https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%A4%D7%99 2026-04-10T12:33:09Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%A4%D7%99&diff=14072 2007-08-27T05:34:23Z

<p>אפי: /* חיים אליעזר גורביץ */</p> <hr /> <div>{{בה}} --[[משתמש:Elchanan|Elchanan]] 10:30, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> איך אפשר להכניס בתוך קטגורית חסידים עוד חסיד?<br /> <br /> ראה כאן:[[קטגוריה]] - איך ליצור קטגוריה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:58, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> לא מצליח.<br /> <br /> [[שניאור זלמן רובשוב (שז&quot;ר)]]<br /> <br /> <br /> ==ערך מלחמת המפרץ==<br /> <br /> עניתי לך ב[[שיחת משתמש:chabadnik|דף השיחה שלי]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:48, 17 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> ==קטגוריה לביאורים בנגלה ==<br /> פתחתי [[קטגוריה]] חדשה בשם &quot;[[:קטגוריה:ביאורים בנגלה]]&quot;. הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:21, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ==הערך [[זלמן מדוברובנה]] ==<br /> <br /> מסגנון הערך נראה שהוא נלקח מאיפה שהוא. בבקשה תציין ב[[שיחה:זלמן מדוברובנה (וועלקעס)|דף השיחה של הערך]] מהיכן הוא נלקח, שלא יהיו בעיות של זכויות יוצרים. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:37, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :בבקשה תציין את אותו הדבר גם בדף השיחה של הערך [[שמעון הרופא (אסיא)]], ובכלל, בכל ערך שהותוכן שלו מגיע ממקור חיצוני. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:40, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == הרשאות מיוחדות ==<br /> <br /> קיבלת הרשאה מיוחדת להעלות תמונות לאתר. בתיבה מצד ימין התווספה לך האפשרות &quot;העלו קובץ לשרת&quot;. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:48, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == תבנית בעבודה ==<br /> <br /> על מנת שלא יווצר מצב בו שניים יעבדו על אותו ערך, נוצרה התבנית &quot;בעבודה&quot;. ברגע שתבנית זו מופיעה בראש העמוד, יודעים שאר המשתמשים שהערך בעבודה. אם אתה באמצע עבודה על הערך [[מלחמת המפרץ]] למשל, רצוי לשים את התבנית הנ&quot;ל, עד שתסיים לכתוב את הערך. בכדי ליצור את התבנית בדף, תעתיק את הפקודה הבאה לראש הערך: &lt;nowiki&gt;{{בעריכה}}&lt;/nowiki&gt;. דוגמא אתה יכול לראות בערך [[מענדל פוטרפס]]. הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 23:25, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == קטגורית הספרים ==<br /> <br /> עניתי לך ב[[שיחת משתמש:chabadnik|שיחת המשתמש שלי]]. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:26, 19 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == תמונה למחיקה ==<br /> <br /> איך נקראת התמונה שהעלת? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:21, 20 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :בכלל, כשאתה מעלה תמונה לערך, רצוי לשים את התמונה בראש הערך ולא באמצע. אלא אם כן, התמונה שאתה מעלה קשורה דווקא לאמצע הערך. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:12, 20 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == גודל תמונה ==<br /> הגודל הרצוי הוא 250px, לא משנה מה אורך הערך. הצלחה!--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 23:11, 21 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == לידיעתך ==<br /> <br /> אפי המשקיע, בעקבות הערכתינו לתרומותיך הכבודות ל[[חב&quot;דפדיה]] ראוי לציין שלתועלת המימסד חשוב מאוד לשמור על סיגנון אנציקלופדי. ולכן, מוכרחים לעבור על כל הוספת ערך \ שינוי ערך בטרם נשמור אותו, בשביל זה נועד לחצן &quot;הראה תצוגה מקדימה&quot;.<br /> <br /> ל[[חיים נהר]] אני בעד שיתוף פעולה של הגהות ממך--[[משתמש:אפי|אפי]] 10:46, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :אפי, ראיתי את שתי הערכים האחרונים שהכנסת, ניכר שיפור מקצועי בעריכה ובסגנון. רק הערות קטנון: 1. כשאתה רושם את שם הערך בתוך הערך עדיף שיהיה '''מודגש''' ולא ב&quot;גרשיים&quot; שמיועדים בעיקר לציטוטים. 2. בערך '''סיפורו של חג - חג הפסח''' שים לב ישנם שתי קטעים המדברים על מה שהספר 'מכיל', צריך לאחד את התכנים שלהם למיקטע אחד.<br /> <br /> :הרבה הצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:11, 25 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == מזל טוב ==<br /> <br /> מזל טוב לרגל התמנותך ל[[מפעיל מערכת]] ב[[חב&quot;דפדיה]] החב&quot;דית. הצלחה רבה בהמשך, ובפרט בתפקידך החדש. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:41, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> == להחזיר ==<br /> <br /> לחבדניק אם אפשר בבקשה להחזיר ליוזר פשוט יותר קל לי הן בשימוש בממשק והן בהעלאת החומר.--[[משתמש:אפי|אפי]] 17:10, 27 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :קיבלתי. איך שאתה רוצה. ברגע שתרצה, תקבל את סמכויות המפעיל בחזרה. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:32, 27 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == רווח בין מילה לסוגריים ==<br /> <br /> בבקשה, רצוי לשים רווח בין מילה לסוגריים. למשל בערך &quot;צורת הבית(קובץ)&quot; מתאים יותר &quot;[[צורת הבית (קובץ)]]&quot;.<br /> <br /> אגב, אם מדובר בקובץ, המקום שלו הוא ב[[:קטגוריה:חוברות וקבצים]]. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:04, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == העלאת תמונה ==<br /> <br /> יש לך מושג למה התמונות שאתה מעלה לא עולות שלמות?--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:13, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :אוקיי, תמונות שהן ממש לא יפות כשהן חצויות (כמו התמונה ל[[צורת הבית (קובץ)]] נראה לי שעדיף לא להעלות. אגב, עדיף להמשיך שיחה מ[[דף השיחה]] בו היא החלה, במקרה הזה - בדף השיחה שלך. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:17, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == תמונה לערך תורת אמת ==<br /> <br /> מאיפה התמונה? אם היא לא מ[[חב&quot;ד אינפו]], יש חשש ל[[זכויות יוצרים]], כך שבבקשה תציין מאיפה היא. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:01, 30 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == חיים אליעזר גורביץ ==<br /> <br /> רציתי לשאול אותך מהיכן הגיעה תמונה זו?(שאלתי לא קשורה כלל לזכויות יוצרים וכו')בתודה מראש.--[[משתמש:M&amp;n|M&amp;amp;n]] 16:25, 25 אוגוסט 2007 (EDT)<br /> <br /> כנראה מחב&quot;ד אינפו--[[משתמש:אפי|אפי]] 01:34, 27 אוגוסט 2007 (EDT)</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C_(%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D)&diff=13236 2007-08-13T21:19:41Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>יש כפילות בהפניה<br /> :אתה מתכוון להפניה כפולה לערך הזה? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 05:40, 13 אוגוסט 2007 (EDT)<br /> כן. הפניה כפולה לערך הזה.--[[משתמש:אפי|אפי]] 17:19, 13 אוגוסט 2007 (EDT)</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=13161 2007-08-13T06:48:00Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:זלמן מרדכי לוין.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן מרדכי לוין]]<br /> הרב '''זלמן מרדכי לווין''', מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. היה איש חסד, עסק לפרנסתו בהנהלת חשבונות עוד ברוסיה וכן לאחר עלותו ארצה. הקים משפחה לתפארת, הותיר אחריו בנים: ר' שמואל לוין, ור' מיכאל לוין. <br /> <br /> הרב זלמן מרדכי לוין נולד ב[[ו' תשרי]] תרע&quot;ז ב[[בילורוסיה]], לאביו הרב [[אליהו לוין]] (המכונה ר' אלי' פאריטשער) ואמו מרת רבקה. אביו הרב אליהו לוין היה בבחרותו מחשובי ה[[חוזר]]ים של הר[[בי הרש&quot;ב]], ולאחר נישואיו שימש ברבנות בכמה מעיירות ביילורוסיה. <br /> <br /> ר' זלמן חונך מילדותו לחיי [[מסירות נפש]], שכן אביו כיהן כ[[רב]] [[שוחט]] ו[[מוהל]] גם יחד, וזאת למורת רוחם של השלטונות הקומוניסטיים שרדפו את בני המשפחה עד חורמה. בנערותו למד ר' זלמן בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות, ושמר על דרכי ה[[יהדות]] וה[[חסידות]] במסירות נפש. <br /> <br /> בימי השואה, גוייס לצבא האדום, ולמרות כל המכשולים, שמר על [[כשרות]] והקפיד להתפלל מידי יום ביומו. לאחר השחרור חזר אל משפחתו שהתגוררה באותה עת ב[[סמרקנד]], שם התחתן והקים משפחה חסידית לתפארת. <br /> <br /> בתקופת סמרקנד, עסק לפרנסתו כמנהל חשבונות, ועל ה[[שבת]] שמר מכל משמר, למרות תפקידו הבכיר במקום עבודתו. בשנת [[תשל&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], ובתחילה התגורר במעון עולים ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשם עבר לנחלת הר חב&quot;ד. <br /> <br /> במשך שנים רבות נהג ללכת בשבתות להתפלל בבסיס 'תובלה' שליד הנחל'ה, ואף קיבל מ[[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א בקבוק משקה עבור החיילים בבסיס. ניהל את הגמ&quot;ח של ועד נחלת הר חב&quot;ד, ועזר לרבים מתושבי השכונה בכל אשר יכל. <br /> <br /> בשנים האחרונות סבל ייסורים ומכאובים, לקה בדלקת ריאות חריפה שגרמה למות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ל]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=13160 2007-08-13T06:47:36Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:זלמן מרדכי לוין.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן מרדכי לוין]]<br /> הרב '''זלמן מרדכי לווין''', מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. היה איש חסד, עסק לפרנסתו בהנהלת חשבונות עוד ברוסיה וכן לאחר עלותו ארצה. הקים משפחה לתפארת, הותיר אחריו בנים: ר' שמואל לוין, ור' מיכאל לוין. <br /> <br /> הרב זלמן מרדכי לוין נולד ב[[ו' תשרי]] תרע&quot;ז ב[[בילורוסיה]], לאביו הרב [[אליהו לוין]] (המכונה ר' אלי' פאריטשער) ואמו מרת רבקה. אביו הרב אליהו לוין היה בבחרותו מחשובי ה[[חוזר]]ים של הר[[בי הרש&quot;ב]], ולאחר נישואיו שימש ברבנות בכמה מעיירות ביילורוסיה. <br /> <br /> ר' זלמן חונך מילדותו לחיי [[מסירות נפש]], שכן אביו כיהן כ[[רב]] [[שוחט]] ו[[מוהל]] גם יחד, וזאת למורת רוחם של השלטונות הקומוניסטיים שרדפו את בני המשפחה עד חורמה. בנערותו למד ר' זלמן בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות, ושמר על דרכי ה[[יהדות]] וה[[חסידות]] במסירות נפש. <br /> <br /> בימי השואה, גוייס לצבא האדום, ולמרות כל המכשולים, שמר על [[כשרות]] והקפיד להתפלל מידי יום ביומו. לאחר השחרור חזר אל משפחתו שהתגוררה באותה עת ב[[סמרקנד]], שם התחתן והקים משפחה חסידית לתפארת. <br /> <br /> בתקופת סמרקנד, עסק לפרנסתו כמנהל חשבונות, ועל ה[[שבת]] שמר מכל משמר, למרות תפקידו הבכיר במקום עבודתו. בשנת [[תשל&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], ובתחילה התגורר במעון עולים ב[[כפר חב&quot;ד]] ומשם עבר לנחלת הר חב&quot;ד. <br /> <br /> במשך שנים רבות נהג ללכת בשבתות להתפלל בבסיס 'תובלה' שליד הנחל'ה, ואף קיבל מ[[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א בקבוק משקה עבור החיילים בבסיס. ניהל את הגמ&quot;ח של ועד נחלת הר חב&quot;ד, ועזר לרבים מתושבי השכונה בכל אשר יכל. <br /> <br /> בשנים האחרונות סבל ייסורים ומכאובים, לקה בדלקת ריאות חריפה שגרמה למות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.jpg&diff=13159 2007-08-13T06:46:35Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=13158 2007-08-13T06:33:09Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ישראל נח.jpg|left|thumb|250px|שער הספר]]<br /> הספר '[[ישראל נח הגדול]]' המספר את תולדות חייו ופועלו של הרה&quot;ח הרב [[ישראל נח בליניצקי]], הידוע בכינויו '[[ישראל נח הגדול]]'. <br /> <br /> בספר 337 עמודים, בהם מתאר הסופר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר, את מסכת חייו המרתקת של החסיד שהיווה דוגמא לאנ&quot;ש והתמימים.<br /> <br /> אל תולדות חייו של ר' ישראל נח צורפו לספר: סיפורים שסיפר, אגרות קודש, שזכה לקבל מרבותינו נשיאינו. פרקים מיוחדים, הוקדשו לתיאור דמותם החסידית של בניו ובנותיו שהמשיכו בדרכי אביהם הגדול.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> [[ישראל נח בליניצקי]]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97.jpg&diff=13157 2007-08-13T06:32:37Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%99_%D7%93%D7%90%22%D7%97&diff=13155 2007-08-13T05:57:59Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ניצוצי דאח.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס]]<br /> הקונטרס '''ניצוצי דא&quot;ח''' (ב' חלקים) הקונטרס מיועד עבור למוד הענינים [[בהמשך תרס&quot;ו]], באופן קריא ורהוט, והוא מכיל 48 עמודים הכוללים: סקירה כללית על 18 המאמרים הראשונים, מילואים בענינים קשים וכלליים המבוארים בההמשך ומפתח ענינים.<br /> <br /> יצא לאור על ידי מפעל החסידות<br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%99_%D7%93%D7%90%D7%97.jpg&diff=13154 2007-08-13T05:57:05Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%A0%D7%95_%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A81.jpg&diff=13150 2007-08-13T05:47:27Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=13148 2007-08-13T05:35:42Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מנשר.jpg|left|thumb|250px|המנשר שחולק על ידי צא&quot;ח]]<br /> <br /> שנת תשל&quot;ו הוגדרה על ידי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א כ&quot;שנת החינוך&quot;.<br /> <br /> באותה שנה התקיימה ה[[תהלוכה]] בפעם הראשונה - בהשתתפות הרבי מלך המשיח שליט&quot;א, שלא ביום ראשון.<br /> הרבי ביקש - בין היתר מילדי ישראל לשנן את 12 הפסוקים הידועים בעל פה.<br /> בשנה זו חולק להמוני בית ישראל שעלו לציון של ה[[רשב&quot;י]] מנשר מיוחד בו נקרא כל אחד ואחד לקיים את [[עשרת מבצעי המצוות]].<br /> <br /> &quot;אנו נשמח לעזור לך&quot; חותמים [[צעירי חב&quot;ד]]. בצידו השני של העלון הופיעו פרטיהם של 22 סניפי צא&quot;ח באותם ימים. <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד בין השנים תש&quot;א - תש&quot;נ]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=13147 2007-08-13T05:35:02Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מנשר.jpg|left|thumb|250px|המנשר שחולק על ידי צא&quot;ח]]<br /> <br /> שנת תשל&quot;ו הוגדרה על ידי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א כ&quot;שנת החינוך&quot;.<br /> <br /> באותה שנה התקיימה ה[[תהלוכה]] בפעם הראשונה - בהשתתפות הרבי מלך המשיח שליט&quot;א, שלא ביום ראשון.<br /> הרבי ביקש - בין היתר מילדי ישראל לשנן את 12 הפסוקים הידועים בעל פה.<br /> בשנה זו חולק להמוני בית ישראל שעלו לציון של ה[[רשב&quot;י]] מנשר מיוחד בו נקרא כל אחד ואחד לקיים את [[עשרת מבצעי המצוות]].<br /> <br /> &quot;אנו נשמח לעזור לך&quot; חותמים [[צעירי חב&quot;ד]]. בצידו השני של העלון הופיעו פרטיהם של 22 סניפי צא&quot;ח באותם ימים. <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד בין השנים תש&quot;א תש&quot;נ]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%A8.jpg&diff=13145 2007-08-13T05:32:12Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C_(%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D)&diff=13142 2007-08-13T05:18:23Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ליל ניתל.jpg|left|thumb|250px|הרבי [[מלך המשיח]] שליט&quot;א משחק אח עם חותנו הרבי הריי&quot;צ]]<br /> ידועים דברי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ש&quot;נוהגים שלא ללמוד בניתל&quot; עד חצות לילה, והטעם<br /> כפי ששמע מאביו, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע &quot;כדי שלא להוסיף חיות&quot; באותו האיש<br /> ובההולכים בשיטתו עתה.<br /> <br /> הזמן של &quot;ניתל&quot; אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן<br /> הזה (כ&quot;ה דצמבר - ע&quot;פ מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (- ברוב מדינות<br /> העולם בזמננו) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נהג בניתל &quot;לשחק&quot; &quot;שאח&quot; או לעמוד בשעת מעשה והציע איך לשחק,<br /> שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת,<br /> משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של &quot;ניתל&quot; - לא להיות בטל ח&quot;ו, אלא<br /> לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.<br /> <br /> גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה<br /> שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף<br /> באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.<br /> (הפרטים הבאים בזה הם משיחת ש&quot;פ וישב א' דחנוכה תש&quot;נ)<br /> <br /> [[קטגוריה:מנהגים כללי]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C_(%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D)&diff=13140 2007-08-13T05:16:58Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>יש כפילות בהפניה</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=13135 2007-08-13T05:01:15Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:סמל ברית.jpg|left|thumb|250px|סמל הארגון]]<br /> ארגון '''ברית יוסף יצחק''' הינו ארגון המבצע בהתנדבות בריתות מילה לתינוקות, ילדים ומבוגרים לכל יהודי ובכל מקום בעולם בחינם.<br /> <br /> הארגון פועל למעלה מ-18 שנה ועד כה ביצע למעלה מ-30,000 בריתות מילה בישראל וברחבי העולם בלמעלה מ 400 מקומות שונים. <br /> <br /> הארגון הוקם ומנוהל על ידי הרב ירון עמית בכדי לענות על הצורך הגדול עבור אותם יהודים ועולים חדשים ב[[ארץ ישראל]] וברחבי העולם שלא עברו ברית מילה. <br /> <br /> לארגון מוהלים מומחים ורופאים- מוהלים מומחים בכל רחבי העולם אשר מבצעים בריתות מילה לפי ההלכה היהודית.<br /> <br /> ב&quot;ה לאור התרחבות הארגון הן בארץ הקודש והן בכל היבשות בעולם. ולאחר שהארגון עבר כבר את 30.000 בריתות מילה למבוגרים ילדים ותינוקות, מגיל 8 ימים עד גיל 87 שנה. שכולם בוצעו ללא תשלום.<br /> <br /> לאחרונה הארגון פתח סניף נוסף בחדרי הניתוח הרשמיים המפוארים והמשוכללים במרכז הרפואי הכירוגי בירושלים<br /> במרכז הרפואי שהי'ה פעם [[בית רפואה]] משגב לדך. כאשר הבריתות שם מבוצעות בשיתוף הרבנות הראשית לישראל.<br /> <br /> פרט לברית מילה השרות שהיהודים מקבלים הוא הסעה בחינם, תשמשי קדושה כגון פמוטים לשבת לאמהות של הילדים הנימולים או לנשות הנימולים, סידור וחומש עם תרגום לרוסית, הגדות ל[[פסח]], חנוכיות ונרות ל[[חנוכה]], [[4 מינים]] ב[[סוכות]], פדיון הבן לבכורים ו[[בר מצוה]] והנחת [[תפילין]] לכל נימול מעל גיל 13 וכמובן סעודת מיצוה סעודת ברית מכובדת.<br /> <br /> כן הארגון הרחיב את פעילותו בבריתות מילה לתינוקות בחינם לכל דורש בכל רחבי הארץ,בכל עיר וישוב, בכל זמן כולל בכל החגים כולל [[יום כיפור]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://brit-mila.net אתר ארגון ברית יוסף יצחק]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=13134 2007-08-13T04:59:49Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> [[תמונה:סדר ציבורי-1-.jpg|left|thumb|250px|סדר ציבורי]]<br /> <br /> ==התייחסות הרבי==<br /> <br /> בעת ביקור הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, אצל הרבי ב[[כ&quot;ז באדר שני]] [[תשמ&quot;ו]]. לאחר שיחה ארוכה בה נידונו שורה של נושאים תורניים עמוקים, אמר [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א כי ברצונו לעורר על עניין שנוגע לפועל בקשר ל[[חג הפסח]]: <br /> <br /> ... יש להשתדל שבליל הסדר ישבו כל ארבעת הבנים לשולחן הסדר, כלומר, גם אלו אשר בכל השנה רחוקים הם מעניני[[ יהדות]] [[תורה]] ו[[מצוות]]יה, ישתתפו גם הם בסדר. <br /> <br /> והעצה לזה לכאורה - שהרבנים די בכל אתר ואתר, רבני ערים, רבני מושבים ורבני שכונות, יארגנו 'סדרים פומביים' בכל מקום ומקום, ויזמינו את כל תושבי המקום, ובמיוחד - הילדים, לבוא ולהשתתף ב'סדרים'. <br /> <br /> הרב שפירא הגיב ואמר: &quot;עד כמה שידוע לי המצב בארץ הקודש - גם אלו שקורים לעצמם 'לא-דתיים', עורכים 'סדר' בליל הפסח&quot;. <br /> <br /> הרבי לא הסכים עם קביעתו של הרב שפירא ואמר: <br /> <br /> הלוואי שיהיה כך עד חג הפסח הבא עלינו לטובה, אבל, יודע הנני מהנעשה בניו יורק, למשל, שישנם עשרות אלפים מילדי ישראל שאינם משתתפים ב'סדר', ולא עוד, אלא שאינם יודעים כלל אודות קיומו של 'סדר'. ועל פי הידיעות מהמצב הנעשה בארץ הקודש - הרי בליל הפסח דאשתקד היו ילדים רבים בכמה ישובים או קיבוצים, וגם בשכונות ועיירות גדולות, אשר מאיזו סיבה שתהיה לא השתתפו ב'סדר'. <br /> <br /> הרב אליהו הרים את הכפפה מיד ואמר כי יפרסמו הוראה לרבנים לדאוג לאלו שאין להם מקום להשתתף ב'סדר'. הרב שפירא ציין כי סדרים ציבוריים אכן נערכים בכל מקום ומקום. אבל הרבי הבהיר כי כוונתו לדאוג שאכן באמת יבואו לסדרים הציבוריים. ברגישותו הרבה, ירד הרבי לדקות רגשותיהם של בני אדם: <br /> <br /> לכאורה על ידי זה עדיין לא תקנתם את המצב - מכיון שרבים יתביישו לספר שאין להם מקום לערוך את ה'סדר', וכמו כן ישנם כאלו שיתביישו לבוא ל'סדר ציבורי', שכן, עובדה זו מוכיחה שאין להם 'סדר' בביתם וכיוצא בזה! <br /> <br /> העצה היא לכאורה, שרב העיר, רב המושב, או רב השכונה, יערוך את הסדר שלו, ביחד עם בני ביתו ותלמידיו וכו', ברחובה של עיר, ויזמין את כל תושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי', ובמילא, יבואו רבים מתושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי' - 'כל דכפין כו' כל דצריך כו,,,, או אפילו מתוך 'סקרנות'... <br /> <br /> הרבי אמר שנוהג זה יעורר קנאה, וגם בקיבוצים השמאלנים ירצו לעשות סדר פסח ציבורי. הרבי אף אמר שיש להודיע, כי כל מי שמבקש להשתתף ב'סדר', יכול להשתתף ללא כל תנאי או תמורה כספית. הרבי הודיע שהוא ישתתף בהוצאות, והסביר כי הוא חושב על הרווחים שיצאו מכך: <br /> <br /> כתוצאה מעריכת 'סדר פומבי' שבו יבואו פנים חדשות, ותהיה היכרות עם הילדים והוריהם כו', אזי יוכלו להמשיך בזה גם לאחרי הפסח בנוגע לכמה וכמה עניני יהדות תורה ומצוותיה. <br /> <br /> <br /> == הסדרים הראשונים ==<br /> <br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ו נערכו בתי ומרכזי חב&quot;ד לערוך סדרי פסח ציבוריים, אם כי בהיקף מצומצם. התנופה הגדולה של סדרים ציבוריים בארגון ה[[שלוחים]], החלה בשנת [[תשמ&quot;ט]], בעידוד וברכת הרבי. בשנה זו השתתפו אלפים רבים בסדרים ציבוריים המוניים שנערכו באיטליה ובמזרח הרחוק. <br /> <br /> הסדרים הציבוריים שהתקיימו במזרח הרחוק, היו פרי יוזמתו של עורך הדין ר' שאול שפיגלר מ[[מלבורן]], שהתקרב לחב&quot;ד. הוא היה בקשרי ידידות עם ה[[תמימים]]-השלוחים במלבורן, והוא שעודד אותם בקיץ [[תשמ&quot;ח]] לצאת ולפעול בקרב [[יהודי]] המדינות הסובבות את אוסטרליה: ניו זילנד, טייוואן, סינגפור, קוריאה, יפן ועוד. <br /> <br /> ואכן, התמימים יצאו בחודשי הקיץ לפעילות במדינות הללו. פעילות זו היוותה יסוד ותשתית לעריכת סדר פסח ציבורי בפסח הבא. קודם פסח סוכם על עריכת סדר פסח מרכזי בטוקיו, ועוד סדרי פסח בכמה מהקהילות הללו. גם הפעם נטל על עצמו ר' שאול את הגב הכלכלי, ונרתם במלוא כוחותיו להצלחת העניין. לעתים, בעיצומם של עסקאות חשובות, היה מרים לפתע טלפון כדי להתעדכן מה מתקדם בקשר לליל הסדר... <br /> <br /> ימים מספר לאחר [[פורים]], בעת יחידות ל[[ידידי ליובאוויטש]], ניגש ר' שאול לרבי וסיפר כי נטל חסות על ליל הסדר בטוקיו ובמזרח הרחוק. בו במקום נתן הרבי כמה הוראות חשובות (תוכן הדברים): <br /> <br /> (1) שיהיה הרבה אוכל שיספיק לכולם, (2) שיעשו פרסומת גדולה על הנושא, (3) שלא יגיעו מאוחר מדי. הרבי איחל לר' שאול הצלחה בסדרי פסח הללו, והמבצע הגדול יצא לדרך. <br /> <br /> <br /> == מבצע תש&quot;נ ==<br /> <br /> <br /> סדרי פסח ציבוריים קיבלו תנופה החל משנת [[תש&quot;נ]], כאשר מסך הברזל קרס, ורבבות יהודים ברחבי ברית המועצות החלו להתוודע ליהדותם המתחדשת. הסדרים במדינות אלו התפתחו במשך השנים לממדים עצומים על ידי שלוחי הרבי מלך המשיח למדינות חבר העמים. <br /> <br /> באותה שנה, תש&quot;נ, מי שארגן את הסדרים היו אנשי [[עזרת אחים]] בניו יורק, לצד המרכז הלוגיסטי שהקים הרב לוי יצחק שמרלינג בציריך. כשנים-עשר קונטיינרים מלאים בכל טוב, עשו דרכם משוויץ לערי רוסיה ואוקראינה שהיו חפות מסממנים יהודים כמות מצות, יין כשר, אוכל מהודר לפסח, ועוד. <br /> <br /> נהירת הקהל לסדרים העידה על צימאון העצום של יהודי ברית המועצות. במקומות רבים הגיע קהל גדול מן המצופה, ונציגי &quot;עזרת אחים&quot; הצליחו רק בקושי להשתלט על המצב. מאות יהודים שלא הצליחו להיכנס אל אולמות הסדרים, צבאו על החלונות, מקווים לפחות להאזין לקריאת ההגדה. הלב היהודי צמא ליהדות, לאווירה יהודית ולדברי תורה. <br /> <br /> את המבצע הגדול בשנת תש&quot;נ, ניתן לסכם במספרים: <br /> <br /> בקייב –700 איש בלילה הראשון, ומספר דומה בלילה השני. <br /> <br /> באברויסק –200 מבוגרים, ו-‏120 בסדר מיוחד לילדים. <br /> <br /> במינסק, מוסקבה וחרקוב - בכל אחת מהערים האלו לערך 300 איש. <br /> <br /> בלנינגרד –600 <br /> <br /> ובעוד למעלה מחמישים ערים נערכו סדרים בהם השתתפו אלפים! <br /> <br /> סדרי פסח אלו, גרמו לתהודה רבה, ובמקומות מסוימים היוו התחלת פעילות קבועה עם יהודים מקומיים. <br /> <br /> הסדרים הציבוריים קיבלו תנופה בשנת תש&quot;נ, אז נערכו עשרים וארבעה סדרים ציבוריים על ידי בתי חב&quot;ד ברחבי ארץ הקודש. חלקם נועדו עבור העולים החדשים שהגיעו זה עתה מברית המועצות, להם זו הפעם הראשונה לערוך 'סדר' כהלכתו. ה'סדרים' האחרים נועדו לקהל הרחב, ולכל מי שרוצה לחוות סדר פסח באווירה חסידית מקורית. רבים מבין המשתתפים הביעו את רצונם להשתתף בשיעורי התורה והפעילויות האחרות של בתי חב&quot;ד ולהתקרב עוד יותר אל התורה ומצוותיה. <br /> <br /> <br /> == סדרי פסח כיום ==<br /> <br /> <br /> שנה לאחר מכן, התפתח מבצע הסדרים והכפיל עצמו. 41,521 עולים חדשים, לפי דוחו&quot;ת שנרשמו אז, השתתפו בשבעים ותשעה 'סדרים' שאורגנו על ידי בתי חב&quot;ד ברחבי ארץ הקודש, מלבד עוד סדרים שאורגנו על ידי גופים חב&quot;דיים רבים שאינם נחשבים לבתי חב&quot;ד רשמיים.<br /> <br /> כיום הסדרים הציבוריים מכילים כמאות אלפי משתתפים בכל העולם.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים בהפצת המעיינות]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=13133 2007-08-13T04:56:37Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:סדר ציבורי-1-.jpg|left|thumb|250px|סדר ציבורי]]<br /> <br /> ==התייחסות הרבי==<br /> <br /> בעת ביקור הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, אצל הרבי ב[[כ&quot;ז באדר שני]] [[תשמ&quot;ו]]. לאחר שיחה ארוכה בה נידונו שורה של נושאים תורניים עמוקים, אמר [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א כי ברצונו לעורר על עניין שנוגע לפועל בקשר ל[[חג הפסח]]: <br /> <br /> ... יש להשתדל שבליל הסדר ישבו כל ארבעת הבנים לשולחן הסדר, כלומר, גם אלו אשר בכל השנה רחוקים הם מעניני[[ יהדות]] [[תורה]] ו[[מצוות]]יה, ישתתפו גם הם בסדר. <br /> <br /> והעצה לזה לכאורה - שהרבנים די בכל אתר ואתר, רבני ערים, רבני מושבים ורבני שכונות, יארגנו 'סדרים פומביים' בכל מקום ומקום, ויזמינו את כל תושבי המקום, ובמיוחד - הילדים, לבוא ולהשתתף ב'סדרים'. <br /> <br /> הרב שפירא הגיב ואמר: &quot;עד כמה שידוע לי המצב בארץ הקודש - גם אלו שקורים לעצמם 'לא-דתיים', עורכים 'סדר' בליל הפסח&quot;. <br /> <br /> הרבי לא הסכים עם קביעתו של הרב שפירא ואמר: <br /> <br /> הלוואי שיהיה כך עד חג הפסח הבא עלינו לטובה, אבל, יודע הנני מהנעשה בניו יורק, למשל, שישנם עשרות אלפים מילדי ישראל שאינם משתתפים ב'סדר', ולא עוד, אלא שאינם יודעים כלל אודות קיומו של 'סדר'. ועל פי הידיעות מהמצב הנעשה בארץ הקודש - הרי בליל הפסח דאשתקד היו ילדים רבים בכמה ישובים או קיבוצים, וגם בשכונות ועיירות גדולות, אשר מאיזו סיבה שתהיה לא השתתפו ב'סדר'. <br /> <br /> הרב אליהו הרים את הכפפה מיד ואמר כי יפרסמו הוראה לרבנים לדאוג לאלו שאין להם מקום להשתתף ב'סדר'. הרב שפירא ציין כי סדרים ציבוריים אכן נערכים בכל מקום ומקום. אבל הרבי הבהיר כי כוונתו לדאוג שאכן באמת יבואו לסדרים הציבוריים. ברגישותו הרבה, ירד הרבי לדקות רגשותיהם של בני אדם: <br /> <br /> לכאורה על ידי זה עדיין לא תקנתם את המצב - מכיון שרבים יתביישו לספר שאין להם מקום לערוך את ה'סדר', וכמו כן ישנם כאלו שיתביישו לבוא ל'סדר ציבורי', שכן, עובדה זו מוכיחה שאין להם 'סדר' בביתם וכיוצא בזה! <br /> <br /> העצה היא לכאורה, שרב העיר, רב המושב, או רב השכונה, יערוך את הסדר שלו, ביחד עם בני ביתו ותלמידיו וכו', ברחובה של עיר, ויזמין את כל תושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי', ובמילא, יבואו רבים מתושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי' - 'כל דכפין כו' כל דצריך כו,,,, או אפילו מתוך 'סקרנות'... <br /> <br /> הרבי אמר שנוהג זה יעורר קנאה, וגם בקיבוצים השמאלנים ירצו לעשות סדר פסח ציבורי. הרבי אף אמר שיש להודיע, כי כל מי שמבקש להשתתף ב'סדר', יכול להשתתף ללא כל תנאי או תמורה כספית. הרבי הודיע שהוא ישתתף בהוצאות, והסביר כי הוא חושב על הרווחים שיצאו מכך: <br /> <br /> כתוצאה מעריכת 'סדר פומבי' שבו יבואו פנים חדשות, ותהיה היכרות עם הילדים והוריהם כו', אזי יוכלו להמשיך בזה גם לאחרי הפסח בנוגע לכמה וכמה עניני יהדות תורה ומצוותיה. <br /> <br /> <br /> == הסדרים הראשונים ==<br /> <br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ו נערכו בתי ומרכזי חב&quot;ד לערוך סדרי פסח ציבוריים, אם כי בהיקף מצומצם. התנופה הגדולה של סדרים ציבוריים בארגון ה[[שלוחים]], החלה בשנת [[תשמ&quot;ט]], בעידוד וברכת הרבי. בשנה זו השתתפו אלפים רבים בסדרים ציבוריים המוניים שנערכו באיטליה ובמזרח הרחוק. <br /> <br /> הסדרים הציבוריים שהתקיימו במזרח הרחוק, היו פרי יוזמתו של עורך הדין ר' שאול שפיגלר מ[[מלבורן]], שהתקרב לחב&quot;ד. הוא היה בקשרי ידידות עם ה[[תמימים]]-השלוחים במלבורן, והוא שעודד אותם בקיץ [[תשמ&quot;ח]] לצאת ולפעול בקרב [[יהודי]] המדינות הסובבות את אוסטרליה: ניו זילנד, טייוואן, סינגפור, קוריאה, יפן ועוד. <br /> <br /> ואכן, התמימים יצאו בחודשי הקיץ לפעילות במדינות הללו. פעילות זו היוותה יסוד ותשתית לעריכת סדר פסח ציבורי בפסח הבא. קודם פסח סוכם על עריכת סדר פסח מרכזי בטוקיו, ועוד סדרי פסח בכמה מהקהילות הללו. גם הפעם נטל על עצמו ר' שאול את הגב הכלכלי, ונרתם במלוא כוחותיו להצלחת העניין. לעתים, בעיצומם של עסקאות חשובות, היה מרים לפתע טלפון כדי להתעדכן מה מתקדם בקשר לליל הסדר... <br /> <br /> ימים מספר לאחר [[פורים]], בעת יחידות ל[[ידידי ליובאוויטש]], ניגש ר' שאול לרבי וסיפר כי נטל חסות על ליל הסדר בטוקיו ובמזרח הרחוק. בו במקום נתן הרבי כמה הוראות חשובות (תוכן הדברים): <br /> <br /> (1) שיהיה הרבה אוכל שיספיק לכולם, (2) שיעשו פרסומת גדולה על הנושא, (3) שלא יגיעו מאוחר מדי. הרבי איחל לר' שאול הצלחה בסדרי פסח הללו, והמבצע הגדול יצא לדרך. <br /> <br /> <br /> == מבצע תש&quot;נ ==<br /> <br /> <br /> סדרי פסח ציבוריים קיבלו תנופה החל משנת [[תש&quot;נ]], כאשר מסך הברזל קרס, ורבבות יהודים ברחבי ברית המועצות החלו להתוודע ליהדותם המתחדשת. הסדרים במדינות אלו התפתחו במשך השנים לממדים עצומים על ידי שלוחי הרבי מלך המשיח למדינות חבר העמים. <br /> <br /> באותה שנה, תש&quot;נ, מי שארגן את הסדרים היו אנשי [[עזרת אחים]] בניו יורק, לצד המרכז הלוגיסטי שהקים הרב לוי יצחק שמרלינג בציריך. כשנים-עשר קונטיינרים מלאים בכל טוב, עשו דרכם משוויץ לערי רוסיה ואוקראינה שהיו חפות מסממנים יהודים כמות מצות, יין כשר, אוכל מהודר לפסח, ועוד. <br /> <br /> נהירת הקהל לסדרים העידה על צימאון העצום של יהודי ברית המועצות. במקומות רבים הגיע קהל גדול מן המצופה, ונציגי &quot;עזרת אחים&quot; הצליחו רק בקושי להשתלט על המצב. מאות יהודים שלא הצליחו להיכנס אל אולמות הסדרים, צבאו על החלונות, מקווים לפחות להאזין לקריאת ההגדה. הלב היהודי צמא ליהדות, לאווירה יהודית ולדברי תורה. <br /> <br /> את המבצע הגדול בשנת תש&quot;נ, ניתן לסכם במספרים: <br /> <br /> בקייב –700 איש בלילה הראשון, ומספר דומה בלילה השני. <br /> <br /> באברויסק –200 מבוגרים, ו-‏120 בסדר מיוחד לילדים. <br /> <br /> במינסק, מוסקבה וחרקוב - בכל אחת מהערים האלו לערך 300 איש. <br /> <br /> בלנינגרד –600 <br /> <br /> ובעוד למעלה מחמישים ערים נערכו סדרים בהם השתתפו אלפים! <br /> <br /> סדרי פסח אלו, גרמו לתהודה רבה, ובמקומות מסוימים היוו התחלת פעילות קבועה עם יהודים מקומיים. <br /> <br /> הסדרים הציבוריים קיבלו תנופה בשנת תש&quot;נ, אז נערכו עשרים וארבעה סדרים ציבוריים על ידי בתי חב&quot;ד ברחבי ארץ הקודש. חלקם נועדו עבור העולים החדשים שהגיעו זה עתה מברית המועצות, להם זו הפעם הראשונה לערוך 'סדר' כהלכתו. ה'סדרים' האחרים נועדו לקהל הרחב, ולכל מי שרוצה לחוות סדר פסח באווירה חסידית מקורית. רבים מבין המשתתפים הביעו את רצונם להשתתף בשיעורי התורה והפעילויות האחרות של בתי חב&quot;ד ולהתקרב עוד יותר אל התורה ומצוותיה. <br /> <br /> <br /> == סדרי פסח כיום ==<br /> <br /> <br /> שנה לאחר מכן, התפתח מבצע הסדרים והכפיל עצמו. 41,521 עולים חדשים, לפי דוחו&quot;ת שנרשמו אז, השתתפו בשבעים ותשעה 'סדרים' שאורגנו על ידי בתי חב&quot;ד ברחבי ארץ הקודש, מלבד עוד סדרים שאורגנו על ידי גופים חב&quot;דיים רבים שאינם נחשבים לבתי חב&quot;ד רשמיים.<br /> <br /> כיום הסדרים הציבוריים מכילים כמאות אלפי משתתפים בכל העולם.</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-1-.jpg&diff=13131 2007-08-13T04:50:07Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D8-1-.jpg&diff=13127 2007-08-13T04:18:15Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%D7%92%D7%A2_%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA.jpg&diff=12688 2007-08-05T17:58:48Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=12454 2007-07-30T18:01:18Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>מאיפה התמונה נלקחה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:00, 30 יולי 2007 (EDT)<br /> מחב&quot;ד אינפו--[[משתמש:אפי|אפי]] 14:01, 30 יולי 2007 (EDT)</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=12446 2007-07-30T11:08:22Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יד לאחים.jpg|left|thumb|250px|סמל הארגון]]<br /> ארגון 'יד לאחים' נוסד בשנת [[תש&quot;י]] (1950) בידי קבוצת פעילים בלתי מפלגתיים, על מנת לעזור לעולים חדשים בשלבי ההתאקלמות הראשונים בארץ ולנסות לשלבם במסגרת דתית הולמת. <br /> <br /> עם השנים הופנתה עיקר הפעילות לטיפול בבעיות קשות ומורכבות יותר. אחת מהן היא המאבק במיסיון ובשליחיו. התברר כי בארץ פועלים, כמעט ללא מפריע, כ-100 קהילות מיסיונרים וכתות שונות. המאבק בהם הפך לאחת המשימות העיקריות של 'יד לאחים'. תקציבו של המיסיון בארץ עומד על מיליוני דולרים לשנה, וקהל היעד הטבעי של המיסיונרים הוא משפחות במצוקה, חומרית או נפשית. <br /> <br /> נושא נוסף ומרכזי בו עוסק 'יד לאחים' הוא טמיעה. מדובר בתופעה הולכת ומתרחבת של נערות ונשים, שיוצאות, ובהרבה מקרים אף מתחתנות, עם ערבים ובני מיעוטים אחרים. למשרדי הארגון מגיעות כ-500 קריאות בשנה ודיווחים על מקרים מסוג זה. המחלקה להצלה מטמיעה פועלת בדרכים שונות, לעיתים מסוכנות, להצלת אותן נערות ונשים, כשלפעמים יש צורך בחילוץ מכפרים עוינים ושיכון בדירות מסתור. <br /> <br /> קיימות ב'יד לאחים' מחלקות נוספות: מחלקה לקליטה רוחנית לעולי חבר העמים ומחלקה לרישום ילדים למוסדות תורניים. <br /> יד לאחים אינו פועל בשם חב&quot;ד באופן רשמי.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%93_%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D.jpg&diff=12445 2007-07-30T11:07:32Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=12444 2007-07-30T11:04:16Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:סוכה ניידת.jpg|left|thumb|250px|סוכות ניידות לפני היציאה על רקע [[770]]]]<br /> מבצע סוכה הינו מבצע שהשתלשל מ[[מבצע ד' מינים]], כאשר [[שליח|שלוחי]] הרבי ופעילים הקימו [[סוכה|סוכות]] ניידות שסובבו ברחבי הערים. יהודים רבים הוזמנו להכנס לסוכה ולטעום מיני תרגימא ולומר '[[לחיים]]' לכבוד החג, יחד עם ברכת &quot;לישב בסוכה&quot;.<br /> <br /> במשך שנים היו מנהלי בתי הספר של &quot;[[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]&quot; מקימים סוכות ניידות בעריהם - וזאת על פי הוראה ישירה של [[הרבי]] - ובמשך ימי חול המועד [[סוכות]] הגיעו הפעילים אל הילדים ומשפחותיהם ומזכים אותם במצוות [[ארבעת המינים]] ובישיבה בסוכה. בהוראתו נימק הרבי כי אסור לשכוח את התלמידים בימי חופשת החג, ויש לעמוד עמם בקשר גם בימי החופש. <br /> <br /> הסוכות הניידות התאימו בדיוק גם לפעילות של [[אנ&quot;ש]] במוצבי צה&quot;ל במקומות מרוחקים, שם לא היו סוכות בנמצא.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים בהפצת המעיינות]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA.jpg&diff=12443 2007-07-30T11:02:20Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4_%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99)&diff=12442 2007-07-30T10:45:25Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מחנה משיח.jpg|left|thumb|250px|ילדי הקעמפ בתמונה על רקע [[770]]]]<br /> קעמפ &quot;מחנה משיח&quot; הינו מסגרת של קעמפ לחיילי [[צבאות השם]] הבאים לשהות בחודש [[תשרי]] במחיצת [[הרבי]] ב [[770]].<br /> <br /> ==היוזמה וההתפתחות==<br /> <br /> התנופה האדירה שהחלה בשנים האחרונות לנסיעה לרבי לחודש החגים לא פסחה גם על חיילי [[צבאות השם]]. מספר הורים שחפצו שילדיהם ישהו במשך החגים אצל הרבי, אך מצד שני היה קשה להם לשלוח את הילד ללא אחריות ופיקוח, תפסו יוזמה ודאגו למספר מדריכים שירכזו את הילדים, ידאגו להם למקום שינה מסודר, ארוחות מסודרות ותוכנית לימודים מתאימה. <br /> <br /> קבוצת הילדים מנתה אז קצת יותר מעשרה ילדים. המדריכים דאגו ל[[התוועדות|התוועדויות]] מיוחדות עבורם, הוציאו אותם לטיול ודאגו להם פעילויות חברתיות. במשך השנים ארגון &quot;[[אש&quot;ל הכנסת אורחים]]&quot; נטל על עצמו את האחריות לפעילות.<br /> <br /> לקראת חודש תשרי [[תשס&quot;ד]], החליטה הנהלת אש&quot;ל יחד עם הרב לוי יצחק נחשון - רכז פעילות [[צבאות ה' באה&quot;ק]] - למסד את העניין ולהפוך את מה שהיה &quot;קבוצת הילדים&quot; לקעמפ. מספר &quot;[[תמימים]]&quot; מישיבת [[בית לוי יצחק]] - חח&quot;ל צפת, עמלו על הרכבת תכנית יום יומית מסודרת שכללה לימודים, טיולים, ופעילויות חסידיות, ואף &quot;[[מלחמת ופרצת]]&quot; (במשך יומיים מחולק הקעמפ לשני קבוצות כשלכל אחת נושא בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] אותו היא מדגישה בשלל אופנים). מספר החיילים בקעמפ הראשון היה למעלה משישים. כשלכל קבוצת גיל, היו שלושה מדריכים. <br /> <br /> מאז כבר מספר שנים בהם פועל הקעמפ באותה מתכונת, כשמספר הילדים הולך וגדל משנה לשנה. בשנת [[תשס&quot;ו]] כבר עבר מספר הבנים את המאה.<br /> <br /> ==&quot;מחנה משיח&quot; לבנות==<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] נפתח קעמפ במתכונת דומה לקבוצת הבנות, וכבר בשנה הראשונה מספר המשתתפות בו עבר את הארבעים. <br /> <br /> הקעמפ עומד תחת ארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] ו[[ארגון צבאות ה' בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://chabad.info/tishrey/?url=news&amp;type=13&amp;filter=21&amp;newsid=last אתר הקעמפ]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.jpg&diff=12441 2007-07-30T10:43:52Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.jpg&diff=12439 2007-07-30T10:30:17Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D&diff=12438 2007-07-30T10:23:40Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:צבאות השם.jpg|left|thumb|250px|סמל הארגון]]<br /> צבאות השם הוא שמה של תנועת ילדים ונוער יהודיים שנוסדה בשנת התשמ&quot;א (1980) על ידי [[הרבי]][[ מלך המשיח]] שליט&quot;א. שמו של הארגון: &quot;צבאות השם&quot;, הוא שמו של העם היהודי בפסוק בספר שמות: &quot;ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות השם מארץ מצרים&quot;.<br /> <br /> הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליח|שלוחי]] הרבי, משרדי הארגון בניורק. גם בארץ קיימות מאות &quot;מועדוניות צבאות השם&quot;. משרד הארגון בארץ נמצא בנצרת עלית.<br /> <br /> סיסמת הארגון, כפי שנקבעה על ידי מייסדה - הרבי - היא &quot;[[ווי וואנט משיח נאו]]&quot;, הסיסמה מתורגמת לכל השפות, כשבעברית היא: &quot;אנו רוצים משיח עכשיו&quot;.<br /> <br /> <br /> יו&quot;ר התנועה בארץ הקודש הינו הרב [[דוד נחשון]], ומשרד התנועה אף מוציאה לאור עיתון שבועי בשם [[במחנה צבאות ה']].<br /> <br /> יו&quot;ר התנועה בארצות הברית הינו הרב ירחמיאל בנימינסון ומשרד התנועה אף מוציא לאור עיתון [[Moshiach Times]].<br /> <br /> {{ויקיפדיה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=12436 2007-07-30T10:16:14Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ארגון נשי חבד.jpg|left|thumb|250px|סמל הארגון]]<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]], יסד [[הרבי]] את הארגון 'נשי חב&quot;ד', ופתח בכך פרק מהפכני בתולדות האישה היהודית.<br /> <br /> בשונה מהנטייה ששררה קודם-לכן בעולם התורני, לפיה יש להגביל את לימוד התורה לגברים בלבד, הרבי פנה בדבריו לגברים ונשים באופן שווה. הוא קרא לנשים ללמוד ולהשתלם בפנימיות התורה, על-מנת שיתקרבו גם הן לאהבת ה' וליראתו.<br /> <br /> למהפיכה זו, הייתה גם מטרה הקשורה בעצם השליחות. כאשר הרבי שלח זוג צעיר לקו-החזית של המלחמה בהתבוללות, הוא ציפה מאשת השליח ליטול חלק פעיל במאבק - לא פחות מבעלה. כאשר תלמידי ישיבה צעירים נשלחו ע&quot;י הרבי לרחובות הערים כדי להניח שם [[מבצע תפילין|תפילין]] לעוברים-ושבים יהודיים, נשלחו נשים צעירות למרכזי קניות, [[בית רפואה|לבתי-רפואה]] ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת-קודש]] לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי הצניעות היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.<br /> <br /> בשנת תשי&quot;ג (1953) הפמינזם במובן השגרתי של המילה, לא היה רעיון חדש, אך רוב התנועות הפמיניסטיות דחו במצען את הגישה המסורתית לאישה וביקשו להעניק לאישה את הזכות לחקות את תפקידיו של הגבר בתחומים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.<br /> <br /> הרבי לא היה 'מהפכן' במובן זה ושיטתו הייתה הפוכה בכוונותיה לשיטות הפמיניסטיות הרווחות. לאמיתו-של-דבר, הרבי היה דווקא סניגור נלהב של הגישה המסורתית, הרואה באישה קודם-כל 'עקרת הבית'. הבורא נתן לגבר ולאישה תפקידים שונים, אמר הרבי, וכשאישה דוחה את הנשיות הפנימית שלה ומנסה לחקות את הגבר - הפוטנציאל הנשיי שלה לא מנוצל והיא לא חשה סיפוק מהתכוונויותיה וממעשיה.<br /> <br /> בהמשך לכך, הרבי הוכיח בעזרת מקורות מהקבלה ומכתבי החסידות, כי תפקידה של האישה שווה לתפקידו של הגבר ולעיתים אף חשוב ממנו. הרבי הוסיף והוכיח כי התורה מצפה מהאישה לנצל את כשרונותיה, אך בד-בבד לדבוק באידיאל המסורתי &quot;כל כבודה של בת מלך פנימה&quot; (תהלים מה, יד).<br /> <br /> בדרכה שלה, גם על האישה מוטלת החובה &quot;ליצור דירה לה'&quot;, אבל עליה למלא מטלה זו בדרך נשיית אופיינית לה: לא בדרך של 'כיבוש' אלא ע&quot;י גילוי הטוב והאלוקי הקיים בכל נברא.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%A9%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.jpg&diff=12435 2007-07-30T10:15:11Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=12434 2007-07-30T10:00:43Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ישיבת תורת אמת.jpg|left|thumb|250px|ישיבת תורת אמת בירושלים]]<br /> כבר בשנת [[תרע&quot;ד]], בשעה שישיבת &quot;[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]&quot; עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף ממנה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת &quot;תורת אמת&quot; חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון – בירושלים.<br /> <br /> לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת תרע&quot;ד ועד תחילת שנת [[תרפ&quot;ב]], נפתחה הישיבה מחדש על ידי ה[[משפיע]] [[שלמה זלמן הבלין]]. <br /> <br /> התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.<br /> <br /> תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. <br /> <br /> הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ&quot;ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.<br /> <br /> כר&quot;מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה ליב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. המשפיע בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].<br /> <br /> כיום שוכנת הישיבה ברחוב ירמיהו 16 על יד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה כיום==<br /> <br /> *<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בישראל|י]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%AA%D7%A9%D7%A1%22%D7%91-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%22%D7%92)&diff=12432 2007-07-30T09:50:10Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:בית שמש ישיבה.jpg|left|thumb|250px|מראה הישיבה]]<br /> ישיבת תומכי תמימים בעיר בית שמש נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס&quot;ב]].<br /> <br /> מענה [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] למנהל הישיבה הרב זאב רייניץ: “ויהי רצון שתהי’ הפתיחה וההתחלה בשעה טובה ומוצלחת ולהמשיך ההצלחה והברכה בכל עניני גן ישראל הגשמיים והרוחניים, אשר הא בהא תליא. וגן ישראל יתאים לשמו להעמיד אילנות טובים נושאים פירות טובים ויקויים בהם הכתוב, יבא דודי (זה הקב”ה) לגנו דירה לו יתברך, על ידי השפעה טובה על חניכיו בהתמדה ושקידה בלימוד תורתנו תורת חיים וקיום מצוותי’ בהידור באור וחום חסידותי. וזכות כל המשתדלים והמסייעים בזה והמדריכים בראשם וכדרשת רז”ל על הכתוב ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד תעמוד להם ולכל בני ביתם שי’ בהמצטרך להם בגשמיות וברוחניות”. <br /> <br /> הישיבה נפתחה בביתו של הרב רייניץ. הלימודים התקיימו באחד מבתי הכנסת של חב”ד, והבחורים שוכנו בגן ילדים בתנאים מחפירים. חלק מהבחורים נאלצו לחזור הביתה לישון.<br /> <br /> בתוך מספר ימים הצלחו להתארגן ולעבור למקום החדש. <br /> <br /> בהמשך השנים עברו שוב גם ממקום זה, וכיום שוכנת הישיבה במקום קבוע ומרווח.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> <br /> *מנהל הישיבה: הרב זאב רייניץ.<br /> *ראש הישיבה: הרב יצחק מאיר סגל.<br /> *מנהל רוחני: הרב יחיאל יהודה קופצי'ק.<br /> *[[משפיע|משפיעים]]: הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא. חננאל קוט.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בישראל|ב]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94.jpg&diff=12431 2007-07-30T09:49:16Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=12430 2007-07-30T09:47:02Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:אלעד ישיבה.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין הישיבה]]<br /> ישיבת &quot;תומכי תמימים אלעד&quot; ממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] שבארץ הקודש. הישיבה נפתחה בחודש אלול [[תשס&quot;ג]].<br /> <br /> כיום לומדים בישיבה כשבעים [[תמים|תמימים]]. <br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *ראש הישיבה: הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *משגיח: הרב זאב דוב הלפרין.<br /> *משגיח עיונא: הרב אפרים פישל דמיכובסקי.<br /> *ר&quot;מ שיעור א': הרב אברהם חיים מזרחי.<br /> *ר&quot;מ שיעור ב': הרב דניאל מקוביצקי.<br /> *ר&quot;מ שיעור ג': הרב אפרים פישל דמיכובסקי.<br /> *משפיע שיעור א': הרב משה זילברשטרום.<br /> *משפיע שיעור ב: הרב מ&quot;מ ליברמן.<br /> *[[משפיע]] כללי ומשפיע בשיעור ג': הרב יעקב זכריה קטן. <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בישראל|א]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94.jpg&diff=12429 2007-07-30T09:45:19Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%91_%D7%A9%D7%91%D7%98_(%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5)&diff=12428 2007-07-30T09:34:10Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:קובץ כב שבט.jpg|left|thumb|250px|הקובץ כ&quot;ב שבט]]<br /> ה'''קובץ כ&quot;ב שבט''' מכיל [[משניות]], [[שיחה|שיחתו]] של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א ל[[שבת]] פרשת יתרו [[תשנ&quot;ב]], סיפורים, תולדות חייה של הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא]] ע&quot;ה. <br /> <br /> הקובץ נערך על ידי תלמידי ה[[תמימים]] הלומדים ב-‏[[770]]. נדפס באלפי עותקים והופץ בכל [[ישיבות חב&quot;ד]] בארץ ובעולם.<br /> <br /> [[קטגוריה:חוברות וקבצים]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.jpg&diff=12426 2007-07-30T09:28:10Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%91_%D7%A9%D7%91%D7%98_(%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5)&diff=12425 2007-07-30T09:25:20Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:קובץ כב שבט.jpg|left|thumb|250px|הקובץ כ&quot;ב שבט]]<br /> ה'''קובץ כ&quot;ב שבט''' מכיל [[משניות]], [[שיחה|שיחתו]] של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א ל[[שבת]] פרשת יתרו [[תשנ&quot;ב]], סיפורים, תולדות חייה של הרבנית הצדקנית מרת [[חיה מושקא]] ע&quot;ה. <br /> <br /> הקובץ נערך על ידי תלמידי ה[[תמימים]] הלומדים ב-‏[[770]]. נדפס באלפי עותקים והופץ בכל [[ישיבות חב&quot;ד]] בארץ ובעולם.</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=12423 2007-07-30T09:00:58Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:תותל ביתר.jpg|left|thumb|250px|הישיבה בביתר]]<br /> ישיבת ‘[[תומכי תמימים]]’ בעיר ביתר-עלית, הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ז]]. הישיבה קטנה הוקמה עקב חובת המציאות בעקבות הגידול המבורך של קהילת [[אנ&quot;ש]] במקום, וכחלק מהתפתחות מפתיעה ומדהימה של ישיבות ‘תומכי תמימים’ ברחבי ארץ הקודש. <br /> <br /> כיום מונה הישיבה כארבעים בחורים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> <br /> ראש הישיבה: הרב מרדכי מישולבין. <br /> <br /> מנהל גשמי: הרב אלחנן מישולובין.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בישראל|ב]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8.jpg&diff=12422 2007-07-30T08:59:34Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%93%D7%95_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=11797 2007-07-22T05:14:23Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>השם האמיתי ששל הספר הוא &quot;כך נפדו הספרים&quot;</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9B%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%93%D7%95_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg&diff=11796 2007-07-22T04:49:39Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%AA.jpg&diff=11793 2007-07-22T04:40:38Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D&diff=11353 2007-07-17T07:01:30Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:תניא לילדים.jpg|left|thumb|250px|בתמונה שער הספר השלישי]]<br /> תניא לילדים הינה סדרת ספרים לילדים המבארים את ספר התניא לשכל הילד, עד כה יצאו לארו כשלשה ספרים הכוללים מתחלת ספר ה[[תניא]] עד פרק ט' המתיחס למלחמת ה[[יצר]]ים המתחוללת בנפשו של כל [[יהודי]].<br /> <br /> הספר מכיל בצד ביאור רחב ומנוקד לדברי התניא, ומשלב פרק הכרות בסיסית על היצרים, מהותם ואופן תפקודם. ופרק נוסף שבו מרוכזים דברי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] מ[[שיחות]]יו המיוחדות לילדי [[צבאות ה']], בהם הוא מדריכם כיצד להתמודד עם היצר הרע מבחינה מעשית. <br /> <br /> נערך ויצא לארו על ידי הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.jpg&diff=11352 2007-07-17T06:59:25Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%27_%D7%90%D7%97%D7%93_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=11351 2007-07-17T06:51:58Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ה אחד.jpg|left|thumb|250px|שער הספר]]<br /> הספר '''ה' אחד''' מסדרת הספרים &quot;חסידות לעם&quot;, מבואר באופן פשוט לכל שכבות הציבור. <br /> <br /> הספר מבאר את [[מאמר]]ו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו&quot;. ובו מבאר הרבי הרי&quot;צ בהרחבה, מהי המשמעות הפנימית של ה' אחד ומה מחייבת ההבעה של ה' אלקינו. כיצד רואה ה[[חסידות]] את מצות ה[[אמונה]] ב[[אחדות הבורא]] וכיצד על ה[[יהודי]] לחוש ולראות את [[ההשגחה הפרטית]] שעליו ושעל כלל ישראל.<br /> <br /> יצא לאור ונערך על ידי הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> [[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]</div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%93.jpg&diff=11350 2007-07-17T06:50:28Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C_%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA.jpg&diff=11347 2007-07-17T06:43:27Z

<p>אפי: </p> <hr /> <div></div>

אפי