https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C 2026-04-06T00:26:38Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%94&diff=504877 2021-11-10T20:26:19Z

<p>ביטול: /* בעבודת ה&#039; */תקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרנסה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> '''פרנסה''' היא כינוי כללי לכל סיפוקיו ה[[גשמיות|גשמיים]] של האדם, הנצרכים לחייו היומיומיים. <br /> <br /> [[שפע]] הפרנסה נקצב ב[[ראש השנה]], כי בו חוזר האור של ה[[שנה]] הקודמת ומתמשך [[שפע]] ו[[אור]] חדש לשנה הבאה. ב[[יום הכיפורים]] נקבע כמה יקבל כל אחד מתוך השפע, ולכן למרות שהשפע כבר נקצב ביום ראש השנה, יכול כל אדם בתפילתו לקבוע את אשר יקבל על ידי שיקבל חלק גדול או קטן מהחיות והאור הנשפע.<br /> <br /> עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא [[אור]] [[רוחניות|רוחני]], נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתלשל מדרגה לדרגה עד לדרגות ה[[גשמיות]] בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא &quot;אדם נידון בכל יום&quot;, ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השפע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון.<br /> מסיבה זו על האדם לעשות [[השתדלות]] במעשיו כנגזר על ידי הבורא - &quot;בזיעת אפיך תאכל לחם&quot;, שכן על האדם להמשיך במעשיו את האור לעולם ה[[עשייה]], ולא לא יועיל לו האור ה[[רוחניות|רוחני]] כדי לספק את צרכיו ה[[גשמיות|גשמיים]].<br /> <br /> לכן היה מנהגו של [[רב המנונא סבא]] להתפלל בכל יום על צרכיו{{הערה|עד כאן, מ[[דרך מצוותיך]] מצוות תגלחת מצורע.}} מכאן גם מוכיח [[הרבי]], שפרנסתו של האדם נקצבת לו באופן ניסי, וגם כאשר מזונותיו של רב המנונא היו על שולחנו ברשות היחיד שלו ובבעלותו הממונית - עד שיכול היה לקדש עימם אשה, זאת רק בנוגע לדיני הממונות שלו, אבל בנוגע לפרנסתו אין ה[[מזון]] שלו עד שהוא מתפלל עליו ועד אשר מברך עליו ברכה ואם אוכלו בלא ברכה נקרא מועל בהקדש וכל זאת מכיון שמזונותיו של האדם קצובים לו באופן ניסי ולא טבעי, כמו [[מן]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&amp;hilite=4bf5b39b-6f31-4e90-8160-d866cfc7ec84&amp;st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=40 ח&quot;ב].}}.<br /> ==מטרתה==<br /> המטרה של הפרנסה, היא שעל ידה האדם יגיע לאהבת ה'.{{הערה|[[לקוטי תורה]], פרשת נח, מאמר דבור המתחיל מים רבים.}} הפרנסה נקראת בשם שעבוד הפרנסה, ולמרות זאת אין בזה ענין שלילי, אלא המטרה היא שעל ידם יגיע היהודי לאהבת ה' - התבטלות עצמית.{{הערה|לקו&quot;ש חלק א', נח סעיף א'.}} כשיתבונן שכל הענינים שיש בעולם הזה זה רק הארה (&quot;זיו&quot;) מהקב&quot;ה ושהוא בעצמו נעלה באין ערוך מהעולם - יגיע לאהבת ה'.<br /> ==בעבודת ה'==<br /> העסק בפרנסה לא אמור להפיל את האדם בעבודת ה', והעצה לזה שהאדם לא יפול כשעוסק בעניני העולם, אומר הרבי - הוא שתמיד יהיה מונח בזה שלעולם אין מציאות,{{הערה|לקו&quot;ש חלק א', נח סעיף ג'.}} <br /> ושכל המציאות האמיתית זה אלוקות.<br /> <br /> ==קישורים חיצונייים==<br /> * האדמו&quot;ר מביאלא (בני ברק) ב[[חלוקת הדולרים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66389 הדרך לפרנסה בהרחבה]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=54058 פרנסה לכל החיים ● סיפור לשבת] - {{אינפו|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%94&diff=504874 2021-11-10T20:24:29Z

<p>ביטול: הוספת תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרנסה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> '''פרנסה''' היא כינוי כללי לכל סיפוקיו ה[[גשמיות|גשמיים]] של האדם, הנצרכים לחייו היומיומיים. <br /> <br /> [[שפע]] הפרנסה נקצב ב[[ראש השנה]], כי בו חוזר האור של ה[[שנה]] הקודמת ומתמשך [[שפע]] ו[[אור]] חדש לשנה הבאה. ב[[יום הכיפורים]] נקבע כמה יקבל כל אחד מתוך השפע, ולכן למרות שהשפע כבר נקצב ביום ראש השנה, יכול כל אדם בתפילתו לקבוע את אשר יקבל על ידי שיקבל חלק גדול או קטן מהחיות והאור הנשפע.<br /> <br /> עם זאת, מכיון שהאור עצמו הוא [[אור]] [[רוחניות|רוחני]], נאמר בגמרא כי פרנסתו של אדם נקצבת לו בכל יום ויום, שכן השפע היורד מלמעלה משתלשל מדרגה לדרגה עד לדרגות ה[[גשמיות]] בכל יום ויום לפי מעשיו וכאמור בגמרא &quot;אדם נידון בכל יום&quot;, ולכן אם האדם נוהג כראוי הוא יקבל את השפע הראוי לו שירד לכלים הנצרכים, ולא - ישאר השפע לעולם העליון.<br /> מסיבה זו על האדם לעשות [[השתדלות]] במעשיו כנגזר על ידי הבורא - &quot;בזיעת אפיך תאכל לחם&quot;, שכן על האדם להמשיך במעשיו את האור לעולם ה[[עשייה]], ולא לא יועיל לו האור ה[[רוחניות|רוחני]] כדי לספק את צרכיו ה[[גשמיות|גשמיים]].<br /> <br /> לכן היה מנהגו של [[רב המנונא סבא]] להתפלל בכל יום על צרכיו{{הערה|עד כאן, מ[[דרך מצוותיך]] מצוות תגלחת מצורע.}} מכאן גם מוכיח [[הרבי]], שפרנסתו של האדם נקצבת לו באופן ניסי, וגם כאשר מזונותיו של רב המנונא היו על שולחנו ברשות היחיד שלו ובבעלותו הממונית - עד שיכול היה לקדש עימם אשה, זאת רק בנוגע לדיני הממונות שלו, אבל בנוגע לפרנסתו אין ה[[מזון]] שלו עד שהוא מתפלל עליו ועד אשר מברך עליו ברכה ואם אוכלו בלא ברכה נקרא מועל בהקדש וכל זאת מכיון שמזונותיו של האדם קצובים לו באופן ניסי ולא טבעי, כמו [[מן]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&amp;hilite=4bf5b39b-6f31-4e90-8160-d866cfc7ec84&amp;st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=40 ח&quot;ב].}}.<br /> ==מטרתה==<br /> המטרה של הפרנסה, היא שעל ידה האדם יגיע לאהבת ה'.{{הערה|[[לקוטי תורה]], פרשת נח, מאמר דבור המתחיל מים רבים.}} הפרנסה נקראת בשם שעבוד הפרנסה, ולמרות זאת אין בזה ענין שלילי, אלא המטרה היא שעל ידם יגיע היהודי לאהבת ה' - התבטלות עצמית.{{הערה|לקו&quot;ש חלק א', נח סעיף א'.}} כשיתבונן שכל הענינים שיש בעולם הזה זה רק הארה (&quot;זיו&quot;) מהקב&quot;ה ושהוא בעצמו נעלה באין ערוך מהעולם - יגיע לאהבת ה'.<br /> ==בעבודת ה'==<br /> העסק בפרנסה לא אמור להפיל את האדם בעבודת ה', והעצה לזה שהאדם לא יפול כשעוסק בעניני העולם, אומר הרבי - הוא שתמיד יהיה מונח בזה שלעולם אין מציאות,{{הערה|לקו&quot;ש חלק א', נח סעיף ג'.}} <br /> ושכל המציאות האמיתית זה אלוקות.<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונייים==<br /> * האדמו&quot;ר מביאלא (בני ברק) ב[[חלוקת הדולרים]], '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66389 הדרך לפרנסה בהרחבה]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=54058 פרנסה לכל החיים ● סיפור לשבת] - {{אינפו|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=492309 2021-09-01T13:57:13Z

<p>ביטול: תיקון שנה</p> <hr /> <div>{{חודש אלול}}<br /> '''כ&quot;ה באלול''' הוא היום העשרים וחמישה ב[[חודש אלול]]. ביום זה ישנו כח מיוחד לתקן את חודש [[אייר]] בשנה שחלפה.<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *א' – יום בריאת העולם{{הערה|לדעת [[רבי אליעזר בן הורקנוס]]}} ובריאת ה[[אור]] וה[[חושך]].<br /> *ג'תכ&quot;ח – הושלמה בניית חומת [[ירושלים]] החדשה, בימי [[נחמיה]].<br /> *ג'תתס&quot;ב – ה[[תנא]] [[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] בן רבי [[שמעון בר יוחאי]], נפטר ומנוחתו כבוד ב[[מירון]].<br /> *[[תקמ&quot;א]] – רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], נפטר.<br /> *[[תרנ&quot;ד]] – רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב, נפטר.<br /> *[[תרס&quot;א]] – רבי אהרן אבוחצירא, אגויים – [[מרוקו]], נפטר.<br /> <br /> ==מנהגים==<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר, שחסידים הראשונים היו לומדים בכ&quot;ה ב[[אלול]] בפרשת בראשית את הפסוקים העוסקים במעשי [[הקב&quot;ה]] ביום הראשון של בריאת העולם, בכ&quot;ו באלול את הפסוקים העוסקים ביום השני, וכן הלאה. כוונת הדברים הייתה לגרום לעצמם להפנים שגם ענינים הבאים מלמעלה באופן של [[אתערותא דלעילא]] כמו בריאת העולם, צריך להיות קשור עם [[עבודת השם]]{{הערה|לקוטי שיחות, טז, עמ' 488}}.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *יום זה נקבע מספק ל[[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנפטר ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]].<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> *[[תשע&quot;ח]] – הרב [[יוסף ישראל בלוי]], מעסקני חב&quot;ד ממקימי [[אור אבנר]] ויו&quot;ר המועצה הדתית [[קריית מלאכי]].<br /> <br /> {{להיום יום|כ&quot;ה|אלול}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש אלול|ב כה]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C&diff=479630 2021-06-06T09:05:42Z

<p>ביטול: /* ביטול */</p> <hr /> <div>== ביטול ==<br /> <br /> יחי המלך המשיח.<br /> מספר עריכות: 23<br /> ערכים: 1.<br /> (כן ירבו)<br /> <br /> הצטרף בט&quot;ז טבת תשפ&quot;א.<br /> {{משתמש - תמים}}</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C&diff=479488 2021-06-05T21:54:04Z

<p>ביטול: </p> <hr /> <div>== ביטול ==<br /> <br /> יחי המלך המשיח.<br /> מספר עריכות: 23<br /> (כן ירבו)<br /> <br /> הצטרף בט&quot;ז טבת תשפ&quot;א.<br /> {{משתמש - תמים}}</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C/%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D&diff=479487 2021-06-05T21:49:33Z

<p>ביטול: מצוות &quot;חוקים&quot;</p> <hr /> <div>'''חוקים''' הם סוג של מצוות (כפי שהמצוות נחלקים לשלושת הסוגים [[עדות]], חוקים ו[[משפטים]]) שאינם מובנים בשכל האנושי.<br /> <br /> == גדר מצוות בסוג של חוקים ==<br /> המצוות ששכל אנושי לא מחייב אותם ולא מוצא טעם לחייבם. מצוות אלו הם בסוג של חוקים.{{הערה|&quot;אמר הקב&quot;ה חוקה חקקתי גזרה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי&quot;. מדב&quot;ר י&quot;ט א'}}<br /> מהדוגמאות למצוות האלו הם: [[פרה אדומה]], [[ערלה]], [[טומאה]] [[וטהרה]], [[שעטנז]]. מצוות אלו גם אחר נתינתם בתורה אינם מובנים בשכל אנושי.<br /> <br /> == בכל מצווה ==<br /> הענין של חוקים זה [[קבלת עול]], ובכל מצווה שייך לקיים אותה לא מצד ה&quot;טעם&quot; שבה, אלא מצד הקבלת עול. [[הרבי]] אומר {{הערה|לקוטי שיחות כרך ט&quot;ז, עמ' 242; כרך ג', עמ' 895}} שכשאדם מקיים [[מצווה]] רק מצד ההגיון שבה, הוא מפסיד את כל המעמקים הפנימיים שבה, ולכן עלינו לזכור שהיסוד לכל המצוות - זה האמונה בה'. אנחנו מקיימים מצוות אלו ראשית כל מפני שזה ציווי של הקב&quot;ה, כי אם נקיים אותם רק מצד ההגיון, האדם יכול להגיע למצב שמצד ההגיון גם יעבור עבירות.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורה]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=479483 2021-06-05T20:50:08Z

<p>ביטול: </p> <hr /> <div>ערך מ-ד-ה-י-ם!!! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> == שם הערך ==<br /> <br /> צריך להיות [[חוצנים]] האם יש מתנגד להעברה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:51, 24 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :אני לא. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' באדר א' ה'תשע&quot;א 02:16, 24 בפברואר 2011 (UTC)<br /> <br /> השם הזה הוא שם חיצוני לגמרי. אולי אפשר למצוא שם יהודי יותר? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 21:18, 16 באוגוסט 2012 (IDT)[[משתמש|יוסי ג]]<br /> <br /> == מקורות ==<br /> בהשגחה פרטית הגעתי לערך הזה, ושמתי לב שחסרים בו מקורות. --[[משתמש:ביטול|ביטול]] - [[שיחת משתמש:ביטול|שיחה]], 20:50, כ&quot;ה בסיוון, ה'תשפ&quot;א 20:50, 5 ביוני 2021 (UTC)</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=467523 2021-03-29T19:48:35Z

<p>ביטול: (איש צוות שלא כתבו)</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה|אחר=ישיבה גדולה|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]; אם התכוונתם לישיבה שנסגרה ראו [[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ד)]]}}<br /> {{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה)<br /> |תמונה=[[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ללא מסגרת|250px]]<br /> |כתובית=התמימים מאזינים לשיעור מפי ראש הישיבה{{הערה|במשכנה הראשון בראשון לציון.}} [[א' אלול]] ה'[[תשע&quot;ו]].<br /> |אפיון= ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד= [[אלול]] ה'[[תשע&quot;ו]] <br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[בית שמש]] רח' בן עזאי 4<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה לידר]]<br /> |מנהל גשמי=הרב מנחם מענדל ידגר<br /> |מספר תלמידים= 94 תמימים<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש]]<br /> <br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן בשנת [[תשע&quot;ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר לבית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]]. <br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה נוסדה בתחילה בעיר ראשון לציון כישיבה לשיעור א' בלבד בו למדו כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ד)|תומכי תמימים בית שמש]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.<br /> <br /> הישיבה ממוקמת במתחם, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלושה פנימיות. במתחם זה נמצאת גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים.<br /> <br /> בשנים [[תשע&quot;ח]] - [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם &quot;הישיבה של הרבי&quot;, שהופץ בקהילות אנ&quot;ש ברחבי הארץ.<br /> <br /> בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את ה[[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י&quot;ד אלול]] [[תנש&quot;א]] מורה הרבי להקים בכל בית &quot;מעין ישיבת תומכי תמימים&quot;.}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ &quot;תומכי תמימים בכל בית&quot; • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית. <br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;א]] מונה הישיבה 94 [[תמימים]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]] ו[[משפיע]] שיעור ב'<br /> *הרב יונתן מנחם אנקווה - [[משגיח]]<br /> *הרב ישראל גדסי - משגיח ערב<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> *הרב שלום מפעי - ר&quot;מ לרמה א'<br /> *הרב ישראל יצחק זלמנוב - מנהל רוחני ור&quot;מ לרמה ב'<br /> *הרב מנשה אמיתי - ר&quot;מ לרמה ג'<br /> *הרב יוסף מיכלשווילי - ר&quot;מ לרמה ד'<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב שלום בער קטורזה - משפיע, מגיד שיעור בגירסא ובגאולה ומשיח שיעור א'<br /> *הרב חיים דוד וילהלם - [[משפיע]] שיעור א'<br /> *הרב [[משה לידר]] - משפיע לשיעור ב'<br /> *הרב מענדי ישראלי - משפיע לשיעור ג'<br /> *הרב שולם מישולובין - משפיע כללי<br /> <br /> ;הנהלה גשמית:<br /> *ר' שניאור זלמן לידר - מנהל כללי<br /> *ר' מנחם מענדל ידגר - מנהל גשמי<br /> *ר' אברהם אודרמן - חבר הנהלה גשמית<br /> *הת' יוסי גרוסמאן - מנהל מטבח<br /> *ר' גרשון פקטור - מזכיר<br /> *ר' שלום דובער שארף - מנהל המטבח<br /> * ר' חיים שארף - מנהל לוגיסטי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://www.tmimim.com תמימים קום]''' - אתר הישיבה<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבית שמש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=443281 2021-01-02T20:13:17Z

<p>ביטול: (שכחתי חתימ)</p> <hr /> <div>אולי כדאי לעשות דף הפניה מ&quot;עקודים נקודים וברודים&quot; עם וא&quot;ו, לערך הזה.[[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:34, י&quot;א בסיוון, ה'תש&quot;ף 03:34, 3 ביוני 2020 (IST)<br /> :{{בוצע}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 17:21 • י&quot;א בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> <br /> יש גם ערך בשם [[עקודים]] וגם את הערך הזה. לא כדאי לאחד ביניהם?--[[משתמש:ביטול|ביטול]] - [[שיחת משתמש:ביטול|שיחה]], 20:13, י&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א 20:13, 2 בינואר 2021 (UTC)</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=443280 2021-01-02T20:12:49Z

<p>ביטול: (שני ערכים באותו נושא)</p> <hr /> <div>אולי כדאי לעשות דף הפניה מ&quot;עקודים נקודים וברודים&quot; עם וא&quot;ו, לערך הזה.[[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:34, י&quot;א בסיוון, ה'תש&quot;ף 03:34, 3 ביוני 2020 (IST)<br /> :{{בוצע}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 17:21 • י&quot;א בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> <br /> יש גם ערך בשם [[עקודים]] וגם את הערך הזה. לא כדאי לאחד ביניהם?</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%A8%D7%AA&diff=443252 2021-01-02T18:10:56Z

<p>ביטול: שיחה כרת</p> <hr /> <div>ניסיתי להבין מהערך הזה את דברי רש&quot;י בפרשת אחרי מות &quot;זרעו נכרת וימיו נכרתין&quot; ולא ממש הצלחתי..--[[משתמש:מוישה מ.|מוישה מ.]] - [[שיחת משתמש:מוישה מ.|שיחה]] 15:49, 24 באפריל 2018 (IST)<br /> ====התבנית לעריכה====<br /> {{א|חלוקת קונטרסים}} היקר, אל נא תפעל בטיפשות. פשוט החסימה משום מה לא מאפשרת לי לערוך את כל הערך. אשמח אם מישהו יעביר את התבנית לראש הערך. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:52, י' באב, ה'תש&quot;ף.<br /> :העברתי ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 05:23 • ט&quot;ז באב תש&quot;פ<br /> <br /> ====תוקן ====<br /> המלים בערך היו אותם המילים של התניא, וזה היה קשה להבין מה כתוב. הערך תוקן.<br /> --[[משתמש:ביטול|ביטול]] - [[שיחת משתמש:ביטול|שיחה]], 18:10, י&quot;ח בטבת, ה'תשפ&quot;א 18:10, 2 בינואר 2021 (UTC)</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A8%D7%AA&diff=443249 2021-01-02T18:06:42Z

<p>ביטול: (הטקסט היה פשוט העתקה של מה שכתוב בתניא)</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> כרת הוא עונש על עברות חמורות ביותר, כמו עריות - על רוב העריות (אך על חלקן העונש בחנק - כמו אשת איש, או סקילה - ארוסה, או שריפה - חמות.)<br /> <br /> == דין הכרת על פי הגמרא ==<br /> <br /> מבואר מהכתוב ומדברי רז&quot;ל, ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן).<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מקשה ב[[אגרת התשובה]], שראינו בכמה דורות אנשים שהתחייבו בכרת, והיה לחלקם אריכות ימים, ושפע גשמי.<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן מסביר: יהודי מקבל חיות מהפנימיות של ה' (נפיחה) ומשם הגוף הגשמי של היהודי חי.<br /> <br /> שיהודי עושה עבירה, הוא עובר לקבל חיות מה[[סטרא אחרא]], מאותו מקום שחי,צומח,דומם וגוי מקבלים ממנו חיות. בתקופת בית המקדש (לפני גלות השכינה) יהודי לא היה יכול לקבל חיות מה[[סטרא אחרא]].<br /> <br /> ולכן, מתי שיהודי עבר על כרת לא היה לו מאיפה לקבל חיות (והוא מת רק בגיל 60-50 כי נשאר בו ה[[רשימו]] של החיות.) והוא הפסיק לקבל חיות. <br /> אדמו&quot;ר הזקן אומר שיש המשכת חיות ליהודי מחבל (ומביא גם דוגמה של ענן, ורוח) ששזור מתרי&quot;ג חוטים. שיהודי עובר על כרת, החבל נכרת ויהודי מפסיק לקבל חיות, ועובר לקבל חיות מהסטרא אחרא (בזמננו).<br /> <br /> והוא מוסיף, שבאמת, אין דבר שמפריד בין היהודי ובין הקב&quot;ה, אבל יש את העבירות שכביכול מפרידות, ותמיד אפשר לחזור בתשובה.<br /> והכוונה בכרת היא שנכרת החבל שממשיך חיות ליהודי מ[[שם ה']].<br /> <br /> == הפגם בשאר עבירות ==<br /> <br /> עבירות אחרות שלא נענשים בהם [[כרת]], עדיין הם פוגמים בחבל. פגם הכוונה לדבר קטן - שהעבירה פוגמת בחבל קטן [[מהתרי&quot;ג]] חוטים של אותה עבירה. אבל אם אדם חוטא אותו חטא הרבה פעמים - הוא יכול להגיע למצב של כרת גם בלי לעשות עבירה שחייבים עליה כרת, ושכל החבל יפסק. וגם אחרי מצב של כרת, אדם יכול לחיות עד גיל 50-60, כי נשאר בו ה[[רשימו]] של החיות. אבל אם אדם עושה [[תשובה]] שלימה, הוא חוזר לקבל חיות מה'.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> [[אגרת התשובה]] פרק ד' ה'<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A8%D7%AA&diff=443247 2021-01-02T17:50:23Z

<p>ביטול: כרת</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> כרת הוא עונש על עברות חמורות ביותר, כמו עריות - על רוב העריות (אך על חלקן העונש בחנק - כמו אשת איש, או סקילה - ארוסה, או שריפה - חמות.)<br /> <br /> == דין הכרת על פי הגמרא ==<br /> <br /> מבואר מהכתוב ומדברי רז&quot;ל, ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן).<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מקשה ב[[אגרת התשובה]], שראינו בכמה דורות אנשים שהתחייבו בכרת, והיה לחלקם אריכות ימים, ושפע גשמי.<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> <br /> מסביר [[אדמו&quot;ר הזקן]] את הענין, על פי הפסוק כי חלק ה' עמו, חלק מ[[שם הוי']], כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו'. ואף שאין לו דמות ה[[גוף]] וכו' ח&quot;ו, אך דברה [[תורה]] כלשון בני אדם, כדי להסביר את הענין באופן מובן, שכמו שיש הפרש והבדל גדול באדם התחתון - על דרך [[משל]] - בין ה[[הבל]] שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא על ידי [[נפיחה]]. שביוצא בדיבורו מלובש בו כח ו[[חיות]] מעט מזעיר, והוא בחינת [[חיצוניות]] מ[[נפש]] החיה שבקרבו. אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימית מבחינת ה[[נפש]] החיה.<br /> <br /> ופשט הכתוב &quot;ויפח&quot;, הוא להורות לנו כמו שלמשל כשהאדם נופח לאיזה מקום, אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים, אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום, ככה ממש אם יש דבר חוצץ ומפסיק בין [[גוף]] האדם לבחינת הבל העליון. <br /> <br /> הגם שבאמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו יתברך, כי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ומלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ואיהו [[ממלא כל עלמין]] וכו' - ישנו דבר יחיד שמפריד, שהם כביכול העבירות, כמו שכתוב בישעיה כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. והטעם לפי שהם נגד [[רצון העליון]] ברוך הוא המחיה את הכל כמו שכתוב כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ.<br /> <br /> וזהו ענין הכרת, שנכרת ונפסק חבל ההמשכה מ[[שם הוי']] ב&quot;ה.<br /> <br /> == הפגם בשאר עבירות ==<br /> <br /> עבירות אחרות שלא נענשים בהם [[כרת]], עדיין הם פוגמים בחבל. פגם הכוונה לדבר קטן - שהעבירה פוגמת בחבל קטן [[מהתרי&quot;ג]] חוטים של אותה עבירה. אבל אם אדם חוטא אותו חטא הרבה פעמים - הוא יכול להגיע למצב של כרת גם בלי לעשות עבירה שחייבים עליה כרת, ושכל החבל יפסק. וגם אחרי מצב של כרת, אדם יכול לחיות עד גיל 50-60, כי נשאר בו ה[[רשימו]] של החיות. אבל אם אדם עושה [[תשובה]] שלימה, הוא חוזר לקבל חיות מה'.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> [[אגרת התשובה]] פרק ד' ה'<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A8%D7%AA&diff=443246 2021-01-02T17:49:15Z

<p>ביטול: עריכת כרת.</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> כרת הוא עונש על עברות חמורות ביותר, כמו עריות - על רוב העריות (אך על חלקן העונש בחנק - כמו אשת איש, או סקילה - ארוסה, או שריפה - חמות.)<br /> <br /> == דין הכרת על פי הגמרא ==<br /> <br /> מבואר מהכתוב ומדברי רז&quot;ל, ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן).<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מקשה ב[[אגרת התשובה]], והרי נמצאו בכל דור כמה וכמה חייבי כריתות ומיתות, והאריכו ימיהם ושנותיהם בנעימים. <br /> <br /> ==בחסידות==<br /> <br /> מסביר [[אדמו&quot;ר הזקן]] את הענין, על פי הפסוק כי חלק ה' עמו, חלק מ[[שם הוי']], כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכו נפח וכו'. ואף שאין לו דמות ה[[גוף]] וכו' ח&quot;ו, אך דברה [[תורה]] כלשון בני אדם, כדי להסביר את הענין באופן מובן, שכמו שיש הפרש והבדל גדול באדם התחתון - על דרך [[משל]] - בין ה[[הבל]] שיוצא מפיו בדיבורו להבל היוצא על ידי [[נפיחה]]. שביוצא בדיבורו מלובש בו כח ו[[חיות]] מעט מזעיר, והוא בחינת [[חיצוניות]] מ[[נפש]] החיה שבקרבו. אבל ביוצא בכח הנופח דמתוכו נפח מלובש בו כח וחיות פנימית מבחינת ה[[נפש]] החיה.<br /> <br /> ופשט הכתוב &quot;ויפח&quot;, הוא להורות לנו כמו שלמשל כשהאדם נופח לאיזה מקום, אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים, אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום, ככה ממש אם יש דבר חוצץ ומפסיק בין [[גוף]] האדם לבחינת הבל העליון. <br /> <br /> הגם שבאמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו יתברך, כי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, ומלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, ואיהו [[ממלא כל עלמין]] וכו' - ישנו דבר יחיד שמפריד, שהם כביכול העבירות, כמו שכתוב בישעיה כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. והטעם לפי שהם נגד [[רצון העליון]] ברוך הוא המחיה את הכל כמו שכתוב כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ.<br /> <br /> וזהו ענין הכרת, שנכרת ונפסק חבל ההמשכה מ[[שם הוי']] ב&quot;ה.<br /> <br /> == הפגם בשאר עבירות ==<br /> <br /> עבירות אחרות שלא נענשים בהם [[כרת]], עדיין הם פוגמים בחבל. פגם הכוונה לדבר קטן - שהעבירה פוגמת בחבל קטן [[מהתרי&quot;ג]] חוטים של אותה עבירה. אבל אם אדם חוטא אותו חטא הרבה פעמים - הוא יכול להגיע למצב של כרת גם בלי לעשות עבירה שחייבים עליה כרת, ושכל החבל יפסק. וגם אחרי מצב של כרת, אדם יכול לחיות עד גיל 50-60, כי נשאר בו ה[[רשימו]] של החיות. אבל אם אדם עושה [[תשובה]] שלימה, הוא חוזר לקבל חיות מה'.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> [[אגרת התשובה]] פרק ד' ה'<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=443127 2021-01-01T14:08:33Z

<p>ביטול: הוספה במלכות מהתניא</p> <hr /> <div>'''ספירת המלכות''' הינה הספירה האחרונה מבין [[עשר הספירות]]. ענינה של ספירת המלכות הוא שהיא המכילה בתוכה את האורות האלקיים של ששת ה[[מדות]] ([[זעיר אנפין]]), ובוראת מהם עולמות תחתונים, שנאמר &quot;מלכותך מלכות כל עולמים&quot;, ספירת המלכות שלך בוראת וממלאת את כל העולמות.<br /> <br /> ==ביחס לספירות אחרות==<br /> לספירת המלכות יש קשר מיוחד לספירת ה[[כתר]], המבוסס על כך כי [[נעוץ תחילתן בסופן]], כלומר ישנו קשר (ישיר) בין תחילת ההשתלשלות בספירת הכתר לבין הגמר הסופי שלו בספירת המלכות,<br /> בנוסף לקשר הרגיל ביניהם המתבטא בתהליך רגיל של השתלשלות ספירה אחר ספירה בהדרגה.<br /> <br /> נוסף לכך לספירת המלכות יש קשר מיוחד עם ספירת ה[[חכמה]]. על קשר זה נאמר כי &quot;[[אבא יסד ברתא]]&quot;, כלומר שספירת החכמה, הנקרית בשם &quot;אבא&quot;, היא היסוד לספירת המלכות, הנקראת בשם &quot;בת&quot;. [[ספירת החכמה]] וספירת המלכות נקראים גם בשם &quot;[[יראה עילאה]]&quot; ו&quot;[[יראה תתאה]]&quot;. <br /> <br /> לספירת המלכות יש קשר מיוחד עם ספירת ה[[בינה]]. הן ספירת הבינה, והן ספירת המלכות הם ספירות שבבחינת מקבל. ספירת ה[[בינה]] היא בבחינת מקבל מן ספירת ה[[חכמה]], והיא צד המקבל של [[יחודא עילאה]]. ספירת המלכות היא בבחינת מקבל בכללות של כל הספירות, אבל בפרטות היא בבחינת מקבל מן [[זעיר אנפין]], כלומר ה[[מידות]], והיא הצד המקבל של [[יחודא תתאה]]. משום כך [[ספירת הבינה]] נקראת בשם &quot;אמא עילאה&quot;, לעומת ספירת המלכות הקרויה בשם &quot;אמא תתאה&quot;. מבואר כי [[ספירת הבינה]] היא בבחינת [[עלמא דאתכסיא]] וקרויה גם בשם [[לאה]], וספירת המלכות היא בבחינת [[עלמא דאתגליא]] וקרויה גם בשם [[רחל]]<br /> <br /> ==בנפש האדם==<br /> בנפש האדם, ספירת המלכות, היא הספירה המקבלת בתוכה את כל האורות של ספירות הנפש, ומורידה את אורות אלו למעשה גשמי, ולחיות הגשמית של הגוף. ספירת המלכות מתלבשת בשלושה לבושי הנפש [[מחשבה דיבור ומעשה]], ולבושים אלו מתלבשים בבחינה פנימית בגוף.<br /> <br /> ==בעבודה==<br /> ענינה של ספירת ה[[מלכות]] בעבודה הוא קבלת עול מלכות שמים. משום כך נקראת ספירה המלכות בשם [[יראה תתאה]]. ענינו הוא, שאף על פי שאין מוחו וליבו מתוקנים, ומתעצל האדם מעניני תורה, ומתאווה לדברים האסורים, מכל מקום יכול לגדר את עצמו לכך שעל כל פנים, בכל הנוגע למעשה בפועל, יקבל על עצמו עול מלכות שמים להיות [[סור מרע ועשה טוב]].<br /> <br /> ספירת המלכות גם משתייכת לדבור, כפי שמוסבר ב[[אגרת התשובה]]. היא משתייכת לביצוע בפועל, ושאר הספירות משתייכות למחשבה.<br /> <br /> ==בעולמות==<br /> בעולמות, ספירת המלכות של כל עולם היא הספירה שמאחדת בתוכה את כל האורות של אותו עולם, ומשפיעה אותם לעולם הבא הנמוך יותר. בפרט, [[מלכות דאצילות]] היא הספירה האחרונה של [[עולם האצילות]], והיא מהווה ומחיה את [[עולמות בי&quot;ע]], שהם העולמות הנפרדים של הברואים.<br /> <br /> ב[[עולם האצילות]] שורר ביטול מוחלט לאלקות. בכדי לברוא עולמות נפרדים מאלקות, ספירת המלכות יורדת ממקומה לעולמות התחתונים. אך דוקא על ידי כך מתאפשר קיום העולם והעבודה בו, עד שלבסוף מתגלית הכוונה שנתאוה [[הקב&quot;ה]] להיות לו [[דירה בתחתונים]], אז מתגלית מעלתה של ספירת המלכות.<br /> <br /> שלב זה של ירידת המלכות נקרא גם '[[נסירה]]' (הפרדה בין המלכות והז&quot;א) ו'[[דורמיטא דז&quot;א]]'. והגילוי לעתיד הוא חיבור מחודש בין הז&quot;א והמלכות, אז תגלה המלכות את האורות העליונים בעולמנו התחתון.<br /> <br /> ==מלכות דמלכות==<br /> '''מלכות דמלכות''' היא הבחינה האחרונה והחיצונית ביותר של כל ענין, המפשטת ונקלטת בבחינה פנימית אל חוצה לה. ענינה של [[ספירת המלכות]] בכללה הוא היחס לחוץ, וענינו של [[ספירת המלכות]] של [[ספירת המלכות]] הוא עצם החיות היוצאת מן הדבר.<br /> <br /> מלכות דמלכות של [[עולם האצילות]] מתהווית להחיות של [[עולמות בי&quot;ע]]. ממלכות דמלכות של [[עולם העשייה]] נמשכת ההשפעה לעולם הזה, [[עולם העשייה הגשמי]].<br /> <br /> ==עליית המלכות==<br /> '''עליית המלכות''' - מ[[ספירת המלכות]] נמשך השפע לעולמות, כמו שכתוב &quot;[[מלכותך מלכות כל עולמים]]&quot;. בזמן ה[[גלות]] נסתלקו ממנה האורות האלקיים ולכן בעולם נהיה צער הגלות. <br /> <br /> ב[[ביאת המשיח]] תעלה המלכות חזרה ותקבל את האור של [[פנימיות עתיק]], המורה על גילוי של [[הקב&quot;ה]] בכבודו ובעצמו. מעין זה קורה בחמשה עשר באב ויום כיפור, וכן כש[[תשעה באב]] חל בשבת.<br /> <br /> ==מלכות דקליפה==<br /> ספירת המלכות דקליפה מכונה &quot;אבק&quot;, בניגוד ל[[עפר]] שהוא כינוי ל[[מלכות דאצילות]]. האבק - מלכות דקליפה, אף על פי שמשתלשלת ויורדת ממלכות דאצילות, לא נשאר בה אלא חיות מועטת, כמו אבק הנשאר מן האש (אפר) שאינו מצמיח כמו העפר.<br /> <br /> {{הערה|על פי באתי לגני תשי&quot;ט, אות ו}}עניינה ב[[עבודה]] הוא הקבלת עול דלעו&quot;ז - שנהיה כאסקופה הנדרסת. דהיינו, שאף על פי שיודע ומבין כיצד צריך הוא להיות ויודע מצבו שאינו בטוב - לא מוצא בנפשו כח ועוז לעמוד כנגד הזרם (מאחר ואין בו תוקף דקדושה, כי אם חיות מועטת), ומבטל את עצמו מפני לחץ חברתי ופחד &quot;מה יאמרו הגויים&quot;.<br /> <br /> ==אבן==<br /> בשונה מכל הספירות שמבטאות עניין כלשהו, ספירת המלכות, אינה מבטאת מהות מסויימת, דלית לה מגרמה כלום, וכל ענינה רק לגלות ולהשפיע את השפעת ה[[ספירות]] אל הנבראים - להורידה למטה בירידה שבאין ערוך כלל. וכמו מידת ההתנשאות וההנהגה של מלך בשר ודם, ענינה להנהיג את העם או המדינה על פי [[שכל|שכלו]] [[מידות|ומדותיו]], שבזה באים לידי ביטוי - [[חכמה|חוכמתו]] [[בינה|בינתו]] ו[[דעת|דעתו]], וכן מדת [[חסד|חסדו]] ו[[גבורה|גבורתו]] - בהנהגת המדינה והעם, שהם למטה מטה ממדריגת המלך - ב[[אין ערוך]]. כלומר, מלכותו של המלך במדינה, מבטאה את תכונותיו - [[שכל|שכלו]] ו[[מדות|מדותיו]] - של המלך. נמצא, שמדת המלכות אינה אלא האמצעי להעברת השפעת הספירות אל הנבראים, ולכן היא בבחינת אבן דומם.<br /> <br /> הדימוי לאבן הוא בכל מדריגות המלכות, החל ממלכות דאצילות - &quot;אבן טובה&quot;, ועד לעומת זה במלכות של [[קליפה]] - &quot;אבן נגף&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בנין המלכות]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&amp;id=26112 שיעור] מהרב [[יוסף יצחק אופן]] על ספירת המלכות - {{אינפו}}<br /> {{ספירות}}<br /> [[קטגוריה:ספירת המלכות]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C&diff=442990 2020-12-31T22:45:43Z

<p>ביטול: /* ביטול */</p> <hr /> <div>== ביטול ==<br /> <br /> יחי המלך המשיח.<br /> מספר עריכות: 10<br /> (כן ירבו)<br /> <br /> הצטרף בט&quot;ז טבת תשפ&quot;א.<br /> {{משתמש - תמים}}</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=442967 2020-12-31T20:40:13Z

<p>ביטול: הוספה בעשרה מאמרות</p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> '''בריאת העולם''' התרחשה במשך שישה ימים (מ[[כ&quot;ה אלול]] עד [[א' תשרי]]) שבהם ברא [[הקב&quot;ה]] את העולם כולו, שבכל יום מימי הבריאה הוא ברא משהו אחר.<br /> ==קודם הבריאה==<br /> [[חז&quot;ל]] אסרו להרהר ולחשוב מה היה קודם שנברא העולם משום שהתשובה לא יכולה להתקבל בשכל אנוש{{הערה|בבלי, מסכת חגיגה}}.<br /> <br /> במדרש רבה נאמר שקודם בריאת העולם הקב&quot;ה היה בורא עולמות ומחריבם.<br /> ===אלפיים שנה קדמה התורה לעולם===<br /> '''אלפיים שנה קדמה התורה לעולם''' הינו מדרש [[חז&quot;ל]] האומר שאלפיים שנה טרם [[בריאת העולם]] כבר נוסדה ה[[תורה]].<br /> <br /> ב[[זוהר]] נאמר:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשברא הקב&quot;ה עולמו לא ברא אותו אלא עם התורה, והתורה הייתה אלפיים שנה קודם שנברא העולם, שכתוב ואהיה שעשועים יום יום, (ויומו של הקב&quot;ה הוא אלף שנה)|מקור= זהר חדש רות תרכה}}<br /> <br /> מדרשים דומים מופיעים ב[[חז&quot;ל]] מדרש נוסף הוא לגבי הפסוק {{ציטוטון|&quot;דבר צוה לאלף דור&quot;}} שהקב&quot;ה קימט תתקע&quot;ד דורות ונתן התורה לאחר 26 דורות במקום אחרי 1000 דור, כי ראה שהעולם לא יכול להתקיים בלא תורה.<br /> <br /> ה[[גר&quot;א]] פירש שקידמה זאת הינה קדימה בדורות ולא בזמן{{הערה|היינו, 2000 דורות}}{{הערה|[shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=60569 ראה כאן]}}.<br /> <br /> ה[[אריז&quot;ל]] כותב שעניין האלפיים שנה{{הערה|משום שלפני בריאת העולם לא היה זמן}} שאם היה זמן קודם בריאת העולם אז היה אלפיים שנה{{הערה|ספר החקירה להצ&quot;צ קיא, ב. }}<br /> <br /> במאמר [[איתא במדרש תילים]]{{הערה|אות ב'}} מוקשה על המדרש &quot;אלפיים שנה קדמה התורה לעולם&quot;, משום שקודם בריאת העולם לא היה בחינת זמן, במאמר מוסבר שאין הכוונה קדמה בזמן אלא במעלות שהתורה נעלת מהעולם{{הערה|אות ב'}}, כמו כן מוסבר שעניין האלפיים הוא מלשון &quot;אאלפך&quot;{{הערה|כגון &quot;&quot;אאלפך חכמה&quot;, &quot;אאלפך בינה&quot;}}.<br /> <br /> ==אופן הבריאה==<br /> ===עשרת מאמרות===<br /> {{ערך מורחב|עשרה מאמרות}}<br /> [[הקב&quot;ה]] ברא את העולם ב&quot;עשרה מאמרות&quot;, שהם נמצאים תמיד בתוך הבריאה להוותה.<br /> <br /> היו דברים שעל דרך הפשט לא הוזכרו בתוך עשרה מאמרות. אבל אחרי חשובים וגימטריות נתן לראות איך הכל מגיע מעשרה מאמרות.<br /> <br /> ===חומר היולי===<br /> {{ערך מורחב|כוח היולי}}<br /> '''היולי''' הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש '''תהו'''{{הערה|רמב&quot;ן}}) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה.<br /> <br /> תורת הקבלה והחסידות העמיקו את מושג היולי לעולמות רוחניים אלוקיים ומופשטים. בעוד בתורת הראשונים עיקר היולי הוא החומר הבסיס של היש הגשמי, תורת החסידות מסבירה כי שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים [[חומר צורה תיקון]]. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - &quot;היולי&quot; לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות ה[[יש הגשמי]] מ[[אין]] וכן הוא בהמצאת ה[[יש דבי&quot;ע]] מ[[דבר ה']] - [[מלכות דאצילות]], וכך הוא גם בהמשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות דאצילות]] מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]] ובהמשכת [[כח הצומח]] מהארץ וכיוצא בזה.<br /> <br /> ==הבריאה==<br /> ה[[תורה]] פותחת במילים:{{ציטוטון|בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ}}, בין גדולי ישראל היה מחלוקת, אודות מה נברא ראשון, האם האור, או העולם עצמו, לשיטת רבי נחמיה:&quot;העולם נברא תחילה&quot;{{הערה|שם=ברא|בראשית רבה, פרק ג' פסקה א'}}, אולם לשיטת רבי יהודה:&quot;האורה נברא תחילה&quot;{{הערה|שם=ברא}}.<br /> <br /> [[הרבי]] אומר באחת משיחותיו שכאשר מתעסקים בענייני הבריאה אין ללמוד רק את הפשט, משום שאז האדם יתפעל רק מהעניינים הגשמיים ש[[הקב&quot;ה]] ברא, ולכן יש צורך ללמוד גם את פנימיות הדברים.{{הערה|לקו&quot;ש, חלק כ&quot;ה, עמ' 6}}.<br /> <br /> ==ששת ימי בראשית==<br /> [[קובץ:בריאת העולם.jpg|1000x1000 פיקסלים|שמאל]]<br /> {{להשלים}}<br /> ===היום הראשון לבריאה===<br /> ביום הראשון נבראו היסודות הגשמיים לעולם, קודם הבריאה, העולם היה במצב של &quot;תוהו ובוהו&quot;, ו&quot;רוח אלוקים&quot; {{הערה|שהיא רוחו של משיח}} ריחפה על פני המים{{הערה|בראשית, א', ב}}.<br /> <br /> בעת בריאת העולם, ברא הקב&quot;ה בתחילה את האור, ע&quot;י האמירה:{{ציטוטון|יהי אור}}.<br /> <br /> [[הרבי]] מביא שב[[קבלה]] נאמר שאור זה אינו האור הרגיל הקיים כהיום, אלא אור נעלה ביותר שאינו יכול להתגלות בעולם {{הערה|שיחת ש&quot;פ בראשית [[תשל&quot;א]]}}.<br /> <br /> ===היום השני לבריאה===<br /> ביום השני לבריאה הבדיל [[הקב&quot;ה]] בין ה[[מים]] שב[[שמים]] לבין ה[[מים]] שב[[ארץ]] ע&quot;י האמירה:{{ציטוטון|יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם}}{{הערה|בראשית, א, ו}}.<br /> <br /> ===היום השלישי לבריאה===<br /> ביום השלישי לבריאה, ריכז [[הקב&quot;ה]] את ה[[מים]] למקום אחד והתגלתה ה[[יבשה]], ולאחר מכן הוציאה ה[[אדמה]] [[צמח|צמחים]]{{הערה|בראשית, א, ט - י&quot;ג}}<br /> <br /> ===היום הרביעי לבריאה===<br /> ביום הרביעי לבריאה, נבראו המאורות:{{ציטוטון|יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים; וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ}}, נבראו ה[[שמש]], [[ירח]] וה[[כוכב|כוכבים]].<br /> <br /> ===היום החמישי לבריאה===<br /> ביום החמישי לבריאה נבראו ה[[דג|דגים]], חרקים ו[[עוף|עופות]], כמו כן ברא [[הקב&quot;ה]] את ה{{ציטוטון|תנינים הגדולים}} [[רש&quot;י]] מפרש על כך ש[[הקב&quot;ה]] ברא לוויתן זכר ונקבה, ולאחר מכן הרג את הנקבה בשביל הצדיקים לעתיד לבוא{{הערה|[[רש&quot;י]], בראשית, א, כ&quot;א}}. [[הרבי]] שואל באחת משיחות, שבשביל מה ברא [[הקב&quot;ה]] את הנקבה ואז הרגה, שיברא אותה שהיא מתה, [[הרבי]] מנסה לתרץ שהיא נבראה בשביל שהלוויתן לא יהיה יחידי ויהיה לו בת זוג, בהמשך מוסיף [[הרבי]] הסיבה שבגללה הזכיר [[רש&quot;י]] את זה שהנקבה נהרגה בשביל לצדיקים לעתיד לבוא היה בשביל לתרץ את הסיבה שבגללה אמר [[הקב&quot;ה]]{{ציטוטון|והנה '''טוב מאוד'''}}{{הערה|לקו&quot;ש, חלק ה' עמ' 19}}<br /> <br /> ===היום השישי לבריאה===<br /> {{ערך מורחב|בריאת אדם וחווה}}<br /> ביום השישי לבריאה נבראו כל החיות, ולאחר מכן ברא [[הקב&quot;ה]] את ה[[אדם הראשון]], בתחילה אמר:{{ציטוטון|נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ}} וברא את האדם מן העפר{{הערה|בראשית, ב}}. לאחר מכן אמר [[הקב&quot;ה]]:{{ציטוטון|לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ}}, וברא ממנו את אשתו [[חווה]]{{הערה|בראשית, ב, י&quot;ח}} והושיבם ב[[גן עדן]].<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר שהסיבה שבגללה נברא האדם אחרון היה משני סיבות, האחת היא מצד מעלתו שכאשר יגיע האדם ל[[עולם]], ה[[עולם]] כולו יהיה מוכן בשבילו, והשנית היא מצד שפלותו, שאפילו &quot;היתוש קדמך&quot;, [[הרבי]] מסביר על תירץ זה, שדווקא זה שגוף האדם פחות מהיתוש, זה בא להסביר את מעלת האדם שכאשר האדם מזכך את עצמו, הוא מגיע למדרגה עליונה ביותר.{{הערה|לקו&quot;ש, חלק ז', עמ' 77}}<br /> <br /> ===היום השביעי לבריאה===<br /> ביום השביעי לבריאה נח [[הקב&quot;ה]] מהבריאה. יום זה נקבע ב[[יהדות]] כיום ה[[שבת]].<br /> <br /> ==תכלית הבריאה==<br /> {{ערך מורחב|למה נברא העולם}}<br /> במקורות מוצעים תירוצים שונים אודות הסיבה שבגללה נברא העולם, ב[[תורת החסידות]] נאמר שהתשובה היא שזה תאווה של הקב&quot;ה ללא הסבר.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בריאת העולם]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C&diff=442962 2020-12-31T20:10:56Z

<p>ביטול: /* ביטול */</p> <hr /> <div>== ביטול ==<br /> <br /> יחי המלך המשיח.<br /> מספר עריכות: 10<br /> <br /> ערכים בחב&quot;דפדיה: 1<br /> (כן ירבו)<br /> <br /> הצטרף בט&quot;ז טבת תשפ&quot;א.<br /> {{משתמש - תמים}}</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=442961 2020-12-31T20:09:06Z

<p>ביטול: הספר &quot;החייל&quot;</p> <hr /> <div>הספר '''החייל''' הנו ספר ביוגרפיה דמיוני על חייו של [[תמים]].<br /> <br /> == מטרת הספר == <br /> הספר נכתב בידי [[ממ&quot;ש]] בשביל לדבר אל ה[[תמימים]] בדור שלנו.<br /> <br /> הספר משלב בתוכו חיי תמים שלוקח הכל בפשטות,<br /> ויחד עם זאת התמודדות בישיבת [[תומכי תמימים]]<br /> <br /> בעבר חולקו קטעים מהספר בעלונים, והכל קובץ לספר.<br /> <br /> [[ממ&quot;ש]] הקדישו את הספר ל[[ר' זלמן נוטיק]] ע&quot;ה.</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C&diff=442948 2020-12-31T19:46:18Z

<p>ביטול: /* ביטול */</p> <hr /> <div>== ביטול ==<br /> <br /> יחי המלך המשיח.<br /> מספר עריכות: 2<br /> הצטרף בט&quot;ז טבת תשפ&quot;א.<br /> {{משתמש - תמים}}</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C&diff=442946 2020-12-31T19:41:38Z

<p>ביטול: /* ביטול */</p> <hr /> <div>== ביטול ==<br /> <br /> יחי המלך המשיח.<br /> מספר עריכות: 2<br /> הצטרף בט&quot;ז טבת תשפ&quot;א.<br /> [[קובץ:Logo.jpg|50px|ממוזער|משתמש זה נמנה על [[תלמידי התמימים]]]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=442935 2020-12-31T19:21:15Z

<p>ביטול: /* תודה על המידה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> &lt;!--ב&quot;ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--&gt;<br /> <br /> == פיתוח ==<br /> <br /> אם נא תואיל בטובך להציץ [[שיחת חב&quot;דפדיה:פיתוח|כאן]] ולהגיב (לאו דוקא לתקן) יש שם שאלות שמחכות לתגובה הרבה זמן כבר (לא רק שלי). תודה מראש, '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • ל' בתשרי ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> == שינוי שם ==<br /> <br /> תוכל בבקשה לשנות את שם המשתמש שלי? [[משתמש:פארבריינגען|פארבריינגען חסידי]] - [[שיחת משתמש:פארבריינגען|שיחה]], 19:57, ל' בתשרי, ה'תשפ&quot;א 19:57, 18 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> <br /> == חסימה ==<br /> <br /> תוכל לחסום את [[משתמש:93.173.111.179]]? --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:14, ג' בחשוון, ה'תשפ&quot;א 13:14, 21 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :סליחה, כעת ראיתי שהוא חסום כבר. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:15, ג' בחשוון, ה'תשפ&quot;א 13:15, 21 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> <br /> == חסימה ==<br /> <br /> נא לחסום את המשתמש [[משתמש:חסיד חב&quot;ד|חסיד חב&quot;ד]], מאחר שהוא כבר מנהל יותר מחמשה מלחמות עריכה הן בשיחתו והן בשיחת תבנית של הביקורת שנמחקה לאור דבריו של קרייזי, אך הוא מבצע שוב ומבזה אותי בשיחתי. אתה יכול לראות בעצמך. אני שוקל לעזוב את האתר רק בגללו, בבקשה, אני מתחנן, תטפלו בו. לא ייתכן שילד יבוא לאתר ויעשה כל מה שעולה על רוחו ולא יטפלו בו. נתנו לו כבר כמה אזהרות אך הוא לא נשמע. בבקשה!--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 14:53, 22 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :המשתמש {{א|מנדי קרומבי}} אוהב כנראה לא להגיד אמת! '''הוא בעצמו כתב שזה רק 3 פעמים! הוא לא כתב מדוע אלא רק אמר שקרייזי קבע כך מלבד בתקציר העריכה! מחוקק חוקים ואזהרות!''' מוזמנים לראות בגרסאות קודמות! בברכה, '''[[משתמש:ווילדקייט|ווילדקייט]] ~ [[שיחת משתמש:ווילדקייט|חדר ישיבות]]''' ~ 14:55, ד' בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> ::שלוש פעמים בתבנית ועוד שלוש פעמים בשיחה שלך. אזהרתי אך אתה שוב מפר את כללי האתר ונאלץ לחסום אותך ע&quot;כ. חבל. קרייזי אמר בשיחה אך מחק את השיחה ומחק את התבנית עם הסבר בתקציר לכך. מוזמן לשאול אותו.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 14:57, 22 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :::{{צחוק}} וזה הכוונה ל-6 פעמים? איזה מגוחך... אמרת ש&quot;קרייזי אמר שאסור וכו'&quot;, אבל לא אמרת '''איפה!'''. ע&quot;כ: שימת אזהרות סתם וכו' בניגוד לאתר! '''[[משתמש:ווילדקייט|ווילדקייט]] ~ [[שיחת משתמש:ווילדקייט|חדר ישיבות]]''' ~ 14:59, ד' בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> ::::מוזמן לתקציר העריכה, ול[[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש/תבנית:ביקורת|כאן]]. {{מפעילי מערכת}}, נא לחסום אותו בבקשה. --[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 15:01, 22 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :::::ומדוע לא אמרת לי? {{מפעילי מערכת}}, מה דיני שקר'נים באתר? '''[[משתמש:ווילדקייט|ווילדקייט]] ~ [[שיחת משתמש:ווילדקייט|חדר ישיבות]]''' ~ 15:06, ד' בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> {{שבירה}}עכשיו מצאתי. חשבתי שזה נמחק יחד. מפעילי המערכת נדרשים לכאן לחסום את חסיד חב&quot;ד ועל הדרך לחדד את הכללים.--[[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[הפצת המעיינות|לכשיפוצו מעיינותיך חוצה]] • 15:08, 22 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :כל הכבוד, ואח&quot;כ אתה מתפלא?! לא אמשיך לעסוק במריבה הקטנונית הזאת, תוכל להמשיך להתדיין עם עצמך. שלום ולא להתראות (כל משפט נוסף שלך לא ייזכה להתייחסות). בהצלחה במריבה עם עצמך מנדי! '''[[משתמש:ווילדקייט|ווילדקייט]] ~ [[שיחת משתמש:ווילדקייט|חדר ישיבות]]''' ~ 15:11, ד' בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> ::קראו לי ולא הבנתי למה... אכן, כפי שכתב מנדי, קרייזי אמר שיש למחוק את התבנית. שיע, משתמש חסיד חב&quot;ד פעם אחר פעם במשתמשים אחרים (אותם מסרנו לך בפרטי) מטריד את משתמשי האתר וגורמים לעזיבתם. הנני מבקש לחסום את משתמש חסיד חב&quot;ד ואף את כתובת האי פי שלו כפי שעשית בעבר מיידית ולאלתר. מצרף אלי את {{חב&quot;דפדים פעילים}}. --| [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] | [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] 15:14, 22 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :::{{בעד}} הוא עובר כל גבול ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 15:18 - היום, [[ד' בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::::{{בעד}} לחסום, אם אין לו בובת קש והוא לא מי שאני חושב שהוא (וד&quot;ל) מאמין שיספיק יומיים שלוש.. בברכה, - [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 15:46, 22 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :::::אני מ[[האו&quot;ם]]... --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 02:31, ה' בחשוון, ה'תשפ&quot;א 02:31, 23 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> <br /> == חסימת חסיד חב&quot;ד ==<br /> <br /> אני בהלם מכך שחסמו רק את המשתמש חסיד חב&quot;ד בגלל שאסור בשם זה, ומתירים לו לפתוח משתמש אחר. בושה לאתר שלמשתמשים אחרים אסור אך למשתמש אחר מסיבות שאינם מובנות כלל מתירים לעשות ככל העולה על רוחו. '''המשתמשים דורשים הסבר.'''--| [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] | [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] 16:19, 22 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :אני לא רוצה חלילה להשמע רתחני מדי, אך ההוא מינצברג (שהודה בפני המשתמשים שהוא הוא זה חסיד חב&quot;ד) הגזים לכל הדעות.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 13:46, 23 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> <br /> == שעון קיץ ==<br /> <br /> בגלל שראיתי שהאתר נשאר בשעון חורף, שיניתי את זה בהעדפות, תוכל לבדוק עם אפשר לעשות שינוי כוללני? ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 21:17 - היום, [[ז' בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :כנראה בשרת הראשי עדיין שעון קיץ אם אני מבין נכון --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 21:22, ז' בחשוון, ה'תשפ&quot;א 21:22, 25 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==ר' שייע היקר!==<br /> שמח לראותך קצת באתר, מכל מקום אשמח שתענה [[שיחת חב&quot;דפדיה:פיתוח|כאן]] וכן תביע את דעתך על [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|מיזם דבר מלכות]], [[שיחת חב&quot;דפדיה:מיזם דבר מלכות|כאן]]--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 20:41, 26 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> :{{א|שמואל חיים}} היקר, לגבי הפיתוח זה קצת מתעכב אבל יטופל בעז&quot;ה. לגבי מיזם הדבר מלכות נוגע בנשמת אפה ועיקר עניינה של חב&quot;דפדיה, והוא מבורך ונחוץ במאוד אך גם מאוד מאתגר. כי הוא בעצם מיזם שדומה בהיקפו לכתיבת ספר סיכומים על הדבר מלכות, חשוב מאוד שהתוצר יהיה איכותי ומקצועי בכל הערכים מה שדורש כמובן - שמאחוריו שעות רבות של עבודה. השאלה היא האם אכן יהיו כמה עקשנים 1, 2, ,3 שיתמסרו ויביאו את זה לפועל, שלא ישאר כשלד ריק. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;א בחשוון ה'תשפ&quot;א 16:46, 8 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == שלום וברכה ==<br /> <br /> שלום וברכה, האם ישנה אפשרות קבל הרשאות 'מנטר'? הייתי שמח לעבוד כמנטר באתר.<br /> <br /> בברכה, {{א|מנדי קרומבי}}.<br /> <br /> העתק: {{מפעילי מערכת}}--• [[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[י&quot;ד בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;א]], 18:22, 1 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :עיין [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/מנטרים|כאן]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:45 • י&quot;ד בחשוון ה'תשפ&quot;א<br /> ::אז אני לא יוכל להיות? חבל. --• [[משתמש:מנדי קרומבי|מנדי קרומבי]] • [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] • [[י&quot;ד בחשוון]] [[ה'תשפ&quot;א]], 20:50, 1 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::התחלתי שם בגיבוש קריטריונים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;א בחשוון ה'תשפ&quot;א 16:20, 8 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> אשמח שתראה מה כתבתי לכת&quot;ר באימייל. בברכה, --[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] | [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] 12:32, 2 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :עניתי. יום טוב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ו בחשוון ה'תשפ&quot;א 22:04, 2 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::ראה שוב בבקשה--[[משתמש:פולע|פולע]] - [[שיחת משתמש:פולע|שיחה]], 18:28, ט&quot;ז בחשוון, ה'תשפ&quot;א 18:28, 3 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::{{בוצע}} אין צורך לכתוב לי גם מייל וגם בדף השיחה, גם אם זה לוקח זמן עד שאני מגיב {{חיוך}} [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;א בחשוון ה'תשפ&quot;א 16:35, 8 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> {{שבירה}}{{אוקיי}}, ואם בנושא מייל עסקינן עניתי לך שם {{קריצה}} [[משתמש:פולע|פולע]] - [[שיחת משתמש:פולע|שיחה]], 16:26, כ&quot;א בחשוון, ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == לוגו ==<br /> <br /> עברו חמישה חודשים מאז הבר מצווה, הגיע זמן להחזיר ללוגו עם ה'ב&quot;ה' ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:11 - היום, [[כ&quot;ד בחשוון]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :טופל. תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ&quot;א 16:58, 17 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::יישר כח! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:39 - היום, [[א' בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> == שלום וברכה ==<br /> <br /> שלום שיע, ראשית רצוני שתראה מה שכתבתי בשיחה של [[חב&quot;דפדיה:פיתוח]], ייתכן ואוכל לעזור בנצטרך.<br /> <br /> שנית, אשמח שתפנה ל[[חב&quot;דפדיה:שינוי שם משתמש]], ותראה את בקשתי להחליף את שמי לדער חב&quot;דסקער.<br /> <br /> בברכה, • [[משתמש:מנדי קרומבי|דער חב&quot;דסקער]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] 19:29, כ&quot;ט בחשוון, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 19:29, 16 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :שיניתי, כמובן שגם כל הדפים במרחב המשתמש הועברו. לא עשיתי הפניה מהמשתמש הישן לחדש, כי אני מבין שאתה מעדיף כך (לשמור על הפרטיות שלך) בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ&quot;א 16:35, 17 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::ייש&quot;כ רב. אגב, מה בנודע למה שאמרתי ב[[חב&quot;דפדיה:פיתוח]]? [[משתמש:מנדי קרומבי|דער חב&quot;דסקער]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] 16:47, א' בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(17 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:47, 17 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == ועדה רוחנית ==<br /> <br /> יש התקדמות? {{טקסט מוקטן|אשמח שתפנה [[שלום דובער וולף (צפת)|אליו]] בנושא}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 18:59 - היום, [[א' בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :מצטרף לשאלה. [[משתמש:דער חב&quot;דסקער|דער חב&quot;דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב&quot;דסקער|שיחה]] 19:00, א' בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(17 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 19:00, 17 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::ב&quot;ה קיבלנו אישור מרבנים ממכון הלכה שישמשו כוועדה פרטים בקרוב בעז&quot;ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בכסלו ה'תשפ&quot;א 16:11, 25 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::שלום הרב שייע. אם צריך אשמח להיות לכם לעזר ולהצטרף לועדה הרוחנית. <br /> ::::תודה כפי שכתבתי אנחנו לא בשלב הגיוס. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בכסלו ה'תשפ&quot;א 17:38, 25 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :::::בשורה משמחת! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 19:01 - היום, [[ט' בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> <br /> == הרשאת &quot;מתכנת&quot; ==<br /> <br /> שלום,<br /> איך התקנתם את ההרשאה הזו בשרת, ולמה?. תודה, [[מיוחד:תרומות/109.67.93.21|109.67.93.21]] 14:41, 24 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :איני יודע, זו פעולה שהמתכנת ביצע. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בכסלו ה'תשפ&quot;א 17:39, 25 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::מי זה המתכנת שלכם?. אני רוצה ליצור איתו קשר. [[מיוחד:תרומות/79.176.8.92|79.176.8.92]] 21:08, 7 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == [[שלמה מולכו]] ==<br /> <br /> שלום שיע. ראיתי את הערתך בדף השיחה שם, והייתי מוכן לנסות לעבוד עליו באם יש חומר מבוסס. • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|'''תומך תמימים הושיעה נא''']] • 17:39, י&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(28 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 17:39, 28 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == הידעת יומי ==<br /> <br /> ברוך השם אני ויסי מ. סיימנו לארגן את הדף [[משתמש:חבר/הידעת לפי ימים]], באם יש אישור ממך, נתחיל לארגן, על בסיס היום יום את תבניות ההידעת היומיות, תבנית:הידעת?/א' בתשרי וכן הלאה, התבנית א' תשרי תכלול את התוכן {{תב|הידעת?/163}} וכן על זו הדר לפי הרשימה שארגנתי עם יוסי, אני מתכנן שבי&quot;ט כסלו, לצד תחילת המחזור החדש של היום יום, יתחיל המחזור הראשון של הידעת! יש אישור? הערות? הארות? מתייג את סגנך {{א|חלוקת קונטרסים}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 12:56 - היום, [[י&quot;ג בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :אני בעד שיהיה בעמוד הראשי רק הידעת שיש לו מקור (וגם מתוך אלו שיש להם מקור אפשר בתור התחלה להכניס הכל ואז לעבוד על להחליף אותם בקטעים אחרים שנכתבו על פי הקריוריונים ב[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/מיזם הידעת?]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:48 • י&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;א<br /> ::אם כן, חבל שלא אמרת קודם. עכשיו אחרי העבודה שלי וחבר, ללא ספק הכי נכון להכניס הכל, ואז בהמשך במקום ליצור חדשים יחליפו את היישנים.--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 18:05, י&quot;ד בכסלו, ה'תשפ&quot;א <br /> <br /> == דיון ==<br /> <br /> אשמח שתביע את דעתך ב[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#הקמת אתר תלמודי תורני חב&quot;די|דיון אודות הקמת הקמת אתר תלמודי תורני חב&quot;די]] תחת חב&quot;דפדיה. דעתך חסרה לנו. תודה • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 18:21, י&quot;ג בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:21, 29 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> :..• [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 09:55, י&quot;ד בכסלו, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(30 בנוב' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 09:55, 30 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == @ ==<br /> <br /> אשמח שתראה מה כתבתי לך במייל. &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:שמואל חיים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman rashi&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שמואל חיים&lt;/font&gt;]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') [[קובץ:Compass 2 Flat Icon GIF Animation.gif|10px]] '''אוטוטו משיח בא!''' 09:56, 30 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == [[פורטל:הפצת המעיינות]] ==<br /> <br /> שלום שיע היקר. האם יש אפשרות לשים פורטל חשוב זה בקישורים בצד של האתר לצד שאר הפורטלים האחרים? פורטל זה כבר הושלם ובהחלט יפה מאוד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:31, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;13 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> <br /> == ועד רוחנית (ב') ==<br /> <br /> ראשית כל, נשמח כבר לשמוע עוד פרטים על הועדה הרוחנית החדשה, ומתי היא תתחיל לפעל. יש הרבה עניינים שדורשים את התייחסותם. בנוסף לכך, אני מציע שיהיה לנו באתר משתמש שיהיה מזכיר (אולי א' מהמפעילי מערכת הפעילים, למרות שזה יכול להעמיס עליהם, בכ&quot;מ אם צריך אני יכול להתנדב בל&quot;נ או משהו אחר באתר בטוח ישמח להתנדב לתפקיד זה) לועד הרוחנית, כך שהוא ירכז להם את כל השאלות וידאג לסדר בנושא זה, אולי גם ליצור דף של בקשות (כמו מהמפעילים אלא) מהועדה הרוחנית. נשמח לתגובתך המיידית בנושא זה. תודה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:41, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;13 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> <br /> ==הקוד שלי השתנה==<br /> שלום וברכה שיע, זה {{א|חסיד של הרבי}}. עכשיו מתי שנכנסתי לחב&quot;דפדיה גילתי שהמשתמש שלי יצא ומתי שרציתי להכנס גילתי שכנראה הסיסמה השתנה לי ואני לא יודע מה היא, ואני לא יכול לאפס אותה כי האתר לא נתן לי לעדכן את המיל שלי.. יש אפשרות לעשות עם זה משהו? אתייג גם את ה{{מפעילי מערכת}}.. בתודה מראש! {{א|חסיד של הרבי}}.. {{אנונימי}}<br /> :יש חדש? מישהו?? {{שכח|חסיד של הרבי}}<br /> ::בשבועות האחרונים אין שום מפעיל מערכת זמין, כך שאני ממליץ לך לדבר אתם במייל או בטל' (הטל' של שיע מופיע פה למעלה) נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 14:47, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;15 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> :::זה לא תייג כי לא חתמת באותה עריכה. דבר איתי במייל ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:21 • ו' בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==דחוף==<br /> <br /> למר שיע ק. היקר:<br /> <br /> אתה הינך מפעיל מערכת, לכן אני פונה אליך בבקשה ש:<br /> <br /> הרבה משתמשים ממלאים את זמני בשטויות בדף השיחה שלי, בזמן שאני יכול להיות מואיל מאוד [מכיוון שעיקר עיסוקי הוא עריכה אנציקלופדית, ובחב&quot;דפדיה יש לצערנו הרבה ערכים הזקוקים לטיפול דומה], לכן אני מבקש ממך על סמך זה שאתה מפעיל מערכת להזהיר ולבקש להפסיק את השטויות האלה, לי הם לא מקשיבים. תודה מראש! א פריילאכן דידן נצח!--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:16, ה' בטבת, ה'תשפ&quot;א 15:16, 20 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :בסך הכל מנסים לעזור לך להיצמד לכללים!--נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;'''מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;'''שיחה'''&lt;/span&gt;]] • [[משפט הספרים|'''גוט יום טוב''']] • ה' בטבת ה'תשפ&quot;א • 15:18, 20 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> ==גישה קלה==<br /> <br /> שיע, זה שוב אני - משתמש ידע חסידי, שאלה לי אליך:<br /> <br /> תוכל להוריד משמות הערכים שיצרתי את שמי? חבר סיפר לי שניסה להיכנס לערבים שלי ולא עלה בידו, הבנתי שזה מכיוון ששם המשתמש שלי הוא חלק משם הערך, בהיותך מפעיל מערכת אשמח שתוריד משמות הערכים שיצרתי את שם המשתמש שלי. --[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:48, ז' בטבת, ה'תשפ&quot;א 16:48, 22 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> :הסתדרתי לבד, תודה בכל אופן--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:22, ז' בטבת, ה'תשפ&quot;א 17:22, 22 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> ::הערכים היו עם שם המשתמש של כי הם לא היו מוכנים ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:53 - היום, [[ז' בטבת]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> :::למה 'לא היו מוכנים'?--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 16:07, י&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;א 16:07, 27 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == תודה על המידה ==<br /> <br /> תודה על המידה,<br /> אבל בכ&quot;מ,<br /> נרשמתי בשביל לעזור ולהוסיף תכנים,<br /> לא כ&quot;כ מענין אותי הדברים האלו<br /> תודה בכל מקרה</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=442904 2020-12-31T17:38:37Z

<p>ביטול: (תקון פסיק חסר)</p> <hr /> <div>[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב&quot;ד למרגלות מגדל אייפל]]<br /> [[קובץ: סרקוזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, עם שליח הרבי בניוללי-סור-סיין שבפאריז הרב דוד זאווי.]]<br /> מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] &quot;צרפת&quot; הינן [[אותיות]] &quot;[[פרצת]]&quot;, וה[[גימטריה]] של המילה &quot;צרפת&quot; הינו [[770]] ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br /> <br /> בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם.<br /> <br /> == צרפת בתקופת אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> בשנת [[תקנ&quot;ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו&quot;ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו&quot;ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס&quot;מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> == בתקופת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ==<br /> <br /> שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ&quot;ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו&quot;ל.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ==<br /> {{ערך מורחב|מסעות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לצרפת}}<br /> הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם &quot;בנה הבנין דהמשך הידוע תער&quot;ב&quot;, כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע&quot;ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא&quot;ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם (&quot;ווערט די וועלט ליכטיקער&quot;) - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ולשמוע [[דא&quot;ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br /> <br /> ועד אשר בהיות אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ביחד עם בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;.. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית..&quot;<br /> <br /> אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרמ&quot;ד]]: בחורף נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[פאריז]] עד י&quot;ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br /> <br /> [[תרמ&quot;ח]]: באותו עת גר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br /> <br /> [[תרס&quot;א]]: בקיץ נסע לפאריז מי&quot;א [[אייר]] עד כ&quot;ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב גם לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> [[תרס&quot;ד]]: בי&quot;ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ&quot;ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב פנה אז לעיתונים הגדולים: &quot;פיגארו&quot;, &quot;עקא דע פארי&quot;. כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br /> <br /> את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על [[התוועדות]] זו: &quot;ושמחנו ת&quot;ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'&quot;.<br /> <br /> [[תער&quot;ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם, ובלשון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;היו גילויים גדולים&quot;, באותו ביקור השתתף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר&quot;ר [[יעקב מרדכי מפלטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br /> <br /> באותה [[התוועדות]] צייר אדמו&quot;ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב&quot;ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של &quot;עשה לך רב, וקנה לך חבר&quot;, ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br /> <br /> [[תרע&quot;ג]]: בכ&quot;א [[שבט]] הגיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון &quot;טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br /> <br /> [[תרע&quot;ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדרוש [[תער&quot;ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו&quot;ר מבויאן.<br /> <br /> לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: &quot;פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר&quot;ש גו&quot;א נ&quot;י האט שטארק משמח גיווען&quot; [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר&quot;ש גורארי' נ&quot;י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ==<br /> וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את גזע אנ&quot;ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.<br /> <br /> ואלו הם פרטי ביקורי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרע&quot;א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br /> <br /> [[תרע&quot;ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו&quot;ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון &quot;גאר די נארד&quot; חדר מס' רכ&quot;ג לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> ביומנו מג' שבט תער&quot;ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ&quot;ח (כ&quot;ה שנה לפנ&quot;ז) - על כיף ימא.<br /> <br /> כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ&quot;ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br /> <br /> [[תרפ&quot;ט]]: באותה שנה הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ&quot;ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ&quot;ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot; בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ&quot;ל).<br /> <br /> יש לציין אשר ברשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב&quot;ענינים פנימיים&quot;.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד&quot;ר לחזק גזע אנ&quot;ש שבצרפת.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ג]]: באותה שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br /> <br /> [[תרצ&quot;ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ&quot;ב [[אלול]], שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל&quot;התאחדות הרבנים החרדים דצרפת&quot; אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ&quot;ו, באותו ביקור אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] &quot;אני לדודי&quot;.<br /> <br /> תרצ&quot;ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו&quot;ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו&quot;ר: &quot;בשם הרבי, המזכיר מ. ש.&quot;, כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו&quot;ר ובה שיחה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנאמרה אז.<br /> <br /> תרח&quot;צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז במלון &quot;מקס&quot; הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו&quot;ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו&quot;ר.<br /> <br /> בסוף ימיו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> == תקופת הרבי ==<br /> [[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ&quot;ג-ת&quot;ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> [[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ&quot;ז]]-[[תש&quot;א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ&quot;ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br /> <br /> בליל [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ד]] החל הרבי בשירת ה&quot;מרסלייז&quot; (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות &quot;[[האדרת והאמונה]]&quot; ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> == יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br /> === בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === מהפכת צרפת ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === יחס [[הרבי]] ===<br /> בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ&quot;ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד במדינה ==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> [[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br /> בצרפת למעלה מ- 80 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפזורים ברחבי המדינה.<br /> <br /> עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br /> <br /> === פריז ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> {{ערך מורחב|פריז}}<br /> <br /> === ברינוא ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> <br /> === ניס ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון<br /> <br /> === ליאון ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב שמואל גורביץ'<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br /> * [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> * [[פריז]].<br /> * [[מארש נפוליאון]]<br /> * [[מענטאן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ&quot;ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב&quot;די - אתר moshiach.net<br /> *[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=214&amp;lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=209&amp;lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62694 [[יחידות כללית]] בשפה הצרפתית], ט&quot;ז תמוז ה'תשמ&quot;ג{{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> *הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> [[קטגוריה:צרפת|*]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C&diff=442903 2020-12-31T17:36:51Z

<p>ביטול: /* ביטול */</p> <hr /> <div>== ביטול ==<br /> <br /> יחי המלך המשיח.<br /> מספר עריכות: 2<br /> הצטרף בט&quot;ז טבת תשפ&quot;א.</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=442902 2020-12-31T17:35:18Z

<p>ביטול: (יחס הרבי למדינת צרפת)</p> <hr /> <div>[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב&quot;ד למרגלות מגדל אייפל]]<br /> [[קובץ: סרקוזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, עם שליח הרבי בניוללי-סור-סיין שבפאריז הרב דוד זאווי.]]<br /> מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] &quot;צרפת&quot; הינן [[אותיות]] &quot;[[פרצת]]&quot;, וה[[גימטריה]] של המילה &quot;צרפת&quot; הינו [[770]] ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br /> <br /> בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם.<br /> <br /> == צרפת בתקופת אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> בשנת [[תקנ&quot;ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו&quot;ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו&quot;ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס&quot;מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br /> <br /> == בתקופת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ==<br /> <br /> שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br /> <br /> אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ&quot;ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו&quot;ל.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ==<br /> {{ערך מורחב|מסעות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לצרפת}}<br /> הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם &quot;בנה הבנין דהמשך הידוע תער&quot;ב&quot;, כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע&quot;ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא&quot;ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם (&quot;ווערט די וועלט ליכטיקער&quot;) - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ולשמוע [[דא&quot;ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br /> <br /> ועד אשר בהיות אדמו&quot;ר (הרש&quot;ב) ביחד עם בנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;.. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית..&quot;<br /> <br /> אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרמ&quot;ד]]: בחורף נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ל[[פאריז]] עד י&quot;ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br /> <br /> [[תרמ&quot;ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br /> <br /> [[תרמ&quot;ח]]: באותו עת גר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br /> <br /> [[תרס&quot;א]]: בקיץ נסע לפאריז מי&quot;א [[אייר]] עד כ&quot;ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב גם לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> [[תרס&quot;ד]]: בי&quot;ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ&quot;ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב פנה אז לעיתונים הגדולים: &quot;פיגארו&quot;, &quot;עקא דע פארי&quot;. כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br /> <br /> את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על [[התוועדות]] זו: &quot;ושמחנו ת&quot;ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'&quot;.<br /> <br /> [[תער&quot;ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שם, ובלשון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ &quot;היו גילויים גדולים&quot;, באותו ביקור השתתף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר&quot;ר [[יעקב מרדכי מפלטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br /> <br /> באותה [[התוועדות]] צייר אדמו&quot;ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב&quot;ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של &quot;עשה לך רב, וקנה לך חבר&quot;, ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br /> <br /> [[תרע&quot;ג]]: בכ&quot;א [[שבט]] הגיע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון &quot;טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br /> <br /> [[תרע&quot;ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בדרוש [[תער&quot;ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו&quot;ר מבויאן.<br /> <br /> לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: &quot;פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר&quot;ש גו&quot;א נ&quot;י האט שטארק משמח גיווען&quot; [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר&quot;ש גורארי' נ&quot;י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br /> <br /> == בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ==<br /> וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את גזע אנ&quot;ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.<br /> <br /> ואלו הם פרטי ביקורי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בצרפת (הידועים לנו):<br /> <br /> [[תרע&quot;א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br /> <br /> [[תרע&quot;ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו&quot;ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון &quot;גאר די נארד&quot; חדר מס' רכ&quot;ג לצורך עניני הכלל.<br /> <br /> ביומנו מג' שבט תער&quot;ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ&quot;ח (כ&quot;ה שנה לפנ&quot;ז) - על כיף ימא.<br /> <br /> כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ&quot;ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br /> <br /> [[תרפ&quot;ט]]: באותה שנה הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ&quot;ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ&quot;ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot; בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ&quot;ל).<br /> <br /> יש לציין אשר ברשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב&quot;ענינים פנימיים&quot;.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד&quot;ר לחזק גזע אנ&quot;ש שבצרפת.<br /> <br /> [[תרצ&quot;ג]]: באותה שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br /> <br /> [[תרצ&quot;ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ&quot;ב [[אלול]], שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל&quot;התאחדות הרבנים החרדים דצרפת&quot; אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ&quot;ו, באותו ביקור אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] &quot;אני לדודי&quot;.<br /> <br /> תרצ&quot;ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו&quot;ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו&quot;ר: &quot;בשם הרבי, המזכיר מ. ש.&quot;, כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו&quot;ר ובה שיחה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנאמרה אז.<br /> <br /> תרח&quot;צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפאריז במלון &quot;מקס&quot; הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו&quot;ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו&quot;ר.<br /> <br /> בסוף ימיו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> == תקופת הרבי ==<br /> [[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ&quot;ג-ת&quot;ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)]]}}<br /> [[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ&quot;ז]]-[[תש&quot;א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ&quot;ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי&quot;צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br /> <br /> בליל [[שמחת תורה]] [[תשל&quot;ד]] החל הרבי בשירת ה&quot;מרסלייז&quot; (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות &quot;[[האדרת והאמונה]]&quot; ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב&quot;ד]].<br /> <br /> == יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br /> === בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === מהפכת צרפת ===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> === יחס [[הרבי]] ===<br /> בדבר מלכות פרשת וישב, [[התשנ&quot;ב]] [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד במדינה ==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> [[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br /> בצרפת למעלה מ- 80 [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] הפזורים ברחבי המדינה.<br /> <br /> עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br /> <br /> === פריז ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> {{ערך מורחב|פריז}}<br /> <br /> === ברינוא ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> <br /> === ניס ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון<br /> <br /> === ליאון ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בעיר קיימת קהילת חב&quot;ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב שמואל גורביץ'<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].<br /> * [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> * [[פריז]].<br /> * [[מארש נפוליאון]]<br /> * [[מענטאן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ&quot;ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב&quot;די - אתר moshiach.net<br /> *[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו&quot;רי חב&quot;ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=220&amp;lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=214&amp;lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=209&amp;lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62694 [[יחידות כללית]] בשפה הצרפתית], ט&quot;ז תמוז ה'תשמ&quot;ג{{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> *הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע&quot;ד<br /> *'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מדינות אירופה}}<br /> [[קטגוריה:צרפת|*]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C&diff=442884 2020-12-31T16:43:45Z

<p>ביטול: יצירת דף עם התוכן &quot;== ביטול == יחי המלך המשיח. מספר עריכות: 1 הצטרף בט&quot;ז טבת תשפ&quot;א.&quot;</p> <hr /> <div>== ביטול ==<br /> <br /> יחי המלך המשיח.<br /> מספר עריכות: 1<br /> הצטרף בט&quot;ז טבת תשפ&quot;א.</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=442883 2020-12-31T16:39:34Z

<p>ביטול: (הוספה כללית מהתניא)</p> <hr /> <div>[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הבינה מופיעה בצידו השמאלי של המשולש העליון]]<br /> <br /> '''ספירת הבינה''' היא ה[[ספירה]] השניה מבין [[עשר הספירות]] שב[[תורת הקבלה]]. תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מ[[ספירת החכמה]], לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי ל[[ספירת הדעת]].<br /> <br /> מקבילתה של ספירת הבינה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. <br /> <br /> עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה.<br /> <br /> ==ענינה==<br /> [[קובץ:נהר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הבינה נמשלת לנהר רוחני]]<br /> ספירת הבינה הוא פיענוח האור האלוקי המופשט שהתקבל ב[[ספירת החכמה]] לכדי מבנה שכלי שלם של סברות ורעיונות. בעוד שבספירת החכמה לא התקבל האור האלוקי במושגי השכל, תפקידה של ספירת הבינה לעמעם את עוצמת האור כפי שהוא מופיע בספירת החכמה, כדי שתוכל לעסוק בו, לגלות את מרכיביו, להגדירם, לסדרם וליצור מערכת שכלית מושלמת, שתהיה מובנת ותוכל להיות מועברת לספירות הבאות. כדי שספירת הבינה תוכל לעשות זאת, אין היא ב[[ביטול]] מוחלט, כמו ספירת החכמה, אלא מתחילה להיווצר אצלה אפשרות של תחושת עצמאות.<br /> <br /> הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה.<br /> <br /> ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ה[[התבוננות]], שהיא ההרחבה והעמקה ב[[מחשבה]] בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר &quot;אם הבנים שמחה&quot;, שעל ידי [[התבוננות]] בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.<br /> <br /> ==מקומה במערכת הספירות==<br /> ===כתר ובינה===<br /> ===חכמה ובינה=== <br /> {{ערך מורחב|חכמה ובינה}}<br /> הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]]. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה ו[[התבוננות]] בפרטי ההשכלה.<br /> <br /> יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.<br /> <br /> ===בינה ומידות===<br /> ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.<br /> באגרת התשובה אדמור הזקן מתאר את הבינה כמו אם, שרובצת על האפרוחים.<br /> <br /> ===בינה ומלכות===<br /> {{ערך מורחב|בינה ומלכות}}<br /> בינה נקראת בשם [[לאה]], [[עלמא דאתכסיא]], ביחס ל[[ספירת המלכות]] הנקראת בשם [[רחל]], [[עלמא דאתגליא]].<br /> <br /> ===מקיפים דבינה===<br /> {{ערך מורחב|מקיפים דבינה}}<br /> <br /> ==התחלקותה ובחינותיה==<br /> ===בינה ותבונה===<br /> פנימיות הבינה נקראת בשם בינה, לעומת חיצוניות הבינה הנקראת בשם [[תבונה]]. [[ישראל סבא]] שהוא [[נה&quot;י]] של ספירת ה[[חכמה]] מתייחד עם תבונה.<br /> <br /> ===חמשים שערי בינה===<br /> הבינה מתפרטת ומתחלקת ל[[חמשים שערי בינה]], שהם חמשים שערים של השגה במושכל. [[שער החמשים]] הוא פנימיות ההשכלה.<br /> בספירת הבינה מקנן שם אלוקים ובשם זה יצאו בני ישראל ממצרים ולכן [[יציאת מצרים]] נזכרת בתורה חמישים פעמים.<br /> <br /> ==שורש הגבורות והדינים ממנה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[כסיל העליון]]}}<br /> ספירת הבינה עצמה נקראת &quot;יובל&quot; ו&quot;עלמא דחירו&quot;, מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק ה[[מידות]], יכולים להסתעף ענינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק &quot;לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/90a.htm לקוטי תורה מסעי צ, א].}}.<br /> <br /> אמנם, שלילת האפשרות ליניקת החיצונים היא דוקא בבינה עצמה ([[ג' ראשונות]] של הבינה, פנימיות בינה), כאשר עדיין מורגש הקשר בין הבינה לנקודת החכמה והביטול; מה שאין כן כאשר מהבינה נמשך למידות ([[ז' תחתונות]] של הבינה, חיצוניות בינה), אז נוצרת האפשרות ליניקת החיצונים מהבינה. על כך אומר הזוהר{{הערה|זהר ויקרא י, סע&quot;ב. יא, רע&quot;א.}} ש&quot;בינה מינה דינין מתערין&quot; [בינה ממנה דינים ממתעוררים] בסופה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/2/11/85c.htm תורת חיים וארא פה, ג] [בהוצאה החדשה]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15889&amp;st=&amp;pgnum=17&amp;hilite= מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי דברים ח&quot;ב ע' שעז] (וש&quot;נ). [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31658&amp;st=&amp;pgnum=45&amp;hilite= ספר המאמרים תרמ&quot;ד ע' קצא].}}.<br /> <br /> שני חלקים אלו בבינה נקראים &quot;[[יין]] המשמח&quot; ו&quot;יין המשכר&quot;: הבינה עצמה, השוללת את האפשרות ליניקת החיצונים, נקראת יין המשמח; ואילו המשכת הבינה למידות, הנותנת מקום ליניקת החיצונים, נקראת יין המשכר, כמו שיכור שהשמחה שלו גורמת ישות ועלולה להביא תוצאות לא רצויות{{הערה|תורת חיים וארא וסה&quot;מ תרמ&quot;ד שם.}}.<br /> <br /> הסיבה לכך שדוקא מהבינה מתחילים הדינים להתעורר, ולא מ[[חכמה]], היא - כי חכמה שייכת לקו ה[[חסד|חסדים]] ובינה שייכת לקו ה[[גבורה|גבורות]] (כלשון הפסוק{{הערה|משלי ח, יד.}}: &quot;אני בינה לי גבורה&quot;). ההסבר לכך:<br /> *מכיון שהחכמה היא עומק השכל, לכן כאשר מאיר עומק השכל מאירים החסדים בגלוי (כמו אדם ששכלו רחב ויוכל לקבל גם ההיפך); מה שאין כן כאשר השכל מצטמצם בבינה להשגה פרטית בהתאם לכלי השגתו, מתחילות הגבורות והדינים (כמו אדם שדעתו קצרה ולא יוכל לסבול ההיפך){{הערה|תורת חיים וארא שם.}}.<br /> *חכמה היא בחינת [[אין]], תכלית הביטול, ומצד מעלתה ורוממותה אינה מתחשבת כלל בחיצונים; מה שאין כן בבינה, כאשר ההשכלה יורדת ונעשית בבחינת [[יש]], ישנה נתינת מקום לחיצונים - להתרגז על מי שאינו מבין את ההשכלה, ולא לסבול ההיפך{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58823&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= ספר הלקוטים דא&quot;ח צמח צדק ערך בינה, ע' קלז].}}.<br /> *חכמה ענינה [[ראיה]] באלוקות, שהיא בבחינת קירוב לאלוקות שלמעלה מהטעם והגבול, ולכן פועלת [[יראה]] ו[[ביטול]] מוחלט של הרצונות, שלא נותן מקום ליניקת החיצונים; מה שאין כן בינה שענינה [[שמיעה]], שהיא בבחינת ריחוק, ולכן פועלת התלהבות כרשפי אש באופן של מציאות, והתגלות המידות לפי הטעם והגבול, ולכן ממנה עלולה להשתלשל מאוחר יותר יניקה לחיצונים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/3/2/103b.htm תורת חיים בא קג, ב] [בהוצאה החדשה]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15893&amp;st=&amp;pgnum=12 ספר המאמרים תרנ&quot;א ס&quot;ע ו]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&amp;st=&amp;pgnum=68&amp;hilite= תרנ&quot;ד ס&quot;ע נז] ואילך.}}.<br /> <br /> ==כינוייה==<br /> *'''נהר''' - על שם שהיא נמשכת מן ה[[מעין]] &quot;ונהר יוצא מעדן להשקות הגן&quot; - [[ספירת החכמה]].<br /> *'''אם''' - על שם שמפתחת ומרחבת את נקודת ה[[חכמה]], כמו שהאם מפתחת ומרחבת במשך תשעת חודשי העיבור את נקודת מוח האב הנמצאת בוולד.<br /> *'''יובל''' - שנת היובל היא שנת החמישים שנה ובספירת הבינה יש חמישים שערי בינה.<br /> *'''אלקים חיים''' - בניגוד לספירת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] הנקראת אלקים סתם כי ספירת הבינה מתייחדת תדיר עם ספירת החכמה הנקראת חיים.<br /> *'''ירושלים של מעלה''' - בניגוד לספירת המלכות הנקראת [[ירושלים]] של מטה.<br /> *'''ליבא''' - כיון שענינה הוא קבלת השכלה באופן פנימי, שאחר כך מגיע לידי ביטוי במידות הלב. ספירת הבינה נקראת בשם &quot;ליבא&quot; לעומת ספירת ה[[חכמה]] הקרויה בשם &quot;[[מוחא]]&quot;, שענין ספירת החכמה היא המוחין לעצמם, לפני שמתפרטים ובאים לידי ביטוי במידות.<br /> <br /> ==ענינה בעולמות==<br /> בעולמות, עולם ה[[בריאה]] משמש בתפקיד ספירת הבינה.<br /> <br /> ==ענינה באדם==<br /> באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח ה[[נקודה]] שבאה מן ספירת החכמה.<br /> {{ספירות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספירת הבינה|*]]</div>

ביטול https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A8&diff=442873 2020-12-31T16:02:07Z

<p>ביטול: יום הבהיר - מושג</p> <hr /> <div>==יום הבהיר==<br /> '''יום הבהיר''' הוא כינוי/מושג לימים טובים בחב&quot;ד</div>

ביטול