https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T21:47:21Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=549532אלחנן משה נחמנסון2022-06-26T03:33:35Z<p>ארמון למלך המשיח: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב_אלחנן_נחמנסון.JPG|שמאל|ממוזער|800px|הרב אלחנן משה נחמנסון]]<br />
הרב '''אלחנן משה נחמנסון''' (יליד שנת [[תשמ"א]], 1981) הוא ראש [[כולל אברכים]] ב[[לוד]] ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ט אלול]] [[תשמ"א]] לאביו ר' עזרא אבשלום נחמנסון ולאמו מרת יהודית.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו הרבנית פרומא מלכה בתו של הרב ישראל ריבר מ[[נחלת הר חב"ד]] התיישבו בקהילת חב"ד ב[[לוד]] ובהמשך התמנה כראש [[כולל אברכים]] 'בית יוסף יצחק' בעיר.<br />
<br />
בהמשך עברו להתגורר בקהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי, שם מוסר בקביעות מידי שבת שיעורים בחסידות ובהלכה בבתי הכנסת ורבים משתתפים בשיעוריו.<br />
<br />
משמש גם כ[[ר"מ]] ומגיד שיעור בהלכה בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br />
<br />
לאורך השנים סייע לאחיו, הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], בעריכת ספריו ההלכתיים 'שו"ת השלוחים', ו'שיקדש עצמו'.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:נחמנסון, אלחנן משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]</div>ארמון למלך המשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA_770&diff=545058תומכי תמימים המרכזית 7702022-06-08T00:16:38Z<p>ארמון למלך המשיח: /* צוות הישיבה כיום */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית ב-[[770 איסטרן פארקווי]]|אחר=ישיבה המרכזית ב[[כפר חב"ד]]|ראו=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים המרכזית - 770<br />
|תמונה=לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg<br />
|כתובית=שגרת לימודים בישיבה<br />
|אפיון=<br />
|תאריך יסוד=[[ט' אדר|ט' אדר שני]] ה'[[ת"ש]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[קראון הייטס]], ברוקלין<br />
|מייסד=[[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]<br />
|[[משגיח]] ראשי=הרב גדליה בלומינג<br />
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]]<br />
|מזכיר=הרב גלוכובסקי<br />
|מספר תלמידים=כ-500<br />
|ספר פלפולים=משתנה בהתאם למזמור של [[הרבי]]<br />
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש 770]]<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
[[קובץ:התוועדות לבקובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שגרת לימודים בישיבה|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] עם ראש הישיבה הרב לבקובסקי וה[[משגיח]] הרב שפרינגר]]<br />
[[קובץ:זמני הלימוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על זמני הלימוד בישיבה]]<br />
[[קובץ:סמיכה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצה מתלמידי הישיבה עם הצוות, במעמד [[סמיכה|הסמכתם]] לרבנות]]<br />
<br />
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] המרכזית''' ('''U.L.Y''', United Lubavitcher Yeshiva, איחוד ישיבות ליובאוויטש{{הערה|1=בפועל הועד הגשמי של הישיבה פועל תחת העמותה החינוכית '''central yeshiva tomchei tmimim lubavitch''', C.Y.T.T.l ([https://col.org.il/news/132898 ראו במכתב הישיבה המפרט את היחס בין העמותות]).}}) היא ישיבת תומכי תמימים הפועלת בחצר הרבי ב-[[770]] לתלמידים שסיימו את מסלול הלימודים ב[[ישיבה גדולה]] ומגיעים לשקוד על תלמודם בחצר הרבי. קרוב לתשעים אחוז מתלמידי ישיבות חב"ד ברחבי העולם לומדים בישיבה זו לפחות למשך תקופה של מספר חודשים לפני חתונתם, ורבים מהם עושים בישיבה זו את לימודי ה[[סמיכה לרבנות]] (בעיקר תלמידי הישיבות בחוץ לארץ).<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כ-500 תלמידים, ובראשה עומד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
ישיבת תומכי תמימים הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית.<br />
<br />
חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי "אחי תמימים" שלמדו [[חסידות]] אצל הרב [[ישראל דזייקובסון]], כמה שנים קודם לכן. זו הסיבה שבתקופתה הראשונה של הישיבה, היא כונתה בשם "אחי תמימים".<br />
<br />
כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.<br />
<br />
תלמידי הישיבה זכו לאורך השנים ליחס מיוחד מהרבי, שהתבטא בעיקר בשנים שקודם הנשיאות ובשנים הראשונות שלאחר [[קבלת הנשיאות]], כאשר דלתו של הרבי היתה פתוחה בפני התלמידים והוא העניק להם הדרכה וליווי אישי, והרעיף עליהם חיבה וקירוב{{הערה|1=ראו בהרחבה: '''הרבי טיפל בנו כמו אב הדואג לבנו''', [[שבועון בית משיח]] גליון ט"ו אלול תש"פ עמוד 18.}}.<br />
<br />
==פנימיית הישיבה==<br />
לאורך שנות קיומה של הישיבה השתנה מקום הלינה של התלמידים מספר פעמים. עם הקמת הישיבה נקנה בנין שיועד לפנימיה וחדר אוכל בסמיכות לפינת הרחובות רוגר'ס ואטלנטיק, שלא כרצונו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|על פי עדותו של הרב [[זושא פוזנר]], הטוען כי מאותה סיבה בעת מסע הלוויה של [[אדמו"ר הריי"צ]] לא ירד הרבי מהאוטובוס כאשר נעצרו על יד בנין זה.}}.<br />
בשנת [[תשי"ד]], כאשר הפנימיה בה לנו הבחורים הייתה בפינת הרחובות טרוי ולינקולן, ביקר [[הרבי]] במקום, והתעניין בנוגע למספר ענינים הלכתיים כיצד נוהגים תלמידי הישיבה{{הערה|1=כפר חב"ד גליון 896.}}.<br />
שנים רבות מאוחר יותר, נרכש על ידי הישיבה בנין נוסף על שדירת [[איסטערן פארקווי]] שמספרו מספר [[749 איסטרן פארקווי|749]] (הבניין ממוקם ממול ומשמאל [[בית חיינו 770]]).<br />
<br />
עם גדילתה והתפתחותה של [[חסידות חב"ד]], נוצר צורך דחוף לרכוש בנין נוסף שיאכלס בחורים רבים. בשנת [[תשס"א]] בסיועו של מר רוברט בערן{{הערה|1=לציון השלמת הבנין נערך דינר חגיגי לטובת הישיבה, ראה [http://beismoshiach.org/pdf/325/Mas325_C_news.pdf בית משיח גליון 325] עמ' 68, {{PDF}}}}, הושלמה בנייתו של בניין [[פרזידנט 1414|1414]] (המכונה בעגה החב"דית: פורטין פורטין), ובו חדרי פנימייה לכשלוש מאות תלמידים.<br />
<br />
כיום, תלמידי ה'[[קבוצה]]' מ[[ארץ הקודש]], וכן חלק גדול מהתלמידים מחו"ל, לנים בבנין 1414 שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], וה[[תמימים]] בוגרי הישיבה מארץ הקודש הנשארים לשנות לימוד נוספות, לנים בבנין [[749 איסטרן פארקווי]].<br />
<br />
==חדר האוכל==<br />
כמו בנין הישיבה, גם מקומו של חדר האוכל נדד מספר פעמים. בראשית שנותיה של הישיבה המטבח היה ממוקם ב-676 שברחוב [[איסטערן פארקווי]], ומשם נדד מספר פעמים עד שהגיע למקומו הנוכחי במרתף בנין הפנימייה שברחוב [[פרזידנט 1414]].<br />
<br />
מדי שנה, זכו ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה לביקורו של הרבי בחדר האוכל, בלילה הראשון של חג הפסח בעת שהתמימים ערכו את [[ליל הסדר]]{{הערה|ראו ערך [[ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים]].}}. בהזדמנויות אלו עורר הרבי על מספר עניינים.<br />
<br />
== צוות הישיבה במשך השנים ==<br />
*צוות הישיבה: הרבנים [[ישראל יצחק פיקרסקי]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[ישראל זאב גוסטמן]], [[חיים מיליקובסקי]]{{הערה|שניהם כיהנו בתפקיד תקופה קצרה בשל העובדה שלא הסתדרו עם סדר ההנהגה החב"דית. 'כפר חב"ד' גליון 1790 עמוד 26.}} [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל לויטין]], [[פנחס קארף]], [[יהושע קארף]], [[שלום מרוזוב]], [[יצחק שפרינגר]] ו[[יקותיאל ראפ]].<br />
*הנהלה: הרבנים [[שמריהו גוראריה]], יו"ר. [[מרדכי מנטליק]], [[שמואל לויטין]], [[שלום מרוזוב]], [[ישראל שמעון קלמנסון]] ו[[דוד רסקין]].<br />
*וועד הגשמי: הרב יוסף יצחק וויינברג, צבי יוסף קוטלרסקי, הרב אברהם רוזנפלד.<br />
<br />
בעקבות סכסוך כספי בין הישיבה ל[[מרכז לעניני חינוך]], קבע בית המשפט בתשנ"ו כערבים להתחייבויות הכספיות של הישיבה את "ועד הישיבה":<br />
הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], [[שלום בער גורדצקי]], [[מענדל דרייזין]], [[שלמה דרימער]], [[לייבל זיסמן]], [[אליהו כהן]], [[שמואל מלמד]], [[לייבל קימל]] ו[[יוסף יצחק שטרנברג]].<br />
<br />
== צוות הישיבה כיום ==<br />
*ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].<br />
*צוות הישיבה: הרבנים [[שלמה זרחי]], [[יקותיאל פלדמן]], [[מיכאל חנוך גולומב]], [[אברהם אזדבא]], [[יעקב קאפיל גולדברג]], [[ישראל לבקובסקי]], [[מאיר שלמה קפלן]], גדליה בלומינג, [[לוי קליין]],,[[ישראל נח רייטשיק]] , ישראל קפלן, חנוך כהן, שלום דוד גייסינסקי, פנחס צבי מרגליות, שלמה יעקב וילהלם, שמואל אבצן, חיים מאיר זלמנוב ואהרון ליברוב{{הערה|1=[https://chabad.info/seven-seventy/724006/ תות"ל המרכזית: חבר הנהלה חדש ללימודי הדיינות] {{אינפו}}}}..<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[קבוצה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
הרב [[יוסף יצחק קעלער]], '''תולדות התמימים בארצות הברית''', [[תשע"ט]]<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>ארמון למלך המשיחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=545044אמירת לחיים2022-06-07T23:42:32Z<p>ארמון למלך המשיח: /* חלוקת המשקה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חסיד|חסידים]] לאחר אמירת 'לחיים' בחג ה[[פורים]]. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br />
[[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]]<br />
'''משקה''' (נהגה במלעיל), הוא כינוי מקובל למשקה חריף אלכוהולי בקרב חסידי חב"ד, עליו אומרים [[חסיד|החסידים]] 'לחיים' ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]]. את המשקה שותים על מנת להקל את הפנמת הדברים הנאמרים בהתוועדות וקבלת החלטות טובות. עם זאת, פעמים רבות הדגיש הרבי את שלילת השתייה המרובה ואף ציווה על "[[תקנת המשקה]]" המגבילה את כמות השתייה והגילאים בהם שותים משקה.<br />
<br />
בשנים הראשונות השתמש [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] במשקה הנקרא [[בנדיקטין]], ובעקבות מעשה שהיה עבר הרבי להשתמש בפומבי במשקה סמירנוף (אף שבביתו המשיך הרבי להשתמש בבנדקטין גם אחר כך). עד היום משקה זה הוא המשקה העיקרי שמשתמשים בו בהתוועדויות חסידיות ב-[[770]].<br />
<br />
==המטרה באמירת לחיים==<br />
{{להשלים}}<br />
כאשר ביקר [[הרבי הריי"צ]] אצל הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסעו בארץ]], שאל הרב זוננפלד את הרבי הריי"צ מדוע נוהגים החסידים לומר לחיים בהתוועדות. הרבי הריי"צ ענה על כך במשל לבן יחיד של מלך שנשלח לכפר מרוחק על מנת שיתערה עם התושבים ויקרבם אל המלך, אבל בפועל שכח בן המלך את מטרת שליחותו למקום. יום אחד הגיע לכפר שליח מעיר המלוכה, ומסר לבן מלך מכתב בו כתב אליו אביו כי תכף הוא ישיב אותו אל הארמון. בן המלך התמלא שמחה על כך שבקרוב הוא ישוב אל הארמון ורצה לפצוח בריקוד, אך חשש שיחשבו כי הוא השתגע, ולכן הוא הזמין את כל בני הכפר לשתות על חשבונו, עד שכולם יחד פצחו בריקוד. משל זה מתאר את [[ירידת הנשמה לגוף]], ואת זאת שהמשקה נועד להרדים את [[הנפש הבהמית]] ולהביא את [[הנפש האלוקית]] לידי גילוי{{מקור}}{{הערה|מקורו של משל זה הוא בתורת [[הבעל שם טוב]] בנוגע למצוות עונג שבת.}} וכן התבטא{{הערה|שיחת פורים תשי"ג.}} הרבי: {{ציטוטון|אצל חסידים הסדר הוא שאומרים "לחיים" כדי להרדים את הגוף ונפש הבהמית, ולעורר ולגלות את הנפש האלקית"}}.<br />
<br />
==נוסח אמירת ה'לחיים'==<br />
הביטוי החסידי השגור אצל חסידי חב"ד, הוא 'לחיים ולברכה', כפי שנהג [[המגיד ממעזריטש]], ו[[אדמו"ר הזקן]] וכל החסידים אחריו, שביארו את כוונת הנוסח, שהיות ובשעה שנכנס [[יין]] יצא סוד, שזהו התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה, והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה{{הערה|היום יום כ"ט אדר א'. משיחת ליל שביעי של פסח תרצ"ז. [[ספר השיחות]] תרצ"ו-ת"ש עמוד 230.}}.<br />
<br />
עם זאת, אצל קהילות חסידיות אחרות נוהגים לאחל בשעת שאומרים 'לחיים' את הנוסח 'לחיים טובים ולשלום', ואף נוסח זה מובא אצל רבותינו נשיאינו עם הביאור שלו{{הערה|ראו בהערה הקודמת.}}, שהסיבה לכך שדווקא כשאומרים לחיים צריך לאחל 'לחיים טובים', היות ובפעם הראשונה שמוזכר בתורה על שתיית משקה משכר, כאשר נח יצא מהתיבה ושתה יין, התורה מספרת לכך שהיו מזה תוצאות לא טובות.<br />
<br />
ולמעשה, עוד הרבה קודם לכן, החטא הראשון שהיה בעולם שהוא מקור כל החטאים – לפי אחת מהדעות – היה עץ הגפן, ומכיון שהיו תוצאות לא טובות, צריך לברך שה'לחיים' שאומרים יהיה עם תוצאות טובות: לחיים טובים ולשלום{{הערה|בספר שבילי הלקט סימן ר"מ, מובא שזה הסיבה שאומרים לפני שמוציאים ידי חובה אחרים בברכת הגפן 'סברי מרנן', שהתרגום של מילים אלו בארמית הוא 'תבינו, אדונים', ומה יש להבין? שהיות וכעת אנחנו מתכוננים לשתות משקה שיצא ממנו קללה, יש לשים לב בשעת השתיה שלא יזיק ויביא למכשול.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק א' עמוד קלח. [[אוצר סיפורי חב"ד]] י"ז עמוד 42.}} שלמעשה האיחול 'לחיים טובים ולשלום' כולל שלושה חלקים:<br />
*'''לחיים''' – בריאות הגוף, שלא יהיו חולים חס ושלום.<br />
*'''טובים''' – פרנסה.<br />
*'''ולשלום''' – שלום בית.<br />
<br />
בפועל אצל חסידי חב"ד התקבע לומר בנוסח של [[המגיד ממעזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]], אך מספר פעמים גם הרבי בעצמו השתמש בנוסח זה{{הערה|ראו לדוגמא: [[יום יום עם הרבי (ספר)|יום יום עם הרבי]] ט"ו מר חשון. עמוד 211, בסיום השיחה השלישית בהתוועדות פרשת וירא. שבת פרשת פנחס תמוז תנש"א, מבית חיינו עמוד 6. תשרי תשכ"ד, יומן הרב מלוב ב[[בטאון חב"ד]] עמוד 10.}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שאין צורך להרבות בברכות עם אמירת 'לחיים', ואמירת לחיים בלבד מספיקה וכוללת את כל הברכות{{הערה|רשימות הרב"ש עמוד מז.}}.<br />
<br />
[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי דובין]] מחלק לחיים ב[[התוועדות חסידית]] בריגה. מאחריו נראה הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]<br />
<br />
==תקנת המשקה==<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת המשקה]]}}<br />
'''תקנת המשקה''', היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה[[משקה]] יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות{{מקור}} נגד שתיית המשקה.}}<br />
<br />
במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש [[תשכ"ח]] חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים [[תש"מ]] (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ [[תשמ"ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב"ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)". משיחת שבת פרשת תצא [[תשמ"ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.<br />
<br />
== חלוקת המשקה ==<br />
{{ערך מורחב|חלוקת משקה}}<br />
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] נוהג לחלק משקה בשביל האירועים שיהיו בעתיד הקרוב. גם כמה פעמים ב[[כוס של ברכה]] נהג הרבי לחלק משקה לאנשים מסויימים.<br />
<br />
== 'תחליפים' ל'משקה' ==<br />
<br />
הרבי מבאר שיינה של תורה - [[תורת החסידות]] - היא תחליף לשתיית 'משקה'. בנוגע לשתיית ארבע כוסות באחרון של פסח, הורה הרבי שאין לשתות כוסות שלמים (כמו בליל הסדר), ואם יש בכך צורך, ניתן לעשות זאת ברוחניות: לחזור בעל פה ארבעה [[מאמר|מאמרי]] חסידות ו"כיוון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא גם בגשמיות...".<br />
<br />
גם לאנ"ש מעל גיל ארבעים שאצלם ה'גזירה' קלה יותר - מצביע הרבי על 'יינה של תורה' כשתיה הנכונה, ומ'משקה' זה בוודאי יש לשתות בשופי'. <br />
<br />
כאשר ר' [[יצחק הולצמן]] נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי בחודש [[אדר]] [[תשל"ו]] ושאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות. הרבי הרים את שתי ידיו על השולחן, הגביה את עיניו, דפק בחוזקה על שולחנו ואמר שאין צורך ב'משקה', אף לא ביין, ואפשר פשוט להתוועד עם סודה{{הערה|בקהילות החסידים מקובל בשם רבי ישעיה מקרעסטיר ראיה בדרך צחות, שאפשר לומר 'לחיים' על מי סודה, ממאמר הפסוק "ברוך אתה בעיר" - מלשון 'ביר' (-בירה), "וברוך אתה בשׂדה" - לשון סודה. שאפשר לברך ולומר לחיים גם על 'ביר', וגם על 'סודה' (מרא דשמתתא אות תרטו).}}.<br />
<br />
כאשר הר' שאול ג'ובני נכנס ל[[יחידות]] בתחילת שנת ה[[קבוצה]] שלו - [[תשל"ז]], אמר לרבי שחבריו לוחצים עליו לשתות משקה על אף שהוא אינו אוהב את טעמו, שאל אותו הרבי איזה משקה הוא אוהב, וכשהשיב שקולה אמר לו הרבי שיאמר לחיים על קולה ושיאמר לאחרים שכך הורה לו הרבי, ואף הציע לו שייתן לו כסף כדי שיוכל לקנות קולה עבורו{{הערה|[[בדרך תמים]] [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20%282%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf גליון ב' עמוד 41]. 'תאמר לחיים על קוקה קולה' בפרוייקט 'בקודש עם הרבי לבד' שבועון כפר חב"ד 1954 עמוד 58.}}.<br />
<br />
כאשר נאסר על הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] לשתות משקה בשל מצב בריאותו, הורה לו הרבי כי בעת שהוא מדבר בהתוועדות ילגום תה במקום משקה. הרב גוראריה סיפר כי אכן התה עזר והקל מעליו את הדיבור בהתוועדויות{{הערה|[[בכל ביתי נאמן הוא]].}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[שר המשקים]]<br />
* [[בנדיקטין]]<br />
* [[יין]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מנחם ברונפמן, '''[https://www.alysefer.com/mashke שתיית משקה בחב"ד - נימוקים והסתייגויות]''', באתר עלי ספר (מתוך שבועון כפר חב"ד פורים תשע"ט)<br />
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fd/%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97.pdf משקה המשמח]''', ליקוט מקיף על שתיית משקה ו[[תקנת המשקה]]<br />
*[https://col.org.il/news/138492 באמצע הופעה ווקאלית: אברמ'ל פריד הסביר מה לא טוב בקולה] {{col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]<br />
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]</div>ארמון למלך המשיח