https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F+%D7%A8חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-11T23:57:14Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A8&diff=754692משתמש:בינימין ר2025-04-06T18:59:37Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>עורך חדש, תושב ארה"ב. מתעניין בהיסטוריה ודת.</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A8&diff=754691משתמש:בינימין ר2025-04-06T18:59:23Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>עורך חדש, תושב תל אביב. מתעניין בהיסטוריה ודת.</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A8&diff=754518שיחת משתמש:בינימין ר2025-04-06T16:01:05Z<p>בינימין ר: /* עריכותיך */</p>
<hr />
<div>{{בה}}--• '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 10:12, י"ט בטבת, ה'תשפ"א <br />
<br />
== גולדשטיין ==<br />
<br />
הערך שכתבת על ברוך גולדשטיין הועבר למרחבך האישי מפני שלא היה מוכן מספיק וללא קשר לחב"ד, תוכל להרחיב אותו בדף [[משתמש:בינימין ר/ברוך גולדשטיין]]. בנוסף, בתמונה שלו שהעלית לאתר לא כתבת מה מקור הקובץ, ואתה מוזמן להוסיף קישור שם כדי שלא ימחק, ראה [[:קובץ:Baruch Goldstein.jpg]]. בהצלחה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:50 • כ"ז באדר ה'תשפ"א</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A8&diff=754516שיחת משתמש:בינימין ר2025-04-06T16:00:23Z<p>בינימין ר: /* אירועים ביהדות */</p>
<hr />
<div>{{בה}}--• '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 10:12, י"ט בטבת, ה'תשפ"א <br />
<br />
== עריכותיך ==<br />
<br />
כפי שאולי שמת לב, רבים מערכותיך נמחקות, אנא, הקפד להפעיל שיקול דעת האם מה שנראה לך כתוב לא כמו שצריך, הוא אכן לא כמו שצריך... ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 10:57 - היום, [[כ"ג בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.<br />
<br />
== גולדשטיין ==<br />
<br />
הערך שכתבת על ברוך גולדשטיין הועבר למרחבך האישי מפני שלא היה מוכן מספיק וללא קשר לחב"ד, תוכל להרחיב אותו בדף [[משתמש:בינימין ר/ברוך גולדשטיין]]. בנוסף, בתמונה שלו שהעלית לאתר לא כתבת מה מקור הקובץ, ואתה מוזמן להוסיף קישור שם כדי שלא ימחק, ראה [[:קובץ:Baruch Goldstein.jpg]]. בהצלחה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:50 • כ"ז באדר ה'תשפ"א</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%91%D7%95%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=754510שמואל פסח בוגומילסקי2025-04-06T15:58:37Z<p>בינימין ר: תיקון שגיאות כתיב ושינוי מאנגלית לעברית</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמואל פסח בוגומילסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בוגומילסקי נואם בפאנל הלכתי במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]]]]<br />
הרב '''שמואל פסח בוגומילסקי''' (נולד שנת [[תרצ"ט]]) הוא שליח [[הרבי]] ורב קהילת מייפלווד, [[ניו ג'רזי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לרב שמואל פסח{{הערה|היה מבכירי תלמידיו של ר' שמעון שקופ ושל ר' ברוך בער לייבוביץ', נישא בשנת [[תרצ"ה]] לבת צבי הריש קפלן, ר"מ ב[[ישיבת תורה ודעת]], ובעקבות השידוך היגר לארה"ב, כיהן ברבנות במנהטן ובברונקס ונפטר בפתאומיות בכ"ד [[סיוון]] תרצ"ט.}} ולאמו מרת חסיא הדסה, בשנת [[תרצ"ט]], והיות שאביו נפטר בפתאומיות עוד קודם לידתו - נקרא על שמו.<br />
<br />
אמו נישאה בשנית לחסיד חב"ד הרב [[אליהו משה ליס]], ובעקבות כך נשלח ללמוד במוסדות חב"ד, בתחילה בישיבת תומכי תמימים ברחוב בדפורד (פינת 'דין'), ובשנת [[תשט"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] שם למד במשך תשע שנים עד לחתונתו, כשבתוך שנים אלו הוא מבצע שליחויות שונות מטעם [[המרכז לעניני חינוך]] ו[[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] נשלח על ידי [[המרכז לעניני חינוך]] לסייר בקהילות היהודיות בספרד, פורטוגל, ג'יברלטר, ישראל, פרס, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, בורמה, ארצות אפריקה והמזרח הרחוק, וב[[חודש אדר]] [[תשכ"ד]] נשלח מטעם [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] למסע לחיזוק הקהילות היהודיות באמריקה הצפונית, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] נשלח שוב לאיים הקריביים יחד עם ר' [[אברהם שם טוב]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ד]] הקהילה האורתודוכסית באיווי היל, בעיר נוארק, שב[[ניו ג'רזי]] חיפשה רב לקהילה, לאחר שבמשך שנים ארוכות כיהנו בה רבנים בוגרי ישיבת 'יצחק אלחנן' שלא הצליחו להחזיק מעמד במקום זמן ארוך, והרב בוגומילסקי הציע את עצמו. בהסכמת ועד הקהילה התקבל כרב, ולאחר חתונתו ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ד]] התיישב במקום יחד עם זוגתו והחל בפעילות משולבת של רבנות ושליחות עם הקהילה הלא חב"דית ועם תושבי העיר היהודיים.<br />
<br />
בשנת [[תשד"מ]] התחיל להוציא סדרת קבצי הערות וביאורים, בהם הדפיס גם מכתבים ותעודות שונות הקשורות בתולדות משפחתו,<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף למאות רבנים מכל רחבי העולם וחתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].<br />
<br />
בהוראת הרבי שרבני קהילות לא יוכנסו ל[[ספר השלוחים]], הושמט שמו מהספר אף שפעל לאורך כל השנים בשליחות הרבי, וזכה לעשרות הוראות והדרכות צמודות בהנהגת הקהילה ובהפצת המעיינות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[משה בוגומילסקי]] - מו"צ ב[[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, ר' מנחם מענדל פבזנר.<br />
*חתנו, ר' יהודה זאב שפריצר.<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל בוגומילסקי - משלוחי הרבי במלבורן, אוסטרליה.<br />
*בנו, ר' שלום דובער בוגומילסקי.<br />
*בנו, ר' צבי הירש בוגומילסקי<br />
*בנו, ר' אלעזר בוגומילסקי.<br />
*בנו, ר' יצחק בוגומילסקי - קראון הייטס.<br />
*בתו מרת חיה שרה, רעיית הרב יוסף יצחק גורודצקי - משלוחי הרבי בפריז.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*בית משיח 510 גליון [[חג השבועות]] [[תשס"ה]] - עמוד 16<br />
*אברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66482 בתוקף ובנועם, בלי פשרות]''' ראיון חג לרגל י' שבט בתוך מוסף [[שבועון בית משיח]]<br />
*משה שלמה, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/28/289760515588.html סיבוב עולמי בהדרכת הרבי]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] כ"ג תמוז תשע"ו<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3403347 קייץ באיים הקאריביים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב בוגומילסקי מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]] ([https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/11/387.-Vayeira-5783.pdf משוכתב בגליון פרשת וירא תשפ"ג] {{PDF}})<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בוגומילסקי, שמואל פסח}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בניו ג'רזי]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95&diff=585000תל אביב-יפו2023-03-19T20:09:48Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=תל אביב - יפו<br />
|תמונה=[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]]<br />
|כתובית=חלק משלוחי הרבי לתל אביב<br />
|עיר=תל אביב - יפו<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[שלמה הלפרן]]<br />
|משפיע הקהילה= הרב [[שלום בער בוטמן]]<br />
|מוסדות בקהילה= תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, מכללת פנימיות לבנות<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] שליח ראשי, הרב [[יוסף גינזבורג]]<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=כ-20<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בתל אביב|אישים בתל אביב]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב|מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בתל אביב|שלוחים בתל אביב]]<br />
}}<br />
תל אביב (רשמית "תל אביב-יפו") היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. מתגוררים בה כ400 אלף איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].<br />
<br />
[[קובץ:תא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]<br />
<br />
==ביקור הרבי הריי"צ בתל אביב==<br />
{{להשלים}}<br />
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בתל אביב.<br />
<br />
כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".<br />
<br />
==קהילת חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)}}<br />
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
לבית כנסת חב"ד המרכזי שברחוב [[נחלת בנימין]] היה תפקיד חשוב בעיצוב חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
לאחר הקמת [[כפר חב"ד]], מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב [[נחלת בנימין]]. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.<br />
<br />
==התייסדות==<br />
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]<br />
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "[[עין יעקב]]". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]].<br />
<br />
בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "[[נחלת בנימין]]", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
משנת [[תש"מ]] החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב [[בית הכנסת גאולת ישראל]] בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בתל אביב ==<br />
[[קובץ:רמת אביב זאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]<br />
*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.<br />
*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' בני תמימים תל אביב עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br />
*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].<br />
*'''[[תומכי תמימים תל אביב|תומכי תמימים 'דרכי תמימים']]''' - ישיבה גדולה, נפתחה בשנת תשע"ט בשכונת התקווה שבדרום העיר, ע"י הרב [[אפרים דגן]].<br />
*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br />
*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].<br />
*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.<br />
*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.<br />
*'''[[ישיבת חזון אליהו]]''' - יישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב [[מאיר אריה שמערלינג]] והמנהל הוא ר' לוי וולף.<br />
*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.<br />
*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.<br />
*'''קהילת אור הצפון''' - קהילה של תלמידי הרב יצחק גינזבורג בתל אביב. רב הקהילה: הרב שי דאום.<br />
<br />
== ארגונים חב"דים בתל אביב ==<br />
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.<br />
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.<br />
*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].<br />
*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב [[דובער גינזבורג]] ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.<br />
<br />
==שכונת רמת אביב==<br />
[[קובץ:רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[רמת אביב]]}}<br />
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.<br />
<br />
ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.<br />
<br />
כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]<br />
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הראשי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב [[בית הכנסת]] "[[גאולת ישראל]]" ויו"ר "[[מרכז חב"ד תל אביב]]".<br />
===צפון===<br />
*אוניברסיטת תל אביב - הרב ישעיהו גערליצקי<br />
*אזורי חן - הרב מנחם מענדל דוכן.<br />
*אפקה - הרב שמעון גדסי<br />
*בלו - הרב אהרון קינברג.<br />
*דוברי צרפתית - הרב ישראל ארנאוו<br />
*הגוש הגדול- הרב [[אליהו שוויכה]]<br />
*הדר יוסף - הרב גד פדלון, הרב מנחם אליאס<br />
*הצפון החדש - הרב מנחם מענדל גערליצקי<br />
*הצפון הישן - הרב מנחם מענדל העכט, הרב שניאור סלפושניק<br />
*כוכב הצפון - הרב שמואל לפקיבקר<br />
*כיכר המדינה - הרב יוסף יצחק פיקרסקי, הרב שניאור זלמן פיקרסקי<br />
*נאות אפקה - הרב [[עידו רהב]]<br />
*נחלת יצחק-מונטיפיורי - הרב [[אשר גליס]]<br />
*מעוז אביב - הרב מנחם גודמן<br />
*צהלה - הרב [[לוי גערליצקי]]<br />
*פארק צמרת - הרב [[חיים אלימלך]]<br />
*רמת אביב - הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי<br />
*רמת אביב ג' - הרב [[יהודה ליפש]], הרב אפרים מרזל<br />
*רמת אביב הירוקה - הרב [[ישעיהו גולדברג]]<br />
*שיכון בבלי - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*שיכון דן - הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]]<br />
<br />
===מרכז===<br />
*אזור מלונות הירקון-דוברי אנגלית - הרב אליהו גיידיץ'<br />
*חב"ד במרכז הרפואי - הרב טל גומברג<br />
*בתי עסק - הרב פנחס ארבוב<br />
*דוברי צרפתית - הרב מנחם אטל<br />
*חב"ד לצעירים - הרב עדי אלפנט<br />
*חב"ד סנטר - הרב ישראל גערליצקי<br />
*מדרחוב נחלת בנימין - הרב [[שלום בער בוטמן]]<br />
*מרכז תל אביב - הרב [[יוסף גערליצקי]], הרב יצחק ביר<br />
*נווה צדק - הרב חיים לויטין<br />
*נווה צדק-דוברי צרפתית - הרב דניאל נקש<br />
<br />
===דרום===<br />
*בצרון - הרב שלום ליסון<br />
*התקווה - הרב [[אפרים דגן]]<br />
*יד אליהו - הרב יצחק חדד<br />
*יפו ד' - הרב זאב שפונט<br />
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - הרב [[טל זיו]]<br />
*נווה אליעזר-נווה חן - הרב מנחם מענדל כהן<br />
*נווה עופר-תל כביר - הרב שמואל מחפוץ<br />
*פלורנטין - הרב חיים טבריה, הרב ניר גבריאל<br />
*פלורנטין-דוברי צרפתית - הרב מענדל מטוסוב<br />
*קריית שלום - הרב חנניה לביוב<br />
*שפירא - הרב לוי אלפרוביץ'<br />
*תל חיים - הרב דוד זהר<br />
בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].<br />
<br />
== חסידים בתל אביב-יפו ==<br />
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.<br />
*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. בנו הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.<br />
*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.<br />
*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הרב משה גוראריה, הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)]]<br />
*[[בית כנסת גאולת ישראל]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[יצחק גנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.<br />
* יוסף אשכנזי, [[מרדכי אשכנזי|הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד שזור בסיפורי חסידים רבים מפיו. תשע"ז<br />
*'''מהפכת הצעירים בתל אביב''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 23<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
=== אתרים ===<br />
*[chabadtlv.org/ אתר בית חב"ד המרכזי]<br />
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]<br />
*[http://chabadyadeliyahu.wix.com/home אתר בית חב"ד יד אליהו]<br />
<br />
=== קישורים נוספים ===<br />
*'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב"די' ברח' הרב קוק 16 בת"א]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/137476 כך הוקמה קהילת חב"ד ביפו-תל אביב - פרק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/137537 פרק שני]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/137630 לראשונה מאז תרפ"ט: המקומות בהם ביקר הרבי הריי"צ נחשפים]''' {{COL}}<br />
<br />
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל אביב]<br />
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/9/510679120594.html שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב]<br />
*'''[https://col.org.il/news/128663 המאמצים והשכנועים הכבירים להקמת שיכון חב"ד בתל אביב]''' {{COL}}<br />
<br />
=== סדרת חב"ד בתל אביב ===<br />
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין']<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95&diff=584999תל אביב-יפו2023-03-19T20:09:28Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=תל אביב - יפו<br />
|תמונה=[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער|250px|]]<br />
|כתובית=חלק משלוחי הרבי לתל אביב<br />
|עיר=תל אביב - יפו<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[שלמה הלפרן]]<br />
|משפיע הקהילה= הרב [[שלום בער בוטמן]]<br />
|מוסדות בקהילה= תלמוד תורה חב"ד, ישיבות חב"ד, מכללת פנימיות לבנות<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] שליח ראשי, הרב [[יוסף גינזבורג]]<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=כ-20<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בתל אביב|אישים בתל אביב]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב|מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בתל אביב|שלוחים בתל אביב]]<br />
}}<br />
תל אביב (רשמית "תל אביב-יפו") היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כ400 אלף איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]].<br />
<br />
[[קובץ:תא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]]<br />
<br />
==ביקור הרבי הריי"צ בתל אביב==<br />
{{להשלים}}<br />
במהלך [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] ביקר [[אדמו"ר הריי"צ]] בתל אביב.<br />
<br />
כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו. בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים. למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר. במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק. בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".<br />
<br />
==קהילת חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)}}<br />
קהילת חב"ד בעיר, נחשבה לאחת החשובות והגדולות בארץ. עד להקמת [[כפר חב"ד]] בשנת תש"ט, התרכזו חסידי חב"ד (בעיקר) בערים תל אביב וירושלים ורמת- גן. בתל אביב, היה ריכוז גדול של חסידים שעלו באותן שנים מברית המועצות, והיו בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
לבית כנסת חב"ד המרכזי שברחוב [[נחלת בנימין]] היה תפקיד חשוב בעיצוב חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
לאחר הקמת [[כפר חב"ד]], מקומה המרכזי של קהילת חב"ד בתל אביב הלך ופחת, וכיום שרידי הקהילה הישנה מעטים והם מתפללים בבית כנסת חב"ד במדרחוב [[נחלת בנימין]]. בשנים האחרונות נוספו לקהילה משפחות צעירות רבות שהתיישבו ברחבי העיר. בד בבד הוקמו [[בתי חב"ד]] רבים ברחבי העיר, אשר מניפים את דגל חב"ד בכלל ובפרט את [[בשורת הגאולה]] במה שמכונה: העיר העברית הראשונה.<br />
<br />
==התייסדות==<br />
[[קובץ:ארון קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארון הקודש בבית-הכנסת "גאולת ישראל חב"ד -בית משה"]]<br />
בשנת [[תרכ"ו]] התיישב החסיד החב"די הראשון, הרב [[חיים שמואל שמרלינג]] בתל אביב שהייתה פרבר של העיר יפו. בשנת [[תר"ס]] הגיע למקום הרב [[שניאור זלמן סלונים]] שמונה לרב הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ג]] החלו לבנות את [[בית הכנסת]] הראשון של הקהילה - ברחוב "[[עין יעקב]]". בשנת [[תרצ"ה]] הוקם בית כנסת נוסף ברחוב "מונטיפיורי", אז כיהן ברבנות הקהילה הרב [[שלמה יוסף זוין]], שהיה תושב תל אביב. בין השנים [[תרצ"ו]]-[[תרח"צ]] שכן במקום 'חדר' [[בני תמימים תל אביב]].<br />
<br />
בשנת [[ת"ש]] עברו המתפללים לבית הכנסת (שנוסד על ידי חסידי [[בברויסק]] בשנת [[תרצ"ה]]) ברחוב "[[נחלת בנימין]]", שם הוא קיים עד היום. מניין נוסף פעל עד [[תשכ"א]] בבנין ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
משנת [[תש"מ]] החלו להגיע השלוחים לעיר, והחלו להתרחב בתי כנסת חב"ד ברחבי העיר. בשנת [[תשמ"א]] מונה הרב גרליצקי לרב [[בית הכנסת גאולת ישראל]] בבית כנסת קיים כולל תפארת זקנים - לוי יצחק, ובית חב"ד של מרכז תל אביב, ב[[יחידות]] עם הרב [[יהודה מאיר אברמוביץ]] שהיה סגן ראש עיריית תל אביב מטעם אגודת ישראל, ביקש ממנו הרבי שיקצה בנין עבור חבד בתל אביב, וכשהציע לו הרב אברמוביץ בנין מסויים בפאתי העיר, ביקש הרבי שיביאו לו מפה של תל אביב, והצביע לרב אברמוביץ על בנין מרכזי מאוד בתל אביב שנתפנה לאחרונה, וביקש אותו.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד בתל אביב ==<br />
[[קובץ:רמת אביב זאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[זאל]] של הישיבה ברמת אביב]]<br />
*'''תורת אמת תל אביב יפו''' - בשנת [[תרפ"ד]], בפקודת [[אדמו"ר הריי"צ]], פתח הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מנהל [[תורת אמת]], סניף לתורת אמת בתל אביב. כראש הישיבה שימש הרב [[יעקב מלכוב]]. בשנת [[תרפ"ט]] מונה לראש הישיבה הרב [[אליהו נחום שקלאר]]. הישיבה לא החזיקה מעמד ונסגרה באותה שנה.<br />
*'''[[בני תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תרצ"ו]], פתח הרב [[אליעזר קרסיק]] 'חדר' בני תמימים תל אביב עבור ילדי קהילת חב"ד בתל אביב. כמלמד שימש הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br />
*'''[[אחי תמימים תל אביב]]''' - בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ו]] הגיעו מ[[ברית המועצות]] משפחות חב"דיות שהתיישבו ב[[תל אביב]], וביקשו רשות מה[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה ישיבה. בשנת [[תרצ"ח]] אישר אדמו"ר הריי"צ הקמת ישיבה והורה לקוראה בשם "אחי תמימים". כמו כן הודיע שנציגו למוסדות "בני תמימים ו"אחי תמימים" יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]], רבה של קהילת חב"ד בתל אביב באותה תקופה. ראש חודש [[אייר]] החלו הלימודים בישיבה. מאוחר יותר, עברה הישיבה ל[[תומכי תמימים לוד|לוד]].<br />
*'''[[תומכי תמימים תל אביב|תומכי תמימים 'דרכי תמימים']]''' - ישיבה גדולה, נפתחה בשנת תשע"ט בשכונת התקווה שבדרום העיר, ע"י הרב [[אפרים דגן]].<br />
*'''[[תומכי תמימים תל אביב]]''' - בשנת [[תש"ו]] נפתחה בעיר גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "[[תומכי תמימים]]". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הים (כיום הרב קוק), ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.<br />
*'''[[תומכי תמימים רמת אביב]]''' - ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הקומה ישיבת תומכי תמימים המיועדת בעיקר עבור ל[[בעלי תשובה]] בשכונת רמת אביב שבצפון תל אביב. הישיבה בראשות הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].<br />
*'''[[מכללת פנימיות רמת אביב]]''' - ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]] נפתח מכללה עבור בנות בעלות תשובה.<br />
*'''[[מרכז ממעל ממש]]''' - מרכז למודעות יהודית ברוח חב"ד הממוקם בלב העיר תל אביב.<br />
*'''[[ישיבת חזון אליהו]]''' - יישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעל ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]]. ראש הישיבה הוא הרב [[מאיר אריה שמערלינג]] והמנהל הוא ר' לוי וולף.<br />
*'''ישיבת נווה צדק''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב אברהם קלי.<br />
*'''בית חדש למדרש''' - ישיבה לבעלי תשובה. מנהל: הרב דוד עזיזה.<br />
*'''קהילת אור הצפון''' - קהילה של תלמידי הרב יצחק גינזבורג בתל אביב. רב הקהילה: הרב שי דאום.<br />
<br />
== ארגונים חב"דים בתל אביב ==<br />
*'''[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]''' - מאז הקמתה בשנת תש"א ובמשך כעשרים שנה, אגודת חסידי חב"ד מוקמה בתל אביב על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ. ובשנת [[תש"כ]] כאשר מונה הרב אפרים וולף ליו"ר האגודה, ניהולה התבצע בפועל ממשרדי תומכי תמימים המרכזית בלוד ובהמשך עברו משרדי האגודה לבניין 770 בכפר חב"ד.<br />
*'''[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]''' - בשנת [[תשי"א]] ייסד [[הרבי]] את רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. מרכזה נקבע על ידי הרבי בתל אביב{{הערה|הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן הרב [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי: {{ציטוטון|בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד}}.}}.<br />
*'''[[ועדת ההגרלה]]''' - בשנת [[תשי"ג]] הקים הרב [[רפאל נחמן כהן]] 'ועדת ההגרלה' שערכה הגרלות תקופתיות בין חסידי [[אנ"ש]] על נסיעה ל[[הרבי|רבי]] ל-[[770]].<br />
*'''גמ"ח חב"ד תל אביב''' - הגמ"ח נוסד ונוהל על ידי הרב [[דובער גינזבורג]] ולאחר פטירתו הועבר הניהול להרב [[שלום חסקינד]] את גמ"ח עבור חסידי חב"ד בתל אביב, אותו ניהל במשך שנים רבות ורבים נסתייעו בו.<br />
<br />
==שכונת רמת אביב==<br />
[[קובץ:רמת אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאהל לתפילות חגי [[חודש תשרי]] שהוקם ברמת אביב ג']]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[רמת אביב]]}}<br />
'''רמת אביב''' הינה שכונת יוקרה בצפון העיר תל אביב. הרב [[יוסף גינזבורג]], שהתגורר במקור ב[[כפר חב"ד]], הגיע לשכונה על מנת לחלק משלוחי מנות ב[[פורים]] בבתי המגורים בשכונה. עם הזמן הגביר את פעילותו ולאחר נישואיו אף עבר לגור בשכונה. הרב גינזבורג היה מזמין יהודים לסעודות שבת וחג אצלו בבית וכך נתוודעו לקיומה של היהדות. עם הזמן גבר הדרישה לשיעורי תורה והוקם 'מרכז שיעורי תורה' ו"בית כנסת" בסלון של תושב פרטי ברמת אביב.<br />
<br />
ביום [[ט"ו בשבט]] בשנת [[תשנ"ז]] הוקמה ישיבת תומכי תמימים בשכונה הפועל עד היום. הישיבה מיועדת בעיקר עבור [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ובראשה עומד הרב גינזבורג. ב[[חג הפורים]] שנת תשנ"ז קיימו תלמידי הישיבה פעילות יהודית ברחבי השכונה והעיתונות המקומית והארצית התייחסה לעניין, חלקם בשלילה. ב[[חודש אלול]] שנת [[תשס"א]], עם התגברות הפעילות החב"דית בשכונה, הוקמה [[מכללת פנימיות]] עבור בנות בעלות תשובה.<br />
<br />
כיום מונה קהילת חב"ד ברמת אביב כארבעים משפחות, רובם בוגרי הישיבה.<br />
<br />
== בתי חב"ד בעיר ==<br />
[[קובץ:מפתח העיר תל אביב מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר תל אביב יפו שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש העיר שלמה להט, ניסן תשל"ז]]<br />
עשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] קיימים בעיר, בראשות השליח הראשי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], המכהן גם כרב [[בית הכנסת]] "[[גאולת ישראל]]" ויו"ר "[[מרכז חב"ד תל אביב]]".<br />
===צפון===<br />
*אוניברסיטת תל אביב - הרב ישעיהו גערליצקי<br />
*אזורי חן - הרב מנחם מענדל דוכן.<br />
*אפקה - הרב שמעון גדסי<br />
*בלו - הרב אהרון קינברג.<br />
*דוברי צרפתית - הרב ישראל ארנאוו<br />
*הגוש הגדול- הרב [[אליהו שוויכה]]<br />
*הדר יוסף - הרב גד פדלון, הרב מנחם אליאס<br />
*הצפון החדש - הרב מנחם מענדל גערליצקי<br />
*הצפון הישן - הרב מנחם מענדל העכט, הרב שניאור סלפושניק<br />
*כוכב הצפון - הרב שמואל לפקיבקר<br />
*כיכר המדינה - הרב יוסף יצחק פיקרסקי, הרב שניאור זלמן פיקרסקי<br />
*נאות אפקה - הרב [[עידו רהב]]<br />
*נחלת יצחק-מונטיפיורי - הרב [[אשר גליס]]<br />
*מעוז אביב - הרב מנחם גודמן<br />
*צהלה - הרב [[לוי גערליצקי]]<br />
*פארק צמרת - הרב [[חיים אלימלך]]<br />
*רמת אביב - הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב דוד אושקי<br />
*רמת אביב ג' - הרב [[יהודה ליפש]], הרב אפרים מרזל<br />
*רמת אביב הירוקה - הרב [[ישעיהו גולדברג]]<br />
*שיכון בבלי - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*שיכון דן - הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]]<br />
<br />
===מרכז===<br />
*אזור מלונות הירקון-דוברי אנגלית - הרב אליהו גיידיץ'<br />
*חב"ד במרכז הרפואי - הרב טל גומברג<br />
*בתי עסק - הרב פנחס ארבוב<br />
*דוברי צרפתית - הרב מנחם אטל<br />
*חב"ד לצעירים - הרב עדי אלפנט<br />
*חב"ד סנטר - הרב ישראל גערליצקי<br />
*מדרחוב נחלת בנימין - הרב [[שלום בער בוטמן]]<br />
*מרכז תל אביב - הרב [[יוסף גערליצקי]], הרב יצחק ביר<br />
*נווה צדק - הרב חיים לויטין<br />
*נווה צדק-דוברי צרפתית - הרב דניאל נקש<br />
<br />
===דרום===<br />
*בצרון - הרב שלום ליסון<br />
*התקווה - הרב [[אפרים דגן]]<br />
*יד אליהו - הרב יצחק חדד<br />
*יפו ד' - הרב זאב שפונט<br />
*[[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] - הרב [[טל זיו]]<br />
*נווה אליעזר-נווה חן - הרב מנחם מענדל כהן<br />
*נווה עופר-תל כביר - הרב שמואל מחפוץ<br />
*פלורנטין - הרב חיים טבריה, הרב ניר גבריאל<br />
*פלורנטין-דוברי צרפתית - הרב מענדל מטוסוב<br />
*קריית שלום - הרב חנניה לביוב<br />
*שפירא - הרב לוי אלפרוביץ'<br />
*תל חיים - הרב דוד זהר<br />
בשנת [[תשס"ט]] הוקמה בעיר [[החנוכיה הגדולה בעולם|החנוכיה הגדולה בארץ]].<br />
<br />
== חסידים בתל אביב-יפו ==<br />
*'''רבנים''' - הרב [[דובער טקץ]]. הרב [[לוי גרוסמן]]. הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - רב ביפו עד פטירתו ב[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]]. הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] - רב ביפו.<br />
*'''רבני קהילת חב"ד''' - הרב [[שלמה יוסף זווין]] - עד עלייתו ל[[ירושלים]] ב[[תרצ"ז]]. ולאחר מכן נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] - עד פטירתו ב[[תש"כ]]. חתנו הרב [[משה אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תשס"ז]]. בנו הרב [[חיים אשכנזי]] - עד פטירתו ב[[תש"ע]]. חתנו הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום.<br />
*'''משפיעים''' - הרב [[משה גוראריה]] - עד פטירתו ב[[תשל"ג]]. הרב [[ישראל צבי הבר]] - מ[[תשל"ז]] עד שיצא לשליחות ברומניה - [[תשמ"א]]. הרב [[שלום בער בוטמן]] - מ[[תשל"ז]] עד היום.<br />
*'''חסידים מפורסמים''' - הרב [[שניאור זלמן סלונים]], הרב [[ברוך פריז]], הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הרב משה גוראריה, הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[זלמן משה היצחקי]], הרב [[נחום גולדשמיד]], הנגיד הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)]]<br />
*[[בית כנסת גאולת ישראל]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*[[יצחק גנזבורג]], [[חייל בשירות הרבי]] - אוטוביוגרפיה, [[תשנ"ט]].<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב.<br />
* יוסף אשכנזי, [[מרדכי אשכנזי|הרב אשכנזי]] - תולדות חייו של הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד שזור בסיפורי חסידים רבים מפיו. תשע"ז<br />
*'''מהפכת הצעירים בתל אביב''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 23<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
=== אתרים ===<br />
*[chabadtlv.org/ אתר בית חב"ד המרכזי]<br />
*[http://www.chabadaviv.com אתר בית חב"ד ברמת אביב]<br />
*[http://chabadyadeliyahu.wix.com/home אתר בית חב"ד יד אליהו]<br />
<br />
=== קישורים נוספים ===<br />
*'''[https://col.org.il/news/134373 תגלית: סיפורו של 'המבצר החב"די' ברח' הרב קוק 16 בת"א]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/137476 כך הוקמה קהילת חב"ד ביפו-תל אביב - פרק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/137537 פרק שני]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/137630 לראשונה מאז תרפ"ט: המקומות בהם ביקר הרבי הריי"צ נחשפים]''' {{COL}}<br />
<br />
חשיפות, גילויים, סקירות מיוחדות, על חב"ד בתל אביב ויפו פורסמו ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]:<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2943 מכתב אדמו"ר הריי"צ לאנ"ש שהתיישבו בתל אביב בשנת תרצ"ה]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 כתבה שפורסמה בשבועון בית משיח, המסקרת בצורה מקיפה את חיי ישיבת אחי תמימים תל אביב]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2728 הנהלת אחי תמימים תל אביב כותבת אל הסוכנות היהודית]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 תל אביב של מעלה - ראיון מיוחד עם הרב חיים אשכנזי על חיי החסידים בתל אביב]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62846 המסתורין סביב ביכנ"ס חב"ד האטום בשכנות 'נווה צדק' בתל אביב]<br />
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/9/510679120594.html שכונת חב"ד - שלא נבנתה - בתל אביב]<br />
*'''[https://col.org.il/news/128663 המאמצים והשכנועים הכבירים להקמת שיכון חב"ד בתל אביב]''' {{COL}}<br />
<br />
=== סדרת חב"ד בתל אביב ===<br />
סדרת כתבות בעיתון בית משיח, תחת הכותרת: "חסידות חב"ד בתל אביב".<br />
<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46645 כתבה ראשונה בסדרה - בתי כנסת חב"ד]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 כתבה על בית כנסת חב"ד ברחוב 'נחלת בנימין']<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751 כתבה שנייה בסדרה - רבני חב"ד]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46990 כתבה רביעית בסדרה - הרב מיכאל דבורקין והרב זלמן משה היצחקי]<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%97&diff=584998מוח2023-03-19T20:00:24Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>{{איברים}}<br />
'''מוח''' הוא האבר המרכזי בגוף האדם בו מתרחשות הפעולות התבונתיות, ה[[מוחין]] של האדם. בהיותו האבר העדין ביותר בגוף, מתגלה בו עיקר השראת ה[[נשמה]].<br />
<br />
==תפקיד המוח==<br />
בחסידות נמשל המוח למנהיג ומורה דרך: המוח הוא הראש של חיות הגוף, משום שעיקר משכנה והשראתה של ה[[נשמה]] היא במוחו של האדם ומהמוח מתפשטת לכל האיברים, וכל איבר מקבל ממנה את החיות והכח הראויים לו לפי מזגו ותכונתו.<br />
<br />
המוח מושל ו[[מוח שליט על הלב|שולט]] על איברי ה[[גוף]] להנהיגם כרצונו.<br />
<br />
הסיבה שכל איבר מקבל מהמוח באופן נפרד המתאים לו הוא משום שהמוח אינו בתנועה, אלא קר ועומד על מקומו ויש ביכולתו, מצד טבעו, לתת לכל אחד בצורה אחרת ושונה מזולתו.<br />
<br />
==השכל שבמוח==<br />
השכל הוא דבר רוחני, ובחלק זה דומה האדם ל[[מלאך]], שגם הוא שכל.{{הערה|לפי דעת ה[[רמב"ם]] חילוקם של ה[[מלאכים]] ודרגתם הוא לפי דרגת השכל שבהם.}}<br />
<br />
==קרירות המוח==<br />
בחסידות מובא במקומות רבים דברי החוקרים שהמוח הוא קר ולח{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ג'|תניא פרק ג']], ובמקומות רבים.}}.<br />
<br />
בעבודת השם התכלית היא לאחד את השכל וההתפעלות, שאז הבהלה של ההתפעלות נהפכת לשאיפה, והשכל למורה דרך בעבודת השם{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ב שבט|לוח היום יום י"ב שבט]].}}.<br />
<br />
בחלק מהמקומות המוח גם נקרא 'מת', ו'תחיית המתים' הרוחנית היא שהשכל מבין השגה אלוקית שפועלת התרגשות שמעוררת את המידות מהתענוג השכל{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"א סיון|לוח היום יום י"א סיון]].}}.<br />
<br />
==[[רבי]]==<br />
רב"י זהו ראשי תיבות '''ר'''אש '''ב'''ני '''י'''שראל. ואכן, צדיק ו[[נשיא הדור]] נמשל למוח שהוא ראש החיות, משום שבו נמצא משכן החיות ה[[אלוקות|אלוקית]] לכל [[יהודי]] בדורו, וכל יהודי מקבל ממנו חיות וכח כפי מזגו ותכונתו הראוי לו.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{אדם}}<br />
[[קטגוריה:אברי הגוף]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%91&diff=494738שלום לברטוב2021-09-19T13:16:37Z<p>בינימין ר: ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלום לברטוב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב לברטוב חזן [[התפילה ב-770|במנין של הרבי]]]]<br />
הרב '''שלום לברטוב''' ([[סיון]] [[תרפ"ז]]-[[כ"ז חשון]] [[תשע"ז]]) היה בעל תפילה ששימש באופן קבוע כחזן בימי החגים ב[[בית הכנסת ובית המדרש - 770]]. התגורר ב[[קראון הייטס]] ועסק לפרנסתו בתיקון שעונים ומכירת תכשיטים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] שברוסיה הסובייטית בחודש סיון [[תרפ"ז]] לאביו איש מסירות הנפש הרב [[דובער לברטוב]] (בערל קאביליאקער) ולאמו מרת יענטע רבקה. בשל הקרבה הגדולה שהיה לאביו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], הסכים הרבי לשמש כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]] שלו, אולם אז אירע בדיוק [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|המאסר הידוע]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט עם אחיו לעומק רוסיה, ולמד משנת [[ת"ש]] בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] ובהמשך היה ראשון תלמידי סניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
עם סיום המלחמה, ניצל את ההזדמנות ויצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה מרוסיה]] יחד עם אלפי חסידים, ברח לצרפת ולמד עד לשנת [[תש"ט]] בישיבת תומכי תמימים בפאריז. התחתן עם רעייתו פעסיא נחמה בת ר' [[חיים שניאור זלמן פרוס]], והיגר לארצות הברית שם התיישב בשכונת בראנזוויל בסמוך לחצרו של הרבי, ועם הידלדלות האוכלוסיה היהודית המקומית, לקח על עצמו לטפל בבית הכנסת המקומי, תפקיד בו המשיך להחזיק אף לאחר שעבר להתגורר בקראון הייטס והיה צועד לשם כך מידי שבת כשהוא צועד במסירות דרך ארוכה גם בימי שרב ובימים גשומים וזכה להתייחסות מ[[הרבי]] בקשר לזה{{הערה|כאשר הרבי התעניין כיצד מספיק לומר את ספר התהילים בשבת מברכים על אף הדרך הארוכה בהלוך ובחזור, יעץ לו הרבי לומר בעל פה את הפרקים שהוא זוכר, ולאחר מכן להשלים וציין שבשבת מברכים הסדר של האמירה לא מעכב ואפשר לומר שלא לפי הסדר ((נתיבים בשדה השליחות חלק ב' עמוד 85).}}.<br />
<br />
לפרנסתו עסק בתיקון שעונים וניהל חנות של תכשיטי זהב, ונודע כבעל מנגן חסידי וכחזן בעל קול ערב, והיה עובר באופן קבוע לפני התיבה בתפילות החגים ב[[בית הכנסת ובית המדרש - 770]].<br />
<br />
ב[[ל"ג בעומר]] [[תשט"ו]] זכה שהרבי ישתתף ב[[אפשערניש]] של בנו, ואף ישא דברי ברכה קצרים.<br />
<br />
נפטר בגיל 89 ב[[כ"ז חשון]] [[תשע"ז]], הלוויתו יצאה באותו יום מבית הלוויות שומרי הדת, עברה ליד [[770]], והוא נטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מרדכי דובינסקי]]<br />
*בנו, הרב חיים [[שניאור זלמן לברטוב]] - שליח הרבי בפיניקס, אריזונה<br />
*בתו, מרת שטערנא ביילא וילנקין - קראון הייטס<br />
*בנו, ר' דובער לברטוב - קראון הייטס<br />
*בתו מרת יהודית, רעיית הרב [[מנחם מענדל ליברמן]] - שליח הרבי באשקלון<br />
*בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב [[שמואל דכטר]] - מנהל [[תומכי תמימים אושן פארקווי]], קראון הייטס<br />
*בנו, ר' שאול לברטוב - קראון הייטס<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק לברטוב - משלוחי הרבי בסקוטסדייל, אריזונה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=29435 כשהרב שלום לברטוב פצח בניגון ● וידאו]''' {{וידאו}}{{שטורעם}}<br />
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_025.jpg הכרטיס של הרב לברטוב בספר החסידים]''', באתר ספריית ליובאוויטש<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לברטוב, שלום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פרוס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לברטוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%91&diff=494737שלום לברטוב2021-09-19T13:15:41Z<p>בינימין ר: ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שלום לברטוב.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב לברטוב חזן [[התפילה ב-770|במנין של הרבי]]]]<br />
הרב '''שלום לברטוב''' ([[סיון]] [[תרפ"ז]]-[[כ"ז חשון]] [[תשע"ז]]) היה בעל תפילה ששימש באופן קבוע כחזן בימי החגים ב[[בית הכנסת ובית המדרש - 770]]. התגורר ב[[קראון הייטס]] ועסק לפרנסתו בתיקון שעונים ומכירת תכשיטים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מוסקבה]] שברוסיה הסובייטית בחודש סיון [[תרפ"ז]] לאביו איש מסירות הנפש הרב [[דובער לברטוב]] (בערל קאביליאקער) ולאמו מרת יענטע רבקה. בשל הקרבה הגדולה שהיה לאביו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], הסכים הרבי לשמש כ[[סנדק]] ב[[ברית מילה]] שלו, אולם אז אירע בדיוק [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|המאסר הידוע]].<br />
<br />
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט עם אחיו לעומק רוסיה, ולמד משנת [[ת"ש]] בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] ובהמשך היה ראשון תלמידי סניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]].<br />
<br />
עם סיום המלחמה ניצל את ההזדמנות ויצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה מרוסיה]] יחד עם אלפי חסידים, ברח לצרפת ולמד עד לשנת [[תש"ט]] בישיבת תומכי תמימים בפאריז, התחתן עם רעייתו פעסיא נחמה בת ר' [[חיים שניאור זלמן פרוס]], והיגר לארצות הברית שם התיישב בשכונת בראנזוויל בסמוך לחצרו של הרבי, ועם הידלדלות האוכלוסיה היהודית המקומית, לקח על עצמו לטפל בבית הכנסת המקומי, תפקיד בו המשיך להחזיק אף לאחר שעבר להתגורר בקראון הייטס והיה צועד לשם כך מידי שבת כשהוא צועד במסירות דרך ארוכה גם בימי שרב ובימים גשומים וזכה להתייחסות מ[[הרבי]] בקשר לזה{{הערה|כאשר הרבי התעניין כיצד מספיק לומר את ספר התהילים בשבת מברכים על אף הדרך הארוכה בהלוך ובחזור, יעץ לו הרבי לומר בעל פה את הפרקים שהוא זוכר, ולאחר מכן להשלים וציין שבשבת מברכים הסדר של האמירה לא מעכב ואפשר לומר שלא לפי הסדר ((נתיבים בשדה השליחות חלק ב' עמוד 85).}}.<br />
<br />
לפרנסתו עסק בתיקון שעונים וניהל חנות של תכשיטי זהב, ונודע כבעל מנגן חסידי וכחזן בעל קול ערב, והיה עובר באופן קבוע לפני התיבה בתפילות החגים ב[[בית הכנסת ובית המדרש - 770]].<br />
<br />
ב[[ל"ג בעומר]] [[תשט"ו]] זכה שהרבי ישתתף ב[[אפשערניש]] של בנו, ואף ישא דברי ברכה קצרים.<br />
<br />
נפטר בגיל 89 ב[[כ"ז חשון]] [[תשע"ז]], הלוויתו יצאה באותו יום מבית הלוויות שומרי הדת, עברה ליד [[770]], והוא נטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מרדכי דובינסקי]]<br />
*בנו, הרב חיים [[שניאור זלמן לברטוב]] - שליח הרבי בפיניקס, אריזונה<br />
*בתו, מרת שטערנא ביילא וילנקין - קראון הייטס<br />
*בנו, ר' דובער לברטוב - קראון הייטס<br />
*בתו מרת יהודית, רעיית הרב [[מנחם מענדל ליברמן]] - שליח הרבי באשקלון<br />
*בתו מרת דבורה לאה, רעיית הרב [[שמואל דכטר]] - מנהל [[תומכי תמימים אושן פארקווי]], קראון הייטס<br />
*בנו, ר' שאול לברטוב - קראון הייטס<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק לברטוב - משלוחי הרבי בסקוטסדייל, אריזונה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=29435 כשהרב שלום לברטוב פצח בניגון ● וידאו]''' {{וידאו}}{{שטורעם}}<br />
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_025.jpg הכרטיס של הרב לברטוב בספר החסידים]''', באתר ספריית ליובאוויטש<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לברטוב, שלום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פרוס]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לברטוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%AA&diff=494736קשת2021-09-19T13:14:27Z<p>בינימין ר: ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קשת בענן]]<br />
ה'''קשת''', היא תופעת [[טבע]] אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני [[אור]] המגיעות ממקור אחד. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת אור [[השמש]]. לאחר [[המבול]] בספר בראשית [[הקב"ה]] נשבע ל[[נח]] שהוא לא יביא מבול שוב לכל העולם, והאות שהוא נתן לכך היא - הקשת בענן.<br />
<br />
==היווצרותה==<br />
הקשת נוצרת כאשר קרן אור פוגעת במקום בו נמצאות טיפות [[מים]] רבות בעלות צורה דומה, הן גורמות להיווצרות מראה זה - בכיוון הנגדי ממקור האור. מקור קרני האור יכול להיות [[השמש]], [[הירח]] או כל מקור אור מלאכותי בעל ספקטרום רציף. מכיוון שהעין האנושית מתקשה בהבחנה בין צבעים באור חלש, נתפסת קשת הירח כקשת לבנה.<br />
<br />
טיפות המים עשויות להיות טיפות [[גשם]] או טיפות מים אחרות שמתפזרות ב[[אוויר]] ומקורן למשל במפלי מים או במזרקות. הקשת הנפוצה ביותר נראית בימים בעלי ראות טובה, כאשר יורד גשם עדין, והשמש גלויה. הקשת נראית בכיוון המנוגד לכיוון בו נמצאת השמש, ולכן קל יותר לראות קשת מרהיבה בבוקר או בערב, כאשר השמש נמוכה. ניתן ליצור אפקט קשת באופן יזום באמצעות ריסוס טיפות מים באוויר ביום שמש.<br />
<br />
רבינו בחיי{{הערה|פרשת נח ט, יג.}} מבאר, שהקשת מורכבת משלושה צבעים: אדום, ירוק ואדום הנוטה לשחור (סגול). והסיבה שזה נוטה לאדום הוא - מכיוון שהמים יש בהם מיסוד העפר, וכמו שכאשר אש שורפת עץ אף שהיא עצמה לבנה - היא נראית אדומה, כך גם אור השמש שעובר דרך הטיפות נראה נוטה כאדום.<br />
<br />
==אות הברית==<br />
{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹקִים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל-נֹחַ זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.|מקור=[[פרשת נח]] ט, יב-יז}}<br />
<br />
לאחר המבול [[הקב"ה]] נשבע ל[[נח]] ששוב הוא לא יביא מבול לעולם, והאות לכך תהיה הקשת. מפשטות לשון הכתוב מובן שהקשת הינה דבר חדש, שנתחדש לאחר המבול.<br />
<br />
אבל [[הרמב"ן]]{{הערה|נח ט, יב.}} מבאר שאי אפשר לומר שהקשת היא דבר מחודש - וכמו שכתבו גם הפילוסופים היוונים, כיוון "שמלהט השמש באוויר הלח יהיה הקשת בתולדה", ולמשל "בכלי [[מים]] לפני השמש יראה כמראה הקשת". אלא הוא מבאר שהפסוק אומר רק ש"את קשתי נתתי", ולא "אני נותן" - להורות שאין זה דבר שנתחדש כעת, אלא דבר שתמיד היה, אלא שכעת הוא יסמל שלום. והסיבה שהקשת מסמלת שלום היא: שכפי שדרכם של לוחמים, שכאשר הם קוראים לאויב לשלום - הם הופכים את הקשת, להורות שהם לא ישליכו עליהם עוד חיצים. וכן הקשת שבענן, מכוונת כלפי מעלה, ולא כלפי בני האדם.<br />
<br />
אמנם, האברבנאל דוחה את דבריו{{הערה|שם - הקושיא הט"ו.}}, כיוון שאות "אי אפשר שתהיה כי אם בהתחדש שום דבר שיהיה משם והלאה לאות". ומביא{{הערה|בתירוץ הקושיא.}} את ביאורו של הר"ן: שבעצם הקשת היא אכן תופעת טבע שהייתה מאז בריאת העולם, אולם היא הייתה נראת רק באוויר הלח, אך היא לא הייתה יכולה להיראות בעננים, מכיוון שהעננים היו "חזקים מן הערפיליות" - שקרני השמש לא היו יכולים להפריד בין חלקי העננים מכיוון שהיווצרות העננים היא מ"אד העולה מן הארץ"{{הערה|[[פרשת בראשית]] ב, ו.}}, לכן היו האדים העולים מן הארץ שמנים וגסים מאד מפאת חוזק הארץ. אמנם לאחר המבול [[הקב"ה]] ריחם על בני האדם, ושינה את טבעם של העננים - שיהיו יותר "דקים", ועל ידי כך תוכל להיראות גם בהם הקשת. והיינו, שהחידוש שנעשה על ידי המבול הוא - שהקשת ש"נתתי" (- שכבר נבראה) תהיה בעננים גם כן.<br />
<br />
אך הוא דוחה חלק מפירוש זה, כיוון שאי אפשר להבחין אם הקשת היא באוויר הלח או בענן, וממילא אין אפשרות לדעת האם זוהי הקשת שהיא סימן, או לא; ולכן מוכרחים לומר שהקשת לא הייתה יכולה להיראות גם באוויר. אלא, שאף שהקשת היא נברא שהיה מששת ימי בראשית, היא מאלו שנבראו "ב[[ערב שבת]] בין השמשות"{{הערה|[[פרקי אבות]] פרק ה, משנה ו.}}. וקבוצת נבראים זו לא נבראה אז בפועל, אלא כל אחד ממנה נברא בפועל בשעתו (כמו שהאיל של אברהם נברא בפועל בשעת העקידה), וכך גם הקשת לא הייתה בפועל בעולם. אך לאחר המבול [[הקב"ה]] "דקדק" את האדים העולים מן הארץ, שתוכל להיראות בהם השמש. וכוונת הפסוק "את קשתי נתתי" היא: שהשמש שמכונה "קשת", המוציאה קרני אור המכונים "חיצים", כמו שאומר הפסוק{{הערה|חבקוק ג, י.}} - "לאור חציך יהלכו". והיא תתחיל להיראות מעבר לעננים.<br />
<br />
==ראיית הקשת==<br />
הגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] נט, א.}} אומרת ש{{ציטוטון|אמר רבי אלכסנדרי: אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הקשת בענן, צריך שיפול על פניו; שנאמר{{הערה|שם=יח|יחזקאל א, כח.}} "כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפול על פני"}}, שמכיוון שהקשת היא כמראה כבוד השכינה, על האדם להשתחוות לה' בראותו את הקשת. אך בארץ ישראל קיללו את מי שיעשה כך, מכיוון שזה נראה כמשתחווה לקשת. ומסיקה הגמרא שצריך לברך על כך, ומביאה ב' אופנים: א. "ברוך זוכר הברית". ב. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר: "נאמן בבריתו וקיים במאמרו". ורב פפא הכריע לומר את שניהם, וכן הוא גם להלכה - שאומרים:<br />
{{ציטוט|תוכן=בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ:}}<br />
אמנם ישנם המסתפקים אם גם כיום ניתן לברך בשם ומלכות על ראיית הקשת, אולם למעשה, [[הרבי]] מציין בספרו [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט תשרי|כ"ט תשרי]]}} ש{{ציטוטון|מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה}}.<br />
<br />
המשנה אומרת{{הערה|[[מסכת חגיגה]] ריש פ"ב (יא, ב).}} ש"כל שלא חס על כבוד קונו - ראוי לו שלא בא לעולם". ומבארת הגמרא{{הערה|שם טז, א.}} שהכוונה היא למסתכל בקשת, מכיוון שכתוב{{הערה|שם=יח}} "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'". ומוסיפה הגמרא שמי שמסתכל בקשת "עיניו כהות", כיוון שהוא מסתכל בכבוד ה'. וכן נפסק גם להלכה - שאין להסתכל הרבה על הקשת{{הערה|טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן רכט.}}.<br />
<br />
[[הרמב"ן]] מבאר את טעם הדבר על פי דברי המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה לה, ג.}} שה"קשת" נקראת כך כיוון שהיא {{ציטוטון|דבר שהוא מוקש לי}} - לקב"ה, ומבהיר המדרש מיד שאין הכוונה ממש, אלא שזהו כמו הדמיון בין ה"קש" שעל הפרי לפרי עצמו. וממשיך המדרש ונותן [[משל]] מאדם שכעס על בנו, ורצה לשפוך עליו "סולת רותח", ונתן אותה בסוף על עבדו. ועל כן מובן - שהקשת היא מידת הדין של למעלה שהיא קשה, ועל כן אין להסתכל בה.<br />
<br />
אמנם, המאירי{{הערה|חגיגה שם.}} מבאר שמדובר באדם החוקר בענייני הקשת המוזכרת בפסוק{{הערה|שם=יח}}.<br />
<br />
==דורות שלא נראתה בהם הקשת==<br />
המדרש אומר{{הערה|בראשית רבה לה, ב.}}, שהסיבה שהפסוק אומר שהקשת תהיה ל"דרת" עולם בכתיב חסר היא: מכיוון שיהיו שני דורות שבהם לא יצטרכו לקשת; {{ציטוטון|אמר רבי יודן: פרט לדורו של חזקיהו ולדורו של אנשי כנסת הגדולה. רבי חזקיה: מוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של [[רבי שמעון בן יוחאי]]}}. הגמרא אומרת{{הערה|[[מסכת כתובות]] עז, ב.}} שגם בדורו של [[רבי יהושע בן לוי]] היא לא נראתה. וטעם הדבר: מכיוון שזכותם הגינה על אנשי דורם{{הערה|פני משה לירושלמי ברכות פ"ט, ה"ב.}}.<br />
<br />
ה"כלי יקר"{{הערה|על [[פרשת נח]] שם.}} מקשה על פי זה, על הביאור של האברבנאל בנוגע להיווצרות הקשת, שאם היא יכלה להיווצר רק לאחר המבול מפני שהאוויר הזדכך, משמע שבדורותיהם האוויר התעבה, ולאחר מותם שב והזדכך? אלא הוא מבאר: שבדורות שבהם לא היו צדיקים, האנשים חיפשו לראות את הקשת שתראה להם שלא יהיה מבול; אבל בדורותיהם - האנשים לא היו בודקים אם יש קשת, כיוון שהיו בטוחים על צדקתם.<br />
<br />
אמנם, האברבנאל עצמו מבאר, שבכדי שתיווצר הקשת צריך שהעננים יסתדרו באופן מסוים שהשמש שתאיר עליהם תיצור את הקשת. אבל בדורותיהם, השמש לא האירה בכזה אופן.<br />
<br />
וכותב הרמ"א{{הערה|בתורת העולה חלק ב, פרק ד.}} שני ביאורים בזה. הראשון: הקשת עניינה הוא טבע העולם, וה' מראה בזה - שהוא מותיר את טבע העולם להתנהל. ובימיהם היא לא נראתה, כי הם היו מונהגים תמיד על פי ההשגחה הפרטית ולא על פי הטבע שהקשת היא אות עליו.<br />
<br />
ביאור נוסף: רז"ל דרשו{{הערה|ספרי עקב מב. ותענית כג, א.}} על הפסוקים: "ונתתי מטר ארצכם בעתו"{{הערה|דברים יא יד.}}, ו"יורה ומלקוש בעתו"{{הערה|ירמיה ה, כד.}}, ש"זה ליל רביעית וליל שבתות". ומכיוון שבזמנם היה זכות, הגשמים ירדו רק בלילה ולא ביום, מה שאין כן בדורות אחרים, שהגשמים ירדו גם ביום - ואז נוצרה הקשת.<br />
<br />
==מסימני הגאולה==<br />
כתוב בזהר{{הערה|ח"א עב, ב.}} ובתיקוני זהר{{הערה|תיקון י"ח (לו, ריש ע"ב).}}, "לא תצפי לרגלי דמשיחא, עד דיתחזי האי קשת.. בגווני נהירין.. וכדין צפי ליה למשיח", וטעם הדבר הוא: שהאור לא יכול להתגלות בעולם כל זמן שהקליפות מסתירות עליו, וכאשר תסתיים הגלות, הקשת תיראה "בגוונין נהירין", ואז מיד יתקיים "וראיתיה לזכור ברית עולם", ומיד יתגלה שעל זה אמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך"{{הערה|שמות ג, יב.}}, שיתקיים אז "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}}.<br />
<br />
==בפנימיות התורה==<br />
===היווצרותה===<br />
היווצרותם של העננים, היא על ידי ש"שלושת יסודות רוח [[מים]] עפר שבארץ יוצאים ובוקעים בקיטור מפני תגבורת חום השמש". והחום של השמש שפוגע בארץ הוא בכוח הכי חזק כאשר הוא פוגע בארץ, ואז הוא פועל את שאיבתם של שלושת היסודות שיהיו "עבים וגסים" עד להיווצרות העננים.<br />
<br />
ובנמשל - השמש היא שם הוי', כמו שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פד, יב.}} "שמש ומגן הוי' אלקים". והיא מאירה ומשפיעה את כל הכוחות של [[אצילות]] עד למטה מטה, בכדי לאפשר ל[[ספירת המלכות]] לברר ולהעלות את ה[[רפ"ח ניצוצים]] שנפלו ל[[קליפת נוגה|נוגה]]; והעלייה הזאת יוצרת את העננים, שעניינם הוא "[[שם אלוקים]]", שמעלים ומגן מגילוי שמש הוי'.<br />
<br />
ואז כאשר מאירה השמש, הארה המכונה בלשון הפסוק{{הערה|[[שיר השירים]] ב, יד.}} "הראיני את מראיך" - שזהו מראה כבודו של הקב"ה. "ובענני ענן על הארץ, ונראתה הקשת", שאור השמש חודר את הענן והופך ל[[אור חוזר]] (שהיווצרות הקשת היא מהחזרת האור של השמש), וזה אות וסימן על כך ש"[[שם מ"ה]] מברר את ה[[רפ"ח ניצוצים]], והם מתעלים באופן של אור חוזר.<br />
<br />
זוהי גם הסיבה לכך שהקשת נקראת בלשון נקבה, מכיוון שהיא מורכבת (בעיקר) משלושה צבעים - שהם "[[חג"ת]]" של [[ספירת היסוד|יסוד]] ו[[ספירת המלכות|מלכות]], שהם העולים בעליית המלכות (לאחר שביררה את הניצוצות) באופן של [[אור חוזר]].<br />
<br />
וכאשר ה[[אור חוזר]] מאיר באמצעות הכוח שהוא קיבל על ידי ההכאה בארץ, הוא מגיע עד למעלה מעלה, ומעורר מחדש את זכרון ה"מאציל" על רצונו בעולם.<br />
<br />
===זיכוך העולם===<br />
קודם המבול הקשת לא הייתה יכולה להיראות בעננים. וטעם הדבר: מכיוון שעניינם של העננים הוא [[גבורה]] ו[[צמצום]] - שהם מגיעים מ[[שם אלוקים]], ובצמצומים יש שני אופנים; וכמו למשל בזכוכית, שכאשר שמים לה ציפוי כסף דק היא נעשית למראה, אך באם ישימו לה כיסוי עבה ושחור היא לא תראה כלום, ועל דרך זה בצמצומים - ב[[קליפת נוגה]] שייך הבירור והעלייה, מכיוון שזהו צמצום שעדיין "מותר" ואינו קשור ב[[ג' קליפות]], אבל בדבר שהוא "אסור" וקשור בהן, אי אפשר להעלותו.<br />
<br />
ולכן לאחר [[חטא עץ הדעת]] שאז נתגשם העולם, ובפרט בדור אנוש ודור המבול שהם ירדו ונטמאו ב[[ג' קליפות]], וכמו שכתוב{{הערה|[[פרשת בראשית]] ו, ה.}} "כי יצר לב האדם רק רע". ומכיוון שהעולם תלוי במעשיהם של בני האדם, וכמו שכתוב{{הערה|[[קהלת]] ג, יא.}} "גם את העולם נתן בלבם", ולכן גם העננים היו גסים, וכמו שאנו רואים שכינויה של אחת משלושת הקליפות הוא "ענן גדול"{{הערה|[[ספר יחזקאל]] א, ד.}}, שה[[שכינה]] נמצאת בגלות אצלם. ובכזה סוג של עננים לא שייך שהיא תוכל לבררן ולעשות בחינת "אור חוזר" - שיאירו גווני הקשת בבחינת "הראיני את מראיך".<br />
<br />
אבל לאחר [[המבול]], שמטרתו הייתה - טיהור העולם, שעל שם זה הוא נקרא "מי נח" - שהביא מנוחה לעולם; אז הזדכך העולם באופן כזה שהעננים לא יסתירו כמו [[ג' קליפות הטמאות]], אלא שיהיו כמו [[קליפת נוגה]] שיכולה להתברר ולהתעלות לקדושה. והקשת שתיראה היא אות וסימן על בירור העולם.<br />
<br />
===הכנה לגאולה===<br />
מכיוון שהקשת לא הייתה כלל בפועל בעולם קודם המבול, מובן שהמבול לא רק טיהר את העולם מהחטאים, אלא הוא גם פעל דבר חדש שלא היה מעולם - זיכוך העולם באופן שתיראה הקשת.<br />
<br />
והביאור בזה: העולם נברא באופן של "עולם על מילואו נברא"{{הערה|ראה בראשית רבה פרשה יב, ו. פרשה יד, ז.}}, ולכן כל מה שהיה בו היה רק מצד הגילוי מלמעלה; אבל בעולם מצד עצמו לא הייתה אפשרות להזדכך מצד עצמו ולהיות ראוי לגילוי מלמעלה, ולכן לאחר ירידתם של דור המבול הם לא יכלו להתעלות, מכיוון שהם היו מגושמים וכל המציאות שלהם הייתה רק מצד הבורא.<br />
<br />
אבל המבול פעל זיכוך בעולם, שהעולם מצד עצמו יוכל להתברר ולעלות לקדושה, כמו שהאדים שעולים מהאדמה הינם די מזוככים עד שיראו בהם גווני הקשת. ולכן לא יבוא שוב מבול - כיוון שיש אפשרות לתקן את הקלקול.<br />
<br />
והיינו, שהקשת היא האות והסימן בו מתבטאת תכלית הבריאה לעשות [[דירה בתחתונים]], שהרי היווצרותה מורה על כך שהמבול הוביל וקידם את העולם לעבר תכליתו. ועד שבגאולה תיראה הקשת ב"גווני נהירין".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31656&st=&pgnum=363&hilite= ד"ה את קשתי נתתי בענן] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=65 ליקוטי שיחות חלק טו שיחה ג לפרשת נח] {{*}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&st=&pgnum=193 בתרגום ללה"ק בספר שערי אמונה].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[המבול]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/2734264 הקשת בענן: מה משמעות הקשת ביהדות]''' {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורה ומדע]]<br />
[[קטגוריה:פרשת נח]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%AA&diff=494735קשת2021-09-19T13:14:12Z<p>בינימין ר: ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:קשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קשת בענן]]<br />
ה'''קשת''', היא תופעת [[טבע]] אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני [[אור]] המגיעות ממקור אחד. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת אור [[השמש]]. לאחר [[המבול]]בספר בראשית [[הקב"ה]] נשבע ל[[נח]] שהוא לא יביא מבול שוב לכל העולם, והאות שהוא נתן לכך היא - הקשת בענן.<br />
<br />
==היווצרותה==<br />
הקשת נוצרת כאשר קרן אור פוגעת במקום בו נמצאות טיפות [[מים]] רבות בעלות צורה דומה, הן גורמות להיווצרות מראה זה - בכיוון הנגדי ממקור האור. מקור קרני האור יכול להיות [[השמש]], [[הירח]] או כל מקור אור מלאכותי בעל ספקטרום רציף. מכיוון שהעין האנושית מתקשה בהבחנה בין צבעים באור חלש, נתפסת קשת הירח כקשת לבנה.<br />
<br />
טיפות המים עשויות להיות טיפות [[גשם]] או טיפות מים אחרות שמתפזרות ב[[אוויר]] ומקורן למשל במפלי מים או במזרקות. הקשת הנפוצה ביותר נראית בימים בעלי ראות טובה, כאשר יורד גשם עדין, והשמש גלויה. הקשת נראית בכיוון המנוגד לכיוון בו נמצאת השמש, ולכן קל יותר לראות קשת מרהיבה בבוקר או בערב, כאשר השמש נמוכה. ניתן ליצור אפקט קשת באופן יזום באמצעות ריסוס טיפות מים באוויר ביום שמש.<br />
<br />
רבינו בחיי{{הערה|פרשת נח ט, יג.}} מבאר, שהקשת מורכבת משלושה צבעים: אדום, ירוק ואדום הנוטה לשחור (סגול). והסיבה שזה נוטה לאדום הוא - מכיוון שהמים יש בהם מיסוד העפר, וכמו שכאשר אש שורפת עץ אף שהיא עצמה לבנה - היא נראית אדומה, כך גם אור השמש שעובר דרך הטיפות נראה נוטה כאדום.<br />
<br />
==אות הברית==<br />
{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹקִים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל-נֹחַ זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.|מקור=[[פרשת נח]] ט, יב-יז}}<br />
<br />
לאחר המבול [[הקב"ה]] נשבע ל[[נח]] ששוב הוא לא יביא מבול לעולם, והאות לכך תהיה הקשת. מפשטות לשון הכתוב מובן שהקשת הינה דבר חדש, שנתחדש לאחר המבול.<br />
<br />
אבל [[הרמב"ן]]{{הערה|נח ט, יב.}} מבאר שאי אפשר לומר שהקשת היא דבר מחודש - וכמו שכתבו גם הפילוסופים היוונים, כיוון "שמלהט השמש באוויר הלח יהיה הקשת בתולדה", ולמשל "בכלי [[מים]] לפני השמש יראה כמראה הקשת". אלא הוא מבאר שהפסוק אומר רק ש"את קשתי נתתי", ולא "אני נותן" - להורות שאין זה דבר שנתחדש כעת, אלא דבר שתמיד היה, אלא שכעת הוא יסמל שלום. והסיבה שהקשת מסמלת שלום היא: שכפי שדרכם של לוחמים, שכאשר הם קוראים לאויב לשלום - הם הופכים את הקשת, להורות שהם לא ישליכו עליהם עוד חיצים. וכן הקשת שבענן, מכוונת כלפי מעלה, ולא כלפי בני האדם.<br />
<br />
אמנם, האברבנאל דוחה את דבריו{{הערה|שם - הקושיא הט"ו.}}, כיוון שאות "אי אפשר שתהיה כי אם בהתחדש שום דבר שיהיה משם והלאה לאות". ומביא{{הערה|בתירוץ הקושיא.}} את ביאורו של הר"ן: שבעצם הקשת היא אכן תופעת טבע שהייתה מאז בריאת העולם, אולם היא הייתה נראת רק באוויר הלח, אך היא לא הייתה יכולה להיראות בעננים, מכיוון שהעננים היו "חזקים מן הערפיליות" - שקרני השמש לא היו יכולים להפריד בין חלקי העננים מכיוון שהיווצרות העננים היא מ"אד העולה מן הארץ"{{הערה|[[פרשת בראשית]] ב, ו.}}, לכן היו האדים העולים מן הארץ שמנים וגסים מאד מפאת חוזק הארץ. אמנם לאחר המבול [[הקב"ה]] ריחם על בני האדם, ושינה את טבעם של העננים - שיהיו יותר "דקים", ועל ידי כך תוכל להיראות גם בהם הקשת. והיינו, שהחידוש שנעשה על ידי המבול הוא - שהקשת ש"נתתי" (- שכבר נבראה) תהיה בעננים גם כן.<br />
<br />
אך הוא דוחה חלק מפירוש זה, כיוון שאי אפשר להבחין אם הקשת היא באוויר הלח או בענן, וממילא אין אפשרות לדעת האם זוהי הקשת שהיא סימן, או לא; ולכן מוכרחים לומר שהקשת לא הייתה יכולה להיראות גם באוויר. אלא, שאף שהקשת היא נברא שהיה מששת ימי בראשית, היא מאלו שנבראו "ב[[ערב שבת]] בין השמשות"{{הערה|[[פרקי אבות]] פרק ה, משנה ו.}}. וקבוצת נבראים זו לא נבראה אז בפועל, אלא כל אחד ממנה נברא בפועל בשעתו (כמו שהאיל של אברהם נברא בפועל בשעת העקידה), וכך גם הקשת לא הייתה בפועל בעולם. אך לאחר המבול [[הקב"ה]] "דקדק" את האדים העולים מן הארץ, שתוכל להיראות בהם השמש. וכוונת הפסוק "את קשתי נתתי" היא: שהשמש שמכונה "קשת", המוציאה קרני אור המכונים "חיצים", כמו שאומר הפסוק{{הערה|חבקוק ג, י.}} - "לאור חציך יהלכו". והיא תתחיל להיראות מעבר לעננים.<br />
<br />
==ראיית הקשת==<br />
הגמרא{{הערה|[[מסכת ברכות]] נט, א.}} אומרת ש{{ציטוטון|אמר רבי אלכסנדרי: אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הקשת בענן, צריך שיפול על פניו; שנאמר{{הערה|שם=יח|יחזקאל א, כח.}} "כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפול על פני"}}, שמכיוון שהקשת היא כמראה כבוד השכינה, על האדם להשתחוות לה' בראותו את הקשת. אך בארץ ישראל קיללו את מי שיעשה כך, מכיוון שזה נראה כמשתחווה לקשת. ומסיקה הגמרא שצריך לברך על כך, ומביאה ב' אופנים: א. "ברוך זוכר הברית". ב. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר: "נאמן בבריתו וקיים במאמרו". ורב פפא הכריע לומר את שניהם, וכן הוא גם להלכה - שאומרים:<br />
{{ציטוט|תוכן=בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ:}}<br />
אמנם ישנם המסתפקים אם גם כיום ניתן לברך בשם ומלכות על ראיית הקשת, אולם למעשה, [[הרבי]] מציין בספרו [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ט תשרי|כ"ט תשרי]]}} ש{{ציטוטון|מברכים ברכת הקשת, ולא כיש מפקפקים בזה}}.<br />
<br />
המשנה אומרת{{הערה|[[מסכת חגיגה]] ריש פ"ב (יא, ב).}} ש"כל שלא חס על כבוד קונו - ראוי לו שלא בא לעולם". ומבארת הגמרא{{הערה|שם טז, א.}} שהכוונה היא למסתכל בקשת, מכיוון שכתוב{{הערה|שם=יח}} "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם, כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'". ומוסיפה הגמרא שמי שמסתכל בקשת "עיניו כהות", כיוון שהוא מסתכל בכבוד ה'. וכן נפסק גם להלכה - שאין להסתכל הרבה על הקשת{{הערה|טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן רכט.}}.<br />
<br />
[[הרמב"ן]] מבאר את טעם הדבר על פי דברי המדרש{{הערה|בראשית רבה פרשה לה, ג.}} שה"קשת" נקראת כך כיוון שהיא {{ציטוטון|דבר שהוא מוקש לי}} - לקב"ה, ומבהיר המדרש מיד שאין הכוונה ממש, אלא שזהו כמו הדמיון בין ה"קש" שעל הפרי לפרי עצמו. וממשיך המדרש ונותן [[משל]] מאדם שכעס על בנו, ורצה לשפוך עליו "סולת רותח", ונתן אותה בסוף על עבדו. ועל כן מובן - שהקשת היא מידת הדין של למעלה שהיא קשה, ועל כן אין להסתכל בה.<br />
<br />
אמנם, המאירי{{הערה|חגיגה שם.}} מבאר שמדובר באדם החוקר בענייני הקשת המוזכרת בפסוק{{הערה|שם=יח}}.<br />
<br />
==דורות שלא נראתה בהם הקשת==<br />
המדרש אומר{{הערה|בראשית רבה לה, ב.}}, שהסיבה שהפסוק אומר שהקשת תהיה ל"דרת" עולם בכתיב חסר היא: מכיוון שיהיו שני דורות שבהם לא יצטרכו לקשת; {{ציטוטון|אמר רבי יודן: פרט לדורו של חזקיהו ולדורו של אנשי כנסת הגדולה. רבי חזקיה: מוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של [[רבי שמעון בן יוחאי]]}}. הגמרא אומרת{{הערה|[[מסכת כתובות]] עז, ב.}} שגם בדורו של [[רבי יהושע בן לוי]] היא לא נראתה. וטעם הדבר: מכיוון שזכותם הגינה על אנשי דורם{{הערה|פני משה לירושלמי ברכות פ"ט, ה"ב.}}.<br />
<br />
ה"כלי יקר"{{הערה|על [[פרשת נח]] שם.}} מקשה על פי זה, על הביאור של האברבנאל בנוגע להיווצרות הקשת, שאם היא יכלה להיווצר רק לאחר המבול מפני שהאוויר הזדכך, משמע שבדורותיהם האוויר התעבה, ולאחר מותם שב והזדכך? אלא הוא מבאר: שבדורות שבהם לא היו צדיקים, האנשים חיפשו לראות את הקשת שתראה להם שלא יהיה מבול; אבל בדורותיהם - האנשים לא היו בודקים אם יש קשת, כיוון שהיו בטוחים על צדקתם.<br />
<br />
אמנם, האברבנאל עצמו מבאר, שבכדי שתיווצר הקשת צריך שהעננים יסתדרו באופן מסוים שהשמש שתאיר עליהם תיצור את הקשת. אבל בדורותיהם, השמש לא האירה בכזה אופן.<br />
<br />
וכותב הרמ"א{{הערה|בתורת העולה חלק ב, פרק ד.}} שני ביאורים בזה. הראשון: הקשת עניינה הוא טבע העולם, וה' מראה בזה - שהוא מותיר את טבע העולם להתנהל. ובימיהם היא לא נראתה, כי הם היו מונהגים תמיד על פי ההשגחה הפרטית ולא על פי הטבע שהקשת היא אות עליו.<br />
<br />
ביאור נוסף: רז"ל דרשו{{הערה|ספרי עקב מב. ותענית כג, א.}} על הפסוקים: "ונתתי מטר ארצכם בעתו"{{הערה|דברים יא יד.}}, ו"יורה ומלקוש בעתו"{{הערה|ירמיה ה, כד.}}, ש"זה ליל רביעית וליל שבתות". ומכיוון שבזמנם היה זכות, הגשמים ירדו רק בלילה ולא ביום, מה שאין כן בדורות אחרים, שהגשמים ירדו גם ביום - ואז נוצרה הקשת.<br />
<br />
==מסימני הגאולה==<br />
כתוב בזהר{{הערה|ח"א עב, ב.}} ובתיקוני זהר{{הערה|תיקון י"ח (לו, ריש ע"ב).}}, "לא תצפי לרגלי דמשיחא, עד דיתחזי האי קשת.. בגווני נהירין.. וכדין צפי ליה למשיח", וטעם הדבר הוא: שהאור לא יכול להתגלות בעולם כל זמן שהקליפות מסתירות עליו, וכאשר תסתיים הגלות, הקשת תיראה "בגוונין נהירין", ואז מיד יתקיים "וראיתיה לזכור ברית עולם", ומיד יתגלה שעל זה אמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך"{{הערה|שמות ג, יב.}}, שיתקיים אז "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"{{הערה|מיכה ז, טו.}}.<br />
<br />
==בפנימיות התורה==<br />
===היווצרותה===<br />
היווצרותם של העננים, היא על ידי ש"שלושת יסודות רוח [[מים]] עפר שבארץ יוצאים ובוקעים בקיטור מפני תגבורת חום השמש". והחום של השמש שפוגע בארץ הוא בכוח הכי חזק כאשר הוא פוגע בארץ, ואז הוא פועל את שאיבתם של שלושת היסודות שיהיו "עבים וגסים" עד להיווצרות העננים.<br />
<br />
ובנמשל - השמש היא שם הוי', כמו שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פד, יב.}} "שמש ומגן הוי' אלקים". והיא מאירה ומשפיעה את כל הכוחות של [[אצילות]] עד למטה מטה, בכדי לאפשר ל[[ספירת המלכות]] לברר ולהעלות את ה[[רפ"ח ניצוצים]] שנפלו ל[[קליפת נוגה|נוגה]]; והעלייה הזאת יוצרת את העננים, שעניינם הוא "[[שם אלוקים]]", שמעלים ומגן מגילוי שמש הוי'.<br />
<br />
ואז כאשר מאירה השמש, הארה המכונה בלשון הפסוק{{הערה|[[שיר השירים]] ב, יד.}} "הראיני את מראיך" - שזהו מראה כבודו של הקב"ה. "ובענני ענן על הארץ, ונראתה הקשת", שאור השמש חודר את הענן והופך ל[[אור חוזר]] (שהיווצרות הקשת היא מהחזרת האור של השמש), וזה אות וסימן על כך ש"[[שם מ"ה]] מברר את ה[[רפ"ח ניצוצים]], והם מתעלים באופן של אור חוזר.<br />
<br />
זוהי גם הסיבה לכך שהקשת נקראת בלשון נקבה, מכיוון שהיא מורכבת (בעיקר) משלושה צבעים - שהם "[[חג"ת]]" של [[ספירת היסוד|יסוד]] ו[[ספירת המלכות|מלכות]], שהם העולים בעליית המלכות (לאחר שביררה את הניצוצות) באופן של [[אור חוזר]].<br />
<br />
וכאשר ה[[אור חוזר]] מאיר באמצעות הכוח שהוא קיבל על ידי ההכאה בארץ, הוא מגיע עד למעלה מעלה, ומעורר מחדש את זכרון ה"מאציל" על רצונו בעולם.<br />
<br />
===זיכוך העולם===<br />
קודם המבול הקשת לא הייתה יכולה להיראות בעננים. וטעם הדבר: מכיוון שעניינם של העננים הוא [[גבורה]] ו[[צמצום]] - שהם מגיעים מ[[שם אלוקים]], ובצמצומים יש שני אופנים; וכמו למשל בזכוכית, שכאשר שמים לה ציפוי כסף דק היא נעשית למראה, אך באם ישימו לה כיסוי עבה ושחור היא לא תראה כלום, ועל דרך זה בצמצומים - ב[[קליפת נוגה]] שייך הבירור והעלייה, מכיוון שזהו צמצום שעדיין "מותר" ואינו קשור ב[[ג' קליפות]], אבל בדבר שהוא "אסור" וקשור בהן, אי אפשר להעלותו.<br />
<br />
ולכן לאחר [[חטא עץ הדעת]] שאז נתגשם העולם, ובפרט בדור אנוש ודור המבול שהם ירדו ונטמאו ב[[ג' קליפות]], וכמו שכתוב{{הערה|[[פרשת בראשית]] ו, ה.}} "כי יצר לב האדם רק רע". ומכיוון שהעולם תלוי במעשיהם של בני האדם, וכמו שכתוב{{הערה|[[קהלת]] ג, יא.}} "גם את העולם נתן בלבם", ולכן גם העננים היו גסים, וכמו שאנו רואים שכינויה של אחת משלושת הקליפות הוא "ענן גדול"{{הערה|[[ספר יחזקאל]] א, ד.}}, שה[[שכינה]] נמצאת בגלות אצלם. ובכזה סוג של עננים לא שייך שהיא תוכל לבררן ולעשות בחינת "אור חוזר" - שיאירו גווני הקשת בבחינת "הראיני את מראיך".<br />
<br />
אבל לאחר [[המבול]], שמטרתו הייתה - טיהור העולם, שעל שם זה הוא נקרא "מי נח" - שהביא מנוחה לעולם; אז הזדכך העולם באופן כזה שהעננים לא יסתירו כמו [[ג' קליפות הטמאות]], אלא שיהיו כמו [[קליפת נוגה]] שיכולה להתברר ולהתעלות לקדושה. והקשת שתיראה היא אות וסימן על בירור העולם.<br />
<br />
===הכנה לגאולה===<br />
מכיוון שהקשת לא הייתה כלל בפועל בעולם קודם המבול, מובן שהמבול לא רק טיהר את העולם מהחטאים, אלא הוא גם פעל דבר חדש שלא היה מעולם - זיכוך העולם באופן שתיראה הקשת.<br />
<br />
והביאור בזה: העולם נברא באופן של "עולם על מילואו נברא"{{הערה|ראה בראשית רבה פרשה יב, ו. פרשה יד, ז.}}, ולכן כל מה שהיה בו היה רק מצד הגילוי מלמעלה; אבל בעולם מצד עצמו לא הייתה אפשרות להזדכך מצד עצמו ולהיות ראוי לגילוי מלמעלה, ולכן לאחר ירידתם של דור המבול הם לא יכלו להתעלות, מכיוון שהם היו מגושמים וכל המציאות שלהם הייתה רק מצד הבורא.<br />
<br />
אבל המבול פעל זיכוך בעולם, שהעולם מצד עצמו יוכל להתברר ולעלות לקדושה, כמו שהאדים שעולים מהאדמה הינם די מזוככים עד שיראו בהם גווני הקשת. ולכן לא יבוא שוב מבול - כיוון שיש אפשרות לתקן את הקלקול.<br />
<br />
והיינו, שהקשת היא האות והסימן בו מתבטאת תכלית הבריאה לעשות [[דירה בתחתונים]], שהרי היווצרותה מורה על כך שהמבול הוביל וקידם את העולם לעבר תכליתו. ועד שבגאולה תיראה הקשת ב"גווני נהירין".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31656&st=&pgnum=363&hilite= ד"ה את קשתי נתתי בענן] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=65 ליקוטי שיחות חלק טו שיחה ג לפרשת נח] {{*}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&st=&pgnum=193 בתרגום ללה"ק בספר שערי אמונה].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[המבול]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/2734264 הקשת בענן: מה משמעות הקשת ביהדות]''' {{בית חבד}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורה ומדע]]<br />
[[קטגוריה:פרשת נח]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%9D&diff=494734רשב"ם2021-09-19T13:12:53Z<p>בינימין ר: ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Show-photo-icon.jpg|ממוזער|ציור של הרשב"ם]]<br />
{{דמות<br />
|שם=רשב"ם<br />
|תאריך לידה=בין השנים ד'תת"מ - ד'תתמ"ה<br />
|תאריך פטירה=ד'תתקי"ח<br />
}}<br />
רבי '''שמואל בן רבי מאיר''' (הרשב"ם) היה מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, מגדולי ה[[ראשונים]] מפרש ה[[תורה שבכתב|מקרא]], [[גמרא|התלמוד]], ומראשוני [[תוספות|בעלי התוספות]]. בן בתו של [[רש"י]] ואחיו הבכור של [[ריב"ם]] ו[[רבינו תם]] ו[[רבי שלמה המדקדק]]. נולד בעיר רומרוג (Rameru) ב[[צרפת]], בין השנים ד' אלפים תת"מ-תתמ"ה (1085-1080).<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרשב"ם נולד בעיר רמרוג (Ramerupt) שבצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רמרו. לרבי מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה ילדים: יצחק, שמואל ויעקב (וייתכן שגם שלמה). בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות: יצחק – ריב"ם, נפטר בחיי אביו בגיל צעיר; הבן יעקב היה למנהיג יהדות [[צרפת]] וידוע יותר כרבנו תם; הבן שמואל הוא הרשב"ם.<br />
<br />
למד תורה מפי חכמי לותיר, וביחוד אצל אביו רבי מאיר, חתנו של רש"י, ואף אצל רש"י אבי אמו. עוד בחיי רש"י הגיע רשב"ם למעלה רמה ב[[תורה]] והיה מתווכח עם רש"י זקנו על פירושי מקראות ובעניני [[הלכה]], ורש"י הכיר את כוחו בתורה ולפעמים הודה לדבריו.<br />
<br />
מקום מגוריו היה בטרוייש' ויש שהתגורר במקומות שונים בצרפת. פעם דרש בעיר פאריש, וזמן מה ישב בעיר קאם, שם נולד לו בן בנו רבי יוסף מקאם.<br />
<br />
שנת פטירתו אינה ידועה בבירור ונראה שנפטר לאחר שנת תתקי"ח (1158).<br />
<br />
===שיטתו בפירוש התורה===<br />
הרשב"ם היה מגדולי הפשטנים בפרוש הפסוקים, ואף הביא כמה פעמים פשטים הסותרים את הגישה ההלכתית של חז"ל.<br />
<br />
הרשב"ם היה גם מ[[בעלי התוספות]], ונהג ליישב קושיות ולדייק בגרסאות ה[[גמרא]].<br />
<br />
==התייחסות הרבי אליו==<br />
במענה לטענות של רבני הציונות הדתית שהוכיחו את שיטתם ממדרשים, ומקורות נוספים שאינם הלכתיים, כתב הרבי, שישנם מקורות רבים בתורה ברבדיה השונים שאינם להלכה ואף נוגדים לגמרי את ההלכה. וכדוגמא לכך הביא את פירוש הרשב"ם ברמת ה[[פשט]] שיום ה[[שבת]] מתחיל בעלות השחר של היום השביעי, ולא בשקיעה בלילה שלפניו, ומוסיף הרבי שוודאי הרשב"ם לא נהג כך בפועל, ואף סבר שמי שינהג כך יהיה חייב סקילה. ואם כן אין לפסוק הלכה למעשה מכל פירוש המופיע בתורה.{{מקור}}<br />
<br />
{{ראשונים}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי התוספות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%9D&diff=494733רשב"ם2021-09-19T13:12:23Z<p>בינימין ר: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Show-photo-icon.jpg|ממוזער|ציור של השרב"ם]]<br />
{{דמות<br />
|שם=רשב"ם<br />
|תאריך לידה=בין השנים ד'תת"מ - ד'תתמ"ה<br />
|תאריך פטירה=ד'תתקי"ח<br />
}}<br />
רבי '''שמואל בן רבי מאיר''' (הרשב"ם) היה מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, מגדולי ה[[ראשונים]] מפרש ה[[תורה שבכתב|מקרא]], [[גמרא|התלמוד]], ומראשוני [[תוספות|בעלי התוספות]]. בן בתו של [[רש"י]] ואחיו הבכור של [[ריב"ם]] ו[[רבינו תם]] ו[[רבי שלמה המדקדק]]. נולד בעיר רומרוג (Rameru) ב[[צרפת]], בין השנים ד' אלפים תת"מ-תתמ"ה (1085-1080).<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרשב"ם נולד בעיר רמרוג (Ramerupt) שבצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רמרו. לרבי מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה ילדים: יצחק, שמואל ויעקב (וייתכן שגם שלמה). בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות: יצחק – ריב"ם, נפטר בחיי אביו בגיל צעיר; הבן יעקב היה למנהיג יהדות [[צרפת]] וידוע יותר כרבנו תם; הבן שמואל הוא הרשב"ם.<br />
<br />
למד תורה מפי חכמי לותיר, וביחוד אצל אביו רבי מאיר, חתנו של רש"י, ואף אצל רש"י אבי אמו. עוד בחיי רש"י הגיע רשב"ם למעלה רמה ב[[תורה]] והיה מתווכח עם רש"י זקנו על פירושי מקראות ובעניני [[הלכה]], ורש"י הכיר את כוחו בתורה ולפעמים הודה לדבריו.<br />
<br />
מקום מגוריו היה בטרוייש' ויש שהתגורר במקומות שונים בצרפת. פעם דרש בעיר פאריש, וזמן מה ישב בעיר קאם, שם נולד לו בן בנו רבי יוסף מקאם.<br />
<br />
שנת פטירתו אינה ידועה בבירור ונראה שנפטר לאחר שנת תתקי"ח (1158).<br />
<br />
===שיטתו בפירוש התורה===<br />
הרשב"ם היה מגדולי הפשטנים בפרוש הפסוקים, ואף הביא כמה פעמים פשטים הסותרים את הגישה ההלכתית של חז"ל.<br />
<br />
הרשב"ם היה גם מ[[בעלי התוספות]], ונהג ליישב קושיות ולדייק בגרסאות ה[[גמרא]].<br />
<br />
==התייחסות הרבי אליו==<br />
במענה לטענות של רבני הציונות הדתית שהוכיחו את שיטתם ממדרשים, ומקורות נוספים שאינם הלכתיים, כתב הרבי, שישנם מקורות רבים בתורה ברבדיה השונים שאינם להלכה ואף נוגדים לגמרי את ההלכה. וכדוגמא לכך הביא את פירוש הרשב"ם ברמת ה[[פשט]] שיום ה[[שבת]] מתחיל בעלות השחר של היום השביעי, ולא בשקיעה בלילה שלפניו, ומוסיף הרבי שוודאי הרשב"ם לא נהג כך בפועל, ואף סבר שמי שינהג כך יהיה חייב סקילה. ואם כן אין לפסוק הלכה למעשה מכל פירוש המופיע בתורה.{{מקור}}<br />
<br />
{{ראשונים}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי התוספות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Show-photo-icon.jpg&diff=494732קובץ:Show-photo-icon.jpg2021-09-19T13:12:02Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>ציור של הרשב"ם</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%9D&diff=494731רשב"ם2021-09-19T13:10:14Z<p>בינימין ר: ניסוח</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רשב"ם<br />
|תאריך לידה=בין השנים ד'תת"מ - ד'תתמ"ה<br />
|תאריך פטירה=ד'תתקי"ח<br />
}}<br />
רבי '''שמואל בן רבי מאיר''' (הרשב"ם) היה מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, מגדולי ה[[ראשונים]] מפרש ה[[תורה שבכתב|מקרא]], [[גמרא|התלמוד]], ומראשוני [[תוספות|בעלי התוספות]]. בן בתו של [[רש"י]] ואחיו הבכור של [[ריב"ם]] ו[[רבינו תם]] ו[[רבי שלמה המדקדק]]. נולד בעיר רומרוג (Rameru) ב[[צרפת]], בין השנים ד' אלפים תת"מ-תתמ"ה (1085-1080).<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
הרשב"ם נולד בעיר רמרוג (Ramerupt) שבצפון צרפת. אחת משלוש בנותיו של רש"י, יוכבד, נישאה לרבי מאיר בן שמואל מהעיר רמרו. לרבי מאיר ויוכבד נולדו שלושה או ארבעה ילדים: יצחק, שמואל ויעקב (וייתכן שגם שלמה). בנים אלו היו לראשוני בעלי התוספות: יצחק – ריב"ם, נפטר בחיי אביו בגיל צעיר; הבן יעקב היה למנהיג יהדות [[צרפת]] וידוע יותר כרבנו תם; הבן שמואל הוא הרשב"ם.<br />
<br />
למד תורה מפי חכמי לותיר, וביחוד אצל אביו רבי מאיר, חתנו של רש"י, ואף אצל רש"י אבי אמו. עוד בחיי רש"י הגיע רשב"ם למעלה רמה ב[[תורה]] והיה מתווכח עם רש"י זקנו על פירושי מקראות ובעניני [[הלכה]], ורש"י הכיר את כוחו בתורה ולפעמים הודה לדבריו.<br />
<br />
מקום מגוריו היה בטרוייש' ויש שהתגורר במקומות שונים בצרפת. פעם דרש בעיר פאריש, וזמן מה ישב בעיר קאם, שם נולד לו בן בנו רבי יוסף מקאם.<br />
<br />
שנת פטירתו אינה ידועה בבירור ונראה שנפטר לאחר שנת תתקי"ח (1158).<br />
<br />
===שיטתו בפירוש התורה===<br />
הרשב"ם היה מגדולי הפשטנים בפרוש הפסוקים, ואף הביא כמה פעמים פשטים הסותרים את הגישה ההלכתית של חז"ל.<br />
<br />
הרשב"ם היה גם מ[[בעלי התוספות]], ונהג ליישב קושיות ולדייק בגרסאות ה[[גמרא]].<br />
<br />
==התייחסות הרבי אליו==<br />
במענה לטענות של רבני הציונות הדתית שהוכיחו את שיטתם ממדרשים, ומקורות נוספים שאינם הלכתיים, כתב הרבי, שישנם מקורות רבים בתורה ברבדיה השונים שאינם להלכה ואף נוגדים לגמרי את ההלכה. וכדוגמא לכך הביא את פירוש הרשב"ם ברמת ה[[פשט]] שיום ה[[שבת]] מתחיל בעלות השחר של היום השביעי, ולא בשקיעה בלילה שלפניו, ומוסיף הרבי שוודאי הרשב"ם לא נהג כך בפועל, ואף סבר שמי שינהג כך יהיה חייב סקילה. ואם כן אין לפסוק הלכה למעשה מכל פירוש המופיע בתורה.{{מקור}}<br />
<br />
{{ראשונים}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי התוספות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=494730אסף חנוך פרומר2021-09-19T13:08:43Z<p>בינימין ר: ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב אסף פרומר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אסף פרומר נואם ב[[סיום הרמב"ם]] ב-[[770]]]]<br />
הרב '''אסף חנוך פרומר''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1974. כותב תחת שם העט '''א. אברהם''') - הינו מרצה מבוקש המכהן כ[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[קריית שמואל]], בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]], וב[[שלוחים|שלוחי הרבי]] ב[[חיפה]].פרומר ייסד ומנהל בית חב"ד בטרמינל הנוסעים בעיר, וסופר מוכשר בעל טור ב[[שבועון בית משיח]], מהעורכים הראשיים של בית ההוצאה לאור [[ממש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב פרומר נולד ב[[קריית שמואל]] שב[[חיפה]] ב[[ט"ו אלול]] [[תשל"ד]] לאביו הרב [[שמואל פרומר]] ולאמו מרת דבורה. בצעירותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]]. למשך כמעט שנה למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון|תומכי תמימים במוריסטאון]] עד יום א' כ"ד מנחם אב תנש"א שאז עבר ב[[חלוקת דולרים]] ולאחר שקיבל (כרגיל) דולר עם האיחול "ברכה והצלחה" הודיע שנוסע באותו יום לארץ הקודש והרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: "תתן לצדקה בכל המקומות שתהיה". בשנת [[תשנ"ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
עם סיום לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטל, בתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מ[[ביתר עלית]], ועבר להתגורר בקהילת חב"ד ב[[קריית שמואל]].<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
הרב פרומר משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]. פעיל ומרצה במטה [[שבע מצוות לשבעים אומות]].<br />
<br />
עוסק בתרגום ועריכת ספרים ומאמרים, ביניהם את מאמרי הרב [[יהושע דוברבסקי]] ואת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] שפורסמו בשנים האחרונות ב"[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]". כיום הרב פרומר הינו העורך הראשי של [[מכון ממ"ש]] ושל [[מאמר מבואר|מערכת מאמר מבואר]].<br />
<br />
הרב פרומר כותב מאמרי הגות בעניינים אקטואליים העומדים על הפרק, ב[[שבועון בית משיח]] תחת שם העט א. אברהם. מאמריו מתאפינים בשפה 'פנימית' ורומזת, המובנת לעיתים רק למתמצאים בנבכי הסוגיות בהם הוא עוסק. מאפיין נוסף, הוא השימוש בהומור וסגנון כתיבה חופשי.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] יזם את הקמת דוכן חב"ד בנמל הנוסעים של מפרץ חיפה, ממנו יוצאות ספינות תיירות עמוסות בנוסעים, ואף החל לפעול בתפעולו של המקום תחת הנהלת בית חב"ד המרכזי בחיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77524 בלעדי: דוכן חב"ד נפתח בטרמינל הנוסעים בנמל חיפה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
חתנו - הרב מנחם מענדל הלפרין.<br />
==ספריו==<br />
'''ספרים בעריכתו:'''<br />
*אלבום '''[[משיח תמונות ורגעים]]'''.<br />
*ספר '''[[מאמר מבואר]]''' המאגד כמה מחוברות המאמרים המבוארים.<br />
*'''[[הגדה של פסח]]''' עם פירוש עממי - בהוצאת ממ"ש.<br />
<br />
'''ספרים שהיה שותף בעריכתם:'''<br />
*'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]'''.<br />
*'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''' - הרב [[ראובן דונין]].<br />
*'''[[קהל גדול]]'''.<br />
*'''[[החמה וברכתה]]'''.<br />
*'''[[נביא מקרבך]]'''.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%90%D7%A1%D7%A3%20%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A8 כתבות הקשורות עם הרב פרומר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
*[http://www.hageula.com/news/press/23.html מבוא לספר [[קהל גדול]] מעטו של הרב אסף פרומר] {{הגאולה}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51063 'הגות וואך' על כינוס השלוחים] - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55597 שיעור בנושא 'קבלת המלכות' מהרב פרומר] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68479 הנשים תצעדנה לפני המחנה] - נאומו של הרב פרומר {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/11337.html צריך לצעוק "יחי המלך" ברעש כזה עד ש"תבקע הארץ"] {{וידאו}} {{הגאולה}} כינוס נשים כ"ח [[ניסן]] תש"ע<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/?no_pd#!g=1&url=article&id=75983 טעימה מבית הספר לתורת הגאולה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2316 הטלויזיה מסקרת את ההגדה החדשה ● וידאו]''' - {{וידפו|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פרומר, אסף חנוך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=494729משיח תמונות ורגעים2021-09-19T13:03:21Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משיח תמונות ורגעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת האלבום]]<br />
'''משיח תמונות ורגעים''' הינו אלבום המציג את פועלו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בעזרת תמונות.<br />
<br />
באלבום כ240 עמודי צבע ברמה גרפית גבוהה. <br />
<br />
האלבום הוצא לאור על ידי [[מכון ממ"ש]] בעריכתם של הרב [[אסף חנוך פרומר]] ור' אלעד קנטור (אוהד בר סלע).<br />
<br />
האלבום נמכר ברשת חנויות הספרים "סטימצקי", "צומת ספרים", ו"דיונון". האלבום גם זוכה לפופולאריות גבוהה בקרב כל רובדי הציבור.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47193 "להביא את הרבי לציבור הרחב" ● וידאו] - {{וידפו|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47153 מעריב על "אלבום משיח"] - {{אינפו|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42782 איך הפך אלבום על הרבי להצלחה המונית? ● סקירה] - {{אינפו|}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]]<br />
[[קטגוריה:ספרי אסף פרומר]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=494728משיח תמונות ורגעים2021-09-19T13:02:16Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משיח תמונות ורגעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת האלבום]]<br />
'''משיח תמונות ורגעים''' הינו אלבום המציג את פועלו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בעזרת תמונות.<br />
<br />
באלבום כ240 עמודי צבע ברמה גרפית גבוהה. <br />
<br />
האלבום הוצא לאור על ידי [[מכון ממ"ש]] בעריכתם של הרב [[אסף חנוך פרומר]] ור' אלעד קנטור (אוהד בר סלע).<br />
<br />
האלבום נמכר ברשת חנויות הספרים "סטימצקי", "צומת ספרים", ו"דיונון". האלבום גם זוכה לפופולאריות גבוהה בקרב כל רובדי הציבור.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47193 "להביא את הרבי לציבור הרחב" ● וידאו] - {{וידפו|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47153 מעריב על "אלבום משיח"] - {{אינפו|}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42782 איך הפך אלבום על הרבי להצלחה המונית? ● סקירה] - {{אינפו|}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]]<br />
[[קטגוריה:ספרי אסף פרומר]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=494008משה יהודה רייכמן2021-09-15T20:32:09Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה יהודה רייכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה יהודה רייכמן]]<br />
הרב '''משה יהודה הכהן רייכמן''' ([[תרס"ד]] - [[י"ד ניסן]] [[תשל"א]]) היה [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]], ושימש בקודש כארבעים [[שנה]] בהם העמיד תלמידים הרבה, והפיץ את [[תורת החסידות]]. התייחד ב[[עבודת התפילה]] שלו ביגיעה וב[[דביקות]] עצומה וכן במעשי [[צדקה]] ו[[חסד]] ו[[חינוך]] בניו מתוך [[מסירות נפש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב משה יהודה נולד ב[[עיירה]] גרודזיסק שעל יד [[ורשה]] שב[[פולין]] בשנת [[תרס"ד]] לאביו ה[[חסיד]] הרב אליעזר צבי רייכמן (הי"ד) ולאמו מרת גולדה טויבע. בין השנים [[תרפ"ב]] ל[[תרפ"ה]] למד ב[[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים בורשה]] ולאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] ולמד בישיבת [[תורת אמת]] אצל הרב הגאון [[שלמה זלמן הבלין]]. הרב הבלין לקחו לחתן לבתו שרה נחמה, ולאחרי פטירת גיסו הרב [[אלתר שימחוביץ]] החליף את מקומו כ[[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] ליווה את [[אדמו"ר הריי"צ]] לאורך כל [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסעו בארץ הקודש]]. באותה תקופה, אשתו מרת שרה נחמה הייתה מבשלת בישיבת תורת אמת, וכשהגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ - אכל רק מבישוליה.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ט]] נאסר על ידי המשטרה הבריטית בעוון רכישת [[מזון]] בשוק השחור, ושוחרר לאחר שהרב [[אפרים וולף]] התייצב בתחנה והעיד כביכול שהוא היה זה שרכש את המזון.<br />
<br />
היה חסיד של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ומקושר להם בלב ונפש עד כדי [[מסירות נפש]] ממש.<br />
<br />
נחשב ל[[בעל שמועה]] גדול, ומחברת פרי עטו המלקטת סיפורים ושמועות מתולדות החסידות יצאה בתשורה לנישואי נכדיו. כפר חב"ד, [[אלול]] [[תשנ"ז]].<br />
<br />
נפטר ב[[י"ד ניסן]] [[תשל"א]] ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב שלום דובער רייכמן, חיפה-ירושלים.<br />
*בנו, הרב יעקב יצחק רייכמן, כפר חב"ד.<br />
*בתו, מרת מלכה רבקה אשת הרב חיים רבינוביץ, ירושלים.<br />
*בנו, הרב אליהו דוד רייכמן, קריית גת-ירושלים.<br />
*בנו, הרב [[יחזקאל רייכמן]], תל אביב.<br />
*בנו, הרב [[שלמה זלמן רייכמן]], בני ברק.<br />
*בנו, הרב שמואל רייכמן, בני ברק-ברזיל.<br />
*בתו, מרת שיינא-יפה אשת הרב יצחק גינזבורג, בני ברק.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[סיפורי חסידים]] שנרשמו מפיו, נלקטו ב[[תשורה]] לנישואי צאצאיו שניאור זלמן ודינה מינצע רייכמן, י"א תמוז תשנ"ז<br />
*הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://drive.google.com/file/d/1C-ZtJi5x127kmzs1AsqlSDEgQkoWGYh8/view?usp=drivesdk התוועדויות וסיפורי חסידים שנרשמו מפיו] {{PDF}} {{בית משיח}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:רייכמן, משה יהודה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רייכמן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&diff=494007רבי שמעון בן חלפתא2021-09-15T20:30:37Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''רבי שמעון בן חלפתא''' היה [[תנא]]בימיו של [[רבי יהודה הנשיא]] uכבר היה לעת זקנותו{{הערה|1=ראה [[מסכת שבת]] קנ"ב, סלעים נעשו גבוהים. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15964&hilite=a83d618a-cccb-417e-b66e-589c0b651905&st=חלפתא&pgnum=244 התוועדויות תשמ"ו ח"ד עמוד 248]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/7/57.htm?q=שמעון%20בן%20חלפתא תורת שמואל תרל"ג ח"א עמוד נ"ז].}}.<br />
<br />
הוא מובא בסוף מסכת נדה במאמרו הידוע "לא מצא [[הקדוש ברוך הוא]] כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום", ובכך סיים רבינו הקדוש את המשניות, כדי לסיים בענין השלום{{הערה|הרבי, שם.}}.<br />
<br />
לפי סדר הדורות ועוד ספרים, התנא הידוע [[רבי יוסי]] בן חלפתא היה אחיו.<br />
<br />
היה גם רבי שמעון בן חלפתא נוסף שהיה [[אמורא]]{{הערה|חלפתא תורת מנחם תשט"ז חלק שני שיחת שבת פרשת בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון. בשם [[רש"י]] (בעל ידי) מו"ק ט, ב. וראה מפרשי המשנה סוף עוקצין.}} וככל הנראה היו שני רבי שמעון בן חלפתא{{הערה|אם כי ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15964&hilite=a83d618a-cccb-417e-b66e-589c0b651905&st=חלפתא&pgnum=244 התוועדויות תשמ"ו ח"ד עמוד 248] אומר הרבי שמדובר באותו אדם.}}.<br />
<br />
ענינו היה העלאת ניצוצות ממקום הטומאה (שם עון) מעולם החילוף (חלפתא){{הערה|עבודת ישראל פרשת בהר}}.<br />
<br />
הוא היה [[עני]] מרוד, ולא היה לו להוצאות שבת ויום-טוב. והתפלל על כך, וניתנה לו אבן טובה מן השמים, ומכרה והוציא את הממון על הוצאות שבת ויום-טוב. כשראתה זאת אשתו, שאלה אותו על כך, וסיפר לה כל המעשה, ואמרה שאינה מסכימה לזה, כי לעתיד לבוא "יהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא". הלך ר' שמעון בן חלפתא ל[[שדה]] והתפלל, וחזרו ונטלו אותה ממנו{{הערה|שמות רבה פנ"ב ג, ומדרש תהלים. וראה ביאורי הרבי בענין, שם.}}.<br />
<br />
ומסיים במדרש: "רבותינו אמרו, הנס השני גדול מן הראשון", כי "משמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי"{{הערה|[[תענית]] כה, א (לגירסת העין יעקב והב"ח). הובא במת"כ לשמות רבה שם}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2761 רבי שמעון בן חלפתא] מתוך [[שיחות לנוער]] - {{חב}}<br />
{{תנאים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תנאים|שמעון]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_(%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A8)&diff=494006אברהם אליהו ניימרק (הנובר)2021-09-15T20:29:20Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>הרב '''אברהם אליהו ניימרק''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא איש חינוך, ממייסדי בית חב"ד בשכונת 'שערי עליה' ב[[לוד]], שפעל רבות עם יוצאי רוסיה. משמש כיום בשליחות הרבי בעיר הנובר שב[[גרמניה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ניימרק נולד ב[[ברית המועצות]] בשנת [[תש"ח]] לאביו הרב [[שמואל דוד ניימרק]] ולאמו מרת זלטה, ונקרא בברית על שם זקנו הרב [[אברהם אליהו ניימרק]] 'הרב מיעסענטוקי', מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] שניהל את ה'[[חיידר]]' ב[[רוסטוב]] בתקופת מהפכת אוקטובר.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] הצליחה משפחתו לצאת מ[[רוסיה]] והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]], וב[[חודש תשרי]] [[תשל"ג]] נסעו לרבי וזכו ל[[יחידות]] שארכה כעשר דקות את רובם הקדיש הרבי לשיחה עם בנה אברהם אליהו, כאשר במהלך החודש הוא נכנס ללמוד ב'אהלי תורה' ונותר ללמוד שם בברכת הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=270&CategoryID=373 תמליל היחידות בתוך שבועון 'התקשרות' גליון 476].}}, שבמענה לשאלה האם להשאיר את הבן ללמוד בסמיכות לחצר הרבי למרות הריחוק מהמשפחה, קם מכסאו ופסק בנחרצות 'ודאי'.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת חסיה בת הרב [[שלום אורי נתן נטע ברכהן]], התיישב בשיכון חב"ד ב[[לוד]] והחל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה המקומי.<br />
<br />
בשנת תש"נ ייסד יחד עם ידידו הרב [[אברהם חזן]] את בית חב"ד בשכונת 'שערי עליה' בעיר, והיה שותף מרכזי בארגון הפעילות שהתרכזה בעיקר בעולם דוברי רוסית, בעוד רעייתו עסקה בהוראה בשליחות הרבי במכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]], לאחר פטירתו הטראגית של שליח הרבי בהנובר שבגרמניה הרב [[בני וולף]] עקב [[נגיף הקורונה]], נסע עם זוגתו להצטרף לשלוחי הרבי בעיר ולמלא את מקומו, לצד רעייתו של הרב וולף שנותרה לפעול בשליחות הרבי במקום. ביציאה לשליחות היתה סגירה מעגל בשל העובדה כי חמיו של הרב ניימרק היה ידיד נפש של אבי משפחת וולף החב"דית, הרב [[אפרים וולף]] שאף סייעו זה לזה לצאת מרוסיה, וכן בשל העובדה שמשפחת חמיו הרב ברכהן יצאו אף הם בברכת הרבי לשליחות בלטביה בגיל דומה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב אלכסנדר זוסמן (זושא) ניימרק - שליח הרבי איי נאפה, קפריסין.<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק ניימרק - משלוחי הרבי ב[[חברון]].<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל ניימרק.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''לכי לך להנובר''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1881 עמוד 10<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/126838 אחרי שיצא לשליחות מפתיעה בהנובר, הרב ניימרק בראיון מיוחד]''', מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1876 עמוד 49 {{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ניימרק, אברהם אליהן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A8&diff=494005שיחת משתמש:בינימין ר2021-09-15T20:15:01Z<p>בינימין ר: הסרת כל התוכן מהדף</p>
<hr />
<div></div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%94_%D7%94%D7%90-%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%9C%D7%90&diff=494004אתה הא-ל עושה פלא2021-09-15T20:12:18Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br />
הניגון '''אַתָּה הָקֵל''' הוא ניגון חסידי עליז של חסידי חב"ד ברוסיה אשר הותאם למילים במזמור ה[[תהלים ע"ז]] לכבוד יום הולדתו ה-76 של הרבי מליובאוויטש בי"א ניסן תשל"ח.<br />
<br />
מילות הניגון: '''אַתָּה הָקֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ: גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה:'''<br />
<br />
פי' המצודת דוד: אתה הא-ל - ולא אחר. הודעת - פרסמת עוזך בין העמים: <br />
<br />
בזרוע - בכח זרועך גאלת את עמך ממצרים. בני יעקב ויוסף - כי יעקב ילדם ויוסף כלכלם ברעב לזה נקראים על שם שניהם.<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A4&diff=494003יונה איידלקופ2021-09-15T20:11:01Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:3-23.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יונה איידלקופ]]<br />
[[קובץ:חדת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יונה איידלקופ עם ילדי מוסד [[חדרי תורה אור]]]]<br />
הרב [[יונה איידלקופ]] (? - [[תשכ"ז]]) שכונה בפי חסידים "ר' יונה רוסטובע'ר", וכונה על ידי [[הרבי]] בשם "ר' יונה עושה אידישקייט", היה עסקן רב פעלים ב[[רוסטוב]] ובתחום החינוך בארץ הקודש. בנוסף עך כך ניהל את רשת מוסדות [[חדרי תורה אור]]. לאחר פטירתו כתב עליו הרבי "ורבים השיב מעוון".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' יונה נולד ב[[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]]. ובצעירותו העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל[[רוסטוב]], שם נתוודע לעדת חסידי ליובאוויטש. בתוך תקופה לא ארוכה היה לחסיד נלהב. לאחר נישואיו קבע את מגוריו ברוסטוב והתגורר שם יחד עם רעייתו מרת ויטא עד ל[[מלחמת העולם השנייה]]. ברוסטוב השתתף בהעברת ה'ציון' של [[אדמו"ר הרש"ב]] לפי הוראות הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי.<br />
<br />
===עסקן חינוכי בארץ הקודש===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חדרי תורה אור]]}}<br />
לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את [[ברית המועצות]], ולאחר נדודים הגיע ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. בארץ מצא כר נרחב לפעילות ב[[הפצת המעיינות]] חוצה. יחד עם הרב [[משה ירוסלבסקי]] אירגן את הקמת [[חדרי תורה אור]] בכל רחבי הארץ. בחדרי תורה אור למדו תלמידים רבים תורה. כמו כן פעל בתחום החינוך בדרכים מגוונות.<br />
<br />
במסגרת פעילותו הרבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. הייתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב"ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס ל[[יחידות]] לרבי. כששמע כי שר או פקיד בכיר נוסע ל[[ארצות הברית]] היה מתייצב בלשכתו ומדבר על ליבו להיכנס ליחידות.<br />
<br />
קשרים אלה ניצלו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] למען [[הפצת המעיינות]] וה[[מבצעים]].<br />
<br />
תפקיד מוגדר לא היה לו אבל השמחה שלו והחביבות שלו קנו את כולם. כשהיו מגיעים ראשי השלטון ל[[כפר חב"ד]] היה תמיד בין מקבלי הפנים, כשהיו ראשי העסקנים והרבנים מבקרים אצל הפרזידנט [[שז"ר]] היה הוא תמיד מצטרף למשלחת ולא בכדי. הפרזידנט שז"ר התבטא לא אחת כי הוא מחבב את ר' יונה.<br />
<br />
===פעילות מאחורי מסך הברזל===<br />
קשר מיוחד וחשאי היה לו לר' יונה עם יהדות [[ברית המועצות]]. הוא שלח לחסידים שהתגוררו מאחורי מסך הברזל חבילות ובהם אוכל כשר ותשמישי קדושה, וכן דאג בדרכים שונות לקברי [[רבותינו נשיאינו]].<br />
<br />
הוא היה מעשרה החסידים שהעבירו את אדמו"ר הרש"ב מהבית החיים הישן ברוסטוב לבית החיים החדש במסי"נ ושלח אח"כ מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו מתאר את כל מה שעבר עליהם בלילה הזה. פעולות אלו הסתיר מכל הסובבים אותו, ורק בין השורות במכתבים שכתב לו הרבי אפשר ללמוד על פעולות חשאיות אלו.<br />
<br />
===שנותיו האחרונות===<br />
ר' יונה היה משכים בבוקר מוקדם ויוצא את ביתו ורק בערב היה שב. כל היום עסק במבצעים, חינוך, [[מבצע תפילין]] ועוד. על אף גילו המתקדם תמיד רץ לעסוק במבצעים. את מבצע תפילין החל עוד שנים רבות, לפני שהרבי הכריז על המבצע.<br />
<br />
נפטר בתחילת שנת [[תשכ"ז]]. בשנה זו החל מבצע תפילין, ותמונתו מניח [[תפילין]] עם עוברים ושבים, התנוססה בעלון הראשון של מבצע תפילין.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[זאוויל איידלקופ]].<br />
*בתו, מרת רבקה אשת הרב [[ישראל נתן סלאווין]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור זלמן ברגר, '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בהוצאת המשפחה, [[תשס"ז]].<br />
*'''עושה אידישקייט''', תולדות הרה"ח ר' יונה איידלקאפף, תשורה משמחת הנשואין של דוד וחיה פולטוראק, ט' שבט תשע"ב.<br />
בספר "הפרטיזן של הרבי" בפרקים הראשונים מסופר על הקשר שלו והחברות עם ר' זושא וילימובסקי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*עודד גור, '''[https://col.org.il/news/122322 ר' יונה דואג ל"אידישקייט"]''', בתוך עיתון 'הצופה' (תשט"ז) {{COL}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: איידלקופ יונה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים ברוסטוב]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ז]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&diff=494002עולא2021-09-15T20:10:16Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>{{חז"ל|<br />
|דור=דור השני והשלישי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[ארץ ישראל]]<br />
|רבותיו=[[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] ו[[רבי יוחנן]]<br />
|חבריו=<br />
|בית מדרש=[[ישיבת טבריה]]<br />
}}<br />
'''עולא''' היה [[אמורא]] בזמנו של [[רבה בר רב הונא]], תלמידם של [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] ו[[רבי יוחנן]].<br />
<br />
היה [[צדיק]] גמור, ולא חשש שיבוא לידי הרהור, עד שכשהיה מגיע מבית המדרש לבית אביו, היה מנשק את אחיותיו, למרות שהדבר אסור על פי ההלכה לסתם יהודי{{הערה|1=שבת יג, ב. תוס' שם.}}{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ט]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=38dccb53-1479-4945-ba1c-8a5f8adfb548&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=307 ח"א].}} שאינו בדרגה של [[צדיק גמור]].<br />
<br />
עולא נהג לרדת לעיתים תכופות ל[[בבל]]. הוא שימש כמתווך בין הישיבות הארצישראלית לישיבות הבבליות, ומסר הלכות ומנהגים מאמוראי הארץ לאמוראי בבל. בכך נמנה עולא על ה'נחותי', שהיו קבוצה של אמוראים שירדו ועלו חליפות בין מרכזי התורה שבשתי הארצות. הם נקראו גם "רבותינו היורדין מארץ ישראל".<br />
<br />
עולא [[הסתלקות|נפטר]] בבבל. כשהרגיש שהוא עוד מעט עומד להסתלק מהעולם הזה, הוא התעצב מאוד על שלא זכה למות ב[[ארץ ישראל]]. רבים ניחמוהו בכך שהבטיחו לו שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל, אך הוא לא התנחם בכך, באומרו "מה הנאה לי שאני מאבד מרגליתי (נשמתי) בארץ טמאה. אינו דומה הפולטה בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה."<br />
לאחר מות עולא ספד לו רבי אלעזר רבו, ובסופדו קרא: "אתה, עולא, על אדמה טמאה תמות?!"<br />
<br />
חז"ל אמרו על עולא שהיה שוקד בתורה תמיד ועם כל זה לא החזיק טובה לעצמו. בחסידות מוסבר שרק מי שלומד תורה מתוך ביטול עצמי להקב"ה וללא כל כוונה של כבוד וכדומה יכול להשיג את שכל התורה, כמו תלמיד שדווקא על ידי הביטול לרבו הוא יכול לעמוד על דעת רבו{{הערה|שערי תשובה, שער התפילה כו, ב}}.<br />
{{אמוראים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אמוראים]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A&diff=465303הוצאת מעיינותיך2021-03-14T12:18:10Z<p>בינימין ר: ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מעיינותך.png|שמאל|ממוזער|250px|אחד הגיליונות, סיון תשע"ח]]<br />
'''הוצאת מעיינותיך''' היא מערכת הוצאה לאור הפועלת להפצת תורת החסידות, תולדות אדמו"רי חב"ד וההיסטוריה של התנועה החסידית.<br />
<br />
לצד ההוצאה לאור הקבועה של גליונות 'מעיינותיך - למחשבת חב"ד' לציבור התורני-כללי וגליון 'אור וחיות' לציבור החרדי, יצאו לאור במשך השנים על ידי המכון למעלה משישים ספרים.<br />
<br />
==גליון מעיינותיך==<br />
'''מעיינותיך - למחשבת חב"ד''' הינו רבעון חב"די המיועד לבני ישיבות, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
הגליון החל לצאת לאור בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[משה שילת]], שהחל לעסוק באותן שנים בהנגשת תורת חב"ד לתלמידי הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר. לאחר תקופה קצרה של כינוסים והרצאות שערך, התעורר ביקוש ללמוד את תורת חב"ד.<br />
<br />
לצורך כך, החל להוציא לאור רבעון שיעסוק בהגות חב"דית, וימלא את הצמאון ל[[תורת החסידות]] בשפה ובסגנון מתאים לספרות הנפוצה בציונות הדתית.<br />
<br />
הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשס"ד]]{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/01.pdf מעיינותיך למחשבת חב"ד - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי{{הערה|מעט קטן יותר מהגודל המקובל בעיתונות החרדית.}}. מתכונת זו נשמרת עד היום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"א]], יצאו לאור למעלה משישים גליונות, והם זמינים באתר של המערכת.<br />
<br />
===חברי המערכת===<br />
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב [[אליהו קירשנבאום]], והרב [[מנחם מענדל ברונפמן]].<br />
<br />
בראש הגליון מתפרסם בקביעות מאמר מהרב [[יואל כהן]], בכתיבת מאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[מנחם ברוד]], הרב [[יחזקאל סופר]], הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[נחום גרינוולד]].<br />
<br />
בנוסף, בכתיבת הגליון משתתפים רבנים בולטים בציבור הציוני-דתי, ביניהם: הרב יאיר דרייפוס ראש ישיבת שיח יצחק, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן, ועוד.<br />
<br />
===מעיינותיך לצעירים===<br />
במקביל לרבעון 'מעיינותיך' החל לצאת לאור בחודש כסלו [[תשס"ח]] גליון 'מעיינותיך לצעירים'{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/tzeirim/1.pdf מעיינותיך לצעירים - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}. כשמו, הגליון מיועד לנוער צעיר יותר והוא פועל במתכונת דומה מבחינה רעיונית, אך כתוב ברוח קלילה יותר ומלווה בתמונות ואיורים.<br />
<br />
עורכי הגליון היו הרב מנחם איתן והרב אייל לוגסי, והמערכת הוציאה תחת ידה תשעה גליונות כשהאחרון שבהם יצא לאור בחודש כסלו [[תש"ע]].<br />
<br />
==אור וחיות==<br />
[[קובץ:אור וחיות.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הגיליון העשירי, תשרי תשע"ח]]<br />
'''אור וחיות''' הינו ירחון חב"די המיועד לציבור הישיבתי הליטאי והציבור החרדי והחסידי, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].<br />
<br />
===הוצאה לאור===<br />
אור וחיות החל לצאת לאור בשנת [[תשע"ו]] על ידי הרב [[משה שילת]], כהמשך להצלחה הגדולה של הארגון שבניהולו בתכניות הלימוד 'לב לדעת' ובביקוש לגליון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]].<br />
<br />
הירחון מותאם מבחינת התכנים והעיצוב לבני הציבור הישיבתי-חרדי, וכולל סקירת אישים ידועים מעולם הישיבות שעסקו בלימוד תורת חב"ד וקיימו חליפות מכתבים עם רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים.<br />
<br />
הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת יריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי, והופץ בריכוזי הציבור החרדי.<br />
<br />
המגזין מודפס על עמודי כרומו צבעוני ומתפרסמים בו סקירות על אישים שונים מגדולי ישראל וקשריהם עם [[חסידות חב"ד]], שאלות ועיונים בעבודת ה' ובלימוד ספר התניא, והתוועדויות עם משפיעים חב"דיים, כשלצידם מתפרסמים מאמרים שכתבו גדולי חסידי חב"ד בדורות קודמים.<br />
<br />
===חברי המערכת===<br />
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן, הרב ישראל לב והרב מאיר אליאני.<br />
<br />
בכתיבת המאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שבתי סלבטיצקי]], הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
<br />
==ספרים בהוצאת מעיינותיך==<br />
*'''אוצר לקוטי שיחות''' - 6 כרכים<br />
*'''אוצר לקוטי שיחות - עם ביאורים''' - 12 כרכים<br />
*'''אוצר לקוטי שיחות 'לשיטתייהו''''<br />
*'''אוצר לקוטי שיחות - כלל ישראל'''<br />
*'''אוצר אגרות קודש'''<br />
*'''אוצר מאמרי חסידות'''<br />
*'''אוצר מרשימות הרבי הריי"צ'''<br />
*'''[[יום הולדת]] - ראש השנה האישי'''<br />
*'''התוועדות''' - סדרת התוועדויות כתובות, הרב אבן ישראל, הרב סלבטיצקי הרב גופין והרב חיטריק - 4 כרכים<br />
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' - 3 כרכים<br />
*'''היא שיחתי''' - 2חלקים<br />
*'''חסידות הלכה למעשה'''<br />
*'''לדעת להאמין''' - מאת הרב [[יחזקאל סופר]]<br />
*'''תניא - על פרשת דרכים'''<br />
*'''המועדים בחסידות'''<br />
*'''הערות ועיונים במנחת חינוך'''<br />
*'''סודו של הרבי'''<br />
*'''להבין חסידות'''<br />
*'''שבחי הבעל שם טוב - מהדורה מוערת'''<br />
*'''תשובות לשאלות החיים'''<br />
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני'''<br />
*'''נפשי תערוג'''<br />
*'''סיפורים שסיפר הרבי והוראות בעבודת השם'''<br />
*'''גם כשהפוך לי'''<br />
<br />
;ביוגרפיות והיסטוריה<br />
*'''חד בדרא''' - ספר הסוקר את תולדותיו הגותו ופועלו של הרבי<br />
*'''תולדות רבותינו נשיאינו''' - קיצור מסדרת [[ספר התולדות]], הסוקר את תולדותיהם של כל רבותינו נשיאינו בכרך אחד<br />
*'''בני הצמח צדק''' - מאת הרב [[עמרם בלוי]]<br />
*'''צמאה לך''' - תולדותיו של הבעל שם טוב, יוסי אליטוב ויאיר שרקי<br />
*'''ברגע האמת''' - הרבי והדיאולוג הבטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל<br />
<br />
<br />
;ספרי ביאורים בחסידות<br />
*'''[[דרך מצוותיך]] המבואר''' - 4 כרכים<br />
*'''[[תורה אור]] ולקוטי תורה המבואר''' - חנוכה ופורים<br />
*'''קונטרס התפילה - מבואר'''<br />
*'''קונטרס עץ החיים מבואר'''<br />
*'''קונטרס העבודה - מבואר'''<br />
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר האמצעי - מבואר'''<br />
*'''תהילים עם פניני החסידות''' - בצירוף ציורי של האמן ר' [[ברוך נחשון]], בשיתוף עם הוצאת קורן<br />
*'''תהילים עם ביאורי חסידות'''<br />
*'''סוגיות בחסידות'''<br />
*'''[[כתר שם טוב]] מפורש ומבואר''' - 2 כרכים<br />
*'''[[תניא]] עם ביאור משכיל לאיתן''' - מאת הרב [[יואל כהן]], 4 כרכים: אגרת התשובה, שער היחוד והאמונה<br />
*'''להבין ולהשכיל'''<br />
<br />
;ההדרה<br />
*'''בית רבי - מהדורה מוערת'''<br />
*'''ילקוט תורת הנפש על פי חב"ד'''<br />
<br />
;נשים<br />
*'''הרבי שלי'''<br />
*'''על כולנה'''<br />
*'''את עלית'''<br />
<br />
;ילדים<br />
*'''התהילים שלי''' - ספר תהילים מאוייר לילדים<br />
*'''התורה שלי''' - חומש מנוקד ומאוייר לילדים, 5 כרכים<br />
*'''הרבי של כולנו'''<br />
*'''סדרת 'הרגשונים'''' - כעס, עלבון<br />
*'''הדרך הארוכה והקצרה'''<br />
*'''כאן בונים'''<br />
*'''סדרת 'מאורי האש'''' - רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אדמו"ר הזקן, האחים הקדושים<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28284 אתר הבית]<br />
*גליונות [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28285 מעיינותיך לצעירים]<br />
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28821 מפתח חלקי לפי אישים למאמרים שפורסמו בגליון]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A8/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=464962משתמש:בינימין ר/ברוך גולדשטיין2021-03-11T11:49:01Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Baruch Goldstein.jpg|ממוזער|תמונה של ברוך גולדשטיין]]<br />
'''ברוך (קאפל) גולדשטיין''' (ה' בטבת ה'תשי"ז - י"ד באדר ה'תשנ"ד) היה רופא תושב קריית ארבע שידוע בתור המחולל הראשי של הטבח במערת המכפלה.<br />
<br />
<big>'''חייו'''</big><br />
<br />
ברוך גולדשטיין נולד כבנימין גולדשטיין בברוקלין שבניו יורק. דור שביעי לרבי שניאור זלמן מלאדי ולמד בישיבה דפלטבוש. היה תלמידו של הרב מאיר כהנא, אותו הכיר עוד בארצות הברית, והצטרף לפעילות של הליגה להגנה יהודית בארצות הברית.<br />
בבוקר פורים תשנ"ד הגיע גולדשטיין למערת המכפלה כשהוא לבוש במדי צה"ל וירה לעבר המתפללים המוסלמים ששם. הותקף בידי כמה מהמתפללים ונחבט למוות.</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A8/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=464961משתמש:בינימין ר/ברוך גולדשטיין2021-03-11T11:48:48Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Baruch Goldstein.jpg|ממוזער|תמונה של ברוך גולדשטיין]]<br />
ברוך (קאפל) גולדשטיין (ה' בטבת ה'תשי"ז - י"ד באדר ה'תשנ"ד) היה רופא תושב קריית ארבע שידוע בתור המחולל הראשי של הטבח במערת המכפלה.<br />
<br />
<big>'''חייו'''</big><br />
<br />
ברוך גולדשטיין נולד כבנימין גולדשטיין בברוקלין שבניו יורק. דור שביעי לרבי שניאור זלמן מלאדי ולמד בישיבה דפלטבוש. היה תלמידו של הרב מאיר כהנא, אותו הכיר עוד בארצות הברית, והצטרף לפעילות של הליגה להגנה יהודית בארצות הברית.<br />
בבוקר פורים תשנ"ד הגיע גולדשטיין למערת המכפלה כשהוא לבוש במדי צה"ל וירה לעבר המתפללים המוסלמים ששם. הותקף בידי כמה מהמתפללים ונחבט למוות.</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A8/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=464960משתמש:בינימין ר/ברוך גולדשטיין2021-03-11T11:48:34Z<p>בינימין ר: יצירת דף עם התוכן "תמונה של ברוך גולדשטיין ברוך (קאפל) גולדשטיין (ה' בטבת ה'תשי"ז - י..."</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Baruch Goldstein.jpg|ממוזער|תמונה של ברוך גולדשטיין]]<br />
ברוך (קאפל) גולדשטיין (ה' בטבת ה'תשי"ז - י"ד באדר ה'תשנ"ד) היה רופא תושב קריית ארבע שידוע בתור המחולל הראשי של הטבח במערת המכפלה.<br />
<br />
<big>'''חייו'''</big><br />
ברוך גולדשטיין נולד כבנימין גולדשטיין בברוקלין שבניו יורק. דור שביעי לרבי שניאור זלמן מלאדי ולמד בישיבה דפלטבוש. היה תלמידו של הרב מאיר כהנא, אותו הכיר עוד בארצות הברית, והצטרף לפעילות של הליגה להגנה יהודית בארצות הברית.<br />
בבוקר פורים תשנ"ד הגיע גולדשטיין למערת המכפלה כשהוא לבוש במדי צה"ל וירה לעבר המתפללים המוסלמים ששם. הותקף בידי כמה מהמתפללים ונחבט למוות.</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3_%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=464955יוסיף סטלין2021-03-11T11:30:24Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''יוסף סטלין''' ([[כ"ב כסלו]] ה'[[תרל"ט]] - [[י"ח אדר]] ה'[[תשי"ג]]) היה הדיקטטור השני של [[ברית המועצות]]. ידוע בשל אכזריותו הרבה והרציחות ההמוניות שהנהיג, ונחשב אחד הרודנים הגדולים והידועים בהיסטוריה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
<br />
נולד בעיר גורי שבגיאורגיה.<br />
<br />
בשנת ה'[[תרנ"ט]] החל בפעילות קומוניסטית מחתרתית, ותמך בשיטתו של [[ולדימיר לנין]] שיש לעשות הפיכה אלימה ב[[רוסיה]], כדי להעלות את המפלגה הקומוניסטית לשלטון.<br />
<br />
לאחר המהפכה הקומוניסטית, בה נטל חלק, נתמנה לחבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ועורך עיתון 'פראבדה'.<br />
<br />
בשנת ה'[[תרפ"ב]] מונה למזכיר הכללי של ברית המועצות, שהוא התפקיד הרם ביותר ברוסיה לאחר המנהיג - לנין.<br />
<br />
לאחר מותו של לנין בשנת ה'[[תרפ"ד]], מונו למלא את מקומו שלושה אנשים, ביניהם סטלין, אך עד שנת ה'[[תרפ"ח]] הצליח סטלין לבסס את מעמדו כמנהיג היחידי של ברית המועצות.<br />
<br />
===הטיהורים הגדולים===<br />
<br />
במהלך שנות כהונתו כמנהיג [[ברית המועצות]], הנהיג רציחות והגליות המוניות של מתנגדי השלטון הקומוניסטי, ובכללם רבים מחסידי חב"ד, ושל מתנגדיו הפוליטיים.<br />
<br />
מספרם הכולל של הנרצחים הגיע למיליוני בני אדם.<br />
<br />
את המאסרים והרציחות הוביל ראש הק.ג.ב. דאז, לברנטי בריה, שהוצא גם הוא להורג בתקופת שלטונו של מחליפו של סטלין, גאורגי מלנקוב.<br />
<br />
במהלך שנים אלו היו שלושה גלי מאסרים מרכזיים של חסידי חב"ד: בחודש אלול ה'[[תרצ"ה]], [[מאסר חסידים תרצ"ח|בחודש אדר ה'תרח"צ]] ובמהלך ה'[[תש"ח]].<br />
<br />
לאחר מותו הוקיע מחליפו, גאורגי מלנקוב, את שיטותיו האכזריות של סטלין, והעניק חנינה גורפת לעצורים הפוליטיים. במסגרת חנינה זו השתחררו חסידים רבים.<br />
<br />
===במלחמת העולם השנייה===<br />
<br />
בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] חתם סטלין על הסכם אי התקפה עם גרמניה הנאצית. הסכם זה ידוע בשם "הסכם ריבנטרופ - מולוטוב", על שם שרי החוץ של שתי המדינות.<br />
<br />
ההסכם קבע שברית המועצות וגרמניה הנאצית לא יתקפו האחת את השניה, ויחלקו ביניהם את שטחי הכיבוש במזרח אירופה.<br />
<br />
למרות ההסכם, פלש צבא גרמניה ל[[רוסיה]] בשנת ה'[[תש"א]], והשתלט על חלקים נרחבים ממנה, עד שהובס בשנת ה'[[תש"ה]].<br />
<br />
סטלין השתמש במלחמה להאדרת שמו בקרב אזרחי ברית המועצות, ולהגדלת פולחן האישיות סביבו בתור "המושיע של ברית המועצות".<br />
<br />
===עלילת הרופאים===<br />
<br />
בשנת ה'[[תשי"ג]] התפרסמה ידיעה בברית המועצות על מעצרם של תשעה רופאים, ששה מתוכם יהודים, שתכננו להרעיל את ראשי השלטון הקומוניסטי, ובראשם סטלין.<br />
<br />
בעקבות [[עלילת הרופאים|עלילה]] זו החל גל של אירועים נגד יהודים ברחבי ברית המועצות.<br />
<br />
כחודש לאחר מותו של סטלין שוחררו הרופאים.<br />
<br />
===מותו===<br />
<br />
בסיום [[פורים תשי"ג|התוועדות חג הפורים ה'תשי"ג]] סיפר הרבי על הבחירות שהתקיימו לאחר נפילת הצאר ב[[רוסיה]], כאשר [[הרבי הרש"ב]] הורה ללכת לבחור. אחד החסידים הגיע לאסיפת בחירות, ושמע את הקהל צועק "הורה" (הידד), והחל גם הוא לצעוק "הוא-רע".<br />
<br />
בספרו זאת תיאר הרבי איך עשה בדיוק אותו חסיד - הוא עצם את עיניו, הרים את שתי ידיו כלפי מעלה והכריז שלוש פעמים "הוא-רע". לאחר מכן השעין הרבי את ראשו הקדוש על ידיו, וכעבור דקות ארוכות הרים הרבי את ראשו והחל באמירת [[מאמר]], השני לאותה [[התוועדות]]. <br />
<br />
כשבוע לאחר חג הפורים, הודיעו בכלי התקשורת של ברית המועצות שסטלין מת לפני שבוע משבץ.<br />
<br />
מספר שנים לאחר מותו הוקיע נשיא ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב את מעשיו האכזריים של סטלין.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36749 שלוש פעמים "הוא-רע" שהצילו 3 מליון יהודים] - [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} <br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60355 שמחת פורים - מיתת 'המן שבדור' על ידי 'מרדכי שבדור'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]] העוסק במותו של סטאלין ובפרשיות דומות אחרות{{PDF}} {{אינפו}}<br />
* הרב [[יואל כהן]], '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני]''' באתר [[חב"ד אורג]]<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1YnILGLS_zr1cMltZP2hZRsnuS1QS5A9c/view?usp=sharing עושה כעת סדרים בפטרבורג]''', בתוך מגזין 'ובאותו הזמן' עמוד 28, בהוצאת ארגון [[יפוצו (ארגון)|יפוצו]] {{PDF}}<br />
<br />
[[קטגוריה:גויים]]<br />
[[קטגוריה:ברית המועצות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=464954סיפורים מחדר הרבי (ספר)2021-03-11T11:29:40Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חדר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכתו של הספר]]<br />
'''סיפורים מחדר הרבי''' הוא לקט של סיפורים שסופרו על ידי [[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכירי]] [[הרבי]], על אודות עבודתם עם [[הרבי]].<br />
<br />
חלקו הראשון של הספר סוקר את עבודתם וסיפורים של המזכירים; גרונר, קליין, קרינסקי ועוד. חלקו השני של הספר עוסק בתולדות מזכיריו של הרבי שנפטרו: הרב [[חודקוב]], הרב [[ניסן מינדל]], הרב [[משה לייב רודשטיין]] והרב [[אליהו קווינט]].<br />
<br />
הספר נערך על ידי [[מנחם זיגלבוים]] ויצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. עם צאת הספר, נגרם הד תקשורתי נרחב מאוד, והספר והסופר זכו לסיקור בכלי תקשורת חב"דיים ודתיים רבים. <br />
<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]] [[קטגוריה:תולדות חסידים]] [[קטגוריה:ספרי מנחם זיגלבוים]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%92_(%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D)&diff=464953סיפור של חג (סדרת ספרים)2021-03-11T11:29:18Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סיפור של חג סט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סט הספרים]]<br />
[[קובץ:סיפור חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר על חנוכה]]<br />
'''סיפורו של חג''' - סדרת ספרים, כרך לכל [[חג]]. בספרים - לקט נבחר של סיפורים [[חב"ד]]יים, אודות [[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]י [[חב"ד]]. עובדו ונערכו על ידי הסופר החב"די ר' [[מנחם זיגלבוים]].<br />
<br />
==הסדרה==<br />
===חג הגאולה - י"ב תמוז===<br />
הספר "סיפורו של חג - חג הגאולה" - 500 עמודים - הספר משרטט את כל פרשת המאסר והגאולה בחן סיפורי חסידי, ומאגד לראשונה את כל הסיפורים על אודות פרשת המאסר, הן אלו שסיפר הרבי בעצמו ביומניו ובשיחותיו, והן אלו שסופרו על ידי חסידים.<br />
<br />
מלבד סיפור המאסר עצמו, מופיעים בספר החדש שורה של תיאורים מהתוועדויות חג הגאולה שהתקיימו במשך השנים, וכן סיפורי ששת מאסריו הראשונים של הרבי הריי"צ.<br />
ההפתעה הגדולה היא בדמות סיפור לא-ידוע על 'כמעט מאסר' של הרבי, שלא יצא לפועל בסופו של דבר.<br />
<br />
הסיפורים נכתבו בלשון סיפורית עשירה, בת ימינו, ועם זאת תוך היצמדות מוחלטת לתיאורי ה[[זהב]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימותיו.<br />
<br />
===יום הכיפורים===<br />
<br />
הספר "סיפורו של חג - [[יום הכיפורים]] - 308 עמודים - מכיל שמונה פרקים כלליים ובהם מבחר סיפורי חב"ד על [[יום הכיפורים]]:<br />
*'''גדולה תשובה''' - סיפורי תשובה מרתקים של יהודים בליל יום הכיפורים.<br />
*'''שומע תפילה''' - סיפורים מופלאים על תפילות יום כיפור של יהודים פשוטים.<br />
*'''מליצי יושר''' - סיפורי תפילות יום כיפור שלא נעשו כסדרם, אבל פעלו בשמים מאוד.<br />
*'''יום כיפור בליובאוויטש''' - איך היה נראה יום כיפור בליובאוויטש?.<br />
*'''מן המצר''' - סיפורים על ימי כיפור שנעשו במעמד ומצב קשה ביותר.<br />
*'''והוליכו לארץ גזירה למדבר שמם''' - סיפורים על שליחויות מיוחדות בימי הכיפורים בזמנים שונים.<br />
*'''מלחמת יום הכיפורים''' - סיפורים אמיתיים על מלחמת יום הכיפורים.<br />
*'''רסיסי תשובה''' - סיפורים קצרים והוראות בנוגע ליום הכיפורים.<br />
<br />
===חג החנוכה===<br />
הספר "סיפורו של חג - חג החנוכה" - 268 עמודים - מכיל שבעה פרקים כלליים ובהם מבחר סיפורים חב"דיים על [[חג החנוכה]]: <br />
<br />
*'''הנרות הללו''' - סיפורי נרות [[חנוכה]] שהצילו בעתות ובזמנים שונים.<br />
*'''בצל צלמון''' - סיפורים על [[הדלקת נרות חנוכה]] בתנאים קשים ומסוכנים.<br />
*'''יוונים נקבצו עלי''' - סיפורים על [[חסיד|חסידים]] שהדליקו נרות [[חנוכה]] במחנות עבודה ב[[סיביר]] תחת עינם הפקוחה של הקלגסים.<br />
*'''פרסומי ניסא''' - סיפורי השגחה פרטית של כמה מהחנוכיות הציבוריות שהוצבו בארה"ב.<br />
*'''והדליקו נרות בחצרות קדשך''' - סיפורי '[[מבצעים]]' על [[נשמה|נשמות]] שהתעוררו ליהדות בזכות פעילות חנוכה.<br />
*'''דמי חנוכה''' - מבחר סיפורים קצרים על [[דמי חנוכה]] מ[[הרבי]].<br />
*'''מאי חנוכה''' - סיפורים כלליים לחג החנוכה.<br />
<br />
בצד כל עמוד בספר מופיע [[פתגם חסידי]] קצר לימי [[חנוכה]] מתוך תורתם של [[רבותינו נשיאנו]].<br />
<br />
===חג הפורים===<br />
"סיפור של חג - חג הפורים" הינו לקט של סיפורים חב"דיים על [[חג הפורים]].<br />
<br />
בספר [[פורטל:נשיאי חב"ד|מרבותינו נשיאנו]], סיפורי מבצעים הקשורים לחג השמחה, זיכרונות ועדויות של [[חסיד|חסידים]] על חג הפורים בזמנים שונים - בעתות אור ושמחה, ולהבדיל, בעתות של מצוק וכאב, כאשר בכל מקום ובכל זמן מרחפת ממעל אווירה של הצורך להרבות ולהוסיף בשמחה פנימית. הספר מכיל 225 עמודים.<br />
<br />
===חג הפסח===<br />
הספר '''סיפור של חג - חג הפסח''' נכתב על ידי הסופר החסידי מנחם זיגלבוים. הספר מכיל 350 עמודים של סיפורים חב"דיים על [[חג הפסח]] - על [[רבותינו נשיאנו]], [[חסיד|חסידים]] וסיפורי [[מבצעים]] הקשורים לחג החירות. רבים מהסיפורים העכשוויים נכתבו בעקבות ראיון אישי עם בעלי המעשה. <br />
<br />
הספר מכיל מבחר סיפורים, זכרונות ועדויות של חסידים על חגי פסח שעברו עליהם בזמנים שונים - בעתות אור ושמחה, ולהבדיל, בעתות של מצוק וכאב, כאשר בכל מקום ובכל זמן מרחף ממעל אורו הבהיר של חג החירות, חג הגאולה. <br />
<br />
בספר מופיעים גם סיפורים מרגשים בעקבות שליחויות מופלאות שהיו ל[[שלוחים]] ולחסידים בהבאת אור החג וטעמה של מצה שמורה ל'אובדים והנידחים', הנקראים גם [[הבן החמישי]], ואף הם צריכים ליסב סביב שולחן [[ליל הסדר]] בלילה גדול ומרומם זה. <br />
<br />
===חג השבועות===<br />
"סיפור של חג - חג השבועות" הינו ספר ובו עשרות סיפורים חסידיים ל[[חג השבועות]] - הטבולים בעריבות חסידית.<br />
<br />
===חג הסוכות===<br />
"'''סיפור של חג - חג סוכות'''" הינו ספר המלקט סיפורים מ[[רבותינו נשיאנו]] ומ[[חסידים]] על [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], החל מראשית ה[[חסידות]] ועד זמננו אנו.<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי סיפורים]][[קטגוריה:ספרי מנחם זיגלבוים]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=464952סידור הבעל שם טוב2021-03-11T11:28:48Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סידור הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מהדפים שבסידור הבעל שם טוב]]<br />
הנכס החשוב ביותר ב[[ספרית ליובאוויטש]], הוא '''סידור [[הבעל שם טוב]]''' שנכתב בכתב יד. בקיץ [[תשמ"ה]], בעת [[משפט הספרים]], התייחס לכך הרבי ואמר: <br />
<br />
"... נוסף על האמור לעיל בנוגע לכל הספרים השייכים לספריית ליובאוויטש של [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] - ניתוסף הדגשה יתירה בנוגע לספרים יקרי ערך, כולל ובמיוחד סידורו של הבעש"ט, אשר, גם על סידור זה שמו עין למצוא דרכים ותחבולות כיצד להוציאו ולקחתו, ח"ו, מרשותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר! <br />
<br />
"[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] לא היה נותן לאף אחד להתקרב ולגעת בסידור קדוש זה, ורק במקרים נדירים היה נותן לגשת ולנשק את הסידור, וזאת - לאחרי הכנה הראויה, טבילה ב[[מקוה]] וכו' וכו'. <br />
<br />
== מעלת הסידור ==<br />
<br />
בין כתבי חוקרי החסידות נכתב רבות על סידור זה שבו ערך הבעש"ט את תפילותיו, ערך עליות נשמה, המתיק דינים וזרע הרהורי תשובה בלבבות. <br />
<br />
את הסידור כתב הרה"ק רבי [[גרשון מקיטוב]] גיסו של הבעש"ט. מרתקות במיוחד הן ה'הזכרות' שבסידור זה. בתוך [[תפילת שמונה עשרה]] רשומים שמות בכתב ידם של התלמידים הגדולים - הרה"ק רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] שמבקש עליו על זוגתו ועל בתו, והבקשה היא "שיחזק [[הקב"ה]] לבו לעבודתו ויחי' זרעו". גם הרה"ק רבי [[נחום מטשרנוביל]] ה'מאור עיניים' מזכיר את שמו וכן רבים. <br />
<br />
בסידור ישנם כתמי דם ודמעות בדפים של כוונות תקיעת [[שופר]] והפסוקים שלפניה ולאחריה. ישנה גם גירסה שהסידור ניצל משריפה באחת מתחנותיו, ומשמשו של הבעש"ט הרה"ק רבי [[נחמן מהורודנקא]] הוסיף את החסר בכתב ידו. בכוונות של [[ספירת העומר]] מצורף כתב יד שהינו שונה מהכתב של כל הסידור והוא כנראה כתב היד של מרן הבעש"ט בעצמו. <br />
<br />
[[צדיקים]] רבים בדורות מאוחרים יותר חפצו להשיג את הסידור הקדוש, וסיפרו שהרה"ק מטשורטקוב הציע עבורו אלף דולרים, סכום עתק באותם ימים. במכתב של [[אדמו"ר הרש"ב]] מליובאוויטש שאותו כתב לבנו [[הרבי הריי"צ]] ששהה בקייב הוא מציע לו לנסוע לקאמינקא בכדי לראות את סידור הבעש"ט ולרשום היכן הם כתמי 'הדמעות הידועות', מה כתוב בכתב יד קדשו של הבעש"ט עצמו וציונים חשובים נוספים מהסידור המפורסם. <br />
<br />
== חתימות תלמידי הבעש"ט בסידור ==<br />
<br />
לפי חתימות התלמידים מסתבר שהסידור הובא לבעש"ט בשנת תצ"ח. <br />
<br />
אודות כך מסופר, כי באחד הימים אמר הבעש"ט לתלמידיו האחים רבי יצחק דוב ורבי מאיר מרגליות בעל ה'מאיר נתיבים': <br />
<br />
"בניי, אתם חביבים לי מאוד ואני אוהב אתכם. איזו חטיבה שתבחרו אעשה לכם. יש לי סידור בכתב יד שאני מתפלל בו בכל יום, כתבו שמותיכם ואת שם אמכם באיזו ברכה ב[[שמונה עשרה]] שאתם רוצים".<br />
<br />
== סיפור הגלגולים של הסידור ==<br />
<br />
סיפור גלגוליו של הסידור ידוע רק בחלקו,{{הערה|1בעיקר מתוך מאמר ארוך שפרסם החוקר החסידי הרב [[יהושע מונדשיין]] בקובץ שפתי צדיקים}}: <br />
<br />
לבעש"ט היה כידוע בן יחיד, הרה"ק רבי [[צבי בן הבעל שם טוב|צבי]], שהיה צדיק נסתר, והוא ירש כפי שמסתבר את הסידור מאביו הקדוש. אחריו עבר הסידור לבנו רבי ישראל שהיה בן גילו וחברו הקרוב של הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל. באחד ממסעותיו של רבי ישראל הנכד, הוא עצר לחניה ב[[עיירה]] יארוויטש, ושם חש שלא בטוב ולפתע הבין ששעותיו ספורות. הוא קרא לראשי הקהל ואמר להם שיש ברשותו את סידור התפילה של סבו הבעש"ט, ולאחר [[הסתלקות]]ו ימסרו את הסידור לרבי [[מרדכי מטשרנוביל]]. רבי ישראל נפטר ונטמן ואנשי הקהילה נסעו לטשערנוביל לספר את הדברים לרבי מרדכי. הם אמרו לו שהסידור ברשותם והוא יקבלו רק אם יבוא לערוך אצלם שבת. הצדיק מטשערנוביל הסכים, נסע ליארוויטש לשבת וקיבל את הסידור הקדוש. <br />
<br />
בעיר קאמינקא התגורר חסיד ונגיד ורבי יצחק ליפסון שמו, והסידור שכן ברשותו שנים רבות. הוא הגיע אליו ככל הנראה מבית טשערנוביל. ייתכן על ידי זוגתו שקיבלה זאת בירושה. <br />
<br />
אחד מסופרי אותה תקופה שכתב ספר על אודות הבעל שם טוב שלח איגרת אל הגביר וביקש פרטים על אודות הסידור. הוא קיבל תשובה ערוכה היטב וחתומה בידי 'משה הוכמאן, מלמד בבית הגביר'. באיגרת כותב המלמד שאדונו אינו מוציא כמעט את הסידור מבית גנזיו ואינו מראה אותו בשל הרצון לשמור עליו. עם זאת הוא מעתיק מן הסידור נוסחאות ושורות שלימדו מעט על הנהגותיו הגלויות של הבעש"ט.<br />
<br />
== הסידור מגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
<br />
באחת המלחמות ירד הגביר ליפסון מנכסיו, ויורשיו מכרו את הסידור לרבי הריי"צ באלף דולרים לערך. <br />
<br />
בהיות הריי"צ בורשה עברה מפה לאוזן השמועה על שברשותו הסידור של הבעש"ט, ורבים מאוד הגיעו לראותו. הריי"צ נהג בעין טובה ובדרך כלל נתן לראות בתנאי שיטבלו טרם ב[[מקווה]] טהרה. הוא אף ביקש מאחד האדמו"רים שבא לראות את הסידור לטבול במיוחד בטרם ייגע בסידור, למרות שכבר טבל שחרית. מחזה נפוץ היה למרגלות ביתו שבורשה לראות תור ארוך של בחורים ובני תשחורת מישיבות שונות, פאותיהם נוטפות מי טהרה שעלו מן הטבילה והם דרוכים ונרגשים לפגוש בסידור התפילה של הרבי של כל הרביים. <br />
<br />
הריי"צ הביא עימו את הסידור ל[[ניו יורק]] יחד עם ספרייתו המפורסמת. בשיחה של הרבי בשנת [[תשמ"ה]] סיפר הרבי שתמיד הייתה לו [[יראה]] גדולה מהסידור הקדוש עד שחשש להתקרב אליו ולגעת בו. רק פעם אחת כש[[אדמו"ר הריי"צ|חותנו]] הורה לו להוציאו ולהראותו לחוקר מסוים, ואז ראה את העמוד שבו ניכרות הדמעות וטיפות דם המאמץ בעבודתו הטהורה של הבעש"ט בימי [[ראש השנה]].<br />
<br />
== חשיבותו המיוחדת ==<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר הריי"צ ייקר מאוד את הסידור, כפי שעולה מדברים שאמר הרבי בעת פרשת הספרים: <br />
<br />
"כ"ק מו"ח אדמו"ר לא היה נותן לאף אחד להתקרב ולגעת בסידור קדוש זה, ורק במקרים נדירים היה נותן לגשת ולנשק את הסידור, וזאת - לאחר הכנה הראוי', טבילה במקוה וכו' וכו'". <br />
<br />
הרבי הוסיף וסיפר, ש"כפי הנראה, חשש כ"ק מו"ח אדמו"ר מפני אפשרות של גניבה כו', ולכן, ציוה עלי לעשות צילומים מכל דף ודף של הסידור, ולהניחם במקום משומר ביותר (ב"כספת" של בנק), כך שגם במקרה של גניבת הסידור, לא יוכלו למכור אפילו דפים בודדים (מתוך הנחה שבנוגע לדפים בודדים לא יהיו הוכחות מנין גנבום), מכיון שישנו צילום מכל דף ודף בפני עצמו!". <br />
[[קובץ:כתב יד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רשימת שינויים בסידור מכתב הרבי]]<br />
ישנה רשימת הערות שכתב הרבי לאחר עיון בסידור. (ראה תמונה), הרבי כותב את סדר התפילה בסידור ומציין לשינויי נוסחאות. <br />
<br />
ההערה האחרונה מתייחסת לברכת המזון, שם נאמר בנוסח הרגיל "כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", ואילו בסידור הבעש"ט הנוסח "והגדושה". שינוי זה הוזכר פעמים רבות בהתוועדויות של הרבי. <br />
<br />
לפי נוסח האריז"ל שייך ברוך שאמר בדף קודם [..] <br />
<br />
ב"ש - הודו - ב"ש - הודו שיר חנוכת - למנצח בנגינות - השמים מספ' - רננו צדיקים - שיר המעלות - הודו - מזמור שליוה"ש <br />
<br />
(ובנביאי - נ"ה חסר) <br />
<br />
הוספה בברכת יוצ"א (היכל לבנת הספיר) <br />
<br />
לשבת אהבה רבה ל"נ <br />
<br />
הוצאת ספרים אור זרוע לא ביאמפולי <br />
<br />
להדליק נר [[חנוכה]] <br />
<br />
ויהי נועם לא נזכר <br />
<br />
אחרי [[פורים]] סדר הישיבה (ע' בסי' ר' שבתי ?) (כונת למוד) תורה <br />
<br />
ע' אחד אחרי שיר ליום וא"ו וגם קצור הכונה - לא מצאתי בסי' יאמפולי <br />
<br />
סדר סעודתן של ת"ח לפי סימן ר"ש בשינוים קלים <br />
<br />
הנוסח "ועל פליטת סופריהם" <br />
<br />
"שרפים ואופנים וחיוה"ק" <br />
<br />
"והגדושה"<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*הרב [[יהושע מונדשיין]], [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=43 '''סידורו של מרן הבעל שם טוב '''].{{שטורעם}}<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf סידור הבעל שם טוב]''' מארכיון הרב משה אורנשטיין, בתוך [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ספרי הבעל שם טוב]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%90%D7%A8&diff=464951משה לאזאר2021-03-11T11:28:28Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה לאזאר.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב משה לאזאר ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]<br />
הרב '''משה לאזאר''' (יליד שנת [[תרצ"ד]], 1934) הינו [[שליח|שליח הרבי]] ל[[מילאנו]], וממייסדי [[קעמפ גן ישראל#מחנה לילדי חב"ד|מחנה הקיץ 'גן ישראל']] ב[[ארצות הברית]].<br />
[[קובץ:משה לאזאר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאזאר (משמאל) לצד נשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי מר [[לוי לבייב]], ובנו, שליח הרבי ורבה הראשי של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]]]]<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בוינה בשנת [[תרצ"ד]] לאביו הרב ישעיה ולאמו מרת פראדל לאזאר, ונקרא בשם משה, על שם סבו מצד אביו. משפחת הוריו לא היו [[חסידי חב"ד]] ואימו הייתה ילידת וינה. בצעירותו, שלחוהו הוריו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], ובעקבות לימודיו בישיבה הפך לחסיד חב"ד מן המניין.<br />
<br />
בהיותו בעל כישרונות, נעזרו בו רבות במחנות הקיץ השונים שהתקיימו בימי הקיץ, ולצד עזרתו בהדרכת הילדים ובחינוכם היה נוהג לתת יד ולסייע בטיפוח ה[[קעמפ]], ולבנות בשטח הפתוח שנשכר לצורכי המחנה בקתות וצריפים למגורי הילדים, משיכת [[מים]] באמצעות צינורות לצרכי רחיצה ושתייה, ובפרויקטים נוספים שנוצר בהם צורך במהלך החודשיים בהם התקיימו הקעמפים.<br />
[[קובץ:משה לאזאר2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלווה את [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[עובדיה יוסף]] בעת ביקורו במסע לחיזוק הקהילות היהודיות באיטליה ([[תשל"ט]])]]<br />
בחורף [[תש"כ]] השתדך עם רעייתו העניא יהודית, בתו של המשורר החב"די הרב [[צבי מאיר שטיינמיץ]]. באותה תקופה מיעט הרבי להשתתף במעמד החופה ובסידור הקידושין, אך לאחר ששמעו שהרבי נתן את הסכמתו להשתתף בחתונתו של הרב [[יצחק שפרינגר]], ניסו גם הם את מזלם ובמהלך ה'[[יחידות]]' שהתקיימה להוריו ניסתה אימו לשכנע את הרבי (בגרמנית, שפת האם שלה) להשתתף גם בחתונת בנם כשהיא מזכירה את התמסרותו של בנה ב[[הפצת המעיינות]], אך הרבי לא נענה לבקשה ומאוחר יותר כתב לבני המשפחה: {{ציטוטון|בגופי לא אהיה שם. אולם אני אהיה נוכח שם (אָבער איך וועל זיין דאָרט)...}}.<br />
<br />
החתונה עצמה התקיימה ב[[כ"ב אדר]] [[תש"כ]], וחצי שנה מאוחר יותר, ב[[חודש חשוון]] [[תשכ"א]] קיבלו בני הזוג הוראה לנסוע בשליחות הרבי למילאנו שבאיטליה תחת השליח הראשי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] (שנשלח לשם שנתיים מוקדם יותר, בשנת [[תשי"ט]]) ולפעול שם להפצת יהדות בין תושבי העיר היהודים.<br />
[[קובץ:משה לאזאר3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצד נשיא איגוד הקהילות היהודיות באיטליה מר רנזו גטנגה, וראש העיר ס. מריה שבמחוז קלבריה מר ג'וזף אולינקו]]<br />
כפי הוראת הרבי באותה תקופה, השלוחים הורשו לבוא לבקר בחצר הרבי רק אחת לשנתיים, ובהתאם לכך רק לאחר שעברה שנה וחצי שלא ביקרו ב[[ניו יורק]] הגיעו בני הזוג בערב [[ראש השנה]] [[תשכ"ג]] לבקר בחצר הרבי. ביום בו נחתו בניו-יורק התקיימה [[התוועדות]] של הרבי, במהלכה שאל הרבי מספר פעמים האם הרב לאזאר נוכח במקום, ורק בסיום ה[[התוועדות]] הגיע הרב לאזאר ל-770, והרבי הורה לו לומר '[[לחיים]]' ולאחר מכן נשא לכבודו עוד שיחה קצרה.<br />
<br />
ב[[חודש טבת]] [[תשע"ג]] קיבל תואר לשם כבוד מהאקדמיה הבינלאומית לאתרוגים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73791 קלבריה: הכנס השנתי בנושא האתרוג] {{אינפו}} י"ח טבת התשע"ג (31.12.2012)}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב חיים יפה<br />
*גיסו, הרב ישכר דוב טויבער<br />
*בנו, הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]] - שליח הרבי ורבה הראשי של [[רוסיה]]<br />
*בנו, הרב [[מנחם מענדל לאזאר]], שליח הרבי ברומא, איטליה<br />
*חתנו, הרב [[ברוך אוברלנדר]], שליח הרבי לבודפשט, הונגריה<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל פעלער<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הרבי סחף אותנו מהרגע הראשון''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1867 עמוד 29<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2552711 כמו אהבה של אבא] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002760 כיצד נוסד גן ישראל?]''' - הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/1527892304292_tshura%20new.pdf ב'יחידות']''', לקט רשימות שכתב ממה שזכה לשמוע ביחידות אצל הרבי<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לאזאר, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]<br />
[[קטגוריה:אישים במילאנו]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%96%D7%A7%D7%A1&diff=464949יונתן זקס2021-03-11T11:18:35Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>{{דמות|<br />
nf_2918_279105.jpg (272.56 KiB)<br />
שם=הרב יונתן זקס <br />
|תמונה=[[קובץ:הרב זקס1.png|250px]]<br />
|תיאור=רבה של [[אנגליה]] בין השנים [[תש"נ]] - [[תשע"ג]]<br />
|תאריך לידה=[[כ"ז אדר|כ"ז אדר א']] [[תש"ח]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ' חשוון]] [[תשפ"א]]<br />
|מקום פעילות=[[אנגליה]] <br />
|תפקידים נוספים=מנהיג פילוסוף והוגה דעות<br />
}}<br />
[[קובץ:22-06-2017-13-35-35-IMG-20170622-WA0077.jpg|ממוזער|הרב זקס בבית חב"ד]]<br />
ה[[רב]] '''יעקב צבי (יונתן הנרי) זקס (Jonathan Sacks)''' ([[כ"ז אדר|כ"ז אדר א']] [[תש"ח]], 8 במרץ 1948-[[כ' בחשוון]] [[תשפ"א]], 7 בנובמבר 2020), היה הרב הראשי של אנגליה, מנהיג פילוסוף סופר והוגה דעות, שהחזיק בשלל תארים אקדמאים ותארי אצולה, ונמנה על דובריה הבולטים של היהדות האורתודקסית וזכה לכבוד והערכה רבה בעולם כולו.<br />
<br />
למד במשך תקופה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], נמנה על ידידיה המובהקים של חסידות חב"ד, והושפע עמוקות מההדרכות האישיות שקיבל מהרבי מתורתו ומהגותו.<br />
<br />
== קורות חייו ==<br />
נולד בלמבת' שב[[לונדון]] בשנת תש"ח לאביו דוד אריה זקס, התחנך בבתי ספר יסודיים ותיכוניים מובילים בבריטניה. משסיים את מסלול הלימודים בתיכון, טרם שנרשם לאוניברסיטת קיימברידג' נסע לניו יורק בהשפעתו של השליח הרב [[שמואל לו]] ונפגש עם הרבי כדי לדון במגוון רחב של נושאים הקשורים לדת, אמונה ופילוסופיה, הושפע עמוקות מהרבי, והחל להקפיד על שמירת מצוות.<br />
<br />
את לימודיו באוניברסיטה סיים בהצטיינות וקיבל תואר ראשון בפילוסופיה, ובשנת [[תשכ"ט]] נסע לארץ הקודש ולמד במשך שנה בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] אצל הרב [[שניאור זלמן גפני]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] חזר לאנגליה והתחתן עם רעייתו מרת איליין, במקביל להמשך לימודיו לתואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד וקינגס קולג', הוסמך להוראה על ידי המכללה לרבנות בלונדון ובישיבת "עץ חיים" אצל הרב [[נחום רבינוביץ']], ולאחר מכן נפגש שוב עם הרבי והתייעץ האם כדאי לו ללמוד כלכלה, משפטים, או להמשיך את לימודי הפילוסופיה, והרבי שלל את שלושת החלופות והמליץ לו להפוך לרב קהילה מתוך מטרה מוצהרת להכשיר גם רבנים אחרים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ח]] מונה לרב בית הכנסת גולדרס גרין בלונדון, ובשנת [[תשמ"ג]] עבר לשמש כרב בית הכנסת 'קשת השיש המערבית' במרכז לונדון, תפקיד בו כיהן עד לשנת [[תש"נ]], אז התייעץ עם הרבי ולאחר שקיבל את ברכתו הציע את עצמו ונבחר לכהן כרבה הראשי של בריטניה, ושימש בתפקיד במשך 23 שנה עד שנת [[תשע"ג]], כאשר לאורך שנותיו בתפקיד שם דגש על החינוך היהודי וייעץ בעניני יהדות למנהיגי הממלכה המאוחדת.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] הצטרף כחבר בבית הלורדים והוכתר בתואר 'הברון זקס מאלדגייט', ולאורך השנים קיבל משלל אוניברסיטאות ברחבי העולם תואר דוקטור לשם כבוד, ושימש בהן כמרצה אורח.<br />
<br />
לאחר פרישתו מתפקיד הרב הראשי, הקדיש את חייו לכתיבת ספרי הגות מחשבה ופילוסופיה, הרבה להיפגש עם מנהיגים ואנשי רוח, מתוך שאיפה ליצירת דו-שיח והידברות, תוך הקפדה על היצמדות לערכי היהדות המסורתית.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התמודד עם המחלה הידועה, ממנה נפטר ב[[כ' חשון]] [[תשפ"א]].<br />
<br />
==קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד==<br />
בשנת [[תשכ"ז]] (1968) כאשר היה סטודנט הכיר כבר את [[חב"ד]] באמצעות הרב [[שמואל לו]] והרב פייביש ווגל, מ[[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[אנגליה]] שביקרו בקיימברידג'. בשנת [[תשכ"ח]] נסע ל[[ארצות הברית]] בכדי להיפגש עם גדולי הרבנים באותם ימים בשביל להציג בפניהם את שאלותיו. כאשר הגיע אליהם, הם אמרו לו שהוא צריך להיפגש עם [[הרבי]]. הרב זקס אכן נפגש עם הרבי ב[[יחידות]]. הרב זקס שאל את הרבי שאלות בנושא פילוספייה ואמונה, והרבי ענה לו. לאחר כמה שאלות התעניין הרבי על מצב הסטודנטים היהודים במקום בו הוא לומד. הרבי הטיל על הרב זקס שליחות לקרב אותם ליהדותם. <br />
<br />
ב[[טבת]] [[תשל"ט]] נכנס שוב ליחידות עם הרבי, בה הוא הביא לרבי פתק עם כמה אפשרויות בהם הוא יעסוק בחייו, ברצון שהרבי יענה לו מה כדאי לעשות. הרבי קרא את הפתק, אך לא סימן שום אפשרות. במקום זאת, הרבי אמר לו ביחידות שעליו להכשיר רבנים באנגליה. הרב זקס סיפר לימים, שבפועל הוא גם ביצע את בקשת הרבי וגם בוצעו כל האפשרויות האחרות שהציע. <br />
<br />
בהזדמנות אחרת בה כתב לרבי על לבטיו, הרבי הקיף את כל הפעמים בהם הופיעה המילה 'אני' בתוך פירוט הלבטים, והחזיר לו את התשובה כפי שהיא{{הערה|1=[https://qarov.org/Content/Images/uploaded/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94/Karov-343-E.pdf?utm_source=InforuMail&utm_medium=email&utm_campaign=%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9A++-+343 מגזין קרוב אליך שבת פרשת חיי שרה תשפ"א עמוד 4].}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] חיפשו רבה ראשי חדש באנגליה והציעו לרב זקס להתמנות לרב הראשי. הרב זקס התלבט באם לקחת את התפקיד, ולכן הוא כתב לרבי על כך. הרבי השיב לו שהוא צריך לקחת את התפקיד. <br />
בתפקידו בתור הרב הראשי, יישם את בקשות הרבי ממנו, והקים בתי ספר יהודים, מוסדות רבים ובתי כנסת.<br />
<br />
כאשר הרבי עורר וייסד את מבצע [[שבע מצוות בני נח]], הרב זקס ניצל את מעמדו ושידר ברדיו וב[[טלוויזיה]] תוכנית וכתב טורים בעיתונות בהם הוא קרא ל[[גויים]] לשמור שבע מצוות בני נח.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] השתתף כנואם המרכזי ב[[כינוס השלוחים העולמי]], בו חשף את הקשר ארוך השנים עם הרבי ועם חסידות חב"ד ואת ההשפעה הגדולה של הרבי עליו שעיצבה את כל דרכו הציבורית, והתבטא שהרבי הוא אחד מגדולי המנהיגים היהודיים לא רק בזמננו, אלא לאורך כל ההיסטוריה.<br />
<br />
עם הקמתו של העיתון '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]', החל לפרסם בו טור הגות שבועי על הפרשה.<br />
<br />
== ציטוטים ==<br />
;על הרבי:<br />
*{{ציטוטון|אחד המנהיגים הגדולים ביותר לא רק בזמננו אלא בכל הזמנים.}}<br />
*{{ציטוטון|העולם טעה כאשר ראה את ייחודו של הרבי בכך שהיו לו רבבות חסידים. השקפה זו מחמיצה את העיקר: מנהיג טוב יוצר חסידים, אבל מנהיג גדול יוצר מנהיגים.}}<br />
*{{ציטוטון|לא שמעתי על עוד מנהיג שהשפיע בפועל על כל קהילה יהודית בכל העולם כולו.}}<br />
*{{ציטוטון|הייתה לי הזכות לשמוע את הרבי תוקע בשופר בראש־השנה, חוויה שככל הנראה הייתה המרשימה ביותר בחיי. }}<br />
*{{ציטוטון|בשלוש הנקודות המכריעות בחיי הרבי שימש לי כמורה דרך, ואף שלא תמיד ידעתי זאת בשעת מעשה - במבט לאחור אני רואה כמה חכמות ומיוחדות היו העצות שקיבלתי ממנו.}}<br />
*{{ציטוטון|מרבית האנשים המביטים על אחרים, רואים רק את המקצת שביכולתם לראות. כאשר אנשים גדולים מביטים על אחרים הם רואים אותם כפי שהנם באמת. אבל כאשר הגדול שבגדולים מביט על אחרים - והרבי היה גדול מן הסוג הזה - הוא רואה מה הם יכולים להיות, למה הם מסוגלים להפוך.}}<br />
*{{ציטוטון|מטרתו העליונה של הרבי - כמו כל רבי - הייתה לקרב את הגאולה ולהביא את המשיח. אבל הרבי היה שונה מרביים אחרים, בכך שעשה זאת מתוך תחושת דחיפות קיצונית ולהט יוצא דופן.}}<br />
*{{ציטוטון|הרבי נקט בגישה: אם הנאצים חיפשו אחר כל יהודי בשנאה, אנחנו נחפש אחר כל יהודי באהבה!}}<br />
*{{ציטוטון|הרבי האמין בי יותר מכפי שהאמנתי אני עצמי בי.}}<br />
*{{ציטוטון|בסגנונו של הרבי לא היה הוד ופאר, גם לא צניעות מזויפת. הוא היה שליו, מעורר כבוד, מלכותי, מצד אחד ומצד שני, איש של ענווה, האוסף אותך בחיבוקו ומלמד אותך להסתכל כלפי מעלה.}}<br />
*{{ציטוטון|בקרבתו של הרבי חשתי כפי שחשים בחברת אדם שבו מפעמת רוח אלוקים.}}<br />
*{{ציטוטון|הרבי ניחן באותה סגולה בה נשתבח משה רבנו שהיא הענווה האמיתית. אצלו הענווה לא הייתה מידה טובה גרידא, אלא צורה של תפיסה.}}<br />
*{{ציטוטון|יתכן שתהילתו כמנהיג, מארגן ויוזם פרויקטים קהילתיים - פגעה בהערכה המתבקשת של מקוריותו כהוגה. }}<br />
*{{ציטוטון|לרבי מעולם לא היה אינטרס לשמור על מונופול של חידושיו. משמעות כל הישג היא מטרה חדשה שתגבש. לעולם אי אפשר לכמת תוצאות. זה מספיק לדעת שהם תמיד לא מספיקים. }}<br />
*{{ציטוטון|הרבי מביא ללא הרף את האמת המופשטת הגבוהה ביותר יחד עם הקריאה הספציפית ביותר לפעולה.}}<br />
*{{ציטוטון|מנהיגותו של הרבי מנהיגותו מורכבת מדרישה עצמית. כוחו הוא לדרוש מאחרים בדיוק מה דורש מעצמו, התחושה שאין תחליף למישהו אחר שיעשה את מה שמוטל עליך.}}<br />
*{{ציטוטון|לא ניתן לערוך ביוגרפיה של הרבי, משום שהוא בכלל לא אישיות במובן הרגיל, כי הוא מיזג את חייו עם היהודים בעולם כולו.}}<br />
<br />
;על חסידות חב"ד:<br />
*{{ציטוטון|זכיתי להשתתף באירועים רבים ומכובדים, אך מעולם לא זכיתי בדבר כה נפלא כמו הזכות לדבר בפני שלוחי הרבי.}}<br />
*{{ציטוטון|אתם הופכים את העולם היהודי.}}<br />
*{{ציטוטון|יתכן ואף קבוצה יהודית אחרת אינה מזוהה יותר עם מנהיגה.}}<br />
<br />
== ספריו ==<br />
חיבר לאורך חייו למעלה מ-30 כותרים באנגלית העוסקים ביהדות, השקפה, הגות, פרשנות ועוד. רבים מהם תורגמו לשפות נוספות. מבין ספריו שתורגמו לעברית:<br />
* '''משבר וברית – מחשבה יהודית מודרנית ופוסט-מודרנית''', מאגנס ספרים, תש"ס<br />
* '''רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו – מורשת הדת העתיקה בעולם''', מרכז שלם, תשס"ז<br />
* '''לכבוד השוני – כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות?''', הוצאת טובי, תשס"ח<br />
* '''לרפא עולם שבור – החיים כקריאה לאחריות''', הוצאת טובי, תש"ע<br />
* '''השותפות הגדולה - הדת, המדע וחיפוש אחר המשמעות''' הוצאת מגיד-קורן, תשע"ג<br />
* '''פסח על שום מה? - הגדה של פסח בביאור ובתוספת מאמרים''' הוצאת מגיד-קורן, תשע"ה<br />
* '''לא בשם הא-ל - אל מול האלימות הדתית''', הוצאת מגיד-קורן, תשע"ו<br />
* '''שיג ושיח (שני כרכים) - קריאות חדשות בפרשת השבוע''', הוצאת מגיד-קורן, תשע"ז<br />
*'''מועדים לשיחה - קריאות חדשות בחגי ישראל''', הוצאת מגיד-קורן, תשע"ט<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''האתגר שהרבי הציב לי - להנהיג!''', שבועון בית משיח 1237 עמוד 25<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*'''[https://anash.org/rabbi-sacks-first-tribute-to-the-rebbe/ המחווה הראשונה של הרב זקס לרבי: מאמר הערכה לציון 30 שנה לנשיאות]''' {{אנש}} (אנגלית)<br />
*'''[https://col.org.il/news/127621 נאום הלורד • זהו הנאום שהוגדר "הטוב ביותר בתולדות הכינוס"]''' {{בםך}}<br />
*'''[https://www.toratchabad.com/%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92 האתגר: להיות מנהיג!]''', שכתוב של נאומו בכינוס השלוחים העולמי באתר מעיינותך.<br />
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/394608 להסתכל כלפי מעלה]''', מאמר הערכה על פועלו של הרבי {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=84&article=4971 מנהיג שיוצר מנהיגים]''' {{חבד בישראל}}<br />
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1692236 אקדמאי, כלכלן או פרקליט? לרבי היו תכניות אחרות בשבילי]''' (בצירוף הוידאו המלא מנאומו בכינוס השלוחים, אנגלית) {{בית חבד}} {{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/127622 הרב זקס הובא למנוחות: מדוע ניגנו 'צמאה לך נפשי'?] {{בםך}}<br />
*'''[https://anash.org/watch-taking-the-lead-rabbi-sacks-and-the-rebbe/ לקחת את ההובלה]''' {{וידאו}}{{אנש}} ראיון של הרב זקס לחברת המדיה החב"דית [[jem]] (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זקס, יונתן}}<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%99&diff=464948יצחק רחימי2021-03-11T11:18:00Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''יצחק רחימי''' הינו משלוחי [[הרבי]] ב[[בת ים]] ומראשי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב יצחק רחימי גדל בעיר בת ים. למד בישיבה תיכונית כפר גנים, שירת כחובש קרבי בחיל שריון ולאחר מכן למד כלכלה מינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן לתואר ראשון. עוד בצעירותו התחיל את עבודתו ככלכלן ומבקר בבנק ישראל , ובמשרד מבקר המדינה, התקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. לאחר מספר שנים בשנת תש"נ החל לפעול במסגרת הפעילות של בית חב"ד בת ים. <br />
<br />
עם הקמת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה]] בשנת [[תנש"א]] פעל לקידום פעילות הגאולה ומשיח עם הרב זמרוני ציק פעילותו עסקה בעיקר בהפקת והפצת עיתון 'הגאולה' שזכה לברכות רבות מהרבי שליט"א מלך המשיח, והחל משנת תשנ"ד עבר למתכונתו השבועית '[[שיחת הגאולה]]'. <br />
<br />
בשנת תשנ"ה היה הרב יצחק רחימי למפיק בפועל של כינוסי ה'הקהל' שנערכו במסגרת האגודה בסינרמה, יד אליהו ובכיכר מלכי ישראל (כיכר רבין) בתל אביב.כנסים שביססו בדעת הקהל בארץ ובעולם שהרבי שליט"א מלך המשיח. <br />
<br />
בשנת תשס"ב הקים יחד עם הרב זמרוני ציק את רדיו זמן הגאולה ששידר 24 שעות ביממה.<br />
<br />
הרב יצחק רחימי אחראי כיום על הניהול הפיננסי של האגודה למען הגאולה, מצוות בית חב"ד בת ים ומפיק הכינוסים השנתיים שעורכת האגודה.פעל לביסוס החינוך החב"די בעיר יחד עם הרב בנצי פרישמן מנהל מוסדות חב"ד בעיר בקבלת מבנים לשני גני ילדים ותלמוד תורה מהעירייה.<br />
מלבד פעילותו במסגרת האגודה, פועל הרב יצחק רחימי גם בעיר בת ים מזה שנים רבות, החל ממסירת שיעורים בעיר ועד לחלוקת מזון למשפחות נזקקות. <br />
<br />
בשנת תשס"ו התמנה לרב בית הכנסת 'נועם אלימלך' ב' בעיר אותו מנהל ביד רמה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] חנך מקווה טהרה מפואר לגברים ונשים.<br />
<br />
בשנים [[תשע''ו]] ו[[תשע"ח]] הפיק את המעמד הארצי הענק "משיח בכיכר" שנערך בכיכר רבין.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו הרב מנחם מענדל רחמן רחימי - ר"מ לגירסא ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*בנו ר' יוסף רחימי.<br />
<br />
{{מיון רגיל:רחימי, יצחק}}<br />
[[קטגוריה:אישים בבת ים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464947שבירת הכלים2021-03-11T11:17:16Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח יסודי בקבלה, המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464946שבירת הכלים2021-03-11T11:16:59Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח חשוב בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464945שבירת הכלים2021-03-11T11:16:51Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח יסודי בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464944שבירת הכלים2021-03-11T11:16:46Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח חשוב בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464943שבירת הכלים2021-03-11T11:16:38Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח יסודי בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464942שבירת הכלים2021-03-11T11:16:31Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח חשוב בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464941שבירת הכלים2021-03-11T11:15:48Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח יסודי בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464940שבירת הכלים2021-03-11T11:12:46Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח חשוב בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464939שבירת הכלים2021-03-11T11:12:27Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח יסודי בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464938שבירת הכלים2021-03-11T11:12:18Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח חשוב בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464937שבירת הכלים2021-03-11T11:12:07Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח יסודי בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464936שבירת הכלים2021-03-11T11:11:59Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח חשוב בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין רhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=464935שבירת הכלים2021-03-11T11:11:49Z<p>בינימין ר: </p>
<hr />
<div>'''שבירת הכלים''' הוא מונח יסודי בקבלה המתאר את שבירת הכלים של [[עולם התוהו]] ונפילתם. לאחר שבירת הכלים, ירדו האורות של עולם התוהו לעולמות [[בי"ע]], ועל ידי עבודת האדם הם מתקנים ועולים ל[[עולם התיקון]], עולם האצילות.<br />
<br />
==הספירות של עולם התוהו==<br />
המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה - '''שבירת כלים''', והוא [[עולם התוהו]] הממוקם ב[[סדר ההשתלשלות]] למעלה מעולם ה[[אצילות]] (ונקרא גם עולם הנקודים). <br />
<br />
עניינו של [[עולם התוהו]] הוא אורות מרובים בכלים מועטים, בניגוד לעולם ה[[תיקון]] בו יש אורות מועטים בכלים רבים. משום כך כל ספירה מ[[עשר הספירות]] הופיעה בו במלא עוצמתה, ולא נתנה מקום לספירות האחרות. לדוגמא מידת ה[[חסד]] התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת ה[[גבורה]], וכן [[מידת הגבורה]] לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר.<br />
<br />
סיבת השבירה מבוארת בחסידות בשלושה אופנים: <br />
<br />
'''א.''' כי היו בבחינת רצוא בלבד ולא בבחינת שוב, ואין קיום לבחינה זו. הספירות של עולם התוהו הרגישו את מקורם, ומשום כך לא רצו להתיישב בכלים.<br />
'''ב.''' הספירות שם לא היו כלולות אחת בשניה אלא נפרדות.<br />
'''ג.''' התגברות המידות על המוחין וממילא הסתלק 'אור אבא' הקשור למוחין.<br />
<br />
==מקום השבירה==<br />
שבירת הכלים היא רק ב[[עולם התוהו]], שהוא [[עולם הנקודים]], שהוא כנגד [[שם ס"ג]] שהוא כנגד [[ספירת הבינה]]. וטעם הדבר ששבירת הכלים היא בספירת הבינה, משום שה[[חכמה]] הוא בבחינת ביטול, ולא היה בה סיבת השבירה מבחינת [[ישות]] כמו "אנא אמלוך".<br />
<br />
ובפרטיות של [[עולם התוהו]] הייתה שבירת הכלים רק בשבע המידות התחתונות, ולא בג' ראשים. ותחילת השבירה היא בספירת ה[[דעת]] של עולם התוהו שזה ענין המלך הראשון של [[עולם התוהו]] שנקרא בשם בלע.<br />
<br />
==עניין השבירה==<br />
ענין השבירה של ה[[כלים]] ונפילתם של ה[[אורות]] הוא ענין של התפרדותם לחלקים רבים. הביאור לכך על דרך [[משל]] הוא ממילה, שכאשר מצטרפים האותיות למילה שלימה, מתלבשת השכלה, אבל אם מתפרדים האותיות זה מזה, אז לא ימצא בהם התלבשות ההשכלה. ועל דרך זה הוא שבירת הכלים של [[עולם התוהו]], שנתפרדו הכלים לחלקים רבים מפורדים זה מזה, עד שנסתלק מהם האור שהיה מתלבש בתוכן קודם פירוד זה. ומצד זה ירדו במדרגה על עולמות [[בי"ע]] ונתהוו מזה עולמות הנפרדים, ברואים רבים מינים ממינים שונים.<br />
<br />
והנה כאשר ירדו הכלים והנצוצות מאת פניו יתברך לפי גודל הירידה כך נעשה בהם הפירוד והרבוי. וכל שעדיין לא ירדו כל כך אזי לא היה הפירוד כל כך כי כל הקרוב יותר אליו יתברך יש בו יותר הבטול והאחדות וכל שנתרחקו יותר אזי נעשה בהן יותר הפירוד והרבוי ונמצא כשנפלו למטה בעשייה נעשה הפירוד והרבוי ביותר<br />
<br />
כללות הניצוצות שנפלו בשבירה הם [[רפ"ח ניצוצים]]. מספר [[רפ"ח ניצוצים]] הוא בחינת הפירוד של הניצוצים שנפלו כפי שהיו באצילות שזהו ראשית ירידתם, אבל אחר כך כשנפל ל[[עולם הבריאה]] כל ניצוץ מרפ"ח ניצוצים נתחלק לחלקים רבים, וכשנפלו מבריאה ליצירה נתחלקו יותר, וכך גם בעולם העשייה.<br />
<br />
==הטעם בשבירת הכלים==<br />
הטעם לכך שבריאת העולמות נעשתה דווקא על ידי שבירת הכלים, משום שעצמות המאציל הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד, וכדי שיווצרו נבראים שהם בבחינת רבוי גדול ובבחינת פירוד שהם בחינת יש ודבר בפני עצמו שזהו ממש המנגד אל אמתות אחדותו ברוך הוא שאין עוד מלבדו, הוצרך להיות על ידי שבירת הכלים, שמחמת שנתפרדו לחלקים קטנים רבים מאד על ידי זה נעשה בחינת הרבוי של הנבראים וגם על ידי פירוד זה נעשה כל נברא מהות בפ"ע שכל [[מלאך]] מובדל מחבירו כו'.<br />
<br />
ויותר מכך, כדי שיווצר אפשרות של מציאות לרע, אין זה יכול להיווצר על ידי [[צמצום]] על על ידי שבירה בלבד.<br />
<br />
==בנפש האדם==<br />
תהליך זה הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך [[נפש]] האדם. מצד בחינת שבירת הכלים נמשכים כל השינויים בדם, שאף על פי שמתפלל באהבה, עם כל זה אחר התפילה יכול להמשך אחרי תאוות עולם הזה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מאמר [[ד"ה]] "והנה אנחנו מאלמים אלומים" בפרשת וישב ב[[תורה אור]]<br />
<br />
[[קטגוריה:עולמות]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>בינימין ר