חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אופקים

2021-02-17T13:46:20Z

ביקורת:

{{לעריכה}} [[קובץ:הרב הרשקביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב ישראל הרשקוביץ]]
'''אופקים''' היא עיר אשר נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תשע"ד]] מונה היישוב 25,295 תושבים.

תחלת הקמת מוסדות חב"ד באופקים הייתה בהיקף מצומצם, וכיום הפכו המוסדות לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים (נכון לשנת [[תש"ע]]) כשלוש-מאות תלמידים, ובהם ילדי מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרת הבית חב"ד.

במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד לכדי קהילה חב"דית למופת. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

מנהל הפעילות הוא, הרב '''מנחם סגל''', וסמנכ"ל המוסדות מנהל רשת גני חב"ד באופקים הוא הרב '''אבנר אמיתי'''.

==ימי בראשית==
בתחילת קיץ [[תשט"ו]] הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מ[[איראן]] ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-‏90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו ל[[עיירה]] עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ"ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל.

כאשר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שליח הרבי לאופקים, הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, החל למסור שיעורי תורה. רבים מהם למדו במוסדות חב"ד במרוקו, והם היוו את הגרעין הראשון שסייע לפעילות הברוכה של חב"ד. באותם ימים [[הרבי]] עורר ביתר שאת אודות פתיחת שיעורי תורה, והרב הרשקוביץ החל לפעול בענין, אלא שהוא לא שיער את עוצמת ההתנגדות העצומה שתקבל אותו ואת פעילותו.

כמה חודשים לאחר מכן ביקש הרב הרשקוביץ לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב"ד. הלחצים של ה[[מתנגד|מתנגדים]] עשו את שלהם.

שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון (ידידו שסייע לו רבות מאז פתיחת הבית חב"ד ועד היום) שואל בשלומו. "מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!"

הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו "קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים".

חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב"ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.

==הרבי רוצה הנהלה לבית חב"ד==

הגנים פרחו וכך גם הפעילות התפתחה. במשך תקופה שלחו לרבי מלך המשיח דו"חות על הפעילות, אך לא זכו לקבל תשובות.

באחד הימים קיבל לפתע מכתב מהרבי עבור הנהלת [[בית חב"ד]] באופקים. או אז הבין כי הרבי מבקש להקים הנהלה. מיד לאחר שהקים את גוף ההנהלה, החל לקבל תשובות רצופות. לאחר כשנתיים של פעילות קשה, הכניס פתק לרבי בו כתב כי הוא מקוה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקוה', מתח חץ וכתב 'כמובן'".

ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].

==בית ספר חב"ד==

רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב"ד. אצל רבים מהם זו הייתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב"ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב"דיות.

כמו מתבקש מאליו הייתה הדרישה לפתוח בית ספר חב"ד, אך לשם כך נדרש תקציב גדול, והנהלת בית חב"ד חששה להחליט על פתיחת בית ספר בהיעדר תקציבים.

בתחילת חורף תשנ"ט התקיימה אסיפה מכרעת, שבמבט לאחור הייתה רבת משמעות בתולדות בית חב"ד אופקים. ההנהלה השתכנעה בצורך לפתוח בית ספר, אלא שכסף לא היה. לאחר דיונים ממושכים הוחלט להשאיר את ההחלטה בידיו של הרב הרשקוביץ.

הרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות '[[אגרות קודש]]', וקיבל תשובה:

בשמחה נודעתי... אשר נתייסד במחנם בית הספר לנערות "בית שרה". ותיכף הודעתי על דבר זה לברוקלין גם כן. ומשם יקבלו גם כן תוכנית לימודים וספרי לימוד. ובוודאי גם עד אז יסדרו את סדר הלימודים באופן הנאות.

גם אם מהטעמים שביאר לי הרב בן ציון אין כבודו עומד באופן רשמי בראש בית הספר הנ"ל לעת עתה, אבל הוא רק הוא, בתור שלוח ממו"ח אדמו"ר שליט"א במחנו, האחראי בעד הנהגת מוסד זה וכפי רצון מייסד ה"מרכז לענייני חינוך" הוא מו"ח אדמו"ר שליט"א. ובטח ישתדלו בהגדלת מספר התלמידות וכו'... (חלק כא עמוד ס).

לאחר תשובה כה ברורה, החל לפעול בכיוון של פתיחת בית ספר לבנות. עוה"ד ר' ישראל שולמן שהנו ידיד גדול לחב"ד באופקים שמע על כך, והוא קיבל על עצמו לשלם את כל הוצאות בית הספר במשך השנה הראשונה, ועד היום הוא מסייע רבות לבית הספר.

72 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר אין ספור מניעות ועיכובים, קיבלו מבנה. בתוך שלושה ימים הכינו את המבנה הנטוש לבית ספר. הורי התלמידים, מקורבים ועוד רבים מידידי חב"ד באופקים נרתמו לעבודה, וביחד התחלו לשפץ את המקום. כעבור שלושה ימים נפתחה שנת הלימודים בבית הספר שכבר מנה שלוש כיתות.

בנתיים נפתחה באופקים חטיבת ביניים ובית ספר לבנים. בנוסף לזה מפעיל הבית חב"ד בית תבשיל לנזקקים.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
ברשת גני חב"ד בעיר ישנם 5 גנים ובהם לומדים כמאה וחמישים ילדים. בית ספר לבנים - 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', ו'בית ספר לבנות חב"ד', חטיבת ביניים 'מעיינות חיה'.

בית חב"ד מפעיל את 'מרכז החסד - בית התבשיל' אשר הוקם בשנת תשס"א. בית התבשיל פועל לאורך השנה כולה, וכן בערבי חגים למשפחות נזקקות, ותיקים ועולים חדשים, קשישים וגלמודים הזקוקים לתמיכה במזון. הפעילות מסתכמת בחלוקת כ400 ארוחות חמות מידי יום. וכן חלוקת סלי מזון לפני חגי תשרי וחג הפסח ל700 משפחות. מאות שמיכות לקראת החורף, וכן חלוקת ביגוד לקשישים ומשפחות נזקקות ועוד.. בס"ה במשך השנה בית התבשיל מחלק כ70,000 ארוחות צהריים.

לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] בית חב"ד הפיץ ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא' הק'. על המכתב חתומים גם הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים. והרב יוסף אביטל מרבני העיר.

ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770' נבנה, על שטח של 400 מ"ר ומשתרע לגובה של 4 קומות. עלות הפרוייקט מוערכת במליון דולר. הבניין יכיל: בית כנסת ו"חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, [[מקווה]] לגברים, חדרי לימוד, משרדים ועוד.

לקראת שנת הלימודים תשע"ז הוקם סניף ישיבת חבד "חנוך לנער" בעיר, תחת ניהולו של הרב ישראל ראובן בורנשטיין. הישיבה מונה כ40 בחורים.

ידידי בית חב"ד הם, פטרון מוסדות החינוך והחסד עו"ד הרב ישראל שולמן ויו"ר חוג הידידים - ניו-יורק הרב נחום מרקוביץ'.

==קהילה חב"דית ==

במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב"דית למופת. נכון לשנת תש"פ הקהילה מונה כ40 משפחות כן ירבו.

ביום י"א [[ניסן]] תשס"ג, מונה הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

==האנשים שמאחורי המוסדות==

*הרב ישראל הרשקוביץ - שליח הרבי יו"ר המוסדות ורב הקהילה.
*הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד (חמישה גנים ומעון יום).
*הרב מנחם סגל - מנהל הפעילות.
*הגב' רינה אלהרר - מנהלת בית הספר.
*הרב עמוס קיי ורעייתו הגב' אסתר קיי - רכזת חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה".
*הרב יוסף יעקובוביץ - מנהל בית ספר לבנים.
*הרב שניאור קניג - מנהל "בית התבשיל".
*הגב' קלאודיה עבאדה - רכזת בית התבשיל.
*הרב משה עבאדה - פעיל מרכזי בתחום שיעורי תורה.
*הרב זאב גכטמן - פעיל מרכזי בקרב העולים ממדינות חבר העמים.
*הגב' פנינה גכטמן - מזכירה בבית חב"ד ופעילה בשיעורי תורה.
*עורך דין ר' ישראל שולמן פטרון המוסדות, ור' נחום מרקוביץ - יו"ר חוג ידידי המוסדות. מייסד חוג הידידים מר ברוך חי - ניו-יורק.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.ofakim.net/ לאתר חב"ד אופקים]

[[קטגוריה:אופקים]]

לוחות הברית

2021-02-17T13:45:14Z

ביקורת: /* התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות */

{{לעריכה}}
[[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]]
'''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב אמה, עליהם חקוק עשרת הדיברות.

== קבלת הלוחות מה' ==
{{ציטוט צף|חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:{{ש}}
בלוחות עצמן - הראשונות מעשה [[אלקים]], השניות {{מונחון|פסל לך|מעשה אדם}}. {{מונחון|המכתב|הדברות}} - חרות על הלוחות שכדרשת [[רז"ל]] [[מסכת עירובין|עירובין]] (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות.

במעלת [[בני ישראל]] - בלוחות הראשונות [[צדיק|צדיקים]], כשעמדו על [[הר סיני]] פסקה זוהמתן, בשניות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]].

במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י"ז בתמוז|היום יום, י"ז בתמוז]]}}
כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}.

ב[[י"ז בתמוז]] [[ב'תמ"ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.

(שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות ב[[ארון הברית]].

== צורת הלוחות ==
[[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]]
בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח"ל.

מקור דברי הרבי, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית. מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.

מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי. זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.

כרגיל, בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי ב[[שיחה|שיחתו]] דוחה זאת מכל וכל.

מעניין לציין את ההקבלה בין מאבק הלוחות העגולות לבין [[קני המנורה]], שבשניהם עורר הרבי ליישר את העיגול.

==התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות==
[[קובץ:מסיבות שבת סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל פעילות '[[מסיבות שבת]]' בה משולבות לוחות עגולות]]
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.

הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה ב[[פרשת כי תשא]] [[תשמ"א]]. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות.

אולם עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות, כאשר היה אחראי על הוצאת ה"[[שיחות לנוער]]" שיצאו לאור בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון. וכך כותב הרבי במכתב מיום כ"ט ב[[שבט]] [[תשכ"א]], לרב [[שלום דובער ריבקין]]:

ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש"ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]]).
[[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני כשבע מאות שנה]]
כך גם, כאשר החלו להופיע פירסומי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תש"ב]], ועליהן עוצב סמל הארגון שכולל את שני לוחות הברית, הזכיר הרבי לאמן כי הצורה האמיתית של הלוחות הן מרובעות.

ביום כ"ה ב[[סיוון]] [[תשכ"ב]] כותב הרבי למרת חיה בתיה, אחת ממורות בתי-ספר [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]], ששיגרה לרבי מלך המשיח בול שעיצבה עבור בתי ספר ה'רשת': "אלא שלפלא קצת ציור הלוחות אשר בוודאי יודעת שצריכים להיות מרובעות גם מלמעלה ולא בחצי עיגול, וכמבואר ממאמרי [[חז"ל]] בכמה מקומות (ומהם [[בבא בתרא]] יד, א) וכמפורסם גם-כן על ידי הציור שעל השיחות-לנוער וכו'".

לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב ב[[שבט]] [[תשכ"ז]] כי זהו "מנהג [[אומות העולם]]":

{{ציטוטון|בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה{{הערה|[[בבא בתרא]] יד, א.}}, ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה}}.

בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות:

{{ציטוטון|כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא [[הקב"ה]] בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני [[קדושה]]. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא{{הערה|[[זבחים]] פח, א.}}. מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל ה[[ארון]], באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה חס-ושלום}}

בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש ב[[גמרא]]{{הערה|[[בבא בתרא]] יד, א.}}:

{{ציטוטון|[[ארון הברית|ארון]] שעשה [[משה]] [[אמה|אמתיים]] וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי}}.

{{ציטוטון|על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול.}}

כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה"רבינו בחיי" מציין בפרשת [[כי תשא]] באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות "ודע שהלוחות היו מרובעות".

הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש"ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}, ואף הורה לעורכים של גליון '[[משיח טיימס]]' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא.
לכן משנות הלמדים החלו בסמלים של מסיבות שבת לעשות לוחות מרובעות עד אז לא יודעים מה הסיבה שזה היה עגול

==מהיכן נובעת הטעות?==
ב[[שיחה]] האמורה הרבי אף עמד על מקור הטעות הנפוצה:

הסיבה הפשוטה והאמיתית לכך שמוצאים בימינו גם אצל יהודים שציור הלוחות הוא באופן שמלמעלה הם כחצי כדור, הוא - מפני שכאשר היו מוסרים ספר לדפוס, הרי בגלל הגלות נתנו זאת על-פי רוב ל[[גוי|אינו-יהודי]], ובגלל גזירת המלכות זה היה צריך לעבור דרך הצנזור, שעל-פי רוב הוא היה [[גוי]] - והם (המדפיסים והצנזורים הגויים) היו עושים על דף השער או במקום פנוי בראש הספר את ציור הלוחות כפי שנראה להם - שהלוחות הם מלמעלה כחצי כדור, כפי שגויים עושים את ציור הלוחות.

וכאשר הספר הגיע לידי יהודים, לא הביטו בזה ולא דייקו במה שנמצא בדף השער או במה שכתוב בהסכמות - אלא למדו בפנים הספר, וממילא לא שמו לב לזה שהלוחות היו מלמעלה כחצי כדור, וכך זה נמשך מדור לדור, וזה נהיה דבר רגיל שבספרים יהודיים נמצאים ציורים של לוחות שמלמעלה הם כחצי כדור. ולכן עשו רעש (מאחורי הפרגוד) שישנו זאת על נייר המכתבים ("סטיישאנערי") של מוסד פלוני, ששם נדפס הציור של החלק העליון של הלוחות כחצי כדור, או לכל הפחות, שאת הניירות שהם כבר כך ישאירו, ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא, ידפיסו ציור של הלוחות כמו שצריך להיות על-פי הגמרא.

ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]], בה התבטא הרבי בכאב גדול:

{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}.

הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ:

{{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}.

==הרבי משיב לטענות==
כאמור, כמו בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל, בהסברה שכאשר ענין זה נוגע לחינוך ילדי ישראל אין להתחשב בטענה זו, מכיון שכאשר הילד יראה שמחנכו לימדו דבר שהיפך ה[[אמת]], הרי על ידי-זה לא יאמין ולא יקבל יותר ממחנכו אף כאשר ילמדו דבר שהוא על פי האמת לחלוטין.

על סמך זה הורה הרבי להקפיד מכאן ולהבא אודות ציור הלוחות באופנם הנכון, ויתירה מזו לתקן אף במקומות שכבר נעשה באופן המוטעה, מחמת שענין זה נוגע ליסוד התורה כולה - הלוחות.

==שינוי הלוחות בכל מקום==
לקראת [[חג השבועות]] [[תשמ"ג]] נמסרה לרבי תמונת השער של ה'משיח טיימס' ובה ציור אדם המוציא [[ספר תורה]] מתוך ארון-קודש וילדים מנשקים את הספר. על ציור זה העיר הרבי: "כדאי לנצל ציור המענטעלע [= המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות". מכאן ואילך השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעות.

בגיליון [[קיץ]] [[תשמ"ה]], הופיע בעמוד השער ציור שבו נראו ילדים נוסעים ל'[[מחנה קיץ]]'. בציור זה לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות. אך הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור מעין זה, וכלשונו "כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות". והרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "באמצע?" כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך אכן עשו.

בשנת [[תנש"א]] הצליח הרב [[יוסף יצחק גולדמן]], [[שליח]] הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולות שהיו במרכז בית-הכנסת בו התמנה לרב. למעשה הוא מונה כרב [[בית הכנסת]] כבר בשנת [[תשמ"ו]], ובמשך השנים ניסה לתקן את הדבר אך לא הצליח, ורק חמש שנים לאחר מכן עלה הדבר בידו. על כך הגיעה תגובת הרבי: 1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) [[אזכיר על הציון]].

בשנת [[תשמ"ג]] ביקשו [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת [[חנוכה]] מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי שהגיב על כך: הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך ה[[ש"ס]])...

בשנת [[תשל"ו]] נפתחה ב[[ברוקלין]] ישיבת "[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]". [[ישיבה]] זו הייתה מיועדת לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב [[יעקב בריסקי]] כתב לרבי דו"ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהחלק העליון שלהם הנו חצי עיגול. בתגובה, מסר הרבי למזכיר הרב [[בנימין קליין]], שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה.

"טלפנתי אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי", סיפר הרב קליין. "בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא צורה של לוחות אלא חלונות שמסתיימים בחצי עיגול'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי: 'אבל גם חלונות אפשר לעשות מרובעים'. כוונת הרבי הייתה כנראה שיכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'. מובן שבעקבות זאת, שינו את החלונות שיראו מרובעות.

מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.

הספר הפופולארי ביותר ללימוד [[אותיות]] א"ב לילדי תשב"ר, הוא ספר 'המסורת' שעל [[אותיות]]יו חונכו דורות רבים. את הספר חיבר וערך ר' חיים משה חשין, שתורתו הגיעה לאלפים ולרבבות. במהדורה הראשונה הופיע ציור לוחות הברית כפי שהם מעוגלים ולא מרובעים. שכנו של בעל "המסורת", הרב קלמן ויינפלד, סיפר לו על שיחת הרבי וכן את הצד ההלכתי שבדבר. הוא הבטיח מיד לשנות זאת. לאחר הדפסת המהדורה החדשה עם התיקון, הגיעו אליו פניות מצד חוגים שונים שדרשו להחזיר את הלוחות לצורתם הקודמת. כששמע על כך הרב ויינפלד, פנה אליו כדי לעודדו ולחזקו, אך הוא השיב לו: 'אין לך מה לחשוש, אעשה בדיוק את מה ש[[הרבי מליובאוויטש]] אומר, ומי שלא רוצה - שלא יקנה את הספר".

יש לציין שעם השנים, הדברים חודרים יותר ויותר לכל רובדי הציבור, ורבים משנים את צורת הלוחות. כך למשל בכולל 'חזון איש' בבני ברק, לאחר השריפה שהוצתה שם בארון הקודש, נבנה ארון קודש מפואר משיש כשצורת הלוחות מאבן נקבעה למרובע. ב'שטיבלעך' שבמאה שערים חידשו בשנים האחרונות את ארון הקודש, ואף הם החליפו למרובעות. כך גם בבית כנסת מפואר בשכונת רוממה בירושלים, שינו ללוחות מרובעות. וכך גם בבית הכנסת איצקוביץ החדש ב[[בני ברק]].

גם ארגון '[[יד לאחים]]' שינה את הסמל עם הלוחות העגולות בו השתמש עשרות שנים. הוצאת 'ארטסקרול' הידועה הוציאה לאור [[חומש]] מפואר, ובו כל הפרושים באותיות חדשות ומאירות עיניים. בכריכת החומש ציירו המוציאים לאור את לוחות הברית מרובעות, כהוראת הרבי.

בשנת [[תשע"ה]], בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הרבנות הראשית "ריבעה" את לוחות הברית] {{אינפו}}.}}, כמו כן ב[[כ"ד סיון]] [[ה'תשע"ט]] במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סיעה.

== מרובע או מלבן ==
באחד מבתי-הכנסת המכובדים ב[[ירושלים]] היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעים, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי:

{{ציטוטון|נתקבל ות"ח ת"ח. בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור"ח [- אורכם ורחבם]}}.

כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי דברי הגמרא ממש מרובעות ולא מלבניות.

אמנם יש להעיר, שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים. וראה הביאור בזה במאמרו של הרב פרץ אוריאל בלוי - קישור בסוף הערך.

כך שלמעשה, לכאורה, יש לנהוג כ"משנה בתרא" זו, ולצייר הלוחות '''כמלבנים''' דוקא.

==על חטא העיגול==
{{ערך מורחב|על חטא העיגול}}
הפרסום ה[[חב"ד]]י הרשמי הראשון שעורר על דבר תיקון "חטא העיגול", יצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] סניף [[נחלת הר חב"ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]], שהוציא חוברת מעניינת בשם "[[על חטא העיגול]]".

חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.

==ה'שליח לענייני לוחות מרובעות'==
"השליח לענייני לוחות מרובעות", הינו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].

מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מתארגן כאל מבצע צבאי של ממש לבצע את העניין. בלילה, כאשר בתי הכנסת התרוקנו מאנשים, היה מגיע להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. הרב וילהלם זכה להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי ב[[ירושלים]].

=="רב בבאר שבע"==
בשיחה מעניינת שערך הרבי בנושא זה, הרבי התייחס לכך "שישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול".

ב[[שבועון בית משיח]] (שי גפן) חושף מתחקיר שערך, שכוונת הרבי הייתה להגאון הרב [[אליהו כץ]], רבה של באר שבע (שנפטר בח' [[חשוון]] [[תשס"ה]]), ואלו דברי תשובתו המעניינים:

בספרו "באר אליהו", כותב הרב כץ מכתב בנושא הלוחות העגולות. המכתב ממוען להרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת 'מצדה' וכך כותב לו הרב כץ: "חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם".

הרב אליהו כץ גם חושף במכתבו שבמחזור ליפסיא "שזכיתי להוציא לאור עם ציורים ותמונות מימי הביניים, ושם מופיע לנכון שתי לוחות מרובעות, כנראה שלא הושפעו אז מתמונות הנוצרים".

בהמשך מכתבו מספר הרב כץ "ברוך השם יש כמה בתי כנסיות שקבלו את דעתי ועשו כנ"ל, ואני מברכם בברכת [[כהן]] תהא משכורתם שלימה כפלי כפליים מבורא עולם שנתן לנו לוחות שתיים". הרב כץ גם מוסיף שהורה "להרב יעקב מרגי, יו"ר המועצה הדתית בעירנו, ששינה על פי הוראתי זו גם את סמל המועצה הדתית, שכלל שתי לוחות הברית ועשאן מרובעות כאשר בקשתי, ואף הדפיס כתובה מיוחדת ומהודרת בציון כזה".

הרב כץ אף מציין בדברי תשובתו, שגם הרב חיים משה חשין, מחבר הספר "המסורת" לילדי ישראל, תיקן את הדבר בכריכת ספרו.

== גדולי ישראל מצטרפים כולם כאחד לדעת הרבי ==
בקיץ [[תשד"מ]] ביקר הרב [[ברוך וילהלם]] (כיום רב קהילת [[חב"ד]] [[נהריה]]) אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחות הרבי הנ"ל). להלן קטעים מדו"ח הסיכום שלו:

*הגאון רבי אברהם ברדקי: יושר גדול לתקן הלוחות למרובעות - והנוהג אחרת הוא מנהג שטות.
*האדמו"ר רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.
*הגאון רבי דוב פוברסקי שליט"א ראש ישיבת פונוביז': כמובן שתעשה מרובע!
*הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי שריה דבליצקי זצ"ל: הליובאוויטשער אומר מרובע, ויש לזה הרי מקור, תעשה אם כן מרובע. אבל הקהל יתווכח וכו', ולכן רק בדרכי שלום כדאי, ובאם תיווצר מחלוקת - לא.
*הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א: וודאי שתעשה כפי האמת - מרובע!".

רבנים נוספים קבעו באופן חד משמעי "לעשות מרובע", והם: הגאון רבי חיים פנחס שיינברג שליט"א ראש ישיבת תורה אור. רבי יששכר-דוב גולדשטיין אב"ד קהילת חוג חתם סופר, בנוגע לחדשות, "ולשנות.. רק בדרכי שלום". הגאון רבי [[שלמה זלמן אויערבך]]: "בוודאי, וידוע שהיה מרובע!.. זו האמת.. והעיגול בא מהגויים".{{הערה|מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}

גם רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בעל ה"קהילות יעקב" נשאל על הדבר, והשיב ש[[הרבי]] צודק ובבית מדרשו שינו את הלוחות למרובעות.{{הערה|[[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]].}}

==לקריאה נוספת==
*'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4
*הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, '''הלוחות''', סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?], מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב [[פרץ בלוי]] - אתר שטורעם {{PDF}}
*"הרבנות הראשית "רבעה" את הלוחות" באתר COL [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_89623.html הרבנות הראשית "רבעה" את הלוחות" באתר COL]
*[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A4/ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות] - {{אינפו}}.
*'''[https://col.org.il/news/129130 "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות]'''{{COL|}}
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:הלכה]]

לוחות הברית

2021-02-17T13:35:06Z

ביקורת: /* קבלת הלוחות מה' */

{{לעריכה}}
[[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]]
'''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב אמה, עליהם חקוק עשרת הדיברות.

== קבלת הלוחות מה' ==
{{ציטוט צף|חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:{{ש}}
בלוחות עצמן - הראשונות מעשה [[אלקים]], השניות {{מונחון|פסל לך|מעשה אדם}}. {{מונחון|המכתב|הדברות}} - חרות על הלוחות שכדרשת [[רז"ל]] [[מסכת עירובין|עירובין]] (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות.

במעלת [[בני ישראל]] - בלוחות הראשונות [[צדיק|צדיקים]], כשעמדו על [[הר סיני]] פסקה זוהמתן, בשניות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]].

במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י"ז בתמוז|היום יום, י"ז בתמוז]]}}
כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}.

ב[[י"ז בתמוז]] [[ב'תמ"ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.

(שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות ב[[ארון הברית]].

== צורת הלוחות ==
[[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]]
בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח"ל.

מקור דברי הרבי, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית. מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.

מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי. זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.

כרגיל, בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי ב[[שיחה|שיחתו]] דוחה זאת מכל וכל.

מעניין לציין את ההקבלה בין מאבק הלוחות העגולות לבין [[קני המנורה]], שבשניהם עורר הרבי ליישר את העיגול.

==התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות==
[[קובץ:מסיבות שבת סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל פעילות '[[מסיבות שבת]]' בה משולבות לוחות עגולות]]
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.

הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה בפרשת כי תשא [[תשמ"א]]. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות.

אולם עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות, כאשר היה אחראי על הוצאת ה"[[שיחות לנוער]]" שיצאו לאור בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון. וכך כותב הרבי במכתב מיום כ"ט ב[[שבט]] [[תשכ"א]], לרב [[שלום דובער ריבקין]]:

ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש"ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]]).
[[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני כשבע מאות שנה]]
כך גם, כאשר החלו להופיע פירסומי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תש"ב]], ועליהן עוצב סמל הארגון שכולל את שני לוחות הברית, הזכיר הרבי לאמן כי הצורה האמיתית של הלוחות הן מרובעות.

ביום כ"ה ב[[סיוון]] [[תשכ"ב]] כותב הרבי למרת חיה בתיה, אחת ממורות בתי-ספר [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]], ששיגרה לרבי מלך המשיח בול שעיצבה עבור בתי ספר ה'רשת': "אלא שלפלא קצת ציור הלוחות אשר בוודאי יודעת שצריכים להיות מרובעות גם מלמעלה ולא בחצי עיגול, וכמבואר ממאמרי [[חז"ל]] בכמה מקומות (ומהם [[בבא בתרא]] יד, א) וכמפורסם גם-כן על ידי הציור שעל השיחות-לנוער וכו'".

לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב ב[[שבט]] [[תשכ"ז]] כי זהו "מנהג [[אומות העולם]]":

{{ציטוטון|בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה{{הערה|[[בבא בתרא]] יד, א.}}, ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה}}.

בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות:

{{ציטוטון|כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא [[הקב"ה]] בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני [[קדושה]]. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא{{הערה|[[זבחים]] פח, א.}}. מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל ה[[ארון]], באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה חס-ושלום}}

בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש ב[[גמרא]]{{הערה|[[בבא בתרא]] יד, א.}}:

{{ציטוטון|[[ארון הברית|ארון]] שעשה [[משה]] [[אמה|אמתיים]] וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי}}.

{{ציטוטון|על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול.}}

כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה"רבינו בחיי" מציין בפרשת [[כי תשא]] באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות "ודע שהלוחות היו מרובעות".

הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש"ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}, ואף הורה לעורכים של גליון '[[משיח טיימס]]' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא.
לכן משנות הלמדים החלו בסמלים של מסיבות שבת לעשות לוחות מרובעות עד אז לא יודעים מה הסיבה שזה היה עגול

==מהיכן נובעת הטעות?==
ב[[שיחה]] האמורה הרבי אף עמד על מקור הטעות הנפוצה:

הסיבה הפשוטה והאמיתית לכך שמוצאים בימינו גם אצל יהודים שציור הלוחות הוא באופן שמלמעלה הם כחצי כדור, הוא - מפני שכאשר היו מוסרים ספר לדפוס, הרי בגלל הגלות נתנו זאת על-פי רוב ל[[גוי|אינו-יהודי]], ובגלל גזירת המלכות זה היה צריך לעבור דרך הצנזור, שעל-פי רוב הוא היה [[גוי]] - והם (המדפיסים והצנזורים הגויים) היו עושים על דף השער או במקום פנוי בראש הספר את ציור הלוחות כפי שנראה להם - שהלוחות הם מלמעלה כחצי כדור, כפי שגויים עושים את ציור הלוחות.

וכאשר הספר הגיע לידי יהודים, לא הביטו בזה ולא דייקו במה שנמצא בדף השער או במה שכתוב בהסכמות - אלא למדו בפנים הספר, וממילא לא שמו לב לזה שהלוחות היו מלמעלה כחצי כדור, וכך זה נמשך מדור לדור, וזה נהיה דבר רגיל שבספרים יהודיים נמצאים ציורים של לוחות שמלמעלה הם כחצי כדור. ולכן עשו רעש (מאחורי הפרגוד) שישנו זאת על נייר המכתבים ("סטיישאנערי") של מוסד פלוני, ששם נדפס הציור של החלק העליון של הלוחות כחצי כדור, או לכל הפחות, שאת הניירות שהם כבר כך ישאירו, ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא, ידפיסו ציור של הלוחות כמו שצריך להיות על-פי הגמרא.

ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]], בה התבטא הרבי בכאב גדול:

{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}.

הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ:

{{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}.

==הרבי משיב לטענות==
כאמור, כמו בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל, בהסברה שכאשר ענין זה נוגע לחינוך ילדי ישראל אין להתחשב בטענה זו, מכיון שכאשר הילד יראה שמחנכו לימדו דבר שהיפך ה[[אמת]], הרי על ידי-זה לא יאמין ולא יקבל יותר ממחנכו אף כאשר ילמדו דבר שהוא על פי האמת לחלוטין.

על סמך זה הורה הרבי להקפיד מכאן ולהבא אודות ציור הלוחות באופנם הנכון, ויתירה מזו לתקן אף במקומות שכבר נעשה באופן המוטעה, מחמת שענין זה נוגע ליסוד התורה כולה - הלוחות.

==שינוי הלוחות בכל מקום==
לקראת [[חג השבועות]] [[תשמ"ג]] נמסרה לרבי תמונת השער של ה'משיח טיימס' ובה ציור אדם המוציא [[ספר תורה]] מתוך ארון-קודש וילדים מנשקים את הספר. על ציור זה העיר הרבי: "כדאי לנצל ציור המענטעלע [= המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות". מכאן ואילך השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעות.

בגיליון [[קיץ]] [[תשמ"ה]], הופיע בעמוד השער ציור שבו נראו ילדים נוסעים ל'[[מחנה קיץ]]'. בציור זה לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות. אך הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור מעין זה, וכלשונו "כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות". והרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "באמצע?" כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך אכן עשו.

בשנת [[תנש"א]] הצליח הרב [[יוסף יצחק גולדמן]], [[שליח]] הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולות שהיו במרכז בית-הכנסת בו התמנה לרב. למעשה הוא מונה כרב [[בית הכנסת]] כבר בשנת [[תשמ"ו]], ובמשך השנים ניסה לתקן את הדבר אך לא הצליח, ורק חמש שנים לאחר מכן עלה הדבר בידו. על כך הגיעה תגובת הרבי: 1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) [[אזכיר על הציון]].

בשנת [[תשמ"ג]] ביקשו [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת [[חנוכה]] מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי שהגיב על כך: הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך ה[[ש"ס]])...

בשנת [[תשל"ו]] נפתחה ב[[ברוקלין]] ישיבת "[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]". [[ישיבה]] זו הייתה מיועדת לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב [[יעקב בריסקי]] כתב לרבי דו"ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהחלק העליון שלהם הנו חצי עיגול. בתגובה, מסר הרבי למזכיר הרב [[בנימין קליין]], שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה.

"טלפנתי אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי", סיפר הרב קליין. "בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא צורה של לוחות אלא חלונות שמסתיימים בחצי עיגול'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי: 'אבל גם חלונות אפשר לעשות מרובעים'. כוונת הרבי הייתה כנראה שיכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'. מובן שבעקבות זאת, שינו את החלונות שיראו מרובעות.

מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.

הספר הפופולארי ביותר ללימוד [[אותיות]] א"ב לילדי תשב"ר, הוא ספר 'המסורת' שעל [[אותיות]]יו חונכו דורות רבים. את הספר חיבר וערך ר' חיים משה חשין, שתורתו הגיעה לאלפים ולרבבות. במהדורה הראשונה הופיע ציור לוחות הברית כפי שהם מעוגלים ולא מרובעים. שכנו של בעל "המסורת", הרב קלמן ויינפלד, סיפר לו על שיחת הרבי וכן את הצד ההלכתי שבדבר. הוא הבטיח מיד לשנות זאת. לאחר הדפסת המהדורה החדשה עם התיקון, הגיעו אליו פניות מצד חוגים שונים שדרשו להחזיר את הלוחות לצורתם הקודמת. כששמע על כך הרב ויינפלד, פנה אליו כדי לעודדו ולחזקו, אך הוא השיב לו: 'אין לך מה לחשוש, אעשה בדיוק את מה ש[[הרבי מליובאוויטש]] אומר, ומי שלא רוצה - שלא יקנה את הספר".

יש לציין שעם השנים, הדברים חודרים יותר ויותר לכל רובדי הציבור, ורבים משנים את צורת הלוחות. כך למשל בכולל 'חזון איש' בבני ברק, לאחר השריפה שהוצתה שם בארון הקודש, נבנה ארון קודש מפואר משיש כשצורת הלוחות מאבן נקבעה למרובע. ב'שטיבלעך' שבמאה שערים חידשו בשנים האחרונות את ארון הקודש, ואף הם החליפו למרובעות. כך גם בבית כנסת מפואר בשכונת רוממה בירושלים, שינו ללוחות מרובעות. וכך גם בבית הכנסת איצקוביץ החדש ב[[בני ברק]].

גם ארגון '[[יד לאחים]]' שינה את הסמל עם הלוחות העגולות בו השתמש עשרות שנים. הוצאת 'ארטסקרול' הידועה הוציאה לאור [[חומש]] מפואר, ובו כל הפרושים באותיות חדשות ומאירות עיניים. בכריכת החומש ציירו המוציאים לאור את לוחות הברית מרובעות, כהוראת הרבי.

בשנת [[תשע"ה]], בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הרבנות הראשית "ריבעה" את לוחות הברית] {{אינפו}}.}}, כמו כן ב[[כ"ד סיון]] [[ה'תשע"ט]] במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סיעה.

== מרובע או מלבן ==
באחד מבתי-הכנסת המכובדים ב[[ירושלים]] היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעים, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי:

{{ציטוטון|נתקבל ות"ח ת"ח. בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור"ח [- אורכם ורחבם]}}.

כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי דברי הגמרא ממש מרובעות ולא מלבניות.

אמנם יש להעיר, שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים. וראה הביאור בזה במאמרו של הרב פרץ אוריאל בלוי - קישור בסוף הערך.

כך שלמעשה, לכאורה, יש לנהוג כ"משנה בתרא" זו, ולצייר הלוחות '''כמלבנים''' דוקא.

==על חטא העיגול==
{{ערך מורחב|על חטא העיגול}}
הפרסום ה[[חב"ד]]י הרשמי הראשון שעורר על דבר תיקון "חטא העיגול", יצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] סניף [[נחלת הר חב"ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]], שהוציא חוברת מעניינת בשם "[[על חטא העיגול]]".

חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.

==ה'שליח לענייני לוחות מרובעות'==
"השליח לענייני לוחות מרובעות", הינו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].

מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מתארגן כאל מבצע צבאי של ממש לבצע את העניין. בלילה, כאשר בתי הכנסת התרוקנו מאנשים, היה מגיע להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. הרב וילהלם זכה להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי ב[[ירושלים]].

=="רב בבאר שבע"==
בשיחה מעניינת שערך הרבי בנושא זה, הרבי התייחס לכך "שישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול".

ב[[שבועון בית משיח]] (שי גפן) חושף מתחקיר שערך, שכוונת הרבי הייתה להגאון הרב [[אליהו כץ]], רבה של באר שבע (שנפטר בח' [[חשוון]] [[תשס"ה]]), ואלו דברי תשובתו המעניינים:

בספרו "באר אליהו", כותב הרב כץ מכתב בנושא הלוחות העגולות. המכתב ממוען להרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת 'מצדה' וכך כותב לו הרב כץ: "חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם".

הרב אליהו כץ גם חושף במכתבו שבמחזור ליפסיא "שזכיתי להוציא לאור עם ציורים ותמונות מימי הביניים, ושם מופיע לנכון שתי לוחות מרובעות, כנראה שלא הושפעו אז מתמונות הנוצרים".

בהמשך מכתבו מספר הרב כץ "ברוך השם יש כמה בתי כנסיות שקבלו את דעתי ועשו כנ"ל, ואני מברכם בברכת [[כהן]] תהא משכורתם שלימה כפלי כפליים מבורא עולם שנתן לנו לוחות שתיים". הרב כץ גם מוסיף שהורה "להרב יעקב מרגי, יו"ר המועצה הדתית בעירנו, ששינה על פי הוראתי זו גם את סמל המועצה הדתית, שכלל שתי לוחות הברית ועשאן מרובעות כאשר בקשתי, ואף הדפיס כתובה מיוחדת ומהודרת בציון כזה".

הרב כץ אף מציין בדברי תשובתו, שגם הרב חיים משה חשין, מחבר הספר "המסורת" לילדי ישראל, תיקן את הדבר בכריכת ספרו.

== גדולי ישראל מצטרפים כולם כאחד לדעת הרבי ==
בקיץ [[תשד"מ]] ביקר הרב [[ברוך וילהלם]] (כיום רב קהילת [[חב"ד]] [[נהריה]]) אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחות הרבי הנ"ל). להלן קטעים מדו"ח הסיכום שלו:

*הגאון רבי אברהם ברדקי: יושר גדול לתקן הלוחות למרובעות - והנוהג אחרת הוא מנהג שטות.
*האדמו"ר רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.
*הגאון רבי דוב פוברסקי שליט"א ראש ישיבת פונוביז': כמובן שתעשה מרובע!
*הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי שריה דבליצקי זצ"ל: הליובאוויטשער אומר מרובע, ויש לזה הרי מקור, תעשה אם כן מרובע. אבל הקהל יתווכח וכו', ולכן רק בדרכי שלום כדאי, ובאם תיווצר מחלוקת - לא.
*הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א: וודאי שתעשה כפי האמת - מרובע!".

רבנים נוספים קבעו באופן חד משמעי "לעשות מרובע", והם: הגאון רבי חיים פנחס שיינברג שליט"א ראש ישיבת תורה אור. רבי יששכר-דוב גולדשטיין אב"ד קהילת חוג חתם סופר, בנוגע לחדשות, "ולשנות.. רק בדרכי שלום". הגאון רבי [[שלמה זלמן אויערבך]]: "בוודאי, וידוע שהיה מרובע!.. זו האמת.. והעיגול בא מהגויים".{{הערה|מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}

גם רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בעל ה"קהילות יעקב" נשאל על הדבר, והשיב ש[[הרבי]] צודק ובבית מדרשו שינו את הלוחות למרובעות.{{הערה|[[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]].}}

==לקריאה נוספת==
*'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4
*הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, '''הלוחות''', סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?], מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב [[פרץ בלוי]] - אתר שטורעם {{PDF}}
*"הרבנות הראשית "רבעה" את הלוחות" באתר COL [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_89623.html הרבנות הראשית "רבעה" את הלוחות" באתר COL]
*[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%A4/ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות] - {{אינפו}}.
*'''[https://col.org.il/news/129130 "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות]'''{{COL|}}
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:הלכה]]

בית חיינו (גיליון)

2021-02-17T13:29:47Z

ביקורת: /* ייחסו של הרבי לעיתון */

{{לעריכה|ויקיזציה ועיצוב}}
[[קובץ:בח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גליון 'בית חיינו' האחרון שיצא לאור]]
'''בית חיינו''' הינו גליון מפרי עטם של תלמידי התמימים מ[[770]] שיצא לאור בשנים [[תשמ"ט]] - [[תשנ"ב]] .
==רקע==
במשך השנים היו יוצאים לאור גיליונות "בית חיינו" מפרי עטם של תלמידי התמימים ששהו בחצרות קודשנו, אך היות וגיליונות אלו היו מופקים על ידי בחורים צעירים, הוצאתם לאור לא הייתה בקביעות מספקת ומידת תפוצתם הייתה קטנה ולא משמעותית.

בהוצאה לאור של גיליונות "בית חיינו" הייתה בעיה, שכדי שגיליון יביא את אירוע בית חיינו בטהרתם ולאמיתתם מן החובה שייכתב ע"י תלמידי התמימים דווקא. כאשר האחראיים על ההוצאה לאור הינם בחורים צעירים - היקף ההפצה קטן וההוצאה לאור אינה בקביעות. בעיה זאת באה אל פתרונה בתחילת חודש [[אב]] [[תשמ"ט]], אז החל שבועון ’בית חיינו‘ לצאת לאור עולם. באותם ימים שימש הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר כאיש חינוך במוסדות ’אור שמחה‘ שב[[כפר חב"ד]]. ר‘ יצחק שעסק בחינוכם של קבוצה מילדי המוסד הרגיש את החסר שקיים בכך שאין מידע עדכני וחי על הנעשה במחיצתו של הרבי. בהבינו כי חלק מרכזי מהחינוך החב"די שיש להעניק הוא הקשר עם הרבי, החליט לפנות אל גיסו ששהה באותם ימים בחצרות קודשנו. הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], גיסו של ר‘ יצחק, זכה ללמוד בחצר הרבי ולהמנות על תלמידי קבוצה [[תשמ"ח]]. גם לאחר שנת הקבוצה נשאר ללמוד בחצרות קודשנו. בקיץ [[תשמ"ט]] קיבל ר‘ ברוך פניה מגיסו בעניין. התכנון המקורי של ר‘ יצחק היה שהרב כהנא יאזין ל‘קו החם‘ שהפעיל ר‘ [[מנחם מאיר בלאו]] ובו דיווח בקצרה על פרטים שונים מהנעשה ב‘בית חיינו‘, יעלה את הדברים על גבי הכתב, וישלחם בפקס לכפר חב"ד. הרב כהנא שמע את הרעיון והציע לשדרגו: הוא בעצמו כותב יומנים פרטיים מבית חיינו, וחלקים מתוכם הוא ישלח אל ר‘ יצחק. כך נוצר השילוב של יומן בית חיינו שנכתב ונערך ע"י תלמידי התמימים מחד - ושהופיע מני אז בקביעות ובהיקף הפצה גדול מאידך. יומנים אלו שמראשיתם היו מיועדים לתלמידי ’[[אור שמחה]]‘, תפסו עד מהרה תאוצה ובכל מקום ביקשו לקבל את הגיליון ואת יומני ’בית חיינו‘. מאז החלו לצאת גיליונות ’בית חיינו‘ בדפוס בצורה מסודרת כשהם פועלים התעוררות עצומה בין אנ"ש והתמימים בחיזוק ההתקשרות אל הרבי באופן מיוחד. הגיליון הראשון של שבועון ’בית חיינו‘ שהופיע בדפוס היה תיאור של הנעשה והנשמע אצל הרבי בימים הראשונים של חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ט]]. הגיליון הסתכם בדף מודפס משני צידיו ומעוצב בעיצוב מינימאלי, שפירט את ה‘תנועות צדיק‘ של הרבי מהימים האחרונים. תוכנן כי הגיליון ייצא לאור פעמיים בשבוע. בהשגחה פרטית, בהתוועדות השבת של אותו השבוע, [[שבת חזון]] תשמ"ט, אירע מאורע יוצא דופן. בעת חלוקת המשקה בסיום ההתוועדות, ניגש אחד הבחורים לקבל משקה, והכריז שהרבי הוא מלך המשיח.

האירוע הנדיר תואר בגיליון הראשון בלשון זו:
{{ציטוט|תוכן=”האחרון ניגש א‘ מהתמימים ובחיל ורעדה החל לומר, ”בשם כל ישראל זה משיח צדקנו" ותוך כדי כך שהצביע על הרבי בידו. הרבי הביט בו בשעת מעשה והלה המשיך ”. . וההתוועדות תהיה בירושלים". הבחור עשה זאת ברצינות. הרבי לא הגיב זה במיוחד ואח"כ החל ’והריקותי‘"|מרכאות=כן}}

מאורע זה תפס מקום מרכזי בדף השער של הגיליון הראשון. לאחר הדפסת הגיליון נקלע הרב כהנא למבוכה. מצד אחד צאתו לאור של הגיליון היוותה בשורה משמחת שראוי לדווח עליה לרבי, אולם מאידך - הדפסת דברים שכאלו באותם הימים הייתה נחשבת למעשה של 'שפיצ'קייט' מיוחד, והוא חשש ממענה שאינו חיובי מהרבי. למעשה, עקב כך לא הוכנס אל הרבי גיליון אותו השבוע, ורק מגיליון זה והלאה החל הרב כהנא להכניס מידי שבוע את הגליון השבועי אל הרבי דרך המזכירות{{הערה|הרב כהנא מספר, כי לאחר שמסר את הגיליון השני למזכיר הרב גרונר ע"ה, על מנת שיכניסו אל הקודש פנימה, שאלו הריל"ג מה עם הגיליון הראשון, אך הוא התחמק מתשובה על כך...}}. במשך השנים, כששבועון ’בית חיינו‘ הפך לשופר משמעותי להפצת בשורת הגאולה וכותרותיו זעקו אודות בשורת הגאולה ומציאות המשיח שבדור, התברר למפרע שהיה הרבה מן הסמליות בכך שהגיליון הראשון פתח בתיאורמאורע שכזה.

==ייחסו של הרבי לעיתון==
החל מגיליון מספר 2 ואילך היה מכניס [[ברוך מנחם הכהן כהנא|הרב כהנא]] באופן קבוע עותק אחד של הגיליון אל הרבי דרך המזכירות. ”בית חיינו" הוכנס מידי שבוע אל הקודש כפי שהוא, ללא ציון כלשהו על דבר המוציאים לאור, וללא בקשת ברכה וכדו'.

ככל שחלף הזמן הגיליון גדל והתפתח, כמות העותקים גדלה והפצתו בין קהילות [[אנ"ש]] ברחבי ה[[ארץ ישראל|ארץ]] הלכה וגדלה. לגליון נערכה מתיחת פנים והוא עוצב בעיצוב גרפי משופר. דברים אלו גרמו לתפיחת ההוצאות לממדים גדולים. ר‘ [[יצחק ברנדלר]] שנטל על עצמו את הדפסת והפצת ה"בית חיינו" בפועל, והדאגה למימונו, חזה בעיניים כלות ברשימת ההוצאות הגדלה והולכת, והחל לחשוב על הפסקת ההוצאה לאור. ככל שנקף הזמן וההוצאות גדלו, גמר אומר בדעתו להפסיק בהדפסת הגיליון. במהלך שיחה טלפונית שערך עם גיסו שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] באותם ימים שיתף אותו בחובות והקשיים הקיימים, אולם מבלי ליידעו על התוכנית המתגבשת להפסקת ההוצאה לאור. [[ברוך מנחם הכהן כהנא|הרב כהנא]], ששמע על הקשיים, החליט שזהו הזמן לכתוב ל[[הרבי|רבי]] לראשונה על העומדים מאחורי הוצאת הגיליון, ולבקש את ברכת הרבי להצלחה. הוא כתב את הדברים על פתק אותו הכניס דרך המזכירות, כשהוא מציין את ההתעוררות הגדולה שהעלון "בית חיינו" פעל בקרב ה[[תמים|תמימים]] ו[[אנ"ש]]. בפתק שכתב הוא אל [[הרבי]], לא צויין כלל אודות הקשיים בהוצאות. על פתק זה לא יצא מענה מהרבי, אולם כעבור ימים מספר - ובקשר עם הכנסת גיליון מס' 17 דרך ה[[מזכירות הרבי|מזכירות]] (כבכל שבוע), זכתה המערכת ונתקבל מענה מ[[הרבי]]. המענה שניתן ביום [[י"ט כסלו]]{{הערה|על פי הדיווח על המענה ב"בית חיינו" מספר גליונות אח"כ. בספר 'שנת ניסים בבית חיינו' של ר' [[זלמן הרצל]] מופיע המענה ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"נ]]}} נכתב על גבי הגיליון עצמו וזה לשון הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ות"ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט הרי זה משובח וכו‘. אזכיר על הציון}}

גילוי [[רוח הקודש]] מפעים זה גנז לחלוטין את תוכנית הסגירה. החלטתו הנחושה של הרב ברנדלר הייתה, שאם הרבי באתעדל"ע מורה ש"בטח ימשיכו בזה" - שום מכשול גשמי בעולם לא יוכל לעצור את הוצאת הגיליון. וכך הווה, למרות הקשיים והחובות הרבים שהמשיכו ללוות
את ”בית חיינו" בכל שנות קיומו. חלקו השני של המענה - ”כל המפרט הרי זה משובח וכו‘" היכה אז גלים בין אנ"ש, בהתחשב בעובדה שכל מטרתו של שבועון ”בית חיינו" הייתה תיעוד הנהגותיו הק‘ של הרבי. היה זה מענה מסעיר במיוחד שלימד את כולם פרק בהתקשרות הנדרשת לכ"ק אדמו"ר שליט"א, המתבטאת גם במעקב אחר כל תנועת קודשו. הד לכך שהתשובה עשתה בזמנו רעש ניתן למצוא במכתבו של התמים נחמיה וילהלם לא‘ מידידיו באה"ק שנכתב ימים ספורים לאחר צאת המענה ובו כותב: ”את התשובה למערכת בית חיינו כנראה שמעת, ”נת‘ ת"ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט ה"ז משובח וכו‘ אזעה"צ"."

החל מעת קבלת מענה זה, נפתחה תקופה חדשה בעידודים שהעניק הרבי לשבועון בית חיינו. גם בשנתיים הבאות - בהם יצא העלון לאור - יזכה הוא בשפע של עידודים וברכות{{הערה|יצויין כי בכמה הזדמנויות הוכנסו אל הקודש פנימה על פי בקשת המזכיר שני עותקים מדבר בו התעניין הרבי. דוגמא משלהי שנה זו - תש"נ: בי"ז מנחם אב תש"נ ניגש הריל"ג לר‘ יוסף יצחק קייזן, שתלה את הילקוט שמעוני הידוע על כתלי 770 ,וסיפר לו כי הרבי התעניין מי הוא התולה, והורה להוסיף את המשך המדרש ”שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא וכו‘". הריל"ג ביקש ממנו להכניס אליו אח"כ שני עותקים מהנ"ל}}.

המענה הבא של הרבי ל"בית חיינו" לא איחר להגיע. מספר ימים בלבד לאחר מכן - ב[[כ"א כסלו]] [[תש"נ]] יצא מענה נוסף למערכת:
{{ציטוט|תוכן=תהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא וכו‘ אזכיר על הציון.}}

תוך פחות משלושה שבועות מקבלת המענה הקודם מתקבל מענה שלישי מהרבי, המראה
על ייחסו הנדיר והמיוחד של הרבי לעיתון. בשבועות הראשונים של חודש [[טבת]] [[תש"נ]] מוציא הרבי את המענה הבא למערכת ”בית חיינו" שנראה כ'המשך' לקודמו:
{{ציטוטון|תהא פעולה נמשכת ובהצלחה וכו‘ אזכיר על הציון.}}
ב[[כ"ה אדר]] [[תנש"א]] ירד הרבי לשלושת התפילות בביתו כשבסידורו גליון בית חיינו{{הערה|מספר 117.}}. ב[[קריאת התורה]] ב[[שחרית]] אף הביט הרבי על כריכת הגליון בה התנוססה תמונתו הקדושה. גם לתפילת שחרית שלמחרת ירד הרבי כשמסידורו מבצבץ הגליון.

ביום שני [[כ' בחשוון]] [[תשנ"ב]], יום לאחר שהרבי הוציא לאור את [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], יצא הרבי לאהל הק' כשבידו הק' שני קונטרסים, העלון [[בית חיינו]] והקונטרס הטרי "בית רבינו שבבבל".

בתאריך [[כ"ה בתמוז]] [[תנש"א]] כתבו לרבי על אודות הצטרפות 'תמימים' לחברי המערכת. הרבי הוציא את המענה תוך זמן קצר, בו ביום לאחר [[חלוקת דולרים]], '''"ילכו מחיל אל חיל גו'"'''.

==מערכת העלון==
העורך - [[יצחק זאב ברנדלר]] שאף נטל על עצמו את האחריות למימונו. גיסו ר' [[ברוך כהנא]] היה הכתב שהביא את הידיעות.

עם השנים התווספו והתחלפו במערכת תמימים ששימשו כחברי מערכת ומהם:

[[ברוך סלונים]], [[אלישיב קפלון]], [[ישראל אלפנביין]], [[עוזי קפלון]], לוי יצחק הענדל, [[חיים אליעזר אשכנזי]] ועוד.
==סדרת הספרים "בית חיינו"==
[[קובץ:בית חיינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת סדרת הספרים "בית חיינו" (מהדורת תשע"ז)]]
בשנת [[תשס"ז]] הוציא [[מכון מלכות שבתפארת]] את כל גליונות "בית חיינו" על נייר כרומו משובח, בסדרה של 5 ספרים המכילים 130 גליונות (2,500 עמודים), באישורו של הרב ברנדלר ובשנת תשע"ז הודפסו במהדורה חדשה.

כאשר הכניסו לרבי את שני הכרכים שאגדו את הגיליונות עד גיליון 115, יחד עם דיווח על הרחבת צוות העובדים ועוד, השיב הרבי תשובה מיוחדת שריגשה את חברי הצוות: {{ציטוטון|כהנ"ל נת' ות"ח ת"ח אזכיר עה"צ להנ"ל. ולכל המצטרך לכל אחד ואחד שיחי' מכם ובשו"ט}}.
==קישורים חיצוניים==
*אסף פרומר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11111/021/PN.pdf לכונן את בית חיינו]''', בתוך [[בטאון 'הפנסאים']] ה' טבת תשע"ז
* [http://www.torah4blind.org/hebrew/k770-eishel.pdf 'מקדש בבבל'] - קובץ שיצא במלואת 20 שנה להוצאתו של [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] בסופו מופיע ראיון עם העוסקים בעריכת הגליון באותן שנים
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf משם יוצא אורה]''', בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד (770)|ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ"א

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

בית חיינו (גיליון)

2021-02-17T13:28:29Z

ביקורת: /* ייחסו של הרבי לעיתון */

{{לעריכה|ויקיזציה ועיצוב}}
[[קובץ:בח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גליון 'בית חיינו' האחרון שיצא לאור]]
'''בית חיינו''' הינו גליון מפרי עטם של תלמידי התמימים מ[[770]] שיצא לאור בשנים [[תשמ"ט]] - [[תשנ"ב]] .
==רקע==
במשך השנים היו יוצאים לאור גיליונות "בית חיינו" מפרי עטם של תלמידי התמימים ששהו בחצרות קודשנו, אך היות וגיליונות אלו היו מופקים על ידי בחורים צעירים, הוצאתם לאור לא הייתה בקביעות מספקת ומידת תפוצתם הייתה קטנה ולא משמעותית.

בהוצאה לאור של גיליונות "בית חיינו" הייתה בעיה, שכדי שגיליון יביא את אירוע בית חיינו בטהרתם ולאמיתתם מן החובה שייכתב ע"י תלמידי התמימים דווקא. כאשר האחראיים על ההוצאה לאור הינם בחורים צעירים - היקף ההפצה קטן וההוצאה לאור אינה בקביעות. בעיה זאת באה אל פתרונה בתחילת חודש [[אב]] [[תשמ"ט]], אז החל שבועון ’בית חיינו‘ לצאת לאור עולם. באותם ימים שימש הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר כאיש חינוך במוסדות ’אור שמחה‘ שב[[כפר חב"ד]]. ר‘ יצחק שעסק בחינוכם של קבוצה מילדי המוסד הרגיש את החסר שקיים בכך שאין מידע עדכני וחי על הנעשה במחיצתו של הרבי. בהבינו כי חלק מרכזי מהחינוך החב"די שיש להעניק הוא הקשר עם הרבי, החליט לפנות אל גיסו ששהה באותם ימים בחצרות קודשנו. הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], גיסו של ר‘ יצחק, זכה ללמוד בחצר הרבי ולהמנות על תלמידי קבוצה [[תשמ"ח]]. גם לאחר שנת הקבוצה נשאר ללמוד בחצרות קודשנו. בקיץ [[תשמ"ט]] קיבל ר‘ ברוך פניה מגיסו בעניין. התכנון המקורי של ר‘ יצחק היה שהרב כהנא יאזין ל‘קו החם‘ שהפעיל ר‘ [[מנחם מאיר בלאו]] ובו דיווח בקצרה על פרטים שונים מהנעשה ב‘בית חיינו‘, יעלה את הדברים על גבי הכתב, וישלחם בפקס לכפר חב"ד. הרב כהנא שמע את הרעיון והציע לשדרגו: הוא בעצמו כותב יומנים פרטיים מבית חיינו, וחלקים מתוכם הוא ישלח אל ר‘ יצחק. כך נוצר השילוב של יומן בית חיינו שנכתב ונערך ע"י תלמידי התמימים מחד - ושהופיע מני אז בקביעות ובהיקף הפצה גדול מאידך. יומנים אלו שמראשיתם היו מיועדים לתלמידי ’[[אור שמחה]]‘, תפסו עד מהרה תאוצה ובכל מקום ביקשו לקבל את הגיליון ואת יומני ’בית חיינו‘. מאז החלו לצאת גיליונות ’בית חיינו‘ בדפוס בצורה מסודרת כשהם פועלים התעוררות עצומה בין אנ"ש והתמימים בחיזוק ההתקשרות אל הרבי באופן מיוחד. הגיליון הראשון של שבועון ’בית חיינו‘ שהופיע בדפוס היה תיאור של הנעשה והנשמע אצל הרבי בימים הראשונים של חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ט]]. הגיליון הסתכם בדף מודפס משני צידיו ומעוצב בעיצוב מינימאלי, שפירט את ה‘תנועות צדיק‘ של הרבי מהימים האחרונים. תוכנן כי הגיליון ייצא לאור פעמיים בשבוע. בהשגחה פרטית, בהתוועדות השבת של אותו השבוע, [[שבת חזון]] תשמ"ט, אירע מאורע יוצא דופן. בעת חלוקת המשקה בסיום ההתוועדות, ניגש אחד הבחורים לקבל משקה, והכריז שהרבי הוא מלך המשיח.

האירוע הנדיר תואר בגיליון הראשון בלשון זו:
{{ציטוט|תוכן=”האחרון ניגש א‘ מהתמימים ובחיל ורעדה החל לומר, ”בשם כל ישראל זה משיח צדקנו" ותוך כדי כך שהצביע על הרבי בידו. הרבי הביט בו בשעת מעשה והלה המשיך ”. . וההתוועדות תהיה בירושלים". הבחור עשה זאת ברצינות. הרבי לא הגיב זה במיוחד ואח"כ החל ’והריקותי‘"|מרכאות=כן}}

מאורע זה תפס מקום מרכזי בדף השער של הגיליון הראשון. לאחר הדפסת הגיליון נקלע הרב כהנא למבוכה. מצד אחד צאתו לאור של הגיליון היוותה בשורה משמחת שראוי לדווח עליה לרבי, אולם מאידך - הדפסת דברים שכאלו באותם הימים הייתה נחשבת למעשה של 'שפיצ'קייט' מיוחד, והוא חשש ממענה שאינו חיובי מהרבי. למעשה, עקב כך לא הוכנס אל הרבי גיליון אותו השבוע, ורק מגיליון זה והלאה החל הרב כהנא להכניס מידי שבוע את הגליון השבועי אל הרבי דרך המזכירות{{הערה|הרב כהנא מספר, כי לאחר שמסר את הגיליון השני למזכיר הרב גרונר ע"ה, על מנת שיכניסו אל הקודש פנימה, שאלו הריל"ג מה עם הגיליון הראשון, אך הוא התחמק מתשובה על כך...}}. במשך השנים, כששבועון ’בית חיינו‘ הפך לשופר משמעותי להפצת בשורת הגאולה וכותרותיו זעקו אודות בשורת הגאולה ומציאות המשיח שבדור, התברר למפרע שהיה הרבה מן הסמליות בכך שהגיליון הראשון פתח בתיאורמאורע שכזה.

==ייחסו של הרבי לעיתון==
החל מגיליון מספר 2 ואילך היה מכניס [[ברוך מנחם הכהן כהנא|הרב כהנא]] באופן קבוע עותק אחד של הגיליון אל הרבי דרך המזכירות. ”בית חיינו" הוכנס מידי שבוע אל הקודש כפי שהוא, ללא ציון כלשהו על דבר המוציאים לאור, וללא בקשת ברכה וכדו'.

ככל שחלף הזמן הגיליון גדל והתפתח, כמות העותקים גדלה והפצתו בין קהילות [[אנ"ש]] ברחבי ה[[ארץ ישראל|ארץ]] הלכה וגדלה. לגליון נערכה מתיחת פנים והוא עוצב בעיצוב גרפי משופר. דברים אלו גרמו לתפיחת ההוצאות לממדים גדולים. ר‘ [[יצחק ברנדלר]] שנטל על עצמו את הדפסת והפצת ה"בית חיינו" בפועל, והדאגה למימונו, חזה בעיניים כלות ברשימת ההוצאות הגדלה והולכת, והחל לחשוב על הפסקת ההוצאה לאור. ככל שנקף הזמן וההוצאות גדלו, גמר אומר בדעתו להפסיק בהדפסת הגיליון. במהלך שיחה טלפונית שערך עם גיסו שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] באותם ימים שיתף אותו בחובות והקשיים הקיימים, אולם מבלי ליידעו על התוכנית המתגבשת להפסקת ההוצאה לאור. [[ברוך מנחם הכהן כהנא|הרב כהנא]], ששמע על הקשיים, החליט שזהו הזמן לכתוב ל[[הרבי|רבי]] לראשונה על העומדים מאחורי הוצאת הגיליון, ולבקש את ברכת הרבי להצלחה. הוא כתב את הדברים על פתק אותו הכניס דרך המזכירות, כשהוא מציין את ההתעוררות הגדולה שהעלון "בית חיינו" פעל בקרב ה[[תמים|תמימים]] ו[[אנ"ש]]. בפתק שכתב הוא אל [[הרבי]], לא צויין כלל אודות הקשיים בהוצאות. על פתק זה לא יצא מענה מהרבי, אולם כעבור ימים מספר - ובקשר עם הכנסת גיליון מס' 17 דרך ה[[מזכירות הרבי|מזכירות]] (כבכל שבוע), זכתה המערכת ונתקבל מענה מ[[הרבי]]. המענה שניתן ביום [[י"ט כסלו]]{{הערה|על פי הדיווח על המענה ב"בית חיינו" מספר גליונות אח"כ. בספר 'שנת ניסים בבית חיינו' של ר' [[זלמן הרצל]] מופיע המענה ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"נ]]}} נכתב על גבי הגיליון עצמו וזה לשון הרבי: {{ציטוט|תוכן='''נתקבל ות"ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט הרי זה משובח וכו‘. אזכיר על הציון'''}}

גילוי [[רוח הקודש]] מפעים זה גנז לחלוטין את תוכנית הסגירה. החלטתו הנחושה של הרב ברנדלר הייתה, שאם הרבי באתעדל"ע מורה ש"בטח ימשיכו בזה" - שום מכשול גשמי בעולם לא יוכל לעצור את הוצאת הגיליון. וכך הווה, למרות הקשיים והחובות הרבים שהמשיכו ללוות
את ”בית חיינו" בכל שנות קיומו. חלקו השני של המענה - ”כל המפרט הרי זה משובח וכו‘" היכה אז גלים בין אנ"ש, בהתחשב בעובדה שכל מטרתו של שבועון ”בית חיינו" הייתה תיעוד הנהגותיו הק‘ של הרבי. היה זה מענה מסעיר במיוחד שלימד את כולם פרק בהתקשרות הנדרשת לכ"ק אדמו"ר שליט"א, המתבטאת גם במעקב אחר כל תנועת קודשו. הד לכך שהתשובה עשתה בזמנו רעש ניתן למצוא במכתבו של התמים נחמיה וילהלם לא‘ מידידיו באה"ק שנכתב ימים ספורים לאחר צאת המענה ובו כותב: ”את התשובה למערכת בית חיינו כנראה שמעת, ”נת‘ ת"ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט ה"ז משובח וכו‘ אזעה"צ"."

החל מעת קבלת מענה זה, נפתחה תקופה חדשה בעידודים שהעניק הרבי לשבועון בית חיינו. גם בשנתיים הבאות - בהם יצא העלון לאור - יזכה הוא בשפע של עידודים וברכות{{הערה|יצויין כי בכמה הזדמנויות הוכנסו אל הקודש פנימה על פי בקשת המזכיר שני עותקים מדבר בו התעניין הרבי. דוגמא משלהי שנה זו - תש"נ: בי"ז מנחם אב תש"נ ניגש הריל"ג לר‘ יוסף יצחק קייזן, שתלה את הילקוט שמעוני הידוע על כתלי 770 ,וסיפר לו כי הרבי התעניין מי הוא התולה, והורה להוסיף את המשך המדרש ”שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא וכו‘". הריל"ג ביקש ממנו להכניס אליו אח"כ שני עותקים מהנ"ל}}.

המענה הבא של הרבי ל"בית חיינו" לא איחר להגיע. מספר ימים בלבד לאחר מכן - ב[[כ"א כסלו]] [[תש"נ]] יצא מענה נוסף למערכת:
{{ציטוט|תוכן='''"תהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא וכו‘ אזכיר על הציון."'''}}

תוך פחות משלושה שבועות מקבלת המענה הקודם מתקבל מענה שלישי מהרבי, המראה
על ייחסו הנדיר והמיוחד של הרבי לעיתון. בשבועות הראשונים של חודש [[טבת]] [[תש"נ]] מוציא הרבי את המענה הבא למערכת ”בית חיינו" שנראה כ‘המשך‘ לקודמו:
{{ציטוט|תוכן='''"תהא פעולה נמשכת ובהצלחה וכו‘ אזכיר על הציון."'''}}
ב[[כ"ה אדר]] [[תנש"א]] ירד הרבי לשלושת התפילות בביתו כשבסידורו גליון בית חיינו{{הערה|מספר 117}}. ב[[קריאת התורה]] ב[[שחרית]] אף הביט הרבי על כריכת הגליון בה התנוססה תמונתו הקדושה. גם לתפילת שחרית שלמחרת ירד הרבי כשמסידורו מבצבץ הגליון.

ביום שני [[כ' בחשוון]] [[תשנ"ב]], יום לאחר שהרבי הוציא לאור את [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], יצא הרבי לאהל הק' כשבידו הק' שני קונטרסים, העלון [[בית חיינו]] והקונטרס הטרי "בית רבינו שבבבל".

בתאריך [[כ"ה בתמוז]] [[תנש"א]] כתבו לרבי על אודות הצטרפות 'תמימים' לחברי המערכת. הרבי הוציא את המענה תוך זמן קצר, בו ביום לאחר [[חלוקת דולרים]], '''"ילכו מחיל אל חיל גו'"'''.

==מערכת העלון==
העורך - [[יצחק זאב ברנדלר]] שאף נטל על עצמו את האחריות למימונו. גיסו ר' [[ברוך כהנא]] היה הכתב שהביא את הידיעות.

עם השנים התווספו והתחלפו במערכת תמימים ששימשו כחברי מערכת ומהם:

[[ברוך סלונים]], [[אלישיב קפלון]], [[ישראל אלפנביין]], [[עוזי קפלון]], לוי יצחק הענדל, [[חיים אליעזר אשכנזי]] ועוד.
==סדרת הספרים "בית חיינו"==
[[קובץ:בית חיינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת סדרת הספרים "בית חיינו" (מהדורת תשע"ז)]]
בשנת [[תשס"ז]] הוציא [[מכון מלכות שבתפארת]] את כל גליונות "בית חיינו" על נייר כרומו משובח, בסדרה של 5 ספרים המכילים 130 גליונות (2,500 עמודים), באישורו של הרב ברנדלר ובשנת תשע"ז הודפסו במהדורה חדשה.

כאשר הכניסו לרבי את שני הכרכים שאגדו את הגיליונות עד גיליון 115, יחד עם דיווח על הרחבת צוות העובדים ועוד, השיב הרבי תשובה מיוחדת שריגשה את חברי הצוות: {{ציטוטון|כהנ"ל נת' ות"ח ת"ח אזכיר עה"צ להנ"ל. ולכל המצטרך לכל אחד ואחד שיחי' מכם ובשו"ט}}.
==קישורים חיצוניים==
*אסף פרומר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11111/021/PN.pdf לכונן את בית חיינו]''', בתוך [[בטאון 'הפנסאים']] ה' טבת תשע"ז
* [http://www.torah4blind.org/hebrew/k770-eishel.pdf 'מקדש בבבל'] - קובץ שיצא במלואת 20 שנה להוצאתו של [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] בסופו מופיע ראיון עם העוסקים בעריכת הגליון באותן שנים
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf משם יוצא אורה]''', בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד (770)|ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ"א

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

בית חיינו (גיליון)

2021-02-17T13:27:51Z

ביקורת: /* רקע */

{{לעריכה|ויקיזציה ועיצוב}}
[[קובץ:בח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גליון 'בית חיינו' האחרון שיצא לאור]]
'''בית חיינו''' הינו גליון מפרי עטם של תלמידי התמימים מ[[770]] שיצא לאור בשנים [[תשמ"ט]] - [[תשנ"ב]] .
==רקע==
במשך השנים היו יוצאים לאור גיליונות "בית חיינו" מפרי עטם של תלמידי התמימים ששהו בחצרות קודשנו, אך היות וגיליונות אלו היו מופקים על ידי בחורים צעירים, הוצאתם לאור לא הייתה בקביעות מספקת ומידת תפוצתם הייתה קטנה ולא משמעותית.

בהוצאה לאור של גיליונות "בית חיינו" הייתה בעיה, שכדי שגיליון יביא את אירוע בית חיינו בטהרתם ולאמיתתם מן החובה שייכתב ע"י תלמידי התמימים דווקא. כאשר האחראיים על ההוצאה לאור הינם בחורים צעירים - היקף ההפצה קטן וההוצאה לאור אינה בקביעות. בעיה זאת באה אל פתרונה בתחילת חודש [[אב]] [[תשמ"ט]], אז החל שבועון ’בית חיינו‘ לצאת לאור עולם. באותם ימים שימש הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר כאיש חינוך במוסדות ’אור שמחה‘ שב[[כפר חב"ד]]. ר‘ יצחק שעסק בחינוכם של קבוצה מילדי המוסד הרגיש את החסר שקיים בכך שאין מידע עדכני וחי על הנעשה במחיצתו של הרבי. בהבינו כי חלק מרכזי מהחינוך החב"די שיש להעניק הוא הקשר עם הרבי, החליט לפנות אל גיסו ששהה באותם ימים בחצרות קודשנו. הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], גיסו של ר‘ יצחק, זכה ללמוד בחצר הרבי ולהמנות על תלמידי קבוצה [[תשמ"ח]]. גם לאחר שנת הקבוצה נשאר ללמוד בחצרות קודשנו. בקיץ [[תשמ"ט]] קיבל ר‘ ברוך פניה מגיסו בעניין. התכנון המקורי של ר‘ יצחק היה שהרב כהנא יאזין ל‘קו החם‘ שהפעיל ר‘ [[מנחם מאיר בלאו]] ובו דיווח בקצרה על פרטים שונים מהנעשה ב‘בית חיינו‘, יעלה את הדברים על גבי הכתב, וישלחם בפקס לכפר חב"ד. הרב כהנא שמע את הרעיון והציע לשדרגו: הוא בעצמו כותב יומנים פרטיים מבית חיינו, וחלקים מתוכם הוא ישלח אל ר‘ יצחק. כך נוצר השילוב של יומן בית חיינו שנכתב ונערך ע"י תלמידי התמימים מחד - ושהופיע מני אז בקביעות ובהיקף הפצה גדול מאידך. יומנים אלו שמראשיתם היו מיועדים לתלמידי ’[[אור שמחה]]‘, תפסו עד מהרה תאוצה ובכל מקום ביקשו לקבל את הגיליון ואת יומני ’בית חיינו‘. מאז החלו לצאת גיליונות ’בית חיינו‘ בדפוס בצורה מסודרת כשהם פועלים התעוררות עצומה בין אנ"ש והתמימים בחיזוק ההתקשרות אל הרבי באופן מיוחד. הגיליון הראשון של שבועון ’בית חיינו‘ שהופיע בדפוס היה תיאור של הנעשה והנשמע אצל הרבי בימים הראשונים של חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ט]]. הגיליון הסתכם בדף מודפס משני צידיו ומעוצב בעיצוב מינימאלי, שפירט את ה‘תנועות צדיק‘ של הרבי מהימים האחרונים. תוכנן כי הגיליון ייצא לאור פעמיים בשבוע. בהשגחה פרטית, בהתוועדות השבת של אותו השבוע, [[שבת חזון]] תשמ"ט, אירע מאורע יוצא דופן. בעת חלוקת המשקה בסיום ההתוועדות, ניגש אחד הבחורים לקבל משקה, והכריז שהרבי הוא מלך המשיח.

האירוע הנדיר תואר בגיליון הראשון בלשון זו:
{{ציטוט|תוכן=”האחרון ניגש א‘ מהתמימים ובחיל ורעדה החל לומר, ”בשם כל ישראל זה משיח צדקנו" ותוך כדי כך שהצביע על הרבי בידו. הרבי הביט בו בשעת מעשה והלה המשיך ”. . וההתוועדות תהיה בירושלים". הבחור עשה זאת ברצינות. הרבי לא הגיב זה במיוחד ואח"כ החל ’והריקותי‘"|מרכאות=כן}}

מאורע זה תפס מקום מרכזי בדף השער של הגיליון הראשון. לאחר הדפסת הגיליון נקלע הרב כהנא למבוכה. מצד אחד צאתו לאור של הגיליון היוותה בשורה משמחת שראוי לדווח עליה לרבי, אולם מאידך - הדפסת דברים שכאלו באותם הימים הייתה נחשבת למעשה של 'שפיצ'קייט' מיוחד, והוא חשש ממענה שאינו חיובי מהרבי. למעשה, עקב כך לא הוכנס אל הרבי גיליון אותו השבוע, ורק מגיליון זה והלאה החל הרב כהנא להכניס מידי שבוע את הגליון השבועי אל הרבי דרך המזכירות{{הערה|הרב כהנא מספר, כי לאחר שמסר את הגיליון השני למזכיר הרב גרונר ע"ה, על מנת שיכניסו אל הקודש פנימה, שאלו הריל"ג מה עם הגיליון הראשון, אך הוא התחמק מתשובה על כך...}}. במשך השנים, כששבועון ’בית חיינו‘ הפך לשופר משמעותי להפצת בשורת הגאולה וכותרותיו זעקו אודות בשורת הגאולה ומציאות המשיח שבדור, התברר למפרע שהיה הרבה מן הסמליות בכך שהגיליון הראשון פתח בתיאורמאורע שכזה.

==ייחסו של הרבי לעיתון==
החל מגיליון מספר 2 ואילך היה מכניס [[ברוך מנחם הכהן כהנא|הרב כהנא]] באופן קבוע עותק אחד של הגיליון אל הרבי דרך המזכירות. ”בית חיינו" הוכנס מידי שבוע אל הקודש כפי שהוא, ללא ציון כלשהו על דבר המוציאים לאור, וללא בקשת ברכה וכדו'.

ככל שחלף הזמן הגיליון גדל והתפתח, כמות העותקים גדלה והפצתו בין קהילות [[אנ"ש]] ברחבי ה[[ארץ ישראל|ארץ]] הלכה וגדלה. לגליון נערכה מתיחת פנים והוא עוצב בעיצוב גרפי משופר. דברים אלו גרמו לתפיחת ההוצאות לממדים גדולים. ר‘ [[יצחק ברנדלר]] שנטל על עצמו את הדפסת והפצת ה"בית חיינו" בפועל, והדאגה למימונו, חזה בעיניים כלות ברשימת ההוצאות הגדלה והולכת, והחל לחשוב על הפסקת ההוצאה לאור. ככל שנקף הזמן וההוצאות גדלו, גמר אומר בדעתו להפסיק בהדפסת הגיליון. במהלך שיחה טלפונית שערך עם גיסו שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] באותם ימים שיתף אותו בחובות והקשיים הקיימים, אולם מבלי ליידעו על התוכנית המתגבשת להפסקת ההוצאה לאור. [[ברוך מנחם הכהן כהנא|הרב כהנא]], ששמע על הקשיים, החליט שזהו הזמן לכתוב ל[[הרבי|רבי]] לראשונה על העומדים מאחורי הוצאת הגיליון, ולבקש את ברכת הרבי להצלחה. הוא כתב את הדברים על פתק אותו הכניס דרך המזכירות, כשהוא מציין את ההתעוררות הגדולה שהעלון "בית חיינו" פעל בקרב ה[[תמים|תמימים]] ו[[אנ"ש]]. בפתק שכתב הוא אל [[הרבי]], לא צויין כלל אודות הקשיים בהוצאות. על פתק זה לא יצא מענה מהרבי, אולם כעבור ימים מספר - ובקשר עם הכנסת גיליון מס' 17 דרך ה[[מזכירות הרבי|מזכירות]] (כבכל שבוע), זכתה המערכת ונתקבל מענה מ[[הרבי]]. המענה שניתן ביום [[י"ט כסלו]]{{הערה|על פי הדיווח על המענה ב"בית חיינו" מספר גליונות אח"כ. בספר 'שנת ניסים בבית חיינו' של ר' [[זלמן הרצל]] מופיע המענה ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"נ]]}} נכתב על גבי הגיליון עצמו וזה לשון הרבי:

{{ציטוט|תוכן='''נתקבל ות"ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט הרי זה משובח וכו‘. אזכיר על הציון'''}}

גילוי [[רוח הקודש]] מפעים זה גנז לחלוטין את תוכנית הסגירה. החלטתו הנחושה של הרב ברנדלר הייתה, שאם הרבי באתעדל"ע מורה ש"בטח ימשיכו בזה" - שום מכשול גשמי בעולם לא יוכל לעצור את הוצאת הגיליון. וכך הווה, למרות הקשיים והחובות הרבים שהמשיכו ללוות
את ”בית חיינו" בכל שנות קיומו. חלקו השני של המענה - ”כל המפרט הרי זה משובח וכו‘" היכה אז גלים בין אנ"ש, בהתחשב בעובדה שכל מטרתו של שבועון ”בית חיינו" הייתה תיעוד הנהגותיו הק‘ של הרבי. היה זה מענה מסעיר במיוחד שלימד את כולם פרק בהתקשרות הנדרשת לכ"ק אדמו"ר שליט"א, המתבטאת גם במעקב אחר כל תנועת קודשו. הד לכך שהתשובה עשתה בזמנו רעש ניתן למצוא במכתבו של התמים נחמיה וילהלם לא‘ מידידיו באה"ק שנכתב ימים ספורים לאחר צאת המענה ובו כותב: ”את התשובה למערכת בית חיינו כנראה שמעת, ”נת‘ ת"ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט ה"ז משובח וכו‘ אזעה"צ"."

החל מעת קבלת מענה זה, נפתחה תקופה חדשה בעידודים שהעניק הרבי לשבועון בית חיינו. גם בשנתיים הבאות - בהם יצא העלון לאור - יזכה הוא בשפע של עידודים וברכות{{הערה|יצויין כי בכמה הזדמנויות הוכנסו אל הקודש פנימה על פי בקשת המזכיר שני עותקים מדבר בו התעניין הרבי. דוגמא משלהי שנה זו - תש"נ: בי"ז מנחם אב תש"נ ניגש הריל"ג לר‘ יוסף יצחק קייזן, שתלה את הילקוט שמעוני הידוע על כתלי 770 ,וסיפר לו כי הרבי התעניין מי הוא התולה, והורה להוסיף את המשך המדרש ”שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא וכו‘". הריל"ג ביקש ממנו להכניס אליו אח"כ שני עותקים מהנ"ל}}.

המענה הבא של הרבי ל"בית חיינו" לא איחר להגיע. מספר ימים בלבד לאחר מכן - ב[[כ"א כסלו]] [[תש"נ]] יצא מענה נוסף למערכת:
{{ציטוט|תוכן='''"תהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא וכו‘ אזכיר על הציון."'''}}

תוך פחות משלושה שבועות מקבלת המענה הקודם מתקבל מענה שלישי מהרבי, המראה
על ייחסו הנדיר והמיוחד של הרבי לעיתון. בשבועות הראשונים של חודש [[טבת]] [[תש"נ]] מוציא הרבי את המענה הבא למערכת ”בית חיינו" שנראה כ‘המשך‘ לקודמו:
{{ציטוט|תוכן='''"תהא פעולה נמשכת ובהצלחה וכו‘ אזכיר על הציון."'''}}
ב[[כ"ה אדר]] [[תנש"א]] ירד הרבי לשלושת התפילות בביתו כשבסידורו גליון בית חיינו{{הערה|מספר 117}}. ב[[קריאת התורה]] ב[[שחרית]] אף הביט הרבי על כריכת הגליון בה התנוססה תמונתו הקדושה. גם לתפילת שחרית שלמחרת ירד הרבי כשמסידורו מבצבץ הגליון.

ביום שני [[כ' בחשוון]] [[תשנ"ב]], יום לאחר שהרבי הוציא לאור את [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], יצא הרבי לאהל הק' כשבידו הק' שני קונטרסים, העלון [[בית חיינו]] והקונטרס הטרי "בית רבינו שבבבל".

בתאריך [[כ"ה בתמוז]] [[תנש"א]] כתבו לרבי על אודות הצטרפות 'תמימים' לחברי המערכת. הרבי הוציא את המענה תוך זמן קצר, בו ביום לאחר [[חלוקת דולרים]] '''"ילכו מחיל אל חיל גו'"'''.

==מערכת העלון==
העורך - [[יצחק זאב ברנדלר]] שאף נטל על עצמו את האחריות למימונו. גיסו ר' [[ברוך כהנא]] היה הכתב שהביא את הידיעות.

עם השנים התווספו והתחלפו במערכת תמימים ששימשו כחברי מערכת ומהם:

[[ברוך סלונים]], [[אלישיב קפלון]], [[ישראל אלפנביין]], [[עוזי קפלון]], לוי יצחק הענדל, [[חיים אליעזר אשכנזי]] ועוד.
==סדרת הספרים "בית חיינו"==
[[קובץ:בית חיינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת סדרת הספרים "בית חיינו" (מהדורת תשע"ז)]]
בשנת [[תשס"ז]] הוציא [[מכון מלכות שבתפארת]] את כל גליונות "בית חיינו" על נייר כרומו משובח, בסדרה של 5 ספרים המכילים 130 גליונות (2,500 עמודים), באישורו של הרב ברנדלר ובשנת תשע"ז הודפסו במהדורה חדשה.

כאשר הכניסו לרבי את שני הכרכים שאגדו את הגיליונות עד גיליון 115, יחד עם דיווח על הרחבת צוות העובדים ועוד, השיב הרבי תשובה מיוחדת שריגשה את חברי הצוות: {{ציטוטון|כהנ"ל נת' ות"ח ת"ח אזכיר עה"צ להנ"ל. ולכל המצטרך לכל אחד ואחד שיחי' מכם ובשו"ט}}.
==קישורים חיצוניים==
*אסף פרומר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11111/021/PN.pdf לכונן את בית חיינו]''', בתוך [[בטאון 'הפנסאים']] ה' טבת תשע"ז
* [http://www.torah4blind.org/hebrew/k770-eishel.pdf 'מקדש בבבל'] - קובץ שיצא במלואת 20 שנה להוצאתו של [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] בסופו מופיע ראיון עם העוסקים בעריכת הגליון באותן שנים
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf משם יוצא אורה]''', בתוך קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד (770)|ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ"א

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

שיחה:ארגון הפנסאים

2021-02-17T13:25:33Z

ביקורת: /* שינוי פתיח מחדש והסרת ביקורת */

האם אפשר לשים קישור לאתר שלהם?• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

:ערך שהורתו ולידתו בחטא צריך עוד קישור לאתר? כמדומני שגם ב[[ידיעות אחרונות|ערך זה]] אין קישור לאתר. בכלל תמהני מה מקומו של הערך בחב"דפדיה אשר (למרות חשיבותה של אובייקטיביות מבורכת) למיטב ידיעתי לא מכניסה ערך על כל [[אלעזר מנחם מן שך|צרוע]] וכל [[אהרן קוטלר|זב]]... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:38, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
::אני כמובן חולק עליך.. אין שום סיבה שלא יהיה קישור כמו כל שאר הקישורים שבאתר לשלמות הערך. גם כשיש טענות לא צריך להגזים ולהשוות אותם ל.. (נס שלא כתבת את שמם בגלוי..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:52, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
:::אם אכן מטרתנו היא להביא ל"שלמות הערך", אתה בודאי צודק. אלא שלדעתי מטרת העל היא שערך זה, בתוך שאר הערכים, יהווה נדבך ב"הפצת תורת חסידות חב"ד '''תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח'''". ולכן כאשר מושאי הערך מטרתם (בשוגג, במזיד או גם וגם) לטשטש ולטאטא את הדגש הנ"ל, כנראה בחוש, עדיף לוותר על שלמות הערך (או יותר נכון על קיומו של הערך בכלל).
:::זו גם הסיבה שנדהמתי מה"ביקורת", שממנה משתמע שהבעיה היא מה קדם למה - סכסוך בעלות אישי ופוליטי בין משפחת נחשון לועד הכפר, ועוד שטויות כאלו. ואין כל זכר לשאלה המהותית: האם חינוך ילדי ישראל יהיה באופן שיראו עליהם משיח, או...! (חבל שאין לי רשות להעלאת תמונות, כי אז הייתי שם את הקריקטורה הידועה של מכבי האש בתור תמונת הערך...{{קריצה}}).
:::בכל אופן לא אתעקש על דעתי, כי אמנם מציקה לי הבעיה שיש בחב"דפדיה ערכים שנותנים לגיטימציה עקיפה להפיכת החושך לאור; אך חמורה מזאת, היא הבעיה שכל ערך כזה הופך לזירת התגוששות ארוכה ומעסיק את כל משתמשי חב"דפדיה, במקום להמשיך בעבודת הקודש - "אנן פועלי דיממא אנן". את דעתי הבעתי, ואלו דבריי האחרונים בדף שיחה זה... וכעת נמשיך להוסיף באור - עד שכל הדיונים והויכוחים הסוערים יעברו לנושאים המהותיים - לימוד גאומ"ש, ודפי השיחה של הערכים בפורטל גאומ"ש יהיו ארוכים יותר מכל שאר [[שיחה:האוהל|השטויות]]! [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 11:22, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::::גם אם הורתו של הארגון בחטא (וכך אכן אני סבור), אין הורתו של הערך בחטא. וזו מהסיבה הפשוטה: מדובר באחד הארגונים הפעילים והמשפיעים ביותר בחב"ד, וזו פשוט בדיחה שלא יהיה עליו ערך. בל נשכח שאף אחד מהרחוב לא מחליט פתאום לפתוח ערך על "אחדות הפשוטה", והמבוא שמגרה אותו וגורם לו להגיע לשם זה שיטוט בדפי מידע שיותר קרובים אליו והמטרה היא שכשיחפש מידע חב"די, יגיע בסופו של דבר גם לשם.
::::בנוגע לעצם השאלה, זה אפשרי אחרי שמבקשים ממפעילי המערכת להוסיף את האתר לרשימת הספאם.
::::אפשר להרחיב את הביקורת, ולציין לטור שכתב משיח פרידמן בנושא.
::::את התמונה שיצר עקיבא פ. אפשר כמובן להעלות בדף השיחה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::::::[[קובץ:283.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אחת שווה אלף מילים]]
[[קובץ:Yes check.jpg|18px|בוצע]] '''בוצע'''<noinclude> '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ח בטבת ה'תשע"ו 05:34, 30 בדצמבר 2015 (UTC)

== פתיח מוזר ==
ממתי מתחיל ערך בכך שהוא שנוי במחלוקת תכתוב מה מאפיין אותו תוסיף פסקה שהוא שנוי במחלוקת אם אתה מעוניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:54, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
:לא מדוייק. אם הביקורת התעוררה אחרי שהארגון הוקם ואחרי שהתחיל לפעול זה ענין אחד. אם הביקורת התעוררה עוד לפני שקם בעצם המטרה שהגדיר לעצמו לפעול עם ילדי אנ"ש בארה"ק - זו לא עוד פיסקא אלא מידע נחוץ ועיקרי שצריך להוסיף מייד בפתיחת הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::איך הביקורת קמה לפני הארגון אם לא הי' ארגון לעורר עליו ביקורת? אם המטרה שנוי' במחלוקת צריך לכתוב 'ארגון שמטרתו שנוי' במחלוקת'. [ופירושו בשני פנים: א. מטרתו האמיתית (למחוק את נ"א נ"ב מההיסטורי'. עיין לדוגמא: רשימת ה'תיקונים' בשחזור הקלטת 'אוי רבי') שנוי' במחלוקת (בין הארגון לבין כל חסיד שמאמין בשיחות הרבי). ב. ישנה מחלוקת (בין יחצני הארגון לפעיליו ומייסדיו) '''מהי''' מטרתו של הארגון...].
::אבל לענ"ד אפשר פשוט למחוק את המילה "שנוי". ארגון מחלוקת... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשע"ו, 04:37 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::{{חיוך}}'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז בטבת ה'תשע"ו 04:40, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
::::'להתראות' טענתך אולי נכונה אבל אינה עונה לכתיבה מקצועית. כתיבה ראויה צריכה להגדיר את המוסד כפי שמייסדיה קבעו דעות של אנשים אחרים על המוסד צריכה להיכתב בפסקה העוסקת בביקורת. יש לך 'הרבה' ביקורת תכתוב פסקה גדולה וכו'. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:05, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
:::::אם מותר לי לחלוק על מי שחולק עלי, אז אני עושה זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
::::::על מה בדיוק אתה חולק?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:21, 29 בדצמבר 2015 (UTC)

בלא קשר לאתר, בדרך כלל משתדלים להעלות את הלוגו של המוסדות, האם אתם חושבים שזה בקטגוריה של הנ"ל?• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:41, 30 בדצמבר 2015 (UTC)
:ודאי. לא היה סיפק בידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:08, 30 בדצמבר 2015 (UTC)
::לדעתי, היות שאנחנו אנציקלופדיה חב"דית, חובה להדגיש את היותו 'שנוי במחלוקת' בפתיח. בדיוק כמו שלא נכתוב על דברים אחרים שמנוגדים לרצון הרבי בלשון מאוזנת, כך גם כאן. אני לא מסכים עם הטענה שיש לכתוב על הארגון כפי שהוא רואה עצמו. להבדיל, רפורמי שרואה עצמו כרב, ארגון טרור שרואה עצמו כארגון זכויות אזרח וכו' וכו'.
::מספיק מאוזן זה עצם הכתיבה שהוא שנוי במחלוקת, ואי הכתיבה בפתיח שזהו ארגון משיג גבול, המתחרה בארגון שהוקם על ידי הרבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר א' ה'תשע"ו 22:55, 6 במרץ 2016 (UTC)
:::אין בעיה לכתוב ביקורת אפי' בפתיח, אלא שאופן הכתיבה כאן הוא לא תיקני הגדרת הערך הוא לא שהוא שנוי במחלוקת.. כך צריך לכתוב: "ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. לארגון 18 סניפים פעילים.... ארגון זה שנוי במחלוקת.. (וכאן המקום להוסיף תמצות של פסקה בקורת)"
:::את זה צריך לכתוב כי אנו כאנציקלופדיה מביאים דברים כהוויתם, בעוד הרפורמים נחשבים על פי כל רבני ישראל כגויים וכו' (ואילו ימצא דיון בפוסקים אודות כת מסוימת אזי דבר ברור שאנציקלופדיה חבדית תקינה תציין לדיון) כאן עובדה שיש לארגון 18 סניפים!! האם לזה ייקרא "איך שהארגון רואה את עצמו" או איך "חלק גדול מחסידי חב"ד רואים אותו"?! אם יש לך ציטוטים על ביקורת ואפי' חריפים אתה חייב (?) לציין ויש להאריך ואכ"ם.
:::באמת אותו ויכוח חוזר ע"ע בכל דבר ששייך לאותו עניין ונראה שא"א להתנתק מהרגש בעת הכתיבה וחבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:54, 7 במרץ 2016 (UTC)
::::אף אחד לא ביקש ממך להתנתק מהרגש ולא משנה מתי, אבל אם אתה רוצה להביע דעה משכנעת בדיון אכן מומלץ שתנתק את הכתיבה מהרגש. במיוחד כאשר רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך להציג הוכחות שאינן ממין הענין:
::::לדאבוננו לארגונים הרפורמיים ישנם הרבה יותר מ18 סניפים... אך משום מה הגידול במספר הסניפים לא הופך אותם לאנשי שלום. מאידך הגדרתם כגויים לא סותרת את יכולתם לייסד ארגונים שאינם שנויים במחלוקת, ולא ברור הקשר הדברים לנידון. כך גם היחס של 'חלק גדול מחסידי חב"ד' (במיוחד אם לא הוכח סטטיסטית) אינו אמור לשכנע יותר מדעתו הברורה של הרבי כפי שמוצגת ע"י רבני חב"ד.
::::מוטב איפה שתגדיר היטב את טענותיך בטרם תעלה אותם על הכתב עד שתגיע לידי הסבר משכנע מדוע לדעתך היחס לארגון צריך להיות חיובי. (הדיון על ה'צורה התקנית' לפתיחת הערך לא יניב תועלת מרובה, אלא אם כן חפצך העיקש הוא להמיר את הנוסח המעודן 'ארגון שנוי במחלוקת' בנוסח 'תקני' יותר כמו למשל 'ארגון אנרכיסטי' או 'אנטי חב"די'...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 18:31 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::מצטער, איני מתכנן לבזבז את זמני עם דיונים טפשיים נגד טענות מתלהמות! נראה כי קראת את דברי, ואולי אינך מבין קרוא וכתוב או שאינך מעונין להבין, אלא רק לזעוק כי: "רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך".. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 7 במרץ 2016 (UTC)
{{שבירה}}
הרב הכוכב, כמדומני שבזה יש מעלה להצעה של הרב הנחה, ועל כן אני מכריז על הצבעה בנושא. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)
:לא ביקשתי מאף אחד לבזבז את זמנו ואין צורך להצטער על חוסר התכנון לנהוג כך. אני מסכים עם הצורך להימנע מטענות מתלהמות ושימוש מופרז בסימני קריאה במהלך הדיון. אפשרי בהחלט לנהל כאן דיון הגיוני מבלי לנתח את כישורי הקריאה והכתיבה של המשתמשים.
:ולמען המצביעים אזכיר שוב את דברי הרב שיע, אשר המילים 'שנוי במחלוקת' נכתבו כניסוח מעודן ביותר, והשארתם במקומם - חרף הבעיה הטכנית - מונעת בינתיים את האילוץ לכתוב מילים חריפות יותר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 20:29 • '''יחי המלך המשיח!'''
::כעת הסתכלתי שוב על הפתיח, ואני חושב שצריך להיות כך: {{ציטוטון|מרכאות=כן|ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. ארגון זה הינו שנוי במחלוקת[1]}}. כך המשפט תקין, וכולל את כל מה שצריך. דהיינו, אתה אומר - ראובן הוא בעייתי, והוא עושה כך וכך; או שתאמר - ראובן עושה כך וכך, והוא בעייתי.
::וכן, אם כך דעתך, תכתוב בהצבעה בבקשה.  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 02:59, 8 במרץ 2016 (UTC)
:::יש ערך מענין מאוד בחב"דפדיה [[משאל עם]]. הייתי ממליץ לעיין שם בדעתו של הרבי, אודות העמדה להצבעה שאלה מעורפלת שלא מבהירה בדיוק את הנושא העומד בליבו של הענין...
:::ולנדו"ד: מנוסח הפתיחה של ההצבעה לקמן מובן שמדובר בשאלה ניסוחית-טכנית (איך יותר נכון לכתוב בצורה קריאה), ומהדיון דלעיל מובן שמדובר בשאלה אידיאולוגית-מהותית (איך צריך להיות יחס של חסיד - ובמילא של חב"דפדיה - לארגון בחב"ד שבמטרתו נכללת מלחמה ברבי שליט"א). אז על מה ההצבעה בכלל? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:28, 9 במרץ 2016 (UTC)
::::למען הפרוטוקול ולאחר סיום ההצבעה, לדעתי אין בעיה טכנית או ניסוחית בכך שמיד בתחילת המשפט מופיע 'שנוי במחלוקת', זאת לאור החשיבות של עובדה זו. לדוגמה אם נכתוב על האבולוציה, נכתוב את הביקורת מיד במשפט הראשון למען הסר ספק, כך: 'האבולוציה היא תאוריה שגויה המנסה להסביר ש...' ולא כך: 'האבולוציה מסבירה וכו' ורק לאחמ"כ נכתוב שעל פי תורה תאוריה זו שגויה.
::::היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:49, 15 במרץ 2016 (UTC)
:::::{{חיוך}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 09:29, 16 במרץ 2016 (UTC)
::::::תמיד ידעתי שאתה מומחה בניסוח, אבל עכשיו זה התעצם שבעתיים... אגב, בשבת האחרונה פגשתי לראשונה את ידידינו הרשז"ב המסייע רבות לחב"דפדיה באופן אנונימי, והיה לי לעונג רב. מחכה לפגוש בהזדמנות המתאימה גם את כבודו שליט"א. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:23, 16 במרץ 2016 (UTC)

===הצבעה===
כאן זה רק למצביעים, דעות - למעלה!!!

מי בעד לשנות את פתיח הערך, שיהיה בצורה יותר קריאה. דהיינו, שבמקום שיפתח במילים - שנוי במחלוקת, יפתח בתיאור המוסד, וידגיש לאחר מכן שהוא שנוי במחלוקת?
;בעד:
*{{בעד|}} •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)
*{{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:35, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{בעד}}-- -- אביי - משיח עכשיו
*{{בעד}}-- -- [[מ. שניאורסאן]] - [[שיחת משתמש:מ. שניאורסאן|שיחה]] 13:24, 13 ביוני 2017 (UTC)
;נגד:
*{{נגד|}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 04:38, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:57, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:55, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 16:47, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}}--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 19:09, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 11:25, 5 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{נגד}}--[[משתמש:משיח עכשיו!|משיח עכשיו! ]] - [[שיחת משתמש:משיח עכשיו!|שיחה]] 11:35, 15 בספטמבר 2016 (UTC)
*{{נגד|}}-- [[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:44, י"ב בשבט, ה'תשפ"א 17:44, 25 בינואר 2021 (UTC)

== מענין לענין... ==

ממש נהניתי לראות דף שיחה זה - המשקף תנועה ערה ביממה האחרונה, של כותבים פעילים שאכפת להם מהנעשה בחב"דפדיה...

אני רואה בכך הזדמנות להפנות את תשומת לב המשתמשים היקרים שליט"א, ולהציע לכולם למקד את ההתלהבות והרצון לפעול, כדי לתרום גם בשאר הערכים החשובים שהזמן גרמא ונערכו לאחרונה; כגון [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] שעלה כעת, או [[חג פורים]] ו[[מגילת אסתר]] שזקוקים לשיפוצים נרחבים ומהותיים, וכמובן הרבה ערכים ב[[פורטל:גאולה ומשיח|ענין האחד ויחיד]]. בקיצור, עוד הרבה ערכים מרכזיים באיזורנו, שחשיבותם יותר מערכים מטופשים שנוח להם שלא נבראו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:34, 9 במרץ 2016 (UTC)

== העברה מדף שיחה ==

ד.שטרן שלום וברכה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=prev&oldid=215524 מחקתי את ההוספה], ונימקתי בתקציר "אין טעם להתייחס באריכות כזו לאירוע נקודתי במסכת הנפרשת על פני שנים".

אפרט, ראשית הפנסאים עורכים כנסים ואירועים מזה כמה שנים ומשתמשים בשם צבאות ה' כך שלא מובן מדוע הערך צריך להתייחס באריכות שכזו לאירוע בודד, זו נקודה שצריך לשים לב אליה באופן כללי, אנחנו כותבים אנציקלופדיה ולא עיתון. לפעמים אירועים בהווה נראים משמעותיים מאוד כאן ועכשיו, אבל צריך לזכור להתסכל עליהם בפרספקטיבה ולשאול מה יהיה משקלם בעוד שנה? בעוד עשור?

באם לאחר הדיון כאן, יוסכם שכן צריך להכניס את הפסקה הנ"ל, היא צריכה להכנס בפסקה ביקורת, ולא בפסקה פעילות הארגון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 04:17, 23 במרץ 2016 (UTC)
:מסכים שזה יכול להיות יותר קצר. אבל חנוכת בנין היא בהחלט מאורע ראוי לציון (ואכן להתראות הוסיפו כעת). הסיבה שראיתי צורך לכתוב על כך בהמשך להתפתחות הארגון היא עקב הדברים שנאמרו שם, שמהם עולה שהארגון רוצה ליטול לעצמו את השם "צבאות השם" באופן בלעדי - בניגוד לטענתו עד היום שכל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול (ולכן '''גם''' הם יכולים). וגם עתה אפשר לציין זאת כמקור היכן שהצבת את התבנית. (לטענתך שהם משתמשים מזה שנים בשם צ"ה צריך לבדוק זאת ואם זה נכון לשנות בגוף הערך שם נכתב שהתחילו רק השנה).
:לדעתי גם עכשיו ראוי לציין בפיסקא של להתראות שהמרכז שנחנך הוא "מרכז צבאות השם חב"ד" שפנסאים הוא אחד מפעילויותיו (לפי הדיווח שם). ולו בשל הדיוק ההיסטורי. ובהתאם למה שייכתב שם לערוך את הביקורת.
:באשר להרשאה שנתת לי, משום מה זה לא מספיק לעריכה כאן. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ג באדר ב' ה'תשע"ו, 12:23 • '''יחי המלך המשיח!'''
::כל מי שראה עלון שלהם יכול לראות שמאז תשע"ב לפחות הם קוראים לעצמם גם פנסאים וגם צ''ה.
::להתראות צר לי למחוק אבל אין צורך בכל הפסקה שמסבירה באריכות מדוע יש לארגון מבנה, זה דרכו של כל ארגון, שכשהוא גדל הוא מתבסס כמיטב יכולתו במבנה וכו'. מה גם שבפשטות ברגע שיכלו לקבל מבנה, דאגו לכך, בלי קשר להיותם בחורים או אברכים. שלא לדבר על כך שגם לפני מבנה זה הוועד נתן להם קארוון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:50, 23 במרץ 2016 (UTC)
:::ד. שטרן, הכנסתי את המקור שהבאת פעמיים, יש"כ. לגבי אזכור המרכז כ'מרכז צבאות ה', לדעתי אין לכתוב זאת כעובדה אלא שהם מכנים עצמם בשם זה. וגם זאת רק בפסקה ביקורת. בכלל עדיף לא למהר עם שינויים כאלו. כדאי לחכות מספר חודשים, לראות האם אכן יתבצע שימוש שוטף בשם 'מרכז צבאות ה'. כפי שניתן לראות לגבי שם הארגון עצמו, שהכל קוראים לו 'פנסאים' ולא צבאות ה' למרות שכבר זמן רב שהם משתמשים בשתי השמות.
:::לדעתי צריך לזכור שאנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון, ולכן עדיף להמתין קצת ולראות את המציאות בשטח, לא רק בהצהרות וכתבות ראשוניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:54, 23 במרץ 2016 (UTC)
לאחרונה יצא לאור מגזין של ממש בשם פנסאים. כדאי שמישהו מהוותיקים יסדר את העניין עם הפניות נכונות וכו'--[[משתמש:משה מ.|משה מ.]] - [[שיחת משתמש:משה מ.|שיחה]] 07:11, 26 באפריל 2016 (UTC)

==תפקיד הרב גופין בארגון==
מאיפה המקור לכך שר' זלמן גופין הוא הדמות הרוחנית של הארגון (וא"כ, יש לכתוב אותו בגוף הערך בועדה רוחנית)?--[[משתמש:הפוך עולם היום|הפוך עולם היום]] - [[שיחת משתמש:הפוך עולם היום|שיחה]] 18:56, 28 במאי 2016 (UTC)
:פרסומי הארגון המודפסים, וחלק מהכתבות. תקיד בגוגל את צמד המילים ארגון הפנאים זלמן גופין, ותראה פלאות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:47, 28 במאי 2016 (UTC)

== רשת מחנות הקיץ ==

ע"פ הפרסומים השנה הרשת של הפנסאים אינה תחתם יותר ועברה להנהלת ארץ הקודש--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.65|212.76.124.65]] 13:46, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
:לא, ראה באתר הרשת: <nowiki> http://www.hakhel.co.il </nowiki> --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 13:56, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
::התוספת לערך פשוט לא נכונה. זה לא הוקם אחרי וכתחרות לרשת של צ"ה, אלא לפני. עדיף פשוט לא להשוות ביניהן וזהו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:29, ז' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::לעלות תמונה של סמל הרשת? (מתוך האתר שלהם)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 19:10, 11 באוגוסט 2016 (UTC)

== אתם מ-פ-ח-ד-י-ם!!! ==

בד"כ איני נכנס לאתר הטינופת שלכם.

אבל הפעם, עקב חיפוש אחר פעילות הפנסאים, נחשפתי לערך הנפלא והשיחה שבעקבותיו.

אין מילים! הדף שלכם משמש כאלף עדים להצלחת הארגון!

ע"י הוספה באור, החושך הולך ונסוג.--[[מיוחד:תרומות/173.220.28.226|173.220.28.226]] 21:56, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::: אכן דייקת בלשונך שבד"כ ולא אמרת שזה הפעם הראשונה כי כבר תועד ביומן העריכות מספר עריכות שלך ולפלא על חסיד נעלה כמוך שנכנס וכבר כמה פעמים ל'אתר הטינופת' כלשונך [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 22:15, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
:: ::: נ.ב. מבדיקת היומן מתברר שחוץ משתי השחתות שלך הרי שבכמה ערכים תרמת מידע חשוב ז.א שבעצם אולי אתה לא מודע אבל 'אתר הטינופת' הוא גם שלך. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 23:28, 18 באוגוסט 2016 (UTC)

== אובייקטיביות ==

אינו אובייקטיבי כלל וכלל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/66.250.99.186|66.250.99.186]] 03:39, 19 בספטמבר 2016 (UTC)

== התעלמות מבשורת הגאולה? ==

מצחיק ביותר שמופיע בערך שאחת הסיבות המרכזיות להיות הארגון שנוי במחלוקת - הוא מהתעלמות מבשורת הגאולה, שכן עוד בימיו הראשונים של הארגון שליש מחומר הלימודים שבחוברת היה על ענייני גאולה ומשיח. מאוחר יותר, הם הוציאו ספר המעבד את מדרשי הגאולה, ומאוחר יותר (תשע"ג) כל החומר של לימודי הקיץ היה חוברת "להביא לימות המשיח", המבוסס על [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]]. ונראה שכל השנאה המופנת כלפי הארגון היא ממחולקת כולשהי בליובאוויטש...--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 10:11, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
:[[בשורת הגאולה]], ולא תורת הגאולה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
::נו, באמת... אז עכשיו נעבור בכל ערך וערך של כל אשר 'אנטי' יכונה ונכתוב על זה פסקת ביקורת.... הם לא עושקים לא בזה ולא בזה מכיוון שאינם דוגלים לא בזה ולא בזה! --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:50, 19 בנובמבר 2017 (UTC)

== הסתייגות בתיאור תוכנית הוידיאו 'מזאגט לחיים' כחודשית ==

תיאור ההוצאה לאור של וידיאו 'מזאגט לחיים' כתוכנית חודשית אינה נכונה בעליל לכל מי שמכיר את הנעשה. בפועל תוכנית הוידיאו יוצאת בצורה לא קבועה וממש לא אחת לחודש. יחי המלך! החדור בהכרזה הנצחית!

ר' שמעון רבינוביץ, אינו יו"ר הועד כעת.

== כותרת המשוב ==

סניף קריות רוצה מדים.

== פעילות ההארגון ==

לאחר שקראתי את הדף הארגון פנסאים
הארגון הוא פועל ומפיץ עיתונים מסתמא גורם למריבות בין הדעות בגלל דעתם השונה אבל אינו מחכה אחרי הדברים של הארגון השני . ככל הדעות שאומרות כההעתקה. [[משתמש:Anutk|Anutk]] - [[שיחת משתמש:Anutk|שיחה]], 16:14, י' באב, ה'תשע"ט 16:14, 11 באוגוסט 2019 (UTC)

== הפתיח ==

לפי דעתי זה ממש לא מתאים הפתיח, הרבה מחסידי חב"ד נמצאים בזה , ואנו באים להביא עובדה ולא דעתו של הכותב (המשיכיסטי...) {{שכח|שמואל חיים}}
:היה על זה דיון [[שיחה:ארגון הפנסאים#פתיח מוזר|בעבר]] והצבעה ולא השתנה כלום מאז ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:25 • ד' בסיוון ה'תש"ף
אז כנראה שצריכים לשנות --[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:31, ה' בסיוון, ה'תש"ף 12:31, 28 במאי 2020 (IST)
::{{בעד}} לשנות ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 14:28, 28 במאי 2020 (IST)
:::צריך לשנות כי התקבל היפך דעתך? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:51 • ה' בסיוון ה'תש"ף
:::: ר'[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] צריכים לשנות כי ככה זה דעת חלק נרחב מחב"ד!--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:36, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 19:36, 15 ביוני 2020 (IST)
:::::{{נגד חזק}} לעשות שינוי בנושא הזה. הארגון שנוי במחלוקת - כך היה, וכך גם נשאר. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:44, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 20:44, 15 ביוני 2020 (IST)
::::::{{א|שמואל חיים}}, א. {{הזחה}} ב. אמי לא רואה שינוי מהחלטות המשתמשים בעבר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:32 • כ"ד בסיוון ה'תש"ף

== להוסיף ==

יש להוסיף שהעיתון פנסאים צעירים צורף לכפר חב"ד למי שיכול--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:23, כ"ה בסיוון, ה'תש"ף 14:23, 17 ביוני 2020 (IST)
:ולהוציא את פסקת ספרים מהביקורת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:58 • כ"ה בסיוון ה'תש"ף

==תמונה אחת שאומרת הרבה==
[[קובץ:פנסאים.png|מרכז|ממוזער|250px|תמונה אחת שאומרת הרבה..]]
{{א|חסיד של הרבי}} - עוד לא הכנסת את זה לערך??? אתה מדי מתון, יש שיאמרו אנטי מדי!!! לא מתאים!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 21:00, י"א באב, ה'תש"ף
:חחח [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 09:12, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

==טענה==
ממש לא באופן אוביקטיבי!
באופן מאוד, מאוד משיחי!
:מה לא באופן אוביקטיבי? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 12:56, 2 באוגוסט 2020 (UTC)
::חחחחחחחחחחחחחחחח
כל הערך לא אוביקטיבי (אוביקטיבי זה אומר לכתוב בלי ענינים אישיים ואם יש מחלוקות לציין ולפרט את דעת שני הצדדים)
עשית טעות שלא למדת ליב"ה
:::אשתדל לא להתייחס לטענות כמו אלה שמקורן בשנאה וביצירת מחלוקות. יחי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 15:04, 20 באוקטובר 2020 (UTC)

משום מה נראה שמטרת הערך אינה לתאר את הארגון אלא להסביר את הביקורת עליו.סיבה זו גם מסבירה את הפתיח של הערך [[משתמש:רשימות|רשימות]] - [[שיחת משתמש:רשימות|שיחה]], 07:05, כ"ב בחשוון, ה'תשפ"א 07:05, 9 בנובמבר 2020 (UTC)
::::דווקא נראה שהעורך של הדף הזה הוא אנטי מחבורת האנטים הרשעים, עובדה: הוא לא נותן לערוך אותו!

== תיקון ==

בפיסקה ביקורת צריך לשנות במקום "ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה' רשותם" ל "ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה'". [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 11:13, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א 11:13, 29 בינואר 2021 (UTC)
:תוקן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:17 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א

==עריכה==
למה הערך מוגן גם ממשתמשים ותיקים??(למרות שאני וותיק אני לא יכול לערוך אותו)-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 13:57, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א ''(29 בינו' למניינם)'' •

== כיצד ייתכן שאין לי אפשרות לערוך את הדף?... ==

לא קשור לזה שאני עצמי יצרתי אותו, פשוט מופרך לי שאפילו משתמש בעל ותק רחב כל כך לא יכול לעדכן ערך.

בכל אופן, כשיתאפשר, צריך להכניס את הטקסט דלקמן:

===לקריאה נוספת===
*'''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:34, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 11:34, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:שיניתי לצורך הסדר בשיחה. בוצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:15 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::יישר כח. ועדיין אשמח להסבר מה ההגיון לחסום עריכה בצורה כל כך קשיחה. אי אפשר להגביל לוותק של 5000 עריכות נאמר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:22, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 13:22, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:::אין לי ידע איך להגביל למספר עריכות וגם לא יודע מדוע הגבילו למשתמשים ותיקים. אשמח אם אחד מה{{מפעילי מערכת}} האחרים יאמר מה דעתו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:28 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::::אני בעד שיהיה פתוח לוותיקים, באמת תמוהה למה חסמו -'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:58, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א ''(11 בפבר' למניינם)'' •
:::::חסמו משום שהיו משתמשים ותיקים שלצערנו ניהלו מלחמות עריכה, ולא דנו בנועם כראוי לחסידים. אך אכן לא מובן מדוע לא הסתפקו באזהרה או חסימה, ופעלו בצורה זו. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:18, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.
::::::גם לדעתי לשחרר. חסימת ערך מוותיקים בעיני זו גם בירוקרטיה וגם דיקטטורה מיותרת, לא אמור להיות בחב"דפדיה שום ערך שרק מפעילים יכולים לערכו (זה שייך רק בעמוד ראשי, רשימת האתרים החסומים ותו לא). אם יש מלחמת עריכה בין ותיקים, ואין ברירה אחרת - מקסימום להשתמש בחסימה כזו כמוצא אחרון לפרק זמן הכי קצר שניתן (שבועיים-חודש). בערך זה לא היתה מלחמה לאחרונה ויש לשחררו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:44, ה' באדר ה'תשפ"א

== ביקורת ==

ציטוט מתוך פסקת ביקורת בנוגע לגאולה ומשיח: {{ציטוטון|פעולות הארגון שנויות במחלוקת, עקב ההתעלמות העקבית בפעילויות וההוצאות לאור של הארגון מבשורת הגאולה ומזהותו של הרבי כמלך המשיח.}} - מי הכלומניק שכתב את השטות הזאת? דבר ראשון - כתבו מקור! דבר שני - לא יהיה לזה מקור, כי זה פשוט לא נכון! ארגון הפנסאים עוסק רבות בנושא כה חשוב זה, ופשוט מאוד: תראו את החוברות שלהם וכיו"ב. אני מזועזע עד איפה הרדיפה של שלטונו הדיקטטורי של חב"דפדיה. דעו לכם, שבשיטה וגישה זו, אתם גורמים לעשרות משתמשים טובים להמנע מלכתוב ולשפר את האתר חב"דפדיה, שמצוי בו פונטציאל גדול, ולפני שתלגלגו עלי, אני כותב את שורות אלו בתקוה שתשנו את דרך החשיבה והגישה שלכם, ולעסוק באור ולא בחושך, בהפצת המעיינות ולא בביקורת (נ.ב: במדיניות הכתיבה של הביקורת שלכם - כתוב שאין לכתוב ביקורת ללא מקור. ולמשפט זה אין מקור!). החותם בכאב על התנהלות של האתר מחד, ובתקוה שישתנה הגישה הנ"ל מאידך - [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 14:58, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 14:58, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:במידה שאדם מודד (בלשון העם: דמגוגיה), בה מודדים לו: היות ואין לי כח להגיב לגופו של ענין, אז אגיב רק על מה שכתבת על "דרך החשיבה והגישה . . ולעסוק באור ולא בחושך", אכן 99.9% מהעריכות באתר וכמות המידע עוסקים באור ולא בחושך והחשיבה והגישה היא להפיץ את המעיינות ולהנגיש את הידע וההיסטוריה החב"דית, ואתה מוזמן להצטרף ולשנות מבפנים. לי אישית כמשתמש ותיק אין שום בעיה שיימחקו כל פסקאות הביקורת מכלל הערכים. אבל אם אתה חושב שבכניסה חד פעמית לאתר וכתיבת דעתך משהו ישתנה - אתה טועה. אינך יכול לעמוד מבחוץ ולהורות לאחרים כיצד להתנהל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:53, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 16:53, 10 בפברואר 2021 (UTC)
::מצטרף ללהתראות. איני גם חושב שאולי יש לשקול לשנות את המדיניות בנושא הביקורת, אך לבוא ולהורות מן הצד, מבלי שום תרומה משמעותית, זו עזות. אדרבה, אני מזמין {{א|ביקורת|אותך}} לבוא ולהצטרף לעבודת הקודש, ואולי, תצליח להשפיע על המדיניות, אם כי במקרים אלו זה תלוי בועדה הרוחנית. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:23, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.
:::כפי שאמרתי, קשה לי לתרום לאתר הפועל באופן דקטטורי וקיצוני, על דעת עצמו בלבד. חבל שאתם לא עונים עניינית, ורק מביאים תירוצים שונים ומשונים. עם זאת, אשקול אפשרות של תרומה לאתר באופן נוסף מביקורת.--[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 05:51, ב' באדר, ה'תשפ"א 05:51, 14 בפברואר 2021 (UTC)

== שינוי פתיח מחדש והסרת ביקורת ==

אמנם בוצעה הצבעה, בה הוכרע שאין לשנות, אך ברצוני לחדש את הדיון אודות כך. אי אפשר להתעלם, שהביקורת על הארגון, והבהלה להצבת האזכור שהארגון שנוי במחלוקת, נובעת מכך שהאתר פועל בשיטה המשיחיסטית. על ארגונים שונים, גם אם יש ביקורת, בין אם כתוב ובין אם לא - לא ממהרים להציב עובדה כזאת. ובכלל, כפי שדובר בדיון הנ"ל, עובדה זו אינה אנציקלופדית בעליל. בל נשכח שבשנת [[תשמ"ט]] פסק [[בית דין רבני חב"ד]] שפעילות צבאות השם בארץ (כמו כל פעילות של הפצת היהדות ע"י חב"ד), '''חייבת להיות כפופה למרכז הפעילות של צא"ח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=17ppWs7fdnZbK836P1hx4jgsthTK9i2s8 פסק הדין].}}, ובשנת [[תש"נ]] כתב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] שלר' דוד נחשון מותר לפעול במסגרת צבאות השם באופן אוטונומי, '''ללא קשר לצא"ח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=1AXliXUHhiOkKKQvuBrrSW3XvqiWLjT-n מכתבו של הרב ירוסלבסקי].}}! איני דורש שיציבו על ערכים של אישים וארגונים שלדעתי חובה להציב עליהם ביקורת, אלא שוויון וצדק. כפי שאני מכיר את ההנהלה כבעבר, היא מסתמא תפסוק שעניין זה קשור לועדה הרוחנית. באם וכאשר יגישו דיון לועדה, אנא תנו לנו להציג את הצד שלנו, שמייצג את רוב חסידי חב"ד, בכדי שיהיה משפט צדק. עד אז - אני מבקש להסיר את פסקת הביקורת ולשנות את הפתיח בהתאם, או לשנות ע"י הצבעה. בברכת "השיבה משפטינו כבראשונה כו'", --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 06:14, ב' באדר, ה'תשפ"א 06:14, 14 בפברואר 2021 (UTC)
:אני בעד שבאמת הפתיח לא יתחיל ב"הארגון שנוי במחלוקת" אלא ב"על הארגון" (ורק אז "הארגון שנוי..." עם בכלל). (אך להשאיר את הפסקה ביקורת). -'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:25, ב' באדר, ה'תשפ"א ''(14 בפבר' למניינם)'' •
::צעקות ותלונות לא יעזרו לך. תתרום לאתר בנושאים שלא שנויים במחלוקת, ואולי אח"כ יהיה אפשרי לדון בצורה נומרטיבית. לגופו של עניין אני אכן בעד להסיר את האזכור אודות הארגון שנוי במחלוקות, לאור נימוק הצד האנציקלופדי ועוד, ובכלל, דעתי היא להתעסק באור ולא ברע, ולהסיר את כלל הביקורת באתר, על חסידים ומוסדות, שישנם רבנים וחסידים שטוענים ההפך, ובא לציון גואל. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:00, ב' באדר, ה'תשפ"א, 14 בפבר' למניינם.
:::כמו שאמר הרב {{א|פולע}} קודם {{א|ביקורת|תתרום}} משהו לאתר ואחר-כך יהיה לאדוני ה"מיייצג את רוב חסידי חב"ד" זכות להביא פה את עמדתו. ולא יעזור לכבוד-קדושתו לפתוח פה כל מיני דיונים ממינים שונים, במיוחד שהדיון זה היה פה כבר באתר כך שעוד לפני שהדיון התחיל - הוא בטל ומבוטל. בתקווה שתתחיל '''לתרום''' לאתר ולא ליצור פה מהומות. בברכת יחי המלך המשיח שליט"א המייצגת את דעתי ואת דעת כל אשר בשם חסיד חב"ד יקרא ואת דעתו של הוד כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:59, 14 בפברואר 2021 (UTC)
::::בעז"ה עוד אתרום, אבל אני מצפה ממשתמש וותיק כמוך לענות עניינית לגופו של עניין. לא ראיתי שום מקום בו אמרתי וכתבתי כנציג כלל חסידי חב"ד, אז נא אל תכתוב שטויות מעוותות. להגיד שהדיון הזה בטל ומבוטל - זה בדיוק התנהגות דיקטטורית לכל דבר. וגם אם יש נושאים שלדעתך אתה חולק עליהם, מותר ואף חובה לשמוע את דעתו של השני, גם אם לא להסכים. כפי הידוע לך, ולמרות שאני מבין שאתה בוחר להתעלם מעובדה הידועה, (רוב) חסידי חב"ד ידועים כי כ"ק אדמו"ר נשי"ד התסלק מעינינו הגשמיות, אך לאור שיחותיו אנו יודעים, כי גם מיתה גשמית לא יכולה להשפיע עליו ועלינו, ומה זרעו בחיים אף הוא בחיים, ובברכת אנו רוצים משיח עכשיו - --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 13:25, ה' באדר, ה'תשפ"א 13:25, 17 בפברואר 2021 (UTC)
{{הערות שוליים פסקה}}

==הוספה לועד הרוחני של הסרטים==
אם אפשר להוסיף את [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] --[[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 20:45, ג' באדר, ה'תשפ"א 20:45, 15 בפברואר 2021 (UTC)
:הכנסתי ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:50 • ג' באדר ה'תשפ"א
תודה --[[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:20, ג' באדר, ה'תשפ"א 22:20, 15 בפברואר 2021 (UTC)

שיחת משתמש:ביקורת

2021-02-17T13:16:43Z

ביקורת: /* שינוי שם */

{{בה}}{{חממה}}--[[משתמש:איקס|V]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 08:43, ל' בשבט, ה'תשפ"א 08:43, 12 בפברואר 2021 (UTC)
==שינוי שם==
האם שם זה מתאים לפי כללי חב"דפדיה? {{חב"דפדים פעילים}} '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
:עיין כאן [[חב"דפדיה:שם משתמש]] '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
::אהוב את הביקורת וכו'.. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 05:25, ב' באדר, ה'תשפ"א, 14 בפבר' למניינם.
:::עוד פעולה '''דיקטטורית''' של המשטר בחב"דפדיה. מעיון קל בקישור שהבאת, אני מבין ששם המשתמש שלי בעייתי לדעתך, משום שהוא פוגע בך. ובאם ביקורת פוגעת בך, אז מצבך לא טוב, וזה מלמד אותי אודותך. עכ"פ, גם בויקפדיה יש משתמש בשם זה ולא ראיתי שהוא נחסם. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 06:17, ב' באדר, ה'תשפ"א 06:17, 14 בפברואר 2021 (UTC)
::::עד כאן! זו לא פעולה דיקטטורית, אלא זו פעולה של משתמש חדש באתר. -'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:26, ב' באדר, ה'תשפ"א ''(14 בפבר' למניינם)'' •
:::::ניתנת רשות למשתמש זוטר וחדש שלא בקי דיו בכללי העריכה לכתוב בצורה כזו, זוהי פעולה דיקטטורית. --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 06:29, ב' באדר, ה'תשפ"א 06:29, 14 בפברואר 2021 (UTC)
::::::אם האתר, כלליו, תוכנו ודעתו לא מתאימים לך אתה יכול גם להפסיק לערוך פה. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:31, ב' באדר, ה'תשפ"א ''(14 בפבר' למניינם)'' •
:::::::הייתי שמח לערוך באתר ולתרום לו, אך דעותיו הקיצוניות ופעולותיו הדיקטטוריות שלו, מונעות ממני לתרום באופן מלא. לע"ע אני בוחר בלתרום בביקורת לאתר, ולצערנו זו עבודה לא קלה, אך כפי שמסופר בבדיחה הידועה, היא עם משכורת לכל החיים.. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 06:39, ב' באדר, ה'תשפ"א 06:39, 14 בפברואר 2021 (UTC)
::::::::הרב ביקורת לא יכול להפסיק לתרום לאתר, מכיון שהוא מעולם לא התחיל. להיכנס לבית חב"ד של חסיד אחר ולהתחיל להביע דעות ודרישות בשם 'רוב חסידי חב"ד', להגדיר את השליח כקיצון ודיקטטור שהוא נוהג בבית חב"ד שלו באופן שבו הוא חושב שעושה הכי הרבה נחת לרבי, והכי חמור - להיות חסר מודעות שלא מבין מה הבעיה בזה, לא ראוי לענ"ד לשיח מכובד ולתשובות ענייניות, למרבה הצער. ומשכך, בעזרת השם בלי נדר יותר לא אענה לדיון בו משתתף אדם שמכנה אותי דיקטטור וקיצוני בלי להכיר אותי ובלי להכיר בפעולותי ובכוונותי הכנות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:23, ב' באדר, ה'תשפ"א 07:23, 14 בפברואר 2021 (UTC)
:::::::::לפי הידוע לי לא כניתי שום משתמש ספציפית בשם 'דיקטטור', אלא את התנהלות המערכת בחלק המקרים כשיטה דיקטטורית, ואגב, איני זה שבאתי לראשונה ואמרתי זאת, עוד קדמוני. --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 13:16, ה' באדר, ה'תשפ"א 13:16, 17 בפברואר 2021 (UTC)

שיחת משתמש:ביקורת

2021-02-14T06:39:38Z

ביקורת: /* שינוי שם */

שיחת משתמש:ביקורת

2021-02-14T06:29:23Z

ביקורת: /* שינוי שם */

שיחת משתמש:ביקורת

2021-02-14T06:17:26Z

ביקורת: /* שינוי שם */

שיחה:ארגון הפנסאים

2021-02-14T06:14:08Z

ביקורת: /* שינוי פתיח מחדש והסרת ביקורת */ פסקה חדשה

האם אפשר לשים קישור לאתר שלהם?• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

:ערך שהורתו ולידתו בחטא צריך עוד קישור לאתר? כמדומני שגם ב[[ידיעות אחרונות|ערך זה]] אין קישור לאתר. בכלל תמהני מה מקומו של הערך בחב"דפדיה אשר (למרות חשיבותה של אובייקטיביות מבורכת) למיטב ידיעתי לא מכניסה ערך על כל [[אלעזר מנחם מן שך|צרוע]] וכל [[אהרן קוטלר|זב]]... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:38, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
::אני כמובן חולק עליך.. אין שום סיבה שלא יהיה קישור כמו כל שאר הקישורים שבאתר לשלמות הערך. גם כשיש טענות לא צריך להגזים ולהשוות אותם ל.. (נס שלא כתבת את שמם בגלוי..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:52, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
:::אם אכן מטרתנו היא להביא ל"שלמות הערך", אתה בודאי צודק. אלא שלדעתי מטרת העל היא שערך זה, בתוך שאר הערכים, יהווה נדבך ב"הפצת תורת חסידות חב"ד '''תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח'''". ולכן כאשר מושאי הערך מטרתם (בשוגג, במזיד או גם וגם) לטשטש ולטאטא את הדגש הנ"ל, כנראה בחוש, עדיף לוותר על שלמות הערך (או יותר נכון על קיומו של הערך בכלל).
:::זו גם הסיבה שנדהמתי מה"ביקורת", שממנה משתמע שהבעיה היא מה קדם למה - סכסוך בעלות אישי ופוליטי בין משפחת נחשון לועד הכפר, ועוד שטויות כאלו. ואין כל זכר לשאלה המהותית: האם חינוך ילדי ישראל יהיה באופן שיראו עליהם משיח, או...! (חבל שאין לי רשות להעלאת תמונות, כי אז הייתי שם את הקריקטורה הידועה של מכבי האש בתור תמונת הערך...{{קריצה}}).
:::בכל אופן לא אתעקש על דעתי, כי אמנם מציקה לי הבעיה שיש בחב"דפדיה ערכים שנותנים לגיטימציה עקיפה להפיכת החושך לאור; אך חמורה מזאת, היא הבעיה שכל ערך כזה הופך לזירת התגוששות ארוכה ומעסיק את כל משתמשי חב"דפדיה, במקום להמשיך בעבודת הקודש - "אנן פועלי דיממא אנן". את דעתי הבעתי, ואלו דבריי האחרונים בדף שיחה זה... וכעת נמשיך להוסיף באור - עד שכל הדיונים והויכוחים הסוערים יעברו לנושאים המהותיים - לימוד גאומ"ש, ודפי השיחה של הערכים בפורטל גאומ"ש יהיו ארוכים יותר מכל שאר [[שיחה:האוהל|השטויות]]! [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 11:22, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::::גם אם הורתו של הארגון בחטא (וכך אכן אני סבור), אין הורתו של הערך בחטא. וזו מהסיבה הפשוטה: מדובר באחד הארגונים הפעילים והמשפיעים ביותר בחב"ד, וזו פשוט בדיחה שלא יהיה עליו ערך. בל נשכח שאף אחד מהרחוב לא מחליט פתאום לפתוח ערך על "אחדות הפשוטה", והמבוא שמגרה אותו וגורם לו להגיע לשם זה שיטוט בדפי מידע שיותר קרובים אליו והמטרה היא שכשיחפש מידע חב"די, יגיע בסופו של דבר גם לשם.
::::בנוגע לעצם השאלה, זה אפשרי אחרי שמבקשים ממפעילי המערכת להוסיף את האתר לרשימת הספאם.
::::אפשר להרחיב את הביקורת, ולציין לטור שכתב משיח פרידמן בנושא.
::::את התמונה שיצר עקיבא פ. אפשר כמובן להעלות בדף השיחה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::::::[[קובץ:283.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אחת שווה אלף מילים]]
[[קובץ:Yes check.jpg|18px|בוצע]] '''בוצע'''<noinclude> '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ח בטבת ה'תשע"ו 05:34, 30 בדצמבר 2015 (UTC)

== פתיח מוזר ==
ממתי מתחיל ערך בכך שהוא שנוי במחלוקת תכתוב מה מאפיין אותו תוסיף פסקה שהוא שנוי במחלוקת אם אתה מעוניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:54, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
:לא מדוייק. אם הביקורת התעוררה אחרי שהארגון הוקם ואחרי שהתחיל לפעול זה ענין אחד. אם הביקורת התעוררה עוד לפני שקם בעצם המטרה שהגדיר לעצמו לפעול עם ילדי אנ"ש בארה"ק - זו לא עוד פיסקא אלא מידע נחוץ ועיקרי שצריך להוסיף מייד בפתיחת הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::איך הביקורת קמה לפני הארגון אם לא הי' ארגון לעורר עליו ביקורת? אם המטרה שנוי' במחלוקת צריך לכתוב 'ארגון שמטרתו שנוי' במחלוקת'. [ופירושו בשני פנים: א. מטרתו האמיתית (למחוק את נ"א נ"ב מההיסטורי'. עיין לדוגמא: רשימת ה'תיקונים' בשחזור הקלטת 'אוי רבי') שנוי' במחלוקת (בין הארגון לבין כל חסיד שמאמין בשיחות הרבי). ב. ישנה מחלוקת (בין יחצני הארגון לפעיליו ומייסדיו) '''מהי''' מטרתו של הארגון...].
::אבל לענ"ד אפשר פשוט למחוק את המילה "שנוי". ארגון מחלוקת... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשע"ו, 04:37 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::{{חיוך}}'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז בטבת ה'תשע"ו 04:40, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
::::'להתראות' טענתך אולי נכונה אבל אינה עונה לכתיבה מקצועית. כתיבה ראויה צריכה להגדיר את המוסד כפי שמייסדיה קבעו דעות של אנשים אחרים על המוסד צריכה להיכתב בפסקה העוסקת בביקורת. יש לך 'הרבה' ביקורת תכתוב פסקה גדולה וכו'. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:05, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
:::::אם מותר לי לחלוק על מי שחולק עלי, אז אני עושה זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
::::::על מה בדיוק אתה חולק?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:21, 29 בדצמבר 2015 (UTC)

בלא קשר לאתר, בדרך כלל משתדלים להעלות את הלוגו של המוסדות, האם אתם חושבים שזה בקטגוריה של הנ"ל?• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:41, 30 בדצמבר 2015 (UTC)
:ודאי. לא היה סיפק בידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:08, 30 בדצמבר 2015 (UTC)
::לדעתי, היות שאנחנו אנציקלופדיה חב"דית, חובה להדגיש את היותו 'שנוי במחלוקת' בפתיח. בדיוק כמו שלא נכתוב על דברים אחרים שמנוגדים לרצון הרבי בלשון מאוזנת, כך גם כאן. אני לא מסכים עם הטענה שיש לכתוב על הארגון כפי שהוא רואה עצמו. להבדיל, רפורמי שרואה עצמו כרב, ארגון טרור שרואה עצמו כארגון זכויות אזרח וכו' וכו'.
::מספיק מאוזן זה עצם הכתיבה שהוא שנוי במחלוקת, ואי הכתיבה בפתיח שזהו ארגון משיג גבול, המתחרה בארגון שהוקם על ידי הרבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר א' ה'תשע"ו 22:55, 6 במרץ 2016 (UTC)
:::אין בעיה לכתוב ביקורת אפי' בפתיח, אלא שאופן הכתיבה כאן הוא לא תיקני הגדרת הערך הוא לא שהוא שנוי במחלוקת.. כך צריך לכתוב: "ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. לארגון 18 סניפים פעילים.... ארגון זה שנוי במחלוקת.. (וכאן המקום להוסיף תמצות של פסקה בקורת)"
:::את זה צריך לכתוב כי אנו כאנציקלופדיה מביאים דברים כהוויתם, בעוד הרפורמים נחשבים על פי כל רבני ישראל כגויים וכו' (ואילו ימצא דיון בפוסקים אודות כת מסוימת אזי דבר ברור שאנציקלופדיה חבדית תקינה תציין לדיון) כאן עובדה שיש לארגון 18 סניפים!! האם לזה ייקרא "איך שהארגון רואה את עצמו" או איך "חלק גדול מחסידי חב"ד רואים אותו"?! אם יש לך ציטוטים על ביקורת ואפי' חריפים אתה חייב (?) לציין ויש להאריך ואכ"ם.
:::באמת אותו ויכוח חוזר ע"ע בכל דבר ששייך לאותו עניין ונראה שא"א להתנתק מהרגש בעת הכתיבה וחבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:54, 7 במרץ 2016 (UTC)
::::אף אחד לא ביקש ממך להתנתק מהרגש ולא משנה מתי, אבל אם אתה רוצה להביע דעה משכנעת בדיון אכן מומלץ שתנתק את הכתיבה מהרגש. במיוחד כאשר רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך להציג הוכחות שאינן ממין הענין:
::::לדאבוננו לארגונים הרפורמיים ישנם הרבה יותר מ18 סניפים... אך משום מה הגידול במספר הסניפים לא הופך אותם לאנשי שלום. מאידך הגדרתם כגויים לא סותרת את יכולתם לייסד ארגונים שאינם שנויים במחלוקת, ולא ברור הקשר הדברים לנידון. כך גם היחס של 'חלק גדול מחסידי חב"ד' (במיוחד אם לא הוכח סטטיסטית) אינו אמור לשכנע יותר מדעתו הברורה של הרבי כפי שמוצגת ע"י רבני חב"ד.
::::מוטב איפה שתגדיר היטב את טענותיך בטרם תעלה אותם על הכתב עד שתגיע לידי הסבר משכנע מדוע לדעתך היחס לארגון צריך להיות חיובי. (הדיון על ה'צורה התקנית' לפתיחת הערך לא יניב תועלת מרובה, אלא אם כן חפצך העיקש הוא להמיר את הנוסח המעודן 'ארגון שנוי במחלוקת' בנוסח 'תקני' יותר כמו למשל 'ארגון אנרכיסטי' או 'אנטי חב"די'...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 18:31 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::מצטער, איני מתכנן לבזבז את זמני עם דיונים טפשיים נגד טענות מתלהמות! נראה כי קראת את דברי, ואולי אינך מבין קרוא וכתוב או שאינך מעונין להבין, אלא רק לזעוק כי: "רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך".. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 7 במרץ 2016 (UTC)
{{שבירה}}
הרב הכוכב, כמדומני שבזה יש מעלה להצעה של הרב הנחה, ועל כן אני מכריז על הצבעה בנושא. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)
:לא ביקשתי מאף אחד לבזבז את זמנו ואין צורך להצטער על חוסר התכנון לנהוג כך. אני מסכים עם הצורך להימנע מטענות מתלהמות ושימוש מופרז בסימני קריאה במהלך הדיון. אפשרי בהחלט לנהל כאן דיון הגיוני מבלי לנתח את כישורי הקריאה והכתיבה של המשתמשים.
:ולמען המצביעים אזכיר שוב את דברי הרב שיע, אשר המילים 'שנוי במחלוקת' נכתבו כניסוח מעודן ביותר, והשארתם במקומם - חרף הבעיה הטכנית - מונעת בינתיים את האילוץ לכתוב מילים חריפות יותר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 20:29 • '''יחי המלך המשיח!'''
::כעת הסתכלתי שוב על הפתיח, ואני חושב שצריך להיות כך: {{ציטוטון|מרכאות=כן|ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. ארגון זה הינו שנוי במחלוקת[1]}}. כך המשפט תקין, וכולל את כל מה שצריך. דהיינו, אתה אומר - ראובן הוא בעייתי, והוא עושה כך וכך; או שתאמר - ראובן עושה כך וכך, והוא בעייתי.
::וכן, אם כך דעתך, תכתוב בהצבעה בבקשה.  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 02:59, 8 במרץ 2016 (UTC)
:::יש ערך מענין מאוד בחב"דפדיה [[משאל עם]]. הייתי ממליץ לעיין שם בדעתו של הרבי, אודות העמדה להצבעה שאלה מעורפלת שלא מבהירה בדיוק את הנושא העומד בליבו של הענין...
:::ולנדו"ד: מנוסח הפתיחה של ההצבעה לקמן מובן שמדובר בשאלה ניסוחית-טכנית (איך יותר נכון לכתוב בצורה קריאה), ומהדיון דלעיל מובן שמדובר בשאלה אידיאולוגית-מהותית (איך צריך להיות יחס של חסיד - ובמילא של חב"דפדיה - לארגון בחב"ד שבמטרתו נכללת מלחמה ברבי שליט"א). אז על מה ההצבעה בכלל? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:28, 9 במרץ 2016 (UTC)
::::למען הפרוטוקול ולאחר סיום ההצבעה, לדעתי אין בעיה טכנית או ניסוחית בכך שמיד בתחילת המשפט מופיע 'שנוי במחלוקת', זאת לאור החשיבות של עובדה זו. לדוגמה אם נכתוב על האבולוציה, נכתוב את הביקורת מיד במשפט הראשון למען הסר ספק, כך: 'האבולוציה היא תאוריה שגויה המנסה להסביר ש...' ולא כך: 'האבולוציה מסבירה וכו' ורק לאחמ"כ נכתוב שעל פי תורה תאוריה זו שגויה.
::::היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:49, 15 במרץ 2016 (UTC)
:::::{{חיוך}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 09:29, 16 במרץ 2016 (UTC)
::::::תמיד ידעתי שאתה מומחה בניסוח, אבל עכשיו זה התעצם שבעתיים... אגב, בשבת האחרונה פגשתי לראשונה את ידידינו הרשז"ב המסייע רבות לחב"דפדיה באופן אנונימי, והיה לי לעונג רב. מחכה לפגוש בהזדמנות המתאימה גם את כבודו שליט"א. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:23, 16 במרץ 2016 (UTC)

===הצבעה===
כאן זה רק למצביעים, דעות - למעלה!!!

מי בעד לשנות את פתיח הערך, שיהיה בצורה יותר קריאה. דהיינו, שבמקום שיפתח במילים - שנוי במחלוקת, יפתח בתיאור המוסד, וידגיש לאחר מכן שהוא שנוי במחלוקת?
;בעד:
*{{בעד|}} •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)
*{{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:35, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{בעד}}-- -- אביי - משיח עכשיו
*{{בעד}}-- -- [[מ. שניאורסאן]] - [[שיחת משתמש:מ. שניאורסאן|שיחה]] 13:24, 13 ביוני 2017 (UTC)
;נגד:
*{{נגד|}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 04:38, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:57, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:55, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 16:47, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}}--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 19:09, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 11:25, 5 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{נגד}}--[[משתמש:משיח עכשיו!|משיח עכשיו! ]] - [[שיחת משתמש:משיח עכשיו!|שיחה]] 11:35, 15 בספטמבר 2016 (UTC)
*{{נגד|}}-- [[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:44, י"ב בשבט, ה'תשפ"א 17:44, 25 בינואר 2021 (UTC)

== מענין לענין... ==

ממש נהניתי לראות דף שיחה זה - המשקף תנועה ערה ביממה האחרונה, של כותבים פעילים שאכפת להם מהנעשה בחב"דפדיה...

אני רואה בכך הזדמנות להפנות את תשומת לב המשתמשים היקרים שליט"א, ולהציע לכולם למקד את ההתלהבות והרצון לפעול, כדי לתרום גם בשאר הערכים החשובים שהזמן גרמא ונערכו לאחרונה; כגון [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] שעלה כעת, או [[חג פורים]] ו[[מגילת אסתר]] שזקוקים לשיפוצים נרחבים ומהותיים, וכמובן הרבה ערכים ב[[פורטל:גאולה ומשיח|ענין האחד ויחיד]]. בקיצור, עוד הרבה ערכים מרכזיים באיזורנו, שחשיבותם יותר מערכים מטופשים שנוח להם שלא נבראו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:34, 9 במרץ 2016 (UTC)

== העברה מדף שיחה ==

ד.שטרן שלום וברכה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=prev&oldid=215524 מחקתי את ההוספה], ונימקתי בתקציר "אין טעם להתייחס באריכות כזו לאירוע נקודתי במסכת הנפרשת על פני שנים".

אפרט, ראשית הפנסאים עורכים כנסים ואירועים מזה כמה שנים ומשתמשים בשם צבאות ה' כך שלא מובן מדוע הערך צריך להתייחס באריכות שכזו לאירוע בודד, זו נקודה שצריך לשים לב אליה באופן כללי, אנחנו כותבים אנציקלופדיה ולא עיתון. לפעמים אירועים בהווה נראים משמעותיים מאוד כאן ועכשיו, אבל צריך לזכור להתסכל עליהם בפרספקטיבה ולשאול מה יהיה משקלם בעוד שנה? בעוד עשור?

באם לאחר הדיון כאן, יוסכם שכן צריך להכניס את הפסקה הנ"ל, היא צריכה להכנס בפסקה ביקורת, ולא בפסקה פעילות הארגון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 04:17, 23 במרץ 2016 (UTC)
:מסכים שזה יכול להיות יותר קצר. אבל חנוכת בנין היא בהחלט מאורע ראוי לציון (ואכן להתראות הוסיפו כעת). הסיבה שראיתי צורך לכתוב על כך בהמשך להתפתחות הארגון היא עקב הדברים שנאמרו שם, שמהם עולה שהארגון רוצה ליטול לעצמו את השם "צבאות השם" באופן בלעדי - בניגוד לטענתו עד היום שכל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול (ולכן '''גם''' הם יכולים). וגם עתה אפשר לציין זאת כמקור היכן שהצבת את התבנית. (לטענתך שהם משתמשים מזה שנים בשם צ"ה צריך לבדוק זאת ואם זה נכון לשנות בגוף הערך שם נכתב שהתחילו רק השנה).
:לדעתי גם עכשיו ראוי לציין בפיסקא של להתראות שהמרכז שנחנך הוא "מרכז צבאות השם חב"ד" שפנסאים הוא אחד מפעילויותיו (לפי הדיווח שם). ולו בשל הדיוק ההיסטורי. ובהתאם למה שייכתב שם לערוך את הביקורת.
:באשר להרשאה שנתת לי, משום מה זה לא מספיק לעריכה כאן. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ג באדר ב' ה'תשע"ו, 12:23 • '''יחי המלך המשיח!'''
::כל מי שראה עלון שלהם יכול לראות שמאז תשע"ב לפחות הם קוראים לעצמם גם פנסאים וגם צ''ה.
::להתראות צר לי למחוק אבל אין צורך בכל הפסקה שמסבירה באריכות מדוע יש לארגון מבנה, זה דרכו של כל ארגון, שכשהוא גדל הוא מתבסס כמיטב יכולתו במבנה וכו'. מה גם שבפשטות ברגע שיכלו לקבל מבנה, דאגו לכך, בלי קשר להיותם בחורים או אברכים. שלא לדבר על כך שגם לפני מבנה זה הוועד נתן להם קארוון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:50, 23 במרץ 2016 (UTC)
:::ד. שטרן, הכנסתי את המקור שהבאת פעמיים, יש"כ. לגבי אזכור המרכז כ'מרכז צבאות ה', לדעתי אין לכתוב זאת כעובדה אלא שהם מכנים עצמם בשם זה. וגם זאת רק בפסקה ביקורת. בכלל עדיף לא למהר עם שינויים כאלו. כדאי לחכות מספר חודשים, לראות האם אכן יתבצע שימוש שוטף בשם 'מרכז צבאות ה'. כפי שניתן לראות לגבי שם הארגון עצמו, שהכל קוראים לו 'פנסאים' ולא צבאות ה' למרות שכבר זמן רב שהם משתמשים בשתי השמות.
:::לדעתי צריך לזכור שאנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון, ולכן עדיף להמתין קצת ולראות את המציאות בשטח, לא רק בהצהרות וכתבות ראשוניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:54, 23 במרץ 2016 (UTC)
לאחרונה יצא לאור מגזין של ממש בשם פנסאים. כדאי שמישהו מהוותיקים יסדר את העניין עם הפניות נכונות וכו'--[[משתמש:משה מ.|משה מ.]] - [[שיחת משתמש:משה מ.|שיחה]] 07:11, 26 באפריל 2016 (UTC)

==תפקיד הרב גופין בארגון==
מאיפה המקור לכך שר' זלמן גופין הוא הדמות הרוחנית של הארגון (וא"כ, יש לכתוב אותו בגוף הערך בועדה רוחנית)?--[[משתמש:הפוך עולם היום|הפוך עולם היום]] - [[שיחת משתמש:הפוך עולם היום|שיחה]] 18:56, 28 במאי 2016 (UTC)
:פרסומי הארגון המודפסים, וחלק מהכתבות. תקיד בגוגל את צמד המילים ארגון הפנאים זלמן גופין, ותראה פלאות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:47, 28 במאי 2016 (UTC)

== רשת מחנות הקיץ ==

ע"פ הפרסומים השנה הרשת של הפנסאים אינה תחתם יותר ועברה להנהלת ארץ הקודש--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.65|212.76.124.65]] 13:46, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
:לא, ראה באתר הרשת: <nowiki> http://www.hakhel.co.il </nowiki> --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 13:56, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
::התוספת לערך פשוט לא נכונה. זה לא הוקם אחרי וכתחרות לרשת של צ"ה, אלא לפני. עדיף פשוט לא להשוות ביניהן וזהו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:29, ז' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::לעלות תמונה של סמל הרשת? (מתוך האתר שלהם)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 19:10, 11 באוגוסט 2016 (UTC)

== אתם מ-פ-ח-ד-י-ם!!! ==

בד"כ איני נכנס לאתר הטינופת שלכם.

אבל הפעם, עקב חיפוש אחר פעילות הפנסאים, נחשפתי לערך הנפלא והשיחה שבעקבותיו.

אין מילים! הדף שלכם משמש כאלף עדים להצלחת הארגון!

ע"י הוספה באור, החושך הולך ונסוג.--[[מיוחד:תרומות/173.220.28.226|173.220.28.226]] 21:56, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::: אכן דייקת בלשונך שבד"כ ולא אמרת שזה הפעם הראשונה כי כבר תועד ביומן העריכות מספר עריכות שלך ולפלא על חסיד נעלה כמוך שנכנס וכבר כמה פעמים ל'אתר הטינופת' כלשונך [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 22:15, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
:: ::: נ.ב. מבדיקת היומן מתברר שחוץ משתי השחתות שלך הרי שבכמה ערכים תרמת מידע חשוב ז.א שבעצם אולי אתה לא מודע אבל 'אתר הטינופת' הוא גם שלך. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 23:28, 18 באוגוסט 2016 (UTC)

== אובייקטיביות ==

אינו אובייקטיבי כלל וכלל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/66.250.99.186|66.250.99.186]] 03:39, 19 בספטמבר 2016 (UTC)

== התעלמות מבשורת הגאולה? ==

מצחיק ביותר שמופיע בערך שאחת הסיבות המרכזיות להיות הארגון שנוי במחלוקת - הוא מהתעלמות מבשורת הגאולה, שכן עוד בימיו הראשונים של הארגון שליש מחומר הלימודים שבחוברת היה על ענייני גאולה ומשיח. מאוחר יותר, הם הוציאו ספר המעבד את מדרשי הגאולה, ומאוחר יותר (תשע"ג) כל החומר של לימודי הקיץ היה חוברת "להביא לימות המשיח", המבוסס על [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]]. ונראה שכל השנאה המופנת כלפי הארגון היא ממחולקת כולשהי בליובאוויטש...--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 10:11, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
:[[בשורת הגאולה]], ולא תורת הגאולה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
::נו, באמת... אז עכשיו נעבור בכל ערך וערך של כל אשר 'אנטי' יכונה ונכתוב על זה פסקת ביקורת.... הם לא עושקים לא בזה ולא בזה מכיוון שאינם דוגלים לא בזה ולא בזה! --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:50, 19 בנובמבר 2017 (UTC)

== הסתייגות בתיאור תוכנית הוידיאו 'מזאגט לחיים' כחודשית ==

תיאור ההוצאה לאור של וידיאו 'מזאגט לחיים' כתוכנית חודשית אינה נכונה בעליל לכל מי שמכיר את הנעשה. בפועל תוכנית הוידיאו יוצאת בצורה לא קבועה וממש לא אחת לחודש. יחי המלך! החדור בהכרזה הנצחית!

ר' שמעון רבינוביץ, אינו יו"ר הועד כעת.

== כותרת המשוב ==

סניף קריות רוצה מדים.

== פעילות ההארגון ==

לאחר שקראתי את הדף הארגון פנסאים
הארגון הוא פועל ומפיץ עיתונים מסתמא גורם למריבות בין הדעות בגלל דעתם השונה אבל אינו מחכה אחרי הדברים של הארגון השני . ככל הדעות שאומרות כההעתקה. [[משתמש:Anutk|Anutk]] - [[שיחת משתמש:Anutk|שיחה]], 16:14, י' באב, ה'תשע"ט 16:14, 11 באוגוסט 2019 (UTC)

== הפתיח ==

לפי דעתי זה ממש לא מתאים הפתיח, הרבה מחסידי חב"ד נמצאים בזה , ואנו באים להביא עובדה ולא דעתו של הכותב (המשיכיסטי...) {{שכח|שמואל חיים}}
:היה על זה דיון [[שיחה:ארגון הפנסאים#פתיח מוזר|בעבר]] והצבעה ולא השתנה כלום מאז ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:25 • ד' בסיוון ה'תש"ף
אז כנראה שצריכים לשנות --[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:31, ה' בסיוון, ה'תש"ף 12:31, 28 במאי 2020 (IST)
::{{בעד}} לשנות ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 14:28, 28 במאי 2020 (IST)
:::צריך לשנות כי התקבל היפך דעתך? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:51 • ה' בסיוון ה'תש"ף
:::: ר'[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] צריכים לשנות כי ככה זה דעת חלק נרחב מחב"ד!--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:36, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 19:36, 15 ביוני 2020 (IST)
:::::{{נגד חזק}} לעשות שינוי בנושא הזה. הארגון שנוי במחלוקת - כך היה, וכך גם נשאר. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:44, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 20:44, 15 ביוני 2020 (IST)
::::::{{א|שמואל חיים}}, א. {{הזחה}} ב. אמי לא רואה שינוי מהחלטות המשתמשים בעבר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:32 • כ"ד בסיוון ה'תש"ף

== להוסיף ==

יש להוסיף שהעיתון פנסאים צעירים צורף לכפר חב"ד למי שיכול--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:23, כ"ה בסיוון, ה'תש"ף 14:23, 17 ביוני 2020 (IST)
:ולהוציא את פסקת ספרים מהביקורת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:58 • כ"ה בסיוון ה'תש"ף

==תמונה אחת שאומרת הרבה==
[[קובץ:פנסאים.png|מרכז|ממוזער|250px|תמונה אחת שאומרת הרבה..]]
{{א|חסיד של הרבי}} - עוד לא הכנסת את זה לערך??? אתה מדי מתון, יש שיאמרו אנטי מדי!!! לא מתאים!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 21:00, י"א באב, ה'תש"ף
:חחח [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 09:12, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

==טענה==
ממש לא באופן אוביקטיבי!
באופן מאוד, מאוד משיחי!
:מה לא באופן אוביקטיבי? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 12:56, 2 באוגוסט 2020 (UTC)
::חחחחחחחחחחחחחחחח
כל הערך לא אוביקטיבי (אוביקטיבי זה אומר לכתוב בלי ענינים אישיים ואם יש מחלוקות לציין ולפרט את דעת שני הצדדים)
עשית טעות שלא למדת ליב"ה
:::אשתדל לא להתייחס לטענות כמו אלה שמקורן בשנאה וביצירת מחלוקות. יחי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 15:04, 20 באוקטובר 2020 (UTC)

משום מה נראה שמטרת הערך אינה לתאר את הארגון אלא להסביר את הביקורת עליו.סיבה זו גם מסבירה את הפתיח של הערך [[משתמש:רשימות|רשימות]] - [[שיחת משתמש:רשימות|שיחה]], 07:05, כ"ב בחשוון, ה'תשפ"א 07:05, 9 בנובמבר 2020 (UTC)
::::דווקא נראה שהעורך של הדף הזה הוא אנטי מחבורת האנטים הרשעים, עובדה: הוא לא נותן לערוך אותו!

== תיקון ==

בפיסקה ביקורת צריך לשנות במקום "ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה' רשותם" ל "ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה'". [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 11:13, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א 11:13, 29 בינואר 2021 (UTC)
:תוקן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:17 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א

==עריכה==
למה הערך מוגן גם ממשתמשים ותיקים??(למרות שאני וותיק אני לא יכול לערוך אותו)-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 13:57, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א ''(29 בינו' למניינם)'' •

== כיצד ייתכן שאין לי אפשרות לערוך את הדף?... ==

לא קשור לזה שאני עצמי יצרתי אותו, פשוט מופרך לי שאפילו משתמש בעל ותק רחב כל כך לא יכול לעדכן ערך.

בכל אופן, כשיתאפשר, צריך להכניס את הטקסט דלקמן:

===לקריאה נוספת===
*'''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:34, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 11:34, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:שיניתי לצורך הסדר בשיחה. בוצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:15 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::יישר כח. ועדיין אשמח להסבר מה ההגיון לחסום עריכה בצורה כל כך קשיחה. אי אפשר להגביל לוותק של 5000 עריכות נאמר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:22, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 13:22, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:::אין לי ידע איך להגביל למספר עריכות וגם לא יודע מדוע הגבילו למשתמשים ותיקים. אשמח אם אחד מה{{מפעילי מערכת}} האחרים יאמר מה דעתו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:28 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::::אני בעד שיהיה פתוח לוותיקים, באמת תמוהה למה חסמו -'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:58, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א ''(11 בפבר' למניינם)'' •
:::::חסמו משום שהיו משתמשים ותיקים שלצערנו ניהלו מלחמות עריכה, ולא דנו בנועם כראוי לחסידים. אך אכן לא מובן מדוע לא הסתפקו באזהרה או חסימה, ופעלו בצורה זו. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:18, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.

== ביקורת ==

ציטוט מתוך פסקת ביקורת בנוגע לגאולה ומשיח: {{ציטוטון|פעולות הארגון שנויות במחלוקת, עקב ההתעלמות העקבית בפעילויות וההוצאות לאור של הארגון מבשורת הגאולה ומזהותו של הרבי כמלך המשיח.}} - מי הכלומניק שכתב את השטות הזאת? דבר ראשון - כתבו מקור! דבר שני - לא יהיה לזה מקור, כי זה פשוט לא נכון! ארגון הפנסאים עוסק רבות בנושא כה חשוב זה, ופשוט מאוד: תראו את החוברות שלהם וכיו"ב. אני מזועזע עד איפה הרדיפה של שלטונו הדיקטטורי של חב"דפדיה. דעו לכם, שבשיטה וגישה זו, אתם גורמים לעשרות משתמשים טובים להמנע מלכתוב ולשפר את האתר חב"דפדיה, שמצוי בו פונטציאל גדול, ולפני שתלגלגו עלי, אני כותב את שורות אלו בתקוה שתשנו את דרך החשיבה והגישה שלכם, ולעסוק באור ולא בחושך, בהפצת המעיינות ולא בביקורת (נ.ב: במדיניות הכתיבה של הביקורת שלכם - כתוב שאין לכתוב ביקורת ללא מקור. ולמשפט זה אין מקור!). החותם בכאב על התנהלות של האתר מחד, ובתקוה שישתנה הגישה הנ"ל מאידך - [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 14:58, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 14:58, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:במידה שאדם מודד (בלשון העם: דמגוגיה), בה מודדים לו: היות ואין לי כח להגיב לגופו של ענין, אז אגיב רק על מה שכתבת על "דרך החשיבה והגישה . . ולעסוק באור ולא בחושך", אכן 99.9% מהעריכות באתר וכמות המידע עוסקים באור ולא בחושך והחשיבה והגישה היא להפיץ את המעיינות ולהנגיש את הידע וההיסטוריה החב"דית, ואתה מוזמן להצטרף ולשנות מבפנים. לי אישית כמשתמש ותיק אין שום בעיה שיימחקו כל פסקאות הביקורת מכלל הערכים. אבל אם אתה חושב שבכניסה חד פעמית לאתר וכתיבת דעתך משהו ישתנה - אתה טועה. אינך יכול לעמוד מבחוץ ולהורות לאחרים כיצד להתנהל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:53, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 16:53, 10 בפברואר 2021 (UTC)
::מצטרף ללהתראות. איני גם חושב שאולי יש לשקול לשנות את המדיניות בנושא הביקורת, אך לבוא ולהורות מן הצד, מבלי שום תרומה משמעותית, זו עזות. אדרבה, אני מזמין {{א|ביקורת|אותך}} לבוא ולהצטרף לעבודת הקודש, ואולי, תצליח להשפיע על המדיניות, אם כי במקרים אלו זה תלוי בועדה הרוחנית. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:23, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.
:::כפי שאמרתי, קשה לי לתרום לאתר הפועל באופן דקטטורי וקיצוני, על דעת עצמו בלבד. חבל שאתם לא עונים עניינית, ורק מביאים תירוצים שונים ומשונים. עם זאת, אשקול אפשרות של תרומה לאתר באופן נוסף מביקורת.--[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 05:51, ב' באדר, ה'תשפ"א 05:51, 14 בפברואר 2021 (UTC)

== שינוי פתיח מחדש והסרת ביקורת ==

אמנם בוצעה הצבעה, בה הוכרע שאין לשנות, אך ברצוני לחדש את הדיון אודות כך. אי אפשר להתעלם, שהביקורת על הארגון, והבהלה להצבת האזכור שהארגון שנוי במחלוקת, נובעת מכך שהאתר פועל בשיטה המשיחיסטית. על ארגונים שונים, גם אם יש ביקורת, בין אם כתוב ובין אם לא - לא ממהרים להציב עובדה כזאת. ובכלל, כפי שדובר בדיון הנ"ל, עובדה זו אינה אנציקלופדית בעליל. בל נשכח שבשנת [[תשמ"ט]] פסק [[בית דין רבני חב"ד]] שפעילות צבאות השם בארץ (כמו כל פעילות של הפצת היהדות ע"י חב"ד), '''חייבת להיות כפופה למרכז הפעילות של צא"ח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=17ppWs7fdnZbK836P1hx4jgsthTK9i2s8 פסק הדין].}}, ובשנת [[תש"נ]] כתב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] שלר' דוד נחשון מותר לפעול במסגרת צבאות השם באופן אוטונומי, '''ללא קשר לצא"ח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=1AXliXUHhiOkKKQvuBrrSW3XvqiWLjT-n מכתבו של הרב ירוסלבסקי].}}! איני דורש שיציבו על ערכים של אישים וארגונים שלדעתי חובה להציב עליהם ביקורת, אלא שוויון וצדק. כפי שאני מכיר את ההנהלה כבעבר, היא מסתמא תפסוק שעניין זה קשור לועדה הרוחנית. באם וכאשר יגישו דיון לועדה, אנא תנו לנו להציג את הצד שלנו, שמייצג את רוב חסידי חב"ד, בכדי שיהיה משפט צדק. עד אז - אני מבקש להסיר את פסקת הביקורת ולשנות את הפתיח בהתאם, או לשנות ע"י הצבעה. בברכת "השיבה משפטינו כבראשונה כו'", --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 06:14, ב' באדר, ה'תשפ"א 06:14, 14 בפברואר 2021 (UTC)

שיחה:ארגון הפנסאים

2021-02-14T05:51:52Z

ביקורת: /* ביקורת */

האם אפשר לשים קישור לאתר שלהם?• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

:ערך שהורתו ולידתו בחטא צריך עוד קישור לאתר? כמדומני שגם ב[[ידיעות אחרונות|ערך זה]] אין קישור לאתר. בכלל תמהני מה מקומו של הערך בחב"דפדיה אשר (למרות חשיבותה של אובייקטיביות מבורכת) למיטב ידיעתי לא מכניסה ערך על כל [[אלעזר מנחם מן שך|צרוע]] וכל [[אהרן קוטלר|זב]]... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:38, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
::אני כמובן חולק עליך.. אין שום סיבה שלא יהיה קישור כמו כל שאר הקישורים שבאתר לשלמות הערך. גם כשיש טענות לא צריך להגזים ולהשוות אותם ל.. (נס שלא כתבת את שמם בגלוי..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:52, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
:::אם אכן מטרתנו היא להביא ל"שלמות הערך", אתה בודאי צודק. אלא שלדעתי מטרת העל היא שערך זה, בתוך שאר הערכים, יהווה נדבך ב"הפצת תורת חסידות חב"ד '''תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח'''". ולכן כאשר מושאי הערך מטרתם (בשוגג, במזיד או גם וגם) לטשטש ולטאטא את הדגש הנ"ל, כנראה בחוש, עדיף לוותר על שלמות הערך (או יותר נכון על קיומו של הערך בכלל).
:::זו גם הסיבה שנדהמתי מה"ביקורת", שממנה משתמע שהבעיה היא מה קדם למה - סכסוך בעלות אישי ופוליטי בין משפחת נחשון לועד הכפר, ועוד שטויות כאלו. ואין כל זכר לשאלה המהותית: האם חינוך ילדי ישראל יהיה באופן שיראו עליהם משיח, או...! (חבל שאין לי רשות להעלאת תמונות, כי אז הייתי שם את הקריקטורה הידועה של מכבי האש בתור תמונת הערך...{{קריצה}}).
:::בכל אופן לא אתעקש על דעתי, כי אמנם מציקה לי הבעיה שיש בחב"דפדיה ערכים שנותנים לגיטימציה עקיפה להפיכת החושך לאור; אך חמורה מזאת, היא הבעיה שכל ערך כזה הופך לזירת התגוששות ארוכה ומעסיק את כל משתמשי חב"דפדיה, במקום להמשיך בעבודת הקודש - "אנן פועלי דיממא אנן". את דעתי הבעתי, ואלו דבריי האחרונים בדף שיחה זה... וכעת נמשיך להוסיף באור - עד שכל הדיונים והויכוחים הסוערים יעברו לנושאים המהותיים - לימוד גאומ"ש, ודפי השיחה של הערכים בפורטל גאומ"ש יהיו ארוכים יותר מכל שאר [[שיחה:האוהל|השטויות]]! [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 11:22, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::::גם אם הורתו של הארגון בחטא (וכך אכן אני סבור), אין הורתו של הערך בחטא. וזו מהסיבה הפשוטה: מדובר באחד הארגונים הפעילים והמשפיעים ביותר בחב"ד, וזו פשוט בדיחה שלא יהיה עליו ערך. בל נשכח שאף אחד מהרחוב לא מחליט פתאום לפתוח ערך על "אחדות הפשוטה", והמבוא שמגרה אותו וגורם לו להגיע לשם זה שיטוט בדפי מידע שיותר קרובים אליו והמטרה היא שכשיחפש מידע חב"די, יגיע בסופו של דבר גם לשם.
::::בנוגע לעצם השאלה, זה אפשרי אחרי שמבקשים ממפעילי המערכת להוסיף את האתר לרשימת הספאם.
::::אפשר להרחיב את הביקורת, ולציין לטור שכתב משיח פרידמן בנושא.
::::את התמונה שיצר עקיבא פ. אפשר כמובן להעלות בדף השיחה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::::::[[קובץ:283.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אחת שווה אלף מילים]]
[[קובץ:Yes check.jpg|18px|בוצע]] '''בוצע'''<noinclude> '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ח בטבת ה'תשע"ו 05:34, 30 בדצמבר 2015 (UTC)

== פתיח מוזר ==
ממתי מתחיל ערך בכך שהוא שנוי במחלוקת תכתוב מה מאפיין אותו תוסיף פסקה שהוא שנוי במחלוקת אם אתה מעוניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:54, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
:לא מדוייק. אם הביקורת התעוררה אחרי שהארגון הוקם ואחרי שהתחיל לפעול זה ענין אחד. אם הביקורת התעוררה עוד לפני שקם בעצם המטרה שהגדיר לעצמו לפעול עם ילדי אנ"ש בארה"ק - זו לא עוד פיסקא אלא מידע נחוץ ועיקרי שצריך להוסיף מייד בפתיחת הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::איך הביקורת קמה לפני הארגון אם לא הי' ארגון לעורר עליו ביקורת? אם המטרה שנוי' במחלוקת צריך לכתוב 'ארגון שמטרתו שנוי' במחלוקת'. [ופירושו בשני פנים: א. מטרתו האמיתית (למחוק את נ"א נ"ב מההיסטורי'. עיין לדוגמא: רשימת ה'תיקונים' בשחזור הקלטת 'אוי רבי') שנוי' במחלוקת (בין הארגון לבין כל חסיד שמאמין בשיחות הרבי). ב. ישנה מחלוקת (בין יחצני הארגון לפעיליו ומייסדיו) '''מהי''' מטרתו של הארגון...].
::אבל לענ"ד אפשר פשוט למחוק את המילה "שנוי". ארגון מחלוקת... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשע"ו, 04:37 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::{{חיוך}}'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז בטבת ה'תשע"ו 04:40, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
::::'להתראות' טענתך אולי נכונה אבל אינה עונה לכתיבה מקצועית. כתיבה ראויה צריכה להגדיר את המוסד כפי שמייסדיה קבעו דעות של אנשים אחרים על המוסד צריכה להיכתב בפסקה העוסקת בביקורת. יש לך 'הרבה' ביקורת תכתוב פסקה גדולה וכו'. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:05, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
:::::אם מותר לי לחלוק על מי שחולק עלי, אז אני עושה זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
::::::על מה בדיוק אתה חולק?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:21, 29 בדצמבר 2015 (UTC)

בלא קשר לאתר, בדרך כלל משתדלים להעלות את הלוגו של המוסדות, האם אתם חושבים שזה בקטגוריה של הנ"ל?• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:41, 30 בדצמבר 2015 (UTC)
:ודאי. לא היה סיפק בידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:08, 30 בדצמבר 2015 (UTC)
::לדעתי, היות שאנחנו אנציקלופדיה חב"דית, חובה להדגיש את היותו 'שנוי במחלוקת' בפתיח. בדיוק כמו שלא נכתוב על דברים אחרים שמנוגדים לרצון הרבי בלשון מאוזנת, כך גם כאן. אני לא מסכים עם הטענה שיש לכתוב על הארגון כפי שהוא רואה עצמו. להבדיל, רפורמי שרואה עצמו כרב, ארגון טרור שרואה עצמו כארגון זכויות אזרח וכו' וכו'.
::מספיק מאוזן זה עצם הכתיבה שהוא שנוי במחלוקת, ואי הכתיבה בפתיח שזהו ארגון משיג גבול, המתחרה בארגון שהוקם על ידי הרבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר א' ה'תשע"ו 22:55, 6 במרץ 2016 (UTC)
:::אין בעיה לכתוב ביקורת אפי' בפתיח, אלא שאופן הכתיבה כאן הוא לא תיקני הגדרת הערך הוא לא שהוא שנוי במחלוקת.. כך צריך לכתוב: "ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. לארגון 18 סניפים פעילים.... ארגון זה שנוי במחלוקת.. (וכאן המקום להוסיף תמצות של פסקה בקורת)"
:::את זה צריך לכתוב כי אנו כאנציקלופדיה מביאים דברים כהוויתם, בעוד הרפורמים נחשבים על פי כל רבני ישראל כגויים וכו' (ואילו ימצא דיון בפוסקים אודות כת מסוימת אזי דבר ברור שאנציקלופדיה חבדית תקינה תציין לדיון) כאן עובדה שיש לארגון 18 סניפים!! האם לזה ייקרא "איך שהארגון רואה את עצמו" או איך "חלק גדול מחסידי חב"ד רואים אותו"?! אם יש לך ציטוטים על ביקורת ואפי' חריפים אתה חייב (?) לציין ויש להאריך ואכ"ם.
:::באמת אותו ויכוח חוזר ע"ע בכל דבר ששייך לאותו עניין ונראה שא"א להתנתק מהרגש בעת הכתיבה וחבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:54, 7 במרץ 2016 (UTC)
::::אף אחד לא ביקש ממך להתנתק מהרגש ולא משנה מתי, אבל אם אתה רוצה להביע דעה משכנעת בדיון אכן מומלץ שתנתק את הכתיבה מהרגש. במיוחד כאשר רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך להציג הוכחות שאינן ממין הענין:
::::לדאבוננו לארגונים הרפורמיים ישנם הרבה יותר מ18 סניפים... אך משום מה הגידול במספר הסניפים לא הופך אותם לאנשי שלום. מאידך הגדרתם כגויים לא סותרת את יכולתם לייסד ארגונים שאינם שנויים במחלוקת, ולא ברור הקשר הדברים לנידון. כך גם היחס של 'חלק גדול מחסידי חב"ד' (במיוחד אם לא הוכח סטטיסטית) אינו אמור לשכנע יותר מדעתו הברורה של הרבי כפי שמוצגת ע"י רבני חב"ד.
::::מוטב איפה שתגדיר היטב את טענותיך בטרם תעלה אותם על הכתב עד שתגיע לידי הסבר משכנע מדוע לדעתך היחס לארגון צריך להיות חיובי. (הדיון על ה'צורה התקנית' לפתיחת הערך לא יניב תועלת מרובה, אלא אם כן חפצך העיקש הוא להמיר את הנוסח המעודן 'ארגון שנוי במחלוקת' בנוסח 'תקני' יותר כמו למשל 'ארגון אנרכיסטי' או 'אנטי חב"די'...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 18:31 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::מצטער, איני מתכנן לבזבז את זמני עם דיונים טפשיים נגד טענות מתלהמות! נראה כי קראת את דברי, ואולי אינך מבין קרוא וכתוב או שאינך מעונין להבין, אלא רק לזעוק כי: "רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך".. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 7 במרץ 2016 (UTC)
{{שבירה}}
הרב הכוכב, כמדומני שבזה יש מעלה להצעה של הרב הנחה, ועל כן אני מכריז על הצבעה בנושא. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)
:לא ביקשתי מאף אחד לבזבז את זמנו ואין צורך להצטער על חוסר התכנון לנהוג כך. אני מסכים עם הצורך להימנע מטענות מתלהמות ושימוש מופרז בסימני קריאה במהלך הדיון. אפשרי בהחלט לנהל כאן דיון הגיוני מבלי לנתח את כישורי הקריאה והכתיבה של המשתמשים.
:ולמען המצביעים אזכיר שוב את דברי הרב שיע, אשר המילים 'שנוי במחלוקת' נכתבו כניסוח מעודן ביותר, והשארתם במקומם - חרף הבעיה הטכנית - מונעת בינתיים את האילוץ לכתוב מילים חריפות יותר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 20:29 • '''יחי המלך המשיח!'''
::כעת הסתכלתי שוב על הפתיח, ואני חושב שצריך להיות כך: {{ציטוטון|מרכאות=כן|ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. ארגון זה הינו שנוי במחלוקת[1]}}. כך המשפט תקין, וכולל את כל מה שצריך. דהיינו, אתה אומר - ראובן הוא בעייתי, והוא עושה כך וכך; או שתאמר - ראובן עושה כך וכך, והוא בעייתי.
::וכן, אם כך דעתך, תכתוב בהצבעה בבקשה.  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 02:59, 8 במרץ 2016 (UTC)
:::יש ערך מענין מאוד בחב"דפדיה [[משאל עם]]. הייתי ממליץ לעיין שם בדעתו של הרבי, אודות העמדה להצבעה שאלה מעורפלת שלא מבהירה בדיוק את הנושא העומד בליבו של הענין...
:::ולנדו"ד: מנוסח הפתיחה של ההצבעה לקמן מובן שמדובר בשאלה ניסוחית-טכנית (איך יותר נכון לכתוב בצורה קריאה), ומהדיון דלעיל מובן שמדובר בשאלה אידיאולוגית-מהותית (איך צריך להיות יחס של חסיד - ובמילא של חב"דפדיה - לארגון בחב"ד שבמטרתו נכללת מלחמה ברבי שליט"א). אז על מה ההצבעה בכלל? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:28, 9 במרץ 2016 (UTC)
::::למען הפרוטוקול ולאחר סיום ההצבעה, לדעתי אין בעיה טכנית או ניסוחית בכך שמיד בתחילת המשפט מופיע 'שנוי במחלוקת', זאת לאור החשיבות של עובדה זו. לדוגמה אם נכתוב על האבולוציה, נכתוב את הביקורת מיד במשפט הראשון למען הסר ספק, כך: 'האבולוציה היא תאוריה שגויה המנסה להסביר ש...' ולא כך: 'האבולוציה מסבירה וכו' ורק לאחמ"כ נכתוב שעל פי תורה תאוריה זו שגויה.
::::היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:49, 15 במרץ 2016 (UTC)
:::::{{חיוך}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 09:29, 16 במרץ 2016 (UTC)
::::::תמיד ידעתי שאתה מומחה בניסוח, אבל עכשיו זה התעצם שבעתיים... אגב, בשבת האחרונה פגשתי לראשונה את ידידינו הרשז"ב המסייע רבות לחב"דפדיה באופן אנונימי, והיה לי לעונג רב. מחכה לפגוש בהזדמנות המתאימה גם את כבודו שליט"א. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:23, 16 במרץ 2016 (UTC)

===הצבעה===
כאן זה רק למצביעים, דעות - למעלה!!!

מי בעד לשנות את פתיח הערך, שיהיה בצורה יותר קריאה. דהיינו, שבמקום שיפתח במילים - שנוי במחלוקת, יפתח בתיאור המוסד, וידגיש לאחר מכן שהוא שנוי במחלוקת?
;בעד:
*{{בעד|}} •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)
*{{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:35, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{בעד}}-- -- אביי - משיח עכשיו
*{{בעד}}-- -- [[מ. שניאורסאן]] - [[שיחת משתמש:מ. שניאורסאן|שיחה]] 13:24, 13 ביוני 2017 (UTC)
;נגד:
*{{נגד|}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 04:38, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:57, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:55, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 16:47, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}}--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 19:09, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 11:25, 5 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{נגד}}--[[משתמש:משיח עכשיו!|משיח עכשיו! ]] - [[שיחת משתמש:משיח עכשיו!|שיחה]] 11:35, 15 בספטמבר 2016 (UTC)
*{{נגד|}}-- [[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:44, י"ב בשבט, ה'תשפ"א 17:44, 25 בינואר 2021 (UTC)

== מענין לענין... ==

ממש נהניתי לראות דף שיחה זה - המשקף תנועה ערה ביממה האחרונה, של כותבים פעילים שאכפת להם מהנעשה בחב"דפדיה...

אני רואה בכך הזדמנות להפנות את תשומת לב המשתמשים היקרים שליט"א, ולהציע לכולם למקד את ההתלהבות והרצון לפעול, כדי לתרום גם בשאר הערכים החשובים שהזמן גרמא ונערכו לאחרונה; כגון [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] שעלה כעת, או [[חג פורים]] ו[[מגילת אסתר]] שזקוקים לשיפוצים נרחבים ומהותיים, וכמובן הרבה ערכים ב[[פורטל:גאולה ומשיח|ענין האחד ויחיד]]. בקיצור, עוד הרבה ערכים מרכזיים באיזורנו, שחשיבותם יותר מערכים מטופשים שנוח להם שלא נבראו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:34, 9 במרץ 2016 (UTC)

== העברה מדף שיחה ==

ד.שטרן שלום וברכה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=prev&oldid=215524 מחקתי את ההוספה], ונימקתי בתקציר "אין טעם להתייחס באריכות כזו לאירוע נקודתי במסכת הנפרשת על פני שנים".

אפרט, ראשית הפנסאים עורכים כנסים ואירועים מזה כמה שנים ומשתמשים בשם צבאות ה' כך שלא מובן מדוע הערך צריך להתייחס באריכות שכזו לאירוע בודד, זו נקודה שצריך לשים לב אליה באופן כללי, אנחנו כותבים אנציקלופדיה ולא עיתון. לפעמים אירועים בהווה נראים משמעותיים מאוד כאן ועכשיו, אבל צריך לזכור להתסכל עליהם בפרספקטיבה ולשאול מה יהיה משקלם בעוד שנה? בעוד עשור?

באם לאחר הדיון כאן, יוסכם שכן צריך להכניס את הפסקה הנ"ל, היא צריכה להכנס בפסקה ביקורת, ולא בפסקה פעילות הארגון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 04:17, 23 במרץ 2016 (UTC)
:מסכים שזה יכול להיות יותר קצר. אבל חנוכת בנין היא בהחלט מאורע ראוי לציון (ואכן להתראות הוסיפו כעת). הסיבה שראיתי צורך לכתוב על כך בהמשך להתפתחות הארגון היא עקב הדברים שנאמרו שם, שמהם עולה שהארגון רוצה ליטול לעצמו את השם "צבאות השם" באופן בלעדי - בניגוד לטענתו עד היום שכל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול (ולכן '''גם''' הם יכולים). וגם עתה אפשר לציין זאת כמקור היכן שהצבת את התבנית. (לטענתך שהם משתמשים מזה שנים בשם צ"ה צריך לבדוק זאת ואם זה נכון לשנות בגוף הערך שם נכתב שהתחילו רק השנה).
:לדעתי גם עכשיו ראוי לציין בפיסקא של להתראות שהמרכז שנחנך הוא "מרכז צבאות השם חב"ד" שפנסאים הוא אחד מפעילויותיו (לפי הדיווח שם). ולו בשל הדיוק ההיסטורי. ובהתאם למה שייכתב שם לערוך את הביקורת.
:באשר להרשאה שנתת לי, משום מה זה לא מספיק לעריכה כאן. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ג באדר ב' ה'תשע"ו, 12:23 • '''יחי המלך המשיח!'''
::כל מי שראה עלון שלהם יכול לראות שמאז תשע"ב לפחות הם קוראים לעצמם גם פנסאים וגם צ''ה.
::להתראות צר לי למחוק אבל אין צורך בכל הפסקה שמסבירה באריכות מדוע יש לארגון מבנה, זה דרכו של כל ארגון, שכשהוא גדל הוא מתבסס כמיטב יכולתו במבנה וכו'. מה גם שבפשטות ברגע שיכלו לקבל מבנה, דאגו לכך, בלי קשר להיותם בחורים או אברכים. שלא לדבר על כך שגם לפני מבנה זה הוועד נתן להם קארוון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:50, 23 במרץ 2016 (UTC)
:::ד. שטרן, הכנסתי את המקור שהבאת פעמיים, יש"כ. לגבי אזכור המרכז כ'מרכז צבאות ה', לדעתי אין לכתוב זאת כעובדה אלא שהם מכנים עצמם בשם זה. וגם זאת רק בפסקה ביקורת. בכלל עדיף לא למהר עם שינויים כאלו. כדאי לחכות מספר חודשים, לראות האם אכן יתבצע שימוש שוטף בשם 'מרכז צבאות ה'. כפי שניתן לראות לגבי שם הארגון עצמו, שהכל קוראים לו 'פנסאים' ולא צבאות ה' למרות שכבר זמן רב שהם משתמשים בשתי השמות.
:::לדעתי צריך לזכור שאנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון, ולכן עדיף להמתין קצת ולראות את המציאות בשטח, לא רק בהצהרות וכתבות ראשוניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:54, 23 במרץ 2016 (UTC)
לאחרונה יצא לאור מגזין של ממש בשם פנסאים. כדאי שמישהו מהוותיקים יסדר את העניין עם הפניות נכונות וכו'--[[משתמש:משה מ.|משה מ.]] - [[שיחת משתמש:משה מ.|שיחה]] 07:11, 26 באפריל 2016 (UTC)

==תפקיד הרב גופין בארגון==
מאיפה המקור לכך שר' זלמן גופין הוא הדמות הרוחנית של הארגון (וא"כ, יש לכתוב אותו בגוף הערך בועדה רוחנית)?--[[משתמש:הפוך עולם היום|הפוך עולם היום]] - [[שיחת משתמש:הפוך עולם היום|שיחה]] 18:56, 28 במאי 2016 (UTC)
:פרסומי הארגון המודפסים, וחלק מהכתבות. תקיד בגוגל את צמד המילים ארגון הפנאים זלמן גופין, ותראה פלאות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:47, 28 במאי 2016 (UTC)

== רשת מחנות הקיץ ==

ע"פ הפרסומים השנה הרשת של הפנסאים אינה תחתם יותר ועברה להנהלת ארץ הקודש--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.65|212.76.124.65]] 13:46, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
:לא, ראה באתר הרשת: <nowiki> http://www.hakhel.co.il </nowiki> --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 13:56, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
::התוספת לערך פשוט לא נכונה. זה לא הוקם אחרי וכתחרות לרשת של צ"ה, אלא לפני. עדיף פשוט לא להשוות ביניהן וזהו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:29, ז' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::לעלות תמונה של סמל הרשת? (מתוך האתר שלהם)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 19:10, 11 באוגוסט 2016 (UTC)

== אתם מ-פ-ח-ד-י-ם!!! ==

בד"כ איני נכנס לאתר הטינופת שלכם.

אבל הפעם, עקב חיפוש אחר פעילות הפנסאים, נחשפתי לערך הנפלא והשיחה שבעקבותיו.

אין מילים! הדף שלכם משמש כאלף עדים להצלחת הארגון!

ע"י הוספה באור, החושך הולך ונסוג.--[[מיוחד:תרומות/173.220.28.226|173.220.28.226]] 21:56, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::: אכן דייקת בלשונך שבד"כ ולא אמרת שזה הפעם הראשונה כי כבר תועד ביומן העריכות מספר עריכות שלך ולפלא על חסיד נעלה כמוך שנכנס וכבר כמה פעמים ל'אתר הטינופת' כלשונך [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 22:15, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
:: ::: נ.ב. מבדיקת היומן מתברר שחוץ משתי השחתות שלך הרי שבכמה ערכים תרמת מידע חשוב ז.א שבעצם אולי אתה לא מודע אבל 'אתר הטינופת' הוא גם שלך. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 23:28, 18 באוגוסט 2016 (UTC)

== אובייקטיביות ==

אינו אובייקטיבי כלל וכלל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/66.250.99.186|66.250.99.186]] 03:39, 19 בספטמבר 2016 (UTC)

== התעלמות מבשורת הגאולה? ==

מצחיק ביותר שמופיע בערך שאחת הסיבות המרכזיות להיות הארגון שנוי במחלוקת - הוא מהתעלמות מבשורת הגאולה, שכן עוד בימיו הראשונים של הארגון שליש מחומר הלימודים שבחוברת היה על ענייני גאולה ומשיח. מאוחר יותר, הם הוציאו ספר המעבד את מדרשי הגאולה, ומאוחר יותר (תשע"ג) כל החומר של לימודי הקיץ היה חוברת "להביא לימות המשיח", המבוסס על [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]]. ונראה שכל השנאה המופנת כלפי הארגון היא ממחולקת כולשהי בליובאוויטש...--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 10:11, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
:[[בשורת הגאולה]], ולא תורת הגאולה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
::נו, באמת... אז עכשיו נעבור בכל ערך וערך של כל אשר 'אנטי' יכונה ונכתוב על זה פסקת ביקורת.... הם לא עושקים לא בזה ולא בזה מכיוון שאינם דוגלים לא בזה ולא בזה! --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:50, 19 בנובמבר 2017 (UTC)

== הסתייגות בתיאור תוכנית הוידיאו 'מזאגט לחיים' כחודשית ==

תיאור ההוצאה לאור של וידיאו 'מזאגט לחיים' כתוכנית חודשית אינה נכונה בעליל לכל מי שמכיר את הנעשה. בפועל תוכנית הוידיאו יוצאת בצורה לא קבועה וממש לא אחת לחודש. יחי המלך! החדור בהכרזה הנצחית!

ר' שמעון רבינוביץ, אינו יו"ר הועד כעת.

== כותרת המשוב ==

סניף קריות רוצה מדים.

== פעילות ההארגון ==

לאחר שקראתי את הדף הארגון פנסאים
הארגון הוא פועל ומפיץ עיתונים מסתמא גורם למריבות בין הדעות בגלל דעתם השונה אבל אינו מחכה אחרי הדברים של הארגון השני . ככל הדעות שאומרות כההעתקה. [[משתמש:Anutk|Anutk]] - [[שיחת משתמש:Anutk|שיחה]], 16:14, י' באב, ה'תשע"ט 16:14, 11 באוגוסט 2019 (UTC)

== הפתיח ==

לפי דעתי זה ממש לא מתאים הפתיח, הרבה מחסידי חב"ד נמצאים בזה , ואנו באים להביא עובדה ולא דעתו של הכותב (המשיכיסטי...) {{שכח|שמואל חיים}}
:היה על זה דיון [[שיחה:ארגון הפנסאים#פתיח מוזר|בעבר]] והצבעה ולא השתנה כלום מאז ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:25 • ד' בסיוון ה'תש"ף
אז כנראה שצריכים לשנות --[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:31, ה' בסיוון, ה'תש"ף 12:31, 28 במאי 2020 (IST)
::{{בעד}} לשנות ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 14:28, 28 במאי 2020 (IST)
:::צריך לשנות כי התקבל היפך דעתך? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:51 • ה' בסיוון ה'תש"ף
:::: ר'[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] צריכים לשנות כי ככה זה דעת חלק נרחב מחב"ד!--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:36, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 19:36, 15 ביוני 2020 (IST)
:::::{{נגד חזק}} לעשות שינוי בנושא הזה. הארגון שנוי במחלוקת - כך היה, וכך גם נשאר. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:44, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 20:44, 15 ביוני 2020 (IST)
::::::{{א|שמואל חיים}}, א. {{הזחה}} ב. אמי לא רואה שינוי מהחלטות המשתמשים בעבר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:32 • כ"ד בסיוון ה'תש"ף

== להוסיף ==

יש להוסיף שהעיתון פנסאים צעירים צורף לכפר חב"ד למי שיכול--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:23, כ"ה בסיוון, ה'תש"ף 14:23, 17 ביוני 2020 (IST)
:ולהוציא את פסקת ספרים מהביקורת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:58 • כ"ה בסיוון ה'תש"ף

==תמונה אחת שאומרת הרבה==
[[קובץ:פנסאים.png|מרכז|ממוזער|250px|תמונה אחת שאומרת הרבה..]]
{{א|חסיד של הרבי}} - עוד לא הכנסת את זה לערך??? אתה מדי מתון, יש שיאמרו אנטי מדי!!! לא מתאים!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 21:00, י"א באב, ה'תש"ף
:חחח [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 09:12, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

==טענה==
ממש לא באופן אוביקטיבי!
באופן מאוד, מאוד משיחי!
:מה לא באופן אוביקטיבי? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 12:56, 2 באוגוסט 2020 (UTC)
::חחחחחחחחחחחחחחחח
כל הערך לא אוביקטיבי (אוביקטיבי זה אומר לכתוב בלי ענינים אישיים ואם יש מחלוקות לציין ולפרט את דעת שני הצדדים)
עשית טעות שלא למדת ליב"ה
:::אשתדל לא להתייחס לטענות כמו אלה שמקורן בשנאה וביצירת מחלוקות. יחי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 15:04, 20 באוקטובר 2020 (UTC)

משום מה נראה שמטרת הערך אינה לתאר את הארגון אלא להסביר את הביקורת עליו.סיבה זו גם מסבירה את הפתיח של הערך [[משתמש:רשימות|רשימות]] - [[שיחת משתמש:רשימות|שיחה]], 07:05, כ"ב בחשוון, ה'תשפ"א 07:05, 9 בנובמבר 2020 (UTC)
::::דווקא נראה שהעורך של הדף הזה הוא אנטי מחבורת האנטים הרשעים, עובדה: הוא לא נותן לערוך אותו!

== תיקון ==

בפיסקה ביקורת צריך לשנות במקום "ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה' רשותם" ל "ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה'". [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 11:13, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א 11:13, 29 בינואר 2021 (UTC)
:תוקן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:17 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א

==עריכה==
למה הערך מוגן גם ממשתמשים ותיקים??(למרות שאני וותיק אני לא יכול לערוך אותו)-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 13:57, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א ''(29 בינו' למניינם)'' •

== כיצד ייתכן שאין לי אפשרות לערוך את הדף?... ==

לא קשור לזה שאני עצמי יצרתי אותו, פשוט מופרך לי שאפילו משתמש בעל ותק רחב כל כך לא יכול לעדכן ערך.

בכל אופן, כשיתאפשר, צריך להכניס את הטקסט דלקמן:

===לקריאה נוספת===
*'''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:34, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 11:34, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:שיניתי לצורך הסדר בשיחה. בוצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:15 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::יישר כח. ועדיין אשמח להסבר מה ההגיון לחסום עריכה בצורה כל כך קשיחה. אי אפשר להגביל לוותק של 5000 עריכות נאמר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:22, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 13:22, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:::אין לי ידע איך להגביל למספר עריכות וגם לא יודע מדוע הגבילו למשתמשים ותיקים. אשמח אם אחד מה{{מפעילי מערכת}} האחרים יאמר מה דעתו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:28 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::::אני בעד שיהיה פתוח לוותיקים, באמת תמוהה למה חסמו -'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:58, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א ''(11 בפבר' למניינם)'' •
:::::חסמו משום שהיו משתמשים ותיקים שלצערנו ניהלו מלחמות עריכה, ולא דנו בנועם כראוי לחסידים. אך אכן לא מובן מדוע לא הסתפקו באזהרה או חסימה, ופעלו בצורה זו. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:18, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.

== ביקורת ==

ציטוט מתוך פסקת ביקורת בנוגע לגאולה ומשיח: {{ציטוטון|פעולות הארגון שנויות במחלוקת, עקב ההתעלמות העקבית בפעילויות וההוצאות לאור של הארגון מבשורת הגאולה ומזהותו של הרבי כמלך המשיח.}} - מי הכלומניק שכתב את השטות הזאת? דבר ראשון - כתבו מקור! דבר שני - לא יהיה לזה מקור, כי זה פשוט לא נכון! ארגון הפנסאים עוסק רבות בנושא כה חשוב זה, ופשוט מאוד: תראו את החוברות שלהם וכיו"ב. אני מזועזע עד איפה הרדיפה של שלטונו הדיקטטורי של חב"דפדיה. דעו לכם, שבשיטה וגישה זו, אתם גורמים לעשרות משתמשים טובים להמנע מלכתוב ולשפר את האתר חב"דפדיה, שמצוי בו פונטציאל גדול, ולפני שתלגלגו עלי, אני כותב את שורות אלו בתקוה שתשנו את דרך החשיבה והגישה שלכם, ולעסוק באור ולא בחושך, בהפצת המעיינות ולא בביקורת (נ.ב: במדיניות הכתיבה של הביקורת שלכם - כתוב שאין לכתוב ביקורת ללא מקור. ולמשפט זה אין מקור!). החותם בכאב על התנהלות של האתר מחד, ובתקוה שישתנה הגישה הנ"ל מאידך - [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 14:58, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 14:58, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:במידה שאדם מודד (בלשון העם: דמגוגיה), בה מודדים לו: היות ואין לי כח להגיב לגופו של ענין, אז אגיב רק על מה שכתבת על "דרך החשיבה והגישה . . ולעסוק באור ולא בחושך", אכן 99.9% מהעריכות באתר וכמות המידע עוסקים באור ולא בחושך והחשיבה והגישה היא להפיץ את המעיינות ולהנגיש את הידע וההיסטוריה החב"דית, ואתה מוזמן להצטרף ולשנות מבפנים. לי אישית כמשתמש ותיק אין שום בעיה שיימחקו כל פסקאות הביקורת מכלל הערכים. אבל אם אתה חושב שבכניסה חד פעמית לאתר וכתיבת דעתך משהו ישתנה - אתה טועה. אינך יכול לעמוד מבחוץ ולהורות לאחרים כיצד להתנהל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:53, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 16:53, 10 בפברואר 2021 (UTC)
::מצטרף ללהתראות. איני גם חושב שאולי יש לשקול לשנות את המדיניות בנושא הביקורת, אך לבוא ולהורות מן הצד, מבלי שום תרומה משמעותית, זו עזות. אדרבה, אני מזמין {{א|ביקורת|אותך}} לבוא ולהצטרף לעבודת הקודש, ואולי, תצליח להשפיע על המדיניות, אם כי במקרים אלו זה תלוי בועדה הרוחנית. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:23, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.
:::כפי שאמרתי, קשה לי לתרום לאתר הפועל באופן דקטטורי וקיצוני, על דעת עצמו בלבד. חבל שאתם לא עונים עניינית, ורק מביאים תירוצים שונים ומשונים. עם זאת, אשקול אפשרות של תרומה לאתר באופן נוסף מביקורת.--[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 05:51, ב' באדר, ה'תשפ"א 05:51, 14 בפברואר 2021 (UTC)

שיחה:ארגון הפנסאים

2021-02-10T14:58:07Z

ביקורת: /* ביקורת */ פסקה חדשה

האם אפשר לשים קישור לאתר שלהם?• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 24 בדצמבר 2015 (UTC)

:ערך שהורתו ולידתו בחטא צריך עוד קישור לאתר? כמדומני שגם ב[[ידיעות אחרונות|ערך זה]] אין קישור לאתר. בכלל תמהני מה מקומו של הערך בחב"דפדיה אשר (למרות חשיבותה של אובייקטיביות מבורכת) למיטב ידיעתי לא מכניסה ערך על כל [[אלעזר מנחם מן שך|צרוע]] וכל [[אהרן קוטלר|זב]]... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:38, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
::אני כמובן חולק עליך.. אין שום סיבה שלא יהיה קישור כמו כל שאר הקישורים שבאתר לשלמות הערך. גם כשיש טענות לא צריך להגזים ולהשוות אותם ל.. (נס שלא כתבת את שמם בגלוי..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:52, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
:::אם אכן מטרתנו היא להביא ל"שלמות הערך", אתה בודאי צודק. אלא שלדעתי מטרת העל היא שערך זה, בתוך שאר הערכים, יהווה נדבך ב"הפצת תורת חסידות חב"ד '''תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח'''". ולכן כאשר מושאי הערך מטרתם (בשוגג, במזיד או גם וגם) לטשטש ולטאטא את הדגש הנ"ל, כנראה בחוש, עדיף לוותר על שלמות הערך (או יותר נכון על קיומו של הערך בכלל).
:::זו גם הסיבה שנדהמתי מה"ביקורת", שממנה משתמע שהבעיה היא מה קדם למה - סכסוך בעלות אישי ופוליטי בין משפחת נחשון לועד הכפר, ועוד שטויות כאלו. ואין כל זכר לשאלה המהותית: האם חינוך ילדי ישראל יהיה באופן שיראו עליהם משיח, או...! (חבל שאין לי רשות להעלאת תמונות, כי אז הייתי שם את הקריקטורה הידועה של מכבי האש בתור תמונת הערך...{{קריצה}}).
:::בכל אופן לא אתעקש על דעתי, כי אמנם מציקה לי הבעיה שיש בחב"דפדיה ערכים שנותנים לגיטימציה עקיפה להפיכת החושך לאור; אך חמורה מזאת, היא הבעיה שכל ערך כזה הופך לזירת התגוששות ארוכה ומעסיק את כל משתמשי חב"דפדיה, במקום להמשיך בעבודת הקודש - "אנן פועלי דיממא אנן". את דעתי הבעתי, ואלו דבריי האחרונים בדף שיחה זה... וכעת נמשיך להוסיף באור - עד שכל הדיונים והויכוחים הסוערים יעברו לנושאים המהותיים - לימוד גאומ"ש, ודפי השיחה של הערכים בפורטל גאומ"ש יהיו ארוכים יותר מכל שאר [[שיחה:האוהל|השטויות]]! [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 11:22, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::::גם אם הורתו של הארגון בחטא (וכך אכן אני סבור), אין הורתו של הערך בחטא. וזו מהסיבה הפשוטה: מדובר באחד הארגונים הפעילים והמשפיעים ביותר בחב"ד, וזו פשוט בדיחה שלא יהיה עליו ערך. בל נשכח שאף אחד מהרחוב לא מחליט פתאום לפתוח ערך על "אחדות הפשוטה", והמבוא שמגרה אותו וגורם לו להגיע לשם זה שיטוט בדפי מידע שיותר קרובים אליו והמטרה היא שכשיחפש מידע חב"די, יגיע בסופו של דבר גם לשם.
::::בנוגע לעצם השאלה, זה אפשרי אחרי שמבקשים ממפעילי המערכת להוסיף את האתר לרשימת הספאם.
::::אפשר להרחיב את הביקורת, ולציין לטור שכתב משיח פרידמן בנושא.
::::את התמונה שיצר עקיבא פ. אפשר כמובן להעלות בדף השיחה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::::::[[קובץ:283.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אחת שווה אלף מילים]]
[[קובץ:Yes check.jpg|18px|בוצע]] '''בוצע'''<noinclude> '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ח בטבת ה'תשע"ו 05:34, 30 בדצמבר 2015 (UTC)

== פתיח מוזר ==
ממתי מתחיל ערך בכך שהוא שנוי במחלוקת תכתוב מה מאפיין אותו תוסיף פסקה שהוא שנוי במחלוקת אם אתה מעוניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:54, 25 בדצמבר 2015 (UTC)
:לא מדוייק. אם הביקורת התעוררה אחרי שהארגון הוקם ואחרי שהתחיל לפעול זה ענין אחד. אם הביקורת התעוררה עוד לפני שקם בעצם המטרה שהגדיר לעצמו לפעול עם ילדי אנ"ש בארה"ק - זו לא עוד פיסקא אלא מידע נחוץ ועיקרי שצריך להוסיף מייד בפתיחת הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)
::איך הביקורת קמה לפני הארגון אם לא הי' ארגון לעורר עליו ביקורת? אם המטרה שנוי' במחלוקת צריך לכתוב 'ארגון שמטרתו שנוי' במחלוקת'. [ופירושו בשני פנים: א. מטרתו האמיתית (למחוק את נ"א נ"ב מההיסטורי'. עיין לדוגמא: רשימת ה'תיקונים' בשחזור הקלטת 'אוי רבי') שנוי' במחלוקת (בין הארגון לבין כל חסיד שמאמין בשיחות הרבי). ב. ישנה מחלוקת (בין יחצני הארגון לפעיליו ומייסדיו) '''מהי''' מטרתו של הארגון...].
::אבל לענ"ד אפשר פשוט למחוק את המילה "שנוי". ארגון מחלוקת... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשע"ו, 04:37 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::{{חיוך}}'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז בטבת ה'תשע"ו 04:40, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
::::'להתראות' טענתך אולי נכונה אבל אינה עונה לכתיבה מקצועית. כתיבה ראויה צריכה להגדיר את המוסד כפי שמייסדיה קבעו דעות של אנשים אחרים על המוסד צריכה להיכתב בפסקה העוסקת בביקורת. יש לך 'הרבה' ביקורת תכתוב פסקה גדולה וכו'. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:05, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
:::::אם מותר לי לחלוק על מי שחולק עלי, אז אני עושה זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)
::::::על מה בדיוק אתה חולק?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:21, 29 בדצמבר 2015 (UTC)

בלא קשר לאתר, בדרך כלל משתדלים להעלות את הלוגו של המוסדות, האם אתם חושבים שזה בקטגוריה של הנ"ל?• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:41, 30 בדצמבר 2015 (UTC)
:ודאי. לא היה סיפק בידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:08, 30 בדצמבר 2015 (UTC)
::לדעתי, היות שאנחנו אנציקלופדיה חב"דית, חובה להדגיש את היותו 'שנוי במחלוקת' בפתיח. בדיוק כמו שלא נכתוב על דברים אחרים שמנוגדים לרצון הרבי בלשון מאוזנת, כך גם כאן. אני לא מסכים עם הטענה שיש לכתוב על הארגון כפי שהוא רואה עצמו. להבדיל, רפורמי שרואה עצמו כרב, ארגון טרור שרואה עצמו כארגון זכויות אזרח וכו' וכו'.
::מספיק מאוזן זה עצם הכתיבה שהוא שנוי במחלוקת, ואי הכתיבה בפתיח שזהו ארגון משיג גבול, המתחרה בארגון שהוקם על ידי הרבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר א' ה'תשע"ו 22:55, 6 במרץ 2016 (UTC)
:::אין בעיה לכתוב ביקורת אפי' בפתיח, אלא שאופן הכתיבה כאן הוא לא תיקני הגדרת הערך הוא לא שהוא שנוי במחלוקת.. כך צריך לכתוב: "ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. לארגון 18 סניפים פעילים.... ארגון זה שנוי במחלוקת.. (וכאן המקום להוסיף תמצות של פסקה בקורת)"
:::את זה צריך לכתוב כי אנו כאנציקלופדיה מביאים דברים כהוויתם, בעוד הרפורמים נחשבים על פי כל רבני ישראל כגויים וכו' (ואילו ימצא דיון בפוסקים אודות כת מסוימת אזי דבר ברור שאנציקלופדיה חבדית תקינה תציין לדיון) כאן עובדה שיש לארגון 18 סניפים!! האם לזה ייקרא "איך שהארגון רואה את עצמו" או איך "חלק גדול מחסידי חב"ד רואים אותו"?! אם יש לך ציטוטים על ביקורת ואפי' חריפים אתה חייב (?) לציין ויש להאריך ואכ"ם.
:::באמת אותו ויכוח חוזר ע"ע בכל דבר ששייך לאותו עניין ונראה שא"א להתנתק מהרגש בעת הכתיבה וחבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:54, 7 במרץ 2016 (UTC)
::::אף אחד לא ביקש ממך להתנתק מהרגש ולא משנה מתי, אבל אם אתה רוצה להביע דעה משכנעת בדיון אכן מומלץ שתנתק את הכתיבה מהרגש. במיוחד כאשר רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך להציג הוכחות שאינן ממין הענין:
::::לדאבוננו לארגונים הרפורמיים ישנם הרבה יותר מ18 סניפים... אך משום מה הגידול במספר הסניפים לא הופך אותם לאנשי שלום. מאידך הגדרתם כגויים לא סותרת את יכולתם לייסד ארגונים שאינם שנויים במחלוקת, ולא ברור הקשר הדברים לנידון. כך גם היחס של 'חלק גדול מחסידי חב"ד' (במיוחד אם לא הוכח סטטיסטית) אינו אמור לשכנע יותר מדעתו הברורה של הרבי כפי שמוצגת ע"י רבני חב"ד.
::::מוטב איפה שתגדיר היטב את טענותיך בטרם תעלה אותם על הכתב עד שתגיע לידי הסבר משכנע מדוע לדעתך היחס לארגון צריך להיות חיובי. (הדיון על ה'צורה התקנית' לפתיחת הערך לא יניב תועלת מרובה, אלא אם כן חפצך העיקש הוא להמיר את הנוסח המעודן 'ארגון שנוי במחלוקת' בנוסח 'תקני' יותר כמו למשל 'ארגון אנרכיסטי' או 'אנטי חב"די'...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 18:31 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::מצטער, איני מתכנן לבזבז את זמני עם דיונים טפשיים נגד טענות מתלהמות! נראה כי קראת את דברי, ואולי אינך מבין קרוא וכתוב או שאינך מעונין להבין, אלא רק לזעוק כי: "רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך".. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 7 במרץ 2016 (UTC)
{{שבירה}}
הרב הכוכב, כמדומני שבזה יש מעלה להצעה של הרב הנחה, ועל כן אני מכריז על הצבעה בנושא. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)
:לא ביקשתי מאף אחד לבזבז את זמנו ואין צורך להצטער על חוסר התכנון לנהוג כך. אני מסכים עם הצורך להימנע מטענות מתלהמות ושימוש מופרז בסימני קריאה במהלך הדיון. אפשרי בהחלט לנהל כאן דיון הגיוני מבלי לנתח את כישורי הקריאה והכתיבה של המשתמשים.
:ולמען המצביעים אזכיר שוב את דברי הרב שיע, אשר המילים 'שנוי במחלוקת' נכתבו כניסוח מעודן ביותר, והשארתם במקומם - חרף הבעיה הטכנית - מונעת בינתיים את האילוץ לכתוב מילים חריפות יותר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 20:29 • '''יחי המלך המשיח!'''
::כעת הסתכלתי שוב על הפתיח, ואני חושב שצריך להיות כך: {{ציטוטון|מרכאות=כן|ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. ארגון זה הינו שנוי במחלוקת[1]}}. כך המשפט תקין, וכולל את כל מה שצריך. דהיינו, אתה אומר - ראובן הוא בעייתי, והוא עושה כך וכך; או שתאמר - ראובן עושה כך וכך, והוא בעייתי.
::וכן, אם כך דעתך, תכתוב בהצבעה בבקשה.  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 02:59, 8 במרץ 2016 (UTC)
:::יש ערך מענין מאוד בחב"דפדיה [[משאל עם]]. הייתי ממליץ לעיין שם בדעתו של הרבי, אודות העמדה להצבעה שאלה מעורפלת שלא מבהירה בדיוק את הנושא העומד בליבו של הענין...
:::ולנדו"ד: מנוסח הפתיחה של ההצבעה לקמן מובן שמדובר בשאלה ניסוחית-טכנית (איך יותר נכון לכתוב בצורה קריאה), ומהדיון דלעיל מובן שמדובר בשאלה אידיאולוגית-מהותית (איך צריך להיות יחס של חסיד - ובמילא של חב"דפדיה - לארגון בחב"ד שבמטרתו נכללת מלחמה ברבי שליט"א). אז על מה ההצבעה בכלל? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:28, 9 במרץ 2016 (UTC)
::::למען הפרוטוקול ולאחר סיום ההצבעה, לדעתי אין בעיה טכנית או ניסוחית בכך שמיד בתחילת המשפט מופיע 'שנוי במחלוקת', זאת לאור החשיבות של עובדה זו. לדוגמה אם נכתוב על האבולוציה, נכתוב את הביקורת מיד במשפט הראשון למען הסר ספק, כך: 'האבולוציה היא תאוריה שגויה המנסה להסביר ש...' ולא כך: 'האבולוציה מסבירה וכו' ורק לאחמ"כ נכתוב שעל פי תורה תאוריה זו שגויה.
::::היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:49, 15 במרץ 2016 (UTC)
:::::{{חיוך}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 09:29, 16 במרץ 2016 (UTC)
::::::תמיד ידעתי שאתה מומחה בניסוח, אבל עכשיו זה התעצם שבעתיים... אגב, בשבת האחרונה פגשתי לראשונה את ידידינו הרשז"ב המסייע רבות לחב"דפדיה באופן אנונימי, והיה לי לעונג רב. מחכה לפגוש בהזדמנות המתאימה גם את כבודו שליט"א. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:23, 16 במרץ 2016 (UTC)

===הצבעה===
כאן זה רק למצביעים, דעות - למעלה!!!

מי בעד לשנות את פתיח הערך, שיהיה בצורה יותר קריאה. דהיינו, שבמקום שיפתח במילים - שנוי במחלוקת, יפתח בתיאור המוסד, וידגיש לאחר מכן שהוא שנוי במחלוקת?
;בעד:
*{{בעד|}} •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)
*{{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:35, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{בעד}}-- -- אביי - משיח עכשיו
*{{בעד}}-- -- [[מ. שניאורסאן]] - [[שיחת משתמש:מ. שניאורסאן|שיחה]] 13:24, 13 ביוני 2017 (UTC)
;נגד:
*{{נגד|}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 04:38, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:57, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:55, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 16:47, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}}--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 19:09, 8 במרץ 2016 (UTC)
*{{נגד}} --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 11:25, 5 באוגוסט 2016 (UTC)
*{{נגד}}--[[משתמש:משיח עכשיו!|משיח עכשיו! ]] - [[שיחת משתמש:משיח עכשיו!|שיחה]] 11:35, 15 בספטמבר 2016 (UTC)
*{{נגד|}}-- [[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:44, י"ב בשבט, ה'תשפ"א 17:44, 25 בינואר 2021 (UTC)

== מענין לענין... ==

ממש נהניתי לראות דף שיחה זה - המשקף תנועה ערה ביממה האחרונה, של כותבים פעילים שאכפת להם מהנעשה בחב"דפדיה...

אני רואה בכך הזדמנות להפנות את תשומת לב המשתמשים היקרים שליט"א, ולהציע לכולם למקד את ההתלהבות והרצון לפעול, כדי לתרום גם בשאר הערכים החשובים שהזמן גרמא ונערכו לאחרונה; כגון [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] שעלה כעת, או [[חג פורים]] ו[[מגילת אסתר]] שזקוקים לשיפוצים נרחבים ומהותיים, וכמובן הרבה ערכים ב[[פורטל:גאולה ומשיח|ענין האחד ויחיד]]. בקיצור, עוד הרבה ערכים מרכזיים באיזורנו, שחשיבותם יותר מערכים מטופשים שנוח להם שלא נבראו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:34, 9 במרץ 2016 (UTC)

== העברה מדף שיחה ==

ד.שטרן שלום וברכה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=prev&oldid=215524 מחקתי את ההוספה], ונימקתי בתקציר "אין טעם להתייחס באריכות כזו לאירוע נקודתי במסכת הנפרשת על פני שנים".

אפרט, ראשית הפנסאים עורכים כנסים ואירועים מזה כמה שנים ומשתמשים בשם צבאות ה' כך שלא מובן מדוע הערך צריך להתייחס באריכות שכזו לאירוע בודד, זו נקודה שצריך לשים לב אליה באופן כללי, אנחנו כותבים אנציקלופדיה ולא עיתון. לפעמים אירועים בהווה נראים משמעותיים מאוד כאן ועכשיו, אבל צריך לזכור להתסכל עליהם בפרספקטיבה ולשאול מה יהיה משקלם בעוד שנה? בעוד עשור?

באם לאחר הדיון כאן, יוסכם שכן צריך להכניס את הפסקה הנ"ל, היא צריכה להכנס בפסקה ביקורת, ולא בפסקה פעילות הארגון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 04:17, 23 במרץ 2016 (UTC)
:מסכים שזה יכול להיות יותר קצר. אבל חנוכת בנין היא בהחלט מאורע ראוי לציון (ואכן להתראות הוסיפו כעת). הסיבה שראיתי צורך לכתוב על כך בהמשך להתפתחות הארגון היא עקב הדברים שנאמרו שם, שמהם עולה שהארגון רוצה ליטול לעצמו את השם "צבאות השם" באופן בלעדי - בניגוד לטענתו עד היום שכל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול (ולכן '''גם''' הם יכולים). וגם עתה אפשר לציין זאת כמקור היכן שהצבת את התבנית. (לטענתך שהם משתמשים מזה שנים בשם צ"ה צריך לבדוק זאת ואם זה נכון לשנות בגוף הערך שם נכתב שהתחילו רק השנה).
:לדעתי גם עכשיו ראוי לציין בפיסקא של להתראות שהמרכז שנחנך הוא "מרכז צבאות השם חב"ד" שפנסאים הוא אחד מפעילויותיו (לפי הדיווח שם). ולו בשל הדיוק ההיסטורי. ובהתאם למה שייכתב שם לערוך את הביקורת.
:באשר להרשאה שנתת לי, משום מה זה לא מספיק לעריכה כאן. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ג באדר ב' ה'תשע"ו, 12:23 • '''יחי המלך המשיח!'''
::כל מי שראה עלון שלהם יכול לראות שמאז תשע"ב לפחות הם קוראים לעצמם גם פנסאים וגם צ''ה.
::להתראות צר לי למחוק אבל אין צורך בכל הפסקה שמסבירה באריכות מדוע יש לארגון מבנה, זה דרכו של כל ארגון, שכשהוא גדל הוא מתבסס כמיטב יכולתו במבנה וכו'. מה גם שבפשטות ברגע שיכלו לקבל מבנה, דאגו לכך, בלי קשר להיותם בחורים או אברכים. שלא לדבר על כך שגם לפני מבנה זה הוועד נתן להם קארוון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:50, 23 במרץ 2016 (UTC)
:::ד. שטרן, הכנסתי את המקור שהבאת פעמיים, יש"כ. לגבי אזכור המרכז כ'מרכז צבאות ה', לדעתי אין לכתוב זאת כעובדה אלא שהם מכנים עצמם בשם זה. וגם זאת רק בפסקה ביקורת. בכלל עדיף לא למהר עם שינויים כאלו. כדאי לחכות מספר חודשים, לראות האם אכן יתבצע שימוש שוטף בשם 'מרכז צבאות ה'. כפי שניתן לראות לגבי שם הארגון עצמו, שהכל קוראים לו 'פנסאים' ולא צבאות ה' למרות שכבר זמן רב שהם משתמשים בשתי השמות.
:::לדעתי צריך לזכור שאנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון, ולכן עדיף להמתין קצת ולראות את המציאות בשטח, לא רק בהצהרות וכתבות ראשוניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:54, 23 במרץ 2016 (UTC)
לאחרונה יצא לאור מגזין של ממש בשם פנסאים. כדאי שמישהו מהוותיקים יסדר את העניין עם הפניות נכונות וכו'--[[משתמש:משה מ.|משה מ.]] - [[שיחת משתמש:משה מ.|שיחה]] 07:11, 26 באפריל 2016 (UTC)

==תפקיד הרב גופין בארגון==
מאיפה המקור לכך שר' זלמן גופין הוא הדמות הרוחנית של הארגון (וא"כ, יש לכתוב אותו בגוף הערך בועדה רוחנית)?--[[משתמש:הפוך עולם היום|הפוך עולם היום]] - [[שיחת משתמש:הפוך עולם היום|שיחה]] 18:56, 28 במאי 2016 (UTC)
:פרסומי הארגון המודפסים, וחלק מהכתבות. תקיד בגוגל את צמד המילים ארגון הפנאים זלמן גופין, ותראה פלאות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:47, 28 במאי 2016 (UTC)

== רשת מחנות הקיץ ==

ע"פ הפרסומים השנה הרשת של הפנסאים אינה תחתם יותר ועברה להנהלת ארץ הקודש--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.65|212.76.124.65]] 13:46, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
:לא, ראה באתר הרשת: <nowiki> http://www.hakhel.co.il </nowiki> --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 13:56, 11 באוגוסט 2016 (UTC)
::התוספת לערך פשוט לא נכונה. זה לא הוקם אחרי וכתחרות לרשת של צ"ה, אלא לפני. עדיף פשוט לא להשוות ביניהן וזהו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:29, ז' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::לעלות תמונה של סמל הרשת? (מתוך האתר שלהם)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 19:10, 11 באוגוסט 2016 (UTC)

== אתם מ-פ-ח-ד-י-ם!!! ==

בד"כ איני נכנס לאתר הטינופת שלכם.

אבל הפעם, עקב חיפוש אחר פעילות הפנסאים, נחשפתי לערך הנפלא והשיחה שבעקבותיו.

אין מילים! הדף שלכם משמש כאלף עדים להצלחת הארגון!

ע"י הוספה באור, החושך הולך ונסוג.--[[מיוחד:תרומות/173.220.28.226|173.220.28.226]] 21:56, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::: אכן דייקת בלשונך שבד"כ ולא אמרת שזה הפעם הראשונה כי כבר תועד ביומן העריכות מספר עריכות שלך ולפלא על חסיד נעלה כמוך שנכנס וכבר כמה פעמים ל'אתר הטינופת' כלשונך [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 22:15, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
:: ::: נ.ב. מבדיקת היומן מתברר שחוץ משתי השחתות שלך הרי שבכמה ערכים תרמת מידע חשוב ז.א שבעצם אולי אתה לא מודע אבל 'אתר הטינופת' הוא גם שלך. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 23:28, 18 באוגוסט 2016 (UTC)

== אובייקטיביות ==

אינו אובייקטיבי כלל וכלל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/66.250.99.186|66.250.99.186]] 03:39, 19 בספטמבר 2016 (UTC)

== התעלמות מבשורת הגאולה? ==

מצחיק ביותר שמופיע בערך שאחת הסיבות המרכזיות להיות הארגון שנוי במחלוקת - הוא מהתעלמות מבשורת הגאולה, שכן עוד בימיו הראשונים של הארגון שליש מחומר הלימודים שבחוברת היה על ענייני גאולה ומשיח. מאוחר יותר, הם הוציאו ספר המעבד את מדרשי הגאולה, ומאוחר יותר (תשע"ג) כל החומר של לימודי הקיץ היה חוברת "להביא לימות המשיח", המבוסס על [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]]. ונראה שכל השנאה המופנת כלפי הארגון היא ממחולקת כולשהי בליובאוויטש...--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 10:11, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
:[[בשורת הגאולה]], ולא תורת הגאולה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 30 באוקטובר 2017 (UTC)
::נו, באמת... אז עכשיו נעבור בכל ערך וערך של כל אשר 'אנטי' יכונה ונכתוב על זה פסקת ביקורת.... הם לא עושקים לא בזה ולא בזה מכיוון שאינם דוגלים לא בזה ולא בזה! --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:50, 19 בנובמבר 2017 (UTC)

== הסתייגות בתיאור תוכנית הוידיאו 'מזאגט לחיים' כחודשית ==

תיאור ההוצאה לאור של וידיאו 'מזאגט לחיים' כתוכנית חודשית אינה נכונה בעליל לכל מי שמכיר את הנעשה. בפועל תוכנית הוידיאו יוצאת בצורה לא קבועה וממש לא אחת לחודש. יחי המלך! החדור בהכרזה הנצחית!

ר' שמעון רבינוביץ, אינו יו"ר הועד כעת.

== כותרת המשוב ==

סניף קריות רוצה מדים.

== פעילות ההארגון ==

לאחר שקראתי את הדף הארגון פנסאים
הארגון הוא פועל ומפיץ עיתונים מסתמא גורם למריבות בין הדעות בגלל דעתם השונה אבל אינו מחכה אחרי הדברים של הארגון השני . ככל הדעות שאומרות כההעתקה. [[משתמש:Anutk|Anutk]] - [[שיחת משתמש:Anutk|שיחה]], 16:14, י' באב, ה'תשע"ט 16:14, 11 באוגוסט 2019 (UTC)

== הפתיח ==

לפי דעתי זה ממש לא מתאים הפתיח, הרבה מחסידי חב"ד נמצאים בזה , ואנו באים להביא עובדה ולא דעתו של הכותב (המשיכיסטי...) {{שכח|שמואל חיים}}
:היה על זה דיון [[שיחה:ארגון הפנסאים#פתיח מוזר|בעבר]] והצבעה ולא השתנה כלום מאז ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:25 • ד' בסיוון ה'תש"ף
אז כנראה שצריכים לשנות --[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:31, ה' בסיוון, ה'תש"ף 12:31, 28 במאי 2020 (IST)
::{{בעד}} לשנות ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 14:28, 28 במאי 2020 (IST)
:::צריך לשנות כי התקבל היפך דעתך? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:51 • ה' בסיוון ה'תש"ף
:::: ר'[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] צריכים לשנות כי ככה זה דעת חלק נרחב מחב"ד!--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:36, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 19:36, 15 ביוני 2020 (IST)
:::::{{נגד חזק}} לעשות שינוי בנושא הזה. הארגון שנוי במחלוקת - כך היה, וכך גם נשאר. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:44, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 20:44, 15 ביוני 2020 (IST)
::::::{{א|שמואל חיים}}, א. {{הזחה}} ב. אמי לא רואה שינוי מהחלטות המשתמשים בעבר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:32 • כ"ד בסיוון ה'תש"ף

== להוסיף ==

יש להוסיף שהעיתון פנסאים צעירים צורף לכפר חב"ד למי שיכול--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:23, כ"ה בסיוון, ה'תש"ף 14:23, 17 ביוני 2020 (IST)
:ולהוציא את פסקת ספרים מהביקורת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:58 • כ"ה בסיוון ה'תש"ף

==תמונה אחת שאומרת הרבה==
[[קובץ:פנסאים.png|מרכז|ממוזער|250px|תמונה אחת שאומרת הרבה..]]
{{א|חסיד של הרבי}} - עוד לא הכנסת את זה לערך??? אתה מדי מתון, יש שיאמרו אנטי מדי!!! לא מתאים!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 21:00, י"א באב, ה'תש"ף
:חחח [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 09:12, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

==טענה==
ממש לא באופן אוביקטיבי!
באופן מאוד, מאוד משיחי!
:מה לא באופן אוביקטיבי? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 12:56, 2 באוגוסט 2020 (UTC)
::חחחחחחחחחחחחחחחח
כל הערך לא אוביקטיבי (אוביקטיבי זה אומר לכתוב בלי ענינים אישיים ואם יש מחלוקות לציין ולפרט את דעת שני הצדדים)
עשית טעות שלא למדת ליב"ה
:::אשתדל לא להתייחס לטענות כמו אלה שמקורן בשנאה וביצירת מחלוקות. יחי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 15:04, 20 באוקטובר 2020 (UTC)

משום מה נראה שמטרת הערך אינה לתאר את הארגון אלא להסביר את הביקורת עליו.סיבה זו גם מסבירה את הפתיח של הערך [[משתמש:רשימות|רשימות]] - [[שיחת משתמש:רשימות|שיחה]], 07:05, כ"ב בחשוון, ה'תשפ"א 07:05, 9 בנובמבר 2020 (UTC)
::::דווקא נראה שהעורך של הדף הזה הוא אנטי מחבורת האנטים הרשעים, עובדה: הוא לא נותן לערוך אותו!

== תיקון ==

בפיסקה ביקורת צריך לשנות במקום "ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה' רשותם" ל "ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה'". [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 11:13, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א 11:13, 29 בינואר 2021 (UTC)
:תוקן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:17 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א

==עריכה==
למה הערך מוגן גם ממשתמשים ותיקים??(למרות שאני וותיק אני לא יכול לערוך אותו)-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 13:57, ט"ז בשבט, ה'תשפ"א ''(29 בינו' למניינם)'' •

== כיצד ייתכן שאין לי אפשרות לערוך את הדף?... ==

לא קשור לזה שאני עצמי יצרתי אותו, פשוט מופרך לי שאפילו משתמש בעל ותק רחב כל כך לא יכול לעדכן ערך.

בכל אופן, כשיתאפשר, צריך להכניס את הטקסט דלקמן:

===לקריאה נוספת===
*'''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 20

יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:34, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 11:34, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:שיניתי לצורך הסדר בשיחה. בוצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:15 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::יישר כח. ועדיין אשמח להסבר מה ההגיון לחסום עריכה בצורה כל כך קשיחה. אי אפשר להגביל לוותק של 5000 עריכות נאמר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:22, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 13:22, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:::אין לי ידע איך להגביל למספר עריכות וגם לא יודע מדוע הגבילו למשתמשים ותיקים. אשמח אם אחד מה{{מפעילי מערכת}} האחרים יאמר מה דעתו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:28 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א

== ביקורת ==

ציטוט מתוך פסקת ביקורת בנוגע לגאולה ומשיח: {{ציטוטון|פעולות הארגון שנויות במחלוקת, עקב ההתעלמות העקבית בפעילויות וההוצאות לאור של הארגון מבשורת הגאולה ומזהותו של הרבי כמלך המשיח.}} - מי הכלומניק שכתב את השטות הזאת? דבר ראשון - כתבו מקור! דבר שני - לא יהיה לזה מקור, כי זה פשוט לא נכון! ארגון הפנסאים עוסק רבות בנושא כה חשוב זה, ופשוט מאוד: תראו את החוברות שלהם וכיו"ב. אני מזועזע עד איפה הרדיפה של שלטונו הדיקטטורי של חב"דפדיה. דעו לכם, שבשיטה וגישה זו, אתם גורמים לעשרות משתמשים טובים להמנע מלכתוב ולשפר את האתר חב"דפדיה, שמצוי בו פונטציאל גדול, ולפני שתלגלגו עלי, אני כותב את שורות אלו בתקוה שתשנו את דרך החשיבה והגישה שלכם, ולעסוק באור ולא בחושך, בהפצת המעיינות ולא בביקורת (נ.ב: במדיניות הכתיבה של הביקורת שלכם - כתוב שאין לכתוב ביקורת ללא מקור. ולמשפט זה אין מקור!). החותם בכאב על התנהלות של האתר מחד, ובתקוה שישתנה הגישה הנ"ל מאידך - [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 14:58, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 14:58, 10 בפברואר 2021 (UTC)