חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם מענדל טייכמן

2024-09-26T18:35:37Z

אלעמאל א תמים:

[[קובץ:14-04-2023-07-57-26-WhatsApp-Image-2023-04-14-at-12.09.14-AM-8-1536x1023.jpg|ממוזער|שמאל|הרב טייכמן]]

הרב '''מנחם מענדל טייכמן''' (יליד [[תשל"ה]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב"ד לדוברי רוסית ב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' מנחם אב]] [[תשל"ה]] לרב [[דב טייכמן]] ולמרת חדוה בעיר [[טבריה]].

למד בישיבת [[תורת אמת]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] כחלק משנת ה[[קבוצה]].

בבחרותו היה ידוע בחיקוי דקדקני של תנועותיו והנהגותיו של [[הרבי]] - התנהגות המכונה כיום [[שפיץ חב"ד]].

הרב טייכמן סיפר, שבשנת [[תשנ"ב|תש"נ]] מסר לרבי מכתב שהיה כתוב כולו בכתב יד זהה לכתב ידו של הרבי, דרך המזכיר הרב [[בנימין קליין]] וכשעיין הרבי בערימת [[פ"נ|הפ"נים]] סימן בידו כאות תמיה, וכשהפך את הפ"נ וראה את שמו של הרב טייכמן חתום, סימן בידו כתנועת ביטול{{הערה|סופר על ידו בשנת תש"פ ב[[כינוס השלוחים העולמי]]}}.

בשנת [[תשנ"ו]] הוציא לאור את קובץ "מנהגי מלך" - ובו מנהגים והנהגות של [[הרבי]]. בחלק משנים אלו היה עורך בעיתון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] במדור 'יומנו של תמים'.

התחתן ביום ג' י"ד כסלו [[תש"ס]] עם רעייתו מרת חיה מוסיא, בתו של הרב [[אפרים קמינקר]] (מנהל בית משיח ב[[עפולה]] עילית) בכפר חב"ד, ובשנת [[תשס"א]] יצא לשליחות [[הרבי]] בעיר [[ז'יטומיר]] שב[[אוקראינה]]. כעבור מספר שנים עבר לשליחות בעיר אוז'גורוד (אונגוואר) שם שיקם וביסס את הקהילה המקומית, בשנת [[תשס"ח]], בעת ששהה בקהילת חב"ד במונקאטש הסמוכה לאוז'גרוד ב[[שמחת תורה]], אנטישמים שרפו את ביתו באוקראינה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=blogs&id=73 להבה בשליחות], טור מאתר הרב טייכמן {{שטורעם}}}}.
בחורף [[תשע"ג]] יצא לשליחות בעיירה [[האדיטש]].

משנת [[תשע"ד]] משמש כ[[שליח]] לדוברי רוסית תחת [[חב"ד בעליה|אגף עליה וקליטה בצעירי חב"ד]] בעיר [[נתניה]].

חלק מעיקר פועלו בשליחות הינו להכניס יהודים מבוגרים בבריתו של אברהם אבינו תוך בירור יסודי שהם יהודים, במסגרת זאת פתח ארגון בשם 'ברית מנחם' וכבר זכה למאות יהודים שהכניס ב[[ברית מילה|בריתו של אברהם אבינו]].

משנת [[תשפ"ב]] כותב טור (מתפרסם מפעם לפעם) ב[[שבועון כפר חב"ד]] בשם "פניני שליחות כהלכה".

==ספריו==
"נקודת מבט" - ספר בשפה הרוסית על מעגל השנה עפ"י תורת רבנו.

"פניני שליחות - הלכה למעשה". ליקוט מטורים שכתב במשך השנים.

== משפחתו ==
חתנו, הרב משה שלמה סלונים- שליח כ"ק אדמו"ר בדיז'ון, [[צרפת]].

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20מנחם%20מענדל%20טייכמן תגית - הרב מנחם מענדל טייכמן]''' באתר [[חב"ד אינפו]] הישן {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* '''[https://chabad.info/?s=מנחם+מענדל+טייכמן הרב מנחם מענדל טייכמן]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1YMxM2IGcGm7VdAY5MMOL6sYr92VYIM8M/view מנהגי מלך] - קובץ בעריכתו {{PDF}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=blogs&id=73 להבה בשליחות], טור מאתר הרב טייכמן {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/31-12-2020-18-19-16-פניני-שליחות-כהלכה.pdf פניני שליחות כהלכה] - תשורה מחתונת בתו - בעריכתו, [[י"ד טבת]] [[תשפ"א]] {{PDF}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:טייכמן, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת טייכמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:שלוחים בנתניה]]
[[קטגוריה:שלוחים לדוברי רוסית]]

תומכי תמימים לוד

2024-09-26T18:28:31Z

אלעמאל א תמים: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים= כ 380
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים המרכזית לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחורף [[תש"ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו ב[[לוד]], נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר הישיבה היתה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 הורדת הנשיאות]}} תחת נשיאות הרבי, וכונתה ישיבת תומכי תמימים "לעולי תימן ועולי רוסיה".

==היסטוריה==
===התייסדות הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש]], בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני מיקומה במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה שב[[מצרים]] ללוד בדרכו ל[[ירושלים]], הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
וכך קמה ישיבה ובה נכללו גם תלמידים בגיל תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.

===המנהל ר' זושא וילימובסקי===
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}. בספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבן שבתימן, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' [[יקותיאל שניאורסאהן]] בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] (שהתגוררו אז בכפר הרוא"ה), ר' [[אהרן הלל דלפין]], ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד}}.

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:
"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.

===המנהל ר' אפרים וולף===
בשלהי שנת [[תש"ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד.

את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.

===התפתחות הישיבה===
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפני עצמם, וכולם יחד בערך ארבעים תלמידים כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
===פיצול ובניה===
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

בשנים הבאות נבנו בקצה שיכון חב"ד בלוד, בניינים מפוארים לאולם הישיבה ולפנימיה. הישיבה שוכנת בבניינים אלו עד היום (תשפ"ד).

===תקופת קורונה===
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===כיום===

בקיץ שנת [[תשפ"ג]] שופצו וחודשו חדרים בפנימייה וה'[[זאל]]' הורחב מעט.

נכון לתחילת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה 398 תמימים.

===ארגונים בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה ובכל ריכוזי אנ"ש.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר [[לקוטי שיחות]] בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות ב[[לקוטי שיחות]]. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל מבחנים בענייני משיח וגאולה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] השבועיים הנמסרים ע"י אחד מרבני הישיבה, התלמידים השלוחים, או אורחים מבחוץ. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.
*'''מטה wlcc''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים ברחבת הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שבע ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה א חסידשע פרשה'''- האחראי על סדר לימוד בשבת בבוקר בלקוטי תורה ותרה אור, ולהחדרת ה'קאך' בעניין.
*'''[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]''' - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל שבת בצהריים את ה"רשימות" של הרבי .

==צוות הישיבה==
{{טורים
| תוכן = ;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*ר' [[דוד פישר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 ר' דוד פישר חבר הנהלת תומכי תמימים]}} - חבר הנהלה
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[יעקב מרטון]] - מנהל פרוייקטים
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה

;שיעור א':

*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל פקטור]] - מג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא

;שיעור ב':

*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - [[משפיע]]
*הרה"ת [[לוי גולדשמיד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרה"ת [[משה גופין]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':

*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'
*ראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[עשאל ישעיהו]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

====מנהלים====
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל
*הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל
*הרב [[מנשה חדד]] - מנהל

====ראשי הישיבה====
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]

====חברי הנהלה====
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
====משפיעים====
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]

====ר"מים====
* הרב [[אברהם וינברג]]
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]

====צוות====
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי
*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל

}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים - לוד]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד

== קישורים חיצונים ==
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים לוד

2024-09-26T18:03:18Z

אלעמאל א תמים: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|מספר תלמידים= כ 380
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]

ישיבת '''תומכי תמימים המרכזית לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחורף [[תש"ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו ב[[לוד]], נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר הישיבה היתה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 הורדת הנשיאות]}} תחת נשיאות הרבי, וכונתה ישיבת תומכי תמימים "לעולי תימן ועולי רוסיה".

==היסטוריה==
===התייסדות הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]

בראשית שנת [[תש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש]], בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ישיבת "[[אחי תמימים תל אביב]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.

בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני מיקומה במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה שב[[מצרים]] ללוד בדרכו ל[[ירושלים]], הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
וכך קמה ישיבה ובה נכללו גם תלמידים בגיל תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.

האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.

===המנהל ר' זושא וילימובסקי===
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}. בספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבן שבתימן, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' [[יקותיאל שניאורסאהן]] בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] (שהתגוררו אז בכפר הרוא"ה), ר' [[אהרן הלל דלפין]], ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד}}.

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:
"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.

===המנהל ר' אפרים וולף===
בשלהי שנת [[תש"ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].

מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד.

את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.

===התפתחות הישיבה===
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפני עצמם, וכולם יחד בערך ארבעים תלמידים כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
===פיצול ובניה===
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

בשנים הבאות נבנו בקצה שיכון חב"ד בלוד, בניינים מפוארים לאולם הישיבה ולפנימיה. הישיבה שוכנת בבניינים אלו עד היום (תשפ"ג).

===תקופת קורונה===
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===כיום===

בקיץ שנת [[תשפ"ג]] שופצו וחודשו חדרים בפנימייה וה'[[זאל]]' הורחב מעט.

נכון לתחילת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים.

===ארגונים בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה ובכל ריכוזי אנ"ש.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר [[לקוטי שיחות]] בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות ב[[לקוטי שיחות]]. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל מבחנים בענייני משיח וגאולה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] השבועיים הנמסרים ע"י אחד מרבני הישיבה, התלמידים השלוחים, או אורחים מבחוץ. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.
*'''מטה wlcc''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים ברחבת הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שבע ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה אגרות''' - האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה וללימוד אגרות בעיון בהפסקה אחרי הכנה ולהחדרת ה'קאך' בעניין.
*'''[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]''' - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל שבת בצהריים את ה"רשימות" של הרבי .

==צוות הישיבה==
{{טורים
| תוכן = ;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*ר' [[דוד פישר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 ר' דוד פישר חבר הנהלת תומכי תמימים]}} - חבר הנהלה
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות
*הרב [[יעקב מרטון]] - מנהל פרוייקטים
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה

;שיעור א':

*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל פקטור]] - מג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא

;שיעור ב':

*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - [[משפיע]]
*הרה"ת [[לוי גולדשמיד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרה"ת [[משה גופין]] - [[משפיע]]

;שיעור ג':

*הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'
*ראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

====מנהלים====
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל
*הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל
*הרב [[מנשה חדד]] - מנהל

====ראשי הישיבה====
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]

====חברי הנהלה====
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
====משפיעים====
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]

====ר"מים====
* הרב [[אברהם וינברג]]
* הרב [[שרגא מלך קפלן]]
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]

====צוות====
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי
*הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל

}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים - לוד]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד

== קישורים חיצונים ==
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

שלום מרדכי הלל

2023-12-24T16:58:25Z

אלעמאל א תמים:

[[קובץ:ש הלל.jpg|ממוזער|הרב שלום הלל (משמאל) מתוועד]]
הרב '''שלום מרדכי הלל''' (יליד [[תשל"ג]]), הינו [[משגיח]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==

הרב שלום הלל נולד ב[[ז' אדר]] [[תשל"ג]] בעיר [[לוד]] לאביו הרב [[שמריהו הלל]] -כיהן כרב בית הסוהר מעשיהו ברמלה ואמו גב' נעמי לבית מזרחי.

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה חב"ד לוד]] וב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ו[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], והיה תלמיד קרוב של ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]]. נסע לשנת ה[[קבוצה]] [[תשנ"ד]] לחצרות קדשנו.

התחתן ב[[י"ג אלול]] [[תשנ"ו]] עם מרת לאה למשפחת גדסי. התיישב ב[[לוד]], שם עבד למשך חודשיים כמשפיע זמני ב[[תומכי תמימים לוד]].

מאוחר יותר, עבר להתגורר ל[[נחלת הר חב"ד]] שם עזר לבחורים שירדו מהדרך.

בשנת [[תשס"ד]] חזר ללוד ומונה למשפיע ומשגיח בישיבה.

כמו-כן משמש כ[[משגיח]] בסדר גירסא בישיבה.

==משפחתו==

*אחיו, הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*אחיו, הרב יוסף דוד הלל - שליח בשכונת פרדס כץ בבני ברק ומנהל תלמוד תורה חב"ד בני מנחם ב[[בני ברק]].
*אחיו, הרה"ח [[יעקב הלל]] מנהל סניף צבאות השם בלוד ומחנך במתיבתא לוד.
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' שמואל מפעי.
*בתו מרת ברכה, רעיית ר' שניאור זלמן הלל.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_63.html הרב הלל במשא מאלף על 'עבודת התפילה']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}

{{מיון רגיל: הלל, שלום מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]

שמעון גופין

2023-12-24T16:57:31Z

אלעמאל א תמים:

[[קובץ:הרב_שמעון_גופין_2016-08-25_16-35.jpg|250px|ממוזער|הרב שמעון גופין]]

הרב '''שמעון גופין''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הוא [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], מנהל ועורך ראשי של מכון 'שיעורים בחסידות', רב ומשפיע [[בית הכנסת]] '[[בית כנסת גבעת ליובאוויטש כפר חב"ד|גבעת ליובאוויטש]]'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ כ"ז אדר]] [[תשל"ג]] לאביו הרב [[זלמן גופין]], משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]. למד בישיבה קטנה [[אחי תמימים ראשון לציון]] ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חתונתו עם רעייתו נחמה דינה בת הרב [[יוסף יצחק הבלין]], קבע את מגוריו ב[[לוד]] והחל לעסוק בהוצאה לאור ועריכת שיעורי אביו בנושאים שונים, אותם הוציא בסדרות הספרים: [[ללמוד איך להתפלל]],ללמוד את המועדים, שיעורים בחסידות- ביאור על שער היחוד והאמונה וכן על מאמרים של הרבי הרש"ב, ועוד. ובהמשך התמנה כ[[משפיע]] שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וכמנהל לימודי גירסא בישיבה, וכעבור מספר שנים עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

עם הקמתו של [[בית הכנסת]] 'גבעת ליובאוויטש' הסמוך לבנין אגו"ח [[770 כפר חב"ד]] מונה כרב ומשפיע בית הכנסת.

== משפחתו ==
בנו, הרה"ח ר' מענדל גופין, [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה]] ו[[שליח]] ב[[חולון]].

בנו, הרה"ת משה גופין, [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|85117|news|מילה של חסיד: המשפיע הרב שמעון גופין, כפר חב"ד|מערכת שטורעם|ה' בשבט תשע"ו}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}

{{מיון רגיל:גופין, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ג]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:רבנים בכפר חב"ד]]

י"א בטבת

2023-12-24T16:45:31Z

אלעמאל א תמים:

{{חודש טבת}}
'''י"א בטבת''' הוא היום האחד עשר ב[[חודש טבת]].

==אירועים ביהדות==
*[[תקמ"ה]] - רבי משה אוסטרר, מחכמי ה'קלויז בברוד' ומחבר ספר 'ערוגות הבושם', נפטר.
*[[תרי"ב]] - רבי שלמה אייגר, מחבר ספר 'גליון מהרש"א' על הש"ס, בנו של רבי [[עקיבא אייגר]], נפטר.
*[[תרנ"ב]] - רבי עקיבא קורניצר, אב"ד קראקא, נפטר.
*[[תרע"ג]] - רבי יהושע הורביץ מדז'יקוב, מחבר הספרים 'עטרת ישועה' ו'שו"ת עמק הלכה', נפטר.
*[[תשל"ג]] - רבי יהושע שרבני, רב שכונת בקעה ב[[ירושלים]] וראש בית המדרש 'שושנים לדוד', נפטר.

==ימי חב"ד==
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תש"ט]] - הרב [[שניאור זלמן ליפסקר]], גבאי [[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש - 770]].
*[[תש"י]] - הרב [[ברוך לשס]], רב קהילת חב"ד במונסי וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש הכללי]].
*[[תשל"א]] - ר' [[אורי רווח]], עיתונאי ואיש תקשורת חב"די.

===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תר"ס]] - הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]], רבה של [[חרקוב]] וממקושרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ורבותינו נשיאינו ממלאי מקומו.
*[[תרצ"ד]] - הרב [[מנחם מענדל לייבוב]].
*[[תש"ב]] - הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב]], מבוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שנעלמו עקבותיו בעת שירותו בצבא האדום במסגרת [[מלחמת העולם השנייה]].
*[[תשס"ה]] - הרב [[שלמה זלמן מנדלסון]], מלמד ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]], איש חסד ובעל עסקים, מנהל 'יקבי שמשון' שזכה לקירובים מהרבי.
*[[תשע"ה]] - הרב [[דוד איידלמן]], משלוחי [[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארצות הברית]] שפעל בעיר ספרינגפילד, שבמסצ'וסטס.
*[[תשפ"ד]] - הרב עקיבא שפר, מחשובי אנ"ש בכפר חב"ד.

{{להיום יום|י"א|טבת}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש טבת|ב יא]]