https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T13:47:39Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=818509נחלת הר חב"ד2026-01-12T21:25:55Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|נחלת הר חב"ד}}<br />
[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], נוסדה ביוזמת [[הרבי]], השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,500''' משפחות{{הערה|במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד ב[[ישראל]] (לאחר [[כפר חב"ד]]), והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]]).<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו ליד נחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב [[מרדכי גורודצקי]] והרב [[מאיר לרר]]. ומפעלו של ר'[[מאיר זיילר]] פועל גם כיום (תשפ"ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===<br />
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה:<br />
<br />
כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סירטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==ועד נחלת הר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], תלמוד תורה ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת והמקוואות שהוקמו ע"י הועד וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].<br />
<br />
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.<br />
<br />
הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:<br />
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.<br />
<br />
מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי רב העדה הגיאורגית<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון - גר בארה"ב<br />
*הרב שמואל לוין - מראשי חמ"ה<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חתן הרב ירובלבסקי ורב שכונת המחנה קרית מלאכי<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.<br />
<br />
====רשימת חב"ד====<br />
לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:<br />
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.<br />
*ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).<br />
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".<br />
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.<br />
<br />
=====התפטרות חברי העירייה=====<br />
בתשפ"ה התפטרו שלושה חברי עיריה החב"דיים ונותר קריספין.<br />
<br />
בתשפ"ו מונו שני חברי עירייה אחרים: הרב דב קניג והרב בוקובזה<br />
<br />
====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד<br />
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק יוזביץ'|יוסף יוזביץ]] בן הרב [[יהושע יוזביץ]] <br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול<br />
*הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי<br />
*הרב חיים שטיינר<br />
*הרב לוי רסקין<br />
*הרב יוסי סעדי<br />
<br />
==הועד מרחיב את נחלה==<br />
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. <br />
<br />
מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===<br />
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי. <br />
<br />
לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).<br />
<br />
==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==<br />
[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב]]<br />
[[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג]]<br />
[[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד]]<br />
*'''[[תשכ"ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב"ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד]], נוסד בית ספר בנות חב"ד.<br />
*'''[[תש"ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]], בראשות המנהל הרב [[יוסף הרטמן]].<br />
*'''[[תשל"א]]''' - הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
*'''[[תשל"ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]], <br />
*בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.<br />
*'''[[תשל"ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.<br />
*'''[[תשל"ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.<br />
*'''[[תש"מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.<br />
*'''[[תשד"מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר"מ]].<br />
*'''[[תשמ"ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.<br />
*'''[[תשמ"ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.<br />
*'''[[תשנ"ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.<br />
*'''[[תשע"ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.<br />
*'''[[תשע"ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.<br />
*'''[[תשפ"ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר "מי משה".<br />
*'''[[תשפ"ד]]''' – חנוכת מעון חב"ד - [[חמ"ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וארגון חמ"ה., נוסד בית הוראה., פתיחת תלמוד תורה נוסף בשכונת המחנה עקב התפתחות השכונה וריבוי המשפחות.<br />
<br />
==בית הוראה==<br />
באלול תשפ"ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום.<br />
רבני בית ההוראה:<br />
*הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[יעקב קרוגליאק]]<br />
*הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*הרב [[משה הלל]]<br />
*הרב [[לוי הלל]]<br />
*הרב [[ישראל מעטוף]]<br />
*הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]]<br />
*הרב [[דובער ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[דביר גולד]]{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69}}.<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]] <br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. <br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].<br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד<br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב<br />
*[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.<br />
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה. <br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*[[בית כנסת הרשקופ שול]] (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי<br />
*בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן<br />
*בית כנסת יוצאי תימן<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד<br />
*בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.<br />
*בית הכנסת "בליזינסקי שול", גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.<br />
<br />
==מקוואות==<br />
[[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב"ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.<br />
* "המקווה החדש מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)]], [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]],}}<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי<br />
*[[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד|בית ספר חב"ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' [[הענא פריווע קרניאל]], גב' תמר גרוזמן.<br />
*[[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.<br />
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]<br />
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].<br />
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].<br />
*ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}<br />
<br />
==בתי חב"ד==<br />
<br />
בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]: <br />
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד בנחלת הר חב"ד. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.<br />
<br />
מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.<br />
<br />
===בתי חב"ד בקרית מלאכי===<br />
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}<br />
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}<br />
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}<br />
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים<br />
| תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציגי חב"ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
* מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי<br />
* חברי הקהילה במועצה הדתית ר' [[בצלאל גלויברמן]] ור' [[דובער קעניג]]<br />
}}<br />
<br />
===פגיעת הטיל בנחל'ה===<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}} <br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ"ד}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד|*]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_(%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D)&diff=818442בית הכנסת תפארת אליעזר (נחלת מנחם)2026-01-12T08:27:08Z<p>אלפא: /* אישים */</p>
<hr />
<div>{{בית כנסת|<br />
|שם=תפארת אליעזר<br />
|תמונה=המקווה בנחלת מנחם.png<br />
|כתובית=בית הכנסת תפארת אליעזר<br />
|עיר=שכונת [[נחלת מנחם]], [[קריית מלאכי]]<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|מייסד בית הכנסת=הרב [[בועז לרנר]]<br />
|מנהל בית הכנסת=הרב מנחם מענדל לרנר}}<br />
[[קובץ:700 תפארת אליעזר.jpeg|ממוזער]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת תפארת אליעזר.jpg|שמאל|ממוזער|240px|אירוע מחוץ לבית הכנסת]]<br />
'''בית הכנסת תפארת אליעזר''' הוא [[בית כנסת]] [[חסידות חב"ד|חב"ד]] המרכזי של שכונת [[נחלת מנחם]] שבכרמי הנדיב ב[[קריית מלאכי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הרב [[בועז לרנר]] ייסד את שכונת [[נחלת מנחם]] ב[[קריית מלאכי]], השכונה החדשה נוסדה עקב מחסור חמור בדיור שהיה אז בשכונה הוותיקה והסמוכה [[נחלת הר חב"ד]]. ב[[י"ב סיוון]] [[תש"ס]] התקיימה בשכונת נחלת מנחם ההולכת ונבנית מעמד הנחת אבן הפינה לבית הכנסת ומקווה שישרתו את התושבים החדשים.<br />
<br />
בעקבות הגידול החד של המתפללים בבית הכנסת נוצר צורך להרחיב את בית הכנסת. וב[[ח"י אלול]] [[תשס"ט]], עבר בית הכנסת למבנה חדש ומפואר שהתאים למספר ההולך וגובר של התושבים החדשים בנחלת מנחם.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] הציבו המתפללים מסך ווידאו ענק בעלות של עשרות אלפי שקלים על מבנה בית הכנסת, שם מוקרנים קטעי ווידאו מהרבי 24 שעות ביממה, ומאירים את השכונה באור הגאולה.<br />
<br />
==מפעולות בית הכנסת==<br />
מלבד מנייני התפילות בבית הכנסת יש שיעורי תורה לאורך היום, כאשר בבוקר יש שני שיעורים קבועים מפי משפיע בית הכנסת הדיין הרב [[משה הלל]] ב[[המשך תער"ב]] ומפי המרצה הרב [[נדב כהן]] ב[[מאמר חסידות|מאמרים]] של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי]], בערבים שיעורים בגמרא מפי הרבנים השליח הרב [[זלמן ברנשטיין]] ור' לוי הלל. חוץ מהשיעורים היומיים יש אף שיעורים ב[[דבר מלכות]], [[אור החיים]] על הפרשה, ועוד.<br />
<br />
ב[[שלושת השבועות]] מתקיים במתחם בית הכנסת "[[כולל]]" עם מלגות ללימוד [[הלכות בית הבחירה]].<br />
<br />
בבית הכנסת יש אף פעילות לילדים כגון [[אמירת תהלים]] ב[[שבת מברכים]], אבות ובנים. כמו כן בבית הכנסת יש ספרייה מיוחדת עם [[מאות]] ספרים חינוכיים [[ילדי ישראל|לילדים]].<br />
<br />
==מבנה בית הכנסת==<br />
[[קובץ:תפארת אליעזר בעתיד.png|שמאל|ממוזער|250px|התכנית להרחבת בית הכנסת כך שיראה כדוגמת [[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]]]]<br />
מתחם בית אליעזר ממוקם בתווך של בנייני המגורים המהווים את שכונת [[נחלת מנחם]], המתחם שבו הוא נמצא בנוי בצורה אדריכלית משולשת ומצופה בלבנים אדומות יוקרתיות. המתחם מתחלק לשני חלקים, כאשר בחלק הגדול נמצא בית הכנסת, ובחלק הקטן יותר נמצא מקווה בשם "מקווה מנחם". בקיר המבדיל בין המקווה לבית הכנסת נקנה מסך וידאו בשווי עשרות-אלפי שקלים שנתלה על בית-הכנסת שמקרין קטעי ווידאו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] 24 שעות ביממה.<br />
<br />
הספסלים והשולחנות של בית הכנסת עשויים עץ פשוט בסגנון אחיד, עם התרחבות הקהילה נוספו גם כסאות ושולחנות נוספים. ארון הקודש, עמוד החזן, והבימה של קריאת התורה נבנו כהעתק של חפצים אלה ב[[בית הכנסת - 770]]<ref>להעיר שזה בית הכנסת הראשון שבנה ארון קודש ועמוד תפילה כמו שבע מאות שבעים</ref>. עזרת הנשים נמצאת בקומת האולם כאשר יש מחיצה גבוהה המפרידה בינה לבין אולם התפילה.<br />
[[קובץ:תפארת אליעזר.jpg|ממוזער]]<br />
בית הכנסת מתייחד בספרייה תורנית עשירה עם מאות [[ספרי חסידות והקהל|ספרי חסידות]] ולימוד לפי קטלוגים - ספרייה של תורת הרבי, ספרייה לתורת רבותינו נשיאנו, ספריית הלכה, ספרייה למפרשים על הש"ס, ועוד. בחדר צדדי בספרייה ממוקם אף מחשב עם תוכנת אוצר החכמה לשירות הלומדים. במקום שתייה קרה וחמה לאורך כל היום לנוחיות הלומדים.<br />
<br />
=== בנייה בצורת [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] ===<br />
בשנים הבאות גם המבנה החדש נהיה צר מהכיל את כמות המפללים שהלכה וגברה, בעקבות-כך ב[[חודש אלול]] [[תשפ"ב]] נתקבל אישור מעיריית קריית מלאכי להרחבה משמעותית של בית הכנסת ובנייתו מחדש בצורת [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/892764/ נחלת הר חב"ד עשתה היסטוריה: הקהילה התגייסה לבניית 770] {{אינפו}}}}. לפי התוכניות שאושרו היכל בית הכנסת יורחב בצורה משמעותית ויוספו לו עוד מאות מקומות ישיבה, עזרת הנשים תיבנה כקומה שנייה מעל בית הכנסת והיא תכיל כ-150 מקומות, בצד האחורי של האולם יבנה חדר שני מפואר כשלצידו אוצר ספרים גדול וחדר שתייה{{הערה|[https://chabad.info/news/889406/ חשיפה: כך יראה בניין 770 בנחל׳ה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] נערכה התרמה למען ההרחבה.<br />
<br />
בשנים הבאות נבנה בית כנסת בדוגמת 770, ובתחילת תשפ"ו כבר נראה הבניין החיצוני בשלימותו, ונותר רק עיצוב פנים<br />
<br />
==אישים בבית הכנסת==<br />
{{להשלים}}<br />
===תפקידים===<br />
*ר' [[מנחם מענדל לרנר (נחלת הר חב"ד)|מנחם מענדל לרנר]]- בנו וממלא מקומו של הרב [[בועז לרנר]].<br />
*הרב [[ראובן קופצ'יק]] - מהנהלת בית הכנסת.<br />
*הרב שניאור מעטוף - מהנהלת בית הכנסת.<br />
*הרב [[משה הלל]] - מו"צ בשכונת חב"ד ורב בבית הכנסת.<br />
*הרב [[משה הלל|משה הלל (אור יהודה)]] - משפיע בבית הכנסת.<br />
*הרב גיל אוריאן - מגיד שיעור הפרשה החסידית בבית הכנסת.<br />
*הרב יעקב שוויכה - מו"צ בשכונת חב"ד ורב בבית הכנסת.<br />
*הרב לוי יצחק הלל - מו"צ בשכונת חב"ד ורב בבית הכנסת.<br />
*הרב שניאור זלמן ברנשטיין - שליח ורב היישוב אורות ורב בבית הכנסת.<br />
*הרב דביר גולד - מו"צ בשכונת חב"ד ורב בבית הכנסת.<br />
<br />
===אישים===<br />
*הרב [[בועז לרנר]] ע"ה, מייסד ומנהל בית הכנסת<br />
*הרב [[יצחק אקסלרוד]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בועז לרנר]]<br />
*[[נחלת מנחם]]<br />
*[[נחלת הר חב"ד]]<br />
*[[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://chabad.info/meoravut/891809/ תיעוד: סיפורה של שכונת 'נחלת מנחם' ובניית 770 בנחל'ה] {{וידפו}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/a/a2/נחלה_בלי_מצרים.pdf סקירה על בית הכנסת בעלון "נחלה בלי מצרים"] גיליון מספר 7, [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשפ"ג]]. עמודים 2 - 5 {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית מלאכי]]<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת בנחלת הר חב"ד]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_(%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D)&diff=818441בית הכנסת תפארת אליעזר (נחלת מנחם)2026-01-12T08:26:44Z<p>אלפא: /* בנייה בצורת 770 */</p>
<hr />
<div>{{בית כנסת|<br />
|שם=תפארת אליעזר<br />
|תמונה=המקווה בנחלת מנחם.png<br />
|כתובית=בית הכנסת תפארת אליעזר<br />
|עיר=שכונת [[נחלת מנחם]], [[קריית מלאכי]]<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|מייסד בית הכנסת=הרב [[בועז לרנר]]<br />
|מנהל בית הכנסת=הרב מנחם מענדל לרנר}}<br />
[[קובץ:700 תפארת אליעזר.jpeg|ממוזער]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת תפארת אליעזר.jpg|שמאל|ממוזער|240px|אירוע מחוץ לבית הכנסת]]<br />
'''בית הכנסת תפארת אליעזר''' הוא [[בית כנסת]] [[חסידות חב"ד|חב"ד]] המרכזי של שכונת [[נחלת מנחם]] שבכרמי הנדיב ב[[קריית מלאכי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הרב [[בועז לרנר]] ייסד את שכונת [[נחלת מנחם]] ב[[קריית מלאכי]], השכונה החדשה נוסדה עקב מחסור חמור בדיור שהיה אז בשכונה הוותיקה והסמוכה [[נחלת הר חב"ד]]. ב[[י"ב סיוון]] [[תש"ס]] התקיימה בשכונת נחלת מנחם ההולכת ונבנית מעמד הנחת אבן הפינה לבית הכנסת ומקווה שישרתו את התושבים החדשים.<br />
<br />
בעקבות הגידול החד של המתפללים בבית הכנסת נוצר צורך להרחיב את בית הכנסת. וב[[ח"י אלול]] [[תשס"ט]], עבר בית הכנסת למבנה חדש ומפואר שהתאים למספר ההולך וגובר של התושבים החדשים בנחלת מנחם.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] הציבו המתפללים מסך ווידאו ענק בעלות של עשרות אלפי שקלים על מבנה בית הכנסת, שם מוקרנים קטעי ווידאו מהרבי 24 שעות ביממה, ומאירים את השכונה באור הגאולה.<br />
<br />
==מפעולות בית הכנסת==<br />
מלבד מנייני התפילות בבית הכנסת יש שיעורי תורה לאורך היום, כאשר בבוקר יש שני שיעורים קבועים מפי משפיע בית הכנסת הדיין הרב [[משה הלל]] ב[[המשך תער"ב]] ומפי המרצה הרב [[נדב כהן]] ב[[מאמר חסידות|מאמרים]] של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי]], בערבים שיעורים בגמרא מפי הרבנים השליח הרב [[זלמן ברנשטיין]] ור' לוי הלל. חוץ מהשיעורים היומיים יש אף שיעורים ב[[דבר מלכות]], [[אור החיים]] על הפרשה, ועוד.<br />
<br />
ב[[שלושת השבועות]] מתקיים במתחם בית הכנסת "[[כולל]]" עם מלגות ללימוד [[הלכות בית הבחירה]].<br />
<br />
בבית הכנסת יש אף פעילות לילדים כגון [[אמירת תהלים]] ב[[שבת מברכים]], אבות ובנים. כמו כן בבית הכנסת יש ספרייה מיוחדת עם [[מאות]] ספרים חינוכיים [[ילדי ישראל|לילדים]].<br />
<br />
==מבנה בית הכנסת==<br />
[[קובץ:תפארת אליעזר בעתיד.png|שמאל|ממוזער|250px|התכנית להרחבת בית הכנסת כך שיראה כדוגמת [[מרכז חב"ד העולמי - 770|770]]]]<br />
מתחם בית אליעזר ממוקם בתווך של בנייני המגורים המהווים את שכונת [[נחלת מנחם]], המתחם שבו הוא נמצא בנוי בצורה אדריכלית משולשת ומצופה בלבנים אדומות יוקרתיות. המתחם מתחלק לשני חלקים, כאשר בחלק הגדול נמצא בית הכנסת, ובחלק הקטן יותר נמצא מקווה בשם "מקווה מנחם". בקיר המבדיל בין המקווה לבית הכנסת נקנה מסך וידאו בשווי עשרות-אלפי שקלים שנתלה על בית-הכנסת שמקרין קטעי ווידאו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] 24 שעות ביממה.<br />
<br />
הספסלים והשולחנות של בית הכנסת עשויים עץ פשוט בסגנון אחיד, עם התרחבות הקהילה נוספו גם כסאות ושולחנות נוספים. ארון הקודש, עמוד החזן, והבימה של קריאת התורה נבנו כהעתק של חפצים אלה ב[[בית הכנסת - 770]]<ref>להעיר שזה בית הכנסת הראשון שבנה ארון קודש ועמוד תפילה כמו שבע מאות שבעים</ref>. עזרת הנשים נמצאת בקומת האולם כאשר יש מחיצה גבוהה המפרידה בינה לבין אולם התפילה.<br />
[[קובץ:תפארת אליעזר.jpg|ממוזער]]<br />
בית הכנסת מתייחד בספרייה תורנית עשירה עם מאות [[ספרי חסידות והקהל|ספרי חסידות]] ולימוד לפי קטלוגים - ספרייה של תורת הרבי, ספרייה לתורת רבותינו נשיאנו, ספריית הלכה, ספרייה למפרשים על הש"ס, ועוד. בחדר צדדי בספרייה ממוקם אף מחשב עם תוכנת אוצר החכמה לשירות הלומדים. במקום שתייה קרה וחמה לאורך כל היום לנוחיות הלומדים.<br />
<br />
=== בנייה בצורת [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] ===<br />
בשנים הבאות גם המבנה החדש נהיה צר מהכיל את כמות המפללים שהלכה וגברה, בעקבות-כך ב[[חודש אלול]] [[תשפ"ב]] נתקבל אישור מעיריית קריית מלאכי להרחבה משמעותית של בית הכנסת ובנייתו מחדש בצורת [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/892764/ נחלת הר חב"ד עשתה היסטוריה: הקהילה התגייסה לבניית 770] {{אינפו}}}}. לפי התוכניות שאושרו היכל בית הכנסת יורחב בצורה משמעותית ויוספו לו עוד מאות מקומות ישיבה, עזרת הנשים תיבנה כקומה שנייה מעל בית הכנסת והיא תכיל כ-150 מקומות, בצד האחורי של האולם יבנה חדר שני מפואר כשלצידו אוצר ספרים גדול וחדר שתייה{{הערה|[https://chabad.info/news/889406/ חשיפה: כך יראה בניין 770 בנחל׳ה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ג]] נערכה התרמה למען ההרחבה.<br />
<br />
בשנים הבאות נבנה בית כנסת בדוגמת 770, ובתחילת תשפ"ו כבר נראה הבניין החיצוני בשלימותו, ונותר רק עיצוב פנים<br />
<br />
==אישים בבית הכנסת==<br />
{{להשלים}}<br />
===תפקידים===<br />
*ר' [[מנחם מענדל לרנר (נחלת הר חב"ד)|מנחם מענדל לרנר]]- בנו וממלא מקומו של הרב [[בועז לרנר]].<br />
*הרב [[ראובן קופצ'יק]] - מהנהלת בית הכנסת.<br />
*הרב שניאור מעטוף - מהנהלת בית הכנסת.<br />
*הרב [[משה הלל]] - מו"צ בשכונת חב"ד ורב בבית הכנסת.<br />
*הרב [[משה הלל|משה הלל (אור יהודה)]] - משפיע בבית הכנסת.<br />
*הרב גיל אוריאן - מגיד שיעור הפרשה החסידית בבית הכנסת.<br />
*הרב יעקב שוויכה - מו"צ בשכונת חב"ד ורב בבית הכנסת.<br />
*הרב לוי יצחק הלל - מו"צ בשכונת חב"ד ורב בבית הכנסת.<br />
*הרב שניאור זלמן ברנשטיין - שליח ורב היישוב אורות ורב בבית הכנסת.<br />
*הרב דביר גולד - מו"צ בשכונת חב"ד ורב בבית הכנסת.<br />
<br />
===אישים===<br />
*הרב [[יצחק אקסלרוד]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בועז לרנר]]<br />
*[[נחלת מנחם]]<br />
*[[נחלת הר חב"ד]]<br />
*[[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[https://chabad.info/meoravut/891809/ תיעוד: סיפורה של שכונת 'נחלת מנחם' ובניית 770 בנחל'ה] {{וידפו}}<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/a/a2/נחלה_בלי_מצרים.pdf סקירה על בית הכנסת בעלון "נחלה בלי מצרים"] גיליון מספר 7, [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשפ"ג]]. עמודים 2 - 5 {{PDF}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית מלאכי]]<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת בנחלת הר חב"ד]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=818432נחלת הר חב"ד2026-01-12T06:53:17Z<p>אלפא: /* נציגי חב"ד בעירייה בעבר */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|נחלת הר חב"ד}}<br />
[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], נוסדה ביוזמת [[הרבי]], השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,500''' משפחות{{הערה|במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד ב[[ישראל]] (לאחר [[כפר חב"ד]]), והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]]).<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו ליד נחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב [[מרדכי גורודצקי]] והרב [[מאיר לרר]]. ומפעלו של ר'[[מאיר זיילר]] פועל גם כיום (תשפ"ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===<br />
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה:<br />
<br />
כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סירטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==ועד נחלת הר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].<br />
<br />
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.<br />
<br />
הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:<br />
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.<br />
<br />
מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי רב העדה הגיאורגית<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון - גר בארה"ב<br />
*הרב שמואל לוין - מראשי חמ"ה<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חתן הרב ירובלבסקי ורב שכונת המחנה קרית מלאכי<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.<br />
<br />
====רשימת חב"ד====<br />
לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:<br />
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.<br />
*ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).<br />
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".<br />
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.<br />
<br />
=====התפטרות חברי העירייה=====<br />
בתשפ"ה התפטרו שלושה חברי עיריה החב"דיים ונותר קריספין.<br />
<br />
בתשפ"ו מונו שני חברי עירייה אחרים: הרב דב קניג והרב בוקובזה<br />
<br />
====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד<br />
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק יוזביץ'|יוסף יוזביץ]] בן הרב [[יהושע יוזביץ]] <br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול<br />
*הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי<br />
*הרב חיים שטיינר<br />
*הרב לוי רסקין<br />
*הרב יוסי סעדי<br />
<br />
==הועד מרחיב את נחלה==<br />
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. <br />
<br />
מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===<br />
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי. <br />
<br />
לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).<br />
<br />
==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==<br />
[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב]]<br />
[[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג]]<br />
[[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד]]<br />
*'''[[תשכ"ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב"ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד]], נוסד בית ספר בנות חב"ד.<br />
*'''[[תש"ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]], בראשות המנהל הרב [[יוסף הרטמן]].<br />
*'''[[תשל"א]]''' - הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
*'''[[תשל"ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]], <br />
*בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.<br />
*'''[[תשל"ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.<br />
*'''[[תשל"ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.<br />
*'''[[תש"מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.<br />
*'''[[תשד"מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר"מ]].<br />
*'''[[תשמ"ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.<br />
*'''[[תשמ"ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.<br />
*'''[[תשנ"ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.<br />
*'''[[תשע"ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.<br />
*'''[[תשע"ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.<br />
*'''[[תשפ"ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר "מי משה".<br />
*'''[[תשפ"ד]]''' – חנוכת מעון חב"ד - [[חמ"ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וארגון חמ"ה., נוסד בית הוראה., פתיחת תלמוד תורה נוסף בשכונת המחנה עקב התפתחות השכונה וריבוי המשפחות.<br />
<br />
==בית הוראה==<br />
באלול תשפ"ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום.<br />
רבני בית ההוראה:<br />
*הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[יעקב קרוגליאק]]<br />
*הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*הרב [[משה הלל]]<br />
*הרב [[לוי הלל]]<br />
*הרב [[ישראל מעטוף]]<br />
*הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]]<br />
*הרב [[דובער ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[דביר גולד]]{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69}}.<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]] <br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. <br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].<br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד<br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב<br />
*[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.<br />
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה. <br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*[[בית כנסת הרשקופ שול]] (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי<br />
*בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן<br />
*בית כנסת יוצאי תימן<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד<br />
*בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.<br />
*בית הכנסת "בליזינסקי שול", גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.<br />
<br />
==מקוואות==<br />
[[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב"ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.<br />
* "המקווה החדש מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)]], [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]],}}<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי<br />
*[[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד|בית ספר חב"ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' [[הענא פריווע קרניאל]], גב' תמר גרוזמן.<br />
*[[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.<br />
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]<br />
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].<br />
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].<br />
*ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}<br />
<br />
==בתי חב"ד==<br />
<br />
בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]: <br />
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד בנחלת הר חב"ד. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.<br />
<br />
מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.<br />
<br />
===בתי חב"ד בקרית מלאכי===<br />
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}<br />
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}<br />
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}<br />
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים<br />
| תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציגי חב"ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
* מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי<br />
* חברי הקהילה במועצה הדתית ר' [[בצלאל גלויברמן]] ור' [[דובער קעניג]]<br />
}}<br />
<br />
===פגיעת הטיל בנחל'ה===<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}} <br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ"ד}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד|*]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=818431נחלת הר חב"ד2026-01-12T06:52:05Z<p>אלפא: /* רשימת חב"ד */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|נחלת הר חב"ד}}<br />
[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], נוסדה ביוזמת [[הרבי]], השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,500''' משפחות{{הערה|במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד ב[[ישראל]] (לאחר [[כפר חב"ד]]), והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]]).<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו ליד נחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב [[מרדכי גורודצקי]] והרב [[מאיר לרר]]. ומפעלו של ר'[[מאיר זיילר]] פועל גם כיום (תשפ"ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===<br />
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה:<br />
<br />
כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סירטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==ועד נחלת הר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].<br />
<br />
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.<br />
<br />
הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:<br />
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.<br />
<br />
מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי רב העדה הגיאורגית<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון - גר בארה"ב<br />
*הרב שמואל לוין - מראשי חמ"ה<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חתן הרב ירובלבסקי ורב שכונת המחנה קרית מלאכי<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.<br />
<br />
====רשימת חב"ד====<br />
לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:<br />
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.<br />
*ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).<br />
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".<br />
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.<br />
<br />
=====התפטרות חברי העירייה=====<br />
בתשפ"ה התפטרו שלושה חברי עיריה החב"דיים ונותר קריספין.<br />
<br />
בתשפ"ו מונו שני חברי עירייה אחרים: הרב דב קניג והרב בוקובזה<br />
<br />
====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד<br />
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק יוזביץ'|יוסף יוזביץ]] בן הרב [[יהושע יוזביץ]] <br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול<br />
*הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי<br />
<br />
==הועד מרחיב את נחלה==<br />
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. <br />
<br />
מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===<br />
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי. <br />
<br />
לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).<br />
<br />
==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==<br />
[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב]]<br />
[[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג]]<br />
[[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד]]<br />
*'''[[תשכ"ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב"ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד]], נוסד בית ספר בנות חב"ד.<br />
*'''[[תש"ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]], בראשות המנהל הרב [[יוסף הרטמן]].<br />
*'''[[תשל"א]]''' - הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
*'''[[תשל"ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]], <br />
*בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.<br />
*'''[[תשל"ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.<br />
*'''[[תשל"ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.<br />
*'''[[תש"מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.<br />
*'''[[תשד"מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר"מ]].<br />
*'''[[תשמ"ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.<br />
*'''[[תשמ"ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.<br />
*'''[[תשנ"ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.<br />
*'''[[תשע"ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.<br />
*'''[[תשע"ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.<br />
*'''[[תשפ"ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר "מי משה".<br />
*'''[[תשפ"ד]]''' – חנוכת מעון חב"ד - [[חמ"ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וארגון חמ"ה., נוסד בית הוראה., פתיחת תלמוד תורה נוסף בשכונת המחנה עקב התפתחות השכונה וריבוי המשפחות.<br />
<br />
==בית הוראה==<br />
באלול תשפ"ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום.<br />
רבני בית ההוראה:<br />
*הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[יעקב קרוגליאק]]<br />
*הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*הרב [[משה הלל]]<br />
*הרב [[לוי הלל]]<br />
*הרב [[ישראל מעטוף]]<br />
*הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]]<br />
*הרב [[דובער ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[דביר גולד]]{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69}}.<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]] <br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. <br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].<br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד<br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב<br />
*[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.<br />
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה. <br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*[[בית כנסת הרשקופ שול]] (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי<br />
*בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן<br />
*בית כנסת יוצאי תימן<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד<br />
*בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.<br />
*בית הכנסת "בליזינסקי שול", גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.<br />
<br />
==מקוואות==<br />
[[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב"ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.<br />
* "המקווה החדש מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)]], [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]],}}<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי<br />
*[[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד|בית ספר חב"ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' [[הענא פריווע קרניאל]], גב' תמר גרוזמן.<br />
*[[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.<br />
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]<br />
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].<br />
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].<br />
*ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}<br />
<br />
==בתי חב"ד==<br />
<br />
בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]: <br />
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד בנחלת הר חב"ד. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.<br />
<br />
מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.<br />
<br />
===בתי חב"ד בקרית מלאכי===<br />
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}<br />
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}<br />
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}<br />
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים<br />
| תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציגי חב"ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
* מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי<br />
* חברי הקהילה במועצה הדתית ר' [[בצלאל גלויברמן]] ור' [[דובער קעניג]]<br />
}}<br />
<br />
===פגיעת הטיל בנחל'ה===<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}} <br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ"ד}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד|*]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=818430נחלת הר חב"ד2026-01-12T06:49:02Z<p>אלפא: /* הועד בשנים האחרונות */</p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|נחלת הר חב"ד}}<br />
[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], נוסדה ביוזמת [[הרבי]], השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,500''' משפחות{{הערה|במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד ב[[ישראל]] (לאחר [[כפר חב"ד]]), והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]]).<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו ליד נחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב [[מרדכי גורודצקי]] והרב [[מאיר לרר]]. ומפעלו של ר'[[מאיר זיילר]] פועל גם כיום (תשפ"ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===<br />
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה:<br />
<br />
כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סירטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==ועד נחלת הר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].<br />
<br />
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.<br />
<br />
הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:<br />
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.<br />
<br />
מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי רב העדה הגיאורגית<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון - גר בארה"ב<br />
*הרב שמואל לוין - מראשי חמ"ה<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חתן הרב ירובלבסקי ורב שכונת המחנה קרית מלאכי<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.<br />
<br />
====רשימת חב"ד====<br />
לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:<br />
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.<br />
*ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).<br />
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".<br />
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.<br />
<br />
====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד<br />
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק יוזביץ'|יוסף יוזביץ]] בן הרב [[יהושע יוזביץ]] <br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול<br />
*הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי<br />
<br />
==הועד מרחיב את נחלה==<br />
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. <br />
<br />
מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===<br />
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי. <br />
<br />
לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).<br />
<br />
==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==<br />
[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב]]<br />
[[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג]]<br />
[[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד]]<br />
*'''[[תשכ"ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב"ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד]], נוסד בית ספר בנות חב"ד.<br />
*'''[[תש"ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]], בראשות המנהל הרב [[יוסף הרטמן]].<br />
*'''[[תשל"א]]''' - הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
*'''[[תשל"ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]], <br />
*בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.<br />
*'''[[תשל"ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.<br />
*'''[[תשל"ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.<br />
*'''[[תש"מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.<br />
*'''[[תשד"מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר"מ]].<br />
*'''[[תשמ"ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.<br />
*'''[[תשמ"ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.<br />
*'''[[תשנ"ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.<br />
*'''[[תשע"ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.<br />
*'''[[תשע"ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.<br />
*'''[[תשפ"ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר "מי משה".<br />
*'''[[תשפ"ד]]''' – חנוכת מעון חב"ד - [[חמ"ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וארגון חמ"ה., נוסד בית הוראה., פתיחת תלמוד תורה נוסף בשכונת המחנה עקב התפתחות השכונה וריבוי המשפחות.<br />
<br />
==בית הוראה==<br />
באלול תשפ"ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום.<br />
רבני בית ההוראה:<br />
*הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[יעקב קרוגליאק]]<br />
*הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*הרב [[משה הלל]]<br />
*הרב [[לוי הלל]]<br />
*הרב [[ישראל מעטוף]]<br />
*הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]]<br />
*הרב [[דובער ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[דביר גולד]]{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69}}.<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]] <br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. <br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].<br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד<br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב<br />
*[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.<br />
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה. <br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*[[בית כנסת הרשקופ שול]] (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי<br />
*בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן<br />
*בית כנסת יוצאי תימן<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד<br />
*בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.<br />
*בית הכנסת "בליזינסקי שול", גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.<br />
<br />
==מקוואות==<br />
[[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב"ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.<br />
* "המקווה החדש מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)]], [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]],}}<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי<br />
*[[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד|בית ספר חב"ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' [[הענא פריווע קרניאל]], גב' תמר גרוזמן.<br />
*[[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.<br />
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]<br />
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].<br />
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].<br />
*ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}<br />
<br />
==בתי חב"ד==<br />
<br />
בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]: <br />
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד בנחלת הר חב"ד. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.<br />
<br />
מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.<br />
<br />
===בתי חב"ד בקרית מלאכי===<br />
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}<br />
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}<br />
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}<br />
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים<br />
| תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציגי חב"ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
* מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי<br />
* חברי הקהילה במועצה הדתית ר' [[בצלאל גלויברמן]] ור' [[דובער קעניג]]<br />
}}<br />
<br />
===פגיעת הטיל בנחל'ה===<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}} <br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ"ד}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד|*]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=818429נחלת הר חב"ד2026-01-12T06:43:54Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>{{תקציר פורטל|נחלת הר חב"ד}}<br />
[[קובץ: נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים]][[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|נחלת הר חב"ד]]<br />
[[שכונה|שכונת]] '''נחלת הר חב"ד''' (מכונה גם: נחל'ה) היא שכונה חב"דית בעיר [[קריית מלאכי]], נוסדה ביוזמת [[הרבי]], השכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות [[הרבי]] ועל ניהול השכונה מופקדים חברי [[ועד נחלת הר חב"ד]] בראשות הרב [[יצחק בליז'ינסקי]]. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-'''1,500''' משפחות{{הערה|במוסף מהפכנים של כפר חב"ד סוכות תשפ"ד - 1600 ואילו ב'נשימה' -מוסף הנשים של [[שבועון כפר חב"ד]] - גיליון מספר 2076 (ט' אלול תשפ"ד) עמוד 35 - 1400. והממוצע ביניהם 1500}} [[חב"ד]]יות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד ב[[ישראל]] (לאחר [[כפר חב"ד]]), והשלישי בגודלו בעולם (לאחר [[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]]).<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]<br />
בעקבות העליה מ[[גרוזיה]], [[הרבי]] הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מ[[ברית המועצות]], שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. <br />
<br />
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל"{{הערה|אגרות קודש}}. <br />
<br />
בהוראת הרבי, הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני [[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]], משפחת הרב [[אלחנן יעקובוביץ]], הת' [[פתחיה ליפסקר]] ועוד.}}. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.<br />
<br />
בהוראת הרבי הוקמו ליד נחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד ובהם מפעלים שפעלו שנים רבות בניהול הרב [[מרדכי גורודצקי]] והרב [[מאיר לרר]]. ומפעלו של ר'[[מאיר זיילר]] פועל גם כיום (תשפ"ד){{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}.<br />
<br />
===הרב ירוסלבסקי - רב השכונה===<br />
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
==ספרי תורה מהרבי==<br />
[[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], ר' [[אברהם זלצמן]], ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]]<br />
לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה:<br />
<br />
כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו [[770]] והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.<br />
<br />
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת '''שני''' ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.<br />
<br />
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שב[[קראון הייטס]]. הרבי הורה שהרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רב השכונה, יבחר את השלושה.<br />
<br />
המשלוח נקבע ליום [[י"א ניסן]], יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי ל[[האוהל|אוהל]] הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב [[בנימין גורודצקי]] ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב [[יוחנן גורדון]]. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.<br />
<br />
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. [[ספר תורה]] אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל [[בית הכנסת]] הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/49351/ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה{{אינפו}}]}}.<br />
<br />
לאחר מכן נסע הרבי ל'[[אוהל]]' ובשובו התפלל [[מנחה]]. בתום ה[[תפילה]] הוציאו את ספרי התורה מ[[ארון הקודש]] וכשהרבי לבוש [[בגד]]י שבת אזור ב[[אבנט]], ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב [[בנימין קליין]]. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[זלמן דוכמן]]. במרחק מה נעמדו [[חסידים]] ו[[תמימים]] רבים.<br />
הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש [[סירטוק]]. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.<br />
<br />
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.<br />
<br />
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.<br />
<br />
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת [[אדמו"ר הריי"צ]] בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב [[הרבי הריי"צ]] שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.<br />
<br />
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום [[י"ט בניסן]], ד' [[חול המועד]] [[פסח]], בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר [[בית הכנסת]] בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.<br />
<br />
[[קובץ:אליהו וולוביק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[אליהו וולוביק]] עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. [[ספר תורה]] הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת [[תשס"ט]], לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "ה[[ספר תורה של הרבי]]". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת [[מפטיר]].<br />
<br />
==ועד נחלת הר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}}<br />
===הקמת הועד===<br />
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]].<br />
<br />
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}.<br />
<br />
הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי:<br />
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.<br />
<br />
מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]}}.<br />
<br />
===הועד בשנים האחרונות===<br />
<br />
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.<br />
<br />
חברי הועד:<br />
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי<br />
*הרב שמואל חיים פרנקל<br />
*הרב שבתאי מיכאלשווילי<br />
*הרב יוסף ארבוב<br />
*הרב שמואל אליסון<br />
*הרב שמואל לוין<br />
*הרב משה מעטוף<br />
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]]<br />
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}}<br />
<br />
===נציגי חב"ד בעירייה===<br />
ב[[תשמ"ט]], נבחר לראשונה ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] מוניציפליות, נציג חב"ד בעיריית [[קרית מלאכי]]. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.<br />
<br />
====רשימת חב"ד====<br />
לקראת בחירות תשפ"ד, לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד בשם "ואהבת" ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה וארבעתם נבחרו לנציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי{{הערה|[https://chabad.info/news/1007355/ נחלת הר חב"ד: הוגשה רשימת חב"ד לבחירות הקרובות]}}:<br />
*עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי.<br />
*ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)|לוי רסקין]] (בן הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת).<br />
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בית הכנסת "בליז'נסקי שול".<br />
*ר' [[חיים שטיינר]] - פרויקטור ועד נחלת הר חב"ד, סגן ראש עיריית קרית מלאכי לשעבר.<br />
<br />
====נציגי חב"ד בעירייה בעבר====<br />
*ר' אלי בן אהרן<br />
*ר' אפרים משעל - גבאי בית כנסת עולי גרוזיה בית שמואל בנחלת הר חב"ד<br />
*הרב [[משה לרנר]] בן הרב [[צבי הירש לרנר]]<br />
*הרב [[יוסף יצחק יוזביץ'|יוסף יוזביץ]] בן הרב [[יהושע יוזביץ]] <br />
*הרב משה מלייב<br />
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]], מנהל הרשקופ שול<br />
*הרב [[בצלאל מזרחי]],כיהן כממלא מקום ראש העיר קרית מלאכי<br />
<br />
==הועד מרחיב את נחלה==<br />
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. <br />
<br />
מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.<br />
<br />
===גני חב"ד===<br />
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.<br />
<br />
===המ"ג===<br />
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.<br />
<br />
===נחלת מנחם===<br />
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.<br />
<br />
===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש===<br />
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר אליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי. <br />
<br />
לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
===שכונות חדשות===<br />
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד מהגדולים בארץ).<br />
<br />
==התפתחות הנחל'ה לפי שנים==<br />
[[קובץ:תומכי תמימים נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תומכי תמימים. הוקם בתשל"ב]]<br />
[[קובץ:מקוה מי משה תשפג.jpeg|ממוזער|שמאל|מקוה מי משה, נחנך בתשפ"ג]]<br />
[[קובץ:מעון חמה מחנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|מעון חמ"ה, נחנך בתשפ"ד]]<br />
*'''[[תשכ"ט]]''' - הרבי מקים את נחלת הר חב"ד, הרבי שולח שני ספרי תורה, נוסד [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה חב"ד]], נוסד בית ספר בנות חב"ד.<br />
*'''[[תש"ל]]''' - נוסד [[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד]], בראשות המנהל הרב [[יוסף הרטמן]].<br />
*'''[[תשל"א]]''' - הרבי הקים [[גמ"ח]] עבור תושבי נחלה בראשות הרב [[בערל ריקמן]] הרב [[נפתלי קרביצקי]] והרב [[יהודה בוטרשווילי]].<br />
*'''[[תשל"ב]]''' – הרבי הורה להקים את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן: נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב [[מרדכי קוזלינר]], <br />
*בהוראת הרבי הרב [[ליפא קורצוויל]] הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.<br />
*'''[[תשל"ו]]''' – חנוכת [[בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד|בית כנסת המרכזי - בית אליהו]] (בתחילה נקרא בית יצחק), חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'.<br />
*'''[[תשל"ח]]''' – חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד.<br />
*'''[[תש"מ]]''' – חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה, חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה.<br />
*'''[[תשד"מ]]''' – נוסדה [[ישיבת בית הר"מ]].<br />
*'''[[תשמ"ה]]''' – נוסד תיכון בית חנה.<br />
*'''[[תשמ"ז]]''' – חנוכת קומפלקס בית חנה.<br />
*'''[[תשנ"ח]]''' – חנוכת מקוה חיה מושקא.<br />
*'''[[תשע"ה]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה.<br />
*'''[[תשע"ט]]''' – חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות{{הערה| התפתחות לפי שנים על פי: [[שניאור זלמן ברגר]], הנחלה של הרבי, עמוד 6.}}.<br />
*'''[[תשפ"ג]]''' – חנוכת ה[[מקווה]] המפואר "מי משה".<br />
*'''[[תשפ"ד]]''' – חנוכת מעון חב"ד - [[חמ"ה]] סניף שני בשכונת המחנה על-ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וארגון חמ"ה., נוסד בית הוראה., פתיחת תלמוד תורה נוסף בשכונת המחנה עקב התפתחות השכונה וריבוי המשפחות.<br />
<br />
==בית הוראה==<br />
באלול תשפ"ד הרב ירוסלבסקי הקים בית הוראה בו רבנים מורי הוראה ישיבו דבר הלכה מידי יום.<br />
רבני בית ההוראה:<br />
*הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[יעקב קרוגליאק]]<br />
*הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*הרב [[משה הלל]]<br />
*הרב [[לוי הלל]]<br />
*הרב [[ישראל מעטוף]]<br />
*הרב [[יצחק שלמה קרביצקי]]<br />
*הרב [[דובער ירוסלבסקי]]<br />
*הרב [[דביר גולד]]{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1428 עמוד 69}}.<br />
<br />
==בתי כנסת==<br />
בשכונה קיימים מספר רב של בתי כנסת, המשמשים את תושבי השכונה:<br />
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה<br />
*בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']].<br />
*בית הכנסת לעולי גרוזיה, בית שמואל. הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]], לזכרו של הרב [[שמואל לויטין]]. רב: הרב חכם [[שבתאי מיכאלשוילי]] <br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - הצריף - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]]. <br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - חבסוב - הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]].<br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - סמרקנד<br />
*בית כנסת לעולי בוכרה - יעקובוב. הוקם על ידי משפחת יעקובוב<br />
*[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] - הוקם על-ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם]]. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.<br />
*[[בית משיח קריית מלאכי|בית הכנסת בית משיח]] - הוקם במרכז קרית מלאכי על ידי הרב שלום פש, במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב [[שלום פש]]<br />
*בית הכנסת 'חבדניצע שול' בשכונת המ"ג. רב: הרב [[אליהו וילהלם]].<br />
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. רב: הרב [[משה הבר]]<br />
*בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|תומכי תמימים]]. גבאי ראשי: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
*בית הכנסת 'תלמוד תורה'.<br />
*בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה. <br />
*בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה<br />
*[[בית כנסת הרשקופ שול]] (הוקם בקורונה על ידי הרב אברהם יוסף הרשקופ, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]. רב: הרב דובער ירוסלבסקי<br />
*בית כנסת נוסח מרוקו, הוקם על ידי משפחת תורג'מן<br />
*בית כנסת יוצאי תימן<br />
*בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות<br />
מניינים נוספים קימיים במוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד<br />
*בית הכנסת 'זיילר שול' (המרכזי למטה) גבאי: בצלאל גלויברמן, רב: הרב אהרון לוי.<br />
*בית הכנסת "בליזינסקי שול", גבאי: ר' יוסי קירז'נר, רב: הרב יוסי ווישנפסקי.<br />
<br />
==מקוואות==<br />
[[קובץ:מקוה מי משה נחלת הר חב"ד.jpeg|ממוזער|שמאל| [https://chabad.info/news/866244/ מקוה מי משה] בנחלת הר חב"ד]]<br />
<br />
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:<br />
*מקוה חיה מושקא בניהול [[ועד נחלת הר חב"ד]]. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.<br />
*מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב [[בועז לרנר]] וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.<br />
* "המקווה החדש מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי [[ועד נחלת הר חב"ד]] יחד עם ועדת המקווה. מקווה מי משה נחשב למקווה המפואר ביותר בין מקוואות חב"ד בארץ הקודש. נבנה בפיקוח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ובסיוע עיריית קרית מלאכי, השר אריה דרעי, הנגיד הרב מאיר זיילר, ובסיוע רב של התרמה בקרב תושבי נחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ברחבי תבל.<br />
<br />
==מוסדות חינוך==<br />
*גני ילדים (נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] פועלים כ-20 גני חב"ד ב[[קריית מלאכי]])<br />
{{ערך מורחב|ערכים=[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)]], [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]], [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]],}}<br />
*[[תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי- למעלה מ-700 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי<br />
*[[בית ספר חב"ד בנות (יסודי) נחלת הר חב"ד|בית ספר חב"ד בנות]] - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב [[יהושע מונדשיין]]), גב' יהודית סירוטה, הרב [[יוסף מעטוף]], גב' רחל הבר. <br />
*תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' [[הענא פריווע קרניאל]], גב' תמר גרוזמן.<br />
*[[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] - מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]]. מנהלים בעבר: הרב [[יוסף הרטמן]], הרב מרדכי ליפסקר.<br />
*מעון יום [[חמ"ה]] - מנהלת גב' בורגן, מנהלת בעבר: גב' בלוי.<br />
*[[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]]. מנהל: הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]]. מנהל בעבר: הרב [[מרדכי קוזלינר]]. מגידי שיעורים: הרב [[יעקב נוטיק]], המשפיע הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]<br />
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|ישיבת בית הר"מ]] - ראש הישיבה הרב [[שלום בער כהן]]. מנהל: הרב [[נתן וולף]].[[קובץ:שלום בער כהן.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|הרב שלום בער כהן ראש ישיבת בית הר"מ]]<br />
*כולל אברכים - [[חמ"ה]] (התייסד על פי הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב [[אברהם זלצמן]], הרב [[מענדל ווכטר]].<br />
*כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת [[חמ"ה]]. מנהל: הרב [[שמואל יחזקאל כהן]].<br />
*ישיבת ערב - מאות תלמידי התלמוד תורה לומדים מידי ערב בבית הכנסת. מנהל: הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|[https://chabad.info/news/875340/ חגיגת סיום שנה בישיבת ערב]}}<br />
<br />
==בתי חב"ד==<br />
<br />
בית חב"ד קרית מלאכי הוקם על ידי הרב [[ליפא קורצוויל]]: <br />
בשנת [[תשל"ב]] הגיעו לפתחו הצעות עבודה שונות. ר' ליפא כהרגלו כתב הכל לרבי. בחודש אייר תשל"ב, הרבי בחר עבורו באחת ההצעות – לכהן כמזכיר צעירי חב"ד בנחלת הר חב"ד. במילים אחרות, להתחיל לנהל את צעירי חב"ד ולימים בית חב"ד בקרית מלאכי. בגין עבודת השליחות מעולם לא קיבל משכורת, ופרנסת הבית הייתה מעבודתו כמחנך בישיבת 'תומכי תמימים' בראשות הרב [[מרדכי קוזלינר]], וב[[בית הספר למלאכה]] בנחלת הר חב"ד{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], 1341}}.<br />
<br />
במסגרת פעילותו, ניהל מידי חג את יציאתם של חסידי חב"ד המקומיים לצאת לפעול ב[[מבצעי הרבי]] בכל אזור הדרום, אירגן ערבי חב"ד ביישובים באזור ועוד.<br />
<br />
הנחה במשך שנים את ארועי [[שמחת בית השואבה]], [[תהלוכת ל"ג בעומר]], ועוד בנחלת הר חב"ד. מדי שנה ארגן תהלוכת ל"ג בעומר לילדים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה{{הערה|[https://col.org.il/news/142857. השליח הרב שרון אוחיון: מסר נפשו בשביל הרבי]{{col}}}}.<br />
<br />
מאז פטירתו, מנהלת רעייתו את בית חב"ד.<br />
<br />
===בתי חב"ד בקרית מלאכי===<br />
*בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל{{הערה|אלמנת הרב [[ליפא קורצוויל]]}}<br />
*בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי{{הערה|חתן הרב [[מענדל ווכטר]]}}<br />
*בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן{{הערה|בן הרב [[טוביה ליצמן]]}} {{הערה|[https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב]}}<br />
*בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי{{הערה|נכד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]}}<br />
<br />
==תפקידים בקהילה==<br />
{{טורים<br />
| תוכן = *רב הקהילה - הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]<br />
* רב, מו"צ, מגיד שיעור - הרב [[מענדל ווכטר]]<br />
*[[משפיע]] הקהילה - הרב [[מיכאל מישולובין]]<br />
*יו"ר ועד השכונה - הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] (נכד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], וחתן הרב [[מרדכי גורודצקי]] אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).<br />
* מזכיר הועד - ר' [[הרצל מימון]]<br />
*מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] בן המנהל הראשון הרב [[מרדכי קוזלינר]]<br />
*יו"ר '[[ועד המוסיפין]]' - הרב [[אברהם מענדל פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]<br />
*מנהל צעירי חב"ד - הרב [[ליפא קורצוויל]] ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.<br />
*גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' [[אליעזר שייקביץ]] ור' [[בצלאל גלויברמן]]<br />
*גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)<br />
*מנהל בית כנסת הרשקופ שול - הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]]<br />
*רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם [[שבתי מיכאלשוילי]] ממלא מקום אביו הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]]<br />
*מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב [[נתן וולף]]<br />
*מנהל התלמוד-תורה - הרב [[אהרן מנגמי]]<br />
*חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] - הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*רב ומו"צ - הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]]<br />
*מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל<br />
*מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב [[שמעון אליטוב]] (רעיית הרב [[יעקב שוויכה]]<br />
*ראש ישיבת [[בית הר"מ]] - הרב [[שלום דובער כהן]]<br />
*משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]]<br />
*נציגי חב"ד בעירייה - ר' [[יהודה קריספין]], ר' [[לוי רסקין (נחלת הר חב"ד)]], ר' [[יוסי סעדי]], ר' [[חיים שטיינר]]<br />
*ראש [[כולל אברכים|כולל]] האברכים - הרב [[שמואל כהן]]<br />
* מנהל [[חב"דניצע שול]] - הרב [[אליהו וילהלם]]<br />
* [[משפיע]] בית כנסת לצעירים - הרב [[משה הבר]]<br />
* מנהלי [[חמ"ה]] - הרב [[יוסף יצחק ניסילביץ']], הרב [[שמואל לוין]]<br />
* יו"ר מרכזי יד לילד - הרב [[אלימלך הרצל]]<br />
* ראש [[כולל תפארת זקנים]] - הרב [[יחזקאל כהן]]<br />
* מנהל ישיבת ערב - הרב יצחק מלוב, הרב משה ירוסלבסקי<br />
* חברי הקהילה במועצה הדתית ר' [[בצלאל גלויברמן]] ור' [[דובער קעניג]]<br />
}}<br />
<br />
===פגיעת הטיל בנחל'ה===<br />
ב[[ר"ח כסלו]] [[תשע"ג]] במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה: <br />
*השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב [[שמואל שארף]] ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל. <br />
* הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה <br />
* הבחור יצחק אמסלם<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|[[שי גפן]]|הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי|201|24-30|תשנ"ט}}<br />
*'''קונטרס נחלת הר חב"ד'''<br />
* '''תורת נחלת הר חב"ד'''<br />
*''' נחלה בלי מצרים''' - יו"ל ע"י [[ועד נחלת הר חב"ד]] בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]]. '''הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה"''', [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 26-31<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] 219]<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1066307/ הנחלה של הרבי, הקמת והתפתחות נחלה, אגרות ומענות. טור לרגל 55 שנה להקמת נחלה] {{אינפו}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/5780%20-%20Nachlas%20Har%20Chabad%20-%2050th%20Anniversary.pdf הנחלה של הרבי]''', קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-34-16-גליון-ד-ושמחת-לפני-ה.pdf נחלת הר חב"ד]''', בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ט, ע' 22 {{קישור שבור|י"ג שבט תשפ"ד}} <br />
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/02/602fbaeb21367_1613740779.pdf ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש]''', [[תשע"ט]] {{PDF}}<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=60971 ונתן לנו את התורה - דיינו!]''', סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br />
*[[מענדי קורטס]], '''[https://col.org.il/news/129232 יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת]''', כ"ז שבט תשפ"א {{COL}}<br />
*נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד] {{קישור שבור|ל' אדר א' תשפ"ד}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קריית מלאכי|*]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]<br />
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד|*]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%96%22%D7%90&diff=730989שיחה:מעיינות הרז"א2025-01-06T07:13:46Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>נכתב בערך שיצא לאור ספר על צעירותו של הרב אבלסקי. לספר יש שם ומחבר? אולי גם שער. ומי שיש בידו כדאי להוסיף [[משתמש:מיד|מיד קשר ישיר]] - [[שיחת משתמש:מיד|שיחה]], 08:19, ה' בטבת, ה'תשפ"ה 08:19, 5 בינואר 2025 (IST)<br />
: לפי הערך יצאו לאור 3 ספרים. כדאי להוסיף לינקים לפרסומים על ההוצאה לאור או מכירות הספרים [[משתמש:אלפא|אלפא]] - [[שיחת משתמש:אלפא|שיחה]], 09:13, ו' בטבת, ה'תשפ"ה 09:13, 6 בינואר 2025 (IST)</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=730780יעקב ביטון2025-01-03T12:45:58Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div><br />
הרב '''יעקב ביטון''' הוא שליח הרבי בסרסל שב[[צרפת]], מנהל בית חב"ד ורב קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מרוקו]], והתקרב על ידי שלוחי [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[שלום איידלמן]] והרב [[שלמה מטוסוב]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ז]] נסע בהשפעת שלוחי הרבי לראשונה לחוות את חגי [[תשרי]] בחצר הרבי, ובסיומו של החודש זכה [[חלוקת המשקה|לקבל בקבוק משקה]] מהרבי שבירך אותו להצלחה בפעילותו, וכשחזר למרוקו החל לעסוק במרץ ב[[מבצע תפילין]] ובמשך שלוש שנים זכה בממוצע להניח תפילין בכל יום עם כ-200 יהודים.<br />
<br />
בעקבות נסיעתו לרבי בשנת תשמ"א, החליט להיכנס בברכת הרבי ל[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]] ב[[לוס אנג'לס]] שבקליפורניה וכעבור שנה עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br />
<br />
בחודש כסלו תשמ"ג התחתן עם רעייתו מרת סולטנה ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]], שם למד באופן חריג באישור מיוחד מהרבי כשנתיים וחצי.<br />
<br />
בהתוועדות בשבת שאחרי חג הפורים תשמ"ה, זכה לקירוב מיוחד מהרבי: הרבי ביקש שיכריזו בצרפתית עבור הזוכים בגורל שהגיעו מצרפת שיאמרו לחיים, ומשהמזכירים לא מצאו מישהו אחר, פנה אליו הרבי ישירות ואמר לו: "פארלע פראנסע [= דבר צרפתית], דבר בפני כל עם ועדה". לאחר שהכריז אמר לו הרבי לחזור ולהכריז שכל מי שהגיע מצרפת יאמר לחיים, ולאחר מכן ביקש להכריז שכל היהודים הספרדים שבהתוועדות יאמרו לחיים, ואז הורה לו הרבי לומר לחיים על כוס גדולה עד תומה, ולאחר הניגון סימן הרבי בידייו שיאמר שוב.<br />
<br />
שבועות ספורים לאחר מכן החל לפעול בשליחות הרבי ב[[פאריז]], וב[[ל"ג בעומר]] תשמ"ה החל לפעול כשליח הרבי בסרסל שבפרברי פאריז, למסד את הפעילות שהחל במקום השליח הרב [[שמואל אזימוב]], שכבר קיים שיעור קבוע וקירב צעירים רבים ואפילו כבר התקיים שם מניין חב"די קבוע.<br />
<br />
כיום חולש הרב ביטון על פעילות נרחבת עם כל הגילאים ובכל הרמות, ביקורי בית, מערך שיעורים, מוסדות חינוך החל מגיל הפעוטון, מערך סיוע וחסד, ועוד.<br />
<br />
רעייתו משמשת כמנהלת בית הספר היהודי שהוקם על ידי בית חב"ד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' רפאל מאיר ביטון<br />
*גיסתו, מרת מזל-טוב בן-שבו<br />
*בנו, הרב [[שמואל ביטון]] - מנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]]<br />
*בנו, ר' אשר ביטון<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל ביטון - משלוחי הרבי בסרסל (חתן ר' [[שלום אהרון בלנק]])<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק ביטון<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''התנחלות חסידית בלב האינתיפאדה הצרפתית''', [[שבועון בית משיח]] גליון 167 עמוד 18 ואילך<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9F/ תגית: יעקב ביטון]''' {{אינפו}}<br />
*[[שניאור ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/447885/ 'תלמיד תיכון מקזבלנקה' – אצל הרבי]''' {{אינפו}}<br />
{{מיון רגיל:ביטון, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ביטון]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=725665שמעון סגל2024-12-25T14:01:29Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' שימי סגל מנחה חתונה.png|ממוזער|250px|ר' שימי סגל (תשפ"ד)]]<br />
ר' '''שמעון סגל''' (מכונה '''שימי''') (יליד שנת תש"מ) הוא איש תקשורת חסיד חב"ד, המשמש כדובר תנועת חב"ד בישראל מטעם צעירי אגודת חב"ד. הקים את אתרים [[שטורעם.נט]] והחב"דניק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[שניאור זלמן סגל]] ב[[בני ברק]].<br />
<br />
למד במסלול הישיבות החב"די הרגיל.<br />
<br />
==עורך אתרים==<br />
בבחרותו הקים את כלי התקשורת ה[[חב"ד|חב"די]] אך נסגר עד מהרה.<br />
<br />
לאחר מכן הקים את כלי התקשורת [[שטורעם נט]], שעבד במשך מספר שנים ושימש בימה לחסידי חב"ד רבים.<br />
<br />
במסגרת פעולותיו ב[[שטורעם.נט]] ראיין רבים מחסידי חב"ד וראיונותיו צברו תהודה רבה.<br />
בשנת [[תשפ"ב]] נסגר האתר באופן רשמי.<br />
<br />
==תקשורת חרדית==<br />
כמו כן שימש כסגן עורך העיתון קו עיתונות, כמגיש תוכנית ברדיו [[קול חי]], חבר פורום בית הנשיא וחבר מערכת כיכר השבת.<br />
<br />
שימש כדובר תנועת עלה, ומגיש תוכנית ברדיו קול פליי.<br />
<br />
==דובר חב"ד==<br />
בכסלו תשפ"ה צעירי אגודת חב"ד מינו את הרב סגל לדובר תנועת חב"ד ושליח הרבי לכנסת ישראל.<br />
<br />
מתגורר ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, ר' [[משה דב זילברשטרום]]<br />
{{מיון רגיל:סגל שמעון}}<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:דוברים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%9D_(%D7%90%D7%AA%D7%A8)&diff=725664שטורעם (אתר)2024-12-25T13:59:09Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Logo block.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אתר 'שטורעם']]<br />
'''שטורעם.נט''' ('''shturem.net''') היה אתר חדשות חב"די שפעל בשנים [[תשס"ו]]-[[תשפ"ב]]. מזוהה עם שלוחי 'אור אבנר' בחבר העמים, ועם הצד האנטי משיחיסטי.<br />
<br />
==רקע==<br />
האתר הוקם בשנת [[תשס"ו]] ושימש גם כבמה לכותבים חב"דיים, גלריות וקטעי וידאו ואודיו על חב"ד, מדורי נוסטלגיה וזכרונות, מדור תורני ועוד. <br />
<br />
העורכים הראשיים במשך השנים: ר' [[יאיר בורוכוב]] מ[[נחלת הר חב"ד]] ור' [[שימי סגל]].<br />
<br />
בשנותיו הראשונות של האתר, הפיקו העורכים גליון חודשי של תצלומים צבעוניים, המסכם את הכותרות העיקריות שסוקרו במהלך החודש באתר. הגיליון הופץ בקהילות חב"ד ברחבי הארץ, הגיליון הפסיק לצאת לאור בשנת [[תשס"ח]].<br />
<br />
==סיפורים וגלגוליהם==<br />
שיא הרייטינג של האתר, היה כאשר הרב יהושע מונדשיין פירסם בו את סדרת סיפורים וגלגוליהם, כאשר בפרקי הסדרה פרך תמה וגיחך על סיפורים המתגלגלים בגירסאות משונות.<br />
<br />
==אתר באנגלית==<br />
החל משנת [[תשע"ד]] הפעיל האתר שלוחה בשפה ה[[אנגלית]], והתפרסמו בו בסופי שבוע כתבות נושא מיוחדות תחת השם 'מגזין עונג חב"ד'.<br />
<br />
==סיום פעילות==<br />
בשבט שנת [[תש"פ]] האתר חדל מלהתעדכן. ובשנת [[תשפ"ב]] האתר נסגר לחלוטין ונמחק מרשת ה[[אינטרנט]].<br />
<br />
==צוות האתר==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
;הנהלת האתר:<br />
*'''[[שלמה חיים פלס]]'''.<br />
;צוות העורכים:<br />
*'''[[יאיר בורוכוב]]''' - מקים האתר ועורך ראשי.<br />
*'''[[שימי סגל]]''' - עורך ראשי.<br />
*'''מנדי זילברשטרום''' - עורך.<br />
*'''[[ארי טננבוים]]''' - עורך <br />
<br />
;צלמים:<br />
*מאיר אלפסי.<br />
*ברוך עזאגווי.<br />
*ניתאי אבל.<br />
*חיים טויטו.<br />
<br />
;כתבים קבועים:<br />
*'''הרב [[משה מרינובסקי]]''' - פנינים משולחן גבוה, יין ישן וטוב.<br />
*'''הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]''' - דעות בעניני השעה.<br />
*'''הרב [[אליהו וולף]]''' - שיחה מעובדת מתורתו של הרבי.<br />
*'''הרב [[זלמן רודרמן]]''' - סיפור לשבת.<br />
*'''הרב [[יוסי שטיינברגר]]''' - שו"ת כשרות.<br />
*'''הרב [[זלמן וישצקי]]''' - בלוג שליחות שבועי.<br />
*'''הרב [[נחמיה וילהלם]]''' - בלוג שליחות שבועי.<br />
*'''הרב [[יהושע מונדשיין]]''' - ספורים וגלגוליהם.<br />
}}<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[חב"ד אינפו]]<br />
*[[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br />
*[[חב"ד אף אם]]<br />
*[[חב"ד און ליין]]<br />
<br />
[[קטגוריה:אתרי חדשות חב"ד]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA&diff=725108ברית המועצות2024-12-18T10:11:38Z<p>אלפא: /* דיכוי הדת */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה משנת ה'[[תרפ"ג]] עד שנת ה'[[תשנ"ב]]|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}<br />
'''ברית המועצות''' (ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''ס.ס.ס.ר'''{{הערה|בכתב הקרילי, האותיות ס.ס.ס.ר הינם '''.С.С.С.Р'''. חסידים ברוסיה נהגו לומר, שהערך המספרי של ס.ס.ס.ר. הוא בגימטריה 380 כמניין 'מצרים'}} בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות'''{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית, ושלטונה התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית. יהודים ובהם חסידי חב"ד רבים [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']] בימי ברית המועצות, במסגרת המאבק המתמיד מול השלטון על שמירת הזהות היהודית וקיום התורה והמצוות.<br />
==רקע==<br />
ברית המועצות הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם ומובילת האידיאולוגיה הקומוניסטית הכופרת בכל דת. היא הוקמה ב-[[י"א טבת]], ה'[[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, [[אוקראינה]] הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצות לאחת משתי מעצמות-העל בעולם (במקביל עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הורכבה מ-15 מדינות משנה שנקראו "רפובליקות סוציאליסטיות", שחלקן נכבשו בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].<br />
<br />
===רפובליקות ברית המועצות===<br />
#[[רוסיה]]<br />
#[[אוקראינה]]<br />
#ביילורוסיה<br />
#מולדביה<br />
#אזרביג'ן<br />
#אוזבקיסטן<br />
#קזחסטן<br />
#טג'קיסטן<br />
#קריגיזיה<br />
#טורקמניסטן<br />
#מולדביה<br />
#גרוזיה<br />
#ליטא<br />
#לטביה<br />
#אסטוניה<br />
<br />
===כלכלת בריה"מ===<br />
מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות ב[[אומות המאוחדות]], נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות.<br />
<br />
השיטה הקומוניסטית מורכבת משיטת המרקסיזם. כלומר, שוויון זכויות מוחלט בין כלל האזרחים. וכיון שכך לא יכול להיות מעמד עליון ומעמד נמוך אלא כולם שווים. לצורך זה נישלו את רכושם של עשירי המדינה בעוד שאותם הרגו או שילחו לסיביר. את ה[[מזון]] היו מקבלים בתלושים, ולא באמצעות כסף, בעקבות כך פרח שוק שחור ובו היו משיגים מזון ופריטים אחרים באופן לא חוקי.<br />
<br />
השלטונות פעלו למחוק את ההבדלים בין הדתות ורדפו כל דבר שהתקשר לדת.<br />
<br />
בברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוערך מספר היהודים החיים בהם במיליונים בודדים{{מקור}}.<br />
<br />
==דיכוי הדת==<br />
<br />
===חוקים נגד דת===<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]], [[מאסר חסידים תרצ"ח]]}}<br />
<br />
הקומוניסטים דגלו באתאיזם, כלומר, אמונה שאין מציאות עליונה (רח"ל), ולכן עם המהפכה, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על כל הדתות, ובעיקר על היהדות{{מקור}}. <br />
<br />
בין החוקים שנודעו לפגוע בשמירה על מצוות היהדות היו: <br />
<br />
*איסור על מתן חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד במקביל לחוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, איסור זה נועד למנוע חינוך יהודי לילדים. <br />
<br />
*פגיעה משמעותית נוספת בשומרי המצוות היה האיסור על סגירת מפעלים בשבת, כתוצאה מכך שומרי השבת איבדו את פרנסתם והיה זה בלתי אפשרי עבורם לעבוד במקומות העבודה הרגילים. יוצאים מן הכלל היו בעלי עסקים פרטיים שנוהלו מהבית. <br />
<br />
*נסגרו בתי כנסת ומקוואות רבים על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה.<br />
<br />
בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|1=את המונח טבע ראש ממשלת אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל. אמנם, בשיחותיו אמר הרבי כמה פעמים שהוא אינו גורס את השימוש במונח זה, כיוון שמסך זה אינו אלא מסך של דמיון - ראו למשל [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=4335 משיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשל"ב]{{וידאו}}.}} (איסור כניסה ויציאה) שהפך את ברית המועצות לכלא אחד גדול ומנע כל אפשרות לעזוב את המדינה.<br />
<br />
===ק.ג.ב. ויבסקציה===<br />
לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תנש"א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. המצב החמיר כשעלה סטלין לשלטון אחרי מותו של לנין בשנת [[תרפ"ד]] והחל ברודנות קשה כלפי כל מתנגדיו. <br />
<br />
===ישיבות במחתרת===<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חדרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים (ה"שקאלעס") עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן, פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. <br />
<br />
===מאסר אדמו"ר הריי"צ===<br />
בעקבות כך [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לאחר מערכה דיפלומטית הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף, שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].<br />
<br />
ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף, [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים לנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, החסידים היו מקבלים באמצעות שלוחים שונים חפצים יקרים שעל ידי מכירתם בשוק השחור הרוויחו כסף לתפעול רשת הישיבות וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתית. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].<br />
<br />
===גלי מאסרים===<br />
בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125. [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]. [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.<br />
<br />
==מלחמת העולם השנייה==<br />
<br />
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]], שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנימיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב ב[[סמרקנד]] שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.<br />
<br />
==היציאה מרוסיה==<br />
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}<br />
לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר. פעילות חוצה גבולות. [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.<br />
<br />
במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות{{מקור}} על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.<br />
<br />
==בדור השביעי==<br />
===סיוע ליהודי ברית המועצות===<br />
[[הרבי]] פעל כל השנים בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי [[תפילין]], [[מזוזות]] ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות{{הערה|ראו למשל [http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C/ התקשרות של אהבה מאחורי מסך הברזל], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]].}}.<br />
<br />
עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|ש"פ צו תש"ל, שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658, בעברית - דיעדושקה עמ' 125, 127.}} עד כדי כך שאחרי אחת ההפגנות אמר הרבי שההפגנות מנעו יציאה של כמאה משפחות מברית המועצות{{הערה|שם, עמ' 128.}}.<br />
<br />
עקב קשריו הרבים של הרבי עם יהודי ברית המועצות ופעולותיו לעזרתם, שלח ה[[ק.ג.ב.]] חוקרים ל-770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר].}}.<br />
<br />
===נבואת התפרקות ברית המועצות===<br />
ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.<br />
<br />
בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי ב[[נבואה]] שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות פתיחת מסך הברזל. בעקבות דברי הרבי נבנה שיכון [[שמי"ר]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==התפרקות ברית המועצות==<br />
{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}<br />
בסוף שנות המ"מים החלו להפציע סדקים ב"מסך הברזל" של ברית המועצות. בשנת [[תשמ"ז]] הודיע מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב על תכנית ה"פרסטרויקה" (=בנייה מחדש) וה"גלאסנוסט" (=פתיחות), שהפחיתו את הדיכוי הקומוניסטי והביאו חופש יחסי לברית המועצות. בשנת [[תשמ"ט]] חתם גורבצ'וב על הסכם עם ג'ורג בוש, מנהיג [[ארצות הברית]], שבישר את סיום המלחמה הקרה הממושכת בין המעצמות וצמצום משמעותי בפיתוח הנשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה, ירד עד שנת [[תשס"א]] הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}.<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה. על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיונות הפיכה שהביאו להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה.<br />
<br />
עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה. כל ההגבלות שהיו על היהודים הוסרו, ומאז התאפשר לנהל חיי יהדות בגלוי. בשנים אלו החלו [[שלוחי הרבי]] להגיע בהמוניהם לערי ברית המועצות, ולשקם את חיי היהדות שהיו שוממים במשך שנים כה ארוכות.<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תנש"א]] ניסו אנשי המפלגה הקומוניסטית וה[[ק.ג.ב.]] לערוך ניסיון הפיכה מחדש ולהשתלט על בניני הממשל ב[[מוסקבה]]. הדבר עורר בהלה גדולה בין האזרחים, ורבים משלוחי הרבי ששהו במדינות ברית המועצות באותה תקופה (ביניהם בחורים שנשלחו לערוך את מחנות הקיץ) פנו לרבי בשאלה בהולה מה לעשות. מענה הרבי היה: {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קבלתי השאלה - כפשוט ימשיכו בכל התכניות שלהם, כולל הקייטנות, עד גמירא, וה' יצליחם ויבשרו טוב}}. תוך יומיים, הצליחה הממשלה לעצור את המהפכנים וניסיון ההפיכה נמנע ללא שפיכות דמים.<br />
<br />
ב-[[ט' טבת]], ה'[[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991), התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למדינות עצמאיות, בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. ומהן אשר השלטון מתנהג בדיקטטורה חלקית.<br />
===התייחסויות הרבי לנושא===<br />
פעמים רבות בשנים [[תש"נ]], [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] התייחס הרבי להפיכת ברית המועצות כתהליך גאולתי, שנפעל בכוחו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כ[[משיח שבדור]]{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש"פ בלק, ואתחנן, עקב תנש"א. בא, משפטים תשנ"ב. ועוד}}.<br />
<br />
ב[[חודש מנחם אב]] נערך ב[[מוסקבה]] כינוס השלוחים במדינות ברית המועצות, במהלכו השתטחו על [[אוהל (קבר הצדיק)|ציוני]] רבותינו נשיאנו ב[[ליובאוויטש]] ועל ציון [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אבי הרבי]] ב[[אלמא אטא]]. בשיחת שבת פרשת ואתחנן התייחס לכך הרבי ואמר:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן<br />
|תוכן=כולל גם ה"פלא" שמתרחש בימים אלו ממש: כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא.. שמאורע זה הוא ענין של "נפלאות", שאותה מדינה '''שלחמה''' נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועל דרך זה בנוגע לפעולותיו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|בעל ההילולא דעשירי באב]]) בהפצת התורה והמעיינות חוצה, '''מארחת ומכבדת''' את תלמידיו ושלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה -<br />
<br />
ש"נפלאות" אלו (שכבר ראו בפועל) מעוררים ומדגישים שתיכף ומיד רואים את הפלא הכי גדול - גאולה האמיתית והשלימה עליה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"}}<br />
<br />
ב[[חודש שבט]] [[תשנ"ב]] חתמה ברית המועצות על הסכם סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור הנשק. הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]" שיתממש ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ משפטים תשנ"ב.}}.<br />
<br />
הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם ל[[ארץ ישראל]] כטעימה מייעוד הגאולה של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|שיחות הדבר מלכות כ"ו [[ניסן]] תנש"א, ש"פ ויקהל [[תשנ"ב]] ועוד.}}.<br />
<br />
==כיום==<br />
בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם פועלים מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.<br />
<br />
על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר כ-205,000 יהודים ומומחים מעריכים שישנם עוד למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם{{מקור}}. באותם מדינות פועלים מאות שלוחי הרבי במסגרת מספר ארגונים, ביניהם הארגון הוותיק [[לשכת עזרת אחים]] חב"ד ליובאוויטש, ארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. ארגון [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ובמקביל פועלים ארגונים יהודים שונים נוספים העובדים בשיתוף פעולה עם השלוחים.<br />
<br />
ברחבי מדינות ברית המועצות לשעבר, פועלות גם קרנות סיוע כמו [[אור אבנר]], [[עזרת אחים ליהדות מולדובה]], [[ידידי יהדות קזחסטן]], [[קרן המצווה]], [[קרן עזרת משה]] ו[[כולל חב"ד]]. העוזרות רבות לשלוחים ולמוסדות.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[רוסיה]]<br />
*[[ק.ג.ב.]]<br />
*[[שלוחים חשאיים לרוסיה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]]<br />
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]],[[יהדות הדממה]]<br />
*הרב [[זושא וולף]], '''דיעדושקא''' - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה, [[אור אבנר]], [[תשס"ז]].<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''סוערות בדממה''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]].<br />
*הרב [[מנחם זלמנוב]], '''מי ארמיא אדמורא''' - שיחות הרבי ומפעל השליחות בחבר העמים, [[עזרת אחים]], [[תשע"ד]].<br />
*'''יהודי רוסיה יקרים לליבי מאוד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 50<br />
*'''שלוחי החרש שחוללו מהפכה שקטה ביהדות רוסיה''', שבועון בית משיח ח' תמוז תשפ"א עמוד 14<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A7%20%D7%A9%D7%99%D7%B3.pdf המדינה ההיא]''', בתוך תשורה מנישואי תמרין-מרגליות, י"ב אדר תשפ"א<br />
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/06/649ac271eaa80_1687863921.pdf אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת]''', גליון כי קרוב פרשת בלק ה'תשפ"ג<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ברית המועצות]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=724873שיחה:שלום אברהם מגידמן2024-12-16T10:42:11Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>ערך דל [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 10:49, ט"ו בשבט, ה'תשפ"ד 10:49, 25 בינואר 2024 (UTC)<br />
<br />
יש פרטים על מכון זרעים? [[משתמש:אלפא|אלפא]] - [[שיחת משתמש:אלפא|שיחה]], 12:41, ט"ו בכסלו, ה'תשפ"ה 12:41, 16 בדצמבר 2024 (IST)</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=724872שיחה:שלום אברהם מגידמן2024-12-16T10:41:42Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>ערך דל [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 10:49, ט"ו בשבט, ה'תשפ"ד 10:49, 25 בינואר 2024 (UTC)<br />
יש פרטים על מכון זרעים? [[משתמש:אלפא|אלפא]] - [[שיחת משתמש:אלפא|שיחה]], 12:41, ט"ו בכסלו, ה'תשפ"ה 12:41, 16 בדצמבר 2024 (IST)</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=724871שיחה:ישראל סגל2024-12-16T10:39:54Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}הרב סגל הוא אחת הדמויות המרכזיות בעולם החסידות וההדרכה הרוחנית, הידוע בזכות סגנונו הייחודי בשיעורים ובפברענגנים. הוא משמש כיום כמשפיע בברונוי וכמשגיח לחסידות, ותלמידיו מעידים על האימפקט העמוק של דרכו הרוחנית.גישתו מתאפיינת בהדגשה של עבודה פנימית מתמשכת, חיבור אישי לעבודת החסידות, ומאמץ מתמיד להרגיש ולהבין את העמוק שבחסידות וביהדות. דרך השיעורים, הפברענגנים וההדרכה האישית, הרב סגל מצליח להנחות את תלמידיו לעומק רוחני שמביא לתשובות רבות ושאלות חדשות – תהליך מתמשך של חיפוש וצמיחה.<br />
<br />
=== רקע משפחתי והתפתחות רוחנית ===<br />
הרב סגל בנו של המשפיע במגדל העמק. אמו היא נכדה של הרב אברהם מאיור והרב ישראל נעוולער, מה שמקנה לו קשרים משפחתיים עמוקים עם עולם החסידות העבודה. <br />
<br />
הדרכה רוחנית וגישתו החינוכית<br />
<br />
הרב סגל משמש כיום כמשפיע בברינוא, שם הוא מעניק שיעורים והתוועדויות שמזמינים את תלמידיו להעמיק בחסידות ובעבודה. הוא ידוע בגישה החינוכית המאתגרת שלו, שמטרתה להוציא את הבחורים ממסגרת השגרה ולהובילם להבנה מעמיקה יותר של עבודת ה' האמיתית.<br />
<br />
במרכז גישתו החינוכית עומדים שני עקרונות מרכזיים:<br />
<br />
# עבודת ה' אמיתית ואישית: הרב סגל מדגיש את החשיבות של התחברות פנימית לעבודה. הוא טוען כי לא מספיק לקיים את המצוות "כמו שצריך", אלא יש לעבוד על התחושה הפנימית של חיבור לעניני עבודה.<br />
# החסידות דורשת מאמץ רציף: הרב סגל מאמין שעל חסידים לא לקבל את הרגלי העולם המודרני, אשר לא היו מקובלים בדורות קודמים, ולהישאר נאמנים למסורת האמיתית של החסידים מדורות הקודמים. הוא דוגל בתהליך של חיפוש והתמדה, כאשר המאמץ והכנות הם שמביאים את האדם לגילוי הפנימיות של עבודת החסידות.<br />
<br />
=== הדמות הציבורית והאישיות האישית ===<br />
הדמות הציבורית של הרב סגל היא דמות מאוד חזקה ונחרצת. בפני ציבור הבחורים, הוא נודע כמי שלעיתים קרובות מעביר ביקורת חדה על אלה שלא עומדים בציפיות הגבוהות שהוא מציב. הוא לא מהסס להחמיא או לתקן את הבחורים אם הם לא משקיעים כראוי בעבודה. על אף שגישתו קשה ונראה שהוא מאוד נוקשה, רבים מעידים כי במפגשים אישיים הוא שונה לחלוטין – הוא אדם חמים, שמסייע מאוד לבחורים בהתמודדותם הרוחנית והנפשית. הוא מקשיב בקשב רב לנפשותיהם של הבחורים, עוזר להם להתמודד עם אתגרים שונים – מהדברים הפשוטים, כמו דאגות על מה שחבריהם חושבים עליהם, ועד לאתגרים רוחניים עמוקים יותר. במקביל, הוא מורה להם להתבגר ולתפקד כגברים ולהתמודד עם הבעיות בעצמם.<br />
<br />
=== התוועדויות – חוויות חסידיות עמוקות ===<br />
התוועדויות של הרב סגל ידועים באופיים הייחודי. הוא לא מבצע הסברים מעמיקים על רעיונות חסידיים, אלא חי אותם בצורה כזו שכאשר הוא מדבר על מהות החסידות, הוא עושה זאת בצורה שמראה שהוא עצמו מיישם את מה שהוא אומר. במהלך ההתוועדות, הוא מבקש להוביל את הציבור לעולם רוחני אחר, כזה שממנו יוצאים הבחורים עם חוויות שיחברו אותם לאמיתות שהוא מציג. הרב סגל יודע ליצור חוויה חסידית עוצמתית כך שהתלמידים חווים את הרעיונות שלו לא רק בתיאוריה, אלא חיים אותם – ויוצאים עם תחושת עומק רוחני שילווה אותם עד ההתוועדות הבא.<br />
<br />
=== הסגנון הייחודי בשיעורים ===<br />
בשיעורים, הרב סגל מלמד את הבחורים איך ללמוד נכון – כיצד כל מילה במאמר נושאת בתוכה עומק שיכול להתגלות רק אם משקיעים בהבנה ובמחשבה מעמיקה. הוא עובר על כל שורה במאמר ומדבר על משמעותה, שואל מדוע זה צריך להיות שם, מה זה אומר, ומתחיל להציג הסברים. לא תמיד הוא מצליח להגיע לתשובה ברורה, אך מה שחשוב לו הוא לא התוצאה הסופית, אלא עצם ההשקעה וההבנה האישית בתהליך הלמידה. הוא מחנך את תלמידיו להבין שהתהליך של ההשקעה במילים, המחשבה, וההבנה – הוא שמוביל לתפיסה רוחנית אמיתית.</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=724655מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח2024-12-13T06:20:44Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br />
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.<br />
<br />
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==שבועון בית משיח==<br />
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]. המהווה את חוד החנית החב"די בפרסום [[בשורת הגאולה]].<br />
[[קובץ:במ מעודכן.png|ממוזער|לוגו השבועון]]<br />
[[קובץ:בית משיח 1000.png|שמאל|ממוזער|250px|שער גיליון האלף]]<br />
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]<br />
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br />
<br />
בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.<br />
<br />
בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.<br />
<br />
שבועון בית משיח עובד בשיתוף פעולה עם אתר [[חב"ד אינפו]] ומידי שבוע מתפרסמים כותרות העיתונים, וגם קטעים מהכתבות, ובכך תכני העיתון מקבלים רייטינג נוסף.<br />
<br />
==אש"ל הכנסת אורחים==<br />
המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]] ובכך מאפשר לאלפי חסידים לחיות עם הרבי כל תשרי.<br />
<br />
[[קובץ:לוגו אשל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון]]<br />
[[קובץ:מכתב מארלו לאש"ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק של קראון הייטס]] לאש"ל]]<br />
ארגון '''אש"ל הכנסת אורחים''' הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר [[הרבי]] מלך המשיח את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. הארגון כיום בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]] מספק ארוחות לאלפי האורחים, מעורב בארגון מקומות לינה לאנ"ש והתמימים, באמצעות מתווך דירות במחירים הוגנים, ואספקת אלפי כלי שינה לכלל האורחים. ובמקביל ארגון הכנסת אורחים מארגן התוועדויות מידי ערב בחגי תשרי, אירועים, הרצאות, פאנלים וגם מפיק עשרות חוברות לימוד ותכנים התואמים לחודש תשרי אצל הרבי מה"מ. הארגון זוכה לתמיכה פומבית של רבנים ומשפיעים מכל רחבי תבל, ומידי שנה עורך צ'ארדי-מגבית בה אנ"ש משתתפים בהוצאות האירוח.<br />
<br />
==הוצאת ספרים==<br />
<br />
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").<br />
<br />
===חברי המרכז===<br />
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל<br />
*הרב ברוך מישולובין, מזכיר<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=724654מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח2024-12-13T06:19:04Z<p>אלפא: /* אש"ל הכנסת אורחים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br />
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.<br />
<br />
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==שבועון בית משיח==<br />
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]. המהווה את חוד החנית החב"די בפרסום [[בשורת הגאולה]].<br />
[[קובץ:במ מעודכן.png|ממוזער|לוגו השבועון]]<br />
[[קובץ:בית משיח 1000.png|שמאל|ממוזער|250px|שער גיליון האלף]]<br />
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]<br />
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br />
<br />
בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.<br />
<br />
בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.<br />
<br />
שבועון בית משיח עובד בשיתוף פעולה עם אתר [[חב"ד אינפו]] ומידי שבוע מתפרסמים כותרות העיתונים, וגם קטעים מהכתבות, ובכך תכני העיתון מקבלים רייטינג נוסף.<br />
<br />
==אש"ל הכנסת אורחים==<br />
המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]] ובכך מאפשר לאלפי חסידים לחיות עם הרבי כל תשרי.<br />
<br />
[[קובץ:לוגו אשל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון]]<br />
[[קובץ:מכתב מארלו לאש"ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק של קראון הייטס]] לאש"ל]]<br />
ארגון '''אש"ל הכנסת אורחים''' הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר [[הרבי]] מלך המשיח את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. הארגון כיום בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]] מספק ארוחות לאלפי האורחים, מעורב בארגון מקומות לינה לאנ"ש והתמימים, באמצעות מתווך דירות במחירים הוגנים, ואספקת אלפי כלי שינה לכלל האורחים. ובמקביל ארגון הכנסת אורחים מארגן התוועדויות מידי ערב בחגי תשרי, אירועים, הרצאות, פאנלים וגם מפיק עשרות חוברות לימוד ותכנים התואמים לחודש תשרי אצל הרבי מה"מ. הארגון זוכה לתמיכה פומבית של רבנים ומשפיעים מכל רחבי תבל, ומידי שנה עורך צ'ארדי-מגבית בה אנ"ש משתתפים בהוצאות האירוח.<br />
<br />
==הוצאת ספרים==<br />
<br />
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").<br />
<br />
===חברי המרכז===<br />
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל<br />
*הרב ברוך מישולובין, מזכיר<br />
<br />
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=724653מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח2024-12-13T06:18:15Z<p>אלפא: /* אש"ל הכנסת אורחים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br />
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.<br />
<br />
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==שבועון בית משיח==<br />
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]. המהווה את חוד החנית החב"די בפרסום [[בשורת הגאולה]].<br />
[[קובץ:במ מעודכן.png|ממוזער|לוגו השבועון]]<br />
[[קובץ:בית משיח 1000.png|שמאל|ממוזער|250px|שער גיליון האלף]]<br />
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]<br />
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br />
<br />
בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.<br />
<br />
בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.<br />
<br />
שבועון בית משיח עובד בשיתוף פעולה עם אתר [[חב"ד אינפו]] ומידי שבוע מתפרסמים כותרות העיתונים, וגם קטעים מהכתבות, ובכך תכני העיתון מקבלים רייטינג נוסף.<br />
<br />
==אש"ל הכנסת אורחים==<br />
המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]] ובכך מאפשר לאלפי חסידים לחיות עם הרבי כל תשרי.<br />
<br />
<br />
[[קובץ:לוגו אשל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון]]<br />
{{מפנה|אש"ל|הוצאת ספרים|ספריית אשל (בית הוצאה לאור)}}<br />
ארגון '''אש"ל הכנסת אורחים''' הוקם במטרה לספק לאורחים הרבים הפוקדים את חצר [[הרבי]] מלך המשיח את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. הארגון כיום בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]] מספק ארוחות לאלפי האורחים, מעורב בארגון מקומות לינה לאנ"ש והתמימים, באמצעות מתווך דירות במחירים הוגנים, ואספקת אלפי כלי שינה לכלל האורחים. ובמקביל ארגון הכנסת אורחים מארגן התוועדויות מידי ערב בחגי תשרי, אירועים, הרצאות, פאנלים וגם מפיק עשרות חוברות לימוד ותכנים התואמים לחודש תשרי אצל הרבי מה"מ. הארגון זוכה לתמיכה פומבית של רבנים ומשפיעים מכל רחבי תבל, ומידי שנה עורך צ'ארדי-מגבית בה אנ"ש משתתפים בהוצאות האירוח. <br />
<br />
[[קובץ:מכתב מארלו לאש"ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק של קראון הייטס]] לאש"ל]]<br />
<br />
==הוצאת ספרים==<br />
<br />
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").<br />
<br />
===חברי המרכז===<br />
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל<br />
*הרב ברוך מישולובין, מזכיר<br />
<br />
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=724652מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח2024-12-13T06:16:58Z<p>אלפא: /* שבועון בית משיח */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br />
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.<br />
<br />
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==שבועון בית משיח==<br />
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]. המהווה את חוד החנית החב"די בפרסום [[בשורת הגאולה]].<br />
[[קובץ:במ מעודכן.png|ממוזער|לוגו השבועון]]<br />
[[קובץ:בית משיח 1000.png|שמאל|ממוזער|250px|שער גיליון האלף]]<br />
[[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]<br />
'''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב"ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. יוצא לאור על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br />
<br />
בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו"רי חב"ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - "התמים" העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב"דיים.<br />
<br />
בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב"ד בכל העולם.<br />
<br />
שבועון בית משיח עובד בשיתוף פעולה עם אתר [[חב"ד אינפו]] ומידי שבוע מתפרסמים כותרות העיתונים, וגם קטעים מהכתבות, ובכך תכני העיתון מקבלים רייטינג נוסף.<br />
<br />
==אש"ל הכנסת אורחים==<br />
המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
==הוצאת ספרים==<br />
<br />
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").<br />
<br />
===חברי המרכז===<br />
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל<br />
*הרב ברוך מישולובין, מזכיר<br />
<br />
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=724651מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח2024-12-13T06:15:23Z<p>אלפא: /* שבועון בית משיח */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br />
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.<br />
<br />
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==שבועון בית משיח==<br />
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]. המהווה את חוד החנית החב"די בפרסום [[בשורת הגאולה]].<br />
<br />
==אש"ל הכנסת אורחים==<br />
המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
==הוצאת ספרים==<br />
<br />
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").<br />
<br />
===חברי המרכז===<br />
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל<br />
*הרב ברוך מישולובין, מזכיר<br />
<br />
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=724650מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח2024-12-13T06:12:48Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br />
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]]: [[בשורת הגאולה]], [[פרסום גאולה ומשיח]] ולהטות כתף לכל אירוע או פרוויקט העוסק בגאולה ומשיח.<br />
<br />
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==שבועון בית משיח==<br />
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].<br />
<br />
==אש"ל הכנסת אורחים==<br />
המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
==הוצאת ספרים==<br />
<br />
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").<br />
<br />
===חברי המרכז===<br />
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל<br />
*הרב ברוך מישולובין, מזכיר<br />
<br />
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=724649פרסום גאולה ומשיח2024-12-13T06:10:20Z<p>אלפא: /* בשנת תשנ"ג */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי ושלט משיח בקינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צועד תחת שלט המפרסם משיח ברחוב [[קינגסטון]], על השלט נכתב: '''!moshiach is on the way''' (=משיח בדרך!)]]<br />
בעשרות השנים האחרונות - לאור הודעותיהם של [[הרבי הריי"צ]], ולאחר מכן [[הרבי]], אודות ביאת [[משיח]] בקרוב - עוסקים [[חסידי חב"ד]] בפרסום אודות [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לעולם כולו במגוון דרכים.<br />
<br />
במשך השנים, הלך והתפשט פרסום הבשורה, בהתאם לביטויים של הרבי אודות הקרבה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] שהלכו והתחדדו.<br />
בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר [[הרבי]] העלה את המודעות לגאולה שבפתח והודיע שהחלה [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]], יצאו חסידי חב"ד בקמפיין נרחב שהביא את הפרסום לשיאים חדשים, בהוראתו ועידודיו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]], הוסיפו החסידים לקמפיין - בהסכמת הרבי - גם את המסר אודות [[פרסום זהותו של משיח]], הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
==פרסום משיח עד שנת תנש"א==<br />
[[קובץ:לאלתר לגאולה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המדבקה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה|לאלתר לגאולה]]" שיצאה לאור בתקופת [[הרבי הריי"צ]]]]<br />
החל משנת [[תש"א]], זמן קצר לאחר בואו של [[הרבי הריי"צ]] ל[[אמריקה]]{{הערה|להעיר מדברי [[הרבי]] אודות הרעש בנושא משיח: {{ציטוטון|גם אני לא שמעתי זאת מאבי... ובוודאי לא מזקני... ואף ממני עצמי לא שמעתי זאת לפני בואי לארה"ב (איני יודע הטעם לזה, אבל כך היא המציאות)}} (מ[[שיחה|שיחות]] לילות [[חג הפסח]] [[תשמ"ח]] - [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 118). [[חסידים]] מציינים שהרבי הריי"צ יצא ב[[קול קורא]] "[[לאלתר לגאולה]]" בסמיכות ל[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], היום בו הגיע חתנו הרבי לאמריקה.}}, הודיע כי נמצאים קרוב ממש ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וקרא לכל [[עם ישראל]] להתכונן לביאת [[משיח צדקנו]].<br />
<br />
===בתקופת אדמו"ר הריי"צ===<br />
<br />
{{ערך מורחב|לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה}}<br />
<br />
באמצעות הגליון "[[הקריאה והקדושה]]" שהחל לצאת לאור מטעם הרבי הריי"צ, פנה הרבי ב"[[קול קורא]]" לכל שכבות העם היהודי, בו הודיע על כך שביאת משיח צדקנו קרובה מאוד, ו[[מלחמת העולם השנייה|המלחמה המתרחשת כעת]] היא חבלי משיח. הרבי קרא לכל העם היהודי לחזור ב[[תשובה]] ולהתחזק בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לקראת הגאולה.<br />
<br />
החסידים נרתמו בהתלהבות לפרסום בשורת "לאלתר לגאולה" ברחבי העולם. הפרסום נעשה על ידי הפצת הגליון "הקריאה והקדושה" - שבשורה זו עברה כחוט השני בכל מדוריו, וכל נושא אפשרי התקשר אוטומטית למסר האקטואלי על ביאת המשיח. ובדרכים נוספות, כגון הדפסת מדבקות{{הערה|שהודפסו על ידי הרבי, ויש אומרים שאף בעצמו הדביק אותם על הכיסא ברכבת - "[[צדיק למלך]]" חלק ד' עמ' 152.}}, וכן הוספת הברכה "לאלתר לגאולה" בכל מקום אפשרי - אם בחתימות למכתבים, בהזמנות לחתונות, ועוד ועוד.<br />
<br />
הרבי סיפר ב[[שיחה]], כי החסידים הוסיפו מיוזמתם ויחד עם הקריאה "לאלתר לגאולה" פרסמו גם שהרבי הוא המשיח{{הערה|שבת פרשת נשא תש"כ: {{ציטוטון|כאשר מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" בנוגע "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – הפיצו חסידים את ה"קול קורא", והוסיפו ש"הוא הוא"... וכאשר מישהו בא בטענה אל א' מאדמו"רי פולין, באמרו, היתכן, כיצד מניחים לחסידים לפרסם את ה"קול קורא'ס" ועוד בהוספה הנ"ל?!... – השיב לו האדמו"ר הנ"ל: הבה נתבונן. הרי מאמינים אנו ומחכים "בכל יום שיבוא", – ישנם שאומרים זאת בנוסח ד"אני מאמין", ויש שיוצאים י"ח במחשבה, כך, שמשיח ישנו. וכיון שכן, הרי כאשר הנך יודע שאינך משיח, וגם אני יודע שאינני, ומישהו חייב להיות – מה איכפת לך שהוא הוא!}}.}}.<br />
<br />
כבר מאז תקופה זו זוהתה חסידות חב"ד בעיני הציבור כנושאת דגל ביאת המשיח בקרוב. הרבי המחיש פעם את הדבר בספרו בהתוועדות{{הערה|שיחות קודש תשי"ג הוצאה חדשה עמ' 126}} שבזמן שאדמו"ר הריי"צ יצא בקריאת "לאלתר לגאולה", היה הדבר עם פרסום גדול כשכולם יודעים שהרבי מליובאוויטש מדבר מאוד על משיח, והגיעו הדברים עד לידי כך שפעם נסעו שני יהודים ברכבת ועברו דרך התחנה שעל יד [[770]] ביתו של אדמו"ר הריי"צ ואחד היהודים אמר לרעהו שכאן גר הרבי מליובאוויטש. שאל היהודי השני: מה הם הליובאוויטשער‘ס? והשיב לו היהודי הראשון בפשיטות: זה היהודים שמאמינים במשיח!.<br />
<br />
===בדורנו אנו===<br />
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנשר שפרסם הרב [[אברהם פריז]] בשנת [[תשכ"ה]] על [[הרבי כמלך המשיח]]]]<br />
כבר במאמר הראשון בו קיבל על עצמו הרבי את הנשיאות הבהיר הרבי שתפקיד דורנו - דור השביעי, וממילא זה תפקידו של נשיא הדור, להמשיך את השכינה למטה בארץ - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכך לאורך כל השנים תפס נושא הגאולה וביאת המשיח בקרוב ממש מקום חשוב בשיחותיו של הרבי, יותר ממה שהיה מקובל אז בחוגים אחרים. שיחות הקודש ורעיונות אלו שנשמעו מפי הרבי פורסמו לציבור הרחב ע"י החסידים וחסידות חב"ד זוהתה יותר ויותר עם נושא המשיח. <br />
<br />
אמנם לא ידוע על פרסום ותעמולה מיוחדים, בצורה יוצאת מגדר הרגיל, שנערכו בנושא זה בשנים המוקדמות. בעת שהרב [[אברהם יצחק שם-טוב]] שהציע בהמשך להתעוררות הרבי להקדיש את שנת [[תשל"ו]] כ"שנת החינוך" להעניק למבצע שם בראשי התיבות: '''מ'''בצע '''ש'''נת '''י'''לד '''י'''הודי '''ח'''ינוך', הרבי שלל זאת וכתב: "ראשי תיבות זה עלול שיעכב אחרים מלהצטרף למבצע זה - היפך המטרה לגמרי".<br />
<br />
התעוררות ותעמולה גדולה בנושא המשיח הייתה לקראת [[י' שבט תש"ל]]. בהתוועדות ש"פ וארא תש"ל הרבי הודיע שב[[י' שבט]] ייערך סיום ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] והורה שגם עתה, כמו בעת התחלת כתיבת הספר, יתאפשר לכולם להשתתף בסיום הכתיבה באמצעות רכישת אות. אנ"ש, במיוחד ב[[ארץ הקודש]], יצאו במבצע המוני שכל עמך בית ישראל ירכשו אותיות בספר המיוחד תוך הפצת המסר על בוא המשיח בקרוב ממש. הדבר פורסם בעיתונים שונים, ולדוגמא בהשתדלות הרב [[ליפא קורצוויל]] והרב [[משה סלונים]] שניגשו למערכת העיתון [[ידיעות אחרונות]] ודיברו שעה ארוכה עם העורך הראשי על תוכן ומהות סיום ספר זה, הוקדש בעיתון שלמחרת עמוד שלם על נושא המשיח{{הערה|מפי הרב קורצוויל - גליון 770 בית משיח מס' 4}}.<br />
<br />
בשנות המ"מים, עם ייסוד ארגון [[צבאות ה']], הגביר הרבי את ההתייחסות לנושא הגאולה כאשר קבע לארגון את הסיסמא "[[ווי וונט משיח נאו]]". באותה תקופה הרעיש הרבי שוב ושוב אודות הצורך [[עד מתי|לתבוע מהקב"ה]] את ביאת המשיח תיכף ומיד ועל האמונה והציפייה הגדולים ההנדרשים. באחת משיחותיו, התייחס הרבי לטענות שונות שנשמעו בנושא, והעלה את התמיהה כיצד ייתכן ש[[חסיד חב"ד]] לא יודע לענות על השאלה, מדוע צריכים להרעיש על ביאת המשיח{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשד"מ (התוועדויות חלק ב' ע' 987): {{ציטוטון|ולאחרי כל זה, כאשר ניגש יהודי ל"חסיד חב"ד", ושואל אותו: מה פשר ה"רעש" וה"צעקה" שאין יכולים לסבול עוד את הגלות, ורוצים "משיח נאו".. '''מתבלבל''' אותו "חב"דניק" למשמע "שאלה" זו, ונשאר לעמוד בפה פעור, ללא כל מענה בפיו!.. היתכן שלאחרי שדובר '''פעמים רבות כל כך''' אודות ענין זה - ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה למשמע "שאלה" כזו?! אם כך הוא מצב הדברים - מה פעלו, איפוא, במשך '''שלושים ושלש השנים''' שמדברים אודות ענין זה?!...}}.}}.<br />
<br />
בשיחת [[ז' חשוון]] [[תשמ"ו]]{{הערה|התוועדויות חלק א' ע' 537.}} דיבר הרבי באריכות על הצורך לפרסם את דברי ה[[חיד"א]] וה[[רד"ק]] על חשיבות בקשת ותביעת הגאולה. בהמשך לכך, סיפר הרבי על מכתב שהגיע אליו מאישה מבוהלת, המספרת על מכתב מוזר ומלא בשטויות שקיבלה, ובו הדרישה להעביר הלאה את המכתב לעשרה אנשים ואיומים אם לא תעשה כן. הרבי הורה לה להתעלם מהמכתב, כמובן - אך הוסיף שהענין הוא בהשגחה פרטית, ויש לנצל את הרעיון לקדושה: כל חסיד ישלח לעשרה אנשים מכתב ובו ציטוט מהספרים הנ"ל אודות הגאולה, ויבקש מהם להעביר הלאה לעוד עשרה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]], לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], יצא הרבי בקריאה: "יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון מו"ח אדמו"ר '''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''". הרבי הוסיף שאין לחשוש כיצד יגיב העולם למסר זה, כיון שכיום העולם מוכן לקבל זאת{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 203; ושם בהשלמות לשיחה בע' 209.}}.<br />
<br />
==בשנים תנש"א-תשנ"ב==<br />
{{ערך מורחב|מלחמת המפרץ}}<br />
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש לרבי אלבום מפרסום משיח ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:הגאולה מהדורה מיוחדת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|עיתון הגאולה]] שיצא לאור לאחר [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]], להוציא לאור מהדורת עיתונות מיוחדת אודות [[ביאת המשיח]]]]<br />
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את [[ל"ג בעומר]] להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]<br />
בשנת [[תנש"א]], בתקופת [[מלחמת המפרץ]] - כאשר הבהלה מאיומיו של סאדאם חוסיין הייתה גדולה ומומחי הביטחון נבאו שחורות - הרבי הרגיע את הרוחות וקבע ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר. בד בבד הורה הרבי לפרסם את ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}}, שעל פיו כל מאורעות אלו מורות על בוא הגאולה הקרובה - הגיע זמן גאולתכם.<br />
<br />
בסיום המדרש מתואר כי ב"שעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!" הרבי קבע כי גם חלק זה במדרש התקיים, וייחס את ההכרזה המתוארת במדרש להכרזתו שלו בשיחותיו מתקופה זו{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א (התוועדויות חלק א' ע' 319): {{ציטוטון|"מלך המשיח.. עומד על גג [[בית המקדש]] והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם" - כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה}}. ובהערה 112 שם מסביר כיצד דברי המדרש "גג בית המקדש" מתאימים להכרזתו: {{ציטוטון|להעיר מדיוק לשון המדרש "עומד על '''גג''' בית המקדש" - שגגין לא נתקדשו (פסחים פה, סע"ב. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו ה"ז), דיש לומר, שבזה מרומז שההכרזה "ענוים הגיע זמן גאולתכם" באה מחוץ לארץ שלא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, בדוגמת החילוק שבין גג המקדש להתוך דהמקדש עצמו}}.}}. לאור זאת, כתב הרב [[זמרוני ציק]] לרבי: "לאור דברי הרבי אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בו" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח". תשובת הרבי הייתה: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40.}}.<br />
<br />
בתקופת המלחמה, חשב הרב [[יצחק שפרינגר]] לארגן צ'רטר - טיסה מיוחדת לארץ ישראל, כדי להדגיש את היותה המקום הבטוח ביותר. על הצעה זו השיב הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' דבני ישראל דכאן, '''דעירו - והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. אזכיר על הציון}}. בהתאם להוראה, הדפיס הרב שפרינגר מודעות רבות ב[[עיתון|עיתונות הכללית]] על הוספה בתורה ומצוות, וחילק טפסים בשלל שפות בהם התבקשו יהודים למלא את החלטותיהם הטובות. בהמשך קיבל הרב שפרינגר את אישור הרבי על כותרת הקמפיין "תן יד לביאת המשיח", ומאוחר יותר - "תן יד למלך המשיח" עם תמונת הרבי.<br />
<br />
לאחר [[השיחה הידועה]] מ[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], כאשר הרבי ביקש מכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות כל שביכלתו להבאת המשיח, הרוחות התלהטו והצורך לפעול באינטנסיביות בנושא המשיח נעשה מוחשי מתמיד. קריאתו זו של הרבי התפרסמה בהרחבה בכלי התקשורת, והמודעות הציבורית בנושא המשיח גברה. פרסום [[בשורת הגאולה]] הלך והתפשט על ידי החסידים.<br />
<br />
===ההוראות בשיחות הרבי===<br />
<br />
ב[[שיחה|שיחות]] הרבי מסיום שנת תנש"א הורה הרבי כמה פעמים בצורה ברורה ומודגשת לפרסם אודות ביאת המשיח הקרובה{{הערה|ראה גם שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ תצא [[תנש"א]] סעיף ט"ו, ש"פ חיי שרה [[תשנ"ב]]. ועוד.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת ראה תנש"א סעיף י"א<br />
|תוכן=<br />
להכריז ולפרסם בכל מקום - בדברים היוצאים מן הלב -<br />
::ש[[הקב"ה]] אומר (על ידי עבדיו הנביאים) לכל אחד ואחת מישראל "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה",<br />
:::ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א סעיף י"א<br />
|תוכן=<br />
צריכים לפרסם לכל אנשי הדור,<br />
שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור..<br />
:עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"}}<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך [[תשנ"ב]] סעיף י"ב<br />
|תוכן=<br />
ובפרט על פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאנו על דבר הפרסום דביאת המשיח בעיתונים,<br />
:כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה וכמה עיתונים בעולם כולו<br />
:::(ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר)<br />
::::ש"'''הנה זה (המלך המשיח) בא'''", ותיכף - '''כבר בא''' - בפועל ממש}}<br />
<br />
הרבי הסביר שהפרסום על ביאת המשיח מהווה אבן בוחן לכך שהמפרסם בעצמו חדור כראוי בנושא{{הערה|דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א סעיף י"ד.}}. עם זאת, הרבי ציין שגם כאשר האדם מרגיש שהוא בעצמו לא חדור במשיח, עליו לפרסם את הבשורה לאחרים - שאינם אשמים בכך שהוא אינו חדור; ואדרבה, הפרסום לאחרים יסייע לו להחדיר את הנושא גם אצל עצמו{{הערה|דבר מלכות ש"פ ראה תנש"א סעיף י"א.}}.<br />
<br />
הרבי חזר והדגיש, כי אין לחשוש מתגובת העולם ו[[אומות העולם]] כאשר מפרסמים את בשורת הגאולה - מכיון שכיום [[בשורת הגאולה#העולם מוכן לגילויי הגאולה|העולם כבר מוכן לגאולה]], ואדרבה - העולם מסייע ל[[יהודי]] ותובע ממנו להיות במצב של גאולה{{הערה|שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב, ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א, ש"פ ויגש [[תשנ"ב]] סעיף י"ב.}}.<br />
<br />
ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], הסביר הרבי באריכות בשיחתו לשלוחים כי עבודת ה[[שליחות]] שעד עתה הסתיימה, ו[[השליחות היחידה|הדבר היחיד]] שנשאר ובו עליהם להתמקד הוא להכין את כל היהודים בסביבתם לקבלת פני משיח צדקנו, על ידי שמסבירים להם את ענינו של משיח.<br />
<br />
===הפרסום באותה תקופה===<br />
====פרסום הבשורה====<br />
[[קובץ:הרבי וחולצת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל ב[[חלוקת הדולרים]] חולצה עם הכיתוב 'משיח בדרך']]<br />
[[קובץ:טנקים נג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]<br />
בהתאם להוראות הרבי, פרסמו החסידים בהבלטה את [[בשורת הגאולה]], שנאמרה כ[[נבואה]] ברורה. נושא המשיח מילא בהבלטה את הפרסומים החב"דיים, וכמו כן סוקר בהרחבה בתקשורת הכללית. יש לציין כי הרבי בעצמו הגיה את המודעות בנושא משיח, ב[[עברית]] וב[[אנגלית]], שהפיץ הארגון "[[שופר אסוסיאיישן דאמריקה|שופר אסוסיאיישן]]".<br />
<br />
בחודש [[סיון]] [[תנש"א]] הוקמה לאור [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[שליח]] הרבי ב[[בת ים]]. מטעם האגודה החל לצאת לאור העלון "[[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]", שמטרתו הייתה להביא את דברי הרבי על ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] בכותרות צעקניות ובולטות שיעוררו את הציבור הרחב. בעלון הופיעו התייחסויות לכל הנושאים העומדים על הפרק - המדיניים, החינוכיים, הכלכליים ועוד - כשהכל מתקשר לגאולה האמיתית והשלימה. העיתון זכה לעידודים מהרבי, שאף לקחו עמו בדרכו ל[[האוהל|אוהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81960 שופרו של משיח - עיתון 'הגאולה'] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בחודש אלול [[תנש"א]] הושק ב[[ארץ הקודש]] הקמפיין "[[היכונו לביאת המשיח]]" על ידי [[צעירי חב"ד]]. הקמפיין הופץ בכל רחבי הארץ ועורר הדים רבים. אלבום המתעד את שלטי "היכונו" שנתלו ברחבי [[מגדל העמק]], הוגש לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] על ידי הרב [[משה ברדוגו]], והרבי קיבלו בשביעות רצון רבה. ביו"ד שבט לקח הרבי עמו את האלבום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]], שם הביט בכל עמוד ועיין בכל תמונה בעיון רב{{הערה|מפי ר' יעקב לבנהרץ}}.<br />
<br />
כמו כן הציגו לפני הרבי חולצות מיוחדות שהודפסו על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ועליהם הכיתוב (ב[[אנגלית]]) "משיח בדרך". הרבי בירר כמה חולצות הודפסו. כשאמרו לרבי שהודפסו עתה אלפיים, ענה שהוא יקח אחת ועדיין ישארו עוד 1999... והוסיף: "א יישר כח פאר דער כתונת" [=יישר כח עבור הכתונת].<br />
<br />
לכתב הסי-אן-אן ששאל את הרבי בחלוקת הדולרים: "מה המסר שיש לך לעולם אודות משיח?" ענה הרבי: {{ציטוטון|כבר הדפסתי, הדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להוסיף בטוב וחסד כדי שהוא יבוא}}{{הערה|י"ב חשון תשנ"ב.}}. עיתונאי נוסף ששאל את הרבי מה המסר שלו לעולם כולו, נענה (באנגלית): {{ציטוטון|תפרסם בעיתונכם שמשיח עומד להגיע, ולא רק זה, אלא שהוא כבר בדרך!}}{{הערה|כ"ו אדר ראשון תשנ"ב.}}.<br />
<br />
לגברת ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון "[[ידיעות אחרונות]]", אמר הרבי: {{ציטוטון|הסוכנות שלך נקראת "ידיעות אחרונות" - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך}}. ולאחר שהעניק לה דולר נוסף, אמר: {{ציטוטון|בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש}}{{הערה|ח' טבת תשנ"ב.}}.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תשנ"ב]] במענה לשאלת אחד השלוחים{{הערה|ר' דוד אליעזרי מפלורידה}} אישר הרבי כי רצונו שיעשו תעמולה ב[[עולם]] אשר תקופתנו היא הזמן של [[ביאת המשיח]] וכן הורה שעיקר דגש הפעולות של ה[[שלוחים]] יהיו בעניין משיח ושלא יהיה זה רק כחלק משאר עבודת השליחות. בהזדמנות זו אף הורה הרבי שעיקר הפרסום אודות משיח צריך להיות כמבואר ב[[רמב"ם]] ועוד, ולא אודות כך שיש משיח בדורנו כשעל ידי ההכרה בו יתקבל העניין של משיח בכלל{{הערה|מהעתקת מכתבו של השליח שנדפסה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/09-05-2021-17-10-31-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf קובץ ועד חיילי בית דוד מימי הספריה תשפ"א] (ע' 8}}. המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ששיתף בתוכן המענה את קהל החסידים בכינוס שהתקיים ב[[770]] ב[[ערב ראש חודש]] [[סיון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|אלא שבכמה פרטים בניסוח השאלה וכו' הוא לא דק כ"כ}} סיפר שבאותה הזדמנות הוא שאל את הרבי האם הרבי רוצה שיורו מיהו המשיח והרבי השיב בשלילה{{הערה|'בית חיינו' שבשבועון כפר חב"ד. יש חסידים המסבירים שהסיבה למענות כאלו היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים משא"כ כששואלים על כך את הרבי זו התשובות שיתקבלו - [https://chabad.info/magazine/496613/ ראיון עם הרב שלום דובער וולפא]}}.<br />
<br />
====פרסום זהות המשיח====<br />
{{ערך מורחב|הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח}}<br />
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת{{הערה|שיחת פרשת שופטים תנש"א.}}, רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה גם בפרסום זהותו של המשיח{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"].}}. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שהעם [[#קבלת מלכותו של מלך המשיח|יקבל את מלכותו של המשיח]]{{הערה|שיחת שבת פר' משפטים [[תנש"א]], שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב].}}.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ב]]–[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר פעמים קישר זאת להסכמתם של הרב או שלוחי חב"ד המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]] והרב [[אריה לייב קפלן]] מנהל מוסדות חב"ד ב[[צפת]]}} ופעמים אישר באופן כללי{{הערה|כמענה הרבי לר' [[איצ'ה שפרינגר]] אודות פרסום זהותו כמשיח בעיתונים.}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום שהרבי הוא מלך המשיח ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בחיוב והביע שביעות רצון. גם בתקופה זו היו מענות בודדים בהם הסתייג הרבי מפרסום זה{{הערה|יש להעיר, כי כמה משפיעים וחסידים כדוגמת הרב יואל כהן הסבירו את התשובות הסותרות לכאורה על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי צורת השאלה ועפ"י כוונתו ושאיפתו של השואל ותשובות אלו ניתנו לאלו שהעלו ספקות בקשר לפרסום זה והתנגדו אליו}}.<br />
<br />
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום לאחר מכן, הסביר [[חוזר]]ו של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}{{הערה|1=[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], עדות מקורו של הרב יואל כהן, אודות מאמר שנאסר על ידי הרבי בפרסום, והתפרסם בסופו של דבר באישורו של הרבי בכפר חב"ד כ"ה שבט תשנ"ב.}}.<br />
<br />
לקראת חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ג]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.<br />
<br />
==בשנת [[תשנ"ג]]==<br />
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט '[[ברוך הבא מלך המשיח]]' שנתלה מול הרבי]]<br />
מאז [[שמיני עצרת]] [[תשנ"ג]], כאשר הרבי החל לעודד את שירת ה'[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי]]' באופן קבוע בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל - גברה ההתעוררות בין הפעילים בתחום פרסום בשורת הגאולה להוסיף לפרסום את הדגש על כך ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא המשיח]], באישוריו של הרבי. השבועון החב"די [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] החל להדפיס על שער הגליון את הכרזת ה'[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]'. בעקבות שירה ועידוד זה יצאו לאור על ידי חסידי ומוסדות חב"ד פרסומים רבים שבמרכזם עמד זיהויו של הרבי כמלך המשיח ורבים מהם אף קיבלו את אישורו וברכתו של הרבי.<br />
<br />
פריצת דרך משמעותית לפרסום זהות המשיח הייתה עם צאתו של הקמפיין "[[ברוך הבא מלך המשיח]]", בשיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] של [[חנוכה]] [[תשנ"ג]] שהפיצה את זהותו של הרבי כמשיח באופן חסר תקדים, וזכתה לתגובות רבות.<br />
<br />
לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשנ"ג]], יום מלאת ארבעים ושלוש שנים לנשיאותו של הרבי, הוחלט לארגן מעמד [[סאטעלייט]] עולמי ובו ישודר עידוד הרבי לשירת ה'יחי' על ידי רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. בתחילה הוציאו רבני חב"ד מכתב התנגדות לשידור, אך בעקבות אישורו של הרבי חזרו בהם במכתב נוסף בו הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".<br />
<br />
המעמד התקיים ב-[[770]] בליל יו"ד שבט, בהשתתפות אלפי חסידים, ועשרות כתבים וצלמים ששידרו את המעמד לכל קצוי תבל. מעמד זה עורר הד תקשורתי רב וחשף את האמונה ברבי כמלך המשיח ובהתגלותו הקרובה בפני כל שדרות העם.<br />
<br />
באותה תקופה הכניס ר' [[משה ברדוגו]] מ[[מגדל העמק]] לרבי אלבום נוסף, המתעד את פעולותיו ב[[פרסום זהותו של משיח]] במגדל העמק. הרבי הוציא בקבוק [[משקה]] באמצעות ה[[מזכיר]] ר' [[בנימין קליין]], ויצא באותו יום לתפילת [[מנחה]] אחרי תקופה ארוכה שלא יצא{{הערה|1= על פי [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwZC1ZUkJUR21FTTg עדותו של ר' משה ברדוגו].}}.<br />
<br />
באותה שנה שידרג הרב [[יצחק שפרינגר]] את פרסום המודעות בעיתונים הכלליים, והוסיף להם את המסר אודות זיהוי של הרבי כמלך המשיח והצורך לקבל את מלכותו, כותרת המודעת הייתה "יחי המלך המשיח" ובמודעות הופיעה תמונת הרבי. לאור התנגדות שהופיעה לפרסום, ביקש הרב שפרינגר להכניס לרבי את המודעות שפרסם. המזכיר הרב גרונר הראה לרבי את המודעות שנדפסו בשלוש שפות ([[אנגלית]], [[עברית]] ו[[אידיש]]), הקריא את כותרותיהם והרבי נענע בראשו לאות חיוב על שאלתו האם יכול הרב שפרינגר להדפיסן{{הערה|ה[[מזכיר]] העיד על כך בכתב בתאריך [[כ"א טבת]] תשנ"ג.}}.<br />
<br />
מאוחר יותר קמו גורמים שהתנגדו לפרסום, ופנו למערכת העיתונים בהודעה שאין לאף אחד רשות לפרסם דברים בשם חב"ד ללא אישורם (הודעה שאושרה עקרונית על ידי הרבי{{הערה|שם=מחאת התמימים|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=932&start=0&postdays=0&postorder=asc&highlight=&sid=1cea1cae3c9552cfc35f4b6a8445cd46%7C מחאת מחאת התמימים]}}) כשהם מקשרים זאת (על דעת עצמם) למודעותיו של הרב שפרינגר. [[חסידי חב"ד]] מחו נמרצות על המהלך, שנועד לסכל את הפרסום שקיבל אישור מפורש של מהרבי. [[תומכי תמימים המרכזית 770|תלמידי התמימים ב-770]] פרסמו מחאה נמרצת על הענין{{הערה|שם=מחאת התמימים}}. מאבק משפטי ארוך נפתח במטרה להחזיר את האפשרות לפרסום המודעות. בין הפעילים הנמרצים בנושא היו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], חבר [[אגו"ח]], והרב [[רמי אנטיאן]].<br />
<br />
למעלה מחצי שנה נמנעה כליל האפשרות לפרסם מודעות בשמו של הרבי. לקראת [[כ"ח סיון]] ננחלה הצלחה חלקית, כאשר העיתונים הסכימו לפרסם מודעות בנושאי משיח בהן נכתב רק "הרבי", ללא ציון מפורש "הרבי מליובאוויטש". ב[[י' אלול]], השיגו החסידים הצלחה במאבקם, כאשר בית המשפט הפדראלי אישר את פרסום המודעות במלואן בשם הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות] - סקירה ארוכה על הפרשיה {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח==<br />
[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br />
'''[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]''' - הינו ארגון שהוקם על ידי הרב [[מנחם מנדל הנדל]] בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]].<br />
<br />
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
===שבועון בית משיח===<br />
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], המהווה את חוד החנית החב"די בפרסום בשורת הגאולה.<br />
<br />
===הוצאת ספרים===<br />
<br />
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").<br />
<br />
==מאז ועד היום==<br />
[[קובץ:שלט איילון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום משיח בנתיבי איילון, [[תל אביב]]]]<br />
[[קובץ:אופניים עה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת אופניים מפרסמת משיח ב[[מנהטן]], [[פסח]] [[תשע"ה]]]]<br />
[[קובץ:16-30-33-26-06-2024-12-46-22-WhatsApp-Image-2024-06-26-at-14.38.53.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פרסום משיח ב[[שיכון חב"ד לוד]], [[סיון]] [[תשפ"ד]]]]<br />
*[[תשנ"ה]] - [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]] שלוש עצרות כינוס הקהל לפרסום [[בשורת הגאולה]] נערכו על ידי [[האגודה למען הגאולה]] בהיכל הסינרמה, באיצטדיון יד אליהו ובכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/vid/general/3455.html הכינוס בכ"ח סיון תשנ"ה בכיכר מלכי ישראל] {{הגאולה}}}}. הודפס לראשונה "[[דגל משיח]]" המשמש לפרסום משיח במגוון וריאציות. יצא לאור עלון [[שיחת הגאולה]].<br />
{{ערך מורחב|כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה}}<br />
* [[תשנ"ו]] - ב[[יו"ד שבט]] התקיים מעמד [[סאטעלייט]] עולמי לקבלת פני משיח, בארגון "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 סקירה על האירוע] {{אינפו}}}}.<br />
* [[תשנ"ז]] - הוקמה [[קרן המיליון]] על ידי הרב [[רמי אנטיאן]], במסגרתה חולקו למעלה מחמש מיליון דולר לפעולות בנושאי גאולה ומשיח.<br />
* [[תש"ס]] - החל להופיע העלון "[[הגאולה מעניין ועכשווי]]" על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]. הודפס כרטיס "משיח" עם [[תמונת הרבי|תמונתו של הרבי]], על ידי האגודה למען הגאולה. הכרטיס הופץ מאז במיליוני עותקים.<br />
*[[תשס"א]] - החלו מאות חסידי חב"ד לענוד לחליפתם דיגלון.<br />
* [[תשס"ג]] - התקיים קמפיין של פרסום זהותו של משיח על גבי אוטובוסים. הקמפיין בוצע על ידי הרב [[ירון בר זוהר]] ור' [[אילן חיון]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IWYQCMmKtdLqoKVdFEeLYAsd9y_jvu32/view?usp=sharing שיחת הגאולה גיליון 547] עמוד 4.}}.<br />
* [[תשע"ג]] - הוקם [[ארכיון גאולה ומשיח]] המנגיש חומרים ללימוד תורת הגאולה והפצת בשורת הגאולה.<br />
[[קובץ:מוניות הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין 'מוניות הגאולה' של [[מרכז ההפצה ממש]]]]<br />
[[קובץ:עוד מעשה קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מקמפיין משיח של [[ממ"ש]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]]]]<br />
* תשע"ד - הושקו [[אופנועי הגאולה]] על ידי הרב מאיר צמח, [[שליח]] הרבי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3746 כך זה נראה: אופנועי הגאולה בפעולה] קליפ בהפקת חברת המדיה {{קישור אם קיים|עולם ומלואו}} {{אינפו}}}}. בחודש [[ניסן]] החל לצאת לאור המגזין "[[עולמות (מגזין)|עולמות]]" המעביר את נושאי המשיח וה[[תורת החסידות|חסידות]] בשפה ברורה לציבור הרחב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}}}. ב[[ג' בתמוז]] יצא לאור הקמפיין "משיח - עוד מעשה קטן והוא כאן", על ידי [[מכון ממ"ש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82294 הקמפיין יוצא לדרך: משיח - עוד מעשה קטן, והוא כאן!] {{אינפו}}}}.<br />
* [[תשע"ו]] - הושק [http://chabad.info/moshiach/מתנה-לרבי-אתר-עולמי-ללימוד-עניני-גאולה/ אתר מיוחד לשיעור גאולה ומשיח]. ב[[ד' תמוז]] התקיים כינוס הקהל מרכזי, עוצמתי ואדיר, בהשתתפות רבבות אנשים, מכל שכבות הציבור, בכיכר רבין בסיסמת "[[משיח בכיכר]]".<br />
* [[תשע"ז]] יצא לאור הקמפיין "מעשים טובים משיח מביאים", על ידי [[משיח קמפיין]]{{הערה|1=[http://chabad.info/moshiach/משיח-קמפיין-בשורת-הגאולה-וקבלת-המלכות/ קמפיין משיח: בשורת הגאולה וקבלת המלכות] {{אינפו}}}}, קמפיין זה המשיך גם בשנת [[תש"פ]].<br />
* [[תשע"ח]] - ב[[כ"ה אייר]] הוקם [[ארגון זמן הגאולה]] במטרה להפיץ ברשת את בשורת הגאולה והגואל. לכבוד [[ג' תמוז]] התקיים כינוס ענק בכיכר רבין בשם "[[משיח בכיכר]]" בפעם השלישית עם רבבות יהודים, הכינוס פורסם בכל כלי התקשורת ורבים נהרו אליו.<br />
* [[תשפ"א]] - הושק קורס 'משיח זה ריאלי'{{הערה|הכתבה ב[https://chabad.info/moshiach/614178/ אינפו].}}.<br />
* [[תשפ"ב]] - התפרסמו סדרת הסרטונים 'משיח ברשת'{{הערה|[https://chabad.info/tag/משיח-ברשת/ כל הכתבות והסרטונים מהקמפיין] {{אינפו}}}}. יצא קמפיין מבית [[מרכז ההפצה ממש]] של הפצת שלטי חוצות עם הסלוגן "משיח, מעשה טוב קטן והוא כאן"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785657/ תיעוד מהקמפיין] {{אינפו}}}}.<br />
* [[תשפ"ג]]-[[שנת הקהל]] - הודפסו עשרות אלפי פליירים באנגלית בשם: "?one good deed will change your world forever will it be yours", שמדבר על הרבי שליט"א מלך המשיח, על הגאולה האמיתית והשלימה, ועל הוספה במצוות ובמעשים טובים לזירוז הגאולה.<br />
<br />
==אישים בולטים המתעסקים בפרסום משיח==<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]]<br />
*הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
*הרב [[שמואל הנדל]]<br />
*הרב [[ירון בר זוהר]]<br />
*הרב [[אילן חיון]]<br />
*הרב [[ליאור מלכא]]<br />
*הרב [[משה ברדוגו]]<br />
*הרב [[דוד נחשון]]<br />
*הרב [[רמי אנטיאן]]<br />
*הרב [[זמרוני ציק]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בשורת הגאולה]]<br />
*[[היכונו לביאת המשיח]]<br />
*[[הרבי כמלך המשיח]]<br />
*[[ברוך הבא מלך המשיח]]<br />
*[[דגל משיח]]<br />
*[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]]<br />
*[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|פרופסור ירמיהו ברנובר|מבצע שילוט רחב היקף בסיסמת 'מגיע לנו משיח'|232|40-41|תשנ"ט}}<br />
{{בית|מנדי דיקשטיין|"אם היינו ממשיכים בקו של פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח בלי היסוס, הרי שהיינו זוכים כבר לגאולה"|1191|14 ואילך|תש"פ}}<br />
{{בית|נחשון פרץ|'מאחורי הקלעים' של חודש [[אייר]] [[תנש"א]]|1312|22-27|תשפ"ב}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3223 הרבי מעודד פעולות של פרסום בשורת הגאולה] {{אינפו}}<br />
*[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwM3pLRktnSGR0aVE תיקייה המרכזת חומרים להפצת ענייני משיח], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}<br />
*[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html הבשורה] לקט מהעיתונות הישראלית בשנים תנש"א-תשנ"ג {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82455 לא לסגת בפרסום הבשורה, לצעוד קדימה!] הרב אברהם שמואל בוקיעט, [[תשנ"ג]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276 הסיפור שמאחורי האוטובוס] - ח' [[אייר]] [[תשס"ז]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73629 על שלט המשיח באיילון] - ט' שבט [[תשע"ג]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82714 בהתגייסות חסרת תקדים: מאות אלפי "מעשים קטנים"] על קמפיין משיח של [[ממ"ש]] - ט' תמוז [[תשע"ד]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/צפו-פרסום-משיח-חוזר-למשחקי-הכדורסל/ צפו: פרסום משיח חוזר למשחקי הכדורסל] - ה' אדר [[תשע"ה]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/מה-יהיה-הסוף-הגאולה-מציאותית-מתמיד/ מה יהיה הסוף? הגאולה מציאותית מתמיד] סרטון מבית יהדותון {{אינפו}}<br />
*יעקב ברודער, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf העולם מוכן!]''' סקירה מקיפה על המגמה בציבור התורני לפרסם את בשורת הגאולה, בתוך '''[[בטאון הפנסאים]]''' שע"י [[מרכז ההפצה ממש]], גליון 7 - תשרי תשע"ז<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_19.html מסמך נוסטלגי: הרבי הסכים לחלק את תמונתו עם התואר 'מלך המשיח']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/1097344/ לא לסגת בפרסום הבשורה • מכתבו החריף של הרב בוקיעט] {{אינפו}}<br />
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/21540.htm הרב לנצ'נר מספר על הפרסום הענק בידיעות אחרונות] באתר {{הגאולה}}<br />
<br />
<br />
{{גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח|*]]<br />
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=724648פרסום גאולה ומשיח2024-12-13T06:06:16Z<p>אלפא: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי ושלט משיח בקינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צועד תחת שלט המפרסם משיח ברחוב [[קינגסטון]], על השלט נכתב: '''!moshiach is on the way''' (=משיח בדרך!)]]<br />
בעשרות השנים האחרונות - לאור הודעותיהם של [[הרבי הריי"צ]], ולאחר מכן [[הרבי]], אודות ביאת [[משיח]] בקרוב - עוסקים [[חסידי חב"ד]] בפרסום אודות [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לעולם כולו במגוון דרכים.<br />
<br />
במשך השנים, הלך והתפשט פרסום הבשורה, בהתאם לביטויים של הרבי אודות הקרבה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] שהלכו והתחדדו.<br />
בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר [[הרבי]] העלה את המודעות לגאולה שבפתח והודיע שהחלה [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]], יצאו חסידי חב"ד בקמפיין נרחב שהביא את הפרסום לשיאים חדשים, בהוראתו ועידודיו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]], הוסיפו החסידים לקמפיין - בהסכמת הרבי - גם את המסר אודות [[פרסום זהותו של משיח]], הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
==פרסום משיח עד שנת תנש"א==<br />
[[קובץ:לאלתר לגאולה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המדבקה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה|לאלתר לגאולה]]" שיצאה לאור בתקופת [[הרבי הריי"צ]]]]<br />
החל משנת [[תש"א]], זמן קצר לאחר בואו של [[הרבי הריי"צ]] ל[[אמריקה]]{{הערה|להעיר מדברי [[הרבי]] אודות הרעש בנושא משיח: {{ציטוטון|גם אני לא שמעתי זאת מאבי... ובוודאי לא מזקני... ואף ממני עצמי לא שמעתי זאת לפני בואי לארה"ב (איני יודע הטעם לזה, אבל כך היא המציאות)}} (מ[[שיחה|שיחות]] לילות [[חג הפסח]] [[תשמ"ח]] - [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 118). [[חסידים]] מציינים שהרבי הריי"צ יצא ב[[קול קורא]] "[[לאלתר לגאולה]]" בסמיכות ל[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], היום בו הגיע חתנו הרבי לאמריקה.}}, הודיע כי נמצאים קרוב ממש ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וקרא לכל [[עם ישראל]] להתכונן לביאת [[משיח צדקנו]].<br />
<br />
===בתקופת אדמו"ר הריי"צ===<br />
<br />
{{ערך מורחב|לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה}}<br />
<br />
באמצעות הגליון "[[הקריאה והקדושה]]" שהחל לצאת לאור מטעם הרבי הריי"צ, פנה הרבי ב"[[קול קורא]]" לכל שכבות העם היהודי, בו הודיע על כך שביאת משיח צדקנו קרובה מאוד, ו[[מלחמת העולם השנייה|המלחמה המתרחשת כעת]] היא חבלי משיח. הרבי קרא לכל העם היהודי לחזור ב[[תשובה]] ולהתחזק בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לקראת הגאולה.<br />
<br />
החסידים נרתמו בהתלהבות לפרסום בשורת "לאלתר לגאולה" ברחבי העולם. הפרסום נעשה על ידי הפצת הגליון "הקריאה והקדושה" - שבשורה זו עברה כחוט השני בכל מדוריו, וכל נושא אפשרי התקשר אוטומטית למסר האקטואלי על ביאת המשיח. ובדרכים נוספות, כגון הדפסת מדבקות{{הערה|שהודפסו על ידי הרבי, ויש אומרים שאף בעצמו הדביק אותם על הכיסא ברכבת - "[[צדיק למלך]]" חלק ד' עמ' 152.}}, וכן הוספת הברכה "לאלתר לגאולה" בכל מקום אפשרי - אם בחתימות למכתבים, בהזמנות לחתונות, ועוד ועוד.<br />
<br />
הרבי סיפר ב[[שיחה]], כי החסידים הוסיפו מיוזמתם ויחד עם הקריאה "לאלתר לגאולה" פרסמו גם שהרבי הוא המשיח{{הערה|שבת פרשת נשא תש"כ: {{ציטוטון|כאשר מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" בנוגע "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – הפיצו חסידים את ה"קול קורא", והוסיפו ש"הוא הוא"... וכאשר מישהו בא בטענה אל א' מאדמו"רי פולין, באמרו, היתכן, כיצד מניחים לחסידים לפרסם את ה"קול קורא'ס" ועוד בהוספה הנ"ל?!... – השיב לו האדמו"ר הנ"ל: הבה נתבונן. הרי מאמינים אנו ומחכים "בכל יום שיבוא", – ישנם שאומרים זאת בנוסח ד"אני מאמין", ויש שיוצאים י"ח במחשבה, כך, שמשיח ישנו. וכיון שכן, הרי כאשר הנך יודע שאינך משיח, וגם אני יודע שאינני, ומישהו חייב להיות – מה איכפת לך שהוא הוא!}}.}}.<br />
<br />
כבר מאז תקופה זו זוהתה חסידות חב"ד בעיני הציבור כנושאת דגל ביאת המשיח בקרוב. הרבי המחיש פעם את הדבר בספרו בהתוועדות{{הערה|שיחות קודש תשי"ג הוצאה חדשה עמ' 126}} שבזמן שאדמו"ר הריי"צ יצא בקריאת "לאלתר לגאולה", היה הדבר עם פרסום גדול כשכולם יודעים שהרבי מליובאוויטש מדבר מאוד על משיח, והגיעו הדברים עד לידי כך שפעם נסעו שני יהודים ברכבת ועברו דרך התחנה שעל יד [[770]] ביתו של אדמו"ר הריי"צ ואחד היהודים אמר לרעהו שכאן גר הרבי מליובאוויטש. שאל היהודי השני: מה הם הליובאוויטשער‘ס? והשיב לו היהודי הראשון בפשיטות: זה היהודים שמאמינים במשיח!.<br />
<br />
===בדורנו אנו===<br />
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנשר שפרסם הרב [[אברהם פריז]] בשנת [[תשכ"ה]] על [[הרבי כמלך המשיח]]]]<br />
כבר במאמר הראשון בו קיבל על עצמו הרבי את הנשיאות הבהיר הרבי שתפקיד דורנו - דור השביעי, וממילא זה תפקידו של נשיא הדור, להמשיך את השכינה למטה בארץ - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכך לאורך כל השנים תפס נושא הגאולה וביאת המשיח בקרוב ממש מקום חשוב בשיחותיו של הרבי, יותר ממה שהיה מקובל אז בחוגים אחרים. שיחות הקודש ורעיונות אלו שנשמעו מפי הרבי פורסמו לציבור הרחב ע"י החסידים וחסידות חב"ד זוהתה יותר ויותר עם נושא המשיח. <br />
<br />
אמנם לא ידוע על פרסום ותעמולה מיוחדים, בצורה יוצאת מגדר הרגיל, שנערכו בנושא זה בשנים המוקדמות. בעת שהרב [[אברהם יצחק שם-טוב]] שהציע בהמשך להתעוררות הרבי להקדיש את שנת [[תשל"ו]] כ"שנת החינוך" להעניק למבצע שם בראשי התיבות: '''מ'''בצע '''ש'''נת '''י'''לד '''י'''הודי '''ח'''ינוך', הרבי שלל זאת וכתב: "ראשי תיבות זה עלול שיעכב אחרים מלהצטרף למבצע זה - היפך המטרה לגמרי".<br />
<br />
התעוררות ותעמולה גדולה בנושא המשיח הייתה לקראת [[י' שבט תש"ל]]. בהתוועדות ש"פ וארא תש"ל הרבי הודיע שב[[י' שבט]] ייערך סיום ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] והורה שגם עתה, כמו בעת התחלת כתיבת הספר, יתאפשר לכולם להשתתף בסיום הכתיבה באמצעות רכישת אות. אנ"ש, במיוחד ב[[ארץ הקודש]], יצאו במבצע המוני שכל עמך בית ישראל ירכשו אותיות בספר המיוחד תוך הפצת המסר על בוא המשיח בקרוב ממש. הדבר פורסם בעיתונים שונים, ולדוגמא בהשתדלות הרב [[ליפא קורצוויל]] והרב [[משה סלונים]] שניגשו למערכת העיתון [[ידיעות אחרונות]] ודיברו שעה ארוכה עם העורך הראשי על תוכן ומהות סיום ספר זה, הוקדש בעיתון שלמחרת עמוד שלם על נושא המשיח{{הערה|מפי הרב קורצוויל - גליון 770 בית משיח מס' 4}}.<br />
<br />
בשנות המ"מים, עם ייסוד ארגון [[צבאות ה']], הגביר הרבי את ההתייחסות לנושא הגאולה כאשר קבע לארגון את הסיסמא "[[ווי וונט משיח נאו]]". באותה תקופה הרעיש הרבי שוב ושוב אודות הצורך [[עד מתי|לתבוע מהקב"ה]] את ביאת המשיח תיכף ומיד ועל האמונה והציפייה הגדולים ההנדרשים. באחת משיחותיו, התייחס הרבי לטענות שונות שנשמעו בנושא, והעלה את התמיהה כיצד ייתכן ש[[חסיד חב"ד]] לא יודע לענות על השאלה, מדוע צריכים להרעיש על ביאת המשיח{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשד"מ (התוועדויות חלק ב' ע' 987): {{ציטוטון|ולאחרי כל זה, כאשר ניגש יהודי ל"חסיד חב"ד", ושואל אותו: מה פשר ה"רעש" וה"צעקה" שאין יכולים לסבול עוד את הגלות, ורוצים "משיח נאו".. '''מתבלבל''' אותו "חב"דניק" למשמע "שאלה" זו, ונשאר לעמוד בפה פעור, ללא כל מענה בפיו!.. היתכן שלאחרי שדובר '''פעמים רבות כל כך''' אודות ענין זה - ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה למשמע "שאלה" כזו?! אם כך הוא מצב הדברים - מה פעלו, איפוא, במשך '''שלושים ושלש השנים''' שמדברים אודות ענין זה?!...}}.}}.<br />
<br />
בשיחת [[ז' חשוון]] [[תשמ"ו]]{{הערה|התוועדויות חלק א' ע' 537.}} דיבר הרבי באריכות על הצורך לפרסם את דברי ה[[חיד"א]] וה[[רד"ק]] על חשיבות בקשת ותביעת הגאולה. בהמשך לכך, סיפר הרבי על מכתב שהגיע אליו מאישה מבוהלת, המספרת על מכתב מוזר ומלא בשטויות שקיבלה, ובו הדרישה להעביר הלאה את המכתב לעשרה אנשים ואיומים אם לא תעשה כן. הרבי הורה לה להתעלם מהמכתב, כמובן - אך הוסיף שהענין הוא בהשגחה פרטית, ויש לנצל את הרעיון לקדושה: כל חסיד ישלח לעשרה אנשים מכתב ובו ציטוט מהספרים הנ"ל אודות הגאולה, ויבקש מהם להעביר הלאה לעוד עשרה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]], לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], יצא הרבי בקריאה: "יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון מו"ח אדמו"ר '''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''". הרבי הוסיף שאין לחשוש כיצד יגיב העולם למסר זה, כיון שכיום העולם מוכן לקבל זאת{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 203; ושם בהשלמות לשיחה בע' 209.}}.<br />
<br />
==בשנים תנש"א-תשנ"ב==<br />
{{ערך מורחב|מלחמת המפרץ}}<br />
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש לרבי אלבום מפרסום משיח ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:הגאולה מהדורה מיוחדת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|עיתון הגאולה]] שיצא לאור לאחר [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]], להוציא לאור מהדורת עיתונות מיוחדת אודות [[ביאת המשיח]]]]<br />
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את [[ל"ג בעומר]] להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]<br />
בשנת [[תנש"א]], בתקופת [[מלחמת המפרץ]] - כאשר הבהלה מאיומיו של סאדאם חוסיין הייתה גדולה ומומחי הביטחון נבאו שחורות - הרבי הרגיע את הרוחות וקבע ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר. בד בבד הורה הרבי לפרסם את ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}}, שעל פיו כל מאורעות אלו מורות על בוא הגאולה הקרובה - הגיע זמן גאולתכם.<br />
<br />
בסיום המדרש מתואר כי ב"שעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!" הרבי קבע כי גם חלק זה במדרש התקיים, וייחס את ההכרזה המתוארת במדרש להכרזתו שלו בשיחותיו מתקופה זו{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א (התוועדויות חלק א' ע' 319): {{ציטוטון|"מלך המשיח.. עומד על גג [[בית המקדש]] והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם" - כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה}}. ובהערה 112 שם מסביר כיצד דברי המדרש "גג בית המקדש" מתאימים להכרזתו: {{ציטוטון|להעיר מדיוק לשון המדרש "עומד על '''גג''' בית המקדש" - שגגין לא נתקדשו (פסחים פה, סע"ב. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו ה"ז), דיש לומר, שבזה מרומז שההכרזה "ענוים הגיע זמן גאולתכם" באה מחוץ לארץ שלא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, בדוגמת החילוק שבין גג המקדש להתוך דהמקדש עצמו}}.}}. לאור זאת, כתב הרב [[זמרוני ציק]] לרבי: "לאור דברי הרבי אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בו" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח". תשובת הרבי הייתה: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40.}}.<br />
<br />
בתקופת המלחמה, חשב הרב [[יצחק שפרינגר]] לארגן צ'רטר - טיסה מיוחדת לארץ ישראל, כדי להדגיש את היותה המקום הבטוח ביותר. על הצעה זו השיב הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' דבני ישראל דכאן, '''דעירו - והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. אזכיר על הציון}}. בהתאם להוראה, הדפיס הרב שפרינגר מודעות רבות ב[[עיתון|עיתונות הכללית]] על הוספה בתורה ומצוות, וחילק טפסים בשלל שפות בהם התבקשו יהודים למלא את החלטותיהם הטובות. בהמשך קיבל הרב שפרינגר את אישור הרבי על כותרת הקמפיין "תן יד לביאת המשיח", ומאוחר יותר - "תן יד למלך המשיח" עם תמונת הרבי.<br />
<br />
לאחר [[השיחה הידועה]] מ[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], כאשר הרבי ביקש מכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות כל שביכלתו להבאת המשיח, הרוחות התלהטו והצורך לפעול באינטנסיביות בנושא המשיח נעשה מוחשי מתמיד. קריאתו זו של הרבי התפרסמה בהרחבה בכלי התקשורת, והמודעות הציבורית בנושא המשיח גברה. פרסום [[בשורת הגאולה]] הלך והתפשט על ידי החסידים.<br />
<br />
===ההוראות בשיחות הרבי===<br />
<br />
ב[[שיחה|שיחות]] הרבי מסיום שנת תנש"א הורה הרבי כמה פעמים בצורה ברורה ומודגשת לפרסם אודות ביאת המשיח הקרובה{{הערה|ראה גם שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ תצא [[תנש"א]] סעיף ט"ו, ש"פ חיי שרה [[תשנ"ב]]. ועוד.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת ראה תנש"א סעיף י"א<br />
|תוכן=<br />
להכריז ולפרסם בכל מקום - בדברים היוצאים מן הלב -<br />
::ש[[הקב"ה]] אומר (על ידי עבדיו הנביאים) לכל אחד ואחת מישראל "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה",<br />
:::ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א סעיף י"א<br />
|תוכן=<br />
צריכים לפרסם לכל אנשי הדור,<br />
שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור..<br />
:עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"}}<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך [[תשנ"ב]] סעיף י"ב<br />
|תוכן=<br />
ובפרט על פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאנו על דבר הפרסום דביאת המשיח בעיתונים,<br />
:כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה וכמה עיתונים בעולם כולו<br />
:::(ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר)<br />
::::ש"'''הנה זה (המלך המשיח) בא'''", ותיכף - '''כבר בא''' - בפועל ממש}}<br />
<br />
הרבי הסביר שהפרסום על ביאת המשיח מהווה אבן בוחן לכך שהמפרסם בעצמו חדור כראוי בנושא{{הערה|דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א סעיף י"ד.}}. עם זאת, הרבי ציין שגם כאשר האדם מרגיש שהוא בעצמו לא חדור במשיח, עליו לפרסם את הבשורה לאחרים - שאינם אשמים בכך שהוא אינו חדור; ואדרבה, הפרסום לאחרים יסייע לו להחדיר את הנושא גם אצל עצמו{{הערה|דבר מלכות ש"פ ראה תנש"א סעיף י"א.}}.<br />
<br />
הרבי חזר והדגיש, כי אין לחשוש מתגובת העולם ו[[אומות העולם]] כאשר מפרסמים את בשורת הגאולה - מכיון שכיום [[בשורת הגאולה#העולם מוכן לגילויי הגאולה|העולם כבר מוכן לגאולה]], ואדרבה - העולם מסייע ל[[יהודי]] ותובע ממנו להיות במצב של גאולה{{הערה|שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב, ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א, ש"פ ויגש [[תשנ"ב]] סעיף י"ב.}}.<br />
<br />
ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], הסביר הרבי באריכות בשיחתו לשלוחים כי עבודת ה[[שליחות]] שעד עתה הסתיימה, ו[[השליחות היחידה|הדבר היחיד]] שנשאר ובו עליהם להתמקד הוא להכין את כל היהודים בסביבתם לקבלת פני משיח צדקנו, על ידי שמסבירים להם את ענינו של משיח.<br />
<br />
===הפרסום באותה תקופה===<br />
====פרסום הבשורה====<br />
[[קובץ:הרבי וחולצת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל ב[[חלוקת הדולרים]] חולצה עם הכיתוב 'משיח בדרך']]<br />
[[קובץ:טנקים נג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]<br />
בהתאם להוראות הרבי, פרסמו החסידים בהבלטה את [[בשורת הגאולה]], שנאמרה כ[[נבואה]] ברורה. נושא המשיח מילא בהבלטה את הפרסומים החב"דיים, וכמו כן סוקר בהרחבה בתקשורת הכללית. יש לציין כי הרבי בעצמו הגיה את המודעות בנושא משיח, ב[[עברית]] וב[[אנגלית]], שהפיץ הארגון "[[שופר אסוסיאיישן דאמריקה|שופר אסוסיאיישן]]".<br />
<br />
בחודש [[סיון]] [[תנש"א]] הוקמה לאור [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[שליח]] הרבי ב[[בת ים]]. מטעם האגודה החל לצאת לאור העלון "[[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]", שמטרתו הייתה להביא את דברי הרבי על ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] בכותרות צעקניות ובולטות שיעוררו את הציבור הרחב. בעלון הופיעו התייחסויות לכל הנושאים העומדים על הפרק - המדיניים, החינוכיים, הכלכליים ועוד - כשהכל מתקשר לגאולה האמיתית והשלימה. העיתון זכה לעידודים מהרבי, שאף לקחו עמו בדרכו ל[[האוהל|אוהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81960 שופרו של משיח - עיתון 'הגאולה'] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בחודש אלול [[תנש"א]] הושק ב[[ארץ הקודש]] הקמפיין "[[היכונו לביאת המשיח]]" על ידי [[צעירי חב"ד]]. הקמפיין הופץ בכל רחבי הארץ ועורר הדים רבים. אלבום המתעד את שלטי "היכונו" שנתלו ברחבי [[מגדל העמק]], הוגש לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] על ידי הרב [[משה ברדוגו]], והרבי קיבלו בשביעות רצון רבה. ביו"ד שבט לקח הרבי עמו את האלבום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]], שם הביט בכל עמוד ועיין בכל תמונה בעיון רב{{הערה|מפי ר' יעקב לבנהרץ}}.<br />
<br />
כמו כן הציגו לפני הרבי חולצות מיוחדות שהודפסו על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ועליהם הכיתוב (ב[[אנגלית]]) "משיח בדרך". הרבי בירר כמה חולצות הודפסו. כשאמרו לרבי שהודפסו עתה אלפיים, ענה שהוא יקח אחת ועדיין ישארו עוד 1999... והוסיף: "א יישר כח פאר דער כתונת" [=יישר כח עבור הכתונת].<br />
<br />
לכתב הסי-אן-אן ששאל את הרבי בחלוקת הדולרים: "מה המסר שיש לך לעולם אודות משיח?" ענה הרבי: {{ציטוטון|כבר הדפסתי, הדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להוסיף בטוב וחסד כדי שהוא יבוא}}{{הערה|י"ב חשון תשנ"ב.}}. עיתונאי נוסף ששאל את הרבי מה המסר שלו לעולם כולו, נענה (באנגלית): {{ציטוטון|תפרסם בעיתונכם שמשיח עומד להגיע, ולא רק זה, אלא שהוא כבר בדרך!}}{{הערה|כ"ו אדר ראשון תשנ"ב.}}.<br />
<br />
לגברת ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון "[[ידיעות אחרונות]]", אמר הרבי: {{ציטוטון|הסוכנות שלך נקראת "ידיעות אחרונות" - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך}}. ולאחר שהעניק לה דולר נוסף, אמר: {{ציטוטון|בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש}}{{הערה|ח' טבת תשנ"ב.}}.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תשנ"ב]] במענה לשאלת אחד השלוחים{{הערה|ר' דוד אליעזרי מפלורידה}} אישר הרבי כי רצונו שיעשו תעמולה ב[[עולם]] אשר תקופתנו היא הזמן של [[ביאת המשיח]] וכן הורה שעיקר דגש הפעולות של ה[[שלוחים]] יהיו בעניין משיח ושלא יהיה זה רק כחלק משאר עבודת השליחות. בהזדמנות זו אף הורה הרבי שעיקר הפרסום אודות משיח צריך להיות כמבואר ב[[רמב"ם]] ועוד, ולא אודות כך שיש משיח בדורנו כשעל ידי ההכרה בו יתקבל העניין של משיח בכלל{{הערה|מהעתקת מכתבו של השליח שנדפסה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/09-05-2021-17-10-31-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf קובץ ועד חיילי בית דוד מימי הספריה תשפ"א] (ע' 8}}. המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ששיתף בתוכן המענה את קהל החסידים בכינוס שהתקיים ב[[770]] ב[[ערב ראש חודש]] [[סיון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|אלא שבכמה פרטים בניסוח השאלה וכו' הוא לא דק כ"כ}} סיפר שבאותה הזדמנות הוא שאל את הרבי האם הרבי רוצה שיורו מיהו המשיח והרבי השיב בשלילה{{הערה|'בית חיינו' שבשבועון כפר חב"ד. יש חסידים המסבירים שהסיבה למענות כאלו היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים משא"כ כששואלים על כך את הרבי זו התשובות שיתקבלו - [https://chabad.info/magazine/496613/ ראיון עם הרב שלום דובער וולפא]}}.<br />
<br />
====פרסום זהות המשיח====<br />
{{ערך מורחב|הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח}}<br />
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת{{הערה|שיחת פרשת שופטים תנש"א.}}, רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה גם בפרסום זהותו של המשיח{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"].}}. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שהעם [[#קבלת מלכותו של מלך המשיח|יקבל את מלכותו של המשיח]]{{הערה|שיחת שבת פר' משפטים [[תנש"א]], שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב].}}.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ב]]–[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר פעמים קישר זאת להסכמתם של הרב או שלוחי חב"ד המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]] והרב [[אריה לייב קפלן]] מנהל מוסדות חב"ד ב[[צפת]]}} ופעמים אישר באופן כללי{{הערה|כמענה הרבי לר' [[איצ'ה שפרינגר]] אודות פרסום זהותו כמשיח בעיתונים.}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום שהרבי הוא מלך המשיח ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בחיוב והביע שביעות רצון. גם בתקופה זו היו מענות בודדים בהם הסתייג הרבי מפרסום זה{{הערה|יש להעיר, כי כמה משפיעים וחסידים כדוגמת הרב יואל כהן הסבירו את התשובות הסותרות לכאורה על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי צורת השאלה ועפ"י כוונתו ושאיפתו של השואל ותשובות אלו ניתנו לאלו שהעלו ספקות בקשר לפרסום זה והתנגדו אליו}}.<br />
<br />
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום לאחר מכן, הסביר [[חוזר]]ו של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}{{הערה|1=[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], עדות מקורו של הרב יואל כהן, אודות מאמר שנאסר על ידי הרבי בפרסום, והתפרסם בסופו של דבר באישורו של הרבי בכפר חב"ד כ"ה שבט תשנ"ב.}}.<br />
<br />
לקראת חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ג]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.<br />
<br />
==בשנת [[תשנ"ג]]==<br />
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט '[[ברוך הבא מלך המשיח]]' שנתלה מול הרבי]]<br />
מאז [[שמיני עצרת]] [[תשנ"ג]], כאשר הרבי החל לעודד את שירת ה'[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי]]' באופן קבוע בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל - גברה ההתעוררות בין הפעילים בתחום פרסום בשורת הגאולה להוסיף לפרסום את הדגש על כך ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא המשיח]], באישוריו של הרבי. השבועון החב"די [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] החל להדפיס על שער הגליון את הכרזת ה'[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]'. בעקבות שירה ועידוד זה יצאו לאור על ידי חסידי ומוסדות חב"ד פרסומים רבים שבמרכזם עמד זיהויו של הרבי כמלך המשיח ורבים מהם אף קיבלו את אישורו וברכתו של הרבי.<br />
<br />
פריצת דרך משמעותית לפרסום זהות המשיח הייתה עם צאתו של הקמפיין "[[ברוך הבא מלך המשיח]]", בשיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] של [[חנוכה]] [[תשנ"ג]] שהפיצה את זהותו של הרבי כמשיח באופן חסר תקדים, וזכתה לתגובות רבות.<br />
<br />
לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשנ"ג]], יום מלאת ארבעים ושלוש שנים לנשיאותו של הרבי, הוחלט לארגן מעמד [[סאטעלייט]] עולמי ובו ישודר עידוד הרבי לשירת ה'יחי' על ידי רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. בתחילה הוציאו רבני חב"ד מכתב התנגדות לשידור, אך בעקבות אישורו של הרבי חזרו בהם במכתב נוסף בו הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".<br />
<br />
המעמד התקיים ב-[[770]] בליל יו"ד שבט, בהשתתפות אלפי חסידים, ועשרות כתבים וצלמים ששידרו את המעמד לכל קצוי תבל. מעמד זה עורר הד תקשורתי רב וחשף את האמונה ברבי כמלך המשיח ובהתגלותו הקרובה בפני כל שדרות העם.<br />
<br />
באותה תקופה הכניס ר' [[משה ברדוגו]] מ[[מגדל העמק]] לרבי אלבום נוסף, המתעד את פעולותיו ב[[פרסום זהותו של משיח]] במגדל העמק. הרבי הוציא בקבוק [[משקה]] באמצעות ה[[מזכיר]] ר' [[בנימין קליין]], ויצא באותו יום לתפילת [[מנחה]] אחרי תקופה ארוכה שלא יצא{{הערה|1= על פי [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwZC1ZUkJUR21FTTg עדותו של ר' משה ברדוגו].}}.<br />
<br />
באותה שנה שידרג הרב [[יצחק שפרינגר]] את פרסום המודעות בעיתונים הכלליים, והוסיף להם את המסר אודות זיהוי של הרבי כמלך המשיח והצורך לקבל את מלכותו, כותרת המודעת הייתה "יחי המלך המשיח" ובמודעות הופיעה תמונת הרבי. לאור התנגדות שהופיעה לפרסום, ביקש הרב שפרינגר להכניס לרבי את המודעות שפרסם. המזכיר הרב גרונר הראה לרבי את המודעות שנדפסו בשלוש שפות ([[אנגלית]], [[עברית]] ו[[אידיש]]), הקריא את כותרותיהם והרבי נענע בראשו לאות חיוב על שאלתו האם יכול הרב שפרינגר להדפיסן{{הערה|ה[[מזכיר]] העיד על כך בכתב בתאריך [[כ"א טבת]] תשנ"ג.}}.<br />
<br />
מאוחר יותר קמו גורמים שהתנגדו לפרסום, ופנו למערכת העיתונים בהודעה שאין לאף אחד רשות לפרסם דברים בשם חב"ד ללא אישורם (הודעה שאושרה עקרונית על ידי הרבי{{הערה|שם=מחאת התמימים|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=932&start=0&postdays=0&postorder=asc&highlight=&sid=1cea1cae3c9552cfc35f4b6a8445cd46%7C מחאת מחאת התמימים]}}) כשהם מקשרים זאת (על דעת עצמם) למודעותיו של הרב שפרינגר. [[חסידי חב"ד]] מחו נמרצות על המהלך, שנועד לסכל את הפרסום שקיבל אישור מפורש של מהרבי. [[תומכי תמימים המרכזית 770|תלמידי התמימים ב-770]] פרסמו מחאה נמרצת על הענין{{הערה|שם=מחאת התמימים}}. מאבק משפטי ארוך נפתח במטרה להחזיר את האפשרות לפרסום המודעות. בין הפעילים הנמרצים בנושא היו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], חבר [[אגו"ח]], והרב [[רמי אנטיאן]].<br />
<br />
למעלה מחצי שנה נמנעה כליל האפשרות לפרסם מודעות בשמו של הרבי. לקראת [[כ"ח סיון]] ננחלה הצלחה חלקית, כאשר העיתונים הסכימו לפרסם מודעות בנושאי משיח בהן נכתב רק "הרבי", ללא ציון מפורש "הרבי מליובאוויטש". ב[[י' אלול]], השיגו החסידים הצלחה במאבקם, כאשר בית המשפט הפדראלי אישר את פרסום המודעות במלואן בשם הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות] - סקירה ארוכה על הפרשיה {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מאז ועד היום==<br />
[[קובץ:שלט איילון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום משיח בנתיבי איילון, [[תל אביב]]]]<br />
[[קובץ:אופניים עה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת אופניים מפרסמת משיח ב[[מנהטן]], [[פסח]] [[תשע"ה]]]]<br />
[[קובץ:16-30-33-26-06-2024-12-46-22-WhatsApp-Image-2024-06-26-at-14.38.53.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פרסום משיח ב[[שיכון חב"ד לוד]], [[סיון]] [[תשפ"ד]]]]<br />
*[[תשנ"ה]] - [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]] שלוש עצרות כינוס הקהל לפרסום [[בשורת הגאולה]] נערכו על ידי [[האגודה למען הגאולה]] בהיכל הסינרמה, באיצטדיון יד אליהו ובכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/vid/general/3455.html הכינוס בכ"ח סיון תשנ"ה בכיכר מלכי ישראל] {{הגאולה}}}}. הודפס לראשונה "[[דגל משיח]]" המשמש לפרסום משיח במגוון וריאציות. יצא לאור עלון [[שיחת הגאולה]].<br />
{{ערך מורחב|כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה}}<br />
* [[תשנ"ו]] - ב[[יו"ד שבט]] התקיים מעמד [[סאטעלייט]] עולמי לקבלת פני משיח, בארגון "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 סקירה על האירוע] {{אינפו}}}}.<br />
* [[תשנ"ז]] - הוקמה [[קרן המיליון]] על ידי הרב [[רמי אנטיאן]], במסגרתה חולקו למעלה מחמש מיליון דולר לפעולות בנושאי גאולה ומשיח.<br />
* [[תש"ס]] - החל להופיע העלון "[[הגאולה מעניין ועכשווי]]" על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]. הודפס כרטיס "משיח" עם [[תמונת הרבי|תמונתו של הרבי]], על ידי האגודה למען הגאולה. הכרטיס הופץ מאז במיליוני עותקים.<br />
*[[תשס"א]] - החלו מאות חסידי חב"ד לענוד לחליפתם דיגלון.<br />
* [[תשס"ג]] - התקיים קמפיין של פרסום זהותו של משיח על גבי אוטובוסים. הקמפיין בוצע על ידי הרב [[ירון בר זוהר]] ור' [[אילן חיון]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IWYQCMmKtdLqoKVdFEeLYAsd9y_jvu32/view?usp=sharing שיחת הגאולה גיליון 547] עמוד 4.}}.<br />
* [[תשע"ג]] - הוקם [[ארכיון גאולה ומשיח]] המנגיש חומרים ללימוד תורת הגאולה והפצת בשורת הגאולה.<br />
[[קובץ:מוניות הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין 'מוניות הגאולה' של [[מרכז ההפצה ממש]]]]<br />
[[קובץ:עוד מעשה קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מקמפיין משיח של [[ממ"ש]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]]]]<br />
* תשע"ד - הושקו [[אופנועי הגאולה]] על ידי הרב מאיר צמח, [[שליח]] הרבי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3746 כך זה נראה: אופנועי הגאולה בפעולה] קליפ בהפקת חברת המדיה {{קישור אם קיים|עולם ומלואו}} {{אינפו}}}}. בחודש [[ניסן]] החל לצאת לאור המגזין "[[עולמות (מגזין)|עולמות]]" המעביר את נושאי המשיח וה[[תורת החסידות|חסידות]] בשפה ברורה לציבור הרחב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}}}. ב[[ג' בתמוז]] יצא לאור הקמפיין "משיח - עוד מעשה קטן והוא כאן", על ידי [[מכון ממ"ש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82294 הקמפיין יוצא לדרך: משיח - עוד מעשה קטן, והוא כאן!] {{אינפו}}}}.<br />
* [[תשע"ו]] - הושק [http://chabad.info/moshiach/מתנה-לרבי-אתר-עולמי-ללימוד-עניני-גאולה/ אתר מיוחד לשיעור גאולה ומשיח]. ב[[ד' תמוז]] התקיים כינוס הקהל מרכזי, עוצמתי ואדיר, בהשתתפות רבבות אנשים, מכל שכבות הציבור, בכיכר רבין בסיסמת "[[משיח בכיכר]]".<br />
* [[תשע"ז]] יצא לאור הקמפיין "מעשים טובים משיח מביאים", על ידי [[משיח קמפיין]]{{הערה|1=[http://chabad.info/moshiach/משיח-קמפיין-בשורת-הגאולה-וקבלת-המלכות/ קמפיין משיח: בשורת הגאולה וקבלת המלכות] {{אינפו}}}}, קמפיין זה המשיך גם בשנת [[תש"פ]].<br />
* [[תשע"ח]] - ב[[כ"ה אייר]] הוקם [[ארגון זמן הגאולה]] במטרה להפיץ ברשת את בשורת הגאולה והגואל. לכבוד [[ג' תמוז]] התקיים כינוס ענק בכיכר רבין בשם "[[משיח בכיכר]]" בפעם השלישית עם רבבות יהודים, הכינוס פורסם בכל כלי התקשורת ורבים נהרו אליו.<br />
* [[תשפ"א]] - הושק קורס 'משיח זה ריאלי'{{הערה|הכתבה ב[https://chabad.info/moshiach/614178/ אינפו].}}.<br />
* [[תשפ"ב]] - התפרסמו סדרת הסרטונים 'משיח ברשת'{{הערה|[https://chabad.info/tag/משיח-ברשת/ כל הכתבות והסרטונים מהקמפיין] {{אינפו}}}}. יצא קמפיין מבית [[מרכז ההפצה ממש]] של הפצת שלטי חוצות עם הסלוגן "משיח, מעשה טוב קטן והוא כאן"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785657/ תיעוד מהקמפיין] {{אינפו}}}}.<br />
* [[תשפ"ג]]-[[שנת הקהל]] - הודפסו עשרות אלפי פליירים באנגלית בשם: "?one good deed will change your world forever will it be yours", שמדבר על הרבי שליט"א מלך המשיח, על הגאולה האמיתית והשלימה, ועל הוספה במצוות ובמעשים טובים לזירוז הגאולה.<br />
<br />
==אישים בולטים המתעסקים בפרסום משיח==<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]]<br />
*הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
*הרב [[שמואל הנדל]]<br />
*הרב [[ירון בר זוהר]]<br />
*הרב [[אילן חיון]]<br />
*הרב [[ליאור מלכא]]<br />
*הרב [[משה ברדוגו]]<br />
*הרב [[דוד נחשון]]<br />
*הרב [[רמי אנטיאן]]<br />
*הרב [[זמרוני ציק]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בשורת הגאולה]]<br />
*[[היכונו לביאת המשיח]]<br />
*[[הרבי כמלך המשיח]]<br />
*[[ברוך הבא מלך המשיח]]<br />
*[[דגל משיח]]<br />
*[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]]<br />
*[[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|פרופסור ירמיהו ברנובר|מבצע שילוט רחב היקף בסיסמת 'מגיע לנו משיח'|232|40-41|תשנ"ט}}<br />
{{בית|מנדי דיקשטיין|"אם היינו ממשיכים בקו של פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח בלי היסוס, הרי שהיינו זוכים כבר לגאולה"|1191|14 ואילך|תש"פ}}<br />
{{בית|נחשון פרץ|'מאחורי הקלעים' של חודש [[אייר]] [[תנש"א]]|1312|22-27|תשפ"ב}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3223 הרבי מעודד פעולות של פרסום בשורת הגאולה] {{אינפו}}<br />
*[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwM3pLRktnSGR0aVE תיקייה המרכזת חומרים להפצת ענייני משיח], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}<br />
*[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html הבשורה] לקט מהעיתונות הישראלית בשנים תנש"א-תשנ"ג {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82455 לא לסגת בפרסום הבשורה, לצעוד קדימה!] הרב אברהם שמואל בוקיעט, [[תשנ"ג]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276 הסיפור שמאחורי האוטובוס] - ח' [[אייר]] [[תשס"ז]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73629 על שלט המשיח באיילון] - ט' שבט [[תשע"ג]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82714 בהתגייסות חסרת תקדים: מאות אלפי "מעשים קטנים"] על קמפיין משיח של [[ממ"ש]] - ט' תמוז [[תשע"ד]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/צפו-פרסום-משיח-חוזר-למשחקי-הכדורסל/ צפו: פרסום משיח חוזר למשחקי הכדורסל] - ה' אדר [[תשע"ה]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/מה-יהיה-הסוף-הגאולה-מציאותית-מתמיד/ מה יהיה הסוף? הגאולה מציאותית מתמיד] סרטון מבית יהדותון {{אינפו}}<br />
*יעקב ברודער, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf העולם מוכן!]''' סקירה מקיפה על המגמה בציבור התורני לפרסם את בשורת הגאולה, בתוך '''[[בטאון הפנסאים]]''' שע"י [[מרכז ההפצה ממש]], גליון 7 - תשרי תשע"ז<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_19.html מסמך נוסטלגי: הרבי הסכים לחלק את תמונתו עם התואר 'מלך המשיח']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/1097344/ לא לסגת בפרסום הבשורה • מכתבו החריף של הרב בוקיעט] {{אינפו}}<br />
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/21540.htm הרב לנצ'נר מספר על הפרסום הענק בידיעות אחרונות] באתר {{הגאולה}}<br />
<br />
<br />
{{גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח|*]]<br />
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=724647פרסום גאולה ומשיח2024-12-13T06:05:29Z<p>אלפא: /* אישים בולטים המתעסקים בפרסום משיח */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי ושלט משיח בקינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צועד תחת שלט המפרסם משיח ברחוב [[קינגסטון]], על השלט נכתב: '''!moshiach is on the way''' (=משיח בדרך!)]]<br />
בעשרות השנים האחרונות - לאור הודעותיהם של [[הרבי הריי"צ]], ולאחר מכן [[הרבי]], אודות ביאת [[משיח]] בקרוב - עוסקים [[חסידי חב"ד]] בפרסום אודות [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לעולם כולו במגוון דרכים.<br />
<br />
במשך השנים, הלך והתפשט פרסום הבשורה, בהתאם לביטויים של הרבי אודות הקרבה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] שהלכו והתחדדו.<br />
בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר [[הרבי]] העלה את המודעות לגאולה שבפתח והודיע שהחלה [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]], יצאו חסידי חב"ד בקמפיין נרחב שהביא את הפרסום לשיאים חדשים, בהוראתו ועידודיו של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]], הוסיפו החסידים לקמפיין - בהסכמת הרבי - גם את המסר אודות [[פרסום זהותו של משיח]], הרבי מליובאוויטש.<br />
<br />
==פרסום משיח עד שנת תנש"א==<br />
[[קובץ:לאלתר לגאולה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המדבקה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה|לאלתר לגאולה]]" שיצאה לאור בתקופת [[הרבי הריי"צ]]]]<br />
החל משנת [[תש"א]], זמן קצר לאחר בואו של [[הרבי הריי"צ]] ל[[אמריקה]]{{הערה|להעיר מדברי [[הרבי]] אודות הרעש בנושא משיח: {{ציטוטון|גם אני לא שמעתי זאת מאבי... ובוודאי לא מזקני... ואף ממני עצמי לא שמעתי זאת לפני בואי לארה"ב (איני יודע הטעם לזה, אבל כך היא המציאות)}} (מ[[שיחה|שיחות]] לילות [[חג הפסח]] [[תשמ"ח]] - [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 118). [[חסידים]] מציינים שהרבי הריי"צ יצא ב[[קול קורא]] "[[לאלתר לגאולה]]" בסמיכות ל[[כ"ח סיון]] [[תש"א]], היום בו הגיע חתנו הרבי לאמריקה.}}, הודיע כי נמצאים קרוב ממש ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וקרא לכל [[עם ישראל]] להתכונן לביאת [[משיח צדקנו]].<br />
<br />
===בתקופת אדמו"ר הריי"צ===<br />
<br />
{{ערך מורחב|לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה}}<br />
<br />
באמצעות הגליון "[[הקריאה והקדושה]]" שהחל לצאת לאור מטעם הרבי הריי"צ, פנה הרבי ב"[[קול קורא]]" לכל שכבות העם היהודי, בו הודיע על כך שביאת משיח צדקנו קרובה מאוד, ו[[מלחמת העולם השנייה|המלחמה המתרחשת כעת]] היא חבלי משיח. הרבי קרא לכל העם היהודי לחזור ב[[תשובה]] ולהתחזק בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לקראת הגאולה.<br />
<br />
החסידים נרתמו בהתלהבות לפרסום בשורת "לאלתר לגאולה" ברחבי העולם. הפרסום נעשה על ידי הפצת הגליון "הקריאה והקדושה" - שבשורה זו עברה כחוט השני בכל מדוריו, וכל נושא אפשרי התקשר אוטומטית למסר האקטואלי על ביאת המשיח. ובדרכים נוספות, כגון הדפסת מדבקות{{הערה|שהודפסו על ידי הרבי, ויש אומרים שאף בעצמו הדביק אותם על הכיסא ברכבת - "[[צדיק למלך]]" חלק ד' עמ' 152.}}, וכן הוספת הברכה "לאלתר לגאולה" בכל מקום אפשרי - אם בחתימות למכתבים, בהזמנות לחתונות, ועוד ועוד.<br />
<br />
הרבי סיפר ב[[שיחה]], כי החסידים הוסיפו מיוזמתם ויחד עם הקריאה "לאלתר לגאולה" פרסמו גם שהרבי הוא המשיח{{הערה|שבת פרשת נשא תש"כ: {{ציטוטון|כאשר מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" בנוגע "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – הפיצו חסידים את ה"קול קורא", והוסיפו ש"הוא הוא"... וכאשר מישהו בא בטענה אל א' מאדמו"רי פולין, באמרו, היתכן, כיצד מניחים לחסידים לפרסם את ה"קול קורא'ס" ועוד בהוספה הנ"ל?!... – השיב לו האדמו"ר הנ"ל: הבה נתבונן. הרי מאמינים אנו ומחכים "בכל יום שיבוא", – ישנם שאומרים זאת בנוסח ד"אני מאמין", ויש שיוצאים י"ח במחשבה, כך, שמשיח ישנו. וכיון שכן, הרי כאשר הנך יודע שאינך משיח, וגם אני יודע שאינני, ומישהו חייב להיות – מה איכפת לך שהוא הוא!}}.}}.<br />
<br />
כבר מאז תקופה זו זוהתה חסידות חב"ד בעיני הציבור כנושאת דגל ביאת המשיח בקרוב. הרבי המחיש פעם את הדבר בספרו בהתוועדות{{הערה|שיחות קודש תשי"ג הוצאה חדשה עמ' 126}} שבזמן שאדמו"ר הריי"צ יצא בקריאת "לאלתר לגאולה", היה הדבר עם פרסום גדול כשכולם יודעים שהרבי מליובאוויטש מדבר מאוד על משיח, והגיעו הדברים עד לידי כך שפעם נסעו שני יהודים ברכבת ועברו דרך התחנה שעל יד [[770]] ביתו של אדמו"ר הריי"צ ואחד היהודים אמר לרעהו שכאן גר הרבי מליובאוויטש. שאל היהודי השני: מה הם הליובאוויטשער‘ס? והשיב לו היהודי הראשון בפשיטות: זה היהודים שמאמינים במשיח!.<br />
<br />
===בדורנו אנו===<br />
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנשר שפרסם הרב [[אברהם פריז]] בשנת [[תשכ"ה]] על [[הרבי כמלך המשיח]]]]<br />
כבר במאמר הראשון בו קיבל על עצמו הרבי את הנשיאות הבהיר הרבי שתפקיד דורנו - דור השביעי, וממילא זה תפקידו של נשיא הדור, להמשיך את השכינה למטה בארץ - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכך לאורך כל השנים תפס נושא הגאולה וביאת המשיח בקרוב ממש מקום חשוב בשיחותיו של הרבי, יותר ממה שהיה מקובל אז בחוגים אחרים. שיחות הקודש ורעיונות אלו שנשמעו מפי הרבי פורסמו לציבור הרחב ע"י החסידים וחסידות חב"ד זוהתה יותר ויותר עם נושא המשיח. <br />
<br />
אמנם לא ידוע על פרסום ותעמולה מיוחדים, בצורה יוצאת מגדר הרגיל, שנערכו בנושא זה בשנים המוקדמות. בעת שהרב [[אברהם יצחק שם-טוב]] שהציע בהמשך להתעוררות הרבי להקדיש את שנת [[תשל"ו]] כ"שנת החינוך" להעניק למבצע שם בראשי התיבות: '''מ'''בצע '''ש'''נת '''י'''לד '''י'''הודי '''ח'''ינוך', הרבי שלל זאת וכתב: "ראשי תיבות זה עלול שיעכב אחרים מלהצטרף למבצע זה - היפך המטרה לגמרי".<br />
<br />
התעוררות ותעמולה גדולה בנושא המשיח הייתה לקראת [[י' שבט תש"ל]]. בהתוועדות ש"פ וארא תש"ל הרבי הודיע שב[[י' שבט]] ייערך סיום ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] והורה שגם עתה, כמו בעת התחלת כתיבת הספר, יתאפשר לכולם להשתתף בסיום הכתיבה באמצעות רכישת אות. אנ"ש, במיוחד ב[[ארץ הקודש]], יצאו במבצע המוני שכל עמך בית ישראל ירכשו אותיות בספר המיוחד תוך הפצת המסר על בוא המשיח בקרוב ממש. הדבר פורסם בעיתונים שונים, ולדוגמא בהשתדלות הרב [[ליפא קורצוויל]] והרב [[משה סלונים]] שניגשו למערכת העיתון [[ידיעות אחרונות]] ודיברו שעה ארוכה עם העורך הראשי על תוכן ומהות סיום ספר זה, הוקדש בעיתון שלמחרת עמוד שלם על נושא המשיח{{הערה|מפי הרב קורצוויל - גליון 770 בית משיח מס' 4}}.<br />
<br />
בשנות המ"מים, עם ייסוד ארגון [[צבאות ה']], הגביר הרבי את ההתייחסות לנושא הגאולה כאשר קבע לארגון את הסיסמא "[[ווי וונט משיח נאו]]". באותה תקופה הרעיש הרבי שוב ושוב אודות הצורך [[עד מתי|לתבוע מהקב"ה]] את ביאת המשיח תיכף ומיד ועל האמונה והציפייה הגדולים ההנדרשים. באחת משיחותיו, התייחס הרבי לטענות שונות שנשמעו בנושא, והעלה את התמיהה כיצד ייתכן ש[[חסיד חב"ד]] לא יודע לענות על השאלה, מדוע צריכים להרעיש על ביאת המשיח{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשד"מ (התוועדויות חלק ב' ע' 987): {{ציטוטון|ולאחרי כל זה, כאשר ניגש יהודי ל"חסיד חב"ד", ושואל אותו: מה פשר ה"רעש" וה"צעקה" שאין יכולים לסבול עוד את הגלות, ורוצים "משיח נאו".. '''מתבלבל''' אותו "חב"דניק" למשמע "שאלה" זו, ונשאר לעמוד בפה פעור, ללא כל מענה בפיו!.. היתכן שלאחרי שדובר '''פעמים רבות כל כך''' אודות ענין זה - ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה למשמע "שאלה" כזו?! אם כך הוא מצב הדברים - מה פעלו, איפוא, במשך '''שלושים ושלש השנים''' שמדברים אודות ענין זה?!...}}.}}.<br />
<br />
בשיחת [[ז' חשוון]] [[תשמ"ו]]{{הערה|התוועדויות חלק א' ע' 537.}} דיבר הרבי באריכות על הצורך לפרסם את דברי ה[[חיד"א]] וה[[רד"ק]] על חשיבות בקשת ותביעת הגאולה. בהמשך לכך, סיפר הרבי על מכתב שהגיע אליו מאישה מבוהלת, המספרת על מכתב מוזר ומלא בשטויות שקיבלה, ובו הדרישה להעביר הלאה את המכתב לעשרה אנשים ואיומים אם לא תעשה כן. הרבי הורה לה להתעלם מהמכתב, כמובן - אך הוסיף שהענין הוא בהשגחה פרטית, ויש לנצל את הרעיון לקדושה: כל חסיד ישלח לעשרה אנשים מכתב ובו ציטוט מהספרים הנ"ל אודות הגאולה, ויבקש מהם להעביר הלאה לעוד עשרה.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ז]], לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], יצא הרבי בקריאה: "יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון מו"ח אדמו"ר '''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''". הרבי הוסיף שאין לחשוש כיצד יגיב העולם למסר זה, כיון שכיום העולם מוכן לקבל זאת{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 203; ושם בהשלמות לשיחה בע' 209.}}.<br />
<br />
==בשנים תנש"א-תשנ"ב==<br />
{{ערך מורחב|מלחמת המפרץ}}<br />
[[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש לרבי אלבום מפרסום משיח ב[[מגדל העמק]]]]<br />
[[קובץ:הגאולה מהדורה מיוחדת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|עיתון הגאולה]] שיצא לאור לאחר [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]], להוציא לאור מהדורת עיתונות מיוחדת אודות [[ביאת המשיח]]]]<br />
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את [[ל"ג בעומר]] להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]<br />
בשנת [[תנש"א]], בתקופת [[מלחמת המפרץ]] - כאשר הבהלה מאיומיו של סאדאם חוסיין הייתה גדולה ומומחי הביטחון נבאו שחורות - הרבי הרגיע את הרוחות וקבע ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר. בד בבד הורה הרבי לפרסם את ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}}, שעל פיו כל מאורעות אלו מורות על בוא הגאולה הקרובה - הגיע זמן גאולתכם.<br />
<br />
בסיום המדרש מתואר כי ב"שעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!" הרבי קבע כי גם חלק זה במדרש התקיים, וייחס את ההכרזה המתוארת במדרש להכרזתו שלו בשיחותיו מתקופה זו{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א (התוועדויות חלק א' ע' 319): {{ציטוטון|"מלך המשיח.. עומד על גג [[בית המקדש]] והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם" - כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה}}. ובהערה 112 שם מסביר כיצד דברי המדרש "גג בית המקדש" מתאימים להכרזתו: {{ציטוטון|להעיר מדיוק לשון המדרש "עומד על '''גג''' בית המקדש" - שגגין לא נתקדשו (פסחים פה, סע"ב. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו ה"ז), דיש לומר, שבזה מרומז שההכרזה "ענוים הגיע זמן גאולתכם" באה מחוץ לארץ שלא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, בדוגמת החילוק שבין גג המקדש להתוך דהמקדש עצמו}}.}}. לאור זאת, כתב הרב [[זמרוני ציק]] לרבי: "לאור דברי הרבי אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בו" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח". תשובת הרבי הייתה: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40.}}.<br />
<br />
בתקופת המלחמה, חשב הרב [[יצחק שפרינגר]] לארגן צ'רטר - טיסה מיוחדת לארץ ישראל, כדי להדגיש את היותה המקום הבטוח ביותר. על הצעה זו השיב הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' דבני ישראל דכאן, '''דעירו - והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. אזכיר על הציון}}. בהתאם להוראה, הדפיס הרב שפרינגר מודעות רבות ב[[עיתון|עיתונות הכללית]] על הוספה בתורה ומצוות, וחילק טפסים בשלל שפות בהם התבקשו יהודים למלא את החלטותיהם הטובות. בהמשך קיבל הרב שפרינגר את אישור הרבי על כותרת הקמפיין "תן יד לביאת המשיח", ומאוחר יותר - "תן יד למלך המשיח" עם תמונת הרבי.<br />
<br />
לאחר [[השיחה הידועה]] מ[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], כאשר הרבי ביקש מכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות כל שביכלתו להבאת המשיח, הרוחות התלהטו והצורך לפעול באינטנסיביות בנושא המשיח נעשה מוחשי מתמיד. קריאתו זו של הרבי התפרסמה בהרחבה בכלי התקשורת, והמודעות הציבורית בנושא המשיח גברה. פרסום [[בשורת הגאולה]] הלך והתפשט על ידי החסידים.<br />
<br />
===ההוראות בשיחות הרבי===<br />
<br />
ב[[שיחה|שיחות]] הרבי מסיום שנת תנש"א הורה הרבי כמה פעמים בצורה ברורה ומודגשת לפרסם אודות ביאת המשיח הקרובה{{הערה|ראה גם שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ תצא [[תנש"א]] סעיף ט"ו, ש"פ חיי שרה [[תשנ"ב]]. ועוד.}}:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת ראה תנש"א סעיף י"א<br />
|תוכן=<br />
להכריז ולפרסם בכל מקום - בדברים היוצאים מן הלב -<br />
::ש[[הקב"ה]] אומר (על ידי עבדיו הנביאים) לכל אחד ואחת מישראל "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה",<br />
:::ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א סעיף י"א<br />
|תוכן=<br />
צריכים לפרסם לכל אנשי הדור,<br />
שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור..<br />
:עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"}}<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך [[תשנ"ב]] סעיף י"ב<br />
|תוכן=<br />
ובפרט על פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאנו על דבר הפרסום דביאת המשיח בעיתונים,<br />
:כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה וכמה עיתונים בעולם כולו<br />
:::(ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר)<br />
::::ש"'''הנה זה (המלך המשיח) בא'''", ותיכף - '''כבר בא''' - בפועל ממש}}<br />
<br />
הרבי הסביר שהפרסום על ביאת המשיח מהווה אבן בוחן לכך שהמפרסם בעצמו חדור כראוי בנושא{{הערה|דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א סעיף י"ד.}}. עם זאת, הרבי ציין שגם כאשר האדם מרגיש שהוא בעצמו לא חדור במשיח, עליו לפרסם את הבשורה לאחרים - שאינם אשמים בכך שהוא אינו חדור; ואדרבה, הפרסום לאחרים יסייע לו להחדיר את הנושא גם אצל עצמו{{הערה|דבר מלכות ש"פ ראה תנש"א סעיף י"א.}}.<br />
<br />
הרבי חזר והדגיש, כי אין לחשוש מתגובת העולם ו[[אומות העולם]] כאשר מפרסמים את בשורת הגאולה - מכיון שכיום [[בשורת הגאולה#העולם מוכן לגילויי הגאולה|העולם כבר מוכן לגאולה]], ואדרבה - העולם מסייע ל[[יהודי]] ותובע ממנו להיות במצב של גאולה{{הערה|שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב, ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א, ש"פ ויגש [[תשנ"ב]] סעיף י"ב.}}.<br />
<br />
ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], הסביר הרבי באריכות בשיחתו לשלוחים כי עבודת ה[[שליחות]] שעד עתה הסתיימה, ו[[השליחות היחידה|הדבר היחיד]] שנשאר ובו עליהם להתמקד הוא להכין את כל היהודים בסביבתם לקבלת פני משיח צדקנו, על ידי שמסבירים להם את ענינו של משיח.<br />
<br />
===הפרסום באותה תקופה===<br />
====פרסום הבשורה====<br />
[[קובץ:הרבי וחולצת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל ב[[חלוקת הדולרים]] חולצה עם הכיתוב 'משיח בדרך']]<br />
[[קובץ:טנקים נג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]<br />
בהתאם להוראות הרבי, פרסמו החסידים בהבלטה את [[בשורת הגאולה]], שנאמרה כ[[נבואה]] ברורה. נושא המשיח מילא בהבלטה את הפרסומים החב"דיים, וכמו כן סוקר בהרחבה בתקשורת הכללית. יש לציין כי הרבי בעצמו הגיה את המודעות בנושא משיח, ב[[עברית]] וב[[אנגלית]], שהפיץ הארגון "[[שופר אסוסיאיישן דאמריקה|שופר אסוסיאיישן]]".<br />
<br />
בחודש [[סיון]] [[תנש"א]] הוקמה לאור [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[שליח]] הרבי ב[[בת ים]]. מטעם האגודה החל לצאת לאור העלון "[[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]", שמטרתו הייתה להביא את דברי הרבי על ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] בכותרות צעקניות ובולטות שיעוררו את הציבור הרחב. בעלון הופיעו התייחסויות לכל הנושאים העומדים על הפרק - המדיניים, החינוכיים, הכלכליים ועוד - כשהכל מתקשר לגאולה האמיתית והשלימה. העיתון זכה לעידודים מהרבי, שאף לקחו עמו בדרכו ל[[האוהל|אוהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81960 שופרו של משיח - עיתון 'הגאולה'] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בחודש אלול [[תנש"א]] הושק ב[[ארץ הקודש]] הקמפיין "[[היכונו לביאת המשיח]]" על ידי [[צעירי חב"ד]]. הקמפיין הופץ בכל רחבי הארץ ועורר הדים רבים. אלבום המתעד את שלטי "היכונו" שנתלו ברחבי [[מגדל העמק]], הוגש לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] על ידי הרב [[משה ברדוגו]], והרבי קיבלו בשביעות רצון רבה. ביו"ד שבט לקח הרבי עמו את האלבום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]], שם הביט בכל עמוד ועיין בכל תמונה בעיון רב{{הערה|מפי ר' יעקב לבנהרץ}}.<br />
<br />
כמו כן הציגו לפני הרבי חולצות מיוחדות שהודפסו על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ועליהם הכיתוב (ב[[אנגלית]]) "משיח בדרך". הרבי בירר כמה חולצות הודפסו. כשאמרו לרבי שהודפסו עתה אלפיים, ענה שהוא יקח אחת ועדיין ישארו עוד 1999... והוסיף: "א יישר כח פאר דער כתונת" [=יישר כח עבור הכתונת].<br />
<br />
לכתב הסי-אן-אן ששאל את הרבי בחלוקת הדולרים: "מה המסר שיש לך לעולם אודות משיח?" ענה הרבי: {{ציטוטון|כבר הדפסתי, הדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להוסיף בטוב וחסד כדי שהוא יבוא}}{{הערה|י"ב חשון תשנ"ב.}}. עיתונאי נוסף ששאל את הרבי מה המסר שלו לעולם כולו, נענה (באנגלית): {{ציטוטון|תפרסם בעיתונכם שמשיח עומד להגיע, ולא רק זה, אלא שהוא כבר בדרך!}}{{הערה|כ"ו אדר ראשון תשנ"ב.}}.<br />
<br />
לגברת ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון "[[ידיעות אחרונות]]", אמר הרבי: {{ציטוטון|הסוכנות שלך נקראת "ידיעות אחרונות" - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך}}. ולאחר שהעניק לה דולר נוסף, אמר: {{ציטוטון|בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש}}{{הערה|ח' טבת תשנ"ב.}}.<br />
<br />
בחודש [[אייר]] [[תשנ"ב]] במענה לשאלת אחד השלוחים{{הערה|ר' דוד אליעזרי מפלורידה}} אישר הרבי כי רצונו שיעשו תעמולה ב[[עולם]] אשר תקופתנו היא הזמן של [[ביאת המשיח]] וכן הורה שעיקר דגש הפעולות של ה[[שלוחים]] יהיו בעניין משיח ושלא יהיה זה רק כחלק משאר עבודת השליחות. בהזדמנות זו אף הורה הרבי שעיקר הפרסום אודות משיח צריך להיות כמבואר ב[[רמב"ם]] ועוד, ולא אודות כך שיש משיח בדורנו כשעל ידי ההכרה בו יתקבל העניין של משיח בכלל{{הערה|מהעתקת מכתבו של השליח שנדפסה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/09-05-2021-17-10-31-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf קובץ ועד חיילי בית דוד מימי הספריה תשפ"א] (ע' 8}}. המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ששיתף בתוכן המענה את קהל החסידים בכינוס שהתקיים ב[[770]] ב[[ערב ראש חודש]] [[סיון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|אלא שבכמה פרטים בניסוח השאלה וכו' הוא לא דק כ"כ}} סיפר שבאותה הזדמנות הוא שאל את הרבי האם הרבי רוצה שיורו מיהו המשיח והרבי השיב בשלילה{{הערה|'בית חיינו' שבשבועון כפר חב"ד. יש חסידים המסבירים שהסיבה למענות כאלו היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים משא"כ כששואלים על כך את הרבי זו התשובות שיתקבלו - [https://chabad.info/magazine/496613/ ראיון עם הרב שלום דובער וולפא]}}.<br />
<br />
====פרסום זהות המשיח====<br />
{{ערך מורחב|הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח}}<br />
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת{{הערה|שיחת פרשת שופטים תנש"א.}}, רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה גם בפרסום זהותו של המשיח{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"].}}. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שהעם [[#קבלת מלכותו של מלך המשיח|יקבל את מלכותו של המשיח]]{{הערה|שיחת שבת פר' משפטים [[תנש"א]], שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב].}}.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ב]]–[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר פעמים קישר זאת להסכמתם של הרב או שלוחי חב"ד המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]] והרב [[אריה לייב קפלן]] מנהל מוסדות חב"ד ב[[צפת]]}} ופעמים אישר באופן כללי{{הערה|כמענה הרבי לר' [[איצ'ה שפרינגר]] אודות פרסום זהותו כמשיח בעיתונים.}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום שהרבי הוא מלך המשיח ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בחיוב והביע שביעות רצון. גם בתקופה זו היו מענות בודדים בהם הסתייג הרבי מפרסום זה{{הערה|יש להעיר, כי כמה משפיעים וחסידים כדוגמת הרב יואל כהן הסבירו את התשובות הסותרות לכאורה על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי צורת השאלה ועפ"י כוונתו ושאיפתו של השואל ותשובות אלו ניתנו לאלו שהעלו ספקות בקשר לפרסום זה והתנגדו אליו}}.<br />
<br />
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום לאחר מכן, הסביר [[חוזר]]ו של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}{{הערה|1=[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], עדות מקורו של הרב יואל כהן, אודות מאמר שנאסר על ידי הרבי בפרסום, והתפרסם בסופו של דבר באישורו של הרבי בכפר חב"ד כ"ה שבט תשנ"ב.}}.<br />
<br />
לקראת חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ג]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.<br />
<br />
==בשנת [[תשנ"ג]]==<br />
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט '[[ברוך הבא מלך המשיח]]' שנתלה מול הרבי]]<br />
מאז [[שמיני עצרת]] [[תשנ"ג]], כאשר הרבי החל לעודד את שירת ה'[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי]]' באופן קבוע בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל - גברה ההתעוררות בין הפעילים בתחום פרסום בשורת הגאולה להוסיף לפרסום את הדגש על כך ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא המשיח]], באישוריו של הרבי. השבועון החב"די [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] החל להדפיס על שער הגליון את הכרזת ה'[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]'. בעקבות שירה ועידוד זה יצאו לאור על ידי חסידי ומוסדות חב"ד פרסומים רבים שבמרכזם עמד זיהויו של הרבי כמלך המשיח ורבים מהם אף קיבלו את אישורו וברכתו של הרבי.<br />
<br />
פריצת דרך משמעותית לפרסום זהות המשיח הייתה עם צאתו של הקמפיין "[[ברוך הבא מלך המשיח]]", בשיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] של [[חנוכה]] [[תשנ"ג]] שהפיצה את זהותו של הרבי כמשיח באופן חסר תקדים, וזכתה לתגובות רבות.<br />
<br />
לקראת [[יו"ד שבט]] [[תשנ"ג]], יום מלאת ארבעים ושלוש שנים לנשיאותו של הרבי, הוחלט לארגן מעמד [[סאטעלייט]] עולמי ובו ישודר עידוד הרבי לשירת ה'יחי' על ידי רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. בתחילה הוציאו רבני חב"ד מכתב התנגדות לשידור, אך בעקבות אישורו של הרבי חזרו בהם במכתב נוסף בו הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".<br />
<br />
המעמד התקיים ב-[[770]] בליל יו"ד שבט, בהשתתפות אלפי חסידים, ועשרות כתבים וצלמים ששידרו את המעמד לכל קצוי תבל. מעמד זה עורר הד תקשורתי רב וחשף את האמונה ברבי כמלך המשיח ובהתגלותו הקרובה בפני כל שדרות העם.<br />
<br />
באותה תקופה הכניס ר' [[משה ברדוגו]] מ[[מגדל העמק]] לרבי אלבום נוסף, המתעד את פעולותיו ב[[פרסום זהותו של משיח]] במגדל העמק. הרבי הוציא בקבוק [[משקה]] באמצעות ה[[מזכיר]] ר' [[בנימין קליין]], ויצא באותו יום לתפילת [[מנחה]] אחרי תקופה ארוכה שלא יצא{{הערה|1= על פי [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwZC1ZUkJUR21FTTg עדותו של ר' משה ברדוגו].}}.<br />
<br />
באותה שנה שידרג הרב [[יצחק שפרינגר]] את פרסום המודעות בעיתונים הכלליים, והוסיף להם את המסר אודות זיהוי של הרבי כמלך המשיח והצורך לקבל את מלכותו, כותרת המודעת הייתה "יחי המלך המשיח" ובמודעות הופיעה תמונת הרבי. לאור התנגדות שהופיעה לפרסום, ביקש הרב שפרינגר להכניס לרבי את המודעות שפרסם. המזכיר הרב גרונר הראה לרבי את המודעות שנדפסו בשלוש שפות ([[אנגלית]], [[עברית]] ו[[אידיש]]), הקריא את כותרותיהם והרבי נענע בראשו לאות חיוב על שאלתו האם יכול הרב שפרינגר להדפיסן{{הערה|ה[[מזכיר]] העיד על כך בכתב בתאריך [[כ"א טבת]] תשנ"ג.}}.<br />
<br />
מאוחר יותר קמו גורמים שהתנגדו לפרסום, ופנו למערכת העיתונים בהודעה שאין לאף אחד רשות לפרסם דברים בשם חב"ד ללא אישורם (הודעה שאושרה עקרונית על ידי הרבי{{הערה|שם=מחאת התמימים|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=932&start=0&postdays=0&postorder=asc&highlight=&sid=1cea1cae3c9552cfc35f4b6a8445cd46%7C מחאת מחאת התמימים]}}) כשהם מקשרים זאת (על דעת עצמם) למודעותיו של הרב שפרינגר. [[חסידי חב"ד]] מחו נמרצות על המהלך, שנועד לסכל את הפרסום שקיבל אישור מפורש של מהרבי. [[תומכי תמימים המרכזית 770|תלמידי התמימים ב-770]] פרסמו מחאה נמרצת על הענין{{הערה|שם=מחאת התמימים}}. מאבק משפטי ארוך נפתח במטרה להחזיר את האפשרות לפרסום המודעות. בין הפעילים הנמרצים בנושא היו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], חבר [[אגו"ח]], והרב [[רמי אנטיאן]].<br />
<br />
למעלה מחצי שנה נמנעה כליל האפשרות לפרסם מודעות בשמו של הרבי. לקראת [[כ"ח סיון]] ננחלה הצלחה חלקית, כאשר העיתונים הסכימו לפרסם מודעות בנושאי משיח בהן נכתב רק "הרבי", ללא ציון מפורש "הרבי מליובאוויטש". ב[[י' אלול]], השיגו החסידים הצלחה במאבקם, כאשר בית המשפט הפדראלי אישר את פרסום המודעות במלואן בשם הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות] - סקירה ארוכה על הפרשיה {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מאז ועד היום==<br />
[[קובץ:שלט איילון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום משיח בנתיבי איילון, [[תל אביב]]]]<br />
[[קובץ:אופניים עה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת אופניים מפרסמת משיח ב[[מנהטן]], [[פסח]] [[תשע"ה]]]]<br />
[[קובץ:16-30-33-26-06-2024-12-46-22-WhatsApp-Image-2024-06-26-at-14.38.53.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פרסום משיח ב[[שיכון חב"ד לוד]], [[סיון]] [[תשפ"ד]]]]<br />
*[[תשנ"ה]] - [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]] שלוש עצרות כינוס הקהל לפרסום [[בשורת הגאולה]] נערכו על ידי [[האגודה למען הגאולה]] בהיכל הסינרמה, באיצטדיון יד אליהו ובכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/vid/general/3455.html הכינוס בכ"ח סיון תשנ"ה בכיכר מלכי ישראל] {{הגאולה}}}}. הודפס לראשונה "[[דגל משיח]]" המשמש לפרסום משיח במגוון וריאציות. יצא לאור עלון [[שיחת הגאולה]].<br />
{{ערך מורחב|כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה}}<br />
* [[תשנ"ו]] - ב[[יו"ד שבט]] התקיים מעמד [[סאטעלייט]] עולמי לקבלת פני משיח, בארגון "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81925 סקירה על האירוע] {{אינפו}}}}.<br />
* [[תשנ"ז]] - הוקמה [[קרן המיליון]] על ידי הרב [[רמי אנטיאן]], במסגרתה חולקו למעלה מחמש מיליון דולר לפעולות בנושאי גאולה ומשיח.<br />
* [[תש"ס]] - החל להופיע העלון "[[הגאולה מעניין ועכשווי]]" על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]. הודפס כרטיס "משיח" עם [[תמונת הרבי|תמונתו של הרבי]], על ידי האגודה למען הגאולה. הכרטיס הופץ מאז במיליוני עותקים.<br />
*[[תשס"א]] - החלו מאות חסידי חב"ד לענוד לחליפתם דיגלון.<br />
* [[תשס"ג]] - התקיים קמפיין של פרסום זהותו של משיח על גבי אוטובוסים. הקמפיין בוצע על ידי הרב [[ירון בר זוהר]] ור' [[אילן חיון]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IWYQCMmKtdLqoKVdFEeLYAsd9y_jvu32/view?usp=sharing שיחת הגאולה גיליון 547] עמוד 4.}}.<br />
* [[תשע"ג]] - הוקם [[ארכיון גאולה ומשיח]] המנגיש חומרים ללימוד תורת הגאולה והפצת בשורת הגאולה.<br />
[[קובץ:מוניות הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין 'מוניות הגאולה' של [[מרכז ההפצה ממש]]]]<br />
[[קובץ:עוד מעשה קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מקמפיין משיח של [[ממ"ש]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]]]]<br />
* תשע"ד - הושקו [[אופנועי הגאולה]] על ידי הרב מאיר צמח, [[שליח]] הרבי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3746 כך זה נראה: אופנועי הגאולה בפעולה] קליפ בהפקת חברת המדיה {{קישור אם קיים|עולם ומלואו}} {{אינפו}}}}. בחודש [[ניסן]] החל לצאת לאור המגזין "[[עולמות (מגזין)|עולמות]]" המעביר את נושאי המשיח וה[[תורת החסידות|חסידות]] בשפה ברורה לציבור הרחב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}}}. ב[[ג' בתמוז]] יצא לאור הקמפיין "משיח - עוד מעשה קטן והוא כאן", על ידי [[מכון ממ"ש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82294 הקמפיין יוצא לדרך: משיח - עוד מעשה קטן, והוא כאן!] {{אינפו}}}}.<br />
* [[תשע"ו]] - הושק [http://chabad.info/moshiach/מתנה-לרבי-אתר-עולמי-ללימוד-עניני-גאולה/ אתר מיוחד לשיעור גאולה ומשיח]. ב[[ד' תמוז]] התקיים כינוס הקהל מרכזי, עוצמתי ואדיר, בהשתתפות רבבות אנשים, מכל שכבות הציבור, בכיכר רבין בסיסמת "[[משיח בכיכר]]".<br />
* [[תשע"ז]] יצא לאור הקמפיין "מעשים טובים משיח מביאים", על ידי [[משיח קמפיין]]{{הערה|1=[http://chabad.info/moshiach/משיח-קמפיין-בשורת-הגאולה-וקבלת-המלכות/ קמפיין משיח: בשורת הגאולה וקבלת המלכות] {{אינפו}}}}, קמפיין זה המשיך גם בשנת [[תש"פ]].<br />
* [[תשע"ח]] - ב[[כ"ה אייר]] הוקם [[ארגון זמן הגאולה]] במטרה להפיץ ברשת את בשורת הגאולה והגואל. לכבוד [[ג' תמוז]] התקיים כינוס ענק בכיכר רבין בשם "[[משיח בכיכר]]" בפעם השלישית עם רבבות יהודים, הכינוס פורסם בכל כלי התקשורת ורבים נהרו אליו.<br />
* [[תשפ"א]] - הושק קורס 'משיח זה ריאלי'{{הערה|הכתבה ב[https://chabad.info/moshiach/614178/ אינפו].}}.<br />
* [[תשפ"ב]] - התפרסמו סדרת הסרטונים 'משיח ברשת'{{הערה|[https://chabad.info/tag/משיח-ברשת/ כל הכתבות והסרטונים מהקמפיין] {{אינפו}}}}. יצא קמפיין מבית [[מרכז ההפצה ממש]] של הפצת שלטי חוצות עם הסלוגן "משיח, מעשה טוב קטן והוא כאן"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785657/ תיעוד מהקמפיין] {{אינפו}}}}.<br />
* [[תשפ"ג]]-[[שנת הקהל]] - הודפסו עשרות אלפי פליירים באנגלית בשם: "?one good deed will change your world forever will it be yours", שמדבר על הרבי שליט"א מלך המשיח, על הגאולה האמיתית והשלימה, ועל הוספה במצוות ובמעשים טובים לזירוז הגאולה.<br />
<br />
==אישים בולטים המתעסקים בפרסום משיח==<br />
*הרב [[זלמן אבלסקי]]<br />
*הרב [[מנחם מנדל הנדל]]<br />
*הרב [[שמואל הנדל]]<br />
*הרב [[ירון בר זוהר]]<br />
*הרב [[אילן חיון]]<br />
*הרב [[ליאור מלכא]]<br />
*הרב [[משה ברדוגו]]<br />
*הרב [[דוד נחשון]]<br />
*הרב [[רמי אנטיאן]]<br />
*הרב [[זמרוני ציק]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בשורת הגאולה]]<br />
*[[היכונו לביאת המשיח]]<br />
*[[הרבי כמלך המשיח]]<br />
*[[ברוך הבא מלך המשיח]]<br />
*[[דגל משיח]]<br />
*[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
{{בית|פרופסור ירמיהו ברנובר|מבצע שילוט רחב היקף בסיסמת 'מגיע לנו משיח'|232|40-41|תשנ"ט}}<br />
{{בית|מנדי דיקשטיין|"אם היינו ממשיכים בקו של פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח בלי היסוס, הרי שהיינו זוכים כבר לגאולה"|1191|14 ואילך|תש"פ}}<br />
{{בית|נחשון פרץ|'מאחורי הקלעים' של חודש [[אייר]] [[תנש"א]]|1312|22-27|תשפ"ב}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3223 הרבי מעודד פעולות של פרסום בשורת הגאולה] {{אינפו}}<br />
*[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwM3pLRktnSGR0aVE תיקייה המרכזת חומרים להפצת ענייני משיח], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}<br />
*[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html הבשורה] לקט מהעיתונות הישראלית בשנים תנש"א-תשנ"ג {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82455 לא לסגת בפרסום הבשורה, לצעוד קדימה!] הרב אברהם שמואל בוקיעט, [[תשנ"ג]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28276 הסיפור שמאחורי האוטובוס] - ח' [[אייר]] [[תשס"ז]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73629 על שלט המשיח באיילון] - ט' שבט [[תשע"ג]] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82714 בהתגייסות חסרת תקדים: מאות אלפי "מעשים קטנים"] על קמפיין משיח של [[ממ"ש]] - ט' תמוז [[תשע"ד]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/צפו-פרסום-משיח-חוזר-למשחקי-הכדורסל/ צפו: פרסום משיח חוזר למשחקי הכדורסל] - ה' אדר [[תשע"ה]] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/מה-יהיה-הסוף-הגאולה-מציאותית-מתמיד/ מה יהיה הסוף? הגאולה מציאותית מתמיד] סרטון מבית יהדותון {{אינפו}}<br />
*יעקב ברודער, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf העולם מוכן!]''' סקירה מקיפה על המגמה בציבור התורני לפרסם את בשורת הגאולה, בתוך '''[[בטאון הפנסאים]]''' שע"י [[מרכז ההפצה ממש]], גליון 7 - תשרי תשע"ז<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_19.html מסמך נוסטלגי: הרבי הסכים לחלק את תמונתו עם התואר 'מלך המשיח']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/1097344/ לא לסגת בפרסום הבשורה • מכתבו החריף של הרב בוקיעט] {{אינפו}}<br />
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/21540.htm הרב לנצ'נר מספר על הפרסום הענק בידיעות אחרונות] באתר {{הגאולה}}<br />
<br />
<br />
{{גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח|*]]<br />
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=724646בשורת הגאולה2024-12-13T06:04:03Z<p>אלפא: /* מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=בשורת הגאולה של הרבי מליובאוויטש|אחר=ספר בשם זה|ראו=בשורת הגאולה (ספר)}}<br />
<br />
'''בשורת הגאולה''' הוא כינוי להכרזת [[הרבי]] על סיום ה[[גלות]] ובואה הקרוב של ה[[גאולה]] ב[[דור השביעי|דורנו]]. החל מ[[קבלת הנשיאות של הרבי|יום התמנות]] הרבי ל[[אדמו"ר]], לאורך כל השנים שלאחר מכן דיבר הרבי על כך שבדורנו{{הערה|דור בדברי הרבי, מתייחס לנשיא הדור - כלומר הדור מתחלף כאשר נשיא הדור מתחלף. דורנו מכונה על ידי הרבי הדור השביעי, בהיות [[הרבי]] האדמו"ר השביעי ל[[אדמו"רי חב"ד]]}} תבוא [[הגאולה האמיתית והשלימה]] וש"הנה זה (ה[[מלך המשיח]]) בא, וכבר בא".<br />
<br />
ב[[מאמר]] הראשון שאמר הרבי, מיד עם [[קבלת הנשיאות|הכתרתו הרשמית]] כ[[אדמו"ר]] ב[[י"א שבט]] [[תשי"א]], קבע כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה{{הערה|שם=באתי לגני יא| מאמר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/33/263.htm באתי לגני תשי"א]}}.<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן{{הערה|ובמיוחד בשיחות מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]}}, קרא לעורר מודעות וציפייה בלב העם כולו לקראת הגאולה הקרובה, וקבע כי העולם כבר בשל ומוכן לגאולה, ולא נותר אלא שכל אחד יכין את עצמו וסביבתו ל[[קבלת המלכות|קבל את פני משיח צדקנו]].<br />
<br />
==תוכן ההכרזה==<br />
[[עם ישראל]] במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא ה[[גאולה]] השלימה - גאולה משיעבוד ה[[גלות]] ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין [[המקדש]], שלמות ב[[תורה]] ובקיום [[מצוות]]יה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה" והנה נמצאים אנו קרוב ו"על [[סף הגאולה]]", ב[[שיחות]]יו{{הערה|ראה שיחת ספר השיחות [[תנש"א]] עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)}} אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא "דור הגאולה".<br />
<br />
בדבריו הדגיש הרבי את המשמעות לכך בעבודת ה' והחשיבות שבקיום המצוות ולימוד התורה בדורנו והתעוררות הצפייה לבוא הגאולה בפועל.<br />
<br />
הרבי אף קרא לפרסם זאת בין כל שכבות העם ובעולם כולו להתחזקות בתורה ומעשים טובים ולהגביר הצפייה לגאולה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת ראה]] שנת [[תנש"א]]. חלוקת דולרים [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]] וב[[א' באדר א']] תשנ"ב.}}.<br />
<br />
==פרטי ההכרזה==<br />
במשך השנים הרחיב הרבי בהגדרת הזמן והתקופה ועל קרבתם לגאולה.<br />
* '''[[דור השביעי]]''' שבזמנו אמורה ה[[שכינה]] לרדת למטה ולהתגלות ב[[עולם הזה]] הגשמי.<br />
* '''סוף הגלות''' בדורנו התקיימו כבר כל סימני חז"ל אודות [[עקבתא דמשיחא]].<br />
* "בני ישראל '''סיימו את כל ענייני העבודה''' ועומדים מוכנים לקבל פני משיח".<br />
* העולם מוכן לגילוי הגאולה.<br />
* '''"הגיע זמן גאולתכם"''' - אור הגאולה כבר מאיר בימינו.<br />
<br />
===דור השביעי===<br />
{{ערך מורחב|דור השביעי}}<br />
מבואר במדרש{{הערה|שיר השירים רבה ה, א.}} שהמשכת האור האלוקי שהתגלה ב[[מתן תורה]] כדברי הפסוק "וירד ה' על הר סיני" התחיל שבעה דורות קודם לכן. על ידי עבודת ה' של [[אברהם אבינו]] והצדיקים בדורות שלאחריו שכל אחד מהם המשיך וגילה את ה[[שכינה]] בדרגה נמוכה יותר עד [[משה רבינו]] שהיה דור השביעי מאברהם אבינו שעל ידו ירדה השכינה במתן תורה על הר סיני (ונשארה בגילוי ב[[משכן]] שעשה משה).<br />
<br />
ב[[מאמר]] שאמר הרבי ביום קבלת נשיאותו הקביל הרבי את הגילוי האלוקי שיתגלה ב"[[ביאת המשיח]]" - גילוי מלכות ה' בעולם - ל"מתן תורה". כשם שאז היו שבעה דורות כך גם הבאת הגאולה נעשית במשך שבעה דורות החל מה[[אדמו"ר הזקן]] עד לדורנו שהוא דור השביעי, שמוטל עליו להמשיך את השכינה ולסיים את העבודה של עמנו בני ישראל במשך הדורות לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]] ולהביא את הגאולה בפועל{{הערה|שם=באתי לגני יא}}.<br />
<br />
===סוף זמן הגלות===<br />
א. הגמרא בסוף מסכת [[מסכת סוטה]]{{הערה|מט, ב}} מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות{{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך'''}} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את [[השואה]]).<br />
<br />
ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה [[תנש"א]] וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}}<br />
<br />
ג. כן מובא (ב[[דניאל]]) על סוף הגלות ש"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" ומבאר הרבי שהכוונה שלפני הגאולה תתגלה עומק הנפש של בני האדם וכל ה[[כוחות הנעלמים]] יתגלו בכדי ש"יתבררו" כלומר שיתקנו את כל הכוחות לגאולה. וזהו הטעם שרואים דווקא בדור שלנו דברים שלא היו בדורות קודמים הן בטוב וחסד שרואים נתינות [[צדקה]] וגמילות חסדים שלא היו במידה כזו בדורות קודמים וכן בחידושי תורה שבדורות האחרונים התגלו דרכים חדשות ואופנים בלימוד התורה (כה[[רוגצ'בי]]) שלא היו בדורות קודמים.<br />
<br />
וכן בדברים שליליים שרואים בדורנו התנהגות של רוע. שרואים יהודים שיש ביניהם מחלוקת אף שאין זה מתאים לא להם ולא לענייניהם (וכן במלחמות בין האומות כנ"ל).<br />
<br />
שהסיבה לזה היא, גילוי עומק [[נפש]] האדם אשר לפעמים אף שהאדם בכוחותיו הגלויים של הנפש הוא באופן אחד, מצד כוחות הנעלמים יש בו רוע עמוק או להיפך טוב עמוק ונעלם ובהגלותה היא פועלת באופן בלתי משוער.<br />
(המעלה שבזה שעל ידי שכוחות אלו מתגלים אפשר לתקנם ולבררם ולהכשירם לגאולה כנ"ל){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}.<br />
<br />
ד. זה שהגויים טוענים שארץ ישראל אינה של היהודים היא מסימני הגאולה (שלפני האור ישנה חושך){{הערה|שיחת פרשת בראשית תנש"א}}.<br />
<br />
ה. כמו כן אמר הרבי שזה שקיים צורך לדבר ולהתווכח עם יהודים על הצורך לדבר על הגאולה הרי זה מצד החושך העמוק של הגלות וזה גופא סימן שהגאולה קרובה{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}.<br />
<br />
ו. "לדעת כל גדולי ישראל בזמן האחרון נמצאים אנו לאחרי ש"כלו כל הקיצין" לאחרי כל הקיצין שמובאים במפרשי התנ"ך בדניאל (ששם כתוב הקץ) ולאחרי כל הקיצין שניתנו על ידי גדולי ישראל{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}.<br />
<br />
==סיום העבודה==<br />
{{ערך מורחב|סיום עבודת הגלות}}<br />
הרבי חזר ואמר ריבוי פעמים אשר לפי "הכרזת והודעת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו בני ישראל סיימו את העבודה" פעלו את פעולתם בהכנה לגאולה והרי הם עומדים מוכנים לקבלו.<br />
סיום העבודה מתבטא בכל ענייני העבודה:<br />
* "[[הפצת המעיינות]]"<br />
* "[[צחצוח הכפתורים]]"<br />
* "עבודת ה[[תשובה]]"<br />
* "[[עבודת הבירורים]]"<br />
<br />
===="הפצת המעיינות"====<br />
<br />
בהפצת המעיינות תלויה הגאולה כמענה של מלך המשיח לשאלת ה[[בעש"ט]] "אימתי קאתי מר?" "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"<br />
<br />
הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל"חוצה" שאין יותר חוצה הימנו.<br />
וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות שונות שאפילו גויים יכולים ללמדם<br />
ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תנש"א]}}.)<br />
<br />
===="צחצוח הכפתורים"====<br />
<br />
בשיחת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/4/42.htm ספר השיחות תרפ"ט עמוד 42]}} אמר הרבי [[הריי"צ]] שהעבודה עכשיו להבאת הגאולה היא "[[צחצוח הכפתורים]]" וביאר הרבי הצחצוח בא אחרי שכל הבגד מוכן ומושלם ואפי' הכפתורים (שאינם עיקר הבגד כי אם תפקידם רק לחבר הימין והשמאל{{הערה|ראה [173 שיחת ה' טבת תשמ"ז]}}.)גם הם כבר נמצאים וכל מה שנשאר הוא להוסיף ביופי הבגד ל"צחצח" את הכפתורים - להכין את העולם שיהיה בתכלית ההידור והיופי לקבל פני משיח צדקנו{{הערה|שיחת פרשת ויחי [[תשמ"ז]] לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 481}}.<br />
<br />
אמנם פעמים רבות{{הערה|שבת פרשת שמות [[תשמ"ז]] ספר תורת מנחם התוודויות תשמ"ז ח"ב עמוד 301, מאמר ד"ה "עבדים היינו" [[תשמ"ח]] תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמוד 504 ועוד ריבוי פעמים}} אמר הרבי שבימינו סיימו בני ישראל אף עבודה זו וסיימו אף את צחצוח הכפתורים ועומדים מוכנים בתכלית השלימות לקבל פני משיח צדקנו.<br />
<br />
===="עבודת התשובה"====<br />
<br />
עבודת התשובה היא מעבודות בני ישראל שיביאו את הגאולה, כדברי הגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=97b&format=pdf סנהדרין צז, ב.].}} "אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה.. אמר רבי אליעזר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין". וכך פסק [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.}}<br />
"ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלין".<br />
<br />
בשנת [[תש"א]] הכריז [[הרבי הריי"צ]] ב[[קול קורא]] שהודפס בעיתונות: "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". באותה תקופה חזר והכריז שוב ושוב שנמצאים בערב ובסמוך לגאולה, והצרות האיומות של [[השואה]] הינם חבלי משיח - ולכן על היהודים להתעורר בתשובה שעל ידה תבוא מיד הגאולה.<br />
<br />
בשנות נשיאותו חזר הרבי והדגיש כי בני ישראל כבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה{{הערה|1=ביטויים על עשיית התשובה כדבר שכבר עבר והושלם, ניתן למצוא לאורך כל שנות נשיאות הרבי - ראה למשל [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/122 שיחת ש"פ עקב תשי"ג]. במהלך השנים הלכו ביטויים אלו ותכפו; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=163 שיחת ליל ט"ו בשבט תשל"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=748&hilite= ש"פ מקץ תש"מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=73&hilite= י"א ניסן תשמ"ב], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&st=&pgnum=362&hilite= ש"פ שמות תשמ"ו], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/46/313 מאמר ד"ה אנכי הוי' אלקיך תשמ"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&hilite=17cf7553-8bfe-45c3-94df-07bd1f703906&st=%u05d0%u05dc%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e9%u05d5%u05d1%u05d4&pgnum=140 ח' מנ"א תשמ"ט] ועוד. עם זאת באותן שנים ישנם אינספור ביטויים לאידך גיסא, שעדיין צריכים לעשות תשובה; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=548&hilite= שיחת עשרה בטבת תשמ"א], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=621&hilite= [[פורים]] תשמ"ז], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15922&st=&pgnum=211&hilite= ש"פ בחוקותי תשמ"ט] ועוד. אך משנת תש"נ ואילך מדבר רק על כך שכבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה, וכדלקמן.}}. זאת בהתבסס על דברי הגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין|קידושין]] מט, ב.}} ש"המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו" - דהיינו, שהרהור תשובה אחד מספיק כדי להחשב "תשובה"; וכן דברי הרבי הריי"צ{{הערה|[[היום יום]] [[ג' תמוז]]. אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' ס"ע תקנא. ספר המאמרים [[תרפ"ז]] ע' ד.}} ש"אנחה של יהודי היא תשובה גדולה". הרבי הסביר שבדורנו אין אף יהודי אחד שלא נאנח והרהר בתשובה, במיוחד לאור מאורעות [[השואה]] בדור שלפנינו; ולא רק הרהור אחד אלא כמה פעמים.<br />
<br />
בשנים [[תש"נ]] ואילך חזר הרבי באינטנסיביות יותר על כך שעבודת התשובה הנדרשת להבאת הגאולה כבר נעשתה, והדגיש כי יותר אינה מהווה תנאי: "אין הדבר תלוי בתשובה"!{{הערה|משיחתו עם הרב [[מרדכי אליהו]], [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]]. על משקל לשון הגמרא ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה".}}<br />
<br />
===="עבודת הברורים"====<br />
<br />
מבואר ב[[תורת החסידות]] שהעבודה ב[[עולם הזה]] לאחר חטא [[עץ הדעת]] היא בעיקר לברר בירורים, כלומר כש[[אדם הראשון]] היה ב[[גן עדן]] עבודתו הייתה להמשיך תוספת אור בגן עדן (כמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשמרה"). מה שאין כן כשגורש האדם מגן עדן וירד לעולם זה, עיקר עבודתו היא לזכך ולברר את חושך העולם ולהכשירו לגלוי אור האלוקי.<br />
<br />
אמנם עבודה זו היא עד לימות המשיח שאז יעביר ה' את רוח הטומאה מין הארץ ועיקר העבודה אז יהיה להמשיך ולגלות בעולם אורות נעלים. אורות אלו שיומשכו בימות המשיח הם אורות נעלים יותר מהאורות שנמשכו על ידי המצוות בזמן הגלות ונעלים יותר אפילו מהאורות שנמשכו על ידי אדם הראשון, ולכן כשאנו מתפללים על המצוות שיעשו אז{{הערה|תפילת [[מוסף]] של [[יום טוב]]}} "יהי רצון..שתשוב ותרחם.. וקרב פזורינו.. ושם נעשה לפניך..כ'''מצוות רצונך'''.." אנו מגדירים אותם דווקא מצוות רצונך לפי ששלימות המצוות יהיה אז לעתיד לבוא{{הערה|שם=איכה|ראה ספר המאמרים עת"ר ד"ה איכה ישבה בדד. ספר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/35/index.htm תורת מנחם התוועדויות ח"ג עמוד 228]}}.<br />
<br />
המשכת המצוות לעתיד לבוא תלויה בעבודת הבירורים עכשיו:<br />
<br />
א. עבודת הבירורים דורשת יגיעה רבה ולכן היא מעוררת גלוי נעלה ביותר שהיא תתגלה במצוות לעתיד{{הערה|שם=איכה}}.<br />
<br />
ב. עבודת הבירורים מכשירה את העולם שיהיה ראוי לגילוי של ימות המשיח{{הערה|תורה אור פרשת וישב מאמר דיבור המתחיל 'והנה אנחנו מאלמים אלומים'.}}.<br />
<br />
הרבי הכריז שבזממנו הסתיימה עבודת הבירורים{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשנ"ב, ועוד.}}.<br />
<br />
==העולם מוכן לגילויי הגאולה==<br />
עבודת בני ישראל בגלות היא להכשיר את כל העולם כולל גם אומות העולם שכולם יהיו מוכשרים לגילוי אלקות ועד שהם עצמם יהיו [[דירה בתחתונים]]. ענין זה נפעל על ידי עבודת בני ישראל שהתפזרו בין האומות בגלות, על ידי עבודתם בעבודת הבירורים והפצת היהדות והמעיינות (כנ"ל) ובזה מכשירים את כל העולם על ידי שיהודים גרים שם ומנהגים לפי מנהג המקום ומדברים בשפה המדוברת במדינה ההיא על ידי זה מזככים את העולם ונוסף לזה על ידי [[שבע מצוות בני נח]] פועלים גם באומות העולם שאף הם יהיו כלי לגילויים של משיח. יהודים הגיעו בזמננו לכל קצווי תבל ומצאים בכל פינה נידחת ומכיוון "שנסתיימה עבודת הבירורים" הרי שכל העולם כבר מוכשר ומוכן לגלוי אלוקות.<br />
<br />
ובפרטיות:<br />
<br />
====[[צרפת|מדינת צרפת]]====<br />
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br />
רואים בחוש שגם מקומות שבעבר היו רחוקים מתורה ויהדות הרי הם עתה מקומות של תורה ויהדות. על דרך מדינת צרפת שבה התחילה הגלות וכדברי הנביא: "וגלות החל הזה.. עד צרפת" (עובדיה א, כ-כא) כלומר מהמקומות הקשים בגלות היא מדינת צרפת, כידוע התנגדות [[אדמו"ר הזקן]] למדינת צרפת והעומד בראשה [[נפוליון]] שהם שרש קליפת החופשיות ופריקת עול ומהם הושפע לכל הדורות שלאחריהם כל התרבות החופשית והדמוקרטייה המתירנית (שמיוסדת על פריקת עול מה שאין כן אילו הייתה על יראת ה'{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] ח"א עמוד 402}}) ואף על פי כן בדורנו רואים שעל ידי עבודת היהודים במדינה זו נעשית מדינת צרפת למקום תורה ויהדות עם מוסדות חינוך ולימוד התורה ומקום מרכזי להפצת תורה ויהדות והפצת מעיינות החסידות ועד שמשם מדפיסים ספרי חסידות ויוצאים לעולם כולו.<br />
ובפרט כפי שהיה שב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי לשיר ניגון ההימנון הצרפתי על המילים "[[האדרת והאמונה]]" ולאחרי ימים שינו הצרפתים את ההימנון שינוי זה מורה על העילוי שנעשה בניגון של אומת צרפת ועל הבירור שנעשה בה.<br />
<br />
בבירור מדינת צרפת שני ענינים א. שממשיכים הקדושה בה לפי ערכה. ב. שממשיכים בה כמו בעצם שיחד עם גדרה כתחתון ההמשכה שממשיכים בה היא נעלית כמו העליון ממש. ונרמז בשמה צרפת (מלשון צירוף ובירור) שהיא [[גימטריה]] 770 שעניינה א. שרש העולם הוא 7 שנברא ב[[שבעה ימי בראשית]] והמספר 770 מורה על שלימות בבנין כלומר שבבירור מדינת צרפת נשלם הבירור של כל העולם ב. מספר הבית של נשיא דורנו [[770]] שהיא המקור של הפצת המעיינות ובירור מדינת צרפת היא באופן שהיא עצמה (מדינה תחתונה כנ"ל) נעשית כמו 770 שהיא העליון ביותר המקור להפצת המעיינות בדורנו{{הערה|לכל הנ"ל ראה שיחת פרשת וישב [[תשנ"ב]] תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב ח"א עמוד 401 ואילך}}.<br />
<br />
==== מדינת [[רוסיה]] ====<br />
[[קובץ:הבחורים השלוחים על חזית בנין הקרמלין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחים בחזית הקרמלין]]<br />
בזמנים אלו רואים בבירור איך אומות העולם מסייעים לבני ישראל בכל ענייניהם ובענייני יהדות ואפי מדינה כמדינת רוסיה ששנים רבות לחמו בכל ענייני דת ולא הניחו לבני ישראל לקיים תורה ומצוות ולא הניחו להם לצאת מגבולותיה עתה הם מסייעים להם הן ביציאה משם והן בכל ענייני יהדות תורה ומצוותיה. וזה הוכחה שאף אומות העולם עומדים מוכנים כבר לגאולה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 149}}.<br />
<br />
==== מלכיות של חסד ====<br />
[[קובץ:טראמפ.jpeg|ממוזער|נשיא ארצות הברית מר דולנד טראמפ חותם על הכרזת [[י"א ניסן]] כ'''[[יום החינוך]]''']]<br />
בימינו גרים רוב בני ישראל במקומות שאומות העולם מסייעים להם בכל ענייני תורה ומצוות.<br />
<br />
כמו כן בימינו נראה שינוי בעולם לטוב וחסד ביניהם עצמם שאומות העולם (ובפרט מדינת [[ארצות הברית]]) נרתמים לעזור בגופם ובכספם לשלוח למקומות נידחים שצריכים עזרה על אף שאין להם שייכות ביניהם. כמו כן רואים הוספה בכל ענייני חינוך בעולם כולו{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש"א]]. ראה לעיל ביאור אחר שהוא מצד גילוי הטוב שבסוף הגלות שיתבררו ויתלבנו וגו'.}}.<br />
<br />
==="הגיע זמן גאולתכם"===<br />
מלבד העובדה כי נעשו כל ההכנות הראויים לביאת המשיח, והעובדה כי בעולם נראים סימני סוף זמן הגלות, כעבור תקופה הוסיף הרבי והכריז שזמננו הוא "זמן הגאולה". ובדבריו ביאר כי כוונתו שהגיע זמנה לא רק כתוצאה מסיום ההכנות אלא מעצם הזמן שהוא זמן של משיח. כהמשך לכך ביאר הרבי כי מהתבוננות בעולם ניתן לראות כי משיח כבר פועל בעולם פעולות הקשורות עם התגלותו הקרובה.<br />
ביטויים רבים נתן הרבי לתקופה זו. בחודשים תמוז - אב [[תנש"א]] התבטא הרבי כי תקופתנו היא "סף הגאולה"{{הערה|1=שיחת שבת פרשת בלק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=סף+הגאולה&pgnum=241&hilite= ספר השיחות [[תנש"א]] חלק ב' עמוד 691]. שוב בפרשת פנחס באידיש "בא דעם שוועל פון גאולה.." (שם עמוד 695) ושוב בפרשת ואתחנן (שם עמוד 747).}}{{הערה|יש הרוצים להקביל ביטוי זה לביטוי סף הדלת שהוא נידון כחלק וכנספח אל הבית אם כי הוא מחוץ לדלת, ודוגמתו בזמננו שאינו גאולה אלא כמפתן וכניסה לגאולה.{{מקור|עניינו של משיח...(בקיצור מדוייק!)}}.}}<br />
<br />
בשיחותיו הרחיב הרבי ונימק הדברים בכמה אופנים:<br />
* עתה הוא '''"יום שישי לאחרי חצות"''' - החל משנת [[תנש"א]] נמצאים בערב שבת לאחרי חצות{{הערה|שיחת פרשת ואתחנן [[תנש"א]] סעיף י}}.<br />
* החלו הגילויים של '''"אראנו נפלאות"''' - שרואים בזמננו גילויים וניסים באופן הכי נעלה, אופן של "פלא"{{הערה|שיחת כ"ו ניסן תנש"א, שיחת ש"פ תרומה תשנ"ב}}.<br />
* מלך המשיח כבר נמצא, בגלוי ופועל בעולם{{הערה|שיחת ש"פ משפטים התשנ"ב.}}.<br />
<br />
==== "ערב שבת אחר חצות" ====<br />
מובא בספרים{{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}} על פי הרמזים בפסוקי התורה שזמן הקץ הוא בשנת החמש מאות לאלף השישי ומבארים זאת על פי הפסוק "כי אלף שנים בעניך כיום" (תהלים צ, ד) יום אצל [[הקב"ה]] הוא אלף שנה והיום מתחלק לשניים לילה ויום (חמש מאות וחמש מאות) ומתחילת אלף השישי עד שנת ה'ת"ק הוא לילה הרומז על ליל הגלות ומשנת ת"ק החל להפציע השחר והתחיל "גילוי ניצוצי הגאולה"{{הערה|אור החיים במדבר שם}}<br />
<br />
חשבון נוסף מובא בספרים{{הערה|מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים [[תש"ט]] עמוד 245 וראה המצויין בהערות הבאות מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}} שאצל [[הקב"ה]] אין לילה רק יום של 12 שעות ולפי זה כבר בתחילת אלף השישי החל יומו של הקב"ה ובשנת ה'ת"ק החל חצות היום.<br />
<br />
ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש"ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב"ד]] על ידי ה[[אדמו"ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]]{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}}.<br />
<br />
ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תנש"א{{הערה|ראה בשיחת ואתחנן [[תנש"א]] משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99. ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תנש"א}} התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי.<br />
<br />
ולפי החשבון השני שנת ה'תש"נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת{{הערה|ראה ספר אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק א עמוד תקל"א}}<br />
<br />
ביאת המשיח באלף השישי היא על דרך ההוספה [[מחול על הקודש]] ויום השבת (שהוא אלף השביעי) נכנס בתוך יום החול{{הערה|שיחת משפטים [[תשנ"ב]] אות ג}}<br />
<br />
ומכיוון שנמצאים לאחרי חצות, מובן ש"הכל מוכן לסעודה" ויש כבר שולחן ערוך ושור הבר והלוויתן ויין המשומר וכל ענייני הגאולה מוכנים ונמצאים{{הערה|שיחת פרשת פנחס [[תנש"א]] סעיף יא - יב ושיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ"ב]] ועוד}}.<br />
<br />
==== "אראנו נפלאות" ====<br />
[[קובץ:עיתונים.jpeg|ממוזער|עיתונים המבשרים על פרוץ מלחמת המפרץ]]<br />
'''"[[מלחמת המפרץ]]"'''<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הכריזה ממשלת [[ארצות הברית]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצר בארץ בהלה גדולה מאוד.<br />
<br />
הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט שמעוני{{הערה|רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם"<br />
<br />
הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה והכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס שהיה בעם ישראל אמר הרבי שניסים אלו מוכחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] ח"ד עמוד 39}}.<br />
<br />
'''"נפילת מסך הברזל"'''<br />
{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}<br />
זה שמדינת רוסיה השתנתה להתנהג באופן של צדק ויושר וכן נותנים לבני ישראל חופש ושיחרור עד לאופן של קיבוץ גלויות הרי זה נפלאות מעין הנפלאות דלעתיד{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק א עמוד 422 וראה שם [[תנש"א]] חלק א עמוד 202 ועוד רבות.}}.<br />
<br />
'''מהפכות בעולם'''<br />
<br />
הרבי הצביע על מהפכות שמתרחשים ברחבי העולם במדינת רוסיה סין והודו ועד לאיי הים הרחוקים שמתגוררים במקומות אלו מיליארדי בני אדם והמהפכות הם מין הקצה אל הקצה והכל נעשה מתוך מנוחה ושקט כפי שאין לזה אח ורע בתולדות העולם{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תש"נ. (כפי הנראה הרבי הצביע על כמה פרטים במהפכות א.ראיה על עקבתא דמשיחא. ב. העולם מוכשר לגאולה. ב.על ניסים ונפלאות הגאולה).}}.<br />
<br />
====מציאותו של מלך המשיח====<br />
בכל דור ודור ישנו אחד ראוי להיות משיח{{הערה|פירוש הברטנורא למגילת רות, שו"ת חתם סופר חושן משפט סימן צ"ח ועוד}} ומיד כשלא יהיו מונעים ומפריעים יתגלה בפועל ומכיוון שנשלמה העבודה והעולם מוכשר לגלוי המשיח ממילא משיח לא רק שנמצא אלא נמצא בהתגלות. כלומר, הוא מצדו התגלה בעולם וכל העניינים שלו נמצאים כבר בעולם [[סעודת שור הבר והלוויתן]]{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 354)}} (ועד שכבר רואים פעולתיו בעולם) אלא כדי שיתגלה בפועל צריך את העבודה של "'''לקבל''' פני משיח צדקנו" כלומר בנוסף לעבודה של בירור העולם וזיככו שיהיה ראוי לגלויים של משיח (שזה כבר נעשה) צריך יהודי על ידי עבודתו "להמשיך ולקבל" את גלוי המשיח (ולא מספיק שמשיח מצד התגלה בלבד) וכדלהלן{{הערה|שם= וירא נ"ב|שיחת פרשת וירא תשנ"ב}}.<br />
<br />
====פעולות המלך המשיח====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[וכתתו חרבותם לאתים]]}}<br />
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארצות הברית (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br />
מהיעודים הכתובים על מלך המשיח הוא: "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ד.) וביארו המפרשים: (רד"ק) "והוא (מלך המשיח) יוכיח להם ויאמר למי שימצא בו העול ישר המעוות.. ומפני זה לא תהי' מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם, ולא יצטרכו לכלי מלחמה, וכתתו אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה".<br />
<br />
בכ"ו בשבט [[תשנ"ב]] בערב שבת פרשת משפטים התכנסו ראשי המעצמות ארצות הברית וברית המועצות לחתום על הסכם צימצום הנשק ולהטות את הכספים לשיפור הכלכלה.<br />
<br />
הרבי התיחס לכך באותה השבת וביאר שמאורע זה הוא תוצאה מפעולותיו של מלך המשיח בעולם ותחילת קיום הנבואה על "וכתתו חרבותם לאתים"<br />
והוא נחתם ביום שישי בשבוע לרמז על תוכן העניין שהוא תוצאה של זה שזמננו הוא ערב שבת והכנה לשבת ([[אלף השביעי]]). כמו כן התאריך כ"ו שהוא בגימטריה 26 שהוא בגימטריה של השם [[הוי"ה]] שיתגלה בביאת המשיח וכלשון הפסוק "לא ירעו ולא ישחיתו..כי מלאה הארץ דעה את הוי"ה וגו'"<br />
<br />
(והוא בא בהמשך לעבודה של "הפצת המעיינות היהדות ושבע מצוות בני נח" בכל העולם שעל ידי זה הכשירו את העולם לגלויים של מלך המשיח. וזו הסיבה שהסכם נחתם דווקא בעיר נוי יורק בעיר בה המקור לעבודה של הפצת היהדות וממנה יוצאים ה[[שלוחים]] של נשיא הדור לכל קצווי תבל, וזה גם הקשר ל[[חודש שבט]] ולשנת תשנ"ב. חודש שבט, הוא החודש שבו הייתה ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"י]] ותחילת העבודה של דורנו בהפצת היהדות במלא העוצמה. ושנת [[תשנ"ב]] הוא שנת ה42 מאז, והוא על דרך ה42 מסעות שהיו לבני ישראל במדבר שבסופה הגיעו להיכנס לארץ.){{הערה|שיחת פרשת משפטים תשנ"ב}}<br />
<br />
==המשמעות לכך בעבודת ה'==<br />
===עבודה ואחריות של כל אחד===<br />
העובדה שנמצאים לאחרי ש[[כלו כל הקיצין]] ועדיין לא באה הגאולה, הרי זה מכריח שהעבודה הנדרשת בזמננו היא לקיחת אחריות אישית של כל אחד ואחת מישראל להביא את הגאולה, שכל אחד מישראל אנשים נשים וטף ידעו את ההלכה שכותב [[הרמב"ם]] שמעשה טוב אחד או אפילו [[מחשבה]] או דיבור אחד על ידי זה מכריע האדם את כל העולם "ומביא ישועה והצלה"{{הערה|שיחת שיחת [[פורים]] תשמ"ז, וראה לקו"ש חכ"ט עמוד 17 שחישוב קיצים הוא לפי ראות הצדיק את העבודה הנדרשת ואולי זה הביאור בתמיהת הרבי שם מהי העבודה עכשיו לאחרי שכלו כל הקיצין. ודו"ק}},<br />
<br />
ב[[כ"ח בניסן תנש"א]] אמר הרבי את [[השיחה הידועה]] שהוא נותן את עבודה לציבור והאחריות עליה מוטלת על כל אחד ואחת שיעשו כל שביכולתם להביא הגאולה.<br />
במה מתבטאת עבודה זו - ביאר הרבי בשיחה שנאמרה ב[[שבת]] לאחר מכן - "בהוספה בתורה ובמצוות בלימוד התורה - נגלה דתורה ופנימיות התורה ובקיום המצוות בהידור"{{הערה|שיחת פרשת שמיני תנש"א}}<br />
<br />
הרבי חזר והדגיש זאת לכמה וכמה שעבודה זו להביא את המשיח תלויה בכל אחד ואחד דווקא (ושעל כל אחד להרגיש אחריות באופן אישי להביא את הגאולה){{הערה|[http://www.yomanim.com/images/6/67/ניסןתשנ%22א-ביתחיינו4.pdf יומן בית חיינו גליון 74 עמוד 9-10]}}.<br />
<br />
===לחזק הציפייה לגאולה===<br />
{{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}}<br />
התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך [[התבוננות]] בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מ[[הקב"ה]] "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"{{הערה|סוף שיחת תבא [[תנש"א]] ועוד}} ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך}}.<br />
<br />
תפילה ובקשה זו היא רצונו של [[הקב"ה]] שמתאווה לתפילתם של צדיקים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}}. וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד [[צעקה]] עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.."{{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תנש"א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה{{הערה|שיחת כ"ח ניסן [[תנש"א]] ועוד.}}.<br />
<br />
תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה{{הערה|שם=וירא נ"ב}}. (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]])<br />
<br />
===חיזוק הבטחון בהתגלותו המידית של משיח===<br />
<br />
הידיעה שעתה הוא זמן הגאולה מכריחה את הוודאות שברגע זה ממש הוא בא (כלומר יהודי שחדור בידיעה זו שעתה הוא הזמן ועדין רואה שהוא לא בא עדיין, זה לא מחליש לו את האמונה אדרבה, זה מחייב עוד יותר את ביאתו ברגע זה ממש{{מקור}}).<br />
<br />
:'''להכריז ולפרסם בכל מקום ש[[הקב"ה]] אומר לכל אחד ואחד מישראל: "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה עד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.'''{{הערה|שם=ראה נא}}<br />
====שמחת הגאולה====<br />
השמחה מהידיעה והאמונה שהנה משיח בא מקרבת ומזרזת את הגאולה (על דרך הסיפור אודות הצדיק שבקטנותו רצה [[תפוח]] וכשלא נתנו לו ברך ברכה והיו מוכרחים לתת לו, כן השמחה בשמחת הגאולה, מביאה את הגאולה בפועל){{הערה|שם=לקוטי שיחות כ}}<br />
<br />
=== לחיות גאולה ===<br />
{{ערך מורחב|לחיות גאולה}}<br />
<br />
מכיוון שהושלמה העבודה בבירור העולם ממילא משיח שיש בכל דור אין לו מניעה להתגלות ולכן התגלה כבר בעולם{{הערה|שם=וירא נ"ב}}. והסיבה שאינו נראה בגלוי הוא כי צריך את פעולת ישראל "לקבל" את הגילוי שלו והוא על ידי שהאדם חי את חייו וכל התנהגותו לפי חיי הגאולה, כל חיותו חדורה ב"להביא לימות המשיח" ממילא הוא ממשיך ומגלה את הגאולה בפועל בעולם.<br />
<br />
פעולה זו נעשית על יד זה שכל יהודי [[פוקח את עיניו]] ומחדיר לעצמו שהגאולה כבר כאן וכל שנשאר הוא לקבלו ולגלותו בפועל, הרבי ביאר שזו הסיבה שמדברים אודות הזמן שנמצאים על [[סף הגאולה]] בכדי שיהודי יחיה כבר גאולה והוסיף שבכדי לסייע להחדרת התודעה הזו יש להתעסק ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] שעל ידי זה האדם חיי חיי גאולה בחייו{{הערה|ראה שיחת פרשת בלק תנש"א}}.<br />
<br />
(והעניין בזה הוא שבכל יהודי יש [[ניצוץ משיח]] ועל ידי שהוא חי משיח הוא מגלה את הניצוץ בכל כוחותיו ובצירוף עבודת כל הניצוצות הוא מגלה את הניצוץ הכללי - משיח צדקנו בהתגלות{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות - תשנ"ב. (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד319)}}).<br />
====בעבודת השליחות====<br />
{{ערך מורחב|השליחות היחידה}}<br />
גם עבודתם של השלוחים בדורנו עניינה 'לקבל פני משיח צדקנו' והיא עיקר העבודה להחדיר בעולם את עניינו ואורו של מלך המשיח על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==הפרסום בתקשורת==<br />
{{ערך מורחב|פרסום גאולה ומשיח}}<br />
הרבי קרא{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת שופטים [[תנש"א]] ושיחת שבת פרשת תצא תנש"א (תורת מנחם התוועדויות תנש"א חלק ד עמוד 202 ועמוד 241}} לפרסם בכל מקום את הדברים בכדי שכולם ידעו שדבר זה תלוי בכל אחד ואחת והאחריות מוטלת עליהם{{הערה|פורים תשמ"ז}}. וכמו כן לפרסם את אופן העבודה ששייכת לדורנו לחיות וללמוד בענייני גאולה, הרבי אף הוסיף שעיקר עבודתם של ה[[שלוחים]] בדורנו הוא לדאוג להכין את העולם [[לקבל פני משיח צדקנו]] על ידי לימוד עניינים הנ"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}.<br />
<br />
כשכתב הסי-אן-אן הגיע לרבי ושאל: מהו המסר שיש לו לעולם בעניין המשיח?". ענה לו הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד ומיד יבוא{{הערה|בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב}}.<br />
כמו כן כששאל כתב עיתון: "מהו המסר שיש לרבי עבור העם?". ענה לו הרבי: "המשיח עומד להגיע וצריך לעשות את ההכנות האחרונות"{{הערה|"בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון ב' באדר-א תשנ"ב}}.<br />
<br />
==השפעה מעשית==<br />
<br />
במשך השנים אמר הרבי כמה פעמים שדורנו הוא האחרון של הגלות והראשון לגאולה, משנת [[תשמ"ז]] אמר הרבי שהנה הגיע הזמן וסיימו לצחצח את הכפתורים ונמצאים בסוף הגלות. מ[[חודש ניסן]] [[תנש"א]] דבר הרבי והכריז שעתה הגיע זמן הגאולה (ולא רק שנמצאים בסוף זמן הגלות רק הגאולה כבר פועלת בעולם כנ"ל) עד לליל [[כ"ח ניסן]] בה תבע הרבי מהחסידים לעשות הכל ולהתעקש ולהביא את הגאולה, מיני אז בכל [[התוועדות]] מפגש ו[[יחידות]] דיבר הרבי אודות עניין זה, תבע ביקש והכריז שיש לפעול בכל המישורים ולהביא את הגאולה בפועל.<br />
<br />
לאור תביעותיו של הרבי התעוררו אנ"ש ברחבי תבל, התקיימו אסיפות ב[[770]] וב[[כפר חב"ד]] מתוך התעוררות עצומה מה להוסיף בקשר לעניין זה.<br />
<br />
===פסק דין===<br />
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]<br />
ביום ל' ניסן [[תנש"א]] התקיימה אסיפה בכפר חב"ד בה הוכרז על חתימת הפסק דין על ידי הרבנים כי הגיע זמן הגאולה והגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח לגאול את ישראל.<br />
ביום ב' אייר קבל הרבי את הפסק. (לאחר [[חג השבועות]] באסיפה נוספת נכתב פסק דין נוסף שנשלח על ידי הרבנים לקרוא אותו על ציון [[רבותינו נשיאנו]] ברוסיה).<br />
<br />
===המטה העולמי להבאת המשיח===<br />
{{ערך מורחב|המטה העולמי להבאת המשיח}}<br />
במשך תקופה זו הוקם ה"מטה העולמי לביאת המשיח"{{הערה|כך שמו מיום הקמתו}} כשמטרתם היא פירסום הודעתו ונבואתו של הרבי אודות 'זמן הגאולה' ועידוד לימוד ענייני גאולה ומשיח{{הערה|שם=אייר נא|יומן [http://www.yomanim.com/images/2/27/אייר_תשנ%22א_-_%22אראנו_נפלאות%22.pdf אראנו נפלאות אייר תנש"א]}}.<br />
<br />
כמו כן התעוררו אנ"ש בכלל בכל העניינים התמימים בלימודם והשלוחים בעבודתם, הרבי הגיב על הדו"חות בקשר להוספה זו בחיוב ובעידוד רב{{הערה|שם=אייר נא}}.<br />
<br />
בין התמימים היו שיצאו לישיבות ברחבי נוי יורק לפרסם על לימוד ענייני גאולה ומשיח. כמו כן פורסמה הודעה בעיתונות בחתימת הרבנים בקשר לזמן הגאולה{{הערה|שם=אייר נא}}.<br />
<br />
==מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח==<br />
[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br />
{{ערך מורחב|מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח}}<br />
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]].<br />
<br />
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
===שבועון בית משיח===<br />
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].<br />
<br />
===אש"ל הכנסת אורחים===<br />
המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
===הוצאת ספרים===<br />
<br />
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הבשורה''' של [[הרבי]] בענין משיח וגאולה - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה של הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[עבודת הגלות]]<br />
*[[סיום עבודת הגלות]]<br />
*[[טעימה מהגאולה בדורנו]]<br />
*[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]<br />
*[[היכונו לביאת המשיח]]<br />
*[[הקריאה והקדושה]]<br />
*[[פרסום גאולה ומשיח]]<br />
*[[ספר בשורת הגאולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=245 בשורת הגאולה] - באתר 'משיח' שעל ידי צעירי אגודת חב"ד.<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_40.html עשרות שנים חלפו מבשורת הגאולה - הייתכן שחלילה הרבי טעה?! • מעורר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]<br />
[[קטגוריה:הגאולה בדורנו]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=724645בשורת הגאולה2024-12-13T06:02:38Z<p>אלפא: /* המטה העולמי להבאת המשיח */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=בשורת הגאולה של הרבי מליובאוויטש|אחר=ספר בשם זה|ראו=בשורת הגאולה (ספר)}}<br />
<br />
'''בשורת הגאולה''' הוא כינוי להכרזת [[הרבי]] על סיום ה[[גלות]] ובואה הקרוב של ה[[גאולה]] ב[[דור השביעי|דורנו]]. החל מ[[קבלת הנשיאות של הרבי|יום התמנות]] הרבי ל[[אדמו"ר]], לאורך כל השנים שלאחר מכן דיבר הרבי על כך שבדורנו{{הערה|דור בדברי הרבי, מתייחס לנשיא הדור - כלומר הדור מתחלף כאשר נשיא הדור מתחלף. דורנו מכונה על ידי הרבי הדור השביעי, בהיות [[הרבי]] האדמו"ר השביעי ל[[אדמו"רי חב"ד]]}} תבוא [[הגאולה האמיתית והשלימה]] וש"הנה זה (ה[[מלך המשיח]]) בא, וכבר בא".<br />
<br />
ב[[מאמר]] הראשון שאמר הרבי, מיד עם [[קבלת הנשיאות|הכתרתו הרשמית]] כ[[אדמו"ר]] ב[[י"א שבט]] [[תשי"א]], קבע כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה{{הערה|שם=באתי לגני יא| מאמר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/33/263.htm באתי לגני תשי"א]}}.<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן{{הערה|ובמיוחד בשיחות מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]}}, קרא לעורר מודעות וציפייה בלב העם כולו לקראת הגאולה הקרובה, וקבע כי העולם כבר בשל ומוכן לגאולה, ולא נותר אלא שכל אחד יכין את עצמו וסביבתו ל[[קבלת המלכות|קבל את פני משיח צדקנו]].<br />
<br />
==תוכן ההכרזה==<br />
[[עם ישראל]] במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא ה[[גאולה]] השלימה - גאולה משיעבוד ה[[גלות]] ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין [[המקדש]], שלמות ב[[תורה]] ובקיום [[מצוות]]יה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה" והנה נמצאים אנו קרוב ו"על [[סף הגאולה]]", ב[[שיחות]]יו{{הערה|ראה שיחת ספר השיחות [[תנש"א]] עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)}} אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא "דור הגאולה".<br />
<br />
בדבריו הדגיש הרבי את המשמעות לכך בעבודת ה' והחשיבות שבקיום המצוות ולימוד התורה בדורנו והתעוררות הצפייה לבוא הגאולה בפועל.<br />
<br />
הרבי אף קרא לפרסם זאת בין כל שכבות העם ובעולם כולו להתחזקות בתורה ומעשים טובים ולהגביר הצפייה לגאולה{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת ראה]] שנת [[תנש"א]]. חלוקת דולרים [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]] וב[[א' באדר א']] תשנ"ב.}}.<br />
<br />
==פרטי ההכרזה==<br />
במשך השנים הרחיב הרבי בהגדרת הזמן והתקופה ועל קרבתם לגאולה.<br />
* '''[[דור השביעי]]''' שבזמנו אמורה ה[[שכינה]] לרדת למטה ולהתגלות ב[[עולם הזה]] הגשמי.<br />
* '''סוף הגלות''' בדורנו התקיימו כבר כל סימני חז"ל אודות [[עקבתא דמשיחא]].<br />
* "בני ישראל '''סיימו את כל ענייני העבודה''' ועומדים מוכנים לקבל פני משיח".<br />
* העולם מוכן לגילוי הגאולה.<br />
* '''"הגיע זמן גאולתכם"''' - אור הגאולה כבר מאיר בימינו.<br />
<br />
===דור השביעי===<br />
{{ערך מורחב|דור השביעי}}<br />
מבואר במדרש{{הערה|שיר השירים רבה ה, א.}} שהמשכת האור האלוקי שהתגלה ב[[מתן תורה]] כדברי הפסוק "וירד ה' על הר סיני" התחיל שבעה דורות קודם לכן. על ידי עבודת ה' של [[אברהם אבינו]] והצדיקים בדורות שלאחריו שכל אחד מהם המשיך וגילה את ה[[שכינה]] בדרגה נמוכה יותר עד [[משה רבינו]] שהיה דור השביעי מאברהם אבינו שעל ידו ירדה השכינה במתן תורה על הר סיני (ונשארה בגילוי ב[[משכן]] שעשה משה).<br />
<br />
ב[[מאמר]] שאמר הרבי ביום קבלת נשיאותו הקביל הרבי את הגילוי האלוקי שיתגלה ב"[[ביאת המשיח]]" - גילוי מלכות ה' בעולם - ל"מתן תורה". כשם שאז היו שבעה דורות כך גם הבאת הגאולה נעשית במשך שבעה דורות החל מה[[אדמו"ר הזקן]] עד לדורנו שהוא דור השביעי, שמוטל עליו להמשיך את השכינה ולסיים את העבודה של עמנו בני ישראל במשך הדורות לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]] ולהביא את הגאולה בפועל{{הערה|שם=באתי לגני יא}}.<br />
<br />
===סוף זמן הגלות===<br />
א. הגמרא בסוף מסכת [[מסכת סוטה]]{{הערה|מט, ב}} מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות{{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך'''}} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את [[השואה]]).<br />
<br />
ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה [[תנש"א]] וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}}<br />
<br />
ג. כן מובא (ב[[דניאל]]) על סוף הגלות ש"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" ומבאר הרבי שהכוונה שלפני הגאולה תתגלה עומק הנפש של בני האדם וכל ה[[כוחות הנעלמים]] יתגלו בכדי ש"יתבררו" כלומר שיתקנו את כל הכוחות לגאולה. וזהו הטעם שרואים דווקא בדור שלנו דברים שלא היו בדורות קודמים הן בטוב וחסד שרואים נתינות [[צדקה]] וגמילות חסדים שלא היו במידה כזו בדורות קודמים וכן בחידושי תורה שבדורות האחרונים התגלו דרכים חדשות ואופנים בלימוד התורה (כה[[רוגצ'בי]]) שלא היו בדורות קודמים.<br />
<br />
וכן בדברים שליליים שרואים בדורנו התנהגות של רוע. שרואים יהודים שיש ביניהם מחלוקת אף שאין זה מתאים לא להם ולא לענייניהם (וכן במלחמות בין האומות כנ"ל).<br />
<br />
שהסיבה לזה היא, גילוי עומק [[נפש]] האדם אשר לפעמים אף שהאדם בכוחותיו הגלויים של הנפש הוא באופן אחד, מצד כוחות הנעלמים יש בו רוע עמוק או להיפך טוב עמוק ונעלם ובהגלותה היא פועלת באופן בלתי משוער.<br />
(המעלה שבזה שעל ידי שכוחות אלו מתגלים אפשר לתקנם ולבררם ולהכשירם לגאולה כנ"ל){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}.<br />
<br />
ד. זה שהגויים טוענים שארץ ישראל אינה של היהודים היא מסימני הגאולה (שלפני האור ישנה חושך){{הערה|שיחת פרשת בראשית תנש"א}}.<br />
<br />
ה. כמו כן אמר הרבי שזה שקיים צורך לדבר ולהתווכח עם יהודים על הצורך לדבר על הגאולה הרי זה מצד החושך העמוק של הגלות וזה גופא סימן שהגאולה קרובה{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}.<br />
<br />
ו. "לדעת כל גדולי ישראל בזמן האחרון נמצאים אנו לאחרי ש"כלו כל הקיצין" לאחרי כל הקיצין שמובאים במפרשי התנ"ך בדניאל (ששם כתוב הקץ) ולאחרי כל הקיצין שניתנו על ידי גדולי ישראל{{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}.<br />
<br />
==סיום העבודה==<br />
{{ערך מורחב|סיום עבודת הגלות}}<br />
הרבי חזר ואמר ריבוי פעמים אשר לפי "הכרזת והודעת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו בני ישראל סיימו את העבודה" פעלו את פעולתם בהכנה לגאולה והרי הם עומדים מוכנים לקבלו.<br />
סיום העבודה מתבטא בכל ענייני העבודה:<br />
* "[[הפצת המעיינות]]"<br />
* "[[צחצוח הכפתורים]]"<br />
* "עבודת ה[[תשובה]]"<br />
* "[[עבודת הבירורים]]"<br />
<br />
===="הפצת המעיינות"====<br />
<br />
בהפצת המעיינות תלויה הגאולה כמענה של מלך המשיח לשאלת ה[[בעש"ט]] "אימתי קאתי מר?" "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"<br />
<br />
הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל"חוצה" שאין יותר חוצה הימנו.<br />
וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות שונות שאפילו גויים יכולים ללמדם<br />
ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תנש"א]}}.)<br />
<br />
===="צחצוח הכפתורים"====<br />
<br />
בשיחת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/4/42.htm ספר השיחות תרפ"ט עמוד 42]}} אמר הרבי [[הריי"צ]] שהעבודה עכשיו להבאת הגאולה היא "[[צחצוח הכפתורים]]" וביאר הרבי הצחצוח בא אחרי שכל הבגד מוכן ומושלם ואפי' הכפתורים (שאינם עיקר הבגד כי אם תפקידם רק לחבר הימין והשמאל{{הערה|ראה [173 שיחת ה' טבת תשמ"ז]}}.)גם הם כבר נמצאים וכל מה שנשאר הוא להוסיף ביופי הבגד ל"צחצח" את הכפתורים - להכין את העולם שיהיה בתכלית ההידור והיופי לקבל פני משיח צדקנו{{הערה|שיחת פרשת ויחי [[תשמ"ז]] לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 481}}.<br />
<br />
אמנם פעמים רבות{{הערה|שבת פרשת שמות [[תשמ"ז]] ספר תורת מנחם התוודויות תשמ"ז ח"ב עמוד 301, מאמר ד"ה "עבדים היינו" [[תשמ"ח]] תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמוד 504 ועוד ריבוי פעמים}} אמר הרבי שבימינו סיימו בני ישראל אף עבודה זו וסיימו אף את צחצוח הכפתורים ועומדים מוכנים בתכלית השלימות לקבל פני משיח צדקנו.<br />
<br />
===="עבודת התשובה"====<br />
<br />
עבודת התשובה היא מעבודות בני ישראל שיביאו את הגאולה, כדברי הגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=97b&format=pdf סנהדרין צז, ב.].}} "אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה.. אמר רבי אליעזר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין". וכך פסק [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.}}<br />
"ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלין".<br />
<br />
בשנת [[תש"א]] הכריז [[הרבי הריי"צ]] ב[[קול קורא]] שהודפס בעיתונות: "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". באותה תקופה חזר והכריז שוב ושוב שנמצאים בערב ובסמוך לגאולה, והצרות האיומות של [[השואה]] הינם חבלי משיח - ולכן על היהודים להתעורר בתשובה שעל ידה תבוא מיד הגאולה.<br />
<br />
בשנות נשיאותו חזר הרבי והדגיש כי בני ישראל כבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה{{הערה|1=ביטויים על עשיית התשובה כדבר שכבר עבר והושלם, ניתן למצוא לאורך כל שנות נשיאות הרבי - ראה למשל [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/122 שיחת ש"פ עקב תשי"ג]. במהלך השנים הלכו ביטויים אלו ותכפו; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=163 שיחת ליל ט"ו בשבט תשל"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=748&hilite= ש"פ מקץ תש"מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=73&hilite= י"א ניסן תשמ"ב], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&st=&pgnum=362&hilite= ש"פ שמות תשמ"ו], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/46/313 מאמר ד"ה אנכי הוי' אלקיך תשמ"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&hilite=17cf7553-8bfe-45c3-94df-07bd1f703906&st=%u05d0%u05dc%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e9%u05d5%u05d1%u05d4&pgnum=140 ח' מנ"א תשמ"ט] ועוד. עם זאת באותן שנים ישנם אינספור ביטויים לאידך גיסא, שעדיין צריכים לעשות תשובה; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=548&hilite= שיחת עשרה בטבת תשמ"א], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=621&hilite= [[פורים]] תשמ"ז], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15922&st=&pgnum=211&hilite= ש"פ בחוקותי תשמ"ט] ועוד. אך משנת תש"נ ואילך מדבר רק על כך שכבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה, וכדלקמן.}}. זאת בהתבסס על דברי הגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין|קידושין]] מט, ב.}} ש"המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו" - דהיינו, שהרהור תשובה אחד מספיק כדי להחשב "תשובה"; וכן דברי הרבי הריי"צ{{הערה|[[היום יום]] [[ג' תמוז]]. אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' ס"ע תקנא. ספר המאמרים [[תרפ"ז]] ע' ד.}} ש"אנחה של יהודי היא תשובה גדולה". הרבי הסביר שבדורנו אין אף יהודי אחד שלא נאנח והרהר בתשובה, במיוחד לאור מאורעות [[השואה]] בדור שלפנינו; ולא רק הרהור אחד אלא כמה פעמים.<br />
<br />
בשנים [[תש"נ]] ואילך חזר הרבי באינטנסיביות יותר על כך שעבודת התשובה הנדרשת להבאת הגאולה כבר נעשתה, והדגיש כי יותר אינה מהווה תנאי: "אין הדבר תלוי בתשובה"!{{הערה|משיחתו עם הרב [[מרדכי אליהו]], [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]]. על משקל לשון הגמרא ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה".}}<br />
<br />
===="עבודת הברורים"====<br />
<br />
מבואר ב[[תורת החסידות]] שהעבודה ב[[עולם הזה]] לאחר חטא [[עץ הדעת]] היא בעיקר לברר בירורים, כלומר כש[[אדם הראשון]] היה ב[[גן עדן]] עבודתו הייתה להמשיך תוספת אור בגן עדן (כמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשמרה"). מה שאין כן כשגורש האדם מגן עדן וירד לעולם זה, עיקר עבודתו היא לזכך ולברר את חושך העולם ולהכשירו לגלוי אור האלוקי.<br />
<br />
אמנם עבודה זו היא עד לימות המשיח שאז יעביר ה' את רוח הטומאה מין הארץ ועיקר העבודה אז יהיה להמשיך ולגלות בעולם אורות נעלים. אורות אלו שיומשכו בימות המשיח הם אורות נעלים יותר מהאורות שנמשכו על ידי המצוות בזמן הגלות ונעלים יותר אפילו מהאורות שנמשכו על ידי אדם הראשון, ולכן כשאנו מתפללים על המצוות שיעשו אז{{הערה|תפילת [[מוסף]] של [[יום טוב]]}} "יהי רצון..שתשוב ותרחם.. וקרב פזורינו.. ושם נעשה לפניך..כ'''מצוות רצונך'''.." אנו מגדירים אותם דווקא מצוות רצונך לפי ששלימות המצוות יהיה אז לעתיד לבוא{{הערה|שם=איכה|ראה ספר המאמרים עת"ר ד"ה איכה ישבה בדד. ספר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/35/index.htm תורת מנחם התוועדויות ח"ג עמוד 228]}}.<br />
<br />
המשכת המצוות לעתיד לבוא תלויה בעבודת הבירורים עכשיו:<br />
<br />
א. עבודת הבירורים דורשת יגיעה רבה ולכן היא מעוררת גלוי נעלה ביותר שהיא תתגלה במצוות לעתיד{{הערה|שם=איכה}}.<br />
<br />
ב. עבודת הבירורים מכשירה את העולם שיהיה ראוי לגילוי של ימות המשיח{{הערה|תורה אור פרשת וישב מאמר דיבור המתחיל 'והנה אנחנו מאלמים אלומים'.}}.<br />
<br />
הרבי הכריז שבזממנו הסתיימה עבודת הבירורים{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשנ"ב, ועוד.}}.<br />
<br />
==העולם מוכן לגילויי הגאולה==<br />
עבודת בני ישראל בגלות היא להכשיר את כל העולם כולל גם אומות העולם שכולם יהיו מוכשרים לגילוי אלקות ועד שהם עצמם יהיו [[דירה בתחתונים]]. ענין זה נפעל על ידי עבודת בני ישראל שהתפזרו בין האומות בגלות, על ידי עבודתם בעבודת הבירורים והפצת היהדות והמעיינות (כנ"ל) ובזה מכשירים את כל העולם על ידי שיהודים גרים שם ומנהגים לפי מנהג המקום ומדברים בשפה המדוברת במדינה ההיא על ידי זה מזככים את העולם ונוסף לזה על ידי [[שבע מצוות בני נח]] פועלים גם באומות העולם שאף הם יהיו כלי לגילויים של משיח. יהודים הגיעו בזמננו לכל קצווי תבל ומצאים בכל פינה נידחת ומכיוון "שנסתיימה עבודת הבירורים" הרי שכל העולם כבר מוכשר ומוכן לגלוי אלוקות.<br />
<br />
ובפרטיות:<br />
<br />
====[[צרפת|מדינת צרפת]]====<br />
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br />
רואים בחוש שגם מקומות שבעבר היו רחוקים מתורה ויהדות הרי הם עתה מקומות של תורה ויהדות. על דרך מדינת צרפת שבה התחילה הגלות וכדברי הנביא: "וגלות החל הזה.. עד צרפת" (עובדיה א, כ-כא) כלומר מהמקומות הקשים בגלות היא מדינת צרפת, כידוע התנגדות [[אדמו"ר הזקן]] למדינת צרפת והעומד בראשה [[נפוליון]] שהם שרש קליפת החופשיות ופריקת עול ומהם הושפע לכל הדורות שלאחריהם כל התרבות החופשית והדמוקרטייה המתירנית (שמיוסדת על פריקת עול מה שאין כן אילו הייתה על יראת ה'{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] ח"א עמוד 402}}) ואף על פי כן בדורנו רואים שעל ידי עבודת היהודים במדינה זו נעשית מדינת צרפת למקום תורה ויהדות עם מוסדות חינוך ולימוד התורה ומקום מרכזי להפצת תורה ויהדות והפצת מעיינות החסידות ועד שמשם מדפיסים ספרי חסידות ויוצאים לעולם כולו.<br />
ובפרט כפי שהיה שב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי לשיר ניגון ההימנון הצרפתי על המילים "[[האדרת והאמונה]]" ולאחרי ימים שינו הצרפתים את ההימנון שינוי זה מורה על העילוי שנעשה בניגון של אומת צרפת ועל הבירור שנעשה בה.<br />
<br />
בבירור מדינת צרפת שני ענינים א. שממשיכים הקדושה בה לפי ערכה. ב. שממשיכים בה כמו בעצם שיחד עם גדרה כתחתון ההמשכה שממשיכים בה היא נעלית כמו העליון ממש. ונרמז בשמה צרפת (מלשון צירוף ובירור) שהיא [[גימטריה]] 770 שעניינה א. שרש העולם הוא 7 שנברא ב[[שבעה ימי בראשית]] והמספר 770 מורה על שלימות בבנין כלומר שבבירור מדינת צרפת נשלם הבירור של כל העולם ב. מספר הבית של נשיא דורנו [[770]] שהיא המקור של הפצת המעיינות ובירור מדינת צרפת היא באופן שהיא עצמה (מדינה תחתונה כנ"ל) נעשית כמו 770 שהיא העליון ביותר המקור להפצת המעיינות בדורנו{{הערה|לכל הנ"ל ראה שיחת פרשת וישב [[תשנ"ב]] תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב ח"א עמוד 401 ואילך}}.<br />
<br />
==== מדינת [[רוסיה]] ====<br />
[[קובץ:הבחורים השלוחים על חזית בנין הקרמלין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחים בחזית הקרמלין]]<br />
בזמנים אלו רואים בבירור איך אומות העולם מסייעים לבני ישראל בכל ענייניהם ובענייני יהדות ואפי מדינה כמדינת רוסיה ששנים רבות לחמו בכל ענייני דת ולא הניחו לבני ישראל לקיים תורה ומצוות ולא הניחו להם לצאת מגבולותיה עתה הם מסייעים להם הן ביציאה משם והן בכל ענייני יהדות תורה ומצוותיה. וזה הוכחה שאף אומות העולם עומדים מוכנים כבר לגאולה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 149}}.<br />
<br />
==== מלכיות של חסד ====<br />
[[קובץ:טראמפ.jpeg|ממוזער|נשיא ארצות הברית מר דולנד טראמפ חותם על הכרזת [[י"א ניסן]] כ'''[[יום החינוך]]''']]<br />
בימינו גרים רוב בני ישראל במקומות שאומות העולם מסייעים להם בכל ענייני תורה ומצוות.<br />
<br />
כמו כן בימינו נראה שינוי בעולם לטוב וחסד ביניהם עצמם שאומות העולם (ובפרט מדינת [[ארצות הברית]]) נרתמים לעזור בגופם ובכספם לשלוח למקומות נידחים שצריכים עזרה על אף שאין להם שייכות ביניהם. כמו כן רואים הוספה בכל ענייני חינוך בעולם כולו{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש"א]]. ראה לעיל ביאור אחר שהוא מצד גילוי הטוב שבסוף הגלות שיתבררו ויתלבנו וגו'.}}.<br />
<br />
==="הגיע זמן גאולתכם"===<br />
מלבד העובדה כי נעשו כל ההכנות הראויים לביאת המשיח, והעובדה כי בעולם נראים סימני סוף זמן הגלות, כעבור תקופה הוסיף הרבי והכריז שזמננו הוא "זמן הגאולה". ובדבריו ביאר כי כוונתו שהגיע זמנה לא רק כתוצאה מסיום ההכנות אלא מעצם הזמן שהוא זמן של משיח. כהמשך לכך ביאר הרבי כי מהתבוננות בעולם ניתן לראות כי משיח כבר פועל בעולם פעולות הקשורות עם התגלותו הקרובה.<br />
ביטויים רבים נתן הרבי לתקופה זו. בחודשים תמוז - אב [[תנש"א]] התבטא הרבי כי תקופתנו היא "סף הגאולה"{{הערה|1=שיחת שבת פרשת בלק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=סף+הגאולה&pgnum=241&hilite= ספר השיחות [[תנש"א]] חלק ב' עמוד 691]. שוב בפרשת פנחס באידיש "בא דעם שוועל פון גאולה.." (שם עמוד 695) ושוב בפרשת ואתחנן (שם עמוד 747).}}{{הערה|יש הרוצים להקביל ביטוי זה לביטוי סף הדלת שהוא נידון כחלק וכנספח אל הבית אם כי הוא מחוץ לדלת, ודוגמתו בזמננו שאינו גאולה אלא כמפתן וכניסה לגאולה.{{מקור|עניינו של משיח...(בקיצור מדוייק!)}}.}}<br />
<br />
בשיחותיו הרחיב הרבי ונימק הדברים בכמה אופנים:<br />
* עתה הוא '''"יום שישי לאחרי חצות"''' - החל משנת [[תנש"א]] נמצאים בערב שבת לאחרי חצות{{הערה|שיחת פרשת ואתחנן [[תנש"א]] סעיף י}}.<br />
* החלו הגילויים של '''"אראנו נפלאות"''' - שרואים בזמננו גילויים וניסים באופן הכי נעלה, אופן של "פלא"{{הערה|שיחת כ"ו ניסן תנש"א, שיחת ש"פ תרומה תשנ"ב}}.<br />
* מלך המשיח כבר נמצא, בגלוי ופועל בעולם{{הערה|שיחת ש"פ משפטים התשנ"ב.}}.<br />
<br />
==== "ערב שבת אחר חצות" ====<br />
מובא בספרים{{הערה|אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.}} על פי הרמזים בפסוקי התורה שזמן הקץ הוא בשנת החמש מאות לאלף השישי ומבארים זאת על פי הפסוק "כי אלף שנים בעניך כיום" (תהלים צ, ד) יום אצל [[הקב"ה]] הוא אלף שנה והיום מתחלק לשניים לילה ויום (חמש מאות וחמש מאות) ומתחילת אלף השישי עד שנת ה'ת"ק הוא לילה הרומז על ליל הגלות ומשנת ת"ק החל להפציע השחר והתחיל "גילוי ניצוצי הגאולה"{{הערה|אור החיים במדבר שם}}<br />
<br />
חשבון נוסף מובא בספרים{{הערה|מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים [[תש"ט]] עמוד 245 וראה המצויין בהערות הבאות מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}} שאצל [[הקב"ה]] אין לילה רק יום של 12 שעות ולפי זה כבר בתחילת אלף השישי החל יומו של הקב"ה ובשנת ה'ת"ק החל חצות היום.<br />
<br />
ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש"ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב"ד]] על ידי ה[[אדמו"ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]]{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}}.<br />
<br />
ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תנש"א{{הערה|ראה בשיחת ואתחנן [[תנש"א]] משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99. ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תנש"א}} התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי.<br />
<br />
ולפי החשבון השני שנת ה'תש"נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת{{הערה|ראה ספר אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק א עמוד תקל"א}}<br />
<br />
ביאת המשיח באלף השישי היא על דרך ההוספה [[מחול על הקודש]] ויום השבת (שהוא אלף השביעי) נכנס בתוך יום החול{{הערה|שיחת משפטים [[תשנ"ב]] אות ג}}<br />
<br />
ומכיוון שנמצאים לאחרי חצות, מובן ש"הכל מוכן לסעודה" ויש כבר שולחן ערוך ושור הבר והלוויתן ויין המשומר וכל ענייני הגאולה מוכנים ונמצאים{{הערה|שיחת פרשת פנחס [[תנש"א]] סעיף יא - יב ושיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ"ב]] ועוד}}.<br />
<br />
==== "אראנו נפלאות" ====<br />
[[קובץ:עיתונים.jpeg|ממוזער|עיתונים המבשרים על פרוץ מלחמת המפרץ]]<br />
'''"[[מלחמת המפרץ]]"'''<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הכריזה ממשלת [[ארצות הברית]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצר בארץ בהלה גדולה מאוד.<br />
<br />
הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט שמעוני{{הערה|רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם [[הקב"ה]] כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם"<br />
<br />
הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה והכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס שהיה בעם ישראל אמר הרבי שניסים אלו מוכחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] ח"ד עמוד 39}}.<br />
<br />
'''"נפילת מסך הברזל"'''<br />
{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}<br />
זה שמדינת רוסיה השתנתה להתנהג באופן של צדק ויושר וכן נותנים לבני ישראל חופש ושיחרור עד לאופן של קיבוץ גלויות הרי זה נפלאות מעין הנפלאות דלעתיד{{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק א עמוד 422 וראה שם [[תנש"א]] חלק א עמוד 202 ועוד רבות.}}.<br />
<br />
'''מהפכות בעולם'''<br />
<br />
הרבי הצביע על מהפכות שמתרחשים ברחבי העולם במדינת רוסיה סין והודו ועד לאיי הים הרחוקים שמתגוררים במקומות אלו מיליארדי בני אדם והמהפכות הם מין הקצה אל הקצה והכל נעשה מתוך מנוחה ושקט כפי שאין לזה אח ורע בתולדות העולם{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תש"נ. (כפי הנראה הרבי הצביע על כמה פרטים במהפכות א.ראיה על עקבתא דמשיחא. ב. העולם מוכשר לגאולה. ב.על ניסים ונפלאות הגאולה).}}.<br />
<br />
====מציאותו של מלך המשיח====<br />
בכל דור ודור ישנו אחד ראוי להיות משיח{{הערה|פירוש הברטנורא למגילת רות, שו"ת חתם סופר חושן משפט סימן צ"ח ועוד}} ומיד כשלא יהיו מונעים ומפריעים יתגלה בפועל ומכיוון שנשלמה העבודה והעולם מוכשר לגלוי המשיח ממילא משיח לא רק שנמצא אלא נמצא בהתגלות. כלומר, הוא מצדו התגלה בעולם וכל העניינים שלו נמצאים כבר בעולם [[סעודת שור הבר והלוויתן]]{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 354)}} (ועד שכבר רואים פעולתיו בעולם) אלא כדי שיתגלה בפועל צריך את העבודה של "'''לקבל''' פני משיח צדקנו" כלומר בנוסף לעבודה של בירור העולם וזיככו שיהיה ראוי לגלויים של משיח (שזה כבר נעשה) צריך יהודי על ידי עבודתו "להמשיך ולקבל" את גלוי המשיח (ולא מספיק שמשיח מצד התגלה בלבד) וכדלהלן{{הערה|שם= וירא נ"ב|שיחת פרשת וירא תשנ"ב}}.<br />
<br />
====פעולות המלך המשיח====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[וכתתו חרבותם לאתים]]}}<br />
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארצות הברית (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br />
מהיעודים הכתובים על מלך המשיח הוא: "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ד.) וביארו המפרשים: (רד"ק) "והוא (מלך המשיח) יוכיח להם ויאמר למי שימצא בו העול ישר המעוות.. ומפני זה לא תהי' מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם, ולא יצטרכו לכלי מלחמה, וכתתו אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה".<br />
<br />
בכ"ו בשבט [[תשנ"ב]] בערב שבת פרשת משפטים התכנסו ראשי המעצמות ארצות הברית וברית המועצות לחתום על הסכם צימצום הנשק ולהטות את הכספים לשיפור הכלכלה.<br />
<br />
הרבי התיחס לכך באותה השבת וביאר שמאורע זה הוא תוצאה מפעולותיו של מלך המשיח בעולם ותחילת קיום הנבואה על "וכתתו חרבותם לאתים"<br />
והוא נחתם ביום שישי בשבוע לרמז על תוכן העניין שהוא תוצאה של זה שזמננו הוא ערב שבת והכנה לשבת ([[אלף השביעי]]). כמו כן התאריך כ"ו שהוא בגימטריה 26 שהוא בגימטריה של השם [[הוי"ה]] שיתגלה בביאת המשיח וכלשון הפסוק "לא ירעו ולא ישחיתו..כי מלאה הארץ דעה את הוי"ה וגו'"<br />
<br />
(והוא בא בהמשך לעבודה של "הפצת המעיינות היהדות ושבע מצוות בני נח" בכל העולם שעל ידי זה הכשירו את העולם לגלויים של מלך המשיח. וזו הסיבה שהסכם נחתם דווקא בעיר נוי יורק בעיר בה המקור לעבודה של הפצת היהדות וממנה יוצאים ה[[שלוחים]] של נשיא הדור לכל קצווי תבל, וזה גם הקשר ל[[חודש שבט]] ולשנת תשנ"ב. חודש שבט, הוא החודש שבו הייתה ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"י]] ותחילת העבודה של דורנו בהפצת היהדות במלא העוצמה. ושנת [[תשנ"ב]] הוא שנת ה42 מאז, והוא על דרך ה42 מסעות שהיו לבני ישראל במדבר שבסופה הגיעו להיכנס לארץ.){{הערה|שיחת פרשת משפטים תשנ"ב}}<br />
<br />
==המשמעות לכך בעבודת ה'==<br />
===עבודה ואחריות של כל אחד===<br />
העובדה שנמצאים לאחרי ש[[כלו כל הקיצין]] ועדיין לא באה הגאולה, הרי זה מכריח שהעבודה הנדרשת בזמננו היא לקיחת אחריות אישית של כל אחד ואחת מישראל להביא את הגאולה, שכל אחד מישראל אנשים נשים וטף ידעו את ההלכה שכותב [[הרמב"ם]] שמעשה טוב אחד או אפילו [[מחשבה]] או דיבור אחד על ידי זה מכריע האדם את כל העולם "ומביא ישועה והצלה"{{הערה|שיחת שיחת [[פורים]] תשמ"ז, וראה לקו"ש חכ"ט עמוד 17 שחישוב קיצים הוא לפי ראות הצדיק את העבודה הנדרשת ואולי זה הביאור בתמיהת הרבי שם מהי העבודה עכשיו לאחרי שכלו כל הקיצין. ודו"ק}},<br />
<br />
ב[[כ"ח בניסן תנש"א]] אמר הרבי את [[השיחה הידועה]] שהוא נותן את עבודה לציבור והאחריות עליה מוטלת על כל אחד ואחת שיעשו כל שביכולתם להביא הגאולה.<br />
במה מתבטאת עבודה זו - ביאר הרבי בשיחה שנאמרה ב[[שבת]] לאחר מכן - "בהוספה בתורה ובמצוות בלימוד התורה - נגלה דתורה ופנימיות התורה ובקיום המצוות בהידור"{{הערה|שיחת פרשת שמיני תנש"א}}<br />
<br />
הרבי חזר והדגיש זאת לכמה וכמה שעבודה זו להביא את המשיח תלויה בכל אחד ואחד דווקא (ושעל כל אחד להרגיש אחריות באופן אישי להביא את הגאולה){{הערה|[http://www.yomanim.com/images/6/67/ניסןתשנ%22א-ביתחיינו4.pdf יומן בית חיינו גליון 74 עמוד 9-10]}}.<br />
<br />
===לחזק הציפייה לגאולה===<br />
{{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}}<br />
התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך [[התבוננות]] בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מ[[הקב"ה]] "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"{{הערה|סוף שיחת תבא [[תנש"א]] ועוד}} ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך}}.<br />
<br />
תפילה ובקשה זו היא רצונו של [[הקב"ה]] שמתאווה לתפילתם של צדיקים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}}. וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד [[צעקה]] עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.."{{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תנש"א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה{{הערה|שיחת כ"ח ניסן [[תנש"א]] ועוד.}}.<br />
<br />
תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה{{הערה|שם=וירא נ"ב}}. (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]])<br />
<br />
===חיזוק הבטחון בהתגלותו המידית של משיח===<br />
<br />
הידיעה שעתה הוא זמן הגאולה מכריחה את הוודאות שברגע זה ממש הוא בא (כלומר יהודי שחדור בידיעה זו שעתה הוא הזמן ועדין רואה שהוא לא בא עדיין, זה לא מחליש לו את האמונה אדרבה, זה מחייב עוד יותר את ביאתו ברגע זה ממש{{מקור}}).<br />
<br />
:'''להכריז ולפרסם בכל מקום ש[[הקב"ה]] אומר לכל אחד ואחד מישראל: "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה עד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.'''{{הערה|שם=ראה נא}}<br />
====שמחת הגאולה====<br />
השמחה מהידיעה והאמונה שהנה משיח בא מקרבת ומזרזת את הגאולה (על דרך הסיפור אודות הצדיק שבקטנותו רצה [[תפוח]] וכשלא נתנו לו ברך ברכה והיו מוכרחים לתת לו, כן השמחה בשמחת הגאולה, מביאה את הגאולה בפועל){{הערה|שם=לקוטי שיחות כ}}<br />
<br />
=== לחיות גאולה ===<br />
{{ערך מורחב|לחיות גאולה}}<br />
<br />
מכיוון שהושלמה העבודה בבירור העולם ממילא משיח שיש בכל דור אין לו מניעה להתגלות ולכן התגלה כבר בעולם{{הערה|שם=וירא נ"ב}}. והסיבה שאינו נראה בגלוי הוא כי צריך את פעולת ישראל "לקבל" את הגילוי שלו והוא על ידי שהאדם חי את חייו וכל התנהגותו לפי חיי הגאולה, כל חיותו חדורה ב"להביא לימות המשיח" ממילא הוא ממשיך ומגלה את הגאולה בפועל בעולם.<br />
<br />
פעולה זו נעשית על יד זה שכל יהודי [[פוקח את עיניו]] ומחדיר לעצמו שהגאולה כבר כאן וכל שנשאר הוא לקבלו ולגלותו בפועל, הרבי ביאר שזו הסיבה שמדברים אודות הזמן שנמצאים על [[סף הגאולה]] בכדי שיהודי יחיה כבר גאולה והוסיף שבכדי לסייע להחדרת התודעה הזו יש להתעסק ב[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]] שעל ידי זה האדם חיי חיי גאולה בחייו{{הערה|ראה שיחת פרשת בלק תנש"א}}.<br />
<br />
(והעניין בזה הוא שבכל יהודי יש [[ניצוץ משיח]] ועל ידי שהוא חי משיח הוא מגלה את הניצוץ בכל כוחותיו ובצירוף עבודת כל הניצוצות הוא מגלה את הניצוץ הכללי - משיח צדקנו בהתגלות{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות - תשנ"ב. (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד319)}}).<br />
====בעבודת השליחות====<br />
{{ערך מורחב|השליחות היחידה}}<br />
גם עבודתם של השלוחים בדורנו עניינה 'לקבל פני משיח צדקנו' והיא עיקר העבודה להחדיר בעולם את עניינו ואורו של מלך המשיח על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==הפרסום בתקשורת==<br />
{{ערך מורחב|פרסום גאולה ומשיח}}<br />
הרבי קרא{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת שופטים [[תנש"א]] ושיחת שבת פרשת תצא תנש"א (תורת מנחם התוועדויות תנש"א חלק ד עמוד 202 ועמוד 241}} לפרסם בכל מקום את הדברים בכדי שכולם ידעו שדבר זה תלוי בכל אחד ואחת והאחריות מוטלת עליהם{{הערה|פורים תשמ"ז}}. וכמו כן לפרסם את אופן העבודה ששייכת לדורנו לחיות וללמוד בענייני גאולה, הרבי אף הוסיף שעיקר עבודתם של ה[[שלוחים]] בדורנו הוא לדאוג להכין את העולם [[לקבל פני משיח צדקנו]] על ידי לימוד עניינים הנ"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}.<br />
<br />
כשכתב הסי-אן-אן הגיע לרבי ושאל: מהו המסר שיש לו לעולם בעניין המשיח?". ענה לו הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד ומיד יבוא{{הערה|בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב}}.<br />
כמו כן כששאל כתב עיתון: "מהו המסר שיש לרבי עבור העם?". ענה לו הרבי: "המשיח עומד להגיע וצריך לעשות את ההכנות האחרונות"{{הערה|"בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון ב' באדר-א תשנ"ב}}.<br />
<br />
==השפעה מעשית==<br />
<br />
במשך השנים אמר הרבי כמה פעמים שדורנו הוא האחרון של הגלות והראשון לגאולה, משנת [[תשמ"ז]] אמר הרבי שהנה הגיע הזמן וסיימו לצחצח את הכפתורים ונמצאים בסוף הגלות. מ[[חודש ניסן]] [[תנש"א]] דבר הרבי והכריז שעתה הגיע זמן הגאולה (ולא רק שנמצאים בסוף זמן הגלות רק הגאולה כבר פועלת בעולם כנ"ל) עד לליל [[כ"ח ניסן]] בה תבע הרבי מהחסידים לעשות הכל ולהתעקש ולהביא את הגאולה, מיני אז בכל [[התוועדות]] מפגש ו[[יחידות]] דיבר הרבי אודות עניין זה, תבע ביקש והכריז שיש לפעול בכל המישורים ולהביא את הגאולה בפועל.<br />
<br />
לאור תביעותיו של הרבי התעוררו אנ"ש ברחבי תבל, התקיימו אסיפות ב[[770]] וב[[כפר חב"ד]] מתוך התעוררות עצומה מה להוסיף בקשר לעניין זה.<br />
<br />
===פסק דין===<br />
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}}<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]<br />
ביום ל' ניסן [[תנש"א]] התקיימה אסיפה בכפר חב"ד בה הוכרז על חתימת הפסק דין על ידי הרבנים כי הגיע זמן הגאולה והגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח לגאול את ישראל.<br />
ביום ב' אייר קבל הרבי את הפסק. (לאחר [[חג השבועות]] באסיפה נוספת נכתב פסק דין נוסף שנשלח על ידי הרבנים לקרוא אותו על ציון [[רבותינו נשיאנו]] ברוסיה).<br />
<br />
===המטה העולמי להבאת המשיח===<br />
{{ערך מורחב|המטה העולמי להבאת המשיח}}<br />
במשך תקופה זו הוקם ה"מטה העולמי לביאת המשיח"{{הערה|כך שמו מיום הקמתו}} כשמטרתם היא פירסום הודעתו ונבואתו של הרבי אודות 'זמן הגאולה' ועידוד לימוד ענייני גאולה ומשיח{{הערה|שם=אייר נא|יומן [http://www.yomanim.com/images/2/27/אייר_תשנ%22א_-_%22אראנו_נפלאות%22.pdf אראנו נפלאות אייר תנש"א]}}.<br />
<br />
כמו כן התעוררו אנ"ש בכלל בכל העניינים התמימים בלימודם והשלוחים בעבודתם, הרבי הגיב על הדו"חות בקשר להוספה זו בחיוב ובעידוד רב{{הערה|שם=אייר נא}}.<br />
<br />
בין התמימים היו שיצאו לישיבות ברחבי נוי יורק לפרסם על לימוד ענייני גאולה ומשיח. כמו כן פורסמה הודעה בעיתונות בחתימת הרבנים בקשר לזמן הגאולה{{הערה|שם=אייר נא}}.<br />
<br />
==מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח==<br />
[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br />
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]].<br />
<br />
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
===שבועון בית משיח===<br />
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].<br />
<br />
===אש"ל הכנסת אורחים===<br />
המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
===הוצאת ספרים===<br />
<br />
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''הבשורה''' של [[הרבי]] בענין משיח וגאולה - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה של הרבי, מוסף [[שבועון בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[עבודת הגלות]]<br />
*[[סיום עבודת הגלות]]<br />
*[[טעימה מהגאולה בדורנו]]<br />
*[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]<br />
*[[היכונו לביאת המשיח]]<br />
*[[הקריאה והקדושה]]<br />
*[[פרסום גאולה ומשיח]]<br />
*[[ספר בשורת הגאולה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=245 בשורת הגאולה] - באתר 'משיח' שעל ידי צעירי אגודת חב"ד.<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_40.html עשרות שנים חלפו מבשורת הגאולה - הייתכן שחלילה הרבי טעה?! • מעורר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]<br />
[[קטגוריה:הגאולה בדורנו]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=724644מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח2024-12-13T05:57:21Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז חב"ד העולמי.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סמל '''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''']]<br />
'''מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח''' - הינו ארגון שהוקם בשנת [[תשנ"ו]] במטרה לרכז את כל פעולות [[חסידות חב"ד]] בנושא [[משיח]].<br />
<br />
מנהל המרכז הינו הרב [[מנחם מענדל הנדל]]. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==שבועון בית משיח==<br />
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].<br />
<br />
==אש"ל הכנסת אורחים==<br />
המרכז מפעיל גם את ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-[[770]] ב[[חודש תשרי]].<br />
<br />
==הוצאת ספרים==<br />
<br />
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "[[ועד שיחות קודש]]").<br />
<br />
===חברי המרכז===<br />
*הרב [[מנחם מענדל הענדל]], מנהל<br />
*הרב ברוך מישולובין, מזכיר<br />
<br />
{{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9A&diff=723428יעקב ישראל רייך2024-12-06T07:37:48Z<p>אלפא: /* חנות קה"ת */</p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:יעקב רייך.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יעקב רייך]]<br />
[[קובץ:יעקב רייך ליד הרבי.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יעקב רייך ליד הרבי]]<br />
פרופסור ר' '''יעקב ישראל רייך''' (תש"ט - ד' כסלו תשפ"ה) - מנהל חנות [[קה"ת ניו יורק|קה"ת]] ב[[קראון הייטס]], מנהל [[אוצר ספרי ליובאוויטש]]. זכה לגור מול בית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' יעקב רייך נולד בשוויץ לאביו ר' אברהם ניצול שואה ובמקור מהעיר וינה.<br />
<br />
ר' יעקב היגר משוויץ לארצות הברית כדי להתקדם בעולם האקדמי ולאחר תקופת לימודים הוסמך לד"ר ולאחר שנים של השקעה הגיע לתואר פרופסור.<br />
<br />
כיהן כפרופסור באוניברסיטה וזכה על כך לעידודים מהרבי. <br />
<br />
ניהל את חנות הספרים [[קה"ת]] מול [[770]]. ובשנים מאוחרות יותר ניהל את [[אוצר ספרי ליובאוויטש]].<br />
<br />
התגורר ברחוב פרזידנט בקראון הייטס מול בית [[הרבי]].<br />
<br />
==חנות קה"ת==<br />
<br />
הקים את חנות הוצאת ספרים [[קה"ת ניו יורק|קה"ת]] ברחוב [[איסטרן פארקוויי]], מול [[770]], בסיוע הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], אותה ניהל במשך מספר שנים. <br />
<br />
בשלהי [[תשד"מ]] מונה ר' יעקב רייך לאחראי על קה"ת. רייך הפך את קה"ת למפעל גדול ומשגשג, כיאה להוצאת הספרים הרשמית של חב"ד. התנופה שהתחוללה בפעילות קה"ת שעלתה על דרך המלך (לרבות הקמת מועדון לקוחות של קה"ת) הביאה לרווחים רבים שנשאבו לטובת 'ה[[מרכז לענייני חינוך]]', לקורת רוחו המלאה של [[הרבי]]{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא}}. <br />
<br />
הרב רייך זכה לברכות והוראות מפורטות מהרבי לגבי עבודתו בקה"ת.<br />
<br />
==הדפסת ספרי קה"ת==<br />
בשנת [[תשד"מ]] כתב הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לרב יעקב רייך ולרב [[שניאור זלמן גוראריה]], שיש לשניהם אישור להדפיס ספרי קה"ת{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא}}<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] גורמים בהנהלת קה"ת החליטו לסיים את תפקידו בחנות אותה הקים וניהל במסירות.<br />
<br />
==אוצר ספרי ליובאוויטש==<br />
בשנת [[תשנ"ו]] בערך{{הערה|על-פי [[שבועון בית משיח]] גיליון 91, בו מופיעה מודעה מטעם ההוצאה לאור.}} ייסד ר' יעקב את ההוצאה לאור "[[אוצר ספרי ליובאוויטש]]", והחל בהוצאה לאור של ספרים חב"דיים, ובאישור מנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]] והרב [[שניאור זלמן חאנין]] מהנהלת [[קה"ת]] - גם ספרים השייכים לקה"ת, עם סמל של קה"ת. <br />
<br />
הרב רייך פתח חנות חדשה ברחוב [[קינגסטון]] 421, ובה מכר ספרים חב"דיים בכלל, ובפרט ספרי קה"ת שלא ניתן היה להשיג בחנויות האחרות, כגון ספרי [[אגרות קודש]] החדשים. לאחר מספר שנים החנות נסגרה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ט]] הוקם סניף של ההוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 217 עמוד 69.}}<br />
<br />
==איש חסד==<br />
הרב רייך ורעייתו אסתר פתחו את ביתם לאורחים רבים שהגיעו לרבי.<br />
<br />
היה מקושר בלב ונפש לרבי, עסק במרץ רב בהפצת בשורת הגאולה, וכדי לגרום נחת רוח לרבי תמך בסכומים גבוהים בשלוחים, מוסדות חינוך וחסד חב"דיים.<br />
<br />
בחודש [[חשון]] [[תשפ"ד]] לקה בליבו, ובד' כסלו נפטר והוא בן 76{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1159011/ קראון הייטס: הרב יעקב ישראל רייך ע"ה]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו: אסתר רייך <br />
*בנו: הרב שמואל רייך ע"ה<br />
*הרב עקיבא רייך <br />
*הרב מנחם יוסף רייך <br />
*הרב לוי יצחק רייך <br />
*הרב יהודה ברוך רייך<br />
*בתו: אפרת רעיית הרב [[בנימין אדרעי]] – שלוחי הרבי ל[[יפן]] <br />
*בתו: חנה אלטמן <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רייך יעקב ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] <br />
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9A&diff=723426יעקב ישראל רייך2024-12-06T07:22:52Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:יעקב רייך.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יעקב רייך]]<br />
[[קובץ:יעקב רייך ליד הרבי.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יעקב רייך ליד הרבי]]<br />
פרופסור ר' '''יעקב ישראל רייך''' (תש"ט - ד' כסלו תשפ"ה) - מנהל חנות [[קה"ת ניו יורק|קה"ת]] ב[[קראון הייטס]], מנהל [[אוצר ספרי ליובאוויטש]]. זכה לגור מול בית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
ר' יעקב רייך נולד בשוויץ לאביו ר' אברהם ניצול שואה ובמקור מהעיר וינה.<br />
<br />
ר' יעקב היגר משוויץ לארצות הברית כדי להתקדם בעולם האקדמי ולאחר תקופת לימודים הוסמך לד"ר ולאחר שנים של השקעה הגיע לתואר פרופסור.<br />
<br />
כיהן כפרופסור באוניברסיטה וזכה על כך לעידודים מהרבי. <br />
<br />
ניהל את חנות הספרים [[קה"ת]] מול [[770]]. ובשנים מאוחרות יותר ניהל את [[אוצר ספרי ליובאוויטש]].<br />
<br />
התגורר ברחוב פרזידנט בקראון הייטס מול בית [[הרבי]].<br />
<br />
==חנות קה"ת==<br />
<br />
הקים את חנות הוצאת ספרים [[קה"ת ניו יורק|קה"ת]] ברחוב [[איסטרן פארקוויי]], מול [[770]], בסיוע הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], אותה ניהל במשך מספר שנים. <br />
<br />
הרב רייך סכה לברכות והוראות מפורטות מהרבי לגבי עבודתו בקה"ת.<br />
<br />
==הדפסת ספרי קה"ת==<br />
בשנת [[תשד"מ]] כתב הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לרב יעקב רייך ולרב [[שניאור זלמן גוראריה]], שיש לשניהם אישור להדפיס ספרי קה"ת{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא}}<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] גורמים בהנהלת קה"ת החליטו לסיים את תפקידו בחנות אותה הקים וניהל במסירות.<br />
<br />
==אוצר ספרי ליובאוויטש==<br />
בשנת [[תשנ"ו]] בערך{{הערה|על-פי [[שבועון בית משיח]] גיליון 91, בו מופיעה מודעה מטעם ההוצאה לאור.}} ייסד ר' יעקב את ההוצאה לאור "[[אוצר ספרי ליובאוויטש]]", והחל בהוצאה לאור של ספרים חב"דיים, ובאישור מנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]] והרב [[שניאור זלמן חאנין]] מהנהלת [[קה"ת]] - גם ספרים השייכים לקה"ת, עם סמל של קה"ת. <br />
<br />
הרב רייך פתח חנות חדשה ברחוב [[קינגסטון]] 421, ובה מכר ספרים חב"דיים בכלל, ובפרט ספרי קה"ת שלא ניתן היה להשיג בחנויות האחרות, כגון ספרי [[אגרות קודש]] החדשים. לאחר מספר שנים החנות נסגרה.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ט]] הוקם סניף של ההוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 217 עמוד 69.}}<br />
<br />
==איש חסד==<br />
הרב רייך ורעייתו אסתר פתחו את ביתם לאורחים רבים שהגיעו לרבי.<br />
<br />
היה מקושר בלב ונפש לרבי, עסק במרץ רב בהפצת בשורת הגאולה, וכדי לגרום נחת רוח לרבי תמך בסכומים גבוהים בשלוחים, מוסדות חינוך וחסד חב"דיים.<br />
<br />
בחודש [[חשון]] [[תשפ"ד]] לקה בליבו, ובד' כסלו נפטר והוא בן 76{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1159011/ קראון הייטס: הרב יעקב ישראל רייך ע"ה]}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו: אסתר רייך <br />
*בנו: הרב שמואל רייך ע"ה<br />
*הרב עקיבא רייך <br />
*הרב מנחם יוסף רייך <br />
*הרב לוי יצחק רייך <br />
*הרב יהודה ברוך רייך<br />
*בתו: אפרת רעיית הרב [[בנימין אדרעי]] – שלוחי הרבי ל[[יפן]] <br />
*בתו: חנה אלטמן <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רייך יעקב ישראל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] <br />
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:עורכים תורניים]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=723161מלחמת חרבות ברזל2024-12-04T07:32:52Z<p>אלפא: /* הפסקת אש */</p>
<hr />
<div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br />
{{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br />
[[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|שמאל|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br />
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br />
<br />
'''מלחמת חרבות ברזל''' או '''מלחמת שמחת תורה''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי"ד, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br />
<br />
בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי"ד.<br />
<br />
המלחמה של ישראל נגד אירן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק.<br />
<br />
בחשון תשפ"ה נחטף ונרצח באבו דאבי שליח הרבי הרב [[צבי קוגן]] הי"ד.<br />
<br />
בחשון תשפ"ה החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br />
<br />
==שלבי המלחמה==<br />
===המתקפה===<br />
[[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br />
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br />
[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br />
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br />
<br />
מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.<br />
[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br />
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.<br />
<br />
===המלחמה===<br />
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה"ל פתח במלחמת "חרבות ברזל"] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br />
<br />
בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br />
<br />
בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br />
<br />
במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br />
<br />
צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/"תקפו פלסטינים ביו"ש": ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br />
<br />
===רפיח===<br />
[[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|שמאל|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br />
ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ"ז ניסן]], ירי פצמ"רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל ונפצעו חיילים נוספים.<br />
<br />
בגלל ירי הרקטות, התחיל צה"ל את המבצע ברפיח.<br />
<br />
טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br />
<br />
כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ"ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב"כ ואמ"ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br />
<br />
במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br />
<br />
במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br />
<br />
כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br />
===הדפסת התניא===<br />
ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה"ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br />
<br />
==החטופים==<br />
כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br />
<br />
בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br />
<br />
בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br />
<br />
===חזרת חטופים===<br />
<br />
במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br />
<br />
ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה"ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי שליט"א מלך המשיח]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br />
<br />
באור לט' אייר תשפ"ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br />
<br />
כמו כן באור לט"ז אייר צה"ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[י"ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br />
<br />
ב[[ט"ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br />
<br />
====מבצע ארנון====<br />
בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת"ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת "נובה" ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה"ל, שב"כ והימ"מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה"ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br />
<br />
במבצע הנועז, מפקד בימ"מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי"ד והמבצע נקרא על שמו "מבצע ארנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל"ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל"ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===עסקאות החטופים===<br />
בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].<br />
<br />
35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br />
<br />
העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.<br />
<br />
[[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br />
<br />
עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br />
<br />
כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.<br />
<br />
הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br />
"לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת". ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: "לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת".<br />
{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br />
<br />
לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br />
1425:<br />
"אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה"מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות". הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: "וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל"ת? מי לוקח אחריות על זה?"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br />
<br />
===פורום תקוה===<br />
[[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|שמאל|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br />
פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br />
<br />
===משפחות החטופים===<br />
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br />
<br />
לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב"ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע"פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br />
<br />
בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ"ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי שליט"א מה"מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==חסידי חב"ד שנרצחו==<br />
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br />
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br />
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, נכדו של הרה"ח ר' יהודה רובין ז"ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.<br />
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br />
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.<br />
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].<br />
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.<br />
*החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע"ה, בן למשפחה חב"דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב"ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br />
*רב"ט '''אילן כהן''' הי"ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה"ל ירה בטעות לכיוון החפ"ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב"ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br />
*סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי"ד מ[[כפר חב"ד]], נהרג ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע"נ החיילים החב"דים הי"ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ"ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת "חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ"ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב"ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי"ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי"ד על מצבות חללי צה"ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי"ד על מצבות חללי צה"ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף "הי"ד".<br />
<br />
* '''אליהו אמסלם''' הי"ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב"ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י"ד]] [[אייר]] [[תשפ"ד]]. היה מקורב ל[[חב"ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב"ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב"ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי"ד]}}.<br />
* '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי"ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר"ח מרחשוון תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב"ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי"ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב"ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב"ד-מצפה יצהר ובשת תשפ"ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב"ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br />
* הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ"ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br />
<br />
== פעילות חסידי חב"ד ==<br />
=== פרסום דעת הרבי ===<br />
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br />
*עמידה בתוקף מול האויב.<br />
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br />
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
*וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''"השכם והערב עליהם"''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br />
*הספר "קראתי ואין עונה", הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br />
<br />
====הרב וולפא====<br />
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br />
<br />
הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br />
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט<br />
*לחימה במחבלים ללא פשרות<br />
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות<br />
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם<br />
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br />
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ "מלחמת השם"? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br />
<br />
כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: "אני בוחר להאמין לראש הממשלה" ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br />
<br />
ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br />
<br />
כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br />
<br />
====בכלי התקשורת====<br />
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br />
<br />
ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br />
<br />
בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט"א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}.<br />
סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב"ד נחלץ לסייע להם.<br />
<br />
====ציור בחורבות עזה====<br />
במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 "הציור הזה הוא שלי": יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br />
<br />
====פעילות בקרב החיילים====<br />
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]<br />
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br />
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br />
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br />
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב"ד.}}.<br />
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.<br />
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.<br />
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br />
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.<br />
* בחודש אדר א' תשפ"ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה"מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br />
<br />
====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br />
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br />
<br />
הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br />
<br />
====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br />
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br />
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br />
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==התעוררות==<br />
<br />
===הודאה על הניסים והנפלאות===<br />
[[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ"ה]]<br />
<br />
חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב"ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב"ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך כל המלחמה.<br />
<br />
בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ"ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br />
<br />
לקראת שמחת תורה תשפ"ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ"ה.<br />
<br />
===התעוררות לאחדות===<br />
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]<br />
<br />
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br />
<br />
ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br />
<br />
הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br />
<br />
====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br />
<br />
בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br />
<br />
נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br />
<br />
ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב"ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי"ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br />
<br />
====התעוררות משיח====<br />
ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ"ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br />
"עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח".<br />
ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br />
"אני קורא לאחיי מאנ"ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br />
<br />
====מבצע 7.10====<br />
הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו"ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב"דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br />
<br />
==כינוס השלוחים העולמי==<br />
===כינוס השלוחים תשפ"ד===<br />
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br />
<br />
לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br />
<br />
השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br />
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br />
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br />
<br />
===כינוס השלוחים תשפ"ה===<br />
====קבלת פני משיח====<br />
[https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ"ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ"ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br />
<br />
====הכינוס לע"נ השליח שנרצח==== <br />
הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן "וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות".<br />
<br />
בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br />
<br />
בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז"ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי"ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהילים לעילוי נשמת חתנו.<br />
<br />
====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br />
<br />
ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו"ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br />
https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח"כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br />
<br />
====עיתונאים בפאנל ניסים====<br />
[[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|שמאל|פאנל ניסים]]<br />
בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב"ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]}}.<br />
<br />
====שר הביטחון מודה על הניסים====<br />
בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב"ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב"ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br />
<br />
==גיזרת הצפון==<br />
{{להשלים}}<br />
[[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|שמאל|250px|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br />
[[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב"ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ"ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו"ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br />
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי"ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה"ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br />
<br />
החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי"ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב"י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br />
<br />
בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br />
<br />
שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br />
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br />
<br />
בחודשי החורף תשפ"ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br />
<br />
מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה"ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br />
<br />
את רוב הטילים צה"ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br />
<br />
מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br />
<br />
===ל"ג בעומר תשפ"ד===<br />
<br />
בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br />
[[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br />
<br />
לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל"ג בעומר המליץ צה"ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל"ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב"י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br />
החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב"י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br />
החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב"י.<br />
<br />
לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב"י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל"ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br />
<br />
רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל"ג בעומר.<br />
<br />
הפן החב"די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב"דית, ובישיבת חב"ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל"ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל"ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב"ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב"י בימי ל"ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל"ג בעומר.<br />
בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br />
<br />
כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br />
<br />
הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב"ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב"י בל"ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br />
<br />
"אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא", כתב הרב.<br />
<br />
הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב"י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br />
<br />
"היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור", כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ"ד}}.<br />
<br />
מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br />
<br />
בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ"ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br />
<br />
מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br />
<br />
באור ליום רביעי י"ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה"ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br />
<br />
===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ"ד===<br />
ב[[כ"ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
ב[[חג השבועות]] תשפ"ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br />
ב[[י"ז אלול]] [[תשפ"ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה"ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br />
<br />
במתקפה המשולבת צה"ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה"ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br />
<br />
הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות "נסיך נפלאותך וטובותך" שיבח את דרכי הפעולה של צה"ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br />
<br />
===הפסקת אש===<br />
בחשון [[תשפ"ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br />
<br />
במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה"ב]] תקדם מו"מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br />
<br />
בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br />
<br />
השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: "הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br />
<br />
בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br />
<br />
====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br />
ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br />
"ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו"{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ "בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא"]{{בית משיח}}}}.<br />
<br />
==איראן==<br />
===התקפת כטב"מים===<br />
בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br />
בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br />
<br />
במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ"ד]] דו"צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו"צ עדכן על שיגור מאות כטב"מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br />
<br />
שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br />
<br />
גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה"ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה"ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br />
<br />
בלילה שבין מוצ"ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי"ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו"צ 99% מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br />
<br />
===חיסול ראשי הטרור===<br />
בתמוז תשפ"ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ"ל החיזבללה. <br />
<br />
אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br />
<br />
במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br />
<br />
באלול תשפ"ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br />
<br />
===חיסולו של יחיא סינואר===<br />
בליל חג הסוכות [[ט"ו תשרי]] [[תשפ"ד]] טנק של צה"ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br />
<br />
===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ"ה===<br />
[[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|פגיעה ישירה בבית ספר חב"ד גדרה {{אינפו}}]]<br />
בכ"ח אלול, ארה"ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ"ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br />
<br />
נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב"ד בגדרה, נגרם נזק, הבי"ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br />
<br />
===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br />
[[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב"ד גדרה.jpeg|ממוזער|שמאל|מנהלת בית הספר שלהבות חב"ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br />
<br />
בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ"ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב"ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br />
<br />
המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br />
<br />
הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br />
<br />
שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב"ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br />
<br />
הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ"ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: "המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר". על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: "המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו".<br />
<br />
===מבצע ימי תשובה===<br />
ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br />
<br />
הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br />
<br />
בשבת בראשית תשפ"ה יצא לדרך מבצע "ימי תשובה"{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br />
אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב"מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br />
<br />
ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br />
<br />
===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br />
ביום חמישי כ' חשון [[תשפ"ה]] השליח לאבו דאבי הרב [(צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית. <br />
<br />
רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה. <br />
<br />
כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ"ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי"ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה׳תשפ״ה}}}}.<br />
<br />
חולית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה בתורכיה והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ"ה]] גיליון 1431<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}<br />
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
<br />
===המתקפה===<br />
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br />
<br />
===מהלך המלחמה===<br />
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br />
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br />
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br />
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]<br />
* [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב"ד אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]]] {{אינפו}}<br />
*[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
<br />
{{מלחמות ישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=723088מרכז לעניני חינוך2024-12-03T07:08:20Z<p>אלפא: /* כינוס השלוחים העולמי */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:סמל מרכז לעניני חינוך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]<br />
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]], מרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי ומארגן את [[כינוס השלוחים העולמי]].<br />
<br />
==ייסוד המרכז==<br />
<br />
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.<br />
<br />
כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.<br />
<br />
בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].<br />
<br />
תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז ישיבות - תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.<br />
<br />
בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br />
<br />
==פעילות המרכז==<br />
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]<br />
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:<br />
<br />
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br />
<br />
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).<br />
<br />
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).<br />
<br />
*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].<br />
<br />
*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}. <br />
<br />
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח. <br />
<br />
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].<br />
<br />
*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.<br />
<br />
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.<br />
<br />
*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.<br />
<br />
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.<br />
<br />
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}<br />
<br />
חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה. <br />
<br />
בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}<br />
<br />
===פעילות המרכז המתחדשת===<br />
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] ונוהלה על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]] עד פטירתו בתשפ"ד:<br />
*'''[[CTeen]]'''<br />
*'''Ckeeds'''<br />
*'''[[jem]]'''<br />
*'''JNet'''<br />
*'''בית מדרש לשלוחים'''<br />
*'''מיי שליח'''<br />
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''<br />
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.<br />
<br />
==כינוס השלוחים העולמי==<br />
[[קובץ:ישעיה הרצל כינוס השלוחים תשפ"ה בנקט.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב [[ישעיהו הרצל]] חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] נואם בבאנקט כינוס השלוחים תשפ"ה]]<br />
[[קובץ:יואב גלנט כינוס השלוחים תשפ"ה.jpeg|ממוזער|שמאל| יואב גלנט שר הביטחון במלחמת [[חרבות ברזל]] נואם בהתוועדות ר"ח כסלו כינוס השלוחים ב-770. לידו הרב [[יוסף צבי קרליבך]] חבר ועד הכינוס, הרב [[דוד נחשון]] מנכ"ל [[ניידות חב"ד]] ו[[צבאות השם]] והשליח הרב [[אברהם מיידנצ'יק]]]]<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המרכזית]]<br />
'''[[כינוס השלוחים העולמי]]''' הינו כינוס שנתי של [[שליחות|שלוחי]] [[הרבי]] מרחבי העולם, על מנת לחזק את הקשר שלהם עם הרבי וכן לטכס עצה ולדון בנושאים עימם הם מתמודדים בעבודת השליחות. הכינוס מתחיל מידי שנה ב[[שבת מברכים]] [[חודש כסלו]] ב-[[770]], בהתוועדות של הרבי. <br />
<br />
הכינוס מתקיים על ידי המרכז לעניני חינוך, ומנוהל בפועל על ידי [[ועד כינוס השלוחים העולמי|ועד הכינוס]] שנבחר על ידי המרכז לעניני חינוך בראשות מזכיר הרבי, הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
במהלך הכינוס מתקיימות סדנאות בתחומים מגוונים המסייעים ל[[שליח]] בפעילויותיו השונות במקום מגוריו. כמו כן מתקיימים ירידים ומכירות של מוצרים המתאימים לשלוחים.<br />
<br />
פתיחתו הרשמית של הכינוס היא בשבת בצהריים, בשעה 1:30. אז מתחיל הכינוס בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]]. בדרך כלל מתייחס הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] זו לתפקידם של השלוחים, ומקשר זאת ל[[פרשת חיי שרה|פרשת השבוע]].<br />
<br />
המעמד המרכזי הוא ה'באנקעט' המפואר שמתקיים במוצאי שבת באחד האולמות בשכונת קראון הייטס. ביום ראשון בבוקר נאספים השלוחים לתמונה המרכזית בחזית 770. ובראשון בערב מתקיימת התוועדות השלוחים ב-770.<br />
<br />
==ועד הכינוס==<br />
את וועד כינוס השלוחים ניהל הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון]] מנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]] עד פטירתו.<br />
<br />
;רשימת ממוני ה[[מרכז לעניני חינוך]], חברי הוועד מרחבי העולם{{הערה|נכון לשנת [[תשפ"ה]].}}''':'''<br />
<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* הרב [[נפתלי אסטולין]] - לוס אנג'לס, קליפורניה<br />
* הרב [[גרשון אבצן]] - [[סינסנטי]], אוהיו<br />
* הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]] - בולוניה, [[איטליה]]<br />
* הרב [[רחמים בנין]] - [[ונציה]], [[איטליה]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]] - [[כפר חב"ד]], [[ארץ הקודש]]<br />
* הרב יעקב ביטון - סרסל, [[צרפת]]<br />
* הרב [[שמשון גולדשטיין]] - פושקר, [[הודו]]<br />
* הרב [[יוסף חיים גינזבורג]] - [[רמת אביב]] ב[[תל אביב]], [[ארץ הקודש]]<br />
* הרב [[מנחם מענדל הענדל]] - [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]<br />
* הרב ישעיה העכט - נורווק, קונטיקט<br />
* הרב [[שלום יעקב חזן]] - [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]]<br />
* הרב מנחם מענדל טורין - ספרינגפילד, אילינו<br />
* הרב [[יוסף יצחק לוי]] - מנילה, [[פיליפינים]]<br />
* הרב [[משה חיים לוין]] - ברוקלין, ניו יורק<br />
* הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - פלטבוש, [[ניו יורק]]<br />
* הרב [[שלום בער קלמנסון]] - [[סינסנטי]], אוהיו<br />
* הרב [[יוסף צבי קרליבך]] - ניו ברונזוויק, [[ניו ג'רזי]]<br />
* הרב יהודה שפריצר - מונרו, [[ניו ג'רזי]]}}<br />
<br />
==תש"י ואילך==<br />
<br />
לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.<br />
<br />
בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.<br />
<br />
עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.<br />
<br />
במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי{{מקור}}, הוכנס נציג מל"ח ל[[הועד להרחבת 770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
==מינויים ודיונים==<br />
===שטר צוואה===<br />
<br />
בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}<br />
<br />
===ניירות רשמיים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.<br />
<br />
למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].<br />
<br />
===שני מרכזים===<br />
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===זבל"א===<br />
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).<br />
<br />
ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]].<br />
<br />
==לאחר פטירת הרב קוטלרסקי==<br />
בהלויית הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שנפטר ביום [[כ"ז אייר]] [[תשפ"ד]], הוקראה צוואתו שביקש כי בנו יחליפו בתפקידו במרכז לענייני חינוך{{הערה|[https://col.org.il/news/162909 הצוואה לשלוחים הוקראה: '''"עמדו לצד בני, שימלא מקומי"'''] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הנהלת [[מרכז לענייני חינוך]] לא הגיבה לבקשה-צוואה ובראיון עם בנו הרב מנחם מנדל קוטלרסקי בתשרי תשפ"ה, הוגדרה העברת התפקיד מאב לבנו: "הרב מנחם מענדל נטל על עצמו את המשך מפעלי השליחות שהוביל אביו ב'מרכז לענייני חינוך"{{הערה|כפר חב"ד 2081 ע' 72}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6 {{שבועון כפר חב"ד}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)<br />
<br />
===פרסומים לילדים בשנים ת"ש-תש"י===<br />
* [[בנימין סוחייק]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf אנא נפשי כתבית יהבית (חלק ב')]''', השתלשלות כתיבת והפצת תורת הרבי, [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf, בשנים ת"ש-תש"י, וכולל תיעוד פרסומים לילדים על ידי [[מרכז לענייני חינוך]]] <br />
*'''[https://col.org.il/news/165471 סקירה היסטורית מרתקת: המל"ח וספריית החגים של הרבי]''', הרצאה של הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]] {{וידאו}}{{COL}}<br />
* [[מנחם מענדל גרינפלד]] '''[https://drive.google.com/file/d/1OyXOKrKb9-ISW9O9SUEff36z5adAvrnG/view?usp=drivesdk הספריה לחגים ומועדים - מחקר היסטורי מקיף בעקבות פרסומיו הראשונים של הרבי]''', תשורה משמחת נישואי יוסף יצחק ושרה הינדא גרינפלד, סיון תשפ"ד<br />
<br />
{{770}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=722486גבריאל נח ורבקה הולצברג2024-11-24T15:54:17Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:לווית_הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד]]<br />
הרב '''גבריאל נח''' ומרת '''רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[מומבאי]] שב[[הודו]] עד [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי|הטבח הנורא בבית חב"ד במומבאי]] בו נרצחו על קידוש ה'. ובנס מופלא בחסדי ה' ניצל בנם [[משה צבי הולצברג]]<br />
<br />
הרב הולצברג נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] לר' [[נחמן הולצברג]] ובילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בניו יורק ו[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. רבקי הולצברג נולדה ב[[עפולה]] לר' [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]]. למדה והתחנכה במוסדות חב"ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[מגדל העמק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד להם 2 ילדים הראשון בשם מנחם מענדל שנפטר כעבור כמה חודשים, והשני בשם שלום דובער שנפטר פחות מחודש לאחמ"כ.<br />
<br />
===השליחות בהודו===<br />
בשנת [[תשס"ג]] יצאו הרב גבי ורבקי ל[[שליחות]] בעיר [[מומבאי]] שבהודו. בתחילה פתחו את [[בית חב"ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם "בית נרימאן". כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר.<br />
<br />
==הפיגוע==<br />
<br />
בכ"ח [[חשוון]] תשס"ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב"ד מומבאי]], במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב"ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג הי"ד. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלים, ניצל על ידי המטפלת שלו.<br />
<br />
ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מ[[כפר חב"ד]] לירושלים. בהלויה נטלו חלק נשיא המדינה, שרים ורבנים בכירים.<br />
<br />
==משה צבי הולצברג==<br />
[[קובץ:הולצברג_מוישי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי עם [[שמעון רוזנברג|סבו]] ב[[770]]]]<br />
[[קובץ:מוישי הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בסוכת סבו בעפולה, [[סוכות]] [[תש"ע]]]]<br />
'''[[משה צבי הולצברג]]''' הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על [[בית חב"ד מומבאי]]. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב"ד הנצור.<br />
<br />
משה צבי נולד בב' כסלו [[תשס"ז]] בישראל, ונקרא על שם אב סבו הגה"ח ר' משה צבי הולצברג, מחבר הספר "אמרי משה" על התורה וראש ישיבות "בית אהרן וישראל" קרלין בירושלים, "קדושת ציון" באבוב בבת-ים, ור"מ ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד, צאצאו של הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' בנה של הרבנית אדל בתו של הבעל שם-טוב הקדוש, ומצאצאי הרה"ק רבי יוסף מיאמפולי בנו הגדול של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, כמו כן היה מצאצאיו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק, הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן והרה"ק רבי משה צבי מסאווראן.<br />
<br />
===הצלתו===<br />
עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מוישי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב"ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורא לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.<br />
<br />
תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה ממומבאי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.<br />
<br />
לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אזכרה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי "אמא אמא", וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גדל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.<br />
==הנצחה==<br />
לזכרם של השלוחים שנרצחו הוקם בעפולה מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה הוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' [[ניסן]] [[תשס"ט]] הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.<br />
<br />
הבניין מהווה מוקד פעילות חב"דית הכולל בית כנסת ומפעלי חסד ומנוהל על ידי הרב שמעון ויהודית רוזנברג.<br />
<br />
== בתקשורת ==<br />
פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם "מי מחבק את מוישי", כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי. אירוע מסוקר נוסף התרחש בתמוז תשע"ז, עת ביקר בארץ ראש ממשלת הודו מודי, ונפגש עם מוישי וסבו.<br />
<br />
חגיגת הבר מצוה של מוישי הולצברג הפכה לאירוע הודיה לה' על הצלתו, ובו השתתפו שורה ארוכה של זמרים ונשמעו בו ברכות מראשי ממשלת ישראל והודו לצד מנהיגים נוספים{{הערה|[https://chabad.info/simches/552798/ חגיגת בר המצווה לת' מוישי הולצברג • מאה רגעים]}}<br />
<br />
==ספר השליחות האחרונה==<br />
הטרגדיה של הרב גבריאל ורבקה ונס ההצלה של מוישי תועדו בספר [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]] - סיפור חייהם של גבי ורבקי, אחוזת בית, [[תשע"ב]] (2012).<br />
<br />
עורך: [[ליאור אלפרוביץ]]<br />
<br />
הספר נמכר ברבבות עותקים ובאמצעותו נחשפו עשרות אלפים לסיפור השלוחים שנהרגו בפיגוע בהודו.<br />
<br />
==אני ממשיך באור==<br />
"אני ממשיך באור" – סיפור השליחות במומביי של ההורים הרב גבריאל נח ורבקה הי"ד, הטרגדיה ונס ההצלה, ההנצחה, חיבוק חם למוישי מראשי ממשלת ישראל והודו ולבסוף דברי אוד מוצל מאש מוישי הולצברג: "אבא ואמא אתם נבחרתם לקדש את ה' ולפרסם את מפעל השליחות של הרבי בכל רחבי תבל… מבטיח לכם: אעשה הכל בעזרת ה', כדי לצאת לשליחות הרבי ואמשיך להפוך את העולם".<br />
<br />
הופק על ידי הרב [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]], עורך: הרב [[שניאור זלמן ברגר]], עיצוב: [[בועז שרון]] [https://chabad.info/news/553843/ להורדה]<br />
[[קובץ:חידושי גבריאל נח אני ממשיך באור.png|ממוזער|שמאל]]<br />
<br />
==חדושי גבריאל נח==<br />
"חדושי גבריאל נח" – חדושי תורה אשר כתב ופירסם הרב גבריאל נח הי"ד, בקבצי חידושי תורה שיצאו על ידי הישיבות בהן למד ב[[ארצות הברית]] וב[[ארגנטינה]]. וכהקדמה – תיעוד מיוחד מתקופת טרום השליחות של הרב גבריאל נח ורבקה הי"ד.<br />
<br />
הופק על ידי הרב [[שמעון רוזנברג|שמעון ויהודית רוזנברג]], עורך: הרב [[שניאור זלמן ברגר]], עיצוב: [[בועז שרון]][https://chabad.info/news/553843/ להורדה]<br />
<br />
==האחיין נהרג==<br />
הרב [[צבי קוגן]] הי"ד שליח הרבי באבו דאבי, בעל אחיינית של הרב גבי הולצברג, נהרג בפיגוע טרור באבו דאבי בחודש חשון תשפ"ה, כלי התקשורת ציינו כי אחיין של הרב גבי נרצח{{הערה|[https://chabad.info/news/1152182/ מתחזק החשד שהרב קוגן נחטף ונרצח]}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]]<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*חני נוסבאוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44118 מעשיית מוישי - וידאו (CNN)] {{קישור שבור}}<br />
*אורי רווח, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידאו (ערוץ 1)]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45194 מי מחבק את מוישי - וידאו (ערוץ 10)]<br />
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1039497 הרב גבי הולצברג מספר על שליחותו במומבאי{{וידאו}}{{בית חבד}}]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הולצברג}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|הולצברג גבריאל נח]]<br />
[[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%93%D7%90%D7%91%D7%99&diff=722402שיחה:אבו דאבי2024-11-24T05:03:40Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>'''אבו דאבי''' היא עיר הבירה של [[איחוד האמירויות]] הערביות ושל האמירות הגדולה ביותר באיחוד, אמירות אבו דאבי. העיר ממוקמת על אי במפרץ הפרסי וזו העיר השניה במספר הנפשות במדינה, אחרי דובאי, ובה כ1.5 מיליון תושבים. בשנים האחרונות מגיעים אליה המוני תיירים יהודים וישראלים. ובה פועל השליח הרב לוי דוכמן ועמו השלוחים האחים הרב ראובן קגן והרב צבי קגן. <br />
העיר עלתה לכותרות כאשר הרב צבי קגן נחטף על ידי חוליה אירנית, והידיעה פורסמה במוצאי שבת ליל כ"ג חשון תשפ"ה, ימים ספורים לפני [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ"ה.<br />
<br />
==השליח הרב לוי דוכמן==<br />
[[קובץ:הרב לוי דוכמן.jpg |שמאל|ממוזער|250px| הרב לוי יצחק דוכמן]]<br />
[[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב"ד]] דובאי]]<br />
הרב '''[[לוי יצחק דוכמן]]''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] הרב הראשי בקהילה היהודית שב[[איחוד האמירויות]] הערביות, מוכר כרב רשמי מטעם הממשלה, ורב העיר [[אבו דאבי]]. <br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[שלום דוכמן]], למד בישיבות תומכי תמימים [[ארצות הברית]], לאחר שנת ה[[קבוצה]] שלו החל את שליחותו ב[[מרוקו]] לצד גיסו הרב [[לוי באנון]] שם פעל כשלוש שנים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] נסע לאיחוד האמירויות כדי לארגן ליל פסח ליהודים ואנשי העסקים השוהים באבו דאבי, לאחר מכן החליט לקבוע את מגוריו בעיר ופתח תלמוד תורה ליהודי המקום, ולאחר מספר שנים פתח את בית הכנסת הראשון במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/127407 כעת רשמי: הרב לוי דוכמן מונה כשליח הרבי לאיחוד האמירויות {{col}}]}}. מאז החלו נרמולי יחסים בין איחוד האמירויות לישראל בשנת [[תש"פ]] צברה פעילות הבית חב"ד בראשות הרב דוכמן תאוצה, הרב דוכמן החל להכשיר מלונות{{הערה|[https://col.org.il/news/134979 "המקום הכשר" בדובאי: נחנכה מסעדה כשרה באיחוד האמירויות {{col}}]}} ולהרחיב את הפעילות היהודית במקום בצורה ניכרת.<br />
<br />
ב[[אב]] [[תש"פ]] מספר חודשים לאחר ההודעה על נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות עשה ראש הממשלה דאז [[בנימין נתניהו]] שיחת 'זום' עם הרב דוכמן{{הערה|[https://col.org.il/news/126379 רה"מ נתניהו שוחח עם החב"דניק של דובאי: "מקווה לבקר בקרוב" {{col}}]}}, ובחודש [[אלול]] לאחר טקס חתימת הסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירות הוזמן הרב דוכמן לנאום בבית הלבן בתור הרב של אבו דאבי{{הערה|[https://col.org.il/news/126833 השלוחים באירוע VIP בוושינגטון אחרי טקס חתימת הסכם השלום {{col}}]}}.<br />
<br />
לקראת [[תשרי]] [[תשפ"א]] באו קבוצת שלוחים לאבו דאבי וקיימו שם יחד עם הרב דוכמן שחיטה כשירה של כ-2,500 עופות ליהודי הקהילה{{הערה|[https://chabad.info/news/621846/ שלוחי הרבי באבו דאבי שחטו אלפי עופות לקראת החגים {{אינפו}}]}}.<br />
<br />
בחודש תמוז תשפ"א השתתף ואמר דברי ברכה במעמד פתיחת השגרירות הישראלית בנסיכות וקבע מזוזה בפתחה לצד שר החוץ דאז מר [[יאיר לפיד]]{{הערה|[https://chabad.info/news/688200/ השליח ושר החוץ חנכו את שגרירות באבו דאבי בקביעת מזוזה {{חב"ד אינפו}}]}}, ובחשוון [[תשפ"ב]] קבע מזוזה בכניסה לביתן ישראלי בתערוכה שהתקיימה באבו דאבי{{הערה|[https://chabad.info/news/724766/ דובאי: השליח קבע מזוזה בביתן הישראלי בתערוכה ה"אקספו" {{אינפו}}]}}.<br />
בחודש טבת תשפ"ב החל בכתיבת ספר תורה בבית חב"ד שבראשותו בנוכחות נציגים ישראלים מכובדים ביניהם ראש הממשלה דאז [[נפתלי בנט]] ששיבח את הפעילות החב"דית במקום בכלל ובעולם בפרט{{הערה|[https://col.org.il/news/135430 ראש הממשלה והשליח בכתיבת הספר הראשון על אדמת אבו דאבי {{col}}]}}.<br />
<br />
בחודש אלול תשפ"ב נישא עם לאה חדאד, ביתו של רבה הראשי של בריסל הרב [[מנחם חדאד]].<br />
<br />
==השלוחים האחים קוגן==<br />
באבו דאבי פועלים השלוחים הרב ראובן קגן והרב צבי קגן.<br />
הרב ראובן קגן נשוי לאחות הרב לוי דוכמן, הוא מנהל הפעילות של חב"ד באבו דאבי.<br />
אחיו הרב צבי קגן, נשוי לנכדת הרב [[נחמן הולצברג]] והיא אחיינית הרב [[גבי הולצברג]] הי"ד. לצד פעילותו מנהל סופרמרקט כשר.<br />
<br />
==החטיפה==<br />
ביום חמישי כ' חשון הרב צבי קגן נעלם והתברר כי נחטף על ידי חוליה אירנית. הדבר פורסם בכל כלי התקשורת בעולם.<br />
להלן ציטוט מידיעה אודות היעלמותו מאתר חב"ד אינפו:<br />
"הרב קוגן פועל בשליחות באבו דאבי יחד עם מספר שלוחים נוספים תחת השליח הרב לוי דוכמן, הרב הראשי של הקהילה היהודית במדינה. לפי בני המשפחה, החשד החל כאשר הוא לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, וכפי שפרסמנו – לאחר שלא יצר קשר פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות והאירוע הועבר לעדכון ישראל.<br />
<br />
רכבו של קוגן נמצא באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי – נטושה, הטלפון שלו כובה. בישראל יודעים שהחוליה האוזבקית שפגעה בו יצאה בטיסה לטורקיה. משלחת ישראלית יצאה לאיחוד האמירויות לניהול החקירה"{{הערה|https://chabad.info/news/1152182/ מתחזק החשד שהרב קוגן נחטף ונרצח}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/801284 סגירת מעגל בדובאי: התייר שלף תמונה שלו עם הרבי {{חב"ד אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/126393 איך זה לפעול כחב"דניק בדובאי? ראיון מיוחד עם הרב לוי דוכמן {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135430 ראש הממשלה והשליח בכתיבת הספר הראשון על אדמת אבו דאבי {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/magazine/614866/ בית משיח בהצצה לפעילות החב"דית בדובאי {{חב"ד אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/129585 מגילה עם גלביות: כך חגגו את פורים בקהילה היהודית בדובאי {{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קטגוריה:יבשת אסיה}}</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%93%D7%90%D7%91%D7%99&diff=722401שיחה:אבו דאבי2024-11-24T05:02:24Z<p>אלפא: /* השליח הרב לוי דוכמן */</p>
<hr />
<div>'''אבו דאבי''' היא עיר הבירה של [[איחוד האמירויות]] הערביות ושל האמירות הגדולה ביותר באיחוד, אמירות אבו דאבי. העיר ממוקמת על אי במפרץ הפרסי וזו העיר השניה במספר הנפשות במדינה, אחרי דובאי, ובה כ1.5 מיליון תושבים. בשנים האחרונות מגיעים אליה המוני תיירים יהודים וישראלים. ובה פועל השליח הרב לוי דוכמן ועמו השלוחים האחים הרב ראובן קגן והרב צבי קגן. <br />
העיר עלתה לכותרות כאשר הרב צבי קגן נחטף על ידי חוליה אירנית, והידיעה פורסמה במוצאי שבת ליל כ"ג חשון תשפ"ה, ימים ספורים לפני כינוס השלוחים.<br />
<br />
==השליח הרב לוי דוכמן==<br />
[[קובץ:הרב לוי דוכמן.jpg |שמאל|ממוזער|250px| הרב לוי יצחק דוכמן]]<br />
[[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב"ד]] דובאי]]<br />
הרב '''[[לוי יצחק דוכמן]]''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] הרב הראשי בקהילה היהודית שב[[איחוד האמירויות]] הערביות, מוכר כרב רשמי מטעם הממשלה, ורב העיר [[אבו דאבי]]. <br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[שלום דוכמן]], למד בישיבות תומכי תמימים [[ארצות הברית]], לאחר שנת ה[[קבוצה]] שלו החל את שליחותו ב[[מרוקו]] לצד גיסו הרב [[לוי באנון]] שם פעל כשלוש שנים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] נסע לאיחוד האמירויות כדי לארגן ליל פסח ליהודים ואנשי העסקים השוהים באבו דאבי, לאחר מכן החליט לקבוע את מגוריו בעיר ופתח תלמוד תורה ליהודי המקום, ולאחר מספר שנים פתח את בית הכנסת הראשון במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/127407 כעת רשמי: הרב לוי דוכמן מונה כשליח הרבי לאיחוד האמירויות {{col}}]}}. מאז החלו נרמולי יחסים בין איחוד האמירויות לישראל בשנת [[תש"פ]] צברה פעילות הבית חב"ד בראשות הרב דוכמן תאוצה, הרב דוכמן החל להכשיר מלונות{{הערה|[https://col.org.il/news/134979 "המקום הכשר" בדובאי: נחנכה מסעדה כשרה באיחוד האמירויות {{col}}]}} ולהרחיב את הפעילות היהודית במקום בצורה ניכרת.<br />
<br />
ב[[אב]] [[תש"פ]] מספר חודשים לאחר ההודעה על נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות עשה ראש הממשלה דאז [[בנימין נתניהו]] שיחת 'זום' עם הרב דוכמן{{הערה|[https://col.org.il/news/126379 רה"מ נתניהו שוחח עם החב"דניק של דובאי: "מקווה לבקר בקרוב" {{col}}]}}, ובחודש [[אלול]] לאחר טקס חתימת הסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירות הוזמן הרב דוכמן לנאום בבית הלבן בתור הרב של אבו דאבי{{הערה|[https://col.org.il/news/126833 השלוחים באירוע VIP בוושינגטון אחרי טקס חתימת הסכם השלום {{col}}]}}.<br />
<br />
לקראת [[תשרי]] [[תשפ"א]] באו קבוצת שלוחים לאבו דאבי וקיימו שם יחד עם הרב דוכמן שחיטה כשירה של כ-2,500 עופות ליהודי הקהילה{{הערה|[https://chabad.info/news/621846/ שלוחי הרבי באבו דאבי שחטו אלפי עופות לקראת החגים {{אינפו}}]}}.<br />
<br />
בחודש תמוז תשפ"א השתתף ואמר דברי ברכה במעמד פתיחת השגרירות הישראלית בנסיכות וקבע מזוזה בפתחה לצד שר החוץ דאז מר [[יאיר לפיד]]{{הערה|[https://chabad.info/news/688200/ השליח ושר החוץ חנכו את שגרירות באבו דאבי בקביעת מזוזה {{חב"ד אינפו}}]}}, ובחשוון [[תשפ"ב]] קבע מזוזה בכניסה לביתן ישראלי בתערוכה שהתקיימה באבו דאבי{{הערה|[https://chabad.info/news/724766/ דובאי: השליח קבע מזוזה בביתן הישראלי בתערוכה ה"אקספו" {{אינפו}}]}}.<br />
בחודש טבת תשפ"ב החל בכתיבת ספר תורה בבית חב"ד שבראשותו בנוכחות נציגים ישראלים מכובדים ביניהם ראש הממשלה דאז [[נפתלי בנט]] ששיבח את הפעילות החב"דית במקום בכלל ובעולם בפרט{{הערה|[https://col.org.il/news/135430 ראש הממשלה והשליח בכתיבת הספר הראשון על אדמת אבו דאבי {{col}}]}}.<br />
<br />
בחודש אלול תשפ"ב נישא עם לאה חדאד, ביתו של רבה הראשי של בריסל הרב [[מנחם חדאד]].<br />
<br />
==השלוחים האחים קוגן==<br />
באבו דאבי פועלים השלוחים הרב ראובן קגן והרב צבי קגן.<br />
הרב ראובן קגן נשוי לאחות הרב לוי דוכמן, הוא מנהל הפעילות של חב"ד באבו דאבי.<br />
אחיו הרב צבי קגן, נשוי לנכדת הרב [[נחמן הולצברג]] והיא אחיינית הרב [[גבי הולצברג]] הי"ד. לצד פעילותו מנהל סופרמרקט כשר.<br />
<br />
==החטיפה==<br />
ביום חמישי כ' חשון הרב צבי קגן נעלם והתברר כי נחטף על ידי חוליה אירנית. הדבר פורסם בכל כלי התקשורת בעולם.<br />
להלן ציטוט מידיעה אודות היעלמותו מאתר חב"ד אינפו:<br />
"הרב קוגן פועל בשליחות באבו דאבי יחד עם מספר שלוחים נוספים תחת השליח הרב לוי דוכמן, הרב הראשי של הקהילה היהודית במדינה. לפי בני המשפחה, החשד החל כאשר הוא לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, וכפי שפרסמנו – לאחר שלא יצר קשר פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות והאירוע הועבר לעדכון ישראל.<br />
<br />
רכבו של קוגן נמצא באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי – נטושה, הטלפון שלו כובה. בישראל יודעים שהחוליה האוזבקית שפגעה בו יצאה בטיסה לטורקיה. משלחת ישראלית יצאה לאיחוד האמירויות לניהול החקירה"{{הערה|https://chabad.info/news/1152182/ מתחזק החשד שהרב קוגן נחטף ונרצח}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/801284 סגירת מעגל בדובאי: התייר שלף תמונה שלו עם הרבי {{חב"ד אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/126393 איך זה לפעול כחב"דניק בדובאי? ראיון מיוחד עם הרב לוי דוכמן {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135430 ראש הממשלה והשליח בכתיבת הספר הראשון על אדמת אבו דאבי {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/magazine/614866/ בית משיח בהצצה לפעילות החב"דית בדובאי {{חב"ד אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/129585 מגילה עם גלביות: כך חגגו את פורים בקהילה היהודית בדובאי {{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קטגוריה:יבשת אסיה}}</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%93%D7%90%D7%91%D7%99&diff=722400שיחה:אבו דאבי2024-11-24T05:01:23Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>'''אבו דאבי''' היא עיר הבירה של [[איחוד האמירויות]] הערביות ושל האמירות הגדולה ביותר באיחוד, אמירות אבו דאבי. העיר ממוקמת על אי במפרץ הפרסי וזו העיר השניה במספר הנפשות במדינה, אחרי דובאי, ובה כ1.5 מיליון תושבים. בשנים האחרונות מגיעים אליה המוני תיירים יהודים וישראלים. ובה פועל השליח הרב לוי דוכמן ועמו השלוחים האחים הרב ראובן קגן והרב צבי קגן. <br />
העיר עלתה לכותרות כאשר הרב צבי קגן נחטף על ידי חוליה אירנית, והידיעה פורסמה במוצאי שבת ליל כ"ג חשון תשפ"ה, ימים ספורים לפני כינוס השלוחים.<br />
<br />
==השליח הרב לוי דוכמן==<br />
[[קובץ:הרב לוי דוכמן.jpg |שמאל|ממוזער|250px| הרב לוי יצחק דוכמן]]<br />
[[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב"ד]] דובאי]]<br />
הרב '''לוי יצחק דוכמן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] הרב הראשי בקהילה היהודית שב[[איחוד האמירויות]] הערביות, מוכר כרב רשמי מטעם הממשלה, ורב העיר [[אבו דאבי]]. <br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[שלום דוכמן]], למד בישיבות תומכי תמימים [[ארצות הברית]], לאחר שנת ה[[קבוצה]] שלו החל את שליחותו ב[[מרוקו]] לצד גיסו הרב [[לוי באנון]] שם פעל כשלוש שנים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] נסע לאיחוד האמירויות כדי לארגן ליל פסח ליהודים ואנשי העסקים השוהים באבו דאבי, לאחר מכן החליט לקבוע את מגוריו בעיר ופתח תלמוד תורה ליהודי המקום, ולאחר מספר שנים פתח את בית הכנסת הראשון במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/127407 כעת רשמי: הרב לוי דוכמן מונה כשליח הרבי לאיחוד האמירויות {{col}}]}}. מאז החלו נרמולי יחסים בין איחוד האמירויות לישראל בשנת [[תש"פ]] צברה פעילות הבית חב"ד בראשות הרב דוכמן תאוצה, הרב דוכמן החל להכשיר מלונות{{הערה|[https://col.org.il/news/134979 "המקום הכשר" בדובאי: נחנכה מסעדה כשרה באיחוד האמירויות {{col}}]}} ולהרחיב את הפעילות היהודית במקום בצורה ניכרת.<br />
<br />
ב[[אב]] [[תש"פ]] מספר חודשים לאחר ההודעה על נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות עשה ראש הממשלה דאז [[בנימין נתניהו]] שיחת 'זום' עם הרב דוכמן{{הערה|[https://col.org.il/news/126379 רה"מ נתניהו שוחח עם החב"דניק של דובאי: "מקווה לבקר בקרוב" {{col}}]}}, ובחודש [[אלול]] לאחר טקס חתימת הסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירות הוזמן הרב דוכמן לנאום בבית הלבן בתור הרב של אבו דאבי{{הערה|[https://col.org.il/news/126833 השלוחים באירוע VIP בוושינגטון אחרי טקס חתימת הסכם השלום {{col}}]}}.<br />
<br />
לקראת [[תשרי]] [[תשפ"א]] באו קבוצת שלוחים לאבו דאבי וקיימו שם יחד עם הרב דוכמן שחיטה כשירה של כ-2,500 עופות ליהודי הקהילה{{הערה|[https://chabad.info/news/621846/ שלוחי הרבי באבו דאבי שחטו אלפי עופות לקראת החגים {{אינפו}}]}}.<br />
<br />
בחודש תמוז תשפ"א השתתף ואמר דברי ברכה במעמד פתיחת השגרירות הישראלית בנסיכות וקבע מזוזה בפתחה לצד שר החוץ דאז מר [[יאיר לפיד]]{{הערה|[https://chabad.info/news/688200/ השליח ושר החוץ חנכו את שגרירות באבו דאבי בקביעת מזוזה {{חב"ד אינפו}}]}}, ובחשוון [[תשפ"ב]] קבע מזוזה בכניסה לביתן ישראלי בתערוכה שהתקיימה באבו דאבי{{הערה|[https://chabad.info/news/724766/ דובאי: השליח קבע מזוזה בביתן הישראלי בתערוכה ה"אקספו" {{אינפו}}]}}.<br />
בחודש טבת תשפ"ב החל בכתיבת ספר תורה בבית חב"ד שבראשותו בנוכחות נציגים ישראלים מכובדים ביניהם ראש הממשלה דאז [[נפתלי בנט]] ששיבח את הפעילות החב"דית במקום בכלל ובעולם בפרט{{הערה|[https://col.org.il/news/135430 ראש הממשלה והשליח בכתיבת הספר הראשון על אדמת אבו דאבי {{col}}]}}.<br />
<br />
בחודש אלול תשפ"ב נישא עם לאה חדאד, ביתו של רבה הראשי של בריסל הרב [[מנחם חדאד]].<br />
<br />
==השלוחים האחים קוגן==<br />
באבו דאבי פועלים השלוחים הרב ראובן קגן והרב צבי קגן.<br />
הרב ראובן קגן נשוי לאחות הרב לוי דוכמן, הוא מנהל הפעילות של חב"ד באבו דאבי.<br />
אחיו הרב צבי קגן, נשוי לנכדת הרב [[נחמן הולצברג]] והיא אחיינית הרב [[גבי הולצברג]] הי"ד. לצד פעילותו מנהל סופרמרקט כשר.<br />
<br />
==החטיפה==<br />
ביום חמישי כ' חשון הרב צבי קגן נעלם והתברר כי נחטף על ידי חוליה אירנית. הדבר פורסם בכל כלי התקשורת בעולם.<br />
להלן ציטוט מידיעה אודות היעלמותו מאתר חב"ד אינפו:<br />
"הרב קוגן פועל בשליחות באבו דאבי יחד עם מספר שלוחים נוספים תחת השליח הרב לוי דוכמן, הרב הראשי של הקהילה היהודית במדינה. לפי בני המשפחה, החשד החל כאשר הוא לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, וכפי שפרסמנו – לאחר שלא יצר קשר פנתה אשתו לקב"ט של בית חב"ד שפנה לרשויות והאירוע הועבר לעדכון ישראל.<br />
<br />
רכבו של קוגן נמצא באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי – נטושה, הטלפון שלו כובה. בישראל יודעים שהחוליה האוזבקית שפגעה בו יצאה בטיסה לטורקיה. משלחת ישראלית יצאה לאיחוד האמירויות לניהול החקירה"{{הערה|https://chabad.info/news/1152182/ מתחזק החשד שהרב קוגן נחטף ונרצח}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/801284 סגירת מעגל בדובאי: התייר שלף תמונה שלו עם הרבי {{חב"ד אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/126393 איך זה לפעול כחב"דניק בדובאי? ראיון מיוחד עם הרב לוי דוכמן {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135430 ראש הממשלה והשליח בכתיבת הספר הראשון על אדמת אבו דאבי {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/magazine/614866/ בית משיח בהצצה לפעילות החב"דית בדובאי {{חב"ד אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/129585 מגילה עם גלביות: כך חגגו את פורים בקהילה היהודית בדובאי {{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קטגוריה:יבשת אסיה}}</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%93%D7%90%D7%91%D7%99&diff=722399שיחה:אבו דאבי2024-11-24T04:55:43Z<p>אלפא: /* השליח הרב לוי דוכמן */</p>
<hr />
<div>'''אבו דאבי''' היא עיר הבירה של [[איחוד האמירויות]] הערביות ושל האמירות הגדולה ביותר באיחוד, אמירות אבו דאבי. העיר ממוקמת על אי במפרץ הפרסי וזו העיר השניה במספר הנפשות במדינה, אחרי דובאי, ובה כ1.5 מיליון תושבים. בשנים האחרונות מגיעים אליה המוני תיירים יהודים וישראלים. ובה פועל השליח הרב לוי דוכמן ועמו השלוחים האחים הרב ראובן קגן והרב צבי קגן. <br />
העיר עלתה לכותרות כאשר הרב צבי קגן נחטף על ידי חוליה אירנית, והידיעה פורסמה במוצאי שבת ליל כ"ג חשון תשפ"ה, ימים ספורים לפני כינוס השלוחים.<br />
<br />
==השליח הרב לוי דוכמן==<br />
[[קובץ:הרב לוי דוכמן.jpg |שמאל|ממוזער|250px| הרב לוי יצחק דוכמן]]<br />
[[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב"ד]] דובאי]]<br />
הרב '''לוי יצחק דוכמן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] הרב הראשי בקהילה היהודית שב[[איחוד האמירויות]] הערביות, מוכר כרב רשמי מטעם הממשלה, ורב העיר [[אבו דאבי]]. <br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[שלום דוכמן]], למד בישיבות תומכי תמימים [[ארצות הברית]], לאחר שנת ה[[קבוצה]] שלו החל את שליחותו ב[[מרוקו]] לצד גיסו הרב [[לוי באנון]] שם פעל כשלוש שנים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] נסע לאיחוד האמירויות כדי לארגן ליל פסח ליהודים ואנשי העסקים השוהים באבו דאבי, לאחר מכן החליט לקבוע את מגוריו בעיר ופתח תלמוד תורה ליהודי המקום, ולאחר מספר שנים פתח את בית הכנסת הראשון במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/127407 כעת רשמי: הרב לוי דוכמן מונה כשליח הרבי לאיחוד האמירויות {{col}}]}}. מאז החלו נרמולי יחסים בין איחוד האמירויות לישראל בשנת [[תש"פ]] צברה פעילות הבית חב"ד בראשות הרב דוכמן תאוצה, הרב דוכמן החל להכשיר מלונות{{הערה|[https://col.org.il/news/134979 "המקום הכשר" בדובאי: נחנכה מסעדה כשרה באיחוד האמירויות {{col}}]}} ולהרחיב את הפעילות היהודית במקום בצורה ניכרת.<br />
<br />
ב[[אב]] [[תש"פ]] מספר חודשים לאחר ההודעה על נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות עשה ראש הממשלה דאז [[בנימין נתניהו]] שיחת 'זום' עם הרב דוכמן{{הערה|[https://col.org.il/news/126379 רה"מ נתניהו שוחח עם החב"דניק של דובאי: "מקווה לבקר בקרוב" {{col}}]}}, ובחודש [[אלול]] לאחר טקס חתימת הסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירות הוזמן הרב דוכמן לנאום בבית הלבן בתור הרב של אבו דאבי{{הערה|[https://col.org.il/news/126833 השלוחים באירוע VIP בוושינגטון אחרי טקס חתימת הסכם השלום {{col}}]}}.<br />
<br />
לקראת [[תשרי]] [[תשפ"א]] באו קבוצת שלוחים לאבו דאבי וקיימו שם יחד עם הרב דוכמן שחיטה כשירה של כ-2,500 עופות ליהודי הקהילה{{הערה|[https://chabad.info/news/621846/ שלוחי הרבי באבו דאבי שחטו אלפי עופות לקראת החגים {{אינפו}}]}}.<br />
<br />
בחודש תמוז תשפ"א השתתף ואמר דברי ברכה במעמד פתיחת השגרירות הישראלית בנסיכות וקבע מזוזה בפתחה לצד שר החוץ דאז מר [[יאיר לפיד]]{{הערה|[https://chabad.info/news/688200/ השליח ושר החוץ חנכו את שגרירות באבו דאבי בקביעת מזוזה {{חב"ד אינפו}}]}}, ובחשוון [[תשפ"ב]] קבע מזוזה בכניסה לביתן ישראלי בתערוכה שהתקיימה באבו דאבי{{הערה|[https://chabad.info/news/724766/ דובאי: השליח קבע מזוזה בביתן הישראלי בתערוכה ה"אקספו" {{אינפו}}]}}.<br />
בחודש טבת תשפ"ב החל בכתיבת ספר תורה בבית חב"ד שבראשותו בנוכחות נציגים ישראלים מכובדים ביניהם ראש הממשלה דאז [[נפתלי בנט]] ששיבח את הפעילות החב"דית במקום בכלל ובעולם בפרט{{הערה|[https://col.org.il/news/135430 ראש הממשלה והשליח בכתיבת הספר הראשון על אדמת אבו דאבי {{col}}]}}.<br />
<br />
בחודש אלול תשפ"ב נישא עם לאה חדאד, ביתו של רבה הראשי של בריסל הרב [[מנחם חדאד]].<br />
<br />
==השלוחים האחים קוגן==<br />
באבו דאבי פועלים השלוחים הרב ראובן קגן והרב צבי קגן.<br />
הרב ראובן קגן נשוי לאחות הרב לוי דוכמן, הוא מנהל הפעילות של חב"ד באבו דאבי.<br />
אחיו הרב צבי קגן, נשוי לנכדת הרב [[נחמן הולצברג]] והיא אחיינית הרב [[גבי הולצברג]] הי"ד. לצד פעילותו מנהל סופרמרקט כשר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/801284 סגירת מעגל בדובאי: התייר שלף תמונה שלו עם הרבי {{חב"ד אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/126393 איך זה לפעול כחב"דניק בדובאי? ראיון מיוחד עם הרב לוי דוכמן {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135430 ראש הממשלה והשליח בכתיבת הספר הראשון על אדמת אבו דאבי {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/magazine/614866/ בית משיח בהצצה לפעילות החב"דית בדובאי {{חב"ד אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/129585 מגילה עם גלביות: כך חגגו את פורים בקהילה היהודית בדובאי {{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%91%D7%95_%D7%93%D7%90%D7%91%D7%99&diff=722398שיחה:אבו דאבי2024-11-24T04:53:21Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>'''אבו דאבי''' היא עיר הבירה של [[איחוד האמירויות]] הערביות ושל האמירות הגדולה ביותר באיחוד, אמירות אבו דאבי. העיר ממוקמת על אי במפרץ הפרסי וזו העיר השניה במספר הנפשות במדינה, אחרי דובאי, ובה כ1.5 מיליון תושבים. בשנים האחרונות מגיעים אליה המוני תיירים יהודים וישראלים. ובה פועל השליח הרב לוי דוכמן ועמו השלוחים האחים הרב ראובן קגן והרב צבי קגן. <br />
העיר עלתה לכותרות כאשר הרב צבי קגן נחטף על ידי חוליה אירנית, והידיעה פורסמה במוצאי שבת ליל כ"ג חשון תשפ"ה, ימים ספורים לפני כינוס השלוחים.<br />
<br />
==השליח הרב לוי דוכמן==<br />
[[קובץ:הרב לוי דוכמן.jpg |שמאל|ממוזער|250px| הרב לוי יצחק דוכמן]]<br />
[[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב"ד]] דובאי]]<br />
הרב '''לוי יצחק דוכמן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] הרב הראשי בקהילה היהודית שב[[איחוד האמירויות]] הערביות, מוכר כרב רשמי מטעם הממשלה, ורב העיר [[אבו דאבי]]. <br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[שלום דוכמן]], למד בישיבות תומכי תמימים [[ארצות הברית]], לאחר שנת ה[[קבוצה]] שלו החל את שליחותו ב[[מרוקו]] לצד גיסו הרב [[לוי באנון]] שם פעל כשלוש שנים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] נסע לאיחוד האמירויות כדי לארגן ליל פסח ליהודים ואנשי העסקים השוהים באבו דאבי, לאחר מכן החליט לקבוע את מגוריו בעיר ופתח תלמוד תורה ליהודי המקום, ולאחר מספר שנים פתח את בית הכנסת הראשון במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/127407 כעת רשמי: הרב לוי דוכמן מונה כשליח הרבי לאיחוד האמירויות {{col}}]}}. מאז החלו נרמולי יחסים בין איחוד האמירויות לישראל בשנת [[תש"פ]] צברה פעילות הבית חב"ד בראשות הרב דוכמן תאוצה, הרב דוכמן החל להכשיר מלונות{{הערה|[https://col.org.il/news/134979 "המקום הכשר" בדובאי: נחנכה מסעדה כשרה באיחוד האמירויות {{col}}]}} ולהרחיב את הפעילות היהודית במקום בצורה ניכרת.<br />
<br />
ב[[אב]] [[תש"פ]] מספר חודשים לאחר ההודעה על נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות עשה ראש הממשלה דאז [[בנימין נתניהו]] שיחת 'זום' עם הרב דוכמן{{הערה|[https://col.org.il/news/126379 רה"מ נתניהו שוחח עם החב"דניק של דובאי: "מקווה לבקר בקרוב" {{col}}]}}, ובחודש [[אלול]] לאחר טקס חתימת הסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירות הוזמן הרב דוכמן לנאום בבית הלבן בתור הרב של אבו דאבי{{הערה|[https://col.org.il/news/126833 השלוחים באירוע VIP בוושינגטון אחרי טקס חתימת הסכם השלום {{col}}]}}.<br />
<br />
לקראת [[תשרי]] [[תשפ"א]] באו קבוצת שלוחים לאבו דאבי וקיימו שם יחד עם הרב דוכמן שחיטה כשירה של כ-2,500 עופות ליהודי הקהילה{{הערה|[https://chabad.info/news/621846/ שלוחי הרבי באבו דאבי שחטו אלפי עופות לקראת החגים {{אינפו}}]}}.<br />
<br />
בחודש תמוז תשפ"א השתתף ואמר דברי ברכה במעמד פתיחת השגרירות הישראלית בנסיכות וקבע מזוזה בפתחה לצד שר החוץ דאז מר [[יאיר לפיד]]{{הערה|[https://chabad.info/news/688200/ השליח ושר החוץ חנכו את שגרירות באבו דאבי בקביעת מזוזה {{חב"ד אינפו}}]}}, ובחשוון [[תשפ"ב]] קבע מזוזה בכניסה לביתן ישראלי בתערוכה שהתקיימה באבו דאבי{{הערה|[https://chabad.info/news/724766/ דובאי: השליח קבע מזוזה בביתן הישראלי בתערוכה ה"אקספו" {{אינפו}}]}}.<br />
בחודש טבת תשפ"ב החל בכתיבת ספר תורה בבית חב"ד שבראשותו בנוכחות נציגים ישראלים מכובדים ביניהם ראש הממשלה דאז [[נפתלי בנט]] ששיבח את הפעילות החב"דית במקום בכלל ובעולם בפרט{{הערה|[https://col.org.il/news/135430 ראש הממשלה והשליח בכתיבת הספר הראשון על אדמת אבו דאבי {{col}}]}}.<br />
<br />
בחודש אלול תשפ"ב נישא עם לאה חדאד, ביתו של רבה הראשי של בריסל הרב [[מנחם חדאד]].<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/news/801284 סגירת מעגל בדובאי: התייר שלף תמונה שלו עם הרבי {{חב"ד אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/126393 איך זה לפעול כחב"דניק בדובאי? ראיון מיוחד עם הרב לוי דוכמן {{col}}]<br />
*[https://col.org.il/news/135430 ראש הממשלה והשליח בכתיבת הספר הראשון על אדמת אבו דאבי {{col}}]<br />
*[https://chabad.info/magazine/614866/ בית משיח בהצצה לפעילות החב"דית בדובאי {{חב"ד אינפו}}]<br />
*[https://col.org.il/news/129585 מגילה עם גלביות: כך חגגו את פורים בקהילה היהודית בדובאי {{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A1&diff=722050משה לייב גולדיס2024-11-19T18:16:39Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה לייב גולדיס.jpg|ממוזער|הרב גולדיס]]<br />
ר' '''משה לייב גולדיס''' ([[תרס"ח]]-[[ו' כסלו]] [[תשל"ז]]) היה איש מסירות נפש, מהתומכים הכספיים של הפעילות המחתרתית בברית המועצות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרס"ח]] לאביו ר' יצחק בחבל בסרביה שבמדינת [[רומניה]]. בעודו ילד צעיר נפטר אביו, והוא נאלץ לקחת על עצמו לפרנס את בני משפחתו למרות שעדיין לא חגג בר מצווה.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חוה{{הערה|נפטרה בכ"ט אייר ה׳תשס״ד.}}.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]], ברח מאימת האוייב הגרמני לעומק שטח [[ברית המועצות]] והתיישב בעיר [[צ'רנוביץ']], שם פגש את חסידי חב"ד ועם הזמן הפך לחסיד נלהב בעל מסירות נפש.<br />
<br />
לאחר סיום המלחמה, החל לעסוק במסחר פירות יבשים, והפך לספק הסחורה הגדול בכל האזור והתפרנס בריווח, אך את רוב האחוזים שהרוויח מהעסק שעשה הקדיש לטובת הפעילות החב"דית ברחבי ברית המועצות, כשלעצמו השאיר עשר אחוז בלבד.<br />
<br />
לאחר כמה שנים ארוכות בהן תמך בהרחבה בכל הפעילות החב"דית עד כדי מסירות נפש, עלה לשלטון הרוסי הרודן חורשצ'וב שאסר פעילות עיסקית שחורה, והטיל עונשים קשים ומרים על מפירי החוק עד כדי גזר דין מוות. במשך מספר חודשים הצליח ר' משה להמשיך בעסקיו ולממן את הפעילות החב"דית, אך כעבור כמה חודשים הלשינו עליו והוא נאסר ונשלח לשמונה שנות מאסר.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]] השתחרר ממאסרו, ושלוש שנים לאחר מכן קיבל אישור יציאה מגבולות רוסיה, והוא עלה לארץ הקודש. שנתיים בלבד לאחר מכן נפל למשכב בעקבות הצרות והסבל שעברו עליו בזמן המאסר, והוא נפטר זמן קצר לאחר מכן ב[[ו' כסלו]] [[תשל"ז]].<br />
<br />
נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ועל מצבתו נחקק: ""פ"נ איש רודף צדקה וחסד נדיב בממונו ובגופו עד למסירת נפשו במדינת רוסיה ר' משה ליב ב"ר יצחק ז"ל גולדיס".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת רוזה, רעיית ר' משה אהרון פטרבורסקי - רמות א', ירושלים<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*תשורה מחתונת צאצאיו, הרב חיים שאול ורחל ברוק, שלוחים ב[[פטרבורג]], י"ט כסלו תשס"ב<br />
*'''הרבי אמר לו: עד היום אתה עזרת לנו, מהיום אנחנו נצטרך לעזור לך''', [[שבועון בית משיח]] גליון 348 עמוד 42<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדיס, משה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין הר הזיתים]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=721122זוסיא פרידמן2024-11-17T22:42:44Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>הרב '''משולם{{הערה|כך נחקק על המצבה, אם כי בזכרון המשפחה שמו היה זוסיא בלבד.}} זוסיא פרידמן''' ([[כ"ד טבת]] [[תרל"ז]]-[[ט' טבת]] [[תרצ"ז]]) היה מצאצאי [[המגיד ממעזריטש]] ובנו רבי [[אברהם המלאך]], מחסידי סאדיגורה ואדמו"רי בויאן, רבה של [[אודסה]] ומראשי הרבנים הפועלים לביצור חומות היהדות תחת שרביטו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרל"ז]] בברדיטשוב לאביו ר' אהרן נחמן פרידמן ולאמו מרת חיה{{הערה|בת ר' שלום שכנא רבינוביץ', שהיה נשוי בזיווג ראשון לנכדת בעל הבני יששכר מדינוב ונכדת רבי זושא מאניפולי, ולאחר שעברו עשר שנים לאחר החתונה ולא זכו להיפקד, גירש אותה בעצת רבו הרב הקדוש מרוז'ין והתחתן בזיווג שני עם אשה נוספת, ממנה נולדה בתו מרת חיה.}}, ונקרא בשם זוסיא, על שם רבי זוסיא מאניפולי שיום ההילולא שלו חל ביום הברית.<br />
<br />
משפחתו נמנתה על חסידי האדמו"ר ה'פחד יצחק מבויאן, וכנער נסע לבקר עם אביו בחצרו של האדמו"ר מבויאן ואף זכה שיקח אותו תחת הטלית לברכת כהנים באומרו שהינם הרי משפחה.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת רחל רייזל בת ר' מאיר וגולדה כץ מהעיירה ברדיטשוב, כאשר המסדר קידושין היה מורו הגאון ר' דודיא אורטינבערג בעל 'תהלה לדוד' ומחסידי רוז'ין.<br />
<br />
שלושה חודשים בלבד לאחר נישואיו הוסמך לרבנות על ידי ר' דודיא אורטינברג, ובגיל 20 בלבד נסע לשמש ברבנות כמורה צדק באודסה, ובהמשך לכך נסע לקבל סמיכה לרבנות מר' חיים מבריסק שכתב עליו בכתב הסמיכה: "כמותו לא היה ולא יהיה".<br />
<br />
בשנת תרס"ב, בהיותו בגיל 25, התמנה באופן רישמי לשמש כרבה הראשי של אודסה, על כל הקהילות והחוגים הרבים שפעלו בה.<br />
<br />
כבר כאברך צעיר זכה לזכות מיוחדת לארח בביתו את אדמו"ר הריי"צ, באחת מנסיעותיו בשליחות אביו אדמו"ר הרש"ב, והקשר המשיך גם בשנים שלאחר מכן בהמצאות הרב [[שמואל אבא דוליצקי]] וחסידים נוספים, וכן עמד בקשרי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר הוא עמד בקשר קרוב עם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, קשר שהחל באסיפות הרבנים והלך והתחזק.<br />
<br />
הוא נמנה על הרבנים שפעלו תחת שרביטו של אדמו"ר הריי"צ לחיזוק יהדות רוסיה, בין השאר בועידת קראסטין.<br />
<br />
גם לאחר המהפכה הבולשביקית המשיך להנהיג את הקהילה היהודית ללא חת, כשהוא מסכן את נפשו ללמד יהדות, למול ילדים, להחזיק את בתי הכנסת ולעורר יהודים לשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
הוא אירח בביתו שיעור תניא קבוע, וככל הנראה היה קשור וסייע גם לפעילותה של ישיבת תומכי תמימים שנפתחה בחשאי בעיר.<br />
<br />
שימש ברבנות אודסה 30 שנה עד לפטירתו בגיל 60 ב[[ט' טבת]] [[תרצ"ז]], והוא נטמן בבית העלמין באודסה, כשגופו עטוף על פי צוואתו בקיטל שהיה ברשותו, מירושתו של רבי יעקב ישראל מטשארקס בן רבי מרדכי מטשרנוביל וחתנו של אדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
רעייתו האריכה ימים אחריו, ובשנת תשכ"ד קיבלה אשרת יציאה מברית המועצות ועלתה לארץ הקודש וקבעה את מגוריה בבני ברק, עד לפטירתה בשיבה מופלגת ב[[ג' אדר|ג' אדר שני]] [[תשל"ח]], בגיל 96.<br />
<br />
אף שהוא עצמו לא היה חסיד חב"ד במוצהר, זכה כי רבים מצאצאיו נמנים על חסידי חב"ד{{הערה|כאשר בתו של ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] באה בקשרי השידוכין עם נכדו, ר' [[נחום שטרנברג]], התעניינה הרבנית חנה באיזו משפחה מדובר, ור' זלמן התנצל ואמר "נישט פון אונזערע", וכשנודע לרבנית במי המדובר, אמרה בפליאה לר' זלמן כיצד אמר שאינם 'משלנו'...}}.<br />
<br />
כיום משמש כממלא מקומו על כסא הרבנות באודסה, חתן חתן חתנו ר' [[אברהם וולף]]{{הערה|חתנו של ר' [[משה גרינברג]] חתנו של ר' [[אהרן חזן]] חתנו של ר' זוסיא פרידמן.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב אברהם פרידמן - רבה של אודסה כממלא מקום אביו<br />
*בנו, הרב שלום שכנא פרידמן - רבה של ברדיטשוב<br />
*בנו, ר' יעקב פרידמן - בישנקוביץ, נהרג בחזית במלחמת העולם השניה. אלמנתו מרת גיטל'ה, היגרה לאחר פטירתו לסמרקנד וגידלה את ילדיה בחינוך יהודי מתוך מסירות נפש, ובהמשך עלתה לכפר חב"ד והקימה את הקיוסק האייקוני שהפך לחלק בלתי נפרד מהנוף של כפר חב"ד, קיוסק גיטל'ה.<br />
**בניהם: הרב [[ישראל פרידמן]] ראש ישיבת אהלי תורה קראון הייטס, והרב [[מאיר פרידמן]] מנהל צעירי אגודת חב"ד כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.<br />
*בתו מרת לאה נחמה, רעיית ר' [[אהרן חזן|אהרון מענדל חזן]]<br />
*בתו מרת מלכה סויבל, רעיית ר' [[בערל סלבודיאנסקי|אברהם ישכר דב הלוי סלודאנסקי]]<br />
**בניהם: ר' אהרן נחמן, ר' שלום שכנא, מרת גולדה אשת ר' חיים שרייבר, ר' זוסיא פרידמן, מרת צפורה אשת ר' חיים שוב, ומרת חיה רעיית הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]<br />
*בתו מרת גיטל רעיית ר' מרדכי שטרנברג - מחשובי חסידי בויאן<br />
**בניהם: בנו ר' [[נחום שטרנברג]] (חתן ר' [[שניאור זלמן גוראריה]]), חתנו האדמו"ר ר' אברהם מזוויעהל<br />
*בתו מרת מרים, רעיית ר' אברהם איזרעלעוויטש<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/15/Friedman_Wartheimer_Cheshvan_5785.pdf אש יוקדת בקרח]''', תשורה מחתונת צאצאיו, ט' חשון תשפ"ה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פרידמן, זוסיא}}<br />
[[קטגוריה:אישים באודסה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=721121זוסיא פרידמן2024-11-17T22:42:18Z<p>אלפא: לא נכון. ובערך עצמו אין פרט זה</p>
<hr />
<div>הרב '''משולם{{הערה|כך נחקק על המצבה, אם כי בזכרון המשפחה שמו היה זוסיא בלבד.}} זוסיא פרידמן''' ([[כ"ד טבת]] [[תרל"ז]]-[[ט' טבת]] [[תרצ"ז]]) היה מצאצאי [[המגיד ממעזריטש]] ובנו רבי [[אברהם המלאך]], מחסידי סאדיגורה ואדמו"רי בויאן, רבה של [[אודסה]] ומראשי הרבנים הפועלים לביצור חומות היהדות תחת שרביטו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ד טבת]] [[תרל"ז]] בברדיטשוב לאביו ר' אהרן נחמן פרידמן ולאמו מרת חיה{{הערה|בת ר' שלום שכנא רבינוביץ', שהיה נשוי בזיווג ראשון לנכדת בעל הבני יששכר מדינוב ונכדת רבי זושא מאניפולי, ולאחר שעברו עשר שנים לאחר החתונה ולא זכו להיפקד, גירש אותה בעצת רבו הרב הקדוש מרוז'ין והתחתן בזיווג שני עם אשה נוספת, ממנה נולדה בתו מרת חיה.}}, ונקרא בשם זוסיא, על שם רבי זוסיא מאניפולי שיום ההילולא שלו חל ביום הברית.<br />
<br />
משפחתו נמנתה על חסידי האדמו"ר ה'פחד יצחק מבויאן, וכנער נסע לבקר עם אביו בחצרו של האדמו"ר מבויאן ואף זכה שיקח אותו תחת הטלית לברכת כהנים באומרו שהינם הרי משפחה.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת רחל רייזל בת ר' מאיר וגולדה כץ מהעיירה ברדיטשוב, כאשר המסדר קידושין היה מורו הגאון ר' דודיא אורטינבערג בעל 'תהלה לדוד' ומחסידי רוז'ין.<br />
<br />
שלושה חודשים בלבד לאחר נישואיו הוסמך לרבנות על ידי ר' דודיא אורטינברג, ובגיל 20 בלבד נסע לשמש ברבנות כמורה צדק באודסה, ובהמשך לכך נסע לקבל סמיכה לרבנות מר' חיים מבריסק שכתב עליו בכתב הסמיכה: "כמותו לא היה ולא יהיה".<br />
<br />
בשנת תרס"ב, בהיותו בגיל 25, התמנה באופן רישמי לשמש כרבה הראשי של אודסה, על כל הקהילות והחוגים הרבים שפעלו בה.<br />
<br />
כבר כאברך צעיר זכה לזכות מיוחדת לארח בביתו את אדמו"ר הריי"צ, באחת מנסיעותיו בשליחות אביו אדמו"ר הרש"ב, והקשר המשיך גם בשנים שלאחר מכן בהמצאות הרב [[שמואל אבא דוליצקי]] וחסידים נוספים, וכן עמד בקשרי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר הוא עמד בקשר קרוב עם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, קשר שהחל באסיפות הרבנים והלך והתחזק.<br />
<br />
הוא נמנה על הרבנים שפעלו תחת שרביטו של אדמו"ר הריי"צ לחיזוק יהדות רוסיה, בין השאר בועידת קראסטין.<br />
<br />
גם לאחר המהפכה הבולשביקית המשיך להנהיג את הקהילה היהודית ללא חת, כשהוא מסכן את נפשו ללמד יהדות, למול ילדים, להחזיק את בתי הכנסת ולעורר יהודים לשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
הוא אירח בביתו שיעור תניא קבוע, וככל הנראה היה קשור וסייע גם לפעילותה של ישיבת תומכי תמימים שנפתחה בחשאי בעיר.<br />
<br />
שימש ברבנות אודסה 30 שנה עד לפטירתו בגיל 60 ב[[ט' טבת]] [[תרצ"ז]], והוא נטמן בבית העלמין באודסה, כשגופו עטוף על פי צוואתו בקיטל שהיה ברשותו, מירושתו של רבי יעקב ישראל מטשארקס בן רבי מרדכי מטשרנוביל וחתנו של אדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
רעייתו האריכה ימים אחריו, ובשנת תשכ"ד קיבלה אשרת יציאה מברית המועצות ועלתה לארץ הקודש וקבעה את מגוריה בבני ברק, עד לפטירתה בשיבה מופלגת ב[[ג' אדר|ג' אדר שני]] [[תשל"ח]], בגיל 96.<br />
<br />
אף שהוא עצמו לא היה חסיד חב"ד במוצהר, זכה כי רבים מצאצאיו נמנים על חסידי חב"ד{{הערה|כאשר בתו של ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] באה בקשרי השידוכין עם נכדו, ר' [[נחום שטרנברג]], התעניינה הרבנית חנה באיזו משפחה מדובר, ור' זלמן התנצל ואמר "נישט פון אונזערע", וכשנודע לרבנית במי המדובר, אמרה בפליאה לר' זלמן כיצד אמר שאינם 'משלנו'...}}.<br />
<br />
כיום משמש כממלא מקומו על כסא הרבנות באודסה, חתן חתן חתנו ר' [[אברהם וולף]]{{הערה|חתנו של ר' [[משה גרינברג]] חתנו של ר' [[אהרן חזן]] חתנו של ר' זוסיא פרידמן.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב אברהם פרידמן - רבה של אודסה כממלא מקום אביו<br />
*בנו, הרב שלום שכנא פרידמן - רבה של ברדיטשוב<br />
*בנו, ר' יעקב פרידמן - בישנקוביץ, נהרג בחזית במלחמת העולם השניה. אלמנתו מרת גיטל'ה, היגרה לאחר פטירתו לסמרקנד וגידלה את ילדיה בחינוך יהודי מתוך מסירות נפש, ובהמשך עלתה לכפר חב"ד והקימה את הקיוסק האייקוני שהפך לחלק בלתי נפרד מהנוף של כפר חב"ד, קיוסק גיטל'ה.<br />
**בניהם: הרב [[ישראל פרידמן]] ראש ישיבת אהלי תורה קראון הייטס, והרב [[מאיר פרידמן]] מנהל צעירי אגודת חב"ד כפר חב"ד וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.<br />
*בתו מרת לאה נחמה, רעיית ר' [[אהרן חזן|אהרון מענדל חזן]]<br />
*בתו מרת מלכה סויבל, רעיית ר' [[בערל סלבודיאנסקי|אברהם ישכר דב הלוי סלודאנסקי]]<br />
**בניהם: ר' אהרן נחמן, ר' שלום שכנא, מרת גולדה אשת ר' חיים שרייבר, ר' זוסיא פרידמן, מרת צפורה אשת ר' חיים שוב, ומרת חיה רעיית הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]<br />
*בתו מרת גיטל רעיית ר' מרדכי שטרנברג - מחשובי חסידי בויאן<br />
**בניהם: בנו ר' [[נחום שטרנברג]] (חתן ר' [[שניאור זלמן גוראריה]]), חתנו האדמו"ר ר' אברהם מזוויעהל<br />
*בתו מרת מרים, רעיית ר' אברהם איזרעלעוויטש<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/15/Friedman_Wartheimer_Cheshvan_5785.pdf אש יוקדת בקרח]''', תשורה מחתונת צאצאיו, ט' חשון תשפ"ה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פרידמן, זוסיא}}<br />
[[קטגוריה:אישים באודסה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=721010ברוך פוטרמן2024-11-17T07:42:28Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>הרב '''ברוך בענדיט פוטערמאן''' היה מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ולאחר שהגיע לארצות הברית{{הערה|בתולדות חב"ד בארצות הברית ע' קיח, מוזכר בשנת תרצ"ו בארצות הברית}}, שימש מורה צדק בשכונת [[ברונקס]] שב[[ניו יורק]], ומנהל הגשמי של ישיבת אחי תמימים המקומית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בסביבות שנת תרנ"ח{{הערה|מרחב גליון ב' עמוד 139.}}.<br />
<br />
כנער נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש שם למד עד שנת [[תרע"ה]], ובשנת [[תרע"ו]] עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים [[צ'רניגוב]]{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד נג.}} עד שנת תרע"ז.<br />
<br />
לאחר צאתו מרוסיה לארצות הברית, קבע את מגוריו בשכונת ברונקס שבניו יורק, ושימש כרב בית הכנסת 'מגדל ציון' ומורה צדק בשכונה.<br />
<br />
שימש כחבר ועד הנהלת [[אגודת חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|[[תולדות חב"ד בארצות הברית]], עמוד קיח.}}.<br />
<br />
על פי הצעת [[הרש"ג]], מונה לצד הרב [[מרדכי דב אלטיין]] לשמש כמנהל גשמי של ישיבת [[אחי תמימים ברונקס]]{{הערה|1=[https://teshura.com/Altein-Duchman%20Adar%2015th%205767.pdf תשורה אלטיין עמוד 30].}}.<br />
<br />
נפטר ב[[י"א תשרי]] [[תש"כ]]{{הערה|ליובאוויטש וחייליה ע' 384 וספר התמימים א' עמוד סג. ואילו ב'מרחב' גליון ב' ע' 139 נכתב שנפטר בי"א אדר}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פוטרמן, ברוך בענדיט}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בברונקס]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=721008ברוך פוטרמן2024-11-17T07:39:03Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>הרב '''ברוך בענדיט פוטערמאן''' היה מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובאחרית ימיו מורה צדק בשכונת [[ברונקס]] שב[[ניו יורק]], והמנהל הגשמי של ישיבת אחי תמימים המקומית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בסביבות שנת תרנ"ח{{הערה|מרחב גליון ב' עמוד 139.}}.<br />
<br />
כנער נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש שם למד עד שנת [[תרע"ה]], ובשנת [[תרע"ו]] עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים [[צ'רניגוב]]{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד נג.}} עד שנת תרע"ז.<br />
<br />
לאחר צאתו מרוסיה לארצות הברית, קבע את מגוריו בשכונת ברונקס שבניו יורק, ושימש כרב בית הכנסת 'מגדל ציון' ומורה צדק בשכונה.<br />
<br />
שימש כחבר ועד הנהלת [[אגודת חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|[[תולדות חב"ד בארצות הברית]], עמוד קיח.}}.<br />
<br />
על פי הצעת [[הרש"ג]], מונה לצד הרב [[מרדכי דב אלטיין]] לשמש כמנהל גשמי של ישיבת [[אחי תמימים ברונקס]]{{הערה|1=[https://teshura.com/Altein-Duchman%20Adar%2015th%205767.pdf תשורה אלטיין עמוד 30].}}.<br />
<br />
נפטר ב[[י"א תשרי]] [[תש"כ]]{{הערה|ליובאוויטש וחייליה ע' 384 וספר התמימים א' עמוד סג. ואילו ב'מרחב' גליון ב' ע' 139 נכתב שנפטר בי"א אדר}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פוטרמן, ברוך בענדיט}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בברונקס]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=721007ברוך פוטרמן2024-11-17T07:36:34Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>הרב '''ברוך בענדיט פוטערמאן''' היה מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובאחרית ימיו מורה צדק בשכונת [[ברונקס]] שב[[ניו יורק]], והמנהל הגשמי של ישיבת אחי תמימים המקומית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בסביבות שנת תרנ"ח{{הערה|מרחב גליון ב' עמוד 139.}}.<br />
<br />
כנער נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש שם למד עד שנת [[תרע"ה]], ובשנת [[תרע"ו]] עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים [[צ'רניגוב]]{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד נג.}} עד שנת תרע"ז.<br />
<br />
לאחר צאתו מרוסיה לארצות הברית, קבע את מגוריו בשכונת ברונקס שבניו יורק, ושימש כרב בית הכנסת 'מגדל ציון' ומורה צדק בשכונה.<br />
<br />
שימש כחבר ועד הנהלת [[אגודת חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|[[תולדות חב"ד בארצות הברית]], עמוד קיח.}}.<br />
<br />
על פי הצעת [[הרש"ג]], מונה לצד הרב [[מרדכי דב אלטיין]] לשמש כמנהל גשמי של ישיבת [[אחי תמימים ברונקס]]{{הערה|1=[https://teshura.com/Altein-Duchman%20Adar%2015th%205767.pdf תשורה אלטיין עמוד 30].}}.<br />
<br />
נפטר ב[[י"א תשרי]] [[תש"כ]]{{הערה|ליובאוויטש וחייליה ע' 384 וספר התמימים א' עמוד סג. ואילו ב'מרחב' גליון ב' נכתב שנפטר בי"א אדר}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פוטרמן, ברוך בענדיט}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בברונקס]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=721005ברוך פוטרמן2024-11-17T07:19:07Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>הרב '''ברוך בענדיט פוטערמאן''' היה מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובאחרית ימיו מורה צדק בשכונת [[ברונקס]] שב[[ניו יורק]], והמנהל הגשמי של ישיבת אחי תמימים המקומית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בסביבות שנת תרנ"ח{{הערה|מרחב גליון ב' עמוד 139.}}.<br />
<br />
כנער נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש שם למד עד שנת [[תרע"ה]], ובשנת [[תרע"ו]] עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים [[צ'רניגוב]]{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד נג.}} עד שנת תרע"ז.<br />
<br />
לאחר צאתו מרוסיה לארצות הברית, קבע את מגוריו בשכונת ברונקס שבניו יורק, ושימש כרב בית הכנסת 'מגדל ציון' ומורה צדק בשכונה.<br />
<br />
שימש כחבר ועד הנהלת [[אגודת חב"ד בארצות הברית]]{{הערה|[[תולדות חב"ד בארצות הברית]], עמוד קיח.}}.<br />
<br />
על פי הצעת [[הרש"ג]], מונה לצד הרב [[מרדכי דב אלטיין]] לשמש כמנהל גשמי של ישיבת [[אחי תמימים ברונקס]]{{הערה|1=[https://teshura.com/Altein-Duchman%20Adar%2015th%205767.pdf תשורה אלטיין עמוד 30].}}.<br />
<br />
נפטר ב[[י"א תשרי]]{{הערה|ב'מרחב' גליון ב' נכתב שנפטר בי"א אדר.}} [[תש"כ]]{{הערה|ספר התמימים א' עמוד סג.}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פוטרמן, ברוך בענדיט}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בברונקס]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=720713ראובן מטוסוב2024-11-14T04:43:52Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שר מטוסוב.jpg|ממוזער|הרב ראובן מטוסוב (מימין) לצד אחיו, הרב [[שמריהו מטוסוב]] (תשפ"ד) מתוועדים בסוכת האורחים ב-770]]<br />
[[קובץ:הרב ראובן מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב נואם במעמד [[משיח בכיכר]]]]<br />
הרב '''ראובן מטוסוב''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] השוכנת ב[[פריז]] [[צרפת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:ראובן מטוסוב מבצע תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב ב[[מבצע תפילין]] ב[[קראון הייטס]] ([[תמוז]] [[תשס"ח]])]]<br />
נולד ב[[י"ט טבת]] [[תשי"ח]] בעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] לאביו הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ומנהל מוסדות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש במרוקו]]. בילדותו למד בישיבת חב"ד ב[[מרוקו]] ובשנת [[תשכ"ט]], בהיותו בגיל אחד עשרה, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]], שם למד במשך שלש שנים. מפאת המרחק הרב, הוריו לא היו נוכחים במעמד חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע ללמוד בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו ב-[[770]]. בתקופה זו היה אחד מה[[חוזרים]] על ה[[התוועדויות]] של [[הרבי]]. דבר זה השפיע עליו רבות שרגיל להשמע ממנו דיוקים בלשונות ויוקר כל מילה של הרבי.<br />
<br />
בחג [[שביעי של פסח]] [[תשנ"ד]] זכה לראות את הרבי בבית הרפואה{{הערה|הוא מספר על כך בהקלטה 'ר' ראובן מטוסוב האָט געזען דעם רבי'ן ערב שביעי של פסח תשנ"ד' בערוץ היוטיוב ליובאוויטש לעבט.}}.<br />
<br />
==שליח הרבי ללשכה==<br />
בשנת [[תשמ"ב]] התחתן עם רעייתו מרת ציפורה בתו של הרב הרב [[דניאל אליהו זקס]] מ[[כפר חב"ד]]. לפני חתונתו פנה הרבי לרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] ואמר לו שבנו של השליח הרב שלמה מטוסוב ממרוקו עומד להתחתן, והיות שהוא בעל מרץ וחיות - ראוי שיעבוד ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]. <br />
<br />
מספר חודשים לאחר חתונתו יצא הרב מטוסוב לשליחות ב[[צרפת]] והחל לעבוד בלשכה.<br />
<br />
מידי שנה נוסע הרב מטוסוב לקלאבריה להשגיח על קטיף האתרוגים הבלתי מורכבים שעליהם חסידי חב"ד מקפידים לברך. אתרוגים אלו נמכרים בצרפת באירופה ובכל העולם. עבודה זו קיבל מר' [[ישראל נח בליניצקי]] שבערוב ימיו העביר אליו תפקיד זה.<br />
<br />
==מרצה ומגיד שיעור==<br />
בד בבד עם פעולתו בלשכה מתעסק ב[[הפצת המעיינות]], ומסר שיעורים ב[[חסידות]] בישיבה בברינוא ובקרטיי, מתוועד עם [[אנ"ש]] ב[[פריז]] וסביבותיה. היה מהפעילים בהפעלת ה[[שידור]] מה[[התוועדויות]] של הרבי שנערכו בימי החול. וארגן התוועדויות ענק לכבוד "ר"ח כסלו" בפריז.<br />
<br />
משנת [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן, החל הרב מטוסוב לשאת הרצאות ב[[הדרך הישרה|ענייני גאולה ומשיח]] ואף התראיין לעיתונים יהודיים ב[[צרפת]] בנושא הגאולה האמיתית והשלימה.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]] הפעיל הרב מטוסוב מרכז "בית משיח" שהתעסק בהפצת והסברת נושא הגאולה ומלך המשיח בפריז. "בית משיח" היה מרכז חסידי לתפילות ב[[שבת]] ויום טוב והתוועדויות חסידיות בשבתות וביומא דפגרא שאליהם נשאבו ומהם הושפעה קהילת חב"ד בפריז וגלילותיה. "בית משיח" היה מקור החיות והפעילות בכל נושא משיח גאולה והתקשרות שתוצאותיה מורגשים ופועלים עד היום.<br />
<br />
כיום הרב ראובן מטוסוב בנוסף לפעילותו הברוכה ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] מוסר שיעורי משיח וגאולה בכל רחבי פריז והפרוורים.<br />
<br />
==מתוועד בכל העולם==<br />
ההתוועדויות שלו ידועות כמלאות בתוכן חסידי אוטנטי, ולכן נמשכים אליהם הרבה מתלמידי ה[[תמימים]] ואנ"ש. התוועדויותיו מלאים ברגש [[אהבה]] וגעגועים לרבי מלך המשיח כבן לאביו. והתקשרות והתמסרות עד הקצה האחרון לרבי ולרצונותיו הקדושים. התוועדויות של הרב מטוסוב מבוקשות ביותר בכל העולם ופעמים רבות מוזמן וטס במיוחד להתוועד ביומא דפגרא במיוחד עם תלמידי התמימים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' מנחם מענדל מטוסוב - שליח בבית חב"ד נוה צדק [[תל אביב]] לדוברי צרפתית.<br />
*ר' לוי יצחק מטוסוב - [[צרפת]].<br />
*הרב שניאור זלמן מטוסוב - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב מנחם מענדל זלצמן - שליח הרבי ב[[טורונטו]] [[קנדה]].<br />
*הרב שניאור זלמן זלצמן - שליח הרבי בנייאגרא פולס [[קנדה]].<br />
*הרב שמואל אלעזר ניסילעוויטש - [[מרכז רבני אירופה]] [[בריסל]] [[בלגיה]].<br />
*הרב [[אליעזר אשכנזי]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''יותר חי, יותר חזק ויותר פעיל''', [[שבועון בית משיח]] ב' [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 14<br />
* '''[https://chabad.info/moshiach/957261/ אין 'הפסקה' של ג' תמוז, ישנו ה'המשך' של כ"ח סיון!]''' {{אינפו}}<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.lichkalubavitch.org אתר לשכה ליובאוויטש פרצת (אתר)]<br />
* [https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91/ תגית:הרב ראובן מטוסוב] באתר {{אינפו}}<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94/ הרב ראובן מטוסוב והרב שניאור זלמן ברגר מעניקים את הספר חב"ד במרוקו לרב דוד אבוחצירא]''' {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/870927/ קול ברמה: הרב מטוסוב והרב שימעלה פיזם בראיון מיוחד לכבוד שנת הקהל] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51590 התוועדות עם הרב ראובן מטוסוב בישיבת חב"ד ברמת אביב] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50054 הרב מטוסוב בבחירת אתרוגים עבור חסידי חב"ד בצרפת] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/377677/ נאומו הסוער של הרב ראובן מטוסוב בעצרת משיח בכיכר] {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=720712ראובן מטוסוב2024-11-14T04:43:06Z<p>אלפא: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שר מטוסוב.jpg|ממוזער|הרב ראובן מטוסוב (מימין) לצד אחיו, הרב [[שמריהו מטוסוב]] (תשפ"ד)]]<br />
[[קובץ:הרב ראובן מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב נואם במעמד [[משיח בכיכר]]]]<br />
הרב '''ראובן מטוסוב''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] השוכנת ב[[פריז]] [[צרפת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:ראובן מטוסוב מבצע תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב ב[[מבצע תפילין]] ב[[קראון הייטס]] ([[תמוז]] [[תשס"ח]])]]<br />
נולד ב[[י"ט טבת]] [[תשי"ח]] בעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] לאביו הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ומנהל מוסדות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש במרוקו]]. בילדותו למד בישיבת חב"ד ב[[מרוקו]] ובשנת [[תשכ"ט]], בהיותו בגיל אחד עשרה, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]], שם למד במשך שלש שנים. מפאת המרחק הרב, הוריו לא היו נוכחים במעמד חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע ללמוד בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו ב-[[770]]. בתקופה זו היה אחד מה[[חוזרים]] על ה[[התוועדויות]] של [[הרבי]]. דבר זה השפיע עליו רבות שרגיל להשמע ממנו דיוקים בלשונות ויוקר כל מילה של הרבי.<br />
<br />
בחג [[שביעי של פסח]] [[תשנ"ד]] זכה לראות את הרבי בבית הרפואה{{הערה|הוא מספר על כך בהקלטה 'ר' ראובן מטוסוב האָט געזען דעם רבי'ן ערב שביעי של פסח תשנ"ד' בערוץ היוטיוב ליובאוויטש לעבט.}}.<br />
<br />
==שליח הרבי ללשכה==<br />
בשנת [[תשמ"ב]] התחתן עם רעייתו מרת ציפורה בתו של הרב הרב [[דניאל אליהו זקס]] מ[[כפר חב"ד]]. לפני חתונתו פנה הרבי לרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] ואמר לו שבנו של השליח הרב שלמה מטוסוב ממרוקו עומד להתחתן, והיות שהוא בעל מרץ וחיות - ראוי שיעבוד ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]. <br />
<br />
מספר חודשים לאחר חתונתו יצא הרב מטוסוב לשליחות ב[[צרפת]] והחל לעבוד בלשכה.<br />
<br />
מידי שנה נוסע הרב מטוסוב לקלאבריה להשגיח על קטיף האתרוגים הבלתי מורכבים שעליהם חסידי חב"ד מקפידים לברך. אתרוגים אלו נמכרים בצרפת באירופה ובכל העולם. עבודה זו קיבל מר' [[ישראל נח בליניצקי]] שבערוב ימיו העביר אליו תפקיד זה.<br />
<br />
==מרצה ומגיד שיעור==<br />
בד בבד עם פעולתו בלשכה מתעסק ב[[הפצת המעיינות]], ומסר שיעורים ב[[חסידות]] בישיבה בברינוא ובקרטיי, מתוועד עם [[אנ"ש]] ב[[פריז]] וסביבותיה. היה מהפעילים בהפעלת ה[[שידור]] מה[[התוועדויות]] של הרבי שנערכו בימי החול. וארגן התוועדויות ענק לכבוד "ר"ח כסלו" בפריז.<br />
<br />
משנת [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן, החל הרב מטוסוב לשאת הרצאות ב[[הדרך הישרה|ענייני גאולה ומשיח]] ואף התראיין לעיתונים יהודיים ב[[צרפת]] בנושא הגאולה האמיתית והשלימה.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]] הפעיל הרב מטוסוב מרכז "בית משיח" שהתעסק בהפצת והסברת נושא הגאולה ומלך המשיח בפריז. "בית משיח" היה מרכז חסידי לתפילות ב[[שבת]] ויום טוב והתוועדויות חסידיות בשבתות וביומא דפגרא שאליהם נשאבו ומהם הושפעה קהילת חב"ד בפריז וגלילותיה. "בית משיח" היה מקור החיות והפעילות בכל נושא משיח גאולה והתקשרות שתוצאותיה מורגשים ופועלים עד היום.<br />
<br />
כיום הרב ראובן מטוסוב בנוסף לפעילותו הברוכה ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] מוסר שיעורי משיח וגאולה בכל רחבי פריז והפרוורים.<br />
<br />
==מתוועד בכל העולם==<br />
ההתוועדויות שלו ידועות כמלאות בתוכן חסידי אוטנטי, ולכן נמשכים אליהם הרבה מתלמידי ה[[תמימים]] ואנ"ש. התוועדויותיו מלאים ברגש [[אהבה]] וגעגועים לרבי מלך המשיח כבן לאביו. והתקשרות והתמסרות עד הקצה האחרון לרבי ולרצונותיו הקדושים. התוועדויות של הרב מטוסוב מבוקשות ביותר בכל העולם ופעמים רבות מוזמן וטס במיוחד להתוועד ביומא דפגרא במיוחד עם תלמידי התמימים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' מנחם מענדל מטוסוב - שליח בבית חב"ד נוה צדק [[תל אביב]] לדוברי צרפתית.<br />
*ר' לוי יצחק מטוסוב - [[צרפת]].<br />
*הרב שניאור זלמן מטוסוב - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב מנחם מענדל זלצמן - שליח הרבי ב[[טורונטו]] [[קנדה]].<br />
*הרב שניאור זלמן זלצמן - שליח הרבי בנייאגרא פולס [[קנדה]].<br />
*הרב שמואל אלעזר ניסילעוויטש - [[מרכז רבני אירופה]] [[בריסל]] [[בלגיה]].<br />
*הרב [[אליעזר אשכנזי]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''יותר חי, יותר חזק ויותר פעיל''', [[שבועון בית משיח]] ב' [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 14<br />
* '''[https://chabad.info/moshiach/957261/ אין 'הפסקה' של ג' תמוז, ישנו ה'המשך' של כ"ח סיון!]''' {{אינפו}}<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.lichkalubavitch.org אתר לשכה ליובאוויטש פרצת (אתר)]<br />
* [https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91/ תגית:הרב ראובן מטוסוב] באתר {{אינפו}}<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94/ הרב ראובן מטוסוב והרב שניאור זלמן ברגר מעניקים את הספר חב"ד במרוקו לרב דוד אבוחצירא]''' {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/870927/ קול ברמה: הרב מטוסוב והרב שימעלה פיזם בראיון מיוחד לכבוד שנת הקהל] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51590 התוועדות עם הרב ראובן מטוסוב בישיבת חב"ד ברמת אביב] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50054 הרב מטוסוב בבחירת אתרוגים עבור חסידי חב"ד בצרפת] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/377677/ נאומו הסוער של הרב ראובן מטוסוב בעצרת משיח בכיכר] {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=720711ראובן מטוסוב2024-11-14T04:40:32Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שר מטוסוב.jpg|ממוזער|הרב ראובן מטוסוב (מימין) לצד אחיו, הרב [[שמריהו מטוסוב]] (תשפ"ד)]]<br />
[[קובץ:הרב ראובן מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב נואם במעמד [[משיח בכיכר]]]]<br />
הרב '''ראובן מטוסוב''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1958) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל ל[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] השוכנת ב[[פריז]] [[צרפת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:ראובן מטוסוב מבצע תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מטוסוב ב[[מבצע תפילין]] ב[[קראון הייטס]] ([[תמוז]] [[תשס"ח]])]]<br />
נולד ב[[י"ט טבת]] [[תשי"ח]] בעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] לאביו הרב [[שלמה מטוסוב]], שליח הרבי ומנהל מוסדות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש במרוקו]]. בילדותו למד בישיבת חב"ד ב[[מרוקו]] ובשנת [[תשכ"ט]], בהיותו בגיל אחד עשרה, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]], שם למד במשך שלש שנים. מפאת המרחק הרב, הוריו לא היו נוכחים במעמד חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע ללמוד בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]]. לאחר מכן המשיך את לימודיו ב-[[770]]. בתקופה זו היה אחד מה[[חוזרים]] על ה[[התוועדויות]] של [[הרבי]]. דבר זה השפיע עליו רבות שרגיל להשמע ממנו דיוקים בלשונות ויוקר כל מילה של הרבי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] התחתן עם רעייתו מרת ציפורה בתו של הרב הרב [[דניאל אליהו זקס]] מ[[כפר חב"ד]]. לפני חתונתו פנה הרבי לרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] ואמר לו שבנו של השליח הרב שלמה מטוסוב ממרוקו עומד להתחתן, והיות שהוא בעל מרץ וחיות - ראוי שיעבוד ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]. מספר חודשים לאחר חתונתו יצא הרב מטוסוב לשליחות ב[[צרפת]] והחל לעבוד בלשכה.<br />
<br />
בד בבד עם פעולתו בלשכה מתעסק ב[[הפצת המעיינות]], ומסר שיעורים ב[[חסידות]] בישיבה בברינוא ובקרטיי, מתוועד עם [[אנ"ש]] ב[[פריז]] וסביבותיה. היה מהפעילים בהפעלת ה[[שידור]] מה[[התוועדויות]] של הרבי שנערכו בימי החול. וארגן התוועדויות ענק לכבוד "ר"ח כסלו" בפריז.<br />
<br />
משנת [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן, החל הרב מטוסוב לשאת הרצאות ב[[הדרך הישרה|ענייני גאולה ומשיח]] ואף התראיין לעיתונים יהודיים ב[[צרפת]] בנושא הגאולה האמיתית והשלימה.<br />
<br />
בחג [[שביעי של פסח]] [[תשנ"ד]] זכה לראות את הרבי בבית הרפואה{{הערה|הוא מספר על כך בהקלטה 'ר' ראובן מטוסוב האָט געזען דעם רבי'ן ערב שביעי של פסח תשנ"ד' בערוץ היוטיוב ליובאוויטש לעבט.}}.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]] הפעיל הרב מטוסוב מרכז "בית משיח" שהתעסק בהפצת והסברת נושא הגאולה ומלך המשיח בפריז. "בית משיח" היה מרכז חסידי לתפילות ב[[שבת]] ויום טוב והתוועדויות חסידיות בשבתות וביומא דפגרא שאליהם נשאבו ומהם הושפעה קהילת חב"ד בפריז וגלילותיה. "בית משיח" היה מקור החיות והפעילות בכל נושא משיח גאולה והתקשרות שתוצאותיה מורגשים ופועלים עד היום.<br />
<br />
כיום הרב ראובן מטוסוב בנוסף לפעילותו הברוכה ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] מוסר שיעורי משיח וגאולה בכל רחבי פריז והפרוורים.<br />
<br />
ההתוועדויות שלו ידועות כמלאות בתוכן חסידי אוטנטי, ולכן נמשכים אליהם הרבה מתלמידי ה[[תמימים]] ואנ"ש. התוועדויותיו מלאים ברגש [[אהבה]] וגעגועים לרבי מלך המשיח כבן לאביו. והתקשרות והתמסרות עד הקצה האחרון לרבי ולרצונותיו הקדושים. התוועדויות של הרב מטוסוב מבוקשות ביותר בכל העולם ופעמים רבות מוזמן וטס במיוחד להתוועד ביומא דפגרא במיוחד עם תלמידי התמימים.<br />
<br />
מידי שנה נוסע הרב מטוסוב לקלאבריה להשגיח על קטיף האתרוגים הבלתי מורכבים שעליהם חסידי חב"ד מקפידים לברך. אתרוגים אלו נמכרים בצרפת באירופה ובכל העולם. עבודה זו קיבל מר' [[ישראל נח בליניצקי]] שבערוב ימיו העביר אליו תפקיד זה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' מנחם מענדל מטוסוב - שליח בבית חב"ד נוה צדק [[תל אביב]] לדוברי צרפתית.<br />
*ר' לוי יצחק מטוסוב - [[צרפת]].<br />
*הרב שניאור זלמן מטוסוב - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב מנחם מענדל זלצמן - שליח הרבי ב[[טורונטו]] [[קנדה]].<br />
*הרב שניאור זלמן זלצמן - שליח הרבי בנייאגרא פולס [[קנדה]].<br />
*הרב שמואל אלעזר ניסילעוויטש - [[מרכז רבני אירופה]] [[בריסל]] [[בלגיה]].<br />
*הרב [[אליעזר אשכנזי]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''יותר חי, יותר חזק ויותר פעיל''', [[שבועון בית משיח]] ב' [[טבת]] [[תשפ"א]] עמוד 14<br />
* '''[https://chabad.info/moshiach/957261/ אין 'הפסקה' של ג' תמוז, ישנו ה'המשך' של כ"ח סיון!]''' {{אינפו}}<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.lichkalubavitch.org אתר לשכה ליובאוויטש פרצת (אתר)]<br />
* [https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91/ תגית:הרב ראובן מטוסוב] באתר {{אינפו}}<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%94/ הרב ראובן מטוסוב והרב שניאור זלמן ברגר מעניקים את הספר חב"ד במרוקו לרב דוד אבוחצירא]''' {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/870927/ קול ברמה: הרב מטוסוב והרב שימעלה פיזם בראיון מיוחד לכבוד שנת הקהל] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51590 התוועדות עם הרב ראובן מטוסוב בישיבת חב"ד ברמת אביב] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50054 הרב מטוסוב בבחירת אתרוגים עבור חסידי חב"ד בצרפת] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/377677/ נאומו הסוער של הרב ראובן מטוסוב בעצרת משיח בכיכר] {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מטוסוב, ראובן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מטוסוב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%93%D7%A1%D7%94&diff=720134אודסה2024-11-10T06:10:12Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>'''אודסה''' (אוקראינית: '''Одеса'''; ברוסית: '''Одесса''') היא עיר מחוז באזור צפון הים השחור בדרום מערב [[אוקראינה]], המרכז המנהלי של אזור אודסה וחבל אודסה. ממוקם על חוף מפרץ אודסה. הבסיס הימי הראשי של הכוחות הימיים של אוקראינה.<br />
<br />
בפעם הראשונה השם אודסה (בגרסה של אוֹדסוּס) נמצא על המפה ה[[צרפת]]ית של הים השחור של ימי קדם, של מהדורה משנת [[ה'ת"ק]].<br />
<br />
כיום העיר היא השלישית בגודלה באוקראינה, אוכלוסיית העיר נכון לשנת [[תשפ"א]] הייתה 1,015,826 נפש.<br />
בעיר נמצא נמל מסחר ימי מרכזי והיא משמשת כעיר תיירות מסחר ותעשייה (עיבוד מתכת והנדסה, ייצור תרופות ומוצרי מזון), מרכז מדעי וחינוכי גדול.<br />
<br />
==קהילת ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:אליהו סימפסון.jpg|שמאל|הרב אליהו ייאכיל סימפסון]]<br />
<br />
באודסה היתה קהילה ליובאוויטשית קטנה, ובה כיהן כמשפיע הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]], התמנה לתפקיד בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסיד נאמן]] פרק ג}}.<br />
==תומכי תמימים==<br />
<br />
בסוף חורף [[תרפ"ט]] נפתחה בעיר ישיבת תומכי תמימים, כאשר סגרו השלטונות את הישיבה [[תומכי תמימים פולוצק]], משם הגיעה קבוצה בת עשרות אחדות של תלמידים ללמוד בעיר אודסה. <br />
<br />
משגיחים בישיבה:<br />
*הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] <br />
*הרב [[יעקב יוסף גורקוב]].<br />
<br />
הישיבה התקיימה בעיר במשך כל שנת [[תר"צ]]{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב}}.<br />
<br />
==שלוחי הרבי==<br />
[[קובץ:ר' אברהם וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250 px|הרב אברהם וולף (משמאל) שליח הרבי ורבה הראשי של אודסה]]<br />
<br />
החל משנת [[תשנ"ח]], פועל בעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[אברהם וולף]], ובמשך השנים התמנו שלוחים נוספים. קהילת חב"ד באודסה כוללת מוסדות רבים, בתי כנסת, בתי ספר, גני ילדים, בתי תבשיל, בית יתומים, מקוואות ועוד.<br />
<br />
מאז שהגיעו שלוחי הרבי לאודסה הקימו בה אימפריה של יהדות והחיו את הקהילה היהודית בעיר ובמחוז. בהמשך התמנה הרב וולף לרב העיר אודסה, ולאחר מכן לרב דרום אוקראינה.<br />
<br />
בנוסף לעבודתו בבית חב"ד והרבנות מחזיק הרב וולף בכמה ארגונים {{הערה|ראה גיליון "אתנחתא" כ"ו אלול, תשע"ח}}, ביניהם ניתן למנות את בית יתומות ובית יתומים{{הערה|הבית יתומים והבית יתומות ממוקמים בשני מבנים שונים}} יהודי גדול באודסה שהציל את חייהם של מאות ילדים יהודים ברחבי [[אוקראינה]] כולה{{הערה|[https://chabad.info/news/766151/ השליח בקול חנוק מבכי: "מי ישמור על היתומים אם אעזוב?"], כ"ו באדר א' תשפ"ב}}.<br />
<br />
כמו כן לקראת חנוכה של שנת [[תשע"ט]] הנפיקה רשות הדואר האוקראינית תשעה בולים מיוחדים כשעליהם ציור של חנוכיה מסוגים שונים. הנפקת הבולים הייתה כאות הוקרה על פעילותו של הרב וולף למען תושבי אודסה.<br />
<br />
בבית כנסת חב"ד מתאספים מדי שבת למעלה מ-200 מתפללים, שחלקם מגיעים לבית הכנסת בהליכה של שעה לכל צד. במוסדות החינוך שבהנהלתו לומדים למעלה מ-1,000 תלמידים יהודים.<br />
<br />
מאז החלה מלחמת אוקראינה-רוסיה, השלוחים פעלו במסירות נפש תחת אש{{הערה|[https://chabad.info/news/871395/ חנוכה תחת אש באודסה] {{אינפו}}}}, ובהמשך חלו שינויים בהתנהלות שלוחי הרבי, ולבסוף חלקם סיימו את תפקידם בעיר.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות ערים.<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[חסיד נאמן]], תולדות המשפיע של קהילת חב"ד באודסה הרב [[אליהו ייאכיל סימפסאן]]<br />
<br />
{{עיירות באוקראינה}}<br />
[[קטגוריה:אוקראינה]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9C&diff=719916ברזיל2024-11-07T07:55:14Z<p>אלפא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:770 ברזיל.jpg|<br />
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]]<br />
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי. השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.<br />
<br />
יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]]. במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.<br />
<br />
==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==<br />
בשנת תר"ע החלה ההתיישבות החב"דית בברזיל ועם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.<br />
<br />
===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===<br />
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת תר"ע, כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[[[עסקן]] ציבורי]] שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].<br />
<br />
===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===<br />
תרפ"ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלגרי, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע"י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו).<br />
בשנת ה'תש"ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד בתות"ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע"י כ"ק אדמו"ר לשליחות בברזיל.<br />
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.<br />
<br />
'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם אדמו"ר הריי"צ אליו דיווח על יהדות ברזיל.<br />
<br />
בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.<br />
<br />
'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[<br />
ברזיל. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].<br />
<br />
בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].<br />
<br />
'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] בברזיל הייתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".<br />
<br />
העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] בברזיל הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.<br />
<br />
הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].<br />
<br />
בשנה זו גם נשלח על ידי הרבי הריי"צ הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]] לשמש כשוחט לקהילה היהודית.<br />
<br />
'''[[תש"י]]''' גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של אדמו"ר הריי"צ להצלחת שליחותם.<br />
<br />
===אצל [[הרבי]]===<br />
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת תשי"א הורה לרב לרב [[צבי הירש חיטריק]] לצאת לשליחות ב[[פאולו]].<br />
<br />
'''[[תשי"ג]]''' - הרב חיטריק ובני ביתו הגיעו לפאולו בשנת תשי"ג. הרב חיטריק פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להילחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.<br />
<br />
הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות. בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.<br />
<br />
'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.<br />
<br />
'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].<br />
<br />
'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]], עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.<br />
<br />
בשנה זו עבר גם הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]] לריו חסיד חב"ד שסייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.<br />
<br />
'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבעה חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].<br />
<br />
'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם.<br />
<br />
'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.<br />
<br />
בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן הרבי שלח לברזיל את הרב [[שבתי אלפרין]] לשמש כשליח ראשי בברזיל.<br />
<br />
בהשפעת הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.<br />
<br />
'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור בברזיל ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.<br />
<br />
'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).<br />
<br />
הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.<br />
<br />
'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.<br />
<br />
'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[לייבל זאיינץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.<br />
<br />
מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.<br />
<br />
==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]<br />
===[[פאולו]]===<br />
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד<br />
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב"ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.<br />
*הרב [[צבי אריה בעגון]], מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.<br />
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר<br />
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.<br />
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.<br />
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.<br />
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.<br />
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.<br />
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.<br />
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].<br />
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב [[שלום דובער גוראריה (ברזיל)|שלום דובער גוראריה]], מנהל בית חב"ד דאס וילאס.<br />
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.<br />
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי<br />
*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה.<br />
*הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.<br />
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.<br />
*הרב [[יצחק ברונר]], בית חב"ד וילה מאריאנה.<br />
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.<br />
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.<br />
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.<br />
*הרב [[יוסף בן זכרי]], מנהל בית חב"ד בשכונת פומפאיה.<br />
*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית.<br />
*הרב [[שמעון ברנד]], בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.<br />
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.<br />
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.<br />
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".<br />
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.<br />
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד אנדרה.<br />
*הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת "הר סיני".<br />
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.<br />
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד ברוקלין.<br />
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"<br />
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל<br />
*הרב [[לייבל זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל<br />
*הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב"ד ברזיל<br />
*הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס<br />
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]], מנהל בית חב"ד פרדיזז<br />
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז<br />
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז<br />
*הרב דוד יצחק גרברצי'ק, מנהל ארגון "לעודד"<br />
*הרב פסח קאופמן<br />
*הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי<br />
<br />
===[[ריו דה ז'נירו]]===<br />
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.<br />
*הרב [[יהושע בנימין גולדמן]], מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.<br />
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.<br />
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל חב"ד קמפוס בריו.<br />
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.<br />
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.<br />
*הרב [[אברהם צבי בויטנר]], עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.<br />
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.<br />
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.<br />
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.<br />
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת "בית יעקב".<br />
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.<br />
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.<br />
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אדמונד ספרא".<br />
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא".<br />
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.<br />
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת "בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.<br />
*הרב ישראל קטאלה, מנהל בית חב"ד בוטהפוגו<br />
*הרב שלמה אוסוביצקי, מנהל בית חב"ד ניטערוי<br />
<br />
===ברזיליה===<br />
*הרב ליב רוטנברג.<br />
<br />
===בליים===<br />
*הרב [[דישראלי זאגורי]].<br />
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.<br />
<br />
===פורטו אלגרי===<br />
*הרב משה מנחם מענדל ליבעראוו.<br />
*הרב שלמה אהרון ליבעראוו.<br />
*הרב יוסף ליבעראוו.<br />
*הרב יעקב סאמואלס.<br />
<br />
===קוריטיבה===<br />
*הרב יוסף דובראווסקי.<br />
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.<br />
*הרב מנחם מענדל סטוליק{{הערה|'''שליחות ללא גבולות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 65.}}.<br />
<br />
===בלו הוריזונטה===<br />
*הרב ניסים קטרי.<br />
*הרב מנחם קטרי.<br />
<br />
===סלבדור===<br />
*הרב ישראל בוקיעט.<br />
<br />
===רסיפה===<br />
*הרב אלכסנדר מזרחי.<br />
<br />
===מנאוס אמזונס===<br />
*הרב אריה רייכמן.<br />
<br />
===מורו דה ס. פאולו===<br />
*הרב מנחם מענדל גרנשטט.<br />
<br />
==רחובות וכיכר==<br />
===פאולו===<br />
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן.<br />
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)<br />
<br />
רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)<br />
<br />
כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)<br />
<br />
===ריו דה ז'נירו===<br />
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שמעונוביץ כיום חבר מקהלה [[קאפעליע]] ) יחד עם אנשי הקהילה את כיכר "הרבי מליובאוויטש"(praça rebe de Lubavitch).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]<br />
*[[אור מנחם ברזיל]]<br />
*[[בני נח ברזיל]]<br />
*[[תומכי תמימים פאולו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]<br />
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''<br />
<br />
== קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}<br />
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}<br />
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ברזיל]]</div>אלפאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%94&diff=719915ארגון שפרה ופועה2024-11-07T07:43:00Z<p>אלפא: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לוגו-שפרה-ופועה.png|ממוזער|לוגו הארגון שפרה-ופועה]]<br />
[[קובץ:מכתב הרבי שפרה ופועה נחלה.png|ממוזער|מכתב הרבי לארגון שפרה ופועה ב[[נחלת הר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:שפרה ופועה נתניה.jpg|ממוזער|מכתב הרבי לסניף ארגון שפרה ופועה ב[[נתניה]]]]<br />
'''ארגון שפרה ופועה''' הוא שם כללי לארגוני עזר ליולדת ומשפחתה - ארגונים מסוג זה קיימים בקהילות אנ"ש או מופעלים על ידי שלוחים ובתי חב"ד. ארגוני 'שפרה ופועה' הוקמו לאחר קריאתו הנמרצת של [[הרבי]] להרבות בילודה ולא [[תכנון המשפחה|להגבילה]]. נשים חב"דיות רבות, רואות בהתנדבות בארגון זה, סגולה להתברך בילדים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בשנת [[תשל"ז]], בהפסקה הקצרה של יום כיפור בין תפילת מוסף למנחה, קרא [[הרבי]] למזכירו האישי [[הרב חודקוב]], שיקרא ל[[שלמה מיידנצ'יק]] לגן עדן התחתון, שם אמר לו הרבי שצריכים להקים ארגון שיעזור ליולדות ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
הרבי הציע לו את השם "שפרה ופועה" על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי ישראל במצרים ושהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לו, מ"ווייגלע", ל"ווינדלע" (באידיש: מעגלת תינוק, ועד לחיתול), הרבי קרא לו לפנות לגברת רבקה בן שחר מכפר חב"ד שיש לה נסיון בעניין.<br />
<br />
כמה שעות לאחר מכן, בהקשר לכך{{הערה|בדעת תחתון {{מקור}}.}}, בסיום תפילת נעילה, קודם אמירת 'אבינו מלכנו', פנה [[הרבי]] אל המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] וביקש שכל הילדים מתחת לגיל שלוש עשרה הנמצאים בבית הכנסת יעלו ויעמדו לידו על הבימה שלו, בזמן שאומרים '[[אבינו מלכינו]]'.<br />
<br />
למחרת יום הכיפורים נכנס הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לרב חודקוב שהביא לו אלף דולר כהשתתפות מהרבי עבור פתיחת הארגון. וכך יצאו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אברהם מאיור]] ברחובות קראון הייטס, לאסוף תרומות עבור המיזם החדש של הרבי.<br />
<br />
את הארגון הקימו בכפר חב"ד הגב' רבקה בן שחר, הגב' שושנה ריבקין, הגב' רבקה טטננבוים, ובהמשך הצטרפה אליהם גם הגב' שושנה רוטנברג.<br />
<br />
במשך השנים נוסדו ארגוני "שפרה ופועה" ברחבי הארץ והעולם.<br />
<br />
==מקור שם הארגון ==<br />
'''שפרה ופועה''' הוא שמם של שתי המיילדות העבריות במצרים, אשר מסרו את נפשם על מנת שלא לפגוע בילדי ישראל, על אף איומם של פרעה מלך מצרים. <br />
<br />
הגמרא במסכת סוטה מביאה מחלוקת על זהותם, האם הינם אם ובתה, יוכבד (אם [[משה רבנו]]) ומרים הנביאה, או אם וכלתה, דהיינו יוכבד ואלישבע (אשת אהרון הכהן).<br />
<br />
שמות המיילדות נובע מתפקידם: שפרה '''שמשפרת''' את הולד, ופועה '''שפועה''' לולד ומרגיעה אותו.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[לידה]]<br />
*[[מכון פוע"ה]]<br />
*[[תכנון המשפחה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[שבועון בית משיח]] 259, מוסד של חיתול ועגלה, הקמת שפרה ופועה על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בהוראת הרבי<br />
{{לידה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:פעילות נשית]]<br />
[[קטגוריה:הריון ולידה]]</div>אלפא