https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90+%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A2%D7%A8+%D7%90%D7%99%D7%93חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-14T22:36:50Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=522930יעקב גולדשמיד2022-02-20T00:25:47Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב ויצחק גולשמיד.jpg|ממוזער|הרב יעקב גולשמיד רוקד עם אחיו הר' יצחק גולשמיד שליח הרבי בלונג איילנד נ.י. בחתונת בת הר' עקיבא אחיהם]]<br />
הרב '''יעקב ("יענקל'ה") גולדשמיד''', (יליד שנת [[תשכ"ט]] 1969) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ומשפיע בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כרב קהילת חב"ד ב'[[הר נוף]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' כסלו]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], בנו של המשפיע הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ובשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו"נ]] לבחורי הקבוצה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, עד שבשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה כשאת מקומו מחליף הרב אפרים דמיחובסקי, שעד אז שימש כמשגיח [[דא"ח]] בישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/65955 הרב יעקב גולדשמיד יעזוב את תפקידו, יחליף: הרב דמיחובסקי]}}. <br />
בשנת [[תשע"ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי והיה כאחד מראשי הישיבה לצידו של הרב [[אליהו לנדא]].<br />
<br />
בשנת תשע"ט, בעקבות שינויים בצוות ההשגחה של הישיבה, עזב את תפקידו כראש ישיבה ובמקומו נתמנה הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד ב[[הר נוף]], תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב"ד, שבשכונת [[רמת שלמה]].<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=754 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=522929יוסף יצחק בלינוב2022-02-20T00:25:02Z<p>א קלארער איד: /* תולדתו חייו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
| שם =הרב יוסף יצחק בלינוב<br />
| תמונה =[[קובץ:הרב י''יצ בלינוב.jpg|שמאל|250px|הרב יוסף יצחק בלינוב]]<br />
| תיאור =<br />
| כינוי =<br />
| תאריך לידה =י"א אלול תשכ"א<br />
| מקום לידה =פריז, צרפת<br />
| תאריך פטירה =<br />
| מקום פטירה =<br />
| מקום קבורה =<br />
| מדינה =<br />
| השכלה =תומכי תמימים ברינואה,770<br />
| מקום מגורים =בני ברק<br />
| שנות הפעילות =<br />
| התחלת הפעילות =<br />
| סיום הפעילות =<br />
| השתייכות =חב"ד<br />
| תחומי עיסוק =רב מרכז העיר בני ברק<br />
| תפקידים נוספים =ראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, רב קהילת חב"ד בני ברק, ראש כולל ובית הוראה<br />
| רבותיו =<br />
| תלמידיו =<br />
| בני דורו =<br />
| חיבוריו =כינוס תורה הגדול''' , '''מכירת חמץ בערב קבלן''', '''ערב פסח שחל בשבת''' , '''שערי מישור''' , '''נוסח התנאים''' , '''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השלחן]]''' , '''שולחן מרדכי''', '''אגרת מרדכי'''<br />
| בת זוג =<br />
| אב =<br />
| אם =<br />
| צאצאים =<br />
| מספר צאצאים =<br />
| אתר אינטרנט =<br />
| פרסים והוקרה =<br />
| חתימה =<br />
}}<br />
<br />
הרב '''יוסף יצחק בלינוב''' (בכתיב [[אידיש|אידי]] בעלינאוו) הוא רב מרכז העיר [[בני ברק]], עומד בראש בית הדין ובית הוראה המרכזי 'מורשת משה'{{הערה|שנוסד על ידי חמיו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].}} ב[[בני ברק]], וראש כולל להוראה [[כולל אברכים|כולל]] ומכון הוצאה לאור "פעמי יעקב". החל משנת הלימודים [[תש"פ]] מונה לשמש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדתו חייו==<br />
נולד ב[[פריז]] שב[[צרפת]] לשיינא רבקה וה[[רב]] [[מרדכי בלינוב]] [[אב בית דין|אב"ד]], בי"א אלול שנת תשכ"א{{הערה|1=[http://bhol.co.il/article.aspx?id=113766 מראשוני שלוחי הרבי במרוקו: הרב בלינוב זצ"ל] באתר בחדרי חרדים}}.<br />
<br />
למד בישיבת [[תומכי תמימים]] בברינוא (בה היה מ[[משפיע|מושפעי]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]]), ובישיבת [[מרכז חב"ד העולמי - 770|תומכי תמימים המרכזית 770]], ב[[תשמ"ג]] נסע לשמש כ[[ר"מ]] ראשי בישיבה גדולה של [[חסידות חב"ד|חב"ד]] ב[[קזבלנקה]], [[מרוקו]].<br />
<br />
ב[[תשמ"ה]] התחתן עם נחמה דינה בת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. למד ב[[כולל אברכים|כולל]] [[בית הכנסת צמח צדק|צמח צדק]] ב[[ירושלים]], במסגרת הכולל, היה מעורכי [[כתב עת תורני|קובץ]] "[[יגדיל תורה (חב"ד - ירושלים)|יגדיל תורה]]" וקובצי "הערות וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]".<br />
<br />
בקיץ [[תשמ"ו]] התחיל לשמש ראש [[כולל אברכים|כולל]] להוראה פעמי יעקב שנפתח לזכרו של הרב [[יעקב לנדא]].<br />
<br />
הרב בלינוב משמש כ[[אב בית דין|אב"ד]] ומפקח רבני ב"לשכת הלכה למעשה" בבית ההוראה של הרב [[משה יהודה לייב לנדא|לנדא]], עד קיץ [[תשע"ג]] הוא ניהל גם את מערכת הכשרות של הרב לנדא.<br />
<br />
הרב בלינוב משמש כרב קהילת חב"ד בבני ברק המונה מאות משפחות, תלמוד תורה, ישיבות, מוסדות צדקה וחסד, גני חינוך מיוחד, רווחה, בנוסף מכהן כרב בבית כנסת המרכזי של חב"ד ברחוב רש"י ב[[בני ברק]]. הרב ידוע בהתמסרותו הרבה לבני הקהילה.<br />
<br />
ביום שני כ"ו תמוז תשע"ט, הוחלט למנותו לכהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] לקראת שנת הלימודים ה'תשע"ט.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''כינוס תורה הגדול''' - דברים שנאמרו בכינוס תורה בהשתתפות גדולי רבני [[מרוקו]] לכבודו של הרבי, תשמ"ג.<br />
*'''מכירת חמץ בערב קבלן''' - ביאור שיטת [[אדמו"ר הזקן]] על אופן מכירת ה[[חמץ]] ותשובות לטענות על שיטה זו, תשמ"ה.<br />
*'''ערב פסח שחל בשבת''' - כל הדינים הקשורים לקביעות מיוחדת זו, תשס"א.<br />
*'''שערי מישור''' - שאלות ותשובות ובירורי הלכה למעשה, ארבע חלקים, תשס"ז.<br />
*'''נוסח התנאים''' - ביאור מדוייק לנוסח התנאים המקובל אצל חסידי חב"ד שנכתב על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], תש"ע.<br />
*'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השלחן]]''' - ביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שנכתבו על ידי אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תש"ע]].<br />
*'''שולחן מרדכי''' - ביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שנכתבו על ידי אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תשע"ב]].<br />
*'''אגרת מרדכי''' - עריכת שו"ת של אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תשע"ו]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב דובער בלינוב - [[נו"נ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
*בנו, הרב [[יעקב בלינוב]], [[ר"מ]] [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב, שליח הרבי בעיר חולון.<br />
*בנו, ר' חנן (חוני) בלינוב.<br />
*חתנו, הרב חיים יוסף שלמה קעניג (שלויימה), [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
*חתנו, הרב [[נטע זאב גרליצקי]], [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]], [[משפיע]] בשיעור א' בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37146 ליל פסח שחל במוצאי שבת - שיעור לשמיעה מהרב בלינוב]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלינוב, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93_(%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94)&diff=522928נחום גולדשמיד (נתניה)2022-02-20T00:23:47Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נחום גולדשמיד נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדשמיד (מימין) עם משלחת רבני חב"ד מזמין את [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]] למעמד [[סיום הרמב"ם]] (תשע"ב)]]<br />
הרב '''נחום גולדשמיד''' ([[כ"ח מנחם אב]] [[תשל"ח]], 1978) הוא מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ב[[נתניה]], חבר [[מטה הרמב"ם היומי]] ומעסקני [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. נמנה על מייסדי [[ועד תלמידי התמימים העולמי]].<br />
<br />
==תולדות חיים== <br />
נולד בכ"ח מנחם אב [[תשל"ח]] ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], ונקרא על שם סבו המשפיע הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
<br />
למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ו[[תומכי תמימים המרכזית - 770]].<br />
<br />
נודע בחיותו המיוחדת למבצע [[הקהל]]. מכיון שכאשר היה בכ"ו תשרי תשמ"ח ב[[יחידות]] כללית אצל הרבי, לאחר שהרבי קיבל הפ"נ ונתן דולר שליחות מצוה לצדקה קיבל הוראה "טאן אין הקהל" (הוראה כעין זו קיבלו כמה מהנוכחים ביחידות זאת כהמשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] ועוד).<br />
<br />
החל לפעול בעסקנות הכלל כבר בצעירותו, ונמנה על מייסדי [[ועד תלמידי התמימים]].<br />
<br />
לאחר חתונתו עם בתו של חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ר' [[רפאל נחום כהן]] מנחלת הר חב"ד יצא לשליחות בנתניה תחת הפעילות העניפה של הרב [[צבי וילהלם]].<br />
<br />
הרב גולדשמיד חבר ב[[מטה הרמב"ם היומי]] שתחת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]].<br />
<br />
הרב גולדשמיד נודע בקשריו הענפים בחצרות החסידיות השונות וכן בעולם הליטאי, ומנצל את קשריו להפיץ את דברי [[הרבי]] בכל החוגים. וכן מנצל את קשריו להביא [[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמו"רים]] לאירועים חב"דיים.<br />
<br />
הרב גולדשמיד הינו בין המארגנים הראשיים של הכנסים הגדולים של [[צא"ח]] בארץ הקודש.<br />
<br />
בשנת תשפ"ב פרסם מכתב בו קורא הוא להוקיע את הארגון [[מכון הלכה חב"ד]]{{מקור}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/132121 הניסוי והתהייה של השליח בצפון נתניה; והעצה למי שבמצב דומה]''', נאומו בסיום הרמב"ם תשפ"א {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, נחום}}<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=522927יעקב גולדשמיד2022-02-20T00:21:56Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב ויצחק גולשמיד.jpg|ממוזער|הרב יעקב גולשמיד רוקד עם אחיו הר' יצחק גולשמיד שליח הרבי בלונג איילנד נ.י. בחתונת בת הר' עקיבא אחיהם]]<br />
הרב '''יעקב ("יענקל'ה") גולדשמיד''', (יליד שנת [[תשכ"ט]] 1969) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ומשפיע בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כרב קהילת חב"ד ב'[[הר נוף]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' כסלו]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], בנו של המשפיע הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ובשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו"נ]] לבחורי הקבוצה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, עד שבשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה כשאת מקומו מחליף הרב אפרים דמיחובסקי, שעד אז שימש כמשגיח [[דא"ח]] בישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/65955 הרב יעקב גולדשמיד יעזוב את תפקידו, יחליף: הרב דמיחובסקי]}}. <br />
בשנת [[תשע"ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי והיה כאחד מראשי הישיבה לצידו של הרב [[אליהו לנדא]].<br />
<br />
בשנת תש"פ, בעקבות שינויים בצוות ההשגחה של הישיבה, עזב את תפקידו כראש ישיבה ובמקומו נתמנה הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד ב[[הר נוף]], תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב"ד, שבשכונת [[רמת שלמה]].<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=754 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=522926יעקב גולדשמיד2022-02-20T00:21:37Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב ויצחק גולשמיד.jpg|ממוזער|הרב יעקב גולשמיד רוקד עם אחיו הר' יצחק גולשמיד שליח הרבי בלונג איילנד נ.י. בחתונת בת הר' עקיבא אחיהם]]<br />
הרב '''יעקב ("יענקל'ה") גולדשמיד''', (יליד שנת [[תשכ"ט]] 1969) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ומשפיע בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כרב קהילת חב"ד ב'[[הר נוף]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' כסלו]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], בנו של המשפיע הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ובשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו"נ]] לבחורי הקבוצה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, עד שבשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה כשאת מקומו מחליף הרב אפרים דמיחובסקי, שעד אז שימש כמשגיח [[דא"ח]] בישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/65955 הרב יעקב גולדשמיד יעזוב את תפקידו, יחליף: הרב דמיחובסקי]}}. <br />
בשנת [[תשע"ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי והיה כאחד מראשי הישיבה לצידו של הרב [[אליהו לנדא]].<br />
<br />
בשנת תש"פ, בעקבות שינויים בצוות ההשגחה של הישיבה עזב את תפקידו כראש ישיבה ובמקומו נתמנה הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד ב[[הר נוף]], תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב"ד, שבשכונת [[רמת שלמה]].<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=754 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=522925יעקב גולדשמיד2022-02-20T00:21:18Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב ויצחק גולשמיד.jpg|ממוזער|הרב יעקב גולשמיד רוקד עם אחיו הר' יצחק גולשמיד שליח הרבי בלונג איילנד נ.י. בחתונת בת הר' עקיבא אחיהם]]<br />
הרב '''יעקב ("יענקל'ה") גולדשמיד''', (יליד שנת [[תשכ"ט]] 1969) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ומשפיע בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כרב קהילת חב"ד ב'[[הר נוף]]'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' כסלו]] [[תשכ"ט]] לאביו הרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], בנו של המשפיע הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ובשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770 ושימש כ[[נו"נ]] לבחורי הקבוצה.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם ל[[משגיח]] ראשי, עד שבשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה כשאת מקומו מחליף הרב אפרים דמיחובסקי, שעד אז שימש כמשגיח [[דא"ח]] בישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/65955 הרב יעקב גולדשמיד יעזוב את תפקידו, יחליף: הרב דמיחובסקי]}}. <br />
בשנת [[תשע"ה]] הוא חזר לשמש כ[[משגיח]] כללי והיה כאחד מראשי הישיבה לצידו של הרב [[אליהו לנדא]].<br />
בשנת תש"פ, בעקבות שינויים בצוות ההשגחה של הישיבה עזב את תפקידו כראש ישיבה ובמקומו נתמנה הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד ב[[הר נוף]], תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה ל[[משפיע]] סמינר לבנות שושנת [[ירושלים]] חב"ד, שבשכונת [[רמת שלמה]].<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=754 ויעקב הלך לדרכו] {{שטורעם}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=522924תומכי תמימים כפר חב"ד2022-02-20T00:17:06Z<p>א קלארער איד: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=<br />
|תמונה=ישיבה כפר חב"ד.jpg<br />
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב 4, [[כפר חב"ד]]<br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם (כפר חב"ד)|חיים דוד וילהלם]]<br />
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.<br />
|מספר תלמידים=220<br />
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] הממוקמת [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ייסוד הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]<br />
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).<br />
<br />
== הישיבה כיום ==<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-220 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
==פעילות==<br />
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: ה[[ארגון הפנסאים|פנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].<br />
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".<br />
<br />
==הוצאות לאור==<br />
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.<br />
<br />
בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור בסדרה כ"ה כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]] והרב [[יעקב גולדשמיד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].<br />
*[[משגיח]] ראשי: הרב חיים דוד וילהלם.<br />
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].<br />
*[[משגיח]] שיעור א': הרב יגאל מנחם מענדל רוזנברג.<br />
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין, הרב שלמה קעניג, והרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב דוד בייטש והרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'.<br />
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב יעקב שוויכה, הרב [[חנא חיים פרידמן]] והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]], הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב חיים לייב זקס.<br />
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] והרב דובער בלינוב. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
*'''[[משיב]]ים''': בעיונא: הרב חוני בלינוב (שיעור ב'), הת' זעליג פלדמן (שיעור א'). בגירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, והרב חנא חיים פרידמן. בחסידות: הרב [[אליהו קוק]] (לשיעור א')<br />
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].<br />
*'''הנהלה גשמית''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב גרשון סודקביץ.<br />
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.<br />
<br />
===[[ר"מים]] בעבר===<br />
* הרב [[ישראל גרוסמן]].<br />
* הרב [[נחום טרבניק]].<br />
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]].<br />
* הרב אברהם יצחק לסקר.<br />
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].<br />
<br />
===משפיעים בעבר===<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br />
* הרב [[שלום דובער קסלמן]].<br />
* הרב אברהם גד וונקרט.<br />
* הרב יוסף ישראל גרוזמן.<br />
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]].<br />
* הרב [[משה נפרסטק]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]<br />
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%90_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=522923י"א בניסן2022-02-20T00:08:29Z<p>א קלארער איד: /* ציון היום */</p>
<hr />
<div>{{חודש ניסן}}'''י"א בניסן''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש ניסן]] ויום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תרס"ב]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].<br />
*ב'תפ"ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות.<br />
*ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב"ן, נפטר.<br />
*ש"צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל"ה, נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*'''[[תר"י]] – נערכה חתונתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]].'''<br />
*[[תש"א]] – יצא לאור הספר [[לוח היום יום]], הספר הראשון של הרבי בלשון הקודש.<br />
*[[תש"ז]] – הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים ב[[פריז]] בקשר עם יום הולדתו.<br />
*[[תשכ"ב]] – הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא.<br />
*תשכ"ב – הרבי ייסד את ה[[כולל אברכים]] הראשון של חסידי חב"ד בדור השביעי.<br />
*[[תשכ"ט]] – [[הרבי]] שלח שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] למתיישבי [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*[[תשל"ב]] – ב[[התוועדות]] לרגל יום הולדתו השבעים, הרבי מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].<br />
*[[תשמ"א]] – הרבי הכריז על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].<br />
*[[תשמ"ב]] – הרבי ערך [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקה מיוחדת של ספר התניא]] הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז.<br />
*[[תשמ"ו]] – [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]].<br />
*[[תש"נ]] – הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] לכל הנאספים את ה[[מאמר]] [[כי ישאלך בנך תשל"ח]].<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*'''[[תרס"ב]] – [[הרבי]] נולד לאביו [[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]] שבדרום [[אוקראינה]].'''<br />
*[[תרפ"ד]] – הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח]]ו האישי של הרבי בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
*[[תרפ"ט]] – הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]].<br />
*[[תש"ט]] – [[אברהם זיגמן]], מוזיקאי חסיד חב"ד, עורך ב"קול ישראל".<br />
*[[תשכ"ט]] – הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תש"ד]] – התמים [[מאיר תומארקין]], נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]].<br />
*[[תש"ע]] – הרב [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] מנהל [[מאפיית מצות כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ציון היום==<br />
בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר הייתה בשנת [[תש"ז]] - ב[[ביקור הרבי בפריז|בביקורו של הרבי בפריז]] להביא את אמו, [[הרבנית חנה]], ל[[ניו יורק]]: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] לרגל י"א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד.<br />
<br />
בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי"ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ"ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]].<br />
<br />
החל משנת [[תשל"א]], ועד שנת [[תשמ"ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעיתים היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים "[[ביום עשתי עשר]]" שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל"א, ו"{{קס|כי ישאלך בנך| תשל"ח}}" בשנת [[תשל"ח]]). החל משנת [[תשמ"ו]] לא התוועד הרבי ביום י"א בניסן עצמו, אלא ב[[שבת הגדול]] שחל בסמוך לו.<br />
<br />
ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
ברוב השנים נהג הרבי לכתוב "[[מכתב כללי]]" לבני ובנות [[ישראל]] הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]] וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל"ב]] ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם ב[[ראש חודש]] ניסן).<br />
<br />
החל משנת [[תשל"ב]] היו זקני [[חסידי חב"ד]] מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב ב[[ברכה]].<br />
<br />
לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה,<br />
[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י"א ב[[ניסן]] שנת [[תשל"ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש{{הערה|1=התוועדות פורים תשל"ב (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=560 שיחות קודש תשל"ב חלק א עמוד 539]).}}. באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].<br />
<br />
לרגל י"א ניסן תשל"ב - יום הולדתו השבעים של הרבי, י"ל ספר הברכות לשנת השבעים, הכולל מאות ברכות של רבנים ואישי ציבור מארץ הקודש לרבי.<br />
הברכות אורגנו על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הספר נשלח לרבי, וחלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] ו[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן החל משנת [[תש"ל]], החלו החסידים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון מיוחד]] על פסוקי [[פרק אישי|פרק התהלים האישי]] החדש של הרבי (בתחילה התאימו מנגינה קיימת של ניגון חב"די, והחל משנת [[תשמ"ב]] החלו להלחין ניגון חדש).<br />
<br />
כהכנה ליום זה מדפיסים קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה.<br />
<br />
לקראת י"א ניסן 120 שנה בשנת תשפ"ב נערך מבצע ענק ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] באה"ק שבו כל קהילות אנ"ש ובני משפחותיהם מתאחדים בלימוד ענייני גאולה ומשיח, מבצע זה הינו גם הכנה למעמד הגדול של י"א ניסן שיתקיים באצטדיון טדי בירושלים.<br />
<br />
==עניינו==<br />
'''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ"ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה:<br />
{{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}}<br />
<br />
בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם).<br />
<br />
האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי' ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית"{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}.<br />
<br />
ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו{{הערה|שם=כב שבט נב}}.<br />
ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}.<br />
<br />
ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא "אושר" ו"תענוג". דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: "והוא יתן מעדני מלך"{{הערה|שם=יא מז}}.<br />
עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}}. ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב"ה{{הערה|שיחת שבת הגדול תש"נ.}}.<br />
ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב"ה{{הערה|דברי חז"ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל{{הערה|שם=מט}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כך החלו החסידים לחגוג את י"א ניסן''', שבועון בית משיח גליון 1208 עמוד 26<br />
*'''תשואות חן על בואו לכאן לימים אלה''', במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 16<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י"א ניסן]''' {{PDF}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=981&lang=hebrew עטרת תפארת שיבה] - הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]]<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656392/ מתכננים לתת מתנה לרבי ליום הולדת? • צפו בוידיאו]''', רבי יומי {{וידפו}}<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/13X2NagGxG2G76ENbmRUl9bvDJrnu17ph/view?usp=drivesdk בשמן קדשי משחתיו]''' - קובץ אודות י"א ניסן<br />
* '''קובץ י"א ניסן: [https://chabad.info/wp-content/uploads/2015/03/Master-114_Master-114.pdf שנת הקי"ד] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2016-13-22-56-Master-115-8v-NEW.pdf שנת הקט"ו] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/04/03-04-2017-00-28-15-Master-116.pdf שנת הקט"ז] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/23-03-2018-18-13-48-קובץ-יא-ניסן-שנת-הקיז.pdf שנת הקי"ז] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/09-04-2019-12-58-04-Kovetz-11-Nisan-118.pdf שנת הקי"ח] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-17-22-15-Kovetz-119.pdf שנת הקי"ט] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-17-17-06-Kovetz-11-Nissan-120.pdf שנת הק"כ]''' {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{להיום יום|י"א|ניסן}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יא]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%90_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=522922י"א בניסן2022-02-20T00:07:05Z<p>א קלארער איד: /* ציון היום */</p>
<hr />
<div>{{חודש ניסן}}'''י"א בניסן''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש ניסן]] ויום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תרס"ב]].<br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תמ"ט - פגעיאל בן עכרן, [[נשיא]] [[שבט אשר]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]].<br />
*ב'תפ"ח - [[יהושע בן נון]] מל את [[בני ישראל]] בגבעת הערלות.<br />
*ל' - רבי [[משה בן נחמן]] - הרמב"ן, נפטר.<br />
*ש"צ - רבי [[ישעיה הלוי הורביץ]] - השל"ה, נפטר.<br />
<br />
==ימי חב"ד==<br />
===אירועים===<br />
*'''[[תר"י]] – נערכה חתונתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] עם רעייתו (בזיווג שני) הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]].'''<br />
*[[תש"א]] – יצא לאור הספר [[לוח היום יום]], הספר הראשון של הרבי בלשון הקודש.<br />
*[[תש"ז]] – הרבי ערך התוועדות עם קהל החסידים ב[[פריז]] בקשר עם יום הולדתו.<br />
*[[תשכ"ב]] – הרבי ציין לראשונה את יום הולדתו בפרהסיא.<br />
*תשכ"ב – הרבי ייסד את ה[[כולל אברכים]] הראשון של חסידי חב"ד בדור השביעי.<br />
*[[תשכ"ט]] – [[הרבי]] שלח שני [[ספר תורה|ספרי תורה]] למתיישבי [[נחלת הר חב"ד]].<br />
*[[תשל"ב]] – ב[[התוועדות]] לרגל יום הולדתו השבעים, הרבי מבקש להקים שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים עד יום ההולדת הבא. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].<br />
*[[תשמ"א]] – הרבי הכריז על מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].<br />
*[[תשמ"ב]] – הרבי ערך [[תניא#חלוקתו על ידי הרבי|חלוקה מיוחדת של ספר התניא]] הכוללת את צילומי השערים של המהדורות שנדפסו עד אז.<br />
*[[תשמ"ו]] – [[הרבי]] החל באופן קבוע את מעמד [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[יום ראשון|ימי ראשון]].<br />
*[[תש"נ]] – הרבי [[חלוקת קונטרסים|חילק]] לכל הנאספים את ה[[מאמר]] [[כי ישאלך בנך תשל"ח]].<br />
<br />
===[[יום הולדת|נולדו]]===<br />
*'''[[תרס"ב]] – [[הרבי]] נולד לאביו [[רבי לוי יצחק]] ואמו [[הרבנית חנה]], ב[[ניקולייב]] שבדרום [[אוקראינה]].'''<br />
*[[תרפ"ד]] – הרב [[שלמה מיידנצ'יק|שלמה (שלוימ'קה) מיידנצ'יק]], [[שליח]]ו האישי של הרבי בארץ הקודש במשך יובל שנים, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
*[[תרפ"ט]] – הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]].<br />
*[[תש"ט]] – [[אברהם זיגמן]], מוזיקאי חסיד חב"ד, עורך ב"קול ישראל".<br />
*[[תשכ"ט]] – הרב [[מנחם מאניש מן]], חבר הצוות הרוחני בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
===[[פטירה|נפטרו]]===<br />
*[[תש"ד]] – התמים [[מאיר תומארקין]], נהרג ב[[מלחמת העולם השנייה]].<br />
*[[תש"ע]] – הרב [[יעקב סטמבלר|יעקב (יאנוש) סטמבלר]] מנהל [[מאפיית מצות כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ציון היום==<br />
בתקופה מוקדמת, קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ואף לאחריה, לא ידעו החסידים על יום הולדתו של הרבי, והרבי עצמו לא גילה זאת. הפעם הראשונה בה נודע הדבר הייתה בשנת [[תש"ז]] - ב[[ביקור הרבי בפריז|בביקורו של הרבי בפריז]] להביא את אמו, [[הרבנית חנה]], ל[[ניו יורק]]: הרבנית אמרה לחסידים שיבקשו מבנה הרבי [[התוועדות|להתוועד]] לרגל י"א ניסן, ואז גילתה להם שזהו יום הולדתו. הרבי הסכים והתוועד.<br />
<br />
בשנים הבאות לא היה ציון מיוחד ליום זה, מלבד בשנת [[תשי"ב]] - בה מלאו לרבי חמישים - אז אמר [[מאמר]] לקהל מצומצם ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]; וכן בשנת [[תשכ"ב]] - בה מלאו לרבי שישים - אז ערך [[התוועדות]].<br />
<br />
החל משנת [[תשל"א]], ועד שנת [[תשמ"ה]], נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה. ולעיתים היה עורך בשעת ההתוועדות [[סיום מסכת]] באמירת שיחה. בהתוועדויות אלו אף אמר הרבי מאמר חסידות (המפורסמים מביניהם הם המאמרים "[[ביום עשתי עשר]]" שאמר הרבי בהתוועדות בשנת תשל"א, ו"{{קס|כי ישאלך בנך| תשל"ח}}" בשנת [[תשל"ח]]). החל משנת [[תשמ"ו]] לא התוועד הרבי ביום י"א בניסן עצמו, אלא ב[[שבת הגדול]] שחל בסמוך לו.<br />
<br />
ביום זה, או ביום שלפניו, נהג [[הרבי]] ללכת ל[[האוהל|ציון חותנו]] [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
ברוב השנים נהג הרבי לכתוב "[[מכתב כללי]]" לבני ובנות [[ישראל]] הנושא את תאריך יום זה, ובו לימוד הוראות מימי [[ניסן]] ו[[חג הפסח]] וברכות לקראת החג (ברוב השנים משנת [[תשל"ב]] ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם ב[[ראש חודש]] ניסן).<br />
<br />
החל משנת [[תשל"ב]] היו זקני [[חסידי חב"ד]] מברכים את הרבי במעמד מיוחד. הרבי אף היה משיב ב[[ברכה]].<br />
<br />
לקראת יום זה נוהגים החסידים להוסיף בתורה ומצוות וב[[מבצעי הרבי]], כמתנת יום הולדת רוחנית לרבי. הרבי התייחס לכך פעמים רבות{{הערה|1=ראה למשל: משה שלמה,<br />
[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/12/349056962370.html הגביר שהרבי מינה לגנרל עם ארבעה כוכבים], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. לקראת י"א ב[[ניסן]] שנת [[תשל"ב]] ביקש הרבי מה[[חסידים]] שמתנותיהם הרוחניות לכבוד יום הולדתו, יהיו בהם לימוד ה[[תורה]] ממש{{הערה|1=התוועדות פורים תשל"ב (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=560 שיחות קודש תשל"ב חלק א עמוד 539]).}}. באותה שנה, בהתוועדות יום הולדתו השבעים, ביקש שעד יום ההולדת הבא יוקמו שבעים ואחת מוסדות חב"דיים חדשים. לצורך כך קם [[ועד ע"א מוסדות]].<br />
<br />
לרגל י"א ניסן תשל"ב - יום הולדתו השבעים של הרבי, י"ל ספר הברכות לשנת השבעים, הכולל מאות ברכות של רבנים ואישי ציבור מארץ הקודש לרבי.<br />
הברכות אורגנו על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הספר נשלח לרבי, וחלקים ממנו פורסמו ב[[שבועון בית משיח]] ו[[שבועון כפר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן החל משנת [[תש"ל]], החלו החסידים לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון מיוחד]] על פסוקי [[פרק אישי|פרק התהלים האישי]] החדש של הרבי (בתחילה התאימו מנגינה קיימת של ניגון חב"די, והחל משנת [[תשמ"ב]] החלו להלחין ניגון חדש).<br />
<br />
כהכנה ליום זה מדפיסים קונטרס שמכיל בתוכו מביאורי החסידות על הפרק החדש שהחלו לומר באותו שנה.<br />
<br />
לקראת י"א ניסן 120 שנה בשנת תשפ"ב נערך מבצע ענק ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] באה"ק שבו כל קהילות אנ"ש ומשפחותיהם מתאחדים בלימוד ענייני גאולה ומשיח, מבצע זה הינו גם הכנה למעמד הגדול של י"א ניסן שיתקיים באצטדיון טדי בירושלים.<br />
<br />
==עניינו==<br />
'''י"א ניסן''' הוא יום הקרבת ה[[קרבן]] של הנשיא לשבט אשר פגעיאל בן עכרן מתוך קרבנות [[חנוכת המזבח]] שהחלו להקריבן מא' בניסן ב'תמ"ט כחלק מעבודת חנוכת ה[[משכן]] במדבר. כמסופר ב[[פרשת נשא]] בתורה:<br />
{{ציטוט|תוכן=בְּיוֹם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יוֹם, נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן. קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב, מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן-בָּקָר, אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ-אֶחָד בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר-עִזִּים אֶחָד, לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, בָּקָר שְׁנַיִם, אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה חֲמִשָּׁה: זֶה קָרְבַּן פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.|מקור=ספר במדבר ז עב.}}<br />
<br />
בקשר ליום זה מבואר כי בעת צאת בני ישראל ממצרים ביום זה התגלתה הדרגה האלוקית שלמעלה מכל גדר ותואר. ולכן עיקר יציאת מצרים שעניינה יציאה מהגבלות ומיצרים החלה ביום זה. בעוד תחילתה של יציאת מצרים ב'פועל' החלה בי' ניסן - [[שבת הגדול]], '''עיקר''' היציאה מ'''כל''' מיצר וגבול אפילו גדרי הקדושה החלה דווקא בי"א ניסן, כי לקיחת השה בי' ניסן התייחסה למצרים על כל פנים בכך ששללה אותם, כביאור חז"ל שתוכן לקיחת השה הייתה ההינתקות מ[[עבודה זרה]] של מצרים, כלומר תנועת היהודים השתנתה משיעבוד ליציאה אולם עדיין הרגישו את הרע והצורך להתנתק ממנו, ולכן עיקר היציאה ממצרים בתכלית - ביטול מציאותם של מצרים גם לא ההתעסקות בשלילתן - החלה ביום שלמחרת (אחרי שיום קודם לכן התנתקו כבר מהם).<br />
<br />
האמור מרומז גם במספר ותאריך היום. המספר [[עשר]] רומז על האלקות שב[[ספירות]] גם כפי הן בדרגתן הכי גבוהה ודקה כ[[עשר ספירות הגנוזות]] או [[ספירות אין קץ]], ו[[אחד עשר]] עניינו האחד שלמעלה מעשרה הרומז על האלקות כפי שהיא למעלה מכל גדר ותואר. ולכן הביטוי להתגלות זו היא לא בירור העולם כבי' ניסן שעניינו הבירור של מצרים (למכה מצרים בבכוריהם - ההכרה של בכורות מצרים ביד ה') אלא בהתגלות מעלתן של עם ישראל מצד עצמם{{הערה|שם=מט|שבת הגדול תשמ"ט.}} אם כי בירור העולם שרשו והפיכתו ל[[דירה בתחתונים|דירה לה']] מקורו ב[[עצמות]], הרצון לדירה הוא רצון שיש בו מבוקש בעוד הרצון בישראל הוא רצון ללא מבוקש - "התקשרות עצמית"{{הערה|המשך תערב חלק א פרק סד.}}.<br />
<br />
ולכן יום זה הוא ההתחלה השורש וראשית ההתגלות של כל עניין ה"אחד עשר" שבעבודת האדם. מלבד "ההתקשרות העצמית" המתגלית שעניינה העבודה שבנשמה עם עצמה, מיום זה מקבלים הנשמות את הכח גם ל[[עבודת הבירורים]] לגלות את דרגת הי"א שמעל העולם בתוך דרגת ה[[עשר]] (עבודת הבירורים) עד לאיחוד מוחלט - שהעולם התחתון ייעשה לדירה המתאחדת באופן מוחלט עם דרגת הי"א - עצמותו{{הערה|שם=כב שבט נב}}.<br />
ולכן יום זה הוא בחודש ניסן שהוא חודש "לידת" עם ישראל ותחילה וראשית לכל ענייני עבודת ה' שלהם{{הערה|שם=כב שבט נב| שיחת כ"ב שבט תשנ"ב (קונטרס בך יברך ישראל לאמר).}}.<br />
<br />
ולכן יום זה הוא יום ההקרבה של שבט אשר, כי עניינו של אשר הוא "אושר" ו"תענוג". דבר זה נרמז גם בשמו וגם בברכת יעקב: "והוא יתן מעדני מלך"{{הערה|שם=יא מז}}.<br />
עניין זה שייך לכלול חודש ניסן שעניינו נסי ניסים והנהגה של חירות ואכילת פסח מתוך תענוג{{הערה|שם=יא מז|שיחת יא ניסן תשמז}}. ועניין התענוג הוא ב[[עצם הנפש]] בדרגת היחידה שבנפש שעניינם בנשמה הוא ההתקשרות העצמית של ישראל בהקב"ה{{הערה|שיחת שבת הגדול תש"נ.}}.<br />
ותוכן הקרבת קרבנו של אשר הייתה על שם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ובחירתן של ישראל בקב"ה{{הערה|דברי חז"ל במדרש במדבר רבה פרשה יד, י.}} משום שבזה הוא מבטא את תוכן היום, ההתגלות של עצם האלקות כפי שהוא מתקשר ובוחר בעמו ישראל{{הערה|שם=מט}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כך החלו החסידים לחגוג את י"א ניסן''', שבועון בית משיח גליון 1208 עמוד 26<br />
*'''תשואות חן על בואו לכאן לימים אלה''', במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 16<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60834 חסידים מברכים את הרבי לרגל יום הולדתו]{{וידפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rabiski-Majesky%20-%20Nissan%206%2C%205778.pdf כתבי יד קודש בקשר עם י"א ניסן]''' {{PDF}}<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=981&lang=hebrew עטרת תפארת שיבה] - הרב [[יעקב עמנואל שוחט]], לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]]<br />
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656392/ מתכננים לתת מתנה לרבי ליום הולדת? • צפו בוידיאו]''', רבי יומי {{וידפו}}<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/13X2NagGxG2G76ENbmRUl9bvDJrnu17ph/view?usp=drivesdk בשמן קדשי משחתיו]''' - קובץ אודות י"א ניסן<br />
* '''קובץ י"א ניסן: [https://chabad.info/wp-content/uploads/2015/03/Master-114_Master-114.pdf שנת הקי"ד] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2016-13-22-56-Master-115-8v-NEW.pdf שנת הקט"ו] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/04/03-04-2017-00-28-15-Master-116.pdf שנת הקט"ז] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/23-03-2018-18-13-48-קובץ-יא-ניסן-שנת-הקיז.pdf שנת הקי"ז] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/09-04-2019-12-58-04-Kovetz-11-Nisan-118.pdf שנת הקי"ח] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-17-22-15-Kovetz-119.pdf שנת הקי"ט] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-17-17-06-Kovetz-11-Nissan-120.pdf שנת הק"כ]''' {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{להיום יום|י"א|ניסן}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יא]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A4%D7%9C%D7%A1&diff=522919יעקב פלס2022-02-19T23:52:47Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב פלסPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב פלס]][[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את [[מפתח העיר]] [[קריית גת]] לרבי]]<br />
החסיד '''יעקב פלס''' ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ג]]) היה עסקן חסידי רב פעלים, החל בקבלת פני העולים החדשים בשנות הכ"פים, ממשיך בהקמת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' בקריית גת וכן את ישיבת '[[אחי תמימים ראשון לציון]]', וכלה בפעולותיו בשנים האחרונות להפיץ שם שמים בכל מקום ומקום.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' יעקב נולד בשנת [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] טלנשט שבבסרביה (שטח שעבר בתקופות שונות בין השלטונות הרומניים והרוסיים, עד לנפילת ברית-המועצות אז הסתפח לרפובליקת מולדובה) לאביו הרב טוביה ולאמו מרת פרומה. הרב פלס קיבל חינוך על טהרת הקודש בבית הכנסת המקומי שבעיירתו. כשבגר, נסע לקישינב, שם הייתה ישיבה גדולה, ושם למד במשך מספר שנים. <br />
<br />
זמן קצר לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נסגרה הישיבה בקישנב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלנשט. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד ל[[סיביר]] הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. ב[[סיביר]] עבד בהקמת בתי חרושת שהועברו ממרכזה של רוסיה. <br />
<br />
הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] את גבול [[רוסיה]] והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר יחד עם ר' זושא את הרב [[זלמן לוין]] אשר קירבם ל[[חסידות חב"ד]]. למרות היותו שבור ורצוץ, פעל במחנה העקורים יחד עם ר' זושא ור' זלמן למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים. <br />
<br />
על פעולותיו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו "אודה לה' על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב". בהמשך המכתב מציין הרבי הריי"צ: {{ציטוטון|בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי"ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה' אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות}}. <br />
<br />
לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם "לב אריה", ועלה [[ארץ הקודש|ארצה]] באניה 'וינגייט' שלמים קיבלה את השם 'ברכה פולד'. באוניה היו גם שני ידידיו ר' זושא ור' זלמן. באונייה נשבעו שלושתם כי מטרת עלייתם לארץ-הקודש היא לעסוק בחינוך ילדי ישראל. היה זה שלושה שבועות לפני חג החרות תש"ו.<br />
<br />
עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בתל אביב אצל הרב [[חיים שאול ברוק]], ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות. <br />
<br />
לאחר נישואיו עם מרת רחל (לבית מלוב) הקים את ביתו בתל אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר 'סיני', ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות.<br />
<br />
==פעילותו==<br />
לאחר ששמע כי [[הרבי]] כותב לעסקני חב"ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב"דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות. <br />
<br />
פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת '[[אחי תמימים]]' חב"ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (בשנת תשי"ט).<br />
<br />
כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ"ב, כיבד אותו הרבי באופן נדיר ביותר לדבר בפני הציבור. הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות "הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי". קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי. מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של [[משיח]] צדקנו <br />
<br />
הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור' יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח"י [[אלול]] תשכ"ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]]. <br />
בהגיעו לבית חיינו נכנס אל הרב חודקוב בשאלה האם למסור את המפתח אליו או ישירות אל הרבי ביחידות. הרב חודקוב השיב לו-בהוראה מגבוה- כי ימסור אותו בעיצומה של [[התוועדות עם הרבי]], קבל עם ועולם. לצורך כך אף הוזמן צלם מיוחד שתיעד את האירוע המיוחד והנדיר שברבות השנים הפך לתדיר. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה.<br />
<br />
==עם הרבי== <br />
<br />
הרב פלס זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו "אחרי מלחמת יום הכפורים" שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו. <br />
<br />
בספרו זה רמז הרב פלס על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ"ש חסידי חב"ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם. <br />
<br />
לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: "מאחר שזכינו בדורנו זה ל[[נשמה]] כה גדולה, בבחינת 'לך דומיה תהלה', יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב"ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני [[הקב"ה]] שיזרז את התגלותה של [[נשמה]] זו..." <br />
<br />
בשנת תשמ"ח, זמן קצר לאחר פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]], עמד הרב פלס ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות...<br />
<br />
==פטירתו==<br />
<br />
ב[[כ"ב שבט]] [[תשס"ג]] - [[שבת קודש]] פרשת 'יתרו', השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב'בית נחום יצחק' ב[[כפר חב"ד]]. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב מנחם פרלשטיין, שם התגורר לאחר פטירת רעיתו. הוא הלך לנוח ולא קם משנתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בנו''': <br />
*הרב [[טוביה פלס]] מכפר-חב"ד. <br />
'''חתניו''': <br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. <br />
*הרב [[אברהם גולדברג]] - ממנהלי '[[בית חנה]]' בצפת. <br />
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. <br />
*הרב [[מנחם פרלשטיין]] כפר-חב"ד - יו"ר ארגון "אור חב"ד"-את"ה המרכזי באה"ק.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''על הרי גליל'''<br />
*'''אחרי מלחמת יום הכיפורים'''<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*חיים זילברמן, '''חסיד ישיש וצעיר''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 401 עמוד 40<br />
{{מיון רגיל: פלס יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=522916שיחה:דוד אבא לוין2022-02-19T23:37:26Z<p>א קלארער איד: /* אביו */</p>
<hr />
<div>יש פה ערבוב נורא!!! [[מיוחד:תרומות/195.192.229.32|195.192.229.32]] 18:53, 25 ביולי 2018 (IST)<br />
:אדרבה, תתקן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:10, 25 ביולי 2018 (IST)<br />
<br />
== אביו ==<br />
<br />
אביו של ר' דוד אבא זה החסיד הידוע ר' גרשון בער הגדול מפאהאר?--[[משתמש:א פארלארענער איד|א פארלארענער איד]] - [[שיחת משתמש:א פארלארענער איד|שיחה]], 23:32, כ"ט באב, ה'תשפ"א 23:32, 7 באוגוסט 2021 (UTC)<br />
אם מישהו יודע - אשמח אם יענה<br />
?--[[משתמש:א קלארער איד|א קלארער איד]] - [[שיחת משתמש:א קלארער איד|שיחה]], 23:37, י"ח באדר א', ה'תשפ"ב 23:37, 19 בפברואר 2022 (UTC)</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=522915שניאור זלמן לוין2022-02-19T23:35:07Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]],<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא הייתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]]. ר' זלמן קירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. כמו"כ היה שר קבוע בהתוועדויות י"ט כסלו הגדולות ב[[בית מנחם]].<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 79 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: כל עצמותי, [[שהשלום שלו]], הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין.<br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=522914שניאור זלמן לוין2022-02-19T23:31:09Z<p>א קלארער איד: /* כל עצמותי תאמרנה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]],<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא היתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]] וקירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. כמו"כ היה שר קבוע בהתוועדויות י"ט כסלו הגדולות ב[[בית מנחם]]<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 79 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: כל עצמותי, [[שהשלום שלו]], הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין.<br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=522913שניאור זלמן לוין2022-02-19T23:30:09Z<p>א קלארער איד: /* כל עצמותי תאמרנה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]],<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא היתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]] וקירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. כמו"כ היה שר קבוע בהתוועדויות י"ט כסלו הגדולות ב[[בית מנחם]]<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 79 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: [[כל עצמותי]], [[שהשלום שלו]], הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין.<br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=522912שניאור זלמן לוין2022-02-19T23:25:06Z<p>א קלארער איד: /* כל עצמותי תאמרנה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]],<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא היתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]] וקירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. כמו"כ היה שר קבוע בהתוועדויות י"ט כסלו הגדולות ב[[בית מנחם]]<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 79 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: כל עצמותי, שהשלום שלו, הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין.<br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=522911שניאור זלמן לוין2022-02-19T23:24:45Z<p>א קלארער איד: /* כל עצמותי תאמרנה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]],<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא היתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]] וקירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. כמו"כ היה שר קבוע בהתוועדויות י"ט כסלו הגדולות ב[[בית מנחם]]<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 79 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: כל עצמותי, שהשלום שלו, הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין.<br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=522859שניאור זלמן לוין2022-02-19T19:27:25Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]],<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא היתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]] וקירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. כמו"כ היה שר קבוע בהתוועדויות י"ט כסלו הגדולות ב[[בית מנחם]]<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 79 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין.<br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=522856שניאור זלמן לוין2022-02-19T19:18:59Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]],<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר [[מליוטפל]], שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ובתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]] וקירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, והיה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 79 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין.<br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=492222שיחה:דוד אבא לוין2021-08-31T20:59:48Z<p>א קלארער איד: /* אביו */</p>
<hr />
<div>יש פה ערבוב נורא!!! [[מיוחד:תרומות/195.192.229.32|195.192.229.32]] 18:53, 25 ביולי 2018 (IST)<br />
:אדרבה, תתקן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:10, 25 ביולי 2018 (IST)<br />
<br />
== אביו ==<br />
<br />
אביו של ר' דוד אבא זה החסיד הידוע ר' גרשון בער הגדול מפאהאר?--[[משתמש:א פארלארענער איד|א פארלארענער איד]] - [[שיחת משתמש:א פארלארענער איד|שיחה]], 23:32, כ"ט באב, ה'תשפ"א 23:32, 7 באוגוסט 2021 (UTC)<br />
אם מישהו יודע - אשמח אם יענה</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=489523חיים עוזר מרינובסקי2021-08-08T13:39:32Z<p>א קלארער איד: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>'''חיים עוזר מרינובסקי''' ([[תרפ"ח]] - [[ט"ו בחשוון]] [[תשנ"ט]]), היה [[חסיד חב"ד]] ו[[מוהל]] נולד בקרמנצ'וג שבאוקראינה, בהמשך עלה לישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ח]] נולד הרב חיים עוזר מרינובסקי בעיר [[קרמנצ'וג]] שבאוקרינה. אביו, הרב שמעיה יהודא מרינובסקי היה רבה של קהילת חסידי פולין בעיר, לצידו של הרב [[יצחק רפאלוביץ]] רבה של קהילת חב"ד בעיר.<br />
<br />
[[נישואין|נשא]] את מרת חיה מלכה רובשקין אחותם של הגברת לובה נחוביץ' ור' מיכל רובשקין (בטשקנט).<br />
<br />
בגיל צעיר למד את מלאכת המילה אצל מוהל בוכרי זקן באוזבקיסטן, היה מוהל ברוסיה הסובייטית במסירות נפש, המשיך להיות מוהל עד יומו האחרון.<br />
<br />
מחבר הספר "על אבותינו ועל ייחוסם".<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
בט"ו מר-חשון ה'תשנ"ט, לאחר שסיים לערוך ברית מילה ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], קיבל התקף לב קשה ונפטר באופן מיידי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב בצלאל מרינובסקי - [[שליח]] [[הרבי]] ביוסטון, טקסס, ארצות הברית.<br />
*חתנו, הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] ע"ה - היה שליח הרבי בעיר [[נהריה]]. <br />
*בנו, הרב [[משה מרינובסקי]] - שליח הרבי בכפר דניאל ועורך ספרים רבים.<br />
*בנו, הרב נפתלי מרינובסקי - שליח הרבי ביישוב להבים ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]]<br />
*חתנו, הרב גדליה אשר זעליג כ"ץ - שליח הרבי בקדימה.<br />
*חתנו, הרב [[שמעון רבינוביץ]] - יו"ר ארגון הפנסאים, יו"ר הוועד המוניציפלי של [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:מרינובסקי, חיים עוזר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:מוהלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ט]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=489519שניאור זלמן לוין2021-08-08T13:18:55Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
הרה"ח ר' '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] נעוועל,<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו הרה"ח ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ובתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] וקירבו לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, והיה מסור ונתון למבצע זה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן 79 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי" מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין.<br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=489518שניאור זלמן לוין2021-08-08T13:15:30Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
הרה"ח ר' '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] נעוועל,<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ובתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' והגיע למחנות עקורים באיטליה, שם קירב את ר' [[זושא וילימובסקי]] לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]] עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן 79 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי" מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין.<br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=489517שניאור זלמן לוין2021-08-08T13:14:25Z<p>א קלארער איד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
הרה"ח ר' '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] נעוועל,<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ובתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' והגיע למחנות עקורים באיטליה, שם קירב את ר' [[זושא וילימובסקי]] לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד.<br />
<br />
על פי הוראת [[הרבי]] עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן 78 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי" מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.<br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין.<br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).<br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=489516יחזקאל סופר2021-08-08T13:12:29Z<p>א קלארער איד: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יחזקאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר בכנס של [[ועדת החינוך החב"די]]]]<br />
ר' '''יהושע יחזקאל סופר''' (יליד שנת [[תש"ז]]) הוא מרצה וסופר ב[[תורת חב"ד]] ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע בין השנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ג (1976–1993).<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' יחזקאל סופר נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרה"ח ר' [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש [[מכון בר מצווה]] שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי. <br />
<br />
תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|"בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה 3) להו"ל בספר בפני עצמו העתקת קטעים מספרי רבותינו (בשולי הגליון – מראי מקומות וכיו"ב) המדברים באותם הענינים (בלשון הרב). באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה"}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31}}. כמו כן הורה הרבי שהדבר במענה נוסף שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח}}. <br />
<br />
תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבורו לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים שאף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקני שיזמו את הוצאת הספר והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'}}. <br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] היה ממובילי הפרסום של [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמשיח]], במהלך השנה כתב מכתב חריף על חשיבות הפרסום. בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], שינה הרב סופר את דעותיו וכתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טוען כי התברר שהרבי אינו המשיח. כעבור שנים חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו האומרת אשר זמננו אינו עוד "[[דור השביעי]]". שיטה זו נחשבת חריגה מאוד בחב"ד וכל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] (כא כסלו התשע"ג 05.12.2012) {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.<br />
<br />
מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''שורשים בהלכה''' - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב [[עובדיה יוסף]] בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך המחבר]] על פי [[שיחה|שיחות]] הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי [[שלום]], [[ביטחון]] ו[[שלימות הארץ]].<br />
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]].<br />
*'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]].<br />
*'''יתבררו ויתלבנו''' - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח והמשך ההנהגה - לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]. בקונטרס זה חוזר בו הרב סופר מדבריו בקונטרס "אתה הראת לדעת"{{הערה|מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. ראוי לציין כדוגמה את הספר "ספר סופר וסיפור" ועוד.}}.<br />
*'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].<br />
*'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם.<br />
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]].<br />
*'''במאי קמיפלגי''' - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כנשיא הדור וכמלך המשיח{{הערה|כתגובה לספר זה כתב הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו '[[תומת ישרים תנחם]]'.}} ונתקל בביקורת חריפה מרבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]].<br />
*'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).<br />
*'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.<br />
*'''על פרשת דרכים''' - פרשנות ותובנות למעמיקים ב[[ספר התניא]], כסלו [[תשע"ט]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' יוסף יצחק סופר.<br />
*ר' [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].<br />
*ר' זאב סופר.<br />
*ר' שלום דוב בער סופר.<br />
*ר' שמואל סופר.<br />
*הת' משה נחמיה סופר.<br />
*ר' אברהם יונה סופר.<br />
;בתו וחתנו<br />
*ציפורה ובעלה ר' [[משה אריה שטרן]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" ([http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?p=30109&sid=d0d511fa8ae85f9baa810d562a5375de פורמט נוסף]) {{אינפו}}<br />
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144771 בדיוק ברגע הנכון]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב סופר מתראיים לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=489011שניאור זלמן לוין2021-08-08T00:43:44Z<p>א קלארער איד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
ה[[חסיד]] ר' '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' - ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]]-[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] נעוועל,<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]]. <br />
<br />
אביו היה החסיד ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח ע"י הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. <br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות. <br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ושמר שם במסירות נפש על כל ענין של אידישקייט, בתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' והגיע למחנות עקורים באיטליה, שם קירב את ר' [[זושא וילימובסקי]] לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד.<br />
<br />
רוב ימיו עסק בהוראה ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] והיה אהוב באופן יוצא מן הכלל על כל תלמידיו. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן 78 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי" מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד. <br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין. <br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה). <br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=489009שניאור זלמן לוין2021-08-08T00:38:44Z<p>א קלארער איד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
ה[[חסיד]] ר' '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' - ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]]-[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] נעוועל,<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]]. <br />
<br />
אביו היה החסיד ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח ע"י הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. <br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות. <br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ושמר שם במסירות נפש על כל ענין של אידישקייט, בתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' והגיע למחנות עקורים באיטליה, שם קירב את ר' [[זושא וילימובסקי]] לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד.<br />
רוב ימיו עסק בהוראה במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן 78 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי" מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד. <br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין. <br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה). <br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9C_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%99&diff=489008ניגון כל עצמותי2021-08-08T00:33:48Z<p>א קלארער איד: </p>
<hr />
<div>'''כל עצמותי''' הינו [[ניגון]]-חזני שהיה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[נעוועל]], על קטע מתפילת "נשמת כל חי" שב[[שחרית]] של [[שבת]].<br />
<br />
הניגון נרשם והובא ע"י ה[[חסיד]] הבעל מנגן ר' [[שניאור זלמן הלוי לוין]] ([[כפר-חב"ד]]).<br />
<br />
מילות הניגון:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל [[עני|עָנִי]] מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ, מִי יִדְמֶה לָךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָךְ, וּמִי יַעֲרֹךְ לָךְ, הָאֶ-ל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵ-ל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.}}<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון ר"כ ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/18-04-Koil-Atzmoisai-Tomarna-Nishams-from-Chassidim-of-Nevel-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQTFp1ZTc5dVJnb0E/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br />
*[https://chabad.info/musicnews/554727/ חנן בן ארי שר 'כל עצמותי' בפרוייקט צמאה] באתר {{אינפו}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=489000דוד אבא לוין2021-08-08T00:15:10Z<p>א קלארער איד: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד אבא לוין''' (היו שכינוהו ר' דוד אבאל'ה מלמד) היה 'מלמד' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. <br />
<br />
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כ[[חסיד]] פשוט, [[יראת שמים|ירא שמים]] ותמים בהליכותיו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* ר' [[שרגא פייטל לוין]]<br />
* ר' [[ישראל לוין]]<br />
* ר' [[גרשון בער לוין]]<br />
* בתו, אשת ר' יהודה חן מפריז<br />
* בתו, אם ר' [[אלכסנדר בן נון]]<br />
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אמרו עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%90_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=488999חנא חיים פרידמן2021-08-08T00:12:58Z<p>א קלארער איד: </p>
<hr />
<div>הרב '''חנא חיים הכהן פרידמן''' (יליד שנת תשמ"ט, 1988) הינו ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ומחבר ספרים תורניים שונים.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
<br />
נולד ב[[י' תשרי]] - [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ט]] לאביו הרב גרשון צבי הכהן פרידמן, [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[ירושלים]] שבנערותו התקרב לחסידות [[חב"ד]], ולאמו, בתו של הרב [[דוד זושא אלכסנדר קעניג]].<br />
<br />
בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד ב[[ירושלים]], ובישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שסיים את שנת הקבוצה שימש כ[[נו"נ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
בתקופת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] זכה לסיים את ה[[ש"ס]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] התחתן עם חיה יהודית, בתו של הרב [[אליעזר ברוד]], רבה של כרמי יוסף וראש בית מדרש להוראה בישיבת "אור מנחם" ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] התמנה למשיב בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
בשנת תשפ"א התמנה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
בנוסף, מוסר כל יום שלישי שיעור ב[[בית הכנסת]] "נחום יצחק" שיעור בגמרא, במסגרת השיעורים של "תא שמע". וכן שיעור שבועי בגמרא לאברכים בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]<br />
<br />
== ספריו ==<br />
<br />
* '''עיונים והערות במנחת החינוך''', הוצאת 'מעיינותיך' [[תשע"ה]].<br />
<br />
* היה שותף בעריכת הספר "'''שערי הלכה ומנהג'''" של סב רעייתו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשע"ד]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:פרידמן, חנא חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=488998תומכי תמימים כפר חב"ד2021-08-08T00:11:54Z<p>א קלארער איד: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]<br />
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב, [[כפר חב"ד]]<br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם]]<br />
משגיח בגירסא=הרב לייזער כ"ץ<br />
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.<br />
|מספר תלמידים=190<br />
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] הממוקמת [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ייסוד הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]<br />
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).<br />
<br />
== הישיבה כיום ==<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ט]] לומדים בישיבה כ-190 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
==פעילות==<br />
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: ה[[ארגון הפנסאים|פנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].<br />
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".<br />
<br />
==הוצאות לאור==<br />
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.<br />
<br />
בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]] והרב [[יעקב גולדשמיד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].<br />
*[[משגיח]] ראשי: הרב חיים דוד וילהלם.<br />
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].<br />
*[[משגיח]] בגירסא: הרב לייזער כ"ץ<br />
*[[משגיח]]: הרב מ"מ רוזנברג<br />
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין והרב שלמה קעניג, והרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב מנחם מענדל אשכנזי והרב דוד בייטש והרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'<br />
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב יעקב שוויכה והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב חיים לייב זקס.<br />
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
*'''[[משיב]]ים''': בעיונא: הרב דובער בלינוב והרב [[חנא חיים פרידמן]]. בגירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, הרב דובער בלינוב והרב חנא חיים פרידמן. בחסידות: הרב [[אליהו קוק]] (לשיעור א')<br />
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].<br />
*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב גרשון סודקביץ.<br />
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.<br />
<br />
===[[ר"מים]] בעבר===<br />
* הרב [[ישראל גרוסמן]].<br />
* הרב [[נחום טרבניק]].<br />
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]].<br />
* הרב אברהם יצחק לסקר.<br />
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].<br />
<br />
===משפיעים בעבר===<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br />
* הרב [[שלום דובער קסלמן]].<br />
* הרב אברהם גד וונקרט.<br />
* הרב יוסף ישראל גרוזמן.<br />
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]].<br />
* הרב [[משה נפרסטק]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]<br />
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=488997תומכי תמימים כפר חב"ד2021-08-08T00:11:20Z<p>א קלארער איד: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]<br />
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב, [[כפר חב"ד]]<br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם]]<br />
משגיח בגירסא=הרב לייזער כ"ץ<br />
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.<br />
|מספר תלמידים=190<br />
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] הממוקמת [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ייסוד הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]<br />
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).<br />
<br />
== הישיבה כיום ==<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ט]] לומדים בישיבה כ-190 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
==פעילות==<br />
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: ה[[ארגון הפנסאים|פנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].<br />
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".<br />
<br />
==הוצאות לאור==<br />
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.<br />
<br />
בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]] והרב [[יעקב גולדשמיד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].<br />
*[[משגיח]] ראשי: הרב חיים דוד וילהלם.<br />
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].<br />
*[[משגיח]] בגירסא: הרב לייזער כ"ץ<br />
*[[משגיח]] ש"א: הרב מ"מ רוזנברג<br />
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין והרב שלמה קעניג, והרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב מנחם מענדל אשכנזי והרב דוד בייטש והרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'<br />
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב יעקב שוויכה והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב חיים לייב זקס.<br />
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
*'''[[משיב]]ים''': בעיונא: הרב דובער בלינוב והרב [[חנא חיים פרידמן]]. בגירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, הרב דובער בלינוב והרב חנא חיים פרידמן. בחסידות: הרב [[אליהו קוק]] (לשיעור א')<br />
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].<br />
*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב גרשון סודקביץ.<br />
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.<br />
<br />
===[[ר"מים]] בעבר===<br />
* הרב [[ישראל גרוסמן]].<br />
* הרב [[נחום טרבניק]].<br />
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]].<br />
* הרב אברהם יצחק לסקר.<br />
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].<br />
<br />
===משפיעים בעבר===<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br />
* הרב [[שלום דובער קסלמן]].<br />
* הרב אברהם גד וונקרט.<br />
* הרב יוסף ישראל גרוזמן.<br />
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]].<br />
* הרב [[משה נפרסטק]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]<br />
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=488996תומכי תמימים כפר חב"ד2021-08-08T00:10:50Z<p>א קלארער איד: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]<br />
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב, [[כפר חב"ד]]<br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם]]<br />
משגיח בגירסא=הרב לייזער כ"ץ<br />
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.<br />
|מספר תלמידים=190<br />
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] הממוקמת [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ייסוד הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]<br />
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).<br />
<br />
== הישיבה כיום ==<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ט]] לומדים בישיבה כ-190 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
==פעילות==<br />
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: ה[[ארגון הפנסאים|פנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].<br />
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".<br />
<br />
==הוצאות לאור==<br />
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.<br />
<br />
בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]] והרב [[יעקב גולדשמיד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].<br />
*[[משגיח]] ראשי: הרב חיים דוד וילהלם.<br />
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].<br />
*[[משגיח]] בגירסא: הרב לייזער כ"ץ<br />
*[[משגיח]]: הרב מ"מ רוזנברג<br />
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין והרב שלמה קעניג, והרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב מנחם מענדל אשכנזי והרב דוד בייטש והרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'<br />
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב יעקב שוויכה והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב חיים לייב זקס.<br />
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
*'''[[משיב]]ים''': בעיונא: הרב דובער בלינוב והרב [[חנא חיים פרידמן]]. בגירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, הרב דובער בלינוב והרב חנא חיים פרידמן. בחסידות: הרב [[אליהו קוק]] (לשיעור א')<br />
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].<br />
*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב גרשון סודקביץ.<br />
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.<br />
<br />
===[[ר"מים]] בעבר===<br />
* הרב [[ישראל גרוסמן]].<br />
* הרב [[נחום טרבניק]].<br />
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]].<br />
* הרב אברהם יצחק לסקר.<br />
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].<br />
<br />
===משפיעים בעבר===<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br />
* הרב [[שלום דובער קסלמן]].<br />
* הרב אברהם גד וונקרט.<br />
* הרב יוסף ישראל גרוזמן.<br />
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]].<br />
* הרב [[משה נפרסטק]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]<br />
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=488995תומכי תמימים כפר חב"ד2021-08-08T00:10:04Z<p>א קלארער איד: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]<br />
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]<br />
|אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br />
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב, [[כפר חב"ד]]<br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם]]<br />
משגיח בגירסא=הרב לייזער כ"ץ<br />
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.<br />
|מספר תלמידים=190<br />
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
'''ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] הממוקמת [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==ייסוד הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]<br />
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].<br />
<br />
ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).<br />
<br />
== הישיבה כיום ==<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ט]] לומדים בישיבה כ-190 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
==פעילות==<br />
תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: ה[[ארגון הפנסאים|פנסאים]], מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].<br />
מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".<br />
<br />
==הוצאות לאור==<br />
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.<br />
<br />
בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].<br />
*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]] והרב [[יעקב גולדשמיד]].<br />
*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].<br />
*[[משגיח]] ראשי: הרב חיים דוד וילהלם.<br />
*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].<br />
*[[משגיח]]: הרב מ"מ רוזנברג<br />
*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין והרב שלמה קעניג, והרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: הרב מנחם מענדל אשכנזי והרב דוד בייטש והרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'<br />
*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב יעקב שוויכה והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב חיים לייב זקס.<br />
*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
*'''[[משיב]]ים''': בעיונא: הרב דובער בלינוב והרב [[חנא חיים פרידמן]]. בגירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, הרב דובער בלינוב והרב חנא חיים פרידמן. בחסידות: הרב [[אליהו קוק]] (לשיעור א')<br />
*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].<br />
*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב גרשון סודקביץ.<br />
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.<br />
<br />
===[[ר"מים]] בעבר===<br />
* הרב [[ישראל גרוסמן]].<br />
* הרב [[נחום טרבניק]].<br />
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].<br />
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]].<br />
* הרב אברהם יצחק לסקר.<br />
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].<br />
<br />
===משפיעים בעבר===<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].<br />
* הרב [[שלום דובער קסלמן]].<br />
* הרב אברהם גד וונקרט.<br />
* הרב יוסף ישראל גרוזמן.<br />
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]].<br />
* הרב [[משה נפרסטק]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]<br />
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=488994דוד אבא לוין2021-08-08T00:07:13Z<p>א קלארער איד: </p>
<hr />
<div>הרב '''דוד אבא לוין''' (היו שכינוהו ר' דוד אבאל'ה מלמד מלמד) היה 'מלמד' ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]], ושמע כישרונו זה יצא למרחוק. התחיל להתעסק בזה בהוראת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. <br />
<br />
היו לו שיטות מיוחדות ב[[חינוך]] אודותן דיברו הכל בהערצה. הוא החדיר בתלמידיו [[יראת שמים]] וברבות הימים סחו כי כל תלמיד שעבר תחת ידיו נשאר [[חסיד]] - חרף הלחצים והפיתויים האדירים שאיימו במשך השנים על הדור הצעיר. הנהגתו הייתה כ[[חסיד]] פשוט, [[יראת שמים|ירא שמים]] ותמים בהליכותיו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* ר' [[שרגא פייטל לוין]]<br />
* ר' [[ישראל לוין]]<br />
* ר' [[גרשון בער לוין]]<br />
* בתו, אשת ר' יהודה חן מפריז<br />
* בתו, אם ר' [[אלכסנדר בן נון]]<br />
ילדיו היו מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול, אמרו עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה "חסיד, ירא שמים ולמדן". הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.<br />
<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד אבא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]</div>א קלארער אידhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=488993שניאור זלמן לוין2021-08-08T00:03:16Z<p>א קלארער איד: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
ה[[חסיד]] ר' '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' - ([[ג' שבט]] [[תרפ"ה]]-[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] נעוועל,<br />
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ה]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]]. <br />
<br />
אביו היה החסיד ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח ע"י הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. <br />
<br />
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות. <br />
<br />
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ושמר שם במסירות נפש על כל ענין של אידישקייט, בתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' והגיע למחנות עקורים באיטליה, שם קירב את ר' [[זושא וילימובסקי]] לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. <br />
<br />
במשך שנים ניהל דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה.<br />
<br />
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן 78 שנה.<br />
<br />
==כל עצמותי תאמרנה==<br />
[[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br />
האלבום "כל עצמותי" מכיל [[ניגונים]] מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תשס"ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]].<br />
<br />
'''בניו:'''<br />
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.<br />
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד<br />
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד. <br />
<br />
'''בנותיו:'''<br />
*מרת פריידה לוין. <br />
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]).<br />
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה). <br />
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').<br />
<br />
{{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]</div>א קלארער איד