חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

2016-05-29T13:06:36Z

ארי סמית:

חסר בערך על ישיבת חח"ל, ר"מ הרב מנחם כהן, וכמו"כ משפיע חדש שהצטרף הרב יהודה ליפסקר משפיע שיעור א'

כדאי להוסיף את ההסבר על שם הישיבה "חסידי חב"ד ליובאוויטש", כדלהלן:

כל הישיבות שהרבי עצמו הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של הרש"ג זצ"ל) לא נקראו תומכי תמימים באופן רישמי וזאת מכיון שישיבות תומכי תמימים היו תחת נשיאות הרש"ג והרבי רצה אותם תחת נשיאותו הישירה.

בישבות אלו נכללות, למשל: ישיבה גדולה ליובאוויטש לונדון, ישיבה גדולה ליובאויטש מלבורן, ישיבת אור אלחנן חב"ד לאס אנג'לס, ישיבה גדולה חב"ד מיאמי ועוד.

יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים ליישבות תומכי תמימים המרכזית ב770 או באה"ק, שנקראו גם הם תומכי תמימים וזה כולל בין היתר, את ישבת תומכי תמימים קרית גת ומגדל העמק.

או ישיבות שהוקמו כבר בזמן הרבי הקודם כמו: מונטריאול.

בענין זה זכתה הישבה בצפת, יותר משאר הישיבות שהקימו השלוחים באה"ק. בעוד שהם היו סניפים לישיבת תות"ל בארץ, הרי את הישיבה בצפת, הרבי רצה כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות צפת, עליהם אמר הרבי: 'צפת איז מיין נחלה' (שלא ככפ"ח ששייך לרבי הקודם, ולנחל'ה ולוד שבאים בהמשך לכפ"ח). לציין שכהנ"ל היה תוכן דברי הרבי לרב קפלן ע"ה, ואין תחת ידי המילים המדויקות.

על כל פנים, חייבים להדגיש כי הישיבה עצמה קיבלה מכתבים מהרבי תחת השם: תומכי תמימים. רק שכאמור, בניירות הרישמיים הרבי ביקש שלא יהיה כתוב תומכי תמימים מהטעם הנ"ל.

והדברים הללו הן כ"ש וק"ו לתלמידי התימים עצמם, שהרי אם על תלמידי הישבה בלוד וכפ"ח וממילא שאר סניפיהן, שהרבי הוריד את הנשיאות מהן, הוא הדגשי שאין זה אמור על התמימים עצמן, כ"ש וק"ו בישיבה שהרבי הדגיש באופן מיוחד את נשיאותו הבלעדית.

הערה: הדברים הללו אמורים גם על סניפי הישיבה, כגון: חיפה, צעירי השלוחים ועוד.

בצוות השגחה: הרב מנחם מענדל הראל, הרב חיים הלל שפרינגר, הרב מאיר טרעגער.
הראל משמש כמג"ש בנושאי משיח וגאולה לשיעור א'.
הרב יוסף יצחק סילברמן מג"ש בחסידות ובנגלה לשיעור ג', באומ"ש לשיעור ב'.
הרב יוסף יצחק אופן משפיע בשיעור ג'. הרב ירון נאמן משפיע בשיעור ג'.

=='''חסידי חב"ד ליובאוויטש'''==
'''חסידי חב"ד ליובאוויטש''' אשר בצפת אינם נספחים לישיבה וראוים הם לערך בפני עצמו. שם הערך על הישיבה היה צריך להיקרא '''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש'''. חשוב לשים לב, בנוסף לנדושות המושג, גם למשמעות המילולית שלהם כמובן לקורא מן הצד. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:14, 8 יולי 2007 (EDT)
:על חסידי חב"ד שב[[צפת]] יכתב בע"ה בערך על הקהילה בצפת. כמו שישיבות [[תומכי תמימים]] לא נקראים "ישיבת תומכי תמימים", כך לדעתי אין מקום לכתוב כאן "ישיבת". מה שכן, כדאי לעשות [[דף הפניה]] מ"ישיבת חח"ל" ל"חח"ל". --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 23:19, 8 יולי 2007 (EDT)
:מקובל.--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:14, 9 יולי 2007 (EDT)

== הגיע הזמן לשים את התמונה ה'קבוצפתית' החדשה ==

היא הרבה יותר מרשימה.
:תשלח את התמונה למייל: chabadpedia@gmail.com ונעלה אותה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:43, 3 אוקטובר 2008 (EDT)

== טעות ==

זאת לא ישיבת חב''ד הגדולה בעולם. לדוגמא, בישיבת חב''ד ליובאוויטש בברונוואה שבצרפת לומדים תלמידים במספר זהה - 400 --[[משתמש:מנוח|מנוח]] 20:53, 2 באוגוסט 2010 (UTC)מנוח

:בערך [[תומכי תמימים ברינוא]] מופיע המספר 300. על הערך עברו מלומדי ומבוגרי הישיבה, שאף אחד לא הגיה ותיקן פרט זה המופיע בשורה הראשונה של הערך. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ג באב ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 02:35, 3 באוגוסט 2010 (UTC)
::ובל נשכח כי צפת כוללת ארבע-מאות בישיבה הגדולה לבדה (בלי צפת, דלתון והמכון הטכנולוגי), ברינוא כוללת 300 עם הישי"ק. חסיד מחוץ לחשבון.

בישיבה עצמה נכון להשנה יש 315 בחורים כשנוסיף את הסניף בחיפה ואת האברכים נגיע ל360 בחורים... ולגבי מה שאתה כותב לצרף את שאר הסניפים אם תצרף את כל הסניפים של אוהלי תורה תגיע להרבה יותר...

== ראשי ==

המושג "ראשי" שייך בד"כ כשישנם מספר כיתות בכל שיעור ולפחות ישיבה מלאה במשפיעים ומג"ש ואחד מהם דומיננטי יותר. הסרתי את התואר "ראשי" בצוות בישי"ק. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:15, 3 באוגוסט 2010 (UTC)

== שם הערך ==

אני חושב שכדאי להעביר ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]. (בפרט, אחרי הפיצול של הישיבה גדולה וקטנה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' באב ה'תשע"ג 02:07, 11 ביולי 2013 (UTC)
:בשלב ראשון צריך פצל את הערכים ואז יהיה ניתן להעביר --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באב ה'תשע"ג, למניינם 16:57, 16 ביולי 2013 (UTC)
::הם כבר פוצלו, תפתח את העיניים.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באב ה'תשע"ג 18:23, 16 ביולי 2013 (UTC)
:::[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת#העברה|הבקשה הרשמית]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י' באב ה'תשע"ג 00:12, 17 ביולי 2013 (UTC)

== שני פרטים אקטואליים ==

א. מישהו יודע מה באמת היה הסיפור מאחורי רכישת בנין הפנימייה ב'רקפת'?
ב. מישהו יודע מי עומד להחליף את הרב פלד שליט"א בתפקיד הר"מ של שיעור ג'?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:57, 16 ביולי 2013 (UTC)
::הרב לנדא מחליף את פלד בשיעור ג', ולשיעור ב' מחפשים (מישהו מבין הגולשים רוצה להתנדב?..). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באב ה'תשע"ג 18:25, 16 ביולי 2013 (UTC)
::לגבי הבניין, מדברים לי פה ליד הראש ואני לא מצליח לכתוב. אז אולי כשהם ילכו... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באב ה'תשע"ג 18:25, 16 ביולי 2013 (UTC)
:::מצחיק ששנוזל יודע יותר מיוסי... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באב ה'תשע"ג • 19:02, 16 ביולי 2013 (UTC)
::::אני יודע שהרב לנדא עולה לש"ג. השאלה מיהו הרב החדש שנכנס. הרב פלד עצמו אמר שיעקבל'ה, אבל התמימים לא כל כך מאמינים לזה...

::::וזה לא פלא גדול שהוא יודע יותר ממני. בשבועיים האחרונים של השנה לא הייתי בזאל בצפת הרבה יותר ממנו{{קריצה}}.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:15, 16 ביולי 2013 (UTC)
:::::אוקיי. טוב לדעת. הגיוני מאוד שיעקבלה ייכנס, אם כי אני מסתפק בנוגע לתועלת שיפיקו ממנו, מה שבטוח שהוא יועיל לצוות של הישיבה יותר מהפורש, כמה שלא נעים להודות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באב ה'תשע"ג • 19:52, 16 ביולי 2013 (UTC)
::::::אם כבר נכנסנו לזה, אני חושב שהרב פלד הוא אחד הר"מים הטובים ביותר שיכולים להיות לשיעור ג', ואפילו אייזיק לא מחליף מספק. חבל מאוד שהוא עוזב. מטעמי לשון הרע אני לא אאריך בהספד הזה כאן (אלא...).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 21:43, 16 ביולי 2013 (UTC)
:::::::חברה, אולי תפתחו מיזם 'מקווה נייעס' במקום למלאות דפי שיחה? אגב אני גם יהנה מכך...--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 23:09, 16 ביולי 2013 (UTC)
::::::::שמא בזכות 'טובו' לא היית בשבועיים האחרונים בזאל... {{קריצה}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י' באב ה'תשע"ג 00:30, 17 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::שנוזל אתה בכלל לא מבין, התשובה כתובה במפורש בתורתנו הקדושה (שמות כג, ח). וד"ל. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י' באב ה'תשע"ג • 01:02, 17 ביולי 2013 (UTC)

== ראו גם ==

לא אריב איתך יותר מידי, אבל אני איתן בדעתי ש[[תומכי תמימים צפת]] לא מוסיף מידע על 'חסידי חב"ד בצפת' התסכים איתי בזה?. ה'ראו גם' בא להרחיב על הערך הנוכחי. אשמח לשמוע הסבר מדוע זה מתאים וקשור. אה, ומה הקשר 'אין עדיין מדיניות'? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז באב ה'תשע"ג 13:15, 23 ביולי 2013 (UTC)

== עדכונים בצוות ==

הרב הלפרן והרב מיודובניק אינם רשומים בתור ר"מים בנגלה. בקשר לרב מיודובניק עוד יש סיכוי שמישהו ישכנע אותו מתישהו למסור איזה שיעור, אבל...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:53, 14 באוגוסט 2013 (UTC)

== משפיע ראשי ==

אם מכניסים את עופר ואופן תחת 'משפיע ראשי', צריכים לשנות את זה לשם אחר. הרב ארנשטיין הוא המשפיע '''הראשי''' הרשמי של הישיבה (למרות שייתכן שיש אחרים שיותר '''בולטים''' ממנו), מה שמתבטא בזה שהוא האחראי הבלעדי על החומר הלימודי בחסידות (לגרסא) לכל הישיבה וגם בשיעור התניא היומי שלו.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 17:13, 16 בינואר 2014 (UTC)
:את פיצ'ה הכנסתי בשביל להוסיף כבוד לישיבה. את עופר - כי אי אפשר אחרת - כששניהם כתובים (ולא בגלל שלא יודע מה. נו, הייתי מובן).
:חשבתי לעשות בפרמטרים אפשרות החלפה בין 'משפיע ראשי' לבין 'משפיעים ראשיים'. אבל אין לי את הכוח לשבת וללמוד את זה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:26, 17 בינואר 2014 (UTC)
::ותוך כדי כתיבה, עולה לי הרעיון לעשות את זה ב'''צורה כזו:''' בנוסף ל'משפיע ראשי' לעשות פרמטר אחר של 'משפיעים ראשיים', ובכל ישיבה תמלא את המתאים. '''אפשרות נוספת:''' פרמטר 1 - משפיע ראשי. פרמטר 2 - משפיעים נוספים. אבל כאן אתה נכנס לבעיות. מילא בצפת אף אחד לא חולק שאלו עופר ופיצ'ה. אבל בישיבות אחרות - יתחילו מריבות צוות ואוהדים... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשע"ד 00:26, 17 בינואר 2014 (UTC)
:::הרעיון הראשון שלך עלה לי כשראתי את תולדות ההסתבכות שלך. אם הייתי בויקיפדיה הייתי אומר לך שזה עלול לבלבל את המשתמשים, אבל כאן בכל מקרה רק אנחנו הולכים להשתמש בזה... {{קריצה}} [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:37, 17 בינואר 2014 (UTC)
::::עדיין אי אפשר לכתוב "משפיעים ראשיים" כשיש אחד רשמי כזה. יש לכתוב "משפיעים בולטים" או "מרכזיים" וכדומה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 04:10, 17 בינואר 2014 (UTC)
:::::או לחילופין "משפיעי הישיבה" / "משפיעים בישיבה". בלי יותר מידי תוארים. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 04:32, 17 בינואר 2014 (UTC)
::::::אין לי כוח להתפלסף. תחליטו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ד 13:08, 19 בינואר 2014 (UTC)
:::::::נראה לי שילוב לש הרעיונות שלכם - להכניס ב' פרמרטרים "משפיע ראשי" - למקרה בו יש אחד מובהק כזה (כמו בכפר - זלמן גופין), וגם "משפיעים בישיבה" (ואנחנו נדע שהכוונה היא למשפיעים בולטים), למקרים פחות ברורים.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:28, 19 בינואר 2014 (UTC)

שיחה:שלום ברוכשטט

2016-05-29T12:54:01Z

ארי סמית:

יש לציין שלדעת רבים מחסידי חב"ד הניגונים שלו התקבלו (כמעט) כל שנה. כולל השנה - כוונתי לאחרי ג' תמוז

שיחה:שלום ברוכשטט

2016-05-29T12:52:54Z

ארי סמית: יצירת דף עם התוכן "יש לציין שלדעת רבים מחסידי חב"ד הניגונים שלו התקבלו (כמעט) כל שנה. כולל השנה"

יש לציין שלדעת רבים מחסידי חב"ד הניגונים שלו התקבלו (כמעט) כל שנה. כולל השנה

שיחה:יצחק ליפש

2016-05-29T12:48:22Z

ארי סמית:

שווה ערך? ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

:לענ"ד כן. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:32, 8 ביוני 2010 (UTC)
::גם לי נראה. עסקן חב"ד פעיל וותיק. לך נראה שלא? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 17:16, 8 ביוני 2010 (UTC)
:::לא יודע. שאלתי לחוו"ד דילכם. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::::כאמור, לכאורה נראה לי שכן. באם יש מישהו שחולק, אפשר להתדיין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:43, 8 ביוני 2010 (UTC)

אשמח לדעת: איך? כיצד? ע"י מי? ומתי? הוא מונה ליו"ר צא"ח בצפת?! - במקום הרב קפלן. שלכאורה לעניות דעתי ממלא מקומו זה בנו חיים

בירורי מנהגים (קובץ)

2016-05-29T12:38:23Z

ארי סמית:

[[קובץ:בירורי מנהגים.jpg|ממוזער|שמאל|250px|כריכת הספר 'בירורי מנהגים - שבת']]

'''בירורי [[מנהג]]ים''' הינה סדרת קבצים מאת הרב [[שבתי יונה פרידמן]] העוסקת בבירור [[מנהגי חב"ד]] על פי המקורות ההלכתיים.

בסדרה ארבעה קבצים:

א. "בירורי מנהגים - מועדים" - העוסק במנהגים הנוגעים למועדים וחגים ([[תשס"ו]]).

ב. "אם אסק שמיים" - על הלכות ומנהגי טיסה ([[תשס"ז]]) -ישנו בפנים הקובץ 'שבת'.

ג. "בירורי מנהגים - שבת" - עוסק במנהגים הקשורים ל[[שבת]] ([[תש"ע]]).

ד. "ברורי מנהגים - סדר היום והלילה" - עוסק בהלכות ומנהגים השכיחים ביום ובליליה (תשע"ד) - יצא בשני מהדורות כספר וכקובץ.

[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]

שיחה:דובר חב"ד

2015-10-29T16:38:34Z

ארי סמית:

מה הפשט "קמו עוררים" מי זה "קמו"? אם זה מוסכם שזה באישור הרבי ז.א. שהרבי סומך עליו!!!

שיחה:דובר חב"ד

2015-10-29T16:35:38Z

ארי סמית: יצירת דף עם התוכן "מה הפשט "יצאו עליו עוררים" מי"

מה הפשט "יצאו עליו עוררים" מי

אהרן יצחק לייכטר

2015-10-29T16:28:30Z

ארי סמית:

{{אין תמונה}}
הרב '''אהרן יצחק לייכטר''' ([[כ"ט תשרי]] [[תש"ח]]-[[י"ט אב]] [[תשנ"ד]]), מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[צפת]], ומהחסידים הראשונים שנמנו על הגרעין שהקים מחדש את קהילת חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ביום [[כ"ט תשרי]] שנת [[תש"ח]] בעיר [[תל אביב]], להוריו ר' חיים חנוך העניך לייכטר ואמו מרת חנה נחמה לייכטר (לבית ירוסלבסקי).

אביו היה מחשובי חסידי לעלוב ויחד עם זאת למד [[חסידות חב"ד|תורת חסידות חב"ד]] ובעיקר היה בקי ב[[ליקוטי תורה]] ו[[תניא]] של [[אדמו"ר הזקן]].

כילד למד ב[[חיידר]] החסידי ב[[תל אביב]]. באמצעות דודו, ר' [[משה ירוסלבסקי]], התוודע לקהילה החב"דית המקומית והיה מעורה בהם. בבחרותו למד בישיבות "קול תורה" ובהמשך בישיבת "מיר" המפורסמת. עוד בהיותו בישיבה ב"מיר" בלט בכשרונותיו המצויינים, הן בתחום הלימודי והן בתחום האנושי. עזרתו לסביבה החלשה והנתמכת, הייתה מן הידועות.

התקרבותו הממשית לחב"ד הייתה בעקבות הצטרפותו לקבוצת בחורים שלמדה חסידות, בין חברי הקבוצה; ר' [[משה הבלין]], ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. בשנת [[תש"ל]] עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר שנתיים - בסוף שנת [[תשל"א]] - נסע ל-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ושם [[התקשרות|התקשר]] ל{{ה|רבי}}.

בשנת [[תשל"ג]] בא בקשרי השידוכין, וכחודש לאחר נישואיו זכה להיות מ[[שלוחים|שלוחי הרבי]] לעיר הקודש [[צפת]], שם נכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (צפת)|כולל צמח צדק]], בראשות הרב [[אריה לייב קפלן]].

הרב לייכטר הצטיין ב[[הכנסת אורחים]], בפרט זוגות צעירים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. כמו כן נודע בהקפדתו על [[תקנת הרמב"ם]].

נפטר בפתאומיות ביום [[י"ט מנחם אב]] ה'[[תשנ"ד]], וחבריו הקרובים קישרו זאת לכך שנפל ברוחו לאחר המאורע ב[[ג' תמוז תשנ"ד]].

==משפחתו==
*'''זוגתו''': הרבנית רינה לייכטר{{הערה|כיום נשואה בזיווג שני לר' ישראל כהן, מנהל בית התבשיל של כולל חב"ד ירושלים}}.
*'''בניו''': ר' מנחם מענדל לייכטר - [[שליח]] בסומגאיט, [[אזרביג'אן]]. ר' שניאור זלמן [[כפר חב"ד]]. ר' שלום דובער [[נחלת הר חב"ד]]. ר' לוי [[נתניה]].
*'''בנותיו''': מאשה ברכה, מרים, חי' רייזל שושנה, דבורה לאה, איטה ביילא, שטערנא שרה, מושקא, רות.
*'''חתניו''': ר' אברהם יעקב וובר, [[צפת]]. הרב [[שבתי יונה פרידמן]], משיב ומג"ש בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] [[צפת]] ומחבר סדרת הספרים "בירורי מנהגים" (ג"ח), וקונטרס "אם אסק שמים". ר' יהודה רוזנברג, מחנך בת"ת אור מנחם [[צפת]] ומשגיח בישיבת חח"ל צפת . הרב אברהם חיים זילבר, שליח ומנהל סניף צעירי חב"ד בשכונות מרום כנען [[צפת]] יו"ר "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" ו[[מטה שלימות הארץ]]. ר' אהרן דרוק, מתפעל דוכן חב"ד בציון הרשב"י (שע"י הר' יוסי הלפרין - חב"ד רשב"י). [[צפת]]. הרב יצחק קעניג, [[שליח]] הרבי ומנהל [[בית חב"ד]] בישוב [[אלקנה]]. ר' שמואל אהרן הגר, [[צפת]]. ר' שמואל זאב ריבר [[אלקנה]].

{{מיון רגיל:לייכטר, אהרון יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

שיחה:יצחק מנחם מענדל ליס

2015-10-29T16:16:06Z

ארי סמית: יצירת דף עם התוכן "יש לשנות את שם הערך - ל"יצחק מנחם מענדל ליס""

יש לשנות את שם הערך - ל"יצחק מנחם מענדל ליס"

שיחה:יעקב ישראל קנייבסקי

2015-10-15T11:55:28Z

ארי סמית:

==למחוק את הערך==

בקשר עם מלחמתו עם הרב נאה להעיר שבספרי אגרותיו - "קרינא דאגרתא" "הוא פסק על עצמו" שאין לו יד ורגל בשו"ע!...

נשוא הערך ממקימי 'יתד נאמן'. סיבה מספיקה למחוק את הערך. פיני 22:45, 13 במרץ 2010 (UTC)
:ושמא הקשר החב"די מצדיק ערך? המלצתי, להוסיף זאת בינתיים למיזם "הרבי וגדולי ישראל". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 23:01, 13 במרץ 2010 (UTC)
::'''ערך צריך שיהי' על כל אחד'''. לא להיחפז, הערך רק בתחילתו. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38161 הסטייפלר ומבצע ס"ת של הרבי]] לתשומת הלב העורכים. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 05:58, 14 במרץ 2010 (UTC)
::::: [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99 כאן] נכתב כי הוא ממקימי דגל התורה פיני 08:01, 14 במרץ 2010 (UTC)
:::::: כדאי לעיין גם [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%AA%D7%93_%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F כאן]:
::::::ובקיצור מדובר במי שתמך במפלגה ועיתון אשר לחמו ללא הפסקה ברבי שלנו, כן, ברבי שלנו, אבינו מורנו. פיני 08:04, 14 במרץ 2010 (UTC)

::::::::וז"ל של המשועמם שכתב את ויקפידיה: בבחירות תשד"מ, הצטרף לרב שך והודיע "אני ובני ביתי נצביע ש"ס" ובכך נפתח המהלך שהוביל לפיצול אגודת ישראל והקמת דגל התורה לקראת בחירות תשמ"ט.

::::::::ויש לדייק מזה קצת שהיה לו שייכות למהלך, שהרי רצה להצביע ש"ס... אך אין מוכרח ממש שהיה לו שייכות.

::::::::ובכל אופן השייכות שהיתה לו לרבי וההכנעה, מאפילה על מעט השייכות שהיתה לו לדגל (אם) --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 08:06, 14 במרץ 2010 (UTC)

::::::::חוצמזה שהמניעות שהיו לו לפתיחת העיתון, לא היו מאותם מניעות של נגד חב"ד אלא מניעות אחרות. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 08:08, 14 במרץ 2010 (UTC)

:::::::::הסטייפלער היה ממקימי יתד ודגל, שנשאו את דגל הלחימה ברבי, ולזה קוראים הכנעה לרבי? ואולי גם תכתוב על ר"י פונוביז' שהרי הוא ניסה להיות ר"י בלוד (עכ"פ לפי שמועות), וכך גם על לורנץ, שפעם ראה חסיד חב"ד ולא הרגו, וגם על רביץ שמפעם לפעם נפגש עם חסידי חב"ד. החב"דפדיה יהיה מכלול של ערכים חסידיים וליטאיים, זה יהיה מרתק ואובייקטיבי מאוד, דמוקרטיה בנוסח המזוכיסטים. פיני 08:17, 14 במרץ 2010 (UTC)

:::::::::הכנעה לרבי? במה זה התבטא? פיני 08:17, 14 במרץ 2010 (UTC)

צריך גם לשקול הפסד מול שכר, חבל שקשריו עם הרבי לא יוזכרו בגלל פרשיה כואבת. זה הפסד שלנו לא להזכיר - כל דבר שיש מזה תועלת לחב"ד. מסתמא ראית את הקישור לעיל, ויש עוד הרבה חומר למשתמש:חסיד. בסיום העריכה - תביע את דעתך שוב, אין מה ךמהר לשום מקום, הערך לא יברח.

מלבד זאת שכמו שאמר [[משתמש:חסיד]] - ערך צריך להיות על כל אחד. כמו שהרבי אמר שבספרייה יהיו גם ספרים שנגד היהדות... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 08:08, 14 במרץ 2010 (UTC)

:אז מי שיודע שיצור קטגוריה: שונאי חב"ד, יריבי חב"ד, שונאים ואוהבים כאחד, שונאים חלקית, אוהבים חלקית. וכך נוכל לכתוב ערכים על המן, אביגדור, קוטלר, גפני, וגם לרב מזוז, הרב עובדיה יוסף הראי"ה קוק ואחרים יהיו קטגוריות מתאימות יותר מאשר "ידידים". פיני 08:27, 14 במרץ 2010 (UTC)
::מסכים בהחלט עם פיני! אין מקום לערך על אדם שהקשר שלו לחב"ד מסתכם בביקור חד פעמי ואני מתפלא שכ"כ מהר שכחתם על "[[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/הרבי וגדולי ישראל]]", שם יש מקום לכל מי שהרבי אמר לו שלום ו/או כיו"ב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 09:50, 14 במרץ 2010 (UTC)
::על סמך מה אתם חושב זה קשר חד פעמי? יש הרבה חומר. ראה כה שורות משתמש:חסיד הכין. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 13:28, 14 במרץ 2010 (UTC)

:::'''נקודות זכות''':
*קנה אות בספר תורה של משיח

'''נקודות חיכוך''':
*תמך בכל דבר וענין בגיסו החזו"א, והאחרון לחם בחב"ד בכמה נושאים.
*יחד עם גיסו נלחם בר"ח נאה, ובעיצומה של מלחמה, לא נמנעו מלזלזל בפסקי אדמוה"ז.
*יצא בקריאה נגד תהלוכות ל"ג בעומר
*ממקימי יתד – עיתון שלחם ולוחם ברבי
*ממקימי דגל התורה – מפלגה שלחמה ולוחמת ברבי.
פיני 13:38, 14 במרץ 2010 (UTC)
:ועיתון כפר חב"ד, בימים הכי 'בוערים' (לורנץ, אוזן המן וכו'), מצא לנכון לכתוב עליו כתבה יפה ומכובדת, תוך איזכור שהוא '''נלחם''' (כן, מה שאתם שומעים...) בשך וחבורתו, יתמו חטאים. כ"ד [[מנחם אב]] [[תשמ"ה]], גליון מס' 204, עמ' 15, תחת הכותרת "הגה"צ רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל", ותמונת ענק ה'מרוה' על רבע עמוד. אנחנו יותר 'קנאים' מטובי' בלוי במ"מים? '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

לתשומת לב כולם, חיים נהרר, פיני וכו' - על '''כל אחד''' צריך שיהי' ערך, מ[[המן הרשע]], דרך [[אביגדור המלשין]], [[דוד יצחק גינזבורג]], [[חנוך הענדל הבלין]] וכן, גם [[פישל שניאורסון]]..ולעניין כמות החומר - החומר שיכנסב לערך במהלך הלילה יהווה ערך יפה ומכובד. חבו רגע קט. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:השתדל להתמקד קודם בהוספת הקשר החב"די. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:11, 14 במרץ 2010 (UTC)

למחוק הערך לא יאה.זה חבדפדיה לא מתנגדיה. {{שכח|69.114.174.196}}

== הוספת חומר ==

למשתמש:חסיד - יוצר הערך.

לפניך חומר על הסטיפלר. ברור את המתאים:

בתקופה בה התפלל ר' [[זלמן לייב אסטולין]] בבית הכנסת של הרה"ג ר' יעקב ישראל קנייבסקי, המכונה 'הסטייפעלער', נוכח הסטייפעלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפעלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה.

שניהם היו משוחחים בקביעות בדברי תורה - מספרים מכריו - הר"ר יעקב ישראל קנייבסקי נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט.

אף את בר-המצוה של בנו ר' דוד אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה".

פעם, כשהיה הסטייפעלער עטור עדיין בטלית ותפילין", סיפר ר' זלמן לייב, "התאספו סביבי כמה מהאברכים וביקשו לשמוע דברי תורה. היה זה בשבוע של פרשת ויקרא, ואמרתי להם מהספרים הקדושים את הנאמר על המילים המסיימות את הפרשה "לאשמה בה", שהם ראשי תיבות של המילים "לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי", ומלמד שכששומרים את השבת, נמחלים ה"לאשמה בה" החטאים (ראה שבת קיח, ב - "כל השומר שבת אחת כהלכתה נמחלים לו עוונותיו"). השתדלתי לדבר בקול נמוך, שכן ידעתי שהסטייפעלער אינו מחבב "ווערטלעך" שאינם מיוסדים על הש"ס ופוסקים. אך דווקא בפעם זו הוא שמע ממקומו על המדובר, ניגש אלי ובקשני לשוב ולומר את הראשי תיבות. בלא אפשרות להשתמט חזרתי באוזניו על הדברים. כששמע זאת, הודה לי מאוד ואמר לי "שימחת אותי בדברים אלו, מאחר שזמן רב הטרידני כיצד פרשת ויקרא מסתיימת במילים "לאשמה בה", היפך הכלל שמסיימים בטוב; אך כעת תירצת על קושייתי, שאין זה מדבר על אשמה אלא להיפך על שמירת השבת"...

בנו הרה"ג ר' חיים קנייבסקי שליט"א, אף הוא שוחח עמו פעמים רבות ומרוב התרשמות מאישיותו, שלח את בניו שילמדו אצל הר"ר זלמן לייב בזמני ההפסקות שלהם. הוא אף הגיע לנחמו כאשר ישב שבעה לאחר פטירת זוגתו הרבנית רייזל ע"ה.

תודה. כבר נמצא אצלי בארגז החולי שלי. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

== '''מקורות''' ==

*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3135 בית משיח 593]

:: השתדלתי לתקן. פיני 21:06, 14 במרץ 2010 (UTC)
:::לחסיד, מחקת כמה ציטטות, וברצוני להבין:
"ורוב רבני ארץ ישראל אשר הגנו על השיעורים שהיו נהוגים בכל העולם בכל הדורות". לדעתך רוב העולם נוהג כחזו"א?
"החזו"א בפלפוליו בנושא השיעורים, לא בחל מלזלזל בפסקי אדמוה"ז, ועל כך לא מחל לו הגר"ח נאה כפי שמעידים זקני ירושלים" זה לא נכון?פיני 21:57, 14 במרץ 2010 (UTC)
:מאד נכון. אלא ש-לא קשור לערך על הסטייפלר אלא: ל[[אברהם חיים נאה]]/[[שיעורים]]/[[אברהם ישעיהו קרליץ]]. נקודה. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::ומה בדבר הציטוט הראשון. סימן שאלה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 06:20, 15 במרץ 2010 (UTC)
::: לחסיד - כתבת: "עם זאת, יש מבני משפחתו[7] הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו" וכמקור - נכדו הרב ברים. היכן אמר זאת? פיני 07:52, 15 במרץ 2010 (UTC)
::::שמעתי מפיו. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::::: הכחשת הנכד בפני "חב"דפד", קצת חלשה לעומת חתימה במודעה שפורסמה בפומבי. פיני 21:40, 15 במרץ 2010 (UTC)
::::::א. אולי הגיע הזמן לכתוב כאן את השקפת התורה. על פי תורתינו הקדושה, וכנפסק על ידי הכהן הגדול החפץ חיים, כאשר שומעים לשון הרע על תלמיד חכם, חובה לדונו לכף זכות גם אם על פי מראה קשה להאמין בכך.

הסיבה לכך היא פשוטה וברורה: התורה אינה מכחישה את המציאות ואת הסברא, אלא הסיבה שהתורה מצווה לדון אותו לכף זכות, היא מפני שעל פי סברת התורה שנתן הקב"ה, אז רחוק הדבר מלהאמין שתלמיד חכם יעשה דבר נגד רצון השי"ת, ולכן יותר מסתבר לומר שהשמועה על עבירה שעשה ח"ו אינה אמת, מאשר לומר שאכן תלמיד חכם שתורתו וחכמתו שלו ית' ברבבו - יעשה דבר רע.

ואצלינו בחב"ד כידוע, אין מושג של סברות עצמיות כלל - נגד התורה! וכן אנו רואים מהגמרא "בכדי חנטהו" וכו' איך יכול להיות שיעקב אבינו לא מת, הרי חנטוהו, ומתרצת הגמרא: מקרא אני דורש. ומכאן אנו למדים: שכל הקושיות מכח סברות חזקות ככל שיהיו, אינם תופסים מקום כאשר יש פסוק בתורה, מוטב לומר שמציאות דחוקה ואינה מובנת, מאשר לומר שהפסוק קשה ואינו מובן (כמו שאומרים השוטים עפ"ל).

לכן מלכתחילה הגישה כלפי אדם כמו הסטייפלר, שעמל בתורה יומם ולילה, וחכמתו הנפלאה בתורה ניכרת מתוך ספריו, גם צדקתו והתבטלותו לחסידות ידועים, וכל דבר שלילי שאמרו עליו אינו נאמן על פי התורה, עד שיהיו שני עדים כשרים.

ב. ובפרט שידוע שהיה חרש בסוף ימיו, ואמרו וחתמו הרבה דברים משמו, ודווקא המעשים שאנשים בעצמם ראו ושמעו מפיו היו בתכלית ההיפוך למחלוקת נגד חב"ד - כמוזכר בגוף הערך. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 23:18, 15 במרץ 2010 (UTC)
:החרשות שלו גרמה לאנשי בליעל פורקי עול לנצלו, נעבאך. זהו ג"כ ביאור הנכד לעניין (אגב, איני בטוח שאכן הי' זה ברים, אנסה לברר אצל עוד שהיו באותו מעמד). ועם כל הצער זהו גם הביאור שלי למקרה שמופיע ברמז ב[[שיחה:הרבנית נחמה דינה]], ואכמ"ל, וד"ל וגל. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''

== לעריכה? ==

מדוע? '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:אכן מוזר. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 14:05, 29 באפריל 2010 (UTC)
::הסיבה האמתית היא שחששתי מביטוים שגוים, ונתלתי בחוסר מושלמות הערך מבחי' לשונית. באם נראה לכם שתכני הערך הם בסדר, ניתן להסיר את התבנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:19, 29 באפריל 2010 (UTC)
:האם תוכל להסביר את דבריך ולו במילה? --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 14:22, 29 באפריל 2010 (UTC)
::א. [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&curid=13934&diff=67045&oldid=67011 כאן] תוכל לראות בעיית ניסוח שתיקנתי ויש עוד רבים כאלה. ב. סיבת הצבת התבנית הייתה בעיקר מחשש לביטויים רגישים ופוגעניים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:25, 29 באפריל 2010 (UTC)
:::הערך נכתב מתוך 'להיכה בין הטיפות', ולענ"ד אין ניסוחים שכאלה. '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:גם לי נראה כך. אגב, אני שמח לראותך דואג על כבודם של גדולי התורה. אשמח אם תעבור על הערך שעל גיסו החזון איש, ותראה שהחשש לכבודו של הסטייפלר, הינו כאין וכאפס לעומת הדברים שנכתבו על [[החזון איש]]. יש לדעת שלא כל בקורת שהרבי אמר ביחידות בחריפות על החזון איש, ראוי לציטוט ולפרסום מלא. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 14:32, 29 באפריל 2010 (UTC)
::אכן, כל דבר נאמר לגופו ולא כל אמירה היא עובדה אנציקלופדית. באם יש הסכמה לגבי "אוירת" הערך, ניתן להסיר את התבנית. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:47, 29 באפריל 2010 (UTC)
:::מצידי יש הסכמה. '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום ט"ו באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!'''
:הערך נכתב לכאורה באופן היותר מכובד שיכול להיות. עכשיו צריכים לטפל בערך על החזון איש. אשמח אם תעבור קצת על הערך (למרות עיסוקיך הרבים עד מאוד....) --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 14:49, 29 באפריל 2010 (UTC)
::אשתדל. אני עובד בסדר חשיבות יורד. כרגע אני עסוק בערכים [[אדמו"ר הזקן]] ובעקבותיו [[ספר התניא]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 14:57, 29 באפריל 2010 (UTC)
::: אתה רציני? סדר יורד? היה כאן מי שטען שהחזו"א נחשב מה"ראשונים". טוב כנראה שבכל אופן אתה חושב שהוא קצת פחות מאדמוה"ז. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 15:01, 29 באפריל 2010 (UTC)
:די לליצנות. אדה"ז היה בדרגא של נביא ותנא (כמאמר הקדושת לוי). והחזון איש, לפי עדותם של גדולי דורו, ג"כ היה בדרגה גבוהה ביותר. בגירסא הראשונה של הערך עליו תוכל לראות הדמיה שלו לראשונים ע"י גדולים.
:ומה עם הערכה לאדם שלמד תורה ביראת שמים כל ימיו ביגיעה בלתי מושגת כלל??
:בקשר לעזרתו של חיים, צריכים לייצר עוד כמה 'חיים נהר', וחסל. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 15:04, 29 באפריל 2010 (UTC)
::אכן. תוכל ליצור בעצמך ע"י קריאת ההנחיות הרבות בויקיפדיה העברית. קישורים בארכיון אולם הדיונים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:09, 29 באפריל 2010 (UTC)

פרשיית הממזרים

2015-10-15T11:46:33Z

ארי סמית: /* הרקע להתערבות הרב גורן */

'''פרשת הממזרים''' (או '''פסק דין האח והאחות''') הוא כינוי לפולמוס אודות פסק דין שפסק הרב [[שלמה גורן]] ב[[כסליו]] [[תשל"ג]] (פורסם ב-19 בנובמבר 1972). פסק הדין התיימר לטהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, והביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי, ו[[הרבנות הראשית]] לישראל.

==רקע היסטורי==

בשנת 1923, נישאו הזוג בולק בורקובסקי וחווה גינצבורג בכנסייה שבעיירה הפולנית לוקוב. לבקשתם של הוריה של חוה, שהיו יהודים, הוא עבר גיור אצל רבה של העיר ליקווה בפולין. כעבור כמה שנים, משעלו הורי חוה לארץ, באו אחריהם גם בורקובסקי ואשתו, שבינתיים נולד להם ילד. כעבור שנים נפרדה חוה מבעלה הראשון ללא גט והכירה גבר אחר, יהושע לנגר, שאיתו התחתנה בטקס יהודי דתי, ונולדו להם שני ילדים, חנוך ומרים, שנחשבו על פי ההלכה לממזרים, שאסורים להנשא לשום יהודי כשר.

==הדיון בבתי הדין==
ב-1956 הגיע המקרה לידיעתו של בית הדין הרבני בתל אביב, שפסל את הילדים לנישואים, כממזרים, על סמך פרטים אלו. בשנות השישים שב המקרה לבית הדין בפתח תקווה שבפניו הופיעו עדים. בולק בורקובסקי, שהיה ידוע כגר, טען בתוקף שהוא יהודי כשר, ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, השאלה הייתה האם הוא מוחזק וידוע כיהודי, ובנוסף, האם הוא מנהל אורח חיים יהודי שכשלעצמו יכול להעמידו בחזקת גר. בורקובסקי טען שהוא מניח תפילין מדי יום ושומר שבת. בית הדין ערך לו בחינה קצרה ביהדות. בורוקובסקי ידע לומר שמניחים תפילין בבוקר, ולא בשבת, אך לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין, וטעה בהשלמת הפסוק שמע ישראל. בית הדין בירר האם הוא ידוע בציבור כיהודי, ואכן מכריו העידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר. ומכיון שעל פי ההלכה אדם שמוחזק כגר דינו כגר, בית הדין פסק, שמכיוון שבורוקובסקי ידוע ומוחזק בציבור כגר, אין אפשרות לשנות זאת עד שתובא ראיה סותרת, והשאיר את ממזרות הילדים בתוקף.

הדיון הגיע לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. הרב שאול ישראלי, איש הזרם הדתי לאומי סבר שיש מקום להקל, גם בעקבות חוסר יכולתו של בורקובסקי להשלים את קריאת "שמע ישראל" אך הרב [[יוסף שלום אלישיב]] פסק שאף אם הגר עובר על דברי חז"ל, אין בכך סתירה לכך שהוא רואה את עצמו כיהודי, מאחר שבקהילה היהודית שהוא חי בה מקובל לעשות כן ולהקפיד רק על דברים יסודיים כמו הליכה לבית כנסת בשבתות ומנוחה מעבודה בשבת: "בזמננו יש לדון שהתנהגות בדרכי יהדות שעל ידה נקבעת גרות לובשת קצת צורה אחרת".

התיק חזר לבית הדין הרבני בפתח תקווה, ששמע עדים נוספים, בין השאר את עדותו של גבאי שסיפר כי תקופה ארוכה היה בורקובסקי מבקר בבית הכנסת בשבתות, ומצד שני עדויות אחרות לפיהן נצפה בתפילה עומד חסר מעש כמו "ניצב", ולבסוף הכריע שבורקובסקי יהודי וקביעת הממזרות תקפה. התיק הושב לדיון נוסף בערכאת הערעור בבית הדין הרבני הגדול. אל הרבנים אלישיב וישראלי הצטרף הרב עובדיה יוסף. בניגוד לפסק דין הביניים, התקבלה הפעם פה אחד החלטה קצרה ולא מנומקת - לא לשנות את פסק הדין של בית הדין בפתח תקווה.

הרב הראשי הספרדי דאז, הרב יצחק ניסים, ניסה להקים בית דין מיוחד שידון בפרשה מחדש, אולם נתקל בהתנגדות הדיינים שטענו שאין מקום לפסול את בית הדין הרבני הגדול מלדון בנושא על פי ההלכה שאסור לבית דין לערער אחרי פסיקותיו של בית דין אחר כי אסור להחזיקם כטועים. בספטמבר 1971 הודיעו שבעת דייני בית הדין הרבני הגדול שהם מוכנים לשוב ולדון בתיק‏.
===הרקע להתערבות גורן===

בעודו הרב הצבאי הראשי כתב הרב גורן פסק שבו מנה יסודות הלכתיים שלדעתו מאפשרים הקלה בבעיה ההלכתית. עם התמשכות הפרשה לאורך שנים ניסה שר הביטחון משה דיין להתערב לטובת השניים. גם ראש הממשלה גולדה מאיר קיבלה אותם לשיחה ומצוקתם נגעה ללבה. בעקבות הפרשה העלתה סיעת הליברלים העצמאיים הצעת חוק שנועדה להתיר נישואים אזרחיים לפסולי חיתון, והדבר גרם משבר קואליציוני.
מצה"ל עבר הרב גורן לרבנות הראשית בתל אביב, ולאחר מכן התמודד על כס הרב הראשי האשכנזי. מעל מערכת הבחירות לרב הראשי ריחפה הפרשה כעננה. בסופו של דבר הרב גורן נבחר לרב ראשי כמחליפו של הרב איסר יהודה אונטרמן, שהיה בעל השקפה מחמירה בעניין האח והאחות. לצד הרב גורן נבחר הרב עובדיה יוסף כראשון לציון וכמחליפו של הרב ניסים.

==פסיקת בית הדין המיוחד==

הרב גורן החליט כרב ראשי וכינס בית דין רבני מיוחד להכריע בעניין. תשעה רבנים כונסו ורק אחד מהם, הרב גורן עצמו, היה מוכן להזדהות בשמו. כל השאר שמרו על אנונימיות "כדי למנוע מהם וממשפחותיהם איומים, פגיעות והשמצות מצד קבוצות המהלכים אימים וזורעים טרור", לפי טענתו של הרב גורן. בית דין מיוחד זה, שלדברי הרב גורן הורכב מדיינים, מאבות בתי דין ואף מדיין של בית הדין הרבני הגדול, הכריע לטהר את הממזרים, בעיקר בשל ערעור על עצם קיומה של הגירות. מיד עם פרסום ההכרעה השיא הרב הצבאי הראשי, הרב מרדכי פירון, את חנוך לנגר ואת חברתו, ובאותו ערב התקיימה גם חתונתה של מרים לנגר עם בחיר לבה. החתונות נערכו בהשתתפות שר הביטחון, ושני הזוגות החדשים זכו למברק ברכה מראש הממשלה מאיר. מפלגות השמאל הביעו סיפוק ותקווה שהרבנות תמשיך להיענות לצרכיה של "החברה הנאורה והמתקדמת". הרב גורן הושם תחת שמירת המשטרה, וצעירי המפד"ל הודיעו שיסכימו להתגייס להגן עליו. מקום קבורתו של אביו, שיום האזכרה שלו חל בסמוך, נשמר בסוד מחשש שיחולל.

פסק דינו של הרב גורן פורסם בהרחבה בחוברת שהוציא זמן מה לאחר שנודע על מתן פסק הדין. הוא הסתמך על צרור טיעונים, שכולם נועדו להוכיח כביכול כי לא קיימת חזקת גירות על גר זה. כדי לבסס טענתו זו הוא צירף צרור טענות : באחת מהטענות טען מכיוון שלא ידוע בבירור פרטים אודות מעמד הגירות נחשבת זו כ"חזקה שאין עימה טענה", למרות שכמובן שהדין "חזקה שאין עימה טענה" קשור לחזקות משפטיות כמו חזקת שלוש שנים וחזקת ממון ולא לחזקות באיסורים שאינן קשורים לדיני טענות כלל, הוא הסתמך על עדויות של פסולי עדות שלא שמרו על אורח חיים יהודי, ובנוסף הביא הרב גורן דעה יחידה בראשונים שלפיה גם גר שהתגייר כהלכה, אם שב לסורו והפסיק לקיים מצוות - גרותו פוקעת, ולדבריו במקרה זה ניתן לצרף שיטה זו כדי לקבוע שגרות האב אינה תקפה. הוא צירף טענות של ראשונים ועל סמך "פסק" זה "התיר" את שני הממזרים לבוא בקהל.

==תגובת הרבי==
[[הרבי מליובאוויטש]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.

ללא ספק - אמר הרבי - ויתור זה של גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי כוהן עם גרושה וכדומה.

הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפדל" הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.

הרבי קרא לגורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}.

בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש. הרב לנדא הסביר, שכאשר לדיין הפוסק יש אינטרס אישי בפסק, פסק הדין אינו תקף. על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שכתב מכתב חריף, והרב אלישיב על פסק הרב גורן ש"לכדי ליצנות לא הגיע".

בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]

עובדיה יוסף

2015-10-15T11:43:30Z

ארי סמית:

[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]
הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו.

==תולדות חיים==
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, כרב הראשי לישראל (מימין [[שלמה גורן]])]]
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת [[תש"ד]] נישא למרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים [[תש"ז]]-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, וב[[תשכ"ה]] היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

===סוף ימיו===
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות תשע"ד אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים‏. בג' חשוון תשע"ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.

==עם חסידי חב"ד==
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]
עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב"ם]] שבט תשע"ד {{וידאו}}}}, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

===מכתב לרבי===
[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
לקראת [[י"א בניסן]] ה'[[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]|תוכן= בעזה"י. ו' ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן
ואמן.

בברכת חג כשר ושמח וכל טוב.
וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}.

=== התייחסויות מהרבי ===
א. הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי ה[[אריז"ל]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה <REF>בשלהי הע' 3, נדפס ב[[ליקוטי שיחות]] חל"ג עמ' 95 ואילך.</REF>: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת שבת פרשת שלח, ללא ההפניה לספרו של הרב יוסף, ביקש הרבי שלא להפיץ את הדפים שהודפסו, ולהדפיס את השיחה בשנית, עם ההפניה{{מקור}}.

=== הסכמה לספר [[יחי המלך]] ===
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]
ביום כ"א חשון תשנ"ב, העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד. ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], בו מבואר כיצד מתקיימים דיני "ב[[חזקת משיח]]" בהרבי.

===סיום הרמב"ם===
ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם.], {{אינפו}}}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1=כיום רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף.
בשנת [[תשע"ג]], הביע הרב יוסף את דעתו בעד שינוי החוק (זאת בעקבות "חוק עמאר" שביקשו בתנועת ש"ס להעביר, המאפשר לרב הראשי התמודדות לכהונה נוספת ואף ביקש מהרב מצגר שיתמודד שוב), והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. כד סיון התשע"ג (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שלחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות. רבי [[ישראל אבוחצירא]] הבבא סאלי מחה נגדו בתקיפות{{הערה|1=מפי חתנו הרב ישר אדרעי שמספר שהבבא סאלי התבטא 'מה לזבוב קצוץ כנפיים ולנשר הגדול בשמים'.}}.

==משפחתו==
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]].
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]].
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.
*בנו הרב משה יוסף.
כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שלוחים]] במקומות שונים.

==ספריו==
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (עשרה כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות לכל החלקים.
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שלחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].

===ספרים אחרים===
*'''כף החיים''' - הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק [[יורה דעה]]) על פי בקשת משפחתו של המחבר, הרב יעקב חיים סופר.
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ע' 182.

==קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו] של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] - וידאו מתוך [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.
*[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A9%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון|יוסף עובדיה]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2015-10-14T19:54:16Z

ארי סמית: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תורת מנחם
|תמונה=[[תמונה:ישיבה_נתניה.jpg|150px]]
|כתובית=לוגו הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|משגיח ראשי=הרב יצחק גנדל
|משפיע ראשי=הרב ששון גבאי
|מנהל גשמי=ר' אפרים חגג'. בעבר: ר' אמנון פרידמן
|מספר תלמידים=120
|ספר פלפולים=מנחת התמימים
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותו של הרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, כעת מוקם הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל.

נכון לשנת [[תשע"ה]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

===ספר הערות - אב מלך===
במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורת ר' לוי'ק בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.

==צוות הישיבה==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].
*[[משגיח]]: הרב יצחק גנדל.

;[[משפיע|משפיעים]]
*[[הרב שלמה רוזנבלט]] - משפיע ראשי ובנוסף משפיע שיעור א' [[תמונה:hg]]

*הרב נחום בורביץ - משפיע שיעור ב'
*הרב לוי סגל - משפיע שיעור ב'
*הרב ששון גבאי - משפיע שיעור ג'

;[[ר"מ]]ים
*הרב שמעיה העכט - ר"מ שיעור א'
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור ב'
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'

;[[ר"מ]]ים בגירסא ו[[הלכה]]
*הרב דוד ברוך
*הרב שלום דובער קטורזה

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד [[תשס"ג]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] (כיהן בתפקיד בשנים [[תשע"א]] - [[תשע"ג]] וכיום משפיע ב"[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]] קטנה")

==קישורים חיצוניים==
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: מוסדות]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2015-10-14T19:50:58Z

ארי סמית: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תורת מנחם
|תמונה=[[תמונה:ישיבה_נתניה.jpg|150px]]
|כתובית=לוגו הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|משגיח ראשי=הרב יצחק גנדל
|משפיע ראשי=הרב ששון גבאי
|מנהל גשמי=ר' אפרים חגג'. בעבר: ר' אמנון פרידמן
|מספר תלמידים=120
|ספר פלפולים=מנחת התמימים
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותו של הרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, כעת מוקם הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל.

נכון לשנת [[תשע"ה]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

===ספר הערות - אב מלך===
במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורת ר' לוי'ק בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.

==צוות הישיבה==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].
*[[משגיח]]: הרב יצחק גנדל.

;[[משפיע|משפיעים]]
*[[הרב שלמה רוזנבלט]] - משפיע ראשי ובנוסף משפיע שיעור א' [[תמונה:hg]]

*הרב נחום בורביץ - משפיע שיעור ב'
*הרב לוי סגל - משפיע שיעור ב'
*הרב ששון גבאי - משפיע שיעור ג'

;[[ר"מ]]ים
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור ב'
*הרב שמעיה העכט - ר"מ שיעור א'
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'

;[[ר"מ]]ים בגירסא ו[[הלכה]]
*הרב דוד ברוך
*הרב שלום דובער קטורזה

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד [[תשס"ג]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] (כיהן בתפקיד בשנים [[תשע"א]] - [[תשע"ג]] וכיום משפיע ב"[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]] קטנה")

==קישורים חיצוניים==
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: מוסדות]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2015-10-14T19:50:04Z

ארי סמית: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תורת מנחם
|תמונה=[[תמונה:ישיבה_נתניה.jpg|150px]]
|כתובית=לוגו הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|משגיח ראשי=הרב יצחק גנדל
|משפיע ראשי=הרב ששון גבאי
|מנהל גשמי=ר' אפרים חגג'. בעבר: ר' אמנון פרידמן
|מספר תלמידים=120
|ספר פלפולים=מנחת התמימים
|קובץ הערות=שיח תמים, אב מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]].

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותו של הרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, כעת מוקם הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל.

נכון לשנת [[תשע"ה]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=%D7%9E%D7%A1%D7%A2+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

===ספר הערות - אב מלך===
במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורת ר' לוי'ק בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.

==צוות הישיבה==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[משה אורנשטיין]].
*[[משגיח]]: הרב יצחק גנדל.

;[[משפיע|משפיעים]]
*[[הרב שלמה רוזנבלט]] - משפיע ראשי ובנוסף משפיע שיעור א' [[תמונה:hg]]

*הרב נחום בורביץ - משפיע שיעור ב'
*הרב לוי סגל - משפיע שיעור ב'
*הרב ששון גבאי - משפיע שיעור ג'

;[[ר"מ]]ים
*הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'
*הרב שמעיה העכט - ר"מ שיעור א'
*הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'

;[[ר"מ]]ים בגירסא ו[[הלכה]]
*הרב דוד ברוך
*הרב שלום דובער קטורזה

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד [[תשס"ג]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] (כיהן בתפקיד בשנים [[תשע"א]] - [[תשע"ג]] וכיום משפיע ב"[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]] קטנה")

==קישורים חיצוניים==
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: מוסדות]]

יצחק מנחם מענדל ליס

2015-10-14T19:47:04Z

ארי סמית: /* משפחתו */

[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' יצחק מנחם מענדל ליס מוזג לחיים לר' משה זלמן קמינצקי בצ'רטר הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על]]
ה[[חסיד]] '''יצחק מנחם מענדל ליס''' ([[תשס"ה]]) היה ממייסדי הישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]], ומזכיר [[ועד כפר חב"ד]] במשך שנים רבות.

==תולדות חיים==
נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ50 ק"מ מוורשה) - פולין.

גדל והתחנך על ברכי אביו הרה"ח חיים מאיר ע"ה (מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש, שימיש גם כמשפיע בישיבת תו"ת בוורשא)

בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי מה"מ כשבאו לבקר בוורשא.

כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת בוורשא.

למד בישיבה עד שנת תרצ"ט (אז היה צריך לשרת בצבא וע"י ברכת אדמו"ר מהוריי"צ (שאמר לו לצייר את דמות פניו כשייתיצב בועידה) ניצל משירות זה)

כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת בווילנא החליט להצטרף לחבריו. כשחצה את הגבול נתפס ושוחרר כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות מעשר (במהלך המאסר הצליח לברוח אך כשנזכר שתפילו אינם איתו חזר) ונשלח למחנה עבודה בסיביר.

(במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם)

בשנת תש"ג שוחרר מהמאסר. ובשנת ת"שד הגיע לעיר סמרקנד ונפגש שוב עם אימו ואחותו.

בשנת תש"ו יצא את רוסיא לאחר תלאןת ונדודים הגיע לגרמניה למחנה הפליטים פאקינג ושם הקים ת"ת לילדי המחנה.

בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע לצרפת למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם אדמו"ר הריי"ץ וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש.

כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש כשו"ב וחזר דא"ח כהוראת אדמו"ר הריי"ץ.

בשנת תש"ט הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד.

בשנת תש"י נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המדכיר הרישמי הראשון של כפר חב"ד (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלנותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר).

מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין.

בשנת תשי"ז נסע באוניה לרבי מה"מ והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (בתשרי זה היה ביחידות במשך למעלה משלוש שעות!).

בשנת תשכ"א אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ליחידות נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (היחידות נמשכה כשעתיים).

וכן עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר הישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק.
הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות.

נפטר בח' שבט ה'תשס"ה והוא בן פ"ו לחייו תנצב"ה אמן.

==משפחתו==
משפחת ליס

משפחת בוגרד

משפחת זיסמן

משפחת הרשקופ

משפחת פרידמן

ועוד מאות צאצאים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8 הגנרטור של כפר חב"ד]''', סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]] על פעולותיו להצבת גנרטור בכפר חב"ד כרצון הרבי
{{מיון רגיל: ליס יצחק מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד בעבר‏]]

יצחק מנחם מענדל ליס

2015-10-14T19:46:22Z

ארי סמית: /* תולדות חיים */

[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' יצחק מנחם מענדל ליס מוזג לחיים לר' משה זלמן קמינצקי בצ'רטר הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על]]
ה[[חסיד]] '''יצחק מנחם מענדל ליס''' ([[תשס"ה]]) היה ממייסדי הישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]], ומזכיר [[ועד כפר חב"ד]] במשך שנים רבות.

==תולדות חיים==
נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ50 ק"מ מוורשה) - פולין.

גדל והתחנך על ברכי אביו הרה"ח חיים מאיר ע"ה (מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש, שימיש גם כמשפיע בישיבת תו"ת בוורשא)

בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי מה"מ כשבאו לבקר בוורשא.

כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת בוורשא.

למד בישיבה עד שנת תרצ"ט (אז היה צריך לשרת בצבא וע"י ברכת אדמו"ר מהוריי"צ (שאמר לו לצייר את דמות פניו כשייתיצב בועידה) ניצל משירות זה)

כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת בווילנא החליט להצטרף לחבריו. כשחצה את הגבול נתפס ושוחרר כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות מעשר (במהלך המאסר הצליח לברוח אך כשנזכר שתפילו אינם איתו חזר) ונשלח למחנה עבודה בסיביר.

(במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם)

בשנת תש"ג שוחרר מהמאסר. ובשנת ת"שד הגיע לעיר סמרקנד ונפגש שוב עם אימו ואחותו.

בשנת תש"ו יצא את רוסיא לאחר תלאןת ונדודים הגיע לגרמניה למחנה הפליטים פאקינג ושם הקים ת"ת לילדי המחנה.

בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע לצרפת למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם אדמו"ר הריי"ץ וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש.

כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש כשו"ב וחזר דא"ח כהוראת אדמו"ר הריי"ץ.

בשנת תש"ט הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד.

בשנת תש"י נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המדכיר הרישמי הראשון של כפר חב"ד (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלנותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר).

מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה, כשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין.

בשנת תשי"ז נסע באוניה לרבי מה"מ והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (בתשרי זה היה ביחידות במשך למעלה משלוש שעות!).

בשנת תשכ"א אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ליחידות נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (היחידות נמשכה כשעתיים).

וכן עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר הישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק.
הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות.

נפטר בח' שבט ה'תשס"ה והוא בן פ"ו לחייו תנצב"ה אמן.

==משפחתו==
משפחת ליס
משפחת בוגרד
משפחת זיסמן
משפחת הרשקופ
משפחת פרידמן
ועוד מאות צאצאים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8 הגנרטור של כפר חב"ד]''', סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]] על פעולותיו להצבת גנרטור בכפר חב"ד כרצון הרבי
{{מיון רגיל: ליס יצחק מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד בעבר‏]]

יצחק מנחם מענדל ליס

2015-10-14T19:41:24Z

ארי סמית: /* תולדות חיים */

[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' יצחק מנחם מענדל ליס מוזג לחיים לר' משה זלמן קמינצקי בצ'רטר הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על]]
ה[[חסיד]] '''יצחק מנחם מענדל ליס''' ([[תשס"ה]]) היה ממייסדי הישוב החב"די ב[[כפר חב"ד]], ומזכיר [[ועד כפר חב"ד]] במשך שנים רבות.

==תולדות חיים==
נולד בכ"ג אלול תרע"ח בעיר וישקוב (כ50 ק"מ מוורשה) - פולין.

גדל והתחנך על ברכי אביו הרה"ח חיים מאיר ע"ה (מתלמידי ליובאוויטש שבליובאוויטש, שימיש גם כמשפיע בישיבת תו"ת בוורשא)
בגיל אחד עשרה זכה להכיר בפעם הראשונה את האדמו"רים הריי"צ והרבי מה"מ כשבאו לבקר בוורשא.
כשהגיע לגיל שלוש עשרה הלך ללמוד בישיבת תו"ת בוורשא.
למד בישיבה עד שנת תרצ"ט (אז היה צריך לשרת בצבא וע"י ברכת אדמו"ר מהוריי"צ (שאמר לו לצייר את דמות פניו כשייתיצב בועידה) ניצל משירות זה)
כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לתוככי רוסיא וכשנודע לו שהרבה מבחורי הישיבה עברו ללמוד בישיבת תו"ת בווילנא החליט להצטרף לחבריו. וכשחצה את הגבול נתפס ושוחרר כעבור זמן רצה לקרוא לאביו לשמש כראש הישיבה (מאחר שלא היה) וכשחצה שוב את הגבול נעצר ונשפט לחמש שנות מעשר (במהלך המאסר הצליח לברוח אך כשנזכר שתפילו אינם איתו חזר) ונשלח למחנה עבודה בסיביר.
(במשך שהותו בגלות נפטר אביו כתוצאה מהכאת גוי שהיכהו מפני שהגן על תורו של יהודי שחיכה לקבל לחם)
בשנת תש"ג שוחרר מהמאסר. ובשנת ת"שד הגיע לעיר סמרקנד ונפגש שוב עם אימו ואחותו.
בשנת תש"ו יצא את רוסיא לאחר תלאןת ונדודים הגיע לגרמניה למחנה הפליטים פאקינג ושם הקים ת"ת לילדי המחנה.
בשנת תש"ז עזב את פאקינג והגיע לצרפת למשך שנתיים ועמד בקשר מכתבים רצף עם אדמו"ר הריי"ץ וקיבל את אישורו לעלות לארץ הקודש.
כשעלה לארץ הקודש גר בתחילה במעברה באר יעקב ושם שימש כשו"ב וחזר דא"ח כהוראת אדמו"ר הריי"ץ.
בשנת תש"ט הגיע לכפר הנטוש ספריא שניתן לקבוצת חסידי חב"ד.
בשנת תש"י נבחר לשמש כחבר וועד. ולאחר מכן נבחר להיות המדכיר הרישמי הראשון של כפר חב"ד (שגם שם זה ניתן לכפר בזכותו) ועזר לבנות, ליישב ולבסס את הכפר (ובהשתדלנותו הצליח לארגן שהרכבת תעצור בסמוך לכפר).
מאחר שהיו קשיים רבים בעבודה זו ביקש מהרבי מה"מ רשות לעזוב אך בכל פעם קיבל מכתב עידוד להמשיך בעבודה,
וכשרצו לבנות את בנין הישיבה בכפר הייתה בעיה של מגרש ונידב חלק מהמגרש שלו לבנית הבניין.
בשנת תשי"ז נסע באוניה לרבי מה"מ והיה מעשרת החסידים מארץ הקודש שהגיעו לרבי לחודש תשרי. ובאחת ההתוועדויות אמר הרבי "הנה המזכיר של הכפר יושב בפינה ולא אומר לחיים" והורה לו לומר לחיים ב' פעמים על כוס גדולה (בתשרי זה היה ביחידות במשך למעלה משלוש שעות!).
בשנת תשכ"א אירגן את טיסת הצ'רטר הראשון של מאה חסידים שיבואו לשהות אצל הרבי במשך כל חודש תשרי. כשנכנס ליחידות נעמד הרבי מלוא קומתו ואמר "הרב ליס יישר כוח גדול בעבור הנח"ר שגרמתם" (היחידות נמשכה כשעתיים).
וכן עזר רבות בביסוס וקליטת המתיישבים בנחלת הר חב"ד ובלוד. שימש כמזכיר הישוב צפריה וגבאי ראשי בבית הכנסת חב"ד בבני ברק.
הניח משפחה מפוארת וצאצאים ההולכים בדרכי אבות.
נפטר בח' שבט ה'תשס"ה והוא בן פ"ו לחייו תנצב"ה אמן.

==משפחתו==
משפחת ליס
משפחת בוגרד
משפחת זיסמן
משפחת הרשקופ
משפחת פרידמן
ועוד מאות צאצאים

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94:_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%92%D7%A0%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%A8 הגנרטור של כפר חב"ד]''', סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]] על פעולותיו להצבת גנרטור בכפר חב"ד כרצון הרבי
{{מיון רגיל: ליס יצחק מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד בעבר‏]]

משה אורנשטיין

2015-10-14T19:09:18Z

ארי סמית:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:מאנ.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]] ומייסד ה[[ישיבה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כ[[שליח]] וכרב [[בית כנסת]] בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח תמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך הדין ר' מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

היה שותף פעיל בשחרור [[הגניזה החרסונית]] בשנת [[תנש"א]], והיה מהבחורים הפעילים שהפיצו את הוראת הרבי להשקיע בלימוד עניני גאולה ומשיח כפי שהורה הרבי בקיץ של אותה שנה.

לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[בן ציון וישצקי]], ייסד בשנת [[תשנ"ה]] את ישיבת [[תתומכי תמימים נתניה]], ומאז הוא עומד בראשה.

===פעילות ספרותית===
עוד בהיותו בחור החל לעסוק בכתיבה, ובמשך תקופה היה כותב יומן מהמתרחש במחיצת הרבי ב770, וכן העלה על גבי הכתב סיפורי מופת מ[[הרבי]], שהתפרסמו לרוב ב[[שבועון כפר חב"ד]] תחת שם העט "ארי סמית". לימים, קובצו חלק מהסיפורים ונדפסו בספרים.

==ספריו==
*'''[[האמונה השלימה]]''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], [[מכון אורו של משיח]], [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].

{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: אישים]]