https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98 2026-04-05T03:48:56Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A8&diff=525344 2022-03-01T14:10:56Z

<p>ארכיוניסט: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שפריצער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפריצר בשיעור ב-[[770]]]]<br /> הרב '''שמואל אריה ישראל שפריצר''' הוא גביר חסידי, מעסקני שכונת [[קראון הייטס]] העומד בראש ארגון '[[Review out]]' הפועל עם אסירים יהודיים בארצות הברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ט]] לאביו ר' [[צבי הירש שפריצר]].<br /> <br /> בעודו בחור בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], יצא מטעם [[המרכז לעניני חינוך]] למיניסוטה יחד עם הרב [[שלום בער קלמנסון]], ובשנת [[תשכ&quot;ט]] יצא לשליחות בפורטלנד יחד עם חברו לספסל הלימודים חיים ג'ייקובס.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] ייסד בהוראת הרב חודוקוב את ארגון [[Review out]] הפועל עם האסירים היהודיים בבתי הכלא בארצות הברית.<br /> <br /> הרב שפריצער מחזיק באמתחמתו ארכיון רב ערך הכולל מענות קודש רבים שנכתבו על ידי הרבי, וכן יומנים וחומרי ארכיון נוספים, המתפרסמים על ידו מעת לעת בתשורות ובקבצים שונים היוצאים לאור לרגל שמחות משפחתיות, וכן בקבצים היוצאים לאור על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].<br /> <br /> נמנה על התומכים הקבועים בהוצאה לאור של קבצי '[[התמים (בית משיח)|התמים]]', '[[ועד חיילי בית דוד]]', ו[[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]].<br /> <br /> רעייתו מרת שטערנא משמשת כיום כמחנכת ב[[בית רבקה קראון הייטס]] ונמנית על הנהלת ארגון [[נשי ובנות חב&quot;ד קראון הייטס]]{{הערה|להרחבה, ראו '''באור פני מלך חיים', ראיון וזכרונות במוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש&quot;פ עמוד 14.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, מרת שטערנא שרה בת הרב [[יקותיאל דובער קלמנסון]].<br /> *גיסו, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ומחסר ספר 'אפיקי מים'<br /> *אחיו, הרב [[יעקב שפריצר]] - מעסקני קהילת חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]]<br /> *חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב]] - משלוחי הרבי לס. פאולו, [[ברזיל]].<br /> {{מיון רגיל:שפריצר, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ט]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A8&diff=525343 2022-03-01T14:10:03Z

<p>ארכיוניסט: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שפריצער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפריצר בשיעור ב-[[770]]]]<br /> הרב '''שמואל אריה ישראל שפריצר''' הוא גביר חסידי, מעסקני שכונת [[קראון הייטס]] העומד בראש ארגון '[[Review out]]' הפועל עם אסירים יהודיים בארצות הברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ט]] לאביו ר' [[צבי הירש שפריצר]].<br /> <br /> בעודו בחור בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], יצא מטעם [[המרכז לעניני חינוך]] למיניסוטה יחד עם הרב [[שלום בער קלמנסון]], ובשנת [[תשכ&quot;ט]] יצא לשליחות בפורטלנד יחד עם חברו לספסל הלימודים חיים ג'ייקובס.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] ייסד בהוראת הרב חודוקוב את ארגון [[Review out]] הפועל עם האסירים היהודיים בבתי הכלא בארצות הברית.<br /> <br /> הרב שפריצער מחזיק באמתחמתו ארכיון רב ערך הכולל מענות קודש רבים שנכתבו על ידי הרבי, וכן יומנים וחומרי ארכיון נוספים, המתפרסמים על ידו מעת לעת בתשורות ובקבצים שונים היוצאים לאור לרגל שמחות משפחתיות, וכן בקבצים היוצאים לאור על ידי [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]].<br /> <br /> נמנה על התומכים הקבועים בהוצאה לאור של קבצי '[[התמים (בית משיח)|התמים]]', '[[ועד חיילי בית דוד]]', ו[[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]].<br /> <br /> רעייתו מרת שטערנא משמשת כיום כמחנכת ב[[בית רבקה קראון הייטס]] ונמנית על הנהלת ארגון [[נשי ובנות חב&quot;ד קראון הייטס]]{{הערה|להרחבה, ראו '''באור פני מלך חיים', ראיון וזכרונות במוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש&quot;פ עמוד 14.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ומחסר ספר 'אפיקי מים'<br /> *אחיו, הרב [[יעקב שפריצר]] - מעסקני קהילת חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]]<br /> *חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב]] - משלוחי הרבי לס. פאולו, [[ברזיל]].<br /> {{מיון רגיל:שפריצר, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ט]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=523915 2022-02-24T12:54:28Z

<p>ארכיוניסט: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים הלל רסקין פ&quot;ת.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב רסקין בבחינת תלמידים מתלמוד תורה צמח צדק חב&quot;ד פתח תקווה]]<br /> הרב '''חיים הלל רסקין''' הוא רב קהילת חב&quot;ד במרכז [[פתח תקווה]] ורב [[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)|בית הכנסת צמח צדק חב&quot;ד]] במרכז העיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב רסקין נולד לאביו הרב יצחק רסקין שליח הרבי בברלינגטון-ורמונט, כנכד של הרב [[יהודה לייב רסקין]] שליח הרבי ב[[מרוקו]].<br /> <br /> הרב רסקין מעוטר בכתבי הסמכה לרבנות ולדיינות מרבנים גדולים ומפורסמים בחב&quot;ד ומחוצה לה, מחזיק בכושר לרב עיר מ'היכל שלמה'. שימש ומשמש בפועל כמו&quot;צ – רב מורה הוראה בכמה בתי דין להוראה.<br /> <br /> לאחר נישואיו שימש כמורה צדק בבית הכנסת ב[[כפר חב&quot;ד ב']] וחבר הוועד הרוחני של [[כפר חב&quot;ד]]. בנוסף משמש כדיין בבית הדין של הרב [[מאיר אהרון]] ב[[רחובות]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], בעקבות התפתחות קהילת חב&quot;ד במרכז העיר [[פתח תקווה]], והגעת זוגות צעירים רבים להתגורר במקום, החליטה הקהילה למנות רב ולאחר הצגת מועמדותו של הרב רסקין נערכה הצבעה במוצאי שבת סליחות תשע&quot;ח ובה נבחר הרב רסקין לכהן כרב הקהילה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=113208 הרב חיים-הלל רסקין נבחר כרב לקהילת חב&quot;ד מרכז פתח-תקווה]}}.<br /> <br /> באור לח&quot;י במנחם אב [[תשע&quot;ט]] התקיים המעמד הרשמי של הכתרת הרב רסקין כרב בית הכנסת והקהילה. במעמד נכחו רבנים ואישי ציבור מהעיר ומחוצה לה{{הערה|[https://col.org.il/news/120171 הוכתר הרב חיים-הלל רסקין לרב קהילת חב&quot;ד מרכז פתח תקווה] באתר col}}.<br /> <br /> למנויו של הרב רסקין כרב קדם מינוי כללי של שלושת קהילות חב&quot;ד בפתח תקוה שהתאגדו ביחד עם כלל מוסדות חינוך חב&quot;ד בעיר והכתירו עליהם לרב ומרא דאתרא את שליח הרבי לעיר הרב [[אשר זאב דייטש]], להכתרה הצטרפו גם שלוחי הרבי לשכונות ברחבי העיר{{הערה|[https://chabad.info/special/405007/ הרב אשר דייטש נבחר לכהן כרב קהילת חב&quot;ד בפתח תקוה] באתר חב&quot;ד אינפו}}.<br /> <br /> מפרסם טור הלכתי שבועי בגליון 'הפארברענגגען השבועי' של מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/search/news?q=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F תגית: הרב חיים הלל רסקין] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רסקין, חיים הלל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=520293 2022-02-08T12:12:07Z

<p>ארכיוניסט: /* החתונה */</p> <hr /> <div>{{תולדות הרבי|}}<br /> [[קובץ:כתובת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטר התנאים של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> [[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים ורשה|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השנייה]])]]<br /> '''חתונת [[הרבי]]''' עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית חיה מושקא]] התקיימה ב[[י&quot;ד כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]]. בחתונה השתתפו [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]] ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] גדולים, והיא גרמה פרסום נרחב ל[[חסידות חב&quot;ד]] ביהדות הפולנית ובעולם היהודי בכלל.<br /> <br /> ==השידוך==<br /> [[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ&quot;ו, מאת המחבר}}]]<br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] אמר [[הרבי הרש&quot;ב]] לבנו, [[הרבי הריי&quot;צ]], אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ג' בכסלו]] שנת [[תרפ&quot;ט]] נערך באופן רשמי &quot;קישורי התנאים&quot; בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: &quot;את בתי נתתי לאיש&quot; והוסיף &quot;הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של [[הרבי הריי&quot;צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד&quot;ה]] &quot;וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&quot;.<br /> <br /> ==החתונה==<br /> [[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]<br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]], התקיימה חגיגת ה[[נישואין]] של [[הרבי]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. [[מסדר הקידושין]] היה הרבי הריי&quot;צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערה|כשהרבי הריי&quot;צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בהתפעלות: אוי, הרבי (כשכוונתו אל [[הרבי הרש&quot;ב]]) הרי מסדר קידושין!}}. <br /> <br /> עדי הכתובה היו החסידים רבי [[דובער משה שמוטקין]] מורשה – מחסידי [[הרבי מהר&quot;ש]] ומנכבדי חסידי חב&quot;ד בפולין, ורבי [[מנחם מענדל קופרשטוך]] – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לרבי הריי&quot;צ. את הכתובה קרא האדמו&quot;ר מראדזין רבי מרדכי יוסף אלעזר. <br /> <br /> במהלך סעודת החתונה עבר הרבי הריי&quot;צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו &quot;אור המאיר&quot; עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br /> <br /> סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו הרבי הריי&quot;צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב&quot;די, והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום. <br /> ===אירוע מקביל ביקטרינוסלב===<br /> הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה|1=תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.<br /> <br /> ===האירועים אחר החתונה===<br /> אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[ורשה]]. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי את הספר [[סיפורים נוראים]] של החסיד רבי [[יעקב בכרך מקידאן]] ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת [[סיפורי חסידים]].<br /> <br /> ביום חמישי [[ט&quot;ז בכסלו]] חזרו הרבי והרבנית ל[[ריגא]] והתגוררו שם במשך כשני חודשים, וב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.<br /> <br /> ==מעלת היום==<br /> בשנת תשי&quot;ד, בה צויינו חצי יובל שנים לחתונה, [[התוועדות עם הרבי|התוועד הרבי]] התוועדות פתאומית{{הערה|בעקבות בקשתה של אמו, [[הרבנית חנה]]. בצילא דמהימנותא קובץ ב'}}, בה סיפר על מנהגי הרבי הריי&quot;צ ביום החתונה, כשהוא הוסיף והתבטא על היום על יום נישואיו:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 משיחת שבת פרשת וישלח, י&quot;ד כסלו תשי&quot;ד]‏‏<br /> |תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. <br /> :'''זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''', יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}<br /> גם בשנת [[תשל&quot;ט]] בה צוין יובל שנים לחתונה, התוועד הרבי בפתאומיות בתאריך זה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב&quot;דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://teshura.com/Tamam-Rosenfeld%20-%20Kislev%2011%2C%205778.pdf היום שקישר אותי איתכם]''' - לקט שיחות ויומנים בקשר עם הציון של י&quot;ד כסלו אצל הרבי לאורך השנים {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85029 החתונה של הדור השבעי]{{בית משיח}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=33502 יומן החתונה] {{אינפו}} (מובא בשלמות כנספח לאגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ט&quot;ו)<br /> * [[שיחה|שיחת]] [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 &quot;היום שקישר אותי עמכם&quot;] {{PDF}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=42869 החתונה המלכותית], סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל&quot;ף בי&quot;ת.{{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול]{{בית משיח}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|85029|שביבי אור מהחתונה המלכותית בי&quot;ד כסלו||{{תע|12/04/2014}}}}<br /> * '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik-Levin%20-%20Elul%2010%2C%202016.pdf ימי שמחה]''', תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך [[תשורה]] אלול תשע&quot;ו<br /> *{{קישור שטורעם|92866|news|פרסום ראשון &gt; השבע ברכות של הרבי בי&quot;ט כסלו|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע&quot;ז}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kfar%20Chabad%20-%20Yud%20Tes%20Kislev%205764.pdf סקירת מאורעות החתונה] בתוך תשורה לרגל יובל ה75<br /> *[https://col.org.il/news/127931 הייתי גם בחתונה וגם בשבת שבע ברכות של הרבי. זה מה שראיתי] עדותו של הרב [[אברהם גודין]] {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/127940 לקט הזדמנויות בהן הרבי מתייחס ליום חתונתו]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/live-memories-of-the-rebbes-wedding/ זכרונותיו של הרב גוראריה מחתונת הרבי]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=520291 2022-02-08T12:11:10Z

<p>ארכיוניסט: /* החתונה */הוספתי קישור לערך</p> <hr /> <div>{{תולדות הרבי|}}<br /> [[קובץ:כתובת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטר התנאים של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> [[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים ורשה|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השנייה]])]]<br /> '''חתונת [[הרבי]]''' עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית חיה מושקא]] התקיימה ב[[י&quot;ד כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]]. בחתונה השתתפו [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]] ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] גדולים, והיא גרמה פרסום נרחב ל[[חסידות חב&quot;ד]] ביהדות הפולנית ובעולם היהודי בכלל.<br /> <br /> ==השידוך==<br /> [[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ&quot;ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ&quot;ו, מאת המחבר}}]]<br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] אמר [[הרבי הרש&quot;ב]] לבנו, [[הרבי הריי&quot;צ]], אודות שידוך לבתו &quot;שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]&quot;{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ג' בכסלו]] שנת [[תרפ&quot;ט]] נערך באופן רשמי &quot;קישורי התנאים&quot; בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: &quot;את בתי נתתי לאיש&quot; והוסיף &quot;הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו&quot;.}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י&quot;א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה (&quot;[[אופרופעניש]]&quot;) במנין של [[הרבי הריי&quot;צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד&quot;ה]] &quot;וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך&quot;.<br /> <br /> ==החתונה==<br /> [[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]<br /> שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י&quot;ד בכסלו]], התקיימה חגיגת ה[[נישואין]] של [[הרבי]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. [[מסדר הקידושין]] היה הרבי הריי&quot;צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערה|כשהרבי הריי&quot;צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בהתפעלות: אוי, הרבי (כשכוונתו אל [[הרבי הרש&quot;ב]]) הרי מסדר קידושין!}}. <br /> <br /> עדי הכתובה היו החסידים רבי [[דובער משה שמוטקין]] מורשה – מחסידי [[הרבי מהר&quot;ש]] ומנכבדי חסידי חב&quot;ד בפולין, ורבי [[מנחם מענדל קופערשטאך]] – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לרבי הריי&quot;צ. את הכתובה קרא האדמו&quot;ר מראדזין רבי מרדכי יוסף אלעזר. <br /> <br /> במהלך סעודת החתונה עבר הרבי הריי&quot;צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו &quot;אור המאיר&quot; עם הקדשה, כמתנת חתונה.<br /> <br /> סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו הרבי הריי&quot;צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב&quot;די, והאדמו&quot;רים נפרדו לשלום. <br /> ===אירוע מקביל ביקטרינוסלב===<br /> הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה|1=תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.<br /> <br /> ===האירועים אחר החתונה===<br /> אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[ורשה]]. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי את הספר [[סיפורים נוראים]] של החסיד רבי [[יעקב בכרך מקידאן]] ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת [[סיפורי חסידים]].<br /> <br /> ביום חמישי [[ט&quot;ז בכסלו]] חזרו הרבי והרבנית ל[[ריגא]] והתגוררו שם במשך כשני חודשים, וב[[י' שבט]] [[תרפ&quot;ט]] עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.<br /> <br /> ==מעלת היום==<br /> בשנת תשי&quot;ד, בה צויינו חצי יובל שנים לחתונה, [[התוועדות עם הרבי|התוועד הרבי]] התוועדות פתאומית{{הערה|בעקבות בקשתה של אמו, [[הרבנית חנה]]. בצילא דמהימנותא קובץ ב'}}, בה סיפר על מנהגי הרבי הריי&quot;צ ביום החתונה, כשהוא הוסיף והתבטא על היום על יום נישואיו:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 משיחת שבת פרשת וישלח, י&quot;ד כסלו תשי&quot;ד]‏‏<br /> |תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. <br /> :'''זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''', יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}<br /> גם בשנת [[תשל&quot;ט]] בה צוין יובל שנים לחתונה, התוועד הרבי בפתאומיות בתאריך זה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב&quot;דיים ועל פי סיפורי חסידים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://teshura.com/Tamam-Rosenfeld%20-%20Kislev%2011%2C%205778.pdf היום שקישר אותי איתכם]''' - לקט שיחות ויומנים בקשר עם הציון של י&quot;ד כסלו אצל הרבי לאורך השנים {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85029 החתונה של הדור השבעי]{{בית משיח}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=33502 יומן החתונה] {{אינפו}} (מובא בשלמות כנספח לאגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ט&quot;ו)<br /> * [[שיחה|שיחת]] [[י&quot;ד בכסלו]] שנת [[תשי&quot;ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&amp;pgnum=231 &quot;היום שקישר אותי עמכם&quot;] {{PDF}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=42869 החתונה המלכותית], סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל&quot;ף בי&quot;ת.{{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול]{{בית משיח}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|85029|שביבי אור מהחתונה המלכותית בי&quot;ד כסלו||{{תע|12/04/2014}}}}<br /> * '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik-Levin%20-%20Elul%2010%2C%202016.pdf ימי שמחה]''', תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך [[תשורה]] אלול תשע&quot;ו<br /> *{{קישור שטורעם|92866|news|פרסום ראשון &gt; השבע ברכות של הרבי בי&quot;ט כסלו|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע&quot;ז}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kfar%20Chabad%20-%20Yud%20Tes%20Kislev%205764.pdf סקירת מאורעות החתונה] בתוך תשורה לרגל יובל ה75<br /> *[https://col.org.il/news/127931 הייתי גם בחתונה וגם בשבת שבע ברכות של הרבי. זה מה שראיתי] עדותו של הרב [[אברהם גודין]] {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/127940 לקט הזדמנויות בהן הרבי מתייחס ליום חתונתו]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/live-memories-of-the-rebbes-wedding/ זכרונותיו של הרב גוראריה מחתונת הרבי]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=518637 2022-01-30T11:25:10Z

<p>ארכיוניסט: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:העכט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט]]<br /> [[קובץ:אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> [[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב [[יוסף הכט]] (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1951) הינו ה[[שליח]] [[הרבי]] שנמנה על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], רבה הראשי של העיר [[אילת]], וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[י&quot;ד שבט]] [[תשי&quot;א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד משבעה קנים (כינוי לתלמידים מצוינים שהיו מוסרים שיעורים שונים בנגלה ובחסידות) נמנה עם קבוצת החוזרים של הרבי והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, להעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.<br /> <br /> נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של ר' [[שלום בער פופאק]]. <br /> <br /> נבחר בשנת [[תשל&quot;ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשל&quot;ט]] נבחר לרבה הראשי של [[אילת]] ולחבר ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] עמד בקשר עם רציף עם [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] והיה ממונה מטעם הרבי על החלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] וסגירת [[ארגון הגג]]. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] כתב לרבי שעיסוק במשיח מרחיק יהודים. הרבי ענה לו שאם העיסוק במשיח מרחיק יהודים וגורם מחלוקת, יש להימנע מכך. לאור תשובת הרבי כמה בחורים כעסו על הרב הכט שבגללו הרבי אמר שיש לחדול בעיסוק זהות המשיח, ואף בחור אחד דחף אותו. והרבי אמר שמי שנוהג באלימות עליו ללכת ל[[בני ברק]].<br /> <br /> כיו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד באילת, הקים הרב הכט מוסדות רבים בעיר: מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, שלשה בתי חב&quot;ד מפוארים, ובית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום. כן דואג להקמת מקוואות מהודרים.<br /> <br /> בחודש אדר תשע&quot;א קיבל ממאיר יצחק-הלוי ראש העיר את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר.<br /> <br /> בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב&quot;דיים לסיום ספר הרמב&quot;ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב מנחם מענדל - [[שליח]] ורב קהילה בצפון [[תל אביב]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט|שניאור זלמן צבי הירש]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב לוי - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב&quot;ד בשחמון, אילת.<br /> *הרב [[שמעיה הכט|שמעיה]] - מראשי הפרוייקט &quot;למען ילמדו&quot; המעביר קורסים להסמכה לרבנות (לשעבר ר&quot;מ בישיבת תות&quot;ל נתניה) רב קהילה וראש כולל ב[[יפו]].<br /> *הרב משה יצחק - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישי&quot;ק חח&quot;ל צפת]], ו[[שליח]] [[הרבי]] בגבעת אבני.<br /> *הרב ישראל דוד, שליח לצעירים בעיר [[חיפה]].<br /> *הת' אברהם יהושע ע&quot;ה נפטר בצעירותו בכ&quot;ח שבט תשפ&quot;ב. <br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי ורב ישוב ניר צבי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח הרבי לרובע 9 פריז.<br /> *הרב משה סילמן - מנהל ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].<br /> * הרב דובער פרידמן - שליח ומנהל פעילות חב&quot;ד באזור התיירות באילת.<br /> * הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה''', ראיון עם הרב הכט, שבועון בית משיח גליון 1199<br /> *'''המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1894 עמוד 54<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62473 &quot;לא שייך [[הסתלקות]] לפני השלמת המשימה&quot; • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47092 ג' תמוז [[תשנ&quot;ד]] - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64051 ב-‏770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2348 '''השלוחים - [[עצמותו]] של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ&quot;ה ב[[ארץ הקודש]] מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br /> *'''[://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/11/282.-Vayeira-5781.pdf רב ראשי בן עשרים ותשע]''' {{PDF}} בראיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]('''[https://anash.org/the-young-chief-rabbi/ אנגלית])<br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: הכט יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הכט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=518635 2022-01-30T11:24:20Z

<p>ארכיוניסט: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:העכט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט]]<br /> [[קובץ:אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> [[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב [[יוסף הכט]] (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1951) הינו ה[[שליח]] [[הרבי]] שנמנה על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], רבה הראשי של העיר [[אילת]], וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[י&quot;ד שבט]] [[תשי&quot;א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד משבעה קנים (כינוי לתלמידים מצוינים שהיו מוסרים שיעורים שונים בנגלה ובחסידות) נמנה עם קבוצת החוזרים של הרבי והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, להעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.<br /> <br /> נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של ר' [[שלום בער פופאק]]. <br /> <br /> נבחר בשנת [[תשל&quot;ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשל&quot;ט]] נבחר לרבה הראשי של [[אילת]] ולחבר ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] עמד בקשר עם רציף עם [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] והיה ממונה מטעם הרבי על החלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] וסגירת [[ארגון הגג]]. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] כתב לרבי שעיסוק במשיח מרחיק יהודים. הרבי ענה לו שאם העיסוק במשיח מרחיק יהודים וגורם מחלוקת, יש להימנע מכך. לאור תשובת הרבי כמה בחורים כעסו על הרב הכט שבגללו הרבי אמר שיש לחדול בעיסוק זהות המשיח, ואף בחור אחד דחף אותו. והרבי אמר שמי שנוהג באלימות עליו ללכת ל[[בני ברק]].<br /> <br /> כיו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד באילת, הקים הרב הכט מוסדות רבים בעיר: מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, שלשה בתי חב&quot;ד מפוארים, ובית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום. כן דואג להקמת מקוואות מהודרים.<br /> <br /> בחודש אדר תשע&quot;א קיבל ממאיר יצחק-הלוי ראש העיר את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר.<br /> <br /> בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב&quot;דיים לסיום ספר הרמב&quot;ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב מנחם מענדל - [[שליח]] ורב קהילה בצפון [[תל אביב]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט|שניאור זלמן צבי הירש]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב לוי - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב&quot;ד בשחמון, אילת.<br /> *הרב [[שמעיה הכט|שמעיה]] - מראשי הפרוייקט &quot;למען ילמדו&quot; המעביר קורסים להסמכה לרבנות (לשעבר ר&quot;מ בישיבת תות&quot;ל נתניה) רב קהילה וראש כולל ב[[יפו]].<br /> *הרב משה יצחק - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישי&quot;ק חח&quot;ל צפת]], ו[[שליח]] [[הרבי]] בגבעת אבני.<br /> *הרב ישראל דוד, שליח לצעירים בעיר [[חיפה]].<br /> *הת' אברהם יהושע ע&quot;ה נפטר בכ&quot;ח שבט תשפ&quot;ב. <br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי ורב ישוב ניר צבי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח הרבי לרובע 9 פריז.<br /> *הרב משה סילמן - מנהל ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].<br /> * הרב דובער פרידמן - שליח ומנהל פעילות חב&quot;ד באזור התיירות באילת.<br /> * הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה''', ראיון עם הרב הכט, שבועון בית משיח גליון 1199<br /> *'''המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1894 עמוד 54<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62473 &quot;לא שייך [[הסתלקות]] לפני השלמת המשימה&quot; • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47092 ג' תמוז [[תשנ&quot;ד]] - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64051 ב-‏770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2348 '''השלוחים - [[עצמותו]] של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ&quot;ה ב[[ארץ הקודש]] מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br /> *'''[://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/11/282.-Vayeira-5781.pdf רב ראשי בן עשרים ותשע]''' {{PDF}} בראיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]('''[https://anash.org/the-young-chief-rabbi/ אנגלית])<br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: הכט יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הכט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=516923 2022-01-21T10:09:03Z

<p>ארכיוניסט: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זמן הגאולה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל הערוץ]]<br /> '''ארגון זמן הגאולה''' נפתח בשנת [[תשע&quot;ח]] על מנת [[הפצת המעיינות|להפיץ את המעיינות]] בכל רחבי הרשת ובעיקר על ידי שידורים חיים מ[[בית משיח 770]] ב־Youtube. לארגון שלל פעילויות בהם הוא מתעסק בכדי להביא את דבר [[הרבי]] לכל אדם, ובפרט בנושאי [[גאולה]] ו[[משיח]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הערוץ הוקם ב[[כ&quot;ה אייר]] [[תשע&quot;ח]] על ידי מספר תמימים מ[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] והחל להעלות לרשת האינטרנט מאגרים של קטעי וידאו המתעדים את [[הרבי]] בכל שנות הנשיאות, דבר שלאחר מכן התפרסם בריבוי אתרים ברחבי העולם{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/599962/ תיעוד נדיר: חלוקת &quot;כוס של ברכה&quot; במוצאי חג השבועות תש&quot;כ] {{אינפו}}, [https://chabad.info/video/rebbe/665908/ הרבי בסידור קידושין: תיעוד הוידאו המוקדם ביותר שפורסם] {{אינפו}}, [https://collive.com/weekly-shiur-on-moshiach-launches-tonight/ Weekly Shiur on Moshiach Launches Tonight] באתר collive}}.<br /> <br /> השידור החי הראשון ששודר בערוץ היה ב[[כ&quot;ב שבט]] [[תשע&quot;ט]]. מאז התקיימו שידורים נוספים, אך כעבור כמה חודשים החלה הגבלה ב־Youtube המאפשרת רק לערוץ עם מעל 1000 מנויים לשדר{{הערה|שם=פרסום|1=[https://drive.google.com/file/d/1_wh97y07w_cni_EXwpgwXMVx5tr-JBpq/view?usp=drivesdk פרסום בעלון השבועי ליבינג משיח], [http://hageula.com/sevenseventy/hadasot/18974.htm התמימים החליטו לקדם את ערוץ זמן הגאולה] {{הגאולה}}}}. בסוף אותה שנה כבר החל ביקוש רחב לשידורים חיים מתפילות ואירועים ב[[בית משיח 770]] והארגון יצא בקמפיין גיוס 1000 מנויים כדי שתיפתח לו אפשרות זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1Zu7faDGXlRL3ra97ZDyLL6Yhvoun6PvQ/view?usp=sharing שיחת הגאולה גליון 1273 עמוד 4]}}. הארגון פרסם את עצמו בבמות שונות{{הערה|שם=פרסום}} וב[[כ&quot;ב טבת]] [[תש&quot;פ]] הגיע הערוץ ליעד. השלמת היעד פורסמה במקומות רבים{{הערה|[http://hageula.com/news/chabad/19222.htm ערוץ זמן הגאולה בקמפיין: אלף מנויים עד סוף השבוע] {{הגאולה}}}} והמערכת קיימה התוועדות גדולה ב-770 ביום זה שאף שודרה בשידור חי.<br /> <br /> הערוץ הינו פורץ דרך בתחומו ומלבד קטעי הוידאו של הרבי שמעלה הוא גם משדר ומפרסם שיעורי [[גאולה ומשיח]], כינוסים ו[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] מכל רחבי העולם בשידור חי. הערוץ מארגן [[כינוס תורה|כינוסי תורה]] עולמיים כהוראת הרבי לקיים כינוסים כאלו בכל [[אסרו חג]].<br /> <br /> בתחילת חודש [[אייר]] [[תש&quot;פ]] החלו לעלות בערוץ מדי יום שיעורים ב[[תניא]] היומי מפי הרב ירון צבי, בתחילה רק בעברית ובהמשך אף באנגלית.<br /> <br /> בתקופת [[מגיפת הקורונה]] בשנת [[תש&quot;פ]] הוקמה '[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)#מדרשת הגאולה|מדרשת הגאולה]]' על ידי [[ארגון יפוצו]], ויחד יזמו השניים שיעורי גאולה ומשיח עולמיים בשידור חי כאשר בכל שבוע מתקיימים שני שיעורים. השיא היה כאשר ארגנו יחד [[כינוס תורה]] בעניני גאולה ומשיח ב[[אסרו חג]] [[שבועות]] למשך 24 שעות בהשתתפות של כארבעים רבנים ועשרות אלפי צופים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/600999/ בשידור חי: כינוס תורה עולמי בענייני משיח וגאולה] {{אינפו}}, [https://collive.com/sunday-24-hour-kinus-torah-on-geulah-umoshiach/ Live: 24 Hour Kinus Torah on Geulah Umoshiach] באתר collive}}.<br /> <br /> הערוץ אף מארגן התוועדויות נוספות לכבוד תאריכים מיוחדים כמו [[כ&quot;ח ניסן]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13050.html שידור חי - להביא בפועל את משיח צדקנו] {{תבנית:חב&quot;ד FM}}}}, [[ג' תמוז]], ועוד.<br /> <br /> עקב הצלחת הארגון, הוא החל להעלות סרטונים גם בצרפתית וב[[אנגלית]] ונכון ל[[חודש חשוון]] [[תשפ&quot;א]] יש בו מעל 4,000 סרטוני וידאו כש-200 מתוכם בשפות אחרות.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> *'''חירות עצמות בבית משיח''' - ספר הסוקר את הנעשה ונשמע ב-[[770]] מכל שנת תשע&quot;ח. הספר כולל יומן מפורט מכל השנה, מענות קודש שהתקבלו באמצעות האגרות קודש במשך השנה והוא בן 416 עמודים. [[י' שבט|י']]-[[י&quot;א שבט]] [[תש&quot;פ]].<br /> *'''שנת פדות בבית משיח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ZOlthOm0OzYG0MIAUlpabhB6ImS6TQkb/view?usp=sharing תדפיס מחודש טבת] לצפייה והורדה.}} - מספר תדפיסים מה[[יומן]] המלא של שנת תש&quot;פ. התדפיסים יצאו מחודשים [[טבת]], [[שבט]] ו[[אדר]] כשבסיומם הופיעו תשובות ומענות מאותו החודש.<br /> *'''תשובות ומענות בקשר עם נגיף הקורונה'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1Zt98FTvMdg7CtFoa3I0oqxpJAUd6CH8u/view?usp=sharing תשובות ומענות הרבי בקשר לנגיף הקורונה] לצפייה והורדה}} - במהלך [[חודש אדר]] [[תש&quot;פ]] החלה להתפשט [[מגיפת הקורונה]] ברחבי העולם, עקב כך ריבוי חסידים [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש]] על שאלות שהתעוררו אצלם בעניינים מסויימים. ערוץ זמן הגאולה ליקט את התשובות לקובץ שיצא לאחר מכן שוב במהדורה מורחבת ובו כ-30 מענות קודש אודות הנגיף.<br /> *'''ראש השנה שחל להיות בשבת'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1pa43r054qRU2Bqk1vAsgIz4iCBBbOWsz/view?usp=drivesdk קובץ ראש השנה שחל להיות בשבת] לצפייה והורדה}} - הכולל [[יומן]] מ-[[770]] בשנים שראש השנה חל בשבת.<br /> *'''ערב פסח שחל להיות בשבת''' - יומן מ-770 מיום טוב ראשון של פסח בשנים שהוא חל בערב שבת החל משת [[תש&quot;י]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=509760 2021-12-12T23:13:33Z

<p>ארכיוניסט: /* היסטוריה */עדכון</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית של [[הרבי]], לדאוג להדפסת ה[[תניא]] בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור ה[[חסידות]], ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני [[משיח]].<br /> <br /> במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) בלמעלה מ-7,800 מהדורות במקומות שונים בעולם, [[תרגומי התניא|תורגם]] לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ&quot;ך.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ ב[[פיליפינים]] ([[כסלו]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> ביום [[כ&quot;ג באב]] שנת [[תשל&quot;ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י&quot;ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל&quot;ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ&quot;ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה&quot;מבצע&quot; באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ&quot;ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י&quot;ד באדר א']]), [[פורים]] (י&quot;ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד&quot;מ]] הזכיר הרבי את ה&quot;השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים&quot;{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי שיחות]]}}<br /> צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ&quot;ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י&quot;א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) הודפס ספר התניא בקרוב לשמונת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע&quot;ב]] (23.02.2012)}}.<br /> <br /> ההדפסות רוכזו אצל הרב [[שלום יעקובסון]] מ[[קראון הייטס]], ממנו קיבלו רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. ב[[ארץ ישראל]] ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> הרב [[לייבל זאיינץ]] מ[[ברזיל]] הוא מראשי המתעסקים בהדפסת התניא ברחבי העולם בגופו ובממונו, ואלפי מהדורות הודפסו בסיועו וביוזמתו. הרב זאיינץ זכה לקבל על כך עידודים רבים מהרבי.<br /> <br /> ==הוראות להדפסה==<br /> בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{הערה| עיין בספר 'הוצאת ספרים קה&quot;ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).}}:<br /> #להדפיס לפחות 100 עותקים.<br /> #ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם ה[[ועד להפצת שיחות]] שלקח על עצמו לסדר את כלל המהדורות.<br /> #להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.<br /> #ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.<br /> #במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה. <br /> <br /> === מטרת ההדפסה===<br /> הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.<br /> <br /> הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:<br /> <br /> #הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה&quot;מעיין&quot;, אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).<br /> #כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.<br /> #בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.<br /> <br /> ==התניא בבסיסי צה&quot;ל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צה&quot;ל#התניא בבסיסי צה&quot;ל|צה&quot;ל]]}}<br /> על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה&quot;ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה&quot;ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה&quot;ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה&quot;ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה&quot;ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה&quot;ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י&quot;ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה&quot;ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. <br /> <br /> במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה&quot;ל, כגון: &quot;ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 1851.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]'''<br /> *'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_128.pdf מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע&quot;ו<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]<br /> *'''[http://chabad.info/news/הדפסת-ה-אלף-השביעי-בקיבוץ-בית-אלפא-בעמק/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ&quot;ב]<br /> *'''[http://www.teshura.com/Marinowsky-Chitrik%20-%20Kislev%209%2C%205774.pdf מבצע הדפסת התניא במזרח הרחוק בשנת תשל&quot;ח]<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הרב הבלין מספר על הדפסת התניא בדרום]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=509759 2021-12-12T23:11:39Z

<p>ארכיוניסט: עדכון</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> מבצע '''הדפסת התניא''' הינו בקשה נפשית של [[הרבי]], לדאוג להדפסת ה[[תניא]] בכל מקום אפשרי, מתוך מטרה רוחנית להפוך כל פינה בעולם למקום שממנו מופץ אור ה[[חסידות]], ובכך להכשיר את העולם לקבלת פני [[משיח]].<br /> <br /> במסגרת המבצע הודפס התניא (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]]) בלמעלה מ-7,800 מהדורות במקומות שונים בעולם, [[תרגומי התניא|תורגם]] לאחת עשרה שפות, ונחשב כספר השני שהודפס במספר המהדורות הגדול ביותר אחרי התנ&quot;ך.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ ב[[פיליפינים]] ([[כסלו]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> ביום [[כ&quot;ג באב]] שנת [[תשל&quot;ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י&quot;ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל&quot;ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ&quot;ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה&quot;מבצע&quot; באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ&quot;ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י&quot;ד באדר א']]), [[פורים]] (י&quot;ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] [[תשד&quot;מ]] הזכיר הרבי את ה&quot;השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ו[[עיירה]] בה דרים יהודים&quot;{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי שיחות]]}}<br /> צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ&quot;ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י&quot;א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע&quot;ח]]) הודפס ספר התניא בלמעלה משבעת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט [[תשע&quot;ב]] (23.02.2012)}}.<br /> <br /> ההדפסות רוכזו אצל הרב [[שלום יעקובסון]] מ[[קראון הייטס]], ממנו קיבלו רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. ב[[ארץ ישראל]] ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> הרב [[לייבל זאיינץ]] מ[[ברזיל]] הוא מראשי המתעסקים בהדפסת התניא ברחבי העולם בגופו ובממונו, ואלפי מהדורות הודפסו בסיועו וביוזמתו. הרב זאיינץ זכה לקבל על כך עידודים רבים מהרבי.<br /> <br /> ==הוראות להדפסה==<br /> בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{הערה| עיין בספר 'הוצאת ספרים קה&quot;ת' עמוד 449 ואילך (הפרט של 100 עותקים מובא להדפסה במצרים).}}:<br /> #להדפיס לפחות 100 עותקים.<br /> #ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם ה[[ועד להפצת שיחות]] שלקח על עצמו לסדר את כלל המהדורות.<br /> #להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.<br /> #ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.<br /> #במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה. <br /> <br /> === מטרת ההדפסה===<br /> הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום הוסבר על ידי הרבי, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום [[תורת החסידות]] תבוא ה[[גאולה]]. ספר התניא הוא הרי ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] - שעל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהביא את [[תורת החסידות]] גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]]. מכך מובנת גודל המעלה שבהדפסת ספר-התניא בכל מקום.<br /> <br /> הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:<br /> <br /> #הדפסת הספר היא לא רק [[מים]] מה&quot;מעיין&quot;, אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם [[תניא]] ממקום אחר).<br /> #כאשר יהודי ישמע שמדפיסים [[תניא]] במקומו; בפרט באם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מהו הספר וילמד בו ביתר עניין.<br /> #בכל דבר יש [[מחשבה]], דיבור ומעשה. לכן, בנוסף ללימוד התניא בדיבור וה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בו בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה; הדפסת התניא.<br /> <br /> ==התניא בבסיסי צה&quot;ל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[צה&quot;ל#התניא בבסיסי צה&quot;ל|צה&quot;ל]]}}<br /> על פי הוראת הרבי, הודפס ספר התניא בעשרות מחנות צה&quot;ל{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה&quot;ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה&quot;ל תובלה, קריית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה&quot;ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}, ומספר פעמים אף שיגר הוראות ספציפיות להדפסת התניא באזורים שנכבשו על ידי צה&quot;ל במלחמות. כך אירע בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] כשהורה להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה&quot;ל הלוחמים בחזית, וכן ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י&quot;ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה&quot;ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. <br /> <br /> במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה&quot;ל, כגון: &quot;ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב. וראה גם התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד' עמוד 1851.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]'''<br /> *'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_128.pdf מדפיסים לביאת המשיח]''' סקירת הדפסות התניא מסיב לעולם, [[עלון קרוב אליך]] פרשת בהעלותך תשע&quot;ו<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77605 חיים שטיינר חוזר להדפסות התניא הבלתי-נשכחות • מרגש]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527523 הדפסת ספר התניא ברחבי העולם]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]<br /> *'''[http://chabad.info/news/הדפסת-ה-אלף-השביעי-בקיבוץ-בית-אלפא-בעמק/ הודפסה המהדורה ה-7,000 של התניא]''', כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-%20Adar%2029%2C%205762.pdf מבצע הדפסת התניא במצרים בשנת תשמ&quot;ב]<br /> *'''[http://www.teshura.com/Marinowsky-Chitrik%20-%20Kislev%209%2C%205774.pdf מבצע הדפסת התניא במזרח הרחוק בשנת תשל&quot;ח]<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הרב הבלין מספר על הדפסת התניא בדרום]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=509503 2021-12-09T15:32:51Z

<p>ארכיוניסט: /* תולדות חיים */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> [[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בארי עומד ליד אמו בביקור אצל האדמו&quot;ר מסטמר]]<br /> [[קובץ:מצבת בארי.jpeg|ממוזער|מצבתו]]<br /> '''בארי גוראריה''' (שלום דובער גוראריה) ([[תרפ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד על זקנו הריי&quot;צ ועל דודו הרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תרפ&quot;ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו [[חנה גוראריה]], ביתו וחתנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&amp;$201404210150640 שיחות קודש מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כפר חב&quot;ד תשמ&quot;א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[וורשה]] ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תרצ&quot;ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ההתוועדות נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&amp;st=&amp;pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&amp;st=&amp;pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&amp;st=&amp;pgnum=75&amp;hilite= חלק ג'].}} סבו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[התוועדות|התוועד]] עם המשתתפים בשמחה ונשא [[שיחה|שיחות קודש]].<br /> <br /> על פי השמועה, לרגל שמחת ה[[בר מצווה]] קיבל כמתנה מצלמה משוכללת מאת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]], ורוב התמונות המצויות בידינו כיום מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] צולמו על ידו.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] לאחר פטירת סבו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ניתק את קשריו עם [[חסידות חב&quot;ד]] ועם דודו [[הרבי]]. באותה תקופה עבר ל[[ניו ג'רזי]].<br /> <br /> בי' [[סיוון]] [[תשי&quot;ג]] נשא בארי לאישה את מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=ר'_יואל_כהן_-_סיון_תשי”ג מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.<br /> <br /> נפטר ב[[ד' באדר|ד' אדר ב']] [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==משפט הספרים==<br /> {{ערך מורחב|פרשת הספרים}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] התגלה על ידי חסידי חב&quot;ד, שבארי נוטל ספרים רבים מ[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=34223 &quot;כך חשפנו את גנב הספרים&quot;]. {{אינפו}}}} ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.<br /> <br /> לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב&quot;ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו&quot;ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ&quot;ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], &quot;דידן נצח&quot; - ארמית: &quot;שלנו ניצח&quot;) בין חסידי חב&quot;ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.<br /> <br /> לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm משפט הספרים]&quot;, פרק י&quot;ג מתוך '''ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות''', [[ברוקלין]], [[תשנ&quot;ג]] - באתר [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> * '''דידן נצח''' הרב [[שמואל לובעצקי]], הוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי (הוצאה ראשונה תשס&quot;ו. הוצאה שני' תשס&quot;ז).<br /> * '''דידן נצח''' הרב [[משה בוגמילסקי]], (ב[[אנגלית]] תשס&quot;ז. ב[[עברית]] תשס&quot;ח).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|גוראריה שלום דובער]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה|ג]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%A0%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=501644 2021-10-25T07:39:45Z

<p>ארכיוניסט: /* משפחתו */הוספתי קישור</p> <hr /> <div>{{דמות <br /> |שם=הרב ניסן נמנוב<br /> |תמונה=[[קובץ:ר ניסן.jpg|250px]]<br /> |תיאור=משפיע חסידי בישיבות ב[[ברינואה]], [[סמרקנד]] ו[[טשקנט]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ג מנחם אב]] [[תרס&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ז'לובין]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' באייר]] [[תשד&quot;מ]]<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> [[קובץ:חתונה נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בשמחת ה[[נישואין]] של בנו ר' [[משה נמנוב]]. מימין לשמאל: [[מרדכי שוסטרמן]], [[מרדכי טלישבסקי]], החתן, הרב נמנוב, והרב [[זלמן שמעון דבורקין]]]]<br /> הרב '''ניסן נמנוב''' (מכונה גם '''ר' ניסן''') ([[י&quot;ג מנחם אב]] [[תרס&quot;ד]] - [[ט' באייר]] [[תשד&quot;מ]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט ו[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.<br /> <br /> הוא נודע ב[[תפילה|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' ניסן, נולד ב[[י&quot;ג מנחם אב]] [[תרס&quot;ד]] (1903) [[בעיירה]] [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]] לאביו ר' יצחק ולאמו מרת שיינא חיה. הוא למד והתחנך ב[[תלמוד תורה]] אצל רב העיירה החסידית הרב [[משה אקסלרוד]] ובגיל שתים עשרה נסע ל[[ליובאוויטש]] עם גיסו לעתיד [[ר' ישעיה דענבערג]]. הוא הגיע לליובאוויטש בחודש [[טבת]] [[תרע&quot;ז]] והתקבל לכיתתו של ה[[ר&quot;מ]] [[ר' שמואל-בער ניסנביטש]]. בשנת [[תרפ&quot;ה]] נתמנה ל[[משגיח]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים חרקוב|תומכי תמימים בחרקוב]] ומשם עבר בראשית שנת [[תרפ&quot;ח]] ליהות [[משגיח]] [[חסידות]] בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל|תומכי תמימים בנעוועל]] שם שהה עד [[י&quot;ד כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] שאז הקומוניסטים סגרו את ה[[ישיבה]] ואחרי מספר חודשים עבר בחשאי ל[[לנינגרד]] שם כיהן כ[[משפיע]] ל[[חסידות]]. בשנת [[תרפ&quot;ח]] התחתן עם מרת מאשע-רבקה רסקין. בח' [[כסלו]] [[תר&quot;צ]] (1930), נאסר ונשלח לשלוש שנות גלות בארכנגלסק ש[[בסיביר]], בשל היותו [[מלמד]] תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]]. <br /> <br /> ב[[ג' תמוז]] [[תרפ&quot;ז]], לפני ש[[הרבי הריי&quot;צ]] יצא ברכבת מ[[לנינגרד]] לעיר גלותו [[קוסטרומה]], שם היה אמור לגלות ל3 שנים - ביקש מחסידיו לא לבוא ללוותו בתחנת הרכבת, עקב הסכנה מעיניהם הבולשות של ה[[ק.ג.ב]]. בפועל, למרות הציווי ה[[חסידים]] באו בהמוניהם לחתנת הרכבת כיוון שידעו שבדרך הטבע אין להם סיכוי לראות את פניו הקדושות של ה[[רבי]] בשלושת השנים הבאות. ר' ניסן ציית להוראת הרבי ונשאר בביתו. כשראה הרבי את המוני ה[[חסידים]] שהגיעו לתחנת הרכבת, שאל את אחד החסידים אם גם ר' ניסן נמצא במקום. ענה ה[[חסיד]]: הרי הרבי הורה שלא לבוא! הגיב הרבי: &quot;ניסן איז א זיסער סאלדאט&quot; [= ניסן הוא חייל מתוק].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש&quot;ו]]) עזב את ברית המועצות במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]] למחנה הפליטים ב[[פוקינג]], [[גרמניה]]. <br /> <br /> ב[[תש&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי&quot;צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב&quot;ד בעיר [[ברינואה]]. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של [[עבודת השם]] מתוך &quot;[[קבלת עול]]&quot;.<br /> <br /> לאחר הכתרת [[הרבי]] הפך ל[[חסיד]] שלו והיה נוסע אליו לעיתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה.<br /> <br /> באחת הפעמים בהם ר' ניסן הגיע ל-[[770]], [[התוועדות|התוועד]] כל הלילה עם [[תמימים|הבחורים]] ב[[770#הזאל הקטן|'זאל הקטן']]. בבוקר התעניין הרבי אצל המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] על מה דיבר ר' ניסן בהתוועדות, והמזכיר סיפר שבכל הלילה התוועד על נקודה אחת: כיצד בחור יכול לעמוד מול הרבי כאשר ה[[מחשבה דיבור ומעשה]] שלו אינם נקיים? הרבי הרהר כמה רגעים, ואחר התבטא: &quot;הוא צודק&quot;...<br /> <br /> ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ&quot;[[בינוני]]&quot; במושגי ה[[ספר התניא|תניא]]. תואר זה, מתייחס לאדם שכל [[שלושה לבושים|מעשה, דיבור או מחשבה]] שלו נעשים לשם שמים.<br /> <br /> נפטר ב[[ט' באייר]] [[תשד&quot;מ]]. בנו, הרב [[יצחק נמנוב]], ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br /> [[קובץ:ידיעה על פטירת הרנן.jpg|ממוזער|ידיעה על פטירת הרב ניסן נמנוב בבטאון [[המאור (בטאון)|המאור]].]]<br /> [[קובץ:ר ניסן ספר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הספר ר' ניסן]]<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''ביאורי הרב ניסן נמנוב על התניא''' - יצא לאור על ידי תלמידו [[שלום דובער שאנאוויץ]], ברוקלין, תשנ&quot;ו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> * בתו מרת רחל לאה אשת הרב [[שלום דובער פבזנר]] שעסק בהדפסת ספרי חסידות בדפוס בלשן.<br /> * בנו, הרב [[יצחק נמנוב]] - ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה.<br /> * בנו, הרב [[משה נמנוב]] - מאנשי קהילת חב&quot;ד בקראון הייטס.<br /> * בנו, הרב שלום דובער נמנוב - משלוחי הרבי בצרפת (נפטר בי&quot;ח שבט תשמ&quot;ח).<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב שלום דובער לוין, '''תולדות חב&quot;ד ב[[רוסיה]] הסובייטית''', הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]].<br /> *'''ר' ניסן''' - תולדותיו, אמרותיו ומכתביו, ואגרות קודש שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. [[ישראל אלפנביין]], כפר חב&quot;ד, [[תשע&quot;ג]] (950 עמ').<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81693 זכרון להולכים]''' - צרור תמונות של ר' ניסן {{תמונה}} {{אינפו}} ט' [[אייר]] התשע&quot;ד (09.05.2014)<br /> * {{קישור שטורעם|109|multimedia|מיוחד: ר' ניסן נמנוב ע&quot;ה|ל' הכהן|כ&quot;ג בטבת תשס&quot;ו}} {{תמונה}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:נמנוב ניסן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברינואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ד]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A_(%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=500751 2021-10-19T15:13:05Z

<p>ארכיוניסט: /* חברי הארגון */עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:יפוצו.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הארגון]]<br /> ארגון '''לכשיפוצו מעיינותיך''' הוא מוסד להפצת תורת הרבי בריכוזים החרדיים ברחבי העולם, מתוך דגש על עניני גאולה ומשיח והסברת עניינו של משיח. בסיסו של הארגון הוא ב[[קראון הייטס]], והוא פועל בשכונות וביישובים החרדיים בארצות הברית ובארץ הקודש.<br /> <br /> פרוייקט הדגל של הארגון הוא הפצת גליון 'אחרית הימים' המחולק מידי שבוע בתפוצה של למעלה מ-30,000 גליונות, ומספר פעמים בשנה מופצים גם חוברות ייחודיות המקיפות נושאים בעבודת ה' מנקודת המבט של תורת החסידות.<br /> <br /> שמו של הארגון שאוב מאגרת הקודש של [[הבעל שם טוב]], ששאל את משיח מתי יבוא ונענה: &quot;[[לכשיפוצו מעיינותיך חוצה|'''לכשיפוצו מעיינותיך''' חוצה]]&quot;.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> כבר בתחילת נשיאותו של הרבי עסקו חסידי חב&quot;ד בהפצת שיחותיו של הרבי בבתי כנסת ובריכוזים חרדיים, ובמהלך השנים קמו מספר יוזמות לחלוקת חוברות עם תורתו של הרבי בצורה מסודרת בשכונות הסמוכות לקראון הייטס.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] יזמה קבוצת תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בראשות הרב [[חיים טל]] הוצאה לאור של גליון ערוך ומעובד, שישתלב במערך ההפצה השבועי, ועם התבססותו של הגליון – הוא החליף את מקומם של שאר החוברות, ובעקבות תגובות נלהבות של הקהל, הלכה התפוצה שלו וגדלה, ואזורי החלוקה התפשטו גם למקומות נוספים בניו-יורק ובארץ הקודש.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חנך הארגון אתר אינטרנט, המרכז את החומרים שיצאו לאור על ידו.<br /> <br /> ==פעילויות נוספות==<br /> במקביל למערך ההפצה, עוסקים פעילי הארגון גם בהקמת שיעורים והתוועדויות בנקודות החלוקה השונות אליהם הם מגיעים במהלך הסבב השבועי.<br /> <br /> ב[[יומי דפגרא חסידיים]] שוכר הארגון משאיות וידאו מיוחדות, על גביהן מוקרנים מראות קודש מהרבי.<br /> <br /> ===מדרשת הגאולה===<br /> בשנת [[תש&quot;פ]] פתח הארגון את מדרשת הגאולה דרכה הוא מארגן שיעורים בהיקף ארצי בעניני גאולה ומשיח. בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] צברו השיעורים תאוצה ונצפו על ידי אלפי אנשים ברחבי העולם.<br /> <br /> בכל שבוע הוא אירגן שני שיעורים כשאחד מהם בנוי בצורה של שיעור עיוני בו מתדיינים שני רבנים על נושא בגאולה, ובמקביל שיעור שני בו מתוודעים שני רבנים על ה[[דבר מלכות]] השבועי. שיעור זה נקרא 'ראש בראש'{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13054.html מדרשת הגאולה - שידור חי] {{חב&quot;ד FM}}}}.<br /> <br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] הוא אירגן כינוס תורה עולמי בעניני גאולה ומשיח במשך 24 שעות ברצף ובו השתתפו כארבעים רבנים בשידור חי ומסרו שיעורים בנושאי הגאולה בצורה עיונית{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/600999/ בשידור חי: כינוס תורה עולמי בענייני משיח וגאולה] {{אינפו}}}}. כמה ימים לפני כינוס זה יצאה קריאת קודש מאת עשרות מרבני חב&quot;ד להשתתף בכינוס. סיכומי כינוס זה הודפסו לאחר מכן בספר בשם 'סוגיות בגאולה'.<br /> <br /> שיעורים אלו פורסמו באמצעות [[ערוץ זמן הגאולה]] ונצפו באלפי צפיות.<br /> <br /> בין הרבנים שמסרו שיעור עיוני בנושאי הגאולה במסגרת התוכנית 'ראש בראש' נמנו הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי]], הרב, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], הרב [[מנחם מענדל אקסלרוד]], הרב [[יוסף אברהם פיזם]], הרב [[יעקב סנגאוי]], הרב [[מתי טוכפלד]], הרב [[בן ציון פרישמן]], הרב [[מיכאל לסרי]], הרב [[עמי מימון]] ועוד.<br /> <br /> בעקבות ההצלחה של התוכנית החל הארגון לפתוח את התוכנית גם בשפות נוספות כ[[אנגלית]] וצרפתית וגם הם הצליחו למעלה מן המשוער.<br /> <br /> ===בית מדרש ללימוד חסידות===<br /> [[קובץ:חברותא בחסידות.jpeg|ממוזער|לימוד בחברותא בבית המדרש 'לעבדיך באמת']]<br /> בחודש [[מנחם אב]] [[תש&quot;פ]] חנך{{הערה|[https://chabad.info/news/613718/ בית המדרש לעבדיך באמת נחנך בבני ברק]}} הארגון את בית המדרש 'לעבדיך באמת' בעיר התורה והחסידות [[בני ברק]], 'לעבדיך באמת' הינו מקום שמיועד ללימוד ענייני גאולה ומשיח שבפנימיות התורה.<br /> <br /> עם פתיחתו של המקום נבחרו בקפידה בחורים מצויינים מישיבות חב&quot;ד שנבחנו והוכיחו בקיאות מופלגה בענייני הגאולה שבש&quot;ס ופוסקים, וקיימו במקום 'ישיבת בין הזמנים' בה עסקו בעיון ופלפול בענייני גאולה ומשיח שבתורה, יחד עם עשרות רבות של בני תורה ואברכים מכלל הזרמים ביהדות.<br /> <br /> ===כולל 'יושבי ביתך'===<br /> <br /> בכולל 'יושבי ביתך' אברך מתחייב ללמוד חסידות בכולל או בביתו והוא מקבל משכורת של כ1,500₪.<br /> <br /> בנוסף, אברך שמתחייב ללמוד 3 פעמים בשבוע מתוך חוברת הלימוד שמערכת 'יפוצו' מכינים במיוחד לפרויקט, יקבל מידי שבוע ארגז ירקות מלא שיחליף את קניית הירקות השבועית וגם יגיע אליו עד פתח הבית.<br /> <br /> כמו כן, ישנם מלגות כספיות על מבחנים שנערכים על התוכן הנלמד.<br /> <br /> הכולל נפתח בקיץ [[תש&quot;פ]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> [[קובץ:אחרית.png|שמאל|ממוזער|250px|גיליון 'אחרית הימים']]<br /> *'''אחרית הימים''' - גיליון כרומו שבועי המחולק במאות בתי כנסת בשכונות פלטבוש, ויליאמסבורג, בורו-פארק, מונסי, לייקווד, ועוד בתפוצה שבועית של מעל 32,000 עותקים שמתוכם כ-22,000 מחולקים בארצות הברית. בעמוד הראשון של העלון מובאים קטעים מתורתו של אדמו&quot;ר הזקן בקשר עם הפרשה, ובעמודים הפנימיים מובאים קטעים מעובדים משיחות ה[[דבר מלכות]], וציטוטים מגדולי ישראל על חובת האמונה והציפיה למשיח. בשנת [[תשע&quot;ט]] מערכת העלון ליקטה קטעים נבחרים מהעלון השבועי והוציאה אותם כספר בשם 'אחרית הימים' שהפך במהרה לרב מכר בציבור הרחב.<br /> * '''חוברות נושא''' - מידי חודש יוצאת לאור על ידי הארגון חוברת בסדרת 'נושאים בעבודת השם' המקיפה נושא מסויים בעבודת ה' מכל צדדיו ומבארת אותו, ומביאה קטעים מתורת רבותינו נשיאינו העוסקים בנושא זה, מתוך דגש מיוחד על הקשר בין הנושא לעניני גאולה ומשיח.<br /> * '''היהלום שבכתר''' - במהלך השנים [[תשע&quot;ד]]-[[תשע&quot;ה]] הפיץ הארגון קטע יומי מעובד משיחה של הרבי במספר מוקדים, שנקרא בשם 'היהלום שבכתר' והודפס על דפי כרומו מלבניים מאורכים בצבע מלא.<br /> [[קובץ:סוגיות בגאולה.jpeg|ממוזער|כריכת הספר 'סוגיות בגאולה']]<br /> * '''סוגיות בגאולה''' - בשנת [[תש&quot;פ]] הוציא הארגון את הספר סוגיות בגאולה האוגד בתוכו את הכינוס תורה שנערך על ידי הארגון בשיתוף [[ערוץ זמן הגאולה]]{{הערה|[https://www.jdn.co.il/breakingnews/1334901/ סוגיות בגאולה: ספר חדש מבית &quot;לכשיפוצו מעיינותיך&quot;]}}.<br /> * '''ובאותו הזמן''' - ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;א]] החל לצאת מגזין כרומו חודשי בשם 'ובאותו הזמן'. המגזין מופץ בישראל ובניו יורק ונשלח למנויים בתשלום, וכן מחולק על ידי פעילים הרוכשים מאת הארגון מגזינים באופן מוזל ומרוכז לחלוקה. מדורי המגזין הם דבר מלכות, רועי אמונה - גדולי ישראל והציפייה למשיח, חסידישע פארבריינגען - [[התוועדות חסידית]], הלכתא למשיחא - סוגיות תורניות הקשורות לזמן ה[[גאולה]], ולחיות בימות המשיח - סקירת מאורעות שהתרחשו בדור השביעי{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1YnILGLS_zr1cMltZP2hZRsnuS1QS5A9c/view?usp=sharing מגזין 'ובאותו הזמן' 2 - חודש אדר תשפ&quot;א].}}.<br /> <br /> ==חברי הארגון==<br /> *הרב חיים טל – מייסד ומנהל<br /> *הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] – מפקח ומגיה<br /> *ר' מנחם מענדל הלפרין – עורך<br /> *ר' מנחם מענדל גרוזמן – עורך<br /> *הרב אהוד חקק – מנהל הפצה, ארץ הקודש<br /> *ר' מנחם מענדל אלקיים – מנהל הדפסה והפצה, ארצות הברית<br /> *[[תשע&quot;ו]]: ר' אהרן קעניג - חבר הנהלה<br /> *[[תשע&quot;ז]]: ר' מנחם מענדל גבאי<br /> *[[תשע&quot;ח]]: ר' ישראל אזדאבא – חבר הנהלה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הקומנדו שוב יוצא לפעולה''', שבועון בית משיח גליון 1239 עמוד 43<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/15/451149856363.html קומנדו חסידי יוצא לפעולה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] אדר תשע&quot;ז<br /> *'''[https://www.chabad.fm/144/12784.html ספר לעבדך באמת]''' [[חב&quot;ד אף אם]] [[אדר]] [[תשע&quot;ט]]<br /> *'''[https://www.chabad.fm/144/13054.html פודקאסטים מצולמים]''', 'ראש בראש', ושיעורים מצולמים נוספים מבית 'מדרשת הגאולה' שעל ידי 'יפוצו'<br /> *'''[https://chabad.info/news/613718/ בבין הזמנים: בית המדרש 'לעבדיך באמת' נחנך בריהוט חדש]''' {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:הפצת המעיינות]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=499288 2021-10-07T18:07:24Z

<p>ארכיוניסט: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן + הורדת תוכן לא קשור</p> <hr /> <div>הרב '''שמשון הלפרין''' הינו שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד ב[[נוף הגליל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ראשון לציון]] לאביו הרב [[משה צבי הלפרין]] ולאמו מרת רחל.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ועם הקמת ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] נמנה על [[התלמידים השלוחים]] שייסדו את הישיבה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. ושהה שם עד קיץ תשד&quot;מ<br /> לאחמ'כ התחתן עם רעייתו מרת נעמי למשפחת כצמאן <br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה לאחר שקיבל תשובה מהרבי החל לפעול בשליחות הרבי בעיר [[נצרת עלית]] והקים את בית חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> בנוסף לפעולותיו להפצת יהדות וחסידות בנצרת עלית, עסק במשך שנים רבות בהפעלת מערך שיעורים נרחב בקיבוצים הסמוכים ו[[הדפסת ספר התניא]] במקומות רבים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב ברוך בקרמן<br /> *חתנו, הרב יצחק אלחנן זילברשטרום<br /> *בנו, ר' [[מנחם מענדל הלפרין]]<br /> *בנו, ר' שמואל הלפרין<br /> *בנו, ר' משה צבי הלפרין<br /> <br /> {{מיון רגיל:הלפרין, שמשון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%A2%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91%D7%99&diff=499287 2021-10-07T18:02:23Z

<p>ארכיוניסט: /* פעילותו למען שלימות הארץ */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:גנדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי מלך המשיח]]]]<br /> '''רחבעם עמיקם זאבי''' (מכונה 'גנדי', [[ח' תמוז]] [[תרפ&quot;ו]] - [[ל' תשרי]] [[תשס&quot;ב]]), היה אלוף ב[[צה&quot;ל]], חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. מראשי הלוחמים למען [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ב[[ל' תשרי]] [[תשס&quot;ב]] נרצח על ידי מחבלים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו שלמה זאבי (וולקוביץ), שהיה בצעירותו חסיד [[חסידות גור|גור]].<br /> <br /> בצעירותו הצטרף למחתרת 'ההגנה' ושירת בפלמ&quot;ח. לאחר קום ה[[מדינת ישראל|מדינה]] עבר ל[[צה&quot;ל]], שם שירת עד [[מלחמת יום הכיפורים]]. תפקידו הבכיר ביותר היה אלוף פיקוד המרכז.<br /> <br /> במהלך שירותו בצה&quot;ל, הדפיס זאבי את [[ספר התניא]] בבסיס פיקוד המרכז, כשעל הכריכה מופיע סמל הפיקוד.<br /> <br /> לאחר סיום שירותו עסק זאבי בחקר תולדות [[ארץ ישראל]], ואף שימש כמנהל מוזיאון ארץ ישראל ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ===פעילותו למען שלימות הארץ===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] התמודד לכנסת בראשות מפלגת 'מולדת', שדגלה בשמירה על [[שלימות הארץ|שלימות ארץ ישראל]], וגירוש ערביי ארץ ישראל למדינות ערב השכנות.<br /> <br /> המפלגה קיבלה שני מנדטים, אך לא נכנסה לממשלה ונשארה באופוזיציה.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]], בעקבות '[[התרגיל המסריח]]', נכנס זאבי לממשלה וקיבל תפקיד שר, אך פרש ממנה שנה לאחר מכן בעקבות 'ועידת מדריד'.<br /> <br /> בתקופת ממשלתו של [[יצחק רבין]] היה בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמי השלום, והיה בין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכם השלום עם ירדן.<br /> <br /> במהלך המאבק נגד הסכם אוסלו ארגן הפגנות בכל רחבי הארץ במחאה על ההסכמים.<br /> <br /> מפלגתו של זאבי לא הצטרפה גם לממשלותיהם של [[שמעון פרס]] ו[[בנימין נתניהו]], ואף התנגדה ל'הסכם וואי' שערך נתניהו.<br /> <br /> ב[[בחירות לכנסת]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ט]] התמודד זאבי במסגרת מפלגת 'האיחוד הלאומי', שכללה את מפלגתו, מולדת, ואת מפלגות חירות ותקומה. בשנת [[תש&quot;ס]] הצטרפה למפלגה גם מפלגת 'ישראל ביתנו'.<br /> <br /> מפלגת 'האיחוד הלאומי' הייתה באופוזיציה בזמן ממשלתו של [[אהוד ברק]], והתנגדה לשיחות שניהל על חלוקת ארץ ישראל.<br /> <br /> לאחר שנבחר [[אריאל שרון]] לראשות הממשלה, התמנה זאבי לשר התיירות בממשלתו, אך פרש ממנה ב[[כ&quot;ט תשרי]] [[תשס&quot;ב]], יום לפני הרצחו, בעקבות החלטת שרון להוציא את צה&quot;ל מהשכונות הערביות הסמוכות ליישוב היהודי ב[[חברון]], מהם ירו מספר פעמים על בתי היהודים בחברון.<br /> <br /> ===רציחתו===<br /> <br /> ב[[ל' תשרי]] [[תשס&quot;ב]], בהיותו במלון 'הייאט' ב[[ירושלים]], נורה זאבי בידי שלושה מחבלים מארגון הטרור 'החזית העממית'.<br /> <br /> באותו יום תכנן זאבי לבקר ב[[כפר חב&quot;ד]], לרגל יום היארצייט של הרב [[שלום דובער וולף]].<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> <br /> זאבי עמד עם [[הרבי]] בקשרי מכתבים באמצעות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. בשנת [[תש&quot;ל]], בהיותו אלוף פיקוד המרכז, שלח לו הרבי מכתב מיוחד בו הוא מתייחס לדעותיו בענייני שלימות הארץ{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ו ע' תנז}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד חשוון]] [[תש&quot;נ]] הגיע זאבי לרבי במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקת השטרות לצדקה]].<br /> <br /> זאבי נהג להזכיר את דעותיו של הרבי רבות בעת נאומיו בכנסת, ואף הגדיר את עצמו מספר הזדמנויות כחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> במספר הזדמנויות סייע זאבי במשרדי הממשלה לפעילות חב&quot;ד. בין הדברים הבולטים להם סייע ניתן למנות את אשרות היציאה ל'[[קבוצה]]' [[תשנ&quot;ה]] מטעם הצבא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64687 עשור לרצח גנדי: &quot;אני חסיד של הרבי&quot; ● וידאו] - {{וידפו|}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=32879| 'במחיצת גנדי'] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זאבי, רחבעם}}<br /> ‏[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%A2%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91%D7%99&diff=499286 2021-10-07T18:01:26Z

<p>ארכיוניסט: /* רציחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גנדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי מלך המשיח]]]]<br /> '''רחבעם עמיקם זאבי''' (מכונה 'גנדי', [[ח' תמוז]] [[תרפ&quot;ו]] - [[ל' תשרי]] [[תשס&quot;ב]]), היה אלוף ב[[צה&quot;ל]], חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. מראשי הלוחמים למען [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ב[[ל' תשרי]] [[תשס&quot;ב]] נרצח על ידי מחבלים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו שלמה זאבי (וולקוביץ), שהיה בצעירותו חסיד [[חסידות גור|גור]].<br /> <br /> בצעירותו הצטרף למחתרת 'ההגנה' ושירת בפלמ&quot;ח. לאחר קום ה[[מדינת ישראל|מדינה]] עבר ל[[צה&quot;ל]], שם שירת עד [[מלחמת יום הכיפורים]]. תפקידו הבכיר ביותר היה אלוף פיקוד המרכז.<br /> <br /> במהלך שירותו בצה&quot;ל, הדפיס זאבי את [[ספר התניא]] בבסיס פיקוד המרכז, כשעל הכריכה מופיע סמל הפיקוד.<br /> <br /> לאחר סיום שירותו עסק זאבי בחקר תולדות [[ארץ ישראל]], ואף שימש כמנהל מוזיאון ארץ ישראל ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ===פעילותו למען שלימות הארץ===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] התמודד לכנסת בראשות מפלגת 'מולדת', שדגלה בשמירה על [[שלימות הארץ|שלימות ארץ ישראל]], וגירוש ערביי ארץ ישראל למדינות ערב השכנות.<br /> <br /> המפלגה קיבלה שני מנדטים, אך לא נכנסה לממשלה ונשארה באופוזיציה.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]], בעקבות '[[התרגיל המסריח]]', נכנס זאבי לממשלה וקיבל תפקיד שר, אך פרש ממנה שנה לאחר מכן בעקבות 'ועידת מדריד'.<br /> <br /> בתקופת ממשלתו של [[יצחק רבין]] היה בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמי השלום, והיה בין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכם השלום עם ירדן.<br /> <br /> במהלך המאבק נגד הסכם אוסלו ארגן הפגנות בכל רחבי הארץ במחאה על ההסכמים.<br /> <br /> מפלגתו של זאבי לא הצטרפה גם לממשלותיהם של [[שמעון פרס]] ו[[בנימין נתניהו]], ואף התנגדה ל'הסכם וואי' שערך נתניהו.<br /> <br /> ב[[בחירות לכנסת]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ט]] התמודד זאבי במסגרת מפלגת 'האיחוד הלאומי', שכללה את מפלגתו, מולדת, ואת מפלגות חירות ותקומה. בשנת [[תש&quot;ס]] הצטרפה למפלגה גם מפלגת 'ישראל ביתנו'.<br /> <br /> מפלגת 'האיחוד הלאומי' הייתה באופוזיציה בזמן ממשלתו של [[אהוד ברק]], והתנגדה לשיחות שניהל על חלוקת ארץ ישראל.<br /> <br /> לאחר שנבחר [[אריאל שרון]] לראשות הממשלה, התמנה זאבי לשר התיירות בממשלתו, אך פרש ממנה ב[[כ&quot;ט תשרי]] [[תשס&quot;א]], יום לפני הרצחו, בעקבות החלטת שרון להוציא את צה&quot;ל מהשכונות הערביות הסמוכות ליישוב היהודי ב[[חברון]], מהם ירו מספר פעמים על בתי היהודים בחברון.<br /> <br /> ===רציחתו===<br /> <br /> ב[[ל' תשרי]] [[תשס&quot;ב]], בהיותו במלון 'הייאט' ב[[ירושלים]], נורה זאבי בידי שלושה מחבלים מארגון הטרור 'החזית העממית'.<br /> <br /> באותו יום תכנן זאבי לבקר ב[[כפר חב&quot;ד]], לרגל יום היארצייט של הרב [[שלום דובער וולף]].<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> <br /> זאבי עמד עם [[הרבי]] בקשרי מכתבים באמצעות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. בשנת [[תש&quot;ל]], בהיותו אלוף פיקוד המרכז, שלח לו הרבי מכתב מיוחד בו הוא מתייחס לדעותיו בענייני שלימות הארץ{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ו ע' תנז}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד חשוון]] [[תש&quot;נ]] הגיע זאבי לרבי במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקת השטרות לצדקה]].<br /> <br /> זאבי נהג להזכיר את דעותיו של הרבי רבות בעת נאומיו בכנסת, ואף הגדיר את עצמו מספר הזדמנויות כחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> במספר הזדמנויות סייע זאבי במשרדי הממשלה לפעילות חב&quot;ד. בין הדברים הבולטים להם סייע ניתן למנות את אשרות היציאה ל'[[קבוצה]]' [[תשנ&quot;ה]] מטעם הצבא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64687 עשור לרצח גנדי: &quot;אני חסיד של הרבי&quot; ● וידאו] - {{וידפו|}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=32879| 'במחיצת גנדי'] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זאבי, רחבעם}}<br /> ‏[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%A2%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91%D7%99&diff=499285 2021-10-07T18:00:51Z

<p>ארכיוניסט: </p> <hr /> <div>[[קובץ:גנדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי מלך המשיח]]]]<br /> '''רחבעם עמיקם זאבי''' (מכונה 'גנדי', [[ח' תמוז]] [[תרפ&quot;ו]] - [[ל' תשרי]] [[תשס&quot;ב]]), היה אלוף ב[[צה&quot;ל]], חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. מראשי הלוחמים למען [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ב[[ל' תשרי]] [[תשס&quot;ב]] נרצח על ידי מחבלים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו שלמה זאבי (וולקוביץ), שהיה בצעירותו חסיד [[חסידות גור|גור]].<br /> <br /> בצעירותו הצטרף למחתרת 'ההגנה' ושירת בפלמ&quot;ח. לאחר קום ה[[מדינת ישראל|מדינה]] עבר ל[[צה&quot;ל]], שם שירת עד [[מלחמת יום הכיפורים]]. תפקידו הבכיר ביותר היה אלוף פיקוד המרכז.<br /> <br /> במהלך שירותו בצה&quot;ל, הדפיס זאבי את [[ספר התניא]] בבסיס פיקוד המרכז, כשעל הכריכה מופיע סמל הפיקוד.<br /> <br /> לאחר סיום שירותו עסק זאבי בחקר תולדות [[ארץ ישראל]], ואף שימש כמנהל מוזיאון ארץ ישראל ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ===פעילותו למען שלימות הארץ===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] התמודד לכנסת בראשות מפלגת 'מולדת', שדגלה בשמירה על [[שלימות הארץ|שלימות ארץ ישראל]], וגירוש ערביי ארץ ישראל למדינות ערב השכנות.<br /> <br /> המפלגה קיבלה שני מנדטים, אך לא נכנסה לממשלה ונשארה באופוזיציה.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]], בעקבות '[[התרגיל המסריח]]', נכנס זאבי לממשלה וקיבל תפקיד שר, אך פרש ממנה שנה לאחר מכן בעקבות 'ועידת מדריד'.<br /> <br /> בתקופת ממשלתו של [[יצחק רבין]] היה בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמי השלום, והיה בין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכם השלום עם ירדן.<br /> <br /> במהלך המאבק נגד הסכם אוסלו ארגן הפגנות בכל רחבי הארץ במחאה על ההסכמים.<br /> <br /> מפלגתו של זאבי לא הצטרפה גם לממשלותיהם של [[שמעון פרס]] ו[[בנימין נתניהו]], ואף התנגדה ל'הסכם וואי' שערך נתניהו.<br /> <br /> ב[[בחירות לכנסת]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ט]] התמודד זאבי במסגרת מפלגת 'האיחוד הלאומי', שכללה את מפלגתו, מולדת, ואת מפלגות חירות ותקומה. בשנת [[תש&quot;ס]] הצטרפה למפלגה גם מפלגת 'ישראל ביתנו'.<br /> <br /> מפלגת 'האיחוד הלאומי' הייתה באופוזיציה בזמן ממשלתו של [[אהוד ברק]], והתנגדה לשיחות שניהל על חלוקת ארץ ישראל.<br /> <br /> לאחר שנבחר [[אריאל שרון]] לראשות הממשלה, התמנה זאבי לשר התיירות בממשלתו, אך פרש ממנה ב[[כ&quot;ט תשרי]] [[תשס&quot;א]], יום לפני הרצחו, בעקבות החלטת שרון להוציא את צה&quot;ל מהשכונות הערביות הסמוכות ליישוב היהודי ב[[חברון]], מהם ירו מספר פעמים על בתי היהודים בחברון.<br /> <br /> ===רציחתו===<br /> <br /> ב[[ל' תשרי]] [[תשס&quot;א]], בהיותו במלון 'הייאט' ב[[ירושלים]], נורה זאבי בידי שלושה מחבלים מארגון הטרור 'החזית העממית'.<br /> <br /> באותו יום תכנן זאבי לבקר ב[[כפר חב&quot;ד]], לרגל יום היארצייט של הרב [[שלום דובער וולף]].<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> <br /> זאבי עמד עם [[הרבי]] בקשרי מכתבים באמצעות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. בשנת [[תש&quot;ל]], בהיותו אלוף פיקוד המרכז, שלח לו הרבי מכתב מיוחד בו הוא מתייחס לדעותיו בענייני שלימות הארץ{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ו ע' תנז}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד חשוון]] [[תש&quot;נ]] הגיע זאבי לרבי במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקת השטרות לצדקה]].<br /> <br /> זאבי נהג להזכיר את דעותיו של הרבי רבות בעת נאומיו בכנסת, ואף הגדיר את עצמו מספר הזדמנויות כחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> במספר הזדמנויות סייע זאבי במשרדי הממשלה לפעילות חב&quot;ד. בין הדברים הבולטים להם סייע ניתן למנות את אשרות היציאה ל'[[קבוצה]]' [[תשנ&quot;ה]] מטעם הצבא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64687 עשור לרצח גנדי: &quot;אני חסיד של הרבי&quot; ● וידאו] - {{וידפו|}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=32879| 'במחיצת גנדי'] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זאבי, רחבעם}}<br /> ‏[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%A2%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91%D7%99&diff=499284 2021-10-07T18:00:33Z

<p>ארכיוניסט: תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:גנדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי מלך המשיח]]]]<br /> '''רחבעם עמיקם זאבי''' (מכונה 'גנדי', [[ח' תמוז]] [[תרפ&quot;ו]] - [[ל' תשרי]] [[תשס&quot;ב]]), היה אלוף ב[[צה&quot;ל]], חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. מראשי הלוחמים למען [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ב[[ל' תשרי]] [[תשס&quot;א]] נרצח על ידי מחבלים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו שלמה זאבי (וולקוביץ), שהיה בצעירותו חסיד [[חסידות גור|גור]].<br /> <br /> בצעירותו הצטרף למחתרת 'ההגנה' ושירת בפלמ&quot;ח. לאחר קום ה[[מדינת ישראל|מדינה]] עבר ל[[צה&quot;ל]], שם שירת עד [[מלחמת יום הכיפורים]]. תפקידו הבכיר ביותר היה אלוף פיקוד המרכז.<br /> <br /> במהלך שירותו בצה&quot;ל, הדפיס זאבי את [[ספר התניא]] בבסיס פיקוד המרכז, כשעל הכריכה מופיע סמל הפיקוד.<br /> <br /> לאחר סיום שירותו עסק זאבי בחקר תולדות [[ארץ ישראל]], ואף שימש כמנהל מוזיאון ארץ ישראל ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ===פעילותו למען שלימות הארץ===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] התמודד לכנסת בראשות מפלגת 'מולדת', שדגלה בשמירה על [[שלימות הארץ|שלימות ארץ ישראל]], וגירוש ערביי ארץ ישראל למדינות ערב השכנות.<br /> <br /> המפלגה קיבלה שני מנדטים, אך לא נכנסה לממשלה ונשארה באופוזיציה.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]], בעקבות '[[התרגיל המסריח]]', נכנס זאבי לממשלה וקיבל תפקיד שר, אך פרש ממנה שנה לאחר מכן בעקבות 'ועידת מדריד'.<br /> <br /> בתקופת ממשלתו של [[יצחק רבין]] היה בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמי השלום, והיה בין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכם השלום עם ירדן.<br /> <br /> במהלך המאבק נגד הסכם אוסלו ארגן הפגנות בכל רחבי הארץ במחאה על ההסכמים.<br /> <br /> מפלגתו של זאבי לא הצטרפה גם לממשלותיהם של [[שמעון פרס]] ו[[בנימין נתניהו]], ואף התנגדה ל'הסכם וואי' שערך נתניהו.<br /> <br /> ב[[בחירות לכנסת]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ט]] התמודד זאבי במסגרת מפלגת 'האיחוד הלאומי', שכללה את מפלגתו, מולדת, ואת מפלגות חירות ותקומה. בשנת [[תש&quot;ס]] הצטרפה למפלגה גם מפלגת 'ישראל ביתנו'.<br /> <br /> מפלגת 'האיחוד הלאומי' הייתה באופוזיציה בזמן ממשלתו של [[אהוד ברק]], והתנגדה לשיחות שניהל על חלוקת ארץ ישראל.<br /> <br /> לאחר שנבחר [[אריאל שרון]] לראשות הממשלה, התמנה זאבי לשר התיירות בממשלתו, אך פרש ממנה ב[[כ&quot;ט תשרי]] [[תשס&quot;א]], יום לפני הרצחו, בעקבות החלטת שרון להוציא את צה&quot;ל מהשכונות הערביות הסמוכות ליישוב היהודי ב[[חברון]], מהם ירו מספר פעמים על בתי היהודים בחברון.<br /> <br /> ===רציחתו===<br /> <br /> ב[[ל' תשרי]] [[תשס&quot;א]], בהיותו במלון 'הייאט' ב[[ירושלים]], נורה זאבי בידי שלושה מחבלים מארגון הטרור 'החזית העממית'.<br /> <br /> באותו יום תכנן זאבי לבקר ב[[כפר חב&quot;ד]], לרגל יום היארצייט של הרב [[שלום דובער וולף]].<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> <br /> זאבי עמד עם [[הרבי]] בקשרי מכתבים באמצעות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. בשנת [[תש&quot;ל]], בהיותו אלוף פיקוד המרכז, שלח לו הרבי מכתב מיוחד בו הוא מתייחס לדעותיו בענייני שלימות הארץ{{הערה|אגרות קודש חכ&quot;ו ע' תנז}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד חשוון]] [[תש&quot;נ]] הגיע זאבי לרבי במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקת השטרות לצדקה]].<br /> <br /> זאבי נהג להזכיר את דעותיו של הרבי רבות בעת נאומיו בכנסת, ואף הגדיר את עצמו מספר הזדמנויות כחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> במספר הזדמנויות סייע זאבי במשרדי הממשלה לפעילות חב&quot;ד. בין הדברים הבולטים להם סייע ניתן למנות את אשרות היציאה ל'[[קבוצה]]' [[תשנ&quot;ה]] מטעם הצבא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=64687 עשור לרצח גנדי: &quot;אני חסיד של הרבי&quot; ● וידאו] - {{וידפו|}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=32879| 'במחיצת גנדי'] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זאבי, רחבעם}}<br /> ‏[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=499209 2021-10-07T14:19:59Z

<p>ארכיוניסט: הוספת תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה אבלסקי זמן קצר קודם פטירתו]]<br /> ר' '''משה הכהן אבלסקי''' ([[כ&quot;ד באלול]] [[תשכ&quot;ג]] – [[א' בחשוון]] [[תשע&quot;ב]]) היה מחנך בתלמוד תורה [[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|אהלי מנחם]] ב[[קראון הייטס]] למעלה מעשרים שנה, היה פעיל ב[[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות, ובלשכת [[עזרת אחים]] ליהודי חבר העמים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' משה נולד ב[[כ&quot;ד אלול]] ב[[ארץ הקודש]] לאביו הרב [[זלמן טוביה אבלסקי|זלמן טוביה הכהן אבלסקי]], ה[[שליח]] וה[[רב|רב הראשי]] ל[[מולדובה]], ולאימו מרת לאה. בצעירותו למד בבית הספר החב&quot;די ב[[קריית גת]] אותו ניהל אביו, וב[[ישיבה|ישיבות]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת ה[[קבוצה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], ונשאר שם במשך מספר שנים.<br /> <br /> בבחרותו סייע רבות ב[[ניידות חב&quot;ד]] להפצת יהדות. <br /> <br /> לאחר נישואיו שימש כמזכיר במשרד לשכת [[עזרת אחים]] ליובאוויטש ליהודי חבר העמים, שהיה בקראון הייטס, והיה עוזרו ואיש ימינו של מנכ&quot;ל הלשכה ר' [[משה סלונים]]. גם לאחר נפילתו של הארגון, המשיך לסייע לאביו בשליחותו במדינתו בחבר העמים, ושימש כחבר הנהלה בלשכת עזרת אחים ליהדות מולדובה.<br /> [[קובץ:הכנסת ספר תורה לע''נ זלמן אבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה|ספר התורה]] [[נשמה|לעילוי נשמתו]] בכניסה ל-[[770]]]]<br /> בשנים האחרונות לחייו חלה במחלה הנוראה ולאחר שהבריא ממנה בפעם הראשונה, חלה פעם שנייה במחלה, ממנה נפטר.<br /> <br /> נפטר בב' דר&quot;ח, [[א' מר חשון]] [[תשע&quot;ב]]. בהלוויתו השתתפו אלפי תלמידיו ומחונכיו מ[[אוהלי תורה]] ומאות מתושבי השכונה.<br /> <br /> לרגל יום היארצייט הראשון שלו הוכנס [[ספר תורה]] לעילוי [[נשמה|נשמתו]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבלסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] <br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ב]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=303054 2017-11-06T12:40:19Z

<p>ארכיוניסט: פרטים חסרים</p> <hr /> <div>הרב '''אליהו אריה פרידמן''' (ט&quot;ז [[מרחשוון]] [[תש&quot;י]] - [[אלול]] [[תשמ&quot;ח]]) היה מראשוני המתיישבים בקהילה החב&quot;דית המתחדשת ב[[צפת]], ומנהל ומייסד ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' ראובן פרידמן.<br /> <br /> כאשר הכריז הרבי על סיום [[ספר תורה של משיח]], יצא יחד עם הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] למכור אותיות בספר התורה בבתי הכנסת ובבתיהם של רבנים וראשי קהילות, ובין השאר ביקרו גם בביתו של [[הסטייפלר]], וזיכו אותו ברכישת אות.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה חיה פרידה בת הרב [[חיים דובער חן|ברק'ה חן]].<br /> <br /> כאשר הורה הרבי בשנת [[תשל&quot;ג]] לרב [[אריה לייב קפלן]] לייסד מחדש את הישוב החב&quot;די ב[[צפת]], נמנה על מניין האברכים שהצטרפו לרב קפלן לייסד את הישוב החב&quot;די בעיר.<br /> <br /> בחודש אייר [[תשל&quot;ז]] ייסד את ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ושימש כמנהל הישיבה.<br /> <br /> נמנה על ראשי עסקני הקהילה החב&quot;דית בעיר, ודאג להשגת תקציבים ולפעילות עם הציבור הכללי בצפת והמושבות הסמוכות לה.<br /> <br /> במקביל, עסק רבות בלימוד ועיון, ואף חיבר את אחד הקונטרסים הראשונים הדך לעומק בנושא [[שלימות הארץ]] שהתקבל בהסכמתם הנלהבת של [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים לישראל]] הרב [[פנחס הירשפונג]] ורבנים חשובים נוספים, אך עקב פטירתו בדמי ימיו יצא הקונטרס לאור רק לאחר חייו.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] נפל למשכה וחלה במחלה ממארת, וב[[ט&quot;ז אלול]] [[תשמ&quot;ח]] נפטר.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''וכפר אדמתו עמו''' - קונטרס בנושא [[שלימות הארץ]], תשמ&quot;ג<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יששכר דב פרידמן ע&quot;ה<br /> *בנו, ר' [[פרץ פרידמן]] - מייסד ומנהל קעמפ [[אורו של משיח]].<br /> *בתו מרת מנוחה <br /> *בנו, ר' שניאור זלמן פרידמן<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק פרידמן<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל פרידמן (רמת אביב)|מנחם מענדל פרידמן]] - ראש [[כולל אברכים]] שתחת ישיבת חב&quot;ד ב[[רמת אביב]], ומרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]].<br /> *בתו דבורה לאה <br /> *בנו, ר' ראובן פרידמן<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, אליהו אריה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8&diff=297295 2017-07-16T20:30:45Z

<p>ארכיוניסט: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אפרים וקסלר.jpg|שמאל|ממוזער|170px|אפרים וקסלר. תשרי תשס&quot;ד]]<br /> '''אפרים וקסלר''' היה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ניהל את [[קופת בחורים]], ודאג במסירות לאחיו התמימים. בשנת [[תשס&quot;ה]] נפצע בתאונת דרכים ונפטר כחודש לאחר התאונה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[באר שבע]] יחד עם ארבעה אחים נוספים תאומים ב[[כ' תשרי]] [[תשל&quot;ט]] להוריו יוסף ושרה וקסלר.<br /> <br /> בצעירותו התחבר לחסידי חב&quot;ד ועבר ללמוד בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-770 במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> כשהגיע ל[[קראון הייטס]] הופקד על ניהול '[[קופת בחורים]]', וסייע בהתמסרות למאות בחורים וחתנים, ודאג להם גם במישור הרפואי וגם בעזרה כספית כשהיו צריכים.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר נסע מספר פעמים לעזור ל[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם, וחזר ללימודים ב-770.<br /> <br /> בשלהי [[חודש סיון]] [[תשס&quot;ה]] יצא מבניין פנימיית הישיבה ([[פרזידנט 1414]]), ונהג אפרו אמריקני, שיכור דרס אותו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=12775 פגע וכמעט ברח בקראון הייטס {{אינפו}}]}}. הוא הובהל במהירות ל[[בית רפואה|בית הרפואה]], שם איבד את הכרתו לאחר שקריש דם עלה למוחו. הוא נאבק על חייו במשך שלוש וחצי שבועות, עד שב[[כ&quot;ב תמוז]] [[תשס&quot;ה]] נפטר בבית הרפואה.<br /> <br /> היות שהפטירה אירעה ב[[ערב שבת|יום שישי אחר הצהריים]], לא היה שייך לקיים את הלוייה באותו יום, וביום ראשון הוטסה גופתו לארץ שם נטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[באר שבע]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76790 את מה שלמדתי מאפרים לא אשכח כל חיי]''', טור של חבר מ'[[קבוצה]]'. {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וקסלר אפרים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%91&diff=296514 2017-07-10T05:26:22Z

<p>ארכיוניסט: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הסופר נפתלי צבי גוטליב.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב נפתלי צבי גוטליב]]<br /> הרב '''נפתלי צבי גוטליב''' ([[תרצ&quot;ה]], 1935 - ט&quot;ו תמוז ה'תשע&quot;ז, 9 ביולי 2017) הינו סופר וחוקר חסידי שערך והוציא לאור עשרות כותרים, וכן שימש כעסקן ופעיל ציבורי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תרצ&quot;ה]]. בצעירותו התקרב ל[[ליובאוויטש]] ולמד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]. <br /> <br /> לאחר נישואיו שימש כחבר ומזכיר [[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], וכגבאי בית כנסת חב&quot;ד במאה שערים, ומאוחר יותר נמנה על מייסדי [[אגודת אנשי קיוב]], ובמשך תקופה קצרה אף ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[קרית גת]].<br /> <br /> עיסוקו הספרותי החל בשנת [[תשל&quot;ה]] כאשר בהוראת הרבי החל להגשים את יוזמתו להוציא לאור ביוגרפיה מפורטת על אביו - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], כאשר במשך זמן העיסוק בהוצאתו לאור של הספר העניק לו הרבי עצות והוראות בנוגע לעריכתו.<br /> <br /> כתב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] בשנות המ&quot;מים.<br /> <br /> הרב גוטליב התגורר ב[[ביתר עלית]]. בניו וחתניו משמשים בשליחות הרבי, בין השאר בעיר ניקולייב.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[יהדות הדממה(ספר)|יהדות הדממה]]''' - פרקי גבורה על יהודי [[רוסיה הסובייטית]], ירושלים [[תשמ&quot;ד]]-[[תשמ&quot;ז]], שני כרכים.<br /> *'''[[תולדות לוי יצחק]]''' - תולדות רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ברוקלין תשל&quot;ז, שלושה כרכים.<br /> *'''פניני הכתר''' - פנינים וסיפורים מאדמו&quot;רי חב&quot;ד, [[כפר חב&quot;ד]] תשמ&quot;ז, שלושה כרכים.<br /> *'''אדירי התורה''' - סיפורים על חז&quot;ל ביידיש, ירושלים [[תשמ&quot;ה]]-[[תש&quot;ן]], שבעה כרכים.<br /> *'''עמודי חסד''' - סיפורים ופתגמים בנושא [[צדקה]] וחסד, ירושלים תשד&quot;מ.<br /> *'''עמודי תורה''' - סיפורים ופתגמים בנושא לימוד תורה, ירושלים [[תשמ&quot;ט]], שני כרכים.<br /> *'''[[ראש בני ישראל]]''' - סיפורים על הרבי, [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''רבותינו נשיאינו''' - על הרבי, [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ===תרגום ועריכה===<br /> *'''האיש שלא נכנע''' - זכרונות רבי אליעזר ננס, ירושלים [[תשנ&quot;ז]], שני כרכים.<br /> *'''זכרונותי''' - פרקי זכרונות מילקוטו של רבי [[נחום שמריהו ששונקין]], ירושלים [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''ליקוטי סיפורים''' - זכרונות וסיפורים אשר ליקט ואסף הרב [[חיים מרדכי פרלוב]].<br /> *'''[[עצתו אמונה]]''' - לקט עצות והדרכות מתוך אגרות הרבי מסודרים לפי נושאים, ירושלים [[תש&quot;ס]], שני כרכים.<br /> *'''ספר זיכרון''' - פעילותו של הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] ברוסיה, ירושלים [[תשמ&quot;ג]].<br /> *'''סיפורי החג''' - סיפורים לחגי ישראל, יחד עם [[מנחם מנדל משי זהב]], ירושלים [[תשל&quot;ט]]-[[תשמ&quot;ג]], חמישה כרכים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב שלום דובער גוטליב - [[שליח]] [[הרבי]] ורב העיר [[ניקולייב]], אוקראינה.<br /> *בנו, הרב חיים יוסף גוטליב - שליח הרבי, שכונת תלפיות - [[ירושלים]].<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל דונין]] - סגן מנהל [[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30664 האיש שיצא בעקבות רבי לוי יצחק] - ראיון על היחס שקיבל מהרבי בכתיבת הספר 'תולדות לוי יצחק' {{אינפו}}<br /> *'''[http://jemedia.org/heres_my_story/PDF/he/color/12-4-15.pdf הסיפור שלי]''' {{PDF}} ראיון משוכתב עם הרב גוטליב בעלון השבועי של חברת המדיה [[jem]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:גוטליב, נפתלי צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ביתר עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=294073 2017-06-05T14:42:16Z

<p>ארכיוניסט: </p> <hr /> <div>*הרב [[בנימין מאירי]].<br /> *הרב [[יעקב צירקוס]].<br /> *הרב [[לוי פריז]].<br /> *הרב גרשון בורקיס מו״ל סיפריית מחניים.<br /> *הרב [[מנחם פרלשטיין]] יו&quot;ר [[ מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]].<br /> *גברת [[דניאלה גולן]] (מנהלת אור חיה).<br /> *הרב [[שמואל גרומך]] שליח הרבי שליט״א מלך המשיח לבית דגן<br /> *הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]]. גבאי בית הכנסת חב&quot;ד צפת <br /> *הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] - מעסקני חב&quot;ד בצפת<br /> *הרב [[ מנחם קרץ]].<br /> *הרב [[שניאור שניאורסון]].(מחבר הספרים: [[אחדות בתורה (ספר)]]).<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]] שליח הרבי שליט&quot;א בהודו <br /> *הרב [[מנחם מענדל קרומבי]].<br /> *הרב [[שלום דובער קרומבי]].<br /> *הרב [[מנחם מינצברג]] מרצה ידוע בחב&quot;ד ידוע בעיקר בעקבות הרצאותיו ב[[בית רבקה]] ונגד האינטרנט<br /> *הרב [[נתן אשכנזי]] <br /> *הרב [[בן ציון שוורץ]] - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים רמת אביב]], ולשעבר המנהל הרוחני של המקום.<br /> *ר' [[יונה מנדלסון]] - 'שר המשקים' של הרבי.<br /> *הרב [[אביגדור חייקין]] {{הערה| ראה אודותו ס' אהלי שם (פינסק תרע&quot;ב) עמ' 455, אג&quot;ק ריי&quot;צ ח&quot;א עמ' תקסד ובהנסמן שם, ספר השיחות תש&quot;ד (לה&quot;ק) עמ קנח.}}<br /> *הרב [[לוי יצחק נחשון]] - משפיע בישיבה גדולה חב&quot;ד נצרת עילית ומנכ&quot;ל צבאות השם באה&quot;ק.<br /> *הרב [[יעקב לנצ'נר]].<br /> *הרב [[חיים טברדוביץ]].<br /> *הרב [[משה הורביץ]] כפר חב&quot;ד גבאי בבית מנחם<br /> *הרב [[ירון בר זוהר]].<br /> *הרב [[אריאל גורן]] שליח בראשון לציון.<br /> *הרב [[אמיר כהנא]]<br /> *מרת [[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]] - {{ הערה| ראה [[שיחה:חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]].}}<br /> *הרב [[יוני כהנא]]<br /> *הרב [[יוסי אלגזי]] שליח הרבי לקריית יובל ירושלים<br /> *הרב [[חיים זילבר]]<br /> *הרב [[אורי למברג]].<br /> *הרב [[מנחם נוימן]] - שליח הרבי באבן יהודה.<br /> *הרב [[שמטוב אברביה]] - מחנך ומנחה.<br /> *הרב [[לוי הכט]] שליח באילת.<br /> * הרב [[ יונה יעקובוביץ]]<br /> *ר' [[שי סלומון]] מנהל [[חב&quot;ד שופ]].<br /> *הרב [[יצחק פרומר]] (כפר- חב&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל רייניץ]].<br /> *הרב [[חיים פוזן]]. <br /> *הרב [[מאיר כהן (צורן))]]<br /> *הרב [[יוסי הלפרין (ירושלים)]] - מפעילי חב&quot;ד בכותל המערבי<br /> *הרב [[אלעזר פרץ]]<br /> *הרב [[ישראל ליפסקר (רמות)]].<br /> *הרב [[יום טוב (טובי) והבה]].,<br /> *הרב שרגא זלמנוב - האדמו&quot;ר מאופלע. <br /> *הרב [[חיים ברוד]] - שליח בפלאיה דל כרמן - מקסיקו.<br /> * הרב [[חיים ציק]]<br /> * [[בנימין קלוגר]] - פעיל [[יד לאחים]] - ובעבר מסיונר שהתגייר..<br /> * רבי [[קהת הצדיק הנסתר]] - {{הערה|(ספר הזכרונות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ, וכן ביום יום ובשאר רשימות הרבי הריי&quot;צ)}}<br /> *הרב [[צפריר ולנר]].<br /> <br /> ===רבנים שחתמו על הפסק דין===<br /> *אפשר לראות את הערך [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בתור דף בקשת ערכים; שכן בפסקה [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#רבנים שחתמו על פסק הדין|רבנים שחתמו על פסק הדין]] ישנם עשרות רבנים ומהם חשובים מאוד הראויים לערך.<br /> {{הערות שוליים}}</div>

ארכיוניסט https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=294066 2017-06-05T14:37:33Z

<p>ארכיוניסט: </p> <hr /> <div>*הרב [[בנימין מאירי]].<br /> *הרב [[יעקב צירקוס]].<br /> *הרב [[לוי פריז]].<br /> *הרב גרשון בורקיס מו״ל סיפריית מחניים.<br /> *הרב [[מנחם פרלשטיין]] יו&quot;ר [[ מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]].<br /> *גברת [[דניאלה גולן]] (מנהלת אור חיה).<br /> *הרב [[שמואל גרומך]] שליח הרבי שליט״א מלך המשיח לבית דגן<br /> *הרב [[שניאור זלמן גרוזמן]]. גבאי בית הכנסת חב&quot;ד צפת <br /> *הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] - מעסקני חב&quot;ד בצפת<br /> *הרב [[ מנחם קרץ]].<br /> *הרב [[שניאור שניאורסון]].(מחבר הספרים: [[אחדות בתורה (ספר)]]).<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]] שליח הרבי שליט&quot;א בהודו <br /> *הרב [[מנחם מענדל קרומבי]].<br /> *הרב [[שלום דובער קרומבי]].<br /> *הרב [[מנחם מינצברג]] מרצה ידוע בחב&quot;ד ידוע בעיקר בעקבות הרצאותיו ב[[בית רבקה]] ונגד האינטרנט<br /> *הרב [[נתן אשכנזי]] <br /> *הרב [[בן ציון שוורץ]] - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים רמת אביב]], ולשעבר המנהל הרוחני של המקום.<br /> *ר' [[יונה מנדלסון]] - 'שר המשקים' של הרבי.<br /> *הרב [[אביגדור חייקין]] {{הערה| ראה אודותו ס' אהלי שם (פינסק תרע&quot;ב) עמ' 455, אג&quot;ק ריי&quot;צ ח&quot;א עמ' תקסד ובהנסמן שם, ספר השיחות תש&quot;ד (לה&quot;ק) עמ קנח.}}<br /> *הרב [[לוי יצחק נחשון]] - משפיע בישיבה גדולה חב&quot;ד נצרת עילית ומנכ&quot;ל צבאות השם באה&quot;ק.<br /> *הרב [[יעקב לנצ'נר]].<br /> *הרב [[חיים טברדוביץ]].<br /> *הרב [[משה הורביץ]] כפר חב&quot;ד גבאי בבית מנחם<br /> *הרב [[ירון בר זוהר]].<br /> *הרב [[אריאל גורן]] שליח בראשון לציון.<br /> *הרב [[אמיר כהנא]]<br /> *מרת [[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]] - {{ הערה| ראה [[שיחה:חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]].}}<br /> *הרב [[יוני כהנא]]<br /> *הרב [[יוסי אלגזי]] שליח הרבי לקריית יובל ירושלים<br /> *הרב [[חיים זילבר]]<br /> *הרב [[אורי למברג]].<br /> *הרב [[מנחם נוימן]] - שליח הרבי באבן יהודה.<br /> *הרב [[שמטוב אברביה]] - מחנך ומנחה.<br /> *הרב [[לוי הכט]] שליח באילת.<br /> * הרב [[ יונה יעקובוביץ]]<br /> *ר' [[שי סלומון]] מנהל [[חב&quot;ד שופ]].<br /> *הרב [[יצחק פרומר]] (כפר- חב&quot;ד).<br /> *הרב [[שמואל רייניץ]].<br /> *הרב [[חיים פוזן]]. <br /> *הרב [[מאיר כהן (צורן))]]<br /> *הרב [[יוסי הלפרין (ירושלים)]] - מפעילי חב&quot;ד בכותל המערבי<br /> *הרב [[אלעזר פרץ]]<br /> *הרב [[ישראל ליפסקר (רמות)]].<br /> *הרב [[יום טוב (טובי) והבה]].,<br /> *הרב שרגא זלמנוב - האדמו&quot;ר מאופלע. <br /> *הרב [[חיים ברוד]] - השליח במקסיקו.<br /> * הרב [[חיים ציק]]<br /> * [[בנימין קלוגר]] - פעיל [[יד לאחים]] - ובעבר מסיונר שהתגייר..<br /> * רבי [[קהת הצדיק הנסתר]] - {{הערה|(ספר הזכרונות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ, וכן ביום יום ובשאר רשימות הרבי הריי&quot;צ)}}<br /> *הרב [[צפריר ולנר]].<br /> <br /> ===רבנים שחתמו על הפסק דין===<br /> *אפשר לראות את הערך [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] בתור דף בקשת ערכים; שכן בפסקה [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#רבנים שחתמו על פסק הדין|רבנים שחתמו על פסק הדין]] ישנם עשרות רבנים ומהם חשובים מאוד הראויים לערך.<br /> {{הערות שוליים}}</div>

ארכיוניסט