חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2025-09-04T12:13:07Z

באלייכטן הכי גדול:

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאָלאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), איז געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], ער איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה גייט אן ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די [[חסידים]] זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די [[רוסיה|רוסישע]]-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאהר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט מען איהם אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין (פירושונים)|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערשרייבן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערשרייבן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די היילונג שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אוועקגעפארן פון פּאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי ריי"צ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

===אין ארצות הברית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|דעם רבינ'ס באזוך אין פאריז (תש"ז)]]}}
גלייך מיט דעם רבינ'ס אנקומען אין ארצות הברית, האט ער אנגעהייבן ארויס העלפן זיין שווער אין אלע זיינע פעולות, און צום אלעם ערשטן זיין גרויסע מלחמה אויפצומאכן פון אמעריקא א פלאץ פון [[תורה]] און [[חסידות]]. אין יאר [[תש"ב]], האט זיין שווער אים אויפגעשטעלט א דירעקטאר אויף די מוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]] און [[הוצאת ספרים קה"ת]]. אין יאר [[תש"ג]] דער האט באקומען די פאזיציע פון דער הויפט רעדאקטאר פון די קה"ת ביכער. אין זעלבע יארן דער האט אויכעט געארבעט אין שיף ינזשעניעריע אין דער אמעריקאנישער נאַווי{{הערה|דער רבי האט דאס באשטעטיגט אין [[חלוקת דולרים]] במענה אויף די פראגע פון מאיר מורג פון דער ישראלישער נאווי. דער רבי האט דאס אויכעט מסביר געווען לויט די באוואוסטע חלוקה פון יששכר און זבולון. דער נאווי איז שייך צו דער זבולונ'ס חלק, און דער רבי וואס איז עוסק בתורה איז יששכר. אבער דאך לויטן די חלוקה איז יששכר אינטערעסירט וואס טוט זיך מיט זבולון}}.

אין [[כ"ה אדר]] [[תש"ז]], איז ער ארויסגעפארן קיין פאריז צו טרעפן מיט זיין מוטער, [[חנה שניאורסון|הרבנית חנה]], דארטן איז געווען דרייי חדשים, און אין [[כ"ח סיון]] איז ער צוריק געקומען אין [[ניו יורק|ניו יארק]] צוזאמען מיט זיין מוטער. זייענדיק אין פאריז, דער רבי האט פארבראכט מיט אנ"ש און די תמימים און האט זיי מעורר געווען וועגן געבן דמי [[מעמד]] און וועגן [[התקשרות]] צו דער רבי הריי"צ.

===קבלת הנשיאות===
====די פעולות כדי דער רבי זאל אויפנעמען אויף זיך די נשיאות====
{{ערך מורחב|ערך=[[קבלת הנשיאות של הרבי|דעם רבינ'ס קבלת הנשיאות]]|דער רבינ'ס קבלת הנשיאות}}

==הערות שוליים==

זלמן גופין

2025-09-04T12:04:22Z

באלייכטן הכי גדול:

{{דמות
|שם=הרב זלמן גופין
|תמונה=הרב זלמן גופין כסלו תשפ''ה.jpeg
|כינוי=ר' זלמן
|תיאור= הרב גופין, י"ט כסלו תשפ"ה
|תאריך לידה= [[כ"ב באלול]] [[תש"ה]]
|מקום לידה=[[סמרקנד]]
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות= [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות [[גן ישראל ארץ הקודש]], ארגון [[הפנסאים]] ו[[בני היכלא (עיתון)]], משפיע ראשי של [[מעייני ישראל]].
|רבותיו=[[הרבי מליובאוויטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[ללמוד איך להתפלל]], [[ללמוד את המועדים]], [[לדעת את המידות]]
|השתייכות=[[חב"ד ליובאוויטש]]
|מקום מגורים=[[כפר חב"ד]]|מדינה=[[ארץ הקודש]]|השכלה=[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים המרכזית]]|תפקיד=משפיע [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]|בת זוג=רבקה בת הרב [[יוסף משה ברגמן]]|אב=הרב [[ישעיהו גופין]]|אם=מרת שרה רעלקא גופין|צאצאים=הרב [[שלום דובער גופין]], הרב [[שמעון גופין]]}}
[[קובץ:גופין 3.jpg||ממוזער|שמאל|250px|]]
[[קובץ:17-08-2022-02-47-46-D54A2675-768x512.jpg|ממוזער|הרב גופין (תשפ"ב)]]
[[קובץ:מאיר ברלב.jpeg|ממוזער|הרב זלמן גופין יחד עם הרב [[מאיר בר לב]] ([[תשפ"ה]])]]
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' (מכונה '''ר' זלמן'''; יליד שנת [[תש"ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית נחום יצחק]] ב[[כפר חב"ד]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]], משפיע ראשי של ארגון [[מעייני ישראל]], חבר הנהלת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.

==תולדות חיים==
נולד בב[[כ"ב אלול]] [[תש"ה]] לר' [[ישעיה גופין]] ושרה רעלקא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]].

בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן.

לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] במסגרת ה"[[קבוצה]]" אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ"ו]].

מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את "[[ועד הנחות התמימים]]".

לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת [[תשכ"ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|"[[תחיינו]]" גליון מספר 9 עמוד 17}}.

לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].

לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.

בשנת [[תשנ"ג]] נהג ללכת עם המשפיע ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ולהחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]], בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]] נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בדבר חשיבות המשך ה[[נסיעה לרבי]]{{הערה|מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.}}.

בשנים אלו הרב גופין עזר לרב [[ישבעם סגל]] בעריכת ספרו [[ערכים בחסידות]].

הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס"ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.

בשנת [[תש"ע]] התמנה ל[[משפיע]] ראשי של "מרכז [[מעייני ישראל]]" בארץ הקודש, שם הוא מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא בסניפים רחבי הארץ.

משמש גם כמשפיע ראשי של [[ארגון הפנסאים]] ושל [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].

הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ וקירב רבים לחסידות חב"ד.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].

== מתלמידיו ==

* הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* הרב [[אליהו שוויכה]]
*הרב [[נועם הרפז]]
* הרב [[חיים יעקב לייבוביץ']]
* הרב [[מאיר ברלב]]
* הרב [[מנחם טל]]
* הרב [[חיים צבי וולף|חיים וולף]]
* הרב [[יוסי אליטוב]]
* הרב [[הלל גואטה]]
* הרב [[משה אהרן גופין]]
* הרב [[ישראל אריה לייב לרנר]]
* הרב [[שמואל וייספיש]]
* הרב [[נתן וגנר|נתן ווגנר]]

== ספריו ==
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] ונדפסים תחת [[סניף קה"ת ארץ הקודש|קה"ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "[[מעיינותיך]]" ובקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור 21 ספרים:
*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת [[תשע"א]]
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]]. חלק ג מ"אשרי" עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת תשע"א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת [[תשע"ה]]. חלק ו' על סעודות השבת בשנת [[תשע"ו]].
*'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע"א]].
*'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע"ד]].
*'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע"ד.
*'''וידעת היום''' - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו.
*'''ללמוד את המועדים''' - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע"ז- תשפ"ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.
*'''[[המשך תרס"ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.
* '''מאמרי הרבי - משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה
*'''התוועדות''' עם הרב שניאור זלמן גופין, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשע"ט]]

== משפחתו ==
* בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'
* בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]
* בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]
* בנו, הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב"ד]]
* בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר
* בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.
* בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בקרית ים
* חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]
* חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים
* חתנו, הרב [[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
* חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB ראיון עם הרב גופין במגזין תחיינו] (ע' 10 ואילך)
*''' [https://sinun770.org/השפעה-מר-שלמה-חיים-קסלמן-עבודת-התפלה-ו/ השפעה מר' שלמה חיים קסלמן, עבודת התפלה ולימוד החסידות, הוראה ביחידות , ראיון הרב זלמן גופין תשפ"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת]''' {{צליל}} {{COL}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/02/blog-post_2.html האזינו: פאנל מרתק עם הרב זלמן גופין על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{צליל}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_75.html וידאו מיוחד: הרב זלמן גופין מעורר על חשיבות 'עבודת התפילה' בדור השביעי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גופין זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפחת ברגמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]

מאסר הרבי

2025-08-24T14:15:23Z

באלייכטן הכי גדול: /* סיפור המאסר */

{{תולדות הרבי}}
'''מאסר הרבי''' הוא מאסר שבו נאסר [[הרבי]] למשך מספר שעות בכלא הגרמני בחג הפורים [[תרצ"ב]].

== סיפור המאסר ==
בחוק הגרמני נאסר לנאום במרחב הציבורי ללא אישור.

בחג הפורים [[תרצ"ב]] התוועד הרבי ולאחר מכן יצא הרבי לרחוב{{הערה|על גג של רכב (מפי השמועה)}} והתחיל לנאום בריש גלי לסטודנטים יהודיים על מעלת הפורים<ref>יש אומרים שהרבי דיבר גם אודות מצוות הקהל, בהתאם לכך שאותה שנה היתה שנת הקהל.</ref>.

באמצע הנאום הגיעו שוטרים ועצרו את הרבי.

== הגאולה ==
לאחר כמה שעות התקשרו מהמשטרה לרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב סולובייצ'יק]] שלמד אז יחד עם הרבי באוניברסיטה ואמרו לו שיש חבר שלך במאסר.

הרב סולובייצ'יק פעל לשחרורו של הרבי והרבי שוחרר.

לאחר השחרור אמר הרב סולובייצ'יק לרבי שעכשיו הוא יודע שיהיה רבי שכן כל נשיאי חב"ד ישבו במאסר וגם אתה ישבת במאסר.

ברבות השנים סיפר זאת תלמידו של הרב סלובייצ'יק - הרב [[חיים צימנט]], עבור חברת [[JEM]].

== לקריאה נוספת ==
* '''חד בדרא''' - ספרו של הרב [[שניאור זלמן רודרמן]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/129563 מה אמר הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק לרבי בחג הפורים?] {{COL}}
* [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/640838 פורים בברלין] {{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

פורס על שמע

2025-08-24T14:09:39Z

באלייכטן הכי גדול: /* ביאורו של הצמח צדק */

'''פורס על שמע''' הוא כינוי למעמד שהיה בזמן חז"ל בו ה[[שליח ציבור|חזן]] הוציא ידי חובה בברכות ק"ש את מי שלא ידע לקרות בעצמו.

==במשנה==

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, (וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו). וְאִם הָיָה קָטָן, אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ: קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו|מקור=משנה מגילה פ"ד מ"ה}}

==ביאור הראשונים==
בראשונים מבוארים שני פירושים לתיבת פורס על שמע. לפי פירוש [[הר"ן|הרמב"ם]] הכוונה היא לומר ברכת יוצר אור לפני התיבה, וב[[רמב"ם|ר"ן]] מבואר פירוש נוסף - כל ברכות קריאת שמע.
==קושיית הצמח צדק==
[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקשה, והלא ברכות ק"ש הם מדרבנן, ולמה לא יוכל קטן שהגיע לחינוך להוציא ידי חובה אחרים במצוה דרבנן? תוקף הקושיא היא לפי רבי יהודה שמדברי המשנה בסופה משמע שהוא מודה לדין זה, ואילו בדין ברכות המגילה הוא סובר שקטן יכול להוציא ידי חובה בקריאת המגילה.

קושיא זו קשה רק לדברי התוספות (ברכות ס א) שקטן מחויב בק"ש, אבל לדברי [[רש"י]] שם שקטן אינו מחויב בדין זה מפני שלא הטילו על אביו לחנכו בכך מכיון שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע. אבל גם לרש"י יש להקשות מדוע אינו עובר לפני התיבה, והלא בתפילה חייב לכל הדיעות?

על קושיא זו מביא הצמח צדק (על המשניות שם) שני תירוצים: האחת תירוץ התוספות שיש חילוק בין "חד דרבנן" ל"תרי דרבנן" כלומר חיובו של הקטן מבוסס על שני תקנות מדרבנן: 1. עצם תקנת הברכה 2. חיובו הכללי של קטן במצוות. אך הצמח צדק מקשה על תירוץ זה אם כן מה טעמו של רבי יהודה לענין מגילת אסתר.
==ביאורו של הצמח צדק==
התירוץ השני הוא תירוצו של הר"ן, אותו מבאר הצמח צדק על סמך דברי רש"י במקום אחר, האומר כי שונה דין תפילה מדין קריאת המגילה. שדין קריאת המגילה היא דין כללי שאחד צריך להוציא לדין את כולם אבל דין תפילה הוא דין פרטי המוטל על כל אחד ואחד לצאת ידי חובה, שהרי אינו בדין שאחד יבקש רחמים על חבירו. ולכן החמירו בזה גם בקטן שלא יוציא לאור ידי חובת הרבים.

(דבריו של הצמח צדק טעונים ביאור, ויתכן שהביאור הוא כי בקריאת המגילה החיוב הוא לכתחילה רק על מעשה הקריאה, ובמעשה שוה קטן לגדול, כמו שמצינו בזבחים שבמקום שמחשבתו מוכיחה מתוך מעשיו יכול גם קטן לעשות מצוה ולהוציא בכך ידי חובת הקרבן. לעומת זאת התפילה אינה דין של מעשה אלא דין שבלב, ולענין מחשבה ולב אין הקטן יכול להוציא ידי חובה גדול, שכן דעתו של הקטן אינה שלימה כשל הגדול.)
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]

אברהם דוד שלונסקי

2025-05-14T12:41:57Z

באלייכטן הכי גדול: /* קשריו החב"דיים */

[[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער|תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת [[תשי"ב]])]]
'''אברהם דוד שלונסקי''' ([[ה' אדר ב']] [[תר"ס]] - [[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]]) היה משורר ישראלי [[ציונות|ציוני]], וממחדשי ה[[עברית|שפה העברית]], נצר למשפחה מגזע [[חסידות חב"ד]], ובן דוד שני{{הערה|1=אמו ציפורה (לבית ברברמק) ואמו של [[הרבי]], [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] (לבית [[מאיר שלמה ינובסקי|ינובסקי]]) היו בנות דודות ראשונות.}} של [[הרבי]].
{{ציטוט-צף|
ב"ה, כ"ג [[סיוון]] ה'תשל"ב
ברוקלין, נ. י.
ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי
שלום וברכה!

אתו רב הסליחה שלא אשרתי גם בכתב קבלת מכתבו ברכה ליום ההולדת ותשורתו הכי יקרה - אוצר כתביו (בעשרה כרכים), שרצוני לפרש זה ככתבו בכרך הראשון שזהו סימן שביחד עם "שאר בשר" יש בזה "שאר רוח", אלא בשינוי - לא "שאר רוח" (אלף קמוצה) כי אם גם בזה "שאר" (אלף צרוי').

כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, ש'''אני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים''' - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן.|מכתב הרבי אליו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10412.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב]}}.}}
==תולדות חיים==
אברהם שלונסקי נולד ב[[ה' אדר|ה' אדר שני]] [[תר"ס]] ב[[עיירה]] קריוקוב שבפרברי [[קרמנצ'וג]], במזרח [[אוקראינה]], להוריו טוביה וציפורה שלונסקי.

בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר [[ניקולייב]].

בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר [[יקטרינוסלב]] דלת מול ביתו של הרבי. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי [[התנועה הציונית]], אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד יחד עם בן דודו - [[הרבי]].

אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום חוק לימודיו בתלמוד תורה, שלחו אותו ללמוד בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התיידד עם הרב [[נחום גורלניק]], שהיה לימים מחשובי החסידים ב[[כפר חב"ד]] וממייסדיו.

על אף שאביו חפץ היה שימשיך את לימודיו באחד הסניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]], אמו התנגדה באופן נחרץ, ובסופו של דבר, לאחר חגיגת [[בר מצוה|בר המצווה]] שלו בה השתתפו נכבדי העיר וביניהם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|1=במהלך ה[[בר מצווה]] העניק לו הרב שניאורסון את ספר ה[[תניא]].}}, נשלח אברהם הצעיר ללמוד בגימנסיה העברית "הרצל" בתל אביב{{הערה|1=על נסיעתו לארץ, הוא פרסם ידיעה בגליון [[האח (גליון)|האח]], שם פירט את השפעת העיתון על חייו הרוחניים.}}.

לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ב[[רוסיה]], אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב.

ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת [[תרפ"א]] עלה מ[[רוסיה]] ל[[ארץ הקודש]] והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע ב[[תל אביב]] והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר.

אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של [[תל אביב]], נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר החב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות [[שבת]] יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב '[[נחלת בנימין]]', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי).

שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה ב[[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]], ונטמן בבית העלמין בקריית שאול שבצפון תל אביב.

==קשריו החב"דיים==
היה בן דוד שני של הרבי.

בילדותו גרו משפחתו דלת מול ביתו של הרבי ולמד בתלמוד תורה ביחד עם הרבי.

בגיליון [[האח]] מיום [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{הערה|"לאחיי קוראי האח!

אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב [[משה רוזנבלום]]). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים ב[[אהבה]] שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע ל[[ארץ ישראל]], והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו.

אחיכם אברהם שליאנסקי".}}.

בשנת [[תש"ג]], כאשר יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] עם הקריאה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], תירגם שלונסקי מ[[אידיש]] לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז.

בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב."{{הערה|1='[[ידיעות אחרונות]]', ט' [[ניסן]] תשל"ב.}}.

בהוראת [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], דאג הרב [[אפרים וולף]] לאמירת [[קדיש]] ו[[משניות]] אחר פטירתו.{{פסקה חסרה}}

==פועלו הספרותי==
אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית{{הערה|1=ידידיו הרבים קראו לו בכינוי החיבה 'לשונסקי' על שם פועלו בתחום הלשון והשפה העברית.}}, ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו ל[[משיח]] ול[[רוחניות]].

על תרגומיו החב"דיים נמנים:
*קול קורא: '[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]'.
*[[חיים גראביצער]].

==לקריאה נוספת==
* רני יגר, '''אברהם המאמין העברי''' - ההתכתבות בין הרבי לשלונסקי, בהוצאת כרמל.
*'''והיו מספרים''' מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 80-87.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*הרב אליהו שוויכה, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6fdc83d7226_1584389251.pdf נשיא וסופר]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - [[אדר]] [[תש"פ]]{{הערה|פורסם גם עם מספר הוספות בשבועון כפר חב"ד גליון 1844 עמוד 48.}}
*[https://chabad.info/magazine/669790/ המשורר שלמד עם הרבי בחדר • מיוחד] [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132013 המשורר המאמין: עדויות חדשות על הקשר של שלונסקי עם הרבי]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שלונסקי אברהם}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:משוררים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]

אברהם דוד שלונסקי

2025-05-14T12:41:19Z

באלייכטן הכי גדול: /* קשריו החב"דיים */

[[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער|תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת [[תשי"ב]])]]
'''אברהם דוד שלונסקי''' ([[ה' אדר ב']] [[תר"ס]] - [[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]]) היה משורר ישראלי [[ציונות|ציוני]], וממחדשי ה[[עברית|שפה העברית]], נצר למשפחה מגזע [[חסידות חב"ד]], ובן דוד שני{{הערה|1=אמו ציפורה (לבית ברברמק) ואמו של [[הרבי]], [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] (לבית [[מאיר שלמה ינובסקי|ינובסקי]]) היו בנות דודות ראשונות.}} של [[הרבי]].
{{ציטוט-צף|
ב"ה, כ"ג [[סיוון]] ה'תשל"ב
ברוקלין, נ. י.
ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי
שלום וברכה!

אתו רב הסליחה שלא אשרתי גם בכתב קבלת מכתבו ברכה ליום ההולדת ותשורתו הכי יקרה - אוצר כתביו (בעשרה כרכים), שרצוני לפרש זה ככתבו בכרך הראשון שזהו סימן שביחד עם "שאר בשר" יש בזה "שאר רוח", אלא בשינוי - לא "שאר רוח" (אלף קמוצה) כי אם גם בזה "שאר" (אלף צרוי').

כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, ש'''אני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים''' - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן.|מכתב הרבי אליו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10412.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב]}}.}}
==תולדות חיים==
אברהם שלונסקי נולד ב[[ה' אדר|ה' אדר שני]] [[תר"ס]] ב[[עיירה]] קריוקוב שבפרברי [[קרמנצ'וג]], במזרח [[אוקראינה]], להוריו טוביה וציפורה שלונסקי.

בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] (סב סבו של [[הרבי]]), רבה של העיר [[ניקולייב]].

בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר [[יקטרינוסלב]] דלת מול ביתו של הרבי. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי [[התנועה הציונית]], אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד יחד עם בן דודו - [[הרבי]].

אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום חוק לימודיו בתלמוד תורה, שלחו אותו ללמוד בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התיידד עם הרב [[נחום גורלניק]], שהיה לימים מחשובי החסידים ב[[כפר חב"ד]] וממייסדיו.

על אף שאביו חפץ היה שימשיך את לימודיו באחד הסניפים של ישיבת [[תומכי תמימים]], אמו התנגדה באופן נחרץ, ובסופו של דבר, לאחר חגיגת [[בר מצוה|בר המצווה]] שלו בה השתתפו נכבדי העיר וביניהם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|1=במהלך ה[[בר מצווה]] העניק לו הרב שניאורסון את ספר ה[[תניא]].}}, נשלח אברהם הצעיר ללמוד בגימנסיה העברית "הרצל" בתל אביב{{הערה|1=על נסיעתו לארץ, הוא פרסם ידיעה בגליון [[האח (גליון)|האח]], שם פירט את השפעת העיתון על חייו הרוחניים.}}.

לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ב[[רוסיה]], אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב.

ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת [[תרפ"א]] עלה מ[[רוסיה]] ל[[ארץ הקודש]] והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע ב[[תל אביב]] והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר.

אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של [[תל אביב]], נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר החב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות [[שבת]] יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב '[[נחלת בנימין]]', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי).

שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה ב[[ט"ז אייר]] [[תשל"ג]], ונטמן בבית העלמין בקריית שאול שבצפון תל אביב.

==קשריו החב"דיים==
היה בן דוד שני של הרבי.

בילדותו גרו משפחתו דלת מול ביתו של הרבי ולמד בתלמוד תורה ביחד עם הרבי.

בגיליון האח מיום [[כ"ג מנחם אב]] [[תרע"ב]], במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר [[אברהם שלונסקי]] בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים{{הערה|"לאחיי קוראי האח!

אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב [[משה רוזנבלום]]). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים ב[[אהבה]] שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע ל[[ארץ ישראל]], והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו.

אחיכם אברהם שליאנסקי".}}.

בשנת [[תש"ג]], כאשר יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] עם הקריאה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], תירגם שלונסקי מ[[אידיש]] לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז.

בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב."{{הערה|1='[[ידיעות אחרונות]]', ט' [[ניסן]] תשל"ב.}}.

בהוראת [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]], דאג הרב [[אפרים וולף]] לאמירת [[קדיש]] ו[[משניות]] אחר פטירתו.{{פסקה חסרה}}

==פועלו הספרותי==
אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית{{הערה|1=ידידיו הרבים קראו לו בכינוי החיבה 'לשונסקי' על שם פועלו בתחום הלשון והשפה העברית.}}, ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו ל[[משיח]] ול[[רוחניות]].

על תרגומיו החב"דיים נמנים:
*קול קורא: '[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]'.
*[[חיים גראביצער]].

==לקריאה נוספת==
* רני יגר, '''אברהם המאמין העברי''' - ההתכתבות בין הרבי לשלונסקי, בהוצאת כרמל.
*'''והיו מספרים''' מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 80-87.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]
*הרב אליהו שוויכה, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6fdc83d7226_1584389251.pdf נשיא וסופר]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - [[אדר]] [[תש"פ]]{{הערה|פורסם גם עם מספר הוספות בשבועון כפר חב"ד גליון 1844 עמוד 48.}}
*[https://chabad.info/magazine/669790/ המשורר שלמד עם הרבי בחדר • מיוחד] [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132013 המשורר המאמין: עדויות חדשות על הקשר של שלונסקי עם הרבי]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שלונסקי אברהם}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:משוררים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]

משתמש:באלייכטן הכי גדול

2025-05-13T21:39:38Z

באלייכטן הכי גדול: /* תחומי התעניינות */

ב"ה.
[[קובץ:תשיא 2.jpg|ממוזער| הוא הנשיא והראש]]
{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - ביקר בבית חיינו}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - כפר חב"ד חדש}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - כפ"חי (תות"ל כחב"ד)}}
{{משתמש - חב"דפדיה אידיש}}
{{משתמש - הערות}}}}
משתמש זה דוגל בהפצת משיח באופן המתקבל (וכבר אמר כ"ק אדמו"ר - בשמי ושלא בשמי).

== תחומי התעניינות ==
* דברי הימים בהתפלגויות חב"דיות למיניהן ([[חב"ד סטרשלה|חב"ד סטארשעליע]], [[קאפוסט]] וכו') וכדו' (כולל חסידויות פולניות יוצאות ליובאוויטש כגון [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]], [[שושלת צ'רקס|טשערקאס]] וכו').
* מלחמות ה' אשר נלחם [[כ"ק אדמו"ר]] "לחזק בדקה".
* בית הרב ותולדותיו.
* דמויות חב"דיות מפורסמות ושאינן.
* בכלל השקפותיו הק' של רבנו בענינים שונים.

==תחומי פעילות==
משתמש זה פועל בעיקר בהוספת פרטים וענינים בערכים שונים, עד כעת ביצע עריכות שונות ואף מחודשות בכלמעלה מ-50 ערכים, כ"י.

==ערכים חדשים שנערכים כעת על ידי==
כמובן שכל מי שיש לו מידע בנושאים אלו מוזמן להוסיף.
*[[משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד]].

משתמש:באלייכטן הכי גדול

2025-05-13T21:39:25Z

באלייכטן הכי גדול: /* ערכים חדשים שנערכים כעת על ידי */

ב"ה.
[[קובץ:תשיא 2.jpg|ממוזער| הוא הנשיא והראש]]
{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - ביקר בבית חיינו}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - כפר חב"ד חדש}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - כפ"חי (תות"ל כחב"ד)}}
{{משתמש - חב"דפדיה אידיש}}
{{משתמש - הערות}}}}
משתמש זה דוגל בהפצת משיח באופן המתקבל (וכבר אמר כ"ק אדמו"ר - בשמי ושלא בשמי).

== תחומי התעניינות ==
* דברי הימים בהתפלגויות חב"דיות למיניהן ([[חב"ד סטרשלה|חב"ד סטארשעליע]], [[קאפוסט]] וכו') וכדו' (כולל חסידויות פולניות יוצאות ליובאוויטש כגון [[חסידות אוורוטש|אורוטש]], [[שושלת צ'רקס|טשערקאס]] וכו').
* מלחמות ה' אשר נלחם [[כ"ק אדמו"ר]] "לחזק בדקה".
* בית הרב ותולדותיו.
* דמויות חב"דיות מפורסמות ושאינן.
* בכלל השקפותיו הק' של רבנו בענינים שונים.

==תחומי פעילות==
משתמש זה פועל בעיקר בהוספת פרטים וענינים בערכים שונים, עד כעת ביצע עריכות שונות ואף מחודשות בכלמעלה מ-50 ערכים, כ"י.

==ערכים חדשים שנערכים כעת על ידי==
כמובן שכל מי שיש לו מידע בנושאים אלו מוזמן להוסיף.
*[[משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד]].

שיחה:פרי חג הסוכות

2025-05-13T21:38:39Z

באלייכטן הכי גדול: /* סיום העריכה */ פסקה חדשה

האם לא כדאי לשנות שם הערך ל'פרי חג הסוכות' (עם הפני')?--[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] - [[שיחת משתמש:מענדל סופר|שיחה]], 22:30, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 22:30, 2 בפברואר 2025 (IST)
:שיניתי. בברכה, יחי המלך המשיח!!! - [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 23:31, 2 בפברואר 2025 (IST)

== סיום העריכה ==

אני חושב שזה בסדר, לא?
אם יש משהו למישהו להוסיף כמובן שיעשה זאת כיד ה' הטובה עליו, וכל המוסיף מוסיפין לו וכו'. --[[משתמש:באלייכטן הכי גדול|ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו!]] - [[שיחת משתמש:באלייכטן הכי גדול|שיחה]], 00:38, ט"ז באייר, ה'תשפ"ה 00:38, 14 במאי 2025 (IDT)

פרי חג הסוכות

2025-05-13T21:37:24Z

באלייכטן הכי גדול: /* בפנימיות התורה */

'''שבעים פרי החג''' הוא כינוי לקרבנות המוספין של [[חג הסוכות]], אותם מקריבים{{הערה|פנחס כט, יב-לט.}} בימי [[חג הסוכות]] בבית המקדש. בכל יום מקריבים קבוצת קרבנות, המורכבת (כמובן) מפרים, אילים וכבשים. ככל קרבן, גם אל קרבנות אלו מצטרפים מנחה ונסכים.

הכינוי '''שבעים פרי החג''' ככינוי כולל לכל קרבנות החג (אף שאינם מורכבים מפרים בלבד), הוא מצד הסדר המיוחד של הקרבת הפרים, בסדר הולך ופוחת בכל יום ויום.

== סדר הקרבנות וחלוקתם לימי החג ==
סדר ההקרבה הוא כך:

* יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] ([[ט"ו בתשרי]]): 13 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום שני של [[חג הסוכות]] ([[ט"ז בתשרי]]): 12 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום שלישי של [[חג הסוכות]] ([[י"ז בתשרי]]): 11 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום רביעי של [[חג הסוכות]] ([[י"ח בתשרי]]): 10 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום חמישי של [[חג הסוכות]] ([[י"ט בתשרי]]): 9 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום שישי של [[חג הסוכות]] ([[כ' בתשרי]]): 8 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום שביעי של [[חג הסוכות]] ([[כ"א בתשרי]] - [[הושענא רבא]]): 7 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.

סה"כ: 70 פרים, 14 אילים, 98 כבשים.

נוסף על כל אלו, ישנם גם קרבנות מוסף בחלוקה שונה ליום [[שמיני עצרת]], המחולקים כך: פר אחד, איל אחד, ושבעה כבשים בני שנה.

== כנגד האומות וישראל==
=== בגמרא ובמדרש ===
בגמרא{{הערה|סוכה נה, ב.}} ובמדרש{{הערה|רבה ותנחומא סוף פרשת פנחס.}} (וכן בזהר{{הערה|ח"ג קד, ב.}}), מובא כי שבעים הפרים הם כנגד שבעים האומות, והסדר הפוחת והולך בכל יום מראה כי גם כח האומות ושליטתם על ישראל עתיד להבטל, כשם שהפרים אליהם נמשלו הולכים ומתמעטים. בשונה מכך, קרבן המוסף של שמיני עצרת, הכולל פר אחד בלבד, כנגד ישראל שהם אומה יחידה.

וכך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=הני (=אלו) שבעים (ה)פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך|מקור=סוכה נה, ב}}
כמו כן, במדרש מובא באופן מעט אחר, בו המלך אומר לאוהבו: "עשה לי סעודה קטנה, באו ונגלגל אני ואתה במה שתמצא".

=== בפנימיות התורה ===
{{להשלים}}
במאמרי רבותינו נשיאנו מוסבר בהרחבה שהקרבת הפרים מביאה לאומות העולם את השפע ממנו הם מקבלים, והעבודה בזה היא בירור האומות ע"י שמכניעים את שרשם בשבעים שרים שלמעלה. כלומר:

חלוקת האומות לשבעים היא על פי שבעים הדרגות במידות דקליפה. כלומר: ששת ה[[מידות (ספירות)]] שלמעלה, בתוספת [[ספירת המלכות]], נחלקות כל אחת בפני עצמה לעשר, שכן בכל מדה ישנן את כל עשרת הספירות כפי שהיא מתבטאת על ידן (לדוגמא: חסד שבחסד היינו שמצד השפעת החסד להמושפע יש גם רגש של אהבה אליו מצד המשפיע, או להיפך, שמצד אהבת ה' שיש לנבראים מצד העבודה במידת החסד, נפעל אצלם אהבה לאוהבי ה'. וכן גבורה שבחסד הוא שנאה לשונאי האהוב וכו'<ref>ראה ד"ה וספרתם לכם תשי"א. ד"ה להבין ענין ספירת העומר תשח"י. ועוד.</ref>). חלוקת שבעת המידות דקליפה (הנקראים ז' מלכי אדום<ref name=":0">ראה [[לקוטי תורה]] פ' ראה ל, רע"ב ואילך.</ref>) לעשר כל אחת בפני עצמה יוצרת חלוקה של שבעים דרגות שונות, המהוות את שרשן ומקורן של שבעים האומות. ע"י הקרבת שבעים פרי החג, שעל ידם נמשכת ההשפעה ממנה מקבלים שבעים שרי האומות (כלומר שרשם ומקורם בשבעים דרגות המידות דקליפה), גורמת ששבעים שרים אלו יתבטלו לצד הקדושה, דבר שיגרום להכנעת צד הקליפה כלפי הקדושה.

הכח לעבודה זו, לברר את שבעים שרי האומות (היוצאים מז' מלכי אדום), הוא ע"י זה שבחג הסוכות נמשכת לעם ישראל השפעה מיוחדת מבחינת ז' ה[[אושפיזין]], המהווים חלוקה של ז' מידות דקדושה, שהם מתחלקים ג"כ כל אחת לעשר (חלוקה זו נקראת שבעים נפש דיעקב<ref name=":0" />).

בשונה מכל הנ"ל, ביום שמיני עצרת מודגשת עבודת בני ישראל כשלעצמם, כלומר לא לשם בירור וזיכוך שבעם האומות, אלא בעבודת ישראל ויחודם עם הקב"ה. בהתאם לכך, על יום זה נאמר<ref>זח"ג לב, א.</ref> שבו "ישראל ומלכא בלחודוהי (ישראל והמלך (הקב"ה) לבדם)". משום כך, קרבנות המוספין של שמיני עצרת כוללים פר אחד בלבד, כנגד האומה היחידה.

{{סוכות}}

== ראו גם ==

* ד"ה הללו את הוי' באוה"ת חה"ס ע' א'תשנה ואילך.
* ד"ה הללו את הוי' תשל"א (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א).
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוכות]]

פרי חג הסוכות

2025-05-13T21:25:46Z

באלייכטן הכי גדול: /* בפנימיות התורה */

'''שבעים פרי החג''' הוא כינוי לקרבנות המוספין של [[חג הסוכות]], אותם מקריבים{{הערה|פנחס כט, יב-לט.}} בימי [[חג הסוכות]] בבית המקדש. בכל יום מקריבים קבוצת קרבנות, המורכבת (כמובן) מפרים, אילים וכבשים. ככל קרבן, גם אל קרבנות אלו מצטרפים מנחה ונסכים.

הכינוי '''שבעים פרי החג''' ככינוי כולל לכל קרבנות החג (אף שאינם מורכבים מפרים בלבד), הוא מצד הסדר המיוחד של הקרבת הפרים, בסדר הולך ופוחת בכל יום ויום.

== סדר הקרבנות וחלוקתם לימי החג ==
סדר ההקרבה הוא כך:

* יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] ([[ט"ו בתשרי]]): 13 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום שני של [[חג הסוכות]] ([[ט"ז בתשרי]]): 12 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום שלישי של [[חג הסוכות]] ([[י"ז בתשרי]]): 11 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום רביעי של [[חג הסוכות]] ([[י"ח בתשרי]]): 10 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום חמישי של [[חג הסוכות]] ([[י"ט בתשרי]]): 9 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום שישי של [[חג הסוכות]] ([[כ' בתשרי]]): 8 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.
* יום שביעי של [[חג הסוכות]] ([[כ"א בתשרי]] - [[הושענא רבא]]): 7 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.

סה"כ: 70 פרים, 14 אילים, 98 כבשים.

נוסף על כל אלו, ישנם גם קרבנות מוסף בחלוקה שונה ליום [[שמיני עצרת]], המחולקים כך: פר אחד, איל אחד, ושבעה כבשים בני שנה.

== כנגד האומות וישראל==
=== בגמרא ובמדרש ===
בגמרא{{הערה|סוכה נה, ב.}} ובמדרש{{הערה|רבה ותנחומא סוף פרשת פנחס.}} (וכן בזהר{{הערה|ח"ג קד, ב.}}), מובא כי שבעים הפרים הם כנגד שבעים האומות, והסדר הפוחת והולך בכל יום מראה כי גם כח האומות ושליטתם על ישראל עתיד להבטל, כשם שהפרים אליהם נמשלו הולכים ומתמעטים. בשונה מכך, קרבן המוסף של שמיני עצרת, הכולל פר אחד בלבד, כנגד ישראל שהם אומה יחידה.

וכך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=הני (=אלו) שבעים (ה)פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך|מקור=סוכה נה, ב}}
כמו כן, במדרש מובא באופן מעט אחר, בו המלך אומר לאוהבו: "עשה לי סעודה קטנה, באו ונגלגל אני ואתה במה שתמצא".

=== בפנימיות התורה ===
{{להשלים}}
במאמרי רבותינו נשיאנו מוסבר בהרחבה שהקרבת הפרים מביאה לאומות העולם את השפע ממנו הם מקבלים, והעבודה בזה היא בירור האומות ע"י שמכניעים את שרשם בשבעים שרים שלמעלה. כלומר:

חלוקת האומות לשבעים היא על פי שבעים הדרגות במידות דקליפה. כלומר: ששת ה[[מידות (ספירות)]] שלמעלה, בתוספת [[ספירת המלכות]], נחלקות כל אחת בפני עצמה לעשר, שכן בכל מדה ישנן את כל עשרת הספירות כפי שהיא מתבטאת על ידן. (לדוגמא: חסד שבחסד היינו שמצד השפעת החסד להמושפע יש גם רגש של אהבה אליו מצד המשפיע, או להיפך, שמצד אהבת ה' שיש לנבראים מצד העבודה במידת החסד, נפעל אצלם אהבה לאוהבי ה'. וכן גבורה שבחסד הוא שנאה לשונאי האהוב וכו'<ref>ראה ד"ה וספרתם לכם תשי"א. ד"ה להבין ענין ספירת העומר תשח"י. ועוד.</ref>)

עד ליום שמיני עצרת בו מודגשת עבודת בני ישראל כשלעצמם.

{{סוכות}}

== ראו גם ==

* ד"ה הללו את הוי' באוה"ת חה"ס ע' א'תשנה ואילך.
* ד"ה הללו את הוי' תשל"א (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א).
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוכות]]

אומות העולם

2025-01-20T21:31:40Z

באלייכטן הכי גדול: /* לקריאה נוספת */

כל בני המין האנושי - צאצאי [[אדם הראשון]], מלבד עם ישראל - נכללים במושג - "אומות העולם".
מלבד היות האומות - "בני אדם", נקראים גם בשם "בני נח", מכיון ששאר צאצאי האדם הושמדו במבול, מלבד נח ובניו.

אף על פי ש[[אדם הראשון]] היה יציר כפיו של הקב"ה, ונשמתו - [[חלק אלקה ממעל ממש]]. ולא עוד אלא שהייתה נשמתו [[נשמה כללית]] הכוללת את כל [[נשמה|נשמות]] ישראל, שהם העיקר והחשובים שבתולדותיו, מכל מקום מכיון שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], נולדו ממנו גם אומות העולם, שנפשותיהם מה[[קליפות]] וס"א.

==האומות לסוגיהן ומקור חיותן==

ככל [[נברא|הנבראים]] עלי אדמות, הנה גם האומות התהוותם הוא משם [[אלוקים]] שבגימטריא "הטבע", בחינת [[ממלא כל עלמין]]. וגם התהוות אומות העולם היא על ידי ירידת המדרגות וצמצומים רבים, ולא עוד אלא שאור זה המצומצם בא גם בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא.

השונה בהתהוות אומות העולם לעומת עם ישראל, ששורש התהוותם הוא מה[[מקיף העליון]] שאינו בא בגילוי בפנימיות המקבלים. ויש בזה שני פרטים:

1) רק מהמקיף העליון שהוא [[אור אין סוף הבלי גבול]] יכולות הקליפות להתהוות, כי רק ממקום גבוה כל-כך יכולה להיות נפילה וירידה גדולה כל-כך, עד כדי התהוות הקליפות - שורש חיותם של האומות.

2) כדי לקבל חיות אלוקית וקיום, מבלי להיות כלי הראוי לזה, אלא בבחינת ישות ופירוד, הנה זה אפשרי רק מבחינת המקיף - שאינו נרגש בפנימיות, ואין צריך להיות כלי ראוי - כדי לקבל ממנו את אפשרות קיומם.

===חסידי אומות העולם===
באומות העולם ישנם סוגים שונים - בהתאם למקור נפשותיהם בקליפות השונות: ישנם אלו שנפשותיהם מהטוב שב[[קליפת נוגה]], והם חסידי אומות העולם המקיימים [[שבע מצוות בני נח]], וענינם הוא כענין ה[[מלאכים]] שב[[עולם העשייה]], שמצד אחד - הרי הם מהקדושה, ומאידך, הריהם ממונים רק על ההשפעות לעולם הזה, שהן השפעות מצומצמות וירודות, אלא שמכל מקום ה[[מלאכים]] הם למעלה ממדרגת ה"שרים" העליונים דנוגה, שאף על פי שגם דרך ה"שרים" עוברת השפעת החיות לעולם, מכל מקום מכיון שהם שייכים לקליפה וס"א, הרי ההשפעה העוברת דרכם - מתגשמת, ואילו ה[[מלאכים]] שבעשיה הם למעלה מהם, והשפעתם היא מהקדושה.

וכך גם ענין חסידי אומות העולם שהוא כענין ה[[מלאכים]] הנ"ל.

ואף על פי שגם חסידי האומות מקבלים חיותם מהקליפה (-טוב שבקליפת נוגה), אבל קליפה זו היא חיובית, היינו כמשל הקליפה השומרת את הפרי (בשונה מהקליפה המנוגדת לפרי), שכך נברא העולם מתחילה, שיהיה בה "קליפה ופרי" אלא שהקליפה תשרת את הפרי.

===שאר הגויים===
ויש אומות שנפשותיהם מ[[שלוש קליפות הטמאות]] ורעות לגמרי ואין בהם טוב כלל, והניצוץ המקיימם - עומד עליהם בבחינת מקיף בלבד. ולכן האומות שנפשותיהם מקליפות אלו, הנה "כל מה דעבדין לגרמייהו עבדין" (כל מעשיהם מכוונים רק לטובת עצמם), ו"חסד לאומים חטאת", שכל [[צדקה]] וחסד שאומות עובדי גילולים עושין אינן אלא להתייהר כו'.

גם בין אלו יש סוגים שונים. ישנם אומות שעל אף היותם עובדי אלילים, אבל אינם רעים כל-כך בעצם מהותם, והיינו שהם בבחינת התפשטות והארה -בלבד- של עצם הרע. וניתן לתקנם ולהפכם מרע לטוב, וכמו שבעת עממין שאף על פי "שהם היו עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון" (ס' המצות) ולכן נצטוינו בתורה "החרם תחרימם" ו"לא תחיה כל נשמה" מכל מקום אם הניחו את אליליהם ותועבותיהם -מקבלים אותם.

ולעומתם ישנם גויים שהם בבחינת עצם הרע, היינו שהם רעים בעצם מהותם, כ[[עמלק]] שהוא "ראשית גויים" - ללא תקנה, ולכן "אחריתו עדי אובד", ועל כיוצא בזה נפסקה ההלכה: "שבירתן זו תקנתן".

ועל דרך החילוק שבין שלשת בני נח שם חם ויפת.

==אמונות ודעות באומות==

עובדה זו ששורש התהוותם הוא מהמקיף, וקבלת חיותם הוא מריבוי הצמצומים, משפיעה על השגתם באלקות והתיחסותם להשגחה העליונה.

נקודת המוצא היא, שההשגה האלקית של אומות העולם יכולה להיות אך ורק בבחינת [[ממלא כל עלמין]] - שורש הנבראים ותו לא.

יסוד הדברים הוא, שאף על פי שאין אמונה בגויים, אבל יש [[חכמה]] בגויים. כי מאחר שנפשותיהם נמשכו מפני אדם שבמרכבה, פועלת בהם [[הנפש השכלית]]. וכשהם במיטבם, הנה זו היא - הנפש השכלית - שמנחה אותם בדרכם.

ומאחר שכל ידיעתם את ה' נובעת ומבוססת על השכל האנושי בלבד, המחייב שלכל חידוש יש מחדש, ו"אין דבר הנעשה מעצמו", והיות שהעולם הוא חידוש - מאחר שהוא מציאות מוגבלת בזמן ומקום - הרי מן ההכרח לומר שיש לו מחדש שבראו מאין, וכל מציאותו קימת מכוח המחדשו. ולפיכך כל עוד הכוח פועל בנברא, הוא קיים, ובלעדו הוא [[אין ואפס]]. ולכן הבורא מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, וכח הפועל בניפעל תמיד.

נמצא שהאלקה שהם מכירים בו אינו אלא כח עליון הבורא את הנבראים, שכדי להוות נבראים מוגבלים - צריך הבורא לצמצם עצמו ולהגביל כוחו בבריאה, הוה אומר, שכל הודאתם ואמונתם אינה אלא בכח הא-לקי המוגבל, דבר המתקבל על הדעת והשכל האנושי - בחינת ממלא כל עלמין.

אבל היות [[הקב"ה]] [[סובב כל עלמין]] - בלתי בעל גבול, בזה אין הם מכירים, כי השכל האנושי אינו תופש באין-סוף. ואילו ב[[אמונה שלמעלה מטעם ודעת]] אין הם תופשים, כי אין אמונה בגויים. משום כך אמר פרעה: "לא ידעתי את [[שם הוי'|הוי']]" - סובב כל עלמין, אף על פי שידע כי "אצבע [[שם אלוקים|אלקים]] היא" - ממלא כל עלמין.

נמצא מכל זה, שהעמים מתחלקים על פי דעותיהם ואמונותיהם - כדלהלן:

===עבודה זרה===
{{ערך מורחב|עבודה זרה}}
ובסדר שמלמטה למעלה; יש מי שמתעלם ומכחיש לגמרי מכל וכל את מציאות ה', או שאפילו יודע את רבונו ומכוון למרוד בו - כ[[עמלק]] שהוא ראשית גויים, ואחריתו עדי אובד.

ישנם עמים שעל אף היותם גם הם - עובדי אלילים, מכל מקום אינם מכחישים לגמרי את מציאות ה', אלא שטועים באומרם שהוא "[[אלוקא דאלוקייא]]", זאת אומרת שאף על פי שהוא אלקא, אבל להיות שהוא רם ונשא - גדול ומופשט מלהיות מתלבש ומתעסק בבריאת החומר הגשמי, לכן עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים ומערכות השמים (ח"ו), והם - הכוכבים - המשפיעים ומנהיגים את העולם כרצונם וכבחירתם החפשית. ובזה הם כופרים ב[[השגחה פרטית|השגחה העליונה]] בעולם, ומייחסים את ההשגחה והנהגת העולם - לכוכבים ומערכות השמים - מקור כל כוחות הטבע בעולם.

ומשום שכל עניני הטבע בעולם מושפעים מהכוכבים והמזלות, וכמו שכתוב: "אענה את השמים והם יענו את הארץ", ולדוגמה - מה שכתוב: "ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים", לכן האומות משתעבדים לעניני הטבע וגשמיות העולם, ואפילו מכבדים ומעריצים אותם עד כדי סגידה לחומריות העולם הזה, תאוותיו - תועבותיו.

===אמונתם בשיתוף===
{{ערך מורחב|שיתוף}}
אך מכל מקום ישנם גם חסידי אומות העולם המקיימים [[שבע מצוות בני נח]], שהראשונה בהם היא איסור עבודה זרה, היינו שמאמינים ש[[הקב"ה]] בורא העולם ומנהיגו, ומשגיח על קיומם של כל בריותיו על כל מה שיקרה להם. ומשום כך יש לאותם חסידי אומות העולם חלק ל[[עולם הבא]].

אלא שלדעת הרמ"א באו"ח סימן קנ"ו אין אומות העולם - גם חסידיהם - מצווים על איסור ה[[שיתוף]], אף על פי שמצווים על איסור עבודה זרה.

אבל אומות עובדי גילולים אינם מכירים כלל בשם הוי', וכמו פרעה הנ"ל, ולכן אומרים "עזב ה' את הארץ" וכופרים לגמרי בהשגחה העליונה בעולם.

==הבחירה, שכר ועונש - באומות==

בחירה חפשית באמת - בלי שום הגבלה, כפייה או אילוץ כלשהו, שייך רק במי שהוא בלתי בעל גבול באמת, היינו מהות ו[[עצמות ומהות|עצמות]] הקב"ה, שאין לו סיבה ועילה ח"ו וכו', ולכן רק הוא חפשי לחלוטין לבחור כרצונו.

אומות העולם, יש בהם כח הבחירה וזה בשתי דרגות:

1) משום היותם בני אדם - ברי דעת, הריהם פחות מצומצמים ומוגבלים מבעלי-חיים, וכל-שכן מה[[צומח]] והדומם, דהיינו יותר חופשיים גם בטבעם ואופיים, ויכולים לבחור את דרכם כרצונם.

ועוד, שכל בעלי החיים מוגבלים בטבע שטבע בהם הבורא (הנשר רחמני והעורב אכזרי וכו'), ואינם יכולים לשנות מטבעם. ואילו האדם כולל בתוכו טבעים שונים ויכול לשנות מטבע לטבע.

2) שבאותם הענינים שנצטוו עליהם, היינו, שבע מצוות בני-נח יש להם בחירה. כי עצם הציווי שנצטוו מאת ה' לקיים מצוות אלו, הרי זה מגביה אותם מהטבע שלהם, שניתן בהם כח מצוה המצוה, ומעמידם באופן שיש בהם בחירה.

ומכאן גם הצידוק לשכר ועונש הניתן לאומות על מעשיהם. וגם זה יש לבאר בשנים:

1) לאמיתו של דבר השכר והעונש אינו אלא תוצאה של מעשי האדם - בדרך סיבה ומסובב. וכמו תינוק התוחב אצבעו במים רותחים, והתוצאה היא כויה וסבל.

2) השכר והעונש על מעשיהם ב[[שבע מצוות בני נח]] הוא גמול מאת ה' על מעשיהם, ועם זאת הוא צודק, כי במצוות אלו יש להם בחירה אמיתית לפי מדרגתם, הנובעת מהתקשרותם והתעלותם של המצווים - אל ה' המצוה, על ידי הציווי, כנ"ל.

==מלכות הגויים==

המלך - להיותו מורם מעם, מיוחד לא רק באישיותו הנעלה, אלא שיש לו גם כוחות והשראה רוחנית מלמעלה המסייעים לו. כמו "שרו של עשיו" או "שר של ישמעאל" ושל מצרים וכו'.

שרש הדברים נעוץ בעובדה כי לאמיתו של דבר, רק "לה' המלוכה ומושל בגויים", כאשר [[הקב"ה]] מתלבש ב[[ספירת המלכות]] - הריהו מלך העולם. אך כדי שמלכות ה' תתממש בעולם, מתלבשת ספירת המלכות במלך בשר ודם, שתפקידו לממש את מלכות ה' ולהמליכו בעולם.

ובזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, היה זה מלך ישראל שהיה בעצמו - בטל לה' בתכלית, בקבלת עול מלכות שמים, "ומגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק" והיינו, להמליך את ה' על כל העם. והיה כלי ראוי לבטא באישיותו את מלכות ה' בעולם.

אך משגלינו מארצנו, נפלה "סוכת דוד" - היא מלכות ישראל אשר סוככה עלינו - בידי מלכות הגויים, וגלתה מלכות ה', עד שהארה ממלכות ה' שורה על מלכות דקליפה - היא מלכות הגויים.

נמצא שמלכות ה' פועלת על ידי מלכות הגוים, וכמובן שפעולה זו היא בצימצום והעלם.

ומכאן שורש הדין שמצוה לרוץ לראות מלך ולברך על ראיתו. במלך ישראל מברך "ברוך אתה ה' שחלק מכבודו ליראיו" (חלק מן העצם). ובמלכי אומות העולם אומרים: "שנתן מכבודו לבשר ודם" (נתינה כל-שהיא). ומכל מקום, גם על מלכי הגויים ניתן מכבודו - מלכותו של ה'.

וכל זה מבוסס על העובדה שמלכות ה' באה לידי פועל על ידי מלכות בשר ודם.

אלא שכאן המקום להדגיש את ההבדל הגדול שבין "[[מלכות של חסד]]", שעל אף היותה מהקליפה אבל היא מקליפת נוגה ונכנעת לרצון ה', לבין "מלכות הרשעה", שאנו מתפללים שלש פעמים ביום - להשמדתה ועקירתה.

וכמו שאומרים בתפילה: "מלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותמגר" - זו מלכות הרשעה של ג' קליפות הטמאות לגמרי. ואחר כך מוסיפים - "ותכניע", היינו מלכות של חסד מקליפת נוגה.

וכשימלא ה' יתברך בקשתינו בדבר השמדת מלכות הרשעה והכנעת מלכות הגויים, נזכה למילוי משאלותינו בברכה שלפני-כן: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה וכו' ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וב[[רחמים]] וכו'. על ידי [[הרבי]] [[מלך המשיח]].

== אומות העולם והגאולה ==
{{ערך מורחב|אומות העולם בזמן הגאולה}}
כיום הגויים פועלים בעניינים מסויימים בהנהגה של טוב וחסד ובכך מגלמים את האמונה בה' ומגלים שיש בורא לעולם, פעולותיהם אלו נובעות מהקרבה של דורנו כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה בה יתקיים היעוד "והייתה לה' המלוכה".

בזמנים עברו, רק עם ישראל השלים בפועל את הכוונה האלוקית בעשיית [[דירה בתחתונים]], ואחדות ממלכויות אומות העולם התנהגו באופן אכזרי אחת אל השניה, והתעסקו בעיקר בתועלת עצמם, או בכיבוש מדינות אחרות וכיוצא בזה.
כיום ניתן להבחין בפעולות שונות בהם העולם ואומות העולם מכינים ומסייעים כהכנה לגאולה - על ידי ענין ה[[צדקה]] והחינוך, שני יסודות עיקריים ביישובו של עולם, "לשבת יצרה"{{הערה|ספר השיחות ה'תנש"א, [[דבר מלכות משפטים (א')|שיחת שבת פרשת דבר מלכות משפטים (א')]]}}.

==לקריאה נוספת==

* [[תניא]] פ"א, פ"ו
* [[לקו"ש]] חלק א' 239, חלק ד' 1094, חט"ו 127, חלק ט"ז 574,
* סידור ד"ה ששת ימים [הא'], בד קודש פ"א
* [[אוה"ת]] ויקרא ג תשס"ד
* [[דרך מצותיך]] מצות מילה
* ד"ה בלילה ההוא [[ה'ש"ת]]
* קונטרס י"א [[ניסן]] תשמ"ט
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57160 הרבי מתייחס למדינות העולם] - [[שבועון בית משיח]]

{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:אומות העולם|*]]

משתמש:באלייכטן הכי גדול

2025-01-16T19:28:01Z

באלייכטן הכי גדול: תיבת משתמש

משתמש:באלייכטן הכי גדול

2025-01-16T19:27:19Z

באלייכטן הכי גדול: תיבות משתמש ועוד

ב"ה.
[[קובץ:תשיא 2.jpg|ממוזער| הוא הנשיא והראש]]
{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - ביקר בבית חיינו}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - כפר חב"ד חדש}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - חב"דפדיה אידיש}}
{{משתמש - הערות}}}}
משתמש זה דוגל בהפצת משיח באופן המתקבל (וכבר אמר כ"ק אדמו"ר - בשמי ושלא בשמי).

== תחומי התעניינות ==
* דברי הימים בהתפלגויות חב"דיות למיניהן ([[חב"ד סטרשלה|חב"ד סטארשעליע]], [[קאפוסט]] וכו') וכדו' (כולל חסידויות פולניות יוצאות ליובאוויטש כגון [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]], [[שושלת צ'רקס|טשערקאס]] וכו').
* מלחמות ה' אשר נלחם [[כ"ק אדמו"ר]] "לחזק בדקה".
* בית הרב ותולדותיו.
* דמויות חב"דיות מפורסמות ושאינן.
* בכלל השקפותיו הק' של רבנו בענינים שונים.

==תחומי פעילות==
משתמש זה פועל בעיקר בהוספת פרטים וענינים בערכים שונים, עד כעת ביצע עריכות שונות ואף מחודשות בכלמעלה מ-50 ערכים, כ"י.

==ערכים חדשים שנערכים כעת על ידי==
כמובן שכל מי שיש לו מידע בנושאים אלו מוזמן להוסיף.
*[[משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד]]
*[[פרי החג]]

תבנית:משתמש - כפ"חי (תות"ל כחב"ד)

2025-01-16T19:25:16Z

באלייכטן הכי גדול:

{{תיבת משתמש
|טקסט=
|טקסט משתמשת=כאן הטקסט שמופיע למשתמשת אישה
|טקסט לא גלוי=משתמש זה לומד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד| תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית באהקת"ו (כחב"ד)]]
|מסגרת=#808080
|רקע=#DBDBDB
|רקע תמונה=#BDBDAD
|צבע טקסט=black
|תמונה=ישיבה כפר חב"ד.jpg
|גודל תמונה=60px}}

[[קטגוריה:תיבות משתמש]]

תבנית:משתמש - כפ"חי (תות"ל כחב"ד)

2025-01-16T19:23:36Z

באלייכטן הכי גדול:

{{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה לומד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חבד| תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית באהקת"ו (כחב"ד)]]
|טקסט משתמשת=כאן הטקסט שמופיע למשתמשת אישה
|טקסט לא גלוי=כאן הטקסט שמופיע למשתמש/ת שהשאיר/ה בהעדפות את המגדר כ"לא גלוי". אם פרמטר זה לא מוגדר, ייעשה שימוש בתוכן הפרמטר "טקסט"
|מסגרת=#808080
|רקע=#DBDBDB
|רקע תמונה=#BDBDAD
|צבע טקסט=black
|תמונה=ישיבה כפר חב"ד.jpg
|גודל תמונה=60px}}

[[קטגוריה:תיבות משתמש]]

תבנית:משתמש - כפ"חי (תות"ל כחב"ד)

2025-01-16T19:22:23Z

באלייכטן הכי גדול:

תבנית:משתמש - כפ"חי (תות"ל כחב"ד)

2025-01-16T19:22:10Z

באלייכטן הכי גדול:

תבנית:משתמש - כפ"חי (תות"ל כחב"ד)

2025-01-16T19:21:39Z

באלייכטן הכי גדול: יצירת דף עם התוכן "{{תיבת משתמש |טקסט=משתמש זה לומד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית באהקת"ו (כחב"ד) |טקסט משתמשת=כאן הטקסט שמופיע למשתמשת אישה |טקסט לא גלוי=כאן הטקסט שמופיע למשתמש/ת שהשאיר/ה בהעדפות את המגדר כ"לא גלוי". אם פרמטר זה לא מוגדר, ייעש..."

שיחת משתמש:באלייכטן הכי גדול

2025-01-16T18:59:55Z

באלייכטן הכי גדול: /* יישר כח גדול */

{{בה}} --- [[משתמש:לוחם חב"די|לוחם חב"די]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|יצאנו למלחמה]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקרב על הגדלת חב"דפדיה]] 14:34, 26 באוגוסט 2022 (UTC)
==יישר כח גדול==
{{תודה לרשום|פרי החג}} [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:29, 11 בינואר 2025 (IST)
:יש"כ על העידוד. כעת צריך להמשיך לברר את הענין ע"פ מקורות. לא בטוח שיהי' לי כאן מספיק זמן בשביל זה, אז מצרף כאן עכ"פ שלושה: ד"ה הללו את הוי' תקס"ט. ד"ה זה באוה"ת חג הסוכות. ד"ה זה תשל"א (הוגה בשעתו ונדפס במלוקט א' / מלוקט תשרי). --[[משתמש:באלייכטן הכי גדול|ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו!]] - [[שיחת משתמש:באלייכטן הכי גדול|שיחה]], 20:10, ט"ז בטבת, ה'תשפ"ה 20:10, 16 בינואר 2025 (IST)
::יש לך רעיון לערך ארוך וטוב לכתוב באתר? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:57, 16 בינואר 2025 (IST)
יש לך רעיון לשטח מסוים שבו חסר? יש פשוט מגוון כל כך רחב של נושאים שכמעט אף אחד לא מתעסק בהם, אבל מסתמא ברבות השנים כבר כתבו עליהם איזה ערך --[[משתמש:באלייכטן הכי גדול|ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו!]] - [[שיחת משתמש:באלייכטן הכי גדול|שיחה]], 20:59, ט"ז בטבת, ה'תשפ"ה 20:59, 16 בינואר 2025 (IST)

שיחת משתמש:באלייכטן הכי גדול

2025-01-16T18:59:16Z

באלייכטן הכי גדול: /* יישר כח גדול */

{{בה}} --- [[משתמש:לוחם חב"די|לוחם חב"די]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב"די|יצאנו למלחמה]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקרב על הגדלת חב"דפדיה]] 14:34, 26 באוגוסט 2022 (UTC)
==יישר כח גדול==
{{תודה לרשום|פרי החג}} [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:29, 11 בינואר 2025 (IST)
:יש"כ על העידוד. כעת צריך להמשיך לברר את הענין ע"פ מקורות. לא בטוח שיהי' לי כאן מספיק זמן בשביל זה, אז מצרף כאן עכ"פ שלושה: ד"ה הללו את הוי' תקס"ט. ד"ה זה באוה"ת חג הסוכות. ד"ה זה תשל"א (הוגה בשעתו ונדפס במלוקט א' / מלוקט תשרי). --[[משתמש:באלייכטן הכי גדול|ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו!]] - [[שיחת משתמש:באלייכטן הכי גדול|שיחה]], 20:10, ט"ז בטבת, ה'תשפ"ה 20:10, 16 בינואר 2025 (IST)
::יש לך רעיון לערך ארוך וטוב לכתוב באתר? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:57, 16 בינואר 2025 (IST)
יש לך רעיון לשטח מסוים שבו חסר? --[[משתמש:באלייכטן הכי גדול|ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו!]] - [[שיחת משתמש:באלייכטן הכי גדול|שיחה]], 20:59, ט"ז בטבת, ה'תשפ"ה 20:59, 16 בינואר 2025 (IST)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2025-01-16T18:29:02Z

באלייכטן הכי גדול: /* שנים ושיעוריהן */

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== תקלות באתר - 3 ==

[[קובץ:שינויים אחרונים בבאג.png|ממוזער|400px|הדף 'שינויים אחרונים' בשגיאה]]
{{א|שיע.ק}}, התקלות באתר תוקפות שוב.

אציין את התקלות שתוקפות אצלי:

דפים רבים נפתחים באופן מוזר (ראה תמונה), דפים רבים לא נפתחים ומציגים את הטקסט "This site can’t be reached" למשך זמן רב, הדפים לא נפתחים ונטענים באיטיות, הפופאפ המציג את התקציר (הפתיח) של הערך לא עובד למעט פעמים בודדות ואם הוא עובד - רק לעיתים הוא עובד כראוי, ולא מציג את הדפים מוזר (כנ"ל). ומסיימים בטוב. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 11:00, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
:שכחתי להוסיף: כמה זמן לאחר הכניסה לחשבון אחרי מעבר בין דפים בחב"דפדיה אני מוצא את עצמי מחוץ לחשבון. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 13:17, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
::מקווה שבזמן הקרוב יהיה לנו מתכנת שיבצע ריענון כללי ופתרון בעיות ספציפיות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשפ"ד 20:01, 20 במרץ 2024 (UTC)
:::ישר כח גדול. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:13, י' באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::כנראה שגלשת באינטרנט איטי, אז האתר נפתח לאט ולכן גם לא נטען בו ה-css וזה נראה אצלך תקול (ויסתדר לך אם תעשה רענון), לאחרונה חב"דפדיה נפתחת לי די מהר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:10, 27 במרץ 2024 (UTC)
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}} מוזר, כי ממש עכשיו פתחתי את col ואינפו ואת חב"דפדיה, אינפו ו-col נפתחו מיד ועבדו כמו שצריך - משא"כ חב"דפדיה דווקא שנפתחה לאט מאוד, הייתי צריך לסגור את ה"window" ולפתוח שוב, ולהכנס שוב לחב"דפדיה (ובכ"מ הדפים נטענו באיטיות אציין שבד"כ האיטיות בטעינת הדפים היא כשאני פותח את האתר, לאחר זמן הדפים נטענים מהר יותר). [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (13:07, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
::::::הבעיה היא אכן ספציפית בחב"דפדיה. לא ברור לי עדיין למה.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד, 18:36 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!

== מרחב 'טיוטה' ==

{{מפעילי מערכת}} אבקש להוסיף את המרחב 'טיוטה' לחב"דפדיה. יכול להועיל. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 19:18, י"א באדר ב', ה'תשפ"ד.
:למה צריך את זה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:28, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} אתייג גם {{מפעילי מערכת}}, אבקש לגעת במספר נקודות: א': המרחב טיוטה הוא שונה מהמרחבים האישיים בכך שהוא מרחב ציבורי. ממש כמו שכל המשתמשים יכולים לערוך את הערך [[ניגון]], כך גם כל המשתמשים יוכלו לערוך את הערך [[טיוטה:ניגון]]. עכשיו מה קורה כשהטיוטה מוכנה? אבקש להוסיף: לדעתי כדאי, גם אם לא יוסיפו את המרחב הנ"ל: ב'המכלול' (מסתמא גם בויקיפדיה, רק שלא בדקתי את זה) קיים דף בשם "המכלול:העברת דפי טיוטה". בדף זה מי שכותב טיוטה במרחב האישי שלו או טיוטה במרחב טיוטה הציבורי, כותב את שם הערך כשהוא מוכן ומתייג "מנטרים", מבקש שהם יעברו על הערך ויתנו אישור להעביר אותו למרחב הראשי.

::מאוד כדאי ליצור כזה דף בחב"דפדיה, שכל הטיוטות יעברו דרכו, למנות אחראים על הדף שיעברו על הטיוטות ויחליטו מה אפשר להעביר ומה לא. (צריך ליצור תבנית כמו "חב"דפדים פעילים" ו"מפעילי מערכת" שתתייג את האחראים).

::כך רק ערכים טובים מספיק, בעל הקשר חב"די מספיק, בעל חשיבות מספיקה, מנוסחים היטב - יצטרפו לערכים במרחב הראשי.

::בעצם, כל מי שירצה ליצור ערך יצטרך ליצור אותו במרחב האישי או הטיוטה, לעבוד עליו היטב, בלי חפיפות ועבודה מהירה, ואז להגיש אותו בדף והאחראים יבדקו את הערך.

::אם אכן יעשו דבר שכזה, אזי א': ערכים חדשים יהיו טובים הרבה יותר. ב': המרחב 'טיוטה' יהיה נצרך יותר, כך שכמה משתמשים יוכלו לעבוד יחד על ערך אחד. אוסיף: בשביל שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים באמת אחרי עבודה טובה, הדף הזה נצרך בהחלט. כך כל ערך חדש יעבור בדיקה של משתמשים ותיקים. שוב, גם אם לא יצרפו את המרחב 'טיוטה', אבקש ליצור את הדף, כדי שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים יותר. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 10:18, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד.
:::צוברענגען משיח, הרעיון שהבאת כאן הוא מעולה ממספר בחינות, וכפי שהיטבת להסביר.

:::ראה, אני מבין שאת המרחב ראית באתר המכלול, אך בחב"דפדיה הרבה פחות זקוקים למרחב הזה מאשר במכלול (ובטח ויקיפדיה) כיון שכאן (קודם כל רוב הערכים נוצרים ע"י משתמש ותיק שבלחיצת כפתור מעלה את הערך לחב"דפדיה) נוצרים ערכים בודדים בשבוע ואין עבודה רבה למפעילים (ולכל משתמש אחר שיכול לעשות זאת) לעבור על דפים חדשים שנוצרו, אם הערך ראוי לחב"דפדיה מה טוב, באם לא אזי מעבירים למרחב הראשי או מציבים תבנית למחיקה.

:::קל ופשוט.

:::אינני חושב שבאמצעות מרחב זה הערכים בחב"דפדיה ישתפרו פלאים. בכ"מ את המרחב לא יכולים ליצור מפעילים רגילים אלא מנהלי ממשק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:06, ט"ו באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::אפשר ליצור מרחב כזה, אבל מסכים שאין כאן את ההיקף באנציקלופדיות אחרות ולכן נראה לי פחות נחוץ. מה שכן נחוץ זה מעקב אחר ערכים חדשים והחזרה למרחב הטיוטה האישי במקרה שהם (בכלל או עדיין) לא ראויים למרחב הערכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ד 08:44, 25 במרץ 2024 (UTC)
:::::לדעתי מרחב טיוטה לא נצרך, אבל זה באמת יכול להיות רעיון טוב שבכדי ליצור ערכים במרחב הראשי צריך הרשאה מיוחדת ולכתחילה כל אחד יהיה חייב ליצור ערכים במרחב האישי ולבקש את העברתם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:14, 27 במרץ 2024 (UTC)
::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אשמח שהעניין יקודם. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (18:53, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::מה יקודם? דעתי היא שאין צורך במרחב טיוטה, בשביל זה יש את המרחב האישי. הצעתי רעיון שיהפוך את האנציקלופדיה מאנציקלופדיה חופשית לסגורה חלקית, יש בזה מעלות וחסרונות אבל לא נראה לי שזו כוונת בוני האתר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 12:19, 28 במרץ 2024 (UTC)
::::::::כמובן, התכוונתי לכך שבשביל ליצור ערך יצטרכו לכתוב אותו במרחב הראשי ולבקש אישור לפרסם. האם יהיה אפשרות לכך שיהיה אפשר לערוך ערכים קיימים (במרחב הראשי) אבל ליצור ערכים לא יוכלו? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (12:56, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::::אם רוצים הכל אפשרי. בכל אופן זה לא שייך למשתמשי האתר אלא למנהלי האתר כפי ראות עיניהם. (לע"ע נראה שהם בחרו באנציקלופדיה חופשית...) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:28, 28 במרץ 2024 (UTC)

== אישים שלא ידועה שנת לידת / פטירתם ==

אני טועה שפעם היתה קטגוריה כזו? אני משום מה לא מוצא אותה כעת. האם היה דיון והוחלט למחוק אותה? חיפשתי אותה בין השאר בקטגוריה 'אישים לפי שנים' ולא מצאתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:41, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד 15:41, 28 במרץ 2024 (UTC)
:הייתה כזו קטגוריה בעבר, בשם [[:קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]], אני (יוצר הקטגוריה) מחקתי אותה מחוסר חשיבות (ראה [[שיחת קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם|כאן]]). אם אתה מעוניין לפתוח שוב את הקטגוריה, יש ברשימת תרומות שלי את כל הערכים מהם הסרתי את הקטגוריה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:47, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד)
::אני חושב שכדאי ליצור תבנית שתוצב בערכי אישים שלא מצוין בהם שנת לידה/פטירה/נישואין (אפשר גם שהתבנית תוסיף את הערך לקטגוריה). בעז"ה אמצא לכך זמן. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (10:11, י"ט באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::אם עושים את זה, לדעתי כדאי תבנית נפרדת לכל עניין (לידה ופטירה). לגבי נישואין אני די מפקפק בחשיבות העניין. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ד 18:10, 28 באפריל 2024 (IDT)

== מכתבים ==

מישהוא יודע מתי החלו המכתבים לצאת לא מתוקתקים אלא מוקלדים?
(זה צריך להיות בין סיוון מ"ט - ניסן נ"א.)
כמו"כ (באם אי - מי יודע) אשמח לקבל צילום של מכ' מתוקתק ומכ' מוקלד - עם תאריכים קרובים.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 14:49, ג' בניסן, ה'תשפ"ד 14:49, 11 באפריל 2024 (IDT)

== תלמידים השלוחים בישיבות ==

האם שייך לכתוב את שמות התלמידים השלוחים בערכים השייכים לישיבות? אני סבור שלא, כי זה מידע ממש לא רלוונטי אבל אני רואה שיש שכתבו, אם כן, נראה שאם כותבים שנה אחת יהיה כבר נכון לכתוב היסטוריה של כל שנה, וזה קצת מסורבל. מה דעתכם?--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:11, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:11, 14 באפריל 2024 (IDT)
:בלתי אנציקלופדי, ממש כמו לכתוב שמות של תלמידים של אותה שנה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:15, ו' בניסן, ה'תשפ"ד)
::לכאורה כן, באם היו שם 'דמויות' שאח"כ צמחו וכו'. לענ"ד.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 16:28, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:28, 14 באפריל 2024 (IDT)
:::[[א|אורח לרגע...]] לדמויות שצמחו יכתְבו בערכם את עברם, בעיתו ובזמנו... אנו לא נותנים אינפורמציה מסוג "ישיבה זו אירחה בקירבה למשך שנה מספר "גדולים" עתידיים..." והענין מובן. אני עם ר' [[א|יוסף בן מלמד]] --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 17:14, ז' בניסן, ה'תשפ"ד 17:14, 15 באפריל 2024 (IDT)
::::מסכים, לדעתי גם ר"מ או משפיע שלימד רק שנה בישיבה אין טעם לכתוב בערך על הישיבה את זה. ערך על הישיבה צריך להכיל פרטים מהותיים ומשמעותיים, איש צוות חולף בד"כ לא מטביע חותם ולא מהווה חלק משמעותי מהיסטוריית הישיבה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ד 14:50, 24 באפריל 2024 (IDT)

==תקלות באתר - 4? 5? כבר לא סופר... ==
התקלות באתר כבר בלתי נסבלים. {{א|שיע.ק}} הושיעה נא! אולי יחוס אולי ירחם... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 17:30, 18 באפריל 2024 (IDT)
:ב"ה {{א|Men770}} לקח על עצמו את משימת השדרוג זה יקח עוד זמן, אבל לפחות אני יכול לבשר על אור בקצה המנהרה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ד 14:44, 24 באפריל 2024 (IDT)
::תזכורת.... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 23:30, 8 במאי 2024 (IDT)

==שיוך לקטגוריית משפחות==
עד כמה שידוע לי אין כללים רשמיים לשיוך אישים לקטגוריית משפחה. למשל "מנחם כהן" שנישא לרעייתו לבית "לוי", הוא ובניו יכללו גם בקטגורייה של משפחת לוי. אך השאלה שלי היא על חתניו של כהן - ונכדיו, האם גם הם יכללו בקטגוריה של משפחת לוי? היכן עוברים הגבולות? האם גם אדם שאימו של סביו הייתה ממשפחת "לוי" ניתן לשייך אותו לקטגוריה הזו? סתם שאלה קטנה עם משמעות גדולה... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 03:09, 16 במאי 2024 (IDT)
:גם לי מאוד מציק העניין, הרבה קטגוריות צריכות להימחק לפי כלל זה שעדיין לא כתוב. לדעתי קטגוריה צריכה לכלול '''רק''' אנשים ששמם הוא כשם הקטגוריה, לא חתנים, ודאי לא נכדים (למעט אנשים ששינו את שם משפחתם). כבר חשבתי מזמן ליצור מספר כללים להוספת ויצירת קטגוריות אך עדיין לא עלה בידי, אולי אעשה זאת בהזדמנות קרובה. אם תוכל אתה ליצור את הכללים, אודה לך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:48, ח' באייר, ה'תשפ"ד)
::לא זוכר להצביע איפה בדיוק הכלל נכתב, אבל אם אני זוכר נכון כבר היה בו דיון והכלל שנקבע היה שכותבים רק דור אחד קדימה, כלומר בקטגוריה של משפחת פינסון לדוגמא, יכללו גם החתנים ששם הנעורים של רעייתם הוא משפחת פינסון, כי הקשר שלהם לקטגוריה הזו הוא ישיר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:24, ח' באייר, ה'תשפ"ד 08:24, 16 במאי 2024 (IDT)
:::באמת הגיע הזמן להוסיף ולעדכן את הקווים מנחים לכתיבת ערכים, שהם או לא מעודכנים או שלא מפורטים... מתייג {{א|שיע.ק}} שכמובן צריך את הסכמתו למהלך כזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 20:23, 16 במאי 2024 (IDT)
::::שלום חברים, מסכים עם הצורך להגדיר. לא יודע מה נכון יותר עם חתנים או בלי, פורטו כאן נימוקים לכאן ולכאן. אפשר להצביע ולעשות כדעת הרוב. (נ.ב. לא צריך הסכמה שלי. אבל בדברים מהותיים כאן כדאי להתייעץ עם מפעילים או משתמשים ותיקים). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשפ"ד
:::::כעת בדרך כלל הקטגוריות כוללות חתנים אך לא בניהם וזו גם דעתי הכלל הזה גם לא יחייב מחיקה מסיבית מקטגוריות וגם לא מחיקה מסיבית של קטגוריות כי נראה שרוב עורכי חב"דפדיה מודעים לכלל הזה גם אם הוא לא נכתב במפורש [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ט' באייר 16:46, 17 במאי 2024 (IDT)
::::::אכן דובר על זה באולם דיונים בעבר. יש לכלול גם חתנים בקטגוריה ולא רק בנים. לקבלת תוצאה לפי שם משפחה מדויק בלבד קיים דפי פירושונים על משפחות. וכדאי שגם שם הכלל יהיה כמו בקטגוריות, שכשיש יותר מ-5 ערכי אישים עם שם משפחה זהה יהיה ניתן ליצור דף פירושונים. אני מסכים שבדוגמא שהובאה (קטגוריה משפחת כהן וכד') יהיה קצת בלאגן ואולי אפשר להחריג אותה, אבל שאר האתר יהיה יחסית קל לחיפוש קרובים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ד • 22:20, 23 במאי 2024 (IDT)
::::::::דיברו על זה לפני כמה חודשים ואמרו לכתוב בנים שהתחתנו וחתנים!--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''צריכים להרחיב את בית משיח!''' ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ו' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]] 22:33, 25 במאי 2024 (IDT)

== שדרוג מהירות==

שלום חברים, השדרוג אתמול היה פעולה אחת כהקדמה לשדרוג כללי שממנו יסתעפו פרטי שדרוג שונים. באופן כללי נעשתה פעולה של הכנסת שירות (קלאודפלייר) שתפקידו לשדרג ולזרז את פעולת האתר. המתכנת ציין שבגלל שהאתר בנוי על התוכנה הייחודית של ויקי (ששונה ממרבית האתרים), הוא לא בטוח מה תהיה ההשפעה. אשמח לשמוע גם מכם האם אתם מרגישים שינוי שיפור בגלישה באתר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באייר ה'תשפ"ד 22:06, 23 במאי 2024 (IDT)

:א.דוקא אני חושב שזה יותר נהיה גרוע כי מתי שאני עורך ואני שומר זה כותב שיש שגיאה. ב. מה עם מה שדיברנו על מספר הצפיות בדפים שיהיה אפשר לראות זאת באתר? [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 22:24, 23 במאי 2024 (IDT)
::א. תודה רבה על ניסיון השיפור. ב. בהמשך למה שכתב לעיל משתמש [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]], אכן העבודה ב[[חב"דפדיה]] נהייתה יותר איטית וקשה, כשאני בא לשמור ערך, אני צריך ללחוץ כמה פעמים שמירה עד שבאמת ישמר. בברכה לבשורות טובות <font color="{{#בחר:ירוק|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
ליים=Lime|
ירוק בהיר=Lime|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple|
#ברירת מחדל=ירוק}}
">[[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] 23:31, 23 במאי 2024 (IDT)
אני לא ראיתי שהיא איטית תודה[[משתמש:לחשוב רבי|לחשוב רבי]] - [[שיחת משתמש:לחשוב רבי|שיחה]], 00:43, י"ט באייר, ה'תשפ"ד 00:43, 27 במאי 2024 (IDT)
===סקר דעת קהל===
תודה על התגובות, במוצ"ש (ליל ל"ג בעומר) בוצע שדרוג שדרוג אחר - שדרוג של השרת, חשוב לנו מאוד לדעת האם אתם רואים שיפור כעת ממוצ"ש ואילך.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשפ"ד 16:16, 26 במאי 2024 (IDT)
:מן הסתם החברה היו עסוקים בתהלוכות ב"ה, עדיין אשמח לעדכון מכל משתמש שיכול לכתוב, האם וכמה אתם רואים שינוי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באייר ה'תשפ"ד 19:32, 27 במאי 2024 (IDT)
::נטען יותר מהר--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''צריכים להרחיב את בית משיח!''' ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ו' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]] 20:49, 27 במאי 2024 (IDT)
:::{{שכויח}} על ניסיונות השדרוג. אצלי זה עדיין איטי לפעמים, עם כי פחות גרוע ממה שהיה לפני. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 21:48, 27 במאי 2024 (IDT)
::::רציתי להתייחס להודעה הזו כבר שבוע שעבר (בפסקה הקודמת) אך לא עשיתי זאת כדי לוודא שבאמת יש פחות תקלות, האתר הרבה יותר מהיר ב"ה מאשר בעבר, פחות נתקע ויותר זורם, לדף השינויים האחרונים לוקח כ-8 שניות להיטען (עדיין יחסית איטי, אך סביר), מה שבעבר לקח יותר זמן. ישר כח גדול שיע {{כפיים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:32, כ' באייר, ה'תשפ"ד)
:::::האתר אכן מהיר יותר. יישר כח. אגב, בשינויים האחרונים זה תלוי כמובן כמה שינויים מוגדר לך שתראה. אצלי מוגדר ל-50 ונפתח לחלוטין תוך כ-4 שניות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:55, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 03:55, 29 במאי 2024 (IDT)
::::::באמת היה לי בראש לבדוק תוך כמה זמן נטען הדף כשמוגדר 50 שינויים, אך נשכח ממני (אצלי מוגדר 1000), ישר כח אליהו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:17, כ"א באייר, ה'תשפ"ד)
:::::::אכן העבודה באתר כעת הרבה יותר מהירה! תודה רבה! [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] 22:29, 29 במאי 2024 (IDT)
::::::::ייש"כ, הרב שייע! {{חיוך רחב}} בברכה[[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 23:25, 29 במאי 2024 (IDT)

==סמל חב"דפדיה==
מדוע הסמל כולו בירוק (עשרת המבצעים) והמזוזה צבעוני? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 06:08, כ"ג באייר, ה'תשפ"ד
:כי זה שעשה אחד המשתמשים שלנו. למיטב זכרוני לא מדובר היה בגרפיקיאי שזה מקצועו... אפשר להציע סמל חדש ומשודרג [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ד 02:53, 2 ביוני 2024 (IDT)
::הגיע הזמן. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 04:13, כ"ה באייר, ה'תשפ"ד.
==משחיתים חדשים==
לאחרונה הגיעו משחיתים חדשים לאתר. בבקשה {{מפעילי מערכת}} לוודא שהאנונימים שמשחיתים בחב"דפדיה יחסמו! לפעמים אף מפעיל מערכת לא באתר, ואז התפקיד שלי זה רק לשים לו אזהרה. {{א|שיע.ק}} ו{{א|יוסף בן מלמד}} הושיעא נא! ואגב, שיע מתי אתה עושה את אחי מפעיל? בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!!! [[כ"ז באייר]] [[ה'תשפ"ד]]17:46, 4 ביוני 2024 (IDT)
:נחסם. להבא, נא לא להשאיר הודעה כפולה בשני דפי שיחה ולא לבצע תיוג כפול. נ.ב. האתר לא קרס או משהו.. סה"כ משחית. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:05, כ"ז באייר, ה'תשפ"ד)

== תבנית יומית ==

מי יודע למה [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%27_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&type=revision&diff=688718&oldid=617807 זה] לא שינה את הדף הראשי? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 16:52, 7 ביוני 2024 (IDT)
:לא הבנתי למה כוונתך [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 16:55, 7 ביוני 2024 (IDT)
::לאחר שינוי כזה יש לנקות את המטמון של הדף (ראה כפתור 'רענון העמוד הראשי'), אז השינוי הרצוי יופיע, טיפלתי בזה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:15, א' בסיוון, ה'תשפ"ד)

== הצעה לפרוייקט ==

הכנסתי היום קישור לוידאו רלוונטי של [[רבי לילדים]] בערך [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%9B%D7%9D&action=historysubmit&type=revision&diff=692681&oldid=670646 וביום שמחתכם]. אני חושב שאפשר לעשות פרוייקט נפלא וממש מעשיר ומועיל לחב"דפדיה - לקשר את [https://drive.google.com/drive/folders/0B-kak7_gd6siWDhBb3F2TFdfWWM?resourcekey=0-DlMzej0fjLqDNFzG4fSXog הסרטונים] שלהם לערכים רלוונטיים. למשל סיפורים על רביים או על נושאים בעבודת ה', ניגונים ועוד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשפ"ד 12:27, 17 ביוני 2024 (IDT)

== היפך המדיניות! ==

ישנם ערכים רבים הפותחים ב - "הרבי מלך המשיח שליט"א".

[לדוגמה - [[בלתי מוגה]] [[ועד כתבי קודש|ועד כתבי קודש,]], [[מרכז ההפצה ממש]] בפיסקה היסטוריה, [[דברי משיח]], וכהנה רבות.]

ומועתק בזאת ממדיניות ח"פ:"תארי אדמו"רי חב"ד - במרחב הערכים הכללי צריכים להיות אחידים. על הרבי יש לכתוב בתואר -הרבי. ההדגשה בדבר נצחיות חייו של הרבי ותפקידו כמלך המשיח יופיעו בערכים הרלוונטיים. בשאר הערכים לא יתווספו תארים אלו. לגבי שאר אדמו"רי חב"ד, התייחסות במרחב הערכים תהיה בליווי התואר האחיד: 'אדמו"ר' (ולא 'רבי' ואחרים)".[[משתמש:0|0]] - [[שיחת משתמש:0|שיחה]], 22:52, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד 22:52, 20 ביוני 2024 (IDT)

:[[משתמש:0|0]] אתה מוזמן לתקן זאת (אם כי יש דברים שיותר קריטיים לחב"דפדיה, ערך הכתוב בצורה לא אנציקלופדית יותר מציק מתואר לא אחיד). [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:28, ט"ו בסיוון, ה'תשפ"ד 00:28, 21 ביוני 2024 (IDT)
::ייש"ב.[[משתמש:0|0]] - [[שיחת משתמש:0|שיחה]], 23:48, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 23:48, 22 ביוני 2024 (IDT)

== לכלל יוצרי הערכים ==

לקהלא קדישא, יוצרי הערכים שליט"א.

כאשר אתם מעתיקים ערך מועקיפעדיא תורידו - עכ"פ - את כל המלל הלא - מענין\רעלעוואנטי שמופיע שם. כמו - שם העיר בפולנית, בפורטוגזית ואיזה מושל הקים אותה לפני 546 שנה.

בתקווה להבנה. [[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 12:20, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 12:20, 23 ביוני 2024 (IDT)
:אני מניח שזה עוזר לחפש את העיר בגוגל מפות וחבל לדעתי שהורדת בערך [[קוריץ]] אבל אם זה עושה לך טוב אז שיהיה לך לבריאות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:07, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד
::{{א|שפי"ץקייט}} גם לדעתי צודק {{א|אליהו ב.}} וחבל להוריד את הפרטים הטכניים וכו' מהערך הנ"ל. אחדד, לא הייתי טורח לחקור ולנסח ולכתוב את המידע הזה, אבל אם הוא כבר זמין וקיים, ובס"ה מוסיף לערך מידע מעשי טכני שאין איתו שום בעיה לרוח וערכי חב"ד. צריך לזכור כל הזמן שהמטרה שלנו הפצת המעיינות. 15:36, 26 ביוני 2024 (IDT)

== עיצוב הדף הראשי ==

ואם אנחנו כבר מתחדשים. אז הגיע הזמן לעיצוב מחודש של העמוד הראשי. מוזמנים להציע הצעות לשיפור על ידי גרסאות בדף הבא: [[עמוד ראשי/עיצוב]]. ולדון עליהם ב[[שיחה:עמוד ראשי/עיצוב]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בסיוון ה'תשפ"ד 12:56, 24 ביוני 2024 (IDT)
:העמוד ראשי באמת חייב שיפוץ. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 18:59, 24 ביוני 2024 (IDT)
::אם כבר התחדשות עסקינן, אני חושב שיהיה ממש חזק לשים את העיצוב של וקטור 2022 כברירת המחדל באתר (בדומה למה שעשו בויקליפה) במקביל להחלפת הסמל של חב"דפדיה ו/או עיצוב מחודש של הדף הראשי. מתייג {{א|שיע.ק}} (בתקווה שלא נמאס לך כבר מהתיוגים החוזרים ונשנים ...) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 02:16, 7 ביולי 2024 (IDT)
:::ואם כבר מתחדשים.... האם רק אצלי האתר כ"כ איטי? כמעט ולא ניתן לערוך בו! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:43, ט' באב, ה'תשפ"ד 21:43, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::::לא רק אצלך וזה כבר הרבה זמן. זו הסיבה שאני לפחות עורך רק בדפי שיחה אין לי עצבים לערוך ערכים שלמים בשביל שהכל ימחק לי אחרי זה... אומרים שהמתכנת לא מצליח לטפל בבעיה הזו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 22:00, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== דרושים לחב"דפדיה באנגלית ==

{{חב"דפדים פעילים}}, ב"ה חב"דפדיה באנגלית בהקמה. בשלב זה היא לא פתוחה לציבור הרחב. דרושים לנו בדחיפות משתמשים שיודעים לפחות אנגלית בסיסית כדי לקחת חלק במיזם האדיר הזה. תחשבו אם חב"דפדיה בעברית יצרה כזו מהפכה, מה תעשה חב"דפדיה באנגלית... בזמן שכיום רוב היהודים עדיין לא דוברי עברית, שלא לדבר על הגויים.

ב"ה יש לנו כבר לפחות משתמש אחד שמתרגם ערכים ברמה גבוהה ומקצועית.

מה אנחנו מחפשים?

א. משתמשים שמכירים איך אתר ויקי צריך להיות בנוי, תבניות, תמונות וכו'. לצורך כך לא נדרש ידע רציני באנגלית מספיק ידע בסיסי בלבד. במיוחד בשלבי ההקמה של האתר זה נחוץ מאוד. (תרומות כאלו אפשר לעשות גם עם גוגל טרנסלייט).

ב. משתמשים שיודעים לכתוב אנגלית ברמה טובה ומקצועית. (כמובן שלא שייך לכתוב ערכים באנציקלופדיה עם גוגל טרנסלייט וכו').

כל מי שמתאים או שיכול לרתום לעניין אנשים אחרים, נא לפנות אלי במייל או בטלפון +972548147703 shia.wik - gmail.com [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשפ"ד 00:54, 26 ביוני 2024 (IDT)

== ויקיטקסט חבד ==

מה קורה עם המיזם ויקיטקסט חבד?
איך הוא עדיין לא קם?[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 08:03, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ד
:הוא קם רק שלא פרסמו לציבור קישור
::{{א|ד.ר}} הנה קישור [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 לאתר] [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ד בסיוון 15:57, 30 ביוני 2024 (IDT)
הפרסום בשלב ראשון הוא רק ל'מעגל הפנימי' אם וכאשר האתר יהפוך לראוי לפרסום בעז"ה, הוא יפורסם וכמובן גם נקשר אליו מכאן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד 18:43, 1 ביולי 2024 (IDT)

== עם מי הסיפור הזה? ==

חסיד הלך ליד הגבול. פגש אותו השומר ושאל אותו בכעס: מי אתה, מהיכן אתה מגיע ולהיכן אתה הולך?
ניגש אלי החסיד ושאל אותו: כמה אתה מקבל לשעה? 6 רובל, ענה לי השומר.
"אשלם לך כפליים, ובלבד שתשאל אותי כל יום שאלה זאת"!

עם מי היה הסיפור? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:55, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ד 17:55, 1 ביולי 2024 (IDT)
:בחיפוש ברשת מצאתי רק את הטקסט הבא, ציטוט:
מי אתה? מה אתה עושה כאן ולאן אתה הולך?

מעשה ברב זקן שהיה בדרכו לתפילת שחרית באחת הערים של רוסיה הסובייטית. לפתע ניצב למולו שוטר חמוש, כיוון אליו את רובהו ושאל בתקיפות:
"מי אתה? מה אתה עושה כאן? לאן אתה הולך?"
הרבי חייך ופנה בשקט אל השוטר:
"אדוני השוטר, כמה משלמים לך עבור העבודה הזאת שלך?"
"עשרים קופיקות ביום, למה?" השיב השוטר בחשדנות.
"אני רוצה לבקש ממך טובה", אמר הרב, "אשלם לך עוד עשרים קופיקות ליום, אבל אתה חייב להבטיח לי שבכל בוקר בדרכי לתפילה, תחכה לי כאן, תעצור אותי ותשאל: מי אתה? מה אתה עושה כאן? ולאן אתה הולך?"

(סיפור חסידי עממי)
:סוף ציטוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד 18:42, 1 ביולי 2024 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:19, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"ד 00:19, 2 ביולי 2024 (IDT)
:אני שמעתי סיפור זה מסופר על הבעש”ט הק’, שהיה הולך למקווה מוקדם בבוקר ובדרך פגשו יהודי מסויים, וביניהם התנהל השיח הנ”ל[[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 22:23, ו' בתמוז, ה'תשפ"ד 22:23, 12 ביולי 2024 (IDT)

==הצבעה על סמליל חדש!!!==
הדיון וההצבעה תתקיים כאן: [[חב"דפדיה:אולם דיונים/סמליל]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשפ"ד 15:33, 26 ביוני 2024 (IDT)
:בהתרגשות ובשמחה מעדכן שהתחדשנו. תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון. לא היינו מגיעים לתוצאה הנאה הזו בלעדיכם. נ.ב. לסמל יתווסף בעז"ה 'ב"ה כדי שהוא יופיע בראש כל דף שלנו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ד 23:24, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::איך זה שבמחשב כבר מופיע הסמל החדש, ובפלאפון בתצוגת מחשבים עדיין הישן? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:12, י' באב, ה'תשפ"ד
:::צריך לנקות את המטמון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:30, י' באב, ה'תשפ"ד)
::::לא עזר. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:44, י' באב, ה'תשפ"ד
:::::מזל טוב! להעיר, שצריך להוסיף כעת ב"ה באופן כל שהוא, מה שהיה בסמליל הישן וכעת 'נפל'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:58, י' באב, ה'תשפ"ד 21:58, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
::::::אצלי גם בפלאפון בתצוגת מחשב יש את הסמליל החדש. הוספתי ב"ה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשפ"ד
:::::::יישר כח גדול! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:05, י"א באב, ה'תשפ"ד 08:05, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
::::::::למה עדיין מופיע אצלי הסמל הישן? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:22, ט"ו באב, ה'תשפ"ד
:::::::::נראה לי רק אצלך זה ככה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:07, ט"ו באב, ה'תשפ"ד)
::::::::::הסתדר ב"ה. כיף לעבוד ולראות את הסמל החדש והמקצועי. יישר כח גדול. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:00, י"ז באב, ה'תשפ"ד

== ישר כח ==

ישר כח על השדרוג בפופאפ! [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 14:30, א' בתמוז, ה'תשפ"ד.
:אציין שלפעמים מוצג הפופאפ הישן, ולעיתים גם זה וגם זה... [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 14:31, א' בתמוז, ה'תשפ"ד.
::הפופאפ הישן היה זמני כברירת מחדל עד שתותקן ההרחבה. כעת הורדתי אותו מברירת מחדל. מי שעדין נפתח לו שניהם ורוצה רק את החדש או להיפך מוזמן לגשת ל{{העדפות|גאדג'טים}} ולהוריד/להוסיף את ה-V ליד הפופאפ. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ד • 17:11, 12 באוגוסט 2024 (IDT)

== כלל מול פרט ==

מישהוא ניסה להבין אי פעם את שיטת ב"ש בכלל (כלל מול פרט)? (חוץ ממה שכתוב בהערה בשיחה חט"ז תרומה ד), שאינו מבואר דיו וכו)?--אורח לרגע... -

== הוצאת ספרי רבותינו ==

{{חב"דפדים פעילים}} מאז ומקדם ידעתי (ואף ידוע) אשר 'מדיניותה' של 'חבד'פעדיע היא כהצד המשיחיסטי וכו'.

::ובהתאם לכך ה"ה הסגנון בכ"מ, ובפרט בהערכים "האוהל הק'", "הרבי", ג' תמוז ועוד - ולא עליהם באתי להעיר פה. (אף שלכאו' הי' צ"ל בערך האוהל הק' התייחסות - עכ"פ - לדעת ''חלק'' '''(רוב מכריע)''' מקהל חסידי חב"ד, אשר מתייחסים אל מקום זה גם כמקום מנוחתו דהוד כ"ק רבינו, [וצ"ע למה '''כן''' מופיע (בפיסקת 'האוהל') "רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר בי' שבט, '''ג' תמוז''',... ואולי צריך למחוק, כדי שלא יתעוררו "ספקות באמונה"...] - כפי שנעשה בערך ג' תמוז - "בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות.... '''רוב''' החסידים מאמינים, שהרבי ממשיך וכו' עכ"ל, שישנה נתינת מקום וכו'. {ה"ה בערך כיפת יחי, תשנ"ד (כנ"ל), ועוד (הל' '''רוב''').

::::וכ"ה יחס אתר זה למחלוקת [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]] - ו[[ועד להפצת שיחות|ול"פ]], אשר נוקטים כהצד דול"פ. (וכמסתעף מזה - גם "המכון להפצת תורתו של משיח", ועוד, שהינם 'ב"כ' דול"פ הנ"ל. ואין כאן מקומו - )

- אלא אשר נפלאתי ונשתוממתי, אשר בערכים על ספרי כ"ק אדנ"ע, (למעט הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח, [[תורת שלום - ספר השיחות|תו"ש סה"ש]], קו' העבודה וקו' חנוך לנער - ) מופיעה השער - בלאט, וכ"ה ברשימת הדפוסים - כפי שי"ל ע"י... "מערכת אוצר החסידים", "קה"ת", גופים חדשים אשר לא שערום אבותינו, [למי שאינו מבין - אי"ז הגופים אשר קיימים מאז ומקדם, כ"א קבוצת 'תמימים' ש'כואב' להם ללמוד מתוך הספרים כפי שנדפסו ע"י 'מינים' ו'אפיקורסים' עפ"ל, או בספרים בהם נד' (בד"כ - במק"א!) התואר "זי"ע", רח"ל, על כ"ק אדמו"ר (וצ"ע מדוע אינם מסתפקים בלקרוע ולתקן, כמנהגם בקודש, אלא נאלצים לקרוע את כל הספר - והמעשים ידועים), ולכן 'נאלצו' להדפיסם מחדש (חוץ מב-770 ומחוצה לו (דוכן המכירות שלהם) לא ראיתי הו' זו (אין כוונתי על חח"ל והדומה...) - ולהעיר, אשר מידת תפוצתם (והדפסתם...) אינה עולה על כמה מאות עותקים) וכו'.

אני מניח שאי"צ לבאר את טעותם - אם יהיה אשתדל להשיב.

ואלי מהראוי למחוק את הערך על קה"ת ואוצר החסידים (הוא קצרמר בלאה"כ)? או עכ"פ לשכתבם מחדש, שעברו בשנות העצמות כו' (תשע"...) לידי החסידים המקושרים המאמינים וכו'?

כוונתי בכל הנ"ל - מדיניותכם הינה '''מ ת ו נ ה'''. וכפי שאינכם בונים ערך על 'הרחבת' [החרבת] בית חיינו ע"י בחירי התמימים לפני כ"וכ חדשים ש.ז., וכן שאין איזכורים לכך שהרבי 'עובר בשביל', חלוקות הדאלארן וכו' של היום וכו' וכו' -

כך גם נא להחזיר את הבעלות על ספרי חב"ד, ל[[הרבי|נשיא חב"ד]], ולאלו שרבינו מינם על ההו"ל.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 15:44, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 15:44, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:{{א|XXX2}} מה הקשר שאתה בא להקניט?
דבר שני טעות היא בידך שרוב חסידי חב"ד הם הצד האנטי אלא ההפך הוא הנכון.
אני מצטט מדבריך: {{ציטוטון|כך גם נא להחזיר את הבעלות על ספרי חב"ד, ל[[הרבי|נשיא חב"ד]], ולאלו שרבינו מינם על ההו"ל.}} לצערי אתה טועה גם כאן כי הבעלות על הספרים היא של הרבי בלבד לא ע"י חבורת מחרחרי ריב כמו קרינסקי וחבורתו. מצפה לתשובה נכונה האמיתית. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 16:13, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::{{א|XXX2}} לקראת סיום החופשה אני מציע לך לנצל אותה לדברים יותר מועילים. בכבוד ובברכה ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 16:56, כ"ט באב, ה'תשפ"ד ''(2 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:::1. הקשר נובע מערך שקראתי (סה"מ תרס"ג, למי שמתעניין), ואכן אין קשר לאולם הדיונים, בהיותו, כידוע, רצף אחיד של דברים הקשורים זל"ז בחוט השני...
:::(2. על הרוב - לא אתווכח, למרות שמוכח.)
:::3. לא הבנתי מה הקשר לקרינסקי וקהילת 'מחרחרי ריב' לבין זה שהרבי - כן, אותו אחד שאתה לומד את תורתו וכו', ואף יש עליו ערך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|פה]] - נתן לידיהם את האחריות והזכות הנ"ל. למי שזה מפריע וחושב שהיתה טעות בבחירת האנשים הלא נכונים - אפשר לשלוח לפה ohel@ohelchabad.org את תלונותיכם.
:::4. ייש"כ על ההצעה. אולם אני לא נמצא בחופשה - ע"ע ימי החופש [ימי החושך]...[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:06, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:06, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::{{א|XXX2}} המייל שצירפת פה הוא שלך? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:15, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
אני מצטרף לקריאתו של 2xxx . לא אמור להיות להם ולכוותיהו נתינת מקום[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 17:17, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:17, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:::::5. לא. זה כתובת המייל אליה שולחים רבבות חב"דניקים וכלל עמינו בקשות אל רבינו.
:::::6. ייש"כ.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:19, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:19, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::::{{א|חסיד של הרבי}} רק אתה יכול להתמודד עם הילדים האלו. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:20, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:::::::בבקשה לענות '''לעניין'''. ['''כלומר:''' לא להעיר על המיקום של השאלה (הראשון שלא חתם את שמו), לא להיכנס למילים (למי יש יותר קולות. חב"ד שבדרך לגאולה), ואין צורך לתת לי המלצות לשעות הפנאי] מי שקשה לו - מצטער, אני לא הכתובת.
אם יש מישהוא ומשהוא ענייני - יכול לענות. בציפייה לגאולה.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:26, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:26, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::::::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אין צורך לענות, וכבר אמרתי שהחופשה מסתיימת בקרוב. כוח"ט ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 21:26, כ"ט באב, ה'תשפ"ד ''(2 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
{{שבירה}}{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אכן אין עניין לענות להם. יום אחרון של החופש... אם בכל זאת אתה מרגיש צורך עז בנפש לענות להם - אתה מוזמן להוסיף עוד ערך ב[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|מיזם:מלחמתה של תורה]] שהוכיח את יעילותו מול ילדי החופש. בברכת יחי המלך המשיח '''שליט"א'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 18:07, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
==שמות==
רציתי לעורר על עניין חשוב שצריך לדון עליו (אולי אף להביא אותו לדיון בפני הועדה הרוחנית), העניין הוא כך: נתקלתי בכמה וכמה ערכים שהמשתמשים היקרים מוסיפים שמות של בנות נשוא הערך, ורציתי לשאול אם זה נכון לכתוב כי לדעתי צריך לכתוב רק בנים וחתנים ולא בנות. אשמח עם יהיה דעה אחרת ממני או שיעלו הצעות אחרות. ואני מזמין את כלל ה{{חב"דפדים פעילים}} להשתתף בדיון. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:48, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

לפי דעתי - אם הם נשואות כבר, אז אין בעיה לכתוב את שמם. לדוגמא לכתוב כך: בתו, מרת '''חי' מושקא''', אשת הרב '''שניאור זלמן''' למשפחת '''כהן'''. [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, עקשן להבאת הגאולה]] 22:55, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

== בקשת טקסט של ספרים ==

שלום לכולם ראיתי לעיל שישנו מיזם של ויקיטקסט חבדי מישהו יודע איך אפשר לקבל אליו גישה?
אני פשוט מחפש ספרים בפורמט טקסט בשביל לשים במכשיר "קינדל"
יש הרבה ספרים בטקסט באתר ספרית חבד ובאתר chabd.org אבל להפוך אותם לקבצים שמתאמים למכישר קינדל זה הרבה עבודה ואני מאמין שלעומת זאת אפשר למצוא הרבה מידע במרחבי המרשתת איך לקחת טקסט מדפים של ויקיטקסט ולהפכם לקובץ מותאם לקינדל
עמכם הסליחה אם כאן זה לא המקום ואם אכן כך אשמח אם תפנו אותי למקום מתאים

דרך אגב בנתיים אני כן עובד על הוצאת הטקסט מאתר ספריית חבד באופן אוטומטי אבל אני עדיין מעדיף קישור למיזם הנל כי התוכנה מלאה באגים {{אנונימי}}
:שלום. אתר חב"דטקסט עדיין לא נפתח ואין בו הרבה ספרים כרגע. (אני לא יודע איך לעזור לך בנוגע לקינדל) בהצלחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:01, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה)

==מפעילי מערכת==
לאחרונה לצערי גם המפעיל היקר {{א|יוסף בן מלמד}} כבר לא פעיל, והמינוי של {{א|חיים כ}} לא נראה באופק. אז מה עושים? בינתיים יש הרבה דברים הזקוקים למחיקה, חסימה, וקישורים ברשימה הלבנה שחייבים טיפול של מפעיל. מתייג את ה{{חב"דפדים פעילים}}, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:08, 30 בספטמבר 2024 (IDT)
:{{א|חב"ד בדרך לגאולה|תודה}}. הייתי עמוס בימים האחרונים ואשתדל להיות כאן יותר. אפשר פשוט לפנות אלי בפרטי {{קריצה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:34, כ"ח באלול, ה'תשפ"ד)
::{{חב"דפדים פעילים}} לצערי האתר בלי מפעילים פעילים כבר חודשיים ולכן פניתי לבירוקרט {{א|שיע.ק}} והוא אמר לי שעם יש משתמש שהוא בעל קריטריונים מתאימים להיות מפעיל שיכתבו כאן ואעביר לו. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:33, 27 באוקטובר 2024 (IST)
:::כנ"ל, חודש החגים המרובה במועדות וכו'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:51, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ה)
::::ברוך שובך יוסף. אכן יש מועמד מתאים אפשר יהיה לעשות בחירות (מכיוון ש'חיים כ') לא פעיל מאז בחירתו. 23:55, 29 באוקטובר 2024 (IST)
:::::חיים כ לא פעיל כי יש לו בעיה במשתמש, כשהברוקרט יהיה פעיל ויתקן ככה אני הבנתי. [[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ 22:59, 16 ביוני 2024 (IDT) 20:49, 31 באוקטובר 2024 (IST)

== דרושים חסידים ==

מי שיכול להתחיל במיזם, להכניס בכל אחד מהתאריכים לאורך השנה קישור ישיר לשיחות של הרבי שנאמרו באותו תאריך, צריך פשוט להכניס את הקישור הנכון לעמוד החיפוש באפליקציית מפתח: https://www.mafteiach.app/search?day=1&month=1&year=&query=&commit=Search

או שיש למישהו רעיון איך לעשות את זה בצורה קלה יותר עם תבנית וכיו"ב?

ואולי אם כבר עוברים על כל התאריכים, יש רעיונות לעוד קישורים כיו"ב שכדאי להוסיף בכל התאריכים כולם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:12, י"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 01:12, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

:{{א|להתראות}}, רעיון כביר. אם יהיה דוגמא בכמה תאריכים - אוכל להמשיך בעז"ה במיזם. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 04:00, 29 באוקטובר 2024 (IST)

::הדף היומן היומי ב[https://col.org.il/events?y=5785&m=2&d=14 אתר COL] ואולי גם ל[https://he.chabad.org/calendar/view/day.asp?tdate=11/2/2024&mode=j אתר בית חב"ד] שגם בו יש מידע פרקטי שנוגע לתאריך וכו', רק ששם זה לתאריך הספציפי בשנה זו, השאלה אם יש דרך להפנות לתאריך עצמו, שיתעדכן בכל שנה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:04, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 14:04, 30 באוקטובר 2024 (IST)

== שאלת תם ==

בעודי "משוטט" ברחבי האתר, הגעתי למסקנא הברורה - שיש משתמשים שגילם אינו חוצה את גיל ה[[תלמוד תורה]]! מדוע יש דבר כזה, ומדוע אין מדיניות בנוגע לזה? [[משתמש:חיים יהודה|חיים יהודה]] - [[שיחת משתמש:חיים יהודה|שיחה]], 16:12, י"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 16:12, 20 באוקטובר 2024 (IDT)
:{{א|חיים יהודה}} תשובה:מה זה משנה? העיקר שהם עורכים מוצלח וטוב זה הכל. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 16:23, 22 באוקטובר 2024 (IDT)
::אין אפשרות לבדוק ולאכוף את גילאי העורכים, אך משתתפים שנוהגים בצורה לא בוגרת ואחראית, מקבלים הדרכה או נחסמים לפי העניין. לצערי פגשתי גם בחורים בוגרים שלקו בזה... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בתשרי ה'תשפ"ה 23:57, 29 באוקטובר 2024 (IST)

== קישורים לכרטיסי ספר החסידים ==

אם יש למישהו כח לפרוייקט שיכול להוסיף הרבה אך דורש עבודה מסודרת ועיקבית, למרות שהיא עבודה פשוטה וקלה: להכניס קישורים לכרטיסי ספר החסידים בכל הערכים.

כוונתי היא פשוט לעבור בצורה מסודרת על [https://chabadlibrary.org/chasidim/c.html כרטיסי ספר החסידים] לפי האל"ף בי"ת, ולקשר כל כרטיס לדף המתאים בחב"דפדיה (אם עדיין לא הוסיפו קישור). לענ"ד המקום המתאים לכך הוא בסוף הפיסקה הראשונה בתוך התולדות חיים.

בערכים שבהם חסרה תמונה, אולי אפשר להוסיף את התמונה של הכרטיס במקום תמונה, עד שנשיג תמונה של נשוא הערך.

במקרה של כרטיס שעדיין לא נכתב הערך על אותה אישיות, ההצעה שלי היא לפתוח דף שיחה בשם של נשוא הערך (כלומר שדף הערך עצמו יישאר אדום, אך כבר יופיע קישור לכרטיס בדף השיחה שלו, לכשיכתב).

אם יש הסכמה על אופן הביצוע, אפשר לעבור לחפש מתנדבים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:47, י"ז בחשוון, ה'תשפ"ה 19:47, 18 בנובמבר 2024 (IST)
:ישר כח, הצעה חשובה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בכסלו ה'תשפ"ה 17:21, 4 בדצמבר 2024 (IST)
::{{א|להתראות}} כדאי לפתוח מיזם שמרכז את רשימת הערכים לפרויקט, כך נגמור את כל הקישורים מהר יותר. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:15, 16 בדצמבר 2024 (IST)
:::מ. רובין אתה מוזמן לדאוג לפרוייקט. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:54, ט"ו בכסלו, ה'תשפ"ה)
::::{{תגובה ל|יוסף בן מלמד}} האם תוכל לעזור לי בזה. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:57, 16 בדצמבר 2024 (IST)
:::::כמובן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:00, ט"ו בכסלו, ה'תשפ"ה)

== תקלות באתר - נספח ==

מפני סיבות שאינם ברורות, הכניסה לאתר לוקחת זמן רב ביותר ביחס לשאר אתרים. האם הדבר עומד בפני תיקון? בברכה --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 21:29, י' בכסלו, ה'תשפ"ה 21:29, 11 בדצמבר 2024 (IST)
:תקלה ישנה שככה"נ נשכחה אי שם בחדר העבודה של המנטר החשוב שלנו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:49, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ה)
::ב"ה לפני כשבועיים בוצע שדרוג משמעותי בשרתי האתר, מקווה שאתם מרגישים את השיפור במהירות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ה 00:57, 12 בינואר 2025 (IST)
:::מרגישים היטב, {{יישר כח}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:39, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה)

== ערך חדש ==

הנני להציע שמישהו יעשה ערך על '''מוסדות תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש''': בה יביאו את ההסטוריה של נשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א על המוסדות, מוסדות שהורדו הנשיאות, מכתבים ומענות על נשיאות על מוסדות, ורשימה מהמוסדות שעדיין עומדים תחת הנשיאות. יחי.
:אמור להיות ערך על זה. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 10:28, 18 בדצמבר 2024 (IST)
::רעיון נכון. ובתנאי שיהיה כתוב טוב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ה 00:57, 12 בינואר 2025 (IST)
:::מי מרים את הכפפה???. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:56, 13 בינואר 2025 (IST)

==[[תבנית:ערכים חדשים]]==
{{הועבר|מ=חב"דפדיה:בקשות ממפעילים}}
*להוסיף את [[תבנית:ערכים חדשים]] לעמוד הראשי. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:45, 6 בינואר 2025 (IST)
::קודם כל צריך לראות אם יש הסכמה נרחבת להוספת התבנית לעמוד הראשי, ובנוסף, יש לעצב את התבנית בהוספת הכותרת 'ערכים חדשים'. אי אפשר סתם כך להוסיף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:10, ו' בטבת, ה'תשפ"ה)
::אם אין התנגדות אז מה הבעיה. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:12, 6 בינואר 2025 (IST)
:::מדובר בשינוי בולט ולא מספיק חוסר התנגדות, מה אומר {{א|שיע.ק}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:09, ו' בטבת, ה'תשפ"ה)
::::ערכים חדשים לפחות יש לזה יותר משמעת מ"ערכים מומלצים", ו"ערכים מובחרים". וכשמוסיפים שם ערכים חדשים, או מתחת לשינויים אחרונים, במקום לחפס בין כל תיקוני נקודות.. רק למצוא ישר ערך חדש. לכאורה הוא דבר ישר והגון... בנוסף לזה יש כזה ענין לערך כבר... רק שבתוך שינויים אחרונים יש תגית ל"רשימת הדפים החדשים", שלערכים יש גם יותר משמעות מזה, כי דפים כולל הפניות, שיחה, וכו'.. בקיצור לפענ"ד לכאורה זה מומלץ[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 05:02, ז' בטבת, ה'תשפ"ה 05:02, 7 בינואר 2025 (IST)
:::::{{א|יוסף בן מלמד}} גם אני חושב שמומלץ מאוד. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 19:18, 7 בינואר 2025 (IST)
::::::אני מתלבט, א. לדעתי חשוב יותר להתמקד בשיפור ערכים, והתבנית דווקא תיתן חשק לעורכים להוסיף ערכים. ב. מגמת הוספת ערכים היא נהדרת כשהיא נעשית נכון, אך לעיתים קרובות, נוספים ערכים דלים, שרק מזיקים לחב"דפדיה ומורידים את רמתה. ג. התבנית תדרוש תחזוקה מתמדת, ומניסיון העבר לכל משתמש יש תקופות שהוא לא פעיל כך שכל עוד זה לא אוטומטי זה בעייתי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בטבת ה'תשפ"ה 22:55, 7 בינואר 2025 (IST)
:::::::{{א|שיע.ק}} לדעתי התועלת מרובה על הנזק, מה גם ש{{א|מ. רובין}} אמר שהוא אחראי לקחת אחריות על זה. אז אני מציע שיהיה תקופת ניסיון של כמה חודשים שבהם נראה עם באמת יש מהדבר תועלת. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:01, 9 בינואר 2025 (IST)
::::::::יש חדש?. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:45, 13 בינואר 2025 (IST)
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]
:::::::::לדעתי יש מקום לתבנית זו בעמוד הראשי, אך יש לדאוג לכך שהתבנית תתעדכן באופן אוטומטי ולא ידני, הרי לעדכן את התבנית כל העת זה עניין די מיותר וגם לא ממש אפשרי. ובמענה לשיע בנוגע להוספת ערכים שאינם בטיבם, אולי אפשר גם להוסיף את תבנית תחזוקה לעמוד הראשי ולעודד משתמשים חדשים וותיקים לשפר את הערכים הקיימים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:53, י"ג בטבת, ה'תשפ"ה)
:::::::::: אז {{א|יוסף בן מלמד}} תוכל להוסיף את התבנית ערכים חדשים ותבנית תחזוקה לעמוד הראשי? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:44, 13 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::קודם כל צריך לדאוג לכך שתבנית:ערכים חדשים תתעדכן '''באופן אוטומטי''' כנכתב לעיל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:25, י"ג בטבת, ה'תשפ"ה)
::::::::::::ב{{א|יוסף בן מלמד}} בוא נעשה ניסיון של כמה חודשים בעדכון ידני של {{א|מ. רובין}} ועם זה לא יצליח אז תנסה לשים תבנית אוטומטית. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 18:54, 13 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::::מה הקטע של העדכון באופן אוטומטי. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:40, 13 בינואר 2025 (IST)
{{שבירה}} למה דווקא עדכון אוטומטי? שיע הסביר, רוב המשתמשים פה פעילים לזמן מסוים ואח"כ נעלמים, אי אפשר להשאיר בעמוד הראשי תבנית שביום מן הימים, תחדל מלעתדכן, לכן לא שייך 'לעשות ניסיון'. חב"דפדיה עובדת בצורה אוטומטית, בייחוד העמוד הראשי. אם תמצאו דרך לעדכן את התבנית באופן אוטומטי (רק ערכים ולא שאר דפים למינהם), נכניס בשמחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:30, י"ג בטבת, ה'תשפ"ה)
{{הועבר|סוף}}
:אני רואה שבהמכלול קיימת תבנית כזו, אותה מעדכנים כל מספר ימים.. גם שם אין תבנית אוטומטית.. אז אולי כן כדאי להכניס, מה אתם אומרים? בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:07, י"ד בטבת, ה'תשפ"ה)
::תוסיף וזהו. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:35, 14 בינואר 2025 (IST)
:::{{א|יוסף בן מלמד}} תוסיף. יש רוב להוספה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 18:17, 14 בינואר 2025 (IST)
::::נחכה להכרעת הבירוקרט {{א|שיע.ק}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:08, י"ד בטבת, ה'תשפ"ה)
:::::{{א|יוסף בן מלמד}} אם כל הכבוד לבירוקרט היקר שיע הוא מבקר באתר לעתים רחוקות והייתי מציע שכבר נתקדם בעניין. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:17, 14 בינואר 2025 (IST)
::::::מ. רובין, וחב"ד בדרך לגאולה היקרים, אני מאוד מקווה שתמשיכו לתרום לאורך זמן, ותהיו פה באתר בשנים הבאות. אני בטוח שאז גם תגלו, שדחיפות ולחץ בעניינים כאלו מיותרים ואף מזיקים. עדיף לשקול היטב דברים, מאשר להיחפז ולהצטער בהמשך. זה טבעי שמשתמשים חדשים (כלומר כאלו שאין להם כמה שנות ותק) מרגישים שכל עריכה תיקון ושיפור צריכים להיעשות כאן ועכשיו, אבל צריך לזכור שאנחנו מיזם שרץ לטווח הארוך ומה שנראה לנו יתרון לרגע עשוי להפוך לחיסרון שנמשך הרבה יותר מרגע.
::::::בכל אופן, מתוך כבוד להתמסרות ולתרומות שלכם אני חושב שאפשר להכניס את התבנית לניסיון לתקופה, אשמח לגלות שחששתי לשווא. יחד עם זאת צריך להגביל את מספר הערכים שמופעים בו לדעתי כ-15 ערכים זה מספיק ארוך (כמעט שליש ממה שיש היום), אבל דעתי בזה שווה לדעתם של אחרים, אז תכרעיו לפי רוב קולות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בטבת ה'תשפ"ה 21:56, 14 בינואר 2025 (IST)
==סיכום הדברים==
{{חב"דפדים פעילים}} לסיכום העניין: יש רוב להוספת התבנית, בינהם המשתמשים:
*{{א|חב"ד בדרך לגאולה}}
*{{א|מ. רובין}}
*{{א|שיע.ק}}
*{{א|ז.ר.}}
*{{א|להתראות}}.
{{מפעילי מערכת}} נא להוסיף את התבנית לעמוד הראשי.
:כמה ערכים המקסימום לדעתכם שצריך להכניס לתבנית? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:20, 15 בינואר 2025 (IST)
::15-20 זה מספיק. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:33, 15 בינואר 2025 (IST)
:::אני חושב 15 - 17. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:44, 15 בינואר 2025 (IST)
::::צריך להיות קריטריונים ברורים אלו ערכים מוכנסים לתבנית ואלו לא, אדם שנכנס לחב"דפדיה בפעם הראשונה שלו מצפה לראות ערכים טובים ומושקעים, ולא כל ערך כדאי להכניס לתבנית זו. {{א|חב"ד בדרך לגאולה}} לא הבנתי מהיכן הרוב שהצגת?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:31, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה)
:::::בנתיים אין ערכים דלים ואם יש אני מעבירם למרחב האישי או מציב תבנית:למ. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:34, 15 בינואר 2025 (IST)
::::::{{א|יוסף בן מלמד}} מהיכן הרוב שהצגתי?! תסתכל למעלה ובדף שיחה:תבנית ערכים חדשים ותבין מאיפה הרוב. לא על כל דבר צריך הסבר למשתמש שכל מטרתו זה טרפוד דברים. בתקווה להבנה ולשינוי המדיניות שלך [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 19:37, 15 בינואר 2025 (IST)
::::::::כעת ראיתי את דעתו של להתראות בעניין. אכניס את התבנית, ישר כח (המדיניות שלי היא מתינות). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:40, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה)
::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} תדע כלל חשוב: לא צריך לכתוב סתם דברים עם לא בודקים לפני. לגבי ה"מתינות" שלך, זה מתינות לשם טרפוד דברים. ואני אומר את זה מהכירותי איתך באתר. אגב אתה בעד? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 19:43, 15 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::בעד אם תהיה מעודכנת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:46, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה)
::::::::::::אז בפעם ה200 תוסיף!!!. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:48, 15 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} היקר, כבר אמרו לך שהתבנית תהיה מעודכנת. תכניס. אגב בנוגע למה שמענדל סופר כתב לך, אתה בעצמך ראית שהשינוי שהוא עשה בערך [[טלוויזיה]] אינו נכון. לגבי הטענה שאני כביכול מצר את צעדיו היא איננה נכונה בתכלית כי הרי הוא עצמו הוכיח שהוא מבטל עריכות סתם על ימין ועל שמאל. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 19:50, 15 בינואר 2025 (IST)
::::::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אנחנו מחכים. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:18, 15 בינואר 2025 (IST)
::::::::::::::{{א|מ. רובין}} אם הוא יכול למרוח אז למה לא. הבנת את המדיניות שלו?? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:22, 15 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::::::התבנית נוספה. מומלץ לעדכן אותה פעם בשבוע, בהצלחה. (נא לשמור על שיח מכובד, תודה). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:57, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה)
::::::::::::::::{{א|מ. רובין}} ו{{א|חב"ד בדרך לגאולה}}, אנא שימו ליבכם לכך שרוב ככל האנשים בעולם, לצערנו הרב, יש להם עיסוקים נוספים מלבד חב"דפדיה, ואינם זמינים און ליין 24 שעות ביממה. אם זה עיסוק בלימוד תורה, בפרנסה, באכילה ובשתיה, או סתם בשינה. השיח המאשים והלא מכבד אינו במקום כלל וכלל. תשמחו בשנים היפות שכל הזמן שבעולם עומד לרשותכם, ותשמחו עוד יותר על כך שזכיתם בחלק היפה ששעות הפנאי מושקעות בפיתוח חב"דפדיה, אבל הימנעו מלהטיל דופי באחרים ותשתדלו לדון לכף זכות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:39, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה 22:39, 15 בינואר 2025 (IST)
::::::::::::::::{{א|להתראות}} צודק, {{א|יוסף בן מלמד}} סליחה. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 23:38, 15 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::::::::{{א|להתראות}} לא התכוונתי להאשים את יוסף בן מלמד רק רציתי להזכיר לו שהוא אמר שיוסיף לעמוד הראשי. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:31, 16 בינואר 2025 (IST)

== שנים ושיעוריהן ==

בשוטטי בין ערכי השנים באתרנו, עלה בי הרעיון שאולי הי' כדאי - כראוי לאתר המיועד לכלול נושאים פנימיים בכל נושא אנציקלופדי - לסדר שבכל שנה (החל משנת [[תשי"א]]) יהי' כתוב ג"כ על מספר הפרק בהמשך באתי לגני ה'שי"ת אותו לומדים בשנה זו? (עד"מ - [[תשפ"ה]]: כנהוג בכל שנה, לקראת יו"ד שבט לומדים בשנה זו את פרק ט"ו מהמשך באתי לגני ה'שי"ת. כמו"כ נוהגים ללמוד גם את מאמרי הרבי הנושאים את דיבור המתחיל "באתי לגני" משנים תשכ"ה - תשמ"ה, המיוסדים (כנראה) '''בעיקר''' על פרק זה) ומה זה שונה מקביעות השנה הש"א, זח"א ועוד? [[משתמש:באלייכטן הכי גדול|ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו!]] - [[שיחת משתמש:באלייכטן הכי גדול|שיחה]], 20:28, ט"ז בטבת, ה'תשפ"ה 20:28, 16 בינואר 2025 (IST)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2025-01-16T18:28:47Z

באלייכטן הכי גדול: /* שנים ושיעוריהן */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== תקלות באתר - 3 ==

[[קובץ:שינויים אחרונים בבאג.png|ממוזער|400px|הדף 'שינויים אחרונים' בשגיאה]]
{{א|שיע.ק}}, התקלות באתר תוקפות שוב.

אציין את התקלות שתוקפות אצלי:

דפים רבים נפתחים באופן מוזר (ראה תמונה), דפים רבים לא נפתחים ומציגים את הטקסט "This site can’t be reached" למשך זמן רב, הדפים לא נפתחים ונטענים באיטיות, הפופאפ המציג את התקציר (הפתיח) של הערך לא עובד למעט פעמים בודדות ואם הוא עובד - רק לעיתים הוא עובד כראוי, ולא מציג את הדפים מוזר (כנ"ל). ומסיימים בטוב. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 11:00, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
:שכחתי להוסיף: כמה זמן לאחר הכניסה לחשבון אחרי מעבר בין דפים בחב"דפדיה אני מוצא את עצמי מחוץ לחשבון. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 13:17, י' באדר ב', ה'תשפ"ד.
::מקווה שבזמן הקרוב יהיה לנו מתכנת שיבצע ריענון כללי ופתרון בעיות ספציפיות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשפ"ד 20:01, 20 במרץ 2024 (UTC)
:::ישר כח גדול. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:13, י' באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::כנראה שגלשת באינטרנט איטי, אז האתר נפתח לאט ולכן גם לא נטען בו ה-css וזה נראה אצלך תקול (ויסתדר לך אם תעשה רענון), לאחרונה חב"דפדיה נפתחת לי די מהר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:10, 27 במרץ 2024 (UTC)
:::::{{א|חלוקת קונטרסים}} מוזר, כי ממש עכשיו פתחתי את col ואינפו ואת חב"דפדיה, אינפו ו-col נפתחו מיד ועבדו כמו שצריך - משא"כ חב"דפדיה דווקא שנפתחה לאט מאוד, הייתי צריך לסגור את ה"window" ולפתוח שוב, ולהכנס שוב לחב"דפדיה (ובכ"מ הדפים נטענו באיטיות אציין שבד"כ האיטיות בטעינת הדפים היא כשאני פותח את האתר, לאחר זמן הדפים נטענים מהר יותר). [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (13:07, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
::::::הבעיה היא אכן ספציפית בחב"דפדיה. לא ברור לי עדיין למה.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד, 18:36 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!

== מרחב 'טיוטה' ==

{{מפעילי מערכת}} אבקש להוסיף את המרחב 'טיוטה' לחב"דפדיה. יכול להועיל. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 19:18, י"א באדר ב', ה'תשפ"ד.
:למה צריך את זה?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:28, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד)
::{{א|יוסף בן מלמד}} אתייג גם {{מפעילי מערכת}}, אבקש לגעת במספר נקודות: א': המרחב טיוטה הוא שונה מהמרחבים האישיים בכך שהוא מרחב ציבורי. ממש כמו שכל המשתמשים יכולים לערוך את הערך [[ניגון]], כך גם כל המשתמשים יוכלו לערוך את הערך [[טיוטה:ניגון]]. עכשיו מה קורה כשהטיוטה מוכנה? אבקש להוסיף: לדעתי כדאי, גם אם לא יוסיפו את המרחב הנ"ל: ב'המכלול' (מסתמא גם בויקיפדיה, רק שלא בדקתי את זה) קיים דף בשם "המכלול:העברת דפי טיוטה". בדף זה מי שכותב טיוטה במרחב האישי שלו או טיוטה במרחב טיוטה הציבורי, כותב את שם הערך כשהוא מוכן ומתייג "מנטרים", מבקש שהם יעברו על הערך ויתנו אישור להעביר אותו למרחב הראשי.

::מאוד כדאי ליצור כזה דף בחב"דפדיה, שכל הטיוטות יעברו דרכו, למנות אחראים על הדף שיעברו על הטיוטות ויחליטו מה אפשר להעביר ומה לא. (צריך ליצור תבנית כמו "חב"דפדים פעילים" ו"מפעילי מערכת" שתתייג את האחראים).

::כך רק ערכים טובים מספיק, בעל הקשר חב"די מספיק, בעל חשיבות מספיקה, מנוסחים היטב - יצטרפו לערכים במרחב הראשי.

::בעצם, כל מי שירצה ליצור ערך יצטרך ליצור אותו במרחב האישי או הטיוטה, לעבוד עליו היטב, בלי חפיפות ועבודה מהירה, ואז להגיש אותו בדף והאחראים יבדקו את הערך.

::אם אכן יעשו דבר שכזה, אזי א': ערכים חדשים יהיו טובים הרבה יותר. ב': המרחב 'טיוטה' יהיה נצרך יותר, כך שכמה משתמשים יוכלו לעבוד יחד על ערך אחד. אוסיף: בשביל שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים באמת אחרי עבודה טובה, הדף הזה נצרך בהחלט. כך כל ערך חדש יעבור בדיקה של משתמשים ותיקים. שוב, גם אם לא יצרפו את המרחב 'טיוטה', אבקש ליצור את הדף, כדי שהערכים בחב"דפדיה יהיו טובים יותר. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] 10:18, י"ב באדר ב', ה'תשפ"ד.
:::צוברענגען משיח, הרעיון שהבאת כאן הוא מעולה ממספר בחינות, וכפי שהיטבת להסביר.

:::ראה, אני מבין שאת המרחב ראית באתר המכלול, אך בחב"דפדיה הרבה פחות זקוקים למרחב הזה מאשר במכלול (ובטח ויקיפדיה) כיון שכאן (קודם כל רוב הערכים נוצרים ע"י משתמש ותיק שבלחיצת כפתור מעלה את הערך לחב"דפדיה) נוצרים ערכים בודדים בשבוע ואין עבודה רבה למפעילים (ולכל משתמש אחר שיכול לעשות זאת) לעבור על דפים חדשים שנוצרו, אם הערך ראוי לחב"דפדיה מה טוב, באם לא אזי מעבירים למרחב הראשי או מציבים תבנית למחיקה.

:::קל ופשוט.

:::אינני חושב שבאמצעות מרחב זה הערכים בחב"דפדיה ישתפרו פלאים. בכ"מ את המרחב לא יכולים ליצור מפעילים רגילים אלא מנהלי ממשק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:06, ט"ו באדר ב', ה'תשפ"ד)
::::אפשר ליצור מרחב כזה, אבל מסכים שאין כאן את ההיקף באנציקלופדיות אחרות ולכן נראה לי פחות נחוץ. מה שכן נחוץ זה מעקב אחר ערכים חדשים והחזרה למרחב הטיוטה האישי במקרה שהם (בכלל או עדיין) לא ראויים למרחב הערכים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ד 08:44, 25 במרץ 2024 (UTC)
:::::לדעתי מרחב טיוטה לא נצרך, אבל זה באמת יכול להיות רעיון טוב שבכדי ליצור ערכים במרחב הראשי צריך הרשאה מיוחדת ולכתחילה כל אחד יהיה חייב ליצור ערכים במרחב האישי ולבקש את העברתם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז באדר ב' ה'תשפ"ד • 18:14, 27 במרץ 2024 (UTC)
::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אשמח שהעניין יקודם. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (18:53, י"ז באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::מה יקודם? דעתי היא שאין צורך במרחב טיוטה, בשביל זה יש את המרחב האישי. הצעתי רעיון שיהפוך את האנציקלופדיה מאנציקלופדיה חופשית לסגורה חלקית, יש בזה מעלות וחסרונות אבל לא נראה לי שזו כוונת בוני האתר ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 12:19, 28 במרץ 2024 (UTC)
::::::::כמובן, התכוונתי לכך שבשביל ליצור ערך יצטרכו לכתוב אותו במרחב הראשי ולבקש אישור לפרסם. האם יהיה אפשרות לכך שיהיה אפשר לערוך ערכים קיימים (במרחב הראשי) אבל ליצור ערכים לא יוכלו? [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (12:56, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::::::::אם רוצים הכל אפשרי. בכל אופן זה לא שייך למשתמשי האתר אלא למנהלי האתר כפי ראות עיניהם. (לע"ע נראה שהם בחרו באנציקלופדיה חופשית...) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח באדר ב' ה'תשפ"ד • 23:28, 28 במרץ 2024 (UTC)

== אישים שלא ידועה שנת לידת / פטירתם ==

אני טועה שפעם היתה קטגוריה כזו? אני משום מה לא מוצא אותה כעת. האם היה דיון והוחלט למחוק אותה? חיפשתי אותה בין השאר בקטגוריה 'אישים לפי שנים' ולא מצאתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:41, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד 15:41, 28 במרץ 2024 (UTC)
:הייתה כזו קטגוריה בעבר, בשם [[:קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]], אני (יוצר הקטגוריה) מחקתי אותה מחוסר חשיבות (ראה [[שיחת קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם|כאן]]). אם אתה מעוניין לפתוח שוב את הקטגוריה, יש ברשימת תרומות שלי את כל הערכים מהם הסרתי את הקטגוריה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:47, י"ח באדר ב', ה'תשפ"ד)
::אני חושב שכדאי ליצור תבנית שתוצב בערכי אישים שלא מצוין בהם שנת לידה/פטירה/נישואין (אפשר גם שהתבנית תוסיף את הערך לקטגוריה). בעז"ה אמצא לכך זמן. [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]]  •  [[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"ד|כבר תרמת?]] (10:11, י"ט באדר ב', ה'תשפ"ד).
:::אם עושים את זה, לדעתי כדאי תבנית נפרדת לכל עניין (לידה ופטירה). לגבי נישואין אני די מפקפק בחשיבות העניין. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ"ד 18:10, 28 באפריל 2024 (IDT)

== מכתבים ==

מישהוא יודע מתי החלו המכתבים לצאת לא מתוקתקים אלא מוקלדים?
(זה צריך להיות בין סיוון מ"ט - ניסן נ"א.)
כמו"כ (באם אי - מי יודע) אשמח לקבל צילום של מכ' מתוקתק ומכ' מוקלד - עם תאריכים קרובים.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 14:49, ג' בניסן, ה'תשפ"ד 14:49, 11 באפריל 2024 (IDT)

== תלמידים השלוחים בישיבות ==

האם שייך לכתוב את שמות התלמידים השלוחים בערכים השייכים לישיבות? אני סבור שלא, כי זה מידע ממש לא רלוונטי אבל אני רואה שיש שכתבו, אם כן, נראה שאם כותבים שנה אחת יהיה כבר נכון לכתוב היסטוריה של כל שנה, וזה קצת מסורבל. מה דעתכם?--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:11, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:11, 14 באפריל 2024 (IDT)
:בלתי אנציקלופדי, ממש כמו לכתוב שמות של תלמידים של אותה שנה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:15, ו' בניסן, ה'תשפ"ד)
::לכאורה כן, באם היו שם 'דמויות' שאח"כ צמחו וכו'. לענ"ד.[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 16:28, ו' בניסן, ה'תשפ"ד 16:28, 14 באפריל 2024 (IDT)
:::[[א|אורח לרגע...]] לדמויות שצמחו יכתְבו בערכם את עברם, בעיתו ובזמנו... אנו לא נותנים אינפורמציה מסוג "ישיבה זו אירחה בקירבה למשך שנה מספר "גדולים" עתידיים..." והענין מובן. אני עם ר' [[א|יוסף בן מלמד]] --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 17:14, ז' בניסן, ה'תשפ"ד 17:14, 15 באפריל 2024 (IDT)
::::מסכים, לדעתי גם ר"מ או משפיע שלימד רק שנה בישיבה אין טעם לכתוב בערך על הישיבה את זה. ערך על הישיבה צריך להכיל פרטים מהותיים ומשמעותיים, איש צוות חולף בד"כ לא מטביע חותם ולא מהווה חלק משמעותי מהיסטוריית הישיבה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ד 14:50, 24 באפריל 2024 (IDT)

==תקלות באתר - 4? 5? כבר לא סופר... ==
התקלות באתר כבר בלתי נסבלים. {{א|שיע.ק}} הושיעה נא! אולי יחוס אולי ירחם... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 17:30, 18 באפריל 2024 (IDT)
:ב"ה {{א|Men770}} לקח על עצמו את משימת השדרוג זה יקח עוד זמן, אבל לפחות אני יכול לבשר על אור בקצה המנהרה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז בניסן ה'תשפ"ד 14:44, 24 באפריל 2024 (IDT)
::תזכורת.... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 23:30, 8 במאי 2024 (IDT)

==שיוך לקטגוריית משפחות==
עד כמה שידוע לי אין כללים רשמיים לשיוך אישים לקטגוריית משפחה. למשל "מנחם כהן" שנישא לרעייתו לבית "לוי", הוא ובניו יכללו גם בקטגורייה של משפחת לוי. אך השאלה שלי היא על חתניו של כהן - ונכדיו, האם גם הם יכללו בקטגוריה של משפחת לוי? היכן עוברים הגבולות? האם גם אדם שאימו של סביו הייתה ממשפחת "לוי" ניתן לשייך אותו לקטגוריה הזו? סתם שאלה קטנה עם משמעות גדולה... [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 03:09, 16 במאי 2024 (IDT)
:גם לי מאוד מציק העניין, הרבה קטגוריות צריכות להימחק לפי כלל זה שעדיין לא כתוב. לדעתי קטגוריה צריכה לכלול '''רק''' אנשים ששמם הוא כשם הקטגוריה, לא חתנים, ודאי לא נכדים (למעט אנשים ששינו את שם משפחתם). כבר חשבתי מזמן ליצור מספר כללים להוספת ויצירת קטגוריות אך עדיין לא עלה בידי, אולי אעשה זאת בהזדמנות קרובה. אם תוכל אתה ליצור את הכללים, אודה לך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:48, ח' באייר, ה'תשפ"ד)
::לא זוכר להצביע איפה בדיוק הכלל נכתב, אבל אם אני זוכר נכון כבר היה בו דיון והכלל שנקבע היה שכותבים רק דור אחד קדימה, כלומר בקטגוריה של משפחת פינסון לדוגמא, יכללו גם החתנים ששם הנעורים של רעייתם הוא משפחת פינסון, כי הקשר שלהם לקטגוריה הזו הוא ישיר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:24, ח' באייר, ה'תשפ"ד 08:24, 16 במאי 2024 (IDT)
:::באמת הגיע הזמן להוסיף ולעדכן את הקווים מנחים לכתיבת ערכים, שהם או לא מעודכנים או שלא מפורטים... מתייג {{א|שיע.ק}} שכמובן צריך את הסכמתו למהלך כזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 20:23, 16 במאי 2024 (IDT)
::::שלום חברים, מסכים עם הצורך להגדיר. לא יודע מה נכון יותר עם חתנים או בלי, פורטו כאן נימוקים לכאן ולכאן. אפשר להצביע ולעשות כדעת הרוב. (נ.ב. לא צריך הסכמה שלי. אבל בדברים מהותיים כאן כדאי להתייעץ עם מפעילים או משתמשים ותיקים). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשפ"ד
:::::כעת בדרך כלל הקטגוריות כוללות חתנים אך לא בניהם וזו גם דעתי הכלל הזה גם לא יחייב מחיקה מסיבית מקטגוריות וגם לא מחיקה מסיבית של קטגוריות כי נראה שרוב עורכי חב"דפדיה מודעים לכלל הזה גם אם הוא לא נכתב במפורש [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ט' באייר 16:46, 17 במאי 2024 (IDT)
::::::אכן דובר על זה באולם דיונים בעבר. יש לכלול גם חתנים בקטגוריה ולא רק בנים. לקבלת תוצאה לפי שם משפחה מדויק בלבד קיים דפי פירושונים על משפחות. וכדאי שגם שם הכלל יהיה כמו בקטגוריות, שכשיש יותר מ-5 ערכי אישים עם שם משפחה זהה יהיה ניתן ליצור דף פירושונים. אני מסכים שבדוגמא שהובאה (קטגוריה משפחת כהן וכד') יהיה קצת בלאגן ואולי אפשר להחריג אותה, אבל שאר האתר יהיה יחסית קל לחיפוש קרובים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ד • 22:20, 23 במאי 2024 (IDT)
::::::::דיברו על זה לפני כמה חודשים ואמרו לכתוב בנים שהתחתנו וחתנים!--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''צריכים להרחיב את בית משיח!''' ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ו' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]] 22:33, 25 במאי 2024 (IDT)

== שדרוג מהירות==

שלום חברים, השדרוג אתמול היה פעולה אחת כהקדמה לשדרוג כללי שממנו יסתעפו פרטי שדרוג שונים. באופן כללי נעשתה פעולה של הכנסת שירות (קלאודפלייר) שתפקידו לשדרג ולזרז את פעולת האתר. המתכנת ציין שבגלל שהאתר בנוי על התוכנה הייחודית של ויקי (ששונה ממרבית האתרים), הוא לא בטוח מה תהיה ההשפעה. אשמח לשמוע גם מכם האם אתם מרגישים שינוי שיפור בגלישה באתר? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באייר ה'תשפ"ד 22:06, 23 במאי 2024 (IDT)

:א.דוקא אני חושב שזה יותר נהיה גרוע כי מתי שאני עורך ואני שומר זה כותב שיש שגיאה. ב. מה עם מה שדיברנו על מספר הצפיות בדפים שיהיה אפשר לראות זאת באתר? [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 22:24, 23 במאי 2024 (IDT)
::א. תודה רבה על ניסיון השיפור. ב. בהמשך למה שכתב לעיל משתמש [[משתמש:תמים של הרבי|תמים של הרבי]], אכן העבודה ב[[חב"דפדיה]] נהייתה יותר איטית וקשה, כשאני בא לשמור ערך, אני צריך ללחוץ כמה פעמים שמירה עד שבאמת ישמר. בברכה לבשורות טובות <font color="{{#בחר:ירוק|
שחור=black|
לבן=white|
אדום=red|
ארגמן=Crimson|
מג'נטה=Magenta|
ורוד=pink|
כתום=orange|
צהוב=yellow|
זהב=Gold|
ירוק=green|
ליים=Lime|
ירוק בהיר=Lime|
חאקי=khaki|
חום=brown|
ערמון=Maroon|
אפור=Gray|
כסף=silver|
טורקיז=turquoise|
כחול=blue|
אינדיגו=indigo|
שזיף=Plum|
סגול=purple|
#ברירת מחדל=ירוק}}
">[[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] 23:31, 23 במאי 2024 (IDT)
אני לא ראיתי שהיא איטית תודה[[משתמש:לחשוב רבי|לחשוב רבי]] - [[שיחת משתמש:לחשוב רבי|שיחה]], 00:43, י"ט באייר, ה'תשפ"ד 00:43, 27 במאי 2024 (IDT)
===סקר דעת קהל===
תודה על התגובות, במוצ"ש (ליל ל"ג בעומר) בוצע שדרוג שדרוג אחר - שדרוג של השרת, חשוב לנו מאוד לדעת האם אתם רואים שיפור כעת ממוצ"ש ואילך.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשפ"ד 16:16, 26 במאי 2024 (IDT)
:מן הסתם החברה היו עסוקים בתהלוכות ב"ה, עדיין אשמח לעדכון מכל משתמש שיכול לכתוב, האם וכמה אתם רואים שינוי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באייר ה'תשפ"ד 19:32, 27 במאי 2024 (IDT)
::נטען יותר מהר--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''צריכים להרחיב את בית משיח!''' ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[ו' בשבט]] [[ה'תשפ"ד]] 20:49, 27 במאי 2024 (IDT)
:::{{שכויח}} על ניסיונות השדרוג. אצלי זה עדיין איטי לפעמים, עם כי פחות גרוע ממה שהיה לפני. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 21:48, 27 במאי 2024 (IDT)
::::רציתי להתייחס להודעה הזו כבר שבוע שעבר (בפסקה הקודמת) אך לא עשיתי זאת כדי לוודא שבאמת יש פחות תקלות, האתר הרבה יותר מהיר ב"ה מאשר בעבר, פחות נתקע ויותר זורם, לדף השינויים האחרונים לוקח כ-8 שניות להיטען (עדיין יחסית איטי, אך סביר), מה שבעבר לקח יותר זמן. ישר כח גדול שיע {{כפיים}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:32, כ' באייר, ה'תשפ"ד)
:::::האתר אכן מהיר יותר. יישר כח. אגב, בשינויים האחרונים זה תלוי כמובן כמה שינויים מוגדר לך שתראה. אצלי מוגדר ל-50 ונפתח לחלוטין תוך כ-4 שניות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:55, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 03:55, 29 במאי 2024 (IDT)
::::::באמת היה לי בראש לבדוק תוך כמה זמן נטען הדף כשמוגדר 50 שינויים, אך נשכח ממני (אצלי מוגדר 1000), ישר כח אליהו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:17, כ"א באייר, ה'תשפ"ד)
:::::::אכן העבודה באתר כעת הרבה יותר מהירה! תודה רבה! [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]] 22:29, 29 במאי 2024 (IDT)
::::::::ייש"כ, הרב שייע! {{חיוך רחב}} בברכה[[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 23:25, 29 במאי 2024 (IDT)

==סמל חב"דפדיה==
מדוע הסמל כולו בירוק (עשרת המבצעים) והמזוזה צבעוני? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 06:08, כ"ג באייר, ה'תשפ"ד
:כי זה שעשה אחד המשתמשים שלנו. למיטב זכרוני לא מדובר היה בגרפיקיאי שזה מקצועו... אפשר להציע סמל חדש ומשודרג [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ד 02:53, 2 ביוני 2024 (IDT)
::הגיע הזמן. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 04:13, כ"ה באייר, ה'תשפ"ד.
==משחיתים חדשים==
לאחרונה הגיעו משחיתים חדשים לאתר. בבקשה {{מפעילי מערכת}} לוודא שהאנונימים שמשחיתים בחב"דפדיה יחסמו! לפעמים אף מפעיל מערכת לא באתר, ואז התפקיד שלי זה רק לשים לו אזהרה. {{א|שיע.ק}} ו{{א|יוסף בן מלמד}} הושיעא נא! ואגב, שיע מתי אתה עושה את אחי מפעיל? בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ מרחיבים את חב"דפדיה עכשיו!!! [[כ"ז באייר]] [[ה'תשפ"ד]]17:46, 4 ביוני 2024 (IDT)
:נחסם. להבא, נא לא להשאיר הודעה כפולה בשני דפי שיחה ולא לבצע תיוג כפול. נ.ב. האתר לא קרס או משהו.. סה"כ משחית. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:05, כ"ז באייר, ה'תשפ"ד)

== תבנית יומית ==

מי יודע למה [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%90%27_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&type=revision&diff=688718&oldid=617807 זה] לא שינה את הדף הראשי? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 16:52, 7 ביוני 2024 (IDT)
:לא הבנתי למה כוונתך [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] 16:55, 7 ביוני 2024 (IDT)
::לאחר שינוי כזה יש לנקות את המטמון של הדף (ראה כפתור 'רענון העמוד הראשי'), אז השינוי הרצוי יופיע, טיפלתי בזה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:15, א' בסיוון, ה'תשפ"ד)

== הצעה לפרוייקט ==

הכנסתי היום קישור לוידאו רלוונטי של [[רבי לילדים]] בערך [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%9B%D7%9D&action=historysubmit&type=revision&diff=692681&oldid=670646 וביום שמחתכם]. אני חושב שאפשר לעשות פרוייקט נפלא וממש מעשיר ומועיל לחב"דפדיה - לקשר את [https://drive.google.com/drive/folders/0B-kak7_gd6siWDhBb3F2TFdfWWM?resourcekey=0-DlMzej0fjLqDNFzG4fSXog הסרטונים] שלהם לערכים רלוונטיים. למשל סיפורים על רביים או על נושאים בעבודת ה', ניגונים ועוד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בסיוון ה'תשפ"ד 12:27, 17 ביוני 2024 (IDT)

== היפך המדיניות! ==

ישנם ערכים רבים הפותחים ב - "הרבי מלך המשיח שליט"א".

[לדוגמה - [[בלתי מוגה]] [[ועד כתבי קודש|ועד כתבי קודש,]], [[מרכז ההפצה ממש]] בפיסקה היסטוריה, [[דברי משיח]], וכהנה רבות.]

ומועתק בזאת ממדיניות ח"פ:"תארי אדמו"רי חב"ד - במרחב הערכים הכללי צריכים להיות אחידים. על הרבי יש לכתוב בתואר -הרבי. ההדגשה בדבר נצחיות חייו של הרבי ותפקידו כמלך המשיח יופיעו בערכים הרלוונטיים. בשאר הערכים לא יתווספו תארים אלו. לגבי שאר אדמו"רי חב"ד, התייחסות במרחב הערכים תהיה בליווי התואר האחיד: 'אדמו"ר' (ולא 'רבי' ואחרים)".[[משתמש:0|0]] - [[שיחת משתמש:0|שיחה]], 22:52, י"ד בסיוון, ה'תשפ"ד 22:52, 20 ביוני 2024 (IDT)

:[[משתמש:0|0]] אתה מוזמן לתקן זאת (אם כי יש דברים שיותר קריטיים לחב"דפדיה, ערך הכתוב בצורה לא אנציקלופדית יותר מציק מתואר לא אחיד). [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:28, ט"ו בסיוון, ה'תשפ"ד 00:28, 21 ביוני 2024 (IDT)
::ייש"ב.[[משתמש:0|0]] - [[שיחת משתמש:0|שיחה]], 23:48, ט"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 23:48, 22 ביוני 2024 (IDT)

== לכלל יוצרי הערכים ==

לקהלא קדישא, יוצרי הערכים שליט"א.

כאשר אתם מעתיקים ערך מועקיפעדיא תורידו - עכ"פ - את כל המלל הלא - מענין\רעלעוואנטי שמופיע שם. כמו - שם העיר בפולנית, בפורטוגזית ואיזה מושל הקים אותה לפני 546 שנה.

בתקווה להבנה. [[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 12:20, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד 12:20, 23 ביוני 2024 (IDT)
:אני מניח שזה עוזר לחפש את העיר בגוגל מפות וחבל לדעתי שהורדת בערך [[קוריץ]] אבל אם זה עושה לך טוב אז שיהיה לך לבריאות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:07, י"ז בסיוון, ה'תשפ"ד
::{{א|שפי"ץקייט}} גם לדעתי צודק {{א|אליהו ב.}} וחבל להוריד את הפרטים הטכניים וכו' מהערך הנ"ל. אחדד, לא הייתי טורח לחקור ולנסח ולכתוב את המידע הזה, אבל אם הוא כבר זמין וקיים, ובס"ה מוסיף לערך מידע מעשי טכני שאין איתו שום בעיה לרוח וערכי חב"ד. צריך לזכור כל הזמן שהמטרה שלנו הפצת המעיינות. 15:36, 26 ביוני 2024 (IDT)

== עיצוב הדף הראשי ==

ואם אנחנו כבר מתחדשים. אז הגיע הזמן לעיצוב מחודש של העמוד הראשי. מוזמנים להציע הצעות לשיפור על ידי גרסאות בדף הבא: [[עמוד ראשי/עיצוב]]. ולדון עליהם ב[[שיחה:עמוד ראשי/עיצוב]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בסיוון ה'תשפ"ד 12:56, 24 ביוני 2024 (IDT)
:העמוד ראשי באמת חייב שיפוץ. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 18:59, 24 ביוני 2024 (IDT)
::אם כבר התחדשות עסקינן, אני חושב שיהיה ממש חזק לשים את העיצוב של וקטור 2022 כברירת המחדל באתר (בדומה למה שעשו בויקליפה) במקביל להחלפת הסמל של חב"דפדיה ו/או עיצוב מחודש של הדף הראשי. מתייג {{א|שיע.ק}} (בתקווה שלא נמאס לך כבר מהתיוגים החוזרים ונשנים ...) [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 02:16, 7 ביולי 2024 (IDT)
:::ואם כבר מתחדשים.... האם רק אצלי האתר כ"כ איטי? כמעט ולא ניתן לערוך בו! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:43, ט' באב, ה'תשפ"ד 21:43, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::::לא רק אצלך וזה כבר הרבה זמן. זו הסיבה שאני לפחות עורך רק בדפי שיחה אין לי עצבים לערוך ערכים שלמים בשביל שהכל ימחק לי אחרי זה... אומרים שהמתכנת לא מצליח לטפל בבעיה הזו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 22:00, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

== דרושים לחב"דפדיה באנגלית ==

{{חב"דפדים פעילים}}, ב"ה חב"דפדיה באנגלית בהקמה. בשלב זה היא לא פתוחה לציבור הרחב. דרושים לנו בדחיפות משתמשים שיודעים לפחות אנגלית בסיסית כדי לקחת חלק במיזם האדיר הזה. תחשבו אם חב"דפדיה בעברית יצרה כזו מהפכה, מה תעשה חב"דפדיה באנגלית... בזמן שכיום רוב היהודים עדיין לא דוברי עברית, שלא לדבר על הגויים.

ב"ה יש לנו כבר לפחות משתמש אחד שמתרגם ערכים ברמה גבוהה ומקצועית.

מה אנחנו מחפשים?

א. משתמשים שמכירים איך אתר ויקי צריך להיות בנוי, תבניות, תמונות וכו'. לצורך כך לא נדרש ידע רציני באנגלית מספיק ידע בסיסי בלבד. במיוחד בשלבי ההקמה של האתר זה נחוץ מאוד. (תרומות כאלו אפשר לעשות גם עם גוגל טרנסלייט).

ב. משתמשים שיודעים לכתוב אנגלית ברמה טובה ומקצועית. (כמובן שלא שייך לכתוב ערכים באנציקלופדיה עם גוגל טרנסלייט וכו').

כל מי שמתאים או שיכול לרתום לעניין אנשים אחרים, נא לפנות אלי במייל או בטלפון +972548147703 shia.wik - gmail.com [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשפ"ד 00:54, 26 ביוני 2024 (IDT)

== ויקיטקסט חבד ==

מה קורה עם המיזם ויקיטקסט חבד?
איך הוא עדיין לא קם?[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 08:03, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ד
:הוא קם רק שלא פרסמו לציבור קישור
::{{א|ד.ר}} הנה קישור [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 לאתר] [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ד בסיוון 15:57, 30 ביוני 2024 (IDT)
הפרסום בשלב ראשון הוא רק ל'מעגל הפנימי' אם וכאשר האתר יהפוך לראוי לפרסום בעז"ה, הוא יפורסם וכמובן גם נקשר אליו מכאן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד 18:43, 1 ביולי 2024 (IDT)

== עם מי הסיפור הזה? ==

חסיד הלך ליד הגבול. פגש אותו השומר ושאל אותו בכעס: מי אתה, מהיכן אתה מגיע ולהיכן אתה הולך?
ניגש אלי החסיד ושאל אותו: כמה אתה מקבל לשעה? 6 רובל, ענה לי השומר.
"אשלם לך כפליים, ובלבד שתשאל אותי כל יום שאלה זאת"!

עם מי היה הסיפור? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:55, כ"ה בסיוון, ה'תשפ"ד 17:55, 1 ביולי 2024 (IDT)
:בחיפוש ברשת מצאתי רק את הטקסט הבא, ציטוט:
מי אתה? מה אתה עושה כאן ולאן אתה הולך?

מעשה ברב זקן שהיה בדרכו לתפילת שחרית באחת הערים של רוסיה הסובייטית. לפתע ניצב למולו שוטר חמוש, כיוון אליו את רובהו ושאל בתקיפות:
"מי אתה? מה אתה עושה כאן? לאן אתה הולך?"
הרבי חייך ופנה בשקט אל השוטר:
"אדוני השוטר, כמה משלמים לך עבור העבודה הזאת שלך?"
"עשרים קופיקות ביום, למה?" השיב השוטר בחשדנות.
"אני רוצה לבקש ממך טובה", אמר הרב, "אשלם לך עוד עשרים קופיקות ליום, אבל אתה חייב להבטיח לי שבכל בוקר בדרכי לתפילה, תחכה לי כאן, תעצור אותי ותשאל: מי אתה? מה אתה עושה כאן? ולאן אתה הולך?"

(סיפור חסידי עממי)
:סוף ציטוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בסיוון ה'תשפ"ד 18:42, 1 ביולי 2024 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:19, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"ד 00:19, 2 ביולי 2024 (IDT)
:אני שמעתי סיפור זה מסופר על הבעש”ט הק’, שהיה הולך למקווה מוקדם בבוקר ובדרך פגשו יהודי מסויים, וביניהם התנהל השיח הנ”ל[[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 22:23, ו' בתמוז, ה'תשפ"ד 22:23, 12 ביולי 2024 (IDT)

==הצבעה על סמליל חדש!!!==
הדיון וההצבעה תתקיים כאן: [[חב"דפדיה:אולם דיונים/סמליל]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בסיוון ה'תשפ"ד 15:33, 26 ביוני 2024 (IDT)
:בהתרגשות ובשמחה מעדכן שהתחדשנו. תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון. לא היינו מגיעים לתוצאה הנאה הזו בלעדיכם. נ.ב. לסמל יתווסף בעז"ה 'ב"ה כדי שהוא יופיע בראש כל דף שלנו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ד 23:24, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
::איך זה שבמחשב כבר מופיע הסמל החדש, ובפלאפון בתצוגת מחשבים עדיין הישן? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 20:12, י' באב, ה'תשפ"ד
:::צריך לנקות את המטמון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:30, י' באב, ה'תשפ"ד)
::::לא עזר. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:44, י' באב, ה'תשפ"ד
:::::מזל טוב! להעיר, שצריך להוסיף כעת ב"ה באופן כל שהוא, מה שהיה בסמליל הישן וכעת 'נפל'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:58, י' באב, ה'תשפ"ד 21:58, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
::::::אצלי גם בפלאפון בתצוגת מחשב יש את הסמליל החדש. הוספתי ב"ה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשפ"ד
:::::::יישר כח גדול! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:05, י"א באב, ה'תשפ"ד 08:05, 15 באוגוסט 2024 (IDT)
::::::::למה עדיין מופיע אצלי הסמל הישן? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:22, ט"ו באב, ה'תשפ"ד
:::::::::נראה לי רק אצלך זה ככה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:07, ט"ו באב, ה'תשפ"ד)
::::::::::הסתדר ב"ה. כיף לעבוד ולראות את הסמל החדש והמקצועי. יישר כח גדול. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 05:00, י"ז באב, ה'תשפ"ד

== ישר כח ==

ישר כח על השדרוג בפופאפ! [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 14:30, א' בתמוז, ה'תשפ"ד.
:אציין שלפעמים מוצג הפופאפ הישן, ולעיתים גם זה וגם זה... [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|שיחה]], 14:31, א' בתמוז, ה'תשפ"ד.
::הפופאפ הישן היה זמני כברירת מחדל עד שתותקן ההרחבה. כעת הורדתי אותו מברירת מחדל. מי שעדין נפתח לו שניהם ורוצה רק את החדש או להיפך מוזמן לגשת ל{{העדפות|גאדג'טים}} ולהוריד/להוסיף את ה-V ליד הפופאפ. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ד • 17:11, 12 באוגוסט 2024 (IDT)

== כלל מול פרט ==

מישהוא ניסה להבין אי פעם את שיטת ב"ש בכלל (כלל מול פרט)? (חוץ ממה שכתוב בהערה בשיחה חט"ז תרומה ד), שאינו מבואר דיו וכו)?--אורח לרגע... -

== הוצאת ספרי רבותינו ==

{{חב"דפדים פעילים}} מאז ומקדם ידעתי (ואף ידוע) אשר 'מדיניותה' של 'חבד'פעדיע היא כהצד המשיחיסטי וכו'.

::ובהתאם לכך ה"ה הסגנון בכ"מ, ובפרט בהערכים "האוהל הק'", "הרבי", ג' תמוז ועוד - ולא עליהם באתי להעיר פה. (אף שלכאו' הי' צ"ל בערך האוהל הק' התייחסות - עכ"פ - לדעת ''חלק'' '''(רוב מכריע)''' מקהל חסידי חב"ד, אשר מתייחסים אל מקום זה גם כמקום מנוחתו דהוד כ"ק רבינו, [וצ"ע למה '''כן''' מופיע (בפיסקת 'האוהל') "רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר בי' שבט, '''ג' תמוז''',... ואולי צריך למחוק, כדי שלא יתעוררו "ספקות באמונה"...] - כפי שנעשה בערך ג' תמוז - "בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות.... '''רוב''' החסידים מאמינים, שהרבי ממשיך וכו' עכ"ל, שישנה נתינת מקום וכו'. {ה"ה בערך כיפת יחי, תשנ"ד (כנ"ל), ועוד (הל' '''רוב''').

::::וכ"ה יחס אתר זה למחלוקת [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]] - ו[[ועד להפצת שיחות|ול"פ]], אשר נוקטים כהצד דול"פ. (וכמסתעף מזה - גם "המכון להפצת תורתו של משיח", ועוד, שהינם 'ב"כ' דול"פ הנ"ל. ואין כאן מקומו - )

- אלא אשר נפלאתי ונשתוממתי, אשר בערכים על ספרי כ"ק אדנ"ע, (למעט הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח, [[תורת שלום - ספר השיחות|תו"ש סה"ש]], קו' העבודה וקו' חנוך לנער - ) מופיעה השער - בלאט, וכ"ה ברשימת הדפוסים - כפי שי"ל ע"י... "מערכת אוצר החסידים", "קה"ת", גופים חדשים אשר לא שערום אבותינו, [למי שאינו מבין - אי"ז הגופים אשר קיימים מאז ומקדם, כ"א קבוצת 'תמימים' ש'כואב' להם ללמוד מתוך הספרים כפי שנדפסו ע"י 'מינים' ו'אפיקורסים' עפ"ל, או בספרים בהם נד' (בד"כ - במק"א!) התואר "זי"ע", רח"ל, על כ"ק אדמו"ר (וצ"ע מדוע אינם מסתפקים בלקרוע ולתקן, כמנהגם בקודש, אלא נאלצים לקרוע את כל הספר - והמעשים ידועים), ולכן 'נאלצו' להדפיסם מחדש (חוץ מב-770 ומחוצה לו (דוכן המכירות שלהם) לא ראיתי הו' זו (אין כוונתי על חח"ל והדומה...) - ולהעיר, אשר מידת תפוצתם (והדפסתם...) אינה עולה על כמה מאות עותקים) וכו'.

אני מניח שאי"צ לבאר את טעותם - אם יהיה אשתדל להשיב.

ואלי מהראוי למחוק את הערך על קה"ת ואוצר החסידים (הוא קצרמר בלאה"כ)? או עכ"פ לשכתבם מחדש, שעברו בשנות העצמות כו' (תשע"...) לידי החסידים המקושרים המאמינים וכו'?

כוונתי בכל הנ"ל - מדיניותכם הינה '''מ ת ו נ ה'''. וכפי שאינכם בונים ערך על 'הרחבת' [החרבת] בית חיינו ע"י בחירי התמימים לפני כ"וכ חדשים ש.ז., וכן שאין איזכורים לכך שהרבי 'עובר בשביל', חלוקות הדאלארן וכו' של היום וכו' וכו' -

כך גם נא להחזיר את הבעלות על ספרי חב"ד, ל[[הרבי|נשיא חב"ד]], ולאלו שרבינו מינם על ההו"ל.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 15:44, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 15:44, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:{{א|XXX2}} מה הקשר שאתה בא להקניט?
דבר שני טעות היא בידך שרוב חסידי חב"ד הם הצד האנטי אלא ההפך הוא הנכון.
אני מצטט מדבריך: {{ציטוטון|כך גם נא להחזיר את הבעלות על ספרי חב"ד, ל[[הרבי|נשיא חב"ד]], ולאלו שרבינו מינם על ההו"ל.}} לצערי אתה טועה גם כאן כי הבעלות על הספרים היא של הרבי בלבד לא ע"י חבורת מחרחרי ריב כמו קרינסקי וחבורתו. מצפה לתשובה נכונה האמיתית. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 16:13, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::{{א|XXX2}} לקראת סיום החופשה אני מציע לך לנצל אותה לדברים יותר מועילים. בכבוד ובברכה ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 16:56, כ"ט באב, ה'תשפ"ד ''(2 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:::1. הקשר נובע מערך שקראתי (סה"מ תרס"ג, למי שמתעניין), ואכן אין קשר לאולם הדיונים, בהיותו, כידוע, רצף אחיד של דברים הקשורים זל"ז בחוט השני...
:::(2. על הרוב - לא אתווכח, למרות שמוכח.)
:::3. לא הבנתי מה הקשר לקרינסקי וקהילת 'מחרחרי ריב' לבין זה שהרבי - כן, אותו אחד שאתה לומד את תורתו וכו', ואף יש עליו ערך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|פה]] - נתן לידיהם את האחריות והזכות הנ"ל. למי שזה מפריע וחושב שהיתה טעות בבחירת האנשים הלא נכונים - אפשר לשלוח לפה ohel@ohelchabad.org את תלונותיכם.
:::4. ייש"כ על ההצעה. אולם אני לא נמצא בחופשה - ע"ע ימי החופש [ימי החושך]...[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:06, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:06, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::{{א|XXX2}} המייל שצירפת פה הוא שלך? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:15, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
אני מצטרף לקריאתו של 2xxx . לא אמור להיות להם ולכוותיהו נתינת מקום[[משתמש:שפי"ץקייט|ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א.]] - [[שיחת משתמש:שפי"ץקייט|שיחה]], 17:17, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:17, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:::::5. לא. זה כתובת המייל אליה שולחים רבבות חב"דניקים וכלל עמינו בקשות אל רבינו.
:::::6. ייש"כ.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:19, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:19, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::::{{א|חסיד של הרבי}} רק אתה יכול להתמודד עם הילדים האלו. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:20, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
:::::::בבקשה לענות '''לעניין'''. ['''כלומר:''' לא להעיר על המיקום של השאלה (הראשון שלא חתם את שמו), לא להיכנס למילים (למי יש יותר קולות. חב"ד שבדרך לגאולה), ואין צורך לתת לי המלצות לשעות הפנאי] מי שקשה לו - מצטער, אני לא הכתובת.
אם יש מישהוא ומשהוא ענייני - יכול לענות. בציפייה לגאולה.[[משתמש:XXX2|XXX2]] - [[שיחת משתמש:XXX2|שיחה]], 17:26, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 17:26, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::::::::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אין צורך לענות, וכבר אמרתי שהחופשה מסתיימת בקרוב. כוח"ט ♦ נכתב על ידי [[משתמש:חב"דפדי פעיל|'''חב"דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''' • בשעה 21:26, כ"ט באב, ה'תשפ"ד ''(2 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
{{שבירה}}{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אכן אין עניין לענות להם. יום אחרון של החופש... אם בכל זאת אתה מרגיש צורך עז בנפש לענות להם - אתה מוזמן להוסיף עוד ערך ב[[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|מיזם:מלחמתה של תורה]] שהוכיח את יעילותו מול ילדי החופש. בברכת יחי המלך המשיח '''שליט"א'''. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=אינדיגו|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] 18:07, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
==שמות==
רציתי לעורר על עניין חשוב שצריך לדון עליו (אולי אף להביא אותו לדיון בפני הועדה הרוחנית), העניין הוא כך: נתקלתי בכמה וכמה ערכים שהמשתמשים היקרים מוסיפים שמות של בנות נשוא הערך, ורציתי לשאול אם זה נכון לכתוב כי לדעתי צריך לכתוב רק בנים וחתנים ולא בנות. אשמח עם יהיה דעה אחרת ממני או שיעלו הצעות אחרות. ואני מזמין את כלל ה{{חב"דפדים פעילים}} להשתתף בדיון. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:48, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

לפי דעתי - אם הם נשואות כבר, אז אין בעיה לכתוב את שמם. לדוגמא לכתוב כך: בתו, מרת '''חי' מושקא''', אשת הרב '''שניאור זלמן''' למשפחת '''כהן'''. [[משתמש:עקשן להבאת הגאולה|בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, עקשן להבאת הגאולה]] 22:55, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

== בקשת טקסט של ספרים ==

שלום לכולם ראיתי לעיל שישנו מיזם של ויקיטקסט חבדי מישהו יודע איך אפשר לקבל אליו גישה?
אני פשוט מחפש ספרים בפורמט טקסט בשביל לשים במכשיר "קינדל"
יש הרבה ספרים בטקסט באתר ספרית חבד ובאתר chabd.org אבל להפוך אותם לקבצים שמתאמים למכישר קינדל זה הרבה עבודה ואני מאמין שלעומת זאת אפשר למצוא הרבה מידע במרחבי המרשתת איך לקחת טקסט מדפים של ויקיטקסט ולהפכם לקובץ מותאם לקינדל
עמכם הסליחה אם כאן זה לא המקום ואם אכן כך אשמח אם תפנו אותי למקום מתאים

דרך אגב בנתיים אני כן עובד על הוצאת הטקסט מאתר ספריית חבד באופן אוטומטי אבל אני עדיין מעדיף קישור למיזם הנל כי התוכנה מלאה באגים {{אנונימי}}
:שלום. אתר חב"דטקסט עדיין לא נפתח ואין בו הרבה ספרים כרגע. (אני לא יודע איך לעזור לך בנוגע לקינדל) בהצלחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:01, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה)

==מפעילי מערכת==
לאחרונה לצערי גם המפעיל היקר {{א|יוסף בן מלמד}} כבר לא פעיל, והמינוי של {{א|חיים כ}} לא נראה באופק. אז מה עושים? בינתיים יש הרבה דברים הזקוקים למחיקה, חסימה, וקישורים ברשימה הלבנה שחייבים טיפול של מפעיל. מתייג את ה{{חב"דפדים פעילים}}, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:08, 30 בספטמבר 2024 (IDT)
:{{א|חב"ד בדרך לגאולה|תודה}}. הייתי עמוס בימים האחרונים ואשתדל להיות כאן יותר. אפשר פשוט לפנות אלי בפרטי {{קריצה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:34, כ"ח באלול, ה'תשפ"ד)
::{{חב"דפדים פעילים}} לצערי האתר בלי מפעילים פעילים כבר חודשיים ולכן פניתי לבירוקרט {{א|שיע.ק}} והוא אמר לי שעם יש משתמש שהוא בעל קריטריונים מתאימים להיות מפעיל שיכתבו כאן ואעביר לו. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:33, 27 באוקטובר 2024 (IST)
:::כנ"ל, חודש החגים המרובה במועדות וכו'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:51, כ"ז בתשרי, ה'תשפ"ה)
::::ברוך שובך יוסף. אכן יש מועמד מתאים אפשר יהיה לעשות בחירות (מכיוון ש'חיים כ') לא פעיל מאז בחירתו. 23:55, 29 באוקטובר 2024 (IST)
:::::חיים כ לא פעיל כי יש לו בעיה במשתמש, כשהברוקרט יהיה פעיל ויתקן ככה אני הבנתי. [[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ 22:59, 16 ביוני 2024 (IDT) 20:49, 31 באוקטובר 2024 (IST)

== דרושים חסידים ==

מי שיכול להתחיל במיזם, להכניס בכל אחד מהתאריכים לאורך השנה קישור ישיר לשיחות של הרבי שנאמרו באותו תאריך, צריך פשוט להכניס את הקישור הנכון לעמוד החיפוש באפליקציית מפתח: https://www.mafteiach.app/search?day=1&month=1&year=&query=&commit=Search

או שיש למישהו רעיון איך לעשות את זה בצורה קלה יותר עם תבנית וכיו"ב?

ואולי אם כבר עוברים על כל התאריכים, יש רעיונות לעוד קישורים כיו"ב שכדאי להוסיף בכל התאריכים כולם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:12, י"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 01:12, 20 באוקטובר 2024 (IDT)

:{{א|להתראות}}, רעיון כביר. אם יהיה דוגמא בכמה תאריכים - אוכל להמשיך בעז"ה במיזם. מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 04:00, 29 באוקטובר 2024 (IST)

::הדף היומן היומי ב[https://col.org.il/events?y=5785&m=2&d=14 אתר COL] ואולי גם ל[https://he.chabad.org/calendar/view/day.asp?tdate=11/2/2024&mode=j אתר בית חב"ד] שגם בו יש מידע פרקטי שנוגע לתאריך וכו', רק ששם זה לתאריך הספציפי בשנה זו, השאלה אם יש דרך להפנות לתאריך עצמו, שיתעדכן בכל שנה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 14:04, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 14:04, 30 באוקטובר 2024 (IST)

== שאלת תם ==

בעודי "משוטט" ברחבי האתר, הגעתי למסקנא הברורה - שיש משתמשים שגילם אינו חוצה את גיל ה[[תלמוד תורה]]! מדוע יש דבר כזה, ומדוע אין מדיניות בנוגע לזה? [[משתמש:חיים יהודה|חיים יהודה]] - [[שיחת משתמש:חיים יהודה|שיחה]], 16:12, י"ח בתשרי, ה'תשפ"ה 16:12, 20 באוקטובר 2024 (IDT)
:{{א|חיים יהודה}} תשובה:מה זה משנה? העיקר שהם עורכים מוצלח וטוב זה הכל. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 16:23, 22 באוקטובר 2024 (IDT)
::אין אפשרות לבדוק ולאכוף את גילאי העורכים, אך משתתפים שנוהגים בצורה לא בוגרת ואחראית, מקבלים הדרכה או נחסמים לפי העניין. לצערי פגשתי גם בחורים בוגרים שלקו בזה... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בתשרי ה'תשפ"ה 23:57, 29 באוקטובר 2024 (IST)

== קישורים לכרטיסי ספר החסידים ==

אם יש למישהו כח לפרוייקט שיכול להוסיף הרבה אך דורש עבודה מסודרת ועיקבית, למרות שהיא עבודה פשוטה וקלה: להכניס קישורים לכרטיסי ספר החסידים בכל הערכים.

כוונתי היא פשוט לעבור בצורה מסודרת על [https://chabadlibrary.org/chasidim/c.html כרטיסי ספר החסידים] לפי האל"ף בי"ת, ולקשר כל כרטיס לדף המתאים בחב"דפדיה (אם עדיין לא הוסיפו קישור). לענ"ד המקום המתאים לכך הוא בסוף הפיסקה הראשונה בתוך התולדות חיים.

בערכים שבהם חסרה תמונה, אולי אפשר להוסיף את התמונה של הכרטיס במקום תמונה, עד שנשיג תמונה של נשוא הערך.

במקרה של כרטיס שעדיין לא נכתב הערך על אותה אישיות, ההצעה שלי היא לפתוח דף שיחה בשם של נשוא הערך (כלומר שדף הערך עצמו יישאר אדום, אך כבר יופיע קישור לכרטיס בדף השיחה שלו, לכשיכתב).

אם יש הסכמה על אופן הביצוע, אפשר לעבור לחפש מתנדבים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:47, י"ז בחשוון, ה'תשפ"ה 19:47, 18 בנובמבר 2024 (IST)
:ישר כח, הצעה חשובה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בכסלו ה'תשפ"ה 17:21, 4 בדצמבר 2024 (IST)
::{{א|להתראות}} כדאי לפתוח מיזם שמרכז את רשימת הערכים לפרויקט, כך נגמור את כל הקישורים מהר יותר. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:15, 16 בדצמבר 2024 (IST)
:::מ. רובין אתה מוזמן לדאוג לפרוייקט. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:54, ט"ו בכסלו, ה'תשפ"ה)
::::{{תגובה ל|יוסף בן מלמד}} האם תוכל לעזור לי בזה. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:57, 16 בדצמבר 2024 (IST)
:::::כמובן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:00, ט"ו בכסלו, ה'תשפ"ה)

== תקלות באתר - נספח ==

מפני סיבות שאינם ברורות, הכניסה לאתר לוקחת זמן רב ביותר ביחס לשאר אתרים. האם הדבר עומד בפני תיקון? בברכה --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 21:29, י' בכסלו, ה'תשפ"ה 21:29, 11 בדצמבר 2024 (IST)
:תקלה ישנה שככה"נ נשכחה אי שם בחדר העבודה של המנטר החשוב שלנו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:49, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ה)
::ב"ה לפני כשבועיים בוצע שדרוג משמעותי בשרתי האתר, מקווה שאתם מרגישים את השיפור במהירות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ה 00:57, 12 בינואר 2025 (IST)
:::מרגישים היטב, {{יישר כח}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:39, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה)

== ערך חדש ==

הנני להציע שמישהו יעשה ערך על '''מוסדות תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש''': בה יביאו את ההסטוריה של נשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א על המוסדות, מוסדות שהורדו הנשיאות, מכתבים ומענות על נשיאות על מוסדות, ורשימה מהמוסדות שעדיין עומדים תחת הנשיאות. יחי.
:אמור להיות ערך על זה. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 10:28, 18 בדצמבר 2024 (IST)
::רעיון נכון. ובתנאי שיהיה כתוב טוב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ה 00:57, 12 בינואר 2025 (IST)
:::מי מרים את הכפפה???. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:56, 13 בינואר 2025 (IST)

==[[תבנית:ערכים חדשים]]==
{{הועבר|מ=חב"דפדיה:בקשות ממפעילים}}
*להוסיף את [[תבנית:ערכים חדשים]] לעמוד הראשי. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 16:45, 6 בינואר 2025 (IST)
::קודם כל צריך לראות אם יש הסכמה נרחבת להוספת התבנית לעמוד הראשי, ובנוסף, יש לעצב את התבנית בהוספת הכותרת 'ערכים חדשים'. אי אפשר סתם כך להוסיף. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:10, ו' בטבת, ה'תשפ"ה)
::אם אין התנגדות אז מה הבעיה. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:12, 6 בינואר 2025 (IST)
:::מדובר בשינוי בולט ולא מספיק חוסר התנגדות, מה אומר {{א|שיע.ק}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:09, ו' בטבת, ה'תשפ"ה)
::::ערכים חדשים לפחות יש לזה יותר משמעת מ"ערכים מומלצים", ו"ערכים מובחרים". וכשמוסיפים שם ערכים חדשים, או מתחת לשינויים אחרונים, במקום לחפס בין כל תיקוני נקודות.. רק למצוא ישר ערך חדש. לכאורה הוא דבר ישר והגון... בנוסף לזה יש כזה ענין לערך כבר... רק שבתוך שינויים אחרונים יש תגית ל"רשימת הדפים החדשים", שלערכים יש גם יותר משמעות מזה, כי דפים כולל הפניות, שיחה, וכו'.. בקיצור לפענ"ד לכאורה זה מומלץ[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 05:02, ז' בטבת, ה'תשפ"ה 05:02, 7 בינואר 2025 (IST)
:::::{{א|יוסף בן מלמד}} גם אני חושב שמומלץ מאוד. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 19:18, 7 בינואר 2025 (IST)
::::::אני מתלבט, א. לדעתי חשוב יותר להתמקד בשיפור ערכים, והתבנית דווקא תיתן חשק לעורכים להוסיף ערכים. ב. מגמת הוספת ערכים היא נהדרת כשהיא נעשית נכון, אך לעיתים קרובות, נוספים ערכים דלים, שרק מזיקים לחב"דפדיה ומורידים את רמתה. ג. התבנית תדרוש תחזוקה מתמדת, ומניסיון העבר לכל משתמש יש תקופות שהוא לא פעיל כך שכל עוד זה לא אוטומטי זה בעייתי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בטבת ה'תשפ"ה 22:55, 7 בינואר 2025 (IST)
:::::::{{א|שיע.ק}} לדעתי התועלת מרובה על הנזק, מה גם ש{{א|מ. רובין}} אמר שהוא אחראי לקחת אחריות על זה. אז אני מציע שיהיה תקופת ניסיון של כמה חודשים שבהם נראה עם באמת יש מהדבר תועלת. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 22:01, 9 בינואר 2025 (IST)
::::::::יש חדש?. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:45, 13 בינואר 2025 (IST)
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]
:::::::::לדעתי יש מקום לתבנית זו בעמוד הראשי, אך יש לדאוג לכך שהתבנית תתעדכן באופן אוטומטי ולא ידני, הרי לעדכן את התבנית כל העת זה עניין די מיותר וגם לא ממש אפשרי. ובמענה לשיע בנוגע להוספת ערכים שאינם בטיבם, אולי אפשר גם להוסיף את תבנית תחזוקה לעמוד הראשי ולעודד משתמשים חדשים וותיקים לשפר את הערכים הקיימים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:53, י"ג בטבת, ה'תשפ"ה)
:::::::::: אז {{א|יוסף בן מלמד}} תוכל להוסיף את התבנית ערכים חדשים ותבנית תחזוקה לעמוד הראשי? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:44, 13 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::קודם כל צריך לדאוג לכך שתבנית:ערכים חדשים תתעדכן '''באופן אוטומטי''' כנכתב לעיל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:25, י"ג בטבת, ה'תשפ"ה)
::::::::::::ב{{א|יוסף בן מלמד}} בוא נעשה ניסיון של כמה חודשים בעדכון ידני של {{א|מ. רובין}} ועם זה לא יצליח אז תנסה לשים תבנית אוטומטית. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 18:54, 13 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::::מה הקטע של העדכון באופן אוטומטי. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:40, 13 בינואר 2025 (IST)
{{שבירה}} למה דווקא עדכון אוטומטי? שיע הסביר, רוב המשתמשים פה פעילים לזמן מסוים ואח"כ נעלמים, אי אפשר להשאיר בעמוד הראשי תבנית שביום מן הימים, תחדל מלעתדכן, לכן לא שייך 'לעשות ניסיון'. חב"דפדיה עובדת בצורה אוטומטית, בייחוד העמוד הראשי. אם תמצאו דרך לעדכן את התבנית באופן אוטומטי (רק ערכים ולא שאר דפים למינהם), נכניס בשמחה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:30, י"ג בטבת, ה'תשפ"ה)
{{הועבר|סוף}}
:אני רואה שבהמכלול קיימת תבנית כזו, אותה מעדכנים כל מספר ימים.. גם שם אין תבנית אוטומטית.. אז אולי כן כדאי להכניס, מה אתם אומרים? בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:07, י"ד בטבת, ה'תשפ"ה)
::תוסיף וזהו. בברכה, [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:35, 14 בינואר 2025 (IST)
:::{{א|יוסף בן מלמד}} תוסיף. יש רוב להוספה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 18:17, 14 בינואר 2025 (IST)
::::נחכה להכרעת הבירוקרט {{א|שיע.ק}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:08, י"ד בטבת, ה'תשפ"ה)
:::::{{א|יוסף בן מלמד}} אם כל הכבוד לבירוקרט היקר שיע הוא מבקר באתר לעתים רחוקות והייתי מציע שכבר נתקדם בעניין. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:17, 14 בינואר 2025 (IST)
::::::מ. רובין, וחב"ד בדרך לגאולה היקרים, אני מאוד מקווה שתמשיכו לתרום לאורך זמן, ותהיו פה באתר בשנים הבאות. אני בטוח שאז גם תגלו, שדחיפות ולחץ בעניינים כאלו מיותרים ואף מזיקים. עדיף לשקול היטב דברים, מאשר להיחפז ולהצטער בהמשך. זה טבעי שמשתמשים חדשים (כלומר כאלו שאין להם כמה שנות ותק) מרגישים שכל עריכה תיקון ושיפור צריכים להיעשות כאן ועכשיו, אבל צריך לזכור שאנחנו מיזם שרץ לטווח הארוך ומה שנראה לנו יתרון לרגע עשוי להפוך לחיסרון שנמשך הרבה יותר מרגע.
::::::בכל אופן, מתוך כבוד להתמסרות ולתרומות שלכם אני חושב שאפשר להכניס את התבנית לניסיון לתקופה, אשמח לגלות שחששתי לשווא. יחד עם זאת צריך להגביל את מספר הערכים שמופעים בו לדעתי כ-15 ערכים זה מספיק ארוך (כמעט שליש ממה שיש היום), אבל דעתי בזה שווה לדעתם של אחרים, אז תכרעיו לפי רוב קולות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בטבת ה'תשפ"ה 21:56, 14 בינואר 2025 (IST)
==סיכום הדברים==
{{חב"דפדים פעילים}} לסיכום העניין: יש רוב להוספת התבנית, בינהם המשתמשים:
*{{א|חב"ד בדרך לגאולה}}
*{{א|מ. רובין}}
*{{א|שיע.ק}}
*{{א|ז.ר.}}
*{{א|להתראות}}.
{{מפעילי מערכת}} נא להוסיף את התבנית לעמוד הראשי.
:כמה ערכים המקסימום לדעתכם שצריך להכניס לתבנית? [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:20, 15 בינואר 2025 (IST)
::15-20 זה מספיק. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:33, 15 בינואר 2025 (IST)
:::אני חושב 15 - 17. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:44, 15 בינואר 2025 (IST)
::::צריך להיות קריטריונים ברורים אלו ערכים מוכנסים לתבנית ואלו לא, אדם שנכנס לחב"דפדיה בפעם הראשונה שלו מצפה לראות ערכים טובים ומושקעים, ולא כל ערך כדאי להכניס לתבנית זו. {{א|חב"ד בדרך לגאולה}} לא הבנתי מהיכן הרוב שהצגת?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:31, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה)
:::::בנתיים אין ערכים דלים ואם יש אני מעבירם למרחב האישי או מציב תבנית:למ. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:34, 15 בינואר 2025 (IST)
::::::{{א|יוסף בן מלמד}} מהיכן הרוב שהצגתי?! תסתכל למעלה ובדף שיחה:תבנית ערכים חדשים ותבין מאיפה הרוב. לא על כל דבר צריך הסבר למשתמש שכל מטרתו זה טרפוד דברים. בתקווה להבנה ולשינוי המדיניות שלך [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 19:37, 15 בינואר 2025 (IST)
::::::::כעת ראיתי את דעתו של להתראות בעניין. אכניס את התבנית, ישר כח (המדיניות שלי היא מתינות). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:40, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה)
::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} תדע כלל חשוב: לא צריך לכתוב סתם דברים עם לא בודקים לפני. לגבי ה"מתינות" שלך, זה מתינות לשם טרפוד דברים. ואני אומר את זה מהכירותי איתך באתר. אגב אתה בעד? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 19:43, 15 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::בעד אם תהיה מעודכנת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:46, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה)
::::::::::::אז בפעם ה200 תוסיף!!!. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:48, 15 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} היקר, כבר אמרו לך שהתבנית תהיה מעודכנת. תכניס. אגב בנוגע למה שמענדל סופר כתב לך, אתה בעצמך ראית שהשינוי שהוא עשה בערך [[טלוויזיה]] אינו נכון. לגבי הטענה שאני כביכול מצר את צעדיו היא איננה נכונה בתכלית כי הרי הוא עצמו הוכיח שהוא מבטל עריכות סתם על ימין ועל שמאל. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 19:50, 15 בינואר 2025 (IST)
::::::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} אנחנו מחכים. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 20:18, 15 בינואר 2025 (IST)
::::::::::::::{{א|מ. רובין}} אם הוא יכול למרוח אז למה לא. הבנת את המדיניות שלו?? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:22, 15 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::::::התבנית נוספה. מומלץ לעדכן אותה פעם בשבוע, בהצלחה. (נא לשמור על שיח מכובד, תודה). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:57, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה)
::::::::::::::::{{א|מ. רובין}} ו{{א|חב"ד בדרך לגאולה}}, אנא שימו ליבכם לכך שרוב ככל האנשים בעולם, לצערנו הרב, יש להם עיסוקים נוספים מלבד חב"דפדיה, ואינם זמינים און ליין 24 שעות ביממה. אם זה עיסוק בלימוד תורה, בפרנסה, באכילה ובשתיה, או סתם בשינה. השיח המאשים והלא מכבד אינו במקום כלל וכלל. תשמחו בשנים היפות שכל הזמן שבעולם עומד לרשותכם, ותשמחו עוד יותר על כך שזכיתם בחלק היפה ששעות הפנאי מושקעות בפיתוח חב"דפדיה, אבל הימנעו מלהטיל דופי באחרים ותשתדלו לדון לכף זכות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:39, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ה 22:39, 15 בינואר 2025 (IST)
::::::::::::::::{{א|להתראות}} צודק, {{א|יוסף בן מלמד}} סליחה. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 23:38, 15 בינואר 2025 (IST)
:::::::::::::::::{{א|להתראות}} לא התכוונתי להאשים את יוסף בן מלמד רק רציתי להזכיר לו שהוא אמר שיוסיף לעמוד הראשי. בברכה, יחי המלך המשיח [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 08:31, 16 בינואר 2025 (IST)

== שנים ושיעוריהן ==

בשוטטי בין ערכי השנים באתרנו, עלה בי הרעיון שאולי הי' כדאי - כראוי לאתר המיועד לכלול נושאים פנימיים בכל נושא אנציקלופדי - לסדר שבכל שנה (החל משנת [[תשי"א]]) יהי' כתוב ג"כ על מספר הפרק בהמשך באתי לגני ה'שי"ת אותו לומדים בשנה זו? (עד"מ - [[תשפ"ה]]: כנהוג בכל שנה, לקראת יו"ד שבט לומדים בשנה זו את פרק ט"ו מהמשך באתי לגני ה'שי"ת. כמו"כ נוהגים ללמוד גם את מאמרי הרבי הנושאים את דיבור המתחיל "באתי לגני" משנים תשכ"ה - תשמ"ה, המיוסדים (כנראה) '''בעיקר''' על פרק זה) ומה זה שונה מקביעות השנה הש"א, זח"א ועוד? x[[משתמש:באלייכטן הכי גדול|ונזכה זעהן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו!]] - [[שיחת משתמש:באלייכטן הכי גדול|שיחה]], 20:28, ט"ז בטבת, ה'תשפ"ה 20:28, 16 בינואר 2025 (IST)

יעקב משה וולברג

2025-01-16T18:12:36Z

באלייכטן הכי גדול: /* תולדות חיים */

[[קובץ:וולברג.png|250px|ממוזער|הרב וולברג]]
הרב '''יעקב משה וואלבערג''' הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]. בעבר שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)]] ותומכי תמימים בברינואה, ועמד בראשות [[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר]] ב[[אנגליה]].

==תולדות חיים==
נולד וגדל בניו יורק למשפחה שאינה חב"דית בשכונת איסט פלאטבוש, אך הגיע מדי פעם ל770 בסביבות שנות הכפ"ים<ref>ע"פ עדותו, החל להגיע ל-770 בקביעות בשנת [[תשכ"ב]]</ref>. בסיומם עבר לישיבה במוריסטאון, ולאחמ"כ נכנס לראשונה ליחידות לרבי.{{הערה|בה שאל את הרבי אם להניח תפלין בחול המועד (כמנהג בריסק).}}

לאחמ"כ המשיך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] עד לנישואיו בשנת [[תשל"ח]] לרעייתו מרת רבקה, בת החסיד ר' [[שלום דובער ליין]]. במשך תקופה זו היה חבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]] וסייע בעריכה והוצאה לאור של תורת הרבי.

לאחר נישואיו קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ובשנת [[תשד"מ]] התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ושימש כר"מ בישיבה במשך קרוב לעשרים שנה.

ב[[ט"ו תמוז]] [[תשנ"ה]] התאלמן מרעייתו ובשנת [[תשס"ג]] התחתן בנישואים שניים עם מרת צופיה רבקה, בת ר' ישועה טולדנו ועבר להתגורר ב[[מנצ'סטר]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] החל לשמש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר]], ולאחר מכן מונה לחבר הנהלת הישיבה.

לאחר סגירת ישיבת מנצ'סטר לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] – עבר לשמש כ[[ר"מ]] בשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כיום משמש כ[[ר"מ]] בשיעור א' ומראשי הישיבה.

מוסר מדי שבוע שיעור בלקוטי שיחות בבית הכנסת [[בית מנחם]] בכפר חב"ד. ידוע בדבריו הבהירים ודרך לימודו בשכל ישר ועמקות נפלאה.

==משפחתו==
* גיסו, ר' יוסף יצחק ליין
* גיסו, ר' אלתר [[אליעזר ליין]]
* בתו, מרת דבורה הענא אשת הרב מנחם מענדל דזייקאבס - [[שליח]] הרבי בוועסט לייק אהייוא ועורך ראשי של גליון א חסידישער דערהער, וחבר [[ועד תלמידי התמימים]]
* בנו, ר' שלום דובער וולברג - שליח הרבי בגלענקו אילינוי

{{תורת הרבי}}

{{קצרמר|אישים}}

{{מיון רגיל:וולברג, יעקב משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מנצ'סטר]]

שיחת משתמש:באלייכטן הכי גדול

2025-01-16T18:10:46Z

באלייכטן הכי גדול: /* יישר כח גדול */

פרי חג הסוכות

2025-01-11T18:08:43Z

באלייכטן הכי גדול: יצירת הדף מחדש, עריכה לא גמורה

'''שבעים פרי החג''' הוא כינוי לקרבנות המוספין של [[חג הסוכות]], אותם מקריבים<ref name=":0">פנחס כט, יב-לט.</ref> בימי [[חג הסוכות]] בבית המקדש. בכל יום מקריבים קבוצת קרבנות, המורכבת (כמובן) מפרים, אילים וכבשים. ככל קרבן, גם אל קרבנות אלו מצטרפים מנחה ונסכים.

הכינוי '''שבעים פרי החג''' ככינוי כולל לכל קרבנות החג (אף שאינם מורכבים מפרים בלבד), הוא מצד הסדר המיוחד של הקרבת הפרים, בסדר הולך ופוחת בכל יום ויום.

== סדר הקרבנות וחלוקתם לימי החג ==
סדר ההקרבה הוא כך<ref name=":0" />:

'''יום טוב ראשון של [[חג הסוכות]] ([[ט"ו בתשרי]]):''' 13 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.

'''יום שני של [[חג הסוכות]] ([[ט"ז בתשרי]]):''' 12 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.

'''יום שלישי של [[חג הסוכות]] ([[י"ז בתשרי]]):''' 11 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.

'''יום רביעי של [[חג הסוכות]] ([[י"ח בתשרי]]):''' 10 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.

'''יום חמישי של [[חג הסוכות]] ([[י"ט בתשרי]]):''' 9 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.

'''יום שישי של [[חג הסוכות]] ([[כ' בתשרי]]):''' 8 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.

'''יום שביעי של [[חג הסוכות]] ([[כ"א בתשרי]] - [[הושענא רבא]]):''' 7 פרים, 2 אילים, 14 כבשים בני שנה.

'''סה"כ: 70 פרים,''' 14 אילים, 98 כבשים.

נוסף על כל אלו, ישנם גם קרבנות מוסף בחלוקה שונה ליום [[שמיני עצרת]], המחולקים כך: פר אחד, איל אחד, ושבעה כבשים בני שנה.

== כנגד האומות וישראל ==

=== בגמרא ובמדרש ===
בגמרא<ref>סוכה נה, ב.</ref> ובמדרש<ref>רבה ותנחומא סוף פרשת פנחס.</ref> (וכן בזהר<ref>ח"ג קד, ב.</ref>), מובא כי שבעים הפרים הם כנגד שבעים האומות, והסדר הפוחת והולך בכל יום מראה כי גם כח האומות ושליטתם על ישראל עתיד להבטל, כשם שהפרים אליהם נמשלו הולכים ומתמעטים. בשונה מכך, קרבן המוסף של שמיני עצרת, הכולל פר אחד בלבד, כנגד ישראל שהם אומה יחידה.

וכך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=הני (=אלו) שבעים (ה)פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות פר יחידי למה כנגד אומה יחידה משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך|מקור=סוכה נה, ב}}
כמו כן, במדרש מובא באופן מעט אחר, בו המלך אומר ללאוהבו: "עשה לי סעודה קטנה, באו ונגלגל אני ואתה במה שתמצא".

=== בפנימיות התורה ===

תומכי תמימים קווינס

2024-08-27T13:10:44Z

באלייכטן הכי גדול:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קווינס
|תמונה=תותל קווינס.jpg
|כתובית=תמונת מחזור ה-13 של תלמידי הישיבה בקווינס (תשפ"ג)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תש"ע]]
|מיקום=[[קווינס]], ניו יורק
|מייסד=הרב [[מנחם מענדל הענדל]]
|ראש הישיבה=הרב [[שלום דוד גייסינסקי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שניאור זלמן זאנדהויז
|[[משפיע]] ראשי=הרב ישראל נח ליפסקר
|מנהל גשמי=הרב מנחם מענדל ברוך
|מספר תלמידים=90
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=לאפשה לה
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש סניף קווינס''' נוסדה בחודש [[אלול]] [[תש"ע]], ופועלת כיום ב[[קווינס]]{{הערה|עד לשנת [[תשפ"ד]], וראה בהמשך הדף.}} עם למעלה מ90 תלמידים.

==וועסט ניו יארק, ניו ג'רזי==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הישן בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה ממוקמת בעיר וועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין [[בית הכנסת]] נבנה בשנת [[תרע"ו]] (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד [[בית הכנסת]] שומם וריק. בשנת [[תשס"ו]] נחתם חוזה על המקום עם ר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אחרי כמה שנים פרצה שריפה בבנין הישיבה ואנשי המקום לא נתנו להם להמשיך שם.

כאשר נוסדה המתיבתא בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום [[מקווה|מקווה טהרה]] מפואר.

הישיבה נפתחה עם שיעור אחד בלבד, אך עם השנים הלכה והתפתחה, עד שבשנת [[תשע"ג]] הגיע מספר התלמידים בישיבה למעל ל-60 תלמידים. רוב התלמידים בישיבה, הינם בוגרי ה[[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]].

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] נושא דברים בטקס [[חנוכת הבית]] לבנין החדש. ראש הישיבה, הרב [[מנחם מענדל שארף]] עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] הצליחו מנהלי הישיבה לאתר בנין שהתאים יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], והישיבה עברה למקומה החדש. הבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים", וענה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, [[מקווה]] פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק).

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] התקיימה [[חנוכת הבית]] של מבנה הישיבה החדש, במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], חברי הוועד הרוחני של הישיבה, השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך. בסמיכות לזמן זה קיבלה הנהלת הישביה אישור מהנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה תהיה סניף של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] הכריזה הנהלת הישיבה על פתיחת [[תומכי תמימים פוקונוס|ישיבה גדולה]], ב[[סיגייט]] ([[ברוקלין]]), ובשנת הלימודים [[תשע"ה]] עברה הישיבה גדולה למשכנה הקבוע בהרי הפוקונוס שבפנסליבניה.

==קראון הייטס==
ביום [[ט"ו אלול]] [[תשפ"ג]], הוציא הבית משפט (בעקבות דרישתו של בעל הבית של הבנין (חסיד [[סאטמר|סאטמער]]), צו פינוי שמחייב את כל התמימים מהישיבה לצאת, ונכון להיום הישיבה שוכנת בשכונת המלך [[קראון הייטס]].

בשלהי חודש אדר ב' החליטה ההנהלה כללית של הישיבה שהיא מקימה ועד רוחני (ועד הפועל) חדש לישיבה בעקבות המצב הבלתי נסבל של הגשמיות והרוחניות של הישיבה, והם: הרב [[מנחם מענדל הנדל]], הרב [[אברהם ישעיה רייניץ]], והרב [[מנחם מענדל דוב יוזביץ]].
[[קובץ:קווינס. תמונת מחזור. קירוב..JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה, בשנה השניה]]
[[קובץ:ישיבת תות''ל קווינס תשפ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה, בשנת [[תשפ"ד]]]]

==צוות הישיבה==
* '''מנהל כללי:''' הרב [[מנחם מענדל הענדל]].
* '''מנהל רוחני:''' הרב [[דוד כהנוב]].
* '''[[משגיח]]ים:''' הרב [[דוד כהנוב]], הרב יואל בליניצקי, הרב יוסף הכהן הענדל.
* '''מנהל גשמי:''' הרב מנחם מענדל ברוך.
* '''וועד רוחני:''' הרב [[שניאור זלמן ליברוב]], הרב [[זאב קדנר]], הרב [[חיים שלום דובער ליפסקער]].
* '''וועד הפועל:''' הרב [[מנחם מענדל הכהן הענדל]], הרב [[אברהם ישעיה רייניץ]], והרב [[מנחם מענדל דוב יוזביץ]].

'''[[משפיע]]ים''':
הרב [[ישראל נח וואגל]], הרב [[דוד כהנוב]], הרב [[לוי יצחק ליברוב]], והרב יוסי סובל.

'''[[ר"מ|רמי"ם]]''':
הרב שניאור זלמן מרגי, הרב בנימין קריגסמן, הרב מרדכי פרלו, הרב שטרוקס.

'''[[נושא ונותן|משיבים]]''':
הרב ישראל טעוועל, הרב שלמה נדטדשי.

===צוות הישיבה בעבר:===
* מנהל רוחני וראש הישיבה: הרב [[מנחם מענדל שארף]].
* [[משגיח]]: הרב שנ"ז זאנדהויז.
* [[משפיעים]]: הרב [[ישראל נח ליפסקער]]{{הערה|כיום [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה קראון הייטס]].}}, הרב [[שמעון דקסטר]]{{הערה|כיום [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]].}}, הרב אליהו שמעון סג"ל לנדא, הרב שמואל בריסקי, הרב שמואל ניומאן, הרב [[אהרן לייב רסקין]]{{הערה|כיום משמש כחבר מערכת [[אוצר החסידים]].}}, הרב אברהם משה הכהן סוסובר {{הערה|כיום מנהל בישיבת מאנסי}}, הרב פנחס יהודה פרנקל, הרב מנחם קדנר{{הערה|כיום שליח לקיובה.}}.
* [[ר"מ]]ים: הרב מנחם מענדל הכהן בראנשטיין, הרב יצחק לרמן, הרב מנחם מענדל גורדון, הרב שניאור מנחם מענדל ג'ייקובסון, הרב אליהו שמעון טננבוים, הרב שלום דובער נמנוב, הרב יהושע ברוך קגן, הרב חנני' וועכטער.
* [[נושא ונותן|משיבים]]: הרב שמאי איידלמאן, הרב אלחנן מאן.

==הוצאות לאור==
נכון לשנת [[תשפ"ד]] יצאו לאור כ"ט קובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] מלאים בענייני גאולה ומשיח, תורתו של משיח, חסידות, נגלה, פשוטו של מקרא, וכן י"ל כו"כ יומנים ומענות קודש בפרסום ראשון{{הערה|הקובצים שיצאו לאור עד עתה: כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ב • שבת בראשית תשע"ג • י"א ניסן תשע"ג • ג' תמוז תשע"ג • י-י"א שבט תשע"ד • י"א ניסן תשע"ד • י' -י"א שבט תשע"ה • י"א ניסן תשע"ה • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י' -י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י'-י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ו • י'-י"א שבט תשע"ז • ר"ח כסלו תשע"ח - ארבעים שנה • יו"ד-י"א שבט תשע"ח • יו"ד-י"א שבט תשע"ט • יו"ד-י"א שבט תש"פ - שבעים שנה • כ"ח סיון – ג' תמוז ה'תש"פ • יו"ד-י"א שבט תשפ"א • יו"ד-י"א שבט תשפ"ב • י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה • כ"ף מנחם אב תשפ"ב • יו"ד י"א שבט שבט תשפ"ג - שנת הקהל • י"א ניסן תשפ"ג - שנת הקהל • כ' מנחם אב תשפ"ג - שנת הקהל. [https://drive.google.com/drive/folders/1gJUYFFdQczjAyDBzH2QCK9hEfeMgmbpL לצפייה בקובצים לחץ כאן].}}.

כמו כן בשנת [[תשע"ג]] הוציאה הישיבה מידי חודש (לערך) קובץ בעניני גאולה ומשיח, הקובץ נערך במתכונת של שיעורים, ונכתב ונערך ע"י הת' אלחנן דוב גרליק.

==מפעיליות הישיבה==
===חידון גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[חידון גאולה ומשיח]]}}
בשנת [[תשע"ב]] החל בישיבה '''חידון גאולה ומשיח''' שבו החלו [[התלמידים השלוחים|השלוחים בישיבה]] מבצע בחודשי הקיץ בישיבה - ללימוד ושינון סוגיות מרכזיות בעניני גאולה ומשיח, שבסוף המבצע הגרילו פרסים לכל המשתתפים במבצע{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/469862/ ראה כאן] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשע"ז]] נערכה חידון גאולה ומשיח לתלמידי [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] לבין [[ישיבת תות"ל קווינס]]{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/276327/ ראה כאן] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] החליטו המארגנים להגדיל את החידון לעוד [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] שב[[אמריקה]], ופתחו את: '''חידון גאולה ומשיח העולמי''', שזה פרוייקט ומיזם עולמי - שבה ישנה מבצע מיוחד מידי שנה מחודש [[אייר]] עד [[ג' תמוז]] - שבה צריכים הבחורים ללמוד ולשנן סוגיות מרכזיות ב[[עניני גאולה ומשיח]].

* [[מבצעים]]{{הערה|[https://chabad.info/news/851697/ ניו יורק: התמימים מסכמים שנת 'מבצעים' ברובע קווינס]}}
* [[הקהלת קהילות]] {{הערה|מידי שבוע כובשים התמימים מישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] את מאות הבתי כנסת כדי לחזור שם דא"ח ושיחות על הרבי.}}
* [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1015301/ בהפקה מושקעת: שמחת בית השואבה המרכזית בקווינס]}}
* שיירת רכבים ב[[חנוכה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/879039/ שיירה של אור כבשה את קווינס]}}
* חתימת על [[יום החינוך]]{{הערה|[https://chabad.info/news/781282/ כובשים את ארה"ב: נשיא רובע קווינס חתם על "יום החינוך"]}}.
* [[תהלוכת ל"ג בעומר]]{{הערה|[https://chabad.info/news/362026/ קווינס: מאות משתתפים בתהלוכה עוצמתית]}}

==ראו גם==
*'''[[קווינס]]'''
*[[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|חדר אור מנחם]]
*[[תומכי תמימים פוקונוס|ישיבת תות"ל פוקונוס]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.yeshivalubavitch.com/ לכניסה לאתר הישיבה]
* [https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%a1/ תגית: ישיבת תות"ל קווינס] באתר {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69246 הישיבה שמגדלת "נרות להאיר" ● גלריה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82575 תות"ל קווינס: סיום למבצע לימוד לג' תמוז] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 התמימים מקווינס נבחנו על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים: הרב ברוין והרב גבריאל צינר בשנת תשע"ב] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/news/1109501/ מיוחד: אחדות בין ישיבת תות"ל קווינס ובין ישיבת תות"ל ווסצ'סטר]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ניו ג'רזי]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תות"ל קווינס]]

תומכי תמימים קווינס

2024-08-27T13:10:16Z

באלייכטן הכי גדול:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קווינס
|תמונה=תותל קווינס.jpg
|כתובית=תמונת מחזור ה-13 של תלמידי הישיבה בקווינס (תשפ"ג)
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[חודש אלול]] [[תש"ע]]
|מיקום=[[קווינס]], ניו יורק
|מייסד=הרב [[מנחם מענדל הענדל]]
|ראש הישיבה=הרב [[שלום דוד גייסינסקי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שניאור זלמן זאנדהויז
|[[משפיע]] ראשי=הרב ישראל נח ליפסקר
|מנהל גשמי=הרב מנחם מענדל ברוך
|מספר תלמידים=90
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=לאפשה לה
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש סניף קווינס''' נוסדה בחודש [[אלול]] [[תש"ע]], ופועלת כיום ב[[קווינס]]{{הערה|עד לשנת [[תשפ"ד]], וראה בהמשך הדף.}} עם למעלה מ90 תלמידים.

==וועסט ניו יארק, ניו ג'רזי==
[[קובץ:מתיבתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הישן בוועסט ניו יארק]]
הישיבה נוסדה ב[[אלול]] [[תש"ע]] תחת השם 'מתיבתא ליובאוויטש וועסט ניו יארק'. בשנה הראשונה הישיבה הייתה ממוקמת בעיר וועסט ניו יארק שבניו-ג'רסי (שעה נסיעה מ[[קראון הייטס]]), בבית כנסת עתיק וגדול.

בנין [[בית הכנסת]] נבנה בשנת [[תרע"ו]] (1916), ושימש במשך שנים כמקום תפילה ללמעלה מאלף מתפללים, אך במשך השנים הקהילה הלכה והתדלדלה, ורבים מיהודי הקהילה נטשו את המקום, ומלבד מנין מצומצם עמד [[בית הכנסת]] שומם וריק. בשנת [[תשס"ו]] נחתם חוזה על המקום עם ר' [[שניאור זלמן הרצל]] שהעביר לשם את ישיבתו שנפתח מספר שנים לפני כן בפלטבוש שבברוקלין, אחרי כמה שנים פרצה שריפה בבנין הישיבה ואנשי המקום לא נתנו להם להמשיך שם.

כאשר נוסדה המתיבתא בחודש [[אלול]] [[תש"ע]] התקיימו הלימודים בבית הכנסת העתיק. ובמשך הזמן עבר הבנין שיפוץ נרחב, וכן נבנה במקום [[מקווה|מקווה טהרה]] מפואר.

הישיבה נפתחה עם שיעור אחד בלבד, אך עם השנים הלכה והתפתחה, עד שבשנת [[תשע"ג]] הגיע מספר התלמידים בישיבה למעל ל-60 תלמידים. רוב התלמידים בישיבה, הינם בוגרי ה[[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]].

==קווינס==
[[קובץ:תומכי תמימים קווינס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק שפרינגר]] נושא דברים בטקס [[חנוכת הבית]] לבנין החדש. ראש הישיבה, הרב [[מנחם מענדל שארף]] עומד בצד שמאל]]
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]] הצליחו מנהלי הישיבה לאתר בנין שהתאים יותר לצרכי הישיבה בקווינס שב[[ניו יורק]], והישיבה עברה למקומה החדש. הבנין ששימש בעבר את ישיבת "חפץ חיים", וענה במדוייק על צרכי הישיבה כיון שהוא כולל זאל מרווח, כיתות לימוד, חדר אוכל, [[מקווה]] פנימיה וחדר אוצר הספרים. (את עלות השיפוצים לקח על עצמו הנגיד ר' יוסי פופאק).

ב[[ה' אלול]] [[תשע"א]] התקיימה [[חנוכת הבית]] של מבנה הישיבה החדש, במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]], חברי הוועד הרוחני של הישיבה, השלוחים לאזור הרב אהרן חן והרב אלי בלוך. בסמיכות לזמן זה קיבלה הנהלת הישביה אישור מהנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שהישיבה תהיה סניף של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]].

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ד]] הכריזה הנהלת הישיבה על פתיחת [[תומכי תמימים פוקונוס|ישיבה גדולה]], ב[[סיגייט]] ([[ברוקלין]]), ובשנת הלימודים [[תשע"ה]] עברה הישיבה גדולה למשכנה הקבוע בהרי הפוקונוס שבפנסליבניה.

==קראון הייטס==
ביום [[ט"ו אלול]] [[תשפ"ג]], הוציא הבית משפט (בעקבות דרישתו של בעל הבית של הבנין (חסיד [[סאטמר|סאטמער]]), צו פינוי שמחייב את כל התמימים מהישיבה לצאת, ונכון להיום הישיבה שוכנת בשכונת המלך [[קראון הייטס]].

בשלהי חודש אדר ב' החליטה ההנהלה כללית של הישיבה שהיא מקימה ועד רוחני (ועד הפועל) חדש לישיבה בעקבות המצב הבלתי נסבל של הגשמיות והרוחניות של הישיבה, והם: הרב [[מנחם מענדל הנדל]], הרב [[אברהם ישעיה רייניץ]], והרב [[מנחם מענדל דוב יוזביץ]].
[[קובץ:קווינס. תמונת מחזור. קירוב..JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה, בשנה השניה]]
[[קובץ:ישיבת תות''ל קווינס תשפ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה, בשנת [[תשפ"ד]]]]

==צוות הישיבה==
* '''מנהל כללי:''' הרב [[מנחם מענדל הענדל]].
* '''מנהל רוחני:''' הרב [[דוד כהנוב]].
* '''[[משגיח]]ים:''' הרב [[דוד כהנוב]], הרב יואל בליניצקי, הרב יוסף הכהן הענדל.
* '''מנהל גשמי:''' הרב מנחם מענדל ברוך.
* '''וועד רוחני:''' הרב [[שניאור זלמן ליברוב]], הרב [[זאב קדנר]], הרב [[חיים שלום דובער ליפסקער]].
* '''וועד הפועל:''' הרב [[מנחם מענדל הכהן הענדל]], הרב [[אברהם ישעיה רייניץ]], והרב [[מנחם מענדל דוב יוזביץ]].

'''[[משפיע]]ים''':
הרב [[ישראל נח וואגל]], הרב [[דוד כהנוב]], הרב [[לוי יצחק ליברוב]], והרב יוסי סובל.

'''[[ר"מ|רמי"ם]]''':
הרב שניאור זלמן מרגי, הרב בנימין קריגסמן, הרב מרדכי פרלו, הרב שטרוקס.

'''[[נושא ונותן|משיבים]]''':
הרב ישראל טעוועל, הרב שלמה נדטדשי.

===צוות הישיבה בעבר:===
* מנהל רוחני: הרב [[מנחם מענדל שארף]].
* [[משגיח]]: הרב שנ"ז זאנדהויז.
* [[משפיעים]]: הרב [[ישראל נח ליפסקער]]{{הערה|כיום [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה קראון הייטס]].}}, הרב [[שמעון דקסטר]]{{הערה|כיום [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת חובבי תורה (קראון הייטס)|חובבי תורה]].}}, הרב אליהו שמעון סג"ל לנדא, הרב שמואל בריסקי, הרב שמואל ניומאן, הרב [[אהרן לייב רסקין]]{{הערה|כיום משמש כחבר מערכת [[אוצר החסידים]].}}, הרב אברהם משה הכהן סוסובר {{הערה|כיום מנהל בישיבת מאנסי}}, הרב פנחס יהודה פרנקל, הרב מנחם קדנר{{הערה|כיום שליח לקיובה.}}.
* [[ר"מ]]ים: הרב מנחם מענדל הכהן בראנשטיין, הרב יצחק לרמן, הרב מנחם מענדל גורדון, הרב שניאור מנחם מענדל ג'ייקובסון, הרב אליהו שמעון טננבוים, הרב שלום דובער נמנוב, הרב יהושע ברוך קגן, הרב חנני' וועכטער.
* [[נושא ונותן|משיבים]]: הרב שמאי איידלמאן, הרב אלחנן מאן.

==הוצאות לאור==
נכון לשנת [[תשפ"ד]] יצאו לאור כ"ט קובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] מלאים בענייני גאולה ומשיח, תורתו של משיח, חסידות, נגלה, פשוטו של מקרא, וכן י"ל כו"כ יומנים ומענות קודש בפרסום ראשון{{הערה|הקובצים שיצאו לאור עד עתה: כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ב • שבת בראשית תשע"ג • י"א ניסן תשע"ג • ג' תמוז תשע"ג • י-י"א שבט תשע"ד • י"א ניסן תשע"ד • י' -י"א שבט תשע"ה • י"א ניסן תשע"ה • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י' -י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ה • י'-י"א שבט תשע"ו • י"א ניסן תשע"ו • כ"ח סיון - ג' תמוז תשע"ו • י'-י"א שבט תשע"ז • ר"ח כסלו תשע"ח - ארבעים שנה • יו"ד-י"א שבט תשע"ח • יו"ד-י"א שבט תשע"ט • יו"ד-י"א שבט תש"פ - שבעים שנה • כ"ח סיון – ג' תמוז ה'תש"פ • יו"ד-י"א שבט תשפ"א • יו"ד-י"א שבט תשפ"ב • י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה • כ"ף מנחם אב תשפ"ב • יו"ד י"א שבט שבט תשפ"ג - שנת הקהל • י"א ניסן תשפ"ג - שנת הקהל • כ' מנחם אב תשפ"ג - שנת הקהל. [https://drive.google.com/drive/folders/1gJUYFFdQczjAyDBzH2QCK9hEfeMgmbpL לצפייה בקובצים לחץ כאן].}}.

כמו כן בשנת [[תשע"ג]] הוציאה הישיבה מידי חודש (לערך) קובץ בעניני גאולה ומשיח, הקובץ נערך במתכונת של שיעורים, ונכתב ונערך ע"י הת' אלחנן דוב גרליק.

==מפעיליות הישיבה==
===חידון גאולה ומשיח===
{{ערך מורחב|ערך=[[חידון גאולה ומשיח]]}}
בשנת [[תשע"ב]] החל בישיבה '''חידון גאולה ומשיח''' שבו החלו [[התלמידים השלוחים|השלוחים בישיבה]] מבצע בחודשי הקיץ בישיבה - ללימוד ושינון סוגיות מרכזיות בעניני גאולה ומשיח, שבסוף המבצע הגרילו פרסים לכל המשתתפים במבצע{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/469862/ ראה כאן] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשע"ז]] נערכה חידון גאולה ומשיח לתלמידי [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] לבין [[ישיבת תות"ל קווינס]]{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/276327/ ראה כאן] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] החליטו המארגנים להגדיל את החידון לעוד [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] שב[[אמריקה]], ופתחו את: '''חידון גאולה ומשיח העולמי''', שזה פרוייקט ומיזם עולמי - שבה ישנה מבצע מיוחד מידי שנה מחודש [[אייר]] עד [[ג' תמוז]] - שבה צריכים הבחורים ללמוד ולשנן סוגיות מרכזיות ב[[עניני גאולה ומשיח]].

* [[מבצעים]]{{הערה|[https://chabad.info/news/851697/ ניו יורק: התמימים מסכמים שנת 'מבצעים' ברובע קווינס]}}
* [[הקהלת קהילות]] {{הערה|מידי שבוע כובשים התמימים מישיבת [[תומכי תמימים קווינס]] את מאות הבתי כנסת כדי לחזור שם דא"ח ושיחות על הרבי.}}
* [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1015301/ בהפקה מושקעת: שמחת בית השואבה המרכזית בקווינס]}}
* שיירת רכבים ב[[חנוכה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/879039/ שיירה של אור כבשה את קווינס]}}
* חתימת על [[יום החינוך]]{{הערה|[https://chabad.info/news/781282/ כובשים את ארה"ב: נשיא רובע קווינס חתם על "יום החינוך"]}}.
* [[תהלוכת ל"ג בעומר]]{{הערה|[https://chabad.info/news/362026/ קווינס: מאות משתתפים בתהלוכה עוצמתית]}}

==ראו גם==
*'''[[קווינס]]'''
*[[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|חדר אור מנחם]]
*[[תומכי תמימים פוקונוס|ישיבת תות"ל פוקונוס]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.yeshivalubavitch.com/ לכניסה לאתר הישיבה]
* [https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a0%d7%a1/ תגית: ישיבת תות"ל קווינס] באתר {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56541 תמונות מהבחורים מגיעים לישיבה ביום הראשון ללימודים תש"ע] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63731 טקס חנוכת הבית לבין החדש בקווינס במעמד הרבנים חברי ה[[בית דין צדק קראון הייטס]]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71139 תמונות מישיבת קיץ מוצלחת בניפערוויל בתשע"ב] {{אינפו}}
* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69246 הישיבה שמגדלת "נרות להאיר" ● גלריה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70370 חגיגת סיום שנת הלימודים בתשע"ב] {{אינפו}}
* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82575 תות"ל קווינס: סיום למבצע לימוד לג' תמוז] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69782 התמימים מקווינס נבחנו על כל קיצור שו"ע אצל הרבנים: הרב ברוין והרב גבריאל צינר בשנת תשע"ב] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69235 תמונות מדינר מיוחד לטובת הישיבה בסיון תשע"ב] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69348 ווידאו מרשים מחיי הישיבה] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/news/1109501/ מיוחד: אחדות בין ישיבת תות"ל קווינס ובין ישיבת תות"ל ווסצ'סטר]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ניו ג'רזי]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תות"ל קווינס]]

חסידות רחמסטריווקה

2024-06-07T00:54:58Z

באלייכטן הכי גדול:

[[קובץ:רבי דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מרחמסטריבקא שליט"א מקבל כוס של ברכה מהרבי]]
[[קובץ:רחמסטריבקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים רבי דוד מרחמסטריבקא ורבי [[נחמן יוסף טברסקי]] בניחום אבלים אצל רבי [[משה אשכנזי]]]]
'''חסידות רחמסטריבקא''' הינה חסידות בת של [[חסידות צ'רנוביל]]. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], נפטר ד' [[ניסן]] [[תרנ"ה]].

בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי [[ירושלים]] בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת [[תרס"ה]] עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת [[תר"פ]], כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מ[[הכותל]].
*בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי [[מנחם נחום מרחמסטריווקה]]. אותו מכנה אדמו"ר הריי"צ בתוארים הבאים:

:::כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=f081fc08-72de-48a4-91d1-44996fd61e0e&st=טברסקי אגרות הריי"צ]}}.

בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי [[יוחנן טברסקי|יוחנן מרחמסטריבקא]] (נפטר ב[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]), עמד בקשר מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1210&search=טברסקי אגרות קודש ח"ד]}}, כן היה מודיע לו על שמחות שערך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/21/7888&search=טברסקי אגרות קודש חכ"א]}}, נפטר בכ' כסלו [[תשמ"ב]].

גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב ישראל
מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.

בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו;
*רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] הוכתר כאדמו"ר ב[[ארץ ישראל]]. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ"ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]], הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב [[סיון]] [[תשס"ד]]. בנו הקטן ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה [[קראון הייטס]] וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].

::*לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר חתן הגה"צ רבי משה ניישלאס אב"ד שיכון סקווער ואב"ד סערדעלי זי"ע.
רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מ[[חסידות סטמר]], ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה להצביע ב[[בחירות לכנסת]] אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף מ[[מדינת ישראל]].
*אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] נולד בשנת [[תרצ"א]] לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] של רבי [[איסר זלמן מלצר]]. האדמו"ר מבעלזא קרבו מאוד. בבחרותו השתתף בחבורות הבחורים דחסידי קארלין. מסופר שלמד בבחרותו עם אביו ספרי אדמוה"ז תניא, ליקוטי תורה ותורה אור בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא. התחתן בארצות הברית, והתגורר ב[[עיירה]] סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בארצות הברית. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מה[[עיירה]] סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארצות הברית יש רשת תלמודי תורה, ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[ליקווד]]. דרשותיו ומאמריו נדפסו בספר 'אמרות טהורות'.

==לקריאה נוספת==
[[מנחם נחום מרחמסטריווקה]]
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד

2024-05-17T13:52:42Z

באלייכטן הכי גדול:

'''הערות התמימים ואנ"ש - לוד''' הינה מערכת [[הוצאה לאור]] של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי [[תומכי תמימים לוד]]. מערכת זו הינה סניף של הארגון [[הערות התמימים ואנ"ש]]. מערכת זו זכתה במשך השנים לעשרות מכתבים, מענות קודש והתייחסויות מהרבי.

במשך השנים, הוציאה המערכת מאה קבצים.

== היסטוריה ==
[[קובץ:כ טבת תשכא.JPG|שמאל|ממוזער|300px|מכתב הרבי להנהלת הישיבה]]
הקובץ הראשון של הישיבה יצא ב[[חודש אדר]] ב' תשי"ד, ונקרא בשם '[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]'. באותה העת, היה הקובץ התורני הראשון שיצא לאור בין ישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

בסופו של דבר, לאחר שהחוברת יצאה לאור במאות עותקים, הרבי מנע את הפצת החוברת שיצאה לאור בלי רשותו.

במשך שנים אלו עד לשנת [[תשל"ב]] יצאו לאור מידי פעם בישיבה קבצים בשם "'''פלפול התלמידים'''".

במכתב מיום כ"ף [[טבת]] [[תש"כ]] כותב הרבי להנהלת הישיבה:
{{ציטוט|תוכן=אכפול עוד הפעם אשר מובן וגם פשוט שמצער במאוד מאוד מה שזה כמה וכמה חדשים עוררתי על דבר קובץ [[פלפול]] התלמידים ועד עתה לא יצא לפועל.|מקור=[[אגרות קודש]] חלק יט אגרת ז'קסב להנהלת הישיבה.|מרכאות=כן}}

החל משנת [[תשל"ב]] החלו קבצים אלו לקבל את השם "'''הערות התמימים ואנ"ש'''", בתור אחד מהע"א מתנות לרבי לקראת שנת השבעים.

בשנת [[תשפ"ב]], כחלק מהשטורעם בקשר עם שנת המאה ועשרים להולדת כ"ק אדמו"ר, הוציאה המערכת (לראשונה בהיסטורית הקבצים של הישיבה) ספר מהודר ובתוכו כ-120 הערות. בהמשך לזה, יצא לאור בשנה שלאח"ז ספר הערות נוסף, בשם "תורה תמימה", שתכליתו היא לקבוע את הוצאת ספרי ההערות מטעם הישיבה לתמיד.

== המערכת כיום ==
[[קובץ:אורי_ליפש_כותב_לרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|המכתב בכתב ידו של הרב [[יוסף יצחק בוטמן|בוטמן]]]]
המערכת מנוהלת בדרך-קבע על ידי בחורים תלמידי שיעור ג, שעמלים במשך השנה להוציא קובץ לקראת סוף שנה (בעבר היו יוצאים גליונות ליומא דפגרא כגון י"ט כסליו י' שבט וכדו'.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור ק' קבצים, כאשר האחרון מהם הוא ספר, ובזה הוא הספר הראשון של הערות שמוציאה הישיבה.

בשנת תשפ"ג עקב ריבוי התלמידים בישיבה ובמקביל ריבוי הערות שהגיעו למערכת בכמותן ואיכותן, הוחלט על הוצאת הספר הרשמי של מערכת "הערות התמימים ואנ"ש - דישיבת תות"ל המרכזית, לוד" שנקרא בשם "תורה תמימה", ע"פ החלטת המערכת, נקבע, שמשנה"ל תשפ"ד (כהמשך לקובץ שלפניו), בשם זה יודפסו ספרי ההערות השנתיים.

===מימון ההדפסה===
בכללות, את המימון עבור עלות ההדפסה צריכים התמימים להשיג בכוחות עצמם, הנהלת הישיבה אינה משתתפת באופן קבוע בהדפסה. מידי פעם היא ממנת חצי מהעלות, ולאחרונה את רוב העלות.

בחודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] כתב הת' [[אורי ליפש]] (ראה צילום משמאל), אז תלמיד בישיבה, לרבי בזה הלשון: "הודענו לרבי שהחוברת יצאה במימון הת' ואנ"ש (על ידי התמימים) היות ולא היה מי שיממן זאת. אין ביכלתינו לזאת עוד את המשא הזה על כתפינו ואנו נאלצים לסגור את המערכת".

תשובת הרבי לא אחרה לבוא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כפשוט - משא הכספי אינו שייך לכתפים שלהם '''כלל וכלל''' וענינם - כחמור למשא '''דלימוד''' התורה הנגלה והחסידות ולמשא לה. '''ולא''' יקחו ע"ע משא דאחרים שה"ז '''גורע''' במשא שלהם וק"ל ויקבלו שכר על הפרישה.|מקור= [[לקוטי שיחות]] חל"ט ע' 241.}}

== חברי המערכת במשך השנים ==
*[[תשס"ו]]: הת' מנחם מענדל אלבז, יעקב בלינוב, שלום דובער חדד, לוי יצחק טננבוים, נחום לבקובסקי (גליונות עט-פ)
*[[תשס"ז]]: הת' אהרן אליעזר ברוך, אלימלך וויסברג, יחיאל משה וויצמן, חיים ויסמן, ישראל אריה לייב לאופר (גליונות פא-פג)
*[[תשס"ח]]: הת' [[נחמיה גרייזמן]], הת' לוי יצחק דינרי, חיים צבי הרשקוביץ, שניאור זלמן לסקר, אהרן ישראל סגל (גליונות פד-פה)
*[[תשס"ט]]: הת' יהודה זונדל אייזנבך, הת' לוי גולדברג, מנחם מענדל כהן (בר"ה) (גליונות פו-פז)
*[[תש"ע]]: הת' מנחם מענדל גולדשמיד, קלמן דלוין, יוסף יעקובוביץ, בנימין רוזנויר (גליון פח).
*[[תשע"א]]: הת' מנחם מענדל גראבסקי, דובער גרשוביץ, עמנואל וויספיש, ברוך יעקובוביץ, לוי מושקוביץ (גליונות פט-צא).
*[[תשע"ב]]: הת' שניאור בריכטא, חננאל חדד, לוי שוחט (גליון צב).
*[[תשע"ה]]: הת' שלום דוב בער אשכנזי, שלום אליהו דוברוסקין, אריה יונתן חדד, אברהם הכהן פרידמן (גליון צג).
*[[תשע"ו]]: הת' שמואל בצלאל אלטהויז, שאול הרשקוביץ, אברהם משה ויינפלד, מנחם מענדל ישעיהו (גליונות צד-צה).
*[[תשע"ט]]: הת' יוסף יצחק גבאי, הלל גואטה, ברוך אריה ליב וואלף, מנחם מענדל יעקובוביץ (גליון צז).
*[[תש"פ]]: הת' יוסף ישראל אשכנזי, שלום דב בער בלויא, מנחם מענדל הכהן, מרדכי קפלן (גליון צח).
*[[תשפ"א]]: הת' מנחם מענדל אייזנברג, לוי ביסטריצקי [בה"מ], חיים עוזר כ"ץ, אבנר מיכאלי, מנחם מענדל קוק, חיים עוזר רבינוביץ (גליון צט).
*[[תשפ"ב]]: הת' מנחם מענדל אופן, מנחם מענדל גבעוני, שמואל דרורי, דובער למברג, שניאור זלמן קזידו, שניאור זלמן הכהן רוט, זאב ריפקין (גליון ק{{הערה|ספר ובו מאה ועשרים הערות י"ל לרגל י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה.}} ).
*[[תשפ"ג]]: הת' מנחם מענדל בורנשטיין, מנחם מענדל בענדעטאוויטש, מנחם מענדל ויספיש, יצחק אייזיק קרסיק, שמואל רבינוביץ. (תורה תמימה - כרך א')
*[[תשפ"ד]]: הת' נתן גוראריה, הת' לוי אהרון הכהן הענדל, הת' מיכאל יעקובוביץ', הת' משה ניסים הכהן כהן, הת' מנחם מענדל לבנוני, הת' יוסף יצחק ליפקין, הת' משה נפתלין (בהר"י), הת' יוסף יצחק הכהן רוט. (תורה תמימה - כרך ב' (כעת בשלבי עריכה מתקדמים))

== הוצאות לאור נוספות ==
גליון הערות פנימי הנושא את השם 'הערות וביאורים', היוצא לאור על ידי המערכת מידי שלשה שבועות, בו מתפרסמים הערות והארות בכל מכמני התורה, ובמיוחד ב[[ספרי הרבי מליובאוויטש|תורת רבנו]], שנכתבים על-ידי תלמידי התמימים, וכן תגובות לשאלות שנשאלו בעבר וכדומה. בגליון מדור מיוחד לעיונים [[לקוטי שיחות|בלקוטי שיחות]]. הגליון נועד על-מנת להוסיף חיות בלימוד בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד]]

הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד

2024-05-17T13:51:37Z

באלייכטן הכי גדול: /* היסטוריה */

'''הערות התמימים ואנ"ש - לוד''' הינה מערכת [[הוצאה לאור]] של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי [[תומכי תמימים לוד]]. מערכת זו הינה סניף של הארגון [[הערות התמימים ואנ"ש]]. מערכת זו זכתה במשך השנים לעשרות מכתבים, מענות קודש והתייחסויות מהרבי.

במשך השנים, הוציאה המערכת מאה גיליונות.

== היסטוריה ==
[[קובץ:כ טבת תשכא.JPG|שמאל|ממוזער|300px|מכתב הרבי להנהלת הישיבה]]
הקובץ הראשון של הישיבה יצא ב[[חודש אדר]] ב' תשי"ד, ונקרא בשם '[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]'. באותה העת, היה הקובץ התורני הראשון שיצא לאור בין ישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

בסופו של דבר, לאחר שהחוברת יצאה לאור במאות עותקים, הרבי מנע את הפצת החוברת שיצאה לאור בלי רשותו.

במשך שנים אלו עד לשנת [[תשל"ב]] יצאו לאור מידי פעם בישיבה קבצים בשם "'''פלפול התלמידים'''".

במכתב מיום כ"ף [[טבת]] [[תש"כ]] כותב הרבי להנהלת הישיבה:
{{ציטוט|תוכן=אכפול עוד הפעם אשר מובן וגם פשוט שמצער במאוד מאוד מה שזה כמה וכמה חדשים עוררתי על דבר קובץ [[פלפול]] התלמידים ועד עתה לא יצא לפועל.|מקור=[[אגרות קודש]] חלק יט אגרת ז'קסב להנהלת הישיבה.|מרכאות=כן}}

החל משנת [[תשל"ב]] החלו קבצים אלו לקבל את השם "'''הערות התמימים ואנ"ש'''", בתור אחד מהע"א מתנות לרבי לקראת שנת השבעים.

בשנת [[תשפ"ב]], כחלק מהשטורעם בקשר עם שנת המאה ועשרים להולדת כ"ק אדמו"ר, הוציאה המערכת (לראשונה בהיסטורית הקבצים של הישיבה) ספר מהודר ובתוכו כ-120 הערות. בהמשך לזה, יצא לאור בשנה שלאח"ז ספר הערות נוסף, בשם "תורה תמימה", שתכליתו היא לקבוע את הוצאת ספרי ההערות מטעם הישיבה לתמיד.

== המערכת כיום ==
[[קובץ:אורי_ליפש_כותב_לרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|המכתב בכתב ידו של הרב [[יוסף יצחק בוטמן|בוטמן]]]]
המערכת מנוהלת בדרך-קבע על ידי בחורים תלמידי שיעור ג, שעמלים במשך השנה להוציא קובץ לקראת סוף שנה (בעבר היו יוצאים גליונות ליומא דפגרא כגון י"ט כסליו י' שבט וכדו'.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור ק' קבצים, כאשר האחרון מהם הוא ספר, ובזה הוא הספר הראשון של הערות שמוציאה הישיבה.

בשנת תשפ"ג עקב ריבוי התלמידים בישיבה ובמקביל ריבוי הערות שהגיעו למערכת בכמותן ואיכותן, הוחלט על הוצאת הספר הרשמי של מערכת "הערות התמימים ואנ"ש - דישיבת תות"ל המרכזית, לוד" שנקרא בשם "תורה תמימה", ע"פ החלטת המערכת, נקבע, שמשנה"ל תשפ"ד (כהמשך לקובץ שלפניו), בשם זה יודפסו ספרי ההערות השנתיים.

===מימון ההדפסה===
בכללות, את המימון עבור עלות ההדפסה צריכים התמימים להשיג בכוחות עצמם, הנהלת הישיבה אינה משתתפת באופן קבוע בהדפסה. מידי פעם היא ממנת חצי מהעלות, ולאחרונה את רוב העלות.

בחודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] כתב הת' [[אורי ליפש]] (ראה צילום משמאל), אז תלמיד בישיבה, לרבי בזה הלשון: "הודענו לרבי שהחוברת יצאה במימון הת' ואנ"ש (על ידי התמימים) היות ולא היה מי שיממן זאת. אין ביכלתינו לזאת עוד את המשא הזה על כתפינו ואנו נאלצים לסגור את המערכת".

תשובת הרבי לא אחרה לבוא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כפשוט - משא הכספי אינו שייך לכתפים שלהם '''כלל וכלל''' וענינם - כחמור למשא '''דלימוד''' התורה הנגלה והחסידות ולמשא לה. '''ולא''' יקחו ע"ע משא דאחרים שה"ז '''גורע''' במשא שלהם וק"ל ויקבלו שכר על הפרישה.|מקור= [[לקוטי שיחות]] חל"ט ע' 241.}}

== חברי המערכת במשך השנים ==
*[[תשס"ו]]: הת' מנחם מענדל אלבז, יעקב בלינוב, שלום דובער חדד, לוי יצחק טננבוים, נחום לבקובסקי (גליונות עט-פ)
*[[תשס"ז]]: הת' אהרן אליעזר ברוך, אלימלך וויסברג, יחיאל משה וויצמן, חיים ויסמן, ישראל אריה לייב לאופר (גליונות פא-פג)
*[[תשס"ח]]: הת' [[נחמיה גרייזמן]], הת' לוי יצחק דינרי, חיים צבי הרשקוביץ, שניאור זלמן לסקר, אהרן ישראל סגל (גליונות פד-פה)
*[[תשס"ט]]: הת' יהודה זונדל אייזנבך, הת' לוי גולדברג, מנחם מענדל כהן (בר"ה) (גליונות פו-פז)
*[[תש"ע]]: הת' מנחם מענדל גולדשמיד, קלמן דלוין, יוסף יעקובוביץ, בנימין רוזנויר (גליון פח).
*[[תשע"א]]: הת' מנחם מענדל גראבסקי, דובער גרשוביץ, עמנואל וויספיש, ברוך יעקובוביץ, לוי מושקוביץ (גליונות פט-צא).
*[[תשע"ב]]: הת' שניאור בריכטא, חננאל חדד, לוי שוחט (גליון צב).
*[[תשע"ה]]: הת' שלום דוב בער אשכנזי, שלום אליהו דוברוסקין, אריה יונתן חדד, אברהם הכהן פרידמן (גליון צג).
*[[תשע"ו]]: הת' שמואל בצלאל אלטהויז, שאול הרשקוביץ, אברהם משה ויינפלד, מנחם מענדל ישעיהו (גליונות צד-צה).
*[[תשע"ט]]: הת' יוסף יצחק גבאי, הלל גואטה, ברוך אריה ליב וואלף, מנחם מענדל יעקובוביץ (גליון צז).
*[[תש"פ]]: הת' יוסף ישראל אשכנזי, שלום דב בער בלויא, מנחם מענדל הכהן, מרדכי קפלן (גליון צח).
*[[תשפ"א]]: הת' מנחם מענדל אייזנברג, לוי ביסטריצקי [בה"מ], חיים עוזר כ"ץ, אבנר מיכאלי, מנחם מענדל קוק, חיים עוזר רבינוביץ (גליון צט).
*[[תשפ"ב]]: הת' מנחם מענדל אופן, מנחם מענדל גבעוני, שמואל דרורי, דובער למברג, שניאור זלמן קזידו, שניאור זלמן הכהן רוט, זאב ריפקין (גליון ק{{הערה|ספר ובו מאה ועשרים הערות י"ל לרגל י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה.}} ).
*[[תשפ"ג]]: הת' מנחם מענדל בורנשטיין, מנחם מענדל בענדעטאוויטש, מנחם מענדל ויספיש, יצחק אייזיק קרסיק, שמואל רבינוביץ. (תורה תמימה - כרך א')
*[[תשפ"ד]]: הת' נתן גוראריה, הת' לוי אהרון הכהן הענדל, הת' מיכאל יעקובוביץ', הת' משה ניסים הכהן כהן, הת' מנחם מענדל לבנוני, הת' יוסף יצחק ליפקין, הת' משה נפתלין (בהר"י), הת' יוסף יצחק הכהן רוט. (תורה תמימה - כרך ב' (כעת בשלבי עריכה מתקדמים))

== הוצאות לאור נוספות ==
גליון הערות פנימי הנושא את השם 'הערות וביאורים', היוצא לאור על ידי המערכת מידי שלשה שבועות, בו מתפרסמים הערות והארות בכל מכמני התורה, ובמיוחד ב[[ספרי הרבי מליובאוויטש|תורת רבנו]], שנכתבים על-ידי תלמידי התמימים, וכן תגובות לשאלות שנשאלו בעבר וכדומה. בגליון מדור מיוחד לעיונים [[לקוטי שיחות|בלקוטי שיחות]]. הגליון נועד על-מנת להוסיף חיות בלימוד בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד]]

הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד

2024-05-17T13:48:32Z

באלייכטן הכי גדול: /* חברי המערכת במשך השנים */

'''הערות התמימים ואנ"ש - לוד''' הינה מערכת [[הוצאה לאור]] של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי [[תומכי תמימים לוד]]. מערכת זו הינה סניף של הארגון [[הערות התמימים ואנ"ש]]. מערכת זו זכתה במשך השנים לעשרות מכתבים, מענות קודש והתייחסויות מהרבי.

במשך השנים, הוציאה המערכת מאה גיליונות.

== היסטוריה ==
[[קובץ:כ טבת תשכא.JPG|שמאל|ממוזער|300px|מכתב הרבי להנהלת הישיבה]]
הקובץ הראשון של הישיבה יצא ב[[חודש אדר]] ב' תשי"ד, ונקרא בשם '[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]'. באותה העת, היה הקובץ התורני הראשון שיצא לאור בין ישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

בסופו של דבר, לאחר שהחוברת יצאה לאור במאות עותקים, הרבי מנע את הפצת החוברת שיצאה לאור בלי רשותו.

במשך שנים אלו עד לשנת [[תשל"ב]] יצאו לאור מידי פעם בישיבה קבצים בשם "'''פלפול התלמידים'''".

במכתב מיום כ"ף [[טבת]] [[תש"כ]] כותב הרבי להנהלת הישיבה:
{{ציטוט|תוכן=אכפול עוד הפעם אשר מובן וגם פשוט שמצער במאוד מאוד מה שזה כמה וכמה חדשים עוררתי על דבר קובץ [[פלפול]] התלמידים ועד עתה לא יצא לפועל.|מקור=[[אגרות קודש]] חלק יט אגרת ז'קסב להנהלת הישיבה.|מרכאות=כן}}

החל משנת [[תשל"ב]] החלו קבצים אלו לקבל את השם "'''הערות התמימים ואנ"ש'''", בתור אחד מהע"א מתנות לרבי לקראת שנת השבעים.

== המערכת כיום ==
[[קובץ:אורי_ליפש_כותב_לרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|המכתב בכתב ידו של הרב [[יוסף יצחק בוטמן|בוטמן]]]]
המערכת מנוהלת בדרך-קבע על ידי בחורים תלמידי שיעור ג, שעמלים במשך השנה להוציא קובץ לקראת סוף שנה (בעבר היו יוצאים גליונות ליומא דפגרא כגון י"ט כסליו י' שבט וכדו'.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור ק' קבצים, כאשר האחרון מהם הוא ספר, ובזה הוא הספר הראשון של הערות שמוציאה הישיבה.

בשנת תשפ"ג עקב ריבוי התלמידים בישיבה ובמקביל ריבוי הערות שהגיעו למערכת בכמותן ואיכותן, הוחלט על הוצאת הספר הרשמי של מערכת "הערות התמימים ואנ"ש - דישיבת תות"ל המרכזית, לוד" שנקרא בשם "תורה תמימה", ע"פ החלטת המערכת, נקבע, שמשנה"ל תשפ"ד (כהמשך לקובץ שלפניו), בשם זה יודפסו ספרי ההערות השנתיים.

===מימון ההדפסה===
בכללות, את המימון עבור עלות ההדפסה צריכים התמימים להשיג בכוחות עצמם, הנהלת הישיבה אינה משתתפת באופן קבוע בהדפסה. מידי פעם היא ממנת חצי מהעלות, ולאחרונה את רוב העלות.

בחודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] כתב הת' [[אורי ליפש]] (ראה צילום משמאל), אז תלמיד בישיבה, לרבי בזה הלשון: "הודענו לרבי שהחוברת יצאה במימון הת' ואנ"ש (על ידי התמימים) היות ולא היה מי שיממן זאת. אין ביכלתינו לזאת עוד את המשא הזה על כתפינו ואנו נאלצים לסגור את המערכת".

תשובת הרבי לא אחרה לבוא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כפשוט - משא הכספי אינו שייך לכתפים שלהם '''כלל וכלל''' וענינם - כחמור למשא '''דלימוד''' התורה הנגלה והחסידות ולמשא לה. '''ולא''' יקחו ע"ע משא דאחרים שה"ז '''גורע''' במשא שלהם וק"ל ויקבלו שכר על הפרישה.|מקור= [[לקוטי שיחות]] חל"ט ע' 241.}}

== חברי המערכת במשך השנים ==
*[[תשס"ו]]: הת' מנחם מענדל אלבז, יעקב בלינוב, שלום דובער חדד, לוי יצחק טננבוים, נחום לבקובסקי (גליונות עט-פ)
*[[תשס"ז]]: הת' אהרן אליעזר ברוך, אלימלך וויסברג, יחיאל משה וויצמן, חיים ויסמן, ישראל אריה לייב לאופר (גליונות פא-פג)
*[[תשס"ח]]: הת' [[נחמיה גרייזמן]], הת' לוי יצחק דינרי, חיים צבי הרשקוביץ, שניאור זלמן לסקר, אהרן ישראל סגל (גליונות פד-פה)
*[[תשס"ט]]: הת' יהודה זונדל אייזנבך, הת' לוי גולדברג, מנחם מענדל כהן (בר"ה) (גליונות פו-פז)
*[[תש"ע]]: הת' מנחם מענדל גולדשמיד, קלמן דלוין, יוסף יעקובוביץ, בנימין רוזנויר (גליון פח).
*[[תשע"א]]: הת' מנחם מענדל גראבסקי, דובער גרשוביץ, עמנואל וויספיש, ברוך יעקובוביץ, לוי מושקוביץ (גליונות פט-צא).
*[[תשע"ב]]: הת' שניאור בריכטא, חננאל חדד, לוי שוחט (גליון צב).
*[[תשע"ה]]: הת' שלום דוב בער אשכנזי, שלום אליהו דוברוסקין, אריה יונתן חדד, אברהם הכהן פרידמן (גליון צג).
*[[תשע"ו]]: הת' שמואל בצלאל אלטהויז, שאול הרשקוביץ, אברהם משה ויינפלד, מנחם מענדל ישעיהו (גליונות צד-צה).
*[[תשע"ט]]: הת' יוסף יצחק גבאי, הלל גואטה, ברוך אריה ליב וואלף, מנחם מענדל יעקובוביץ (גליון צז).
*[[תש"פ]]: הת' יוסף ישראל אשכנזי, שלום דב בער בלויא, מנחם מענדל הכהן, מרדכי קפלן (גליון צח).
*[[תשפ"א]]: הת' מנחם מענדל אייזנברג, לוי ביסטריצקי [בה"מ], חיים עוזר כ"ץ, אבנר מיכאלי, מנחם מענדל קוק, חיים עוזר רבינוביץ (גליון צט).
*[[תשפ"ב]]: הת' מנחם מענדל אופן, מנחם מענדל גבעוני, שמואל דרורי, דובער למברג, שניאור זלמן קזידו, שניאור זלמן הכהן רוט, זאב ריפקין (גליון ק{{הערה|ספר ובו מאה ועשרים הערות י"ל לרגל י"א ניסן תשפ"ב - מאה ועשרים שנה.}} ).
*[[תשפ"ג]]: הת' מנחם מענדל בורנשטיין, מנחם מענדל בענדעטאוויטש, מנחם מענדל ויספיש, יצחק אייזיק קרסיק, שמואל רבינוביץ. (תורה תמימה - כרך א')
*[[תשפ"ד]]: הת' נתן גוראריה, הת' לוי אהרון הכהן הענדל, הת' מיכאל יעקובוביץ', הת' משה ניסים הכהן כהן, הת' מנחם מענדל לבנוני, הת' יוסף יצחק ליפקין, הת' משה נפתלין (בהר"י), הת' יוסף יצחק הכהן רוט. (תורה תמימה - כרך ב' (כעת בשלבי עריכה מתקדמים))

== הוצאות לאור נוספות ==
גליון הערות פנימי הנושא את השם 'הערות וביאורים', היוצא לאור על ידי המערכת מידי שלשה שבועות, בו מתפרסמים הערות והארות בכל מכמני התורה, ובמיוחד ב[[ספרי הרבי מליובאוויטש|תורת רבנו]], שנכתבים על-ידי תלמידי התמימים, וכן תגובות לשאלות שנשאלו בעבר וכדומה. בגליון מדור מיוחד לעיונים [[לקוטי שיחות|בלקוטי שיחות]]. הגליון נועד על-מנת להוסיף חיות בלימוד בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד]]

תומכי תמימים לוד

2024-05-17T13:46:35Z

באלייכטן הכי גדול: /* מטות בישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מספר תלמידים=380
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים המרכזית לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחורף [[תש"ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו ב[[לוד]], נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר הישיבה היתה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 הורדת הנשיאות]}} תחת נשיאות הרבי, וכונתה ישיבת תומכי תמימים "לעולי תימן ועולי רוסיה".

==היסטוריה==
===התייסדות הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש)], בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
וכך קמה ישיבה ובה נכלל גם תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.

===המנהל ר' זושא וילימובסקי===
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}. בספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבן שבתימן, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' [[יקותיאל שניאורסאהן]] בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] (שהתגוררו אז בכפר הרוא"ה), ר' [[אהרן הלל דלפין]] אביו של הרב [[חיים דלפין]], ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד}}.

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:
"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.

===המנהל ר' אפרים וולף===
בשלהי שנת [[תש"ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד.

את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.

===התפתחות הישיבה===
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
===פיצול ובניה===
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

בשנים הבאות נבנו בקצה שיכון חב"ד בלוד, בניינים מפוארים לאולם הישיבה ולפנימיה. הישיבה שוכנת בבניינים אלו עד היום (תשפ"ג).

===תקופת קורונה===
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===כיום===

בקיץ שנת [[תשפ"ג]] שופצו וחודשו חדרים בפנימייה וה'[[זאל]]' הורחב מעט.

נכון לתחילת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר [[לקוטי שיחות]] בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות ב[[לקוטי שיחות]]. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
*'''מטה wlcc''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
*'''[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]''' - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל מוצאי שבת את ה"רשימות" של הרבי.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*ר' [[דוד פישר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 ר' דוד פישר חבר הנהלת תומכי תמימים]}} - חבר הנהלה
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
;שיעור א':
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הת' [[משה גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הת' [[לוי גולדשמיד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'

}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

====מנהלים====
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל
*הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל
*הרב [[מנשה חדד]] - מנהל

====ראשי הישיבה====
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]

====חברי הנהלה====
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
====משפיעים====
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]

====ר"מים====
* הרב [[אברהם וינברג]]
* הרב [[אלימלך קפלן]]
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]

====צוות====
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי
*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל

}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים - לוד]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד

== קישורים חיצונים ==
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-05-01T22:21:28Z

באלייכטן הכי גדול: /* לעבנ'ס געשיכטע */

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערשרייבן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערשרייבן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די היילונג שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי ריי"צ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

===אין ארצות הברית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|דעם רבינ'ס באזוך אין פאריז (תש"ז)]]}}
גלייך מיט דעם רבינ'ס אנקומען אין ארצות הברית, האט ער אנגעהייבן ארויס העלפן זיין שווער אין אלע זיינע פעולות, און צום אלעם ערשטן זיין גרויסע מלחמה אויפצומאכן פון אמעריקא א פלאץ פון [[תורה]] און [[חסידות]]. אין יאר [[תש"ב]], האט זיין שווער אים אויפגעשטעלט א דירעקטאר אויף די מוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]] און [[הוצאת ספרים קה"ת]]. אין יאר [[תש"ג]] דער האט באקומען די פאזיציע פון דער הויפט רעדאקטאר פון די קה"ת ביכער. אין זעלבע יארן דער האט אויכעט געארבעט אין שיף ינזשעניעריע אין דער אמעריקאנישער נאַווי{{הערה|דער רבי האט דאס באשטעטיגט אין [[חלוקת דולרים]] במענה אויף די פראגע פון מאיר מורג פון דער ישראלישער נאווי. דער רבי האט דאס אויכעט מסביר געווען לויט די באוואוסטע חלוקה פון יששכר און זבולון. דער נאווי איז שייך צו דער זבולונ'ס חלק, און דער רבי וואס איז עוסק בתורה איז יששכר. אבער דאך לויטן די חלוקה איז יששכר אינטערעסירט וואס טוט זיך מיט זבולון}}.

אין [[כ"ה אדר]] [[תש"ז]], איז ער ארויסגעפארן קיין פאריז צו טרעפן מיט זיין מוטער, [[חנה שניאורסון|הרבנית חנה]], דארטן איז געווען דרייי חדשים, און אין [[כ"ח סיון]] איז ער צוריק געקומען אין [[ניו יורק|ניו יארק]] צוזאמען מיט זיין מוטער. זייענדיק אין פאריז, דער רבי האט פארבראכט מיט אנ"ש און די תמימים און האט זיי מעורר געווען וועגן געבן דמי [[מעמד]] און וועגן [[התקשרות]] צו דער רבי ריי"צ.

===קבלת הנשיאות===
====די פעולות כדי דער רבי זאל אויפנעמען אויף זיך די נשיאות====
{{ערך מורחב|ערך=קבלת הנשיאות של הרבי|דער רבינ'ס קבלת הנשיאות}}

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-05-01T22:19:35Z

באלייכטן הכי גדול: /* אין ארצות הברית */

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערשרייבן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערשרייבן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די היילונג שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי ריי"צ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

===אין ארצות הברית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|דעם רבינ'ס באזוך אין פאריז (תש"ז)]]}}
גלייך מיט דעם רבינ'ס אנקומען אין ארצות הברית, האט ער אנגעהייבן ארויס העלפן זיין שווער אין אלע זיינע פעולות, און צום אלעם ערשטן זיין גרויסע מלחמה אויפצומאכן פון אמעריקא א פלאץ פון [[תורה]] און [[חסידות]]. אין יאר [[תש"ב]], האט זיין שווער אים אויפגעשטעלט א דירעקטאר אויף די מוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]] און [[הוצאת ספרים קה"ת]]. אין יאר [[תש"ג]] דער האט באקומען די פאזיציע פון דער הויפט רעדאקטאר פון די קה"ת ביכער. אין זעלבע יארן דער האט אויכעט געארבעט אין שיף ינזשעניעריע אין דער אמעריקאנישער נאַווי{{הערה|דער רבי האט דאס באשטעטיגט אין [[חלוקת דולרים]] במענה אויף די פראגע פון מאיר מורג פון דער ישראלישער נאווי. דער רבי האט דאס אויכעט מסביר געווען לויט די באוואוסטע חלוקה פון יששכר און זבולון. דער נאווי איז שייך צו דער זבולונ'ס חלק, און דער רבי וואס איז עוסק בתורה איז יששכר. אבער דאך לויטן די חלוקה איז יששכר אינטערעסירט וואס טוט זיך מיט זבולון}}.

אין [[כ"ה אדר]] [[תש"ז]], איז ער ארויסגעפארן קיין פאריז צו טרעפן מיט זיין מוטער, [[חנה שניאורסון|הרבנית חנה]], דארטן איז געווען דרייי חדשים, און אין [[כ"ח סיון]] איז ער צוריק געקומען אין [[ניו יורק|ניו יארק]] צוזאמען מיט זיין מוטער. זייענדיק אין פאריז, דער רבי האט פארבראכט מיט אנ"ש און די תמימים און האט זיי מעורר געווען וועגן געבן דמי [[מעמד]] און וועגן [[התקשרות]] צו דער רבי ריי"צ.

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-05-01T21:56:37Z

באלייכטן הכי גדול: /* אין ארצות הברית */

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערשרייבן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערשרייבן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די היילונג שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי ריי"צ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

===אין ארצות הברית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|דעם רבינ'ס באזוך אין פאריז (תש"ז)]]}}

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-05-01T21:56:17Z

באלייכטן הכי גדול: /* לעבנ'ס געשיכטע */

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערשרייבן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערשרייבן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די היילונג שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי ריי"צ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

===אין ארצות הברית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז|זעם רבינ'ס באזוך אין פאריז (תש"ז)]]}}

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-05-01T21:52:38Z

באלייכטן הכי גדול: /* אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט */

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערשרייבן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערשרייבן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די היילונג שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי ריי"צ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-04-28T06:26:31Z

באלייכטן הכי גדול: /* אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט */

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערשרייבן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערשרייבן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די מעדיקאלישע שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי ריי"צ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-04-28T06:25:05Z

באלייכטן הכי גדול: /* איבערשרייבן דברי חסידות */

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערשרייבן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערשרייבן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די מעדיקאלישע שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי רייצ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-04-28T02:49:39Z

באלייכטן הכי גדול: /* אין די צווייטע וועלט'ס-קירג צייט */

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערזעצן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערזעצן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קריג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די מעדיקאלישע שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי רייצ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-04-28T02:49:26Z

באלייכטן הכי גדול: /* אין די צווייטע וועלט'ס-קירג צייט */

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערזעצן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערזעצן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קירג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די מעדיקאלישע שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי רייצ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-04-28T02:49:03Z

באלייכטן הכי גדול: /* אין די צווייטע וועלט'ס-קירג צייט */

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערזעצן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערזעצן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קירג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די מעדיקאלישע שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי רייצ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-04-28T02:48:25Z

באלייכטן הכי גדול:

{{דמות לעריכות באידיש
|נאמען=רבי מנחם מענדל שניאורסאהן
|כינוי=דער ליובאוויטשער רבי
|תמונה=לערך הרבי שליט"א.png
|תואר=דער זיבעטער[[אדמו"ר]] אין די דינאסטיע פון [[אדמו"רי חב"ד]]
|געבורט'ס טאג=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|געבורט'ס ארט=[[ניקולייב|ניקאלָאיאוו]], [[רוסיה|צאַרישן רוסלאנד]]
|טעטיקייט'ס ארט=[[ארצות הברית]]
|נאך תפקידים=
|זיינע רבנים=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסאהן]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|זיינע תלמידים=[[חסידי חב"ד]] ארום דער גאנצער וועלט
|זיינע חיבורים=זע לקמן ביים פסקא - [[אדמו"ר שליט"א#תורתו ומשנתו|תורתו ומשנתו]]
|זיין ווייב=הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסאהן]]
|פאטער=הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]
|מוטער=הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]]
|שייך צו=
}}
רבי '''מנחם מענדל שניאורסאהן''' (ווערט אנגערופן אויך '''דער ליובאוויטשער רבי''' און ביי חסידי חב"ד '''דער רבי'''), געבוירן געווארן אין יאר [[תרס"ב]], איז א גייסטיקער וועלטישער מנהיג, און זיין השפעה ארום דער גאנצער וועלט, און בפרט ביים אידישן פאלק. דער זיבעטער [[נשיא]] פון [[חסידות חב"ד]], און ווערט אויסגערעכנט אלץ [[מלך המשיח]] וואס וועט גואל זיין דעם עם אין די [[גאולה האמיתית והשלימה]]. צווישן זיינע באוואוסטע פעולות, איז די תנועה פון [[שליחות]], און אויך די [[עשרת המבצעים]] וואס ער האט געגרינדעט, מיט א כוונה זיך בריינגען די יידישקייט צו יעדער אידן, בכל קצווי תבל. אין זיינע פעולות, רייד און השפעה שטרעכט זיך אונטער די דערווארטונג אויף [[משיח]] און די פעולות צו גיכן די [[גאולה]].

אין [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]], האט דער רבי פארשווינדן געווארן מעיני בשר ודם, אבער די חסידים זיינען נאך מאמינים אין די נצחיות פון זיין טעטיקייט אין דעם עוה"ז הגשמי, ואדרבה ביתר שאת ויתר עז. צווישן [[חסידי חב"ד]] זיינען דא פארשידענע דעות וועגן דעם ענין, אבער דאך רובם ככולם גלויבן אז דאס א טייל פון חבלי משיח און ווארטן אויף די התגלות פון משיח צדקנו בב"א.

==לעבנ'ס געשיכטע==
===געבורט און יוגנד===
דער רבי איז געבוירן געווארן פרייטיג, [[י"א ניסן]] [[תרס"ב]] (אפריל 18, 1902 [[למניינם]]), אין די רוסישע-אוקראיינישע [[עיירה|שטעטל]] [[ניקולייב|ניקאלאיאוו]], צו זיינע עלטערן הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] און הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה שניאורסאהן]], א טאכטער פון הרב [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה יאנאווסקי]], דער רב פון ניקאלאיאוו.

אין [[י"ח ניסן]], חול המועד פסח, איז געווען די [[ברית מילה]] פון דעם [[רבי]]'ן. די סעודת מצווה איז געווען אין ביי דעם רבינ'ס זיידנ'ס ([[מאיר שלמה ינובסקי|הרב יאנאווסקי]]) הויז, און סאך [[יהודים|אידן]] פון די גאנצע שטאט האבן גענומען טייל אין די חגיגה. בשעת די סעודה האבן דעם רבינ'ס זיידעס און טאטע געדרשנ'ט, און דער לעצטער מקשר געווען ע"פ [[קבלה]] צווישן די ברית און זיין געבורט'ס טאג וואס איז אויסגעקומען יענעם טאג. גער רבי איז אנגערופן מיט'ן נאמען "מנחם מענדל", נאכן דעם זיידנ'ס זייע, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אזוי ווי אין יאר [[תרס"ט]] איז דעם רבינ'ס טאטע'ן געווארן דער הויפט רב פון [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראבסק]] (געוועזן [[יקטרינוסלב|יעקאטרינאסלאוו]]), איז די פאמיליע דארטן אריבערגעפארן.

שוין אויף יוגנסט איז דער רבי שוין באוואוסט מיט זיין מופלא'דיקע זכרון און שקידה. ער האט משקיע געווען זיין צייט אין א טיפן לערנען פון גאנץ חלקי התורה; [[נגלה]] און [[נסתר]], בשעת דער גרויסער טייל פון די הדרכה אין דעם האט ער באקומען בעיקר פון זיין הייליגן פאטער. דער רבי האט מתאר געווען זיינע קינדער יארן אלץ א צייט וואס דאן האט ער באקומען זיין וועלט-מייינונג, וואס איר האט ער דורכגעפירט ביי לעצטיגע יאהרן, און בעיקר זייענדיק א [[רבי]]. אין א זעלטן בריוו צו מר [[יצחק בן צבי]], דער רבי שרייבט וועגן זיין שטימונג אלץ א קינד:

{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=א בריוו פון יאר [[תשט"ז]] צו מר [[יצחק בן צבי]]
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

אין יאר [[תר"פ]], זייענדיק נאר 18 יאר אלט, האט ער אויפגענומען אלץ א רב אין איינער פון די שולן אין די שטאט{{הערה|1=
[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131. אבער דאך איז ניטא קיין אנדערע ראיות אויף דעם, אדער ידיעות וואס טאקע האט דער רבי גענומען די פארשלאג.}}.

אין יאר [[תרפ"ג]], האט דער רבי [[המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)|געטראפן]] ערשטנ'ס מיט זיין צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], בשעת שפעטער איז ער אריין זיך פארנומען מיט אים אין זיין טעטיקייט אין עסקנות ציבורית, ממלא געווען פארשידענע וויכטיגע תפקידים אין אלערליי תחומים, און געשטאנען צו זיין רעכטן האנט אין זייןן באוואוסטע קריג אויף קדשי מצוות און דת ישראל אין [[רוסיה הקומוניסטית|קאמאניסטישן רוסלאנד]]. אין זעלבן תקופה האט דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]] אים אנגערופן אלץ זיין "השכלה מיניסטער"{{הערה|זע [[שלשלת היחס]] מהדורת [[תשנ"ג]]}}. בשעת [[אדמו"ר הריי"צ]] איז ארעסטירט, דער רבי איז געווען פון די הויפט פירער פון זיין הצלה. נאכן מ'האט עם באפרייט, [[אדמו"ר הריי"צ]] איז אוועק געפארן אין [[מלחובקה|מאלאכאווקע]], און נאר יחידי סגולה פון די [[חסידים]] האבן געהאט רשות צו זיין דארטן. צווישן זיי, איז געווען אויך דער רבי, וועלכער ס'איז איינגעלאדענער'ט צום דער [[אדמו"ר הריי"צ|רבי ריי"צ]], און א גאנצע טעג נאכאנאנד האבן זיי געשמועסט יעדן טאג פאר לאנגע שעות.

אין [[חודש תשרי]] [[תרפ"ח]], איז דער רבי געווען ביי זיינע עלטערנ'ס הויז און האט זי באזוכט, און נאכן [[חג הסוכות]] האט זיין מוטער געפארן מיט אים ביז [[לנינגרד|לענינגראד]]. פון דארט'ן, איז דער רבי [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|ארויסגעפארן]] פון [[רוסיה|רוסלאנד]], צוזאמען מיט דער צונויפטיקער שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], און מיט אלע זיינע בני בית. נאר די חתונה איז פארהאלטן מצד מאנגל פון מיטל, און דעריבער האט מען באשלאסן זאל דער רבי אוועק פארן צו א אנדערע שטאט, און אין [[חודש טבת]] יענעם יאר איז דער רבי אוועק געפארןן קיין [[ברלין|בערלין]], [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===זיין חתונה===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
אין [[ו' כסלו]] [[תרפ"ט]], איז דער רבי אריינגעקומען אין שידוך מיט מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסאהן]], די טאטכטער פון [[אדמו"ר הריי"צ]]. די חגיגה פון קישורי התנאים איז פארגעקומען אין [[ריגא]]{{הערה|מ'פארציילט, אז פאר די חופה, האט ר' [[בערל משה שמוטקין]] געפרעגט דער [[הרבי הריי"צ|רבי ריי"צ]] וואס פאר א מעלות האט דער חתן. האט ער אים געענטפערט: "את בתי נתתי לאיש. ער איז בקי אין [[בבלי]] און [[ירושלמי]], ווייסט ראשונים און אחרונים און נאך; פיר א זייגער אינדערפיר שלאפט ער קיינמאל ניט - אדער ער איז נאך נישט געגאנגען שלאפן, אדער ער איז שוין אויפגעשטאנען"{{מקור}}.}}. אין [[שבת]] [[פרשת ויצא]], [[י"א כסלו]], איז געווען דער '[[שבת חתן|אויפרופעניש]]' ביים [אדמו"ר הריי"צ]]'ס מנין.

צוויי וואכן נאכ'ן שידוך, אין [[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], איז פארגעקומען דעם רבינ'ס חתונה אין הויף פון ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים ליובאוויטש אין ווארשא]]. אין די חגיגה האבן גענומען א טייל א סאך אדמו"רים און רבנים פון גאנץ [[פולין|פוילן]].

די סובייטישע מלוכה האט ניט געלאזט דעם רבינ'ס עלטערן ארויס פון [[רוסיה|רוסלאנד]] אויפן חתונה, און זיי האבן געמאכט אין זעלבן צייט א גרויסע חגיגה אין [[דנייפרופטרובסק|דניפראפעטראווסק]]. אין די צערעמוניע האבן גענומען א טייל זייער א סאך ידידים און די שמחה איז געווען גרויס, כאטש די חתן וכלה זיינען דארט ניט געווען.

ועגן זיין חתונה'ס טאג האט דער רבי געזאגט:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=די רייד וואס דער רבי האט געזאגט אינעם 25 יובילעייאום'ס חגיגה פון זיין חתונה, [[י"ד כסלו]] [[תשי"ד]] {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}
|תוכן=דאס איז דער טאג וואס מ'האט מיר פארבונדן מיט אייך, און אייך מיט מיר, און צוזאמען וועלן מיר אויסמאטערן די [[גאולה]] האמיתית ושלימה}}

נאכן זיין חתונה, איז דער רבי געוואוינט אויף א קורצע וויילע אין [[ריגא]]. זיין נייעם שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], האט אויף אים געווארפן זיך פארבריינגען מיט די [[חסידים]] אין [[שבת מברכים|שבתות מברכים]] און אין יומי דפגרא. אויכעט, האט [[אדמו"ר הריי"צ]] אנגעהויבן אפשיקן צו עם שאלות אין [[הלכה]], [[קבלה]] און [[חסידות]], און האט געווארפן אויף אים פארשידענע תפקידים אין עניני הנהגת החסידים און בכלל.

===בערלין===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בברלין]]}}
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין פאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:תשב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי, נאכן אנקומען קיין [[ארה"ב]], מיט [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
אין [[י' שבט]] [[תרפ"ט]], דער רבי האט אפגעלאזט [[ריגא]] און אוועק געפארן קיין [[ברלין|בערלין]], הויפט שטאט פון [[גרמניה|דייטשלאנד]], דארטן האט ער קובע געווען זיין וואוין-ארט צוזאמען מיט הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]]. נאך די הוראה פון זיין שווער, האט דער רבי אנגעהויבן לערנען אקאדעשמישע שטודירן אין בערלינ'ס אוניווערסיטעט.

בשעת זיין זייענדיק אין בערלין, דער רבי איז געפארן אפאר מאל באזוכן זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]] אין [[ריגא]]. אויכעט, אין [[חודש תשרי]] [[תר"צ]], ווען [[אדמו"ר הריי"צ]] איז געפארן וועגן זיין ערשטן באזוך אין [[ארה"ב]], דער רבי איז געפארן אין זיין שווער'ס הויף אין ריגא, בשליחות פון [[אדמו"ר הריי"צ]], און אנגעפירט די סדרים אין די ליובאוויטשע הויף, כולל אויכעט (זעלבסטפארשטענדליך) די פארבריינגענ'ס מיט די חסידים.
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דער רבי אין צייט פון שטודירן אין די אוניבערסיטעט]]
אין [[ניסן]] [[תרצ"ג]], נאכן דער שווערער מצב אין [[גרמניה|דייטשלאנד]] און די אנטיסעמיטיזם וואס ס'איז אנטפלעקט דארטן, דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט בערלין און אוועק געפארן אין [[פריז|פאריז]]. עס איז פארגעקומען נאך אפאר חדשים נאך ווי היטלער ימ"ש איז אנגעהויבן הערשן אויף [[גרמניה|דייטשלאנד]].

===פאריז===
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז]]}}
אין פאריז, דער רבי האט געזעסן און געלערנט [[לימוד התורה|תורה]] בשעת קיינער קענט ער ניט, אויסער אפאר חסידי חב"ד, הנהגה וואס דער האט מקפיד אויף דערויף פון דער בערלין-צייט. אויסערגעמיינלי, דער רבי האט איבערגעגעבן א וואכנדיקער שיעור אין גמרא אין דער חב"דסקער שול "זיבעצן".

אין צוגאב, נאך א הוראה פון זיין שווער, [[אדמו"ר הריי"צ]], דער רבי האט שטודירן אין די סאָרבּאָן אוניווערסיטעט.

אויך, דער רבי האט מתעסק געווען מיט א גרויססע מסירות אין עניני הכלל, לויט'ן הוראות פון אדמו"ר הריי"צ וואס האט געזעסן יענעם צייט אין פוילן. זעלבן צייט, דער רבי האט אויסגעפירט דער אריבערפירן געלט און [[דמי מעמד]] וועלכער זיינען אפעשיקט פון [[ארצות הברית]] קיין זיין שווער'ס הויף אין פוילן.

====איבערזעצן דברי חסידות====
דער רבי האט פלעגט דאן איבערזעצן דברי חסידות לויטן הוראות פון [[אדמו"ר הריי"צ]]:
*חוברות '[[התמים]]'
*[[שיחות|רייד]] פון אדמו"ר הריי"צ.
*בריוולעך פון אדמו"ר הריי"צ.
*מפתחות צו [[ספר התניא]].
*מפתחות צו [[תורה אור]] און [[לקוטי תורה]].
*צמפתחות צו די מאמרים פון [[אדמו"ר הרש"ב]].
*אנדערע תורה'דיקע קובצים.

===אין די צווייטע וועלט'ס-קירג צייט===
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת הרבי והרבנית]]}}
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דער רבי שפילט [[שחמט|שאַח]] מט אדמו"ר הריי"צ אין די מעדיקאלישע שטעטל [[פרכטולדסדורף|פערכטאלסדארף]] אין יאהר [[תרצ"ז]]]]
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|די שיף 'סערפּאַ פינטאָ', וואס אויף איר האבן דער רבי און [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|די רבצין]] האבן אפגעפארן פון פאָרטוגאַל קיין [[ניו יורק]]]]
אין [[חודש כסלו]] [[ת"ש]], [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אגודת חסידי חב"ד אין ארה"ב]] האט אנגעהויבן, נאכן הוראה פון [[אדמו"ר הריי"צ]], זיך פועל'ן בא די הויכע פענסטער אין די רעגירונג צו באקומען וויזעס פאר זיינע צוויי יונגערע טעכטער ([[חיה מושקא שניארסון (אשת אדמו"ר שליט"א|הרבנית]] און מרת [[שיינא הורנשטיין|שיינא הארינשטיין]]), און זייערע מענער (דער רבי און [[מנחם מענדל הורנשטיין|הרמ"מ הכהן הארינשטיין]]). די בקשה איז אריינגעברענגט געווארן ביי דער אמעריקאנישער קאנסול אופיס אין פאריז. אינעם זעלבן צייט, האבן עסקנים משתדל געווען גיכן די וויזעס ווי מ'קען, אבער נאך דער מלחמה שטאט איז די קאמוניקאציע געווען זייער שלעכט, און מ'האט ניט געקענט ווויסן אין ניו יארק צי דער קאנסול אין פאריז האט באשטעטיגט די וויזעס צו רער רבי ריי"צ'ס קינדער. למעשה, יענעם צייט איז נאך ניט באשטעטיגט.

אין יאר [[ת"ש]], אפאר טעג פאר [[חג השבועות]], (נאכן ווי די דייטשן זיינען שוין אריין אין פראנקרייך און דער רבי האט נאך ניט באקומען די וויזע צו [[ארצות הברית]]), דער רבי און די רבצין האבן אפגעלאזט די שטאט און אנטלויפ אין סאות' פראנקרייך, א געגנט וואס די דייטשן האבן נאך ניט געווינען, און פארנאכט שבועות זיינען זיי געקומען אין ווישי. אין ענדע פון זומער ת"ש, האבן זיי דורכגעגאנגען פון וויש קיין די שטאט ניס (ניצאַ), דארטן האבן זיי געוואוינט אכט-ניין מאנאטן, ביז אנפאנג זומער [[תש"א]]. אין זעלבן מאמענט, די השתדלות צו באקומען די וויזעס פאר דער רבי רייצ'ס קינדער זיינען ממשיך געווען דורכפירן, סיי אין ניס און סיי אין ארצות הברית. אין [[כ' ניסן]] [[תש"א]], דער רבי און די רבצין האבן באקומען די וויזעס אין מארסיי, און פון דאן איז דער רבי געוואוינט אין יענע שטאט.

נאכן באקומען די וויזעס, דער רבי און די רבצין זיינען אפגעפארן קיין ליסאבון, פארטוגאל. אין [[י"ז סיוון]] [[תש"א]] דער רבי און די רבצין זיינען ארויף אויף די שיף "סערפא פינטא" וועלכע איז ארויס פון פורטוגאל, און אין [[כ"ח סיוון]] זיינען זיי אנגעקומען קיין די שטאט [[ניו יורק|ניו יארק]] אין ארצות הברית. אין דעם פּאָרט, האבן געווארט א משלחת פון פון [[חסידים]] וואס [[אדמו"ר הריי"צ]] האט געשיקט ספעציעל פאר זיי.

==הערות שוליים==

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-04-28T01:35:45Z

באלייכטן הכי גדול: /* זיין חתונה */

משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד

2024-04-28T01:35:09Z

באלייכטן הכי גדול: /* בערלין */

שושלת צ'רקס

2024-04-28T01:33:33Z

באלייכטן הכי גדול: /* הורנסטייפל */

'''שושלת צ'רקס''' הייתה שושלתו של רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]]. מלבד רבי יעקב ישראל עצמו, כל אדמו"רי השושלת, היו צאצאי [[פורטל:בית רבי|בית רבי]].

==רקע==
הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] נשא את מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], על פי הסיכום שהיה בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[מנחם נחום מטשערנאביל]].

במשך תקופה ארוכה, התגורר רבי יעקב ישראל בעיירה הורנסטייפל, שם נערכה חתונת בתו [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם בן דודה [[הריי"צ מאוורוטש]], בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תרכ"א עזב ר' יעקב ישראל את העיירה ועבר לטשערקאס.

קשרי השידוכים בין הרב מטשערקאס לבין אדמו"רי חב"ד המשיכו, גם רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]] נשא בזיווג שלישי את אחייניתו [[שרה פריידא (נכדת אדמו"ר האמצעי)|שרה פרידא]] בת הרב מטשערקאס.

יש גם המחשיבים{{הערה|השידוך המופלא בעריסה}} את השידוך בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל.

חתנו של הרב מטשערקאס הריי"צ מאורווטש, נכדו האדמו"ר מטומושפול ונכדו האדמו"ר מהורנוסטייפל הנהיגו את חצרותיהם בדרך חסידות טשרנוביל.

==אוורוטש==
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו עוד בחיי אביו [[יוסף_יצחק_שניאורסון_(בן_אדמו"ר_הצמח_צדק)#הנהגתו באדמו"רות|חצר]] בעיירה אוורוטש.

היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מחסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}.

ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], בעת [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|הפיצול בין בניו]] היו מחסידי הצמח צדק שבאו לאוורוטש והצטרפו לחצר.

את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות טשרנוביל]].

==טומושפול==
רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טברסקי]], בנו של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], שימש באדמו"רות בעיר טומושפול, שם הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל.

את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], שעבר לאחר השואה ל[[קראון הייטס]], בתור חתנו של האדמו"ר מקוידינוב, הצטרפו לחצרו גם חסידי קוידינוב.

בהלוויתו השתתף הרבי, שאף ניחם את האבלים. רבי משה חיים יהושע נקבר מאחורי [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

שולשלת טומושפול הייתה החסידות היחידה שאדמו"ריה התייחסו בן אחר בן לאדמו"ר הזקן.

==הורנסטייפל==
כאמור, בהורנסטייפל השאיר רבי יעקב ישראל על כסאו את נכדו, רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]], שהיה בנו של רבי משולם זוסיא אורבך מטלומאץ', נינו של ר' [[זושא מאניפולי]]. רבי מרדכי דב התייתם מאביו בגיל שש או תשע, וגדל אצל סבו, לכן גם שינה את שם משפחתו לטברסקי.

אל רבי מרדכי דב נהרו חסידים רבים, לאחר פטירת סבו בשנת [[תרל"ו]], נהרו אליו רבים מחסידי סבו.

רבי מרדכי דב נפטר בשנת [[תרס"ג]].

במקומו מונה אחד מבניו הצעירים, רבי יהודה לייב בן ציון, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה. למלא את מקומו. בשנת תרע"ד עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר עליית הקומוניסטים ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א.

בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות. התיישב בעיר מילווקי שבויסקונסין, והנהיג את החצר עד לפטירתו בשנת תשל"ג, בנו ר' [[אברהם טברסקי]] הלחין את ה[[ניגון הושיעה את עמך]].

רבי יעקב ישראל, היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]], כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מר חשוון תש"ה, בהם [[אדמו"ר הריי"צ]] מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוה"ר יעקב ישראל שליט"א".

בתוך המכתב כותב לו הרבי הריי"צ:

:::''"שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת."

[[אדמו"ר הריי"צ]] ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו:

:::''מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ב[[יראת שמים]] וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=fbbf5d49-d3d7-40b9-9adb-c87c64e793c1&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות אדמו"ר הריי"צ]}}

את מקומו מילא בנו הבכור רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא. עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. את מקומו ממלא חתנו רבי [[שלום שכנא פרידמן]]. שמנהיג כיום את החסידות בארץ ישראל.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}

[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|*]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]

שושלת צ'רקס

2024-04-28T01:32:36Z

באלייכטן הכי גדול: /* הורנסטייפל */

'''שושלת צ'רקס''' הייתה שושלתו של רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]]. מלבד רבי יעקב ישראל עצמו, כל אדמו"רי השושלת, היו צאצאי [[פורטל:בית רבי|בית רבי]].

==רקע==
הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] נשא את מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], על פי הסיכום שהיה בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[מנחם נחום מטשערנאביל]].

במשך תקופה ארוכה, התגורר רבי יעקב ישראל בעיירה הורנסטייפל, שם נערכה חתונת בתו [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם בן דודה [[הריי"צ מאוורוטש]], בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תרכ"א עזב ר' יעקב ישראל את העיירה ועבר לטשערקאס.

קשרי השידוכים בין הרב מטשערקאס לבין אדמו"רי חב"ד המשיכו, גם רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]] נשא בזיווג שלישי את אחייניתו [[שרה פריידא (נכדת אדמו"ר האמצעי)|שרה פרידא]] בת הרב מטשערקאס.

יש גם המחשיבים{{הערה|השידוך המופלא בעריסה}} את השידוך בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל.

חתנו של הרב מטשערקאס הריי"צ מאורווטש, נכדו האדמו"ר מטומושפול ונכדו האדמו"ר מהורנוסטייפל הנהיגו את חצרותיהם בדרך חסידות טשרנוביל.

==אוורוטש==
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו עוד בחיי אביו [[יוסף_יצחק_שניאורסון_(בן_אדמו"ר_הצמח_צדק)#הנהגתו באדמו"רות|חצר]] בעיירה אוורוטש.

היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מחסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}.

ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], בעת [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|הפיצול בין בניו]] היו מחסידי הצמח צדק שבאו לאוורוטש והצטרפו לחצר.

את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות טשרנוביל]].

==טומושפול==
רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טברסקי]], בנו של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], שימש באדמו"רות בעיר טומושפול, שם הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל.

את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], שעבר לאחר השואה ל[[קראון הייטס]], בתור חתנו של האדמו"ר מקוידינוב, הצטרפו לחצרו גם חסידי קוידינוב.

בהלוויתו השתתף הרבי, שאף ניחם את האבלים. רבי משה חיים יהושע נקבר מאחורי [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

שולשלת טומושפול הייתה החסידות היחידה שאדמו"ריה התייחסו בן אחר בן לאדמו"ר הזקן.

==הורנסטייפל==
כאמור, בהורנסטייפל השאיר רבי יעקב ישראל על כסאו את נכדו, רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]], שהיה בנו של רבי משולם זוסיא אורבך מטלומאץ', נינו של ר' [[זושא מאניפולי]]. רבי מרדכי דב התייתם מאביו בגיל שש או תשע, וגדל אצל סבו, לכן גם שינה את שם משפחתו לטברסקי.

אל רבי מרדכי דב נהרו חסידים רבים, לאחר פטירת סבו בשנת [[תרל"ו]], נהרו אליו רבים מחסידי סבו.

רבי מרדכי דב נפטר בשנת [[תרס"ג]].

במקומו מונה אחד מבניו הצעירים, רבי יהודה לייב בן ציון, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה. למלא את מקומו. בשנת תרע"ד עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר עליית הקומוניסטים ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א.

בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות. התיישב בעיר מילווקי שבויסקונסין, והנהיג את החצר עד לפטירתו בשנת תשל"ג, בנו ר' [[אברהם טברסקי]] הלחין את ה[[ניגון הושיעה את עמך]].

רבי יעקב ישראל, היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]], כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מר חשוון תש"ה, בהם [[אדמו"ר הריי"צ]] מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוה"ר יעקב ישראל שליט"א".

בתוך המכתב כותב לו הריי"צ:

:::''"שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת."

[[אדמו"ר הריי"צ]] ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו:

:::''מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ב[[יראת שמים]] וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=fbbf5d49-d3d7-40b9-9adb-c87c64e793c1&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]}}

את מקומו מילא בנו הבכור רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא. עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. את מקומו ממלא חתנו רבי [[שלום שכנא פרידמן]]. שמנהיג כיום את החסידות בארץ ישראל.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}

[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|*]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חצרות חב"ד]]

משתמש:באלייכטן הכי גדול

2024-04-28T01:30:49Z

באלייכטן הכי גדול: /* תחומי התעניינות */

ב"ה.
[[קובץ:תשיא 2.jpg|ממוזער| הוא הנשיא והראש]]
{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - ביקר בבית חיינו}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - כפר חב"ד חדש}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - לודאי}}
}}
משתמש זה דוגל בהפצת משיח באופן המתקבל (וכבר אמר כ"ק אדמו"ר - בשמי ושלא בשמי).

== תחומי התעניינות ==
* דברי הימים בהתפלגויות חב"דיות למיניהן ([[חב"ד סטרשלה|חב"ד סטארשעליע]], [[קאפוסט]] וכו') וכדו' (כולל חסידויות פולניות יוצאות ליובאוויטש כגון [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]], [[שושלת צ'רקס|טשערקאס]] וכו').
* מלחמות ה' אשר נלחם [[כ"ק אדמו"ר]] "לחזק בדקה".
* בית הרב ותולדותיו.
* דמויות חב"דיות מפורסמות ושאינן.
* בכלל השקפותיו הק' של רבנו בענינים שונים.

==תחומי פעילות==
משתמש זה פועל בעיקר בהוספת פרטים וענינים בערכים שונים, עד כעת ביצע עריכות שונות ואף מחודשות בכלמעלה מ-50 ערכים, כ"י.

==ערכים חדשים שנערכים כעת על ידי==
כמובן שכל מי שיש לו מידע בנושאים אלו מוזמן להוסיף.
*[[משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד]]

משתמש:באלייכטן הכי גדול

2024-04-28T01:30:27Z

באלייכטן הכי גדול: /* תחומי התעניינות */

ב"ה.
[[קובץ:תשיא 2.jpg|ממוזער| הוא הנשיא והראש]]
{{תיבות משתמש|
{{משתמש - אוהב להתוועד}}
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - ביקר בבית חיינו}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - כפר חב"ד חדש}}
{{משתמש - תמים}}
{{משתמש - לודאי}}
}}
משתמש זה דוגל בהפצת משיח באופן המתקבל (וכבר אמר כ"ק אדמו"ר - בשמי ושלא בשמי).

== תחומי התעניינות ==
* דברי הימים בהתפלגויות חב"דיות למיניהן ([[חב"ד סטרשלה|חב"ד סטארשעליע]], [[קאפוסט]] וכו') וכדו' (כולל חסידויות פולניות יוצאות ליובאוויטש כגון [[חסידות אוורוטש|אוורוטש]], [[חסידות צ'רקס|טשערקאס]] וכו').
* מלחמות ה' אשר נלחם [[כ"ק אדמו"ר]] "לחזק בדקה".
* בית הרב ותולדותיו.
* דמויות חב"דיות מפורסמות ושאינן.
* בכלל השקפותיו הק' של רבנו בענינים שונים.

==תחומי פעילות==
משתמש זה פועל בעיקר בהוספת פרטים וענינים בערכים שונים, עד כעת ביצע עריכות שונות ואף מחודשות בכלמעלה מ-50 ערכים, כ"י.

==ערכים חדשים שנערכים כעת על ידי==
כמובן שכל מי שיש לו מידע בנושאים אלו מוזמן להוסיף.
*[[משתמש:באלייכטן הכי גדול/חב"דפדיע: כ"ק אדמו"ר נשי"ד]]