https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%99%D7%92%D7%9Cחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T09:28:40Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=119863שיחה:התנועה הציונית2012-04-04T19:13:09Z<p>אריאל ביגל: </p>
<hr />
<div>ערך גרוע ביותר, מלא שגיאות וטעויות עקרוניות. חייבים לערוך! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 21:45, 23 במרץ 2010 (UTC)<br />
<br />
מה מצבו עכשיו? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 21:14, 9 באפריל 2010 (UTC)<br />
:הערת שולים 7 לא מביאה למקום שקשור באופן ישיר לערך אלא לעמ' השער של שיחות קודש כ"ז. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 04:07, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
תיקנתי. אגב, כדאי שתתחיל את השורה מראש השורה, כדי שלא יקרה כמו שקרה עכשיו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 04:45, 14 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== תיקון קטן אך מהותי ==<br />
<br />
יש פה שגיאה קטנה אך מהותית. כתוב בערך כי אחד מעקרונות הציונות הוא הפרדת הדת ממהות עם ישראל. בוודאי כותב השורה כיוון למשפט הנודע והמזעזע "הציונות דבר אין לה עם הדת". אולם, משפט זה נאמר על ידי חבר אחד בלבד בתנועה הציונית, חיים הזז שמו, ומעולם לא נכנס בתור אחד מעקרונותיה של התנועה הציונית. מקור הטעות הזו הוא בעיוות שנועד להראות עכאילו חלילה ''כל'' הציונים היו כופרים (בוודאי שרבים מהם היו כופרים, אבל בודאי לא כולם). אדרבה, ביומנו של אחד מראשי התנועה כתוב כי "אין אומתנו אומה אלא באמונתה". יש לתקן את המעוות!! <br />
<br />
כמו כן, אחד העקרונות של הציונות הוא שיבת עם ישראל לארצו, וזהו גם עקרון חיובי, אז מדוע לא לכתוב אותו? <br />
<br />
אריאל, אתר "ויקישיבה" אשמח לתגובה: rell@inn.co.il.<br />
:המידע החסר אינו עקרוני. תוכל להוסיף אותו ומה טוב שגם תירשם, כפי שגם כתבתי בדף שיחתך בוויקישיבה. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"א בסיוון ה'תשע"א 13:28, 23 ביוני 2011 (UTC)<br />
==בירורים בעניין חב"ד והציונות==<br />
יש לי כמה שאלות בנושא יחס חב"ד לציונות, אשמח למקורות ותשובות. <br />
1. האם נכון שהרש"ב אמר על ביל"ו כי אם היו מוסיפים עוד שתי אותיות, ב"ה (באור ה') היה מצטרף אליהם עם חסידיו (כמובן שאין הכוונה להוספת שתי אותיות כאקט סתמי אלא הכוונה שבאמת היו הולכים האור ה'?) <br />
2. מה היה יחס אדמו"רי חב"ד ל"שלוש השבועות"? האם מצינו כי הם חששו להן? <br />
3. האם נכון לומר כי גישת חב"ד חציונות דומה לגישת סאטמר? <br />
<br />
תודה מראש, [[משתמש:אריאל ביגל|אריאל ביגל]] - [[שיחת משתמש:אריאל ביגל|שיחה]] 22:13, 4 באפריל 2012 (IDT)</div>אריאל ביגלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99&diff=117072ניגון פדה בשלום נפשי2011-12-22T19:08:11Z<p>אריאל ביגל: </p>
<hr />
<div>בשעה שבאו להודיע ל[[אדמו"ר הזקן]] על [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|גאולתו]], אחז במילים '''פדה בשלום נפשי''' שבפסוק י"ט בפרק נ"ה בתהלים. [[חסידים]] הלחינו שיר על קטע זה בתהלים אותו הם שרים ב[[י"ט כסלו תקנ"ט|י"ט כסלו - חג הגאולה]]. יש אומרים שהשיר הולחן ע"י חסידי האדמו"ר האמצעי, וי"א שהוא הולחן מאוחר יותר. תחילת ה[[ניגון]] הוא בתנועה רגועה בשירת הודיה לקדוש ברוך על הנס, כשלבסוף במילים "ואני אבטח בך" עולה השיר לתנועה של [[שמחה]] גדולה עד ל[[ריקוד]] ממש.<br />
<br />
כמו"כ שרים אותו ביום גאולת אדמו"ר הריי"צ יום י"ב תמוז, וכמו"כ ביום י' כסלו בו יצא נתבשר האדמו"ר האמצעי על שחרור ממאסרו, ועפ"י ביאורו של הרבי שרים שיר זה כי ידוע שבעת צרה אומרים הרביים תהילים על פי ימות השבוע ולא רק על פי ימות החודש, ולכן בי"ט כסלו תקנ"ט, וכמו"כ בי"ב תמוז תרפ"ז, שניהם חלו ביום שלישי בשבוע, ולכן נמצא שאמרו קאפי' נ"ה ביום שחרור ממאסרם, וכמו"כ ביום י' כסלו שביום זה אומרים את קאפי' נ"ה עפ"י הסדר המחולק לימות החודש.<br />
<br />
מילות הניגון הם: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים. שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ. חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקֲרָב לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת. הַשְׁלֵךְ עַל יְהוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק. וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ|מקור=[[תהילים]] פרק נ"ה פסוק י"ט}}<br />
<br />
כמו"כ ידוע שיש מאמר מיוחד על הפסוק "פדה בשלום".<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון נ"ה ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58352 ניגון 'פדה בשלום' בעת התוועדות של הרבי (וידיאו)] - [[חב"ד אינפו]]<br />
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/055.rm&gif=055 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=474 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=22 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"]</div>אריאל ביגלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%92%D7%9C&diff=111478משתמש:אריאל ביגל2011-08-19T06:48:22Z<p>אריאל ביגל: דף חדש: '''אריאל ביגל''' הוא מעורכי אתר "ויקישיבה". כולכם מוזמנים לבקר באתר!</p>
<hr />
<div>'''אריאל ביגל''' הוא מעורכי אתר "ויקישיבה". כולכם מוזמנים לבקר באתר!</div>אריאל ביגלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=109893שיחת משתמש:עוזר דלים2011-07-10T07:08:29Z<p>אריאל ביגל: /* לא הבנתי את הערתך בנושא "ויקישיבה" */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
<br />
אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], ג' בתמוז ה'תשע"א 15:24, 5 ביולי 2011 (UTC)<br />
<br />
== לא הבנתי את הערתך בנושא "ויקישיבה" ==<br />
<br />
מה התכוונת לומר לי? [[משתמש:אריאל ביגל|אריאל ביגל]] - [[שיחת משתמש:אריאל ביגל|שיחה]] 07:08, 10 ביולי 2011 (UTC)</div>אריאל ביגלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=109750מאסר וגאולת הרבי הריי"צ2011-07-06T16:07:12Z<p>אריאל ביגל: /* מאמצים להצלת הרבי */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|ניסוח, תמונות}}<br />
'''מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ''' הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של [[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] [[הריי"צ]] בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ב[[רוסיה]] ושיחרורו ה[[נס|ניסי]]. בעקבות המאסר עזב הרבי את רוסיה והגיע לאחר מספר תחנות לארצות הברית. מידי שנה מתקיימים במועד שחרורו של הרבי חגיגות 'חג הגאולה'.<br />
<br />
==רקע==<br />
הימים הם ימי האימה ברוסיה. השלטון הסובייטי מדכא בעוז כל פעילות שריח של דת נודף ממנה. חסידי חב"ד ברוסיה פועלים ב[[מסירות נפש]] של ממש בכדי לשמור את הגחלת היהודית. על הפעילות הגדולה מנצח [[אדמו"ר הריי"צ]] ששולח לכל עיר ועיירה שיש בה יהודים [[שליח|שלוחים]] בכדי שיקימו [[חדר]] ללימוד תורה, בית כנסת, מקווה טהרה. כמו כן משמשים השלוחים כרבנים, שוחטים ומוהלים.<br />
<br />
השלטון הרוסי עוצר בכל יום עוד חסידים, אך הרבי לא נרתע ושולח שליחים נוספים שיחליפו את קודמיהם שנמצאים בבית הכלא או בגלות בסיביר. חלקם של החסידים שעברו 'עבירות חמורות' של הפצת תורה ומצוות הומתו במיתות משונות ע"י סוכני הג.פ.או (המשטרה החשאית).<br />
<br />
לשלטונות רוסיה היה ברור שמעצרו של הרבי יוביל תגובה חריפה מצד העולם, שכבר אז הכיר בו מנהיג רוחני לעם היהודי כולו. לאידך, ג.פ.או ידעו שכשם שאין גוף ללא ראש כך החסידים לא יכלו לפעול בלי הוראות רבם. הפעילות שגדלה מיום ליום, כמו הביטויים החריפים שהשמיע הרבי בהזדמנויות שונות{{הערת שוליים|פורים תרפ"ז ועוד}} גרמו לקבלת ההחלטה על מעצרו של הרבי. יש אומרים ש'הקש ששבר את גב הגמל' והוביל למעצר היה התנגדותו הרבה של הרבי ל'וועידת הקהילות' שהייתה אמורה להעירך באותה תקופה. הרבי התנגד בתוקף לוועידה שמטרתה הייתה לקבוע רפורמות חדשות בכל הקישור לחינוך היהודי האותנטי. הרבי שלח שליחים לכל הקהילות בכדי לבקש שלא להגיע לוועידה זו.<br />
<br />
==המאסר==<br />
[[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי]]<br />
ליל רביעי [[ט"ו סיון תרפ"ז]]. זה עתה גמר [[אדמו"ר הריי"צ]] (להלן הרבי) לקבל אנשים ל[[יחידות]] בביתו שברח' מחאוואיא 22 שב[[לנינגרד]], הרבי התפלל ערבית ולאחריה נטל את ידיו והתיישב לארוחת הערב עם בני משפחתו. <br />
<br />
באמצע הסעודה פרצו לביתו של הרבי שני אנשי ג.פ.או מגזע חסידים - נחמנסון ולולב, ולאחר חיפוש מדוקדק בבית, הם לקחו את הרבי למעצר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'.<br />
<br />
לימים התבטא [[הרבי שליט"א]] שיום זה התגלה למפרע שהיה זריעה בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות{{הערת שוליים|ספר המאמרים ח"ג עמ' קפ"ח}}<br />
<br />
עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובוספם הודיע לו איש הג.פ.או לולב: '''בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!'''.<br />
דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי"ת יעזור'.<br />
<br />
ביומן המאסר שכתב הרבי הריי"צ בעצמו, הוא מתאר את האימה והמרות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית ל'יארליק' (=מספר) ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.<br />
<br />
מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את טליתו ותפיליו שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את תפיליו לאחר יומיים במאסר.<br />
<br />
==מאמצים להצלת הרבי==<br />
<br />
שלטונות הכלא לא יכלו לבצע את זממם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה. את עיקר מאמצי ההצלה ריכז חבר הפרלמט בלטביה ר' [[מרדכי דובין]], וחבר הבונדסטאג ד"ר אוסקר קוהן. כמו"כ השתדלה גב' פישקובה, יו"ר הצלב האדום בהצלת הרבי. אחד האנשים שפעלו למען שחרורו של הרבי במישור המדיני היה הרב [[אברהם יצחק קוק]], הרב הראשי ל[[ארץ ישראל]], ששלח מברק בהול להנהלת הג'וינט ב[[ארצות הברית]] בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] תרפ"ז, ובו כתב: "מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות". <br />
<br />
המאמצים וההשתדלויות נשאו פרי, וביום [[ג' תמוז תרפ"ז]] עונש המוות שריחף על הרבי בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה. <br />
<br />
במושבות החסידים ברחבי רוסיה הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.<br />
<br />
ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה.<br />
לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], והחסיד [[אליהו חיים אלטהויז]]. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.<br />
<br />
לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: "ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשבעדנו.<br />
<br />
עלינו להצהיר בכל תוקף כח המסירות נפש היהודית זה אלפי שנה - 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו...' וזוהי בקשתנו מהשי"ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי"ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי הגוף ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח"ו המוטל עלינו בגלל החזוקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות".<br />
<br />
כשסיים את דבריו, עלה הרבי לרכבת, ובתוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע לעיר גלותו בקוסטרמה, שם חיכה לו החסיד ר' [[מיכאל דבורקין]] שהגיע לשם מספר ימים קודם בכדי להכין את המקום לקליטתו של הרבי.<br />
<br />
==הרבי משתחרר==<br />
גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.<br />
<br />
כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם [[מאמר]] חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.<br />
<br />
==חגיגות הגאולה==<br />
[[קובץ:גוט_יום_טוב.jpg|left|thumb|250px|מודעות 'גוט יום טוב' (=חג שמח!)]]<br />
במכתב שכתב האדמו"ר הריי"צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה... היום שנים עשר לחודש תמוז הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא ע"פ חוק המדינה".<br />
<br />
ימי י"ב וי"ג בתמוז נקבעו בכל מושבות [[אנ"ש]] כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון{{הערת שוליים|ספר המנהגים}}, יום [[התוועדות]] והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות ו[[הפצת המעיינות]] חוצה.<br />
<br />
גם את יום ג' בתמוז חוגגים בקרב אנ"ש. לשאלת החסידים האם אומרים תחנון ביום זה, השיב הרבי שזה תלוי ב[[הרגש]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]<br />
*[[ט"ו סיון תרפ"ז]]<br />
*[[ג' תמוז תרפ"ז]]<br />
*[[י"ב תמוז תרפ"ז]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=464 סיפור המאסר והגאולה] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]</div>אריאל ביגלhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=109749אברהם יצחק קוק2011-07-06T16:01:56Z<p>אריאל ביגל: /* הקשר לחב"ד */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:הרב קוק.jpg|left|thumb|250px|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''', המכונה '''הראי"ה קוק''', היה ידיד חב"ד גדול למרות חילוקי דעות שהיו לו עם מנהיגי הציבור החרדי ובהם אדמו"ר הריי"צ. <br />
<br />
==תולדותיו==<br />
<br />
הרב קוק נולד בלטביה בשנת [[תרכ"ה]] וכיהן ברבנות בערי לטביה. בשנת [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] כיהן כרב ב[[יפו]], שם פישר בין הקהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים.<br />
<br />
בשנת [[תר"פ]] הרב קוק הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"א]] נבחר על ידי הציונים לרבה הראשי של ארץ ישראל.<br />
<br />
חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו. <br />
<br />
נפטר בג' אלול [[תרצ"ה]].<br />
<br />
==הקשר לחב"ד==<br />
<br />
הרב קוק הוא מגזע חסידי חב"ד מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז’אלאטה היתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז’ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד”י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את המשפיע-החוזר הגדול ר’ [[יחזקאל יאנווער]] זצ”ל “החוזר מקאפוסט” לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של “החוזר” והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.<br />
<br />
במהלך ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]], נפגש עם הרב קוק למרות מחאת ר' עמרם בלוי, מנהיג נטורי קרתא. זמן קצר לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק, ובראשה פונה אליו בתארים מיוחדים: <br />
"כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".<br />
האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' ר', מדברת על פרעות תרפ"ט, ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה".<br />
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".<br />
<br />
סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[ברית המועצות]].<br />
<br />
כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שבפולין התפללו לרפואתו.<br />
<br />
==פעילותו למען שחרורו של אדמו"ר הריי"צ==<br />
בספר [[פדה בשלום]] על [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]] ו[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]] שיצא לאור לקראת [[י"ב בתמוז]]- יום גאולת אדמו"ר הריי"צ, נחשפים פרטים חדשים אודות חלקו של הרב קוק בשחרורו של הריי"צ. בספר מתגלה כי הרב קוק שיגר בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] [[תרפ"ז]] מברק בהול על משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]], וזו לשון המברק: "מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות". כשבועיים לאחר מכן, בי"ב בתמוז נתבשר הריי"צ כי הוא משוחרר. בשנת [[תרפ"ט]] ביקר הריי"צ בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו ביקר גם אצל הרב קוק והודה לו על פועלו למען שחרורו.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
<br />
*[[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
* [[מסע הרבי לארץ הקודש]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].<br />
[[קטגוריה:רבנים|קוק אברהם יצחק]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}<br />
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק]<br />
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}<br />
*[http://video.google.com/videoplay?docid=6032547466129767854&q=rabbi+1918 הרב קוק ורבנים אחרים בצאתם מפגישה עם הנציב הבריטי]{{וידאו}} <br />
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}</div>אריאל ביגל