https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 2026-04-19T04:29:00Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%9C%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=688354 2024-06-06T19:00:28Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם =הרב מנחם מענדל קוטלרסקי<br /> | תמונה =מענדל קוטלרסקי ליד אביו.jpeg<br /> | תיאור =הרב קוטלרסקי יחד עם אביו הרב משה קוטלרסקי<br /> | כינוי =<br /> | תאריך לידה =[[תשמ&quot;א]]<br /> | מקום לידה =[[קראון הייטס]]<br /> | תאריך פטירה =<br /> | מקום פטירה =<br /> | מקום קבורה =<br /> | מדינה =<br /> | השכלה =ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> | מקום מגורים =[[קראון הייטס]]<br /> | שנות הפעילות =<br /> | התחלת הפעילות =[[תשס&quot;ד]]<br /> | סיום הפעילות =<br /> | השתייכות =<br /> | תחומי עיסוק =מייסד ומנהל '[[מרכז 302]]', <br /> | תפקידים נוספים =<br /> | רבותיו =<br /> | תלמידיו =<br /> | בני דורו =<br /> | חיבוריו =<br /> | בת זוג =<br /> | אב =הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]]<br /> | אם =מרת רבקה<br /> | צאצאים =<br /> | מספר צאצאים =<br /> | אתר אינטרנט =<br /> | פרסים והוקרה =<br /> | חתימה =<br /> }}<br /> [[קובץ:R mendy kotlarsky.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל קוטלרסקי עם [[יצחק הרצוג]]]]<br /> הרב '''מנחם מענדל קוטלרסקי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;א]], 1981) הוא סגן יו&quot;ר ה[[מרכז לעניני חינוך]], יו&quot;ר [[כינוס השלוחים העולמי]], ועמד בראשות המיזם העולמי [[חב&quot;ד בקמפוס]] ו[[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI). מייסד ומנהל '[[מרכז 302]]' של [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשמ&quot;א]] לאביו הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ולאמו מרת רבקה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] השלים את לימודי הרבנות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. באותה שנה בעודו בחור קודם חתונה הקים את 'מרכז 302', כארגון סיוע לשלוחי הרבי ברחבי העולם, הפועל תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]] בו משמש אביו כסגן מנהל העוסק באחריות הישירה על שלוחי הרבי ברחבי העולם.<br /> <br /> בחודש תמוז [[תשס&quot;ה]] התקיימה חתונתו בקנדה עם בת השליח הרב [[זלמן אהרון גרוסבאום]].<br /> ==302==<br /> <br /> אחת הפעולות הראשונות של מרכז 302 בראשותו היו להקים אגף משאבים וליצור שיתופי פעולה ורשת תקשורת שתאפשר לשלוחים הפזורים ברחבי הגלובוס ליצור קשר שוטף ולסייע זה לזה בתחומי הפעילות שלהם.<br /> <br /> בהמשך, החל המשרד לעסוק באימון וליווי והעצמת שלוחים, פיתוח תכניות, וגיוס משאבים כעזרה לשלוחים.<br /> <br /> לאחר שאביו הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] נפטר ביום [[כ&quot;ז אייר]] [[תשפ&quot;ד]], הרב קוטלרסקי החליף את אביו בשלל תפקידיו, וזאת לפי צוואתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162909 הצוואה לשלוחים הוקראה: '''&quot;עמדו לצד בני, שימלא מקומי&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> ==פרוייקטים שיזם==<br /> <br /> בין הפרוייקטים שיזם ייסד ופיתח לאורך השנים:<br /> *'''Shluchim Exchange''' - 'בורסת השלוחים', פורטל מקוון הכולל פורומים, קבצי עזר לפעילות השלוחים, צ'אט עמיתים, דירוג ומשובים על ספקים במגוון תחומים, הרצאות עזר בוידאו, ועוד (הגירסה העברית נקראת בשם 'שלוחים.נט'). הכניסה לשלוחים רשומים בלבד.<br /> *'''The International Moshiach Office''' - המשרד הבינלאומי לעניני משיח.<br /> *'''[[CTeen]]''' - תנועת הנוער היהודית הגדולה ביותר בעולם.<br /> *'''Jnet - The Jewish Learning Network''' - רשת הלמידה היהודית.<br /> *'''My Shliach - Yaldei Hashluchim''' - פעילויות ולמידה לילדי השלוחים.<br /> *'''The Shlichus Institute''' - מכון שליחות.<br /> *'''קרן השלוחים''' {{*}} '''קרן צבי יוסף''' {{*}} '''קרן בוגולובוב''', קרנות עזר וסיוע לשמחות במשפחות השלוחים.<br /> *'''Ckids - Chabad Children's Network''' - רשת חב&quot;ד לילדים.<br /> *'''Chabad Planned Giving Office''' - משרד המעודד ומסייע נתינת מתוכננת לפעילות שלוחי הרבי כחלק מירושות,/ עזבונות, ונתינה מתוכננת.<br /> *'''Chabad Young Professionals - CYP''' - 'מקצוענים צעירים של חב&quot;ד', תכנית להצמחת מנהיגות יהודית<br /> *רשת תמיכה רפואית של חב&quot;ד באמצעות שיחות טלפוניות.<br /> <br /> לצד הפעילויות אותם יזם וייסד, מקיים המשרד שבראשותו שיתוף פעולה מלא לאורך כל ימות השנה עם שאר מחלקות המרכז לעניני חינוך, ונוטל חלק פעיל בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] במכלול ההיבטים הקשורים אליו, בהיבט הלוגיסטי, התוכני, ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/148493 רגע לפני בואם של אלפי השלוחים: האנשים שמאחורי ה'כינוס'] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://col.org.il/news/158463 הרב קוטלרסקי: &quot;כששמענו על מה שקרה בארץ הכל השתנה&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו, ר' דוד קוטלרסקי - שליח בלייקוויו, אילינוי.<br /> * אחיו, ר' לוי יצחק קוטלרסקי - קראון הייטס.<br /> * אחיו, ר' מאיר קוטלרסקי - פלורידה.<br /> * אחיו, ר' ישראל קוטלרסקי - שליח בלאפייאט, פנסילוויניה. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קוטלרסקי, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קוטלרסקי]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=685253 2024-05-29T00:11:32Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יהושע דובראווסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע דובראווסקי]]<br /> [[קובץ:דובראבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע בילדותו (יושב במרכז השורה הראשונה) שני שורות מעליו: עומד אביו הרב אליעזר ליפמאן]]<br /> <br /> הרב '''יהושע (היישקע) דובראווסקי''' ([[תרפ&quot;ח]] - [[כ&quot;ט אייר]] [[תש&quot;ע]]) היה סופר חב&quot;די-[[אידיש|אידי]] בולט בדור השביעי. שימש כחבר וועד הנהלת &quot;[[קופת רבינו]]&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ח]] ב[[עיירה]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]] - שנפטר בהיות הרב יהושע נער בן 14.<br /> <br /> בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]]. כבחור צעיר יצאת את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]], והתיישב ב[[פריז]], שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסייא (אסנה דבורה), בתו של הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]]. לאחר שנים מספר התיישב ב[[קראון הייטס]], ועבד בבית הדפוס של האחים שולזינגער.<br /> <br /> כישוריו המיוחדים בכתיבה ועריכה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת [[הרבי]]. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות ב[[לקוטי שיחות]] חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות של החלקים מ-טו ואילך), וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת [[ועד הנחות התמימים]]. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי &quot;מעולם לא ראיתי הנחה כזו&quot;. כמו כן עסק בכתיבה רציפה בביטון [[די אידישע היים]].<br /> <br /> כתב מדי שבוע מדור של &quot;דבר תורה&quot; בעיתון היידישיסטי פארוועטס. על אף היות עורכיו בעלי השקפה אנטי דתית, נהנו מכתיבתו המיוחדת שבה שזר את שיחות הרבי בצורה מרתקת, ונתנו להם פירסום. <br /> <br /> עם הקמת [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשנת [[תשל&quot;ב]] הצטרף למעגל הכותבים בעיתון ופירסם שם באופן קבוע מפרי עטו. בשנים האחרונות פורסמו יצירות אלו ב[[לשון הקודש]] ב[[שבועון בית משיח]], בתרגומו של ר' [[אסף פרומר]].<br /> <br /> כתבותיו הרבות מהוות יצירה תוכנית וקלסית, שבה מצייר הן את חיי היהודים בעבר, והן את דרך המחשבה של היהודים כעת בארצות הברית. <br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] צורף לועד הנהלת [[קופת רבינו]].<br /> <br /> החזיק קופת גמ&quot;ח עזרה לחתנים וכלות. <br /> <br /> בהוראת [[הרבי]] החל בכתיבת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] - על תולדותיו של ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]]. סידרה זו תורגמה לעברית ב[[שבועון בית משיח]], ויצאה לאור בספר.<br /> <br /> נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ&quot;ט אייר]] [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> כעבור שנה התקיים ערב זיכרון במוזאון צבאות השם חלק מהמשתתפים: הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[שלום יעקב חזן]]. ונאמו המרא דאתרא הרב [[אהרון יעקב שוויי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]].<br /> <br /> =משפחתו==<br /> *אביו, הרב [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)]].<br /> *בנו, הרב [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (קנדה)]].<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק דוברבסקי]], [[שליח]] [[הרבי]] בעיר קוריטיבה, [[ברזיל]].<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל דוברבסקי.<br /> *חתנו, הרב [[מנחם מענדל לבקובסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] לקהילת דוברי צרפתית בלוס אנג'לס, [[קליפורניה]]{{הערה|נפטר [[ט' כסלו]] [[תשע&quot;ג]]}}.<br /> *חתנו, הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[ליאון]], [[צרפת]].<br /> *חתנו, הרב [[בן ציון גייסינסקי]] - [[שליח הרבי]] בעיר בתסדע{{הבהרה}} [[ארצות הברית]] - רעיתו זלטה{{הערה|נפטרה [[ב' תמוז]] [[תש&quot;ע]]}}.<br /> *חתנו, הרב [[משה הכהן כצמן]] - [[שליח הרבי]] בעיר סטטן איילנד [[ארצות הברית]].<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''[[אלה תולדות פרץ]]''' - תולדות חייו של הרב [[פרץ מוצ'קין]], שכתיבתו החלה בהוראתו הישירה של הרבי לרב יהושע דובראווסקי - דרך המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *אברהם רייניץ, '''הרבי: &quot;על דובראווסקי אפשר לסמוך&quot;''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 742<br /> *'''אי, היישקע! אי־אי־אי־י־י, היישקע!!!''' - א. אברהם משרטט קווים ליצירות הספרותיות החסידיות של הרב דובראווסקי - {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 742<br /> *'''והיו מספרים''' מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] לחג הפסח תשפ&quot;ד, עמ' 24-29.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61955 במלאת שנה לפטירתו: זוכרים את גדול הסופרים החסידיים] - {{אינפו}}<br /> <br /> ===מאמריו של הרב דובראווסקי בנושאים:===<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45941 'יום העצמאות']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34410 'קנאות מעושה']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23090 'הצעירים בליובאוויטש']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55370 'התמימים של &quot;אחרי ג' תמוז&quot;']<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55230 '&quot;שיר השירים&quot; שבין רבי לחסיד']<br /> *[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_54.html 'סלקציה בישיבות חב&quot;ד'?!] {{לחלוחית}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:דוברבסקי, יהושע}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ע]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%9C_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8&diff=676168 2024-04-25T02:29:05Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>רבי '''חיים חייקל''' נולד לאביו רבי שמואל, משפחתו היא כמה דורות היו כולם צדיקי עליון קדושים ונסתרים{{הערה|על פי הקדמת נכדו לחן וחסד.}}. לפי גירסא אחת, היה תלמיד [[הגר&quot;א]], והרביץ [[תורה]] לתלמידים. הוא היה עוסק בתעניות וסיגופים כמה פעמים מ[[שבת]] לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה. <br /> <br /> ==התקרבותו לחסידות==<br /> התקרבותו לחסידות שנויה במחלוקת וקיימים מספר גרסאות;<br /> <br /> גרסא אחת אומרת{{הערה|אביר הרועים, פיעטרקוב תרצ&quot;ה חלק ב' עמ' נד.}}, שהתקרבותו לחסידות הייתה על ידי הרב [[אהרן הגדול מקרלין]]. בקרב מסעו של רבי אהרן ברחבי [[ליטא]] הוא היה מבקר בערים ועיירות והיכן שהיה רואה [[נשמה|נשמות]] גבוהות היה מקרב אותם לחסידות. באחד הימים הוא הגיע לעיר אמדורא, וראה יהודי שיושב ועוסק בתורה. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: ב[[תורה]] לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן ה'דברים הרבה?' הלא מובא בפרקי אבות, כי כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ומבלי להמתין למענה הוא פנה מיד ויצא מבית הכנסת, עלה על העגלה וציווה לבעל העגלה להמשיך ולנסוע. אך רבי חיים חייקל התלהב כל כך מהדיבור, רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה להצליף על הסוסים ולשעוט בדהרה. עד שראה רבי אהרן כי לא נשאר כוח ברבי חיים לרוץ הלאה, וציווה לעצור את העגלה.<br /> <br /> רבי חיים פנה בשאלה אל רבי אהרן שיגלה לו היכן מקבלים את ה&quot;דברים הרבה&quot;, ורבי אהרן אמר לו שיסע למזריטש. משבא למזריטש, עמד [[המגיד ממזריטש]] על גדולתו ואמר לרבי אהרן: הבאת מנורה מוכנה, שאיננה חסרה אלא הדלקה.<br /> <br /> אף רבי אהרן התבטא על עצמו על התועלת המרובה שקיבל ממזריטש, שעל אף שעסק בתעניות וסיגופים ועסק אלף לילות בתורה, עדיין לא הרגיש בנפשו תיקון השלם עד שבא למזריטש.{{הערה|1=ראה בארוכה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13026&amp;st=&amp;pgnum=152 קובץ בית אהרן וישראל].}}<br /> <br /> גירסא שנייה אומרת שהתקרבותו הייתה כש[[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מהורודוק]] נסעו בשליחות [[הרב המגיד]] ל[[שקלוב]], לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] &quot;ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}}, ובדרשה ציטט ההורודוקר את מאמר [[חז&quot;ל]] הנ&quot;ל, והציב את השאלה &quot;אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם&quot;?, ויצאו מבית הכנסת לביתו של אחד החסידים. ר' חיים חייקל הזדעזע לשמע הדברים וחיפש אותם ברחבי ה[[עיירה]] עד שמצאם ושאל את ההורדוקר היכן מקבלים את הרזי תורה, והוא שלחו ל[[מזריטש]].<br /> <br /> הוא היה עובד את ה' בהתרגשות ומרירות. כאשר עבר פעם פריץ אחד לידו בעת תפילתו, נענה ואמר: מובטחני, כי גם רוצח אם היה שומע את תפילתו, היה נמס לבו ונעשה למים.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ג באדר]] [[תקמ&quot;ז]] יומיים אחרי שנפטר רעו רבי [[אלימלך מליז'נסק]].<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> היה מאוהבי אדמו&quot;ר הזקן עד כדי [[מסירות נפש]]{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד שמח.}}.<br /> <br /> לאחר שהתקרב לחסידות ונעשה ל[[אדמו&quot;ר]] בעצמו, נפגש עמו פעם [[אדמו&quot;ר הזקן]] ליד אחד מתלמדיו שהיה שקוע ב[[תפילה]] והתפאר שכשאותו חסיד מתפלל מאיר אצלו [[גילוי אליהו]]. אמר לו אדמו&quot;ר הזקן, שזו לא חכמה, כיוון שלא אותו חסיד מתפלל, אלא בתפילתו ר' חייקל עצמו מתפלל{{הערה|אצל [[חסידי פולין]], האדמו&quot;ר אליו מקושר החסיד, מעלה את [[עבודת השם]] שלו. אולם אצל חסידי חב&quot;ד העבודה היא עצמית.}}. &quot;אך תראה אצל החסיד שלי (והצביע על אחד החסידים), אצלו מאירה ה[[יחידה שבנפש]]&quot;.<br /> <br /> == מאמרותיו ==<br /> באחד ממכתביו שהופיעו בכתבי [[הגניזה החרסונית]]{{הערה|משנת תקל&quot;ח, מכתב רס&quot;ג.}}, כותב הוא לחתנו רבי נתן, אב&quot;ד מאקווא:<br /> <br /> {{ציטוטון|פירש מורי הרב המגיד, על פסוק '''תמים תהיה''', אם בחפצך להיות תמים ובל יחסר לך מאום, '''עם ה' אלקיך''', תשמח בחלק אלוקי שלך ואל תקנא זולתך...}}<br /> <br /> == ספריו ==<br /> '''[[חיים וחסד]]'''.<br /> <br /> == צאצאיו ==<br /> *בנו רבי '''דובער''' נפטר ללא בנים ונקבר בשדליץ.<br /> *בנו רבי '''שמואל''' הוא חתנו של רבי [[אהרן מזליחוב]] בעל ה[[אור הגנוז]] וסידור כתר נהורא.<br /> *חתנו רבי '''נתן ממקאווא''', מתלמידי [[החוזה מלובלין]].<br /> *חתנו הר&quot;ר '''משה מקוברין''' אחיו של רבי [[אהרן מקרלין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> '''כתבי הר&quot;ר יאשיה שו&quot;ב''', עמ' קס&quot;א - קס&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99&diff=672430 2024-04-04T18:16:56Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* הועד לכתיבת ספר תורה הכללי */</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> {{מפנה|אות בספר תורה|אות בספר התורה לילדי ישראל}}<br /> מבצע '''ספר התורה הכללי לאחדות ישראל''' הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת [[תשמ&quot;ב]], ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-27 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ב[[כ&quot;ט אלול]] [[תשמ&quot;א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ<br /> <br /> בכל שנת [[תשמ&quot;ב]], ואף ברובה של שנת [[תשמ&quot;ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן &quot;בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה&quot;{{הערה|ט&quot;ו אב תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2010.}}.<br /> <br /> כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי &quot;השתדלות נפשית&quot;?].}}.<br /> <br /> ===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי===<br /> [[קובץ:הרב אוירכמן והרב פרוס עם הספר תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו&quot;ר הועד הרב '''משה שמואל אוירכמן''' וחבר הועד הרב '''יצחק פרוס''' עם הספר תורה העשירי]]<br /> <br /> בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע&quot;י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ב]], שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל&quot;ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה&quot;סיומים&quot; בהתוועדויות.<br /> <br /> ===ספרי תורה מיוחדים לתו&quot;ת ולבית רבקה===<br /> <br /> בשיחה של יום ב' ד[[ראש השנה]] הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים.<br /> <br /> בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ&quot;ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש&quot;ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.<br /> <br /> בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב&quot;ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ===לא לכתוב ספרי תורה מקבילים===<br /> בהתוועדות י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך.<br /> <br /> ובלשון הרבי: &quot;מאחר שצריכים לפרט כל דבר בפרטיות - כדי שאח&quot;כ לא יבואו בשאלות אם לזה התכוונתי או לזה וכו'... באותם מקומות שלא התחילו בכתיבת ס&quot;ת - הנה כבודם במקומם מונח, וכוונתם רצויה, אבל אין זה עניין שגם הם יתחילו לכתוב ספרי תורה, כי עיקר הכוונה בזה היא - שבכל ס&quot;ת יתאחדו מספר הכי גדול של בנ&quot;י... ולכן, אין להרבות בכתיבת ספרי תורה (למטרה זו) אלא כפי הצורך - כאשר כל האותיות שבספרי התורה הנכתבים כבר ימכרו למספר שוה של בנ&quot;י&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;א, ע' 139.}}. <br /> <br /> בחורף תשמ&quot;ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע&quot;ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: &quot;כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל&quot;ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של&quot;ה לתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו.<br /> <br /> כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים שקיבלו הוראתו ורשותו של הרבי והמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי בראשות הרב [[משה שמואל אוירכמן]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של ישיבות [[תומכי תמימים]] בראשות הרב [[דוד רסקין]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של מוסדות [[בית רבקה]] בראשות הרב [[לימא מינקוביץ']] והרב [[שמואל חפר]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|עשרה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> ===לא הוראת שעה===<br /> תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: &quot;אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח&quot;ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד&quot;.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש&quot;אף שלא הוזכר עניין זה – ס&quot;ת הכללים&quot; – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל&quot;פשט’לאך&quot; ו&quot;פירושים&quot; כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם&quot;. יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ&quot;ה.<br /> <br /> ==הוראות מיוחדות==<br /> בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.<br /> <br /> הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס&quot;ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי שגם מי שרכש אותיות בס&quot;ת הכללי בעבר, ניתן לרכוש אות נוספת בספר תורה חדש.<br /> <br /> גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;א, ע' 274.}}.<br /> <br /> ==השתתפות גדולי ישראל במבצע==<br /> גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.<br /> <br /> רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב&quot;ד בנתיבות עבור קהילות הספרדים (לאחר שקיבל על כך רשות מיוחדת לכתוב ס&quot;ת בפני עצמו).<br /> <br /> בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה&quot;ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו&quot;ר אגודת הרבנים בארה&quot;ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב&quot;ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת &quot;ישיבה יוניברסיטי&quot; ורבים נוספים.<br /> <br /> גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב יצחק ידידה פרנקל רב הראשי וראב&quot;ד תל אביב. הרב עקיבא הכרמי רבה של קרית שמואל,הרב שאר ישוב הכהן רב הראשי וראב&quot;ד חיפה,הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו&quot;ר מפיטסבורג, הגרי&quot;א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ&quot;ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין מהנהלת צא&quot;ח, רבה של מירון זצ&quot;ל. הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה&quot;ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.<br /> <br /> יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה&quot;ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.<br /> <br /> ==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==<br /> בליל שמיני עצרת תשמ&quot;ב, בעת ה'הקפות', כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס&quot;ת של תו&quot;ת, הס&quot;ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס&quot;ת הכללי בארץ הקודש (כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב [[יהודה ירמיהו שילדקרויט]]).<br /> <br /> לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ&quot;ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.<br /> <br /> בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה &quot;לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;א תשרי]] תשמ&quot;ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא &quot;לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם&quot; לקנות אות בספר התורה.<br /> <br /> הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו&quot;ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.<br /> <br /> למחרת סיום ספר התורה הראשון של תו&quot;ת ביום ראשון [[כ&quot;ט טבת]] תשמ&quot;ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.<br /> <br /> בשמחת תורה תשמ&quot;ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.<br /> <br /> בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב&quot;ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].<br /> <br /> הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''&quot;בזריזות&quot;''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר&quot;ח אלול תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ע' 2115}}.<br /> <br /> ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''&quot;המבצע המיוחד לדורנו זה&quot;'''{{הערה|ט&quot;ו שבט תשמ&quot;ב}}, '''&quot;המבצע הפנימי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ג ע' 1698.}}, '''&quot;ענין הכי כללי והכי פרטי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2114.}}, '''&quot;מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ג ע' 1284.}} ועוד.<br /> ==התעוררות במבצע==<br /> בשנת ה'תשפ&quot;ב לקראת י&quot;א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב&quot;ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים.<br /> <br /> בסוף חודש תמוז נערכך מבצע נושא פרסים נוסף ובסוף מבצע זה הוכנס ספר התורה הזה בקנדה באור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - [[שנת הקהל]].<br /> <br /> במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם.<br /> <br /> [[קובץ:סיום ספר תורה הכללי 10.jpeg|ממוזער|כתיבת אותיות בספר תורה הכללי העשירי]]<br /> <br /> ביום כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב&quot;ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב [[מנחם מענדל גלוכבסקי]], הרב אברג'ל, מר שלמה אזרן ועוד.<br /> <br /> ==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==<br /> {{להשלים}}<br /> נכון לשנת תש&quot;פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע{{הבהרה}}. ברשימה דלהלן נכללו פרטים כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:<br /> <br /> ;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:<br /> *ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה ב[[ציון הרשב&quot;י]] במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות, [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ב]]{{הערה|1=בקיץ תשפ&quot;ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. [https://col.org.il/news/146457 שלושה כתרי ספר־תורה נגנבו מבית כנסת חב&quot;ד בקרית שמואל{{COL}}].}}<br /> *ספר תורה השני - י&quot;א ניסן תשמ&quot;<br /> *ספר תורה השלישי - <br /> *ספר תורה הרביעי - <br /> *ספר תורה החמישי - <br /> *ספר תורה השישי - בית חב&quot;ד קריית ים, כ&quot;ד בטבת תשנ&quot;ח<br /> *ספר תורה השביעי - [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כינוס השלוחים העולמי]] [[כסלו]] [[תשע&quot;ו]]<br /> *ספר תורה השמיני- קנדה<br /> *ספר תורה התשיעי - קנדה אור ל[[כ״ה אלול]] [[ה'תשפ&quot;ג]] - שנת הקהל (סיום מכירת האותיות ב[[ח&quot;י אלול]]) <br /> *ספר תורה העשירי - [[כ&quot;ג אדר שני]] [[ה'תשפ&quot;ד]] בבית חב&quot;ד [[אופקים]] ועבר דרך המקומות שנפגעו ב[[מלחמת חרבות ברזל]], ובעוטף עזה. (סיום מכירת האותיות היה ב- [[כ' כסלו]] [[ה'תשפ&quot;ד]])<br /> <br /> ;מרכז ישיבות תומכי תמימים<br /> *<br /> *[[ספרי תורה ב-770|בית הכנסת 770]]<br /> <br /> <br /> ;בית רבקה קראון הייטס<br /> *<br /> *<br /> *[[אסרו חג]] [[חג השבועות|שבועות]] [[תשמ&quot;ו]] ל[[770]]{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ&quot;ו{{רבי דרייב}}{{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ;ספרים מיוחדים<br /> *[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב&quot;ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב&quot;ד]], [[י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה&quot;ל]] בצריפין, [[י&quot;ד תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ספר תורה ב[[נתיבות]] בכתב ספרדי.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://sefertora.org.il/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]'''<br /> *'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. פרק ב', ע' 123 ואילך<br /> *'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ד אדר תש&quot;פ עמוד 20<br /> *'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1925 עמוד 26<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> *[[ועתה כתבו לכם (ניגון)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאת ארבעים שנה לתחילת כתיבתו<br /> *רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ&quot;ו {{וידפו}}]<br /> * בלוג עם כתבות ושיחות מיוחדות, '''[https://sefertora.org.il/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92/ בלוג ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> {{סתם}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ספרי תורה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99&diff=672427 2024-04-04T18:15:48Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* הועד לכתיבת ספר תורה הכללי */</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> {{מפנה|אות בספר תורה|אות בספר התורה לילדי ישראל}}<br /> מבצע '''ספר התורה הכללי לאחדות ישראל''' הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת [[תשמ&quot;ב]], ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-27 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ב[[כ&quot;ט אלול]] [[תשמ&quot;א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ<br /> <br /> בכל שנת [[תשמ&quot;ב]], ואף ברובה של שנת [[תשמ&quot;ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן &quot;בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה&quot;{{הערה|ט&quot;ו אב תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2010.}}.<br /> <br /> כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי &quot;השתדלות נפשית&quot;?].}}.<br /> <br /> ===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי===<br /> [[קובץ:הרב אוירכמן והרב פרוס עם הספר תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב '''משה שמואל אוירכמן''']]<br /> <br /> בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע&quot;י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ב]], שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל&quot;ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה&quot;סיומים&quot; בהתוועדויות.<br /> <br /> ===ספרי תורה מיוחדים לתו&quot;ת ולבית רבקה===<br /> <br /> בשיחה של יום ב' ד[[ראש השנה]] הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים.<br /> <br /> בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ&quot;ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש&quot;ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.<br /> <br /> בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב&quot;ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ===לא לכתוב ספרי תורה מקבילים===<br /> בהתוועדות י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך.<br /> <br /> ובלשון הרבי: &quot;מאחר שצריכים לפרט כל דבר בפרטיות - כדי שאח&quot;כ לא יבואו בשאלות אם לזה התכוונתי או לזה וכו'... באותם מקומות שלא התחילו בכתיבת ס&quot;ת - הנה כבודם במקומם מונח, וכוונתם רצויה, אבל אין זה עניין שגם הם יתחילו לכתוב ספרי תורה, כי עיקר הכוונה בזה היא - שבכל ס&quot;ת יתאחדו מספר הכי גדול של בנ&quot;י... ולכן, אין להרבות בכתיבת ספרי תורה (למטרה זו) אלא כפי הצורך - כאשר כל האותיות שבספרי התורה הנכתבים כבר ימכרו למספר שוה של בנ&quot;י&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;א, ע' 139.}}. <br /> <br /> בחורף תשמ&quot;ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע&quot;ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: &quot;כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל&quot;ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של&quot;ה לתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו.<br /> <br /> כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים שקיבלו הוראתו ורשותו של הרבי והמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי בראשות הרב [[משה שמואל אוירכמן]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של ישיבות [[תומכי תמימים]] בראשות הרב [[דוד רסקין]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של מוסדות [[בית רבקה]] בראשות הרב [[לימא מינקוביץ']] והרב [[שמואל חפר]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|עשרה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> ===לא הוראת שעה===<br /> תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: &quot;אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח&quot;ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד&quot;.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש&quot;אף שלא הוזכר עניין זה – ס&quot;ת הכללים&quot; – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל&quot;פשט’לאך&quot; ו&quot;פירושים&quot; כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם&quot;. יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ&quot;ה.<br /> <br /> ==הוראות מיוחדות==<br /> בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.<br /> <br /> הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס&quot;ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי שגם מי שרכש אותיות בס&quot;ת הכללי בעבר, ניתן לרכוש אות נוספת בספר תורה חדש.<br /> <br /> גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;א, ע' 274.}}.<br /> <br /> ==השתתפות גדולי ישראל במבצע==<br /> גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.<br /> <br /> רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב&quot;ד בנתיבות עבור קהילות הספרדים (לאחר שקיבל על כך רשות מיוחדת לכתוב ס&quot;ת בפני עצמו).<br /> <br /> בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה&quot;ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו&quot;ר אגודת הרבנים בארה&quot;ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב&quot;ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת &quot;ישיבה יוניברסיטי&quot; ורבים נוספים.<br /> <br /> גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב יצחק ידידה פרנקל רב הראשי וראב&quot;ד תל אביב. הרב עקיבא הכרמי רבה של קרית שמואל,הרב שאר ישוב הכהן רב הראשי וראב&quot;ד חיפה,הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו&quot;ר מפיטסבורג, הגרי&quot;א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ&quot;ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין מהנהלת צא&quot;ח, רבה של מירון זצ&quot;ל. הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה&quot;ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.<br /> <br /> יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה&quot;ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.<br /> <br /> ==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==<br /> בליל שמיני עצרת תשמ&quot;ב, בעת ה'הקפות', כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס&quot;ת של תו&quot;ת, הס&quot;ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס&quot;ת הכללי בארץ הקודש (כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב [[יהודה ירמיהו שילדקרויט]]).<br /> <br /> לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ&quot;ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.<br /> <br /> בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה &quot;לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;א תשרי]] תשמ&quot;ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא &quot;לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם&quot; לקנות אות בספר התורה.<br /> <br /> הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו&quot;ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.<br /> <br /> למחרת סיום ספר התורה הראשון של תו&quot;ת ביום ראשון [[כ&quot;ט טבת]] תשמ&quot;ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.<br /> <br /> בשמחת תורה תשמ&quot;ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.<br /> <br /> בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב&quot;ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].<br /> <br /> הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''&quot;בזריזות&quot;''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר&quot;ח אלול תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ע' 2115}}.<br /> <br /> ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''&quot;המבצע המיוחד לדורנו זה&quot;'''{{הערה|ט&quot;ו שבט תשמ&quot;ב}}, '''&quot;המבצע הפנימי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ג ע' 1698.}}, '''&quot;ענין הכי כללי והכי פרטי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2114.}}, '''&quot;מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ג ע' 1284.}} ועוד.<br /> ==התעוררות במבצע==<br /> בשנת ה'תשפ&quot;ב לקראת י&quot;א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב&quot;ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים.<br /> <br /> בסוף חודש תמוז נערכך מבצע נושא פרסים נוסף ובסוף מבצע זה הוכנס ספר התורה הזה בקנדה באור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - [[שנת הקהל]].<br /> <br /> במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם.<br /> <br /> [[קובץ:סיום ספר תורה הכללי 10.jpeg|ממוזער|כתיבת אותיות בספר תורה הכללי העשירי]]<br /> <br /> ביום כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב&quot;ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב [[מנחם מענדל גלוכבסקי]], הרב אברג'ל, מר שלמה אזרן ועוד.<br /> <br /> ==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==<br /> {{להשלים}}<br /> נכון לשנת תש&quot;פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע{{הבהרה}}. ברשימה דלהלן נכללו פרטים כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:<br /> <br /> ;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:<br /> *ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה ב[[ציון הרשב&quot;י]] במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות, [[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ב]]{{הערה|1=בקיץ תשפ&quot;ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. [https://col.org.il/news/146457 שלושה כתרי ספר־תורה נגנבו מבית כנסת חב&quot;ד בקרית שמואל{{COL}}].}}<br /> *ספר תורה השני - י&quot;א ניסן תשמ&quot;<br /> *ספר תורה השלישי - <br /> *ספר תורה הרביעי - <br /> *ספר תורה החמישי - <br /> *ספר תורה השישי - בית חב&quot;ד קריית ים, כ&quot;ד בטבת תשנ&quot;ח<br /> *ספר תורה השביעי - [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כינוס השלוחים העולמי]] [[כסלו]] [[תשע&quot;ו]]<br /> *ספר תורה השמיני- קנדה<br /> *ספר תורה התשיעי - קנדה אור ל[[כ״ה אלול]] [[ה'תשפ&quot;ג]] - שנת הקהל (סיום מכירת האותיות ב[[ח&quot;י אלול]]) <br /> *ספר תורה העשירי - [[כ&quot;ג אדר שני]] [[ה'תשפ&quot;ד]] בבית חב&quot;ד [[אופקים]] ועבר דרך המקומות שנפגעו ב[[מלחמת חרבות ברזל]], ובעוטף עזה. (סיום מכירת האותיות היה ב- [[כ' כסלו]] [[ה'תשפ&quot;ד]])<br /> <br /> ;מרכז ישיבות תומכי תמימים<br /> *<br /> *[[ספרי תורה ב-770|בית הכנסת 770]]<br /> <br /> <br /> ;בית רבקה קראון הייטס<br /> *<br /> *<br /> *[[אסרו חג]] [[חג השבועות|שבועות]] [[תשמ&quot;ו]] ל[[770]]{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ&quot;ו{{רבי דרייב}}{{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ;ספרים מיוחדים<br /> *[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב&quot;ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב&quot;ד]], [[י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה&quot;ל]] בצריפין, [[י&quot;ד תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ספר תורה ב[[נתיבות]] בכתב ספרדי.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://sefertora.org.il/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]'''<br /> *'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. פרק ב', ע' 123 ואילך<br /> *'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ד אדר תש&quot;פ עמוד 20<br /> *'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1925 עמוד 26<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> *[[ועתה כתבו לכם (ניגון)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאת ארבעים שנה לתחילת כתיבתו<br /> *רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ&quot;ו {{וידפו}}]<br /> * בלוג עם כתבות ושיחות מיוחדות, '''[https://sefertora.org.il/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92/ בלוג ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> {{סתם}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ספרי תורה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.jpg&diff=672426 2024-04-04T18:13:57Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=672425 2024-04-04T18:12:51Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים ברוך אוירכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אוירכמן]]<br /> הרב '''חיים ברוך אוירכמן''' (יליד שנת [[תשמ&quot;א]]), הוא שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב אוירכמן נולד בג' [[סיוון]] [[תשמ&quot;א]] לאביו הרב [[משה שמואל אוירכמן]], שליח הרבי ומנהל בתי חב&quot;ד בקריות.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] החל את לימודיו ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר שנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בברוקלין שבניו יורק, נמנה על קבוצת ה'תלמידים השלוחים' לישיבה גדולה בבואנוס איירס, ארגנטינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] נשא לאשה את מרת ברכה מרים בת הרב [[צבי יחיאל גרינבלט]], שליחו הראשי של הרבי ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד בארגנטינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] מונה לעמוד בראש &quot;משרד השלוחים&quot; שתחת מרכז חב&quot;ד ארגנטינה, במטרה לעמוד על ריכוז ואיחוד השלוחים באמצעות ארגון אספות חודשיות וכינוסי שלוחים שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] יצא ביחד עם זוגתו מרת ברכה-מרים ובנם מנחם-מענדל לשליחות בפוארטו מאדרו.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבל מהעירייה באופן נדיר מבנה ושטח ענק המשתרע על פני כחמשת אלפים מטר מרובע לצד גורדי השחקים במרכז העיר, עבור בית חב&quot;ד ומרכז קהילתי, המהווה אבן שואבת לכל עניין יהודי עבור תושבי המקום.<br /> <br /> בסכומי כסף גדולים שיפץ את המבנה ואת השטח כולו בעזרתם של קבלנים ותושבים יהודיים. בשל היותו מבנה היסטורי שנבנה במקום בשנת [[התרפ&quot;ט]] (1929) על ידי הארכיטקט ההונגרי המפורסם אנדרס קאלנאי, הוא זוכה לתשומת לב מיוחדת מצד העוברים ושבים ומצד התיירים הרבים מכל העולם הפוקדים את האזור ונוהגים דרך קבע להצטלם לצד המבנה החדש-ישן.<br /> <br /> [[קובץ:הרב אוירכמן עם מיליי שטר של הרבי.jpg|שמאל|x200|ממוזער|הרב אוירכמן נותן לנשיא [[ארגנטינה]] [[חבייר מיליי]] שטר של חמישים שקל שנתן מידו הק' של ה[[רבי]]]]<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ז כסלו]] [[התשפ&quot;ד]] ביום הכתרו של נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] השתתף הרב אוירכמן בטקס.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ד]] נסע ל[[ארץ ישראל]], וליווה את ביקורו של נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] בארץ.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38456 היסטוריה בארגנטינה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בית_חב״ד_בין_גורדי_שחקים_מסע_בתמונות_67273.html בין גורדי שחקים. מסע בתמונות] {{COL}} {{תמונה}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73693 שרים ואנשי ממשל מבקרים] {{COL}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=60276 הרב לאו בביקור בבית חב&quot;ד] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חנוכיית_ענק_ליד_בית_הממשל_הארגנטינאי_34410.html חנוכיית ענק ליד בית הממשל הארגנטינאי] {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: אוירכמן חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=672424 2024-04-04T18:12:13Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים ברוך אוירכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אוירכמן]]<br /> הרב '''חיים ברוך אוירכמן''' (יליד שנת [[תשמ&quot;א]]), הוא שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב אוירכמן נולד בג' [[סיוון]] [[תשמ&quot;א]] לאביו הרב [[משה שמואל אוירכמן]], שליח הרבי ומנהל בתי חב&quot;ד בקריות.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] החל את לימודיו ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר שנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בברוקלין שבניו יורק, נמנה על קבוצת ה'תלמידים השלוחים' לישיבה גדולה בבואנוס איירס, ארגנטינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] נשא לאשה את מרת ברכה מרים בת הרב [[צבי יחיאל גרינבלט]], שליחו הראשי של הרבי ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד בארגנטינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] מונה לעמוד בראש &quot;משרד השלוחים&quot; שתחת מרכז חב&quot;ד ארגנטינה, במטרה לעמוד על ריכוז ואיחוד השלוחים באמצעות ארגון אספות חודשיות וכינוסי שלוחים שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] יצא ביחד עם זוגתו מרת ברכה-מרים ובנם מנחם-מענדל לשליחות בפוארטו מאדרו.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבל מהעירייה באופן נדיר מבנה ושטח ענק המשתרע על פני כחמשת אלפים מטר מרובע לצד גורדי השחקים במרכז העיר, עבור בית חב&quot;ד ומרכז קהילתי, המהווה אבן שואבת לכל עניין יהודי עבור תושבי המקום.<br /> <br /> בסכומי כסף גדולים שיפץ את המבנה ואת השטח כולו בעזרתם של קבלנים ותושבים יהודיים. בשל היותו מבנה היסטורי שנבנה במקום בשנת [[התרפ&quot;ט]] (1929) על ידי הארכיטקט ההונגרי המפורסם אנדרס קאלנאי, הוא זוכה לתשומת לב מיוחדת מצד העוברים ושבים ומצד התיירים הרבים מכל העולם הפוקדים את האזור ונוהגים דרך קבע להצטלם לצד המבנה החדש-ישן.<br /> <br /> [[קובץ:הרב אוירכמן עם מיליי שטר של הרבי.jpg|שמאל|X300|ממוזער|הרב אוירכמן נותן לנשיא [[ארגנטינה]] [[חבייר מיליי]] שטר של חמישים שקל שנתן מידו הק' של ה[[רבי]]]]<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ז כסלו]] [[התשפ&quot;ד]] ביום הכתרו של נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] השתתף הרב אוירכמן בטקס.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ד]] נסע ל[[ארץ ישראל]], וליווה את ביקורו של נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] בארץ.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38456 היסטוריה בארגנטינה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בית_חב״ד_בין_גורדי_שחקים_מסע_בתמונות_67273.html בין גורדי שחקים. מסע בתמונות] {{COL}} {{תמונה}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73693 שרים ואנשי ממשל מבקרים] {{COL}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=60276 הרב לאו בביקור בבית חב&quot;ד] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חנוכיית_ענק_ליד_בית_הממשל_הארגנטינאי_34410.html חנוכיית ענק ליד בית הממשל הארגנטינאי] {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: אוירכמן חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=672423 2024-04-04T18:11:12Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים ברוך אוירכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אוירכמן]]<br /> הרב '''חיים ברוך אוירכמן''' (יליד שנת [[תשמ&quot;א]]), הוא שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב אוירכמן נולד בג' [[סיוון]] [[תשמ&quot;א]] לאביו הרב [[משה שמואל אוירכמן]], שליח הרבי ומנהל בתי חב&quot;ד בקריות.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] החל את לימודיו ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר שנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בברוקלין שבניו יורק, נמנה על קבוצת ה'תלמידים השלוחים' לישיבה גדולה בבואנוס איירס, ארגנטינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] נשא לאשה את מרת ברכה מרים בת הרב [[צבי יחיאל גרינבלט]], שליחו הראשי של הרבי ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד בארגנטינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] מונה לעמוד בראש &quot;משרד השלוחים&quot; שתחת מרכז חב&quot;ד ארגנטינה, במטרה לעמוד על ריכוז ואיחוד השלוחים באמצעות ארגון אספות חודשיות וכינוסי שלוחים שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] יצא ביחד עם זוגתו מרת ברכה-מרים ובנם מנחם-מענדל לשליחות בפוארטו מאדרו.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבל מהעירייה באופן נדיר מבנה ושטח ענק המשתרע על פני כחמשת אלפים מטר מרובע לצד גורדי השחקים במרכז העיר, עבור בית חב&quot;ד ומרכז קהילתי, המהווה אבן שואבת לכל עניין יהודי עבור תושבי המקום.<br /> <br /> בסכומי כסף גדולים שיפץ את המבנה ואת השטח כולו בעזרתם של קבלנים ותושבים יהודיים. בשל היותו מבנה היסטורי שנבנה במקום בשנת [[התרפ&quot;ט]] (1929) על ידי הארכיטקט ההונגרי המפורסם אנדרס קאלנאי, הוא זוכה לתשומת לב מיוחדת מצד העוברים ושבים ומצד התיירים הרבים מכל העולם הפוקדים את האזור ונוהגים דרך קבע להצטלם לצד המבנה החדש-ישן.<br /> <br /> [[קובץ:הרב אוירכמן עם מיליי שטר של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אוירכמן נותן לנשיא [[ארגנטינה]] [[חבייר מיליי]] שטר של חמישים שקל שנתן מידו הק' של ה[[רבי]]]]<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ז כסלו]] [[התשפ&quot;ד]] ביום הכתרו של נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] השתתף הרב אוירכמן בטקס.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ד]] נסע ל[[ארץ ישראל]], וליווה את ביקורו של נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] בארץ.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38456 היסטוריה בארגנטינה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בית_חב״ד_בין_גורדי_שחקים_מסע_בתמונות_67273.html בין גורדי שחקים. מסע בתמונות] {{COL}} {{תמונה}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73693 שרים ואנשי ממשל מבקרים] {{COL}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=60276 הרב לאו בביקור בבית חב&quot;ד] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חנוכיית_ענק_ליד_בית_הממשל_הארגנטינאי_34410.html חנוכיית ענק ליד בית הממשל הארגנטינאי] {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: אוירכמן חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99_%D7%A9%D7%98%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99.jpg&diff=672418 2024-04-04T18:09:17Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=672414 2024-04-04T17:56:27Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב משה שמואל אוירכמן עם הספר תורה הכללי האחד עשרה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב '''משה שמואל אוירכמן''']]<br /> [[קובץ:משה אוירכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מניח [[תפילין]] לכתב הערוץ הראשון איתי רפפורט ב-[[770]]]]<br /> הרב '''משה שמואל אוירכמן''' (יליד שנת [[תש&quot;כ]], 1959) הוא השליח הראשי של [[הרבי]] ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד בקריות, רב בית הכנסת המרכזי &quot;שערי משה&quot; בקרית ים ויו&quot;ר הועד לכתיבת [[ספר תורה הכללי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' יוסף ובריינדל אוירכמן ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;כ]], מחסידי פולין שהתיישבו בארגנטינה כמפלט לאחר השואה כתחנה בדרכם לארץ הקודש. כשהיה בגיל שלוש עלו הוריו לארץ, והשתקעו במפרץ חיפה. בנערותו, התקרב לחסידות חב&quot;ד יחד עם אחיו הרב [[נתן יצחק אוירכמן]] על ידי הרב [[ראבן דונין]]. בגיל 15 זכה להיכנס ליחידות הראשונה אצל הרבי. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], התחתן עם רעייתו פנינה נאוה - בתו של ר' [[ראובן הלמן]] מ[[כפר חב&quot;ד]] ונכדתו של הרב [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב, אשר שימש משפיע ומדריך בהתחלת השליחות בקריות. אישיות נוספות ממנה הושפע רבות, היה החסיד ר' [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ז הקים את בית חב״ד הראשון (שכונה אז סניף צא&quot;ח בקריות), ובמשך השנים הקים בתי חב&quot;ד, בתי כנסת ומוסדות רבים בשאר ערי הקריות (קריית ביאליק, קריית חיים, קרית שמואל ,קריית ים וקריית מוצקין). כיום משמשים תחתיו למעלה מעשרים משפחות שלוחים הפזורים ברחבי הקריות.<br /> <br /> החל משנת תשמ&quot;ב עומד הרב אוירכמן בראש הועד לכתיבת [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]], שהוקם בהתאם להוראתו של הרבי. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הקים את מרכז החסד 'עזרת מנחם', הפועל לסייע לאנשים החיים מתחת לקו העוני בביגוד ובמזון. בשנת תשס&quot;ג הקים ביחד עם רשת 'אור אבנר' הארצית, בית ספר למצויינות עם רמת יהדות גבוה המיועד עבור האוכלוסייה הכללית ונחשב בין בתי הספר המצויינים באזור הקריות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] קיבל הרב אוירכמן תרומה משמעותית מקבוצת גבירים אמריקאים, שסייעה לו לרכוש את כפר הנופש 'שורשים בגליל' הממוקם בסמיכות ל[[מעלות]], יחד עם המדרשה התורנית המתקיימת בו. לצד פעילותו של המקום כקריית חינוך, משמשים הבנינים הנוספים שאינם נצרכים לפעילות החינוכית לאירוח משפחות, ולקיום סמינרים יהודיים, כאשר ההכנסות מוקדשות לפעילות חב&quot;ד בקריות.<br /> <br /> כמו כן משמש הרב אוירכמן כרב בית הכנסת המרכזי בעיר קרית ים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בניו:<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]] - שליח הרבי בפוארטו מאדרו, ומנהל משרד שלוחי הרבי ארגנטינה.<br /> * הרב לוי יצחק אוירכמן - שליח הרבי בקריית חיים.<br /> * ר' מנחם מענדל אוירכמן.<br /> * ר' שניאור זלמן אוירכמן.<br /> * ר' דב בער אוירכמן.<br /> <br /> חתניו:<br /> * ר' מנחם מענדל אלפרוביץ. <br /> *ר' יוסף אליהו דייטש.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|81525|news|הרב משה שמואל אוירכמן ■ מילה של חסיד|מערכת שטורעם|כ&quot;ג בתמוז תשע&quot;ה}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> *הרב משה שמואל אוירכמן, '''[http://www.shturem.net/images/news/60920_news_24122012_7900.pdf חב&quot;ד קריות - ל&quot;ה שנים]''' {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אוירכמן משה שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקריות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;כ]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=672413 2024-04-04T17:56:10Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קובץ:הרב משה שמואל אוירכמן עם הספר תורה הכללי האחד עשרה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב '''משה שמואל אוירכמן''']]<br /> [[קובץ:משה אוירכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מניח [[תפילין]] לכתב הערוץ הראשון איתי רפפורט ב-[[770]]]]<br /> הרב '''משה שמואל אוירכמן''' (יליד שנת [[תש&quot;כ]], 1959) הוא השליח הראשי של [[הרבי]] ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד בקריות, רב בית הכנסת המרכזי &quot;שערי משה&quot; בקרית ים ויו&quot;ר הועד לכתיבת [[ספר תורה הכללי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' יוסף ובריינדל אוירכמן ב[[כ' כסלו]] [[תש&quot;כ]], מחסידי פולין שהתיישבו בארגנטינה כמפלט לאחר השואה כתחנה בדרכם לארץ הקודש. כשהיה בגיל שלוש עלו הוריו לארץ, והשתקעו במפרץ חיפה. בנערותו, התקרב לחסידות חב&quot;ד יחד עם אחיו הרב [[נתן יצחק אוירכמן]] על ידי הרב [[ראבן דונין]]. בגיל 15 זכה להיכנס ליחידות הראשונה אצל הרבי. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]], התחתן עם רעייתו פנינה נאוה - בתו של ר' [[ראובן הלמן]] מ[[כפר חב&quot;ד]] ונכדתו של הרב [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב, אשר שימש משפיע ומדריך בהתחלת השליחות בקריות. אישיות נוספות ממנה הושפע רבות, היה החסיד ר' [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ז הקים את בית חב״ד הראשון (שכונה אז סניף צא&quot;ח בקריות), ובמשך השנים הקים בתי חב&quot;ד, בתי כנסת ומוסדות רבים בשאר ערי הקריות (קריית ביאליק, קריית חיים, קרית שמואל ,קריית ים וקריית מוצקין). כיום משמשים תחתיו למעלה מעשרים משפחות שלוחים הפזורים ברחבי הקריות.<br /> <br /> החל משנת תשמ&quot;ב עומד הרב אוירכמן בראש הועד לכתיבת [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]], שהוקם בהתאם להוראתו של הרבי. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הקים את מרכז החסד 'עזרת מנחם', הפועל לסייע לאנשים החיים מתחת לקו העוני בביגוד ובמזון. בשנת תשס&quot;ג הקים ביחד עם רשת 'אור אבנר' הארצית, בית ספר למצויינות עם רמת יהדות גבוה המיועד עבור האוכלוסייה הכללית ונחשב בין בתי הספר המצויינים באזור הקריות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] קיבל הרב אוירכמן תרומה משמעותית מקבוצת גבירים אמריקאים, שסייעה לו לרכוש את כפר הנופש 'שורשים בגליל' הממוקם בסמיכות ל[[מעלות]], יחד עם המדרשה התורנית המתקיימת בו. לצד פעילותו של המקום כקריית חינוך, משמשים הבנינים הנוספים שאינם נצרכים לפעילות החינוכית לאירוח משפחות, ולקיום סמינרים יהודיים, כאשר ההכנסות מוקדשות לפעילות חב&quot;ד בקריות.<br /> <br /> כמו כן משמש הרב אוירכמן כרב בית הכנסת המרכזי בעיר קרית ים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בניו:<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]] - שליח הרבי בפוארטו מאדרו, ומנהל משרד שלוחי הרבי ארגנטינה.<br /> * הרב לוי יצחק אוירכמן - שליח הרבי בקריית חיים.<br /> * ר' מנחם מענדל אוירכמן.<br /> * ר' שניאור זלמן אוירכמן.<br /> * ר' דב בער אוירכמן.<br /> <br /> חתניו:<br /> * ר' מנחם מענדל אלפרוביץ. <br /> *ר' יוסף אליהו דייטש.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|81525|news|הרב משה שמואל אוירכמן ■ מילה של חסיד|מערכת שטורעם|כ&quot;ג בתמוז תשע&quot;ה}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> *הרב משה שמואל אוירכמן, '''[http://www.shturem.net/images/news/60920_news_24122012_7900.pdf חב&quot;ד קריות - ל&quot;ה שנים]''' {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אוירכמן משה שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקריות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;כ]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_2.jpg&diff=672412 2024-04-04T17:55:23Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99&diff=672075 2024-04-02T18:42:22Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* התעוררות במבצע */</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> {{מפנה|אות בספר תורה|אות בספר התורה לילדי ישראל}}<br /> מבצע '''ספר התורה הכללי לאחדות ישראל''' הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת [[תשמ&quot;ב]], ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-27 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ב[[כ&quot;ט אלול]] [[תשמ&quot;א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ<br /> <br /> בכל שנת תשמ&quot;ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ&quot;ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן &quot;בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה&quot;{{הערה|ט&quot;ו אב תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2010.}}.<br /> <br /> כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי &quot;השתדלות נפשית&quot;?].}}.<br /> <br /> ===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי===<br /> <br /> בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע&quot;י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל בל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ב, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל&quot;ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה&quot;סיומים&quot; בהתוועדויות.<br /> <br /> ===ספרי תורה מיוחדים לתו&quot;ת ולבית רבקה===<br /> <br /> בשיחה של יום ב' דראש השנה הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים.<br /> <br /> בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ&quot;ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש&quot;ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.<br /> <br /> בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב&quot;ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==לא לכתוב ספרי תורה מקבילים==<br /> בהתוועדות י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך.<br /> <br /> ובלשון הרבי: &quot;מאחר שצריכים לפרט כל דבר בפרטיות - כדי שאח&quot;כ לא יבואו בשאלות אם לזה התכוונתי או לזה וכו'... באותם מקומות שלא התחילו בכתיבת ס&quot;ת - הנה כבודם במקומם מונח, וכוונתם רצויה, אבל אין זה עניין שגם הם יתחילו לכתוב ספרי תורה, כי עיקר הכוונה בזה היא - שבכל ס&quot;ת יתאחדו מספר הכי גדול של בנ&quot;י... ולכן, אין להרבות בכתיבת ספרי תורה (למטרה זו) אלא כפי הצורך - כאשר כל האותיות שבספרי התורה הנכתבים כבר ימכרו למספר שוה של בנ&quot;י&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;א, ע' 139.}}. <br /> <br /> בחורף תשמ&quot;ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע&quot;ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: &quot;כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל&quot;ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של&quot;ה לתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו.<br /> <br /> כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים שקיבלו הוראתו ורשותו של הרבי והמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי בראשות הרב [[משה שמואל אוירכמן]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של ישיבות [[תומכי תמימים]] בראשות הרב [[דוד רסקין]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של מוסדות [[בית רבקה]] בראשות הרב [[לימא מינקוביץ']] והרב [[שמואל חפר]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|עשרה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> ===לא הוראת שעה===<br /> תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: &quot;אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח&quot;ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד&quot;.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש&quot;אף שלא הוזכר עניין זה – ס&quot;ת הכללים&quot; – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל&quot;פשט’לאך&quot; ו&quot;פירושים&quot; כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם&quot;. יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ&quot;ה.<br /> <br /> ==הוראות מיוחדות==<br /> בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.<br /> <br /> הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס&quot;ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי שגם מי שרכש אותיות בס&quot;ת הכללי בעבר, ניתן לרכוש אות נוספת בספר תורה חדש.<br /> <br /> גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;א, ע' 274.}}.<br /> <br /> ==השתתפות גדולי ישראל במבצע==<br /> גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.<br /> <br /> רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב&quot;ד בנתיבות עבור קהילות הספרדים (לאחר שקיבל על כך רשות מיוחדת לכתוב ס&quot;ת בפני עצמו).<br /> <br /> בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה&quot;ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו&quot;ר אגודת הרבנים בארה&quot;ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב&quot;ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת &quot;ישיבה יוניברסיטי&quot; ורבים נוספים.<br /> <br /> גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב יצחק ידידה פרנקל רב הראשי וראב&quot;ד תל אביב. הרב עקיבא הכרמי רבה של קרית שמואל,הרב שאר ישוב הכהן רב הראשי וראב&quot;ד חיפה,הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו&quot;ר מפיטסבורג, הגרי&quot;א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ&quot;ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין מהנהלת צא&quot;ח, רבה של מירון זצ&quot;ל. הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה&quot;ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.<br /> <br /> יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה&quot;ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.<br /> <br /> ==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==<br /> בליל שמיני עצרת תשמ&quot;ב, בעת ה'הקפות', כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס&quot;ת של תו&quot;ת, הס&quot;ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס&quot;ת הכללי בארץ הקודש (כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב [[יהודה ירמיהו שילדקרויט]]).<br /> <br /> לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ&quot;ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.<br /> <br /> בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה &quot;לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;א תשרי]] תשמ&quot;ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא &quot;לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם&quot; לקנות אות בספר התורה.<br /> <br /> הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו&quot;ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.<br /> <br /> למחרת סיום ספר התורה הראשון של תו&quot;ת ביום ראשון [[כ&quot;ט טבת]] תשמ&quot;ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.<br /> <br /> בשמחת תורה תשמ&quot;ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.<br /> <br /> בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב&quot;ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].<br /> <br /> הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''&quot;בזריזות&quot;''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר&quot;ח אלול תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ע' 2115}}.<br /> <br /> ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''&quot;המבצע המיוחד לדורנו זה&quot;'''{{הערה|ט&quot;ו שבט תשמ&quot;ב}}, '''&quot;המבצע הפנימי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ג ע' 1698.}}, '''&quot;ענין הכי כללי והכי פרטי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2114.}}, '''&quot;מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ג ע' 1284.}} ועוד.<br /> ==התעוררות במבצע==<br /> בשנת ה'תשפ&quot;ב לקראת י&quot;א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב&quot;ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים.<br /> <br /> בסוף חודש תמוז נערכך מבצע נושא פרסים נוסף ובסוף מבצע זה הוכנס ספר התורה הזה בקנדה באור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - [[שנת הקהל]].<br /> <br /> במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם.<br /> <br /> [[קובץ:סיום ספר תורה הכללי 10.jpeg|ממוזער|כתיבת אותיות בספר תורה הכללי העשירי]]<br /> <br /> ביום כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב&quot;ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב [[מנחם מענדל גלוכבסקי]], הרב אברג'ל, מר שלמה אזרן ועוד.<br /> <br /> ==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==<br /> {{להשלים}}<br /> נכון לשנת תש&quot;פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע. ברשימה דלהלן נכללו פרטי כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:<br /> <br /> ;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:<br /> *ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה בציון הרשב&quot;י במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות, ל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ב{{הערה|1=בקיץ תשפ&quot;ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. [https://col.org.il/news/146457 דיווח באתר COL].}}<br /> *ספר תורה השני - <br /> *ספר תורה השלישי - <br /> *ספר תורה הרביעי - <br /> *ספר תורה החמישי - <br /> *ספר תורה השישי - בית חב&quot;ד קריית ים, כ&quot;ד בטבת תשנ&quot;ח<br /> *ספר תורה השביעי - אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[כינוס השלוחים העולמי]] כסלו תשע&quot;ו<br /> *ספר תורה השמיני- קנדה<br /> *ספר תורה התשיעי - קנדה אור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - שנת הקהל (סיום מכירת האותיות ח&quot;י אלול) <br /> *ספר תורה העשירי - כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] בבית חב&quot;ד אופקים ועבר דרך כל המקומות שנפגעו ב[[מלחמת חרבות ברזל]], ובעוטף. (סיום מכירת האותיות היה ב- כ' כסלו ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> ;מרכז ישיבות תומכי תמימים<br /> *<br /> *[[ספרי תורה ב-770|בית הכנסת 770]]<br /> <br /> <br /> ;בית רבקה קראון הייטס<br /> *<br /> *<br /> <br /> <br /> ;ספרים מיוחדים<br /> *[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב&quot;ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב&quot;ד]], י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה&quot;ל]] בצריפין, [[י&quot;ד תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ספר תורה בנתיבות בכתב ספרדי.<br /> <br /> == פרטי הוועד המרכזי ==<br /> יו&quot;ר הועד: הרב [[משה שמואל אוירכמן]].<br /> <br /> מנהל אגף ארה&quot;ב וקנדה: הרב [[יצחק פרוס]] (משפיע בישיבת &quot;אהלי תורה&quot; קראון הייטס). <br /> <br /> אתר רשמי: '''[https://sefertora.org.il אתר ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> דוא&quot;ל: admin@sefertora.org.il, טלפון: 04-8738124.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://sefertora.org.il/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]'''<br /> *'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. פרק ב', ע' 123 ואילך<br /> *'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ד אדר תש&quot;פ עמוד 20<br /> *'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1925 עמוד 26<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> *[[ועתה כתבו לכם (ניגון)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאת ארבעים שנה לתחילת כתיבתו<br /> *רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ&quot;ו {{וידפו}}]<br /> * בלוג עם כתבות ושיחות מיוחדות, '''[https://sefertora.org.il/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92/ בלוג ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> {{סתם}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ספרי תורה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99&diff=672074 2024-04-02T18:41:08Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* התעוררות במבצע */</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> {{מפנה|אות בספר תורה|אות בספר התורה לילדי ישראל}}<br /> מבצע '''ספר התורה הכללי לאחדות ישראל''' הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת [[תשמ&quot;ב]], ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-27 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ב[[כ&quot;ט אלול]] [[תשמ&quot;א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ<br /> <br /> בכל שנת תשמ&quot;ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ&quot;ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן &quot;בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה&quot;{{הערה|ט&quot;ו אב תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2010.}}.<br /> <br /> כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי &quot;השתדלות נפשית&quot;?].}}.<br /> <br /> ===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי===<br /> <br /> בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע&quot;י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל בל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ב, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל&quot;ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה&quot;סיומים&quot; בהתוועדויות.<br /> <br /> ===ספרי תורה מיוחדים לתו&quot;ת ולבית רבקה===<br /> <br /> בשיחה של יום ב' דראש השנה הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים.<br /> <br /> בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ&quot;ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש&quot;ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.<br /> <br /> בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב&quot;ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==לא לכתוב ספרי תורה מקבילים==<br /> בהתוועדות י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך.<br /> <br /> ובלשון הרבי: &quot;מאחר שצריכים לפרט כל דבר בפרטיות - כדי שאח&quot;כ לא יבואו בשאלות אם לזה התכוונתי או לזה וכו'... באותם מקומות שלא התחילו בכתיבת ס&quot;ת - הנה כבודם במקומם מונח, וכוונתם רצויה, אבל אין זה עניין שגם הם יתחילו לכתוב ספרי תורה, כי עיקר הכוונה בזה היא - שבכל ס&quot;ת יתאחדו מספר הכי גדול של בנ&quot;י... ולכן, אין להרבות בכתיבת ספרי תורה (למטרה זו) אלא כפי הצורך - כאשר כל האותיות שבספרי התורה הנכתבים כבר ימכרו למספר שוה של בנ&quot;י&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;א, ע' 139.}}. <br /> <br /> בחורף תשמ&quot;ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע&quot;ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: &quot;כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל&quot;ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של&quot;ה לתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו.<br /> <br /> כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים שקיבלו הוראתו ורשותו של הרבי והמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי בראשות הרב [[משה שמואל אוירכמן]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של ישיבות [[תומכי תמימים]] בראשות הרב [[דוד רסקין]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של מוסדות [[בית רבקה]] בראשות הרב [[לימא מינקוביץ']] והרב [[שמואל חפר]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|עשרה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> ===לא הוראת שעה===<br /> תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: &quot;אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח&quot;ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד&quot;.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש&quot;אף שלא הוזכר עניין זה – ס&quot;ת הכללים&quot; – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל&quot;פשט’לאך&quot; ו&quot;פירושים&quot; כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם&quot;. יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ&quot;ה.<br /> <br /> ==הוראות מיוחדות==<br /> בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.<br /> <br /> הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס&quot;ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי שגם מי שרכש אותיות בס&quot;ת הכללי בעבר, ניתן לרכוש אות נוספת בספר תורה חדש.<br /> <br /> גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;א, ע' 274.}}.<br /> <br /> ==השתתפות גדולי ישראל במבצע==<br /> גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.<br /> <br /> רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב&quot;ד בנתיבות עבור קהילות הספרדים (לאחר שקיבל על כך רשות מיוחדת לכתוב ס&quot;ת בפני עצמו).<br /> <br /> בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה&quot;ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו&quot;ר אגודת הרבנים בארה&quot;ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב&quot;ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת &quot;ישיבה יוניברסיטי&quot; ורבים נוספים.<br /> <br /> גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב יצחק ידידה פרנקל רב הראשי וראב&quot;ד תל אביב. הרב עקיבא הכרמי רבה של קרית שמואל,הרב שאר ישוב הכהן רב הראשי וראב&quot;ד חיפה,הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו&quot;ר מפיטסבורג, הגרי&quot;א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ&quot;ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין מהנהלת צא&quot;ח, רבה של מירון זצ&quot;ל. הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה&quot;ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.<br /> <br /> יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה&quot;ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.<br /> <br /> ==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==<br /> בליל שמיני עצרת תשמ&quot;ב, בעת ה'הקפות', כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס&quot;ת של תו&quot;ת, הס&quot;ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס&quot;ת הכללי בארץ הקודש (כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב [[יהודה ירמיהו שילדקרויט]]).<br /> <br /> לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ&quot;ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.<br /> <br /> בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה &quot;לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;א תשרי]] תשמ&quot;ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא &quot;לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם&quot; לקנות אות בספר התורה.<br /> <br /> הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו&quot;ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.<br /> <br /> למחרת סיום ספר התורה הראשון של תו&quot;ת ביום ראשון [[כ&quot;ט טבת]] תשמ&quot;ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.<br /> <br /> בשמחת תורה תשמ&quot;ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.<br /> <br /> בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב&quot;ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].<br /> <br /> הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''&quot;בזריזות&quot;''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר&quot;ח אלול תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ע' 2115}}.<br /> <br /> ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''&quot;המבצע המיוחד לדורנו זה&quot;'''{{הערה|ט&quot;ו שבט תשמ&quot;ב}}, '''&quot;המבצע הפנימי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ג ע' 1698.}}, '''&quot;ענין הכי כללי והכי פרטי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2114.}}, '''&quot;מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ג ע' 1284.}} ועוד.<br /> ==התעוררות במבצע==<br /> בשנת ה'תשפ&quot;ב לקראת י&quot;א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב&quot;ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים.<br /> <br /> בסוף חודש תמוז נערכך מבצע נושא פרסים נוסף ובסוף מבצע זה הוכנס ספר התורה הזה בקנדה באור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - [[שנת הקהל]].<br /> <br /> במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם.<br /> <br /> [[קובץ:סיום_ספר_תורה_הכללי_10.jpg|ממוזער|כתיבת אותיות בספר תורה הכללי העשירי]]<br /> <br /> ביום כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב&quot;ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב [[מנחם מענדל גלוכבסקי]], הרב אברג'ל, מר שלמה אזרן ועוד.<br /> <br /> ==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==<br /> {{להשלים}}<br /> נכון לשנת תש&quot;פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע. ברשימה דלהלן נכללו פרטי כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:<br /> <br /> ;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:<br /> *ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה בציון הרשב&quot;י במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות, ל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ב{{הערה|1=בקיץ תשפ&quot;ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. [https://col.org.il/news/146457 דיווח באתר COL].}}<br /> *ספר תורה השני - <br /> *ספר תורה השלישי - <br /> *ספר תורה הרביעי - <br /> *ספר תורה החמישי - <br /> *ספר תורה השישי - בית חב&quot;ד קריית ים, כ&quot;ד בטבת תשנ&quot;ח<br /> *ספר תורה השביעי - אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[כינוס השלוחים העולמי]] כסלו תשע&quot;ו<br /> *ספר תורה השמיני- קנדה<br /> *ספר תורה התשיעי - קנדה אור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - שנת הקהל (סיום מכירת האותיות ח&quot;י אלול) <br /> *ספר תורה העשירי - כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] בבית חב&quot;ד אופקים ועבר דרך כל המקומות שנפגעו ב[[מלחמת חרבות ברזל]], ובעוטף. (סיום מכירת האותיות היה ב- כ' כסלו ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> ;מרכז ישיבות תומכי תמימים<br /> *<br /> *[[ספרי תורה ב-770|בית הכנסת 770]]<br /> <br /> <br /> ;בית רבקה קראון הייטס<br /> *<br /> *<br /> <br /> <br /> ;ספרים מיוחדים<br /> *[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב&quot;ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב&quot;ד]], י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה&quot;ל]] בצריפין, [[י&quot;ד תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ספר תורה בנתיבות בכתב ספרדי.<br /> <br /> == פרטי הוועד המרכזי ==<br /> יו&quot;ר הועד: הרב [[משה שמואל אוירכמן]].<br /> <br /> מנהל אגף ארה&quot;ב וקנדה: הרב [[יצחק פרוס]] (משפיע בישיבת &quot;אהלי תורה&quot; קראון הייטס). <br /> <br /> אתר רשמי: '''[https://sefertora.org.il אתר ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> דוא&quot;ל: admin@sefertora.org.il, טלפון: 04-8738124.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://sefertora.org.il/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]'''<br /> *'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. פרק ב', ע' 123 ואילך<br /> *'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ד אדר תש&quot;פ עמוד 20<br /> *'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1925 עמוד 26<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> *[[ועתה כתבו לכם (ניגון)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאת ארבעים שנה לתחילת כתיבתו<br /> *רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ&quot;ו {{וידפו}}]<br /> * בלוג עם כתבות ושיחות מיוחדות, '''[https://sefertora.org.il/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92/ בלוג ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> {{סתם}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ספרי תורה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99&diff=672073 2024-04-02T18:39:14Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> {{מפנה|אות בספר תורה|אות בספר התורה לילדי ישראל}}<br /> מבצע '''ספר התורה הכללי לאחדות ישראל''' הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת [[תשמ&quot;ב]], ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-27 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ב[[כ&quot;ט אלול]] [[תשמ&quot;א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ<br /> <br /> בכל שנת תשמ&quot;ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ&quot;ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן &quot;בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה&quot;{{הערה|ט&quot;ו אב תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2010.}}.<br /> <br /> כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי &quot;השתדלות נפשית&quot;?].}}.<br /> <br /> ===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי===<br /> <br /> בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע&quot;י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל בל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ב, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל&quot;ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה&quot;סיומים&quot; בהתוועדויות.<br /> <br /> ===ספרי תורה מיוחדים לתו&quot;ת ולבית רבקה===<br /> <br /> בשיחה של יום ב' דראש השנה הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים.<br /> <br /> בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ&quot;ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש&quot;ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.<br /> <br /> בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב&quot;ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==לא לכתוב ספרי תורה מקבילים==<br /> בהתוועדות י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך.<br /> <br /> ובלשון הרבי: &quot;מאחר שצריכים לפרט כל דבר בפרטיות - כדי שאח&quot;כ לא יבואו בשאלות אם לזה התכוונתי או לזה וכו'... באותם מקומות שלא התחילו בכתיבת ס&quot;ת - הנה כבודם במקומם מונח, וכוונתם רצויה, אבל אין זה עניין שגם הם יתחילו לכתוב ספרי תורה, כי עיקר הכוונה בזה היא - שבכל ס&quot;ת יתאחדו מספר הכי גדול של בנ&quot;י... ולכן, אין להרבות בכתיבת ספרי תורה (למטרה זו) אלא כפי הצורך - כאשר כל האותיות שבספרי התורה הנכתבים כבר ימכרו למספר שוה של בנ&quot;י&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;א, ע' 139.}}. <br /> <br /> בחורף תשמ&quot;ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע&quot;ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: &quot;כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל&quot;ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של&quot;ה לתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו.<br /> <br /> כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים שקיבלו הוראתו ורשותו של הרבי והמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי בראשות הרב [[משה שמואל אוירכמן]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של ישיבות [[תומכי תמימים]] בראשות הרב [[דוד רסקין]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של מוסדות [[בית רבקה]] בראשות הרב [[לימא מינקוביץ']] והרב [[שמואל חפר]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|עשרה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> ===לא הוראת שעה===<br /> תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: &quot;אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח&quot;ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד&quot;.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש&quot;אף שלא הוזכר עניין זה – ס&quot;ת הכללים&quot; – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל&quot;פשט’לאך&quot; ו&quot;פירושים&quot; כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם&quot;. יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ&quot;ה.<br /> <br /> ==הוראות מיוחדות==<br /> בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.<br /> <br /> הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס&quot;ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי שגם מי שרכש אותיות בס&quot;ת הכללי בעבר, ניתן לרכוש אות נוספת בספר תורה חדש.<br /> <br /> גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;א, ע' 274.}}.<br /> <br /> ==השתתפות גדולי ישראל במבצע==<br /> גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.<br /> <br /> רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב&quot;ד בנתיבות עבור קהילות הספרדים (לאחר שקיבל על כך רשות מיוחדת לכתוב ס&quot;ת בפני עצמו).<br /> <br /> בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה&quot;ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו&quot;ר אגודת הרבנים בארה&quot;ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב&quot;ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת &quot;ישיבה יוניברסיטי&quot; ורבים נוספים.<br /> <br /> גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב יצחק ידידה פרנקל רב הראשי וראב&quot;ד תל אביב. הרב עקיבא הכרמי רבה של קרית שמואל,הרב שאר ישוב הכהן רב הראשי וראב&quot;ד חיפה,הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו&quot;ר מפיטסבורג, הגרי&quot;א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ&quot;ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין מהנהלת צא&quot;ח, רבה של מירון זצ&quot;ל. הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה&quot;ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.<br /> <br /> יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה&quot;ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.<br /> <br /> ==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==<br /> בליל שמיני עצרת תשמ&quot;ב, בעת ה'הקפות', כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס&quot;ת של תו&quot;ת, הס&quot;ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס&quot;ת הכללי בארץ הקודש (כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב [[יהודה ירמיהו שילדקרויט]]).<br /> <br /> לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ&quot;ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.<br /> <br /> בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה &quot;לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;א תשרי]] תשמ&quot;ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא &quot;לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם&quot; לקנות אות בספר התורה.<br /> <br /> הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו&quot;ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.<br /> <br /> למחרת סיום ספר התורה הראשון של תו&quot;ת ביום ראשון [[כ&quot;ט טבת]] תשמ&quot;ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.<br /> <br /> בשמחת תורה תשמ&quot;ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.<br /> <br /> בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב&quot;ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].<br /> <br /> הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''&quot;בזריזות&quot;''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר&quot;ח אלול תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ע' 2115}}.<br /> <br /> ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''&quot;המבצע המיוחד לדורנו זה&quot;'''{{הערה|ט&quot;ו שבט תשמ&quot;ב}}, '''&quot;המבצע הפנימי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ג ע' 1698.}}, '''&quot;ענין הכי כללי והכי פרטי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2114.}}, '''&quot;מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ג ע' 1284.}} ועוד.<br /> ==התעוררות במבצע==<br /> בשנת ה'תשפ&quot;ב לקראת י&quot;א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב&quot;ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים.<br /> <br /> בסוף חודש תמוז נערכך מבצע נושא פרסים נוסף ובסוף מבצע זה הוכנס ספר התורה הזה בקנדה באור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - [[שנת הקהל]].<br /> <br /> במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם.<br /> <br /> [[קובץ:סיום_ספר_תורה_הכללי_10.jpg|300px|ממוזער|כתיבת אותיות בספר תורה הכללי העשירי]]<br /> <br /> ביום כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב&quot;ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב [[מנחם מענדל גלוכבסקי]], הרב אברג'ל, מר שלמה אזרן ועוד.<br /> <br /> ==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==<br /> {{להשלים}}<br /> נכון לשנת תש&quot;פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע. ברשימה דלהלן נכללו פרטי כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:<br /> <br /> ;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:<br /> *ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה בציון הרשב&quot;י במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות, ל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ב{{הערה|1=בקיץ תשפ&quot;ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. [https://col.org.il/news/146457 דיווח באתר COL].}}<br /> *ספר תורה השני - <br /> *ספר תורה השלישי - <br /> *ספר תורה הרביעי - <br /> *ספר תורה החמישי - <br /> *ספר תורה השישי - בית חב&quot;ד קריית ים, כ&quot;ד בטבת תשנ&quot;ח<br /> *ספר תורה השביעי - אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[כינוס השלוחים העולמי]] כסלו תשע&quot;ו<br /> *ספר תורה השמיני- קנדה<br /> *ספר תורה התשיעי - קנדה אור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - שנת הקהל (סיום מכירת האותיות ח&quot;י אלול) <br /> *ספר תורה העשירי - כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] בבית חב&quot;ד אופקים ועבר דרך כל המקומות שנפגעו ב[[מלחמת חרבות ברזל]], ובעוטף. (סיום מכירת האותיות היה ב- כ' כסלו ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> ;מרכז ישיבות תומכי תמימים<br /> *<br /> *[[ספרי תורה ב-770|בית הכנסת 770]]<br /> <br /> <br /> ;בית רבקה קראון הייטס<br /> *<br /> *<br /> <br /> <br /> ;ספרים מיוחדים<br /> *[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב&quot;ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב&quot;ד]], י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה&quot;ל]] בצריפין, [[י&quot;ד תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ספר תורה בנתיבות בכתב ספרדי.<br /> <br /> == פרטי הוועד המרכזי ==<br /> יו&quot;ר הועד: הרב [[משה שמואל אוירכמן]].<br /> <br /> מנהל אגף ארה&quot;ב וקנדה: הרב [[יצחק פרוס]] (משפיע בישיבת &quot;אהלי תורה&quot; קראון הייטס). <br /> <br /> אתר רשמי: '''[https://sefertora.org.il אתר ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> דוא&quot;ל: admin@sefertora.org.il, טלפון: 04-8738124.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://sefertora.org.il/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]'''<br /> *'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. פרק ב', ע' 123 ואילך<br /> *'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ד אדר תש&quot;פ עמוד 20<br /> *'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1925 עמוד 26<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> *[[ועתה כתבו לכם (ניגון)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאת ארבעים שנה לתחילת כתיבתו<br /> *רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ&quot;ו {{וידפו}}]<br /> * בלוג עם כתבות ושיחות מיוחדות, '''[https://sefertora.org.il/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92/ בלוג ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> {{סתם}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ספרי תורה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99&diff=672072 2024-04-02T18:34:07Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* התעוררות במבצע */</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> {{מפנה|אות בספר תורה|אות בספר התורה לילדי ישראל}}<br /> מבצע '''ספר התורה הכללי לאחדות ישראל''' הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת [[תשמ&quot;ב]], ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-27 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ב[[כ&quot;ט אלול]] [[תשמ&quot;א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ<br /> <br /> בכל שנת תשמ&quot;ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ&quot;ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן &quot;בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה&quot;{{הערה|ט&quot;ו אב תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2010.}}.<br /> <br /> כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי &quot;השתדלות נפשית&quot;?].}}.<br /> <br /> ===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי===<br /> <br /> בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע&quot;י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל בל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ב, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל&quot;ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה&quot;סיומים&quot; בהתוועדויות.<br /> <br /> ===ספרי תורה מיוחדים לתו&quot;ת ולבית רבקה===<br /> <br /> בשיחה של יום ב' דראש השנה הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים.<br /> <br /> בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ&quot;ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש&quot;ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.<br /> <br /> בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב&quot;ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==לא לכתוב ספרי תורה מקבילים==<br /> בהתוועדות י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך.<br /> <br /> ובלשון הרבי: &quot;מאחר שצריכים לפרט כל דבר בפרטיות - כדי שאח&quot;כ לא יבואו בשאלות אם לזה התכוונתי או לזה וכו'... באותם מקומות שלא התחילו בכתיבת ס&quot;ת - הנה כבודם במקומם מונח, וכוונתם רצויה, אבל אין זה עניין שגם הם יתחילו לכתוב ספרי תורה, כי עיקר הכוונה בזה היא - שבכל ס&quot;ת יתאחדו מספר הכי גדול של בנ&quot;י... ולכן, אין להרבות בכתיבת ספרי תורה (למטרה זו) אלא כפי הצורך - כאשר כל האותיות שבספרי התורה הנכתבים כבר ימכרו למספר שוה של בנ&quot;י&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;א, ע' 139.}}. <br /> <br /> בחורף תשמ&quot;ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע&quot;ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: &quot;כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל&quot;ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של&quot;ה לתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו.<br /> <br /> כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים שקיבלו הוראתו ורשותו של הרבי והמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי בראשות הרב [[משה שמואל אוירכמן]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של ישיבות [[תומכי תמימים]] בראשות הרב [[דוד רסקין]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של מוסדות [[בית רבקה]] בראשות הרב [[לימא מינקוביץ']] והרב [[שמואל חפר]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|עשרה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> ===לא הוראת שעה===<br /> תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: &quot;אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח&quot;ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד&quot;.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש&quot;אף שלא הוזכר עניין זה – ס&quot;ת הכללים&quot; – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל&quot;פשט’לאך&quot; ו&quot;פירושים&quot; כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם&quot;. יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ&quot;ה.<br /> <br /> ==הוראות מיוחדות==<br /> בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.<br /> <br /> הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס&quot;ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי שגם מי שרכש אותיות בס&quot;ת הכללי בעבר, ניתן לרכוש אות נוספת בספר תורה חדש.<br /> <br /> גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;א, ע' 274.}}.<br /> <br /> ==השתתפות גדולי ישראל במבצע==<br /> גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.<br /> <br /> רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב&quot;ד בנתיבות עבור קהילות הספרדים (לאחר שקיבל על כך רשות מיוחדת לכתוב ס&quot;ת בפני עצמו).<br /> <br /> בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה&quot;ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו&quot;ר אגודת הרבנים בארה&quot;ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב&quot;ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת &quot;ישיבה יוניברסיטי&quot; ורבים נוספים.<br /> <br /> גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב יצחק ידידה פרנקל רב הראשי וראב&quot;ד תל אביב. הרב עקיבא הכרמי רבה של קרית שמואל,הרב שאר ישוב הכהן רב הראשי וראב&quot;ד חיפה,הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו&quot;ר מפיטסבורג, הגרי&quot;א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ&quot;ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין מהנהלת צא&quot;ח, רבה של מירון זצ&quot;ל. הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה&quot;ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.<br /> <br /> יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה&quot;ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.<br /> <br /> ==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==<br /> בליל שמיני עצרת תשמ&quot;ב, בעת ה'הקפות', כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס&quot;ת של תו&quot;ת, הס&quot;ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס&quot;ת הכללי בארץ הקודש (כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב [[יהודה ירמיהו שילדקרויט]]).<br /> <br /> לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ&quot;ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.<br /> <br /> בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה &quot;לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;א תשרי]] תשמ&quot;ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא &quot;לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם&quot; לקנות אות בספר התורה.<br /> <br /> הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו&quot;ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.<br /> <br /> למחרת סיום ספר התורה הראשון של תו&quot;ת ביום ראשון [[כ&quot;ט טבת]] תשמ&quot;ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.<br /> <br /> בשמחת תורה תשמ&quot;ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.<br /> <br /> בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב&quot;ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].<br /> <br /> הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''&quot;בזריזות&quot;''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר&quot;ח אלול תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ע' 2115}}.<br /> <br /> ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''&quot;המבצע המיוחד לדורנו זה&quot;'''{{הערה|ט&quot;ו שבט תשמ&quot;ב}}, '''&quot;המבצע הפנימי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ג ע' 1698.}}, '''&quot;ענין הכי כללי והכי פרטי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2114.}}, '''&quot;מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ג ע' 1284.}} ועוד.<br /> ==התעוררות במבצע==<br /> בשנת ה'תשפ&quot;ב לקראת י&quot;א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב&quot;ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים.<br /> <br /> בסוף חודש תמוז נערכך מבצע נושא פרסים נוסף ובסוף מבצע זה הוכנס ספר התורה הזה בקנדה באור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - [[שנת הקהל]].<br /> <br /> במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם.<br /> <br /> [[קובץ:סיום_ספר_תורה_הכללי_10.jpeg]]<br /> ביום כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב&quot;ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב [[מנחם מענדל גלוכבסקי]], הרב אברג'ל, מר שלמה אזרן ועוד.<br /> <br /> ==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==<br /> {{להשלים}}<br /> נכון לשנת תש&quot;פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע. ברשימה דלהלן נכללו פרטי כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:<br /> <br /> ;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:<br /> *ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה בציון הרשב&quot;י במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות, ל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ב{{הערה|1=בקיץ תשפ&quot;ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. [https://col.org.il/news/146457 דיווח באתר COL].}}<br /> *ספר תורה השני - <br /> *ספר תורה השלישי - <br /> *ספר תורה הרביעי - <br /> *ספר תורה החמישי - <br /> *ספר תורה השישי - בית חב&quot;ד קריית ים, כ&quot;ד בטבת תשנ&quot;ח<br /> *ספר תורה השביעי - אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[כינוס השלוחים העולמי]] כסלו תשע&quot;ו<br /> *ספר תורה השמיני- קנדה<br /> *ספר תורה התשיעי - קנדה אור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - שנת הקהל (סיום מכירת האותיות ח&quot;י אלול) <br /> *ספר תורה העשירי - כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] בבית חב&quot;ד אופקים ועבר דרך כל המקומות שנפגעו ב[[מלחמת חרבות ברזל]], ובעוטף. (סיום מכירת האותיות היה ב- כ' כסלו ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> ;מרכז ישיבות תומכי תמימים<br /> *<br /> *[[ספרי תורה ב-770|בית הכנסת 770]]<br /> <br /> <br /> ;בית רבקה קראון הייטס<br /> *<br /> *<br /> <br /> <br /> ;ספרים מיוחדים<br /> *[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב&quot;ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב&quot;ד]], י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה&quot;ל]] בצריפין, [[י&quot;ד תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ספר תורה בנתיבות בכתב ספרדי.<br /> <br /> == פרטי הוועד המרכזי ==<br /> יו&quot;ר הועד: הרב [[משה שמואל אוירכמן]].<br /> <br /> מנהל אגף ארה&quot;ב וקנדה: הרב [[יצחק פרוס]] (משפיע בישיבת &quot;אהלי תורה&quot; קראון הייטס). <br /> <br /> אתר רשמי: '''[https://sefertora.org.il אתר ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> דוא&quot;ל: admin@sefertora.org.il, טלפון: 04-8738124.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://sefertora.org.il/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]'''<br /> *'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. פרק ב', ע' 123 ואילך<br /> *'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ד אדר תש&quot;פ עמוד 20<br /> *'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1925 עמוד 26<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> *[[ועתה כתבו לכם (ניגון)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאת ארבעים שנה לתחילת כתיבתו<br /> *רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ&quot;ו {{וידפו}}]<br /> * בלוג עם כתבות ושיחות מיוחדות, '''[https://sefertora.org.il/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92/ בלוג ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> {{סתם}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ספרי תורה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99_10.jpeg&diff=672071 2024-04-02T18:32:44Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99&diff=672070 2024-04-02T18:32:07Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* התעוררות במבצע */</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> {{מפנה|אות בספר תורה|אות בספר התורה לילדי ישראל}}<br /> מבצע '''ספר התורה הכללי לאחדות ישראל''' הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת [[תשמ&quot;ב]], ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-27 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.<br /> <br /> ==רקע==<br /> ב[[כ&quot;ט אלול]] [[תשמ&quot;א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ<br /> <br /> בכל שנת תשמ&quot;ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ&quot;ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.<br /> <br /> הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן &quot;בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה&quot;{{הערה|ט&quot;ו אב תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2010.}}.<br /> <br /> כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך '''השתדלות נפשית''', שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/596262/ חשיפה: על מה כתב הרבי &quot;השתדלות נפשית&quot;?].}}.<br /> <br /> ===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי===<br /> <br /> בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע&quot;י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל בל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ב, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל&quot;ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה&quot;סיומים&quot; בהתוועדויות.<br /> <br /> ===ספרי תורה מיוחדים לתו&quot;ת ולבית רבקה===<br /> <br /> בשיחה של יום ב' דראש השנה הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים.<br /> <br /> בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ&quot;ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש&quot;ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.<br /> <br /> בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב&quot;ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==לא לכתוב ספרי תורה מקבילים==<br /> בהתוועדות י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך.<br /> <br /> ובלשון הרבי: &quot;מאחר שצריכים לפרט כל דבר בפרטיות - כדי שאח&quot;כ לא יבואו בשאלות אם לזה התכוונתי או לזה וכו'... באותם מקומות שלא התחילו בכתיבת ס&quot;ת - הנה כבודם במקומם מונח, וכוונתם רצויה, אבל אין זה עניין שגם הם יתחילו לכתוב ספרי תורה, כי עיקר הכוונה בזה היא - שבכל ס&quot;ת יתאחדו מספר הכי גדול של בנ&quot;י... ולכן, אין להרבות בכתיבת ספרי תורה (למטרה זו) אלא כפי הצורך - כאשר כל האותיות שבספרי התורה הנכתבים כבר ימכרו למספר שוה של בנ&quot;י&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;א, ע' 139.}}. <br /> <br /> בחורף תשמ&quot;ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע&quot;ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: &quot;כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל&quot;ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של&quot;ה לתומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו.<br /> <br /> כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים שקיבלו הוראתו ורשותו של הרבי והמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי בראשות הרב [[משה שמואל אוירכמן]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של ישיבות [[תומכי תמימים]] בראשות הרב [[דוד רסקין]]; הוועד לכתיבת ס&quot;ת של מוסדות [[בית רבקה]] בראשות הרב [[לימא מינקוביץ']] והרב [[שמואל חפר]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|עשרה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> ===לא הוראת שעה===<br /> תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י&quot;ג תשרי תשמ&quot;ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: &quot;אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח&quot;ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד&quot;.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש&quot;אף שלא הוזכר עניין זה – ס&quot;ת הכללים&quot; – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל&quot;פשט’לאך&quot; ו&quot;פירושים&quot; כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם&quot;. יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ&quot;ה.<br /> <br /> ==הוראות מיוחדות==<br /> בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]], אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.<br /> <br /> הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס&quot;ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו ב[[שואה]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי שגם מי שרכש אותיות בס&quot;ת הכללי בעבר, ניתן לרכוש אות נוספת בספר תורה חדש.<br /> <br /> גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;א, ע' 274.}}.<br /> <br /> ==השתתפות גדולי ישראל במבצע==<br /> גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.<br /> <br /> רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב&quot;ד בנתיבות עבור קהילות הספרדים (לאחר שקיבל על כך רשות מיוחדת לכתוב ס&quot;ת בפני עצמו).<br /> <br /> בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה&quot;ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו&quot;ר אגודת הרבנים בארה&quot;ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב&quot;ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת &quot;ישיבה יוניברסיטי&quot; ורבים נוספים.<br /> <br /> גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב יצחק ידידה פרנקל רב הראשי וראב&quot;ד תל אביב. הרב עקיבא הכרמי רבה של קרית שמואל,הרב שאר ישוב הכהן רב הראשי וראב&quot;ד חיפה,הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו&quot;ר מפיטסבורג, הגרי&quot;א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ&quot;ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין מהנהלת צא&quot;ח, רבה של מירון זצ&quot;ל. הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה&quot;ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת &quot;פורת יוסף&quot; - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.<br /> <br /> יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה&quot;ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.<br /> <br /> ==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע==<br /> בליל שמיני עצרת תשמ&quot;ב, בעת ה'הקפות', כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס&quot;ת של תו&quot;ת, הס&quot;ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס&quot;ת הכללי בארץ הקודש (כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב [[יהודה ירמיהו שילדקרויט]]).<br /> <br /> לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ&quot;ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}.<br /> <br /> בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה &quot;לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, '''ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם'''&quot;.<br /> <br /> ב[[י&quot;א תשרי]] תשמ&quot;ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי [[מכתב כללי]] הקורא &quot;לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם&quot; לקנות אות בספר התורה.<br /> <br /> הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו&quot;ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.<br /> <br /> למחרת סיום ספר התורה הראשון של תו&quot;ת ביום ראשון [[כ&quot;ט טבת]] תשמ&quot;ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב[[770]] ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.<br /> <br /> בשמחת תורה תשמ&quot;ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.<br /> <br /> בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב&quot;ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].<br /> <br /> הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''&quot;בזריזות&quot;''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר&quot;ח אלול תשמ&quot;ב. התוועדויות תשמ&quot;ב ע' 2115}}.<br /> <br /> ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''&quot;המבצע המיוחד לדורנו זה&quot;'''{{הערה|ט&quot;ו שבט תשמ&quot;ב}}, '''&quot;המבצע הפנימי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ג ע' 1698.}}, '''&quot;ענין הכי כללי והכי פרטי&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ב ח&quot;ד ע' 2114.}}, '''&quot;מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר&quot;'''{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ג ח&quot;ג ע' 1284.}} ועוד.<br /> ==התעוררות במבצע==<br /> בשנת ה'תשפ&quot;ב לקראת י&quot;א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב&quot;ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים.<br /> <br /> בסוף חודש תמוז נערכך מבצע נושא פרסים נוסף ובסוף מבצע זה הוכנס ספר התורה הזה בקנדה באור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - [[שנת הקהל]].<br /> <br /> במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם.<br /> <br /> ביום כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב&quot;ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב [[ממנחם מענדל גלוכבסקי]], הרב אברג'ל, מר שלמה אזרן ועוד.<br /> <br /> ==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==<br /> {{להשלים}}<br /> נכון לשנת תש&quot;פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע. ברשימה דלהלן נכללו פרטי כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:<br /> <br /> ;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:<br /> *ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה בציון הרשב&quot;י במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות, ל&quot;ג בעומר תשמ&quot;ב{{הערה|1=בקיץ תשפ&quot;ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. [https://col.org.il/news/146457 דיווח באתר COL].}}<br /> *ספר תורה השני - <br /> *ספר תורה השלישי - <br /> *ספר תורה הרביעי - <br /> *ספר תורה החמישי - <br /> *ספר תורה השישי - בית חב&quot;ד קריית ים, כ&quot;ד בטבת תשנ&quot;ח<br /> *ספר תורה השביעי - אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[כינוס השלוחים העולמי]] כסלו תשע&quot;ו<br /> *ספר תורה השמיני- קנדה<br /> *ספר תורה התשיעי - קנדה אור לכ״ה אלול ה'תשפ&quot;ג - שנת הקהל (סיום מכירת האותיות ח&quot;י אלול) <br /> *ספר תורה העשירי - כ&quot;ג אדר שני [[ה'תשפ&quot;ד]] בבית חב&quot;ד אופקים ועבר דרך כל המקומות שנפגעו ב[[מלחמת חרבות ברזל]], ובעוטף. (סיום מכירת האותיות היה ב- כ' כסלו ה'תשפ&quot;ד)<br /> <br /> ;מרכז ישיבות תומכי תמימים<br /> *<br /> *[[ספרי תורה ב-770|בית הכנסת 770]]<br /> <br /> <br /> ;בית רבקה קראון הייטס<br /> *<br /> *<br /> <br /> <br /> ;ספרים מיוחדים<br /> *[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב&quot;ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב&quot;ד]], י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה&quot;ל]] בצריפין, [[י&quot;ד תמוז]] [[תשמ&quot;ב]]<br /> *ספר תורה בנתיבות בכתב ספרדי.<br /> <br /> == פרטי הוועד המרכזי ==<br /> יו&quot;ר הועד: הרב [[משה שמואל אוירכמן]].<br /> <br /> מנהל אגף ארה&quot;ב וקנדה: הרב [[יצחק פרוס]] (משפיע בישיבת &quot;אהלי תורה&quot; קראון הייטס). <br /> <br /> אתר רשמי: '''[https://sefertora.org.il אתר ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> דוא&quot;ל: admin@sefertora.org.il, טלפון: 04-8738124.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://sefertora.org.il/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]'''<br /> *'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב&quot;ד, תשס&quot;ט. פרק ב', ע' 123 ואילך<br /> *'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ד אדר תש&quot;פ עמוד 20<br /> *'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1925 עמוד 26<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> *[[ועתה כתבו לכם (ניגון)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/old/files/0.30748714871_20519201.pdf כתר תורה]''' {{PDF}} תיעוד כתיבת ספר התורה הכללי הראשון, במלאת ארבעים שנה לתחילת כתיבתו<br /> *רבי דרייו, '''[https://anash.org/new-footage-shows-historic-first-siyum-sefer-torah-hakloli/ הסיום של ספר תורה הכללי הראשון]''' {{וידאו}}{{אנש}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/%d7%90%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%99%d7%93%d7%90%d7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ&quot;ו {{וידפו}}]<br /> * בלוג עם כתבות ושיחות מיוחדות, '''[https://sefertora.org.il/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92/ בלוג ספר תורה הכללי]'''<br /> <br /> {{סתם}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ספרי תורה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9&diff=660197 2024-02-12T18:07:01Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אשר פרקש 2.png|ממוזער|הרב אשר פרקש ]]<br /> הרב '''אשר פרקש''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הוא משפיע ראשי בישיבה גדולה חב&quot;ד בבואנוס איירס ארגנטינה ומגדולי משפיעי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים ב[[ב' מנחם אב]] [[תשל&quot;א]] לאביו הרב [[יקותיאל פרקש]], מגדולי רבני חב&quot;ד בעיר, ומורה הלכה מפורסם בכל חוגי היראים. משפחתו נמנתה עם צאצאי הרב [[עמרם בלויא]] ממנהיגי חוגי נוטרי קרתא, ובמשך השנים הלכה והתקרבה לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ולאחר מכן המשיך לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שם נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].<br /> <br /> בין השנים [[תש&quot;נ]] - [[תשנ&quot;ב]] נמנה על התלמידים השלוחים לישיבת תומכי תמימים מלבורן שבאוסטרליה, ובקיץ של שנת [[תשנ&quot;ב]] חזר ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשנ&quot;ד]] עם רעייתו מרת רינה בת הגביר והעסקן החסידי ר' [[אליעזר חיים לפידות]], מונה למשפיע הראשי [[בישיבה הגדולה שבבואנוס איירס]], בה העמיד מאות תלמידים אדוקים.<br /> <br /> הרב פרקש הוא משפיע בולט שרבים נוהרים לשיעוריו הבהירים ולהתוועדויותיו המעוררות בכל אתר ואתר.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ב נפתח ערוץ יוטיוב בו עולים שיעוריו הרבים של הרב פרקש בחסידות.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ג החל הרב פרקש למסור שיעור שבועי בעברית המעניק משמעות פנימית וחיות בתורה ומצוות, בסגנון שווה לכל נפש.<br /> <br /> מהשיעורים המפורסמים שלו, הם השיעורים על המאמרים באתי לגני הנלמדים בתקופת יו&quot;ד שבט בקהילות אנ”ש ובישיבות חב”ד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''לחיות עם הנביאים - לאור תורת החסידות''', ספריית מעיינותיך: חלק א' יהושע שופטים, כסלו תשפ&quot;ד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב לוי יצחק פרקש עורך בספריית מעיינותך.<br /> *חתנו ר' ישראל שטיינער<br /> *חתנו הרב שלום לאזאר [[שליח]] [[הרבי]] לעיר סוצ'י, רוסיה.<br /> *חתנו הרב מנחם מענדל ברגמן, ר&quot;מ בישיבה גדולה חב&quot;ד [[בואנוס איירס ארגנטינה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.alysefer.com/education/ ריאיון עם משפיע חב&quot;די: כיצד ניתן להשפיע על הנוער?]''', באתר עלי ספר<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Ki-karov-71-E-1.pdf מארגנטינה תצא תורה]''', ראיון משותף של האחים פרקש, בתוך גליון כי קרוב ערב פרשת כי תצא תשפ&quot;א, גליון 71<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post.html בלי 'מדריגות': משא מאלף של הרב אשר פרקש על 'עבודת התפילה' בדור השביעי], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרקש, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרקש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לפידות]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%A9&diff=660196 2024-02-12T18:06:07Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אשר פרקש 2.png|ממוזער|הרב אשר פרקש ]]<br /> הרב '''אשר פרקש''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הוא משפיע ראשי בישיבה גדולה חב&quot;ד בבואנוס איירס ארגנטינה ומגדולי משפיעי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים ב[[ב' מנחם אב]] [[תשל&quot;א]] לאביו הרב [[יקותיאל פרקש]], מגדולי רבני חב&quot;ד בעיר, ומורה הלכה מפורסם בכל חוגי היראים. משפחתו נמנתה עם צאצאי הרב [[עמרם בלויא]] ממנהיגי חוגי נוטרי קרתא, ובמשך השנים הלכה והתקרבה לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ולאחר מכן המשיך לישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שם נמנה על תלמידיו הקרובים של המשפיע הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].<br /> <br /> בין השנים [[תש&quot;נ]] - [[תשנ&quot;ב]] נמנה על התלמידים השלוחים לישיבת תומכי תמימים מלבורן שבאוסטרליה, ובקיץ של שנת [[תשנ&quot;ב]] חזר ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשנ&quot;ד]] עם רעייתו מרת רינה בת הגביר והעסקן החסידי ר' [[אליעזר חיים לפידות]], מונה למשפיע הראשי [[בישיבה הגדולה שבבואנוס איירס]], בה העמיד מאות תלמידים אדוקים.<br /> <br /> הרב פרקש הוא משפיע בולט שרבים נוהרים לשיעוריו הבהירים ולהתוועדויותיו המעוררות בכל אתר ואתר.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ב נפתח ערוץ יוטיוב בו עולים שיעוריו הרבים של הרב פרקש בחסידות.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ג החל הרב פרקש למסור שיעור שבועי בעברית המעניק משמעות פנימית וחיות בתורה ומצוות, בסגנון שווה לכל נפש.<br /> <br /> מהשיעורים המפורסמים שלו, הם השיעורים על המאמרים באתי לגני הנלמדים בתקופת יו&quot;ד שבט בקהילות אנ”ש ובישיבות חב”ד.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''לחיות עם הנביאים - לאור תורת החסידות''', ספריית מעיינותיך: חלק א' יהושע שופטים, כסלו תשפ&quot;ד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' לוי יצחק פרקש עורך בספריית מעיינותך.<br /> *חתנו ר' ישראל שטיינער<br /> *חתנו ר' שלום לאזאר [[שליח]] [[הרבי]] לעיר סוצ'י, רוסיה.<br /> *חתנו ר' מנחם מענדל ברגמן, ר&quot;מ בישיבה גדולה חב&quot;ד [[בואנוס איירס ארגנטינה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.alysefer.com/education/ ריאיון עם משפיע חב&quot;די: כיצד ניתן להשפיע על הנוער?]''', באתר עלי ספר<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Ki-karov-71-E-1.pdf מארגנטינה תצא תורה]''', ראיון משותף של האחים פרקש, בתוך גליון כי קרוב ערב פרשת כי תצא תשפ&quot;א, גליון 71<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post.html בלי 'מדריגות': משא מאלף של הרב אשר פרקש על 'עבודת התפילה' בדור השביעי], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרקש, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרקש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לפידות]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99&diff=660195 2024-02-12T18:03:55Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* קשריו עם היהדות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חאבייר מיליי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] '''חאבייר מיליי''']]<br /> [[קובץ:מיליי חנוכיה לזלנסקי.jpg|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] חאבייר מיליי (מימין), מעניק חנוכיה לנשיא [[אוקראינה]] ולדימיר זלנסקי (משמאל)]]<br /> [[קובץ:Milei en el koisel.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] חאבייר מיליי בכותל המערבי]]<br /> [[קובץ:חאבייר מיליי מדליק נר.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מדליק נר לע&quot;נ הנרצחים ב[[שמחת תורה]].]]<br /> '''חאבייר חררדו מיליי''' (נולד ב-[[כ&quot;א תשרי|כ&quot;א]] [[תשרי]] [[תשל&quot;א]]) הוא נשיא [[ארגנטינה]] וכלכלן ארגנטינאי המקיים קשר חם עם [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[שלוחי הרבי]] במקום.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> מר חאבייר מיליי, נולד ב[[כ&quot;א תשרי]] [[תשל&quot;א]] ב[[בואנוס איירס]] למשפחה ממוצא [[איטליה|איטלקי]]. הוא למד כלכלה ועבד ככלכלן, כמרצה וכשדרן רדיו.{{ש}}ביום היבחרו לנשיאות ארגנטינה לאחר ספירת 95% מהקלפיות זכה ב- 56% מהקולות ובכך גבר על מועמד השמאל-מרכז שר הכלכלה לשעבר סרחיו מאסה שזכה ב-44% מהקולות בלבד. זהו שלטון ימין ראשון אחרי עשרות שנים שארגנטינה הייתה תחת שלטון הנחשב לשמאל.<br /> {{ש}}מיליי תומך מובהק של [[מדינת ישראל]]. במהלך קמפיין הבחירות הבטיח מיליי להעביר את שגרירות ארגנטינה בישראל ל[[ירושלים]], והצהיר כי ארגנטינה בראשותו תהיה &quot;בת ברית קרובה&quot; של ישראל. הייתה תקופה בה מיליי ענד על חליפתו דגלון כפול של ארגנטינה וישראל.<br /> כמו כן, ב[[מלחמת חרבות ברזל]] הפגין הנשיא תמיכה במדינת ישראל בפרט וב[[יהדות]] בכלל, ואף ביקר ב[[ארץ ישראל|ישראל]] בשלהי חודש [[שבט]] [[ה'תשפ&quot;ד]], בעיצומה של המלחמה.<br /> ==קשריו עם היהדות==<br /> מיליי הביע רצון ל[[גיור|התגייר]], והסביר כי נמנע מכך בגלל הקושי בשמירת ה[[שבת]] כנשיא מדינה.{{ש}}ב[[כ&quot;ז כסלו]] [[ה'תשפ&quot;ד]] ובנאומו הראשון כנשיא, קישר את המעמד הנשיאותי עם [[חג החנוכה]] באומרו: {{ציטוטון|אין זה מקרה שההשבעה הנשיאותית מתרחשת במהלך חג החנוכה, חג האור, החג של החירות האמיתית . . מלחמת המכבים היא סמל לניצחון של החלשים על החזקים, של המעט על הרב, של האור על החושך, ובעיקר של האמת על פני השקר. כי אתם יודעים שאני מעדיף להגיד לכם את האמת הלא נוחה מאשר לשקר לכם בנוחות.}}{{ש}} ביום [[כ&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ד]], הגיע מיליי לביקור ב[[ארץ ישראל]], ואף ביקר ב[[כותל המערבי]]. אחד מהדברים שהזכיר בביקורו, שהוא יעביר את השגרירות הארגנטינאית ל[[ירושלים]]. בביקורו, פגש ברב [[סימון יעקבסון]] בירושלים.<br /> לפני חזרתו לארגנטינה נפגש עם השלוחים הרב [[חיים ברוך אוירכמן]] ואביו [[משה שמואל אוירכמן]] וסיפר להם על כוונתו לקבוע מזוזה בבית הוורוד בארגנטינה (בית השלטון המקומי) וכן הוענק לו שטר חמישים שקל שניתן מידיו הקדושות של הרבי. <br /> ===קשריו עם חב&quot;ד===<br /> בתיעוד שהתפרסם מביתו של מיליי, נראית תלויה תמונה גדולה של [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1037352/ בחדר הישיבות: תמונת הרבי בביתו של נשיא ארגנטינה] {{אינפו}}}}.{{ש}}חאבייר ביקר ב[[770|770 - בית אגו&quot;ח]] ב[[ניו-יורק]] (עוד לפני ניצחונו בבחירות){{הערה|[https://col.org.il/feed/in/158769 נשיא ארגנטינה בביקור בבית אגו&quot;ח] {{col}}}}. כמו כן ביקר ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר פעמים לפני ניצחונו בבחירות ואף לאחריו{{הערה|[https://col.org.il/news/158919 דיווח על הביקור{{col}}]}}.{{ש}}הראיון הראשון של חאבייר לאחר ניצחונו בבחירות הוענק לשבועון החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|'כפר חב&quot;ד']]{{הערה|[https://col.org.il/news/158836 נשיא ארגנטינה בראיון לכפר חב&quot;ד] {{col}}}}.{{ש}}ב[[חנוכה|חג החנוכה]] [[ה'תשפ&quot;ד]] השתתף מיליי במעמד [[הדלקת נרות חנוכה]] במוצאי ה[[שבת]], יחד עם [[שלוחים|שלוחי]] [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] במדינה ונציגים מ[[מלחמת חרבות ברזל#משפחות החטופים|משפחות החטופים]] שהינם בעלי אזרחות ארגנטינאית, בנוכחות שר החוץ הישראלי אלי כהן שהגיע במיוחד להשבעה של הנשיא החדש{{הערה|[https://col.org.il/news/159186 נשיא ארגנטינה במעמד הדלקת נר חנוכה] {{col}}}}. בהמשך אותו החג, הגיע הנשיא עם סידור שבתוכו תמונה של [[הרבי]] להדלקת נרות חנוכה מרכזית.{{הערה|[https://col.org.il/news/159286 נשיא ארגנטינה מדליק שוב חנוכיה עם תמונת הרבי בסידור] {{col}}}}.{{ש}}ביום השלישי לנשיאותו השתתף הנשיא באירוע חנוכה של [[חב&quot;ד]] בפארק שבכיכר המרכזית בארגנטינה, בו הוא נשא נאום, הדליק נר בחנוכיה הענקית והחזיק בשלט של שתי חטופים.{{ש}}בימים הראשונים לנשיאותו, בראיונות לכלי התקשורת הארגנטינאים הוא מספר בהערצה על [[הרבי]], פעם - לאחר שקיבל מהרב [[סימון יעקבסון]] את הספר &quot;הדרך לחיים של משמעות&quot; הוא סיפר למרואיין כי הספר מבוסס על שיחותיו של [[הרבי]] והסביר למיליוני הצופים כיצד נערכת חזרה על שיחות שהרבי אמר בשבת: {{ציטוט|הרבי הרי מדבר בשבת, ובשבת אסור לכתוב. אז איך הם רשמו את הדברים? תשמע דבר מעניין: ישבו מולו חמישה חסידים עם זיכרון נדיר ומיד אחרי השבת הם ישבו לכתוב הכל מזכרונם! ואחר כך הרבי ערך והגיה את זה, והייתה לי הזכות להיפגש עם אחד מאותם רבנים והוא העניק לי את הספר הזה!|תרגום חופשי מהראיון}}<br /> גם בדברים שנשא לתקשורת הכללית אמר {{ציטוטון|דמותו של הרבי משפיעה עליי מאוד}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{כפר|צוות כתבי 'כפר חב&quot;ד'|הידיד שלנו בבית הוורוד|2039|42|תשפ&quot;ד}} <br /> {{בית|יוסף סולומון|&quot;נבחר כאן נשיא - חסיד של הרבי...&quot;|1391|24|תשפ&quot;ד}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/חאבייר-מיליי/ תגית חאבייר מיליי], באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/feed?type=tags&amp;id=1221 תגית ארגנטינה], באתר {{col}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיליי, חאבייר}}<br /> [[קטגוריה:גויים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99&diff=660194 2024-02-12T18:02:19Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* קשריו עם חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חאבייר מיליי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] '''חאבייר מיליי''']]<br /> [[קובץ:מיליי חנוכיה לזלנסקי.jpg|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] חאבייר מיליי (מימין), מעניק חנוכיה לנשיא [[אוקראינה]] ולדימיר זלנסקי (משמאל)]]<br /> [[קובץ:Milei en el koisel.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] חאבייר מיליי בכותל המערבי]]<br /> [[קובץ:חאבייר מיליי מדליק נר.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מדליק נר לע&quot;נ הנרצחים ב[[שמחת תורה]].]]<br /> '''חאבייר חררדו מיליי''' (נולד ב-[[כ&quot;א תשרי|כ&quot;א]] [[תשרי]] [[תשל&quot;א]]) הוא נשיא [[ארגנטינה]] וכלכלן ארגנטינאי המקיים קשר חם עם [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[שלוחי הרבי]] במקום.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> מר חאבייר מיליי, נולד ב[[כ&quot;א תשרי]] [[תשל&quot;א]] ב[[בואנוס איירס]] למשפחה ממוצא [[איטליה|איטלקי]]. הוא למד כלכלה ועבד ככלכלן, כמרצה וכשדרן רדיו.{{ש}}ביום היבחרו לנשיאות ארגנטינה לאחר ספירת 95% מהקלפיות זכה ב- 56% מהקולות ובכך גבר על מועמד השמאל-מרכז שר הכלכלה לשעבר סרחיו מאסה שזכה ב-44% מהקולות בלבד. זהו שלטון ימין ראשון אחרי עשרות שנים שארגנטינה הייתה תחת שלטון הנחשב לשמאל.<br /> {{ש}}מיליי תומך מובהק של [[מדינת ישראל]]. במהלך קמפיין הבחירות הבטיח מיליי להעביר את שגרירות ארגנטינה בישראל ל[[ירושלים]], והצהיר כי ארגנטינה בראשותו תהיה &quot;בת ברית קרובה&quot; של ישראל. הייתה תקופה בה מיליי ענד על חליפתו דגלון כפול של ארגנטינה וישראל.<br /> כמו כן, ב[[מלחמת חרבות ברזל]] הפגין הנשיא תמיכה במדינת ישראל בפרט וב[[יהדות]] בכלל, ואף ביקר ב[[ארץ ישראל|ישראל]] בשלהי חודש [[שבט]] [[ה'תשפ&quot;ד]], בעיצומה של המלחמה.<br /> ==קשריו עם היהדות==<br /> מיליי הביע רצון ל[[גיור|התגייר]], והסביר כי נמנע מכך בגלל הקושי בשמירת ה[[שבת]] כנשיא מדינה.{{ש}}ב[[כ&quot;ז כסלו]] [[ה'תשפ&quot;ד]] ובנאומו הראשון כנשיא, קישר את המעמד הנשיאותי עם [[חג החנוכה]] באומרו: {{ציטוטון|אין זה מקרה שההשבעה הנשיאותית מתרחשת במהלך חג החנוכה, חג האור, החג של החירות האמיתית . . מלחמת המכבים היא סמל לניצחון של החלשים על החזקים, של המעט על הרב, של האור על החושך, ובעיקר של האמת על פני השקר. כי אתם יודעים שאני מעדיף להגיד לכם את האמת הלא נוחה מאשר לשקר לכם בנוחות.}}{{ש}} ביום [[כ&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ד]], הגיע מיליי לביקור ב[[ארץ ישראל]], ואף ביקר ב[[כותל המערבי]]. אחד מהדברים שהזכיר בביקורו, שהוא יעביר את השגרירות הארגנטינאית ל[[ירושלים]]. בביקורו, פגש ברב [[סימון יעקבסון]] בירושלים.<br /> לפני חזרתו לארגנטינה נפגש עם השלוחים [[משה שמואל אוירכמן]] ובנו [[חיים ברוך אוירכמן]] וסיפר להם על כוונתו לקבוע מזוזה בבית הוורוד בארגנטינה (בית השלטון המקומי) וכן הוענק לו שטר חמישים שקל שניתן מידיו הקדושות של הרבי. <br /> ===קשריו עם חב&quot;ד===<br /> בתיעוד שהתפרסם מביתו של מיליי, נראית תלויה תמונה גדולה של [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1037352/ בחדר הישיבות: תמונת הרבי בביתו של נשיא ארגנטינה] {{אינפו}}}}.{{ש}}חאבייר ביקר ב[[770|770 - בית אגו&quot;ח]] ב[[ניו-יורק]] (עוד לפני ניצחונו בבחירות){{הערה|[https://col.org.il/feed/in/158769 נשיא ארגנטינה בביקור בבית אגו&quot;ח] {{col}}}}. כמו כן ביקר ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר פעמים לפני ניצחונו בבחירות ואף לאחריו{{הערה|[https://col.org.il/news/158919 דיווח על הביקור{{col}}]}}.{{ש}}הראיון הראשון של חאבייר לאחר ניצחונו בבחירות הוענק לשבועון החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|'כפר חב&quot;ד']]{{הערה|[https://col.org.il/news/158836 נשיא ארגנטינה בראיון לכפר חב&quot;ד] {{col}}}}.{{ש}}ב[[חנוכה|חג החנוכה]] [[ה'תשפ&quot;ד]] השתתף מיליי במעמד [[הדלקת נרות חנוכה]] במוצאי ה[[שבת]], יחד עם [[שלוחים|שלוחי]] [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] במדינה ונציגים מ[[מלחמת חרבות ברזל#משפחות החטופים|משפחות החטופים]] שהינם בעלי אזרחות ארגנטינאית, בנוכחות שר החוץ הישראלי אלי כהן שהגיע במיוחד להשבעה של הנשיא החדש{{הערה|[https://col.org.il/news/159186 נשיא ארגנטינה במעמד הדלקת נר חנוכה] {{col}}}}. בהמשך אותו החג, הגיע הנשיא עם סידור שבתוכו תמונה של [[הרבי]] להדלקת נרות חנוכה מרכזית.{{הערה|[https://col.org.il/news/159286 נשיא ארגנטינה מדליק שוב חנוכיה עם תמונת הרבי בסידור] {{col}}}}.{{ש}}ביום השלישי לנשיאותו השתתף הנשיא באירוע חנוכה של [[חב&quot;ד]] בפארק שבכיכר המרכזית בארגנטינה, בו הוא נשא נאום, הדליק נר בחנוכיה הענקית והחזיק בשלט של שתי חטופים.{{ש}}בימים הראשונים לנשיאותו, בראיונות לכלי התקשורת הארגנטינאים הוא מספר בהערצה על [[הרבי]], פעם - לאחר שקיבל מהרב [[סימון יעקבסון]] את הספר &quot;הדרך לחיים של משמעות&quot; הוא סיפר למרואיין כי הספר מבוסס על שיחותיו של [[הרבי]] והסביר למיליוני הצופים כיצד נערכת חזרה על שיחות שהרבי אמר בשבת: {{ציטוט|הרבי הרי מדבר בשבת, ובשבת אסור לכתוב. אז איך הם רשמו את הדברים? תשמע דבר מעניין: ישבו מולו חמישה חסידים עם זיכרון נדיר ומיד אחרי השבת הם ישבו לכתוב הכל מזכרונם! ואחר כך הרבי ערך והגיה את זה, והייתה לי הזכות להיפגש עם אחד מאותם רבנים והוא העניק לי את הספר הזה!|תרגום חופשי מהראיון}}<br /> גם בדברים שנשא לתקשורת הכללית אמר {{ציטוטון|דמותו של הרבי משפיעה עליי מאוד}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{כפר|צוות כתבי 'כפר חב&quot;ד'|הידיד שלנו בבית הוורוד|2039|42|תשפ&quot;ד}} <br /> {{בית|יוסף סולומון|&quot;נבחר כאן נשיא - חסיד של הרבי...&quot;|1391|24|תשפ&quot;ד}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/חאבייר-מיליי/ תגית חאבייר מיליי], באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/feed?type=tags&amp;id=1221 תגית ארגנטינה], באתר {{col}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיליי, חאבייר}}<br /> [[קטגוריה:גויים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=660192 2024-02-12T17:42:52Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:Dvorkin, Zalman Shimon 06.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן שמעון דבורקין בצעירותו]]<br /> [[קובץ:דבורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתהלוכת ל&quot;ג בעומר]]<br /> [[קובץ:זלמן שמעון דבורקין מוסר שיעור בגמרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דבורקין (מימין) מוסר שיעור ב[[גמרא]] ב-[[770]]]]<br /> הרב '''זלמן שמעון דבורקין''' ([[תר&quot;ס]] - [[י&quot;ז באדר]] [[תשמ&quot;ה]]) היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] רוגצ'וב בשנת [[תר&quot;ס]] לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת [[תער&quot;ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]] . חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].<br /> <br /> לאחר שעזבה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עבר ללמוד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של [[בית הכנסת]] &quot;מצ'נאסקי שול&quot; ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה. <br /> <br /> לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צבי', בתו של ר' [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז&quot;ש כרב ו[[שו&quot;ב]] ב[[עיירה]] וורונוק ב[[אוקראינה]] ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר [[סטרדוב]] בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.<br /> <br /> בשנים תרצ&quot;ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר [[לנינגרד]] שם היה מראשי [[אנ&quot;ש]] בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. <br /> <br /> בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל. בתום המלחמה, יצא מברית המועצות, והגיע ל[[פאקינג]] שבגרמניה, עד שב[[כסלו]] [[תש&quot;ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.<br /> <br /> בין השנים [[תש&quot;ח]] - [[תשי&quot;ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערה|מסופר כי ב[[י' שבט תש&quot;י]], בעת ששהה ב[[אירלנד]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[בית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}<br /> <br /> באירלנד הי' הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ&quot;ש יסדו שם ע&quot;פ הוראות הרביים.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ&quot;ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ&quot;ד]] הובא לשמש כרב אנ&quot;ש ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].<br /> <br /> בליל שבת ט&quot;ו אייר [[תשל&quot;ו]] נפטרה רעייתו מרת צבי'{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff9569d7820_1644139881_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה].}}.<br /> <br /> בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה){{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]}}.<br /> <br /> נפטר מהמחלה האיומה ב[[מוצאי שבת]] פרשת כי תשא [[י&quot;ז אדר]] [[תשמ&quot;ה]] קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הרבי השתתף בהלווייתו שהתקיימה ביום שלמחרת. <br /> <br /> לא הותיר אחריו ילדים.<br /> <br /> לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: [[יהודה קלמן מארלו]], [[אברהם אזדבא]] ו[[אברהם יוסף הלר]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קובץ רז&quot;ש - תולדותיו, פסיקותיו, תשובותיו, רשימותיו ומאמרים לזכרו. בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]] וגיסו הרב אליעזר ליפא דוברבסקי{{הערה|אחיינו הרב [[יהושע דוברבסקי]].}}, [[קראון הייטס]], [[תשמ&quot;ז]].<br /> *יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג.<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/12/6581d0c18f6ca_1703006401.pdf גליון כי קרוב מס' 131 לשבת פרשת ויגש תשפ&quot;ד עם סקירה על הרב דבורקין.]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadpedia.co.il/images/8/82/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%96%22%D7%A9.pdf זכרון רז&quot;ש] - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו‬. תשורה מחתונת משפחות וואלף מ[[קראון הייטס]] והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש&quot;ע {{PDF}}<br /> *דב לבנון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67555 המרא דאתרא של הרבי], [[שבועון בית משיח]] -{{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: דבורקין שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפנסילבניה]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דבורקין]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=660190 2024-02-12T17:33:23Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב צבי יחיאל גרינבלאט 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צבי יחיאל גרינבלאט]]<br /> הרב '''צבי יחיאל גרינבלאט''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]]) הוא שליח הרבי הראשי ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[ארגנטינה]]. בבחרותו היה חבר בצוות החוזרים של תורת הרבי ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס, כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשפחה חסידית-הונגרית, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשות הישיבה עמד הרב [[דובער בוימגרטן]]. בעקבות דברים ששמע על הרבי מפי ראש הישיבה החל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.<br /> <br /> בעקבות שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.<br /> <br /> בחודש טבת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח&quot;י טבת.<br /> <br /> ===חוזר ומניח===<br /> בין השנים תשל&quot;ב-תשל&quot;ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל&quot;ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.<br /> <br /> כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].<br /> <br /> ===שליחות הרבי ברוסיה===<br /> [[קובץ:Rtgr.png|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> אחרי חתונתו נשלח על ידי הרבי פעמיים לרוסיה, והביא לשם ספרי קודש ומזוזות ועוד. שם דאג לו יהודי בשם געצל שבעת ההיא היה למעלה מגיל שמונים. <br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> בשנת תשל&quot;ח נשא הרב גרינבלאט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> עוד לפני חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ביקש את רשות הרבי לתרגם פרק מספר [[יחי המלך המשיח]] (בו מוסברת ההלכות ב[[רמב&quot;ם]] אודות [[מלך המשיח]] כשהדבר מקושר בטוב טעם לעובדה שהרבי הוא המשיח), ולהפיצו בכל ארגנטינה, כשהרב גרינבלאט מציין שההפצה תיעשה ע&quot;י אחד שלא מ[[אנ&quot;ש]]. הרבי הניד בראשו הקדוש להסכמה על הדבר{{הערה|יומן '770 בית משיח'}}.<br /> <br /> [[קובץ:הרב_צבי_יחיאל_גרינבלאט.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט נואם בחנוכה ה'תשפ&quot;ד]]<br /> כיום הרב גרינבלאט מנהל רשת מוסדות חב&quot;ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב&quot;ד בעיר הבירה [[בואנוס איירס]] ובשאר ערי השדה של ארגטינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * הרב מנחם מענדל גרינבלאט, שליח בבואנוס איירס<br /> * ר' לוי יצחק גרינבלאט<br /> * הרב חנינא דוד גרינבלאט. שליח בבואנוס איירס<br /> * הת' שלמה אהרון גרינבלאט<br /> * הת' שלום דובער גרינבלאט<br /> ;חתניו<br /> * הרב שמואל גופין (בנו של המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]]), שליח הרבי במיאמי פלורידה<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]], שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; בארגנטינה<br /> * הרב שמואל גייסינסקי, מחנך בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; חב&quot;ד בבואנוס איירס<br /> * הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס<br /> * הרב [[שרגא אלימלך רייטשיק]], [[מנהל]] [[ישיבה גדולה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל שפיצר]], [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבה קטנה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''' - ראיון מקיף עם הרב גרינבלאט, מגזין 'תחיינו' גליון 4 י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 12<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/128035 שיחה מאלפת עם הרב צבי גרינבלאט על חסידות, בקשר עם חג הגאולה י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א]''' {{PDF}}{{COL}}, בתוך בטאון 'המודיע' ערב שבת פרשת וישלח תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/129178 ההתעוררות הרבה במבצע חינוך: הרב גרינבלאט חלק סיפורים אישיים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131683 במשדר העולמי: הרב צבי גרינבלאט שיתף סיפורים מרתקים]''' {{COL}} ג' תמוז ה'תשפ&quot;א 13.06.2021<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf דו&quot;ח מפעילותו מעבר למסך הברזל, שבט תשד&quot;מ]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג {{PDF|}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%98_2.jpeg&diff=660189 2024-02-12T17:32:42Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=660188 2024-02-12T17:32:02Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב_צבי_יחיאל_גרינבלאט_2.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> הרב '''צבי יחיאל גרינבלאט''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]]) הוא שליח הרבי הראשי ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[ארגנטינה]]. בבחרותו היה חבר בצוות החוזרים של תורת הרבי ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס, כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשפחה חסידית-הונגרית, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשות הישיבה עמד הרב [[דובער בוימגרטן]]. בעקבות דברים ששמע על הרבי מפי ראש הישיבה החל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.<br /> <br /> בעקבות שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.<br /> <br /> בחודש טבת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח&quot;י טבת.<br /> <br /> ===חוזר ומניח===<br /> בין השנים תשל&quot;ב-תשל&quot;ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל&quot;ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.<br /> <br /> כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].<br /> <br /> ===שליחות הרבי ברוסיה===<br /> [[קובץ:Rtgr.png|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> אחרי חתונתו נשלח על ידי הרבי פעמיים לרוסיה, והביא לשם ספרי קודש ומזוזות ועוד. שם דאג לו יהודי בשם געצל שבעת ההיא היה למעלה מגיל שמונים. <br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> בשנת תשל&quot;ח נשא הרב גרינבלאט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> עוד לפני חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ביקש את רשות הרבי לתרגם פרק מספר [[יחי המלך המשיח]] (בו מוסברת ההלכות ב[[רמב&quot;ם]] אודות [[מלך המשיח]] כשהדבר מקושר בטוב טעם לעובדה שהרבי הוא המשיח), ולהפיצו בכל ארגנטינה, כשהרב גרינבלאט מציין שההפצה תיעשה ע&quot;י אחד שלא מ[[אנ&quot;ש]]. הרבי הניד בראשו הקדוש להסכמה על הדבר{{הערה|יומן '770 בית משיח'}}.<br /> <br /> [[קובץ:הרב_צבי_יחיאל_גרינבלאט.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט נואם בחנוכה ה'תשפ&quot;ד]]<br /> כיום הרב גרינבלאט מנהל רשת מוסדות חב&quot;ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב&quot;ד בעיר הבירה [[בואנוס איירס]] ובשאר ערי השדה של ארגטינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * הרב מנחם מענדל גרינבלאט, שליח בבואנוס איירס<br /> * ר' לוי יצחק גרינבלאט<br /> * הרב חנינא דוד גרינבלאט. שליח בבואנוס איירס<br /> * הת' שלמה אהרון גרינבלאט<br /> * הת' שלום דובער גרינבלאט<br /> ;חתניו<br /> * הרב שמואל גופין (בנו של המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]]), שליח הרבי במיאמי פלורידה<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]], שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; בארגנטינה<br /> * הרב שמואל גייסינסקי, מחנך בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; חב&quot;ד בבואנוס איירס<br /> * הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס<br /> * הרב [[שרגא אלימלך רייטשיק]], [[מנהל]] [[ישיבה גדולה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל שפיצר]], [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבה קטנה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''' - ראיון מקיף עם הרב גרינבלאט, מגזין 'תחיינו' גליון 4 י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 12<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/128035 שיחה מאלפת עם הרב צבי גרינבלאט על חסידות, בקשר עם חג הגאולה י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א]''' {{PDF}}{{COL}}, בתוך בטאון 'המודיע' ערב שבת פרשת וישלח תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/129178 ההתעוררות הרבה במבצע חינוך: הרב גרינבלאט חלק סיפורים אישיים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131683 במשדר העולמי: הרב צבי גרינבלאט שיתף סיפורים מרתקים]''' {{COL}} ג' תמוז ה'תשפ&quot;א 13.06.2021<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf דו&quot;ח מפעילותו מעבר למסך הברזל, שבט תשד&quot;מ]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג {{PDF|}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=660187 2024-02-12T17:31:13Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב צבי יחיאל גרינבלאט 2.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> הרב '''צבי יחיאל גרינבלאט''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]]) הוא שליח הרבי הראשי ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[ארגנטינה]]. בבחרותו היה חבר בצוות החוזרים של תורת הרבי ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס, כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשפחה חסידית-הונגרית, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשות הישיבה עמד הרב [[דובער בוימגרטן]]. בעקבות דברים ששמע על הרבי מפי ראש הישיבה החל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.<br /> <br /> בעקבות שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.<br /> <br /> בחודש טבת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח&quot;י טבת.<br /> <br /> ===חוזר ומניח===<br /> בין השנים תשל&quot;ב-תשל&quot;ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל&quot;ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.<br /> <br /> כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].<br /> <br /> ===שליחות הרבי ברוסיה===<br /> [[קובץ:Rtgr.png|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> אחרי חתונתו נשלח על ידי הרבי פעמיים לרוסיה, והביא לשם ספרי קודש ומזוזות ועוד. שם דאג לו יהודי בשם געצל שבעת ההיא היה למעלה מגיל שמונים. <br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> בשנת תשל&quot;ח נשא הרב גרינבלאט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> עוד לפני חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ביקש את רשות הרבי לתרגם פרק מספר [[יחי המלך המשיח]] (בו מוסברת ההלכות ב[[רמב&quot;ם]] אודות [[מלך המשיח]] כשהדבר מקושר בטוב טעם לעובדה שהרבי הוא המשיח), ולהפיצו בכל ארגנטינה, כשהרב גרינבלאט מציין שההפצה תיעשה ע&quot;י אחד שלא מ[[אנ&quot;ש]]. הרבי הניד בראשו הקדוש להסכמה על הדבר{{הערה|יומן '770 בית משיח'}}.<br /> <br /> [[קובץ:הרב_צבי_יחיאל_גרינבלאט.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט נואם בחנוכה ה'תשפ&quot;ד]]<br /> כיום הרב גרינבלאט מנהל רשת מוסדות חב&quot;ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב&quot;ד בעיר הבירה [[בואנוס איירס]] ובשאר ערי השדה של ארגטינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * הרב מנחם מענדל גרינבלאט, שליח בבואנוס איירס<br /> * ר' לוי יצחק גרינבלאט<br /> * הרב חנינא דוד גרינבלאט. שליח בבואנוס איירס<br /> * הת' שלמה אהרון גרינבלאט<br /> * הת' שלום דובער גרינבלאט<br /> ;חתניו<br /> * הרב שמואל גופין (בנו של המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]]), שליח הרבי במיאמי פלורידה<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]], שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; בארגנטינה<br /> * הרב שמואל גייסינסקי, מחנך בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; חב&quot;ד בבואנוס איירס<br /> * הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס<br /> * הרב [[שרגא אלימלך רייטשיק]], [[מנהל]] [[ישיבה גדולה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל שפיצר]], [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבה קטנה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''' - ראיון מקיף עם הרב גרינבלאט, מגזין 'תחיינו' גליון 4 י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 12<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/128035 שיחה מאלפת עם הרב צבי גרינבלאט על חסידות, בקשר עם חג הגאולה י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א]''' {{PDF}}{{COL}}, בתוך בטאון 'המודיע' ערב שבת פרשת וישלח תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/129178 ההתעוררות הרבה במבצע חינוך: הרב גרינבלאט חלק סיפורים אישיים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131683 במשדר העולמי: הרב צבי גרינבלאט שיתף סיפורים מרתקים]''' {{COL}} ג' תמוז ה'תשפ&quot;א 13.06.2021<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf דו&quot;ח מפעילותו מעבר למסך הברזל, שבט תשד&quot;מ]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג {{PDF|}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=660186 2024-02-12T17:30:46Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[הרב צבי יחיאל גרינבלאט 2.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> הרב '''צבי יחיאל גרינבלאט''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]]) הוא שליח הרבי הראשי ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[ארגנטינה]]. בבחרותו היה חבר בצוות החוזרים של תורת הרבי ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס, כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשפחה חסידית-הונגרית, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשות הישיבה עמד הרב [[דובער בוימגרטן]]. בעקבות דברים ששמע על הרבי מפי ראש הישיבה החל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.<br /> <br /> בעקבות שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.<br /> <br /> בחודש טבת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח&quot;י טבת.<br /> <br /> ===חוזר ומניח===<br /> בין השנים תשל&quot;ב-תשל&quot;ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל&quot;ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.<br /> <br /> כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].<br /> <br /> ===שליחות הרבי ברוסיה===<br /> [[קובץ:Rtgr.png|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> אחרי חתונתו נשלח על ידי הרבי פעמיים לרוסיה, והביא לשם ספרי קודש ומזוזות ועוד. שם דאג לו יהודי בשם געצל שבעת ההיא היה למעלה מגיל שמונים. <br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> בשנת תשל&quot;ח נשא הרב גרינבלאט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> עוד לפני חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ביקש את רשות הרבי לתרגם פרק מספר [[יחי המלך המשיח]] (בו מוסברת ההלכות ב[[רמב&quot;ם]] אודות [[מלך המשיח]] כשהדבר מקושר בטוב טעם לעובדה שהרבי הוא המשיח), ולהפיצו בכל ארגנטינה, כשהרב גרינבלאט מציין שההפצה תיעשה ע&quot;י אחד שלא מ[[אנ&quot;ש]]. הרבי הניד בראשו הקדוש להסכמה על הדבר{{הערה|יומן '770 בית משיח'}}.<br /> <br /> [[קובץ:הרב_צבי_יחיאל_גרינבלאט.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט נואם בחנוכה ה'תשפ&quot;ד]]<br /> כיום הרב גרינבלאט מנהל רשת מוסדות חב&quot;ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב&quot;ד בעיר הבירה [[בואנוס איירס]] ובשאר ערי השדה של ארגטינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * הרב מנחם מענדל גרינבלאט, שליח בבואנוס איירס<br /> * ר' לוי יצחק גרינבלאט<br /> * הרב חנינא דוד גרינבלאט. שליח בבואנוס איירס<br /> * הת' שלמה אהרון גרינבלאט<br /> * הת' שלום דובער גרינבלאט<br /> ;חתניו<br /> * הרב שמואל גופין (בנו של המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]]), שליח הרבי במיאמי פלורידה<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]], שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; בארגנטינה<br /> * הרב שמואל גייסינסקי, מחנך בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; חב&quot;ד בבואנוס איירס<br /> * הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס<br /> * הרב [[שרגא אלימלך רייטשיק]], [[מנהל]] [[ישיבה גדולה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל שפיצר]], [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבה קטנה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''' - ראיון מקיף עם הרב גרינבלאט, מגזין 'תחיינו' גליון 4 י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 12<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/128035 שיחה מאלפת עם הרב צבי גרינבלאט על חסידות, בקשר עם חג הגאולה י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א]''' {{PDF}}{{COL}}, בתוך בטאון 'המודיע' ערב שבת פרשת וישלח תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/129178 ההתעוררות הרבה במבצע חינוך: הרב גרינבלאט חלק סיפורים אישיים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131683 במשדר העולמי: הרב צבי גרינבלאט שיתף סיפורים מרתקים]''' {{COL}} ג' תמוז ה'תשפ&quot;א 13.06.2021<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf דו&quot;ח מפעילותו מעבר למסך הברזל, שבט תשד&quot;מ]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג {{PDF|}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=660185 2024-02-12T17:28:38Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>הרב '''צבי יחיאל גרינבלאט''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]]) הוא שליח הרבי הראשי ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[ארגנטינה]]. בבחרותו היה חבר בצוות החוזרים של תורת הרבי ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס, כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשפחה חסידית-הונגרית, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשות הישיבה עמד הרב [[דובער בוימגרטן]]. בעקבות דברים ששמע על הרבי מפי ראש הישיבה החל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.<br /> <br /> בעקבות שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.<br /> <br /> בחודש טבת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח&quot;י טבת.<br /> <br /> ===חוזר ומניח===<br /> בין השנים תשל&quot;ב-תשל&quot;ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל&quot;ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.<br /> <br /> כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].<br /> <br /> ===שליחות הרבי ברוסיה===<br /> [[קובץ:Rtgr.png|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> אחרי חתונתו נשלח על ידי הרבי פעמיים לרוסיה, והביא לשם ספרי קודש ומזוזות ועוד. שם דאג לו יהודי בשם געצל שבעת ההיא היה למעלה מגיל שמונים. <br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> בשנת תשל&quot;ח נשא הרב גרינבלאט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> עוד לפני חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ביקש את רשות הרבי לתרגם פרק מספר [[יחי המלך המשיח]] (בו מוסברת ההלכות ב[[רמב&quot;ם]] אודות [[מלך המשיח]] כשהדבר מקושר בטוב טעם לעובדה שהרבי הוא המשיח), ולהפיצו בכל ארגנטינה, כשהרב גרינבלאט מציין שההפצה תיעשה ע&quot;י אחד שלא מ[[אנ&quot;ש]]. הרבי הניד בראשו הקדוש להסכמה על הדבר{{הערה|יומן '770 בית משיח'}}.<br /> <br /> [[קובץ:הרב_צבי_יחיאל_גרינבלאט.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט נואם בחנוכה ה'תשפ&quot;ד]]<br /> כיום הרב גרינבלאט מנהל רשת מוסדות חב&quot;ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב&quot;ד בעיר הבירה [[בואנוס איירס]] ובשאר ערי השדה של ארגטינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * הרב מנחם מענדל גרינבלאט, שליח בבואנוס איירס<br /> * ר' לוי יצחק גרינבלאט<br /> * הרב חנינא דוד גרינבלאט. שליח בבואנוס איירס<br /> * הת' שלמה אהרון גרינבלאט<br /> * הת' שלום דובער גרינבלאט<br /> ;חתניו<br /> * הרב שמואל גופין (בנו של המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]]), שליח הרבי במיאמי פלורידה<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]], שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; בארגנטינה<br /> * הרב שמואל גייסינסקי, מחנך בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; חב&quot;ד בבואנוס איירס<br /> * הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס<br /> * הרב [[שרגא אלימלך רייטשיק]], [[מנהל]] [[ישיבה גדולה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל שפיצר]], [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבה קטנה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''' - ראיון מקיף עם הרב גרינבלאט, מגזין 'תחיינו' גליון 4 י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 12<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/128035 שיחה מאלפת עם הרב צבי גרינבלאט על חסידות, בקשר עם חג הגאולה י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א]''' {{PDF}}{{COL}}, בתוך בטאון 'המודיע' ערב שבת פרשת וישלח תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/129178 ההתעוררות הרבה במבצע חינוך: הרב גרינבלאט חלק סיפורים אישיים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131683 במשדר העולמי: הרב צבי גרינבלאט שיתף סיפורים מרתקים]''' {{COL}} ג' תמוז ה'תשפ&quot;א 13.06.2021<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%92.pdf דו&quot;ח מפעילותו מעבר למסך הברזל, שבט תשד&quot;מ]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג {{PDF|}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%9B%D7%9E%D7%9F&diff=660182 2024-02-12T17:16:40Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים ברוך אוירכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אוירכמן]]<br /> הרב '''חיים ברוך אוירכמן''' (יליד שנת [[תשמ&quot;א]]), הוא שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב אוירכמן נולד בג' [[סיוון]] [[תשמ&quot;א]] לאביו הרב [[משה שמואל אוירכמן]], שליח הרבי ומנהל בתי חב&quot;ד בקריות.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] החל את לימודיו ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר שנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בברוקלין שבניו יורק, נמנה על קבוצת ה'תלמידים השלוחים' לישיבה גדולה בבואנוס איירס, ארגנטינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] נשא לאשה את מרת ברכה מרים בת הרב [[צבי יחיאל גרינבלט]], שליחו הראשי של הרבי ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד בארגנטינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] מונה לעמוד בראש &quot;משרד השלוחים&quot; שתחת מרכז חב&quot;ד ארגנטינה, במטרה לעמוד על ריכוז ואיחוד השלוחים באמצעות ארגון אספות חודשיות וכינוסי שלוחים שנתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] יצא ביחד עם זוגתו מרת ברכה-מרים ובנם מנחם-מענדל לשליחות בפוארטו מאדרו.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] קיבל מהעירייה באופן נדיר מבנה ושטח ענק המשתרע על פני כחמשת אלפים מטר מרובע לצד גורדי השחקים במרכז העיר, עבור בית חב&quot;ד ומרכז קהילתי, המהווה אבן שואבת לכל עניין יהודי עבור תושבי המקום.<br /> <br /> בסכומי כסף גדולים שיפץ את המבנה ואת השטח כולו בעזרתם של קבלנים ותושבים יהודיים. בשל היותו מבנה היסטורי שנבנה במקום בשנת [[התרפ&quot;ט]] (1929) על ידי הארכיטקט ההונגרי המפורסם אנדרס קאלנאי, הוא זוכה לתשומת לב מיוחדת מצד העוברים ושבים ומצד התיירים הרבים מכל העולם הפוקדים את האזור ונוהגים דרך קבע להצטלם לצד המבנה החדש-ישן.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ז כסלו]] [[התשפ&quot;ד]] ביום הכתרו של נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] השתתף הרב אוירכמן בטקס.<br /> <br /> בחודש שבט [[ה'תשפ&quot;ד]] נסע לארץ ישראל, שם נפגש והידריך את נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38456 היסטוריה בארגנטינה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99_%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_67273.html בין גורדי שחקים. מסע בתמונות] {{COL}} {{תמונה}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73693 שרים ואנשי ממשל מבקרים] {{COL}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=60276 הרב לאו בביקור בבית חב&quot;ד] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%A0%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%99_34410.html חנוכיית ענק ליד בית הממשל הארגנטינאי] {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: אוירכמן חיים ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלט]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%93%D7%9E%D7%A0&diff=658118 2024-02-06T23:03:40Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:More nacca cara.jpg|ממוזער|150px|הרב דניאל משה נאקע]]<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' הוא מורה בחיידר ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]] ובעלים של המפעל &quot;עונג&quot; וחנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דניאל משה נאקע נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] למשפחה ספרדית.<br /> <br /> בבחורותו התקרב לחסידות חב&quot;ד ואף נהפך לחסיד חב&quot;ד והלך ללמוד בתומכי תמימים מגדל העמק.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה התחתן עם בת רב ספרדי מקומי.<br /> <br /> כשנפתח החיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] התחיל לשמש כמורה בכיתה ו' כאשר אחיו מלמד בכיתה ה'. כמה שנים אחרי שאחיו עזב את עבודתו כמורה, בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר לשמש כמורה בכיתה ה'.<br /> <br /> [[קובץ:סלטי עונג.png|ממוזער|150px|חלק מסלטי &quot;עונג&quot;]]<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התחיל משפחת נאקע למכור סלטים - דיפ'ס לשבת תחת השם &quot;עונג&quot; עם הזמן המכירה הלכה וגדלה עד אשר כיום הקימו מפעל. כיום, הסלטים נימכרים בכל רחבי ארגנטינה.<br /> <br /> [[קובץ:Merkaz hasefer negocio.jpg|ממוזער|150px|חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> [[קובץ:Oneg y merkaz.png|ממוזער|150px|לוגו &quot;עונג&quot; ולוגו &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתחה משפחת נאקע חנות ספרים בשם &quot;מרכז הספר&quot; טנה בבנין חב&quot;ד המרכזי, בשנת [[תשע&quot;ד]] קנו חנות בשכונת עונסע ועברו למקור (רק) שם. בשנת [[תש&quot;פ]] קנו מקום יותר גדול, ועברו לשם.<br /> <br /> החנות, היא החנות היחידה עם ספרי קודש רבים בלשון הקודש, בעקבות זה, מגיעים לקנות ספרים מכל הקהילות.<br /> <br /> מידי שנה בימים הסמוכים לה' טבת נערכים הנחות עד 50% בחנות, בעקבות זה נוהרים אל החנות יהודים מכל הקהילות.<br /> <br /> ===משפחתו===<br /> <br /> *בנו - הרב בנימין נאקע - אחראי על מפעל &quot;עונג&quot;<br /> *בנו - הרב דוד נאקע - אחראי על חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;<br /> *חתנו - הרב שלום דובער שרעבי - מנהל בית חב&quot;ד למטיילים ארגנטינה<br /> *חתנו - הרב בנימין רוזענבערג - סוכן נסיעות ומורה בתלמוד תורה ב[[קנדה]]<br /> *חתנו - ר' לוי לאדאעב<br /> *חתנו - ר' ישראל דוד לשס<br /> *חתנו - ר' מרדכי בביוב<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%93%D7%9E%D7%A0&diff=658115 2024-02-06T23:03:08Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:More nacca cara.jpg|ממוזער|150px|הרב דניאל משה נאקע]]<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' הוא מורה בחיידר ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]] ובעלים של המפעל &quot;עונג&quot; וחנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דניאל משה נאקע נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] למשפחה ספרדית.<br /> <br /> בבחורותו התקרב לחסידות חב&quot;ד ואף נהפך לחסיד חב&quot;ד והלך ללמוד בתומכי תמימים מגדל העמק.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה התחתן עם בת רב ספרדי מקומי.<br /> <br /> כשנפתח החיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] התחיל לשמש כמורה בכיתה ו' כאשר אחיו מלמד בכיתה ה'. כמה שנים אחרי שאחיו עזב את עבודתו כמורה, בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר לשמש כמורה בכיתה ה'.<br /> <br /> [[קובץ:סלטי עונג.png|ממוזער|150px|חלק מסלטי &quot;עונג&quot;]]<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התחיל משפחת נאקע למכור סלטים - דיפ'ס לשבת תחת השם &quot;עונג&quot; עם הזמן המכירה הלכה וגדלה עד אשר כיום הקימו מפעל. כיום, הסלטים נימכרים בכל רחבי ארגנטינה.<br /> <br /> [[קובץ:Merkaz hasefer negocio.jpg|ממוזער|150px|חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> [[קובץ:Oneg y merkaz.png|ממוזער|150px|לוגו &quot;עונג&quot; ולוגו &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתחה משפחת נאקע חנות ספרים בשם &quot;מרכז הספר&quot; טנה בבנין חב&quot;ד המרכזי, בשנת [[תשע&quot;ד]] קנו חנות בשכונת עונסע ועברו למקור (רק) שם. בשנת [[תש&quot;פ]] קנו מקום יותר גדול, ועברו לשם.<br /> <br /> החנות, היא החנות היחידה עם ספרי קודש רבים בלשון הקודש, בעקבות זה, מגיעים לקנות ספרים מכל הקהילות.<br /> <br /> מידי שנה בימים הסמוכים לה' טבת נערכים הנחות עד 50% בחנות, בעקבות זה נוהרים אל החנות יהודים מכל הקהילות.<br /> <br /> ===משפחתו===<br /> <br /> *בנו - ר' בנימין נאקע - אחראי על מפעל &quot;עונג&quot;<br /> *בנו - ר' דוד נאקע - אחראי על חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;<br /> *חתנו - הרב שלום דובער שרעבי - מנהל בית חב&quot;ד למטיילים ארגנטינה<br /> *חתנו - הרב בנימין רוזענבערג - סוכן נסיעות ומורה בתלמוד תורה ב[[קנדה]]<br /> *חתנו - ר' לוי לאדאעב<br /> *חתנו - ר' ישראל דוד לשס<br /> *חתנו - ר' מרדכי בביוב<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%93%D7%9E%D7%A0&diff=658109 2024-02-06T22:43:57Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:More nacca cara.jpg|ממוזער|150px|הרב דניאל משה נאקע]]<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' הוא מורה בחיידר ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]] ובעלים של המפעל &quot;עונג&quot; וחנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דניאל משה נאקע נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] למשפחה ספרדית.<br /> <br /> בבחורותו התקרב לחסידות חב&quot;ד ואף נהפך לחסיד חב&quot;ד והלך ללמוד בתומכי תמימים מגדל העמק.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה התחתן עם בת רב ספרדי מקומי.<br /> <br /> כשנפתח החיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] התחיל לשמש כמורה בכיתה ו' כאשר אחיו מלמד בכיתה ה'. כמה שנים אחרי שאחיו עזב את עבודתו כמורה, בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר לשמש כמורה בכיתה ה'.<br /> <br /> [[קובץ:סלטי עונג.png|ממוזער|150px|חלק מסלטי &quot;עונג&quot;]]<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התחיל משפחת נאקע למכור סלטים - דיפ'ס לשבת תחת השם &quot;עונג&quot; עם הזמן המכירה הלכה וגדלה עד אשר כיום הקימו מפעל. כיום, הסלטים נימכרים בכל רחבי ארגנטינה.<br /> <br /> [[קובץ:Merkaz hasefer negocio.jpg|ממוזער|150px|חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> [[קובץ:Oneg y merkaz.png|ממוזער|150px|לוגו &quot;עונג&quot; ולוגו &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתחה משפחת נאקע חנות ספרים בשם &quot;מרכז הספר&quot; טנה בבנין חב&quot;ד המרכזי, בשנת [[תשע&quot;ד]] קנו חנות בשכונת עונסע ועברו למקור (רק) שם. בשנת [[תש&quot;פ]] קנו מקום יותר גדול, ועברו לשם.<br /> <br /> החנות, היא החנות היחידה עם ספרי קודש רבים בלשון הקודש, בעקבות זה, מגיעים לקנות ספרים מכל הקהילות.<br /> <br /> מידי שנה בימים הסמוכים לה' טבת נערכים הנחות עד 50% בחנות, בעקבות זה נוהרים אל החנות יהודים מכל הקהילות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%93%D7%9E%D7%A0&diff=658108 2024-02-06T22:41:44Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:More nacca cara.jpg|ממוזער|150px|הרב דניאל משה נאקע]]<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' הוא מורה בחיידר ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]] ובעלים של המפעל &quot;עונג&quot; וחנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דניאל משה נאקע נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] למשפחה ספרדית.<br /> <br /> בבחורותו התקרב לחסידות חב&quot;ד ואף נהפך לחסיד חב&quot;ד והלך ללמוד בתומכי תמימים מגדל העמק.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה התחתן עם בת רב ספרדי מקומי.<br /> <br /> כשנפתח החיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] התחיל לשמש כמורה בכיתה ו' כאשר אחיו מלמד בכיתה ה'. כמה שנים אחרי שאחיו עזב את עבודתו כמורה, בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר לשמש כמורה בכיתה ה'.<br /> <br /> [[קובץ:סלטי עונג.png|ממוזער|150px|חלק מסלטי &quot;עונג&quot;]]<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התחיל משפחת נאקע למכור סלטים - דיפ'ס לשבת תחת השם &quot;עונג&quot; עם הזמן המכירה הלכה וגדלה עד אשר כיום הקימו מפעל. כיום, הסלטים נימכרים בכל רחבי ארגנטינה.<br /> <br /> [[קובץ:Merkaz hasefer negocio.jpg|ממוזער|150px|חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> [[קובץ:Oneg y merkaz.png|ממוזער|150px|לוגו &quot;עונג&quot; ולוגו &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתחה משפחת נאקע חנות ספרים בשם &quot;מרכז הספר&quot; טנה בבנין חב&quot;ד המרכזי, בשנת [[תשע&quot;ד]] קנו חנות בשכונת עונסע ועברו למקור (רק) שם. בשנת [[תש&quot;פ]] קנו מקום יותר גדול, ועברו לשם.<br /> <br /> החנות, היא החנות היחידה עם ספרי קודש רבים בלשון הקודש, בעקבות זה, מגיעים לקנות ספרים מכל הקהילות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Merkaz_hasefer_negocio.jpg&diff=658107 2024-02-06T22:40:44Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%93%D7%9E%D7%A0&diff=658106 2024-02-06T22:38:50Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:More nacca cara.jpg|ממוזער|150px|הרב דניאל משה נאקע]]<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' הוא מורה בחיידר ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]] ובעלים של המפעל &quot;עונג&quot; וחנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דניאל משה נאקע נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] למשפחה ספרדית.<br /> <br /> בבחורותו התקרב לחסידות חב&quot;ד ואף נהפך לחסיד חב&quot;ד והלך ללמוד בתומכי תמימים מגדל העמק.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה התחתן עם בת רב ספרדי מקומי.<br /> <br /> כשנפתח החיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] התחיל לשמש כמורה בכיתה ו' כאשר אחיו מלמד בכיתה ה'. כמה שנים אחרי שאחיו עזב את עבודתו כמורה, בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר לשמש כמורה בכיתה ה'.<br /> <br /> [[קובץ:סלטי עונג.png|ממוזער|150px|חלק מסלטי &quot;עונג&quot;]]<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התחיל משפחת נאקע למכור סלטים - דיפ'ס לשבת תחת השם &quot;עונג&quot; עם הזמן המכירה הלכה וגדלה עד אשר כיום הקימו מפעל. כיום, הסלטים נימכרים בכל רחבי ארגנטינה.<br /> <br /> [[קובץ:Merkaz hasefer.jpg|ממוזער|150px|חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> [[קובץ:Oneg y merkaz.png|ממוזער|150px|לוגו &quot;עונג&quot; ולוגו &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתחה משפחת נאקע חנות ספרים בשם &quot;מרכז הספר&quot; טנה בבנין חב&quot;ד המרכזי, בשנת [[תשע&quot;ד]] קנו חנות בשכונת עונסע ועברו למקור (רק) שם. בשנת [[תש&quot;פ]] קנו מקום יותר גדול, ועברו לשם.<br /> <br /> החנות, היא החנות היחידה עם ספרי קודש רבים בלשון הקודש, בעקבות זה, מגיעים לקנות ספרים מכל הקהילות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Oneg_y_merkaz.png&diff=658105 2024-02-06T22:37:43Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%93%D7%9E%D7%A0&diff=658103 2024-02-06T22:36:27Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:More nacca cara.jpg|ממוזער|150px|הרב דניאל משה נאקע]]<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' הוא מורה בחיידר ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]] ובעלים של המפעל &quot;עונג&quot; וחנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דניאל משה נאקע נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] למשפחה ספרדית.<br /> <br /> בבחורותו התקרב לחסידות חב&quot;ד ואף נהפך לחסיד חב&quot;ד והלך ללמוד בתומכי תמימים מגדל העמק.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה התחתן עם בת רב ספרדי מקומי.<br /> <br /> כשנפתח החיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] התחיל לשמש כמורה בכיתה ו' כאשר אחיו מלמד בכיתה ה'. כמה שנים אחרי שאחיו עזב את עבודתו כמורה, בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר לשמש כמורה בכיתה ה'.<br /> <br /> [[קובץ:סלטי עונג.png|ממוזער|150px|חלק מסלטי &quot;עונג&quot;]]<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התחיל משפחת נאקע למכור סלטים - דיפ'ס לשבת תחת השם &quot;עונג&quot; עם הזמן המכירה הלכה וגדלה עד אשר כיום הקימו מפעל. כיום, הסלטים נימכרים בכל רחבי ארגנטינה.<br /> <br /> [[קובץ:Merkaz hasefer.jpg|ממוזער|150px|חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתחה משפחת נאקע חנות ספרים בשם &quot;מרכז הספר&quot; טנה בבנין חב&quot;ד המרכזי, בשנת [[תשע&quot;ד]] קנו חנות בשכונת עונסע ועברו למקור (רק) שם. בשנת [[תש&quot;פ]] קנו מקום יותר גדול, ועברו לשם.<br /> <br /> החנות, היא החנות היחידה עם ספרי קודש רבים בלשון הקודש, בעקבות זה, מגיעים לקנות ספרים מכל הקהילות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%9C%D7%98%D7%99_%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%92.png&diff=658101 2024-02-06T22:35:06Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99&diff=658097 2024-02-06T22:30:20Z

<p>אריה מאראדוויטש: /* קשריו עם היהדות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חאבייר מיליי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] '''חאבייר מיליי''']]<br /> [[קובץ:מיליי חנוכיה לזלנסקי.jpg|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] חאבייר מיליי (מימין), מעניק חנוכיה לנשיא [[אוקראינה]] ולדימיר זלנסקי (משמאל)]]<br /> [[קובץ:Milei en el koisel.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בכותל המערבי]]<br /> '''חאבייר חררדו מיליי''' ([[כ&quot;א תשרי|כ&quot;א]] [[תשרי]] [[תשל&quot;א]]) הוא נשיא [[ארגנטינה]] החל מ[[כ&quot;ז בכסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ופוליטיקאי ארגנטינאי המקיים קשר חם עם [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[שלוחי הרבי]] במקום.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> מר חאבייר מיליי, נולד ב[[כ&quot;א תשרי]] [[תשל&quot;א]] ב[[בואנוס איירס]] למשפחה ממוצא [[איטליה|איטלקי]]. הוא למד כלכלה ועבד ככלכלן, כמרצה וכשדרן רדיו.<br /> ביום היבחרו לנשיאות ארגנטינה לאחר ספירת 95% מהקלפיות זכה ב- 56% מהקולות ובכך גבר על מועמד השמאל-מרכז שר הכלכלה לשעבר סרחיו מאסה שזכה ב-44% מהקולות בלבד.<br /> זהו שלטון ימין ראשון אחרי עשרות שנים שארגנטינה הייתה תחת שלטון הנחשב לשמאל.<br /> מיליי תומך מובהק של [[מדינת ישראל]]. במהלך קמפיין הבחירות הבטיח מיליי להעביר את שגרירות ארגנטינה בישראל ל[[ירושלים]], והצהיר כי ארגנטינה בראשותו תהיה &quot;בת ברית קרובה&quot; של ישראל. הייתה תקופה בה מיליי ענד על חליפתו דגלון כפול של ארגנטינה וישראל.<br /> ===קשריו עם היהדות===<br /> מיליי הביע רצון ל[[גיור|התגייר]], והסביר כי נמנע מכך בגלל הקושי בשמירת ה[[שבת]] כנשיא מדינה.<br /> ב[[כ&quot;ז כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובנאומו הראשון כנשיא קישר את המעמד הנשיאותי עם [[חג החנוכה]] באומרו: {{ציטוטון|אין זה מקרה שההשבעה הנשיאותית מתרחשת במהלך חג החנוכה, חג האור, החג של החירות האמיתית . . מלחמת המכבים היא סמל לניצחון של החלשים על החזקים, של המעט על הרב, של האור על החושך, ובעיקר של האמת על פני השקר. כי אתם יודעים שאני מעדיף להגיד לכם את האמת הלא נוחה מאשר לשקר לכם בנוחות.}}<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ד]] הגיע מיליי לביקור בארץ ישראל עם רבו, ובו ביום ביקר ב[[כותל המערבי]] ושם התרגש ובכה, אחד מהדברים שהזכיר, שהוא הולך להעביר את השגרירות הארגנטינאית לירושלים.<br /> <br /> ===קשריו עם חב&quot;ד===<br /> בתיעוד שהתפרסם מביתו של מיליי, נראית תלויה תמונה גדולה של [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1037352/ בחדר הישיבות: תמונת הרבי בביתו של נשיא ארגנטינה] {{אינפו}}}}. חאבייר ביקר ב[[770|770 - בית אגו&quot;ח]] ב[[ניו-יורק]] (עוד לפני ניצחונו בבחירות){{הערה|[https://col.org.il/feed/in/158769 נשיא ארגנטינה בביקור בבית אגו&quot;ח] {{col}}}}. כמו כן ביקר ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר פעמים לפני ניצחונו בבחירות ואף לאחריו{{הערה|[https://col.org.il/news/158919 נשיא ארגנטינה בביקור באוהל הק' לאחר ניצחונו{{col}}]}}.<br /> הראיון הראשון של חאבייר לאחר ניצחונו בבחירות הוענק לשבועון החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|'כפר חב&quot;ד']]{{הערה|[https://col.org.il/news/158836 נשיא ארגנטינה בראיון לכפר חב&quot;ד] {{col}}}}.<br /> ב[[חנוכה|חג החנוכה]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף מיליי במעמד [[הדלקת נרות חנוכה]] במוצאי השבת, יחד עם שלוחי חב&quot;ד במדינה ונציגים ממשפחות החטופים שהינם בעלי אזרחות ארגנטינאית, בנוכחות שר החוץ הישראלי אלי כהן שהגיע במיוחד להשבעה של הנשיא החדש{{הערה|[https://col.org.il/news/159186 נשיא ארגנטינה במעמד הדלקת נר חנוכה] {{col}}}}. בהמשך אותו החג, הגיע הנשיא עם סידור שבתוכו תמונה של [[הרבי]] להדלקת נרות חנוכה{{הערה|[https://col.org.il/news/159286 נשיא ארגנטינה מדליק שוב חנוכיה עם תמונת הרבי בסידור] {{col}}}}.<br /> ביום השלישי לנשיאותו השתתף הנשיא באירוע חנוכה של חב&quot;ד בפארק שבכיכר המרכזית בארגנטינה, בו הוא נשא נאום, הדליק נר בחנוכיה הענקית והחזיק בשלט של שתי חטופים.<br /> בראיונות לכלי התקשורת בארצו הוא מספר בהערצה על הרבי, פעם - לאחר שקיבל מהרב [[סימון יעקבסון]] את הספר &quot;הדרך לחיים של משמעות&quot; הוא סיפר למרואיין כי הספר מבוסס על שיחותיו של הרבי והסביר למיליוני הצופים כיצד נערכת חזרה על שיחות שהרבי אמר בשבת: {{ציטוטון|הרבי הרי מדבר בשבת, ובשבת אסור לכתוב. אז איך הם רשמו את הדברים. תשמע דבר מעניין: ישבו מולו חמשה חסידים עם זיכרון נדיר ומיד אחרי השבת הם ישבו לכתוב הכל מזכרונם! ואחר כך הרבי ערך והגיה את זה, והייתה לי הזכות להיפגש עם אחד מאותם רבנים (הרב סימון יעקבסון) והוא העניק לי את הספר הזה}} חתם בהתרגשות גדולה.<br /> גם בדברים שנשא לתקשורת הכללית אמר &quot;דמותו של הרבי משפיעה עליי מאוד&quot;...<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{כפר|צוות כתבי 'כפר חב&quot;ד'|הידיד שלנו בבית הוורוד|2039|42|תשפ&quot;ד}} <br /> {{בית|יוסף סולומון|&quot;נבחר כאן נשיא - חסיד של הרבי...&quot;|1391|24|תשפ&quot;ד}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/חאבייר-מיליי/ תג חאבייר מיליי], באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/feed?type=tags&amp;id=1221 תג ארגנטינה], באתר {{col}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיליי, חאבייר}}<br /> [[קטגוריה:גויים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99&diff=658094 2024-02-06T22:28:56Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חאבייר מיליי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] '''חאבייר מיליי''']]<br /> [[קובץ:מיליי חנוכיה לזלנסקי.jpg|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] חאבייר מיליי (מימין), מעניק חנוכיה לנשיא [[אוקראינה]] ולדימיר זלנסקי (משמאל)]]<br /> [[קובץ:Milei en el koisel.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בכותל המערבי]]<br /> '''חאבייר חררדו מיליי''' ([[כ&quot;א תשרי|כ&quot;א]] [[תשרי]] [[תשל&quot;א]]) הוא נשיא [[ארגנטינה]] החל מ[[כ&quot;ז בכסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ופוליטיקאי ארגנטינאי המקיים קשר חם עם [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[שלוחי הרבי]] במקום.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> מר חאבייר מיליי, נולד ב[[כ&quot;א תשרי]] [[תשל&quot;א]] ב[[בואנוס איירס]] למשפחה ממוצא [[איטליה|איטלקי]]. הוא למד כלכלה ועבד ככלכלן, כמרצה וכשדרן רדיו.<br /> ביום היבחרו לנשיאות ארגנטינה לאחר ספירת 95% מהקלפיות זכה ב- 56% מהקולות ובכך גבר על מועמד השמאל-מרכז שר הכלכלה לשעבר סרחיו מאסה שזכה ב-44% מהקולות בלבד.<br /> זהו שלטון ימין ראשון אחרי עשרות שנים שארגנטינה הייתה תחת שלטון הנחשב לשמאל.<br /> מיליי תומך מובהק של [[מדינת ישראל]]. במהלך קמפיין הבחירות הבטיח מיליי להעביר את שגרירות ארגנטינה בישראל ל[[ירושלים]], והצהיר כי ארגנטינה בראשותו תהיה &quot;בת ברית קרובה&quot; של ישראל. הייתה תקופה בה מיליי ענד על חליפתו דגלון כפול של ארגנטינה וישראל.<br /> ===קשריו עם היהדות===<br /> מיליי הביע רצון ל[[גיור|התגייר]], והסביר כי נמנע מכך בגלל הקושי בשמירת ה[[שבת]] כנשיא מדינה.<br /> ב[[כ&quot;ז כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובנאומו הראשון כנשיא קישר את המעמד הנשיאותי עם [[חג החנוכה]] באומרו: {{ציטוטון|אין זה מקרה שההשבעה הנשיאותית מתרחשת במהלך חג החנוכה, חג האור, החג של החירות האמיתית . . מלחמת המכבים היא סמל לניצחון של החלשים על החזקים, של המעט על הרב, של האור על החושך, ובעיקר של האמת על פני השקר. כי אתם יודעים שאני מעדיף להגיד לכם את האמת הלא נוחה מאשר לשקר לכם בנוחות.}}<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ד]] הגיע מיליי לביקור בארץ ישראל, אחד מהדברים שהזכיר, שהוא הולך להעביר את השגרירות הארגנטינאית לירושלים.<br /> <br /> ===קשריו עם חב&quot;ד===<br /> בתיעוד שהתפרסם מביתו של מיליי, נראית תלויה תמונה גדולה של [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1037352/ בחדר הישיבות: תמונת הרבי בביתו של נשיא ארגנטינה] {{אינפו}}}}. חאבייר ביקר ב[[770|770 - בית אגו&quot;ח]] ב[[ניו-יורק]] (עוד לפני ניצחונו בבחירות){{הערה|[https://col.org.il/feed/in/158769 נשיא ארגנטינה בביקור בבית אגו&quot;ח] {{col}}}}. כמו כן ביקר ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר פעמים לפני ניצחונו בבחירות ואף לאחריו{{הערה|[https://col.org.il/news/158919 נשיא ארגנטינה בביקור באוהל הק' לאחר ניצחונו{{col}}]}}.<br /> הראיון הראשון של חאבייר לאחר ניצחונו בבחירות הוענק לשבועון החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|'כפר חב&quot;ד']]{{הערה|[https://col.org.il/news/158836 נשיא ארגנטינה בראיון לכפר חב&quot;ד] {{col}}}}.<br /> ב[[חנוכה|חג החנוכה]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף מיליי במעמד [[הדלקת נרות חנוכה]] במוצאי השבת, יחד עם שלוחי חב&quot;ד במדינה ונציגים ממשפחות החטופים שהינם בעלי אזרחות ארגנטינאית, בנוכחות שר החוץ הישראלי אלי כהן שהגיע במיוחד להשבעה של הנשיא החדש{{הערה|[https://col.org.il/news/159186 נשיא ארגנטינה במעמד הדלקת נר חנוכה] {{col}}}}. בהמשך אותו החג, הגיע הנשיא עם סידור שבתוכו תמונה של [[הרבי]] להדלקת נרות חנוכה{{הערה|[https://col.org.il/news/159286 נשיא ארגנטינה מדליק שוב חנוכיה עם תמונת הרבי בסידור] {{col}}}}.<br /> ביום השלישי לנשיאותו השתתף הנשיא באירוע חנוכה של חב&quot;ד בפארק שבכיכר המרכזית בארגנטינה, בו הוא נשא נאום, הדליק נר בחנוכיה הענקית והחזיק בשלט של שתי חטופים.<br /> בראיונות לכלי התקשורת בארצו הוא מספר בהערצה על הרבי, פעם - לאחר שקיבל מהרב [[סימון יעקבסון]] את הספר &quot;הדרך לחיים של משמעות&quot; הוא סיפר למרואיין כי הספר מבוסס על שיחותיו של הרבי והסביר למיליוני הצופים כיצד נערכת חזרה על שיחות שהרבי אמר בשבת: {{ציטוטון|הרבי הרי מדבר בשבת, ובשבת אסור לכתוב. אז איך הם רשמו את הדברים. תשמע דבר מעניין: ישבו מולו חמשה חסידים עם זיכרון נדיר ומיד אחרי השבת הם ישבו לכתוב הכל מזכרונם! ואחר כך הרבי ערך והגיה את זה, והייתה לי הזכות להיפגש עם אחד מאותם רבנים (הרב סימון יעקבסון) והוא העניק לי את הספר הזה}} חתם בהתרגשות גדולה.<br /> גם בדברים שנשא לתקשורת הכללית אמר &quot;דמותו של הרבי משפיעה עליי מאוד&quot;...<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{כפר|צוות כתבי 'כפר חב&quot;ד'|הידיד שלנו בבית הוורוד|2039|42|תשפ&quot;ד}} <br /> {{בית|יוסף סולומון|&quot;נבחר כאן נשיא - חסיד של הרבי...&quot;|1391|24|תשפ&quot;ד}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/חאבייר-מיליי/ תג חאבייר מיליי], באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/feed?type=tags&amp;id=1221 תג ארגנטינה], באתר {{col}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיליי, חאבייר}}<br /> [[קטגוריה:גויים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99&diff=658093 2024-02-06T22:27:30Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חאבייר מיליי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] '''חאבייר מיליי''']]<br /> [[קובץ:מיליי חנוכיה לזלנסקי.jpg|ממוזער|200px|נשיא [[ארגנטינה]] חאבייר מיליי (מימין), מעניק חנוכיה לנשיא [[אוקראינה]] ולדימיר זלנסקי (משמאל)]]<br /> '''חאבייר חררדו מיליי''' ([[כ&quot;א תשרי|כ&quot;א]] [[תשרי]] [[תשל&quot;א]]) הוא נשיא [[ארגנטינה]] החל מ[[כ&quot;ז בכסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ופוליטיקאי ארגנטינאי המקיים קשר חם עם [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[שלוחי הרבי]] במקום.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> מר חאבייר מיליי, נולד ב[[כ&quot;א תשרי]] [[תשל&quot;א]] ב[[בואנוס איירס]] למשפחה ממוצא [[איטליה|איטלקי]]. הוא למד כלכלה ועבד ככלכלן, כמרצה וכשדרן רדיו.<br /> ביום היבחרו לנשיאות ארגנטינה לאחר ספירת 95% מהקלפיות זכה ב- 56% מהקולות ובכך גבר על מועמד השמאל-מרכז שר הכלכלה לשעבר סרחיו מאסה שזכה ב-44% מהקולות בלבד.<br /> זהו שלטון ימין ראשון אחרי עשרות שנים שארגנטינה הייתה תחת שלטון הנחשב לשמאל.<br /> מיליי תומך מובהק של [[מדינת ישראל]]. במהלך קמפיין הבחירות הבטיח מיליי להעביר את שגרירות ארגנטינה בישראל ל[[ירושלים]], והצהיר כי ארגנטינה בראשותו תהיה &quot;בת ברית קרובה&quot; של ישראל. הייתה תקופה בה מיליי ענד על חליפתו דגלון כפול של ארגנטינה וישראל.<br /> ===קשריו עם היהדות===<br /> מיליי הביע רצון ל[[גיור|התגייר]], והסביר כי נמנע מכך בגלל הקושי בשמירת ה[[שבת]] כנשיא מדינה.<br /> ב[[כ&quot;ז כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובנאומו הראשון כנשיא קישר את המעמד הנשיאותי עם [[חג החנוכה]] באומרו: {{ציטוטון|אין זה מקרה שההשבעה הנשיאותית מתרחשת במהלך חג החנוכה, חג האור, החג של החירות האמיתית . . מלחמת המכבים היא סמל לניצחון של החלשים על החזקים, של המעט על הרב, של האור על החושך, ובעיקר של האמת על פני השקר. כי אתם יודעים שאני מעדיף להגיד לכם את האמת הלא נוחה מאשר לשקר לכם בנוחות.}}<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ז שבט]] [[ה'תשפ&quot;ד]] הגיע מיליי לביקור בארץ ישראל, אחד מהדברים שהזכיר, שהוא הולך להעביר את השגרירות הארגנטינאית לירושלים.<br /> <br /> ===קשריו עם חב&quot;ד===<br /> בתיעוד שהתפרסם מביתו של מיליי, נראית תלויה תמונה גדולה של [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1037352/ בחדר הישיבות: תמונת הרבי בביתו של נשיא ארגנטינה] {{אינפו}}}}. חאבייר ביקר ב[[770|770 - בית אגו&quot;ח]] ב[[ניו-יורק]] (עוד לפני ניצחונו בבחירות){{הערה|[https://col.org.il/feed/in/158769 נשיא ארגנטינה בביקור בבית אגו&quot;ח] {{col}}}}. כמו כן ביקר ב[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר פעמים לפני ניצחונו בבחירות ואף לאחריו{{הערה|[https://col.org.il/news/158919 נשיא ארגנטינה בביקור באוהל הק' לאחר ניצחונו{{col}}]}}.<br /> הראיון הראשון של חאבייר לאחר ניצחונו בבחירות הוענק לשבועון החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|'כפר חב&quot;ד']]{{הערה|[https://col.org.il/news/158836 נשיא ארגנטינה בראיון לכפר חב&quot;ד] {{col}}}}.<br /> ב[[חנוכה|חג החנוכה]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף מיליי במעמד [[הדלקת נרות חנוכה]] במוצאי השבת, יחד עם שלוחי חב&quot;ד במדינה ונציגים ממשפחות החטופים שהינם בעלי אזרחות ארגנטינאית, בנוכחות שר החוץ הישראלי אלי כהן שהגיע במיוחד להשבעה של הנשיא החדש{{הערה|[https://col.org.il/news/159186 נשיא ארגנטינה במעמד הדלקת נר חנוכה] {{col}}}}. בהמשך אותו החג, הגיע הנשיא עם סידור שבתוכו תמונה של [[הרבי]] להדלקת נרות חנוכה{{הערה|[https://col.org.il/news/159286 נשיא ארגנטינה מדליק שוב חנוכיה עם תמונת הרבי בסידור] {{col}}}}.<br /> ביום השלישי לנשיאותו השתתף הנשיא באירוע חנוכה של חב&quot;ד בפארק שבכיכר המרכזית בארגנטינה, בו הוא נשא נאום, הדליק נר בחנוכיה הענקית והחזיק בשלט של שתי חטופים.<br /> בראיונות לכלי התקשורת בארצו הוא מספר בהערצה על הרבי, פעם - לאחר שקיבל מהרב [[סימון יעקבסון]] את הספר &quot;הדרך לחיים של משמעות&quot; הוא סיפר למרואיין כי הספר מבוסס על שיחותיו של הרבי והסביר למיליוני הצופים כיצד נערכת חזרה על שיחות שהרבי אמר בשבת: {{ציטוטון|הרבי הרי מדבר בשבת, ובשבת אסור לכתוב. אז איך הם רשמו את הדברים. תשמע דבר מעניין: ישבו מולו חמשה חסידים עם זיכרון נדיר ומיד אחרי השבת הם ישבו לכתוב הכל מזכרונם! ואחר כך הרבי ערך והגיה את זה, והייתה לי הזכות להיפגש עם אחד מאותם רבנים (הרב סימון יעקבסון) והוא העניק לי את הספר הזה}} חתם בהתרגשות גדולה.<br /> גם בדברים שנשא לתקשורת הכללית אמר &quot;דמותו של הרבי משפיעה עליי מאוד&quot;...<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{כפר|צוות כתבי 'כפר חב&quot;ד'|הידיד שלנו בבית הוורוד|2039|42|תשפ&quot;ד}} <br /> {{בית|יוסף סולומון|&quot;נבחר כאן נשיא - חסיד של הרבי...&quot;|1391|24|תשפ&quot;ד}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/חאבייר-מיליי/ תג חאבייר מיליי], באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/feed?type=tags&amp;id=1221 תג ארגנטינה], באתר {{col}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מיליי, חאבייר}}<br /> [[קטגוריה:גויים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Milei_en_el_koisel.jpg&diff=658091 2024-02-06T22:23:40Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%93%D7%9E%D7%A0&diff=657833 2024-02-06T00:45:25Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:More nacca cara.jpg|ממוזער|150px|הרב דניאל משה נאקע]]<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' הוא מורה בחיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] ובעלים של המפעל &quot;עונג&quot; וחנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דניאל משה נאקע נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] למשפחה ספרדית.<br /> <br /> בבחורותו התקרב לחסידות חב&quot;ד ואף נהפך לחסיד חב&quot;ד והלך ללמוד בתומכי תמימים מגדל העמק.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה התחתן עם בת רב ספרדי מקומי.<br /> <br /> כשנפתח החיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] התחיל לשמש כמורה בכיתה ו' כאשר אחיו מלמד בכיתה ה'. כמה שנים אחרי שאחיו עזב את עבודתו כמורה, בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר לשמש כמורה בכיתה ה'.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התחיל משפחת נאקע למכור סלטים - דיפ'ס לשבת תחת השם &quot;עונג&quot; עם הזמן המכירה הלכה וגדלה עד אשר כיום הקימו מפעל. כיום, הסלטים נימכרים בכל רחבי ארגנטינה.<br /> <br /> [[קובץ:Merkaz hasefer.jpg|ממוזער|200px|חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתחה משפחת נאקע חנות ספרים בשם &quot;מרכז הספר&quot; טנה בבנין חב&quot;ד המרכזי, בשנת [[תשע&quot;ד]] קנו חנות בשכונת עונסע ועברו למקור (רק) שם. בשנת [[תש&quot;פ]] קנו מקום יותר גדול, ועברו לשם.<br /> <br /> החנות, היא החנות היחידה עם ספרי קודש רבים בלשון הקודש, בעקבות זה, מגיעים לקנות ספרים מכל הקהילות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%93%D7%9E%D7%A0&diff=657832 2024-02-06T00:45:09Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:More nacca cara.jpg|ממוזער|150px|הרב דניאל משה נאקע]]<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' הוא מורה בחיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] ובעלים של המפעל &quot;עונג&quot; וחנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] למשפחה ספרדית.<br /> <br /> בבחורותו התקרב לחסידות חב&quot;ד ואף נהפך לחסיד חב&quot;ד והלך ללמוד בתומכי תמימים מגדל העמק.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה התחתן עם בת רב ספרדי מקומי.<br /> <br /> כשנפתח החיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] התחיל לשמש כמורה בכיתה ו' כאשר אחיו מלמד בכיתה ה'. כמה שנים אחרי שאחיו עזב את עבודתו כמורה, בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר לשמש כמורה בכיתה ה'.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התחיל משפחת נאקע למכור סלטים - דיפ'ס לשבת תחת השם &quot;עונג&quot; עם הזמן המכירה הלכה וגדלה עד אשר כיום הקימו מפעל. כיום, הסלטים נימכרים בכל רחבי ארגנטינה.<br /> <br /> [[קובץ:Merkaz hasefer.jpg|ממוזער|200px|חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתחה משפחת נאקע חנות ספרים בשם &quot;מרכז הספר&quot; טנה בבנין חב&quot;ד המרכזי, בשנת [[תשע&quot;ד]] קנו חנות בשכונת עונסע ועברו למקור (רק) שם. בשנת [[תש&quot;פ]] קנו מקום יותר גדול, ועברו לשם.<br /> <br /> החנות, היא החנות היחידה עם ספרי קודש רבים בלשון הקודש, בעקבות זה, מגיעים לקנות ספרים מכל הקהילות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%93%D7%9E%D7%A0&diff=657831 2024-02-06T00:44:22Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:More nacca cara.jpg|ממוזער|150px|הרב דניאל משה נאקע]]<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' הוא מורה בחיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] ובעלים של המפעל &quot;עונג&quot; וחנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] למשפחה ספרדית.<br /> <br /> בבחורותו התקרב לחסידות חב&quot;ד ואף נהפך לחסיד חב&quot;ד והלך ללמוד בתומכי תמימים מגדל העמק.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה התחתן עם בת רב ספרדי מקומי.<br /> <br /> כשנפתח החיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] התחיל לשמש כמורה בכיתה ו' כאשר אחיו מלמד בכיתה ה'. כמה שנים אחרי שאחיו עזב את עבודתו כמורה, בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר לשמש כמורה בכיתה ה'.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התחיל משפחת נאקע למכור סלטים - דיפ'ס לשבת תחת השם &quot;עונג&quot; עם הזמן המכירה הלכה וגדלה עד אשר כיום הקימו מפעל. כיום, הסלטים נימכרים בכל רחבי ארגנטינה.<br /> <br /> [[קובץ:Merkaz hasefer.jpg|ממוזער|200px|חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתחה משפחת נאקע חנות ספרים בשם &quot;מרכז הספר&quot; טנה בבנין חב&quot;ד המרכזי, בשנת [[תשע&quot;ד]] קנו חנות בשכונת עונסע ועברו למקור (רק) שם. בשנת [[תש&quot;פ]] קנו מקום יותר גדול, ועברו לשם.<br /> <br /> החנות, היא החנות היחידה עם ספרי קודש רבים בלשון הקודש, בעקבות זה, מגיעים לקנות ספרים מכל הקהילות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:More_nacca_cara.jpg&diff=657830 2024-02-06T00:43:51Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%93%D7%9E%D7%A0&diff=657829 2024-02-06T00:40:42Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div>[[קובץ:More nacca.jpg|ממוזער|150px|הרב דניאל משה נאקע (באמצע)]]<br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' הוא מורה בחיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] ובעלים של המפעל &quot;עונג&quot; וחנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot; ב[[ארגנטינה]].<br /> <br /> הרב '''דניאל משה נאקע''' נולד בשנת [[תשכ&quot;א]] ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] למשפחה ספרדית.<br /> <br /> בבחורותו התקרב לחסידות חב&quot;ד ואף נהפך לחסיד חב&quot;ד והלך ללמוד בתומכי תמימים מגדל העמק.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ה התחתן עם בת רב ספרדי מקומי.<br /> <br /> כשנפתח החיידר ב[[בואנוס איירעס]] [[ארגנטינה]] התחיל לשמש כמורה בכיתה ו' כאשר אחיו מלמד בכיתה ה'. כמה שנים אחרי שאחיו עזב את עבודתו כמורה, בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר לשמש כמורה בכיתה ה'.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התחיל משפחת נאקע למכור סלטים - דיפ'ס לשבת תחת השם &quot;עונג&quot; עם הזמן המכירה הלכה וגדלה עד אשר כיום הקימו מפעל. כיום, הסלטים נימכרים בכל רחבי ארגנטינה.<br /> <br /> [[קובץ:Merkaz hasefer.jpg|ממוזער|200px|חנות הספרים &quot;מרכז הספר&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;ע]] פתחה משפחת נאקע חנות ספרים בשם &quot;מרכז הספר&quot; טנה בבנין חב&quot;ד המרכזי, בשנת [[תשע&quot;ד]] קנו חנות בשכונת עונסע ועברו למקור (רק) שם. בשנת [[תש&quot;פ]] קנו מקום יותר גדול, ועברו לשם.<br /> <br /> החנות, היא החנות היחידה עם ספרי קודש רבים בלשון הקודש, בעקבות זה, מגיעים לקנות ספרים מכל הקהילות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]</div>

אריה מאראדוויטש https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Merkaz_hasefer.jpg&diff=657827 2024-02-06T00:39:11Z

<p>אריה מאראדוויטש: </p> <hr /> <div></div>

אריה מאראדוויטש