https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90+%D7%91 2026-04-04T04:45:50Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=323998 2019-09-10T22:29:44Z

<p>א ב: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ירוסלבסקי הרב.jpg|left|thumb|250px|הרב ירוסלבסקי]]<br /> {{מפנה|הרב ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי (פירושונים)}}<br /> הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש&quot;ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין ורב העיר של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש&quot;ג]] ב[[תל אביב]] לרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]]. בשנת [[תשכ&quot;ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) ואחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של כפר חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר&quot;ד מויטבסק]], שהיה היחיד שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]] מאת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] נשלח בהוראת הרבי, יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בקרית מלאכי. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.<br /> <br /> כשהוקם [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] לכהן כחבר ביה&quot;ד תחת [[הרב זווין]] ולאחר מכן מונה לכהן כמזכיר הבית דין.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]]. בשנת [[תשע&quot;ב]] מונה הרב ירוסלבסקי לרב העיר [[קרית מלאכי]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|68610|מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בניו:<br /> <br /> *הרב אהרן בן ציון ירוסלבסקי - מלמד בתלמוד תורה חב&quot;ד קרית מלאכי [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[אלעד]].<br /> *הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב&quot;ד.<br /> חתניו:<br /> <br /> *הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל [[תלמוד תורה]] חב&quot;ד 'בני מנחם', [[בני ברק]].<br /> *הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו&quot;ר [[יד לאחים]].<br /> *הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[בני ברק]].<br /> *הרב יהושע אשר רבינוביץ' - משפיע בישיבה קטנה [[ישיבה חב'&quot;ד ]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - רב מרכז העיר [[ירושלים]].<br /> * הרב מלוב - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *הרב יעקב יוסף קורץ - מגבאי בי&quot;כ חב&quot;ד חידקל ב[[קרית גת]].<br /> *הרב יעקב קרוגליאק - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=323878 2019-08-31T23:21:44Z

<p>א ב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Kahan, Leibel 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' לייבל כהן]]<br /> הרב '''מיכאל יהודה אריה לייב כהן''' נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרס&quot;ה]] לאביו הרב [[ברוך שלום כהן]].<br /> <br /> הרב כהן למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. היה זמן קצר [[שו&quot;ב]] ב[[חרקוב]] ובשנת [[תרצ&quot;ו]] הגיע [[לארץ הקודש]] ועסק בחינוך. היה תקופה שהיה מלמד בבית הספר של הרשת בזרנוגה<br /> <br /> עם הקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] שימש תקופה קצרה כמרכז פעולות צא&quot;ח (תפקיד מקביל ליושב ראש), ולאחר מינויו של הרב [[ישראל לייבוב]] ליו&quot;ר, שימש כמזכיר הארגון.<br /> <br /> אחיו הוא הרב [[רפאל נחמן כהן]]. <br /> <br /> נפטר ב[[שביעי של פסח]] [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> ==לב הארי==<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] יצא לאור הספר &quot;לב הארי&quot; המגולל את תולדות חייו של ר' מיכאל. הספר נערך על ידי ר' [[משה מרינובסקי]] ויצא לאור על ידי משפחתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אשתו מרת חייה בת הרב [[אהרן תומרקין]] <br /> <br /> '''בניו:'''<br /> * ר' ברוך שלום כהן - קונטיקט, ארצות הברית.<br /> * ר' בנימין כהן - כפר חב&quot;ד.<br /> * ר' אהרון כהן - כפר חב&quot;ד.<br /> * ר' שלום דב בער (בערל) כהן - קראון הייטס.<br /> * מרת סלאווה חיטריק - אשת הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> * מרת רבקה טננבוים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לב הארי''' - ספר על קורות חייו, פועלו ודמותו החסידית של הרב מיכאל יהודה לייב כהן.<br /> *'''אחים אהובים''' - ספר הסוקר את פעילותם של האחים, הרב מיכאל יהודה לייב כהן והרב רפאל נחמן כהן, להפצת יהדות ברוסיה הסובייטית.<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:כהן, מיכאל יהודה אריה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%9C%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=323877 2019-08-31T22:48:04Z

<p>א ב: /* משפחתו= */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Glazman Avraham Itche.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יצחק גלזמן]]<br /> הרב '''אברהם יצחק גלזמן''' ([[תרנ&quot;ג]]-[[תשכ&quot;ט]]) היה מחשובי [[רבני חב&quot;ד]] בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[תרנ&quot;ג]], ב[[עיירה]] [[ליעפלי]] לאביו החסיד ר' משה. ב[[עיירה]] קיבל חינוך חסידי שורשי בהיותו בן למשפחת חסידים וותיקה.<br /> <br /> ב[[תרס&quot;ט]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שם היה מחשובי התמימים, שקדן גדול והתעלה בעבודת ה'. בישיבת [[תומכי תמימים]] למד עד שנת [[תרע&quot;ו]], במשך כשבע שנים.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מהמחויבות הרבה שהתפקיד דורש, הרבי הסביר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, וסיפר לו שאת הברית מילה שלו, סביו - אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], רצה שיעשו בזמן אולם הרב אסר, והצמח צדק הורה לעשות כדברי הרב.<br /> <br /> ב[[תרע&quot;ט]] התחתן עם בתו של החסיד ר' [[מאיר לייב פריידין]] ממירגאראד. לאחר נישואיו התגורר במירגאראד, שם החזיק את ה[[תלמוד תורה]] וה[[מקווה]] ב[[מסירות נפש]]. התגורר במיגאראד עד שנת [[תרפ&quot;ו]].<br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ו]] התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. ב[[תרצ&quot;ז]] עבר לקונוטופ, ומשם ל[[ניעז'ין]], ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד [[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> בעת [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה]] דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה לארץ הקודש בשנת תש&quot;ח שם גר ב[[כפר חב&quot;ד]], היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת תשכ&quot;ט אחרי מחלה ממושכת.<br /> ===משפחתו====<br /> *''' בתו מרת חווה<br /> *''' בנו שלום בער<br /> *''' בנו עוזר<br /> <br /> {{מיון רגיל:גלזמן, אברהם יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%9C%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=323876 2019-08-31T22:47:19Z

<p>א ב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Glazman Avraham Itche.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יצחק גלזמן]]<br /> הרב '''אברהם יצחק גלזמן''' ([[תרנ&quot;ג]]-[[תשכ&quot;ט]]) היה מחשובי [[רבני חב&quot;ד]] בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[תרנ&quot;ג]], ב[[עיירה]] [[ליעפלי]] לאביו החסיד ר' משה. ב[[עיירה]] קיבל חינוך חסידי שורשי בהיותו בן למשפחת חסידים וותיקה.<br /> <br /> ב[[תרס&quot;ט]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שם היה מחשובי התמימים, שקדן גדול והתעלה בעבודת ה'. בישיבת [[תומכי תמימים]] למד עד שנת [[תרע&quot;ו]], במשך כשבע שנים.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מהמחויבות הרבה שהתפקיד דורש, הרבי הסביר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, וסיפר לו שאת הברית מילה שלו, סביו - אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]], רצה שיעשו בזמן אולם הרב אסר, והצמח צדק הורה לעשות כדברי הרב.<br /> <br /> ב[[תרע&quot;ט]] התחתן עם בתו של החסיד ר' [[מאיר לייב פריידין]] ממירגאראד. לאחר נישואיו התגורר במירגאראד, שם החזיק את ה[[תלמוד תורה]] וה[[מקווה]] ב[[מסירות נפש]]. התגורר במיגאראד עד שנת [[תרפ&quot;ו]].<br /> <br /> ב[[תרפ&quot;ו]] התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. ב[[תרצ&quot;ז]] עבר לקונוטופ, ומשם ל[[ניעז'ין]], ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד [[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> בעת [[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה]] דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואחר כך עלה לארץ הקודש בשנת תש&quot;ח שם גר ב[[כפר חב&quot;ד]], היה ידוע כבקיא בתורת הנגלה והחסידות ונמנה בין חשובי החסידים. נפטר בשנת תשכ&quot;ט אחרי מחלה ממושכת.<br /> ===משפחתו====<br /> *''' בתו מרת חווה<br /> *''' בנו שד''ב<br /> *&quot;&quot;&quot; בנו עוזר<br /> <br /> {{מיון רגיל:גלזמן, אברהם יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=323875 2019-08-31T22:42:12Z

<p>א ב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{קובץ|ח ש ברוק|הרב ברוק}}<br /> [[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק (במרכז) ב[[התוועדות]] חסידית]]<br /> הרב '''חיים שאול ברוק''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הוא מנהל [[ועד הנחות בלשון הקודש]] ועוסק רבות בהוצאה לאור של תורת הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:חש ברוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוק על ציון [[ר' לויק|אביו של הרבי]]]]<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ד תמוז]] [[תשכ&quot;ז]] לאביו הרב [[מנחם מענדל ברוק]] ולאימו מרת חנה, כנכד ל[[משפיע]] ורב קהילת חב&quot;ד ב[[ראשון לציון]] הרב [[חיים שאול ברוק]], וכצאצא (מצד אימו) לרבה של ירושלים, הגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]]{{הערה|סביו מצד אמו היה הרב מנחם מאניש שיינברגר, שהיה נשוי עםנכדת הגרי&quot;ח זוננפלד. בנוסף, הוא נחשב לצאצא ישיר של בעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יהוסף שלזינגר.}}.<br /> <br /> את שנות לימודיו הראשונות עשה במוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ובגיל צעיר נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].<br /> <br /> בעודו בחור היה מהקרובים ביותר ל[[חוזר]] הראשי הרב [[יואל כהן]], והחל לעסוק בעזרה למכון [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], בהדפסת וההדרת ספריו של הרבי. בשנת [[תשמ&quot;ו]] הדפיס במסגרת [[ועד כתבי קודש]] שהקים יחד עם חברו גרשון אייכהורן, את סדרת הספרים [[שיחות קודש]] הכוללת את השיחות שנאמרו על ידי הרבי בין השנים תש&quot;י-תשמ&quot;א.<br /> <br /> בשנים תשמ&quot;ז-תשנ&quot;ב עסק יחד עם הרב [[צבי הירש נוטיק]] בהכנת מאמרים שנמסרו לרבי ל[[הגהה]] ויצאו לאור בקונטרסים לקראת חגים ומועדים, ולאחר מכן בסדרת הספרים '[[ספר המאמרים מלוקט]]'.<br /> <br /> ב[[חודש חשון]] [[תשנ&quot;ב]] התמנה בהוראת הרבי{{דרוש מקור}} לנהל את 'ועד הנחות בלה&quot;ק', תפקיד בו הוא ממשיך לעסוק עד היום.<br /> <br /> בחודשי הקיץ של אותה שנה, יזם את הוצאת קבצי [[צדי&quot;ק למלך]] שפירסמה בשבעה קבצים סיפורים רשימות יחידויות ומענות הקשורים לרבי, מתוך ארכיוניים פרטיים של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמו כן, עסק הרב ברוק במערכת [[פאקס א שיחה]] בכתיבת קיצורים מ[[שיחה|שיחות]] שנאמרו על ידי הרבי ומאמרותיו של הרבי בשעת [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] ושליחתם בפקס לכל רחבי העולם, על מנת שהחסידים יהיו מעודכנים במהרה בדברי הרבי.<br /> <br /> כאשר הרבי החל להעלות את רף העיסוק במשיח ולדבר עליו באופן מוחשי ועכשווי, היה מראשי החסידים שלקחו את העניין במלוא הרצינות, והיה הראשון שחבש לראשו [[כיפת 'יחי']], אך לאחר ג' תמוז התמתן בדעותיו בהדרגתיות.<br /> <br /> עם מציאתם של [[רשימות (ספר)|הרשימות הפרטיות]] של הרבי, נמסרו לידיו הכתבים והוא מונה לעמוד בראש צוות העריכה וההוצאה לאור.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] חשף לציבור את זכרונותיה של [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]] אימו של הרבי{{הערה|חלק מהזכרונות פורסמו קודם לכן, אך בשנת [[תשע&quot;א]] הגיעו לידיו החוברות המקוריות הכוללות את הזכרונות בשלימותם.}}.<br /> <br /> כיום במקביל לעבודתו בהוצאה לאור של סדרת ספרי [[תורת מנחם - התוועדויות]], עוסק הרב ברוק בליקוט מכתבים ומענות של הרבי, והינו מחברי המערכת של סדרת ה[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]].<br /> <br /> הרב ברוק נשוי עם בלומה (לבית משפחת רובינשטיין), והוא מתגורר בסמיכות לבית חמותו ב[[קראון הייטס]].<br /> הרב ברוק ידוע כאחד שיודע להשיג חפצים וכתי''ק של הרבי ועוד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;אחיו:<br /> *הרב אברהם אהרן ברוק<br /> *הרב לוי יצחק ברוק, ניו יורק<br /> *הרב יוסף ברוק, קראון הייטס<br /> *הרב שמואל ברוק, ניו יורק<br /> <br /> ;אחיותיו:<br /> *לאה נוישטט.<br /> *שרה סירוטה<br /> *רבקה ריבקין. <br /> *צביה לישנר (נשואה לרב ישראל מרדכי לישנר, [[כפר חב&quot;ד]])<br /> *יוכבד וילהלם (נפטרה בדמי ימיה)<br /> <br /> <br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל בעגון, טשולאַ וויסטאַ קאליפארניא.<br /> <br /> ==ספרים וחוברות שערך==<br /> *[[תורת מנחם]]<br /> *[[רשימות (ספר)|רשימות]]<br /> *[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - חלקים כ&quot;ט ואילך<br /> *[[צדי&quot;ק למלך]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=1587 סקירה על ההוצאה לאור של תורת הרבי לאורך השנים] {{אודיו}} י&quot;ב [[תשרי]] תשס&quot;ד<br /> *[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=30757 הרב ברוק חוגג את יום הולדת ה-40] {{שטורעם}} כ&quot;ה תמוז תשס&quot;ז<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=72682 אנא נפשי כתבית יהבית {{*}} ההיסטוריה של תורת הרבי]''' - הרצאה בכנס 'יום תמים' של [[ועד תלמידי התמימים]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י&quot;ד סיון [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה&quot;ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע&quot;ה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ברוק, חיים שאול}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F)&diff=323874 2019-08-31T22:39:48Z

<p>א ב: /* חברי המערכת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:התקשרות1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הגיליון]]<br /> הגליון השבועי &quot;'''התקשרות'''&quot;, הינו שבועון שיוצא לאור על ידי 'מכון ליובאוויטש' שתחת '[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]', שנועד לחזק את ההתקשרות של החסידים ברבי על ידי לימוד תורתו, וקיום הוראותיו.<br /> <br /> ==יסוד השבועון==<br /> הגליון הראשון יצא לאור מיד לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]] מתוך מטרה לחזק את ה[[התקשרות]] של ה[[חסידים]] ב[[רבי]], וזאת על ידי לימוד תורתו בענינים הקשורים לפרשת השבוע{{הערה|1=על יסוד המובא ב[[לוח היום יום]] ל[[כ&quot;ד סיון]]: &quot;השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים.. ההתקשרות האמיתית היא על ידי לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ&quot;ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת [[תהילים]] ובשמירת זמני הלימודים, הנה בזה היא ההתקשרות&quot;.}}, ובקיום הוראות הרבי ומנהגי חב&quot;ד הקשורים עם הזמן בו אוחזים.<br /> <br /> העורך הראשי של הגליון מאז ייסודו ועד היום הוא הרב [[מנחם ברוד]], והוא יוצא לאור בחסות הגיסים לבית משפחת דייטש.<br /> <br /> ==מדורי הגליון==<br /> *'''מורה שיעור ב[[תקנת הרמב&quot;ם|רמב&quot;ם]]'''.<br /> *'''זמני השבוע''' - לוח שבועי עם זמני השקיעה, הזריחה, סוף זמן [[קריאת שמע]], ועוד.<br /> *'''דבר מלכות''' - [[שיחה|שיחות]] הרבי בקשר עם פרשת השבוע או עם התאריך בו אוחזים.<br /> *'''משיח וגאולה בפרשה''' - פנינים מדברי הרבי בעניני [[משיח]] ו[[גאולה]] הקשורים לפרשה.<br /> *'''ניצוצי רבי''' - ליקוט התייחסויות מהרבי סביב נושא מסויים.<br /> *'''בירורי הלכה ומנהג''' - ליבון ועיון במנהגי חב&quot;ד השונים.<br /> *'''ממעייני החסידות''' - מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] על פרשת השבוע.<br /> *'''לוח השבוע''' - לוח שבועי, בו מופיעים הדינים ו[[מנהגי חב&quot;ד]] הקשורים לכל יום מימות השבוע.<br /> *'''אוצרות דור ודור''' - לקט פתגמים מ[[רבותינו נשיאינו]].<br /> *'''פרקי אבות''' (בימי הקיץ) - שיחה מהרבי הקשורה עם [[פרקי אבות (מנהגים)|הפרק השבועי]] הנלמד בשבתות בין פסח לראש השנה.<br /> <br /> ==חברי המערכת==<br /> *'''[[מנחם ברוד]]''' - עורך ראשי.<br /> *'''[[נחמיה קפלון]]''' - עורך משנה.<br /> *'''[[מרדכי מנשה לאופר]]''' - עורך המדור 'ניצוצי רבי'.<br /> *'''[[יוסף יצחק אולידורט]]''' - מגיה.<br /> *'''אברהם מרינובסקי- כותב<br /> <br /> '''חברי המערכת בעבר:'''<br /> *'''[[זלמן רודרמן]]''' - עורך משנה.<br /> *'''[[יוסף יצחק איידלמן]]''' - מגיה.<br /> *'''הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]''' - עורך המדורים 'בירורי הלכה ומנהג' ו'לוח השבוע'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=86 ארכיון גליונות 'התקשרות']''' - אתר 'צעירי חב&quot;ד'.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]<br /> [[קטגוריה:צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F)&diff=323873 2019-08-31T22:39:20Z

<p>א ב: /* חברי המערכת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:התקשרות1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הגיליון]]<br /> הגליון השבועי &quot;'''התקשרות'''&quot;, הינו שבועון שיוצא לאור על ידי 'מכון ליובאוויטש' שתחת '[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]', שנועד לחזק את ההתקשרות של החסידים ברבי על ידי לימוד תורתו, וקיום הוראותיו.<br /> <br /> ==יסוד השבועון==<br /> הגליון הראשון יצא לאור מיד לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ&quot;ד]] מתוך מטרה לחזק את ה[[התקשרות]] של ה[[חסידים]] ב[[רבי]], וזאת על ידי לימוד תורתו בענינים הקשורים לפרשת השבוע{{הערה|1=על יסוד המובא ב[[לוח היום יום]] ל[[כ&quot;ד סיון]]: &quot;השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים.. ההתקשרות האמיתית היא על ידי לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ&quot;ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת [[תהילים]] ובשמירת זמני הלימודים, הנה בזה היא ההתקשרות&quot;.}}, ובקיום הוראות הרבי ומנהגי חב&quot;ד הקשורים עם הזמן בו אוחזים.<br /> <br /> העורך הראשי של הגליון מאז ייסודו ועד היום הוא הרב [[מנחם ברוד]], והוא יוצא לאור בחסות הגיסים לבית משפחת דייטש.<br /> <br /> ==מדורי הגליון==<br /> *'''מורה שיעור ב[[תקנת הרמב&quot;ם|רמב&quot;ם]]'''.<br /> *'''זמני השבוע''' - לוח שבועי עם זמני השקיעה, הזריחה, סוף זמן [[קריאת שמע]], ועוד.<br /> *'''דבר מלכות''' - [[שיחה|שיחות]] הרבי בקשר עם פרשת השבוע או עם התאריך בו אוחזים.<br /> *'''משיח וגאולה בפרשה''' - פנינים מדברי הרבי בעניני [[משיח]] ו[[גאולה]] הקשורים לפרשה.<br /> *'''ניצוצי רבי''' - ליקוט התייחסויות מהרבי סביב נושא מסויים.<br /> *'''בירורי הלכה ומנהג''' - ליבון ועיון במנהגי חב&quot;ד השונים.<br /> *'''ממעייני החסידות''' - מתורתם של [[רבותינו נשיאינו]] על פרשת השבוע.<br /> *'''לוח השבוע''' - לוח שבועי, בו מופיעים הדינים ו[[מנהגי חב&quot;ד]] הקשורים לכל יום מימות השבוע.<br /> *'''אוצרות דור ודור''' - לקט פתגמים מ[[רבותינו נשיאינו]].<br /> *'''פרקי אבות''' (בימי הקיץ) - שיחה מהרבי הקשורה עם [[פרקי אבות (מנהגים)|הפרק השבועי]] הנלמד בשבתות בין פסח לראש השנה.<br /> <br /> ==חברי המערכת==<br /> *'''[[מנחם ברוד]]''' - עורך ראשי.<br /> *'''[[נחמיה קפלון]]''' - עורך משנה.<br /> *'''[[מרדכי מנשה לאופר]]''' - עורך המדור 'ניצוצי רבי'.<br /> *'''[[יוסף יצחק אולידורט]]''' - מגיה.<br /> אברהם מרינובסקי- כותב<br /> <br /> '''חברי המערכת בעבר:'''<br /> *'''[[זלמן רודרמן]]''' - עורך משנה.<br /> *'''[[יוסף יצחק איידלמן]]''' - מגיה.<br /> *'''הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]''' - עורך המדורים 'בירורי הלכה ומנהג' ו'לוח השבוע'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Articles.asp?CategoryID=86 ארכיון גליונות 'התקשרות']''' - אתר 'צעירי חב&quot;ד'.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]<br /> [[קטגוריה:צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=323427 2019-08-11T02:45:07Z

<p>א ב: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גרונר 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל גרונר ב[[התוועדות]]]]<br /> הרב '''מנחם מענדל גרונר''' (יליד שנת [[תשט&quot;ז]], 1956) הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש ומשמש כ[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גרונר נולד ב[[ה' כסלו]] [[תשט&quot;ז]] ב[[קראון הייטס]] יחד עם אחיו התאום ר' [[יוסף יצחק גרונר]] (כיום, שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה) לאמו מרת יהודית ולאביו הרב [[יהודה לייב גרונר]], [[מזכיר]]ו של הרבי.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר בת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]], נשלח בשנת [[תשל&quot;ח]] על-ידי הרבי במסגרת [[השלוחים לארץ הקודש]] ל[[ירושלים]] ובשנת [[תשל&quot;ט]] הצטרף יחד עם ידידו הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] לצוות ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' מרדכי אברהם ישעי' שליח הרבי בקלגרי קנדה<br /> *בנו, ר' [[לוי יצחק גרונר]] -מנהל כללי בישיבה בקרית גת וסופר חב&quot;די ומנכ&quot;ל [[מלכות הכתר (בית הוצאה לאור)]]<br /> *בנו, ר' שלום דובער גרונר - קריית גת<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן<br /> *בנו, הת' יוסף<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל כהן<br /> *חתנו, ר' יוסף יצחק פרוס<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל קנייבסקי<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל פולק<br /> *חתנו, ר' שלום דובער גרשוביץ<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?mod=print&amp;section=news&amp;id=27285 ראיון עם הרב גרונר] {{שטורעם}}<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf יחס של תמים לרבי]''' התוועדות חסידית עם הרב גרונר, [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע&quot;ז<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/5/24/036940700360.html מה כאב לרבי כשהביט מחלון חדרו?]'''<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3880680 ד&quot;ר וחסיד]''' - הרב גרונר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:גרונר, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד קרית גת: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרונר]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%27_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=323426 2019-08-11T02:43:28Z

<p>א ב: /* נולדו */</p> <hr /> <div>{{חודש אלול}}<br /> '''ו' באלול''' הוא היום השישי ב[[חודש אלול]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *תי&quot;ד - רבינו [[יום טוב ליפמן הלר]], רבה של קראקא, מחבר ספר 'תוספות יום טוב', נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===נולדו=== <br /> * [[תשי'ז]] - הרב [[יוסף יצחק לידר]].<br /> *[[תשכ&quot;ד]] - הרב [[יהושע (שייע) סגל]], חבר הנהלת [[סניף קה&quot;ת ארץ הקודש]], חבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] ומקהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> תש''ס בנימין וילהלם, ז'יטומיר אוקראינה<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תשכ&quot;ה]] - הרב [[אפרים פישל דמיכובסקי (הראשון)]].<br /> *[[תשנ&quot;א]] - הרב [[יעקב נח קראנץ]], משלוחי הרבי ב[[דטרויט]] ובריצ'מונד שבוירג'יניה.<br /> <br /> {{להיום יום|ו'|אלול}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש אלול|ב ו]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%27_%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=323425 2019-08-11T02:42:56Z

<p>א ב: /* נולדו */</p> <hr /> <div>{{חודש אלול}}<br /> '''ו' באלול''' הוא היום השישי ב[[חודש אלול]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *תי&quot;ד - רבינו [[יום טוב ליפמן הלר]], רבה של קראקא, מחבר ספר 'תוספות יום טוב', נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===נולדו=== <br /> * [[תשי&quot;ז]] - הרב [[יוסף יצחק לידר]].<br /> *[[תשכ&quot;ד]] - הרב [[יהושע (שייע) סגל]], חבר הנהלת [[סניף קה&quot;ת ארץ הקודש]], חבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] ומקהלת אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> תש''ס בנימין וילהלם, ז'יטומיר אוקראינה<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תשכ&quot;ה]] - הרב [[אפרים פישל דמיכובסקי (הראשון)]].<br /> *[[תשנ&quot;א]] - הרב [[יעקב נח קראנץ]], משלוחי הרבי ב[[דטרויט]] ובריצ'מונד שבוירג'יניה.<br /> <br /> {{להיום יום|ו'|אלול}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש אלול|ב ו]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=323424 2019-08-11T02:38:09Z

<p>א ב: /* ניירות רשמיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מרכז לעניני חינוך.jpg|left|thumb|250px|לוגו המרכז]]<br /> '''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל&quot;ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב&quot;ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.<br /> <br /> ==ייסוד המרכז==<br /> <br /> המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה&quot;ת]].}}.<br /> <br /> בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ&quot;ח סיוון תש&quot;א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד&quot;ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל&quot;ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל&quot;ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל&quot;ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.<br /> <br /> בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].<br /> <br /> תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של&quot;ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל&quot;ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.<br /> <br /> בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש&quot;ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד&quot;ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש&quot;ז גוראריה]] סימן רכ&quot;ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש&quot;ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי&quot;ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br /> <br /> ==פעילות המרכז==<br /> [[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל&quot;ח, תש&quot;ב]]<br /> מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש&quot;ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש&quot;ה]] ו[[תש&quot;ז]]) ו[[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]].}}:<br /> <br /> *'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע&quot;ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע&quot;ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל&quot;ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס&quot;ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> *'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל&quot;ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל&quot;ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> *'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של&quot;ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).<br /> <br /> *'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל&quot;ח ול[[מחנה ישראל]]).<br /> <br /> *'''מחלקת המצו&quot;ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].<br /> <br /> *'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).<br /> <br /> *'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי ה[[מל&quot;ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש&quot;ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש&quot;ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל&quot;ח. <br /> <br /> *'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל&quot;ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען &quot;תעמולת החינוך הכשר&quot; - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל&quot;ח]].<br /> <br /> *'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל&quot;ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.<br /> <br /> *'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל&quot;ח]] ו[[תות&quot;ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב&quot;ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.<br /> <br /> *'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.<br /> <br /> *'''כינוסים והרצאות''' - מל&quot;ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ&quot;ק אדמו&quot;ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]] על ידי [[קה&quot;ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.<br /> <br /> *'''[[קה&quot;ת|מחלקת הוצאה לאור - קה&quot;ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב&quot;ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון &quot;שמועסן פאר קינדער או יוגנד&quot; - ב[[אנגלית]]: &quot;טעקס ענד טיילס&quot;{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפלות באנגלית]], &quot;תורה וישראל&quot; (הסטורי'), &quot;תפילין&quot;, &quot;שבת&quot;, &quot;מעשה&quot; ([[אנגלית]]), &quot;ספר השנה&quot;, &quot;לא תשתחוו&quot; ו&quot;הגדה של פסח&quot; (לה&quot;ק), &quot;דוד המלך&quot;, &quot;בית המקדש&quot; ועוד. את הספרים ערך הד&quot;ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''.<br /> <br /> ==תש&quot;י ואילך==<br /> <br /> לאחר [[י' שבט תש&quot;י]] הפך [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לנשיא המל&quot;ח, בנוסף לתפקידו כ'יו&quot;ר'; בניירות תש&quot;נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו&quot;ר המל&quot;ח.<br /> <br /> בשנים אלו התמקד מל&quot;ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל&quot;ח אלפי [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] - שהוכרו כסניף מל&quot;ח; פעילות המל&quot;ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.<br /> <br /> יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל&quot;ח עניינים רבים ב[[חב&quot;ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים]] וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] בשנת [[תשמ&quot;ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770; ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל&quot;ח.<br /> <br /> במשך השנים הצטרפו למוסד ר' [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים]] ור' [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל&quot;ח את [[מפעל השליחות]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל&quot;ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> ==מינויים ודיונים==<br /> <br /> ===ניירות רשמיים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו&quot;ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ&quot;ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב&quot;ד]], [[מחנה ישראל]] ומל&quot;ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.<br /> <br /> למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד&quot;ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]],ויבדלו לחיים: הרבנים [[אברהם יצחק שם טוב]], [[זאב יחזקאל כ&quot;ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ&quot;ץ]].}} ו[[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=65079 כל האמת על המל&quot;ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_(%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%96)&diff=322390 2019-06-22T23:17:40Z

<p>א ב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תאונת התמימים תשנז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלושת הבחורים שנספו על רקע הרכב ההפוך]]'''תאונת ה[[תמים|תמימים]] ב[[חנוכה]] [[תשס&quot;ז]]''' התרחשה בעיצומו של [[חג החנוכה]] - [[כ&quot;ח כסלו]] [[תשס&quot;ז]], בעת שקבוצת בחורים עשתה את דרכה ל[[מבצע חנוכה]].<br /> <br /> היה זה [[יום שלישי]], נר רביעי של חנוכה, קבוצה של שמונה תמימים יצאו מהישיבה בקרית גת למבצע [[חנוכה]] במוצבי [[צה&quot;ל]] הנמצאים באיזור העיר [[אילת]]. בהגיעם לצומת 'ציחור-אילת' סטה הרכב - מסוג טרנזיט - מהכביש והתהפך לתעלה בצד הדרך. בתאונה המחרידה נהרגו שלושה תמימים ונפצעו חמישה (קל עד בינוני. כולם החלימו).<br /> <br /> ===נפטרו:===<br /> *ה[[תמים]] [[לוי הנדל]] מ[[מגדל העמק]], בן 14, תלמיד שיעור א' מישיבת [[תומכי תמימים לוד]], בנו של הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - רב קהילת חב&quot;ד במגדל העמק. <br /> *התמים יונתן ביטון מ[[אשקלון]], בן 17, תלמיד שיעור א' מישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. <br /> *התמים משה גולן מ[[ירושלים]], בן 17, תלמיד שיעור א' מישיבת תומכי תמימים בקריית גת, בנה של הגברת דניאלה גולן - מנהלת [[מכללת אור חיה]] בירושלים.<br /> <br /> הלוויתם של התמימים משה גולן ויונתן ביטון יצאה באותו ערב של כ&quot;ח כסלו מבית הלוויות שמג&quot;ר שבירושלים. משה גולן נקבר בהר הזיתים, ויונתן ביטון בהר המנוחות. הלוייתו של לוי הנדל התקיימה ב[[יום רביעי]] [[כ&quot;ט בכסלו]] [[תשס&quot;ז]] במגדל העמק, ושם הוא נקבר.<br /> <br /> == הפעולות לזכרם ==<br /> *נכתב [[ספר תורה]] לעילוי נשמת ההרוגים, שהוכנס לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]]. <br /> *באתר [[חב&quot;ד אינפו]] חולקו מסכתות [[משניות]] בין גולשי האתר.<br /> *הודפס וחולק על ידי ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] - [[הנחה]] מה[[מאמר]] [[ד&quot;ה]] &quot;וירח הוי'&quot; גו', אותו אמר [[הרבי]] ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת נח]] בשנת [[תש&quot;מ]], לאחר הרצחו של הרב [[דוד אוקינוב]] בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *ב'יום השלושים', נערך כינוס אחדות בבנייני האומה.<br /> *ב'יום השלושים' הוציאה ישיבת תומכי תמימים קרית גת, קובץ &quot;להעלות נר תמיד&quot; - קובץ הערות של התמימים הלומדים בישיבה ב[[נגלה]] וב[[חסידות]].<br /> * לאחר ה'שלושים' נערך כינוס אחדות תחת הסימן 'ברכנו אבינו כולנו כאחד' לתלמידי התמימים מישיבות תומכי תמימים בארה&quot;ק. בכינוס נטלו חלק תלמידי כל הישיבות עם רבניהם. הכינוס אורגן על ידי [[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]].<br /> *מידי שנה בחג החנוכה, נערך יום עיון מיוחד לעילוי נשמתם ב[[מכון אור חיה]] שבהנהלתה של הגב' דניאלה גולן, אמו של הת' מוישי.<br /> *בשנת תשע&quot;ג, נחנך בנין 'בית משה' במכון אור חיה לעילוי נשמת מוישי.<br /> *התמימים ב[[ישיבת תות&quot;ל מגדל העמק]] הקדישו את פעילויות [[צבאות השם]] שנערכות לילדי העיר - בלילות שבת לילדי אנ&quot;ש ובצהרי השבת לשאר ילדי העיר, הצוות אף מוציא 2 עלונים, &quot;דער סאלאדט&quot; (נקרא בעבר &quot;חיילים בפעולה&quot;, &quot;הלוחם&quot;) לילדי אנ&quot;ש ו&quot;מסיבות שבת&quot; לילדי העיר, וקבוצת ילדים שמתופפת בתהלוכות בעיר ובישובים הסמוכים לעילוי נשמת לוי הנדל.<br /> *מבצע תורה בישיבות בלוד ובמגדל העמק מוקדש לזכרו של לוי הנדל.<br /> *בית חב&quot;ד לדוברי אנגלית בשכונת בקעה ב[[ירושלים]], המנוהל על ידי הרב אברהם הנדל, נקרא &quot;בית לוי&quot; על שמו של לוי הנדל.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=25213 הערוץ הראשון על התאונה]{{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=25217 הלם וזעזוע עמוק בקרב משפחת חסידי חב&quot;ד בעולם, בעקבות מותם של שלושה מתלמידי התמימים] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73470 אור חיה: מאות נשים ביום עיון לע&quot;נ שלושת התמימים] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75978 ביום ההולדת של מוישי גולן חנכו לזכרו בניין חדש] - {{אינפו}}<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:תאונות דרכים]]<br /> [[קטגוריה:ארץ ישראל]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=322389 2019-06-22T23:12:21Z

<p>א ב: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב קליין.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב קליין]]<br /> <br /> [[קובץ:Klein3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימין קליין]]<br /> הרב '''ירחמיאל בנימין קליין''' ([[ו' אב]] [[תרצ&quot;ה]] 1935 - [[י&quot;ח סיון]] [[תשע&quot;ה]] 2015) מזכירו של [[הרבי]] ואחראי על קשרי [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] עם אישים בכירים ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן היה חבר הנהלת [[מחנה ישראל]] והיה ממונה על [[כולל אברכים שע&quot;י מזכירות הרבי|כולל האברכים]] ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:בנימין קליין בחדר המזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין (משמאל) בחדר המזכירות ב-[[770]]]]<br /> הרב ירחמיאל בנימין קליין נולד ב[[ו' באב]] [[תרצ&quot;ה]] (1935) ב[[ירושלים]] לאביו ר' מנחם הלוי קליין ראש הדגל של החברא קדישא בירושלים ולאימו רחל, אמו נפטרה סמוך ללידתו ולכן נקרא בנימין כשמו של בנימין שרחל אימנו נפטרה בלידתו.<br /> <br /> בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' בשכונת מאה שערים בירושלים. בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] וב[[חודש אב]] שנת [[תשט&quot;ז]] הגיע ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים 770]]. ניהל את [[מסיבות שבת]] של [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]] ב[[ארצות הברית]]. <br /> באדר [[תשכ&quot;א]] התחתן עם לאה בתו של ר' [[מרדכי שוסטרמן]]. <br /> <br /> ב[[תשכ&quot;ב]] נסע בשליחות הרבי לאוסטרליה ובשנת [[תשכ&quot;ג]] חזר הרב קליין ל[[ארצות הברית]]. בתקופה זו הוצע לרב קליין על ידי הרבי לעבוד במזכירות והחל לשמש כעוזרו של המזכיר הוותיק, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]. עם השנים, בעיקר בזכות שליטתו המלאה בשפה העברית, החל לתווך בין מזכירות הרבי לאישים מדיניים, ביטחוניים ופולטיים ב[[ארץ ישראל]]. במשך השנים נפגש ועסק רבות, בשליחות הרבי, עם אישים בכירים מהשב&quot;כ וה'מוסד' הישראלי. לעתים נדירות אף נשלח לשהיות קצרות בישראל. מרבית פעולותיו במישור זה, נותרו עלומות בשל אופיין הרגיש.<br /> <br /> במהלך השנים, היה הרב קליין לצד עמיתו למזכירות הרב [[יהודה לייב גרונר]], אחראי על קשרי המכתבים הפרטיים עם הרבי. מרבית המכתבים האישיים הועברו על ידם אל הרבי התשובות מהרבי נמסרו גם הם על ידם.<br /> <br /> כאשר ראש הממשלה מנחם בגין הגיע בתשל&quot;ח לפגישה עם הרבי, הרבי התבטא עליו בפני ראש הממשלה: &quot;מיין גנרל&quot; (= הגנרל שלי).<br /> <br /> החל מתשנ&quot;ד, היה מפרסם ב[[עיתון כפר חב&quot;ד]] מדור 'מבית המלכות' וכל שבוע היה מפרסם תצלום של תשובה בכתב יד של הרבי, עם רקע לתשובה.<br /> <br /> נפטר בגיל 79 ב[[י&quot;ח סיוון]] [[תשע&quot;ה]] בביתו הסמוך ל[[בית חיינו]], נטמן בבית הקברות מונטיפיורי מאחורי [[האוהל]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;גיסים<br /> * הרב [[שמואל גרייזמן]] מנהל מבצע אות בספר התורה<br /> * הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] מנהל [[סניף קה&quot;ת בארץ הקודש]]<br /> * הרב [[משה נעמאנאוו]] מקראון הייטס<br /> * הרב אלעזר הלוי גורביץ - קראון הייטס<br /> * הרב גרשון שוסטערמאן מלוס אנג'לס, קליפורניה<br /> ;בנים<br /> * הרב לוי יצחק קליין - שליח הראשי למדינת טנסי, ארה&quot;ב<br /> * הרב יעקב קליין - משלוחי הרבי במוסקבה<br /> ;חתנים<br /> * הרב פסח צבי שמרלינג - שליח הרבי בפאר ראקאווי, ניו יורק<br /> * הרב מנחם מענדל גורדון - [[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד בלונדון, אנגליה<br /> * הרב לוי יצחק סודק - שליח באנגליה<br /> * הרב לוי יצחק גורליק - קראון הייטס<br /> * הרב לוי יצחק קרינסקי - שליח בניו המפשייר, ארה&quot;ב<br /> * הרב פנחס צימנד - שליח בארקנסו, ארה&quot;ב<br /> * הרב מרדכי גרוסבאום - שליח במיניסוטה, ארה&quot;ב<br /> * הרב מאיר שמעון מאסקאוויץ - שליח ראשי לאילינוי, ארה&quot;ב<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * עיתון כפר חב&quot;ד, גיליון 1610, כ&quot;ה בסיון תשע&quot;ה<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%9C/ איש הסוד: לדמותו של המזכיר הרב בנימין קליין ע&quot;ה]''', מתוך שבועון בית משיח 976, כ״ד בסיון ה׳תשע״ה {{אינפו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|81809|איך קרא הרבי למזכירים? מה היו שעות העבודה? ● ראיון נדיר||כ&quot;ה אדר תשע&quot;ד}}<br /> * '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1686522 שורש הדברים]''' - הרב קליין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> * '''[http://chabad.info/bdh/%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F-%E2%80%A2-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95/ המזכיר הרב קליין • תמונות מחייו]''' '''[http://chabad.info/bdh/%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%93/ הגנרל שלי: שישים רגעים של הרב קליין לצד הרבי]''', {{תמונה|}}, {{אינפו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|90300|הרב בנימין קליין במחיצת הרבי ● גלריה מיוחדת||ח&quot;י [[סיוון]] תשע&quot;ה}} {{תמונה}}<br /> * {{קישור שטורעם|80939|news|מיוחד ל'שטורעם': השופט אליקים רובינשטיין נפרד מידידו הקרוב הרב קליין ע&quot;ה|מערכת שטורעם|כ' בסיון תשע&quot;ה}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|90362|הרב זקס: &quot;הרב קליין היה 'הפנים' של חב&quot;ד&quot; ● וידאו||כ&quot;ב סיון תשע&quot;ה}}<br /> * {{קישור שטורעם|80959|news|ר' בנימין שאני הכרתי / הרב משה ראבין|הרב משה ראבין, מהשלוחים בקורל ספרינגס, פלורידה|כ&quot;א בסיון תשע&quot;ה}}<br /> * {{קישור שטורעם|95621|news|חשיפה: ה'כולל' הסודי של הרב בנימין קליין ע&quot;ה|שמעון הורביץ|כ&quot;א בסיון תשע&quot;ז}}<br /> <br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל:קליין, ירחמיאל בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%94&diff=322388 2019-06-22T23:01:33Z

<p>א ב: /* רבני העיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיר וילנא כיום בתצלום אוירי]]<br /> [[קובץ:תומכי תמימים וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום נדיר של תלמידי סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר בזמן [[השואה]]]]<br /> וילנא (באנגלית: '''Vilnius''', ברוסית: '''Вильнюс'''; בפולנית: '''Wilno''') היא עיר הבירה של מדינת ליטא. לעיר היה מעמד תורני חשוב, והיא נודעה בעיקר בזכות [[הגאון מוילנא]] שפעל בעיר בין השנים [[ה'ת&quot;פ]]-[[ה'תקנ&quot;ח]]. העיר כונתה בפי היהודים בתואר &quot;ירושלים דליטא&quot;, והיוותה את המרכז העיקרי להתנגדות החריפה לתנועת החסידות.<br /> <br /> <br /> ==היסטוריה מיקום ואוכלוסיה==<br /> העיר שהוקמה בשנת [[ה'פ&quot;ח]], שוכנת בצד הדרומי-מזרחי של ליטא, בסמיכות לגבול בין [[רוסיה]] הלבנה (בלארוס) לליטא. <br /> <br /> כבר מעת הקמתה היתה וילנה מרכז התרבות וההווי הפולני, ונקבעה כעיר הבירה של הדוכסות הליטאית. במהלך השנים נכבשה וילנא חליפות, וסופחה מספר פעמים לממשלת [[פולין]], לרוסיה, ולברית המועצות.<br /> <br /> ===הקהילה היהודית===<br /> [[קובץ:בית הכנסת וילנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת היהודי היחיד שנשאר פעיל עד היום]]<br /> [[קובץ:וילנא בית עלמין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי בעיר]]<br /> במאתיים השנים הראשונות לקיומה של העיר, נאסרה ההתיישבות היהודית במקום, מחשש התושבים לפגיעה בפרנסתם, אך בסביבות שנת [[ה'ש&quot;כ]] ניתן אישור גורף, והחלה התיישבות יהודית בעיר.<br /> <br /> בארבעים השנים שחלפו מאז החלה ההתיישבות היהודית בעיר, גדלה הקהילה באופן משמעותי, וכללה שלושת אלפים משפחות, שהיוו עשרים אחוז מכלל תושבי העיר, ושמעה של הקהילה החל להתפרסם בתפוצות ישראל כמרכז תורני חשוב.<br /> <br /> הקהילה היהודית בעיר היתה מבוססת מבחינה כלכלית, דבר שאיפשר לבני הקהילה לחתן את בנותיהם עם צעירים מוכשרים, ולהעניק להם את האפשרות להמשיך ולהתמסר ללימוד התורה בתנאי שיעברו להתגורר בסמיכות אליהם ויהיו סמוכים על שולחנם. באופן זה עברו להתגורר בוילנה עשרות למדנים חשובים דוגמת רבי שבתאי כהן (הש&quot;ך) ורבי אריה לייב שפירא{{הערה|מחבר הספרים נחלת אריאל ומעון אריות.}}, שהטביעו את חותמם על כלל היהדות התורנית.<br /> <br /> [[הגאון מוילנא]] (הגר&quot;א) שהיה יליד העיר תרם לפרסומה באופן משמעותי, וכבר בהיותו בגיל צעיר התפרסם שמעו למרחוק, והזמין צעירים מוכשרים רבים לבוא וללמוד תורה מפיו{{הערה|הגר&quot;א אמנם לא כיהן באופן רשמי במשרת רב או ראש ישיבה, אך היה מוסר שיעורים בבית המדרש הסמוך לביתו, ופותר את קושיותיהם של הלמדנים שהיו מביאים לפניו כשהיה מגיע לבקר בבית המדרש.}}.<br /> <br /> הקהילה היהודית בעיר הלכה והתפתחה, עד שבתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] יהודי הקהילה היוו את רוב תושבי העיר, דבר שנמשך תקופה קצרה, עד להגירה הגדולה ל[[ארצות הברית]] שהחלה שנים ספורות לאחר סיום מלחמת העולם. התפתחותה וגדילתה של הקהילה היהודית, גרמה לכך שבשנת [[תרמ&quot;א]] גויים מתושבי העיר ניסו לבצע פרעות ביהודים ולגרום להם לעזוב את העיר, אך הקהילה התאגדה, לכדה את הפושעים, והסגירה אותם לשלטונות.<br /> <br /> גודלה של הקהילה גרם גם לכך שתנועות חברתיות ועממיות שונות ראו בה יעד אסטרטגי, ופתחו בה מרכזים שיועדו להטות אליהם את לב ההמון. <br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] התמנה כרב קהילת חב&quot;ד בעיר הרב [[מנחם צבי ריבקין]] שכיהן ברבנות עד שנת [[תרפ&quot;ג]]. ב[[חודש אייר]] [[תרפ&quot;ז]] הוקם בעיר סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], בייסודו ובהנהלתו של ר' אליהו וייץ, ובסיועו של העסקן החב&quot;די ר' [[מענדל לוין (וילנא)|מענדל לוין]] שהיה חבר בועד הקהילה של וילנה באותם שנים{{הערה|1=ב[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/535.pdf שבועון בית משיח גליון 535] התפרסמה התכתבות בין [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[חיים עוזר]] בנוגע לסיוע הכספי לישיבת [[תומכי תמימים וילנא]].}}.<br /> <br /> ===בזמן ה[[שואה]]===<br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ברחו חלק מתלמידי ישיבות חב&quot;ד לוילנא, מתוך השערה שהעיר תסופח לליטא, שנחשבה אז למדינה נייטרלית, והקימו במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]] בניהולו של הרב [[שמואל זלמנוב]], ותחת השפעתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[יהושע אייזיק בארוך]]. ישיבה זו התקיימה במשך שנה וחצי, עד שגלתה ל[[שנחאי]]{{הערה|הישיבה פעלה בבית הכנסת של קהילת חב&quot;ד בעיר ברחוב הווילנאי 21 שנקרא בשם &quot;אפאטאוו&quot;.}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ט סיון]] [[תש&quot;א]] נכבשה העיר על ידי הנאצים, והם ריכזו את את תושביה היהודים בגטו{{הערה|עוד קודם הקמתו של הגטו, רצחו הגרמנים כמעט מחצית מתושביה היהודים של העיר. ההשערה היא שבתקופה שבין כיבוש העיר להקמת הגטו נרצחו כשלושים וחמש אלף איש מתוך שמונים אלף התושבים היהודים בעיר.}}. חיסול הגטו החל ב[[א' אלול]] [[תש&quot;ג]], ומלבד כמה עשרות בודדות של פרטיזנים שהצליחו להבריח את גבולות הגטו, הושמדו על ידי הנאצים במהלך [[השואה]] כמאה אלף יהודים בגטו וילנא.<br /> <br /> ==מרכז ההתנגדות לתורת החסידות==<br /> בזמן התפשטותה של [[תורת החסידות]] בזמנו של [[המגיד ממעזריטש]] היתה הקהילה בוילנה אחת מהקהילות החשובות ביותר, והיא נחשבה כמרכז התורני העיקרי בסביבות [[רוסיה]] ופולין{{הערה|כאשר [[אדמו&quot;ר הזקן]] הגיע לגיל 19 ורצה לגלות למקום תורה התלבט בין וילנא שהיתה אז מרכז הלימוד החשוב ביותר, לבין מעזריטש שהיתה מרכז תורת החסידות.}}, וכמבצרם של ה[[מתנגדים]] לתורת החסידות.<br /> <br /> הראשון שהצליח להקביע את חומות ההתנגדות ולרכוש חסידים מקרב תושבי וילנא, היה רבי [[אהרון הגדול מקרלין]], שביקר בעיר בחשאי והצליח לפעול על כמה מנינים של אברכים להתקרב לתורת החסידות. אותם אברכים פתחו בעיר מנין חסידי, ודבר זה הגדיש את הסאה, ופרנסי וילנא שחששו שתנועת החסידות תתבסס ותתפשט בעירם, היו הראשונים להוציא חרם, בו נידו את החסידים ואסרו לשהות במחיצתם ולסייע להם בכל אופן שהוא.<br /> <br /> החל מחרם זה שהתפרסם לראשונה בשנת [[תקל&quot;ב]], הנהיגה הקהילה בוילנה את ההתנגדות הכללית לתורת החסידות, וסחפה אחריה גם מרכזים מתנגדיים נוספים כגון ברודי ושקלוב להצטרף אף הם להתנגדות החריפה{{הערה|יש לציין שקהילת וילנא היתה הקהילה היחידה בכל רחבי [[ליטא]] שהתנגדה לתורת החסידות, ושאר קהילות ה[[מתנגדים]] ב[[ליטא]] לא הצטרפו אליהם. החוקר ד&quot;ר אריה מורגנשטרן מנסה לתלות זו בעובדה שבאותה תקופה פרצה בוילנא מגפת דבר והפילה חללים רבים מבני העיר. תושבי העיר חיפשו סיבות רוחניות שבשלהם קיבלו עונש קשה שכזה, ופרנסי הקהילה שחששו שיאשימו אותם בכך (בגלל שניהלו באותה תקופה מלחמה נגד רב העיר), הטילו את האשמה על החסידים, שכיבכול בגללם פרצה המגיפה.}}. ה[[מתנגדים]] החריפים שבעיר עשו שימוש רב בכוחו ובהשפעתו של הגאון מוילנא, ודאגו למסור לו עדויות כוזבות כביכול החסידים מחללים את קדושת הצומות{{הערה|כך לדוגמא העידו בפניו שתי עדים מהימנים בשבועה, שהם ראו חסידים שאוכלים ב[[תשעה באב]], אלא שהם העלימו ממנו את העובדה שדבר זה אירע בשנה בה הקביעות של [[תשעה באב]] חלה בשבת, כך שלא היה כל פסול הלכתי במעשיהם.}}, לא מתנהגים בצניעות{{הערה|העדים העידו שראו את החסידים רוקדים עם בנות בבית הכנסת בשמחת תורה, אך העלימו את העובדה שהם מתכוונים לילדות קטנות של החסידים, שרכבו על כתפי אבותיהם בשעת הריקודים.}}, וכדומה.<br /> <br /> מתוך נסיון לרכך את ההתנגדות החריפה מבית מדרשו של הגר&quot;א, ניסו מספר פעמים גדולי החסידות (דוגמת רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]]) להיפגש עם הגר&quot;א מוילנא ולהוכיח לו שאין מה לחשוש מתורת החסידות, אך בהשפעת מקורביו הגר&quot;א ברח מהעיר, וחזר אליה רק לאחר שנודע לו באופן וודאי שהם עזבו את העיר.<br /> <br /> גם בעיצומה של המלחמה בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, היו רבים מתושבי ווילנא שהתקרבו לתורת החסידות, הידועים שבהם היו רבי [[משה מייזליש]] והרב [[מאיר רפאל'ס]] שהיו מנכבדי ומפרנסי הקהילה ומראשי המובילים של ההתנגדות, שנכחו במהלך המלחמה בצדקתם של החסידים, ועברו לצידו השני של המתרס ונעשו לחסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> במשך עשרים ושש שנה עמדה וילנה במרכז ההתנגדות לתורת החסידות, עד שבשנת [[תקנ&quot;ח]] אסרה ממשלת [[רוסיה]] את השימוש בחרמות ובנידויים, ובאותה שנה נפטר גם [[הגאון מוילנה]], דבר שגרם באופן טבעי לריכוך ההתנגדות, ובשנה שלאחר מכן כבר הורשו החסידים להקים קהילות חסידיות בתחומי העיר וילנה, ולקיים מניינים נפרדים לתפילה.<br /> <br /> ==ביקורי רבותינו נשיאינו בעיר==<br /> מלבד ביקורו הידוע של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת תקל&quot;ו, שנועד להשקטת המחלוקת באמצעות פגישה עם הגאון מוילנא, ידוע על שני ביקורים נוספים של רבותינו נשיאינו בעיר.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ח]] בדרכו חזרה מווארשא לריגה עצר בעיר למשך מספר ימים ונפגש עם [[חיים עוזר גורודזינסקי]] בענינים הנוגעים לעסקנות ציבורית, וכן [[הרבי]] ביקר בעיר כאשר נשלח על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אל ר' חיים עוזר{{הערה|1=עדותו של ר' [[זושא ווילימובסקי]]. נדפסה ב[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/535.pdf שבועון בית משיח גליון 535 עמוד 39].}}.<br /> <br /> ==בית הדפוס בוילנא==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[דפוס האלמנה והאחים ראם]]}}<br /> בשנת [[תקנ&quot;ט]] הועבר בית הדפוס היהודי של משפחת ראם לעיר ווילנא, והוא גדל והתבסס בעידודם של רבני וילנא וליטא, שעמדו לצידו במחלוקות ממוניות שונות שהיו לבית הדפוס בוילנא עם בתי דפוס אחרים דוגמת בית הדפוס של האחים מסלאוויטה.<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ו]] נסגרו בהוראת הממשל הרוסי כל בתי הדפוס ברוסיה, ובית הדפוס בוילנא קיבל זיכיון בלעדי על הדפסת ספרי יהדות, ובכך הפך לבית הדפוס החשוב ביותר בו הודפסו אלפי ספרי יהדות. בשנת [[תר&quot;ך]] איבד בית הדפוס את המונופול על הדפסת ספרי יהדות והחל בתקופת שפל, עד שבשנת [[תרס&quot;ג]] החליף בעלות, ירד מגדולתו, ולבסוף - הוחרם על ידי הממשל הרוסי.<br /> <br /> בבית דפוס זה הודפסו ספרי יהדות חשובים, ובראשם ה[[תלמוד בבלי]] בצורת הדף המוכרת עד היום, [[ספר התניא]], [[ספר צמח צדק|שו&quot;ת צמח צדק]], [[לקוטי תורה]], ועוד.<br /> <br /> ==העירה כיום==<br /> כיום אוכלוסיית העיר כוללת מעל לחצי מליון תושבים, מתוכה כארבע אלף יהודים בלבד. [[שליח]] [[הרבי]] בעיר הוא הרב שלום בער קרינסקי, שמכהן גם כרב [[בית הכנסת]] הפעיל היחיד בוילנא, ורב הקהילה.<br /> <br /> ==אישים הקשורים בתולדות ה[[עיירה]]==<br /> ===רבני העיר===<br /> *הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]] - רב קהילת החסידים בעיר.<br /> *הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]] - רב העיר בין השנים [[תרמ&quot;ה]]-[[ת&quot;ש]].<br /> *הרב [[מנחם צבי ריבקין]] - רב קהילת חב&quot;ד בעיר בין השנים [[תרע&quot;ד]]-[[תרפ&quot;ג]].<br /> כיום משמש כרב העיר שלי הרבי הרב לוי יצחק קרינסקי<br /> <br /> ===ילידי העיר===<br /> *[[זלמן מדוברובנה (וועלקעס)]].<br /> *[[זלמן זזמר]].<br /> *[[ישראל זאב גוסטמן]].<br /> <br /> ===נוספים===<br /> *[[הגאון מוילנא]].<br /> <br /> ==עיירות בפלך וילנא==<br /> *[[גלובקע]].<br /> *[[שוונציאן]].<br /> *[[קורניץ]].<br /> *[[קובנה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/?url=article_he&amp;id=5605 סערה בווילנא: מלחמה נגד שליח הרבי] {{אינפו}}<br /> *[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/422.pdf חשקה נפשינו לראות את פני אדונינו בוילנא] [[שבועון בית משיח]], גליון 422 עמוד 16.<br /> *אברמי זקס, '''[http://shturem.net/images/news/93695_news_27012017_51507.pdf עיר היהודים]''', 'החייל' שבט תשע&quot;ז<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:עיירות בליטא}}</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=322387 2019-06-22T22:57:33Z

<p>א ב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה ליפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה ליפש]]<br /> ר' '''משה ליפש''' ([[י&quot;ב תמוז]] [[תרצ&quot;ט]]-[[תשס&quot;ה]]) היה [[משגיח]] כשרות בתל אביב, וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרצ&quot;ט]] בסבעריש שב[[פולין]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ומרת עטיל.<br /> <br /> בזמן ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] שהתה משפחתו ב[[סמרקנד]], בחורף [[תש&quot;ט]] הבריחה המשפחה את הגבול, והגיעו לארץ ב[[ד' בניסן]].<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], ונמנה עם ה'[[קבוצה]]' הראשונה של ה[[תמימים]] מ[[ארץ הקודש]] ש[[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ב]]. לפרנסתו עבד כמנקר ו[[משגיח]] [[כשרות]] מטעם רבנות [[תל אביב]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נבחר לכהן כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] והיה מסור באופן מיוחד לכל ענייני הכפר. בתפקיד זה החזיק עד לשנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> נפטר בג' תמוז [[תשס&quot;ה]] ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> אשתו מרת רחל, נפטרה בא' דחג הסוכות תשע&quot;א.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו:<br /> * ר' יוסף יהודה, [[בית שמש]]<br /> * ר' יעקב זכריה, שליח הרבי בסרטוב, רוסיה.<br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפש משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=322386 2019-06-22T22:56:53Z

<p>א ב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה ליפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה ליפש]]<br /> ר' '''משה ליפש''' ([[י&quot;ב תמוז]] [[תרצ&quot;ט]]-[[תשס&quot;ה]]) היה [[משגיח]] כשרות בתל אביב, וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרצ&quot;ט]] בסבעריש שב[[פולין]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ומרת עטיל.<br /> <br /> בזמן ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] שהתה משפחתו ל[[סמרקנד]], בחורף [[תש&quot;ט]] הבריחה המשפחה את הגבול, והגיעו לארץ ב[[ד' בניסן]].<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], ונמנה עם ה'[[קבוצה]]' הראשונה של ה[[תמימים]] מ[[ארץ הקודש]] ש[[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ב]]. לפרנסתו עבד כמנקר ו[[משגיח]] [[כשרות]] מטעם רבנות [[תל אביב]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נבחר לכהן כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] והיה מסור באופן מיוחד לכל ענייני הכפר. בתפקיד זה החזיק עד לשנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> נפטר בג' תמוז [[תשס&quot;ה]] ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> אשתו מרת רחל, נפטרה בא' דחג הסוכות תשע&quot;א.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו:<br /> * ר' יוסף יהודה, [[בית שמש]]<br /> * ר' יעקב זכריה, שליח הרבי בסרטוב, רוסיה.<br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפש משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=322385 2019-06-22T22:56:10Z

<p>א ב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה ליפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה ליפש]]<br /> ר' '''משה ליפש''' ([[י&quot;ב תמוז]] [[תרצ&quot;ט]]-[[תשס&quot;ה]]) היה [[משגיח]] כשרות בתל אביב, וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרצ&quot;ט]] בסבעריש שב[[פולין]] לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ומרת עטיל.<br /> <br /> בזמן ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] שהתה משפחתו ל[[סמרקנד]], בחורף [[תש&quot;ט]] הבריחה המשפחה את הגבול, והגיעו לארץ ב[[ד' בניסן]].<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], ונמנה עם ה'[[קבוצה]]' הראשונה של ה[[תמימים]] מ[[ארץ הקודש]] ש[[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ב]]. לפרנסתו עבד כמנקר ו[[משגיח]] [[כשרות]] מטעם רבנות [[תל אביב]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נבחר לכהן כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]] והיה מסור באופן מיוחד לכל ענייני הכפר. בתפקיד זה החזיק עד לשנת [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשס&quot;ה]] ונטמן ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> אשתו מרת רחל, נפטרה בא' דחג הסוכות תשע&quot;א.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו:<br /> * ר' יוסף יהודה, [[בית שמש]]<br /> * ר' יעקב זכריה, שליח הרבי בסרטוב, רוסיה.<br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפש משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=322384 2019-06-22T22:54:59Z

<p>א ב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''יוסף יהודה ליפש''', ממייסדי היישוב החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד]]{{הערה|בהוראתו הישירה של [[הרבי הריי&quot;צ]]}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב אורי עזרא ליפש.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל בת ר' מרדכי{{הערה|נפטרה בט&quot;ז שבט תש&quot;ג.}} כץ התגורר בקאזאן שב[[רוסיה]] ו[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] בזמן השלטון ה[[קומוניסטים|קומוניסטי]], וכך חינך גם את ילדיו. בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] עבר עם משפחתו ל[[סמרקנד]] ובחורף [[תש&quot;ט]] הבריח את הגבול עם כל משפחתו, והגיע ל[[ארץ הקודש]] ב[[ד' בניסן]].<br /> <br /> כשהגיע לארץ בחר בו [[הרבי הריי&quot;צ]] להיות מהמייסדים של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ב בשבט]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;ילדיו<br /> * ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> * ר' [[אורי עזרא ליפש]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * ר' [[צבי הירש ליפש]] בעלה של מרת גולדה<br /> * ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * ר' [[ישעיה ליפש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> * מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליפש, יוסף יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=322383 2019-06-22T22:54:47Z

<p>א ב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> ר' '''יוסף יהודה ליפש''', ממייסדי היישוב החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד]]{{הערה|בהוראתו הישירה של [[הרבי הריי&quot;צ]]}}.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב אורי עזרא ליפש.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו עטיל בת ר' מרדכי{{הערה|נפטרה בט&quot;ז שבט תש&quot;ג.}} כץהתגורר בקאזאן שב[[רוסיה]] ו[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] בזמן השלטון ה[[קומוניסטים|קומוניסטי]], וכך חינך גם את ילדיו. בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] עבר עם משפחתו ל[[סמרקנד]] ובחורף [[תש&quot;ט]] הבריח את הגבול עם כל משפחתו, והגיע ל[[ארץ הקודש]] ב[[ד' בניסן]].<br /> <br /> כשהגיע לארץ בחר בו [[הרבי הריי&quot;צ]] להיות מהמייסדים של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ב בשבט]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;ילדיו<br /> * ר' [[אלעזר ליפש]], [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> * ר' [[אורי עזרא ליפש]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * ר' [[צבי הירש ליפש]] בעלה של מרת גולדה<br /> * ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * ר' [[ישעיה ליפש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> * מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ליפש, יוסף יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=322382 2019-06-22T22:50:53Z

<p>א ב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלעזר ליפש.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלעזר ליפש בשיעור ב[[בית מנחם]]]]<br /> [[קובץ:אלעזר ליפש2.png|ממוזער|הרב ליפש בצעירותו]]<br /> ר' '''אלעזר ליפש''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הינו תושב [[כפר חב&quot;ד]] העוסק במסירת שיעורים קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] בשנת תרצ''א לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל ליפש. בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] עברו ל[[קזאן]] ובמהלך המלחמה שהו ב[[סיביר]]. בחורף [[תש&quot;ט]] יצאו מרוסיה, והגיעו לפוקינג ומשם ל[[ארץ ישראל]] ב[[ד' בניסן]]. <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשט&quot;ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]], וקבע את מגוריו ב[[בני ברק]] והחל לעבוד כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].<br /> תקופה מסויימת ניהל חנות ספרים ותשמישי קדושה בתל אביב<br /> <br /> עוד בבחרותו בשנת [[תשי&quot;ד]] הקים את סניף [[צעירי חב&quot;ד]] ב[[בני ברק]] וניהלו במשך כמה שנים. בשנת [[תשכ&quot;א]] קיים את הוראת הרבי ועבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] שם הוא מתגורר עד היום.<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]], יצא לפנסיה, והחל למסור שיעורים קבועים ב[[הלכה]], [[גמרא]] ו[[חסידות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;אחיו<br /> * ר' [[אורי עזרא ליפש]], עסקן חב&quot;די, וממקימי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> * ר' [[צבי הירש ליפש]]<br /> * ר' ישעיהו ליפש (שעיה) כפר חב''ד<br /> * ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * ר' [[יהושע (שייע) ליפש]]<br /> <br /> * מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]<br /> <br /> ;בניו<br /> * ר' [[יצחק ליפש]], [[שליח]] ומנהל סניף [[צא&quot;ח]] ב[[צפת]].<br /> * ר' [[אורי מרדכי ליפש]], [[משפיע]] ב[[בני ברק]].<br /> * ר' [[יוסף ליפש]] - [[שליח]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בקרית אליעזר, [[חיפה]].<br /> * ר' [[דובער משה ליפש]] - [[משפיע]] ב[[נצרת עלית]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> * מרת חייענא זלצמן אשת ר' [[יוסף יצחק זלצמן]] שליח ורב קהילת יוצאי [[רוסיה]] ב[[טורונטו]], [[קנדה]].<br /> * מרת עטיל ברקוביץ' אשת ר' [[שלמה זלמן ברקוביץ']] שליח ורב קהילת חב&quot;ד ב[[ראש פינה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/240303324/943 הזוכה בגורלות]''', סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מ[[הרבנית חנה]] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 943 עמוד 44 ואילך <br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפש אלעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=322381 2019-06-22T22:50:00Z

<p>א ב: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלעזר ליפש.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלעזר ליפש בשיעור ב[[בית מנחם]]]]<br /> [[קובץ:אלעזר ליפש2.png|ממוזער|הרב ליפש בצעירותו]]<br /> ר' '''אלעזר ליפש''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הינו תושב [[כפר חב&quot;ד]] העוסק במסירת שיעורים קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] בשנת תרצ''א לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל ליפש. בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] עברו ל[[קזאן]] ובמהלך המלחמה שהו ב[[סיביר]]. בחורף [[תש&quot;ט]] יצאו מרוסיה, והגיעו לפוקינג ומשם ל[[ארץ ישראל]] ב[[ד' בניסן]]. <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשט&quot;ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]], וקבע את מגוריו ב[[בני ברק]] והחל לעבוד כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].<br /> <br /> עוד בבחרותו בשנת [[תשי&quot;ד]] הקים את סניף [[צעירי חב&quot;ד]] ב[[בני ברק]] וניהלו במשך כמה שנים. בשנת [[תשכ&quot;א]] קיים את הוראת הרבי ועבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] שם הוא מתגורר עד היום.<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]], יצא לפנסיה, והחל למסור שיעורים קבועים ב[[הלכה]], [[גמרא]] ו[[חסידות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;אחיו<br /> * ר' [[אורי עזרא ליפש]], עסקן חב&quot;די, וממקימי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> * ר' [[צבי הירש ליפש]]<br /> * ר' ישעיהו ליפש (שעיה) כפר חב''ד<br /> * ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * ר' [[יהושע (שייע) ליפש]]<br /> <br /> * מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]<br /> <br /> ;בניו<br /> * ר' [[יצחק ליפש]], [[שליח]] ומנהל סניף [[צא&quot;ח]] ב[[צפת]].<br /> * ר' [[אורי מרדכי ליפש]], [[משפיע]] ב[[בני ברק]].<br /> * ר' [[יוסף ליפש]] - [[שליח]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בקרית אליעזר, [[חיפה]].<br /> * ר' [[דובער משה ליפש]] - [[משפיע]] ב[[נצרת עלית]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> * מרת חייענא זלצמן אשת ר' [[יוסף יצחק זלצמן]] שליח ורב קהילת יוצאי [[רוסיה]] ב[[טורונטו]], [[קנדה]].<br /> * מרת עטיל ברקוביץ' אשת ר' [[שלמה זלמן ברקוביץ']] שליח ורב קהילת חב&quot;ד ב[[ראש פינה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/240303324/943 הזוכה בגורלות]''', סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מ[[הרבנית חנה]] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 943 עמוד 44 ואילך <br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפש אלעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=322380 2019-06-22T22:49:38Z

<p>א ב: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלעזר ליפש.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלעזר ליפש בשיעור ב[[בית מנחם]]]]<br /> [[קובץ:אלעזר ליפש2.png|ממוזער|הרב ליפש בצעירותו]]<br /> ר' '''אלעזר ליפש''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הינו תושב [[כפר חב&quot;ד]] העוסק במסירת שיעורים קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] בשנת תרצ''א לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל ליפש. בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] עברו ל[[קזאן]] ובמהלך המלחמה שהו ב[[סיביר]]. בחורף [[תש&quot;ט]] יצאו מרוסיה, והגיעו לפוקינג ומשם ל[[ארץ ישראל]] ב[[ד' בניסן]]. <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשט&quot;ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]], וקבע את מגוריו ב[[בני ברק]] והחל לעבוד כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].<br /> <br /> עוד בבחרותו בשנת [[תשי&quot;ד]] הקים את סניף [[צעירי חב&quot;ד]] ב[[בני ברק]] וניהלו במשך כמה שנים. בשנת [[תשכ&quot;א]] קיים את הוראת הרבי ועבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] שם הוא מתגורר עד היום.<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]], יצא לפנסיה, והחל למסור שיעורים קבועים ב[[הלכה]], [[גמרא]] ו[[חסידות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;אחיו<br /> * ר' [[אורי עזרא ליפש]], עסקן חב&quot;די, וממקימי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> * ר' [[צבי הירש ליפש]]<br /> * ר' ישעיהו לחפש (שעיה) כפר חב''ד<br /> * ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * ר' [[יהושע (שייע) ליפש]]<br /> <br /> * מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]<br /> <br /> ;בניו<br /> * ר' [[יצחק ליפש]], [[שליח]] ומנהל סניף [[צא&quot;ח]] ב[[צפת]].<br /> * ר' [[אורי מרדכי ליפש]], [[משפיע]] ב[[בני ברק]].<br /> * ר' [[יוסף ליפש]] - [[שליח]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בקרית אליעזר, [[חיפה]].<br /> * ר' [[דובער משה ליפש]] - [[משפיע]] ב[[נצרת עלית]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> * מרת חייענא זלצמן אשת ר' [[יוסף יצחק זלצמן]] שליח ורב קהילת יוצאי [[רוסיה]] ב[[טורונטו]], [[קנדה]].<br /> * מרת עטיל ברקוביץ' אשת ר' [[שלמה זלמן ברקוביץ']] שליח ורב קהילת חב&quot;ד ב[[ראש פינה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/240303324/943 הזוכה בגורלות]''', סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מ[[הרבנית חנה]] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 943 עמוד 44 ואילך <br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפש אלעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=322379 2019-06-22T22:47:37Z

<p>א ב: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלעזר ליפש.PNG|שמאל|ממוזער|250px|ר' אלעזר ליפש בשיעור ב[[בית מנחם]]]]<br /> [[קובץ:אלעזר ליפש2.png|ממוזער|הרב ליפש בצעירותו]]<br /> ר' '''אלעזר ליפש''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הינו תושב [[כפר חב&quot;ד]] העוסק במסירת שיעורים קבועים לאוכלוסייה המקומית המבוגרת. בעבר שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ב[[ראשון לציון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר סווערש ב[[פולין]] בשנת תרצ''א לר' [[יוסף יהודה ליפש|יוסף יהודה]] ועטיל ליפש. בתקופת ה[[מלחמת העולם השניה|מלחמה]] עברו ל[[קזאן]] ובמהלך המלחמה שהו ב[[סיביר]]. בחורף [[תש&quot;ט]] יצאו מרוסיה, והגיעו לפוקינג ומשם ל[[ארץ ישראל]] ב[[ד' בניסן]]. <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשט&quot;ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה, בתו של החסיד ר' [[יהודה שמוטקין]], וקבע את מגוריו ב[[בני ברק]] והחל לעבוד כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].<br /> <br /> עוד בבחרותו בשנת [[תשי&quot;ד]] הקים את סניף [[צעירי חב&quot;ד]] ב[[בני ברק]] וניהלו במשך כמה שנים. בשנת [[תשכ&quot;א]] קיים את הוראת הרבי ועבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] שם הוא מתגורר עד היום.<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה ב[[ראשון לציון]], יצא לפנסיה, והחל למסור שיעורים קבועים ב[[הלכה]], [[גמרא]] ו[[חסידות]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;אחיו<br /> * ר' [[אורי עזרא ליפש]], עסקן חב&quot;די, וממקימי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> * ר' [[צבי הירש ליפש]]<br /> * ר' [[משה ליפש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * ר' [[יהושע (שייע) ליפש]]<br /> <br /> * מרת רחל גלזמן, אשת ר' [[שלום בער גלזמן]]<br /> <br /> ;בניו<br /> * ר' [[יצחק ליפש]], [[שליח]] ומנהל סניף [[צא&quot;ח]] ב[[צפת]].<br /> * ר' [[אורי מרדכי ליפש]], [[משפיע]] ב[[בני ברק]].<br /> * ר' [[יוסף ליפש]] - [[שליח]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בקרית אליעזר, [[חיפה]].<br /> * ר' [[דובער משה ליפש]] - [[משפיע]] ב[[נצרת עלית]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> * מרת חייענא זלצמן אשת ר' [[יוסף יצחק זלצמן]] שליח ורב קהילת יוצאי [[רוסיה]] ב[[טורונטו]], [[קנדה]].<br /> * מרת עטיל ברקוביץ' אשת ר' [[שלמה זלמן ברקוביץ']] שליח ורב קהילת חב&quot;ד ב[[ראש פינה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *ישראל לפידות, '''[http://www.scribd.com/doc/240303324/943 הזוכה בגורלות]''', סיפור חייו של הרב ליפש משולב בפרקי זכרונות מ[[הרבנית חנה]] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 943 עמוד 44 ואילך <br /> <br /> {{מיון רגיל: ליפש אלעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=322378 2019-06-22T22:44:18Z

<p>א ב: /* רבני הישיבה כיום */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Hadar Hatorah2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]]]]<br /> <br /> '''ישיבת הדר התורה''' ב[[קראון הייטס]] הינה הישיבה הראשונה בעולם לחוזרים בתשובה, נוסדה בשנת ה'[[תשכ&quot;ב]] על ידי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br /> את הישיבה ניהל הרב [[יעקב יהודה העכט]] - לאחר פטירתו הישיבה אף נקראה על שמו &quot;ישיבת קול יעקב יהודה - הדר התורה&quot;.<br /> <br /> הרעיון של ישיבה כזאת היה הראשון מסוגו אי פעם, חסר תקדים לחלוטין בעולם היהודי באותה תקופה, מספרים שהרב הכט תמיד אמר לרב ג'ייקובסון: &quot;מצא את הנשמות, ואני אמצא את הכסף&quot;.<br /> <br /> כשהוקמה הישיבה, למדו בה קבוצה קטנה של כעשרה בחורים ישראלים צעירים, ביניהם היו: [[אבי פיאמנטה]], [[מרדכי גל]], אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד. בהמשך, הפכה הישיבה למוסד המיועד בעיקר עבור בחורים אמריקאים דוברי אנגלית.<br /> <br /> [[הרבי]] ייקר מאוד את הישיבה ואף היה מבקר ב&quot;סדר פסח&quot; שנערך בה.<br /> <br /> [[קובץ:Rabbi Jacobson - Hadar Hatorah.gif|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל ג'ייקובסון בשיעור בישיבה]]<br /> <br /> ראש הישיבה כיום הוא הרב [[יעקב קאפיל גולדברג]].<br /> <br /> לישיבה תוכנית יחודית &quot;ישיבת קיץ&quot; בהרי הקטצקיל המפורסמים, ולמקום זורמים רבים מתלמידי הישיבה יחד עם מאות סטודנטים מכל רחבי העולם. <br /> <br /> ==רבני הישיבה בעבר==<br /> *'''הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]''' - משפיע.<br /> *'''הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]]''' - משפיע.<br /> *'''הרב [[שלום בער וישצקי]]''' - ראש ישיבה.<br /> *'''הרב [[ישראל אבא פליסקין]]''' - משפיע.<br /> <br /> ==רבני הישיבה כיום==<br /> *'''הרב [[יעקב קאפיל גולדברג]]''' - ראש הישיבה.<br /> *'''הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]''' - משפיע.<br /> * הרב פתחיה קארף- משפיע<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית|ה]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%9F_(%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91)&diff=322377 2019-06-22T22:40:06Z

<p>א ב: /* הפיכתו לעורק המסחר המרכזי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:קינגסטון לפני 100.jpg|שמאל|ממוזער|300px|רחוב קינגסטון לפני 100 שנים]]<br /> רחוב '''קינגסטון''' (Kingston) הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב&quot;דית בשכונת [[קראון הייטס]]. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה. [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770]] שוכן בפינת הרחובות קינגסטון ו[[איסטרן פארקווי]].<br /> <br /> == שם הרחוב ==<br /> חסידים מייחסים משמעות רבה לכך שב[[השגחה פרטית]] לשדרה המרכזית של השכונה בה מתגורר [[הרבי]], יש משמעות 'מלכותית'{{הערה|כמו לרחובות רבים בשכונת [[קראון הייטס]]: '[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]' - נשיא. 'קראון' - כתר. וכדומה.}}, 'אבן המלך', המבטא את העובדה שבשכונה זו מתגורר [[מלך המשיח]], ומבטא את המשל של [[אדמו&quot;ר הזקן]] על ההכרח בהפצת [[תורת החסידות]], שנמשלת לאבן שבכתר המלך.<br /> <br /> ==הפיכתו לעורק המסחר המרכזי==<br /> בשנים הראשונות להתיישבות היהודית בשכונה, כמעט ולא היו חנויות ברחוב, והוא שימש בעיקר כעורק תחבורה ראשי, שלאורכה עוברת מסילת רכבת חשמלית. לאחר [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]] בסוף שנות הכ&quot;פים, הוקם ועד פעולה מיוחד שדאג לבסס את השכונה הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה כלכלית, ובין הפעולות שנעשו על ידו היה הפיכת הרחוב למרכז מסחרי באמצעות הלוואות ענק לתאריכים ארוכי טווח לחסידים שפתחו חנויות ברחוב זה.<br /> <br /> הפעולות הצליחו, ובשנת [[תש&quot;מ]] כבר התבסס מעמדו של הרחוב כמרכז המסחרי של תושבי השכונה.<br /> בשנים עברו היה הרחוב דו סטרי אבל כשנהיה יותר מסחרי ועמוס כריית ניו יורק הפכה אותו להיות חד סטרי מכיוון צפון לדרום<br /> <br /> == מוסדות וארגונים ברחוב ==<br /> [[קובץ:המוזיאון מרחוב קינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוזיאון הילדים היהודי|מוזיאון הילדים]] כפי שנראה מרחוב קינגסטון]]<br /> [[קובץ:פורטין פורטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין [[1414 פרזידנט|פנימיית הבחורים]]]]<br /> {{ערכים מורחבים|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]], [[צעירי אגודת חב&quot;ד ניו יורק]], [[ספרית לוי יצחק (קראון הייטס)|ספרית לוי יצחק]], [[קה&quot;ת ניו יורק]], [[וועד הקהל]], [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]], [[כולל תפארת זקנים לוי יצחק (קראון הייטס)|כולל תפארת זקנים לוי יצחק]], [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], [[מוזיאון הילדים היהודי]], [[1414 פרזידנט|פנימיית בחורי ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[אהבת חסד]]}}<br /> <br /> לאורך הרחוב פזורים ארגונים ומוסדות רבים, רובם המכריע ארגונים מרכזיים ב[[חסידות חב&quot;ד]] ובקהילה החסידית ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> מקום משכנם של [[בית דין צדק קראון הייטס]] נמצא בין הרחובות מונטגומרי וקראון, [[1414 פרזידנט|פנימיית הבחורים]] נמצאת בפינת רחוב [[פרזידנט]]. [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]] ו[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק]] נמצאים בין הרחובות יוניון ו[[איסטרן פארקווי]] בבלאק של [[770]]. בבלאק מול נמצאים משרדי [[צעירי חב&quot;ד ניו יורק]] ו[[ספרית לוי יצחק (קראון הייטס)|ספרית לוי יצחק]]. בבלאק בין רחוב יוניון לפרזידנט נמצאים משרדי ועד [[מבצע טהרת המשפחה]] וועד [[מבצע מזוזה]]. מול נמצאים משרדיהם של [[טנק מבצעים|טנקי המבצעים]]. [[מוזיאון הילדים היהודי]] וחנות הספרים וההוצאה לאור של [[קה&quot;ת]] נמצאים בפינת רחוב [[איסטרן פארקווי]]. [[אהבת חסד]] ומלון [[אש&quot;ל - הכנסת אורחים]] נמצאים בחלק השני של השכונה, מעבר לכביש הראשי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] נתלו לאורך הרחוב שלטים ב[[עברית]] וב[[אנגלית]] עם מסרים בנושאי [[גאולה ומשיח]] על עמודי התאורה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80641 קראון הייטס: שלטי גאולה מכסים את קינגסטון], ד' אדר ב' ה'תשע&quot;ד (06.03.2014)}}.<br /> <br /> === בתי כנסת ===<br /> לאורך הרחוב פזורים שבעה בתי כנסת. ארבעה בבלאק שבין רחובות מונטגומרי וקראון, חמישי ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)]] ושישי בקומת המרתף של [[מוזיאון הילדים היהודי]] (מוזיאון צבאות השם), והשביעי הקרוי בשם 'ר' געצעל שול' נמצא בקומת המרתף של [[פרזידנט 1414|בניין הישיבה]] והכניסה אליו היא בין רחוב פרזידנט וקארול.<br /> <br /> גם [[בית הכנסת]] המרכזי - [[770]] נמצא בפינת הרחוב ורחוב [[איסטרן פארקווי]].<br /> <br /> === מקוואות ===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מקווה מאיר]]}}<br /> [[מקווה מאיר]], [[מקווה]] טהרה לגברים, הנחשב לאחד מהמקוואות המפוארים בעולם, נמצא ברחוב בבלאק בין רחוב מונטגומרי ורחוב קראון. בעבר היה פעיל [[מקווה טהרה]] נוסף לגברים בפינת [[רחוב יוניון]] ([[מקווה יוניון]]).<br /> <br /> == אירועים מיוחדים ==<br /> מידי שנה בימי [[חג הסוכות]] מתקיימים ברחוב בכל לילה ריקודי [[שמחת בית השואבה]], על פי הוראתו של הרבי, להוסיף בשמחה בימי החג. הריקודים נערכים לכל אורך הבלאק בין הרחובות מונטגומרי וקראון, וכל רחובות הסביבה נחסמים לתנועה החל מעשר בלילה ועד לשש בבוקר.<br /> <br /> בשנים בהם חל [[ל&quot;ג בעומר]] בימי ראשון, הרחוב נסגר לתנועה, ואחרי התהלוכה מתקיים הפנינג ענק לילדים לאורך הרחוב, והילדים יכולים להנות ממגוון אטרקציות.<br /> <br /> == תאונות דרכים ==<br /> בשעות הבוקר של [[כ&quot;ג אדר]] [[תשע&quot;ד]] החליק [[הת']] [[גדליה גרינזייד]] אל מתחת גלגלי משאית נוסעת ונהרג במקום.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רחובות בקראון הייטס]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA_770&diff=322375 2019-06-22T22:31:13Z

<p>א ב: /* צוות הישיבה כיום */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית ב-[[770 איסטרן פארקווי]]|אחר=ישיבה המרכזית ב[[כפר חב&quot;ד]]|ראו=[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים המרכזית - 770<br /> |תמונה=[[קובץ:לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שגרת לימודים בישיבה<br /> |אפיון=<br /> |תאריך יסוד=[[ט' אדר|ט' אדר שני]] ה'[[ת&quot;ש]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[קראון הייטס]], ברוקלין<br /> |מייסד=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב גדליה בלומינג<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יואל כהן]], הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]]<br /> |מנהל גשמי=הרב גלוכובסקי<br /> |מספר תלמידים=400<br /> |ספר פלפולים=משתנה בהתאם למזמור של [[הרבי]]<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> <br /> [[קובץ:התוועדות לבקובסקי.jpg|left|thumb|250px|שגרת לימודים בישיבה|[[התוועדות]] עם ראש הישיבה הרב לבקובסקי וה[[משגיח]] הרב שפרינגר]]<br /> [[תמונה:זמני הלימוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|מודעה על זמני הלימוד בישיבה]]<br /> [[קובץ:סמיכה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי הישיבה עם הצוות, במעמד [[סמיכה|הסמכתם]] לרבנות]]<br /> <br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] המרכזית''' היא ישיבת תומכי תמימים הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי &quot;אחי תמימים&quot; שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם &quot;אחי תמימים&quot;.<br /> <br /> כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==פנימיית הישיבה==<br /> לאורך שנות קיומה של הישיבה השתנה מקום הלינה של התלמידים מספר פעמים. עם הקמת הישיבה נקנה בנין שיועד לפנימיה וחדר אוכל בסמיכות לפינת הרחובות רוגר'ס ואטלנטיק, שלא כרצונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|על פי עדותו של הרב [[זושא פוזנר]], הטוען כי מאותה סיבה בעת מסע הלוויה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא ירד הרבי מהאוטובוס כאשר נעצרו על יד בנין זה.}}.<br /> בשנת [[תשי&quot;ד]], כאשר הפנימיה בה לנו הבחורים היתה בפינת הרחובות טרוי ולינקולן, ביקר [[הרבי]] במקום, והתעניין בנוגע למספר ענינים הלכתיים כיצד נוהגים תלמידי הישיבה{{הערה|1=כפר חב&quot;ד גליון 896.}}.<br /> שנים רבות מאוחר יותר, נרכש על ידי הישיבה בנין נוסף על שדירת [[איסטערן פארקווי]] שמספרו מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] (הבניין ממוקם ממול ומשמאל [[בית חיינו 770]]).<br /> <br /> עם גדילתה והתפתחותה של [[חסידות חב&quot;ד]], נוצר צורך דחוף לרכוש בנין נוסף שיאכלס בחורים רבים. בשנת [[תשס&quot;א]] בסיועו של מר רוברט בערן{{הערה|1=לציון השלמת הבנין נערך דינר חגיגי לטובת הישיבה, ראה [http://beismoshiach.org/pdf/325/Mas325_C_news.pdf בית משיח גליון 325] עמ' 68, {{PDF}}}}, הושלמה בנייתו של בניין [[פרזידנט 1414|1414]] (המכונה בעגה החב&quot;דית: פורטין פורטין), ובו חדרי פנימייה לכשלוש מאות תלמידים.<br /> <br /> כיום, תלמידי ה'[[קבוצה]]' מארץ הקודש, וכן חלק גדול מהתלמידים מחו&quot;ל, לנים בבנין שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], וה[[תמימים]] בוגרי הישיבה מארץ הקודש הנשארים לשנות לימוד נוספות, לנים בבנין 749 בשדרת [[איסטערן פארקווי]].<br /> <br /> ==חדר האוכל==<br /> כמו בנין הישיבה, גם מקומו של חדר האוכל נדד מספר פעמים. בראשית שנותיה של הישיבה המטבח היה ממוקם ב-676 שברחוב [[איסטערן פארקווי]], ומשם נדד מספר פעמים עד שהגיע למקומו הנוכחי במרתף בנין הפנימייה שברחוב [[פרזידנט 1414]].<br /> מידי שנה בשנה, זכו [[תמימים|התמימים]] הלומדים בישיבה לביקורו של הרבי בחדר האוכל, בלילה הראשון של חג הפסח בעת שהתמימים ערכו את 'ליל הסדר'. בהזדמנויות אלו עורר הרבי על מספר עניינים.<br /> <br /> == צוות הישיבה במשך השנים ==<br /> *מנהל הישיבה: הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> *צוות הישיבה: הרבנים [[ישראל יצחק פיקרסקי]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[ישראל זאב גוסטמן]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל לויטין]], [[יהושע קארף]], [[שלום מרוזוב]], [[יצחק שפרינגר]] ו[[יקותיאל ראפ]], דוב ידידיה צונץ.<br /> *הנהלה (מונתה על-ידי [[הרבי]]): הרבנים [[שמריהו גוראריה]], יו&quot;ר. [[מרדכי מנטליק]], [[שמואל לויטין]], [[שלום מרוזוב]], [[ישראל שמעון קלמנסון]], [[דוד רסקין]], [[שלמה זרחי]] ו[[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *וועד הגשמי: הרב יוסף יצחק וויינברג, צבי יוסף קוטלרסקי, הרב אברהם רוזנפלד. בעקבות סכסוך כספי בין הישיבה ל[[מרכז לעניני חינוך]], קבע בית המשפט בתשנ&quot;ו כערבים להתחייבויות הכספיות של הישיבה את &quot;ועד הישיבה&quot;: הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], [[שלום בער גורדצקי]], [[מנחם מענדל דרייזין]], [[שלמה דרימער]], [[לייבל זיסמן]], [[אליהו כהן]], [[שמואל מלמד]], [[לייבל קימל]] ו[[יוסף יצחק שטרנברג]].<br /> <br /> == צוות הישיבה כיום ==<br /> *ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *צוות הישיבה: הרבנים [[שלמה זרחי]], יואל כהן, [[יקותיאל פלדמן]], [[מיכאל חנוך גולומב]], [[פנחס קארף|פנחס (פיניע) קארף]]{{הערה|הצטרף לצוות הישיבה בשנת [[תשע&quot;ד]] לאחר פטירתו של הרב [[איצ'ה שפרינגער]], יחד עם הרב ישראל נח רייטשיק האחראי על לימודי ה[[סמיכה]].}}, [[אברהם אזדבא]], [[יעקב קאפיל גולדברג]], [[ישראל לבקובסקי]], גדליה בלומינג, לוי קליין, ישראל נח רייטשיק.<br /> לאחרונה מונו למשפעים בישיבה הרבנים ישראל נח רייטשיק, שלמה קפלן ושמואל אבצן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA_770&diff=322374 2019-06-22T22:30:26Z

<p>א ב: /* צוות הישיבה כיום */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית ב-[[770 איסטרן פארקווי]]|אחר=ישיבה המרכזית ב[[כפר חב&quot;ד]]|ראו=[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים המרכזית - 770<br /> |תמונה=[[קובץ:לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שגרת לימודים בישיבה<br /> |אפיון=<br /> |תאריך יסוד=[[ט' אדר|ט' אדר שני]] ה'[[ת&quot;ש]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[קראון הייטס]], ברוקלין<br /> |מייסד=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב גדליה בלומינג<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יואל כהן]], הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]]<br /> |מנהל גשמי=הרב גלוכובסקי<br /> |מספר תלמידים=400<br /> |ספר פלפולים=משתנה בהתאם למזמור של [[הרבי]]<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> <br /> [[קובץ:התוועדות לבקובסקי.jpg|left|thumb|250px|שגרת לימודים בישיבה|[[התוועדות]] עם ראש הישיבה הרב לבקובסקי וה[[משגיח]] הרב שפרינגר]]<br /> [[תמונה:זמני הלימוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|מודעה על זמני הלימוד בישיבה]]<br /> [[קובץ:סמיכה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי הישיבה עם הצוות, במעמד [[סמיכה|הסמכתם]] לרבנות]]<br /> <br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] המרכזית''' היא ישיבת תומכי תמימים הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי &quot;אחי תמימים&quot; שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם &quot;אחי תמימים&quot;.<br /> <br /> כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==פנימיית הישיבה==<br /> לאורך שנות קיומה של הישיבה השתנה מקום הלינה של התלמידים מספר פעמים. עם הקמת הישיבה נקנה בנין שיועד לפנימיה וחדר אוכל בסמיכות לפינת הרחובות רוגר'ס ואטלנטיק, שלא כרצונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|על פי עדותו של הרב [[זושא פוזנר]], הטוען כי מאותה סיבה בעת מסע הלוויה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא ירד הרבי מהאוטובוס כאשר נעצרו על יד בנין זה.}}.<br /> בשנת [[תשי&quot;ד]], כאשר הפנימיה בה לנו הבחורים היתה בפינת הרחובות טרוי ולינקולן, ביקר [[הרבי]] במקום, והתעניין בנוגע למספר ענינים הלכתיים כיצד נוהגים תלמידי הישיבה{{הערה|1=כפר חב&quot;ד גליון 896.}}.<br /> שנים רבות מאוחר יותר, נרכש על ידי הישיבה בנין נוסף על שדירת [[איסטערן פארקווי]] שמספרו מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] (הבניין ממוקם ממול ומשמאל [[בית חיינו 770]]).<br /> <br /> עם גדילתה והתפתחותה של [[חסידות חב&quot;ד]], נוצר צורך דחוף לרכוש בנין נוסף שיאכלס בחורים רבים. בשנת [[תשס&quot;א]] בסיועו של מר רוברט בערן{{הערה|1=לציון השלמת הבנין נערך דינר חגיגי לטובת הישיבה, ראה [http://beismoshiach.org/pdf/325/Mas325_C_news.pdf בית משיח גליון 325] עמ' 68, {{PDF}}}}, הושלמה בנייתו של בניין [[פרזידנט 1414|1414]] (המכונה בעגה החב&quot;דית: פורטין פורטין), ובו חדרי פנימייה לכשלוש מאות תלמידים.<br /> <br /> כיום, תלמידי ה'[[קבוצה]]' מארץ הקודש, וכן חלק גדול מהתלמידים מחו&quot;ל, לנים בבנין שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], וה[[תמימים]] בוגרי הישיבה מארץ הקודש הנשארים לשנות לימוד נוספות, לנים בבנין 749 בשדרת [[איסטערן פארקווי]].<br /> <br /> ==חדר האוכל==<br /> כמו בנין הישיבה, גם מקומו של חדר האוכל נדד מספר פעמים. בראשית שנותיה של הישיבה המטבח היה ממוקם ב-676 שברחוב [[איסטערן פארקווי]], ומשם נדד מספר פעמים עד שהגיע למקומו הנוכחי במרתף בנין הפנימייה שברחוב [[פרזידנט 1414]].<br /> מידי שנה בשנה, זכו [[תמימים|התמימים]] הלומדים בישיבה לביקורו של הרבי בחדר האוכל, בלילה הראשון של חג הפסח בעת שהתמימים ערכו את 'ליל הסדר'. בהזדמנויות אלו עורר הרבי על מספר עניינים.<br /> <br /> == צוות הישיבה במשך השנים ==<br /> *מנהל הישיבה: הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> *צוות הישיבה: הרבנים [[ישראל יצחק פיקרסקי]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[ישראל זאב גוסטמן]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל לויטין]], [[יהושע קארף]], [[שלום מרוזוב]], [[יצחק שפרינגר]] ו[[יקותיאל ראפ]], דוב ידידיה צונץ.<br /> *הנהלה (מונתה על-ידי [[הרבי]]): הרבנים [[שמריהו גוראריה]], יו&quot;ר. [[מרדכי מנטליק]], [[שמואל לויטין]], [[שלום מרוזוב]], [[ישראל שמעון קלמנסון]], [[דוד רסקין]], [[שלמה זרחי]] ו[[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *וועד הגשמי: הרב יוסף יצחק וויינברג, צבי יוסף קוטלרסקי, הרב אברהם רוזנפלד. בעקבות סכסוך כספי בין הישיבה ל[[מרכז לעניני חינוך]], קבע בית המשפט בתשנ&quot;ו כערבים להתחייבויות הכספיות של הישיבה את &quot;ועד הישיבה&quot;: הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], [[שלום בער גורדצקי]], [[מנחם מענדל דרייזין]], [[שלמה דרימער]], [[לייבל זיסמן]], [[אליהו כהן]], [[שמואל מלמד]], [[לייבל קימל]] ו[[יוסף יצחק שטרנברג]].<br /> <br /> == צוות הישיבה כיום ==<br /> *ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *צוות הישיבה: הרבנים [[שלמה זרחי]], [[יקותיאל פלדמן]], [[מיכאל חנוך גולומב]], [[פנחס קארף|פנחס (פיניע) קארף]]{{הערה|הצטרף לצוות הישיבה בשנת [[תשע&quot;ד]] לאחר פטירתו של הרב [[איצ'ה שפרינגער]], יחד עם הרב ישראל נח רייטשיק האחראי על לימודי ה[[סמיכה]].}}, [[אברהם אזדבא]], [[יעקב קאפיל גולדברג]], [[ישראל לבקובסקי]], גדליה בלומינג, לוי קליין, ישראל נח רייטשיק.<br /> לאחרונה מונו למשפעים בישיבה הרבנים ישראל נח רייטשיק, שלמה קפלן ושמואל אבצן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA_770&diff=322373 2019-06-22T22:29:35Z

<p>א ב: /* צוות הישיבה כיום */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית ב-[[770 איסטרן פארקווי]]|אחר=ישיבה המרכזית ב[[כפר חב&quot;ד]]|ראו=[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים המרכזית - 770<br /> |תמונה=[[קובץ:לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שגרת לימודים בישיבה<br /> |אפיון=<br /> |תאריך יסוד=[[ט' אדר|ט' אדר שני]] ה'[[ת&quot;ש]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[קראון הייטס]], ברוקלין<br /> |מייסד=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב גדליה בלומינג<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יואל כהן]], הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]]<br /> |מנהל גשמי=הרב גלוכובסקי<br /> |מספר תלמידים=400<br /> |ספר פלפולים=משתנה בהתאם למזמור של [[הרבי]]<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> <br /> [[קובץ:התוועדות לבקובסקי.jpg|left|thumb|250px|שגרת לימודים בישיבה|[[התוועדות]] עם ראש הישיבה הרב לבקובסקי וה[[משגיח]] הרב שפרינגר]]<br /> [[תמונה:זמני הלימוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|מודעה על זמני הלימוד בישיבה]]<br /> [[קובץ:סמיכה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי הישיבה עם הצוות, במעמד [[סמיכה|הסמכתם]] לרבנות]]<br /> <br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] המרכזית''' היא ישיבת תומכי תמימים הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי &quot;אחי תמימים&quot; שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם &quot;אחי תמימים&quot;.<br /> <br /> כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==פנימיית הישיבה==<br /> לאורך שנות קיומה של הישיבה השתנה מקום הלינה של התלמידים מספר פעמים. עם הקמת הישיבה נקנה בנין שיועד לפנימיה וחדר אוכל בסמיכות לפינת הרחובות רוגר'ס ואטלנטיק, שלא כרצונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|על פי עדותו של הרב [[זושא פוזנר]], הטוען כי מאותה סיבה בעת מסע הלוויה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא ירד הרבי מהאוטובוס כאשר נעצרו על יד בנין זה.}}.<br /> בשנת [[תשי&quot;ד]], כאשר הפנימיה בה לנו הבחורים היתה בפינת הרחובות טרוי ולינקולן, ביקר [[הרבי]] במקום, והתעניין בנוגע למספר ענינים הלכתיים כיצד נוהגים תלמידי הישיבה{{הערה|1=כפר חב&quot;ד גליון 896.}}.<br /> שנים רבות מאוחר יותר, נרכש על ידי הישיבה בנין נוסף על שדירת [[איסטערן פארקווי]] שמספרו מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] (הבניין ממוקם ממול ומשמאל [[בית חיינו 770]]).<br /> <br /> עם גדילתה והתפתחותה של [[חסידות חב&quot;ד]], נוצר צורך דחוף לרכוש בנין נוסף שיאכלס בחורים רבים. בשנת [[תשס&quot;א]] בסיועו של מר רוברט בערן{{הערה|1=לציון השלמת הבנין נערך דינר חגיגי לטובת הישיבה, ראה [http://beismoshiach.org/pdf/325/Mas325_C_news.pdf בית משיח גליון 325] עמ' 68, {{PDF}}}}, הושלמה בנייתו של בניין [[פרזידנט 1414|1414]] (המכונה בעגה החב&quot;דית: פורטין פורטין), ובו חדרי פנימייה לכשלוש מאות תלמידים.<br /> <br /> כיום, תלמידי ה'[[קבוצה]]' מארץ הקודש, וכן חלק גדול מהתלמידים מחו&quot;ל, לנים בבנין שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], וה[[תמימים]] בוגרי הישיבה מארץ הקודש הנשארים לשנות לימוד נוספות, לנים בבנין 749 בשדרת [[איסטערן פארקווי]].<br /> <br /> ==חדר האוכל==<br /> כמו בנין הישיבה, גם מקומו של חדר האוכל נדד מספר פעמים. בראשית שנותיה של הישיבה המטבח היה ממוקם ב-676 שברחוב [[איסטערן פארקווי]], ומשם נדד מספר פעמים עד שהגיע למקומו הנוכחי במרתף בנין הפנימייה שברחוב [[פרזידנט 1414]].<br /> מידי שנה בשנה, זכו [[תמימים|התמימים]] הלומדים בישיבה לביקורו של הרבי בחדר האוכל, בלילה הראשון של חג הפסח בעת שהתמימים ערכו את 'ליל הסדר'. בהזדמנויות אלו עורר הרבי על מספר עניינים.<br /> <br /> == צוות הישיבה במשך השנים ==<br /> *מנהל הישיבה: הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> *צוות הישיבה: הרבנים [[ישראל יצחק פיקרסקי]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[ישראל זאב גוסטמן]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל לויטין]], [[יהושע קארף]], [[שלום מרוזוב]], [[יצחק שפרינגר]] ו[[יקותיאל ראפ]], דוב ידידיה צונץ.<br /> *הנהלה (מונתה על-ידי [[הרבי]]): הרבנים [[שמריהו גוראריה]], יו&quot;ר. [[מרדכי מנטליק]], [[שמואל לויטין]], [[שלום מרוזוב]], [[ישראל שמעון קלמנסון]], [[דוד רסקין]], [[שלמה זרחי]] ו[[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *וועד הגשמי: הרב יוסף יצחק וויינברג, צבי יוסף קוטלרסקי, הרב אברהם רוזנפלד. בעקבות סכסוך כספי בין הישיבה ל[[מרכז לעניני חינוך]], קבע בית המשפט בתשנ&quot;ו כערבים להתחייבויות הכספיות של הישיבה את &quot;ועד הישיבה&quot;: הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], [[שלום בער גורדצקי]], [[מנחם מענדל דרייזין]], [[שלמה דרימער]], [[לייבל זיסמן]], [[אליהו כהן]], [[שמואל מלמד]], [[לייבל קימל]] ו[[יוסף יצחק שטרנברג]].<br /> <br /> == צוות הישיבה כיום ==<br /> *ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *צוות הישיבה: הרבנים [[שלמה זרחי]], [[יקותיאל פלדמן]], [[מיכאל חנוך גולומב]], [[פנחס קארף|פנחס (פיניע) קארף]]{{הערה|הצטרף לצוות הישיבה בשנת [[תשע&quot;ד]] לאחר פטירתו של הרב [[איצ'ה שפרינגער]], יחד עם הרב ישראל נח רייטשיק האחראי על לימודי ה[[סמיכה]].}}, [[אברהם אזדבא]], [[יעקב קאפיל גולדברג]], [[ישראל לבקובסקי]], גדליה בלומינג, לוי קליין, ישראל נח רייטשיק.<br /> לאחרונה מונו למשפעים בישיבה הרבנים ישראל נח רייטשיק, שלמה קפלן ו??? אבצן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA_770&diff=322372 2019-06-22T22:28:01Z

<p>א ב: /* צוות הישיבה במשך השנים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית ב-[[770 איסטרן פארקווי]]|אחר=ישיבה המרכזית ב[[כפר חב&quot;ד]]|ראו=[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים המרכזית - 770<br /> |תמונה=[[קובץ:לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שגרת לימודים בישיבה<br /> |אפיון=<br /> |תאריך יסוד=[[ט' אדר|ט' אדר שני]] ה'[[ת&quot;ש]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[קראון הייטס]], ברוקלין<br /> |מייסד=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב גדליה בלומינג<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יואל כהן]], הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]]<br /> |מנהל גשמי=הרב גלוכובסקי<br /> |מספר תלמידים=400<br /> |ספר פלפולים=משתנה בהתאם למזמור של [[הרבי]]<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> <br /> [[קובץ:התוועדות לבקובסקי.jpg|left|thumb|250px|שגרת לימודים בישיבה|[[התוועדות]] עם ראש הישיבה הרב לבקובסקי וה[[משגיח]] הרב שפרינגר]]<br /> [[תמונה:זמני הלימוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|מודעה על זמני הלימוד בישיבה]]<br /> [[קובץ:סמיכה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי הישיבה עם הצוות, במעמד [[סמיכה|הסמכתם]] לרבנות]]<br /> <br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] המרכזית''' היא ישיבת תומכי תמימים הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי &quot;אחי תמימים&quot; שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם &quot;אחי תמימים&quot;.<br /> <br /> כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==פנימיית הישיבה==<br /> לאורך שנות קיומה של הישיבה השתנה מקום הלינה של התלמידים מספר פעמים. עם הקמת הישיבה נקנה בנין שיועד לפנימיה וחדר אוכל בסמיכות לפינת הרחובות רוגר'ס ואטלנטיק, שלא כרצונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|על פי עדותו של הרב [[זושא פוזנר]], הטוען כי מאותה סיבה בעת מסע הלוויה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא ירד הרבי מהאוטובוס כאשר נעצרו על יד בנין זה.}}.<br /> בשנת [[תשי&quot;ד]], כאשר הפנימיה בה לנו הבחורים היתה בפינת הרחובות טרוי ולינקולן, ביקר [[הרבי]] במקום, והתעניין בנוגע למספר ענינים הלכתיים כיצד נוהגים תלמידי הישיבה{{הערה|1=כפר חב&quot;ד גליון 896.}}.<br /> שנים רבות מאוחר יותר, נרכש על ידי הישיבה בנין נוסף על שדירת [[איסטערן פארקווי]] שמספרו מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] (הבניין ממוקם ממול ומשמאל [[בית חיינו 770]]).<br /> <br /> עם גדילתה והתפתחותה של [[חסידות חב&quot;ד]], נוצר צורך דחוף לרכוש בנין נוסף שיאכלס בחורים רבים. בשנת [[תשס&quot;א]] בסיועו של מר רוברט בערן{{הערה|1=לציון השלמת הבנין נערך דינר חגיגי לטובת הישיבה, ראה [http://beismoshiach.org/pdf/325/Mas325_C_news.pdf בית משיח גליון 325] עמ' 68, {{PDF}}}}, הושלמה בנייתו של בניין [[פרזידנט 1414|1414]] (המכונה בעגה החב&quot;דית: פורטין פורטין), ובו חדרי פנימייה לכשלוש מאות תלמידים.<br /> <br /> כיום, תלמידי ה'[[קבוצה]]' מארץ הקודש, וכן חלק גדול מהתלמידים מחו&quot;ל, לנים בבנין שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], וה[[תמימים]] בוגרי הישיבה מארץ הקודש הנשארים לשנות לימוד נוספות, לנים בבנין 749 בשדרת [[איסטערן פארקווי]].<br /> <br /> ==חדר האוכל==<br /> כמו בנין הישיבה, גם מקומו של חדר האוכל נדד מספר פעמים. בראשית שנותיה של הישיבה המטבח היה ממוקם ב-676 שברחוב [[איסטערן פארקווי]], ומשם נדד מספר פעמים עד שהגיע למקומו הנוכחי במרתף בנין הפנימייה שברחוב [[פרזידנט 1414]].<br /> מידי שנה בשנה, זכו [[תמימים|התמימים]] הלומדים בישיבה לביקורו של הרבי בחדר האוכל, בלילה הראשון של חג הפסח בעת שהתמימים ערכו את 'ליל הסדר'. בהזדמנויות אלו עורר הרבי על מספר עניינים.<br /> <br /> == צוות הישיבה במשך השנים ==<br /> *מנהל הישיבה: הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> *צוות הישיבה: הרבנים [[ישראל יצחק פיקרסקי]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[ישראל זאב גוסטמן]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל לויטין]], [[יהושע קארף]], [[שלום מרוזוב]], [[יצחק שפרינגר]] ו[[יקותיאל ראפ]], דוב ידידיה צונץ.<br /> *הנהלה (מונתה על-ידי [[הרבי]]): הרבנים [[שמריהו גוראריה]], יו&quot;ר. [[מרדכי מנטליק]], [[שמואל לויטין]], [[שלום מרוזוב]], [[ישראל שמעון קלמנסון]], [[דוד רסקין]], [[שלמה זרחי]] ו[[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *וועד הגשמי: הרב יוסף יצחק וויינברג, צבי יוסף קוטלרסקי, הרב אברהם רוזנפלד. בעקבות סכסוך כספי בין הישיבה ל[[מרכז לעניני חינוך]], קבע בית המשפט בתשנ&quot;ו כערבים להתחייבויות הכספיות של הישיבה את &quot;ועד הישיבה&quot;: הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], [[שלום בער גורדצקי]], [[מנחם מענדל דרייזין]], [[שלמה דרימער]], [[לייבל זיסמן]], [[אליהו כהן]], [[שמואל מלמד]], [[לייבל קימל]] ו[[יוסף יצחק שטרנברג]].<br /> <br /> == צוות הישיבה כיום ==<br /> *ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *צוות הישיבה: הרבנים [[שלמה זרחי]], [[יקותיאל פלדמן]], [[מיכאל חנוך גולומב]], [[פנחס קארף|פנחס (פיניע) קארף]]{{הערה|הצטרף לצוות הישיבה בשנת [[תשע&quot;ד]] לאחר פטירתו של הרב [[איצ'ה שפרינגער]], יחד עם הרב ישראל נח רייטשיק האחראי על לימודי ה[[סמיכה]].}}, [[אברהם אזדבא]], [[יעקב קאפיל גולדברג]], [[ישראל לבקובסקי]], גדליה בלומינג, לוי קליין, ישראל נח רייטשיק.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA_770&diff=322371 2019-06-22T22:26:31Z

<p>א ב: /* צוות הישיבה כיום */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית ב-[[770 איסטרן פארקווי]]|אחר=ישיבה המרכזית ב[[כפר חב&quot;ד]]|ראו=[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים המרכזית - 770<br /> |תמונה=[[קובץ:לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שגרת לימודים בישיבה<br /> |אפיון=<br /> |תאריך יסוד=[[ט' אדר|ט' אדר שני]] ה'[[ת&quot;ש]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[קראון הייטס]], ברוקלין<br /> |מייסד=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב גדליה בלומינג<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יואל כהן]], הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]]<br /> |מנהל גשמי=הרב גלוכובסקי<br /> |מספר תלמידים=400<br /> |ספר פלפולים=משתנה בהתאם למזמור של [[הרבי]]<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> <br /> <br /> [[קובץ:התוועדות לבקובסקי.jpg|left|thumb|250px|שגרת לימודים בישיבה|[[התוועדות]] עם ראש הישיבה הרב לבקובסקי וה[[משגיח]] הרב שפרינגר]]<br /> [[תמונה:זמני הלימוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|left|thumb|250px|מודעה על זמני הלימוד בישיבה]]<br /> [[קובץ:סמיכה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי הישיבה עם הצוות, במעמד [[סמיכה|הסמכתם]] לרבנות]]<br /> <br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] המרכזית''' היא ישיבת תומכי תמימים הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת&quot;ש|בט' אדר שני ת&quot;ש]], היום בו הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארצות הברית.<br /> <br /> חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי &quot;אחי תמימים&quot; שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם &quot;אחי תמימים&quot;.<br /> <br /> כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב&quot;דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ==פנימיית הישיבה==<br /> לאורך שנות קיומה של הישיבה השתנה מקום הלינה של התלמידים מספר פעמים. עם הקמת הישיבה נקנה בנין שיועד לפנימיה וחדר אוכל בסמיכות לפינת הרחובות רוגר'ס ואטלנטיק, שלא כרצונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|על פי עדותו של הרב [[זושא פוזנר]], הטוען כי מאותה סיבה בעת מסע הלוויה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא ירד הרבי מהאוטובוס כאשר נעצרו על יד בנין זה.}}.<br /> בשנת [[תשי&quot;ד]], כאשר הפנימיה בה לנו הבחורים היתה בפינת הרחובות טרוי ולינקולן, ביקר [[הרבי]] במקום, והתעניין בנוגע למספר ענינים הלכתיים כיצד נוהגים תלמידי הישיבה{{הערה|1=כפר חב&quot;ד גליון 896.}}.<br /> שנים רבות מאוחר יותר, נרכש על ידי הישיבה בנין נוסף על שדירת [[איסטערן פארקווי]] שמספרו מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] (הבניין ממוקם ממול ומשמאל [[בית חיינו 770]]).<br /> <br /> עם גדילתה והתפתחותה של [[חסידות חב&quot;ד]], נוצר צורך דחוף לרכוש בנין נוסף שיאכלס בחורים רבים. בשנת [[תשס&quot;א]] בסיועו של מר רוברט בערן{{הערה|1=לציון השלמת הבנין נערך דינר חגיגי לטובת הישיבה, ראה [http://beismoshiach.org/pdf/325/Mas325_C_news.pdf בית משיח גליון 325] עמ' 68, {{PDF}}}}, הושלמה בנייתו של בניין [[פרזידנט 1414|1414]] (המכונה בעגה החב&quot;דית: פורטין פורטין), ובו חדרי פנימייה לכשלוש מאות תלמידים.<br /> <br /> כיום, תלמידי ה'[[קבוצה]]' מארץ הקודש, וכן חלק גדול מהתלמידים מחו&quot;ל, לנים בבנין שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], וה[[תמימים]] בוגרי הישיבה מארץ הקודש הנשארים לשנות לימוד נוספות, לנים בבנין 749 בשדרת [[איסטערן פארקווי]].<br /> <br /> ==חדר האוכל==<br /> כמו בנין הישיבה, גם מקומו של חדר האוכל נדד מספר פעמים. בראשית שנותיה של הישיבה המטבח היה ממוקם ב-676 שברחוב [[איסטערן פארקווי]], ומשם נדד מספר פעמים עד שהגיע למקומו הנוכחי במרתף בנין הפנימייה שברחוב [[פרזידנט 1414]].<br /> מידי שנה בשנה, זכו [[תמימים|התמימים]] הלומדים בישיבה לביקורו של הרבי בחדר האוכל, בלילה הראשון של חג הפסח בעת שהתמימים ערכו את 'ליל הסדר'. בהזדמנויות אלו עורר הרבי על מספר עניינים.<br /> <br /> == צוות הישיבה במשך השנים ==<br /> *מנהל הישיבה: הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> *צוות הישיבה: הרבנים [[ישראל יצחק פיקרסקי]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[ישראל זאב גוסטמן]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל לויטין]], [[יהושע קארף]], [[שלום מרוזוב]], [[יצחק שפרינגר]] ו[[יקותיאל ראפ]].<br /> *הנהלה (מונתה על-ידי [[הרבי]]): הרבנים [[שמריהו גוראריה]], יו&quot;ר. [[מרדכי מנטליק]], [[שמואל לויטין]], [[שלום מרוזוב]], [[ישראל שמעון קלמנסון]], [[דוד רסקין]], [[שלמה זרחי]] ו[[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *וועד הגשמי: הרב יוסף יצחק וויינברג, צבי יוסף קוטלרסקי, הרב אברהם רוזנפלד. בעקבות סכסוך כספי בין הישיבה ל[[מרכז לעניני חינוך]], קבע בית המשפט בתשנ&quot;ו כערבים להתחייבויות הכספיות של הישיבה את &quot;ועד הישיבה&quot;: הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], [[שלום בער גורדצקי]], [[מנחם מענדל דרייזין]], [[שלמה דרימער]], [[לייבל זיסמן]], [[אליהו כהן]], [[שמואל מלמד]], [[לייבל קימל]] ו[[יוסף יצחק שטרנברג]].<br /> <br /> == צוות הישיבה כיום ==<br /> *ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br /> *צוות הישיבה: הרבנים [[שלמה זרחי]], [[יקותיאל פלדמן]], [[מיכאל חנוך גולומב]], [[פנחס קארף|פנחס (פיניע) קארף]]{{הערה|הצטרף לצוות הישיבה בשנת [[תשע&quot;ד]] לאחר פטירתו של הרב [[איצ'ה שפרינגער]], יחד עם הרב ישראל נח רייטשיק האחראי על לימודי ה[[סמיכה]].}}, [[אברהם אזדבא]], [[יעקב קאפיל גולדברג]], [[ישראל לבקובסקי]], גדליה בלומינג, לוי קליין, ישראל נח רייטשיק.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=322370 2019-06-22T22:14:58Z

<p>א ב: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים קריית גת<br /> |תמונה=[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|250px]]<br /> |כתובית=מבנה הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[ י' שבט תשי&quot;ט]]<br /> <br /> |מיקום=[[קריית גת]]<br /> |מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]<br /> |מספר תלמידים= 200<br /> |ספר פלפולים=לכבודו של מלך <br /> |קובץ הערות= קריית מלך רב<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> '''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב&quot;ד''') הינה [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי&quot;ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ומשכנה מיום הווסדה ברחוב [[אליהו הנביא]] 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]]. כיום לומדים בישיבה בחורים חב&quot;דיים, המגיעים אליה מכל הארץ והעולם. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.<br /> <br /> ==רקע==<br /> הישיבה הוקמה בשנת תשי&quot;ט על ידי תלמידי ישיבת חב&quot;ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ&quot;ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב&quot;ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ&quot;ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.<br /> <br /> הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי&quot;ט: &quot;יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו&quot;ת קריית גת&quot; ובשנת תשמ&quot;ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה&quot;ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - &quot;קרית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב&quot;.<br /> <br /> את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ&quot;ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש&quot;כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ&quot;ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ&quot;ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תשכ&quot;ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל&quot;ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, להבחל&quot;ח ר' ישראל [[בוטמן]] ע&quot;ה ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] <br /> על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].<br /> <br /> בשנים תשמ&quot;א - [[תשד&quot;מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ&quot;ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.<br /> <br /> במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ&quot;ז - תנש&quot;א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ו[[אברהם מענדל (&quot;בומי&quot;) פרידלנד]] <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מעמיתו להנהלת הישיבה הרב מנחם מענדל מנדלזון ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. <br /> תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס&quot;ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימיה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]]<br /> <br /> לקראת שנת [[תשס&quot;ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]]. <br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם &quot;לשם ולתפארת&quot; המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ&quot;ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. <br /> כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע&quot;ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה&quot;ק).<br /> <br /> בחודש אדר [[תשע&quot;ו]] עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר&quot;מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.<br /> <br /> בחודש ניסן תשע&quot;ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> בחודש אייר תשע&quot;ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג&quot;ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג&quot;ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.<br /> <br /> לקראת שנה&quot;ל [[תשע&quot;ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר&quot;מ בשיעור א'. <br /> <br /> עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע&quot;ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ&quot;ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.<br /> <br /> לקראת שנה&quot;ל [[תשע&quot;ח]] - עקב הגידול במספר התלמידים בישיבה - התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר&quot;מ בנגלה בשיעור ב' (לצד הר&quot;מים הוותיקים בשיעור ב' - הרב אברהם מענדל (&quot;בומי&quot;) פרידלאנד והרב יוסף יצחק גאנזבורג). וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.<br /> <br /> אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב&quot;ד בארה&quot;ק הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו&quot;ל (בעיקר מארה&quot;ב, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנה&quot;ל תשע&quot;ח לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).<br /> <br /> === צוות הישיבה כיום ===<br /> *ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]].<br /> *[[משפיע]] ראשי: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].<br /> *משגיחים: הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.<br /> *מנכ&quot;ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br /> *מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב&quot;ד ב[[אלעד]].<br /> *מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק ואלף. <br /> *ר&quot;מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב יעקב בלינוב הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב יוסף קופרמן.<br /> *משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי.<br /> *נו&quot;נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב שניידר.<br /> <br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> *ראש הישיבה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] <br /> *מנהל הישיבה: הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ב]]<br /> <br /> ==מתיבתא==<br /> [[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]<br /> המתיבתא כוללת את כיתות ז' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס&quot;ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע&quot;ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע&quot;ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br /> במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז ז&quot;ל, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש&quot;ע]] לר&quot;מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו&quot;נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס.<br /> <br /> ==ישיבה קטנה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה קטנה תות&quot;ל קריית גת]]}}<br /> בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]].<br /> <br /> ==סיפור תולדות הישיבה==<br /> בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ט]] לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר '''לשם ולתפארת''' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ק]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד קרית גת: מוסדות]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=322369 2019-06-22T22:14:07Z

<p>א ב: /* בתי חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br /> <br /> '''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשע''ה]], 51,483 תושבים.<br /> <br /> בעיר קיימת קהילה חב&quot;דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> ==התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי, היה ממייסדי מוסדות חב&quot;ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת [[תש&quot;כ]] עד שנת תשמ&quot;ט{{הערה|בשנת תשמ&quot;ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]].}}. <br /> <br /> בשנים הראשונות להקמת מוסדות חב&quot;ד בעיר, ניהל את בית הספר הרב [[אשר סלומון]].<br /> <br /> {{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br /> <br /> ==מפתח העיר==<br /> [[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br /> קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב&quot;ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ&quot;א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br /> <br /> עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב&quot;ד]] בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br /> <br /> &quot;בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר&quot; {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ב אגרת ח'שפח}}<br /> <br /> ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו. <br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> בעיר מתגוררים 200 משפחות חב&quot;דיות.<br /> *בית כנסת חב&quot;ד המרכזי-רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br /> *בית הכנסת &quot;שערי גאולה&quot;, רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.<br /> *[[כולל אברכים]] חב&quot;ד - מנוהל על ידי הרב נח בלניצקי.<br /> *רשת קייטנות ומועדני צ&quot;ה חב&quot;ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ גן ישראל לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.<br /> * מרכז איגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.<br /> רשת גני ילדים ומעונות חב&quot;ד - בניהול הרב ראובן שניאורסאהן.<br /> <br /> בית כנסת חב&quot;ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב [[משה הבלין]]. [[משפיע]] הקהילה - הרב ברוך כהנא.<br /> <br /> *[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל מתיבתא, [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]] בניהולו של הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br /> *[[תלמוד תורה]] - בנים בניהולו של טוביה חבקין.<br /> * מתיבתא לצעירים - חטיבת ביניים המכינה נערים לישיבה. בניהולו של הרב מרדכי גבאי.<br /> *בית ספר יסודי - בנות.<br /> בית ספר על יסודי חב&quot;ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.<br /> <br /> ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br /> <br /> בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל על ידי הרב בוני.<br /> <br /> בית הכנסת 'חסדי שי' - נוסח חב&quot;ד - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה. בניהול הרב יצחק אלישביץ, הרב משה הבלין מתפלל בבית כנסת זה.<br /> <br /> קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל אלחרר.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> * בית חב&quot;ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודיאקה, משרדים, דוכן תפילין. מרכז איגרות קודש, וידיאו של הרבי.<br /> יו&quot;ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב&quot;ד בקריית גת}}.<br /> מנכ&quot;ל: הרב אהרון בוטבול.<br /> * בית חב&quot;ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת&quot;ם. משרדי המנכ&quot;ל הרב אהרון בוטבול.<br /> * בית חב&quot;ד באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br /> *בית חב''ד רובע הבנים מנוהל ע''י השליח הרב ראובן שניאורסון.<br /> *בית חב''ד רובע הפרחים מנוהל ע''י הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב&quot;ד קריית גת]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה: קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA&diff=322368 2019-06-22T22:11:34Z

<p>א ב: /* מוסדות חב&quot;ד בעיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]] [[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את המפתח לרבי]]<br /> <br /> '''קריית גת''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. בעיר מתגוררים, נכון לשנת [[תשע''ה]], 51,483 תושבים.<br /> <br /> בעיר קיימת קהילה חב&quot;דית גדולה המונה מעל למאתיים משפחות, והיא מהווה כח משמעותי ו[[משפיע]] בעיר, והיא מפעילה מוסדות חינוך מגיל הגן ועד לגילאי תיכון וישיבה. רב העיר, הרב [[משה הבלין]] הינו חסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> ==התייסדות קהילת חב&quot;ד בעיר==<br /> הרב [[זלמן אבלסקי]], שליח הרבי, היה ממייסדי מוסדות חב&quot;ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, משנת [[תש&quot;כ]] עד שנת תשמ&quot;ט{{הערה|בשנת תשמ&quot;ט, טס בברכת הרבי לפעול בקישינוב בירת [[מולדובה]].}}. <br /> <br /> בשנים הראשונות להקמת מוסדות חב&quot;ד בעיר, ניהל את בית הספר הרב [[אשר סלומון]].<br /> <br /> {{פסקה חסרה|סיבה=איך היא התייסדה?}}<br /> <br /> ==מפתח העיר==<br /> [[קובץ:מפתח קרית גת.jpg|ימין|ממוזער|100px|המפתח השני שנשלח אל הרבי]]<br /> קריית גת הינה העיר הראשונה שהגישה לרבי את [[מפתח העיר]]. ב[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]] נערך טקס במהלכו הגיש ראש העירייה מר גדעון נאור את המפתח לרב [[יעקב פלס]], מייסד ישיבת חב&quot;ד בעיר, אשר יזם את הרעיון. במהלכה של ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]], ניגש הרב פלס אל [[הרבי]] ומסר את מפתח העיר.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.<br /> <br /> ==ספר תורה מהרבי==<br /> ראש מועצת קרית גת מר גדעון נאור אשר סייע לייסוד ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת, שהה בקיץ [[תשכ&quot;א]] ב[[ארצות הברית]], במהלך ביקורו זה נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו.<br /> <br /> עם שובו ל[[ארץ הקודש]] כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי-התורה ליעדם.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ז באדר א']] כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות [[ערב חב&quot;ד]] בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:<br /> <br /> &quot;בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר&quot; {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ב אגרת ח'שפח}}<br /> <br /> ספרי התורה ככל הנראה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי ה[[עיירה]] הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו. <br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> בעיר מתגוררים 200 משפחות חב&quot;דיות.<br /> *בית כנסת חב&quot;ד המרכזי-רב הקהילה: הרב [[יעקב סינגאוי]]<br /> *בית הכנסת &quot;שערי גאולה&quot;, רב הקהילה: הרב מאיר מאירי.<br /> *[[כולל אברכים]] חב&quot;ד - מנוהל על ידי הרב נח בלניצקי.<br /> *רשת קייטנות ומועדני צ&quot;ה חב&quot;ד, רשת שיעורי תורה לגברים ולנשים, ודיי קעמפ גן ישראל לבנים ולבנות - מנוהלים על ידי הרב אהרון בוטבול.<br /> * מרכז איגרות קודש - מנהל: הרב שלמה בוטבול.<br /> רשת גני ילדים ומעונות חב&quot;ד - בניהול הרב ראובן שניאורסאהן.<br /> <br /> בית כנסת חב&quot;ד 'חידקל'-רב הקהילה'-הרב [[משה הבלין]]. [[משפיע]] הקהילה - הרב ברוך כהנא.<br /> <br /> *[[תומכי תמימים קריית גת]] - מוסד חינוך לבנים הכולל מתיבתא, [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]] בניהולו של הרב [[לוי יצחק הבלין]].<br /> *[[תלמוד תורה]] - בנים בניהולו של טוביה חבקין.<br /> * מתיבתא לצעירים - חטיבת ביניים המכינה נערים לישיבה. בניהולו של הרב מרדכי גבאי.<br /> *בית ספר יסודי - בנות.<br /> בית ספר על יסודי חב&quot;ד תפארת חיה - בניהול של הגברת עדי קדוש.<br /> <br /> ספריית החסידות-בקריה החרדית המפעילה שיעורים קבועים בחסידות ומכירת ספרי חסידות מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל משי-זהב והרב יעקב מויאל.<br /> <br /> בית ספר 'בית דוד'- מסגרת לימודים לנערים מתקשים בשילוב מקצועות חול.מנוהל על ידי הרב בוני.<br /> <br /> בית הכנסת 'חסדי שי' - נוסח חב&quot;ד - מניינים ופעילות יהודית יומית עבור קהילת יהודי יוצאי רוסיה. בניהול הרב יצחק אלישביץ, הרב משה הבלין מתפלל בבית כנסת זה.<br /> <br /> קהילת יהודי יוצאי [[רוסיה]] - מניינים בשבתות ובחגים מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל אלחרר.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד בעיר==<br /> * בית חב&quot;ד המרכזי, ממוקם במרכז מסחרי 81. שירות [[בדיקת תפילין]] ומזוזות מהיום להיום, יודיאקה, משרדים, דוכן תפילין. מרכז איגרות קודש, וידיאו של הרבי.<br /> יו&quot;ר: הרב שלמה בוטבול{{הערה|ראו '''[[:קובץ:הרב ירוסלבסקי אודות הרב בוטבול.jpg|מכתב]]''' הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אודות התייחסותו של הרבי לבית חב&quot;ד בקריית גת}}.<br /> מנכ&quot;ל: הרב אהרון בוטבול.<br /> * בית חב&quot;ד ברחוב אהוד בן גרא 8, בית כנסת/ מרכז פעילות/ מכון סת&quot;ם. משרדי המנכ&quot;ל הרב אהרון בוטבול.<br /> * בית חב&quot;ד באיזור התעשיה, מנוהל על ידי השליח הרב מנחם מענדל בוטבול.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabadkg.co.il/ אתר בית חב&quot;ד קריית גת]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה: קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99&diff=322367 2019-06-22T21:57:01Z

<p>א ב: /* חב&quot;ד בעיריה */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:נחלת הר חב&quot;ד.jpg|ממוזער|240px|מרכז]]<br /> |כתובית=נחלת הר חב&quot;ד<br /> |עיר=קרית מלאכי<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=נחלת הר חב&quot;ד<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה=הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br /> |משפיע הקהילה=הרב [[מיכאל מישולובין]]<br /> |מוסדות בקהילה=ת&quot;ת בנים, בי&quot;ס בנות, ישיבת בית הר&quot;מ, ישיבת תומכי תמימים, כולל אברכים, [[חמ&quot;ה]], גני ומעונות ילדים, בית ספר למלאכה, <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[ליפא קורצוויל]], הרב שלום פש, הרב אלימלך הרצל<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-1000<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]<br /> |מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: מוסדות]]<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> '''קרית מלאכי''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. ומתגוררים בה נכון ל[[תשע&quot;ו]] 23,825 תושבים.<br /> <br /> == שכונות חב&quot;דיות ==<br /> ===נחלת הר חב&quot;ד===<br /> [[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]<br /> {{ערך מורחב|נחלת הר חב&quot;ד}}<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] הורה [[הרבי]] להקים [[שכונה]] חב&quot;דית בעיר לעולים חדשים מ[[ברית המועצות]]. בשכונה מתגוררים כיום קרוב ל-1000 משפחות, והיא השכונה השניה בגודלה של [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===נחלת מנחם===<br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הוקם על ידי הר' [[בועז לרנר]] שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא בשם [[נחלת מנחם]], בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות עם [[מקווה טהרה]] ו[[בית כנסת]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] יצא מכרז המכונה &quot;פס חב&quot;ד&quot; מטעם ועד נחלת הר חב&quot;ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב&quot;ד. פס חב&quot;ד מחבר בין שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] לבין שיכון [[נחלת מנחם]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בעיר==<br /> [[תמונה:קרית מלאכי.jpg|left|thumb|250px|[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] הראשונה בקריית מלאכי, תשכ&quot;ט]][[קובץ: בית משיח קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית משיח בעיר]]<br /> *[[בית כנסת 'בית יצחק']] - [[בית הכנסת]] המרכזי, נוסד בשנת [[תשל&quot;ה]].<br /> *בית כנסת תפארת אליעזר - נוסד על ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם (קרית מלאכי)|נחלת מנחם]].<br /> *גני ומעונות ילדים.<br /> *תלמוד תורה - בנים. <br /> *בית ספר יסודי - בנות. מנהל: הרב יוסף מעטוף.<br /> *בית משיח. מנהל: הרב שלום פש.<br /> *בית חב&quot;ד. מנהל: הרב [[ליפא קורצוויל]].<br /> *[[חבורת מזכי הרבים]] (חמ&quot;ה).<br /> *[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד |ישיבה קטנה - בית הר&quot;מ]]<br /> *[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב&quot;ד|בית ספר למלאכה]]. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].<br /> *רשת מועדוני נוער חב&quot;ד. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].<br /> *ישיבת תומכי תמימים. מנהל: הרב שמואל אליעזר קוזלינר.<br /> *[[חזק]] - מכון הוצאה לאור.<br /> *תורה אור - מכון הוצאה לאור.<br /> *מקוואות חב&quot;ד לגברים ונשים.<br /> <br /> ==חב&quot;ד בעיריה==<br /> [[קובץ: שטיינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציגי חב&quot;ד בעיריה חיים שטיינר ואברהם יוסף הרשקופ עם ראש העיר מוטי מלכה]]<br /> בעבר נציג חב&quot;ד בעיריה היה הרב יוסף יצחק יוזביץ, בבחירות בשנת [[תשס&quot;ט]] רצו חסידי חב&quot;ד ברשימת &quot;נס&quot; ביחד בראשות מוטי מלכה, מי שנבחר לפעול לכהן כראש עיר, מס' 2 ברשימה הינו הרב חיים שטיינר שנבחר לשמש כסגן ראש העיר, בהמשך הרשימה נבחר הרב אברהם יוסף הרשקופ.<br /> <br /> בעקבות תהליכים משפטיים שנפתחו נגד ראש העיר בשנת תשע&quot;ב, הודח ראש העיר מתפקידו, ועל-פי החלטת רוב אנשי המועצה, נבחר ר' חיים שטיינר לכהן תחתיו כראש העיר, והחל לשמש בפועל כראש העיר החב&quot;די הראשון בתולדות מדינת ישראל.<br /> בבחירות בשנת ה'תשע''ט נבחר לנציג חב''ד בעירייה ר' צאלי מזרחי<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

א ב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%97%D7%90%D7%99&diff=322366 2019-06-22T21:54:30Z

<p>א ב: /* הקהילה כיום */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שנחאי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מחסידי חב&quot;ד בישיבת תומכי תמימים שנחאי]]<br /> '''שנחאי''' היא עיר גדולה הנמצאת בסין. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] התקבצו בעיר עשרות מחסידי חב&quot;ד ואף נפתחה שם ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הקהילה היהודית בשנחאי התחילה ב[[תר&quot;פ]] אחרי שהיגרו בה יהודים מ[[רוסיה]] שלא יכלו לקבל ויזה לארצות הברית, בעיר התקיימו הרבה ישיבות ובניהם ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]] ששרדה עד תום המלחמה בשנת [[תש&quot;ו]], ראש הישיבה היה הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתקופה בה הגיעו התמימים, היו רק שני חסידי חב&quot;ד: הרב פלוטקין והרב אשכנזי, בשנת [[תש&quot;א]] דאג הרבי הריי&quot;ץ שהתלמידים יקבלו ויזה, כיון שלארה&quot;ב היה קשה לקבל ויזות, פעל עם מדינת קנדה, אחרי מאמצים רבים שלח תשעה ויזות לבחורים מהישיבה שיסעו ל[[מונטריאול]] כדי להקים שם ישיבה.<br /> <br /> החסיד הראשון בעיר היה השוחט החסידי הרב [[חיים פלוטקין]]. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] מונה לרבה של העיר הרב [[מאיר אשכנזי]] מחשובי חסידי חב&quot;ד. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו.<br /> <br /> באותה עת היו שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בהוראת הרבי הריי&quot;ץ יצר קשר ידידותי עם שתי הקהילות, בזכות טבעו ובמזגו הנעים, הרב אשכנזי ערך מפעם לפעם התוועדויות חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. [[הרבי הריי&quot;צ]] ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב&quot;די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו [[הרבי הריי&quot;צ]] לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה&quot;חדרים&quot; והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי&quot;צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג. בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב משה אשכנזי, שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. <br /> <br /> כאשר קונסול יפן בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הנפיק אשרות מעבר דרך יפן לפליטים היהודים, עזר הרב [[מנחם שמואל דוד רייטשיק]] להשיג ויזות עבור חבריו ועוד יהודים. אחרי שבילה קרוב לשנה בעיר קובה שיפן, עברה הישיבה לשנחאי שם בילו גם יהודים רבים אחרים, את שארית שנות המלחמה, הפך הרב רייטשיק למנהלה העיקרי של הישיבה. ובנוסף שימש גם כהורה תחליף לתלמידים הצעירים. למרות הסיכויים רבים שניתנו לו לעזוב, בחר רייטשיק להישאר עד אשר עזב התלמיד האחרון ממש, בשנת תש&quot;ו. <br /> <br /> במשך כל אותה תקופה ריישטיק היה בקשר עם הרבי, אשר בנוסף לגיוס כספים מסיבית ואת מאמצי ההצלה של יהודים בשטחי הכיבוש הגרמני ורוסיה, גייסו כסף כדי לשלוח לשנחאי. <br /> <br /> בעיר גם כיהן הרב [[חיים משה יהודה בלוי]] כרב הליטאים, מאוחר יותר התקרב לחב&quot;ד על ידי התמימים.<br /> <br /> ==הקהילה כיום==<br /> [[תמונה:שנחאי בית חבד.jpg|left|thumb|250px|בית חבד המפואר בעיר]]<br /> כיום משמש כשליח בעיר הרב שלום גרינברג, המפעיל בית חב''ד ומסעדה.<br /> בעיר ישנם עוד שני שלוחים: הרב שלמה אויזרת המשמש כרב הקהילה הספרדית באינטאון (intown), והרבה אברהם גרינברג השליח ברובע פודונג.<br /> <br /> הקהילה בעיר במצב של התפתחות. בעיר זו, התרחבה הקהילה היהודית מ-‏200 יהודים לפני כשבע שנים, לקהילה גדולה יחסית המונה למעלה מ-‏2,000 יהודים בשנת תשס&quot;ח.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30820 קהילה חסידית בסין / היסטוריה חב&quot;דית] מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> [[קטגוריה:סין]]</div>

א ב