https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%A0%D7%95+%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97 2026-04-18T05:27:16Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%90%D7%95&diff=842224 2026-04-17T00:52:22Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{מפנה|ווי וונט משיח נאו|ווי וואנט משיח נאו (קרליבך)}}<br /> הניגון '''ווי וואנט משיח נאו''' ('''We Want Moshiach Now'''), הינו שיר ב[[אנגלית]] המבטא את הציפיה והרצון ל[[משיח]]. המנון זה נחשב להמנון הבלתי רשמי של תנועת הנוער [[צבאות השם]] שנוסדה על ידי הרבי.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ניגון זה הוא ניגון חב&quot;ד ישן שהחסידם בעיר [[ניקולייב]] היו שרים ב[[הקפות]] של [[שמחת תורה]]. מופיע בספר הניגונים ניגון קסט. הניגון מקובל גם בחסידות ברסלב, בתוספת בית ראשון נוסף.&lt;ref&gt;[https://drive.google.com/file/d/14sLATPm5L6Ppffla70OZYZXxcOap_m6l/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] בתוספת תנועה נוסף&lt;/ref&gt;<br /> <br /> המילים הותאמו לניגון לראשונה בשנת [[תש&quot;מ]] בקעמפ [[גן ישראל]] ב[[מוריסטאון]]. את השיר כתב מי שהיה באותה שנה ממונה על 'מלחמת הצבעים' בקעמפ - הר' [[דוד קאנטור]] מלונדון (אביו של הרב [[לוי יצחק קאנטור]], שליח הרבי לפטיש, וחמיו של [[ירון ארי מירובסקי]]) שידוע בכישוריו לכתיבת שירים וחרוזים. הוא החליף את מילות השיר פתיחה למלחמת צבעים שאותו שרו מדי שנה במילים אחרות וכך נולד השיר.<br /> <br /> השיר המקורי היה: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear there will be color war this year, we want color war we want color war}}}}<br /> <br /> והוחלף במילים: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear moshiach will be here this year, we want moshiach now we want moshiach now we dont want to wait{{הערה|לתרגום המילים לעברית, ראו בפסקה [[#מילות השיר עם תרגום לעברית|מילות השיר עם תרגום לעברית]].}}}}}}<br /> <br /> השיר נתפס בקרב רבים והושר במעמד '[[כוס של ברכה]]' בסיום [[חודש תשרי]] [[תשמ&quot;א]]. בתחילה רק עם המילים ווי וואנט משיח נאו ובשלב כלשהו עם ההתחלה כשהמילים campers (חניכים) הפכו לגן ישראל ובסוף לעם ישראל וכך נשאר הניגון.<br /> <br /> מס' ימים לאחר מכן בכינוס הראשון שנערך לאחר שהרבי הקים את ארגון צבאות ה',<br /> בתאריך [[כ&quot;ח תשרי]] תשמ&quot;א, ניגנו הילדים יחד את השיר, שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער [[צבאות ה']],<br /> כאשר הסיסמא &quot;ווי וואנט משיח נאו&quot;, אף מופיעה על סמל הארגון.<br /> <br /> בהזדמנויות רבות באותה שנה הסביר הרבי את הניגון. ביניהם בכינוס שנערך בחנוכה אותה שנה לצבאות השם הסביר שזה המוטו של הארגון, זו המשימה העכשווית במלחמה לשמה הוקם הארגון &quot;צבא חדש עם חיילים חדשים&quot; ל&quot;צבאות השם&quot; הוותיק - עם ישראל שבכל הדורות.<br /> <br /> בהתוועדות שבת [[שושן פורים]] [[תשמ&quot;א]] הסביר הרבי את הניגון, וביאר שתיבת 'נאו' היא בגימטריא נ&quot;ז, שמתאים עם ה[[גימטריא]] של שם הוי' בצירוף שם א-ל.<br /> <br /> ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ו]] ניגנו את הניגון ב[[התוועדות]] של הרבי במשך שעה וחצי!<br /> <br /> בהמשך לכך כתבו בעיתונים על המקרה ועל ה&quot;[[קאָך]]&quot; של הרבי במשיח בכלל.<br /> ובהמשך לכך אמר הרבי לר' אלימלך ניימען מעסקני [[חסידות גור]]: &quot;אומרים עלי שאני [[קרייזי אבאוט משיח]] (משוגע על משיח)&quot;.<br /> <br /> בכמה הזדמנויות הרבי התחיל את הניגון בעצמו. בכנס ילדים שנערך ב[[י&quot;א אלול]] [[תשמ&quot;ח]], כאשר שכחו לשיר את השיר שאל הרבי למה לא שרו את השיר, והורה לנגנו{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=450 וידאו מהוראת הרבי לשיר את הניגון].}}.<br /> <br /> [[ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] זה הוא הניגון הראשון שנכתב עם בקשה ודרישה ישירה שאנו רוצים [[משיח]] עכשיו.<br /> <br /> ==מילות השיר עם תרגום לעברית==<br /> {|<br /> | valign=&quot;top&quot; style = &quot;width:28em;&quot;|<br /> {{יישור טקסט|שמאל|<br /> {{כתב גדול|'''באנגלית'''}}{{ש}}''',Am Israel have no fear'''<br /> <br /> '''Moshiach will be'''<br /> <br /> '''here this year;'''<br /> <br /> ''',We want Moshiach now'''<br /> <br /> '''!we don't want to wait'''}}<br /> <br /> | valign=&quot;top&quot; |<br /> :{{כתב גדול|'''תעתיק פונטי'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם [[עם ישראל|ישראל]] הב נו פיר,<br /> <br /> :משיח וויל בי<br /> <br /> :היר דיס ייר;<br /> <br /> :ווי וואנט משיח נאו,<br /> <br /> :ווי דונט וואנט טו וייט!<br /> <br /> | valign=&quot;top&quot; |<br /> :{{כתב גדול|'''תרגום לעברית'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם ישראל אל [[דאגה]],<br /> <br /> :[[משיח]] יבוא<br /> <br /> :כאן עוד ה[[שנה]].<br /> <br /> :אנחנו [[רצון|רוצים]] משיח עכשיו,<br /> <br /> :אנחנו לא רוצים עוד לחכות!<br /> <br /> |}<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/424413085742.html השיר שעבר &quot;ונהפוך הוא&quot;]''' {{בית משיח}}<br /> <br /> ;שמע<br /> *{{קישור חבד אינפו שמע|262|ווי וואנט משיח נאו|ניגוני [[התוועדות]] (הרבי) - דיסק #4}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|1771|וי וואנט משיח נאו|אברהם פריד}}<br /> ;וידאו<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|2018|עידודים נמרצים בשירת &quot;ווי וואנט משיח נאו&quot; (כ' [[מנחם אב]] תשמ&quot;ב)}}{{קישור שבור}}<br /> * {{קישור חבד וידפו ישן|450|כששכחו לשיר &quot;ווי וואנט משיח נאו&quot; בכינוס ילדים}}<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|3474|פרחי פתח תקווה שרים: ווי וואנט משיח נאו!}}{{קישור שבור}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507826 הרבי מעודד את שירת &quot;ווי וונט משיח נאו&quot; - ט' כסלו תנש&quot;א{{וידאו}}{{בית חבד}}]<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1203563 ההמנון של ארגון &quot;צבאות ה'&quot; מושר בפעם הראשונה אצל הרבי - כ&quot;ח תשרי תשמ&quot;א{{וידאו}}{{בית חבד}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ווי וונט משיח נאו}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים באנגלית]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%90%D7%95&diff=842223 2026-04-17T00:51:11Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{מפנה|ווי וונט משיח נאו|ווי וואנט משיח נאו (קרליבך)}}<br /> הניגון '''ווי וואנט משיח נאו''' ('''We Want Moshiach Now'''), הינו שיר ב[[אנגלית]] המבטא את הציפיה והרצון ל[[משיח]]. המנון זה נחשב להמנון הבלתי רשמי של תנועת הנוער [[צבאות השם]] שנוסדה על ידי הרבי.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ניגון זה הוא ניגון חב&quot;ד ישן שהחסידם בעיר [[ניקולייב]] היו שרים ב[[הקפות]] של [[שמחת תורה]]. מופיע בספר הניגונים ניגון קסט. הניגון מקובל גם בחסידות ברסלב, בתוספת בית ראשון נוסף.&lt;ref&gt;[https://drive.google.com/file/d/14sLATPm5L6Ppffla70OZYZXxcOap_m6l/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] בתוספת בית שלישי&lt;/ref&gt;<br /> <br /> המילים הותאמו לניגון לראשונה בשנת [[תש&quot;מ]] בקעמפ [[גן ישראל]] ב[[מוריסטאון]]. את השיר כתב מי שהיה באותה שנה ממונה על 'מלחמת הצבעים' בקעמפ - הר' [[דוד קאנטור]] מלונדון (אביו של הרב [[לוי יצחק קאנטור]], שליח הרבי לפטיש, וחמיו של [[ירון ארי מירובסקי]]) שידוע בכישוריו לכתיבת שירים וחרוזים. הוא החליף את מילות השיר פתיחה למלחמת צבעים שאותו שרו מדי שנה במילים אחרות וכך נולד השיר.<br /> <br /> השיר המקורי היה: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear there will be color war this year, we want color war we want color war}}}}<br /> <br /> והוחלף במילים: {{Ltr|{{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=campers campers have no fear moshiach will be here this year, we want moshiach now we want moshiach now we dont want to wait{{הערה|לתרגום המילים לעברית, ראו בפסקה [[#מילות השיר עם תרגום לעברית|מילות השיר עם תרגום לעברית]].}}}}}}<br /> <br /> השיר נתפס בקרב רבים והושר במעמד '[[כוס של ברכה]]' בסיום [[חודש תשרי]] [[תשמ&quot;א]]. בתחילה רק עם המילים ווי וואנט משיח נאו ובשלב כלשהו עם ההתחלה כשהמילים campers (חניכים) הפכו לגן ישראל ובסוף לעם ישראל וכך נשאר הניגון.<br /> <br /> מס' ימים לאחר מכן בכינוס הראשון שנערך לאחר שהרבי הקים את ארגון צבאות ה',<br /> בתאריך [[כ&quot;ח תשרי]] תשמ&quot;א, ניגנו הילדים יחד את השיר, שהפך במהלך השנים להמנון של תנועת הנוער [[צבאות ה']],<br /> כאשר הסיסמא &quot;ווי וואנט משיח נאו&quot;, אף מופיעה על סמל הארגון.<br /> <br /> בהזדמנויות רבות באותה שנה הסביר הרבי את הניגון. ביניהם בכינוס שנערך בחנוכה אותה שנה לצבאות השם הסביר שזה המוטו של הארגון, זו המשימה העכשווית במלחמה לשמה הוקם הארגון &quot;צבא חדש עם חיילים חדשים&quot; ל&quot;צבאות השם&quot; הוותיק - עם ישראל שבכל הדורות.<br /> <br /> בהתוועדות שבת [[שושן פורים]] [[תשמ&quot;א]] הסביר הרבי את הניגון, וביאר שתיבת 'נאו' היא בגימטריא נ&quot;ז, שמתאים עם ה[[גימטריא]] של שם הוי' בצירוף שם א-ל.<br /> <br /> ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ו]] ניגנו את הניגון ב[[התוועדות]] של הרבי במשך שעה וחצי!<br /> <br /> בהמשך לכך כתבו בעיתונים על המקרה ועל ה&quot;[[קאָך]]&quot; של הרבי במשיח בכלל.<br /> ובהמשך לכך אמר הרבי לר' אלימלך ניימען מעסקני [[חסידות גור]]: &quot;אומרים עלי שאני [[קרייזי אבאוט משיח]] (משוגע על משיח)&quot;.<br /> <br /> בכמה הזדמנויות הרבי התחיל את הניגון בעצמו. בכנס ילדים שנערך ב[[י&quot;א אלול]] [[תשמ&quot;ח]], כאשר שכחו לשיר את השיר שאל הרבי למה לא שרו את השיר, והורה לנגנו{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=450 וידאו מהוראת הרבי לשיר את הניגון].}}.<br /> <br /> [[ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] זה הוא הניגון הראשון שנכתב עם בקשה ודרישה ישירה שאנו רוצים [[משיח]] עכשיו.<br /> <br /> ==מילות השיר עם תרגום לעברית==<br /> {|<br /> | valign=&quot;top&quot; style = &quot;width:28em;&quot;|<br /> {{יישור טקסט|שמאל|<br /> {{כתב גדול|'''באנגלית'''}}{{ש}}''',Am Israel have no fear'''<br /> <br /> '''Moshiach will be'''<br /> <br /> '''here this year;'''<br /> <br /> ''',We want Moshiach now'''<br /> <br /> '''!we don't want to wait'''}}<br /> <br /> | valign=&quot;top&quot; |<br /> :{{כתב גדול|'''תעתיק פונטי'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם [[עם ישראל|ישראל]] הב נו פיר,<br /> <br /> :משיח וויל בי<br /> <br /> :היר דיס ייר;<br /> <br /> :ווי וואנט משיח נאו,<br /> <br /> :ווי דונט וואנט טו וייט!<br /> <br /> | valign=&quot;top&quot; |<br /> :{{כתב גדול|'''תרגום לעברית'''}}{{ש}}{{צבע|אדום=FF|ירוק=FF|כחול=FF|.....}}עם ישראל אל [[דאגה]],<br /> <br /> :[[משיח]] יבוא<br /> <br /> :כאן עוד ה[[שנה]].<br /> <br /> :אנחנו [[רצון|רוצים]] משיח עכשיו,<br /> <br /> :אנחנו לא רוצים עוד לחכות!<br /> <br /> |}<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/9/424413085742.html השיר שעבר &quot;ונהפוך הוא&quot;]''' {{בית משיח}}<br /> <br /> ;שמע<br /> *{{קישור חבד אינפו שמע|262|ווי וואנט משיח נאו|ניגוני [[התוועדות]] (הרבי) - דיסק #4}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|1771|וי וואנט משיח נאו|אברהם פריד}}<br /> ;וידאו<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|2018|עידודים נמרצים בשירת &quot;ווי וואנט משיח נאו&quot; (כ' [[מנחם אב]] תשמ&quot;ב)}}{{קישור שבור}}<br /> * {{קישור חבד וידפו ישן|450|כששכחו לשיר &quot;ווי וואנט משיח נאו&quot; בכינוס ילדים}}<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|3474|פרחי פתח תקווה שרים: ווי וואנט משיח נאו!}}{{קישור שבור}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3507826 הרבי מעודד את שירת &quot;ווי וונט משיח נאו&quot; - ט' כסלו תנש&quot;א{{וידאו}}{{בית חבד}}]<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1203563 ההמנון של ארגון &quot;צבאות ה'&quot; מושר בפעם הראשונה אצל הרבי - כ&quot;ח תשרי תשמ&quot;א{{וידאו}}{{בית חבד}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ווי וונט משיח נאו}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים באנגלית]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8&diff=842215 2026-04-16T23:10:01Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כג;.jpg|שמאל|ממוזער|תווי הניגון 'קול ביער' מ[[ספר הניגונים]]]]<br /> ה[[ניגון]] '''קול ביער''' הוא ניגון געגועים והשתפכות ה[[נפש]] על [[גלות]] ה[[שכינה]] וגלות ישראל. יש בו ארבעה בתים כשבין כל בית ישנו פזמון. כל בית מושר בשלוש שפות; [[לשון הקודש]], [[יידיש]] ואוקראינית.<br /> לפי המסורת היה ה[[סבא משפולי]] (ב[[יידיש]]: דער שפאלער זיידע) מנגן ניגון זה קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] או לפני [[תיקון חצות]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון כ&quot;ג ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן='''בית א'''': קול ביער אנוכי שומע, אב לבנים קול קורא / א געשריי און א געוואלד און א געפילדער א פאטר אין וואלד זוכט דאך זיינע קינדער / שום ווליעסו זווקאיעט, באטקא ווליעסו סוואאיך, דעטי און שוקאיעט.<br /> <br /> '''בית ב'''': בני בני להיכן הלכתם, אשר עלי כך שכחתם / קינדער קינדער וואו זייט איהר געווזען וואס אויף מיר האט איהר שוין פארגעסען / דיעטי, דיעטי, גדיע ווי בילי, טשטא מעניא טאק זאבילי.<br /> <br /> '''בית ג'''': בני בני שובו לביתי, כי לא אוכל לשבת יחידי בביתי / קינדער קינדער קומט צו מיר אהיים ווארום מיר איז אומעטיג צו זיצען אליין / דיעטי דיעטי, אידיטי דא דאמו, בא מניע סקוטשנא סיעט סאמאמו.<br /> <br /> '''בית ד'''': אבינו אבינו איך נשוב אליך, והשומר עומד בשער המלך?!... / פאטער פאטער ווי קענען מיר געהן צו דיר אז דער שומר שטייט דאך ביי דער טיר / באטקא באטקא, קאק נאם איטי קאגדא סטאראזשו ניע פוסקאיוט נאם איטי.}}<br /> <br /> המילים ברוסית:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=Шум в лесу звукает<br /> Батька в лесу, своих детей он шукает.<br /> <br /> Дети, дети, где вы были,<br /> Что меня так забыли?<br /> <br /> Дети, дети, идите до дому,<br /> Бо мне скучно сидеть самому.<br /> <br /> Батька, батька, как нам идти,<br /> Когда сторож не пускает нас идти?}}<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> [[קובץ:קול ביער.png|ממוזער|באר החסידות (שטיינמן), חלק ב' עמוד 151]]<br /> ב[[התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשי&quot;ג]] הרבי הורה לנגן ניגון זה, ושאל האם נוכח במקום מישהו שהיה ב[[לנינגרד]] בשנת [[תרפ&quot;ז]] בהתוועדות של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בה ניגנו ניגון זה (והזכיר שר' [[יעקב זכריה מסקאליק]] ניגן אז את הניגון בעודו יושב על הארץ), ולאחר מכן הורה לרב [[שמואל זלמנוב]] לנגן את הניגון בקול בכדי ללמד את הנוכחים, והורה לו לנגן קודם את המנגינה בלבד, ולאחר מכן לנגן יחד עם המילים.<br /> <br /> בנוסף להזדמנות זו, הרבי הורה מספר פעמים לשיר ניגון זה בהתוועדויות שהתקיימו בחג ה[[פורים]]{{הערה|'אוצר מנהגי חב&quot;ד' - [[חודש אדר]] (נדפס יחד עם מגילת אסתר ו'שערי מגילה', הוצאת 'היכל מנחם', [[ירושלים]] תשס&quot;ב), עמ' רצב-ג.}}, וכן בהתוועדויות נוספות.<br /> <br /> הרב [[פרץ מוצ'קין]] הוסיף פעם ב[[התוועדות]] בית נוסף: &quot;בני בני טענתכם אינה מועילה, כי על הכל מועיל תשובה&quot;{{הערה|קינדער קינדער אייער טענה איז פלאש, וייל תשובה העלפט אויף אלעס.}}. [[הרבי]] לא היה מרוצה מתוספת זו והרב מוצ'קין הסביר שלפי מה שהוא הוסיף יוצא שהאשמה תלויה בבני ישראל, ואילו לפי הסיומת המקורית יוצא שהוא כביכול אשם... ובו תלויה הגאולה שלנו{{הערה|היכל הנגינה עמוד שמא. שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1868 עמוד 32.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chassidus-content.com/yi/player/10489 לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140712/jewish/Kol-Bayaar.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח&quot;ח]] #3<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/(כג)_קול_ביער.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br /> *[https://chassidus-content.com/yi/player/20731 לשמיעת הניגון] בביצוע ר' [[שניאור זלמן גולדשטיין|זלמן גולדשטיין]] {{צליל}}<br /> *{{קישור חבד אינפו ישן|84436|&quot;קול ביער&quot; בעיבוד מיוחד עם מגוון כלי נגינה מיוחדים מהמזרח הרחוק {{צליל}}|}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|63666|ארז לב ארי שר &quot;קול ביער&quot; ● להאזנה {{צליל}}||}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/f/ff/קול_ביער_אה.mp4 לשמיעת הניגון] מפי החזן אריה לייב הורוויץ {{וידאו}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קול ביער}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים באוקראינית]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8&diff=842214 2026-04-16T23:08:09Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כג;.jpg|שמאל|ממוזער|תווי הניגון 'קול ביער' מ[[ספר הניגונים]]]]<br /> ה[[ניגון]] '''קול ביער''' הוא ניגון געגועים והשתפכות ה[[נפש]] על [[גלות]] ה[[שכינה]] וגלות ישראל. יש בו ארבעה בתים כשבין כל בית ישנו פזמון. כל בית מושר בשלוש שפות; [[לשון הקודש]], [[יידיש]] ואוקראינית.<br /> לפי המסורת היה ה[[סבא משפולי]] (ב[[יידיש]]: דער שפאלער זיידע) מנגן ניגון זה קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] או לפני [[תיקון חצות]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון כ&quot;ג ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן='''בית א'''': קול ביער אנוכי שומע, אב לבנים קול קורא / א געשריי און א געוואלד און א געפילדער א פאטר אין וואלד זוכט דאך זיינע קינדער / שום ווליעסו זווקאיעט, באטקא ווליעסו סוואאיך, דעטי און שוקאיעט.<br /> <br /> '''בית ב'''': בני בני להיכן הלכתם, אשר עלי כך שכחתם / קינדער קינדער וואו זייט איהר געווזען וואס אויף מיר האט איהר שוין פארגעסען / דיעטי, דיעטי, גדיע ווי בילי, טשטא מעניא טאק זאבילי.<br /> <br /> '''בית ג'''': בני בני שובו לביתי, כי לא אוכל לשבת יחידי בביתי / קינדער קינדער קומט צו מיר אהיים ווארום מיר איז אומעטיג צו זיצען אליין / דיעטי דיעטי, אידיטי דא דאמו, בא מניע סקוטשנא סיעט סאמאמו.<br /> <br /> '''בית ד'''': אבינו אבינו איך נשוב אליך, והשומר עומד בשער המלך?!... / פאטער פאטער ווי קענען מיר געהן צו דיר אז דער שומר שטייט דאך ביי דער טיר / באטקא באטקא, קאק נאם איטי קאגדא סטאראזשו ניע פוסקאיוט נאם איטי.}}<br /> <br /> המילים ברוסית:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=Шум в лесу звукает<br /> Батька в лесу, своих детей он шукает.<br /> <br /> Дети, дети, где вы были,<br /> Что меня так забыли?<br /> <br /> Дети, дети, идите до дому,<br /> Бо мне скучно сидеть самому.<br /> <br /> Батька, батька, как нам идти,<br /> Когда сторож не пускает нас идти?}}<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> [[קובץ:קול ביער.png|ממוזער|באר החסידות (שטיינמן), חלק ב' עמוד 151]]<br /> ב[[התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשי&quot;ג]] הרבי הורה לנגן ניגון זה, ושאל האם נוכח במקום מישהו שהיה ב[[לנינגרד]] בשנת [[תרפ&quot;ז]] בהתוועדות של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בה ניגנו ניגון זה (והזכיר שר' [[יעקב זכריה מסקאליק]] ניגן אז את הניגון בעודו יושב על הארץ), ולאחר מכן הורה לרב [[שמואל זלמנוב]] לנגן את הניגון בקול בכדי ללמד את הנוכחים, והורה לו לנגן קודם את המנגינה בלבד, ולאחר מכן לנגן יחד עם המילים.<br /> <br /> בנוסף להזדמנות זו, הרבי הורה מספר פעמים לשיר ניגון זה בהתוועדויות שהתקיימו בחג ה[[פורים]]{{הערה|'אוצר מנהגי חב&quot;ד' - [[חודש אדר]] (נדפס יחד עם מגילת אסתר ו'שערי מגילה', הוצאת 'היכל מנחם', [[ירושלים]] תשס&quot;ב), עמ' רצב-ג.}}, וכן בהתוועדויות נוספות.<br /> <br /> הרב [[פרץ מוצ'קין]] הוסיף פעם ב[[התוועדות]] בית נוסף: &quot;בני בני טענתכם אינה מועילה, כי על הכל מועיל תשובה&quot;{{הערה|קינדער קינדער אייער טענה איז פלאש, וייל תשובה העלפט אויף אלעס.}}. [[הרבי]] לא היה מרוצה מתוספת זו והרב מוצ'קין הסביר שלפי מה שהוא הוסיף יוצא שהאשמה תלויה בבני ישראל, ואילו לפי הסיומת המקורית יוצא שהוא כביכול אשם... ובו תלויה הגאולה שלנו{{הערה|היכל הנגינה עמוד שמא. שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1868 עמוד 32.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chassidus-content.com/yi/player/10489 לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140712/jewish/Kol-Bayaar.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח&quot;ח]] #3<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/(כג)_קול_ביער.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/(כג)_קול_ביער.mp3 לשמיעת הניגון] בביצוע ר' [[שניאור זלמן גולדשטיין|זלמן גולדשטיין]] {{צליל}}<br /> *{{קישור חבד אינפו ישן|84436|&quot;קול ביער&quot; בעיבוד מיוחד עם מגוון כלי נגינה מיוחדים מהמזרח הרחוק {{צליל}}|}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|63666|ארז לב ארי שר &quot;קול ביער&quot; ● להאזנה {{צליל}}||}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/f/ff/קול_ביער_אה.mp4 לשמיעת הניגון] מפי החזן אריה לייב הורוויץ {{וידאו}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קול ביער}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים באוקראינית]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%97&diff=842213 2026-04-16T23:01:45Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br /> <br /> ניגון זה מיוחס לסבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]], לכבוד יום הולדתו ה-77 של הרבי, הותאם לחלק האחרון של ניגון המיוחס לסב הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] – למילים אלו מפרקו של הרבי באותה שנה. ניגון זה הוא ניגון ע&quot;א ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ביאור מילות הניגון: וַיַּנְחֵם לָבֶטַח.. בני ישראל יצאו בבטחה ממצרים, ללא מורא ופחד, כאשר ה' מכסה ומטביע את אויביהם המצריים בים סוף. הקדוש-ברוך-הוא הוסיף וקיים את הבטחותיו לבני ישראל, כאשר הוא מביאם לארץ ישראל, שם מגיעים בני ישראל לשיא של מעלה ורוממות כאשר הם זוכים להקים בהר [המוריה] אותו בחר ה' את ביתו של הקב&quot;ה, בית המקדש! (ע&quot;פ מפרשי הפסוק).<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ע&quot;א ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|וַיַּנְחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָחָדוּ וְאֶת אוֹיְבֵיהֶם כִּסָּה הַיָּם. וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ, הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ&quot;|[[תהלים ע&quot;ח]] פסוק נ&quot;ג}}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [https://chassidus-content.com/yi/player/10571 לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQeDNXZEkwQkMtT3M/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140850/jewish/Vayancheim-Lovetach.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח&quot;ח]] 16#{{בית חב&quot;ד (אתר)}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד על פסוקי תהלים}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%96%D7%9E%D7%A8&diff=842198 2026-04-16T22:11:48Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>החסיד ר' '''זלמן זעזמער''' היה מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בעיר [[וילנא]] לערך בשנת [[תקכ&quot;ג]].<br /> <br /> שמו &quot;ר' זלמן זעזמער&quot; הוא על שם העיר הראשונה בה כיהן כרב - העיר זעזמיר.<br /> <br /> התחלת הקשר שלו ל[[תורת החסידות]] החלה עוד בצעירותו בזמן לימודיו ב[[עיירה]] פלוצק אצל הגאון הישיש רבי [[אלימלך שאול מפולוצק]]. בהגיע ר' זלמן לגיל שש עשרה - בשנת [[תקל&quot;ט]] - גילה לפניו רבו את הסוד כי הינו [[חסיד]], ואף גילה את אוזנו כי כמה פעמים ביקר אצל [[הבעל שם טוב]] ותלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]]. מיני אז לימד אותו רבו את דרכי החסידות ב[[עבודת השם]] על פי תורת הבעל שם טוב. אולם למרות קשר התחלתי זה, עדיין לא נהפך לחסיד, ואף למד אצל [[הגר&quot;א]] מ[[וילנא]]. <br /> <br /> ==הסיבות שגרמו לנסיעתו לאדמו&quot;ר הזקן== <br /> <br /> בן עשרים לערך היה כאשר הגיע בפעם הראשונה ל[[אדמו&quot;ר הזקן]], ושלוש סיבות היו לכך. <br /> <br /> הסיבה הראשונה: בהיותו ב[[וילנא]] ראו החסידים שר' זלמן הוא 'בעל [[מוחין]]' נפלא וכלי מוכשר לגילוי אור החסידות, ולכך השתוקקו מאוד לקרבו אל אדמו&quot;ר הזקן. לשם כך שכר אותו החסיד ר' [[מאיר רפאל'ס]] - שהיה מחשובי העיר [[וילנא]] - להיות מלמד לבניו, ובכדי לקרבו היה ר' מאיר עורך בביתו [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]. במהלך אחת ההתוועדויות תוך כדי שר' זלמן מלמד את הבנים, שמע קטעי משפטים משיחות החסידים שהצטיינו בעמקות ומתיקות נפלאה, ר' זלמן היטה אוזנו לשמוע עוד ועוד, והחסידים התעלמו ממנו בתחילה עד שלפתע נזף בו החסיד ר' מאיר &quot;שכרתיך ללמד את בניי ולא להקשיב להתוועדויות&quot;. <br /> <br /> המחזה חזר על עצמו שוב ושוב, ר' זלמן מבקש לשמוע חסידות ור' מאיר גוער בו בכוונה כדי להגדיל את צימאונו של ר' זלמן, עד שפעם אחת התקומם ר' זלמן ואמר: גם אני יכול לנסוע ל[[ליאזנא]]. מיני אז קיבלו אותו החסידים ולא הערימו עוד קשיים ומיכשולים בדרכו. <br /> <br /> הסיבה השנייה: בשנת [[תקמ&quot;ג]] נפטר מורו הרב ר' אלימלך שאול מפולוצק, ולפני פטירתו אמר לו שילך לליאזנא אל רבינו הזקן. <br /> <br /> הסיבה השלישית והמכרעת: ר' זלמן נכח בקריאת [[פרשת זכור]], יחד עם החסיד ר' [[בנימין קלעצקער]]. כששמעו את קריאת הפרשה השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא [[שנאה]] וכעס על '[[עמלק]]' דבר זה הרשים מאוד את ר' זלמן. <br /> <br /> פנה ר' זלמן לר' בנימין ושאלו: &quot;מה רע עשה לך [[עמלק]] יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך אליו? היכן 'לקחת' את זה? במקום להשיב לו אמר ר' בנימין: &quot;סע לליאזנא לרבינו הזקן&quot;. ואכן כך עשה ר' זלמן{{הערה|מפי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]].}}.<br /> <br /> ==אצל אדמו&quot;ר הזקן== <br /> <br /> ר' זלמן הגיע ל[[ליאזנא]] אל [[אדמו&quot;ר הזקן]], ובשנת [[תקמ&quot;ד]] נתקבל לחדר שלישי{{הערה|ב[[רשימות היומן]] עמוד שז &quot;כמדומני בחדר ב'&quot;}} מה[[חדרים (אדמו&quot;ר הזקן)|חדרים]] של רבינו הזקן. במשך הזמן הפך לאחד מגדולי החסידים. <br /> <br /> תשוקתו של ר' זלמן לשמיעת מאמרי חסידות מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] הייתה עצומה ולא ידעה גבולות. <br /> <br /> את גדלות ה[[מוחין]] של ר' זלמן מתאר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;החסיד ר' זלמן זעזמער היה מלמד והיה בעל מוחין גדול, הוא היה מתלמידיו הצעירים של הרבי [=אדמו&quot;ר הזקן]. הרבי מביא במאמר חסידות את פירושו [של ר' זלמן] בעניין גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור&quot;. <br /> <br /> עובדה זו ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] הביא במאמר חסידות שלו את אימרתו של תלמידו ר' זלמן, הוא דבר נדיר ביותר. ואינו רגיל כלל שרבותינו נשיאינו יביאו במאמרי החסידות שלהם מפירושיהם של חסידיהם. בהזדמנות אחרת אמר אדמו&quot;ר הזקן: אימרה של ר' זלמן צריכים ללמוד. בהזדמנות אחרת אמר עליו: יש לו את הראש של הש&quot;ך. <br /> <br /> ר' זלמן היה נוסע ממקום למקום להפיץ את תורת החסידות. הוא היה נוהג לבקר בערים ועיירות באיצטלא של מגיד. הייתה לו [[טלית]] כדרך המגידים, כדי שלא יזהו אותו כחסיד, וכך כיבדוהו בכל מקום לדרוש. הוא היה מסביר דברי חסידות למתפללים שהאזינו בשקיקה לדבריו.<br /> <br /> אחד מתלמידיו המובהקים ביותר הינו החסיד המפורסם ר' [[הלל מפאריטש]].<br /> <br /> ==במחיצת האדמו&quot;ר האמצעי== <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] התקשר ר' זלמן אל [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> באחת משיחותיו מספר [[הרבי הריי&quot;צ]] אודות ר' זלמן: <br /> <br /> &quot;החסיד ר' זלמן זעזמער היה תלמידו של אדמו&quot;ר האמצעי. אצל רבינו הזקן הוא היה מהצעירים. ר' זלמן היה '[[משכיל]]' בטבע ו&quot;[[בעל מוחין]]&quot; בעצם מהותו. <br /> <br /> &quot;כאשר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אאמו&quot;ר (הרש&quot;ב)]] היה מדבר אודות הענין של חכם בעצם כוח חכמתו, היה אומר: על דרך כמו ר' זלמן זעזמער&quot;. <br /> <br /> ר' זלמן בנוסף להיותו 'בעל מוחין' נפלא, נהג להתעמק במחשבותיו ב[[תורת החסידות]] למשך שעות ארוכות. <br /> <br /> ==רבנותו== <br /> <br /> זעזמיר הייתה העיר הראשונה בה כיהן כרב. עיר זו שוכנת ב[[ליטא]] בין הערים [[וילנא]] וקובנא - ועל שמה כינויו בשם ר' זלמן זעזמער. מעיר זו עבר ר' זלמן לכהן כרב בעיר [[דווינסק|דענעבורג (דווינסק)]]. שם סבל מה[[מתנגדים]] שרדפוהו בשל היותו חסיד. <br /> <br /> בזמן הרדיפות שרפו את כתב הייחוס של משפחתו - שהיו מצאצאיו של הש&quot;ך. הרדיפות הלכו ותכפו עד שה[[מתנגדים]] הלשינו עליו לשלטונות והוא נאלץ לברוח לעיר קריסלאווע, שם היה רב עד ליום פטירתו. בקריסאלווע נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> על פטירתו סיפר ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]: פעם אמר [[אדמו&quot;ר האמצעי]] [[מאמר]] ובאותו הזמן היה שם ר' זלמן זעזמער. אחר המאמר אמר ר' זלמן, &quot;לא שמעתי כאן חדשות&quot;. כשהגיעו הדברים ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]] הקפיד עליו מאוד ויאמר: הוא יאמר שאין כאן חידושים? ל[[סיביר]] אגלה אותו.<br /> <br /> אחר זמן התעוררה איזו מלשינות על ר' זלמן עד שיצא משפטו לשולחו לסיביר, אך יום אחד קודם שהיו צריכים להגלותו ל[[סיביר]] נסתלק. <br /> <br /> לפני [[הסתלקות]]ו אמר: &quot;הריני מוסר נפשי לעילת כל העילות&quot;. תלמידו ר' הלל מפאריטש פירש את דבריו, שר' זלמן התכוון: &quot;הא לך נשמתי, עשה בה כרצונך: גן עדן או גיהינום&quot;. <br /> <br /> עוד אמר לפני [[הסתלקות]]ו על שבע השנים האחרונות אוכל ליתן דין וחשבון על כל ה[[מחשבה]] דיבור ומעשה של כל רגע ורגע.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> משפחת חסדן החב&quot;דית מביילורוסיה מיוחסת לרב זלמן זעזמער. <br /> <br /> מצאצאיו:<br /> <br /> * ר' [[יהודה לייב חסדן]]<br /> * ר' [[זלמן חסדן]]<br /> * ר' [[שמואל חסדן]]<br /> * ר' [[ישראל חסדן]]<br /> * ר' [[דוד יצחק חסדן]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> {{בית|י. סופר|דעו לכם הנני שליח של הרבי!|309|38-42|תשס&quot;א}}<br /> {{בית|י. סופר|החסיד שהיה דוגמה חיה למנהיגותו של אדמו&quot;ר האמצעי|312|44-47|תשס&quot;א}}<br /> *[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/10/93-iyar-5780-5.pdf derher Reb Zalman Zezmer] (באנגלית)<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 87-90.<br /> *חנניה זוהר, '''ר' זלמן זעזמער''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ&quot;ד עמוד 22<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabadpedia.co.il/images/7/78/%D7%A8%27_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%96%D7%A2%D7%96%D7%9E%D7%A2%D7%A8.pdf אודות ר' זלמן זעזמער]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&amp;status=goto_id&amp;id=2 ר' זלמן זעזעמר] מתוך '[[התמים]]'<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זזמר, זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדווינסק]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=842195 2026-04-16T22:07:16Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן וילנקין3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן]]<br /> הרב '''שניאור זלמן וילנקין''' ([[תר&quot;מ]] - [[כ&quot;ג באייר]] [[תשכ&quot;ג]]) היה [[חסידות חב&quot;ד|חסיד חב&quot;ד]] [[תלמיד חכם]] ששימש במשרת מגיד שיעור בעיר יקטרינוסלב, וה&quot;[[מלמד תינוקות|מלמד]]&quot; של [[הרבי]] בצעירותו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{ציטוט-צף|עוד ביקשתי ללכת ל&quot;חדר&quot; שבו למד [[אברהם שלונסקי]]. זה היה &quot;חדר&quot; מסורתי של רבי שניאור זלמן וילנקין החב&quot;די, שבו למדו גם ילדי שניאורסון. את &quot;החדר&quot; בבית המלמד, שנותר על תלו ברחוב קרלה ליבקנכטה 22 (בעבר קזנסקייה) זה למעלה ממאה שנה מצאתי בעזרתו של הרב הראשי של דנייפרופטרובסק, הרב שמואל קמינצקי החב&quot;די. כאן, בקומת הקרקע בפינתו הימנית של הבניין בן ארבע הקומות, לימד המלמד, [[עני]] מרוד, ב&quot;חדר&quot; קטן הממדים. בפינה אחת לימד את מנחם מנדל בלבד, ואילו את יתר הילדים - ברמה הנמוכה ממנו ושלונסקי ביניהם - בפינה אחרת, לסירוגין. על הקיר - השוט (&quot;קאנטשיק&quot;). כי שלא כמלמדים אחרים שסברו שכשחובטים שמנת מקבלים חמאה, סבר הרב וילנקין שהשוט ראוי לו להיתלות על הקיר - ולא לחבוט: הילד יראה - ויהיה נפעל על ידי ראיית השוט בלבד, שלא י[[חלום]] באמצע הלימוד| אביבה קרינסקי, עיתון הארץ (24.6.13)}}<br /> נולד בשנת תר&quot;מ בעיירה פודוברנקה ב[[רוסיה הלבנה]] לר' לוי יצחק ומרת לאה וילנקין&lt;ref&gt;ראה [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/06_099.jpg כרטיסו] ב[[ספר החסידים]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בצעירותו למד [[שחיטה]] והוסמך ל[[שו&quot;ב]] על ידי רבנים מגדולי דורו, עם זאת, כאשר הוצעה לו משרת השוחט בעיר [[יקטרינוסלב]], סירב רב העיר [[רבי לוי יצחק]] לקבלו, הדבר היה תמוה, ורק לאחר זמן התברר שר' לוי'ק ייעד אותו כמלמד לבניו{{הערה|על פי [[תולדות לוי יצחק]] ח&quot;א.}}.<br /> <br /> במשך שנים רבות עסק במלאכת ה'מלמדות', למד ולימד תלמידים רבים וביניהם בניו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] מיקטרינוסלב.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נערכה בבית [[רבי לוי יצחק]] [[התוועדות]] לרגל חתונת [[הרבי]]. במשך כל אותו זמן, רקד רש&quot;ז על השולחן וניגן: &quot;אשרי שזכיתי!&quot; &quot;אשרי שזכיתי!&quot;{{הערה|הרב [[שניאור זלמן הרצל]], [[נישואי הנשיאים]]}}.<br /> <br /> הרבי הכיר לו טובה גדולה על כך. בערוב ימיו התגורר ר' זלמן ב[[ארצות הברית]] שם שימש כ[[משפיע]]. כששהה אצל הרבי נהג בו הרבי כבוד גדול, הן בשעה שנכנס אליו להיכל קדשו ל[[יחידות]], שאז הורה לו הרבי לשבת לצד השולחן. כאשר סירב ר' זלמן מפאת כבודו של הרבי וכמנהג חסידים, אמר הרבי שהוא עצמו לא ישב עד שר' זלמן יסכים לשבת, ורק אז ניאות ה'מלמד' בלית ברירה לשבת ולאחריו התיישב הרבי. גם בהתוועדויות בהן השתתף ר' זלמן ניכרה הדרת הכבוד של הרבי כלפי מלמדו לשעבר.<br /> <br /> בד בבד, נהג ה'מלמד' כבוד ודרך ארץ בפני &quot;תלמידו&quot; הרבי כחסיד בפני רבו.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ג באייר]] [[תשכ&quot;ג]]; בהלוויתו נסע הרבי עד לבית החיים והשתתף בכל הוצאות הקבורה והמצבה שלו חוץ מדולר אחד כדי שלילדים תהיה השתתפות סמלית בקבורת אביהם. על מצבתו נכתבה העובדה שזכה ש&quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרמ&quot;מ שליט&quot;א למד אצלו&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו ובנותיו;'''<br /> *הרב [[שלום אליהו וילנקין]].<br /> *הרב יוסף וילנקין - נפטר י&quot;ז אלול תשס&quot;ו.<br /> *מרת חנה שפירא (אשת הרב [[ליפמן שפירא]]) - נפטרה י' אדר ב' תשס&quot;ח.<br /> *מרת דינה (דוברבסקי) וילנקין.<br /> <br /> '''נכדיו;'''<br /> *מרת שרה רבקה גורליק, נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *[[דובער וילנקין]], כפר חב&quot;ד.<br /> *חיים אלעזר וילנקין, קראון הייטס.<br /> *מרת רבקה ברש, קראון הייטס.<br /> *יוסף יצחק וילנקין, קראון הייטס.<br /> *הרב [[יהודה לייב שפירא]] - ראש ישיבת תומכי תמימים מיאמי.<br /> *הרב שניאור זלמן וילנקין - משפיע בישיבת [[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] קראון הייטס.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''נשב ביחד גם כעת''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד 1906 עמוד 34 {{*}} גליון 1720<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=69053 תמונות מהרב וילנקין]. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=20795 תמונה נוספת]{{תמונה}}<br /> *'''[https://anash.org/he-merited-to-have-the-rebbe-as-talmid/ זכה לקבל את הרבי כתלמיד]'''{{אנש}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2190004 הכרת הטוב], ראיון של הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]] (נכדו של הרב וילנקין) למגזין [[תורת חיים (מגזין וידאו)|תורת חיים]], באתר [[בית חב&quot;ד (אתר)|בית חב&quot;ד]] {{בית חב&quot;ד}}{{הערה|1='''[https://collive.com/the-rebbes-deep-respect-for-his-childhood-teacher/ הכבוד העמוק שהרבי חלק למורה שלו בילדותו]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COLIVE}} (אנגלית)}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/93/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%27%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%27.pdf 'המלמד' של הרבי]''', תשורה מחתונת משפחות באראש - ביסטרצקי, אדר [[ה'תש&quot;פ]] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וילנקין,שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילנקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%9E%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=842194 2026-04-16T22:04:37Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה הישנה על ציונם של המגיד ממעזריטש ותלמידיו רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] באניפולי]]<br /> רבי '''דב בֶּער פרידמן מִמֶזריטש''' מכונה '''&quot;המגיד ממזריטש&quot;''' (?{{הערה|ישנם השערות ומסורות שונות לגבי שנת לידתו, אך במסורת החב&quot;דית לא ידועה שנת הלידה. ראו בהרחבה בהערת השוליים הבאה}} - [[י&quot;ט בכסלו]] [[תקל&quot;ג]]) היה גדול תלמידי ה[[בעל שם טוב]], ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר הסתלקות המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל &quot;אביו הרוחני&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] לוקאטש שליד העיר רובנו ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב&quot;דית על תאריך לידתו{{הערה|שם=שנת לידתו|1=רבים טוענים שנולד בשנת ה'תס&quot;ד (1704)(ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&amp;st=&amp;pgnum=40&amp;hilite= אהלי צדיקים וכן בכתבי ר' יעקב דרברמדיקר]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת&quot;ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ&quot;ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש&quot;ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו, ויש האומרים (ספר ראש בני ישראל עמ' כ&quot;ח) שנולד בשנת תמ&quot;ח. [[הרבי]] הסביר שתלמידיו של המגיד היו כ&quot;כ שקועים בתורתו, ולא שמו את לבם לתאריכי שנות חייו, זאת ע&quot;פ דברי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שאין יודעים את שנת לידתו}}.<br /> <br /> אביו היה מיוחס עד ל[[תנא]] ר' [[יוחנן הסנדלר]], והתפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד תינוקות|מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו הגאון, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).<br /> <br /> רבי דובער [[נישואין|נשא]] (בזיווג ראשון) את מרת קיילא, ולאחר נישואיו שימש כאביו כמלמד ב[[מזריטש]], במקביל הוא החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בערים [[קוריץ]] ודובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע, והיה חולה מאוד ברגליו{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר על חלום של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בו ראה את המגיד עם רגל אחת שמנה, והשניה רזה, וזאת עקב מחלתו ברגליו.}}. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.<br /> <br /> כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה&quot;פני יהושע&quot; אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|עד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק&quot;א]] נולד לו ולרעייתו בנם ר' [[אברהם המלאך]].<br /> <br /> ==נשיא החסידות==<br /> [[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון המגיד ממזריטש]]<br /> לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול ה[[מתנגדים]], ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך.<br /> <br /> ביום שני של [[חג השבועות]] - [[ז' סיון]] [[תקכ&quot;א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו [[הבעל שם טוב]]. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שמתחיל במילים &quot;מראיהם ומעשיהם&quot;{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.<br /> <br /> רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ&quot;ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מבמזריטש בראשות תלמידיו: ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).<br /> <br /> המגיד מאוד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו{{הערה|בשנת [[תקל&quot;ז]] עלו לארץ ישראל כ-400 חסידים בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]] ורבי [[ישראל מפולוצק]], גם [[אדמו&quot;ר הזקן]] חפץ לעלות אתם אך בסוף לא עלה. - באריכות ראו בערך [[עליית החסידים]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] פרצה במזריטש מגפה קשה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו של המגיד, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תקל&quot;ג]].<br /> <br /> ==תורתו==<br /> בשונה מתורתו של רבו [[הבעל שם טוב]] שנאמרה בקצרה ובנקודות וללא ביאור, תורתו היא בהרחבה רבה ובהסברה מובנת{{הערה|שיחת ליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשמ&quot;ח]].}}.<br /> <br /> מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|שיחת [[פרשת תצווה]] [[תשל&quot;ה]] - [[שיחות קודש]]}}.<br /> <br /> רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{הערה|ראה בספר [[רשימות דברים]] ערך הרב מוואלפע}}.<br /> <br /> יש אומרים{{הערה|ראה תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית, הרב [[שלום דובער לוין]], בפרקים הראשונים.}} שבבית מדרשו של המגיד למדו גם הרבה פסקי הלכות, ולא רק חסידות, כפי שרואים מכמה פעמים בהם כותב [[אדמו&quot;ר הזקן]] בסגנון ממנו מובן כך{{הערה|ראה שם את ההוכחות.}}.<br /> <br /> המגיד לא כתב ספרים, ותורותיו ב[[חסידות]] נכתבו על ידי תלמידיו, והם פירסמו זאת בספרים (ראו פיסקה [[המגיד ממזריטש#ספריו|ספריו]]). אומר על כך [[הרבי]]: {{ציטוטון|כידוע, ספרי הרב המגיד נכתבו על-ידי תלמידיו (תלמידי הרב-המגיד עם כל המעלה שבזה). ונוסף על-זה, הרי, כסיפור חסידים הרב-המגיד עצמו ראה את הספרים קודם שנדפסו (בין אם כל הספרים היו בשלימות ובין אם רק חלק היה בשלימות, הרי בכל אופן ראה אותם בעודם בכתובים, ועל-כל-פנים - בודאי ראה כמה חלקים, ועל אחת כמה וכמה החלקים העיקריים)}}{{הערה|שיחת [[י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ז]]. ראו גם דיבור המתחיל [https://drive.google.com/file/d/1xMl_92M3qrIwr2klfXy0OqaEM4KIgnwF/view ויאמר גו' מה תצעק], שבת [[ט&quot;ו שבט]] [[תשמ&quot;ו]].}}.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הזקן==<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] הגיע לראשונה למגיד בשנת [[תקכ&quot;ד]], לפני בואו התלבט אדמו&quot;ר הזקן בתור אברך צעיר לאן לנסוע, ל[[וילנא]], או ל[[מעזריטש]], לבסוף החליט שמכיוון שבוילנא מלמדים כיצד ללמוד יותר טוב, ובמעזריטש מלמדים כיצד להתפלל יותר טוב, יסע למעזריטש כי ללמוד הוא כבר יודע קצת, אבל להתפלל כמו שצריך עוד לא.<br /> <br /> לאחר שבועיים בהם בחן ולמד את שיטת המגיד ממעזריטש החליט להשאר ולהתקשר אליו כחסיד מובהק{{הערה|היום יום עמ' ע&quot;ח.}}, מאז ועד הסתלקות המגיד, במשך שמונה שנים נסע אדמו&quot;ר הזקן, לתקופות ארוכות למגיד.<br /> <br /> הקשר בין המגיד לאדמו&quot;ר הזקן היה כבין אב לבן, [[אדמו&quot;ר הזקן]] נהג לכנות את המגיד בשם 'האבא' או 'הרבי', מבין כל תלמידיו הגדולים חיבב במיוחד את תלמידו זה, אשר כונה על ידו &quot;זלמניו&quot; או &quot;ליטוואק&quot; (ממדינת ליטא).<br /> <br /> כאשר הגיע אדמו&quot;ר הזקן בפעם הראשונה למעזריטש קבע לו המגיד חברותא עם בנו רבי [[אברהם המלאך]] ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], המגיד אמר שאדה&quot;ז ילמד את ר' אברהם נגלה, אדה&quot;ז תמיד היה מזיז את מחוגי השעון בלי שר' אברהם רואה כדי להגדיל את שעות לימוד החסידות.<br /> <br /> בין השאר הורה המגיד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] לערוך את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו, הלכות בטעמיהן, ולהוסיף את דעות האחרונים.<br /> <br /> בהיות אדמו&quot;ר הזקן ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסר]] הגיע המגיד יחד עם ה[[בעש&quot;ט]], לבקרו בתאו במעצר, והורו לו ביציאתו להמשיך ולהפיץ את תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ביתר שאת וביתר עוז.<br /> <br /> מסופר כי באחד מ[[ראש השנה|ראשי השנה]] בהם שהה אדמו&quot;ר הזקן במחיצת המגיד, הבחין המגיד כי אדמו&quot;ר הזקן לא הגיע לשולחן, ולאחר שהתעכב זמן רב ושלח כמה מתלמדיו לחפשו. כשהגיעו התלמדים לבית הכנסת של המגיד ממנו נשמע קולו של אדמו&quot;ר הזקן, נכנסו וראו את אדמו&quot;ר הזקן מתגלגל על הרצפה אחוז [[דביקות]]{{הערה|דרכו של אדמו&quot;ר הזקן הייתה שכשהיה נכנס ל[[דביקות]] היה נופל ומתחיל להתגלגל}} ובידיו שני רגלי השולחן שעקר מתוך דבקותו ומנגן {{ציטוטון|מרכאות=כן|וידע כל פעול כי אתה פעלתו... וידע כל יצור כי אתה יצרתו... וידע כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה...}}{{הערה|קטע מתפילות יום [[ראש השנה]]}}. חזרו התלמדים למגיד וספרו את שראו, וענה המגיד {{ציטוטון|מרכאות=כן|ר' זלמניא הגיע כבר לדרגה נעלית כל כך, עד שלדומם הוא מכניס כוח להתבונן ולהכיר שהקב&quot;ה פעלו...}}{{הערה|מכתב מ[[חסידות צ'ורטקוב|ר' ישראל מטשורטקוב]], מובא בקובץ 'משכנותך יעקב סקווירא גליון א', ובגליון 'המבשר -תורני' 'מלכיות' - [[ערב ראש השנה]] [[תשע&quot;ז]]}}<br /> <br /> ==ההתנגדות לחסידות בתקופתו==<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ל]] העידו בפני [[הגר&quot;א]] מוילנה עדות רעה על המגיד ותלמידיו, והגר&quot;א קיבל את העדות הזו וציווה להתרחק מהחסידים{{הערה|היה זה בגלל התנהגותם של חסידי רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]] שהיו מבזים מאוד את ה[[מתנגדים]].}}.<br /> <br /> בספר &quot;[[בית רבי]]&quot;{{הערה|פרק ד'}} מסופר, כי בעת עריכת החרם על ה[[חסידים]], החליטו תלמדי המגיד לערוך חרם על כותבי החרם ה[[מתנגדים]], כדין מה שכתוב על מקרה זה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף ל&quot;ט: '''&quot;המנדה את חבירו שלא כדין ואמר ליה הלה אדרבה נידוי של שני נידוי והני מילי שזה השני הוא גברא רבא (אף על פי שאינו נסמך) (מהרי&quot;ק שורש קנ&quot;ח) או שאינו ידוע מי הוא דחיישינן שמא הוא יותר גדול מהמנדה אבל אם המנדה שלא כדין תלמיד חכם והאחר אינו תלמיד חכם לא&quot;'''}}. מאוחר יותר, שכבו תלמידי המגיד לישון, חוץ מ[[אדמו&quot;ר הזקן]], שעשה כאילו נרדם. לאחר זמן מה נכנס המגיד עם נר, ועבר והאיר בפניו את פניו של כל תלמיד ותלמיד, וכשהגיע לאדמו&quot;ר הזקן - הפטיר בהתפעלות: '''&quot;היהודי הקטן הזה יהיה רב בכל מדינות רייסין!{{הערה|היינו [[רוסיא]]}}&quot;'''. לשמע מאמר המגיד, התעוררו תלמדי המגיד, ועשה האדמו&quot;ר הזקן כמתעורר גם. ואמר להם הרב המגיד:'''&quot;תדעו שבזה הפסדתם את הראש שלכם&quot;'''{{הערה|היינו [[הסתלקות]] הרב המגיד.}}, '''אך זאת הרווחתם: שבכל עת שיהיה מחלוקת בין החסידים למתנגדים, תהיה תמיד יד החסידים על העליונה&quot;!'''. ואכן, תקופה קצרה מאוחר יותר הסתלק הרב המגיד.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> ביום ראשון [[י&quot;ז בכסלו]] שנת [[תקל&quot;ג]], (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו&quot;ר הזקן ואמר לו: '''[[י&quot;ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו'''{{הערה|פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו&quot;ר הזקן יצא מ[[המאסר והגאולה של אדמו&quot;ר הזקן|המאסר בתקנ&quot;ט]] ביום י&quot;ט כסלו, בשנת [[תקנ&quot;ט]] (המילה 'הילולא' - פירושה שמחה).}}. ובאותו יום - י&quot;ט בכסלו [[הסתלק]] המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] {{הערה|ראה ספר התולדות המגיד ממעזריטש פרק הסתלקותו, מובא גם בספר התולדות [[אדמו&quot;ר הזקן]] וסה&quot;ת [[אדמו&quot;ר האמצעי]].}}.<br /> <br /> ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] שנרשם בפנקס הנ&quot;ל בעירו [[ליאזנא]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה אדמו&quot;ר הזקן בפתק בו נכתב &quot;ראשו כתם פז&quot;, דהיינו הטבלת הראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], אז אמר אדמו&quot;ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!<br /> <br /> ===צוואתו===<br /> ישנם לפחות שתי צוואות ידועים מהמגיד{{הערה|[[ספר התולדות]] - המגיד ממעזריטש עמ' 89 ואילך.}}, על הצוואה הראשונה היו חתומים בנוסף למגיד בעצמו גם גדולי תלמידיו: רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[זושא מאניפולי]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בצוואה זו כותב המגיד בין היתר שלאחר פטירתו יתעסקו בטהרת וקבורת הגוף רק חמשת התלמידים הנ&quot;ל אשר חתומים בתחתית הדף ומלבדם אף אחד אינו רשאי לגעת.<br /> <br /> בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי [[אברהם המלאך]], כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] תשמע עצה, מרבי [[יהודה לייב הכהן]] תלמד את [[עבודת המידות]], מרבי [[זושא מאניפולי]] תלמד את ה[[ענווה]], ול[[אדמו&quot;ר הזקן]] תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי [[הבעל שם טוב]] היה מגדולי תלמידיו.<br /> <br /> {{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ&quot;ת נ&quot;י{{הערה|כבוד תורתו נרו יאיר.}} פרטים שאוכל להראות את מכתבו ל[[הרבי|אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] שליט&quot;א ועוד.<br /> <br /> דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו&quot;ר הנ&quot;ל שליט&quot;א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ&quot;י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ&quot;ק הנ&quot;ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אליעזר זוסיא פרטיגול|אדמו&quot;ר מסקולען]] ל[[אהרון חזן|רב אהרון חזן]]}}<br /> <br /> === שיפוץ הציון ===<br /> ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי [[זושא מאניפולי]], ורבי [[יהודה לייב הכהן]] בעל 'אור הגנוז', אך ב[[מלחמת העולם השנייה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.<br /> <br /> ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב&quot;ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה, הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' [[אברהם המלאך]]) שהיה ב[[רוסיה]], נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ&quot;ו]], וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו&quot;ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו&quot;ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}{{הערה|ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של ה[[אדמו&quot;ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אביו: רבי אברהם פרידמן מלוקאטש<br /> *אמו: הרבנית חוה<br /> *זוגתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון)<br /> *בנו: רבי [[אברהם המלאך]]<br /> *בתו: דאבא<br /> *חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין<br /> *אחותו: [[רוחמה]], אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> <br /> ==מתלמידיו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *'''[[אדמו&quot;ר הזקן]]'''<br /> *רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]<br /> *רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]<br /> *רבי [[אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]<br /> *רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]<br /> *רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]<br /> *רבי [[זוסיא מאניפולי]]<br /> *רבי [[אלימלך מליז'נסק]]<br /> *רבי [[אהרן מקרלין]]<br /> *רבי [[שלמה מקרלין]]<br /> *רבי [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]]<br /> *רבי [[פנחס הורביץ]] &quot;בעל ההפלאה&quot;<br /> *רבי [[אשר צבי מאוסטרואה]], מחבר ספר מעיין החכמה<br /> *רבי [[אהרן שמואל מאוסטרהא]]<br /> *רבי [[חיים חייקל מאמדור]], מחבר ספר חיים וחסד<br /> *רבי [[יהודה לייב הכהן]]<br /> *רבי [[יונה מפולוצק]]<br /> *רבי ישראל הופשטיין, &quot;[[המגיד מקוזניץ]]&quot;<br /> *רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, &quot;[[החוזה מלובלין]]&quot;<br /> *רבי [[אברהם הרופא]]<br /> *רבי [[אהרן גורדון]]<br /> *רבי [[ברוך ממז'יבוז]]<br /> *רבי אריה לייב, &quot;[[הסבא משפולי]]&quot;<br /> *רבי [[חיים וולפר]], ה&quot;וואלפער&quot;<br /> *רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]<br /> *רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]]<br /> *רבי [[ישראל מפולוצק]]<br /> *רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]<br /> *רבי [[עוזיאל מייזליש]]<br /> *רבי [[צבי הירש מנדבורנא]]<br /> *רבי [[זאב וולף מז'יטומיר]]<br /> *רבי [[יעקב שמשון משיפטובקה]]<br /> }}<br /> <br /> ==ספריו==<br /> המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שנכתבו על ידי תלמידיו:<br /> *'''[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]''' - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס ב[[קוריץ]], שנת תקמ&quot;א על ידי המגיד מלוצק.<br /> *'''[[אור תורה]]''' - הודפס לראשונה בקוריץ, בשנת [[תקס&quot;ד]], מכתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.<br /> *'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ&quot;ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> *'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס&quot;ה]], החיבור מיוחס לבעש&quot;ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.<br /> *'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ&quot;ד]], כתב יד שהיה בידי רבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]]. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, [[לוי יצחק מברדיטשוב|רבי לוי יצחק]] ורבי ישראל מקוז'ניץ.<br /> *'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ&quot;ח]].<br /> *'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ&quot;ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש&quot;ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.<br /> * '''דברות המגיד''' - רובם נרשמו בשעתם על ידי תלמידו הגדול רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].<br /> <br /> (בידינו לא נותרו כמעט אף אחד מהספרים שהחזיק בספרייתו, ואחד הבודדים שבהם הוא הספר [[תפארת הקודש]] עליו מופיעה באופן נדיר חתימתו של הרב המגיד).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[שלוש תנועות (ניגון)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - המגיד ממזריטש''', [[קה&quot;ת]], [[כפר חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ו]].<br /> *נתנאל לדרברג &quot;השער לאין - [[תורת החסידות]] בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'&quot;, הוצאת ראובן מס [[ירושלים]] תשע&quot;א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'<br /> * אבינועם ביר, &quot;המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ&quot;, דעת 81 (2016), עמ' 278–299.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{HebrewBooks||מגיד דבריו ליעקב|16062}}<br /> * {{HebrewBooks||אור תורה|16062}}<br /> * [https://chabad.info/special/637751 נחשף בית מדרשו הנעלם של המגיד ממעזריטש], אתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[ז' בסיוון]] [[תקכ&quot;א]] - [[י&quot;ט בכסלו]] [[תקל&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> {{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:המגיד ממזריטשממ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת המגיד|*]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|2]]<br /> [[קטגוריה:חסידות הכללית]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:מגידים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]<br /> [[en:Dov Ber of Mezeritch]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%A1%D7%A7&diff=842193 2026-04-16T22:01:24Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>החסיד ר' '''יעקב ישעיה הכהן חאטימסקער,''' המכונה &quot;יעקב ישעיה כהן גדול&quot; היה מזקני החסידים אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|נקרא על שם עיירתו חוטימסק, מחוז מוהילב, בלארוס.}}.<br /> <br /> ==אודותיו==<br /> נולד לערך בשנת תפ&quot;ז. היה בן תורה ובעל עבודה. לפרקים היה מלמד והיה לו פונדק. היה בעל צדקה ומכניס אורחים.<br /> <br /> היה [[נסיעה לרבי|הולך רגלי]] כמה פעמים ל[[מזריטש]] אל הרב [[המגיד ממזריטש]] ובהמשך ל[[הורודוק]] אל רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. כאשר נסע ר' מנחם מענדל מוויטבסק לארץ הקודש, התחיל ר' יעקב ישעיה ללכת אל [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> הוא היה אחד מזקני החסידים, בעל דעה והבנה, גבוה ורחב גרם ואדם חזק מאוד. חבריו קראוהו יעקב ישעיה כהן גדול.<br /> <br /> בשנת [[תקמ&quot;ז]] היה בליאזנא אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שמחת תורה]] והיה חולה מאוד, דווקא משום היותו גיבור תקף אותו החולי ביותר. הרבי ערך קידוש על יין וביקש מבית דין של שלושה חסידים לחלקו לכל החולים, וכשנכנס הרבי להקפות נתרפאו כולם בדרך נס{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה&quot;ק) ח&quot;ב עמ' 335 ואילך.}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 137.<br /> {{מיון רגיל:יעקב ישעיה מחוטימסק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידי ר' מנחם מענדל מויטבסק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=842192 2026-04-16T21:59:06Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=בעל מנגן חב&quot;די יליד העיירה [[נעוועל]]|אחר=ר' זלמן קורסק'ער|ראו=[[יקותיאל זלמן לוין]]}}<br /> {{דמות<br /> | שם = שניאור זלמן לוין<br /> | תמונה = ר' זלמן לוין.jpg<br /> | תיאור = הרב זלמן לוין בכפר חב&quot;ד<br /> | תאריך לידה = [[ג' שבט]] [[תרפ&quot;ה]]<br /> | מקום לידה = [[נוול]]<br /> | תאריך פטירה = [[כ&quot;ג חשוון]] [[תשס&quot;ג]]<br /> | מקום פטירה = [[כפר חב&quot;ד]]<br /> | מדינה = [[ארץ ישראל]]<br /> | השכלה = [[תומכי תמימים קורסק]]<br /> | מקום מגורים = כפר חב&quot;ד<br /> | תחומי עיסוק = [[בעל מנגן]]<br /> | תפקיד = בעל מנגן במקהלת [[ניחו&quot;ח]]<br /> | אב = [[גרשון בער לוין]]<br /> }}<br /> הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ&quot;ה]] – [[כ&quot;ג חשוון]] [[תשס&quot;ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב&quot;די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]],<br /> שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ&quot;ה]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.<br /> <br /> בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא הייתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע&quot;י הנאצים ימ&quot;ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]]. ר' זלמן קירבם לחסידות חב&quot;ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]] ביום [[כ&quot;ג באדר|כ&quot;ג אדר ב']] [[תש&quot;ו]].<br /> <br /> בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה&quot;ח ר' [[אברהם פריז]].<br /> <br /> התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בתחילה בבית הספר בכפר סבא וכעבור שלוש שנים עבר לבית הספר ביפו. משנת [[תשל&quot;ד]] החל לנהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה ב[[תל אביב]] ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.<br /> <br /> ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ&quot;ג בחשוון]] [[תשס&quot;ג]], בגיל 78 שנה.<br /> <br /> ==בעל מנגן==<br /> ר' זלמן השתתף באופן פעיל בהקלטת הדיסקים [[ניחו&quot;ח]] של מקהלת חסידי חב&quot;ד וב[[ערבי חב&quot;ד]] השונים ברחבי הארץ. בנוסף היה שר קבוע ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|התוועדויות י&quot;ט כסלו]] הגדולות ב[[בית מנחם]] בכפר חב&quot;ד יחד עם ר' [[אברהם לידר (כפר חב&quot;ד)|אברהם לידר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/114781 פיסת היסטוריה: מקהלת כפר חב&quot;ד בימי תפארתה ● היו ימים] {{col}}.}}.<br /> <br /> ===ניגונים שהביא===<br /> {{להשלים}}<br /> *[[ניגון אנא עבדא]] - ניגון רכ&quot;א בספר הניגונים<br /> *כל עצמותי - ניגון ר&quot;כ בספר הניגונים<br /> *שהשלום שלו - ניגון רכ&quot;ה בספר הניגונים<br /> *אסדר לסעודתא<br /> *הרנינו גוים עמו - ניגון רנ&quot;ב בספר הניגונים<br /> *ישמחו במלכותך<br /> *אתה בחרתנו<br /> *שישו ושימחו<br /> *בנה ביתך<br /> *לא אמות כי אחיה - ניגון רנ&quot;ה בספר הניגונים<br /> *ניגון התוועדות רצ&quot;ז מפי החסיד ר' גרשון פייגין (סב אשתו של ר' זלמן לוין)<br /> *אנא אמצאך - ניגון רנ&quot;ג בספר הניגונים<br /> *שטהעט אויף אידעלעך - ניגון רנ&quot;ט בספר הניגונים<br /> *אדון עולם<br /> *עך טי זימלאק - ניגון ר&quot;ל בספר הניגונים<br /> *אז ר' לוי יצחק מברדיטשוב - ניגון רנ&quot;ח בספר הניגונים<br /> *נייעט נייעט נייקאווא - ניגון ש&quot;כ בספר הניגונים<br /> *הקדמה ל [[ניגון ושמחת בחגך|ושמחת בחגך]] (&quot;המלך במסיבו&quot; ח&quot;א ע' קצ&quot;ז)<br /> *או ווא דיע מי ניעאוטנים - ניגון שכ&quot;א בספר הניגונים<br /> *ניגון פאנקע - (מיוחס לאביו ר' [[גרשון בער לוין]]) - ניגון שכ&quot;ז בספר הניגונים<br /> *אנה אמצאך - ניגון רי&quot;ג בספר הניגונים<br /> <br /> <br /> ===הדיסק &quot;כל עצמותי תאמרנה&quot;===<br /> [[קובץ:כל עצמותי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'כל עצמותי']]<br /> האלבום &quot;כל עצמותי&quot;, בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.<br /> <br /> בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: [[ניגון כל עצמותי|כל עצמותי]], [[שהשלום שלו]], הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תשס&quot;ה]] יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''רעייתו:''' מרת רחל בתו של החסיד המפורסם ר' [[אברהם פריז]] - כפר חב&quot;ד{{הערה|נפטרה בח&quot;י אדר תשפ&quot;ה בגיל 97}}.<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> *ר' [[גרשון דובער הלוי לוין]], [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב&quot;ד בעיר עד לשנת [[תשע&quot;ו]]<br /> *ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב&quot;ד<br /> *ר' [[יעקב הלוי לוין]], כפר חב&quot;ד<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> *מרת פריידה לוין.<br /> *מרת שרה, אשת הרב [[יהושע יחזקאל סופר]] - רמת שלמה [[ירושלים]]<br /> *מרת ברכה, אשת ר' [[חיים יהודה]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *מרת לאה, אשת ר' [[אברהם ישראלוביץ']] - [[ירושלים]]<br /> <br /> '''גיסיו:'''<br /> *הרב [[ברוך פריז]]<br /> * הרב [[שלום בער פריז]]<br /> * הרב [[אפרים וולף]]<br /> * הרב [[אפרים לרר|אפרים צבי לרר]]<br /> * הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> ספר &quot;הפרטיזן&quot; בהוצאת שניאור זלמן ברגר - פרק ה' - ע' 47 - 54<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.ravdori.co.il/stories/בעל-המנגן-החבדי-ר-שניאור-זלמן-לוין/# בעל המנגן החבד&quot;י – ר' שניאור זלמן לוין] באתר 'הקשר הרב דורי'<br /> *[https://col.org.il/news/67136 מה ידעתם על הקשר בין החזן ברלה חגי לר' זלמן לוין? ● האזינו{{col}}]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_14.html 'לאן ממהרים בתפילה'? צפו בזעקתו הנוקבת של ר' זלמן לוין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: לוין שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[En:Shneur Zalman Levin]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8&diff=842190 2026-04-16T21:56:38Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>ה[[חסיד]] ר' '''שלמה ביילין''' (המכונה '''שלמה דער געלער''' = שלמה הצהוב) היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] חסידי ושמח ב[[נעוול]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיר [[נעוול]] והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות{{הערה|לקוטי דבורים לשון הקודש ח&quot;ה ע' 1213}}.<br /> <br /> [[נסיעה לרבי|דרכו רגלי]] מעירו ל[[ליובאוויטש]] הייתה אורכת זמן רב והיה שר [[ניגון]] חסידי על המילים &quot;[[ניגון האדרת והאמונה ב'|האדרת והאמונה]]&quot;, מיני אז נקרא הניגון על שמו.<br /> <br /> (כאשר ר' [[יקותיאל זלמן לוין]] הגיע לרבי לראשונה, ביקש ממנו הרבי להתחיל ניגון בהתוועדות, וכאשר החל והחסידים לא הצטרפו, עצר ואמר בפליאה &quot;הרי זה 'שלמה דעם געלער'ס ניגון?!...&quot;, והרבי חייך וכל הקהל הצטרף לעזור בשירה){{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf תשורה לוין תשפ&quot;ד, עמוד 59].}}.<br /> <br /> כשהגיע לליובאוויטש בשמחת תורה [[תרנ&quot;ב]] לליובאוויטש רקד כדרכו כשאוחז בעץ חיים עד שכולם ראו שהוא כולו רטוב מהריקוד. אמר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהוקיר אותו מאוד שהוא &quot;נכד טוב&quot; לסבו (החסיד ר' [[אליהו בער החרש]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]){{הערה|ספר השיחות תש&quot;א עמ' כב.}}.<br /> <br /> תקופה ארוכה הוא היה חולה ועני גדול, דירתו הייתה כחורבה וכאשר ר' [[שמואל לויטין]] היה אצלו, ר' שלמה דיבר איתו חסידות וסיפורים בחיות כמו בריא, זה היה כל חיותו{{הערה|רשימת ויינגארטען תש&quot;ו אות קפ&quot;ו}}.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> * [[ניגון האדרת והאמונה ב'|'''ניגון האדרת והאמונה''']]<br /> * '''ניגון לר' שלמה דער געלער''' (ניגון י&quot;ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/%D7%9C%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}<br /> * '''ניגון שמחה לר' שלמה דער געלער''' (ניגון קע&quot;ז בפרוייקט מסורת הניגונים)&lt;ref&gt;[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140830/jewish/Nigun-Simchoh.htm לשמיעת הניגון] מתוך ניחו&quot;ח {{צליל}} <br /> <br /> [https://chabadpedia.co.il/images/b/b8/NSH_177_Simchah%2C_R_Shlomoh_Der_Geller.mp3 לשמיעת הניגון] מר' דוד הורוביץ {{צליל}} &lt;/ref&gt;<br /> * [[אתה בחרתנו (רוסית)|'''אתה בחרתנו (רוסית)''']] לא ברור האם הוא הלחין את הניגון, או רק נהג לשירו לעיתים קרובות.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://nichoach.blogspot.com/2019/04/blog-post_29.html סקירה על ר' שלמה] באתר [[קיר הניגונים]] מהרב [[לב לייבמן]]<br /> * הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [https://abc770.org/article_node_1618/ מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על ר' שלמה] באתר אור אין סוף<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/624%20-%20Feeling%20Proud%20%28II%29.pdf ר' שלמה דער געלער]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 624 בלק תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|דער גלער]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|דער גלער]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8&diff=842189 2026-04-16T21:55:24Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>ה[[חסיד]] ר' '''שלמה ביילין''' (המכונה '''שלמה דער געלער''' = שלמה הצהוב) היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] חסידי ושמח ב[[נעוול]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיר [[נעוול]] והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות{{הערה|לקוטי דבורים לשון הקודש ח&quot;ה ע' 1213}}.<br /> <br /> [[נסיעה לרבי|דרכו רגלי]] מעירו ל[[ליובאוויטש]] הייתה אורכת זמן רב והיה שר [[ניגון]] חסידי על המילים &quot;[[ניגון האדרת והאמונה ב'|האדרת והאמונה]]&quot;, מיני אז נקרא הניגון על שמו.<br /> <br /> (כאשר ר' [[יקותיאל זלמן לוין]] הגיע לרבי לראשונה, ביקש ממנו הרבי להתחיל ניגון בהתוועדות, וכאשר החל והחסידים לא הצטרפו, עצר ואמר בפליאה &quot;הרי זה 'שלמה דעם געלער'ס ניגון?!...&quot;, והרבי חייך וכל הקהל הצטרף לעזור בשירה){{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf תשורה לוין תשפ&quot;ד, עמוד 59].}}.<br /> <br /> כשהגיע לליובאוויטש בשמחת תורה [[תרנ&quot;ב]] לליובאוויטש רקד כדרכו כשאוחז בעץ חיים עד שכולם ראו שהוא כולו רטוב מהריקוד. אמר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהוקיר אותו מאוד שהוא &quot;נכד טוב&quot; לסבו (החסיד ר' [[אליהו בער החרש]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]){{הערה|ספר השיחות תש&quot;א עמ' כב.}}.<br /> <br /> תקופה ארוכה הוא היה חולה ועני גדול, דירתו הייתה כחורבה וכאשר ר' [[שמואל לויטין]] היה אצלו, ר' שלמה דיבר איתו חסידות וסיפורים בחיות כמו בריא, זה היה כל חיותו{{הערה|רשימת ויינגארטען תש&quot;ו אות קפ&quot;ו}}.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> * [[ניגון האדרת והאמונה ב'|'''ניגון האדרת והאמונה''']]<br /> * '''ניגון לר' שלמה דער געלער''' (ניגון י&quot;ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/%D7%9C%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}<br /> * '''ניגון שמחה לר' שלמה דער געלער''' (ניגון קע&quot;ז בפרוייקט מסורת הניגונים)&lt;ref&gt;[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140830/jewish/Nigun-Simchoh.htm לשמיעת הניגון] מתוך ניחו&quot;ח {{צליל}} <br /> <br /> [https://chabadpedia.co.il/images/b/b8/NSH_177_Simchah%2C_R_Shlomoh_Der_Geller.mp3 לשמיעת הניגון] מר' דוד הורוביץ {{צליל}} &lt;/ref&gt;<br /> * [[אתה בחרתנו (רוסית)|'''אתה בחרתנו (רוסית)''']] לא ברור האם הוא הלחין את הניגון, או רק נהג לשירו לעיתים קרובות.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://nichoach.blogspot.com/2019/04/blog-post_29.html סקירה על ר' שלמה] באתר [[קיר הניגונים]] מהרב [[לב לייבמן]]<br /> * הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [https://abc770.org/article_node_1618/ מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על ר' שלמה] באתר אור אין סוף<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/624%20-%20Feeling%20Proud%20%28II%29.pdf ר' שלמה דער געלער]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 624 בלק תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|דער גלער]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|דער גלער]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8&diff=842186 2026-04-16T21:38:31Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>ה[[חסיד]] ר' '''שלמה ביילין''' (המכונה '''שלמה דער געלער''' = שלמה הצהוב) היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] חסידי ושמח ב[[נעוול]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיר [[נעוול]] והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות{{הערה|לקוטי דבורים לשון הקודש ח&quot;ה ע' 1213}}.<br /> <br /> [[נסיעה לרבי|דרכו רגלי]] מעירו ל[[ליובאוויטש]] הייתה אורכת זמן רב והיה שר [[ניגון]] חסידי על המילים &quot;[[ניגון האדרת והאמונה ב'|האדרת והאמונה]]&quot;, מיני אז נקרא הניגון על שמו.<br /> <br /> (כאשר ר' [[יקותיאל זלמן לוין]] הגיע לרבי לראשונה, ביקש ממנו הרבי להתחיל ניגון בהתוועדות, וכאשר החל והחסידים לא הצטרפו, עצר ואמר בפליאה &quot;הרי זה 'שלמה דעם געלער'ס ניגון?!...&quot;, והרבי חייך וכל הקהל הצטרף לעזור בשירה){{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf תשורה לוין תשפ&quot;ד, עמוד 59].}}.<br /> <br /> כשהגיע לליובאוויטש בשמחת תורה [[תרנ&quot;ב]] לליובאוויטש רקד כדרכו כשאוחז בעץ חיים עד שכולם ראו שהוא כולו רטוב מהריקוד. אמר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהוקיר אותו מאוד שהוא &quot;נכד טוב&quot; לסבו (החסיד ר' [[אליהו בער החרש]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]){{הערה|ספר השיחות תש&quot;א עמ' כב.}}.<br /> <br /> תקופה ארוכה הוא היה חולה ועני גדול, דירתו הייתה כחורבה וכאשר ר' [[שמואל לויטין]] היה אצלו, ר' שלמה דיבר איתו חסידות וסיפורים בחיות כמו בריא, זה היה כל חיותו{{הערה|רשימת ויינגארטען תש&quot;ו אות קפ&quot;ו}}.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> * [[ניגון האדרת והאמונה ב'|'''ניגון האדרת והאמונה''']]<br /> * '''ניגון לר' שלמה דער געלער''' (ניגון י&quot;ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/%D7%9C%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}<br /> * '''ניגון שמחה לר' שלמה דער געלער''' (ניגון קע&quot;ז בפרוייקט מסורת הניגונים)&lt;ref&gt;[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140830/jewish/Nigun-Simchoh.htm לשמיעת הניגון] מתוך ניחו&quot;ח {{צליל}} <br /> <br /> [https://chabadpedia.co.il/images/b/b8/NSH_177_Simchah%2C_R_Shlomoh_Der_Geller.mp3 לשמיעת הניגון] מר' דוד הורוביץ {{צליל}} &lt;/ref&gt;<br /> * '''ניגון ר' שלמה דער געלער'''<br /> *<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://nichoach.blogspot.com/2019/04/blog-post_29.html סקירה על ר' שלמה] באתר ניח&quot;ח<br /> * הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [https://abc770.org/article_node_1618/ מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על ר' שלמה] באתר אור אין סוף<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/624%20-%20Feeling%20Proud%20%28II%29.pdf ר' שלמה דער געלער]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 624 בלק תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|דער גלער]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|דער גלער]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8&diff=842185 2026-04-16T21:37:46Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>ה[[חסיד]] ר' '''שלמה ביילין''' (המכונה '''שלמה דער געלער''' = שלמה הצהוב) היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] חסידי ושמח ב[[נעוול]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיר [[נעוול]] והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות{{הערה|לקוטי דבורים לשון הקודש ח&quot;ה ע' 1213}}.<br /> <br /> [[נסיעה לרבי|דרכו רגלי]] מעירו ל[[ליובאוויטש]] הייתה אורכת זמן רב והיה שר [[ניגון]] חסידי על המילים &quot;[[ניגון האדרת והאמונה ב'|האדרת והאמונה]]&quot;, מיני אז נקרא הניגון על שמו.<br /> <br /> (כאשר ר' [[יקותיאל זלמן לוין]] הגיע לרבי לראשונה, ביקש ממנו הרבי להתחיל ניגון בהתוועדות, וכאשר החל והחסידים לא הצטרפו, עצר ואמר בפליאה &quot;הרי זה 'שלמה דעם געלער'ס ניגון?!...&quot;, והרבי חייך וכל הקהל הצטרף לעזור בשירה){{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf תשורה לוין תשפ&quot;ד, עמוד 59].}}.<br /> <br /> כשהגיע לליובאוויטש בשמחת תורה [[תרנ&quot;ב]] לליובאוויטש רקד כדרכו כשאוחז בעץ חיים עד שכולם ראו שהוא כולו רטוב מהריקוד. אמר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהוקיר אותו מאוד שהוא &quot;נכד טוב&quot; לסבו (החסיד ר' [[אליהו בער החרש]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]){{הערה|ספר השיחות תש&quot;א עמ' כב.}}.<br /> <br /> תקופה ארוכה הוא היה חולה ועני גדול, דירתו הייתה כחורבה וכאשר ר' [[שמואל לויטין]] היה אצלו, ר' שלמה דיבר איתו חסידות וסיפורים בחיות כמו בריא, זה היה כל חיותו{{הערה|רשימת ויינגארטען תש&quot;ו אות קפ&quot;ו}}.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> * [[ניגון האדרת והאמונה ב'|'''ניגון האדרת והאמונה''']]<br /> * '''ניגון לר' שלמה דער געלער''' (ניגון י&quot;ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/%D7%9C%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}<br /> * '''ניגון שמחה לר' שלמה דער געלער''' (ניגון קע&quot;ז בפרוייקט מסורת הניגונים)&lt;ref&gt;[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140830/jewish/Nigun-Simchoh.htm לשמיעת הניגון] מתוך ניחו&quot;ח {{צליל}} <br /> <br /> [https://chabadpedia.co.il/images/b/b8/NSH_177_Simchah%2C_R_Shlomoh_Der_Geller.mp3 לשמיעת הניגון] מר' דוד הורוביץ &lt;nowiki&gt;{{צליל}}&lt;/nowiki&gt;&lt;/ref&gt;<br /> * '''ניגון ר' שלמה דער געלער'''<br /> *<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://nichoach.blogspot.com/2019/04/blog-post_29.html סקירה על ר' שלמה] באתר ניח&quot;ח<br /> * הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [https://abc770.org/article_node_1618/ מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על ר' שלמה] באתר אור אין סוף<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/624%20-%20Feeling%20Proud%20%28II%29.pdf ר' שלמה דער געלער]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 624 בלק תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|דער גלער]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|דער גלער]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8&diff=842184 2026-04-16T21:36:47Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>ה[[חסיד]] ר' '''שלמה ביילין''' (המכונה '''שלמה דער געלער''' = שלמה הצהוב) היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] חסידי ושמח ב[[נעוול]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיר [[נעוול]] והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות{{הערה|לקוטי דבורים לשון הקודש ח&quot;ה ע' 1213}}.<br /> <br /> [[נסיעה לרבי|דרכו רגלי]] מעירו ל[[ליובאוויטש]] הייתה אורכת זמן רב והיה שר [[ניגון]] חסידי על המילים &quot;[[ניגון האדרת והאמונה ב'|האדרת והאמונה]]&quot;, מיני אז נקרא הניגון על שמו.<br /> <br /> (כאשר ר' [[יקותיאל זלמן לוין]] הגיע לרבי לראשונה, ביקש ממנו הרבי להתחיל ניגון בהתוועדות, וכאשר החל והחסידים לא הצטרפו, עצר ואמר בפליאה &quot;הרי זה 'שלמה דעם געלער'ס ניגון?!...&quot;, והרבי חייך וכל הקהל הצטרף לעזור בשירה){{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf תשורה לוין תשפ&quot;ד, עמוד 59].}}.<br /> <br /> כשהגיע לליובאוויטש בשמחת תורה [[תרנ&quot;ב]] לליובאוויטש רקד כדרכו כשאוחז בעץ חיים עד שכולם ראו שהוא כולו רטוב מהריקוד. אמר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהוקיר אותו מאוד שהוא &quot;נכד טוב&quot; לסבו (החסיד ר' [[אליהו בער החרש]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]){{הערה|ספר השיחות תש&quot;א עמ' כב.}}.<br /> <br /> תקופה ארוכה הוא היה חולה ועני גדול, דירתו הייתה כחורבה וכאשר ר' [[שמואל לויטין]] היה אצלו, ר' שלמה דיבר איתו חסידות וסיפורים בחיות כמו בריא, זה היה כל חיותו{{הערה|רשימת ויינגארטען תש&quot;ו אות קפ&quot;ו}}.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> * [[ניגון האדרת והאמונה ב'|'''ניגון האדרת והאמונה''']]<br /> * '''ניגון לר' שלמה דער געלער''' (ניגון י&quot;ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/%D7%9C%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}<br /> * '''ניגון שמחה לר' שלמה דער געלער''' (ניגון קע&quot;ז בפרוייקט מסורת הניגונים)&lt;ref&gt;[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140830/jewish/Nigun-Simchoh.htm לשמיעת הניגון] מתוך ניחו&quot;ח <br /> <br /> [https://chabadpedia.co.il/images/b/b8/NSH_177_Simchah%2C_R_Shlomoh_Der_Geller.mp3 לשמיעת הניגון] מר' דוד הורוביץ&lt;/ref&gt;<br /> * '''ניגון ר' שלמה דער געלער'''<br /> *<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://nichoach.blogspot.com/2019/04/blog-post_29.html סקירה על ר' שלמה] באתר ניח&quot;ח<br /> * הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [https://abc770.org/article_node_1618/ מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על ר' שלמה] באתר אור אין סוף<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/624%20-%20Feeling%20Proud%20%28II%29.pdf ר' שלמה דער געלער]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ&quot;ש קראון הייטס גליון 624 בלק תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|דער גלער]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|דער גלער]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%AA%D7%A0%D7%95_(%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA)&diff=842183 2026-04-16T21:29:25Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון בשפה הרוסית כתרגום לתפילת אתה בחרתנו|אחר=ניגון אותו לימד הרבי|ראו=אתה בחרתנו}}<br /> ניגון '''אתה בחרתנו מנעוול''' הינו ניגון ב[[רוסית]], כתרגום לקטע התפילה שאומרים בשלושת הרגלים &quot;אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו&quot;.<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|'''От всех народов ты нас выбрал''' (אַטַא ווְסֶיעךְ נַרוֹדוֹב טִי נַאס וִיבִּירַאל).<br /> <br /> '''&quot;אתה בחרתנו מכל העמים&quot;'''.<br /> <br /> '''От всех народ ты нас полюбил''' (אַטַא ווְסֶיעךְ נַרוֹדוֹב טִי נַאס פַּאלוּיְבִּיל). <br /> <br /> '''&quot;אהבת אותנו ורצית בנו&quot;'''. }}<br /> הניגון אתה בחרתנו שלימד ר' [[זלמן לוין]] הוא למעשה ניגון שמורכב משני ניגונים, האחד הניגון עם המילים והשני הניגון שבא אחריו בלי המילים.<br /> <br /> ר' זלמן זוכר את שני הניגונים מהחסיד ר' [[שלמה דער געלער]] שהיה מלמד ב[[נעוול]] שלמרות שסבבו אותו ואת משפחתו צרות רבות, היה תמיד מלא שמחה כי חוץ מאלוקות אין שום דבר אחר, בלילות היו מתוועדים חסידים בביתו של ר' שלמה ואז היה שר את שני הניגונים הללו בהתפשטות הגשמיות ממש, כשפניו מאירות באור מיוחד.<br /> <br /> דודו של ר' זלמן ר' [[פייטל לוין]], שהיה חזן ובעל תפילה נלהב ביותר, היה משלב ניגון זה בסדר תפלתו לפני העמוד בחגים ובמועדים.<br /> <br /> את הניגון השני, ללא המילים, היה שר ר' אבא בנו של ר' [[גרשון בער מפאהר]], שהיה מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] והיה נקרא ר' גרשון בער הגדול מפאהר (אביו של ר' זלמן לוין נקרא על שמו, וכונה ע&quot;כ &quot;גרשון בער הקטן&quot;).<br /> <br /> ר' אבא היה שוחט זקן בעל הדרת פנים חסידית שמחה{{הערה|מתוך האלבום &quot;כל עצמותי&quot; של הרה&quot;ח ר' [[זלמן לוין]] ע&quot;ה.}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון מ&quot;ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://abc770.org/music/audio_אתה-בחרתנו-נעוועל/ לשמיעת הניגון]''' מתוך התקליט &quot;כל עצמותי&quot; של ר' זלמן לוין באתר {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/3/3b/NSH_043.mp3 לשמיעת הניגון] מאת הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}<br /> <br /> {{זמן שמחתנו}}<br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים מנוול]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%9A_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A9%D7%95%22%D7%91&diff=842179 2026-04-16T16:48:14Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>'''וואלאח לר' אהרן [[שו&quot;ב]]''' הינו [[ניגון]] בסגנון של אנשי מדינת [[וואלאכיי]] (&lt;ref&gt;היום במדינת רומניה&lt;/ref&gt;Wallachia) שהיו רועי צאן והדרת הטבע שהייתה נסוכה על פני רוחב השדות, ההרים, הנהרות והאגמים, הטביעה באנשיה נטיה לשירה רגשית שתנועותיה המסוללות מביעות געגועי [[נפש]].<br /> <br /> מחבר הניגון הוא ר' [[אהרן חריטונוב]] שהיה ממשפחת בעלי מנגנים ב[[ניקולייב]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ד&quot;ש ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]].<br /> <br /> חלק מהחסידים נוהגים לנגן את חלקו האחרון של הניגון (שנמצא גם ב[[ניגון קנ&quot;ה]]) לאחר [[חזרת דא&quot;ח ברבים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-15-Niggun-Ga-agu-im-Volach-Reb-Avrohom-Charitonow-The-Shochat-of-Nikolayev.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{צליל}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/1_YSSAGnJFwZwxRGZ42-ksdwP_1Lwz7j5/view?usp=drive_link לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{צליל}}<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbXZUeWh1Qkg0OXc/view?usp=drivesdk&amp;resourcekey=0-38Hpkyn6EkDwc-G9XgtvDg לשמיעת הניגון] מפי הבעל-מנגן רשב&quot;ץ אלטהויז {{צליל}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/58/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8.mp3 לשמיעת חלקו השמח של הניגון]''' מאת הבעל-מנגן ר' פיניע אלטהויז {{צליל}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני געגועים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים מניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני ר' אהרון חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני תנועה]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=842177 2026-04-16T16:42:09Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:Charitonov, Avraham.jpg|ממוזער|ר׳ אברהם חריטונוב]]<br /> '''ר' אברהם חריטונוב''' (חאַריטאָנאָוו) היה [[שוחט ובודק]], מחבר ניגונים, [[בעל מנגן]] ו[[בעל תפילה]] ב[[ניקולייב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בחרסון ב[[י&quot;ג במנחם אב|י&quot;ג אב]] [[ת&quot;ר]] לר' גדליה ב&quot;ר חיים ליב חריטונוב ולאמו חיה יענטא ב&quot;ר יוסף ראזאווסקי (נישאו ב[[ר&quot;ח אייר]] [[תקצ&quot;ז]]).<br /> <br /> נישא ב[[ח' באלול|ח' אלול]] [[תרי&quot;ט]] לתמר ביילא ב&quot;ר יואל ספיוואק, ושימש כחזן ו[[שוחט]] ב[[ניקולייב]].<br /> <br /> חיבר ניגונים רבים, והיה אביהם של האחים חריטונוב שנודעו כבעלי מנגנים. שימש כ[[שוחט ובודק|שו&quot;ב]] בעיר ניקולייב והיה שם הבעל תפילה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כתב לחסידי ניקולייב: {{ציטוטון|...ואין רשאים ליקח חזן גם על ימים נוראים כי אם ר' אברהם שו&quot;ב (חאַריטאָנאָוו) וכדומה אליו, כפי אשר תסכימו אתם השו&quot;בים...}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כרך א עמ' רעז.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון לר' אברהם חריטונוב]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אחיו: מרים, שרה, חיים, שמחה.<br /> * בתו, שרה אשת חיים מויסעיעוו.<br /> * בנו, ר' [[משה חריטונוב]] - שו&quot;ב בניקולייב - חרסון. האחים חריטונוב שנודעו כבעלי מנגנים.<br /> * בנו, ר' [[אהרון חריטונוב]] - שו&quot;ב בניקולייב<br /> * בנו, ר' [[גדליה קארף חריטונוב|גדליה]] - שו&quot;ב ב[[קרמנצ'וג]] ואומרים עליו שהיה גם כן מנגן, אף על פי שאין אנו יודעים אם חיבר ניגונים. מטעם כלשהו שינה ר' גדליה את שם משפחתו בדרכון לקארף, ומאז מוכר כגדליה קארף.<br /> * בתו, רחל אשת לייזר שטיינבערג.<br /> * בתו, רבקה אשת משה וועזומסקי.<br /> * בתו, מוסיא אשת נחום וועזומסקי.<br /> * בנו, ר' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]] - שו&quot;ב בניקולייב.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://nichoach.blogspot.com/2019/10/blog-post_25.html ניגונו של ר' אהרן חריטונוב באישור אביו ר' אברהם]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חריטונוב, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תפילה]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=842176 2026-04-16T16:40:17Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרן חריטונוב.jpg|ממוזער|הרב אהרון חריטונוב]]<br /> הרב '''אהרון חריטונוב''' ([[תרל&quot;ו]] – [[ט&quot;ז אדר]] [[תרצ&quot;ג]]) מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]] מפורסם. היה מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> נולד לרב [[אברהם חריטונוב]], שהיה מה'[[יושבים]]' עוד אצל ה[[צמח צדק]] ומחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], היה [[בעל מנגן]] וחזן בניקולייב.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> * '''[[ניגון הבינוני]]''' ניגון מ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]<br /> * [[ניגון הצדיק|'''ניגון הצדיק''']] ניגון נ&quot;ז בספר הניגונים.<br /> <br /> * '''[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור.<br /> * [[ניגון לשבת ויום טוב|'''ניגון לשבת ויום טוב''']] ניגון ע&quot;ט בספר הניגונים.<br /> * '''[[ניגון אשרינו מה טוב חלקינו (א)|ניגון אשרינו]]''' ניגון ק&quot;ג בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון שמחה|'''ניגון שמחה''']] ניגון ר&quot;ה בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון אנעים זמירות (מניקולייב)|'''אנעים זמירות (מניקולייב)''']] ניגון רכ&quot;ד בספר הניגונים<br /> * '''[[וואלאך לר' אהרן שו&quot;ב|וואלח געגועים]]''' ניגון ד&quot;ש בספר הניגונים<br /> * '''[[רועה ישראל האזינה|ניגוו שמחה (רועה ישראל)]]''' ניגון של&quot;ז בספר הניגונים.<br /> * '''ניגון לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/ניגון_לר'_אהרון_חריטונוב.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}''' ניגון י&quot;ט בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> *'''ניגון התוועדות לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140795/jewish/Nigun-Simcho.htm לשמיעת הניגון] מניחו&quot;ח כרך י&quot;א {{צליל}}[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/NSH_175_Hisvaadus%2C_R%27_Ahron_Charitonov.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}''' ניגון קע&quot;ה בפרוייקט מסורת הניגונים<br /> * לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] &quot;כי הנה כחומר&quot;, בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.<br /> * כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: &quot;עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב&quot;. אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, הינדה.<br /> *בתו, פרומה מלכה. נולדה כ&quot;ה אייר תרנ&quot;ד.<br /> *בנו, ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> *בנו ר' ברוך שלום חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 290.}}<br /> *בנו, ר' לוי יצחק חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 294.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=842153 2026-04-16T12:41:04Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרן חריטונוב.jpg|ממוזער|הרב אהרון חריטונוב]]<br /> הרב '''אהרון חריטונוב''' ([[תרל&quot;ו]] – [[ט&quot;ז אדר]] [[תרצ&quot;ג]]) מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]] מפורסם. היה מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> נולד לרב [[אברהם חריטונוב]], שהיה מה'[[יושבים]]' עוד אצל ה[[צמח צדק]] ומחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], היה [[בעל מנגן]] וחזן בניקולייב.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> * '''[[ניגון הבינוני]]''' ניגון מ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]<br /> * [[ניגון הצדיק|'''ניגון הצדיק''']] ניגון נ&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> * '''[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור.<br /> * [[ניגון לשבת ויום טוב|'''ניגון לשבת ויום טוב''']] ניגון ע&quot;ט בספר הניגונים.<br /> * '''[[ניגון אשרינו מה טוב חלקינו (א)|ניגון אשרינו]]''' ניגון ק&quot;ג בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון שמחה|'''ניגון שמחה''']] ניגון ר&quot;ה בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון אנעים זמירות (מניקולייב)|'''אנעים זמירות (מניקולייב)''']] ניגון רכ&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]<br /> * '''[[וואלאך לר' אהרן שו&quot;ב|וואלח געגועים]]''' ניגון ד&quot;ש בספר הניגונים<br /> * '''[[רועה ישראל האזינה|ניגוו שמחה (רועה ישראל)]]''' ניגון של&quot;ז בספר הניגונים.<br /> * '''ניגון לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/ניגון_לר'_אהרון_חריטונוב.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}''' ניגון י&quot;ט בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> *'''ניגון התוועדות לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140795/jewish/Nigun-Simcho.htm לשמיעת הניגון] מניחו&quot;ח כרך י&quot;א {{צליל}}[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/NSH_175_Hisvaadus%2C_R%27_Ahron_Charitonov.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}''' ניגון קע&quot;ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> * לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] &quot;כי הנה כחומר&quot;, בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.<br /> * כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: &quot;עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב&quot;. אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, הינדה.<br /> *בתו, פרומה מלכה. נולדה כ&quot;ה אייר תרנ&quot;ד.<br /> *בנו, ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> *בנו ר' ברוך שלום חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 290.}}<br /> *בנו, ר' לוי יצחק חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 294.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=842152 2026-04-16T12:40:26Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרן חריטונוב.jpg|ממוזער|הרב אהרון חריטונוב]]<br /> הרב '''אהרון חריטונוב''' ([[תרל&quot;ו]] – [[ט&quot;ז אדר]] [[תרצ&quot;ג]]) מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]] מפורסם. היה מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> נולד לרב [[אברהם חריטונוב]], שהיה מה'[[יושבים]]' עוד אצל ה[[צמח צדק]] ומחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], היה [[בעל מנגן]] וחזן בניקולייב.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> * '''[[ניגון הבינוני]]''' ניגון מ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]<br /> * [[ניגון הצדיק|'''ניגון הצדיק''']] ניגון נ&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> * '''[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור.<br /> * [[ניגון לשבת ויום טוב|'''ניגון לשבת ויום טוב''']] ניגון ע&quot;ט בספר הניגונים.<br /> * '''[[ניגון אשרינו מה טוב חלקינו (א)|ניגון אשרינו]]''' ניגון ק&quot;ג בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון שמחה|'''ניגון שמחה''']] ניגון ר&quot;ה בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון אנעים זמירות (מניקולייב)|'''אנעים זמירות (מניקולייב)''']] ניגון רכ&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]<br /> * '''[[וואלאך לר' אהרן שו&quot;ב|וואלח געגועים]]''' ניגון ד&quot;ש בספר הניגונים<br /> * '''[[רועה ישראל האזינה|ניגוו שמחה (רועה ישראל)]]''' ניגון של&quot;ז בספר הניגונים.<br /> * '''ניגון לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/ניגון_לר'_אהרון_חריטונוב.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}''' ניגון י&quot;ט בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> *'''ניגון התוועדות לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140795/jewish/Nigun-Simcho.htm לשמיעת הניגון] מניחו&quot;ח כרך י&quot;א {{צליל}}[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/NSH_175_Hisvaadus%2C_R%27_Ahron_Charitonov.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}.}}''' ניגון קע&quot;ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> * לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] &quot;כי הנה כחומר&quot;, בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.<br /> * כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: &quot;עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב&quot;. אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, הינדה.<br /> *בתו, פרומה מלכה. נולדה כ&quot;ה אייר תרנ&quot;ד.<br /> *בנו, ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> *בנו ר' ברוך שלום חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 290.}}<br /> *בנו, ר' לוי יצחק חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 294.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=842151 2026-04-16T12:39:26Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרן חריטונוב.jpg|ממוזער|הרב אהרון חריטונוב]]<br /> הרב '''אהרון חריטונוב''' ([[תרל&quot;ו]] – [[ט&quot;ז אדר]] [[תרצ&quot;ג]]) מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]] מפורסם. היה מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> נולד לרב [[אברהם חריטונוב]], שהיה מה'[[יושבים]]' עוד אצל ה[[צמח צדק]] ומחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], היה [[בעל מנגן]] וחזן בניקולייב.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> * '''[[ניגון הבינוני]]''' ניגון מ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]<br /> * [[ניגון הצדיק|'''ניגון הצדיק''']] ניגון נ&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> * '''[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור.<br /> * [[ניגון לשבת ויום טוב|'''ניגון לשבת ויום טוב''']] ניגון ע&quot;ט בספר הניגונים.<br /> * '''[[ניגון אשרינו מה טוב חלקינו (א)|ניגון אשרינו]]''' ניגון ק&quot;ג בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון שמחה|'''ניגון שמחה''']] ניגון ר&quot;ה בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון אנעים זמירות (מניקולייב)|'''אנעים זמירות (מניקולייב)''']] ניגון רכ&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]<br /> * '''[[וואלאך לר' אהרן שו&quot;ב|וואלח געגועים]]''' ניגון ד&quot;ש בספר הניגונים<br /> * '''[[רועה ישראל האזינה|ניגוו שמחה (רועה ישראל)]]''' ניגון של&quot;ז בספר הניגונים.<br /> * '''ניגון לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/ניגון_לר'_אהרון_חריטונוב.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}''' ניגון י&quot;ט בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> *'''ניגון התוועדות לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/NSH_175_Hisvaadus%2C_R%27_Ahron_Charitonov.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}.<br /> [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140795/jewish/Nigun-Simcho.htm לשמיעת הניגון] מניחו&quot;ח כרך י&quot;א {{צליל}}.}}''' ניגון קע&quot;ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> * לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] &quot;כי הנה כחומר&quot;, בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.<br /> * כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: &quot;עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב&quot;. אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, הינדה.<br /> *בתו, פרומה מלכה. נולדה כ&quot;ה אייר תרנ&quot;ד.<br /> *בנו, ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> *בנו ר' ברוך שלום חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 290.}}<br /> *בנו, ר' לוי יצחק חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 294.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=842150 2026-04-16T12:35:35Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרן חריטונוב.jpg|ממוזער|הרב אהרון חריטונוב]]<br /> הרב '''אהרון חריטונוב''' ([[תרל&quot;ו]] – [[ט&quot;ז אדר]] [[תרצ&quot;ג]]) מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]] מפורסם. היה מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> נולד לרב [[אברהם חריטונוב]], שהיה מה'[[יושבים]]' עוד אצל ה[[צמח צדק]] ומחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], היה [[בעל מנגן]] וחזן בניקולייב.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> * '''[[ניגון הבינוני]]''' ניגון מ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]<br /> * [[ניגון הצדיק|'''ניגון הצדיק''']] ניגון נ&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> * '''[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור.<br /> * [[ניגון לשבת ויום טוב|'''ניגון לשבת ויום טוב''']] ניגון ע&quot;ט בספר הניגונים.<br /> * '''[[ניגון אשרינו מה טוב חלקינו (א)|ניגון אשרינו]]''' ניגון ק&quot;ג בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון שמחה|'''ניגון שמחה''']] ניגון ר&quot;ה בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון אנעים זמירות (מניקולייב)|'''אנעים זמירות (מניקולייב)''']] ניגון רכ&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]<br /> * '''[[וואלאך לר' אהרן שו&quot;ב|וואלח געגועים]]''' ניגון ד&quot;ש בספר הניגונים<br /> * '''[[רועה ישראל האזינה|ניגוו שמחה (רועה ישראל)]]''' ניגון של&quot;ז בספר הניגונים.<br /> * '''ניגון לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/ניגון_לר'_אהרון_חריטונוב.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}''' ניגון י&quot;ט בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> *'''ניגון התוועדות לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/NSH_175_Hisvaadus%2C_R%27_Ahron_Charitonov.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}.}}''' ניגון קע&quot;ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> * לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] &quot;כי הנה כחומר&quot;, בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.<br /> * כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: &quot;עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב&quot;. אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, הינדה.<br /> *בתו, פרומה מלכה. נולדה כ&quot;ה אייר תרנ&quot;ד.<br /> *בנו, ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> *בנו ר' ברוך שלום חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 290.}}<br /> *בנו, ר' לוי יצחק חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 294.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=842148 2026-04-16T12:21:15Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>'''ניגון כי הנה כחומר''' הוא [[ניגון]] שחובר על ידי ה[[חסיד]] ר' [[שלום חריטונוב]] שהיה אחד מהאחים החסידים לבית משפחת חריטונוב מ[[ניקולייב]]. ר' אהרון שהיה ה[[שוחט ובודק]] בניקולייב חיבר [[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים חב&quot;דיים]] רבים המעוררים [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] וכיסופי ה[[נשמה]] להתרומם לחיים [[רוחני]]ים.<br /> <br /> יש אומרים שאחיו ר' [[אהרון חריטונוב|אהרן]] הלחין את בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום הלחין&lt;ref&gt;לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הניגון הושר תחילה ללא מילים{{הערה|בספר הניגונים חב&quot;ד כרך א' שנדפס בשנת תש&quot;ט (1948) הוא מופיע ללא מילים}}, ר' [[אברהם חריטונוב]] החל לנגנו עם מילות הפיוט &quot;כי הנה כחומר&quot; הנאמר בתפילת ליל [[יום כיפור]], וכך נהוג כיום ב-[[770]] ובקהילות חב&quot;ד. ב&quot;[[ניחח]]&quot; מושר הניגון עם מילים. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ס&quot;ו ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|<br /> כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר<br /> בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר<br /> כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר<br /> לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר<br /> <br /> כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת<br /> בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת<br /> כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת<br /> לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר<br /> <br /> כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ<br /> בִּרְצוֹתוֹ דִּבֵּק לָאוּר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ<br /> כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ<br /> לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר<br /> <br /> כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח<br /> בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח<br /> כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח<br /> לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר<br /> <br /> כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג<br /> בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג<br /> כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשֶׁגֶג<br /> לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר<br /> <br /> כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הַרוֹקֵם<br /> בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם<br /> כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם<br /> לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר<br /> <br /> כִּי הִנֵּה כַּכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף<br /> בִּרְצוֹתוֹ מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף<br /> כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף<br /> לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;שמע<br /> * [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-05-Nusach-V-Nislach-Ya-aleh-Ki-Hineh-Kachomer-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] (החל מדקה 8:33) באתר [[היכל נגינה]]<br /> * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140751/jewish/Ki-Hinei-Kachomer.htm לשמיעת הניגון] מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין מתוך [[ניח&quot;ח]] 6# <br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|338|ניגון כי הנה|חב&quot;ד קלאסיק - #3}}<br /> * {{קישור חבד אינפו שמע|485|ניגון לר' שלום חריטונוב - 2|ולנר - דיסק #3}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|84405|האזינו: ביצוע ראשון לצמד החב&quot;די 'אתערותא'||{{תע|10/20/2014}}}} ((שמע}}<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQcGpXOU92SVdKS0U/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f6/%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב&quot;ץ אלטהויז {{צליל}}<br /> ;וידאו<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%91_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F.mp3 &quot;הלב והמעיין&quot; מבצעים: כי הנה כחומר] {{צליל}}<br /> * {{קישור חבד וידפו ישן|3335|הרב כלב מנגן &quot;כי הנה כחומר&quot;}}<br /> * {{קישור חבד וידפו ישן|2973|נדב בכר מבצע את &quot;כי הנה כחומר&quot;}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|77780|להקת &quot;המדרגות&quot; מבצעת את &quot;כי הנה כחומר&quot;||{{תע|09/02/2013}}}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני ר' שלום חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני יום כיפור]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני ר' אהרון חריטונוב]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=842147 2026-04-16T12:16:07Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרן חריטונוב.jpg|ממוזער|הרב אהרון חריטונוב]]<br /> הרב '''אהרון חריטונוב''' ([[תרל&quot;ו]] – [[ט&quot;ז אדר]] [[תרצ&quot;ג]]) מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]] מפורסם. היה מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> נולד לרב [[אברהם חריטונוב]], שהיה מה'[[יושבים]]' עוד אצל ה[[צמח צדק]] ומחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], היה [[בעל מנגן]] וחזן בניקולייב.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> * '''[[ניגון הבינוני]]''' ניגון מ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]<br /> * [[ניגון הצדיק|'''ניגון הצדיק''']] ניגון נ&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> * '''[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור.<br /> * [[ניגון לשבת ויום טוב|'''ניגון לשבת ויום טוב''']] ניגון ע&quot;ט בספר הניגונים.<br /> * '''[[ניגון אשרינו מה טוב חלקינו (א)|ניגון אשרינו]]''' ניגון ק&quot;ג בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון שמחה]] ניגון ר&quot;ה בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון אנעים זמירות (מניקולייב)|'''אנעים זמירות (מניקולייב)''']] ניגון רכ&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]<br /> * '''[[וואלאך לר' אהרן שו&quot;ב|וואלח געגועים]]''' ניגון ד&quot;ש בספר הניגונים<br /> * '''[[רועה ישראל האזינה|ניגוו שמחה (רועה ישראל)]]''' ניגון של&quot;ז בספר הניגונים.<br /> * '''ניגון לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/ניגון_לר'_אהרון_חריטונוב.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}''' ניגון י&quot;ט בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> *'''ניגון התוועדות לר' אהרון חריטונוב{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/NSH_175_Hisvaadus%2C_R%27_Ahron_Charitonov.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}.}}''' ניגון קע&quot;ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]<br /> * לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] &quot;כי הנה כחומר&quot;, בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.<br /> * כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: &quot;עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב&quot;. אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, הינדה.<br /> *בתו, פרומה מלכה. נולדה כ&quot;ה אייר תרנ&quot;ד.<br /> *בנו, ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> *בנו ר' ברוך שלום חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 290.}}<br /> *בנו, ר' לוי יצחק חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 294.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=842146 2026-04-16T11:43:42Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אהרן חריטונוב.jpg|ממוזער|הרב אהרון חריטונוב]]<br /> הרב '''אהרון חריטונוב''' ([[תרל&quot;ו]] – [[ט&quot;ז אדר]] [[תרצ&quot;ג]]) מ[[ניקולייב]] היה [[חסיד חב&quot;ד]], [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]] מפורסם. היה מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> נולד לרב [[אברהם חריטונוב]], שהיה מה'[[יושבים]]' עוד אצל ה[[צמח צדק]] ומחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], היה [[בעל מנגן]] וחזן בניקולייב.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> * '''[[ניגון הבינוני]]''' ניגון מ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]<br /> <br /> * '''[[ניגון לי&quot;ב י&quot;ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ&quot;ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור.<br /> * [[ניגון לשבת ויום טוב|'''ניגון לשבת ויום טוב''']] ניגון ע&quot;ט בספר הניגונים.<br /> * '''[[ניגון אשרינו מה טוב חלקינו (א)|ניגון אשרינו]]''' ניגון ק&quot;ג בספר הניגונים.<br /> * [[ניגון אנעים זמירות (מניקולייב)|'''אנעים זמירות (מניקולייב)''']] ניגון רכ&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]<br /> * '''[[וואלאך לר' אהרן שו&quot;ב|וואלח געגועים]]''' ניגון ד&quot;ש בספר הניגונים<br /> * '''[[רועה ישראל האזינה|ניגוו שמחה (רועה ישראל)]]''' ניגון של&quot;ז בספר הניגונים.<br /> *<br /> * לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] &quot;כי הנה כחומר&quot;, בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.<br /> * כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: &quot;עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב&quot;. אחר- כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב.<br /> * שני ניגונים נוספים המופיעים בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]: מספר י&quot;ט נקרא בשם 'ניגון לר' אהרון חריטונוב'{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/ניגון_לר'_אהרון_חריטונוב.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}. מספר קע&quot;ה נקרא בשם 'ניגון התוועדות לר' אהרון חריטונוב'{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/ea/NSH_175_Hisvaadus%2C_R%27_Ahron_Charitonov.mp3 לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, הינדה.<br /> *בתו, פרומה מלכה. נולדה כ&quot;ה אייר תרנ&quot;ד.<br /> *בנו, ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]<br /> *בנו ר' ברוך שלום חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 290.}}<br /> *בנו, ר' לוי יצחק חריטונוב - בעל מנגן גדול, מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 294.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חריטונוב, אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91)&diff=842145 2026-04-16T11:35:43Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אנעים זמירות - ניקולייב|אחר=הניגון שהרבי לימד|ראו=[[אנעים זמירות (ניגון אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]}}<br /> ה[[ניגון]] '''אנעים זמירות''' הינו אחד מניגוני החסיד ר' [[אהרן חריטונוב]], מהעיר [[ניקולייב]].<br /> <br /> הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] ([[אוסטרליה]]).<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון רכ&quot;ד ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-28-An-im-Z-Miros-Reb-Aharon-Charitonow-The-Shochat-of-Nikolayev.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQX2k5ZktQcFA2RzQ/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> <br /> ==אדון עולם==<br /> הבעל מנגן ר' [[שניאור זלמן לוין]] מ[[נעוול]] התאים את ניגון להפיוט 'אדון עולם'&lt;ref&gt;&lt;nowiki&gt;https://www.nigguneichabad.com/menu/cities/nikolayev/anim-zemiros-224&lt;/nowiki&gt;&lt;/ref&gt;. ומופיע בתקליט '[[כל עצמותי]]' של ניגוני נעוול.<br /> <br /> ==מילים==<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר נִבְרָא<br /> <br /> לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא<br /> <br /> וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא<br /> <br /> וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה<br /> <br /> וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ לְהַחְבִּירָה<br /> <br /> בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה<br /> <br /> וְהוּא אֵ-לִי וְחַי גּוֹאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה<br /> <br /> וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא<br /> <br /> בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה<br /> <br /> וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי ה' לִי וְלֹא אִירָא.<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQa0liRHNWa21Pckk/view?usp=drivesdk&amp;resourcekey=0-GQr3DlbRDp51E0yjyLLZhg הניגון 'אדון עולם' מפי ר' זלמן לוין] {{צליל}}<br /> *[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254239/jewish/Adon-Olam.htm הניגון 'אדון עולם' בביצוע אברהם פריד] מתוך אלבום &quot;אבינו מלכנו&quot; {{צליל}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים מנוול]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים על מילות התפילה]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9A_%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95&diff=841958 2026-04-15T21:26:31Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>'''ניגון בך בטחו''' הוא [[ניגון]] [[חב&quot;ד]] שהיה מושר בתדירות ב[[התוועדויות]] של [[הרבי]].<br /> <br /> ניגון זה מיוחס לר' [[מאיר שפירא]] מלובלין{{הערה|ניגון זה מושר בעולם החרדי הרחב ומיוחס לר' מאיר שפירא מלובלין. על פי עדויות ראייה, רבי מאיר שפירא ביקש מתלמידיו לשיר את הניגון שחיבר למילים &quot;בך בטחו&quot; ברגעים האחרונים לפני פטירתו. ר' יוחנן גורדון שר את הניגון הזה בפני הרבי, והפך לניגון חב&quot;די. (לכן בחב&quot;ד הוא בדרך כלל מיוחס לחסידי דוקשיץ, עיר הולדתו של ר' יוחנן גורדון).}} הניגון היה שגור בפי חסידי חב&quot;ד בעיירה [[דוקשיץ]]. הובא לבית רבינו על ידי הגבאי החסיד, ר' [[יוחנן גורדון]] מדוקשיץ <br /> <br /> .ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון שס&quot;ז בספר [[אוצר הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> <br /> {{ציטוט|בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ, אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁו|תהלים פרק כב פסוקים ה-ו.}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון תשב אנוש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140772/jewish/Becho-Botchu.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח&quot;ח]] 8#<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/%D7%91%D7%9A_%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95.mp3 לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *[http://www.box.net/shared/ybeuuzdf1c#/shared/ybeuuzdf1c/1/31535508/327581840/1 הניגון בדיסק של ניגוני רבי מאיר שפירא]<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2823574 הרבי מנגן &quot;בך בטחו&quot;{{וידאו}}{{בית חב&quot;ד}}]<br /> *[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/314433/ רבי לילדים: הרבי מנגן &quot;בך בטחו&quot;] {{וידפו}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד על פסוקי תהלים}}<br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהלים]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=841953 2026-04-15T21:07:40Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|*[[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]<br /> *[[צמאה נפשי]] ניגון המיוחס ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> *[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]] ניגון חסידי ברוסית מושר גם עם המילים צמאה לך נפשי<br /> *[[אך דו יצר הרע]] גירסא אחרת ל[[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] שלימד ר' [[מענדל פוטרפס]]<br /> }}</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=841952 2026-04-15T21:05:32Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|*[[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]<br /> *[[צמאה נפשי]] ניגון המיוחס ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> *[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]] ניגון חסידי ברוסית מושר גם עם המילים צמאה לך נפשי<br /> *[[אך דו יצר הרע]] גירסא אחרת ל[[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] לימד ע&quot;י ר' [[מענדל פוטרפס]]<br /> }}</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=841950 2026-04-15T20:52:56Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|*[[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]<br /> *[[צמאה נפשי]] ניגון המיוחס ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> *[[ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)]] ניגון חסידי ברוסית מושר גם עם המילים צמאה לך נפשי<br /> *[[אך דו יצר הרע]] גירסא אחרת ל[[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] מקובל מר' [[מענדל פוטרפס]]<br /> }}</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=841948 2026-04-15T20:15:26Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{מפנה|צמאה נפשי|צמאה לך נפשי (פירושונים)}}<br /> ה[[ניגון]] '''צמאה לך נפשי''' הינו ניגון ישן עוד מתקופת ה[[חסידים]] הראשונים האומר כולו שירה וגעגועים. <br /> <br /> חציו הראשון של הניגון הוא על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי&quot;. חציו השני שבאוקראינית גוער במרקו - כפרי טיפש - שמגיע לשוק ואינו מוכר או קונה אלא רק מחולל מהומה. מרקו הוא [[משל]] ל[[יצר הרע]] הזורע מחלוקת בין בין [[עם ישראל]] ו[[הקב&quot;ה]]. <br /> <br /> מילות הניגון:<br /> {{ציטוט|<br /> &quot;עֵיך, טִי [[יצר הרע|דוּרין מַרקוֹ]],<br /> <br /> שטָֹא טִי רוֹבִּישׁ נאַ י֪רמַרקוֹ?<br /> <br /> ניֵע קופְּלַיֶש, ניֵע פרוֹדַיֶיש,<br /> <br /> טָאלקַא רוֹבִּישׁ וַוארקוּ&quot;.<br /> }}<br /> בעברית: <br /> {{ציטוט|הי, אתה מרקו{{הערה|שם שהיה מקובל לתיאור אדם טיפש}} הטיפש, <br /> <br /> מה אתה עושה בשוק? <br /> <br /> לא קונה, לא מוכר, <br /> <br /> רק מעורר בעיות.}}<br /> <br /> ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א') מובאת גירסה נוספת ומשופרת שנשמעה מפי [[הרבי]] ב[[התוועדות]] שאחר [[הקפות]] ליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשח&quot;י]]. גירסה זו נרשמה על-פי ה[[חסיד]] ר' [[צבי הירש גנזבורג]] שנכח ב[[התוועדות]]. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;א ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קצ&quot;ו).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[אך דו יצר הרע (ניגון)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;אודיו<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-05-Tzomah-Lecha-Nafshi-Ech-Di-Dudi-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQVpOVUFFelBUdms/view?usp=sharing לשמיעת ניגון ק&quot;א] ו[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMFhqSklqU09sQlk/view?usp=sharing ניגון קצ&quot;ו] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=223 הרבי מנגן את ניגון 'צמאה לך נפשי']{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=519 הניגון 'צמאה לך נפשי' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=70 הניגון 'צמאה לך נפשי' בביצוע מקהלת &quot;ניחח&quot;]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=347 הניגון 'צמאה לך נפשי' מתוך &quot;חב&quot;ד קלאסיק&quot;]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60022 הניגון 'צמאה לך נפשי' בביצוע ליפה שמלצר]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52118 הרבי שר ומסביר את הניגון 'צמאה לך נפשי'], מתוך פרוייקט 'שיחה יומית' {{COL}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0c/%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב&quot;ץ אלטהויז {{צליל}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50351 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות ויז'ניץ (סוכות תש&quot;ע)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1810 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות תולדות אהרון (פורים תש&quot;ע)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61691 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות סאטמר ([[אייר]] תשע&quot;א)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53618 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות סאסוב]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2218 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחתונת נכדי האדמו&quot;רים מויז'ניץ וקרעשנעף (2:49)] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=72107 הניגון] מושר ב[[שמחת בית השואבה]] בנדבורנה {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73885 הניגון] מושר בחתונת נכדו של האדמו&quot;ר מצאנז {{וידאו}} - {{אינפו}} כב טבת התשע&quot;ג (04.01.2013)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76561 הניגון] בביצוע הזמר שולי רנד, במרכז שמיא ב[[ירושלים]] {{וידאו}} - {{אינפו}} י תמוז התשע&quot;ג (18.06.2013)<br /> <br /> {{ניגוני רבו&quot;נ}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}} <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים באוקראינית]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=841947 2026-04-15T20:13:58Z

<p>אנו רוצים משיח: ביטול גרסה 841946 של אנו רוצים משיח (שיחה)</p> <hr /> <div>{{מפנה|צמאה נפשי|צמאה לך נפשי (פירושונים)}}<br /> ה[[ניגון]] '''צמאה לך נפשי''' הינו ניגון ישן עוד מתקופת ה[[חסידים]] הראשונים האומר כולו שירה וגעגועים. <br /> <br /> חציו הראשון של הניגון הוא על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי&quot;. חציו השני שבאוקראינית גוער במרקו - כפרי טיפש - שמגיע לשוק ואינו מוכר או קונה אלא רק מחולל מהומה. מרקו הוא [[משל]] ל[[יצר הרע]] הזורע מחלוקת בין בין [[עם ישראל]] ו[[הקב&quot;ה]]. <br /> <br /> מילות הניגון:<br /> {{ציטוט|<br /> &quot;עֵיך, טִי [[יצר הרע|דוּרין מַרקוֹ]],<br /> <br /> שטָֹא טִי רוֹבִּישׁ נאַ י֪רמַרקוֹ?<br /> <br /> ניֵע קופְּלַיֶש, ניֵע פרוֹדַיֶיש,<br /> <br /> טָאלקַא רוֹבִּישׁ וַוארקוּ&quot;.<br /> }}<br /> בעברית: <br /> {{ציטוט|הי, אתה מרקו{{הערה|שם שהיה מקובל לתיאור אדם טיפש}} הטיפש, <br /> <br /> מה אתה עושה בשוק? <br /> <br /> לא קונה, לא מוכר, <br /> <br /> רק מעורר בעיות.}}<br /> <br /> ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א') מובאת גירסה נוספת ומשופרת שנשמעה מפי [[הרבי]] ב[[התוועדות]] שאחר [[הקפות]] ליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשח&quot;י]]. גירסה זו נרשמה על-פי ה[[חסיד]] ר' [[צבי הירש גנזבורג]] שנכח ב[[התוועדות]]. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;א ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קצ&quot;ו).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[ניגון צמאה נפשי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;אודיו<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-05-Tzomah-Lecha-Nafshi-Ech-Di-Dudi-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQVpOVUFFelBUdms/view?usp=sharing לשמיעת ניגון ק&quot;א] ו[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMFhqSklqU09sQlk/view?usp=sharing ניגון קצ&quot;ו] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=223 הרבי מנגן את ניגון 'צמאה לך נפשי']{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=519 הניגון 'צמאה לך נפשי' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=70 הניגון 'צמאה לך נפשי' בביצוע מקהלת &quot;ניחח&quot;]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=347 הניגון 'צמאה לך נפשי' מתוך &quot;חב&quot;ד קלאסיק&quot;]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60022 הניגון 'צמאה לך נפשי' בביצוע ליפה שמלצר]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52118 הרבי שר ומסביר את הניגון 'צמאה לך נפשי'], מתוך פרוייקט 'שיחה יומית' {{COL}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0c/%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב&quot;ץ אלטהויז {{צליל}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50351 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות ויז'ניץ (סוכות תש&quot;ע)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1810 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות תולדות אהרון (פורים תש&quot;ע)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61691 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות סאטמר ([[אייר]] תשע&quot;א)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53618 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות סאסוב]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2218 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחתונת נכדי האדמו&quot;רים מויז'ניץ וקרעשנעף (2:49)] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=72107 הניגון] מושר ב[[שמחת בית השואבה]] בנדבורנה {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73885 הניגון] מושר בחתונת נכדו של האדמו&quot;ר מצאנז {{וידאו}} - {{אינפו}} כב טבת התשע&quot;ג (04.01.2013)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76561 הניגון] בביצוע הזמר שולי רנד, במרכז שמיא ב[[ירושלים]] {{וידאו}} - {{אינפו}} י תמוז התשע&quot;ג (18.06.2013)<br /> <br /> {{ניגוני רבו&quot;נ}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}} <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים באוקראינית]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=841946 2026-04-15T20:12:54Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{מפנה|צמאה נפשי|צמאה לך נפשי (פירושונים)}}<br /> ה[[ניגון]] '''צמאה לך נפשי''' הינו ניגון ישן עוד מתקופת ה[[חסידים]] הראשונים האומר כולו שירה וגעגועים. <br /> <br /> חציו הראשון של הניגון הוא על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי&quot;. חציו השני שבאוקראינית גוער במרקו - כפרי טיפש - שמגיע לשוק ואינו מוכר או קונה אלא רק מחולל מהומה. מרקו הוא [[משל]] ל[[יצר הרע]] הזורע מחלוקת בין בין [[עם ישראל]] ו[[הקב&quot;ה]]. <br /> <br /> מילות הניגון:<br /> {{ציטוט|<br /> &quot;עֵיך, טִי [[יצר הרע|דוּרין מַרקוֹ]],<br /> <br /> שטָֹא טִי רוֹבִּישׁ נאַ י֪רמַרקוֹ?<br /> <br /> ניֵע קופְּלַיֶש, ניֵע פרוֹדַיֶיש,<br /> <br /> טָאלקַא רוֹבִּישׁ וַוארקוּ&quot;.<br /> }}<br /> בעברית: <br /> {{ציטוט|הי, אתה מרקו{{הערה|שם שהיה מקובל לתיאור אדם טיפש}} הטיפש, <br /> <br /> מה אתה עושה בשוק? <br /> <br /> לא קונה, לא מוכר, <br /> <br /> רק מעורר בעיות.}}<br /> <br /> ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א') מובאת גירסה נוספת ומשופרת שנשמעה מפי [[הרבי]] ב[[התוועדות]] שאחר [[הקפות]] ליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשח&quot;י]]. גירסה זו נרשמה על-פי ה[[חסיד]] ר' [[צבי הירש גנזבורג]] שנכח ב[[התוועדות]]. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;א ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קצ&quot;ו).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון צמאה נפשי]]<br /> *[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;אודיו<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-05-Tzomah-Lecha-Nafshi-Ech-Di-Dudi-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQVpOVUFFelBUdms/view?usp=sharing לשמיעת ניגון ק&quot;א] ו[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMFhqSklqU09sQlk/view?usp=sharing ניגון קצ&quot;ו] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=223 הרבי מנגן את ניגון 'צמאה לך נפשי']{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=519 הניגון 'צמאה לך נפשי' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=70 הניגון 'צמאה לך נפשי' בביצוע מקהלת &quot;ניחח&quot;]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=347 הניגון 'צמאה לך נפשי' מתוך &quot;חב&quot;ד קלאסיק&quot;]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60022 הניגון 'צמאה לך נפשי' בביצוע ליפה שמלצר]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52118 הרבי שר ומסביר את הניגון 'צמאה לך נפשי'], מתוך פרוייקט 'שיחה יומית' {{COL}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0c/%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב&quot;ץ אלטהויז {{צליל}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50351 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות ויז'ניץ (סוכות תש&quot;ע)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1810 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות תולדות אהרון (פורים תש&quot;ע)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61691 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות סאטמר ([[אייר]] תשע&quot;א)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53618 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות סאסוב]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2218 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחתונת נכדי האדמו&quot;רים מויז'ניץ וקרעשנעף (2:49)] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=72107 הניגון] מושר ב[[שמחת בית השואבה]] בנדבורנה {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73885 הניגון] מושר בחתונת נכדו של האדמו&quot;ר מצאנז {{וידאו}} - {{אינפו}} כב טבת התשע&quot;ג (04.01.2013)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76561 הניגון] בביצוע הזמר שולי רנד, במרכז שמיא ב[[ירושלים]] {{וידאו}} - {{אינפו}} י תמוז התשע&quot;ג (18.06.2013)<br /> <br /> {{ניגוני רבו&quot;נ}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}} <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים באוקראינית]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9A_%D7%93%D7%95_%D7%99%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A2_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=841942 2026-04-15T20:09:46Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>הניגון '''אך דו יצר הרע''' הוא שיר חסידי המשלב מילים ב[[רוסית]] וב[[אידיש]] שתוכנו הוא 'שיחה' עם [[היצר הרע]], שיעזוב את האדם וייפרד מעליו. ניגון זה הוא כעין 'הקדמה' לניגון [[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]] כפי שלימד הרבי בשנת [[תשי&quot;ח]].<br /> <br /> המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] סיפר על מקורו של הניגון, שכאשר היה ילד בגיל 6 (בסביבות שנת [[תרע&quot;ד]]), שכב חולה, והיות שהיה יתום מאביו מי שסעד אותו במיטת חוליו היה סבו, הרב [[חיים פוטרפס]], מחסידי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], והוא לימד אותו ניגון זה.<br /> <br /> בהתוועדות בשנת [[תש&quot;נ]] חזר ר' מענדל וביאר את תוכן הניגון כפי שסבו ביאר לו, שבאמירה 'לך לאחים שלך', הכוונה לאלו ה[[מתנגדים]] לחסידות, שהם יעשו לו את רצונו, אך אנו, וכאן היה נותן את קולו בצעקה: אך, אנחנו חסידי חב&quot;ד, אומרים: &quot;צמאה...&quot;.<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> '''אך דו יצר-הרע!'''{{ש}}<br /> '''וואס פאר א געשעפטן פירסט'ע דא?'''{{ש}}<br /> '''&quot;ניע פרודייש,'''{{ש}}<br /> '''ניע קופויש,'''{{ש}}<br /> '''טאלקא-נארודו, בונטוויש…'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''דער יצר הרע טוט דאך גארנישט. ער גייט'''{{ש}}<br /> '''און ער גייט..'''{{ש}}<br /> '''ער בונטעוועט דעם...'''{{ש}}<br /> '''ער בונטעוועט א האנט....'''{{ש}}<br /> '''דער האט עם פוגע בכבוד געווען דער איז אויף אים אין כעס.... '''{{ש}}<br /> '''דער האט אים געטאן אזוי....'''{{ש}}<br /> '''דאס טוט ער.'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''און גיי'זע ווייטער, קום נישט ווידער, גיי צו דיינע 'ברידער'!'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''זיי וועלן דיר פאלגן,'''{{ש}}<br /> '''זיי וועלן דיר הערן, '''{{ש}}<br /> '''זיי וועלן דיר טאן דיין באגער.'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''אבער מיר חסידים חב&quot;ד'ניקעס! זאגן:'''{{ש}}<br /> '''צמאה כמה, '''{{ש}}<br /> '''כמה צמאה, '''{{ש}}<br /> ''''צמאה לך נפשי'! '''{{ש}}<br /> '''כמה כמה צמאה, '''{{ש}}<br /> '''צמאה לך בשרי!'''{{ש}}<br /> <br /> אך, אתה יצר הרע! {{ש}}<br /> איזה 'עסקים' אתה מנהל כאן? {{ש}}<br /> לא מוכר {{ש}}<br /> לא קונה, {{ש}}<br /> רק עושה בלגן...{{ש}}{{ש}}<br /> היצר הרע הרי לא עושה כלום...{{ש}}<br /> הוא הולך והולך...{{ש}}<br /> ההוא פגע בכבודו, {{ש}}<br /> ההוא בכעס עליו... {{ש}}<br /> ההוא עשה לו ככה....{{ש}}<br /> זה מה שהוא עושה{{ש}}<br /> הוא הולך והולך{{ש}}{{ש}}<br /> לך נא הלאה, אל תחזור שוב, לך לאחים שלך… {{ש}}{{ש}}<br /> הם יצייתו לך, {{ש}}<br /> הם יקשיבו לך, {{ש}}<br /> הם יעשו לך את רצונך{{ש}}{{ש}}<br /> אך, אנחנו חסידי חב&quot;ד, אומרים:{{ש}}<br /> צמאה כמה, {{ש}}<br /> כמה צמאה, {{ש}}<br /> צמאה לך נפשי'! {{ש}}<br /> כמה כמה צמאה, {{ש}}<br /> צמאה לך בשרי!{{ש}}<br /> }}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> [[צמאה לך נפשי (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|צמאה לך נפשי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/2025/08/%d7%90%d7%9a-%d7%90%d7%a0%d7%95-%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%a8-%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%93%d7%9c-%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a8%d7%a4%d7%a1-%d7%9e%d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%a0.html 'אך אנו חסידי חב&quot;ד': ר' מענדל פוטרפס מלמד ניגון חב&quot;די לא מפורסם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=841941 2026-04-15T20:07:42Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{מפנה|צמאה נפשי|צמאה לך נפשי (פירושונים)}}<br /> ה[[ניגון]] '''צמאה לך נפשי''' הינו ניגון ישן עוד מתקופת ה[[חסידים]] הראשונים האומר כולו שירה וגעגועים. <br /> <br /> חציו הראשון של הניגון הוא על המילים מהתהלים: &quot;צמאה לך נפשי כמה לך בשרי&quot;. חציו השני שבאוקראינית גוער במרקו - כפרי טיפש - שמגיע לשוק ואינו מוכר או קונה אלא רק מחולל מהומה. מרקו הוא [[משל]] ל[[יצר הרע]] הזורע מחלוקת בין בין [[עם ישראל]] ו[[הקב&quot;ה]]. <br /> <br /> מילות הניגון:<br /> {{ציטוט|<br /> &quot;עֵיך, טִי [[יצר הרע|דוּרין מַרקוֹ]],<br /> <br /> שטָֹא טִי רוֹבִּישׁ נאַ י֪רמַרקוֹ?<br /> <br /> ניֵע קופְּלַיֶש, ניֵע פרוֹדַיֶיש,<br /> <br /> טָאלקַא רוֹבִּישׁ וַוארקוּ&quot;.<br /> }}<br /> בעברית: <br /> {{ציטוט|הי, אתה מרקו{{הערה|שם שהיה מקובל לתיאור אדם טיפש}} הטיפש, <br /> <br /> מה אתה עושה בשוק? <br /> <br /> לא קונה, לא מוכר, <br /> <br /> רק מעורר בעיות.}}<br /> <br /> ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א') מובאת גירסה נוספת ומשופרת שנשמעה מפי [[הרבי]] ב[[התוועדות]] שאחר [[הקפות]] ליל [[שמחת תורה]] בשנת [[תשח&quot;י]]. גירסה זו נרשמה על-פי ה[[חסיד]] ר' [[צבי הירש גנזבורג]] שנכח ב[[התוועדות]]. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;א ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קצ&quot;ו).<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[ניגון צמאה נפשי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;אודיו<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-05-Tzomah-Lecha-Nafshi-Ech-Di-Dudi-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQQVpOVUFFelBUdms/view?usp=sharing לשמיעת ניגון ק&quot;א] ו[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMFhqSklqU09sQlk/view?usp=sharing ניגון קצ&quot;ו] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=223 הרבי מנגן את ניגון 'צמאה לך נפשי']{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=519 הניגון 'צמאה לך נפשי' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=70 הניגון 'צמאה לך נפשי' בביצוע מקהלת &quot;ניחח&quot;]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=347 הניגון 'צמאה לך נפשי' מתוך &quot;חב&quot;ד קלאסיק&quot;]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60022 הניגון 'צמאה לך נפשי' בביצוע ליפה שמלצר]{{צליל}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52118 הרבי שר ומסביר את הניגון 'צמאה לך נפשי'], מתוך פרוייקט 'שיחה יומית' {{COL}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/0/0c/%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב&quot;ץ אלטהויז {{צליל}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50351 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות ויז'ניץ (סוכות תש&quot;ע)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1810 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות תולדות אהרון (פורים תש&quot;ע)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61691 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות סאטמר ([[אייר]] תשע&quot;א)]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53618 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחסידות סאסוב]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2218 הניגון 'צמאה לך נפשי' מושר בחתונת נכדי האדמו&quot;רים מויז'ניץ וקרעשנעף (2:49)] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=72107 הניגון] מושר ב[[שמחת בית השואבה]] בנדבורנה {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73885 הניגון] מושר בחתונת נכדו של האדמו&quot;ר מצאנז {{וידאו}} - {{אינפו}} כב טבת התשע&quot;ג (04.01.2013)<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76561 הניגון] בביצוע הזמר שולי רנד, במרכז שמיא ב[[ירושלים]] {{וידאו}} - {{אינפו}} י תמוז התשע&quot;ג (18.06.2013)<br /> <br /> {{ניגוני רבו&quot;נ}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}} <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים באוקראינית]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A8&diff=841934 2026-04-15T19:50:01Z

<p>אנו רוצים משיח: בושה לקרוא לאנשים כאלה &quot;חסידים&quot;.</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' מענדל וועכטער.jpg|ממוזער|הרב וועכטער (תשפ&quot;ו)]]<br /> הרב '''אברהם מנחם וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶועכְטֶער''', יליד שנת [[תש&quot;ז]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] המתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב&quot;ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ' טבת]] [[תש&quot;ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולזלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. בשנת תשכ&quot;ו לאחר נישואיו לרבנית רחל (בת ר' יצחק לעווי מקרית יואל) מחשובי קהילת סאטמר, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים &quot;ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג&quot;, ועמד בראשה.<br /> <br /> ===התקרבותו לחסידות חב&quot;ד===<br /> קודם התקרבותו ל[[חב&quot;ד]], הכיר רק את '[[ספר הערכים]]' החב&quot;די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג '[[ממלא]] ו[[סובב כל עלמין]]'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי [[ניו-יורק]], נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב&quot;ד הרב אברהם שיינין. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.<br /> <br /> בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים &quot;היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה&quot;.<br /> <br /> לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].<br /> [[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס&quot;ו]] לאדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], היות ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.<br /> <br /> ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער&quot;ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסיד מהדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ&quot;ל, רק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב יהושע קארף, גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].<br /> <br /> היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו &quot;תענוגים של גן-עדן בגוף חי&quot;. עוד הוא מוסיף לספר &quot;יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו ניגון. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק &quot;אה! געוואלד, זהו הניגון...&quot;!<br /> <br /> הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב&quot;ד]], ללמוד בעיון את תורת חב&quot;ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס ה[[סירטוק]] שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא &quot;שתל&quot; אותו אצל חב&quot;ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש&quot;ט]]. מאז ראו ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן ב[[תורת הנגלה]].<br /> <br /> ===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב&quot;ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'[[הושענא רבה]]' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי &quot;שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה&quot;.<br /> <br /> בשלהי תשמ&quot;ג, בעקבות הצקות מתמידות שחווה עבר מספר פעמים דירה, כשכתבה על כך אשתו לרבי ותיארה את סבלה מהמצב, הורה להם הרבי שעל אף שמתגוררים בדירה פחות מחודש (זמן החיוב ההלכתי לקביעת מזוזה בדירה) יקבעו בה מזוזות{{הערה|הוספות לקובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] '''[https://drive.google.com/drive/folders/1Av39kvpfWTtEQvuYLUa_5HUn6qhuk5_V צרפת - פרצת]''' י'-י&quot;א שבט ה'תשפ&quot;ו עמ' 395.}}.<br /> <br /> ב[[ט' תמוז]] תשמ&quot;ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], התנפלו עליו ארבעה בריוני [[סאטמאר]], היכו אותו, ודקרו אותו בגרונו ובגופו, שברו את ידו ורגלו, וגזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח אפרו-אמריקאי שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו&quot;רים הביעו מחאה חריפה. בעקבות אירועים אלו כתב עליו הרבי: {{ציטוטון|בעל מסירות נפש על חב&quot;ד ובפועל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשד&quot;מ מענה לד}}.<br /> <br /> מאורע זה &quot;חשף&quot; את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב&quot;ד ובעקבות כך החליט לעזוב &quot;רשמית&quot; את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב&quot;ד]] באופן רשמי וגלוי.<br /> <br /> בעת תחילת התקרבותו וכשנוצר הרעש הגדול הציע לו אחד מידידיו, יהודי חשוב ותלמיד חכם, לדבר עימו ב&quot;ארבע עיניים&quot;, כדבר איש אל רעהו ולא באופן של נצחנות, ו&quot;להאיר את עיניו&quot; שהוא &quot;יורד מהדרך&quot; וכו'. הרב ווכטר סבר שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות - דבר שלא התאפשר לו קודם לכן שלא היו מוכנים לשמוע כלל, אולם הוא לא רצה להחליט בעצמו ושאל על כך את הרבי כשבשאלתו מפרט את הריווח הגדול מכך שעוד יהודי, ובפרט יהודי נכבד שרבים לומדים ממנו, יתקרב לתורת חסידות חב&quot;ד{{הערה|תיאור הרקע והשאלה עפ&quot;י דבריו בערב לימוד ענייני גאולה ומשיח שהתקיים בכ&quot;ד אלול תשנ&quot;ד - האמונה והפצתה ושם מופיעה תוכן התשובה המופיעה בפנים בדיוק יותר}}. תשובתו של הרבי הייתה: {{ציטוטון|שלא להתווכח (עמהם) לעת עתה אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממאמר חז&quot;ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ijFixcV5eAGC9hxUD0v-iKYy83HP6zIR/view?usp=drivesdk תשורה לעווענטאל י&quot;ט אדר תשנ&quot;ו] (ע' 10)}}.<br /> <br /> בתחילת חודש מנחם אב תשמ&quot;ג פירסם ה[[בבא סאלי]] ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]] קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: &quot;כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש&quot;ט הקדוש זיע&quot;א בדרך משנת חב&quot;ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו&quot;ע זיע&quot;א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט&quot;א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> ===נסיעתו לארץ===<br /> לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכה הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב&quot;ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים]]. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.<br /> כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.<br /> <br /> במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע&quot;ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב&quot;די מנחלת הר-חב&quot;ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.<br /> <br /> ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשפ&quot;ה]] נפגש בנו עם רבי [[אהרן טייטלבוים]], האדמו&quot;ר מסאטמר{{הערה|[https://ahblicklive.com/post.php?u_id=hjrQiigVKSniMctiZsA&amp;archive=1&amp;allowed_categories=1 כ&quot;ק אדמו&quot;ר מסאטמאר שליט&quot;א טרעפט זיך מיטן זוהן פון הרב מענדל וועכטער שליט&quot;א] באתר AhBlickLive.com.}}.<br /> <br /> ===מפרסם זהות המשיח===<br /> מאז כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א, היה הרב ווכטר מהמובילים בשטורעם הגדול סביב האמונה כי [[אמונה בביאת המשיח|אוטוטו משיח מגיע]], וכאשר הרבי החל לעודד את שירת 'יחי', היה הרב ווכטר מהמובילים בעידוד הפרסום כי הרבי הוא המשיח ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש.<br /> <br /> וכאשר רבים תמהו בפניו כי יש כאלו שזה מרחקם מענייני חסידות, ולכן היו חסידים שטענו כי כלפי חוץ אין לעסוק בעניני זהות הגואל ובכלל למתן את ההתנסחויות בענייני משיח - על כך שאל הרב וכטר את הרבי בפרוטרוט:<br /> <br /> {{ציטוטון|זה יותר משנתיים, ובפרט לאחרי שהתחילו השיחות הנפלאות בעניני גאולה ומשיח, זכיתי גם אני להיות בין העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה הקרובה, ורואים במוחש שהענין נתקבל בין כל שכבות העם, ונעשתה התעוררות גדולה, כידוע ומפורסם. אמנם למרבה הצער, בגלל ההעלמות וההסתרים הנוראים שאנו נמצאים בהם בתקופה האחרונה, נחלשה מאוד ההתעוררות בזה, עד אשר אצל הרבה גרמו ההסתרים לדעות בקצה ההפכי רח&quot;ל.{{ש}}גם הציבור שעמד קודם בהתעוררות צריך חיזוק עתה, כי:{{ש}}השלטים &quot;היכונו לביאת המשיח&quot; אשר מילאו את ארץ ישראל וחוללו פלאים, כבר התרגלו להם וערכם פג.{{ש}}השיחה של ש&quot;פ שופטים תנש&quot;א, שבה נאמר אשר ההודעה ש&quot;הנה זה בא&quot; היא &quot;נבואה ברורה&quot;, שיחה שהפיחה רוח חיים בכולם - הנה מאחר שעברו כבר כשנתיים ימים ולצערנו הכי גדול עדיין לא זכינו להתגלותו המלאה של המשיח, נגרם בזה שהתחילו ללמוד בשיחה (ובשאר שיחות הגאולה) כל מיני &quot;פשעטלאך&quot; ופירושים זרים ומשונים, שהצד השווה שבהם הוא לקרר את האמת הפשוטה, שמשיח עומד להתגלות עתה ממש, ובעולם הזה הגשמי כפשוטו ממש. ואף שהדברים פשוטים ומפורשים בכל השיחות, עם כל זה, מצד גודל ההעלם וההסתר, שנמשך כל כך הרבה זמן, כבר כשל כח הסבל, ואצל כמה וכמה החל לאכול בהם היאוש. וכתוצאה באו לידי הפירושים השונים והמשונים בענין &quot;משיח נאו&quot;.{{ש}}ועל כן, כדי לחזק את האמונה ואת ההבנה הפשוטה בשיחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א, שואל אני אם אוכל לפרסם את הדברים הבאים: &quot;למרות גודל ההעלם וההסתר שנמשך כל כך הרבה זמן, לא נשתנה שום דבר. הנבואה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ש&quot;הנה זה בא&quot; היא נבואה ברורה, פשוטו כמשמעו, בעולם הזה הגשמי למטה מעשרה טפחים, שבדורנו זה, דור השביעי, יבא ויתגלה מלך המשיח נשיא הדור, ודורנו זה יזכה לגאולה האמיתית והשלימה, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בראשינו, ודבר זה אינו תלוי בשום דבר, ובשום תנאי, וכפס&quot;ד הרמב&quot;ם בהל' יסוה&quot;ת ש&quot;כל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר&quot;, והדבר היחידי שתלוי בנו – שע&quot;י האמונה בזה והפצתה, אפשר לזרז את זה ולגרום לכך שיהיה ב&quot;חסד וברחמים&quot;.{{ש}}מובן שפירסום דברים הנ&quot;ל בברכת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א, יגרום חיות חדשה בכל הפעולות הקשורות לביאת המשיח, ועי&quot;ז נזכה להתגלותו המלאה בקרוב ממש}}.<br /> <br /> עד כאן שאלת הרב וכטר, וכאשר אחד המזכירים קרא את השאלה לפני הרבי, נענע הרבי בראשו לחיוב ונתן את ברכתו{{הערה|[[בית משיח]] גיליון 278}}.<br /> <br /> השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]], כמו כן נאם בכמה כינוסי פעילים לקבלת פני משיח צדקנו ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, רחל וועכטער<br /> ;בניו<br /> <br /> *ר' יעקב אהרן וועכטער<br /> *הרב [[דוד יוסף לייב וועכטער]], [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]] במתיבתא ליובאוויטש טאראנטא.<br /> *ר' חיים מרדכי וועכטער,<br /> ;חתניו<br /> *הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].<br /> *הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ברמת בית שמש ג', אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *הרב [[משה גוראריה (בופלו)]], [[שליח הרבי]] בעיר באפאלו [[ניו יורק]].<br /> *הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]], מורה הוראה בבית הוראה [[רחובות]], ובנחלת הר חב&quot;ד ראש מכון הבינני וראש [[כולל]] [[חסידות]] ערב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/1096110/ &quot;לא נשתנה שום דבר&quot; • מכתבו של הרב וועכטער לרבי]''' {{אינפו}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/category/מענדל-וועכטער תגית: הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://sinun770.org/author/ucetdoee11d-wsfh4z2g1vha/#tab2 ערוץ היוטיוב של שיעורי הרב וועכטר] באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62985 הרבי מכסה את הרמקול ומוסר שליחות לרב ווכטר • וידאו] (בדקה 8:54) - {{וידפו|}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71195 הנבואה נסתלקה, אך לא פסקה!]''' - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב&quot;ד]] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabadlive.org/9d6b הדרישה המהפכנית של הרבי במאמר 'ואתה תצווה' • הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69841 הרב וועכטר ביקש רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח]''' - {{אינפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ח]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]]<br /> *'''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-response-to-the-attack-on-reb-mendel-vechter/ תגובת הרבי להתקפה על הרב מנדל ווכטר]''' {{וידאו}}{{אנש}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/63254/ ראיון עם הרב וועכטער] בעיתון [[המבשר]] {{אינפו|}}<br /> *'''[https://chabadlive.org/2023/05/עבודת-התפילה-נדרשת-בדורנו-יותר-מבעבר.html 'עבודת התפילה' נדרשת בדורנו יותר מבעבר • הרב מענדל וועכטער]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=841923 2026-04-15T18:55:43Z

<p>אנו רוצים משיח: תגובה</p> <hr /> <div>האם העובדה שנוגן על ידי הרב [[שלום פוזנר]] ועל ידי הרב [[זושא פוזנר]] בהתוועדויות והעובדה שלניגון הותאם המנון ב[[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|גן ישראל ארץ הקודש]] מקנות לו חשיבות לערך בחב&quot;דפדיה? אשמח לשמוע דעת המשתמשים שליט&quot;א. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:31, י&quot;ח בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 01:31, 14 ביולי 2025 (IDT)<br /> :לפי המצב כיום באתר, שישנם ערכים על ניגונים עממיים שמעולם לא נוגנו ע&quot;י חסידי חב&quot;ד (ובכלל פרוייקט מסוה&quot;נ, שכולל ניגונים רבים בעלי הקשר חב&quot;די קלוש עד לא קייים - כולל ניגונים מחצרות אחרות) - בהחלט. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:18, 14 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::בנוגע לערכים, אין צריך להיות ערכים על ניגוני חצרות אחרות, וגם על &quot;שירי קעמפ&quot; וכדומה..<br /> ::(אבל בכלל ה&quot;פחד&quot; מ&quot;פולישער ניגונים&quot; התחיל רק שנים האחרונות. חלק גדול מניגוני חב&quot;ד הובא מחצרות אחרות ע&quot;י חסידי ליובאוויטש לדוגמה: ניגון רוסטוב, בך בטחו, והיא שעמדה, יפרח בימיו, ועוד. בימים ההם חסידי חב&quot;ד לא היו מפחדים מניגונים אלו. לא נוגע מאיזה חסידות, רק עם ניגון זה מלא או ניגון ריק.) [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 21:55, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ו 21:55, 15 באפריל 2026 (IDT)</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%94&diff=841918 2026-04-15T16:28:15Z

<p>אנו רוצים משיח: /* חיברו */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== חיברו ==<br /> <br /> האם זה לא היה ר' [[אהרון חריטונוב|'''אהרן''' חריטונוב]]? [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 19:28, כ&quot;ח בניסן, ה'תשפ&quot;ו 19:28, 15 באפריל 2026 (IDT)</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=841915 2026-04-15T16:11:18Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יהושע בנימין גורדון.jpg|ממוזער|הרב יהושע בנימין גורדון]]<br /> הרב '''יהושע בנימין גורדון''' ([[י' בתמוז]] [[תש&quot;ט]] - [[כ&quot;ט בשבט]] [[תשע&quot;ו]]) היה שליח הרבי בעמק ס. פרננדו, קליפורניה. נודע כמרצה רהוט וכשליח מצליח, וחולל מהפכה יהודית באזור שליחותו והביא זוגות נוספים שיפעלו תחתיו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' בתמוז]] [[תש&quot;ט]] לרב [[שלום דובער גורדון]] ולמרים.<br /> <br /> בהגיעו לגיל שלוש, זכה שהרבי יגזוז את שערותיו.<br /> <br /> התחנך במוסדות חב&quot;ד, ולאחר חתונתו עם רעייתו דבורה, יצא בשנת [[תשל&quot;ג]] לפעול בשליחות הרבי בעמק ס. פרננדו, קליפורניה.<br /> <br /> נודע כמרצה רהוט וכשליח מצליח, וחולל מהפכה יהודית באזור שליחותו והביא זוגות נוספים שיפעלו תחתיו. הוא מסר אלפי שיעורים פופולריים באנגלית על כל ה[[חת&quot;ת|חומש]], [[ספר התניא|תניא]] ו[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם|רמב&quot;ם]]&lt;ref&gt;ניתן [https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/903523/jewish/Rabbi-Gordon.htm להאזין] באתר [[chabad.org]]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ&quot;ט שבט]] [[תשע&quot;ו]], ונטמן בבית העלמין היהודי בלוס אנג'לס.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורדון<br /> *בנו, הרב יוחנן גורדון<br /> *בנו, הרב אליהו גורדון<br /> *בתו מרת דינה רבין<br /> *בתו מרת חיה מושקא דרייזין - לוס אנג'לס<br /> *בתו מרת פייגא, רעיית הרב חיים הרצוג{{הערה|בנו של ר' [[יחזקאל הרצוג]].}} - משלוחי הרבי במלבורן, אוסטרליה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/05/47.-Acharei-Mos-5776-Hebrew-Version.pdf חשיבה חיובית]''' - הרב גורדון מתראיין לעיתון השבועי של חברת [[jem]], שבת אחרי מות, [[ניסן]] תשע&quot;ו<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3107167 &quot;נדמה להם שהמצב א געוואלד&quot;]''' {{בית חבד}} {{וידאו}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3222038/jewish/Rabbi-Yehoshua-B-Gordon-66-Teacher-to-Thousands-Passes-Away-in-California.htm מארח אהוב של שיעורי התורה היומיים הגדולים בעולם, רב קהילה ומנטור מוערך] {{*}} [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2756910/jewish/QA-If-Torah-Is-a-Journey-Then-This-California-Rabbi-Is-an-Ultimate-Tour-Guide.htm אם 'תורה היא מסע', אז הרב הזה בקליפורניה הוא מדריך טיולים אולטימטיבי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/903523/jewish/Rabbi-Gordon.htm '''שיעורים יומיים עם הרב גורדון''']{{בית חבד}}{{וידאו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גורדון, יהושע בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורדון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]<br /> [[en:Yehoshua Binyamin Gordon]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=841914 2026-04-15T16:08:00Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יהושע בנימין גורדון.jpg|ממוזער|הרב יהושע בנימין גורדון]]<br /> הרב '''יהושע בנימין גורדון''' ([[י' בתמוז]] [[תש&quot;ט]] - [[כ&quot;ט בשבט]] [[תשע&quot;ו]]) היה שליח הרבי בענסינו, קליפורניה. נודע כמרצה רהוט וכשליח מצליח, וחולל מהפכה יהודית באזור שליחותו והביא זוגות נוספים שיפעלו תחתיו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' בתמוז]] [[תש&quot;ט]] לרב [[שלום דובער גורדון]] ולמרים.<br /> <br /> בהגיעו לגיל שלוש, זכה שהרבי יגזוז את שערותיו.<br /> <br /> התחנך במוסדות חב&quot;ד, ולאחר חתונתו עם רעייתו דבורה, יצא בשנת [[תשל&quot;ג]] לפעול בשליחות הרבי בענסינו, קליפורניה.<br /> <br /> נודע כמרצה רהוט וכשליח מצליח, וחולל מהפכה יהודית באזור שליחותו והביא זוגות נוספים שיפעלו תחתיו. הוא מסר אלפי שיעורים פופולריים באנגלית על כל ה[[חת&quot;ת|חומש]], [[ספר התניא|תניא]] ו[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם|רמב&quot;ם]]&lt;ref&gt;ניתן [https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/903523/jewish/Rabbi-Gordon.htm להאזין] באתר [[chabad.org]]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ&quot;ט שבט]] [[תשע&quot;ו]], ונטמן בבית העלמין היהודי בלוס אנג'לס.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורדון<br /> *בנו, הרב יוחנן גורדון<br /> *בנו, הרב אליהו גורדון<br /> *בתו מרת דינה רבין<br /> *בתו מרת חיה מושקא דרייזין - לוס אנג'לס<br /> *בתו מרת פייגא, רעיית הרב חיים הרצוג{{הערה|בנו של ר' [[יחזקאל הרצוג]].}} - משלוחי הרבי במלבורן, אוסטרליה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/05/47.-Acharei-Mos-5776-Hebrew-Version.pdf חשיבה חיובית]''' - הרב גורדון מתראיין לעיתון השבועי של חברת [[jem]], שבת אחרי מות, [[ניסן]] תשע&quot;ו<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3107167 &quot;נדמה להם שהמצב א געוואלד&quot;]''' {{בית חבד}} {{וידאו}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3222038/jewish/Rabbi-Yehoshua-B-Gordon-66-Teacher-to-Thousands-Passes-Away-in-California.htm מארח אהוב של שיעורי התורה היומיים הגדולים בעולם, רב קהילה ומנטור מוערך] {{*}} [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2756910/jewish/QA-If-Torah-Is-a-Journey-Then-This-California-Rabbi-Is-an-Ultimate-Tour-Guide.htm אם 'תורה היא מסע', אז הרב הזה בקליפורניה הוא מדריך טיולים אולטימטיבי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/903523/jewish/Rabbi-Gordon.htm '''שיעורים יומיים עם הרב גורדון''']{{בית חבד}}{{וידאו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גורדון, יהושע בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורדון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]<br /> [[en:Yehoshua Binyamin Gordon]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=841913 2026-04-15T16:06:20Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יהושע בנימין גורדון.jpg|ממוזער|הרב יהושע בנימין גורדון]]<br /> הרב '''יהושע בנימין גורדון''' ([[י' בתמוז]] [[תש&quot;ט]] - [[כ&quot;ט בשבט]] [[תשע&quot;ו]]) היה שליח הרבי בענסינו, קליפורניה. נודע כמרצה רהוט וכשליח מצליח, וחולל מהפכה יהודית באזור שליחותו והביא זוגות נוספים שיפעלו תחתיו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' בתמוז]] [[תש&quot;ט]] לרב [[שלום דובער גורדון]] ולמרים.<br /> <br /> בהגיעו לגיל שלוש, זכה שהרבי יגזוז את שערותיו.<br /> <br /> התחנך במוסדות חב&quot;ד, ולאחר חתונתו עם רעייתו דבורה, יצא בשנת [[תשל&quot;ג]] לפעול בשליחות הרבי בענסינו, קליפורניה.<br /> <br /> נודע כמרצה רהוט וכשליח מצליח, וחולל מהפכה יהודית באזור שליחותו והביא זוגות נוספים שיפעלו תחתיו. הוא מסר אלפי שיעורים פופולריים באנגלית על כל ה[[חת&quot;ת|חומש]], [[ספר התניא|תניא]] ו[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם|רמב&quot;ם]]&lt;ref&gt;ניתן [https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/903523/jewish/Rabbi-Gordon.htm להאזין] באתר [[chabad.org]]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ&quot;ט שבט]] [[תשע&quot;ו]], ונטמן בבית העלמין היהודי בלוס אנג'לס.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורדון<br /> *בנו, הרב יוחנן גורדון<br /> *בנו, הרב אליהו גורדון<br /> *בתו מרת דינה רבין<br /> *בתו מרת חיה מושקא דרייזין - לוס אנג'לס<br /> *בתו מרת פייגא, רעיית הרב חיים הרצוג{{הערה|בנו של ר' [[יחזקאל הרצוג]].}} - משלוחי הרבי במלבורן, אוסטרליה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/05/47.-Acharei-Mos-5776-Hebrew-Version.pdf חשיבה חיובית]''' - הרב גורדון מתראיין לעיתון השבועי של חברת [[jem]], שבת אחרי מות, [[ניסן]] תשע&quot;ו<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3107167 &quot;נדמה להם שהמצב א געוואלד&quot;]''' {{בית חבד}} {{וידאו}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3222038/jewish/Rabbi-Yehoshua-B-Gordon-66-Teacher-to-Thousands-Passes-Away-in-California.htm מארח אהוב של שיעורי התורה היומיים הגדולים בעולם, רב קהילה ומנטור מוערך] {{*}} [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2756910/jewish/QA-If-Torah-Is-a-Journey-Then-This-California-Rabbi-Is-an-Ultimate-Tour-Guide.htm אם 'תורה היא מסע', אז הרב הזה בקליפורניה הוא מדריך טיולים אולטימטיבי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> {{מיון רגיל:גורדון, יהושע בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורדון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]<br /> [[en:Yehoshua Binyamin Gordon]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=841912 2026-04-15T15:54:27Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יהושע בנימין גורדון.jpg|ממוזער|הרב יהושע בנימין גורדון]]<br /> הרב '''יהושע בנימין גורדון''' ([[י' בתמוז]] [[תש&quot;ט]] - [[כ&quot;ט בשבט]] [[תשע&quot;ו]]) היה שליח הרבי בענסינו, קליפורניה. נודע כמרצה רהוט וכשליח מצליח, וחולל מהפכה יהודית באזור שליחותו והביא זוגות נוספים שיפעלו תחתיו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' בתמוז]] [[תש&quot;ט]] לרב [[שלום דובער גורדון]] ולמרים.<br /> <br /> בהגיעו לגיל שלוש, זכה שהרבי יגזוז את שערותיו.<br /> <br /> התחנך במוסדות חב&quot;ד, ולאחר חתונתו עם רעייתו דבורה, יצא בשנת [[תשל&quot;ג]] לפעול בשליחות הרבי בוואלי, קליפורניה.<br /> <br /> נודע כמרצה רהוט וכשליח מצליח, וחולל מהפכה יהודית באזור שליחותו והביא זוגות נוספים שיפעלו תחתיו.<br /> <br /> נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ&quot;ט שבט]] [[תשע&quot;ו]], ונטמן בבית העלמין היהודי בלוס אנג'לס.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גורדון<br /> *בנו, הרב יוחנן גורדון<br /> *בנו, הרב אליהו גורדון<br /> *בתו מרת דינה רבין<br /> *בתו מרת חיה מושקא דרייזין - לוס אנג'לס<br /> *בתו מרת פייגא, רעיית הרב חיים הרצוג{{הערה|בנו של ר' [[יחזקאל הרצוג]].}} - משלוחי הרבי במלבורן, אוסטרליה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/05/47.-Acharei-Mos-5776-Hebrew-Version.pdf חשיבה חיובית]''' - הרב גורדון מתראיין לעיתון השבועי של חברת [[jem]], שבת אחרי מות, [[ניסן]] תשע&quot;ו<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3107167 &quot;נדמה להם שהמצב א געוואלד&quot;]''' {{בית חבד}} {{וידאו}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3222038/jewish/Rabbi-Yehoshua-B-Gordon-66-Teacher-to-Thousands-Passes-Away-in-California.htm מארח אהוב של שיעורי התורה היומיים הגדולים בעולם, רב קהילה ומנטור מוערך] {{*}} [https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2756910/jewish/QA-If-Torah-Is-a-Journey-Then-This-California-Rabbi-Is-an-Ultimate-Tour-Guide.htm אם 'תורה היא מסע', אז הרב הזה בקליפורניה הוא מדריך טיולים אולטימטיבי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> {{מיון רגיל:גורדון, יהושע בנימין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורדון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]<br /> [[en:Yehoshua Binyamin Gordon]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=841911 2026-04-15T15:46:51Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Gordon, Yochanan 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוחנן גורדון]]<br /> הרב '''יוחנן גורדון''' ([[כ&quot;ג אייר]] [[תרנ&quot;ד]] - [[כ&quot;ט אב]] [[תשכ&quot;ט]]) היה ה[[גבאי]] הראשי ב-[[770]] במשך שנים רבות, וחבר בארגונים השונים של חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]], ביניהם: [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ניו יורק)|אגודת חסידי חב&quot;ד]], [[ניחו&quot;ח]] ו[[חברת ביקור חולים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ג אייר]] [[תרנ&quot;ד]] לאביו ר' ישראל, שהיה ה[[מוהל]] ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[דוקשיץ]], ולאמו מרת אסתר. משפחת הוריו התגוררו במקום במשך עשרות שנים, עוד מתקופת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כאשר זקנו מצד אמו נשלח על ידי אדמו&quot;ר האמצעי לשמש כשוחט העיירה.<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תומכי תמימים שצעדרין]] בין השנים [[תרס&quot;ט]]-[[תרע&quot;ז]], ונחשב לתלמידו המובהק של ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] נישא עם רעייתו זישא, ביתו של ר' ניסן קלובנוב{{הערה|דודו של מזכיר הרבי ר' [[יחזקאל פייגין]].}}. החתונה נערכה ב[[שושן פורים]], ותוך כדי מסיבת החתונה הגיע הידיעה שפרצה מהפכה נגד הצאר והחגיגה קיבלה חיים חדשים.<br /> <br /> לאחר החתונה חזר לדוקשיץ, ולמד [[שוחט ובודק|שחיטה ובדיקה]] מהשוחט החסיד בעיירה הסמוכה גלובקע - ר’ [[ישראל חאנאוויטש]], ולאחר פטירת אביו לא רצה לקבל על עצמו את התפקיד האחראי ורק לאחר התערבותו של הרב [[לייב שיינין]] הסכים למלא את מקומו.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] נסע לפגוש את הרבי שיצא מרוסיה לאחר שנים ארוכות שלא התאפשר לפגוש אותו, וזכה לעבור בראש השנה לפני העמוד ולקרוא בתורה, וזמן קצר לאחר חזרתו לדוקשיץ, נסע פעם נוספת לוורשה, וזכה להשתתף בחתונתו של הרבי<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] היגר בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[ארצות הברית]]{{הערה|ר' יוחנן היה הצעיר שבאחיו, ובעוד שאחיו הגדולים נסעו לארצות הברית הוא נותר לטפל בהוריו המזדקנים, ובמענה לבקשתם לאחר פטירת ההורים שיצטרף אליהם - השיב להם שאינו רוצה לנסוע בגלל הקושי בחינוך יהודי. כאשר ביקר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית, פגש באחיו של ר' יוחנן ושאל אותם מדוע אח שלהם לא מגיע, וכשהשיבו לו שהוא טוען שיקשה עליו להעניק לילדיו חינוך יהודי, אמר להם שהוא יורה לו להגר לארצות הברית, ואכן הרבה הורה לו להגר לארצות הברית ואף הבטיח לו שיצליח בחינוך ילדיו והם ילמדו במוסדות של הרבי.}}, שם המשיך את עיסוקו כ[[שוחט ובודק]] לצד אחיו המבוגרים שכבר השתקעו במקום, ולאחר רכישת [[770]] התמנה כ[[גבאי]] ו[[בעל קורא]]{{הערה|תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי&quot;ג]] אז הרגיש שקולו נחלש והעביר את התפקיד לר' [[מרדכי שוסטרמן]].}} והמשיך לכהן בתפקיד זה עד יומו האחרון.<br /> <br /> כאשר יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקריאתו 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', פתח את פנסיית ביטוח החיים שלו, והעניק את כל הסכום לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובכסף זה יצא הרבי למסע הפרסום הראשוני.<br /> <br /> שימש כיו&quot;ר [[חברת ביקור חולים]], מזכיר [[רייונדשל]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ו[[ניחו&quot;ח]]. כמו כן היה מ'[[שלושת הרועים (אחות התמימים)|שלושת הרועים]]' ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מינה על אגודת [[אחות התמימים]] בארצות הברית.<br /> <br /> ייסד וניהל את [[גמ&quot;ח שומרי שבת]]. לאחר פטירתו עבר הגמ&quot;ח לידיו של חתנו הרב [[שמעון גולדמן]]. הרבי חיבב במיוחד את פעילות הגמ&quot;ח, ומספר פעמים הזכיר את הגמ&quot;ח בשיחותיו הק'.<br /> <br /> ניחן בכשרון כתיבה, ותיעד סיפורים רבים מההיסטוריה החסידית בבטאוני חב&quot;ד שיצאו לאור בארצות הברית במשך השנים.<br /> <br /> זכה לקירובים רבים מהרבי, דבר שבא לידי ביטוי בתחומים שונים: כאשר הרבי הריי&quot;צ לא חש בטוב, שלח אותו לעבור במקומו לפני העמוד בימי היארצייט של קרוביו, התבטא אודותיו שהוא מה&quot;ידידים הטובים&quot;{{הערה|כאשר הגיעה הידיעה על בואם של הרבי והרבנית לארצות הברית, אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי יש להודיע על כך ל&quot;די גוטע פריינד&quot;, וכשהמזכיר שאל למי הכוונה, השיב הרבי שכוונתו לר' יוחנן.}}, וכאשר חשש בהתוועדות שהוא מתקרב יותר מידי לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אמר לו הרבי: &quot;אינך גורם לי אי נוחות&quot;.<br /> <br /> ערך את מפתח האנשים לספר [[לקוטי דיבורים]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> הי' אחראי על &quot;מכירת המצוות&quot; ב770 ועיין תשורה ברגמן פרקש כו&quot;כ סיפורים ע&quot;כ. א' מהם:<br /> <br /> &quot;פעם חיפשו שטריימל בש&quot;פ משפטים לאביו למכירת המצוות כנהוג ולא הי', ואמר הרבי שליט&quot;א &quot;עס איז שוין צייט אז די גבאים זאלן צונויפקלייבן געלט און קויפן א שטריימל&quot; (=כבר הגיע הזמן שהגבאים יאספו כסף ויקנו שטריימל), ענה לו ר' יוחנן, אויב קויפן איז שוין דא דילכערע וואס דארפן דאס&quot; (=אם לקנות אז ישנם חשובים יותר שצריכים את זה) (כוונתו לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א) וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א חייך מאד&quot;-תשורה ברגמן פרקש.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ט מנחם אב]] [[תשכ&quot;ט]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[ניסן גורדון]]<br /> *בנו, הרב [[שלום בער גורדון]]<br /> *בנו, הרב [[ישראל גורדון]]<br /> *בתו, מרת אסתר רעיית הרב [[שמעון גולדמן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1805009 תוכחה מאוזנת]''' - בנו הרב ישראל גורדון מספר על מאורע שהתרחש עם אביו בעת לימודו בישיבה, בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://anash.org/with-heart-and-soul/ עם הלב והנשמה]''', תולדות חייו ותמונות {{אנש}}<br /> * [https://derher.org/wp-content/uploads/41-adar-1-5776-05.pdf סקירת חייו] מאת המגזין א חסידישער דערהער (באנגלית)<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/05/תשורה_מרוזוב_גראסבוים.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו מרוזוב-גרוסבוים, תשפ&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורדון, יוחנן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]<br /> [[קטגוריה:גבאי 770]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורדון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בדוקשיץ]]<br /> [[en:Yochanan Gordon]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=841910 2026-04-15T15:44:33Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פלח הרמון בראשית שער מלא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספר 'פלח הרימון']]<br /> רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ'''', מכונה גם: '''הלל פאריטשער''' או '''הלל מאליסוב''') ([[תקנ&quot;ה]] - [[י&quot;א אב]] [[תרכ&quot;ד]]). היה מגדולי החסידים ומשפיעי חב&quot;ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> נולד לר' מאיר הלוי מאליסאוו בשנת [[תקנ&quot;ה]], ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ.<br /> <br /> מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא &quot;העילוי מחומץ&quot;. למד אצל בעל ה&quot;בת עין&quot;. ע&quot;פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] (בגיל 11) שלו ולכן כונה '[[חול המועד]]', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|רשימת תולדות חיי ר' הלל (שנערכה על ידי [[הרבי]], נדפסה בספרי פלח הרמון על בראשית ושמות בתחלתם ובקובץ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים. הערה 4.}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש&quot;ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז&quot;ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], [[גלות|גלויות]] וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לאדמו&quot;ר רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]].<br /> <br /> == מתקרב לאדמו&quot;ר הזקן ==<br /> ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע [[חזרה]] על [[מאמר חסידות]] של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)|אדמו&quot;ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]], ואירוע זה 'תפס אותו' חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר עיירה בה אדמו&quot;ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו&quot;ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של אדמו&quot;ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו&quot;ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש &quot;האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל&quot;. כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו&quot;ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.<br /> <br /> את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח&quot;צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב}}.<br /> <br /> משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ועם אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו אדמו&quot;ר האמצעי שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד.<br /> הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב&quot;ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב&quot;ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו&quot;ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ==<br /> <br /> 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של &quot;טוב באמת&quot; ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל אדמו&quot;ר האמצעי{{הבהרה|בחיי אדה&quot;ז נסע לאדמו&quot;ר האמצעי?}} ונשאר בסמוך אליו.<br /> <br /> משנת [[תקע&quot;ח]] החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו&quot;ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה.<br /> <br /> התיישב בעיר [[פאריטש]] ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב&quot;ד.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום &quot;גדול משפיעי חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי מינה אותו לשלוחו ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]], ונפטר באחת הנסיעות לשם.<br /> <br /> == עם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ==<br /> <br /> רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב&quot;ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.<br /> <br /> נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר&quot;י]] הקדוש &quot;[[אזמר בשבחין]]&quot;.<br /> <br /> רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים.<br /> <br /> פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור יושן עם עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.<br /> <br /> נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.<br /> <br /> בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ&quot;נ]] לאדמו&quot;ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.<br /> <br /> על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!<br /> <br /> אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו&quot;ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.<br /> <br /> ==כשד&quot;ר ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]]==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]}}<br /> אדמו&quot;ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך [[חרסון]], שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח&quot;כ מינה את ר' הלל לבא כוחו.<br /> <br /> כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר.<br /> <br /> סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל.<br /> <br /> השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר [[ניקולייב]], ועוד.<br /> <br /> ==עם רבי אייזק מהומיל==<br /> מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי [[יצחק אייזיק מהומיל'יע]]. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר &quot;משכיל&quot; ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר &quot;עובד&quot;. וביאר [[הרבי הריי&quot;צ]], לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו הייתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.<br /> <br /> ==[[הסתלקות]]ו==<br /> בשנת [[תרכ&quot;ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום ה[[שבת]] [[י&quot;א מנחם אב]] תרכ&quot;ד החזיר את נשמתו לבורא. מנ&quot;כ בעיר חרסון.<br /> <br /> ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> ==מתלמידיו==<br /> * הרב שלום כהן, המכונה: ר' שלום ר' הלל'ס<br /> * הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם<br /> * הרב [[דוב זאב קוזבניקוב]]<br /> * הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]]<br /> * הרב [[גרשון בער מפהר]]<br /> * הרב [[אשר גרוסמן]] מניקולייב<br /> * הרב [[דובער מיכלין]]<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[ווילנא]] בשנת [[תרל&quot;ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ&quot;ה]] ב[[ניו יורק]].<br /> *'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|אדמו&quot;ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] לאדמו&quot;ר האמצעי.<br /> *'''מאמרי השתטחות'''.<br /> *'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא במדבר, שיר השירים ןמאמרי תשרי.<br /> <br /> וכן יצאו מאמריו: בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו. עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא. איתא בספרי על הפסוק מי כה'. זכור. תחת אשר לא עבדת. אדנ-י שפתי. ויאכילך את המן. שמור את יום. תחת אשר. ולא עמד איש אתו.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}}<br /> רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים ניגונים חסידיים בהרגש הלב.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תולדותיו נכתבו על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] ונדפסו בספריו [[פלח הרימון]] על בראשית ושמות, ובקובץ [[ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]].<br /> *חוברת '''ר' הלל מפאריטש''' יו&quot;ל ע&quot;י [[מרדכי ברוצקי]] - תשע&quot;ה (143 עמודים).<br /> *ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 121–136.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 35–44.<br /> *'''[[אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' חלק ב', עמוד 38.<br /> *הרב חנניה זוהר, '''ר' הלל מפאריטש''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ&quot;ד עמוד 31<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו: ר' זלמן{{הערה|נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.}}<br /> *חתנו, ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]].<br /> *חתנו, ר' שאול לעווין רב בבאברויסק<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e3/ולא_עמד_איש_אתו_-_ויגש_תרי%22ג.pdf מאמר ולא עמד איש אתו - ויגש, תרי&quot;ג]''', נדפס לראשונה לרגל [[ה' טבת]] [[תשפ&quot;ג]] {{PDF}}<br /> ;ניגוניו<br /> * ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב&quot;ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{צליל}}<br /> * לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע&quot;ו {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ;שונות<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63155 &quot;הצדיק מרוסיה הלבנה&quot; - ספר אודות ר' הלל מפאריטש]''' - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/132556 חצי חסיד, חצי רבי]''', תולדות חייו {{COL}}<br /> *מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_8.html לקט ציטוטים מרבותינו נשיאנו על ר' הלל]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> ;ציונו<br /> * נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב&quot;ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|105781|בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש||י&quot;א אב תשע&quot;ז}} {{וידאו}} {{COL|}}<br /> *[https://www.kramim.info/article/hilelparitcheryunik/57760323 סיפורים על הרה&quot;צ רבי הלל מפאריטש, שכתב הרה&quot;ח ר' נפתלי יוניק]. <br /> ;מדיה<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/73288/ אל תפספסו: תכנית הראלי המיוחדת על רבי הלל מפאריטש]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:בעלי שמועה]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]<br /> [[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפאריטש]]<br /> [[en:Hillel Paritcher]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%95%D7%91&diff=841909 2026-04-15T15:42:58Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>[[קובץ: מענדל מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרוזוב ב[[התוועדות]]]]<br /> [[קובץ:האחים מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענדל (יושב מימין), עם אחיו משה ושלום]]<br /> [[קובץ:ר' מענדל מנופף בדגל משיח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל מנופף בדגל משיח]]<br /> הרב ''' מענדל מרוזוב''' ([[י&quot;א אדר ב']] [[תרע&quot;ו]] - [[א' שבט]] [[תשע&quot;ח]]) היה מזקני [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[קראון הייטס]], כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[י&quot;א אדר ב']] שנת [[תרע&quot;ו]] (1916) לאביו הרב [[אלחנן דב מרוזוב]] שהיה ממקורביו ושימש כגבאי של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] והיה חברותה פרטית של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ובהמשך גם שימש אצלו כגבאי, ובעקבות כך זכה להסתובב בתור ילד במחיצתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברוסטוב, ולקבל ממנו קירובים שונים.<br /> <br /> בילדותו נשלח ל[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] שם למד אצל המלמדים שהיו ב[[עיירה]], ובשנת [[תרפ&quot;ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ולמד בסניפים השונים של הישיבות המחתרתיות עד שנת [[תרצ&quot;ז]]{{הערה|בשנים תרצ&quot;ד-תרצ&quot;ה למד בסניף הישיבה במלחובקה.}}.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את רעייתו רוזה, ביתם של [[יצחק אלחנן שגלוב|יצחק אלחנן]] ו[[מרייאשא שגלוב]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] השתתף ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]] של החסידים, והבריח את הגבול ל[[פולין]] דרך [[לבוב]], ואחרי מספר שנות נדודים הגיע ל[[ניו יורק]] והתיישב בשכונת [[קראון הייטס]] והחל לכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] המקומית.<br /> <br /> הרב מרוזוב היה נחשב לזקן חסידי חב&quot;ד, [[התוועדות|התוועדויותיו]] התאפיינו בשמחה ובחיות מיוחדת.<br /> <br /> פעמים רבות ניגן במהלך ה[[התוועדות]] [[ניגון ר' מנדל|ניגון מיוחד ששמע מאביו]].<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] המשיך בכל עוז בפרסום בשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס לקבלת פני משיח]] שנערך בלינקולן סנטר בשנת [[תשנ&quot;ה]].<br /> <br /> <br /> <br /> כשהיה עובר ליד [[מניין]] בו הכריזו את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]] היה נעצר אף שלא התפלל באותו מניין והסביר זאת לשואלים אותו על כך: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;כשמכריזים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]], יש לכבד (זאת).&quot;{{הערה|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מנחם מענדל גורביץ']] (ב[[התוועדות]] [[ה' טבת]] [[תשפ&quot;ד]] של ארגון [[התאחדות החסידים]] ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] [[כפר חב&quot;ד]]).}}}}.<br /> <br /> נפטר בבית הרפואה שבלייקווד ב[[א' שבט]] [[תשע&quot;ח]] בגיל 101.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו ר' [[שניאור זלמן מרוזוב]] מנהל מוסד &quot;תורה פקס&quot; [[מונטריאול]].<br /> *בתו רחל, אשת ר' [[דניאל דב גולדברג]] [[קראון הייטס]]<br /> *בנו ר' [[צבי הירש מרוזוב]] - מפעילי [[מבצע מזוזה]], [[קראון הייטס]]<br /> *בתו העניא, אשת הרב [[בן ציון מילצקי|בן ציון מילעקי]], משלוחי הרבי ל[[סידני]], [[אוסטרליה]]<br /> *בתו שטערנא, אשת הרב [[ברוך דוב לשס]], רב קהילת 'צמח צדק' חב&quot;ד ב[[מונסי]].<br /> *בתו אסתר, אשת הרב [[בן ציון הכהן פרידמן]], שליח הרבי ב[[קנזס סיטי]], [[מיזורי]].<br /> *בתו לאה, אשת הרב [[יוסף יצחק גולדמן (ניו יורק)|יוסף יצחק גולדמן]] [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=76711 העיתונאי החרדי נכנס ל[[התוועדות]] ב-770 והוקסם] - תיאור חי מ[[התוועדות]] של ר' מענדל בחג הגאולה י&quot;ג תמוז תשע&quot;ג, מתוך עיתון משפחה {{אינפו}}<br /> * ישראל לפידות, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77794 אל הנער הזה התפללתי], זקן חסידי חב&quot;ד בזכרונות מ[[תשרי]] בדורות עברו, בית משיח גליון 894 {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804994 משחקים מחבואים]''' - הרב מרוזוב מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/09/66ec87e0174ad_1726777312.pdf מענדל חאניע'ס]''' {{Col}} - תשורה מחתונת משפחות אקסלרוד-גאלדבערג, אלול תשפ&quot;ד<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2025/08/blog-post_30.html הזאינו: התוועדות חסידית נוסטלגית עם ר' מענדל מרוזוב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מרוזוב, מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרוזוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%AA_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA&diff=841892 2026-04-15T13:08:48Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>'''בסיסמת ופרצת''' הוא [[ניגון]] שאומץ כהמנון של תלמידי בתי הספר &quot;[[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]&quot; ב[[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> מילות השיר הם:<br /> {{ציטוט|בסיסמת [[ופרצת]] נצעד בעוז, עם [[הרבי]] נלך בעוז{{הערה|או &quot;בראש&quot;.}}!<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד אנו, תלמידי{{הערה|או &quot;חיילי&quot; או &quot;שלוחי&quot;}} הרבי, אשרינו!}} <br /> <br /> נרשם מפי ר' [[שלום ברוכשטט]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון שי&quot;ט ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ניגון זה מושר על ידי חסידי חב&quot;ד בהקשר עם יציאתם ל[[מבצעים]], בעת יציאתם ל[[תהלוכה]] וכן פעמים רבות הוא מושמע על ידי [[טנק המבצעים]].<br /> <br /> אנקדוטה מיוחדת בקשר עם הניגון מופיעה ביומנים מבית חיינו שב[[כ&quot;ז באב]] [[תשל&quot;ד]] [[הרבי]] בדרכו חזרה מ[[האוהל]] השיג במכוניתו את אחד הטנקים שהיו בדרך זו, כשבשעת מעשה מהטנק נשמע הניגון &quot;בסיסמת ופרצת נצעד בראש עם הרבי נלך בראש&quot;. כאשר הרבי חלף על פניהם, פנה אליהם מתוך מכוניתו בתנועת ידו הקדושה. ואף כשכבר עבר, הסתובב בתוך המכונית והמשיך לעודד את הנמצאים בתוכו{{הערה|[https://chabad.info/magazine/301395/ שביבים וזכרונות מחודש אלול אצל הרבי] במגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/f/f6/319_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.mp3 לשמיעת הניגון] מפי ר' דוד הורביץ<br /> *[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/971966/jewish/Finale-Medley.htm לשמיעת הניגון] (בדקה 7:50) מתוך אלבום &quot;יענקל יענקל&quot; [[אברהם פריד]]<br /> *[http://chabadpedia.co.il/images/6/6f/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%9E%D7%AA_%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA.mp3 בסיסמת ופרצת], המנון תלמידי בתי הספר &quot;רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש&quot; בארץ הקודש<br /> *[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/224483/ בסיסמת ופרצת] (בדקה 4:50) מתוך &quot;מחרוזת השלוחים&quot; {{וידפו}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני ריקוד]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=841784 2026-04-14T23:20:23Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|*הרב [[יצחק זילברשטיין]] - רב ופוסק הלכה חרדי מהחוג הליטאי. הוא רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, מומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה, ראש כולל 'בית דוד' בחולון וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.<br /> *הרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]] - מוותיקי וחשובי אנ&quot;ש באנטוורפן, בלגיה, ומהמייסדים של קהילת חב&quot;ד המקומית.<br /> *הרב [[אליהו זילברשטיין]] - שליח הרבי באיטיקה, ניו יורק<br /> *הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] - מנכבדי קהילת חב&quot;ד באנטוורפן, בלגיה, שמונה על ידי הרבי כ'בעל הבית' על המדינה.<br /> *הרב [[יוסף הירש זילברשטיין]] - משפיע ומגיד שיעור בחסידות, ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש - לונדון]] ובעל מנגן חסידי<br /> *הרב [[יואל זושא זילברשטיין]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד 'שאבאנל' במונטריאול שבקנדה<br /> *הרב שניאור זלמן זילברשטיין - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד 'סאן לוראן' במונטריאול, קנדה<br /> *ר' [[משה זילברשטיין]] - ממנהלי [[חברת ביקור חולים]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:משפחת זילברשטיין|*]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%A2%D7%94%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9A&diff=841783 2026-04-14T21:39:04Z

<p>אנו רוצים משיח: הסיבה לא מפני שזה שיטת רבינו,</p> <hr /> <div>[[קובץ:ערליך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יו&quot;ט עהרליך]]<br /> ר' '''יום טוב שמחה עהרליך''' ([[תרע&quot;ה]] - [[כ&quot;ז תמוז]] [[תש&quot;נ]]) היה מלחין ומשורר חסידי מפורסם, מחלוצי השירה האידישאית בסגנון מוקפד וחדור [[יראת שמים]] וחום יהודי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבלרוס לאביו ר' משה, חסיד [[קרלין]] שהוריש לו את החוש המוזיקלי וכשרון השירה. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] משפחתו נספתה והוא גלה לאורך חבלי ארץ עד שהתיישב באוזבקיסטן. שם פגש בר' [[אברהם זלצמן]] שסיפר לו על הקהילה היהודית והחסידית המתפתחת ב[[סמרקנד]], והזמינו להתגורר בביתו.<br /> <br /> החיים עם הקהילה החב&quot;דית ב[[סמרקנד]] מצאו את ביטויים בכשרון השירה שלו, ומאוחר יותר, כאשר הנציח את שיריו על גבי תקליטים, הקדיש מספר שירים לתיאור הקהילה והחיים החסידיים. בעיקר באלבום &quot;חבלי משיח&quot; בו מתוארות בין השאר מסירות הנפש של החסידים, החתונות השמחות המלוות בניגוני חב&quot;ד, וההתוועדויות החמימות והסוחפות.<br /> <br /> כאזרח פולני, ניתנה לו האפשרות לצאת מ[[רוסיה]] בשנת [[תש&quot;ו]], ולאחר נדודים הגיע לניו יורק והתיישב בשכונת [[ויליאמסבורג]]. מאוחר יותר סיפר (לר' [[הלל זלצמן]]) כי הוא מתחרט על החלטתו זו, והיה מעדיף להתגורר ב[[קראון הייטס]] בצילו של [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] מצא את זיווגו בהכוונה מופתית של הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/143879 המוזיקאי היהודי הנודע שמצא שידוך בגלל בקשת 'עט' של הרבי • הרב שמעון אייזנבך] {{חב&quot;ד און ליין}}, רשימת סיפורים שנשמעו מהרב [[שמואל צבי פוקס]], '''[https://www.teshura.com/teshurapdf/הערצאג-ברשביצקי.pdf תשורה]''' משמחת נישואי הערצאג - ברשיבצקי עמ' 20.}}. הוא נישא עם רעייתו חנה רבקה לבית הרשקוביץ, ונולדו להם חמישה ילדים{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/breakingnews/343875/ אלמנתו של הר' יו&quot;ט עהרליך ז&quot;ל למנוחות] באתר JDN}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והתגורר ב[[ירושלים]] עד לפטירתו מהתקף לב בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==יצירותיו==<br /> עם הגעתו לויליאמסבורג, החל בכתיבת והוצאת אלבומים ללא הרף, ועד לפטירתו הספיק להוציא 36 אלבומים באידיש. בהם מתבטאת ציפייתו העזה ל[[גאולה]] והתגלות [[מלך המשיח]], כאשר מספר אלבומים מוקדשים לנושא זה בלבד, ובאלבומים הנותרים מוקדש לפחות שיר אחד בכל אלבום לנושא זה. גם בשירים שלא עוסקים במשיח באופן ישיר, מוזכרת הציפייה העזה לביאתו והאכזבה מרגעי הגלות האחרונים, כמו גם הבעת שיטתו הנחרצת נגד הניסיון להגדיר את הקמת [[מדינת ישראל]] כ[[אתחלתא דגאולה]].<br /> <br /> מבחר משיריו הוקלטו על ידי זמרים שונים כמו [[אברהם פריד]] ו[[מרדכי בן דוד]], וחלקם תורגמו לעברית.<br /> <br /> ישנה שמועה ש[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] האזינה לשיריו, אולי הסיבה לכך הוא השיר 'א גוטע וואך'<br /> כמו כן מספרים כי בתשנ&quot;ג השמיעו לרבי את הדיסק &quot;אוצרות יהודיים&quot;.<br /> <br /> ===ניגוני חב&quot;ד===<br /> חלק משיריו לא הולחנו על ידו באופן אישי, אלא הותאמו לניגונים קיימים. ביניהם ניגוני חב&quot;ד, על חלקם מושר גם סיפור חב&quot;די. לדוגמה: השיר &quot;נס חנוכה&quot; המספר את סיפור הצלתו של חסיד בזכות קיום הוראת [[הרבי מהר&quot;ש]] לשאת עמו נרות [[חנוכה]] במקום עבודתו, ומותאם למנגינת השיר [[רועה ישראל האזינה (ניגון)|רועה ישראל]], באלבום &quot;חסד&quot;. או שיר במנגינת &quot;[[האפ קאזאק]]&quot;, המתאר חיזיון בעיצומו של [[ריקוד]] חתונה, בו נגלה [[הסבא משפולי]]. אולם גם לשירים בנושאים אחרים מותאמים לעיתים ניגוני חב&quot;ד, כמו מנגינת [[יחי אדוננו]] ועוד.<br /> <br /> בנוסף מרבה עהרליך לשורר סיפורי מופתים מ[[רבותינו נשיאינו]], לצד סיפורי גבורה של [[חסידי חב&quot;ד]], כמו בשיר &quot;ברית במוסקבה&quot;, המתאר את מסירות נפשו של ר' [[בצלאל וילשאנסקי]] לערוך ברית מילה תחת המשטר הקומוניסטי, ועוד.<br /> <br /> מאידך גם לחניו המקוריים משמשים רבות בשירי [[קעמפ|מחנות הקיץ]] החב&quot;דיים{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3535 הקליפ שריגש את מאות החיילים], באתר {{וידפו}} (הוידאו לא זמין). [https://chabad.info/musicnews/1240950/ מקהלת צבאות השם מגישים: השקט נשלט] {{צליל}} {{אינפו}}}}, ושיריו עם הקדמותיהם מהוים מקור השראה לכותבים והוגי דעות חב&quot;דיים{{הערה|ראו לדוגמה [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון 871, עמוד 56}}.<br /> <br /> מנגינת שירו &quot;כל נדרי – דער אָדעסער חזן איז געוואָרן אַ בעל תשובה&quot;{{הערה|לפי: דוד אסף, 'גלגולו של ניגון' בבלוג עונג שבת הלחן אינו של עהרליך אלא של שיר מלחים רוסי.}} התחבבה על ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפאס]] שנהג לנגן אותה לעיתים ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|מפי הרב [[דוד אבא זלמנוב]], התוועדות ג' תמוז תשפ&quot;ה בישיבת תומכי תמימים אור יהודה (גדולה).}}. המשפיעים הרב [[דוד אבא זלמנוב]] ו[[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]] מנגנים אף הם מנגינה זו לעיתים בהתוועדויותיהם.<br /> <br /> ==תקליטיו==<br /> ===אלבומים===<br /> {{טורים|תוכן=<br /> * נחת יהודי<br /> * תורה<br /> * תשובה<br /> * שמע בני<br /> * אמריטשקע<br /> * אמונה<br /> * שבת{{הערה|פורסם לאחר הקלטת &quot;לוקסוס&quot;, אולם תחת המספר 7, כסימבול ליום השבת}}<br /> * לוקסוס (2 חלקים)<br /> * חבלי משיח (2 חלקים)<br /> * שבחי ירושלים<br /> * מידות{{הערה|יצא כמספר 13 בסדרה, ומכיל 13 רצועות, כנגד [[י&quot;ג מדות הרחמים]] של הקב&quot;ה}}<br /> * די<br /> * שלא עשני גוי<br /> * למנצח בנגינות (אינסטרומנטלי)<br /> * קול מבשר<br /> * מזמור לתודה (אינסטרומנטלי)<br /> * [[יציאת מצרים]] (2 חלקים)<br /> * חסד<br /> * [[אליהו הנביא]]<br /> * האדמו&quot;ר מסאטמר (2 חלקים)<br /> * שבת עם האדמו&quot;ר<br /> * [[הבעל שם טוב]] (2 חלקים)<br /> * אמונת צדיקים<br /> * שושנת יעקב<br /> * אשרינו (2 חלקים)<br /> * הלל<br /> * רננו צדיקים (2 חלקים)<br /> * מודה אני<br /> * ביטחון<br /> }}<br /> <br /> ===תקליטים השאובים מיצירותיו===<br /> *איך האב געװאַרט - לקט משיריו, [[מרדכי בן דוד]]<br /> *יידישע אוצרות - אברהם פריד<br /> *אוצרות יהודיים - שירים מתורגמים לעברית{{הערה|השירים לא נאמנים למקור, ובוצעו בהם שינויים כדי להתאים לחריזה. תורגם על ידי מנחם מענדל קפלן.}}, אברהם פריד<br /> *עהרליכע ניגונים{{הערה|במשמעות כפולה ביידיש, ניגוניו של עהרליך וניגונים כשרים.}} - ירמיה דמן<br /> *א עהרליכע ליד - לוי פולקוביץ<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[די הארץ פון א מאמע (ניגון)]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[הלל זלצמן]], [[מחתרת סמרקנד (ספר)|מחתרת סמרקנד]] - המחתרת שהשפיעה למרחקים, [[תשע&quot;ג]]. עמודים 140–144.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75022 זמרים מספרים על שירי גאולה] - {{אינפו}}<br /> ;שירים להאזנה<br /> * [http://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/אברהם-פריד-שר-על-כל-נדרי-באודסה/ אברהם פריד שר על &quot;כל נדרי באודסה&quot;] {{צליל}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/אברהם-פריד-שר-את-יעקב-מאוזבקיסטן/ אברהם פריד שר את &quot;יעקב מאוזבקיסטן&quot;] {{וידאו}} {{אינפו}}{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140190 ניגון לשבת: הסיפור המופלא מאחורי השיר &quot;יעקב&quot;] {{COL}}}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:עהרליך, יום טוב}}<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:זמרים]]<br /> [[קטגוריה:חסידי קרלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;נ]]</div>

אנו רוצים משיח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9A_%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95&diff=841769 2026-04-14T17:22:25Z

<p>אנו רוצים משיח: </p> <hr /> <div>'''ניגון בך בטחו''' הוא [[ניגון]] [[חב&quot;ד]] שהיה מושר בתדירות ב[[התוועדויות]] של [[הרבי]].<br /> <br /> ניגון זה מיוחס לר' [[מאיר שפירא]] מלובלין{{הערה|ניגון זה מושר בעולם החרדי הרחב ומיוחס לר' מאיר שפירא מלובלין. על פי עדויות ראייה, רבי מאיר שפירא ביקש מתלמידיו לשיר את הניגון שחיבר למילים &quot;בך בטחו&quot; ברגעים האחרונים לפני פטירתו. ר' יוחנן גורדון שר את הניגון הזה בפני הרבי, והפך לניגון חב&quot;די. (לכן בחב&quot;ד הוא בדרך כלל מיוחס לחסידי דוקשיץ, עיר הולדתו של ר' יוחנן גורדון).}} הניגון היה שגור בפי חסידי חב&quot;ד בעיירה [[דוקשיץ]]. הובא לבית רבינו על ידי הגבאי החסיד, ר' [[יוחנן גורדון]] מדוקשיץ .ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ה בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון שס&quot;ז בספר [[אוצר הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> <br /> {{ציטוט|בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ, אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁו|תהלים פרק כב פסוקים ה-ו.}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון תשב אנוש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140772/jewish/Becho-Botchu.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח&quot;ח]] 8#<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/%D7%91%D7%9A_%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95.mp3 לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *[http://www.box.net/shared/ybeuuzdf1c#/shared/ybeuuzdf1c/1/31535508/327581840/1 הניגון בדיסק של ניגוני רבי מאיר שפירא]<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2823574 הרבי מנגן &quot;בך בטחו&quot;{{וידאו}}{{בית חב&quot;ד}}]<br /> *[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/314433/ רבי לילדים: הרבי מנגן &quot;בך בטחו&quot;] {{וידפו}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד על פסוקי תהלים}}<br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהלים]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]</div>

אנו רוצים משיח