חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תבנית:היום יום/כ"ג שבט

2025-02-21T18:14:07Z

אשר שרייבר: תקלדה

אמאל ארויסגייענדיק פון זיין חדר, האט דער [[אלטער רבי]] אנגעטראפן, ווי די [[הרבנית סטערנא|רביצין]] זאגט צו עטליכע פרויען: "מיינער זאגט".

האט דער רבי געזאגט: מיט איין [[מצוה]] בין איך דיינער, מיט מצות וויפל איז מען דעם [[הקב"ה|אויבערשטען'ס]]. און איז געפאלען אויף דער פריטעלקע און האט זיך [[דבקות|פארדבק'עט]]. אויפכאפענדיג זיך פון דבקות, האט ער געזאגט: "צאינה וראינה" - אויף ארויסגיין פון זיך און זעהן [[אלקות]], ווערט דאס פון - "בנות ציון", מלכות מעוררת [[זעיר אנפין]], לעתיד לבוא וועט זיין אשת חיל עטרת בעלה.
----
'''תרגום מ[[אידיש]]''': פעם, ביציאתו מחדרו, נקרה ל[[אדמו"ר הזקן]], איך ש[[סטערנא|הרבנית]] אומרת למספר נשים: "שלי אומר".

אמר הרבי (אדמו"ר הזקן): ב[[מצווה]] אחת אני שייך לה, בכמה מצוות שייכים ל[[הקדוש ברוך הוא|קב"ה]]. ונפל על מזוזת הפתח ונכנס ל[[דבקות]]. כשהתעורר מהדבקות, אמר: "צאינה וראינה" - לצאת מעצמו ו[[ראיה|לראות]] [[אלקות]], זה נהיה על ידי - "בנות ציון", [[מלכות]] מעוררת [[זעיר אנפין]], לעתיד לבוא יהיה אשת חייל עטרת בעלה.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"ב שבט|כ"ב שבט]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ד שבט|כ"ד שבט]]}}[[קטגוריה:היום יום|ג]]</noinclude>

חסידות סקווירא

2024-06-24T04:04:06Z

אשר שרייבר: /* דרך חסידות סקיוורא */ מחקר מקורי

[[קובץ:סקוירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מסקוירא עם רבי אברהם יהושע העשיל מ[[מחנובקה]]]]
[[קובץ:סקווירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מסקוירא עם משפחת ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] לפני הערעור במשפטו]]
'''חסידות סקווירא''' היא חצר חסידית שמקורה בעיר [[אוקראינה|האוקראינית]] סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות [[רב|הרב]] דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, [[ניו יורק]].

== תולדות החסידות ==
האדמו"ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר"ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת"צ - תקל"ח) להיות רב ה[[עיירה]]. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו.עיקר דרכו הייתה בדבקות המחשבה ומיעוט ירידה לעולם הדיבור. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז.

אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו "ר' דוד'ל" כמו אביו גם הוא נודע בצדקתו וקדושתו המופלגת. אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית ביתר שאת וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-[[תרע"ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע"ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא. רבי דוד היה ממעריצי כ"ק אדמו"ר [[הרש"ב]] והיה חותם על קול קורא אך ורק עם הרבי [[הרש"ב]] היה אומר לו {{הערה| שיח זקנים חלק ז' עמוד לח מפי עדות בנו רבי יעקב יוסף.}}!

בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר"ס]]-[[תשכ"ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר [[ארצות הברית|לארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון ב[[ארצות הברית]].

לאחר פטירתו ב[[תשכ"ח]] ירש את מקומו בנו '''רבי דוד טוורסקי'''.

כיום מונה חסידות סקווירא יותר מעשרת אלפים משפחות, ובערך חצי מהם גרים בשיכון.

== קשרי החצר עם חב"ד ==
האדמו"ר הקודם רבי יעקב יוסף, הרבה לעודד את חסידי סקווירא ובמיוחד את אברכי ה[[כולל]]ים, תלמידי ה[[ישיבה]] וה[[תלמוד תורה]], שילמדו את [[שולחן ערוך הרב]], בהדגישו שבימי קדם היו לומדים וקובעים ההלכה בחצרות החסידיות אך ורק על פי שולחן ערוך זה. בעקבות כך, בנו, האדמו"ר הנוכחי, מפעיל כוחות ומורה ש[[לימוד התורה|ילמדו]] את שולחן ערוך הרב בעשרות בתי-המדרש, כוללי [[הלכה]] וישיבות שייסד והקים.

כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו"ר מ[[ויזניץ]] מונסי.

בהשראתם של אדמו"רי סקווירא, הדפיס הרב [[יהושע לייפער]], [[מו"ץ]] בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב"ד השיכון, את השולחן ערוך הרב בשנת [[תשנ"ג]] בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון [[עוז והדר]] שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון "כנישתא דבי רב" שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי "שולחן ערוך הרב המבואר" וספר "קונטרס אחרון המבואר" על הלכות שבת; ובשנת [[תשס"א]] הו"ל הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא ב[[ברוקלין]] את ספר "ביאורי השולחן" על השולחן ערוך הרב.

במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] הרב [[יוסף ישראל אייזנברגר]] חבר בד"צ דחסידי סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שב[[חג החנוכה]] הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום [[הרמב"ם]] שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי [[הרמב"ם]] בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}}

במעמד סיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ו]] הופיע הרב הגאון ר' [[אהרן גולדמינצר]], דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של [[צדיק הדור]]. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]}} בשנת [[תשס"ח]] נאם הרב שלום פאללאק דומ"ץ סקווירא.

חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש [[טלית]] קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה"ז בעל ה[[תניא]], כותב ב[[סידור הרב]] שעל פי ה[[אריז"ל]] ה[[ציצית]] חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו"ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו ה[[מגיד ממזריטש]].{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4890 בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם].}}

החל משנת [[תש"ע]] התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשולחן ערוך הרב, במסגרת לימוד [[הלכה]] המאורגן על ידי "חברת [[תורה]] ו[[תפילה]] דחסידי סקווירא" בראשות האדמו"ר. החברה הנ"ל מפיצה מדי [[חודש]] בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת [[קה"ת]] בפורמט של קונטרסים עם לוח לימוד יומי המודפס בפנים. החל משנת [[תשפ"א]] עורך ארגון "שארית לפינחס דשיכון סקווירא" בנשיאות האדמו"ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד השעוה"ר. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים את הבחינות בבתי-המדרש של החסידות בערים שונות ב[[ארץ ישראל]] וב[[חו"ל]], ארגון הנ"ל משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונות השמיע האדמו"ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדים ציבוריים שונים ומסר את ברכותיו ועידודו מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים הנ"ל לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד שולחן ערוך הרב בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו"ר.

לפני מספר שנים הגיעה ל[[בית חב"ד]] ב[[קוזומל]] [[מקסיקו]] משפחה שלא שמרה תומ"צ מחסידות סקווירא לשעבר, ובעקבות הביקור בבית חב"ד כל המשפחה [[חזרה בתשובה]], וכיום הם משפחה חב"דית לכל דבר. בסיוון [[תשפ"ב]] נפגש ה[[שליח]] לקוזומל הרב [[דודי כפלין]] עם האדמו"ר מסקווירא שהתפעל ואמר '''שרק ה[[רבי]] יכול לגעת בכל סוגי היהודים''', ובסיום אף ביקש להשתתף בפעילות הבית חב"ד בקוזומל.
(האדמו"ר מסקווער בהכרת הטוב לבית חב"ד קוזומל במקסיקו, חב"ד אינפו, י"ג סיוון תשפ"ב).
=== רבי משה ניישלאס אב''ד שיכון סקווער ===
רבי משה ניישלאס אב''ד סקווער ואב''ד סערדעלי מגדולי פוסקי הדור עמד בקשרים חמים עם הרבי ועם חסידות חב''ד.
נפטר בכ''ז אדר א' תשנ''ז.
בנו רבי יהודה אליעזר דוד ניישלאס גאב''ד סערדעלי דומ''ץ בהעדה החרדית
וחתנו האדמו''ר מרחמסטריוקא ממשיכים לקיים קשר חם עם חסידי חב''ד.
== ענפים ==
=== סקווירא [[בורו פארק]] ===
לאחר פטירתו של רבי דוד טברסקי בתרע"ט התמנה בנו רבי יעקב יוסף כאדמו"ר. בשנת [[תרפ"ג]] עבר אחיינו '''רבי יצחק טברסקי''', בן-אחיו הגדול רבי מרדכי טברסקי שנפטר בסמוך לאביהם רבי דוד, ל[[ארצות הברית]] והקים חצר חסידית בניו יורק במקביל לחצר הוותיקה באירופה. רבי יצחק נפטר בניו יורק בשנת תש"א ובמקומו כיהן בנו '''רבי דוד טברסקי''' שנפטר בשנת [[תשס"א]], ובמקומו מכהן כיום בנו '''רבי יחיאל מיכל טברסקי''' כאדמו"ר מסקווירא ב[[בורו פארק]]. חסידות סקווירא בבורו פארק היא מצומצמת יותר ומפורסמת פחות מאחותה הבכירה שהוקמה לאחר [[השואה]] בניו סקוור שבמדינת ניו יורק.

=== מחנובקה ===
{{ערך מורחב|חסידות מחנובקה}}
לאחר פטירתו של רבי יצחק טברסקי בתקצ"ז התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר וביחד איתו כהן אחיו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי כמעין אדמו"ר בסקווירא, ולאחר פטירתו בתרמ"ו פתח בנו רבי יוסף מאיר טברסקי את חצרו בעיר מחנובקה, לאחר פטירתו עלה בנו רבי [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] (השני) ל[[ארץ ישראל]] ופתח את חצר מחנובקה ב[[בני ברק]], לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בן אחינו רבי [[יהושע רוקח]] (נינו של רבי יששכר דוב רוקח [הראשון] מבעלז) שאומץ על ידו.
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}

[[קטגוריה:חסידויות ושושלות|סקווירא]]

משה קרסניינסקי

2023-07-26T04:55:10Z

אשר שרייבר: הגהה

ר' '''משה קראסניאנסקי'''{{הערה|באנגלית נכתב '''Krasnjansky''' או '''Krasnianski'''.}} (יליד שנת [[תרצ"ז]], 1937) הוא איש עסקים שנמנה על נכבדי הקהילה החב"דית ב[[בורו פארק]] וכיום מתגורר ב[[קראון הייטס]] ונמנה על זקני חסידי חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] שבברית המועצות ב[[י"ט סיון]] [[תרצ"ז]] לאביו ר' [[משולם יוחנן קראסניאנסקי]] ולאמו מרת בתיה{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_128.jpg צילום הכרטיס בספר החסידים].}}, במשפחה ששורשיה נמנים על חסידי [[חסידות סקווירא|סקווער]]{{הערה|דודו ר' חיים אייזיק היה זה שלימד את הניצולים את הניגונים והמנהגים של החסידות וכו', כאשר הגיע האדמו"ר מסקווער כניצול ופליט לארצות הברית לאחר מלחמת העולם השניה. לר' חיים אייזיק היה בן בשם משה (שנפטר בגיל צעיר יחסית), ונכד בשם ר' דוד (היה גר בפילדלפיה וכיום בקראון הייטס) שהתקרב אף הוא במקביל לחסידות חב"ד לצד בני דודיו.}}.

לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]], יצא יחד עם אביו ומשפחתו את רוסיה בבריחה שנודעה לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ולאחר מספר תחנות מעבר הגיעו לפריז, שם שהו בזמן [[ביקור הרבי בפריז|ביקורו של הרבי במקום]].

בברכת אדמו"ר הריי"צ, המשיכו לארץ הקודש, ובין השנים [[תש"ח]]-[[תשי"ז]] למד בישיבות אחי תמימים תל אביב, תומכי תמימים לוד, ובית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

בשנת [[תשכ"א]] קבע את מגוריו בניו יורק, והחל לשלוח ידו במסחר בטקסטיל ועשה חיל בעסקיו.

במשך שנים רבות ניהל מפעל מצליח, ובחלק מהשנים נכנס בשותפות עם ר' אהרון דלפין{{הערה|סמוך לבואו נכנס ליחידות אצל הרבי והרבי תבע ממנו לגדל זקן, אך הוא התקשה לקבל זאת.}}.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת שרה.

במשך כל השנים התגורר ב[[בורו פארק]] וכיום גר בשכונת [[קראון הייטס]].

==משפחתו==
*בנו, ר' נחום קרסיאנסקי

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרסיאנסקי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בבורו פארק]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיאנסקי]]

נחמן מברסלב

2023-02-21T20:47:39Z

אשר שרייבר: /* קשריו עם אדמו"ר הזקן */ ויקיזציה

{{דמות
|שם
|תמונה=[[קובץ:נחמן.jpg|250px]]
|כיתוב=ציון רבי נחמן מברסלב באומן
|תאריך לידה= [[א' ניסן]] [[תקל"ב]]
|תאריך פטירה= [[י"ח תשרי]] [[תקע"א]]
|מקום לידה= [[מז'יבוז']]
|מקום פעילות=[[ברסלב]]
|מקום פטירה=אומן
|חסידות=[[חסידות ברסלב]]
}}רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל"ב]] - [[י"ח בתשרי]] [[תקע"א]]) היה מייסד [[חסידות ברסלב]], היה נינו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש ונכדו של רבי נחמן מהורדענקא.

== תולדות חיים==
רבי נחמן נולד [[א' ניסן]] [[תקל"ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]] לאביו רבי שמחה ואימו מרת פייגא בת מרת אדל בת [[הבעל שם טוב]]. נקרא על שם סבו אבי אביו רבי [[נחמן מהורדנקא]].תלמיד הבעש''ט

כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה, והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן לאחר ה[[בר המצווה]] שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו חסידים רבים שהיוו את הבסיס לחסידות ברסלב אותה הקים.

לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת [[תקנ"ח]].

בשנת [[תקנ"ח]] החליט לנסוע ל[[ארץ ישראל]] לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב.

בשנת [[תק"ס]] עבר לזלטופוליה שם החל לכהן באדמו"רות רשמית. כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו [[הסבא משפולי]], ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בשנת [[תקס"ב]] הוא עבר בהסכמת דודו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ל[[ברסלב]], שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.

לאחר שנשרף בית מדרשו בברסלב, הוא עבר בשנת [[תק"ע]] עם חסידיו ל[[אומן]]. נפטר שם ב[[י"ח תשרי]] [[תקע"א]].

==קשריו עם אדמו"ר הזקן==
בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני הוא אודות אדמו"ר הזקן, וזה תוכנו: "מעשה מהרב ר' שניאור זלמן מלאדי ז"ל שהי' לו תלמיד שאמר שמונה שנים תורה על תורה אחת מהרב ובזה רמז מיד על מוהרנ"ת [=מורנו הרב ר' נתן] ז"ל שירבה מאד לחדש בתורתו הקדושה". {{הערה|כוכבי אור, אבני"ה ברזל, אות ו.}}.

באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד ספרי חקירה, אלא רק את אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר "ליקוטי אמרים"{{הערה|חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).}}. ה[[בית רבי]]{{הערה|עמ' ס"ו.}} הביא בשם אחד מ"נכדי רבינו"{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]] ששימש כאדמו"ר בקאפוסט).}} שכוונתו של רבי נחמן באמירתו ספר "ליקוטי אמרים" היא ל[[תניא]], ולא לספר אחר שמלקט את תורת המגיד שכונה בשם זה.

ה[[אדמו"ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.}}.

כאשר התחילה המחלוקת בינו לבין הסבא משפולי אמר עליו [[אדמו"ר הזקן]]: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי{{הערה|1= נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש"ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש"ב מספרת לבנה הרבי הרש"ב את הסיפור{{דרוש מקור}}.}}.

רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרה"ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו"ר הזקן, [[נישואין|נשא]] את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון{{הערה|1= ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מ[[חסידות ברסלב]]. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.
===פגישותיו עם אדמו"ר הזקן===
במהלך ביקורו ב[[ארץ ישראל]], הוא נפגש מספר פעמים עם ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בקשר למחלוקת שהתחילה באותה תקופה בין ר' אברהם ל[[אדמו"ר הזקן]] לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו"ר הזקן.

כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו"ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו"ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו"ר הזקן באמרה {{ציטוטון|"רחמיך רבים ה'" - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם}}{{הערה|בדומה למה שכתב אדמו"ר הזקן ב[[אגרת התשובה - פרק ז']] "וישוב אל הוי' וירחמהו" - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ב"ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט"א הטמאים להחיותם.}}, על אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו{{הערה|'כוכבי אור' חלק ששון ושמחה, תפילה ז, הערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בתפילה זו "אנא ה' רחם עליך ועלינו".}}.

לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק"ע]] ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' [[ברוך ממז'יבוז']] על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו"ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן.

רבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"{{הערה|כוכבי אור ברסלב, ב"ב תשכ"א.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", ולא עזבו שהניח על השולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מג.}}.

לאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), מחנים, אבני"ה ברזל.}} אך תוכן של כולן שווה, שעל ידי החסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] שמניחים בכליהם קופת צדקה למען אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים אותם מלמדים ומהיהודים ביניהם סובבים כסף עבור אדמו"ר הזקן - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים.

יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמו"ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן{{הערה|[https://col.org.il/news/135477 כתבה על-כך ב{{col}}]}}.

לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת אדמו"ר הזקן, אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת אדמו"ר הזקן מן העיר.

==בתורת חב"ד==
ספרו לקוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב{{הערה|יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין [[זמרת הארץ]], אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.}}:
*"כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&pgnum=90 שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90].}}.
*"נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=293 שיחת יו"ד שבט [[תש"כ]] - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283].}}.

==ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו==
*ספר המידות - חציו כתב בקטנותו וחציו בגדלותו
* ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן.
* סיפורי מעשיות משנים קדמוניות
* שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.

שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת [[תיקון הכללי]].

ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:
* חיי מוהר"ן
* שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן [[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמת נפוליאון]]
* ליקוטי עצות

==מתלמידיו==
*אחיו הרב יחיאל
*הרב נתן מברסלב בעל הספרים "ליקוטי הלכות".
*הרב נפתלי מנמירוב.
*הרב יודל מדאשיב.
*הרב שמואל אייזיק מדאשיב.
*הרב המגיד מטרוביץ - שה[[אדמו"ר הזקן]] לקח ממנו הסכמה על [[סידור אדמו"ר הזקן|הסידור]].
*הרב אהרון, רב ואב"ד ברסלב
*הרב יצחק לייב מטעפליק
*הרב יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ
*הרב שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר"י הקדוש)
*הרב דב אטקאפטשיק
*הרב יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ
*הרב חיים שרה'ס
*הרב מרדכי הדין מטעפליק
*הרב חייקל החזן

==ראו גם==
* [[חסידות ברסלב]]

==קישורים חיצוניים==
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11.
* {{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקבות ברסלב בתורתו של הרבי|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
* {{קישור התקשרות צאח|1878|10774||כסיסמת ברסלב – "אל ייאוש" - לקט בנושאי ברסלב|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/26/744290670408.html הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} (26.08.2017) {{קישור שבור}}, '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/bd/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99_379.-Ki-Savo-5782.pdf|החצר האחורית ברחוב בלינסקי 1]''' הרב נתן מיימון, מספר על עצת הרבי להצלחת קברו של רבי נחמן, בראיון לעלון 'הסיפור שלי' מבית ג'ם
* '''[https://col.org.il/news/135477 קשר אמיץ: הפגישה המיוחדת של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן]''' {{col}} ט"ז טבת, תשפ"ב.
היה נין של הבעל שם טוב

{{קרדיט|הערך בויקיפדיה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]]

תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ח

2022-06-08T18:49:02Z

אשר שרייבר: הגהה

'''פרק יח ולתוספת''' ביאור באר היטב מלת "מאד" שבפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד" וגו' צריך לידע נאמנה כי אף מי שדעתו קצרה בידיעת ה' ואין לו לב להבין בגדולת [[אין סוף ברוך הוא]] להוליד ממנה [[דחילו ורחימו]] אפילו במוחו ותבונתו לבד אף על פי כן קרוב אליו הדבר מאד לשמור ולעשות כל [[מצות התורה]] ו[[תלמוד תורה]] כנגד כולן בפיו ובלבבו ממש מעומקא דלבא באמת לאמיתו ב[[דחילו ורחימו]] שהיא [[אהבה מסותרת]] שבלב כללות ישראל שהיא ירושה לנו מאבותינו רק שצריך להקדים ולבאר תחלה באר היטב שרש [[אהבה]] זו ועניינה ואיך היא ירושה לנו ואיך נכלל בה גם דחילו. והענין כי [[האבות הן הן המרכבה]] ועל כן זכו להמשיך [[נר"נ]] לבניהם אחריהם עד עולם מ[[עשר ספירות]] ד[[קדושה]] שבארבע [[עולמות אבי"ע]] לכל אחד ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו ועל כל פנים אפילו לקל שבקלים ופושעי ישראל נמשך בזיווגם [[נפש]] ד[[נפש]] ד[[מלכות]] ד[[עשיה]] שהיא מדרגה התחתונה שבקדושת העשיה ואף על פי כן מאחר שהיא מ[[עשר ספירות]] קדושות היא כלולה מכולן גם מ[[חכמה]] דעשיה שבתוכה מלובשת חכמה ד[[מלכות דאצילות]] שבתוכה [[חכמה עילאה|חכמה דאצילות]] שבה מאיר [[אור אין סוף ברוך הוא]] ממש כדכתיב "ה' בחכמה יסד ארץ" ו"כולם בחכמה עשית" ונמצא כי [[אין סוף ברוך הוא]] מלובש בבחינת חכמה שבנפש האדם יהיה מי שיהיה מ[[ישראל]] ובחינת [[החכמה]] שבה עם [[אור אין סוף ברוך הוא]] המלובש בה מתפשטת בכל בחינת הנפש כולה להחיותה מבחינת ראשה עד בחינת רגלה כדכתיב "[[החכמה]] תחיה בעליה" [ולפעמים ממשיכים פושעי ישראל נשמות גבוהות מאד שהיו בעמקי הקליפות כמו שכתב בספר גלגולים]:

הנה ה[[חכמה]] היא מקור השכל וההבנה והיא למעלה מה[[בינה]] שהוא הבנת השכל והשגתו ו[[החכמה]] היא למעלה מההבנה וההשגה והיא מקור להן וזהו לשון חכמה כ"ח מ"ה שהוא מה שאינו מושג ומובן ואינו נתפס בהשגה עדיין ולכן מתלבש בה [[אור אין סוף ברוך הוא]] ד[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כלל ולכן כל [[ישראל]] אפילו הנשים ועמי הארץ הם מאמינים בה' שה[[אמונה]] היא למעלה מן הדעת וההשגה כי פתי יאמין לכל דבר וערום יבין וגו' ולגבי הקב"ה שהוא למעלה מן השכל והדעת ו[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כלל הכל כפתיים אצלו יתברך כדכתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך וגו' כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך ולכן אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על [[קידוש ה'|קדושת ה']] על הרוב וסובלים עינוים קשים שלא לכפור בה' אחד ואף אם הם בורים ועמי הארץ ואין יודעים [[גדולת ה']]. וגם במעט שיודעים אין מתבוננים כלל ואין מוסרים נפשם מחמת דעת ו[[התבוננות]] בה' כלל. אלא בלי שום דעת והתבוננות רק כאלו הוא דבר שאי אפשר כלל לכפור בה' אחד בלי שום טעם וטענה ומענה כלל והיינו משום שה' אחד מאיר ומחיה כל הנפש על ידי התלבשותו בבחינת [[חכמה]] שבה שהיא למעלה מן הדעת והשכל המושג ומובן:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude>

פורטל:גאולה ומשיח/הידעת?/קטעי הידעת?/8

2021-10-11T19:44:08Z

אשר שרייבר: הגהה

על אף שמציאותה של הגאולה נראית בגלות כ'[[חלום]]'. האמת שההיפך הוא הנכון: מציאותו האמיתית של יהודי היא דווקא בגאולה, והימצאותו בגלות היא בגדר חלום שאינו מובן כלל.

ומבואר בחסידות שהגלות כחלום, שכשם שהחלום מחבר שני דברים סותרים, כך הגלות עניינה שהאדם יעבור מענייני חול לקדושה והפוך, ללא הבדלה. והמעלה בזה שברגע אחד ביכולתו לצאת מעניינים גלותיים ולהביא את הגאולה. (שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16044&st=&pgnum=85&hilite= שבת פרשת פנחס תשמ"ד])

פורטל:גאולה ומשיח/הידעת?/קטעי הידעת?/11

2021-10-11T19:43:09Z

אשר שרייבר: הגהה

כשבנה [[שלמה המלך]] את [[בית המקדש]], בנה בו גם מקום לגנוז בו את [[ארון הברית]] "במטמוניות עמוקות ועקלקלות", מקום זה לא היה רק בכדי לשמור על הארון במקרה הצורך, אלא מלכתחילה נחשב לחלק מבנין הבית ומלכתחילה נקבע שמקומו של ארון הברית הוא או ב[[קודש הקודשים]] או באותו מקום מסתור.

ויוצא שחסרונו של הארון בבית השני באופן גלוי, לא החסיר מאומה מקדושתו ושלימותו של הבית. ויתירה מכך, מכיוון שמקום זה קיים גם עכשיו בגלות, יוצא שכל בתי המקדש (כולל [[בית המקדש השלישי]]) הם המשך אחד, משום שעיקר בנינם - מקום הארון - הוא אותו בנין וללא הפסק בינתיים! ([[לקוטי שיחות]] חלק כ"א עמוד' 156 ואילך)

היכל הבעש"ט (גיליון)

2021-10-10T21:16:02Z

אשר שרייבר: /* היכל הבעש"ט המחודש */ עדכון

[[קובץ:היכל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער גליון ל"ו, [[כסלו]] [[תשע"ה]]]]
'''היכל ה[[בעל שם טוב]]''' הינו כתב עת תורני ומחקרי המהווה מאסף למשנת החסידות, תולדותיה וגנזיה. עד כה יצאו לאור כארבעים גיליונות.

==תולדות הבטאון==
הגליון הראשון יצא לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ג]], עד לשנת [[תשע"ה]] יצא לאור על ידי [[היכל מנחם (בורו פארק)]]{{הערה|חלק מהגליונות בשיתוף [[היכל מנחם (מונסי)]].}},

הגליון בא בתור תחליף לבטאון 'באור החסידות' ברצון המערכת להביא תוכן כבד יותר של עניני הפצת החסידות.

בתוכן ישנם המדורים הקבועים: מגנזי ההיכל; מעיין החסידות; אגרות הצדיקים; אור בהיכל; אלה תולדות; דרכי החסידים; נקודה בהיכלא; משולחן הספרים; תגובות וזוטות.

במהלך השנים התפרסמו בו חשיפות רבות שהכו גלים בעולם החסידות. מבניהם יש לציין: [[בית רבי (ספר)|הספר בית רבי]] במהדורא קמא, "יסוד העבודה" ([[חסידות סלונים]]) במהדורא קמא ועוד. כמו כן התפרסמו סדרות מאמרים המבארים נושאים יסודיים בחסידות (מאת הרב [[יואל כהן]] והרב נחום גרינוואלד), מאמרים רבים של בירור מנהגי החסידים, וסדרה מיוחדת מאת הרב [[עמרם בלוי]] על תולדות בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובניהם.

לאחר הופעת גיליון לו (כסלו תשע"ה) פסקה הופעתו למשך זמן ממושך.

==היכל הבעש"ט המחודש==
בשנת [[תשע"ט]] התחדשה הופעתו על ידי "מכון הבעש"ט".

כשעל הכריכה נכתב "היכל הבעש"ט - '''המחודש'''"; בהתחדשות זו הוחלפו רוב חברי המערכת והשתנתה הגישה של הפרסומים בביטאון.

מאז יצאו גיליונות לז (חורף תשע"ט), לח (קיץ תשע"ט), לט (חורף תש"פ), מ (גליון מוגדל בקשר עם שנת המאה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]], קיץ תש"פ) ומא (חורף תשפ"א).

הסגנון המחודש של הביטאון עוסק בעיקר במאמרים עיונים ארוכים שנועדים לחוקרים וחובבי תולדות מעמיקים. על כן הסירו העורכים את כל המדורים שעיקרם היית ביאור מושגים והשקפות החסידות.

==חברי המערכת הישנה==
* יושב ראש - הרב [[יעקב לייב אלטיין]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]]
* עורך אחראי - הרב [[גדליה אוברלנדר]] [[רב]] דביהמ"ד "היכל מנחם" - מונסי
* עורך כללי - הרב [[נחום גרינוולד]] [[משפיע]] ו[[רב]] קהילת חב"ד בלייקווד
* יועץ למערכת - הרב [[דוד אולידורט]] חבר מערכת [[אוצר החסידים]]

==חברי המערכת החדשה==
* עורך כללי - הרב [[נחום גרינוולד]]
* עורך - הרב [[ברוך אוברלנדר]]
* עורך - הרב [[מנחם מענדל קסטל]]
* יועץ למערכת - הרב [[דוד אולידורט]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/18oQaITCEKfFU-E5ILEgODlwIooge4MKf?usp=sharing תוכן ענינים מכל הגליונות]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

חסידות סקווירא

2021-10-07T21:53:51Z

אשר שרייבר: הרחבה

[[קובץ:סקוירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מסקוירא עם רבי אברהם יהושע העשיל מ[[מחנובקה]]]]
[[קובץ:סקווירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מסקוירא עם משפחת ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] לפני הערעור במשפטו]]
'''חסידות סקווירא''' היא חצר חסידית שמקורה בעיר [[אוקראינה|האוקראינית]] סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות [[רב|הרב]] דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, [[ניו יורק]].

== תולדות החסידות ==
האדמו"ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר"ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת"צ - תקל"ח) להיות רב ה[[עיירה]]. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז.

אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו "ר' דוד'ל". אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-[[תרע"ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע"ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא.

בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר"ס]]-[[תשכ"ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר [[ארצות הברית|לארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון ב[[ארצות הברית]].

לאחר פטירתו ב[[תשכ"ח]] ירש את מקומו בנו רבי דוד טוורסקי.

כיום מונה חסידות סקווירא קרוב לשלשת אלפים משפחות כשלפחות חצי מהם גרים בשיכון.

== קשרי החצר עם חב"ד ==
האדמו"ר הקודם רבי יעקב יוסף הרבה לעודד חסידי סקווירא, ובמיוחד את אברכי ה[[כולל]]ים, תלמידי ה[[ישיבה]] וה[[תלמוד תורה]], שילמדו את [[שולחן ערוך הרב]], בהדגישו שבימי קדם היו לומדים וקובעים ההלכה בחצרות החסידיות אך ורק על פי השועה"ר. בעקבות כך, בנו, האדמו"ר הנוכחי, מפעיל כוחות ומורה ש[[לימוד התורה|ילמדו]] את השועה"ר בעשרות בתי-המדרשים, כוללי [[הלכה]] וישיבות שייסד והקים. החל משנת ה'תש"ע התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשועה"ר, במסגרת לימוד [[הלכה]] המאורגן ע"י "חברת [[תורה]] ו[[תפילה]] דחסידי סקווירא" בראשות האדמו"ר. החברה הנ"ל מפיצה מדי [[חודש]] בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת [[קה"ת]] בפורמט של קונטרסים עם לוח הלימוד-יומי מודפס בפנים. החל משנת ה'תשפ"א עורך ארגון "שארית לפינחס דשיכון סקווירא" בנשיאות האדמו"ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד השעוה"ר. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים הבחינות בבתי-המדרשים של החסידות בערים שונות ב[[ארץ]] וב[[חו"ל]], ארגון הנ"ל משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונים השמיע האדמו"ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדי ציבוריים שונים וגם מסר ברכותיו ועידודו הרב מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים הנ"ל, לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד השועה"ר בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו"ר הקודם.

בהשראתם של אדמור"י סקווירא, הדפיס הרב יהושע לייפער, מו"ץ בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב"ד השיכון, את השועה"ר בשנת ה'תשנ"ג בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון [[עוז והדר]] שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון "כנישתא דב רב" שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי "שולחן ערוך הרב המבואר" וספר "קונטרס אחרון המבואר" על הלכות שבת; ובשנת תשס"א הו"ל הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא ב[[ברוקלין]] את ספר "ביאורי השולחן" על השועה"ר.

כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו"ר מויזניץ מונסי.

במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] הרב יוסף ישראל אייזנברגר חבר בד"צ דחסידי סקוויר ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שב[[חג החנוכה]] הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום [[הרמב"ם]] שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי [[הרמב"ם]] בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}}

במעמד סיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ו]] הופיע הרב הגאון ר' אהרן גולדמינצר, דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של צדיק הדור. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]}} בשנת [[תשס"ח]] נאם הרב שלום פאללאק דומ"ץ סקווירא.

חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש [[טלית]] קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה"ז בעל התניא, כותב ב[[סידור הרב]] שעל פי ה[[אריז"ל]] ה[[ציצית]] חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו"ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו ה[[מגיד ממזריטש]].{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4890 בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם].}}
== ענפים ==
=== סקווירא [[בורו פארק]] ===
לאחר פטירתו של רבי דוד טברסקי בתרע"ט התמנה בנו רבי יעקב יוסף כאדמו"ר. בשנת [[תרפ"ג]] עבר אחיינו '''רבי יצחק טברסקי''', בן-אחיו הגדול רבי מרדכי טברסקי שנפטר בסמוך לאביהם רבי דוד, ל[[ארצות הברית]] והקים חצר חסידית בניו יורק במקביל לחצר הוותיקה באירופה. רבי יצחק נפטר בניו יורק בשנת תש"א ובמקומו כיהן בנו '''רבי דוד טברסקי''' שנפטר בשנת [[תשס"א]], ובמקומו מכהן כיום בנו '''רבי יחיאל מיכל טברסקי''' כאדמו"ר מסקווירא ב[[בורו פארק]]. חסידות סקווירא בבורו פארק היא מצומצמת יותר ומפורסמת פחות מאחותה הבכירה שהוקמה לאחר [[השואה]] בניו סקוור שבמדינת ניו יורק.

=== מחנובקה ===
{{ערך מורחב|חסידות מחנובקה}}
לאחר פטירתו של רבי יצחק טברסקי בתקצ"ז התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר וביחד איתו כהן אחיו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי כמעין אדמו"ר בסקווירא, ולאחר פטירתו בתרמ"ו פתח בנו רבי יוסף מאיר טברסקי את חצרו בעיר מחנובקה, לאחר פטירתו עלה בנו רבי [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] (השני) ל[[ארץ ישראל]] ופתח את חצר מחנובקה ב[[בני ברק]], לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בן אחינו רבי [[יהושע רוקח]] (נינו של רבי יששכר דוב רוקח [הראשון] מבעלז) שאומץ על ידו.
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}

[[קטגוריה:חסידויות ושושלות|סקווירא]]

חסידות זוויהל

2021-10-07T21:31:57Z

אשר שרייבר: /* רבי מרדכי מזוויהל */ הגהה, הרחבה

[[קובץ:מרדכי מזוויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי מזוויהל]]
[[קובץ:גדליה משה מזוויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' גדליה משה מזוויהל]]
'''חסידות זוויהל''', היא חסידות ירושלמית, המונה כמה מאות של חסידים.

שורשי החסידות הינם בצדיק רבי יצחק מדרוהוביטש, מבני היכלו של הבעל שם טוב. בנו היה רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב{{הערה|1=מתלמידי ה[[מגיד ממזריטש]].}}, מהממשיכים של תנועת החסידות לאחרי פטירת הבעל שם טוב.

על חמשת הבנים של רבי יחיאל מיכל אמרו כי הם שקולים כנגד חמשה חומשי תורה ועל רבי משה מזוויהל הבן החמישי אמרו כי שקול כנגד חומש דברים.

לאחר פטירתו המשיך את דרכו בנו רבי יחיאל מיכל מזוויהל. בנו רבי מרדכי המשיך את דרכו לאחר פטירתו. לשאלתם של חסידיו מדוע משנה מדרכו של אביו ונוהג בפרישות, השיב כי הוא נוהג בדיוק כמו דרכו של אביו. כשם שהוא לא נהג כאף אחד מקודמיו, אף הוא כן.

כשנסתלק בשנת [[תרס"א]], מילא את מקומו בנו רבי '''[[שלמה גולדמן]]''' מזוויהל.

== רבי גדליה משה מזוויהל ==

אחריו השאיר את רבנות זוויהל לבנו רבי גדליה משה.

רבי גדליה משה נולד בכ"ו [[אייר]] [[תרמ"ז]]. מלידותו נודע במידותיו התרומיות, וכל מי שצרה העיקה לו בלבו היה שופך את נפשו לפניו.

בהגיעו לפרקו הציעו לו את בתו של רבי דוד שלמה, בן האדמו"ר רבי דוד נפתלי, נכדו של רבי משה מקוברין. לאחר חתונתו ישב בבית חמיו ולמד [[תורה]] בשקידה, עד שבאו אליו פרנסי העיר זוויהל והציעו לו את כסא הרבנות של העיר זוויהל, כממשיך מקומו של אביו. היה לו גם כתב [[סמיכה]] מ[[רבי חיים מבריסק]], מגדולי הדור.

כעשרים שנה שימש בתפקיד [[רב]] העיר, כשיראתו קודמת להוראתו, מחמיר על עצמו ומשתדל להקל על אחרים כפי הניתן. בעיצומו של עבודת הקודש קפצה עליו רוגזם של השלטון הסובייטי, והעלילו עליו כי הינו מורד במלכות. בחסדי שמים ניצל מגזר דין המוות שריחף מעל ראשו, והוא הומתק בשבע שנות עבודת פרך ב[[סיביר]]. הוא קיבל את גזר הדין באהבה, ולא התרגש כלל מבית הדין הסובייטי, ואף הטיח בפניהם גלויות כי אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה ופסק דינם אינו לא מעלה ולא מוריד.

בתום שבע שנות הגלות קיבל את הרבנות ב[[עיירה]] הסמוכה למוסקבה. בשנת [[תרצ"ז]] הצליח להמלט מ[[מוסקבה]] ועלה לארץ הקודש, בהתיישבו בירושלים. כאן התחבא בין הכלים והתפרנס בצמצום כשהוא חי חיי עוני. בשנת [[תש"ה]] בפטירת אביו עשה כל מאמצים להמלט מכס האדמו"רות, אלא שלחצי החסידים גברו עליו, בהיותו דמותו הרוחנית מחד ב[[דבקות]] עצומה בה' והמעורה בעניני ה[[עולם]] מאידך, המתאימה ביותר לכהן כממשיך הדרך. נסתלק בכ"ד [[מרחשוון]] [[תשי"ח]].

==צאצאיו==
*בנו רבי [[מרדכי גולדמן (השני)|מרדכי]], ממשיך דרכו באדמו"רות
*בנו נח, נשאר ב[[ברית המועצות]]
*בתו שרה, אשת הרב משה אהרן כ"ץ, ראש ישיבת [[חסידות ראדזין|ראדזין]] ב[[ירושלים]]. מבניהם:הרב [[יחיאל מיכל כץ]] רב בן דור, נשר. והרב [[שלמה כץ (ראש ישיבה)|שלמה כץ]].
*חתנו הרב שלמה פרישטיק.
*אדל (הדסה), אשת שמואל סתיו. אחד מבניהם הוא הרב [[דוד סתיו]].
*בתו אשת הרב מרקוביץ

== רבי מרדכי מזוויהל ==

לאחר פטירתו נתמנה רבי מרדכי מזוויהל לאדמו"ר, וכיהן בנשיאותו שנים רבות.

בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}}

בשנת [[תשל"ב]] הוא חתם על מכתב ברכה של האדמו"רים לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ועליו הוסיף "גם אני בתוך אלפי המברכים, ויהי רצון שינהיג נשיאותו ברמה לקדש שמו יתברך ברבים, ונזכה בימיו ובימינו להתגלות אור הגדול, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, מרדכי בן פייגא דבורה מזוויהל".{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 118.}}
[[קובץ:זוויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם גולדמן מזוויהל]]
ממשיך דרכו היה בנו רבי אברהם גולדמן מזוויהל. האדמו"ר למד בצעירותו בישיבת חב"ד. נסתלק בשנת [[תש"ע]].

שאר בניו הינם: רבי יעקב לייב מבני ברק, רבי יוסף מניו יורק, ר' דודגולדמן רב חסידי זוויהל בבני ברק, רבי שלמה גולדמן חתן רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג, ורבי שמואל גולדמן חתן רבי משה ניישלאס אב"ד סקווירא. חתניו: רבי אברהם חיים ראטה מ'בערגסאז-שומרי אמונים, רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא, רבי יצחק שלמה סאפרין מ'קאמארנא-[[גבעת שאול]], ורבי יצחק לייפער.

את מקומו של רבי אברהם גולדמן מזוויהל, ממשיכים שני בניו הגדולים. רבי גדליה משה, מי שהיה מנהל המוסדות בחיי אביו פרש מהחסידות בחיי אביו בעקבות סכסוך פנימי, עבר לעיר אשדוד, ופתח בית מדרש בירושלים סמוך לבית מדרשו של אביו. לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר. לעומת זאת, הנהלת מוסדות זוויהל וקהל החסידים הכתיר את בנו השני של רבי אברהם לאדמו"ר וממשיך השושלת.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.rebbe.org/rebbes.html אתר זוויהל מז'יבוז]
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/652410/ המכתב בו הרבי מזועיהל מבקש מהרבי לפעול בעניין המשיח]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

עוז והדר

2021-10-07T20:47:20Z

אשר שרייבר: הרחבה

[[קובץ:עוז והדר.jpg|שמאל|ממוזער|סמל המכון]]
[[קובץ:עוז והדר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|המהדורה החבדי"ת]]
'''עוז והדר''' הוא מכון מחקר תורני שמנוהל על ידי הרב יהושע לייפר מ[[מונסי]] שב[[ארצות הברית]] למטרת הוצאה לאור מחודשת של ספרות תורנית.
==המכון==
הספר הראשון שהמכון ערך מחדש והוציא לאור, היה ה[[שו"ע הרב]] שהו"ל בשנת ה'תשנ"ג בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, מה שגרם למערכת קה"ת להעלות את ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה"ת.

למכון כמה סניפים, בסניף הממוקם ב[[ירושלים]], נמצא המפעל העיקרי של המכון - הוצאה מחודשת של התלמוד הבבלי. מפעל זה, שעדיין לא הושלם, נמשך כ-20 שנה, בניצוחם של העורך האחראי הרב יוסף סמט והעורך הראשי הרב עזריאל לוי. העבודה כוללת הגהה בעזרת דפוסים וכתבי יד עתיקים של התלמוד. בנוסף עוסקים במכון, בעריכה מחודשת של תלמוד ירושלמי, מהדורה ("מהדורת פרידמן") שהושקה רשמית בדצמבר 2010.

בסניף המכון בבית שמש מתנהלת מזה כמה שנים עריכת מקראות גדולות מבוארות, ובהן פירוש על פרשני המקרא. בשנת ה'תשס"ה (2005) החל המכון בהוצאת פירוש לתלמוד בבלי, הנקרא מתיבתא. הוצאה זו כוללת גמרא מנוקדת ומפוסקת, המשולבת עם פירוש מילולי של הארמית הבבלית שבתלמוד, פירוש על פירוש [[רש"י]] ותוספות, תמצית של כמה מפרשני הגמרא, סיכום ההלכות הנלמדות מהגמרא ועוד. בנוסף עוסק המכון בהוצאת משנה ברורה המבואר, הכולל פירוש מקיף על דברי המשנה ברורה וציון לפסקי הפוסקים האחרונים בשאלות אקטואליות.

המכון הוציא לאור ספרים רבים נוספים, ובהם סדרת הספרים "אוצר מפרשי הרמב"ם" - ליקוט מכ-200 ספרים על "משנה תורה", וכן עריכה מחודשת של הספרים "שיטה מקובצת", "ערוך השולחן" ו"משנה ברורה".
==המהדורה החבדי"ת==
בשנת [[תשע"ב]] שיתפו מכון "עוז והדר" פעולה עם מכון [[אהלי שם ליובאוויטש]], ולגמרא המפוארת שבהוצאת מכון עוז והדר צורפו 360 עמודים של חידושי רבותינו נשיאינו, החל מ[[אדמו"ר הזקן]], חידושיו של [[צמח צדק| אדמו"ר ה'צמח-צדק']] ועד לחידושיו של [[הרבי]]. בשלב הראשון יצאה לאור מהדורה חדשה של מסכת קידושין. החידושים הם בעיקר בנגלה (חלק גדול מהם הם מאדמו"ר הצמח צדק), אך הוכנסו גם קטעים מעטים של ביאורים על דרך החסידות.

מלבד הטקסט עצמו של חידושי רבותינו, הוכנסו כותרות משנה, החידושים נערכו וסודרו לפי קטעים, נכתב מבוא לכל פיסקה, נוספו מראי מקומות בסיסיים ונפתחו מראי מקומות נוספים.

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ג, יצאה לאור גמרא במתכונת זהה, על מסכת [[בבא מציעא]] שנלמדה בשנה זו בישיבות תות"ל בעולם.

==ביקורת==
בחודשי הקיץ של שנת [[תשע"ג]] החלה תסיסה במגזר החב"די בעקבות השמטה עקבית ומכוונת של איזכור דברי רבותינו נשיאינו בספרים הנערכים על ידי המכון.

במספר ליקוטים שיצאו לאור על ידי חברי המכון בשנים האחרונות, ניכרת מגמה ברורה שלמרות קיבוץ ואיסוף ביאורים ממחברים מכל הגוונים והזרמים, מושמטים באופן עיקבי וגורף ביאוריהם של רבותינו נשיאינו, וגם אף במקומות בהם ברור שהעורכים ידעו מקיומם של ביאורים נוספים והתעלמו מהם במכוון.

בעיקר, התעורר הקצף בעקבות יוזמה של המכון להוציא לאור ספר המבאר את פירוש [[רש"י]] על התורה, כשהמכון פסל את אחד מהמועמדים לעמוד בראש צוות העריכה, בעקבות התעקשותו להכניס את ביאוריו של הרבי.

מספר רבנים ומשפיעים יצאו בקריאה להחרים את ספרי המכון, ולא להחזיק את ידיהם באמצעות רכישת ספרים בהוצאתם.

בשנת [[תשע"ט]] הוציא המכון הגדה של פסח ולראשונה ברשימת ביביליוגרפיה בסוף הספר מופיעה אף [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדתו של הרבי]] בין שאר ההגדות. באותה שנה נכתב על כך בירחון 'התמים' כי זו התחלה טובה אך חלקית ומינורית.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63500 עורכי הגמרא החב"דית בראיון בלעדי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]