חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תומכי תמימים לוד

2020-08-05T21:27:15Z

אנגלמן: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=[[קובץ:לוד ישיבה.jpg|250px]]
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]], הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|[[משפיע]] ראשי ומשגיח=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנשה חדד]], הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=327
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש לוד]]
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[תמונה:שלט ישיבה לוד.jpg|left|thumb|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש לוד''' - הינה [[ישיבה קטנה]] הממוקמת בשכנות ל[[שיכון חב"ד לוד]].
הישיבה נוסדה בתחילת חודש [[שבט]] בשנת [[תש"ט]], תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]].
לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]].

==הישיבה בפרדס==
[[תמונה:הישיבה בפרדס.jpg|left|thumb|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.

האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.

==התפתחות הישיבה==

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים בישיבה 327
[[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

===צוות הישיבה===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני ומשגיח.
;שיעור א':
*הרב ישראל משה דירינפלד - ר"מ.
*הרב אברהם יצחק בראך - משפיע.
*הרב מאיר מזרחי - משיב בהכנה ו[[גירסא]], ומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.
*הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש בגירסא.
*הרב מנחם מענדל לוין - משפיע.
*הרב שלום לסקר - ר"מ.
*הרב ברוך מרגליות - משפיע ומג"ש בגירסא.
*הרב לייב שטרסברג - ר"מ בעיונא.
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - משפיע.
*הרב סגל - מג"ש בגירסא.
*הרב מנחם מענדל כ"ץ - ר"מ.
*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] בסדר הכנה.
*הרב צבי הלפרין - מג"ש בגירסא, ומשיב בהכנה.
*הרב חיים זעליג אלטהויז - משגיח.

;שיעור ב':
*הרב דוב קוק - ר"מ.
*הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בסדר גירסא.
*הרב מנחם מענדל רודרמן - ר"מ.
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - משפיע.
*הרב חיים נח שמעון קוט - ר"מ.
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משפיע.
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ.
*הרב [[נטע זאב גערליצקי]] - משפיע.
*הרב צבי הלפרין - משיב בהכנה, ומשפיע בחסידות בוקר.
*הרב שלום אדרי - משגיח.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בהכנה.

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]- ר"מ ומשיב בהכנה.
*הרב שלום דובער אדרי - משפיע.
*הרב דוד בייטש - ר"מ.
*הרב חננאל חדד - משפיע.
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - ר"מ.
*הרב [[שמעון גופין]] - משפיע ומשיב בגירסא.
*הרב מתתיהו ווינברג - ר"מ.
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - משפיע ומשגיח.
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - משפיע בחסידות בוקר.
*הרב דוד תעיזי - משיב בהכנה.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בגירסא.

;כללי:
*הרב ראובן בראל - משיב בגירסא ובודק מבחנים גירסא ו[[שו"ע]].
*הרב [[שמעון גופין]] - אחראי מבחני גירסא.
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך ורושם בזאל ומשגיח על כניסת הבחורים לחדר האוכל אך עם כובע.
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל פנימייה.
*ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
*ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.
*ר' ציון אמיתי - מדריך.
*יהודה בן חיים - ראש ישיבת הקורונה (הידוע בכינוי הגר"י בן חיים).

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*זושא וולף, '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
*שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], ממייסדי הישיבה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"]{{חב"ד און ליין}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]

מיהו יהודי

2019-12-30T16:54:22Z

אנגלמן: הוספת מקור ל"הגזירה האיומה וכו'"

{{עריכה|סיבה=חסרים פרטים רבים ומרכזיים}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה המאפשר רישום של גויים שלא התגיירו כהלכה כיהודים, ועלול להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בגלוי{{הערה|ע"פ תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהיתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.

==נושא המאבק==
{{להשלים|א.להוסיף הגדרות ברורות יותר לחוק השלכותיו והפרשות השונות שבאו בעקבותיו. ב.מלחמתו של הרבי: 1.במה מתבטאת חומרת החוק: השלכתו הדתית-נישאוין וכו', הגזירה על ידי יהודים, על עצם עניין היהדות ולא על פרטים ועוד. 2.דרכי המלחמה: התוועודויות ושיחות, מכתבים, הפגנות(?), ועוד. 3. רצונו של הרבי: הגדרה ברורה "גיור כהלכה" ולא "גיור עפ"י בתי הדין" והמחלוקות הגדולות בעניין עם חרדים שונים. ג. השפעות אי תיקון החוק... המצב כהיום: (לאחרונה התפרסם ספר על זה - לא חבד"י).}}
מדינת ישראל נדרשה להגדיר ברורות מיהו יהודי בקשר לכמה מחוקיה: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות. אולם מחוקקי החוק לא היטיבו להגדיר בחוק את ההגדרה הברורה למושג יהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.

כבר בראשית קומה של המדינה ראה ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".
בשנת [[תש"ל]] בעקבות דיונים שעלו בבתי המשפט אודות יהדותם של כמה מהעולים לארץ הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".{{הערה|[/he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA חוק השבות] אתר ויקיטקסט.}} ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור.{{הבהרה|יש להרחיב אודות השלכותיו של החוק על חיי היהדות}}

במשך השנים פעל הרבי רבות למען תיקון החוק. כבר בשנת תשי"ט בעת משאל הרבנים של בן גוריון ענה לו הרבי במכתב ארוך ומפורט:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"<ref> י"ט כסליו תשד"מ.</ref>. מיד עם תיקון החוק ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תש"ל]] נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}

הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

==ראשי המאבק==
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.

==עצומת המליון==
[[תמונה:מליון.jpg|left|thumb|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה, ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

מספר הרב יצחק הולצמן, מזכיר הועד למען שלימות העם:

"עצומת המיליון" החלה ב[[חודש חשון]] תשד"מ. הועד למען שלימות העם הציב באותם ימים דוכנים במרכזי הערים. עוברים ושבים הוחתמו בכדי להגיע למיליון חתימות ובכך ללחוץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

הוועד עבד על ההחתמה במרץ רב, אבל בסיום המבצע ראש הממשלה סירב לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הפעלנו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקרית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע ההחתמות בא לסיומו בצורה הנכונה.

==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, נראה היה כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים ב[[שבת]] פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==

בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו לדבר במשך הכינוס על כך שכבר הגיע הזמן שלא צריכים להתעסק עוד בכך{{מקור}}, אולם בעקבות זאת שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו. הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו. רק שנה לאחר מכן כאשר הבהיר הרבי את דעתו (כדלהלן) התברר למפרע שלא מעצמו אמר זאת.

בשיחת כ"ד טבת [[תשמ"ט]] {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=731&lang=hebrew אתר שטורעם]}} דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר היה בענייני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני [[ארץ הקודש]] על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש [[רחמים]] מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שב[[ארצות הברית]] (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אחר כך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}} כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

מיהו יהודי

2019-12-30T16:39:14Z

אנגלמן: /* נושא המאבק */ הוספת מקור ל"הגזירה האיומה שלא היה כמוהה"

{{עריכה|סיבה=חסרים פרטים רבים ומרכזיים}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|הרבנים [[שלום דובער וולף]], [[שמואל חפר]] [[חיים דובער חן]] (מגיש) ו[[זושא וילימובסקי]] מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה המאפשר רישום של גויים שלא התגיירו כהלכה כיהודים, ועלול להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בגלוי{{הערה|ע"פ תיקון בכתב יד קודש של הרבי ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהיתה מלחמה לא גלויה בנושא עוד קודם לכן.}} בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.

==נושא המאבק==
{{להשלים|א.להוסיף הגדרות ברורות יותר לחוק השלכותיו והפרשות השונות שבאו בעקבותיו. ב.מלחמתו של הרבי: 1.במה מתבטאת חומרת החוק: השלכתו הדתית-נישאוין וכו', הגזירה על ידי יהודים, על עצם עניין היהדות ולא על פרטים ועוד. 2.דרכי המלחמה: התוועודויות ושיחות, מכתבים, הפגנות(?), ועוד. 3. רצונו של הרבי: הגדרה ברורה "גיור כהלכה" ולא "גיור עפ"י בתי הדין" והמחלוקות הגדולות בעניין עם חרדים שונים. ג. השפעות אי תיקון החוק... המצב כהיום: (לאחרונה התפרסם ספר על זה - לא חבד"י).}}
מדינת ישראל נדרשה להגדיר ברורות מיהו יהודי בקשר לכמה מחוקיה: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות. אולם מחוקקי החוק לא היטיבו להגדיר בחוק את ההגדרה הברורה למושג יהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להגדרת זהותו של היהודי בחוק.

כבר בראשית קומה של המדינה ראה ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית נכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".
בשנת [[תש"ל]] בעקבות דיונים שעלו בבתי המשפט אודות יהדותם של כמה מהעולים לארץ הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".{{הערה|[/he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA חוק השבות] אתר ויקיטקסט.}} ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור.{{הבהרה|יש להרחיב אודות השלכותיו של החוק על חיי היהדות}}

במשך השנים פעל הרבי רבות למען תיקון החוק. כבר בשנת תשי"ט בעת משאל הרבנים של בן גוריון ענה לו הרבי במכתב ארוך ומפורט:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{מקור|י"ט כסליו תשמ"ד}}. מיד עם תיקון החוק ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תש"ל]] נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}

הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

==ראשי המאבק==
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.

==עצומת המליון==
[[תמונה:מליון.jpg|left|thumb|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה, ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

מספר הרב יצחק הולצמן, מזכיר הועד למען שלימות העם:

"עצומת המיליון" החלה ב[[חודש חשון]] תשד"מ. הועד למען שלימות העם הציב באותם ימים דוכנים במרכזי הערים. עוברים ושבים הוחתמו בכדי להגיע למיליון חתימות ובכך ללחוץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

הוועד עבד על ההחתמה במרץ רב, אבל בסיום המבצע ראש הממשלה סירב לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הפעלנו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקרית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע ההחתמות בא לסיומו בצורה הנכונה.

==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, נראה היה כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים ב[[שבת]] פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==

בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו לדבר במשך הכינוס על כך שכבר הגיע הזמן שלא צריכים להתעסק עוד בכך{{מקור}}, אולם בעקבות זאת שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו. הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו. רק שנה לאחר מכן כאשר הבהיר הרבי את דעתו (כדלהלן) התברר למפרע שלא מעצמו אמר זאת.

בשיחת כ"ד טבת [[תשמ"ט]] {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=731&lang=hebrew אתר שטורעם]}} דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר היה בענייני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני [[ארץ הקודש]] על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש [[רחמים]] מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שב[[ארצות הברית]] (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אחר כך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}} כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

צה"ל

2019-11-03T20:02:28Z

אנגלמן:

[[קובץ:682px-IDF new.png|שמאל|ממוזער|150px|סמל צה"ל המשולב מסמלה של 'ההגנה' בו מוצג חרב המלופפת בענף של זית, המסמל את המלחמה עם הכמיהה לשלום, הממוסגרת בתוך סמל בדוגמת [[מגן דוד]]]]
'''צבא הגנה לישראל''' (הידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות]]: '''צה"ל''' או באנגלית: '''IDF'''{{הערה|Israel Defense Forces.}}), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של [[מדינת ישראל]], המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה.

[[הרבי]] העניק יחס מיוחד לחיילי צה"ל באמצעות מכתבים שכתב להם ושליחים ששלח לעודד את רוחם, ואף התעניין בנוגע להתנהלות הצבא באופן פרטני אצל אישי הדרג הצבאי שהגיעו להתייעץ עמו ולהתברך מפיו.

==היסטוריה==
[[קובץ:אור לחייל 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילות חב"דית עם חיילי צה"ל במסגרת ארגון '[[אור לחייל]]']]
[[קובץ:צה''ל בכפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי צה"ל מתכנסים באוהל האירועים ב[[כפר חב"ד]] במסגרת סיור חוויתי לרגל [[חג הפסח]]]]

עד להקמתה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] פעלו בארץ שלושה ארגוני לוחמים יהודיים: ההגנה, האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) והלח"י (לוחמי חירות ישראל). עם סיום השלטון הבריטי והכרזת העצמאות פרצו תושביה הערביים של הארץ בסיוע המדינות השכנות במלחמה (שנודעה לימים בשם "[[מלחמת השחרור]]" או "[[מלחמת העצמאות]]") אל מול התושבים היהודים.

במהלך המלחמה, חתם ראש הממשלה הזמנית [[דוד בן גוריון]] על "פקודת צבא הגנה לישראל". הצבא שהוקם, הורכב על בסיס התשתית הארגונית של ארגון 'ההגנה' ומיזג לתוכו את לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י.

==התייחסות הרבי לפעולות צה"ל==
ב[[שיחה|שיחותיו]], עסק הרבי פעמים רבות בנושא [[שלימות הארץ]], וכחלק מכך התייחס לעיתים קרובות לפעולות השונות שנעשו על ידי הזרוע המבצעית של צה"ל, כשעל פי רוב הוא מגבה את פעולותיהם, וקורא למנהיגים הפוליטיים של מדינת ישראל שלא לערב פוליטיקה בענינים צבאיים, הנוגעים לשמירה על בטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל ושלום תושביה.

===מלחמת השחרור===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת השחרור]]}}
מלחמת השחרור היתה המלחמה הראשונה שנערכה בין הצבא היהודי בארץ ישראל ובין הצבאות הערביים מהמדינות הסמוכות לאחר ההכרזה על הקמתה של [[מדינת ישראל]]. במהלך המלחמה ניסו הערבים להשמיד את האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל כמענה להחלטת [[האו"ם]] להקים מדינת יהודית בארץ ישראל, מיד עם פרסום ההחלטה ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]], ורק כשנה וחצי לאחר מכן, ב[[כ"ג תמוז]] [[תש"ט]] הסתיימה המלחמה עם כ-9,000 הרוגים מצבאות ערב, ולמעלה מ-6,000 יהודים שנרצחו על קידוש ה', שהיוו אחוז שלם מכלל האוכלוסיה היהודית בארץ הקודש בזמן המלחמה. המלחמה הסתיימה בנצחון היהודים, ובעקבותיה גבר זרם העליה לארץ במאות אחוזים, עשרות אלפי ערבים נטשו את בתיהם והיגרו לארצות ערב, ועל חורבותיהם נבנו כפרים ויישובים יהודיים, וביניהם [[כפר חב"ד]] שהוקם ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] על חוברות הכפר הערבי ספריא שהתרוקן מיושביו במהלך המלחמה.

על רקע הנצחון במלחמה וכינונה של המדינה, גובשו דעות שונות בציבור המאמינים בארץ בנוגע ליחס הנכון למדינה ולמלחמה, כאשר מצד אחד חוגי [[הציונות הדתית]] קוראים לקבוע חג ב[[יום העצמאות]] ולומר בו הלל ולהודות על הניסים, ומנגד חוגי הקנאים השוללים מכל וכל את המדינה ורואים בה פגע רע ורוצים בביטולה, ואף טוענים שלא ייתכן לטעון שנעשו ניסים ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות.

הרבי שלל את שתי הגישות, כשהוא שולל בחריפות את הדעה שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, היא "[[אתחלתא דגאולה]]"{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תשנ"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}}, ויחד עם זה דרש מחסידיו לנצל את ההתעוררות בעקבות הנצחון להוספה בשמירת תורה ומצוות בין שדרות העם, בהסבירו שכאשר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רואים שמסר השם יתברך רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר.. שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו', האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?!|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}.

===מלחמת סיני (מבצע קדש)===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת סיני]]}}
ב[[כ"ד חשון]] [[תשי"ז]] פתחה ישראל במערכה צבאית מול מצרים שכונתה בשם 'מבצע קדש', על רקע הסתננות של חוליות מחבלים טרוריסטים (ה'פדאיון') לשטח ישראל ורצח אנשים חפים מפשע וסגירת תעלת סואץ ומיצרי טיראן למעבר אניות ישראליות ושיתוק נמל אילת. המבצע הצבאי גובה בסיוע צרפתי ובריטי, והוא נמשך כשבוע והסתיים ב[[א' כסלו]].

במהלך המלחמה הצליח צה"ל לכבוש את חצי האי סיני ולפגוע קשות בתשתית הצבא המצרי, ולאחר שבוע עצרו כוחות צה"ל והתבצרו בשטחים שכבשו בעוד צבא בריטניה וצרפת יצאו ל'מבצע מוסקטר' במהלכו השתלטו על הערים שמצפון תעלת סואץ ותפסו עמדות נוספות לאורך התעלה, ובהמשך לכך הופעל לחץ כבד מהאו"ם ממשלת ארה"ב וברית המועצות לנסיגת כל כוחות הצבא מהאזור, ולאחר תקופת המתנה נסוגו כל כוחות הצבא והוחלפו על ידי כח צבאי שהוצב מטעם האו"ם לשמירה על מעבר חופשי בשטח התעלה בי"ח טבת תשי"ז.

המבצע הסתיים בנצחון ישראל ובהשגת היעד בפתיחת מיצרי טיראן שיאפשר שיט לנמל אילת, אך נגבו חייהם של 177 חיילים. בצד המצרי לעומת זאת דווח על כ-3,000 הרוגים, קרוב ל-5,000 פצועים, ולמעלה מ-6,000 שבויים, ובפגיעה קשה במוראל הצבא המצרי ובעוצמתו.

בהתוועדות שערך הרבי במהלך המלחמה אמר [[מאמר חסידות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 המאמר בגירסתו המוגהת] באתר ספריית ליובאוויטש.}}, בו התייחס למלחמה: {{ציטוטון|מים רבים לא יוכלו לכבות את ה[[אהבה]] ונהרות לא ישטפוה.. אמר הקב"ה לבני ישראל: אם יתכנסו כל אומות העולם, המון עמים רבים כשאון [[מים]] רבים, לא יוכלו לכבות (חס ושלום) את ה[[אהבה]] שביני לבין ישראל, ואם יתאספו כל מלכי ארץ ושריהם, מי הנהר העצומים והרבים, לא יוכלו למחות (חס ושלום) אותך מן העולם}}. מאמר זה קיבל משנה חשיבות כאשר מיד לאחר השבת ביקש הרבי לקבל את המאמר ל[[הגהה]] והורה להדפיס אותו בארץ הקודש על מנת שילמדו בו במלחמה והתבטא שבמאמר זה ישנו מענה לכמה וכמה ענינים הקשורים עם המלחמה{{הערה|1=ראו [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקצא].}}

על אף זעקות הרבי, עם סיום המלחמה ויתרה ישראל מרצונה על כל השטח שנכבש ונכנעה ללחצי המעצמות. לאורך השנים שלאחר המלחמה, התייחס הרבי מספר פעמים על הטעות המצערת בהעדפת השיקולים המדיניים על הבטחוניים בהיכנעות המוחלטת להחלטות האו"ם על אף הסכנה הבטחונית שהתעוררה בעקבות החזרת השטחים ללא כל תמורה{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4890 שיחת שבת פרשת עקב תש"ל], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=585&hilite= שיחות מלוקטות מחודשים סיון-תמוז תשמ"ב (כפי שהוגהו על ידי הרבי עבור קובץ המאור)].}}.

===מלחמת ששת הימים===
[[קובץ:משה נ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[משה ניסלביץ]] פועל עם חיילי צה"ל בחולות סיני]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ששת הימים]]}}
בתחילת הקיץ של שנת [[תשכ"ז]] צבאות ערב התכוננו למלחמה כולל על מדינת ישראל, מתוך מטרה לתקוף במספר חזיתות בו זמנית, ובכך למוטט את הצבא ולהביא להשמדתה וביטול ריבונותה של מדינת ישראל.

למרות ההערכות והתחזיות של מומחי הצבא בתקופה המתוחה של טרום המלחמה, וחשש קולקטיבי מתוצאות הרות אסון, הרבי ניבא בצורה ברורה ש[[הקב"ה]] יוציא את עם ישראל מהמצב הקשה בנצחון גדול, והורה לאנשים ששאלו אותו שלא לעזוב את גבולות הארץ{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/24/9317&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חלק כד] אגרת ט'שיז.}}.

המלחמה שפרצה ב[[כ"ו אייר]], נמשכה ששה ימים בלבד, וכפי שהרבי צפה מראש - חרף כל תחזיות המומחים - צה"ל ניצח בכל החזיתות, ואף נחל הישגים נוספים דוגמת כיבוש שטח הכותל המערבי, רמת הגולן, עזה, מדבר סיני, חברון, קבר רחל, ומקומות נוספים.

הרבי ניצל את ההתרגשות הגדולה של תושבי הארץ מהנצחון המזהיר, ודרש מהחסידים לעשות השתדלות גדולה, שההתעוררות הכללית תנוצל לקיום מצוות, ושלח את חסידי חב"ד להתפרס בכל רחבי הארץ ולזכות עוברים ושבים בהנחת תפילין.

במקביל לפעילות הרוחנית שדרש מהחסידים, החל הרבי בפעילות נמרצת ליישב את השטחים ששוחררו במלחמה זו, ונלחם נגד הכוונה למסור אותם חזרה למדינות הערביות. הרבי הבהיר, שבאם לא יגרשו את הערבית מגבולותיה המורחבים של הארץ ויתנו להם אזרחות ישראלית, הם ישנו את פני המפה הדמוגרפית של ישראל, והדבר עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.

===מלחמת ההתשה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ההתשה]]}}
לאחר נצחון צה"ל באופן ניסי במלחמת ששת הימים, פתח צבא מצרים בסיוע ברית המועצות במתקפה חזיתית על מוצבי צה"ל לאורך תעלת סואץ, שבמערכה שנמשכה כשנה וחצי מ[[י"ח אדר]] [[תשכ"ט]], ועד הפסקת האש ב[[ה' אב]] [[תש"ל]]. למרות ההגדרה הצבאית היבשה שמלחמה המתסיימת בהפסקת אש מוגדרת כמלחמה ללא הכרעה, מטרת הצבא המצרי לגרום לנסיגת ישראל מקו הגבול לא הושגה, בעוד ישראל גרמה לאבידות של כעשר אלף חיילים מצריים, זרימת מאות אלפי פליטים לקהיר, התשה קשה של צבא מצרים כאשר הוא נאלץ לבקש עזרה סובייטית, ופגיעה קשה בכלכלה המצרית.

לאורך המלחמה שמשכה כשנה וחצי, קרא הרבי לחסידים לצאת למוצבי צה"ל ולעודד את רוח הלוחמים, וקרא לסגל הפיקוד העליון ולמתווי המדיניות בממשלה לנקוט בגישה תקיפה ולא להיכנע ללחץ האמריקאי להפסקת האש, היות והמצרים ינצלו אותו באופן ודאי לביצור המערך המלחמתי ויפתחו תוך זמן קצר במלחמה מחודשת שתגבה חיי חיילים רבים. קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות ל[[מלחמת יום הכיפורים]].

===מלחמת יום הכיפורים===
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מ[[עפולה]] מצטלמים על רקע טנק צה"ל בהוראת הרבי ([[תשל"ג]])]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת יום הכיפורים]]}}
{{להשלים|פסקה=כן}}

===מבצע יונתן (אנטבה)===
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע אנטבה]]}}
בחודש [[סיון]] של שנת [[תשל"ו]] נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה שבאוגנדה על ידי חוליית טרוריסטים, אשר החזיקו ביושבי המטוס כבני ערובה עד לשחרורם של חמישים ושלושה מחבלים, כשהם מציבים אולטימטום למילוי בקשתם ומעמידים בסכנה קיומית את חייהם של נוסעי המטוס.

ב[[ו' תמוז]] החל צה"ל במבצע הצלה מסובך ומורכב בפיקודו של יוני נתניהו{{הערה|שעל שמו נקרא מבצע החילוץ בשם 'מבצע יונתן'.}}, ולאחר מאמצים רבים וניסים גלויים הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל לחלץ את הנוסעים החטופים, לשחרר אותם מהשבי, ולהחזירם לגבולות ישראל.

בשונה מחוגים אחרים שראו במבצע ההצלה 'מעשה שטן', היות שהלוחמים שעסקו בהצלת הנוסעים היו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, הרבי ראה בכך הצלה ניסית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63899 הרבי - "נס והצלה למעלה מדרך הטבע"] {{וידאו}} - אתר שטורעם.}}, וקרא להתעוררות רוחנית בעקבות הנס הגדול שנעשה, תוך שהוא דוחה את טענותיו של רבי [[יואל טייטלבוים]], האדמו"ר מסטמאר.

===מלחמת לבנון הראשונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת לבנון הראשונה]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] פרצה מלחמת לבנון הראשונה{{הערה|נקראה גם בשם 'מבצע שלום הגליל', או בראשי תיבות - של"ג.}}, בה נלחמו חיילות צה"ל עם צבא סוריה וארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד ישראל משטח לבנון, וגרמה לכך שצה"ל ייכנס עם כוחות קרקעיים אל תוך גבולות לבנון, על מנת למגר את קיני הטרור הפלסטיניים.

לאחר שבוע של לחימה קרקעית בה הגיע צה"ל לעליונות צבאית בכיתורה של ביירות, בעקבות לחץ פוליטי עולמי, הפוליטיקאים הישראלים הורו להימנע מכיבוש ביירות בכח, דבר שגרם למלחמה מתישה שגרר את מותם של מאות חיילי צה"ל, ומנע את השמדתם הסופית של קיני הטרור בלבנון.

בתקופת ההמתנה בגבולות ביירות, זעק הרבי פעמים רבות על כך שהפוליטקאים לא נותנים למומחי הצבא לבצע את הנדרש מהם על פי הידע הצבאי והבטחוני שלהם, ובכך מסכנים את חייהם של החיילים{{הערה|1=הקלטות ותרגום מילולי מהשיחות שנאמרו בימי החול: [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=77 שיחת כ"ב סיון תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=78 שיחת ליל ג' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=79 שיחת ז' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=80 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב] {{אודיו}}}}.

בנוסף לכך הרבי הזהיר, שבאם לא יסיימו כעת את המלאכה, יצטרכו אחרי מספר שנים לחזור ולהילחם בשטח לבנון בתנאים קשים יותר, וללא עליונות צבאית, דבר שיגבה קרבנות נוספים הן מצד הערבים והן מצד היהודים. נבואה זו התבררה ברבות השנים כאמת מוחלטת, כשפרצה בשנת [[תשס"ו]] מלחמת לבנון השניה, במהלכה נהרגו מעל מאה וחמישים אזרחים וחיילי צה"ל{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/prophesy/38.html האלוף יהושע שגיא ראש אגף המודיעין בזמן מלחמת לבנון: הרבי צדק בכל דבריו!] - אתר הגאולה.}}.

{{מלחמות ישראל|}}
==בכירי צה"ל והרבי==
[[קובץ:משה לוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סגן אלוף ישראל ירקוני, השליש הצבאי של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שז"ר]], אחרי ה'[[יחידות]]' ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]
בכ' אדר א' [[תשד"מ]] ביקר הרב הראשי לצה"ל הרב גד נבון אצל הרבי. במהלך הביקור העניק הרבי לרב נבון [[ספר התניא]] שהודפס בגרנדה על ידי ה'צפלין הרב [[יעקב גולדשטיין]], בו הופיע סמל צבא ארה"ב לצד סמל [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/78000_he_1.pdf תצלום ספר התניא וסיפור הפגישה בקובץ 'קער א וועלט' עמוד 28].}}. הרב נבון יצא בהתרשמות עמוקה מהרבי, והורה לאנשים בסביבתו לעזור לאנשי חב"ד ככל הניתן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60447 הרב גד נבון הורה לי: תעזור לחב"ד ככל שתוכל].}}.

כמו הרב נבון, ביקרו אצל הרבי בכירים נוספים דוגמת מאיר עמית (בעת כהונתו כראש המוסד), רחבעם זאבי (בעת כהונתו כאלוף בצה"ל), האלוף רפי פרץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=58350 האלוף רפי פרץ בראיון בלעדי ל-col].}}, תת אלוף רן פקר, תת-אלוף מנחם עיני{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395252 ראיון עם תת אלוף מנחם עיני, ראש פרוייקט ה'לביא'] באתר בית חב"ד.}}, האלוף יוסי בן חנן, ובכירים נוספים רבים{{הערה|זאת מלבד חלופות המכתבים הרבות שהתקיימו בין הרבי לבכירי צה"ל.}}, כולם העידו שהתרשמו עמוקות מידיעתו המפורטת של הרבי וראייתו הצבאית הרחבה, והתפעלו מהאכפתיות וההתעניינות שגילה הרבה כלפי כל פרט מהתנהלות המערכת הצבאית והיחס החיובי שהפגין כלפיה.

רבים מהמפגשים תועדו על ידי חברת המדיה החב"דית [[jem]] בסדרת ראיונות עם אלופי צה"ל ובכירים נוספים, ויצאו לאור בהפקת וידאו 'אמונה ובטחון - צבא ומודיעין'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39429 יצאה לאור ההפקה החדשה מבית jem: 'אמונה ובטחון צבא ומודיעין']. אתר שטורעם. נט.}}.

==מצוייני צה"ל==
[[תמונה:מצויני צהל.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם מצוייני צה"ל]]
[[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מצוייני צה"ל]]}}
ב[[כ"ג אב]] [[תשל"ו]] הגיעה קבוצה של מצוייני צה"ל לטיול ב[[ניו יורק]], במהלכו הגיעו ל-[[770]] להיפגש עם הרבי ב[[יחידות]].

הרבי קיבל את הקבוצה בחביבות מיוחדת, נשא בפניהם דברים מעודדים, וחילק לכל אחד מהם דולר ל[[צדקה]] ולברכה.

השיחה שנשא הרבי בפניהם הייתה ב[[לשון הקודש]]{{הערה|זאת השיחה היחידה שהרבי נשא בלשון הקודש}}, ובתוך הדברים שאמר בפניהם הסביר, שלדעתו הם לא צריכים להיקרא בשם 'נכי צה"ל', היות ששם זה נותן משמעות לוואי של אדם נחות וירוד, אלא הם צריכים להיקרא בשם "מצוייני צה"ל", דבר המורה על הכוחות המיוחדים שיש להם, ועל המסירות העצומה שהם הקריבו למען הגנתם של בני ישראל{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1080&ArticleID=1850 שיחת יום כ"ג אב תשל"ו לקבוצה של "מצוייני צה"ל] באתר צעירי חב"ד; [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77381 הקלטה מהשיחה] באתר חב"ד אינפו}}.

==השירות בצה"ל==
הרבי מתייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה. במכתבים רבים מציין הרבי עובדה זו, ומעורר את החיילים על הזכות הגדולה שיש להם, ועל האחריות הגדולה ש[[הקב"ה]] הפקיד בידם, שצריכה לזרז אותם בקיום תורה ומצוות בכדי שתהיה להם הצלחה במילוי תפקידם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9722.htm מכתב ט"ו באב תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9736.htm ז' אלול תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9950.htm ט"ו באב תש"ל], ועוד.}}.

לאורך ההיסטוריה של צה"ל, שירתו במסגרת הצבאית רבים מחסידי חב"ד, שאף השתתפו במלחמות ישראל וסייעו במאמץ המלחמתי להגנת גבולות הארץ, כשבהוראת הרבי הם מנצלים את הזמנים הפנויים להשפעה על חבריהם להתקרב ליהדות.

=== גיוס בני ישיבות ===
[[תמונה:חיילים חב''דיים בצה''ל.jpg|left|thumb|250px|חיילים חב"דיים באחד מבסיסי צה"ל]]
[[תמונה:משפחת_גרוזמן.jpg|left|thumb|250px|בניו של הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ראשי של [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]] המשרתים בצבא בתמונה משפחתית]]
במספר הזדמנויות התייחס [[הרבי]] לסוגיית ה'שיווין בנטל' וגיוסם של [[תמימים|בני הישיבות]]. הרבי הדגיש שלימודם של תלמידי הישיבות מגן על תושבי הארץ אף יותר מהחייל שעל הגבול{{הערה|1=[https://chabad.info/?url=article_he&id=76250 מכתב מר"ח אלול תשכ"א]}}. לצד זאת הדגיש [[הרבי]] את מעלתם העצומה של חיילי צה"ל [[מסירות נפש|המוסרים נפשם]] בפועל ומגנים בגופם על תושבי הארץ.

בשנת [[תשע"ג]], בעקבות פולמוס מחודש שהתעורר סביב גיוסם של בני הישיבות, יצאו רבני חב"ד בקריאה - על פי דברי הרבי - המורה לתלמידי הישיבות להתמיד בלימודם ולא להתגייס בשום אופן לשירות צבאי{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=76272 מכתב רבני חב"ד] {{אינפו}}}}.

===גיוס נשים===
הרבי הביע דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, והתבטא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5569.htm אגרות קודש חלק טו, עמוד רנב].}} שהדבר מזיק לצבא לא רק מבחינה דתית ומוסרית, אלא גם מבחינה טכנית ומבצעית, היות שהימצאותם של נשים בצבא גורם להתערבות של מתחים רגשיים בפעולות הצבאיות, ומפחית את כושר ההתרכזות של החיילים במשימה המבצעית שהוטלה עליהם.

הרבי פסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8731.htm אגרות קודש חלק כג עמוד סא].}}, כי החומרה של גיוס נשים לצבא מבחינה הלכתית הינו בגדר של 'אביזרייהו דגילוי עריות', ולדעת חלק מהפוסקים יש למסור על כך את הנפש, עד רמה של 'יהרג ואל יעבור'.

בנוסף לזה, הרבי מדגיש שהדבר נוגע במיוחד לצבא יהודי, בו נדרש הסיוע האלוקי, המותנה בשמירה על קדושת מחנות הצבא, כפי שמפורש בתורה שבכתב: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"{{הערה|דברים כג, טו.}}.

===הסכמים בקשר לנסיעה ל'[[קבוצה]]'===
מסלול הלימודים החב"די השתנה בשנותיה הראשונות של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ועוצב במהלך השנים עד שהגיע למתכונתו הנוכחית, בהם לאחר הלימוד בבית הספר היסודי (ה'[[תלמוד תורה]]' בעגה החרדית), עובר הבחור ללמוד שלוש שנים ב[[ישיבה קטנה]], ולאחר מכן שלוש שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]]. עם סיום המסלול, נוסעים הבחורים לשנה שלימה של לימודים בחצר [[הרבי]], ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

מסלול לימודים זה, יצר מצב בעייתי, בו הבחורים הצעירים שעדיין לא שירתו בצבא צריכים לקבל אישורי יציאה סדירים, ובכך לקבל אישור חריג המסדיר יציאת מחזור שלם של בחורים מישיבות חב"ד מידי שנה ללימודים בחצר הרבי.

לצורך כך, הפעיל הרבי מערכת שלמה של קשרים עם בכירי הממשל בארץ, וכתב מכתבים אישיים לאישים הנוגעים בדבר{{הערה|דברי הרבי למר [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) שכיהן באותם שנים כ[[פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], התפרסמו בספר [[נשיא וחסיד]] של החוקר [[שמואל קראוס]] (עמוד 238).}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63049 מכתב הרבי למנחם בגין] {{אינפו}}}}, על מנת לשכנע אותם להנפיק את האישור המיוחד לבחורי הישיבות החב"דיים.

בסופו של תהליך, הושג הסכם בין צה"ל לעסקנים החב"דיים, שבחור שיחתום על התחייבות לחזור לארץ בסיום השנה, יקבל אישור יציאה, ובחזרתו לארץ יהיה זכאי להיכנס שוב למסגרת הכללית של בחורי הישיבות 'תורתו אומנותו'.

הסכם זה התקיים משנות הכ"פים, ועד לשנת תשנ"ד. בשנת [[תשע"א]], הושג הסכם חילופי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62991 בלעדי: הצבא יאפשר נסיעת בחורים לשנת 'הקבוצה'] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=64207 הסכם חדש מאפשר את נסיעת התלמידים ל'קבוצה' - כל הפרטים] באתר col.}}, שיצר מהומות רבות{{הערה|1=[http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/includes/favicon.ico?url=article_he&id=65436 שערוריה:עשרות בחורים חב"דים ישבו בכלא בגלל יריבות אישית] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69986 שערוריה: מגעים עם צה"ל לגיוס תלמידי ישיבות חב"ד] {{אינפו}}}}, אך הוא התבטל בשנת [[תשע"ד]], ובשנת [[תשע"ו]] נחתם הסכם חדש עם חלק מהישיבות החב"דיות{{הערה|[[תומכי תמימים קרית גת]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]], בעוד ראשי הישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]] לא הצטרפו באופן רשמי להסכם (אך בחורי הישיבות עצמם יכולים להצטרף אליו באופן עצמאי).}} בתיווכו והשתדלותו של הרב [[אליעזר וילשאנסקי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E/ בלעדי: נציג ראשי הישיבות בהסכם עם צה"ל מדבר על הכל] {{אינפו}} י"ז באב תשע"ו}}, במסגרתו יכולים הבחורים לנסוע ל'[[קבוצה]]' תמורת ויתור על מעמד בן ישיבה והתחייבות לחזור לארץ בסיום שנת לימודים אחת ולהתגייס עד גיל 26. בתחילה יצאו משפיעים ורבנים נגד ההסכם המתגבש{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90/ קול קורא נגד ההסכם] {{אינפו}} ז׳ אב תשע"ו}}, אך לאחר שהתפרסם גילוי דעת של [[בית דין רבני חב"ד]] בעד ההסכם{{הערה|במכתב הנושא את תאריך ז' [[מנחם אב]] תשע"ו, בראשו נכתב: "הננו להבהיר בזאת כי הסכם ראשי הישיבות עם צה"ל הובא בפנינו וקיבל את הסכמתנו".}} והתפרסם ראיון נרחב עם ראשי הישיבות בו הבהירו את עמדתם{{הערה|1=[http://chabad.info/magazine/%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C/ סערת הסכם הגיוס: ראשי הישיבות מדברים על הכל] {{אינפו}} ט"ו אב תשע"ו}}, שככה ההתנגדות להסכם ורבים מהחתומים על ה'קול קורא' חזרו בהם מחתימתם.

==פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל==
[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיתון במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל"ז]]
כבר בשנותיו הראשונות של צה"ל, היו מגיעים חסידי חב"ד למחנות הצבא, ופועלים עם החיילים במסגרות השונות במסירת שיעורי תורה, וחלוקת סופגניות, דמי חנוכה, משלוחי מנות, וחומר קריאה יהודי.

לקראת החגים, ובזמני מלחמה, הפעילות החב"דית במחנות צה"ל היתה מתוגברת בפעילים רבים נוספים, שהיו מתגייסים בהמוניהם כדי להצליח להגיע אל כל חיילי צה"ל ולהביא להם את שמחת החג ואת אור היהדות, ולחזק אותם על עמידתם ב[[מסירות נפש]] להגנת תושבי ארץ ישראל.

מכיון ותנועת חב"ד הסתמנה בציבור כגוף המרוחק מפוליטיקה, ושמרה על קשרים טובים עם אנשי השלטון וצמרת הממשל מכל גווני הקשת הציבורית, יכלו פעילי חב"ד להיכנס למחנות צה"ל ללא קשיים, ושערי המחנות היו נפתחים בפניהם, דבר שלא התאפשר לפעילים של תנועות אחרות.

הרבי עצמו הורה לחסידים בחלק מהפעילויות להשתדל להשיג אישור להסתובב במחנות עם מדי צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=22360 תלבשו מדי צה"ל כשתגיעו לבסיסים] - אתר col.}}.

===קשיים לאחר ההתערבות בבחירות===
לאחר [[בחירות תשמ"ט|מערכת הבחירות של שנת תשמ"ט]] בה הורה הרבי לחסידים להצביע בקלפי עבור מפלגת יהדות התורה, החלו תנועות שונות לדרוש במפגיע מצה"ל לאסור את כניסתם של פעילי חב"ד למחנות צה"ל לאור התערבותם בפוליטיקה, כחלק מהחוק הצבאי האוסר את כניסתם של פעילים פוליטיים לבסיסי צה"ל.

למרות המכשולים השונים שהתעוררו, חסידי חב"ד ממשיכים עד היום להיכנס למחנות צה"ל באישור הדרג הצבאי העליון, כשפעילותם מותנית התלוות של אנשי הרבנות הראשית, האמורים לפקח שהפעילות לא תחרוג מהכללים שנקבעו על ידי המטכ"ל הצבאי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=233 מה אתם רוצים מחב"ד?! - פרוטוקולים מישיבות הכנסות הדנות בפעילות חב"ד במחנות צה"ל] - אתר שטורעם.}}.

===ספר תורה לחיילי צה"ל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר תורה לחיילי צה"ל]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] יזם הרבי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לאחדות חיילי צה"ל וכוחות הבטחון ולהוספה על שמירתם והגנתם בעם פעילותם המבצעית. בהוראת הרבי, הצליחו עסקני חב"ד בארץ להביא לכך שהנהגת [[צה"ל]] תיקח על עצמה את הפרוייקט, וב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] התקיים מעמד התחלת כתיבת האותיות בספר התורה.

חודש וחצי מאוחר יותר פרצה [[מלחמת לבנון הראשונה]], והתברר כי הרבי חזה את העתיד וביקש מהחסידים שסרו להוראותיו להזדרז עם התחלת הרישום, כדי להקדים רפואה למכה ולשמור על בטחונם של חיילי צה"ל.

בשעת המלחמה יצאו עשרות צוותות של חסידי חב"ד לעומק שטח לבנון ורשמו חיילים בחזית תוך כדי המלחמה, ובתוך פחות מחודש הצליחו לרשום 304,805 חיילים לספר התורה, וב[[י"ד תמוז]] התקיים טקס ההכנסה של ספר התורה הראשון לזכות חיילי צה"ל לבית הכנסת בצריפין בהשתתפות צמרת צה"ל.

===התניא בבסיסי צה"ל===
בעיצומה של [[מלחמת יום הכיפורים]] העביר הרבי הודעה לרב [[שלמה מיידנצ'יק]] להדפיס ספרי תניא וסידורי תפילה באזור פאיד שמעבר לתעלת סואץ, ולחלק את הספרים המודפסים לחיילי צה"ל הלוחמים בחזית. למשימת ההדפסה הצטרף גם המזכיר הרב [[ניסן מינדל]]. כאשר הגיעה חוליית ההדפסה לפאיד, פגשה באלוף [[אריאל שרון]] שנתן את אישורו וגיבויו המלא לפעולת ההדפסה, ופתח בפניהם את כל הדלתות. התניא הודפס בשתי מהדורות במרכז בסיס האספקה, ועם סיום ההדפסה חולק לחיילים בסיוע תלמידים מ[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|לפרטים נוספים, ראו 'המיידנצ'יק - הקטר של חב"ד, עמודים 115-116.}}.

כאשר יצא הרבי ב[[מבצע הדפסת התניא]] יזמו חסידי חב"ד הדפסות של הספר בכל מקום אפשרי, כולל מחנות צה"ל השונים, והסתובבו עם מכונת דפוס ניידת אף בבסיסים נידחים על מנת לבצע את הוראתו של הרבי{{הערה|רשימה חלקית של מהדורות התניא שהודפסו בבסיסי צה"ל: א'צה - מחנה עוצבת השריון. א'צו - מחנה עוצבת סיני. א'שכד - מחנה רמון. א'שמה - מחנה צה"ל תובלה, קרית מלאכי. א'תקמ - מפקדת כוחות שדה. א'תשמה - בסיסי חיל האויר בצריפין. א'תתקנב - בית דרס עוצבת הבזקה. א'תתקנג - בסיס חצור. א'תתקנד - יחידת רפואה מלאכי. ב'רי - מחנה עובדה. ב'ריא - מפקדת פיקוד דרום. ב'רלה - מחנה יחידות. ב'שכו - בסיס חיל האויר נבטים. ב'תקכא - צה"ל, בית גוברין. ב'תקכב - מחנה צאלים. ב'תקכג - בסיס תל-נוף. ב'תקצב - בסיס חיל הים, אשדוד. ב'תקצג - מחנה ג'בליה.}}.

בתקופת [[מלחמת לבנון הראשונה]] ביקש הרבי להדפיס את התניא בבירות בצור ובמקומות נוספים בלבנון, ואף נשא שיחה מיוחדת בעת התוועדות [[י"ג תמוז]] כאשר ספר התניא היה מונח על השולחן והביא זאת כהוכחה שצה"ל כבר נמצא בבירות וצריך לנצל את האפשרות ולכבוש את העיר. בהמשך לכך הרבי גם התבטא שזה שיכלו להדפיס שם את התניא "הרי זה משום שאנשי 'צבא הגנה לישראל' עשו את ההכנה לדבר וסייעו בהדפסת ספר התניא. . ומובן שפעולה זו של הדפסת ספר התניא במקומות אלו ענינה הפצת המעינות חוצה בפועל ממש, כולל - לימוד בספר התניא עם אנשי 'צה"ל'..."{{הערה|1=תיאור הדפסות התניא בבסיסי צה"ל בתור קובץ '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/78000_he_1.pdf 'קער א וועלט היינט']''' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}}}.

במספר הזדמנויות התבטא הרבי במכתבים ובעל פה על החשיבות של התניא עבור חיילי צה"ל{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד סב: "ימצא לנכון, לתת תניא לאיזה המצטיינים בענין של יהדות וכו' מבין אנשי הצבא, נוסך על נתינות תניא במחנה למועדונים או להספריה של אנשי הצבא", וראה גם התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 1851.}}.

===מטה לגיבורי צה"ל===
[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] בישראל, מפעילים מטה מיוחד למען אלמנות צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?37897 כך החלה הפעילות של חב"ד עם אלמנות צה"ל] {{אודיו}} - אתר col.}} וילדי החיילים שנהרגו במלחמות ישראל{{הערה|בשנים האחרונות הורחבה פעילות הסיוע גם עבור נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם.}}, המנוהל על ידי הרב [[מנחם קוטנר]].

המטה פועל בסיוע כלכלי לבני המשפחות השכולות, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור לקראת חגי ומועדי ישראל, ודאגה לשבתות אירוח מיוחדות{{הערה|1=[http://mendy.shturem.net/index.php?section=news&id=10653 שבת אירוח לנפגעי הטרור בארגון צעירי אגודת חב"ד] - אתר שטורעם.}}, ארגון קייטנות וימי כיף לילדי המשפחות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13156 יתומי השכול ופעולות האיבה בקייטנות חב"ד] - אתר col.}}, ועוד.

===אור לחייל===
{{ערך מורחב|ערך=[[אור לחייל]]}}
ארגון אור לחייל המנוהל על ידי הרב [[מנחם אופן]], הינו ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי הרב אופן בשנת [[תשס"ז]] בעקבות הצלתו באופן ניסי מירי פלסטינים בדרכו ל[[מבצעים]] בעיר [[האבות]] [[חברון]].

הארגון פועל מטעם 'האגודה למען החייל', ומארגן פעילויות חברתיות לחיילי צה"ל ברוח היהדות, מפיק עלונים חודשיים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70190 'אור לחייל' - מנת יהדות לחיילי צה"ל] תצלום העלון {{אינפו}}}}, מחלק [[תפילין]] לחיילים המתחייבים להניחם מידי יום חול{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62710 ארגון אור לחייל מחלק מאה זוגות [[תפילין]] מידי חודש] {{אינפו}}}}, ופעולות הווי נוספות{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/video/ArmeSecrete.wmv כתב הערוץ הראשון איתי רפפורט על פעילות ארגון 'אור לחייל'] {{וידאו}} אתר שטורעם}}.

{{תבנית:גלריה צה"ל}}

== ראו גם ==
* [[הרבנות הצבאית]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70210 תלמידי הישיבה והחייל בגבול - יששכר וזבולון] הרבי משווה את לומדי התורה ליששכר וזבולון.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70220 האם תלמידי הישיבה חייבים בגיוס?] דעת הרבי על גיוס בחורי הישיבות.
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?175926& לבוא בצבא]''' לקט התייחסויות של הרבי בנוגע לצבא בכלל ולצה"ל בפרט
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77876_he_1.pdf לא יצא בצבא]''' {{PDF}} לקט התייחסויות של הרבי בנוגע לגיוס בני ישיבות ושילובם בצה"ל {{אינפו}}
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=498490d9b גיוס בחורי הישיבות פוגע ביכולות הצבאיות של צה"ל] {{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76371 תגובת הרבי לאמירה: ישנם בעלי בתים שלא מרוצים מכך שישנם תלמידים שלא הולכים לצבא] החל מהדקה ה-3:45 {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7050&CategoryID=1422 דעת הרבי בנוגע לגיוס נשים לצה"ל]. באתר צעירי חב"ד.
* [http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90/ דעת הרבי על גיוס בנות] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70174 חב"ד הולכים לצבא. האומנם?!] שניאור חביב {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65268 חיילים במסדר בשירת "אני מאמין"] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3320334 8 דברים שאמר הרבי על חיילי צה"ל] {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

מנחם מענדל גלוכובסקי

2018-07-29T19:45:52Z

אנגלמן: /* תולדות חיים */

[[קובץ:נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מנדל גלוכובסקי]]
הרב '''מנחם מענדל גלוכובסקי''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
==תולדות חיים==

נולד לאביו הרב [[אברהם יעקב גלוכובסקי]] ב[[דטרויט]] ולאימו מרת פרידה ב[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]], בגיל 3 העתיקו את מושבם לעיר טורונטו במדינת קנדה ושם גדל. למד בישיבות [[תומכי תמימים 770]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]], ולאחר סיום מסלול הלימודים הישיבתי נשלח על ידי הרבי כחלק מקבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] במסרת מבצע [[יבנה וחכמיה]], וכעבור שנה יצא בשליחות הרבי יחד עם ר' [[זושא אלפרוביץ']] לייסד את ישיבת תומכי תמימים סיאטל, שם שהה כשנתיים.

[[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל, בתו של הרב [[חיים אליהו מישולובין]].

עשה "שימוש" לרבנות אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]].

===רב קהילת חב"ד ברחובות===
בשנת [[תשל"ח]] נשלח הרב גלוכובסקי על-ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 391].}}, ובעקבות כך כמה מחשובי חסידי חב"ד בראשות ה[[משפיע]] הרב ר' [[מענדל פוטרפס]] ביקשו את הרב גלוכובסקי להתמנות לרב הקהילה ב[[רחובות]], כשבמקביל קיבל הצעה מאנשי קהילת חב"ד ב[[לוד]] למלא את מקומו של הרב [[שרגא מלך קפלן]] שנפטר באותה תקופה.

לאחר שכתב לרבי על ההתלבטות, קיבל את ברכת הרבי על ההצעה לשמש ברבנות ברחובות, אלא שהיה מועמד שני שטען שיש לו הוראה ישנה של הרבי להתמנות לרב קהילה. חברי הקהילה שהיתה אז קטנה למדי, פנו במכתב דחוף לרבי, וקיבלו הוראה לפנות אל המרא דאתרא. כהוראת הרבי פנו אל הרב שמחה קוק - הרב הראשי לעיר והוא הורה לערוך בחירות.

בבחירות - שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] השתתפו בני הקהילה, והרב גלוכובסקי נבחר ברוב קולות.

מאז היבחרו ועד היום, פועל באינטנסיביות רבה, למען הגדלת הקהילה ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר, כאשר בפועל הוא מנווט ומנהל את מוסדות חב"ד המרכזיים בעיר, הכוללים מוסדות חינוך, בית חב"ד ובית כנסת. לצד זאת, משמש גם כ[[משפיע]] פרטי של רבים מבני הקהילה אשר נועצים עמו בכל שעות היממה, בכל נושא אישי או כללי.

==עסקנות ציבורית==
===סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד===
באמצע שנות המ"מים נבחר הרב גלוכובסקי{{מקור}} לסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ולחבר בהנהלת בית הדין, יחד עם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[דוד חנזין]].

בכ"ט טבת [[תשנ"ב]] עבר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]], הרבי נתן לו דולר והרב גלוכובסקי המשיך הלאה לפתע קרא לו הרבי חזרה פנה אליו ואמר: "יאריך ימים על ממלכתו", תוך כדי נתינת דולר נוסף. הרב המשיך הלאה והרבי קרא לו פעם נוספת ואמר: "אתה הרי מנהיג של ועד הרבנים שם שיהיה בהצלחה", ומאז החל לנהל בפועל את עניני בית הדין.

מתוקף תפקידו הרשמי כסגן, משרד הבית דין נמצא ברחובות, והרב גלוכובסקי מנהלו בפועל ואחראי על קבלת בקשות לדיונים, קביעת הרכבים, ניסוח פסקי דין ועוד.

מתוקף תפקידו הוא מעורב גם בנעשה בקהילות חב"ד השונות, בשנת תשס"ו פיקח על הבחירות למשרת רב קהילת חב"ד באלעד, קידם את הליך הבחירות בשכונת [[קראון הייטס]] בניו יורק ומעורב בפרויקטים שונים בהנהגת [[חסידות חב"ד]] בישראל ומחוצה לה.

===חבר הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק===

בשנת [[תשנ"ב]] הצטרף הרב גלוכובסקי כחבר בהנהלת ה[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה מאיר שמואל גלוכובסקי]], מנהל מרכז ישיבת תומכי תמימים, ברוקלין, ניו יורק.
*בנו, הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]] - רב קהילת חב"ד ברמת בית שמש ג' ומנהל אגף המקוואות שע"י בי"ד רבני חב"ד באה"ק
*בנו, הרב יוסף יצחק גלוכובסקי, שליח בקלסטר ניו גרזי .
*בנו, הרב שניאור זלמן גלוכובסקי, שליח בשכונת קרית הלאום, [[ראשון לציון]].
*בנו, הרב יחיאל גלוכובסקי, [[שליח]] [[הרבי]] ורב פארק המדע רחובות-נס ציונה , ורב קהילת בית מנחם הצעירים ב[[רחובות]].
*בנו, הרב אליעזר גלוכובסקי, [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
* חתנו, הרב שלמה שטרנברג - מנהל רוחני דישיבת חובבי תורה.
* חתנו, הרב גרשון הכהן בארענשטיין - ר"מ בישיבת תו"ת בניו הייבן, קונטיקט ומשלוחי הרבי בעיר.
* חתנו, הרב לוי מטוסוב - [[משפיע]] בישיבת אהלי תורה.

==קישורים חיצוניים==
*[http://jewish-education.info/category/rav-gluchovsky/ מדור שיעורי הרב גלוכובסקי], אתר חינוך יהודי jewish-education
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/12/80.-Vayeishev-5777-Hebrew.pdf פרנסה בגשמיות וברוחניות]''', הרב גלוכובסקי מתראיין לעלון השבועי של חברת [[jem]] - כסלו תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלוכובסקי, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה: קהילת חב"ד רחובות: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת גלוכובסקי]]

JEM

2018-07-24T11:39:51Z

אנגלמן: /* המפגש שלי */

[[תמונה:סמל JEM.jpg|left|thumb|150px|סמל החברה]]

חברת '''jem''' (ראשי תבות '''Jewish Educational Media''', ב[[עברית]] '''מדיה חינוכית יהודית'''), הינה אחת מחברות המדיה החב"דיות המובילות, אשר פועלת תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיקה לאורך כל השנה מגזין וידאו שבועי, ותכניות צפיה מיוחדות ומרשימות. הדיסקים היוצאים לאור על-ידי החברה, ידועים ברמת העריכה הגבוהה שלהם, ובהשקעה הרבה ותשומת הלב המרובה לכל פרט ופרט.

==רקע ויסוד הארגון==
[[תמונה:אלקנה שמוטקין.jpg|left|thumb|250px|[[אלקנה שמוטקין]], מנכ"ל jem]]
כבר מראשית נשיאותו של הרבי נעשו פעולות רבים לתיעוד ההתוועדויות ושיחותיו של הרבי. שיחותיו של הרבי שנאמרו בימות החול הוקלטו ותועדו. בשנת [[תש"ל]] ב[[י' שבט הגדול]] הוקמה החברה [[WLCC]] על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] על ידה הוקמו מוקדים ברחבי העולם אליהם היו משודרים שיחותיו של הרבי בשידור טלפוני. בנוסף לכך, חלקים מתפילותיו והתוועדויותיו של הרבי הוסרטו לעיתים על ידי עיתונאים שונים. הפעם הראשונה בה הוסרטה [[התוועדות]] שלימה הייתה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשל"א, אז הוצב מסריט על ידי ה[[מזכיר]] [[חיים יהודה קרינסקי]].

בשנת [[תש"מ]], הוסרטו חלקים מ[[התוועדות]] י' שבט על ידי אנשי הטלוויזיה האמריקאית, שעמדו בקשר עם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] מתוקף תפקידו כדובר המרכז לעניני חינוך, והוא מצידו שלח את בנו [[הלל דוד קרינסקי]] לסייע להם. הלל דוד שמר את התשדיר הסופי, ורצה להכניס אותה לרבי באמצעות אביו, אך הרבי ביקש שאף הוא עצמו יכנס, ולאחר מכן שאל אותו האם עושה משהו כדי לסייע יותר בענין.

הדברים התחברו לו עם רעיון שהוצע לו מוקדם יותר על ידי אחד מידידיו לדאוג לשידור התוועדויותיו של הרבי בזמן אמת למוקדי הקהילות החב"דיות.

ה[[התוועדות]] הראשונה ששודרה היתה ב[[ו' תשרי]] [[תשמ"א]] אולם היא שודרה למקום אחד בלבד בארה"ב עצמה ללוס אנג'לס שב[[קליפורניה]]. אומנם כבר ב[[התוועדות]] המרכזית הבאה ([[י"ט כסלו]]) כבר שודרה בכל רחבי ארה"ב. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שודרה ה[[התוועדות]] לראשונה ל[[אנגליה]] אולם עקב העלות הגבוהה השידור הופסק לאחר שלש שעות כשהרבי באמצע ההתוועדות. שנה לאחר מכן ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ג]] שודרה לראשונה ה[[התוועדות]] גם ל[[ארץ ישראל]] במוקדים שונים, (בניני האומה ב [[ירושלים]], וב[[כפר חב"ד]] ושנים לאחר מכן גם ב[[נחלת הר חב"ד]] וב[[חיפה]]). בשנת [[תשמ"ח]] הפסיק הרבי להתוועד בימות החול ומני אז פסקו גם השידורים. אולם אלו חזרו בשנת תש"נ בעת ה"[[חנוכה LIVE]]" - כינוס ילדים בינלאומי בשידור-חי, בה נראו וראו זה את זה כל המוקדים מרחבי העולם ([[770]], [[ירושלים]], [[מוסקבה]], [[אוסטרליה]], [[פריז]], [[דרום אפריקה]] ועוד) בו זמנית.

עם התרחבות הפעילות והשידורים הקים הרב קרינסקי בשיתוף עם גיסו הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] את חברת JEM, ובשנת [[תשנ"ו]] הצטרף לפעילות החברה הרב [[אלקנה שמוטקין]], שתוך שנים ספורות פיתח את פעילות החברה בתחומים רבים והתמנה למנהל.

למטרות פעילות החברה הוקצתה משרד בבניין המשרדים הסמוך ל[[770]] בה הוקם אולפן, מרכזיית טלפונים, ומשרד. כיום החברה עוסקת באיסוף שימור ותיעוד של כל המדיה הקיימת מהרבי, עובדים בה כארבעים אנשים במשרה מלאה, והיא נמצאת תחת הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיצה בקרב קהלים רחבים את תורתו ומשנתו של [[הרבי]]{{הערה|תחיינו גליון 4, "פני מלך חיים" עמודים 40-48.}}.

המערכת ממוקמת כיום בשכונת [[קראון הייטס]], ובראש הסניף בארץ ישראל עומד הרב [[זושא וולף]].

==מגזין שבועי==
[[תמונה:מגזין תורת חיים.jpg|left|thumb|250px|תמונת המגזין בגירסתו האנגלית]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חיים (מגזין וידאו)]]}}

הפרוייקט המרכזי של החברה, הינו הפקה קבועה של תוכנית וידאו שבועית בשם "תורת חיים" (באנגלית:Living Torah), המחולקת למספר חלקים:

*עיקרה של התוכנית, הוא קטע משיחת קודש של [[הרבי]] באורך של 7 עד 11 דקות, הקשור עם פרשת השבוע או עם אירועים הקשורים עם התאריך בלוח העברי, בעל לקח מעשי לחיי היום-יום.

*עין בעין - מפגשים פרטיים של אישים שונים במעמד [[חלוקת הדולרים]] הקבועה מידי יום ראשון, או בהזדמנויות דומות כגון [[יחידות]] לחברי [[קרן הפיתוח של מחנה גן ישראל]]. מפגשים אלו יוצרים פסיפס אנושי של אנשים מכל קצות הקשת, החל מרבנים, אנשי ממשל, תורמים, ו'עמך ישראל', העוברים לפני הרבי לקבלת עצה וברכה.

*רגע מיוחד - קטע וידאו מאירועים מיוחדים במחיצת הרבי, כגון [[כינוסי ילדים]], תפילות, תהלוכת ל"ג בעומר, עידוד השירה ועוד.

*מפגשים אישיים - ראיון אישי עם אישים חשובים מכל רחבי העולם, המספרים בהתפעמות גלויה על היכרותם עם הרבי, על ראייתו הרחבה, ועל המופתים המתגלגלים מתחת לשולחן{{הערה| פרוייקט זה החל בשנת [[תשס"ו]], והחליף את המדור הקודם בו הוקרן מידי שבוע קטע וידאו ממקום מסויים ברחבי הגלובוס, בו צופים בקביעות במגזין.}}.

לאחר הגהה קפדנית ורמת גימור גבוהה, התכניות נאגדות יחד בתקליטור DVD חודשי, נמכרות בחנויות יודאיקה בכל רחבי העולם, ונשלחות בדואר למאות מנויים קבועים. התכניות מתורגמות לחמש שפות באמצעות כתוביות על המסך.

העורך הראשי של התוכנית הוא המנכ"ל של החברה, הרב [[אלקנה שמוטקין]], ותחתיו עובדים עשרות עורכים ובעלי מקצוע.

הפרוייקט החל בשנת [[תשס"א]]. נכון לשנת תשע"ב, יצאו במסגרת התוכנית למעלה ממאה ועשרים דיסקים, הכוללים כחמש מאות תוכניות שבועיות.

==פרוייקטים==
===שימור הארכיונים===
בנוסף להפקות הוידאו, החברה לקחה על עצמה כמטרה וכערך עליון לשמר את ארכיון התמונות האודיו והוידאו של [[חסידות חב"ד]] בכלל, והתוועדויותיו של הרבי בפרט.

לצורך כך, [[מרכז שידורי חב"ד#העברת הבעלות|רכשה החברה]] את ארכיון צילומי הוידאו של ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] ([[מרכז שידורי חב"ד|wlcc]]), של ר' [[לוי יצחק פריידין]], ואת של ר' [[יוסי מלמד]].

מלאכת השימור החלה בשנת [[תשס"ז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24985 דיווח באתר col].}}, ובשנת [[תש"ע]], קיבלה החברה בתרומה את ארכיון ההקלטות של הרב יוסי גולדשטיין.

עלות השימור והשחזור של החומר, והעברתו מחומרים מתכלים אל ארכיוני המחשב ברמה האיכותית הגבוהה ביותר, נערכת במאות אלפי דולרים. לכן, בשנת תשס"ח, פנתה החברה אל כלל חסידי חב"ד ברחבי תבל, לעזור במימון ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, כאשר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מגבה את קריאתם, ומורה כי ניתן להשתמש לצורך כך בכספי מעשרות.

===המפגש שלי===

[[תמונה:Jem_פרוייקט_מפגשים_עם_הרבי.jpeg‏|left|thumb|250px|עלון המזמין את אנ"ש ברחבי תבל להצטרף לפרוייקט]]

עם חלוף השנים והתעכבותה של הגאולה האמיתית והשלימה, נוצר צורך לשמר את זיכרונותיהם האישיים של הדור המבוגר של חסידי חב"ד, שזכו בעצמם ל[[יחידות|יחידויות]] ולאפיזודות אישיות עם הרבי - דברים שעל-דרך הרוב אינם מתועדים מכלי ראשון.

לצורך כך, הוקם אגף מיוחד בראשות הרב יחיאל קייגען, המפקח על עשרות צוותי ראיון וצילום, המסתובבים בכל רחבי העולם, ומראיינים מאות אנשים, בהם רבנים, אישי ממשל, אנשי עסקים, חסידים ועוד.

עד היום נאספו במסגרת הפרוייקט אלפי שעות של צילום איכותי וכ-1400 ראיונות, המתעד במיהמנות מירבית עדויות אישיות מכלי ראשון, השופכים אור על ריבוי פרטים עלומים בתולדות ליובאוויטש, ופותחים צוהר נוסף לפועלו העצום של הרבי.

חלק מהשימוש בראיונות אלו, הוא לצורך המדור 'מפגשים אישיים' שבמגזין השבועי 'תורת חיים' שהחברה מפיקה, כמו גם בהפקות נוספות כגון 'אמונה ובטחון', 'שנים ראשונות' ועוד.

===הפקות נוספות===
* שנים ראשונות - סדרת תיעוד ייחודית, המנסה לשרטט קווים לפועלו ולאורח חייו הצנוע של הרבי בשנותיו הצעירות, קודם שהוכתר בכתר השביעי של שושלת [[חסידות חב"ד]], והסתיר את גדולתו בתורה ובחסידות בצניעות מופלגה. הוידאו מורכב בעיקר מראיונות עם אישים שנפגשו עם הרבי במהלך שנים אלו, ומתמונות נדירות שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת ארבעה חלקים, ומתורגמת לשש שפות.
* רגישות - האכפתיות של הרבי ותשומת הלב ל"דברים הקטנים". 'רגישות' מציג את הסיפורים הפשוטים, אך המדהימים, של אלה שחשו באכפתיות ובתשומת לב לצרכים הקטנים ביותר שלהם מצידו של הרבי.
* Joy (שמחה) - קטעי שיחות מהרבי על מעלתה וחשיבותה של השמחה, בצירוף קטעי וידאו בהם נצפים חסידים במהלך ריקודים ושירה שמחה.
* אמריקה אינה שונה - קטעי וידאו תיעודיים מ[[אדמו"ר הריי"צ]].
* פארבריינגענ'ס - סדרה הכוללת עשרות [[התוועדות|התוועדויות]] באורך מלא עם כיתוביות ותרגומים. ההתוועדויות יוצאות בעיקר לקראת ימי חג ומועד.
* [[ארץ ישראל]] - קטעי שיחות מהרבי בדבר חשיבותה ומעלתה של ארץ ישראל.
* אמונה ובטחון - סדרת ראיונות אישיים עם בכירי ממשל בארץ-הקודש, שזכו לקבל הדרכות מפורטות מהרבי בנוגע לתחום עבודתם בהנהגת המדינה ובמערכה הצבאית.
*[[דידן נצח]] - וידאו המקיף המגולל את [[פרשת הספרים|פרשיית גניבת הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]], המאמצים המשפטיים והכספיים להשבתם של הספרים, ועד לסיומו המוצלח של הסיפור, בניצחון משפטי מלא ובחזרתם של הספרים לספרייה בה' טבת תשמ"ז.
*ברכת החמה - תיעוד מעמד [[ברכת החמה]] במחיצת הרבי בשנת [[תשמ"א]] (מאורע המתרחש אחת ל-28 שנה).
*[[תשרי]] עם הרבי - הפקה איכותית המעבירה את התחושות ואת הרגעים המיוחדים ב[[חודש תשרי]] אצל הרבי, החל מ[[התרת נדרים]], [[ברכת הבנים]], ימי השמחה בחג הסוכות, ועוד. ב' חלקים.
*תפילה עם הרבי - וידאו באורך מלא מתפילתו של הרבי לפני העמוד, בו ניתן לראות את הנהגותיו הקדושות, וממש 'להתפלל עם הרבי'.
*הפסוקים שלי - ילדי ישראל מכריזים לפני הרבי את [[י"ב הפסוקים]], ב[[כינוסי ילדים]], ובמהלך [[פאראד|תהלוכות ל"ג בעומר]].

===הוצאה לאור===
בשנת [[תשע"ג]] החלה החברה להפיץ מידי שבוע עלון ב[[אנגלית]] בו התפרסם ראיון משוכתב מתוך פרוייקט [[jem#המפגש שלי|המפגש שלי]], בו מופיע סיפור אישי עם הרבי מכלי ראשון מפי בעל המעשה עצמו. בשנת [[תשע"ה]] החלה הפצת העלון גם בשפה העברית.

בעלון זה מופיע גם מדור 'השבוע לפני' בו מופיעים ציוני דרך (בלתי ידועים כ"כ) בהיסטוריה החב"דית שאירעו בתאריכים החלים בימי השבוע החופפים למועד פרסום העלון.
לקראת חודש תשרי ה'תשע"ז הפיקה החברה ספר מקיף בשפה האנגלית אודות חודש [[תשרי]] אצל הרבי.

בשנת [[תשע"ז]] הוציאה את הספר (ב[[אנגלית]]) "שנים הראשונות" (early years) בו מתועד כל הנעשה עם הרבי במהלך השנים הראשונות שקודם הנשיאות, תרס"ב - תרפ"ט, אלו השנים הפחות מפורסמות וידועות, זאת בעיקר ממצד העובדה שהרבי לא היה בשנים אלו באזור מרכז החסידות. הספר מבוסס על מידע מוכח וחומר מחקרי כגון מסמכים, מכתבים תמונות וכדומה.

==צוות המכון==
*מייסד - הרב הלל דוד קרינסקי.
*מנהל - הרב [[אלקנה שמוטקין]].
*מנהל סניף ישראל - הרב [[זושא וולף]].
*מנכ"ל מחקר ופיתוח - הרב יצחק צאפ.
*חברי הנהלה - הרב מנחם מענדל דערען, הרב יחיאל קייגען.

;צוות התרגום:
*[[עברית]] - הרב [[משה מרינובסקי]].
*[[אנגלית]] - הרב [[מאניס פרידמן]].

==ביקורת==
{{להשלים|סיבה=דרושים מקורות / אסמכתאות}}
כנגד החברה הושמעו מספר טענות המבקרות את פעילותה.

הביקורת העיקרית על jem, עוסקת בכך שהחברה משמיטה במכוון ובאופן עקבי את קטעי הוידאו בהם נראה הרבי מעודד את שירת החסידים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכן קטעי שיחות (במיוחד משנות [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]]) בנושאי [[בשורת הגאולה]] ו[[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים]] של [[מלך המשיח]]{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55417 דוגמא] באתר {{אינפו}}}}.

טענה נוספת היא שבהפקות של jem ישנם השמטות מכוונות, שנועדו 'לייפות' כביכול את הרבי, באמצעות הסרת קטעים בהם נראה הרבי משתעל חוזר על מילה וכיו"ב{{הערה|1=לדוגמא, באחת התוכניות התפרסם קטע וידאו בו מנגן הרבי את ה[[ניגון]] '[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]' כשהשניות בהם הרבי משתעל, כפי שנראה בהסרטה המקורית - הושמטו.
דוגמא נוספת: בוידאו מ[[חלוקת דולרים]] הידועה בו שואל כתב ה-cnn את הרבי "מה המסר שלך לעולם" - השמיטו ב-jem את המילים הראשונות "אני הדפסתי", [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61331 ובוידאו שבעריכתם] תשובת הרבי מתחילה במילים "זה הודפס בכל העיתונים".}} המבקרים טוענים שהיות וכל תנועה ותנועה של הרבי הינה קודש קדשים{{הערה|ראה לוח היום-יום י"ד טבת: "תנועת [[צדיק]] ומכל שכן ראיה או שמיעת קול - צריך לפעול שלא יישכח לעד". וראה עוד בערך [[שריקה]].}}, יש להביט על כל תנועה של הרבי כעל פעולה מכוונת וקדושה.

מנגד, טענת החברה היא שתכנית הוידאו נועדה להפצה גם בקרב אנשים שאינם נמנים על חסידי חב"ד ופרסום קטעי וידאו שכאלו עלול לפגום ביחס הקהל הרחב לתדמיתו של הרבי.

צעד נוסף של החברה שעורר ביקורת, היה תביעה של חברת jem מאתר הווידאו הפופלרי YouTube להשמיט סרטוני וידאו על הרבי, הכוללים חומרים שנרכשו על-ידם - צעד שעורר ביקורת מצד הקהל על כך שהדבר נוגד למוטו של החברה שמטרתה הינה הפצת דמותו של הרבי. לעומת זאת עלה טיעון נגדי, שההכנסות של החברה נמוכות מכדי שיאפשרו לתת לאחרים להפיץ חומרים שהם עבדו עליהם - ללא תשלום, היות ובצורה כזו לא תוכל להמשיך את פעילותה.

==ראו גם==
*[[לראות את מלכנו]]
*[[ועד לצייר פני הרב]]

==לקריאה נוספת==
*'''פני מלך חיים - סיפורו של מוסד jem''', מ[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=96549 מגזין 'תחיינו' גליון 4] י"א [[ניסן]] [[תשע"ו]] עמוד 40

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.jem.co.il אתר הבית] (בעברית)
*[http://home.jemedia.org אתר הבית] (באנגלית)
*{{קישור שטורעם|86268|news|המספרים שעשו את 2015 • JEM מסכמים שנה|מערכת שטורעם|כ"ג באדר א' תשע"ו}}
*{{קישור שטורעם|86402|news|השבוע ב'החייל': סיפורה של חברת המדיה החבדי"ת|מערכת שטורעם|ל' באדר א' תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

ביאורי החומש

2018-07-10T13:13:12Z

אנגלמן:

[[תמונה:חומש גוטניק.jpg|left|thumb|250px|ספר בראשית מתוך הסדרה]]
'''ביאורי החומש''' הינו ספר ובו ביאורים ואמרות קודש מ[[הרבי]] על חמשה חומשי תורה.

בסדרה זו נערכו ביאורי [[הרבי]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]], על כל פרשה מופיעים כארבעים ביאורים בממוצע, שנלקטו ונערכו מתוך ים תורתו של הרבי. מקורם של הביאורים הוא מסדרת [[ליקוטי שיחות]], מסדרת [[תורת מנחם התוועדויות]], [[שיחות קודש]], [[ספר המאמרים מלוקט]], וכן מה[[אגרות קודש]].

על עריכת הסדרה ממונה צוות מורחב של תלמידים, הבקיאים בתורת הרבי. בראש הצוות עמד הרב יוסף יצחק הבלין, יושב ראש מכון "[[היכל מנחם]]" ועורך סדרת ה"שערים" בתורת הרבי. לצדו עמל צוות עורכים בראשות הרב מנחם מענדל רייצעס, הרב מנחם מענדל קפלן, והרב יהודה כהן.

ייחודה של הסדרה היא הליקוט של כל ביאורי הרבי על סדר חמשה חומשי תורה לפונדק אחד, הביאורים ערוכים ומעובדים בדרך קצרה ובלשון ברורה, בלשון המובן לקטן ולגדול כאחד.

מפעל "ביאורי החומש" יוצא לאור בחסותו של הנגיד החסידי, הרב אליעזר חיים לפידות.

יצא לאור על ידי מכון "היכל מנחם".

[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]

לוי יצחק שניאורסון (אב הרבי)

2018-06-19T17:13:41Z

אנגלמן: /* מספריו */

{{דמות
|שם=לוי יצחק שניאורסאהן
|תמונה=[[תמונה:לוי יצחק שניאורסון.jpg|מרכז|ממוזער|240px|רבי לוי יצחק שניאורסון]]
|כינוי=ר' לוי'ק
|תיאור=
|תאריך לידה=י"ח בניסן תרל"ח
|מקום לידה=פודוברנקה (רוסיה הלבנה)
|תאריך פטירה=כ' במנחם אב תש"ד
|מקום פטירה=אלמא אטא (קזחסטאן)
|מקום פעילות=רוסיה
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=הרב יואל חייקין
|תלמידיו=
|חיבוריו=ליקוטי לוי יצחק, תורת לוי יצחק, פניני לוי יצחק, תורת מנחם תפארת לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה
|השתייכות=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}}
[[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסון''' (כונה גם '''ר' לויק''') ([[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]] (1878) - [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (1944)) אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי מליובאוויטש]], היה רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד המנהיגים היהודים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר על הפצת היהדות והסתלק במקום גלותו.

==צעירותו==

נולד ביום [[י"ח ניסן תרל"ח]] (1878 למניינם) ב[[עיירה]] פודוברנקה הנמצאת ליד העיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], להוריו הרה"ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת [[זלדה רחל שניאורסון|זלדה רחל]]. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו הרה"ג רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] ונפטר בדמי ימיו.

אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי אדמו"ר הצ"צ ו[[אדמו"ר המהר"ש]].

בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] הרב של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'.

==נישואין==

[[קובץ:245465.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]
כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו [[אדמו"ר הרש"ב]] את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר מוהרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]]. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם בריזובסקי{{הערה|"בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי", ספר תולדות לוי"צ חלק א', עמוד 71 }},{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%95/ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע"ו]}}.

בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה פעמיים את [[י"א סיון]] כיום נישואיהם{{הערה|1=ראו ב[http://www.lahak.org/RebbetzinHE.aspx חוברות ל"ד ול"ה].}}.

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

החל משנת [[תרס"ב]] השתתף בכל האסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו"ר הרש"ב, בימי מלחמת רוסיא-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב וכן, באיסוף החומר להגנת בייליס ב[[משפט בייליס|משפט]] הידוע{{הערת שוליים|הרב מנחם מענדל ברופמן ברבעון מעיינותיך גליון 34 עמ' 20.}}.

==מאסרו==

[[קובץ:ביתו של ר' לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר]]
רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס"ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר [[יקטרינוסלב]] ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.

בליל [[ט' ניסן תרצ"ט]] (1939 למניינם) הגיעו אנשי נ.ק.ו.ד. (המשטרה החשאית) ובידם צו חיפוש, הם בדקו את כל ספריו ובתום החיפוש הודיעו לו על מעצרו. מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], איפשרו לו סוכני [[המשטרה החשאית]] לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק"ג [[מצה|מצות]].

כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה [[המשטרה החשאית]] להביא לבעלה את האוכל, אך נדחתה בהתחמקויות. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף.

לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקייב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]].

אנשי [[המשטרה החשאית]] שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.

==גלותו==

בתום מספר ימי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות בקזחסטן. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם [[מים]] לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.

בהגיעם לאלמא-אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטאן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. ב[[י"ט שבט ת"ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטאן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.

עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לבקרו בצ'יאלי.

גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות במנין.

==[[הסתלקות]]ו==
[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ]]
[[קובץ:אוהל ר' לי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ]]
[[קובץ:אוהל ר' לויק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח השיש בכניסה לציון]]
למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטאן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.

לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות ודוכאה על ידי היסורים שעבר), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.

על קברו, הוקם '[[ציון]]', ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.
[[הרבי]] מסביר{{הערה|לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.}} כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים ל[[מזבח]] של משפחת "בני פחת מואב בן יהודה", ולסייע ל[[בני ישראל]] לכפר על [[עוון|עוונותיהם]], ואותה העבודה נעשתה ב[[שמחה גדולה]] כעין [[יום טוב]], למרות הקושי שבמציאת עצים [[כשר]]ים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ה[[הילולא]], שלמרות גדולתו העצומה ב[[נגלה|גליא]] ד[[תורה]] וב[[פנימיות התורה]] מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין [[יהודי פשוט|אנשים פשוטים]], ובשמחה.

עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהוה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב [[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה{{הערה|לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה.}}.

===שיפוץ הציון===
בשנת [[תשל"ב]] שיגר הרבי את הרב [[מנחם מענדל גורליק]] להקים מצבה חדשה על ציונו של רבי לוי יצחק, ובמהלך השליחות הפלאים אירעו מספר מופתים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי].}}.

==תמונתו==
[[קובץ:רבי לוי יצחק.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי]]
[[קובץ:ב.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה השניה מתחילת המאסר]]
===התמונה הראשונה===
כשהוצאיו בשנת [[תש"ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "[[ליקוטי לוי יצחק]]" על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר ממפוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז"ל?''' {{כתב קטן|'''אדוני אבי מורי ורבי זכרונו לברכה?'''}}. כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965}}.

===התמונה השנייה===
כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תשנ"א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], ובינהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין ן[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105928 כאן]}}, הצליחו{{הערה|1=ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&st=&pgnum=265 עמוד רס"ד והילך]}} חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שני תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא{{הערה|1=ראה אודות הנס שארע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר לכך ב[[התוועדות]] [[י"ב י"ג תמוז]] [[תשי"א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], [[התוועדות]] [[י"ב י"ג תמוז]] [[תשכ"א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי [[אחרון של פסח]]{{הערה|1='''",התמונה [של רבי לוי-יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו] והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב"''', [[יומן השליחות המיוחדת]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&st=&pgnum=266 עמוד רס"ה בהערות]}} ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש [[אלול]] של [[תשנ"א|אותה שנה]] יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[שלמה קונין]]{{הערה|בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח '[[גן עדן התחתון]]', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך [[גן עדן העליון|חדרו]].}}. הרבי העיר כי גם בתמונה זו '''"קוקט אויס ניט געזונט" {{כתב קטן|["הוא נראה לא-בריא"]}}'''.

לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, והרבי אישר זאת לאחר שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק, וכן כי יש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27250& כאן]}}{{הערה|1= ראו על כך [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=740&ArticleID=2265&SearchParam=%F8%E1%E9%20%EC%E5%E9%20%E9%F6%E7%F7%20%F9%F0%E0%E5%F8%F1%E5%EF כאן]}}.

==מספריו==
* [[ליקוטי לוי יצחק]], [[קה"ת]], [[תש"ל]] ואילך.
* [[תורת לוי יצחק]] - חידושים ובאורים לש"ס משנה וגמרא, קה"ת, [[תשל"א]] והוצאה חדשה ב[[תשס"ד]].
* [[פניני לוי יצחק]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו, קה"ת, [[תש"נ]].
* [[ילקוט לוי יצחק - על התורה]], עד עתה (תשע"ז) יצאו לאור 3 כרכים והם על חומש בראשית.

==משפחתו==
* '''אשתו''': מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]
*'''בניו''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].
* '''נכדתו''': גב' [[דליה רויטמן]].

==לקריאה נוספת==
*הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', מאת שלושה כרכים בהוצאת [[קה"ת]].
*[[אברהם שמואל בוקיעט]] '''[[פאר לוי יצחק]]''', יצא לאור על-ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].

== קישורים חיצוניים ==

;כתבות:
* ועד חיילי בית דוד, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70946 תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן] {{PDF}} - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63361 לאור המדורה הוקמה מצבת אביו של הרבי] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
* [http://www.chabad.kz/35362.html מדור אודות רבי לוי יצחק] באתר בית חב"ד קזאחסטן.
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2191 סיפור מופת מרבי לוי יצחק], שאול שיף, [[עיתון 'הצופה']].
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}}
* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx זכרונות הרבנית חנה] באתר ועד הנחות בלה"ק.
* [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/gilion34i.pdf '''מעיינותיך''' גליון 34]. [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ב]].{{PDF}}
* [http://www.shturem.net/images/news/64905_news_26072013_8945.pdf סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע"ג] עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
*[[שניאור ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%95-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ח
* מנדי גולדמן, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77192 רבי לוי יצחק במעגל השנה], שבועון בית משיח, י"ט אב התשע"ג (26.07.2013) {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47894 כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד] {{אינפו|}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2672045#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content במסירות ונחישות]''' {{בית חבד}} תולדות חב"ד באתר בית חב"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13622 "אדוני אבי מורי ורבי ז"ל?"]''' מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר {{חב"ד און ליין}}
;מדיה:
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69075 הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב [[תשל"ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י"ז בשבט תשע"ד

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון]]

מכון אור החסידות

2018-06-03T17:20:45Z

אנגלמן: הוספתי תוכן

[[קובץ:Likras.gif|שמאל|ממוזער|150px|פרוייקט הדגל של המכון: גליון 'לקראת שבת']]
'''מכון אור החסידות''' הוא מכון עריכה, הוצאה לאור והפצה של תורת הרבי לציבור בני התורה. פרוייקט הדגל של המכון הוא '''גליון לקראת שבת'''<ref>בסוף שנות הנו"ן ותחילת הסמ"ך יצאו לאור על ידי הרבים גדליהו בלומניג ופתחיה קארף חוברת בשם "לקראת שבת", ו"מעדני יום טוב" באותה מתוכנת בני ויורק, וכאשר התחילו בארץ להוציא השאילו השם מניו יורק, בשנת תשס"ו עבר מרכז מכון "אור החסידות" לניו יורק, ולקח על עצמו גם את המדורה הניורקית של הקובץ</ref> המהווה קובץ שבועי מ[[תורת חב"ד]] המיועד לאברכים שאינם [[חסיד]]י [[חב"ד]].

==היסטוריה==
המכון נוסד בשנת [[תשס"ו]] על ידי קבוצת בחורים מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].

הפרוייקט הראשון של המכון היה הוצאה לאור של קובץ שבועי הכולל [[שיחה|שיחות]] מ[[הרבי]] ערוכות לציבור התורני: שיחה על [[פרשת השבוע]], שיחה הלכתית מהרבי על סוגיות הש"ס, בירורים ופנינים. כמו"כ מכיל הגליון גם ליקוט קבוע מתורת [[אדמו"ר הריי"צ]], תחת הכותרת 'דרכי ה[[חסידות]]'.

הקובץ יועד עבור אברכים ובני ישיבות מהציבור ה[[חסיד]]י, [[ספרד]]י ו[[ליטא]]י.

בהתאם עם התאריך, מופיע בקובץ מוסף מיוחד מתורת הרבי - ביאורים על [[הגדה של פסח]], [[מגילת אסתר]], [[מגילת רות]] וכו'.

בשנת [[תשע"ג]] החל המכון לשתף פעולה עם המוציאים לאור של חוברות הלימוד [[קובץ דבר מלכות]], והחלו לשלב נקודות משיחות הרבי שהתפרסמו בעלון שהוכנסו בין הפסוקים בשיעורי הלימוד היומיים בחומש.

החל משנת [[תשע"ב]] מקיים המכון מבצעי התרמה עולמיים, עם הגרלות ענק על טיסה לרבי{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|80397|ההגרלה הגדולה של 'לקראת שבת' חוזרת||י"ג שבט תשע"ד}}}}, כסף מזומן, מימון משכנתא ושכירות לדירה, וכסף לרכישת ספרים.

משרדי המכון ממוקמים ב[[קראון הייטס]], והתומכים העיקרים המאפשרים את הפצתו הם בני משפחת זאיאנץ מברזיל, התורמים סכומים גדולים מידי שבוע עבור הדפסת והפצת העלון.

==חברי המערכת==
*הרב אברהם מן - יו"ר ומנהל מערכת
*הרב מנחם מענדל דרוקמן - מזכירות, גרפיקה ועימוד
*הרב לוי יצחק ברוק - עורך
*הרב משה גוראריה - עורך
*הרב צבי הירש זלמנוב - עורך
*הרב שלום חריטונוב - עורך
*הרב מנחם טייטלבוים - עורך
*הרב יצחק נוב - עורך
*הרב מנחם מענדל רייצעס - עורך
*הרב אליהו שוויכה - עורך

==אפליקציה ותפוצה==
בשנת [[תשע"ד]] השיקה הנהלת המכון אפליקציה ייחודית, בה ניתן לקרוא בכל יום נקודה מתורת הרבי. האפליקציה זכתה לתפוצה רחבה.

כמו כן רשימת התפוצה המקבלים את החומרים המופקים על ידי המכון היישר לתיבת האימייל, עומד על כ-15,000 מנויים.

==הוצאה לאור==
*'''פנינה יומית''' - לאחר קרוב לעשור שנים של הוצאה לאור, בשנת [[תשע"ד]] החלו להתפרסם דפי לימוד יומיים בשם 'הפנינה היומית' בעברית ובאנגלית, המכילים נקודה מתורתו של הרבי, קטע הדרכה של הרבי מתוך סדרת ה[[אגרות קודש]] במדור 'תורת חיים', ונקודה של [[עניני גאולה ומשיח]] משיחותיו של הרבי בקשר עם הפרשה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|83937|אור החסידות מציג: לחיות יום יום עם וואָרט מהרבי||י"ב תמוז תשע"ד}}}}.

בנוסף, המכון הוציא לאור סדרת ספרים מתוך החומר הרב שפורסם בעלון במשך השנים:
*'''לוח פנינה יומית''' - קטעי שיחות מהרבי לכל יום מהפרשה, 2 חלקים.
*'''אוצרות המועדים'''.
*'''דרכי החסידות - פרשיות השבוע'''.
*'''דרכי החסידות - מועדים'''.
*'''דרכי החסידות - עבודת ה''''.
*'''דרכי החסידות - עניינים''' - 15 נושאים מרכזיים בחסידות.
*'''דרכי החיים''' - אגרות הרבי לפי סדר הפרשיות.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

ועד תלמידי התמימים

2018-05-14T16:07:44Z

אנגלמן: /* ביקורת */תיקנתי שגיאה.

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הוא ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[ועד תלמידי התמימים#ביקורת|ביקורת]]}}, שנפתח כארגון מתחרה ל[[את"ה העולמי]] בתשס"ב. לטענת מקימי הארגון{{מקור}} הוא נועד לחיזוק הקשר בין ה[[תמימים]] ברחבי העולם לרבי.

משרדי הוועד ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], ומנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולוועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב[[מרכז חב"ד העולמי - 770|מרכז חב"ד]] וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטים משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לקבוצות של תלמידי התמימים בארץ הקודש בשם- "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם שבת לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]].
* ישיבת קיץ לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].

==הוצאה לאור==
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]], ובו יומן מימי האור ב770, לפי אותה קביעות, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ.
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* "תחיינו", מגזין דו-חודשי ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.
* ליובאוויטש שבליובאוויטש - מנשר יומי שיו"ל במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].

==ביקורת==
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.

בדין תורה מיוחד שנערך לקראת תשרי תשע"ג אצל [[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד במפורש שהם בעד להסתיר כמה שיותר אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] וכן של הכרזת '[[יחי אדוננו]]'{{מקור}}. בנוסף, הרב [[זלמן גופין]] שנחשב לדמות מרכזית בפעילות הועד הצהיר{{הערה|בהקלטה שהתפרסמה לקראת תשרי [[תשע"ז]].}} אשר הארגון הוקם מכיון שבפעילות את"ה לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]