ישראל הגר

2025-08-25T19:50:19Z

אשר שמשון: /* ביחידות בחדרו של הרבי */

{{מפנה|ישראל הגר|הגר (פירושונים)}}
[[קובץ:ישראל הגר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' ישראל הגר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:רבי ישראל הגר מויז'ניץ.jpg|ממוזער|ר' ישראל הגר]]
רבי '''ישראל הגר''' (יליד שנת [[תש"ה]]) הוא [[אדמו"ר]] חסידי המכהן כאדמו"ר חצר [[ויז'ניץ]]. האדמו"ר נחשב לאוהד חב"ד המעודד את חסידיו להגות בתורתו של [[הרבי]], והוא עצמו חש קשר נפשי לרבי, דבר המתבטא באופן הנהגת החצר שלו, ובדבריו של הרבי אותם הוא משלב ב"טישים" שעורך.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ו' אייר]] [[תש"ה]] לאדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] מויז'ניץ. הוא חתן רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל]]. לאחר פטירתו של אביו ב[[כ' אדר]] [[תשע"ב]], רוב החסידים תמכו בהתמנותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות. הוא אסר על השתמשות בתואר "כבוד קדושת" לגביו.

==הפגישות עם הרבי==
===ביחידות בחדרו של הרבי===
[[כ"ב טבת|בכ"ב טבת]] [[תשד"מ]] היה אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]] מיוחדת אודותיה נוהג להזכיר מפעם לפעם. האדמו"ר הגיע בשעה 8:00 בערב (לערך) ונכנס ליחידות בלווית גיסו [[הרב ישעיה טברסקי]] (בן האדמו"ר מ[[טשרנוביל]] וכיום האדמו"ר מטשרנוביל ארה"ב) ושני אברכים נוספים{{הערה|ב[https://drive.google.com/file/d/1Ihs01ELErWf2bTyoaLCgYwM4BcMeEBOf/view יומן התמים צבי הירש רסקין - תלמיד ב-770 באותה תקופה.] נכתב שנכנס עם גיסו, גבאיו ואדם נוסף}} גם חברי [[המזכירות]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] נכנסו. לאחר כחצי שעה יצאו הנוכחים והוא נשאר עם הרבי ביחידות ממש. לאחר חצי שעה נוספת הסתיימה היחידות {{הערה| עפ"י [https://drive.google.com/file/d/1MXr4HedpodCEqD-DXeWq2uWKOg7Oz9iO/view ספר יומן רישומה של שנה] - מיומני תלמידי [[קבוצה]] תשד"מ}}. על פי בקשתו{{הערה|יומן רסקין דלעיל}} היחידות לא הוקלטה.

'''תוכן''' מחציתה הראשון{{הערה|הפרטים דלקמן נדפסו בספר [[רישומה של שנה]] שראה אור קרוב לשעת התרחשות הדברים (בתשמ"ה) עם ההבהרה שזהו "ללא כל אחריות לגבי דיוק הדברים, כמובן, וגם, מטבע הדברים, לא יכולנו לשמור על סדר קדימת ואיחור הדברים", וכן תוך ציון ש"חלק מהנ"ל נמסר ע"י המזכיר [[הריל"ג]] שי' במסיבת מלוה-מלכה מיוחדת של צאצאי אדמו"ר הזקן שהתקיימה במוצש"ק פ' וארא"}}:

בתחילת השיחה ביקש הרבי לשמוע דברי תורה מארץ הקודש. בהמשך, עוררם הרבי אודות הדפסת כתבי החסידות של בית וויז'ניץ ואמר כי קיבל סידור שהם הוציאו לאור ובו אי-אלו הוספות וצריך היה להדפיס הרבה יותר. הרבי גם סיפר כי הרבי [[הרש"ב]] מנע מבנו, [[הריי"ץ]] להדפיס את הכתבים שלו ושל אביו, הרבי [[המהר"ש]], למרות שידע את גודל הרצון והתשוקה לכך. אך הרבי הריי"ץ עסק בהדפסת והפצת [[חסידות]] בשופי (אמנם רק עם בואו ל[[ארצות הברית]]). גם ב[[שואה]] - רחמנא ליצלן - הוכח כי אלו שלא הסכימו להדפסת דבריהם ונספו - השם יקום דמם - הרי כתביהם אבדו ואילו מי שמסר את כתביו לדפוס הרי הם קיימים עד היום הזה.

בקשר למנהגים שנדפסו בסידור הנ"ל העיר הרבי כי יש צורך להדפיס את כולם, שכן כתוצאה מכך שהחסידים פזורים במקומות שונים נוצר מצב שכאשר נער נעשה "בר מצוה", אינו יודע כיצד לנהוג בפועל, וגם אביו אינו יודע להורותו... הרי צריך להיות "מנהג אבותיכם בידיכם"...

בהמשך הדברים דובר אודות [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. מישהו מהנוכחים הזכיר שיש מסורת כי [[אדמו"ר הזקן]] חיבר את ה"מהדורא בתרא" לפני ה"מהדורא קמא" ועל כך העיר הרבי שאין מקום לומר זאת בהתאם למסופר ב"הקדמת בני הגאון המחבר" כי תחילת חיבור השולחן ערוך היתה בשבת אדמו"ר הזקן אצל [[המגיד ממעזריטש]] וגם, הוסיף הרבי, ע"ד הרגיל כותבים קודם "מהדורא קמא" ולאחר מכן "מהדורא בתרא"... הרבי אמר גם שב[[השגחה פרטית]] נותרו רק ארבעה סימנים מתוך ה"מהדורה בתרא" ותחילתם "יהודה (בן תימא)...", ב[[שם הוי']] - ויש בכך רמז כי תחילת בריאת העולם הייתה ב[[שם אלוקים]] ("בראשית ברא אלוקים"), אך יש לשאוף להגיע לשם הוי'.

בקשר לתוכן היחידות סיפר האדמו"ר לימים כי הרבי דיבר איתו בעניינים הנוגעים לכלל ישראל{{הערה|הודפס בחוברת "פונעם רבינס הויף" של חסידות ויז'ניץ פרשת קורח תשפ"א}}. על פי עדות הרב משה דוד טובק שהשתתף ביחידות דיבר איתו הרבי גם על חוק "[[מיהו יהודי]]"{{הערה|שם=טובק|הרב משה דוד טובק, בראיון לקו "מערכת ויז'ניץ" במספר 0723709000, יום א' פרשת חוקת תשפ"א}}. בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו והזכיר הרבי את הפסוק ראשיתך מצער ואחריתך יִשְׂגֶּה מאוד{{הערה|מפי השמועה}}.

===בניחום אבלים אחר הסתלקות הרבנית===
בכ"ז שבט [[תשמ"ח]], במהלך ימי ה[[שבעה]] על [[הרבנית חיה מושקא]] הגיע לנחם את הרבי ששהה אז בביתו ברחוב פרזידנט. בהזדמנות זו אמר לו הרבי {{ציטוטון|הרי צריך להיות 'אוירא דארץ ישראל', החל מכל
מבצר; כל מבצר מקבל מיד קשר עם ארץ ישראל ע"י 'אוירא דארץ ישראל' – המערות שבחו"ל המובילות לארץ ישראל. שיהיה בקרוב ממש, ושיהיה בעיני בשר, ו'הקיצו ורננו שוכני עפר', ונפגשים כולם בארץ הקודש, בשמחה ובטוב לבב}}{{הערה|בתרגום מאידיש - דברי משיח}}. לימים ציין את התרשמותו בביקור זה מהפשטות והצניעות של הבית.

===בחלוקת הדולרים===
בכ' סיון [[תנש"א]] עבר יחד עם הרב [[אהרן שפירא]]. כשניגשו לרבי העניק הרבי לרב שפירא דולר והמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] אמר שזה "שפירא מ[[ארץ ישראל]]", הרבי הגיב בחיוך ש"ארץ ישראל" זה לא סימן והמזכיר אמר שהוא מ[[פרדס כ"ץ]] ואז נתן לו הרבי דולר נוסף באומרו: "'''פאר''' [=עבור] '''הפצת המעיינות אין''' [=ב]'''בני ברק בקרוב ממש'''". לאחר שעברו הביע האדמו"ר את השתאותו מכך שהרבי זכר שפרדס כ"ץ הינה שכונה בתוך בני ברק...{{הערה|רבות מופתי}}. כשהמזכיר הרב גרונר הציגו, בירכו הרבי: "'''ברכה והצלחה'''". הוא הציג את בנו כשאומר שנהיה עכשיו [[חתן]] והרבי בירכו: "שיהיה בשעה טובה, ובנין עדי עד" ונתן לו דולר עבור עצמו ודולר "'''עבור השידוך, עבור החתונה'''". לחתן נתן הרבי עוד שני [[דולר]] באומרו: "'''פאר צוזאמען איר מיטן כלה''' [=עבורך ועבור הכלה], '''זאל זיין''' [=שיהיה] '''בנין עד עד ובנים ובנות עוסקים בתורה ומצוותיה ע"פ תורת החסידות, בשורות טובות והצלחה רבה'''. לאחר מכן הציג הוא בן נוסף באומרו שהוא ראוי כבר לעשות שידוך והרבי שאל: '''"הוא כבר לאחרי שמונה עשרה שנים?'''" והוא השיב: "הוא בשנה השמונה עשרה", והרבי ענה: "'''נו, אין די זאכן''' [=בדברים אלו] '''הרי "כל המקדים הרי זה משובח"'''"{{הערה|'חדשות 770 בית חיינו - גל' 91'}}.

===בחלוקת דולרים בזאל הגדול===
ב[[א' תמוז]] [[תש"נ]] עבר בתחילת חלוקת הדולרים שב[[זאל הגדול]] שהתקיימה אחרי [[תפילת ערבית]] וכשניגש ביקש בלחש דבר מה במשך רגעים ארוכים, והרבי בירך: "'''בשורות טובות, בטוב הנראה והנגלה, זאל ער זיין געזונט''' [=שהוא יהי' בריא]", נתן לו עוד דולר והוסיף: "'''בשורות טובות כפלים לתושיה'''"{{הערה| על פי [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57513 סרט הוידאו] {{שטורעם}} {{קישור שבור}} ו[https://drive.google.com/file/d/1ofVqsY5uIPbRekTctL1Tvh0ncXMw0uCG/view יומן אחד התלמידים שהיה אז ב-770]}}.

==הקשר עם חב"ד==
האדמו"ר אומר, כי על ידי לימוד בספר ה[[תניא]], מקבלים הבנה ברורה ומעמיקה יותר בכל ספרי ה[[חסידות]] ואכן ידיו רב לו בחסידות חב"ד ואף בתורתו של הרבי.

בשנת [[תשנ"ח]] סיפר ב'טיש' סיפור [[מופת]] מיוחד על הרבי, שפורסם לאחר מכן בספר [[רבות מופתי]]. כמו כן, לפני כל יומא דפגרא של [[חסידות חב"ד]], מדבר על המאורע הספציפי ועל [[חב"ד]] בכלל.

בשנת [[תשס"ט]] ב[[ג' תמוז]], ב[[התוועדות]] המרכזית הנערכת בשיכון [[ויז'ניץ]] מדי ליל [[שבת]], בהשתתפות אלפי [[חסידים]], פתח בניגון [[צמאה לך נפשי]], ולאחר-מכן אמר:{{ציטוטון|מפעלו האדיר של [[הרבי]] - למען כלל [[ישראל]] בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל [[השלוחים]], כאשר רבבות [[יהודים]], סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקום [[תפילה|להתפלל]] בו, [[תורה|ללמוד]], ולטעום דבר ב[[כשרות]] מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו ב[[ארצות הברית]], מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, ועל ידי הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם.

זאת בנוסף לרוממות קדושתו של הרבי, וכמסופר שעוד בהיותו אברך צעיר, שהה במדינות אירופה, ו[[אהרן רוקח|הרה"ק רבי אהרן מבעלזא]] עבר במדינה זו. יהודי המקום מיהרו לבוא לתת שלום. הרה"ק מבעלזא ישב כשראשו מוטה למטה, כדרכו בקודש, והושיט ידו לבאים. כשהגיע [[הרבי מליובאוויטש]], הגביה הרה"ק מבעלזא את ראשו, הביט בו, והתבטא: אלו ידיים טהורות וקדושות.}}

בסיום שיחתו, הורה האדמו"ר לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את ה[[ניגון ד' בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47982 רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש ] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[כסלו]] [[תש"ע]] השתתף במפגש עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]]. במפגשים השתתפו גם ראש ישיבת ויזניץ הגאון רבי מנחם ארנסטר, והמשפיעים הרב [[אברהם מנדל ווכטר]] והרב [[אהרן שפירא]].

ב[[ניסן]] [[תשע"ד]] קיבל במעונו משלחת חב"דית ושוחח עימם אודות ביקורו אצל הרבי, הוא סיפר שבשבת שלפני ביקורם הזכיר בטיש שערך את [[אדמו"ר הרש"ב]] והתייחסויותיו אל ה[[תמימים]], כן הזכיר את סיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] על תמים שבזכות יגיעתו בהכנות ל[[חג הפסח]] הזדכך ופניו התעדנו, בנוסף שיגר את ברכתו למשתתפי התוועדות לרגל [[י"א ניסן]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|82129|י"א ניסן: משלחת חב"ד אצל האדמו"ר מויזניץ||י"א ניסן תשע"ד}}}}.

ב[[ניסן]] [[תשפ"ג]] שימש כ[[סנדק]] בברית לאחד ממקורבי הרב [[מנחם מענדל טייכמן]], בסעודת המצווה שנערכה לאחר כן ציווה לנגן ניגוני חב"ד{{הערה|מנחם, [https://chabad.info/news/927373/ האדמו"ר מויז'ניץ שימש סנדק למקורב מרוסיה] {{אינפו}} bechatzros.com/post/__012-164 באתר בחצרות הקודש (אידיש).}}.

ב[[אדר]] [[תשפ"ה]], עת בה לא חש בטוב, פתח אחד מתלמידיו ספר [[ליקוטי שיחות]] באופן אקראי כדי לחוות סימן בקשר למצבו, הספר נפתח במילים 'נצח ישראל' הכוללות את שמו, בנו סיפר על כך באירוע פומבי של חסידי ויז'ניץ{{הערה|וידאו shorts 'בנו של האדמו"ר מויז'ניץ מספר על ברכת הרבי שליט"א מלך המשיח' בערוץ היוטיוב [[זמן הגאולה]].}}

==לקריאה נוספת==
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 116-118.
*כתבה על ביקוריו של האדמו"ר מויז'ניץ אצל הרבי. "היחידות בסוד ישרים" - "קשר איתן", ביטאון קהילות ויזניץ, גליון 133, כ"ט סיון תשפ"ד.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר] באתר {{col}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50351 ניגון חב"ד ב'טיש' בויז'ניץ] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62450 הרב סיפר לחסידי ויז'ניץ על "כוחו האדיר של הרבי"] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131497 בביקור המשלחת החב"דית: הרבי מויזניץ' חשף פרטים מה'יחידות']''' {{COL}}

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] מויז'ניץ|רשימה=אדמו"רי [[ויז'ניץ]]|שנה=מ[[כ' אדר]] [[תשע"ב]]|הבא=-}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הגר, ישראל}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:אדמו"רי ויז'ניץ]]

חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישראל הגר