חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מאמר

2024-01-21T00:18:56Z

ארי הגבר: /* סגנונות במאמרי חב"ד */

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]]]

'''מאמר [[חסידות]]''' (מכונה גם '''דא"ח''', [[ראשי תיבות]] של '''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר [[תורה]] העוסק בביאורי [[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]] שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו.

לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה.

== סגנונות במאמרי חב"ד ==
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו:

* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "תורות", בשלב הרביעי והאחרון נקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים{{הערה|"בתחילה היה [[רבינו הגדול]] אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי ה[[לב]] ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב[[תורה אור (ספר)|תורה אור]] ו[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/ט"ו סיון|ט"ו סיון]]}}.

* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי [[אדמו"ר הזקן]] היה בבחינת [[חכמה]] ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת [[בינה]] ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.

* [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.

* [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.

* [[אדמו"ר הרש"ב]]: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "[[הרמב"ם]] של [[תורת החסידות]]".

* [[אדמו"ר הריי"צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום ל[[אידיש]]{{הערה|להוציא את קונטרס [[פוקח עורים]], ומאמר עניין תפילה של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שנכתבו גם כן באידיש.}} ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.

* [[הרבי]]: מאמריו מבוססים בדרך כלל על מאמרי האדמו"רים הקודמים. עם זאת, מאמריו מכילים חידושים ודקויות עמוקות לגבי התכנים המבוארים במאמרי האדמו"רים הקודמים.

כל רבותינו נשיאנו כתבו חלק גדול ממאמריהם בעצמם, קודם אמירתם או אחריה. מלבד אדמו"ר הזקן והרבי, שהרוב המוחלט של מאמריהם נכתב בידי [[הנחה|מניחים]].

==סוגי מאמרים==
===מאמרי עבודה והשכלה===
"מאמרי השכלה" הם מאמרים המתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, לדוגמה - הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס"ו]].}}, כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, בעוד שב"מאמרי העבודה" מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]}}, אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות 'בכן'!"{{הערה|1=כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם. ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}, וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16}}

השוני בין המאמרים נבע בעיקר מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש, ולכן מאמרים אלו נאמרו על ידי הרבי הריי"צ ב[[אידיש]]{{הערה|מאמרים אלו נדפסו ב[[ספר המאמרים - אידיש]]}}. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}.

===מאמרי דרוש===
"מאמרי דרוש" הוא כינוי לסוג מאמרים העוסק הסברת פסוקים, אמרות חז"ל ומדרשים ומושגים שונים ביהדות על פי [[חסידות]].

===מאמרים ל[[טהרת האויר|טיהור אויר העולם]]===
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה מאמר קבוע אותו היה חוזר מידי פעם על מנת [[טהרת האויר|לטהר את אויר העולם]], שפעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי [[רבינו הזקן]] הוא מאמר [[דיבור המתחיל]] 'החלצו' שהודפס ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] [[בלתי מוגה|בלי ההגהות]]. אחד ממאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'יפה שעה אחת', ותוכנו הוא עשרת הפרקים הראשונים של מאמר 'הנה כל אחד ואחד אומר אלוקי נשמה' שבסיפרו "[[דרך החיים]]". אחד ממאמרי ה[[צמח צדק]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מה טובו' שמובא בלקוטי תורה. אחד ממאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מי כמוכה באלים'. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'וידעת היום'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ו' עמוד רס"ז, [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ח תמוז|כ"ח תמוז]]}}. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא 'אין הקב"ה בה בטרוניא' תרפ"ה.

== חזרת מאמר ==
בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב ה[[חסידים]] לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".

גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]].

== מאמרי הרבי ==
[[קובץ:הרבי אומר מאמר.jpg|ממוזער|הרבי בעת אמירת מאמר חסידות. מאחרי הרבי נראים עומדים זקני החסידים.]]
[[הרבי]] נוהג להחזיק מטפחת (כאשר הוא כורך אותה על כף היד וכן על האצבעות) או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.

ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.

בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה וללא [[ניגון הכנה]] (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{הערה|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "[[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה למאמר]]", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}.

בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעיתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי.

החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

בתחילת שנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו "למראה עיניו הקדושות" (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת [[חג השבועות]] [[תשנ"ג]], כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.

את עריכת המאמרים להגהה ביצע הצוות של [[ועד הנחות בלה"ק]]. לפועל מסר הרבי את אחריות ההדפסה ל[[ועד להפצת שיחות]] שהוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], אך רבנים, ביניהם חברי ה[[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} הוציאו מכתב בחתימתם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg צילום המכתב] {{תמונה}}}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשס"ג]] החלה ההוצאה לאור על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]]. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "[[ביאורים במאמרי רבינו]]" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בין השנים [[תשע"ד]] - [[תשע"ו]] יצאה לאור סדרת [[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות]] המלקטת את כל מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת [[המכון להפצת תורתו של משיח]].

==חזרת דא"ח ברבים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חזרת דא"ח ברבים]]}}
בין חסידי חב"ד נהוג לחזור ברבים על מאמרי החסידות של רבותינו נשיאינו, בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] בצהרי יום השבת.

בחזרת הדא"ח עצמה יש מעלה מצד אחד בשמירה על דיוק דברי הרב, ומצד שני יש להשתדל לחזור בצורה כזו שיבינו את הדברים.

בקהילות חב"ד רבות נהוגה תורנות של חזרת דא"ח על ידי חברי הקהילה.

==לקריאה נוספת==
*'''בוודאי מוסיף אומץ''', כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד 1892 עמוד 16

== ראו גם ==
*[[ניגון רוסטוב]] - ניגון הכנה למאמר
*[[חוזר]] - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
*[[ניגון ש"ד]] - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר
*[[שבועות#מאמר מתן תורה|מאמר מתן תורה]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://torasmoshiach.com/books/ כל מאמרי הרבי בטקסט]''', באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]].
* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/13UBHX41Eul1ntCBN9zO-RzdaYZvtvrpz26H4mcROmRw/edit#gid=0 מפתח - מאמרים מבוארים] - קובץ בפורמט אקסל ובו פירוט של שמות ותאריכי המאמרים שהודפסו עם ביאור בקובץ הלימוד השבועי ('דבר מלכות'), וקישור לקובץ עצמו
{{הערות שוליים}}
{{במחיצת הרבי}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

מאמר

2024-01-21T00:17:05Z

ארי הגבר: /* סגנונות במאמרי חב"ד */

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]]]

'''מאמר [[חסידות]]''' (מכונה גם '''דא"ח''', [[ראשי תיבות]] של '''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר [[תורה]] העוסק בביאורי [[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]] שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו.

לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה.

== סגנונות במאמרי חב"ד ==
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו:

* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "תורות". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים{{הערה|"בתחילה היה [[רבינו הגדול]] אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי ה[[לב]] ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב[[תורה אור (ספר)|תורה אור]] ו[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/ט"ו סיון|ט"ו סיון]]}}.

* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי [[אדמו"ר הזקן]] היה בבחינת [[חכמה]] ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת [[בינה]] ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.

* [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.

* [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.

* [[אדמו"ר הרש"ב]]: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "[[הרמב"ם]] של [[תורת החסידות]]".

* [[אדמו"ר הריי"צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום ל[[אידיש]]{{הערה|להוציא את קונטרס [[פוקח עורים]], ומאמר עניין תפילה של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שנכתבו גם כן באידיש.}} ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.

* [[הרבי]]: מאמריו מבוססים בדרך כלל על מאמרי האדמו"רים הקודמים. עם זאת, מאמריו מכילים חידושים ודקויות עמוקות לגבי התכנים המבוארים במאמרי האדמו"רים הקודמים.

כל רבותינו נשיאנו כתבו חלק גדול ממאמריהם בעצמם, קודם אמירתם או אחריה. מלבד אדמו"ר הזקן והרבי, שהרוב המוחלט של מאמריהם נכתב בידי [[הנחה|מניחים]].

==סוגי מאמרים==
===מאמרי עבודה והשכלה===
"מאמרי השכלה" הם מאמרים המתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, לדוגמה - הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס"ו]].}}, כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, בעוד שב"מאמרי העבודה" מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]}}, אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות 'בכן'!"{{הערה|1=כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם. ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}, וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16}}

השוני בין המאמרים נבע בעיקר מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש, ולכן מאמרים אלו נאמרו על ידי הרבי הריי"צ ב[[אידיש]]{{הערה|מאמרים אלו נדפסו ב[[ספר המאמרים - אידיש]]}}. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}.

===מאמרי דרוש===
"מאמרי דרוש" הוא כינוי לסוג מאמרים העוסק הסברת פסוקים, אמרות חז"ל ומדרשים ומושגים שונים ביהדות על פי [[חסידות]].

===מאמרים ל[[טהרת האויר|טיהור אויר העולם]]===
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה מאמר קבוע אותו היה חוזר מידי פעם על מנת [[טהרת האויר|לטהר את אויר העולם]], שפעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי [[רבינו הזקן]] הוא מאמר [[דיבור המתחיל]] 'החלצו' שהודפס ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] [[בלתי מוגה|בלי ההגהות]]. אחד ממאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'יפה שעה אחת', ותוכנו הוא עשרת הפרקים הראשונים של מאמר 'הנה כל אחד ואחד אומר אלוקי נשמה' שבסיפרו "[[דרך החיים]]". אחד ממאמרי ה[[צמח צדק]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מה טובו' שמובא בלקוטי תורה. אחד ממאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מי כמוכה באלים'. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'וידעת היום'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ו' עמוד רס"ז, [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ח תמוז|כ"ח תמוז]]}}. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא 'אין הקב"ה בה בטרוניא' תרפ"ה.

== חזרת מאמר ==
בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב ה[[חסידים]] לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".

גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]].

== מאמרי הרבי ==
[[קובץ:הרבי אומר מאמר.jpg|ממוזער|הרבי בעת אמירת מאמר חסידות. מאחרי הרבי נראים עומדים זקני החסידים.]]
[[הרבי]] נוהג להחזיק מטפחת (כאשר הוא כורך אותה על כף היד וכן על האצבעות) או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.

ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.

בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה וללא [[ניגון הכנה]] (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{הערה|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "[[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה למאמר]]", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}.

בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעיתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי.

החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

בתחילת שנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו "למראה עיניו הקדושות" (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת [[חג השבועות]] [[תשנ"ג]], כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.

את עריכת המאמרים להגהה ביצע הצוות של [[ועד הנחות בלה"ק]]. לפועל מסר הרבי את אחריות ההדפסה ל[[ועד להפצת שיחות]] שהוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], אך רבנים, ביניהם חברי ה[[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} הוציאו מכתב בחתימתם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg צילום המכתב] {{תמונה}}}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשס"ג]] החלה ההוצאה לאור על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]]. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "[[ביאורים במאמרי רבינו]]" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בין השנים [[תשע"ד]] - [[תשע"ו]] יצאה לאור סדרת [[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות]] המלקטת את כל מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת [[המכון להפצת תורתו של משיח]].

==חזרת דא"ח ברבים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חזרת דא"ח ברבים]]}}
בין חסידי חב"ד נהוג לחזור ברבים על מאמרי החסידות של רבותינו נשיאינו, בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] בצהרי יום השבת.

בחזרת הדא"ח עצמה יש מעלה מצד אחד בשמירה על דיוק דברי הרב, ומצד שני יש להשתדל לחזור בצורה כזו שיבינו את הדברים.

בקהילות חב"ד רבות נהוגה תורנות של חזרת דא"ח על ידי חברי הקהילה.

==לקריאה נוספת==
*'''בוודאי מוסיף אומץ''', כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד 1892 עמוד 16

== ראו גם ==
*[[ניגון רוסטוב]] - ניגון הכנה למאמר
*[[חוזר]] - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
*[[ניגון ש"ד]] - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר
*[[שבועות#מאמר מתן תורה|מאמר מתן תורה]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://torasmoshiach.com/books/ כל מאמרי הרבי בטקסט]''', באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]].
* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/13UBHX41Eul1ntCBN9zO-RzdaYZvtvrpz26H4mcROmRw/edit#gid=0 מפתח - מאמרים מבוארים] - קובץ בפורמט אקסל ובו פירוט של שמות ותאריכי המאמרים שהודפסו עם ביאור בקובץ הלימוד השבועי ('דבר מלכות'), וקישור לקובץ עצמו
{{הערות שוליים}}
{{במחיצת הרבי}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

שחמט

2023-12-24T15:43:06Z

ארי הגבר: /* משמעותו הפנימית של המשחק */

[[קובץ:שחמט ניטל 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים משחקים שחמט ב[[ליל ניטל]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]
'''שחמט''' הינו משחק [[מחשבה]] עתיק, שקיבל מעמד של כבוד ולאורך ההיסטוריה שיחקו בו אנשים בני מעמד האצולה, עד שהוא נקרא בשם '''משחק המלכים'''.

בשנת [[תרי"א]] הפך המשחק לספורט תחרותי, ובמשך רוב השנים מאז החלו להתקיים התחרויות אליפות העולם בשחמט הוחזקה על ידי שחמטאים יהודים.

המשחק זכה להתייחסויות רבות בספרי הקודש, ו[[הרבי]] אף ביאר את המשמעות הפנימית שלו ואת הלקח שאפשר לקחת ממנו לחיי היום יום ב[[עבודת השם]].

חסידים נוהגים לשחק משחק זה ב[[ליל ניטל]], בו אסור ללמוד תורה כדי לא להוסיף חיות ב[[קליפות]] וב[[סטרא אחרא]].

==המשחק אצל רבותינו נשיאינו==
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שחמט עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] שב[[אוסטריה]]]]
{{חלונית
|רוחב=30%
|כותרת=שיר האשקוקי לרבי אברהם אבן עזרא
|תוכן=אֲשׁוֹרֵר שִׁיר בְּמִלְחָמָה עֲרוּכָה \ קְדוּמָה מִן יְמֵי קֶדֶם נְסוּכָה{{ש}}עֲרוּכָה מְתֵי שֵׂכֶל וּבִינָה, \ קְבָעוּהָ עֲלֵי טוּרִים שְׁמֹנָה.{{ש}}וְעַל כָּל טוּר וָטוּר בָּהֶם חֲקוּקוֹת \ עֲלֵי לוּחַ שְׁמֹנֶה מַחֲלָקוֹת,{{ש}}וְהַטּוּרִים מְרֻבָּעִים רְצוּפִים \ וְשָׁם הַמַּחֲנוֹת עוֹמְדִים צְפוּפִים.

מְלָכִים נִצְּבוּ עִם מַחֲנֵיהֶם \ לְהִלָּחֵם וְרֶוַח בֵּין שְׁנֵיהֶם.{{ש}}פְּנֵי כֻלָּם לְהִלָּחֵם נְכוֹנִים \ וְהֵמָּה נוֹסְעִים תָּמִיד וְחוֹנִים,{{ש}}וְאֵין שׁוֹלְפִים בְּמִלְחַמְתָּם חֲרָבוֹת, \ וּמִלְחַמְתָּם – מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבוֹת,{{ש}}וְנִכָּרִים בְּסִימָנִים וְאוֹתוֹת \ בְּפִגְרֵיהֶם רְשׁוּמוֹת וַחֲרוּתוֹת.

וְאָדָם יֶחֲזֶה אוֹתָם רְגוּשִׁים \ יְדַמֶּה כִּי אֲדוֹמִים הֵם וְכוּשִׁים.{{ש}}וְכוּשִׁים בַּקֱּרָב פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם, \ אֲדוֹמִים יֵצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם,{{ש}}וְהָרַגְלִים יְבוֹאוּן בַּתְּחִלָּה \ לְמִלְחָמָה לְנֹכַח הַמְּסִלָּה.

וְהָרַגְלִי יְהִי הוֹלֵךְ לְנֶגְדּוֹ \ וְאֶת אוֹיְבוֹ יְהִי נוֹטֶה לְלָכְדוֹ,{{ש}}וְלֹא יַטֶּה בְּעֵת לֶכֶת אֲשׁוּרָיו \ וְלֹא יָשִׂים פְּעָמָיו לַאֲחוֹרָיו,{{ש}}וְאִם יִרְצֶה – יְדַלֵּג בַּתְּחִלָּה \ לְכָל עֵבֶר שְׁלֹשָׁה בַּמְּסִלָּה.{{ש}}וְאִם יִרְחַק וְיָנוּד מִזְּבוּלוֹ \ וְעַד טוּר הַשְּׁמִינִי יַעֲלֶה לוֹ –{{ש}}כְּמוֹ פָרָז לְכָל פָּנִים יְהִי שָׁב \ וּמִלְחַמְתּוֹ כְּמִלְחַמְתּוֹ תְחֻשַּׁב.

וְהַפָּרָז יְהִי מַטֶּה פְסָעָיו \ וּמַסָּעָיו לְאַרְבַּעַת רְבָעָיו.{{ש}}וְהַפִּיל בַּקְּרָב הוֹלֵךְ וְקָרֵב \ וְהוּא נִצָּב עֲלֵי הַצַּד כְּאוֹרֵב,{{ש}}כְּמוֹ פָרָז הֲלִיכָתוֹ – אֲבָל יֵשׁ \ לְזֶה יִתְרוֹן לְמַה שֶּׁהוּא מְשַׁלֶּשׁ.{{ש}}וְהַסּוּס בַּקְּרָב רַגְלוֹ מְאֹד קַל \ וְיִתְהַלֵּךְ עֲלֵי דֶרֶךְ מְעֻקָּל,{{ש}}עֲקַלְקַלּוֹת דְּרָכָיו לֹא סְלוּלוֹת, \ בְּתוֹךְ בָּתִּים שְׁלֹשָׁה לוֹ גְבוּלוֹת{{ש}}וְהָרוֹךְ יְהַלֵּךְ מִישׁוֹר בְּדַרְכּוֹ \ וּבַשָּׂדֶה עֲלֵי רָחְבּוֹ וְאָרְכּוֹ{{ש}}וְדַרְכֵי עִקְּשִׁים הוּא לֹא יְבַקֵּשׁ, \ נְתִיבוֹ מִבְּלִי נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ.

וְהַמֶּלֶךְ מְהַלֵּךְ עַל צְדָדָיו \ לְכָל רוּחוֹת וְיַעְזֹר אֶת עֲבָדָיו,{{ש}}וְיִזָּהֵר בְּעֵת שִׁבְתּוֹ וְצֵאתוֹ \ לְהִלָּחֵם וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ,{{ש}}וְאִם אוֹיְבוֹ בְּאֵיבָה יַעֲלֶה לוֹ \ וְיִגְעַר בּוֹ – וְיִבְרַח מִגְּבוּלוֹ.{{ש}}וְאִם הָרוֹךְ בְּאֵימָה יֶהְדְּפֵהוּ \ וּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר יִרְדְּפֵהוּ –{{ש}}וְיֵשׁ עִתִּים אֲשֶׁר יִבְרַח לְפָנָיו \ וְעִתִּים יֵשׁ לְסִתְרוֹ לוֹּ הֲמוֹנָיו.

וְכֻלָּם הוֹרְגִים אֵלֶּה לְאֵלֶּה, \ וְזֶה אֶת זֶה בְּרֹב חֵמָה מְכַלֶּה,{{ש}}וְגִבּוֹרֵי שְׁנַיִם הַמְּלָכִים \ חֲלָלִים מִבְּלִי דָמִים שְׁפוּכִים.{{ש}}וְעִתִּים יִגְבְּרוּ כוּשִׁים עֲלֵיהֶם – \ וְיָנוּסוּ אֲדוֹמִים מִפְּנֵיהֶם,{{ש}}וְעִתִּים כִּי אֱדוֹם יִגְבַּר – וְכוּשִׁים \ וּמַלְכָּם בַּקְּרָב הֵם נֶחֱלָשִׁים.

וְהַמֶּלֶךְ יְהִי נִתְפָּשׂ בְּשַׁחְתָּם \ בְּלִי חֶמְלָה וְיִלָּכֵד בְּרִשְׁתָּם,{{ש}}וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט \ וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט!{{ש}}וְעַל יַד צַר יְהִי נִשְׁפָּט וְנִשְׁמָט, \ }וְאֵין מַצִּיל – וְלַהֶרֶג יְהִי מָט.{{ש}}וְחֵילוֹ בַּעֲדוֹ כֻּלָּם יְמוּתוּן \ וְאֶת נַפְשָׁם פְּדוּת נַפְשׁוֹ יְשִׁיתוּן,{{ש}}וְתִפְאַרְתָּם כְּבָר נָסְעָה וְאֵינָם \ בְּשׁוּרָם שֶׁכְּבָר נִגַּף אֲדוֹנָם,{{ש}}וְיוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם שְׁנִיָּה – \ וְיֵשׁ עוֹד לַהֲרוּגֵיהֶם תְּחִיָּה!
}}
===אצל אדמו"ר הרש"ב===
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה נוהג ב[[ליל ניטל]] לשחק שחמט, או לעמוד בסמוך למשחקים ולהעניק עצות שונות{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תש"נ.}}.

באחת מההזדמנויות בהן שיחק בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עם החסיד ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], ניגש [[אדמו"ר הרש"ב]] והעניק להם עצות שונות בקשר למשחק, ולאחר מכן הסביר להם כיצד הדברים מתבטאים בעבודת השם ומה אפשר ללמוד מכך.

על עצות אלו התבטא הרבי: "אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] זה היה באופן של מלמעלה למטה. הוא ראה את הדברים כפי שהם ברוחניות, ומזה הוא ידע כיצד מתנהל המשחק בגשמיות"{{הערה|ימי בראשית עמוד 338.}}.

===הרבי ואדמו"ר הריי"צ===
בשנים [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]] [[אדמו"ר הריי"צ]] היה נתון בחולשה בריאותית ועל פי הוראת הרופאים נסע לפוש מספר פעמים ב[[נאות דשא]] ב[[עיירה]] [[פרכטולדסדורף]] שב[[אוסטריה]]. במהלך שהותו במקום, נהג [[הרבי]] לבקר אותו לעיתים תכופות בהם היה משוחח איתו בעניני [[תורה]] ו[[חסידות]], ומקבל ממנו הוראות בעניני עסקנות הכלל.

הרופאים אסרו על [[אדמו"ר הריי"צ]] להתאמץ והורו לו לנוח מעיון שכלי בלימוד התורה, ובשל כך ניצל [[אדמו"ר הריי"צ]] את אחת ההזדמנויות בהם ביקר אצלו חתנו והתיישב לשחק איתו שחמט.

ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תש"ז]], בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], הרבי סיפר שלאחר הסיבוב הראשון חשב [[הרבי הריי"צ]] שהרבי מסובב את המשחק על מנת שהרבי הריי"צ ינצח. ומשום כך [[הרבי הריי"צ]] ביקש לשחק סיבוב נוסף, בו זכה הרבי{{הערה|שיחות קודש ה'תרפ"ט-ה'שי"ת ע' 99.}}.

בשנת [[תשנ"ה]] ערך הרב [[שמואל קראוס]] מחקר מקיף על התמונה המתעדת את המשחק, ממנה ניסה להסיק את המהלכים בהם נקט הרבי כדי להגיע לנצחון. המחקר פורסם ב[[שבועון בית משיח]].

==משמעותו הפנימית של המשחק==
בשנת [[תש"ח]] היה שחמטאי יהודי בשם [[שמואל רשבסקי]] שזכה באליפות [[ארצות הברית]] בשחמט, והיה נוהג לפקוד את בית מדרשו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב-[[770]].

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, היה הרבי מתוועד בכל שבת מברכים עם צעירי החסידים, ובאחת מהתוועדויות אלו נכח במקום גם השחמטאי היהודי, ובשל נוכחתו במקום החל הרבי לדבר על משמעותו הרוחנית של משחט השחמט והמסר הרוחני שאפשר להפיק ממנו לחיי היום יום של היהודי.{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך מ' חלק ב' עמ' 1}}

את הלימוד ממשחק השחמט ביסס הרבי על דברי [[הבעל שם טוב]] שמכל דבר שיהודי שומע או רואה יכול וצריך הוא ללמוד הוראה ב[[עבודת השם]]{{הערה|כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סרכ"ג ואילך.}}.

באותה [[התוועדות]] הסביר הרבי שמשחק השחמט מסמל את המלחמה בין ממלכת ה[[קדושה]] לממלכת [[הסטרא אחרא]] בעולם, כשכל אחד מהצדדים מעוניין לכבוש את הצד השני ולהכניע אותו ולצורך המלחמה ישנם סוגים שונים של כלים המסמלים את אנשי הצבא, ולכל סוג מאנשי החיל בצבא ישנם את המעלות שלו ואת המגבלות שלו:

*'''החייל הפשוט''' - ביכולתו לבצע רק מהלכים פשוטים ותפקידו הוא ללכת צעד אחד צעד מבלי לסטות מהמסלול שנקבע לו. באם הוא מבצע את ההוראות בדייקנות והולך בדרך הישרה מבלי לדלג - ביכולתו להתעלות בדרגתו ולהגיע עד לדרגה הגבוהה ביותר בין אנשי הצבא, אך אין באפשרותו להגיע לדרגתו של המלך. החייל הפשוט רומז ל[[נשמה|נשמות]] ישראל שירדו למטה על מנת להרחיב את גבולות ממלכתו של [[הקב"ה]] ולהכניע את הסטרא אחרא.
*'''המפקדים''' (פרשים, רצים וצריחים) - יש ביכולתם לבצע פעולות שונות ולהתקדם מספר צעדים בבת אחת, אך לכל אחד יש את האפשרויות המיוחדות לו, והוא יכול ללכת רק בכוחות שניתנו לו. המפקידם מסמלים את ה[[מלאכים]] שיש בהם סוגים שונים וכל אחד עובד את [[הקב"ה]] באופן העבודה המיוחד לו. בשונה מהחיילים שיכולים לשנות את תפקידם ולהתעלות בדרגתם, המפקדים [= המלאכים] נשארים תמיד באותה מדריגה מבלי יכולת להשתנות.
*'''המלכה''' - יכולה להחליף את אופן הצעידה שלה ולהתקדם באיזה אופן שהיא רוצה. המלכה מסמלת את ספירת המלכות של [[עולם האצילות]] שהיא זו שמעניקה את הכח לכל החיילים ויכולה להתלבש בכל נברא ונברא לפי תכונתו ומעשיו.
*'''המלך''' - אין תפקידו להילחם, וצעדיו מבוצעים רק כאשר ישנו הכרח. המלך מסמל את [[הקב"ה]] בעצמו, שאין ענינו להילחם, אך יחד עם זה במקום סכנה כאשר המערכה נקלעת לקשיים, המלך יורד אל העם, נמצא עמם בשדה המערכה.

לקראת הוצאתו לאור של הספר [[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] בשנת [[תנש"א]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], הגיה הרבי עבור הספר שיחה זו, והיא נדפסה בתור הוספה לספר.

==לקריאה נוספת==
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/65686_he_2.pdf משחק המלכים]''' - קובץ בעריכת [[ועד חיילי בית דוד]] בקשר עם [[ליל ניטל]], יצא לאור לקראת שבת פרשת מקץ [[תשע"ב]] {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב [[שמואל קראוס]], '''מה היה במשחק המלכים?''' - מחקר המנסה להתחקות אחר הצעדים האפשריים במשחק השחמט של הרבי ואדמו"ר הריי"צ, [[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/drive/folders/0B_UwzYOTIwDTaTByYmxkaUtaVW8 גליון 19 עמוד 12, כ' טבת תשנ"ה]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1874401 משחק השחמט - סיפור החיים שלנו]''' {{בית חבד}} עיבוד משיחת הרבי והסיפור מאחוריה
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15486&CategoryID=2424 משחק התשובה]''', סיפור על גדולי ישראל ומשחק השחמט, בתוך [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]] פרשת שופטים ה'תשע"ט

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי

2023-11-22T10:05:57Z

ארי הגבר: /* השחרור ופסק הדין */

'''חג הגאולה י' כסלו''' - הוא חג הנחוג ב[[י' כסלו]] בעקבות גאולתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ממאסר בשנת [[תקפ"ז]]. תחילת מאסרו היה ב[[כ"ח בתשרי]] בעיר [[ויטבסק]]. המאסר נבע מהלשנה כי הרבי שולח כספים ל[[ארץ ישראל]] ומסייע. אדמו"ר האמצעי הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה.

==שנת המאסר והשחרור==
במשך שנים לא היה ידוע באופן ברור מועד שנת השחרור. בספרי התיעוד השונים היו קיימות סתירות, כך בספר "[[בד קודש]]" נכתב: "אשר תודה לא-ל יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו"ד כסלו שנת תקפ"ז". לעומת זאת בספר [[בית רבי]] נכתב כי האירוע כולו התרחש בשנת [[תקפ"ו]]{{מקור}}. ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחותיו ציין לדעות השונות, אולם מציין שבכל אופן את חג הגאולה החלו לחגוג רק בשנת [[תקפ"ח]] לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר האמצעי{{הערה|"וועגן דעם יום טוב יו"ד כסלו זיינען פאראן חילוקי דעות אין וועלכן יאר דאס איז געווען. אין "בית רבי" שטייט, אז דאס איז געווען אין יאהר תקפ"ו, און יש אומרים אז דער יום טוב האט זיך אנגעהויבן ערשט נאך דער הסתלקות, און אן אנדער דיעה איז דא אז די התחלת המסירה איז געווען אין יאהר תקפ"ו און ס'האט זיך פארצויגן ביז תקפ"ז און דער יום טוב האט זיך אנגעהובן אין יאהר תקפ"ח". [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"א עמ' 50.}}.

בשנת [[תשנ"ח]] פרסם הרב [[שלום דובער לוין]] את תיק החקירה של אדמו"ר האמצעי{{הערה|התיק פורסם בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי", [[שלום דובער לוין]], [[תשנ"ח]].}}, ממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים כלליים כשתחילתה בקיץ [[תקפ"ה]], מאסרו היה בתחילת תקפ"ו ושוב שוחרר בי' כסלו באותה השנה, עם זאת חקירתו וחקירת החסידים נמשכה במשך השנה לאחריה עד י"א כסלו תקפ"ז כשהפסק דין הסופי התקבל בכלל אחרי ההסתלקות ב[[כ"א כסלו]] [[תקפ"ח]].

==השתלשלות האירוע==
===ההלשנה===
בשלהי קיץ תקפ"ה מסר יהודי בשם שמחה קיסין מ[[ויטבסק]] שלוש הלשנות על רבינו. מטרתו הייתה חיסול תנועת ה[[חסידות]], באמצעות הטיעון כי המניע של התנועה הוא תאוות הממון. בכתב ההלשנה הוא מתאר את החסידות ככת המנסה לשבות את לב הצעירים על יד סיפורים ומעשיות, ובמטרה להגדיל את הונם. את הטענה הסמיך שמחה על מכתב של אדמו"ר האמצעי בה הוא מתייחס למגביות כספים שונות, בעיקר למגבית שנעשתה להחזקה ושיקום של בית הרב אחרי חורבן ושריפת בית [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מלחמת נפוליון]]. בכתב ההלשנה נטען כי האדמו"ר במגבית גבה סכום גדול פי ארבע יותר מהסכום אותה חילק למשפחה שהיה בסך של כ-35000 רובל, כשאת כשהנותר לקח לעצמו.

האשמה והחשד העיקרי היה בעבירה על "חוקת היהודים" שנחקקה בשנת [[תקס"ה]], כי אין לרב יהודי להעשיר את עצמו על חשבון הקהילה.

===המאסר והחקירות===
באסרו חג הסוכות [[תקפ"ו]] נלקח רבינו לחקירות ב[[ויטבסק]], מושבו של מושל פלכי וויטבסק ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר רבינו על ידי חוקריו של המושל.

כאשר בנו של [[רבי אהרן מסטרשלה]] פגש במלשין ברחובה של ויטבסק וגער בו על מעשיו, השיב לו המלשין שעל דיבורים כאלו הוא ידאג שגם אביו יאסר, ואכן הוא נאסר עוד באותו יום, ושוחרר כעשרה ימים לפני [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[א' כסלו]]{{הערה|גליון 'נפלאות' שבת פרשת חיי שרה תשפ"א, מדור סיפורים.}}.

החקירה עצמה נסבה אודות פרטי הטיעונים שנכתבו בהלשנה, אדמו"ר האמצעי מצידו ביקש להוכיח כי הטענה שנגבו יותר כספים מאשר חולקו שקריית, ונעוצה בזיוף של מכתביו שלו. במשך החקירה אף חקרו את מקורות הכספים ומימושם, טענת האדמו"ר כי 11000 רובל מתוך השלשים וחמש אלף שימשו לבניית צרכי הקהילה ב[[ליובאוויטש]] נחקרו על ידי חוקר שנשלח לליובאוויטש. החוקרים אף חקרו חסידים רבים מכל האזור לווידוא טענת הרבי כי התרומות הם מרצונם הטוב ונדיבות לבם.

במשך חודש מר-חשון תקפ"ו נמשכו החקירות. בו' כסלו כתב רבינו כתב-בקשה למושל חאוואנסקי שישחררו.

===השחרור ופסק הדין===
ביום י' כסלו תקפ"ו שוחרר הרבי לביתו.

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תקפ"ו שלח המושל חאוונאסקי את התיק אל ממשל [[פלך מוהילוב]], שימסרו את התיק לבית המשפט המתאים, לדון בו ולהעניש את הנאשמים כפי הראוי.

לפועל המשפט התנהל על ידי בית משפט השלום של מחוז [[באבינאוויטש]].
הוא לא הסתפק בחקירות של חאוונאסקי ושלח [[שוטר]] עם שאלות נוספות לחקור בהם את רבינו בליובאוויטש.
לאחר מכן ניתנה הוראה לממשל ב[[קאפוסט]], ב[[ארשא]], ב[[שקלאוו]] וב[[מוהילוב]], לחקור בנושא את חסידי רבינו במקומותיהם. אחרי שהתקבלו כל החקירות לבית משפט בבאבינאוויטש, הוסיף לתיק את החלטתו בנושא, ושלחו לבדיקה חוזרת לבית המשפט העליון בפלך מוהילוב.

בי"א כסלו תקפ"ז החליט בית משפט העליון בפלך מוהילוב לזכות את רבינו מכל אשמה.
התובע הכללי של פלך מוהילוב כתב את פסק הזיכוי של רבינו, ואחר כך שלח בית המשפט את פסק-דין הזיכוי אל המושל חאוואנסקי לאישור.

אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט ב[[פטרבורג]] עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב. לטענתו אם כי אדמו"ר האמצעי לא עבר על תקנת היהודים יש במעשיו משום חשש לערעור היציבות ויש לאסור את המעשים והעניש את השותפים בה.
אולם הסנט לא קיבל את הערעור, וב[[כ"א כסלו]] [[תקפ"ח]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו. אמנם זה היה כבר מספר ימים אחרי הסתלקות אדמו"ר האמצעי, ב[[ט' כסלו תקפ"ח]].

==חג הגאולה==
בשנה שלאחרי הגאולה לא חגגו את התאריך, מכיוון שיום קודם לכן - [[הסתלקות|הסתלק]] ה[[אדמו"ר האמצעי]] - בעל הגאולה. רק שנה לאחר מכן, נקבע יום זה לחג הגאולה{{הערה|[[דבר מלכות ויצא]].}}.

==עונשו של המלשין==
המלשין שמחה קיסין מויטבסק היה מעשירי העיר, ולאחר פרשת ההלשנה ירד מנכסיו והפך לעני מרוד. בנוסף לכך נפל לשיכרות. הוא היה מחטט בפחי האשפה לחפש אוכל. בי' [[כסלו]], כשהחסידים היו חוגגים ושותים "[[לחיים]]" לרגל שמחת גאולתו של אדמו"ר האמצעי, הוא היה מגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] ואומר: "הרי אני הבאתי לכם את השמחה הזו - אז בבקשה תנו לי את שכרי!" והחסידים היו משקים אותו ביי"ש עד שהיה נופל ונרדם{{הערה|'[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]' חלק ב' עמ' יא.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''' עמ' קד, השתלשלות המאורעות שלב אחרי שלב.
*'''מלשין מתוך המשפחה - גילויים חדשים אודות המאסר והגאולה''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1884 עמוד 51

==קישורים חיצוניים==
*[http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=23779&from=clb מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי], שלום דובער לווין, תשנ"ח. {{PDF}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/782767 סיפור המאסר והגאולה של רבי דובער, האדמו"ר האמצעי] באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6374&CategoryID=1342 י' כסלו - מנהגים] [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליון 800
*הרב [[יקותיאל גרין]], [https://col.org.il/news/86650 י' כסלו כיום הלידה של החסיד] {{col}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]

ספר התניא

2023-11-22T09:38:16Z

ארי הגבר: /* חלקי התניא */

{{תניא}}
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר התניא]]
'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.

== רקע ==
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם{{הערה|הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן}}. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}.

כשרבו הפניות, החליט [[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות){{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל [[שגיאה]] וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב"ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות וכינויים של התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו"ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא"{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו"ר הזקן]] באופן אישי{{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערה|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] - רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ שנדפסה ב[[קיצורים והערות לתניא]] עמוד קיח}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.
(בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/12-04-2019-20-45-16-מענות-קודש-תשנ.pdf מענות קודש תש"נ מענה שעז].}}.

==חלקי התניא==
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן=לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים ב[[ספר התניא]] בצורת תרשים זרימה.{{ש}}בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.

{{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}
[[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי"צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] עמוד 142:}}:

#'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערה|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו"ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערה|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאורי אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

===ספר של בינונים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב"ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה ויראה]] מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב, ומידותיו של האדם מופיעים לאחר מכן כתוצאה מתובנות המוח והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[שער היחוד והאמונה]]}}
בחלק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה.

===אגרת התשובה===
{{ערך מורחב|אגרת התשובה}}
חלק זה עוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב"ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.}}.

על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז"ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".}}.
===אגרת הקודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרת הקודש]]}}
התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים "[[אגרת הקודש]]" ו"[[קונטרס אחרון]]" - רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.

בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס{{הערה|כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.}}, ורק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|הרבי הרש"ב]] את התניא לטובת הישיבה - "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.

אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר"ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י"ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י"ט, [[אגרת הקודש - סימן כ"ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ"ב.

עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע "מכתבים כלליים"{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''

===קונטרס אחרון===
[[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא מתורגם לטורקית]]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - ספר התניא]]}}
כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע"ד (ראה בפסקה [[אגרת הקודש]] לעיל). ה"קונטרס" כולל תשעה סימנים:
* חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם": שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל"ט עד מ"א שבתניא לדברי [[זוהר (ספר)|הזוהר]], ושני האחרונים ביאורים בפרע"ח.
* ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים{{הערה|86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע"ד ועד חתימת התניא בתר"ס}} נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).

==על התניא==
כשסיים [[אדמו"ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"{{הערה|בית רבי פרק כ"א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה בין ספרי חמיו{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''"גם [[אבות]]ינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').}}.

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']] ומניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ו' ע' קכג.}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכה.}}, שפע ברכה והצלחה{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכח.}}, ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהילים{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2791/ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה "לקוטי ספורים" פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא].}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהילים). אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רסח (עם תהילים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ"ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ"ב מענה שלא (חת"ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו"ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
{{תקנות הרבי|}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה שיעור]]}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת "הריני מקבל"){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ"ט.}}.

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כתב מכתב כללי לחסידים בו מזהיר שלא לפרש פירושים אישיים בתניא, אלא רק בעניני [[עבודה|עבודת השם]] שבהם יכולים להרחיב אף כשאין זו הכוונה האמיתית בדברי התניא. ומוסיף שמכל פרק יש לקחת את התוכן הכללי של הענין{{הערה|אגרות קודש שלו כרך ב ע' תשכ.}}.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.

===תניא בעל פה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערה|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=40&lang=hebrew מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה<ref>ראה אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת א'תצה </ref> זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

====מבצע הדפסת התניא====
{{ערך מורחב|הדפסת התניא}}

בשנת תשל"ח (1978) הורה [[הרבי]] להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תשפ"ג, בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ"ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/6204.html פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא], באתר חב"ד אף אם}}.

כיום (נכון לשנת [[תש"פ]]), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,400 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

====תרגומי התניא====
{{ערך מורחב|תרגומי התניא}}

ספר התניא תורגם לשפות רבות, כאשר כל תרגום נערך ומבוקר על ידי צוותים מיוחדים שביניהם; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים.

עד כה תורגם התניא לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], צרפתית, רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י"ח כסלו התשע"ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע"א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}.

====הוצאת התניא השלימה====
בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת [[תשי"ד]]{{הערה|נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור}} מספר הרבי על הכנה לדפוס של "הוצאת התניא השלימה", ובה: "התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".

הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו{{הערה|כגון: [[שיעורים בספר התניא]] בתור "פירוש קצר", ו"תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש"נ" בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.}}. ב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ג]] הודיעה [[הוצאת ספרים קה"ת]] על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי.

==חלוקתו על ידי הרבי==
{{ערך מורחב|חלוקת תניא}}
בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], ב[[כ"ה תשרי]] [[תשל"ט]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]], ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], ב[[יו"ד שבט]] [[תש"נ]], ב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]], וכן בימי הספירה [[תשל"ב]].

==תניא - מהדורה קמא==
[[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו"ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערה|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===ביאורי אדמו"רי חב"ד===
====ספרים שחוברו על סדר התניא====
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ספר התניא, והערות מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. הספר נערך על ידי [[הרבי]] (כולל ה[[פתח דבר]]) ויצא לאור בשנת [[תש"ח]].
*'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי"ד (כקובץ בפ"ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי"צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו "[[פתח דבר]]" מהרבי.
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - נכתב ע"י הרבי בסביבות שנות בואו ל[[ארצות הברית]]. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז"ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב"ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.
* נוסף לכל זה, [[הרבי]] כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: '''ליקוטי ביאורים בספר התניא'''{{מקור}}; '''תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות'''{{מקור}}; ו'''[[שיעורים בספר התניא]]'''{{הערה|כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.}}.

====ספרי ליקוטים מתורת רבותינו נשיאינו====
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' הליקוט הראשון מתורת רבותינו נשיאינו על התניא - נערך ע"י הרב [[יהושע קארף]] ונדפס בשנת [[תשכ"ה]]. הספר מלקט ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים.
*'''תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות''' הוא הליקוט השני שיצא לאור. החוברת הראשונה יצאה בשלהי [[תשל"ג]] והעבודה כולה נשלמה בשנת [[תשס"ג]]. נערך ע"י הרב [[אהרון חיטריק]]. הספר יצא לאור בהנחיות מפורטות ועידוד עצום מ[[הרבי]], קרוב לחצי מהספר מוקדש לליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על התניא.
*'''תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו''' יצא לאור בחוברות ע"י [[קה"ת]] החל מ[[ח"י אלול]] [[תשע"ד]], כשב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ג]] הודיעה קה"ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר בקרוב.
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ"ט]], וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
* '''"ליקוטי אגרות"'''{{הבהרה|סיבה=איפה הספר מפורסם? יש בו משהוא ייחודי יותר מכל הנ"ל?}} - מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא (על סדר הפרקים א-נג). תורה אור, תשע"ד.

===ביאורי חסידים{{הערה|רשימות ביאורי חסידים הופיעו ב: '''ספר התניא - בילוגרפי' ''' (תשמ"א) ע' 182 ואילך - כל הנדפס עד שנת כתיבת הספר. '''תניא עם פירוש חסידות מבוארת''' בסיום כל כרך, עם תיאור קצר. '''אוצר פירושים על התניא''' של הרב [[אליהו מטוסוב]] ע' תקנה - רשימה של 76 ספרי ביאורים.}}===

*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערה|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.

====עד דור אדמו"ר הרש"ב====
*'''שערי היחוד והאמונה''' - ביאורים ב[[שער היחוד והאמונה]] מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]], [[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
*'''ביאור תניא''' - מאת הרב יעקב קיידאנער{{הערה|כך מאויית כינוייו (ע"ש העיר ממנה בא) באגרות קודש כרך ב' אגרת שכא. כרך ג' אגרת תקז (ושם נק' ג"כ בר"ת: "מהרי"ק"). כרך ח' אגרת ב'תע. ובהוצאת קה"ת אייתו (בשפה העברית) "מקיידאן".}} (מחבר הספרים [[סיפורים נוראים]] ו[[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]). יצא לאור ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשל"ט]], ובשנת [[תשע"ג]] ע"י קה"ת בתוספת השוואה לכתבי יד שחלקם פורסמו לראשונה.
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.

====תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]====
*'''הלקח והלבוב''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] ([[כפר חב"ד]], [[תש"ל]]).
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. נרשמו ע"י תלמידיו מכתבי תלמידו ר' [[אברהם וויינגארטן]].
*'''ביאורי הרה"ח ר' אלטר שימחוביץ''' - משפיע בתו"א ירושלים, נדפס ע"י [[קה"ת]], [[תשע"ד]]. נמצא גם באתר [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].
*'''ביאורי ר' שלמה חיים''' ר' [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע בתו"ת לוד וכפ"ח, נרשם ע"י תלמידיו ויצא לאור ע"י [[קה"ת]].
*'''ספר זכרון''' - חלק ביאורי ר' [[חיים שאול ברוק]] - משפיע ב[[אחי תמימים ראשון לציון]], נרשם ע"י תלמידיו.
*'''ביאורי הרה"ח ר' ישראל ג'יקובסון''' - משפיע תו"ת ניו יורק. נרשם ע"י תלמידיו, ועדין לא ראה את אור הדפוס.
*'''ביאורי הרב ניסן על תניא''' - משפיע תו"ת ברינואה. נרשם ע"י אחד מתלמידיו. נדפס ב[[תשנ"ו]].
*'''ביאור לתניא מר' אברהם אלי' פלאטקין''' - רב וראש ישיבות תות"ל. בדף השער נכתב שמיוסד על שיעורי הרש"ג. נערך ע"י בנו, נדפס ב[[ברוקלין]], [[תשע"ה]].

====דור השישי ודור השביעי====
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' (ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים) - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[ביאור המאור שבתורה]]''' - מאת הרב [[משה לינק]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''The Practical Tanya''' - 'תניא המעשי', 3 כרכים, תרגות וביאור על שלשת חלקים הראשונים מאת [[חיים מילר]]
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].
* תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד
* '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ"א]]{{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/גליון_המבשר_תורני_-_חג_סוכות.pdf סקירה על הספר]''', בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב, עמוד יח. [https://col.org.il/news/134865 במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא'], י"ז כסלו ה'תשפ"ב 21.11.2021.}}.
*'''שלהבות התניא''' - הרב [[גדליהו אקסלרוד]], בהוצאת [[התאחדות החסידים]].
*'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - סיכומי שיעורים{{הערה|מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש 770]]{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}} תשפ"ג.

===עיבודים===
*'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).
*'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע"ו.
*'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע"ה, וחלק ב' בכסלו תשע"ז).
*'''תניא מבואר - למבקשי ה'''' - בהוצאת מכון 'יפוצו' בעבודת אברכי כולל 'לעבדיך באמת'. ביאור קליל קצר ופשטני עם ביאורי מושגים וביאור עיוני הכתוב כסוגיה ברורה ונפרדת. חמישה חלקים. יצא לאור בשנת [[תשפ"ב]].
*'''פאר מקדושים''' - בהוצאת מכון פאר מקדושים, ספר בהיר עיניים.

===הוצאות הקשורות לתניא===
*[[יהושע מונדשיין]], '''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו''', [[תשמ"ב]].
*'''מספרים תניא''' - הרב מנחם מענדל קרומבי{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-03-18-30-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94.pdf הוספות לספר מספרים תניא] {{PDF}}{{אינפו}}}}.

==רחובות==
ב[[כפר חב"ד]] וב[[תל אביב|תל אביב - יפו]] מצויים רחובות הקרויים על שם הספר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905 בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.

== ראו גם ==

* מבצע '''[[הדפסת ספר התניא]]''' לאור בקשת הרבי.
* '''[[חלוקת תניא]]''' - ערך אודות שבעה מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא.
* '''[[תרגומי התניא]]'''.
* קטגוריית [[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]] - כוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד.
* [[צורת הדף#צורת הדף של התניא|צורת הדף של התניא]].

=== ספרים אודות התניא ===

*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]
*[[תולדות ספר התניא]]

== לקריאה נוספת ==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק לא - תניא בערבית
== קישורים חיצוניים ==
;ספר התניא לקריאה
* '''[https://drive.google.com/file/d/1Piv9wCLaHmENezKCatGBvsT8_9uA-CxW/view?usp=sharing לקוטי אמרים - תניא]''', לקריאה והורדה {{PDF}}
* '''[https://drive.google.com/file/d/1G_1GdvHK-tamH46H3KJgzHOUMKlR20bG/view?usp=sharing מורה שיעור והוספות לספר התניא]''' {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר ספריית חב"ד. {{PDF|}}
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף], [[צורת הדף]]. {{תמונה}}
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] [[צורת הדף]] באתר היברו-בוקס {{PDF}} {{הב}}

;קישורי תוכן
*אדמו"ר הריי"צ, '''[https://toratchabad.com/קדושת-התניא קדושת התניא]''', לקט סיפורים מרשימת אדמו"ר הריי"צ
*עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). באתר מעיינותיך. (טקסט)
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593606#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו ספר התניא?]''' {{בית חבד}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא] אתר צאצאים
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012) {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא]''' {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*הרב [[מענדל וכטר]], '''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

;הוצאה לאור
*'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]''' (דרושה בקשת גישה)
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/magazine/638671/ התניא שלי]''', סקירת פרוייקטים על הנגשת התניא לילדים, בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב פרשת וישלח י"ט כסלו תשפ"א {{אינפו|}}

;שיעורים
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]. אתר ישיבה
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]] : [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63664 חלק א'], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 חלק ב'] {{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}
* מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%20%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 סדרת שיעורים מרתקת על 'שער היחוד והאמונה' מאת הרב משה מרדכי ע"ה ארנשטיין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

;מדיה
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א [[ניסן]] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/דקה-וחצי-תניא/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

שמואל מונקס

2023-11-16T12:05:26Z

ארי הגבר: /* דמותו */

ר' '''שמואל מונקעס מקאליסק''' (מכונה גם: ר' '''שמואל קאליסקער''') היה מגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]]; התגורר ב[[עיירה]] [[קאליסק]]{{הערה|שם=בית רבי}} ובעיר סמוכה לפולוצק{{הערה|שם=חהס רצא|[[הרבי הריי"צ]], שיחת [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תרצ"א]] ('''[[רשימת היומן|תורת מנחם - רשימת היומן]]''', עמ' {{היברובוקס||יז|58881||ללא|עמוד=63}}, {{היברובוקס||קעא|58881||ללא|עמוד=217}}).}}. היה ידוע כ[[פיקח]] גדול ובעל חוש הומור.

==תולדות חיים==
נולד כיתום מאביו שנפטר כמה חודשים לפני לידתו והוא נקרא על שמו. גדל בעיירה קאליסק. לאחר חתונתו נולדה לו בת. מספר שנים לאחר מכן נפטרה רעייתו. במשך השנים התגורר גם בעיירות פולוצק ובביענקושנקוביץ.

כאשר הגיע שמעו של [[אדמו"ר הזקן]] אל קאליסק החליט לנסוע אליו. הוא נכנס אל ביתו של אדמו"ר הזקן באמצע הלילה, באומרו שרצונו להתחמם. לאחר זמן רב שעמד שם ולא הסכים לצאת, אמר לו אדמו"ר הזקן שיסלק אותו מביתו, ור' שמואל השיב בבכי כי "הגוי שלי חזק יותר", כשכוונתו על ה[[יצר הרע]] שלו. כששמע אדמו"ר הזקן את הדברים הבין כי הוא אינו אדם פשוט וקיבל אותו באותו מעמד ל[[יחידות]]. על כך אמר [[הרבי הרש"ב]], כי באותה יחידות פעל ר' שמואל את התמסרותו אל אדמו"ר הזקן. [[הרבי]] סיפר את הסיפור והפיק ממנו הוראה בעבודת השם{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ט עמוד 300}}.

== דמותו ==

בשנת [[תקנ"ט]], נאסר [[אדמו"ר הזקן]]. כשבאו לאוסרו, שהה בביתו ר' שמואל מונקס. שאל אותו [[אדמו"ר הזקן]], האם למסור את עצמו בידי ה[[גויים]] או שמא לברוח. ענה לו ר' שמואל: "אם אתה [[רבי]] - הרי אין לך מה לפחד מהם, ואם אינך רבי - באיזו זכות לקחת מאלפי יהודים את תאוותם מ[[עולם הזה]]"{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד קעב. [[לקו"ש]] חט"ו עמוד 504.}}. [[אדמו"ר הזקן]] נשאר בביתו ונלקח למאסר.

בעת ביקור רבי [[שלמה מקרלין]], אצל [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[תשעה באב]], עמד ר' שמואל מונקס ב[[בית הכנסת]] וזרק עיגולי קוצים (בובקעס) על המתפללים (כדי להפיג את ה[[עצבות]]). ולאחר שאחד מן הבובקעס פגע בזקנו של ר' שלמה מקרלין, הקפיד על כך ואמר לאדמו"ר הזקן: "בגלל אברכים כאלו נחרב [[בית המקדש]]". למחרת הלכו [[אדמו"ר הזקן]] ור' שלמה מקרלין יחד אל מחוץ ליישוב, וראו אברך בתוך בור מלא נמלים שעוקצים את כל גופו והוא בוכה על [[חורבן בית המקדש]]. אמר על כך ר' שלמה: "בגלל אברכים כאלו יבנה בית המקדש". אמר לו אדמו"ר הזקן: "זהו אותו אברך"{{הערה|רפאל נחמן הכהן, שמועות וסיפורים, כרך א' עמ' 38}}.

באחת השנים פקדה [[שריפה]] את עיירתו של ר' שמואל מונקס, וביתו עלה באש. ר' שמואל החל לרקוד "שלא עשני גוי", בהסבירו שאם היה גוי, היה נשרף אלוהיו יחד עם ביתו.

פעם תלה עצמו מול בית מדרשו של ה[[אדמו"ר הזקן]]. כששאלו אותו לפשר מעשה מוזר זה ענה: בכל חנות יש חלון ראווה. הדייג שם [[דגים]] בחלון הראווה שלו כדי שידעו שיש שם [[דגים]] וכן הרוכל שם בחלון את מרכולתו, כך גם אני תולה את עצמי כדי שידעו שפה נמצאים כל החסידים.

בספר בית רבי נכתב אודותיו: "הרב החסיד המפורסם ר' שמואל זלה"ה מקאליסק (הנקרא בעולם בשם שמואל מונקעס) היה אדם גדול מאוד, חסיד גדול ועָרום ביראה, והיה חשוב מאוד אצל רבנו. דרכו והנהגתו ידוע ומפורסם בעולם, ולפי ראות עיניים - בשיגעון היה מתנהג, אך גם בזה ראו חכמתו הנפלאה עד למרבה{{הערה|שם=בית רבי|[[חיים מאיר היילמן]], בית רבי, עמ' 154}}".

==לקריאה נוספת==
*מיכל רון, דוד רוטנברג, '''ספורי ר' שמואל מונקס''', ספריית אשל, כפר חב"ד, ה'תשנ"ז.
*[[יוחנן גוראריה]], ספר '''תולדות ר' שמואל מונקס''', מכון אהלי שם.
*'''הפיקח של הרבי''', הרב יוסף אברהם פיזם, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 107-114.
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 67-76.
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 29=36.

==קישורים חיצוניים==
* {{אוצר החכמה|הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]|'''תולדות שמואל מונקעס'''|164330|[[אהלי שם]], כפר חב"ד תשע"א}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3269085 למה החסיד זרק סיר מלא אוכל לפח?]''', סרטון וידאו מהרב [[נחמיה וילהלם]] {{וידאו}} {{בית חבד}} אתר בית חב"ד, מגזין שבת פרש שמיני תשע"ו
*'''[http://toratchabad.com/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%94 סיפורי שמואל מונקס]''' מאת אתר [[מעיינותיך]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|מונקס שמואל]]

מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן

2023-11-16T12:00:24Z

ארי הגבר: /* המאסר */

{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}
{{לשכתב|הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי}}
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה עם מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
[[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]]

==היסטוריה==

[[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]

===ההלשנה===
[[התייסדות תורת החסידות]] הובילה ל[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]]. למרות ההתנגדות, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.

הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.

ביום י"ג אלול הורה הקיסר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.

===המאסר===
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לקחת את האדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר קרוביו שבראשם רבי [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.

כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את רבי יעקב סמיליאנער {{הערה|בספר רשימות היומן עם פענוחים עמוד שב מובא ששמו היה רבי יעקב סמיליאנער.}} לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"הז.
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.

===בכלא===
בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.

לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית המעצר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.

כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים.

את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.

במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"ר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש"י]] אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".

תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.

ביום [[י"ט כסליו]]{{הערה|רשימות היומן}}, התגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.

===הגאולה===
====גאולת י"ט כסלו====
ב[[יום שלישי]], "פעמיים כי טוב" - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].

במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו,
:יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן,
::וכשקריתי בס'[פר] [[תהלים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]]',
:::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}

====גאולת כ' כסלו====
באותו בית בו התגורר ר' מרדכי מליעפלי, התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.

משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".

בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.

[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.

החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.

המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערה|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.

"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".

למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}

סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה{{הערה| [[בית רבי]]}}

==מנהגי י"ט כסלו==
{{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}}
על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}

יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.

== מגילת י"ט כסלו ==
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב.}}.

מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת [[קה"ת]] "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".

והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג
החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".

את המגילה שנדפסה בשנת [[תרצ"ז]], מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] לתרגום ל[[לשון הקודש]] - אשר נדפס בחוברת '[[התמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ב]], עם הוספות.

==שינויים באופני ההנהגה==
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=ניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.

==ראו גם==
* [[י"ט כסלו - חג הגאולה]]
* [[ראש השנה לחסידות]]
* [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].
* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.
*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב.
*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, שבועון כפר חב"ד גליון 1886, עמוד 57

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* הרב [[שלמה כץ]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* ועד חיילי בית דוד, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשע"ב]] {{PDF}}
*הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)
*מכון אור החסידות, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fc2b4d9eddb4_1606595801.pdf י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום]''' {{PDF}}{{COL}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 מאסר וגאולת רבנו הזקן]''', במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]

תמונות וציורי רבותינו נשיאנו

2023-09-18T21:34:46Z

ארי הגבר: /* צילום הרבי בחתונות */

[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאינו]]''' ישנה חשיבות גדולה ב[[חסידות חב"ד]] עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.

לחלק מ[[רבותינו נשיאינו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[אדמו"ר המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.

== ציור פני הרב ==

{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}

'''ציור פני הרב''' היא אחת מדרכי ה[[התקשרות]] לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות: להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}}, נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, להסיר פחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.

=== הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו ===

למנהל מוסד שהדפיס דף שבראשו מתנוסס תמונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ולידה שתי תמונות של נשים שעזרו למוסד, כתב [[הרבי]] מענה חריף בו שלל את העניין ואף כתב ש:"כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם", והורה לו להסיר את שמו מכל המכתבים והחוברות של המוסד. בנוסף גם כתב לו הרבי שעליו לצום מספר תעניות, ולאחר מכן ללכת ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] ולבקש ממנו [[סליחה]] וכפרה, ושילמד בקביעות עד ל[[ראש השנה]] במאמרי אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מענות-נדירים-ביותר-בכתיק-נחשפים-בתשור/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}.}}.

כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל [[הרבי]] את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול, ובכך יגרם ביזיון לתמונתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.

== ציור ה[[בעל שם טוב]] ==

[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הדיוקן המפורסם המיוחס בטעות להבעל שם טוב]]
לבעל שם טוב ישנה תמונה מפורסמת שמיוחסת אליו, אשר הופצה לראשונה בשנת [[תרס"ג]], אולם ישנו ספק אודות אמיתות ייחוסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד ([[גרמניה]]){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שהעיד שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.

הרבי נימק זאת במספר סיבות, מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, שהעיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.

נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער) - [[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.

בתקופה מאוחרת יותר הוכח שאכן תמונה זו שייכת לבעל שם אחר שהיה ב[[גרמניה]] ולאחר מכן ב[[לונדון]] בשם ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-[[תקמ"ב]]) שנחשד על ידי ר' [[יעקב עמדין]] בשבתאות{{הערה|שם=אהלי צדיקים|[https://zadikim.com/news/שתי-תמונות-זיוף-אחד/ שתי תמונות, זיוף אחד...] באתר אהלי צדיקים, מתוך גיליון [[המבשר]].}}. תמונה נוספת שמיוחסת להבעל שם טוב שפחות מוכרת, היא תמונה שנדפסה בספר "דרייסיג דורות אידן אין פולין" ([[ניו יורק]] [[תרפ"ז]]), אך גם בה פקפקו באמיתותה ויחוסה{{הערה|שם=אהלי צדיקים}}.

== תמונת [[המגיד ממזריטש]] ==

לא נמצאת בידנו תמונה מהמגיד ממזריטש{{הערה|בשנת תש"ה פרסם חוקר אודות [https://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:939.jpg תמונה מסוימת] כי היא תמונתו של המגיד, אך התברר כי היא תמונתו של ר' שמואל סלנטר}}. [[הרבי]] התבטא ואמר{{הערה|שם=המלך במסיבו א|ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה למגיד ממזריטש.

== תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ==

{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}

[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]
[[קובץ:ציור אדמוה"ז נדיר.png|שמאל|ממוזער|200px|ציור של אדמו"ר הזקן, שנמצא בשנת תשס"ט]]
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' [[אהרן בליניטשער]] ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה החל עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.

כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובאוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.

בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.

בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).

במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.

בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.

הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.

בשנת [[תרצ"ח]] התפרסמה בעיתון [[הארץ]] עדותו של הצייר שצייר את ההעתק בוריס שץ מ[[תרפ"ז]], לפיה הציור מזוייף{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=37&lang=hebrew ציור תמונת אדמו"ר הזקן]''', באתר {{שטורעם}}.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] פרסם אז רשימת סיפורים בעיתון [[התמים (וורשא)|התמים]]{{הערה|[[כסלו]], [[תרצ"ח]].}} המעידים על אמיתות הציור.

בשנת [[תשס"ט]] חשף עיתון [[המבשר]] ציור חדש המיוחס לאדמו"ר הזקן, שנמצא אצל אדם שסיפר שהציור עובר אצלם במשפחה במשך דורות{{הערה|[https://col.org.il/news/47611 בלעדי ל-COL: תצלום מהציור המשוייך לאדמו"ר הזקן] ב{{חב"ד און ליין|}}.}}.

== תמונת [[אדמו"ר האמצעי]] ==

אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|1== "גם בדמיון אין בנמצא"}}{{הערה|שם=המלך במסיבו א}}.

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; הרבי גם הוסיף שגם אצל [[אדמו"ר האמצעי]] אפשר לקיים זאת, מכיוון שצדיקים מכניסים את עצמם בתוך תורתם (וכמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו, בעיקר באופן של [[ראיה]], נחשב הדבר כאילו "בעל השמועה עמוד כנגדו", ולא רק באופן של "כאילו" אלא של "ממש" עומד כנגדו{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/635679/ רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה].}}.

== ציורי [[הרבי הצמח צדק]] ==
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:צמח צדק אופנר.jpg|מרכז|ממוזער|160px|העתק שהתגלה בתשפ"א]]
| [[קובץ:צמח_צדק.jpg|מרכז|ממוזער|180px|העתק שהגיע מקאפוסט]]
|}
על ציורו של הצמח צדק מסופר, שהיה צייר גוי{{הערה|שם=תוכן קצר|הנחה בלתי מוגהת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]: תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. הצייר התחכם ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעיניו היו עצומות כך שלא היה יכול לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצויירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות אירעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי, הלך הצייר ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו וגרם לו לטעויות הללו. - דרוש מקור. וראו את השמועה בשם הרב שאול ברוק בהערה 28.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם (דרוש מקור.) שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה| ראו ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קיבל מכה מעמוד עץ, נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הנייר".}}.

בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת{{הערה|[https://col.org.il/news/47449 הסיפור שמאחורי התמונות ● מיוחד] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

בספריית ליובאוויטש בניו יורק שמור הדפס של תמונת הצמח צדק שנתנה הרבנית רבקה לאדמו"ר מוהריי"צ.
מעבר לתמונה רשם אדמו"ר מוהריי"צ: "תמונה זו קבלתי תשורה מאת כבוד א"ז (=אימי-זקנתי) הרבנית הצדקנית מר[ת] רבקה נ"ע זצ"ל זי"ע, ואמרה לי אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות"{{הערה|/https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/15.htm}}

העתק שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה "מבית הגנזים" מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.

בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחייניתו, בת אחות אשתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק, העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (ב[[כתב אדמו"ר הזקן]]) {{ציטוטון|הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ}}{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}}.

== ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]] ==
לא ידוע על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כארבעה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:
#צילום הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|על פי השמועה. אך ראו בהמשך את דברי הרבי בנושא בי' כסלו תשד"מ ומהם לא משמע שהרבי הוא שהורה על כך.}}

#בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]].
#ב[[שבועון כפר חב"ד]] התפרסמה תמונה שיוחסה לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|כפר חב"ד, גליון 714, עמ' 73.}}. היו שפקפקו בכך{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=550 פתי יאמין? (גלריה)] באתר {{שטורעם}}}}.
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:ציור המהרש.jpg|מרכז|ממוזער|110px|{{כתב קטן|ציור אדמו"ר המהר"ש שהתפרסם בכפר חב"ד}}]]
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|מרכז|ממוזער|130px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסם בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", וצוייר על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|מרכז|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|מרכז|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה הוא ציור פני [[המהר"ש]]. לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]
|}
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש הייתה כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.
{{ציטוט|
מרכאות=כן|
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...

את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}

בעקבות כך אמר הרבי כי ציור פני הרבי המהר"ש היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.
בהערה לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה{{הערה| התוועדויות תשד"מ שבהערה הקודמת}}. בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מ[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.}}.

(ייתכן גם שהציורים המובאים לעיל והמיוחסים לרבי המהר"ש הם פשוט העתקים מתמונות של הרבי הריי"צ ואנשים ייחסו אותם בטעות לרבי המהר"ש.)

== תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה על ידי הרבנית]]
[[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תרע"ט]] (מצד שמאל) לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]] (מצד ימין), המשוערת כתמונת הרש"ב]]
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו, ובדרך כלל בשעה שהיה יוצא מביתו היו מקיפים אותו בחורי ישיבה גבוהים, במטרה להסתיר את דמותו ולמנוע אפשרות שהוא יצולם נגד רצונו{{הערה|היכל הבעל שם טוב, גיליון י"ג, מדור תגובות. ב"ליובאוויטש וחייליה" עמ' 29 מסופר שבחורים גבוהי קומה היו מסתירים את הרבי הרש"ב כשהלך לתשליך בר"ה כי היו צלמים שבאו מוויטבסק לצלמו בהליכתו לתשליך ונעמדו עם "מכונות צילום" על הגגות ולכן היה צורך בבחורים הגבוהים שיסתירו את הרבי.}}.

כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגרם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.

בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.

[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה המפורסמת אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמיתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד גליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר [[רשימות דברים]] בעמוד 342.}}.

בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה נכתב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה ב[[אייר]] [[תרס"ח]], אולם עדיין היו שפקפקו באמינות התמונה וייחסו אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]]{{הערה|מקובל בשם ר' [[לייזר ננס]] שישנה [[תמונה]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נ"ע]] שלא הגיעה לידינו, ואולי מדובר בתמונה זו {{מקור}}.}}{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/123085 התמונה המסתורית המיוחסת לרבי הרש"ב: פרטים חדשים{{col}}]}}
.

== תמונות [[הרבי הריי"צ]] ==
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|תמונת אדמו"ר הריי"צ שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]
התמונה הראשונה של אדמו"ר הריי"צ היא לפני זמן הנשיאות, בה הוא נראה לבוש בחליפה ו[[כובע קנייטש]]{{הערה|[[:קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|התמונה]].}}. בקיץ של שנת [[תנש"א]] נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת [[תר"פ]]. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}.

[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משתי זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.

מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנבהלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.

במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש]]ו, וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם. הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}

[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית]] שהתרחש בשנת [[תר"צ]] תועד אז בעיתונות ונשתמרו ממנו תמונות רבות{{הערה|'''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117454 שלושה תצלומי עיתונות גדולים – מהימים האחרונים לביקורו של האדמו"ר הריי"ץ בארה"ב בשנת תר"צ]''', אתר בית המכירות קדם.}} וכן ישנם סרטים (ללא פס קול) מביקור זה שפורסמו ע"י jem. ב[[בר מצווה]] של [[בערי גוראריה]] בשנת [[תרצ"ו]] העניק [[הרבי הריי"צ]] לבערי מצלמה במתנה. במצלמה זו צילם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ, בעיקר מהתקופה שלאחר בואו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[ת"ש]]. בקיץ של שנת [[תש"פ]] המצלמה נמכרה במכירה פומבית.

מ[[הצלת אדמו"ר הריי"צ|הגעתו של הרבי הריי"צ לארצות הברית]], ישנם סרטים שצולמו אז (ללא פס קול) והם פורסמו ע"י [[jem]].

[[קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ט]] הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו אז חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. [[הרבי]] דאג{{מקור}} להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משתי הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שעוצמת ה"פלאש" לא תהיה גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעוני (ללא פס קול), דבר יקר באותם ימים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח בעצמו בהזדמנות את תמונתו לחסידים ששהו במחנות הפליטים{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[תש"פ]], עמ' 50.}}.

=== יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ ===

הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, שאל הרבי אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.

הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.

==תמונות הרבי==
===תמונות של הרבי לפני קבלת הנשיאות===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשנת תרס"ד (בגיל שנתיים וחצי)]]
התמונה המפורסמת של הרבי הרבי בשנת תרס"ד (בגיל שנתיים וחצי) נחשפה כאשר הרב [[שלום בער בוטמן]] נכנס לביקור על הוראת [[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] אצל מרת [[רחל שניאורסון]] זוגתו של הרה"ח רבי [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]], ראה בביתה את התמונה המפורסמת של הרבי בילדותו, בהיותו כבן שנתיים וחצי בניקולייב. הרב [[חנוך גליצנשטיין]] דאג לעשות העתק מהתמונה ולשולחה אל הרב בוטמן שהכניסה לרבנית חנה. כאשר הרבי הגיע לבית אמו לאחר שהיא קיבלה את התמונה, אמרה הרבנית חנה לרבי שזה עתה היא קיבלה תמונה חדשה ממנו. הרבי הגיב, "אני שם בוודאי ללא מקיף"..{{הערה|[https://col.org.il/news/146893 כך חשף הרב שלום בער בוטמן את תמונת הרבי בילדותו] {{col}}}}.

{{פסקה חסרה}}

=== לאחר הנשיאות ===
[[קובץ:תשיא 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי. צולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]]]
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה ב[[ביתו של הרבי|ביתו]], בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]
בשנת [[תשי"א]] פורסמה תמונתו של [[הרבי]] ששימשה כתמונתו של הרבי בפרסומים של חב"ד בעיתונות, במשך השנים שונתה התמונה לתמונה אחרת. תמונה זו הייתה היחידה אותה אישר הרבי לפרסם בשנים הראשונות. בשנת [[תש"ל]] הכין חסיד חב"ד מ[[לונדון]] אלבום תמונות של הרבי בשם "צ'אלנג" ובו פרסם שתי תמונות חדשות של הרבי{{הבהרה|האלבום הכיל 3 תמונות?}}, כאשר נשלח האלבום למזכירות, שלח הרב חודוקוב לאותו חסיד ש:"בכל הפרסומים שנדפסו לאחר קבלת רשותנו, ישנה רק תמונה אחת של הרבי שליט"א אשר אנחנו מרשים לפרסמה ולכן לא צריך להיות שום שינוי ביחס ל'צ'אלנג'{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 52.}}.

=== י' שבט תש"ל ===
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות וסרטי וידיאו שצולמו נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}.}}.

=== צילום הרבי בחתונות ===
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעיני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו החסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרביעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.

בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.

כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ובמקדש מלך (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רביעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}.}}.

כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.

=== שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום ===

בשנים הראשונות, הרבי התנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הילד גרשון שוסטרמן מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=מראי%20מקומות למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.

כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]"{{מקור}}.

כך גם באחת מהתוועדויות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}{{מקור}}.

התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון|כ' מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות!
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!

מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של "חסידות"! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...

ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חיצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך].}}

כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=תשרי_תשל%22ח_-_%22שיחות_קודש%22_(החדש)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}.

=== עידוד הרבי לצלמים ===

{{ערך מורחב|ערך=[[WLCC]], [[JEM]]}}
[[קובץ:הרבי-מחייך-לצלם.jpeg|×250|ממוזער|הרבי מחייך לעבר צלם]]
למרות היחס החריף של הרבי לעסוקים בצילום בצורה לא ראויה, רחש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום של [[חסידות חב"ד]] ו[[תורת חסידות חב"ד|תורתה]], כשהם מקבלים את רשות והסכמת הרבי לצלמו.

אחד הצלמים הבולטים היה [[לוי יצחק פריידין]]. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי ל[[חודש תשרי]] כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את ההתרחשויות המיוחדות בחודש החגים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מ[[ביתו של הרבי|ביתו]], הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל [[770]]. לאחר חזרתו לארץ היה מקיים תערוכות בהן המציג את התמונות שצילם, והקרנות ברחבי הארץ של קטעי ווידיאו מיוחדים שתיעד במהלך החודש.

בנוסף, במשך השנים פעל גם כן הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] בתיעוד החיים והאירועים במחיצת הרבי במסגרת ארגון '[[מרכז שידורי חב"ד]]' שהקים, בצילום חלוקות שונות כמו [[חלוקת דולרים]] ו[[חלוקת קונטרסים|קונטרסים]] בוידאו ובתמונות שהיה יכול העובר בחלוקה לרכוש לאחר המעמד. הוא עסק גם בהקלטת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] ובשנים המאוחרות יותר - בתיעודן בוידאו ושידורן ב[[טלוויזיה]]), ובשנים בהן התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] את שלושת תפילות היום במחיצת החסידים והרבה באמירת [[שיחה|שיחות]] וחלוקת דולרים לאחריהן - תיעד אותן במצלמה ייחודית שהייתה קבועה ומכוונת אל מקומו של הרבי.

החל מהתוועדות י"ט כסלו תשל"א, התחיל להתקיים תיעוד וידאו מלא מהתוועדות הרבי. בעקבות היקף הפרסום שגרם שידור קטעים נרחבים מההתוועדות הגדולה שהתקיימה בי' שבט תש"מ ב[[טלוויזיה]], ביקש הרבי מהרב [[הלל דוד קרינסקי]] שיידאג לפתח את העיסוק בעניין. בעקבות כך, בהתוועדות שקיים הרבי לקראת יום פטירת [[הרבנית חנה|אמו]] בו' תשרי תשמ"א התקיים שידור ההתוועדות אל לוס אנג'לס. בעקבות ההצלחה בשידור זה, דאג הרב קרינסקי לשידור ההתוועדות שקיים הרבי לכבוד [[י"ט כסלו]] באותה השנה בערוצי הטלוויזיה בכל רחבי [[ארצות הברית]]. במהלך השידורים היה צורך בתרגום סימולטני לאנגלית לתועלת אלו שלא הבינו את שפת ה[[אידיש]] בה אמר הרבי את ה[[שיחה|שיחות]], שבוצע על ידי הרב [[מאניס פרידמן]].

מאז התקיימו שידורים אלו בקביעות בערוצי הטלוויזיה בארצות הברית בתאריכים: [[י"ט כסלו]], [[י' שבט]], [[י"א ניסן]], [[י"ב תמוז]] ו[[כ' מנחם אב]]. על מנת לתפעל את כל מערך השידורים, הוקמה חברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]'. בהמשך, יעדי השידורים הורחבו ל[[ארץ ישראל]], [[אנגליה]], ועוד.

מאז שידרה החברה אירועים נוספים במחיצת הרבי כמו [[הפאראד]] ו[[סאטלייט|חנוכה לייב]]{{הערה|ראה סקירה נרחבת על חברת ג'ם בגליון תחיינו מס' 4 עמוד 40 ואילך}}.

== ראו גם ==
* [[תמונה]]
* [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]
* [[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]
* [[JEM]]

== לקריאה נוספת ==
*'''יותר יפה מהאורגינל''', סיפורו של הצייר רפאל נוריאל, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1863 עמוד 55
*'''יותר מאלף מילים''', 'הרבי והתמונות' בעקבות פטירתו של ר' צבי (הארי) טריינר, מראשוני הצלמים שצילמו את הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 52

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] – אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו {{*}} סקירה מרתקת] {{בית משיח}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-חוברת-תשרי-בליובאוויטש-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/128540 קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?]''' {{col}}
*'''[https://col.org.il/news/130601 הרב ביקש לתלות תמונת הרבי בביתו, וקיבל תשובה מפתיעה]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/131703 כשהרבי הסביר: מדוע חסידים זקוקים לתמונות של הרבי?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132881 לצלם את הרבי? לא מובן מאליו. תלוי מי אתה ולמה אתה מצלם]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]

יהל אור

2023-09-12T16:51:15Z

ארי הגבר:

[[קובץ:יהל אור תשפ"ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הספר '''"יהל אור"''', הוצאת קה"ת תשפ"ג]]
[[קובץ:Yahel_or.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[גוף כתב יד קודש]] המקורי של פירוש [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר ה'צמח צדק']] על [[תהלים|ספר תהלים]] הנקרא בשם '''"יהל אור"''']]

'''יהל אור''' הינו פירוש על ספר [[תהלים]] בדרך החסידות, שנדפס מתוך רשימותיו של [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר ה'צמח צדק']] על ה[[תהלים]]. הרשימות נדפסו בפעם הראשונה ב[[עיירה]] [[פולטובה]] בשנת [[תרע"ח]], והמדפיס נתן להם את השם: פירוש "יהל אור" על התהלים. ההדפסה הייתה במספר עותקים מצומצם, וחסידי חב"ד-ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספר, מכיון שהודפס על ידי אדם שהתבטא שלא כראוי כלפי [[אדמו"ר הרש"ב]].

[[הרבי]] התייחס לפירוש זה כ"[[אור התורה]]" לתהלים.

את [[ביכלאך|כתב היד]] המקורי, זכה להביא לרבי הרב [[חנוך גליצנשטיין]], יחד עם שבעה כרכים נופסים של רשימות ה'צמח צדק' בנושאים שונים{{הערה|כתבי היד נמצאו בבית הספרים הלאומי בירושלים, וה'בוך' כולו הינו [[גוף כתב יד קודש]] של [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר ה'צמח צדק']]. מספרו של ה'בוך' הינו 8.2259.}}.

בכל מהדורותיו של הספר, נדפס הפירוש "יהל אור" עם [[אותיות]] בכתב רש"י. אך ע"פ הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות{{הערה|שיחת ב' [[אייר]] תשמ"ט.}}, במהדורה החדשה של שנת [[תשפ"ג]] הספר נדפס לראשונה באותיות מרובעות.

יש לציין, כי פעמים רבות נכנס [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] לאמירת התהלים ב[[שבת]] מברכים כשבידיו ספר התהלים "אהל יוסף יצחק השלם" עם פירוש "יהל אור" במהדורת קה"ת תשי"ג שנדפסה בעריכתו, ומעיין מפעם לפעם בפירוש.

==מהדורותיו של הספר==
*מהדורה ראשונה - [[פולטובה]], [[תרע"ח]]{{הערה|הוצאה זו נדפסה על ידי הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והרב [[חיים מאיר הילמן]] חסידי חב"ד-ליאדי. בהקדמה לפירוש מובא סיפור בקשר עם אמירת התהלים של הצ"צ: "פ"א חלה בן השלישי של אדמו"ר [הצ"צ] (הוא שנקרא אחר כך אדמו"ר דליאדי) ואמרו הרופאים נואש למחלתו. ובאת הרבנית לאדמו"ר ואמרה בנינו ר' זלמן הוא מסוכן ואתה שותק! תיכף לקח התהלים שלו עמדו והלך לחדר החולה וישב אצלו ואמר כמה קפיטליך [[תהלים]] והוריד דמעות, ואחר כך החזיר פניו הקדושים אל פני בנו החולה ואמר לו עליך יש קטרוגים למעלה שאינך מאריך בתפילה, ועל כן קבל עליך שתאריך בתפילה ותתרפא. וקיבל על עצמו. ואז הוסיפו לו שם חיים ונתרפא על ידי כל זה".}}.
*מהדורה שנייה - [[תהלים]] אהל יוסף יצחק. הוצאת קה"ת - ניו יורק, [[תשי"ג]]{{הערה|בהוצאה זו נכללו תשעה פירושים נוספים, וגוף התהלים הינו ספר [[תהלים]] "אהל יוסף יצחק", ונדפס בסופו קובץ מכתבים מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] בדבר גודל חשיבות אמירת תהלים. בנוסף, נכללו בפירוש זה גם פירושים נוספים של [[אדמו"ר הצמח צדק]] עלן התהלים, שנלקטו מתוך רשימותיו בספרים: אור התורה, דרך אמונה, ופירושיו על מגילת איכה.}}.
*מהדורה שלישית - [[תהלים]] אהל יוסף יצחק. הוצאת קה"ת - ניו יורק, [[תשמ"ד|תשד"מ]]{{הערה|בהוצאה זו נעשתה השוואה והגהה על פי כתב היד המקורי של אדמו"ר הצמח צדק, מתוך רשימות ידיו שהגיעו על ידי הרב חנוך גליצנשטיין. כמו כן נוסף מפתח מפורט לפירוש "יהל אור".}}.
*מהדורה רביעית - [[תהלים]] אהל יוסף יצחק. הוצאת קה"ת - ניו יורק, [[תשפ"ג]]{{הערה|בהוצאה זו נסדר הספר מחדש, ותוקנו טעויות דפוס רבות מההוצאות הקודמות (שנדפסו בכתב רש"י).}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%9E%D7%93%D7%A8_%D7%98%D7%9C%D7%96%D7%A0%D7%A8.pdf הגהות הרבי להוצאה לאור של הסידור לשנת תשי"ג]''', תשורה נמדר-טלזנר תשפ"ב
* [https://www.chabad.fm/144/13633.html חדש! הספר 'יהל אור' לראשונה באותיות מרובעות], באתר [[חב"ד אף אם]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]

פרשת הספרים

2023-09-04T20:58:05Z

ארי הגבר: /* הרבי והספרים שייכים לחסידים */

[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]]]]
'''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב"ד]] משנת [[תשמ"ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]].

הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

עיקר הפרשיה - "[[דידן נצח]]" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש"נ]].

==רקע: תולדות הספרייה ==
{{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב"ד}}
מימיה הראשונים של [[חסידות חב"ד]] היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] בשם סבו [[אדמו"ר המהר"ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו"רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת [[תרע"ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו"ר הרש"ב תפסה "שלושה חדרים על כל הקירות" (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה.

מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב-י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב"ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב"ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה.
בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.
בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ"ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי"צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת"ש]]) לארה"ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק.

חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגו"ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה"ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש"א]] לארה"ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו"רי חב"ד ואת [[סידור הבעש"ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו"ר הריי"צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]

כשהגיעו הספרים לארה"ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] ר' [[חיים ליברמן]].

במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה"ב בחודש סיוון תש"א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש"י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ"ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל"ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.

אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש"י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי"צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי"צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.

==השתלשלות הפרשיה==
===הגניבה===
{{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}
נכדו של [[הרבי הריי"צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ"ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי"צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.

הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.

בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].

כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.
במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.

===חשיפת הפרשיה===
לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש"ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש"ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י"ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו"ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ"ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.

לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י"ב תמוז]], ב[[ט"ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי"צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ"פצצה חיה" שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח"ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל"ירושה" מהרבי הריי"צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.

כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב"ד באמצעות [[אגודת חסידי חב"ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: "בית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש".

כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב"ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל"בית אגודת חסידי חב"ד", בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ"ו]] - בנין [[770 בכפר חב"ד]].

===הרבי מבקש פסק דין===
מספר ימים אחר [[י"ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב"ד|חב"די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה"גוף" - הספרים וה[[כתי"ק]] - שייכים לנשים ואלו ה"פירות" - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש"ג), וכאשר זכאי בעל ה"פירות" להם -אין זכות לבעל ה"גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע"פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס"ט ברמ"א, נדפס ב"[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 34.}}.

== המשפט ==
===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===
{{להשלים}}
לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.
(הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב ישראל יצחק פיקארסקי הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב"ד גליון 1990, ה'טבת תשפ"ג, עמ' 24}}).
לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.
עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].
ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).

נציגי אגודת חסידי חב"ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.

ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ"ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ"ו.
במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי"צ]] לפרופ' אלכסנר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש"ו]] כתוב בו בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.

{{להשלים}}
משפט הספרים החל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].

מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי"צ.

===פעולות רוחניות במהלך המשפט===
{{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}
[[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]
כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב"ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.

כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ"ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.

את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב"ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').

==פסק הדין==

ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר:

"לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב"ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש".

כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.

===הרבי והספרים שייכים לחסידים===
אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: "הרבי והספרים שייכים לחסידים". עו"ד נתן לוין העיד כי: "הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה". במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד [[אדמו"ר הריי"צ]] בארי גוראריה וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.

==הערעור==

לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק.

לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ"ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.

ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה"ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר "[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]" (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).

==התייחסויות הרבי לנושא==
לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב"ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו"ח]] בראש חודש תמוז תשמ"ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו"ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב"ד|770]] גם בכפר חב"ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: "הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]".

במשך ימי המשפט מי"ט כסלו תשמ"ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב"ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב"ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב"ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ"ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].

לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ"שבעת ימי המשתה" - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של "[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]".

יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח]{{אינפו}}}}.

ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ"ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏
|תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד —
:וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר
::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}

===מנהגי ה' טבת===
א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.

ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].

ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].

ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב"ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.

ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי "[[ואהבת לרעך כמוך]]", שהינו כלל גדול בתורהו.

====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====
ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.

ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, "מטה וכסא ושולחן ומנורה" יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה "[[בית מלא ספרים]]".

ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.

ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.

י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.

====הרחבת ספריות ציבוריות====
בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ"ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו"ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – "בית מלא ספרים" – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.

==ראו גם==
* [[ניגון דידן נצח]]

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]
*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].
*הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב"ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע"ה]] תורגם הספר לעברית.
*'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}
*'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 30

*כפר חב"ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ"ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).

==קישורים חיצוניים==
* [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}.

'''סיפור החג'''
*'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י"ג כסלו תשמ"ו {{COL}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}
* '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D הרב חיים ברוך הלברשטם בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנית מבית חיינו'.
* סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=241&lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=243 פרק ב']''', "המלך אינו מעיד..." '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=244&lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=246 פרק ה'], אתר שטורעם
*[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע"ז
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%A0/ "את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה"]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ"ט כסלו תשע"ט {{בית משיח}}
*'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ"א
*כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע"ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע"ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע"ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע"ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש"פ) {{PDF}} (אנגלית)

'''מדיה'''
*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)

'''שונות'''
* '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ"ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}
* '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה
* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65866 קובץ "דידן נצח"]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ"ח
*{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א
*'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי"צ והרש"ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]

פרשת הספרים

2023-09-04T20:55:27Z

ארי הגבר: /* הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות */

[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]]]]
'''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב"ד]] משנת [[תשמ"ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]].

הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

עיקר הפרשיה - "[[דידן נצח]]" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש"נ]].

==רקע: תולדות הספרייה ==
{{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב"ד}}
מימיה הראשונים של [[חסידות חב"ד]] היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] בשם סבו [[אדמו"ר המהר"ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו"רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת [[תרע"ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו"ר הרש"ב תפסה "שלושה חדרים על כל הקירות" (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה.

מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב-י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב"ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב"ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה.
בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.
בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ"ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי"צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת"ש]]) לארה"ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק.

חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגו"ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה"ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש"א]] לארה"ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו"רי חב"ד ואת [[סידור הבעש"ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו"ר הריי"צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]

כשהגיעו הספרים לארה"ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] ר' [[חיים ליברמן]].

במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה"ב בחודש סיוון תש"א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש"י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ"ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל"ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.

אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש"י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי"צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי"צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.

==השתלשלות הפרשיה==
===הגניבה===
{{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}
נכדו של [[הרבי הריי"צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ"ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי"צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.

הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.

בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].

כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.
במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.

===חשיפת הפרשיה===
לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש"ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש"ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י"ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו"ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ"ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.

לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י"ב תמוז]], ב[[ט"ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי"צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ"פצצה חיה" שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח"ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל"ירושה" מהרבי הריי"צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.

כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב"ד באמצעות [[אגודת חסידי חב"ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: "בית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש".

כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב"ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל"בית אגודת חסידי חב"ד", בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ"ו]] - בנין [[770 בכפר חב"ד]].

===הרבי מבקש פסק דין===
מספר ימים אחר [[י"ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב"ד|חב"די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה"גוף" - הספרים וה[[כתי"ק]] - שייכים לנשים ואלו ה"פירות" - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש"ג), וכאשר זכאי בעל ה"פירות" להם -אין זכות לבעל ה"גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע"פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס"ט ברמ"א, נדפס ב"[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 34.}}.

== המשפט ==
===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===
{{להשלים}}
לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.
(הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב ישראל יצחק פיקארסקי הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב"ד גליון 1990, ה'טבת תשפ"ג, עמ' 24}}).
לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.
עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].
ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).

נציגי אגודת חסידי חב"ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.

ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ"ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ"ו.
במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי"צ]] לפרופ' אלכסנר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש"ו]] כתוב בו בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.

{{להשלים}}
משפט הספרים החל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].

מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי"צ.

===פעולות רוחניות במהלך המשפט===
{{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}
[[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]
כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב"ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.

כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ"ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.

את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב"ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').

==פסק הדין==

ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר:

"לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב"ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש".

כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.

===הרבי והספרים שייכים לחסידים===
אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: "הרבי והספרים שייכים לחסידים". עו"ד נתן לוין העיד כי: "הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה". במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד [[אדמו"ר הריי"צ]] ב. ג, וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.

==הערעור==

לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק.

לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ"ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.

ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה"ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר "[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]" (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).

==התייחסויות הרבי לנושא==
לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב"ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו"ח]] בראש חודש תמוז תשמ"ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו"ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב"ד|770]] גם בכפר חב"ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: "הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]".

במשך ימי המשפט מי"ט כסלו תשמ"ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב"ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב"ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב"ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ"ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].

לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ"שבעת ימי המשתה" - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של "[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]".

יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח]{{אינפו}}}}.

ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ"ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏
|תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד —
:וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר
::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}

===מנהגי ה' טבת===
א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.

ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].

ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].

ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב"ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.

ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי "[[ואהבת לרעך כמוך]]", שהינו כלל גדול בתורהו.

====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====
ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.

ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, "מטה וכסא ושולחן ומנורה" יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה "[[בית מלא ספרים]]".

ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.

ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.

י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.

====הרחבת ספריות ציבוריות====
בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ"ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו"ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – "בית מלא ספרים" – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.

==ראו גם==
* [[ניגון דידן נצח]]

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]
*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].
*הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב"ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע"ה]] תורגם הספר לעברית.
*'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}
*'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 30

*כפר חב"ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ"ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).

==קישורים חיצוניים==
* [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}.

'''סיפור החג'''
*'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י"ג כסלו תשמ"ו {{COL}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}
* '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D הרב חיים ברוך הלברשטם בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנית מבית חיינו'.
* סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=241&lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=243 פרק ב']''', "המלך אינו מעיד..." '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=244&lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=246 פרק ה'], אתר שטורעם
*[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע"ז
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%A0/ "את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה"]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ"ט כסלו תשע"ט {{בית משיח}}
*'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ"א
*כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע"ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע"ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע"ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע"ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש"פ) {{PDF}} (אנגלית)

'''מדיה'''
*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)

'''שונות'''
* '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ"ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}
* '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה
* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65866 קובץ "דידן נצח"]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ"ח
*{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א
*'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי"צ והרש"ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]

פרשת הספרים

2023-09-04T20:50:27Z

ארי הגבר: /* רקע: תולדות הספרייה */

[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]]]]
'''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב"ד]] משנת [[תשמ"ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]].

הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

עיקר הפרשיה - "[[דידן נצח]]" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש"נ]].

==רקע: תולדות הספרייה ==
{{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב"ד}}
מימיה הראשונים של [[חסידות חב"ד]] היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] בשם סבו [[אדמו"ר המהר"ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו"רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת [[תרע"ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו"ר הרש"ב תפסה "שלושה חדרים על כל הקירות" (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה.

מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב-י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב"ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב"ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה.
בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.
בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ"ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי"צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת"ש]]) לארה"ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק.

חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגו"ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה"ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש"א]] לארה"ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו"רי חב"ד ואת [[סידור הבעש"ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו"ר הריי"צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]

כשהגיעו הספרים לארה"ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]] ר' [[חיים ליברמן]].

במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה"ב בחודש סיוון תש"א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש"י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ"ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל"ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.

אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש"י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי"צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי"צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.

==השתלשלות הפרשיה==
===הגניבה===
{{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}
נכדו של [[הרבי הריי"צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ"ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי"צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.

הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.

בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].

כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.
במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.

===חשיפת הפרשיה===
לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש"ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש"ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י"ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו"ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ"ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.

לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י"ב תמוז]], ב[[ט"ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי"צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ"פצצה חיה" שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח"ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל"ירושה" מהרבי הריי"צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.

כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב"ד באמצעות [[אגודת חסידי חב"ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: "בית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש".

כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב"ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל"בית אגודת חסידי חב"ד", בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ"ו]] - בנין [[770 בכפר חב"ד]].

===הרבי מבקש פסק דין===
מספר ימים אחר [[י"ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב"ד|חב"די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה"גוף" - הספרים וה[[כתי"ק]] - שייכים לנשים ואלו ה"פירות" - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש"ג), וכאשר זכאי בעל ה"פירות" להם -אין זכות לבעל ה"גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע"פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס"ט ברמ"א, נדפס ב"[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 34.}}.

== המשפט ==
===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===
{{להשלים}}
לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.
(הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב ישראל יצחק פיקארסקי הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב"ד גליון 1990, ה'טבת תשפ"ג, עמ' 24}}).
לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.
עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].
ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).

נציגי אגודת חסידי חב"ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.

ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ"ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ"ו.
במהלך ההכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי"צ]] לפרופ' אלכסנר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש"ו]] כתוב בו בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.

{{להשלים}}
משפט הספרים החל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].

מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי"צ.

===פעולות רוחניות במהלך המשפט===
{{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}
[[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]
כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב"ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.

כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ"ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.

את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב"ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').

==פסק הדין==

ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר:

"לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב"ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש".

כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.

===הרבי והספרים שייכים לחסידים===
אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: "הרבי והספרים שייכים לחסידים". עו"ד נתן לוין העיד כי: "הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה". במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד [[אדמו"ר הריי"צ]] ב. ג, וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.

==הערעור==

לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק.

לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ"ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.

ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה"ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר "[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]" (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).

==התייחסויות הרבי לנושא==
לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב"ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו"ח]] בראש חודש תמוז תשמ"ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו"ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב"ד|770]] גם בכפר חב"ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: "הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]".

במשך ימי המשפט מי"ט כסלו תשמ"ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].

במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב"ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב"ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב"ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ"ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].

לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ"שבעת ימי המשתה" - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של "[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]".

יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח]{{אינפו}}}}.

ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ"ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏
|תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד —
:וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר
::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}

===מנהגי ה' טבת===
א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.

ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].

ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].

ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב"ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.

ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי "[[ואהבת לרעך כמוך]]", שהינו כלל גדול בתורהו.

====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====
ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.

ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, "מטה וכסא ושולחן ומנורה" יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה "[[בית מלא ספרים]]".

ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.

ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.

י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.

====הרחבת ספריות ציבוריות====
בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ"ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו"ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – "בית מלא ספרים" – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.

==ראו גם==
* [[ניגון דידן נצח]]

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]
*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשס"ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].
*הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב"ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע"ה]] תורגם הספר לעברית.
*'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}
*'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 30

*כפר חב"ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ"ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).

==קישורים חיצוניים==
* [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}.

'''סיפור החג'''
*'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י"ג כסלו תשמ"ו {{COL}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}
* '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D הרב חיים ברוך הלברשטם בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנית מבית חיינו'.
* סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=241&lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=243 פרק ב']''', "המלך אינו מעיד..." '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=244&lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=246 פרק ה'], אתר שטורעם
*[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע"ז
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%A0/ "את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה"]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ"ט כסלו תשע"ט {{בית משיח}}
*'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ"א
*כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע"ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע"ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע"ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע"ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש"פ) {{PDF}} (אנגלית)

'''מדיה'''
*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)

'''שונות'''
* '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ"ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}
* '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה
* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65866 קובץ "דידן נצח"]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ"ח
*{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א
*'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי"צ והרש"ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]

מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)

2023-09-04T20:45:26Z

ארי הגבר: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מענדול גאנזבורג.jpg|ממוזער|ר' מענדול גאנזבורג]]
הרב '''מנחם מענדל הלל גאנזבורג''' (מכונה '''"מענדול"''') (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) היה ה[[משמש בקודש]] ב[[פרזידנט 1304|בית הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז שבט]] [[תש"ח]] לאביו הרב [[שניאור זלמן גאנזבורג]] וזוגתו בת שבע (בת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]]).

למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בהמשך לאחיו ר' [[שלום דובער גנזבורג]] ששימש כ[[משב"ק]] בבית הרבי, כיהן גם הוא בתפקיד לבקשתה של [[הרבנית חיה מושקא]] שיעזור לה בעבודות הבית. במסגרת עבודתו זכה לעזור ל[[הרבי|רבי]] ול[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|רבנית]], ולפעמים אף להגיש ב[[סעודת שבת|סעודות השבת]].

בשנת [[תשל"ח]] התחתן עם רעייתו מרת מאשא גאנזבורג בתו של הרב [[חיים רפאל יצחק בליניצקי]] מ[[כפר חב"ד]]. [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ביקשה אישית להיפגש עם הכלה ולהתרשם ממנה לפני החתונה.

בשבת שבע ברכות שלו, הגיש לסעודת שבת לרבי והרבנית [[דירת הרבי בספרייה|בדירה שבספרייה]], הרבי שאל אותו האם מותר לחתן בשבע ברכות להגיש ואמר לו שישאל אצל רב. בין המנות הוא ניגש לרב [[יהודה קלמן מארלו]], שהיה יושב בליל שבת שעות ועסוק בתורה בבית המדרש 770, ושאל את הרב האם מותר לו להגיש אוכל למישהו, בלי לפרש שמדובר להגיש לרבי. הרב הבין במה מדובר וענה שמותר ״אם הוא למד ממנו משהו״. הוא חזר לספריה והמשיך להגיש. אחרי הארוחה שאל אותו הרבי אם הוא שאל אצל רב, וענה לרבי שכן.

ר' מענדל ניחן בחוש טכני מפותח וסייע בעניני בניה בבית הרבי, כגון בניית המעלית וכיוצא בזה. מסופר שפעם אמר לרבנית שאינו יכול לתקן את התנור וצריך לקנות תנור חדש, הרבנית לא רצתה לקנות תנור חדש, כחלק מדרכה "בצניעות לכת", ואמרה לו: "גאנזבורג יש לך ידיים טובות, בטוח תוכל לתקן..."

פעם מישהו קרא לו בשמו הפרטי בבית הרבי: אמרה הרבנית, בבית הזה לא משתמשים בשם הזה, (כי זה שם זהה לשמו של הרבי). לעיתים היה מביא את ילדיו הקטנים, לבית הרבי על מנת לשמח את הרבנית.

במשך שנים רבות עבד כמהנדס בנין, בשנת [[תשנ"ב - נ"ג]] עבר אירוע לב, שלאחריו חדל מעבודות פיזיות והתחיל לנהל חשבונות בחנות בגדי ילדים של רעייתו בקראון הייטס.

ר' מענדל ורעייתו ידועים כאנשי צדקה וחסד.

רעייתו מרת מאשא נפטרה לאחר מחלה קשה ב[[ז' טבת]] [[תש"פ]].

== משפחתו ==
* בנו, ר' [[יואל גאנזבורג]] - צפת
* בנו, ר' שלום דובער גאנזבורג - קראון הייטס
* בנו, ר' ישראל נח גאנזבורג - נחלת הר חב"ד
* בנו, ר' שניאור זלמן גאנזבורג - קראון הייטס
*חתנו ר' אהרן לאשאק - [[התפילה ב-770|מבעלי התפילה בבית הכנסת 770]]
*חתנו ר' לוי הלוי שוסטרמן - קראון הייטס

{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל: גנזבורג שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]

ניגון שלוש תנועות

2023-09-04T20:22:05Z

ארי הגבר:

[[קובץ:כיף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוי הניגון 'שלוש תנועות' מ[[ספר הניגונים]]]]
ה[[ניגון]] '''שלוש תנועות''' הינו ניגון שכל אחת מתנועותיו מיוחס ל[[אדמו"ר]] אחר; התנועה הראשונה מיוחסת ל[[הבעל שם טוב|בעל-שם-טוב]], השניה ל[[מגיד ממעזריטש]] (שנהג לנגן את התנועה הראשונה בהוספת התנועה שלו), והשלישית הוסיף [[אדמו"ר הזקן]].

שלושת תנועות הניגון דומות מאוד זו לזו, אך בכל תנועה נוספת מתחזק ה[[קול]] ומתגברת ההתלהבות.

ניגון זה הוא אחד מהניגונים אותם מצווה [[הרבי]] לנגן מידי פעם ב[[התוועדות|התוועדויותיו]].

ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א') מופיע ניגון זה כניגון כ'{{הערה|גירסה נוספת - ניגון קפ"ב.}}, כאשר לשתי בבותיו האחרונות גירסה שונה במקצת. גירסה זו מקובלת אצל זקני אנ"ש ב[[רוסיה]]. במענה לתמיהת אחד החסידים שניגון זה לא ניגנוהו בליובאוויטש, אמר הרבי שגם הוא לא שמע ניגון זה קודם בואו לאמריקה, אלא שמכיון שהרב [[שמואל זלמנוב]] הכניס ניגון זה ב[[ספר הניגונים]] עם ההקדמה על הייחוס של כל תנועה, ו[[הרבי הריי"ץ]] ודאי ידע על כך, לכן כך הוא הניגון.

==ציון במשפט תפדה==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון ציון במשפט תפדה]]}}
בהתוועדות [[שבת חזון]] [[תשל"ה]] אמר הרבי שגם ניגון נעלה ומרומם, צריך לרדת למילים, והורה לנגן את ניגון ג' תנועות עם המילים "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", ולאחר מכן אמר הרבי שהניגון צריך להיות גם בתנועה של שמחה כביטוי לכך שאנו מקווים ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה", והורה לנגן את אותם המילים בניגון של שמחת תורה, והחסידים החלו לנגן זאת עם [[ניגון הקפות]] של רבי לוי יצחק, אביו של הרבי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/02-01-Niggun-Three-Tenu-os-Baal-Shem-Tov-Magid-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQSDJCdEpOTmF1N3M/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=439 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=834 לשמיעת הניגון מתוך "הניגונים המכוונים"]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1752 לשמיעת הניגון מתוך "עצם הנשמה"]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=763 לשמיעת הניגון בעיבודו של [[ישראל אדלסון]]]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1862 מושר על ידי אדמו"ר מניקלשבורג] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]

ניגון ההשתטחות

2023-09-04T20:17:56Z

ארי הגבר:

[[קובץ:לב;.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון]]
'''ניגון השטתחות''', הינו תנועה קצרה שכולה דבקות, געגועים נפשיים ורטט חרישי מתעלומות נקודת ה[[לב]]. [[ניגון]] זה היה [[אדמו"ר הצמח צדק]] מנגן בעת [[השתטחות]] על קבר אימו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)]].

[[ניגון]] זה הוא ניגון ל"ב ב[[ספר הניגונים]] והוא נרשם מפיו של הרב [[יצחק דוב אושפאל]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/06-02-Niggun-D-veikus-From-the-Tzemach-Tzedek-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVTJ5d3ZRMWN2azg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=451 הניגון] בעיבודו של ר' אלאור ולנר {{שמע}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1024 הניגון] ב'אוצר ניגוני חב"ד' {{שמע}} - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1755 הניגון] בעיבודו של ר' [[יאיר כלב]] {{שמע}} - {{אינפו}}
*הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2018/03/blog-post.html ניגון ההשתטחות לאדמו"ר הצמח צדק]''' באתר קיר הניגונים

{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:ניגונים מיוחסים]]

מעייני ישראל

2023-08-21T11:25:37Z

ארי הגבר: /* התפתחות הארגון בשנים האחרונות */

[[קובץ:מעייני ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עלון היוצא על ידי הארגון]]
'''ארגון מעייני ישראל''' הוא ארגון כלל ארצי להפצת לימוד ה[[חסידות]], שנוסד על ידי הרב [[מרדכי לוסטיג]] הרב [[אהרן גרוס]] הרב [[מרדכי יואל שוורץ]], ההוגים בתורת [[חסידות חב"ד]], בראש הרשת נמנים המשפיעים הרב [[זלמן גופין]] והרב ר' [[חיים שלום דייטש]]. בתמיכת הנגידים החסידים [[אליהו שלוסברג]] [[דוד פישר]] ו[[חיים יעקב לייבוביץ']], והוא על שמו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש. לארגון סניפים ב[[אשדוד]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]], [[חיפה]], ברכפלד [[קריית גת]] ו[[ביתר עילית]].

== ראשית הארגון ==
ראשיתו של הארגון היה בירושלים, הקמת [[כולל אברכים]] בירושלים בראשות הרב [[מנחם מענדל פויגל]], ללימוד תורת ה[[חסידות]] וה[[נגלה]] בשם "צדקת ישראל". בהמשך אף הצטרף לפעילות הרב [[נפתלי צבי וויס]]. במסגרת הכולל התקרבו עשרות אברכים לתורת החסידות. על מקימי הארגון נמנה המשפיע הרב [[פישל וינגרטן]].

ראשי הכולל: הרב [[מנחם מנדל פויגל]] (חסיד וויזניץ) ראש "מעייני ישראל". ממשפיעי הכולל: ר' יהושע רוזנבוים - ראש [[כולל אברכים|כולל]] לפני הצהרים, והרב [[ישעי יוסף בעק]]. מנכ"ל הארגון הוא הרב [[מרדכי יואל שוורץ]] ואיתו עימו שותף לניהול הרב [[אהרן גרוס]].

בחודש [[סיוון]] [[תש"ע]] הכולל עבר למשכנו החדש בשכירות, ברחוב אהלי יוסף ב[[ירושלים]], בבנין השייך לישיבת כף החיים בירושלים, ובי"ג תמוז התקיים מעמד [[חנוכת הבית]].

הארגון גם הקים בשנת [[תש"ע]] כולל ללימוד [[חסידות]] ברח' [[רש"י]] 26 ב[[בני ברק]], בראשות הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].בעבר כיהנו גם הרב אליעזר פרנקל הרב פישל בידרמן הרב דובער בלינוב הרב יהושע גרינפלד כיום רה''כ הרב יואל פרידמן

בחורף [[תשע"ד]] הוקם בביהמ"ד מעייני ישראל בירושלים ישיבת בוקר לבחורים מישיבות חסידיות ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] כהכנה לתפילת שחרית, בראשות הרב דוד שלאמע ובהשתתפות ה[[משפיע]] ר' יצחק וואלפין. הפעילות במסגרת 'איגוד בחורים לומדי חסידות' התרחבה וגדלה על ידי הרב ישראל וינשטוק (לשעבר חסיד בויאן), כשבוגריה פועלים בפתיחת סניפים נוספים ברחבי הארץ של קהילת מעייני ישראל.

באלול תשפ"ב נפתח בית כנסת ובית מדרש לקהילת מעייני ישראל בירושלים ברחוב אלעזר המכבי.

==מפעולות הארגון==
[[קובץ:מעייני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בבית המדרש מעייני ישראל בירושלים (תש"ע)]]
הארגון מפעיל בית מדרש בירושלים, ובו מתקיימות תפילות בשבתות ובמועדים. לפני התפילה נמסרים שיעורים בתורת חסידות חב"ד על ידי [[משפיע]] בית המדרש [[הרב]] [[חיים שלום דייטש]] (נוסח התפילה בנוסח חב"ד). רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יקותיאל פרקש]]. בבית הכנסת נערכות התוועדויות במועדים חסידיים כמו [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[י"ב תמוז]] וכו'. וכן ב[[שבת מברכים]] בהשתתפות המשפיע המקומי הרב דייטש ומשפיעים אורחים וכל שבת בהשתתפות משפיעים אורחים כגון הרב [[יעקב משה וולברג]].

כמו כן הוקמו בתי מדרש בערים ביתר עילית, בית שמש, אשדוד, בני ברק, חיפה, קרית גת, אלעד, צפת, בתשפ"ב הוקמו עוד 2 סניפים בעיר בית שמש ברמת אברהם ורמה ד' בנוסף לקיים.
אנשי הארגון עורכים ישיבות בין הזמנים , ל[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]].

אנשי הארגון, יזמו מערכת כנסי חגים ושיעורי חסידות לנשים מהציבור החרדי. בסיס השיעורים הן נשות האברכים המשתתפים בשיעורי חסידות של 'מעייני ישראל' וכן נשות אברכי הכוללים של 'מעייני ישראל'. המארגנים הם הרב משה ארנפלד מחברי הכולל, ובסיוע מאסיבי של הגב' גיטל פישר ובתה הגב' נחמה בריקמאן שהחלו להרים את הפעילות המיוחדת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35827 חב"ד אינפו]}}, וכן שיעורים שבועיים קבועים הנמסרים על ידי הרבנית זילברשטרום.

מידי שנה מארגן הארגון שבת התאחדות לכלל האברכים הרואים עצמם שייכים למעייני ישראל ומושפעים ממנו. המשפיעים הקבועים שם הם: הרב [[זלמן גופין]] הרב [[חיים שלום דייטש]] וכן הרב [[יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)|יוסף יצחק גוראריה]] ומשפיעים אורחים נוספים. מספר המשתתפים מגיע לפי האמדן בקרוב לכ-750 איש מכל רחבי הארץ. בכמה מהשנים השתתפו באירוע גם משפחות האברכים.

כמו כן, מידי שנה, הארגון מארגן קבוצה גדולה של כ-100 איש [[נסיעה לרבי|הטסה לרבי]] ל[[שמחת תורה]] ול[[ג' תמוז]].

הארגון מוציא לאור מדי תקופה עלון המסקר את פעילות הארגון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35696 אינפו].}}.

=== התפתחות הארגון בשנים האחרונות ===
עם השנים התפתחה הארגון לפעילות מסועפת ועניפה הכולל בתוכו מעל חמש עשרה בתי כנסת ברחבי הארץ ומעל שלושים נקודות של כוללים ללימוד החסידות ברחבי הארץ, כמו כן הוחל פעילות רחבה בציבור הנשים החל משיעורים וימי גיבוש ועד שבתות אחדות. בתקופה האחרונה התחיל הארגון בפעילות רחבה בקרב הנוער והילדים.

בשנת [[תשפ"א]] חל התפתחות אדירה בארגון עם השלמת רכישת בניין הענק ב[[ירושלים]] שישמש כמרכז הארצי להפצת חסידות [[חב"ד]], וזאת לצד השלמת רכישת מבני קבע לסניפים בערים: [[ביתר]], [[בית שמש]], [[אשדוד]], [[חיפה]] [[ובני ברק]]. בערב ראש השנה [[תשפ"ג]] חנכו את הבניין החדש
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב"ד]]

יעקב אריה אלתר

2023-08-21T10:54:19Z

ארי הגבר: /* קשריו עם חב"ד */

[[קובץ:יעקב אלתר מגור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מגור הרב יעקב אלתר]]
[[קובץ:גור רבי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר אצל הרבי]]
'''רבי יעקב אריה אלתר''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הינו האדמו"ר השביעי לבית גור וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]].
==תולדות חיים==
נולד בכ"ט ב[[אייר]] [[תרצ"ט]] לאביו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בעל הלב שמחה בעיר לודז'. לאחר שעלה עם כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]], למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת שפת אמת בירושלים.

עוד בחיי אביו היה מעורב בהנהגה הציבורית, וכאשר נחלש אביו בשנת [[תשמ"ה]], נכנס יותר להנהגת חסידות גור, לצידו של דודו [[הפני מנחם]].

לאחר הסתלקות אביו בשנת [[תשנ"ב]], מונה דודו לאדמו"ר, ולאחר הסתלקות דודו בשנת [[תשנ"ו]] מונה הוא לאדמו"ר מגור.

האדמו"ר ממעט להתבטא במקומות ציבוריים. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. בהנהגתו הוביל שינויים בחסידות: שינוי אופי הלימוד בישיבות מעיון לגירסא, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות [[גור]] בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים ועוד. והנהגה ריכוזית תקיפה וסגורה מאוד. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו לצורכי הדרכה ועידוד, ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.

==קשריו עם חב"ד==
ב[[יחידות]] שקיים אביו הלב שמחה עם הרבי, אמר לרבי כי יש לו בן "{{מונחון|א שטיק'ל|חתיכת}} חב"דניק"{{הערה|שמן ששון מחבריך ערך [[הלב שמחה]].}}. האדמו"ר מקיים בכמה וכמה מהנהגותיו בדרך חסידות חב"ד, כגון להתפלל בסידור נוסח "תהלת ה'", ועוד.

בהשתדלותו בסוף שנות המ"מים התפרסמו שיחות הרבי מידי שבוע בעיתון [[המודיע]] ע"י הרב [[טוביה פלס]] שהיה עימו בקשרי ידידות{{הערה|תשורה פלס תש"פ ע' 52}}. בשנת תשמ"ט הגן אביו, ה"לב שמחה" מגור, על כבודו של הרבי במסירות נפש. רבי יעקב אריה שעמד לימין אביו, היה מי שהוביל (יחד עם ה"פני מנחם") את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנַגדי חב"ד, במחיר פרידתם של בני ליטא ממפלגת אגודת ישראל. לאור פנייתו בנושא הורה הרבי לפני הבחירות באופן חד פעמי שחסידי חב"ד יבחרו בקלפי במפלגת [[אגודת ישראל]] וישכנעו כמה שיותר אנשים להצביע למפלגה. בעקבות זאת המפלגה זכתה בניצחון סוחף.

במהלך השנים התקיימו פגישות רבות של [[רבנים]], [[משפיעים]] ועסקנים חב"דיים עם האדמו"ר.

משלחת חב"ד ביקרה בשנת [[תשס"ח]] אצל האדמו"ר עם קבוצת רבנים ומשפיעים מחב"ד, לרגל הוצאה לאור של הספר [[חסידות מבוארת]] על התניא חלק א'. לצידו של איש העסקים ר' שייע בוימלגרין, מתורמי הסדרה. במהלך הפגישה החמה והמיוחדת זכו משלחת חב"ד בקירובים מיוחדים מהאדמו"ר שהושיב אותם בחדרו ושוחח עימם כרבע שעה על הביאורים בספר התניא.

בפגישה שנערכה בבית הכנסת של האדמו"ר בסמטת משה יוסל בבני ברק, נכחו המשפיע החסידי הרב [[מנדל וכטר]], הרב [[משה שילת]] והרב [[יעקב גלבשטיין]].

ב[[חודש כסלו]] [[תש"ע]] התקיימה פגישה של האדמו"ר מגור, יחד עם הרב [[יואל כהן]], בהם לובנו ארוכות נושאים נרחבים ב[[תורת החסידות]] על פי משנת [[חסידות חב"ד]], כמו החדרת אמונה פשוטה בכל יהודי ומעלת לימוד ספרי ה[[חסידות]].

ב[[חודש אלול]] [[תשפ"א]] בעת ביקורו במונסי ניו יורק, נפגשו עימו מספר רבנים חב"דיים, ונתנו לו את הספר 'דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים' בענייני גאולה ומשיח{{הערה|[https://col.org.il/news/133091 משלחת חב"ד במונסי ביקרה במעונו של האדמו"ר מגור] {{חב"ד און ליין}}}}

===קשריו עם הרבי===
ביקורו הראשון של האדמו"ר היה ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ז]], אז היה ב[[יחידות]] עם הרבי ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] במשך כחצי שעה. האדמו"ר הגיע בשעה תשע וחצי בלילה בערך בלווית קבוצה מחסידי גור בארצות הברית כשליחידות נכנסים עימו כמה מחשובי גור וכן מחברי מזכירות הרבי. בתחילה הרבי נתן שלום עליכם לו ולמלוויו, האדמו"ר מסר דרישת שלום מאביו [[הלב שמחה]] כשהרבי משיב שמסתמא קיבל [[הלב שמחה]] את מכתבו והוא השיב שאכן הוא קיבל. בין הדברים שנידונו ביחידות: הלכות תפילת הדרך, הקמת כוללים, הפצת היהדות חוצה והכשרת מורי הוראה להפצת ההלכה בערי ארץ ישראל, מנהגי סבו האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] לאור החשיבות בפרסום מנהגים חסידיים ואודות הדפסת כתביו, לימוד באופן של הלכה למעשה בכלל ולימוד הלכות שבת בפרט, קדושת הכותל המערבי, ברכת כהנים, אהבת ישראל ואהבת ה', תפילין של הקב"ה, ועוד {{הערה| [https://drive.google.com/file/d/1fTNAnJyPyQv5EzmBHv_ULrhCznlKfNVn/view רשימת הדברים ביחידות (באידיש)], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf רשימת הדברים ביחידות (בתרגום ללה"ק)].}}. טרם צאת האדמו"ר ומלוויו קם הרבי ממקומו, לחץ את ידם וליווה אותם עד פתח [[גן עדן התחתון]]. היחידות נמשכה מהשעה 9:32 ועד 11:03{{הערה|פרדס חב"ד גליון 18}}. במשך כל עת היחידות התגודדו בחוץ רבים מחסידי גור{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/16kQrZxIs8GEafQwimWrvSL9CqN7R82tQ/view יומן חדשות מבית חיינו]}}. כשיצא מהיחידות היה האדמו"ר בהתפעלות גדולה על אף שבטבעו ידוע כמיושב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10Fe2t2_AeeG6s6APB0CMUxsPwqpKQXdy/view יומן אחד התמימים]}}.

כשחזר לארץ הקודש ביקרוהו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], הרב [[יעקב כ"ץ]] והרב [[זאב סגל]] לקבל פריסת שלום מביקורו אצל הרבי והוא סיפר שדיבר עם הרבי בלימוד בענין גרים וקבלת מצוות וכו' וסיפר אודות תביעת הרבי למנות "אידישע רבנים" בארץ הקודש והוא הדגיש שמאד נתרשם חזק ונהנה מהביקור. ר' [[אפרים וולף]] דיווח זאת לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 164}} ובהמשך לכך הורה לו המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] בשיחת טלפון להודיע יותר פרטים בדבר הביקור של [[אנ"ש]] אצלו, הנחה ממה ששמעו בשם הרבי אודות גיור ו"אידישע רבנים" הדברי תורה וכו', וכן שאל באם הוא דייק במה ששמע והאם נראה שהייתה תועלת מביקור זה{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 165}}. בהמשך לזה כתב הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|ימי תמימים חלק ז' ע' 167}} שאנ"ש שביקרוהו מוסרים שהוא נתרשם ונתפעל מאוד מהביקור וחזר כמה פעמים שלמרות שאינו מכיר בגדולתם של אנשים אבל רואה שהרבי הוא אדם גדול וכו' והוא חזר על כך שבעת היחידות דובר על כך ש"אידישע רבנים" צריכים לצאת לעיירות, תלמידי הישיבה צריכים ללמוד יותר הוראה, והוא אמר לרבי שלדעתו הבעיה היא לא כל כך הלימוד, כי ב"ה ישנם אברכים המסוגלים לשמש ברבנות, ורק הבעיה היא אופן קבלת המשרה שצריך להיות חבר בחוגי ה[[מזרחי]] וכו' גם ענין חינוך הילדים. בענייני לימוד חזר שדיברו אודות קבלת מצוות בגירות.

ב[[חול המועד סוכות]] [[תשמ"ט]] בעת שהרבי ביקש מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לרב [[אפרים וולף]] שיכול לפרסם שישנה הוראה מהרבי, באופן יוצא מן הכלל, לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושעסקני חב"ד ורבני חב"ד וכו' וכו' ייכנסו בזה וכו' וכו' שכמה שיותר אנשים יצביעו בעד ג' במסגרת [[בחירות תשמ"ט]], הורה הרבי להודיע על הוראה זו ל"רבי יעקב שליט"א" - האדמו"ר{{הערה|ימי תמימים ח"ח ע' 393}}.

ב[[ו' אדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר האדמו"ר בפעם השנייה והאחרונה אצל הרבי, ושוחח עם הרבי למשך מספר דקות בהשתתפות קהל קטן ב[[גן עדן התחתון]] ב[[770]]. את השיחה פתח הרבי בציינו ש"פותחים בשלום" התעניין בשלום בריאות אביו של האדמו"ר, [[הלב שמחה]] שלא חש בטוב באותה העת וכן שאל האם הוא עורך טישים. האדמו"ר השיב בחיוב ואמר שבארבעת השבועות האחרונים מרגיש יותר טוב אבל עדיין צריך לרפואה והרבי בירך שתהיה לו רפואה בתוך כלל ישראל והתבטא שיש לו את הזכות של כלל ישראל. הרבי אף קישר זאת ל[[חודש אדר]] בו "מרבים בשמחה"{{הערה|בקשר לשמו: רבי '''שמחה''' בונים}} והזכיר את עניינו של פורים (לעומת חנוכה) ששייך דווקא לגשמיות, דבר המתבטא גם במצוות החג הקשורות לעניינים גשמיים ([[משלוח מנות]] ו[[מתנות לאביונים]]) ושדווקא על ידי זה (גשמיות) מגיעים לעניין הנעלה של "וקיבל את אשר החלו לעשות"{{הערה|אסתר ט, כג}} במשמעות של קבלה של ההתחלה שהייתה ב[[מתן תורה]]. אחר כך נותרו הרבי והאדמו"ר לבדם לשיחה של כחצי שעה שעסקה גם{{הערה|מפי השמועה}} בענין העסקנות ב[[ארץ הקודש]]. בסיום השיחה יצא האדמו"ר כשפניו מסובבים לצד הרבי בהקפידו שלא להפנות את גבו לרבי. הרבי ליווהו, ואמר לעסקני גור: "{{מונחון|יישר כח|תודה}} שהבאתם לכאן את האורח החשוב"{{הערה|במקור (באידיש): "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"}} לאחר מכן יצא האדמו"ר, ו[[הרבי]] המתין על מפתן הכניסה ל770 למשך כדקה עד שמכוניתו נעלמה מהאופק{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/132110/ וידאו מהביקור], [https://photos.google.com/share/AF1QipPqpJEthuVQO28A-qq2JYtXwnvqJRH-4BpTUFDbSL4_avtfvbzLJVZI4MmD1XBktg?key=eHFvR0tqeElVbVhxbVhoMVVYSnk2d3pRcVB5dEVn גלריית תמונות מהביקור {{רבי דרייב}}], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf תיאור מפורט של היחידות והאירועים שנלוו לה]}}.

יש המספרים שהאדמו"ר אמר פעם כי באחת מהיחידויות אמר לו הרבי: "אני ואתה נזכה לראות את המשיח בגשמיות"{{הערה|במקור (באידיש): "איך ואט אייר ווען דער לעבן זהען משיח'ן אין גשמיות" - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=26921 הרבי אמר שאראה את המשיח] {{שטורעם}}}}.

== לקריאה נוספת ==
* '''[[שיח שרפי קודש]]'''
* '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/08/18-08-2021-15-09-23-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F.pdf "א גרויסן ישר כח פאר בריינגען דעם אורח חשוב"], עלון מהודר מבית [[יפוצו]] המביא תיאור מפורט של החלק הגלוי של היחידות בתשמ"ט והאירועים שנלוו אליו - חולק בשמחת החתונה בגור באלול תשפ"א ב[[מונסי]].
* '''ביקור מיוחד''', ביקורו של האדמו"ר אצל הרבי, בתאריך ו' אדר תשמ"ט - מדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח גליון ג' אדר תש"פ עמוד 42
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 71-73.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/ ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי] {{וידפו}}
* [https://col.org.il/news/137219 33 שנים אחרי: הוידאו מ'יחידות' האדמו"ר מגור אצל הרבי - נחשף] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 ביקור ר' יואל אצל האדמו"ר מגור]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48205 נציגי ישיבת חב"ד צפת אצל האדמו"ר]
*
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=מ[[כ"ט אייר]] [[תרצ"ט]]|הבא=-}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלתר, יעקב אריה}}
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]

ניגון ארבע בבות

2023-08-12T21:56:21Z

ארי הגבר: /* מסגולות הניגון */

{{ניגון
|שם=ד' בבות
|תמונה=[[קובץ:ארבע בבות.jpg|250px]]
|תיאור=תווי ה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]
|מחבר=[[אדמו"ר הזקן]]
}}
'''ארבע בבות''' (במקור ב[[אידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו.

לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].}}.

ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].

==משמעות הניגון==
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:
*[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]].
*[[אותיות|אות]] מ[[שם הויה]].
*דרגה ב[[נשמה]].
*[[אור]] [[אלוקי]].

{| class="wikitable" border="1"
! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות
|-
|'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה"א|ה"א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]].
|-
|'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא"ו]] || [[רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
|-
|'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה"א|ה"א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
|-
|'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו"ד]] || [[חיה יחידה|חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.
|}

==זמנים בהם מנגנים את הניגון==
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}.

בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא ש[[י"ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]].

קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]].

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שהיה [[הרבי]] עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית.

כמה פעמים שרו החסידים הניגון '[[ניע ז'וריצי כלופצ'י]]' אחר ד' בבות.

==מסגולות הניגון==
[[הרבי המהר"ש]]: "בעת שמנגנים ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".

[[אדמו"ר הרש"ב]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".

[[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ז עמוד 101.}}.
כשמנגנים ניגון זה אצל [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], הרבי מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה.

==ראו גם==
* [[ניגון הכנה לד' בבות]]

==קישורים חיצונים==
===מידע===
* הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו":
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/22/92.htm תורת מנחם – א' – שנת ה'שי"ת, משיחת יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת, עמ' 92].
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/13/126.htm תורת מנחם – ה' – שנת תשי"ב – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב, עמ' קכו].
:{{ספרייה}}
*[[יקותיאל יהודה גנדל]], '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ"ה טבת ה'תש"פ 22.01.2020
===מדיה===
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/10-07-2016-23-45-56-song22.mp3 'ארבע בבות'] בקולו של [[הרבי]]{{שמע}}
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-02-Niggun-4-Bavos-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm 'ארבע בבות'] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/04-09-2016-21-11-57-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/26-07-2016-01-19-39-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע]{{שמע}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/31-08-2016-23-19-21-song17.mp3 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת "ניחח"]{{שמע}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/03-07-2016-19-54-45-song2.mp3 'ארבע בבות' מתוך "נעימות חב"ד"]{{שמע}}
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQczZYQmV3V0lXdVE/view?usp=drivesdk 'ארבע בבות' מפי ר' דוד הורביץ] {{שמע}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f6/%D7%93%27_%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA.mp3 לשמיעת הניגון] מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז {{שמע}}

{{הערות שוליים}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]

ניגון ארבע בבות

2023-08-12T21:54:48Z

ארי הגבר: /* זמנים בהם מנגנים את הניגון */

{{ניגון
|שם=ד' בבות
|תמונה=[[קובץ:ארבע בבות.jpg|250px]]
|תיאור=תווי ה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]
|מחבר=[[אדמו"ר הזקן]]
}}
'''ארבע בבות''' (במקור ב[[אידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו.

לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].}}.

ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].

==משמעות הניגון==
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:
*[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]].
*[[אותיות|אות]] מ[[שם הויה]].
*דרגה ב[[נשמה]].
*[[אור]] [[אלוקי]].

{| class="wikitable" border="1"
! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות
|-
|'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה"א|ה"א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו ב[[עולם]].
|-
|'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא"ו]] || [[רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
|-
|'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה"א|ה"א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
|-
|'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו"ד]] || [[חיה יחידה|חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.
|}

==זמנים בהם מנגנים את הניגון==
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}.

בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא ש[[י"ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]].

קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]].

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שהיה [[הרבי]] עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית.

כמה פעמים שרו החסידים הניגון '[[ניע ז'וריצי כלופצ'י]]' אחר ד' בבות.

==מסגולות הניגון==
[[הרבי המהר"ש]]: "בעת שמנגנים ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".

[[אדמו"ר הרש"ב]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".

[[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ז עמוד 101.}}. עוד אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]] לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים"{{מקור}}.

כשמנגנים ניגון זה אצל [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], הרבי מדגיש שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה.

==ראו גם==
* [[ניגון הכנה לד' בבות]]

==קישורים חיצונים==
===מידע===
* הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו":
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/22/92.htm תורת מנחם – א' – שנת ה'שי"ת, משיחת יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת, עמ' 92].
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/13/126.htm תורת מנחם – ה' – שנת תשי"ב – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב, עמ' קכו].
:{{ספרייה}}
*[[יקותיאל יהודה גנדל]], '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ"ה טבת ה'תש"פ 22.01.2020
===מדיה===
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/10-07-2016-23-45-56-song22.mp3 'ארבע בבות'] בקולו של [[הרבי]]{{שמע}}
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-02-Niggun-4-Bavos-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm 'ארבע בבות'] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/04-09-2016-21-11-57-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/26-07-2016-01-19-39-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע]{{שמע}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/31-08-2016-23-19-21-song17.mp3 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת "ניחח"]{{שמע}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/03-07-2016-19-54-45-song2.mp3 'ארבע בבות' מתוך "נעימות חב"ד"]{{שמע}}
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQczZYQmV3V0lXdVE/view?usp=drivesdk 'ארבע בבות' מפי ר' דוד הורביץ] {{שמע}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f6/%D7%93%27_%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA.mp3 לשמיעת הניגון] מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז {{שמע}}

{{הערות שוליים}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]

דבר מלכות

2023-08-12T21:40:10Z

ארי הגבר: /* רקע והיסטוריה */

{{מפנה|דבר מלכות|דבר מלכות (פירושונים)}}
[[קובץ:דבר מלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את [[קונטרס דבר מלכות י"ב]], בסיום חלוקת הקונטרס לחסידים]]
'''דבר מלכות''' הוא כינוי ל[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] ה[[מוגה]]ות שנאמרו במשך השנה האחרונה (לעת עתה) בה שמענו שיחות מהרבי, החל משבת [[פרשת ויקרא]], [[א' בניסן]] [[תנש"א]] ועד לשבת [[פרשת ויקהל]], [[כ"ה באדר א']] [[תשנ"ב]].

למרות שבחב"ד מקובל לכנות באופן כללי את דברי התורה של [[אדמו"רי חב"ד]] בשם 'דבר מלכות', שיחות אלו מיוחדות בכך שהן הודפסו באופן תקדימי תחת הכותרת 'דבר מלכות', כאשר ההדפסה נעשית באופן רשמי עם חותמת ההו"ל הרשמית [[קה"ת]] ובאישור הרבי.

==רקע והיסטוריה==
{{ציטוט צף|והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב"ד|אנ"ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש"י|השי"ת]] והשנה שקדמה לה|[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ"ד}}
המקום הראשון בו מכונים שיחות [[נשיאי חב"ד]] בשם "דבר מלכות" הוא בשיחות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|שיחות: [[פורים]] [[תש"ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/20/index.htm אות א']; [[ל"ג בעומר]] [[תש"ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/23/index.htm אות ב']; [[י"ב תמוז]] [[תש"ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/index.htm אות י"א].}}.

בשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] הופיע מדור קבוע שבו הובאה [[תורת הרבי]] בשם 'דבר מלכות'.

בשנת [[תנש"א]], בעקבות שיחותיו של [[הרבי]] בעניין [[מעלתן של ישראל]], החל הרב [[טוביה פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם "דבר מלכות" ובהם השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי ב[[שבת]] האחרונה, בתוספת [[מאמר]]ים, [[אגרות קודש]] ועוד. השיחה הראשונה שהרב פלס הדפיס בשם זה הייתה שיחת שבת [[פרשת ויחי]] [[י"ב בטבת]] ו[[עשרה בטבת]] [[תנש"א]].

לאחר מספר שבועות שבהם יצא לאור הדבר מלכות באותה צורה בה הודפסו השיחות בשבועון [[כפר חב"ד]], ובהמשך לדו"ח שהכניס הרב טוביה פלס לרבי, הורה הרבי לגשת להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]] כדי שהדבר מלכות יצא באופן רשמי, עם דף השער במסגרת [[אוצר החסידים]] "שלשלת האור – היכל תשיעי, שער שלישי".

היו גם שלוש חוברות שיצאו בהוצאה מיוחדת, והוכנסו בהם שיחות העוסקות במיוחד בענייני גאולה ומשיח. אחת מהם הייתה '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב-[[770]] בתאריך [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], שהייתה הדפסה שנייה של חוברת שיצאה לאור לראשונה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשם "[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]".

לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], המשיך הרב טוביה פלס בהוצאת החוברות, כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו. מאוחר יותר הוא הפסיק את ההדפסה, מסיבות שונות, והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] נטל את היוזמה להפצת השיחות. מאז מודפסות השיחות בכל שבוע על ידי מכון "אור החסידות" בבני ברק, ומופצות ברחבי הארץ.

נחת רוחו הגדולה של [[הרבי]] מהחוברות באה לידי ביטוי בכמה וכמה התייחסויות מהרבי. במהלך [[חלוקת דולרים]] רבות, כשהרב פלס עבר לפני הרבי, העניק לו הרבי דולר נוסף בשביל ה"דבר מלכות" כשנוקב בשם זה. באחת השבתות{{הערה|שבת פרשת אמור תנש"א.}} ירד הרבי להתוועדות עם חוברת 'דבר מלכות' בתוך סידורו.

שיחות אלו נלמדות בהתלהבות רבה אצל אנ"ש וה[[תמימים]] בעקבות כך שבהם מורה לנו [[הרבי]] את הדרך כיצד לחיות בתקופה זאת אשר מצד אחד עדין נמצאים ב[[גלות]], ומצד שני זמן מסוגל לגאולה והרגעים האחרונים קודם התגלותו של מלך המשיח.

שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מביניהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א בה אמר הרבי כי [[הדרך הישרה]], הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש"א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]] אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]] ועוד.

כמו כן נמצאים חידושים בתוכן השיחות, לדוגמא בשיחה מ[[פרשת אמור]] מבאר הרבי שבדורנו ישנה אפשרות לכל יהודי להיות [[צדיק]]{{הערה|בשונה מהמבואר ב[[ספר התניא]].}}, בשיחה מ[[פרשת לך לך]] מבאר שבדורנו ניתן ללמוד תורה באופן של "ג' מוחין בעצם"{{הערה|דרגת לימוד נעלית שבכל תורת חסידות שקדמה לשיחה מתוארת כדרגת לימוד השייכת אך ורק ל[[גאולה]].}}, בשיחה מ[[י"ט כסלו]] - [[יחידות כללית]] אומר הרבי שכעת אנו נמצאים ב[[ימות המשיח]] ובשיחה מ[[פרשת תולדות]] אומר הרבי ש"התגלות מציאותו" של המשיח כבר ישנה.

דבר נוסף המגביר את החיות סביב לימוד שיחות אלו נעוצה בכך שאלו הם השיחות האחרונות שזכינו לשמוע מפיו של הרבי, כפי שהרבי עצמו הורה{{הערה|אגרות קודש ח"ד עמ' כ"ד.}} בתקופה שקודם [[קבלת הנשיאות]] בצורה רישמית, ללמוד את השיחות והמאמרים האחרונים ששמעו מ[[אדמו"ר הריי"צ]] מפני שבהם ישנם "התשובות לכל השאלות"{{הערה|התוועדויות תש"י עמוד 20.}}.

בעקבות הלהט סביב לימוד השיחות יוצאות לאור מידי שבוע למעלה מעשרה חוברות על ידי מוסדות שונים להגברת החיות סביב לימוד שיחות ה"דבר מלכות"{{הערה|ביניהם: כי הם חיינו ([[ישי"ג חח"ל צפת]]), הזמן גרמא ([[את"ה העולמי]]), מדקדקים, ועוד.}}.

== שיחות הדבר מלכות ==

{{שיחות הדבר מלכות}}

==דבר מלכות עם פיענוחים==
{{ערך מורחב|ערך=[[דבר מלכות - פיענוחים]]}}
[[קובץ:פענוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים בסט]]
סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות (לעת-עתה) של [[הרבי]], שנאמרו בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים.

שיחות אלה הוקלדו מחדש ותוקנו טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.

על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם אלפי מובאות ומראי-מקומות שפוענחו על ידי חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עיניים.

בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב"ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, דף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה.

הסט יצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]{{הערה|1='''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/457.pdf האבן שבכתר הדבר מלכות]''', הפתח דבר לסדרה שנכתב על ידי [[אסף פרומר]] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 457 עמוד 76.}}.

==הוצאות נוספות==
עם הגברת החיות והעיסוק בלימוד הדבר מלכות, החלו לצאת לאור עוד ועוד מהדורות נוספות של השיחות, בפורמטים שונים. ביניהם:
{{טורים|תוכן=
* '''דבר מלכות''' - שני כרכים של שיחות הדבר מלכות, מתורגמות מאידיש, בהוצאת הועד להפצת הדבר מלכות.
* '''דבר מלכות כיס''' - הספר במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים. יצא לאור לראשונה על ידי מכון 'בית משיח 770 ביתר עילית' בשנת תשס"ח.
* '''דבר מלכות מנוקד''' - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי"ל על ידי [[מרכז ההפצה ממש]].
* '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תנש"א-תשנ"ב - מהדורת כיס''' - שיחות הדבר מלכות כפי שהוגהו במקורן על ידי הרבי - שבוע באידיש ושבוע בלה"ק, במהדורת כיס. הוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]].
* '''[[שיחות קודש תנש"א - תשנ"ב]]''' - הנחות בלתי מוגהות של שיחות הדבר מלכות, כפי שאמר אותן הרבי בעת ההתוועדות.
* '''[[דבר מלכות לנוער]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].
* '''[[דבר מלכות לילדים]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.
* '''[[דבר מלכות תוכן וסיכום (ספר)|דבר מלכות תוכן וסיכום]]''' - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Klein%20-%20Elul%2014%2C%205773.pdf הוראות ונקודות]''' - ליקוט כל דבי ה'תוכן קצר' שיצאו לאור על השיחות על ידי [[ועד הנחות התמימים]].
* '''דבש מלכות''' - עיבוד של שיחות הדבר מלכות בלשון קלה וברורה מאת הניה אלישביץ (נכתב במקור לנשים ובנות).
* '''הדרך הישרה''' - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב [[יוסף אברהם פיזם]].
* '''תקע בשופר גדול''' - עיבודים של שיחות מובחרות, יצא לאור לראשונה על ידי [[ועד שיחות באנגלית]], במקור האנגלי ובתרגום לעברית, וכיום מופץ על ידי [[מכון ממ"ש]].
* '''דבר מלכות לעם''' - ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי. יצא עד עתה על דבר מלכות בראשית, חיי שרה וקונטרס בית רבינו שבבבל.
* '''דבר מלכות מבואר''' - ביאור על השיחה בעמקות, אך בשפה השווה לכל נפש, במטרה להנגיש את לימוד השיחה לאנ"ש. עד עתה יצא לאור על דבר מלכות כי תשא, וירא ותולדות.
* '''דבר מלכות לטף''' - ספרי קומיקס הממחישים את השיחות לילדים. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים: '''בעקבות המקדש הנודד''' על שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], '''ברגע האחרון''' על שיחת שבת [[פרשת בלק]] [[תנש"א]]. ו'''מרדף אמיץ''' על דבר מלכות משפטים.
*'''"דבר מלכות"''' (דיסק) - מכיל שיעורים מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] על שיחות ה'דבר מלכות', כאשר יחד עם השיעור ניתן לראות בו-זמנית את הטקסט של ה'דבר מלכות'. יצא לאור על ידי מערכת [[נחייג ונשמע]].
}}
{{גלריה דבר מלכות}}

==ראו גם==
*[[דבר מלכות (קובץ)]] - קובץ לימוד שבועי לשיעורי החת"ת והרמב"ם, מאמרים ושיחות של הרבי.

==לקריאה נוספת==
*מטה הפצת הדבר מלכות, '''[https://chabad.info/moshiach/613193/ סדר עולמי חדש]'''
*'''דבר מלכות בצרפתית''', במחנה צבאות השם כ"ה תמוז תש"פ עמוד 2

==קישורים חיצוניים==
;השיחות עצמן
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B91KHRkDr3SAaFk3S0FiaF9ISG8?resourcekey=0-aMdRKcRMDJPsAHc4adSoFg&usp=drive_link כל שיחות הדבר מלכות בתיקיית דרייב מסודרת]'''
;שיעורים ועזרים
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwOVYzc2F5d1pPTW8?resourcekey=0-1BtoCs7-cOJS0ClGi5ZVwg&usp=drive_link כל ההוצאות לאור על הדבר מלכות]'''
* '''[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעורים בדבר מלכות השבועי]''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר [[770live]]. (קישור לא פעיל)
*'''[https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אפליקציה ללימוד הדבר מלכות]''', בגוגל-פליי.
* שמואל עמית, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/11-11-2020-11-12-20-דבר-מלכות.pdf סיכום קצר של כל שיחות הדבר מלכות]''' {{PDF}} {{אינפו}}
;אודות השיחות
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84367_he_1.pdf אנא נפשי - ה'עצם' של הרבי בשיחות שנות הנפלאות]''' קובץ העוסק במעלת של שיחות נ"א נ"ב - בהוצאת מערכת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] תשע"ה {{PDF}}
* '''[https://yoman770.com/wiki/ט%22ו_אייר_תנש%22א תיאור חלוקת קונטרס י"ב של ה'דבר מלכות' על ידי הרבי]''' - אתר יומן 770
* '''[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/16013.htm הרב חיים לוי יצחק גינזבורג על חשיבות לימוד ה"דבר מלכות"]''' {{הגאולה}} {{וידאו}}
* '''[https://chabad.info/moshiach/955766/ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִ"בּו: ל"ב שנים לשיחות הדבר מלכות]''' {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:דבר מלכות|*]]
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|*]]