חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

קלמן סגל

2022-02-23T20:20:00Z

אריה צוובנר: /* משפחתו */

[[קובץ:קלמן סגל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב קלמן סגל]]
הרב '''קלונימוס קלמן סגל''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] בכפר מעש. שימש כ[[ר"מ]] בנגלה וכחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה]] (שהחל מתשפ"א שוכנת בישיבת הבוכרים כפר חב"ד).

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[בנימין זאב סגל]] ולאמו מרת חנה ברכה ב[[בני ברק]].

התחתן עם רעייתו מרת נחמה דינה ביתו של הרב [[אשר סלומון]] מ[[ירושלים]]. לאחר החתונה קבעו דירתם ב[[נחלת הר חב"ד]] והרב סגל החל משמש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן, בישיבת [[תורת אמת]].

נודע בכושר הסברה מעולה וביכולתו לרתק את קהל מאזיניו.

עם פתיחתה של ישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה]] ב[[אלול]] [[תשע"ו]] התמנה לר"מ בנגלה בישיבה אך בתשפ"א עקב המעבר לכפר חב"ד עזב.

בשנת [[תש"פ]] קבע את דירתו בכפר מעש הסמוך ל[[פתח תקווה]], והחל לפעול שם ב[[שליח]]ות הרבי.

==משפחתו==
*חתנו, ר' מנחם מענדל וילהלם - משלוחי הרבי ב[[כפר סבא]]
*חתנו, ר' אליעזר בורובסקי - [[לוד]]
*חתנו, ר' דוד נפרסטק - משלוחי הרבי ב[[צרפת]]
*בנו, ר' שניאור זלמן הלוי - אשקלון

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/15137 נחל'ה: לימוד הלכות 'קידוש החודש' בכולל-ערב] על ידי הרב סגל {{col}}

{{מיון רגיל: סגל, קלונימוס קלמן}}
{{קצרמר|אישים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]

דב טברדוביץ

2021-12-28T06:25:21Z

אריה צוובנר: /* משפחתו */

[[קובץ:טברדוביץ למען ילמדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טברדוביץ בערב השקת מכון [[למען ילמדו]]]]
[[קובץ:דב טברדוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טברדוביץ מוסר שיעור בהלכה בהיכל ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]]]
הרב '''דב טברדוביץ''' (נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תשט"ו]], יוני 1955) הוא דיין ומורה צדק ב[[כפר חב"ד]], המכהן כראש מכון ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]] ולהוראה. מחבר ספרי [[הלכה]], [[משגיח כשרות]] בעל [[כשרות|הכשר]] למסעדות ומלונות, וחבר בסגל רבני "התקשרות - חווייה יהודית רוחנית", ו"מכון הלכה - חב"ד".

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב יעקב טברדוביץ. בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], כשלאחר מכן נסע בשנת [[תשל"ד]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו ברכה, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[ישראל צבי הבר]], והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם התמנה כ[[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (כיום משמש כנו״נ בישיבה. הרב טברדוביץ׳ מוציא לאור בישיבה מידי שבוע מנשר מיוחד בשם ׳הלכה למעשה׳, ובו הלכות הנוגעות לחיי היום יום של התמימים).
במקביל עסק בלימודי דיינות והתמחה בעיקר בהלכות שבת וטהרת המשפחה.

עם השנים ביסס את מעמדו כ[[מורה צדק]] חב"די מהשורה הראשונה, ואף התמנה לעמוד בראש מכון להסמכת צעירים חב"דיים לרבנות ולהוראה.

בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לרבנים שחתמו על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]].

עם הקמתה של עמותת [[התקשרות - חויה יהודית רוחנית]], צורף לצוות הרוחני של העמותה.

בשנת [[תשס"ג]] הוציא לאור את ספרו הראשון על הלכות שבת, שהפך לרב מכר וזכה לשלוש מהדורות נוספות שנדפסו תחת השם 'הלכתא כרב'.

בהמשך לספר העוסק בהלכות שבת, הוציא לאור את הספר 'חוסן ישועות' העוסק בהנהגות והליכות הבית היהודי על פי מנהגי חב"ד.

בנוסף, מתמחה הרב טברדוביץ בדיני כשרות ומעניק השגחה מהודרת לאולמות קייטרינגים וקבוצות נופש המתארחים במלונות.

רעייתו ברכה טברדוביץ משמשת כמשפיעה לנשות [[כפר חב"ד]], מלווה קבוצות ל[[נסיעה לרבי]], מרצה ומחברת ספרים בנושאי זוגיות וטהרת המשפחה, חברת ועדת ה[[צניעות]] של כפר חב"ד, ומדריכת כלות.

בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]'.

==ספריו==
[[קובץ:חוסן ישועות.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת ספרו 'חוסן ישועות']]
*'''הלכתא כרב''' - [[בת ים]] [[תשס"ג]] (מהדורה ראשונה)
*'''חוסן ישועות''' - [[בת ים]] [[תשס"ח]] (מהדורה ראשונה)

==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל טברדוביץ - משלוחי הרבי במיאמי
*בנו, הרב מנחם מענדל טברדוביץ - ראש ישיבת תו"ת אנטוורפן (ישיבה קטנה) ולשעבר ראש מכון סמיכה ומשלוחי הרבי באנטוורפן, בלגיה
*בנו, הרב חיים טברדוביץ - מורה בתלמוד תורה בקריות
*בנו, הרב משה טברדוביץ - משלוחי הרבי ברחובות
*חתנו, הרב אורי למברג - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ללימודי [[סמיכה]] ודיינות, חיפה
*חתנו, הרב אפרים מרזל - חבר הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]]
*חתנו, הרב חנוך רוזנפלד - משלוחי הרבי בצפת
*חתנו, הרב לוי הכט - משלוחי הרבי באילת
*חתנו, הרב ישי קלי - שליח הרבי בשכונת בת גלים, חיפה
*חתנו, הרב שאול לידר - מורה ב[[תלמוד תורה אוהלי תורה כפר חב"ד]]
* חתנו, הרב גרשון רודרמן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=42144 כיצד להכשיר ולטבול כלים]''' - שיעור הלכתי עם הרב טברדוביץ {{אודיו}} {{COL}}
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%91/ חסיד חייב ללמוד הלכה בקביעות]''' {{אינפו}} {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז
*'''[https://chabad.info/magazine/677779/ רוצה להיות מורה צדק?]''' סקירה על רבני מכון למען ילמדו, בתוך שבועון בית משיח ערב חג השבועות תשפ"א {{אינפו}}

{{מיון רגיל:טברדוביץ, דב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]

שיחה:יוסף יצחק אהרונוב

2021-12-27T01:41:35Z

אריה צוובנר: /* בנוגע לפסקה "פרסום זהותו של משיח */

==הלבנת כספים==
אדג, כל עניין הלבנת הכספים נמצא עדיין בחקירה/משפטים, כך שעדיין לא התברר כמוטעה!
בכ"א לדעתי, לא כ"כ נחוץ להכניס פיסקה זו (לא מוחלט).--[[מיוחד:תרומות/212.76.121.180|212.76.121.180]] 10:59, 13 באפריל 2010 (UTC)
:אינני יודע מי אתה, אבל:

א. אין טעם למחוק את הדבר מחבדפדיה, המציאות לא תשתנה. אין טעם אמנם לפרסם סודות, אבל - זה לא סוד. העיתונות החבדי"ת עסקה ובהרחבה בעניין, כך שאין טעם לצנזר.

ב. למיטב ידיעתי, אם משחררים אדם, נותנים לו להמשיך לנהל את העמותה, יש להניח שהחקירה מעלה כיוונים חיוביים. אבל בהחלט אקבל ניסוח שונה, אך למחוק?!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 11:13, 13 באפריל 2010 (UTC)

אינני יודע כמה ניסיון יש לך בעניין (מקוה שאין לך בכלל), אבל:

א. לא כל תקופת החקירה הנאשם מוחזק במעצר!

ב. כל עוד שהעניין עדיין במשפטים (וק"ו אם החקירה עדיין לא הושלמה) לא מפרקים את העמותה וחבריה!
אבל בהחלט אקבל ניסוח שונה, אך דברים לא מדויקים?!--[[מיוחד:תרומות/212.76.121.180|212.76.121.180]] 12:47, 13 באפריל 2010 (UTC)

:השם יחזיר בתשובה שלימה את בריוני [[מדינת ישראל]] - שתבטל מיד בקרוב עם ביאת [[משיח]] צדקינו, על היסורים שהם גורמים ליהודים יקרים על לא עוול בכפם.

:הקמת המדינה היתה כרוכה באיסור לדחוק את הקץ, ועבירה על שלוש השבועות<REF>[[כתובות]] קי"א א ד"ה ושלא.</REF> שכל הפוסקים מסכימים לה וכן היא שיטת נשיאי חב"ד<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיחות קודש תשל"ז ח"א עמ' י"ז (142), שם עמ' נח (201)]</REF>, ולכן "כל מאי דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד לא מהני! ואין לה כל דין של מדינה וכל הענין הוא חוכא וטלולא.--טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 16:44, 13 באפריל 2010 (UTC)
::העובדות הן שהוא נעצר בעקבות החשש להלבנה וכו' ואת זאת יש לציין בערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:00, 14 באפריל 2010 (UTC)
:::יש עוד מנהלי מוסדות שנחקרו במס הכנסה, וגם לגבי הלבנת הון. יש פרשיות ישנות וגם חדשות, אז לכתוב? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 12:12, 14 באפריל 2010 (UTC)
::::הכל אחר ההיגיון. לא כל ישיבה של סגן עוזר סמנכ"ל בחדר חקירות ראוי להיכתב. אירוע דרמתי שכזה, פורסם בכל כלי התקשרות, דמות ידועה ופרשייה של מליונים - מוכרחת להיכתב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:16, 14 באפריל 2010 (UTC)
==יו"ר==
חיים נהר. אני א יודע מי אתה אבל בוודאי שמעת פעם על ציווי תורתינו הק' "מדבר שקר תרחק". לעניננו, הוא לא סגן הוא הרבה יותר מזה. יו"ר בצורה רשמית הוא בוודאי, השאלה היא אם גם בצורה שאינה רשמית היינו למעשה. {{שכח|רנ"ט}}

:השאלה היא, אם הוא סגן על פי דין תורה. לא ברור מי מינה אותו לתפקיד זה, וזה העיקר כמובן. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 02:33, 15 באפריל 2011 (UTC)

חיים נהר. אני אינני מכירך אישית, אתה אבל בוודאי שמעת פעם על ציווי תורתינו הק' "מדבר שקר תרחק". (אם לא אז אתה לא שווה תגובה זו).
לעניננו, הרב ייי"צ שליט"א אהרונוב הוא לא סגן הוא הרבה יותר מזה. יו"ר בצורה רשמית הוא בוודאי, השאלה היא אם גם בצורה שאינה רשמית היינו למעשה.

למען הסק ספק: אינני עובד בצאח ואינני קשור אליהם בצורה זו או אחרת ואדרבא ההפך הוא הנכון. ואינני רוצה לפרט מחשש אאוטינג. מה שכן, שפסק דין של בית דין רבני חב"ד (עם כל כובד המשקל ועם כל ההתייחסות הראויה שצריכה להיות לזה, אתה מסתמא מבין), הם הם פסקו שהוא יו"ר אגו"ח. ואידך זיל גמור. (נראה לך שאני רוצה שהוא יהיה יו"ר? ממש לא אבל אכמ"ל)

המעשה הוא העיקר. אינציקלופדיה צריכה לנהוג באופו אובייקטיבי וכאן זה מוטה באופן ברור שלא ע"פ חוקי מיזם זה. לא הכדי נכתב עליכם בהרבה מקומות שחבדפדיה הוא מיזם של הפלג המשיחיסטי בחב"ד. כי אנשים רואים שזה מוטה בצורה ברורה בכל מיני ערכים שיכולים להשתרבב ולהסתעף בהם נושאים פוליטיים מגוונים מכל הנושאים ובשפע. [[משתמש:רנ"ט|רנ"ט]] - [[שיחת משתמש:רנ"ט|שיחה]] 02:35, 15 באפריל 2011 (UTC)

:למען הסר ספק, שמי הוא לא חיים נהר. אני כבר הגבתי. עכשיו תוכל להמתין לתגובתו של ר' חיים. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 02:37, 15 באפריל 2011 (UTC)
::כעת מופיע בערך שהוא מונה על חלק מהרבנים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בניסן ה'תשע"א 12:04, 15 באפריל 2011 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== התואר "הרב" ==

האם נהוג לתת את התואר לעסקנים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באב ה'תשע"א, למניינם 14:34, 10 באוגוסט 2011 (UTC)

על אהרונוב יודעים לכתוב רק דברים טובים.. הא!!!
אבל לשפוך את דמו של הרב זמרוני בערך עליו כן....

:לאנונימיים, חב"דפדיה אינה פורום מריבות. אבקש שלא לבזבז את דפי השיחה כאן עניינים שאינם נוגעים לעריכה בפועל של הערך.
:שלום (תשובה באיחור קל {{קריצה}}), כרגע נראה שזה מה שמקובל כאן, ראה למשל [[שלמה מיידנצ'יק]]. אולי כדאי באמת לקבוע בזה מדיניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 14:23, 22 באפריל 2014 (UTC)

== מי בדיוק חתם על הסכם פשרה בו אהרונוב יהיה יו"ר מוסכם? שקר גס ==

"הדיונים נמשכו במשך שנים רבות וגררו פלגנות ויריבויות שנפסקו בחודש תמוז תשע"ג, עם הגעת שני הצדדים להסכם פשרה בו אהרונוב יכהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בתמורה להתחייבויות שלו לכבד את דעתם של שאר חברי העמותה ולפעול בהגינות כלפי שאר הצדדים."

אף אחד מחברי אגו"ח הנאמנים אינו מסכים לדבר הזה. חוצפה של מי שכתב את זה כאן! {{אנונימי}}

::אדרבה, תחכימני. מה כן היה ההסכם בחודש תמוז שגרם לכל העסק להשתתק לחלוטין? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:29, 8 ביוני 2014 (UTC)
:::אכן דרושים מסמכים או מקורות ברורים למה שקרה שם, אבל ברור שלא יתכן שהייתה מחלוקת, ולפתע צד אחד מוותר לחלוטין ללא סיבה ידועה, הערך חסר כרגע. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בסיוון ה'תשע"ד 13:59, 8 ביוני 2014 (UTC)
::::ושמא עדיף שכך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:18, 8 ביוני 2014 (UTC)

== הצעה לנוסח מחודש לערך ==

: שלום לכולם, הערך כעת אינו מעודכן ואינו מאוזן, ערכתי אותו מחדש בדף המשתמש שלי [[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91]], ואשמח לקבל את תגובות החברים[[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 15:33, 15 ביוני 2014 (UTC)
:: שוב שלום, האם ממתינים לעוד מישהו שיעבור על הדברים? [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 07:03, 17 ביוני 2014 (UTC)
::: בהמשך לדברים, העליתי כעת את הערך המחודש, ואשתדל לעקוב כאן לדיון על התוכן, ולתרום את חלקי. [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 18:06, 18 ביוני 2014 (UTC)
::::דרעי ראשית יש"כ על תרומתך המושקעת לחב"דפדיה. שנית לדעתי הפסקה על אגו"ח מוגזמת באורכה לעומת כל הערך, אני מציע שתרחיב על הנושא בערך [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]], ולאחר מכן נקצר את הפסקה כאן וניצור הפניה לערך מורחב באמצעות [[תבנית:ערך מורחב]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשע"ד 12:08, 19 ביוני 2014 (UTC)
::::: האמת שחשבתי על האפשרות הזו, ועדיין מתלבט: ניכר שהשקיעו רבות בערך [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], ודווקא בעניינים מהותיים, וכל מה שכתוב שם על חילוקי הדיעות ושתי (וי"א שלוש) אגו"ח זה לא בדיוק איך שהדברים בפועל אך שם טרם נגעתי, ואולי המקורות של מי שכתב שם הם כן טובים. אבל בערך דנן, בהחלט היה צורך שיהיה בכלל ערך נורמלי, ובנוסף לאזן עם המציאות. לדעתי, אכן מדובר יותר באיש עצמו, ובמאבקו על התואר יו"ר אגו"ח, וגם לכן כתבתי כאן את הדברים. אפשר לקצר הרבה את השורות (לקצר ציטוטים, לוותר על מסמך), אם נראה לך שצריך, אעשה זאת בל"נ. [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 12:28, 19 ביוני 2014 (UTC)

== "הוא יו"ר צאגו"ח, ואף אחד לא יכול לשנות זאת אלא מכאן" ==

עורך אנונימי הכניס את המשפט שבכותרת לתוך הערך, והרי המשפט הזה הוא מזוייף מתוכו, שהרי הר"י לייבוב היה יו"ר צא"ח בזמנו... וידוע הוראת הרבי שאין להסתמך על שמועות, ומה שיש כתוב ומוגה, או הוראות שלא המציאו אחרי ג' תמוז, הרי שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
אני לא יודע מדוע מתעקש האנונימי לערוך את הגירסא האחרונה שהעליתי, ונתתי לו מקום לטעון טענתו לגבי המשפט הזה, אך בהסתייגות, כפי ששמעתי מדברים, שאף אם היתה אמירה כזו מהרבי, הרי שזה בדיוק מה שהתרחש שלא רבנים ולא עסקנים שלחו אותו מהעסקנות, אלא זה נעשה מלמעלה באופן של "אלא מכאן". {{שכח|דרעי}}
:מכיון שהערך עבר מלחמות עריכה, החזרתי את הערך לגרסא היציבה שלו, לפני כל השינויים, כפי הכללים כאן. ומכיון שכן, החל מעכשיו, אין לשנות ללא הסכמת רוב בדיון בדף השיחה. סליחה מכל מי שעלול להפגע מכך, אך אין ברירה אחרת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 13:31, 4 ביולי 2016 (UTC)

הקישור שבהערה 4 לא עובד... --משיח בכיכר!!!!!!!!! 18:11, 2 בספטמבר 2018 (IST)

== בושה וחרפה==
בושה לאתר חב"דפדיה שכתוב בטבלאות שבסוף הערך שאהרונוב הוא מחליפו בניהול אגו"ח של הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה, שראיתי שקר זה לא היססתי ומחקתי... [[משתמש:מקושר לרבי|מקושר לרבי]] - [[שיחת משתמש:מקושר לרבי|שיחה]], 14:26, כ' באלול, ה'תש"ף 14:26, 9 בספטמבר 2020 (UTC)
:למרות שעבר די הרבה זמן מאז שכתבת זאת אני יאמר לך: {{א|מקושר לרבי|אשריך}} וכל הכבוד לך! חזק ואמץ! אכן דבר חשוב עשית. בברכת שירבו כמותך בישראל, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 23:16, 21 בדצמבר 2021 (UTC)

== לא ניטרליי ==

מבלי להיכנס להבעת דעה, ברור שהערך כלל לא ניטרליי כלל. יש מקום, ואדרבה - במקרים מסוימים חובה לכתוב ביקורת אם יש, בנושאים כה חשובים (כמובן רק בעת שבערכים שונים יש). אך לכתוב את כל הערך, עם טענות מוקצנות בלי מקורות כלל (!), זה בושה לחב"דפדיה. מקוה שמשתמש (שאין לו שום קשר לאיש הזה, בין נגדו ובין בעדו, וד"ל) רציני יוכל להרים את הכפפה ולערוך את הערך הזועתי הלזה. {{א|חלוקת קונטרסים|מתי}}{{א|להתראות|ג}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:43, י"ג באייר, ה'תשפ"א, 25 באפר' למניינם.

==בנוגע לפסקה "פרסום זהותו של משיח==
זה לא קשור לנשוא הערך, זה קשור לצא"ח. למה {{א|חלוקת קונטרסים|שחזרת}} מעריכתו של האנונימי? הוא דווקא צדק במחיקתו זה לא קשור.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 11:12, 23 בדצמבר 2021 (UTC)
:לא שיחזרתי, ערכתי את השיחזור שביצע {{א|אריה צוובנר}}. המענה אכן קשור אליו, ראה את המקור שקישרתי אליו. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:47 • כ' בטבת ה'תשפ"ב
זה לא אליו באופן אישי אלא על צא"ח ואם זה שייך למישהו אישית זה למענדי ברוד.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:37, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ב 13:37, 26 בדצמבר 2021 (UTC)

אחרי מענה כזה מפורש עליך להביא ראיה שההוראה הנ"ל לא התבצעה בפועל. יש לציין שמדובר עד כ"ז אדר...--[[משתמש:אריה צוובנר|אריה צוובנר]] - [[שיחת משתמש:אריה צוובנר|שיחה]], 01:38, כ"ג בטבת, ה'תשפ"ב 01:38, 27 בדצמבר 2021 (UTC)

שיחה:יוסף יצחק אהרונוב

2021-12-27T01:40:50Z

אריה צוובנר: /* בנוגע לפסקה "פרסום זהותו של משיח */

==הלבנת כספים==
אדג, כל עניין הלבנת הכספים נמצא עדיין בחקירה/משפטים, כך שעדיין לא התברר כמוטעה!
בכ"א לדעתי, לא כ"כ נחוץ להכניס פיסקה זו (לא מוחלט).--[[מיוחד:תרומות/212.76.121.180|212.76.121.180]] 10:59, 13 באפריל 2010 (UTC)
:אינני יודע מי אתה, אבל:

א. אין טעם למחוק את הדבר מחבדפדיה, המציאות לא תשתנה. אין טעם אמנם לפרסם סודות, אבל - זה לא סוד. העיתונות החבדי"ת עסקה ובהרחבה בעניין, כך שאין טעם לצנזר.

ב. למיטב ידיעתי, אם משחררים אדם, נותנים לו להמשיך לנהל את העמותה, יש להניח שהחקירה מעלה כיוונים חיוביים. אבל בהחלט אקבל ניסוח שונה, אך למחוק?!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 11:13, 13 באפריל 2010 (UTC)

אינני יודע כמה ניסיון יש לך בעניין (מקוה שאין לך בכלל), אבל:

א. לא כל תקופת החקירה הנאשם מוחזק במעצר!

ב. כל עוד שהעניין עדיין במשפטים (וק"ו אם החקירה עדיין לא הושלמה) לא מפרקים את העמותה וחבריה!
אבל בהחלט אקבל ניסוח שונה, אך דברים לא מדויקים?!--[[מיוחד:תרומות/212.76.121.180|212.76.121.180]] 12:47, 13 באפריל 2010 (UTC)

:השם יחזיר בתשובה שלימה את בריוני [[מדינת ישראל]] - שתבטל מיד בקרוב עם ביאת [[משיח]] צדקינו, על היסורים שהם גורמים ליהודים יקרים על לא עוול בכפם.

:הקמת המדינה היתה כרוכה באיסור לדחוק את הקץ, ועבירה על שלוש השבועות<REF>[[כתובות]] קי"א א ד"ה ושלא.</REF> שכל הפוסקים מסכימים לה וכן היא שיטת נשיאי חב"ד<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיחות קודש תשל"ז ח"א עמ' י"ז (142), שם עמ' נח (201)]</REF>, ולכן "כל מאי דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד לא מהני! ואין לה כל דין של מדינה וכל הענין הוא חוכא וטלולא.--טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 16:44, 13 באפריל 2010 (UTC)
::העובדות הן שהוא נעצר בעקבות החשש להלבנה וכו' ואת זאת יש לציין בערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:00, 14 באפריל 2010 (UTC)
:::יש עוד מנהלי מוסדות שנחקרו במס הכנסה, וגם לגבי הלבנת הון. יש פרשיות ישנות וגם חדשות, אז לכתוב? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 12:12, 14 באפריל 2010 (UTC)
::::הכל אחר ההיגיון. לא כל ישיבה של סגן עוזר סמנכ"ל בחדר חקירות ראוי להיכתב. אירוע דרמתי שכזה, פורסם בכל כלי התקשרות, דמות ידועה ופרשייה של מליונים - מוכרחת להיכתב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:16, 14 באפריל 2010 (UTC)
==יו"ר==
חיים נהר. אני א יודע מי אתה אבל בוודאי שמעת פעם על ציווי תורתינו הק' "מדבר שקר תרחק". לעניננו, הוא לא סגן הוא הרבה יותר מזה. יו"ר בצורה רשמית הוא בוודאי, השאלה היא אם גם בצורה שאינה רשמית היינו למעשה. {{שכח|רנ"ט}}

:השאלה היא, אם הוא סגן על פי דין תורה. לא ברור מי מינה אותו לתפקיד זה, וזה העיקר כמובן. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 02:33, 15 באפריל 2011 (UTC)

חיים נהר. אני אינני מכירך אישית, אתה אבל בוודאי שמעת פעם על ציווי תורתינו הק' "מדבר שקר תרחק". (אם לא אז אתה לא שווה תגובה זו).
לעניננו, הרב ייי"צ שליט"א אהרונוב הוא לא סגן הוא הרבה יותר מזה. יו"ר בצורה רשמית הוא בוודאי, השאלה היא אם גם בצורה שאינה רשמית היינו למעשה.

למען הסק ספק: אינני עובד בצאח ואינני קשור אליהם בצורה זו או אחרת ואדרבא ההפך הוא הנכון. ואינני רוצה לפרט מחשש אאוטינג. מה שכן, שפסק דין של בית דין רבני חב"ד (עם כל כובד המשקל ועם כל ההתייחסות הראויה שצריכה להיות לזה, אתה מסתמא מבין), הם הם פסקו שהוא יו"ר אגו"ח. ואידך זיל גמור. (נראה לך שאני רוצה שהוא יהיה יו"ר? ממש לא אבל אכמ"ל)

המעשה הוא העיקר. אינציקלופדיה צריכה לנהוג באופו אובייקטיבי וכאן זה מוטה באופן ברור שלא ע"פ חוקי מיזם זה. לא הכדי נכתב עליכם בהרבה מקומות שחבדפדיה הוא מיזם של הפלג המשיחיסטי בחב"ד. כי אנשים רואים שזה מוטה בצורה ברורה בכל מיני ערכים שיכולים להשתרבב ולהסתעף בהם נושאים פוליטיים מגוונים מכל הנושאים ובשפע. [[משתמש:רנ"ט|רנ"ט]] - [[שיחת משתמש:רנ"ט|שיחה]] 02:35, 15 באפריל 2011 (UTC)

:למען הסר ספק, שמי הוא לא חיים נהר. אני כבר הגבתי. עכשיו תוכל להמתין לתגובתו של ר' חיים. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 02:37, 15 באפריל 2011 (UTC)
::כעת מופיע בערך שהוא מונה על חלק מהרבנים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בניסן ה'תשע"א 12:04, 15 באפריל 2011 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== התואר "הרב" ==

האם נהוג לתת את התואר לעסקנים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באב ה'תשע"א, למניינם 14:34, 10 באוגוסט 2011 (UTC)

על אהרונוב יודעים לכתוב רק דברים טובים.. הא!!!
אבל לשפוך את דמו של הרב זמרוני בערך עליו כן....

:לאנונימיים, חב"דפדיה אינה פורום מריבות. אבקש שלא לבזבז את דפי השיחה כאן עניינים שאינם נוגעים לעריכה בפועל של הערך.
:שלום (תשובה באיחור קל {{קריצה}}), כרגע נראה שזה מה שמקובל כאן, ראה למשל [[שלמה מיידנצ'יק]]. אולי כדאי באמת לקבוע בזה מדיניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 14:23, 22 באפריל 2014 (UTC)

== מי בדיוק חתם על הסכם פשרה בו אהרונוב יהיה יו"ר מוסכם? שקר גס ==

"הדיונים נמשכו במשך שנים רבות וגררו פלגנות ויריבויות שנפסקו בחודש תמוז תשע"ג, עם הגעת שני הצדדים להסכם פשרה בו אהרונוב יכהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בתמורה להתחייבויות שלו לכבד את דעתם של שאר חברי העמותה ולפעול בהגינות כלפי שאר הצדדים."

אף אחד מחברי אגו"ח הנאמנים אינו מסכים לדבר הזה. חוצפה של מי שכתב את זה כאן! {{אנונימי}}

::אדרבה, תחכימני. מה כן היה ההסכם בחודש תמוז שגרם לכל העסק להשתתק לחלוטין? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:29, 8 ביוני 2014 (UTC)
:::אכן דרושים מסמכים או מקורות ברורים למה שקרה שם, אבל ברור שלא יתכן שהייתה מחלוקת, ולפתע צד אחד מוותר לחלוטין ללא סיבה ידועה, הערך חסר כרגע. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בסיוון ה'תשע"ד 13:59, 8 ביוני 2014 (UTC)
::::ושמא עדיף שכך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:18, 8 ביוני 2014 (UTC)

== הצעה לנוסח מחודש לערך ==

: שלום לכולם, הערך כעת אינו מעודכן ואינו מאוזן, ערכתי אותו מחדש בדף המשתמש שלי [[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91]], ואשמח לקבל את תגובות החברים[[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 15:33, 15 ביוני 2014 (UTC)
:: שוב שלום, האם ממתינים לעוד מישהו שיעבור על הדברים? [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 07:03, 17 ביוני 2014 (UTC)
::: בהמשך לדברים, העליתי כעת את הערך המחודש, ואשתדל לעקוב כאן לדיון על התוכן, ולתרום את חלקי. [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 18:06, 18 ביוני 2014 (UTC)
::::דרעי ראשית יש"כ על תרומתך המושקעת לחב"דפדיה. שנית לדעתי הפסקה על אגו"ח מוגזמת באורכה לעומת כל הערך, אני מציע שתרחיב על הנושא בערך [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]], ולאחר מכן נקצר את הפסקה כאן וניצור הפניה לערך מורחב באמצעות [[תבנית:ערך מורחב]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשע"ד 12:08, 19 ביוני 2014 (UTC)
::::: האמת שחשבתי על האפשרות הזו, ועדיין מתלבט: ניכר שהשקיעו רבות בערך [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], ודווקא בעניינים מהותיים, וכל מה שכתוב שם על חילוקי הדיעות ושתי (וי"א שלוש) אגו"ח זה לא בדיוק איך שהדברים בפועל אך שם טרם נגעתי, ואולי המקורות של מי שכתב שם הם כן טובים. אבל בערך דנן, בהחלט היה צורך שיהיה בכלל ערך נורמלי, ובנוסף לאזן עם המציאות. לדעתי, אכן מדובר יותר באיש עצמו, ובמאבקו על התואר יו"ר אגו"ח, וגם לכן כתבתי כאן את הדברים. אפשר לקצר הרבה את השורות (לקצר ציטוטים, לוותר על מסמך), אם נראה לך שצריך, אעשה זאת בל"נ. [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 12:28, 19 ביוני 2014 (UTC)

== "הוא יו"ר צאגו"ח, ואף אחד לא יכול לשנות זאת אלא מכאן" ==

עורך אנונימי הכניס את המשפט שבכותרת לתוך הערך, והרי המשפט הזה הוא מזוייף מתוכו, שהרי הר"י לייבוב היה יו"ר צא"ח בזמנו... וידוע הוראת הרבי שאין להסתמך על שמועות, ומה שיש כתוב ומוגה, או הוראות שלא המציאו אחרי ג' תמוז, הרי שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
אני לא יודע מדוע מתעקש האנונימי לערוך את הגירסא האחרונה שהעליתי, ונתתי לו מקום לטעון טענתו לגבי המשפט הזה, אך בהסתייגות, כפי ששמעתי מדברים, שאף אם היתה אמירה כזו מהרבי, הרי שזה בדיוק מה שהתרחש שלא רבנים ולא עסקנים שלחו אותו מהעסקנות, אלא זה נעשה מלמעלה באופן של "אלא מכאן". {{שכח|דרעי}}
:מכיון שהערך עבר מלחמות עריכה, החזרתי את הערך לגרסא היציבה שלו, לפני כל השינויים, כפי הכללים כאן. ומכיון שכן, החל מעכשיו, אין לשנות ללא הסכמת רוב בדיון בדף השיחה. סליחה מכל מי שעלול להפגע מכך, אך אין ברירה אחרת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 13:31, 4 ביולי 2016 (UTC)

הקישור שבהערה 4 לא עובד... --משיח בכיכר!!!!!!!!! 18:11, 2 בספטמבר 2018 (IST)

== בושה וחרפה==
בושה לאתר חב"דפדיה שכתוב בטבלאות שבסוף הערך שאהרונוב הוא מחליפו בניהול אגו"ח של הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה, שראיתי שקר זה לא היססתי ומחקתי... [[משתמש:מקושר לרבי|מקושר לרבי]] - [[שיחת משתמש:מקושר לרבי|שיחה]], 14:26, כ' באלול, ה'תש"ף 14:26, 9 בספטמבר 2020 (UTC)
:למרות שעבר די הרבה זמן מאז שכתבת זאת אני יאמר לך: {{א|מקושר לרבי|אשריך}} וכל הכבוד לך! חזק ואמץ! אכן דבר חשוב עשית. בברכת שירבו כמותך בישראל, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 23:16, 21 בדצמבר 2021 (UTC)

== לא ניטרליי ==

מבלי להיכנס להבעת דעה, ברור שהערך כלל לא ניטרליי כלל. יש מקום, ואדרבה - במקרים מסוימים חובה לכתוב ביקורת אם יש, בנושאים כה חשובים (כמובן רק בעת שבערכים שונים יש). אך לכתוב את כל הערך, עם טענות מוקצנות בלי מקורות כלל (!), זה בושה לחב"דפדיה. מקוה שמשתמש (שאין לו שום קשר לאיש הזה, בין נגדו ובין בעדו, וד"ל) רציני יוכל להרים את הכפפה ולערוך את הערך הזועתי הלזה. {{א|חלוקת קונטרסים|מתי}}{{א|להתראות|ג}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:43, י"ג באייר, ה'תשפ"א, 25 באפר' למניינם.

==בנוגע לפסקה "פרסום זהותו של משיח==
זה לא קשור לנשוא הערך, זה קשור לצא"ח. למה {{א|חלוקת קונטרסים|שחזרת}} מעריכתו של האנונימי? הוא דווקא צדק במחיקתו זה לא קשור.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 11:12, 23 בדצמבר 2021 (UTC)
:לא שיחזרתי, ערכתי את השיחזור שביצע {{א|אריה צוובנר}}. המענה אכן קשור אליו, ראה את המקור שקישרתי אליו. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:47 • כ' בטבת ה'תשפ"ב
זה לא אליו באופן אישי אלא על צא"ח ואם זה שייך למישהו אישית זה למענדי ברוד.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:37, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ב 13:37, 26 בדצמבר 2021 (UTC)

אחרי מענה כזה מפורש עליך להביא ראיה שההוראה הנ"ל לא התבצעה בפועל ולא סתם לכתוב שזה לא נכון. יש לציין שמדובר עד כ"ז אדר...--[[משתמש:אריה צוובנר|אריה צוובנר]] - [[שיחת משתמש:אריה צוובנר|שיחה]], 01:38, כ"ג בטבת, ה'תשפ"ב 01:38, 27 בדצמבר 2021 (UTC)

שיחה:יוסף יצחק אהרונוב

2021-12-27T01:38:46Z

אריה צוובנר: /* בנוגע לפסקה "פרסום זהותו של משיח */

שיחה:יוסף יצחק אהרונוב

2021-12-27T01:38:06Z

אריה צוובנר: /* בנוגע לפסקה "פרסום זהותו של משיח */

==הלבנת כספים==
אדג, כל עניין הלבנת הכספים נמצא עדיין בחקירה/משפטים, כך שעדיין לא התברר כמוטעה!
בכ"א לדעתי, לא כ"כ נחוץ להכניס פיסקה זו (לא מוחלט).--[[מיוחד:תרומות/212.76.121.180|212.76.121.180]] 10:59, 13 באפריל 2010 (UTC)
:אינני יודע מי אתה, אבל:

א. אין טעם למחוק את הדבר מחבדפדיה, המציאות לא תשתנה. אין טעם אמנם לפרסם סודות, אבל - זה לא סוד. העיתונות החבדי"ת עסקה ובהרחבה בעניין, כך שאין טעם לצנזר.

ב. למיטב ידיעתי, אם משחררים אדם, נותנים לו להמשיך לנהל את העמותה, יש להניח שהחקירה מעלה כיוונים חיוביים. אבל בהחלט אקבל ניסוח שונה, אך למחוק?!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 11:13, 13 באפריל 2010 (UTC)

אינני יודע כמה ניסיון יש לך בעניין (מקוה שאין לך בכלל), אבל:

א. לא כל תקופת החקירה הנאשם מוחזק במעצר!

ב. כל עוד שהעניין עדיין במשפטים (וק"ו אם החקירה עדיין לא הושלמה) לא מפרקים את העמותה וחבריה!
אבל בהחלט אקבל ניסוח שונה, אך דברים לא מדויקים?!--[[מיוחד:תרומות/212.76.121.180|212.76.121.180]] 12:47, 13 באפריל 2010 (UTC)

:השם יחזיר בתשובה שלימה את בריוני [[מדינת ישראל]] - שתבטל מיד בקרוב עם ביאת [[משיח]] צדקינו, על היסורים שהם גורמים ליהודים יקרים על לא עוול בכפם.

:הקמת המדינה היתה כרוכה באיסור לדחוק את הקץ, ועבירה על שלוש השבועות<REF>[[כתובות]] קי"א א ד"ה ושלא.</REF> שכל הפוסקים מסכימים לה וכן היא שיטת נשיאי חב"ד<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיחות קודש תשל"ז ח"א עמ' י"ז (142), שם עמ' נח (201)]</REF>, ולכן "כל מאי דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד לא מהני! ואין לה כל דין של מדינה וכל הענין הוא חוכא וטלולא.--טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 16:44, 13 באפריל 2010 (UTC)
::העובדות הן שהוא נעצר בעקבות החשש להלבנה וכו' ואת זאת יש לציין בערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:00, 14 באפריל 2010 (UTC)
:::יש עוד מנהלי מוסדות שנחקרו במס הכנסה, וגם לגבי הלבנת הון. יש פרשיות ישנות וגם חדשות, אז לכתוב? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 12:12, 14 באפריל 2010 (UTC)
::::הכל אחר ההיגיון. לא כל ישיבה של סגן עוזר סמנכ"ל בחדר חקירות ראוי להיכתב. אירוע דרמתי שכזה, פורסם בכל כלי התקשרות, דמות ידועה ופרשייה של מליונים - מוכרחת להיכתב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:16, 14 באפריל 2010 (UTC)
==יו"ר==
חיים נהר. אני א יודע מי אתה אבל בוודאי שמעת פעם על ציווי תורתינו הק' "מדבר שקר תרחק". לעניננו, הוא לא סגן הוא הרבה יותר מזה. יו"ר בצורה רשמית הוא בוודאי, השאלה היא אם גם בצורה שאינה רשמית היינו למעשה. {{שכח|רנ"ט}}

:השאלה היא, אם הוא סגן על פי דין תורה. לא ברור מי מינה אותו לתפקיד זה, וזה העיקר כמובן. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 02:33, 15 באפריל 2011 (UTC)

חיים נהר. אני אינני מכירך אישית, אתה אבל בוודאי שמעת פעם על ציווי תורתינו הק' "מדבר שקר תרחק". (אם לא אז אתה לא שווה תגובה זו).
לעניננו, הרב ייי"צ שליט"א אהרונוב הוא לא סגן הוא הרבה יותר מזה. יו"ר בצורה רשמית הוא בוודאי, השאלה היא אם גם בצורה שאינה רשמית היינו למעשה.

למען הסק ספק: אינני עובד בצאח ואינני קשור אליהם בצורה זו או אחרת ואדרבא ההפך הוא הנכון. ואינני רוצה לפרט מחשש אאוטינג. מה שכן, שפסק דין של בית דין רבני חב"ד (עם כל כובד המשקל ועם כל ההתייחסות הראויה שצריכה להיות לזה, אתה מסתמא מבין), הם הם פסקו שהוא יו"ר אגו"ח. ואידך זיל גמור. (נראה לך שאני רוצה שהוא יהיה יו"ר? ממש לא אבל אכמ"ל)

המעשה הוא העיקר. אינציקלופדיה צריכה לנהוג באופו אובייקטיבי וכאן זה מוטה באופן ברור שלא ע"פ חוקי מיזם זה. לא הכדי נכתב עליכם בהרבה מקומות שחבדפדיה הוא מיזם של הפלג המשיחיסטי בחב"ד. כי אנשים רואים שזה מוטה בצורה ברורה בכל מיני ערכים שיכולים להשתרבב ולהסתעף בהם נושאים פוליטיים מגוונים מכל הנושאים ובשפע. [[משתמש:רנ"ט|רנ"ט]] - [[שיחת משתמש:רנ"ט|שיחה]] 02:35, 15 באפריל 2011 (UTC)

:למען הסר ספק, שמי הוא לא חיים נהר. אני כבר הגבתי. עכשיו תוכל להמתין לתגובתו של ר' חיים. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 02:37, 15 באפריל 2011 (UTC)
::כעת מופיע בערך שהוא מונה על חלק מהרבנים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בניסן ה'תשע"א 12:04, 15 באפריל 2011 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== התואר "הרב" ==

האם נהוג לתת את התואר לעסקנים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באב ה'תשע"א, למניינם 14:34, 10 באוגוסט 2011 (UTC)

על אהרונוב יודעים לכתוב רק דברים טובים.. הא!!!
אבל לשפוך את דמו של הרב זמרוני בערך עליו כן....

:לאנונימיים, חב"דפדיה אינה פורום מריבות. אבקש שלא לבזבז את דפי השיחה כאן עניינים שאינם נוגעים לעריכה בפועל של הערך.
:שלום (תשובה באיחור קל {{קריצה}}), כרגע נראה שזה מה שמקובל כאן, ראה למשל [[שלמה מיידנצ'יק]]. אולי כדאי באמת לקבוע בזה מדיניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 14:23, 22 באפריל 2014 (UTC)

== מי בדיוק חתם על הסכם פשרה בו אהרונוב יהיה יו"ר מוסכם? שקר גס ==

"הדיונים נמשכו במשך שנים רבות וגררו פלגנות ויריבויות שנפסקו בחודש תמוז תשע"ג, עם הגעת שני הצדדים להסכם פשרה בו אהרונוב יכהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בתמורה להתחייבויות שלו לכבד את דעתם של שאר חברי העמותה ולפעול בהגינות כלפי שאר הצדדים."

אף אחד מחברי אגו"ח הנאמנים אינו מסכים לדבר הזה. חוצפה של מי שכתב את זה כאן! {{אנונימי}}

::אדרבה, תחכימני. מה כן היה ההסכם בחודש תמוז שגרם לכל העסק להשתתק לחלוטין? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:29, 8 ביוני 2014 (UTC)
:::אכן דרושים מסמכים או מקורות ברורים למה שקרה שם, אבל ברור שלא יתכן שהייתה מחלוקת, ולפתע צד אחד מוותר לחלוטין ללא סיבה ידועה, הערך חסר כרגע. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בסיוון ה'תשע"ד 13:59, 8 ביוני 2014 (UTC)
::::ושמא עדיף שכך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:18, 8 ביוני 2014 (UTC)

== הצעה לנוסח מחודש לערך ==

: שלום לכולם, הערך כעת אינו מעודכן ואינו מאוזן, ערכתי אותו מחדש בדף המשתמש שלי [[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91]], ואשמח לקבל את תגובות החברים[[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 15:33, 15 ביוני 2014 (UTC)
:: שוב שלום, האם ממתינים לעוד מישהו שיעבור על הדברים? [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 07:03, 17 ביוני 2014 (UTC)
::: בהמשך לדברים, העליתי כעת את הערך המחודש, ואשתדל לעקוב כאן לדיון על התוכן, ולתרום את חלקי. [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 18:06, 18 ביוני 2014 (UTC)
::::דרעי ראשית יש"כ על תרומתך המושקעת לחב"דפדיה. שנית לדעתי הפסקה על אגו"ח מוגזמת באורכה לעומת כל הערך, אני מציע שתרחיב על הנושא בערך [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]], ולאחר מכן נקצר את הפסקה כאן וניצור הפניה לערך מורחב באמצעות [[תבנית:ערך מורחב]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בסיוון ה'תשע"ד 12:08, 19 ביוני 2014 (UTC)
::::: האמת שחשבתי על האפשרות הזו, ועדיין מתלבט: ניכר שהשקיעו רבות בערך [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], ודווקא בעניינים מהותיים, וכל מה שכתוב שם על חילוקי הדיעות ושתי (וי"א שלוש) אגו"ח זה לא בדיוק איך שהדברים בפועל אך שם טרם נגעתי, ואולי המקורות של מי שכתב שם הם כן טובים. אבל בערך דנן, בהחלט היה צורך שיהיה בכלל ערך נורמלי, ובנוסף לאזן עם המציאות. לדעתי, אכן מדובר יותר באיש עצמו, ובמאבקו על התואר יו"ר אגו"ח, וגם לכן כתבתי כאן את הדברים. אפשר לקצר הרבה את השורות (לקצר ציטוטים, לוותר על מסמך), אם נראה לך שצריך, אעשה זאת בל"נ. [[משתמש:דרעי|דרעי]] - [[שיחת משתמש:דרעי|שיחה]] 12:28, 19 ביוני 2014 (UTC)

== "הוא יו"ר צאגו"ח, ואף אחד לא יכול לשנות זאת אלא מכאן" ==

עורך אנונימי הכניס את המשפט שבכותרת לתוך הערך, והרי המשפט הזה הוא מזוייף מתוכו, שהרי הר"י לייבוב היה יו"ר צא"ח בזמנו... וידוע הוראת הרבי שאין להסתמך על שמועות, ומה שיש כתוב ומוגה, או הוראות שלא המציאו אחרי ג' תמוז, הרי שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
אני לא יודע מדוע מתעקש האנונימי לערוך את הגירסא האחרונה שהעליתי, ונתתי לו מקום לטעון טענתו לגבי המשפט הזה, אך בהסתייגות, כפי ששמעתי מדברים, שאף אם היתה אמירה כזו מהרבי, הרי שזה בדיוק מה שהתרחש שלא רבנים ולא עסקנים שלחו אותו מהעסקנות, אלא זה נעשה מלמעלה באופן של "אלא מכאן". {{שכח|דרעי}}
:מכיון שהערך עבר מלחמות עריכה, החזרתי את הערך לגרסא היציבה שלו, לפני כל השינויים, כפי הכללים כאן. ומכיון שכן, החל מעכשיו, אין לשנות ללא הסכמת רוב בדיון בדף השיחה. סליחה מכל מי שעלול להפגע מכך, אך אין ברירה אחרת. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 13:31, 4 ביולי 2016 (UTC)

הקישור שבהערה 4 לא עובד... --משיח בכיכר!!!!!!!!! 18:11, 2 בספטמבר 2018 (IST)

== בושה וחרפה==
בושה לאתר חב"דפדיה שכתוב בטבלאות שבסוף הערך שאהרונוב הוא מחליפו בניהול אגו"ח של הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה, שראיתי שקר זה לא היססתי ומחקתי... [[משתמש:מקושר לרבי|מקושר לרבי]] - [[שיחת משתמש:מקושר לרבי|שיחה]], 14:26, כ' באלול, ה'תש"ף 14:26, 9 בספטמבר 2020 (UTC)
:למרות שעבר די הרבה זמן מאז שכתבת זאת אני יאמר לך: {{א|מקושר לרבי|אשריך}} וכל הכבוד לך! חזק ואמץ! אכן דבר חשוב עשית. בברכת שירבו כמותך בישראל, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 23:16, 21 בדצמבר 2021 (UTC)

== לא ניטרליי ==

מבלי להיכנס להבעת דעה, ברור שהערך כלל לא ניטרליי כלל. יש מקום, ואדרבה - במקרים מסוימים חובה לכתוב ביקורת אם יש, בנושאים כה חשובים (כמובן רק בעת שבערכים שונים יש). אך לכתוב את כל הערך, עם טענות מוקצנות בלי מקורות כלל (!), זה בושה לחב"דפדיה. מקוה שמשתמש (שאין לו שום קשר לאיש הזה, בין נגדו ובין בעדו, וד"ל) רציני יוכל להרים את הכפפה ולערוך את הערך הזועתי הלזה. {{א|חלוקת קונטרסים|מתי}}{{א|להתראות|ג}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:43, י"ג באייר, ה'תשפ"א, 25 באפר' למניינם.

==בנוגע לפסקה "פרסום זהותו של משיח==
זה לא קשור לנשוא הערך, זה קשור לצא"ח. למה {{א|חלוקת קונטרסים|שחזרת}} מעריכתו של האנונימי? הוא דווקא צדק במחיקתו זה לא קשור.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב"דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 11:12, 23 בדצמבר 2021 (UTC)
:לא שיחזרתי, ערכתי את השיחזור שביצע {{א|אריה צוובנר}}. המענה אכן קשור אליו, ראה את המקור שקישרתי אליו. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:47 • כ' בטבת ה'תשפ"ב
זה לא אליו באופן אישי אלא על צא"ח ואם זה שייך למישהו אישית זה למענדי ברוד.--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 13:37, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ב 13:37, 26 בדצמבר 2021 (UTC)
אחרי מענה עזה מפורש עליך להביא ראיה שההוראה הנ"ל לא התבצעה בפועל. יש לציין שמדובר עד כ"ז אדר...--[[משתמש:אריה צוובנר|אריה צוובנר]] - [[שיחת משתמש:אריה צוובנר|שיחה]], 01:38, כ"ג בטבת, ה'תשפ"ב 01:38, 27 בדצמבר 2021 (UTC)

יוסף יצחק אהרונוב

2021-12-27T01:35:12Z

אריה צוובנר: ביטול גירסא.

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק''' הכהן '''אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין בת ר' צבי הירש, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב יחזור לנהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ערב].}}.

בשנת [[תנש"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת [[תשפ"ב]] נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'{{הערה|[https://col.org.il/news/133772 יו"ר אגו"ח נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']}}.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת [[תש"נ]].

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "[[שיחת השבוע]]" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

כאשר הועלתה הצעה למנותו למנהל [[הועד למען שלימות העם]], הרבי דחה זאת בנימוק שזהו תפקידם של חברי הוועד הנוכחיים ואין להעמיס מטלות חדשות מעבר לעבודתו הרגילה של הרב אהרונוב.

במסגרת עבודתו בצאגו"ח זכה להתייחסויות רבות מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ל[[יחידות]]) לשיחה בת חצי שעה.

בשנת [[תש"נ]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של '[[ילדי צ'רנוביל]]', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב [[יצחק קוגן]] והיו שותפים לו גם הרב [[שמואל חפר]] והרב [[דובער שיף]]. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]], עד לפטירתו בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]].

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

בחול המועד ד[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו, והתקבל ב[[התוועדות]] ב-[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
לקראת ה[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת בשנת תשמ"ט]] בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''' (ראו צילום המכתב משמאל).

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו, למרות התנגדות הרבי לכל ניצוץ של התערבות חב"דית בפוליטיקה.

אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד הטוענת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין, אך הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], התנגד להתערבות בבחירות, משום שלטענתו דעת הרבי היא שלא להתערב בבחירות הללו. אם כי הרב אהרונוב טען כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים{{מקור}} כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב"ד בענין זה{{הבהרה|האם הקמפיין התקיים בשם חב"ד? א"כ נא להביא מקור}}, עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. יש הטוענים שלאור הקמפיין רבים ניתקו קשר מחב"ד, כדוגמת יוסי שריד, ח"כ שמאלני קיצוני ממפלגת 'מרצ', התבטא בעבר שהוא מאוד חיבב את חב"ד עד הקמפיין, אך הקמפיין שהרב אהרונוב יצא בו ניתק אותו מכל קשר עם הדת, והוא התנחם בכך שראה שידידו החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] התנגד לקמפיין בחריפות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233-236.}}.

===פרסום זהות מלך המשיח===
בחודש שבט תשנ"ב פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות החתמות החסידים לקבלת מלכותו של הרבי כמשיח. המענה שהתקבל מהרבי היה שימשיכו באותו קו בו נקטו עד עתה, שלא להגיב כלל{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-18-24-34-ליקוט-מענות-קודש-תשנ_ב.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב] עמוד 112 מענה שמח.}}. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, בחרו שלא להתייחס לנושא הן לחיוב והן לשלילה.

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=קובץ:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח]}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*בנו, הרב שלום דובער אהרונוב - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן - שליח הרבי בקיסריה.
*חתנו, הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/133772 אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']''', בעיתון 'מיום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב {{COL}}
{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

יעקב יוסף קופרמן

2021-12-26T05:34:07Z

אריה צוובנר: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יעקב יוסף קופרמן.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יעקב יוסף קופרמן]]
הרב '''יעקב יוסף קופרמן''' (יליד שנת [[תשל"ב]]) הוא [[ר"מ]] ו[[משיב]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ב]] ב[[ברית המועצות]] להוריו ברוך ופערל קופרמן.

בשנת תשל"ג משפחתו עלתה ארצה ועברה להתגורר ב[[ירושלים]], בילדותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים", ובישיבה קטנה למד בישיבת קול תורה, בעת התקרבותו לחסידות חב"ד עבר ללמוד בשיעור ב' ל[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן נסע ל[[ישיבת אוהלי תורה]] בה למד בשנים [[תשמ"ח]]–[[תנש"א]], והמשיך את לימודיו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].

בשנת [[תשנ"ה]] נישא לבת הרב [[משה הבלין]] ועבר להתגורר ב[[קריית גת]].

לאחר לימודיו ב[[כולל]], בשנת [[תשנ"ז]] מונה על ידי הרב [[זושא אלפרוביץ]] לשמש כ[[משפיע]] בשיעור א' בישיבת חב"ד הגדולה בעיר. בתפקיד זה שימש עד שנת [[תשע"ו]].

במהלך השנים החל לשמש במקביל גם כמשיב בנגלה.

בשנת תשע"ח החל לשמש כר"מ בשיעור ב' בישיבה.

בשנת תשס"ז החל לשמש בנוסף לעבודתו בקריית גת כר"מ בישיבת חב"ד בחולון עד לסגירתה הזמנית.

בנוסף משמש כמרצה בסמינר מכון שושנה בירושלים לתלמידות חו"ל.

מרבה להתוועד בקהילות [[מעייני ישראל]] ובקהילות אנ"ש באה"ק.

==משפחתו==
* חתנו, הרב אלחנן ובר - קריית גת.
* בנו, הרב אהרן חיים זאנוויל - [[נחלת הר חב"ד]].
* בנו, הרב מנחם מנדל - [[לוד]].

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

מרדכי מנשה לאופר

2021-12-23T05:43:13Z

אריה צוובנר: /* משפחתו */הוספתי בן משפחה

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הינו [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשדוד]] ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - ב[[התקשרות (שבועון)|גליון 'התקשרות']].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[ז' שבט]] [[תשכ"ה]] להוריו [[יעקב יהושע לאופר|יעקב יהושע]] וציפורה.

בעת לימודיו ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] כתב [[הרבי|לרבי]] הערות שעלו אצלו על [[לקוטי שיחות|השיחות]]. במענה לכך כתב הרבי: "נהנתי להערותיו בלקו"ש"{{הערה|בנוסף כתב הרבי שיפנה את ההערות למערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]]. מתוך מכתב המזכיר שהתפרסם ב[[תשורה]] לחתונת בנו משנת תשע"ב.}}.

בשנת [[תשמ"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה, בתו של הרב [[טוביה בלוי]] מ[[ירושלים]], וקבע את מגוריו ב[[אשדוד]] שם החל לפעול כמנהל בית חב"ד ברובע י"א בעיר.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת [[קה"ת]] באותה תקופה. ידוע בפעילותו לשלוח ספרים ועלונים ל[[ספריית הרבי]] כרצון קודשו של [[הרבי שליט"א]].

==משפחתו==
*בנו הרב משה לוי יצחק, ר"מ ונו"נ בישיבת [[ישיבת תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
*בנו הרב ישראל אריה ליב, שליח הרבי ב[[אשדוד]].
*חתנו הרב לוי יצחק שפרינגר, שליח הרבי בכוכב יאיר צור יגאל.
*חתנו הרב לוי בוטמן שליח הרבי באשדוד.
*חתנו הרב ישראל חזן.
* בנו הרב מנחם מנדל.

==ספריו==
*'''[[ימי מלך]]''' (שלושה כרכים), [[קה"ת]] [[תש"נ]] - [[תנש"א]] .
*'''[[המלך במסיבו]]''', קה"ת, [[תשנ"ג]].
*'''[[יום מלכנו]]''', קה"ת, [[תשד"מ]]. הוצאה שנייה - [[תשנ"ד]].
*'''[[ספר השליחות]]''', קה"ת, [[תשמ"ט]].
*'''[[בצל החכמה]]''', [[קריית מלאכי]], [[תשמ"ז]].
*'''[[היכל מנחם (ספר)|היכל מנחם]]''', שלושה כרכים, הוצאת [[היכל מנחם]], [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ד]].
*'''[[כללי רמב"ם]]''', קה"ת, [[תנש"א]].
*'''[[מקדש מלך]]''', ספריית אש"ל, [[תשנ"ו]] - [[תש"ס]].
*'''[[משבחי רבי]]''', [[כפר חב"ד]], [[תש"ס]].
*'''[[שמחת עולם]]''' - מנהגי חב"ד בעניני שידוכין ונישואין, [[תשנ"ד]].
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]''', קה"ת, [[תשנ"ב]].
*'''[[צדיק יסוד עולם]]''', קה"ת, תשנ"ב.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]''', [[תשמ"ז]].
*'''[[סיפורה של שליחות]]''', כפר חב"ד, תשמ"ט.
*'''[[ילקוט בר מצווה]]''' (עורך שותף עם הרב [[משה מרינובסקי]]), קה"ת, [[תשמ"ה]].

{{ערך חסר}}

==קשרים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/15817 צדי"ק יסוד עולם] - אתר היברו בוקס
* [https://hebrewbooks.org/30462 כללי רמב"ם] - היברו בוקס

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לאופר, מרדכי מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]

יוסף יצחק אהרונוב

2021-12-23T02:16:55Z

אריה צוובנר: /* פרסום זהות מלך המשיח[1] */

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.
==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין בת ר' צבי הירש, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב יחזור לנהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ערב].}}.

בשנת [[תנש"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת [[תשפ"ב]] נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'{{הערה|[https://col.org.il/news/133772 יו"ר אגו"ח נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']}}.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "שיחת השבוע" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב רי"י אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה"צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב"ד]].

מענה דומה התקבל גם כאשר הועלתה הצעה למנותו למנהל הועד למען שלימות העם, הרבי דחה זאת בנימוק שזהו תפקידם של חברי הוועד הנוכחיים ואין להעמיס מטלות חדשות מעבר לעבודתו הרגילה של הרב אהרונוב.

במסגרת עבודתו בצאגו"ח זכה להתייחסויות רבות מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה.

בשנת [[תש"נ]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב [[יצחק קוגן]] והיו שותפים לו גם הרב [[שמואל חפר]] והרב [[דובער שיף]]. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]], עד לפטירתו בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]].

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

ב חול המועד ד[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו, והתקבל ב[[התוועדות]] ב[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
בשנת תשמ"ט בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו, למרות התנגדות הרבי לכל ניצוץ של התערבות חב"דית בפוליטיקה.

אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד הטוענת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין, אך הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], התנגד להתערבות בבחירות, משום שלטענתו דעת הרבי היא שלא להתערב בבחירות הללו. אם כי הרב אהרונוב טען כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים{{מקור}} כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב"ד בענין זה{{הבהרה|האם הקמפיין התקיים בשם חב"ד? א"כ נא להביא מקור}}, עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. יש הטוענים שלאור הקמפיין רבים ניתקו קשר מחב"ד, כדוגמת יוסי שריד, ח"כ שמאלני קיצוני ממפלגת 'מרצ', התבטא בעבר שהוא מאוד חיבב את חב"ד עד הקמפיין, אך הקמפיין שהרב אהרונוב יצא בו ניתק אותו מכל קשר עם הדת, והוא התנחם בכך שראה שידידו החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] התנגד לקמפיין בחריפות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233-236.}}.

===פרסום זהות מלך המשיח{{הערה | ראה ליקוטי מענות תשנ"ב עמוד 112 מענה שמח}}===
בראשית שנות הנוני"ם פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות החתמות החסידים לקבלת מלכותו של הרבי כמשיח. המענה שהתקבל מהרבי היה שימשיכו באותו קו בו נקטו עד עתה, שלא להגיב כלל. וכן לא להתראיין בנושא קבלת מלכותו. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, בחרו שלא להתייחס לנושא הן לחיוב והן לשלילה.

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=קובץ:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח]}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*בנו, הרב שלום דובער אהרונוב - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן - שליח הרבי בקיסריה.
*חתנו, הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/133772 אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']''', בעיתון 'מיום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב {{COL}}
{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

יוסף יצחק אהרונוב

2021-12-23T02:05:23Z

אריה צוובנר:

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.
==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין בת ר' צבי הירש, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב יחזור לנהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ערב].}}.

בשנת [[תנש"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת [[תשפ"ב]] נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'{{הערה|[https://col.org.il/news/133772 יו"ר אגו"ח נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']}}.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "שיחת השבוע" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב רי"י אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה"צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב"ד]].

מענה דומה התקבל גם כאשר הועלתה הצעה למנותו למנהל הועד למען שלימות העם, הרבי דחה זאת בנימוק שזהו תפקידם של חברי הוועד הנוכחיים ואין להעמיס מטלות חדשות מעבר לעבודתו הרגילה של הרב אהרונוב.

במסגרת עבודתו בצאגו"ח זכה להתייחסויות רבות מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה.

בשנת [[תש"נ]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב [[יצחק קוגן]] והיו שותפים לו גם הרב [[שמואל חפר]] והרב [[דובער שיף]]. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]], עד לפטירתו בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]].

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

ב חול המועד ד[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו, והתקבל ב[[התוועדות]] ב[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
בשנת תשמ"ט בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו, למרות התנגדות הרבי לכל ניצוץ של התערבות חב"דית בפוליטיקה.

אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד הטוענת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין, אך הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], התנגד להתערבות בבחירות, משום שלטענתו דעת הרבי היא שלא להתערב בבחירות הללו. אם כי הרב אהרונוב טען כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים{{מקור}} כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב"ד בענין זה{{הבהרה|האם הקמפיין התקיים בשם חב"ד? א"כ נא להביא מקור}}, עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. יש הטוענים שלאור הקמפיין רבים ניתקו קשר מחב"ד, כדוגמת יוסי שריד, ח"כ שמאלני קיצוני ממפלגת 'מרצ', התבטא בעבר שהוא מאוד חיבב את חב"ד עד הקמפיין, אך הקמפיין שהרב אהרונוב יצא בו ניתק אותו מכל קשר עם הדת, והוא התנחם בכך שראה שידידו החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] התנגד לקמפיין בחריפות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233-236.}}.

===פרסום זהות מלך המשיח{{הערה | ראה ליקוטי מענות תשנ"ב עמוד 112 מענה שמח}}===
בראשית שנות הנוני"ם פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות הרבי כמשיח. המענה שהתקבל מהרבי היה שלהבא ימשיכו באותו קו בו נקטו עד עתה, ולא להגיב כלל. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, בחרו שלא להתייחס לנושא הן לחיוב והן לשלילה.

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=קובץ:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח]}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*בנו, הרב שלום דובער אהרונוב - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן - שליח הרבי בקיסריה.
*חתנו, הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/133772 אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']''', בעיתון 'מיום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב {{COL}}
{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

יוסף יצחק אהרונוב

2021-12-23T02:04:16Z

אריה צוובנר: /* פרסום זהות מלך המשיח[1] */

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.
==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין בת ר' צבי הירש, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב יחזור לנהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ערב].}}.

בשנת [[תנש"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת [[תשפ"ב]] נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'{{הערה|[https://col.org.il/news/133772 יו"ר אגו"ח נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']}}.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "שיחת השבוע" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב רי"י אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה"צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב"ד]].

מענה דומה התקבל גם כאשר הועלתה הצעה למנותו למנהל הועד למען שלימות העם, הרבי דחה זאת בנימוק שזהו תפקידם של חברי הוועד הנוכחיים ואין להעמיס מטלות חדשות מעבר לעבודתו הרגילה של הרב אהרונוב.

במסגרת עבודתו בצאגו"ח זכה להתייחסויות רבות מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה.

בשנת [[תש"נ]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב [[יצחק קוגן]] והיו שותפים לו גם הרב [[שמואל חפר]] והרב [[דובער שיף]]. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]], עד לפטירתו בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]].

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

ב חול המועד ד[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו, והתקבל ב[[התוועדות]] ב[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
בשנת תשמ"ט בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו, למרות התנגדות הרבי לכל ניצוץ של התערבות חב"דית בפוליטיקה.

אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד הטוענת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין, אך הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], התנגד להתערבות בבחירות, משום שלטענתו דעת הרבי היא שלא להתערב בבחירות הללו. אם כי הרב אהרונוב טען כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים{{מקור}} כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב"ד בענין זה{{הבהרה|האם הקמפיין התקיים בשם חב"ד? א"כ נא להביא מקור}}, עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. יש הטוענים שלאור הקמפיין רבים ניתקו קשר מחב"ד, כדוגמת יוסי שריד, ח"כ שמאלני קיצוני ממפלגת 'מרצ', התבטא בעבר שהוא מאוד חיבב את חב"ד עד הקמפיין, אך הקמפיין שהרב אהרונוב יצא בו ניתק אותו מכל קשר עם הדת, והוא התנחם בכך שראה שידידו החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] התנגד לקמפיין בחריפות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233-236.}}.

===פרסום זהות מלך המשיח{{הערה | ליקוטי מענות תשנ"ב עמוד 112 מענה שמח}}===
בראשית שנות הנוני"ם פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות הרבי כמשיח. המענה שהתקבל מהרבי היה שלהבא ימשיכו באותו קו בו נקטו עד עתה, ולא להגיב כלל. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, בחרו שלא להתייחס לנושא הן לחיוב והן לשלילה.

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=קובץ:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח]}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*בנו, הרב שלום דובער אהרונוב - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן - שליח הרבי בקיסריה.
*חתנו, הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/133772 אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']''', בעיתון 'מיום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב {{COL}}
{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

יוסף יצחק אהרונוב

2021-12-23T02:00:42Z

אריה צוובנר: /* פרסום זהות מלך המשיח */

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.
==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין בת ר' צבי הירש, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב יחזור לנהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ערב].}}.

בשנת [[תנש"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת [[תשפ"ב]] נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'{{הערה|[https://col.org.il/news/133772 יו"ר אגו"ח נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']}}.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "שיחת השבוע" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב רי"י אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה"צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב"ד]].

מענה דומה התקבל גם כאשר הועלתה הצעה למנותו למנהל הועד למען שלימות העם, הרבי דחה זאת בנימוק שזהו תפקידם של חברי הוועד הנוכחיים ואין להעמיס מטלות חדשות מעבר לעבודתו הרגילה של הרב אהרונוב.

במסגרת עבודתו בצאגו"ח זכה להתייחסויות רבות מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה.

בשנת [[תש"נ]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב [[יצחק קוגן]] והיו שותפים לו גם הרב [[שמואל חפר]] והרב [[דובער שיף]]. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]], עד לפטירתו בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]].

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

ב חול המועד ד[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו, והתקבל ב[[התוועדות]] ב[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
בשנת תשמ"ט בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו, למרות התנגדות הרבי לכל ניצוץ של התערבות חב"דית בפוליטיקה.

אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד הטוענת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין, אך הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], התנגד להתערבות בבחירות, משום שלטענתו דעת הרבי היא שלא להתערב בבחירות הללו. אם כי הרב אהרונוב טען כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים{{מקור}} כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב"ד בענין זה{{הבהרה|האם הקמפיין התקיים בשם חב"ד? א"כ נא להביא מקור}}, עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. יש הטוענים שלאור הקמפיין רבים ניתקו קשר מחב"ד, כדוגמת יוסי שריד, ח"כ שמאלני קיצוני ממפלגת 'מרצ', התבטא בעבר שהוא מאוד חיבב את חב"ד עד הקמפיין, אך הקמפיין שהרב אהרונוב יצא בו ניתק אותו מכל קשר עם הדת, והוא התנחם בכך שראה שידידו החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] התנגד לקמפיין בחריפות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233-236.}}.

===פרסום זהות מלך המשיח===
בראשית שנות הנוני"ם פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות הרבי כמשיח. המענה שהתקבל מהרבי היה שלהבא ימשיכו באותו קו בו נקטו עד עתה, ולא להגיב כלל. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, בחרו שלא להתייחס לנושא הן לחיוב והן לשלילה. {{ מקור - ליקוטי מענות תשנ"ב, עמוד 112 מענה שמח}}

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=קובץ:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח]}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*בנו, הרב שלום דובער אהרונוב - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן - שליח הרבי בקיסריה.
*חתנו, הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/133772 אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']''', בעיתון 'מיום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב {{COL}}
{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

יוסף יצחק אהרונוב

2021-12-23T01:56:47Z

אריה צוובנר: ביטול גרסה 511459 של 213.151.37.198 (שיחה)

[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]

הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, שימש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.
==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין בת ר' צבי הירש, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב יחזור לנהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ערב].}}.

בשנת [[תנש"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת [[תשפ"ב]] נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'{{הערה|[https://col.org.il/news/133772 יו"ר אגו"ח נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']}}.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת תש"נ.

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מהרבי, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון החזק והמסודר של חב"ד באה"ק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה.

באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "שיחת השבוע" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ח]] הנהלת [[בית הספר למלאכה]] פנו לרבי בהצעה לקבל אליהם את אהרונוב לעבודה, וקיבלו מענה שלילי{{הערה|הרב רי"י אהרונוב שי' – זה כמה שנים שלא היה בשטח החינוך. ועוד ועיקר – עסוק מכמה שנים בראש עסקנות הכי אחראית. אזכיר עה"צ}} המדגיש כי עליו להתמקד בעבודה ב[[צעירי חב"ד]].

מענה דומה התקבל גם כאשר הועלתה הצעה למנותו למנהל הועד למען שלימות העם, הרבי דחה זאת בנימוק שזהו תפקידם של חברי הוועד הנוכחיים ואין להעמיס מטלות חדשות מעבר לעבודתו הרגילה של הרב אהרונוב.

במסגרת עבודתו בצאגו"ח זכה להתייחסויות רבות מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ליחידות) לשיחה בת חצי שעה.

בשנת [[תש"נ]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של 'ילדי צ'רנוביל', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב [[יצחק קוגן]] והיו שותפים לו גם הרב [[שמואל חפר]] והרב [[דובער שיף]]. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]], עד לפטירתו בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]].

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

ב חול המועד ד[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו, והתקבל ב[[התוועדות]] ב[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

===חב"ד ופוליטיקה===
[[קובץ:Michtav tashan.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסור להתערב בפוליטיקה]]
בשנת תשמ"ט בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור''', ראו צילום המכתב משמאל.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי הפעם יש להתערב ולהביא לבחירתו, למרות התנגדות הרבי לכל ניצוץ של התערבות חב"דית בפוליטיקה.

אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד הטוענת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין, אך הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], התנגד להתערבות בבחירות, משום שלטענתו דעת הרבי היא שלא להתערב בבחירות הללו. אם כי הרב אהרונוב טען כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך עסקנים חב"דיים אחרים המעורים בפרטים מעידים{{מקור}} כי לא התקבל אישור להשתמש בשם חב"ד בענין זה{{הבהרה|האם הקמפיין התקיים בשם חב"ד? א"כ נא להביא מקור}}, עד היום לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. יש הטוענים שלאור הקמפיין רבים ניתקו קשר מחב"ד, כדוגמת יוסי שריד, ח"כ שמאלני קיצוני ממפלגת 'מרצ', התבטא בעבר שהוא מאוד חיבב את חב"ד עד הקמפיין, אך הקמפיין שהרב אהרונוב יצא בו ניתק אותו מכל קשר עם הדת, והוא התנחם בכך שראה שידידו החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] התנגד לקמפיין בחריפות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233-236.}}.

===פרסום זהות מלך המשיח===
בראשית שנות הנוני"ם פנו מצעירי חב"ד לרבי בשאלה כיצד להגיב לפרסומים אודות הרבי כמשיח. המענה שהתקבל מהרבי היה שלהבא ימשיכו באותו קו בו נקטו עד עתה, ולא להגיב כלל. ואכן בפרסומים שיצאו בשנים ההן (לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב) מטעם צעירי חב"ד, וגם בראיונות לתקשורת, בחרו שלא להתייחס לנושא הן לחיוב והן לשלילה.

==עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק==
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב התנגדות למינוי]]
בשנת [[תש"נ]] מונה על ידי ועד רבני חב"ד לחבר ולסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. הרבנים נמנעו מלמנותו ליו"ר בשל מענה שקיבל מהרבי: '''בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]'''.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב: '''לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל'''{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=קובץ:Rabanim_hecht_gurary.jpg צילום 'מכתב התנגדות למינוי']}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח]}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים.

==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*בנו, הרב שלום דובער אהרונוב - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן - שליח הרבי בקיסריה.
*חתנו, הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/133772 אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']''', בעיתון 'מיום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב {{COL}}
{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)

2021-12-22T08:26:00Z

אריה צוובנר: /* דמויות בית הכנסת */הוספתי תוכן

{{מפנה|אהל יצחק|בית הכנסת של קהילת חסידי חב"ד ביפו|בית הכנסת אהל יצחק (יפו)}}
[[קובץ:אהל יצחק התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בהיכל בית הכנסת (תשע"ו)]]
בית כנסת חב"ד '''אהל יצחק''' (ידוע גם בכינוי: '''בעל התניא שול''' על שם [[רחוב בעל התניא (ירושלים)|הרחוב בו הוא שוכן]]), הוא בית הכנסת של [[חסידי חב"ד]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]], והינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בארץ ישראל{{הערה|קדמו לו [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת 'צמח צדק' בצפת]] ו[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים]], אך אף שבתי כנסת אלו שרדו את כל המאורעות לאורך השנים - במשך שנים רבות היו שוממים.}}.

בית הכנסת מהווה מרכז להפצת מעיינות תורת [[חסידות חב"ד]], ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורים ב[[תורת החסידות]] לאורך כל ימות השנה.

==רקע היסטורי==
בשנים הראשונות להתיישבותם של חסידי חב"ד בארץ ישראל, לאחר עלייתה של [[הרבנית מנוחה רחל]] וחסידי חב"ד נוספים, התרכזו חסידי חב"ד סביב מרכז הקהילה בחברון.

רק בשנת [[תר"ט]] התיישבו לראשונה חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], וחלקם קבעו את מגוריהם בשנת [[תרל"ה]] בשכונת מאה שערים שנוסדה אז והרחיבה את גבולות המגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה.

באותן שנים שלטה בשכונה החדשה קהילת הפרושים שהייתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשיה קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.

על אף האיסור, הפרצה הראשונה נעשתה כאשר נוסד מנין חסידי בדירה פרטית {{הערה| המשמשת כיום כחנות הספרים 'שרייבר'}}, ולאחר מכן כאשר החסיד ר' [[ישראל שמעון שיין]] ייסד את בית הכנסת 'בית ברוך'{{הערה|בית הכנסת הראשון בשכונה שהתפללו בו בנוסח חסידי, נוסד בשנת [[תרמ"ו]].}}.

==הקמת בית הכנסת==
בשנת [[תרנ"ט]] הקימו חסידי חב"ד בראשות הרב [[ישראל שמעון שיין]] - מעשרת המתיישבים הראשונים בשכונה - את בית הכנסת שלהם באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מקניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת בשם 'אהל יצחק'.

ברחוב בו שוכן בית הכנסת, התגוררו גם רבים מבני משפחת סלונים, צאצאי משפחת רבותינו נשיאינו.

בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו [[חסידות חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעוד חסידי ליובאוויטש התרכזו ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה.

עם דעיכתה של חסידות קאפוסט, בעקבות פטירתם של האדמו"רים שניהלו את השושלת ביד רמה, לקח על עצמו הרב [[יהודה לייב סלונים]] את ניהול בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ברוח [[חסידות חב"ד]] והפיח בו רוח חיים חסידית.

בעקבות הפרעות של הערבים בשנים שקדמו לכינונה של מדינת ישראל, שכנה במשך תקופה ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במבנה בית הכנסת{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' אגרת ב'תנז: "אל ידידנו אנ"ש מתפללי בהכנ"ס חב"ד ב"מאה שערים".. בנועם קבלתי את המברקה שבה מודיעים לי על אודות מילוי בקשתי להכניס את ישיבת "תורת אמת" יצ"ו לבהכנ"ס".}}, הן משום שנחשב לבטוח יותר, והן משום שבאותה שעה לא היה עדיין לישיבה מבנה של קבע.

לאורך מאה השנים האחרונות, מתקיימות בבית הכנסת ברציפות מידי יום שיעור קבוע ב[[משניות]] לעילוי נשמת נפטרים מכל רחבי העולם, וכן התוועדות מסורתית לרגל חג הגאולה י"ט כסלו שלאורך שנים ארוכות היה האירוע המרכזי של חסידי חב"ד בירושלים.

==מראה בית הכנסת והשיפוצים שעבר==
{{קובץ|אהל יצחק2|מזרח בית הכנסת (בהתוועדות)}}
[[קובץ:תקרה אהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציורים בתקרת בית הכנסת]]
הכניסה לבית הכנסת מובילה למבואה שמשמאלה ישנה כניסה לחדר שני, ומולה כניסה נוספת לאולם בית הכנסת, אליו יורדים במספר מדרגות.

החדר המרכזי של בית הכנסת משתרע על שטח של כמאה מטר רבוע, בעל תקרה גבוהה ומעוטרת בציורים של י"ב השבטים ובפסוק "הוי קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי".

ריהוט בית הכנסת הינו עתיק ביותר, כולל הספספלים והספריות שחלקם בנויות בנישות מחופות בעץ בתוך קירות בית הכנסת ולמעט שיפוץ של חלונות בית הכנסת שנעשה בשנת תש"נ כמעט ולא בוצעו בו שינויים.

בשנת [[תשנ"ו]] שיפץ האומן ר' יעקב וייסברג את הציורים על קירות בית הכנסת שהלכו ודהו.

ארון הקודש בקידמת בית הכנסת דומה לארונות הקודש בבתי הכנסת הסמוכים, והוא מעוצב עם עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, אך בשונה מהם לדמות לוחות הברית שבראשו אין ראשים עגולים, אלא מרובעים.

==אירועים ופעילות בבית הכנסת==
יומיים לאחר הסלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[י"ב שבט]] [[תש"י]] התקיים בבית הכנסת כנס אבל במהלכו קרעו כל חסידי חב"ד בירושלים קריעה בבגדיהם, והרב [[אברהם חיים נאה]] בירך בבכי את ברכת 'דין האמת' ולאחריו נשא הרב זווין דברי הספד והתעוררות{{הערה|על פי דיווח בעיתונים 'הארץ' ו'המבשר'. נדפס ב'נודע בשיעורים' עמודים 328-329.}}.

לאחר ה[[רצח בבית הספר למלאכה]] בשנת [[תשט"ז]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים שבת אחת להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה.

באותן שנים, התקיימה בבית הכנסת על ידי צעירי אגודת חב"ד בירושלים פעילות לילדים, בה השתתפו קבוצות מעורבות של ילדים מבני היישוב הישן יחד עם ילדים ממשפחות שאינם שומרות תורה ומצות, והרבי הורה לא להעדיף פעילות עם ילדי קבוצה אחת על חשבון ילדי הקבוצה השניה, ולא לוותר על אף אחד מהילדים ואדרבה להגדיל את הפעילות עם שני הקבוצות ככל האפשר{{הערה|אגרות קודש חי"א ע' שכה.}}.

==שיפוץ בית הכנסת==
בשנת [[תשע"ט]] עבר בית הכנסת שיפוץ מקיף.

==דמויות בית הכנסת==
את בית הכנסת פיארו לאורך השנים דמויות הוד מזקני חסידי חב"ד בירושלים וראשי המשפיעים והעסקנים של קהילת חב"ד בעיר:
*הרב [[ישראל שמעון שיין]] - ממייסדי בית הכנסת וראש עדת חב"ד בשכונה
*הרב [[חיים שלמה יוסף קזרנובסקי]] - גבאי
*הרב אלתר שוחט-רבינוביץ - גבאי
*הרב [[דוד צבי חן]] - רב בית הכנסת
*הרב [[יהודה דב שיין]] - גבאי ועסקן
*הרב [[שלמה יוסף זוין]] - רב בית הכנסת
*הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - [[משפיע]], עסקן, ומנהל [[כולל חב"ד]]
*הרב [[יהודה לייב סלונים]] - גבאי ומנהל בית הכנסת במשך חמישים שנה
*הרב [[חיים דב חיימסון (ירושלים)]] - בעל תפילה
*הרב אברהם משה קירשנבוים - בעל תפילה בעל קורא ובעל תוקע

;משפיעים
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[אברהם צבי כהן]]
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]
*הרב [[דוד גולדברג]]
*הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]] - [[משפיע]] ובעל תפילה
*הרב [[משה וובר]]
*הרב משה יעקב פרבר
*הרב יעקב הנקין
*הרב [[יהודה לייב שפירא]]
*הרב [[ניסן הורביץ]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[שמעון יעקובוביץ]]

;מתפללים
*רבי יצחק שבדרון
*הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]]
*הרב [[דוד חנזין]]{{הערה|בשנים שלפני חתונתו}}

;בית הכנסת כיום
*הרב יוסף יצחק סלונים - רב בית הכנסת
*הרב [[בנימין זאב סגל]] - משפיע
* הרב [[עידו ובר]] - משפיע
*הרב צבי חנון - גבאי ומנהל בית הכנסת
*הרב יצחק בלאנק - משפיע
*הרב דוד ברנד - משפיע

==ראו גם==
*[[בית הכנסת אהל יצחק (יפו)]]

==קישורים חיצוניים==
*דב בהר"ן, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65989 בית חסידים הראשונים]''', סקירה על בית הכנסת במוסף 'המבשר - קהילות' טבת תשע"ב {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58407 התוועדות י"ט כסלו בבית הכנסת בהשתתפות מזכירו של הרב הרב יהודה לייב גרונר]''' {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ב כסלו התשע"א (29.11.2010)
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31081 'איכה' לאור הנרות]''' {{וידאו|}}{{COL|}} ([[מדיה:תשעה באב מאש.mpeg|לקובץ הוידאו]])
*'''[https://col.org.il/news/129270 קליפ מוזיקה יהודי שצולם בתוך בית הכנסת]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]

בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)

2021-12-22T08:09:46Z

אריה צוובנר: /* דמויות בית הכנסת */תיקנתי שגיאה

{{מפנה|אהל יצחק|בית הכנסת של קהילת חסידי חב"ד ביפו|בית הכנסת אהל יצחק (יפו)}}
[[קובץ:אהל יצחק התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות י"ט כסלו בהיכל בית הכנסת (תשע"ו)]]
בית כנסת חב"ד '''אהל יצחק''' (ידוע גם בכינוי: '''בעל התניא שול''' על שם [[רחוב בעל התניא (ירושלים)|הרחוב בו הוא שוכן]]), הוא בית הכנסת של [[חסידי חב"ד]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]], והינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בארץ ישראל{{הערה|קדמו לו [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת 'צמח צדק' בצפת]] ו[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים]], אך אף שבתי כנסת אלו שרדו את כל המאורעות לאורך השנים - במשך שנים רבות היו שוממים.}}.

בית הכנסת מהווה מרכז להפצת מעיינות תורת [[חסידות חב"ד]], ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורים ב[[תורת החסידות]] לאורך כל ימות השנה.

==רקע היסטורי==
בשנים הראשונות להתיישבותם של חסידי חב"ד בארץ ישראל, לאחר עלייתה של [[הרבנית מנוחה רחל]] וחסידי חב"ד נוספים, התרכזו חסידי חב"ד סביב מרכז הקהילה בחברון.

רק בשנת [[תר"ט]] התיישבו לראשונה חסידי חב"ד ב[[ירושלים]], וחלקם קבעו את מגוריהם בשנת [[תרל"ה]] בשכונת מאה שערים שנוסדה אז והרחיבה את גבולות המגורים מחוץ לחומות העיר העתיקה.

באותן שנים שלטה בשכונה החדשה קהילת הפרושים שהייתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשיה קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.

על אף האיסור, הפרצה הראשונה נעשתה כאשר נוסד מנין חסידי בדירה פרטית {{הערה| המשמשת כיום כחנות הספרים 'שרייבר'}}, ולאחר מכן כאשר החסיד ר' [[ישראל שמעון שיין]] ייסד את בית הכנסת 'בית ברוך'{{הערה|בית הכנסת הראשון בשכונה שהתפללו בו בנוסח חסידי, נוסד בשנת [[תרמ"ו]].}}.

==הקמת בית הכנסת==
בשנת [[תרנ"ט]] הקימו חסידי חב"ד בראשות הרב [[ישראל שמעון שיין]] - מעשרת המתיישבים הראשונים בשכונה - את בית הכנסת שלהם באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מקניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת בשם 'אהל יצחק'.

ברחוב בו שוכן בית הכנסת, התגוררו גם רבים מבני משפחת סלונים, צאצאי משפחת רבותינו נשיאינו.

בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו [[חסידות חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעוד חסידי ליובאוויטש התרכזו ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה.

עם דעיכתה של חסידות קאפוסט, בעקבות פטירתם של האדמו"רים שניהלו את השושלת ביד רמה, לקח על עצמו הרב [[יהודה לייב סלונים]] את ניהול בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ברוח [[חסידות חב"ד]] והפיח בו רוח חיים חסידית.

בעקבות הפרעות של הערבים בשנים שקדמו לכינונה של מדינת ישראל, שכנה במשך תקופה ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במבנה בית הכנסת{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' אגרת ב'תנז: "אל ידידנו אנ"ש מתפללי בהכנ"ס חב"ד ב"מאה שערים".. בנועם קבלתי את המברקה שבה מודיעים לי על אודות מילוי בקשתי להכניס את ישיבת "תורת אמת" יצ"ו לבהכנ"ס".}}, הן משום שנחשב לבטוח יותר, והן משום שבאותה שעה לא היה עדיין לישיבה מבנה של קבע.

לאורך מאה השנים האחרונות, מתקיימות בבית הכנסת ברציפות מידי יום שיעור קבוע ב[[משניות]] לעילוי נשמת נפטרים מכל רחבי העולם, וכן התוועדות מסורתית לרגל חג הגאולה י"ט כסלו שלאורך שנים ארוכות היה האירוע המרכזי של חסידי חב"ד בירושלים.

==מראה בית הכנסת והשיפוצים שעבר==
{{קובץ|אהל יצחק2|מזרח בית הכנסת (בהתוועדות)}}
[[קובץ:תקרה אהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציורים בתקרת בית הכנסת]]
הכניסה לבית הכנסת מובילה למבואה שמשמאלה ישנה כניסה לחדר שני, ומולה כניסה נוספת לאולם בית הכנסת, אליו יורדים במספר מדרגות.

החדר המרכזי של בית הכנסת משתרע על שטח של כמאה מטר רבוע, בעל תקרה גבוהה ומעוטרת בציורים של י"ב השבטים ובפסוק "הוי קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי".

ריהוט בית הכנסת הינו עתיק ביותר, כולל הספספלים והספריות שחלקם בנויות בנישות מחופות בעץ בתוך קירות בית הכנסת ולמעט שיפוץ של חלונות בית הכנסת שנעשה בשנת תש"נ כמעט ולא בוצעו בו שינויים.

בשנת [[תשנ"ו]] שיפץ האומן ר' יעקב וייסברג את הציורים על קירות בית הכנסת שהלכו ודהו.

ארון הקודש בקידמת בית הכנסת דומה לארונות הקודש בבתי הכנסת הסמוכים, והוא מעוצב עם עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, אך בשונה מהם לדמות לוחות הברית שבראשו אין ראשים עגולים, אלא מרובעים.

==אירועים ופעילות בבית הכנסת==
יומיים לאחר הסלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[י"ב שבט]] [[תש"י]] התקיים בבית הכנסת כנס אבל במהלכו קרעו כל חסידי חב"ד בירושלים קריעה בבגדיהם, והרב [[אברהם חיים נאה]] בירך בבכי את ברכת 'דין האמת' ולאחריו נשא הרב זווין דברי הספד והתעוררות{{הערה|על פי דיווח בעיתונים 'הארץ' ו'המבשר'. נדפס ב'נודע בשיעורים' עמודים 328-329.}}.

לאחר ה[[רצח בבית הספר למלאכה]] בשנת [[תשט"ז]] שלח הרבי [[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז|קבוצת שלוחים]] לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בארץ, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים שבת אחת להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה.

באותן שנים, התקיימה בבית הכנסת על ידי צעירי אגודת חב"ד בירושלים פעילות לילדים, בה השתתפו קבוצות מעורבות של ילדים מבני היישוב הישן יחד עם ילדים ממשפחות שאינם שומרות תורה ומצות, והרבי הורה לא להעדיף פעילות עם ילדי קבוצה אחת על חשבון ילדי הקבוצה השניה, ולא לוותר על אף אחד מהילדים ואדרבה להגדיל את הפעילות עם שני הקבוצות ככל האפשר{{הערה|אגרות קודש חי"א ע' שכה.}}.

==שיפוץ בית הכנסת==
בשנת [[תשע"ט]] עבר בית הכנסת שיפוץ מקיף.

==דמויות בית הכנסת==
את בית הכנסת פיארו לאורך השנים דמויות הוד מזקני חסידי חב"ד בירושלים וראשי המשפיעים והעסקנים של קהילת חב"ד בעיר:
*הרב [[ישראל שמעון שיין]] - ממייסדי בית הכנסת וראש עדת חב"ד בשכונה
*הרב [[חיים שלמה יוסף קזרנובסקי]] - גבאי
*הרב אלתר שוחט-רבינוביץ - גבאי
*הרב [[דוד צבי חן]] - רב בית הכנסת
*הרב [[יהודה דב שיין]] - גבאי ועסקן
*הרב [[שלמה יוסף זוין]] - רב בית הכנסת
*הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - [[משפיע]], עסקן, ומנהל [[כולל חב"ד]]
*הרב [[יהודה לייב סלונים]] - גבאי ומנהל בית הכנסת במשך חמישים שנה
*הרב [[חיים דב חיימסון (ירושלים)]] - בעל תפילה
*הרב אברהם משה קירשנבוים - בעל תפילה בעל קורא ובעל תוקע

;משפיעים
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[אברהם צבי כהן]]
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]
*הרב [[דוד גולדברג]]
*הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]] - [[משפיע]] ובעל תפילה
*הרב [[משה וובר]]
*הרב משה יעקב פרבר
*הרב יעקב הנקין
*הרב [[יהודה לייב שפירא]]
*הרב [[ניסן הורביץ]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[שמעון יעקובוביץ]]

;מתפללים
*רבי יצחק שבדרון
*הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]]
*הרב [[דוד חנזין]]{{הערה|בשנים שלפני חתונתו}}

;בית הכנסת כיום
*הרב יוסף יצחק סלונים - רב בית הכנסת
*הרב [[בנימין זאב סגל]] - משפיע
*הרב צבי חנון - גבאי ומנהל בית הכנסת
*הרב יצחק בלאנק - משפיע
*הרב דוד ברנד - משפיע

==ראו גם==
*[[בית הכנסת אהל יצחק (יפו)]]

==קישורים חיצוניים==
*דב בהר"ן, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65989 בית חסידים הראשונים]''', סקירה על בית הכנסת במוסף 'המבשר - קהילות' טבת תשע"ב {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58407 התוועדות י"ט כסלו בבית הכנסת בהשתתפות מזכירו של הרב הרב יהודה לייב גרונר]''' {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ב כסלו התשע"א (29.11.2010)
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31081 'איכה' לאור הנרות]''' {{וידאו|}}{{COL|}} ([[מדיה:תשעה באב מאש.mpeg|לקובץ הוידאו]])
*'''[https://col.org.il/news/129270 קליפ מוזיקה יהודי שצולם בתוך בית הכנסת]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]

שיחת משתמש:שיע.ק

2021-12-22T07:25:36Z

אריה צוובנר: /* העלאת תמונה */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}


== פיתוח ==

אם נא תואיל בטובך להציץ [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח|כאן]] ולהגיב (לאו דוקא לתקן) יש שם שאלות שמחכות לתגובה הרבה זמן כבר (לא רק שלי). תודה מראש, '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • ל' בתשרי ה'תשפ"א

==ר' שייע היקר!==
שמח לראותך קצת באתר, מכל מקום אשמח שתענה [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח|כאן]] וכן תביע את דעתך על [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|מיזם דבר מלכות]], [[שיחת חב"דפדיה:מיזם דבר מלכות|כאן]]--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 20:41, 26 באוקטובר 2020 (UTC)
:{{א|שמואל חיים}} היקר, לגבי הפיתוח זה קצת מתעכב אבל יטופל בעז"ה. לגבי מיזם הדבר מלכות נוגע בנשמת אפה ועיקר עניינה של חב"דפדיה, והוא מבורך ונחוץ במאוד אך גם מאוד מאתגר. כי הוא בעצם מיזם שדומה בהיקפו לכתיבת ספר סיכומים על הדבר מלכות, חשוב מאוד שהתוצר יהיה איכותי ומקצועי בכל הערכים מה שדורש כמובן - שמאחוריו שעות רבות של עבודה. השאלה היא האם אכן יהיו כמה עקשנים 1, 2, ,3 שיתמסרו ויביאו את זה לפועל, שלא ישאר כשלד ריק. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בחשוון ה'תשפ"א 16:46, 8 בנובמבר 2020 (UTC)

== שלום וברכה ==

שלום שיע, ראשית רצוני שתראה מה שכתבתי בשיחה של [[חב"דפדיה:פיתוח]], ייתכן ואוכל לעזור בנצטרך.

שנית, אשמח שתפנה ל[[חב"דפדיה:שינוי שם משתמש]], ותראה את בקשתי להחליף את שמי לדער חב"דסקער.

בברכה, • [[משתמש:מנדי קרומבי|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] 19:29, כ"ט בחשוון, ה'תשפ"א ''(16 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 19:29, 16 בנובמבר 2020 (UTC)
:שיניתי, כמובן שגם כל הדפים במרחב המשתמש הועברו. לא עשיתי הפניה מהמשתמש הישן לחדש, כי אני מבין שאתה מעדיף כך (לשמור על הפרטיות שלך) בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בכסלו ה'תשפ"א 16:35, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
::ייש"כ רב. אגב, מה בנודע למה שאמרתי ב[[חב"דפדיה:פיתוח]]? [[משתמש:מנדי קרומבי|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:מנדי קרומבי|שיחה]] 16:47, א' בכסלו, ה'תשפ"א ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:47, 17 בנובמבר 2020 (UTC)

== ועדה רוחנית ==

יש התקדמות? {{טקסט מוקטן|אשמח שתפנה [[שלום דובער וולף (צפת)|אליו]] בנושא}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 18:59 - היום, [[א' בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:מצטרף לשאלה. [[משתמש:דער חב"דסקער|דער חב"דסקער]] - [[שיחת משתמש:דער חב"דסקער|שיחה]] 19:00, א' בכסלו, ה'תשפ"א ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 19:00, 17 בנובמבר 2020 (UTC)
::ב"ה קיבלנו אישור מרבנים ממכון הלכה שישמשו כוועדה פרטים בקרוב בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בכסלו ה'תשפ"א 16:11, 25 בנובמבר 2020 (UTC)
:::שלום הרב שייע. אם צריך אשמח להיות לכם לעזר ולהצטרף לועדה הרוחנית. {{שכח|אור וחיות}}
::::תודה כפי שכתבתי אנחנו לא בשלב הגיוס. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בכסלו ה'תשפ"א 17:38, 25 בנובמבר 2020 (UTC)
:::::בשורה משמחת! ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 19:01 - היום, [[ט' בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== הרשאת "מתכנת" ==

שלום,
איך התקנתם את ההרשאה הזו בשרת, ולמה?. תודה, [[מיוחד:תרומות/109.67.93.21|109.67.93.21]] 14:41, 24 בנובמבר 2020 (UTC)
:איני יודע, זו פעולה שהמתכנת ביצע. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' בכסלו ה'תשפ"א 17:39, 25 בנובמבר 2020 (UTC)
::מי זה המתכנת שלכם?. אני רוצה ליצור איתו קשר. [[מיוחד:תרומות/79.176.8.92|79.176.8.92]] 21:08, 7 בדצמבר 2020 (UTC)
:::כתוב לי מייל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר ה'תשפ"א 14:45, 3 במרץ 2021 (UTC)

== [[שלמה מולכו]] ==

שלום שיע. ראיתי את הערתך בדף השיחה שם, והייתי מוכן לנסות לעבוד עליו באם יש חומר מבוסס. • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|'''תומך תמימים הושיעה נא''']] • 17:39, י"ב בכסלו, ה'תשפ"א ''(28 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 17:39, 28 בנובמבר 2020 (UTC)
:תמים שלום, שלח לי בבקשה מייל ואשלח לך את החומרים. ישר כח!!!--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר ה'תשפ"א 14:13, 3 במרץ 2021 (UTC)

== הידעת יומי ==

ברוך השם אני ויסי מ. סיימנו לארגן את הדף [[משתמש:חבר/הידעת לפי ימים]], באם יש אישור ממך, נתחיל לארגן, על בסיס היום יום את תבניות ההידעת היומיות, תבנית:הידעת?/א' בתשרי וכן הלאה, התבנית א' תשרי תכלול את התוכן {{תב|הידעת?/163}} וכן על זו הדר לפי הרשימה שארגנתי עם יוסי, אני מתכנן שבי"ט כסלו, לצד תחילת המחזור החדש של היום יום, יתחיל המחזור הראשון של הידעת! יש אישור? הערות? הארות? מתייג את סגנך {{א|חלוקת קונטרסים}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 12:56 - היום, [[י"ג בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:אני בעד שיהיה בעמוד הראשי רק הידעת שיש לו מקור (וגם מתוך אלו שיש להם מקור אפשר בתור התחלה להכניס הכל ואז לעבוד על להחליף אותם בקטעים אחרים שנכתבו על פי הקריוריונים ב[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/מיזם הידעת?]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:48 • י"ד בכסלו ה'תשפ"א
::אם כן, חבל שלא אמרת קודם. עכשיו אחרי העבודה שלי וחבר, ללא ספק הכי נכון להכניס הכל, ואז בהמשך במקום ליצור חדשים יחליפו את היישנים.--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 18:05, י"ד בכסלו, ה'תשפ"א
:::{{א|חבר}}, {{א|יוסי מ.}}, {{א|חלוקת קונטרסים}}. ראשית ישר כח גדול על העבודה היפה, אם אני מבין נכון העניין לא התקדם מאז? לדעתי כדאי מאוד להכניס לעמוד הראשי. יש אכן חשיבות רבה להידעת עם מקורות וכו' נכונים, אך כשיהיה לנו הידעת עם מקורות אפשר בעז"ה להחליף את אלו שבלי. עדיף 'הידעת' מתחלף בלי מקורות מאשר המצב הנוכחי ש'הידעת' גם לא מתחלף וגם לא עם מקורות. אשמח שוב לשמוע את דעתך 'חלוקת'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר ה'תשפ"א 14:53, 3 במרץ 2021 (UTC)
::::{{א|שיע.ק}}, הענין כן התקדם, ראה [[משתמש:חבר/הידעת לפי ימים]], [[משתמש:חבר/הידעת יומי/חודש]], צריך רק לסיים אותו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:59 • י"ט באדר ה'תשפ"א

== דיון ==

אשמח שתביע את דעתך ב[[חב"דפדיה:אולם דיונים#הקמת אתר תלמודי תורני חב"די|דיון אודות הקמת הקמת אתר תלמודי תורני חב"די]] תחת חב"דפדיה. דעתך חסרה לנו. תודה • [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 18:21, י"ג בכסלו, ה'תשפ"א ''(29 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:21, 29 בנובמבר 2020 (UTC)
:..• [[משתמש:דער תמים|תמים]] • [[שיחת משתמש:דער תמים|תומך תמימים הושיעה נא]] • [[משתמש:דער תמים/טיוטה|'''עושים מהפכה!''']] • 09:55, י"ד בכסלו, ה'תשפ"א ''(30 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 09:55, 30 בנובמבר 2020 (UTC)

== [[פורטל:הפצת המעיינות]] ==

שלום שיע היקר. האם יש אפשרות לשים פורטל חשוב זה בקישורים בצד של האתר לצד שאר הפורטלים האחרים? פורטל זה כבר הושלם ובהחלט יפה מאוד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:31, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"א, 13 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''

== שחזור חשבון ==

יש אפשרות אולי לשחזור חשבון משתמש ישן מלפני כמה שנים? (ולא הוגדרה כתובת מייל) [[מיוחד:תרומות/95.86.64.101|95.86.64.101]] 19:49, 17 בינואר 2021 (UTC)
:איני בטוח, אני יכול לנסות, מה שם המשתמש? (אתה יכול לכתוב לי גם במייל) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשפ"א 23:38, 21 בינואר 2021 (UTC)
::כתבתי לך במייל.--[[מיוחד:תרומות/95.86.104.58|95.86.104.58]] 10:37, 7 בפברואר 2021 (UTC)
::סלח לי, לא הייתי זמין לתקופה, ואני כבר לא מחזיק ראש, האם טיפלתי בבקשתך? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר ה'תשפ"א 15:14, 3 במרץ 2021 (UTC)

== כתבתי את הערך שלמה מולכו ==

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
אשמח אם תעביר לי תמונות מסמכים וכד' במייל yishrael.p.770@gmail.com בכדי שאוכל להוסיפם לערך ולהרחיב את הערך.
יחי המלך המשיח!
--דבר מלכות פנחס 17:33, 23 בפברואר 2021 (UTC)
:שלחתי לך. 15:11, 3 במרץ 2021 (UTC)

== ועדה רוחנית ==

בקשר לעריכתך ב[[תבנית:אולם דיונים]], אתה בטוח שזה קשור לשם? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 17:34 • י"ז באדר ה'תשפ"א
:המטרה היא שדיון שהוועדה הרוחנית צריכה להכריע בו, יפתח בדף הנ"ל ולא באולם הדיונים. וזאת בדומה לשאר ההפניות שם. אני בטוח רק בהתגלות. אז כמובן שזה לא בדווקא ואפשר לשנות, מה דעתך בעניין? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר ה'תשפ"א 20:50, 2 במרץ 2021 (UTC)
::אני לא חושב שהדף של הוועדה אמור לשמש כל אנונימי שמשעמם לו, זה אמור להוות מקום שנכתבים בו דברים לאחר דיונים שנשקלו לפני כן ואם מכניסים את הדף לתבנית זה עלול להביא הודעות ספאם לוועדה (כפי שנכתבים כיום הודעות של חוסר ידע באולם דיונים ולוח מודעות), אני לאחרונה לא פנוי הרבה בשביל להחזיק את זה כמו שצריך לכן אני כותב את זה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:41 • כ"ה בניסן ה'תשפ"א
:::קיבלתי ומחקתי משם --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באייר ה'תשפ"א 20:20, 14 באפריל 2021 (UTC)

== ב"ה רוח האחדות ==

מנשבת אחרי הרבה מאמץ וע"כ הגיע הזמן למחוק ביטויים עתיקים שהם היפוך אהב"י מהערכים על אהרונוב וברוד וכן לתקן אמירות כבית חב"ד הראשון בכפר סבא גם השני לא קורא לעצמו ביח"ב ע"כ למה היחיד הוא הראשון אפשר לכתוב שפועל בנוסף.... ניסית להירשם / לערוך ולא הצלחתי למחשבה שניה אני לא מעוניין מסיבותי אם
תרצו.... זה יהיה נפלא ערב טוב ומשיח נאו
:שלום וברכה תתקשר בבקשה. זה ארוך מידי ולא ברור מספיק. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר ה'תשפ"א 20:47, 2 במרץ 2021 (UTC)

== מישהו מנסה למחוק את הערך בית הוראה כפר חב"ד בלי שום סיבה וגם קובע ששינויים עניינים שעשיתי נחשבים השחתה ==

אני חושד במניעים הענייניים של המוחק והמגדיר את עריכותיי הלגטימיות כ"השחתה" בניגוד לאמת וליושר.
כמו שיש ערך על מכון הלכה חב"ד ועל בית ההוראה של הרב אהרון, כך גם נכון שישהיה ערך לבית ההוראה כפר חב"ד.
:תודה על פנייתך ראיתי שטופל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באייר ה'תשפ"א 13:54, 23 באפריל 2021 (UTC)
::בסה"כ שיחזרו את עריכתך הפועלת נגד המדיניות, ומצד הדין כבר היית אמור להחסם ממזמן. סאך הצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 16:33, י"ג באייר, ה'תשפ"א, 25 באפר' למניינם.

==מעניין לציין==
מוזמן לבוא ולהצביע [[משתמש:ידע חסידי/מיזם:מעניין לציין|פה!]], תודה! --[[משתמש:ידע חסידי|🏃‍♂️ - רץ הקב"ע (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 17:29, כ"ז באייר, ה'תשפ"א 17:29, 9 במאי 2021 (UTC)

== הרשאת מנטר ==

צהריים טובים שיע! תוכל לתת לי הרשאת מנטר? תודה מראש. [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  15:15, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"א
:? [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  19:32, כ"ו בסיוון, ה'תשפ"א
::כדי להיות מנטר צריך את התנאים [[מנטר|האלו]] .
שיע צריך לתת לשמואל חיים הרשאת מפעיל מערכת --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 08:41, כ"ח בסיוון, ה'תשפ"א 08:41, 8 ביוני 2021 (UTC)
:::מה עם ההרשאה --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 15:02, ל' בסיוון, ה'תשפ"א 15:02, 10 ביוני 2021 (UTC)
::::אם אתה שואל לגבי שמואל חיים, הוא קיבל היום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשפ"א 00:08, 20 ביוני 2021 (UTC)

== שלום וברכה ר' שייע היקר הסבא רבא שלי היה רבה של עדת החסידים בעיר שקלוב משנת תרע"א ועד שנת תרפ"ז שנת פטירתו שמו היה ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ"ל ==

הסבא רבא שלי היה רבה של עדת החסידים בעיר [[שקלוב]] משנת תרע"א ועד שנת תרפ"ז שנת פטירתו. שמו היה ר' שניאור זלמן לוי יצחק שיינין זצ"ל משום מה הוא לא מוזכר בכלל בערך '''שקלוב''' ובכלל בערך שמות החסידים שישבו בשקלוב.
אף לא כחסיד בלבד מה גם שישנו מכתב שלו שבו התייעץ עם רבו השר"ב בעניין מקווה. כמו"כ לפני כן כיהן כרב בעיירה סמיליאן במשך 11 שנה לפחות, ובספר מלך ביופיו על הגאון ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל אף מופיע סיפור מענין, כי הגאון המ"ל נבחר אחריו להיות רבה של סמיליאן כאשר עבר לרבנות שקלוב, אך דא עקא שבא מליטא ולא היה רגיל לומר מאמר חסידי כנהוג אצל חסידים. לכן נשאר עימו הגה"ח ר' שזל"י שיינין למשך שלושה חודשים, ללמדו לומר מאמר חסידות.

אשמח לשמוע ממכם ואשמח לערוך ערך על אותו צדיק נפלא שהיה דבוק ברבותיו והוא עצמו היה נצר לגדולי חסידי ליובאוויטש.

מענין לענין באותו ענין, סבו היה הגאון ר' דובער שיינין שבסוף ימיו עלה לירושלים, וגם היה מעדת חסידי חב"ד, וישנן עדויות כתובות על כך שאבותיו היו מה"חוזרים" לפני האדמו"ר האמצעי. אשמח את תחזור אלי . מספר הטלפון שלי הוא 0548442555 אין לי סמס או וואטסאם בטלפון
לחילופין אפשר לשלוח לי למייל שלי ravzev44@gmail.com
:{{א|יצחק זאב}}, אשמח ליצור איתך קשר במייל. (אני לא שיע, אני אחד המשתמשים ומוכן להתנדב לכתוב ערך) [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  18:54, ה' בתמוז, ה'תשפ"א

==הידעת==

מה נסגר עם זה? לא הוחלף כבר חצי שנה! --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 13:22, ח' בתמוז, ה'תשפ"א 13:22, 18 ביוני 2021 (UTC)
:צריך מתנדב שיקח את זה על עצמו... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשפ"א 00:06, 20 ביוני 2021 (UTC)

== בדוק עריכות ==

יש מצב שאתה דואג להרשאה בשם "בדוק עריכות" שימנע טרחה מהמנטרים והמפעילים? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:17, 20 ביוני 2021 (UTC)
:זה סוגיה לדיון, נסיון השנים מוכיח שהמתנדבים שלנו הם ברובם בחורים שמתחלפים כל שנים בודדות, כך שיש רק בודדים שהם וותיקים ובאמת מכירים את הכללים ו'בדוקי עריכה'. החיסרון של בדוק עריכה זה שלפעמים גם למשתמש ותיק ומנוסה נופלות לעיתים טעויות (כתיב, הבנה או חוסר תשומת לב) כך שאולי עדיף שאף אחד לא יהיה בדוק עריכות וכל עריכה תעבור בדיקה נוספת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בתמוז ה'תשפ"א 12:33, 1 ביולי 2021 (UTC)
::על העריכות האחרונות עוברים במילא, כרגע המפעילים הם אוטומטית בדוקי עריכה וכדאי שגם למשתמשים הותיקים הבודדים (כמו להתראות/חבר) יהיה את ההרשאה הזו. זה בעז"ה אולי יגרום שיתחילו לסמן עריכות כבדוקות.. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:14 • כ"ב בתמוז ה'תשפ"א
:::הדיון מיותר לענ"ד. יש הרואה מפורשת של הרבי שכל דבר שבדפוס יעבור לכל הפחות '''2 הגהות''', ואנציקלופדיה במרשתת לא כל שכן. ומי יבוא אחר המלך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:35, כ"ד בתמוז, ה'תשפ"א 08:35, 4 ביולי 2021 (UTC)
::::אגב בזמנו ביקשתי מהמתכנת שיוריד את ה'בדוק אוטוטמטי' מהמפעילים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתמוז ה'תשפ"א 13:15, 4 ביולי 2021 (UTC)

== עזרה בהעלאת קובץ - תמונה ==

אשמח שתפנה אלי בדף השיחה שלי או במייל 0534423889b@gmail.com ותעזור לי בהעלאת תמונות
{{שכח|ב. א. א.}}
:שלחתי מייל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בתמוז ה'תשפ"א 12:29, 1 ביולי 2021 (UTC)

== הרשאת מנטר ==

שלום וברכה! ברוך הבא בצל קורתינו! {{קריצה}}

תוכל לתת לי הרשאת מנטר, תוכל לראות שאני עוסק בעניין.

ולגבי תנאים, גם פולע ששמת אותו לא היה לו שום דבר מהתנאים.

בברכה (ומחכה לתשובה), [[משתמש:הרבי מתגלה|'''היום! הרבי מתגלה!''']] •  [[שיחת משתמש:הרבי מתגלה|'''שיחה''']] •  13:37, כ"א בתמוז, ה'תשפ"א
:משתמש הרבי מתגלה שבוע טוב, וברוך הבא גם לך {{חיוך}}. ישר כח על תרומתך החיונית והמועילה לחב"דפדיה. למיטב זכרוני פולע עמד ב[[חב"דפדיה:מנטר|קריטריונים]] ובטח שלא נכון יהיה לומר 'שלא היה לו שום דבר מהתנאים'. אפשר להתגמש אולי על פחות משנתיים, אבל בטח לא על פחות מחודשיים ותק. אבל אתה יכול להמשיך בפעילות הברוכה שאתה עושה היום ובעז"ה כשתמלא לך חצי שנה באתר אוכל לבדוק את האפשרות לתת הרשאה. בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתמוז ה'תשפ"א 21:15, 3 ביולי 2021 (UTC)

== קישור לאינפו ==

ניסתי לעשות קישור לאינפו והספאם חסם. יש סיבה? --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 21:51, ו' באב, ה'תשפ"א 21:51, 15 ביולי 2021 (UTC)
:תכתוב בבקשה את הקישור כאן, ואם הספם חוסם, תכתוב אותו בלי הקידומת www או https וכיו"ב--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"א 23:08, 18 ביולי 2021 (UTC)

==בקשת חסימה==
יש משתמש ושמו {{א|הרבי מתגלה}} שמטריד משתמשים, משחזר עריכות, משחית את האתר וכל זאת לאחר שהושמו לו שלושה תבניאות אזהרה והוא לא התייחס לכך, את בקשת החסימה העבירו אף המשתמשים (חוץ ממני) {{א|פדיונר}} ו{{א|אליהו ב.}}. אני רואה שעדיין עושה ככל העולה על רוחו ועדיין לא נחסם למרות שיש שיא באתר בבקשת החסימות של משתמשים בתוך שעות ספורות. בתקווה שהמשתמש ייחסם עוד היום. החותם בדמע, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 18:21, 26 ביולי 2021 (UTC)
::ובמיוחד שכבר נחסם פעמיים (יוסי 22, וליקוטי דיבורים) וזה לא עזר (רק עשה את עצמו משיחסט וכול') ואם מצאתי חן בעינך המלך יחסמו אותו ואת עשרת בניו יתלו על העץ. בתפילה לבורא העולם שיאיר מפעילים משנתם ומפעילים מתרדמתם. {{*}} '''בברכת [[משיח נאו]] {{*}} [[משתמש:פדיונר|פדיונר]] {{*}} [[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]] {{*}}''' י"ז באב ה'תשפ"א 18:54
:::בוצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:23 • י"ח באב ה'תשפ"א

==למחיקה==

נא למחוק את הדף [[משתמש:ידע חסידי/מיזם:מעניין לציין|הזה]] ו[[משתמש:ידע חסידי/מיזם:מעניין לציין/הוראות לרבי והרבנית|הזה]] ו[[משתמש:ידע חסידי/מיזם:מעניין לציין/הקשרים בין הצמח צדק לכ"ק אדמו"ר|הזה]]. תודה. --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:21, כ"ג באב, ה'תשפ"א 15:21, 1 באוגוסט 2021 (UTC)
:בוצע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:44 • כ"ד באב ה'תשפ"א

== לדעתי ==

ראיתי שמחקת את הערך של ה'איגוד תלמידי הקבוצה', לדעתי אפשר ליצור מחדש את הערך [[איגוד תלמידי הקבוצה]] כעת יש הרבה מה לכתוב עליו [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 10:28, ט"ז באלול, ה'תשפ"א ''(24 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 10:28, 24 באוגוסט 2021 (UTC)
:שלום לך, ראה [[שיחה:איגוד תלמידי הקבוצה]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז באלול ה'תשפ"א 17:51, 25 באוגוסט 2021 (UTC)

== סאסאנקא ==
הועבר ל[[שיחת חב"דפדיה:מתן שם לערך]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ב 14:26, 16 בדצמבר 2021 (UTC)

== תבנית:קישור כללי ==

שים לב ל[[תבנית:קישור חבד אינפו]] שיצרתי, תעדכן אם כדאי לשנות משהו, אולי לאחד את שני הפרמטרים הראשונים. אני לא ממש מצליח להבין מה הרווח שבתבניות האלו, האם זה יותר מועיל ממבזבז זמן? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:42 • י' בטבת ה'תשפ"ב
:נראה שימושי ומצויין, איך אפשר לאחד את שני הפרמטרים? לכתוב גם את הנושא וגם את המספר של הכתבה בלי קו מפריד ביניהם ? התבנית תעבוד כך ומה החיסכון (בס"ה תו אחד)? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ב 14:17, 16 בדצמבר 2021 (UTC)
::הצלחתי לקצר שיכתבו רק את המספר הסידורי של הכתבה. אם יהיה לי זמן אני יסדר בעז"ה שבתגית לא יצטרכו להוסיף 3 פרמטרים ריקים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:40 • ט"ז בטבת ה'תשפ"ב
:::עכשיו אני רואה שזה נמצא ב[[חב"דפדיה:פיתוח]], כדאי לעדכן שם ולהעביר לארכיון את כל מה שכבר תוקן (פסקאות: דיווח על טעות, הוספת ההרחבה Scribunto, בוקמרקלטים (חלקית), תקלה תבנית:ביאור, סמליל לוגו בכרטיסיות, תבנית:הערה/תיעוד ותבנית:ביאור). תודה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:58 • ט"ז בטבת ה'תשפ"ב

== הרשאת מנטר ==

ב"ה חזרתי, כרגע אני ב"ה לומד בישיבה, ונמצא כאן עקב כך רק בשבתות חופשה.
אשמח לקבל הרשאת מנטר, דבר שיש לי בו ניסיון..
תודה רבה. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ב בטבת ה'תשפ"ב, 15:55 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
:ברוך השב {{חיוך}}. לאור הניסיון ושיקול הדעת שהפגנת בעבר, ראוי בהחלט. קיבלת, בהצלחה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ב 14:21, 16 בדצמבר 2021 (UTC)
::תודה. אוכל לקבל גם הרשאת מנהל ממשק? --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ב בטבת ה'תשפ"ב, 17:16 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
:::קיבלת [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ב 17:35, 16 בדצמבר 2021 (UTC)
::::תודה רבה. 1. אתה רואה את הבוקמרקלט? 2. הוא עובד לך בכתבה באינפו? --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ב בטבת ה'תשפ"ב, 18:19 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!
:::::1. רואה. 2. לא עובד. אבל באופן מוזר, אחרי שאני לוחץ על הבוקמרקלט מויקיפדיה:בוקמרקלטים, הוא מציג לי קוד שמתחיל ב<nowiki>{{קישור כללי|</nowiki> ואז גם הבוקמרקלט של חב"דפדיה נותן לי את אותו קוד --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בטבת ה'תשפ"ב 17:35, 16 בדצמבר 2021 (UTC)
::::::תלחץ על F12, ואז על Console. תשלח צילום מסך. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י"ב בטבת ה'תשפ"ב, 19:47 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!

== וועדה רוחנית ==

[[חב"דפדיה:דיונים מקדימים וועדה רוחנית|תוכל לפנות אליהם?]] --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 07:25, 17 בדצמבר 2021 (UTC)

== חב"דפדיה:בוקמרקלטים/רשימת אתרים נתמכים ==

יש טעם בדף הזה בנוסף לרשימה בדף [[חב"דפדיה:בוקמרקלטים#רשימת אתרים נתמכים]]? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:13 • י"ז בטבת ה'תשפ"ב

== העלאת תמונה ==

מבקש להעלות תמונה לערך של [[יעקב יוסף קופרמן]] יש תמונה יפה בגלריה באינפו להלן הקישור לגלריה... לא יהיה קשה למצוא את התמונה שהוא נואם... https://chabad.info/news/143757/
[[משתמש:אריה צוובנר|אריה צוובנר]] - [[שיחת משתמש:אריה צוובנר|שיחה]], 07:25, י"ח בטבת, ה'תשפ"ב 07:25, 22 בדצמבר 2021 (UTC)

יעקב יוסף קופרמן

2021-12-22T07:04:06Z

אריה צוובנר: /* תולדות חיים */

הרב '''יעקב יוסף קופרמן''' (יליד שנת [[תשל"ב]]) הוא [[ר"מ]] ו[[משיב]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ב]] ב[[ברית המועצות]] להוריו ברוך ופערל קופרמן.

משפחתו עלתה ארצה בשנת תשל"ג ועסרה להתגורר ב[[ירושלים]] בילדותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובישיבה קטנה למד בישיבת קול תורה,בעת התקרבותו לחסידות חב"ד עבר ללמוד בשיעור ב' ל[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן נסע ל[[ישיבת אוהלי תורה]] בה למד בשנים [[תשמ"ח]]–[[תנש"א]], והמשיך את לימודיו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].

בשנת [[תשנ"ה]] נישא לבת הרב [[משה הבלין]] ועבר להתגורר ב[[קריית גת]].

לאחר לימודיו ב[[כולל]], בשנת [[תשנ"ז]] מונה על ידי הרב [[זושא אלפרוביץ]] לשמש כ[[משפיע]] בשיעור א' בישיבת חב"ד הגדולה בעיר. בתפקיד זה שימש עד שנת [[תשע"ו]].

במהלך השנים החל לשמש במקביל גם כמשיב בנגלה.

בשנת תשע"ח החל לשמש כר"מ בשיעור ב' בישיבה.

בשנת תשס"ז החל לשמש בנוסף לעבודתו בקריית גת כר"מ בישיבת חב"ד בחולון עד לסגירתה הזמנית.

בנוסף משמש כמרצה בסמינר מכון שושנה בירושלים לתלמידות חו"ל.

מרבה להתוועד בקהילות [[מעייני ישראל]] ובקהילות אנ"ש באה"ק.

==משפחתו==
* חתנו, הרב אלחנן ובר - קריית גת.
* בנו, הרב אהרן חיים זאנוויל - [[נחלת הר חב"ד]].
* בנו, הרב מנחם מנדל - [[לוד]].

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

יעקב יוסף קופרמן

2021-12-22T06:51:44Z

אריה צוובנר: /* משפחתו */

הרב '''יעקב יוסף קופרמן''' (יליד שנת [[תשל"ב]]) הוא [[ר"מ]] ו[[משיב]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ב]] ב[[ברית המועצות]] להוריו ברוך ופערל קופרמן.

הוא גדל בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]] ולמד בישיבת קול תורה, התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ועבר ללמוד בשיעור ב' ל[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן נסע ל[[ישיבת אוהלי תורה]] בה למד בשנים [[תשמ"ח]]–[[תנש"א]]. בשנת תשנ"ב המשיך את לימודיו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]].

בשנת [[תשנ"ה]] נישא לבת הרב [[משה הבלין]] ועבר להתגורר ב[[קריית גת]].

לאחר לימודיו ב[[כולל]], בשנת [[תשנ"ז]] מונה על ידי הרב [[זושא אלפרוביץ]] לשמש כ[[משפיע]] בשיעור א' בישיבת חב"ד הגדולה בעיר. בתפקיד זה שימש עד שנת [[תשע"ו]].

במהלך השנים החל לשמש במקביל גם כמשיב בנגלה.

בשנת תשע"ח החל לשמש כר"מ בשיעור ב' בישיבה.

בשנת תשס"ז החל לשמש בנוסף לעבודתו בקריית גת כר"מ בישיבת חב"ד בחולון עד לסגירתה הזמנית.

בנוסף משמש כמרצה בסמינר מכון שושנה בירושלים לתלמידות חו"ל.

==משפחתו==
* חתנו, הרב אלחנן ובר - קריית גת.
* בנו, הרב אהרן חיים זאנוויל - [[נחלת הר חב"ד]].
* בנו, הרב מנחם מנדל - [[לוד]].

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]

משולם זושא אלפרוביץ'

2021-12-22T05:07:00Z

אריה צוובנר: /* תולדות חיים */

{{דמות
| שם =זושא אלפרוביץ'
| תמונה = [[קובץ:זושא אלפרוביץ'.JPG|250px]]
| תיאור = הרב אלפרוביץ'
| כינוי =
| תאריך לידה =[[י' סיוון]] [[תשי"ז]]
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| השכלה =תומכי תמימים מוריסטון
| מקום מגורים =
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =[[חב"ד]]
| תחומי עיסוק =[[משפיע]] ראשי ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]]
| תפקידים נוספים =
}}
הרב '''משולם זושא אלפרוביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ז]]) הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], [[משפיע]] מרכזי בחב"ד, ומכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) ]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:זושא אלפרוביץ.jpg|ממוזער]]
הרב זושא אלפרוביץ' נולד ב[[י' בסיוון]] [[תשי"ז]] לאביו ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] בנו של הרב [[חיים משה אלפרוביץ']].

בשנות ילדותו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], בסמיכות לד' אמותיו של [[הרבי]], ואף זכה בשנים אלו למספר קירובים מהרבי, שהבולט שבהם הוא הכינוי שכינהו הרבי "ילד ה[[משניות]] שלי".

בשנת [[תש"ל]] החל ללמוד ב[[תומכי תמימים מוריסטון|ישיבה גדולה במוריסטאון]], תחת הדרכת ה[[משפיע]] ר' [[אלימלך צוויבל]]. לאחר מכן נשלח עם קבוצת בחורים לתו"ת ב[[כפר חב"ד]]. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ו]], נבחר על ידי הרבי לשמש כשליח ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|ישיבת תומכי תמימים בסיאטל]], וושינגטון, שם שהה גם בשנת [[תשל"ז]].

בשנת [[תשל"ח]] נשלח פעם נוספת על ידי הרבי, והפעם יחד עם הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]]. שם [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר, בתו של ר' [[זאב וולף זלמנוב]] בן ר' [[שמואל זלמנוב]].

את תחילת עבודתו כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים]], עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]], שם שימש כ[[משפיע]] באחת הכיתות.

בכ' אדר ב' תשמ"א{{הערה|ימי תמימים חלק ח' עמוד 75.}} כותב הרב [[אפרים וולף]] לרבי שהרב אלפרוביץ כנראה יעבור להיות משפיע בקריית גת, וע"פ הצעת הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]] הרב [[שלום דובער שור]] ימלא את מקומו.

כעבור מספר שנים עבר לשמש כ[[משפיע]] הראשי של ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]], שם משמש גם כחבר הנהלת הישיבה.

בשנת [[תשס"ב]] עם התמנותו של ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] למשרת רב העיר, החל לשמש גם כמשגיח הראשי בישיבה לצידו של הרב גרונר.

הרב אלפרוביץ נודע כבעל מוחין גדול בעל חוש הסברה בהירה בתורת החסידות, ומוסר שיעורים באופן סדיר לתלמידי ש"ג. {{הערה | בעבר היה מוסר שיעור באופן יומי לתלמידי ש"ב וש"ג לסירוגין}}

ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] נוהג לתבוע מהתלמידים [[התקשרות]] לרבי והתמסרות להוראותיו, ודורש מהם להשקיע בעבודה פנימית לשינוי המידות.

בשנים האחרונות עזב הרב אלפרוביץ את עבודתו כמשגיח מלא, ומינה תחתיו את הרב אליעזר ירס כמשגיח.
בתחילת שנה"ל תשפ"ב מונה למשגיח הרב [[צבי אליהו בלויא|צבי בלויא]] תחת הרב אלפרוביץ.

==משפחתו==
* בנו הרב ישראל אלפרוביץ, [[כפר חב"ד]].
* בנו הרב מנחם מענדל אלפרוביץ, [[שליח]] ב[[מוגילוב]] שב[[בלרוס]].
* בנו הרב צבי הירש אלפרוביץ, [[שליח]] ב[[קריית אונו]].
* חתנו הרב שלמה וולפא, שליח הרבי ב[[קריית גת]].
* חתנו הרב שלמה יהודה סגל, לשעבר [[שליח]] ב[[מוגילוב]] [[בלארוס]] - כיום [[נו"נ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].
* חתנו הרב נחום ריבקין, שליח בכרמיאל.
* חתנו הרב מנחם מענדל הבלין, שליח בפנמה סיטי ביץ'.

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים קריית גת]]

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1eVfY-PlrOnnuU8YgZ6flTb5j6bXRlEyn לשמיעת שיעורי הרב בישיבה בשנת תש"פ]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Y9JkrQCxsKveMwXmbNKq4djBwaofAsBD לשמיעת שיעורי הרב בישיבה בשנת תשפ"א]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1zt9BRoxWxaTelhM6eSC42wnaNLUIbj6b לשמעיה וצפיה בהתוועדיות הרב בישיבה]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אלפרוביץ', משולם זושא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]

משולם זושא אלפרוביץ'

2021-12-22T05:02:58Z

אריה צוובנר: /* תולדות חיים */

{{דמות
| שם =זושא אלפרוביץ'
| תמונה = [[קובץ:זושא אלפרוביץ'.JPG|250px]]
| תיאור = הרב אלפרוביץ'
| כינוי =
| תאריך לידה =[[י' סיוון]] [[תשי"ז]]
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| השכלה =תומכי תמימים מוריסטון
| מקום מגורים =
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =[[חב"ד]]
| תחומי עיסוק =[[משפיע]] ראשי ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]]
| תפקידים נוספים =
}}
הרב '''משולם זושא אלפרוביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ז]]) הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], [[משפיע]] מרכזי בחב"ד, ומכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) ]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:זושא אלפרוביץ.jpg|ממוזער]]
הרב זושא אלפרוביץ' נולד ב[[י' בסיוון]] [[תשי"ז]] לאביו ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] בנו של הרב [[חיים משה אלפרוביץ']].

בשנות ילדותו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], בסמיכות לד' אמותיו של [[הרבי]], ואף זכה בשנים אלו למספר קירובים מהרבי, שהבולט שבהם הוא הכינוי שכינהו הרבי "ילד ה[[משניות]] שלי".

בשנת [[תש"ל]] החל ללמוד ב[[תומכי תמימים מוריסטון|ישיבה גדולה במוריסטאון]], תחת הדרכת ה[[משפיע]] ר' [[אלימלך צוויבל]]. לאחר מכן נשלח עם קבוצת בחורים לתו"ת ב[[כפר חב"ד]]. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ו]], נבחר על ידי הרבי לשמש כשליח ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|ישיבת תומכי תמימים בסיאטל]], וושינגטון, שם שהה גם בשנת [[תשל"ז]].

בשנת [[תשל"ח]] נשלח פעם נוספת על ידי הרבי, והפעם יחד עם הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]]. שם [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר, בתו של ר' [[זאב וולף זלמנוב]] בן ר' [[שמואל זלמנוב]].

את תחילת עבודתו כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים]], עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]], שם שימש כ[[משפיע]] באחת הכיתות.

בכ' אדר ב' תשמ"א{{הערה|ימי תמימים חלק ח' עמוד 75.}} כותב הרב [[אפרים וולף]] לרבי שהרב אלפרוביץ כנראה יעבור להיות משפיע בקריית גת, וע"פ הצעת הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]] הרב [[שלום דובער שור]] ימלא את מקומו.

כעבור מספר שנים עבר לשמש כ[[משפיע]] הראשי של ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]], שם משמש גם כחבר הנהלת הישיבה.

בשנת [[תשס"ב]] עם התמנותו של ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] למשרת רב העיר, החל לשמש גם כמשגיח הראשי בישיבה לצידו של הרב גרונר.

הרב אלפרוביץ נודע כבעל מוחין גדול בעל חוש הסברה בהירה בתורת החסידות, ומוסר שיעורים באופן סדיר לתלמידי ש"ג. {{בעבר היה מוסר שיעור באופן יומי לתלמידי ש"ב וש"ג לסירוגין}}

ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] נוהג לתבוע מהתלמידים [[התקשרות]] לרבי והתמסרות להוראותיו, ודורש מהם להשקיע בעבודה פנימית לשינוי המידות.

בשנים האחרונות עזב הרב אלפרוביץ את עבודתו כמשגיח מלא, ומינה תחתיו את הרב אליעזר ירס כמשגיח.
בתחילת שנה"ל תשפ"ב מונה למשגיח הרב [[צבי אליהו בלויא|צבי בלויא]] תחת הרב אלפרוביץ.

==משפחתו==
* בנו הרב ישראל אלפרוביץ, [[כפר חב"ד]].
* בנו הרב מנחם מענדל אלפרוביץ, [[שליח]] ב[[מוגילוב]] שב[[בלרוס]].
* בנו הרב צבי הירש אלפרוביץ, [[שליח]] ב[[קריית אונו]].
* חתנו הרב שלמה וולפא, שליח הרבי ב[[קריית גת]].
* חתנו הרב שלמה יהודה סגל, לשעבר [[שליח]] ב[[מוגילוב]] [[בלארוס]] - כיום [[נו"נ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].
* חתנו הרב נחום ריבקין, שליח בכרמיאל.
* חתנו הרב מנחם מענדל הבלין, שליח בפנמה סיטי ביץ'.

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים קריית גת]]

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1eVfY-PlrOnnuU8YgZ6flTb5j6bXRlEyn לשמיעת שיעורי הרב בישיבה בשנת תש"פ]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Y9JkrQCxsKveMwXmbNKq4djBwaofAsBD לשמיעת שיעורי הרב בישיבה בשנת תשפ"א]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1zt9BRoxWxaTelhM6eSC42wnaNLUIbj6b לשמעיה וצפיה בהתוועדיות הרב בישיבה]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אלפרוביץ', משולם זושא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]

משולם זושא אלפרוביץ'

2021-12-22T04:56:35Z

אריה צוובנר:

{{דמות
| שם =זושא אלפרוביץ'
| תמונה = [[קובץ:זושא אלפרוביץ'.JPG|250px]]
| תיאור = הרב אלפרוביץ'
| כינוי =
| תאריך לידה =[[י' סיוון]] [[תשי"ז]]
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| השכלה =תומכי תמימים מוריסטון
| מקום מגורים =
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =[[חב"ד]]
| תחומי עיסוק =[[משפיע]] ראשי ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]]
| תפקידים נוספים =
}}
הרב '''משולם זושא אלפרוביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ז]]) הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], [[משפיע]] מרכזי בחב"ד, ומכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה) ]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:זושא אלפרוביץ.jpg|ממוזער]]
הרב זושא אלפרוביץ' נולד ב[[י' בסיוון]] [[תשי"ז]] לאביו ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] בנו של הרב [[חיים משה אלפרוביץ']].

בשנות ילדותו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], בסמיכות לד' אמותיו של [[הרבי]], ואף זכה בשנים אלו למספר קירובים מהרבי, שהבולט שבהם הוא הכינוי שכינהו הרבי "ילד ה[[משניות]] שלי".

בשנת [[תש"ל]] החל ללמוד ב[[תומכי תמימים מוריסטון|ישיבה גדולה במוריסטאון]], תחת הדרכת ה[[משפיע]] ר' [[אלימלך צוויבל]]. לאחר מכן נשלח עם קבוצת בחורים לתו"ת ב[[כפר חב"ד]]. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ו]], נבחר על ידי הרבי לשמש כשליח ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|ישיבת תומכי תמימים בסיאטל]], וושינגטון, שם שהה גם בשנת [[תשל"ז]].

בשנת [[תשל"ח]] נשלח פעם נוספת על ידי הרבי, והפעם יחד עם הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]]. שם [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר, בתו של ר' [[זאב וולף זלמנוב]] בן ר' [[שמואל זלמנוב]].

את תחילת עבודתו כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים]], עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]], שם שימש כ[[משפיע]] באחת הכיתות.

בכ' אדר ב' תשמ"א{{הערה|ימי תמימים חלק ח' עמוד 75.}} כותב הרב [[אפרים וולף]] לרבי שהרב אלפרוביץ כנראה יעבור להיות משפיע בקריית גת, וע"פ הצעת הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]] הרב [[שלום דובער שור]] ימלא את מקומו.

כעבור מספר שנים עבר לשמש כ[[משפיע]] הראשי של ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]], שם משמש גם כחבר הנהלת הישיבה.

בשנת [[תשס"ב]] עם התמנותו של ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] למשרת רב העיר, החל לשמש גם כמשגיח הראשי בישיבה לצידו של הרב גרונר.

הרב אלפרוביץ נודע כבעל מוחין גדול בעל חוש הסברה בהירה בתורת החסידות, ומדי יום מוסר שיעור בפני תלמידי הישיבה ({{הערה|משנה"ל תשפ"ב שיעוריו נמסרים רק לש"ג}} שיעוריו מתחלקים לסירוגין בין שיעור ב' לשיעור ג').

ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] נוהג לתבוע מהתלמידים [[התקשרות]] לרבי והתמסרות להוראותיו, ודורש מהם להשקיע בעבודה פנימית לשינוי המידות.

בשנים האחרונות עזב הרב אלפרוביץ את עבודתו כמשגיח מלא, ומינה תחתיו את הרב אליעזר ירס כמשגיח.
בתחילת שנה"ל תשפ"ב מונה למשגיח הרב [[צבי אליהו בלויא|צבי בלויא]] תחת הרב אלפרוביץ.

==משפחתו==
* בנו הרב ישראל אלפרוביץ, [[כפר חב"ד]].
* בנו הרב מנחם מענדל אלפרוביץ, [[שליח]] ב[[מוגילוב]] שב[[בלרוס]].
* בנו הרב צבי הירש אלפרוביץ, [[שליח]] ב[[קריית אונו]].
* חתנו הרב שלמה וולפא, שליח הרבי ב[[קריית גת]].
* חתנו הרב שלמה יהודה סגל, לשעבר [[שליח]] ב[[מוגילוב]] [[בלארוס]] - כיום [[נו"נ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].
* חתנו הרב נחום ריבקין, שליח בכרמיאל.
* חתנו הרב מנחם מענדל הבלין, שליח בפנמה סיטי ביץ'.

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים קריית גת]]

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1eVfY-PlrOnnuU8YgZ6flTb5j6bXRlEyn לשמיעת שיעורי הרב בישיבה בשנת תש"פ]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Y9JkrQCxsKveMwXmbNKq4djBwaofAsBD לשמיעת שיעורי הרב בישיבה בשנת תשפ"א]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1zt9BRoxWxaTelhM6eSC42wnaNLUIbj6b לשמעיה וצפיה בהתוועדיות הרב בישיבה]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אלפרוביץ', משולם זושא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2021-12-22T00:01:18Z

אריה צוובנר: /* היסטוריה */

{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת גדולה
|תמונה=ישיבת חבד קריית גת.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]
|מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים=כ-240
|ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך]]
|קובץ הערות=[[קריית מלך רב]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.

==היסטוריה==
[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].

בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].

בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[חלוקת הדולרים]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.

תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].

לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש [[אדר]] [[תשע"ו]] החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש [[ניסן]] [[תשע"ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].

בחודש [[אייר]] [[תשע"ו]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע"ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.

בתחילת חורף [[תשפ"א]] החלה הבניה של מבנה נוסף לישיבה.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בישראל הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, אוקראינה, וברזיל). נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-270 תלמידים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] התמנה הרב [[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב'. והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.

בחודש טבת תשפ"ב החל לשמש הרב [[חיים ברוך רוזן]] כר"מ בש"ב, זאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התורני הכללי של הבחורים.

== ארגונים בישיבה ==
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.
* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.
* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '[[קרית מלך רב]]' וספריו יוצאים תחת שם זה.
* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.
* '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. בקיץ תש"פ היה אחראי על הקלטת השיעורים בזום ובישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.
* '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה.
* '''ספריית "דרכי החסידות"''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתוני כפר חב"ד]] כרוכים{{הערה|כמעט מתחילת ההו"ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת [[בין הסדרים]]. הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות הרבנית חנה.

== צוות הישיבה ==
===הנהלה===
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף.
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]
===רבני הישיבה===
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] הרב [[עזריאל זעליג וולפא]], הרב [[אליעזר ירס]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי
*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]], הרב [[צבי אליהו בלויא|צבי בלויא]].
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]]. הרב [[יעקב יוסף קופרמן]]. הרב [[חיים ברוך רוזן]].
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב יהודה שניידר, הרב ראובן שניאורסון, הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב]]נות בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]].
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].
*'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']
* [https://drive.google.com/drive/folders/1ZNUd98e4lHXmvJEl7KEQgCi1A8j7Iy75 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/u/1/folders/1cYaYJ-naPx8Ga77lS0wRgo2xhg25vKX- תיקיית שידורים בישיבה]
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך {{שטורעם}}]

==ראו גם==
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]
* [[קרית מלך רב]]
* [[לכבודו של מלך]]

==לקריאה נוספת==
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2021-12-22T00:00:13Z

אריה צוובנר: /* רבני הישיבה */

{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת גדולה
|תמונה=ישיבת חבד קריית גת.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]
|מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים=כ-240
|ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך]]
|קובץ הערות=[[קריית מלך רב]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.

==היסטוריה==
[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].

בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].

בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[חלוקת הדולרים]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.

תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].

לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש [[אדר]] [[תשע"ו]] החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש [[ניסן]] [[תשע"ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].

בחודש [[אייר]] [[תשע"ו]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע"ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.

בתחילת חורף [[תשפ"א]] החלה הבניה של מבנה נוסף לישיבה.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בישראל הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, אוקראינה, וברזיל). נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-270 תלמידים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] התמנה הרב [[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב'. והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.

בחודש טבת תשפ"ב החל לשמש הרב [[חיים רוזן]] כר"מ בש"ב, זאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התוכנית הכללי של הבחורים.

== ארגונים בישיבה ==
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.
* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.
* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '[[קרית מלך רב]]' וספריו יוצאים תחת שם זה.
* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.
* '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. בקיץ תש"פ היה אחראי על הקלטת השיעורים בזום ובישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.
* '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה.
* '''ספריית "דרכי החסידות"''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתוני כפר חב"ד]] כרוכים{{הערה|כמעט מתחילת ההו"ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת [[בין הסדרים]]. הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות הרבנית חנה.

== צוות הישיבה ==
===הנהלה===
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף.
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]
===רבני הישיבה===
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] הרב [[עזריאל זעליג וולפא]], הרב [[אליעזר ירס]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי
*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]], הרב [[צבי אליהו בלויא|צבי בלויא]].
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]]. הרב [[יעקב יוסף קופרמן]]. הרב [[חיים ברוך רוזן]].
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב יהודה שניידר, הרב ראובן שניאורסון, הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב]]נות בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]].
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].
*'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']
* [https://drive.google.com/drive/folders/1ZNUd98e4lHXmvJEl7KEQgCi1A8j7Iy75 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/u/1/folders/1cYaYJ-naPx8Ga77lS0wRgo2xhg25vKX- תיקיית שידורים בישיבה]
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך {{שטורעם}}]

==ראו גם==
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]
* [[קרית מלך רב]]
* [[לכבודו של מלך]]

==לקריאה נוספת==
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים קריית גת (קטנה)

2021-12-21T23:59:42Z

אריה צוובנר: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת קטנה
|תמונה=ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=תשמ"ג
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב ישראל זהר
|[[משפיע]] ראשי=הרב מנחם מענדל קנלסקי
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]
|מספר תלמידים=כ-160
|ספר פלפולים=קריית מלך רב
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבה קטנה '''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') פועלת בעיר קריית גת ומשתייכת ל[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה הגדולה]]. נכון לשנת תשע"ו לומדים בישיבה כמאה ושבעים וחמש בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ.

==רקע==
בשנת [[תשמ"ה]] יצאה מ-770 קבוצת בחורים לעבר העיר קריית גת לייסד שם את הישיבה הקטנה וחלקם עדיין נמצאים בישיבה, בין הבחורים האלה היו הרב [[יעקב סינגאווי]], הרב [[פנחס סטזגובסקי]], הרב אשר קוביטשעק ועוד. את אשר חוללו הבחורים בישיבה יוקשה לתאר, ובזכותם הגיעו לאחר מכן לישיבה הבחורים מכל גווני הקשת.

במשך השנים הצטרפו לישיבה הרב [[יצחק אלישביץ]] כ[[משפיע]] והרב ישראל זהר כ[[משגיח]].

בשנת [[תשס"ד]] נתמנה ל[[ראש ישיבה]] הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] ואיתו למשפיע ראשי הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] שהפכו את הישיבה מן הקצה אל הקצה לאחר מכן הרחיב הרב זילברשטרום את צוות הרמי"ם והמשפיעים.

בתקופת ה[[קורונה]] פתחה הישיבה את הלימודים במתווה קפסולות (הראשונה מבין כל [[ישיבות תומכי תמימים]]) כך שעד סוף שנת הלימודים [[תש"פ]] חזרו כמעט כל תלמידי הישיבה ללימודים רגילים.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ- 160 תלמידים בישיבה הקטנה.

==ארגונים בישיבה==
*את"ה
*[[הערות התמימים]]
*סדר שיחות - כל ערב אחרי [[תפילת ערבית]] לומדים [[לקוטי שיחות]].
*שידור - מדי ערב אחרי [[סדר לקוטי שיחות]] מוקרן בזאל [[וידיאו של הרבי]]. כן בשעות ההפסקות פועלת פלזמה בכניסה לישיבה המקרינה קטעי וידיאו של הרבי.
*די לעצטע שיחות - ארגון המעודד לימוד ועיסוק בשיחות ה'דבר מלכות'.
*סדר השכם - כל יום מתקיים סדר רשות לפני חסידות בוקר. בסדר מחולק כיבוד למשתתפים.
*"דעם רבינ'ס שפראך" - מוסד לימוד ושמיעת שיחות של הרבי באידיש כדי לחזק את שפתו של הרבי בקרב הבחורים.

== צוות הישיבה ==
*הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

;[[משגיח]]ים
*הרב ישראל זוהר.
*הרב יחיאל אלפנביין.
*הרב שניאור זלמן רבינוביץ.
;[[ר"מ]]ים
*הרב הוד דוד אריה.
*הרב [[משה דובער הלוי הבר]].
*הרב מנחם-מענדל הכהן כהן.
*הרב שלום דובער ירוסלבסקי.
*הרב נתן נטע פריז.
* הרב יעקב יוסף רסקין.
;[[משפיע]]ים
*הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].
*הרב יהודה הניג.
*הרב אהרן פורסט.
*הרב [[יצחק אלישביץ]].
*הרב אליהו צבי בלוי.
*הרב יעקב מויאל.
*הרב לוי מושקוביץ.
*הרב הוד דוד אריה.
*הרב [[יעקב סינגאווי]].
*הרב שמואל בוטמן.

;[[משיב|משיבים]]
*הרב אהרן יעקובוביץ'.
*הרב שלמה יהודה הלוי סגל.
*הרב יעקב הכהן כהן.
*הרב [[יעקב סינגאווי]].
*הרב אברהם יוסף הכהן כהנא.
===צוות בעבר===
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]].
*הרב [[פנחס סטזגובסקי]].
*הרב [[אשר קוביטשעק]].

==מתיבתא==
המתיבתא כוללת את כיתות ז'–ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא.

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.

במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס והרב ידידיה אוזן.

נכון לשנת תשע"ח לומדים במתיבתא כ-60 תלמידים.

{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים קריית גת (קטנה)

2021-12-21T23:59:24Z

אריה צוובנר: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת קטנה
|תמונה=ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=תשמ"ג
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב ישראל זהר
|[[משפיע]] ראשי=הרב מנחם מענדל קנלסקי
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]
|מספר תלמידים=כ-160
|ספר פלפולים=קריית מלך רב
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבה קטנה '''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') פועלת בעיר קריית גת ומשתייכת ל[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה הגדולה]]. נכון לשנת תשע"ו לומדים בישיבה כמאה ושבעים וחמש בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ.

==רקע==
בשנת [[תשמ"ה]] יצאה מ-770 קבוצת בחורים לעבר העיר קריית גת לייסד שם את הישיבה הקטנה וחלקם עדיין נמצאים בישיבה, בין הבחורים האלה היו הרב [[יעקב סינגאווי]], הרב [[פנחס סטזגובסקי]], הרב אשר קוביטשעק ועוד. את אשר חוללו הבחורים בישיבה יוקשה לתאר, ובזכותם הגיעו לאחר מכן לישיבה הבחורים מכל גווני הקשת.

במשך השנים הצטרפו לישיבה הרב [[יצחק אלישביץ]] כ[[משפיע]] והרב ישראל זהר כ[[משגיח]].

בשנת [[תשס"ד]] נתמנה ל[[ראש ישיבה]] הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] ואיתו למשפיע ראשי הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] שהפכו את הישיבה מן הקצה אל הקצה לאחר מכן הרחיב הרב זילברשטרום את צוות הרמי"ם והמשפיעים.

בתקופת ה[[קורונה]] פתחה הישיבה את הלימודים במתווה קפסולות (הראשונה מבין כל [[ישיבות תומכי תמימים]]) כך שעד סוף שנת הלימודים [[תש"פ]] חזרו כמעט כל תלמידי הישיבה ללימודים רגילים.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ- 160 תלמידים בישיבה הקטנה.

==ארגונים בישיבה==
*את"ה
*[[הערות התמימים]]
*סדר שיחות - כל ערב אחרי [[תפילת ערבית]] לומדים [[לקוטי שיחות]].
*שידור - מדי ערב אחרי [[סדר לקוטי שיחות]] מוקרן בזאל [[וידיאו של הרבי]]. כן בשעות ההפסקות פועלת פלזמה בכניסה לישיבה המקרינה קטעי וידיאו של הרבי.
*די לעצטע שיחות - ארגון המעודד לימוד ועיסוק בשיחות ה'דבר מלכות'.
*סדר השכם - כל יום מתקיים סדר רשות לפני חסידות בוקר. בסדר מחולק כיבוד למשתתפים.
*"דעם רבינ'ס שפראך" - מוסד לימוד ושמיעת שיחות של הרבי באידיש כדי לחזק את שפתו של הרבי בקרב הבחורים.

== צוות הישיבה ==
*הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

;[[משגיח]]ים
*הרב ישראל זוהר.
*הרב יחיאל אלפנביין.
*הרב שניאור זלמן רבינוביץ.
;[[ר"מ]]ים
*הרב הוד דוד אריה.
*הרב [[משה דובער הלוי הבר]].
*הרב מנחם-מענדל הכהן כהן.
*הרב שלום דובער ירוסלבסקי.
*הרב נתן נטע פריז.
* הרב יעקב יוסף רסקיו.
;[[משפיע]]ים
*הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].
*הרב יהודה הניג.
*הרב אהרן פורסט.
*הרב [[יצחק אלישביץ]].
*הרב אליהו צבי בלוי.
*הרב יעקב מויאל.
*הרב לוי מושקוביץ.
*הרב הוד דוד אריה.
*הרב [[יעקב סינגאווי]].
*הרב שמואל בוטמן.

;[[משיב|משיבים]]
*הרב אהרן יעקובוביץ'.
*הרב שלמה יהודה הלוי סגל.
*הרב יעקב הכהן כהן.
*הרב [[יעקב סינגאווי]].
*הרב אברהם יוסף הכהן כהנא.
===צוות בעבר===
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]].
*הרב [[פנחס סטזגובסקי]].
*הרב [[אשר קוביטשעק]].

==מתיבתא==
המתיבתא כוללת את כיתות ז'–ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא.

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.

במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב רפאל יהודה גולדמיץ, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב דובי הבלין, הרב שלמה חנניה ממן, הרב יוחאי מדליה, הרב יעקב מיוחס והרב ידידיה אוזן.

נכון לשנת תשע"ח לומדים במתיבתא כ-60 תלמידים.

{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2021-12-21T23:58:04Z

אריה צוובנר: /* רבני הישיבה */

{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת גדולה
|תמונה=ישיבת חבד קריית גת.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]
|מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים=כ-240
|ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך]]
|קובץ הערות=[[קריית מלך רב]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.

==היסטוריה==
[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].

בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].

בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[חלוקת הדולרים]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.

תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].

לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש [[אדר]] [[תשע"ו]] החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש [[ניסן]] [[תשע"ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].

בחודש [[אייר]] [[תשע"ו]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע"ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.

בתחילת חורף [[תשפ"א]] החלה הבניה של מבנה נוסף לישיבה.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בישראל הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, אוקראינה, וברזיל). נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-270 תלמידים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] התמנה הרב [[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב'. והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.

בחודש טבת תשפ"ב החל לשמש הרב [[חיים רוזן]] כר"מ בש"ב, זאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התוכנית הכללי של הבחורים.

== ארגונים בישיבה ==
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.
* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.
* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '[[קרית מלך רב]]' וספריו יוצאים תחת שם זה.
* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.
* '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. בקיץ תש"פ היה אחראי על הקלטת השיעורים בזום ובישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.
* '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה.
* '''ספריית "דרכי החסידות"''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתוני כפר חב"ד]] כרוכים{{הערה|כמעט מתחילת ההו"ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת [[בין הסדרים]]. הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות הרבנית חנה.

== צוות הישיבה ==
===הנהלה===
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף.
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]
===רבני הישיבה===
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] הרב [[עזריאל זעליג וולפא]], הרב [[אליעזר ירס]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי
*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]], הרב [[צבי אליהו בלויא|צבי בלויא]].
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]]. הרב [[יעקב יוסף קופרמן]]. הרב [[חיים רוזן]].
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב יהודה שניידר, הרב ראובן שניאורסון, הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב]]נות בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]].
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].
*'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']
* [https://drive.google.com/drive/folders/1ZNUd98e4lHXmvJEl7KEQgCi1A8j7Iy75 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/u/1/folders/1cYaYJ-naPx8Ga77lS0wRgo2xhg25vKX- תיקיית שידורים בישיבה]
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך {{שטורעם}}]

==ראו גם==
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]
* [[קרית מלך רב]]
* [[לכבודו של מלך]]

==לקריאה נוספת==
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2021-12-21T23:57:18Z

אריה צוובנר:

{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת גדולה
|תמונה=ישיבת חבד קריית גת.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]
|מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים=כ-240
|ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך]]
|קובץ הערות=[[קריית מלך רב]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.

==היסטוריה==
[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].

בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].

בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[חלוקת הדולרים]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.

תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].

לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש [[אדר]] [[תשע"ו]] החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש [[ניסן]] [[תשע"ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].

בחודש [[אייר]] [[תשע"ו]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע"ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.

בתחילת חורף [[תשפ"א]] החלה הבניה של מבנה נוסף לישיבה.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בישראל הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, אוקראינה, וברזיל). נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-270 תלמידים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] התמנה הרב [[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב'. והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.

בחודש טבת תשפ"ב החל לשמש הרב [[חיים רוזן]] כר"מ בש"ב, זאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התוכנית הכללי של הבחורים.

== ארגונים בישיבה ==
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.
* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.
* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '[[קרית מלך רב]]' וספריו יוצאים תחת שם זה.
* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.
* '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. בקיץ תש"פ היה אחראי על הקלטת השיעורים בזום ובישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.
* '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה.
* '''ספריית "דרכי החסידות"''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתוני כפר חב"ד]] כרוכים{{הערה|כמעט מתחילת ההו"ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת [[בין הסדרים]]. הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות הרבנית חנה.

== צוות הישיבה ==
===הנהלה===
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף.
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]
===רבני הישיבה===
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] הרב [[עזריאל זעליג וולפא]], הרב [[אליעזר ירס]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי
*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]], הרב [[צבי אליהו בלויא|צבי בלויא]].
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]]. הרב [[יעקב יוסף קופרמן]]. הרב חיים רוזן.
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב יהודה שניידר, הרב ראובן שניאורסון, הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב]]נות בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]].
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].
*'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']
* [https://drive.google.com/drive/folders/1ZNUd98e4lHXmvJEl7KEQgCi1A8j7Iy75 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/u/1/folders/1cYaYJ-naPx8Ga77lS0wRgo2xhg25vKX- תיקיית שידורים בישיבה]
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך {{שטורעם}}]

==ראו גם==
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]
* [[קרית מלך רב]]
* [[לכבודו של מלך]]

==לקריאה נוספת==
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2021-12-21T23:56:25Z

אריה צוובנר:

{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת גדולה
|תמונה=ישיבת חבד קריית גת.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]
|מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים=כ-240
|ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך]]
|קובץ הערות=[[קריית מלך רב]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.

==היסטוריה==
[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].

בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].

בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[חלוקת הדולרים]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.

תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].

לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש [[אדר]] [[תשע"ו]] החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש [[ניסן]] [[תשע"ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].

בחודש [[אייר]] [[תשע"ו]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע"ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.

בתחילת חורף [[תשפ"א]] החלה הבניה של מבנה נוסף לישיבה.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בישראל הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, אוקראינה, וברזיל). נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-270 תלמידים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] התמנה הרב [[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב'. והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.

בחודש טבת תשפ"ב החל לשמש הרב חיים רוזן כר"מ בש"ב, זאת לאחר שהרב [[יעקב יוסף קופרמן]] החל למסור שיעורים בנושאים כלליים, במטרה להעשיר את הידע התוכנית הכללי של הבחורים.

== ארגונים בישיבה ==
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.
* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.
* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '[[קרית מלך רב]]' וספריו יוצאים תחת שם זה.
* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.
* '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. בקיץ תש"פ היה אחראי על הקלטת השיעורים בזום ובישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.
* '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה.
* '''ספריית "דרכי החסידות"''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתוני כפר חב"ד]] כרוכים{{הערה|כמעט מתחילת ההו"ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת [[בין הסדרים]]. הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות הרבנית חנה.

== צוות הישיבה ==
===הנהלה===
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף.
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]
===רבני הישיבה===
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] הרב [[עזריאל זעליג וולפא]], הרב [[אליעזר ירס]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי
*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]], הרב [[צבי אליהו בלויא|צבי בלויא]].
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]]. הרב [[יעקב יוסף קופרמן]]. הרב חיים רוזן.
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב יהודה שניידר, הרב ראובן שניאורסון, הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב]]נות בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]].
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].
*'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']
* [https://drive.google.com/drive/folders/1ZNUd98e4lHXmvJEl7KEQgCi1A8j7Iy75 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/u/1/folders/1cYaYJ-naPx8Ga77lS0wRgo2xhg25vKX- תיקיית שידורים בישיבה]
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך {{שטורעם}}]

==ראו גם==
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]
* [[קרית מלך רב]]
* [[לכבודו של מלך]]

==לקריאה נוספת==
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

תומכי תמימים קריית גת (גדולה)

2021-12-21T23:52:45Z

אריה צוובנר:

{{מפנה|תומכי תמימים קריית גת|ישיבה קטנה|תומכי תמימים קריית גת (קטנה)}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת גדולה
|תמונה=ישיבת חבד קריית גת.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[י' שבט]] [[תשי"ט]]
|מיקום=אליהו הנביא 5 [[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]], הרב [[יעקב פלס]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה הבלין]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[מנחם מענדל גרונר]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[זושא אלפרוביץ]]
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]] הרב [[לוי יצחק גרונר]]
|מספר תלמידים=כ-240
|ספר פלפולים=[[לכבודו של מלך]]
|קובץ הערות=[[קריית מלך רב]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''תומכי תמימים קריית גת''' גדולה (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') היא [[ישיבה]] ברשת הישיבות [[תומכי תמימים]] השוכנת ב[[קריית גת]]. נוסדה בשנת [[תשי"ט]] על ידי [[הרבי]] באמצעות הרב [[יעקב פלס]] ונועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם [[חסידי חב"ד]] ובמשך השנים נהפכה לישיבה חב"דית. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה.

==היסטוריה==
[[קובץ:ישיבה קרית גתPictureFileName.jpg|ממוזער|250px|בנין הישיבה בעבר]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ט]] על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות חסידית|התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.

הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלתי אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תומכי תמימים קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קריית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהיה קריית מלך רב".

את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שימש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]].

בשנת [[תש"מ]] נשלחו קבוצת בחורים מ-[[770]] לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, ר' [[ישראל בוטמן]] ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר [[התלמידים השלוחים]].

בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]].

בשנים [[תשמ"א]] - [[תשד"מ]] נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת [[תשמ"ה]] נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].

במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, [[יוסף יצחק זילברשטרום]], [[יוסף יצחק גנזבורג]], נפתלי מרינובסקי, [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], ו[[אברהם מענדל פרידלנד]].

בשנת [[תש"נ]] נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] מרב המושב קוממיות ידיד הישיבה - הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] ששהה אז בניו יורק שכשיעבור ב[[חלוקת הדולרים]] יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מענדל וועכטער]] שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה.

תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. בשנת [[תשס"ב]] התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.

בשנת [[תשנ"ו]] הושלמה בנייתו של קומפלקס הבניינים החדש הכולל חדרי פנימייה חדרי נוחות וחדר אוכל מרווחים.

בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב [[יעקב יוסף קופרמן]].

לקראת שנת [[תשס"ו]] הוקם בנין חדש בישיבה אליו העבירו את חדר האוכל ובקומות העליונות בנו פנימיה חדשה כהמשך לפנימיה הישנה.

בשנת [[תשס"ו]] הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר שליח הרבי ב[[רוסטוב]].

[[קובץ:לשם ולתפארת.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.

בשנת [[תשע"א]] הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] והרב אליעזר ירס.

בשנת [[תשע"ג]] נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.

ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כלליים במתחם הכניסה לישיבה. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).

בחודש [[אדר]] [[תשע"ו]] החליף הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ ואותו החליף הרב ישעיהו אבני.

בחודש [[ניסן]] [[תשע"ו]] החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, בזמן בניית המקווה הישיבה מימנה הסעות למקווה הממוקם בשכונת גני הדר ומאוחר יותר הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט [[תשע"ח]].

בחודש [[אייר]] [[תשע"ו]] עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב [[זושא אלפרוביץ]] עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בסדר נגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.

בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כר"מ בשיעור א'.

עם הזמן, בעקבות העלייה במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש [[אדר]] [[תשע"ז]] בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] התמנה הרב יעקב יוסף קופרמן לר"מ בנגלה בשיעור ב' וכן התמנה הרב שמעיה מרינובסקי למשיב בחסידות בשיעור ב'.

בתחילת [[מגפת הקורונה]] בקיץ [[תש"פ]] הישיבה עברה ללימודים דרך זום תוך כדי הפעלת סניף לימוד ב[[ביתר עילית]] וב[[קריית גת]] ללא לינה ובהמשך ניתנה גם אפשרות של לימוד בישיבה כולל לינה על ידי קפסולות.

בתחילת חורף [[תשפ"א]] החלה הבניה של מבנה נוסף לישיבה.

אחד המאפיינים שמייחדים את הישיבה על פני שאר ישיבות חב"ד בישראל הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מארה"ב, צרפת, רוסיה, אוקראינה, וברזיל). נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-270 תלמידים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ב]] התמנה הרב [[אליהו צבי בלוי|צבי בלוי]] למשגיח בחסידות והרב [[אליעזר ירס]]{{הערה|שהיה משגיח בחסידות משנת תשע"ח.}} מונה למשפיע בשיעור ב'. והתווסף לצוות הישיבה בגירסא ר' אברהם מרינובסקי.

== ארגונים בישיבה ==
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד הישיבה.
* '''את"ה''' - תחת ארגון זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע אות בספר התורה]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], מבצע [[עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
* '''מבצע מזוזה''' - תחת ארגון זה עומד אחריות [[מבצע מזוזה]] בעיר [[קריית גת]] שעל ידי ה[[ישיבה]]. הארגון מעמיד לרשות התמימים זוגות אופנים וכל הציוד לצורך המבצע. הארגון מרכז את כל הבקשות לבדיקת מזוזה ושולח לכתובות את תמימים על מנת לאסוף את המזוזה ולהעבירם לבדיקה אצל [[סופר סת"ם]] ולאחר מכן להחזירם לכתובות המועדים. ובמידת הצורך מפנה את המשפחות לקניית מזוזה חדשה וכשרה.
* '''הערות ועיונים''' - תחת ארגון זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם. הארגון קיבל את השם '[[קרית מלך רב]]' וספריו יוצאים תחת שם זה.
* '''מטה גאולה ומשיח''' - האחראי על סדרי [[גאולה ומשיח]] בישיבה ושיעורים בנושא זה ועידוד התמימים בלימוד שיחות הרבי בגאולה ומשיח.
* '''שידור''' - מקרין ב[[זאל]] הישיבה וידאו של הרבי מדי ערב וכן הקרנת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] בתאריכים מיוחדים. בקיץ תש"פ היה אחראי על הקלטת השיעורים בזום ובישיבה, עריכתם והעלאתם למאגר הדרייב של שיעורי הישיבה. כמו כן פתח קו טלפוני בשם 'הזאל הטלפוני' לתועלת התמימים שלא נכחו בשיעור ולצורך חזרה עליו.
* '''קול מנחם''' - מאגר ענק של קטעי וידאו ואודיו של [[הרבי]], שיעורים והתוועדויות מרבני הישיבה {{הערה|ע"י הקלטת ההתוועדויות והשיעורים בישיבה}} ומחוצה לה.
* '''ספריית "דרכי החסידות"''' - ספרייה חסידית להשאלת [[סיפורי חסידים]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתוני כפר חב"ד]] כרוכים{{הערה|כמעט מתחילת ההו"ל של העיתון}} לתלמידי הישיבה הפועלת [[בין הסדרים]]. הספרייה הוציאה לאור את רשימת זכרונות הרבנית חנה.

== צוות הישיבה ==
===הנהלה===
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קריית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].
*'''מנכ"ל''': הרב [[לוי יצחק הבלין]].
*'''מנהל גשמי''': הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק וולף.
*'''[[צוות גשמי]]''': הרב [[יצחק כהן]] הרב [[עמוס קיי]] הרב [[לוי יצחק גרונר]] הרב [[תומר סויסה]] הרב [[יוסף יצחק וולף]]
===רבני הישיבה===
*'''[[משפיע]] ראשי''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]].
*'''[[משפיעים]]''': הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]] הרב [[עזריאל זעליג וולפא]], הרב [[אליעזר ירס]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי
*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[מנחם מענדל גרונר]], הרב [[שניאור זלמן מושקוביץ]], הרב [[צבי אליהו בלויא|צבי בלויא]].
*'''[[ר"מים]]''': הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב [[יעקב בלינוב]] הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]]. הרב [[יעקב יוסף קופרמן]]. הרב חיים רוזן.
*'''נו"נים''': הרב [[אלחנן כהן (קריית מלאכי)|אלחנן כהן]], הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב יהודה שניידר, הרב ראובן שניאורסון, הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.
*'''מנהל מכון ה[[סמיכה]] ל[[רב]]נות בישיבה''': הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]].

===צוות הישיבה בעבר===
{{פסקה חסרה}}
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[שלום דובער וולפא|שלום דובער הלוי וולפא]], [[תשל"ג]] - [[תשנ"ב]].
*'''חבר הנהלה ומהמייסדים''': [[זלמן אבלסקי]].
*'''מנהל הישיבה''': הרב [[דב טייכמן]].
*'''מנהל הישיבה''' הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Luieg-F7rH-8ws7WFTWg9LDPgxq9_OI3 ספרים וחוברות בהוצאה לאור של מערכת הערות ועיונים - 'קרית מלך רב']
* [https://drive.google.com/drive/folders/1ZNUd98e4lHXmvJEl7KEQgCi1A8j7Iy75 דרייב הקלטות מהשיעורים המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1NDN6KAsynC-7S9g9S-T2Khf0cy5ke0Up דרייב התוועדיות וכינוסי תורה המתקיימים בישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/u/1/folders/1cYaYJ-naPx8Ga77lS0wRgo2xhg25vKX- תיקיית שידורים בישיבה]
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=22289 קול מנחם הפועל בישיבה מתוך {{שטורעם}}]

==ראו גם==
* [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]
* [[קרית מלך רב]]
* [[לכבודו של מלך]]

==לקריאה נוספת==
* '''לשם ולתפארת''' - יצא לאור לרגל שנת היובל לישיבה על ידי הנהלת 'יובל תמים' המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. הספר נערך ע"י ר' [[מנחם זיגלבוים]], מבוגרי הישיבה. [[אלול]], [[תשס"ט]].

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

שניאור זלמן גורליק

2021-12-21T23:49:57Z

אריה צוובנר:

[[קובץ:שניאור זלמן גורליק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן גורליק]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|אחר=רבה של [[כפר חב"ד]]|ראו=[[שניאור זלמן גרליק]]}}
הרב '''שניאור זלמן גורליק''' (יליד שנת [[תשכ"ז]]), הינו שלוחו הראשי של הרבי ל[[באר שבע]], ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[טשקנט]] ב[[י"ד טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ברית המועצות]] להוריו [[שלום דובער גורליק|שלום דובער]] ושרה רבקה גורליק, מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (שזכה לשמש כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו).

עוד בהיותו ילד בשנת [[תשל"א]] עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב [[שלום וילנקין]] שכיהן בהוראת הרבי כ[[משפיע]] הקהילה.

בהיותו ילד בן 12 בשנת [[תשל"ט]] נסע עם אביו וסבו אל הרבי, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה בחן אותו הרבי על לימודיו.

כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], שם עשה את כל מסלול הלימודים הישיבתי, גם ב[[ישיבה קטנה]] וגם ב[[ישיבה גדולה]].

בשנת [[תשמ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והמשיך לשהות בישיבה ארבע שנים, עד שנת [[תשמ"ט]]. בזמן לימודיו בישיבה, היה עורך [[ראשי דברים]] מ[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] על מנת לשלוח את הדברים לחסידי חב"ד ברחבי העולם שיהיו מעודכנים בדברים האחרונים ובהוראות שמסר הרבי.

לאחר נישואיו עם מרת בלה לבית הרב [[בערל שייקביץ]] בחתונתו שהתקיימה בחודש אלול [[תש"נ]], החל ללמוד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]], וזמן קצר לאחר מכן כתב לרבי שהוזמן על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]] לצאת ב[[שליח]]ות הרבי ל[[באר שבע]]. בשונה מהמקובל שהרבי הורה לאברכים להישאר ללמוד בכולל במשך שנה לאחר החתונה, קיבל את ברכת הרבי - וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] עבר להתגורר בעיר והחל לפעול בקרב התושבים.

בשנת [[תשס"ו]] נבחר על ידי מקומון 'זמן הנגב' כאחד מהאנשים הכי משפיעים בבאר שבע{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=14962 הרב זלמן גורליק נבחר כאחד המשפיעים בבאר-שבע] - אתר col.}}.

ב[[חודש תמוז]] [[תשע"א]] חנך בניין חדש ומפואר לבית חב"ד שבהנהלתו, בנוכחות אישי ציבור רבים שבאו לחגוג את פתיחת הבית חב"ד.

כיום מרכז הרב גורליק את הפעילות בשכונה א' בבאר שבע, וידוע בשל פועלו הרב עם עולי מרוקו.

לאחר חתונת בתו עם ר' שניאור זלמן גרוזמן הוסיף לעצמו את השם ישראל על מנת למנוע שם תואם בין החתן לחותנו.

==לקריאה נוספת==
*'''מבט לקודש הקודשים''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 31

==קישורים חיצוניים==
*המדור 'מילה של חסיד' עם הרב גורליק באתר 'שטורעם' - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4244 תשס"ו] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67251 תשע"ד].
*[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/07/21-07-2016-15-34-30-דרך-תמים-ג-3.pdf תהא שנת משיח ודאי], בתוך [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון ג', תמוז תשע"ו {{PDF}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורליק, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת גורליק]]

יעקב יוסף קופרמן

2021-12-21T06:45:51Z

אריה צוובנר:

הרב יעקב יוסף קופרמן נולד בשנת תשל"ב בברית המועצות להוריו ברוך ופערל קופרמן. גדל בשכונת ארמון הנציב בירושלים.

לימודיו בישיבה החלו בישיבת קול תורה ובעת התקרבותו לחסידות חב"ד עבר
ללמוד בש"ב לישיבת תות"ל לוד בישיבה גדולה נסע ללמוד בסמיכות לחצרות קדשינו בישיבת אהלי תורה בשנים תשמ"ח - תשנ"א.
לאחמ"כ המשיך את לימודיו בישיבת תות"ל המרכזית 770.

בשנת תשנ"ה נישא לבת הרב משה הבלין ראש הישיבה בקרית גת.
ועבר להתגורר בעיר קרית גת עד היום הזה.

לאחר לימודיו בכולל, בשנת תשנ"ז מונה ע"י הרב זושא שי' אלפרוביץ לשמש כמשפיע בש"א בישיבה חב"ד הגדולה בעיר.
שימש כמשפיע עד שנת תשע"ו

במהלך השנים החל לשמש במקביל גם כמשיב בנגלה.

בשנת תשע"ח החל לשמש כר"מ בש"ב בישיבה.

בשנת תשס"ז החל לשמש בנוסף לעבודתו בקרית גת כר"מ בישיבת חב"ד בחולון עד לסגירתה הזמנית.

בנוסף משמש כמרצה בסמינר מכון שושנה בירושלים לתלמידות חו"ל.

חתנו - הרב אלחנן ובר - קרית גת.
בנו - הרב אהרן קופרמן - נחלת הר חב"ד.
בנו - הרב מנחם מנדל קופרמן - לוד.

יעקב יוסף קופרמן

2021-12-21T06:40:27Z

אריה צוובנר:

הרב יעקב יוסף קופרמן נולד בשנת תשל"ב בברית המועצות להוריו ברוך ופערל קופרמן. גדל בשכונת ארמון הנציב בירושלים.

לימודיו בישיבה החלו בישיבת קול תורה ובעת התקרבותו לחסידות חב"ד עבר
ללמוד בש"ב לישיבת תות"ל לוד בישיבה גדולה נסע ללמוד בסמיכות לתחרות קדשינו בישיבת אהלי תורה בשנים תשמ"ח - תשנ"א.
להמשיך את לימודיו בישיבת תות"ל המרכזית 770.

בשנת תשנ"ה נישא לבת הרב משה הבלין ראש הישיבה בקרית גת.
ועבר להתגורר בעיר קרית גת עד היום הזה.

לאחר לימודיו בכולל, בשנת תשנ"ז מונה ע"י הרב זושא שי' אלפרוביץ לשמש כמשפיע בש"א בישיבה חב"ד הגדולה בעיר.
שימש כמשפיע עד שנת תשע"ו

בשנת תשע"ח החל לשמש כר"מ בש"ב בישיבה.

במהלך השנים החל לשמש במקביל גם כמשיב בנגלה.

בשנת תשס"ז החל לשמש בנוסף לעבודתו בקרית גת כר"מ בישיבת חב"ד בחולון עד לסגירתה הזמנית.

בנוסף הרב משמש כמרצה בסמינר מכון שושנה בירושלים לתלמידות חו"ל.

חתנו - הרב אלחנן ובר - קרית גת.
בנו - הרב אהרן קופרמן - נחלת הר חב"ד.
בנו - הרב מנחם מנדל קופרמן - לוד.

אוצר החסידים

2021-12-21T05:31:32Z

אריה צוובנר: /* חברי המערכת במשך השנים */

{{מפנה|אוצר החסידים|סדרת ספרים הסוקרת את תולדות חייהם של גדולי החסידים בדור האחרון|אוצר החסידים (ספר)}}
מערכת "[[אוצר החסידים]]" היא גוף העריכה המרכזי של [[חב"ד]] (בשונה מהוצאת [[קה"ת]] שהיא גוף ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד).

המערכת נוסדה בשנת [[תש"ג]].

תפקיד המערכת הוא להוציא לאור את כתבי [[רבותינו נשיאינו]] ותלמידיהם{{הערה|בשונה מהוצאת 'קה"ת' המוציאה לאור גם ספרי חינוך וכיוצא בזה. ראו לדוגמה: [[ספרנו]].}}.

בשנותיה הראשונות של המערכת עמד בראשה [[הרבי]] בעצמו, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].

== חברי המערכת במשך השנים ==
{{טורים|תוכן=
'''ראש המערכת:'''
*הרב [[אהרון חיטריק]]
'''חברי המערכת:'''
*הרב [[שלום יעקב חזן]]
*הרב [[דוד אולידורט]]
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]
*הרב [[שלום יעקובסון]]
*הרב [[יהודה לייב גרונר]]
*הרב [[שלום בער לוין]]
*הרב [[יואל כהן]]
*הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]]
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]]
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]]
*הרב [[אליהו מטוסוב]]
*הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן חאנין]]
*הרב [[נחמן שפירא]]
*הרב [[אברהם אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה לייב שפירא]]
*הרב [[גבריאל שפירא]]
*הרב [[יוסף יצחק איידלמן]]
*הרב [[משה זקליקובסקי]]
}}

== ראו גם ==
*[[קה"ת]]

{{770}}
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

אברהם מענדל פרידלנד

2021-12-21T05:20:46Z

אריה צוובנר: /* פעילות בקהילת נחלת הר חב"ד */

[[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרינלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]]]]
הרב '''אברהם מענדל פרידלנד''' (מכונה '''בומי'''; יליד שנת [[תש"ו]]) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:בומי לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ב[[נחלת הר חב"ד]]]]
נולד ב[[כ"ט טבת]] [[תש"ו]] למשפחה לא חב"דית ב[[ארצות הברית]], והוריו הכניסו אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]]. התמדתו ושקידתו בלימוד בסדרי הישיבה הייתה לשם דבר. בגיל המיועד רצו הוריו שילך ללמוד באוניברסיטה אך הרבי אמר לאביו כי הוא יגדל להיות פרופסר לתלמוד.

אך אביו לא וויתר, והורה לו שכאשר יגמור את הש"ס - ילך ללמוד באוניברסיטה.

מחמת כיבוד הורים, עד היום לא סיים את הש"ס, בהשאירו קטעים בודדים אותם לא למד - כדי שלא יצטרך ללכת לאוניברסיטה.

נישא בברכת הרבי עם בתו של החסיד הרב [[זלמן לייב אסטולין]]. לאחר נישואים התיישבו השניים בשכונת [[נחלת הר חב"ד]].

כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. מכהן כר"מ בשיעור ב' בישיבה גדולה בקריית גת, ובנוסף מכהן כיו"ר "[[ועד המוסיפין]]" המקומי.

למדנותו וגאונותו הפכו לשם דבר ב[[חסידות חב"ד]] ומחוצה לה. שיעוריו מתאפיינים בבקיאות והבנה מעמיקה ובחיבור סוגיות שונות, הללו מתפרסמים מפעם לפעם בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] שיוצאים לאור על ידי תלמידי ה[[תמימים]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] וקבצים נוספים. כן נודע ביחסו החם לתלמידיו ובאהבתו כל אחד מהם בהשקיעו בו כוחות רבים.
ידוע כחסיד שכל מכיריו אוהבים אותו אהבת נפש. מצד אחד הוא בעל מדריגה כחסידים מהדורות הקודמים, אך לאידך יש לו את ההתקשרות והביטול לרבי של דור השביעי.

===יחס הרבי אליו===
יחסו של הרבי כלפיו היה יוצא דופן, בעודו בחור ב[[770]] לאחר שהמשיך בלימודו עד שעה מאוחרת בלילה חשש שאם ילך לישון במיטה לא יקום לסדר [[חסידות]], הוא נשכב על א' הספסלים הניח על עצמו מעיל ונמנם, כשהרבי נכנס בבוקר לסדר חסידות וראה את ר' בומי ישן על הספסל והמעיל שמוט מעליו, הרים הרבי את המעיל וכיסה אותו.

==חיבוריו==
אחר פטירת הוריו בשנת [[תשס"ה]] הוא החל להוציא את חידושיו בקובץ 'בצרור החיים' ולע"ע הוציא כחמישים קבצים עבי כרס.

בצרור החיים (נ"א כרכים) מופיעים חידושיו על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]] בנוסף הוא עורך את הקובץ התורני תורת נחלת הר חב"ד ומפרסם בו חידושים רבים בנוסף הוא מפרסם פילפולים בהערות התמימים ואנ"ש [[קריית מלך רב]].

==פעילות בקהילת נחלת הר חב"ד==
{{קובץ|הרב פרידלנד באחד ממוצגיו}}
מתוקף תפקידו בועד המוסיפין הוא מארגן סדר לימוד כולל ערב, וכן [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בכל [[יומא דפגרא]]. מפורסמות פעולותיו בעריכת [[קידוש לבנה]] מרכזי וחגיגות [[שמחת בית השואבה]] לתושבי נחלת הר חב"ד.

פעילויותיו עם ילדי השכונה כוללים לימוד [[תניא בעל פה]] בימי שישי, קבלת שבת לילדים, אמירת תהלים ופסוקים [[רעווא דרעווין (בשבת)|ברעווא דרעווין]] מידי שבת, סעודת [[מלווה מלכה]] לילדים, ועוד.

מידי שנה בחוה"מ סוכות מארגן בכל לילות החג שמחת בית השואבה גדולה לכלל אנ"ש ותושבי העיר והסביבה.

מידי שנה ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בנחלת הר חב"ד, נוהג הרב בומי להפתיע במוצג ענק ומיוחד.

==משפחתו==
*בנו, הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]]
*בנו, ר' שמואל פרידלנד - יו"ר ועד המוסיפין [[רמת-גן]]
*בנו, ר' ישראל פרידלנד - [[כפר חב"ד]]
*חתנו, ר' דודי פרקש - [[מונסי]]
*חתנו, ר' ישראל ליברוב - [[קראון הייטס]]

{{מיון רגיל:פרידלנד, אברהם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]

אברהם מענדל פרידלנד

2021-12-21T05:19:09Z

אריה צוובנר: /* פעילות בקהילת נחלת הר חב"ד */

[[קובץ:בומי פרידלנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרינלנד (משמאל) [[התוועדות|מתוועד]]]]
הרב '''אברהם מענדל פרידלנד''' (מכונה '''בומי'''; יליד שנת [[תש"ו]]) הוא [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:בומי לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ב[[נחלת הר חב"ד]]]]
נולד ב[[כ"ט טבת]] [[תש"ו]] למשפחה לא חב"דית ב[[ארצות הברית]], והוריו הכניסו אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]]. התמדתו ושקידתו בלימוד בסדרי הישיבה הייתה לשם דבר. בגיל המיועד רצו הוריו שילך ללמוד באוניברסיטה אך הרבי אמר לאביו כי הוא יגדל להיות פרופסר לתלמוד.

אך אביו לא וויתר, והורה לו שכאשר יגמור את הש"ס - ילך ללמוד באוניברסיטה.

מחמת כיבוד הורים, עד היום לא סיים את הש"ס, בהשאירו קטעים בודדים אותם לא למד - כדי שלא יצטרך ללכת לאוניברסיטה.

נישא בברכת הרבי עם בתו של החסיד הרב [[זלמן לייב אסטולין]]. לאחר נישואים התיישבו השניים בשכונת [[נחלת הר חב"ד]].

כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. מכהן כר"מ בשיעור ב' בישיבה גדולה בקריית גת, ובנוסף מכהן כיו"ר "[[ועד המוסיפין]]" המקומי.

למדנותו וגאונותו הפכו לשם דבר ב[[חסידות חב"ד]] ומחוצה לה. שיעוריו מתאפיינים בבקיאות והבנה מעמיקה ובחיבור סוגיות שונות, הללו מתפרסמים מפעם לפעם בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] שיוצאים לאור על ידי תלמידי ה[[תמימים]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] וקבצים נוספים. כן נודע ביחסו החם לתלמידיו ובאהבתו כל אחד מהם בהשקיעו בו כוחות רבים.
ידוע כחסיד שכל מכיריו אוהבים אותו אהבת נפש. מצד אחד הוא בעל מדריגה כחסידים מהדורות הקודמים, אך לאידך יש לו את ההתקשרות והביטול לרבי של דור השביעי.

===יחס הרבי אליו===
יחסו של הרבי כלפיו היה יוצא דופן, בעודו בחור ב[[770]] לאחר שהמשיך בלימודו עד שעה מאוחרת בלילה חשש שאם ילך לישון במיטה לא יקום לסדר [[חסידות]], הוא נשכב על א' הספסלים הניח על עצמו מעיל ונמנם, כשהרבי נכנס בבוקר לסדר חסידות וראה את ר' בומי ישן על הספסל והמעיל שמוט מעליו, הרים הרבי את המעיל וכיסה אותו.

==חיבוריו==
אחר פטירת הוריו בשנת [[תשס"ה]] הוא החל להוציא את חידושיו בקובץ 'בצרור החיים' ולע"ע הוציא כחמישים קבצים עבי כרס.

בצרור החיים (נ"א כרכים) מופיעים חידושיו על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]] בנוסף הוא עורך את הקובץ התורני תורת נחלת הר חב"ד ומפרסם בו חידושים רבים בנוסף הוא מפרסם פילפולים בהערות התמימים ואנ"ש [[קריית מלך רב]].

==פעילות בקהילת נחלת הר חב"ד==
{{קובץ|הרב פרידלנד באחד ממוצגיו}}
מתוקף תפקידו בועד המוסיפין הוא מארגן סדר לימוד כולל ערב, וכן [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בכל [[יומא דפגרא]]. מפורסמות פעולותיו בעריכת [[קידוש לבנה]] מרכזי וחגיגות [[שמחת בית השואבה]] לתושבי נחלת הר חב"ד.

פעילויותיו עם ילדי השכונה כוללים לימוד [[תניא בעל פה]] בימי שישי, קבלת שבת לילדים, אמירת תהלים ופסוקים [[רעווא דרעווין (בשבת)|ברעווא דרעווין]] מידי שבת, סעודת [[מלווה מלכה]] לילדים, ועוד.

מארגן מידי ערב בחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה גדולה לכלל אנ"ש ותושבי העיר והסביבה.

מידי שנה ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בנחלת הר חב"ד, נוהג הרב בומי להפתיע במוצג ענק ומיוחד.

==משפחתו==
*בנו, הרב שלום דובער פרידלנד - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]]
*בנו, ר' שמואל פרידלנד - יו"ר ועד המוסיפין [[רמת-גן]]
*בנו, ר' ישראל פרידלנד - [[כפר חב"ד]]
*חתנו, ר' דודי פרקש - [[מונסי]]
*חתנו, ר' ישראל ליברוב - [[קראון הייטס]]

{{מיון רגיל:פרידלנד, אברהם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]

יונה אלימלך יעקובוביץ

2021-12-21T05:08:51Z

אריה צוובנר:

הרב '''יונה אלימלך יעקובוביץ''' (יליד שנת [[תשי"ג]], 1953) הוא מראשי ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], ור"מ בשיעור ג' בישיבה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשי"ג]] לאביו הרב [[נחום אברהם יעקובוביץ]] ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תשל"ו]] עם רעייתו מרת פעשא הדסה, בת הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] רבה של שכונת בית ישראל ב[[ירושלים]] ומגדולי רבני חב"ד בארץ הקודש.

לאחר נישואיו התיישב ב[[קראון הייטס]] ולמד במשך שנתיים ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].

עם הארגון המחודש של ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], הצטרף לצוות הישיבה, וכיום נמנה על ראשי הישיבה וחבר בהנהגתה.

ניחן בכישרון מוזיקלי מיוחד ואף השתתף כחבר מקהלת ניח"ח למשך זמן.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|94284|news|בשמחה המשפחתית: הלחן המרגש "ממקומך" ● צפו|מערכת שטורעם|ג' באדר תשע"ז}}

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:יעקובוביץ, יונה אלימלך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:משפחת יעקובוביץ]]

יוסף צבי צירקוס

2021-12-21T04:55:53Z

אריה צוובנר:

[[קובץ:יוסף צבי צירקוס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב צירקוס מוסר שיעור בכולל 'אור מנחם מענדל' שבראשותו]]
[[קובץ:צירקוס במכון לב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתוועד במכון לב]]
הרב '''יוסף צבי צירקוס''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הוא רב קהילת 'אור מנחם מענדל' ב[[ירושלים]], מרבני ישיבה גדולה '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' בעיר, והיה משתתף קבוע ב[[תכנית מלווה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]], ברדיו מורשת של קול ישראל" בהגשת ר' [[אורי רווח]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ז]] ב[[קריית מלאכי]] לאביו הרב [[יעקב צירקוס]] ולאמו מרת אסתר, והתחנך במוסדות הלימוד החב"דיים, ובסיומם בשנת [[תשמ"ז]] נסע ללמוד שנה נוספת בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

עם השלמת מסלול לימודיו ו[[סמיכה|הסמכתו לרבנות]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה שפרה בת הרב [[בנימין זאב סגל]] והתמנה כר"מ בישיבה.

מאז שנת תשס"א מוסר שיעור בקביעות בליקוטי שיחות, בבית חב"ד קטמון ירושלים.

עם הקמתה של קהילת 'אור מנחם מענדל' בשכונת 'מקור ברוך' בבניין בית התבשיל של כולל חב"ד הסמוך לרחוב יפו בירושלים, התמנה כרב הקהילה וראש [[כולל אברכים|כולל]] ללימוד רמב"ם וחסידות, במקביל לתפקידו כר"מ בישיבת תורת אמת.

בנוסף, מידי [[מוצאי שבת]] היה משתתף בתוכנית הקבועה ברדיו 'קול ישראל' ומביא את דברי הרבי להמונים המאזינים לתכנית הפופולארית.

==משפחתו==
*חתנו, ר' שלום דובער כ"ץ
*בנו, ר' מנחם מנדל.

=לקריאה נוספת==
*הרב יוסף צבי צירקוס, '''כ"ז אדר הוא יום שאמור לטלטל אותנו''', שבועון בית משיח 1254 עמוד 17

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/25/432683591497.html ה' טבת - חג שהרבי קבע]''', ראיון לרגל חג הספרים ה' טבת [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 954
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/7/26/674028030994.html קביעות בלימוד התורה - הכרחית לכל חסיד]''', התוועדות לרגל ט"ו מנחם אב תשע"ח {{בית משיח}}
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1FLRRiH5tsACSPUaya9gHMXOx5Pa2MvrW?usp=gmail שיעורי הרב צירקוס]''' בישיבת [[תורת אמת]]

{{מיון רגיל:צירקוס, יוסף צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]

יעקב יוסף קופרמן

2021-12-21T04:45:18Z

אריה צוובנר:

הרב יעקב יוסף קופרמן הוא חתנו של הרב משה הבלין למד בישיבת תומכי תמימים לוד ואח"כ נסע ללמוד בישיבת אהלי תורה בשנים תשמ"ח - תש"נ שימש בעבר כר"מ בישיבת תות"ל בחולון וכיום משמש כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים (גדולה) בקרית גת.
חתנו - הרב אלחנן ובר - קרית גת.
בנו - הרב אהרן קופרמן - נחלת הר חב"ד.
בנו - הרב מנחם מנדל קופרמן - לוד

יעקב יוסף קופרמן

2021-12-21T04:28:58Z

אריה צוובנר: הוספתי בנושא משפחתו

הרב יעקב יוסף קופרמן הוא חתנו של הרב משה הבלין והינו משמש כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים (גדולה) בקרית גת

יעקב יוסף קופרמן

2021-12-21T04:10:04Z

אריה צוובנר: הוספתי את תפקידו

הרב יעקב יוסף קופרמן הינו ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים (גדולה) בקרית גת