חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ביילא וולס

2017-05-26T10:17:48Z

אנכי עפר ואפר:

'''הרבנית ביילא''' נולדה להוריה [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הרבנית שיינא]].

נישאה לרב ה[[חסיד]] [[ ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן וואלעס]] בנו של רבי יוסף בונם, חתן הרה"ק [[לוי יצחק מברדיטשוב]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=29141&st=%u05d1%u05d9%u05dc%u05d0 שם ושארית (44)]}}

במהלך השנים השנים האחרונות, גילו בבית החיים בליובאוויטש מצבה של בעלה הרה"ח ר' יקותיאל זלמן.

== משפחתה ==

*בתה מרת פריידא, אשת אדמו"ר ר' [[ישראל נח שניאורסאהן]] מניעזשין.

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:נשים]]

רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

2017-05-26T10:14:57Z

אנכי עפר ואפר:

{{דמות
|שם=רבי דובער שניאורי
|תמונה=[[קובץ:אדמו"ר האמצעי.jpg|250px|]]
|כינוי=אדמו"ר האמצעי
|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי (תמונה ממנו לא נמצאת)
|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]]
|מקום פטירה=ניעז'ין
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי''' (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר מיטעֶלעֶר רבי'''){{הערת שוליים|הכינוי "האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]). רבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} ([[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]] - [[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]]), הוא ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]], הנהגת החסידות בדורו התאפיינה בהתרחבות ובשופי, כתב וחזר באריכות אלפי [[מאמרי אדמו"ר האמצעי|מאמרי חסידות]].

==תולדות חיים==
===לידתו===
לאחר 14 שנות [[נישואין]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.

ב[[שבת]] [[פרשת וישלח]] [[תקל"ג]], השבת האחרונה בחייו של [[המגיד]], סיפר ל[[אדמו"ר הזקן]] את הסדר של [[שלום זכר|שלום בן זכר]] על פי פנימיות הענינים, ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).

לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.

בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהיתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה.{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}

==חינוכו==
עבור חינוכו שכר אביו [[אדמו"ר הזקן]], מלמד מיוחד, מתלמידי המגיד ר' [[אברהם מליעפלי]], שילמד את בנו תורה, והדריכו כיצד לנהוג בילד.

כבר מגיל ילדותו היה ניכר שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול.

==בר מצווה==
לחגיגת הבר-מצווה הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר [[הרבי]] על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזני תקמ"ג}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.

ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]][[תקמ"ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה נשאו דרשה בפני כל הקהל, החתן הבר-מצווה ואביו הרבי, ולאחר מכן התיישבו לסעודת מצווה, הרבי היה אז שרוי בשמחה עילאית, וחזר דברי חסידות, ניגנו את ניגונו הידוע [[ד' בבות]], אמרו [[לחיים]] ורקדו.

ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.
==הדרכת צעירי החסידים==
בשנת [[תק"נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות אם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב.

באותה שנה גם החל לשמש כ"[[מניח]]" אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] שאביו אמר.

===נישואין===
בשנת [[תקמ"ח]], בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד [[עני]] מה[[עיירה]] ינאוויטש. אביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו"ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. [[אדמו"ר הזקן]] הציע לו את בנו, ר' דובער, שאף נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.

==קבלת הנשיאות==
לאחר [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], מילא אדמו"ר האמצעי את מקומו בהנהגת החסידות, חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב"אדמור"ות" אך הלה נפטר גם הוא לאחר תקופה קצרה.

בעקבות שריפת מגוריו של [[אדמו"ר הזקן]] במלחמה, שהה תחילה אדמו"ר האמצעי תקופה קצרה בעיר [[קרמנצ'וג]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה).

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע הכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

==ליובאוויטש==
[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] תקע"ג. מליובאוויטש החלה תורתו, [[תורת חסידות חב"ד]], להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאוויטש הלך וגדל.

כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע"ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.

== תורתו ==
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]] (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, [[אדמו"ר הזקן]] ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

==מאסרו וגאולתו==
[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpg|left|thumb|250px|מצבת אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}
בשנת [[תקפ"ה]] הגיש אדם בשם שמחה קיסין, הלשנה לרשויות שכביכול תנועת החסידות שבראשות אדמו"ר האמצעי, הינה כת אשר שובה בצילה אלפי חסידים על מנת להוסיף ממון לקופת האדמו"ר, טענה אשר התבססה על זיוף מכתבו של אדמו"ר האמצעי, ועל המגבית שנערכה לצורך שיקום החצר בעקבות השריפה שהיתה בזמן [[אדמו"ר הזקן]], בעקבות ההלשנה הובל אדמו"ר האמצעי ב[[איסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תקפ"ו]] למעצר. לאחר חקירות ובדיקות הבינו החוקרים אשר עלילת שווא טפלו בו וביום [[י' כסלו תקפ"ז]] השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקבע לדורות כ'''חג הגאולה'''.

==חברון==
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}
בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.
בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת]] החב"די העתיק בעולם.

==הסתלקותו==
[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|250px|אוהל אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בהם גזירות. בהזדמנות אחרת אמר שכשאביו, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בהיותו בגיל 54 ובחר בייסורים וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה - הסתלקות. לאחר חגי [[חודש תשרי]] יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו בהאדיטש, כדי להתפלל לביטול הגזרות, במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה בניעז'ין. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף רבות וביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

ב[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר ב[[התלהבות]] גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54. [[אוהל אדמו"ר האמצעי|מקום מנוחתו כבוד - בניעז'ין]].

אדמו"ר האמצעי השאיר [[ספר תורה]] שעבר ב[[ירושה]] לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

===ביאור ענין הסתלקותו ביום הולדתו===
אדמו"ר האמצעי הסתלק ביום הולדתו, ט' בכסלו. [[הרבי]] ציין בקשר לכך את מאמר חז"ל{{הערה|ר"ה יא, א. סוטה יג, ב. קידושין לח, א.}} "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא" - שממנו רואים שיש מעלה מיוחדת בכך שהסתלקות הצדיק היא ביום לידתו כך ששנותיו וימיו מלאים. הרבי מוסיף ומציין שאצל כל הצדיקים ישנה מעלה זו, שהקב"ה ממלא את שנותיהם, אלא שאצל רובם לא רואים זאת בגלוי ובגשמיות. וזו המעלה אצל אדמו"ר האמצעי, שאצלו התבטא הענין גם בגשמיות{{הערה|1=ראה שיחות: [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=453&hilite= ש"פ ויצא, ט' כסלו תשמ"ב]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=410&hilite= ט' כסלו תשמ"ט]. [http://abc770.org/article/node/1255#_ftn7 ש"פ ויצא, ט' כסלו תשנ"ב].}}.

ענין זה מתאים לעבודתו במשך כל ימי חייו{{הערה|שיחת ש"פ ויצא תשנ"ב הנ"ל.}} - להחדיר את עניני החסידות הגבוהים גם בבשר הגשמי ובענינים הגשמיים; וכפי שהתבטא עליו חתנו, הרבי הצמח צדק: "אם היו חותכים לחותני אצבע, לא היה פורץ דם כי אם חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"ד ע' 79.}}. בכיוון זה גם השפיע על חסידיו, כפי שהתבטא שרצונו "שכאשר שני אברכים נפגשים יחדיו בשוק, ידברו חסידות"{{הערה|ספר השיחות תש"א ע' 52.}}, וכן "שכאשר אברכים יבינו בכתר כמו בחמשת האצבעות, יהיה לו מכך סיפוק"{{הערה|ספר השיחות תש"ג ע' 13.}}.

==משפחתו==
*בנו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].
*בנו הרב [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]].
*בתו [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה]] - נישאה להרב [[אליעזר דרבמיקר]] בן הרב [[מאיר מפיקוב]] בן רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]
* בתו [[הרבנית דבורה לאה]] - נישאה ל[[יעקב ישראל טברסקי]].
*בתו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] - נישאה לאדמו"ר ה[[צמח צדק]].
*בתו [[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]] - לא ידוע פרטים אודותיה.
*בתו [[ביילא (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית ביילא]] - נישאה לרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]].
*בתו [[הרבנית ברכה]]
*בתו [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]] - נישאה לרב [[יעקב כולי סלונים]].
*בתו [[חנה חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי - השניה)|הרבנית חנה חיה שרה]] - נישאה לרב [[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרון אלכסנדרוב משקלוב]].
*במהלך השנים השנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]] מצבה של הרבנית '''אסתר מרים''' בת [[אדמו"ר האמצעי]], שהיא לא נזכרת אפי' ב[[שולשלת היחס]] שבפתח [[היום יום]]!

==תואר פניו==
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.

באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבשעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]]; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי לימוד תורתו באופן של [[ראיה]], הרי לא רק "'''כאילו''' הוא עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!

==תקנותיו וחידושיו==
{{פסקה חסרה}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]}}
היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי השד"רים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד"רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.

מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון [[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]] שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה והבלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/%D7%94%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A2-%D7%94%D7%90%D7%92%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/ הקאפעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי]''' {{וידפו}}}}.

==ספריו==
חלק גדול מהדרושים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון של ספר לפני ההדפסה. חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.

*[[ביאורי הזוהר]].
*[[פסקי דינים]] - ביורה דעה ואבן העזר.
*[[שער התשובה והתפלה]].
*[[דרך חיים]].
*[[נר מצוה ותורה אור]] (שער האמונה ושער היחוד).
*[[אמרי בינה]].
*[[עטרת ראש]] - לימים נוראים.
*[[שערי אורה]].
*[[תורת חיים]] בראשית, שמות.
*[[פירוש המלות]] - ביאורים על התפילה.
*[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - [[תשמ"ה]]-[[תנש"א]]).

==לקריאה נוספת==
* [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].
* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.

==קישורים חיצונים==

* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]]
* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידיאו}} {{אינפו}}
* ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51%C2%B004'27.4%22N+31%C2%B055'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]

{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] - [[תקל"ד]] - [[ט' בכסלו]] - [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]]
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]]

סמיכה לרבנות

2017-04-28T10:11:11Z

אנכי עפר ואפר:

{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:סמיכה770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] חותם על תעודות סמיכה של [[תות"ל המרכזית 770]]]]
'''סמיכה לרבנות''' (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהקרא בתואר [[רב]]. הסמיכה נעשית על ידי רב מוסמך, ובאישור חתימתו הנקרא "כתב סמיכה". הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל.

== מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה ==

מקור הסמיכה, מובא בגמרא, במסכת סנהדרין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ז]}}, אז היה צריך כל רב לקבל [[סמיכה]] מרב אחר שסמוך, [[סמיכה]] מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק [[רבינו הקדוש]] [[סמיכה]] ל[[רב (אמורא|רב]] להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד ל[[רבה בר בר חנה]]. ובמקרה נוסף רצה מאוד רבינו הקדוש לסמוך את [[שמואל]] האמורא, ונצטער מאוד שאינו מצליח, עד ששמואל ניחם אותו שכך נגזר וכך כבר מופיע בספרו של [[אדם הראשון]].

ב[[תורת החסידות]] מוסבר שעל ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשכת הארת [[יסוד]] [[אבא]] במוסמך, והוא זוכה לקבל הארה מ[[אצילות]] ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רב'''י'''" בתוספת האות יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת [[בינה]], בסדר ה[[השתלשלות]] מעילה לעלול.{{הערה|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[תורה אור]], הוספות [[מגלת אסתר]] קיח, א.}}

למרות ש[[משה רבינו]] סמך את יהושע בידו כמסופר בתורה בפרשת פנחס, שמשה הניח את ידיו על יהושע וסמכו, -הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=13b&format=pdf סנהדרין יג, ב.] רמב"ם ריש הלכות סנהדרין.}}

== הסמיכה כיום ==

עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיימה הסמיכה{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת [[תשט"ז]] חלק ראשו שיחת שבת פרשת חיי שרה, [[שבת מברכים|מבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה. במקום אחר הרבי מציין לכך שאולי לרי"ף הייתה סמיכה כיון שבבית דינו תקעו בשופר בר"ה שחל ב[[שבת]] וזה אפשרי הלכתית רק בבית דין סמוך}}. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, למעט רבותינו [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]], שעל פי עדות [[הרבי]], {{הדגשה|הם סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו}}{{הערה|מאמר ד"ה והיה מדי חודש בחדשו (ש"פ חוקת א' דראש חודש תמוז תשד"מ)}}. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב [[סמיכה]] מרב אחר סמוך מדור דור.

== הסמיכה בחב"ד ==

בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו [[סמיכה]] להוראה.{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום]}} הרבי הזכיר בהקשר לזה, את העובדה שהרבי הריי"צ קיבל סמיכה עוד לפני חתונה, ופרסם זאת לנו.

בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת [[תשל"ט]] הורה ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} שישתדלו לקבל [[סמיכה]] להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}}.

פעם אמר הרבי לבחור ב[[יחידות]] (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות.

רבים בחב"ד נוהגים להבחן את מבחן הסמיכה אצל הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מכיוון שהם בין היחידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק, שהוסמך לרבנות על ידי הרב הירש בער, רבה של ויטבסק, שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת אדמו"ר הזקן.

יש לציין כי הרבי קיבל [[סמיכה]] מהגאון רבי [[יוסף רוזין]] הידוע בכנויו 'הגאון הרוגוצ'ובי'.

===תעודת הסמיכה החב"דית===
בעוד שעל מנת לקבל סמיכה מ[[הרבנות הראשית לישראל]] נדרש לעמוד בבחינה קשה בששה נושאים שונים: שבת, איסור והיתר, אבלות, חופה וקידושין, מקוואות ונידה, הרבנים בחב"ד מעניקים תעודת סמיכה לאחר בחינה על דיני איסור והיתר (הכולל את הנושאים: בשר וחלב, תערובות ומליחה){{הערה|חלק מהרבנים דורשים להיבחן גם על הלכות נוספות, דוגמת הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שבוחן גם על הלכות מאכלות עכו"ם ברכות הנהנין וטעות בספר תורה. וישנם מרבני חב"ד שבוחנים אף על הלכות שבת}}, וזאת בהתאם לתשובת הרבי להנהלת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] לגבי שאלתם מה לדרוש מן התלמידים הנבחנים לסמיכה. יחד עם זאת הרבי דורש שתהיה לתלמיד בקיאות כללית רחבה בנושאי התורה וההלכה.

למעוניינים בכך, ניתנת האפשרות לתעודת דיינות עם בחינה על חומר לימודים נרחב יותר.

הבדל נוסף: בבחינות הרבנות אדם נדרש לגלות ידע בנושא בכל השתלשלות הדין החל מדברי הגמרא, ראשונים, טור, בית יוסף, שו"ע, רמ"א ונושאי הכלים, ואילו בחב"ד, רבים הרבנים הנותנים סמיכה לאחר שבחנו על שו"ע רמ"א ונושאי כלים בלבד.

הסיבה לדרישות הפחותות בסמיכה החב"דית היא כנראה רצון הרבי שכל אחד יהיה "רב בביתו", וכן בגלל שסומכים על יראת השמים של הנסמך שלא יפסוק בנושאים שאינו בקי בהם בלי ללומדם היטב, או לברר עם רב מנוסה אחר.

==סמיכה לדיינות==

ב[[התוועדות]] בשמחת-תורה [[תשל"ו]] ביאר הרבי בהרחבה את ההכרח בקבלת הסמיכה להוראה, והוסיף כי לאחר קבלתה יש להמשיך בלימוד לקבלת הסמכה לדיינות{{הערה|השיחה מתורגמת בספר 'אשכילה בדרך תמים' עמ' 79}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בדורנו, דור יתום זה, שהמצב הוא, שכשרוצים לשאול שאלה צריכים לחפש רב הנמצא במרחק כמה מילין, גם כשמוצאים אותו יש לדייק שלא לבוא בזמן המנוחה שלו וגם לא כשהוא עוסק במסכת אחרת, שכן כשהוא עוסק במסכת זו אי-אפשר לשאול אותו במסכתא אחרת - ולכן תבוא עליהם ברכה, על אלה שכבר השיגו "יורה יורה", ושיהיה אצלם "לאפשה לה" - להוסיף בשיטה זו ושיקבלו על עצמם לסיים עד השנה הבאה גם "ידין ידין".
כשהם ילמדו גם "ידין ידין", לא רק שיתווסף עניין זה כשלעצמו, אלא על-ידי כך גם ה"יורה יורה" יהיה בעמקות ורחבות אחרת לגמרי, וכשיטת לימודו של הראגטשובער, שבכל עניין, החל מחומש או אגדה ועל-אחת-כמה-וכמה בחלק ההלכה שבתורה, היה מבאר את הנקודה הכללית בכל התורה כולה...
על כן נכון הדבר, והלוואי שתתקבל ההצעה [אין הכרח לומר מהו מקורה של ההצעה; שיאמר אותה אחר ויציגה כהצעה שלו, ובלבד שתתקבל], שיבחרו אברכים מהכוללים ובחורים מהישיבות. כאלה ש"יראת ה' היא אוצרו", ושהם ילמדו באופן של "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", וכיוון שהם יראי-שמים, הנה גם כשתעלה במוחם סברא עמוקה וכו' - בכל זאת יפסקו לפועל כפי שכתוב בשולחן-ערוך.}}.

==ראו גם==
*[[מכון למען ילמדו]]
*[[מכון הלכה חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.derher.org/uploads/1/6/8/2/16823364/derher_-_adar_i_5776.pdf סמיכה - יותר מסתם תעודה]''', בתוך עלון 'א חסידישע דערהער' (אנגלית)

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]

שמחה זילברשטרום

2017-04-27T14:55:28Z

אנכי עפר ואפר:

[[קובץ:אבל יד החמשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת אבל שהתפרסמה ב[[בטאון חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]]]]

ה[[תמים]] '''שמחה זילברשטרום''' היה בוגר ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ומדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע '[[רצח יד החמישה]]', ב[[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}.

בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השניה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]].

משפחתו קבע את מקום מגוריה ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. עם השלמת חוק לימודיו, החל לשמש כמדריך ראשי ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ומידי תקופה היה נוסע למרכז הקליטה 'עליית הנוער' בירושלים, ובהשפעתו הלבבית היה משכנע ילדים לבוא ללמוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

==הרצח בבית הספר למלאכה==
{{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}}
בעת [[תפילת ערבית]] של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצריים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]].}}.

למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*'''[[אהרן מרדכי זילברשטרום]]''' (ז"ל).
*'''יעקב זאב זילברשטרום'''.
*'''אליהו פרץ זילברשטרום''' - [[ירושלים]].
*'''רחל לוי''' - אשת הרב בן ציון, [[ירושלים]] (ז"ל).
*'''שרה רות זילברשטרום''' (ז"ל).

==לקריאה נוספת==
*מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] - חלק י"ג.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=70155 כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום]''' - אתר COL.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי]''' - [[שבועון 'בית משיח']].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זילברשטרום שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות|זילברשטרום שמחה]]
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]

שמחה זילברשטרום

2017-04-27T14:55:12Z

אנכי עפר ואפר:

[[קובץ:אבל יד החמשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת אבל שהתפרסמה ב[[בטאון חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]]]]

ה[[תמים]] '''שמחה זילברשטרום''' היה בוגר ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ומדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע '[[רצח יד החמישה]]', ב[[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}.

בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השניה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]].

משפחתו קבע את מקום מגוריה ב[[כפר חב"ד]], והוא נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. עם השלמת חוק לימודיו, החל לשמש כמדריך ראשי ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ומידי תקופה היה נוסע למרכז הקליטה 'עליית הנוער' בירושלים, ובהשפעתו הלבבית היה משכנע ילדים לבוא ללמוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

==הרצח בבית הספר למלאכה==
{{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}}
בעת [[תפילת ערבית]] של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצריים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]].}}.

למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*'''[[אהרן מרדכי זילברשטרום]]''' (ז"ל).
*'''יעקב זאב זילברשטרום'''.
*'''אליהו פרץ זילברשטרום''' - [[ירושלים]].
*'''רחל לוי''' - אשת הרב בן ציון, [[ירושלים]] (ז"ל).
*'''שרה רות זילברשטרום''' (ז"ל).

==לקריאה נוספת==
*מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] - חלק י"ג.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=70155 כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום]''' - אתר COL.
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי]''' - [[שבועון 'בית משיח']].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זילברשטרום שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות|זילברשטרום שמחה]]
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]

ישראל אריה דוברוסקין

2017-04-27T14:49:49Z

אנכי עפר ואפר:

{{אין תמונה}}
ה[[תמים]] '''ישראל אריה דוברוסקין''' ([[ט"ז ניסן]] [[תרצ"ד]]-[[כ"ח כסלו]] [[תשט"ו]]) היה חניך ישיבות תומכי תמימים, שהופקד על ידי [[הרבי]] כ[[משפיע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] ונרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון'.

==תולדות חיים==
ישראל אריה, נולד בבוקובינה שב[[רומניה]] ב[[ט"ז בניסן]] [[תרצ"ד]], לאביו הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], רב העיר בראילה, ואמו הרבנית החשובה מרת ברנציא (לבית שכטר).

בילדותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, ובישיבת 'בית משה' של ר' מרדכי מבריסק, בעיר ארד (שבאותה עת היתה מסופחת לשטח הרומני).

בהיותו בגיל 16, בשנת [[תש"י]], עלה לארץ יחד עם משפחתו שקבעה את מושבה בעיר [[חיפה]], והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בשנת [[תשי"ג]], בעודו בישיבה, פעל יחד עם [[מאיר צבי גרוזמן]]{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד נט.}} בהצלת הילדים העולים מהכנסתם לקיבוצים של 'השומר הצעיר', אך לא זכו לראות ברכה מרובה במעשיהם.

בעקבות כשרונותיו הרבים, הן בהבנה וזכרון, והן בכושר הנאום בו חונן, החל לפעול בהפצת יהדות, וכאשר הוקם [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מונה על ידי [[הרבי]] ל[[משפיע]] ומדריך ראשי.

כאשר התקיימה תהלוכת רכבים ב[[ל"ג בעומר]] מ[[כפר חב"ד]] לציון [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], עצרה השיירה בדרכה במרכז העיר [[חדרה]], והוא נעמד על אחד הרכבים ונאם בפני הקהל שהתאסף.

==הרצח==
ביום רביעי בלילה, אור ל[[כ"ח בכסלו]], בעיצומו של [[חג החנוכה]] [[תשט"ו]], ירד בכביש הראשי המוביל מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]] וצעד רגלית בדרכו לעבודתו ב[[בית הספר למלאכה]].

בדרכו, נקלע למארב של מסתננים ממצרים, והם גררוהו לפרדס הסמוך, קשרו אותו לעץ, וירו בו.

לאחר שנעדר שלושה ימים מעבודתו, החלו לחשוש שהוא נחטף, ואנשי [[כפר חב"ד]] פתחו בחיפושים נרחבים אחריו, עד שמצא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] את גופתו קשורה לעץ.

אנשי החוק רצו לבצע ניתוח בגופתו על מנת לחקור את נסיבות האירוע, אך עסקני חב"ד הפעילו קשרים רבים, ולא בוצע ניתוח לגופה. לאחר מעשה שלח הרבי מכתבי תודה לאנשים שעסקו בענין זה{{הערה|חלק מהמכתבים בענין זה נדפסו בסדרה '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 140 ואילך.}}.

חבריו לספסל הישיבה בכפר חב"ד המליצו עליו את דברי חז"ל במסכת בבא בתרא: {{ציטוטון|הרוגי לוד.. אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם}}.

לעילוי נשמתו הכינו התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] קונטרס מיוחד הכולל רשימות על [[מגילת אסתר]], הקונטרס נדפס על ידי [[מזכירות הרבי]], בהשתתפות כספית סמלית של התלמידים.

גם [[ספר תורה]] נכתב לעילוי נשמתו, והוכנס לבית כנסת חב"ד ב[[חיפה]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[נשיא וחסיד]]''' - [[שמואל קראוס]], תשנ"ט, פרק שמונה עשר.
*'''[[ימי תמימים]]''' - רשימת זכרונותיו מתקופת לימודו בישיבה, נדפס בהוספות לחלק א'.
*מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק י"ג.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25126&st=&pgnum=11 איך מגיעים אל האמת?]''' - רישומים פרטיים שנכתבו על ידו, ופורסמו לאחר רציחתו בגליון [[בטאון חב"ד]]. (באתר היברו בוקס).

==ראו גם==
*'''[[רצח יד החמישה]]'''.
*'''[[בית הספר למלאכה]]'''.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דוברוסקין ישראל אריה]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]

ישראל אריה דוברוסקין

2017-04-27T14:49:37Z

אנכי עפר ואפר:

{{אין תמונה}}
ה[[תמים]] '''ישראל אריה דוברוסקין''' ([[ט"ז ניסן]] [[תרצ"ד]]-[[כ"ח כסלו]] [[תשט"ו]]) היה חניך ישיבות תומכי תמימים, שהופקד על ידי [[הרבי]] כ[[משפיע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] ונרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון'.

==תולדות חיים==
ישראל אריה, נולד בבוקובינה שב[[רומניה]] ב[[ט"ז בניסן]] [[תרצ"ד]], לאביו הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], רב העיר בראילה, ואמו הרבנית החשובה מרת ברנציא (לבית שכטר).

בילדותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, ובישיבת 'בית משה' של ר' מרדכי מבריסק, בעיר ארד (שבאותה עת היתה מסופחת לשטח הרומני).

בהיותו בגיל 16, בשנת [[תש"י]], עלה לארץ יחד עם משפחתו שקבעה את מושבה בעיר [[חיפה]], והחל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

בשנת [[תשי"ג]], בעודו בישיבה, פעל יחד עם [[מאיר צבי גרוזמן]]{{הערה|אגרות קודש חלק ז' עמוד נט.}} בהצלת הילדים העולים מהכנסתם לקיבוצים של 'השומר הצעיר', אך לא זכו לראות ברכה מרובה במעשיהם.

בעקבות כשרונותיו הרבים, הן בהבנה וזכרון, והן בכושר הנאום בו חונן, החל לפעול בהפצת יהדות, וכאשר הוקם [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], מונה על ידי [[הרבי]] ל[[משפיע]] ומדריך ראשי.

כאשר התקיימה תהלוכת רכבים ב[[ל"ג בעומר]] מ[[כפר חב"ד]] לציון [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], עצרה השיירה בדרכה במרכז העיר [[חדרה]], והוא נעמד על אחד הרכבים ונאם בפני הקהל שהתאסף.

==הרצח==
ביום רביעי בלילה, אור ל[[כ"ח בכסלו]], בעיצומו של [[חג החנוכה]] [[תשט"ו]], ירד בכביש הראשי המוביל מ[[ירושלים]] ל[[תל אביב]] וצעד רגלית בדרכו לעבודתו ב[[בית הספר למלאכה]].

בדרכו, נקלע למארב של מסתננים ממצרים, והם גררוהו לפרדס הסמוך, קשרו אותו לעץ, וירו בו.

לאחר שנעדר שלושה ימים מעבודתו, החלו לחשוש שהוא נחטף, ואנשי [[כפר חב"ד]] פתחו בחיפושים נרחבים אחריו, עד שמצא הרב [[משה יהודא לייב לנדא]] את גופתו קשורה לעץ.

אנשי החוק רצו לבצע ניתוח בגופתו על מנת לחקור את נסיבות האירוע, אך עסקני חב"ד הפעילו קשרים רבים, ולא בוצע ניתוח לגופה. לאחר מעשה שלח הרבי מכתבי תודה לאנשים שעסקו בענין זה{{הערה|חלק מהמכתבים בענין זה נדפסו בסדרה '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 140 ואילך.}}.

חבריו לספסל הישיבה בכפר חב"ד המליצו עליו את דברי חז"ל במסכת בבא בתרא: {{ציטוטון|הרוגי לוד.. אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם}}.

לעילוי נשמתו הכינו התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] קונטרס מיוחד הכולל רשימות על [[מגילת אסתר]], הקונטרס נדפס על ידי [[מזכירות הרבי]], בהשתתפות כספית סמלית של התלמידים.

גם [[ספר תורה]] נכתב לעילוי נשמתו, והוכנס לבית כנסת חב"ד ב[[חיפה]].

==לקריאה נוספת==
*'''[[נשיא וחסיד]]''' - [[שמואל קראוס]], תשנ"ט, פרק שמונה עשר.
*'''[[ימי תמימים]]''' - רשימת זכרונותיו מתקופת לימודו בישיבה, נדפס בהוספות לחלק א'.
*מבוא ל[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק י"ג.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25126&st=&pgnum=11 איך מגיעים אל האמת?]''' - רישומים פרטיים שנכתבו על ידו, ופורסמו לאחר רציחתו בגליון [[בטאון חב"ד]]. (באתר היברו בוקס).

==ראו גם==
*'''[[רצח יד החמישה]]'''.
*'''[[בית הספר למלאכה]]'''.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דוברוסקין ישראל אריה]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]

הטבח בבית הספר למלאכה

2017-04-27T14:40:34Z

אנכי עפר ואפר:

[[קובץ:בית ספר למלאכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px| בית הספר החקלאי. כאן נרצחו התלמידים]]
'''רצח יד החמישה''' אירע בליל [[יום חמישי]], אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד וה[[תפילה]] של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: '[[בית הדפוס יד החמשה|יד החמשה]]'.

== רצח בפרדס ==
לאירוע זה קדם רצח אחר. ביום חמישי, [[כ"ח כסלו]] [[תשט"ו]], יצא אחד מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[ישראל אריה דברוסקין]], לכיון [[כפר חב"ד]], בו שימש בתפקיד "[[משפיע]] רוחני" בבית-הספר למלאכה. כשצעד ברגל מן הכביש הראשי - בדרך מ[[תל אביב]] - לכיון הכפר, פגעו בו מחבלים ערבים, גררוהו לפרדס האתרוגים הסמוך, שם קשרו אותו לעץ וירו בו. רק כעבור שלושה ימים, ביום ראשון [[א' בטבת]], גילו את הגופה.

== רצח בבית הספר החקלאי ==
[[תמונה:60455.jpg|left|thumb|200px|המדריך הרב [[מאיר פרידמן]] מביט על שלוליות ה[[דם]]]]
שנה וחצי אחרי הרצח של ישראל דברוסקין, הגיעו שוב מחבלים וביצעו פיגוע ירי. בערך בשעה שמונה בערב, באולם [[בית הכנסת]] של [[בית ספר החקלאי כפר חב"ד|בית ספר החקלאי]], הממוקם בכניסה לכפר, שם עמדו כחמישים תלמידים ומדריכיהם באמצע תפילת [[שמונה עשרה]] של [[ערבית]]. כ[[שליח ציבור]] עמד המדריך ר' [[מאיר פרידמן]] תושב הכפר.

לפתע כבה האור ושלושה מחבלים נכנסו דרך הכניסה הראשית, וירו על המתפללים. התלמידים התחילו לברוח מהחלונות. התלמיד [[אשר קדוש]] שי' מ[[כפר חב"ד]] עמד ליד החלון ו"זרק" תלמידים החוצה, בסיועו של מנהל המוסד הרב [[ישעיהו גופין]]. לאחר מספר שניות נמלטו המחבלים בחשכת הלילה דרך אחד הפרדסים שסביב הכפר.

מאוחר יותר התברר כי למקום הגיעו שלושה מחבלים. אחד המתין ברכב, השני הוציא את ה"פקקים" מארון [[נורה חשמלית|חשמל]] והשלישי עמד בפתח [[בית הכנסת]] ירה כמה צרורות ואז השניים נכנסו במהירות לרכב וברחו.

כאשר נדלק שוב האור התגלה כי המדריך [[שמחה זילברשטרום]] וארבעת התלמידים: ניסים עסיס, משה פרץ, שלמה מזרחי ואלברט אדרי - שהתפללו מול הדלת - נהרגו מהירי ושוכבים בתוך שלוליות דם, וחמישה תלמידים אחרים נפצעו.

רק כעבור שעה הגיעו כוחות הביטחון ואנשי הרפואה. הפצועים הועברו למרכז הרפואי הסמוך, 'צריפין'.

בהלוויותיהם של המדריך והתלמידים השתתף קהל עצום. זילברשטרום, עסיס ומזרחי נקברו בהר המנוחות. השניים האחרים נקברו ב[[עכו]] וב[[טירת הכרמל]].

כעבור זמן קצר נפטר תלמיד נוסף בשם עמוס אוזן, שעמד אף הוא מול דלת בעת ההתקפה ונפצע קשה מאוד. עמוס נקבר ב[[תל אביב]].

חסידי חב"ד, ובמיוחד תושבי הכפר, עברו אז משבר קשה מאוד.
[[קובץ:רצח יד החמישה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] מראה ל[[יצחק ניסים|רב ניסים]] את הסידור המוכתם בדם]]
[[קובץ:הרצוג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[יצחק אייזיק הרצוג|הרב הרצוג]] בביקור]]

שלושה ימים לאחר הרצח, הגיעו לבקר ב[[כפר חב"ד]] (בנפרד) [[הרב הראשי|הרבנים הראשיים לישראל]], הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב [[יצחק נסים]], על מנת לחזק ולעודד את התושבים.

== התייחסות הרבי לאירוע ==
[[קובץ:השלוחים לאה''ק תשט''ז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת [[השלוחים לאה"ק תשט"ז|השלוחים]] ששלח [[הרבי]] לעודד את תושבי הכפר לאחר האירוע]]
הדבר היחיד שהחזיק את האנשים היו הוראותיו החד משמעיות של [[הרבי]]: איש בל יזוז ממקומו. הרבי לא הותיר מקום לספק "לא לנוס מהמערכה", "להרחיב הכפר ומוסדותיו", כי "במקום שנתגלתה [[מידת הדין]] - תתגלה עתה [[מידת הרחמים]]".

הפחד הגדול נפל על תושבי [[כפר חב"ד]] וגם על תלמידי הישיבה בלוד, והרבי הורה לא לעזוב את מבנה הישיבה בלוד, ולא את כפר חב"ד.

הימים הבאים, במשך שבועות רבים היו מושפעים במכתבי עידוד והדרכה של הרבי לתושבי כפר חב"ד. הם עודדו וחישלו את רוחם של תושבי הכפר והביאו למפנה ולנקודת זינוק בהתפתחות הכפר ומוסדותיו. מכתבים אלו נדפסו בכרך [[אגרות קודש]] של הרבי חלק י"ג.

באותם ימים הועלתה הצעה להכריז על תענית שעות ביום חמישי, בו תסתיים ה'שבעה' של ראשוני הנפטרים מהרצח הנתעב.

ב[[יום ראשון]] ד' ב[[אייר]] שיגר הרבי מברק אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] ובו הוראות בנוגע לתענית שעות:

"התענית ביום החמישי עד לאחר חצות היום לגדולים בריאים. ומהנכון שכן יעשו גם הגדולים בריאים אשר בכל מוסדות חנוך וישיבות חב"ד שבארץ הקודש תובב"א".

בהמשך המברק, באים דברי עידוד: "והשי"ת ישמרם כל אחד ואחת כדברי רבנו הזקן במידת ה[[רחמים]] שהיא גדולה מ[[מידת החסד]] נחלה בלי מצרים". (אגרות קודש חלק י"ג עמוד י).

כעבור שלושה ימים שיגר הרבי שני מברקים נוספים. הראשון מוען אל: "כל אחד ואחת מ[[אנ"ש]], תושבי כפר חב"ד, המוסדות אשר שם, וביחוד בתי ספר למלאכה וחקלאות, התלמידים, המורים, המנהלים, העסקנים וההורים". (אגרות קודש חלק י"ג עמוד ל).

במברק זה מעודד הרבי להרחיב את המוסדות, ולהתגבר על המניעות.

המברק השני מוען אל "[[תומכי תמימים לוד|ישיבה, לוד]]", ובו מורה הרבי להתחיל לבנות במרץ בבניין החדש של הישיבה, ומאידך לסדר שהתלמידים בישיבה בלוד, ימשיכו ללון ב"[[פרדס (לוד)]]", אבל עם שמירה. (אגרות קודש חלק י"ג עמוד לא).

בעניין העתקת הישיבה מלוד, שיגר הרבי מכתבים אל ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ובהם הרב [[אליעזר קרסיק]]. באחד מהם כתב:

"... אם בכל מקום ומקום, הנה לא ינום ולא יישן שומר כל אחד ואחת מישראל, על אחת כמה וכמה בכפר חב"ד שנתייסד על ידי [[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] נשיא ישראל ומנהלו גם עתה. והוא הדין לישיבת תומכי תמימים בלוד... והנה אין מענייני להפחיד חס ושלום. אבל המקום המשומר עתה ביותר בארץ הקודש ת"ו, הוא כפר חב"ד. והרשות בידו לפרסם דעתי זו ברורה, לכל שימצא לנכון. וגם אנ"ש בכלל". (אגרות קודש חלק י"ג עמודים לא-לד).

בתגובה לטבח, ביקש הרבי מראשי [[כפר חב"ד]] ומעסקני ציבור להרחיב את כפר חב"ד, ולהמשיך בפיתוחו ובניינו.

ואכן, במלאת שלושים לרצח התקיימה עצרת אזכרה בשילוב הנחת אבן פינה לבניין בו אמור היה להפתח אגף הדפוס שנקרא "[[יד החמשה]]" לזכר חמשת התלמידים והמדריך שנרצחו. בכדי לגייס מימון לבנייה, התארגן ועד ציבורי שהורכב מרבנים חשובים, ואישי ציבור ידועי שם.

ר' אשר ור' מאיר קדוש, מציינים כי דברי הרבי נסכו עידוד רב בתלמידים ובהורים, כאשר רוב מוחלט של התלמידים בחרו בסופו של דבר, להישאר ללמוד בכפר חב"ד.

ביום ב' של [[חג השבועות]] דיבר הרבי לראשונה ב[[התוועדות]] פומבית על אלו המסבירים מדוע אירע הרצח:

"לא צריכים להתפעל משום נסיונות, גדולים או קטנים, ובפרט מהניסיון היותר אחרון. ישנם כאלה שרוצים לבאר זאת על פי הענין של 'בקרובי אקדש', אבל באמת אין זה ביאור, וכפי שכתוב שם גופא "וידום אהרון". ההבנה ד'בקרובי אקדש' - גם זה אין יודעים, ולהסביר אנין אחד הבלתי מובן על ידי עוד ענין הבלתי מובן - הרי זה תנחומין של הבל. וידום אהרון.

"בודאי שאסור להרהר אחר מידותיו של הקב"ה, אבל אין פירוש הדבר שהענין עצמו מובן בשכל. לעת עתה לא מצאתי ביאור על זה, אבל ודאי הדבר, שמזה יהיה כפלים לתושיה".

ב[[התוועדות]] ביקש הרבי שכל אחד מה[[חסיד|חסידים]] הנמצאים בחוץ לארץ, צריך להשתתף בהחזקת [[כפר חב"ד]] בנשמתו, בגופו ובממונו, על ידי הוספה בלימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות, ולהשתתף בממונו כפשוטו.

זמן קצר לאחר מכן, שלח הרבי קבוצת [[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|שלוחים מיוחדים לארץ ישראל]], שתפקידם היה לחזק את [[כפר חב"ד]] ואת ישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, ובכלל - להרים את רוחם השפופה של חסידי חב"ד בארץ הקודש.

כמו כן הוקם בית ספר לדפוס שנקרא על שמם "יד החמשה".

==קישורים חיצוניים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20238 סקירה מקיפה כוללת ראיונות על הרצח] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19464 סדרת ראיונות טקסט ואודיו על הרצח] {{col}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=gallery&id=2045&lang=hebrew העיתונות על הרצח בכפר חב"ד] {{שטורעם}}
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=2617 'טבח יד החמישה' מר' אשר קדוש] {{col}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=6161555 שנים אחרי: ניצולי הפיגוע משחזרים] {{col}}

[[קטגוריה: אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2017-03-29T11:44:57Z

אנכי עפר ואפר:

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


== ישיבות תומכי תמימים תחת שלטון הקומוניסטים ==

אני מציע לאחד את כל הערכים של גלגולי ישיבות תומכי תמימים. זה סתם מיותר. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:29, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:באיזה אופן? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:06, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== מענדל או מנדל ==

הנושא כבר הועלה עשרות פעמים ותירצו שזה בשביל החיפוש, ואני הקטן לא זכיתי להבין מהו החילוק? הלא מקסימום ימצאו דף הפניה וידעו מהו הכתיב הנכון. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:32, 22 בינואר 2017 (UTC)
:צריך לזכור ששמות הערכים אצלנו, אינם כמו שם ערך בספר. יש להתייחס אליהם כקוד המפנה לערך. זה תפקידם העיקרי, ו-לא- דף הפניה לא מקבל בגוגל את אותו משקל של דף רגיל, גוגל מבדילים ביניהם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בטבת ה'תשע"ז 22:24, 24 בינואר 2017 (UTC)
::תעשה חיפוש בגוגל שמו של הרבי בעי"ן ותראה שהוא מוצא דפי הפניה (אגב, כשמתקנים משהו כאן לוקח כשבועיים עד שגוגל קולט את זה). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:02, 25 בינואר 2017 (UTC)
:::לפי הבנתי: א. מכיוון שדעתו הק' של הרבי שליט"א לכתוב מענדל ב"'''ע'''" דווקא, זה '''צריך''' להיות עיקרון. כיוון שזה עניין פרינציפי ועקרוני לא ניתן לסחור בזה, גם לא לטובת עיקרון אחר, גם אם הוא נעלה יותר. ב. גוגל בגדול ממזער את הבדלים בין מענדל ומנדל, ומיחס את ההבדל גם לטעות הקלדה/כתיב. יש שינוי, אבל מזערי. לעניינינו, כנראה שבין כה ויקיפדיה יעקפו, ובין כה נהיה מיד אחריהם.. ג. באמת אפשר לעשות גם דף הפניה, כנראה שגוגל מבדיל בין השתיים לפי מס' הכניסות, ואם יכנסו יותר מהחיפוש בלי ע יהיה שם יותר כניסות. וגם אם הוא מבדיל זה לא בקיצוניות כ"כ.

:::אגב כשחיפשתי עכשיו בגוגל "מנחם מנחם מ'''ע'''נדל שניאורסון" התוצאה השלישית היה הפניה מ"מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)" והרבעית הדף עצמו - א. דף ההפניה עקף, ב. אותו דבר אפשר להשיג גם במקרה הפוך (שלישי זה לא כזה גרוע). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 11:52, כ"ח בטבת, ה'תשע"ז ''(26 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::הרבי שליט"א מלך המשיח אמנם קובע שהכתיב הנכון הוא בעין, אבל היכן עומד על כך כפרינציפ? באותה מידה שכותבים את שמו הק' באנגלית ובסינית בלי עין, כך לענ"ד ניתן לכתוב בעברית ישראלית בצורה שתהיה קליטה לציבור הרחב. -- '''[[משתמש:ד. שטרן|ד. שטרן *]] [[שיחת משתמש:ד. שטרן|השמים מספרים]]''' • 16:44, כ"ח בטבת, ה'תשע"ז ''(26 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

צודק הרב {{א|ד. שטרן|הכוכב}} שלכאורה אין בזה פרינציפ (ולכן להביא את זה לועדה הרוחנית זה מגוחך), אולם יש כאן משום כתיב נכון. שמי הפרטי הוא שלום, וכשמישהו כותב שולם אני יוצא מדעתי, לו היה שמי יחיאל ומישהו היה כותב בתום לב (בכונה זה סיפור אחר) יכיאל גם הייתי יוצא מדעתי. מלבד זאת יש בזה גם קצת ענין של כבוד לשמו הק' של רבינו. זה דבר ראשון.

שנית, למה שתכתוב באופן קליט לישראלים ולא באופן קליט לחרדים החוצניקים? (גם הישראלים, אך להם זה כנראה פחות מפריע). מה שקליט לא אמור להוות שיקול, רק הכתיב הנכון. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:03, 27 בינואר 2017 (UTC)‏‎
:אני לא יודע באיזה גוגל חיפשתם, אבל בגוגל שלי, לא עולה שום דף הפניה בעמוד הראשון של התוצאות. בחיפוש אחר 'מענדל' עולים הערכים על הצמח צדק ובן המהר"ש, ולאחריהם ויקיפדיה. ובחיפושים אחר 'מנדל' עולה ויקיפדיה ראשון, חב"דפדיה שניה (וויקי ישיבה שלישית).
:בשולי הדברים אעיר, זה לא שאלה של שם 'קליט', זה עניין של כתיב על פי כללי הדקדוק בעברית (בעברית לא אמורים לכתוב 'ע' אם לא שומעים אותה). בן אדם שומע 'מנדל' הוא לא יעלה על דעתו לחפש 'מענדל'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשע"ז 21:35, 6 בפברואר 2017 (UTC)
::מוזר, אולי יש הבדל בין גוגל בסיומת co.il לבין סיומת .com? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:41, 7 בפברואר 2017 (UTC)
:::אני מתכנן לבדוק יום אחד מה המקור (לכן התעכבתי עד עכשיו), אם יתברר שמשמע מהמקור שזה כן עניין עקרוני אני יפתח את הדיון שוב. בינתיים רק אומר, שלדעתי גם אם ד. שטרן צודק וזה לא עקרוני כלל וכלל, גם אז לנו כחסידים צריך (מה בפועל?) הדבר להיות - לדעתי - עקרוני. "הואיל ונפיק מפומיה דרב" - הרבי אומר שכך נכון לכתוב (אפי' אם זה רק מבחינה דיקדוקית) לנו זה כבר המקסימום.

:::אגב גם לי השתנו התוצאות, כנראה שהיה איזה עדכון לגוגל וזה רק מראה כמה הדבר הזה ניתן לשינוי. ועדיין גם בחיפוש עם "ע" הוא מביא את התוצאה בלי "ע", כנראה הוא מבחין שזה טעות כתיב (בלי "ע"{{קריצה}}). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 17:11, י"ד בשבט, ה'תשע"ז ''(10 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== קישורים לקבצים ==

באתי להעיר ולבקש מכם לקבוע מדיניות בעניין. כאשר מעלים קובץ חיצוני, כגון שיר או PDF, כיצד יש לקשר אליו.

1. באופן כזה: [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf ניגון ברכת כהנים], או באופן כזה:[[קובץ:ניגון ברכת כהנים.pdf]].

2. היכן יש לקשר אליהם ב'לקריאה נוספת או ב'קישורים חיצוניים'.

:דעתי, יש לבצע הקישור באופן הזה: [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf ניגון ברכת כהנים] כי זה יותר אסטטי. יש לקשר ב'קישורים חיצוניים', כי בנוסף להיות הקובץ מחוץ למרחב הערכים, ההבדל בין 'לקריאה נוספת' לבין 'קישורים חיצוניים' הוא שבקישורים אפשר לקרוא את החומר, בעוד שב'לקריאה' מדובר בחומר שצריך לחפש אחריו. הכנסת קישורים לקבצים בתוך 'לקריאה נוספת מבלבלת את הקורא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשע"ז 21:41, 6 בפברואר 2017 (UTC)

== ערכים לדוגמה ==

אודה לעזרתכם, שתצביעו על דוגמאות לערכים שבהם יש בחב"דפדיה מידע נרחב שלא קיים ולא מתאים להכניס לערכים המקבילים בויקיפדיה. דוגמאות אלו נדרשות לצורך הצבעת מחלוקת אודות קישורים משם לכאן. לקישורים אלו משמעות רבה מאוד על כמות האנשים שיחשפו לחב"דפדיה. ואני כותב את הדברים על פי נתונים סטטיסטיים ברורים. תודה מראש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בשבט ה'תשע"ז 00:00, 8 בפברואר 2017 (UTC)
:ערכים חב"דיים, או בדווקא לא? כלומר: האם אתה מתכוון לערכים דוגמת [[נסיעה לרבי]], [[ריקוד חסידי]] ו[[חלקת חב"ד הר הזיתים]], או לערכים דוגמת [[צה"ל]], [[ליל ניטל]] ו[[ברכת כהנים]]. או שמא לא זה ולא זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:41, 8 בפברואר 2017 (UTC)
::ערכים רבים בתורת החסידות ([[אור אין סוף]] [[צמצום שלא כפשוטו]] [[צמצום בבחינת מרובע]] ועוד) אמורים להיות מתאימים להגדרה זו (היות ואריכות רבה להם בתורת חסידות חב"ד וכמדומה ששם יבואו הדברים רק באיזכור דברים) אם כי עדיין אינם כך, (אולי גם [[שינה בסוכה]] וערכים נוספים כגון דא).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:21, 8 בפברואר 2017 (UTC)
:::יש"כ, למסייעים. השתמשתי בחלק מהדוגמאות. אנסה להסביר מדוייק יותר. נדרשים ערכים:
#עשירים בתוכן, מסודרים, כתובים היטב, עם מקורות, או במילים אחרות ש'נראים טוב' גם לקורא שמצפה לקרוא ערך אנציקלופדי במובן המקובל של המילה.
#שעוסקים בנושאים שויקיפדיה עוסקת בהם, ברכת כהנים או קראון הייטס אלו דוגמאות מתאימות (חלקת חב"ד בהר הזיתים זה איזוטרי, ריקוד חסידי לא ברור מאיזה ערך בויקיפדיה יקושר אליו).
#שלא מתאים להכניס את כל התוכן שבערך החב"דפדי לויקיפדיה, ולכן לא ירצו שם להעתיק את התוכן אלא רק לקשר אליו. לדוגמה הערך על 770 שאצלנו יורד לרוזלוציה ששם לא ירצו לפרט כ"כ. לעומת הערך על ר' הלל מפאריטש, שרוב התוכן שאצלנו מתאים גם להעתקה לשם.
#באופן כללי עדיף ערכים חב"דיים, כי ערכים כלליים זה פחות מתאים לויקיפדיה, לדוגמה ירושלים לירושלים, ביבי לביבי וכו'. זה לא הגיוני שכל ערך בויקיפדיה שיש לו זוית חב"דית יקושר לחב"דפדיה... רק אם זה דוגמה בולטת זה יתאים --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד בשבט ה'תשע"ז 02:05, 10 בפברואר 2017 (UTC)
:::לא עם סוגי הערכים שאני הבאתי?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:33, 10 בפברואר 2017 (UTC)
::::הנחה, אין סוף וצמצום מרובע הם ערכים יפים רק שאין מקביל להם בויקי, כפי שתוכל לראות בדוגמאות שלהלן. השתמשתי בינתיים בערכים הבאים: [[מרכז חב"ד העולמי - 770]], [[קראון הייטס]], [[שמחה עלברג]], את הערכים [[צמצום בבחינת מרובע]], [[צמצום הראשון]], [[צמצומים שלפני צמצום הראשון]], [[צמצום לא כפשוטו]], הצעתי לקשר לערך הבודד שם שנקרא בשם המשונה 'תורת הצמצום'. עוד ערכים שהצעתי זה [[קליפת נוגה]] ו[[שלוש קליפות הטמאות]] לערך שם 'קליפות', [[נפש אלוקית]] לפסקה ב'נשמה' העוסקת בנשמה על פי תורת הקבלה. [[שינה בסוכה]] לפסקה 'אכילה ושינה' בערך 'סוכה'. [[נסיעה לרבי]] לפסקה מאפייני החצר, בערך 'חצר חסידית'.
::::הצעות נוספות יתקבלו בברכה, בדגש על ערכים העוסקים בנושאים שגם ויקיפדיה/ ויקיפדים יתעניינו בהם, ושמכילים תוכן איכותי בשפה אנציקלופדית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בשבט ה'תשע"ז 20:37, 11 בפברואר 2017 (UTC)
:::::{{א|שיע.ק}}, קבל הצדעה לפעילותך החשובה שם. אני חולק על ההנחה שיש לנו מה לתרום רק בנושאים קבליים/חב"דיים, כמעט כל ערך יהודי שנמצא אצלנו במצב טוב יש לו הרבה הרחבה על פני ויקיפדיה! רק שלבושתנו אין הרבה כאלה... אבל, דוגמאות כמו [[מרדכי היהודי]], [[אחשוורוש]], [[משתה ושמחה]] למשל יכולים להיות רלוונטיים (ואם הם יעברו אצלנו עוד הרחבה - עאכו"כ). ועוד דוגמא מצויינת היא [[הקשת]], שכבר [https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%9F&type=revision&diff=18376652&oldid=18269623 נכנסה] ו[https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%9F&type=revision&diff=19573328&oldid=19546024 הוצאה] שם!
:::::ואם בעניני ויקי עסקינן, אולי אשאלך: יש לך מושג למה למרות שיש ערך "הזרם המשיחיסטי", בכל זאת הרבה ערכים שבהם הוא מוזכר לא מקשרים אליו אלא ל"פולמוס המשיחיות"? למשל: [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D במחנה צבאות השם], [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97 מטה משיח], [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F יהושע מונדשיין] ועוד ועוד. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:54, כ"ד בשבט ה'תשע"ז
::::אני מסכים שאפשר לקשר כמעט מכל ערך שיש לו ערך מקביל לחב"דפדיה, אבל צריך שגם הויקיפד הממוצע יסכים. אפשר להבין, שאין להם עניין בהפצת המעיינות, ורובם ככולם של הויקיפדים לא יסכימו למצב שבו יש מאות קישורים לחב"דפדיה, לכן צריך להתמקד באילו בעלי הסיכויים הטובים ביותר, שיש להם הצדקה לפי הקריטריונים הויקיפדיים. ערכי יהדות כלליים, ויקיפדיה יכולה להעתיק את המידע הכללי שיש אצלנו, וההיבט החב"די הוא לא מרכזי מבחינתם. כמובן שלאחר שתוכרע הצבעת המחלוקת ניתן יהיה להציע ולהעלות ערכים ספציפיים שיעשירו את הערכים המקבילים בויקיפדיה. לעניין הקישור ל'פולמוס' במקום ל'זרם' זה פשוט מאוד, הפולמוס הוא ערך ותיק והקישורים נוצרו עוד לפני שהיה את הערך 'הזרם'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ה'תשע"ז 23:10, 7 במרץ 2017 (UTC)

== כתיבת מדיניות ==

קיימים מספר דפי מדיניות בחב"דפדיה, אבל כמעט אף אחד לא יודע על קיומם ועד שעלו טענות שלא קיים בכלל מדיניות. הטענה כמובן נכונה, אבל לא בגלל שהיא לא קיימת כמו זה שאינה יעילה (לדעתי). כדי שבאמת יהיה מדיניות יעילה צריך: א. להחליף את הקישור מדיניות למטה ל[[:קטגוריה:חב"דפדיה - מדיניות פנים]]. ב. לשנות את שם הקטגוריה לקטגוריה:חב"דפדיה - מדיניות, ולצרף אליה את שאר דפי המדיניות (עליי). ג. מתנדב שירשום איזה דפים צריך במדיניות כדי שתקיף את כל הכללים בחב"דפדיה אבל לא תיצור כפילויות בכללים. ד. לייצר תבנית ניווט לכלל דפי המדיניות כולל הדפים החסרים. ה. מה שכחתי?

אגב קיים דף בשם [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים]] וצריך למזג אליה את [[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים/טיוטה]] בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 10:48, ט"ז בשבט, ה'תשע"ז ''(12 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== מילון ==
[[חב"דפדיה:אולם_דיונים/ארכיון_18#.D7.9E.D7.99.D7.9C.D7.95.D7.9F:.D7.9E.D7.95.D7.A9.D7.92.D7.99.D7.9D_.D7.97.D7.A1.D7.99.D7.93.D7.99.D7.99.D7.9D|מילון:מושגים חסידיים]]

מה ההחלטה הסופית? ואם המילון בחב"דפדיה איזה מרחב שם צריך? מילון או מילון חסידי?--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 14:23, 15 בפברואר 2017 (UTC)

:{{בעד חזק}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 18:36, 18 בפברואר 2017 (UTC)

:דעתי היא כמו השם הנוכחי כמובן, מילון חסידי. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ"ג בשבט ה'תשע"ז, למניינם 02:07, 19 בפברואר 2017 (UTC)
::אולי מאוחר מידי, אבל לא אתאפק מלהביע תמיהתי:
::#למה צריכים מרחב משתמש מיוחד בשביל 4 ערכים?
::#למה יש גם דפים המתחילים ב"מילון" וגם ב"מילון חסידי"?
::בהצלחה, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:43, כ"ד בשבט ה'תשע"ז

== מדיניות תבניות תאריכים ==

בקשר עם עריכות אלו ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9B%22%D7%90_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&curid=41745&diff=287523&oldid=287162 1] [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9B%22%D7%91_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&curid=41746&diff=287522&oldid=287164 2] [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9B%22%D7%93_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&curid=41748&diff=287521&oldid=287168 3]) הייתי שמח לברר שוב מהי המדיניות שלנו. בהגיון שלי תאריכים שאינם חב"דיים במובהק, גם אם מכניסים אותם, צריכים להופיע בנפרד, עם קו מפריד. לאחרונה באופן עיקבי כל תבנית שאני מעלה מגיע אנונימי ו'מתקן' בצורה שרירותית. היתה איזו מסקנא? החלטה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:00, 19 בפברואר 2017 (UTC)
:לא היתה החלטה. חשבתי שעשית את זה בטעות כי ראיתי את זה רק בכמה ערכים בודדים וזהו לכן שיניתי, אבל אם זה בכוונה אז מתנצל ותשחזר (אבל צריך אז לעשות גם בשאר הימים).
::א. "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה".
::ב. מן הראוי, שכל אחד יתקן את מה שעשה. גם כך אין לי זמן מיותר...
::בברכת הצלחה לכל עניני הרבי, ושנזכה להיות חלק מזה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:34, 20 בפברואר 2017 (UTC)
:::תכלס אתה רוצה שאעבור להחזיר בכל התאריכים?
::::אם תוכל - אשמח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:03, 20 בפברואר 2017 (UTC)
{{שבירה}}
:בקשר לתבניות, רציתי להזכיר את המדיניות בהתקרבנו לחודש אדר: בתבניות אדר סתם ([[תבנית:א' באדר]]) - נכללים כל האירועים, גם בשנים פשוטות וגם באדר א' וב' בשנים מעוברות. בנוסף ישנם תבניות נפרדות לשנים מעוברות ([[תבנית:א' באדר א']], [[תבנית:א' באדר ב']]) שבהן ישנם רק אירועים מאדר פשוט וכן אדר זה (כלומר, בא' באדר א' אין אירועים מא' אדר ב'https://shluchim.vertlach.net/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%, ולהפך). וק"ל.
:תבניות אדר סתם מקוטלגות בקטגוריה ו (ו01, ו02 וכו'), אדר א' - ז, אדר ב' - ח.
:עשיתי כעין תבנית פירושונים בראש תבניות אדר כדי להדגיש את הנ"ל, ולמנוע בלבולים בעריכתם בעתיד. אשמח לשמוע דעת הקהילה בנדון.
:'''בנוסף''': יש בלבול בנוגע לאירועים שהתרחשו בשנים מעוברות, שלא ברור איזה מהם באדר א' ואיזה באדר ב'. ניסיתי לברר חלקם כמה שידי מגעת, אבל חלקם לא הצלחתי ועליהם מוצבות [[תבנית:הבהרה]]. מי שיוכל לברר עוד - תבוא עליו ברכה (קצת פאדיחה שבעמוד הראשי יהיו הרבה תבניות הבהרה). יישר כח לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:03, כ"ו בשבט ה'תשע"ז

== קרובי משפחה ==

אילו קרובי משפחה ראוי להכניס בערך. הבה נקבע כללים ברורים שיכנסו בעז"ה לפסקה שטרם קיימת בדף: [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#משפחתו]]. נא הביעו דעתכם בפסקאות הבאות, כמובן שכל אחד יכול להוסיף ניסוחים הצעות ופסקאות, רק השתדלו שיהיה ברור ומסודר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ה'תשע"ז 22:44, 7 במרץ 2017 (UTC)
:חבל שהדיון ייסגר ככה, מה המסקנה? (צריך בסוף לעדכן בדף הנ"ל, כמו ש{{א|שיע.ק}} כתב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:07, י"ט באדר ה'תשע"ז

===ללא מחלוקת שצריך להכניס===
1. בעל/אשה.
2. אב ואם.
3. ילדים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.

:לענ"ד שנים הראשונים צריכים להיכנס בגוף הערך ואינם צריכים להיכפל בפיסקה "משפחתו". '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:20, 8 במרץ 2017 (UTC)
:: {{מצטרף}} • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::{{מצטרף|}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:55, י"א באדר ה'תשע"ז

===אחים===
א. לכתוב את כל האחים והאחיות בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על אחים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.

:ב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:20, 8 במרץ 2017 (UTC)
::לכתוב רק בערכים שלא נמצא מידע כזה בערך אחר. כלומר אם אין ערך על האבא, להוסיף את האחים. אם אין ערך על השווער - להוסיף את הגיסים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
:::כמו להתראות, ובדיעבד כמו שף ויתיב. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א באדר ה'תשע"ז, למניינם 00:06, 9 במרץ 2017 (UTC)
:::: אין טעם לכפול את השמות בכל ערך, אם יש ערך אחר (כמו האב, או השווער), זה ממש מיותר; וגם אם אין, אני חושב שאפשר לוותר.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::אם אין '''ולא יהיה''' ערך על האב/השווער, והאח/הגיס הוא בעל חשיבות גדולה מאוד (לא רק חשיבות אנציקלופדית, אלא חשיבות '''לעובדה''' שפלוני הוא אחיו/גיסו של אלמוני. לדוגמא, ר' [[משה פנחס כץ]] והרב [[מרדכי מנטליק]]). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:59, י"א באדר ה'תשע"ז

===גיסים===
א. לכתוב את כל האחים והאחיות בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על אחים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.
:כמו אחים. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 8 במרץ 2017 (UTC)
::כמו אחים. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א באדר ה'תשע"ז, למניינם 00:06, 9 במרץ 2017 (UTC)
::: כמו שכתבתי באחים• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::אפשר למחוק את הפסקה כדי שלא יאלצו כל אחד להכנס ולכתוב "כמו אחים" {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:00, י"א באדר ה'תשע"ז

===ילדים===
א. לכתוב את כל הילדים בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על ילדים נשואים.
ג. לכתוב רק על ילדים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.
:מתלבט בין ב' לג'. בוודאי אין מקום להביא ילדים שאינם נשואים. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 8 במרץ 2017 (UTC)
::בעד אפשרות ב'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
::בעד ב --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:23, 8 במרץ 2017 (UTC)
:::רק להעיר, שכמדומה ברור לכולנו שבחור מבוגר מוכר (בדוגמת פינטו) לכאורה נכנס בגדר של נשוי. הלא כן? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:38, 8 במרץ 2017 (UTC)
::::בעד ב'. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"א באדר ה'תשע"ז, למניינם 00:07, 9 במרץ 2017 (UTC)
::::: ב • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:53, י"א באדר, ה'תשע"ז ''(9 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::בעד ב. ובהסתייגות, אם מדובר בילדים שנהרגו בשואה, תמימים שנפטרו בצעירותם וכד' (גם מסכים ל"דוגמא" של שף ויתיב, אבל עם כל המאמצים לא מצליח למצוא מקרה דומה...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:02, י"א באדר ה'תשע"ז

===נכדים===
א. לכתוב את כל הנכדים בכל אישיות.
ב. לכתוב רק על נכדים נשואים.
ג. לכתוב רק על נכדים בעלי תפקיד/בולטים/מפורסמים.
:לא להכליל נכדים, מקסימום אפשר להכליל אותם יחד עם הוריהם באם הם מפורסמים '''ביותר''', למשל בין בני הרב [[מאיר אשכנזי]] ניתן לכתוב אצל אביו של הרב אשכנזי מכפ"ח "בנו הוא הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]]". באם אינם מפורסמים ביותר אך הם מפורסמים קצת ניתן אולי לכתוב באם אין שם משפחתם שווה.'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 8 במרץ 2017 (UTC)
::כנ"ל, לכתוב רק באם המידע הזה לא נמצא בערכים אחרים. אם אין ערך על הבן/חתן, להוסיף את הנכד (ורק אם הוא בעל תפקיד בולט). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
:::{{מצטרף|}} וע"ד שכתבתי לגבי אחים/גיסים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:03, י"א באדר ה'תשע"ז

===נוסף===
לעיל נידון קביעת כלל שרירותי. לענ"ד יש מקום להפעלת שיקול דעת בערכים ריקים, להכליל את האחים/גיסים בשביל למלא את הערך (אם זה מוסיף ולא נראה מיותר, כגון שיש להם תפקיד וכדומה). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:32, 8 במרץ 2017 (UTC)
:ערכים שצריך למלא יש לעיין אם יש להם זכות קיום. אולם אני מודה שלו נניח שפנחס רייזעס היה גיס של בנימין קלעצקער יש לציין זאת בערך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:22, 8 במרץ 2017 (UTC)
::{{בעד חזק|}} הפעלת שיקול דעת בכל מקרה שהוא, {{נגד חזק|}} קיומם של ערכים שצריך להוסיף אחים כדי למלאם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:04, י"א באדר ה'תשע"ז

== [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3#חב"דפדיה באנגלית|חב"דפדיה באנגלית]] ==

אולי כדאי לפתוח באמת את חב"דפדיה באנגלית ודהיא תהיה בייחד עם העברית (שכל שינוי טכני שעושים בעברית יהיה גם באנגלית ושבכל ערך באנגלית יהיה קישור לערך בעברית)? בתור ערכים ראשונים אפשר לפתוח מרחב שם/ להעלות אותה ולא להודיע (כדי לחסוך עבודה של העתקה) --[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 11:49, 9 במרץ 2017 (UTC)
{{א|שיע.ק}}, {{א|שלום}}, {{א|חיים נהר}}, {{א|חבר}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 13:01, 9 במרץ 2017 (UTC)
:(מדוע אתה מזכיר אותי יחד אם גדלי חב"דפדיה? אני שווה להם?) {{בעד}} לעשות חב"דפדיה באנגלית (שיקראו לה חב"דפדיה האנגלית כמו ויקיקליפה האנגלית וכדו') צריך לעשות שכל שינוי שעושים כאן אוטומטית יהיה גם שם ולהפך--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"א באדר]] [[ה'תשע"ז]]
::אפשר להגדיר שדף שלא קיים באנגלית וקיים בעברית יוצג בעברית. להתחיל בבניה באופן שיהיה צריך להירשם ולקבל הרשאה?--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 14:45, 9 במרץ 2017 (UTC)
:::כמובן, הרשאה מידית לעורכים מרכזיים כאן--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"א באדר]] [[ה'תשע"ז]]
::::אני מתנגד נחרצות לפתיחת חב"דפדיה אנגלית, עד שיוכח שיש לה סיכוי ממשי. אצטט מספר טיעונים מהדיון בדף הנ"ל:
#"במידה ונודיע בחגיגיות בחב"ד אינפו על פתיחתה של חב"דפדיה באנגלית, ויעבור חודשיים-שלושה, ושום דבר רציני לא יתקדם שם, נצא מופסדים .. לפני זה מישהו רציני שיקח על עצמו כתיבתם של מינימום 750 ערכים ראשוניים".
#שיתחילו להעלות ערכים כאן בחב"דפדיה בעברית - ערכים באנגלית, ואחרי שיצטבר כאן ערכים באנגלית, נעלה את המיזם. הערכים יכנסו בנתיים תחת קטגוריה:ערכים באנגלית.
#רעיון נחמד. קודם לכן חייבים לדאוג שדובר אנגלית כשפת אם ייקח אחריות לנושא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באדר ה'תשע"ז 01:19, 10 במרץ 2017 (UTC)
::::עד כאן.

=== סיכום ===
בסיכום כללי של הדיעות כאן אפשר לסכם: תומכים בהקמה מיידית של חב"דפדיה באנגלית, הם: Men770, חבר.
המליצו להמתין: שיע ק.

::מתנגד נחרצות לרעיון. אין ספק שחשיבותו של חב"דפדיה באנגלית היא גדולה ביותר (אולי אף יותר מזו העברית), אולם מכמה סיבות אני מתנגד:
*שני התומכים בפתיחה המיידית כנראה אינם דוברים אנגלית כלל וכלל.
*אם המצב בעברית הוא על הפנים למה להיכנס לפרוייקטים חדשים?
*מה הפירוש מיידית? לפתוח את זה היום, והמצב בה יהיה כהמצב בויקיפדיה בשפת ה"pitkin-norfuk"?
*קהל משיחיסטי אמריקאי - אין. לפתוח אתר עבור שנים שלוש חברה מתפארת מנחם שאינם קוראים עברית, ועבור קבוצה מצומצמת ביותר של בנות - פשוט לא שווה את המאמץ. אתר לא מזוהה פוליטית לא יקום (לצערנו).

::{{א|שף ויתיב}} מחוץ לחשבון 08:27, 10 במרץ 2017 (UTC)

:::מצטרף להתנגדות.
:::לדעתי יש להתמקד בשיפור העברית, ואם מתעקשים על פרוייקט חדש כל שהוא לקראת העשור, אפשר להוסיף פרוייקטי־משנה בעברית (כמו שהתחילו עם מילון, פתגמים וכדו') [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 04:39, 12 במרץ 2017 (UTC)
::::ולתומכים אומר, אפשר לפתוח בינתיים מיזם פנימי בתוך ויקיפדיה, וכשנגיע לכמות מינימאלית של ערכים בסיסיים באנגלית סבירה לפחות, אפשר יהיה לפתוח את חב"דפדיה באנגלית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ז באדר ה'תשע"ז 00:03, 14 במרץ 2017 (UTC)
:::::רעיון מוצלח, להעיר אשר בויקיפדיה האנגלית ההשגחה הרבה פחות צמודה מאשר זו העברית והסיכויים שימחקו לכם ערכים הקשורים בחב"ד פחותה בהרבה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:28, 14 במרץ 2017 (UTC)
::::::"שימחקו '''לכם'''"? ובעומדנו בסמיכות לימי חג הפסח, כיון שהוציא עצמו מן הכלל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:35, 15 במרץ 2017 (UTC)
:::::::הרי לי לא ימחקו אף בעברית {{קריצה}} '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:27, 15 במרץ 2017 (UTC)
::::::::אפשר גם בתוך חב"דפדיה במרחב שם סגור.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:16, 15 במרץ 2017 (UTC)
== התסביך המשיחי של עדין אבן ישראל ==

באיזה ערך משלל ערכי גאולה ומשיח באתרנו הנכבד, ראוי לדעתכם להכליל את [http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593460#utm_medium=email&utm_source=מגזין_(עברית)&utm_campaign=he&utm_content=content הקישור החיצוני הזה]? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:20, 15 במרץ 2017 (UTC)
:אתה שואל ברצינות? יש כבר קישור בערך [[ניצוץ משיח]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:27, 15 במרץ 2017 (UTC)

== תבניות ==

תבניות רבות הכוללות בתוכן טבלאות שונות כמו [[תבנית:שבת]] [[תבנית:פסח]] [[תבנית:חגים וזמנים]] [[תבנית:חנוכה]] וכו' כל אחד מהם שונה בגודלו במראו ב[[שיחת תבנית:חנוכה|עבר]] כבר נידון האם יש מקום ליצור צבע וצורה אחידה לכל סוגי תבניות אלו הקשורים למועדי ישראל ואני מעוררה שוב כי לדעתי יש לכך חשיבות רבה. ובעיקר לגודל ורוחב התבנית שמשתנית מתבנית לתבנית לדעתי חשוב שיהיה גודל אחיד ובעיקר זה מפריע כשיש שתי תבניות כמו לדוגמא [[שבת הגדול|כאן]].--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:46, 15 במרץ 2017 (UTC)
:מסכים בנוגע לצורה, לגודל ולסדר (ראה למשל [[תבנית:סוכות]] שהיא ממש תוהו ובוהו). אך בנוגע לצבע כבר הבעתי דעתי שם שלענ"ד גיוון בצבעים יפה יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:06, י"ט באדר ה'תשע"ז

== ימי חב"ד ==

האם לדעתכם נכון שאירועי התוועדויות [[חג הפורים]] אצל הרבי בימי חב"ד יהיו שייכים ל[[ט"ו באדר]]? כנראה מי שעשה זאת חשב על זה שזה אחרי השקיעה, אבל לענ"ד לא נראה נכון כלל וכלל. ולהעיר שהתוועדות פורים תר"פ ופורים קטן תרפ"ז כן נמצאות ב[[י"ד באדר]], אף שגם הם ייתכן והיו אחר השקיעה. [השאלה כמובן רלוונטית גם לעוד אירועים כמו יסוד תקנת הרמב"ם בי"א ניסן תשד"מ ועוד ועוד]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:04, י"ט באדר ה'תשע"ז
:כפשוט, שייך לפורים/י"א ניסן וכו'. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:15, 17 במרץ 2017 (UTC)

== ערך על בטיחות בדרכים ==

האם לדעתכם כדאי לעשות ערך על הוראות הרבי לבטיחות בדרכים, שם יכנס סידור תהלים ותניא, קופת צדקה, [www.tikvasmenachem.com/tm-364a.pdf מזוזה], והנלווה? צוואת רבי יהודי החסיד לא לחזור ומענה הרבי לרש"ז גורארי' לומר פרק תניא? ועוד? מה יהיה השם שלו? יש למישהו מה להרחיב? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:35, 17 במרץ 2017 (UTC)

:ועל הדרך, כאן המקום לקרוא למפעילים לפתוח את אתר תקוות מנחם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:35, 17 במרץ 2017 (UTC)

== ערכים מומלצים ==

בזמן האחרון יש דיבורים רבים על ערכים מומלצים, וכרגיל הכל נשאר במישור הדיבורים. לדעתי הסיבה לכך היא כי אנחנו חושבים שכאן זה ויקיבתחתונים, וכמעט בלתי אפשרי שנגיע לכמות ערכים ברמה הזאת.

יש לשקול לדעתי שינויים בכללים של מה נקרא 'ערך מומלץ'. הדבר הראשון שצריכים לקבוע הוא כי '''ערך מומלץ אינו בהכרח ערך ארוך''' חד וחלק!

הכללים שיש לקבוע לענ"ד:
#ערך בעל חשיבות.
#ערך מקיף עכ"פ את עיקרי הדברים (עם מקורות לכל מה שכתוב, אפילו אם זה מקור אחד לכל הערך).
#חשוב ביותר: ערך שאין בו מחלוקת/פוליטיקה.
#ערך כתוב באופן סביר.
נראה לי שכמה מערכי חג הפסח שנכתבו עכשיו נכנסים בקריטריונים הנ"ל. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:15, 22 במרץ 2017 (UTC)
:הבעיה לדעתי היא יותר שחסר עקשן, משום שעד שלא התעקשתי על הערך [[ניצוץ משיח]] ושגעתי את כל המדינה שום דבר לא זז בעניין (ובצדק כי מה פתאום שייעניין אותי פתאום ערך שאחר כותב, בגלל שהוא החליט..) ולבסוף יצא ערך יפה ניסיתי לעשות זאת שוב בערך [[שינה בסוכה]] חוץ משיע.ק אף אחד (!) לא תרם את עצמו.. כמובן כשעבר סוכות נו.. לך תדבר עם משהו..
:עכ"פ תעלה איזשהו הצעה לערך סביר בעניין הפסח ובטוח אני שירתמו לכך.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:39, 22 במרץ 2017 (UTC)
::הכי חסר זה זמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:39, 23 במרץ 2017 (UTC)

== מוסד הרב קוק ==

מעניין, [4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/03/27-03-2017-09-45-17-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf הרבי מבקש את ספרי הרב קוק] עמוד 49. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:29, 29 במרץ 2017 (UTC)