https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%91%D7%9F+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T00:08:14Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9F&diff=318277גרשון שרגא אטינגון2019-02-11T14:11:11Z<p>בן יעקוב: </p>
<hr />
<div>הרב '''גרשון שרגא אטינגון''' (?-[[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]]) היה גביר חב"די, מייסד בית הכנסת החב"די ב[[פתח תקוה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[שקלוב]] שב[[רוסיה]].<br />
<br />
נמנה על חסידי חב"ד, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חנה גולדה בת ר' מרדכי.<br />
<br />
שלח ידו במסחר וזכה להצלחה רבה, בעסקיו והפך לאיש אמיד שתרם רבות מהונו לצדקה.<br />
<br />
בסביבות שנת [[תרס"ט]] עלה לארץ הקודש והתיישב ברחוב גוטמן ב[[פתח תקוה]], בסמיכות לשוק המקומי.<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתו, הקים מכספו את בית הכנסת החב"די בעיר על שטח החצר הסמוך לביתו, ולאחר פטירתו ב[[י"ד תשרי]] [[תרצ"א]] הונצח זכרו בלוח זכרון מיוחד בחזית הבנין.<br />
<br />
נטמן בבית העלמין בפתח תקוה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, אלתר בן ציון - עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת [[תר"פ]] והתיישב בסמיכות להוריו בפתח תקוה, וניהל פרדס.<br />
<br />
==חוות ופרדס אטינגון==<br />
[[חוות אטינגון]] הנקראת [[פרדס אטינגון]] הוקמה ונוסדה ב[[פתח תקוה]] על ידי [[הגביר]] [[רבי]] [[גרשון שרגא אטינגון]] ממייסדי [[פתח תקווה]] החדשה, עלה לישראל בערך בשנת [[1920]]-[[1910]] עם רעייתו חנה גולדה זהבה{{הערה|בת ר' מרדכי}} אטינגון. הוא כבר היה בא בימים ומשאת נפשו היתה להגיע ל[[ארץ ישראל]] ולהיקבר בה.<br />
גרשון היה בעל אמצעים וגביר עשיר, התיישב ב[[פתח-תקווה]] ובנה לו בית במרכז המושבה, ברחוב גוטמן ליד השוק. בית גדול מוקף גן גדול שתיכנן גנן מומחה משרונה. בגן גדל כל עץ פרי למינהו מאנונה עד פאפיה, ובעיני התושבים דמה ל[[גן העדן]] שב[[תנ"ך]]. על אדמתו ובכספו הקים גם [[בית כנסת חב"ד]] "[[צמח צדק]]", בית הכנסת הראשון של חב"ד ב[[פתח-תקווה]] ומבתי הכנסת הראשונים של הזרם החסידי של [[חב"ד]] בארץ.<br />
<br />
==הקמת הפרדס והחווה "אטינגון"==<br />
שארי בשרו של גרשון. הם שעזרוהו להקמת החווה בהיותם סוחרי פרוות בינלאומיים. אחד מהם [[מקס איטינגון]], אזרח [[ארצות הברית]], שדודו הינו [[פרופסור]] [[מקס אייטינגון]] (תלמידו וידידו של [[זיגמונד פרויד]]), שלח לו סכום כסף נכבד על מנת שיקים פרדס ומשק חי, בהם יעבדו בו פועלים [[יהודים]] בלבד – לתת פרנסה לחלוצים. <br />
הדבר היה נדיר ואינו מהשגרה באותה תקופה כשפרדסני אם המושבות העדיפו פועלים [[ערבים]], אלה היו מיומנים יותר וזולים יותר מהפועלים ה[[יהודים]]. <br />
<br />
"משק אטינגון" היה שם דבר ב[[פתח-תקווה]] הקטנה.<br />
אטינגון רכש מאחד מערביי הסביבה מאה דונם קרקע ב[[סגולה]] החופפת ל[[פתח תקוה]], נטע עליהם פרדס [[תפוזים]] ו[[אשכוליות]] וגם [[לימונים]], ו[[אתרוגים]], והקים לולי תרנגולות וברווזים, עם ממטרי מים ותעלות השקייה. <br />
במשך היום היו באות ה"אורזות" ויושבות ישיבה מזרחית ב"בייקה", ונטולות צפרניים מבררות בזהירות את פרי ההדר למיניהו ואורזות אותו בניירות דקיקים מסומנים בכתובת "ג'אפה" וציור של גמל. <br />
במגדל המים המיתמר בחווה היה בראשו חקוק "פרדס אטינגון תרפ"ט" ומצוייר מגן דוד. <br />
כמו כן היה בפרדס מקווה מים נוסף – בריכת נוי מוגבהת עשויה בטון ובטבורה חסידה מבטון שצווארה הארוך מתיז מים. תאומה זהה של החסידה הזו התנוססה בגנו של אטיגון במושבה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
גרשון באהבתו הרבה לישראל הקדים לעלות ארצה. והשאיר את בנו יחידו "אלתר בן ציון" ושלושת נכדותיו ב[[קייב]] שב[[אוקראינה]]. אלתר התגורר עם בני ביתו התגורר ב[[קרסצ'אטק]] העיר היפה ב[[אוקריינא]] בחוצות העיר, שבזמנו רק לסוחרים יהודים מהגילדה הראשונה הותר לגור ברובע זה והמשיך לנהל את מנסרת העצים המשגשגת שנחל מאביו גרשון אטינגון.<br />
<br />
ב-[[1920]], אחרי שאביו גרשון אטינגון כבר ישב "שבעה" על יקיריו, הגיע אלתר בנו עם משפחתו לארץ; הוא התגורר בחווילה של אביו וניהל את "משק אטינגון". שנים רבות פעל לצידו העובד האחראי [[אבא דויטש]].<br />
אחר מותו של גרשון, בגיל צעיר יחסית, ניהל את החווה קרוב משפחתו בשם סולובי שאף התגורר בה זמן מה. הוא מכר את הקרקע, המשק נכחד והפרדס שונה לבתי דירות{{הערה|תקוה וינשטוק, ב"חדשות בן עזר" גילון 860 [[20 ביולי]] [[2013]]}}.<br />
<br />
==מיקומה של החווה==<br />
חוות אטינגון היא על יד השוק הגדול של [[פתח תקוה]] ולידו בית הכנסת אשר שלט גדול בחזיתו מעיד כי הקים אותו ר' גרשון אטינגון.<br />
כיום נותר מ"פרדס אטינגון" מגדל המים בגובה של בית בן קומותיים, ועליו הכתובת "אטינגון תרפ"ט" ו[[מגן דוד]].<br />
<br />
==החוזה על החווה והפרדס==<br />
בעיריית פתח תקווה נמצא חוזה הפרדס האגדי והגדול של פתח תקוה משנת [[1929]], [[תרפ"ט]] בה כתוב: "מועצה מקומית פתח תקוה ארץ ישראל" מאשרת כי גרשון אטינגון קנה ב[[כ"א באדר]] [[תרע"ד]] שני דונם אדמה מ[[נחמן גדליה ברודר]], עליהם הקים את ביתו וגן. תעודה אחרת, המיועדת לספרי האחוזה, מאשרת כי בנה את הבית ב-[[1912]]. בתעודה עוד מ-[[1908]] מאשרת המועצה כי אטינגון הקים את [[בית כנסת חב"ד]]. מסמך מאשר כי גרשון רכש 5 דונם ליד ביתו מאדמת אל-כרמים חור אל-סאברא ונטע עליהם פרדס וכדומה.<br />
<br />
כמו כן מצויה בתיק ביוגראפיה קצרה על בעלי "חוות אטינגון" אך מדויקת בה נכתב: גרשון אטינגון נפטר ב[[י"ד בתשרי]] [[תרצ"א]] [[1930]], ונקבר ב[[סגולה]]. רעייתו "חנה גולדה אטינגון" נפטרה ב[[כ"ח באדר]] [[תרפ"ג]] ואף היא קבורה ב[[סגולה]]. בנם [[אלתר בן ציון אטינגון]] נפטר ב[[ירושלים]] בשנת [[1943]] וקבור ב[[הר הזיתים]].<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
<br />
{{מיון רגיל:אטינגון, גרשון שרגא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקוה: אישים]]</div>בן יעקוב