבתי הוא שאינו מוסר שיעורים מטעם הישיבה - התוועדויות בביתו, שיעורים בליקוטי שיחות או בבורו פארק למשל אינם מטעם הישיבה.. לא זכור לי שנתלתה מודעה בחודשים האחרונים מטעם הישיבה על התוועדות עם הרב בזאל הקטן (כבעבר). אם לך ברור שהיה משהו מטעם הישיבה בחודשים האחרונים אתה מוזמן להביא מקור ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א בניסן ה'תש"ף • 22:05, 5 באפריל 2020 (IST)
::בי' שבט הוא התוועד בהתוועדות המרכזית של ההנהלה ביחד עם כל חברי' בחדר האוכל הרשמי של הישיבה (עם שלט יחי גדול לידו....).

ובכן גם בתגובתך זו האחרונה מגלה הינך בורות נדירה ומפתיעה בכל הקשור לסדרי הישיבה לא רק בשנה האחרונה כי אם כבר כמה וכמה שנים טובות.. ולמודעי: ההתוועדויות של ר יואל בשנתיים שלש שנים האחרונות כבר לא נערכות בזאל הקטן כי אם בגעצל שול!.. או לחילופין כאשר מדובר ביומי דפגרא כגון יט כסלו וי שבט אז נערכות ההתוועדויות בחדר האוכל דפורטין!! כמדומני שאין ראיה טובה מזו לכך שהתוועדויות אלו אינם פרטיזניות כלל כי אם נערכים מטעם הנהלת הישיבה..

ואגב גם חשוב להעיר שבאותם ההתוועדויות הגדולות דיומי דפגרא שעורך בחדר אוכל משתתפים ברך כלל כל חברי הנהלת הישיבה, דהיינו - שלמה זרחי, קליין, קותי פלדמן, בלונינג ועוד - איני אומר זאת משמועה כי מישיהה ברורה, שם נכחתי ובעיני ראיתי כו..

אגב הטעם לכך שההתוועדויות איתו אינם נערכות בזאל הקטן הם בפשטות מצד הציבור הגדול שמגיע להשתתף בהם - לא רק תמימים, כי אף קבוצה גדולה מאנש וכן מחסידי פולין..

העובדה אותה כתבת בתגובתך שאין כל פרסום מטעם הנהלת הישיבה על התוועדויות אלו הינה שקר מוחלט!! הנהלת הישיבה מפרסמת על כל התוועדות איתו מראש ובבלאנק רשמי של ההנהלה ובאמת פלאני עליך.. זכות אחת יכולני ללמד עליך שמן הסתם נובעת בורות זו מטיוס ותלישות.. ולא חיליה מרצון לעוות את המציאות..

בנןגע להוכחות שביקשת - אתה מוזמן להיכנס ליוטיוב שם נמצאים כל ההתוועדויות איתו שהתוועד בשנה האחרונה בישיבה , בנוסף להתוועדויות שלו בשנים קודמות. אתה מוזמן להיכנס ולבדוק

וזאת מבלי להתייחס לשיעןרים הקבועים שמוסר פעמים בשבוע לכהפ.. וכי גם הם אינם חלק מסדרי הישיבה לשיטתך??

וכפי שכבר כתבתי בעבר, איני מכיר אף לא איש צוות אחד בישיבה - וכוונתי גם לישיבה זו ד770
- שמתמסר כל כך לסדרי הישיבה ולמסירת שיעורים וחינוך צעירי הצאן..

הן מבחינה כמותית: היינו הזמן והשעות שמשקיע במסירת שיעורים, והן באיכות כו'. ובהתייחס לגילו המופלג - 90 - הרי שהדבר מכפיל את עצמו כפליים..
:::אז כנראה שאתה טועה כי אני השתתפתי פעמיים בהתוועדויות שהתוועד בזאל הקטן בשנתיים האחרונות... אתה צודק שהיה מלא אנשים אבל היה. מכאן והלאה חזרת על מה שכבר כתבת ואתה יכול לראות את מה שעניתי - בחודשים האחרונים לא היה לפני כן היה. בסוף הודעתך כתבת על התמסרות נשוא הערך לישיבה ועל זה אין חולק - מקומו אולי בגוף הערך.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד בניסן ה'תש"ף • 04:53, 8 באפריל 2020 (IST)

במקום להתווכח וויכוחי סרק אתה מוזמן להיכנס ליוטיוב שם נמצאים כמה וכמה התוועדויוצ שלו עם בחורי הקבוצה החל משנת תשעז והלאה (ובתשעז גופא יש יותר מאחד שתיים)..

אשר כל כולם של התיעודים מביהכנ געצל שול..
::::אני לא יחזור על מה שכבר כתבתי ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ח בניסן ה'תש"ף • 06:19, 12 באפריל 2020 (IST)

הקישור ל"מנחם מענדל קפלן" המופיע בעריכת ספר סוגיות בחסידות, אינו קשור כלל ועיקר לפרסונה המדוברת. ואולי זה מכוון...[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:41, י' באייר, ה'תש"ף 22:41, 4 במאי 2020 (IST)

== משפיע בישיבה ==

גם לדעתי, כל עוד הנהלת הישיבה מגדירה אותו כמשפיע הישיבה, הוא אכן נושא בתואר ובתפקיד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באייר ה'תש"ף 01:13, 5 במאי 2020 (IST)
:תודה לך. ותיאורטית, עכשיו אתה פשוט יכול להסיר את ההגנה... [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 15:12, 5 במאי 2020 (IST)
בנוגע לזה שלא רה לשמוע על לעבור לפונוביץ' זה אביו שלא רצה ולא הוא בעצמו

== חובה לשנות ==

ר יואל נפטר ביום ה' ו' מנחם-אב ה'תשפ"א 15/07/2021

== תיקונים ==

בפסקא דעותיו: א.יש להחליף בשורה האחרונה בקטע השלישי מ"מחזיק" ל"החזיק". ב.דבריו ש... יותר וודאי מזרחת השמש - נאמרו בראיון ההוא לגבי ביאת המשיח בכללות ולאו דווקא על התגלות הרבי גופא כמשיח.
:אתה טועה. נאמר על ביאת משיח בימינו אלו בכלל כולל על התגלות הרבי כמלך המשיח ללא הסתלקות. תקרא שוב את הראיון ההוא ותקרא ותאזין לדבריו בהזדמנויות נוספות באותם שנים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 11:48, כ"ז באב, ה'תשפ"א 11:48, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
::"אגיד לך למה זה לא אותו הדבר. האמונה שלי בביאת המשיח יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר. כל המציאות שאנחנו רואים היא לא דבר ודאי. הדבר הוודאי והמוחלט היחיד זו התורה". -לא ודאי שהשמש תזרח מחר, אבל כן ודאי שהרבי לא ימות לעולם? -"שהמשיח יבוא. זה יותר ודאי מהביטחון שהשמש תזרח מחר"."
::זה מה שנאמר בראיון. תקרא שוב. הדברים מובאים בהקשר לשאלה מה יקרה לאמונת החסידים אם משיח לא יבוא ויקרה כך וכך, והתשובה היא שמשיח יבוא קודם לכך וכך, ומה הערבון לזה שמשיח יבוא קודם לזה? כי הוא בטוח שמשיח יבוא יותר מזריחת השמש. זה מה שנאמר שם בקשר לביטוי זה.
::"להאזין לדבריו מאותן השנים" זה בבחינת "...ירחיק עדותו" - כי היו לו '''הרבה מאוד''' נאומים באותן השנים. אם יש לך הקלטה ספציפית חתוכה של השורה מתוך הנאום בה הוא משתמש בביטוי הזה - צרף אותה. וודאי שהוא האמין בזה וזו הייתה דעתו [ובנושא זה באמת היא לא השתנתה, אלא בנושא הפרסום והחיים בגוף גשמי] - אבל זה לעשות סלט אחד גדול מכל הדברים שאמר באותה התקופה בלי קידמה ואיחור.
::יצויין גם שלא מובן מה בדיוק הצורך לציין שהרבי התנגד תחילה למאמר שפרסם ולאחר מכן אישר אותו בפסקא על דעותיו. רק מוסיף סרבול לפסקא המבולבלת בין כה{{אנונימי}}
:::מהסוף להתחלה: זה אכן לא קשור דווקא לפיסקא זו אך זה פרט חשוב ומשמעותי שכדאי לציין עליו באינצקלופדיה החב"דית. אם יש לך כוח ואתה מאוד מתעניין בנשוא הערך אתה מוזמן לערוך את הערך כדבעי להוסיף בו מכל המידע שנדפס אחר לכתו ורבה העבודה. לנאומיו באותם השנים אתה יכול להיחשף במגוון דרכים מתחיל בוידיאו'ס המרוזכים באתר רבי דרייב וכלה בתכנים הכתובים ב'יומני 770 בית משיח'ועיתון כפ"ח. אני רק שולך לך מהזיכרון על עוד נאום שלו בנושא הזה ספציפית - האמונה המוכרחת בנצחיות חייו הגשמיום בגופו הק' של מלכנו משיחנו שליט"א בר"ח כסלו תשנ"ד אז אמר שלולי זאת זו אמירה על חסידות שהיא כנהרות המאכזבין, הופכים את ליובאוויטש למוזיאון וכו' וכו'.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 05:09, כ"ח באב, ה'תשפ"א 05:09, 6 באוגוסט 2021 (UTC)
::::א."חשוב לציין באנציקלופדיה חב"דית" - נתחיל מכך שזה לא שאם נמצא פרט שחשוב לציין אז נדחוף אותו לאחד הערכים לא משנה לאיזה - אלא שאם יש ערך בנושא מסויים נכניס איליו מידע שקשור אל הערך הזה שאותו חשוב להכניס (ראה דברי בשיחה על בי"ד קראון הייטס). אשר על כן גם אם חשוב לך הכניס את זה - תכניס את זה בערך שקשור לזה (כמו הרבי כמלך המשיח וכיו"ב) - כי זה לא קשור ולא השפיע על דעותיו. ב.אחזור שנית: הביטוי הזה לא נאמר בראיון בהקשר בו הוא מובא בערך. אז ראשית כל יש להשמיטו או להעמידו על דיוקו [לא שזו לא הייתה דעתו - אבל הוא לא אמר את זה ואין לזה מקור. גם המקור שמסומן בערך (לציטוט המשובש) לא ברור בכלל]. הערתי לך ש"חפש בנאומיו" זה "ירחיק עדותו" ובתגובתך פשוט הסברת עד כמה - כי אם משהו יחליט שהוא אמר כך וכך ואני ארצה לבדוק זאת - אצטרך לצפות בשעות של נאוים, לדפדף בעשרות עיתונים שונים ומפוזרים כאן וכאן, ואין לדבר סוף. בדיוק לכן לא "שולפים מהזיכרון" - אלא רואים מה כן כתוב ואותו מצטטים במדוייק בערך.
::::דרך אגב: היו לו התבטאויות יותר חריפות מהציטוטים שלך ומ"זריחת השמש מחר". הוא אמר שאם יראו את מה שראו בג' תמוז אז מת תורה לא היה נכון [אחרי זה הא חזר בו מהר מאוד, אבל אם אתה מחפש ביטוי חריף אין חריף מזה לתאר את הביטחון שהיה לו באותו הזמן]. (רק שעכשיו אל תרוץ להכניס את זה לערך לפני שיהיה לך מקור...{{אנונימי}}
:::::א. לא נכניס כל דבר אך דעותיו בתשנ"ג הם פרט חשוב שהשפיע והיה חלק בהוואי החב"די ויש לזה חשיבות להיכנס לערך שלו כי דעותיו אלו היוו אבן דרך בחייו. ב. הוא התבטא בכמה ביטויים, גם בזריקת התפילין.. לגבי "יותר מזריחת השמש" הוא התבטא בכמה הזדמנויות ולא רק בראיון, ראה בספר האמנתי כי אדבר (לדוגמא כנס כ"ז ניסן נ"ד). אגב, חלק אחר באותו ראיון: 'שנינו מסכימים שהרבי הוא בשר ודם. "ודאי". בשר ודם, כמה שזה קשה לך לשמוע, יכול מחר לאבד, ואז מה יהיה? "תגיד לי, מה יהיה אם השמש לא תאיר מחר?"' ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:43 • ל' באב ה'תשפ"א
:::::::ודאי... הרי רק לשיטת "נצחיות חייו" אפשר להמשיך להניח תפילין.. הרי בדיוק למצב הזה התכוון ר' יואל - אלול תשפ"א בלי התגלות משיח.. לפחות כל עוד הרבי ממשיך לחלק קונטרסים בכל מועד.. ה' ירחם [[מיוחד:תרומות/213.151.47.109|213.151.47.109]] 01:34, 10 באוגוסט 2021 (UTC)
::::::::בדילוג על התייחסות לדברי השטות של האנונימי האחרון אחור לדבריך ר' אנונימי מספר 1 (למה לא תיפתח משתמש באתר? יהיה יותר קל לתקשר): לצפות בנאומיו ובכתביו הנ"ל המפורסמים ביותר וביותר ומודפסים שוב מזמן לזמן וכו' זה לא כזה דבר מסובך והביטוי 'ירחיק עדותו' כאן פשוט לא שייך 'כי קרוב אליך הדבר' וב"ה יש כיום גם כו"כ תוכנות חיפוש וריכוזי מאגרי מידע. גם כבר צויין לעיל שי"ל הספר 'האמנתי כי אדבר' בו נקל לקרוא ולמצוא הדברים שרוכזו יחדיו. עכ"פ הוא השתמש במשל זה של זריחת השמש על הוודאות שלא יקרה חלילה כו' גם בעת סיום הלכות ברמב"ם י"ב אייר ה'תשנ"ג, ועוד. גם בנאומו בכינוס השלוחים אליו ציינתי בו דיבר בהרחבה בנושא זה השתמש בביטוי זה של 'יותר מזריחת השמש'. דבריך שכאילו עמדתו אז אינה דבר חשוב לציון בערכו הינם מעוררים תמיהה רבתית ושאלה גדולה האם אתה מודע להיסטוריה החב"דית של שנות הנו"נים.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:07, ב' באלול, ה'תשפ"א 14:07, 10 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::::::::אדרבה, תשיב מדוע אתה חושב שזו כן הייתה כוונתו. לדידי פשוט שלא למצב הזה התכוון, וגם שלא כ"כ מהר שינה את דעתו. [[מיוחד:תרומות/212.76.124.143|212.76.124.143]] 16:19, 10 באוגוסט 2021 (UTC)

== ר' יואל ==

לעניות דעתי יש להוסיף נטמן ליד.
ובנוף יש לכתוב גם על כך שעושים לעילוי נשמתו בנין להפצת תורת הרבי בכל העולם{{שכח לחתום|אברימי קרסיק}}

== האמנתי כי אדבר ==
אמנם ספר חשוב, אבל לכאו' הרי"כ לא בדיוק עודד את הו"ל, בלשון המעטה. וד"ל.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 12:21, כ"ג בתשרי, ה'תשפ"ב 12:21, 29 בספטמבר 2021 (UTC)

==תנו לאיש להתבטא...==
שיניתי שני שינויים וכתבתי את הסיבה. '''נא לא לשנות לפני שעונים על השאלות'''.. (במיוחד הקונטרסן החריף):

א. "החזיק בדיעה" - מתי אמר דבר כזה??

ב. "כניסיון זמני" - זה מפורש בשיחות לגבי יו"ד שבט. אולי תחשוב יותר בכיוון של לחפש מה האיש עצמו אמר?

ג. "כיון שלא האמין" - זו אמורה להיות סיבה??

[אגב ההתנגדות לשיטת ה'דמיון' התחילה אצלו הרבה לפני המאורע.. לכאורה מאז שהוא התוודע לתורת הנגלה והחסידות..]

שיחה:יואל כהן

2022-01-12T11:02:48Z

בן פסיסא:

הרה"ח יואל כהן הינו החוזר של הרבי החל מאת קבלת הנשיאות.
חיבר בהוראת הרבי את ספר הערכים חב"ד. מראשוני המקושרים אשר חיזקו בקרב חסידי חב"ד את האמונה בנשיא דור השביעי שיוליכנו קוממיות לארצנו.
על הזהירות בהתייחסות אל הרב כהן ניתן לראות מהמעשה שלפנינו. כשהרב מרדכי שמואל אשכנזי נכנס ליחידות אצל הרבי בחרותו. שאלו הרבי מיהו משפיעו. משענה 'יואל', השיבו הרבי 'ר' יואל'.

== לפנות בוקר?! ==

מעניין, הרבי אמר בשבועות תשי"ב מאמר לפנות בוקר? עוד יותר מעניין שר' יואל היה אז במקווה. ואולי יש לתווך שהיה זה ה'לפנות בוקר' של ר' יואל.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:35, 22 יוני 2007 (EDT)

:::אם אתה לא יודע דברים הפשוטים לכל בחור חב"די מתחיל, אז למה אתה אומר זאת לכולם?

כידוע, הרבי היה אומר מאמר בליל א' דחג השבועות לפנות בוקר (מתן תורה), מסורת זו נמשכה שנים רבות לפ"ע, אינני זוכר בדיוק מתי נפסקה. אינני יודע אם פעם השתתפת בטקס, אבל בקרב חסידי חב"ד נהוג ללכת למקווה לפנות בוקר דחג השבועות, ור' יואל, למרבה הפלא, גם נהג במנהג חסידי זה. (אגב, הוא לא היה עדיין נשוי, ובטח שלא היה דומה לר' יואל של שלושים שנה אח"כ). סיפור זה ידוע ומפורסם בין אלו ש"וואלגערן זיך צווישן חסידים", ומוטב שתבדוק בציציותיך לפני שאתה מראה את בורותך.--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:01, 24 יוני 2007 (EDT)

:מנהג זה הפסיק לאחר פטירתה של [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י' טבת תשל"א]], אז החל [[הרבי]] לעשות את ארוחות החגים בביתו שברח' פרזידנט ולא בחדר האוכל של [[אדמו"ר הריי"צ]] (משם הי'ה יורד לאמירת ה[[מאמר]] לפנות בוקר של [[שבועות]]). על המעמד הזה, שהי'ה נחשב בין [[חסיד|חסידים]] כמעמד מתן תורה, כדאי לכתוב ערך נפרד. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:15, 24 יוני 2007 (EDT)

מודה. אוירת הלייצנות שאופפת אותי בכל פעם שאני נכנס לערך הזה הפריחה את המנהג הפשוט מזכרוני. אקווה שלא ישונה.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 09:01, 24 יוני 2007 (EDT)

משיחה שהייתה לי עם צוות ההנהלה ב- 770 עולה כי היותו של ר' יואל משפיע לא מדוייקת ולכן ביצעתי את השינוי. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:44, 26 יולי 2007 (EDT)

נא להסביר. הריהו מוסר שיעורים עד היום ב- 770. [[משתמש:נצח|נצח]] 01:20, 13 מרץ 2008 (EDT)

הוא התפטר בתשנ"ה

את מי מהנהלת [[770]] שאלת? ר' יואל הוא ממשפיעי 770 ללא כל ספק.

הוא בקושי עושה התוועדויות פעם בשבוע והשיעורים שלו לא קבועים כמשפיע בישיבה זה יכול להיות גם פעם בחודש חודשיים, במילא לגבי מה שכתבו שהוא מוסר שיעורים כמשפיע זה לא נכון הוא אם כבר 'מוסר'. וד"ל. [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] 19:19, 22 ביולי 2018 (IST)

== אירוע המצער ==

זה היה הדרך הכי יעילה לפרסם ולהפיץ את העומדים מאחורי מעשה הטירור ע"מ שיוכלו לקיים בהידור את הדין בשו"ע "אל יבוש" כו'
:ומה הרוויחו מעתיקי הלה"ר לכאן? הרוויחו שאני אדע על עוד אירוע מצער שהתרחש ברגעים אלו ב[[770]], ולא שום דבר אחר.
::אה, וודאי, הם גם הרוויחו פגיעה משולשלת - בי, בהם ובי"ג. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

== הסיפור המוזכר בראש הדף. ==

לעניות דעתי, אין ללמוד מסיפור זה על הוראה מיוחדת של הרבי לששמור על כבודו של ר' יואל. הרבי בסך הכל רצה שבחור או אדם ישמור על כבודו של גדול ממנו בחכמה ובמניין. פעמים רבות ניתן לראות לימודים מיוחדים ומוטעים ממילים של הרבי כשמצד העניין זה הנהגה פשוטה שלא טומנת הוראה מיוחדת.

מדוע לא כותבים על ר' יואל לאחר ג' תמוז? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 21:28, 20 באוקטובר 2011 (UTC)
:הסיפור לא נכתב כהוראה לשום דבר, רק כאנקדוטה יוצאת דופן שמבטאת יחסו המיוחד והבלעדי של הרבי אליו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בתשרי ה'תשע"ב 20:44, 22 באוקטובר 2011 (UTC)
::איני חושב שהסיפור הספציפי הזה מבטא יחס מיוחד של הרבי אליו, לדעתי הרבי פשוט אמר לו שיתייחס קצת יותר בכבוד למשפיע שלו [למרות שאני אישית מעריך ומעריץ אותו וסובר שאכן היה יחס מיוחד מהרבי כלפיו אך מהסיפור הצפציפי הזה אין - לדעתי - ללמוד דבר וחצי דבר].ובנוגע לשאלתי הב' לא זכיתי למענה שאגב באישים אחרים שהם "אנטים" דווקא כן נכתבו פרטים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 07:13, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
:::רק כעת אני תופס שאתה מתכוון לסיפור שבראש הדף הזה, שהוא בעצם דף שיחה. הסיפור, כפי שניתן להיווכח, לא מובא בערך, כך שהדיון עליו מיותר. לגבי ג' תמוז; אם כוונתך לדעותיו, הרי שבערך אין שום יחס לדעותיו, לא לפני ולא אחרי. אתה מוזמן לכתוב ברגישות ובכובד ראש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בתשרי ה'תשע"ב 20:44, 23 באוקטובר 2011 (UTC)
::::האם צריכים הוראה מיוחדת מהרבי כדי לשמור על כבודו של ר' יואל? האם צריכים הוראה מיוחדת מהרבי כדי לשמור על כבודו של ריל"ג? מה זה השטויות האלו? {{אנונימי}}

ושמעתי שהרב הנ"ל פעם שמע שיחה מהרבי ד"גדול מרבן שמו" ולכן אמר בלי ר' אבל הרבי תיקן אותו... כמובן שלא באתי לזלזל בכבודו ח"ו --[[משתמש:אמר רבי|אמר רבי]] - [[שיחת משתמש:אמר רבי|שיחה]] 03:57, 25 במרץ 2016 (UTC)

== מעיין בשיחת הגאולה ==

זה אולי מעניין, אולי מתאים לפורום חב"ד אינפו, אבל נראה לי שעושה ליצנות מעצמנו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 04:20, 4 ביולי 2013 (UTC)
:ראו גם [[שיחת קובץ:יואל כהן מעיין בשיחת הגאולה.jpg]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 04:24, 4 ביולי 2013 (UTC)

== הערך נמחק ושוחזר ==

עד לטיפול בבעיית התמונות שמופיעים בו. ישנו לערך למעלה מ 150 גרסאות ולכן לא שיך לרשום כאן את כל הרשימה. נקוה שהבעיה תטופל. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ז בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 03:47, 20 באוקטובר 2013 (UTC)

== דעתכם ==

#מחקתי את המשפט על היבסקציה, שאינו מכבד לא את האיש ולא את הפורום. מי שחושב שהמשפט הנ"ל חשוב במיוחד להבנת דעותיו (לדעתי לא), יואיל לציין לעיתון המדוייק בו נדפס ושם יוכל הקורא לראות אותו. חב"דפדיה לא אמורה להיות הבמה לכך, כפשוט.
#בקשת המקור להתבטאותו שאינו חבר הנהלת הישיבה, חיונית. לדעתי אם לא יימצא מקור הענין אמור להמחק (אינני בקי בענין זה, אבל לא מופרך שזו היתה פליטת פה בהקשר ספציפי למישהו שניסה לחלץ מפיו משהו, כמו שקורה הרבה...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:55, 14 בפברואר 2016 (UTC)
:::לגבי תפקידו בישיבה ראה לעיל בשיחה עדותו של ר' חיים נהר. לענין הצהרתו עצמו הדברים ידועים ואין כאן המקום להאריך בפרשיית יחסיו עם ראש הישיבה המכהן כעת ב770. נוכחותו בהתוועדויות של הישיבה אינה מקור בענין זה מאחר שראש הישיבה לא מפקח בעצמו על ההתוועדויות. על כן כל עוד לא יימצא מקור הפכי (שהוא הצהיר על נכונות לקבלת מרות מראש הישיבה) אינני רואה הצדקה למחיקה שנעשתה כאן ולתועלת הקוראים הנני משחזרה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 21:04 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::מריבה בין אנשי הצוות אינה הוכחה לכך שאינו משמש כמשפיע בישיבה, דווקא ידוע אצל כל חסידי חב"ד שחלק מהבחורים שלומדים בישיבה בקבוצה באופן רשמי לומדים אצלו.. אבל מבחנתי תרגיש "מאמין" שלוחם את מלחמת הקודש נגד ה"כופרים" שמצליח לבער הנגע..
:::::הדיון כאן אינו על תפקידו בישיבה אלא איך '''הוא''' רואה את עצמו כחלק מהצוות. אני מאמין שכל ישראל מאמינים בני מאמינים ואיני רואה קשר בין מידת השפעת האמונה על ההנהגה בפועל לבין מריבות שיכולות להיות בכל מקום, ולכן לא ברור לי סיום הקטע הקודם. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ח באדר א' ה'תשע"ו, 11:57 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::לדעתי הדיון סוטה לעיסוק בטפלות, הרי פשוט אחד שר' יואל עודנו משמש בפועל כמשפיע בישיבה בכך שהוא מוסר שיעורים לתלמידיה. עוד פשוט שהוא מתפרסם בתואר זה 'משפיע בישיבה, גם בבימות ובכתבות שבהם יש לו היכולות המלאה להגיד שאינו רואה עצמו ככזה, ולסיום מעולם לא נשמעה אמירה פומבית שכזו ממנו. אי אפשר לכתוב אנציקלופדיה על סמך שמועות שמנוגדות למציאות בשטח ולתואר שהוא מעוטר בו באופן שוטף. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ב' ה'תשע"ו 00:11, 16 במרץ 2016 (UTC)
:::::::מקור אמין לשמועה אכן נדרש, בודאי. אבל לעניות דעתי אין בכך סתירה למציאות בשטח. זה לא המקרה היחיד שאדם משמש '''בפועל''' בתפקיד שאינו ממונה לכך מטעם ההנהלה (או שהוא מעצמו לא רוצה לקבל את מרות ההנהלה, כבנדו"ד) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • ו' באדר ב' ה'תשע"ו, 13:17 • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::::מן הסתם שגם על השאלה מיהי ההנהלה יש ויכוח. לדעתי יש לכתוב גם בפתיח וגם בערך שהוא משפיע, ובהערה את הספקות על כך, לפחות עד שיובא מקור ברור.
::::::::אך היות שאיני בקי כלל בעניין, לא אוכל לחתור להכרעה, דבר אחד ברור לא יתכן שבפתיח יכתב "כיהן כמשפיע" - לשון עבר, ובהמשך "משמש כמשפיע " ובסוגריים שבעצם הוא אינו משפיע. , מקוה שעוד משתמשים הבקיאים בפרטים יביעו דעתם ויוכרע על פי הרוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באדר ב' ה'תשע"ו 22:09, 16 במרץ 2016 (UTC)
:::::::::זה סתם התעקשות להיתפס לקטנות. הרי הממסד במקרה הזה משרת את המטרה ולכן נצמדים אליו, ואילו זה היה הפוך והיו מנסים להגיד על XXXXX לדוגמא שאינו שליח כי XXXXX, ידידי הכוכב היה טוען בלהט "מה זה משנה, הרי בפועל הוא משמש כשליח!", וממילא גם אני בעד לכתוב שהוא משפיע, ואפשר לציין בהערה שיחד עם זאת הוא לא רואה את עצמו כנתון למרות ההנהלה ולא מקבל משכורת על עבודתו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:30, 17 במרץ 2016 (UTC)
::::::::::אז כל הדיון הוא אם לכתוב את זה בסוגריים או בהערת שוליים? או איך לנסח את המשפט? לדעתי הניסוח הנוכחי יותר מכבד מאשר "בעקבות חילוקי דעות פנימיים אינו מוכן להסתכל בפני ראש הישיבה, אינו מקבל את מרותו, ומטיף לתלמידיו שלא להשתתף בשיעורים הכלליים שהוא מוסר"...
::::::::::בקשר לויכוח מיהי ההנהלה, יש משני הצדדים טענות נגד ראש הישיבה המכהן, אולם כאן בחבדפדיה מופיעה הגירסא הנפוצה בדבר זהות ראש הישיבה. (ואגב בערך על הישיבה דוקא מופיע נשוא ערך זה כחבר צוות. וי"ל שדוקא בערך זה העוסק בו אישית חשוב שתובע גם דעתו האישית בנושא..) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשע"ו, 15:23 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::::::אחרי שבפנים הערך כתוב שהוא מכן כמשפיע בפועל מצחיק שבפתיח כתוב "כיהן", ועפ"ז שיניתי, אלא שמשתמש "כוכב" כדרכו כנראה מנסה לסחוב זמן עם דיונים מיותרים. (אז בהחלט אולי יסביר כבוד הרב הכוכב מה טעם השינוי בין הפתיח לגוף הערך ומדוע יש להשאירו בצורתו הבלתי מובנת, כן יסביר מדוע אינו נחשב להכרעה אחרי שבהיסטוריית העריכה מופיע שינוי שבא בעקבות דיון זה רק שנשכח התיקון של הפתיח)--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 20:11, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
{{שבירה}}כבוד הרב [[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]], אמנם היחס כלפיך אמור להיות סלחני לכאורה, בתור משתמש חדש שאין לו כוונות זדוניות; אך התנהגותך מורה על התמצאות מופרזת בדרכי ההתנהלות כאן ועד לבקיאות בדרכי ההנהגה של כל משתמש ומשתמש, ובמילא עליך להיצמד לכללים אותם אתה כנראה יודע היטב.

לשאלתך, מדוע לדעתי הדיון לעיל לא הוכרע:

א. כפשוט, דיון מתנהל בדף השיחה בלבד, ולא בתקצירי עריכה.

ב. אפילו אם היית מביע את דעתך בדף השיחה, עדיין אין הכרעה שהוסכמה על כלל המשתמשים. מבלי לזלזל חלילה בחשיבות דעתך.

ג. גם אם העריכה שביצעת מוצדקת, וגם אם לבסוף היא תתקבל על דעת רוב המשתמשים, הצורה בה ביצעת אותה היא בלתי הולמת. ועדיף שתימנע מלנהוג בדרך זו.

כנ"ל גם הצבעה נפתחת לאחר דיון, ולא לאחר מעשה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:43, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

===דיון===
ואם הוא רוצה כבר דיון והצבעות אפשר לפתוח ברגע זה:
;מי בעד שיכתב שר' יואל מכהן כמשפיע ב770 ומי נגד?
*{{בעד חזק}}--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 20:14, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

*{{בעד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:37, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

*{{נגד|}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:43, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
*{{בעד}} אולי לכתוב שמכהן כמשפיע בצורה לא רשמית. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ו, למניינם 22:46, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{בעד}} --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:53, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{נגד|}} --'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ו' באב ה'תשע"ו 14:00, 10 באוגוסט 2016 (UTC) ידוע מכבר שעזב את הנהלת הישיבה, ואין כאן המקום לפרט את כל הסיפור--'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ו' באב ה'תשע"ו 14:00, 10 באוגוסט 2016 (UTC)

::'''הבהרה:''' ההצעה היא לכתוב בגוף הערך שהוא מכהן כמשפיע, ובהערת שוליים שהוא אינו כפוף להנהלת הישיבה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:48, ה' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::שטרן, ההבהרה נכתבה לאחר פתיחת ההצבעה ולכן אין בה משמעות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באב ה'תשע"ו, למניינם 22:47, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אני לא חושב שצריך לכתוב הבהרה זו כי זהו דבר הפשוט שכל מידע שאין בו משום לשון הרע ויש בו משום ידע אנציקלופדי - יכול להיכלל בערך, ומכיון שהוא עצמו אינו מתבייש בזה ומסביר דעתו בהרחבה, אינני רואה ריעותא וגריעותא לציין זאת בהערת שוליים בערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:52, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::מתי ייחשב הדיון כמוכרע?--[[משתמש:יוצר אור|יוצר אור]] - [[שיחת משתמש:יוצר אור|שיחה]] 09:19, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::שלום,
::::::א. ההבהרה שכתבתי היא סיכום מתוך הדיון שקדם להצבעה. ולא חידוש שחידשתי לאחריה.
::::::ב. גם המשתמשים שהצביעו לפני הצבתה, ידעו שעל כך מדובר: להתראות, הוא זה שהציע זאת בדיון, ויוצר אור - קרא את הדיון הדק היטב, לפי הצהרתו.
::::::ג. ספק גדול אם להצבעתו של יוצר אור (שהוא היחיד שיכול אולי לטעון שלא ידע מכך) יש חשיבות, היות ש1. כמדומה שצריך ותק כלשהו בכדי להצביע, ו2. הוא פתח את ההצבעה לאחר שהפר מספר פעמים את הכללים ובמילא דעתו בנושא לא יכולה להיחשב כהצבעה חוקית, כאשר כל מטרתה היא להצדיק את המעשה שעשה כבר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 10:42, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::החלטתי לעשות הגהה לערך, כדי להמחיש כמה אפשר לטחון מים על מילה אחת בפתיח, בלי לשים לב לסימני הפיסוק השגויים לפניה ואחריה שחשובים לא פחות... חבר'ה עזבו את השטויות... מבטיח לכם שאף אחד לא ישים לב ל"כיהן" או "מכהן", זה לא מעלה ולא מוריד כלום. ומי שאכפת לו מהערך מוזמן להשלים את הפסקה החסרה. לחיים לחיים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:51, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

אני לא יודע על מה הויכוח? כאחד שנמצא ב770 אני יודע כמו כולם שר' יואל לא משפיע בישיבה גם בצורה ה'לא רשמית' הוא בסך הכל עושה התוועדות פעם בשבוע וגם זה לא בישיבה אלא בביתו, שיעורים הוא לא מוסר באופן קבוע - לעיתים פעם בחודש ואין לו שום מושג מה קורה בישיבה בשונה מהמשפיע 'השני' הרב גאלאמב שנמצא כל יום בישיבה בוקר וערב, ומוסר פעמים בשבוע שיעור שני ורביעי ובמילא הויכוח השטותי הזה אם הוא משפיע רשמי או לא רשמי מיותר לגמרי כי אינו משפיע גם לא רשמי. [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] 19:11, 22 ביולי 2018 (IST)

== מקור ==

'דור השביעי' מאיזה סיבה אתה מוחק את המקור לאמור בערך? וכי דעתך ששם לא מובאת טענתו? המקור לדעתך אינו נכון?--[[מיוחד:תרומות/164.138.112.196|164.138.112.196]] 14:08, 10 במאי 2016 (UTC)
:אתה מודע לכך שבפעולתך אתה עובר על חוקי הכתיבה בחב"דפדיה? והכוונה לנסיונך העקשני לשנות את הערך ללא סיבה ונימוק שוש ושוב..--[[מיוחד:תרומות/164.138.112.196|164.138.112.196]] 17:19, 10 במאי 2016 (UTC)
::בהצלחה במלחמות העריכה {{קריצה|}}... רק להעיר שאריכות הסבר הדעה מסורבלת, ואפשר לתמצת למשפט אחד. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:01, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::לא! באמת תלוי איך אתה מפרש את המושג "דעה", מסקנה או שעיקר הדעה הוא הרעיון ולה יש מסקנה..--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:21, 11 במאי 2016 (UTC)
::::[[משתמש:ד. שטרן]] נראה מעריכתך שלא קראת את המקור לדיעותיו, (וזו שלא באשמתך שהרי היה דחוף למישהו כאן להתעקש ולמחוק אותו משום מה..) הוא לא כתב זאת כביאור לאחרי ג' תמוז. כמו כן אין מטרתו לבאר איך יתכן שלאחרי ג' תמוז הוא עדיין מלך וכיו"ב (למרות שמתייחס לעניין במאמר (ושולל דעת רשדב"ל, לדוגמא) אבל לא זו ליבת העניין) עיקר עניינו הוא לבאר את 'יסוד' האמונה בכך שהרבי הוא מלך המשיח ומייסד זאת (עפ"י המבואר בשיחות) על הידוע שהחסידות עניינה "יחידה" שמתגלה על ידי הנשיא שעניינו "יחידה" ועיקר הגילוי הוא אצל הרבי משום שבו נתגלתה באופן הכי שלם עניין היחידה הכללית. (ורק שמדגיש, שבזה גופא אין זה באופן של ראוי להיות משיח אלא באופן נעלה יותר) ולאחרי זה מסיק שעפי"ז א"א לבוא ולהכריח יהודי אחר שיאמין בכך לפי שהגדרת הרבי כמלך המשיח (עכ"פ לשיטתו) אינה על פי הלכה אלא עפ"י חסידות, ועפי"ז אני מתקן.--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:48, 12 במאי 2016 (UTC)
:::::האמת שחסר עדיין קצת ביאור שמסגנון הלשון משמע כאילו הוא ח"ו מפקפק בתוקפה ובאמינותה של תורת החסידות, בעוד שתוכן כוונתו היא שכל זמן שהעניין אינו פסק הלכה הוא אינו "מחייב" הנהגה ואמונה בפועל עפי"ז, ולא שח"ו חסר באמיתות העניין. וכשאי היה להוסיף את הביאור.--[[מיוחד:תרומות/95.86.79.182|95.86.79.182]] 21:57, 12 במאי 2016 (UTC)
::::::מה פירוש המילה המרשימה פינומינלי (סליחה על הבורות).[[משתמש:חיילי משיח|חיילי משיח]] - [[שיחת משתמש:חיילי משיח|שיחה]] 05:18, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::שוב אבקשך להקפיד על הכללים בדף השיחה. התרגום המדוייק של המילה מיוונית הוא 'תופעה', ונהוג להשתמש בזה לתיאור הגדרת אישיות יוצאת מגדר הרגיל הגורמת להתפעלות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:23, 8 באוגוסט 2016 (UTC)

==עריכות שנמחקו בעבר==
אשמח להבין מדוע ומצד איזה טעם נמחקו הדברים שהובאו בנוגע עסקנותו הציבורית של ר יואל. אביא בכאן את תורף הדברים שנכתבו עי "אלמוני" הכותב: הרב כהן מתוקף מעמדו הנכבד והבלתי מעורער בשכונה נוהג להביע את דעתו בין השאר גם בעניני עסקנות והנהגת הקהילה הקראונהיטסית. כך לדוגמא את געשה השכונה וסערה בפרשייה הידועה עם עסקן פלוני היה אז ר יואל מראשי המוקיעים וממובילי המאבק כנגד אותו עסקן.
עד כאן כמדומני דברים ברורים ומוסכמים שאינם נתונים במחלוקת כלל. ופלאני על עובדת השמטתם ומחיקתם.
לאחר מכן הוסיף הכותב שורה - שאף היא נקודה נכונה בתכלית, ועל אף שיכולני להבין את הקושי אולי וחוסר הנעימות של אחדים מבין הכותבים באתר קדוש זה למישמע או יותר נכון למיקרא דברים אלו עדין מסופקני האם יש באי נעימות זו עילה מספקת לצנזר את הקטע דלקמן:
כ"כ בתקופה שלאחר ג בתמוז תשנ"ד ניהל/מנהל מאבק איתנים כנגד כמה מעסקני השכונה לחיזוק וביצור מעמד ועד אגו"ח והמרכז לעניני חינוך בהתאם לדעתו הקדושה ורצונו של כ"ק אדמו"ר..
הלא כך?
:באנציקלופדיה כותבים עובדות בצורה ברורה, 'הקראונהיטסית', 'עסקן פלוני' הם התבטאויות לא ברורות למי שאינו מונח בנושא. מפאת כבודו של בעל הערך אין צורך להכניס את הקטע שהוא מתעסק בפוליטיקה. לגבי הקטע השני, לא כאן הבמה לכתוב את זה אבל לא הוא נלחם לטובת אגוח אלא אגוח נלחם דרכו, וד"ל. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ח' בניסן ה'תש"ף • 00:01, 2 באפריל 2020 (IST)
::מה ההתעקשות לכתוב שהוא 'היה'? בפועל ההנהלה מודיעה רשמית על שיעורים והתועדויות שלו. הרב לבקובסקי יושב איתו באסיפות וגם בהתודעויות של ההנהלה. למה לשחק בנדמה לי?? לא מוסיף כבוד לאנצק'.
:::מתי הפעם האחרונה שהיה שיעור או ההתוועדות שלו מטעם הישיבה? - לא בשנה האחרונה... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט' בניסן ה'תש"ף • 18:57, 3 באפריל 2020 (IST)
::::אח שלי, אתה חי בלה-לה-לנד? ביקרת ב770 לאחרונה? יש כל ערב שבת, וכל מאמר חדש שהוא מתחיל ללמד.
:::::אני נמצא ב770 ולאחרונה ודאי שאין כלום, אפילו התוועדויות בליל שבת הוא כבר לא עושה, הוא לא יוצא מהבית וגם ההתוועדות שהוא היה עושה בביתו כל שבת היא לא מטעם הישיבה. בשנים עברו הוא היה עושה התוועדויות מפעם לפעם בזאל הקטן ומוסר שיעורים מטעם הישיבה, בזמן האחרון (יותר מחצי שנה) הוא כבר לא ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א בניסן ה'תש"ף • 07:00, 5 באפריל 2020 (IST)
::::::כאמור, זה קשקוש שהחוש מכחישו. מיד אחרי תשרי היו מודעות - זה אני זוכר בבירור. וגם אם נניח שכבר כמה חודשים אין (לא שזה כך, אבל נניח. זה שהוא לא יוצא מהבית זה בגלל הקורונה, כמובן) - ב15 שנים האחרונות היה, ולא השתנה שום דבר מאז, זה לא שהוא פוטר או משהו.. מצחיק שצריך להתווכח על זה.

ובכן ידידי איני יודע באיזה 770 אתה חי ושוהה. בשנה האחרונה ר יואל מסר לנו הבוחרים שיעורים לכל הפחות פעמיים בשבוע (ולרוב - שלושה שיעורים) ! (החל מחודש אלול). למעט זמנים בהם בלאו הכי אין סדרים ושיעורים כחודש תשרי ויומי דפגרא וכד.
- ושיעורים אלו כוונתי לשיעורים בימי החול בהם מוסר שיעורים על מאמרי רבינו.
בנוסף להנל מסר לנו ר יואל שיעור בכל ליל שבת בשנה האחרונה בלקוטי שיחות, למעט אולי שבועיים שלש שמפאת סיבות שונות כחולשה וכד (וצריך לזכור את עובדת זקנותו וגילו המופלג כו) לא יכל לצאת ולמסור.
כל זה הוא בנוסף להתוועדויות הקבועות בתאריכים הקבועים שבהם נהג כל השנים להתוועד וכמו כן גם השנה זכינו שיצא ויתוועד עימנו.
ויש לזכור את ההפלאה שבעניין וההתמסרות הגדולה שלו שבמרומי גילו המופלג - 90 בלעהר עדיין יוצא תוך התמסרות גדולה ומוסר דיעורים וכו.
לגבי מה שכתבת שבתקופה האחרונה הפסיק לצאת למסירת שיעורים - אז כך: השיעור האחרון שמסר היה בשבוע האחרון לפני פורים!.. מאז הפסיק אמנם למסור אך הסיבה לכך פשוטה - מחמת התפשטות הקורונה וחשש לבריאותו הוחלט עי המשבקים שלו לשומרו ושישב בביתו ולר יסתובב עוד בחוץ..
ואגב בפורים האחרון הוא עוד יצא להתוועד, בביתו אמנם אבל להעיר שכן הוא הסדר בכל השנים שהיה עורך את ההתוועדות פורים - הרשמית מטעם הישיבנ בביתו וק"ל.
כז נכתב עי בחור קבוצה דהשתא..

כמובן כל זה מבלי להזכיר ולהתייחס לסעודות שבת - פארבריינגנס - שעורך מידי שבת בשבתו לתמידי הקבוצה..

כמו כן - מסירת שיעורים לפוילישערס בבורו פארק - שיעורים שמסר עד לתקופה האחרונה, קרי עד לפני חודש וחצי..

האם אתם מכירים עוד יהודי כמוהו שבמרומי גילו המופלג וחרף חולשתו הגדולה מתמסר כל כך למסירת שיעורים והפצת חסידות.. למותר לציין שמות של יהודים חסידיים ותלמידי חכמים משפיעים וראשי ישיבות שעבדו במוסדות החינוך והישיבות ויצאו לפנסייה בגיל צעיר ממנו בהרבה.. ואכמ.

רשימב (חלקית - מהזיכרון) של המאמרים שהספיק ללמד השנה:
אלול - שתי מאמרים על ר"ה (מאחר ואין כעת ספר תחת ידי איני זוכר בדיוק הדיבור המתחיל. כמדומני שהיה: דה יבחר לנו את נחלתינו (לא זוכר השנה), ועוד אחד
המשך פדה בשלום תשכו - דה פדה בשלום ודה להבין ענין נרות חנוכה
מרגלא בפומיה דרבא
המשך ברוך שעשה ניסים תשטו - שתי המאמרים
על כן קראו תשיג
על כל מאמר מסר לערך חמישה ששה שיעורים (על מאמרים מסויימים יותר).

מסר גם על עוד מאמרים שאיני זוכר כעת..

כל זה בנוסף לשיעורים בלקוטי שיחות של ליל שבת שבהם הספיק לעבור איתנו על כמות מכובדת של שיחות (בעיקר מהחלקים של ה-ט) כולל הדרן מ"ו הידוע.

התוועדויות רשמיות מטעם הישיבה שהתוועד: התוועד לכהפ 4 5 פעמים במהלך השנה - לא כולל התועדויות בשבתות שהתוועד כל שבת כמעט.

היוצא מכל האמור הוא ידידי היקר שככל הנראה כבר תקופה ארוכה אינך שוהה ב770.. איני יודע מתי יצאת לאחרונה ממיטתך בסבן פורטין ניין.. אך ב770 לוודאי לא ביקרת כבר זמן רב.. מתעדכן הינך כנראה משמועות וכד.. ואולי ל770 בכפח התכוונת בדבריך?
:מה שכתבתי הוא שאינו מוסר שיעורים מטעם הישיבה - התוועדויות בביתו, שיעורים בליקוטי שיחות או בבורו פארק למשל אינם מטעם הישיבה.. לא זכור לי שנתלתה מודעה בחודשים האחרונים מטעם הישיבה על התוועדות עם הרב בזאל הקטן (כבעבר). אם לך ברור שהיה משהו מטעם הישיבה בחודשים האחרונים אתה מוזמן להביא מקור ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"א בניסן ה'תש"ף • 22:05, 5 באפריל 2020 (IST)
::בי' שבט הוא התוועד בהתוועדות המרכזית של ההנהלה ביחד עם כל חברי' בחדר האוכל הרשמי של הישיבה (עם שלט יחי גדול לידו....).

ובכן גם בתגובתך זו האחרונה מגלה הינך בורות נדירה ומפתיעה בכל הקשור לסדרי הישיבה לא רק בשנה האחרונה כי אם כבר כמה וכמה שנים טובות.. ולמודעי: ההתוועדויות של ר יואל בשנתיים שלש שנים האחרונות כבר לא נערכות בזאל הקטן כי אם בגעצל שול!.. או לחילופין כאשר מדובר ביומי דפגרא כגון יט כסלו וי שבט אז נערכות ההתוועדויות בחדר האוכל דפורטין!! כמדומני שאין ראיה טובה מזו לכך שהתוועדויות אלו אינם פרטיזניות כלל כי אם נערכים מטעם הנהלת הישיבה..

ואגב גם חשוב להעיר שבאותם ההתוועדויות הגדולות דיומי דפגרא שעורך בחדר אוכל משתתפים ברך כלל כל חברי הנהלת הישיבה, דהיינו - שלמה זרחי, קליין, קותי פלדמן, בלונינג ועוד - איני אומר זאת משמועה כי מישיהה ברורה, שם נכחתי ובעיני ראיתי כו..

אגב הטעם לכך שההתוועדויות איתו אינם נערכות בזאל הקטן הם בפשטות מצד הציבור הגדול שמגיע להשתתף בהם - לא רק תמימים, כי אף קבוצה גדולה מאנש וכן מחסידי פולין..

העובדה אותה כתבת בתגובתך שאין כל פרסום מטעם הנהלת הישיבה על התוועדויות אלו הינה שקר מוחלט!! הנהלת הישיבה מפרסמת על כל התוועדות איתו מראש ובבלאנק רשמי של ההנהלה ובאמת פלאני עליך.. זכות אחת יכולני ללמד עליך שמן הסתם נובעת בורות זו מטיוס ותלישות.. ולא חיליה מרצון לעוות את המציאות..

בנןגע להוכחות שביקשת - אתה מוזמן להיכנס ליוטיוב שם נמצאים כל ההתוועדויות איתו שהתוועד בשנה האחרונה בישיבה , בנוסף להתוועדויות שלו בשנים קודמות. אתה מוזמן להיכנס ולבדוק

וזאת מבלי להתייחס לשיעןרים הקבועים שמוסר פעמים בשבוע לכהפ.. וכי גם הם אינם חלק מסדרי הישיבה לשיטתך??

וכפי שכבר כתבתי בעבר, איני מכיר אף לא איש צוות אחד בישיבה - וכוונתי גם לישיבה זו ד770
- שמתמסר כל כך לסדרי הישיבה ולמסירת שיעורים וחינוך צעירי הצאן..

הן מבחינה כמותית: היינו הזמן והשעות שמשקיע במסירת שיעורים, והן באיכות כו'. ובהתייחס לגילו המופלג - 90 - הרי שהדבר מכפיל את עצמו כפליים..
:::אז כנראה שאתה טועה כי אני השתתפתי פעמיים בהתוועדויות שהתוועד בזאל הקטן בשנתיים האחרונות... אתה צודק שהיה מלא אנשים אבל היה. מכאן והלאה חזרת על מה שכבר כתבת ואתה יכול לראות את מה שעניתי - בחודשים האחרונים לא היה לפני כן היה. בסוף הודעתך כתבת על התמסרות נשוא הערך לישיבה ועל זה אין חולק - מקומו אולי בגוף הערך.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד בניסן ה'תש"ף • 04:53, 8 באפריל 2020 (IST)

במקום להתווכח וויכוחי סרק אתה מוזמן להיכנס ליוטיוב שם נמצאים כמה וכמה התוועדויוצ שלו עם בחורי הקבוצה החל משנת תשעז והלאה (ובתשעז גופא יש יותר מאחד שתיים)..

אשר כל כולם של התיעודים מביהכנ געצל שול..
::::אני לא יחזור על מה שכבר כתבתי ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ח בניסן ה'תש"ף • 06:19, 12 באפריל 2020 (IST)

הקישור ל"מנחם מענדל קפלן" המופיע בעריכת ספר סוגיות בחסידות, אינו קשור כלל ועיקר לפרסונה המדוברת. ואולי זה מכוון...[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 22:41, י' באייר, ה'תש"ף 22:41, 4 במאי 2020 (IST)

== משפיע בישיבה ==

גם לדעתי, כל עוד הנהלת הישיבה מגדירה אותו כמשפיע הישיבה, הוא אכן נושא בתואר ובתפקיד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באייר ה'תש"ף 01:13, 5 במאי 2020 (IST)
:תודה לך. ותיאורטית, עכשיו אתה פשוט יכול להסיר את ההגנה... [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 15:12, 5 במאי 2020 (IST)
בנוגע לזה שלא רה לשמוע על לעבור לפונוביץ' זה אביו שלא רצה ולא הוא בעצמו

== חובה לשנות ==

ר יואל נפטר ביום ה' ו' מנחם-אב ה'תשפ"א 15/07/2021

== תיקונים ==

בפסקא דעותיו: א.יש להחליף בשורה האחרונה בקטע השלישי מ"מחזיק" ל"החזיק". ב.דבריו ש... יותר וודאי מזרחת השמש - נאמרו בראיון ההוא לגבי ביאת המשיח בכללות ולאו דווקא על התגלות הרבי גופא כמשיח.
:אתה טועה. נאמר על ביאת משיח בימינו אלו בכלל כולל על התגלות הרבי כמלך המשיח ללא הסתלקות. תקרא שוב את הראיון ההוא ותקרא ותאזין לדבריו בהזדמנויות נוספות באותם שנים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 11:48, כ"ז באב, ה'תשפ"א 11:48, 5 באוגוסט 2021 (UTC)
::"אגיד לך למה זה לא אותו הדבר. האמונה שלי בביאת המשיח יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר. כל המציאות שאנחנו רואים היא לא דבר ודאי. הדבר הוודאי והמוחלט היחיד זו התורה". -לא ודאי שהשמש תזרח מחר, אבל כן ודאי שהרבי לא ימות לעולם? -"שהמשיח יבוא. זה יותר ודאי מהביטחון שהשמש תזרח מחר"."
::זה מה שנאמר בראיון. תקרא שוב. הדברים מובאים בהקשר לשאלה מה יקרה לאמונת החסידים אם משיח לא יבוא ויקרה כך וכך, והתשובה היא שמשיח יבוא קודם לכך וכך, ומה הערבון לזה שמשיח יבוא קודם לזה? כי הוא בטוח שמשיח יבוא יותר מזריחת השמש. זה מה שנאמר שם בקשר לביטוי זה.
::"להאזין לדבריו מאותן השנים" זה בבחינת "...ירחיק עדותו" - כי היו לו '''הרבה מאוד''' נאומים באותן השנים. אם יש לך הקלטה ספציפית חתוכה של השורה מתוך הנאום בה הוא משתמש בביטוי הזה - צרף אותה. וודאי שהוא האמין בזה וזו הייתה דעתו [ובנושא זה באמת היא לא השתנתה, אלא בנושא הפרסום והחיים בגוף גשמי] - אבל זה לעשות סלט אחד גדול מכל הדברים שאמר באותה התקופה בלי קידמה ואיחור.
::יצויין גם שלא מובן מה בדיוק הצורך לציין שהרבי התנגד תחילה למאמר שפרסם ולאחר מכן אישר אותו בפסקא על דעותיו. רק מוסיף סרבול לפסקא המבולבלת בין כה{{אנונימי}}
:::מהסוף להתחלה: זה אכן לא קשור דווקא לפיסקא זו אך זה פרט חשוב ומשמעותי שכדאי לציין עליו באינצקלופדיה החב"דית. אם יש לך כוח ואתה מאוד מתעניין בנשוא הערך אתה מוזמן לערוך את הערך כדבעי להוסיף בו מכל המידע שנדפס אחר לכתו ורבה העבודה. לנאומיו באותם השנים אתה יכול להיחשף במגוון דרכים מתחיל בוידיאו'ס המרוזכים באתר רבי דרייב וכלה בתכנים הכתובים ב'יומני 770 בית משיח'ועיתון כפ"ח. אני רק שולך לך מהזיכרון על עוד נאום שלו בנושא הזה ספציפית - האמונה המוכרחת בנצחיות חייו הגשמיום בגופו הק' של מלכנו משיחנו שליט"א בר"ח כסלו תשנ"ד אז אמר שלולי זאת זו אמירה על חסידות שהיא כנהרות המאכזבין, הופכים את ליובאוויטש למוזיאון וכו' וכו'.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 05:09, כ"ח באב, ה'תשפ"א 05:09, 6 באוגוסט 2021 (UTC)
::::א."חשוב לציין באנציקלופדיה חב"דית" - נתחיל מכך שזה לא שאם נמצא פרט שחשוב לציין אז נדחוף אותו לאחד הערכים לא משנה לאיזה - אלא שאם יש ערך בנושא מסויים נכניס איליו מידע שקשור אל הערך הזה שאותו חשוב להכניס (ראה דברי בשיחה על בי"ד קראון הייטס). אשר על כן גם אם חשוב לך הכניס את זה - תכניס את זה בערך שקשור לזה (כמו הרבי כמלך המשיח וכיו"ב) - כי זה לא קשור ולא השפיע על דעותיו. ב.אחזור שנית: הביטוי הזה לא נאמר בראיון בהקשר בו הוא מובא בערך. אז ראשית כל יש להשמיטו או להעמידו על דיוקו [לא שזו לא הייתה דעתו - אבל הוא לא אמר את זה ואין לזה מקור. גם המקור שמסומן בערך (לציטוט המשובש) לא ברור בכלל]. הערתי לך ש"חפש בנאומיו" זה "ירחיק עדותו" ובתגובתך פשוט הסברת עד כמה - כי אם משהו יחליט שהוא אמר כך וכך ואני ארצה לבדוק זאת - אצטרך לצפות בשעות של נאוים, לדפדף בעשרות עיתונים שונים ומפוזרים כאן וכאן, ואין לדבר סוף. בדיוק לכן לא "שולפים מהזיכרון" - אלא רואים מה כן כתוב ואותו מצטטים במדוייק בערך.
::::דרך אגב: היו לו התבטאויות יותר חריפות מהציטוטים שלך ומ"זריחת השמש מחר". הוא אמר שאם יראו את מה שראו בג' תמוז אז מת תורה לא היה נכון [אחרי זה הא חזר בו מהר מאוד, אבל אם אתה מחפש ביטוי חריף אין חריף מזה לתאר את הביטחון שהיה לו באותו הזמן]. (רק שעכשיו אל תרוץ להכניס את זה לערך לפני שיהיה לך מקור...{{אנונימי}}
:::::א. לא נכניס כל דבר אך דעותיו בתשנ"ג הם פרט חשוב שהשפיע והיה חלק בהוואי החב"די ויש לזה חשיבות להיכנס לערך שלו כי דעותיו אלו היוו אבן דרך בחייו. ב. הוא התבטא בכמה ביטויים, גם בזריקת התפילין.. לגבי "יותר מזריחת השמש" הוא התבטא בכמה הזדמנויות ולא רק בראיון, ראה בספר האמנתי כי אדבר (לדוגמא כנס כ"ז ניסן נ"ד). אגב, חלק אחר באותו ראיון: 'שנינו מסכימים שהרבי הוא בשר ודם. "ודאי". בשר ודם, כמה שזה קשה לך לשמוע, יכול מחר לאבד, ואז מה יהיה? "תגיד לי, מה יהיה אם השמש לא תאיר מחר?"' ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:43 • ל' באב ה'תשפ"א
:::::::ודאי... הרי רק לשיטת "נצחיות חייו" אפשר להמשיך להניח תפילין.. הרי בדיוק למצב הזה התכוון ר' יואל - אלול תשפ"א בלי התגלות משיח.. לפחות כל עוד הרבי ממשיך לחלק קונטרסים בכל מועד.. ה' ירחם [[מיוחד:תרומות/213.151.47.109|213.151.47.109]] 01:34, 10 באוגוסט 2021 (UTC)
::::::::בדילוג על התייחסות לדברי השטות של האנונימי האחרון אחור לדבריך ר' אנונימי מספר 1 (למה לא תיפתח משתמש באתר? יהיה יותר קל לתקשר): לצפות בנאומיו ובכתביו הנ"ל המפורסמים ביותר וביותר ומודפסים שוב מזמן לזמן וכו' זה לא כזה דבר מסובך והביטוי 'ירחיק עדותו' כאן פשוט לא שייך 'כי קרוב אליך הדבר' וב"ה יש כיום גם כו"כ תוכנות חיפוש וריכוזי מאגרי מידע. גם כבר צויין לעיל שי"ל הספר 'האמנתי כי אדבר' בו נקל לקרוא ולמצוא הדברים שרוכזו יחדיו. עכ"פ הוא השתמש במשל זה של זריחת השמש על הוודאות שלא יקרה חלילה כו' גם בעת סיום הלכות ברמב"ם י"ב אייר ה'תשנ"ג, ועוד. גם בנאומו בכינוס השלוחים אליו ציינתי בו דיבר בהרחבה בנושא זה השתמש בביטוי זה של 'יותר מזריחת השמש'. דבריך שכאילו עמדתו אז אינה דבר חשוב לציון בערכו הינם מעוררים תמיהה רבתית ושאלה גדולה האם אתה מודע להיסטוריה החב"דית של שנות הנו"נים.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 14:07, ב' באלול, ה'תשפ"א 14:07, 10 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::::::::אדרבה, תשיב מדוע אתה חושב שזו כן הייתה כוונתו. לדידי פשוט שלא למצב הזה התכוון, וגם שלא כ"כ מהר שינה את דעתו. [[מיוחד:תרומות/212.76.124.143|212.76.124.143]] 16:19, 10 באוגוסט 2021 (UTC)

== ר' יואל ==

לעניות דעתי יש להוסיף נטמן ליד.
ובנוף יש לכתוב גם על כך שעושים לעילוי נשמתו בנין להפצת תורת הרבי בכל העולם{{שכח לחתום|אברימי קרסיק}}

== האמנתי כי אדבר ==
אמנם ספר חשוב, אבל לכאו' הרי"כ לא בדיוק עודד את הו"ל, בלשון המעטה. וד"ל.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 12:21, כ"ג בתשרי, ה'תשפ"ב 12:21, 29 בספטמבר 2021 (UTC)

==תנו לאיש להתבטא...==
שיניתי שני שינויים וכתבתי את הסיבה. ''נא לא לשנות לפני שעונים על השאלות'' (במיוחד הקונטרסן החריף):
א. "החזיק בדיעה" - מתי אמר דבר כזה??
ב. "כניסיון זמני" - זה מפורש בשיחות לגבי יו"ד שבט. אולי תחשוב יותר בכיוון של לחפש מה האיש עצמו אמר?
ג. "כיון שלא האמין" - זו אמורה להיות סיבה??

יואל כהן

2022-01-12T10:57:46Z

בן פסיסא: "כיון שלא האמין" אמור להיות סיבה?!

{{דמות
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=[[קובץ:ר' יואל קאהן.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]]
|מקום לידה= [[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= [[חוזר]] ו[[משפיע]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] - [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]]

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים .
בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז' סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ל-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

==פעילותו התורנית==
===כ[[חוזר]]===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר ב[[התוועדות]]. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים ה[[רדיו]], במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===מאמרים מוגהים===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מה[[הנחה|הנחות]] של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם ל[[הגהה]], מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות [[ספריית ליובאוויטש]], שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.

[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'קבוצה'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך להתקשרות ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו וסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד.

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

===בעל מנגן===
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]].

===דעותיו בענין משיח===
בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]]}}.

בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של הרבי כמלך המשיח בדורנו ובנצחיות מציאותו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]].
לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]").

למרות זאת - טען, אין לערוך כלל תעמולה על כך מחוץ לחב"ד כיון שלדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הוא הביע התנגדות לשיטה המתייחסת אליו כ'דמיון בלבד'.

==פטירתו==
בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך לציון [[הרבי הריי"ץ]].

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]]
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי]]
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]]
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על [[שער היחוד והאמונה]] בתניא. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] ואודות בענין עשרת המבצעים
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי ר' מנחם מענדל קפלן{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}
* '''[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת [[מעיינותיך]] [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת, אלול [[תש"פ]]
==ספרים לזכרו==
* '''[[האמנתי כי אדבר]]''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', מגזין "[[תחיינו (מגזין)]]" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו
*'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 29
*'''ראש הישיבה של משנת החסידות''' - [[יצחק קפלן]] קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' אלול תשפ"א
*'''חוזרים מספרים''' - (מענדי קורטס) [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] 1918 עמוד 44

== קישורים חיצוניים ==
;מפרי עטו, והוצאה לאור:
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/132646 התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}

;ראיונות, הרצאות ונאומים:
*'''[https://col.org.il/news/132591 כשהנאום המעורר של ר' יואל על כפייה דתית שודר בתאגיד • צפו]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}}
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}}
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}

לאחר פטירתו:
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/692675/ תמונות מחייו] {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/132696 בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132482 תורה חגרי שק: כתבה נרחבת ב'המבשר' על ה'חוזר' זצ"ל]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132584 התוועדות ZOOM לזכרו]''' {{COL}}

;שונות:
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

יואל כהן

2022-01-12T10:55:24Z

בן פסיסא: מתי אמר דבר כזה??!

{{דמות
|שם= הרב יואל כהן
|תמונה=[[קובץ:ר' יואל קאהן.jpg|250px]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]]
|מקום לידה= [[רוסיה]]
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים= [[חוזר]] ו[[משפיע]]
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] - [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]]

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים .
בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז' סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ל-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.

==פעילותו התורנית==
===כ[[חוזר]]===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר ב[[התוועדות]]. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים ה[[רדיו]], במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===מאמרים מוגהים===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מה[[הנחה|הנחות]] של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם ל[[הגהה]], מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות [[ספריית ליובאוויטש]], שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}.

[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'קבוצה'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך להתקשרות ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו וסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד.

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

===בעל מנגן===
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.

בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל כהן, אב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל (אוחז ב[[תפילין]]) ב-770, אב תשע"ח]]
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]].

===דעותיו בענין משיח===
בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]]}}.

בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של הרבי כמלך המשיח בדורנו ובנצחיות מציאותו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]].
לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]").

למרות זאת - טען, אין לערוך כלל תעמולה על כך מחוץ לחב"ד כיון שלדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה (ג' תמוז), הוא הביע התנגדות לשיטה המתייחסת אליו כ[[נכסה וחוזר ונגלה#ניסיון האמונה|ניסיון זמני]], כיוון שלא האמין כי [[חי וקיים|הרבי חי בגופו הגשמי]].

==פטירתו==
בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך לציון [[הרבי הריי"ץ]].

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]]
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי]]
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]]
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על [[שער היחוד והאמונה]] בתניא. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] ואודות בענין עשרת המבצעים
* '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי ר' מנחם מענדל קפלן{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}
* '''[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת [[מעיינותיך]] [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת, אלול [[תש"פ]]
==ספרים לזכרו==
* '''[[האמנתי כי אדבר]]''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', מגזין "[[תחיינו (מגזין)]]" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו
*'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 29
*'''ראש הישיבה של משנת החסידות''' - [[יצחק קפלן]] קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' אלול תשפ"א
*'''חוזרים מספרים''' - (מענדי קורטס) [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] 1918 עמוד 44

== קישורים חיצוניים ==
;מפרי עטו, והוצאה לאור:
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ
*'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/132646 התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}

;ראיונות, הרצאות ונאומים:
*'''[https://col.org.il/news/132591 כשהנאום המעורר של ר' יואל על כפייה דתית שודר בתאגיד • צפו]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}}
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}}
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}

לאחר פטירתו:
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/692675/ תמונות מחייו] {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/132696 בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132482 תורה חגרי שק: כתבה נרחבת ב'המבשר' על ה'חוזר' זצ"ל]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132584 התוועדות ZOOM לזכרו]''' {{COL}}

;שונות:
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}}

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל/ספרים כשרים

2021-12-02T21:32:11Z

בן פסיסא:

{{א|חב"דפדי פעיל}}, לא יהיה לזה חשיבות. אפשר אולי להזכיר את זה בכמה מילי בערך נצחיות חייו של הרבי. --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:35, 9 בנובמבר 2021 (UTC)
:זה למרחב האישי • נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] • 20:11, ה' בכסלו, ה'תשפ"ב ''(9 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::אם זה למרחב האישי אז תוכל להכניס את פס"ד הרבנים משבועות תשנ"ה, את כתבתו של ר' דוד נחשון "חסיד חי קונה ספרים חיים", נאומים נוספים של הרב זמרוני (על אגרות כ"ג, על סה"מ פרשיות ועוד.) ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:36 • ו' בכסלו ה'תשפ"ב
:::זה בדיוק מה שחשבתי לעשות • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 18:45, ו' בכסלו, ה'תשפ"ב ''(10 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, איפה מופיעים הנאומים על אגרות כ"ג וסה"מ פרשיות? • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 17:07, ז' בכסלו, ה'תשפ"ב ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::תוסיף גם את הסיפור של הדפסת ה"דבר מלכות" עם תוארי החיים. זה מופיע בספר "התוועדות חסידית" חלק ב' של הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:11, 11 בנובמבר 2021 (UTC)
::::::על האגרות יש ביוטיוב מהסרטה של תשנ"ח, לא הצלחתי למצוא באתר אחר --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 17:14, ז' בכסלו, ה'תשפ"ב 17:14, 11 בנובמבר 2021 (UTC)
:::::::אני כתבתי על סמך הזיכרון, אפשר לחפש בתקיית דרייב שנמצאת בערך של הרב זמרוני, הוא דיבר על אגרות חכ"ג בתקופה שהוא הודפס ולאחרונה פורסם הנאום שלו על סה"מ פרשיות במסגרת מבצע "שבוע מאמרים החב"די", אבל יש עוד הרבה פעמים שדיבר ע"ז ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:22 • ז' בכסלו ה'תשפ"ב)
:::::::בנוגע לפס"ד חשוב להעיר, שכל עוד לא חתמו בשם בד"צ מסוים (כמו בד"צ קראון הייטס, ועד רבני ליובאוויטש בארה"ב וקנדה, או ועד רבני חב"ד באה"ק) הוא אינו מחייב כלל אף אדם ואף מוסד בליובאוויטש בשום מקום שהוא, והרבנים החתומים הביעו דעתם האישית בלבד (שגם היא לא קשורה ל'הלכה' כפשוט) [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 06:26, י"א בכסלו, ה'תשפ"ב 06:26, 15 בנובמבר 2021 (UTC)
::::::::ב"ה שמי שהדפיס את ספרי הרבי באותו זמן לא חשב כך ושינה את הנהגתו בעקבות הפסק ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:49 • י"א בכסלו ה'תשפ"ב
{{א|שמואל חיים}} {{א|דוד קורצוג}} {{א|חלוקת קונטרסים}} {{חב"דפדים פעילים}} האם מתאים להעלות התמונה ששמתי בערך? (על הבהרת [[קה"ת]]) • בברכה, [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{יחי|צבע=כתום}} • 19:01, י"א בכסלו, ה'תשפ"ב ''(15 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:לי קצת נראה מוזר המכתב אחרי כשידוע כל הספרים שיוצא על ידם לא כתוב שליט"א, אני מקווה שזה לא מכתב מזויף... לדעתי עדיף שתשים קישור לכתבה כלשהו מאינפו וכ"ו שמזכיר את המכתב שיהיה יותר אמין --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 19:10, י"א בכסלו, ה'תשפ"ב 19:10, 15 בנובמבר 2021 (UTC)
::על עוד זה באישי, למי זה מפריע (נ.ב. המכתב הזה נכתב בהקשר למכתב אחר שיצא על ידי הלעומת זה שתוקף את אלו שמוצאים ספרים בשמם תחת התאורים שליט"א ומה"מ). --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 19:12, 15 בנובמבר 2021 (UTC)

== הרמה יורדת שוב ושוב ==

אתה עסוק מאד במלחמתה של התורה (אם כי מרמת הטיעונים כאן לא נראה ששמעת הרבה על התורה), וגם הילדותיות באתר לא כ"כ מפריעה כשהיא במרחב האישי שלך. אבל זה כבר הופך לדפוס קבוע, ובכל פעם שאני מבקר זה יורד עוד. אנא, רחם על הציבור. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 21:32, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ב 21:32, 2 בדצמבר 2021 (UTC)

חיים זעליג אלטהויז (לוד)

2021-12-02T21:21:21Z

בן פסיסא: ביטול גרסה 508714 של חלי (שיחה)

[[קובץ:הרב חיים זעליג אלטהויז (לוד) (1).jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם נער [[בר מצווה]] לקראת [[נסיעה לרבי]]]]
[[קובץ:הרב חיים זעליג אלטהויז (לוד) (2).jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם]]
הרב '''חיים זעליג אלטהויז''' (יליד שנת [[תש"נ]], 1990) הוא [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ו[[שליח]] בשכונה בעיר [[רמלה]].

==תולדות חיים==
הרב אלטהויז נולד ב[[ט"ו סיון]] [[תש"נ]] לאביו הרב [[מנשה אלטהויז (קרית טבעון)|מנשה אלטהויז]] שליח הרבי ב[[קרית טבעון]], ונקרא על שם סבו מצד אביו.

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]], ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]. לאחר מכן למד שנה ב[[תומכי תמימים טבריה]]. בשנת [[תשע"א]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', בשנת תשע"ב שימש בשליחות בישיבת תומכי תמימים בלוד.

בשנת [[תשע"ג]] נשא את רעייתו אסתר בת ר' דוד פרידמן, מ[[כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו החל לשמש כ[[משפיע]] בשיעור ב' ו[[משגיח]] בגירסא בישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]], ועבר להתגורר בשיכון חב"ד בעיר.

בשנת [[תשע"ו]] התחיל לפעול בשליחות הרבי באחת השכונות ובמרכז המסחרי ברמלה,

לקראת שנת [[תשע"ט]] מונה לכהן כמשגיח בישיבה בלוד. בזמן אלול של שנת הלימודים [[תשפ"א]] ניהל את סניף הישיבה בכפר חב"ד שפעל במקום לתלמידי ישיבת תות"ל לוד המתגוררים בכפר חב"ד ובלוד (זאת בשל חוסר המקום שהיה בישיבה בגלל הקפסולות שמגבילות על דברים אלו), ולזמן חורף חזר לשמש כמשגיח ומשפיע בישיבה.

הרב אלטהויז נחשב למתוועד, מרצה ומנחה מבוקש. מכהן גם כחבר הוועדה הרוחנית של [[הפנסאים]].

{{מיון רגיל:אלטהויז, חיים זעליג}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"א]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"נ]]

מנחם נוימן

2021-12-02T19:25:53Z

בן פסיסא:

[[קובץ:הרב מנחם נוימן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם נוימן, (במרכז)]]
הרב '''מנחם מאנס נוימן''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964), הוא שליח הרבי במושבה [[אבן יהודה]], ורב קהילת חב"ד המקומית.

==תולדות חיים==
נולד להוריו ר' ישראל אליהו וזוגתו אסתר בשנת [[תשכ"ד]].

בילדותו גדל ב[[תל אביב]], לאחר מכן בנערותו למד בישיבת 'בני עקיבא' השוכנת בנחלים בה 'גילה' את [[חסידות חב"ד]] בעקבות שיעורי התניא שהתקיימו בישיבה.

בשנת [[תשמ"ט]] התחתן עם רעייתו מרת חיה, למשפחת ברנד.

בשנת [[תנש"א]] ביום י"א מר חשון יצא ה[[שליחות]] הרבי ל[[אבן יהודה]], לאחר קשיים גדולים.

במהלך שנות פעילותו במקום הקים קהילה תוססת, בנה מקווה בשיטת חב"ד, ומפעיל בית כנסת עם מניינים ושיעורי תורה קבועים המושכים רבים מבני המקום.

כיום פועלים תחתיו במושבה כמה זוגות נוספים של שלוחים.

==משפחתו==
*בנו, ר' יוסף יצחק נוימן.
*חתנו, ר' לוי יצחק קירשנזפט - משפיע בישיבת [[חנוך לנער]] צפת.
חתנו, ר' פנחס צבי (צביקי) מרגליות - מנהל רוחני ומשפיע ב'איגוד תלמידי הקבוצה'.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70235 ראיון עם הרב מנחם נוימן במקומון יהדות בשרון]
*'''[https://col.org.il/news/131774 שליח הרבי באבן יהודה: כך לימוד הרמב"ם מלווה אותי בשליחותי]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{מיון רגיל:נוימן, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]

שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל

2021-12-02T19:16:57Z

בן פסיסא:

{{משתמש:חב"דפדי פעיל/ארכיוני שיחה}}

== מנחם מענדל באראש ==

בערך הייתה תבנית חשיבות והחלפת את תוכנו לתבנית מחיקה תוך כדי שקיים דיון עליו בדף השיחה, מעשה כזה הוא לא מקובל באתר. נא להתנהג להבא בהתאם. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:54 • ד' בכסלו ה'תשפ"ב
:אבל הערך הנ"ל נוגד את כללי האתר! • נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] • 14:49, ה' בכסלו, ה'תשפ"ב ''(9 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== חתימה ==

החתימה שלך ארוכה מדי והרווח שהיא יוצרת בין השורות יותר גדול מהרגיל, נא לסדר אותה. תודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:01 • ד' בכסלו ה'תשפ"ב
:בסדר. עכשיו זה טוב? • נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] • 14:49, ה' בכסלו, ה'תשפ"ב ''(9 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::עדין ארוך, אתה יכול לקצר את התצוגה של היחי עם התבנית {{תב|יחי}}, להוריד את ה"גודל=2" מה"ליצירת קשר" שזה הברירת מחדל{{הערה|משהו שיראה כך: <code><nowiki>[[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{עיצוב גופן|גודל=3|גופן=פרנקרויאל|{{יחי|צבע=כתום}}}}</nowiki></code>: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • {{עיצוב גופן|גודל=3|גופן=פרנקרויאל|{{יחי|צבע=כתום}}}}}}, ולחשוב מה עוד לא נצרך בחתימה, חתימה לא אמורה להיות יותר מ35 מילים, החתימה שלך כעת היא 67 מילים ואחרי שתקצר את המיותר יצא 52 מילים כך שתצטרך לחשוב על מה לוותר ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:58 • ה' בכסלו ה'תשפ"ב
{{הערות שוליים}}

== מיזם:עריכת ערכים ==

נא לא להעביר ערכים למחיקה למרחב האישי שלך. ההפניה הזו ספציפית נוצרה כי יש לה הרבה דפים מקושרים. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:24 • ד' בכסלו ה'תשפ"ב
:בסדר. • נכתב על ידי המשתמש [[משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|'''חב"דפדי פעיל'''}}]] • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=סגול|גופן=אריאל|ליצירת קשר}}]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כתום|גופן=פרנקרויאל|'''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!'''}}]] • 14:50, ה' בכסלו, ה'תשפ"ב ''(9 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== לגבי העריכה האחרונה בערך תפילה ב770 ==

ממליץ שתקרא [[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]] בקטע תארי אדמו"רי חב"ד. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:45, י"ד בכסלו, ה'תשפ"ב 20:45, 18 בנובמבר 2021 (UTC)

== טעמי המקרא ==

נא לתת קרדיט בתקציר או בשיחה בכל פעם שמעתיקים חומר ממקור חיצוני שמאפשר העתקה בנתינת קרדיט. תודה ובהצלחה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:44 • כ"א בכסלו ה'תשפ"ב
:לא הבנתי. זה '''בדיוק''' מה שעשיתי, וראה תבנית {{תב|קרדיט}} ששמתי שם כבר אתמול! {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 13:19, כ"א בכסלו, ה'תשפ"ב ''(25 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::תודה, לא שמתי לב. בכל אופן אם אתה מתכנן שבסופו של דבר זה יצא למרחב הראשי כדאי להשתמש בקרדיט בתקציר או בשיחה כך גם אם ישנו את הערך לא נצטרך להיתקע עם התבנית בתוך הערך. אגב, נתת קרדיט להמכלול שהעתיקו מויקיפדיה, יש לתת את הקרדיט לויקיפדיה וגם למכלול על העריכות שלהם. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:09 • כ"א בכסלו ה'תשפ"ב

== עריכתך בערך [[הרבי]] ==

אין לאחדות החסידים שום קשר בראש הערך המספר על הרבי. בטח לא בקטעי הכותרת. להבא כנ"ל תשאל אצלי לפני כל שינוי.

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2021-12-02T19:15:16Z

בן פסיסא: ביטול גרסה 508686 של בן פסיסא (שיחה)

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]
|תמונה= [[קובץ:לערך הרבי שליט"א.jpeg|240px]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|השתייכות=
}}
'''רבי מנחם מענדל שניאורסון''' (ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן''') (המכונה '''הרבי מלובביץ'{{הערה|בכתיב מסורתי, הרבי מ[[ליובאוויטש]]}}''' ובחסידות חב"ד '''הרבי'''), הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר]] כ[[מלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[גאולה]].

ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] בדורנו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.
==תולדות חיים==
===לידתו וצעירותו===
{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.

ב[[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]]}}. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

לאחר שבשנת [[תרס"ט]] התמנה אביו של הרבי, ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) משפחתו עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר [[יצחק בן צבי]] הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בשנת [[תרפ"ג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|נפגש]] לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]]}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] וביקר אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא]] מ[[רוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].
===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
ב[[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של הרבי הריי"צ. החתונה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והרבי עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במניין של אדמו"ר הריי"צ.

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ב[[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי [[פולין]].

להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

=== בברלין ופריז ===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[ארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.

בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו בפולין.

=== בתקופת מלחמת העולם השנייה ===
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שחמט עם אדמו"ר הריי"צ]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור רצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] תש"א התקבלו הויזות ב[[מרסיי]], ומאז התגורר הרבי בעיר זו.

לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] תש"א הגיעו לעיר [[ניו יורק]] בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.

===בארצות הברית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]], התחיל לסייע לחמיו הרבי הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על ידי הרבי הריי"צ ליושב ראש מוסדות [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי של ספרי [[קה"ת]]. באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי{{הערה|ב[[חלוקת דולרים]] אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - [[דברי משיח]]}}.

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כ-20 חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק]] ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לרבי הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות עם הרבי|להתוועדויות]] שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערה|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

===קבלת הנשיאות===
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
לאחר [[י' שבט]] תש"י (1950), כאשר נודע על [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, כממלא מקומו, ביניהם היו הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה בספר אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]{{הערה|ראה אודות כך בספר בכל ביתי נאמן הוא בפרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}, הרב [[ניסן נמנוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]], שתמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. עם זאת, חלק מחסידי חב"ד, וכן [[הרבנית נחמה דינה]], אשת הרבי הריי"צ, תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.

בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[חסיד]]ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.

==בהנהגת חסידות חב"ד==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 51, [[תשרי]] [[תש"פ]].}}]]
===תפקידו כרבי===
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}. על אף מעמדו, המשיך להיות [[התקשרות|מקושר]] בתכלית לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך בקביעות ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]], ושם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו, וכפי שהתבטא פעם {{הערה|התוועדות שבת [[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]]}} "אני אין לי אלא ה[[שלחן ערוך]] ושאני הולך לאהל".

הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|"בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.

על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"ו]]}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.

===סדר יומו===
{{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}
במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב [[לימוד תורה]] ומענה ל[[מכתב]]ים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, נהג הרבי לפקוד את [[אוהל]] חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי [[שני]] ו[[חמישי]] ועוד.}}. בנוסף, במשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ל[[יחידות]] [[חדר הרבי|בחדרו הפרטי]], שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[עבודת ה']]. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ב[[יחידות כללית]] בבית מדרשו. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מידי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. פוליטיקאים, רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו ועצתו.

מידי [[שבת]] מתקיימת [[התוועדות]] עם הרבי, בה נושא [[שיחה|שיחות]] העוסקות הן ב[[תורת הנגלה]] והן ב[[תורת החסידות]] והן בעניני השעה. החל משנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי [[רש"י]] ב[[פרשת השבוע]].

===פעולותיו===
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}
בשנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "[[ופרצת]]": {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.

החל משנת [[תשכ"ד]] החל הרבי לפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]] ייסד עבור העולים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]], בקרית מלאכי שבארץ הקודש.
,
ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ז]], כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים. בשנת [[תשל"ט]] בעת הדיבורים על הסכמי [[קעמפ דייויד]] התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.

בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק "[[מיהו יהודי]]".

בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].

בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו כל אשר ביכלתכם" להבאת משיח צדקנו.

== פועלו והשפעתו ==
=== פעולותיו בעולם היהודי ===
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כח, יד}}. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[תשמישי המצוות]].

מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת [[נרות חנוכה]] בכל בית יהודי, וכן הדלקות מרכזיות במרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], [[נטילת לולב]] עם יהודים ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], שמיעת [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]] לכלל ילדי ישראל מכל גיל, קיום ארבע מצוות ה[[פורים]], ועוד.

הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז}}, ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274}}.

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם '[[עשרת המבצעים]]', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], [[מבצע כשרות|כשרות]] המאכלים, [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== מפעל השליחות ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
{{קובץ|שלוחים|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשע"ג]])}}
חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]]. בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל, לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] וה[[הפצת המעיינות חוצה|חסידות]] במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-5000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשד"מ]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.

את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":
{{ציטוט|תוכן=
הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.

התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר [[יציאת מצרים]] בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של [[לימוד התורה]] הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.

והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.

|מקור=משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים|מרכאות=כן}}

בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/הממשל-בניו-יורק-הכריז-על-113-ימי-חינוך-לכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.

==== רגע של שתיקה ====
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/387046/ הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"]{{אינפו}}}}.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם. [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].
חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].
===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}
הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיות 'זהיר טפי' אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]], אשר הביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.

הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה, גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]]}}.

בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.
===לימוד חכמות חיצוניות===
{{ערך מורחב|חכמות חיצוניות}}
הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|ימי מלך, א, ע' 158}}. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408}}.

עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}.

במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.

===היחס למדינת ולארץ ישראל===
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}
הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.

הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489 ואילך}}, את התנגדותו תלה הרבי ב[[שולחן ערוך]] וחזר שוב ושוב על ה[[הלכה]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט}} שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם באים "על עסקי תבן וקש", מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם.

עם זאת, הרבי לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}.

===תורה ומדע===
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנת תשנ"ב נשא הרבי שיחה ב[[חנוכה]] בשידור חי לכל העולם באמצעות [[לוויין|לווינים]]. מולו נראה המסך המשדר]]
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שענינו של המדע הוא לשער השערות בלבד, ולכך אין להביא אותו בחשבון כנגד דברי התורה הודאיים {{הערה| ראה אגרות קודש, כרך יח, עמ' תצג. ועוד.}}. הרבי אף התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להגמיש ו'לתרץ' את דברי התורה לנוכח "היפותזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.}}ץ ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143.}}, הביא הרבי כדוגמא את הדיון לגבי מקומה של השמש ביחס לכדור הארץ, שבעוד לפני כמאה וחמשים שנה היו בטוחים רוב המדענים שדעתם המהפכנית היא בגדר 'עובדה מדעית', הרי שתורת היחסות של [[אלברט איינשטיין]] הוכיחה שלא כך הם פני הדברים, ובדברים כגון אלו אין לנו אפשרות לדעת מי הוא המסובב באמת.

הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ משפטים תשד"מ. כ"ד כסלו תשנ"ב. ועוד.}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולוגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}.

==הרבי כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח.

בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע שכבר מתחילה להתקיים שליחותו של [[נשיא הדור|נשיא דורנו]] מ[[הקדוש ברוך הוא]] להביא את הגאולה {{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי בכמה הזדמנויות, שחלקן אושרו על-ידי הרבי.

אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.

על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום גם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.

==ניגוניו==
{{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}
[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערה|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערה|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערה|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של [[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערה|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערה|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערה|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]].

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מרכז ההפצה ממש]], תשס"ז.
* [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''הרבי מליובאוויטש''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''הרבי - שלושים שנות נשיאות''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קריית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}
*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב שניאור זלמן ברגר
*'''[https://toratchabad.com/הרבי-וגדולי-הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}

{{אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2021-12-02T19:13:40Z

בן פסיסא: ביטול גרסה 508682 של חב"דפדי פעיל (שיחה) אין לאחדות החסידים שום קשר כאן. בטח לא בכותרת. להבא כנ"ל תשאל לפני כל שינוי

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]
|תמונה= [[קובץ:לערך הרבי שליט"א.jpeg|240px]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|השתייכות=
}}
'''רבי מנחם מענדל שניאורסון''' (ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן''') (המכונה '''הרבי מלובביץ'{{הערה|בכתיב מסורתי, הרבי מ[[ליובאוויטש]]}}''' ובחסידות חב"ד '''הרבי'''), הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר]] כ[[מלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[גאולה]].

ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] בדורנו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}. ונוהגים ב[[אחדות החסידים]], כהוראת הרבי.
==תולדות חיים==
===לידתו וצעירותו===
{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.

ב[[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]]}}. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

לאחר שבשנת [[תרס"ט]] התמנה אביו של הרבי, ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) משפחתו עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר [[יצחק בן צבי]] הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בשנת [[תרפ"ג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|נפגש]] לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]]}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] וביקר אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא]] מ[[רוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].
===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
ב[[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של הרבי הריי"צ. החתונה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והרבי עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במניין של אדמו"ר הריי"צ.

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ב[[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי [[פולין]].

להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

=== בברלין ופריז ===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[ארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.

בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו בפולין.

=== בתקופת מלחמת העולם השנייה ===
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שחמט עם אדמו"ר הריי"צ]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור רצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] תש"א התקבלו הויזות ב[[מרסיי]], ומאז התגורר הרבי בעיר זו.

לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] תש"א הגיעו לעיר [[ניו יורק]] בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.

===בארצות הברית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]], התחיל לסייע לחמיו הרבי הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על ידי הרבי הריי"צ ליושב ראש מוסדות [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי של ספרי [[קה"ת]]. באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי{{הערה|ב[[חלוקת דולרים]] אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - [[דברי משיח]]}}.

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כ-20 חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק]] ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לרבי הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות עם הרבי|להתוועדויות]] שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערה|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

===קבלת הנשיאות===
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
לאחר [[י' שבט]] תש"י (1950), כאשר נודע על [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, כממלא מקומו, ביניהם היו הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה בספר אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]{{הערה|ראה אודות כך בספר בכל ביתי נאמן הוא בפרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}, הרב [[ניסן נמנוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]], שתמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. עם זאת, חלק מחסידי חב"ד, וכן [[הרבנית נחמה דינה]], אשת הרבי הריי"צ, תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.

בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[חסיד]]ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.

==בהנהגת חסידות חב"ד==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 51, [[תשרי]] [[תש"פ]].}}]]
===תפקידו כרבי===
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}. על אף מעמדו, המשיך להיות [[התקשרות|מקושר]] בתכלית לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך בקביעות ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]], ושם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו, וכפי שהתבטא פעם {{הערה|התוועדות שבת [[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]]}} "אני אין לי אלא ה[[שלחן ערוך]] ושאני הולך לאהל".

הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|"בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.

על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"ו]]}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.

===סדר יומו===
{{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}
במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב [[לימוד תורה]] ומענה ל[[מכתב]]ים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, נהג הרבי לפקוד את [[אוהל]] חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי [[שני]] ו[[חמישי]] ועוד.}}. בנוסף, במשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ל[[יחידות]] [[חדר הרבי|בחדרו הפרטי]], שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[עבודת ה']]. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ב[[יחידות כללית]] בבית מדרשו. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מידי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. פוליטיקאים, רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו ועצתו.

מידי [[שבת]] מתקיימת [[התוועדות]] עם הרבי, בה נושא [[שיחה|שיחות]] העוסקות הן ב[[תורת הנגלה]] והן ב[[תורת החסידות]] והן בעניני השעה. החל משנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי [[רש"י]] ב[[פרשת השבוע]].

===פעולותיו===
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}
בשנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "[[ופרצת]]": {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.

החל משנת [[תשכ"ד]] החל הרבי לפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]] ייסד עבור העולים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]], בקרית מלאכי שבארץ הקודש.
,
ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ז]], כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים. בשנת [[תשל"ט]] בעת הדיבורים על הסכמי [[קעמפ דייויד]] התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.

בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק "[[מיהו יהודי]]".

בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].

בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו כל אשר ביכלתכם" להבאת משיח צדקנו.

== פועלו והשפעתו ==
=== פעולותיו בעולם היהודי ===
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כח, יד}}. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[תשמישי המצוות]].

מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת [[נרות חנוכה]] בכל בית יהודי, וכן הדלקות מרכזיות במרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], [[נטילת לולב]] עם יהודים ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], שמיעת [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]] לכלל ילדי ישראל מכל גיל, קיום ארבע מצוות ה[[פורים]], ועוד.

הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז}}, ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274}}.

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם '[[עשרת המבצעים]]', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], [[מבצע כשרות|כשרות]] המאכלים, [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== מפעל השליחות ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
{{קובץ|שלוחים|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשע"ג]])}}
חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]]. בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל, לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] וה[[הפצת המעיינות חוצה|חסידות]] במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-5000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשד"מ]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.

את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":
{{ציטוט|תוכן=
הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.

התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר [[יציאת מצרים]] בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של [[לימוד התורה]] הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.

והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.

|מקור=משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים|מרכאות=כן}}

בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/הממשל-בניו-יורק-הכריז-על-113-ימי-חינוך-לכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.

==== רגע של שתיקה ====
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/387046/ הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"]{{אינפו}}}}.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם. [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].
חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].
===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}
הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיות 'זהיר טפי' אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]], אשר הביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.

הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה, גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]]}}.

בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.
===לימוד חכמות חיצוניות===
{{ערך מורחב|חכמות חיצוניות}}
הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|ימי מלך, א, ע' 158}}. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408}}.

עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}.

במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.

===היחס למדינת ולארץ ישראל===
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}
הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.

הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489 ואילך}}, את התנגדותו תלה הרבי ב[[שולחן ערוך]] וחזר שוב ושוב על ה[[הלכה]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט}} שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם באים "על עסקי תבן וקש", מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם.

עם זאת, הרבי לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}.

===תורה ומדע===
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנת תשנ"ב נשא הרבי שיחה ב[[חנוכה]] בשידור חי לכל העולם באמצעות [[לוויין|לווינים]]. מולו נראה המסך המשדר]]
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שענינו של המדע הוא לשער השערות בלבד, ולכך אין להביא אותו בחשבון כנגד דברי התורה הודאיים {{הערה| ראה אגרות קודש, כרך יח, עמ' תצג. ועוד.}}. הרבי אף התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להגמיש ו'לתרץ' את דברי התורה לנוכח "היפותזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.}}ץ ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143.}}, הביא הרבי כדוגמא את הדיון לגבי מקומה של השמש ביחס לכדור הארץ, שבעוד לפני כמאה וחמשים שנה היו בטוחים רוב המדענים שדעתם המהפכנית היא בגדר 'עובדה מדעית', הרי שתורת היחסות של [[אלברט איינשטיין]] הוכיחה שלא כך הם פני הדברים, ובדברים כגון אלו אין לנו אפשרות לדעת מי הוא המסובב באמת.

הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ משפטים תשד"מ. כ"ד כסלו תשנ"ב. ועוד.}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולוגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}.

==הרבי כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח.

בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע שכבר מתחילה להתקיים שליחותו של [[נשיא הדור|נשיא דורנו]] מ[[הקדוש ברוך הוא]] להביא את הגאולה {{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי בכמה הזדמנויות, שחלקן אושרו על-ידי הרבי.

אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.

על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום גם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.

==ניגוניו==
{{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}
[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערה|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערה|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערה|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של [[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערה|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערה|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערה|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]].

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מרכז ההפצה ממש]], תשס"ז.
* [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''הרבי מליובאוויטש''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''הרבי - שלושים שנות נשיאות''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קריית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}
*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב שניאור זלמן ברגר
*'''[https://toratchabad.com/הרבי-וגדולי-הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}

{{אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2021-12-02T19:12:43Z

בן פסיסא: ביטול גרסה 508682 של חב"דפדי פעיל (שיחה)

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2021-12-02T19:11:11Z

בן פסיסא: המשך

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]
|תמונה= [[קובץ:לערך הרבי שליט"א.jpeg|240px]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|השתייכות=
}}
'''רבי מנחם מענדל שניאורסון''' (ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן''') (המכונה '''הרבי מלובביץ'{{הערה|בכתיב מסורתי, הרבי מ[[ליובאוויטש]]}}''' ובחסידות חב"ד '''הרבי'''), הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר]] כ[[מלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[גאולה]].

ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] בדורנו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}. ונוהגים ב[[אחדות החסידים]], כהוראת הרבי.
==תולדות חיים==
===לידתו וצעירותו===
{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.

ב[[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]]}}. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

לאחר שבשנת [[תרס"ט]] התמנה אביו של הרבי, ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) משפחתו עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר [[יצחק בן צבי]] הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בשנת [[תרפ"ג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|נפגש]] לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]]}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] וביקר אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא]] מ[[רוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].
===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
ב[[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של הרבי הריי"צ. החתונה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והרבי עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במניין של אדמו"ר הריי"צ.

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ב[[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי [[פולין]].

להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

=== בברלין ופריז ===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[ארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.

בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו בפולין.

=== בתקופת מלחמת העולם השנייה ===
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שחמט עם אדמו"ר הריי"צ]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור רצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] תש"א התקבלו הויזות ב[[מרסיי]], ומאז התגורר הרבי בעיר זו.

לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] תש"א הגיעו לעיר [[ניו יורק]] בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.

===בארצות הברית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]], התחיל לסייע לחמיו הרבי הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על ידי הרבי הריי"צ ליושב ראש מוסדות [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי של ספרי [[קה"ת]]. באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי{{הערה|ב[[חלוקת דולרים]] אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - [[דברי משיח]]}}.

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כ-20 חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק]] ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לרבי הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות עם הרבי|להתוועדויות]] שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערה|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

===קבלת הנשיאות===
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
לאחר [[י' שבט]] תש"י (1950), כאשר נודע על [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, כממלא מקומו, ביניהם היו הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה בספר אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]{{הערה|ראה אודות כך בספר בכל ביתי נאמן הוא בפרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}, הרב [[ניסן נמנוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]], שתמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. עם זאת, חלק מחסידי חב"ד, וכן [[הרבנית נחמה דינה]], אשת הרבי הריי"צ, תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.

בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[חסיד]]ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.

==בהנהגת חסידות חב"ד==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 51, [[תשרי]] [[תש"פ]].}}]]
===תפקידו כרבי===
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}. על אף מעמדו, המשיך להיות [[התקשרות|מקושר]] בתכלית לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך בקביעות ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]], ושם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו, וכפי שהתבטא פעם {{הערה|התוועדות שבת [[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]]}} "אני אין לי אלא ה[[שלחן ערוך]] ושאני הולך לאהל".

הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|"בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.

על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"ו]]}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.

===סדר יומו===
{{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}
במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב [[לימוד תורה]] ומענה ל[[מכתב]]ים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, נהג הרבי לפקוד את [[אוהל]] חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי [[שני]] ו[[חמישי]] ועוד.}}. בנוסף, במשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ל[[יחידות]] [[חדר הרבי|בחדרו הפרטי]], שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[עבודת ה']]. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ב[[יחידות כללית]] בבית מדרשו. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מידי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. פוליטיקאים, רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו ועצתו.

מידי [[שבת]] מתקיימת [[התוועדות]] עם הרבי, בה נושא [[שיחה|שיחות]] העוסקות הן ב[[תורת הנגלה]] והן ב[[תורת החסידות]] והן בעניני השעה. החל משנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי [[רש"י]] ב[[פרשת השבוע]].

===פעולותיו===
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}
בשנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "[[ופרצת]]": {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.

החל משנת [[תשכ"ד]] החל הרבי לפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]] ייסד עבור העולים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]], בקרית מלאכי שבארץ הקודש.
,
ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ז]], כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים. בשנת [[תשל"ט]] בעת הדיבורים על הסכמי [[קעמפ דייויד]] התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.

בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק "[[מיהו יהודי]]".

בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].

בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו כל אשר ביכלתכם" להבאת משיח צדקנו.

== פועלו והשפעתו ==
=== פעולותיו בעולם היהודי ===
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כח, יד}}. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[תשמישי המצוות]].

מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת [[נרות חנוכה]] בכל בית יהודי, וכן הדלקות מרכזיות במרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], [[נטילת לולב]] עם יהודים ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], שמיעת [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]] לכלל ילדי ישראל מכל גיל, קיום ארבע מצוות ה[[פורים]], ועוד.

הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז}}, ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274}}.

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם '[[עשרת המבצעים]]', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], [[מבצע כשרות|כשרות]] המאכלים, [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== מפעל השליחות ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
{{קובץ|שלוחים|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשע"ג]])}}
חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]]. בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל, לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] וה[[הפצת המעיינות חוצה|חסידות]] במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-5000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשד"מ]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.

את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":
{{ציטוט|תוכן=
הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.

התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר [[יציאת מצרים]] בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של [[לימוד התורה]] הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.

והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה . . לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.

|מקור=משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים|מרכאות=כן}}

בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/הממשל-בניו-יורק-הכריז-על-113-ימי-חינוך-לכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.

==== רגע של שתיקה ====
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/387046/ הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"]{{אינפו}}}}.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, וכמנהגו של הרבי לקשר את הדברים לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם. [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].
חלק מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].
===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}
הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיות 'זהיר טפי' אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]], אשר הביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.

הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה, גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]]}}.

בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.
===לימוד חכמות חיצוניות===
{{ערך מורחב|חכמות חיצוניות}}
הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|ימי מלך, א, ע' 158}}. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408}}.

עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}.

במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.

===היחס למדינת ולארץ ישראל===
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}
הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.

הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489 ואילך}}, את התנגדותו תלה הרבי ב[[שולחן ערוך]] וחזר שוב ושוב על ה[[הלכה]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט}} שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם באים "על עסקי תבן וקש", מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה הארץ נוחה להיכבש בפניהם.

עם זאת, הרבי לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}.

===תורה ומדע===
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנת תשנ"ב נשא הרבי שיחה ב[[חנוכה]] בשידור חי לכל העולם באמצעות [[לוויין|לווינים]]. מולו נראה המסך המשדר]]
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שענינו של המדע הוא לשער השערות בלבד, ולכך אין להביא אותו בחשבון כנגד דברי התורה הודאיים {{הערה| ראה אגרות קודש, כרך יח, עמ' תצג. ועוד.}}. הרבי אף התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להגמיש ו'לתרץ' את דברי התורה לנוכח "היפותזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.}}ץ ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143.}}, הביא הרבי כדוגמא את הדיון לגבי מקומה של השמש ביחס לכדור הארץ, שבעוד לפני כמאה וחמשים שנה היו בטוחים רוב המדענים שדעתם המהפכנית היא בגדר 'עובדה מדעית', הרי שתורת היחסות של [[אלברט איינשטיין]] הוכיחה שלא כך הם פני הדברים, ובדברים כגון אלו אין לנו אפשרות לדעת מי הוא המסובב באמת.

הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|ראה באריכות שיחת ש"פ משפטים תשד"מ. כ"ד כסלו תשנ"ב. ועוד.}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולוגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}.

==הרבי כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח.

בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע שכבר מתחילה להתקיים שליחותו של [[נשיא הדור|נשיא דורנו]] מ[[הקדוש ברוך הוא]] להביא את הגאולה {{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי בכמה הזדמנויות, שחלקן אושרו על-ידי הרבי.

אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.

על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום גם [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.

==ניגוניו==
{{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}
[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערה|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערה|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערה|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של [[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערה|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערה|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערה|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]].

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מרכז ההפצה ממש]], תשס"ז.
* [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''הרבי מליובאוויטש''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''הרבי - שלושים שנות נשיאות''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קריית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}
*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב שניאור זלמן ברגר
*'''[https://toratchabad.com/הרבי-וגדולי-הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}

{{אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2021-12-02T18:47:12Z

בן פסיסא: כמה תיקונים קטנים. המשך יבוא. לשאלות - כתבו לי בשיחה לפני שינוי

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]]
|תמונה= [[קובץ:לערך הרבי שליט"א.jpeg|240px]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=ראו בפסקה - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|השתייכות=
}}
'''רבי מנחם מענדל שניאורסון''' (ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן''') (המכונה '''הרבי מלובביץ'{{הערה|בכתיב מסורתי, הרבי מ[[ליובאוויטש]]}}''' ובחסידות חב"ד '''הרבי'''), הוא מנהיג [[רוחני]] בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, [[נשיא הדור|נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי כמלך המשיח|מוגדר]] כ[[מלך המשיח]] שיגאל את העם ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה האמיתית והשלימה]]. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל ה[[שליחות]], וכן [[עשרת המבצעים]] שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה ל[[משיח]] ופעילות להחשת ה[[גאולה]].

ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] בדורנו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.
==תולדות חיים==
===לידתו וצעירותו===
{{ערך מורחב|הרבי בילדותו וצעירותו}}
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]
הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.

ב[[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]]}}. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

לאחר שבשנת [[תרס"ט]] התמנה אביו של הרבי, ר' לוי יצחק לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) משפחתו עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר [[יצחק בן צבי]] הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בשנת [[תרפ"ג]] [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|נפגש]] לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], כאשר בהמשך נכנס להתעסק יחד עמו בפעילותו והנהגתו הציבורית, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]]}}. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] הרבי הריי"צ, והרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל הרבי הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] וביקר אצל הוריו, ולאחר [[חג הסוכות]] נסעה אמו ללוותו ל[[לנינגרד]]. משם [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יצא]] מ[[רוסיה]], יחד עם הרבי הריי"צ, שהתעתד להיות חמיו, ועם כל בני ביתו. הרבי השתקע ב[[ריגא]] עם משפחת הרבי הריי"צ, אלא שחתונתו המיועדת התעכבה מחוסר אמצעים, ולכן הוחלט שיעבור לגור בעיר אחרת, ובחודש [[טבת]] של אותה שנה עבר לגור ב[[ברלין]].
===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
ב[[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקשרי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של הרבי הריי"צ. החתונה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו"}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והרבי עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במניין של אדמו"ר הריי"צ.

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ב[[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה [[חתונת הרבי והרבנית|חגיגת הנישואין]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. בחגיגה נטלו חלק רבנים ואדמו"רים רבים מרחבי [[פולין]].

להוריו של הרבי לא התירו השלטונות הסובייטים לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, והם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

לאחר חתונתו, התגורר הרבי לתקופה קצרה ב[[ריגה]]. חמיו, הרבי הריי"צ, הטיל עליו אז להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] ובימי חב"ד. כמו כן, החל הרבי הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

=== בברלין ופריז ===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[הרבי בברלין]], [[הרבי בפריז]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם אדמו"ר הריי"צ, [[תש"ב]]]]
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את [[לטביה]], ונסע ל[[ברלין]] בירת [[גרמניה]], שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. בהוראת חמיו, החל הרבי ללמוד לימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את הרבי הריי"צ בריגה. כמו כן נסע לחצרו בחודש תשרי [[תר"צ]], כאשר הרבי הריי"צ [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית|נסע]] ל[[ארצות הברית]], אז התוועד הרבי עם החסידים שם. באותן שנים נפגש עם גדולי ישראל רבים בשליחות חמיו.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] באותה תקופה, עזבו הרבי והרבנית את ברלין והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.

בפריז שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין. הרבי ערך אז את חוברות '[[התמים]]', [[שיחה|שיחות]] ואגרות של הרבי הריי"צ ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד קבצים תורניים אחרים. כמו כן ניהל את העברת הכספים ו[[דמי מעמד|דמי המעמד]] שנשלחו מ[[ארצות הברית]] אל חצרו של חמיו בפולין.

=== בתקופת מלחמת העולם השנייה ===
{{ערך מורחב|הצלת הרבי והרבנית}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שחמט עם אדמו"ר הריי"צ]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת הרבי הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל, פעלו עסקנים לזרז את האשרות ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת באזור רצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל, טרם התקבל האישור.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] תש"א התקבלו הויזות ב[[מרסיי]], ומאז התגורר הרבי בעיר זו.

לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] תש"א עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] תש"א הגיעו לעיר [[ניו יורק]] בארצות הברית. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.

===בארצות הברית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]], התחיל לסייע לחמיו הרבי הריי"צ בכל פעולותיו, ובראשן מאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על ידי הרבי הריי"צ ליושב ראש מוסדות [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי של ספרי [[קה"ת]]. באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי{{הערה|ב[[חלוקת דולרים]] אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - [[דברי משיח]]}}.

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כ-20 חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק]] ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לרבי הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד הרבי הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה, ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות עם הרבי|להתוועדויות]] שלו החלו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערה|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

===קבלת הנשיאות===
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של הרבי}}
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
לאחר [[י' שבט]] תש"י (1950), כאשר נודע על [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, החלו החסידים לדבר אודות צורך במינוי חתנו, הרבי, שכונה אז "הרמ"ש"{{הערה|שם=הרמש|ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}}, כממלא מקומו, ביניהם היו הרב [[אברהם פאריז]]{{הערה|ראה בספר אחד היה אברהם עמוד 88}}, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[שמואל זלמנוב]], הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]]{{הערה|ראה אודות כך בספר בכל ביתי נאמן הוא בפרק שקיעה וזריחה, עמוד 201}}, הרב [[ניסן נמנוב]] והרב [[סעדיה ליברוב]], שתמכו בצורה נלהבת בנשיאותו של הרבי והשפיעו על חסידי חב"ד בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם לקבל עליהם את נשיאותו של הרבי. עם זאת, חלק מחסידי חב"ד, וכן [[הרבנית נחמה דינה]], אשת הרבי הריי"צ, תמכו בכך שחתנו הבכור של הרבי הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]] (הרש"ג) ינהיג את החסידות, אך לאחר קבלת הנשיאות על ידי הרבי, התבטל הרש"ג כלפי הרבי בצורה מיוחדת.

בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[חסיד]]ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לרגל יום ההילולא הראשון של הרבי הריי"צ, אמר הרבי את ה[[מאמר]] "[[באתי לגני]]", ובכך קיבל באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד.

==בהנהגת חסידות חב"ד==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 51, [[תשרי]] [[תש"פ]].}}]]
===תפקידו כרבי===
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}. על אף מעמדו, המשיך להיות [[התקשרות|מקושר]] בתכלית לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך בקביעות ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]], ושם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו, וכפי שהתבטא פעם {{הערה|התוועדות שבת [[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]]}} "אני אין לי אלא ה[[שלחן ערוך]] ושאני הולך לאהל".

הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|"בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.

על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"ו]]}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.

===סדר יומו===
{{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}
במשך רוב היום, עיסוקו של הרבי נסוב ברובו סביב [[לימוד תורה]] ומענה ל[[מכתב]]ים הנשלחים אליו מכל רחבי העולם. בנוסף בתדירות שהלכה וגברה עם השנים, נהג הרבי לפקוד את [[אוהל]] חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בערבי ראש חודש, פעם נוספת באמצעו של החודש, ובשנים מאוחרות יותר גם בימי [[שני]] ו[[חמישי]] ועוד.}}. בנוסף, במשך עשרות שנים היה הרבי מקדיש זמן שלוש פעמים בשבוע לקבל אנשים ל[[יחידות]] [[חדר הרבי|בחדרו הפרטי]], שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[עבודת ה']]. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל לקבל את הציבור ב[[יחידות כללית]] בבית מדרשו. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מידי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. פוליטיקאים, רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו ועצתו.

מידי [[שבת]] מתקיימת [[התוועדות]] עם הרבי, בה נושא [[שיחה|שיחות]] העוסקות הן ב[[תורת הנגלה]] והן ב[[תורת החסידות]] והן בעניני השעה. החל משנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לעסוק בכל התוועדות בעיון באחד מפירושי [[רש"י]] ב[[פרשת השבוע]].

===פעולותיו===
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}
בשנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יצא הרבי בקריאה לפעול בצורה של "[[ופרצת]]": {{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}.

החל משנת [[תשכ"ד]] החל הרבי לפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]] ייסד עבור העולים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]], בקרית מלאכי שבארץ הקודש.
,
ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ז]], כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים. בשנת [[תשל"ט]] בעת הדיבורים על הסכמי [[קעמפ דייויד]] התנגד הרבי בתוקף למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.

בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון חוק "[[מיהו יהודי]]".

בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].

בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו כל אשר ביכלתכם" להבאת משיח צדקנו.

== פועלו והשפעתו ==
=== פעולותיו בעולם היהודי ===
{{ערך מורחב|עשרת המבצעים}}
לאחר עלותו לנשיאות, החל הרבי להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמת "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|בראשית כח, יד}}. במסגרתם קרא הרבי לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר, על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא הרבי לעזור כספית לאלו שאין בידם יכולת כלכלית לקנות [[תשמישי המצוות]].

מאוחר יותר, יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות המועדים והם עונתיים, לדוגמה הדלקת [[נרות חנוכה]] בכל בית יהודי, וכן הדלקות מרכזיות במרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], [[נטילת לולב]] עם יהודים ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], שמיעת [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]] לכלל ילדי ישראל מכל גיל, קיום ארבע מצוות ה[[פורים]], ועוד.

הרבי הדגיש בתדירות את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה בלקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק י"ח עמוד קע"ז}}, ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274}}.

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה בשם '[[עשרת המבצעים]]', הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן, אשר כוללות את מצות [[מבצע אהבת ישראל|אהבת ישראל]], [[מבצע חינוך|חינוך יהודי]], [[לימוד תורה]], [[תפילין|הנחת תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]], [[מבצע כשרות|כשרות]] המאכלים, [[מבצע צדקה|נתינת צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים|החזקת ספרי קודש בבית]], בערב [[שבת]] וחג [[מבצע נרות שבת|הדלקת נרות שבת ויום טוב]] ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני [[תפילין]] בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== מפעל השליחות ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
{{קובץ|שלוחים|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשע"ג]])}}
חמיו של הרבי, הרבי הריי"צ, פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. עם זאת, בתקופתו היה היקף הפעילות מצומצם למדי, והרבי הרחיב בקנה מידה עצום, עד שהיקף השלוחים כיום מגיע לכאלפים הפזורים ברחבי העולם. השלוחים הראשונים נשלחו ל[[מרוקו]] בתקופה הראשונה לנשיאות הרבי, ובמקביל נשלחו שלוחים גם ל[[ברזיל]] וברחבי [[ארצות הברית]]. בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל, לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] וה[[הפצת המעיינות חוצה|חסידות]] במקומות הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-5000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל, נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשד"מ]] יזם הרבי את מפעל [[הרמב"ם]] היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל היד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}
החל משנות ה-80 קרא הרבי לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן, בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו משנה תורה, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח, פרק ח הלכה יג}}, כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שהובאו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן]}}.

את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות, ראה הרבי כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]] שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה, והתחלת פעולתו כמלך המשיח בתיקון העולם{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[וכתתו חרבותם לאיתים]]}}.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא, הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
[[קובץ:בוטמן בסנאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המושל והמחוקקים בהכרזת ימי חינוך]]
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}
בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":
{{ציטוט|תוכן=
הממשלה הכריזה על יום מסויים (י"א ניסן) כ"יום החינוך" בכל רחבי ארצות הברית. לכל דבר צריך להיות מקור בתורה. ולכאורה - היכן המקור לענין זה, לקשר ענין עיקרי וחשוב עם יום מיוחד בשנה? ומה גם ענין החינוך, שהוא דבר נמשך ותמידי בכל רגע ורגע.

התשובה על כך היא: החיוב של קבלת עול מלכות שמים הוא תמידי בכל רגע, ולמרות זאת נקבע על כך יום מיוחד בשנה - ראש השנה; חייבים להזכיר [[יציאת מצרים]] בכל יום, ביום ובלילה, וביחד עם זה נקבע יום מיוחד בשנה, חג הפסח, כ"זמן חירותנו"; החיוב של [[לימוד התורה]] הוא בכל רגע פנוי, ואף על פי כן קבעו יום מיוחד בשנה, חג השבועות, כיום של התעוררות מחודשת בכל הקשור לקבלת התורה ולימודה.

והנה, בענין זה רואים איך העולם מתקרב לביאת המשיח. שכן לעתיד לבוא יקויים היעוד "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד", שאחד הענינים בזה הוא, שמלכות אדירה, "מעצמת-על", שהיא בעלת השפעה בעולם כולו, הכריזה בגלוי לעין כל אודות גודל החשיבות והחיוניות של ענין החינוך.

|מקור=משיחת י"א ניסן תשל"ח - רשימת השומעים|מרכאות=כן}}

בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/הממשל-בניו-יורק-הכריז-על-113-ימי-חינוך-לכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.

==== רגע של שתיקה ====
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם, לאור כך שללא הכרה בבורא עולם, אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/387046/ הרבי מעורר על "רגע של שתיקה"]{{אינפו}}}}.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי הסביר שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוקים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הדגיש הרבי, שבית הספר לא אמור להתערב בתוכן ה[[התבוננות]] של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא [[ארצות הברית]] רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי, וחלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך [[התוועדות עם הרבי|הופעותיו בציבור]] בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על ידי ה'[[חוזרים]]' - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו ל[[עברית]] בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]]. שיחות רבות עובדו ועברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (המונה כ-39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (המונה כ-12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים, ב[[חסידות]], ב[[קבלה]], ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם. [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו ב[[ספר המאמרים פרשיות]], וחלקם עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].
חלקן מאיגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]].
===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}
הרבי הפך את המושג הפצת המעיינות לעבודת הדור השביעי, ואף התבטא כמה פעמים שזהו העניין הכי כללי בדורנו, והמצוה המיוחדת שבה צריכים להיזהר אנשי דורנו{{הערה|ראה אגרות קודש חלק יב ע' רפא. חלק יד ע' קסה. ועוד}}. לצורך כך הקים הרבי את מפעל ה[[שלוחים]] ו[[בתי חב"ד]] ותיקן את [[עשרת המבצעים]] שהביאו את תורת החסידות לכל מקום ומקום.

הרבי התבטא שהפצת המעיינות קודמת להפצת היהדות, היות שהיא בגדר של "מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים", ובפרט שעל פי רוב הפצת המעיינות מביאה בדרך ממילא לשינוי בעולמם של הלומדים אותה גם בעניני שמירת תורה ומצוות{{הערה|מכתב הרבי לסופר והחוקר ד"ר [[יצחק אלפסי]]}}.

בשנים האחרונות הודיע הרבי שהסתיימה עבודת הפצת המעיינות, ואין כבר עוד מעכב לבוא הגאולה, וצריכים רק להכין את אנשי הדור ואת העולם ל[[קבלת פני משיח]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג. וראה שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=286&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח] באריכות}}.
===לימוד חכמות חיצוניות===
{{ערך מורחב|חכמות חיצוניות}}
הרבי למד בילדותו שפות זרות בזמנים בהם שהה במקומות שאסור ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ימי מלך, א, ע' 137}}. בנערותו למד לימודים כלליים נוספים עבור בחינות הבגרות, בזמן שלא גרע מאומה מלימודי הקודש הרבים שלו{{הערה|ימי מלך, א, ע' 158}}. אחר נישואיו, למד לימודים אקדמיים בהוראת חותנו הרבי הריי"צ. הרבי התמקד בעיקר בלימוד מדעי הטבע, וידוע על תארים שקיבל בתחומי הנדסה ופיזיקה{{הערה|ימי מלך, א, ע' 380 ואילך. ע' 453 ואילך}}. הרבי השתמש בידע שרכש באוניברסיטה על מנת להוכיח את דעתו ההלכתית בנוגע לשאלות הלכתיות-טכנולוגיות{{הערה|1=מכתב הרבי, נדפס ב[[יגדיל תורה (ירושלים)]] שנה שלישית גליון א (ט) ע' 8. וראה בהרחבה בימי מלך שם, ע' 408}}.

עם זאת, פעמים רבות הביע הרבי בכל תוקף את דעתו בשלילת הלימוד במכללה (קולג'), מכמה סיבות: א. האווירה בלימודים אלו חדורה ב[[כפירה]] בה' וב[[השגחת ה'|השגחתו]]. ב. בלימודים אקדמיים משולבים לימודים שהם בגדר [[עבודה זרה]]. ג. האווירה בקמפוסים היא של פריצות מוחלטת והיפך ה[[צניעות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, שיחת נח ב.}}.

במכתב לאברך ששימש ב[[שליחות]] ורצה ללמוד במכללה, האריך הרבי בחומרת הענין בפרט בתור שלוחו של הרבי, שכאשר הולך ללמוד במכללה, הוא מושך עימו את הרבי לשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/755.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג, אגרת תשנה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/809.htm חלק ד, אגרת תתט].}}.

===היחס למדינת ולארץ ישראל===
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}}
הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}.

הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי התנגד נחרצות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שמסירת שטחים יכולה להביא לסכנת נפשות{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489}}, את התנגדותו תלה הרבי ב[[שולחן ערוך]] וחזר על ה[[הלכה]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים, סימן שכ"ט}} שגויים שהתקרבו אל עיירות ישראל הסמוכים לגבול, אפילו אם רוצים לבוא רק לצורך קישוש תבן וקש, מחללים עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהיה להם הארץ קלה לכבישה{{הערה|מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}.

עם זאת, הרבי לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] מעולם, כאשר נשאל על כך ענה מספר תשובות, ביניהם זה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}.

===תורה ומדע===
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|מאמץ את הטכנולוגיה לקדושה. בשנת תשנ"ב נשא הרבי שיחה ב[[חנוכה]] בשידור חי לכל העולם באמצעות [[לוויין|לווינים]]. מולו נראה המסך המשדר]]
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שהמדע הוא בגדר תאוריה בלבד{{הערה| אגרות קודש, כרך י"ח, עמ' תצ"ג.}} והוא התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפוטזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית.}}, ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143.}}, הביא הרבי הוכחה כי לפני כמאה וחמשים שנה חשבו אז המדענים שהם צודקים לחלוטין לגבי סיבוב ה[[כדור הארץ]] על ה[[שמש]], אך [[אלברט איינשטיין]] הוכיח שלא כך הדברים, והראה שאי אפשר לדעת מי הוא המסובב באמת. גם בזמנו של [[הרמב"ם]] חשבו המדענים שהם צודקים, אולם כיום טוענים מדענים בסורבון, בברלין, באוניברסיטת קולומביה ועוד, שהם לא צודקים.

הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|שיחת מכ"ד כסלו תשנ"ב.}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולוגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו, ואף את התוועדויותיו העביר מספר פעמים בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}}.

==הרבי כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

בשנת [[תנש"א]] הודיע הרבי על [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|תחילת התגלותו של משיח]]{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ נשא תנש"א, סעיף י"ג. ובאריכות בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}, ובהמשך הודיע ש[[נשיא הדור|נשיא דורנו]] קיבל את השליחות מ[[הקדוש ברוך הוא]] להתגלות כמשיח{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף י"ג; וראה גם שיחת ש"פ וירא תשנ"ב סעיף י"ד.}}. באותה שנה קיבלה האמונה ברבי כמלך המשיח ביטוי פומבי, והרבי אישר לפרסמה כאשר עודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] תשנ"ג ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.

על פי דבריו של הרבי{{הערה|ראה למשל שיחת ש"פ בא תשנ"ב, סעיף י"ג. ובאריכות בערך המורחב [[נצחיות חייו של הרבי]].}}, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] מאמינים חסידיו שהוא ממשיך להנהיג כמו קודם לכן והוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי בגשמיות בחיים נצחיים]]. בהתאם לכך ממשיך גם מנהג ה[[כתיבה לרבי]], כאשר את ההדרכות מהרבי מקבלים כיום [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|על ידי ספרי ה'אגרות קודש']], באמצעותם זוכים אנשים רבים לברכתו הקדושה וחווים במופתים מופלאים.

==ניגוניו==
{{ערך מורחב|ניגונים שהרבי לימד}}
[[קובץ:התנועות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
בשנים הראשונות לנשיאותו לימד הרבי [[ניגונים]] שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל [[שמחת תורה]] לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערה|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערה|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערה|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל [[שמחת תורה]] אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" של [[חזרת הש"ץ]] של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערה|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערה|מתוך פיוט ב[[חזרת הש"ץ]] של תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון זה שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - ניגון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערה|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו [[משל]] על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מה[[גוף]] ותחזור למקורה.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשל"ד]].

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מרכז ההפצה ממש]], תשס"ז.
* [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]] ו[[יוסף יצחק גרינברג]], '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''הרבי מליובאוויטש''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''הרבי - שלושים שנות נשיאות''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קריית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של [[הרמב"ם]] במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''מה רבו מעשיך ה'''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליובאוויטש] - {{חב}}
*[http://www.he.chabad.org/therebbe/default.htm מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב שניאור זלמן ברגר
*'''[https://toratchabad.com/הרבי-וגדולי-הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}

{{אדמו"ר שליט"א|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]

צדיק

2021-11-21T04:19:23Z

בן פסיסא: /* בדורנו */

'''צדיק''' הוא כינוי לדרגה הגבוהה ביותר ב[[עבודת ה']]. על פי ביאור [[תורת החסידות]] מדובר באדם כזה שאין לו אף שמץ [[רע]], וכל רצונותיו וכוחותיו מופנים אך ורק לקיום [[רצון העליון|רצון ה']], [[התבוננות]] בגדולתו ו[[אהבת ה'|אהבתו]].

==מדרגת הצדיק==

===בתורת הנגלה===
ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת קידושין|קידושין]] מ, ב.}} ו[[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה פרק ג' הלכה א'.}} מתואר הצדיק כמי שאם ישקלו את זכויותיו אל מול חובותיו, יהיו זכויותיו מרובים על חובותיו. זאת אומרת, שהיהודי נקרא [[צדיק]] באם עשה במשך חייו יותר מצוות מאשר עברות.

===בתורת החסידות===

בספר ה[[תניא]]{{הערה|[[תניא - פרק א'|פרק א']].}} מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי הגדרה זו איננה ההגדרה המהותית של הצדיק, אלא כינוי ("שם המושאל") לעניין [[שכר ועונש|השכר והעונש]] בלבד, מאחר ואותו יהודי הינו "צדיק בדינו" לאחר שזכה בדין ונמצא כי זכויותיו מרובים על עוונותיו.

אך לאמיתו של דבר{{הערה|ראה שם בהרחבה בפרקים [[תניא - פרק ט'|ט']] ו[[תניא - פרק י'|יו"ד]], ועוד.}}, מהותו האמיתית של [[צדיק]] ("שם התואר והמעלה") היא יהודי שהצליח לנצח בשלימות את המלחמה עם הרע - כך שלא זו בלבד ובפועל אין הוא עובר על רצון ה', אלא אפילו באופן תיאורטי אין לו כל משיכה לעבירה, וה[[יצר הרע]] שלו ו[[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] נהפכו לגמרי ל[[טוב]] וכפופים ל[[נפש האלוקית]]{{הערה|זאת בשונה מיהודי שמצליח להתגבר על הרע '''בפועל''', אך יש לו עדיין תאוות ומשיכה לרע שהוא זקוק למלחמה תמידית כדי להתגבר עליה - שנקרא בהגדרת התניא [[בינוני]]. ויהודי שקורה ונכשל באיסור בפועל, וגם ב[[מחשבה דיבור ומעשה]] הרע מצליח להתגבר עליו - נקרא בהגדרת התניא [[רשע]].}}.

==דרגות בצדיק==
מדרגת "צדיק" הכללית מתחלקת בפרטיות לכמה מדרגות, שבכללות הינן שניים: "צדיק גמור" (הנקרא גם "צדיק וטוב לו), ו"צדיק שאינו גמור" (הנקרא גם "צדיק ורע לו"){{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] ז, א.}}.

===צדיק שאינו גמור===
צדיק שהצליח לגבור על הרע, והגיע למצב בו הרע כפוף לגמרי לטוב - נקרא "צדיק ורע לו", "צדיק שאינו גמור".

הסיבה לכך שנקרא כך, היא כיון שהרע בנפשו רק כפוף לטוב, אך לא '''נהפך''' לטוב. עובדה זו מוכיחה שבדקות, יש לו שייכות מסויימת לרע והוא אינו שונא אותו בתכלית - אלא שהיא בטלה ברוב. על שם אותו שמץ רע נקרא "רע לו". כמו כן, נקרא "צדיק שאינו גמור", כיון ש[[אהבת ה'|אהבתו לה']] אינה בתכלית - שהרי לו היה אוהב את ה' בשלימות, היה גם שונא את הרע בשלימות.

בתוך מדרגה זו עצמה ישנם רבבות מדרגות, על פי כמות ואיכות שמץ הרע שנשאר עדיין בנפש, ואופן ביטולו לטוב.

רוב הצדיקים שבכל הדורות{{הערה|עליהם אומרת ה[[גמרא]] ([[מסכת סוכה|סוכה]] מה, ב) "תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קודשא בריך הוא", היינו שלפני [[הקב"ה]] נמצאים שמונה עשר אלף צדיקים.}}, הם מדרגת "צדיק שאינו גמור".

===צדיק גמור===
צדיק שלא זו בלבד שהתגבר על הרע לגמרי, אלא הצליח גם להפכו לטוב - נקרא "צדיק וטוב לו", "צדיק גמור".

הסיבה לכך שנקרא כך, שהעובדה שהצליח להפוך גם את ה[[נפש הבהמית]] לטוב, מוכיחה שהגיע לשלימות באהבת ה'. כיון שאין אצלו רע כלל וכולו נהפך לטוב, נקרא "טוב לו". וכן נקרא "צדיק גמור" על שם אהבתו המושלמת לה', שהיא דרגת [[אהבה בתענוגים]].

על דרגה זו של [[צדיק גמור]] אומרת הגמרא{{הערה|סוכה שם.}} "ראיתי בני עלייה והן מועטין", כיון שרוב הצדיקים אינם בדרגה זו.

==הכח להיות צדיק==
על מדרגת הצדיק מבואר בתניא{{הערה|[[תניא - פרק י"ד|פרק י"ד]].}} כי בדרך כלל אין כל אדם זוכה לה, ורק [[נשמה|נשמות]] מזוככות נבראו עם האפשרות והיכולת להיות צדיקים{{הערה|כמאמר [[איוב]] ([[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] טז, א) "בראת צדיקים בראת רשעים". אין הכוונה לבריאתם כצדיקים ורשעים ממש, אלא שיש שנשמותיהם נבראו באופן שיהיה להם היכולת להיות [[צדיק]] ולהתגבר על הרע, ויש [[נשמה|נשמות]] שאין להם כח זה.}}. ולכן עבודתו של יהודי רגיל מתמקדת בעיקרה בעבודת ה[[בינוני]], להלחם עם הרע ולנצחו גם אם לא בעומק הנפש, לפחות בפועל - בלבושי הנפש [[מחשבה דיבור ומעשה]].

אמנם, גם מיהודי רגיל נדרש להתאמץ ולנסות להיות צדיק, שהרי בירידתו למטה "משביעין אותו תהי צדיק"{{הערה|[[מסכת נדה|נדה]] ל, ב.}}. ולכן עליו להתבונן גם באופן כזה שישפיע על הנפש ויעורר [[שנאה]] לרע, וזאת על ידי שיתבונן עד כמה מאוסים עניני ה[[עולם הזה]]; וכן לעורר [[אהבה]] לה', על ידי ה[[התבוננות]] בגדולתו. על ידי מאמצים אלו, ייתכן שיזכה: (א) להתרגל אט אט ולהשפיע על הנפש [[אהבה]] לה' ושנאה לרע '''כמו''' בעבודת הצדיק, (ב) שתתעבר בו [[נפש#דרגות הנפש|רוח]] משרש נשמתו של [[צדיק]] ויזכה לעבודת [[צדיק]] אמיתית.

===בדורנו===
אמנם, בדורנו - לאחר כל [[עבודת הבירורים|הבירורים והזיכוכים]] שפעלו [[בני ישראל]] ב[[עבודת הגלות]] - מחדש [[הרבי]] שבכוחו של '''כל יהודי''' להיות צדיק. וזה לשונו הקדוש:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[דבר מלכות]], שבת פרשת אמור [[תנש"א]]|תוכן=
החל מעבודתו של יהודי (כמבואר בתחילת ספר התניא), שהעבודה אצלו היא לא רק ב"סור מרע" – "אל תהי רשע", אלא גם "תהי צדיק". דאף על פי ש"אין כל אדם זוכה להיות [[צדיק]] ואין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך כו'" כיון שנמצאים למטה [[נשמה]] בגוף ו[[נפש הבהמית]] ב[[עולם הזה]] הגשמי והחומרי – אבל על ידי זה שישנו כח ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] בגוף הגשמי (של יהודי), כנ"ל, ה"ז נותן את הכח שגם למטה יגיעו לדרגות הכי גבוהות, עד "תהי צדיק"...
וי"ל שלאחרי כל הענינים – של בירור וזיכוך כו' – שבנ"י עברו במשך כל הדורות, יכול עכשיו כאו"א מישראל להגיע לדרגות הכי גבוהות, עד "תהי צדיק" בגלוי (הגילוי ד"ועמך כולם צדיקים"), כפי שיהיה בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה.}}

ההסבר לכך הוא שלכל יהודי ישנה מציאותו האמיתית, [[עצם הנשמה]], שמצידה - הוא מאוחד עם [[הקב"ה]] לגמרי, ולכן כל יהודי הוא צדיק{{הערה|כמאמר הפסוק ([[ישעיה]] ס, כא: "ועמך כולם צדיקים".}}. וכאשר מגיעים לתקופת [[הגאולה האמיתית והשלימה]], בה נשלמת העבודה, חוזרת ומתגלה מציאותו האמיתית של יהודי (שהייתה בהסתר, לצורך ירידת נשמתו לעולם הזה והעבודה בו). ובזמננו, בה העבודה נשלמת ומתחיל תשלום ה[[שכר]], מתגלה כיצד יהודי מאוחד עם [[הקדוש ברוך הוא]] והוא למעלה מהגבלות העולם והנפש הבהמית{{הערה|ראה בארוכה [[דבר מלכות]] שיחת ש"פ תצא [[תנש"א]]. ועוד.}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:נפש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

מאיר שלמה קפלן

2021-11-15T06:38:55Z

בן פסיסא:

[[קובץ:שק2.jpg|ממוזער|הרב מאיר שלמה קפלן מוסר שיעורים בחסידות בבית המדרש [[בית מנחם בורו פארק]]]]
הרב '''מאיר שלמה קפלן''' הינו ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]], ומשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.

==תולדות חיים==
נולד בקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]] לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]]. בצעירותו למד בישיבות חב"ד בארץ - ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבה בלוד]] ואח"כ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תו"ת המרכזית בכפר חב"ד]], וכן ב[[אהלי תורה]], וב[[מכון הר"י פישל]].

הרב קפלן נודע כעילוי, והיה מקורב לרב [[יואל כהן]] ולרב [[ישראל פרידמן]]. כן התבטא ר' [[ישראל פרידמן]] עליו שהוא "פון דער איינציגערס וואס קענען זאגן א גלייכע פשט".

לאחר נישואיו לימד מספר שנים בישראל ב[[כולל צמח צדק]] אצל הרב [[חיים שלום דייטש]] ולאחר מכן עקב פניה אליו של הנהלת ישיבת אהלי תורה , עבר להתיישב ב[[קראון הייטס]], שם התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], ובמקביל, מוסר שיעורים במסגרת [[היכל מנחם בורו פארק]], בבית כנסת [[בית מנחם בורו פארק]] ומתוועד עם הקהל במקום.

בשנת [[תשע"ח]] הצטרף כחבר הנהלת הישיבה המרכזית - [[770]], והחל למסור שיעורים בעיון בחסידות לבחורי הישיבה, הן ב[[לשון הקודש]] והן בשפה ה[[אנגלית]].

בשנת [[תשע"ט]] החל למסור שיעורים בחסידות לעיונא ובעיקר ב[[ספר המאמרים - מלוקט]] לתלמידי שיעור ה' באהלי תורה.

בשנת [[תשפ"א]] אחר פטירתו של הרב [[ישראל פרידמן]] החל לשמש באופן בלתי רשמי כראש הישיבה בפועל ולאחר פטירתו של הרב [[יואל כהן]] החל למסור שיעורים בחסידות בעיון ב[[לשון הקודש]] לתמימים ב[[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]].

הרב קפלן הינו חבר במערכת [[חסידות מבוארת]] על התניא.

{{מיון רגיל:קפלן, מאיר שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]

מאיר שלמה קפלן

2021-11-15T06:37:06Z

בן פסיסא:

[[קובץ:שק2.jpg|ממוזער|הרב מאיר שלמה קפלן מוסר שיעורים חסידות בבית המדרש [[בית מנחם בורו פארק]]]]
הרב '''מאיר שלמה קפלן''' הינו ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד בקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]] לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (מונטריאול)|אריה לייב קפלן]]. בצעירותו למד בישיבות חב"ד בארץ - ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבה בלוד]] ואח"כ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תו"ת המרכזית בכפר חב"ד]], וכן ב[[אהלי תורה]], וב[[מכון הר"י פישל]].

הרב קפלן נודע כעילוי, והיה מקורב לרב [[יואל כהן]] ולרב [[ישראל פרידמן]]. כן התבטא ר' [[ישראל פרידמן]] עליו שהוא "פון דער איינציגערס וואס קענען זאגן א גלייכע פשט".

לאחר נישואיו לימד מספר שנים בישראל ב[[כולל צמח צדק]] אצל הרב [[חיים שלום דייטש]] ולאחר מכן עקב פניה אליו של הנהלת ישיבת אהלי תורה , עבר להתיישב ב[[קראון הייטס]], שם התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], ובמקביל, מוסר שיעורים במסגרת [[היכל מנחם בורו פארק]], בבית כנסת [[בית מנחם בורו פארק]] ומתוועד עם הקהל במקום.

בשנת [[תשע"ח]] הצטרף כחבר הנהלת הישיבה המרכזית - [[770]], והחל למסור שיעורים בעיון בחסידות לבחורי הישיבה, הן ב[[לשון הקודש]] והן בשפה ה[[אנגלית]].

בשנת [[תשע"ט]] החל למסור שיעורים בחסידות לעיונא ובעיקר ב[[ספר המאמרים - מלוקט]] לתלמידי שיעור ה' באהלי תורה.

בשנת [[תשפ"א]] אחר פטירתו של הרב [[ישראל פרידמן]] החל לשמש באופן בלתי רשמי כראש הישיבה בפועל ולאחר פטירתו של הרב [[יואל כהן]] החל למסור שיעורים בעיון בחסידות ב[[לשון הקודש]] לבחורי [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]].

הרב קפלן הינו חבר במערכת [[חסידות מבוארת]] על התניא.

{{מיון רגיל:קפלן, מאיר שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]

ספר תורה הכללי

2021-11-15T06:28:19Z

בן פסיסא:

מבצע '''אות בספר התורה הכללי לאחדות ישראל''' הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת [[תשמ"ב]], ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-20 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.

==רקע==
===ספר תורה הפלאי===
בכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] מסופר כי בשנת [[תקי"ג]] פרצה מגיפה בעיר [[מזיבוז]] בעקבות קטרוג גדול שהיה על העיר, ואנשים רבים שכבו גוססים. היקף המגיפה היה גדול עד כדי כך שהיא הקיפה כמעט את כל בתי העיר, ולא היה בית שלא היה שם חולה אחד או יותר.

פרנסי העיר פנו אל הבעל שם טוב והתחננו אליו שיתפלל עבור בני העיר, והבעל שם טוב אמר שהדבר אינו תלוי בו, ואם ברצונם לבטל את הקטרוג ולהסיר את המגיפה, עליהם לכתוב ספר תורה בהשתתפות כל תושבי העיר, ולאחר שקיבלו על עצמם, החל סופרו של הבעל שם טוב לכתוב את ספר התורה, ומיד עם התחלת הכתיבה נעצרה המגיפה ותושבי העיר החלו להתרפא, ועל שם המאורע המיוחד נקרא הספר 'ספר תורה הפלאי'.

===ספר התורה של נשי ובנות חב"ד===
לקראת יובל ה-50 ל[[נישואי הרבי]] ב[[י"ד כסלו]] [[תשל"ט]], יזמו [[נשי ובנות חב"ד]] בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.

ב[[יחידות]] שייחד הרבי במיוחד לכבוד ספר התורה, שהתקיימה ביום יג שבט תש"מ, העניק הרבי למי שיזמה את רעיון כתיבת הספר, הרבנית חסא יוכבד הלפרין, וחברתה לפעילות הגברת טובה גליצנשטיין, שורת הוראות, ובהן: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר ב[[י"ט כסלו]] [[תשמ"א]], הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה, אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, הוא אף השתתף בסכום של 44$ כמניין פעמיים "כב" אותיות התורה עבורו ועבור הרבנית. הרבי אף בירך את המארגנות ואמר: ""יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".

בהוראת הרבי הוכנס ספר התורה לבית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], כאשר יומיים קודם לכן ב[[י"ז כסלו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת שלא מן המנין לכבוד הכנסת ספר התורה, התייחס להזמנה שהעביר לו הרב [[זושא ריבקין]] עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעש"ט, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחדת והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה, ולאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.

בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"{{הערה|למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהחומצה הזדמנות היסטורית.

רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע 'אות בספר התורה'{{הערה|1=[http://www.teshura.com/%D7%9B%D7%AA%D7%A8%20%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf כתר תורה, תשורה מנישואי משפחת כהן תשע"ט].}}.

===אות בספר התורה לילדי ישראל===
{{ערך מורחב|ערך=[[אות בספר התורה של ילדי ישראל]]}}
שלושה חודשים לאחר חגיגת הסיום של ספר התורה שנכתב ביוזמת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש, הכריז הרבי על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].

מבצע זה יועד בדווקא לילדי ישראל - בנים לפני בר מצווה ובנות לפני בת מצווה - שירכשו אותיות בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה.

הרבי קבע גדרים מיוחדים לספרי תורה אלו: מקום כתיבתם בירושלים שבין החומות בדווקא, צורת התעודה, מחיר האות, רכישת אות בודדת לכל ילד, ועוד.

כחצי שנה לאחר מכן, בהתוועדות שנערכה בערב ראש השנה, הרחיב הרבי את המבצע, והכריז על מבצע נוסף לכתיבת ספרי תורה כלליים עבור כל עם ישראל.

==ראשית המבצע==
ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]] סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל שלאחר בר מצוה. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של [[ראש השנה]] הרחיב הרבי בפרטי התכנית, ש[[תלמידי התמימים]] ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.

הרבי הוסיף בשיחה זו שניתן לכתוב את ספרי התורה לפי מנהג העדה - כל אחד לפי מנהגו, בצורת כתיבה של מנהגי חב"ד, אשכנז, ספרד, תימן וכו'.

במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]]{{הערה|'יו"ר ועד הפועל של מרכז ישיבות תומכי תמימים'}} בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.

בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.

בנוגע לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.

על אף הערות הרבי על החלטות הנהלת המבצע - לא ביטל הרבי את החלטותיהם והשאיר בידם את ההחלטה הפרטית{{הערה|"כמובן מצידי רק ההצעה בכללותה, פרטי' שייך לההנהלה. וגם הנ"ל כתבתי לגודל פשטות הענינים".}}.

==התפשטות המבצע==
כפי שהוזכר הרבי מסר את האחריות לכתיבת ספר התורה לאחדות נשי ובנות ישראל ל[[בית רבקה]], שהחלו בכתיבת הספר ב[[ו' תשרי]]. את מעגל המשתתפים הרחיב הרבי לכל אלו ה"מסייעים" לבית רבקה, גם כאלו שמסייעים בקניית האות. ואכן מוסדות בית רבקה ברחבי העולם ובעיקר בארץ הקודש{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב [[שמואל חפר]] שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך]].}} רשמו יהודים כמספר האותיות בספר התורה בתקופת זמן של חצי שנה, וסיימו את ספר התורה ב[[ד' ניסן]]{{הערה|התכנון המקורי היה לסיים את ספר התורה ב[[י"א ניסן]] יום הולדתו ה'''80''' של הרבי שחל בשנו זו ביום ראשון המתאים לחגיגות ב[[ארה"ב]], אך הרבי שלל תכנון זה מצד הסיבה שספר התורה קובע 'ברכה' לעצמו, ולכן נקבע הסיום ליום ראשון שבוע קודם - ד' ניסן.}}.

בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר התורה. את האחריות להפעלת הועד נטלו הרבנים [[יגאל פיזם]], [[שמואל פרומר]], [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], ו[[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[זושא וילימובסקי]], ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]]. לאחר שסיימו את הספר הראשון, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם ב[[ל"ג בעומר]] במירון, שאל הרב אוירכמן את הרבי האם להמשיך לכתוב ספרי תורה נוספים. הרבי השיב: "ובתנאי שימשיכו לכתוב ספרי תורה כל זמן שישנו יהודי א' שאין לו אות בספר התורה".

בד' תשרי - למחרת התחלת כתיבת ספר התורה הראשון - דיווח הרב דוד רסקין לרבי על מקומות נוספים ברחבי העולם שהודיעו להם על המבצע. כמענה אמר לו הרבי שבמקומות רבים הבינו שעליהם לכתוב ספר תורה לעצמם. ומכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדות המתעסקות כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו. כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים מרכזיים שהמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד של ישיבות תומכי תמימים בראשות הרב דוד רסקין, הוועד של מוסדות בית רבקה בראשות הרב לימא מינקוביץ' בארה"ב והרב [[שמואל חפר]] באה"ק, והוועד של אה"ק בראשות שלוחי הרבי ל[[חיפה]] והקריות.

יוצאים מן הכלל היו ספרי תורה מיוחדים, כמו [[ספר התורה לחיילי צה"ל]] אותו יזם הרבי בעצמו, ספר התורה של שלוחי הרבי ב[[קליפורניה]] בראשות הרב [[שלמה קונין]], ספר התורה לעולי רוסיה וספר התורה לקהילת הספרדים בארגון [[בית חב"ד]] בנתיבות.

בשנת תשמ"ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש"אף שלא הוזכר עניין זה - ס"ת הכללים" - ב[[התוועדות]] שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל"פשט'לאך" ו"פירושים" כו', שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם". יש לציין רק, שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ"ה.

נכון לשנת [[תשפ"א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|שבעה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.

==הוראות מיוחדות==
הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס"ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].

אין כל הגבלה על כמות האותיות וכל אחד יכול לרכוש כמה שחפץ, גם במידה ורכש אותיות בס"ת הכללי בעבר.

גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"א, ע' 274.}}.

==השתתפות גדולי ישראל במבצע==
גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.

רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב"ד בנתיבות לקהילות הספרדים.

בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה"ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת "ישיבה יוניברסיטי" ורבים נוספים.

גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו"ר מפיטסבורג, הגרי"א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ"ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין - רבה של מירון . הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה"ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.

יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה"ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.

==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==
לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ"ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.

בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה "לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''".

ב[[י"א תשרי]] תשמ"ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא "לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" לקנות אות בספר התורה.

הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו"ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.

למחרת סיום ספר התורה הראשון ביום ראשון [[כ"ט טבת]] תשמ"ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.

בשמחת תורה תשמ"ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.

בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].

==התבטאויות מיוחדות==
בכל שנת תשמ"ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.

הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}.

כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי "השתדלות נפשית"?].}}.

הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''"בזריזות"''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר"ח אלול תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ע' 2115}}.

ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''"המבצע המיוחד לדורנו זה"'''{{הערה|ט"ו שבט תשמ"ב}}, '''"המבצע הפנימי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1698.}}, '''"ענין הכי כללי והכי פרטי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2114.}}, '''"מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1284.}} ועוד.

==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==
{{להשלים}}
נכון לשנת תש"פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע. ברשימה דלהלן נכללו פרטי כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:
;ספרים מיוחדים
*[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב"ד]], י"ט כסלו תשמ"ו
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה"ל]] בצריפין, [[י"ד תמוז]] [[תשמ"ב]]

;בית רבקה קראון הייטס
*
*

;מרכז ישיבות תומכי תמימים
*
*[[ספרי תורה ב-770|בית הכנסת 770]]

;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:
*ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה בציון הרשב"י במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב"ד ליובאוויטש הקריות, ל"ג בעומר תשמ"ב
*ספר תורה השני -
*ספר תורה השלישי -
*ספר תורה הרביעי -
*ספר תורה החמישי -
*ספר תורה השישי -
*ספר תורה השביעי - אוהל אדמו"ר הריי"צ, [[כינוס השלוחים העולמי]] כסלו תשע"ו
*ספר תורה השמיני- קנדה

== פרטי הוועד ==
הוועד לכתיבת ס"ת לאחדות ישראל, '''[https://sefertora.org.il אתר ספר תורה הכללי]''', דוא"ל: admin@sefertora.org.il, ת. ד. 770 קריית מוצקין, טל' 04-8738124.

==לקריאה נוספת==
'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך
*'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', שבועון בית משיח כ"ד אדר תש"פ עמוד 20

==ראו גם==
*[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאת ארבעים שנה לתחילת כתיבתו
*רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

ספר תורה הכללי

2021-11-15T06:27:08Z

בן פסיסא: /* פרטי הוועד */

מבצע '''אות בספר התורה הכללי לאחדות ישראל''' הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת [[תשמ"ב]], ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-20 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.

==רקע==
===ספר תורה הפלאי===
בכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] מסופר כי בשנת [[תקי"ג]] פרצה מגיפה בעיר [[מזיבוז]] בעקבות קטרוג גדול שהיה על העיר, ואנשים רבים שכבו גוססים. היקף המגיפה היה גדול עד כדי כך שהיא הקיפה כמעט את כל בתי העיר, ולא היה בית שלא היה שם חולה אחד או יותר.

פרנסי העיר פנו אל הבעל שם טוב והתחננו אליו שיתפלל עבור בני העיר, והבעל שם טוב אמר שהדבר אינו תלוי בו, ואם ברצונם לבטל את הקטרוג ולהסיר את המגיפה, עליהם לכתוב ספר תורה בהשתתפות כל תושבי העיר, ולאחר שקיבלו על עצמם, החל סופרו של הבעל שם טוב לכתוב את ספר התורה, ומיד עם התחלת הכתיבה נעצרה המגיפה ותושבי העיר החלו להתרפא, ועל שם המאורע המיוחד נקרא הספר 'ספר תורה הפלאי'.

===ספר התורה של נשי ובנות חב"ד===
לקראת יובל ה-50 ל[[נישואי הרבי]] ב[[י"ד כסלו]] [[תשל"ט]], יזמו [[נשי ובנות חב"ד]] בירושלים כתיבת ספר תורה לזכות הרבי והרבנית, ולאחר אישורו של הרבי יצאו בפרסום נרחב.

ב[[יחידות]] שייחד הרבי במיוחד לכבוד ספר התורה, שהתקיימה ביום יג שבט תש"מ, העניק הרבי למי שיזמה את רעיון כתיבת הספר, הרבנית חסא יוכבד הלפרין, וחברתה לפעילות הגברת טובה גליצנשטיין, שורת הוראות, ובהן: תאריך יעד לסיום כתיבת הספר ב[[י"ט כסלו]] [[תשמ"א]], הוראה לרכוש 2 מעילים עבור ספר התורה, אחד לימות החול ואחד לימים הנוראים ו'יד' מכסף, הוא אף השתתף בסכום של 44$ כמניין פעמיים "כב" אותיות התורה עבורו ועבור הרבנית. הרבי אף בירך את המארגנות ואמר: ""יהי רצון אשר בספר תורה זה, ביחד עם עוד הרבה ספרי תורה, נלך לקבל פני משיח, אשר הוא ילמד תורה את כל עם ישראל ואותנו בכלל".

בהוראת הרבי הוכנס ספר התורה לבית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], כאשר יומיים קודם לכן ב[[י"ז כסלו]] ערך הרבי התוועדות מיוחדת שלא מן המנין לכבוד הכנסת ספר התורה, התייחס להזמנה שהעביר לו הרב [[זושא ריבקין]] עם חתימות התושבים להגיע להשתתף בעצמו בחגיגות הכנסת ספר התורה, ואמר שגם אלו שהוזמנו ולא ישתתפו בעצמם, "הרי זהו בדיוק כמו שהם שם, ובגשמיות, בדיוק, ללא כ"ף הדמיון. כתורת הבעש"ט, שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא", ולאחר מכן אמר מאמר חסידות מיוחדת והעניק כהשתתפות בחגיגה בקבוק משקה, וכתר לספר התורה, ולאחר מכן נערכה תפילת מנחה עם ניגונים המקובלים לשמחת תורה.

בתום ההתוועדות הורה הרבי שכולם יכריזו "השם הוא האלוקים"{{הערה|למעשה המשתתפים לא הבינו את כוונת הרבי ולא הכריזו כבקשתו, וכאשר חזר הרבי לחדרו ופניו חיוורות כסיד, נטרקה הדלת בחוזקה והחסידים הרגישו שהחומצה הזדמנות היסטורית.

רבים ראו בכתיבת ספר זה ביוזמת החסידים ב'אתערותא דלתתא', הגורם שקדם להכרזת הרבי על מבצע 'אות בספר התורה'{{הערה|1=[http://www.teshura.com/%D7%9B%D7%AA%D7%A8%20%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf כתר תורה, תשורה מנישואי משפחת כהן תשע"ט].}}.

===אות בספר התורה לילדי ישראל===
{{ערך מורחב|ערך=[[אות בספר התורה של ילדי ישראל]]}}
שלושה חודשים לאחר חגיגת הסיום של ספר התורה שנכתב ביוזמת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש, הכריז הרבי על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].

מבצע זה יועד בדווקא לילדי ישראל - בנים לפני בר מצווה ובנות לפני בת מצווה - שירכשו אותיות בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה.

הרבי קבע גדרים מיוחדים לספרי תורה אלו: מקום כתיבתם בירושלים שבין החומות בדווקא, צורת התעודה, מחיר האות, רכישת אות בודדת לכל ילד, ועוד.

כחצי שנה לאחר מכן, בהתוועדות שנערכה בערב ראש השנה, הרחיב הרבי את המבצע, והכריז על מבצע נוסף לכתיבת ספרי תורה כלליים עבור כל עם ישראל.

==ראשית המבצע==
ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]] סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל שלאחר בר מצוה. יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של [[ראש השנה]] הרחיב הרבי בפרטי התכנית, ש[[תלמידי התמימים]] ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה{{הערה|"לכל לראש ישתתפו בכתיבת ספר התורה תלמידי ישיבת תומכי תמימים - שהם הכי קרובים אלינו . . ועל ידם וסמוכים עליהם אלו שלמדו בעבר"}}, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל. כהמשך לזה הורה הרבי שהנהלת תומכי תמימים תהיה האחראית על מבצע זה, בבקשה שההנהלה תתכנס מיד במוצאי החג לדון בפרטים המעשיים של המערך. כבר בהתוועדות זו הכריז הרבי שיכתבו ספרי תורה רבים כדי שיהיה די אותיות לכל בני ישראל.

הרבי הוסיף בשיחה זו שניתן לכתוב את ספרי התורה לפי מנהג העדה - כל אחד לפי מנהגו, בצורת כתיבה של מנהגי חב"ד, אשכנז, ספרד, תימן וכו'.

במוצאי החג התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]]{{הערה|'יו"ר ועד הפועל של מרכז ישיבות תומכי תמימים'}} בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.

בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.

בנוגע לשאלת הועד אודות נשי ובנות ישראל ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.

על אף הערות הרבי על החלטות הנהלת המבצע - לא ביטל הרבי את החלטותיהם והשאיר בידם את ההחלטה הפרטית{{הערה|"כמובן מצידי רק ההצעה בכללותה, פרטי' שייך לההנהלה. וגם הנ"ל כתבתי לגודל פשטות הענינים".}}.

==התפשטות המבצע==
כפי שהוזכר הרבי מסר את האחריות לכתיבת ספר התורה לאחדות נשי ובנות ישראל ל[[בית רבקה]], שהחלו בכתיבת הספר ב[[ו' תשרי]]. את מעגל המשתתפים הרחיב הרבי לכל אלו ה"מסייעים" לבית רבקה, גם כאלו שמסייעים בקניית האות. ואכן מוסדות בית רבקה ברחבי העולם ובעיקר בארץ הקודש{{הערה|בנות בית רבקה בארץ הקודש רשמו 200,000 אותיות מתוך ספר התורה. בעקבות הצלחתן ביקש הרב [[שמואל חפר]] שכתיבת ספר התורה השני של בית רבקה תיערך בארץ הקודש, והרבי הסכים לכך]].}} רשמו יהודים כמספר האותיות בספר התורה בתקופת זמן של חצי שנה, וסיימו את ספר התורה ב[[ד' ניסן]]{{הערה|התכנון המקורי היה לסיים את ספר התורה ב[[י"א ניסן]] יום הולדתו ה'''80''' של הרבי שחל בשנו זו ביום ראשון המתאים לחגיגות ב[[ארה"ב]], אך הרבי שלל תכנון זה מצד הסיבה שספר התורה קובע 'ברכה' לעצמו, ולכן נקבע הסיום ליום ראשון שבוע קודם - ד' ניסן.}}.

בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר התורה. את האחריות להפעלת הועד נטלו הרבנים [[יגאל פיזם]], [[שמואל פרומר]], [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], ו[[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[זושא וילימובסקי]], ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]]. לאחר שסיימו את הספר הראשון, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם ב[[ל"ג בעומר]] במירון, שאל הרב אוירכמן את הרבי האם להמשיך לכתוב ספרי תורה נוספים. הרבי השיב: "ובתנאי שימשיכו לכתוב ספרי תורה כל זמן שישנו יהודי א' שאין לו אות בספר התורה".

בד' תשרי - למחרת התחלת כתיבת ספר התורה הראשון - דיווח הרב דוד רסקין לרבי על מקומות נוספים ברחבי העולם שהודיעו להם על המבצע. כמענה אמר לו הרבי שבמקומות רבים הבינו שעליהם לכתוב ספר תורה לעצמם. ומכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדות המתעסקות כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו. כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים מרכזיים שהמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד של ישיבות תומכי תמימים בראשות הרב דוד רסקין, הוועד של מוסדות בית רבקה בראשות הרב לימא מינקוביץ' בארה"ב והרב [[שמואל חפר]] באה"ק, והוועד של אה"ק בראשות שלוחי הרבי ל[[חיפה]] והקריות.

יוצאים מן הכלל היו ספרי תורה מיוחדים, כמו [[ספר התורה לחיילי צה"ל]] אותו יזם הרבי בעצמו, ספר התורה של שלוחי הרבי ב[[קליפורניה]] בראשות הרב [[שלמה קונין]], ספר התורה לעולי רוסיה וספר התורה לקהילת הספרדים בארגון [[בית חב"ד]] בנתיבות.

בשנת תשמ"ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש"אף שלא הוזכר עניין זה - ס"ת הכללים" - ב[[התוועדות]] שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל"פשט'לאך" ו"פירושים" כו', שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם". יש לציין רק, שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ"ה.

נכון לשנת [[תשפ"א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|שבעה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.

==הוראות מיוחדות==
הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס"ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].

אין כל הגבלה על כמות האותיות וכל אחד יכול לרכוש כמה שחפץ, גם במידה ורכש אותיות בס"ת הכללי בעבר.

גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"א, ע' 274.}}.

==השתתפות גדולי ישראל במבצע==
גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.

רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב"ד בנתיבות לקהילות הספרדים.

בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה"ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת "ישיבה יוניברסיטי" ורבים נוספים.

גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו"ר מפיטסבורג, הגרי"א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ"ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין - רבה של מירון . הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה"ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.

יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה"ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.

==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==
לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ"ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.

בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה "לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''".

ב[[י"א תשרי]] תשמ"ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא "לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" לקנות אות בספר התורה.

הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו"ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.

למחרת סיום ספר התורה הראשון ביום ראשון [[כ"ט טבת]] תשמ"ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.

בשמחת תורה תשמ"ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.

בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].

==התבטאויות מיוחדות==
בכל שנת תשמ"ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.

הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}.

כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי "השתדלות נפשית"?].}}.

הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''"בזריזות"''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר"ח אלול תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ע' 2115}}.

ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''"המבצע המיוחד לדורנו זה"'''{{הערה|ט"ו שבט תשמ"ב}}, '''"המבצע הפנימי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1698.}}, '''"ענין הכי כללי והכי פרטי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2114.}}, '''"מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1284.}} ועוד.

==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==
{{להשלים}}
נכון לשנת תש"פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע. ברשימה דלהלן נכללו פרטי כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:
;ספרים מיוחדים
*[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב"ד]], י"ט כסלו תשמ"ו
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה"ל]] בצריפין, [[י"ד תמוז]] [[תשמ"ב]]

;בית רבקה קראון הייטס
*
*

;מרכז ישיבות תומכי תמימים
*
*[[ספרי תורה ב-770|בית הכנסת 770]]

;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:
*ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה בציון הרשב"י במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב"ד ליובאוויטש הקריות, ל"ג בעומר תשמ"ב
*ספר תורה השני -
*ספר תורה השלישי -
*ספר תורה הרביעי -
*ספר תורה החמישי -
*ספר תורה השישי -
*ספר תורה השביעי - אוהל אדמו"ר הריי"צ, [[כינוס השלוחים העולמי]] כסלו תשע"ו
*ספר תורה השמיני- קנדה

== פרטי הוועד ==
הוועד לכתיבת ס"ת לאחדות ישראל, '''[sefertora.org.il|אתר ספר תורה הכללי]''', דוא"ל: admin@sefertora.org.il, ת. ד. 770 קריית מוצקין, טל' 04-8738124.

==לקריאה נוספת==
'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך
*'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', שבועון בית משיח כ"ד אדר תש"פ עמוד 20

==ראו גם==
*[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאת ארבעים שנה לתחילת כתיבתו
*רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל/ספרים כשרים

2021-11-15T06:26:04Z

בן פסיסא:

שמואל אבצן

2021-11-15T06:14:47Z

בן פסיסא:

הרב '''שמואל אבצן''' הוא מנהל [[שיחות אין אינגליש]], ומשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]].
[[קובץ:הרב שמואל אבצן.jpeg|ממוזער|הרב שמואל אבצן]]
==קורות חייו==
הרב שמואל נולד לאביו ר' [[יונה אבצן]] בשנת [[תשמ"?]], למד ב[[אוהלי תורה (קראון הייטס)|חיידר אהלי תורה]] שב[[שכונת המלך]].

למד ב[[תות"ל לוד|ישיבה הקטנה בלוד]] וב[[ישיבת תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. לאחר מכן נסע לשנתיים ל[[התלמידים השלוחים|שליחות]] [[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]].

נשא בשנת [[תשע"ב]] את בתו של הרב [[יוסף יצחק מיוניץ]] מנהל הישיבה ב[[בופולו (ניו יורק)|בופולו]].

בשנים [[תשע"ג]]-[[תשע"ד]] שימש כמשפיע ב[[ישיבת חובבי תורה (קראון הייטס)|ישיבת חובבי תורה]].

כאשר תומכי תמימים סיגייט עברו להרי הפוקונוס, הצטרף כמשפיע למשך השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]], ובזה היה עמוד יסוד בהתפתחות הישיבה מחדש.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] הצטרף כמשפיע לצוות [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כיום (לאחר פטירת המשפיע הראשי ר' [[יואל כהן]]) הוא מוסר שיעורים בקביעות בסדר חסידות בערב ובלילות שבת, ומתוועד מזמן לזמן.
[[קובץ:הרב שמואל אבצן, רמ בחסידות בתותל המרכזית..jpg|ממוזער|הרב שמואל אבצן, משפיע ב[[תות"ל המרכזית ב-770]].]]
בשנת [[תשע"ט]], לאחר פטירת אביו, התמנה בהחלטת המשפחה והנוגעים בדבר, כממלא מקומו בניהול ועד [[שיחות אין אינגליש]].

==שיטותיו==
ר' שמואל נודע כבקי ומעמיק בתורת הרבי לפרטיה וכן בחלקים נרחבים בתורת החסידות.

דרכו בלימוד היא לדקדק בדברי [[הרבי]] ולמצוא סיוע בהבנה מהמאמרים עליהם מיוסד אותו המאמר.

בדרך זו, מצא כיצד רובם ככולם של חידושי הרבי בשיחות השנים האחרונות (שיחות ה[[דבר מלכות (שיחות)|דבר מלכות]]) כבר נאמרו או נרמזו בשנים הראשונות.

בנוסף לכך, ר' שמואל הינו מחנך אשר מצליח להעמיד בקרן אורה גם תלמידים שנפלטו ממסגרת הישיבות. דרכו העיקרית היא באמצעות הקשבה עם התמסרות ונתינת אהבה עד בלי די לאותם תלמידים.

==פרויקטים בהם היה שותף==
* אונזער קינדער - מתן תמיכה וסיוע ל[[תלמידים השלוחים]] בישיבות בחו"ל.
* Back2Basic - תרגום שיחות מהחלקים הראשונים ב[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] לתלמיד האמריקאי הממוצע.
* [[לקראת שבת (גליון)|לקראת שבת]].

שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ

2021-11-11T05:44:14Z

בן פסיסא: /* אי אזכור המקום כקברו של הרבי */

{| border="1" align="left" width="15%" cellpadding="5"
| align="center" bgcolor=#F5FFFA | '''תיבת ארכיון'''
----
[[תמונה:ארכיון.jpg|80px|כיתוב תמונה]]

[[שיחה:האוהל/ארכיון 1|1]]
|}
אפשר לדעת מה תפקידו של חבר וועד הרוחני של [[חבדפדיה]] - הרב [[שמואל קסלמן]]?
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 21:27, 13 במרץ 2016 (UTC)
מה הקשר לכאן?
::לתשומת לב, הוא לא חבר בועד של חב"דפדיה, אלא בועד של אינפו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:13, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::{{א|שיע.ק}}, אז מדוע שמו צויין בדפים [[חב"דפדיה]] ו[[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה]]?--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ח 18:22, 4 באפריל 2018 (IST)
== מה יהיה? ==

הערך כפי שהוא עתה - הזוי לחלוטין. ומכמה סיבות:

א. '''שם הרבי:''' "כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ע"פ [[מדיניות חב"דפדיה]] צריך להיות "הרבי הריי"צ".

ב. '''בפתיח:''' בלי קשר לדעתו של אף אחד, צריכה להיות מצויינת בערך העובדה הפשוטה (שאכן צויינה בגירסאות הקודמות שלו, עד שהושמטה ולא תוקנה לפני חסימת הערך), שבאוהל מבקרים רבים הרואים אותו כמקום הימצאו של הרבי. יודגש שוב, זה לא סותר לדעתו של אף אחד (בדיוק כמו שבערך [[מרכז לענייני חינוך]] מובא גם ה"מרכז" של הרחי"ק, כי זוהי העובדה המציאותית היבשה).

ג. '''הגדרת האוהל:''' עדיין לא ברור (אפשר לעיין בארכיון) מדוע א"א לתת בערך פיסקא שתבהיר בקצרה את דעותיהם של כל חסידי חב"ד לגבי המקום (כפי שזהו בשאר ערכי המחלוקת).

ד. מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?

אשמח לתגובות.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:12, 25 באפריל 2016 (UTC)
:א גוט מועד. א. גם אני סבור שכך צריך להיות התואר בפתיח. ב. החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:16, 26 באפריל 2016 (UTC)

::א. נו, בידיך האפשרות לשנות, לא? ב-ג-ד. אני זוכר היטב שכך היה. לכן שאלתי בכל זאת, אינני מבקש שזה יהיה כתוב בפתיח כפי שהיה בתחילה, אלא פיסקא נפרדת שתביא את כל הדיעות בנושא, כפי שזה בכל ערכי המחלוקת כמרכז, אגו"ח וכו'.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:52, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::מפני קדושת המועד. ראשית, שים לב שהסיבות שציינת לא הופכות את הערך להזוי. בטח לא א' וד'.

:::בנוגע לב', הודגש בכמה מקומות שכאן זה חבדפדי' ולא ויקיפדי'. ולכן אנו מחוייבים בהבאת עובדות הנוגעות לחב"ד (לפי השקפת האתר) ותו לא. ולשם דוגמא (להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן), בויקיפדי' מופיעים בפתיח של ערך [[הר הבית]] כל מיני "עובדות" שבחבדפדי' לא מופיעים. וגם לא יופיעו, כמובן. אמנם אין על ה"עובדות" חולק, אבל על ההתייחסות אליהם - בהחלט כן.

:::בנוגע לג', אין פה שני צדדים שצריך להבהיר כל אחד את דעתו (כמו בערכים שציינת), אלא זו סוגיא רגישה שיש בה מגוון דעות והתייחסויות, ומקומם בהתוועדויות החסידיות או בשיחות משפיע ומושפע. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 13:16 • '''יחי המלך המשיח!'''

::::ראשית, הרשה לי להתנצל על התואר המזלזל שהענקתי לערך בלי לשים לב. ודאי שהערך לא הזוי כלל ואף יפה ומסכם היטב.

::::ובכל זאת תמיד יש מה לתקן...

::::בנוגע לב', הנה ציטוט ממה שכתב מפעיל המערכת שיע [[שיחה:ארגון הפנסאים|כאן]]: "היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, '''ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן''' של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'".

::::כלומר, המדיניות של חב"דפדיה אינה טוענת שיש להשוות את הדעות בנוגע להר הבית, לדעות פנים-חב"דיות. ראיה נוספת: בערך על הרבי לא הובאו כמובן סילופי הספר "הרבי מלובביץ' בחייו" וכו', למרות שזהו ספר מדעי, כי זה לא שייך. לאידך, בכל ערכי המחלוקת יש התייחסות לשני הצדדים, ואין שום סיבה בעולם שלא לעשות זאת גם בערך הזה.

::::אסביר שוב: האתר הוא אתר אנציקלופדי. כשאנשים נכנסים ומחפשים את הערך הזה, ומוצאים אותו כתוב כך בפשטות בלי שום הסברים, זה מוריד את הערך של האתר, כי הוא מתעלם ובמוצהר מעובדות (שיש רבים שרואים את המקום כנ"ל).

::::"מגוון הדעות וההתייחסויות" ניתנות לליבון, כמובן, בהתוועדות חסידית או בשיחות פנימיות. למרות זאת, תפקידה של חב"דפדיה הוא להביא את העובדות כפי שהן - שיש כאן מחלוקת בעניין. זכותה של חב"דפדיה להביא את מה שהיא רוצה כפתיח לערך (אם כך הכריעה הועדה הרוחנית), אך אין זו זכותה להתעלם לחלוטין ולא להזכיר - אם שמה הוא '''חב"ד'''פדיה. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 16:41, 26 באפריל 2016 (UTC)

:::::ראה שוב בערך שציינת (הר הבית), מובאת שם התייחסות הרבי לעליה להר הבית בימינו (כנגד אותם העולים). האם דעתם של רוב חסידי חב"ד, נחשבת לדעה גרועה יותר שאין לתת לה שום מקום בחב"דפדיה??--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:04, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::לא בדיוק הבנתי את ההשוואה לדעת הרבי בנושא העלי' להר הבית. האם התכוונת לומר שדעת רוב חסידי חב"ד היא שצריך לעלות להר הבית? ואתה שואל למה היא לא הוזכרה שם?
::::::בנוגע לציטוטיך מדברי שיע, שים לב שהמדיניות של חבדפדי' נוסחה היטב במקומה, והיא לא נקבעת על פי דקדוקי עניות שייתפסו במילות מפעילי המערכת בדפי השיחה. שיע ב"ה חי וקיים והוא הביע את עצמו בבירור בדף זה.
::::::ובקשר למה שהסברת שוב אחזור שוב, שאת העובדות כפי ש"רבים רואים" אפשר לקרוא גם בויקיפדי', ושם גם אפשר לקרוא כיצד רבים רואים את הר הבית ואת ארץ ישראל בכלל. אולם בחבדפדי' נצמדים לדעת הרבי בהתאם למתווה הועדה הרוחנית -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 19:02 • '''יחי המלך המשיח!'''

:::::::בערך שם מובאת דעתו של הרבי '''נגד''' אלו שעולים להר הבית. שזה מינימום של מה שאמור להופיע כאן בערך (שיש כאלו שאומרים כך וכך, אבל מדברי הרבי מובן שכך וכך).
:::::::וזו ראיה נוספת לכך שגם בחב"דפדיה מביאים עובדות לאשורן, בצירוף הדחיה שלהן ע"פ דברי הרבי במקומות המתאימים.
:::::::וכבר הזכרתי קודם שלכו"ע אין כלל להשוות בין הדברים, והראי', שיש כאן ערכים על [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[חיים יהודה קרינסקי]] ועוד ועוד, אך אין כאן ערך על [[שך|הוא]] או [[קוטלר|ההוא]].

:::::::בקשר להערתך על מדיניות חב"דפדיה, הנה הציטוט מתוך הדף: "'''מדיניות וכללי כתיבה''' בחב"דפדיה נקבעים על ידי המשתמשים, בכפוף להנהלה ה[[רוחנית]]".
:::::::לכן הבאתי ראיה מדברי שיע (ולא שזו ראיה מוחצת, כמובן). אין בכוונתי להיצמד ל"דקדוקי עניות" אלא זה ברור מה כוונתו, אם תרצה תעיין [[שיחה:ארגון הפנסאים|שם]]. לאידך, אני בהחלט חושב שכדאי לפתוח על זה דיון ב[[אולם דיונים]] (יחסה של חב"דפדיה לדעות "אנטיות"), ואכן אפתח עכשיו. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:16, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::::לדעתי משתמש 5778 צודק בהבנת רוחה של חב"דפדיה. צריך גם לזכור שכשאנחנו מתעלמים מהעובדה שיש דעות שונות, ויתירה מזו, שהאדם הממוצע שלא נחשף לשיחות הקודש, גם הוא משוכנע שהאוהל הוא מקום... אנחנו פוגעים בראש ובראשונה באמינות שלנו. ואני כותב את הדברים למרות שאישית איני הולך לאוהל כלל.
::::::::ולאחר כל הדברים והאמת הללו, והיות שהייתה החלטה מפורשת של הוועדה הרוחנית בנושא להתייחס למקום רק כאל מנוחותו כבוד של אדמו"ר הריי"צ, לא ניתן לשנות בינתיים דבר. אבל אבקש שידונו בעניין שוב, ואקווה שגם בהרכב מורחב יותר מזה שבו ניתנה ההחלטה הקודמת, ומקווה שנזכה בעזרתם לכוון לרצון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ו 20:03, 4 במאי 2016 (UTC)
:::::::::גם לדעתי צריכה להיות התייחסות לזה, אך ניסוח הענין הוא מאד מורכב וכמעט בלתי אפשרי. אפילו אם נכניס רק את הדעה שמתעלמת לחלוטין וכו', נצטרך לכתוב ש"למרות שבעיני בשר ראינו כך וכך, מאמינים חסידי חב"ד שזה רק ניסיון ודמיון" ('''לדוגמא!'''). אז לכתוב בצורה ברורה מהו ה"כך וכך" לא יעלה על הדעת, כמובן. כשם שבערך על [[ג' תמוז]] אין שום התייחסות למאורע שנראה לעיני בשר (אלא רק לתוצאה - "הרבי נעלם מעינינו"). ולא לכתוב בכלל מה נראה שקרה - יותיר את הקטע לא מובן בעליל. מקווה שהובנתי -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:29, כ"ו בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(4 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
בכל מקרה ומה שלא יוחלט, בוודאי שצריך להיות מודגש בבירור מהניסוח שהתייחסותנו ל"דעת" העולם בנדון זה אינה שונה מהתייחסותנו בענין ה[[אבולוציה]], או [[מדינת ישראל]]; שכל קורא בערך מבין מיד, בלי צורך לחשוב ולהתעמק, שהערך נכתב מנקודת המבט של אמת התורה האחת והיחידה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 05:02, 5 במאי 2016 (UTC)
::אני מקווה שאני לא יעצבן אף אחד, (פשוט רק עכשיו קראתי את השיחה הזאת), אני מעוניין להבין מדוע מופרך לכתוב: "אפי' שלעיני בשר נראה שהיה הסתלקות ח"ו רוב חסידי חב"ד מאמינים כי זה רק דמיון וניסיון וכו' וכו'" (ולהוסיף הסברים והוכחות וכו')??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:48, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

מדוע נשאר הקישור לאתר האוהל, אחרי כל הטעמים הנ"ל שלא לצרפו???

== ערב ר"ח ==

אינני רוצה לפתוח במסע שחזורים, אז אשאל את [[משתמש:דור השביעי]] כמה זה ה"הרבה" הנוהגים לעלות בערב ר"ח, והאם בכמות הם מתקרבים לחצי, רבע או שמינית מהעולים בערב ר"ה וכד'. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:51, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:: וודאי שאין פרופורציה בין ג תמוז לערב ראש חודש אבל היכן כתוב שבערב ר"ח מגיעים כמו בג תמוז בסך הכל כתוב "בעיקר" והפירוש ימים יותר מתוגברים אבל זה לא עקרוני ואים זה מה שיעשה לך טוב בחיים תמחוק את זה[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 07:37, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::הרבי נוהג, וממילא זה הכי נכון ומתאים בעולם לכתוב 'נוהגים'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:39, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

==השיחה על עניין ה"פת בסלו"==
באותה שיחה הרבי גם התבטא כי "ביצר-הרע אינו מתיימר להגביה את תקיפותו, משום שאז -יתבטל לגמרי"!!

== הרבי ==

אם איני טועה, הרבי מליובאוויטש גם הוא קבור שם. אז תוסיפו את העובדה הזו. [[מיוחד:תרומות/79.183.106.111|79.183.106.111]] 04:59, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה כתוב, "האוהל הינו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ". --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:17, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא כתוב כי המעיר למעלה התכוון לרבי נשיא דורנו [[מיוחד:תרומות/80.246.133.79|80.246.133.79]] 20:32, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
אם התכוונת לרבי שליט"א מלך המשיח אז אתה בהחלט טועה! אם זה באמת מענין אותך אתה מוזמן לגשת לערך "חייו הנצחיים של הרבי".

== תהיו שלמים עם עצמכם ==

אנחנו מתכננים כעת טיול לניורק וכאן אני פוגש את הערך.
אם אתם שייכים לזרם המשחיסטי (כפי המובן באופן גורף מתוכן הערך כולו) תהיו החלטיים ואל תשלחו אותי בסוף הערך לאתר האוהל שע"י קבר הרבי. כוונתי: להוריד את הקישורית לאתר הנ"ל.
כעורך מנוסה בויקיפדיה אני חושב שזכותכם המלאה לעשות זאת והצגת הקישור מראה משהו על תוקף עמדתכם בענין. בהצלחה!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
:הקישור הוכנס לערך לאחר דיונים רבים בכדי להוות מענה וסיוע שמחפשים מידע על האוהל ודרכי הגישה אליו. כולם מודים כי האוהל הוא מקום קדוש בפני עצמו עקב היותו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ ואין לאף אחד חלילה אינטרס למעט את כמות המבקרים שם. יש דברים שחייבים להכניס, והרוצה לטעות - יטעה--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ב' טבת]] [[תשע"ח]] 12:00, 20 בדצמבר 2017 (UTC)
::קער א וועלט, היכן היה דיון כזה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע"ח 04:14, 5 באפריל 2018 (IST)
:::אני חושב שאכן צריכים להוריד את הקישור הזה. הביאו במשך השיחה כמין שאלה ותשובה בנידון וכאן הנני לצטט: "מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?" והתשובה היתה: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]". - כך נסתיים הדיון. אחרי כל זה מגיע אחד וטוען שכבר היה דיון והוחלט '''להכניס''' את זה. - ???
:::באמת שאלה איך זה עדין נשאר?[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 10:52, 2 באוגוסט 2018 (IST)

יחי המלך המשיח, הקישור לאתר של האוהל הוא קישור שאמור להימחק לצמיתות ברגע זה ממש! כמו שכולם רואים מה אמר כאן מי שעורך בויקפדיה (כאן למעלה בתחילת הפסקה), הקישור לאתר של האוהל גורם רק לחילול השם(!) מצד אחד יש את הערך על "נצחיות חייו של נשיא הדור" וכפי שאמר בתחילת הפסקה "תהיו החלטיים"!!!
ואם רוצים להגדיל את כמות המבקרים, אזי מספיק את כל מה שהכניסו שהרבי אמר על זה, ולא ח"ו ר"ל להוסיף את הקישור... ואני מתפלא על שייע, ועוד כמה, שבעצמם כתבו שהוועדה הרוחנית החליטה להוריד את הקישור אך בפועל..... ר"ל. וכמו שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע, ומשמע שלא ליטות ח"ו לצדדים, ואם הרי מכריע כצד אחד אז למה להביא צד שני????? בתקווה שיתמו חטאים מן הארץ..... --[[משתמש:18|צמח! צמח! צמח! הכריזו איתי....]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 17:45, 25 באוקטובר 2018 (IST)

:מה שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע הוא רק לצדיק אבל הרמב"ם מוסיף שחסיד הוא קיצוני לצד הנכון. ולא באתי אלא להעיר.

== הערה חשובה ==
משיגענע'ס צריך להוריד מיד את הקישור לאתר של האוהל - אתם סותרים את עצמכם אסור שיראו את זה אנשים לא מחב"ד {{אנונימי}}

== נכון להוסיף תמונת מצבת הרבי הריי"צ? ==

--נכתב בשעה 00:11 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:שאלה קשה שכדאי להתייעץ עליה עם הוועדה הרוחנית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:33 • ט"ז בתמוז ה'תש"ף
::::שאלה קשה עד מאד.. בכללות הייתי ממליץ לעיין במכתבי ר' בערלה וואלף (צפת"ו) הידועים בסדרת "חשבון צדק" 1 ו2, אודות כיצד אמורים המאמינים בשיטת "חי וקיים" להתייחס לאוחזי "ספדו ספדיא וחנטו חנטיא".
:::::דומני שזה יועיל עכ"פ במשהו לכמה ערכים כאן (כולל בענין המדובר לאחרונה - הוצאות ספרים) [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:42, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף 01:42, 8 ביולי 2020 (UTC)

== אי אזכור המקום כקברו של הרבי ==

{{א|שיע.ק}}, {{מפעילי מערכת}} וכו': איני נכנס לנושא כעת, אך מעניין אותי: על סמך-מה קובעים שאין המקום כקברו של הרבי? האם זה סותר את האפשרות שהרבי יחיה באופן גשמי, וכן העיקר- מה המקור לכך שאין הרבי קבור שם, האם יש רבנים ומשפיעים (שאפשר לקשר לשם, ולא בהתוועדות-פנימית..) שטוענים כך? אם לאו, לא מובן מניין האסמכתא של האתר (יותר נכון העורכים) עצמו, לקבוע כך. אלא"כ יש הוראה מהוועד הרוחני, וא"כ - מומלץ שזה יפורסם, ולא ישאר בחדרי חדרים. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:54, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 08:54, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] שבו נכתב שמקומו הנצחי והקבוע של הרבי הוא ב[[770]] ולא בשום מקום אחר --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:47, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::{{א|שמואל חיים|אתה}} למדת את זה אי פעם? כי קביעה נחרצת כשלך לא מופיע לא שם ולא בשום התייחסות אחרת מהרבי. מה כן כתוב שם בנושא? שקדושתו של הרבי לא זזה משם גם אחרי ג' תמוז נ"ד, וכפי שמביא הרבי: {{ציטוטון|המקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות ("הכל הולך אחר החיתום") דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד"מעלין בקודש", "מוסיף והולך", עד ביאת גואל צדק}}. לפי דבריך, א"כ - אין לייחס מקום קבורת הריי"צ באהל כקבר, רח"ל. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 12:56, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 12:56, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::{{ציטוטון|ועפ"ז יש לבאר העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – '''שלהיותו מקומו הקבוע (בית) של נשיא הדור''', "הנשיא הוא הכל"|אות ד'}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:04, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים|יפה}}, עכשיו תקרא את ההמשך - מה שהבאתי לעיל - ההבהרה של הרבי שהכוונה לכך ש'''קדושתו''' של נשיא הדור לא זזה משם. שהרי לפי הפירוש שלך, אזי אותו דבר גם על הריי"צ חלילה.. למה להיות פרשנים לשיחות של הרבי, בזמן שהרבי קובע בבירור? [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:07, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:07, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::ומה הסתירה? בנוסף לזה שלא זזה קדושתו משם, זהו גם מקומו הקבוע של נשיא הדור --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:11, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::מה הסתירה? שהרבי הריי"צ קבור ואין ספק בכך ח"ו, והרבי עודד רבות עליה לציון של הרבי הריי"צ - למרות שבשיחה הנ"ל - הרבי מדבר על המקום כמקום קבוע וכו'. {{א|שמואל חיים|מובן?}} [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:14, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:14, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::ואחדד את דבריי: אין שום סתירה, בכך שאנו מאמינים שמקומו הקבוע וכו' של הרבי ב-770 (ויסכימו על העובדה הזו רבים מהרבנים ה'אנטים'), לכך שהרבי קבור באהל. זה לאו דווקא הופך את היות הרבי קבור באהל - לכך ש-770 אינו המקום הקבוע של הרבי. (היינו במילים פשוטות: שהקבר הינו דירת ארעי. כשם שגם בזמן שהרבי היה נמצא בסוכה באופן זמני בסוכות - והעובדה הזו לא הפכה לכך שבזמן סוכות 770 אינו המקום המרכזי, כך גם עתה.) . בתקוה להבנה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:24, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:24, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::::{{א|מנחם ספרא|אציין}}, שאני מכיר כמה וכמה רבנים המכונים "משיחיסטים" וכו', שאומרים שהרבי אכן נמצא באוהל, אלא שהוא חי '''שם'''. טענה מעניינת...--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:22, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:22, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::תשובה לשאלתך תמצא ב[[#מה יהיה]]: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא". בנוגע לדיון האחרון, קבר הוא לא דירת עראי, בשונה מסוכה/חנות/בית רפואה (ועיין ב-"10 גלויות גלתה ליובאוויטש") וכבר הוסבר בהרחבה בעבר. ולהעיר מהלשון 'בית רבינו' המוסבר בשיחה שם. ניתן לחפש בנאומיו/כתבותיו של ר' [[שלום יעקב חזן]] בנושא אודות הלשון "ד' אמות של נשיא דורינו' שמסביר ע"פ המבואר בקונטרס עניינה ואכמ"ל. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:49 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::לכאורה, אין טעם לדוש בנושאים שהם מעקרונותיה של חב"דפדיה. גם אני לא מסכים כלל וכלל עם מה שקורה פה, אבל ישנה [[גאולה האמיתית והשלימה|מטרה חשובה]] - ועבורה אנו עובדים, גם אם לא תמיד מסכימים.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:53, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:53, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, תודה על המידע, ועקרונית כאן סיימנו את הדיון - אך אוסיף שאלת 'רשות' - ע"פ מה הם קבעו? מה הוצג להם טרם ענו תשובה זו והאם יש לכך מקור בתורת הרבי?
::::::::::::בנוגע לדירת ארעי: עכ"פ - אי אפשר כלל ללמוד מבית רבינו שבבל את הלימוד הנ"ל - שכן באותה מידה שהרבי דיבר על עצמו דיבר על הרבי הריי"צ שגם מנוחתו כבוד באהל. מובן?

::::::::::::{{א|Memke}} - איני בקשתי שישנו מאומה, ובמיוחד שדעותיי מותאמות 99.9% עם האתר (רק בנושא האהל ישנם אי הבנות, ואי לכך הנני מבקש מקור, שכן לע"ע לא שמעתי משום משפיע או רב חב"די שהרבי לא נקבר באהל.). [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 15:08, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 15:08, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::הבאתי גם חומר לשמיעה/קריאה נוספת/עיון ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:58 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::::::רבנים ומשפיעים משיחיסטים שפוקדים ופקדו את הציון הקדוש כמקום משכנו של אדמו"ר:

::::::::::::::הרב ווילישנסקי, הרב נחמן שפירא, הרב יוסף יצחק אופן, ר' שלום יעקב חזן להבחל"ח הרב משה מרדכי ארנשטיין ז"ל, הרב שלום מענד סימפסון ז"ל, הרב אהרון יעקב שווי ז"ל, הרב פנחסב קארף ז"ל, הרב מארלאו ז"ל. חבל ועצוב שאתם מתעלמים מרוב אנ"ש ונגררים אחרי מיעוט שולי. --[[משתמש:איצקוקו|איצקוקו]] - [[שיחת משתמש:איצקוקו|שיחה]], 17:23, ט"ו בחשוון, ה'תשפ"ב 17:23, 21 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::::לא מדוייק, חלקם פוקדים את המקום כמקום הרבי הריי"צ. בכל אופן יש רבנים רבים שחושבים אחרת וביניהם הוועדה הרוחנית. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:57 • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב
{{שבירה}}חוץ מרב אחד שכתבת (אולי שניים) כל הרבנים הנ"ל פוקדים את האוהל כמקום ציונו של אדמו"ר הריי"צ ושלו בלבד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:38, 22 באוקטובר 2021 (UTC)

זו כבר שטות גמורה, מר חסיד של זמרוני. אולי אתה מכיר רק את המשפיעים בראשל"צ (אולי חוץ מאלפרוביץ).. כל אחד ואחד מהרבנים שהוזכרו לעיל משתטחים/השתטחו על ציונו של נשיא דורנו מתוך הכרה וידיעה "אז דא איז ער" (שלח תש"י), וכמעט כולם גם דיברו ועוררו על כך. אלא שלא הבנתי בכלל עפ"י מה קבע ר' יצחק הקוקו את הקריטריון למשפיע 'משיחיסט'. [מתוכם היחיד שמדבר בכלל על אמונת ה'גוף גשמי' הוא הרב ווילשאנסקי].

נוסיף לרשימת ה'משיחיסטים' (עכ"פ עפ"י הדרך המפלגתית והמצומצמת דלעיל) את: הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ר' [[מאיר ווילשאנסקי]], ר' [[שלום דובער וולף]], ר' [[ישראל נחמן לרנר]], ר' [[יצחק אקסלרוד]], ר' [[משה אורנשטיין]], ועוד. רובם ראשי ישיבות. כל אלו מעיזים לומר את דעתם בבירור ובגלוי למי שרק רוצה לשמוע, ונוספים עליהם משפיעים ור"מים רבים שכנראה אומרים יותר בשקט, ואדרבה: תספור כמה משפיעים רציניים מדברים בשלילה (לישי"ק איני רוצה להיכנס כי אני פחות מכיר). [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 08:58, י"ט בחשוון, ה'תשפ"ב
::כמה קשקושים בן אדם {{א|בן פסיסא|אחד}} יכול לקשקש.. יודע מה? - נזרום אתך. מאיר ווילשאנסק אומר שהרבי נמצא (ל"ע) באוהל (מעניין, אפילו הוא לא יודע מזה..)?! הרב אקסלרוד אומר את זה?! הרב וולפא (אותו בהשגחה שמיימית מופלאה אני מכיר אישית, היה משפיע בישיבתי ועורר על-כך שהרבי לא נמצא באוהל.. מוזר לא?)?! הרב אורנטשיין קשקש את זה?! הרב נחמן לרנר (שגם אותו בהשגחה פרטית מופלאה אני מכיר אישית) אומר זאת?!?! טוב לדעת שנתמנית לדובר שלהם.. אם אתה נתמנת לדובר אותם רבנים אז אני ממנה את עצמי לדובר כמה רבנים אחרים.. אז סתם שתהיה בעניינים שהרב זלמן גופין, הודיע בפומבי שצריך לשבור את המצבה המדומה ושהרבי חיי וקיים בפשטות, וכן הרב גולדברג, וכן בוטמן מלוד, וכן קניג מלוד, חיים קפלן מצפת, ועוד ידוע לכולם את אמרתו של שמוליק מישלובין על כך שאסור ללכת לאוהל כי הרבי חיי בפשטות! [[משתמש:לוחם חבדי|{{ס:א|לוחם חבדי}} {{ס:*}} {{ס:שיחת משתמש:לוחם חבדי|למערכה}} ]] - [[שיחת משתמש:לוחם חבדי|שיחה]], 18:24, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"ב 18:24, 1 בנובמבר 2021 (UTC)
:::אתה עוד לא מתבייש להגיב אחרי הבורות שהופגנה כאן מצד לוחמים חסידיים ומחלקי קונטרסים.. לגופו של ענין: רשמית טרם נתמניתי לדובר של אף משפיע (ובכלל משפיע אינו צריך דובר, שהרי זה כל ענינו - לדברר את המקור...), וגם איני מתלמידיהם של (רוב) הרבנים שהזכרתי. אך אני עדיין יכול ועכ"פ לשער בקירוב את דעותיהם.
:::לדוגמא: א. את ר' מאיר ווילשאנסקי ראיתי כמ"פ באהל עם אביו (ולא בערב ר"ה..), וככל הידוע לי אינו חולק עליו בענינים עיקריים (ראש הישיבה עצמו אומר את דעתו לכל מי ששואלו, כידוע). ב. אני כתבתי על [[שלום דובער וולף (צפת))]], שאת הגיגיו בנושא הפיץ במיילים בשנים האחרונות. אתה כתבת על הרב וולפא, והוא ודאי לא 'עורר' על דבר כזה (וגם לא היה משפיע באף ישיבה, או שכוונתך לכמה שיעורים שמסר בישי"ק בית שמש). זה '''מופרך''' בהחלט. ג. דעתו של [[משה אורנשטיין]] היא הכי קיצונית מכולם, כידוע לי מחבריי שלמדו בנתניה.
:::ואגב, אני לא כותב כאן מילה אחת כדי לשכנע אותך או את חבריך. רק לדבר על העובדות באנציקלופדיה החב"דית. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 12:56, א' בכסלו, ה'תשפ"ב 12:56, 5 בנובמבר 2021 (UTC)
::::כמובן שאין מה להתבייש לדבר במקום המיועד לדיבורים. יפה שאתה יודע מהי בורות כשאתה כותב במפורש שאתה רק משער בקירוב את דעתם. את מה שכתבתי כתבתי כתלמיד של חלק מהם ולא "איש מפי איש". אם כל הימצאותך כאן היא רק כדי "לדבר על העובדות באנציקלופדיה חב"דית" ראה תגובתי לעיל "בכל אופן יש רבנים רבים שחושבים אחרת וביניהם הוועדה הרוחנית." בהצלחה לך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:16 • א' בכסלו ה'תשפ"ב
:::::אני לא יודע אם לבכות או לצחוק.. "ראיתי אותו באוהל עם אביו".. "'''שמעתי''' שהוא כזה", לפני זה {{א|בן פסיסא|אדוני הידען}} אתה לא צריך להוסיף כלום, נראה לי שעליתי על שורש הבעיה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 16:31, 6 בנובמבר 2021 (UTC)
:::::::אם כבר הגענו עד הלום שכל השערה נהייתה לעובדה אז יש לי הרבה "עובדות" להוסיף להרבה ערכים באתר. וכמן כן יש לי השערה ש{{א|בן פסיסא|אתה}} באת רק להפריע את מנוחתנו, אז אם אתה טוען שההשערה היא עובדה אז נאלץ לחסום אותך בגין עובדות רבות שאני יודע מ"מקון אמין" ושמעתי מהרבה אנשים ואיתי שאתה גם לא חולק על המשחיתים וזה עובדה ברורה שאתה מסכים איתם ולכן אתה גם כזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 16:35, 6 בנובמבר 2021 (UTC)
::::::::א) תהיו בריאים... מתברר שה"איש מפי איש" שלי מדויק יותר מה'תלמידים' המובהקים פה.. (אם כי גם הוא לא מושלם). וכנ"ל, מאחר שמטרתי לא הייתה לשכנע אף אחד אלא לכתוב את העובדות, אסתפק בזה ואסיים כאן. ב) לענין דעתם של ה"רבנים הרבים" - אשאיר לך לעשות לבד את המשוואה המספרית (80/20 יהיה פרגון).. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 05:44, ז' בכסלו, ה'תשפ"ב 05:44, 11 בנובמבר 2021 (UTC)

== לגבי הדיון בערך ==

{{א|שיע.ק}} {{א|חלוקת קונטרסים}} לדעתי צריך לנעול את הדף שיחה הזאת זה רק מביא למחלוקות ולשון הרע מיותרות באתר הזה, ההמלצה שלי שאת כל השיחה עד עכשיו לשים בארכיון 2, ושאחד משניכם יכתוב פסקא סופית בדף שיחה לגבי הערך ובזה לגמור את הדיון האין סופי הזה. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 16:43, ב' בכסלו, ה'תשפ"ב 16:43, 6 בנובמבר 2021 (UTC)
:לא נהוג להגן על דף שיחה, נראה מה אומר שיע.ק ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:37 • ב' בכסלו ה'תשפ"ב
::כמו בכל כלל יש יוצא מן הכלל, אני הייתי עדין מדי בתגובה הראשונה אבל ההשמצות המכוערות שכותבים פה אחד לשני זה עבר כל גבול טעם טוב בעיני --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 23:49, ב' בכסלו, ה'תשפ"ב 23:49, 6 בנובמבר 2021 (UTC)
:::צודק... ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:46 • ג' בכסלו ה'תשפ"ב

שיחת משתמש:בן פסיסא

2021-11-05T13:00:49Z

בן פסיסא: /* אזהרה ראשונה */

{{בה}}
בהצלחה רבה [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 23:59, ט' בתמוז, ה'תש"ף 23:59, 1 ביולי 2020 (UTC)

תודה! [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 00:00, י' בתמוז, ה'תש"ף 00:00, 2 ביולי 2020 (UTC)

== מי זה? ==

מי זה בן פסיסא? ישראל מוריאל? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 11:47, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 11:47, 6 ביולי 2020 (UTC)
:::לא ישראל ולא מוריאל.. על גביהא בן פסיסא שמעת?[[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 17:35, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 17:35, 6 ביולי 2020 (UTC)
שמעתי, אך כמדומני שזה לא אתה. לפי הכתיבה זה מוריאל, אבל לא אברהם, אלא ישראל... ועכשיו רציני, אתה מסכים לגלות את השם האמיתי שלך? --[[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 12:22, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 12:22, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::אסור, חב"דפדיה ידועה בהיותה רשת אנונימית - אפשר להשתמש בה גם מבלי לחשוף את השם האמיתי. אני מציע לכם לא להפוך את חב"דפדיה לרשת חברתית, תעברו לפורום חב"ד אינפו.--נכתב בשעה 12:33 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:::::מסכים עם {{א|חבר}}, חב"דפדיה זה לא אתר משחקים או תגובות. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:50, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::אני לא מכיר אף יהודי בשם מוריאל, תתרגל למחשבה לפיה אינך מכיר את כל תלמידי התמימים בעולמנו [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 14:45, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 14:45, 7 ביולי 2020 (UTC)

==אזהרה ראשונה==
{{אזהרה 1|שיחה:האוהל|דיבור מלוכלך}}

פה באתר לא נוהגים לכתוב מה שכתבת, זה אתר של "הזויים", מה לעשות? תתמודד. לא אענה לך ולו תגובה אחת ואם תמשיך לנבל את הפה באתר וליצור פרובוקציות ולזלזל ברבנים כאילו הם אומרים מה שכתבת שהם טוענים נאלץ לחסום אותך. תגיב חופשי ותזכה להוציא לפעול עוד ערך גאותי במסגרת המיזם [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|החדש]]. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:34, 1 בנובמבר 2021 (UTC)
:עניתי [[משתמש:חסיד של הרבי|לך]] בשיחה שם לגופו של ענין. את הביטויים החריפים שנקטתי (סתם מעצבים) מחקתי משם באותה הזדמנות[[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 13:00, א' בכסלו, ה'תשפ"ב 13:00, 5 בנובמבר 2021 (UTC)

שיחת משתמש:בן פסיסא

2021-11-05T13:00:15Z

בן פסיסא: /* אזהרה ראשונה */

{{בה}}
בהצלחה רבה [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 23:59, ט' בתמוז, ה'תש"ף 23:59, 1 ביולי 2020 (UTC)

תודה! [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 00:00, י' בתמוז, ה'תש"ף 00:00, 2 ביולי 2020 (UTC)

== מי זה? ==

מי זה בן פסיסא? ישראל מוריאל? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 11:47, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 11:47, 6 ביולי 2020 (UTC)
:::לא ישראל ולא מוריאל.. על גביהא בן פסיסא שמעת?[[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 17:35, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 17:35, 6 ביולי 2020 (UTC)
שמעתי, אך כמדומני שזה לא אתה. לפי הכתיבה זה מוריאל, אבל לא אברהם, אלא ישראל... ועכשיו רציני, אתה מסכים לגלות את השם האמיתי שלך? --[[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 12:22, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 12:22, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::אסור, חב"דפדיה ידועה בהיותה רשת אנונימית - אפשר להשתמש בה גם מבלי לחשוף את השם האמיתי. אני מציע לכם לא להפוך את חב"דפדיה לרשת חברתית, תעברו לפורום חב"ד אינפו.--נכתב בשעה 12:33 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ו בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:::::מסכים עם {{א|חבר}}, חב"דפדיה זה לא אתר משחקים או תגובות. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:50, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::אני לא מכיר אף יהודי בשם מוריאל, תתרגל למחשבה לפיה אינך מכיר את כל תלמידי התמימים בעולמנו [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 14:45, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 14:45, 7 ביולי 2020 (UTC)

==אזהרה ראשונה==
{{אזהרה 1|שיחה:האוהל|דיבור מלוכלך}}

פה באתר לא נוהגים לכתוב מה שכתבת, זה אתר של "הזויים", מה לעשות? תתמודד. לא אענה לך ולו תגובה אחת ואם תמשיך לנבל את הפה באתר וליצור פרובוקציות ולזלזל ברבנים כאילו הם אומרים מה שכתבת שהם טוענים נאלץ לחסום אותך. תגיב חופשי ותזכה להוציא לפעול עוד ערך גאותי במסגרת המיזם [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|החדש]]. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:34, 1 בנובמבר 2021 (UTC)
:עניתי [[משתמש:חסיד של הרבי]] לך בשיחה שם לגופו של ענין. את הביטויים החריפים שנקטתי (סתם מעצבים) מחקתי משם באותה הזדמנות[[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 13:00, א' בכסלו, ה'תשפ"ב 13:00, 5 בנובמבר 2021 (UTC)

שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ

2021-11-05T12:56:43Z

בן פסיסא: /* אי אזכור המקום כקברו של הרבי */

{| border="1" align="left" width="15%" cellpadding="5"
| align="center" bgcolor=#F5FFFA | '''תיבת ארכיון'''
----
[[תמונה:ארכיון.jpg|80px|כיתוב תמונה]]

[[שיחה:האוהל/ארכיון 1|1]]
|}
אפשר לדעת מה תפקידו של חבר וועד הרוחני של [[חבדפדיה]] - הרב [[שמואל קסלמן]]?
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 21:27, 13 במרץ 2016 (UTC)
מה הקשר לכאן?
::לתשומת לב, הוא לא חבר בועד של חב"דפדיה, אלא בועד של אינפו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:13, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::{{א|שיע.ק}}, אז מדוע שמו צויין בדפים [[חב"דפדיה]] ו[[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה]]?--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ח 18:22, 4 באפריל 2018 (IST)
== מה יהיה? ==

הערך כפי שהוא עתה - הזוי לחלוטין. ומכמה סיבות:

א. '''שם הרבי:''' "כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ע"פ [[מדיניות חב"דפדיה]] צריך להיות "הרבי הריי"צ".

ב. '''בפתיח:''' בלי קשר לדעתו של אף אחד, צריכה להיות מצויינת בערך העובדה הפשוטה (שאכן צויינה בגירסאות הקודמות שלו, עד שהושמטה ולא תוקנה לפני חסימת הערך), שבאוהל מבקרים רבים הרואים אותו כמקום הימצאו של הרבי. יודגש שוב, זה לא סותר לדעתו של אף אחד (בדיוק כמו שבערך [[מרכז לענייני חינוך]] מובא גם ה"מרכז" של הרחי"ק, כי זוהי העובדה המציאותית היבשה).

ג. '''הגדרת האוהל:''' עדיין לא ברור (אפשר לעיין בארכיון) מדוע א"א לתת בערך פיסקא שתבהיר בקצרה את דעותיהם של כל חסידי חב"ד לגבי המקום (כפי שזהו בשאר ערכי המחלוקת).

ד. מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?

אשמח לתגובות.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:12, 25 באפריל 2016 (UTC)
:א גוט מועד. א. גם אני סבור שכך צריך להיות התואר בפתיח. ב. החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:16, 26 באפריל 2016 (UTC)

::א. נו, בידיך האפשרות לשנות, לא? ב-ג-ד. אני זוכר היטב שכך היה. לכן שאלתי בכל זאת, אינני מבקש שזה יהיה כתוב בפתיח כפי שהיה בתחילה, אלא פיסקא נפרדת שתביא את כל הדיעות בנושא, כפי שזה בכל ערכי המחלוקת כמרכז, אגו"ח וכו'.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:52, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::מפני קדושת המועד. ראשית, שים לב שהסיבות שציינת לא הופכות את הערך להזוי. בטח לא א' וד'.

:::בנוגע לב', הודגש בכמה מקומות שכאן זה חבדפדי' ולא ויקיפדי'. ולכן אנו מחוייבים בהבאת עובדות הנוגעות לחב"ד (לפי השקפת האתר) ותו לא. ולשם דוגמא (להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן), בויקיפדי' מופיעים בפתיח של ערך [[הר הבית]] כל מיני "עובדות" שבחבדפדי' לא מופיעים. וגם לא יופיעו, כמובן. אמנם אין על ה"עובדות" חולק, אבל על ההתייחסות אליהם - בהחלט כן.

:::בנוגע לג', אין פה שני צדדים שצריך להבהיר כל אחד את דעתו (כמו בערכים שציינת), אלא זו סוגיא רגישה שיש בה מגוון דעות והתייחסויות, ומקומם בהתוועדויות החסידיות או בשיחות משפיע ומושפע. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 13:16 • '''יחי המלך המשיח!'''

::::ראשית, הרשה לי להתנצל על התואר המזלזל שהענקתי לערך בלי לשים לב. ודאי שהערך לא הזוי כלל ואף יפה ומסכם היטב.

::::ובכל זאת תמיד יש מה לתקן...

::::בנוגע לב', הנה ציטוט ממה שכתב מפעיל המערכת שיע [[שיחה:ארגון הפנסאים|כאן]]: "היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, '''ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן''' של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'".

::::כלומר, המדיניות של חב"דפדיה אינה טוענת שיש להשוות את הדעות בנוגע להר הבית, לדעות פנים-חב"דיות. ראיה נוספת: בערך על הרבי לא הובאו כמובן סילופי הספר "הרבי מלובביץ' בחייו" וכו', למרות שזהו ספר מדעי, כי זה לא שייך. לאידך, בכל ערכי המחלוקת יש התייחסות לשני הצדדים, ואין שום סיבה בעולם שלא לעשות זאת גם בערך הזה.

::::אסביר שוב: האתר הוא אתר אנציקלופדי. כשאנשים נכנסים ומחפשים את הערך הזה, ומוצאים אותו כתוב כך בפשטות בלי שום הסברים, זה מוריד את הערך של האתר, כי הוא מתעלם ובמוצהר מעובדות (שיש רבים שרואים את המקום כנ"ל).

::::"מגוון הדעות וההתייחסויות" ניתנות לליבון, כמובן, בהתוועדות חסידית או בשיחות פנימיות. למרות זאת, תפקידה של חב"דפדיה הוא להביא את העובדות כפי שהן - שיש כאן מחלוקת בעניין. זכותה של חב"דפדיה להביא את מה שהיא רוצה כפתיח לערך (אם כך הכריעה הועדה הרוחנית), אך אין זו זכותה להתעלם לחלוטין ולא להזכיר - אם שמה הוא '''חב"ד'''פדיה. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 16:41, 26 באפריל 2016 (UTC)

:::::ראה שוב בערך שציינת (הר הבית), מובאת שם התייחסות הרבי לעליה להר הבית בימינו (כנגד אותם העולים). האם דעתם של רוב חסידי חב"ד, נחשבת לדעה גרועה יותר שאין לתת לה שום מקום בחב"דפדיה??--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:04, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::לא בדיוק הבנתי את ההשוואה לדעת הרבי בנושא העלי' להר הבית. האם התכוונת לומר שדעת רוב חסידי חב"ד היא שצריך לעלות להר הבית? ואתה שואל למה היא לא הוזכרה שם?
::::::בנוגע לציטוטיך מדברי שיע, שים לב שהמדיניות של חבדפדי' נוסחה היטב במקומה, והיא לא נקבעת על פי דקדוקי עניות שייתפסו במילות מפעילי המערכת בדפי השיחה. שיע ב"ה חי וקיים והוא הביע את עצמו בבירור בדף זה.
::::::ובקשר למה שהסברת שוב אחזור שוב, שאת העובדות כפי ש"רבים רואים" אפשר לקרוא גם בויקיפדי', ושם גם אפשר לקרוא כיצד רבים רואים את הר הבית ואת ארץ ישראל בכלל. אולם בחבדפדי' נצמדים לדעת הרבי בהתאם למתווה הועדה הרוחנית -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 19:02 • '''יחי המלך המשיח!'''

:::::::בערך שם מובאת דעתו של הרבי '''נגד''' אלו שעולים להר הבית. שזה מינימום של מה שאמור להופיע כאן בערך (שיש כאלו שאומרים כך וכך, אבל מדברי הרבי מובן שכך וכך).
:::::::וזו ראיה נוספת לכך שגם בחב"דפדיה מביאים עובדות לאשורן, בצירוף הדחיה שלהן ע"פ דברי הרבי במקומות המתאימים.
:::::::וכבר הזכרתי קודם שלכו"ע אין כלל להשוות בין הדברים, והראי', שיש כאן ערכים על [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[חיים יהודה קרינסקי]] ועוד ועוד, אך אין כאן ערך על [[שך|הוא]] או [[קוטלר|ההוא]].

:::::::בקשר להערתך על מדיניות חב"דפדיה, הנה הציטוט מתוך הדף: "'''מדיניות וכללי כתיבה''' בחב"דפדיה נקבעים על ידי המשתמשים, בכפוף להנהלה ה[[רוחנית]]".
:::::::לכן הבאתי ראיה מדברי שיע (ולא שזו ראיה מוחצת, כמובן). אין בכוונתי להיצמד ל"דקדוקי עניות" אלא זה ברור מה כוונתו, אם תרצה תעיין [[שיחה:ארגון הפנסאים|שם]]. לאידך, אני בהחלט חושב שכדאי לפתוח על זה דיון ב[[אולם דיונים]] (יחסה של חב"דפדיה לדעות "אנטיות"), ואכן אפתח עכשיו. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:16, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::::לדעתי משתמש 5778 צודק בהבנת רוחה של חב"דפדיה. צריך גם לזכור שכשאנחנו מתעלמים מהעובדה שיש דעות שונות, ויתירה מזו, שהאדם הממוצע שלא נחשף לשיחות הקודש, גם הוא משוכנע שהאוהל הוא מקום... אנחנו פוגעים בראש ובראשונה באמינות שלנו. ואני כותב את הדברים למרות שאישית איני הולך לאוהל כלל.
::::::::ולאחר כל הדברים והאמת הללו, והיות שהייתה החלטה מפורשת של הוועדה הרוחנית בנושא להתייחס למקום רק כאל מנוחותו כבוד של אדמו"ר הריי"צ, לא ניתן לשנות בינתיים דבר. אבל אבקש שידונו בעניין שוב, ואקווה שגם בהרכב מורחב יותר מזה שבו ניתנה ההחלטה הקודמת, ומקווה שנזכה בעזרתם לכוון לרצון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ו 20:03, 4 במאי 2016 (UTC)
:::::::::גם לדעתי צריכה להיות התייחסות לזה, אך ניסוח הענין הוא מאד מורכב וכמעט בלתי אפשרי. אפילו אם נכניס רק את הדעה שמתעלמת לחלוטין וכו', נצטרך לכתוב ש"למרות שבעיני בשר ראינו כך וכך, מאמינים חסידי חב"ד שזה רק ניסיון ודמיון" ('''לדוגמא!'''). אז לכתוב בצורה ברורה מהו ה"כך וכך" לא יעלה על הדעת, כמובן. כשם שבערך על [[ג' תמוז]] אין שום התייחסות למאורע שנראה לעיני בשר (אלא רק לתוצאה - "הרבי נעלם מעינינו"). ולא לכתוב בכלל מה נראה שקרה - יותיר את הקטע לא מובן בעליל. מקווה שהובנתי -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:29, כ"ו בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(4 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
בכל מקרה ומה שלא יוחלט, בוודאי שצריך להיות מודגש בבירור מהניסוח שהתייחסותנו ל"דעת" העולם בנדון זה אינה שונה מהתייחסותנו בענין ה[[אבולוציה]], או [[מדינת ישראל]]; שכל קורא בערך מבין מיד, בלי צורך לחשוב ולהתעמק, שהערך נכתב מנקודת המבט של אמת התורה האחת והיחידה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 05:02, 5 במאי 2016 (UTC)
::אני מקווה שאני לא יעצבן אף אחד, (פשוט רק עכשיו קראתי את השיחה הזאת), אני מעוניין להבין מדוע מופרך לכתוב: "אפי' שלעיני בשר נראה שהיה הסתלקות ח"ו רוב חסידי חב"ד מאמינים כי זה רק דמיון וניסיון וכו' וכו'" (ולהוסיף הסברים והוכחות וכו')??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:48, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

מדוע נשאר הקישור לאתר האוהל, אחרי כל הטעמים הנ"ל שלא לצרפו???

== ערב ר"ח ==

אינני רוצה לפתוח במסע שחזורים, אז אשאל את [[משתמש:דור השביעי]] כמה זה ה"הרבה" הנוהגים לעלות בערב ר"ח, והאם בכמות הם מתקרבים לחצי, רבע או שמינית מהעולים בערב ר"ה וכד'. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:51, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:: וודאי שאין פרופורציה בין ג תמוז לערב ראש חודש אבל היכן כתוב שבערב ר"ח מגיעים כמו בג תמוז בסך הכל כתוב "בעיקר" והפירוש ימים יותר מתוגברים אבל זה לא עקרוני ואים זה מה שיעשה לך טוב בחיים תמחוק את זה[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 07:37, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::הרבי נוהג, וממילא זה הכי נכון ומתאים בעולם לכתוב 'נוהגים'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:39, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

==השיחה על עניין ה"פת בסלו"==
באותה שיחה הרבי גם התבטא כי "ביצר-הרע אינו מתיימר להגביה את תקיפותו, משום שאז -יתבטל לגמרי"!!

== הרבי ==

אם איני טועה, הרבי מליובאוויטש גם הוא קבור שם. אז תוסיפו את העובדה הזו. [[מיוחד:תרומות/79.183.106.111|79.183.106.111]] 04:59, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה כתוב, "האוהל הינו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ". --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:17, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא כתוב כי המעיר למעלה התכוון לרבי נשיא דורנו [[מיוחד:תרומות/80.246.133.79|80.246.133.79]] 20:32, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
אם התכוונת לרבי שליט"א מלך המשיח אז אתה בהחלט טועה! אם זה באמת מענין אותך אתה מוזמן לגשת לערך "חייו הנצחיים של הרבי".

== תהיו שלמים עם עצמכם ==

אנחנו מתכננים כעת טיול לניורק וכאן אני פוגש את הערך.
אם אתם שייכים לזרם המשחיסטי (כפי המובן באופן גורף מתוכן הערך כולו) תהיו החלטיים ואל תשלחו אותי בסוף הערך לאתר האוהל שע"י קבר הרבי. כוונתי: להוריד את הקישורית לאתר הנ"ל.
כעורך מנוסה בויקיפדיה אני חושב שזכותכם המלאה לעשות זאת והצגת הקישור מראה משהו על תוקף עמדתכם בענין. בהצלחה!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
:הקישור הוכנס לערך לאחר דיונים רבים בכדי להוות מענה וסיוע שמחפשים מידע על האוהל ודרכי הגישה אליו. כולם מודים כי האוהל הוא מקום קדוש בפני עצמו עקב היותו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ ואין לאף אחד חלילה אינטרס למעט את כמות המבקרים שם. יש דברים שחייבים להכניס, והרוצה לטעות - יטעה--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ב' טבת]] [[תשע"ח]] 12:00, 20 בדצמבר 2017 (UTC)
::קער א וועלט, היכן היה דיון כזה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע"ח 04:14, 5 באפריל 2018 (IST)
:::אני חושב שאכן צריכים להוריד את הקישור הזה. הביאו במשך השיחה כמין שאלה ותשובה בנידון וכאן הנני לצטט: "מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?" והתשובה היתה: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]". - כך נסתיים הדיון. אחרי כל זה מגיע אחד וטוען שכבר היה דיון והוחלט '''להכניס''' את זה. - ???
:::באמת שאלה איך זה עדין נשאר?[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 10:52, 2 באוגוסט 2018 (IST)

יחי המלך המשיח, הקישור לאתר של האוהל הוא קישור שאמור להימחק לצמיתות ברגע זה ממש! כמו שכולם רואים מה אמר כאן מי שעורך בויקפדיה (כאן למעלה בתחילת הפסקה), הקישור לאתר של האוהל גורם רק לחילול השם(!) מצד אחד יש את הערך על "נצחיות חייו של נשיא הדור" וכפי שאמר בתחילת הפסקה "תהיו החלטיים"!!!
ואם רוצים להגדיל את כמות המבקרים, אזי מספיק את כל מה שהכניסו שהרבי אמר על זה, ולא ח"ו ר"ל להוסיף את הקישור... ואני מתפלא על שייע, ועוד כמה, שבעצמם כתבו שהוועדה הרוחנית החליטה להוריד את הקישור אך בפועל..... ר"ל. וכמו שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע, ומשמע שלא ליטות ח"ו לצדדים, ואם הרי מכריע כצד אחד אז למה להביא צד שני????? בתקווה שיתמו חטאים מן הארץ..... --[[משתמש:18|צמח! צמח! צמח! הכריזו איתי....]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 17:45, 25 באוקטובר 2018 (IST)

:מה שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע הוא רק לצדיק אבל הרמב"ם מוסיף שחסיד הוא קיצוני לצד הנכון. ולא באתי אלא להעיר.

== הערה חשובה ==
משיגענע'ס צריך להוריד מיד את הקישור לאתר של האוהל - אתם סותרים את עצמכם אסור שיראו את זה אנשים לא מחב"ד {{אנונימי}}

== נכון להוסיף תמונת מצבת הרבי הריי"צ? ==

--נכתב בשעה 00:11 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:שאלה קשה שכדאי להתייעץ עליה עם הוועדה הרוחנית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:33 • ט"ז בתמוז ה'תש"ף
::::שאלה קשה עד מאד.. בכללות הייתי ממליץ לעיין במכתבי ר' בערלה וואלף (צפת"ו) הידועים בסדרת "חשבון צדק" 1 ו2, אודות כיצד אמורים המאמינים בשיטת "חי וקיים" להתייחס לאוחזי "ספדו ספדיא וחנטו חנטיא".
:::::דומני שזה יועיל עכ"פ במשהו לכמה ערכים כאן (כולל בענין המדובר לאחרונה - הוצאות ספרים) [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:42, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף 01:42, 8 ביולי 2020 (UTC)

== אי אזכור המקום כקברו של הרבי ==

{{א|שיע.ק}}, {{מפעילי מערכת}} וכו': איני נכנס לנושא כעת, אך מעניין אותי: על סמך-מה קובעים שאין המקום כקברו של הרבי? האם זה סותר את האפשרות שהרבי יחיה באופן גשמי, וכן העיקר- מה המקור לכך שאין הרבי קבור שם, האם יש רבנים ומשפיעים (שאפשר לקשר לשם, ולא בהתוועדות-פנימית..) שטוענים כך? אם לאו, לא מובן מניין האסמכתא של האתר (יותר נכון העורכים) עצמו, לקבוע כך. אלא"כ יש הוראה מהוועד הרוחני, וא"כ - מומלץ שזה יפורסם, ולא ישאר בחדרי חדרים. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:54, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 08:54, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] שבו נכתב שמקומו הנצחי והקבוע של הרבי הוא ב[[770]] ולא בשום מקום אחר --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:47, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::{{א|שמואל חיים|אתה}} למדת את זה אי פעם? כי קביעה נחרצת כשלך לא מופיע לא שם ולא בשום התייחסות אחרת מהרבי. מה כן כתוב שם בנושא? שקדושתו של הרבי לא זזה משם גם אחרי ג' תמוז נ"ד, וכפי שמביא הרבי: {{ציטוטון|המקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות ("הכל הולך אחר החיתום") דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד"מעלין בקודש", "מוסיף והולך", עד ביאת גואל צדק}}. לפי דבריך, א"כ - אין לייחס מקום קבורת הריי"צ באהל כקבר, רח"ל. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 12:56, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 12:56, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::{{ציטוטון|ועפ"ז יש לבאר העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – '''שלהיותו מקומו הקבוע (בית) של נשיא הדור''', "הנשיא הוא הכל"|אות ד'}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:04, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים|יפה}}, עכשיו תקרא את ההמשך - מה שהבאתי לעיל - ההבהרה של הרבי שהכוונה לכך ש'''קדושתו''' של נשיא הדור לא זזה משם. שהרי לפי הפירוש שלך, אזי אותו דבר גם על הריי"צ חלילה.. למה להיות פרשנים לשיחות של הרבי, בזמן שהרבי קובע בבירור? [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:07, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:07, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::ומה הסתירה? בנוסף לזה שלא זזה קדושתו משם, זהו גם מקומו הקבוע של נשיא הדור --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:11, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::מה הסתירה? שהרבי הריי"צ קבור ואין ספק בכך ח"ו, והרבי עודד רבות עליה לציון של הרבי הריי"צ - למרות שבשיחה הנ"ל - הרבי מדבר על המקום כמקום קבוע וכו'. {{א|שמואל חיים|מובן?}} [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:14, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:14, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::ואחדד את דבריי: אין שום סתירה, בכך שאנו מאמינים שמקומו הקבוע וכו' של הרבי ב-770 (ויסכימו על העובדה הזו רבים מהרבנים ה'אנטים'), לכך שהרבי קבור באהל. זה לאו דווקא הופך את היות הרבי קבור באהל - לכך ש-770 אינו המקום הקבוע של הרבי. (היינו במילים פשוטות: שהקבר הינו דירת ארעי. כשם שגם בזמן שהרבי היה נמצא בסוכה באופן זמני בסוכות - והעובדה הזו לא הפכה לכך שבזמן סוכות 770 אינו המקום המרכזי, כך גם עתה.) . בתקוה להבנה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:24, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:24, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::::{{א|מנחם ספרא|אציין}}, שאני מכיר כמה וכמה רבנים המכונים "משיחיסטים" וכו', שאומרים שהרבי אכן נמצא באוהל, אלא שהוא חי '''שם'''. טענה מעניינת...--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:22, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:22, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::תשובה לשאלתך תמצא ב[[#מה יהיה]]: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא". בנוגע לדיון האחרון, קבר הוא לא דירת עראי, בשונה מסוכה/חנות/בית רפואה (ועיין ב-"10 גלויות גלתה ליובאוויטש") וכבר הוסבר בהרחבה בעבר. ולהעיר מהלשון 'בית רבינו' המוסבר בשיחה שם. ניתן לחפש בנאומיו/כתבותיו של ר' [[שלום יעקב חזן]] בנושא אודות הלשון "ד' אמות של נשיא דורינו' שמסביר ע"פ המבואר בקונטרס עניינה ואכמ"ל. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:49 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::לכאורה, אין טעם לדוש בנושאים שהם מעקרונותיה של חב"דפדיה. גם אני לא מסכים כלל וכלל עם מה שקורה פה, אבל ישנה [[גאולה האמיתית והשלימה|מטרה חשובה]] - ועבורה אנו עובדים, גם אם לא תמיד מסכימים.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:53, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:53, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, תודה על המידע, ועקרונית כאן סיימנו את הדיון - אך אוסיף שאלת 'רשות' - ע"פ מה הם קבעו? מה הוצג להם טרם ענו תשובה זו והאם יש לכך מקור בתורת הרבי?
::::::::::::בנוגע לדירת ארעי: עכ"פ - אי אפשר כלל ללמוד מבית רבינו שבבל את הלימוד הנ"ל - שכן באותה מידה שהרבי דיבר על עצמו דיבר על הרבי הריי"צ שגם מנוחתו כבוד באהל. מובן?

::::::::::::{{א|Memke}} - איני בקשתי שישנו מאומה, ובמיוחד שדעותיי מותאמות 99.9% עם האתר (רק בנושא האהל ישנם אי הבנות, ואי לכך הנני מבקש מקור, שכן לע"ע לא שמעתי משום משפיע או רב חב"די שהרבי לא נקבר באהל.). [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 15:08, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 15:08, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::הבאתי גם חומר לשמיעה/קריאה נוספת/עיון ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:58 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::::::רבנים ומשפיעים משיחיסטים שפוקדים ופקדו את הציון הקדוש כמקום משכנו של אדמו"ר:

::::::::::::::הרב ווילישנסקי, הרב נחמן שפירא, הרב יוסף יצחק אופן, ר' שלום יעקב חזן להבחל"ח הרב משה מרדכי ארנשטיין ז"ל, הרב שלום מענד סימפסון ז"ל, הרב אהרון יעקב שווי ז"ל, הרב פנחסב קארף ז"ל, הרב מארלאו ז"ל. חבל ועצוב שאתם מתעלמים מרוב אנ"ש ונגררים אחרי מיעוט שולי. --[[משתמש:איצקוקו|איצקוקו]] - [[שיחת משתמש:איצקוקו|שיחה]], 17:23, ט"ו בחשוון, ה'תשפ"ב 17:23, 21 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::::לא מדוייק, חלקם פוקדים את המקום כמקום הרבי הריי"צ. בכל אופן יש רבנים רבים שחושבים אחרת וביניהם הוועדה הרוחנית. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:57 • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב
{{שבירה}}חוץ מרב אחד שכתבת (אולי שניים) כל הרבנים הנ"ל פוקדים את האוהל כמקום ציונו של אדמו"ר הריי"צ ושלו בלבד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:38, 22 באוקטובר 2021 (UTC)

זו כבר שטות גמורה, מר חסיד של זמרוני. אולי אתה מכיר רק את המשפיעים בראשל"צ (אולי חוץ מאלפרוביץ).. כל אחד ואחד מהרבנים שהוזכרו לעיל משתטחים/השתטחו על ציונו של נשיא דורנו מתוך הכרה וידיעה "אז דא איז ער" (שלח תש"י), וכמעט כולם גם דיברו ועוררו על כך. אלא שלא הבנתי בכלל עפ"י מה קבע ר' יצחק הקוקו את הקריטריון למשפיע 'משיחיסט'. [מתוכם היחיד שמדבר בכלל על אמונת ה'גוף גשמי' הוא הרב ווילשאנסקי].

נוסיף לרשימת ה'משיחיסטים' (עכ"פ עפ"י הדרך המפלגתית והמצומצמת דלעיל) את: הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ר' [[מאיר ווילשאנסקי]], ר' [[שלום דובער וולף]], ר' [[ישראל נחמן לרנר]], ר' [[יצחק אקסלרוד]], ר' [[משה אורנשטיין]], ועוד. רובם ראשי ישיבות. כל אלו מעיזים לומר את דעתם בבירור ובגלוי למי שרק רוצה לשמוע, ונוספים עליהם משפיעים ור"מים רבים שכנראה אומרים יותר בשקט, ואדרבה: תספור כמה משפיעים רציניים מדברים בשלילה (לישי"ק איני רוצה להיכנס כי אני פחות מכיר). [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 08:58, י"ט בחשוון, ה'תשפ"ב
::כמה קשקושים בן אדם {{א|בן פסיסא|אחד}} יכול לקשקש.. יודע מה? - נזרום אתך. מאיר ווילשאנסק אומר שהרבי נמצא (ל"ע) באוהל (מעניין, אפילו הוא לא יודע מזה..)?! הרב אקסלרוד אומר את זה?! הרב וולפא (אותו בהשגחה שמיימית מופלאה אני מכיר אישית, היה משפיע בישיבתי ועורר על-כך שהרבי לא נמצא באוהל.. מוזר לא?)?! הרב אורנטשיין קשקש את זה?! הרב נחמן לרנר (שגם אותו בהשגחה פרטית מופלאה אני מכיר אישית) אומר זאת?!?! טוב לדעת שנתמנית לדובר שלהם.. אם אתה נתמנת לדובר אותם רבנים אז אני ממנה את עצמי לדובר כמה רבנים אחרים.. אז סתם שתהיה בעניינים שהרב זלמן גופין, הודיע בפומבי שצריך לשבור את המצבה המדומה ושהרבי חיי וקיים בפשטות, וכן הרב גולדברג, וכן בוטמן מלוד, וכן קניג מלוד, חיים קפלן מצפת, ועוד ידוע לכולם את אמרתו של שמוליק מישלובין על כך שאסור ללכת לאוהל כי הרבי חיי בפשטות! [[משתמש:לוחם חבדי|{{ס:א|לוחם חבדי}} {{ס:*}} {{ס:שיחת משתמש:לוחם חבדי|למערכה}} ]] - [[שיחת משתמש:לוחם חבדי|שיחה]], 18:24, כ"ו בחשוון, ה'תשפ"ב 18:24, 1 בנובמבר 2021 (UTC)
:::אתה עוד לא מתבייש להגיב אחרי הבורות שהופגנה כאן מצד לוחמים חסידיים ומחלקי קונטרסים.. לגופו של ענין: רשמית טרם נתמניתי לדובר של אף משפיע (ובכלל משפיע אינו צריך דובר, שהרי זה כל ענינו - לדברר את המקור...), וגם איני מתלמידיהם של (רוב) הרבנים שהזכרתי. אך אני עדיין יכול ועכ"פ לשער בקירוב את דעותיהם.
לדוגמא: א. את ר' מאיר ווילשאנסקי ראיתי כמ"פ באהל עם אביו (ולא בערב ר"ה..), וככל הידוע לי אינו חולק עליו בענינים עיקריים (ראש הישיבה עצמו אומר את דעתו לכל מי ששואלו, כידוע). ב. אני כתבתי על [[שלום דובער וולף (צפת))]], שאת הגיגיו בנושא הפיץ במיילים בשנים האחרונות. אתה כתבת על הרב וולפא, והוא ודאי לא 'עורר' על דבר כזה (וגם לא היה משפיע באף ישיבה, או שכוונתך לכמה שיעורים שמסר בישי"ק בית שמש). זה '''מופרך''' בהחלט. ג. דעתו של [[משה אורנשטיין]] היא הכי קיצונית מכולם, כידוע לי מחבריי שלמדו בנתניה.
ואגב, אני לא כותב כאן מילה אחת כדי לשכנע אותך או את חבריך. רק לדבר על העובדות באנציקלופדיה החב"דית. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 12:56, א' בכסלו, ה'תשפ"ב 12:56, 5 בנובמבר 2021 (UTC)

שיחה:נצחיות חייו של הרבי

2021-10-26T05:32:28Z

בן פסיסא:

==בקשת עזרה בדחיפות==
הערך כמעט ממש מוכן, אך זקוק לעזרתכם:
#תנאי ראשון שמבלעדו א"א להעלות - אינני יודע מה השם שצריך להיות לו. ההגדרה האמיתית שלו היא '''האמונה בנצחיות חייו של הרבי''' או '''של נשיא הדור''', אבל זה שם לא קליט שאף אחד לא יחפש אותו; לאידך - שם כמו '''הרבי חי וקיים''' או '''הרבי מללובביץ' חי וקיים''' וכד' זה שם שיימצא בקלות בגוגל ואנשים יכירו אותו, אבל הוא לא מדוייק כלל. או שיש הצעות אחרות.
#ענין נוסף, למשפט "כאשר התקבלה הידיעה בג' תמוז תשנ"ד" שמתי בקשת הבהרה, ואינני יודע איך להסתדר איתו. אי אפשר לכתוב, אבל אם לא נכתוב כלום אדם מבחוץ לא יבין.
#ועוד משהו אחרון, אם מישהו יודע מה שמותיהם של מחקרי האקדמיה בנושא ושנת הוצאתם לאור הוא מוזמן להוסיף (לידיעתי יש לפרופ' יורם בילו וכן נראה לי לד"ר שלי גולדברג, אולי גם עוד).

תודה רבה מראש לכולם! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:08, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
==הצעות לערך==
א. אפשר לעשות האמונה בניצחיות חייו של הרבי ולעשות הפניה מ - חי וקיים וכו', כך שכל מי שמחפש זאת בחב"ד פדיה ימצא את זה, אך השאלה היא, האם בן אדם שמחפש בגוגל, הרבי מלובביץ',חי וקיים, או משחיסטים וכו'ימצא את זה.
ב. אפשר להביא את: "בא תשנ"ב, האזינו תש"נ, וכו'.
ג. רצוי לכתוב על פס"ד הרבנים שהרבי חי וקיים בלי שום שינוי, וצריך להמשיך לכתוב ולהכריז יחי בלי שום שינוי (מענין לענין באותו ענין, בנוגע לפס"ד הנ"ל, אני עדיין מחכה שהמו"ל של העיתון כפ"ח, החרדים כ"כ לפסקי דינם של בית דין רבני חב"ד, יקימו את הפס"ד הנ"ל..) וכן דברי הרב מרדכי אליהו (שעדיין לא ראיתי את מקורם ומי שיוכל לכתוב את המקור על גבי במה זו תבוא עליו ברכה) על הכרזת יחי אדונינו וכו'. כלומר - לא רק ההתיחסות בשיחות הרבי ובתורת הרבי כי אם התיחסות תורנית - מעשית של רבני חב"ד בגלוי או רבני חב"ד שעדיין לא רבני חב"ד בגלוי.
ד. רוב האנשים יודעים מה הקשר בין הרבי מלובביץ', לג' תמוז תשנ"ד.אם לא אפשר לכתוב כפי אמונתינו כגון:"עם הוידע הבשורה בג' תמוז תשנ"ד, נעלם מעיננו" או באופן אחר, שהרי ממה נפשך, אם יש לו דעות קדומות מסולפות, על מה שקרה בג' תמוז תשנ"ד, אז אתה לא צריך לפרט יותר מידי, הוא יודע לבד. ואם לא, אז אתה אומר לו מה שקרה '''באמת''' בג' תמוז, ולא מה שהעולם חושב.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 01:27, 7 ביולי 2016 (UTC)
:#זהו, שאני לא בטוח שהפניות עובדות בגוגל. חוץ מזה ששם כזה ארוך לא בטוח שבנאדם יבין שזה מה שאליו הוא מתכוון.
#בא תשנ"ב מובא, האזינו תש"נ אין צורך (לא כל המקורות צריכים להכנס; בנאדם שממש רוצה לחקור יכול להכנס ללקוטי מקורות מהקישור בסוף הערך).
#באמת כדאי להביא פסק דין הנ"ל, אבל לא מצאתי אותו במהדורה מעודכנת ומפורטת במקום באינטרנט שנגיש לי. אם תמצא תוכל להכניס קישור בקישורים חיצוניים (אתה יודע איך מקשרים? אם לא, כדאי שתלמד).
#הבעיה שלא היתה אף פעם ידיעה על כך שהרבי 'נעלם מעינינו'. הידיעה היתה על אירוע אחר, אירוע שלא קרה. אשמח להצעות ניסוח נוספות. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:36, א' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

א. אני לא יודע לעשות קישור, אני בעצם כמעט לא יודע לעשות כלום. אני יכול אולי לנסות (עפ"י ההןראות הפשוטות שאני מסתבך איתם בשל שכלי הלקוי).
ב. ברדיו באמת הודיעו דבר שלא קרה, אבל מי מדבר פה על הרדיו?! אתה לא צריך להתייחס לכל ההודעות שהועברו. אתה לא צריך לכתוב גם כש.. אתה יכול לכתוב שגם כשהרבי נעלם מעיננו בג' תמוז החסידים המשיכו להאמין, מה אכפת לך איזה ידיעה התקבלה?!--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 09:37, 7 ביולי 2016 (UTC)
:אני חושב שהערך כמו שהוא עכשיו בסדר גמור ואפשר להעלות אותו--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 12:53, 7 ביולי 2016 (UTC)
::{{קח|משתמש:|חבר}} היקר, חבל שלא קראת את כל דף השיחה לעיל ואז היית רואה מה הבעיות שמפריעות להעלאתו (שם, ניסוח).
::עכ"פ בגלל החלטתי להעלותו לפני ג' תמוז, אני עושה זאת כעת במצב הנוכחי ובשם ה(לא מוצלח ה)נוכחי. אע"פ שאינני מתייאש ומקוה שבהמשך יצטרפו עוד ויתנו את דעתם/ביקורתם לשיפור המצב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:16, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::בסוף החלטתי ש(גם אם הולכים על ברירת מחדל -)השם "נצחיות חייו של הרבי" פחות גרוע מ"האמונה בנצחיות חייו של הרבי". ועדיין מחכה להצעות... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:25, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== פתיח ==

הפתיח כתוב גרוע ביותר •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 23:11, 7 ביולי 2016 (UTC)
:הפתיח גרוע בגלל השם הגרוע. אדרבה, אשמח להצעות ממך ומכל מי שמוכן לעזור. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:17, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

לעניות דעתי, מכיוון שהפתיח -והשם- מביע עמדה אישית, וידוע - "אדם חשוד אצל עצמו" - וורא שאינו משתייך לחב"ד, ואינו יכול להשיג אמונה של חסיד ברבי, עלול להירתע מכך שדעת הכותב עלולה להשפיע על אמינות הטקסט. כידוע הרבה "פלגים שונים" מחוץ לחב"ד לא מקבלים את אמונתנו ברבי כדבר מקובל, ומרחיקים יהודים מתורה, חסידות והיהדות - בנפנופם בדרכנו. כמובן שאין חלילה כל עניין לפגוע, אך הדבר עלול להשפיע -ומשפיע!- על צורת הסתלות של יהודים. ושוב - כמובן שאין עניין לפגוע, לא ביהודים ולא באחדות - כמ"ש הרבי -ש"הסיבה שהושיבו אותי על הכסא -היא להמשיך אלוקות בעולם (היינו מתחת לז' רקיעים, שנתבאר ב"באתי לגני" בכל השנים)(בשם הרב [[י"ל גרונר]].
== הערה ==
לכל המתעסקים בנושא: אצל [[הרבי]] לא היתה - - ח"ו, החיסרון הוא אצלנו שאנו לא מצליחים לראות את [[הרבי]]. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה
]].--[[יחי המלך]] 23:43, 4 ביולי 2017 (UTC)

== משוב ==

למה לכתוב על הרבי שליט"א, דהיינו לברכו שיחיה, אם הוא ממילא לא יכול למות?{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.103.179|212.76.103.179]] 10:20, 19 ביולי 2017 (UTC)
:איזה שטויות, כל יום אתה אומר בתפילה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", וכי יש לך נפק"מ שלא? אפשר לומר ש"שליט"א", מלבד ברכה ואיחול זו גם קביעת עובדה, ע"ד [[יחי המלך]].--[[מיוחד:תרומות/185.46.78.11|185.46.78.11]] 08:25, 10 בדצמבר 2017 (UTC)

== אנציקלופדיות ==

{{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}}, נמק את עריכתך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:55, 7 במאי 2019 (IST)
:{{קטן|אתה הוא האנונימי ששינה? או שסתם החלטת להתעניין? ובכל אופן -}}
:מאותה סיבה שאין בעיה לכתוב שחסידי חב"ד אינם מאמינים בציונות, למרות שאולי יש כאלו שכן (ומהם שמסתובבים כאן). אולי לגיטימי שחסיד יחלוק על משמעויות, סעיפים ותתי-סעיפים באמונה שהרבי חי וקיים, אך מי שאינו שותף לעצם האמונה שהרבי חי וקיים (בניסוח '''הכולל''' האמור במשפט הנ"ל) דעתו אינה שייכת לחסידות חב"ד, ואין טעם להתחשב בה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:06, ב' באייר ה'תשע"ט
::{{קטן|אני רק שיחזרתי כמה גירסאות שכתבו הרבי שליט"א/זי"ע/מה"מ שליט"א וכו', כפי המדיניות כאן, לא זכור לי שעשיתי שינויים אחרים.}}
::אתה קראת את הדיון בוואטסאפ, או שבהשגח"פ העלית את הנושא? עכ"פ, אינני חושב שהניסוח הוא "כולל". '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 15:50, 7 במאי 2019 (IST)
:::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|משוגע]] [[משתמש:שף ויתיב|משוגע]] אבל קצת שכל צריך להיות... סלחו לי שאני מתפרץ לדיון. אך לא יכולתי מלהתאפק... לא הבחנת שהינך סותר את עצמך מרישא לסיפא, דבתחילה כתבת כי אפשר שחסידי חב"ד יאמינו בציונות (היינו שישארו חסידים בהגדרה, כלומר שדעתם הנ"ל תיתכן אצל חסידי חב"ד), ומאידך גיסא עולה מדבריך האחרונים כי מי שאין חושב כמותך בעניין הנצחיות של הרבי שחי לפני עשרים וחמש אזי אינו חסיד חב"ד (כי "דעתו אינה שייכת לחסידות חב"ד ואין טעם להתחשב בה")... [[מיוחד:תרומות/188.64.207.14|188.64.207.14]] 14:51, 8 במאי 2019 (IST)
::::אנונימי, איני מבין למה תייגת אותי. עכ"פ, אני מסכים עם תוכן דבריך, אך נראה לי שלא הבנת אל נכון את דברי {{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}}, שגם עם זה אינני מסכים (שכן, אינני חושב שהנוסח הוא "כולל"). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:14, 9 במאי 2019 (IST)
:::::אחר בקשת מחילה על האיחור: לשמחתי איני בקי במתרחש בוואטסאפ, אם פספסתי משהו מענין - אתה יודע את כתובת המייל שלי. לא העליתי את הנושא, שיחזרתי לגירסא ישנה מעריכות של אחרים (משחיתים?). עכ"פ, איזה ניסוח היית מציע?
:::::בכוונה נזהרתי בניסוחיי, כי איני רוצה לכתוב שמאן דהוא יוצא מחסידות חב"ד בגלל (חוסר) דעתו הפסולה, אם בענין הציונות ואם בנושאים אחרים - ויוכיחו על כך רבותינו נשיאנו שלא הוקיעו חסרי דעה מחב"ד (מלבד קרליבך). ויתירה מזו: האיש שיש לו הכי הרבה מכתבים ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] והיה איש של הרבי בהמון תחומים, החזיק בדעות שאינן תואמות לשיטת רבותינו בענין המדינה, כמצוטט בערכו ב(...). עם זאת ביחס לדעה הפסולה עצמה מותר להתבטא ביתר פסקנות. לכן מחק את המילים שציטטת בשמי ולא אמרתי ("אזי אינו חסיד חב"ד"), ותנוח דעתך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:49, כ"א באייר ה'תשע"ט
::::::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, הציטוט ש(נראה לי) הינך מייחס אלי, נכתב על ידי אנונימי. השאלה היא מי '''אתה''' שתקבע ש'''הבנתך האישית''' היא הקובעת איזו דיעה "אינה שייכת לחסידות חב"ד, ואין טעם להתחשב בה"??? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:33, 26 במאי 2019 (IST)
:::::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], הרב זוין היה יר"ש וחסיד יותר ממך. ככל הנראה הוא גם ציית לרבי יותר ממך, ואיני רואה מקום להתגנדרות החסידית היתירה שלך, שאתה מחבב להפגינה בכל עת. אני מתנצל על ההתנגחות (כבר פעם שנייה), פשוט לא יכולתי להתאפק. ואגב, היו הרבה הרבה חסידי ורבני חב"ד שהיו ציוניים, לכן היא אפשר להתייחס גם לדעה עצמה כדעה לא חב"דית, היינו שעדיין יש להתחשב בדעת החסיד האינדיבידואל. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:07, כ"ב באייר, ה'תשע"ט 04:07, 27 במאי 2019 (IST)
::::::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], מדבריך מובן שדעת חסידי חב"ד היא דעת הרבי (ח"ו) ולפע"ד בהתדרדרות כזו מתי שהוא יגיע זמן שבפרט מסויים הרבי לא יוחשב כדעת חב"ד כי רוב החסידים יחשבו אחרת.... מגוחך!
::::::::על כן אני חושב שדעת הרבי היא דעת חב"ד ואנחנו מוזמנים להצטרף לדעה זו (- באם לא נרצה להצטרף לא ניכללבתוך דעת חב"ד!), ואם אתה חושב שיש לכתוב בערך [[ציונות]] שחלק מהחסידים מאמינים מציונות אז כמו שאמרתי לפני כן אין דעתך (עכ"פ בפרט זה) כדעת חב"ד.
::::::::ובנוגע לפועל, ע"פ [[שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#הערות כלליות|כללי חב"פדיה]] "כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת '''חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים''', הנושא הזה לא נתון לדיון". ולכן כמו שבערך [[הרבי כמלך המשיח#האמונה לאחר ג' בתמוז|הרבי כמלך המשיח]] לא יהיה כתוב שחלק מהחסידים מאמינים שהרבי הוא מלך המשיח (אף שישנם כאלה שחושבים כך) כך גם כאן לא יהיה שייך לכתוב שחלק מהחסידים מאמינים... והמ"י. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 09:38, 27 במאי 2019 (IST)
:::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, כל מה שכתבת אינו רלוונטי, מפני שהדיון הוא על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=prev&oldid=320744 עריכתו זאת] של ידידי המשוגע. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:13, 27 במאי 2019 (IST)
::::::::::{{א|שף ויתיב}}, מחילה שלא התנסחתי במפורש כלפי האנונימי. מכיון שהנני מחפש לא לקבוע לפי דעתי האישית, חיפשתי את הנוסח שישקף את הקביעה שהרבי חי וקיים כפי שקבע '''הרבי''', באופן שלא יכלול הבנה אישית שלי או של אחרים (כאמור, הנוסח הכולל ביותר). מדבריך נשמע שיש לך נוסח כולל יותר וצמוד יותר לדברי הרבי - לפלא אם כן מדוע אינך חושף אותו.
::::::::::מה שכתב {{א|חלוקת קונטרסים}} אינו נוגע לעריכה אלא לדיון שהסתעף ממנה. אני מוכרח להצטרף לפליאתו על שיטת {{א|תוקידידס}} - הבאתי את הדוגמא מציונות במחשבה תמימה שזו דוגמא מובהקת שכולם יסכימו עליה, ולא פיללתי לחידוש מרעיש כזה - שחסידים יכולים "להכניס" כדעה חב"דית גם דעה מנוגדת במפורש לשיטת רבותינו! אדרבה, בחרתי את הדוגמא מהרב זווין (ולא משז"ר למשל) כדי להדגיש שגם מי שקטניו עבות ממתניי ביר"ש, חסידות '''והתקשרות''', ועפר אני לרגליו - זה לא מקנה לו זכות לטהר שרצים, ודעות פסולות הן דעות פסולות. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:37, כ"ב באייר ה'תשע"ט
:::::::::::{{קטן|הערת אגב (שאין צורך להתייחס אליה): עד כמה שבעיני שלילי להתנגח, שלילי פי כמה '''להתאפק''' מלהתנגח... וכמאמר החכם: "שנשבור אחד לשני בקבוק בראש, העיקר שנתדבר".}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:39, כ"ב באייר ה'תשע"ט
{{שבירה}}
{{אנחה עמוקה}}... מדוע כל פעם כשמגיע לענינים אלו חייבים לסבך כל דבר פי אלף ממה שהוא?

בוא אסכם אך ורק את הנקודות הרלוונטיות של הדיון:

{{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}} מתעקש שיהיה כתוב "החסידים מאמינים כך וכך", ולא "חלק מהחסידים מאמינים כך וכך". אני הקטן טוען שאין מקום לכתוב כך כי זה היפך המציאות. ידידי המשוגע טוען לאידך, שמי שאומר אחרת אינו חסיד, לפחות בענין זה (זוהי הקצנה מסויימת של מה שהוא אמר - ולמרות זאת, זה מה שעולה מדבריו). אני הקטן שואל מיהו ידידי המשוגע לקבוע מיהו חסיד ומי לא? {{א|חלוקת קונטרסים}} עונה, שאמנם ידידי המשוגע הוא אפס מאופס כשבאים לקבוע '''לכלל חב"ד''', אך '''בבמה אישית שלו''' (אנציקלופדיה משיחיסטית) הוא יכול לקבוע מי חסיד ומי לא. עד כאן סיכום הטענות דלעיל כפי שאני הבנתי אותם.

אני הקטן חולק על קביעתו האחרונה של חלוקת קונטרסים, וסבור אשר אף '''אם''' יש מקום להתעלם מדיעות אחרות - הרי שוודאי לא כאן המקום לקבוע מי חסיד ומי לא.

כמו כן, הנני חולק על ידידי המשוגע, הסבור כי הנוסח אותו הוא מציע כולל דיעות המוסכמות על רוב רובם של חסידי חב"ד.

ועכשיו, בואו והסיטו את הדיון שוב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:47, 27 במאי 2019 (IST)
:לא ממש הבנתי למה {{א|שף ויתיב|חשבת}} שמה שכתבתי לא היה על עריכה זאת. תחילה הגבתי על הדיון לגבי מה ש{{א|תוקידידס|תוקי}} רשם שאפשר להתייחס לדעה הציונית כדעה חב"דית (ח"ו) והבהרתי שזה לא משנה מה ישנם אנשים אומרים אלא מה הרבי אומר... וזה דעת חב"ד (עיין ב[[משתמש:שף ויתיב|דף שיחתך]], במאמר ר' זושא), ולאחר מכן כתבתי בנוגע למעשה על השינוי האם לכתוב מאמינים או שחלק מאמינים שהרבי חי עניתי שצריך לכתוב ש"החסידים מאמינים".
:וכדי לשלול את שאלתך מדוע כל פעם כשמגיעים לעניינים אלה צריך להסתבך עניתי (לא למה מי שחושב כך לא נקרא חסיד - כי זה באמת לא יוביל לשום מקום גם לשיטתך, וכן לא באתי כאן להסביר מי נקרא חסיד ומי לא (ח"ו), אלא) שכך צריך לכתוב כאן ע"פ כללי חב"דפדיה.
:וכך אני מקווה שעניתי על שאלותיך האחרונות. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 12:53, 27 במאי 2019 (IST)
::ניכר שלא הובנתי כראוי. אין ספק וצל של ספק שחסידים נוהגים בדרך אותה הרבי מתווה ומורה כי בה נלך! ומי שאינו בכלל זה ככל הנראה לא מגדיר עצמו כחסיד... אך הסוגייה האמורה - הציונות - היא סוגייה לא פשוטה, ובהחלט יש מקום לומר שהפנים המרובות שהציונות לובשת ופושטת מאפשרות אף לחסיד מן השורה להתחבר או להזדהות עם ערכים כלשהם בציונות. גילוי נאות, בעבר קיננה בי חיבת ציון יתירה שכבר פגה, וכמעט שסר חינה בעיניי. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 17:32, כ"ב באייר, ה'תשע"ט 17:32, 27 במאי 2019 (IST)
:::{{א|חלוקת קונטרסים}}, אם כבר לעיין בדף שיחתי, אז זה ב[[תבנית משתמש:ציוני]]. אך שוב סטינו, לא ביקשתי שיהיה כתוב "חלק מהחסידים מאמינים כך, וחלק מאמינים כך". אלא שלא יהיה כתוב '''שקר''' "החסידים מאמינים כך". מה לא הגיוני בזה? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:24, 27 במאי 2019 (IST)
::::{{א|שף ויתיב}}, היה זכור לי שראיתי את זה שם, לאחר מכן כשחיפשתי אצלך לא מצאתי את זה אבל זה מפורסם בשם ר' זושא שאומר "אני לא חב"דניק - אני חסיד של הרבי" (לא מדוייק) ואכמ"ל.
::::בנוגע ל'שקר', אז כמו שכתבתי זה לא שקר, ומאחר ואין ענין לפתוח את הנושא מי נכלל בדעת חסידי חב"ד ומי בפרט מסויים אינו נכלל בדעת חסידי חב"ד כדאי שנגמור את הדיון כאן, ובאם ממש מפריע לך ה'שקר' תוכל לנסח את זה בצורה שונה: "וגם כיום חסידים מאמינים.." שכך זה פחות מוחלט. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 22:45, 27 במאי 2019 (IST)
:::::נו נו, הניסוח הנ"ל מקובל עלי. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:30, 27 במאי 2019 (IST)

== יחי המלך המשיח . '''''חייבים להכניס את זה בצורה כזאת שלא יורידו את זה עורכי האתר שליט"א''''' ==

בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד כותבים אל הרבי באמצעות ספרי האגרות קודש שלו[23], נוסעים אליו לבית מדרשו 770 ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של הרבי[24], משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "שיל"ו" [-שיחיה לעולם ועד], ועוד. בהתאם למה שאמר הרבי ש"הנהגות נשיא הדור נצחיות הם" וכיוצ"ב התמימים ואנ"ש חסידי חב"ד מאמינים ובטוחים כי גם היום הרבי אומר שיחות, מתוועד, מחלק דולרים וכו' ואכן שלוש פעמים ביום בתחילת וסיום התפילה עושים שביל לרבי שיוכל לעבור בו בגוף גשמי ממש - כנ"ל -מכניסתו לביה"כ ועד לבימה, כמו"כ הרבי עולה לתןרה בינינ שני וחמישיעי לשלישי ובשבת למפטיר ובר"ח לרביעי וגם אז עושים שביל לרבי עד לבימת הקריאה ובחזרה, בנוסף כל יום ראשון לאחר מנחה הרבי מחלק דולרים בזאל למטה, כל שבת בשעה 13:30 הרבי יורד להתועדות שנמשכת כשעתיים שבסופה מחלק הרבי משקה לפעילים, בנוסף כל הפעולות שראינו שהרבי עשה בקביעות - אנחנו יודעים שהרבי עוושה אותם גם כיום שזה בין היתר גם כפרות, מים שלנו, שיחות, יחידויות כלליות, פני"ם, חלוקת לעקאח, פאראד, וכו' וכו'. כמובן שמסתמכים על השיחות ועל האגרות קודש שבאופן יומיומי הרבי מדריך את המשבקי"ם והועד המסדר מה ואיך לעשות

'''''חייבים להכניס את זה בצורה כזאת שלא יורידו את זה עורכי האתר שליט"א'''''

== ציון קיום ה"אנטי משיחיסטים" ==

אני חושב שאם חוצן היה קורא את הערך הוא היה מגיע למסקנה שנצחיות חייו של הרבי זהו דבר שמקובל בתור עובדה אצל כלל החסידים ולא רק קבוצה מסויימת (אפילו אם היא כוללת את כל חב"ד ואין לי שום מושג על המספרים עדיין יש קבוצה מאוד גדולה באופן יחסי שטוענת שלא) ובתור אנציקפלודיה אני חשוב שצריך להזכיר את זה {{שכח לחתום|99.159.198.210}}

== מצוין ==

ערך טוב מאוד ! {{שכח לחתום|213.151.58.132}}

== מקורות ==

לפענ"ד כדאי מאוד להוסיף לערך קטעים משיחות שהרבי מה"מ מסביר על חייו הנצחיים של נשי"ד.
לדוגמא: שיחה לפרשת שמות לקו"ש חלק כ"ו, שיחת האזינו תש"נ (דברי משיח, תש"נ ח"א עמ' 53) ועוד ועוד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 19:35, ח' באדר, ה'תשפ"א 19:35, 20 בפברואר 2021 (UTC) מתגיסיים ומרימים את כבוד ליובאוייטש. חבדפדיה.
:כמעט כל הקטעים מובאים בצורה אנציקלופדית. אין טעם להוסיף ציטוטים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:48 • ח' באדר ה'תשפ"א

== משוב ==

הערך מוטה לגמרי, ומתעלם מהשיחות הרבות של הרבי ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה יראה ואהבה" (תניא, אגרת הקודש, כז) וכן ש"החיים הבשריים הם מוגבלים ואינם נצחיים" (תורת מנחם, תשי"ב, ח"ב, עמ' ש.) , מה גם ש"ע"פ תורה יש הגדרת טבע לעולם" ובמיוחד שנעשו דברים על פי הלכה (בנידון דידן - קבורה והלוויה) (לקו"ש, חל"ה, ויחי, שיחה ג') , מה שגם שהתשובה הפשוטה לדברי הרבי שיש בכל דור נשיא דור בגוף גשמי, הוא על פי שיחות הרבי ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" כאשר תלמידיו וחסידיו של הרבי מקיימים את הוראותיו אזי זה נחשב כאילו הוא חי בגוף גשמי (תורת מנחם, תשי"ד, ח"ב, עמ' 57.).

מחכה לתשובה. {{שכח לחתום|אנטי}}

== המציאות בטלה? ==

האם לכאורה כאשר יש סתירה בין דברי הרבי למציאות, אנו אמורים לנהוג ע"פ דברי הרבי, ולהגיד שהמציאות היא דמיון? הקורא בערך יקלוט שכן, וזאת ע"פ דברי הרבי שהביאו לכאן וסילפו אותם. אך מעיון קל בשיחות כ"ק אדמו"ר *** (מצונזר כפי כללי המדיניות הדיקטטורית של בדיחהפדי'ה), הרי שההפך הוא הנכון! בלי הסברים, בא נראה כיצד הרבי מתמודד עם שאלה בנושא זה (ואנוכי מדגיש בקווים):

'''"דובר לעיל אודות דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ג תמוז אשתקד אודות חיים ארוכים, חיים אמיתיים בלי הפסק, כיון שעניני קדושה הם אין סוף, שהסיבה לכך שדיבר על זה בי"ג תמוז תש"ט (ולא בשנת תש"ח או תש"ז), היא, להיותו חג הגאולה האחרון לפני יו"ד שבט תש"י, שאז יש צורך להבהיר ("בַאווָארענען") הענין דחיים נצחיים...

'''גם בחיים ארוכים ועד חיים בלי הפסק – יתכן שכן הוא מצד המקרה, היינו, שבפועל לא הי' הפסק, אבל הי' יכול להיות גם להיפך. וכיון שבנדו"ד מדובר אודות מצב שלעיני בשר נראה שנעשה הפסק, ויתירה מזה, ע"פ שו"ע צריכים לעשות עכשיו כמה ע נינים כו', לכן מדייק {{קו תחתון|"חיים אמיתיים, חיים בלי הפסק"}} – חיים אמיתיים ונצחיים שלא שייך בהם הפסק. וטעם הדבר – כפי שממשיך ומסיים – {{ציטוטון|{{קו תחתון|לפי שחיים אמיתיים הם קדושה}}}}, וקדושה היא אין-סוף. – האמת היא שענין זה מובן ממ"ש באגה"ק "שחיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה", שהרי, בנוגע לחיים רוחניים בכלל, ובפרט אמונה יראה ואהבה, מבין כאו"א (גם שכל גס) שלא שייך ענין של מיתה, ואינם בגדר זה כלל, אבל, ענין זה נכתב מכמה שנים, ואף אחד אינו מתבונן בזה, משא"כ בענין שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בתקופה האחרונה ועתה יצא-לאור בדפוס'''". מתוך - תורת מנחם, כרך א' תש"י עמ' 129. ודו"ק. [[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 07:36, כ"ג באב, ה'תשפ"א 07:36, 1 באוגוסט 2021 (UTC)
:משועמם יקר. מבינים אותך. חזרת מאיזה קעמפ \ ישיבת קיץ ונורא משעמם לך. יש הרבה דרכים טובות לפרוק את השיעמום ואחת מהם זה בעריכה מועלת בחב"דפדיה. לבלבל את המוח זו לא אופציה. הבדיחות שלך על בדיחהפדיה מצחיקות בקושי את עצמך. בהצלחה בפריקת השיעמום באמצעים מועלים לפרט ולכלל...
::אנונימי, כדאי שתיצור חשבון כך אוכל לתקשר עמך טוב. עצוב לי שהגעתם למצב בו אתם קוראים לדברי הקודש של הרבי מחב"ד כ"בלבול מוח" רח"ל הי' לא תהי'!. גם אם גישת הרבי בנושא זה לא כגישתך, אתה מוזמן ללכת לחסידות אחרת ולהנות שם ממיטב האדמו"רים והמשב"קים, אך בחב"ד יש דרך ורבי אחד שלפיו הולכים. אם זה לא היה עצוב אכן הייתי צוחק, אך מה לעשות שאתר שמדיניותו היא כנגד דעת חסידי והרבי מחב"ד בראשם, קורא לעצמו בשם חב"ד. ההתנהלות פה היא לצערנו אכן כבדיחה. מה שגרם לי לחשוף את שמה האמיתי והלא נעים. הגם לכבוש את המלכה עמי בביתי?! נ.ב: אם תשובה עניינית אין לכם, לפחות תודו שאתר זה לא מתנהג כגישת הרבי *** (כנ"ל). [[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 09:47, כ"ג באב, ה'תשפ"א 09:47, 1 באוגוסט 2021 (UTC)
:::הרב מבקר. מה שכתב אנונימי הוא שאתה הבדיחה. צצת כאן מהיכן שהוא ואתה בטוח שאתה היחיד שמכיר את דברי הרבי מחב"ד... אתה באמת חושב שרק אתה גילית את שיחת י"ב תמוז תש"י? במחילה אבל כו"כ מהמשתמשים והעורכים כאן גדלו שנים רבות בחסידות חב"ד ומכירים את "הרבי מחב"ד" ותורתו לא פחות ממך...--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:18, כ"ד באב, ה'תשפ"א 00:18, 2 באוגוסט 2021 (UTC)
::::אגב, אם היית משקיע זמן לקרוא לעיין ולהבין את השיחה שציטטת ולפוח את המקור עליו מדובר היית רואה שהרבי הריי"ץ בכלל לא דיבר על 'חיים' בקשר לעצמו ואין שום קושיה על דבריו אלא בסה"כ הרבי מחנך איך שיש לדקדק בדברי הרבי הריי"ץ שאעפ"י שכלל לא מדבר שם על עצמו אם זה היה שנה לפני הסתלקותו הוא התכוון להבהיר את נצחיות חייו ברוחניות. ז"ל הרבי הריי"ץ בשיחה עליה מדבר הרבי: "הוד כ"ק רבינו הזקן האָט מקבל געווען מרבו הרב המגיד ממעזריטש, וואָס ער האָט מקבל געווען מרבו מורנו הבעש"ט, דעם וואָרט: וואס געדענקסטו? אָט דער וואָרט — וואָס געדענקסטו — האָט מחי' געווען מיט אַ חיות פון תחיית המתים די חסידים לדורותם. תחיית המתים הייסט חיים ארוכים, חיים אמיתיים. מיתה איז הפסק, און חיים ארוכים איז חיים בלי הפסק, וואָס דאָס איז חיים אמיתיים. עס איז ניטאָ דער העדר החיים. עס איז מעהר ווי לעבען. אין עבודה איז דאָס, אַז ניט נאָר וואָס מען לעבט אַליין, נאָר מען באַלעבט אויך אַנדערע. דער נקודת הענין איז, אַז חיים אמיתיים איז קדושה, און קדושה איז אין סוף."--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 00:23, כ"ד באב, ה'תשפ"א 00:23, 2 באוגוסט 2021 (UTC)
:::::אגב, אם כבר מדברים על שיחותיו של הרבי, מישהו אולי יכול להסביר לי מה פשר זה שהרבי אומר בתמוז תשמ"ה (תוכן) "שמי שחושב שהרבי נמצא בעולם האמת - אין איתו שום שפה משותפת", בעוד שהרבי עצמו באותו שנה (י"א ניסן תשמ"ה) אמר: (ציטוט) "ובימינו אלו: מכיוון שנשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נמצא ב"עולם האמת" - זקוק הוא שגם בעולם דלמטה יהיו לו "'''רגליים'''" ו"'''ידיים'''" וכל שאר האיברים, שיעסקו בהפצת תורתו עד למעשה בפועל."
::::::בשיחה בתמוז דיבר הרבי על החיים הרוחניים של הרבי הריי"צ, שמי שסובר שהרבי הריי"צ כבר לא פועל ברוחניות בעולם הזה אלא רק בעולם האמת איתו אין שפה משותפת --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 05:57, 20 בספטמבר 2021 (UTC)
:::::::הערה כללית: מומלץ לעיין בשיחת יו"ד שבט התשכ"ו. והמבין יבין...--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:01, י"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:01, 25 בספטמבר 2021 (UTC)
{{שבירה|:::::::}}בנוגע לכללות הטענה של אדון "מבקר" היקר, המובאת בתחתית הדף.

בראשית דברי אציין שביודעי ומכירי קאמינא, שרובא דרובא כאן מן הסתם לא יסכימו עם דברי (ועם הסכמתי לדברי המבקר היקר), ומראש אבקש בזאת את סליחתם, ומובן שאין כוונתי לפגוע וכו' - ואדרבה, וכמפורסם שאיני נוהג לערוך פיגועים בחב"דפדיה ובעריכותי הרי אני מיישר קו עם הדיעה הרווחת דכאן, וע"כ מבקש אני מראש שיישאר הדבר בתוך גדרי אהבת ישראל וכו' וכו', ודי למבין. ואחדות החסידים תובילנו לקראת משיח צדקנו, בהגלות נגלות עלינו כ"ק אדמו"ר משיח צדקנו נאו ממ"ש.

וכעת לגופם של דברים:

אחד המקרים הידועים ביותר, שאחד מרבותינו נשיאנו אמר דבר ולפועל קרה אחרת, הוא מה שכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי (בשם האריז"ל) שבטלו ההשמדות, ולפועל היו גזירות ת"ח (אחר דברי האריז"ל) והשואה (אחר דברי אדמו"ר האמצעי). שערי תשובה לאדהאמ"צ דף ה ע"ב: "אך בזמן האר"י ז"ל שהיה מבחי' התיקון ונגלה אליו חכמת הקבלה האמיתית בטלו ההשמדות ולא יהיה עוד כו' וד"ל".

כעת נראה כיצד כ"ק אדמו"ר מתייחס לשאלה זו.

בתורת מנחם חי"ח עמ' 101 בהערה 43, כ"ק אדמו"ר מביא מה שניסו לתרץ (נמוקי או"ח סס"ח) שלאו מרן האריז"ל חתים עלי', ואומר כ"ק אדמו"ר: "אלא, שקשה לומר כן, שהרי אדמו"ר האמצעי מביא ענין זה בשם האריז"ל". א"כ מוכח שהאריז"ל אכן אמר א"ז. ומה א"כ ההסברה בזה? ממשיך שם כ"ק אדמו"ר: "ואפשר לומר, שאדמו"ר האמצעי הביא ענין זה כדי לפעול – ע"י תפילה, או ע"י פס"ד בתורה – ביטול או עכ"פ חלישות בענין הגזירות" (מהנחה בלתי מוגה).

ומכיון שפירוש כזה יכול לומר רק כ"ק אדמו"ר, ואנו לא נוכל לומר כך על דברי כ"ק אדמו"ר עצמו, נוכל ללמוד מכאן (ומהמקורות הבאים) דבר אחד: אין לנו אפשרות להכחיש את המציאות (מציאות- ע"פ ההלכה) ונותר להשאר בשאלה או למצוא הסברה שונה (כפי שנראה במקורות הבאים).

באגרות קודש חלק י' עמ' קס"ט (מכתב כסלו תשט"ו) כותב כ"ק אדמו"ר: "במה שהעיר בשערי תשובה – לאדמו"ר האמצעי – רח"א ספ"ה "שבטלו השמדות ולא יהי' עוד" וקשה מגזירות ת"ח (ושבדורנו זה). יעוין שם שהמדובר הוא ע"ד השמדות שבאו לתקן עוע"ז שבביהמ"ק ראשון והנשמות שהיו אז . . וע"ז אמר האריז"ל שבזמנו בטלו כו' כי נתתקן הענין והנשמות עלו כו'".

א"כ כ"ק אדמו"ר מוצא ביאור אחר בדברי כ"ק אדהאמ"צ, דההשמדות שבטלו הם השמדות מסוימות, והם בטלו. אך לא מביא אף כאפשרות שאולי לא היו ההשמדות.

ועתה נראה אם כ"ק אדמו"ר מסתפק בביאור זה. בלקו"ש חל"ח בהוספות (עמ' 183) נדפס מענה ללא תאריך: "לכאורה הי' מקום לתרץ דבאגה"ת מדבר רק ע"ד תיקון חטא ע"ז דבית ראשון וכיו"ב . . אבל ג"ז דוחק, והיפך בהירות ופשט הל' ד"לא יהי' עוד".

'''כ"ק אדמו"ר נשאר בשאלה ובלבד שלא להכחיש המציאות.
'''

א"כ מצינו מס' גישות: יתכן שזה ע"ד תפילה, יתכן שהפשט הוא שונה, ויתכן שאין לנו תירוץ ע"ז. '''דבר אחד לא מצינו אף כהוו"א: הכחשת המציאות.''' א"כ גם לעניננו אין שום מקום כלל לשיטה האומרת שלא היתה הסתלקות, שכן זוהי המציאות (ע"פ ההלכה). ומה שיש לנו שאלה היאך לא מתקיים מה שנאמר, נוכל למצוא הסברה אחרת בשיחה, ואם שכלינו הדל לא ימצא- אנו נשארים בשאלה!

ואולי יש מקום לסיים בדברי הגר"ח נאה (בסוף קונטרס "אבני צדק" שלו, מענה ודחיית המתנגדים לשיעוריו):

"ובזה אני מודיע, שכמעט ברור אצלי שכבר מוכן אצלו קונטרס חדש, בהשגות חדשות.. וכמובן שוב פעם בסילופים, ולכן אין תועלת להתווכח איתו בכל פעם..." .

ומסיימין בטוב.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 19:21, י"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 19:21, 25 בספטמבר 2021 (UTC)
:מצחיק לחשוב שמה שנראה לנו זה האמת ו"את התורה/הרבי אפשר להסביר" כשהרבי במפורש אומר בכמה הזדמנויות (למשל בביאורו על ניסיון אברהם אבינו והנהר) שמה שהתורה אומרת זה המציאות גם אם בעיניים נראה אחרת (או שגם את זה צריך להסביר ולתרץ...). יש אפילו התבטאות של הרבי שפסק התורה משנה את מציאות העולם (וראה בכל זה קונטרס 'אמונה ללא פשרות').
:לגבי הסקירה שהבאת, ראה [https://chabad.info/beis-medrash/144051/ כאן].
:בנוגע לעצם השאלה שהבאת, אענה לך באותה שפה: הרבי לא שלל שהייתה שואה כי אדמו"ר הריי"צ אמר שהייתה שואה...
:שיהיה לך לקריאה נוספת: [https://chabad.info/blogs/61374/ דברי התורה גוברים על מציאות העולם], [https://www.chabad.fm/265/4294.html התורה מתעלמת ממראה עינים?] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:17 • כ"ד בתשרי ה'תשפ"ב
::במענה (חלקי) לדבריך: ישנה דוגמא ידועה נוספת, והיא מה שאמר כ"ק אדמו"ר הריי"ץ שבימיו תבוא הגאולה. כ"ק אדמו"ר הריי"ץ הדגיש כי אינו מתכוון לגילויים רוחניים אלא כפשוטו, והוסיף, אני עוד צעיר לימים. סה"ש תרפ"ז עמ' 121: "כבר נתבררו כל הדברים. זמן הבירור והעבודה היה במשך ז' שנים, משנת פ"א עד שנת פ"ז. תקופת הבירורים כבר נגמרה. מתחלת תקופה אחרת בחיינו. אין אנו שייכים לחללו של עולם, רק דרכנו ישרה: עבודת הלב והמוח, ולהכין את עצמנו לקבלת פני משיח. ואין כוונתי גילויים ברוחניות, רק קבלת פני משיח ממש. "ואיני נותן על זה זמן ארוך, ובימי יהיה הדבר הזה, כי אינני זקן בא בימים, ושנותי המה לערך שנות הארבעים ושבעה. (וכאן קרא כ"ק אדמו"ר הריי"ץ בקול:) בימי תיוושע יהודה וישראל". או כפי הנוסחה השניה שם (עמ' 126): "בטוח אני אז בימי וועט קומען משיח. מיר זיינען שוין כלים צו דער גילוי המשיח בפועל, איך בין דאך א יונגערמאן אין די מיטעלע יארן, וועלן מיר אי"ה זוכה זיין צו גילוי המשיח". לכאורה, כאשר הגיעה ההנחה ל770, היה על כ"ק אדמו"ר להחליט ש"לא קרה יו"ד שבט", הלא כן? כעת נראה כיצד מסביר זאת כ"ק אדמו"ר. שיחת ש"פ חיי שרה תשי"א: "הגיעה לכאן (מארץ ישראל) העתקה משיחה של כ"ק מו"ח אדמו"ר (שנאמרה בהיותו עוד ברוסיא) אודות הגאולה השלימה, ובה אמר הרבי: "בימי יהיה הדבר הזה"!... "דברי הרבי (שהגאולה תהיה בימיו) הם בתקפם גם עכשיו, והמצב בהוה, בחדשים ספורים אלה, אינו חשוב הפסק, כיון שגם עכשיו הוא שופט את ישראל, ע"ד מארז"ל שכאשר "יראים ממנו" ה"ז חשוב כמו ש"הוא שפט את ישראל"." וכן ביו"ד שבט תשי"א: "אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר – בדברו אודות ביאת המשיח – שבימיו יהיה הדבר הזה. ואין קושיא בדבר – כיון שמפורש בירושלמי (והובא גם בילקוט שמעוני) שכאשר ההנהגה היא ביראה מלפניו תחת ממשלתו והנהגתו, אזי אפילו לאחרי עשרים שנה חשיב שנמצא כאן." שוב. כ"ק אדמו"ר הריי"ץ: בימי יהיה הדבר הזה, כי אינני זקן לימים, ושנותי המה לערך שנות הארבעים ושבעה. כ"ק אדמו"ר: דברי הרבי בתקפם, המצב כעת אינו הפסק, גם עכשיו הוא שופט את ישראל. גם כאן אנו מוצאים את אותה גישה, שאינה מתעלמת ממה שקרה, אלא מנסה למצוא הסברה שונה, אף שלא כך היה אמור להיות לכתחילה. א"כ גם לעניננו אין מקום לשיטה האומרת שלא היתה הסתלקות, שכן זוהי המציאות (ע"פ ההלכה). וכנ"ל, הגישה הנכונה, הגישה של הרבי היא למצוא הסבר שונה בשיחה, ואם לא מצאת, תשאר בנתיים בשאלה!
:::איני יודע אם יצא לך לעיין בספר [[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]] שנכתב מפי הרי"כ, אך כדאי לעיין שם בפרק העוסק בתקופתינו זו. הוא מסביר שם באריכות את הענין:
:::התורה הרי אומרת במפורש שלא יהי' עוד מבול. האם נעלה על דעתינו שכן יכול להיות מבול - אלא שהוא יהיה בדמיון בלבד? - ודאי וודאי שלא, שהרי כשהקב"ה פסק בתורתו שלא יהיה מבול שוב, הרי '''שגם בדמיון לא יהיה כן כלל וכלל'''. ואם כן גם כאן: '''אם התורה היתה פוסקת שלא יכול להיות ענין ההסתלקות, הרי שגם בדמיון לא היה יכול להיות ענין כזה. ואם קרה ענין כזה, ואפילו "בדמיון" בלבד, הרי"ז משום שאין שום פסק בתורה שלא יכול להיות ענין שכזה!!'''. ומי לנו כהרי"כ שהי' בקיא בשיחותיו הק' של כ"ק אדמו"ר, והבינם לעומק הראוי, להורות שאין לטענה זו אחיזה וכו'. וד"ל, ואכ"מ.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 12:01, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ב 12:01, 1 באוקטובר 2021 (UTC)
{{שבירה|:::}}*אני ממליץ שוב להתבונן כראוי בשיחת יו"ד שבט תשכ"ו, (אפשר לעשות א"ז [https://w2.chabad.org/media/pdf/1082/OQEi10826162.pdf כאן]) שתעזור להבין את הנושא בעומק, וכיצד הדברים אינם סותרים, ואכמ"ל
*אצרף משל קצר (אף כי לכאורה לא מדוייק בהכרח) בענין. אציין שלא אני כתבתי אותו אלא רק עברתי על תוכנו וראיתיו כמתאים לכאן.

קניתי לעצמי מחשב נייד בזמן האחרון (אתה כבר ראית אותו). למשך כמה חדשים הוא הי' מושבת כי היו בו הרבה תקלות. ובכלל, הוא לא הכי הכי.
הטעות שלי הייתה – שלא הלכתי לאדם מומחה שיגיד לי בדיוק איזה מחשב אני צריך. בדקתי לבד את נתוני המחשב, ולפי מה שהי' כתוב ב'הגדרות' שלו – הסקתי שהוא מתאים לי. אני יודע לקרוא את הנתונים שכתובים ב'הגדרות' של המחשב, והגעתי מעצמי למסקנא הזאת. האמת, שגם החברים שלי (גם הם 'מבינים' גדולים ב'הגדרות') המליצו לי עליו.
בא נראה, אם יבוא אליי מישהו שיבוא ויסביר לי, שאפילו שכתוב על הגדרות המחשב שלי כך וכך, בכל-זאת, זה לא המחשב באמת. מה זאת-אומרת?? – אבל כתוב מפורש בהגדרות המחשב בדיוק מהו!!!
איש המחשבים הראשון שתיקן לי את המחשב, ניסה להסביר לי, שלפני ה'הגדות' הכתובים, יש גם סוג 'מעבד', ושיטת בני' מסויימת שקובעת. רק אח"כ באים הפרטים הכתובים בהגדרות המחשב.
אפילו שהתעקשתי – הוא לא הסביר לי כיצד עובד המעבד, כיצד בונים מחשב, איזה סוגי מעבירי חשמל מהירים יותר מהאחרים וכו' וכו'. הוא טען שאני חייב להשקיע שנים כדי 'להתחיל' לקלוט מה קורה שם...
אתה חושב שאני מתפעל ממנו?? לא ולא!! אני יודע "מה כתוב"! את זה אני מבין. לפי מה שכתוב – המחשב שלי לא הי' אמור לקבל את התקלה שהוא קיבל! ואתה יודע מה? – אני ממשיך להאמין ולחיות שהתקלה אכן "לא קרתה"!! אתה חושב שאני משוגע?? – חלילה! אני הולך לפי המקורות הכתובים! אין פה דברים אחרים חוץ מזה. נקודה.
תנסה לתאר לעצמך, אדם עם מחשב שלא עובד, שהוא לוחץ על כפתור ההפעלה של המחשב (שלא עובד). הוא יושב מול המסך וממתין כ-50 שניות (זה הזמן שלקח למחשב לעבוד כשהוא הי' תקין). אח"כ הוא לוחץ את הסיסמא על לוח המקשים (שוב, המחשב בכלל לא עובד...). וככה, הוא ממשיך 'לעבוד' עם המחשב שלו לאורך ימים ושנים טובות...
לרגע אל תחשוב שהוא משוגע. לפי הנתונים שלו – המחשב בכלל אמור כעת לעבוד. אף אחד לא הצליח לשכנע אותו אחרת ולכן הוא ימשיך לדמיין את המחשב עובד.

כל דבר שקורה פה בעולם, קובעת ההלכה, שהיא מציאות אמיתית ולפי' יש לנהוג ("אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" וכיו"ב). גם החסידות קובעת כך ושוללת את ה'שיטה' שהעולם הוא דמיון.
עכשיו שים לב ותבונן במשל דלקמן:
המחשב הוא סתם 'דומם'. כמה חתיכות של מתכת עם ברגים. זהו. אבל חוץ מהמתכת והברגים – יש לו גם זיכרון. יש בו מידע, מסמכים ועוד ועוד. גם אם איבדתי את המחשב, את המתכת שלו, בכל-זאת המסמכים וכל התוכן שלו עדיין קיימים.
אם נתבונן במהותו של המחשב, הרי שבעצם העיקר בו הוא לא הכמות של הברזלים והמתכת. אלא כל התוכן והמידע שהוא מכיל (קח בחשבון שעם מידע מסויים אפשר לשנות את כל העולם...). כל זמן שהמידע קיים – מצידי, המחשב עדיין לא 'הלך'. ה'מחשב' בשבילי הוא המידע שבו. לא המתכת שבו.
כדי שאוכל לראות או לשמוע את המידע ולגלות אותו – אני זקוק למתכת והברגים של המחשב. אתה מבין לבד – שמתכת שלא עובדת, היינו, מצב שבו אי-אפשר לראות ואי-אפשר לשמוע, לא עוזר לי במאומה.
בג' תמוז תשנ"ד – הקב"ה החליט משום מה לקחת את המתכת. זה מאורע מאוד מצער ומכאיב. אך ביחד עם זה, הוא השאיר לנו את המידע. ולא סתם מידע – אלא מידע שאיתו אנחנו יכולים להפוך את כל העולם. מידע עצום!!!
אין ספק שהיום, הרבה יותר קשה מבעבר לקבל את המידע. מה לעשות? הקב"ה לא התייעץ אתנו – והחליט להכביד עלינו עבודה קשה הרבה יותר.
עוד נקודה חשובה:
המידע שבמחשב (שהוא הוא בעצם מהותו של המחשב), אינו מאוחד עם המתכת שלו. ולכן, לאחרי שהמתכת לא עובדת, אפשר להחליף או לזרוק אותה. לאידך, גוף ונפש (של כל יהודי) הם מאוחדים. גם לאחר פירוד הנשמה מן הגוף – עדיין עולים על הקבר ואומרים קדיש. כי הגוף של יהודי הוא קדוש, משום שהאירה בו נשמה קדושה.
על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר על 'נשיא-הדור', שמקום שבו נמצא גופו הגשמי, שם אפשר להתקשר – גם היום!!! – למהות של גוף זה, לרבי עצמו. ואני מתכוון לאוהל הק'.
וכעת לנקודה הכי הכי חשובה והכי עיקרית:
עד-עתה, המידע של המחשב הי' בתוך המתכת של המחשב (וע"י המתכת הוא הי' מתגלה, כנ"ל). כעת, בימים אלה, אותו המידע ממש עובר ישירות לכל אחד ואחד. אנחנו כולנו מחשבים קטנים (המורכבים מגוף (מתכת) ונשמה (מידע)). המידע שהי' עד-עתה במחשב הענק והגדול, עובר לכל אחד ואחד מהמחשבים הקטנים שלנו. הוא מתגלה פה בעולם, ואפשר לראות אותו ולשמוע אותו על-ידי המתכת שלנו. ה'מידע' הזה חלילה וחס לא הסתלק! ואדרבה, כעת הוא קרוב אלינו הרבה יותר. המידע הזה מתגלה פה בעולם על-ידינו ממש, על-ידי כך שבגוף הגשמי שלנו, אנו מוציאים אותו לפועל בעולם הגשמי שלנו. והתוצאה – "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" (או כפי שהרבי הסביר פעם "מה הוא בחיים אף זרעו בחיים").
הרבי הודיע לדור שלנו מפורש, שעד לדור שלנו, ה'מידע' הי' עובר בכל דור מהמחשב הענק והגדול שהי' בדור A למחשב הענק והגדול שהי' בדור B. וכן ממחשב B עבר ה'מידע' בדור מאוחר יותר למחשב הענק והגדול עוד יותר – C. וכך, מדור לדור הי' המידע מתרחב וגודל (לפי צרכי הדור) ועובר מהמחשב המרכזי של דורו – למחשב המרכזי של הדור שאח"כ.
אבל כך הי' עד לדור שלנו. בדור שלנו התרחש שינוי (מה שלא קרה מאז מחשב A). בדור שלנו – הכריז הרבי – העבודה של המחשב הגדול והענק, הופכת להיות העבודה הפרטית של כל אחד ואחד מאיתנו. ובלשון הרבי: העבודה עוברת מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל" (פורים תשמ"ז). "אני את שלי עשיתי, מכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם" (כ"ח ניסן תנש"א).
למה זה קורה דווקא בדור שלנו? - לא יודע. אבל ככה הרבי קבע - וזו המציאות. אולי זה חלק מהתהליך אותו אנו צריכים לעבור ממש לפני ביאת המשיח (שאז הגלות היא הכי קשה), בו נתראה שוב עם הרבי פנים בפנים.
את כל המידע שיש לנו, אנו שואבים מהמחשב האחרון הענק והגדול שהי' עד-עתה. המידע שעובר דרכינו - הוא בדיוק אותו המידע של המחשב העצום הזה, זה אותו המחשב ממש (אני לא מתכוון למתכת והברגים – אלא למחשב עצמו, למידע שבו). בעצם, המחשב הזה אף פעם לא נשבר – שכן המידע שבו קיים, והוא ממשיך וזורם, פועל ומשפיע בעולם על-ידינו. מצידי, המחשב (שענינו הוא לא המתכת והברגים, אלא דווקא התוכן והמידע שבו) חי וקיים בעוה"ז הגשמי!!!
למעשה, העבודה שלנו התחילה עוד כשהמחשב עם כל המידע שלו פעל דרך המתכת והברגים שלו. אבל משום-מה, לא חשנו בזה על בשרנו, שכן בפועל ראינו ושמענו את המתכת של המחשב העצום פועל. יתירה-מכך: המחשב התחיל לשגר לנו מידי פעם אותות והתראות שאוטוטו אנחנו מתחילים את העבודה שלנו עם המתכת שלנו ולא עם המתכת העצומה של המחשב העצום. אך אנו, שראינו ושמענו את גודל העוצמה של המחשב הענק - לא כ"כ חשנו באיתותים אלה. אבל כשלפתע הקב"ה החליט לקחת את המתכת, או-אז קלטנו את ריבוי המסרים שהמחשב שידר לנו בכל תקופתו האחרונה של קיום המתכת (החל מהמסר הכי מרכזי - מסירת העבודה על כל אחד ואחת!).

כל המקורות שיש ברשותך קיימים אצלי עוד מימי בראשית. לקח לי שנים לקלוט ולהבין איך המחשב עובד, ככה זה, זה לוקח הרבה זמן להיות 'מומחה' בענינים עדינים כאלה. כעת, אחרי שאני יודע טוב איך המחשב עובד – אני מבין הרבה יותר טוב ואחרת לגמרי את מה שנכתב ב'הגדרות המחשב' (בשיחות).
יש לי מחשב שפועל ועובד. המידע והתוכן שבו יוצאים ומשפיעים פה בעוה"ז הגשמי כמו שצריך – על-ידי מתכת וברגים. אין ברירה, כי כדי שהעולם (שהוא מציאות אמיתית ע"פ הלכה וחסידות) יוכל לקבל את המידע, הוא חייב לעבור דרך מתכת וברגים שעובדים. אני מתכוון למתכת והברגים שלי, ושלך ושל כל אחד בדור שלנו (כל אלה שנכללים ב"הכל" שבביטוי "הנשיא הוא הכל").
אבל אם אתה טוען שלמחשב הגדול והענק של דורנו יש מתכת, ויש ברגים, אבל הם לא עובדים... והיינו, שבפועל לא רואים ולא שומעים את המידע שבו – כיצד אם-כן, המחשב פועל כעת? הרי המטרה היא שיוכלו לראות אותו ולשמוע אותו (כדברי הרבי בלקו"ש חכ"ד)???
ומסיימין בטוב (ועיין לעיל...)--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 11:50, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ב 11:50, 1 באוקטובר 2021 (UTC)
:ולענ"ד מומלץ לחתום את הדיון בזאת, שהרי נוכל להמשיך להתווכח עד אין קץ ואין תועלת בכך, והעיקר שכל אחד יעשה כל שביכולתו עדי נזכה להתגלותו המיידית של כ"ק אדמו"ר יבוא ויגאלנו תומ"י ממ"ש.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 11:52, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ב 11:52, 1 באוקטובר 2021 (UTC)
::לא מוצא תשובה למה שכתבתי לעיל (שהרבי כותב במפורש אחרת). אתה צודק במשפטך האחרון, רק אציין להרחבת הנושא (מתוך הקונטרס הנ"ל) לרש"י בדברים יז, יא. ב"ב עה, א. סה"מ תרמ"ט עמ' עדר. שו"ת "ציץ אליעזר" חי"ד סי"ח עמ' קפא. היום יום י"ב טבת. תורת מנחם תש"י ח"א עמ' 105. לקו"ש ח"ה עמ' 127-8 והערה 28 שם. שיחות קודש תשכ"ט ח"ב עמ' 423. סה"מ מלוקט ח"ד עמ' קה. סה"ש תשמ"ז ח"א עמ' 265-6. לקו"ש חכ"ב עמ' 235 הע' 46. התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 101. ועוד ריבוי מקומות בהם הרבי אומר שכאשר ישנה סתירה עם המציאות אין מה להתחשב בה. ההסבר שלך הוא יפה אבל הוא שלך, אני מעדיף את ההסבר של הרבי, ובשונה ממחשב כאן נכנס הענין של אמונה, לא לכל מה שמישהו כתב במפרט אני או אדם נורמלי אחר מאמין, וכל אדם שקונה מוצר הוא לוקח בחשבון שייתכן ויגיע לו משהו שונה מהמצופה ובמקרה הצורך הוא גם יחזיר אותו לחנות. כשמגיעים בהנחה שרבי לא טועה, לא טעה ולא עלול לטעות - מקבלים את מה שיאמר כמו שאמר ולא כמו שמסתדר עם העולם או עם השכל שלי. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:16 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== דרוש עריכה דחוף ==

אמנם תחילה לא רציתי להכנס לכך - משום שעדיף להתעסק באור - ולעבוד באחדות החסידים בעניינים שאין חילוקי דעות, אך לאחר כמה זמן ועיון מעמיק בתורת הרבי בנושאים אלו, הגעתי למסקנה שחובה שיירשמו ההערות - ואף אם לא יפעל בעקבות כך תוצאה בשינוי הערך - לפחות אני את שלי ניסתי, והדברים ייכתבו כאן לתועלת כלל הקוראים וחקר האמת - ושיתבררו ויתלבנו הדברים.

{{קו תחתון|הבהרה:}} אין כאן שום עניין בריב רח"ל והיפך עניין האחדות, אלא כרצון להעמיק בתורת רבינו ולהגיע לחקר האמת שבדברי רבינו, כרצונו, וע"י נפעל לביאת משיח צדקנו ולהתגלות רבנו אכ"י.

===יכול להיות המשך הנהגתו גם אחר הסתלקותו כמו בחייו===
#בפסקה מקורות האמונה - בתת פסקה 'עניינו של נשיא הדור' - בהם מובא שלפי דברי הרבי לכאורה חייו של נשיא הדור חייבים להיות נצחי בגשמיות - הרי כאן זו פרשנות של העורך - שהבין מציאות זו לאור דברי הרבי שחייב אופן של נשמה בגוף באופן נצחי - ומכך הבין שנשיא הדור חייב כביכול להיות חי באופן גשמי נצחי. והרי לימוד זה אינו נכון כלל וכלל, שכן הנאמר נשמה בגוף באופן נצחי - אינו דווקא באופן גשמי! וכפי שהיטיב לבאר זאת רבינו (תורת-מנחם התוועדויות' ה'תשי"א חלק שני (ג) עמ'- 185): {{ציטוטון|על-אחת-כמה-וכמה בנוגע לרבי ודאי... שיכול להיות המשך '''הנהגתו''', גם לאחרי ההסתלקות כמו בחייו}}, וכן {{ציטוטון|"כי, "צדיקא דאתפטר", שייכים אליו כל בנ"י, ללא צורך ב"ממוצעים", כמובן מדברי רבינו הזקן באגה"ק בפירוש מאמר רז"ל "דשבק חיים לכל חי", ש"חיי הצדיק" ש"אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים, שהם אמונה ויראה ואהבה", נמשכים לתלמידיו וההולכים באורחותיו כו'.}} (תורת מנחם, תשכ"ה, ח"א, עמ' 58).
#בנוגע לתת-פסקה, "דורנו - דור הגאולה": הרי אין במה שכתוב שם שום סתירה לכך שהרבי כמשיח יתגלה לאחר הסתלקותו! וידועים דברי הרמב"ם במלכים שרק מלך שנרצח לא יכול להיות משיח לע"ל, וכן שנעלם וחוזר יכול להיות גם באופן של הסתלקות גשמית.
{{חב"דפדים פעילים}} ו{{מפעילי מערכת}}" מפאת קוצר הזמן לא אוכל להמשיך, בעז"ה בל"נ בהמשך ארחיב אודות שאר הנושאים בערך.
:נ.ב: מקווה לתגובות ענייניות בלבד, שכן כל העניין בהעלאת נושא זה, כאמור - בעקבות הרצון לברר וללבן את הנושא. תגובות בלתי ענייניות - יהוו כהתחמקות מלענות תשובה עניינית. משיח נאו, [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:03, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 13:03, 5 באוקטובר 2021 (UTC)

:: מה שכתבת והציטוט שהבאת אינם קשורים כלל וכלל, עם זאת, אני מציע לך לראות מה כתב [[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת]] בפסקה הקודמת. וד"ל. בברכת אחדות החסידים משיח נאו ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 14:14, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''
:::אני רואה שבקשתי לא נענתה, ותגובה כזו - רק מעידה על האישיות. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 14:18, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 14:18, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
::::{{א|מנחם ספרא|לדעתי}}, העיסוק המוגבר בנושא סתם גורם מחלוקות וחוסר באהבת ישראל. בנוסף זה הרי גם מיותר (בנדון דידן!), שהרי ברור לך שביקורת כזו - צודקת ככל שתהיה - לא תתקבל באתר זה שדעתו נוטה באופן ברור לצד מסויים. חזק ואמץ.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:37, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 14:37, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::כבר הבהרתי: גם אם לא ישנו זאת בפועל - הרי השכר בכך שלפחות יתבררו ויתלבנו הדברים. אם לא הערך עצמו - לפחות בדף השיחה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 14:43, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 14:43, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::בדומה לדברי חב"דפדי פעיל, לא הבנתי את הפירוש 'נשמה בגוף ברוחניות', אתה מצפה שאני יביא לך שיחות שהרבי אומר בהם שנשמה בגוף זה בגשמיות? לא זכור לי שלמדתי שיחה שהרבי משתמש בלשון נשמה בגוף על דבר רוחני (אולי מ"ה וב"נ).
::::::בנוגע לפסקה השניה, אתה מתכוון לשיחה שמובאת בערך משמות נ"ב? היא בהחלט סותרת שהרבי יתגלה המשיח לאחר הסתלקותו. להעיר שזה לא דברי הרמב"ם אלא דיוק בדבריו. עוד להעיר ש'נעלם וחוזר' אינו הסתלקות, בין אם הפירוש (כדברי האריז"ל) כמו משה בעלייתו להביא את התורה, ובין אם הפירוש (כדברי הרבי בלקו"ש ח"ט ע' 105 הערה 74 ובשולי הגליון) כמו בין כוזיבא שהתחבא במערות.
::::::אגב, אני מסכים איתך שעדיף להתעסק בעניינים שאין בהם חילוקי דעות, גם אם עדיין לא דשו בנושא זה מכל צורה אפשרית בדף השיחה ואשמח לעזרתך בנושא. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:11 • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב
:::::::תלמד שוב את השיחות שהבאתי: הגיוני יותר שנשמה בגוף הכונה ברוחניות - מאשר שדברי הרבי הנ"ל רח"ל לא נכונים כביכול. נעלם וחוזר - אמרתי שלא סותר שזה יהיה באופן של הסתלקות - וידועים דברי הרבי בכגון זה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 15:19, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 15:19, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::::את השיחות שהבאת למדתי עוד קודם שהבאת אותם (גם את המענות שבדף המשתמש שלך). לא מובן לי מאיזה כיוון ישנה סתירה בין מה שהסברתי לשיחות הרבי? ואשמח להסבר איך שייך מושג של נשמה בגוף ברוחניות והאם יש לזה אי פעם איזכור בתורתו של הרבי. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:28 • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב
:::::::::{{א|חלוקת קונטרסים|בקשר לדבריך}}:ידוע ומפורסם, שישנה דעה האומרת שהעולם הוא דמיון. היינו שיש רק אלוקות והעולם אינו מציאות (ולא כפי שחסידות מסבירה שהעולם ישנו רק שאינו מציאות אמיתית והוא תלוי בדבר ה' שמהווה אותו, אלא שאין עולם כלל).
:::::::::בהשקפה ראשונה, נראה שזו שיטה מאמינה במאד, אף יותר משיטתנו. אבל אין האמת כן. לשיטתם, העולם סותר לאלוקות. לא יתכן לומר שיש עולם, ואעפ"כ הוא לא יפעל שום שינוי באלוקות. ע"כ חייבים הם לומר שאין עולם.
:::::::::אך האמת היא שבעצם שיטה האומרת שרח"ל אין בורא, ושיטה זו, מגיעים מאותה נקודה, לפיה העולם '''סותר''' לאלוקות. אבל אנו יודעים האמת ש'''אדרבה''', צמצום לאו כפשוטו הפירוש הוא שאף שיש צמצום, שיש עולם, הרי הוא לאו כפשוטו שאינו פועל שינוי אמיתי באלוקות, ועד שבמאור עצמו לא נגע הצמצום כלל. זאת אומרת: אף ש'''ישנו עולם''', הנה במאור עצמו אין זה פועל שום שינוי, וגם בהאור, בקשר של הקב"ה עם העולם (דלכאורה עכ"פ בזה היה העולם צריך לפעול משהו), השינוי הוא לא אמיתי אלא שהאור הוא בהעלם אל המקבלים. וידוע המשל מאותיות, שאף שבאותיות יש את כל התוכן, הנה באם אדם לא יודע לקרוא, הוא לא יראה באותיות אלו שום דבר.
:::::::::ובנוגע לענינינו: לאחר שבג' תמוז אירע מאורע מסויים, ישנם שלוש שיטות כיצד להתייחס לכך. יש שתי שיטות המגיעות מאותה נקודה, והיא: מאורע זה של הסתלקות '''סותר''' להמשך היותו נשיא דורנו, והמשיח שבדורנו. ומכאן נחלקו לשתי שיטות. האחת, שנתפשטה בקרב רבים היא: מאורע זה לא היה. ע"ד מה שאומרים שהעולם הינו דמיון, כיון שלשיטתם סותר הוא לאלוקות. ע"כ חייבים לומר שמאורע זה לא היה. ובמילים אחרות: בעלי שיטה זו לוקחים ההסתלקות '''כפשוטו'''. וע"ז כבר נאמר שמי שחושב שהסתלקות פירושו שהרבי נסתלק מאיתנו, הלא הם אנשים פראיים, ווילדע מענטשן. שיטה שניה שהתפתחה מאותה נקודה, אבל לא גררה אחריה רבים (ב"ה) היא: מאורע זה אכן התרחש, וא"כ הרי הוא רח"ל כבר לא נשיא הדור. ושיטה זו מגיעה מאותה נקודה, לפיה הסתלקות היא כפשוטה וסותר להמשך הנהגתו.
:::::::::השיטה השלישית היא המבוססת '''ע"פ דברי הרבי''' בשנת ההסתלקות של הרבי הקודם, שם מרבה להדגיש '''שיכולה להיות המשך הנהגתו אחרי הסתלקותו כמו בחייו.''' ומבאר בהרחבה שזהו בקל וחומר משמשון הגיבור, שענינו היה בעיקר הנהגה, משא"כ אצל נשיא הדור שהוא '''היחידה''', הרי ביחידה לא שייך הסתלקות כפשוטה וא"כ יכול להיות ממוצע המחבר, ובמק"א אומר שהוא ממוצע המחבר ע"י שמשתטחים על ציונו ועי"ז מקשר היחידה ביחידה, וע"ד יחידות ממש. וכן אומר מפורש שאף שמאורע זה קרה הרי הוא יכול לגאול את עם ישראל ע"י שיקום בתחיה של יחידים שלא קשורה עם תהליך הגאולה, כדמוכח שם. וע"ד שהיו צדיקים שהחיו מתים. ובאם ר' זירא למשל היה משיח שבדורו, ודאי שהיה יכול לגאול את עם ישראל אף שלמשך כמה שעות נשמתו לא היתה מלובשת בגופו, לאחר שסעד עם רבה את סעודת פורים. ומכיון שכך נאמר מפורשות שיכולה להיות המשך הנהגתו '''כמו בחייו,''' ולא יתכן שיסתור את דבריו לגמרי במה שאומר שמוכרח להיות בכל דור דוקא נשמה בגוף, אלא מוכרחים לומר שענין זה יכול להתקיים באופנים שונים, וכפי שמסביר הרבי בעצמו שהיחידה '''עדיין קשורה עם הגוף,''' ושיש להאהל תוקף של פס"ד של מורה הוראה בעוה"ז, שענין זה הוא חידוש גדול ומבהיל בהלכה - שהרי אין משגיחין בבת קול וכיו"ב. (ולא שתאמר ח"ו שענין זה רצוי הוא מלכתחילה, אלא ש'''צריך להיות נשמה בגוף ושיהיה הבריאות בשלימות,''' רק ש'''לאחרי''' שאירע מצב מר זה, הנה יש לדעת שענין זה דנשמה בגוף בעוה"ז הגשמי יכול להתקיים '''באופנים שונים.''' ע"ד שדברי הרבי שיכולה להיות המשך הנהגתו כמו בחייו עם אריכות הביאור שבזה, באו רק לאחר שאירע יו"ד שבט, וק"ל).
:::::::::ומלמעלה למטה: במאור עצמו '''ודאי''' שמאורע זה לא פעל שום שינוי, כפי שהרבי אומר בנוגע לצדיקים בכלל שמכיון שגם כאשר היו בגופם הנה חייהם היו הרוחניות ולא הגשמיות, לכן כאשר אינם בחיי הגופים, חייהם ממשיכים '''בלי שום שינוי, ואדרבה.''' והחידוש הוא שכנ"ל בארוכה, גם בהאור, בקשר של נשיא הדור עם העם, השינוי הוא לא אמיתי. כיון שממשיך הנהגתו כמו בחייו והוא ממוצע המחבר. והיינו מפני שיודעים כנ"ל שהסתלקות זה לא כפשוטו. וזאת צריך לשים על ליבנו שהגשמיות והחומריות ומה שאנו רואים לעינים, אין זה אמת ח"ו, המציאות האמיתית היא דוקא זו הרוחנית, וא"כ מה שאינו נתפס בחושים גשמיים אין זה אומר שהוא לא קיים כדי שנאמר שמוכרח שכן יהי' בדוקא גשמי. אלא אדרבה: כאשר אומרים שהוא רוחני הוא קיים בכל התוקף, עוד יותר מהמציאות הגשמית, וא"כ אין צריך לבא לענינים בלתי נכונים. ומסיימים בטוב, ובברכת אחדות החסידים וכו'.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 16:49, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב 16:49, 5 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::מעניין לראות הסבר דמגוגי של דעות שהאחת היא 'שיטת הרבי' והאחרות לא. ואולי כאן המקום להביא את ביאורו של הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] (שחזר עליו כל שנה בתשרי), שלפי שיטת החסידות (הוא הסביר ע"פ תניא פ"ב ועוד.) ישנן שלוש אפשרויות; או שכל מה שלמדנו זה שקר (ח"ו) ובמילא שייך מקרה של הסתלקות ומה שכתוב אינו אמת, או שיש נשיא דור 10 (שיטת מעטים ב"ה), או שהרבי חי וקיים בגוף גשמי.
:::::::::::אני לא יודע אם חשבת אחרת אבל כולם חושבים שהם בדעה של הרבי, ע"כ מה שכתבת שיש שתופסים את ההסתלקות כדבר גשמי בלבד אינו נכון ועכ"פ לא אצל זה אשר כאיש חב"ד יכונה. אם כי אין קשר בין אמונה בדברי הרבי אלו למציאותו של הרבי כאיש בגוף גשמי שגם היא ע"פ דברי הרבי. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:08 • כ"ט בתשרי ה'תשפ"ב
:::::::::::: {{ציטוט|תוכן='''אפשרות ראשונה:''' כל מה שמבואר בתורת החסידות, כל מה שהרבי לימד אותנו והחדיר בנו במשך עשרות שנים - הכל היה להבל ולריק, הכל רק ’סיפורים‘ וווערטאלאך חסידיים ח"ו וח"ו.

'''אפשרות שניה:''' שבאמת, היות וראינו את מה שראינו, לכן צריכים להתייחס אל זה כמציאות אמיתית, וממילא צריכים - ח"ו - למנות רבי חדש...
(והיו כאלה שהעזו אחרי ג‘ תמוז לאמץ את קו המחשבה הזה, אבל ברגע שהם העזו גם לבטא אותו בקול - כולם קפצו על הרגליים האחוריות, ונעשה קונצנזוס בליובאוויטש, וכולם נעשו חטיבה אחת למחות על דברי ההבל הללו. כל מי שבשם חסיד חב"ד יכונה, ואפילו אם הוא רק ’יכונה‘, מזדעזע. כי זה ברור לכולם למעלה מכל ספק - אפילו אצל אלה שתמיד אוהבים להשתמש בתוארים שונים ומשונים על הרבי - שהרבי הוא הוא נשיא דורנו, והוא הוא יוליכנו קוממיות לארצנו בגאולה האמיתית והשלימה, ועל כסאו לא ישב זר ולא ינחלו אחרים את כבודו. יכול להיות מישהו אחר? חס ושלום! יש הרבה אנשים שהם חכמים ונבונים וגדולים וצדיקים וחסידים, אבל זה לא רבי).

היו גם כאלה שניסו לבוא בהמצאה חדשה: יש רבי, והוא ממשיך להיות נשיא הדור וממוצע המחבר של החסידים שנמצאים כאן למטה, אבל בכל זאת נשמתו נמצאת בגנזי מרומים, למעלה. הוא ממשיך לפעול ולהשפיע ואפילו ’יתיר מבחיוהי‘. אבל האמת היא שאין כזו אפשרות והרעיון הזה מופרך מיסודו: אמנם ישנו מושג כזה של ’יתיר מבחיוהי‘, אבל באותו זמן שהיה ’יתיר מבחיוהי‘ אצל צדיקים קודמים, היה גם רבי גשמי כאן למטה שהיה חי נשמה בגוף גשמי. כי כדי להשפיע על העולם הזה הגשמי צריך שהרבי יהיה נשמה בגוף גשמי, כאן למטה. כשם שהמוח מוכרח להיות גשמי, וברגע שהוא יהיה רוחני, אף שהוא יהיה יותר נעלה, הרי הוא לא יכול להיות ממוצע המחבר כיון שאינו גשמי.

וזה שרבי מוכרח להיות חי בגוף גשמי, זה לא ווארט שחסידים מצאו פה ושם, אלא זה כתוב במפורש בלקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 7 ,ובלקוטי שיחות חכ"ד עמוד 6 ,וזה לא ווארט שכתוב פעם אחת או פעמיים, אלא זהו יסוד שהרבי חינך אותנו עליו כל הזמן מבלי להרפות - שהנשיא הוא הכל, הכל ממש, ובלעדיו אין שום דבר. ואם כן, שוב אנו חוזרים אחורה - או שכל מה חונכנו זה לא נכון ח"ו, או שיש רבי אחר ושוב ח"ו, או שיש אפשרות שלישית - שהיא למעשה האפשרות היחידה שנותרה - שהרבי או שכל מה חונכנו זה לא נכון ח"ו, או שיש רבי אחר ושוב ח"ו, או שיש אפשרות שלישית - שהיא למעשה האפשרות היחידה שנותרה - שהרבי שליט"א חי וקיים בגוף גשמי.

זו הדרך היחידה והאמיתית, גם אם היא גורמת לאי־נוחיות לחלק מאיתנו. כי בלי זה - אין מציאות לעולם, כי בלי זה -אנחנו מבזים במצח נחושה את כל המבואר בתורת החסידות ומביישים מבלי משים את כל רבותינו נשיאינו.|מקור=הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הובא [https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwU1huZ2pnY003aWM/view?usp=sharing&resourcekey=0-RQZP-nVJyW0Jvy07pFBRzQ כאן]|מרכאות=כן}} ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 14:53, א' בחשוון, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''

== הורדתי קישורים לא-קשירים ==

א) דברי הרב יואל כהן התפרסמו במלואם לאחרונה בליקוט שכונה 'האמנתי כי אדבר' (בסופו). הצצה שם מפריכה לחלוטין את הנאמר בפנים כביכול בשמו. ב) גם הקשר בין דבריהם של ארבעת המשפיעים לכללות תוכן הערך - מקרי בהחלט. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 10:02, י"ט בחשוון, ה'תשפ"ב 10:02, 25 באוקטובר 2021 (UTC)
:א. מה שכתוב במוסף הבשורה זה אותם מילים בדיוק כמו בספר האמנתי כי אדבר, ואם תרצה אתה יכול להוסיף מקור נוסף (האמנתי כי אדבר עמוד 337). ב. מקרי אבל כך נראה מקור... אתה בטח לא מתכוון שתהיה כתבה על כל אלו שדיברו אודות כך ביחד ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:17 • י"ט בחשוון ה'תשפ"ב
::א) התכוונתי גם לקרוא מה שכתוב, לא רק לצטט בטיפשות. ר' יואל אומר שם ברורות ומפורשות שהצהרתו היא '''לא''' בנוגע לחייו של הרבי, אלא בנוגע לביאת המשיח בקרוב (שכחלק מזה הוא גם חייו של הרבי, אבל בפירוש לא כענין נפרד). הוא בשום אופן לא היה מוכן שיכניסו את שמו לערך כזה. ב) כאן אתה מגלה עוד פחות הבנה. לא דיברתי על המקור אלא על דבריהם. זה שבאינפו הביאו את דבריהם זה כבר מטופש להחריד, הרי אף אחד מהם לא מסכים להכחשת המציאות המתוארת בערך, ואף רובם מחו נגדה בכל התוקף. הם מדברים באותיות דומות על נושא שונה. אני מבקש במפגיע - בתור תלמידם של חלק מהרבנים המוזכרים - להסיר את דברי הטעם שלהם, מכל קשר להבלים שבפנים [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 00:57, כ' בחשוון, ה'תשפ"ב 00:57, 26 באוקטובר 2021 (UTC)
:::א. לא אתייחס למשפט הראשון. לשאלה מה יקרה אם יהיה... הוא ענה: "תגיד לי, מה יהיה אם השמש לא תאיר מחר?" ונענה "זה לא אותו הדבר", מסתבר שאמנון לוי יודע עברית... ב. קישור חיצוני לא בא לתת הכשר על הערך, הוא נועד לצורך מבקרי האתר שיהיה להם קריאה נוספת. מי שרוצה לשמוע את דעת הרבנים שיכנס לקישור (ולמה שכתוב שם הם ודאי התכוונו). אגב, חב"דפדיה היא סניף של אינפו, כך שאם לדעתך הם עושים דברים טפשיים אז תתרגל לזה גם כאן.. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:44 • כ' בחשוון ה'תשפ"ב
::::א) תראה בסיום דבריו, שמבהיר למה הוא מתכוון (לשאלת אמנון: "שהרבי לא ימות?" "שמשיח יבוא"). וכבר כתבו בזה בשיחה כאן. וכנ"ל, הכוונה שבתוך ביאת המשיח ישנו גם נצחיות חייו. וממש לא בגלל הפשטלאך העקומים הכתובים בערך בשיחת ש"פ בא תשנ"ב וכיו"ב (אתה יכול לראות בכל הספר 'האמנתי' שזה לא מוזכר). ב) השאלה היא האם יצליחו מבקרי האתר להבין את דעת הרבנים בלי סילופים, אחרי שיש כותרת "וכל מאמינים שהוא חי וקיים", כלומר: כולם בעצם חושבים כמונו.. אולי אתה יכול לשים את הקישור בערך על [[ג' תמוז]], אבל ממש לא כאן [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 05:32, כ' בחשוון, ה'תשפ"ב 05:32, 26 באוקטובר 2021 (UTC)

רפאל צבי הרטמן

2021-10-26T04:52:22Z

בן פסיסא: /* משפחתו */

[[קובץ:רצה.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרב הרטמן]]
הרב '''רפאל צבי הרטמן''' (יליד שנת [[תרצ"ח|תרח"צ]], 1938) הינו [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בית שמש]] ומחנך בעל שיעור קומה, שקיבל את תואר "יקיר החינוך הדתי".

==תולדות חיים==
הרב רפאל צבי הרטמן נולד ב[[ט"ז סיון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[רמת גן]] לאביו הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] ולאמו מרת ביילא כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו למד בתחילה במוסדות 'המזרחי', ולאחר שלמד שיעורי חסידות בישיבות אלו, עבר ללמוד בישיבות חב"ד{{הערה|סבו הרב משה שמואל הרטמן למד בישיבת חב"ד בחברון, אך הקשר המשפחתי לחב"ד לא השפיעה על ראשית דרכו החינוכית של הרב הרטמן, ורק לאחר שנחשף בעצמו לתורת החסידות, התקרב לרבי ועבד ללמוד במוסדות חב"ד.}}.

לאחר נישואיו עם רעייתו רבקה טובה, החל לעסוק בתחום החינוך, וזכה להצלחה רבה.

במשך עשרות שנים עסק בחינוך, ובין השאר בשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ו]] ניהל את ה[[סמינר למורים (כפר חב"ד)|סמינר למורים]] ב"[[כפר חב"ד]]" מוסד להכשרת מורים גברים תחת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. בשנים [[תשל"ז]]-[[תשמ"ו]] ניהל קורסי השתלמויות למורים מטעם ה"רשת". הודות ללימודים אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.

בשנת [[תשמ"ה]] החלה הוצאתו לאור של בטאון 'בית רבקה - במה בנושאי חינוך והוראה על טהרת הקודש', והוא התמנה כעורך ראשי.

===יקיר החינוך הדתי===
בשנת [[תשע"ד]] קיבל את אות 'יקיר החינוך הדתי' על למעלה מארבעים שנות עיסוק בתחום החינוך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79125 דיווח על האירוע] {{אינפו}} א' טבת התשע"ד (04.12.2013)}}, ובזה הצטרף לאביו שקיבל את התואר בשנת [[תנש"א]] ולאחיו הרב [[יוסף הרטמן]] שקיבל את אותו התואר שש שנים קודם לכן בשנת [[תשס"ח]], עובדה שגרמה לרבים לכנות את משפחת הרטמן: "משפחת יקירי החינוך הדתי".

כיום מכהן הרב הרטמן כ[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בית שמש]], ובזמנו הפנוי הוא פועל לקירוב תושבי העיר ללימוד [[תורת החסידות]] ולהתחזקות בקיום המצוות.

==משפחתו==
*הרב משה שמואל הרטמן, שליח הרבי באודסה, אוקראינה.
*הרב מנחם מענדל הרטמן, בני ברק.
*הרב אריה לייב הרטמן, משלוחי הרבי ב[[בית דגן]].
*מנוחה ובעלה יהושע רסקין, בית שמש.
*שושנה ובעלה ישראל גולדברג, שליח הרבי לשכונת רחביה, ירושלים.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.hageula.com/news/miracles/9453.html לא זזים מדברי הנשיא]''' - נס אישי מהרבי שחווה הרב הרטמן, מתוך [[שיחת הגאולה]] גליון 932 ב[[אתר הגאולה]]
*'''[http://www.hageula.com/study/judaism/9520.html פאנל מיוחד: מאדמו"ר הזקן לדור השביעי] בהשתתפות הרב הרטמן {{וידאו}} - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/news/chabad/3314.html הרב הרטמן מעביר: סדנת הבית החסידי] {{תמונה}} - אתר הגאולה
*'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חשיפה_מטלטלת_כך_נולד_המנחם_מענדל_שלנו_%3E_מיוחד_ליא_ניסן_117635.html כך נולד המנחם מענדל שלנו]''' {{וידאו}} בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] ('''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/04/306.-Acharei-Kedoshim-5781.pdf בנים ובנות בדרך הטבע]''', משוכתב בעלון 'המפגש שלי' {{PDF}})

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרטמן, רפאל צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2021-10-26T02:24:23Z

בן פסיסא:

{{משתמש:חלוקת קונטרסים/דף שיחה}}

== בדף המשתמש שלך... ==

אולי כדאי שתוסיף גם שדף ה'''שיחת משתמש''' שלך היא השיחת משתמש המקושרת ביותר! {{קריצה}} ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|פארבריינגען]] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|קישור=חי וקיים|30px]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] 15:19, ז' בתשרי, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''
:היא עדין לא המקושרת ביותר ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:43 • ז' בתשרי ה'תשפ"ב

==תמונות מומלצות==
אשמח אם תוכל בבקשה להסביר לי איך מוסיפים תמונות מומלצות איך עורכים את התמונה הנוכחית וכל העניין. תודה מראש. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:15, י"ג בתשרי, ה'תשפ"ב
:בדף [[חב"דפדיה:תמונה מומלצת]] נמצאים כל התמונות המומלצות מסודרות לפי הימים שהם מופיעים בעמוד הראשי. ראה גם את הדף [[חב"דפדיה:תמונה מומלצת/הוספה למומלצות|הזה]]. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:11 • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב

== קידוד קישורים ==

איך אתה עושה את הקידוד קישורים? תוכל בבקשה לקודד לי את הקישור הבא: http://chabadpedia.co.il/index.php/ילקוט_יומי_-_אנציקלופדיה_של_כיס

תודה רבה! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:48, י"ג בתשרי, ה'תשפ"ב 08:48, 19 בספטמבר 2021 (UTC)
:למעשה, אם תשלח לי את זה כטקסט באימייל זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:49, י"ג בתשרי, ה'תשפ"ב 08:49, 19 בספטמבר 2021 (UTC)
::קידדתי. עם הגאדג'ט המוכשר [[מדיה ויקי:Gadget-Checkty]], תוכל להפעיל אותו ב{{העדפות|גאדג'טים}} (הגאדג'ט השני), הוראות שימוש ראה [[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Checkty|כאן]]. בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:53 • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב

== [[מדיה ויקי:Gadget-Checkty]] ==

כידוע מסתמא למר, כאשר עורכים במסגרת גאדג'ט זה, מופיע לרוב לאחר לחיצה כל כפתור השמירה, ההודעה "{{צבע גופן|אדום|אין לך הרשאה להחיל תגיות שינויים יחד עם השינויים שלך}}". כדאי לתקן את זה, זה מקשה על העריכה בצורה זו (כמדומני שבייבוא הגאדג'ט היה תקלה כנראה). יישר-כח מראש. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 05:35, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ב 05:35, 30 בספטמבר 2021 (UTC)
:ניסיתי לפתור את הבעיה, אולי בהמשך אני יצליח ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:14 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== דפי שיחה של ערכים ==

כל דפי השיחה לערכים חסומים על ידי נטפרי? (נ.ב. ניסיתי לחפש על זה מידע בארכיוני אולם הדיונים וכד' ולא מצאתי.) [[משתמש:חיים שלום|חיים שלום]] - [[שיחת משתמש:חיים שלום|שיחה]], 03:13, כ"ה בתשרי, ה'תשפ"ב 03:13, 1 באוקטובר 2021 (UTC)
:{{א|שלום עליכם}} כתב בעבר שנחסמים לו חלק מדפי השיחה בגלל החסימה, אפשר לפנות לנטפרי ולבקש מהם לפתוח את הדפים. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:48 • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב
::{{א|חלוקת קונטרסים|לא}} ידעתי שענית לי כי לא תייגת אותי. ולגש"ע, בינתיים הבנתי שנטפרי חוסמים את '''כל''' דפי השיחה של הערכים, עם כיתוב "בדקנו, ולצערנו התוכן באתר זה לא טוב." שהוא נוסח החסימה של כל האתרים שיש בהם תכנים בעייתיים. וזה מוזר מאוד. ועוד יותר מוזר זה שרק דפי השיחה של הערכים חסומים, וכל האתר פתוח. '''[[משתמש:חיים שלום|חַיים שָׁלוֹם]] '''•''' [[שיחת משתמש:חיים שלום|שִֹיחָה]]''' 21:52, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ב.
:::{{א|חיים שלום}}, דיברתי איתם והם אמרו שמי שיש לו בעיה שיפנה אליהם ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:12 • ל' בתשרי ה'תשפ"ב

==הגנה==
נא להפעיל הגנה על הערך [[אשר דייטש]]. תודה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 06:00, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ב
:בוצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:01 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== דף המשתמש שלי ==

מאוד מעניין לדעת שאחד ממנהלי האתר לא יודע את כללי האתר! לידעתך, אדון, אסור לערוך דפי משתמש של אחרים!!!! בפעם הבאה גם נשים לך תבנית אזהרה!!!!--[[משתמש:צפתי|צפתי]] - [[שיחת משתמש:צפתי|שיחה]], 17:39, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ב 17:39, 3 באוקטובר 2021 (UTC)
:מדובר רק בהוצאת קטגוריות מהדף משתמש, אין בכך שום בעייה --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:41, 3 באוקטובר 2021 (UTC)
::{{א|צפתי|לידיעתך}}, איסור חמור יותר הוא לגלות שם משתמש. ניסיון כזה אמור להביא חסימה מיידית. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 17:46, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ב 17:46, 3 באוקטובר 2021 (UTC)
:::{{חיוך}} ראה [[חב"דפדיה:דף משתמש]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:47 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== [[שלמה קרליבך]] ==

במהלך שחזור העריכה של השחית בערך, לא נתן לי לשמור לאור בעיות מסנן הקישורים בדף, אז הסרתי את כל מה שהופיע כבעייתי, וכעת כלל הקישורים נהרסו משום הסרת התו '/'. האם תוכל לסדר את זה? [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 18:12, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ב 18:12, 3 באוקטובר 2021 (UTC)
:בוצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:21 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב

== [[הפצת המעיינות חוצה]] ==

כמדומני ששכחת להזכיר אותו בדף המשתמש שלך מבין הערכים שיצרת, בלי קשר {{ישר כוח}} על פעילותך בחב"דפדיה, בעיקר בצד הטכני --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 08:40, 10 באוקטובר 2021 (UTC)
:יש הרבה ערכים שלא כתובים בדף משתמש שלי, שם כתבתי את הערכים שלדעתי השקעתי עליהם יותר. הערך הזה ספציפית - אני כרגע לא זוכר אך נראה לי שהוא לא יצירה שלי, אולי העברתי אותו ממקום אחר או משהו. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:34 • ד' בחשוון ה'תשפ"ב

== גרנובטר ==

אשמח להעברת הדף על גרנובטר למרחב האישי שלי. תודה! ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] היא 15:12, ד' בחשוון, ה'תשפ"ב, '''[[ימות המשיח]]'''
:[[משתמש:חב"דפדי פעיל/ישראל גרנובטר|הועבר]]. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:50 • ד' בחשוון ה'תשפ"ב
::תודה רבה! ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● 17:51, ז' בחשוון, ה'תשפ"ב, '''[[ימוֹת המשיח]]'''

== חב"דטקסט ==

הלוואי..{{ש}} אם רוצים לעשות משהו רציני, צריך לדבר [[שרגא קרומבי|עם]] [[חב"ד אינפו|אינפו]] ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● 17:50, ז' בחשוון, ה'תשפ"ב, '''[[ימוֹת המשיח]]'''
:בדיבור ארוך. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:51 • ז' בחשוון ה'תשפ"ב
::קוראים לזה שיחה {{קריצה}} ● [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|'''שיחה''']] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● 17:23, ח' בחשוון, ה'תשפ"ב, '''[[ימוֹת המשיח]]'''

== בקשה ==
אבקשך אישית, בבקשה לא למחוק שינויים (גם לא בנושאים רגישים, וגם לא שלי) כל עוד אינך יודע בכלל על '''מה''' מדובר. תודה מראש. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 01:32, כ' בחשוון, ה'תשפ"ב 01:32, 26 באוקטובר 2021 (UTC)
:על אלו שינויים אתה מדבר? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:33 • כ' בחשוון ה'תשפ"ב
למשל מהיום: ראה שיחתנו ב[[שיחה:נצחיות חייו של הרבי]] [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 02:24, כ' בחשוון, ה'תשפ"ב 02:24, 26 באוקטובר 2021 (UTC)

שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים

2021-10-26T01:32:16Z

בן פסיסא:

שיחה:נצחיות חייו של הרבי

2021-10-26T00:57:36Z

בן פסיסא: /* הורדתי קישורים לא-קשירים */

שיחה:נצחיות חייו של הרבי

2021-10-25T10:02:25Z

בן פסיסא:

נצחיות חייו של הרבי

2021-10-25T09:56:27Z

בן פסיסא:

האמונה ב'''נצחיות חייו של הרבי''' היא אמונה שיסודה במבואר במקורות ה[[תורה]] בכלל ו{{קח|תורת|החסידות}} בפרט - שבכל דור מוכרח להיות [[נשיא הדור]] כאדם חי בגופו, וכן ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא דור הגאולה ו[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] שיביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]].

בשל אמונה זו, סירבו כל חסידי חב"ד לפני [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] להכיר באפשרות של הסתלקות לגבי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]], וגם כיום מאמינים החסידים שהרבי חי וקיים ומתנהגים בהתאם לכך.

==רקע==
מאז [[קבלת הנשיאות|עלותו של הרבי לכס הנשיאות]] הבהיר באופן ברור ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא זה שיזכה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]].

במהלך השנים הלך הרבי והעלה את רף הציפיה לגאולה, כשבמקביל הוא [[בשורת הגאולה|מודיע]] על [[סיום עבודת הגלות|סיום עבודת ההכנה לגאולה]] ו[[טעימה מהגאולה בדורנו|התחלת התגשמות ייעודי הגאולה]]. בשנת [[תנש"א]] הכריז הרבי כי זוהי ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]] ושנשיא דורנו הוא ה[[משיח]] שבדורנו וכבר התגלה בכל התוקף וב[[תשנ"ב]] שנשיא דורנו המשיח שבדורנו קיבל את השליחות מאת [[הקב"ה]] לגאול את עם ישראל. הרבי הדגיש כי דבריו נאמרים כ[[נבואה]], שאין ממנה דרך חזרה והיא חייבת להתגשם בגשמיות העולם.

בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.

כלל חסידי חב"ד סירבו אז לעסוק באפשרות לפיה ציפיה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה שהרבי, כמלך המשיח שהחל להתגלות, יחיה חיים נצחיים - ואפשרות אחרת מופרכת בדיוק כמו הפסקת זריחתה של השמש}}.

===לאחר ג' תמוז===
בהמשך לכך - כאשר התקבלה הידיעה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] על היעלמותו של הרבי מעינינו, באופן הנראה לעין כהסתלקות, הרגישו כל החסידים באופן ספונטני שאירוע כזה לא ייתכן. לפני כל החילוקים כיצד לקבל את הדברים ולהתייחס אליהם, היה ברור לכל כי המאורע הינו אבסורד ואין ספק שתיכף ומיד יתגלה הרבי כמלך המשיח ויגלה שכל זה היה דמיון.

כאשר מחוץ ל[[חב"ד]] היו אז כאלו שהספידו את החסידות יחד עם הרבי וצפו התפרקות או משבר חמור, או לחילופין כשנשמעו הקריאות למנות ממשיך לרבי{{הערה|קריאה כזו הושמעה באופן חריג על ידי אישיות אחת ויחידה גם מתוך המחנה החב"די, אך שאר החסידים ללא יוצא מן הכלל דוחים זאת בהחלטיות.}} - דחו זאת כל החסידים בביטול מוחלט. האמונה הרווחת מקיר לקיר הייתה (ועודנה) שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות גם אם לא רואים אותו; לא רק בהנהגה רוחנית כשאר הצדיקים בעולם האמת, אלא הנהגה פיזית כמו קודם לכן{{הערה|1=ראו גם "'''הרבי מלך המשיח חי וקיים'''", 'הגאולה האמיתית והשלימה', [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAMUxyZmxrT2J2bTlsOVBPdUZrRXVtTlhheUU0 גליון מס' 38].}}.

למרות חילוקי הדעות בין חסידי חב"ד אודות היחס ליום זה ולמאורע, והגדרת חייו של הרבי - רבים מהחסידים ובהם רבנים ומשפיעים בולטים האמינו ומאמינים שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ללא כל שינוי, וסירבו להכיר במאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש.

==מקורות האמונה==
הרקע הרעיוני לאמונה החב"דית בחייו הנצחיים של הרבי, נעוץ ברעיונות יסודיים ב[[תורת חב"ד]] ובתורה בכלל, כדלהלן{{הערה|להלן מובאות הנקודות העיקריות על קצה המזלג בהתאם לבמה זו; להרחבת הנושא ומקורות נוספים, ניתן לראות בקישורים החיצוניים ובמקורות המפיעים בהם.}}.

===ענינו של נשיא הדור===
{{ערך מורחב|נשיא הדור}}
בתורה מופיע כמה פעמים נושא המצאותו של מנהיג יהודי עיקרי, "נשיא הדור", שתפקידו לקשר את כל [[בני ישראל]] לקדוש ברוך הוא ובנוסף להעביר להם את דבר ה'{{הערה|ראה למשל דברים פרק ה'. רש"י חוקת כא, כא. בראשית-רבה פרשה נו, ז. זוהר ח"ג רעג, א. תקוני זוהר תס"ט. ועוד.}}. נושא זה מוסבר בהרחבה ובהדגשה ב[[תורת החסידות]] ובמיוחד בתורתו של הרבי, שם מוסבר בין השאר שאת תפקידו של נשיא הדור ממלאים בדורות האחרונים נשיאי חב"ד{{הערה|1=לליקוט נרחב של מקורות בנושא, ראה קובץ '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwR21xenVURzZxV2M נשיא זה מלך]', בהוצאת [[את"ה העולמי]].}}.

להגדרת תפקידו של נשיא הדור, מובא בתורת הרבי מאמר חז"ל{{הערה|דברים רבה פרשה י"א, ד. מדרש [[תהלים]] (באבער) על הפסוק תהלים צ, א.}} על משה רבינו, "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה האלקים". ביאור הדברים הוא שמשה רבינו מחבר בשלימות את שתי הקצוות של ה[[רוחניות]] וה[[גשמיות]] - בהיותו בטל לגמרי לה', ויחד עם זאת [[נשמה]] בתוך [[גוף]] גשמי{{הערה|ראה שיחות שבת פרשת צו וי"א ניסן תנש"א. ועוד.}}.

כיון שתפקידו של נשיא הדור הוא לחבר את הרוחניות והגשמיות בשלימות, הוא מוכרח להיות אדם גשמי בעולם הזה{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=22&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 6]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=18&hilite= חלק כ"ו ע' 7]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 63 וע' 65.}}; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא{{הערה|אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל [[אגרת הקודש - סימן כ"ז|אגרת הקודש, סימן כ"ז]]); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של הנשיאים שלפניו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ"ו שם).}}.

עוד מבאר הרבי כי הנשיא שבכל דור הוא ה[[משיח שבדור]], והוא עומד מוכן לגאול את ישראל אם יזכה הדור לכך; ואם לא זכו, עובר התפקיד לנשיא הדור הבא{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=375&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 360]. קונטרס בית רבינו שבבבל סעיף ה' ובהערה 53. ועוד.}}.

===דורנו - דור הגאולה===
{{ערך מורחב|הדור השביעי}}
דורנו, [[הדור השביעי]], הוכרז על ידי הרבי מיד עם תחילתו כדור השביעי והמשלים של נשיאי [[חסידות חב"ד]], שבו תסתיים העבודה להביא את הגאולה. על דברים אלו, שדורנו הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה", חזר הרבי מאות פעמים בשיחותיו.

בהמשך השנים הסביר הרבי כי לא זו בלבד שדורנו '''יזכה''' לגאולה – אלא שאירועי הגאולה [[טעימה מהגאולה בדורנו|התחילו להתגשם]] בעולם הזה הגשמי. הרבי הצביע על אירועים שונים שהתרחשו כסימני הגאולה, והגדול שבהם הוא אירוע [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]] והכרזתו "הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|כמתואר במדרש - ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תצט.}}, אותה ייחס להכרזתו שלו בשנת [[תנש"א]]{{הערה|ראה שיחות ש"פ חיי שרה, ש"פ נשא תנש"א. ועוד רבות נוספות – נלקטו בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}. לאור זאת, קבע הרבי כי המשיח שבדורנו אינו רק מועמד פוטנציאלי לתפקיד (שיכול להעביר את התפקיד למחליפו), אלא הוא קיבל את השליחות וכבר החל לפעול [[הרבי כמלך המשיח|בתור מלך המשיח]] - עד להמשך והשלמת שליחותו בגאולה השלימה{{הערה|[[דבר מלכות וירא]] סעיף י"ד, [[דבר מלכות חיי שרה]] סעיף י"ג. וראה גם [[דבר מלכות משפטים]].}}.

הרבי הדגיש את ההבדל הגדול בין דבריו שלו המוגדרים כ[[נבואה]], לבין [[קץ|קיצים]] שונים שנאמרו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות ולא התממשו בפועל: כל הקיצים נאמרו על פי חכמת התורה והם התרחשו רק באופן רוחני, ולא הצליחו להתממש בעולמנו הגשמי. לעומת זאת כאשר הבשורה נאמרת כנבואה היא חייבת להתרחש בגשמיות ממש{{הערה|ראה [[דבר מלכות שופטים]], ובמאמר המובא בהערה 112 שם.}}.

בנוסף, הסביר הרבי את אחת ההשלכות העיקריות מ[[נבואת הגאולה]] שבדורנו: בעוד שבדורות הקודמים יכולה הייתה להתרחש הסתלקות של נשיא הדור, בדורנו שבו העולם כולו מוכן לגאולה לא תהיה הסתלקות ודורנו ימשיך לחיות בחיים נצחיים{{הערה|[[דבר מלכות בא]].}}.

===קביעות התורה מול מציאות העולם===
הסיבה להיאחזות בהסברים האמורים כפי שמבוארים במקורות התורה, כאשר המציאות למראה עינינו הינה סותרת - הינה כיון שלאמיתות המובאות בתורה יש תוקף לקבוע את המציאות, גם כאשר לעינינו נראה אחרת. ענין זה מבואר בכמה מקומות בתורה, ומודגש ב[[תורת החסידות]] ותורת הרבי.

אחת ממצוות התורה העיקריות - לשמוע לדברי חכמים - נכתבה בפסוק כך: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"{{הערה|שופטים יז, א.}}, ו[[חז"ל]] מפרשים זאת: "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין"{{הערה|ספרי ופירוש רש"י שם.}}. זאת אומרת, שבכחם של דברי חכמים לקבוע (ואפילו לשנות) את המציאות האמיתית בעולם, גם כאשר היא נראית הפוכה, ועל יהודי להאמין בדבריהם באמונה שלימה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=139&hilite= לקוטי שיחות חלק ה' ע' 127]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 185, ושם הובאו מקורות נוספים להרחבה בענין.}}.

הסיבה לכך, היא כיון שה[[אמונה]] בקדוש ברוך הוא אינה נתונה לשיפוט השכל והחושים שלנו. אמת המידה לקבוע במה עלינו להאמין ובמה לא, מסורה אך ורק בידי הנחיות ה[[תורה]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=43&hilite= ספר המאמרים תרמ"ט ע' עדר], שחולק על דברי בעל ה'עקרים' ומבאר שהאמונה בה' היא אף בדברים שלא יצויירו בשכל, ומוכיח זאת מ"מקום הארון אינו מן המדה" ([[מסכת יומא|יומא]] כא, א).}}. בהתאם לכך אף מצויים כמה מקרים שבהם מתעמתת התורה עם המציאות כפי שמתוארת על ידי החושים או המדע, וקובעת שיש להאמין בדברי התורה גם במקרים אלו{{הערה|1=ראו למשל: סוגיית עיבורו של נחש ומחלוקת חכמי ישראל ואומות העולם ([[מסכת בכורות|בכורות]] ח, ב. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ב ע' 235 הערה 46). שיחת הרבי אודות דברי המדרש (במדבר רבה פרשה יב, יח) שעגלות הנשיאים קיימות לעולם (ש"פ וישב תשמ"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=98&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 101]). דעת הרבי אודות קביעת התורה לנכונות השיטה הגיאוצנטרית מול השיטה ההליוצנטרית (ראה ליקוט בנושא: [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=196&article=1587 האם הארץ מסתובבת סביב השמש?] באתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]). וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14513&st=&pgnum=190&hilite= שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ד ע' קפא], לגבי סוגיית "יעקב אבינו לא מת" (תענית ה, ב): "כל החושים ועיני הבשר מבוטלים כלפי המקרא אני דורש, כי זהו המציאות, וזוהי הדרך דרך התורה ללכת בה ואחריה בתמימות מבלי לנטות".

מקורות נוספים נלקטו במקורות שבקישורים החיצוניים.}}.
===כמלך המשיח===
{{ערך מורחב|חיים נצחיים במלך המשיח}}
במקורות התורניים מובא של[[מלך המשיח]] יהיה [[חיים נצחיים]], וכיוון ש[[הרבי]] מוגדר כ[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]].}} מוענקים לו חיים נצחיים{{הערה|שיחת קודש שבת [[פרשת האזינו]], [[תש"נ]].}}. הדבר אף נפסק ב[[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי|פסק דין הלכתי]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] ע"י הרב [[פנחס הירשפרונג]] והרב [[יצחק הנדל]] שבה נכתב שמכיוון שהרבי מוגדר כ[[בחזקת משיח]] אז חל עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה בחיים נצחיים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/569788/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח] ב{{אינפו}}.}}.

===האמונה ביחס לרבי===
לאור מקורות אלו מובן שנשיא הדור, הלוא הוא הרבי, מוכרח להיות אדם חי בגופו הגשמי בעולם הזה - ועובדה זו הינה אבן יסוד בתורת [[חסידות חב"ד]]. כמו כן ברור שדורנו הוא דור הגאולה, ונשיא דורנו יהיה מלך המשיח וכבר החל את שליחותו לגאול את עם ישראל, שליחות שאין ממנה חזרה. מקורות אלו הם היסוד לאמונת כל חסידי חב"ד בנשיאותו של הרבי והנהגתו כיום; ומהם עולה גם שנשיאות זו מוכרחת להיות של אדם חי בגוף גשמי.

==האמונה כיום==
תקופה זו - שבה האמונה נראית כסותרת למציאות הנראית בעיניים - אינה מחלישה את האמונה. אדרבה, נראה שמדובר בניסיון שמטרתו לבחון ולחזק את אמונת החסידים ברבי גם בתקופה זו של הסתר.

[[רבני חב"ד]] וה[[משפיע]]ים מרבים לעורר בכל הזדמנות אודות הצורך להוסיף בהתקשרות לרבי ובקיום הוראותיו - במיוחד העיקרית שבהן, לראות שכל אנשי הדור [[השליחות היחידה|יעמדו מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש]] - ביתר שאת בתקופת הניסיון. על פי האמונה בנצחיות חיי הרבי מתחנכים להתקשר אליו גם הדור הצעיר, ובזכותה מתקרבים אליו עוד מאות ואלפי יהודים שלא ראו בעיניהם את פניו. כמו כן הודות להנהגתו של הרבי כיום, מפעל ה[[שליחות]] הכפיל את עצמו פי כמה, וכן מופתים ממשיכים להתרחש בזכות ברכותיו.

בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כותבים אל הרבי]] באמצעות ספרי ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] שלו{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, [[נסיעה לרבי|נוסעים אליו]] לבית מדרשו [[770]] ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של [[הרבי]]{{הערה|1=כיום הפכה הנסיעה ל-770 לקונצנזוס מוחלט בין כל חסידי חב"ד, אך בשנים הראשונות שלאחר תשנ"ד הייתה הנסיעה מצומצמת בהרבה. את הנסיעה הובילו ודחפו דוקא אלו שהניפו את האמונה שהרבי חי ללא כל שינוי. להרחבה ראו ראיון עם קבוצת תמימים ממפעילי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] בחודש תשרי תשנ"ה: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84026 "היה לנו ברור: אסור ש'הכנסת אורחים' תיסגר"]''', באתר {{אינפו}}; וכן סדרת כתבות ''''הנסיון האחרון – 20 שנה לתשרי תשנ"ה'''', בתוך קובץ 'הנסיון האחרון' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ה.

ראו גם טורים ומאמרי דעה: הרב [[יהושע דובראווסקי]] – [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82382 הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז]; שמואל ש., [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78015 בין תשנ"ה לתשע"ד ● טור דעה]; [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84207 מהפכת תשרי תשע"ה ● הרב גרשון אבצן] באתר {{אינפו}}}}, משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "שיל"ו" [-שיחיה לעולם ועד], ועוד.

עם זאת, יודעים וחשים כל החסידים שהאמונה אינה השלמה עם המצב, ובתקופה זו מתגברת במיוחד זעקת '[[עד מתי]]' - כאשר בנוסף לקושי הכללי של [[גלות|גלות עם ישראל]], נוסף הקושי הנורא של ההסתר בו לא רואים את נשיא הדור - והציפיה מתחזקת לגאולה האמיתית והשלימה אז יגיע לשלימותו תהליך התגלותו של הרבי כמלך המשיח.

==ראו גם==
* [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]
* [[חיים נצחיים במלך המשיח]]
* [[נכסה וחוזר ונגלה]]
* [[חי וקיים (קובץ)]]

==קישורים חיצוניים==
{{טורים|תוכן=
* מגוון חומר ומקורות בנושא, בתוך תיקיית '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwZHRnekM5M3RTZEk נצחיות חייו של נשיא הדור]''' ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]

;מקורות
* ספר "[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMlhaa2xzLTA3M1k לקוטי מקורות]" - בענין נצחיות חייו של נשיא דורנו, בהוצאת הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]], ברוקלין תשס"ח
* קונטרס '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwTmZoWnZ0MjZ0Y0E הבן הנאמן]', בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ברוקלין תשס"ו
* [https://drive.google.com/drive/u/2/folders/0B239NTMAJ3JiTlE1emR6MUxJbWs?resourcekey=0-ITe97aZ0XOIAHvwnvxQT9g חוברות וקונטרסים בנושא נצחיות חייו של הרבי] {{רבי דרייב}}
* '''[https://www.chabad.fm/264/ משיח חי לעולם]'''. קונטרס יחי המלך המשיח, חי וקיים (שאלות ותשובות), לפקוח את העיניים, על כסאו לא ישב זר. {{חב"ד אף אם|}}
*[https://abc770.org/article_node_2223/ אוצר פניני החסידות ג'] {{*}} [https://abc770.org/article_node_4261/ הרבי מלך המשיח חי וקיים] {{*}} [https://abc770.org/article_node_1940/ הרבי מלך ישראל חי וקיים] {{*}} [https://abc770.org/article_node_1662/ מה היתה כוונת חז"ל באומרם: דוד מלך ישראל חי וקיים?] {{*}} [https://abc770.org/article_node_585/#_ftnref35 הרבי חי וקיים בפשטות] {{*}} [https://abc770.org/article_node_560/ דוד מלך ישראל חי וקיים] {{חב"ד אור אין סוף|}}
;התוועדויות ומאמרי משפיעים
* הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], ''''חי וקיים לעולמי עד'''', בתוך '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWTVMVzRuSjlBUmM וכל מאמינים שהוא חי וקיים]', בהוצאת [[את"ה המרכזי 770]], תשע"ד
* הרב [[משה סלונים]], "'''אמונה פשוטה ותמימה'''" - סדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ברוקלין תשס"ו: [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwbnlMU3M1QVZISTA חלק ראשון], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMFVsWEJ0OEJKWHc חלק שני], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwOUgtOXdIS1pud0U חלק שלישי]

;כתבות ותקשורת
* [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378ZlhPX05DME5TbHc/view?usp=sharing הרב מצגר: הרבי חי וקיים ● הנאום המלא] {{וידפו}}
* הרב מיכי יוספי, '''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/בחירה-פנימית-לכך-שהרבי-חי-וקיים/ "בחירה פנימית לכך שהרבי חי וקיים"]''', באתר {{אינפו}} {{וידאו}}
* הרב עוזי שוויצה, [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3998 רבה של כפר יונה מסביר: למה חי וקיים? ● וידאו] באתר {{אינפו}}
* [[מתי טוכפלד]], "''''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17439 הרבי חי וקיים]'''" - כתבה מתוך אתר nrg; "'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17568 מתי טוכפלד מכה שנית]'''" - ראיון המשך, באתר {{אינפו}}
* "'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65240 טוכפלד לא מתבלבל: הרבי מה"מ חי וקיים]'''", מתוך רדיו 'קול ברמה', באתר {{אינפו}} {{אודיו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55394 האקדמיה מקבלת ומסבירה: התגלות משיח]''' - אנשי אקדמיה ברב שיח בנושא "הרבי חי", מרכז מורשת מנחם בגין, באתר {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/603886/ "ללמוד מה הרבי אומר על מהותו של ג' תמוז"] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76424 ג' תמוז מזווית אחרת ● ראיון מרתק] עם [[זושא פוזנר|ר' זושא פויזנר]] {{אינפו|}}
* '''אמנים ואנשי תקשורת משוחחים על 'חי וקיים'''': [http://chabad.info/special/יובל-טייב-העולם-היום-המבין-חי-וקיים/ יובל טייב], [http://chabad.info/special/קובי-סלע-הרגשתי-שהרבי-סומך-עליי/ קובי סלע], [http://chabad.info/special/המבט-של-הרבי-חדר-לנשמתי-ומאז-מלווה-אות/ יהודה ברקן], [http://chabad.info/special/אני-חש-שאני-בעצח-שליח-של-הרבי/ גולן אזולאי], [http://chabad.info/special/אני-מרגיש-שהרבי-הרשב-בחר-את-הנשמה-שלי/ נתי רביץ], [http://chabad.info/special/אמנם-אינני-חסיד-חבד-אך-אני-חסיד-של-הרבי/ דודי שומנפלד] - מתוך פרוייקט ג' תמוז באתר {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/374072/ "הוא בחיים – ממש" • וידאו מיוחד לצפיה], [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/682625/ לרגע קטן עזבתיך: אבל למראית עין בלבד] {{אינפו}}

;שונות
*[https://chabad.info/child/61829 לב הבן הנאמן], קליפ מתוך תכנית [[ראלי (תכנית מולטימדיה)|ראלי צבאות השם]] - {{וידפו|}}}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ

2021-10-25T09:00:06Z

בן פסיסא: /* אי אזכור המקום כקברו של הרבי */

{| border="1" align="left" width="15%" cellpadding="5"
| align="center" bgcolor=#F5FFFA | '''תיבת ארכיון'''
----
[[תמונה:ארכיון.jpg|80px|כיתוב תמונה]]

[[שיחה:האוהל/ארכיון 1|1]]
|}
אפשר לדעת מה תפקידו של חבר וועד הרוחני של [[חבדפדיה]] - הרב [[שמואל קסלמן]]?
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 21:27, 13 במרץ 2016 (UTC)
מה הקשר לכאן?
::לתשומת לב, הוא לא חבר בועד של חב"דפדיה, אלא בועד של אינפו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:13, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::{{א|שיע.ק}}, אז מדוע שמו צויין בדפים [[חב"דפדיה]] ו[[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה]]?--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ח 18:22, 4 באפריל 2018 (IST)
== מה יהיה? ==

הערך כפי שהוא עתה - הזוי לחלוטין. ומכמה סיבות:

א. '''שם הרבי:''' "כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ע"פ [[מדיניות חב"דפדיה]] צריך להיות "הרבי הריי"צ".

ב. '''בפתיח:''' בלי קשר לדעתו של אף אחד, צריכה להיות מצויינת בערך העובדה הפשוטה (שאכן צויינה בגירסאות הקודמות שלו, עד שהושמטה ולא תוקנה לפני חסימת הערך), שבאוהל מבקרים רבים הרואים אותו כמקום הימצאו של הרבי. יודגש שוב, זה לא סותר לדעתו של אף אחד (בדיוק כמו שבערך [[מרכז לענייני חינוך]] מובא גם ה"מרכז" של הרחי"ק, כי זוהי העובדה המציאותית היבשה).

ג. '''הגדרת האוהל:''' עדיין לא ברור (אפשר לעיין בארכיון) מדוע א"א לתת בערך פיסקא שתבהיר בקצרה את דעותיהם של כל חסידי חב"ד לגבי המקום (כפי שזהו בשאר ערכי המחלוקת).

ד. מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?

אשמח לתגובות.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:12, 25 באפריל 2016 (UTC)
:א גוט מועד. א. גם אני סבור שכך צריך להיות התואר בפתיח. ב. החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:16, 26 באפריל 2016 (UTC)

::א. נו, בידיך האפשרות לשנות, לא? ב-ג-ד. אני זוכר היטב שכך היה. לכן שאלתי בכל זאת, אינני מבקש שזה יהיה כתוב בפתיח כפי שהיה בתחילה, אלא פיסקא נפרדת שתביא את כל הדיעות בנושא, כפי שזה בכל ערכי המחלוקת כמרכז, אגו"ח וכו'.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:52, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::מפני קדושת המועד. ראשית, שים לב שהסיבות שציינת לא הופכות את הערך להזוי. בטח לא א' וד'.

:::בנוגע לב', הודגש בכמה מקומות שכאן זה חבדפדי' ולא ויקיפדי'. ולכן אנו מחוייבים בהבאת עובדות הנוגעות לחב"ד (לפי השקפת האתר) ותו לא. ולשם דוגמא (להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן), בויקיפדי' מופיעים בפתיח של ערך [[הר הבית]] כל מיני "עובדות" שבחבדפדי' לא מופיעים. וגם לא יופיעו, כמובן. אמנם אין על ה"עובדות" חולק, אבל על ההתייחסות אליהם - בהחלט כן.

:::בנוגע לג', אין פה שני צדדים שצריך להבהיר כל אחד את דעתו (כמו בערכים שציינת), אלא זו סוגיא רגישה שיש בה מגוון דעות והתייחסויות, ומקומם בהתוועדויות החסידיות או בשיחות משפיע ומושפע. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 13:16 • '''יחי המלך המשיח!'''

::::ראשית, הרשה לי להתנצל על התואר המזלזל שהענקתי לערך בלי לשים לב. ודאי שהערך לא הזוי כלל ואף יפה ומסכם היטב.

::::ובכל זאת תמיד יש מה לתקן...

::::בנוגע לב', הנה ציטוט ממה שכתב מפעיל המערכת שיע [[שיחה:ארגון הפנסאים|כאן]]: "היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, '''ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן''' של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'".

::::כלומר, המדיניות של חב"דפדיה אינה טוענת שיש להשוות את הדעות בנוגע להר הבית, לדעות פנים-חב"דיות. ראיה נוספת: בערך על הרבי לא הובאו כמובן סילופי הספר "הרבי מלובביץ' בחייו" וכו', למרות שזהו ספר מדעי, כי זה לא שייך. לאידך, בכל ערכי המחלוקת יש התייחסות לשני הצדדים, ואין שום סיבה בעולם שלא לעשות זאת גם בערך הזה.

::::אסביר שוב: האתר הוא אתר אנציקלופדי. כשאנשים נכנסים ומחפשים את הערך הזה, ומוצאים אותו כתוב כך בפשטות בלי שום הסברים, זה מוריד את הערך של האתר, כי הוא מתעלם ובמוצהר מעובדות (שיש רבים שרואים את המקום כנ"ל).

::::"מגוון הדעות וההתייחסויות" ניתנות לליבון, כמובן, בהתוועדות חסידית או בשיחות פנימיות. למרות זאת, תפקידה של חב"דפדיה הוא להביא את העובדות כפי שהן - שיש כאן מחלוקת בעניין. זכותה של חב"דפדיה להביא את מה שהיא רוצה כפתיח לערך (אם כך הכריעה הועדה הרוחנית), אך אין זו זכותה להתעלם לחלוטין ולא להזכיר - אם שמה הוא '''חב"ד'''פדיה. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 16:41, 26 באפריל 2016 (UTC)

:::::ראה שוב בערך שציינת (הר הבית), מובאת שם התייחסות הרבי לעליה להר הבית בימינו (כנגד אותם העולים). האם דעתם של רוב חסידי חב"ד, נחשבת לדעה גרועה יותר שאין לתת לה שום מקום בחב"דפדיה??--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:04, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::לא בדיוק הבנתי את ההשוואה לדעת הרבי בנושא העלי' להר הבית. האם התכוונת לומר שדעת רוב חסידי חב"ד היא שצריך לעלות להר הבית? ואתה שואל למה היא לא הוזכרה שם?
::::::בנוגע לציטוטיך מדברי שיע, שים לב שהמדיניות של חבדפדי' נוסחה היטב במקומה, והיא לא נקבעת על פי דקדוקי עניות שייתפסו במילות מפעילי המערכת בדפי השיחה. שיע ב"ה חי וקיים והוא הביע את עצמו בבירור בדף זה.
::::::ובקשר למה שהסברת שוב אחזור שוב, שאת העובדות כפי ש"רבים רואים" אפשר לקרוא גם בויקיפדי', ושם גם אפשר לקרוא כיצד רבים רואים את הר הבית ואת ארץ ישראל בכלל. אולם בחבדפדי' נצמדים לדעת הרבי בהתאם למתווה הועדה הרוחנית -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 19:02 • '''יחי המלך המשיח!'''

:::::::בערך שם מובאת דעתו של הרבי '''נגד''' אלו שעולים להר הבית. שזה מינימום של מה שאמור להופיע כאן בערך (שיש כאלו שאומרים כך וכך, אבל מדברי הרבי מובן שכך וכך).
:::::::וזו ראיה נוספת לכך שגם בחב"דפדיה מביאים עובדות לאשורן, בצירוף הדחיה שלהן ע"פ דברי הרבי במקומות המתאימים.
:::::::וכבר הזכרתי קודם שלכו"ע אין כלל להשוות בין הדברים, והראי', שיש כאן ערכים על [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[חיים יהודה קרינסקי]] ועוד ועוד, אך אין כאן ערך על [[שך|הוא]] או [[קוטלר|ההוא]].

:::::::בקשר להערתך על מדיניות חב"דפדיה, הנה הציטוט מתוך הדף: "'''מדיניות וכללי כתיבה''' בחב"דפדיה נקבעים על ידי המשתמשים, בכפוף להנהלה ה[[רוחנית]]".
:::::::לכן הבאתי ראיה מדברי שיע (ולא שזו ראיה מוחצת, כמובן). אין בכוונתי להיצמד ל"דקדוקי עניות" אלא זה ברור מה כוונתו, אם תרצה תעיין [[שיחה:ארגון הפנסאים|שם]]. לאידך, אני בהחלט חושב שכדאי לפתוח על זה דיון ב[[אולם דיונים]] (יחסה של חב"דפדיה לדעות "אנטיות"), ואכן אפתח עכשיו. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:16, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::::לדעתי משתמש 5778 צודק בהבנת רוחה של חב"דפדיה. צריך גם לזכור שכשאנחנו מתעלמים מהעובדה שיש דעות שונות, ויתירה מזו, שהאדם הממוצע שלא נחשף לשיחות הקודש, גם הוא משוכנע שהאוהל הוא מקום... אנחנו פוגעים בראש ובראשונה באמינות שלנו. ואני כותב את הדברים למרות שאישית איני הולך לאוהל כלל.
::::::::ולאחר כל הדברים והאמת הללו, והיות שהייתה החלטה מפורשת של הוועדה הרוחנית בנושא להתייחס למקום רק כאל מנוחותו כבוד של אדמו"ר הריי"צ, לא ניתן לשנות בינתיים דבר. אבל אבקש שידונו בעניין שוב, ואקווה שגם בהרכב מורחב יותר מזה שבו ניתנה ההחלטה הקודמת, ומקווה שנזכה בעזרתם לכוון לרצון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ו 20:03, 4 במאי 2016 (UTC)
:::::::::גם לדעתי צריכה להיות התייחסות לזה, אך ניסוח הענין הוא מאד מורכב וכמעט בלתי אפשרי. אפילו אם נכניס רק את הדעה שמתעלמת לחלוטין וכו', נצטרך לכתוב ש"למרות שבעיני בשר ראינו כך וכך, מאמינים חסידי חב"ד שזה רק ניסיון ודמיון" ('''לדוגמא!'''). אז לכתוב בצורה ברורה מהו ה"כך וכך" לא יעלה על הדעת, כמובן. כשם שבערך על [[ג' תמוז]] אין שום התייחסות למאורע שנראה לעיני בשר (אלא רק לתוצאה - "הרבי נעלם מעינינו"). ולא לכתוב בכלל מה נראה שקרה - יותיר את הקטע לא מובן בעליל. מקווה שהובנתי -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:29, כ"ו בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(4 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
בכל מקרה ומה שלא יוחלט, בוודאי שצריך להיות מודגש בבירור מהניסוח שהתייחסותנו ל"דעת" העולם בנדון זה אינה שונה מהתייחסותנו בענין ה[[אבולוציה]], או [[מדינת ישראל]]; שכל קורא בערך מבין מיד, בלי צורך לחשוב ולהתעמק, שהערך נכתב מנקודת המבט של אמת התורה האחת והיחידה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 05:02, 5 במאי 2016 (UTC)
::אני מקווה שאני לא יעצבן אף אחד, (פשוט רק עכשיו קראתי את השיחה הזאת), אני מעוניין להבין מדוע מופרך לכתוב: "אפי' שלעיני בשר נראה שהיה הסתלקות ח"ו רוב חסידי חב"ד מאמינים כי זה רק דמיון וניסיון וכו' וכו'" (ולהוסיף הסברים והוכחות וכו')??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:48, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

מדוע נשאר הקישור לאתר האוהל, אחרי כל הטעמים הנ"ל שלא לצרפו???

== ערב ר"ח ==

אינני רוצה לפתוח במסע שחזורים, אז אשאל את [[משתמש:דור השביעי]] כמה זה ה"הרבה" הנוהגים לעלות בערב ר"ח, והאם בכמות הם מתקרבים לחצי, רבע או שמינית מהעולים בערב ר"ה וכד'. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:51, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:: וודאי שאין פרופורציה בין ג תמוז לערב ראש חודש אבל היכן כתוב שבערב ר"ח מגיעים כמו בג תמוז בסך הכל כתוב "בעיקר" והפירוש ימים יותר מתוגברים אבל זה לא עקרוני ואים זה מה שיעשה לך טוב בחיים תמחוק את זה[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 07:37, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::הרבי נוהג, וממילא זה הכי נכון ומתאים בעולם לכתוב 'נוהגים'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:39, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

==השיחה על עניין ה"פת בסלו"==
באותה שיחה הרבי גם התבטא כי "ביצר-הרע אינו מתיימר להגביה את תקיפותו, משום שאז -יתבטל לגמרי"!!

== הרבי ==

אם איני טועה, הרבי מליובאוויטש גם הוא קבור שם. אז תוסיפו את העובדה הזו. [[מיוחד:תרומות/79.183.106.111|79.183.106.111]] 04:59, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה כתוב, "האוהל הינו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ". --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:17, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא כתוב כי המעיר למעלה התכוון לרבי נשיא דורנו [[מיוחד:תרומות/80.246.133.79|80.246.133.79]] 20:32, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
אם התכוונת לרבי שליט"א מלך המשיח אז אתה בהחלט טועה! אם זה באמת מענין אותך אתה מוזמן לגשת לערך "חייו הנצחיים של הרבי".

== תהיו שלמים עם עצמכם ==

אנחנו מתכננים כעת טיול לניורק וכאן אני פוגש את הערך.
אם אתם שייכים לזרם המשחיסטי (כפי המובן באופן גורף מתוכן הערך כולו) תהיו החלטיים ואל תשלחו אותי בסוף הערך לאתר האוהל שע"י קבר הרבי. כוונתי: להוריד את הקישורית לאתר הנ"ל.
כעורך מנוסה בויקיפדיה אני חושב שזכותכם המלאה לעשות זאת והצגת הקישור מראה משהו על תוקף עמדתכם בענין. בהצלחה!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
:הקישור הוכנס לערך לאחר דיונים רבים בכדי להוות מענה וסיוע שמחפשים מידע על האוהל ודרכי הגישה אליו. כולם מודים כי האוהל הוא מקום קדוש בפני עצמו עקב היותו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ ואין לאף אחד חלילה אינטרס למעט את כמות המבקרים שם. יש דברים שחייבים להכניס, והרוצה לטעות - יטעה--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ב' טבת]] [[תשע"ח]] 12:00, 20 בדצמבר 2017 (UTC)
::קער א וועלט, היכן היה דיון כזה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע"ח 04:14, 5 באפריל 2018 (IST)
:::אני חושב שאכן צריכים להוריד את הקישור הזה. הביאו במשך השיחה כמין שאלה ותשובה בנידון וכאן הנני לצטט: "מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?" והתשובה היתה: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]". - כך נסתיים הדיון. אחרי כל זה מגיע אחד וטוען שכבר היה דיון והוחלט '''להכניס''' את זה. - ???
:::באמת שאלה איך זה עדין נשאר?[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 10:52, 2 באוגוסט 2018 (IST)

יחי המלך המשיח, הקישור לאתר של האוהל הוא קישור שאמור להימחק לצמיתות ברגע זה ממש! כמו שכולם רואים מה אמר כאן מי שעורך בויקפדיה (כאן למעלה בתחילת הפסקה), הקישור לאתר של האוהל גורם רק לחילול השם(!) מצד אחד יש את הערך על "נצחיות חייו של נשיא הדור" וכפי שאמר בתחילת הפסקה "תהיו החלטיים"!!!
ואם רוצים להגדיל את כמות המבקרים, אזי מספיק את כל מה שהכניסו שהרבי אמר על זה, ולא ח"ו ר"ל להוסיף את הקישור... ואני מתפלא על שייע, ועוד כמה, שבעצמם כתבו שהוועדה הרוחנית החליטה להוריד את הקישור אך בפועל..... ר"ל. וכמו שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע, ומשמע שלא ליטות ח"ו לצדדים, ואם הרי מכריע כצד אחד אז למה להביא צד שני????? בתקווה שיתמו חטאים מן הארץ..... --[[משתמש:18|צמח! צמח! צמח! הכריזו איתי....]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 17:45, 25 באוקטובר 2018 (IST)

:מה שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע הוא רק לצדיק אבל הרמב"ם מוסיף שחסיד הוא קיצוני לצד הנכון. ולא באתי אלא להעיר.

== הערה חשובה ==
משיגענע'ס צריך להוריד מיד את הקישור לאתר של האוהל - אתם סותרים את עצמכם אסור שיראו את זה אנשים לא מחב"ד {{אנונימי}}

== נכון להוסיף תמונת מצבת הרבי הריי"צ? ==

--נכתב בשעה 00:11 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:שאלה קשה שכדאי להתייעץ עליה עם הוועדה הרוחנית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:33 • ט"ז בתמוז ה'תש"ף
::::שאלה קשה עד מאד.. בכללות הייתי ממליץ לעיין במכתבי ר' בערלה וואלף (צפת"ו) הידועים בסדרת "חשבון צדק" 1 ו2, אודות כיצד אמורים המאמינים בשיטת "חי וקיים" להתייחס לאוחזי "ספדו ספדיא וחנטו חנטיא".
:::::דומני שזה יועיל עכ"פ במשהו לכמה ערכים כאן (כולל בענין המדובר לאחרונה - הוצאות ספרים) [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:42, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף 01:42, 8 ביולי 2020 (UTC)

== אי אזכור המקום כקברו של הרבי ==

{{א|שיע.ק}}, {{מפעילי מערכת}} וכו': איני נכנס לנושא כעת, אך מעניין אותי: על סמך-מה קובעים שאין המקום כקברו של הרבי? האם זה סותר את האפשרות שהרבי יחיה באופן גשמי, וכן העיקר- מה המקור לכך שאין הרבי קבור שם, האם יש רבנים ומשפיעים (שאפשר לקשר לשם, ולא בהתוועדות-פנימית..) שטוענים כך? אם לאו, לא מובן מניין האסמכתא של האתר (יותר נכון העורכים) עצמו, לקבוע כך. אלא"כ יש הוראה מהוועד הרוחני, וא"כ - מומלץ שזה יפורסם, ולא ישאר בחדרי חדרים. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:54, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 08:54, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:[[קונטרס בית רבינו שבבל]] שבו נכתב שמקומו הנצחי והקבוע של הרבי הוא ב[[770]] ולא בשום מקום אחר --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:47, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::{{א|שמואל חיים|אתה}} למדת את זה אי פעם? כי קביעה נחרצת כשלך לא מופיע לא שם ולא בשום התייחסות אחרת מהרבי. מה כן כתוב שם בנושא? שקדושתו של הרבי לא זזה משם גם אחרי ג' תמוז נ"ד, וכפי שמביא הרבי: {{ציטוטון|המקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות ("הכל הולך אחר החיתום") דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד"מעלין בקודש", "מוסיף והולך", עד ביאת גואל צדק}}. לפי דבריך, א"כ - אין לייחס מקום קבורת הריי"צ באהל כקבר, רח"ל. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 12:56, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 12:56, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::{{ציטוטון|ועפ"ז יש לבאר העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – '''שלהיותו מקומו הקבוע (בית) של נשיא הדור''', "הנשיא הוא הכל"|אות ד'}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:04, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים|יפה}}, עכשיו תקרא את ההמשך - מה שהבאתי לעיל - ההבהרה של הרבי שהכוונה לכך ש'''קדושתו''' של נשיא הדור לא זזה משם. שהרי לפי הפירוש שלך, אזי אותו דבר גם על הריי"צ חלילה.. למה להיות פרשנים לשיחות של הרבי, בזמן שהרבי קובע בבירור? [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:07, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:07, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::ומה הסתירה? בנוסף לזה שלא זזה קדושתו משם, זהו גם מקומו הקבוע של נשיא הדור --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:11, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::מה הסתירה? שהרבי הריי"צ קבור ואין ספק בכך ח"ו, והרבי עודד רבות עליה לציון של הרבי הריי"צ - למרות שבשיחה הנ"ל - הרבי מדבר על המקום כמקום קבוע וכו'. {{א|שמואל חיים|מובן?}} [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:14, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:14, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::ואחדד את דבריי: אין שום סתירה, בכך שאנו מאמינים שמקומו הקבוע וכו' של הרבי ב-770 (ויסכימו על העובדה הזו רבים מהרבנים ה'אנטים'), לכך שהרבי קבור באהל. זה לאו דווקא הופך את היות הרבי קבור באהל - לכך ש-770 אינו המקום הקבוע של הרבי. (היינו במילים פשוטות: שהקבר הינו דירת ארעי. כשם שגם בזמן שהרבי היה נמצא בסוכה באופן זמני בסוכות - והעובדה הזו לא הפכה לכך שבזמן סוכות 770 אינו המקום המרכזי, כך גם עתה.) . בתקוה להבנה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:24, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:24, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::::{{א|מנחם ספרא|אציין}}, שאני מכיר כמה וכמה רבנים המכונים "משיחיסטים" וכו', שאומרים שהרבי אכן נמצא באוהל, אלא שהוא חי '''שם'''. טענה מעניינת...--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:22, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:22, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::תשובה לשאלתך תמצא ב[[#מה יהיה]]: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא". בנוגע לדיון האחרון, קבר הוא לא דירת עראי, בשונה מסוכה/חנות/בית רפואה (ועיין ב-"10 גלויות גלתה ליובאוויטש") וכבר הוסבר בהרחבה בעבר. ולהעיר מהלשון 'בית רבינו' המוסבר בשיחה שם. ניתן לחפש בנאומיו/כתבותיו של ר' [[שלום יעקב חזן]] בנושא אודות הלשון "ד' אמות של נשיא דורינו' שמסביר ע"פ המבואר בקונטרס עניינה ואכמ"ל. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:49 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::לכאורה, אין טעם לדוש בנושאים שהם מעקרונותיה של חב"דפדיה. גם אני לא מסכים כלל וכלל עם מה שקורה פה, אבל ישנה [[גאולה האמיתית והשלימה|מטרה חשובה]] - ועבורה אנו עובדים, גם אם לא תמיד מסכימים.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:53, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:53, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, תודה על המידע, ועקרונית כאן סיימנו את הדיון - אך אוסיף שאלת 'רשות' - ע"פ מה הם קבעו? מה הוצג להם טרם ענו תשובה זו והאם יש לכך מקור בתורת הרבי?
::::::::::::בנוגע לדירת ארעי: עכ"פ - אי אפשר כלל ללמוד מבית רבינו שבבל את הלימוד הנ"ל - שכן באותה מידה שהרבי דיבר על עצמו דיבר על הרבי הריי"צ שגם מנוחתו כבוד באהל. מובן?

::::::::::::{{א|Memke}} - איני בקשתי שישנו מאומה, ובמיוחד שדעותיי מותאמות 99.9% עם האתר (רק בנושא האהל ישנם אי הבנות, ואי לכך הנני מבקש מקור, שכן לע"ע לא שמעתי משום משפיע או רב חב"די שהרבי לא נקבר באהל.). [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 15:08, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 15:08, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::הבאתי גם חומר לשמיעה/קריאה נוספת/עיון ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:58 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::::::רבנים ומשפיעים משיחיסטים שפוקדים ופקדו את הציון הקדוש כמקום משכנו של אדמו"ר:

::::::::::::::הרב ווילישנסקי, הרב נחמן שפירא, הרב יוסף יצחק אופן, ר' שלום יעקב חזן להבחל"ח הרב משה מרדכי ארנשטיין ז"ל, הרב שלום מענד סימפסון ז"ל, הרב אהרון יעקב שווי ז"ל, הרב פנחסב קארף ז"ל, הרב מארלאו ז"ל. חבל ועצוב שאתם מתעלמים מרוב אנ"ש ונגררים אחרי מיעוט שולי. --[[משתמש:איצקוקו|איצקוקו]] - [[שיחת משתמש:איצקוקו|שיחה]], 17:23, ט"ו בחשוון, ה'תשפ"ב 17:23, 21 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::::לא מדוייק, חלקם פוקדים את המקום כמקום הרבי הריי"צ. בכל אופן יש רבנים רבים שחושבים אחרת וביניהם הוועדה הרוחנית. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:57 • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב
{{שבירה}}חוץ מרב אחד שכתבת (אולי שניים) כל הרבנים הנ"ל פוקדים את האוהל כמקום ציונו של אדמו"ר הריי"צ ושלו בלבד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:38, 22 באוקטובר 2021 (UTC)

זו כבר שטות גמורה, מר חסיד של זמרוני. אולי אתה מכיר רק את המשפיעים בראשל"צ (אולי חוץ מאלפרוביץ).. כל אחד ואחד מהרבנים שהוזכרו לעיל משתטחים/השתטחו על ציונו של נשיא דורנו מתוך הכרה וידיעה "אז דא איז ער" (שלח תש"י), וכמעט כולם גם דיברו ועוררו על כך. אלא שלא הבנתי בכלל עפ"י מה קבע ר' יצחק הקוקו את הקריטריון למשפיע 'משיחיסט'.

[מתוכם היחיד שמדבר בכלל על אמונת ה'גוף גשמי' הוא הרב ווילשאנסקי, מפי השמועה במענה לשאלה מדוע אינו מעורר בישיבתו מספיק ע"ד השתטחות באוהל אמר הרב ווילשאנסקי שהם "מספיק חסידיים בלי זה". ה' ישמור].

נוסיף לרשימת ה'משיחיסטים' (עכ"פ עפ"י הדרך המפלגתית והמצומצמת דלעיל) את: הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ר' [[מאיר ווילשאנסקי]], ר' [[שלום דובער וולף]], ר' [[ישראל נחמן לרנר]], ר' [[יצחק אקסלרוד]], ר' [[משה אורנשטיין]], ועוד. רובם ראשי ישיבות. כל אלו מעיזים לומר את דעתם בבירור ובגלוי למי שרק רוצה לשמוע, ונוספים עליהם משפיעים ור"מים רבים שכנראה אומרים יותר בשקט, ואדרבה: תספור כמה משפיעים רציניים מדברים בשלילה (לישי"ק איני רוצה להיכנס כי אני פחות מכיר).

אמנם מכל-מקום הצדק עימך, לעצם יצירת הגניזה ההעלם והבלבול (בחי' "שינוי דגניזה") בנוגע למקום הימצאו של הרבי - אחראים לא רק כמה הזויים, אלא עסקני עורכי ודוברי ה'תנועה' המשיחיסטית כולה, וגם כמה מרבניה. ומסיימים בטוב. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 08:58, י"ט בחשוון, ה'תשפ"ב

שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ

2021-10-25T08:59:30Z

בן פסיסא: /* אי אזכור המקום כקברו של הרבי */

{| border="1" align="left" width="15%" cellpadding="5"
| align="center" bgcolor=#F5FFFA | '''תיבת ארכיון'''
----
[[תמונה:ארכיון.jpg|80px|כיתוב תמונה]]

[[שיחה:האוהל/ארכיון 1|1]]
|}
אפשר לדעת מה תפקידו של חבר וועד הרוחני של [[חבדפדיה]] - הרב [[שמואל קסלמן]]?
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 21:27, 13 במרץ 2016 (UTC)
מה הקשר לכאן?
::לתשומת לב, הוא לא חבר בועד של חב"דפדיה, אלא בועד של אינפו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:13, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::{{א|שיע.ק}}, אז מדוע שמו צויין בדפים [[חב"דפדיה]] ו[[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה]]?--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ח 18:22, 4 באפריל 2018 (IST)
== מה יהיה? ==

הערך כפי שהוא עתה - הזוי לחלוטין. ומכמה סיבות:

א. '''שם הרבי:''' "כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ע"פ [[מדיניות חב"דפדיה]] צריך להיות "הרבי הריי"צ".

ב. '''בפתיח:''' בלי קשר לדעתו של אף אחד, צריכה להיות מצויינת בערך העובדה הפשוטה (שאכן צויינה בגירסאות הקודמות שלו, עד שהושמטה ולא תוקנה לפני חסימת הערך), שבאוהל מבקרים רבים הרואים אותו כמקום הימצאו של הרבי. יודגש שוב, זה לא סותר לדעתו של אף אחד (בדיוק כמו שבערך [[מרכז לענייני חינוך]] מובא גם ה"מרכז" של הרחי"ק, כי זוהי העובדה המציאותית היבשה).

ג. '''הגדרת האוהל:''' עדיין לא ברור (אפשר לעיין בארכיון) מדוע א"א לתת בערך פיסקא שתבהיר בקצרה את דעותיהם של כל חסידי חב"ד לגבי המקום (כפי שזהו בשאר ערכי המחלוקת).

ד. מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?

אשמח לתגובות.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:12, 25 באפריל 2016 (UTC)
:א גוט מועד. א. גם אני סבור שכך צריך להיות התואר בפתיח. ב. החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:16, 26 באפריל 2016 (UTC)

::א. נו, בידיך האפשרות לשנות, לא? ב-ג-ד. אני זוכר היטב שכך היה. לכן שאלתי בכל זאת, אינני מבקש שזה יהיה כתוב בפתיח כפי שהיה בתחילה, אלא פיסקא נפרדת שתביא את כל הדיעות בנושא, כפי שזה בכל ערכי המחלוקת כמרכז, אגו"ח וכו'.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:52, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::מפני קדושת המועד. ראשית, שים לב שהסיבות שציינת לא הופכות את הערך להזוי. בטח לא א' וד'.

:::בנוגע לב', הודגש בכמה מקומות שכאן זה חבדפדי' ולא ויקיפדי'. ולכן אנו מחוייבים בהבאת עובדות הנוגעות לחב"ד (לפי השקפת האתר) ותו לא. ולשם דוגמא (להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן), בויקיפדי' מופיעים בפתיח של ערך [[הר הבית]] כל מיני "עובדות" שבחבדפדי' לא מופיעים. וגם לא יופיעו, כמובן. אמנם אין על ה"עובדות" חולק, אבל על ההתייחסות אליהם - בהחלט כן.

:::בנוגע לג', אין פה שני צדדים שצריך להבהיר כל אחד את דעתו (כמו בערכים שציינת), אלא זו סוגיא רגישה שיש בה מגוון דעות והתייחסויות, ומקומם בהתוועדויות החסידיות או בשיחות משפיע ומושפע. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 13:16 • '''יחי המלך המשיח!'''

::::ראשית, הרשה לי להתנצל על התואר המזלזל שהענקתי לערך בלי לשים לב. ודאי שהערך לא הזוי כלל ואף יפה ומסכם היטב.

::::ובכל זאת תמיד יש מה לתקן...

::::בנוגע לב', הנה ציטוט ממה שכתב מפעיל המערכת שיע [[שיחה:ארגון הפנסאים|כאן]]: "היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, '''ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן''' של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'".

::::כלומר, המדיניות של חב"דפדיה אינה טוענת שיש להשוות את הדעות בנוגע להר הבית, לדעות פנים-חב"דיות. ראיה נוספת: בערך על הרבי לא הובאו כמובן סילופי הספר "הרבי מלובביץ' בחייו" וכו', למרות שזהו ספר מדעי, כי זה לא שייך. לאידך, בכל ערכי המחלוקת יש התייחסות לשני הצדדים, ואין שום סיבה בעולם שלא לעשות זאת גם בערך הזה.

::::אסביר שוב: האתר הוא אתר אנציקלופדי. כשאנשים נכנסים ומחפשים את הערך הזה, ומוצאים אותו כתוב כך בפשטות בלי שום הסברים, זה מוריד את הערך של האתר, כי הוא מתעלם ובמוצהר מעובדות (שיש רבים שרואים את המקום כנ"ל).

::::"מגוון הדעות וההתייחסויות" ניתנות לליבון, כמובן, בהתוועדות חסידית או בשיחות פנימיות. למרות זאת, תפקידה של חב"דפדיה הוא להביא את העובדות כפי שהן - שיש כאן מחלוקת בעניין. זכותה של חב"דפדיה להביא את מה שהיא רוצה כפתיח לערך (אם כך הכריעה הועדה הרוחנית), אך אין זו זכותה להתעלם לחלוטין ולא להזכיר - אם שמה הוא '''חב"ד'''פדיה. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 16:41, 26 באפריל 2016 (UTC)

:::::ראה שוב בערך שציינת (הר הבית), מובאת שם התייחסות הרבי לעליה להר הבית בימינו (כנגד אותם העולים). האם דעתם של רוב חסידי חב"ד, נחשבת לדעה גרועה יותר שאין לתת לה שום מקום בחב"דפדיה??--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:04, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::לא בדיוק הבנתי את ההשוואה לדעת הרבי בנושא העלי' להר הבית. האם התכוונת לומר שדעת רוב חסידי חב"ד היא שצריך לעלות להר הבית? ואתה שואל למה היא לא הוזכרה שם?
::::::בנוגע לציטוטיך מדברי שיע, שים לב שהמדיניות של חבדפדי' נוסחה היטב במקומה, והיא לא נקבעת על פי דקדוקי עניות שייתפסו במילות מפעילי המערכת בדפי השיחה. שיע ב"ה חי וקיים והוא הביע את עצמו בבירור בדף זה.
::::::ובקשר למה שהסברת שוב אחזור שוב, שאת העובדות כפי ש"רבים רואים" אפשר לקרוא גם בויקיפדי', ושם גם אפשר לקרוא כיצד רבים רואים את הר הבית ואת ארץ ישראל בכלל. אולם בחבדפדי' נצמדים לדעת הרבי בהתאם למתווה הועדה הרוחנית -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 19:02 • '''יחי המלך המשיח!'''

:::::::בערך שם מובאת דעתו של הרבי '''נגד''' אלו שעולים להר הבית. שזה מינימום של מה שאמור להופיע כאן בערך (שיש כאלו שאומרים כך וכך, אבל מדברי הרבי מובן שכך וכך).
:::::::וזו ראיה נוספת לכך שגם בחב"דפדיה מביאים עובדות לאשורן, בצירוף הדחיה שלהן ע"פ דברי הרבי במקומות המתאימים.
:::::::וכבר הזכרתי קודם שלכו"ע אין כלל להשוות בין הדברים, והראי', שיש כאן ערכים על [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[חיים יהודה קרינסקי]] ועוד ועוד, אך אין כאן ערך על [[שך|הוא]] או [[קוטלר|ההוא]].

:::::::בקשר להערתך על מדיניות חב"דפדיה, הנה הציטוט מתוך הדף: "'''מדיניות וכללי כתיבה''' בחב"דפדיה נקבעים על ידי המשתמשים, בכפוף להנהלה ה[[רוחנית]]".
:::::::לכן הבאתי ראיה מדברי שיע (ולא שזו ראיה מוחצת, כמובן). אין בכוונתי להיצמד ל"דקדוקי עניות" אלא זה ברור מה כוונתו, אם תרצה תעיין [[שיחה:ארגון הפנסאים|שם]]. לאידך, אני בהחלט חושב שכדאי לפתוח על זה דיון ב[[אולם דיונים]] (יחסה של חב"דפדיה לדעות "אנטיות"), ואכן אפתח עכשיו. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:16, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::::לדעתי משתמש 5778 צודק בהבנת רוחה של חב"דפדיה. צריך גם לזכור שכשאנחנו מתעלמים מהעובדה שיש דעות שונות, ויתירה מזו, שהאדם הממוצע שלא נחשף לשיחות הקודש, גם הוא משוכנע שהאוהל הוא מקום... אנחנו פוגעים בראש ובראשונה באמינות שלנו. ואני כותב את הדברים למרות שאישית איני הולך לאוהל כלל.
::::::::ולאחר כל הדברים והאמת הללו, והיות שהייתה החלטה מפורשת של הוועדה הרוחנית בנושא להתייחס למקום רק כאל מנוחותו כבוד של אדמו"ר הריי"צ, לא ניתן לשנות בינתיים דבר. אבל אבקש שידונו בעניין שוב, ואקווה שגם בהרכב מורחב יותר מזה שבו ניתנה ההחלטה הקודמת, ומקווה שנזכה בעזרתם לכוון לרצון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ו 20:03, 4 במאי 2016 (UTC)
:::::::::גם לדעתי צריכה להיות התייחסות לזה, אך ניסוח הענין הוא מאד מורכב וכמעט בלתי אפשרי. אפילו אם נכניס רק את הדעה שמתעלמת לחלוטין וכו', נצטרך לכתוב ש"למרות שבעיני בשר ראינו כך וכך, מאמינים חסידי חב"ד שזה רק ניסיון ודמיון" ('''לדוגמא!'''). אז לכתוב בצורה ברורה מהו ה"כך וכך" לא יעלה על הדעת, כמובן. כשם שבערך על [[ג' תמוז]] אין שום התייחסות למאורע שנראה לעיני בשר (אלא רק לתוצאה - "הרבי נעלם מעינינו"). ולא לכתוב בכלל מה נראה שקרה - יותיר את הקטע לא מובן בעליל. מקווה שהובנתי -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:29, כ"ו בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(4 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
בכל מקרה ומה שלא יוחלט, בוודאי שצריך להיות מודגש בבירור מהניסוח שהתייחסותנו ל"דעת" העולם בנדון זה אינה שונה מהתייחסותנו בענין ה[[אבולוציה]], או [[מדינת ישראל]]; שכל קורא בערך מבין מיד, בלי צורך לחשוב ולהתעמק, שהערך נכתב מנקודת המבט של אמת התורה האחת והיחידה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 05:02, 5 במאי 2016 (UTC)
::אני מקווה שאני לא יעצבן אף אחד, (פשוט רק עכשיו קראתי את השיחה הזאת), אני מעוניין להבין מדוע מופרך לכתוב: "אפי' שלעיני בשר נראה שהיה הסתלקות ח"ו רוב חסידי חב"ד מאמינים כי זה רק דמיון וניסיון וכו' וכו'" (ולהוסיף הסברים והוכחות וכו')??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:48, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

מדוע נשאר הקישור לאתר האוהל, אחרי כל הטעמים הנ"ל שלא לצרפו???

== ערב ר"ח ==

אינני רוצה לפתוח במסע שחזורים, אז אשאל את [[משתמש:דור השביעי]] כמה זה ה"הרבה" הנוהגים לעלות בערב ר"ח, והאם בכמות הם מתקרבים לחצי, רבע או שמינית מהעולים בערב ר"ה וכד'. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:51, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:: וודאי שאין פרופורציה בין ג תמוז לערב ראש חודש אבל היכן כתוב שבערב ר"ח מגיעים כמו בג תמוז בסך הכל כתוב "בעיקר" והפירוש ימים יותר מתוגברים אבל זה לא עקרוני ואים זה מה שיעשה לך טוב בחיים תמחוק את זה[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 07:37, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::הרבי נוהג, וממילא זה הכי נכון ומתאים בעולם לכתוב 'נוהגים'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:39, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

==השיחה על עניין ה"פת בסלו"==
באותה שיחה הרבי גם התבטא כי "ביצר-הרע אינו מתיימר להגביה את תקיפותו, משום שאז -יתבטל לגמרי"!!

== הרבי ==

אם איני טועה, הרבי מליובאוויטש גם הוא קבור שם. אז תוסיפו את העובדה הזו. [[מיוחד:תרומות/79.183.106.111|79.183.106.111]] 04:59, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה כתוב, "האוהל הינו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ". --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:17, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא כתוב כי המעיר למעלה התכוון לרבי נשיא דורנו [[מיוחד:תרומות/80.246.133.79|80.246.133.79]] 20:32, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
אם התכוונת לרבי שליט"א מלך המשיח אז אתה בהחלט טועה! אם זה באמת מענין אותך אתה מוזמן לגשת לערך "חייו הנצחיים של הרבי".

== תהיו שלמים עם עצמכם ==

אנחנו מתכננים כעת טיול לניורק וכאן אני פוגש את הערך.
אם אתם שייכים לזרם המשחיסטי (כפי המובן באופן גורף מתוכן הערך כולו) תהיו החלטיים ואל תשלחו אותי בסוף הערך לאתר האוהל שע"י קבר הרבי. כוונתי: להוריד את הקישורית לאתר הנ"ל.
כעורך מנוסה בויקיפדיה אני חושב שזכותכם המלאה לעשות זאת והצגת הקישור מראה משהו על תוקף עמדתכם בענין. בהצלחה!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
:הקישור הוכנס לערך לאחר דיונים רבים בכדי להוות מענה וסיוע שמחפשים מידע על האוהל ודרכי הגישה אליו. כולם מודים כי האוהל הוא מקום קדוש בפני עצמו עקב היותו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ ואין לאף אחד חלילה אינטרס למעט את כמות המבקרים שם. יש דברים שחייבים להכניס, והרוצה לטעות - יטעה--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ב' טבת]] [[תשע"ח]] 12:00, 20 בדצמבר 2017 (UTC)
::קער א וועלט, היכן היה דיון כזה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע"ח 04:14, 5 באפריל 2018 (IST)
:::אני חושב שאכן צריכים להוריד את הקישור הזה. הביאו במשך השיחה כמין שאלה ותשובה בנידון וכאן הנני לצטט: "מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?" והתשובה היתה: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]". - כך נסתיים הדיון. אחרי כל זה מגיע אחד וטוען שכבר היה דיון והוחלט '''להכניס''' את זה. - ???
:::באמת שאלה איך זה עדין נשאר?[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 10:52, 2 באוגוסט 2018 (IST)

יחי המלך המשיח, הקישור לאתר של האוהל הוא קישור שאמור להימחק לצמיתות ברגע זה ממש! כמו שכולם רואים מה אמר כאן מי שעורך בויקפדיה (כאן למעלה בתחילת הפסקה), הקישור לאתר של האוהל גורם רק לחילול השם(!) מצד אחד יש את הערך על "נצחיות חייו של נשיא הדור" וכפי שאמר בתחילת הפסקה "תהיו החלטיים"!!!
ואם רוצים להגדיל את כמות המבקרים, אזי מספיק את כל מה שהכניסו שהרבי אמר על זה, ולא ח"ו ר"ל להוסיף את הקישור... ואני מתפלא על שייע, ועוד כמה, שבעצמם כתבו שהוועדה הרוחנית החליטה להוריד את הקישור אך בפועל..... ר"ל. וכמו שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע, ומשמע שלא ליטות ח"ו לצדדים, ואם הרי מכריע כצד אחד אז למה להביא צד שני????? בתקווה שיתמו חטאים מן הארץ..... --[[משתמש:18|צמח! צמח! צמח! הכריזו איתי....]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 17:45, 25 באוקטובר 2018 (IST)

:מה שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע הוא רק לצדיק אבל הרמב"ם מוסיף שחסיד הוא קיצוני לצד הנכון. ולא באתי אלא להעיר.

== הערה חשובה ==
משיגענע'ס צריך להוריד מיד את הקישור לאתר של האוהל - אתם סותרים את עצמכם אסור שיראו את זה אנשים לא מחב"ד {{אנונימי}}

== נכון להוסיף תמונת מצבת הרבי הריי"צ? ==

--נכתב בשעה 00:11 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:שאלה קשה שכדאי להתייעץ עליה עם הוועדה הרוחנית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:33 • ט"ז בתמוז ה'תש"ף
::::שאלה קשה עד מאד.. בכללות הייתי ממליץ לעיין במכתבי ר' בערלה וואלף (צפת"ו) הידועים בסדרת "חשבון צדק" 1 ו2, אודות כיצד אמורים המאמינים בשיטת "חי וקיים" להתייחס לאוחזי "ספדו ספדיא וחנטו חנטיא".
:::::דומני שזה יועיל עכ"פ במשהו לכמה ערכים כאן (כולל בענין המדובר לאחרונה - הוצאות ספרים) [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:42, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף 01:42, 8 ביולי 2020 (UTC)

== אי אזכור המקום כקברו של הרבי ==

{{א|שיע.ק}}, {{מפעילי מערכת}} וכו': איני נכנס לנושא כעת, אך מעניין אותי: על סמך-מה קובעים שאין המקום כקברו של הרבי? האם זה סותר את האפשרות שהרבי יחיה באופן גשמי, וכן העיקר- מה המקור לכך שאין הרבי קבור שם, האם יש רבנים ומשפיעים (שאפשר לקשר לשם, ולא בהתוועדות-פנימית..) שטוענים כך? אם לאו, לא מובן מניין האסמכתא של האתר (יותר נכון העורכים) עצמו, לקבוע כך. אלא"כ יש הוראה מהוועד הרוחני, וא"כ - מומלץ שזה יפורסם, ולא ישאר בחדרי חדרים. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:54, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 08:54, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:[[קונטרס בית רבינו שבבל]] שבו נכתב שמקומו הנצחי והקבוע של הרבי הוא ב[[770]] ולא בשום מקום אחר --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:47, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::{{א|שמואל חיים|אתה}} למדת את זה אי פעם? כי קביעה נחרצת כשלך לא מופיע לא שם ולא בשום התייחסות אחרת מהרבי. מה כן כתוב שם בנושא? שקדושתו של הרבי לא זזה משם גם אחרי ג' תמוז נ"ד, וכפי שמביא הרבי: {{ציטוטון|המקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות ("הכל הולך אחר החיתום") דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד"מעלין בקודש", "מוסיף והולך", עד ביאת גואל צדק}}. לפי דבריך, א"כ - אין לייחס מקום קבורת הריי"צ באהל כקבר, רח"ל. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 12:56, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 12:56, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::{{ציטוטון|ועפ"ז יש לבאר העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – '''שלהיותו מקומו הקבוע (בית) של נשיא הדור''', "הנשיא הוא הכל"|אות ד'}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:04, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים|יפה}}, עכשיו תקרא את ההמשך - מה שהבאתי לעיל - ההבהרה של הרבי שהכוונה לכך ש'''קדושתו''' של נשיא הדור לא זזה משם. שהרי לפי הפירוש שלך, אזי אותו דבר גם על הריי"צ חלילה.. למה להיות פרשנים לשיחות של הרבי, בזמן שהרבי קובע בבירור? [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:07, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:07, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::ומה הסתירה? בנוסף לזה שלא זזה קדושתו משם, זהו גם מקומו הקבוע של נשיא הדור --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:11, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::מה הסתירה? שהרבי הריי"צ קבור ואין ספק בכך ח"ו, והרבי עודד רבות עליה לציון של הרבי הריי"צ - למרות שבשיחה הנ"ל - הרבי מדבר על המקום כמקום קבוע וכו'. {{א|שמואל חיים|מובן?}} [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:14, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:14, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::ואחדד את דבריי: אין שום סתירה, בכך שאנו מאמינים שמקומו הקבוע וכו' של הרבי ב-770 (ויסכימו על העובדה הזו רבים מהרבנים ה'אנטים'), לכך שהרבי קבור באהל. זה לאו דווקא הופך את היות הרבי קבור באהל - לכך ש-770 אינו המקום הקבוע של הרבי. (היינו במילים פשוטות: שהקבר הינו דירת ארעי. כשם שגם בזמן שהרבי היה נמצא בסוכה באופן זמני בסוכות - והעובדה הזו לא הפכה לכך שבזמן סוכות 770 אינו המקום המרכזי, כך גם עתה.) . בתקוה להבנה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:24, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:24, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::::{{א|מנחם ספרא|אציין}}, שאני מכיר כמה וכמה רבנים המכונים "משיחיסטים" וכו', שאומרים שהרבי אכן נמצא באוהל, אלא שהוא חי '''שם'''. טענה מעניינת...--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:22, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:22, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::תשובה לשאלתך תמצא ב[[#מה יהיה]]: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא". בנוגע לדיון האחרון, קבר הוא לא דירת עראי, בשונה מסוכה/חנות/בית רפואה (ועיין ב-"10 גלויות גלתה ליובאוויטש") וכבר הוסבר בהרחבה בעבר. ולהעיר מהלשון 'בית רבינו' המוסבר בשיחה שם. ניתן לחפש בנאומיו/כתבותיו של ר' [[שלום יעקב חזן]] בנושא אודות הלשון "ד' אמות של נשיא דורינו' שמסביר ע"פ המבואר בקונטרס עניינה ואכמ"ל. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:49 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::לכאורה, אין טעם לדוש בנושאים שהם מעקרונותיה של חב"דפדיה. גם אני לא מסכים כלל וכלל עם מה שקורה פה, אבל ישנה [[גאולה האמיתית והשלימה|מטרה חשובה]] - ועבורה אנו עובדים, גם אם לא תמיד מסכימים.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:53, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:53, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, תודה על המידע, ועקרונית כאן סיימנו את הדיון - אך אוסיף שאלת 'רשות' - ע"פ מה הם קבעו? מה הוצג להם טרם ענו תשובה זו והאם יש לכך מקור בתורת הרבי?
::::::::::::בנוגע לדירת ארעי: עכ"פ - אי אפשר כלל ללמוד מבית רבינו שבבל את הלימוד הנ"ל - שכן באותה מידה שהרבי דיבר על עצמו דיבר על הרבי הריי"צ שגם מנוחתו כבוד באהל. מובן?

::::::::::::{{א|Memke}} - איני בקשתי שישנו מאומה, ובמיוחד שדעותיי מותאמות 99.9% עם האתר (רק בנושא האהל ישנם אי הבנות, ואי לכך הנני מבקש מקור, שכן לע"ע לא שמעתי משום משפיע או רב חב"די שהרבי לא נקבר באהל.). [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 15:08, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 15:08, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::הבאתי גם חומר לשמיעה/קריאה נוספת/עיון ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:58 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::::::רבנים ומשפיעים משיחיסטים שפוקדים ופקדו את הציון הקדוש כמקום משכנו של אדמו"ר:

::::::::::::::הרב ווילישנסקי, הרב נחמן שפירא, הרב יוסף יצחק אופן, ר' שלום יעקב חזן להבחל"ח הרב משה מרדכי ארנשטיין ז"ל, הרב שלום מענד סימפסון ז"ל, הרב אהרון יעקב שווי ז"ל, הרב פנחסב קארף ז"ל, הרב מארלאו ז"ל. חבל ועצוב שאתם מתעלמים מרוב אנ"ש ונגררים אחרי מיעוט שולי. --[[משתמש:איצקוקו|איצקוקו]] - [[שיחת משתמש:איצקוקו|שיחה]], 17:23, ט"ו בחשוון, ה'תשפ"ב 17:23, 21 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::::לא מדוייק, חלקם פוקדים את המקום כמקום הרבי הריי"צ. בכל אופן יש רבנים רבים שחושבים אחרת וביניהם הוועדה הרוחנית. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:57 • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב
{{שבירה}}חוץ מרב אחד שכתבת (אולי שניים) כל הרבנים הנ"ל פוקדים את האוהל כמקום ציונו של אדמו"ר הריי"צ ושלו בלבד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:38, 22 באוקטובר 2021 (UTC)

זו כבר שטות גמורה, מר חסיד של זמרוני. אולי אתה מכיר רק את המשפיעים בראשל"צ (אולי חוץ מאלפרוביץ).. כל אחד ואחד מהרבנים שהוזכרו לעיל משתטחים/השתטחו על ציונו של נשיא דורנו מתוך הכרה וידיעה "אז דא איז ער" (שלח תש"י), וכמעט כולם גם דיברו ועוררו על כך. אלא שלא הבנתי בכלל עפ"י מה קבע ר' יצחק הקוקו את הקריטריון למשפיע 'משיחיסט'.

[מתוכם היחיד שמדבר בכלל על אמונת ה'גוף גשמי' הוא הרב ווילשאנסקי, מפי השמועה במענה לשאלה מדוע אינו מעורר בישיבתו מספיק ע"ד השתטחות באוהל אמר הרב ווילשאנסקי שהם "מספיק חסידיים בלי זה". ה' ישמור].

נוסיף לרשימת ה'משיחיסטים' (עכ"פ עפ"י הדרך המפלגתית והמצומצמת דלעיל) את: הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ר' [[מאיר ווילשאנסקי]], ר' שלום דובער וולף]], ר' [[ישראל נחמן לרנר]], ר' [[יצחק אקסלרוד]], ר' [[משה אורנשטיין]], ועוד. רובם ראשי ישיבות. כל אלו מעיזים לומר את דעתם בבירור ובגלוי למי שרק רוצה לשמוע, ונוספים עליהם משפיעים ור"מים רבים שכנראה אומרים יותר בשקט, ואדרבה: תספור כמה משפיעים רציניים מדברים בשלילה (לישי"ק איני רוצה להיכנס כי אני פחות מכיר).

אמנם מכל-מקום הצדק עימך, לעצם יצירת הגניזה ההעלם והבלבול (בחי' "שינוי דגניזה") בנוגע למקום הימצאו של הרבי - אחראים לא רק כמה הזויים, אלא עסקני עורכי ודוברי ה'תנועה' המשיחיסטית כולה, וגם כמה מרבניה. ומסיימים בטוב. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 08:58, י"ט בחשוון, ה'תשפ"ב

שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ

2021-10-25T08:58:17Z

בן פסיסא: /* אי אזכור המקום כקברו של הרבי */

{| border="1" align="left" width="15%" cellpadding="5"
| align="center" bgcolor=#F5FFFA | '''תיבת ארכיון'''
----
[[תמונה:ארכיון.jpg|80px|כיתוב תמונה]]

[[שיחה:האוהל/ארכיון 1|1]]
|}
אפשר לדעת מה תפקידו של חבר וועד הרוחני של [[חבדפדיה]] - הרב [[שמואל קסלמן]]?
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 21:27, 13 במרץ 2016 (UTC)
מה הקשר לכאן?
::לתשומת לב, הוא לא חבר בועד של חב"דפדיה, אלא בועד של אינפו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:13, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::{{א|שיע.ק}}, אז מדוע שמו צויין בדפים [[חב"דפדיה]] ו[[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה]]?--[[משתמש:חב"ד איז אקטיב|חב"ד איז אקטיב]] - [[שיחת משתמש:חב"ד איז אקטיב|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ח 18:22, 4 באפריל 2018 (IST)
== מה יהיה? ==

הערך כפי שהוא עתה - הזוי לחלוטין. ומכמה סיבות:

א. '''שם הרבי:''' "כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ע"פ [[מדיניות חב"דפדיה]] צריך להיות "הרבי הריי"צ".

ב. '''בפתיח:''' בלי קשר לדעתו של אף אחד, צריכה להיות מצויינת בערך העובדה הפשוטה (שאכן צויינה בגירסאות הקודמות שלו, עד שהושמטה ולא תוקנה לפני חסימת הערך), שבאוהל מבקרים רבים הרואים אותו כמקום הימצאו של הרבי. יודגש שוב, זה לא סותר לדעתו של אף אחד (בדיוק כמו שבערך [[מרכז לענייני חינוך]] מובא גם ה"מרכז" של הרחי"ק, כי זוהי העובדה המציאותית היבשה).

ג. '''הגדרת האוהל:''' עדיין לא ברור (אפשר לעיין בארכיון) מדוע א"א לתת בערך פיסקא שתבהיר בקצרה את דעותיהם של כל חסידי חב"ד לגבי המקום (כפי שזהו בשאר ערכי המחלוקת).

ד. מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?

אשמח לתגובות.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 21:12, 25 באפריל 2016 (UTC)
:א גוט מועד. א. גם אני סבור שכך צריך להיות התואר בפתיח. ב. החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:16, 26 באפריל 2016 (UTC)

::א. נו, בידיך האפשרות לשנות, לא? ב-ג-ד. אני זוכר היטב שכך היה. לכן שאלתי בכל זאת, אינני מבקש שזה יהיה כתוב בפתיח כפי שהיה בתחילה, אלא פיסקא נפרדת שתביא את כל הדיעות בנושא, כפי שזה בכל ערכי המחלוקת כמרכז, אגו"ח וכו'.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:52, 26 באפריל 2016 (UTC)
:::מפני קדושת המועד. ראשית, שים לב שהסיבות שציינת לא הופכות את הערך להזוי. בטח לא א' וד'.

:::בנוגע לב', הודגש בכמה מקומות שכאן זה חבדפדי' ולא ויקיפדי'. ולכן אנו מחוייבים בהבאת עובדות הנוגעות לחב"ד (לפי השקפת האתר) ותו לא. ולשם דוגמא (להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן), בויקיפדי' מופיעים בפתיח של ערך [[הר הבית]] כל מיני "עובדות" שבחבדפדי' לא מופיעים. וגם לא יופיעו, כמובן. אמנם אין על ה"עובדות" חולק, אבל על ההתייחסות אליהם - בהחלט כן.

:::בנוגע לג', אין פה שני צדדים שצריך להבהיר כל אחד את דעתו (כמו בערכים שציינת), אלא זו סוגיא רגישה שיש בה מגוון דעות והתייחסויות, ומקומם בהתוועדויות החסידיות או בשיחות משפיע ומושפע. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 13:16 • '''יחי המלך המשיח!'''

::::ראשית, הרשה לי להתנצל על התואר המזלזל שהענקתי לערך בלי לשים לב. ודאי שהערך לא הזוי כלל ואף יפה ומסכם היטב.

::::ובכל זאת תמיד יש מה לתקן...

::::בנוגע לב', הנה ציטוט ממה שכתב מפעיל המערכת שיע [[שיחה:ארגון הפנסאים|כאן]]: "היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, '''ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן''' של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'".

::::כלומר, המדיניות של חב"דפדיה אינה טוענת שיש להשוות את הדעות בנוגע להר הבית, לדעות פנים-חב"דיות. ראיה נוספת: בערך על הרבי לא הובאו כמובן סילופי הספר "הרבי מלובביץ' בחייו" וכו', למרות שזהו ספר מדעי, כי זה לא שייך. לאידך, בכל ערכי המחלוקת יש התייחסות לשני הצדדים, ואין שום סיבה בעולם שלא לעשות זאת גם בערך הזה.

::::אסביר שוב: האתר הוא אתר אנציקלופדי. כשאנשים נכנסים ומחפשים את הערך הזה, ומוצאים אותו כתוב כך בפשטות בלי שום הסברים, זה מוריד את הערך של האתר, כי הוא מתעלם ובמוצהר מעובדות (שיש רבים שרואים את המקום כנ"ל).

::::"מגוון הדעות וההתייחסויות" ניתנות לליבון, כמובן, בהתוועדות חסידית או בשיחות פנימיות. למרות זאת, תפקידה של חב"דפדיה הוא להביא את העובדות כפי שהן - שיש כאן מחלוקת בעניין. זכותה של חב"דפדיה להביא את מה שהיא רוצה כפתיח לערך (אם כך הכריעה הועדה הרוחנית), אך אין זו זכותה להתעלם לחלוטין ולא להזכיר - אם שמה הוא '''חב"ד'''פדיה. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 16:41, 26 באפריל 2016 (UTC)

:::::ראה שוב בערך שציינת (הר הבית), מובאת שם התייחסות הרבי לעליה להר הבית בימינו (כנגד אותם העולים). האם דעתם של רוב חסידי חב"ד, נחשבת לדעה גרועה יותר שאין לתת לה שום מקום בחב"דפדיה??--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:04, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::לא בדיוק הבנתי את ההשוואה לדעת הרבי בנושא העלי' להר הבית. האם התכוונת לומר שדעת רוב חסידי חב"ד היא שצריך לעלות להר הבית? ואתה שואל למה היא לא הוזכרה שם?
::::::בנוגע לציטוטיך מדברי שיע, שים לב שהמדיניות של חבדפדי' נוסחה היטב במקומה, והיא לא נקבעת על פי דקדוקי עניות שייתפסו במילות מפעילי המערכת בדפי השיחה. שיע ב"ה חי וקיים והוא הביע את עצמו בבירור בדף זה.
::::::ובקשר למה שהסברת שוב אחזור שוב, שאת העובדות כפי ש"רבים רואים" אפשר לקרוא גם בויקיפדי', ושם גם אפשר לקרוא כיצד רבים רואים את הר הבית ואת ארץ ישראל בכלל. אולם בחבדפדי' נצמדים לדעת הרבי בהתאם למתווה הועדה הרוחנית -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשע"ו, 19:02 • '''יחי המלך המשיח!'''

:::::::בערך שם מובאת דעתו של הרבי '''נגד''' אלו שעולים להר הבית. שזה מינימום של מה שאמור להופיע כאן בערך (שיש כאלו שאומרים כך וכך, אבל מדברי הרבי מובן שכך וכך).
:::::::וזו ראיה נוספת לכך שגם בחב"דפדיה מביאים עובדות לאשורן, בצירוף הדחיה שלהן ע"פ דברי הרבי במקומות המתאימים.
:::::::וכבר הזכרתי קודם שלכו"ע אין כלל להשוות בין הדברים, והראי', שיש כאן ערכים על [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[חיים יהודה קרינסקי]] ועוד ועוד, אך אין כאן ערך על [[שך|הוא]] או [[קוטלר|ההוא]].

:::::::בקשר להערתך על מדיניות חב"דפדיה, הנה הציטוט מתוך הדף: "'''מדיניות וכללי כתיבה''' בחב"דפדיה נקבעים על ידי המשתמשים, בכפוף להנהלה ה[[רוחנית]]".
:::::::לכן הבאתי ראיה מדברי שיע (ולא שזו ראיה מוחצת, כמובן). אין בכוונתי להיצמד ל"דקדוקי עניות" אלא זה ברור מה כוונתו, אם תרצה תעיין [[שיחה:ארגון הפנסאים|שם]]. לאידך, אני בהחלט חושב שכדאי לפתוח על זה דיון ב[[אולם דיונים]] (יחסה של חב"דפדיה לדעות "אנטיות"), ואכן אפתח עכשיו. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:16, 26 באפריל 2016 (UTC)
::::::::לדעתי משתמש 5778 צודק בהבנת רוחה של חב"דפדיה. צריך גם לזכור שכשאנחנו מתעלמים מהעובדה שיש דעות שונות, ויתירה מזו, שהאדם הממוצע שלא נחשף לשיחות הקודש, גם הוא משוכנע שהאוהל הוא מקום... אנחנו פוגעים בראש ובראשונה באמינות שלנו. ואני כותב את הדברים למרות שאישית איני הולך לאוהל כלל.
::::::::ולאחר כל הדברים והאמת הללו, והיות שהייתה החלטה מפורשת של הוועדה הרוחנית בנושא להתייחס למקום רק כאל מנוחותו כבוד של אדמו"ר הריי"צ, לא ניתן לשנות בינתיים דבר. אבל אבקש שידונו בעניין שוב, ואקווה שגם בהרכב מורחב יותר מזה שבו ניתנה ההחלטה הקודמת, ומקווה שנזכה בעזרתם לכוון לרצון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ו 20:03, 4 במאי 2016 (UTC)
:::::::::גם לדעתי צריכה להיות התייחסות לזה, אך ניסוח הענין הוא מאד מורכב וכמעט בלתי אפשרי. אפילו אם נכניס רק את הדעה שמתעלמת לחלוטין וכו', נצטרך לכתוב ש"למרות שבעיני בשר ראינו כך וכך, מאמינים חסידי חב"ד שזה רק ניסיון ודמיון" ('''לדוגמא!'''). אז לכתוב בצורה ברורה מהו ה"כך וכך" לא יעלה על הדעת, כמובן. כשם שבערך על [[ג' תמוז]] אין שום התייחסות למאורע שנראה לעיני בשר (אלא רק לתוצאה - "הרבי נעלם מעינינו"). ולא לכתוב בכלל מה נראה שקרה - יותיר את הקטע לא מובן בעליל. מקווה שהובנתי -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:29, כ"ו בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(4 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
בכל מקרה ומה שלא יוחלט, בוודאי שצריך להיות מודגש בבירור מהניסוח שהתייחסותנו ל"דעת" העולם בנדון זה אינה שונה מהתייחסותנו בענין ה[[אבולוציה]], או [[מדינת ישראל]]; שכל קורא בערך מבין מיד, בלי צורך לחשוב ולהתעמק, שהערך נכתב מנקודת המבט של אמת התורה האחת והיחידה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 05:02, 5 במאי 2016 (UTC)
::אני מקווה שאני לא יעצבן אף אחד, (פשוט רק עכשיו קראתי את השיחה הזאת), אני מעוניין להבין מדוע מופרך לכתוב: "אפי' שלעיני בשר נראה שהיה הסתלקות ח"ו רוב חסידי חב"ד מאמינים כי זה רק דמיון וניסיון וכו' וכו'" (ולהוסיף הסברים והוכחות וכו')??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:48, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

מדוע נשאר הקישור לאתר האוהל, אחרי כל הטעמים הנ"ל שלא לצרפו???

== ערב ר"ח ==

אינני רוצה לפתוח במסע שחזורים, אז אשאל את [[משתמש:דור השביעי]] כמה זה ה"הרבה" הנוהגים לעלות בערב ר"ח, והאם בכמות הם מתקרבים לחצי, רבע או שמינית מהעולים בערב ר"ה וכד'. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:51, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:: וודאי שאין פרופורציה בין ג תמוז לערב ראש חודש אבל היכן כתוב שבערב ר"ח מגיעים כמו בג תמוז בסך הכל כתוב "בעיקר" והפירוש ימים יותר מתוגברים אבל זה לא עקרוני ואים זה מה שיעשה לך טוב בחיים תמחוק את זה[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 07:37, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::הרבי נוהג, וממילא זה הכי נכון ומתאים בעולם לכתוב 'נוהגים'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:39, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

==השיחה על עניין ה"פת בסלו"==
באותה שיחה הרבי גם התבטא כי "ביצר-הרע אינו מתיימר להגביה את תקיפותו, משום שאז -יתבטל לגמרי"!!

== הרבי ==

אם איני טועה, הרבי מליובאוויטש גם הוא קבור שם. אז תוסיפו את העובדה הזו. [[מיוחד:תרומות/79.183.106.111|79.183.106.111]] 04:59, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה כתוב, "האוהל הינו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ". --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:17, 20 בספטמבר 2017 (UTC)
:זה לא כתוב כי המעיר למעלה התכוון לרבי נשיא דורנו [[מיוחד:תרומות/80.246.133.79|80.246.133.79]] 20:32, 6 בדצמבר 2017 (UTC)
אם התכוונת לרבי שליט"א מלך המשיח אז אתה בהחלט טועה! אם זה באמת מענין אותך אתה מוזמן לגשת לערך "חייו הנצחיים של הרבי".

== תהיו שלמים עם עצמכם ==

אנחנו מתכננים כעת טיול לניורק וכאן אני פוגש את הערך.
אם אתם שייכים לזרם המשחיסטי (כפי המובן באופן גורף מתוכן הערך כולו) תהיו החלטיים ואל תשלחו אותי בסוף הערך לאתר האוהל שע"י קבר הרבי. כוונתי: להוריד את הקישורית לאתר הנ"ל.
כעורך מנוסה בויקיפדיה אני חושב שזכותכם המלאה לעשות זאת והצגת הקישור מראה משהו על תוקף עמדתכם בענין. בהצלחה!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.102|212.76.124.102]] 21:36, 19 בדצמבר 2017 (UTC)
:הקישור הוכנס לערך לאחר דיונים רבים בכדי להוות מענה וסיוע שמחפשים מידע על האוהל ודרכי הגישה אליו. כולם מודים כי האוהל הוא מקום קדוש בפני עצמו עקב היותו מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ ואין לאף אחד חלילה אינטרס למעט את כמות המבקרים שם. יש דברים שחייבים להכניס, והרוצה לטעות - יטעה--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] • [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] • [[ב' טבת]] [[תשע"ח]] 12:00, 20 בדצמבר 2017 (UTC)
::קער א וועלט, היכן היה דיון כזה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשע"ח 04:14, 5 באפריל 2018 (IST)
:::אני חושב שאכן צריכים להוריד את הקישור הזה. הביאו במשך השיחה כמין שאלה ותשובה בנידון וכאן הנני לצטט: "מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?" והתשובה היתה: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא. מכאן התשובה גם לשאלות ג' וד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]". - כך נסתיים הדיון. אחרי כל זה מגיע אחד וטוען שכבר היה דיון והוחלט '''להכניס''' את זה. - ???
:::באמת שאלה איך זה עדין נשאר?[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 10:52, 2 באוגוסט 2018 (IST)

יחי המלך המשיח, הקישור לאתר של האוהל הוא קישור שאמור להימחק לצמיתות ברגע זה ממש! כמו שכולם רואים מה אמר כאן מי שעורך בויקפדיה (כאן למעלה בתחילת הפסקה), הקישור לאתר של האוהל גורם רק לחילול השם(!) מצד אחד יש את הערך על "נצחיות חייו של נשיא הדור" וכפי שאמר בתחילת הפסקה "תהיו החלטיים"!!!
ואם רוצים להגדיל את כמות המבקרים, אזי מספיק את כל מה שהכניסו שהרבי אמר על זה, ולא ח"ו ר"ל להוסיף את הקישור... ואני מתפלא על שייע, ועוד כמה, שבעצמם כתבו שהוועדה הרוחנית החליטה להוריד את הקישור אך בפועל..... ר"ל. וכמו שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע, ומשמע שלא ליטות ח"ו לצדדים, ואם הרי מכריע כצד אחד אז למה להביא צד שני????? בתקווה שיתמו חטאים מן הארץ..... --[[משתמש:18|צמח! צמח! צמח! הכריזו איתי....]] - [[שיחת משתמש:18|שיחה]] 17:45, 25 באוקטובר 2018 (IST)

:מה שהרמב"ם כותב שצריך ללכת בדרך האמצע הוא רק לצדיק אבל הרמב"ם מוסיף שחסיד הוא קיצוני לצד הנכון. ולא באתי אלא להעיר.

== הערה חשובה ==
משיגענע'ס צריך להוריד מיד את הקישור לאתר של האוהל - אתם סותרים את עצמכם אסור שיראו את זה אנשים לא מחב"ד {{אנונימי}}

== נכון להוסיף תמונת מצבת הרבי הריי"צ? ==

--נכתב בשעה 00:11 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:שאלה קשה שכדאי להתייעץ עליה עם הוועדה הרוחנית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:33 • ט"ז בתמוז ה'תש"ף
::::שאלה קשה עד מאד.. בכללות הייתי ממליץ לעיין במכתבי ר' בערלה וואלף (צפת"ו) הידועים בסדרת "חשבון צדק" 1 ו2, אודות כיצד אמורים המאמינים בשיטת "חי וקיים" להתייחס לאוחזי "ספדו ספדיא וחנטו חנטיא".
:::::דומני שזה יועיל עכ"פ במשהו לכמה ערכים כאן (כולל בענין המדובר לאחרונה - הוצאות ספרים) [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:42, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף 01:42, 8 ביולי 2020 (UTC)

== אי אזכור המקום כקברו של הרבי ==

{{א|שיע.ק}}, {{מפעילי מערכת}} וכו': איני נכנס לנושא כעת, אך מעניין אותי: על סמך-מה קובעים שאין המקום כקברו של הרבי? האם זה סותר את האפשרות שהרבי יחיה באופן גשמי, וכן העיקר- מה המקור לכך שאין הרבי קבור שם, האם יש רבנים ומשפיעים (שאפשר לקשר לשם, ולא בהתוועדות-פנימית..) שטוענים כך? אם לאו, לא מובן מניין האסמכתא של האתר (יותר נכון העורכים) עצמו, לקבוע כך. אלא"כ יש הוראה מהוועד הרוחני, וא"כ - מומלץ שזה יפורסם, ולא ישאר בחדרי חדרים. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 08:54, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 08:54, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:[[קונטרס בית רבינו שבבל]] שבו נכתב שמקומו הנצחי והקבוע של הרבי הוא ב[[770]] ולא בשום מקום אחר --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:47, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::{{א|שמואל חיים|אתה}} למדת את זה אי פעם? כי קביעה נחרצת כשלך לא מופיע לא שם ולא בשום התייחסות אחרת מהרבי. מה כן כתוב שם בנושא? שקדושתו של הרבי לא זזה משם גם אחרי ג' תמוז נ"ד, וכפי שמביא הרבי: {{ציטוטון|המקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות ("הכל הולך אחר החיתום") דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד"מעלין בקודש", "מוסיף והולך", עד ביאת גואל צדק}}. לפי דבריך, א"כ - אין לייחס מקום קבורת הריי"צ באהל כקבר, רח"ל. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 12:56, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 12:56, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::{{ציטוטון|ועפ"ז יש לבאר העילוי ד"בית רבינו שבבבל" – '''שלהיותו מקומו הקבוע (בית) של נשיא הדור''', "הנשיא הוא הכל"|אות ד'}} --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:04, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים|יפה}}, עכשיו תקרא את ההמשך - מה שהבאתי לעיל - ההבהרה של הרבי שהכוונה לכך ש'''קדושתו''' של נשיא הדור לא זזה משם. שהרי לפי הפירוש שלך, אזי אותו דבר גם על הריי"צ חלילה.. למה להיות פרשנים לשיחות של הרבי, בזמן שהרבי קובע בבירור? [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:07, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:07, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::ומה הסתירה? בנוסף לזה שלא זזה קדושתו משם, זהו גם מקומו הקבוע של נשיא הדור --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:11, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::מה הסתירה? שהרבי הריי"צ קבור ואין ספק בכך ח"ו, והרבי עודד רבות עליה לציון של הרבי הריי"צ - למרות שבשיחה הנ"ל - הרבי מדבר על המקום כמקום קבוע וכו'. {{א|שמואל חיים|מובן?}} [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:14, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:14, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::ואחדד את דבריי: אין שום סתירה, בכך שאנו מאמינים שמקומו הקבוע וכו' של הרבי ב-770 (ויסכימו על העובדה הזו רבים מהרבנים ה'אנטים'), לכך שהרבי קבור באהל. זה לאו דווקא הופך את היות הרבי קבור באהל - לכך ש-770 אינו המקום הקבוע של הרבי. (היינו במילים פשוטות: שהקבר הינו דירת ארעי. כשם שגם בזמן שהרבי היה נמצא בסוכה באופן זמני בסוכות - והעובדה הזו לא הפכה לכך שבזמן סוכות 770 אינו המקום המרכזי, כך גם עתה.) . בתקוה להבנה. [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 13:24, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 13:24, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
::::::::{{א|מנחם ספרא|אציין}}, שאני מכיר כמה וכמה רבנים המכונים "משיחיסטים" וכו', שאומרים שהרבי אכן נמצא באוהל, אלא שהוא חי '''שם'''. טענה מעניינת...--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:22, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:22, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::תשובה לשאלתך תמצא ב[[#מה יהיה]]: "החלטת הוועדה הרוחנית המובאת בארכיון הייתה, להזכיר רק את מנוחתו כבוד של הרבי הריי"צ ותו לא". בנוגע לדיון האחרון, קבר הוא לא דירת עראי, בשונה מסוכה/חנות/בית רפואה (ועיין ב-"10 גלויות גלתה ליובאוויטש") וכבר הוסבר בהרחבה בעבר. ולהעיר מהלשון 'בית רבינו' המוסבר בשיחה שם. ניתן לחפש בנאומיו/כתבותיו של ר' [[שלום יעקב חזן]] בנושא אודות הלשון "ד' אמות של נשיא דורינו' שמסביר ע"פ המבואר בקונטרס עניינה ואכמ"ל. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:49 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::לכאורה, אין טעם לדוש בנושאים שהם מעקרונותיה של חב"דפדיה. גם אני לא מסכים כלל וכלל עם מה שקורה פה, אבל ישנה [[גאולה האמיתית והשלימה|מטרה חשובה]] - ועבורה אנו עובדים, גם אם לא תמיד מסכימים.--[[משתמש:Memke|Memke]] - [[שיחת משתמש:Memke|שיחה]], 14:53, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 14:53, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, תודה על המידע, ועקרונית כאן סיימנו את הדיון - אך אוסיף שאלת 'רשות' - ע"פ מה הם קבעו? מה הוצג להם טרם ענו תשובה זו והאם יש לכך מקור בתורת הרבי?
::::::::::::בנוגע לדירת ארעי: עכ"פ - אי אפשר כלל ללמוד מבית רבינו שבבל את הלימוד הנ"ל - שכן באותה מידה שהרבי דיבר על עצמו דיבר על הרבי הריי"צ שגם מנוחתו כבוד באהל. מובן?

::::::::::::{{א|Memke}} - איני בקשתי שישנו מאומה, ובמיוחד שדעותיי מותאמות 99.9% עם האתר (רק בנושא האהל ישנם אי הבנות, ואי לכך הנני מבקש מקור, שכן לע"ע לא שמעתי משום משפיע או רב חב"די שהרבי לא נקבר באהל.). [[משתמש:מנחם ספרא|מנחם ספרא]] - [[שיחת משתמש:מנחם ספרא|שיחה]], 15:08, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ב 15:08, 4 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::הבאתי גם חומר לשמיעה/קריאה נוספת/עיון ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:58 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ב
::::::::::::::רבנים ומשפיעים משיחיסטים שפוקדים ופקדו את הציון הקדוש כמקום משכנו של אדמו"ר:

::::::::::::::הרב ווילישנסקי, הרב נחמן שפירא, הרב יוסף יצחק אופן, ר' שלום יעקב חזן להבחל"ח הרב משה מרדכי ארנשטיין ז"ל, הרב שלום מענד סימפסון ז"ל, הרב אהרון יעקב שווי ז"ל, הרב פנחסב קארף ז"ל, הרב מארלאו ז"ל. חבל ועצוב שאתם מתעלמים מרוב אנ"ש ונגררים אחרי מיעוט שולי. --[[משתמש:איצקוקו|איצקוקו]] - [[שיחת משתמש:איצקוקו|שיחה]], 17:23, ט"ו בחשוון, ה'תשפ"ב 17:23, 21 באוקטובר 2021 (UTC)
:::::::::::::::לא מדוייק, חלקם פוקדים את המקום כמקום הרבי הריי"צ. בכל אופן יש רבנים רבים שחושבים אחרת וביניהם הוועדה הרוחנית. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:57 • ט"ו בחשוון ה'תשפ"ב
{{שבירה}}חוץ מרב אחד שכתבת (אולי שניים) כל הרבנים הנ"ל פוקדים את האוהל כמקום ציונו של אדמו"ר הריי"צ ושלו בלבד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:38, 22 באוקטובר 2021 (UTC)
זו כבר שטות גמורה, מר חסיד של זמרוני. אולי אתה מכיר רק את המשפיעים בראשל"צ (אולי חוץ מאלפרוביץ).. כל אחד ואחד מהרבנים שהוזכרו לעיל משתטחים/השתטחו על ציונו של נשיא דורנו מתוך הכרה וידיעה "אז דא איז ער" (שלח תש"י), וכמעט כולם גם דיברו ועוררו על כך. אלא שלא הבנתי בכלל עפ"י מה קבע ר' יצחק הקוקו את הקריטריון למשפיע 'משיחיסט'.

[מתוכם היחיד שמדבר בכלל על אמונת ה'גוף גשמי' הוא הרב ווילשאנסקי, מפי השמועה במענה לשאלה מדוע אינו מעורר בישיבתו מספיק ע"ד השתטחות באוהל אמר הרב ווילשאנסקי שהם "מספיק חסידיים בלי זה". ה' ישמור].

נוסיף לרשימת ה'משיחיסטים' (עכ"פ עפ"י הדרך המפלגתית והמצומצמת דלעיל) את: הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], ר' [[מאיר ווילשאנסקי]], ר' שלום דובער וולף]], ר' [[ישראל נחמן לרנר]], ר' [[יצחק אקסלרוד]], ר' [[משה אורנשטיין]], ועוד. רובם ראשי ישיבות. כל אלו מעיזים לומר את דעתם בבירור ובגלוי למי שרק רוצה לשמוע, ונוספים עליהם משפיעים ור"מים רבים שכנראה אומרים יותר בשקט, ואדרבה: תספור כמה משפיעים רציניים מדברים בשלילה (לישי"ק איני רוצה להיכנס כי אני פחות מכיר).

אמנם מכל-מקום הצדק עימך, לעצם יצירת הגניזה ההעלם והבלבול (בחי' "שינוי דגניזה") בנוגע למקום הימצאו של הרבי - אחראים לא רק כמה הזויים, אלא עסקני עורכי ודוברי ה'תנועה' המשיחיסטית כולה, וגם כמה מרבניה. ומסיימים בטוב. [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 08:58, י"ט בחשוון, ה'תשפ"ב

שיחה:שמחה יצחק זאיאנץ (מגדל העמק)

2021-08-23T02:29:46Z

בן פסיסא: /* שנת לידה */

מה לא מובהר בחשיבותו של הערך לדעת מניח תבנית לא קשורה זו? [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 16:07, ט"ז באב, ה'תש"ף 16:07, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:ערך הכולל פסקה וחצי (וגם לא מובן מה במיוחד בזה) מיותר.--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה*עושים סדר בליובאוויטש!]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 16:09, ט"ז באב, ה'תש"ף 16:09, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::כמה פיסקאות אתה מזמין? היינו כמה צריך להיות לכל משפיע [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 16:10, ט"ז באב, ה'תש"ף 16:10, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:::א. נהוג להזיח בשיחות בעזרת : (נקודתיים) . ב. אם אתה שואל אותי.. אפיו שיהיה קצר וקולע אבל לא אותי שואלים כאן. צריך תולדות חייו, מה הוא עושה - (מה הדבר שגרם לעשות עליו ערך וכו')
::::ומה חסר כרגע לדעת מניח התבנית (שאכן איש לא שאלו)? [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 16:42, ט"ז באב, ה'תש"ף 16:42, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

== בטוח? ==

שקוראים לו שמחה יצחק. אני מכיר אותו בתור מאיר שמחה. או שאני פשוט עם ארץ.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 16:55, ט"ז באב, ה'תש"ף 16:55, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

ללא ספק. מהיכן אתה מכיר אותו? [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 17:01, ט"ז באב, ה'תש"ף 17:01, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:מהיכן שאתה מכיר אותו. כאילו לא בדיוק למדתי שם. אבל אני מכיר אותו ממגדל העמק. עכ"פ יש מלא סיכויים שאני טועה רק אמרתי מה שאני יודע.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:31, ט"ז באב, ה'תש"ף 17:31, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
::אכן שמחה יצחק, מאיר שמחה זאיאנץ זה מישהו אחר... | נכתב בשעה 17:38 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ז באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
:::צודק, התבלבלתי עם מישהו אחר.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:49, ט"ז באב, ה'תש"ף 17:49, 6 באוגוסט 2020 (UTC)

== שנת לידה ==

לכאורה נקרא על שם סבו, שכעת הוספתי את הערך עליו, ובמיוחד שהוא נכד שלו ואצל אשכנזים לא נוהגים לקרוא בעודם בחיים, ולכן משהו לא מסתדר עם תאריכי הפטירה והלידה. כיון שהמידע שלי מתבסס על צילום המצבה בהר הזיתים, אני נוטה להסיק שיש טעות בשנת הלידה של נשוא הערך. מי שיוכל לברר תע"ב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:32, כ"ז בתמוז, ה'תשפ"א 10:32, 7 ביולי 2021 (UTC)
:נשוא הערך אינו נכדו[[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 02:29, ט"ו באלול, ה'תשפ"א 02:29, 23 באוגוסט 2021 (UTC)

מבצע הקהלת קהילות

2021-08-23T02:26:31Z

בן פסיסא:

{{מבצעי הרבי}}'''הקהלת קהילות''' הינו מבצע עליו הכריז [[הרבי]] בשנת [[תשי"ב]], במסגרתו יצאו תלמידי ה[[תמימים]] ואברכים לנאום בבתי הכנסת ולחזור עניני [[חסידות]] בפני המתפללים. מבצע זה הינו שלב נוסף בעבודת [[הפצת המעיינות]].

==הרקע למבצע==

במהלך השנים (בעיקר בשנים הראשונות לנשיאות), עורר הרבי את ציבור החסידים ללכת בשבתות לרבים מבתי הכנסיות, ולדרוש שם בתורת החסידות. לכך נוסד 'ועד הפצת חסידות'.

בתחילת שנת [[תש"נ]] עורר הרבי במיוחד על 'הקהלת קהילות בבתי כנסיות', בהתבסס על המופיע בדרושי [[חז"ל]] על הפסוק "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"{{הערה|שמות לה, א.}}: {{ציטוטון|אמר [[הקב"ה]] למשה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם כו' כדי שילמדו ממך לדורות הבאים להקהיל קהלות כו' ללמד ולהורות לבני ישראל כו' כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני}}{{הערה|מדרש אבכיר, הובא גם בילקוט שמעוני פרשת ויקהל.}}.

בתקופה זו הדגיש הרבי ועורר שידברו בעניני פרשת השבוע, ובפרט בפסוקים שבתחלת הפרשה ובסופה. ומה טוב - דרוש אחד מתוך ספר [[אור התורה]] לאדמו"ר ה[[צמח צדק]].

==השלכות ופעולות==
[[קובץ:לוגו - הקהלת קהילות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו - מטה הקהלת קהילות העולמי]]
בעקבות מבצע זה החל הרבי להגיה שיחות, אותם נטלו הבחורים וחילקו למתפללים. שיחות אלו היוו את התשתית לסדרת הספרים [[לקוטי שיחות]].

בשנת [[תשע"ז]] הוקם 'מטה הקהלת קהילות העולמי' על ידי תלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770. המטה פועל להעצמת חשיבות היציאה להקהלת קהילות בין אנ"ש באמצעות הדפסת מודעות והוצאה לאור של עלון שבועי{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/10/09-10-2017-14-24-57-%D7%92.-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA.pdf גליון ג' - שמיני עצרת תשע"ח].}} המלקט קטעים מתורת הרבי בדבר חשיבות חזרת חסידות בבתי כנסיות, וכן עורך מבצעים בין תלמידי הישיבות המעודדים בחורים נוספים להצטרף למשתתפי מבצע הקהלת קהילות.

==לקריאה נוספת==
*'''בוודאי מוסיף אומץ''', כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד 1892 עמוד 16

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור התקשרות צאח|1480|7544||הקהלת קהילות}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2021-08-23T02:12:40Z

בן פסיסא: /* גאומ"ש אחרי התפילה */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]



==מיזם מעניין לציין==
אני רוצה להתייחס למה שקרה פה בימים האחרונים בהקשר למיזם "מעניין לציין" של {{א|ידע חסידי}}, מודבר אומנם במיזם מעניין ומחכים ביותר (אני בעצמי נהנתי ממנו) אולם הוא אינו קשור למטרה של חב"פדיה - להיות [[אנציקלופדיה]], אין קשר בין המיזם לאתר, ולכן גם אם כולם יצביעו בעד זה לא יעזור, מה גם שכל המצביעים לא היה להם זכות הצבעה כלל (להזכירם, שלוש חודשים באתר ומאה עריכות '''במרחב הראשי'''{{הערה|{{א|חלוקת קונטרסים|המנהל ממשק שלנו}} הגיע הזמן שתדאג סקריפט כזה.}}) לכן אני מבקש את החזרתו של דף המיזם לאישי, אם תרצו תוכלו לשבץ אותו בערכים המתאימים

העובדה ש{{מפעילי מערכת}} לא נמצאים בזמן האחרון, זה לא עילה להתחיל לעשות ככול אשר עולה ברצונכם, בעז"ה בשבוע הקרוב יומנו מפעילי מערכת חדשים ({{א|שיע.ק}} לטיפולך.) אבל בינתיים לשמור על איפוק.

{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:43, 21 במאי 2021 (UTC)
:אני חושב שכל עוד העריכות הם תחת מיזם ולא במרחב הראשי, אין בעיה רצינית. אני חושב, שתפקידם של המשתמשים הוותיקים, הם לא רק לגעור בהם, אלא גם ובעיקר לנסות לנווט את הדרך, כפי שב"ה הצלחנו עם כמה טרולים שכיום ב"ה עורכים בדרך המלך. בעז"ה, שבוע הבא ככל הנראה תתקיים בחירות למפעילי מערכת, ונקוה לאחריה לתנופה אדירה במיזם. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:48, י' בסיוון, ה'תשפ"א, 21 במאי למניינם.
::כמו שכבר הסברתי כמה פעמים המיזם דווקא כן נצרך ולמרות שאינו אנציקלופדי הוא מאוד עוזר דברים שגם אי אפשר לשים אותם בהערות שולים אז זה שיש ערך שמדבר על כל מיני דברים כאלה נראה לי מצויין יש הרבה דברים שאי אפשר להכניס לחב"דפדיה ודרך זה זה יהיה אפשרי אבל גם כמוך אני מחקה בקוצר רוח לבחירות כדי שיהיה מפעיל מערכת פעיל (ודרך אגב מי הולכים להתמנות ) [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:30, י"ב בסיוון, ה'תשפ"א 17:30, 23 במאי 2021 (UTC)
:::הדפים האלו נחשבים במרחב הראשי כל עוד אין מרחב מיזם. המיזם אכן נצרך במרחב האישי, באנציקלופדיה לא כותבים דברים נצרכים אלא דברים אנציקלופדיים{{הערה|ניסיתי לייבא סקריפט אבל הוא עובד על אתר של ספירת עריכות שאין לנו אותו עדין בחב"דפדיה.}}. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:15 • י"ב בסיוון ה'תשפ"א
::::לדעתי יש מקום למיזם במרחב האישי ודפים מעניינים עם תוכן רלוונטי יכולים להגיע גם למרחב הראשי. כמו להבדיל בוויקיפדיה בה יש דפים מדפים שונים שיש בהם מידע מעניין אך לא אנציקלופדי (למשל 'ויקיפדיה הומור' שאמנם לא דומה לעניינו ועוד רבים ושונים). המינימום הוא שזה צריך להיות תוכן חב"די יהודי, אח"כ צריך לדון על כל עניין לגופו האם ואיך אפשר לשלבו בגוף המיזם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"א 18:37, 30 במאי 2021 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== בחירות למפעיל מערכת ==

{{חב"דפדים פעילים}}, {{מפעילי מערכת}} וברשות {{א|שיע.ק}}: בעוד כמה ימים, בי"ט סיוון אמורים להתקיים בחירות למפעילי מערכת. [[חב"דפדיה:אולם דיונים/מפעיל מערכת|כזכור]], החל משנה שעברה, אז ניכר הצורך והביקוש הרב במפעילי מערכת חדשים, סוכם כי מדי שנה יתקיים בחירות למפעילי מערכת, גם על אלו שנבחרו שנה שעברה. כידוע, בתקופה זו, שאנחנו נמצאים עם מפעיל מערכת פעיל אחד בלבד, כשהשאר כבר במשך כמה חודשים לא ביצעו עריכות באתר, ועם ריבוי המשתמשים, מורגש החוסר במפעילי מערכת. באתי להזכיר, כי על מנת להבחר למפעילי מערכת, יש לוודא שהמשתמש עובר את הקריטריונים הבאים:
# על המשתמש להיות עם ותק של למעלה משנה לפחות.
# על המשתמש לעשות לפחות 2000 עריכות בחב"דפדיה.
# משתמש שהפגין במהלך פעילותו שיקול דעת והתנהלות עניינית מועילה ונעימה כלפי משתמשים אחרים.
# משתמש שדעותיו אינן מנוגדות לעמדת חב"דפדיה (יחי, חי וקיים).
# '''המפעיל ישמש בתפקידו למשך שנה, לאחר מכן יתבצעו בחירות נוספות.'''
אי"ה, ביום ראשון הקרוב יפתח הצבעה למפעילי מערכת, בה כמובן יוכלו להצביע ולהשפיע חב"דפדים בעלי זכות הצבעה בלבד! בהצלחה לכולם. '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:56, י"ז בסיוון, ה'תשפ"א, 28 במאי למניינם.
:באופן כללי מסכים עם העניין. מן הראוי שיהיו לנו לפחות 2 ואולי אפילו 3 מפעילים פעילים (אני לצערי לא יכול להכנס לקטגוריה הזו). ישר כח. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"א 18:33, 30 במאי 2021 (UTC)
::שמח לעדכן ששמואל חיים קיבל הרשאות מפעיל לשנה. בנוסף קצבתי את ההרשאות של המפעילים שנבחרו לפני כשנה לשנה נוספת כך שההרשאות יפוגו באופן אוטומטי אלא אם כן הם יבחרו שוב בעוד שנה. בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשפ"א 00:12, 20 ביוני 2021 (UTC)

== תבניות למחיקה ==

בעקבות [[שיחת תבנית:מחיקה]], [[שיחת תבנית:למחיקה]] [[תבנית:למחיקה מהירה]] [[תבנית:למחוק]]. מציע למחוק שלושה מהם ולהשאיר אחד. אין שום צורך ליצור דפי הפני משלושת המיותרים. אשמח לשמוע דעות נוספות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תשפ"א 19:23, 30 במאי 2021 (UTC)
:בעד איחוד לתבנית אחת של "מחיקה" ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:34 • כ' בסיוון ה'תשפ"א
::הכי נח זה {{תב|למ}} {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ' בסיוון ה'תשפ"א 13:23
:::מסכים עם פדיונר גם אני לא הבנתי למה צריך כזה הרבה למרות שיש בהם שינוים קלים [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:16, כ' בסיוון, ה'תשפ"א 17:16, 31 במאי 2021 (UTC)
::::אגב נראה לי שצריך להעביר את האולם דיונים לארכיון 28 זה נראה לי מלא מדי [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:19, כ' בסיוון, ה'תשפ"א 17:19, 31 במאי 2021 (UTC)
:::::צודק {{א|חלוקת קונטרסים|חלוקת}} אתה יכול לארכב את זה. אין לי מוסג איך עושים את זה. {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' כ' בסיוון ה'תשפ"א 21:34
::::::בוצע. אין תבנית "למ", זה הפניה, ואפשר להשאיר אותה גם אח"כ ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:09 • כ"א בסיוון ה'תשפ"א
:::::::בוצע איחוד ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:03 • ד' בתמוז ה'תשפ"א

== תומכי תמימים המרכזית ==

{{חב"דפדים פעילים}} מה דעתכם לאחד את הערכים [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] לערך אחד בשם [[תומכי תמימים המרכזית בישראל]]? הרי זה באמת אותה ישיבה וזה שמה הרשמי, וכך גם כ"ק אדמו"ר שליט"א נוהג לקרוא לישיבה זו. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''~ היום! 'הרבי מתגלה' ~''']] [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] 13:41, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א
:כמו שכתבתי כבר לא נראה לי שיש בכלל מקום לדיון.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 14:53, 3 ביוני 2021 (UTC)
::א. תסדר את החתימה שלך. ב. יש משהו במה שאתה אומר, תוכל להכין אותו במרחב האישי וכשתקבל יותר תשובות (מעורכים ותיקים) אז תוציא אותו לראשי. '''נכתב ע"י: [[משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|הדרך הישרה להבאת משיח]] • [[שיחת משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|שיחה]]''' • 15:05, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א ''(3 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]].
:::ראו: [[משתמש:הרבי מתגלה/תומכי תמימים המרכזית בישראל]]. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''~ היום! 'הרבי מתגלה' ~''']] [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] 15:17, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א
::::זה בפירוש לא אותה הנהלה. הישיבה בטבריה למשל נחשבת אחד עם הישיבה במגדל, וכן הישיבה בחיפה נחשבת אחת עם הישיבה בצפת, אך לוד וכפ"ח?! ועוד אהלי תמימים?! חוץ מכך ששניהם '''נקראות''' בשם "תומכי תמימים המרכזית" אין בכלל קשר ביניהם, ובוודאי שלא בהנהלת הישיבות. כך שכמו שכתבתי אין בכלל מקום לדיון. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:26, 3 ביוני 2021 (UTC)
:::::ולהעיר שאפילו על הישיבה ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] יש ערך נפרד מהערך עם הישיבה בצפת. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:27, 3 ביוני 2021 (UTC)
::::::{{א|חסיד של הרבי}} מקבל את תשובתך. אז מה אתה אומר? להוציא את הערך למרחב הראשי שזה יהיה ערך נוסף? [[משתמש:הרבי מתגלה|'''~ היום! 'הרבי מתגלה' ~''']] [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] 15:36, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א
::::::::אני חושב שבשביל הצעה כזו יש את דף [[חב"דפדיה:הומור]]... ולגופו של ענין: זה כמו לאחד את כל הערכים של ישיבות חח"ל, את הערכים של ישיבות ק"ג קטנה וגדולה, כל סניפי תו"ת ברוסיה לאחר סגירתה בליובאוויטש ואף יותר גרוע מכ"ז. הישיבות לא שוכנות באותה עיר, עם הנהלה רחונית שונה לגמרי, ולמעט ההנהלה הגשמית אין שום קשר ביניהם, וכפי שכתב החסיד הדגול... בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 15:42, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א
::::::::{{אחרי התנגשות|}} לאחר שאני רואה מה הוסיף משתמש "הרבי מתגלה", אני מחזק את דברי הקודמים בתחלתם. זהו ערך מיותר שסתם לא יהיה נוח לקרוא אותו, משום שהוא מערבב פרטים על שלוש ישיבות בבת אחת, שאין ממש קשר ביניהם... [ואגב: {{א|הרבי מתגלה}} מומלץ שתשנה את חתימתך בדחיפות, יש בשביל צבע תבנית מיוחדת, וזה סתם לא נחמד לעין לראות ולאצבע להקליד...] בברכה, [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 15:42, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א
::::::::: {{נגד חזק}} בכלל לא אותה הנהלה [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:39, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"א 17:39, 3 ביוני 2021 (UTC)

== העתקות מחב"דפדיה ==

{{חב"דפדים פעילים}} צהריים טובים! האם מותר להעתיק מאתרינו הנעלה לאתר הטמא והנבזה ויקיפדיה בלע"ז? בברכה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  14:25, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"א
:מותר עם קרדיט {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:32, 6 ביוני 2021 (UTC)
::מצד ויקיפדיה אסור.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:57, 6 ביוני 2021 (UTC
אולי עם קישור לחבדפדיה. (אבל אני לא חושב שיש לנו מה לחדש...
:::מותר עם קרדיט, כפי התקנון בחב"דפדיה. אם כי חלק (או רובם, תלוי באיזה נושא) התכנים בחב"דפדיה אינם ברמה הגבוהה כפי שבויקיפדיה, כמו שכפי שכתבו פה בעבר, באתר המכלול אסרו לייבא מחב"דפדיה לאור האיכות של הערכים, אבל צריך לבדוק. [[משתמש:דענקער|דענקער]] - [[שיחת משתמש:דענקער|שיחה]], 13:30, ה' באב, ה'תשפ"א 13:30, 14 ביולי 2021 (UTC)

== באר שבע ==

{{חב"דפדים פעילים}} בוקר טוב! אני רוצה לארגן פשרה על כל הערכים שקשורים לבאר שבע. דעתי האישית היא שהרב גורליק הוא השליח הראשי היחיד, ושקאליפא הוא '''הפך את עצמו''' במובן הפשוט לשליח ראשי. אבל לא באתי להתווכח. ראו את הפשרה שהצעתי ל{{א|חלוקת קונטרסים}}:על הרב גורליק נכתוב השליח הראשי, ועל קאליפא נכתוב מהשלוחים המרכזיים, ועל הבית כנסת של קאליפא נכתוב בית כנסת חב"ד הגדול בבאר שבע, ועל הבית חב"ד של הרב גורליק נכתוב בית חב"ד המרכזי.

דבר נוסף על דעתי האישית: מאז ומתמיד בחב"דפדיה היה כתוב שהרב גורליק הוא השליח הראשי ולא היה חולקין על כך! אסור להיכנע לקומץ אנונימים שהחליטו להפוך את חב"דפדיה לרכוש הפרטי שלהם. אבל עוד פעם, זו רק דעתי {{קריצה}}

אז אם יש למישהו רעיון לפשרה נא לכתוב אותה פה.

אם לא יהיה פשרה שתתקבל על הרוב, אני חושב שנצטרך לפנות לועדה הרוחנית (שזה אפשרות אחרונה כי בשנים הקרובות הם לא יענו {{קריצה}})

בברכה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  06:17, כ' בתמוז, ה'תשפ"א
:אפשר לחלוק מה הפירוש שליח ראשי, מי קובע מיהו ואם יש דבר כזה בכלל (אחרי שהרבי אמר להוריד את התואר מספר השלוחים). תכלס, אם שליח ראשי זה אחד שאחראי על השלוחים בעיר אז שניהם פועלים בזה כפי שניתן לראות מערכיהם. לכן ה"פשרה" שאמורה להיעשות היא פשוט לא להתייחס לשנוי במחלוקת ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:50 • כ' בתמוז ה'תשפ"א
::אין שום טעם לחלוק מהו שליח ראשי כי בתורת הרבי מפיה אנו חיים אין מושג כזה וא"כ אלו לא צמד מילים קדושות. מה שכן ידוע ומקור לכל מי שקורא המענות וכו' שהרבי דורש ובתוקף סדר וארגון ושלא תהיה השגת גבול וכו'. אני חושב שהטענה שהרבי אמר להוריד את התואר מספר השלוחים היא ניפוח על גבי ניפוח שממש חסר יסוד. סתם מעניין לציין שכן ישנם דברים מודפסים של קה"ת וחב"ד ועוד לפני כ"ז אדר שבו נכתב התואר הזה על אנשים שונם כמו למשל הקדשה לע"נ "שליח ראשי" המופיעה בכריכה האחורית של קונטרס הנה זה בא שיצא לאור לכינוס השלוחים תשנ"ב. [בענין גרליק וקליפא אין שום ספק שגרליק היה שם לפניו ובדולרים מוצג קאליפא כמישהו שעוזר לגרליק וע"ז הרבי מעודדו (ולפלא שבקמפיין שעשה השני לאחרונה השמיט את הפתיח בו מוצג כמסייע לגרליק].{{שכח לחתום|חייל של המלך}}
:::לא דובר על מי היה ראשון שכן גם גורליק לא היה ראשון. גם לא דובר על דברי הרבי לקאליפא. כתבתי רק שאם שליח ראשי זה אחד שאמור להיות אחראי על השלוחים והבתי חב"ד בעיר אז שניהם עושים את זה ואולי אפילו קאליפא יותר כפי שניתן לראות מערכיהם. לגבי ספר השלוחים, דיברו על זה בהתוועדות המרכזית של י"ב תמוז ב-770 (תוכל לראות בקישור youtu.be/HrwH1V5rRwU בדקה 1:11:30). בהצלחה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:47 • כ"ב בתמוז ה'תשפ"א
::::שליח ראשי זו מציאות כיום, וכידוע כפי קביעת בי"ד רבני חב"ד בכל אזור יש שליח ראשי מטעם צא"ח, וצריך לשמוע לו ע"פ מדיניות שנקבעה ע"י צא"ח. הבעיה שמדובר פה של שליח צא"ח ושליח מהזרם האנטי ממסד, כך שמדיניות חב"דפדיה קובעת שעושים פשרה בנושא זה.. [[משתמש:דענקער|דענקער]] - [[שיחת משתמש:דענקער|שיחה]], 13:27, ה' באב, ה'תשפ"א 13:27, 14 ביולי 2021 (UTC)

==אתר תורת הגאולה==
בבואי לעשות ערך על [[כינורו של משיח]] מצאתי את האתר הנפלא [[תורת הגאולה (אתר)]] (איך לא ידעתי על זה עד היום?...) שם כבר קיים ערך מלא על '''[http://torashageula.org/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97 כינורו של משיח]'''. השאלה היא אם ניתן לקשר בהפניה ישירות לשם או שכדאי לבנות כאן תקציר מהערך דשם. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:34, כ"א בתמוז, ה'תשפ"א
:לכתוב מחדש {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:44, 1 ביולי 2021 (UTC)
::ולקשר לשם בפסקת קישורים חיצוניים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:28 • כ"ב בתמוז ה'תשפ"א
:::לדעתי מטעמי זכויות יוצרים אפשר היה להעתיק את הערך אלינו, אמנם ב'תורתו של משיח' לא מצאתי התייחסות לרישיון שבו הם פועלים ולסוגיית זכויות יוצרים, אבל היות שמדובר באתר חב"די שמטרתו הפצת בשורת הגאולה, והיות שהם עצמם מעתיקים מחב"דפדיה (תוך ציון קרדיט), אני מניח שלא תהיה להם התנגדות שיעתיקו ויפיצו את דבריהם. וכמובן שאם יפנו אלינו ויבהירו אחרת אפשר למחוק. '''אבל''' אי אפשר להעתיק את הערך כמו שהוא עם הציטוטים הגדולים שבו, ערך אנציקלופדי צריך להכיל את המידע מעובד ומנוסח, והציטוטים יכולים להופיע בהערות שוליים. רק במקרה הצורה, אפשר ציטוטים בודדים וקצרים בגוף הערך. וזה לא המצב בערך הנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתמוז ה'תשפ"א 20:14, 3 ביולי 2021 (UTC)

== פרשות השבוע ==

בנוגעי לערכי 'פרשות השבוע' כגון [[בראשית]] וכו'. ראיתי שנוספה בפעם פסקה בתורת החסידות, ובה רעיון או נקודה קצרה משיחות הרבי. לדעתי אין לזה שום מקום ויש להסיר את הפסקאות האלו, (לאחר בקשת מחילת העורך/ים שעמלו עליהן).

אם רוצים להגיש את נקודת המבט החסידית על הפרשה נדרשת עבודה פנומנלית, מן 'מבט על' שמסכם את מה ש'חסידות' החל מהבעש"ט ועד לרבי שליט"א אומרת על הפרשה. כל עוד מדובר על סיכום של שיחה או גם של עשר שיחות, אין מקומם באנציקלופדיה שלנו.

ועוד הערה לסיום, הפסקאות שאצלנו אינן אחידות לא באורכן, לא בניסוחן ולא באיכותם, ולא הצלחתי להבין מה הקריטריון בשלו נבחרה שיחה מסוימת בכל פרשה כדי לייצג את 'תורת החסידות' יש אתרים שעושים את זה טוב מאיתנו בהרבה (באתר הגאולה ובאתר צא"ח אפשר למצוא שיחות מעובדות לפרשות) ועדיף לקשר ישירות אליהם מאשר לנסות להמציא את הגלגל מחדש.

מה דעתכם? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתמוז ה'תשפ"א 20:10, 3 ביולי 2021 (UTC)
:מסכים באופן כללי. אבל לדעתי כל עוד לא יוכנס משהו אחר, זה לא יהיה יפה להוריד את מה שהעורך השקיע עליו. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:47, כ"ג בתמוז, ה'תשפ"א
::לא חושב שהגישה צריכה להיות או הכל או לא כלום. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:22, כ"ז בתמוז, ה'תשפ"א 21:22, 7 ביולי 2021 (UTC)
:::זה אמנם 'לא נעים' כלפי העורך המסור שטרח על זה, אבל זה לא יכול להיות שיקול בעניין כ"כ עיקרי ומרכזי.
:::ועוד הוא העיקר הרבה יותר לא נעים זה שחב"דפדיה מציגה את 'הפרשה בתורת החסידות' בעזרת פסקה לא ממצה, שמציגה קטע קטן מאחת משיחות הרבי, וגם זה בניסוח שהוא לעיתים קרובות לא ברור ולא תקני. זה פשוט לא הוגן כלפי תורת החסידות לטעון שהפסקה הזו מייצגת את החסידות על הפרשה.
:::מועתק בזה הפסקה של בראשית: על פי דברי הרבי בלקוטי שיחות[1], מוסבר שנטילת כוח הדיבור של הנחש לא נכלל בקללות שהקב"ה נתן לנחש, זאת משום ששאר העונשים אינם נוגעים למטרת הנחש, להחטיא את חווה. ולכן הקב"ה כשאמר: "כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיות השדה" לא היה באופן כללי, אלא משום שהנחש החטיא את חווה דרך פיו, ניטל כוח הדיבור ממנו על-ידי אמירת 'ארור אתה'.
:::אם הפסקאות היו כתובות בצורה מעולה, אנציקלופדית, הייתי יכול להסכים על השארתם, למרות שאין בינם לבין ערך אנציקלופדי על הפרשה מאומה. כרגע, חוץ מזה שאין בפסקאות האלו ניסוח מתאים לקורא שאינו מכיר מושגים ושפה תורניים, אלא שאפילו בעלון תורני אינם ראויות להכנס בלי הגהה ועריכת לשון רצינית. לפעמים כדי לשמור על איכות ורמה אנציקלופדית צריך לחתוך בבשר החי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בתמוז ה'תשפ"א 13:06, 8 ביולי 2021 (UTC)
::::צודק, גם אם זה אינציקלופדי אין טעם להכניס תחת פסקה "הפרשה בתורת החסידות" נקודה מסויימת (אולי היו כותבים בכותרת "נקודה משיחות הרבי"), אם כבר צריך להיות משהו ממצא. '''נכתב ע"י: [[משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|הדרך הישרה להבאת משיח]] • [[שיחת משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|שיחה]] •''' 09:23, כ"ט בתמוז, ה'תשפ"א ''(9 ביולי למניינם)'' • [[קובץ:דגל המשיח.png|קישור=הרבי מלך המשיח|30px]]
:::::לא נכתבה פה עד עכשיו הצדקה להשארת הפסקאות ולדעתי יש בהן פגיעה משמעותית במהות ובחזות של חב"דפדיה, לכן למרות שבדרך כלל במקום של ספק ודעות שונות אני דוגל בשב ואל תעשה עד להכרעה ברורה על פי דעת הרוב - במקרה זה בכוונתי לפתוח בעוד שבוע בפרוייקט להסרת הפסקאות, אלא אם כן תועלה כאן התנגדות תוך התייחסות לבעיות שהעליתי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באב ה'תשפ"א 11:05, 11 ביולי 2021 (UTC)
::::::לא רואה הבדל הין ערכי הפרשיות לערכי התהילים וחלק מערכי המסכתות. אם הבעיה היא פסקה על שיחה ספציפית ולא סקירה מקיפה מתורת החסידות אז יש "לטפל" גם בערכים מקטגוריות אלו. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:45 • ד' באב ה'תשפ"א
:::::::בכל אופן, במקום למחוק את הפסקאות לחלוטין אפשר להעתיק אותם אל דף השיחה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 23:59, ט' באב, ה'תשפ"א
::::::::מצטרף לדברי {{א|שיע.ק}}. אין שום ערך אנציקלופדי לשיחה אחת מיני מאות על פרשה מסויימת.
::::::::להעיר גם, שחלק מהפסקאות (כמו ב[[פרשת בראשית]]) מתיימרות לעסוק בחסידות ועוסקות בפועל בשיחות פשש"מ.
::::::::ועוד להעיר, למקרה שמישהו ישקיע בזה כראוי, בפיסקא על הפרשה בחסידות אין ענין לעסוק בביאורים על נקודות מהפרשה (כמו ביאורי חטא עץ הדעת בפיסקת החסידות בבראשית), שמקומם בערכים הנפרדים להם שייכים (כמו הערך [[חטא עץ הדעת]]). פיסקא זו צריכה להביא רק ביאורים כלליים על כללות הפרשה - כמו ביאור בשמה של הפרשה, ביאור בקשר בין הענינים הכלולים בה, שייכותה לזמן בו נקראת וכד'. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:37, י' באב ה'תשפ"א
:::::::::קרייזי יש"כ על התגובה המפורטת. והנקודות החשובות שהעלית. חלוקת העלה את שאלת ערכי התהילים והמסכתות. אך ראשית ככלל העובדה שיש לנו ערכים או חלקים מערכים בעייתים לא מצדיקה ערכים אחרים אלא אדרבה יש להסיר גם בהם. לגופו של עניין, אמנם יש דימיון, אך בערכי הפרשיות כמו שציינתי יש רבים וטובים שעשו עבודה מקצועית ומקיפה בעיבוד, קיצור ותמצות נקודות משיחות הרבי לפרשה. בקלות רבה אפשר לקשר בכל פרשה בקישור חיצוני לאתר חב"ד בישראל או אתר צא"ח המכיל עשרות שיחות מעובדות לפרשה. זאת לעומת התהילים והמסכתות. ועדיין יש לעיין בדבר ואולי יש מקום רק לציין בכל ערך (של תהילים ומסכתות) את השיחות העוסקות בנשוא הערך. בערכי הפרשיות לחלוטין אין הצדקה לפרוייקט הקיים. 'קרייזי' הציעה קווים אנציקלופדיים למה כן אפשר לעשות.
:::::::::יש אולי מתנדב לפרוייקט השמירה על ערכי פרשות השבוע - על ידי הסרת הפסקה המדוברת? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באב ה'תשפ"א 12:02, 21 ביולי 2021 (UTC)
::::::::::אני[[משתמש:שיר770|שיר770]] - [[שיחת משתמש:שיר770|שיחה]], 12:16, י"ב באב, ה'תשפ"א 12:16, 21 ביולי 2021 (UTC)

==ריכוזי חב"ד==
{{חב"דפדים פעילים}}, שמתי לב לאחרונה שיש הרבה ערים עם עבר חב"די מובהק וחשוב או ערים בהם קהילה גדולה של חב"ד שאין עליהם ערכים עדיין באתר, זה אמנם לא חשוב כל-כך אבל דבר שבוודאי רק יוסיף לחב"דפדיה ולדעתי האישית צריך לפתוח על זה מיזם. אני לאחרונה לא היית פעיל בכלל ויוכל לחזור לפעילות רק לקראת בין הזמנים, וגם אז לזמן יחסית מוגבל. אז, לעבודתכם.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:30, 4 ביולי 2021 (UTC)
::מסכים איתך, אם כי אני לא חושב שיש הרבה ערים כאלה. ודאי שגם אם יש כאלה, מסתמא יש שלוחים באותה עיר נידחת בארץ ואפשר להתחיל מעצם פתיחת ערך על השליח (אם הוא שווה את זה) וכן הלאה עד לערך על העיר ממש. לאו דווקא שזה באמת נצרך[[משתמש:זלמן קפלן|זלמן קפלן]] - [[שיחת משתמש:זלמן קפלן|שיחה]], 04:03, ד' באב, ה'תשפ"א 04:03, 13 ביולי 2021 (UTC)

==חב"ד אינפו הישן==
רק אצלי פתאום כל הקישורים לחב"ד אינפו הישן לא עובדים?? מה אפשר לעשות? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:32, כ"ה בתמוז, ה'תשפ"א
::האתר הישן כרגע בשיפוצים והדברים נמצאים בטיפול המערכת[[משתמש:זלמן קפלן|זלמן קפלן]] - [[שיחת משתמש:זלמן קפלן|שיחה]], 04:01, ד' באב, ה'תשפ"א 04:01, 13 ביולי 2021 (UTC)

== פורום חב"דפדיה ==

{{חב"דפדים פעילים}}, חשבתי על רעיון, לפתוח פורום חב"דפדיה. מה אתם חושבים? אשמח לשמוע את דעתכם. מתייג את {{א|שיע.ק|שיע}}. בברכה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  14:12, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"א
:בשביל מה? {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:13, 8 ביולי 2021 (UTC)
::לתועלת המשתמשים. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  19:30, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"א
:::איזה יתרון יש בפורום על דפי השיחה כאן? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בתמוז ה'תשפ"א 20:07, 8 ביולי 2021 (UTC)
::::{{א|שיע.ק}} זה הרבה יותר נוח. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  20:21, כ"ח בתמוז, ה'תשפ"א
:::::חב"דפדיה היא לא פורום, ואין טעם, אם צריך לכתוב משהו לגבי ערך או דבר מסויים יש את דפי השיחה, אם תרצה להתכתב עם מישהו סתם, תוכל לפתוח קבוצת הנגאאוט למשועממים. '''נכתב ע"י: [[משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|הדרך הישרה להבאת משיח]] • [[שיחת משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|שיחה]] •''' 09:27, כ"ט בתמוז, ה'תשפ"א ''(9 ביולי למניינם)'' • [[קובץ:דגל המשיח.png|קישור=הרבי מלך המשיח|30px]]
::::::לדעתי אין שום בעיה בלפתוח פורום על פלטפורמה אחרת, אבל כל הצעה החלטה מעשית בעלת השלכות על חב"דפדיה, תצטרך להיות מועתקת גם לכאן כי כל הרעיון של פלטפורמת ויקי זה השקיפות והשיתוף. שכל אחד יודע מה אחרים כתבו, שהנימוקים גלויים, שהדיונים הקודמים זמינים גם למשתמשים בעתיד שלא יחזרו עליהם שוב וכו'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באב ה'תשפ"א 11:00, 11 ביולי 2021 (UTC)
:::::::תוכל להביא לי את המייל שלך? [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  12:23, ב' באב, ה'תשפ"א
:::::::shia.wik - gmail.com שטרודל במקום מקו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באב ה'תשפ"א 14:25, 11 ביולי 2021 (UTC)
:::::::שלחתי לך מייל. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  14:53, ב' באב, ה'תשפ"א

== אגרת הקודש ==

בהמשך לדיון [[שיחה:אגרת הקודש - סימן א'|כאן]], אני מציע שיוחלפו השמות ל'סימן', כך יווצר אחידות, שיהיה "ליקוטי אמרים - פרק א'" ויהיה "אגרת הקודש - סימן א'" ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:51 • י"א באב ה'תשפ"א
:אכן, מסכים. '''נכתב ע"י: [[משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|הדרך הישרה להבאת משיח]] • [[שיחת משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|שיחה]] •''' 11:37, י"א באב, ה'תשפ"א ''(20 ביולי למניינם)'' • [[קובץ:דגל המשיח.png|קישור=הרבי מלך המשיח|30px]]
::גם אני מסכים. בברכה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  17:03, י"א באב, ה'תשפ"א
:::בוצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:06 • ט"ז באב ה'תשפ"א

==ועדת החינוך החב"די==
לדעתי יש לכתוב על כך ערך ולא פסקה קטנה, ולהעיר שמוסד זה שימש כמוסד המרכזי של אנ"ש חסידי חב"ד בתקופת השתלטותו האלימה של אהרונוב על אגו"ח. אשמח אם לדעת מה תגובות הקהל הנכבד שליט"א, {{חב"דפדים פעילים}}. (נ.ב. אם לא יהיה על-כך תשובה או התייחסות - התנגדות אכתוב את הערך בעוד כשבוע מתחילת העלאת הנושא לדיון) בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 15:28, 20 ביולי 2021 (UTC)
:{{א|חסיד של הרבי}} אני מתנגד, המוסד הזה לא פעיל ולא עושה כלום בכלל חוץ מאיזה כנס מיתוג פעם בשנה ולא צריך להגזים בתיאורים לגבי אהרונוב (לא שהוא טלית שכללה תכלת). ונחתום במשפט הידוע - זו רק דעתי, מה דעתכם? בברכה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  16:54, י"א באב, ה'תשפ"א
::א' הארגון פעיל חי נושם ובועט, ב' גם אם הוא לא היה פעיל (והוא כן) בסמכי"'ם בוודאוי הוא היה פעיל והוא היה ארגון מהמרכזיים אצל מאמיני דבריו של המשיח שליט"א (וד"ל) וכמו כל ארגון שהיה פעיל בעבר גם ארגון זה זכאי לכאורה לערך, ובוודאי שהוא לא היה פעיל רק בעבר. ונחתום במשפט הידוע - זו רק דעתי, מה דעתכם? בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 17:38, 20 ביולי 2021 (UTC)
:::מסכים, שזה ארגון משמעותי (או לפחות היה משמעותי בחב"ד) ויש הצדקה לכתוב עליו ערך, בתנאי שיהיה כתוב בצורה נכונה, עם עובדות וניסוחים אנצי' בלי תיאורים והשתפכויות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באב ה'תשפ"א 12:05, 21 ביולי 2021 (UTC)

== זכאות לערך ==

{{חב"דפדים פעילים}} האם משפיע בישיבה זכאי לערך? ואם רק חלק, אז מה התנאים? בברכה, [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  15:13, י"ד באב, ה'תשפ"א
:ראה [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#קריטריונים ספציפיים]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:31 • ט"ז באב ה'תשפ"א

== לקריאה נוספת ==

רציתי להעיר, שאין צורך להוסיף את בערכים על אישים שאינם חסידי חב"ד, מקורות רבים לתולדות חייהם, כיוון שזו לא מטרת חב"דפדיה ומי שמעוניין יכול לפנות לאתרים אחרים בהם יוכל למצוא את מובקשו {{חב"דפדים פעילים}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 10:01, 30 ביולי 2021 (UTC)
:מקורות כאלו אמנם לא יוסיפו חשיבות לערך אך כדאי שיהיו להשלמת הנושא אודות הערך שיש לו חשיבות מסיבות אחרות. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:46 • א' באלול ה'תשפ"א

==עריכת הדף על אישים==
לאחרונה שמתי לב לאי-אחידות בפתיחת הערכים על אישים, בפתיחה לערך נכתב בדרך כלל שמו של האדם באותיות מודגשות, ולאחר מכן יש שינויים רבים בין הערכים שצריך לאחד ביניהם. בחלקם יש אח"כ בסוגריים את תאריך הלידה/ופטירה, ובחלקם של אותם חלקם התאריך נכתב רק בתאריך עברי - לועזי, ובחלקם נכתבת רק השנה בה נולד, ובחלקם רק '''תאריך''' לידתו ללא השנה, וכו' וכו'.. בקיצור בלאגן. צריך לסדר את זה ומתייג {{חב"דפדים פעילים}}. בהצלחה! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 11:58, 9 באוגוסט 2021 (UTC)
:כדי לעשות סדר בדברים אתן דוגמא למה שאפשר לעשות: לכתוב את כל תאריכי הלידה - גם תאריך, גם שנה - גם עברי גם לועזי (לדוגמא: {{ציטוטון|הרב '''מנחם כהן''' (כ"ח ניסן תרצ"ו - י"א סיון תש"פ)}}, או רק עברי (ככה אני חושב שיותךר מדהים) או רק שנת לידתו תיכתב בעברי ולעזי (כגון {{ציטוטון|הרב '''מנחם כהן''' (ילדת שנת תשע"ט - 1987)}}).. וכו' וכו' תחליטו בעצמכם אני רק הצעתי ואני הפנתי את תשומת לבכם, השאר - עליכם. בהצלחה! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 12:01, 9 באוגוסט 2021 (UTC)
::זה יחסית מסודר.. באישים שנפטרו יש את התאריך והשנה (הידועים לנו) של הלידה והפטירה בתוך סוגריים ללא מילים נוספות. באישים חיים מופיעים המילים "יליד שנת.. " בתוך סוגריים. לגבי תאריך לועזי, הפכתי את הפופאפ לברירת מחדל ולכן נראה לי מספיק התאריך העברי, ואת הלועזי להכניס רק לערכי השנים. ראה גם [[חב"דפדיה:מיזמים/תאריך לועזי|דיון שעדין לא נגמר]] בנושא ואולי תקח עליו אחריות להשלים אותו. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:42 • א' באלול ה'תשפ"א

==גאומ"ש אחרי התפילה==
שאלה ליודעי דברי הימים: האם ומתי היתה "החלטה טובה" וכיו"ב שיקראו קטע בענייני גאולה ומשיח אחרי התפילות וכיו"ב, או שזה מנהג חדש שהתחיל בשנות הסמ"כים וכיו"ב?{{אנונימי}}
:חבל שלא חתמת, אבל אתה שואל כי אתה יודע את התשובה או שאתה לא יודע? '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''. 14:35, 22 באוגוסט 2021 (UTC)
::עיין ערך [[לחיות עם משיח]] [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 02:12, ט"ו באלול, ה'תשפ"א 02:12, 23 באוגוסט 2021 (UTC)

הערות התמימים ואנ"ש

2021-07-26T17:37:58Z

בן פסיסא:

{{תקנות הרבי|}}
'''הערות התמימים ואנ"ש''' הינו שם כללי לספרים וקבצים אשר נכתבים בעקבות בקשותיו של [[הרבי]] לתלמידי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]] לכתוב ולפרסם את חידושיהם ב[[תורה]].

הקבצים מכילים הערות וביאורים בכל מקצועות התורה; ב[[נגלה]], [[חסידות]], תורתו של הרבי, ביאורי [[הלכה]], פשוטו של מקרא, [[גאולה ומשיח]] ועוד.

כיום בכל [[ישיבה]] או מוסד [[חב"ד]]י בעולם, מוציאים לאור באופן תקופתי חוברת חידושי תורה או ספר פלפולים.

==מטרת הקבצים==
מטרת הקבצים העיקרית היא הוספה בלימוד התורה

==השתלשלות הענינים==
בחורף [[תשל"ב]] חשבו ה[[תמים|תמימים]] בישיבה המרכזית ב-770 על מתנה ראויה ל[[הרבי|רבי]] לכבוד יום הולדת השבעים והחליטו לשבת מידי יום בסיום הסדרים ללמוד [[לקוטי שיחות]].

במהלך הלימוד עלו כמה שאלות ותשובות בשיחות, ולפני שבת פרשת [[תצווה]] (י' אדר) אותה שנה יצא לאור גליון בשם "הערות התמימים" ובו חלק מהשקו"ט שנתעוררה.

כמה חדשים אחר כך, הכינו כמה תמימים קובץ מכובד ובו לקט מהקבצים שיצאו לאור עד אז. הקובץ הוכנס אל הרבי שהגיה את ה'פתח דבר' וקבע את התאריך - ח"י אלול. הרבי אף הודיע ש"[[קרן השבעים]]" תממן עשרה אחוזים מעלות ההדפסה.

במשך השנים הרבה הרבי לצטט בהתועדויות מתוך הקובצי הערות השונים שיצאו לאור (לדוגמה התועדויות [[תשמ"ג]] חלק א' ע' 99 בו מביא מתוך הקובץ של אוהלי תורה) ולפעמים פרך הערות וחידושים שונים.

==הוראות הרבי==
{{פסקה חסרה}}
*מתפקידה של המערכת שבד בבד עם נתינת אפשרות לכל הרוצה להשמיע את דעתו, עליה לצרף גם את הערותיה בפרט אם מדובר אודות שאלות בענינים הכי פשוטים, שאין כל מקום לשאלה וכיוצא בזה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=698 התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמוד 2083, משיחת שבת פרשת חוקת].}}.
*הרבי דרש מהמערכת לערוך החומרים הנשלחים אליהם ולא לפרסמם ללא בדיקת נכונות מראי המקומות והציטוטים המובאים בהערה{{הערה|בלשון הרבי: מערכת - עורכת או רק '''מעתיקה'''.}}.
*במענה לאחד מאנ"ש ששלח לרבי מפתחות בתניא, הציע לו הרבי לפרסם זאת בא' מהקבצים, אך לא את כל החומר בבת אחת אלא בכמה חלקים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf תשורה גרוזמן-רביסקי עמוד 10].}}.
*העיסוק במימון הדפסת קובצי 'הערות התמימים' – לא צריכה להיות קשורה לבחורי הישיבה כלל, כיון שתפקידם הוא להתמסר ללימוד בלבד{{הערה|1=הוראת הרבי למערכת הערות בלוד בשנת תשל"ט. וב[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קסז].}}.
*אין למערכת להוציא לאור שוב ושוב את אותם ההערות כי אם במטרה של "לאפשא לה". אמנם הורה הרבי שבשעה שכן מוציאים מהדורה שנייה יש "לתקן '''התוכן''' והסגנון ככל האפשרי"{{הערה|ראה קובץ "להעיר" של וועד חיילי בית דוד}}.
*אין זה דבר נכון לקחת מהזמן של ילדי צבאות השם לכתיבת הערות, כיון שאין זה ענינם, ועדיף שינצלו את הזמן לענינים אחרים של תורה ומצוות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות ח].}}.

==מערכות "הערות"==
{{טורים|תוכן=
{{גודל|4|'''בארץ הקודש'''}}
* הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]] - [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*[[הערות התמימים ואנ"ש - צפת|קובץ הערות התמימים ואנ"ש]] - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים פתח תקווה]].
*[[קריית מלך רב - תומכי תמימים קריית גת|קריית מלך רב]] - ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] גדולה.
*[[הערות ועיונים - קריית גת קטנה|הערות ועיונים]] - ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] קטנה.
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים ואנ"ש]] - [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]].
*מנחת התמימים - [[תומכי תמימים נתניה]].
*הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|ישיבת קטנה באר שבע]].
*הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים אלעד]].
*שערי התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים ביתר עילית]].
*קובץ ביאורים והערות - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חח"ל חיפה]].
*הערות התמימים ואנ"ש - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]].
*[[הערות התמימים ואנ"ש - נצרת|הערות התמימים ואנ"ש]] - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
*הערות התמימים ואנ"ש - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל צפת]].
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים באר שבע]].
*קובץ הערות וביאורים - ישיבת חב"ד חולון.
*פרי ביכורי התמימים - תומכי תמימים בית מנחם - בני ברק.
*הערות התמימים - [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים בית מנחם - בני ברק]].
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]].
*עיונים וביאורים - [[ישיבה גדולה תורת אמת]] ירושלים.
*הערות התמימים ואנ"ש - [[ישיבה קטנה תורת אמת]] ירושלים.
*הערות התמימים ואנ"ש - [[תומכי תמימים קריות|ישיבת תות"ל קריות]].
*שיח תמים - [[תומכי תמימים נתניה|ישיבת תות"ל נתניה]].
*הערות התמימים ואנ"ש - התמימים דארץ הקודש.
*הערות התמימים ואנ"ש - ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי התמימים]] [[כפר חב"ד]] ([[ראשון לציון]]).
*[[רחובות הנהר]] - [[מאור מנחם רחובות|ישיבת חב"ד אור מנחם רחובות]].
*תורת נחלת הר חב"ד - אנ"ש דנחלת הר חב"ד (על ידי ועד המוסיפין).
{{גודל|4|'''בחוץ לארץ'''}}
*[[הערות התמימים ואנ"ש 770]] - [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|קובץ הערות וביאורים]] - [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]].
*ביאורים והערות - אהלי תורה.
*[[צרפת - פרצת]] - [[תומכי תמימים ברינוא]].
*[[לאפשה לה]] - [[תומכי תמימים קווינס]].
*קובץ עיוני תורה - ישיבה גדולה חב"ד ארגנטינה.
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - מתיבתא חדר חב"ד סידני.
*קובץ הערות וביאורים - ישיבת ליובאוויטש מנשנסתר.
*מגדל אור - ישיבת 'אור אלחנן', לוס אנגל'ס.
*אל בנה - ישיבת חב"ד אלבני.
*באהלה של תורה - מתיבתא אהלי תורה.
*פלפול התלמידים - ישיבה גדולה סיאטעל, וואשינגטאן.
*פלפול התלמידים - ישיבת תות"ל מונטריאול.
*פלפול התלמידים - ישיבת תות"ל (קטנה) מוסקבה.
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - ישיבת תות"ל (גדולה) מוסקבה.
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - ישיבת תות"ל אשען פארקווי.
*קובץ הערות התמימים ואנ"ש - ישיבה שעל ידי האוהל.
*[[הערות התמימים ואנ"ש - מוריסטון|הערות התמימים ואנ"ש]] - ישיבת תות"ל מוריסטון.
*דרך המלך - ישיבה גדולה לונדון.
*קובץ הערות וביאורים - ישיבת מנחם מענדל ליובאוויטש דטרויט, משיגן.
*קובץ עיוני תורה - ישיבה גדולה בוענוס איירס, ארגנטינה.
*עיונים וביאורים - ישיבת תות"ל - בית רבותינו נשיאינו - רוסטוב.
*קובץ חידושי תורה - ישיבת ליובאוויטש בולטימור, מרילנד.
*שערי ישיבה גדולה - ישיבה גדולה מיאמי ביטש, פלורידה.
*תורת אשכנז - ישיבת תות"ל פרנקפורט דמיין.
{{גודל|5|'''ספרי פלפולים'''}}
*תלמידי ה'קבוצה' - [[ישיבת תות"ל המרכזית 770]] (כ"ה כרכים, שמות משתנים)
*"מבית חיינו" - [[ישיבת תות"ל המרכזית 770]] (ח' כרכים)
*"אהלי תורה - קובץ פלפולים" (ל"ה כרכים)
*"שערי ישיבה גדולה" - ישיבה גדולה מיאמי ביטש, פלורידה (כשלשים כרכים)
*"פלפול התמימים" - ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (כ"ה כרכים).
*"שערי ישיבה" - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]] (כ' כרכים).
*"[[מגדל דוד]]" - ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] (ט"ו כרכים).
*"[[לכבודו של מלך]]" - ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (ט"ו כרכים).
*"[[צרפת - פרצת]]" - ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] (ז' כרכים).
*"שערי תורה" - [[תומכי תמימים טבריה]] (ה' כרכים).
*"פלפולא דאורייתא" - [[תומכי תמימים קרית אתא]] (כרך אחד).
*"מנחת התמימים" - ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] (כרך אחד).
*"אור התמימים" - ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] (כרך אחד).
*קובץ "אהלי תורה" - [[אהלי תורה קראון הייטס]].
*"באהלה של תורה" - ישיבת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש - דטרויט, משיגן.
*"בדרך תמים" - ישיבת חב"ד מנשסתר.
*"מנחת תמים" - ישיבות חב"ד בואנוס איירס.
*קובץ "חידושי תורה" - ישיבת תות"ל אהל מנחם מענדל - ס. פאולו, ברזיל.
*קובץ "חידושי תורה" - מלבורן (וסידני), אוסטרליה.}}

==מיזם קיבוץ והנגשת 'הערות'==
בחודש [[תמוז]] [[תש"פ]] לקחו על עצמם מספר [[תמימים]] יוזמה להנגשת קבצי [[הערות התמימים]], בהקמת אתר שמהווה ספריה רחבה לכל הקובצים שיצאו לאחרונה בישיבות ובקהילות חב"ד ברחבי הארץ והעולם. האתר מקבץ את הקבצים ומציגם בצורה ממויינת לפי הישיבות המוציאות לאור. האתר פועל תחת אתר [[רבי דרייב]]{{הערה|[https://www.rebbedrive.com/kovtzim לכניסה לאתר].}}.

==במות אלקטרוניות של 'הערות'==
כפי הוראת הרבי לנצל גם את התקדמות הטכנולוגיה לעבודת השם, במשך השנים נפתחו מספר במות לדיון ופלפול בדברי תורה שנפתחו על ידי חסידי חב"ד כהמשך להוראת הרבי בנוגע להוצאה לאור של קבצי ההערות ומופנים לציבור החב"די{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewforum.php?f=11&sid=af63d4449b4e27a7a43397054f2fbd89 פורום חב"ד אינפו - הערות התמימים ואנ"ש].}}, בנוסף קיימות בימות נוספות שהוקמו ללא קשר לחב"ד{{הערה|דוגמת 'פורום אוצר החכמה', פורום שו"ת בר אילן, ועוד.}}.

בשונה מהקבצים היוצאים לאור על ידי מערכות הקבצים, ההערות והפלפולים המופיעים בפורומים אלו שונים בכך שאינם ערוכים לא מבחינה תוכנית ולא מבחינה לשונית, וכן הם נכתבים על פי רוב על ידי מספר כותבים, בשונה מהקבצים הנדפסים בהם רוב ההערות והפלפולים נכתבים על ידי אותו כותב.

==ראו גם==
*[[חידושי תורה]]
*[[פלפול]]
*[[שבעת קני המנורה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1b2GNgdsAK8QVdmPdeuDKKKHwdJ1XQBzL קבצי הערות (תיקיית דרייב).]'''
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%93-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf "להעיר..."]''', סקירה על התפתחות מערכת 'הערות התמימים' {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] תשרי תשע"ז
*'''[https://anash.org/wp-content/uploads/2020/02/5e31e572a29b0_1580328306.pdf תולדות 'הערות התמימים']''' {{PDF}} הוספה לספר הפלפולים של תלמידים בישיבת תומכי תמימים המרכזית י' שבט תש"פ, עמוד 413 (בצירוף תמונות ומסמכים)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים|*]]
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]