https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%9C%D7%9Eחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T17:05:39Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F&diff=490111יהודה לייב מנוחין2021-08-15T03:53:16Z<p>אלמ: הגהה</p>
<hr />
<div>הרב '''יהודה (אריה) לייב מנוחין''' (בכמה מקומות נזכר שם משפחתו: '''רודנאוו'''{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד שעה.}}, ?-[[י' אב]] [[תרס"ז]]) היה מממוני [[כולל חב"ד]] ב[[ירושלים]] וחבר 'ועד כל הכוללים'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו ר' ראובן{{הערה|במקורות לא חב"דיים מופיע שם אביו 'שלמה'.}} מנוחין בעיר [[הומיל]].<br />
<br />
בסביבות שנת [[תרנ"ז]] עלה עם רעייתו מרים לארץ ישראל, על מנת לחיות שם את שנותיו האחרונות, והתיישב בשכונת מאה שערים בירושלים.<br />
<br />
עם הגעתו, התמנה לשמש בהנהלת כולל חב"ד, והיה מופקד על ההחלטות בנוגע לחלוקת הכספים. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ו]] היה חשוף להלשנות כי הוא וחבריו להנהלת הכולל בירושלים מעלימים כספים מחברי הנהלת הכולל בחברון, ומעדיפים את תושבי ירושלים בחלוקת הכספים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ד' עמוד קכב ועמוד קס בהערות.}}, ובעקבות מחלוקת זו הצטרף הרב [[ישראל דב פרומקין]] לחברי הנהלת הכולל והצליח להביא להשקטת הרוחות.<br />
<br />
היה מחותן עם משפחת רבותינו נשיאינו, כאשר בנו ר' יצחק אייזיק נישא עם מרת שרה ליבא, בת ר' שניאור זלמנסון ומרת פרלה דבורה, בת ר' [[ישראל נח שניאורסון]] מ[[ניעז'ין]] בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1= פירוט המשפחה כפי שנכתב על ידי הרבי עצמו: [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/588 אגרות קודש חלק ג' אגרת תקפח].}}.<br />
<br />
כמו כן בתו ליבא לאה התחתנה עם הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]] אח של הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]] ובן של הרב [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]]. <br />
<br />
נפטר ב[[י' מנחם אב]] [[תרס"ז]] ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יצחק אייזיק מנוחין - שימש כספק התבואה הראשי לצבא הרוסי<br />
*בנו, ר' צבי מנוחין<br />
*בתו מרת חנה יוכבד<br />
*בנו, ר' ראובן מנוחין - חתן ר' שלמה גולדין שניהל כרם בסמיכות למגורי הורי אשתו ברחובות, ובשנותיו האחרונות באוסטרליה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מנוחין, יהודה לייב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=483496יצחק גנזבורג2021-07-06T06:11:16Z<p>אלמ: +</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יצחק גנזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גנזבורג מקבל [[לעקאח]] מהרבי]] [[קובץ:יצחק גאנזבורג במצבע תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק גאנזבורג ב[[מבצע תפילין]] לחיילים]]<br />
הרב '''יצחק (איטשקע) גאנזבורג''' ([[י"ב תמוז]] [[תרפ"ז]], 1927 - [[י"ד אדר]] [[תשס"ו]], 2006) היה מפעילי [[צעירי אגודת חב"ד]] בשנות היו"דים והכ"פים, וחבר בהנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] באותם שנים. בשנת [[תשי"ג]] הצטרף ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
ר' איצ'קה יזם את [[מבצע מצה לתלמיד]] של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה]] [[י"ב תמוז]] [[תרפ"ז]] לאביו הרב [[משה דובער גנזבורג]].<br />
<br />
עוד קודם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[תרצ"ז]], עלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והיה מתלמידיה הראשונים של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br />
<br />
ב[[ב' ניסן]] [[תש"י]] נשא את רעייתו גיטה, בת החסיד הרב [[רפאל נחמן כהן]].<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]] היגר ל[[ארצות הברית]] וקבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי ב-[[770]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] קיבל מהרבי הוראה להתעסק עם הוצאתו לאור של [[ספר התמימים]], ובהוראת הרבי זכה לעסוק בעצמו בהוצאתם לאור של שני החלקים הראשונים{{הערה|הראשון יצא לאור בשנת תש"נ, והשני בשנת תשנ"ב.}}. החלק השלישי יצא לאור בשנותיו האחרונות, ומכיון שהוא הרגיש שאין בכוחו לעסוק בזה בעצמו, ביקש מהנהלת [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]] לסייע לו בעבודת האיסוף וההוצאה לאור.<br />
<br />
הרב גאנזבורג היה שותף פעיל ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] שאורגנו במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח ופעיל נמרץ ב[[השליחות היחידה|בשורת הגאולה והגואל]] וזהותו של [[מלך המשיח]] בכל שכבות הציבור. יוזמה ייחודית שלו הייתה הפצת בקבוקוני "המים של הרבי" בקרב לא-יהודים ביחד עם פרסום על [[שבע מצוות בני נח]]. כמו כן יזם את הרעיון של זריקת כרוזים ממטוסים בחג ה[[פורים]].<br />
<br />
ב[[י"ד אדר|תענית אסתר]] [[תשס"ו]] נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.<br />
<br />
את זכרונותיו פרסם ב[[שבועון בית משיח]], ונדפסו אחר כך בספר "חייל בשירות הרבי".<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
==הספר חייל בשירות הרבי==<br />
[[קובץ:חייל בשירות הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר]]<br />
בשנת [[תשנ"ט]] יצא לאור הספר '''חייל בשירות הרבי''' הכולל את זכרונותיו של הרב יצחק גנזבורג מהשנים [[תרפ"ז]] - [[תשכ"ד]], כולל: ילדותו ברוסיה; לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] אצל ר' [[שאול ברוק]]; שירותו הצבאי; ראשית פעולותיו ב[[ארץ הקודש]] ו[[אגרות קודש|מכתבי]] [[הרבי]] אליו. הזכרונות נרשמו על ידי הרב [[אברהם ישעיה רייניץ|אברהם רייניץ]], ופורסמו בהמשכים ב[[שבועון בית משיח]] קודם שיצאו לאור כספר.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*'''אביו''': הרב [[משה דובער גנזבורג]] - חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].<br />
* '''אמו''': מרת דובא (לבית דוטליבוב) נכדת האחים שפירא וצאצאית של ר' פנחס מקוריץ<br />
*'''חמיו''': הרב [[רפאל נחמן כהן]] - מחבר הספר [[שמועות וסיפורים]].<br />
*'''רעייתו''': גב' [[גיטה גנזבורג]].<br />
*'''בנו''': הרב [[יוסף גאנזבורג]], [[קנדה]].<br />
*'''חתנו''': הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]] - מנהל [[ועד להפצת שיחות]], [[קראון הייטס]].<br />
*'''חתנו''': הרב [[ישראל ברוד]] - [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[אברהם רייניץ]], '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/548.pdf חייל בשירות הרבי]''', סקירה מקוצרת של תולדות חייו ופעולותיו, [[שבועון בית משיח]], גליון 548 עמוד 32.<br />
*[http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=2266839d0 נאומו בכינוס הפעילים שבט תשנ"ה] במסגרת פעילות [[האגודה למען הגאולה]] {{וידאו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129432 החסיד יזם טיסת אווירון שתעורר על מבצע פורים. איך הגיב הרבי?]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=34505 פרטים נוספים עליו] {{שטורעם}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גנזבורג יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br />
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90_%D7%94%D7%A0%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=465101מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד2021-03-12T04:19:53Z<p>אלמ: -</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בבא בתרא מענטליק.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלתו של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[מרדכי מענטליק]] לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] שמרוב הישיבות קיבל הסכמה כי בדעתם ללמוד בשנה הבאה מסכת [[בבא בתרא]]: '''להחזיר{{ש}}ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת{{ש}}ויהי רצון שבקרוב ממש [[השבת אבידה|יחזיר הקב"ה האבדה]] – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא{{ש}}([[זהר]] חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ול[[בית המקדש השלישי|בית – המקדש תליתאה]]'''.]]<br />
'''מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד''' הינן שמונה מסכתות [[תלמוד בבלי]] אותן לומדים כל תלמידי [[ישיבות חב"ד]] ברחבי העולם. בכל שנה נלמדת מסכת אחת בעיון. בשנת [[תשפ"א]] משלימים את המחזור בלימוד מסכת [[בבא מציעא]].<br />
<br />
מטרת הלימוד האחיד היא כדי לאפשר לתלמידי הישיבות השונות לדון יחד בנושאים הנלמדים, כאשר התועלת היא כפולה: [[אחדות ישראל|אחדות]] בין התלמידים, ולימוד מעמיק ובונה יותר. אלו הן המסכתות העיקריות הנלמדות בישיבות, אך נוסף להן נלמדות בכל ישיבה מסכתות שונות ל'גירסא'.<br />
<br />
הרב [[מרדכי מנטליק]] מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] היה מכניס לרבי הצעה איזה מסכת ילמדו, ועל פי דעתם של רוב ההנהלות נקבעה המסכת.<br />
<br />
לקראת שנת [[ה'תשנ"ב]], בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב [[גאולה ומשיח]] הועלתה הצעה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו').<br />
<br />
הנהלת הישיבה לא נענתה לבקשת ה[[תמים|תמימים]] והחליטה להשאיר את הסדר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת "[[בבא בתרא]]", התמימים פנו במכתב לרבי ו"התלוננו" על הנהלת הישיבה.<br />
<br />
[[הרבי מה"מ]] כמובן השאיר את החלטת הנהלת הישיבה, אולם בשבת שלאחר מכן קישר ב[[שיחה]]{{הערה|שיחת בא-בשלח, ה'תשנ"ב.}} את מסכת "[[בבא בתרא]]" ל[[גאולה]]. התמימים למדו מכך שבכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר לענין [[הגאולה האמיתית והשלימה]].<br />
<br />
==רשימת המסכתות==<br />
המסכתות הם לפי סדר הלימוד הבא:<br />
#[[מסכת שבת]]<br />
#[[מסכת גיטין]]<br />
#[[מסכת בבא בתרא]]<br />
#[[מסכת כתובות]]<br />
#[[מסכת בבא קמא]]<br />
#[[מסכת פסחים]]<br />
#[[מסכת קידושין]]<br />
#[[מסכת בבא מציעא]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים== <br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5914&CategoryID=1288 גיליון התקשרות 775] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&CategoryID=1124 גליון 707], מדור ניצוצי רבי<br />
<br />
{{קצרמר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99&diff=459584חסידות חב"ד - ליאדי2021-02-18T04:27:25Z<p>אלמ: הגהה</p>
<hr />
<div>'''חסידות ליאדי''' הייתה חצר חסידית, ענף של [[חסידות חב"ד]], שנוסדה בעת [[התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], והתקיימה שלושה דורות.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
החסידות נוסדה על ידי רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], בנו השלישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בערך בשנת [[תרכ"ט]]{{הערה|בכתב העת 'האסיף', [[ורשה]] [[תקמ"ט]], מופיע התאריך [[אב]] [[תרכ"ח]].}}, שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] אביו, בעיר [[ליאדי]], על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי){{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}.<br />
<br />
בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)]], ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.<br />
<br />
רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.<br />
<br />
ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.<br />
<br />
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]] לאחרי פטירתם לא היה המשך לחצרות. אף כי בניהם נהגו ברבנות אך כרבנות ולא אדמור"ות{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם ברבנות רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות, היו "רבנים" ולא אדמו"רים, בספר היום יום הרבי לא מזכיר אותם כאדמו"רים}}.<br />
<br />
ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי{{הערה|שם=ליאדי}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*הרב [[עמרם בלוי]], '''בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי''', [[היכל הבעש"ט]], גליון י"ח.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]]<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ל]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=459333שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)2021-02-17T05:49:40Z<p>אלמ: שוב טעיתי. עמוד רפ"ג זה העמוד הנכון והסופי https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=337</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שניאור זלמן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן שניאורסון]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=נין הרבי הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[שניאור זלמן שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
[[הרב]] ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות [[רעפקא]], [[סטארדוב]], ו[[הומיל]], ובן האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה]], בן האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוא היה בקי גדול ב[[תורת החסידות]], אך הנהגתו הייתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון ה[[דיבור]] שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי ה[[דא"ח]], אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.<br />
==ברבנות רציצ'ה==<br />
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז [[עיירה]] מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב [[אדמו"ר הרש"ב]], והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. <br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים".<br />
<br />
לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. עם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו, ואז הוא נסע לחצר אביו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ישב על ה[[תורה]] ועל העבודה.<br />
<br />
באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה [[רב]]. כאשר שמעו אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברצ'יצ'א, הם שלחו אליו משלחת בבקשה לקבל על עצמו את רבנות העיר. רבי שניאור זלמן סירב, אך אביו עודד אותו לקבל את הרבנות, מכיוון שזו תעזור לאחד את אנשי העיר ביניהם, ועל-כך מדובר ב[[מצווה]] גדולה. הוא כיהן בעיר כרב במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר.<br />
<br />
לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר [[סטארדוב]], ו[[חסידי חב"ד]] נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של [[חסידים]] הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.<br />
<br />
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הרשד"ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.<br />
<br />
בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]]{{הערה|ח"ד עמ' קכ"ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.<br />
<br />
== בשנות המהפכה ==<br />
<br />
בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של [[אדמו"ר הריי"צ]] להפצת [[יהדות]] ברחבי [[רוסיה]]. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]]".<br />
<br />
בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר ל[[ארצות הברית]], ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בניו: <br />
* פרופסור '''[[פישל שניאורסון]]'''.<br />
*[[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק|יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{מיון רגיל: שניאורסון שניאור זלמן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסטרדוב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=459332שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)2021-02-17T05:47:32Z<p>אלמ: הכוונה עמוד רפ"ד הנה https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58796&st=&pgnum=338</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שניאור זלמן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן שניאורסון]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=נין הרבי הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[שניאור זלמן שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
[[הרב]] ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות [[רעפקא]], [[סטארדוב]], ו[[הומיל]], ובן האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה]], בן האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוא היה בקי גדול ב[[תורת החסידות]], אך הנהגתו הייתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון ה[[דיבור]] שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי ה[[דא"ח]], אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.<br />
==ברבנות רציצ'ה==<br />
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז [[עיירה]] מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב [[אדמו"ר הרש"ב]], והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. <br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים".<br />
<br />
לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. עם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו, ואז הוא נסע לחצר אביו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ישב על ה[[תורה]] ועל העבודה.<br />
<br />
באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה [[רב]]. כאשר שמעו אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברצ'יצ'א, הם שלחו אליו משלחת בבקשה לקבל על עצמו את רבנות העיר. רבי שניאור זלמן סירב, אך אביו עודד אותו לקבל את הרבנות, מכיוון שזו תעזור לאחד את אנשי העיר ביניהם, ועל-כך מדובר ב[[מצווה]] גדולה. הוא כיהן בעיר כרב במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר.<br />
<br />
לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר [[סטארדוב]], ו[[חסידי חב"ד]] נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של [[חסידים]] הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.<br />
<br />
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הרשד"ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.<br />
<br />
בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]]{{הערה|ח"ד עמ' קכ"ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.<br />
<br />
== בשנות המהפכה ==<br />
<br />
בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של [[אדמו"ר הריי"צ]] להפצת [[יהדות]] ברחבי [[רוסיה]]. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]]".<br />
<br />
בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר ל[[ארצות הברית]], ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בניו: <br />
* פרופסור '''[[פישל שניאורסון]]'''.<br />
*[[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק|יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{מיון רגיל: שניאורסון שניאור זלמן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסטרדוב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=459331שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)2021-02-17T05:42:05Z<p>אלמ: /* בשנות המהפכה */ באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ז עמוד רפ"ה יש מכתב אליו מהרבי רייץ מחשון תרפ"ט</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שניאור זלמן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן שניאורסון]]<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=נין הרבי הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[שניאור זלמן שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
[[הרב]] ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות [[רעפקא]], [[סטארדוב]], ו[[הומיל]], ובן האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה]], בן האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוא היה בקי גדול ב[[תורת החסידות]], אך הנהגתו הייתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון ה[[דיבור]] שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי ה[[דא"ח]], אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.<br />
==ברבנות רציצ'ה==<br />
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז [[עיירה]] מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב [[אדמו"ר הרש"ב]], והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. <br />
<br />
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים".<br />
<br />
לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. עם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו, ואז הוא נסע לחצר אביו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ישב על ה[[תורה]] ועל העבודה.<br />
<br />
באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה [[רב]]. כאשר שמעו אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברצ'יצ'א, הם שלחו אליו משלחת בבקשה לקבל על עצמו את רבנות העיר. רבי שניאור זלמן סירב, אך אביו עודד אותו לקבל את הרבנות, מכיוון שזו תעזור לאחד את אנשי העיר ביניהם, ועל-כך מדובר ב[[מצווה]] גדולה. הוא כיהן בעיר כרב במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר.<br />
<br />
לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר [[סטארדוב]], ו[[חסידי חב"ד]] נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של [[חסידים]] הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.<br />
<br />
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הרשד"ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.<br />
<br />
בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]]{{הערה|ח"ד עמ' קכ"ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.<br />
<br />
== בשנות המהפכה ==<br />
<br />
בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של [[אדמו"ר הריי"צ]] להפצת [[יהדות]] ברחבי [[רוסיה]]. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]]".<br />
<br />
בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר ל[[ארצות הברית]], ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
בניו: <br />
* פרופסור '''[[פישל שניאורסון]]'''.<br />
*[[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק|יצחק שניאורסון]].<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}<br />
{{מיון רגיל: שניאורסון שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסטרדוב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=432354ישראל נח בליניצקי2020-11-15T05:12:09Z<p>אלמ: /* תולדות חיים */ +</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל נח בלינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל נח בעליניצקי]]<br />
הרב '''ישראל נח בליניצקי''' (מכונה '''ישראל נח הגדול''', [[ניסן]] [[תרמ"ג]] - [[י' חשוון]] [[תשמ"ג]]) היה מחשובי ה[[משפיע|משפיעים]] בדור האחרון, ניהל את ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים סמרקנד]] ו[[תומכי תמימים ברינואה]], ואת כל פעלו למען '[[תומכי תמימים]]' עשה בהתנדבות גמורה. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחודש [[ניסן]] [[תרמ"ג]]. נקרא על שם [[ישראל נח שניאורסון]] שנפטר זמן קצר קודם שנולד{{הערה|שניאור זלמן ברגר, תשס"ו, '''ישראל נח הגדול''', פרק א', עמוד 13}}, בצעירותו זכה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בצילם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
בשנים הקשות של הקומוניזם, ניהל ב[[מסירות נפש]] את הישיבה [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|המחתרתית בקרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]] - אחד הסניפים המרכזיים של הישיבה באותם ימים.<br />
<br />
בקרעמנצ'וג היה ראש המדברים בהתוועדויות, ולמעשה היה מנהיג קהילת ליובאוויטש בעיר בשנות הצ'.<br />
<br />
===[[משפיע]] ב[[סמרקנד]]===<br />
<br />
במהלך ה[[שואה]] נמלט יחד עם בני משפחתו ל[[סמרקנד]] שם היוה דמות של [[משפיע]]. בימי ה[[שואה]] הטרופים פתח את ביתו לרווחה ואירח פליטים יהודיים. <br />
<br />
===בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]===<br />
עם תום ה[[שואה]] הבריח את הגבול יחד עם בני משפחתו דרך לבוב במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ולאחר נידודים שנמשכו מספר חודשים הגיע ל[[צרפת]], שם מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לעבוד במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. בתפקידו זה עסק במשך שלושים וחמש שנים במסירות רבה תוך שהוא מהוה דמות מופת לתלמידי הישיבה. <br />
<br />
הוא היה בברינואה כ"אבא של כולם", [[אנ"ש]] ו[[תמים|התמימים]] היו מתייעצים איתו בבעיותיהם, ידעו שאין לו שום נטיות חיצוניות. הוא היה שותף לכל החלטות הישיבה, ובאסיפות ההנהלה היה ראש המדברים - וכולם מאוד העריכו את דעתו בכל דבר מכיון שידעו שהוא איש אמת.<br />
<br />
מאז הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בברינואה, היה ר' ישראל נח חלק בלתי נפרד ממנה. בשלהי שנת [[תש"ז]] הוקמה הישיבה ובנוסף לצוות שניהל בפועל את הישיבה מינה אדמו"ר הריי"צ ועד רוחני וגשמי לישיבה, כשבמינויים מקבל ר' ישראל נח שני תפקידים חשובים. <br />
<br />
כאמור בפועל היתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו"ר הועד הרוחני היה ר' ישראל נח מגיע מפריז - שם היה גר בתחילה - לישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. ואילו כיו"ר הועד הגשמי היה מנהל את חשבונות הישיבה, שכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ'וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות. <br />
<br />
רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בוודאי כיצד מידי יום היה ה[[משפיע]] ומנהל הישיבה הרב החסיד [[ניסן נמנוב]] נכנס לביתו של ר' ישראל נח (בבניין הישיבה בברינואה) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות היה מחשב בזמן זה יחד עם ר' ניסן את כל ההוצאות וההכנסות של הישיבה. <br />
<br />
חשוב להדגיש כי את תפקיד מנהל החשבונות, (בו שימש עד שנותיו האחרונות), מילא ר' ישראל נח ללא כל תמורה.<br />
<br />
בשנים הראשונות לתפקידו התגורר ר' ישראל נח בפריז, ומידי חודש היה מגיע למספר ימים לישיבה על מנת לסדר את החשבונות. בבואו היה משתתף בדיוני הנהלת הישיבה, מעיר ומציע וכו'<br />
<br />
בשנת תש"ז אדמו"ר הריי"צ הורה לו שלא לנסוע ל[[ארצות הברית]] אלא שישתדל להגיע ל[[ארץ הקודש]], וזאת עוד טרם מונה לתפקידו בישיבה: "אין כדאי שיתעניין בדבר נסיעתו ל[[ארצות הברית]] אבל טוב שישתדל לעלות לארץ ישראל, ואין לו לחוש מהחום דהתם כי בריא הוא"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט' עמוד רמה.}}. <br />
<br />
אולם, לאחרי שבשלהי שנת תש"ז מינה אדמו"ר הריי"צ את ר' ישראל נח לחבר בועד הרוחני והגשמי בישיבה כאמור, בוטלה הנסיעה. <br />
<br />
לאחר [[י' שבט תש"י]] המשיך ר' ישראל נח בתפקידו בישיבה לפי בקשתו של [[הרבי]]. <br />
<br />
במשך הזמן ביקש מספר פעמים רשות לעלות לארץ הקודש שם גרו בניו ופעם אף קנה דירה ב[[כפר חב"ד]]. אלא שהרבי העדיף כי יישאר בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] שוב עלה רעיון הנסיעה, וכשנסע בנו בכורו אהרן יוסף לרבי ונכנס ל[[יחידות]], ביקש בשם אביו רשות לנסיעה לארץ הקודש. הרבי ענה (תוכן הדברים): וכי מה איכפת לו להישאר בישיבה והרי הוא מוסיף יראת שמיים במקום (בישיבה).<br />
<br />
== אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו ==<br />
<br />
ר' ישראל נח היה בעל התפעלות, ומי ששמע אותו אומר את ה'אמן יהא שמיה רבא', יודע שכל פעם זה היה משהו מיוחד. בכל פעם מחדש היו רואים על פניו ושומעים בקולו התרגשות מיוחדת. הוא היה אומר זאת בנעימה עריבה, בקול גבוה וכל מילה בהטעמה מיוחדת. מפורסם הדבר כי [[אדמו"ר הרש"ב]] נ'ע אמר, שה'אמן יהא שמי' רבא' של ר' ישראל נח בוקע את כל הרקיעים. <br />
<br />
כך גם ב[[ספירת העומר]] היה מתפעל בכל פעם מחדש.<br />
<br />
כך גם בעת שהיה קורא את ההפטרה, קראה במנגינה של דביקות והתרגשות ובכל פעם היה בוכה תוך כדי קריאתה.<br />
<br />
== לב חסידי חם ==<br />
<br />
[[קובץ:ישראל נח בלניצקי מתפללPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל נח בלניצקי בתפילה]]<br />
<br />
ר' ישראל נח היה בעל לב רחב ורגש נעלה. בשמחתו של השני היה שמח באמת כבשמחתו שלו, וגם כאשר אירעו מקרים מצערים, היה משתתף במוחש בצער הזולת.<br />
<br />
על טוב ליבו מעיד אדמו"ר הריי"צ במכתב ששיגר לחסיד שטען כי ר' ישראל נח פגע בו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ו עמוד שי.}}: {{ציטוטון|ולא אפונה אף רגע אחת כי ידידי יודע היטב אשר ר' ישראל נח שי' הוא אוהב ודורש טובתו הגשמי באמת לאמיתו, ואשר אינו שייך כלל לחפוץ לנגוע באיש יהיה מי שיהיה}}.<br />
<br />
== מקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו ==<br />
<br />
חסיד ומקושר היה ר' ישראל נח ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]. בשעה שהגיעה הידיעה על שחרורו של אדמו"ר הריי"צ לקח בקבוק [[משקה]] ורץ ברחוב.<br />
<br />
כבר לפני הנשיאות זכה לקבל מ[[הרבי]] מכתב ארוך אותו למדו התמימים בעיון. במכתבו שהיה ממוען לרבי הריי'צ, הפנה ר' ישראל נח לרבי שאלות עמוקות בעניין גבול ובלי גבול ו[[השגחה פרטית]], וזה המענה שקיבל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ד' עמוד תה.}}: <br />
<br />
{{ציטוטון|את מכתב שאלותיו בענייני [[דא"ח]] מסרתי לחתני הרה"ג הר' מנחם מענדל שליט"א אשר יעיין בשאלותיו ויסדר המענות כפי אשר ימצא לנכון. וזה איזה זמן אשר הראני את מכתב תשובתו המפורט בכל ענייני שאלותיו ולא אפונה אשר ילמדו את מכתב תשובתו בעומק הראוי לו}}.<br />
<br />
ואכן למכתבו של אדמו"ר הריי"צ צורף מכתב של הרבי ובו ביאורים על שאלותיו{{הערה|ביאורים אלו מודפסים כיום ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ב' עמוד שצב, ומתפרסים על ששה עמודים. ביאור זה היה ממוען אמנם אל ר' ישראל נח אך התפרסם בין תלמידי הישיבה.}}.<br />
<br />
אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הריי"צ, כשעוד לא חלפו שלושה חודשים, היה כבר ר' ישראל נח מ[[התקשרות|המקושרים]] לרבי מלך המשיח. על בקשתו מהרבי ליטול את עול הנשיאות השיב לו הרבי במכתב מער'ח [[סיוון]] - בשלילה: <br />
<br />
{{ציטוטון|ומה שכותב בנוגע אלי, קימחא טחינא טחין. איני יודע מה סיפרו לו, ואיני אחראי בעד זה... איך שרייב ניט עס פעלט מיר רבי, ווארום איך וויל זיין זיכער, רז דער רבי וועט מיר וייטער פירען. ווארום אויב חס ושלום כו' איז ווי קען מען זיין אזוי}} [= אינני כותב כי חסר לי רבי כי רצוני להיות בטוח שהרבי ינהיג אותי גם הלאה, שכן אם חס ושלום כו'-איך אפשר ככה]. {{ציטוטון|אלא ווי וועט זיין מיט חסידים - דארף דאס דער רבי באזארגען דאס איז זיינע אחריות}} [= אלא איך יהיה עם החסידים - צריך הרבי לדאוג זו אחריות שלו].<br />
<br />
== ברור כי הרבי הוא המשיח ==<br />
[[קובץ:ישראל נח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר הביוגרפיה על הרב בליניצקי]]<br />
לקראת [[י' שבט תש"ל]] נסע הרב [[ניסן נמנוב]] לרבי, ובברינואה ישב ו[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים ר' ישראל נח. בדרך כלל בהתוועדויות בישיבה היה ר' ניסן מתוועד ור' ישראל נח לא הסכים לדבר אלא היה מקשיב. הפעם הסכים לומר כמה אימרות להם האזינו כולם בשקיקה. <br />
<br />
אחד מהענינים שדוברו, מהדהדים היטב אצל תלמידי הישיבה דאז: מדוע כשהרבי מזכיר בשיחותיו את אדמו"ר הריי"צ אומר 'הרבי מו"ח' ('דער רבי'ן דער שווער'), הרי הרבי הוא הרבי שלנו וממילא אין צורך לומר "הרבי מו"ח". והביא שהיתה הנהגה כזו גם אצל אדמו"ר הריי"צ בקשר לאביו אבל אחר כך זה פסק, וממילא גם אצל הרבי אחרי שעברו עשרים שנות נשיאות ודאי שצריך להיות כן. <br />
<br />
לנסוע לרבי בגשמיות לא זכה ר' ישראל נח, יש התולים זאת בזקנתו וחולשתו. אולם כמיהתו והתקשרותו הגדולה לרבי בלטה לעין כל. <br />
רבים מהחסידים שגרו בזמנו בפאריז מספרים, כי בכל פעם שנסעו לרבי היה ר' ישראל נח מלוום בהתרגשות רבה, וכששבו מחצרות קדשינו חקר אותם ודרש לדעת איך היה אצל הרבי והתעניין בפרטי פרטים על השיחות ומאמרים ואף בקשר לבריאותו של הרבי. "הוא שאל לא רק באופן כללי, היה איכפת לו מאוד וירד לפרטי פרטים".<br />
<br />
== ברכת הרבי לאריכות ימים ==<br />
<br />
ר' ישראל נח קיבל את ברכת הרבי לאריכות ימים. היה זה בשנת [[תשי"ב]] כשעוד לא מלאו לו שבעים. הרבי כתב אליו באגרת: {{ציטוטון|בברכה לאריכות ימים ושנים טובות עם כל הפירושים}}. ובכתב יד הוסיף הרבי "לו ולזוגתו שיחיו". ואכן ברכה זו התגשמה גם ברעייתו שהאריכה ימים. <br />
<br />
ר' ישראל נח נפטר ב[[י' חשוון]] [[תשמ"ג]] והוא קרוב לגיל מאה שנה. נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]] בסמיכות ל[[שניאור זלמן פרדקין|בעל ה"תורת חסד"]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
<br />
;הוריו:<br />
*ר' אפרים דובער וחנה בלניצקי<br />
<br />
;בניו:<br />
*ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]<br />
* ר' [[חיים רפאל יצחק בליניצקי]]<br />
* ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (כפר חב"ד)]]<br />
;בנותיו:<br />
*מרת רבקה, אשת הרב [[יעקב גנזבורג]], שליח אדמו"ר הריי"צ ב[[מילאנו]], איטליה.<br />
*מרת חיה, אשת הרב [[יעקב יהודה מיאעסקי]], מנהל רוחני במוסדות "בית רבקה" בקראון הייטס.<br />
<br />
;נכדיו:<br />
*הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]], מנהל [[מכון חנה]] בשכונת [[קראון הייטס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' - ספר המתעד את קורות חייו של הרב ישראל נח בליניצקי, [[תשס"ו]].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*{{קישור חבד אינפו|53443|תערוכה בצרפת: חיים חסידיים ● גלריה|Dabbag.info|{{תע|03/08/2010}}}}{{תמונה}}<br />
* {{קישור חבד אינפו|32727|תפילתו של ישראל נח הגדול ● להאזנה||{{תע|10/29/2009}}}} {{אודיו}}<br />
* {{קישור חבד אינפו|84933|טובה גוררת טובה ● אחרון חביב|שניאור חביב, בית משיח|{{תע|11/27/2014}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:בליניצקי, ישראל נח}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת בליניצקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=420459תבנית:חצרות2020-10-14T18:50:02Z<p>אלמ: ♦</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2> חב"ד ובנותיה </font><br />
|-<br />
| [[חסידות סטרשלה]] ♦ [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] • [[חב"ד קאפוסט]] • [[חב"ד ליאדי]] • [[חב"ד ניעז'ין]] ♦ [[חסידות אוורוטש]]<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[שושלת צ'רקס|צ'רקס]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=420457תבנית:חצרות2020-10-14T18:48:53Z<p>אלמ: +</p>
<hr />
<div>{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 65%;"<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #E4DB77;" | <font size=4>[[חב"ד וגדולי ישראל]]</font><br />
|-<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2> חב"ד ובנותיה </font><br />
|-<br />
| [[חסידות סטרשלה]] {{!}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] • [[חב"ד קאפוסט]] • [[חב"ד ליאדי]] • [[חב"ד ניעז'ין]] {{!}} [[חסידות אוורוטש]]<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[רוסיה]] [[ליטא]] ו[[אוקראינה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות ברסלב|ברסלב]] • [[חסידות טולנא|טולנא]] • [[חסידות סלונים|סלונים]] • [[חסידות סקווירא|סקווירא]] • [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]] • [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] • [[חסידות קרלין|קרלין]] • [[שושלת צ'רקס|צ'רקס]] • [[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] • [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] • [[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] • [[חסידות סקוליא|סקוליא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[גליציה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות באבוב|באבוב]] • [[חסידות צאנז|צאנז]] • [[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה]] • [[שושלת פשברסק|פשברסק]] • [[חסידות בעלז|בעלז]] • [[חסידות נדבורנא|נדבורנא]] • [[חסידות בישטינא|ביטשינא]] • [[שושלת קרטשניף|קרטשניף]] • [[חסידות זוטשקא|זוטשקא]]<br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[פולין]] ו[[וואהלין]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]] • [[חסידות גור|גור]] • [[חסידות זוויהל|זוויהל]] • [[חסידות לעלוב|לעלוב]] • [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]] • [[חסידות ראדזין|ראדזין]] • [[חסידות ביאלא|ביאלא]] • [[חסידות פשיסחא|פשיסחא]] • [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]] <br />
|-<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[הונגריה]] ו[[רומניה]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות פאפא|פאפא]] • [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] • [[חסידות סאטמר|סאטמאר]] • [[חסידות ערלוי|ערלוי]]<br />
<br />
|- style="background:lightblue;"<br />
! style="background-color: #EAE395;" | <font size=2>חצרות [[ארץ ישראל]] ו[[מרוקו]]</font><br />
|-<br />
| [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] {{*}} [[חסידות אשלג|אשלג]] {{*}} [[אבוחצירא]]<br />
<br />
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude></div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&diff=420443שיחה:שושלת צ'רקס2020-10-14T18:22:18Z<p>אלמ: /* הסרת הקטגוריה "חצרות חב"ד" */ +</p>
<hr />
<div>==לא היו חב"ד==<br />
איני יודע אם יש לציין את [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] או לא. כי אז מתחיל כל שושלתו עד אדמורי סאטמר ובאבוב דהיום. ולא יודע אם כדאי<br />
:המילה חבד מיותרת פה. אף אחד מהם לא היו חב"ד.<br />
::הם היו חצרות חב"דיות, רק הדר שלהם הייתה טשרנובילאית | נכתב בשעה 18:55 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ח באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::בכלל לא חבד. היה הם רק כמה הנהגות כמו חבד. למשל תפילה. והפוך זה היה החידוש שקצת היה להם חבד אבל הם היו לגמרי פולין<br />
::::הם הגיעו מחב"ד, ממשפחת הרביים. | נכתב בשעה 19:02 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ח באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::::הבדל עצום בין הגיעו מחבד לחבד. גם האדמורים מסאטמר שניהם הגיעו מחבד. וגם שני האדמורים מבובוב הגיעו מחבד. (כולם נכדים של הוסטריינפול) אז מה? הם לא חבד<br />
::::::בשונה מסאטמר ובאבוב, הם ענפים של חב"ד, לא צאצאים של אדמו"רי חב"ד. | נכתב בשעה 19:18 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ח באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::::::טעות בידך. חבר איך אפשר ליצור איתך קשר בפרטי?<br />
::::::::מעדיף שלא לפרסם לכל באי עולם, תירשם, תגדיר לעצך כתובת דוא"ל ותשתמש באופציה של שלח דוא"ל למשתמש | נכתב בשעה 19:30 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ח באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::::::::מנסה בדרך כל שהיא.<br />
::::::::::היחידי שהי ה מושפע מחבד זה היה יוסף יצחק שני האחרים כלל לא היו חב"ד. וגם יוסף יצחק עצמו כפי הציטוטים שהובאו בדף השיחה של הערך הפיצול בחבד - נהג בדרך פולין וואלהין צ'רנוביל צרק'ס ולא חבד רק כמה דברים היה לו השפעה מחבד. זה לא נכון לקרוא לחצרות "חצרות חב"ד בדרך צ'רנוביל" יש למצוא שם מתאים. כגון "חצרות צ'רנוביל נכדי בית הרב" או "חצרות צ'רנוביל משושלת שניאורסון" וכדומה. בא נעבוד ביחד על משהו מוסכם ומתאים. {{אלמ}}<br />
::::::::::::{{בוצע}} על ידי {{א|חבר}}, יישר כוח על הביצוע {{אלמ}}<br />
:::::::::::::חבר, אולי כדאי לשנות מ[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&type=revision&diff=385949&oldid=385948 חצרות חב"ד] לקטגוריה שלמשל: [[:קטגוריה:משפחת שניאורסון]] או רעיון יצרתי אחר. מה אומר? {{אלמ}}<br />
::::::::::::::[[משתמש:חבר]]. {{אלמ}}<br />
{{שבירה}}מעדיף שלא, אחרי הכל כל האדמור"ים בחצרות האלו מסתעפים לחב"ד | נכתב בשעה 07:16 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ג' באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:אז אולי לשים ב[[:קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]] ושם זה כבר בתוך חבד הרי. {{אלמ}}<br />
::לדעתי: [[:קטגוריה:חצרות בית שניאורסון]]. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב"ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ה' באלול ה'תש"ף ליצירה 19:57, 25 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::אנונימי, האם חצרות סאטמער ובאבאב נחשבים המשך להורנסטייפל, או רק צאצאים? בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב"ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ה' באלול ה'תש"ף ליצירה 19:58, 25 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::רק צאצאים. {{אלמ}}<br />
<br />
== הפתיח כלל לא נכון ==<br />
<br />
יעקב ישראל מצרקס היה חתן של הרבי האמצעי והוא פתח חצר צרקס ובהשפעתו נפתחו שלושת החצרות "הוסיטיפול, אורווטש וטשומפול. ובחייו זה קרה בהשפעתו. ושלושתם היו בדרך פולין / צרנוביל ולא בדרך חב"ד. אין שום קשר לצמח צדק. וזה לא היה חבד (ואף אחד מהם בנו של הצמח צדק היה זה נגד רוחו של הצמח צדק בחייו) {{אלמ}}<br />
:הוספתי את זה לפתיח: "ישנם ארבעה תתי חצרות של [[חסידות צ'רנוביל]] שקשורים משפחתית למשפחת בית הרב, משפחת שניאורסון. הראשון היה רבי יעקב ישראל טברסקי שהיה חתן של הרבי האמצעי. ובחייו נפתחו שלושה חצרות שפתחו נכדיו בהשפעתו."{{ש}}מציע להסיר את זה מהפתיח: "בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] התחילה להסתמן מגמה של בני משפחת אדמו"רי חב"ד, שעקב היותם משויכים גם למשפחת טברסקי, הנהיגו חצרות משל עצמם. בדרך חצרות [[טשרנוביל]]."{{ש}}{{אלמ}}<br />
::לא נראה לי שאפשר להגדיר את טשערקאס כחסידות, מדובר ברבי אחד שלאחר פטירתו עברו חסידיו לחצרות אחרות | נכתב בשעה 01:02 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ל' באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::(תיקנתי בפנים עוד). אבל זה בדיוק מה שאתה לא מבין. הוא פתח חצר, וביקש מחתנו ושני נכדיו להמשיך אותו, והם התחילו בזה כבר בחייו. ושנים מתוכם שינו את שם משפחתם על שמו לטברסקי. אחד היה אוירבך ושינה לטברסקי ואחד היה שניאורסון (טשומפול) ושינה לטברסקי. השלישי היה יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש שלא שינה את שמו אבל פתח חצר בדרך פולין-צ'רנוביל לבקשת חמיו הצ'רקסער. אולי באמת כדאי לעשות את הערך באופן כזה. הצעקעסר ושלושת ממשיכיו. הרי המשיכו את שלושת השושלת הללו שלו כמה דורות כמו שאתה יודע. וכולם היו נכדים של הרביים של משפח שניאורסון אבל לא היו חב"ד. לא מדבר על כל הנכדים מדבר ספציפי אל הצ'רקעסער אבי השלושלות הללו ושלושת השושלת הללו ספציפי. נדמה לי שאתה יודע איפה להסתכל לראות זאת מסודר. נדמה לי שכדאי לבנות את הערך כך. ולא לשים את כל נכדיהם האדמורים אלא רק שושלות אלו. יש להזכיר שמתוכם שלושתם לא היו חבד אבל אחד היה מושפע יותר מחבד (ארווטש) אך עדיין לא היה חב"ד. {{אלמ}}<br />
:::::מה אתה אומר על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%98%D7%A9%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C&type=revision&diff=384634&oldid=384526 עריכות אלו]. האם אתה בעד להסיר את המשפט "בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק התחילה להסתמן מגמה של בני משפחת אדמו"רי חב"ד, שעקב היותם משויכים גם למשפחת טברסקי, הנהיגו חצרות משל עצמם." {{אלמ}}<br />
:ערכתי קצת, מה אתה אומר? | נכתב בשעה 09:52 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ל' באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::{{לייק}} כבר הרבה יותר טוב. {{אלמ}}<br />
<br />
== יש כבוד ==<br />
<br />
{{א|חבר}} - קבל ממני {{לייק}} ענק על הביצוע. כל הכבוד{{אלמ}}<br />
<br />
==ארווטש - מידע בשני מקומות==<br />
לגבי ארווטש, יש לציין שבערך [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)#הנהגתו באדמו"רות]] יש מידע רב בנושא ויש להחליט מה כאן ומה שם. רק מציין עובדה {{אלמ}}<br />
<br />
== הסרת הקטגוריה "חצרות חב"ד" ==<br />
<br />
מציע להסיר. דעתכם? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 18:21, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"א 18:21, 14 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:הצבעה? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 18:22, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"א 18:22, 14 באוקטובר 2020 (UTC)</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&diff=420442שיחה:שושלת צ'רקס2020-10-14T18:21:51Z<p>אלמ: /* הסרת הקטגוריה "חצרות חב"ד" */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>==לא היו חב"ד==<br />
איני יודע אם יש לציין את [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]] או לא. כי אז מתחיל כל שושלתו עד אדמורי סאטמר ובאבוב דהיום. ולא יודע אם כדאי<br />
:המילה חבד מיותרת פה. אף אחד מהם לא היו חב"ד.<br />
::הם היו חצרות חב"דיות, רק הדר שלהם הייתה טשרנובילאית | נכתב בשעה 18:55 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ח באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::בכלל לא חבד. היה הם רק כמה הנהגות כמו חבד. למשל תפילה. והפוך זה היה החידוש שקצת היה להם חבד אבל הם היו לגמרי פולין<br />
::::הם הגיעו מחב"ד, ממשפחת הרביים. | נכתב בשעה 19:02 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ח באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::::הבדל עצום בין הגיעו מחבד לחבד. גם האדמורים מסאטמר שניהם הגיעו מחבד. וגם שני האדמורים מבובוב הגיעו מחבד. (כולם נכדים של הוסטריינפול) אז מה? הם לא חבד<br />
::::::בשונה מסאטמר ובאבוב, הם ענפים של חב"ד, לא צאצאים של אדמו"רי חב"ד. | נכתב בשעה 19:18 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ח באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::::::טעות בידך. חבר איך אפשר ליצור איתך קשר בפרטי?<br />
::::::::מעדיף שלא לפרסם לכל באי עולם, תירשם, תגדיר לעצך כתובת דוא"ל ותשתמש באופציה של שלח דוא"ל למשתמש | נכתב בשעה 19:30 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ח באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::::::::מנסה בדרך כל שהיא.<br />
::::::::::היחידי שהי ה מושפע מחבד זה היה יוסף יצחק שני האחרים כלל לא היו חב"ד. וגם יוסף יצחק עצמו כפי הציטוטים שהובאו בדף השיחה של הערך הפיצול בחבד - נהג בדרך פולין וואלהין צ'רנוביל צרק'ס ולא חבד רק כמה דברים היה לו השפעה מחבד. זה לא נכון לקרוא לחצרות "חצרות חב"ד בדרך צ'רנוביל" יש למצוא שם מתאים. כגון "חצרות צ'רנוביל נכדי בית הרב" או "חצרות צ'רנוביל משושלת שניאורסון" וכדומה. בא נעבוד ביחד על משהו מוסכם ומתאים. {{אלמ}}<br />
::::::::::::{{בוצע}} על ידי {{א|חבר}}, יישר כוח על הביצוע {{אלמ}}<br />
:::::::::::::חבר, אולי כדאי לשנות מ[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&type=revision&diff=385949&oldid=385948 חצרות חב"ד] לקטגוריה שלמשל: [[:קטגוריה:משפחת שניאורסון]] או רעיון יצרתי אחר. מה אומר? {{אלמ}}<br />
::::::::::::::[[משתמש:חבר]]. {{אלמ}}<br />
{{שבירה}}מעדיף שלא, אחרי הכל כל האדמור"ים בחצרות האלו מסתעפים לחב"ד | נכתב בשעה 07:16 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ג' באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:אז אולי לשים ב[[:קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]] ושם זה כבר בתוך חבד הרי. {{אלמ}}<br />
::לדעתי: [[:קטגוריה:חצרות בית שניאורסון]]. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב"ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ה' באלול ה'תש"ף ליצירה 19:57, 25 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
::אנונימי, האם חצרות סאטמער ובאבאב נחשבים המשך להורנסטייפל, או רק צאצאים? בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד (אב"ק)]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • ה' באלול ה'תש"ף ליצירה 19:58, 25 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
:::רק צאצאים. {{אלמ}}<br />
<br />
== הפתיח כלל לא נכון ==<br />
<br />
יעקב ישראל מצרקס היה חתן של הרבי האמצעי והוא פתח חצר צרקס ובהשפעתו נפתחו שלושת החצרות "הוסיטיפול, אורווטש וטשומפול. ובחייו זה קרה בהשפעתו. ושלושתם היו בדרך פולין / צרנוביל ולא בדרך חב"ד. אין שום קשר לצמח צדק. וזה לא היה חבד (ואף אחד מהם בנו של הצמח צדק היה זה נגד רוחו של הצמח צדק בחייו) {{אלמ}}<br />
:הוספתי את זה לפתיח: "ישנם ארבעה תתי חצרות של [[חסידות צ'רנוביל]] שקשורים משפחתית למשפחת בית הרב, משפחת שניאורסון. הראשון היה רבי יעקב ישראל טברסקי שהיה חתן של הרבי האמצעי. ובחייו נפתחו שלושה חצרות שפתחו נכדיו בהשפעתו."{{ש}}מציע להסיר את זה מהפתיח: "בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] התחילה להסתמן מגמה של בני משפחת אדמו"רי חב"ד, שעקב היותם משויכים גם למשפחת טברסקי, הנהיגו חצרות משל עצמם. בדרך חצרות [[טשרנוביל]]."{{ש}}{{אלמ}}<br />
::לא נראה לי שאפשר להגדיר את טשערקאס כחסידות, מדובר ברבי אחד שלאחר פטירתו עברו חסידיו לחצרות אחרות | נכתב בשעה 01:02 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ל' באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:::(תיקנתי בפנים עוד). אבל זה בדיוק מה שאתה לא מבין. הוא פתח חצר, וביקש מחתנו ושני נכדיו להמשיך אותו, והם התחילו בזה כבר בחייו. ושנים מתוכם שינו את שם משפחתם על שמו לטברסקי. אחד היה אוירבך ושינה לטברסקי ואחד היה שניאורסון (טשומפול) ושינה לטברסקי. השלישי היה יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש שלא שינה את שמו אבל פתח חצר בדרך פולין-צ'רנוביל לבקשת חמיו הצ'רקסער. אולי באמת כדאי לעשות את הערך באופן כזה. הצעקעסר ושלושת ממשיכיו. הרי המשיכו את שלושת השושלת הללו שלו כמה דורות כמו שאתה יודע. וכולם היו נכדים של הרביים של משפח שניאורסון אבל לא היו חב"ד. לא מדבר על כל הנכדים מדבר ספציפי אל הצ'רקעסער אבי השלושלות הללו ושלושת השושלת הללו ספציפי. נדמה לי שאתה יודע איפה להסתכל לראות זאת מסודר. נדמה לי שכדאי לבנות את הערך כך. ולא לשים את כל נכדיהם האדמורים אלא רק שושלות אלו. יש להזכיר שמתוכם שלושתם לא היו חבד אבל אחד היה מושפע יותר מחבד (ארווטש) אך עדיין לא היה חב"ד. {{אלמ}}<br />
:::::מה אתה אומר על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%98%D7%A9%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9C&type=revision&diff=384634&oldid=384526 עריכות אלו]. האם אתה בעד להסיר את המשפט "בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק התחילה להסתמן מגמה של בני משפחת אדמו"רי חב"ד, שעקב היותם משויכים גם למשפחת טברסקי, הנהיגו חצרות משל עצמם." {{אלמ}}<br />
:ערכתי קצת, מה אתה אומר? | נכתב בשעה 09:52 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ל' באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::{{לייק}} כבר הרבה יותר טוב. {{אלמ}}<br />
<br />
== יש כבוד ==<br />
<br />
{{א|חבר}} - קבל ממני {{לייק}} ענק על הביצוע. כל הכבוד{{אלמ}}<br />
<br />
==ארווטש - מידע בשני מקומות==<br />
לגבי ארווטש, יש לציין שבערך [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)#הנהגתו באדמו"רות]] יש מידע רב בנושא ויש להחליט מה כאן ומה שם. רק מציין עובדה {{אלמ}}<br />
<br />
== הסרת הקטגוריה "חצרות חב"ד" ==<br />
<br />
מציע להסיר. דעתכם? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 18:21, כ"ו בתשרי, ה'תשפ"א 18:21, 14 באוקטובר 2020 (UTC)</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=420440תולדות חסידות חב"ד2020-10-14T18:12:44Z<p>אלמ: קישור פנימי</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]<br />
'''מיזם תולדות [[חסידות חב"ד]]''' נועד להביא סקירה על השתלשלותה של חסידות חב"ד, מהקמתה ועד ימינו.<br />
<br />
המיזם לא נועד להיכנס לפרטי האירועים, רק לתאר את השתלשלותם בזה אחר זה וההשלכות שלהם על הסתעפות והתפתחות חסידות חב"ד.<br />
<br />
==אדמו"ר הזקן==<br />
===תקל"ב – יסוד חסידות חב"ד===<br />
[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי]], "אדמו"ר הזקן", מייסד חסידות חב"ד]]<br />
כשחזר [[אדמו"ר הזקן]] לראשונה ממזריטש, סיפר שרבו, [[המגיד ממזריטש]], אמר לו שאחד מתפקידיו הוא לייסד את שיטת [[חסידות חב"ד]]{{הערה|[[חסיד]]ים מספרים כי באותה שנה שאל [[הרב המגיד]] את אדמו"ר הזקן מה קורה עם תלמידיו, ואדמו"ר הזקן ענה: "יש לי הלבנים אבל חסר לי הדבק". אמר לו המגיד: "אני אתן לך את הדבק". ובאותה שנה יסד אדמו"ר הזקן את [[חסידות חב"ד]]. (ראה [[פניני הכתר]]).}}. עוד בחייו של המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ב]], יסד אדמו"ר הזקן את שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]] - חסידות חב"ד - שהייתה ייחודית בין תלמידי המגיד{{הערה|בשנת [[תקל"ב]], כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליוזנא]] מידי הפולנים. לכן, רק באותה שנה נוסדה חסידות חב"ד, לפי שהיתה יכולה להיווסד רק ב[[רוסיה]].<br />
[[הרבי]] מבאר (שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]]): "...עד"ז בנוגע לתלמידי המגיד שנהגו נשיאות במקומם, שהיו חלוקים זה מזה באופני עבודת ה', וכתוצאה מזה נעשה גם החילוק בהתיישבותם במקום גשמי.<br />
<br />
וזהו אחד הביאורים שמבארים [[חסיד]]ים טעם התיישבותו של אדמו"ר הזקן במדינת רייסין – דכיון שבה הוצרכו לתקן את ענין העבודה ע"פ טעם ודעת, עבודת המוחין, לכבוש את בעלי המוחין, לכן, התיישב בה אדמו"ר הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד; משא"כ במדינות וואלין ו[[פולין]], שמצד כמה וכמה סיבות היתה שם ההנהגה רק בענינים של [[חג"ת]] – התיישבו בהם אלה שדרכם בעבודת ה' היתה באופן כזה".}}. לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב פוזנר]].<br />
<br />
באותה שנה, ב[[ח' בניסן]], חתמו [[הגר"א]] ורבני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] על חרם נגד [[תנועת החסידות]]{{הערה|הי' זה לאחר וויכוח עם [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]] ור' [[אברהם מקליסק]], מייסד שיטת [[חסידות תל"ק]].}}, והוציאו לאור קונטרס מיוחד נגד ה[[חסידות]] בשם 'זמיר עריצים וחרבות צורים'{{הערה|[[ספר בית רבי]] עמ' 8.}}.<br />
<br />
===תקל"ג – הסתלקות המגיד===<br />
במשך שתים עשרה שנות נשיאותו של המגיד ממזריטש, התרחבה תנועת החסידות והתפשטה בקהלות רבות. הסתלקותו המגיד גרמה לזעזוע בקרב תלמידיו, עד שהיה חשש ששיטת החסידות מיסודו של [[הבעל שם טוב]] וממשיכו המגיד, יתמוטט חלילה. בעקבות כך ערכו תלמידי המגיד אסיפות בהם דנו על מי להטיל את הנהגת תנועת החסידות.<br />
<br />
באחת מאותם אסיפות, גלה רבנו הזקן לחבריו, את מה שאמר לו הרב המגיד ביום ח"י [[כסלו]], יום לפני הסתלקותו, שהוא מבקש ממנו להשתדל שבנו [[אברהם פרידמן (בן המגיד ממזריטש)|הרה"ק ר' אברהם]] יקבל עליו את על הנשיאות. ואם הוא יסרב, שימנו את הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br />
<br />
תלמידי המגיד בחרו בשלשה תלמידים: הרה"ק ר' [[יהודה לייב הכהן]], רבנו הזקן והרה"ק ר' [[זושא מאניפולי]], שיגישו כתב התקשרות להרה"ק ר' אברהם, בן הרב המגיד. בכתב זה התמסרו אליו כל תלמידי אביו וקבלו אותו בתור נשיא החסידים.<br />
<br />
אולם נשיאותו של רבי אברהם המלאך לא נמשכה זמן רב, וכעבור מספר שנים הסתלק.<br />
<br />
בשנים הראשונות מילא את מקומו, כנשיא תנועת החסידות, הרה"ק ר' מנחם מענדל מויטבסק.<br />
<br />
המצב הקשה של תגועת החסידות באותם ימים דרש מנהיגות חזקה שתוכל להתמודד עם המגגדים הרבים שקמו לתנועת החסידות. היה צריך איש אשר רוח בו, שיוכל להתמודד עם המתנגדים, שלא יכהל מהדרמות ומהכרוזים נגד החסידות.<br />
<br />
תלמידי הרב המגיד החליטו למנות לתפקיד זה את רכנו הזקן. תפקידו היה לכנות את מרכזי החסידות ככל רחכי המדינה, וכן לבקר בכל אותם מקומות בהם התישבו תלמידי המגיד לעודד אותם ולעזור להם כבניית מרכזי החסידות.<br />
<br />
שלש שנים, משנת [[תקל"ג]] עד שנת [[תקל"ו]], מילא רבנו הזקן את תפקידו. בנוסף לנסיעותיו למרכזי החסידים, נסע בחשאי גם לריכוזי המתנגדים. הוא היה משוחח אתם בדברי תורה, והוכיח להם כי החסידים גדולים הם בתורה הנגלית. באותם נסיעות 'רכש' רבנו הזקן תלמידים רבים, שהפכו, מאוחר יותר, להיות מגדולי חסידי חב"ד.<br />
<br />
===תקל"ד===<br />
לאחר הסתלקות הרב המגיד ממזריטש הנבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. הרה"ק ר' מנחם מענדל מויטבסק ורבנו הזקן נסעו לוילנא, בשנת תקל"ד, כדי להפגש עם ה[[הגאון מווילנא|גר"א]], לשכנע אותו שהחסידים לא 'סטו' מדרך התורה, ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם הגר"א סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שרבנו הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.{{הערה|וכך כותב רבנו הזקן (אגרות קודש אגרת לד): "מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד נ"י לביתו להתווכח עמו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מהור"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מהעיר...".}}.<br />
<br />
ומלחמת המתגגדים נמשכה במלוא עוזה. רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי המגיד, שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|'[[היום יום]]', '[[בית רבי]]' עמ' נב}}<br />
<br />
===תקל"ו===<br />
<br />
בשנת [[תקל"ו]] התאספו [[:קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|תלמידי המגיד]] לאסיפה כללית, לסכם את שלש שנות פעילותם מאז הסתלקות הרב המגיד, ולקבל החלטות על הפעילות בשנים הבאות.<br />
<br />
האסיפה החליטה: 1. שהרה"ק ר' מנחם מענדל מויטכסק יסע לארצנו הקדושה. 2. שרבנו הזקן יתמנה לנשיא החסידים במדינת ליטא. 3. שרבנו הזקן יהיה המסדר הכללי של תנועת החסידות.{{הערה|שיחות תרצ"ו עמ' 110, וסיפור על כך בשיחות תרצ"ז עמ' 238}}<br />
<br />
====ליוזנא====<br />
באותה שנה רבנו הזקן את המרכז הראשון לחסידות בעיר מגוריו ליוזנא. כרוזים הופצו בכל האיזור, בהם פורסם שאכרכים צעירים יכולים לבוא לליוזנא, למשך שלשה חדשים, לקבל הדרכה וסדר בלימוד מרבנו הזקן.<br />
<br />
העיירה ליוזנא היתה אז מרכז מסחרי של כל האיזור (ויטבסק, בעשנאקאוויטש, הארדאק, יאנאוויטש רודניא, קאליסק, [[ליובאוויטש]], [[נעוועל]], ועוד). יהודי העיירה היו משופעים בפרנסה והם קבלו על עצמם לפרנס את האברכים שהגיעו ללמוד בעיירה.<br />
<br />
כארבעים אברכים מוכשרים מהעיירות הסמוכות לליוזנא, התקבצו ובאו ללמוד אצל רבנו הזקן. אברכים אלו נחלקו לפי רמות לימוד, ונפתחו עבורם 'חדרים': חדר א', חדר ב' וחדר ג'. אדמו"ר הזקן סידר סדר חדש: א. חובת לימוד [[גמרא]] בעיון חבורה חבורה בענין אחד, ולא פחות מארבע שעות ביום. ב. במשך השבוע מחוייבים להיות שיעור אחד ולהיות בקי בזה. ג. לימוד גמרא למיגרס לא פחות מדף אחד ליום. ד. פעמיים בשבוע, ביום ובשעות הקבועים לכך, יפלפלו ביניהם וכל אחד יעריך קושיותיו וישוביו. בנוסף לרבנו הזקן, מסרו שיעורים אחיו של רבנו הזקן: הרה"ק [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|ר' יהודה ליב]], [[מרדכי פוזנר|הרה"ק ר' מרדכי]] והרה"ק ר' [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]]. {{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חוברת ב' עמ' נב.}}.<br />
<br />
===תקל"ז – עליית החסידים לארה"ק===<br />
בחודש אדר [[תקל"ז]] (1777) יצאה מ[[רוסיה]] חבורה של חסידים לארה"ק. כראש החבורה עמדו מנהיגי החסידות, רבי מנחם מענדל מויטבסק, רבי [[אברהם מקליסק]] ורבי [[ישראל מפולוצק]], תלמידי הרב המגיד ממזריטש.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר הזקן השתוקק להצטרף לנסיעה לארצנו הקדושה. שלשה חודשים התלבט ולא ידע מה להחליט. מורו ורבו הרב המגיד ממזריטש התגלה אליו ואמר לו שלא יעזוב את רוסיה. אך לבסוף החליט רבנו להצטרף בכל זאת לעולים לארצנו הקדושה.<br />
<br />
בתחילת חודש [[אייר]] שנת תקל"ז, יצאה מליוזנא שיירה גדולה, שבראשה היה רבנו הזקן עם כל בני ביתו, ואתם אחיו: רבי יהודה ליב, רבי מרדכי ורבי משה עם בני ביתם. השיירה עשתה את דרכה לעיר מוהילוב־פודולסק שליד נהר הדנייסטער, שם המתינו העולים לארצנו הקדושה, בראשם רבי מנחם מענדל מוימבסק. <br />
<br />
כששמעו תלמדי רבנו הזק שהוא נוסע לארה"ק, הצטערו מאד ובכו במר נפשם לפני רבנו הזק אשר לא יעזבם, אכל רבנו הזקן השיב להם שחז"ל אמרו "חייך קודמין". אחדים מתלמידי ה'חדרים' הצטרפו לרבנו הזקן בנסיעתו.<br />
<br />
כשלשה שבועות ישב רבנו הזקן במוהילוב־פודולסק, יחד עם חבורת החסידים שעשו דרכם לארה"ק. אך רבי מנחם מענדל מויטכסק ורבי אברהם מקאליסק דיברו על לבו של כ"ק אדמו"ר הזקן, שלא ישאיר את רוסיה הלבנה וליטא כצאן בלא רועה. לאחר ריבוי הפצרות הסכים רבנו הזק להישאר ברוסיה, ושמחת החסידים היתה נדולה מאד. רבנו הזקן נפרד מחבורת החסידים העולים לארה"ק "בבכי עד כי הגדיל מאד...".<br />
<br />
חבורת החסידים עשתה את דרכה לארצנו הקדושה ואילו רבנו הזקן ובני ביתו עשו את דרכם חזרה לליוזנא. גם אחיו של רבנו הזקן, שראו שהוא חוזר לליוזנא, חזרו אף הם, יחד עם בני ביתם.<br />
<br />
חודשים רבים עשה רבנו את דרכו ממוהילוב־פודולסק עד ליוזנא. הוא התעכב בדרכו בכל עיר ועיירה. הרבי נשא דברי תורה בכל מקום ועשרות אברכים הצטרפו אליו.<br />
כשהגיע רבנו הזקן לליוזנא, יצאו כל תושבי העיר לקבל את פניו. והעיר ליוזנא צהלה ושמחה... מאז הפכה ליוזנא לבירת חסידות חב"ד, וממנה הפיץ רבנו הזקן את אורו הגדול לכל העולם כולו.<br />
<br />
חבורת החסידים, בראשות הרה"צ ר' מנחם מענדל מויטבסק, יצאה לארה"ק בקיץ תקל"ז. בדרך הצטרפו לשיירתם יותר מארבע מאות איש. הם הפליגו במספר ספינות שיצאו ממוהילוב. באמצע הדרך באה עליהם סערה גדולה שהטביעה את אחת הספינות, על אותה ספינה היו כ־80 חסידים אשר רובם טבעו ר"ל, רק כ־30 מהם ניצלו והגיעו לחצי האי קרים. שאר נוסעי הספינות לא ידעו על האסון שקרה והמשיכו בדרכם לארה"ק אליה הגיעו ביום ה' [[אלול]].<br />
<br />
בתחילה התישבה חבורת החסידים בעיר [[צפת]], אך מחמת הקשיים הרבים שהיו להם בצפת, עזב רבי מנחם מענדל את צפת והתיישב בעיר [[טבריה]]. שם הסתלק ביום א' באייר תקמ"ח (1788), ומנוחתו כבוד לחוף ים כנרת.{{הערה|'[[התמים]]' חוברת ב' עמ' נב.}}<br />
<br />
===תקמ"ג - ויכוח מינסק===<br />
אחד הויכוחים הגדולים שהיה לרבנו הזקן עם גדולי גאוגי המתנגדים התקיים בשנת [[תקמ"ג]] (1783 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) בעיר מינסק - מבצרם של המתנגדים.<br />
<br />
באותו ויכוח בחנו גאוני המתננדים את אדמו"ר הזקן בלימוד, ונוכחו לראות כי הוא גאון עצום. הוא גם הסביר להם ששיטת החסידות מקורה בתורה והיא חלק בלתי נפרד ממנה. דבריו של רבנו הזקן שנאמרו בנועם משכו עשרות אברכים, לומדים מופלגים מקרב המתנגדים, שאחרי אותו ויכוח הגיעו לרבנו הזקן לליוזנא והפכו לתלמידיו.{{הערה|'[[ליקוטי דיבורים]]' עמ' 262. שיחות תש"ב עמ' 45}}<br />
<br />
===תקנ"ב - הקטרוג על אדמו"ר הזקן===<br />
במשך שנים מעטות התפשטה חסידות חב"ד בכל רחבי [[רוסיה]] ו[[אוקראינה]], כשעשרות אלפי יהודים מצטרפים אליה. הצלחתו, חסרת התקדים, של רבנו הזקן עוררה עליו מנגדים שלא נחו ולא שקטו.<br />
<br />
שנת [[תקנ"ב]] היתה שנה קשה מאד לרבנו הזקן. במשך חדשים רבים, החל מ[[ראש השנה]] תקנ"ב עד חג ה[[שבועות]], לא ידעו בני ביתו, [[אדמו"ר האמצעי]] וזקני המקורבים, מיסוריו הקשים של רבנו הזקן בגלל רדיפותיהם של המתננדים.<br />
<br />
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] חג השבועות, הורגשה אצל רבינו הזקן מרירות פנימית עמוקה, הוא היה שרוי בדבקות עצומה, שפתיו רחשו-לחשו ומעיניו זלגו דמעות על לחייו. מהרצינות והמרירות שהיו נסוכות על פניו הקדושות, הבינו כל הנוכחים שהוא לוחש תפילה ומעורר רחמים. כולם הרגישו שהבעש"ט והרב המגיד נמצאים אותה שעה בחדר.<br />
לפתע קם רבנו הזקן ממקום מושכו ואמר בקול בוכים:<br />
<br />
"סבי{{הערה|[[הבעל שם טוב]], ש[[אדמו"ר הזקן]] החשיב את עצמו כנכדו הרוחני.}} ורבי{{הערה|[[המגיד ממזריטש]].}}, עוררו רחמים רבים בעדי, בעד תלמידיכם, בעד מקושריכם ובעד תורתכם. אוי אוי, געוואלד, געוואלד, אבינו שבשמים, חוס ורחם עלינו!" - ורבנו הזקן נפל בהתעלפות עמוקה.<br />
<br />
הנאספים התרגשו מאד. [[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|הרבנית]], וכל בני הבית באו במרוצה, והבהילו את יונה הרופא. בתוך כך נכנס לחדר, הנכד הפעוט בן השנתיים ותשעה חדשים, הרבי ה'[[צמח צדק]]'. כשראה את סבו האהוב שוכב על הרצפה, השליך עצמו עליו בצעקה: סבא, סבא! רבנו הזקן פתח את עיניו הקדושות וראה איך נכדו הפעוט מושיט אליו את ידיו הקטנות וצועק: "סבא, סבא, החזק בידי וקום!" תפס רבנו הזקן בידי נכדו, באומרו: "תן לי את ידך", ומיד קם רבנו הזקן על רגליו ואמר: "זה ינחמנו".<br />
<br />
עבודתו של רבנו הזקן במסירות נפש במשך שמונה עשרה שנה ([[תקל"ד]] - [[תקנ"ב]]) בחינוכם והדרכתם של חסידי חב"ד, עוררה קטרוג גדול למעלה, ורבנו הזקן נזקק למליצי יושר ולמעוררי רחמים. הוא שלח שלוחים מיוחדים ל'אהלי קודש' של מורנו הבעש"ט והרב המגיד ממזריטש.<br />
<br />
במוצאי שבת [[סליחות]], קרא רבנו הזקן אליו אחדים מהתלמידים המבוגרים וסיפר להם שהקטרוג רציני מאד, וכי יש לו יסוד לחשוב שבראש השנה הבא - [[תקנ"ג]] - יעבירו המקטרגים את קטרונם מהחסידות - עליו. רבנו הזקן ביקש מהם לעורר רחמים וכן להערך כיצר לעזור לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], בהנהנת וניהול החסידים וענייני החסידות.<br />
<br />
;מסירות נפשה של [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] בתו של כ"ק אדמו"ר הזקן<br />
<br />
בתו של רבנו הזקן, הרבנית הצדקנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]], אמו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ששמעה את כל מה שמסר אבי' לקומץ תלמידיו, החליטה לקבל על עצמה את תוצאות הקטרוג ולהחליף את אביה. היא ביצעה זאת על ידי כך, שבערב ראש השנה אחרי תפלת [[מנחה]], נכנסה הרבנית דבורה לאה לבית המדרש של המנין הקטן, בו נכחו בני 'בית רבי' ויחידי סגולה מבין התלמידים שהיו שקועים אותה שעה באמירת [[תהלים]]. וניגשה אל [[ארון הקודש]], פתחה את דלתותיו והכריזה:<br />
"כל הקהל, הנכם עדים שבפני ספרי התורה הקדושים, אני מקבלת על עצמי בדיעה צלולה באלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי [[שב"ר במצרים|שניאור זלמן בן רבקה]], שהוא ישאר בחיים".<br />
<br />
ואף כאשר אביה ניגש אליה לאחר תפילת ליל א' דראש השנה, לאחל לה ברכת "לשנה טובה תכתבי ותחתמי", קטעה היא אותו מיד לאחר שאמר "לשנה", ואמרה "לשנה טובה תכתב ותחתם, אבא, אל תדבר..." ולא נתנה לו לסיים את ברכתו.<br />
<br />
ואכן, למחרת, ביום השני של ראש השנה, חלתה הרבנית דבורה לאה. ונסתלקה למחרת, ב[[צום גדליה]] [[ג' תשרי]] [[תקנ"ג]] (1792 [[מניין אומות העולם|למניינם]]){{הערה|שיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 39, 64. שיחות תש"א עמ' 146.}}. ואביה המשיך לחיות עוד שנים ארוכות.<br />
<br />
===תקנ"ז – הדפסת ספר ה[[תניא]] בפעם הראשונה===<br />
{{ערך מורחב|ספר התניא}}<br />
עשרים שנה כתב רבנו הזקן את ספרו '[[לקוטי אמרים]]', הוסיף, גרע ודייק בכל מילה ומילה, ובכל אות ואות. ונתן רשות להעתיק את הספר ולהפיצו ברבים. אבל על ידי אלפי ההעתקות בכתבי יד שונים נשתבש התוכן. בנוסף לכך גם המתנגדים זייפו את ספר התניא. אז החליט רבנו להיוועץ עם חבריו תלמידי הרב המגיד האם להדפיס את ספר התניא. הוא שלח שליחים מיוחדים אל הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי[[זוסיא מאניפולי]]. לאחר שקיבל את הסכמתם נתן רבנו הזקן את רשותו להדפיס את הספר. <br />
<br />
בחודש [[אלול]] שנת [[תקנ"ו]] מסר כ"ק אדמו"ר הזקן את ספר התניא להדפסה בבית ההפוס שבסלאוויטא. הוא התנה עם המדפיס שעד תחלת חודש [[כסלו]] [[תקנ"ז]] יגמור להרפיס את הספר, כדי שיוכלו ללמוד בו ביום [[י"ט כסלו]], יום ההילולא של הרב המגיד.<br />
<br />
כשהגיע י"ט כסלו והתניא עדיין לא הגיע לרבנו הזקן, כאשר קיווה, הצטער צער רב.<br />
<br />
ביום השני של [[חנוכה]] — כ"ו כסלו — הגיע רץ מיוחד מסלאוויטא והביא עמו מאתיים ספרי תניא הראשונים שיצאו מהדפוס ביום כ' כסלו. כאשר הראו לרבנו הזקן את הספר, התבונן בו זמן רב ואמר:<br />
"רבות מחשבות בלב איש, ברצוני היה אשר הספר יגמר בתחילת כסלו וביום ההילולא של מורי ילמדו בו, ועצת ה' היא תקום, ונגמרה הדפסתו ביום עשרים לחודש — ורבנו הזקן חזר ואט – כ' כסלו, כ' כסלו, כ' כסלו. וסיים: וכל דעביד רחמנא לטב עביד.<br />
<br />
איש לא הבין את פירוש הדברים, למה הצטער רבנו הזקן על איחור צאת הספר בשבועיים, ומדוע הכפיל ושילש את יום גמר הדפסת הספר, ויהי הדבר לפלא.<br />
<br />
אמנם בשנת תקנ"ט בצאת רבנו הזקן מבית הסוהר, ביום השלישי י"ט בכסלו, כאשר בטעות נכנס לביתו של המתנגד, ורק בשעה מאוחרת בלילה אור לכ' כסלו נפדה מביתו של צר הצורר, אז נזכרו כולם בדבריו התמוהים של רבנו הזקן בקשר ליום כ' כסלו.<br />
<br />
כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] אמר בשם אביו, רבנו הזקן, שהשנתיים חיות בתורה ועבודה שהוסיף ספרו בקרב החסידים - משנת [[תקנ"ז]] עד שנת [[תקנ"ט]] - הצילוהו ממות, ואלפי האלפים וריבוא רבבות המלאכים שנבראו מאותיות ותיבות ליקוטי אמרי קודש של רבותיו, המליצו בעד דרכם ודרכו להוציא לאור צדקו.<br />
<br />
בפעם הראשונה, בשנת [[תקנ"ז]] (1796 [[מניין אומות העולם|למניינם]]), נדפסו חמישה עשר אלף עותקים של ספר התניא. בשנת [[תקנ"ח]] נדפסו חמשת אלפים עותקים, ובשנת [[תקנ"ט]] נדפסו עשרים אלף עותקים שבעקבות כך, התקרבו אלפי למדנים מפורסמים לתנועת החסידות{{הערה|שיחות תש"ה עמ' 110, '[[קיצורים והערות לספר התניא]]' עמ' קלז.}}.<br />
<br />
כאשר המתננדים ראו שתנועת החסידות מתפשטת בצעדי ענק, וקהילות רבות נכנסו תחת דגלה, הם התעוררו לצאת במלחמת חרמה נגד החסידות.<br />
עיקר מלחמתם היתה נגד רבנו הזקן, כי הוא היה האישיות המרכזית והדומיגגטית ביותר בתנועת החסידות. ובנוסף לכך, חסידות חב"ד התפשטה בליטא וברוסיה הלבנה, איזורים שהיו קודם תחת השפעתם הבלעדית של המתגגדים.<br />
<br />
המלחמה התגברה לאחר שנת [[תקנ"ז]], שאז נדפס ספר התניא והופץ בעשרות אלפי עותקים שבעקבות כך, התקרבו אלפי למדנים מפורסמים לתנועת החסידות.<br />
<br />
===תקנ"ט – המאסר הראשון===<br />
{{ערך מורחב|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן}}<br />
עד שנת תקנ"ד (1794 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) היה מעוז המתנגדים, נסיכות ליטא, תחת ממשלה [[פולין]], ואילו אדמו"ר הזקן גר אז בליוזנא, שהיתה אז תחת ממשלת רוסיה. לכן עד שנת תקנ"ד השתמשו המתנגדים, במלחמתם בחסידות, בנשק החרמות, כי לא יכלו להלשין על אדמוה"ז, בגלל היותו אזרח רוסיה.<br />
<br />
ואילו לאחר שנת תקנ"ד, כשנכבשה ליטא ע"י הרוסים, הוציא הממשל הרוסי איסור חמור להשתמש בחרמות. לכן שינו המתנגדים את שיטת מלחמתם בחסידות, הם נטשו את החרמות ועברו להלשנות.<br />
<br />
אחרי פטירת [[הגר"א]] בשנת תקנ"ח (1797 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) התארגנו המתנגדים להלשין על רבנו הזקן לשלטונות הרוסיים. למעשה ההלשנה 'התנדב' [[אביגדור בן חיים|אביגדור]], רבה של [[פינסק]]. הוא התמנה לרב בפינסק, לאחר ש'ירד לחייו' וגירש משם את רב העיר הרה"ק ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].{{הערה|'[[בית רבי]]' עמ' 52}}<br />
<br />
אחת ההדרכות שהנהיג רבנו הזקן היתה שכל אחה מהחסידים ישתתף בהחזקת המשפחות שעלו לארץ הקודש ועסקו שם בתורה ועבודת ה'. לשם כך יסד רבנו הזקן בשנת תקמ"ח (1788 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) את '[[כולל חב"ד]]'.<br />
<br />
אנשי בליעל, שבראשם עמד [[אביגדור בן חיים|אביגדור]] מ[[פינסק]], השתמשו בעובדה זו, והלשינו לממשל המרכזי ב[[פטרבורג]] על רבנו הזקן, שהוא מורד במלכות ושהוא שולח סכומים גדולים למדינה זרה. כי [[ארץ ישראל]] היתה אז תחת השלטון הטורקי. זאת היתה עיקר המלשינות.<br />
<br />
המלשינות נפלה על קרקע פוריה של שלטון אנטישמי, לדאבון לב. בחול-המועד [[סוכות]] של שנת [[תקנ"ט]] (1798 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) בא לליוזנא שר הצבא, בליווי קבוצת שוטרים מזוינים, לאסור את רבנו הזקן ולהובילו לפטרבורג.<br />
<br />
רבנו הזקן יצא מביתו בדלת האחורית, והסתתר בבית העלמין בליוזנא. שם התבונן במצבו ותכנן את צעדיו הבאים. כשנכנסו אנשי הצבא לביתו של רבנו הזקן ולא מצאו אותו בבית, שאלו את אשתו, [[הרבנית סטערנא]], היכן בעלה, וכשענתה שאינה יודעת, נתן לה אחד מאנשי הצבא מכה בפניה ושבר אחת משיניה. כשעזבו אנשי הצבא את המקום חזר אדמו"ר הזקן לביתו.<br />
<br />
שר הצבא החליט לא להפריע בימי [[סוכות|החג]]. הוא השאיר אחדים מאנשיו בליוזנא, והוא עצמו נסע מהעיר.<br />
<br />
רבנו הזקן החליט שאם יבואו עוד הפעם לאסור אותו, יקבל את הדין באהבה. בימי [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], היו החסידים בהתמרמרות גדולה.<br />
<br />
באסרו חג בבוקר, פירסם רבנו הזקן מכתב כללי אל עדת חסידי חב"ד, בו הזהיר את החסידים והמקושרים להתחזק בתקוה וביטחון גמור בהשי"ת, בזכות רבותינו הקדושים. ואם חייבים לסבול הוא מקבל זאת על עצמו.<br />
<br />
בשעה מאוחרת ביום כ"ד [[תשרי]] – אסרו חג, הגיעו אנשי הצבא לאסור את רבנו הזקן. המפקד ציוה להכניס את רבנו הזקן ל'ענלה שחורה' שהיתה מיוחדת להובלת מורדים במלכות, ובשמירה מעולה של עשרה שוטרים מזויינים נלקח רבנו למאסרו בפטרבורג.<br />
<br />
כשהביאו אותו לפטרבורנ הוא נאסר בבית הסוהר שבמבצר הפטרופאבלי שהיה מיועד לאסירים מסוכנים. בית הסוהר נמצא על אי, המוקף בנהר הנייבה, שהנישה אליו היא אך ורק בסירות.<br />
<br />
לאחר המאסר מצאו בחדרו של רבנו הזקן פתק בכתב ידו: "שרים רדפוני חנם כדברך פחד לבי".{{הערה|שיחות תרפ"ט עמ' 67. '[[בית רבי]]' עמ' 54}}<br />
<br />
כשנודע למתנגדים שמזימת ההלשנה הצליחה, ואדמו"ר הזקן נלקח למאסר ב'עגלה שחורה' כמורד במלכות, הם הכריזו על יום כ"ח תשרי כיום חג ומועד. בבתי הכנסת התפללו בהלל שלם וערכו סעודות [[יום טוב]] (למרות שחלק מגאוגי המתגגדים התנגדו לכך){{הערה|'[[ליקוטי דיבורים]]' ח"א עמ' יב.}}.<br />
<br />
כשהביאו את רבנו הזקן לפטרבורג, הושיבוהו בחדרים החשאיים של המבצר הפטרופבלי. למעלה משבעה שבועות (נ"ג יום) ישב במבצר זה. שלשת השבועות הראשונים ישב במשטר חמור מאד ובחדרים המיועדים למורדים במלכות. שכן אחד מעיקרי המלשינות היה שרבנו הזקן אוסף כספים ושולח לסולטן הטורקי, ששלט ב[[ארץ ישראל]]. אחר כך העבירוהו למקום נוח יותר במבצר עצמו.<br />
<br />
כל ימי שבתו של רבנו הזקן במבצר הפטרופבלי, היו וועדות חקירה מיוחדות אוספות ומעבדות את חומר ההלשנה נגד רבנו, ואחר כך חקרוהו ודרשוהו. החקירות לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבנו הזקן בסירה על נהר הנייבה, מהמבצר למשרדים.<br />
<br />
שרי המלוכה עצמם חקרו את רבנו הזקן והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבנו הזקן את חכמתו הנפלאה וטהרת לבו.<br />
<br />
כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] אמר, שרבנו הזקן ישב במאסר חמשים ושלשה ימים כנגד נ"ג פרקי ספר התניא. כי מאז שנדפס ספר התניא, קיטרג הס"מ על גילוי אור החסידות. רבנו הזקן קיבל על עצמו יסורי מוות במאסרו.<br />
<br />
ביום שלישי י"ט כסלו יצא לאור משפט רבנו הזקן כי הוא חף מכל פשע, ונגזר דינו לצאת לחופשי{{הערה|'[[ליקוטי דיבורים]]' כרך ד' עמ' תשנ.}}.<br />
<br />
לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר ממאסרו, נפל [[אביגדור בן חיים|אביגדור-המלשין]] לשיכרות, הוא היה מסתובב, יחף ושיכור כלוט, בשווקים וברחובות וילדים היו רצים אחריו ולועגים לו{{הערה|'[[המשפיע]]' עמ' קכג.}}.<br />
<br />
===תקס"א - המאסר השני===<br />
<br />
לאחר שחרורו של כ"ק אדמו"ר הזקן ממאסרו הראשון, לא נרגעו המתנגדים, הם המשיכו להלשין על רבנו הזקן ועל תנועת החסידות. הפעם לא היתה ההלשנה על רבנו הזקן באופן אישי (מרידה במלכות), אלא על כל תורת החסידות. הם טענו שתורת החסידות מהווה סתירה למלכותא דארעא — מלכותו של הקיסר הרוסי.<br />
<br />
ואכן ההלשנה נפלה על אזניים קשובות, וביום ב' דחול המועד סוכות - ח"י תשרי, התקבלה פקודה מהשלטונות, שביום כ"ד בתשרי תקס"א (1800 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) יסע רבנו הזקן לפטרבורג.<br />
<br />
בשונה מהמאסר הראשון, בו נלקח רבנו הזקן 'בעגלה השחורה' וחיילים שלופי חרב ליוו את העגלה, הרי במאסר השני נסע רבנו הזקן במרכבה של הדואר שהיתה מרווחת והדורה, ונתנו לשני מלווים, שאחד מהם היה בנו [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|רבי משה]], לנסוע אתו לפטרבורג ללוותו.<br />
<br />
גם המאסר היה הפעם קל יותר, הוא הוחזק בבנין ה'טאיגע סאוויעט', ולא כמו במאסר הקודם שהוחזק במבצר הפטרופבלי.<br />
<br />
במשך חודשיים, מכ"ח תשרי עד כ"ז כסלו, התקיימו יותר מעשרים ועידות שהשתתפו בהן מומחים בענפי השכלה שונים, שהתענינו והתעמקו במחקר דתי, ענייני קבלה ודברי ימי ישראל. רבנו הזקן השיב על כל השאלות בטוב טעם, פעמים ברוסית ופעמים ב[[לשון הקודש]], כאשר בנו, רבי משה, היה מתרגם את דבריו{{הערה|'[[בית רבי]]' עמ' לז.}}.<br />
<br />
ככלות ימי החקירה והדרישה ביום א' כ"ז כסלו ג' ד[[חנוכה]], ניתנה חופשה לרבנו הזקן להעתיק דירתו לבית פרטי, אך נצטווה שלא לעזוב את עיר הבירה פטרבורג. שרי המלוכה נוכחו לדעת שרבנו הזקן הוא מצביא מצויין ושרוב היהודים נוהרים אחרי עדת החסידים ונשיאיהם בכל מרחבי המדינה, והשפעתו של רבנו הזקן גדולה גם על נשיאי שאר החסידים.<br />
<br />
הצאר הרוסי פאוועל הסכים להצעת שרי הממשלה לתת חופשה גמורה לרבנו הזקן. הם איפשרו לו להמשיך להנהיג את עדת החסידים כבימים ימימה. הם רק הגבילו אותו שלא יוכל לחזור חזרה לליוזנא, ושישאר באופן זמני בעיר פטרבורג.<br />
<br />
רבנו הזקן עבר להתגורר בבית פרטי, ועדת החסידים צהלה ושמחה{{הערה|'[[בית רבי]]' עמ' לח.}}.<br />
<br />
===ליאדי - 'אחרי פטרבורג'===<br />
אחרי שרבנו הזקן יצא ממאסרו בפטרבורג החלה הפצת תורת החסידות באופן של "יפוצו מעיגותיך חוצה" באופן נרחב ביותר, וטעם הדבר הוא כי אחרי מאסרו נתעלה רבנו הזקן במדריגה גבוהה מאד{{הערה|שיחת אדמו"ר מוהרש"ב י"ט כסלו תרס"ח. שיחת ש"פ וארא תשמ"ב.}}.<br />
<br />
לאחר מאסרו השני של רבנו הזקן בשנת [[תקס"א]] דרשו השלטונות שרבנו הזקן יקבע את מושבו בעיר פטרבורג, כדי שיוכלו 'להשגיח עליו'. הדבר גרם צער גדול לחסידים.<br />
באותה עת שהה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי, שהיה מקורב מאד לצאר הרוסי. כשראה את אדמו"ר הזקן, התפעל מאד ממנו ורצה לפגוש בו. אחד מחסידי חב"ד סיפר לנסיך את גדולתו של אדמוה"ז, וכי רבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שרבנו הזקן ישאר לגור בפטרבורג.<br />
<br />
כשפגש הנסיך ליובאמירסקי את רבנו הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות הנמצאות תחת חסותו, דוברובנה או ליאדי, יוכל להשפיע על השלטונות שיאפשרו לו לעזוב את פטרבורג. הסכים רבנו הזקן להתיישב בעיירה ליאדי שהיתה תחת חסותו של הנסיך.<br />
<br />
ביום י"א [[מנחם אב]] [[תקפ"א]] (1801 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) עזב רבנו הזקן את פטרבורג, כשהוא מלווה בחסידים רבים.<br />
<br />
הנסיך ציוה לאנשיו לבנות בתים עבור רבנו הזקן ועבור חסידיו. ביום שישי ערב שבת נחמו, ארבעה עשר לחודש [[מנחם אב]] תקס"א הגיע כ"ק אדמו"ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי.<br />
<br />
כל ימי שבתו של רבנו הזקן בליאדי, היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי רוסיה הלבנה ואוקראינה, ומאז בואו לליאדי נוספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים. גם המתנגדים הפסיקו את מלחמתם, כי נוכחו לראות ששום דבר לא יכול לעצור את התפשטות החסידים ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה. הרבי והחסידים יכלו לעבוד את עבודתם ללא שום הגבלה.{{הערה|'[[לימוד החסידות]]' עמ' 13, '[[התמים]]' עמ' לז}}<br />
<br />
===תקע"ב – מלחמת נפליון===<br />
{{ערך מורחב|מלחמת נפוליאון}}<br />
כשהחלה מלחמת נפוליאון עם הממלכה הרוסית, גילה רבנו הזקן את דעתו, שאם ינצח נפוליאון, למרות שיוקל ליהודים מבחינה גשמית, אולם מבחינה רוחנית תתרבה המינות וההפקרות. אשר על כן עשה אדמוה"ז את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי. לאחר שצבא נפוליאון פלש לרוסיה – בי"ד [[תמוז]] [[תקע"ב]] (1812 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - שלח רבנו הזקן כמה מהחסידים שירגלו עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי, כשהידוע ביניהם היה החסיד ר' [[משה מייזליש]].<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר הזקן פנה באגרת־קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקשם שיעמדו לעזר לממשלה הרוסית, בראשות הצאר אלכסנדר, בממונם, בעבודתם ובכל אשר להם. הוא סיים את אגרתו:<br />
"ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להנצחונות הזמניות של השונא כי הנצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".<br />
<br />
רבנו הזקן לא רצה לעזוב, בימי המלחמה, את מקום מגוריו בליאדי, כדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר ליאדי, ציווה רבנו הזקן לעזוב את העיירה מיידית. היה זה ביום שישי כ"ט [[מנחם אב]], ערב ראש חודש [[אלול]] [[תקע"ב]] (1812 [[מניין אומות העולם|למניינם]]).<br />
<br />
רבנו הזקן, בני ביתו ואיתם כשלש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות את העיירה ליאדי. לפני שעזבו את הבית ציווה רבנו הזקן לקחת את כל כלי הבית, גם את המיטות והשולחנות. את הדברים הישנים והבלויים ציווה לשרוף. לאחר שעזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה אדמוה"ז לחזור לליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נשאר בביתו איזה כלי או בגד, ואכן מצאו שתי נעלי־בית בלויות, אז ציווה רבנו הזקן לשרוף את כל הבית.<br />
<br />
זמן קצר לאחר עזיבת אדמוה"ז את ליאדי הגיע לשם נפוליאון, בכבודו ובעצמו, כשהוא מלווה באנשי צבא, הוא מיהר אל מקום ביתו של רבנו הזקן. כשראה שהבית עולה בלהבות ציווה לכבות את הדליקה. אבל מגודל האש לא יכלו לגשת לבית. כשראה שמהבית לא יוכל להציל דבר, פנה נפוליאון לתושבי ליאדי וביקשם שיביאו לו איזה דבר מרבנו הזקן, מטבע, כלי וכדומה. הוא הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ ששייך לרבנו הזקן. אך למרות בל החיפושים לא נמצא דבר.<br />
<br />
מאה וארבעים יום הטלטלו רבנו הזקן ואתו שלוש מאות המשפחות בדרך, כשהם מלווים באנשי צבא רוסיים. עד אשר הגיעו לכפר פייענא שליד העיר קורסק, שם מצאו מרגוע לנפשם. שם גם נתבשרו שדבריו של רבנו הזקן נתקיימו וצבא נפוליאון החל לנחול מפלות במלחמה.<br />
<br />
כאלף שש מאות ק"מ הטלטל רבנו הזקן מביתו שבליאדי עד שהגיע לכפר פייענא.<br />
<br />
כשעזב כ"ק אדמו"ר הזקן את ליאדי, העתיקה ממלכת חב"ד את בירתה מליאדי ל[[ליובאוויטש]], שבה התיישב כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] כעבור שנה.<br />
המשים שנה עמדה ליאדי בשממונה, עד שהגיע אליה נינו של רבנו הזקן, האדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]], בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ששימש כאדמו"ר בליאדי. גם בנו המשיך את האדמו"רות בליאדי{{הערה|ספר התולדות עמ' 1025.}}.<br />
<br />
===תקע"ג - הסתלקות אדמו"ר הזקן===<br />
<br />
ביום שישי י"ב טבת תקע"ג הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. ביום [[כ"ד טבת תקע"ג]], במוצאי שבת פרשת שמות, מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר.<br />
<br />
לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.<br />
<br />
==אדמו"ר האמצעי==<br />
===ליובאוויטש===<br />
[[קובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש, מקום מגורי ארבעה מנשיאי חב"ד במשך כמאה ועשר שנים, שעל שמה נקראת החסידות עד היום]]<br />
{{ערך מורחב|ליובאוויטש}}<br />
בעת הסתלקותו של רבנו הזקן, בכ"ד [[טבת]] [[תקע"ג]], שהה כ"ק אדמו"ר האמצעי בעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה. הוא נשלח לשם ע"י רבנו הזקן, להכין מקום למשפחת 'בית־הרב' בעת ששהו בכפר פייענא. לאחר הסתלקות רבנו הזקן הגיעו בני ביתו לקרמנצ'ונ והתיישבו בה. אחדים ממשפחתו של רבנו הזקן התיישבו בעיר ראמען שליד האדיטש, ואילו אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ובני ביתו התיישבו בהאדיטש.<br />
<br />
אחרי הסתלקותו של רבנו הזקן, ביקשו חסידי חב"ד שבאוקראינה מ[[אדמו"ר האמצעי]] להישאר ב[[אוקראינה]] לישיבת קבע. לעומתם, חסידי חב"ד שב[[רוסיה הלבנה]] שלחו משלחות לרבנו האמצעי שיקבע מושבו בתוכם. לבסוף גברו חסידי חב"ד שברוסיה הלבנה, ואחרי חג ה[[שבועות]] [[תקע"ג]] עזב כ"ק אדמו"ר האמצעי את קרמנצ'ונ ועשה את דרכו לרוסיה הלבנה.<br />
<br />
כשלשה חודשים היה רבנו האמצעי בדרך, הוא עבר מעיר לעיר, ובכל מקום אמר חסידות והיהודים חלקו לו כבוד רב. ממשלת רוסיה הורתה לנציגיה הרשמיים בכל עיר ועיר לחלוק כבוד לרבנו ולחסידים הנלווים אליו, ולבוא לעזרתם בכל צרכיהם, "משום שהוא בנו של הרבי מליאדי שעמד לימין הרוסים במלחמתם בנפוליאון".<br />
<br />
ביום שני ח"י ב[[אלול]] [[תקע"ג]] (1813) הגיע כ"ק אדמו"ר האמצעי, ואתו אלפי חסידים, ל[[ליובאוויטש]], וקבע בה את מושבו.<br />
<br />
כשהגיע רבנו האמצעי לליובאוויטש, נסע למקום שומם, שעמדו בו שרידי בתים שנשרפו לפני שנתיים, ושם אמר:<br />
לפני חמישים ושמונה שנים, כשרבנו הזקן היה בגיל עשר ולמד אצל הצדיק החסיד ישכר דב, היה זה בבית־הכנסת שעמד במקום זה. כשהכנתי את עצמי לנסיעה זו, אמר לי אבי רבנו הזקן, שבבואי לליובאוויטש אקבע את מקום מושבי במקום זה, וברך את עיר מושב נשיאי חב"ד באריכות ימים ושנים.<br />
<br />
בואו של אדמו"ר האמצעי לליובאוויטש עשתה רושם גדול מאד על כל היהודים, והמונים החלו לנהור לליובאוויטש.<br />
<br />
מושל המחוז נתן פקודה לעובדיו שיכנו בתים לרבנו ולכל בני משפחתו{{הערה|'[[פוקח עורים]]' עמ' 25, שיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 95.}}.<br />
<br />
===נשיאות אדמו"ר האמצעי===<br />
'''התחדשותה של מלחמת המתנגדים - ונצחון החסידות'''<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של רבנו הזקן, ניסו [[מתנגד|המתנגדים]] להפריע לכ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] להנהיג את תנועת החסידות. הם שלחו שליחי חרש לעיירות החסידים, וניסו לשכנע את החסידים לא לקבל עליהם את נשיאותו של רבנו האמצעי. אבל המתנגדים נכשלו כישלון חרוץ, עשרות אלפי חסידי חב"ד שהיו קשורים לרבנו הזקן התקשרו בכל נפשם לאדמו"ר האמצעי. לאחר כישלונם ניסו המתנגדים לערער את חסידות חב"ד מבפנים, כדלקמן.<br />
<br />
'''מחלוקת סטראשלע'''<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של רבנו הזקן, פרצה מחלוקת בין אדמו"ר האמצעי לבין רבי [[אהרן מסטרשלה]] מגדולי תלמידיו של רבינו הזקן, על הנהגת חסידות חב"ד,<br />
בעקבות המחלוקת, פתח רבי אהרן את חצרו [[חסידות סטרשלה]], ולשם נהרו הרבה מחסיד חב"ד.<br />
<br />
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של אהרן מסטרשלה וליסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, חילוקי הדעות הראשונים התגלו בין רבי אהרן ובין רבי יהודה לייב מינוביץ' - אחיו של אדמו"ר הזקן[4] הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של אדמו"ר הזקן, ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי יהודה לייב התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו לר' אהרן חילוקי דעות גם עם אדמו"ר האמצעי, שאיתו דווקא היו לו יחסים טובים עד אז.<br />
<br />
כמו כן הייתה מחלוקת בין רבי [[אהרן מסטרשלה]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] על דבר ההתפעלות בתפלה ובלימוד, ר' אהרן טען שההתפעלות צריכה להתבטא בתנועות חיצוניות ואף הרגיל את חסידיו לנהוג כך, אך אדמו"ר האמצעי פרך הנהגה זו בטענה שההתפעלות צריכה להבטא באופן '[[פנימי]]', ולא ע"י תנועות וכיוצא בזה.<br />
<br />
'''אדמו"ר האמצעי מצווה לנתק מגע עם המתנגדים'''<br />
<br />
מיד בתחילת נשיאותו הורה הרבי לחסידים שלא ינהלו וויכוחים עם המתננדים, ושלא יקיימו עמם שום מנע. הוא ציוה על החסידים לבנות להם בתי כנסת נפרדים, ושלא יכנסו להתפלל בבתי־הכנסת של המתנגדים. ואכן במשך הזמן נרנעה מלחמתם של המתנגדים.{{הערה|[[קונטרס לימוד החסידות]]' עמ' 8}}<br />
<br />
'''מחלוקת על נשיאותו של אדמו"ר האמצעי'''<br />
<br />
רובם הגדול של חסידי חב"ד, מקושרי רבנו הזקן, התקשרו לכ"ק אדמו"ר האמצעי, אולם היתה קבוצה קטנה שלא קיבלה על עצמה את נשיאותו של אדמו"ר האמצעי. חסידים אלו טענו שכשם שאחרי הסתלקות ה[[בעש"ט]] והרב [[המגיד ממעזריטש]] לא בניהם המשיכו בנשיאות, כי אם גדולי תלמידיהם, כך גם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן, לא הבן חייב להמשיך בנשיאות. ואכן חלק מהחסידים קיבלו על עצמם את נשיאותו של רבי [[אהרן מסטרשלה]], שהיה מגדולי תלמידיו של רבנו הזקן. (במחלוקת זו בחשו גם המתנגדים שניסו ע"י כך לערער את תנועת החסידות מבפנים).<br />
<br />
[[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]], אחיו של רבנו הזקן, והחסיד ר' [[פינחס רייזס]] פנו במכתבים נרגשים ל[[אנ"ש]] ולרבי אהרן מסטרשלה והבהירו שרצונו של רבנו הזקן היה שבנו כ"ק אדמו"ר האמצעי ישב על כסאו וימלא את מקומו.<br />
<br />
לאחר שהתברר לחסידים כי עוד בימי חייו מינה אדמו"ר הזקן את בנו כממשיך דרכו, חזרו כמעט כל החסידים לחסות בצילו של אדמו"ר האמצעי.{{הערה|[[בית רבי]] ח"ב עמ' 6. ספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמ' 90}}<br />
<br />
'''התפשטות חסידות־חב"ד בתקופתו של אדמו"ר האמצעי - 'רחובות הנהר''''<br />
<br />
בימי נשיאותו של רבנו האמצעי, התרחבה והתפשטה תנועת החסידות כצעדי ענק, כשעשרות אלפי חסידים מצטרפים לשורותיה.<br />
<br />
מעיינות החסידות ששפעו מהרבי היו בלתי מוגבלים. בכל שבת היה אומר מאמרים רבים של חסידות, שהיו בהם ענינים עמוקים ביותר, עד שהשומעים לא היו מסוגלים לקלוט את השפע הרב של החסידות.<br />
<br />
הרבי תבע מהחסידים, שכשהם נפגשים אחד עם רעהו, ידברו ביניהם בענינים העמוקים ביותר בחסידות.{{הערה|[[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 9}}<br />
<br />
'''אדמו"ר האמצעי מייסד את הישובים החקלאיים בדרום רוסיה'''<br />
<br />
כשם שאדמו"ר האמצעי המשיך את עבודת אביו בתורת חב"ד, כך המשיך גם בעסקנות הציבורית לטובתם של יהודי [[רוסיה]]. בשנים ההם היה מצבם הגשמי של היהודים בכי־רע. הם סבלו מגזירות קשות של הצאר הרוסי. הרבי עודד את יהודי רוסיה, שרבים מהם עסקו ב'עסקי אויר' להתיישב בדרומה של רוסיה ולעסוק בחקלאות ובעבודת כפיים.<br />
<br />
בשנת [[תקע"ה]] (1815) פנה הרבי לשלטונות וביקש שיעמידו לרשותו קרקעות לעיבוד חקלאי. לאחר שהשלטונות נענו לבקשתו של הרבי, הוא פנה במכתב לכל [[אנ"ש]], בו הציע ליהודי העיירות ברוסיה הלבנה להתיישב בישובים החקלאיים בדרומה של רוסיה. ואמנם אלפי חסידים נענו להצעתו של הרבי, ועברו להתגורר בדרומה של אוקראינה, ליד הערים [[חרסון]] ו[[ניקולייב]].<br />
<br />
עשרות ישובים (קולוניות) חסידיים הוקמו ע"י אדמו"ר האמצעי בדרום רוסיה, ועשרות אלפי יהודים התעסקו לפרנסתם בחקלאות ועבודת כפיים. לחסידים שטענו שיתקשו לראות את הרבי מפאת המרחק הרב מליובאוויטש, הבטיח הרבי שיבקר אצלם. ואמנם, בשנת [[תקע"ז]], נסע הרבי לבקר את החסידים שהתיישבו באותם ישובים, ושהה שם כמחצית השנה.<br />
<br />
כדי לעודד את היהודים שיעברו לדרום רוסיה, הודיעו השלטונות הרוסיים שמשפחות יהודיות שיעקרו לדרום לא תחול עליהם גזירת הקאנטוניסטים (גיוס ילדים יהודים לצבא הרוסי), ואכן בעקבות הודעת השלטונות, באו רבים להתיישב באותם ישובים.<br />
<br />
בתקופה הראשונה הוקמו ליד העיר חרסון 22 קולוניות-מושכות שכללו 1780 משפחות עם 17000 נפשות. ליד העיר יקטרינוסלב הוקמו 17 קולוניות-מושבות עם 864 משפחות ו־10000 נפשות. ס"ה 39 מושבות שהתגוררו בהם 27000 נפשות. לפני מלחמת העולם הראשונה כבר היו במושבות כ- 42 אלף יהודים.<br />
<br />
כמאה ועשרים שנה התגוררו יהודים באותם ישובים חקלאיים בדרומה של אוקראינה. עד שנכחדו ע"י הנאצים ימ"ש בימי מלחמת העולם השניה.<br />
<br />
עם ייסוד המושבות החקלאיות, מינה כ"ק אדמו"ר האמצעי את אחד מגדולי החסידים, רבי [[הלל מפאריטש]], ל[[משפיע]] נודד באותם ישובים. מאז ועד הסתלקותו כשנת [[תרכ"ד]], היה ר' הלל נוסע כל שנה לבקר את יהודי המושבות, מעודד אותם ומקרבם לתורת החסידות. ר' הלל היה כה קשור לאנשי הקולוניות שאף ביקש להקבר באזור זה. ואכן ר' הלל נטמן בעיר חרסון, העיר שסביבה מרוכזות רוב הקולוניות.{{הערה|שיחות תרפ"ז עמ' 233, '[[התמים]]' עמ' 112, 'חקלאים יהודים בערבות רוסיה'}}<br />
<br />
'''ייסוד הישוב החסידי בעיר חברון'''<br />
{{ערך מורחב|חברון}}<br />
עוד בימי נשיאותו של רבנו הזקן התיישבו עשרות משפחות של חסידי חב"ד בטבריה ובצפת. בשנת [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] (1816) ייסד אדמו"ר האמצעי את הישוב היהודי בחברון, ושלח עשרות משפחות מרוסיה שיתישבו בעיר. הוא גם הורה לחסידים שישבו ב[[טבריה]] וב[[צפת]] להתיישב בעיר [[חברון]]. מראשוני חסידי חב"ד שהתיישב בחברון היו הרה"צ ר' לייב 'בעל היסורים' והרה"ח ר' [[משה מייזליש]]. כ"ק אדמו"ר האמצעי {{הערה|ראה שיחת הרבי ט' [[כסלו]] [[תשכ"ט]], מדוע בחר אדמו"ר האמצעי את חברון.}}קנה בכספו את בית הכנסת 'אברהם אבינו' ברובע היהודי בחברון.{{הערה|'היום יום'. '[[תולדות חב"ד בארה"ק]]' עמ' לה - שם מובאים תאריכים שונים.}}<br />
<br />
===תקפ"ז – מאסרו של אדמו"ר האמצעי===<br />
{{ערך מורחב|מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי}}<br />
[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|אמו]] של רבנו האמצעי, באה ממשפחה של עשירים גדולים, שהיו מנכבדי העיר ויטבסק. הם עסקו ב[[תורה]] וב[[גמילות חסדים]], אבל היו גסי רוח ומתנגדים חריפים לחסידות חב"ד. הם קינאו בכבוד הגדול שרחשו היהודים לרבנו האמצעי, וכעסו על רבנו על שלא רצה להתחתן אתם, למרות שהבטיחו סכומי כסף גדולים כנדוניה. הם חברו לאיש רע־מעללים, אחיינו של החסיד ר' [[פנחס רייזס]], שרצה לסחוט כספים מרבנו. אנשים מושחתים אלו החליטו להעליל על רבנו שהוא אוסף כספים כדי למרוד במלכות.<br />
<br />
המלשין בפועל היה שמחה קיסין, קרוב משפחה של רבנו האמצעי, מצד אמו.<br />
<br />
לשם ביצוע מזימתם זייפו המלשינים מכתב שכתב רבנו בקשר לאיסוף כספים עבור עניי [[ארץ ישראל]]. במכתב זה היה כתוב שרבנו אסף סכום של 35,000 רובל, ואילו המזייפים הוסיפו את הספרה 1, כך שיצא שאסף 135,000 רובל (מאה שלושים וחמשה אלף רובל), סכום עתק באותם הימים. הם הלשינו לשלטונות שרבנו שולח את הכספים לסולטן הטורקי. בנוסף לזיוף, הם הלשינו שבית מדרשו של רבנו בליובאוויטש נכנה במימדים של [[בית המקדש]].<br />
<br />
לאחר שנודע כי מושל המחוז עומד לעצור את הרבי, פנו כמה מהחסידים לשר וביקשו ממנו שלא יוליכו את הרבי כמו כל אסיר, אלא שיבקשו ממנו שיבוא בעצמו לעיר המחוז ויטבסק. השר נענה לבקשה, ואכן בערב הגיעו כמה קצינים לבית רבנו, הם שהו שם כשעה, דיברו עם הרבי, ע"י מתורגמן, בכבוד ובדרך ארץ, והגישו לרבי הזמנה, בה הוא מתבקש לבוא לויטבסק אל הגנרל נוברנטור. לפני שעזבו את ביתו של הרבי, הם ערכו חיפוש, כדי למצוא כתבים נגד הממשלה. כמוכן שלא נמצא דבר. הם אף מדדו את בית מדרשו של הרבי, לבדוק האם הוא באותו גודל כמו בית המקדש. גם כאן הם נוכחו לראות שלא היו דברים מעולם.<br />
<br />
ביום כ"ח ב[[תשרי]] [[תקפ"ז]], בשעה אחת עשרה בבוקר יצא רבנו מליובאוויטש בדרכו לויטבסק. את הנעשה בלילה בחצרו של רבנו קשה לתאר: בכיות, צעקות והתעלפויות. רק רבנו היה רגוע לגמרי. הוא קיבל אנשים ל[[יחידות]] וכתב [[מאמר]] חסידות.<br />
<br />
כשהגיע הרבי לויטבסק הושיבו אותו בבית הממשל המרכזי. לאחר מספר ימים השתדלו אצל השר שיאפשר לחסידים להיכנס לחדרו של הרבי לכל התפילות. השר איפשר לעשרים חסידים להיות נוכחים בכל תפלה. כמו־כן הוא איפשר לרבי לומר חסידות בפני חסידיו, פעמיים בשבוע.{{הערה|שיחות תש"א עמ' 50, '[[בד קודש]]' עמ' 5, '[[התמים]]' עמ' פא}}<br />
<br />
'''גאולתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאסרו'''<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר האמצעי הוכיח לחוקרים שכתב ההלשנה בשקר יסודו, ושכל הכספים שהוא שולח לארץ ישראל היו למטרות [[צדקה]] ומיועדים לעניים. כמו"כ הראה להם את מעשה הזיוף של המלשינים. כשמסרו החוקרים לשר המחוז את תשובותיו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, ביקש שיביאו לפניו את הרבי ואת המלשינים, לשמוע את דברי כל אחד מהם, כדי להווכח עם מי הצדק.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר האמצעי לבש את [[בגד|בגדי]] השבת הלבנים, ונסע במרכבה הדורה למשרדו של שר המחוז. מראהו היה כשל מלאך ה' צבאות. בתחילה חששו החסידים שהמראה ההדור של הרבי יעורר את חמתו של השר. אך לא כך היה, כשראה השר את יופיו והדרו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, מצא חן בעיניו, והוא כיבדו מאד וצוה להביא לו כסא לשבת. אחר כך בא המלשין והחל לטעון את טענותיו. בתוך דבריו פנה המלשין אל כ"ק אדמו"ר האמצעי בתואר "רבי". העיר על כך כ"ק אדמו"ר האמצעי בפני השר: ראה, הוא אמר עלי שאני רמאי ומורד, ועתה הוא מכנה אותי בשם "רבי". המלשין מוויטבסק לא מצא את ידיו ורגליו וכל דבריו היו מבולבלים לגמרי, עד שהשר אמר לו:<br />
"תפסיק לנבוח...". המלשין הלך משם כבזיון ובבושת פנים, ואילו רבנו נסע משם בכבוד גדול.<br />
<br />
ביום י' [[כסלו]] שלח כ"ק אדמו"ר האמצעי, על ידי בנותיו, בקשה לשיחרור מהמאסר. כשבאו הבנות לשר המחוז למסור לו את בקשת השיחרור, הן פרצו בבכי, במר נפשן. השר קרא את הבקשה, ואמר לבנות: "למה אתן בוכות, לכו לביתכן בשלום, כי אביכן כבר יצא ממאסרו". וכך הווה, כשחזרו בנותיו כ"ק אדמו"ר האמצעי לבית בו ישב במאסר, כבר הגיעה הפקודה משר המחוז שרבנו משוחרר. הוא ציווה לשומרים לעזוב את הבית, וכל הבית התמלא מיד בחסידים רבים, ורבנו ישב ואמר חסידות.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר האמצעי נגאל ממאסרו ביום י' [[כסלו]] [[תקפ"ז]] (1826){{הערה|בספר '[[בית רבי]]', ובמקורות נוספים, מובא שהגאולה היתה בשנת [[תקפ"ו]], אבל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אומר, בשיחת י' [[כסלו]] [[תש"ב]], שהגאולה היתה בשנת [[תקפ"ז]], כי ידוע שאדמו"ר האמצעי לא השתתף אף פעם בחגיגת הגאולה שלו, כי הוא הסתלק בט' כסלו תקפ"ח, לפני חג הגאולה הראשון. כך גם מובא בלוח [[היום יום]], וראה שיחת ש"פ ויצא תשי"ט.}}, ומסופר שבשורת הגאולה הגיעה ביום ה[[שבת]] ט' [[כסלו]] בשעת מנחה, בשעה שרבנו עמד ואמר חסידות על הפסוק "אתה אחד". באמצע הפסיק באמירת החסידות ואמר: "שא, פנו מקום, דער טאטע איז דא" (הס, פנו מקום, אבא נמצא כאן).{{הערה|'[[בית רבי]]' ח"ב עמ' י, '[[בד קודש]]' עמ' 5, '[[התמים]]' חוב' ב' עמ' פא.}}<br />
<br />
===תקפ"ח – הסתלקות אדמו"ר האמצעי===<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר האמצעי היה אומר תמיד, שהוא מפחד משנת [[תקפ"ח]], שמרומזת גזירות על שנה זו, והחל לרמוז לחסידים על דבר הסתלקותו.<br />
פעם אמר לחסידים:<br />
אבי היה בן נ"ד שנים כשנלקח לפטרבורג בפעם השניה, ונתנו לו אז ברירה מן השמים: יסורים או הסתלקות, ובחר ביסורים. כפי הנראה השאיר לי את הברירה השניה... - וכך הווה שהסתלק בן נ"ד שנה.<br />
<br />
בשנת [[תקפ"ה]] (1825) עלה לשלטון הצאר ניקולאי הראשון, שהיה שונא ישראל. מיד בתחילת כהוגתו החל בגזירת גזירות על יהודי רוסיה. הגזירה החמורה ביותר שגזר היתה [[גזירת הקאנטוניסטים]].<br />
<br />
גזירת הקאנטוניסטים נגזרה בקיץ תקפ"ז (1827). וכך נאמר בצו שהוציא גיקולאי: "כל היהודים מגיל 12 עד גיל 25 חייבים להתגייס לצבא למשך 25 שנה".<br />
<br />
לשם כך נסע אדמו"ר האמצעי לקראת הימים הנוראים של שנת תקפ"ח לאוהל אביו, כ"ק אדמו"ר הזקן, ב[[האדיטש]]. חסידים רבים הצטרפו לרבי ושהו בכל ימי שהותו של הרבי בהאדיטש הוא אמר מאמרי חסידות רבים.<br />
<br />
בהיותו בהאדיטש אמר לחסידים: "פעלתי אצל אבי שיפטרוני מהרבנות". חשבו החסידים שבוודאי כוונתו לנסוע לארצנו הקדושה. אמרו לו החסידים: "כיצד תעזבו אותנו כצאן בלי רועה?" אמר להם כ"ק אדמו"ר האמצעי: "חתני הרמ"מ — כ"ק אדמו"ר ה[[צמח צדק]] - נמצא אתכם, והוא יהיה לכם לרועה נאמן".<br />
<br />
אחרי ה[[ימים הנוראים]], כשהיה בדרכו חזרה ל[[ליובאוויטש]], עבר דרך העיו נעז'ין. שם חלה קשות ונאלץ להתעכב במקום. הביאו רופאים גדולים, וכולם אמרו שאין תרופה למחלתו. הרופאים הזהירו אותו שלא יאמר חסידות. הדבר היה למורת רוחו, עד שאמר: "קצתי בחיי". חוליו התגבר מיום ליום, וכשהיו נוגעים בו היה מתעלף. כך נמשך הדבר עד חודש [[כסלו]].<br />
<br />
בחודש כסלו, שבוע לפני הסתלקותו, ביקרו אצלו הרופאים ומצאוהו שוכב כמעט בלי חיות. ביום ח' [[כסלו]] רצה לכתוב חסידות בעניני [[חנוכה]], לאחר מכן אמר: "כל העולם שרוי בצער ואני מתעננ כל כך?!" ומשך את ידו מלכתוב. הוא אמר לחסידים שילכו לבתיהם לומר "[[לחיים]]" ולהיות שמחים. אמרו לו החסידים: "בקרוב יהיה י' כסלו יום שמחת גאולת רבנו, ואז הוא זמן שמחה, אכל עכשיו - לשמחה זו מה עושה?!" ענה להם כ"ק אדמו"ר האמצעי: "אף-על-פי-כן, לכו ועשו כאשר אמרתי".<br />
<br />
בליל ט' כסלו התעלף פעמים רבות וככל פעם היו מעירים אותו. בפעם האחרונה שהתעלף לא יכלו לעוררו, ותהי' צעקה גדולה בבית, ובאו כל אנשי העיר יחד עם החברה קדישא וראו שאין בו רוח חיים. אבל החסידים ניגשו אליו ואמרו לו: מדוע רבנו מבהיל אותנו, האם לא שמע את קול הצעקה?, הביט לעברם הרבי ואמר: "שמעתי קול קורא 'מה צריכה נשמה כזו בעולם הזה'!"<br />
<br />
אח"כ אמר להלבישו כתונת לבנה, ולבש לבנים ונתעטף לבנים דומה למלאך ה' צבאות. פניו החלו מאדימים והתחיל לדבר טוב על כלל ישראל. אח"כ אמר לחסידים שיהיו שמחים בלילה זה, כי שמחה ממתקת דינים. והכין את עצמו לומר חסידות, והתמלא הבית אורה ושמחה. והיה הרבי שמח בחסידים כבשעת חתונה, וכולם סברו שכעת יחזור הרבי לאיתנו.<br />
והתחיל לומר חסידות על הפסוק "אחרי הוי' תלכו", הוא אמר את הדרוש בהתלהבות עצומה, וכמה פעמים שאל באמצע, האם האיר ככר השחר? לפני עלות השחר סיים את הדרוש במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" ומיד פרחה רוחו ונשמתו, בחד קטירא אתקטר בי' בקוב"ה.{{הערה|אמר על כך חתנו כ"ק אדמו"ר הצ"צ: - "הסתלקות כזאת לא מצאו מיום הסתלקות ה[[רשב"י]], שהסתלק באמצע אמירת תורה".}}<br />
ביום ט' בכסלו תקפ"ח (1827), ביום בו מלאו לו נ"ד שנים נסתלק.<br />
<br />
באותו יום הובא לקבורה ונגנז ארון הקודש. ויום גאולתו הראשון י' כסלו, שאמור היה צריך להיות יום חג ומועד, נהפך ליום אבל כבד לחסידים ולכלל ישראל.<br />
מנוחתו כבוד בעיר נעז'ין. על קברו בנו אוהל ולידו בית כנסת. בשנים האחרונות שופץ האוהל.<br />
<br />
בשעת ההסתלקות בנעז'ין, נשרף שולחנו של הרבי בחדרו בליובאוויטש. אותו שולחן בו כתב את דברי תורתו. על השולחן עמד ארגז עם כתביו הרבים וכולם עלו באש. ־<br />
חתנו כ"ק אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ישב עליו 'שבעה', התפלל לפגי העמוד ואמר קדיש יתום.<br />
נשיאותו של רבנו האמצעי נמשכה כארבע עשרה שנים.{{הערה|'[[בית רבי]]' ח"ב עמ' יא}}<br />
<br />
==אדמו"ר הצמח צדק==<br />
=== '''תקפ"ט''' – קבלת הנשיאות של הצ"צ ===<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]] הוחלט בקרב זקני ה[[חסיד]]ים למנות את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי{{הערה|בתחילה הי' ברצון כמה מה[[חסיד]]ים למנות את ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ור' אייזיק הסכים והחל בהכנות לקבל על-עצמו את הנישאות, אלא שלבסוף התחרט (ראה בס' [[תולדות יצחק אייזיק]]).}}.<br />
<br />
כמה רמזים נתנו לחסידים אודות נשיאותו העתידית של ה"צמח צדק", אולם בהזדמנות אחת אמר זאת אדמו"ר האמצעי בפירוש. היה זה בחודש [[תשרי]] [[תקפ"ח]]. אדמו"ר האמצעי הגיע להאדיטש והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו"ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: "פעלתי מאאמו"ר שיפטרוני מהרבנות". החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל. מיד שאלו החסידים: "כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?" השיב הרבי: "הלא עמכם חתני הרה"ג רבי מנחם מענדל שי'. הוא יהיה לכם לרועה נאמן". השיבו החסידים: "בוודאי לא תהיה כזאת", בקוותם כי לא יעלה לארץ הקודש. איש מהם לא חשב על פטירתו כבר בחודשים הקרובים. בדרך חזרה מהאדיטש עבר אדמו"ר האמצעי דרך ניעז'ין ושם נפל למשכב. כעבור זמן קצר הסתלקה נשמתו, וכך דבריו היוו צוואה למנות את אדמו"ר הצמח צדק כממלא מקום. <br />
<br />
סיבות אלו ואחרות גרמו לכך שהחסידים ביקשוהו לקבל על עצמו את הנשיאות עם פטירתו של חמיו אדמו"ר האמצעי.<br />
<br />
החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ברוסיה. משלחת שהורכבה מגדולי וזקני החסידים, ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ'רניגוב, ועוד, התייצבה בפני ה"צמח צדק" ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם ה"צמח צדק" מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות של חסידים באו והלכו, אך רבי מנחם מענדל סירב בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי אברהם חיים את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות, והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו. <br />
<br />
בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני [[חג השבועות]] באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים: רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק, ועוד. הם קיימו אסיפה ושלחו משלחות אל ה"צמח צדק", אך הוא המשיך למאן באמרו כי יש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן מקרמנצ'וג]], חתנו של רבנו האמצעי. עדת החסידים היתה בצער גדול. <br />
<br />
ב[[ג' סיון תקפ"ט]] יום שלישי, היום הראשון לשלושת ימי ההגבלה, באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של ה"צמח צדק" והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל פאריטשר נענה: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". <br />
<br />
כעבור זמן קצר נודע כי ה"צמח צדק" ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן ה"צמח צדק" נכנס לבית המדרש שהיה מלא וגדוש בחסידים, כשהוא לבוש ב[[בגד|בגדי]] לבן אותם ירש מסבו אדמו"ר הזקן, והחל לומר מאמר דא"ח "על שלושה דברים העולם עומד". <br />
<br />
בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, ובאותה שעה שיחק נכדו ה"צמח צדק", שהיה ילד פעוט, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שהנכד יפריע, ואז במפתיע עצר אדמוה"ז את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!" <br />
<br />
כעת נזכר באותו מעמד, ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, פסק ה"צמח צדק" מלומר את המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה..." כך גילה את רוח קודשו ברבים, ומיד לאחר מכן המשיך באמירת המאמר. <br />
<br />
לאחר שסיים ה"צמח צדק" את המאמר, נתנו כל הנוכחים את קולם בשיר, וכשהלך לביתו, ליווהו בריקודים ובשמחה רבה.<br />
* '''תקפ"ז''' – גזירת הקאנטוניסטים<br />
* '''תנועת ההשכלה''' – מלחמתו של הצ"צ בתנועת ההשכלה ומאסרו בשנת תר"ג<br />
* '''תרכ"ו''' - הסתלקות הצ"צ<br />
<br />
==אדמו"ר המהר"ש==<br />
=== '''תרכ"ו''' – קבלת הנשיאות של אדמו"ר מהר"ש ===<br />
<br />
ששה בנים צדיקים ולמדנים הותיר [[אדמו"ר הצמח צדק]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]], לא ידעו החסידים במי מהם לבחור כ[[אדמו"ר]] וממלא מקום אבותיו, והיו דעות שונות בקרב החסידים. בסופו של דבר הוחלט כי אדמו"ר המהר"ש ינהיג את עדת [[ליובאוויטש]], ואילו אחיו התפזרו בערים שונות כמו [[ליאדי]] ו[[קאפוסט]], שם פתחו מרכזים חסידיים ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם. <br />
<br />
על אף היות [[אדמו"ר מוהר"ש]] הצעיר והצנע לכת יותר מכל בניו, רצה אדמו"ר ה[[צמח צדק]] שדווקא הוא ישב על כסאו וימלא את מקומו. ואכן חצי שנה לפני הסתלקותו הפציר בו ה[[צמח צדק]] שיתחיל להנהיג את הנשיאות ולומר [[חסידות]] בפני ה[[חסיד]]ים. אז גם כתב ה[[צמח צדק]] לחסידים: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי".<br />
<br />
אדמו"ר ה[[צמח צדק]] אמר לבנו [[אדמו"ר מוהר"ש]]:<br />
- פך השמן הרוחני שמסר ה[[בעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכוח זה נמשח חותני – [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכוח זה משחתי אותך.<br />
<br />
ואכן, לאחר הסתלקות אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ביום [[י"ג ניסן]] שנת [[תרכ"ו]] (1866) קיבל כ"ק [[אדמו"ר מוהר"ש]] על עצמו את הנשיאות ומילא את מקום אביו ב[[ליובאוויטש]]. מאמר החסידות הראשון שאמר אדמו"ר מוהר"ש היה ב[[חג הפסח]] [[תרכ"ו]] "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".<br />
<br />
'''נשיאותו של אדמו"ר מהר"ש'''<br />
<br />
כפיו של אדמו"ר מוהר"ש היה שגור הפתגם: "העולם סבור שכאשר אין אפשרות ללכת מלמטה הולכים מלמעלה. ואני אומר שלכתחילה אריבער [= מלכתחילה יש ללפת מלמעלה]". וכך אמנם היתה הנהגתו של הרבי: "לכתחילה אריבער" — לא להתפעל משום קשיים, מניעות ועיכובים, ופעל במסירות נפש.<br />
<br />
שנות נשיאותו היו שנים קשות ליהודי [[רוסיה]]. גזירות קשות גזרו השלטונות על היהודים. וזמן רב הקדיש הרבי לביטול הגזירות ולמניעתן.<br />
<br />
בשנים האחרונות לנשיאותו החלו השלטונות לעודד פרעות ופוגרומים ביהודים. באותם פרעות נרצחו עשרות אלפי יהודים בכל רחבי רוסיה ו[[אוקראינה]]. הרבי עסק במסירות נפש להפסקת הפרעות. לשם כך יצא לעתים קרובות לחוץ לארץ, להפגש עם אישים ברחבי העולם שהיתה להם השפעה על השלטון הרוסי. הוא גם נסע פעמים רבות לעיר הבירה [[פטרבורג]] ונפגש עם נציגי השלטון. ואכן פעולותיו של הרבי הביאו להפסקת הפרעות.<br />
<br />
נוסף על גאונותו בכל מקצועות ה[[תורה]], תורת ה[[נגלה]] ותורת [[חסידות|הנסתר]], היה הרבי בעל חושים נפלאים וזכרון מופלא. הוא היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות.<br />
<br />
גם בחייו האישיים התנהג הרבי באופן של "לכתחילה אריבער" - מגיל צעיר הוא התנהג בהרחבה גדולה. פעם הביא אחד החסידים מתנה לאדמו"ר ה[[צמח צדק]]: מרכבה הדורה מצופה זהב. ציוה הצמח צדק לחסיד למוסרה לבנו אדמו"ר מוהר"ש. הרבי היה עשיר מאד, וביתו היה אחד הבתים המפוארים באותה תקופה, וכל כלי הבית של הרבי היו עשויים זהב.<br />
<br />
בגלל מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. הרבי בנה במו־ידיו מנורה בגובה אדם, בעלת שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות.<br />
<br />
הרבי היה גם [[סופר סת"ם]] מומחה, בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילה]] שכתב בכתב ידו.<br />
<br />
===תרמ"א - פעולות להפסקת הפרעות ביהודים===<br />
<br />
בשנת [[תרמ"א]] (1881) עם הרצחו של הצאר אלכסנדר השני, פרצו פרעות נגה היהורים, בכל רחבי רוסיה. באותם פוגרומים נרצחו ונשדדו אלפי יהודים. את הפוגרומים ערכו כנופיות מאורגנות שקיבלו עידוה מהשלטונות.<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר מוהר"ש התייצב, כאמור לעיל, בראש הפעילות למניעת והפסקת הפוגרומים. לשם כך נסע פעמים רבות לחו"ל ונפגש עם ראשי ממשלות ואנשי עסקים, שהיתה להם השפעה על השלטון הרוסי, וביקש מהם ללחוץ על הצאר הרוסי שיפסיק את הפרעות ביהודים. השלטון הרוסי ראה בפעולות אלו של הרבי כעין מרידה במלכות.<br />
<br />
מאוחר יותר נפגש הרבי, בעיר הבירה פטרבורג, עם שרי הממשלה וביקש מהם להפסיק לאלתר את הפרעות ביהודים.<br />
העסקנים היהורים ב[[רוסיה]] לא רצו לשתף פעולה עם הרבי. הם ראו בפעולותיו של הרבי התנגדות בשלטונות. אולם הרבי לא התחשב בדעתם, ולא נרתע משום פעולה שתביא להפסקת הפרעות, למרות שפעולות אלו היוו סכנה ממשית לחייו.<br />
<br />
פעולותיו של הרבי היו חשאיות. במקרים רבים עשה הרבי פעולות שהיו כרוכות ב[[מסירות נפש]] ממש. ואכן השתדלותו של הרבי הצליחה והפרעות נפסקו{{הערה|אגרות אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג עמ' תעד, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש' עמ' 13}}.<br />
<br />
===תרמ"ג - הסתלקות אדמו"ר מהר"ש===<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצל כ"ק [[אדמו"ר מוהר"ש]], מחלה קשה, וביום [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] (1882) הסתלק והוא כגיל ארבעים ושמונה וחצי כלבד.<br />
<br />
הסתלקות כ"ק [[אדמו"ר מוהר"ש]] היתה ביום י"ג תשרי בשעה 11.51. כ־25 דקות לפני כן לקח את שעון הכיס וניתקו מהשרשרת, נטל פיסת נייר ותחב בשעון שיעצור כשהמחוג יגיע ל־11:51 אח"כ אמר למשמשו שיקרא לבניו הקדושים, כי רצה לצוות להם צוואתו. בתחילה נכנס ה[[שניאור זלמן אהרן שניאורסון|רז"א]] [רבי זלמן אהרן] ודיבר אתו. לאחר שיצא, נכנם כ"ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]] ודיבר אתו, [[אדמו"ר מוהרש"ב]] בכה מאד. כשיצא, נכנס בן הזקונים ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]]. אח"כ הסתלק כשהוא יושב על כסאו.<br />
<br />
{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו כ"ק אדמו"ר הצמח־צדק.<br />
<br />
הסתלקות ארמו"ר מוהר"ש פגעה קשות בחסידי חב"ד, שנשארו מיותמים ומבולבלים, שכן בניו של הרב ה[[רז"א]] ואדמו"ר הרש"ב היו צעירים מאד והם סירבו לקבל את הנשיאות{{הערה|'[[ליקוטי דיבורים]]' חלק א' עמ' 356. '[[כרם חב"ד]]' גליון א'}}.<br />
<br />
==אדמו"ר הרש"ב==<br />
===תרמ"ג - קבלת הנשיאות של אדמו"ר מהרש"ב===<br />
<br />
הסתלקותו של כ"ק [[אדמו"ר מוהר"ש]], פעלה בצורה קשה על מצב בריאותו של כ"ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]]. הרופאים ציוו עליו לשהות במקומות מרפא בחוץ לארץ.<br />
<br />
לאחר הסתלקות אביו, שהה הרבי מספר שנים בחוץ לארץ, בהפסקות קצרות. בתקופה הראשונה לאחר הסתלקות אביו הסתגר בחדרו, שם אכל, שם ישן ושם עסק בתורה ובעבודה ולא קיבל איש{{הערה|'[[חנוך לנער]]' עמ' 10.}}.<br />
<br />
ביום ב' דחג הסוכות תרמ"ג (בתוך שבעת הימים להסתלקות אביו [[אדמו"ר מוהר"ש]]) אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] המאמר הראשון ברבים, מאמר ד"ה "כתר יתנו לך", והחל מערבית ליל [[ראש השנה]] [[תרנ"ד]] קבע מקום תפלתו ב[[בית הכנסת]], במקום שהתפלל כ"ק אביו אדמו"ר מהר"ש - עד אז התפלל במקומו המיוחד לו ב[[בית הכנסת]] עוד בחיי אביו. באותה שנה קיבל על עצמו את הנשיאות בכל פרטיה, כגון קבלת חסידים ל'[[יחידות]]' באופן קבוע. מענה על שאלות ועצות בכתב, והדפסת [[מאמר]]י החסידות שאמר.<br />
<br />
===תרנ"ז – יסוד ישיבת תומכי תמימים===<br />
{{ערך מורחב|ישיבת תומכי תמימים}}<br />
בשנים שלפני ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים]], הצליחה 'תנועת ההשכלה' לחדור ללבותיהם של צעירים יהודים רבים. המשכילים נטעו בהם ארס, הרס וחורבן רוחני. גם לתוך הישיבות, שהיו אז ברחבי [[פולין]] ו[[ליטא]], הצליחו המשכילים לחדור וגרמו להידרדרות רוחנית בקרב תלמידי הישיבות. היתה סכנה ממשית שתנועת ההשכלה תכבוש ותשתלט על הדור הצעיר.<br />
<br />
כדי לעצור את הסחף הנורא בקרב הצעירים, ייסד הרבי את ישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]]. רק ישיבה שמשלבת בין לימוד תורת ה[[נגלה]] ולימוד תורת ה[[חסידות]] ושמה דגש על [[עבודת התפילה]], תפיח רוח חיים בתלמידיה, שיוכלו לעמוד איתנים נגד כל רוח זרה מנשבת, ויהיה להם הכח והעוז להאיר את העולם באור התורה והחסידות.<br />
<br />
בעת סעודת החתונה של בנו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרנ"ז]] (1897), הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] על יסוד הישיבה.<br />
<br />
התחלת הלימודים בפועל היתה ב[[ח"י אלול]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] בחר בשמונה־עשר תלמידים הראשונים, ומסר אותם על יד החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מעיר זעמבין שילמד אתם [[דא"ח]] על פי הסדר שסידר.<br />
<br />
לאחר יותר משנה, בליל [[שמחת תורה]] [[תרנ"ט]], בשעת ה[[הקפות]], הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] כי שמו של הישיבה שייסד יהי' '[[תומכי תמימים]]' - "הישיבה שמה 'תומכי תמימים' והתלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם '[[תמים|תמימים]]'. נותן התורה יתברך ויתעלה, יברך את הלומדים והתומכים בגשמיות וברוחניות".<br />
<br />
===תרס"ח - קניית נחלה בחברון וייסוד ישיבת 'תורת אמת'===<br />
<br />
בהמשך לייסוד [[ישיבת תומכי תמימים]] המרכזית ב[[ליובאוויטש]], החליט הרבי הרש"ב לייסד ישיבה בעיר [[חברון]]. לשם כך רכש הרבי בשנת [[תרס"ח]] את [[בית רומנו]] בחברון - בניין גדול ומפואר שסביבו חצר גדולה.<br />
<br />
בחודש [[חשון]] [[תער"ב]] (1911), שלח [[אדמו"ר הרש"ב]], את ה[[משפיע]] ר' [[שלמה זלמן הבלין]], ואתו תלמידים מישיבת 'תומכי תמימים' שבליובאוויטש, לייסד את ישיבת '[[תורת אמת]]' בחברון. התלמידים השלוחים היו: [[אלטר שימחוביץ]], [[הלל פריוטקין]], [[צבי הירש קצב]], [[יחזקאל פייגין]], [[נחמן מנחם קרסיק]], [[אברהם אלי' אשערוב]] ו[[ישראל זלמן אסנאס]].<br />
<br />
בקיץ [[תרע"ד]] (1914), כשהחלה מלחמת העולם הראשונה, גירשו השלטונות הטורקים מ[[ארץ ישראל]] את כל אזרחי רוסיה. גם המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ואתו התלמידים השלוחים נאלצו לעזוב את חברון ולחזור לליובאוויטש{{הערה|אגרות אדמו"ר מוהרש"ב ח"ב עמ' תקצו, [[תולדות חב"ד בארה"ק]]}}.<br />
<br />
===פעולותיו של אדמו"ר הרש"ב===<br />
<br />
'''מלחמתו של הרבי נגד 'התיקונים' בתורת ישראל'''<br />
<br />
בימי נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסו השלטונות, בעידודם של ה'[[משכילים]]', לתקן תיקונים בדת ישראל. לשם כך קראו השלטונות לגדולי הרבנים ברוסיה לאסיפות בעיר הבירה פטרבורג ובערים נוספות, בנסותם לאלץ את הרבנים לקבל את התיקונים המוצעים.<br />
<br />
בראש המערכה נגד התיקונים עמד הרבי. הוא שיתף פעולה עם גדולי הדור ה'[[ליטאים]]': הגאון ר' [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק והגאון ר' [[חיים עוזר גרודזינסקי]] מ[[וילנא]], ועם רבנים נוספים. יחד הם נלחמו וסיכלו את כל נסיונותיהם של השלטונות לפגוע בתורת ודת ישראל{{הערה|שיחות תש"ב עמ' קה, שיחות תש"ה עמ' ל.}}.<br />
<br />
'''מייסד מפעל לאריגה בעיר דוברובנה בו מועסקים אלפיים יהודים'''<br />
<br />
בנוסף לפעולותיו של הרבי להיטיב את המצב הרוחני של יהודי רוסיה, דאג הרבי גם למצבם הגשמי. בשנת [[תרס"ב]] (1902) ייסד הרבי, בעזרתם של האחים הגבירים פולייקוב, מפעל ענק לאריגה ולטוויית צמר בעיר דוברובנה. במפעל זה הועסקו כאלפיים יהודים.<br />
<br />
(בימי ה[[שואה]], ריכזו הנאצים ימ"ש את יהודי דוברובנה בחצר מפעל האריגה היהודי, שם רצחו אותם, וקברו אותם בבור שכפרו בחצר המפעל. (אגב, מפעל האריגה בדוברובנה פועל עד היום)){{הערה|'היום יום'}}.<br />
<br />
===תרע"ו – עזיבת ליובאוויטש והמעבר לרוסטוב===<br />
[[קובץ:מליובאוויטש לרוסטוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מליובאוויטש לרוסטוב]]<br />
במלחמת העולם הראשונה, כשצבא [[גרמניה]] החל להתקדם לעבר רוסיה, ומצב היהודים שהתגוררו קרוב לחזית הפך להיות מסוכן, החליט [[אדמו"ר הרש"ב]] לעזוב את ליובאוויטש ולהעביר את ממלכת [[חב"ד]] לעיר [[רוסטוב]] שעל נהר דון בדרומה של רוסיה. ביום ט"ז במר [[חשון]] [[תרע"ו]] (1915), עזב הרבי, בני ביתו ומלווים אחדים את ליובאוויטש, ועשו את דרכם לרוסטוב.<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר אז: "מאה ושתים שנים היתה משפחתנו בליובאוויטש, מאה ושתים שנים מחדש לחדש. סבי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב ב[[ליובאוויטש]] (בישיבה של קבע) במר־חשון [[תקע"ד]] ובמר־חשון תרע"ו אנו עוזבים את ליובאוויטש"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] ח"א עמ' 36}}.<br />
<br />
לרגל מצב בריאותו, נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע בכל שנה למקומות מרפא בחו"ל, ל[[צרפת]] או ל[[איטליה]]. נסיעות אלו היו לחיזוק מצב בריאותו הרופף. לאחר שפרצה המלחמה, וגבולותיה של רוסיה נסגרו, חיפש הרבי עיר שתהיה קרובה להרי הקווקאז, שם היו מקומות מרפא רבים. לכן נבחרה העיר רוסטוב למקום מגוריו של הרבי בשל קרבתה להרי הקווקאז{{הערה|אגרות אדמו"ר מוהריי"צ חי"ד עמ' קעא}}.<br />
<br />
במקום אחר מובאת סיבה נוספת לבחירת העיר רוסטוב: בימים בהם החלו לדבר על עזיבת ליובאוויטש, היה ראש קהילת רוסטוב בביקור בליובאוויטש. (הוא בא לבקר את 'ילדי רוסטוב' שלמדו בליובאוויטש). כאשר שמע האיש שהרבי חושש להישאר בליובאוויטש בשל החזית המתקרבת, הציע לרבי לבוא ולשכון בעירו רוסטוב שהיתה רחוקה מאד מהחזית, והרבי נענה לבקשתו{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]]}}.<br />
<br />
בח' כסלו תרע"ו הגיע [[אדמו"ר הרש"ב]], עם בני ביתו, והתיישב בעיר רוסטוב שעל־נהר־דון. בתחילה התגורר הרבי ברחוב פושקין 166. אח"כ עבר לפושקין 78. בשנת תרע"ח קנה הרבי בניין בן שתי קומות ברחוב בראדסקי 44, ולקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ט]] נכנס הרבי להתגורר בבניין זה. הרבי התגורר בבניין זה כשנה וחצי עד להסתלקותו בב' [[ניסן]] [[תר"פ]]. (בנין זה נגאל ושופץ בשנים האחרונות, ופועלת בו ישיבת תומכי תמימים).<br />
<br />
למרות שהרבי עזב את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב, נותרה ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש עד לקייץ תרע"ח, אז נאלצו, בשל המצב הכלכלי, להעבירה לעיר [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]].<br />
<br />
===רוסטוב===<br />
{{ערך מורחב|רוסטוב}}<br />
ביקש הרבי לישב בשלווה, הרחק מחזית המלחמה, אבל החזית 'רדפה' אחריו עד לרוסטוב המרוחקת. השנים בהם התגורר הרבי ברוסטוב היו שנים קשות ביותר ליהודי רוסיה. לאחר המהפכה בשנת תרע"ז, החלה מלחמת אזרחים ברוסיה בה נלחמו ה'לבנים' וה'אדומים' אלה מול אלה, אך בשנאתם ליהודים הם היו 'מאוחדים' - שני הצדדים ערכו פוגרומים נוראים ביהודים. העיר רוסטוב היתה אחד ממוקדי הלחימה והיא עברה מיד ליד פעמים רבות. הסובלים העיקריים, היו כמו תמיד - היהודים. למרות הקשיים הרבים, המשיך הרבי בפעילותו העניפה לטובת יהודי רוסיה. הוא אף נסע לעיר הבירה פטרבורג, לסכל גזירות קשות שניסו השלטונות לגזור על היהודים.<br />
<br />
לאחר שהקומוניסטים כבשו את רוסטוב, אמר הרבי: "אני אתם לא יכול להיות ביחד". הקומוניסטים הלאימו נכסים ובתים של אזרחי רוסיה, באופן שרירותי. גם חלק מביתו של הרבי הולאם, ומשפחה גויית נכנסה לגור בו. בשנים ההם, כמעט ונותק הקשר בין העיר רוסטוב לרוסיה, והחסידים התקשו להגיע לרוםטוב{{הערה|מבוא ל'אגרות [[אדמו"ר הרש"ב]] ח"א}}.<br />
<br />
משנת [[תרע"ו]] עד שנת [[תרפ"ד]] היתה העיר רוסטוב בירת ממלבת חב"ד.<br />
<br />
===תר"פ - הסתלקות אדמו"ר הרש"ב===<br />
{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר הרש"ב}}<br />
הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] היתה ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת ויקרא]], אור ליום ראשון ב' ב[[ניסן]] [[תר"פ]] (1920 [[מניין אומות העולם|למניינם]]), לפנות בוקר.<br />
<br />
כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. הוא נטמן בבית העלמין הישן של רוסטוב. בשנת [[ת"ש]] עמדו השלטונות להרוס את בית העלמין הישן, ונאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש{{הערה|[[אשכבתא דרבי]]}}.<br />
<br />
==אדמו"ר הריי"צ==<br />
=== '''תר"פ''' - קבלת הנשיאות של אדמו"ר הריי"צ ===<br />
[[קובץ:הרבי הרייץ מהרהר.jpg|left|thumb|350px|אדמו"ר הריי"צ נ"ע בהרהור עמוק]]<br />
אדמו"ר הרש"ב הסתלק ביום [[ב' ניסן תר"פ]]. בצוואתו מבקש שבנו יחידו, הלא הוא רבי יוסף יצחק, ימשיך לשאת בעול הנהגת החסידים. כך כבר ביום ההסתלקות הוכתר אדמו"ר הריי"צ בכתר הנשיאות החב"דית. <br />
<br />
בצוואתו כתב אדמו"ר הרש"ב כי אדמו"ר הריי"צ הוא אשר ינהל את ישיבת 'תומכי תמימים'. אמנם גם עד הסתלקותו היה אדמו"ר הריי"צ המנהל בפועל, אלא שאת ההחלטות החשובות הביא להכרעתו של אביו, מייסד הישיבה. בצוואה נכתב עוד שעל בנו להתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה, וכן להקים חדרים ושיעורים בלימוד החסידות בעיירות רוסיה. <br />
<br />
לבד מהצוואה היה פתק אישי נוסף אותו נתן לבנו. לאחר ההסתלקות הראה אותו לחסידים, אלא שלא הרשה להעתיקו. וכך כתב אדמו"ר הרש"ב בפתק: "תדבר דא"ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת..." <br />
<br />
חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לעדת החסידים שהיתה ברוסיה, ובתוך הדברים ציטטו את תוכן אותו פתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים, ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ ליטול את עול הנשיאות. כך קיבלו החסידים, כולם כאחד, את נשיאותו ומרותו של אדמו"ר הריי"צ כנשיא ומנהיג. <br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, החל לומר מאמר דא"ח ד"ה "ראשית גויים עמלק". <br />
<br />
בשנת האבילות נהג בדיוק כפי שנהג אביו אחר אדמו"ר מהר"ש: הוא הסתגר בחדר היחידות של אביו, ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. <br />
<br />
במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו הרבי, ומאידך עודד וניחם את כולם. <br />
<br />
אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]], והחלו לסגור את מוסדות הדת, ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את ההחסידים, אלו מצידם התקשרו אליו והיו מוכנים לסור להוראותיו עד כדי מסירות נפש. <br />
<br />
כוחות הרשע ברוסיה לא נתנו לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנת האבל, וכבר בחודש תמוז תר"פ נלקח הוא לחקירה בה איימו עליו באקדח. <br />
<br />
בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, למען לא תכבה שלהבת היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי, וכפי שנכתב על שנת [[תרפ"א]] ב[[לוח היום יום]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".<br />
<br />
* '''[[תרפ"ד]]''' – לנינגרד<br />
* '''[[תרפ"ז]]''' – מאסרו של אדמו"ר הריי"צ<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]] אירע מקרה שהסעיר את ה"יבסקציה" נגד הרבי.<br />
העומדים בראש קהילת לנינגרד [פטרבורג], עמדו להכריז על אסיפה של כל העומדים בראש הקהילות היהודיות ברוסיה כדי לדון על דרכי ארגונן של הקהילות ואיזה מוסדות דתיים מותר לייסד בכל קהילה וקהילה. הרבי בידעו פחדם הגדול של רבים מהעסקנים היהודיים מרדיפותיה של ה"ייבסקציה ואשר יפחדו בודאי להביע בגלוי את דעתם והשקפתם על שאלות אלו - ראה באסיפה משום סכנה גדולה ליהדות רוסיה. הרבי הבין שה"יבסקציה" עומדת מאחורי אסיפה זו ומבלי הבט על הסכנה הגדולה<br />
התלויה בכך ־ שלח מכתבים אל כל הרבנים והקהילות ברוסיה בהם הבהיר את עמדתו בגלוי נגד אסיפה זו, ותבע ממנהיגי היהדות הדתית להתנגד לה. דבר זה הרגיז במדה רבה את ה"יבסקציה" שחיפשה דרכים איך לנקום ברבי. <br />
<br />
לרבי נודע מיד שהג.פ.או. והי"יבסקציה" יודעים כבר במפורט מכל<br />
עבודתו, אך במקום להימנע באותו זמן מפעילותו הציבורית כדי להינצל<br />
מהסכנה שריחפה עליו - המשיך בעבודתו הקדושה ביתר שאת וביתר עז.<br />
זמן רב נמנעה ה"יבסקציה" לאסור את הרבי, בידעה עד כמה אהוב הוא אצל כל יהודי [[רוסיה]] בלי הבדל מפלגה ואת פופולריותו של הרבי ביהדות [[חוץ לארץ]]. ה"יבסקציה" ידעה את הרושם הרע שדבר זה יעשה ברוסיה<br />
עצמה ובעיקר בחוץ־לארץ ולכן הסתפקו בזמנים הראשונים באזהרותיהם לרבי שיפסיק פעילותו זו אם ברצונו להציל את חייו.<br />
<br />
אולם, בראותם שכל אזהרותיהם אינן עושות כל רושם על הרבי,<br />
החליטו לא להתחשב ברעש שדבר זה עלול לעורר, ולאסור את הרבי. וביום<br />
ט"ו ב[[סיון]] תרפ"ז פרצו קלגסי הי"יבסקציה" בלווית פלוגת שוטרים<br />
מזויינים אל ביתו של הרבי, ערכו חיפוש מדוקדק ואסרו את הרבי. החיפוש<br />
ועצם המאסר עברו תוך חילופי דברים קשים וחריפים ביותר בין הרבי ובני ביתו לבין פקידי בית הפקידות של הג.פ.או. שבדיבוריהם החלקלקות רצו להערים על הרבי, להפחידו ולהתנקם בו. אך הרבי בתשובותיו הקולעות, המלאות להב של מסירות־נפש, עמד במבחן ועורר את בני ביתו שלא ליפול ברוחם ולקוות לחסדי ה' שבודאי לא תמו.<br />
<br />
הרבי נאסר בשעה שתים אחרי חצות הלילה, ובחשכת הלילה הכניסוהו לתוך כותלי בית הסוהר האיום והמפחיד, בית הסוהר ה"שפאלרקי" ששמו בלבד הטיל אימה ופחד בכל רחבי המדינה. וכאן התחילה מסירות נפשו<br />
של הרבי ביתר תוקף והגיעה לשיא גובהה וזוהרה.<br />
הרבי לא התכחש, לא נרתע, ולא קיפל את דגלו, הוא טען כי איננו איש פוליטי ואיננו מתעסק בפוליטיקה. אך בשטח היהדות איננו יודע מורא<br />
בשר ודם, הוא מייצג את הנאנחים והנאנקים, היהדות הנאמנה לסיני, אשר עברה תוך מוקדי אש בלהות וצלמות ותורתה בידה. בקומה זקופה,<br />
בהכרת שליחותו הקדושה, דיבר עם שופטיו, הם ראו בפניהם ענף עץ אבות־עבות מגזע איתנים, אשר גשם ושלג וסופות אינם יכולים לנצחו. מעיניו הבריקה אש שלהבת דורות שהובלו לטבח ו"שמע ישראל" בפיהם. התנהגות הרבי במאסרו נוסח סכנת נפשות ממשית, אומץ לבו המופלא בפני חוקריו-מעניו המאיימים ביריה מיידית, מענותיו המחוכמים המורים על שלוות-רוח ־ ראויים לסמל ולדוגמא של התנהגות עילאית.<br />
<br />
* '''[[תרפ"ח]]''' – עזיבת רוסיה והעברה לריגא<br />
* '''[[תרפ"ט]]''' – ביקור בארה"ק<br />
* '''[[תר"צ]]''' – ביקור בארה"ב<br />
* '''[[תרצ"ג]]''' – עזיבת ריגא והעברה לווארשה, פולין<br />
* '''[[תרצ"ה]]''' – עזיבת ווארשה, והעברה לאטוואצק<br />
* '''[[תרצ"ט]]''' – מלחמת העולם השני'<br />
* '''[[ת"ש]]''' – ארה"ב (כולל הפעולות בארה"ב בשנים אלו)<br />
*'''[[תש"ט]]''' - מייסד את היישוב החב"די [[כפר חב"ד]]<br />
* '''[[תש"י]]''' – הסתלקות<br />
<br />
==אדמו"ר שליט"א==<br />
=== '''תשי"א''' – קבלת הנשיאות של אדמו"ר שליט"א ===<br />
<br />
כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש" (= ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם (מענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי")<br />
כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[770]]. חלק ממכתי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br />
<br />
למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br />
<br />
ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת". <br />
<br />
בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "[[הגהה|הוגה]] על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א". <br />
<br />
בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br />
<br />
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br />
<br />
בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ"ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br />
<br />
במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.<br />
<br />
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערה|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה: מיזמי חב"דפדיה]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריה חב"דית]]<br />
[[קטגוריה:התייסדות קהילות חב"ד]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=420439חסידות סטרשלה2020-10-14T18:11:51Z<p>אלמ: כפי שנקבע והסרת קישורים מעגליים לערך כאן</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]]<br />
'''חסידות סְטַרשֶלֶה''' היא ענף של [[חסידות חב"ד]]. הענף הוקם בשנת [[תקע"ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
חסידות סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] בידי אחד מגדולי תלמידיו{{הערה|[[הרבי]] כתב על רבי אהרון: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי". ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו"}}. - רבי [[אהרן מסטרשלה]] שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון{{הערה|לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.}} של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]], ובנו של אדמו"ר הזקן ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.}}. <br />
<br />
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.<br />
<br />
==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה==<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו היתה תחילת דרכה של חסידות סטרשלה. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] כתב{{הערה|שם=תולדות 88}} מכתב נוסף לאחד החסידים, וז"ל: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו"ר ז"ל הנטועה באנ"ש כו'.}}<br />
<br />
גם החסיד הנודע רבי [[פנחס רייזעס]] כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת [[תקע"א]], בו כותב להם ששמע בעצמו מ[[אדמו"ר הזקן]] שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - [[אדמו"ר האמצעי]], מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה ל[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ראה סה"ת אדמו"ר האמצעי עמ' 89.}}.<br />
<br />
==שיטה==<br />
ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] סבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.<br />
<br />
בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל היתה הערה של אדמו"ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצ"צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו"ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' ארהל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ"ל'''}}<br />
<br />
==אדמו"רי סטרשלה==<br />
===דור ראשון===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}}<br />
<br />
רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר באין ואפס המוחלט".{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה היתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו"ר הזקן.}} אדמו"ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים{{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י"ג שנה!{{הערה|עיין אוצר סיפורי חב"ד כרך ט"ו עמוד 305 בשם "סיפורי חסידים ורבותיהם" להרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב"שמועות וסיפורים" לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה|מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"'''הלוואי''' דלא מתפשרין"..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.<br />
<br />
ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. <br />
<br />
ר' אהרן היה אדמו"ר מסטרשלה כ16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו ב[[שמיני עצרת]] של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו.<br />
<br />
===דור שני===<br />
רבי '''חיים רפאל מסטרשלה''': ר' חיים רפאל היה בנו של ר' [[אהרן מסטרשלה]], וממשיך דרכו באדמו"רות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו"ר{{הערה|(בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)}}). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן==<br />
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שאח"כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ"ב, רי"א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו"{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}.<br />
<br />
החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק).<br />
<br />
==בתי כנסת של חסידי סטרשלה==<br />
* בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ב]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}.<br />
* בסלונים התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}. <br />
* בהומיל התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}.<br />
* ב[[דוקשיץ]] היה לחסידי סטרשלה מניין{{הערה|יש אומרים בית כנסת, ויש אומרים שלכל חסידי חב"ד היה בית כנסת אחד שהתחלק לענפים השונים של חב"ד}} משלהם.<br />
<br />
==ספרי חסידות של סטרשלה==<br />
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br />
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br />
* '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. <br />
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ"ו]].<br />
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.<br />
<br />
==ניגונים==<br />
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[אהרן מסטרשלה]]<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ערך מובחר|}}<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ס]]<br />
[[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=420438דוקשיץ2020-10-14T18:10:04Z<p>אלמ: עריכה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת החב"די בדוקשיץ]]<br />
'''דוקשיץ''' (או בכתיב היידי '''דאקשיץ''') היא [[עיירה]] בגבול פלך מינסק ופלך ווילנה. ה[[חסידות]] חדרה לדוקשיץ עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] והיתה בה קהילה חסידית עד מלחמת העולם האחרונה.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
בספר "[[בית רבי]]" מוזכר חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ר' זליג מדוקשיץ שהיה ידוע באותם ימים כאיש רוחני.<br />
<br />
בימי [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי ה"צמח צדק"]] החסידים כבר היו רוב מנין ורוב בנין של העיירה. החסידים מהשטיבל של סטארשעלע שבימי [[אדמו"ר האמצעי]] היו מקושרים ל[[אהרן מסטרשלה|ר' אהר'לע סטראשעלער]], היו למקושרים החזקים ביותר לרבי ה"צמח צדק".<br />
<br />
בשנת [[תר"ג]] הכריחה הממשלה את רבינו הצמח צדק לנסוע על פני המדינה, ובשנת [[תר"ד]] נסע בכמה ערים ועיירות וביקר בדוקשיץ{{הערה|ליקוטי דיבורים כרך א ליקוט ב אות טז.}}<br />
<br />
מן החסידים בתקופת ה"צמח צדק" ואחר כך של [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] היה ה[[מלמד]] ר' [[יקותיאל דייץ]]{{הערה|אודותיו ראה [[כפר חב"ד]] גליון מס' 830}}. בחורף [[תרס"ח]], בהגיעו לגבורות הוא חילק [[משקה]] ואמר שהוא חי עם [[אדמו"ר האמצעי]] בעולם הזה יום אחד כלומר שנולד בח' או ט' כסלו [[תקפ"ח]]. בשנותיו האחרונות עזר לישיבה.<br />
<br />
בתקופה זו המ"ץ היה הרב מאיר בער ארעצקין. הוא היה מה'יושבים' אצל [[ר' הלל מפאריטש]] והאריך ימים הרבה. <br />
המלמדים החסידיים ר' אהרן קוגל ור' יקותיאל דייטש שמרו על הקשר של העיירה לליובאוויטש אפילו בתקופת [[תרמ"ג]]-[[תרמ"ד]], כאשר הנשיאות של הרבי הרש"ב עדין לא היתה בגלוי.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ג]] נוסדה בדוקשיץ, הודות להשתדלותם, סניף של [[תומכי תמימים דוקשיץ|ישיבת תומכי תמימים]] והישיבה הפיחה רוח חיים בכל החיים היהודיים של העיירה.<br />
<br />
העיירה זכתה להתעוררות חסידית מיוחדת לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם בואם של הרב ר' [[אריה לייב שיינין]] הי"ד כרב ור' [[יוחנן גורדון]] כשוחט. ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] [[תרפ"ב]] הורה לו [[אדמו"ר הריי"צ]] לכהן כרב העיירה דוקשיץ. בתחילה הוא נתקל בהתנגדות גדולה ורצה לעזוב את העיירה, אבל הרבי הורה לו להישאר בתפקידו והבטיח לו שכל מתנגדיו שיש בהם אמת כלשהי, יהפכו סוף כל סוף להיות אוהביו. הבטחתו של הרבי התקיימה במילואה. הרב שיינין היה נכבד ומקודש בכל האזור מסביב.<br />
<br />
==בתי הכנסת==<br />
בתי הכנסת: א. מנין [[חסידות סטרשלה|שטאראסעלי]]. ב. מנין ליובאוויטש. ג. מנין [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]. ד.מנין סלאבאדע. בכולם היו מתפללים נוסח אדמו"ר הזקן. ועוד מנין אחד קטן היה בסלאבאדע לא רחוק מבית ר' אהרן ("ארע") קוגל דאקשיצער ששם היה מתפלל בימות החול. <br />
<br />
בכל בית כנסת היו ה[[גבאי|גבאים]] מתחלפים בכל שנה ושנה. <br />
<br />
כולם היו הולכים לבית הכנסת להתפלל בכל הג' תפילות והיו לומדים עין יעקב בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] משניות, לאחר [[מעריב]] שולחן ערוך. <br />
<br />
בבית הכנסת היו יהודים משכימי קום שהיו מגיעים בשעה מוקדמת ביותר. בתחילה כשבבית הכנסת עדיין היה חשוך, ישב יהודי שאמר את כל ספר התהלים בעל-פה וסביבו ישבו יהודים שאמרו אחריו את התהלים מילה במילה. בשעה ארבע, כשה[[נורה חשמלית|חשמל]] החל לפעול התחילו ללמוד חסידות. ליד שולחן אחד ישב הרב שיינין, ולמד עם הציבור '[[תורה אור]]' או '[[ליקוטי תורה]]'. ליד שולחן שני ישב השוחט ר' יוחנן גורדון ולמד עם כמה חסידים כתבי דא"ח של הרבי הריי"צ. <br />
<br />
בשבת קודש בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] היו חוזרים דא"ח אצל ר' אהרן ואצל המ"ץ. ר' משה חרנס ("משה'קע דער קליינער") היה חוזר דא"ח במנין שטאראסעלי. בשנים האחרונות חזר הרב שיינין במנין שטאראסעלי.<br />
<br />
אצל ר' ארע היה הסדר שבכל [[מוצאי שבת]] בימות החורף היו מתקבצים כל בני העיר לבית המדרש הגדול שלהם והיו שותים פאנץ', תערובת [[מים]] רותחים עם ספירט ו[[סוכר]]. אחר כך היה לומד עמהם חסידות מספר תורה אור לרבנו הזקן. בשבתות של [[חודש חשון]] כשהיה בא חזרה מליובאוויטש, כי נהג לנסוע אל הרבי מהר"ש ב[[חודש אלול]] ולשהות בליובאוויטש עד אחרי החג, היו עושים פאנץ' גדול מאד והיה חוזר לפניהם על המאמרים ששמע מהרבי.{{הערה|מסיפורי הנה"ח רבי זלמן שמעון דווארקין, שמועות וסיפורים חלל ב עמוד 50.}}<br />
<br />
פעם אחת כשהיה בליובאוויטש כמנהגו ונכנס אל הרבי מהר"ש אמר לו הרבי שמעתי שבדוקשיץ עושים פאנץ' ולומדים דא"ח, מה השייכות של פאנץ"' לדא"ח? מכאן ולהבא אל תעשו כן כשלומדים דא"ח צריכים ללמוד בלי פאנץ. <br />
כשחזר לדוקשיץ באו במוצאי ש"ק כל בני העיר והכינו פאנץ' גדול למען שמוע חזרת המאמרים. אמר להם רבי ארע את דברי הרבי שמכאן ולהבא לא יהיה שום פאנץ' בשעת הלימוד וחזר לפניהם על המאמרים בלי פאנץ'. לשבת הבאה נתמעטו הבאים וכה נתמעטו מזמן לזמן עד אשר ב[[חודש אלול]] הבא נתמעטו לגמרי. כשבא רבי ארע לליובאוויטש ונכנס אל הרבי מהר"ש שאל אותו הרבי מה נעשה בעיר וסיפר לו מה שנעשה. אמר לו הרבי: אם כך עשו פאנץ' ושתו ובלבד שילמדו "תורה אור".<br />
<br />
עוד לפני שיצאה התקנה על [[התוועדות]] שבת מברכים, בדוקשיץ המנהג כבר נקבע. ההתוועדויות היו מתקיימות בביתו של ר' יוחנן גורדון ואצל ר' שמואל הויכמאן.<br />
<br />
==י"ט כסלו==<br />
נקודת השיא של השנה היתה [[י"ט כסלו]]. על כל העיירה היתה שפוכה שמחה של חג. האות הראשון של החג היה אי אמירת תחנון במנחה של ערב י"ט כסלו. בערב היו נערכות מסיבות קטנות בבתים פרטיים. ב[[חיידר|חדרים]] למדו חצי יום. המלמדים החסידיים היו מספרים לתלמידים את סיפור המאסר והשחרור של אדמו"ר הזקן. שם מיוחד קנה לעצמו בסיפוריו, ר' אפרים המלמד, חסיד של הרבי הרש"ב שחינך כמה דורות חסידים בתקופה של למעלה מארבעים שנה.<br />
<br />
עיקרו של היום היתה סעודת י"ט כסלו המסורתית, באור לכ' כסלו, שהתקיימה בביתו של הרב. הרבנית, בעזרת נשות העיר, הכינה את המאכלים כל היום ובמיוחד את הקאשע המסורתית שמוגשת בסעודת י"ט כסלו.<br />
<br />
בסעודה ראו את האחדות ואת [[אהבת ישראל]] החסידית בכל הדרה. ראש הקהל נפגש שם עם אשר הסבל, והלמדן של העיר ר' זלמן רויצעס נפגש עם האחים גרשון ויואל שהיו בעלי-עגלות.<br />
<br />
בין פרשה לפרשה, בין הסיפורים והשיחות שסופרו ודוברו בסעודה, שרו [[ניגונים]] חסידיים ומארשים שמחים. את כותל המזרח תפסו הניגונים "[[פדה בשלום]]" ו"שושנת חסידים" שכל הקהל שר בהתלהבות יוצאת מן הכלל.<br />
<br />
==י"ב תמוז==<br />
כשהגיעו לדוקשיץ הידיעות אודות מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקיץ [[תרפ"ז]] הורה הרב לייב לארגן תעניות ציבור ואמירת כל ספר התהלים מדי יום. וכשהגיעה הידיעה על שחרורו של [[הרבי הריי"צ]] היתה השמחה בעיר עצומה. שנה לאחר מכן, בי"ב תמוז [[תרפ"ח]] שחל ב[[שבת קודש]] התקיימה [[התוועדות]] חסידית גדולה בבית הכנסת. דבר נדיר למדי שכן בדרך כלל התקיימו ההתוועדויות בדוקשיץ בבתיהם הפרטיים של החסידים. במהלך ה[[התוועדות]] עלו ר' יוחנן גורדון והרב לייב על השולחן ורקדו בכל עוז.<br />
==ציפיה לגאולה==<br />
חסידי העיירה דוקשיץ עמדו בבית הכנסת לאחר [[תפילת שחרית]] ושוחחו ביניהם על הגאולה הנכספת. בזה אחר זה הפליאו בתיאורי הניסים והנפלאות כפי שהצטיירו בעיני רוחם. נענה החנווני ואמר רבותי לא כך יהיה בימות המשיח האמינו לי הכול ייראה בדיוק כמו עכשיו אשכים בבוקר ואלך לתפילה בבית הכנסת ולאחר התפילה אצא לעבודה למכירת [[לחם]] וחלב בדיוק כמו היום. אלא מה? היום כשאני אומר בתפילה "ואהבת את ה' אלוקיך" איני חש דבר ואילו כשיבוא המשיח יתמלא ליבי בתשוקה גדולה, כך גם בענייני העבודה: היום כשאני מוסיף לקונה קצת יותר מהכמות עליה שילם כדי לא להיכשל באבק גזל לבי נצבט ואילו אז בזמן הגאולה אעשה זאת בעונג רב.{{הערה|ר' מענדל פוטרפס, העתיד כאן עמ' 100.}}<br />
==סופה של הקהילה==<br />
ביום ח' בתמוז [[תש"א]], פלשו הנאצים את דוקשיץ ומיד פתחו במסע התנכלות ליהודי העיר. הם פרצו לבתי הכנסת חמסו והרסו מכל הבא ליד; הציתו את ספרי התורה ואת ספרי קודש, עקרו עצים בבית העלמין והפילום על המצבות. לאחר ההרס הרב שזרעו, החלו בהתעללות אכזרית ביהודי העיר.<br />
יהודי העיר נלקחו לעבודות כפייה בעיר ובסביבותיה, ולאחר כמה חודשים, ביום ט' בכסלו תש"ב, הצטוו כל היהודים לעבור לגטו.<br />
<br />
בחול המועד פסח אותה שנה הוצאו מאות יהודים להורג. היתה זו האקציה הראשונה. בל"ג בעומר הגיעה האקציה השניה, בה נהרג הרב לייב שיינין רב העיר.<br />
<br />
כל היהודים שנתפסו בבונקרים או בבתיהם רוכזו בכיכר, כמאתיים מטר מהבור הגדול. שם שוחררו אלה שעבדו אצל הגרמנים, והנותרים הובלו לקבר–אחים, ושם על פתחו של הבור הם נורו למוות. בפוגרום זה נספו 350 יהודים, ביניהם היה גם הרב לייב שיינין. הוא לא הסתתר. הרוצחים מצאוהו בביתו כשהוא מתפלל עטוף ב[[טלית]] ותפילין. כאשר הובילו אותו הרוצחים למקום הרצח, שמח הרב בחלקו באומרו כי הוא מוסר חייו על קידוש השם.<br />
כשהוציאום לגיא ההריגה, ביקש הרב שיינין שהות של כמה דקות - ואלו ניתנו לו, ואז החל לומר [[וידוי]] במנגינה ערבה וב[[דביקות]] מיוחדת, כאשר מאות היהודים מצטרפים אליו. אחר כך החל לשיר את ניגון ההקפות של שמחת תורה, אמר "שמע ישראל" יחד עם כל הנוכחים, ונשמתם יצאה בקדושה ובטהרה.<br />
==חסידים מדוקשיץ==<br />
* ר' חיים יצחק קוגל<br />
* ר' [[יקותיאל דייץ]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן שמוטקין]]<br />
* ר' [[דובער משה שמוטקין]]<br />
* ר' יוסף יוזיק גורביץ'<br />
* ר' ישראל ב"ר משה גורדון (נולד בערך בתרט"ו נפטר א"ך [[סיוון]] [[תרפ"א]] ). היה נוסע לאדמו"ר מוהר"ש ול[[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע ולפעמים גם לליאדי לאדמו"ר הר"ר יצחק דובער. היה [[שו"ב]] ומוהל בעיר דוקשיץ משנת תרמ"ו עד [[תרפ"א]].<br />
* ר' [[יוחנן גורדון]]<br />
* ר' [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)]]<br />
* הרב [[משה אקסלרוד]] (נולד בדוקשיץ תרנ"ג - נפטר בתל אביב תש"כ)<br />
* ר' [[שמריהו פלדמן]] (נולד בדוקשיץ תרע"ב - נפטר בכפר חב"ד תשנ"ט){{הערה|ספר התמימים חלק א עמ' קצז.}}<br />
* ר' בנימין תומרקין ובנו ר' אהרן תומרקין<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ניגון מדוקשיץ]]<br />
==מקורות ולקריאה נוספת==<br />
* ר' יוחנן גורדון, בתי כנסיות וחסידים בדוקשיץ, קובץ ליובאוויטש מהדורת [[תשע"ד]] עמודים 551-553.<br />
* ר' שלום בער גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3012 שושנת חסידים צהלה ושמחה בדוקשיץ], באתר שטורם.<br />
* ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] באתר שטורם.<br />
* שניאור זלמן ברגר, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/11/27/966739877856.html ניגון הקפות על גיא ההריגה].<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]<br />
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA)&diff=420437מלאכים (קהילה חסידית)2020-10-14T18:09:08Z<p>אלמ: /* הקשר עם ליובאוויטש */ +</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת [[חסידי חב"ד]] שהתפצלה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]|אחר=שליחי ה'|ראו=[[מלאך]]}}<br />
'''המלאכים''' הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב [[אברהם דובער לוין]] שהיה [[חסיד]] [[חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ובעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]]. הרב לוין ראה את [[אדמו"ר הצמח צדק]] כאדמו"ר האחרון של [[חב"ד]], הוא לא קיבל את [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], והתנגד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] (כמו כן התנגדו תלמידיו אחריו ל[[הרבי|רבי]]).<br />
<br />
==רקע==<br />
בשנת [[תרס"א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. [[אדמו"ר הרש"ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך.<br />
<br />
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת "תורה ודעת"]] ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".<br />
<br />
==הקשר עם ליובאוויטש==<br />
למרות התפלגות החסידות, היו מספר פעמים בהם נפגשו 'המלאכים' עם הרבי, וחלקם אף הפכו בעצמם לחסידי חב"ד.<br />
<br />
אחד הסיפורים הידועים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57148&print=save]}} על הקשר בין חצר ליובאוויטש ל'מלאכים', הוא על יהודי שרצה בכל מאודו להשתתף ב[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה בסוכה, אך לא הרגיש בנח לשבת יחד עם החסידים מחמת השתייכותו לחצר ה'מלאכים'. בשל כך הוא נשכב על גג הסוכה והקשיב להתוועדות. באמצע ה[[התוועדות]] סכך הסוכה קרס תחת כובד משקל גופו של היהודי, והוא מצא את עצמו על שולחן ההתוועדות.<br />
<br />
הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: "א [[מלאך]] אראפגעפאלן פון הימל..." (= 'מלאך' נופל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב"ד. <br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[פורים]] בשנת תשי"ב, נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת [[הרבי]], הסתובב אליו ואמר: "אויס מלאך, כבני אדם"... [= יש להפסיק להתנהג כמו 'מלאך', צריך לנהוג כראוי לבני אדם].<br />
<br />
על פי הוראתו של הרבי לחזור דברי חסידות בבתי כנסיות, היו בחורים מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שהיו מגיעים מידי שבת לבית הכנסת שלהם על מנת לחזור מתורתו של הרבי{{הערה|ב[[שבת]] [[פרשת תולדות]] [[תשי"ב]] הלך ר' [[יואל כהן]], ובמכתבים שכתב לבני משפחתו תיאר את החוויות שעברו עליו בעת ביקורו במקום.}}.<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
לאחר פטירתו של [[חיים אברהם דובער לוין|הרב לוין]], מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת [[תשמ"ב]] והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות קהילה זו כוללים, בין השאר, [[תלמוד תורה]] ב[[ויליאמסבורג]], ו[[בית מדרש]] ב[[מונסי]] בראשות הרב פלאהר.<br />
<br />
שיטת הקהילה קיצונית אף יותר מ[[חסידות סאטמר]], בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל [[מדינת ישראל]] במדורת [[ל"ג בעומר]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חסידות סטרשלה]]<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA)&diff=420436מלאכים (קהילה חסידית)2020-10-14T18:08:52Z<p>אלמ: /* הקשר עם ליובאוויטש */ -+</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת [[חסידי חב"ד]] שהתפצלה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]|אחר=שליחי ה'|ראו=[[מלאך]]}}<br />
'''המלאכים''' הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב [[אברהם דובער לוין]] שהיה [[חסיד]] [[חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ובעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]]. הרב לוין ראה את [[אדמו"ר הצמח צדק]] כאדמו"ר האחרון של [[חב"ד]], הוא לא קיבל את [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], והתנגד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] (כמו כן התנגדו תלמידיו אחריו ל[[הרבי|רבי]]).<br />
<br />
==רקע==<br />
בשנת [[תרס"א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. [[אדמו"ר הרש"ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך.<br />
<br />
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת "תורה ודעת"]] ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".<br />
<br />
==הקשר עם ליובאוויטש==<br />
למרות התפלגות החסידות, היו מספר פעמים בהם נפגשו 'המלאכים' עם הרבי, וחלקם אף הפכו בעצמם לחסידי חב"ד.<br />
<br />
אחד הסיפורים הידועים{{הערה|[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57148&print=save]}} על הקשר בין חצר ליובאוויטש ל'מלאכים', הוא על יהודי שרצה בכל מאודו להשתתף ב[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה בסוכה, אך לא הרגיש בנח לשבת יחד עם החסידים מחמת השתייכותו לחצר ה'מלאכים'. בשל כך הוא נשכב על גג הסוכה והקשיב להתוועדות. באמצע ה[[התוועדות]] סכך הסוכה קרס תחת כובד משקל גופו של היהודי, והוא מצא את עצמו על שולחן ההתוועדות.<br />
<br />
הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: "א [[מלאך]] אראפגעפאלן פון הימל..." (= 'מלאך' נופל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב"ד. <br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[פורים]] בשנת תשי"ב, נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת [[הרבי]], הסתובב אליו ואמר: "אויס מלאך, כבני אדם"... [= יש להפסיק להתנהג כמו 'מלאך', צריך לנהוג כראוי לבני אדם].<br />
<br />
על פי הוראתו של הרבי לחזור דברי חסידות בבתי כנסיות, היו בחורים מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שהיו מגיעים מידי שבת לבית הכנסת שלהם על מנת לחזור מתורתו של הרבי{{הערה|ב[[שבת]] [[פרשת תולדות]] [[תשי"ב]] הלך ר' [[יואל כהן]], ובמכתבים שכתב לבני משפחתו תיאר את החוויות שעברו עליו בעת ביקורו במקום.}}.<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
לאחר פטירתו של [[חיים אברהם דובער לוין|הרב לוין]], מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת [[תשמ"ב]] והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות קהילה זו כוללים, בין השאר, [[תלמוד תורה]] ב[[ויליאמסבורג]], ו[[בית מדרש]] ב[[מונסי]] בראשות הרב פלאהר.<br />
<br />
שיטת הקהילה קיצונית אף יותר מ[[חסידות סאטמר]], בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל [[מדינת ישראל]] במדורת [[ל"ג בעומר]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חסידות סטרשלה]]<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA)&diff=420435מלאכים (קהילה חסידית)2020-10-14T18:08:01Z<p>אלמ: +</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת [[חסידי חב"ד]] שהתפצלה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]|אחר=שליחי ה'|ראו=[[מלאך]]}}<br />
'''המלאכים''' הם קבוצת חסידים, תלמידי הרב [[אברהם דובער לוין]] שהיה [[חסיד]] [[חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ובעקבות סכסוך עזב את [[ליובאוויטש]]. הרב לוין ראה את [[אדמו"ר הצמח צדק]] כאדמו"ר האחרון של [[חב"ד]], הוא לא קיבל את [[אדמו"ר מהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], והתנגד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] (כמו כן התנגדו תלמידיו אחריו ל[[הרבי|רבי]]).<br />
<br />
==רקע==<br />
בשנת [[תרס"א]] הביא ר' [[מנחם מניש מונסזון]] את הרב [[חיים אברהם דובער לוין|אברהם לוין]] שילמד את בנו, יהודה לייב. [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה אז כבן עשרים וניהל את [[ישיבת תומכי תמימים]] היה משוחח עם הרב לוין והוא אף סיפר על ידידות זו לאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ששהה באותה תקופה במעיינות הרפואה בוואריסהאפן. [[אדמו"ר הרש"ב]] השיב לבנו שלא כדאי להרבות יותר מידי ב[[דיבור]] ושלא יתבטל מ[[לימוד תורה]] בעקבות כך.<br />
<br />
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תרס"ב]] ארגן אדמו"ר הריי"צ, בהוראת אביו, [[התוועדות]] לכבוד [[י"ט בכסלו]] שהכניסה חיות והתלהבות ב[[ליובאוויטש]]. ההתלהבות זו לא מצא חן בעיני הרב לוין והוא סיפר זאת לאדמו"ר הרש"ב. [[אדמו"ר הרש"ב]] לא קיבל את דבריו, אז החליט לעזוב את ליובאוויטש ונסע ל[[ארצות הברית]].<br />
<br />
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] התהלך בחוצות בלבוש חרדי, שהיה דבר לא מקובל באותם זמנים, ובשל כך והדרת תואר פניו כונה "המלאך". תלמידיו וחסידיו נקראו על שמו "המלאכים". בהיותו באמריקה התחילו להתקבץ סביבו תלמידים מ[[ישיבת "תורה ודעת"]] ומישיבת "ר' חיים ברלין". לאחר זמן פתחו תלמידיו ישיבה בשם "נתיבות עולם".<br />
<br />
==הקשר עם ליובאוויטש==<br />
למרות התפלגות החסידות, היו מספר פעמים בהם נפגשו 'המלאכים' עם הרבי, וחלקם אף הפכו בעצמם לחסידי חב"ד.<br />
<br />
אחד הסיפורים הידועים{{הערה|http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57148&print=save|חב"ד אינפו.}} על הקשר בין חצר ליובאוויטש ל'מלאכים', הוא על יהודי שרצה בכל מאודו להשתתף ב[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה בסוכה, אך לא הרגיש בנח לשבת יחד עם החסידים מחמת השתייכותו לחצר ה'מלאכים'. בשל כך הוא נשכב על גג הסוכה והקשיב להתוועדות. באמצע ה[[התוועדות]] סכך הסוכה קרס תחת כובד משקל גופו של היהודי, והוא מצא את עצמו על שולחן ההתוועדות.<br />
<br />
הרבי אפילו לא הביט לעבר מקום נפילתו, והפטיר: "א [[מלאך]] אראפגעפאלן פון הימל..." (= 'מלאך' נופל מהשמים...). היהודי התפעל מרוח הקודש הגלויה, ובו במקום גמלה החלטה בליבו להתקשר לרבי, והוא הפך לחסיד חב"ד. <br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[פורים]] בשנת תשי"ב, נכח אחד מן ה'מלאכים' בשם זלמן וועלכער. כטוב לבו ביין, אמר ליושב לצדו ביטוי לא הגון. כששמע זאת [[הרבי]], הסתובב אליו ואמר: "אויס מלאך, כבני אדם"... [= יש להפסיק להתנהג כמו 'מלאך', צריך לנהוג כראוי לבני אדם].<br />
<br />
על פי הוראתו של הרבי לחזור דברי חסידות בבתי כנסיות, היו בחורים מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שהיו מגיעים מידי שבת לבית הכנסת שלהם על מנת לחזור מתורתו של הרבי{{הערה|ב[[שבת]] [[פרשת תולדות]] [[תשי"ב]] הלך ר' [[יואל כהן]], ובמכתבים שכתב לבני משפחתו תיאר את החוויות שעברו עליו בעת ביקורו במקום.}}.<br />
<br />
==הקהילה כיום==<br />
לאחר פטירתו של [[חיים אברהם דובער לוין|הרב לוין]], מילא את מקומו ר' יעקב שור שנפטר בשנת [[תשמ"ב]] והמשיכו הרב מאיר וברמן. כיום, מוסדות קהילה זו כוללים, בין השאר, [[תלמוד תורה]] ב[[ויליאמסבורג]], ו[[בית מדרש]] ב[[מונסי]] בראשות הרב פלאהר.<br />
<br />
שיטת הקהילה קיצונית אף יותר מ[[חסידות סאטמר]], בבתי המדרש של החסידות נוהגים לשרוף את דגל [[מדינת ישראל]] במדורת [[ל"ג בעומר]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חסידות סטרשלה]]<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=420434אהרן מסטרשלה2020-10-14T18:07:38Z<p>אלמ: עריכה</p>
<hr />
<div>{{שכתוב}}<br />
{{עריכה}}<br />
[[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]<br />
רבי '''אהרן סג"ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ"ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו"ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]]. <br />
<br />
הרבי כתב עליו את התואר: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי"{{הערה|"ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו".}}.<br />
<br />
==תולדות חייו== <br />
רבי אהרן נולד לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של"ה}}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה, כבר בילדותו מאס במשחקי בני גילו והתמסר לתורה ולעבודה, עוד בשנות בחרותו התקשר ל[[אדמו"ר הזקן]] ונעשה כבן בית אצלו ומגדולי תלמדיו, [[אדמו"ר הזקן]] אף הטיל עליו את הדרכת בנו [[אדמו"ר האמצעי]] והדרכת חסידים רבים.<br />
<br />
נולד בערך בשנת תקכ"ו בעיר אורשע מחוז מוהילוב, לאביו הרה"ג ר' משה, דור שביעי בן אחר בן לרבנו בעל השל"ה הק'. על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי מסירות נפש ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה"ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו . שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב"ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה'ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממעזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}.<br />
<br />
כבר במעללי ימי נעוריו התנכר הנער במאסו חמודות העולם ושם בתורת ה' חפצו בשקידה נפלאה, ובגיל י"ג כבר היה בקי בכתבי האריז"ל נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו"ר הזקן היה בראשית דרכו בהפצת תורת חב"ד. התקרב אליו ושתה בצמא את דברי קדשו. למרות שהיה עדיין רך בשנים{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י"ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י"ז שנה.}}<br />
<br />
אדמו"ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר"א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו"ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}, ולא זזה ידו מתוך ידו כמעט שלושים שנה כפי שכותב ר"א "כי קרוב לשלושים שנה שנתאבקתי בעפר רגליו . ושמשתי לפניו... ולא קבלתי מרב אחר זולתו"{{הערה|בפתח השער לספרו 'שערי היחוד והאמונה' שנדפס בחייו.}}<br />
<br />
כבר בימי נעוריו התפרסם כעילוי וגם כאשר נהג בנשיאות לא חדל להשיב תשובות בהלכה. ב'ליקוטים' אשר בספר 'עבודת הלוי' התפרסמו אחרי מותו תשובות ממנו בכל מכמני התורה, בעניני כתיבת סת"ם, תערובות חמץ בפסח, שחיטה, מקוואות, גיטין וקדושין ועוד. בתשובותיו הוא מגלה בקיאות וחריפות. ובפלפול רב יורד לעומקה של הלכה בהחלטיות ותקיפות.<br />
כך לדוגמה אנו רואים בענין שו"ב שידיו מרתתות לפעמים והקהל רצו להסירו הוא פוסק שאם ידיו אינן מרתתות תמיד, הוא נאמן לומר שידיו לא רתתו בשחיטה וכותב: "מי יתן לי מבשר השחיטה הזאת ואיכול משופרא דשופרא"{{הערה|ליקוטים, שאלות ותשובות סימן ג'.}}.<br />
<br />
==בצל אדמו"ר הזקן==<br />
<br />
מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה לאדמו"ר הזקן כתב לו פ"נ: הנפש השפלה באמת איך תדבק באין סוף המוחלט. ואדמו"ר הזקן אמר על זה, שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאל{{הערה|למלאות מראה מקום}}.<br />
<br />
וכשהשתחרר אדמו"ר הזקן בפעם הב' וקבע דירתו בלאדי קבע גם הוא דירתו שם, עם כל בני ביתו, וקנה לו שם בית ודר שם ערך שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}.<br />
<br />
תלמיד מובהק היה רבי אהרן לרבו הגדול וספג בתוכו בשלימות את משנתו ואף כל אופיו. דבר זה ניכר בתורתו ובעבודתו.<br />
<br />
ידוע שדרך עבודתו של אדמו"ר הזקן ואמירת הדא"ח שלו היה מבהיל מאד, וכל העומדים היו לחרדת אלוקים. וכשהיה מתפלל בציבור היה מרעיש עולמות ומכה בידיו בכותל עד שהיה נוזל דם מידיו, והוא לא היה מרגיש כלל 30 ...". "ודרכו היה כשהיה בא להתפעלות עצומה הי' מתגולל על הארץ וצועק בקול" באופן זה בקול רם ובהתפעלות כפי שעולה מאגרות הקודש הרבים, בהן דורש רבנו מחסידיו ''לברך בשמו במקהלות בקולי קולות מקרב איש ולב עמוק וכל עצמותי . תאמרנה"<br />
כמו כן אנו גם רואים את רבנו דוחה את טענת המתנגדים שאומרים שהתפילה צריכה להיות "בלי שום תנועה והרמת קול כמלאכי עליון", וכותב שעבודה באופן זה, היא רק של מלאכי עליון שהגיעו "למדרגה העליונה אשר אין למעלה הימנה. כמ"ש בעמדם תרפינה", וכן נהג תלמדו רבי אהרן.<br />
<br />
בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמשו למעלה משלושים שנה, וכן שהיה מתייגע בתעצומות-נפש להבין כל קטע קטן שהיה אומר ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסידי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו"ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו.<br />
<br />
כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט"ז}}<br />
<br />
בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו"ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.<br />
<br />
במשך תקופה היה ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. והיו קוראים זה לזה אחים. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה. <br />
<br />
בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס"ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
==כ'חוזר' וכמשפיע==<br />
<br />
אחד הדברים המאפיינים את שיטת חב"ד היה שעיקר החסידות התמקד באמירת תורה ארוכה ועיונית וחזרתה והפנמתה על ידי החסידים, המכונה [[חוזר]], שחוזר על דברי תורתו של האדמו"ר בכדי שהחסידים יעיינו ויבינו את עומק משמעותה, תפקיד זה הינו חשוב מאד בחסידות חב"ד והיה קיים אצל כל האדמו"רים, ראשית תפקיד זה התחיל כנראה בעיקר אצל אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הר"א שהם היו ממונים ללמד ולמסור את תורת רבם אדמו"ר הזקן לחסידים חדשים וגם ישנים שאך זה התקרבו לחסידות בכלל ולחסידות חב"ד במיוחד.<br />
<br />
אולם בעוד החוזר המצוי היה בעיקר רק חוזר על דברי הרב בפני השומעים, הרי ר"א ואדמו"ר האמצעי, 'החוזרים הראשונים', היו למעלה מזה, הם היו מוסיפים ומבארים את . דברי הרב בביאורים ופירושים משלהם<br />
<br />
כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"משפיעים" (גם זה תפקיד חבד"י וותיק שכנראה התייסד עם מינויים של הר"א ואדמו"ר האמצעי) שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד, חדשים . וותיקים שבאו להתדפק על דלתות אדמו"ר הזקן 15<br />
עדות לכך אנו רואים בתקנות ליאזנא שקבע אדמו"ר הזקן שמי שלא יביא ''העדאה כתובה וחתומה בתרין עדים כשרים ונאמנים... שזה האיש נזהר כנ"ל שלא ישיח שיחה קודם התפילות לעולם, וגם נזהר בקביעות להתחיל הודו עם עשרה הראשונים ביחד, אז, כשיבוא למחננו, בוודאי לא יניחוהו לכנוס תוך הנכנסים אל 16 . כלומר שיש להם תפקיד כפול א) של מבארי החסידות "˙„ÈÒÁ„ ÈÏÈÓ ¯ שאמר אדמו"ר הזקן לחסידים, ב) וכמו כן להדריכם ב"מילי דחסידות". פעמים אף דרש<br />
חסידות ברבים בחיי אדמו"ר הזקן 17 . ולמעשה זה היה עיסוקו במשך כמעט שלושים שנה, שדלה השקה וביאר את תורת רבו לאחרים. <br />
<br />
אך לא ידוע אם רבי אהרן גם שימש ככותב רשמי, אך בכל זאת מצינו שהוא גם העתיק מדברי אדמו"ר הזקן על הכתב ורבים מאמרי רבנו נרשמו על ידו.<br />
<br />
מסופר שרבי נחמן מברסלב סיפרו לתלמדו רבי נתן "על תלמיד אחד של הרה"ק בעל התניא שאמר במשך שמונה שעות תורה על ענין אחד ששמע מרבו"{{הערה|ימי תולדות של רבי נתן מברסלב}}, ולפי הנראה התכוון על רבי אהרן.<br />
<br />
==לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת עזה בינו לבין ממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] - אדמו"ר האמצעי{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] סטרשלה והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו"ר האמצעי]] אך היו רבים הלכו גם אחרי רבי אהרן. <br />
<br />
עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו"ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. גם בספרו [[שערי היחוד והאמונה]] ניתן לראות את דרכו המשלבת את העבודה השכלית עם העבודה בהתפעלות וברגש. <br />
<br />
בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט.<br />
<br />
לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.<br />
<br />
==כהונתו==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות סטרשלה]]}}<br />
<br />
לפי אחת המסורות קיבל את ברכת רבינו בעזיבתו: "ואדמו"ר הזקן סמך את ידיו עליו ויתן לו שלוש חליפות שמלות לבנות וישלחהו למקום הולדתו ושמה החל להראות זרוע קדשו", אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן. <br />
<br />
ידוע ששיטת חב"ד היא שהעיקר היא תורת חב"ד ולא להסתמך על האדמו"ר. בניגוד לגישת החסידות הכללית שדרשה צדיק באמונתו יְחַיֶה (דהיינו שהרבי הוא שנותן חיות והתלהבות לחסיד, והעיקר הוא הדביקות ברבי ולא לימוד תורתו), שיטת חב"ד גרסה צדיק באמונתו יִחיֶה, כלומר שהחסיד אינו מסתמך על הצדיק, אלא עיקר עבודתו הוא בכח עצמו על ידי התבוננות בתורת הרבי. ומכיון שניתנה רשות לחסיד ללמוד את תורת הרבי ולחדש חידושים עצמאיים, הרי היה מקום בחב"ד ליצור חציצה, דקה מן הדק, בין תורה עצמאית לבין מרות האדמו"ר.<br />
<br />
כלומר, מכיון שיש רשות לדרוש במקום הרב ולהשפיע תחת חסות הרב, נוצרה כאן שאלה על הגבול הדק כחוט השערה, אך רב משמעי בין עצמאות של עיון התורה לבין קבלת מרות האדמו"ר; או בצורה בוטה יותר - בין לראות את הרבי במרכז ואת התורה רק כאחת מגילויו, או שהתורה היא המרכז והרבי היא רק מגלה אותה? אצל רבי אהרן, למרות שבחיצוניותו הייתה עבודתו דומה להפליא לעבודת אדמו"ר הזקן כפי שתיארנו לעיל, בכל זאת בהתאם לשיטת חב"ד האמורה, הוא הי' סבור שעיקר העיקרים בחב"ד היא תורת הרב ועל החסידים להתרכז בתורתו ולא כל כך בקבלת מרותו. אולם מאידך, אדמו"ר האמצעי, למרות שבחיצוניות הייתה צורת עבודתו שונה מאביו אדמו"ר הזקן, בכל זאת סבר שלמרות שאכן תורת חב"ד מדגישה את התורה כעיקר גדול, הרי עדיין הכל זקוק להיות מוגבל ומדוד לפי אמת המדה של האדמו"ר וההתקשרות אליו.<br />
<br />
הבדל זה, שהוא עדין ודק כחוט השערה, שהרי פשיטא שאצל ר' אהרן היה אדמו"ר הזקן נשמת אפו ואור חייו והיה קשור אליו בכל כחות נפשו, הורגש קצת בסוף ימי אדמו"ר הזקן, אך התבלט והגיע לידי התממשות אחרי הסתלקותו, כאשר טען שאין כאן המשכיות של אדמו"רות אלא העיקר הוא ההמשך של תורת חב"ד ועבודת ה' על פי דרכה.<br />
<br />
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, כתב לו רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן), מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. <br />
<br />
בתורתיו ביאר את תורת אדמו"ר הזקן כדרכו, ובין היתר הוסיף לבאר וגלות ענינים שהיו סתומים בתורת אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
בהערות לשם הספר שנמצא בהוספות לתניא ונערך על ידי הרבי נכתב: תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרב אהרן הלוי מסטרשלה כותב בהקדמתו לספרו – שלו – שערי היחוד והאמונה: שער היחוד והאמונה . . לא הספיק הזמן בידו להשלימו כפי כוונתו ורצונו הקדוש. <br />
<br />
ובספרו של ר' אהרן שער היחוד והאמונה עוסק לבאר המשך הענינים של שער היחוד של אדמו"ר הזקן. <br />
פעם התבתטא הרבי, שעד ידי ביאורי רבותינו נשיאינו הושלם מה שהי' חסר בספר התניא.<br />
<br />
רבי [[יחזקאל מדרויא]] ורבי [[משה וילנקין]] עבורו לרבי אהרן ועל זה קיבלו קפידה מאדמו"ר האמצעי, שר' יחזקאל איבד את המוחין שלו, ור' משה הפסיד את רכושו ועוד.<br />
<br />
כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו.<br />
<br />
אחר פטירתו נסעו הרבה ממקושריו לליובאוויטש לאדמו"ר בעל הצ"צ נ"ע, והרבה מהם קבלו עליהם לרב את בנו הרה"ח ר' חיים רפאל על מקומו בסטראשעלע, אך במשך איזה שנים נחלש בבריאותו ונפטר בימי עלומיו בעיר טאלצין, ואז הרבה נתקשרו לליובאוויטש והרבה הסתפחו לרבני לעכוויץ, ווילעדניק, קאיידינוב, והרבה נשארו כך בלא רב{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.}}<br />
<br />
- נראה לי טעות וערבוב עם ר' יחזקאל הנ"ל. לאחר פטירתו של אדמו"ר הזקן, הוא התנגד לנשיאותו של אדמו"ר האמצעי, ועקב כך, ניטלו ממנו המוחין שלו.<br />
<br />
===מתלמדיו המפורסמים===<br />
<br />
*רבי [[יחזקאל מדרויא]]<br />
*רבי [[אברהם שיינעס]] - חתן אדמו"ר הזקן<br />
*רבי [[משה וילנקר]]<br />
*רבי [[זאב וילנקר]]<br />
*רבי [[יעקב קדנר]]<br />
*רבי מנחם נחום מפלאצק שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'{{הערה|לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.}}.<br />
<br />
==רבותנו נשאינו==<br />
אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת אדמו"ר האמצעי, רבותנו נשאינו הזכירו אותו לעיתים, <br />
<br />
אדמו"ר הצמח צדק אמר עלי "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו",{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}} <br />
<br />
הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה והביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי "לא סר לרגע" מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט"ז הערה 98.}}<br />
<br />
ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו.<br />
<br />
בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש"ל (שיחות-קודש תש"ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה. בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו"ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ"ק מו"ח אדמו"ר [[אדמו"ר הריי"צ|מהוריי"צ]]. אמנם, ציין הרבי, "ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד".<br />
<br />
דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה"ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר 'מגדל עוז' (כפ"ח תש"מ) עמ' שכט – שלא].<br />
<br />
עוד בחיי אדמו"ר הזקן כתב הרה"ק הנ"ל שתי אגרות בנושא הנ"ל [נעתקו במגדל עז שם עמ' שכז-ט; ועמ' שלא-שלג]. בראשונה הוא כותב כי קליטת דברי הרב בפנימיות אפשרית רק על ידי הנתינה שהיא הממוצעת להתקשרות ולקבלת החיוניות מהרב ("ולא כמו אותן המדמין התקשרות הצדיקים מחמת שאוהב אותן בלבד"). בשנייה ישנו דגש על עניין השמחה החייבת לשרות במעשה המצוות בכלל, ובפרט בנתינה זו "אשר יסודתו בהררי קודש ומוסד ושורש לכל עבודתו בקודש", ועד אשר מרוממתו "להתאחד נפשו עם אור-אין-סוף חיי החיים ברוך-הוא".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל<br />
*בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק<br />
*חתנו ר' אריה ליב מלעפלע<br />
*חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לא"י. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי<br />
<br />
==מצבתו==<br />
[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרן]]<br />
ב[[חודש טבת]] [[תשע"א]] נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת על פי עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]][[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br />
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br />
* '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו"ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו ע"י נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. <br />
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ"ו]].<br />
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. <br />
* '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל"א]].<br />
* '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן "'איהו וחיוהי חד"''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ"ד עמ' א'.<br />
במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].<br />
<br />
במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], העיר ה[[רש"ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!"''' והמשיך:'''"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!"'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש"ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!"'''.<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[אדמו"ר הזקן]]<br />
* [[אדמו"ר האמצעי]]<br />
* [[חסידות סטרשלה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}<br />
*"[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&CategoryID=1547 הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע]" - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ"ו]] - [[כ"ב תשרי]] [[תקפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=420431חסידות סטרשלה2020-10-14T18:05:37Z<p>אלמ: /* ספרי חסידות של חב"ד סטרשלה */ קישור פנימי ובכותרת מעגלי בכל מקרה הוכרע אחרת</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]]<br />
'''חסידות סְטַרשֶלֶה''' היא ענף של [[חסידות חב"ד]]. הענף הוקם בשנת [[תקע"ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] בידי אחד מגדולי תלמידיו{{הערה|[[הרבי]] כתב על רבי אהרון: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי". ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו"}}. - רבי [[אהרן מסטרשלה]] שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון{{הערה|לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.}} של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי [[חב"ד סטרשלה|סטרשלה]]. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]], ובנו של אדמו"ר הזקן ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.}}. <br />
<br />
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.<br />
<br />
==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה==<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו היתה תחילת דרכה של [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]]. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] כתב{{הערה|שם=תולדות 88}} מכתב נוסף לאחד החסידים, וז"ל: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו"ר ז"ל הנטועה באנ"ש כו'.}}<br />
<br />
גם החסיד הנודע רבי [[פנחס רייזעס]] כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת [[תקע"א]], בו כותב להם ששמע בעצמו מ[[אדמו"ר הזקן]] שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - [[אדמו"ר האמצעי]], מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה ל[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ראה סה"ת אדמו"ר האמצעי עמ' 89.}}.<br />
<br />
==שיטה==<br />
ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] סבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.<br />
<br />
בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל היתה הערה של אדמו"ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצ"צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו"ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' ארהל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ"ל'''}}<br />
<br />
==אדמו"רי סטרשלה==<br />
===דור ראשון===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}}<br />
<br />
רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר באין ואפס המוחלט".{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה היתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו"ר הזקן.}} אדמו"ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים{{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י"ג שנה!{{הערה|עיין אוצר סיפורי חב"ד כרך ט"ו עמוד 305 בשם "סיפורי חסידים ורבותיהם" להרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב"שמועות וסיפורים" לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה|מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"'''הלוואי''' דלא מתפשרין"..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.<br />
<br />
ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. <br />
<br />
ר' אהרן היה אדמו"ר ל[[חב"ד סטרשלה]] כ16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו ב[[שמיני עצרת]] של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו.<br />
<br />
===דור שני===<br />
רבי '''חיים רפאל מסטרשלה''': ר' חיים רפאל היה בנו של ר' [[אהרן מסטרשלה]], וממשיך דרכו באדמו"רות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו"ר{{הערה|(בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)}}). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן==<br />
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שאח"כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ"ב, רי"א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו"{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}.<br />
<br />
החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק).<br />
<br />
==בתי כנסת של חסידי סטרשלה==<br />
* בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ב]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}.<br />
* בסלונים התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}. <br />
* בהומיל התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}.<br />
* ב[[דוקשיץ]] היה לחסידי סטרשלה מניין{{הערה|יש אומרים בית כנסת, ויש אומרים שלכל חסידי חב"ד היה בית כנסת אחד שהתחלק לענפים השונים של חב"ד}} משלהם.<br />
<br />
==ספרי חסידות של סטרשלה==<br />
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br />
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br />
* '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. <br />
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ"ו]].<br />
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.<br />
<br />
==ניגונים==<br />
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[אהרן מסטרשלה]]<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ערך מובחר|}}<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ס]]<br />
[[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=420430חסידות סטרשלה2020-10-14T18:04:15Z<p>אלמ: כפי שהוכרע</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]]<br />
'''חסידות סְטַרשֶלֶה''' היא ענף של [[חסידות חב"ד]]. הענף הוקם בשנת [[תקע"ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] בידי אחד מגדולי תלמידיו{{הערה|[[הרבי]] כתב על רבי אהרון: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי". ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו"}}. - רבי [[אהרן מסטרשלה]] שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון{{הערה|לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.}} של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי [[חב"ד סטרשלה|סטרשלה]]. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]], ובנו של אדמו"ר הזקן ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.}}. <br />
<br />
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.<br />
<br />
==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה==<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו היתה תחילת דרכה של [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]]. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] כתב{{הערה|שם=תולדות 88}} מכתב נוסף לאחד החסידים, וז"ל: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו"ר ז"ל הנטועה באנ"ש כו'.}}<br />
<br />
גם החסיד הנודע רבי [[פנחס רייזעס]] כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת [[תקע"א]], בו כותב להם ששמע בעצמו מ[[אדמו"ר הזקן]] שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - [[אדמו"ר האמצעי]], מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה ל[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ראה סה"ת אדמו"ר האמצעי עמ' 89.}}.<br />
<br />
==שיטה==<br />
ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] סבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.<br />
<br />
בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל היתה הערה של אדמו"ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצ"צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו"ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' ארהל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ"ל'''}}<br />
<br />
==אדמו"רי סטרשלה==<br />
===דור ראשון===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}}<br />
<br />
רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר באין ואפס המוחלט".{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה היתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו"ר הזקן.}} אדמו"ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים{{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י"ג שנה!{{הערה|עיין אוצר סיפורי חב"ד כרך ט"ו עמוד 305 בשם "סיפורי חסידים ורבותיהם" להרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב"שמועות וסיפורים" לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה|מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"'''הלוואי''' דלא מתפשרין"..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.<br />
<br />
ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. <br />
<br />
ר' אהרן היה אדמו"ר ל[[חב"ד סטרשלה]] כ16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו ב[[שמיני עצרת]] של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו.<br />
<br />
===דור שני===<br />
רבי '''חיים רפאל מסטרשלה''': ר' חיים רפאל היה בנו של ר' [[אהרן מסטרשלה]], וממשיך דרכו באדמו"רות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו"ר{{הערה|(בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)}}). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן==<br />
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שאח"כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ"ב, רי"א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו"{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}.<br />
<br />
החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק).<br />
<br />
==בתי כנסת של חסידי סטרשלה==<br />
* בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ב]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}.<br />
* בסלונים התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}. <br />
* בהומיל התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}.<br />
* ב[[דוקשיץ]] היה לחסידי סטרשלה מניין{{הערה|יש אומרים בית כנסת, ויש אומרים שלכל חסידי חב"ד היה בית כנסת אחד שהתחלק לענפים השונים של חב"ד}} משלהם.<br />
<br />
==ספרי חסידות של [[חב"ד סטרשלה]]==<br />
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br />
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br />
* '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. <br />
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ"ו]].<br />
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.<br />
<br />
==ניגונים==<br />
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[אהרן מסטרשלה]]<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ערך מובחר|}}<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ס]]<br />
[[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=420429שיחה:חסידות סטרשלה2020-10-14T18:03:49Z<p>אלמ: +</p>
<hr />
<div>==הודעה ראשונה==<br />
יחי המלך המשיח!<br />
<br />
עכשיו התחלתי לערוך את הערך, אם למישהו יש מידע על אחד הדברים הכתובים שם ויוכל להוסיף - תבוא עליו הברכה. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:28, כ' באייר, ה'תש"ף 16:28, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
אני אשמח לדעת מה משתמשים אחרים חושבים על הערך הזה בשביל הערך הבא שאני יערוך בעז"ה, יש"כ מראש! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:43, כ' באייר, ה'תש"ף 20:43, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==שם הערך==<br />
<br />
איני יודע אם מתאים לקרוא לערך 'חב"ד', לדעתי מתאים חסידות סטרשלה... '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 11:42, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:42, 15 במאי 2020 (IST)'''<br />
:אבל אחרי הכל זה היה ענף של חב"ד, וצריך להתייחס אליו ככזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:49, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:49, 15 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
::לא מדויק: בשונה מבני הצ"צ שהיו ענף של חב"ד, והיו שייכים למוסדות חב"ד וכדו', סטרשלה היתה חסידות בפ"ע, היא לא השתייכה לחב"ד, שהתנגדה מאד לעצם מציאותה, איני יודע אם זו דוגמא, אבל את [[המלאכים]] תכנה 'חב"ד המלאכים'? '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 11:51, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:51, 15 במאי 2020 (IST)'''<br />
:::1: אהרן מסטרשלה ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - ואף קרה לעצמו בשם חב"ד וכך נכתב גם בספריו {{הערה|ראה דף שער ספר עבדות הלוי.}}, כך שסטרשלה לא הייתה חסידות בפני עצמה. 2: ה'מלאכים' זה לא דוגמא - להם לא היה אדמו"ר, וידוע הפתגם החסידי "חסידות בלי רבי - זה לא חסידות".. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:58, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:58, 15 במאי 2020 (IST)<br />
::::ולהוסיף שדובער לוין - רבם של המלאכים - יצא נגד אדמו"ר המהר"ש בריש גליי, מה שאין כן בשאר הענפים של חב"ד שבהם המחלוקת הייתה בין הבנים (קאפוסט, ליאדי, ניעז'ין, וכו'). (ועוד - שבזמן אדמו"ר הזקן היה רגיל ש'''התלמיד''' יורש את רבו, ולאו דווקא הבן (כמו שהיה עם הבעש"ט והמגיד), ומטעות שורשית זו הלכו הרבה חסידים אחר ר' אהרן מסטרשלה). [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 12:07, כ"א באייר, ה'תש"ף 12:07, 15 במאי 2020 (IST)<br />
::::א. זה שהוא ראה א"ע כממשיך זה דבר אחד, חסידות חב"ד לא ראתה אותו כממשיך, בויקיפדיה צריך אולי להיות כתוב שהוא 'חב"ד' אבל לא ב'חב"דפדיה'. ב. גם ר"א יצא בגלוי נגד אדמו"ר האמצעי - תעיין בספרי היסטורי' חב"דיים... '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 16:35, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:35, 15 במאי 2020 (IST)'''<br />
:::::א. הוא ראה עצמו כממשיך ולכן החצר שלו נקראת בפי '''כל זקני החסידים''' - חב"ד '''סטרשלה''' - להבדיל מחב"ד '''ליובאוויטש'''. בדרך אגב, מקובל שמאז ומעולם קראו לחב"ד "חב"ד '''ליובאוויטש'''". {{הערה|ספר התולדות [[אדמו"ר האמצעי]] עמ' 49, וכן עיין בדף השער ספר [[מגן אבות]] מקאפוסט}}, זה אלף. ב: לא התכחשתי וגם לא התכחש לזה שהוא יצא נגד אדמו"ר האמצעי (כתבתי את זה בערך להזכירך), אך ההבדל הוא שר' אהרן יצא נגד אדמו"ר האמצעי עוד לפני התמנותו לאדמו"ר, להבדיל מדובער לוין שגלא הגיע ל'''קרסול''' של ר' ארהל'ה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:46, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:46, 15 במאי 2020 (IST)<br />
::::::ועוד שר' אהרן היה בחילוקי דעות עם אדמו"ר האמצעי '''בנושאים קדושים''', וגם זה - להבדיל מדובער ל. וכו' וד"ל. לסיכום: הערך ראוי להקרא חב"ד סטרשלה '''וימשיך להקראות כך''' בדיוק כמו שחצר זו נקראת ונקראה בפי זקני החסידים מדורי דורות (גם בזמן אדמו"ר האמצעי). בהצלחה בהמשך וגוט שבת! יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:50, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:50, 15 במאי 2020 (IST)<br />
:::::::לא אמרתי שהתכחשת, לר"א אף אחד לא קרא מ'חב"ד סטרשלה' ולא לחסידותו, א"כ, אשמח לדעת מי הם זקני החסידים שדיברת עליהם. באמת אני הבאתי את לוין לא בתור דוגמא מצוינת ואף כתבתי זאת, בכל מקרה, אשמח לראות עוד מגיבים בנושא. '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 18:53, כ"ב באייר, ה'תש"ף 18:53, 16 במאי 2020 (IST)'''<br />
:::::::תיקון טעות: גם צעירי הצאן, לא רק זקני החסידים. אם אתה כו"כ מתעקש אתה יכול לעשות ניסוי קטן: לך לחסיד אחד שאתה מכיר, ושאל אותו אם שמע על '''חב"ד''' סטרשלה, אשמח אם תכתוב לי אם העיר לך על כך שהצמדת לסטרשלה את התואר "חב"ד". יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:02, כ"ב באייר, ה'תש"ף 20:02, 16 במאי 2020 (IST)<br />
::::::::בכל מקרה - גם אם זה לא מוצא-חן בעינינו, למציאות אי-אפשר להתכחש: סטרשלה ל'''כל הדעות''' זה ענף של '''חב"ד''', וכך צריך להתייחס אליה, חב"דפדיה לא נוסד כדי '''לשנות את המציאות''', חב"דפדיה נוסד כדי '''להנגיש את המציאות'''. אגב, אם זה כו"כ מפריע לך אפשר לעשות ל[[חב"ד סטרשלה]] דף הפניה בשם "חסידות סטרשלה", בכל מקרה גם אני ישמח לשמוע עוד דעות בנושא, יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:02, כ"ב באייר, ה'תש"ף 20:02, 16 במאי 2020 (IST)<br />
[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]], אני הקטן מבקש מחילה וכפרה אם הייתי נשמע תקיף מידי במהלך דיון קדוש זה.. מאת עבדך הנאמן: [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 02:21, כ"ג באייר, ה'תש"ף 02:21, 17 במאי 2020 (IST)<br />
:ובכן, עשיתי את הניסוי אצל כו"כ וחלקם העירו לי. בכל מקרה - עוד לא ענית מי הם אלו זקני החסידים והצעירים שאמרו זאת. לא הבנתי במה נשמעת תקיף, בכל מקרה: '''מחול לך, מחול לך, מחול לך''' '''| [[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 14:27, כ"ג באייר, ה'תש"ף 14:27, 17 במאי 2020 (IST)'''<br />
<br />
===חידוש הדיון===<br />
<br />
{{א|חסיד של הרבי}}, סליחה שאני מתעורר על ישנות, אבל ראיתי שגם אתר המכלול קורא "חסידות סטרשלה" (עם הפניה לחב"ד) ואני חוזר על הצעתי לתקן, כן כתבו כמה פעמים כבר שרבו"נ נמנעו מלהכתיר את ר"א בתואר "אדמו"ר" אלא רק "הרה"ק והרה"צ" ובטח שנמנעו מלתת את השם "חב"ד סטרשלה", שקול זאת, ואולי אפי' נפתח הצבעה... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 20:57, ד' בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:נראה ששוב התבלבלת בין דיון להצבעה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:56 • ו' בתשרי ה'תשפ"א<br />
::צודק, פאדיחה... לגופו של ענין: {{חב"דפדים פעילים}} מה אומרים? {{א|חסיד של הרבי}} נא להגיב... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:39, ו' בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::{{א|חסיד של הרבי}} ו{{חב"דפדים פעילים}}: אם לא אקבל תשובה = אעביר!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:56, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
{{הערות שוליים פסקה|0}}<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
יש לומר שמקום מרכזי בו מסופר על חסידות זו ומייסדה הוא בספר התולדות אדמו"ר הזקן ואדמור האמצעי. זאת משום שהיה חסיד מובהק של אדמו"ר הזקן וחבר טוב של אדמו"ר האמצעי.--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 17:26, כ' באייר, ה'תש"ף 17:26, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:כמובן - עד הפילוג, אז כנגד מה שהיו חברים טובים - נעשה הפירוד גדול.--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 17:28, כ' באייר, ה'תש"ף 17:28, 14 במאי 2020 (IST)<br />
::יש אחד שליקט את רוב המקורות שבהם מוזכר [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]] (וכן [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי]] וכו'..) למס' קבצים, ב"ה אני מכיר את אחיו של העורך ובשעות הקרובות הוא ישלח לי במיל את הקבצים, כך שנוכל למלאות חלק גדול ממה שחסר [[חב"ד סטרשלה|בערך]] זה ובעוד ערכים רבים אחרים.. יחי המלך! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:49, כ' באייר, ה'תש"ף 17:49, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:::מעולה, אשמח לקרוא כל החומר על חסידויות הנ"ל. זכורני שבתשרי אחד השנים (או ע"ה או ע"ו ע"ז) הוציאו מטעם אשל חוברות עמוסות תוכן, ובאחת החוברות הייתה כתבה גדולה מאוד ועמוסה בפרטים על קאפוסט. אני חושב שכדאי לחפש כתבה זו. (ומה עם [[חסידי לא זוכר מי|המלאכים]]?)--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 20:55, כ' באייר, ה'תש"ף 20:55, 14 במאי 2020 (IST)<br />
::::על [[מלאכים (קהילה חסידית)|המלאכים]] כבר יש ערך, צריך אמנם למלאות אותו, אך יש ערך - תלחץ [[מלאכים (קהילה חסידית)|כאן]] כדי להכנס. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 22:07, כ' באייר, ה'תש"ף 22:07, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==הגדלת הערך==<br />
הערך [[חב"ד סטרשלה|הזה]] הוא כטיפת מים מנהר גדול, אך עם-זאת הוא כולל את כל מה שחסיד צריך לדעת על החצר הזו, זה אמנם מידע בסיסי - אך זה מידע. ולכן '''כל''' מי שיוכל לצרף את ידיעותיו לערך הזה - תבוא עליו הברכה. יחי המלך! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:43, כ' באייר, ה'תש"ף 20:43, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:אם כדבריך אכן, אז איני חושב שיש מקום להמליץ כעת על ערך זה, אא"כ הוא הורחב כבר--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 13:15, ח' בסיוון, ה'תש"ף 13:15, 31 במאי 2020 (IST)<br />
::הוא אכן הורכב משמעותית מאז שכתבתי את הפסקה הזאת. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:13, ח' בסיוון, ה'תש"ף 14:13, 31 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו==<br />
ידוע שיש הרבה התייחסויות מהרביים על [[חב"ד סטרשלה|חצר זו]], ובמיוחד התייחסויות מאדמו"ר הריי"ץ ומהרבי שליט"א מה"מ, מישהו יודע על כך משהו?? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 08:12, כ"א באייר, ה'תש"ף 08:12, 15 במאי 2020 (IST)<br />
:תסתכל בסה"ש ולקו"ד של אדמו"ר הריי"צ, בית רבי, תו"מ רשימת היומן (אם זה בסדר מצידך), מפתחות לתורת מנחם, סה"ת אדמו"ר האמצעי, אשתדל לעזור.... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 21:21, 21 במאי 2020 (IST)<br />
::גם בתורת שלום ישנם התייחסויות.<br />
<br />
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:44, כ"ב באב, ה'תש"ף 11:44, 12 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== מה עם השאר? ==<br />
<br />
האם אתה מתכוון לעשות/בעיצומם של העשייה על שאר הבנים שפתחו חסידיות? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 10:54, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:54, 3 ביולי 2020 (UTC)<br />
:חיים רפאל משטרסלה היה האדמו"ר ה אחרון של חב"ד סטרשלה.. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 10:56, 3 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== להסיר המילה חב"ד ==<br />
<br />
סטרשלה - לא מוזכרת בהיום כיום כחסידות וכל פעם שמוזכר הרב הקדוש אהרן מסטרשלה הוא מוזכר כתלמיד של אדמור הזקן ולא כאדמור. לדעתי מהזווית של הרביים זה אוול שיהיה בכותרת השם חב"ד. וזה לא אחד מחצרות חב"ד. {{אלמ}}<br />
:חלוקת קונטרסים? מישהו? לשנות ל"חסידות סטרשלה" [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 05:37, כ"ה באלול, ה'תש"ף 05:37, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::לא מבין בזה כדי להכריע ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:53 • כ"ה באלול תש"פ<br />
<br />
==שם הערך 2==<br />
לבקשת מו"ר הרה"ג ה{{א|חב"דניק}} שליט"א הנני גאה להתחיל את הדיון על שמו של הערך [[חסידות חב"ד - סטרשלה]] [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:24, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:בנוגע למה שאמרת שהמכלול כתוב חסידות - כבר אמרנו שלא מביאים משם דוגמאות. וזה גם לכל הדיעות היה התפצלות מחב"ד וכך הם התייחסו אל עצמם - וכך גם התייחסו אליהם אחרים. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:25, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::המקור ממנו לא מביאים זה הקליפה, גם מהמכלול לא, אבל כתבתי לא בתור הוכחה אלא שאפשר לראות שאפי' הם... כמ"ש {{א|אלמ}} כמ"פ, וכפי שכתבתי עצמי, רבו"נ כל הזמן דייקו לא לקרוא לזה חסידות חב"ד, אלא סטרשלה, הם התפצלו מחב"ד, אבל היו נפרדים - הם לא חב"ד! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::איפה בדיוק היה רבי שאמר לא לקרוא להם חב"ד???????? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:31, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::עיין פיסקה אחת לפני זו! ואני מציע לפתוח ע"כ הצבעה! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:32, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::השאלה היא תלוי את מי שואלים ואיך מסתכלים. הוא היה אדמו"ר וזו הייתה חסידות, שלשיטת ושיטתם הייתה המשך של חב"ד. מבחינת שיטת ליובאוויטש - ברור שלא (ומהסיפור על השאלה שנשאל הרבי מדוע אין בחדרו כריות כפי שהיה אצל אדה"ז והתשובה - שליובאוויטש התחילה מאדמו"ר האמצעי, משמע שכן היה מקום לדעתו. ובפרט לפני פטרבורג).--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 12:38, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 12:38, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::ע"פ מיטב ידיעתי שמו של האתר הוא '''חב"ד'''פדיה... ואת חב"ד ליובאוויטש אנו מייצגים! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:41, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::::מה שהוא אומר לך שמה שהרבהי אמר אתה רואה שאולי ר' אהרן לא היה ליובאוויטש - '''אבל חב"ד הוא כן!''' [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:44, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::ע"פ הבנתי זה לא מה שהוא אמר, ו{{א|טאפרו דא פלאחו|הוא}} יוכל להבהיר את כוונתו ע"י הצבעה, ככל ה{{חב"דפדים פעילים}}, {{א|אלמ}} ועוד... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:58, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
::::::::::אנחנו לא מייצגים את סטרשלה אלא את ליובוויטש ולפי הרביים - הוא לא היה חצר. הוא היה חסיד של אדמור הזקן, גדול. אולי אפילו הכי גדול. אבל לא רבי. "צדיק קדוש וטהור אבל לא רבי" תשאלו את זושא פויזנער. מה גם שביחס לבני הצמח צדק הם '''כן''' נקראו חב"ד (מהריל, חשנ"ז ומהרין) וסטרשלה '''לא''' נקרא חסידות חב"ד. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 16:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 16:30, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}שוב, עם ציטוטים אני יכול לבוא מפה ועד הודעה חדשה, אבל מקורות יש לכם??? 16:35, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
'''בעד השארת שם הערך כ'חב"ד סטרשלה''''<br />
#[[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:44, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
'''נגד השארת שם הערך כ'חב"ד''''<br />
<br />
#~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:58, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
#~--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 13:16, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
# לא יודע אם יש לי זכות הצבעה [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 16:27, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 16:27, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
#כלל לא צריך להחליט אם היו נקראים חב"ד או לא. גם אם ברור שהיו חב"ד - לא זה השם שלהם, כמו ש[[חסידות בויאן]] אינה [[חסידות רוז'ין-בויאן]] למרות שאין ספק ששייכים לרוז'ין. השם הוא חסידות סטרשלה (אם בכלל היתה חסידות כזאת. וכפי שכתבתי מכבר שאיני מבין הצורך בערך בנפרד מ[[אהרן מסטרשלה]]). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:07, י"ג בתשרי ה'תשפ"א<br />
::מה לפועל? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 00:23, י"ט בתשרי, ה'תשפ"א 00:23, 7 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::במלאת שבוע, כיוון שהרוב הכריעו להעביר, אני מעביר את הערך! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 13:43, י"ט בתשרי, ה'תשפ"א</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%9C_%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=419375רחל ינובסקי2020-10-12T17:01:43Z<p>אלמ: דיוק</p>
<hr />
<div>[[קובץ:רחל ינובסקי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי כותב על זקנתו הרבנית רחל ינובסקי: {{ציטוטון|'''אמי זקנתי רחל הי"ד אשת א"ז הרה"ג וכו' וכו' יאנובסקי (ניקולייב) - כמה שבועות בסיום חדשי הקייץ - כמה שנים הייתי בניקוליעב וטפלה בי וכו''''}}.]]<br />
הרבנית '''רחל ינובסקי''' (? - [[כ"ד בתשרי]] [[תש"ב]]) הייתה סבתו של [[הרבי]], אם אמו, [[הרבנית חנה]]. בתו של הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דוברינקה, ואשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של [[ניקולייב]]. נרצחה על ידי הנאצים.<br />
<br />
==קורות חייה==<br />
הרבנית רחל ינובסקי נולדה לאביה הרב [[יצחק פושניץ]], שכיהן כרבה של דוברינקה שעל ידי [[ניקולייב]] במשך כחמישים שנה. מ[[תרי"ד]] עד לפטירתו בשנת [[תרס"ד]] (לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, הרב מנחם מענדל פושניץ, שהתחתן עם אחותו של הרב מאיר שלמה).<br />
<br />
בהגיעה לגיל [[נישואין]] נישאה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], והתגוררו בעיר רומנובקה. נולדו להם שלש בנות ובן אחד: הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה]] (רעייתו של הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], ואימו של [[הרבי]]). הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]. מרת עטיל מאריאשין, והת' ישראל ליב.<br />
<br />
בשנת [[תר"נ]] התמנה בעלה, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], על פי צוואת סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] כרבה של [[ניקולייב]].<br />
<br />
==הירצחה==<br />
<br />
כשפלשו הנאצים ל[[אוקראינה]] ברח נכדה (בן בתה מרת [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]), ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]] עם משפחתו מניקולייב לעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. ובקשו לקחת אתם את הרבנית רחל. השכנים הגויים שלה שראו שעומדים לצאת עמה לדרך רחוקה, הציעו להשאיר את הרבנית הזקנה אצלם בבית, והבטיחו שישמרו עליה מהגרמנים. בהתייעצות של בני המשפחה יחד עם הרבנית רחל הוחלט שהיא תישאר בניקולייב בביתם של השכנים.<br />
<br />
ואמנם השכנים קיימו את הבטחתם, לאחר שהגרמנים כבשו את ניקולייב הם הסתירו את הרבנית רחל בביתם והגרמנים לא ידעו על קיומה. אבל שכנים אחרים שהבחינו שהרבנית רחל מסתתרת באותו בית, הלשינו שבבית מסוים מסתתרת יהודיה זקנה. מיד הופיע רכב גרמני והוציא את הרבנית מהבית וצירף אותה לאלפי יהודי ניקולייב שעלו על המוקד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 פרטים חדשים על משפחתו של הרבי]}}.<br />
<br />
ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]] נרצחה יחד עם רבים מיהודי ניקולייב. ביום זה אומר [[הרבי]] [[קדיש]].<br />
<br />
==משפחתה==<br />
*'''בעלה''': הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] - רבה של [[ניקולייב]].<br />
*'''בתה''': הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה]], אמו של [[הרבי]].<br />
*'''בתה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]].<br />
*'''בתה''': מרת עטיל מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.<br />
*'''בנה''': ר' ישראל ליב ינובסקי - נפטר בגיל 15 מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ינובסקי, רחל}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=417809שיחה:חסידות סטרשלה2020-10-07T00:23:48Z<p>אלמ: /* שם הערך 2 */ +</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Cscr featured.png|שמאל|32px|קישור=[[:קטגוריה:ערכים מובחרים|ערכים מובחרים]]]]<br />
<br />
יחי המלך המשיח!<br />
<br />
עכשיו התחלתי לערוך את הערך, אם למישהו יש מידע על אחד הדברים הכתובים שם ויוכל להוסיף - תבוא עליו הברכה. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:28, כ' באייר, ה'תש"ף 16:28, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
אני אשמח לדעת מה משתמשים אחרים חושבים על הערך הזה בשביל הערך הבא שאני יערוך בעז"ה, יש"כ מראש! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:43, כ' באייר, ה'תש"ף 20:43, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==שם הערך==<br />
<br />
איני יודע אם מתאים לקרוא לערך 'חב"ד', לדעתי מתאים חסידות סטרשלה... '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 11:42, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:42, 15 במאי 2020 (IST)'''<br />
:אבל אחרי הכל זה היה ענף של חב"ד, וצריך להתייחס אליו ככזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:49, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:49, 15 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
::לא מדויק: בשונה מבני הצ"צ שהיו ענף של חב"ד, והיו שייכים למוסדות חב"ד וכדו', סטרשלה היתה חסידות בפ"ע, היא לא השתייכה לחב"ד, שהתנגדה מאד לעצם מציאותה, איני יודע אם זו דוגמא, אבל את [[המלאכים]] תכנה 'חב"ד המלאכים'? '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 11:51, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:51, 15 במאי 2020 (IST)'''<br />
:::1: אהרן מסטרשלה ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - ואף קרה לעצמו בשם חב"ד וכך נכתב גם בספריו {{הערה|ראה דף שער ספר עבדות הלוי.}}, כך שסטרשלה לא הייתה חסידות בפני עצמה. 2: ה'מלאכים' זה לא דוגמא - להם לא היה אדמו"ר, וידוע הפתגם החסידי "חסידות בלי רבי - זה לא חסידות".. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:58, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:58, 15 במאי 2020 (IST)<br />
::::ולהוסיף שדובער לוין - רבם של המלאכים - יצא נגד אדמו"ר המהר"ש בריש גליי, מה שאין כן בשאר הענפים של חב"ד שבהם המחלוקת הייתה בין הבנים (קאפוסט, ליאדי, ניעז'ין, וכו'). (ועוד - שבזמן אדמו"ר הזקן היה רגיל ש'''התלמיד''' יורש את רבו, ולאו דווקא הבן (כמו שהיה עם הבעש"ט והמגיד), ומטעות שורשית זו הלכו הרבה חסידים אחר ר' אהרן מסטרשלה). [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 12:07, כ"א באייר, ה'תש"ף 12:07, 15 במאי 2020 (IST)<br />
::::א. זה שהוא ראה א"ע כממשיך זה דבר אחד, חסידות חב"ד לא ראתה אותו כממשיך, בויקיפדיה צריך אולי להיות כתוב שהוא 'חב"ד' אבל לא ב'חב"דפדיה'. ב. גם ר"א יצא בגלוי נגד אדמו"ר האמצעי - תעיין בספרי היסטורי' חב"דיים... '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 16:35, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:35, 15 במאי 2020 (IST)'''<br />
:::::א. הוא ראה עצמו כממשיך ולכן החצר שלו נקראת בפי '''כל זקני החסידים''' - חב"ד '''סטרשלה''' - להבדיל מחב"ד '''ליובאוויטש'''. בדרך אגב, מקובל שמאז ומעולם קראו לחב"ד "חב"ד '''ליובאוויטש'''". {{הערה|ספר התולדות [[אדמו"ר האמצעי]] עמ' 49, וכן עיין בדף השער ספר [[מגן אבות]] מקאפוסט}}, זה אלף. ב: לא התכחשתי וגם לא התכחש לזה שהוא יצא נגד אדמו"ר האמצעי (כתבתי את זה בערך להזכירך), אך ההבדל הוא שר' אהרן יצא נגד אדמו"ר האמצעי עוד לפני התמנותו לאדמו"ר, להבדיל מדובער לוין שגלא הגיע ל'''קרסול''' של ר' ארהל'ה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:46, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:46, 15 במאי 2020 (IST)<br />
::::::ועוד שר' אהרן היה בחילוקי דעות עם אדמו"ר האמצעי '''בנושאים קדושים''', וגם זה - להבדיל מדובער ל. וכו' וד"ל. לסיכום: הערך ראוי להקרא חב"ד סטרשלה '''וימשיך להקראות כך''' בדיוק כמו שחצר זו נקראת ונקראה בפי זקני החסידים מדורי דורות (גם בזמן אדמו"ר האמצעי). בהצלחה בהמשך וגוט שבת! יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:50, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:50, 15 במאי 2020 (IST)<br />
:::::::לא אמרתי שהתכחשת, לר"א אף אחד לא קרא מ'חב"ד סטרשלה' ולא לחסידותו, א"כ, אשמח לדעת מי הם זקני החסידים שדיברת עליהם. באמת אני הבאתי את לוין לא בתור דוגמא מצוינת ואף כתבתי זאת, בכל מקרה, אשמח לראות עוד מגיבים בנושא. '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 18:53, כ"ב באייר, ה'תש"ף 18:53, 16 במאי 2020 (IST)'''<br />
:::::::תיקון טעות: גם צעירי הצאן, לא רק זקני החסידים. אם אתה כו"כ מתעקש אתה יכול לעשות ניסוי קטן: לך לחסיד אחד שאתה מכיר, ושאל אותו אם שמע על '''חב"ד''' סטרשלה, אשמח אם תכתוב לי אם העיר לך על כך שהצמדת לסטרשלה את התואר "חב"ד". יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:02, כ"ב באייר, ה'תש"ף 20:02, 16 במאי 2020 (IST)<br />
::::::::בכל מקרה - גם אם זה לא מוצא-חן בעינינו, למציאות אי-אפשר להתכחש: סטרשלה ל'''כל הדעות''' זה ענף של '''חב"ד''', וכך צריך להתייחס אליה, חב"דפדיה לא נוסד כדי '''לשנות את המציאות''', חב"דפדיה נוסד כדי '''להנגיש את המציאות'''. אגב, אם זה כו"כ מפריע לך אפשר לעשות ל[[חב"ד סטרשלה]] דף הפניה בשם "חסידות סטרשלה", בכל מקרה גם אני ישמח לשמוע עוד דעות בנושא, יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:02, כ"ב באייר, ה'תש"ף 20:02, 16 במאי 2020 (IST)<br />
[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]], אני הקטן מבקש מחילה וכפרה אם הייתי נשמע תקיף מידי במהלך דיון קדוש זה.. מאת עבדך הנאמן: [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 02:21, כ"ג באייר, ה'תש"ף 02:21, 17 במאי 2020 (IST)<br />
:ובכן, עשיתי את הניסוי אצל כו"כ וחלקם העירו לי. בכל מקרה - עוד לא ענית מי הם אלו זקני החסידים והצעירים שאמרו זאת. לא הבנתי במה נשמעת תקיף, בכל מקרה: '''מחול לך, מחול לך, מחול לך''' '''| [[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 14:27, כ"ג באייר, ה'תש"ף 14:27, 17 במאי 2020 (IST)'''<br />
<br />
===חידוש הדיון===<br />
<br />
{{א|חסיד של הרבי}}, סליחה שאני מתעורר על ישנות, אבל ראיתי שגם אתר המכלול קורא "חסידות סטרשלה" (עם הפניה לחב"ד) ואני חוזר על הצעתי לתקן, כן כתבו כמה פעמים כבר שרבו"נ נמנעו מלהכתיר את ר"א בתואר "אדמו"ר" אלא רק "הרה"ק והרה"צ" ובטח שנמנעו מלתת את השם "חב"ד סטרשלה", שקול זאת, ואולי אפי' נפתח הצבעה... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 20:57, ד' בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:נראה ששוב התבלבלת בין דיון להצבעה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:56 • ו' בתשרי ה'תשפ"א<br />
::צודק, פאדיחה... לגופו של ענין: {{חב"דפדים פעילים}} מה אומרים? {{א|חסיד של הרבי}} נא להגיב... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:39, ו' בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::{{א|חסיד של הרבי}} ו{{חב"דפדים פעילים}}: אם לא אקבל תשובה = אעביר!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:56, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
{{הערות שוליים פסקה|0}}<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
יש לומר שמקום מרכזי בו מסופר על חסידות זו ומייסדה הוא בספר התולדות אדמו"ר הזקן ואדמור האמצעי. זאת משום שהיה חסיד מובהק של אדמו"ר הזקן וחבר טוב של אדמו"ר האמצעי.--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 17:26, כ' באייר, ה'תש"ף 17:26, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:כמובן - עד הפילוג, אז כנגד מה שהיו חברים טובים - נעשה הפירוד גדול.--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 17:28, כ' באייר, ה'תש"ף 17:28, 14 במאי 2020 (IST)<br />
::יש אחד שליקט את רוב המקורות שבהם מוזכר [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]] (וכן [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי]] וכו'..) למס' קבצים, ב"ה אני מכיר את אחיו של העורך ובשעות הקרובות הוא ישלח לי במיל את הקבצים, כך שנוכל למלאות חלק גדול ממה שחסר [[חב"ד סטרשלה|בערך]] זה ובעוד ערכים רבים אחרים.. יחי המלך! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:49, כ' באייר, ה'תש"ף 17:49, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:::מעולה, אשמח לקרוא כל החומר על חסידויות הנ"ל. זכורני שבתשרי אחד השנים (או ע"ה או ע"ו ע"ז) הוציאו מטעם אשל חוברות עמוסות תוכן, ובאחת החוברות הייתה כתבה גדולה מאוד ועמוסה בפרטים על קאפוסט. אני חושב שכדאי לחפש כתבה זו. (ומה עם [[חסידי לא זוכר מי|המלאכים]]?)--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 20:55, כ' באייר, ה'תש"ף 20:55, 14 במאי 2020 (IST)<br />
::::על [[מלאכים (קהילה חסידית)|המלאכים]] כבר יש ערך, צריך אמנם למלאות אותו, אך יש ערך - תלחץ [[מלאכים (קהילה חסידית)|כאן]] כדי להכנס. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 22:07, כ' באייר, ה'תש"ף 22:07, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==הגדלת הערך==<br />
הערך [[חב"ד סטרשלה|הזה]] הוא כטיפת מים מנהר גדול, אך עם-זאת הוא כולל את כל מה שחסיד צריך לדעת על החצר הזו, זה אמנם מידע בסיסי - אך זה מידע. ולכן '''כל''' מי שיוכל לצרף את ידיעותיו לערך הזה - תבוא עליו הברכה. יחי המלך! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:43, כ' באייר, ה'תש"ף 20:43, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:אם כדבריך אכן, אז איני חושב שיש מקום להמליץ כעת על ערך זה, אא"כ הוא הורחב כבר--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 13:15, ח' בסיוון, ה'תש"ף 13:15, 31 במאי 2020 (IST)<br />
::הוא אכן הורכב משמעותית מאז שכתבתי את הפסקה הזאת. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:13, ח' בסיוון, ה'תש"ף 14:13, 31 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו==<br />
ידוע שיש הרבה התייחסויות מהרביים על [[חב"ד סטרשלה|חצר זו]], ובמיוחד התייחסויות מאדמו"ר הריי"ץ ומהרבי שליט"א מה"מ, מישהו יודע על כך משהו?? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 08:12, כ"א באייר, ה'תש"ף 08:12, 15 במאי 2020 (IST)<br />
:תסתכל בסה"ש ולקו"ד של אדמו"ר הריי"צ, בית רבי, תו"מ רשימת היומן (אם זה בסדר מצידך), מפתחות לתורת מנחם, סה"ת אדמו"ר האמצעי, אשתדל לעזור.... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 21:21, 21 במאי 2020 (IST)<br />
::גם בתורת שלום ישנם התייחסויות.<br />
<br />
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:44, כ"ב באב, ה'תש"ף 11:44, 12 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== מה עם השאר? ==<br />
<br />
האם אתה מתכוון לעשות/בעיצומם של העשייה על שאר הבנים שפתחו חסידיות? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 10:54, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:54, 3 ביולי 2020 (UTC)<br />
:חיים רפאל משטרסלה היה האדמו"ר ה אחרון של חב"ד סטרשלה.. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 10:56, 3 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== להסיר המילה חב"ד ==<br />
<br />
סטרשלה - לא מוזכרת בהיום כיום כחסידות וכל פעם שמוזכר הרב הקדוש אהרן מסטרשלה הוא מוזכר כתלמיד של אדמור הזקן ולא כאדמור. לדעתי מהזווית של הרביים זה אוול שיהיה בכותרת השם חב"ד. וזה לא אחד מחצרות חב"ד. {{אלמ}}<br />
:חלוקת קונטרסים? מישהו? לשנות ל"חסידות סטרשלה" [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 05:37, כ"ה באלול, ה'תש"ף 05:37, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::לא מבין בזה כדי להכריע ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:53 • כ"ה באלול תש"פ<br />
<br />
==שם הערך 2==<br />
לבקשת מו"ר הרה"ג ה{{א|חב"דניק}} שליט"א הנני גאה להתחיל את הדיון על שמו של הערך [[חסידות חב"ד - סטרשלה]] [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:24, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:בנוגע למה שאמרת שהמכלול כתוב חסידות - כבר אמרנו שלא מביאים משם דוגמאות. וזה גם לכל הדיעות היה התפצלות מחב"ד וכך הם התייחסו אל עצמם - וכך גם התייחסו אליהם אחרים. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:25, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::המקור ממנו לא מביאים זה הקליפה, גם מהמכלול לא, אבל כתבתי לא בתור הוכחה אלא שאפשר לראות שאפי' הם... כמ"ש {{א|אלמ}} כמ"פ, וכפי שכתבתי עצמי, רבו"נ כל הזמן דייקו לא לקרוא לזה חסידות חב"ד, אלא סטרשלה, הם התפצלו מחב"ד, אבל היו נפרדים - הם לא חב"ד! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::איפה בדיוק היה רבי שאמר לא לקרוא להם חב"ד???????? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:31, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::עיין פיסקה אחת לפני זו! ואני מציע לפתוח ע"כ הצבעה! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:32, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::השאלה היא תלוי את מי שואלים ואיך מסתכלים. הוא היה אדמו"ר וזו הייתה חסידות, שלשיטת ושיטתם הייתה המשך של חב"ד. מבחינת שיטת ליובאוויטש - ברור שלא (ומהסיפור על השאלה שנשאל הרבי מדוע אין בחדרו כריות כפי שהיה אצל אדה"ז והתשובה - שליובאוויטש התחילה מאדמו"ר האמצעי, משמע שכן היה מקום לדעתו. ובפרט לפני פטרבורג).--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 12:38, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 12:38, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::ע"פ מיטב ידיעתי שמו של האתר הוא '''חב"ד'''פדיה... ואת חב"ד ליובאוויטש אנו מייצגים! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:41, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::::מה שהוא אומר לך שמה שהרבהי אמר אתה רואה שאולי ר' אהרן לא היה ליובאוויטש - '''אבל חב"ד הוא כן!''' [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:44, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::ע"פ הבנתי זה לא מה שהוא אמר, ו{{א|טאפרו דא פלאחו|הוא}} יוכל להבהיר את כוונתו ע"י הצבעה, ככל ה{{חב"דפדים פעילים}}, {{א|אלמ}} ועוד... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:58, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
::::::::::אנחנו לא מייצגים את סטרשלה אלא את ליובוויטש ולפי הרביים - הוא לא היה חצר. הוא היה חסיד של אדמור הזקן, גדול. אולי אפילו הכי גדול. אבל לא רבי. "צדיק קדוש וטהור אבל לא רבי" תשאלו את זושא פויזנער. מה גם שביחס לבני הצמח צדק הם '''כן''' נקראו חב"ד (מהריל, חשנ"ז ומהרין) וסטרשלה '''לא''' נקרא חסידות חב"ד. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 16:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 16:30, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}שוב, עם ציטוטים אני יכול לבוא מפה ועד הודעה חדשה, אבל מקורות יש לכם??? 16:35, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
'''בעד השארת שם הערך כ'חב"ד סטרשלה''''<br />
#[[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:44, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
'''נגד השארת שם הערך כ'חב"ד''''<br />
<br />
#~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:58, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
#~--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 13:16, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
# לא יודע אם יש לי זכות הצבעה [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 16:27, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 16:27, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
#כלל לא צריך להחליט אם היו נקראים חב"ד או לא. גם אם ברור שהיו חב"ד - לא זה השם שלהם, כמו ש[[חסידות בויאן]] אינה [[חסידות רוז'ין-בויאן]] למרות שאין ספק ששייכים לרוז'ין. השם הוא חסידות סטרשלה (אם בכלל היתה חסידות כזאת. וכפי שכתבתי מכבר שאיני מבין הצורך בערך בנפרד מ[[אהרן מסטרשלה]]). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:07, י"ג בתשרי ה'תשפ"א<br />
::מה לפועל? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 00:23, י"ט בתשרי, ה'תשפ"א 00:23, 7 באוקטובר 2020 (UTC)</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=417572שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-06T18:33:27Z<p>אלמ: /* בנוגע לכל ה"קיצורים" למיניהם */ +</p>
<hr />
<div>{{מועמד להמלצה}}<br />
<br />
{{ארכיון|מספר ארכיון=<br />
[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1|א']]<br />
}}<br />
<br />
== בקשר לטבלה ==<br />
<br />
זה טוב. אבל שימו לב ששלושת בני המהרי"ל - האח השני התחיל באמצע כהונת האח הראשון והאח השלישי כיהן במקביל לאח השני. כך ששלושתם זה אותו דור הן בגלל שהם אחים והן בגלל שזה היה באותו זמן ממש. {{אנונימי}}<br />
:בקשר לשנות התחלה של ליאדי וניעזין. הם לא התחילו ממש אחרי פטירת הצמח צדק להנהיג רק אחרי תקופה. אחד אחרי חצי שני כמדומני ואחד אחרי יותר אם אני לא טועה. {{אלמ}}<br />
::אין צורך בעמודה של אדמו"ר הריי"צ אם לא מכניסים בה אף אחד. מהערך [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)]] נראה שהיה לו בן 'יהודה ירחמיאל' שמילא את מקומו לכמה שנים, א"כ כדאי להכניס אותו כדור שלישי (דור שלישי בשושלת שלו). ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:24 • י"ח באלול תש"פ<br />
:::לגבי העמודה השלישית - מה שתחליטו. אולי אכן כמו שאתה אומר - פלוס בהערה רגילה בקטע של הרבי רש"ב לכתוב את הרבי רייץ על השלוש שנים או בהערות משמאל בטבלה. לגבי הבן של לוי יצחק מסיראטשין - כבר דובר כאן לעיל ב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#אוורוטש]] וב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#חבר]] שהוא לא היה אדמור אלא רק רב וכדומה. והוא לא מוזכר בהיום יום כאדמור ובכלל הוא לא מוזכר בהיום יום. {{אלמ}}<br />
::::אז אולי כדאי להוריד את זה גם מהערך של אביו ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:53 • י"ט באלול תש"פ<br />
:::::שיניתי השנים של רבי ישראל נח לתרכ"ח ושל רבי חיים שניאור זלמן לתרכ"ז - זה השנים בהם הם עברו לעיירותיהם ופתחו שם חצר וכו'. כמו כן תיקנתי את חצר ליאדי לסיומה בשנת תר"ע (לפני זה היה תרס"ה - אבל זה לא נכון כי זה רק לוי יצחק מסיטיאטשין אבל יצחק דובער שניאורסון נפטר בשנת תר"ע ואז זה נסגר. כמו כן הוספתי מספרי שנים בהם היו קיימים החצרות {{אלמ}}<br />
::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402578&oldid=402576 עשיתי עוד כמה עריכות חשובות]. השאלה אם כדאי כך כמו זה או שכדאי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402579&oldid=402578 כך]. {{אלמ}}<br />
:::::::נראה לי במקום כל השנים בסוף כדאי לשים ליד כל אדמו"ר כמה זמן הוא היה בצורה כזאת: (תרכ"ו - תרמ"ג) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:45 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::אבל חשוב שיבינו שהיה כמה חצרות במקביל וגם החלק של קאפוסט זה מורכב ויש להסביר אותו. אפשר אולי להוסיף גם אצל כל אחד את השנים שהוא היה?!. לא יודע. {{אלמ}}<br />
:::::::::זה יהיה הכי מובן, נראה לי שכדאי ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:51 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::בוצע. {{אלמ}}<br />
:::::::::::התכוונתי להכל, לא רק לקאפוסט ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:01 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::::באמצע לעבוד על זה {{אלמ}}<br />
:::::::::::::ישר כח! ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:09 • כ' באלול תש"פ<br />
{{שבירה|:::::::::::::}}<br />
תסתכל בבקשה כעת ואשמח לשמוע כאן מה אתה אומר על כל העריכות {{אלמ}}<br />
:עכשיו אפשר להוריד את השנים של החצרות ולהשאיר רק את המספר. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:32 • כ' באלול תש"פ<br />
::מדוע ? לכל אדמור יש השנים שלו ובחצרות זה מסכם את השנים מאיזה שנה עד איזה שנה לדעתי זה מאוד חשוב דווקה ומסכם יפה. תסתכל {{אלמ}}<br />
:::הסיכום זה המספר שנים, את השנים העבריות כבר לא צריך שם, אפשר לזוז קצת עם העינים ולראות לבד בטורים הימניים. אגב, החלוקה לשורות במקום שלא נצרך זה לא ממש יפה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:39 • כ' באלול תש"פ<br />
::::שוב, מספר השנים של החצר. נקח דוגמה קאפוסט הייתה קיימת מתרכ"ו עד תרפ"ג. כעת יש לכל אדמור את השנים רק שלו עצמו. למה לא לעשות קל לקורא ולתת לו מוכן מסודר את כל השנים שהיה קיים בכותרת שנות החצר. זה הכי טוב שיכול להיות. לגבי החלוקת לשורות - מקבל. ביטלתי. אבל השארתי רק במקומות שנוגע לעיצוב הטבלה {{אלמ}}<br />
:::::ואם אתה מדבר על הדור השני. אם זה לא יהיה שורות - זה יבלבל לגמרי את הכל. אשמח לשמוע דעתך. או אם צריך אני ידגים {{אלמ}}<br />
::::::אולי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402630&oldid=402628 ללא זה] התכוונת? {{אלמ}}<br />
:::::::אם היה ממה להתבלבל מילא, אבל יש רק שני ריבועים וזה לא קשה לראות את התאריך התחלה והסוף. לגבי השורות לא דיברתי על הדור השני אלא על הדור הראשון ושנות החצר. <nowiki>"{{ש}}"</nowiki> ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::לגבי השנים אז רק על ניעזין אין חידוש באיזכור שניהם אבל השאר זה חשוב. בפרט שכתוב חבד ליובאוויטש ממתי עד מתי וזה שלושה חצרות שזה מסכם כמה זמן היה כל חצר לדעתי ני מאוד חושב שזה חשוב. ואם אכן כך אז ניעזין זה רק כדי שיהיה אחיד. לגבי השורות בשנות החצר אני בודק. {{אלמ}}<br />
:::::::::אני רואה עשית טוב. {{אלמ}}<br />
::::::::::לא דיברתי על נעיז'ין, הכל זה נראה קצת מוזר שזה סוג של פעמיים. לגבי השורות, צריך לנסות לתמצת שכל דבר יכנס בשורה אחת חוץ מהאדמו"רים שכל אחד יכנס בשורה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:24 • כ' באלול תש"פ<br />
:::::::::::לגבי השורות עבדתי על העיצוב אבל כנראה אתה מכיר פה יותר ואתה חושב שאתה יכול לעשות מעוצב יותר טוב - לך על זה. לגבי השנים רק בניעזין זה פעמיים. השאר במפורש זה לא פעמיים. זה שני שנים נפרדות אחד כללית שמסכם כמה ואיזה שנים היה הענף, לאדי וקאפוסט (למול ליובאוויטש שזה בעצמו גם שוב וזה לא מוזר אלא חשוב מאוד שיראו השנים של לובביץ למול האחרים, לשמשל תקלב שזה שנת ההתחלה) והשני זה כל אדמור ממתי עד מתי הוא היה שזה מידע בפני עצמו. {{אלמ}}<br />
{{שבירה}}יש צורך עכשיו בהערה של קאפוסט? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:38 • כ' באלול תש"פ<br />
:אפשר כמובן לערוך אותו יותר טוב שיהיה יותר מובן אבל היא צריכה להיות כי היא מסבירה משהו שהקורא הפשוט ללא התבונונות והכרה מלאה של כל העסק בעל פה וכו לא יבין זאת. אדרבה תערוך אותו שיההי יותר מובן. אתה לא שם לב למשהו שזה מוסיף (אחרי שדנת בזה רבות אז אתה בקי בזה יחסית אבל כנס לראש של מי שלא יודע כלום) {{אלמ}}<br />
::יש הבדל בין החסידויות שהורדת לאוורוטש? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:03 • כ' באלול תש"פ<br />
:::לא מובן מתי התחילה בברויסק, מההערך נראה תר"ס ומהטבלה תרס"ט. מה שמבלבל זה הסוגריים שבטבלה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • כ' באלול תש"פ<br />
::::לגבי הבדל בין החסידיות - בהחלט יש הבדל גדול. אוורוטש הוא לא חב"ד אבל מוזכרים בהיום יום (ויוסף יצחק מוזכר אף כאדמו"ר), והוא בן של הצמח צדק והיה לו קשר לפיצול אמנם לא חבד אבל קשור לערך הזה. השאר לא קשורים לערך הזה ובכלל לא מוזכרים כלל וכלל בהיום יום (לא שלא מוזכרים כאדמורים אלא בכלל לא מוזכרים) מתוכם רק החתן של אדמור האמצעי רבי יעקב ישראל מצ'רקס מוזכר בהיום יום ולא כאדמור. במילא לדעתי אין להם מקום כאן בערך הזה. יש לעשות להם כבוד במקום אחר לא בפיצול חב"ד.{{ש}}לגבי בברויסק - מטפל ובודק הבעיה תיכף אתקן אם צריך משהו {{אלמ}}<br />
::::::{{א|חבר}} ברוכים השבים {{אלמ}}<br />
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} צדקת, זה היה טעות שלי, תיקנתי. תגיד אם כעת הכל מובן. טוב שיש כמה עיניים תמיד. {{אלמ}}<br />
:::::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&oldid=403016 ראה הגרסה הנוכחית] בניתי מחדש את ההערה בקאפוסט והערה התייתרה. אם תוכלו לעבור על זה - חבר וחלוקת. תודה {{אלמ}}<br />
::::::::::עשיתי שכל דבר יהיה שורה אחת, נא לשמור על בסיס העיצוב הזה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:08 • כ"א באלול תש"פ<br />
:::::::::::מה שכתב שעשית רעיונית זה טוב בפוע זה יצא אבל משהו אחר לגמרי. הכל בורח בצוגת מחשב מחוץ לדף. {{אלמ}}<br />
::::::::::::גם אני מסתכל בתצוגת מחשב, אין אצלי בעיה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:45 • כ"ב באלול תש"פ<br />
<br />
== איזכור שנים לחבד ליובאוויטש בטבלה ==<br />
<br />
{{א|חבר}} אני רואה שהסרת השנים לגבי חבד ליובאוויטש. לא כדאי שזה כן יהיה? [זה: [[תקל"ב]]-היום ({{הפרש תאריכים|שנה1 = {{{שנה|1772}}}}})]. אם זה ממש חשוב לך אני לא יריב על זה אבל אני רק רוצה להבין החשיבה. בפרט שיש לזה ערך מוסף. {{א|חלוקת קונטרסים}} מה אתה אומר? {{אלמ}}<br />
:עולה בדעתי להוציא לגמרי את ליובאוויטש מהטבלה, היא לא קשורה לפיצול. מה דעת המשתמשים? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:11 • כ"א באלול תש"פ<br />
::לדעתי יש להשאיר ולהזחיר את הכמות שנים ככה זה מראה כמה ליובאוויטש קיימת וכמה הם ושהם קצת. {{אלמ}}<br />
:::בשביל זה יש את שאר הערך, הטבלה קשורה לפיצול ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:44 • כ"ב באלול תש"פ<br />
::::בעקבות דבריך, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405745&oldid=405738 עשיתי כך] "השוואה לחב"ד ליובאוויטש" - מה אתה אומר? כמו כן את [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405747&oldid=405745 עריכה זו] - שיניתי מ"דור" ל"בני" ו"נכדי". {{אלמ}}<br />
::::::חלוקת: אני חושב שעשית מצויין. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:28, כ"ד באלול, ה'תש"ף 20:28, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::דעתכם בעניין השנים כעת? | נכתב בשעה 20:37 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::חבר, העריכות שלך מצויינות מלבד שנים: לגבי "בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים" זה משפט לא נכון, היה מחשבה שחתנו שמירה נח יהיה אבל זה לא יצא לפועל. ועוד אחד על השנים אבל לא אריב על זה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:42, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:42, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::בכל מקרה יש לצמצם את הטקסט ששמת בשנים כי זה מבלבד את הטבלה. באזור זה צריך להיות קצת טקסט בשני שורות שלא ירחיב את הטבלה. כמו שקיים כעת אחרי ששמת טקסט גדול. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:43, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:43, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::::::::אולי כך? [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=406000&oldid=405989]. אבל עדיין זה חסר. נשמע כאילו איזה טובה שהיא המשיכה להתקיים. זה לא נשמע טוב. למה לא לעשות השנים המלאות? זה מראה על סדר גדל אחר 250 שנה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:45, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:45, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::::אבל אנחנו מדברים על הפיצול, לא על חב"ד בכלל. חוץ מזה שחב"ד החלה להיקרא 'חב"ד - ליובאוויטש' רק בתרכ"ו, כדי לבדל מקאפוסט וכו' | נכתב בשעה 22:02 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::::::לגבי מהרי"ן אתה צודק, דוקא בגלל שמריה נח כתבתי '''בני''' המהרי"ן, מלבד זאת שהוא עצמו לא הסכים להתמנות בניעז'ין. כך שהמשפט נכון לגמרי | נכתב בשעה 22:05 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:אוקיי לגבי ניעזין. אבל לגבי ליובאוויטש - זה נקרא כך מאז הרב האמצעי עוד ולא מהפיצול כלל. טעות בידך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:52, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:52, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::ובכל מקרה מדובר על שושלת מרכזית של שבעה דורות שאין חולק על זה ואני בטוח שגם לא אתה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:53, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:53, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::אבל מה זה קשור לפיצול? אנחנו מדברים על הפיצול! לא על כל ההיסטוריה של חב"ד! רק על הפיצול! | נכתב בשעה 11:27 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ו באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::אם מכניסים את ליובאוויטש אפשר כבר להכניס את סטרשלה, לא? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:20 • כ"ח באלול תש"פ<br />
:::::מה פתאום. שום קשר לפיצול. והרביים התייחסו לאלו שכאן בפיצול כאדמורי חב"ד אבל לסטרשלה בשום אופן לא כאדמור ולא כחצר אלא כחסיד גדול (בלבד) של אדמור הזקן (ולא כאדמור). [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 19:24, כ"ח באלול, ה'תש"ף 19:24, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הערות ==<br />
<br />
היות שב"ה משקיעים בהפיכת הערך למומלץ, רציתי להעיר על כמה ענינים בו, שתיקונם נצרך כדי לשפרו כדבעי:<br />
#לעיל בשיחה נזכר שיחה מהרבי ב"המלך במסיבו" ודובר שיכניסו משם לערך, ובפועל לא מצאתי.<br />
#בכלל בעניין המקורות, יש כמה מקורות עמומים בערך (כמו אוצר סיפורי חב"ד חלק ח' - איזה עמוד? ובכלל לא כדאי לציין לספר זה שהוא רק לקט, אלא למקור שבטח מופיע שם, מספר השיחות וכד'. וכהנה כמה וכמה). כן מוזכר המחלוקת בעניין אותיות הרשימה אם נגע בהם הצמצום, כאילו שכל קורא כבר מכיר את המחלוקת בלי להרחיב בזה במילה או לפחות להפנות למקורות המרחיבים בזה (יש בהמלך במסיבו ח"ב הוספה ארוכה על זה).<br />
#יש כפילות בקטע של יחס ליובאוויטש וקאפוסט, צריך להחליט אם זה יופיע רק בהתחלה או רק בסוף, אבל לא בשניהם. וכן נראה שישנם עוד כמה דברים חוזרים על עצמם בערך.<br />
בהצלחה רבה ומופלגה, וכוח"ט -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:59, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:וגם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/6/57.htm שיחה זו] כדאי להזכיר בערך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:08, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:יש"כ גדול על הערות החשובות! לקחתי אותם לתשומת ליבי.. בעניין של הערות 1 ו2 בעז"ה אטפל בהמשך. בעניין הערה 3 טפלתי - מחקתי דברים כפולים החוזרים על עצמם ועשיתי קצת סדר בערך. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 20:43, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== דרך מצוותיך ==<br />
<br />
באם מצטטים את דברי הרבי הרשב נגד, יש להביא שאחר כך כבר כן משתמשים בזה. אחרת זה מטעה. ואין צורך להביא את דברי הרבי רש"ב. לא חכם להביא לקורא חצי תמונה. בפרט שיכול להיות יניקה לחיצוניים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:56, ד' בתשרי, ה'תשפ"א 04:56, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן, אגב, בעקבות הפיצול נתנו לקאפוסט להדפיס את הספר והם הוסיפו הקדמה משלהם (שנדפסת עד היום בספר) שם רמזו שאדמו"ר הצמח צדק המשיח במילים 'משיח מנחם שמו' כאות לאי הסכמה להנהגת אדמו"ר הרש"ב. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:59 • ד' בתשרי ה'תשפ"א<br />
<br />
==ערך מאוד יפה==<br />
קראתי והנה כמה הערות (אולי אני חוזר על דברים שנאמרו לעיל):<br />
#כפילויות. ובעיקר בסיפור הבית דין, הפתק והיכחדות שאר החסידויות.<br />
#צריך אחידות בערך אם לכתוב אדמו"ר המהר"ש או הרבי המהר"ש.<br />
#יותר מידי קישורים פנימיים בשמות האדמו"רים.<br />
#הגהה מילולית.<br />
בהצלחה רבה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 00:12, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:יש"כ על ההערות ועל ההארות! עכשיו בעז"ה אעבוד על כך, בהחלט צריך אחידות בערך, לדעתי במקום אדמו"ר עדיף לכתוב הרבי, כי אחרי הכל זה יותר מבטא את התוכן.. מה חושבים על כך שאר המשתמשים? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:27, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::עכשיו אני באמצע לעבוד על פסקה חדשה בערך על קהילות חב"ד של הענפים שהונים שהיו בזמן הפיצול. ''''לכל מי שיש ידע בעניין מוזמן לבוא ולהרחיב על כך!''' בתודה מראש עבדיכם הנאמן, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:29, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::בכל חב"דפדיה כותבים '''אדמו"ר''' המהר"ש, למען האחידות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:18, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 01:18, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::בהחלט יחסית ערך יפה. אבל יש בו המון עבודה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 04:01, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==כמה הערות חשובות==<br />
#להוסיף רשימת החסידים של כל חסידות?<br />
#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.<br />
#ראיתי שהיה דיון האם להוסיף את חסידות ארטווש או לא, לכאורה גם שאר החסידיות ניעזין וליאדי לא צריך להוסיף, מפני שהם לא קיבלו רשמית את החסידות אלא רק כיהנו כרבנים בערים האלו, וכונו כך.<br />
#הוספתי את התמונה שנמצא השנה שיש אומרים שהיה של אדמו"ר הרש"ב, תחת הכיתוב התמונה שע"פ אחת הגרסאות שייכת לאדמו"ר מרציצה<br />
#בויקיפדיה הכיתוב בתמונה של ר' שמריהו נח הוא:"רבי שמריהו נח עם איחו רבי שלום דובער..." זה נכון?<br />
--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 06:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}<br />
#לא נראה לי שצריך. סתם יסרבל את הערך, ובכלל, איפה יש?<br />
#אתה רוצה בעצם להגיד שצריך להחליף את הפסקת השושלת?<br />
#{{מצטרף}}.<br />
#{{כל הכבוד}} יישר כוח.<br />
#אם בויקיליפה (אע"ג כל החסרונות, ורבים הם) כותבים משהו, מסתמא שיש להם 'אסמכא'. --[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] - [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שיחה]], 07:15, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 07:15, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:ממש לא להוסיף רשימה של חסידים, מספיק הדיון שיש באולם דיונים. (נא למעט בהערות בדפי שיחה, זה מציק להיסחב עם התבנית אח"כ) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • י"ב בתשרי ה'תשפ"א<br />
::ל{{א|שמואל חיים}}: 1. כחלוקת. 2. תסתכל שוב, לפני שאתה אומר כזה דבר, כתוב שהוא המשיכו ברבנות ולא באדמו"רות. 3. מאיפה ההמצאה? 4. כמו שעשה ערענסקייט וכתב בתקציר העריכה. 5. תבדוק את מקור התמונה, ייתכן (וא"כ אז אין סיכוי שהתמונה שנמצאה זה רשד"ב מרציצה...) ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::כתוב בויקיפדיה שמקור התמונה הוא בחב"דפדיה --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 10:53, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::תסתכל מי העלה א"ז שם וכתב ככה ותשאל אותו... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:08, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::אני בצמי מעדיף לא להסתכל בויקיפדיה יותר מייד, מי מוכן להתנדב ולשאול אותו --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 11:13, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}בעניין התמונות של רבי שמריהו נח יש מחלוקת גדולה מאוד אם זה אחיו או לא, לדעתי זה סתם קשקוש שזה אחיו. זה א', ב': כמו שאמרו לפניי המשיכו אותו רק ברבנות, ג: ניעז'ין וליאדי '''היו אדמו"רים ואמרו חסידות והיו להם חסידים משלהם''' כך שהם '''לא היו רבנים אלא אדמו"רים - וזה לכל הדעות!''' ג': יש"כ על ההערות וההארות החשובות! בברכה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:41, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::לגבי מספר 2: (#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.) זה לא נכון. חתנו המשיך אותו ברבנות העיר. לא באדמורוץ. במפורש הוא לא רצה לקבל האדמורות. וזה לא החתן. זה הנכד. הוא היה חסיד ליובאוויטש ואדמורות הוא לא קיבל. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:22, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הפסקה הזו ==<br />
<br />
הובא הפסקה הזו: "קהילות חב"ד הגדולות ב[[ארץ ישראל]] רוכזו בערים [[חברון]] ו[[ירושלים]], כאשר רוב [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]] נמנו על חסידי ליובאוויטש וב[[חברון]] על [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]" היא כלל לא נכונה. והסרתי אותה. מניין ומהיכן דנתוני?. היה לפחות רוב הזמן שבחברון זה לא היה כך. והפוך. הרביים רצו חברון וקאפוסט רצו ירושלים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:30, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אז טעיתי בין השניים.. מה שבטוח זה שקאפסוט וליובאוויטש שלטו כל אחד בעיר אחרת. אז אם אתה אומר שקאפוסט היו בירושלים ולא ליובאוויטש אז תתקן, אל תמחק. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:34, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::מאיפה אתה מביא את זה? נא ציין מקור. לא שייך שבגלל שלא יודעים לכתוב משהו עמום שלא יודעים. "שמא יבוא תלמידי אחריכים ונמצא שם שמים מתחלל". מניין אתה מביא זאת? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:40, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] כתוב שהחסידים שהיו הם (כפשוט ומובן) רובם חסידי ליובאוויטש, אמנם בירושלים באמת היה ריכוז גדול של קאפסוט אבל היא היתה חצויה, כפי שניתן לראות ממסמכי כולל חב"ד המיוחד ועוד... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
<br />
== עובד כעת ==<br />
<br />
על הפסקה של הצוואה והבית דין. אתם יכולים גם לערוך. שמתי התבנית כי אני מכין בסיס למראי מקומות ודברים שאני באמצע עבוד. אתם יכולים אבל לערוך את זה למרות שרשום בעבודה. אם יש מקורות נוספים או מידע נוסף או דברים שרואים שיש לערוך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 18:00, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 18:00, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==לתשומת לב==<br />
<br />
הערך כרגע מלא כל יום בעשרות עריכות (לצערי חלקן לא תוכניות, אלא כל 10 עריכות שמתקנות את הקודמת...), ובמצבו הנוכחי צריך לחכות עד שיעשו אותו מומלץ. עם זאת, כאשר הוא יועמד ברצינות להמלצה, אשמח להיות בל"נ בע"ה אחד משלשת המגיהים... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:09, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:לא צריך שלוש מגיהים, מספיק אחד - וכך גם עדיף - שלערך יהיה סגנון אחיד. ואני מעדיף בעצמי להגיה את הערך המתוק שלי.. מקווה שתבין אותי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:23, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::בשביל שזה יהיה מומלץ צריך שלוש! וכרגע ההגהה שלך במחילה לא מספקת בכלל! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:35, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::עכשיו עיינתי בהרחבה בערך, יש שם כ"כ הרבה שגיאות כתיב, טעויות הקלדה, פרטים לא נכונים, ועוד הרבה בעיות, וודאי שחייבים להגיה אותו טוב מאד לפני שהוא נכנס למומלץ! ואגב, הפיסקה "אצל רבותינו נשיאנו" - אמורה להכנס אצל הפסקה של "היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו", ולהעיר שגם המהר"ש והרש"ב התייחסו בכבוד רב לבני הצ"צ שהתפצלו, כדמוכח מכך שלפני הברמ"צ של הרש"ב שלחו המהר"ש עם הרז"א לקבל ברכת הרחש"ז, והבעיה היתה עם בניהם! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:49, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
{{שבירה}}א: היכן כתוב שצריך שלוש מגיהים?? ב: ברור שיהיה שגיאות כתיב וטעיות, '''עכשיו הערך בעבודה!''' [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:28, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
== המשפט ==<br />
<br />
"ואף בתקופה ההיא חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר [[תורה אור]] משום שהודפס בקאפוסט{{מקור}}" הוספתי לזה מקור. ונראה לי לא נכון כי זה הודפס בדפוס קאפוסט, אמנם בעיירה קאפוסט אבל הרבה לפני המחולוקת ואין שום קשר בין זה לבין המחלוקת. היה בעבר דפוס בקאפוסט שנסגר כשלושים שנה לפני שנפתח חסידות קאפוסט. כשלושים שנה לאחר שנסגר לתמיד דפוס קאפוסט רק אז נפתח חצר קאפוסט ואין כל קשר בין הדברים. לדעתי יש להסיר. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:35, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:35, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן. כבר הסרתי את זה בעבר, לא יודע מי החזיר את זה.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== מדוע ==<br />
<br />
בציטוט צף המקור לא מופיע בערך עצמו? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:49, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:49, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:איזה ציטוט? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:21, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::{{תוקן}}--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • י"ב בתשרי ה'תשפ"א 22:04, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
רק אני לא הצלחתי להבין את הפיסקא הבאה?:<br />
<br />
"מסופר שלפני שהסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" שלחו חסידי קאפוסט פ"נ לאדמו"ר הרש"ב שיקרא על ציון הצמח צדק, וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת הרבנית רבקה היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שמריהו נח שניאורסון.<br />
<br />
החסידים שלחו פ"נ לפני התסלקות רבם, אדמו"ר הרש"ב הדליק נר לזכותו, והנר כבה היה סימן על כך שלא הוא אלא אחיו נפטר?<br />
:לא מדובר בנר ל'''עילוי נשמתו''' אלא בהדלת נר '''לזכותו''', כידוע שכל פעם מתי שמגיעים לציון מדליקים נר נשמה.. וגם אם כן על רבי לא שואלים שאלות. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:55, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
::לא זכיתי למענה, למה העובדה שהנר כבה הי' סימן על הסתלקות אחיו ולא על הסתלקות עצמו (או שהכוונה שהוא מצד עצמו כבר היה אבוד, ורק שהנר שלו שיאיר אחריו גם כבה?).<br />
:::יש פה הרבה בלבול אצל העורכים בין האחים. ייתכן שטעו. בכל מקרה. מה המקור לזה? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 06:18, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 06:18, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::אני רואה ששמו מקור בפנים. זה בוודאות טעות של העורך כאן. שמריה נח נפטר שלוש שנים אחרי הרבי הרש"ב. כנראה זה הולך על פטירתו של שלמה זלמן. זה ממגדל עוז. אנסה להסתכל בפנים בהמשך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 06:22, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 06:22, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::::הסיפור הזה מופרך מיסודו, כי הרש"ז הסתלק בתר"ס, והרש"נ בתרפ"ג, הרבנית רבקה בתרד"ע והרבי הרש"ב בתר"פ, ולמה שהקאפוסטער'ס ישלחו פ"נ לרש"ב לאחר המחלוקת הקשה? וזה חוץ מהתמיהות שהציג {{א|אלמ}}, ובמגדל עז עמ' תרט"ו אין זכר לסיפור הזה אפי' לא ברמז!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:45, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
::::::תסתכל במקור - שם זה כתוב מילה במילה. ודווקא בגלל שהקאפסוט'ר שלחו פ"נ לאדמו"ר הרש"ב זה כל הפליאה כאן.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:12, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::::::תחכמיני היכן זה כתוב ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=674&hilite= מגדל עז עמ' תרט"ו]? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:21, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::::::כך צוין בהיכל הבעש"ט חלק י"ז עמ' 142. ואני לא מבין מה התמיה? אדמו"ר הרש"ב הסתלק בתר"פ - 20 שנה אחרי שלמה זלמן! [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:24, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}קודם כל: קודם היה כתוב "רבי שמריהו נח", עכשיו שינית לרש"ז. דבר שני: בהיכל הבעש"ט מצויין לעמ' רכ"ו במגדל עז, שם כתוב שהרש"ז '''עצמו'' שלח פ"נ! ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=281&hilite= כאן] ובהיכל הבעש"ט לא העתיקו מדוייק את הלשון, ואתה לא העתקת מדוייק משם, ומכאן שכל השיבושים הנחמדים שיצאו לנו... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:35, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:כך צוין בהיכל הבעש"ט. עכשיו שינתי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:37, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::צריך לשנות גם את התוכן, כמו שכתוב במגדל עז - המקור!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:40, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::מה אתה אומר.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:40, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::התוכן הוא אותו תוכן ואין צורך בלשנות דבר אדוני המפקד {{קריצה}} [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:41, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::::{{א|חסיד של הרבי|חיילי}} היקר: התוכן לא אותו תוכן: זה הרש"ז עצמו שלח פ"נ, ולא חסידיו, ויש עוד כמה דיוקים קטנים... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:46, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
::::::ובדיוק לזה התכוון המשורר כשהוציא את צמד המילים "עכשיו שיניתי" ממקלדתו. וראוי שתציץ פנימה ותגלה דבר מפתיע - שזה אותו דבר ואין שום חוסר דיוקים.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:50, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::::::תודה רבה באמת... לכןצריך שלשה מגיהים... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:52, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
::::::::איפה כתוב שצריך שלוש מגיהים? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:00, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::::::::כתוב בהוראות להפוך ערך למומלץ... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:43, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
{{שבירה}}עכשיו שמתי לב לזה.. אז אם כן לדעתי השלוש שיגיהו אותו זה יהיה אני {{א|חב"דניק|אתה}} ו{{א|אלמ}}. מוסכם עליכם? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 14:35, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:אבל להעיר שההגהה תתחיל אחרי שאני יגמור לעבוד עליו.. יש לי עוד מה להוסיף. בעז"ה אני יודיע בפסקה נפרדת כשאני יגמור לעבוד עליו סופית ואז נוכל להתחיל בהגהה רצינית של הערך. ואח"כ הוא יהיה למומלץ. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 14:37, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::ודאי וודאי, בע"ה, אכי"ר, רק אני מקוה שאוכל... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 16:09, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
<br />
== ציור מהרש ==<br />
<br />
[[תמונות_וציורי_רבותינו_נשיאנו#ציורי אדמו"ר המהר"ש]] מפורש שזה השערות בלב וכלל לא בטוח. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 07:04, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 07:04, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:ציור של משפחת גינזבורג. אבל לא יודע אם יש טעם להשאיר... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:36, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א<br />
::אין טעם ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:07 • י"ד בתשרי ה'תשפ"א<br />
<br />
== מקום שלישי ==<br />
<br />
רק לציין שהערך כרגע נמצא כערך אנציקלופדי במקום השלישי באורכו באתר ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • י"ד בתשרי ה'תשפ"א<br />
:מה הפשט? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:28, י"ד בתשרי, ה'תשפ"א<br />
::הערך הזה הוא החמישי בגודלו בחב"דפדיה, ומבין הערכים האנציקלופדים מקום שלישי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:33, 2 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::שתי הערכים היחידים הלא אנצקילופדיים שעברו אותו הם [[מפתח ענינים לספר התניא]] ו[[קבוצה - רשימת תלמידים לפי שנים]]. השתי ערכים האנציקלופדיים היחידים שעברו אותו הם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[ הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:36, 2 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
==הגהה==<br />
בנוגע למגיהים שליט"א, שימו לב למספר דברים חשובים להגהה:<br />
#לפתוח ראשי תיבות, כגון מ"מס'" - ל"מספר", ע"י ל על-ידי. וכו' וכו'. (חוץ מבהערות שוליים שיהיה כתוב עמ' ולא "עמוד" או ע', ובמקומות שכתוב ר' כגון ר' מרדכי וכו' (גם וכו' {{קריצה}}))<br />
#שישנו לכל הרביים את התואר ל"אדמו"ר" - כגון מ"הרבי המהר"ש" ל"אדמו"ר המהר"ש", וכן בנוגע לאדמו"ר הצמח צדק, להוסיף לו את התואר אדמו"ר - למען האחידות.<br />
#בנוגע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שיהיה רשום עם צ' בסוף (הריי"צ) ולא ץ' (הריי"ץ)<br />
#שישנו בכל מקום שכתוב "חצר" (כגון "חצר קאפוסט") ל"ענף" - יותר מתאים, כי זה מה שזה..<br />
#כל מקום שכתוב "פטירה" '''על אחד מבניו של הצמח צדק''' לשנות ל"הסתלקות"<br />
#לתקן שגיאות כתיב וטעויות מקלדת..<br />
#בהצלחה לכולם! מקווה שלא פספסתי משהו.. <br />
בברכה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:45, 2 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:שכחת הגהה תוכנית.. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:47 • י"ד בתשרי ה'תשפ"א<br />
::מתנגד ל-4 ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:26, ט"ז בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::{{א|חב"דניק|הסבר}} מדוע. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 14:41, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::פחות התחברתי, אבל לא בצורה קריטית, ואפשר כן ככה... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 14:43, ט"ז בתשרי, ה'תשפ"א<br />
<br />
==<big>מקום שני!!</big>==<br />
הערך [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] הוא הערך '''השני בגודלו בחב"דפדיה מבין הערכים האנציקלופדים!!''' [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:48, 3 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
==בנוגע למקורות מרשימות תרכ"ו של [[אדמו"ר הריי"צ]]==<br />
מכיון שלא ידוע לי על ספר שמאגד את זה, וכל מה שאני יודע על הרשימה הזאת זה איך שהובאה באינטרנט ולא צוין שם עמודים ([http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=96&lang=hebrew לקריאת הרשימה ב{{שטורעם}}])אז אני נאלץ שלא לרשום עמודים במקורות אלא רק לציין שהמקור הוא ב"רשימת תרכ"ו". אם מישהו יודע על ספר שמאגד את הרשימה שיודיע לי על-כך, ואז נוכל לציין אף עמודים. בברכה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:35, 3 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:כותב הקטע ע"פ הרשימה והמציין אליה הוא אני. היא הובאה מתוך כפר חב"ד בספר ליובאוויטש. בהמשך אחפש את המקום המדוייק. מפני קדושת המועד--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 09:17, י"ח בתשרי, ה'תשפ"א 09:17, 6 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
==מקום ראשון!==<br />
'''הערך הוא הראשון באורכו מבין הערכים האנציקלופדים בחב"דפדיה! [[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 08:10, 4 באוקטובר 2020 (UTC)'''<br />
<br />
==גמר עבודה!==<br />
נראה לי שגמרתי '''לעת עתה''' לעבוד על הערך, ואפשר להתחיל עם ההגהה. {{גודל|3|בהצלחה רבה לכולנו!}} [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:12, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:שלום אני אשמח אם תבדוק ותתן דעה בקצת הגהה שעשיתי עבדתי על זה יותר משעה בתודה מראש וחג שמח. --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 17:44, ט"ז בתשרי, ה'תשפ"א 17:44, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::עכשיו שמתי לב לזה.. ישר-כח גדול על ההגהה! אשמח אם {{א|דוד קורצוג|תמשיך}} לתקן שגיאות כתיב בערך, זה יעזור מאוד! חג שמח גם לך, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:46, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::אינני מבין הכיצד זהו גמר עבודה אם יש בערך עדיין תבניות בקשת מקור והבהרה. עוד כמה ענינים שיש להעיר עליהם (מהגדול לקטן):<br />
:::#הפסקאות "מרכזי הענפים שהתפצלו" ו"סוף הפיצול" מיותרות לחלוטין וכתובות כבר קודם (אולי יש קטע קטן שלא נזכר קודם ויש לשלב שם לפני שמוחקים, לכן לא עשיתי זאת בעצמי ומעיר כאן).<br />
:::#הפסקאות "בתי כנסת" ו"היחסים בין ליובאוויטש" צריכות צמצום משמעותי ביותר; בתי כנסת צריך להיות ממש כמה שורות, בלי להכנס לכל עיירה (כלומר: "היו קהילות שבהם היתה קהילת קאפוסט גדולה וליובאוויטש קטנה, כגון ..., ... ו...; קהילות שבהן קהילת קאפוסט קטנה וליובאוויטש גדולה, כגון ... ו..." וכיו"ב). היחסים - צריך להעביר את כל הפרטים המלאים לערכי החצרות עצמן, ולכתוב כאן את עיקרי הדברים.<br />
:::#בכלל: עושה רושם שהכותב התאמץ להביא כל פריט מידע שהוא בנושא, וזה מקיף ומעניין מאוד, אבל פוגע קצת באנציקלופדיות. הרבה דברים צריך לתמצת משמעותית (ובמידת האפשר - להפנות לערכים אחרים. לדוגמא: את הסיפור של [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] לכתוב ב-2 שורות, ולהפנות לשם. את סיפורי המהרי"ל המפורטים - מסעותיו בחיי אביו, אי רצונו לקבל הנשיאות וכו' - גם להעביר לערכו, ולתמצתם בשורות ספורות בפיסקת הרקע והפיצול. וכו'). לא עשיתי את זה בעצמי (מצד הרגישות שבטח הכותב ירצה לעשות בעצמו), אבל הענין נצרך. כן אעיר שזה גם יפה וראוי - שערך מומלץ לא רק שהוא מלא בעצמו, אלא גם הערכים הקרובים אליו, ולא כהמצב עתה שערכי בני הצ"צ וחצרותיהם דלים שלא בערך כלל לערך מקיף זה.<br />
:::#הפיסקא על אוורוטש צריכה לעבור לתחילת הערך היכן שהוא. אמנם היא לא היתה חלק מחב"ד, אבל מקומה בערך כרגע מבלבל; יש לכתוב בהתחלה שבמקביל לפיצול התקיימה עוד מחיי הצ"צ חצר של בנו בסגנון צ'רנוביל וכו'.<br />
:::#מהו הקובץ "דורות הראשונים" (שחיפשתיו ולא מצאתיו)? מובאים משמו בערך דברים רגישים ביותר, לכן יש לברר סמכותו.<br />
:::#הערה טכנית אבל חשובה ומעייף לתקנה: הערך מלא בקישורים פנימיים, בניגוד למקובל שיש לקשר רק בפעם הראשונה שהדבר נזכר בערך.<br />
:::עד כאן לע"ע, המשך יבוא... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:41, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
::::1: אם כך צריך למחוק מההתחלה את הדברים, ולא את הפסקאות עצמם. 2: אני ממש חולק עליך שהם צריכים צמצום - ובנוגע למה שכתבת על הקהילות שלא צריך לכתוב עליהם '''זה כל המטרה של הפסקה''' עשיתי אותה כדי שידעו את המשוואה בקהילות חב"ד בתקופה ההיא בין ליואבוויטש קאפוסט וליאדי! 3: גם על זה אני חולק - צריך להביא את הדברים כהוויתם ולא כתמצות. '''לא כל חב"דפדיה צריכה להיות מתומצתת''' 4: מסכים אתך לגמריי. 5: תיצור איתי קשר במיל שמופיע בראש דף השיחה שלי ואני ישלח לך את הקובץ. 6: תן דוגמא. המשך יבוא בעז"ה.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:48, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::::1. בנוגע ל"מרכזי הענפים" - ודאי שעדיף למחוק את הפיסקא מאשר קודם (מובן מאליו שלכל ענף יש מרכז ואין צורך להקדיש לזה פיסקא). בנוגע ל"סוף הפיצול" יש לעיין, אולי כדאי להשאיר בתימצות, אני נוטה שלא. 2. בודאי שזו מטרת הפיסקה ולכן היא חשובה מאוד. התכוונתי רק לפירוט הדקדקני - שנכנסים לכל עיירה מה ומי בדיוק, ר' שמעון אהרן ממוהילוב ור' בער מקאוטה וכו' וכו'... כדי שידעו את המשוואה צריך לכתוב בתימצות בסגנון שהזכרתי לעיל. 3. לא כל חב"דפדיה צריכה להיות מתומצתת - הכל לגופו של ענין: ערך על הפיצול צריך לעסוק בעיקר בהשתלשלות הפיצול, ובקיצור ובתימצות - ברקע בחיי הצ"צ, בחצרות עצמן והיחסים ביניהן. לא להכנס לכל מה שהיה עם בני הצ"צ בכל צעד ושעל וכו', שזה יפורט בערכים המקבילים, ויתומצת כאן ויופנה לשם. 6. לא כל פעם צ"ל [[הצמח צדק]], [[חב"ד קאפוסט]], [[הרבי המהר"ש]] וכו'... בפעם הראשונה כך, ובפעמים הבאות - הצמח צדק (ללא קישור) וכד'. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:57, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::::::בנוגע למה שאמרת שלא צריך להיות כתוב בכ\נוגע לכל עיירה גם אני לא מבין מה הבעיה, אני כותב שם את השתשלשות הדברים, איך נהיו החסידים בעיירה הזו חסידים של המהרי"ל או המהר"ש, וכדו', אין בזה כל בעיה. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 19:07, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::::::אין בעיה, רק שפירוט יתר חורג מאנציקלופדיות לענ"ד. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:12, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::::::::דבר ראשון פירוט יתר ממש לא חורג מאנציקלופדיה, ההפך הוא הנכון. דבר שני אני ממש לא חושב שיש שם פירוט יתר, ההפך אני השתדלתי לקצר כמה שיותר. (ולהעיר שבמקור היה כתוב '''הרבה''' יותר ארוך).. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 20:31, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
==ההגהות==<br />
{{א|חב"דניק}} ו{{א|שמואל חיים}} (אם ירצה להיותך מגיהה.) אתם מוזמנים להתחיל להגיהה את '''מה שצריך הגהה''' בערך.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]]<br />
<br />
== בקשה לעורכים ==<br />
<br />
שלום לקרייזי אבאוט משיח ולחסיד של הרבי בבקשה אל תעשו התנגשויות עריכה בין אחד לשני לפני שאתם מתדיינים על זה בדף השיחה בתודה מראש דוד<br />
--[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:22, ט"ז בתשרי, ה'תשפ"א 18:22, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
== איסר בער גירלסון ==<br />
<br />
ברור לי שהשיחזור שלך הוא טעות, אני פותח בדיון כדי לא להכנס למסכת שחזורים. המצוי בכתבי פישל שניאורסון מבין שאין קץ לדמיונו הפורה, כך שגם אם ייתכן שיש גרעין אמת - הגרעין הוא רק שאיסר בער מבוסס על דמות אמיתית כלשהי (שאין לנו דרך לדעת עליה כלום). בודאי שהרבה מהדברים שפישל שם בפי הדמויות הומצאו על ידו, אבל גם אם נניח שהוא לא המציא אלא שתל בפי הדמות הדמיונית משפט שבאמת נאמר פעם ע"י מישהו אמיתי, זה לא בעל חשיבות אנציקלופדית, כיון שאין לנו דרך לדעת על זה (לשם השוואה: זה כמו לכתוב "במחזמר חנוכה תשע"ח בכפר חב"ד, אמר בערל לשמערל שקאפוסט זה התעמקות"...) -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:25, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:דבר ראשון יש לך מקור לכך שאכן זה לא דמות אמיתית? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:32, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::ול{{א|קרייזי אבאוט משיח}} היקר, אני מבקש בכל לשון של בקשה שלא למחוק מקורות לפני שאתה בודק, וגם אם בדקת ולא מצאת יכול להיות שזה כן כתוב אך לא בעמ' הזה או לא בהוצאה שבה אתה מסתכל (כמו לדוגמא בספר אישים וקהילות - שטעיתי בעמ' 1 - במקום 141 כתבתי 140 ומחקת מיד..). '''אז בבקשה לפני שאתה מוחק מקור נא לציין על-כך בדף שיחה של הערך!''' בברכה ובתקווה להבנה מצדך, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:40, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::היו לי הרבה תיקונים, השתדלתי לציין בשיחה מה שחשבתי שאולי יש בזה מקום לדון (ראה ההערות שהוספתי עכשיו), ייתכן שטעיתי ואם כן מתנצל. בעניננו: ברור שזו לא דמות אמיתית (עיין גם ב[[שיחה:איסר בער גילרסון]]), אדרבה - נסה לחפש עליה עוד מידע מלבד ספרו... לכן כתבתי שהמצוי בכתבי פישל מבין שכך היא דרכו (המצאות בשם איסר בער זאת הבעיה הקטנה, הוא ממציא דברים בשם חסידים אמיתיים וגם אדמו"רים). בנוגע לאישים וקהילות: שלא כדבריך, קראתי עמוד אחורה וקדימה, ובכל הנושא הוא לא מתייחס כלל לגודלם של החצרות והיחס ביניהן. מאיפה המקור לכל הפרטים שבערך? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:45, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::::אז כנראה יש לך הוצאה אחרת של הספר, תיצור איתי קשר במיל ואני ישלח לך את מה שנכתב שם. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 18:51, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::::אני משתמש (כמוך, כנראה) [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1601836342129&pagenum=450&book=147837 באוצר החכמה]. היכן הפירוט? וכן, יש הסכמה על גירלסון? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:59, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
<br />
== ציטוט צף ==<br />
<br />
בדרך כלל מקובל להשתמש בציטוט צף רק כשממש תורם לערך, וכאן הם לא ממש נצרכים, בפרט שבלאו הכי הערך ארוך ביותר (תקוותי שאף אחד לא מתאמץ בדוקא שיהיה הכי ארוך באתר, וזו גם לא תמיד מחמאה גדולה...) -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:20, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:א': לא חובה. ב': אני די בטוח שהציטוטים שכאן הם נצרכים, הציטוט הצף הראשון הוא כדי שלא יחפשו יותר מדי ברשימת תרכ"ו, שהיא די ארוכה. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:19, 4 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::הציטוט הראשון אפילו לא ברור על מי ומה הוא מדבר (יש להתעמק בערך כדי להבין למה שייך, והאריכות מקשה על ההתעמקות). הציטוט השני על המאמרים וכו' פיקנטי אבל לא נצרך להיסטוריית הפיצול. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:47, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::בנוגע לשני אשמח אם תפנה אותי למקום ששם כתוב שציטוט צף מביאים אותה רק מתי שהוא '''"נצרך"''' כלשונך. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 10:49, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::והנה הערה קטנה (אל תראה את זה כאישי ח"ו) {{א|קרייזי אבאוט משיח|אתה}} מרבה להביא פה דברים ורעיונות שאין להם כל מקור בחב"דפדיה, '''רק כי כך דעתך'''. ואחרי זה עושה את זה כאילו זה המדיניות מאז ומעולם בחב"דפדיה. תתחיל בבקשה להביא מקורות. וכן תן לי דוגמה איך אפשר בדיוק לכתוב את הערכים שציינת יותר בקצרה, כי עכשיו ניסיתי ומשום מה לא כו"כ הצלחתי.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 10:51, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::::{{לפני התנגשות}} לא ראיתי את זה כתוב. זה מדיניות נפוצה, והיגיון פשוט לענ"ד - כי על כל ערך יכולים להיות בין 5 ל-10 ציטוטים, וזה יהיה מסורבל ביותר, ואין לדבר סוף. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:56, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
::::::{{אחרי התנגשות}} א. עיין בלשוני "בדרך כלל מקובל" (ולא "הכלל אומר" וכד') ותחסוך טענות. ב. מהם "הערכים שציינת"? (התכוונת פסקאות?) -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:57, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::::::א: אכן התכוונתי פסקאות. ב: אז אתה מודה שאין כזאת מדיניות.. אז לדעתי הדיון כאן מיותר. "דבר שמקובל כאן" וכו' וכו' זה לא מדיניות. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:00, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::::::א. חשבתי שתעדיף לעשות זאת בעצמך. אם ברצונך שאנסה לעשות זאת, אפשר, ובתנאי מראש שלא תקפיד עלי אם אקצץ וכד' שלא לשביעות רצונך (מנסיוני, בדרך כלל הכותב מרגיש שכל מילה יקרה ואי אפשר לקצר כלום, אף שייתכן שהקיצור רק משביח את התוכן, וזה טבע העולם). וכמובן שאפשר לדון אח"כ עוד. ב. הדיון לא מיותר, כי זה מקובל והגיוני ביותר (כפי שהסברתי), ובפרט בערך זה שבלאו הכי צ"ל ארוך מאוד. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:04, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::::::::בכבוד, רק {{א|קרייזי אבאוט משיח|תעתיק}} את הפסקאות ותערוך אותם בדף [[משתמש:חסיד של הרבי/קיצוץ לפיצול|הזה]], ולא בערך עצמו, כדי לחסוך דברים מיותרים ואובדן חומר יקר.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:06, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
==דיון להמלצה==<br />
קודם כל סתם בשביל הידע {{גודל|4|'''הערך הזה הוא המקום שמאריך ומאגד הכי הרבה דברים בנושא של הפיצול מכל הספרים והקבצים שנכתבו על-כך!'''}} וכרגע הערך הובא לדיון להמלצה, '''צאו בהמוניכם לשנות את ההיסטוריה האנושית עלי-אדמות ולהצביע כדי שהערך יהיה למומלץ!''' אם יש ערך שחב"דפדיה יכולה להיות גאה בו הרי שזה הערך הזה.. כל מה שיש להגיד בהקשר לכך אפשר לכתוב כאן. בברכה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 08:21, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
==למגיהים שליט"א==<br />
הנה דף שיקל עליכם.. [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/הגהה]], בהצלחה, ו{{שכויח}} על פועלכם הרב!! [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 09:04, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:אתה מצחיק {{חיוך}} המיזם של ערכים מומלצים מבקש 3 מגיהים כדי ששלושתם יגיהו את כל הערך ולא שכל אחד יגיה חלק ממנו. ואגב, זה שצריך שלושה מגיהים לא מונע מעוד מגיהים לעבור על הערך אלא אדרבה, כדי להפוך ערך למומלץ צריך 'לפחות' שלושה מגיהים שיעידו על עצמם שהם עברו על הערך לאורך ולרוחב ומבחינתם הוא ראוי להיות מומלץ ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:39 • י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
<br />
== קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש ==<br />
<br />
כפי שכתבתי כמ"פ, עיקר מה שלענ"ד מפריע לערך להיות מומלץ (אף שבהחלט ראוי לזה) היא האריכות ופירוט יתר - כלשון [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ|הקריטריונים]]: {{ציטוטון|עליו להיות '''באורך ראוי'''; ארוך דיו על מנת לספק את כל המידע הנחוץ ולערוך ניתוח יסודי של נושא הערך, מבלי לכלול פרטים בלתי הכרחיים, אשר יכולים להכלל בערכי משנה אליהם יפנה הערך}}. עכשיו עלה בדעתי רעיון, שאולי יכול להקל ביותר, לפתוח ערך [[קבלת הנשיאות של אדמו"ר המהר"ש]]. שם ייכלל כל המידע על הרקע - הנהגתו בחיי אביו, וכן כל פרטי המחלוקות והד"ת עד שנשאר בליובאוויטש (וכן הסיפור מהציטוט הצף שהזכרתי לעיל). כך יהיה אפשר לכלול כאן בתמצות ולהפנות לשם. לא תהיה עבודה קשה במיוחד לכתוב ערך הנ"ל, כיון שכמעט כל המידע כבר נמצא בערך מפורט ומקיף זה. אח"כ - יהיה קל יותר לחזור לדיון כאן ולראות אם הערך מתומצת כדבעי. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:51, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:'''מכיון שאין כזה ערך''' אז זה ממש לא נצרך, וזה כמו שתגיד לי שעכשיו על כל עיירה שכתבתי בפסקה של הקהילות של חב"ד אני יכתוב ערך. מתי שיהיה כזה ערך נוכל לדון בבקשתך. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 10:54, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::לא כתבתי שזאת חובה, אלא שזאת יכולה להיות הדרך הישרה הקלה והמהירה - ליצור את הערך וכך להקל בעריכתו של ערך זה שיתאים לקריטריון הנ"ל (כי מצד אחד האורך ופירוט היתר כאן מסרבלים, ומאידך חבל לאבד מידע מפורט ומקיף כזה). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:59, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::זה חלק מהדברים שניתן לעשות אותם '''אחרי''' שהערך יהיה מומלץ, וזה ממש לא דבר שמונע אותו מלהיות כזה כמו שאתה בעצמך כתבת. עכשיו אכן פתחתי דף חדש שבו אני יערוך את זה, אבל מכיון שעוד מעט אני חוזר לישיבה אני יתחיל לעבוד עליו רק בחודש הבא.. כך שזה לא רלוונטי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:03, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::הכל אפשרי. אלא שכדי שהערך יהיה מומלץ ובאורך הראוי, הרבה יותר כדאי לפני. כל הכבוד על ההירתמות הזריזה, אם ישאר דברים שלא תספיק לסיים אוכל להתנדב לעשות זאת בימים הקרובים, ובתנאי שלא תקפיד כמ"ש [[#ציטוט צף|לעיל]] (כי בדרך כלל טבע העולם שמקפידים). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:06, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::::אפשר, אבל לא מונע מלהיות מומלץ.. כל השבוע הזה חרשתי על הערך הזה ועבדתי עליו למעלה מכוחותי במשך שעות רצופות במשך למעלה משבוע, וכרגע אני רוצה קמצת מנוחה. כך שעכשיו אין לי כח לכל השטויות האלה שבלאו הכי לא מונעים מהערך להיות מומלץ. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:09, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::::עבודתך הכבירה ראויה לכל שבח ואכן ניכרת בערך, ולכן הוא בעל פוטנציאל טוב למומלץ, אלא שיש עוד עבודה והיא איננה שטויות. אם בכוונתך לטפל בזה טוב, ואם לא, אכן יהיה מובן בהחלט הצורך שלך במנוחה. האורך הראוי, כמו גם הערות נוספות דלעיל, ובקשות המקור וההבהרה, כרגע מונעים מהערך להיות מומלץ. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:05, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::::::הגהתי את הערך והוצאתי את כל מה שהוא ללא מקור ודרוש הבהרה, כרגע מה שכנראה צריך זה קצת לקצץ --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 13:31, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::::::נשארו עוד דברים הדורשים הבהרה (ומהם שלא העירו עליהם), ולא הבנתי מדוע הוצאת את הדברים הדורשים מקור - מניין לך ש{{א|חסיד של הרבי}} לא ימצא להם מקור? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 13:54, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
::::::::::אכן אני מתנגד נחרצות למחיקות האלה.. אם מישהו יכול לשחזר את שתי העריכות האחרונות שלו אני ישמח, פשוט ההגנה לא נותנת לי.. אפשר להעביר את מה שהוא כתב לדף המיוחד שפתחתי בשביל דברים כגון דה.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:23, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}} מצטער, אם תרצה תוכל, לגבי הפסקה "רקע" נא לא לגעת! אני עובד עליה ! --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 18:25, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הקיצורים האחרונים ==<br />
<br />
{{א|שמואל חיים}}, אני תוהה על העריכות האחרונות והקיצורים שלך. בלבלת את הסדר בין פסקאות, מחקת המון מקורות, ועוד - ככה מקצרים? הייתי משחזר הכל לעריכה האחרונה לפניך, אבל אין לי כח להתעמק אולי כן עשית משהו מועיל, אז אנא תשחזר את עצמך כמה שצריך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:58, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:עכשיו אני שם לב שלא ענית לשאלתי בפיסקא דלעיל, ומכאן אני מסיק שיש לשחזר גם עריכות קודמות שלך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:59, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
::עיין למעלה --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 18:26, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הערה ==<br />
<br />
הסימן שסימן החסיד לרבי מהר"ש ונשאר משותק היה סימן זילזול ולא סימן ניצחון כמובא בפירוש ברשימת היומן. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:17, י"ז בתשרי, ה'תשפ"א 18:17, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
==העברה מדף הדיונים של הערכים המומלצים==<br />
כדאי לעצור מהר! מכיוון שערך זה אכן ראוי בהחלט להיות מומלץ לאחר סיום העבודה, כדאי להזהר ולעבוד אך ורק לפי הכללים, לא כמו המחטף שעשו עם [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]. צריך '''קודם כל''' לסיים את הגהתו של הערך, ואח"כ לדאוג '''שאחד המפעילים''' האחראי לכך יעבירו לדיון כאן (כפי שהערתי, כרגע אחראי על זה מפעיל לא פעיל ויש למנות מפעיל אחר, ומכבר הצעתי את חלוקת קונטרסים). כרגע המצב הוא שיש עוד עבודה, וכפי שהערתי רבות בדף שיחתו - תיקונים שטרם נעשו, ולכן ישאר בינתיים ברשימת ההמתנה. עיקר הבעיה, שלדעתי כרגע אינו עומד בקריטריון האורך הראוי שברשימת הקריטריונים ('''ע"ש'''). -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:29, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:חולק על-כך, הערך אכן יהיה מומלץ רק לאחר ההגהה, אך כדי לחסוך המתנה מיותרת התחלנו את הדיון עכשיו.. זה א'. ב' '''הדבר הטיפשי ביותר שאפשר להגיד זה שהערך לא עומד בקריטררונים!''' תציץ שניה אחת בערך מומלץ אחר ותראה את ההבדל.. '''אם זה לא עומד - אז מה כן יכול לעמוד?!''' פה הגזמת אבל לגמרי! [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 10:33, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:::{{לפני התנגשות}} {{קטן|הערת אגב שאין צורך להתייחס אליה:}} לכאורה כשרוצים שערך יהיה מומלץ כדבעי, עדיף לא לשכנע את המשתמשים כמה הוא טוב ומושלם וכו', אלא אדרבה - לשכנעם להתייחס בביקורת ולחפש כמה שיותר תיקונים, וכיון שאין דעותיהם שוות וכל אחד שם לב לתיקון אחר, אזי כשיש כמה שעוברים בביקורת ומתקנים הוא נעשה באמת מומלץ. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:35, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
::::אם כל אז לעולם לא יהיה ערך מומלץ.. במיוחד כאשר כל פעם אתה מחפש את הטעיות שיש בו '''ולעולם ולתמיד יהיו בו טעויות''' כי '''אין כזה דבר מושלם'''. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 10:39, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::{{לפני התנגשות}} א. הוא אשר אמרתי שיש לשמור על הכללים - נא לעיין שם ולראות שרק אחרי ההגהה אפשר להעבירו לדיון, וגם זה רק ע"י המפעיל האחראי לכך (וכנראה שהכוונה בכללים אלו היא כדי שלא "לחסוך המתנה" אלא אדרבה, להוסיף בהמתנה, כדי שיהיה זמן לשפר עוד ועוד בנחת בלי לחץ. בכל אופן אלו הכללים). ב. אין צורך להתלהם, ראשית אי אפשר לומר שעומד בקריטריונים כשעדיין יש כו"כ בקשות מקור והבהרה (ראה למשל הערות 28 ו-31 בערך), ושנית, האם עיינת בקריטריון האורך הראוי עליו דיברתי? כדי לחסוך ממך אעתיק: "עליו להיות '''באורך ראוי'''; ארוך דיו על מנת לספק את כל המידע הנחוץ ולערוך ניתוח יסודי של נושא הערך, מבלי לכלול פרטים בלתי הכרחיים, אשר יכולים להכלל בערכי משנה אליהם יפנה הערך". לדעתי אינו עומד בזה, ואריכות הדיון על כך מקומה בשיחה שם. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:41, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::::::::{{אחרי התנגשות}} כמובן שתמיד לא יהי מושלם, אבל בהתחלה יחפשו וימצאו תיקונים גדולים, אח"כ בינוניים, ובסוף רק תיקונים קטנים, וכשיגיעו רוב המשתמשים למסקנה שמה שאפשר תוקן והשאר אין לדבר סוף, אז יכתירוהו כמומלץ. ולדעתי במקרה שלנו זה בהחלט אפשרי, על אף שאני מאוד תומך בכללים המחמירים של מומלצים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:43, י"ז בתשרי ה'תשפ"א<br />
:::::::::::בינתיים כל מה שאמרת בנוגע לאריכות יתר - מופרך לחלוטין.. אשמח אם תביא לי דוגמה לפסקה "בתי כנסת וקהילות חב"ד" שבה אפשר לכתוב את זה יותר בקצרה.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 10:46, 5 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
==בנוגע לכל ה"קיצורים" למיניהם==<br />
הגיע הזמן לומר את האמת: אני חושב שלא צריך לקצר את הערך, ולא צריך שכל חב"דפדיה תהיה מצותת. אני {{נגד חזק}} לקצר יותר ממה שהוא עכשיו!! עכשיו אני יפתח פה דיון אם צריך לדעת המשתמשים לקצר או לא. {{חב"דפדים פעילים}} הצטרפו! [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 13:10, 6 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
===בעד להשאיר את הערך איך שהוא===<br />
<br />
#כמובן עם ההגהה (אבל בלי קשר, אין צורך לתמצת יותר מדי!) ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 13:12, י"ח בתשרי, ה'תשפ"א<br />
#[[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 13:19, 6 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
#--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 15:50, 6 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
# נגד קיצור הערך. לא איך שהוא, אלא להמשיך לעבוד שיהיה טוב. אבל לא לקצר. אמשיך לעבוד ברגע שיהיה לי זמן מקווה מיד אחרי החג. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 18:33, י"ח בתשרי, ה'תשפ"א<br />
<br />
===נגד להשאיר את הערך איך שהוא===</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&diff=414295שושלת צ'רקס2020-10-01T07:11:38Z<p>אלמ: שם זה בקטגוריית משנה של חב"ד</p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
בקרב בני משפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], היו מבני משפחת רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]] שפתחו חצרות חסידיות בראשותם, ונהגו כדרך אדמו"רי [[טשרנוביל]]. <br />
<br />
==רקע==<br />
הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] נשא את מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], על פי הסיכום שהיה בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[מנחם נחום מטשערנאביל]].<br />
<br />
במשך תקופה ארוכה, התגורר רבי יעקב ישראל בעיירה הורנסטייפל, שם נערכה חתונת בתו [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם בן דודה [[הריי"צ מאוורוטש]], בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
בשנת תרכ"א עזב ר' יעקב ישראל את העיירה ועבר לטשערקאס.<br />
<br />
קשרי השידוכים בין הרב מטשערקאס לבין אדמו"רי חב"ד המשיכו, גם רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]] נשא בזיווג שלישי את אחייניתו [[שרה פריידא (נכדת אדמו"ר האמצעי)|שרה פרידא]] בת הרב מטשערקאס.<br />
<br />
יש גם המחשיבים{{הערה|השידוך המופלא בעריסה}} את השידוך בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל.<br />
<br />
בסופו של דבר, למרות ייחוסם לאדמו"רי חב"ד, חתנו של הרב מטשערקאס הריי"צ מאורווטש, נכדו האדמו"ר מטומושפול ונכדו האדמו"ר מהורנוסטייפל הנהיגו את חצרותיהם בדרך חסידות טשרנוביל.<br />
<br />
==אוורוטש==<br />
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו עוד בחיי אביו [[יוסף_יצחק_שניאורסון_(בן_אדמו"ר_הצמח_צדק)#הנהגתו באדמו"רות|חצר]] בעיירה אוורוטש. <br />
<br />
היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. <br />
<br />
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br />
<br />
לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], בעת [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|הפיצול בין בניו]] היו מחסידי הצמח צדק שבאו לאוורוטש והצטרפו לחצר.<br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות טשרנוביל]].<br />
<br />
==טומושפול==<br />
רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טברסקי]], בנו של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], שימש באדמו"רות בעיר טומושפול, שם הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל.<br />
<br />
את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], שעבר לאחר השואה ל[[קראון הייטס]], בתור חתנו של האדמו"ר מקוידינוב, הצטרפו לחצרו גם חסידי קוידינוב. <br />
<br />
בהלוויתו השתתף הרבי, שאף ניחם את האבלים. רבי משה חיים יהושע נקבר מאחורי [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
שולשלת טומושפול הייתה החסידות היחידה שאדמו"ריה התייחסו בן אחר בן לאדמו"ר הזקן.<br />
<br />
==הורנסטייפל==<br />
כאמור, בהורנסטייפל השאיר רבי יעקב ישראל על כסאו את נכדו, רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]], שהיה בנו של רבי משולם זוסיא אורבך מטלומאץ', נינו של ר' [[זושא מאניפולי]]. רבי מרדכי דב התייתם מאביו בגיל שש או תשע, וגדל אצל סבו, לכן גם שינה את שם משפחתו לטברסקי.<br />
<br />
אל רבי מרדכי דב נהרו חסידים רבים, לאחר פטירת סבו בשנת [[תרל"ו]], נהרו אליו רבים מחסידי סבו.<br />
<br />
רבי מרדכי דב נפטר בשנת [[תרס"ג]].<br />
<br />
במקומו מונה אחד מבניו הצעירים, רבי יהודה לייב בן ציון, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה. למלא את מקומו. בשנת תרע"ד עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר עליית הקומוניסטים ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א.<br />
<br />
בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות. התיישב בעיר מילווקי, והנהיג את החצר עד לפטירתו בשנת תשל"ג, בנו ר' אברהם הלחין את ה[[ניגון הושיעה את עמך]].<br />
<br />
רבי יעקב ישראל, היה בקשר עם הריי"צ, כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מר חשוון תש"ה, בהם הריי"צ מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוה"ר יעקב ישראל שליט"א". <br />
<br />
בתוך המכתב כותב לו הריי"צ:<br />
<br />
:::''"שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת."<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו:<br />
<br />
:::''מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ב[[יראת שמים]] וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=fbbf5d49-d3d7-40b9-9adb-c87c64e793c1&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]}}<br />
<br />
את מקומו מילא בנו הבכור רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא. עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. את מקומו ממלא חתנו רבי שלום שכנא פרידמן. שמנהיג כיום את החסידות בארץ ישראל.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|*]]<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%A6%27%D7%A8%D7%A7%D7%A1&diff=414293שושלת צ'רקס2020-10-01T07:11:16Z<p>אלמ: כפי שהצעתי באחד המקומות</p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
בקרב בני משפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], היו מבני משפחת רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]] שפתחו חצרות חסידיות בראשותם, ונהגו כדרך אדמו"רי [[טשרנוביל]]. <br />
<br />
==רקע==<br />
הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] נשא את מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], על פי הסיכום שהיה בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[מנחם נחום מטשערנאביל]].<br />
<br />
במשך תקופה ארוכה, התגורר רבי יעקב ישראל בעיירה הורנסטייפל, שם נערכה חתונת בתו [[חנה (נכדת אדמו"ר האמצעי)|חנה]] עם בן דודה [[הריי"צ מאוורוטש]], בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
בשנת תרכ"א עזב ר' יעקב ישראל את העיירה ועבר לטשערקאס.<br />
<br />
קשרי השידוכים בין הרב מטשערקאס לבין אדמו"רי חב"ד המשיכו, גם רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]] נשא בזיווג שלישי את אחייניתו [[שרה פריידא (נכדת אדמו"ר האמצעי)|שרה פרידא]] בת הרב מטשערקאס.<br />
<br />
יש גם המחשיבים{{הערה|השידוך המופלא בעריסה}} את השידוך בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לבין בתו של הריי"צ מאורווטש לשידוך נוסף בין חב"ד לטשרנוביל.<br />
<br />
בסופו של דבר, למרות ייחוסם לאדמו"רי חב"ד, חתנו של הרב מטשערקאס הריי"צ מאורווטש, נכדו האדמו"ר מטומושפול ונכדו האדמו"ר מהורנוסטייפל הנהיגו את חצרותיהם בדרך חסידות טשרנוביל.<br />
<br />
==אוורוטש==<br />
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו עוד בחיי אביו [[יוסף_יצחק_שניאורסון_(בן_אדמו"ר_הצמח_צדק)#הנהגתו באדמו"רות|חצר]] בעיירה אוורוטש. <br />
<br />
היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. <br />
<br />
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]], ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.<br />
<br />
לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], בעת [[הפיצול בחב"ד (תרכ"ו)|הפיצול בין בניו]] היו מחסידי הצמח צדק שבאו לאוורוטש והצטרפו לחצר.<br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות טשרנוביל]].<br />
<br />
==טומושפול==<br />
רבי [[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)|מרדכי דב טברסקי]], בנו של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]], שימש באדמו"רות בעיר טומושפול, שם הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל.<br />
<br />
את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]], שעבר לאחר השואה ל[[קראון הייטס]], בתור חתנו של האדמו"ר מקוידינוב, הצטרפו לחצרו גם חסידי קוידינוב. <br />
<br />
בהלוויתו השתתף הרבי, שאף ניחם את האבלים. רבי משה חיים יהושע נקבר מאחורי [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
שולשלת טומושפול הייתה החסידות היחידה שאדמו"ריה התייחסו בן אחר בן לאדמו"ר הזקן.<br />
<br />
==הורנסטייפל==<br />
כאמור, בהורנסטייפל השאיר רבי יעקב ישראל על כסאו את נכדו, רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב]], שהיה בנו של רבי משולם זוסיא אורבך מטלומאץ', נינו של ר' [[זושא מאניפולי]]. רבי מרדכי דב התייתם מאביו בגיל שש או תשע, וגדל אצל סבו, לכן גם שינה את שם משפחתו לטברסקי.<br />
<br />
אל רבי מרדכי דב נהרו חסידים רבים, לאחר פטירת סבו בשנת [[תרל"ו]], נהרו אליו רבים מחסידי סבו.<br />
<br />
רבי מרדכי דב נפטר בשנת [[תרס"ג]].<br />
<br />
במקומו מונה אחד מבניו הצעירים, רבי יהודה לייב בן ציון, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה. למלא את מקומו. בשנת תרע"ד עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר עליית הקומוניסטים ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א.<br />
<br />
בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות. התיישב בעיר מילווקי, והנהיג את החצר עד לפטירתו בשנת תשל"ג, בנו ר' אברהם הלחין את ה[[ניגון הושיעה את עמך]].<br />
<br />
רבי יעקב ישראל, היה בקשר עם הריי"צ, כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מר חשוון תש"ה, בהם הריי"צ מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוה"ר יעקב ישראל שליט"א". <br />
<br />
בתוך המכתב כותב לו הריי"צ:<br />
<br />
:::''"שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת."<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו:<br />
<br />
:::''מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ב[[יראת שמים]] וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=fbbf5d49-d3d7-40b9-9adb-c87c64e793c1&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]}}<br />
<br />
את מקומו מילא בנו הבכור רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא. עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. את מקומו ממלא חתנו רבי שלום שכנא פרידמן. שמנהיג כיום את החסידות בארץ ישראל.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס|צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414289התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T07:08:04Z<p>אלמ: משפט לא מדוייק.</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש ענפים חדשים בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בחצי שנה הראשון חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה ענף גדול. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והענף החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב"ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414286שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T07:04:44Z<p>אלמ: /* ציור מהרש */ +</p>
<hr />
<div>{{מועמד להמלצה}}<br />
<br />
{{ארכיון|מספר ארכיון=<br />
[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1|א']]<br />
}}<br />
<br />
== בקשר לטבלה ==<br />
<br />
זה טוב. אבל שימו לב ששלושת בני המהרי"ל - האח השני התחיל באמצע כהונת האח הראשון והאח השלישי כיהן במקביל לאח השני. כך ששלושתם זה אותו דור הן בגלל שהם אחים והן בגלל שזה היה באותו זמן ממש. {{אנונימי}}<br />
:בקשר לשנות התחלה של ליאדי וניעזין. הם לא התחילו ממש אחרי פטירת הצמח צדק להנהיג רק אחרי תקופה. אחד אחרי חצי שני כמדומני ואחד אחרי יותר אם אני לא טועה. {{אלמ}}<br />
::אין צורך בעמודה של אדמו"ר הריי"צ אם לא מכניסים בה אף אחד. מהערך [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)]] נראה שהיה לו בן 'יהודה ירחמיאל' שמילא את מקומו לכמה שנים, א"כ כדאי להכניס אותו כדור שלישי (דור שלישי בשושלת שלו). ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:24 • י"ח באלול תש"פ<br />
:::לגבי העמודה השלישית - מה שתחליטו. אולי אכן כמו שאתה אומר - פלוס בהערה רגילה בקטע של הרבי רש"ב לכתוב את הרבי רייץ על השלוש שנים או בהערות משמאל בטבלה. לגבי הבן של לוי יצחק מסיראטשין - כבר דובר כאן לעיל ב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#אוורוטש]] וב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#חבר]] שהוא לא היה אדמור אלא רק רב וכדומה. והוא לא מוזכר בהיום יום כאדמור ובכלל הוא לא מוזכר בהיום יום. {{אלמ}}<br />
::::אז אולי כדאי להוריד את זה גם מהערך של אביו ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:53 • י"ט באלול תש"פ<br />
:::::שיניתי השנים של רבי ישראל נח לתרכ"ח ושל רבי חיים שניאור זלמן לתרכ"ז - זה השנים בהם הם עברו לעיירותיהם ופתחו שם חצר וכו'. כמו כן תיקנתי את חצר ליאדי לסיומה בשנת תר"ע (לפני זה היה תרס"ה - אבל זה לא נכון כי זה רק לוי יצחק מסיטיאטשין אבל יצחק דובער שניאורסון נפטר בשנת תר"ע ואז זה נסגר. כמו כן הוספתי מספרי שנים בהם היו קיימים החצרות {{אלמ}}<br />
::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402578&oldid=402576 עשיתי עוד כמה עריכות חשובות]. השאלה אם כדאי כך כמו זה או שכדאי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402579&oldid=402578 כך]. {{אלמ}}<br />
:::::::נראה לי במקום כל השנים בסוף כדאי לשים ליד כל אדמו"ר כמה זמן הוא היה בצורה כזאת: (תרכ"ו - תרמ"ג) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:45 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::אבל חשוב שיבינו שהיה כמה חצרות במקביל וגם החלק של קאפוסט זה מורכב ויש להסביר אותו. אפשר אולי להוסיף גם אצל כל אחד את השנים שהוא היה?!. לא יודע. {{אלמ}}<br />
:::::::::זה יהיה הכי מובן, נראה לי שכדאי ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:51 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::בוצע. {{אלמ}}<br />
:::::::::::התכוונתי להכל, לא רק לקאפוסט ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:01 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::::באמצע לעבוד על זה {{אלמ}}<br />
:::::::::::::ישר כח! ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:09 • כ' באלול תש"פ<br />
{{שבירה|:::::::::::::}}<br />
תסתכל בבקשה כעת ואשמח לשמוע כאן מה אתה אומר על כל העריכות {{אלמ}}<br />
:עכשיו אפשר להוריד את השנים של החצרות ולהשאיר רק את המספר. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:32 • כ' באלול תש"פ<br />
::מדוע ? לכל אדמור יש השנים שלו ובחצרות זה מסכם את השנים מאיזה שנה עד איזה שנה לדעתי זה מאוד חשוב דווקה ומסכם יפה. תסתכל {{אלמ}}<br />
:::הסיכום זה המספר שנים, את השנים העבריות כבר לא צריך שם, אפשר לזוז קצת עם העינים ולראות לבד בטורים הימניים. אגב, החלוקה לשורות במקום שלא נצרך זה לא ממש יפה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:39 • כ' באלול תש"פ<br />
::::שוב, מספר השנים של החצר. נקח דוגמה קאפוסט הייתה קיימת מתרכ"ו עד תרפ"ג. כעת יש לכל אדמור את השנים רק שלו עצמו. למה לא לעשות קל לקורא ולתת לו מוכן מסודר את כל השנים שהיה קיים בכותרת שנות החצר. זה הכי טוב שיכול להיות. לגבי החלוקת לשורות - מקבל. ביטלתי. אבל השארתי רק במקומות שנוגע לעיצוב הטבלה {{אלמ}}<br />
:::::ואם אתה מדבר על הדור השני. אם זה לא יהיה שורות - זה יבלבל לגמרי את הכל. אשמח לשמוע דעתך. או אם צריך אני ידגים {{אלמ}}<br />
::::::אולי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402630&oldid=402628 ללא זה] התכוונת? {{אלמ}}<br />
:::::::אם היה ממה להתבלבל מילא, אבל יש רק שני ריבועים וזה לא קשה לראות את התאריך התחלה והסוף. לגבי השורות לא דיברתי על הדור השני אלא על הדור הראשון ושנות החצר. <nowiki>"{{ש}}"</nowiki> ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::לגבי השנים אז רק על ניעזין אין חידוש באיזכור שניהם אבל השאר זה חשוב. בפרט שכתוב חבד ליובאוויטש ממתי עד מתי וזה שלושה חצרות שזה מסכם כמה זמן היה כל חצר לדעתי ני מאוד חושב שזה חשוב. ואם אכן כך אז ניעזין זה רק כדי שיהיה אחיד. לגבי השורות בשנות החצר אני בודק. {{אלמ}}<br />
:::::::::אני רואה עשית טוב. {{אלמ}}<br />
::::::::::לא דיברתי על נעיז'ין, הכל זה נראה קצת מוזר שזה סוג של פעמיים. לגבי השורות, צריך לנסות לתמצת שכל דבר יכנס בשורה אחת חוץ מהאדמו"רים שכל אחד יכנס בשורה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:24 • כ' באלול תש"פ<br />
:::::::::::לגבי השורות עבדתי על העיצוב אבל כנראה אתה מכיר פה יותר ואתה חושב שאתה יכול לעשות מעוצב יותר טוב - לך על זה. לגבי השנים רק בניעזין זה פעמיים. השאר במפורש זה לא פעמיים. זה שני שנים נפרדות אחד כללית שמסכם כמה ואיזה שנים היה הענף, לאדי וקאפוסט (למול ליובאוויטש שזה בעצמו גם שוב וזה לא מוזר אלא חשוב מאוד שיראו השנים של לובביץ למול האחרים, לשמשל תקלב שזה שנת ההתחלה) והשני זה כל אדמור ממתי עד מתי הוא היה שזה מידע בפני עצמו. {{אלמ}}<br />
{{שבירה}}יש צורך עכשיו בהערה של קאפוסט? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:38 • כ' באלול תש"פ<br />
:אפשר כמובן לערוך אותו יותר טוב שיהיה יותר מובן אבל היא צריכה להיות כי היא מסבירה משהו שהקורא הפשוט ללא התבונונות והכרה מלאה של כל העסק בעל פה וכו לא יבין זאת. אדרבה תערוך אותו שיההי יותר מובן. אתה לא שם לב למשהו שזה מוסיף (אחרי שדנת בזה רבות אז אתה בקי בזה יחסית אבל כנס לראש של מי שלא יודע כלום) {{אלמ}}<br />
::יש הבדל בין החסידויות שהורדת לאוורוטש? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:03 • כ' באלול תש"פ<br />
:::לא מובן מתי התחילה בברויסק, מההערך נראה תר"ס ומהטבלה תרס"ט. מה שמבלבל זה הסוגריים שבטבלה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • כ' באלול תש"פ<br />
::::לגבי הבדל בין החסידיות - בהחלט יש הבדל גדול. אוורוטש הוא לא חב"ד אבל מוזכרים בהיום יום (ויוסף יצחק מוזכר אף כאדמו"ר), והוא בן של הצמח צדק והיה לו קשר לפיצול אמנם לא חבד אבל קשור לערך הזה. השאר לא קשורים לערך הזה ובכלל לא מוזכרים כלל וכלל בהיום יום (לא שלא מוזכרים כאדמורים אלא בכלל לא מוזכרים) מתוכם רק החתן של אדמור האמצעי רבי יעקב ישראל מצ'רקס מוזכר בהיום יום ולא כאדמור. במילא לדעתי אין להם מקום כאן בערך הזה. יש לעשות להם כבוד במקום אחר לא בפיצול חב"ד.{{ש}}לגבי בברויסק - מטפל ובודק הבעיה תיכף אתקן אם צריך משהו {{אלמ}}<br />
::::::{{א|חבר}} ברוכים השבים {{אלמ}}<br />
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} צדקת, זה היה טעות שלי, תיקנתי. תגיד אם כעת הכל מובן. טוב שיש כמה עיניים תמיד. {{אלמ}}<br />
:::::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&oldid=403016 ראה הגרסה הנוכחית] בניתי מחדש את ההערה בקאפוסט והערה התייתרה. אם תוכלו לעבור על זה - חבר וחלוקת. תודה {{אלמ}}<br />
::::::::::עשיתי שכל דבר יהיה שורה אחת, נא לשמור על בסיס העיצוב הזה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:08 • כ"א באלול תש"פ<br />
:::::::::::מה שכתב שעשית רעיונית זה טוב בפוע זה יצא אבל משהו אחר לגמרי. הכל בורח בצוגת מחשב מחוץ לדף. {{אלמ}}<br />
::::::::::::גם אני מסתכל בתצוגת מחשב, אין אצלי בעיה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:45 • כ"ב באלול תש"פ<br />
<br />
== איזכור שנים לחבד ליובאוויטש בטבלה ==<br />
<br />
{{א|חבר}} אני רואה שהסרת השנים לגבי חבד ליובאוויטש. לא כדאי שזה כן יהיה? [זה: [[תקל"ב]]-היום ({{הפרש תאריכים|שנה1 = {{{שנה|1772}}}}})]. אם זה ממש חשוב לך אני לא יריב על זה אבל אני רק רוצה להבין החשיבה. בפרט שיש לזה ערך מוסף. {{א|חלוקת קונטרסים}} מה אתה אומר? {{אלמ}}<br />
:עולה בדעתי להוציא לגמרי את ליובאוויטש מהטבלה, היא לא קשורה לפיצול. מה דעת המשתמשים? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:11 • כ"א באלול תש"פ<br />
::לדעתי יש להשאיר ולהזחיר את הכמות שנים ככה זה מראה כמה ליובאוויטש קיימת וכמה הם ושהם קצת. {{אלמ}}<br />
:::בשביל זה יש את שאר הערך, הטבלה קשורה לפיצול ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:44 • כ"ב באלול תש"פ<br />
::::בעקבות דבריך, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405745&oldid=405738 עשיתי כך] "השוואה לחב"ד ליובאוויטש" - מה אתה אומר? כמו כן את [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405747&oldid=405745 עריכה זו] - שיניתי מ"דור" ל"בני" ו"נכדי". {{אלמ}}<br />
::::::חלוקת: אני חושב שעשית מצויין. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:28, כ"ד באלול, ה'תש"ף 20:28, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::דעתכם בעניין השנים כעת? | נכתב בשעה 20:37 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::חבר, העריכות שלך מצויינות מלבד שנים: לגבי "בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים" זה משפט לא נכון, היה מחשבה שחתנו שמירה נח יהיה אבל זה לא יצא לפועל. ועוד אחד על השנים אבל לא אריב על זה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:42, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:42, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::בכל מקרה יש לצמצם את הטקסט ששמת בשנים כי זה מבלבד את הטבלה. באזור זה צריך להיות קצת טקסט בשני שורות שלא ירחיב את הטבלה. כמו שקיים כעת אחרי ששמת טקסט גדול. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:43, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:43, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::::::::אולי כך? [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=406000&oldid=405989]. אבל עדיין זה חסר. נשמע כאילו איזה טובה שהיא המשיכה להתקיים. זה לא נשמע טוב. למה לא לעשות השנים המלאות? זה מראה על סדר גדל אחר 250 שנה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:45, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:45, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::::אבל אנחנו מדברים על הפיצול, לא על חב"ד בכלל. חוץ מזה שחב"ד החלה להיקרא 'חב"ד - ליובאוויטש' רק בתרכ"ו, כדי לבדל מקאפוסט וכו' | נכתב בשעה 22:02 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::::::לגבי מהרי"ן אתה צודק, דוקא בגלל שמריה נח כתבתי '''בני''' המהרי"ן, מלבד זאת שהוא עצמו לא הסכים להתמנות בניעז'ין. כך שהמשפט נכון לגמרי | נכתב בשעה 22:05 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:אוקיי לגבי ניעזין. אבל לגבי ליובאוויטש - זה נקרא כך מאז הרב האמצעי עוד ולא מהפיצול כלל. טעות בידך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:52, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:52, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::ובכל מקרה מדובר על שושלת מרכזית של שבעה דורות שאין חולק על זה ואני בטוח שגם לא אתה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:53, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:53, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::אבל מה זה קשור לפיצול? אנחנו מדברים על הפיצול! לא על כל ההיסטוריה של חב"ד! רק על הפיצול! | נכתב בשעה 11:27 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ו באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::אם מכניסים את ליובאוויטש אפשר כבר להכניס את סטרשלה, לא? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:20 • כ"ח באלול תש"פ<br />
:::::מה פתאום. שום קשר לפיצול. והרביים התייחסו לאלו שכאן בפיצול כאדמורי חב"ד אבל לסטרשלה בשום אופן לא כאדמור ולא כחצר אלא כחסיד גדול (בלבד) של אדמור הזקן (ולא כאדמור). [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 19:24, כ"ח באלול, ה'תש"ף 19:24, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הערות ==<br />
<br />
היות שב"ה משקיעים בהפיכת הערך למומלץ, רציתי להעיר על כמה ענינים בו, שתיקונם נצרך כדי לשפרו כדבעי:<br />
#לעיל בשיחה נזכר שיחה מהרבי ב"המלך במסיבו" ודובר שיכניסו משם לערך, ובפועל לא מצאתי.<br />
#בכלל בעניין המקורות, יש כמה מקורות עמומים בערך (כמו אוצר סיפורי חב"ד חלק ח' - איזה עמוד? ובכלל לא כדאי לציין לספר זה שהוא רק לקט, אלא למקור שבטח מופיע שם, מספר השיחות וכד'. וכהנה כמה וכמה). כן מוזכר המחלוקת בעניין אותיות הרשימה אם נגע בהם הצמצום, כאילו שכל קורא כבר מכיר את המחלוקת בלי להרחיב בזה במילה או לפחות להפנות למקורות המרחיבים בזה (יש בהמלך במסיבו ח"ב הוספה ארוכה על זה).<br />
#יש כפילות בקטע של יחס ליובאוויטש וקאפוסט, צריך להחליט אם זה יופיע רק בהתחלה או רק בסוף, אבל לא בשניהם. וכן נראה שישנם עוד כמה דברים חוזרים על עצמם בערך.<br />
בהצלחה רבה ומופלגה, וכוח"ט -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:59, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:וגם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/6/57.htm שיחה זו] כדאי להזכיר בערך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:08, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:יש"כ גדול על הערות החשובות! לקחתי אותם לתשומת ליבי.. בעניין של הערות 1 ו2 בעז"ה אטפל בהמשך. בעניין הערה 3 טפלתי - מחקתי דברים כפולים החוזרים על עצמם ועשיתי קצת סדר בערך. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 20:43, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== דרך מצוותיך ==<br />
<br />
באם מצטטים את דברי הרבי הרשב נגד, יש להביא שאחר כך כבר כן משתמשים בזה. אחרת זה מטעה. ואין צורך להביא את דברי הרבי רש"ב. לא חכם להביא לקורא חצי תמונה. בפרט שיכול להיות יניקה לחיצוניים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:56, ד' בתשרי, ה'תשפ"א 04:56, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן, אגב, בעקבות הפיצול נתנו לקאפוסט להדפיס את הספר והם הוסיפו הקדמה משלהם (שנדפסת עד היום בספר) שם רמזו שאדמו"ר הצמח צדק המשיח במילים 'משיח מנחם שמו' כאות לאי הסכמה להנהגת אדמו"ר הרש"ב. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:59 • ד' בתשרי ה'תשפ"א<br />
<br />
==ערך מאוד יפה==<br />
קראתי והנה כמה הערות (אולי אני חוזר על דברים שנאמרו לעיל):<br />
#כפילויות. ובעיקר בסיפור הבית דין, הפתק והיכחדות שאר החסידויות.<br />
#צריך אחידות בערך אם לכתוב אדמו"ר המהר"ש או הרבי המהר"ש.<br />
#יותר מידי קישורים פנימיים בשמות האדמו"רים.<br />
#הגהה מילולית.<br />
בהצלחה רבה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 00:12, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:יש"כ על ההערות ועל ההארות! עכשיו בעז"ה אעבוד על כך, בהחלט צריך אחידות בערך, לדעתי במקום אדמו"ר עדיף לכתוב הרבי, כי אחרי הכל זה יותר מבטא את התוכן.. מה חושבים על כך שאר המשתמשים? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:27, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::עכשיו אני באמצע לעבוד על פסקה חדשה בערך על קהילות חב"ד של הענפים שהונים שהיו בזמן הפיצול. ''''לכל מי שיש ידע בעניין מוזמן לבוא ולהרחיב על כך!''' בתודה מראש עבדיכם הנאמן, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:29, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::בכל חב"דפדיה כותבים '''אדמו"ר''' המהר"ש, למען האחידות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:18, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 01:18, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::בהחלט יחסית ערך יפה. אבל יש בו המון עבודה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 04:01, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==כמה הערות חשובות==<br />
#להוסיף רשימת החסידים של כל חסידות?<br />
#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.<br />
#ראיתי שהיה דיון האם להוסיף את חסידות ארטווש או לא, לכאורה גם שאר החסידיות ניעזין וליאדי לא צריך להוסיף, מפני שהם לא קיבלו רשמית את החסידות אלא רק כיהנו כרבנים בערים האלו, וכונו כך.<br />
#הוספתי את התמונה שנמצא השנה שיש אומרים שהיה של אדמו"ר הרש"ב, תחת הכיתוב התמונה שע"פ אחת הגרסאות שייכת לאדמו"ר מרציצה<br />
#בויקיפדיה הכיתוב בתמונה של ר' שמריהו נח הוא:"רבי שמריהו נח עם איחו רבי שלום דובער..." זה נכון?<br />
--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 06:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}<br />
#לא נראה לי שצריך. סתם יסרבל את הערך, ובכלל, איפה יש?<br />
#אתה רוצה בעצם להגיד שצריך להחליף את הפסקת השושלת?<br />
#{{מצטרף}}.<br />
#{{כל הכבוד}} יישר כוח.<br />
#אם בויקיליפה (אע"ג כל החסרונות, ורבים הם) כותבים משהו, מסתמא שיש להם 'אסמכא'. --[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] - [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שיחה]], 07:15, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 07:15, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:ממש לא להוסיף רשימה של חסידים, מספיק הדיון שיש באולם דיונים. (נא למעט בהערות בדפי שיחה, זה מציק להיסחב עם התבנית אח"כ) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • י"ב בתשרי ה'תשפ"א<br />
::ל{{א|שמואל חיים}}: 1. כחלוקת. 2. תסתכל שוב, לפני שאתה אומר כזה דבר, כתוב שהוא המשיכו ברבנות ולא באדמו"רות. 3. מאיפה ההמצאה? 4. כמו שעשה ערענסקייט וכתב בתקציר העריכה. 5. תבדוק את מקור התמונה, ייתכן (וא"כ אז אין סיכוי שהתמונה שנמצאה זה רשד"ב מרציצה...) ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::כתוב בויקיפדיה שמקור התמונה הוא בחב"דפדיה --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 10:53, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::תסתכל מי העלה א"ז שם וכתב ככה ותשאל אותו... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:08, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::אני בצמי מעדיף לא להסתכל בויקיפדיה יותר מייד, מי מוכן להתנדב ולשאול אותו --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 11:13, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}בעניין התמונות של רבי שמריהו נח יש מחלוקת גדולה מאוד אם זה אחיו או לא, לדעתי זה סתם קשקוש שזה אחיו. זה א', ב': כמו שאמרו לפניי המשיכו אותו רק ברבנות, ג: ניעז'ין וליאדי '''היו אדמו"רים ואמרו חסידות והיו להם חסידים משלהם''' כך שהם '''לא היו רבנים אלא אדמו"רים - וזה לכל הדעות!''' ג': יש"כ על ההערות וההארות החשובות! בברכה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:41, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::לגבי מספר 2: (#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.) זה לא נכון. חתנו המשיך אותו ברבנות העיר. לא באדמורוץ. במפורש הוא לא רצה לקבל האדמורות. וזה לא החתן. זה הנכד. הוא היה חסיד ליובאוויטש ואדמורות הוא לא קיבל. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:22, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הפסקה הזו ==<br />
<br />
הובא הפסקה הזו: "קהילות חב"ד הגדולות ב[[ארץ ישראל]] רוכזו בערים [[חברון]] ו[[ירושלים]], כאשר רוב [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]] נמנו על חסידי ליובאוויטש וב[[חברון]] על [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]" היא כלל לא נכונה. והסרתי אותה. מניין ומהיכן דנתוני?. היה לפחות רוב הזמן שבחברון זה לא היה כך. והפוך. הרביים רצו חברון וקאפוסט רצו ירושלים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:30, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אז טעיתי בין השניים.. מה שבטוח זה שקאפסוט וליובאוויטש שלטו כל אחד בעיר אחרת. אז אם אתה אומר שקאפוסט היו בירושלים ולא ליובאוויטש אז תתקן, אל תמחק. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:34, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::מאיפה אתה מביא את זה? נא ציין מקור. לא שייך שבגלל שלא יודעים לכתוב משהו עמום שלא יודעים. "שמא יבוא תלמידי אחריכים ונמצא שם שמים מתחלל". מניין אתה מביא זאת? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:40, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] כתוב שהחסידים שהיו הם (כפשוט ומובן) רובם חסידי ליובאוויטש, אמנם בירושלים באמת היה ריכוז גדול של קאפסוט אבל היא היתה חצויה, כפי שניתן לראות ממסמכי כולל חב"ד המיוחד ועוד... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
<br />
== עובד כעת ==<br />
<br />
על הפסקה של הצוואה והבית דין. אתם יכולים גם לערוך. שמתי התבנית כי אני מכין בסיס למראי מקומות ודברים שאני באמצע עבוד. אתם יכולים אבל לערוך את זה למרות שרשום בעבודה. אם יש מקורות נוספים או מידע נוסף או דברים שרואים שיש לערוך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 18:00, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 18:00, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==לתשומת לב==<br />
<br />
הערך כרגע מלא כל יום בעשרות עריכות (לצערי חלקן לא תוכניות, אלא כל 10 עריכות שמתקנות את הקודמת...), ובמצבו הנוכחי צריך לחכות עד שיעשו אותו מומלץ. עם זאת, כאשר הוא יועמד ברצינות להמלצה, אשמח להיות בל"נ בע"ה אחד משלשת המגיהים... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:09, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:לא צריך שלוש מגיהים, מספיק אחד - וכך גם עדיף - שלערך יהיה סגנון אחיד. ואני מעדיף בעצמי להגיה את הערך המתוק שלי.. מקווה שתבין אותי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:23, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== המשפט ==<br />
<br />
"ואף בתקופה ההיא חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר [[תורה אור]] משום שהודפס בקאפוסט{{מקור}}" הוספתי לזה מקור. ונראה לי לא נכון כי זה הודפס בדפוס קאפוסט, אמנם בעיירה קאפוסט אבל הרבה לפני המחולוקת ואין שום קשר בין זה לבין המחלוקת. היה בעבר דפוס בקאפוסט שנסגר כשלושים שנה לפני שנפתח חסידות קאפוסט. כשלושים שנה לאחר שנסגר לתמיד דפוס קאפוסט רק אז נפתח חצר קאפוסט ואין כל קשר בין הדברים. לדעתי יש להסיר. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:35, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:35, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן. כבר הסרתי את זה בעבר, לא יודע מי החזיר את זה.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== מדוע ==<br />
<br />
בציטוט צף המקור לא מופיע בערך עצמו? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:49, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:49, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:איזה ציטוט? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:21, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::{{תוקן}}--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • י"ב בתשרי ה'תשפ"א 22:04, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
רק אני לא הצלחתי להבין את הפיסקא הבאה?:<br />
<br />
"מסופר שלפני שהסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" שלחו חסידי קאפוסט פ"נ לאדמו"ר הרש"ב שיקרא על ציון הצמח צדק, וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת הרבנית רבקה היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שמריהו נח שניאורסון.<br />
<br />
החסידים שלחו פ"נ לפני התסלקות רבם, אדמו"ר הרש"ב הדליק נר לזכותו, והנר כבה היה סימן על כך שלא הוא אלא אחיו נפטר?<br />
:לא מדובר בנר ל'''עילוי נשמתו''' אלא בהדלת נר '''לזכותו''', כידוע שכל פעם מתי שמגיעים לציון מדליקים נר נשמה.. וגם אם כן על רבי לא שואלים שאלות. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:55, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
::לא זכיתי למענה, למה העובדה שהנר כבה הי' סימן על הסתלקות אחיו ולא על הסתלקות עצמו (או שהכוונה שהוא מצד עצמו כבר היה אבוד, ורק שהנר שלו שיאיר אחריו גם כבה?).<br />
:::יש פה הרבה בלבול אצל העורכים בין האחים. ייתכן שטעו. בכל מקרה. מה המקור לזה? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 06:18, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 06:18, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::אני רואה ששמו מקור בפנים. זה בוודאות טעות של העורך כאן. שמריה נח נפטר שלוש שנים אחרי הרבי הרש"ב. כנראה זה הולך על פטירתו של שלמה זלמן. זה ממגדל עוז. אנסה להסתכל בפנים בהמשך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 06:22, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 06:22, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
== ציור מהרש ==<br />
<br />
[[תמונות_וציורי_רבותינו_נשיאנו#ציורי אדמו"ר המהר"ש]] מפורש שזה השערות בלב וכלל לא בטוח. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 07:04, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 07:04, 1 באוקטובר 2020 (UTC)</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414285שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T07:04:24Z<p>אלמ: /* ציור מהרש */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>{{מועמד להמלצה}}<br />
<br />
{{ארכיון|מספר ארכיון=<br />
[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1|א']]<br />
}}<br />
<br />
== בקשר לטבלה ==<br />
<br />
זה טוב. אבל שימו לב ששלושת בני המהרי"ל - האח השני התחיל באמצע כהונת האח הראשון והאח השלישי כיהן במקביל לאח השני. כך ששלושתם זה אותו דור הן בגלל שהם אחים והן בגלל שזה היה באותו זמן ממש. {{אנונימי}}<br />
:בקשר לשנות התחלה של ליאדי וניעזין. הם לא התחילו ממש אחרי פטירת הצמח צדק להנהיג רק אחרי תקופה. אחד אחרי חצי שני כמדומני ואחד אחרי יותר אם אני לא טועה. {{אלמ}}<br />
::אין צורך בעמודה של אדמו"ר הריי"צ אם לא מכניסים בה אף אחד. מהערך [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)]] נראה שהיה לו בן 'יהודה ירחמיאל' שמילא את מקומו לכמה שנים, א"כ כדאי להכניס אותו כדור שלישי (דור שלישי בשושלת שלו). ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:24 • י"ח באלול תש"פ<br />
:::לגבי העמודה השלישית - מה שתחליטו. אולי אכן כמו שאתה אומר - פלוס בהערה רגילה בקטע של הרבי רש"ב לכתוב את הרבי רייץ על השלוש שנים או בהערות משמאל בטבלה. לגבי הבן של לוי יצחק מסיראטשין - כבר דובר כאן לעיל ב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#אוורוטש]] וב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#חבר]] שהוא לא היה אדמור אלא רק רב וכדומה. והוא לא מוזכר בהיום יום כאדמור ובכלל הוא לא מוזכר בהיום יום. {{אלמ}}<br />
::::אז אולי כדאי להוריד את זה גם מהערך של אביו ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:53 • י"ט באלול תש"פ<br />
:::::שיניתי השנים של רבי ישראל נח לתרכ"ח ושל רבי חיים שניאור זלמן לתרכ"ז - זה השנים בהם הם עברו לעיירותיהם ופתחו שם חצר וכו'. כמו כן תיקנתי את חצר ליאדי לסיומה בשנת תר"ע (לפני זה היה תרס"ה - אבל זה לא נכון כי זה רק לוי יצחק מסיטיאטשין אבל יצחק דובער שניאורסון נפטר בשנת תר"ע ואז זה נסגר. כמו כן הוספתי מספרי שנים בהם היו קיימים החצרות {{אלמ}}<br />
::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402578&oldid=402576 עשיתי עוד כמה עריכות חשובות]. השאלה אם כדאי כך כמו זה או שכדאי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402579&oldid=402578 כך]. {{אלמ}}<br />
:::::::נראה לי במקום כל השנים בסוף כדאי לשים ליד כל אדמו"ר כמה זמן הוא היה בצורה כזאת: (תרכ"ו - תרמ"ג) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:45 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::אבל חשוב שיבינו שהיה כמה חצרות במקביל וגם החלק של קאפוסט זה מורכב ויש להסביר אותו. אפשר אולי להוסיף גם אצל כל אחד את השנים שהוא היה?!. לא יודע. {{אלמ}}<br />
:::::::::זה יהיה הכי מובן, נראה לי שכדאי ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:51 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::בוצע. {{אלמ}}<br />
:::::::::::התכוונתי להכל, לא רק לקאפוסט ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:01 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::::באמצע לעבוד על זה {{אלמ}}<br />
:::::::::::::ישר כח! ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:09 • כ' באלול תש"פ<br />
{{שבירה|:::::::::::::}}<br />
תסתכל בבקשה כעת ואשמח לשמוע כאן מה אתה אומר על כל העריכות {{אלמ}}<br />
:עכשיו אפשר להוריד את השנים של החצרות ולהשאיר רק את המספר. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:32 • כ' באלול תש"פ<br />
::מדוע ? לכל אדמור יש השנים שלו ובחצרות זה מסכם את השנים מאיזה שנה עד איזה שנה לדעתי זה מאוד חשוב דווקה ומסכם יפה. תסתכל {{אלמ}}<br />
:::הסיכום זה המספר שנים, את השנים העבריות כבר לא צריך שם, אפשר לזוז קצת עם העינים ולראות לבד בטורים הימניים. אגב, החלוקה לשורות במקום שלא נצרך זה לא ממש יפה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:39 • כ' באלול תש"פ<br />
::::שוב, מספר השנים של החצר. נקח דוגמה קאפוסט הייתה קיימת מתרכ"ו עד תרפ"ג. כעת יש לכל אדמור את השנים רק שלו עצמו. למה לא לעשות קל לקורא ולתת לו מוכן מסודר את כל השנים שהיה קיים בכותרת שנות החצר. זה הכי טוב שיכול להיות. לגבי החלוקת לשורות - מקבל. ביטלתי. אבל השארתי רק במקומות שנוגע לעיצוב הטבלה {{אלמ}}<br />
:::::ואם אתה מדבר על הדור השני. אם זה לא יהיה שורות - זה יבלבל לגמרי את הכל. אשמח לשמוע דעתך. או אם צריך אני ידגים {{אלמ}}<br />
::::::אולי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402630&oldid=402628 ללא זה] התכוונת? {{אלמ}}<br />
:::::::אם היה ממה להתבלבל מילא, אבל יש רק שני ריבועים וזה לא קשה לראות את התאריך התחלה והסוף. לגבי השורות לא דיברתי על הדור השני אלא על הדור הראשון ושנות החצר. <nowiki>"{{ש}}"</nowiki> ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::לגבי השנים אז רק על ניעזין אין חידוש באיזכור שניהם אבל השאר זה חשוב. בפרט שכתוב חבד ליובאוויטש ממתי עד מתי וזה שלושה חצרות שזה מסכם כמה זמן היה כל חצר לדעתי ני מאוד חושב שזה חשוב. ואם אכן כך אז ניעזין זה רק כדי שיהיה אחיד. לגבי השורות בשנות החצר אני בודק. {{אלמ}}<br />
:::::::::אני רואה עשית טוב. {{אלמ}}<br />
::::::::::לא דיברתי על נעיז'ין, הכל זה נראה קצת מוזר שזה סוג של פעמיים. לגבי השורות, צריך לנסות לתמצת שכל דבר יכנס בשורה אחת חוץ מהאדמו"רים שכל אחד יכנס בשורה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:24 • כ' באלול תש"פ<br />
:::::::::::לגבי השורות עבדתי על העיצוב אבל כנראה אתה מכיר פה יותר ואתה חושב שאתה יכול לעשות מעוצב יותר טוב - לך על זה. לגבי השנים רק בניעזין זה פעמיים. השאר במפורש זה לא פעמיים. זה שני שנים נפרדות אחד כללית שמסכם כמה ואיזה שנים היה הענף, לאדי וקאפוסט (למול ליובאוויטש שזה בעצמו גם שוב וזה לא מוזר אלא חשוב מאוד שיראו השנים של לובביץ למול האחרים, לשמשל תקלב שזה שנת ההתחלה) והשני זה כל אדמור ממתי עד מתי הוא היה שזה מידע בפני עצמו. {{אלמ}}<br />
{{שבירה}}יש צורך עכשיו בהערה של קאפוסט? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:38 • כ' באלול תש"פ<br />
:אפשר כמובן לערוך אותו יותר טוב שיהיה יותר מובן אבל היא צריכה להיות כי היא מסבירה משהו שהקורא הפשוט ללא התבונונות והכרה מלאה של כל העסק בעל פה וכו לא יבין זאת. אדרבה תערוך אותו שיההי יותר מובן. אתה לא שם לב למשהו שזה מוסיף (אחרי שדנת בזה רבות אז אתה בקי בזה יחסית אבל כנס לראש של מי שלא יודע כלום) {{אלמ}}<br />
::יש הבדל בין החסידויות שהורדת לאוורוטש? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:03 • כ' באלול תש"פ<br />
:::לא מובן מתי התחילה בברויסק, מההערך נראה תר"ס ומהטבלה תרס"ט. מה שמבלבל זה הסוגריים שבטבלה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • כ' באלול תש"פ<br />
::::לגבי הבדל בין החסידיות - בהחלט יש הבדל גדול. אוורוטש הוא לא חב"ד אבל מוזכרים בהיום יום (ויוסף יצחק מוזכר אף כאדמו"ר), והוא בן של הצמח צדק והיה לו קשר לפיצול אמנם לא חבד אבל קשור לערך הזה. השאר לא קשורים לערך הזה ובכלל לא מוזכרים כלל וכלל בהיום יום (לא שלא מוזכרים כאדמורים אלא בכלל לא מוזכרים) מתוכם רק החתן של אדמור האמצעי רבי יעקב ישראל מצ'רקס מוזכר בהיום יום ולא כאדמור. במילא לדעתי אין להם מקום כאן בערך הזה. יש לעשות להם כבוד במקום אחר לא בפיצול חב"ד.{{ש}}לגבי בברויסק - מטפל ובודק הבעיה תיכף אתקן אם צריך משהו {{אלמ}}<br />
::::::{{א|חבר}} ברוכים השבים {{אלמ}}<br />
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} צדקת, זה היה טעות שלי, תיקנתי. תגיד אם כעת הכל מובן. טוב שיש כמה עיניים תמיד. {{אלמ}}<br />
:::::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&oldid=403016 ראה הגרסה הנוכחית] בניתי מחדש את ההערה בקאפוסט והערה התייתרה. אם תוכלו לעבור על זה - חבר וחלוקת. תודה {{אלמ}}<br />
::::::::::עשיתי שכל דבר יהיה שורה אחת, נא לשמור על בסיס העיצוב הזה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:08 • כ"א באלול תש"פ<br />
:::::::::::מה שכתב שעשית רעיונית זה טוב בפוע זה יצא אבל משהו אחר לגמרי. הכל בורח בצוגת מחשב מחוץ לדף. {{אלמ}}<br />
::::::::::::גם אני מסתכל בתצוגת מחשב, אין אצלי בעיה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:45 • כ"ב באלול תש"פ<br />
<br />
== איזכור שנים לחבד ליובאוויטש בטבלה ==<br />
<br />
{{א|חבר}} אני רואה שהסרת השנים לגבי חבד ליובאוויטש. לא כדאי שזה כן יהיה? [זה: [[תקל"ב]]-היום ({{הפרש תאריכים|שנה1 = {{{שנה|1772}}}}})]. אם זה ממש חשוב לך אני לא יריב על זה אבל אני רק רוצה להבין החשיבה. בפרט שיש לזה ערך מוסף. {{א|חלוקת קונטרסים}} מה אתה אומר? {{אלמ}}<br />
:עולה בדעתי להוציא לגמרי את ליובאוויטש מהטבלה, היא לא קשורה לפיצול. מה דעת המשתמשים? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:11 • כ"א באלול תש"פ<br />
::לדעתי יש להשאיר ולהזחיר את הכמות שנים ככה זה מראה כמה ליובאוויטש קיימת וכמה הם ושהם קצת. {{אלמ}}<br />
:::בשביל זה יש את שאר הערך, הטבלה קשורה לפיצול ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:44 • כ"ב באלול תש"פ<br />
::::בעקבות דבריך, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405745&oldid=405738 עשיתי כך] "השוואה לחב"ד ליובאוויטש" - מה אתה אומר? כמו כן את [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405747&oldid=405745 עריכה זו] - שיניתי מ"דור" ל"בני" ו"נכדי". {{אלמ}}<br />
::::::חלוקת: אני חושב שעשית מצויין. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:28, כ"ד באלול, ה'תש"ף 20:28, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::דעתכם בעניין השנים כעת? | נכתב בשעה 20:37 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::חבר, העריכות שלך מצויינות מלבד שנים: לגבי "בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים" זה משפט לא נכון, היה מחשבה שחתנו שמירה נח יהיה אבל זה לא יצא לפועל. ועוד אחד על השנים אבל לא אריב על זה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:42, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:42, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::בכל מקרה יש לצמצם את הטקסט ששמת בשנים כי זה מבלבד את הטבלה. באזור זה צריך להיות קצת טקסט בשני שורות שלא ירחיב את הטבלה. כמו שקיים כעת אחרי ששמת טקסט גדול. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:43, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:43, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::::::::אולי כך? [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=406000&oldid=405989]. אבל עדיין זה חסר. נשמע כאילו איזה טובה שהיא המשיכה להתקיים. זה לא נשמע טוב. למה לא לעשות השנים המלאות? זה מראה על סדר גדל אחר 250 שנה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:45, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:45, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::::אבל אנחנו מדברים על הפיצול, לא על חב"ד בכלל. חוץ מזה שחב"ד החלה להיקרא 'חב"ד - ליובאוויטש' רק בתרכ"ו, כדי לבדל מקאפוסט וכו' | נכתב בשעה 22:02 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::::::לגבי מהרי"ן אתה צודק, דוקא בגלל שמריה נח כתבתי '''בני''' המהרי"ן, מלבד זאת שהוא עצמו לא הסכים להתמנות בניעז'ין. כך שהמשפט נכון לגמרי | נכתב בשעה 22:05 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:אוקיי לגבי ניעזין. אבל לגבי ליובאוויטש - זה נקרא כך מאז הרב האמצעי עוד ולא מהפיצול כלל. טעות בידך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:52, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:52, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::ובכל מקרה מדובר על שושלת מרכזית של שבעה דורות שאין חולק על זה ואני בטוח שגם לא אתה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:53, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:53, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::אבל מה זה קשור לפיצול? אנחנו מדברים על הפיצול! לא על כל ההיסטוריה של חב"ד! רק על הפיצול! | נכתב בשעה 11:27 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ו באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::אם מכניסים את ליובאוויטש אפשר כבר להכניס את סטרשלה, לא? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:20 • כ"ח באלול תש"פ<br />
:::::מה פתאום. שום קשר לפיצול. והרביים התייחסו לאלו שכאן בפיצול כאדמורי חב"ד אבל לסטרשלה בשום אופן לא כאדמור ולא כחצר אלא כחסיד גדול (בלבד) של אדמור הזקן (ולא כאדמור). [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 19:24, כ"ח באלול, ה'תש"ף 19:24, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הערות ==<br />
<br />
היות שב"ה משקיעים בהפיכת הערך למומלץ, רציתי להעיר על כמה ענינים בו, שתיקונם נצרך כדי לשפרו כדבעי:<br />
#לעיל בשיחה נזכר שיחה מהרבי ב"המלך במסיבו" ודובר שיכניסו משם לערך, ובפועל לא מצאתי.<br />
#בכלל בעניין המקורות, יש כמה מקורות עמומים בערך (כמו אוצר סיפורי חב"ד חלק ח' - איזה עמוד? ובכלל לא כדאי לציין לספר זה שהוא רק לקט, אלא למקור שבטח מופיע שם, מספר השיחות וכד'. וכהנה כמה וכמה). כן מוזכר המחלוקת בעניין אותיות הרשימה אם נגע בהם הצמצום, כאילו שכל קורא כבר מכיר את המחלוקת בלי להרחיב בזה במילה או לפחות להפנות למקורות המרחיבים בזה (יש בהמלך במסיבו ח"ב הוספה ארוכה על זה).<br />
#יש כפילות בקטע של יחס ליובאוויטש וקאפוסט, צריך להחליט אם זה יופיע רק בהתחלה או רק בסוף, אבל לא בשניהם. וכן נראה שישנם עוד כמה דברים חוזרים על עצמם בערך.<br />
בהצלחה רבה ומופלגה, וכוח"ט -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:59, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:וגם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/6/57.htm שיחה זו] כדאי להזכיר בערך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:08, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:יש"כ גדול על הערות החשובות! לקחתי אותם לתשומת ליבי.. בעניין של הערות 1 ו2 בעז"ה אטפל בהמשך. בעניין הערה 3 טפלתי - מחקתי דברים כפולים החוזרים על עצמם ועשיתי קצת סדר בערך. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 20:43, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== דרך מצוותיך ==<br />
<br />
באם מצטטים את דברי הרבי הרשב נגד, יש להביא שאחר כך כבר כן משתמשים בזה. אחרת זה מטעה. ואין צורך להביא את דברי הרבי רש"ב. לא חכם להביא לקורא חצי תמונה. בפרט שיכול להיות יניקה לחיצוניים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:56, ד' בתשרי, ה'תשפ"א 04:56, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן, אגב, בעקבות הפיצול נתנו לקאפוסט להדפיס את הספר והם הוסיפו הקדמה משלהם (שנדפסת עד היום בספר) שם רמזו שאדמו"ר הצמח צדק המשיח במילים 'משיח מנחם שמו' כאות לאי הסכמה להנהגת אדמו"ר הרש"ב. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:59 • ד' בתשרי ה'תשפ"א<br />
<br />
==ערך מאוד יפה==<br />
קראתי והנה כמה הערות (אולי אני חוזר על דברים שנאמרו לעיל):<br />
#כפילויות. ובעיקר בסיפור הבית דין, הפתק והיכחדות שאר החסידויות.<br />
#צריך אחידות בערך אם לכתוב אדמו"ר המהר"ש או הרבי המהר"ש.<br />
#יותר מידי קישורים פנימיים בשמות האדמו"רים.<br />
#הגהה מילולית.<br />
בהצלחה רבה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 00:12, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:יש"כ על ההערות ועל ההארות! עכשיו בעז"ה אעבוד על כך, בהחלט צריך אחידות בערך, לדעתי במקום אדמו"ר עדיף לכתוב הרבי, כי אחרי הכל זה יותר מבטא את התוכן.. מה חושבים על כך שאר המשתמשים? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:27, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::עכשיו אני באמצע לעבוד על פסקה חדשה בערך על קהילות חב"ד של הענפים שהונים שהיו בזמן הפיצול. ''''לכל מי שיש ידע בעניין מוזמן לבוא ולהרחיב על כך!''' בתודה מראש עבדיכם הנאמן, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:29, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::בכל חב"דפדיה כותבים '''אדמו"ר''' המהר"ש, למען האחידות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:18, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 01:18, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::בהחלט יחסית ערך יפה. אבל יש בו המון עבודה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 04:01, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==כמה הערות חשובות==<br />
#להוסיף רשימת החסידים של כל חסידות?<br />
#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.<br />
#ראיתי שהיה דיון האם להוסיף את חסידות ארטווש או לא, לכאורה גם שאר החסידיות ניעזין וליאדי לא צריך להוסיף, מפני שהם לא קיבלו רשמית את החסידות אלא רק כיהנו כרבנים בערים האלו, וכונו כך.<br />
#הוספתי את התמונה שנמצא השנה שיש אומרים שהיה של אדמו"ר הרש"ב, תחת הכיתוב התמונה שע"פ אחת הגרסאות שייכת לאדמו"ר מרציצה<br />
#בויקיפדיה הכיתוב בתמונה של ר' שמריהו נח הוא:"רבי שמריהו נח עם איחו רבי שלום דובער..." זה נכון?<br />
--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 06:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}<br />
#לא נראה לי שצריך. סתם יסרבל את הערך, ובכלל, איפה יש?<br />
#אתה רוצה בעצם להגיד שצריך להחליף את הפסקת השושלת?<br />
#{{מצטרף}}.<br />
#{{כל הכבוד}} יישר כוח.<br />
#אם בויקיליפה (אע"ג כל החסרונות, ורבים הם) כותבים משהו, מסתמא שיש להם 'אסמכא'. --[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] - [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שיחה]], 07:15, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 07:15, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:ממש לא להוסיף רשימה של חסידים, מספיק הדיון שיש באולם דיונים. (נא למעט בהערות בדפי שיחה, זה מציק להיסחב עם התבנית אח"כ) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • י"ב בתשרי ה'תשפ"א<br />
::ל{{א|שמואל חיים}}: 1. כחלוקת. 2. תסתכל שוב, לפני שאתה אומר כזה דבר, כתוב שהוא המשיכו ברבנות ולא באדמו"רות. 3. מאיפה ההמצאה? 4. כמו שעשה ערענסקייט וכתב בתקציר העריכה. 5. תבדוק את מקור התמונה, ייתכן (וא"כ אז אין סיכוי שהתמונה שנמצאה זה רשד"ב מרציצה...) ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::כתוב בויקיפדיה שמקור התמונה הוא בחב"דפדיה --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 10:53, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::תסתכל מי העלה א"ז שם וכתב ככה ותשאל אותו... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:08, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::אני בצמי מעדיף לא להסתכל בויקיפדיה יותר מייד, מי מוכן להתנדב ולשאול אותו --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 11:13, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}בעניין התמונות של רבי שמריהו נח יש מחלוקת גדולה מאוד אם זה אחיו או לא, לדעתי זה סתם קשקוש שזה אחיו. זה א', ב': כמו שאמרו לפניי המשיכו אותו רק ברבנות, ג: ניעז'ין וליאדי '''היו אדמו"רים ואמרו חסידות והיו להם חסידים משלהם''' כך שהם '''לא היו רבנים אלא אדמו"רים - וזה לכל הדעות!''' ג': יש"כ על ההערות וההארות החשובות! בברכה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:41, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::לגבי מספר 2: (#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.) זה לא נכון. חתנו המשיך אותו ברבנות העיר. לא באדמורוץ. במפורש הוא לא רצה לקבל האדמורות. וזה לא החתן. זה הנכד. הוא היה חסיד ליובאוויטש ואדמורות הוא לא קיבל. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:22, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הפסקה הזו ==<br />
<br />
הובא הפסקה הזו: "קהילות חב"ד הגדולות ב[[ארץ ישראל]] רוכזו בערים [[חברון]] ו[[ירושלים]], כאשר רוב [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]] נמנו על חסידי ליובאוויטש וב[[חברון]] על [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]" היא כלל לא נכונה. והסרתי אותה. מניין ומהיכן דנתוני?. היה לפחות רוב הזמן שבחברון זה לא היה כך. והפוך. הרביים רצו חברון וקאפוסט רצו ירושלים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:30, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אז טעיתי בין השניים.. מה שבטוח זה שקאפסוט וליובאוויטש שלטו כל אחד בעיר אחרת. אז אם אתה אומר שקאפוסט היו בירושלים ולא ליובאוויטש אז תתקן, אל תמחק. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:34, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::מאיפה אתה מביא את זה? נא ציין מקור. לא שייך שבגלל שלא יודעים לכתוב משהו עמום שלא יודעים. "שמא יבוא תלמידי אחריכים ונמצא שם שמים מתחלל". מניין אתה מביא זאת? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:40, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] כתוב שהחסידים שהיו הם (כפשוט ומובן) רובם חסידי ליובאוויטש, אמנם בירושלים באמת היה ריכוז גדול של קאפסוט אבל היא היתה חצויה, כפי שניתן לראות ממסמכי כולל חב"ד המיוחד ועוד... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
<br />
== עובד כעת ==<br />
<br />
על הפסקה של הצוואה והבית דין. אתם יכולים גם לערוך. שמתי התבנית כי אני מכין בסיס למראי מקומות ודברים שאני באמצע עבוד. אתם יכולים אבל לערוך את זה למרות שרשום בעבודה. אם יש מקורות נוספים או מידע נוסף או דברים שרואים שיש לערוך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 18:00, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 18:00, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==לתשומת לב==<br />
<br />
הערך כרגע מלא כל יום בעשרות עריכות (לצערי חלקן לא תוכניות, אלא כל 10 עריכות שמתקנות את הקודמת...), ובמצבו הנוכחי צריך לחכות עד שיעשו אותו מומלץ. עם זאת, כאשר הוא יועמד ברצינות להמלצה, אשמח להיות בל"נ בע"ה אחד משלשת המגיהים... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:09, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:לא צריך שלוש מגיהים, מספיק אחד - וכך גם עדיף - שלערך יהיה סגנון אחיד. ואני מעדיף בעצמי להגיה את הערך המתוק שלי.. מקווה שתבין אותי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:23, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== המשפט ==<br />
<br />
"ואף בתקופה ההיא חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר [[תורה אור]] משום שהודפס בקאפוסט{{מקור}}" הוספתי לזה מקור. ונראה לי לא נכון כי זה הודפס בדפוס קאפוסט, אמנם בעיירה קאפוסט אבל הרבה לפני המחולוקת ואין שום קשר בין זה לבין המחלוקת. היה בעבר דפוס בקאפוסט שנסגר כשלושים שנה לפני שנפתח חסידות קאפוסט. כשלושים שנה לאחר שנסגר לתמיד דפוס קאפוסט רק אז נפתח חצר קאפוסט ואין כל קשר בין הדברים. לדעתי יש להסיר. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:35, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:35, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן. כבר הסרתי את זה בעבר, לא יודע מי החזיר את זה.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== מדוע ==<br />
<br />
בציטוט צף המקור לא מופיע בערך עצמו? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:49, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:49, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:איזה ציטוט? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:21, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::{{תוקן}}--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • י"ב בתשרי ה'תשפ"א 22:04, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
רק אני לא הצלחתי להבין את הפיסקא הבאה?:<br />
<br />
"מסופר שלפני שהסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" שלחו חסידי קאפוסט פ"נ לאדמו"ר הרש"ב שיקרא על ציון הצמח צדק, וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת הרבנית רבקה היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שמריהו נח שניאורסון.<br />
<br />
החסידים שלחו פ"נ לפני התסלקות רבם, אדמו"ר הרש"ב הדליק נר לזכותו, והנר כבה היה סימן על כך שלא הוא אלא אחיו נפטר?<br />
:לא מדובר בנר ל'''עילוי נשמתו''' אלא בהדלת נר '''לזכותו''', כידוע שכל פעם מתי שמגיעים לציון מדליקים נר נשמה.. וגם אם כן על רבי לא שואלים שאלות. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:55, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
::לא זכיתי למענה, למה העובדה שהנר כבה הי' סימן על הסתלקות אחיו ולא על הסתלקות עצמו (או שהכוונה שהוא מצד עצמו כבר היה אבוד, ורק שהנר שלו שיאיר אחריו גם כבה?).<br />
:::יש פה הרבה בלבול אצל העורכים בין האחים. ייתכן שטעו. בכל מקרה. מה המקור לזה? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 06:18, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 06:18, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::אני רואה ששמו מקור בפנים. זה בוודאות טעות של העורך כאן. שמריה נח נפטר שלוש שנים אחרי הרבי הרש"ב. כנראה זה הולך על פטירתו של שלמה זלמן. זה ממגדל עוז. אנסה להסתכל בפנים בהמשך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 06:22, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 06:22, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
== ציור מהרש ==<br />
<br />
[[תמונות_וציורי_רבותינו_נשיאנו#תמונת אדמו"ר המהר"ש]] מפורש שזה השערות בלב וכלל לא בטוח. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 07:04, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 07:04, 1 באוקטובר 2020 (UTC)</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=414284תמונות וציורי רבותינו נשיאנו2020-10-01T07:04:04Z<p>אלמ: /* תמונת אדמו"ר המהר"ש */ +</p>
<hr />
<div>[[קובץ:עידוד.jpg|שמאל|ממוזער|300px|צלמים מצלמים את [[הרבי]] מעודד את השירה]]<br />
ל'''[[תמונה|תמונות]] וציורי [[רבותינו נשיאנו]]''' ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה ב[[ציור פני הרב]], שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.<br />
<br />
לחלק מ[[רבותינו נשיאנו]], אדמו"רי חב"ד, ישנם '''ציורים או תמונות''' שהגיעו לידינו: [[אדמו"ר הזקן]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. מ[[הרבי המהר"ש]] אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, הרבי הריי"צ. מ[[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]] ומ[[אדמו"ר האמצעי]] אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.<br />
<br />
באופן כללי התנגדו רבותינו נשיאינו לצילומם דמותם או לציורם בטענה שאין זה העיקר ב[[חב"ד]], אך אישרו זאת כאשר לדבר הייתה השפעה על [[הפצת המעיינות]] או פרנסתו של הצלם.<br />
<br />
==ציור פני הרב==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור פני הרב]]}}<br />
'''ציור פני הרב''' הוא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67], שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.}}. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות:להתקשרות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=51&hilite= התוועדויות השי"ת עמ' 51],[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=25033&st=&pgnum=67&hilite= שם עמוד 67]}} נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' ע' פא}}, לפחדים{{הערה|1= אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו}} ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.}}.<br />
<br />
===הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו===<br />
כמענה למנהל מוסד שהדפיס דף ובראשו תמונת הרבי הריי"צ ולצידה תמונת שני נשים שסייעו רבות למוסד על מנת לתת אותו להם כציון לשבח על תרומתן, ענה הרבי: {{ציטוטון|באם רוצה לתת אות הצטיינות למרת פלונית ופלונית תחיינה - האומנם ''ברשותו'' זו על ידי הדפסת תמונה שלהם דוקא ביחד ביחד עם תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר? כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם. בוודאי תכף ומיד יבער מן העולם עמוד זה. כיון שאין ביכולתי להשתתף באחריות הנהגה שבשביל פרסום לא עוצרים אפילו מדברים כנהנזכר לעיל - יסיר את שמי מכל ניירי המכתבים, חוברות וכו'. באם לעצתי ישמע - יקבל עליו תענית לאחד הימים הקרובים, ויסע לציון הקדוש ויבקש מחילה וסליחה וכפרה על הנזכר לעיל, ויקבע לימוד במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר בכל יום - עד ראש השנה הבא עלינו לטובה (כמובן בלי נדר) באם מי שהוא השתתף איתו בפעולה האמורה - מובן שגם אליו שייך כל זה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8/ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת [[אדמו"ר הזקן]], שלל הרבי את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15924&st=&pgnum=246&hilite= חלק י"ח ע' רכ"ו]}}.<br />
<br />
==ציור הבעל שם טוב==<br />
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו]]<br />
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת ל[[בעל שם טוב]], אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}.}}.<br />
כיום הוכח שאכן תמונה זו היא מהבעל שם מלונדון (בתחילה רב בגרמניה כדברי הרבי) ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר יעקב עמדין בשבתאות{{הערה|ראה ויקפדיה ערך Baal Shem of London}}.<br />
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.<br />
<br />
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב [[י"ג תיקוני דיקנא]], שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת{{הערה|התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גודל שער).[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.<br />
<br />
==תמונת [[המגיד ממזריטש|המגיד]]==<br />
הרבי אמר{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} כי אין תמונה מהמגיד.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הזקן]]==<br />
<br />
{{ערך מורחב|תמונת אדמו"ר הזקן}}<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|220px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.<br />
<br />
כאשר חזר [[אדמו"ר המהר"ש]] ל[[ליובאוויטש]], סיפר על כך ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת [[תרי"ט]] הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"א]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב חיים שניאור זלמן]] לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטזן, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.<br />
<br />
בקיץ של שנת [[תרכ"ב]] נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).<br />
<br />
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי וב[[שטריימל]] של שבת וחגור ב[[גרטל|אבנט]], העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ח]] פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.<br />
<br />
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר האמצעי]]==<br />
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}<br />
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|216px|הציור המקורי]]<br />
<br />
באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הזכיר [[הרבי]] את הוראת [[חז"ל]]{{הערה|ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.}} שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי ש[[ציור פני הרב|מציירים בדמיון את תואר פניו]] על ידי תמונה שיש מהם; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בעניין, מכיוון שצדיקים מכניסים עצמם בתוך תורתם (וכעין מה שאמרו חז"ל{{הערה|שבת קה, א.}} לגבי [[הקב"ה]] שהכניס את עצמותו ב[[תורה]]), ועל ידי התבוננות בתורתו ובפרט באופן של [[ראיה]] (שבתורת אדמו"ר האמצעי בנקל יותר להגיע לזה), שייך שיהיה בעל השמועה כנגדו. (ועד שיהיה לא רק "'''כאילו''' עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו '''ממש'''!).{{הערה|1=שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד ( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]).}}<br />
<br />
== תמונת [[הרבי הצמח צדק]] ==<br />
היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.<br />
<br />
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br />
<br />
הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.<br />
<br />
==ציורי [[אדמו"ר המהר"ש]]==<br />
כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|"תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "[[אלגמיינער ז'ורנאל]]", שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:אדמור_הרייצ_תרפז.png|שמאל|ממוזער|150px|{{כתב קטן|תמונת [[אדמו"ר הריי"צ]] הדומה לציור השני של אדמו"ר המהר"ש}}]]<br />
| [[קובץ:מהרש השוואת התמונות.png|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|חלק ממחקר המגלה מה היא ציור פני [[המהר"ש]] לפי תווי הפנים נראה שהציור שבידי משפחת גינזבורג יותר מדוייק}}]]<br />
|}<br />
#ציור הקיים ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות{{הערה|כך השמועה אומרת, אמנם ע"פ דברי הרבי למניחים שהובאו בהמשך, לכאורה יש לומר שזה לא נכון.}}.<br />
#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]] <br />
#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי [[אדמו"ר המהר"ש]] עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.<br />
<br />
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש היו כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד}} והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.<br />
<br />
{{ציטוט|<br />
מרכאות=כן|<br />
מקור= [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=439 י"ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד' עמוד 2456]|<br />
תוכן=בעת היות [[ריי"צ|בעל הגאולה]] בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!<br />
כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...{{ש}}<br />
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!}}.<br />
<br />
בעקבות כך אמר הרבי כי [[ציור פני הרב|ציור פני הרבי המהר"ש]] היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ{{הערה|1=[[י' כסלו]] [[תשד"מ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=544 התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539]}}.<br />
<br />
כאשר כתבו המניחים של שיחות הרבי, שיש תמונה של הרבי מהר"ש אך אינה מפורסמת הוסיף הרבי ש"יש אומרים", היינו שלא קיבל את ההנחה שיש תמונה.<br />
<br />
==תמונת [[אדמו"ר הרש"ב]]==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:תמונת אדמור הרשב.png|שמאל|ממוזער|200px|תמונת אדמו"ר הרש"ב מ[[תר"פ]] לצד תמונה שנמצאה ב[[תש"פ]]]]<br />
| [[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|200px|הציור המוגה]]<br />
|}<br />
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך הרבי הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר{{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מ[[רוסטוב]] לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1851 עמוד 67}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש}}.<br />
<br />
[[הרבנית חיה מושקא]] העירה כמה פעמים כי התמונה אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמתיים. כששמע זאת הרב [[נחום יצחק קפלן]] צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב [[אברהם דרייזין]] כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית{{הערה|כי העיניים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר}} - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21), ציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "'''רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)'''". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם יש עדיין המפקפקים באמינות התמונה ומייחסים אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי [[שלום דובער מרציצה]]. {{הערה|[https://chabad.info/special/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%94%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94/ התמונה] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==תמונת [[הרבי הריי"צ]]==<br />
[[קובץ:ציור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התמונה שהרבי התבטא עליה: '''לא ראיתי דוגמתה''']]<br />
[[קובץ: קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים]]<br />
ב[[בר מצוה|בר המצוה]] של [[בערי גוראריה]] העניקו לו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] מצלמה שנחשבה למשוכללת באותם ימים, ונהג לצלם בה את אדמו"ר הריי"צ בתנוחות ומצבים שונים, כך שכיום רוב תמונותיו של אדמו"ר הריי"צ צילם בערי.{{מקור}}<br />
<br />
===הציור משנת [[תר"פ]]===<br />
בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה] {{אינפו}}}}<br />
<br />
===צילום הריי"צ בעת מאסרו בבית הסוהר שפלורקה===<br />
[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|בעת שהות]] הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משני זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע [[תפילת שחרית]] של [[שבת]], ונכנס לתוך דבקות ו[[התבוננות]], כש[[טלית]] כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.<br />
<br />
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנהבלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.<br />
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשה[[כיפה]] ל[[ראש|ראשו]], וסידר את הבגד ה[[ציצית]] כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם.<br />
הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}<br />
<br />
===התמונה עם הרב אליעזר סילבר===<br />
ישנה תמונה מפורסמת בה נראים הרבי הריי"צ והרב [[אליעזר סילבר]] צועדים ביחד. הרב סילבר עצמו סיפר לרב [[עזריאל זעליג שארפשטיין]] רב קהילת חב"ד חב"ד בסינסנטי, את ההיסטוריה של התמונה הזו: כאשר הלך עם הרבי הריי"צ פגש אותם צלם וביקשם לעמוד רגע בכדי שיוכל לעשות תמונה. הרב סילבר לא רצה, אולם הרבי אמר לו: "אויב א איד האט הנאה דערפון, דארף מען איהם צוליב טאן" ("אם ליהודי (הצלם) יש הנאה מכך, צריך לעשות זאת בכדי להנות אותו").<br />
<br />
הרב שארפשטיין מספר, כי לאחר שקיבל הרב סילבר את התמונה מהצלם, הדפיס מזה כמה מאות עותקים, והיה מחלק את התמונה לכל מי שהיה לו קשר עמו. פעם חילק שקיות ל[[ט"ו בשבט]] לכל ילדי ה"חדר" ב[[סינסינטי]], והכניס בכל שקית את התמונה איך שהוא צועד עם אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8.jpg התמונה]}}.<br />
<br />
===קבלת האזרחות===<br />
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משני הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שגובה ה"פלאש" לא גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו הק' של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעונית, דבר נדיר ואף יקר בימים ההם.<br />
<br />
===יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ===<br />
הרב [[משה גרונר]] היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך.<br />
באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, והרבי שאל אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]}}.<br />
<br />
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח ה[[ראיה]] ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת [[שמיעה]]{{הערה|פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד}}.<br />
<br />
==צילום [[הרבי]]==<br />
[[קובץ:הרבי מכסה פניו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרבי מסתיר את פניו בסידור]]<br />
[[קובץ:תמונת הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|220px|התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית של הרבי, בעת [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]]]<br />
<br />
===י' שבט תש"ל===<br />
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ותמונות ווידיואים שצולמו אז נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות [[י' שבט תש"ל]] נתן הרבי אישור רשמי לצלם [[יצחק ברז]] לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52549 יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===צילום הרבי בחתונות===<br />
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.<br />
<br />
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות ב[[השלאש|חצר 770]] בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת{{הערה|1=ראה ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג הכהן כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".}}.<br />
<br />
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות{{הערה|1=ושם (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.}}. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רבעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו הק' בסידור (ראה תמונה){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80288 מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?]{{אינפו}}}}.<br />
<br />
כשהראה הרב [[בערל יוניק]] את אלבום [[קבלת פנים (חתונה)#השתתפויות הרבי במעמד|חתונתו]] ל[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]], התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדוקוב]] שהקריא את ה[[כתובה]], ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה ב[[פרזידנט 1304#קומה השניה|ספריית הרבי]] ש[[פרזידנט 1304|בביתו]]. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו{{הערה|חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פרזידנט1304#קומה השניה|חדר]] [[שינה|השינה]]. בית משיח גילון 508}}. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.<br />
<br />
===שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום===<br />
בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הערה|הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/31.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA למען ידעו בנים יוולדו פרק ה].}}.<br />
<br />
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד '[[חלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]]', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' [[לוי יצחק פריידין]] שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע [[קריאת התורה]]".<br />
<br />
כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.<br />
<br />
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר ב[[התוועדות]] [[כ' בחשוון| כ'מר חשון]] [[תשד"מ]] בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"[[חסידות]]" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי [[אדמו"ר הרש"ב]] - "ליגט נישט אין חיצוניות"<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שניה, פעם שלשית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! <br />
פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו! <br />
{{ש}}מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של ''"חסידות"''! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!... <br />
{{ש}}ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חצוניות"!|מקור=התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=490 תורת מנחם תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך]}} כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשל"ח]] בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמו.{{הערה|1=[http://yomanim.com/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%97_-_%22%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%22_(%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9)#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.9E.D7.99.D7.A9.D7.99.2C_.D7.99.22.D7.96_.D7.AA.D7.A9.D7.A8.D7.99.2C_.D7.90.27_.D7.93.D7.97.D7.95.D7.94.D7.9E.22.D7.A1 יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים].}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תמונה]]<br />
*[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)#תמונתו|תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק]]<br />
*[[:קטגוריה:צלמי החצר|קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי]]<br />
*[[JEM]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 קבלת האזרחות*גלריה מיוחדת] גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34968 התמונה שהרבי העיד עליה: '''לא ראיתי כדוגמתה'''] האיור משנת [[תר"פ]] {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=667&ArticleID=1914&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו] ליקוט מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].<br />
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLan שתי תמונות, זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון [[המבשר]] בנושא זיוף תמונת הבעל שם טוב.<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=484&ArticleID=1146&SearchParam=%FA%EE%E5%F0%E5%FA%20%E5%F6%E9%E5%F8%E9%20%F8%E1%E5%FA%E9%F0%E5%20%F0%F9%E9%E0%F0%E5 תמונות וציורים] –אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80426 יחס הרבי לצילום תמונותיו*סקירה מרתקת] {{בית משיח}}<br />
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/08-10-2019-17-18-39-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-Copy.pdf אור פני מלך חיים]''', סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414282התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T07:01:43Z<p>אלמ: +</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש ענפים חדשים בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בחצי שנה הראשון חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה ענף גדול. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והענף החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב"ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414280התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:59:34Z<p>אלמ: /* הצוואה, פסק הבית דין והפיצול */ +</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש ענפים חדשים בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואות, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בחצי שנה הראשון חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה ענף גדול. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והענף החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
הענך התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב"ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=414277שיחה:חסידות סטרשלה2020-10-01T06:58:06Z<p>אלמ: אלמ העביר את הדף שיחה:חסידות חב"ד - סטרשלה לשם שיחה:חסידות סטרשלה (חב"ד): לפחות כך</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Cscr featured.png|שמאל|32px|קישור=[[:קטגוריה:ערכים מובחרים|ערכים מובחרים]]]]<br />
<br />
יחי המלך המשיח!<br />
<br />
עכשיו התחלתי לערוך את הערך, אם למישהו יש מידע על אחד הדברים הכתובים שם ויוכל להוסיף - תבוא עליו הברכה. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:28, כ' באייר, ה'תש"ף 16:28, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
אני אשמח לדעת מה משתמשים אחרים חושבים על הערך הזה בשביל הערך הבא שאני יערוך בעז"ה, יש"כ מראש! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:43, כ' באייר, ה'תש"ף 20:43, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==שם הערך==<br />
<br />
איני יודע אם מתאים לקרוא לערך 'חב"ד', לדעתי מתאים חסידות סטרשלה... '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 11:42, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:42, 15 במאי 2020 (IST)'''<br />
:אבל אחרי הכל זה היה ענף של חב"ד, וצריך להתייחס אליו ככזה. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:49, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:49, 15 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
::לא מדויק: בשונה מבני הצ"צ שהיו ענף של חב"ד, והיו שייכים למוסדות חב"ד וכדו', סטרשלה היתה חסידות בפ"ע, היא לא השתייכה לחב"ד, שהתנגדה מאד לעצם מציאותה, איני יודע אם זו דוגמא, אבל את [[המלאכים]] תכנה 'חב"ד המלאכים'? '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 11:51, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:51, 15 במאי 2020 (IST)'''<br />
:::1: אהרן מסטרשלה ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - ואף קרה לעצמו בשם חב"ד וכך נכתב גם בספריו {{הערה|ראה דף שער ספר עבדות הלוי.}}, כך שסטרשלה לא הייתה חסידות בפני עצמה. 2: ה'מלאכים' זה לא דוגמא - להם לא היה אדמו"ר, וידוע הפתגם החסידי "חסידות בלי רבי - זה לא חסידות".. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:58, כ"א באייר, ה'תש"ף 11:58, 15 במאי 2020 (IST)<br />
::::ולהוסיף שדובער לוין - רבם של המלאכים - יצא נגד אדמו"ר המהר"ש בריש גליי, מה שאין כן בשאר הענפים של חב"ד שבהם המחלוקת הייתה בין הבנים (קאפוסט, ליאדי, ניעז'ין, וכו'). (ועוד - שבזמן אדמו"ר הזקן היה רגיל ש'''התלמיד''' יורש את רבו, ולאו דווקא הבן (כמו שהיה עם הבעש"ט והמגיד), ומטעות שורשית זו הלכו הרבה חסידים אחר ר' אהרן מסטרשלה). [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 12:07, כ"א באייר, ה'תש"ף 12:07, 15 במאי 2020 (IST)<br />
::::א. זה שהוא ראה א"ע כממשיך זה דבר אחד, חסידות חב"ד לא ראתה אותו כממשיך, בויקיפדיה צריך אולי להיות כתוב שהוא 'חב"ד' אבל לא ב'חב"דפדיה'. ב. גם ר"א יצא בגלוי נגד אדמו"ר האמצעי - תעיין בספרי היסטורי' חב"דיים... '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 16:35, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:35, 15 במאי 2020 (IST)'''<br />
:::::א. הוא ראה עצמו כממשיך ולכן החצר שלו נקראת בפי '''כל זקני החסידים''' - חב"ד '''סטרשלה''' - להבדיל מחב"ד '''ליובאוויטש'''. בדרך אגב, מקובל שמאז ומעולם קראו לחב"ד "חב"ד '''ליובאוויטש'''". {{הערה|ספר התולדות [[אדמו"ר האמצעי]] עמ' 49, וכן עיין בדף השער ספר [[מגן אבות]] מקאפוסט}}, זה אלף. ב: לא התכחשתי וגם לא התכחש לזה שהוא יצא נגד אדמו"ר האמצעי (כתבתי את זה בערך להזכירך), אך ההבדל הוא שר' אהרן יצא נגד אדמו"ר האמצעי עוד לפני התמנותו לאדמו"ר, להבדיל מדובער לוין שגלא הגיע ל'''קרסול''' של ר' ארהל'ה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:46, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:46, 15 במאי 2020 (IST)<br />
::::::ועוד שר' אהרן היה בחילוקי דעות עם אדמו"ר האמצעי '''בנושאים קדושים''', וגם זה - להבדיל מדובער ל. וכו' וד"ל. לסיכום: הערך ראוי להקרא חב"ד סטרשלה '''וימשיך להקראות כך''' בדיוק כמו שחצר זו נקראת ונקראה בפי זקני החסידים מדורי דורות (גם בזמן אדמו"ר האמצעי). בהצלחה בהמשך וגוט שבת! יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:50, כ"א באייר, ה'תש"ף 16:50, 15 במאי 2020 (IST)<br />
:::::::לא אמרתי שהתכחשת, לר"א אף אחד לא קרא מ'חב"ד סטרשלה' ולא לחסידותו, א"כ, אשמח לדעת מי הם זקני החסידים שדיברת עליהם. באמת אני הבאתי את לוין לא בתור דוגמא מצוינת ואף כתבתי זאת, בכל מקרה, אשמח לראות עוד מגיבים בנושא. '''[[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 18:53, כ"ב באייר, ה'תש"ף 18:53, 16 במאי 2020 (IST)'''<br />
:::::::תיקון טעות: גם צעירי הצאן, לא רק זקני החסידים. אם אתה כו"כ מתעקש אתה יכול לעשות ניסוי קטן: לך לחסיד אחד שאתה מכיר, ושאל אותו אם שמע על '''חב"ד''' סטרשלה, אשמח אם תכתוב לי אם העיר לך על כך שהצמדת לסטרשלה את התואר "חב"ד". יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:02, כ"ב באייר, ה'תש"ף 20:02, 16 במאי 2020 (IST)<br />
::::::::בכל מקרה - גם אם זה לא מוצא-חן בעינינו, למציאות אי-אפשר להתכחש: סטרשלה ל'''כל הדעות''' זה ענף של '''חב"ד''', וכך צריך להתייחס אליה, חב"דפדיה לא נוסד כדי '''לשנות את המציאות''', חב"דפדיה נוסד כדי '''להנגיש את המציאות'''. אגב, אם זה כו"כ מפריע לך אפשר לעשות ל[[חב"ד סטרשלה]] דף הפניה בשם "חסידות סטרשלה", בכל מקרה גם אני ישמח לשמוע עוד דעות בנושא, יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:02, כ"ב באייר, ה'תש"ף 20:02, 16 במאי 2020 (IST)<br />
[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]], אני הקטן מבקש מחילה וכפרה אם הייתי נשמע תקיף מידי במהלך דיון קדוש זה.. מאת עבדך הנאמן: [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 02:21, כ"ג באייר, ה'תש"ף 02:21, 17 במאי 2020 (IST)<br />
:ובכן, עשיתי את הניסוי אצל כו"כ וחלקם העירו לי. בכל מקרה - עוד לא ענית מי הם אלו זקני החסידים והצעירים שאמרו זאת. לא הבנתי במה נשמעת תקיף, בכל מקרה: '''מחול לך, מחול לך, מחול לך''' '''| [[משתמש:חב&#34;דניק|חב&#34;דניק]] - [[שיחת משתמש:חב&#34;דניק|שיחה]], 14:27, כ"ג באייר, ה'תש"ף 14:27, 17 במאי 2020 (IST)'''<br />
<br />
===חידוש הדיון===<br />
<br />
{{א|חסיד של הרבי}}, סליחה שאני מתעורר על ישנות, אבל ראיתי שגם אתר המכלול קורא "חסידות סטרשלה" (עם הפניה לחב"ד) ואני חוזר על הצעתי לתקן, כן כתבו כמה פעמים כבר שרבו"נ נמנעו מלהכתיר את ר"א בתואר "אדמו"ר" אלא רק "הרה"ק והרה"צ" ובטח שנמנעו מלתת את השם "חב"ד סטרשלה", שקול זאת, ואולי אפי' נפתח הצבעה... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 20:57, ד' בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:נראה ששוב התבלבלת בין דיון להצבעה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:56 • ו' בתשרי ה'תשפ"א<br />
::צודק, פאדיחה... לגופו של ענין: {{חב"דפדים פעילים}} מה אומרים? {{א|חסיד של הרבי}} נא להגיב... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:39, ו' בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::{{א|חסיד של הרבי}} ו{{חב"דפדים פעילים}}: אם לא אקבל תשובה = אעביר!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:56, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
{{הערות שוליים פסקה|0}}<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<br />
יש לומר שמקום מרכזי בו מסופר על חסידות זו ומייסדה הוא בספר התולדות אדמו"ר הזקן ואדמור האמצעי. זאת משום שהיה חסיד מובהק של אדמו"ר הזקן וחבר טוב של אדמו"ר האמצעי.--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 17:26, כ' באייר, ה'תש"ף 17:26, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:כמובן - עד הפילוג, אז כנגד מה שהיו חברים טובים - נעשה הפירוד גדול.--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 17:28, כ' באייר, ה'תש"ף 17:28, 14 במאי 2020 (IST)<br />
::יש אחד שליקט את רוב המקורות שבהם מוזכר [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]] (וכן [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי]] וכו'..) למס' קבצים, ב"ה אני מכיר את אחיו של העורך ובשעות הקרובות הוא ישלח לי במיל את הקבצים, כך שנוכל למלאות חלק גדול ממה שחסר [[חב"ד סטרשלה|בערך]] זה ובעוד ערכים רבים אחרים.. יחי המלך! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:49, כ' באייר, ה'תש"ף 17:49, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:::מעולה, אשמח לקרוא כל החומר על חסידויות הנ"ל. זכורני שבתשרי אחד השנים (או ע"ה או ע"ו ע"ז) הוציאו מטעם אשל חוברות עמוסות תוכן, ובאחת החוברות הייתה כתבה גדולה מאוד ועמוסה בפרטים על קאפוסט. אני חושב שכדאי לחפש כתבה זו. (ומה עם [[חסידי לא זוכר מי|המלאכים]]?)--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 20:55, כ' באייר, ה'תש"ף 20:55, 14 במאי 2020 (IST)<br />
::::על [[מלאכים (קהילה חסידית)|המלאכים]] כבר יש ערך, צריך אמנם למלאות אותו, אך יש ערך - תלחץ [[מלאכים (קהילה חסידית)|כאן]] כדי להכנס. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 22:07, כ' באייר, ה'תש"ף 22:07, 14 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==הגדלת הערך==<br />
הערך [[חב"ד סטרשלה|הזה]] הוא כטיפת מים מנהר גדול, אך עם-זאת הוא כולל את כל מה שחסיד צריך לדעת על החצר הזו, זה אמנם מידע בסיסי - אך זה מידע. ולכן '''כל''' מי שיוכל לצרף את ידיעותיו לערך הזה - תבוא עליו הברכה. יחי המלך! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:43, כ' באייר, ה'תש"ף 20:43, 14 במאי 2020 (IST)<br />
:אם כדבריך אכן, אז איני חושב שיש מקום להמליץ כעת על ערך זה, אא"כ הוא הורחב כבר--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 13:15, ח' בסיוון, ה'תש"ף 13:15, 31 במאי 2020 (IST)<br />
::הוא אכן הורכב משמעותית מאז שכתבתי את הפסקה הזאת. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:13, ח' בסיוון, ה'תש"ף 14:13, 31 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו==<br />
ידוע שיש הרבה התייחסויות מהרביים על [[חב"ד סטרשלה|חצר זו]], ובמיוחד התייחסויות מאדמו"ר הריי"ץ ומהרבי שליט"א מה"מ, מישהו יודע על כך משהו?? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 08:12, כ"א באייר, ה'תש"ף 08:12, 15 במאי 2020 (IST)<br />
:תסתכל בסה"ש ולקו"ד של אדמו"ר הריי"צ, בית רבי, תו"מ רשימת היומן (אם זה בסדר מצידך), מפתחות לתורת מנחם, סה"ת אדמו"ר האמצעי, אשתדל לעזור.... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 21:21, 21 במאי 2020 (IST)<br />
::גם בתורת שלום ישנם התייחסויות.<br />
<br />
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 11:44, כ"ב באב, ה'תש"ף 11:44, 12 באוגוסט 2020 (UTC)<br />
<br />
== מה עם השאר? ==<br />
<br />
האם אתה מתכוון לעשות/בעיצומם של העשייה על שאר הבנים שפתחו חסידיות? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 10:54, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:54, 3 ביולי 2020 (UTC)<br />
:חיים רפאל משטרסלה היה האדמו"ר ה אחרון של חב"ד סטרשלה.. <span class="mw-userlink">[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]</span> • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 10:56, 3 ביולי 2020 (UTC)<br />
<br />
== להסיר המילה חב"ד ==<br />
<br />
סטרשלה - לא מוזכרת בהיום כיום כחסידות וכל פעם שמוזכר הרב הקדוש אהרן מסטרשלה הוא מוזכר כתלמיד של אדמור הזקן ולא כאדמור. לדעתי מהזווית של הרביים זה אוול שיהיה בכותרת השם חב"ד. וזה לא אחד מחצרות חב"ד. {{אלמ}}<br />
:חלוקת קונטרסים? מישהו? לשנות ל"חסידות סטרשלה" [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 05:37, כ"ה באלול, ה'תש"ף 05:37, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::לא מבין בזה כדי להכריע ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:53 • כ"ה באלול תש"פ<br />
<br />
==שם הערך 2==<br />
לבקשת מו"ר הרה"ג ה{{א|חב"דניק}} שליט"א הנני גאה להתחיל את הדיון על שמו של הערך [[חסידות חב"ד - סטרשלה]] [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:24, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:בנוגע למה שאמרת שהמכלול כתוב חסידות - כבר אמרנו שלא מביאים משם דוגמאות. וזה גם לכל הדיעות היה התפצלות מחב"ד וכך הם התייחסו אל עצמם - וכך גם התייחסו אליהם אחרים. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:25, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::המקור ממנו לא מביאים זה הקליפה, גם מהמכלול לא, אבל כתבתי לא בתור הוכחה אלא שאפשר לראות שאפי' הם... כמ"ש {{א|אלמ}} כמ"פ, וכפי שכתבתי עצמי, רבו"נ כל הזמן דייקו לא לקרוא לזה חסידות חב"ד, אלא סטרשלה, הם התפצלו מחב"ד, אבל היו נפרדים - הם לא חב"ד! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::איפה בדיוק היה רבי שאמר לא לקרוא להם חב"ד???????? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:31, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::עיין פיסקה אחת לפני זו! ואני מציע לפתוח ע"כ הצבעה! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:32, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::השאלה היא תלוי את מי שואלים ואיך מסתכלים. הוא היה אדמו"ר וזו הייתה חסידות, שלשיטת ושיטתם הייתה המשך של חב"ד. מבחינת שיטת ליובאוויטש - ברור שלא (ומהסיפור על השאלה שנשאל הרבי מדוע אין בחדרו כריות כפי שהיה אצל אדה"ז והתשובה - שליובאוויטש התחילה מאדמו"ר האמצעי, משמע שכן היה מקום לדעתו. ובפרט לפני פטרבורג).--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 12:38, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 12:38, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::ע"פ מיטב ידיעתי שמו של האתר הוא '''חב"ד'''פדיה... ואת חב"ד ליובאוויטש אנו מייצגים! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:41, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::::מה שהוא אומר לך שמה שהרבהי אמר אתה רואה שאולי ר' אהרן לא היה ליובאוויטש - '''אבל חב"ד הוא כן!''' [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:44, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::ע"פ הבנתי זה לא מה שהוא אמר, ו{{א|טאפרו דא פלאחו|הוא}} יוכל להבהיר את כוונתו ע"י הצבעה, ככל ה{{חב"דפדים פעילים}}, {{א|אלמ}} ועוד... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:58, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
::::::::::אנחנו לא מייצגים את סטרשלה אלא את ליובוויטש ולפי הרביים - הוא לא היה חצר. הוא היה חסיד של אדמור הזקן, גדול. אולי אפילו הכי גדול. אבל לא רבי. "צדיק קדוש וטהור אבל לא רבי" תשאלו את זושא פויזנער. מה גם שביחס לבני הצמח צדק הם '''כן''' נקראו חב"ד (מהריל, חשנ"ז ומהרין) וסטרשלה '''לא''' נקרא חסידות חב"ד. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 16:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 16:30, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}שוב, עם ציטוטים אני יכול לבוא מפה ועד הודעה חדשה, אבל מקורות יש לכם??? 16:35, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
'''בעד השארת שם הערך כ'חב"ד סטרשלה''''<br />
#[[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 12:44, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
'''נגד השארת שם הערך כ'חב"ד''''<br />
<br />
#~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:58, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
#~--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 13:16, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
# לא יודע אם יש לי זכות הצבעה [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 16:27, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 16:27, 30 בספטמבר 2020 (UTC)</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=414275חסידות סטרשלה2020-10-01T06:58:05Z<p>אלמ: אלמ העביר את הדף חסידות חב"ד - סטרשלה לשם חסידות סטרשלה (חב"ד): לפחות כך</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]]<br />
החצר החסידית '''חב"ד סְטַרשֶלֶה''' היא ענף של [[חסידות חב"ד]]. הענף הוקם בשנת [[תקע"ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]] בידי אחד מגדולי תלמידיו{{הערה|[[הרבי]] כתב על רבי אהרון: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי". ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו"}}. - רבי [[אהרן מסטרשלה]] שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון{{הערה|לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.}} של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי [[חב"ד סטרשלה|סטרשלה]]. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן [[יהודה לייב מינוביץ'|המהרי"ל]], ובנו של אדמו"ר הזקן ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.}}. <br />
<br />
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של [[אדמו"ר הזקן]] לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).}} הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון ל[[אדמו"ר האמצעי]], שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.<br />
<br />
==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה==<br />
<br />
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודה ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו היתה תחילת דרכה של [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]]. כאשר שמע ע"כ [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע [[אדמו"ר האמצעי]] לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל [[אדמו"ר האמצעי]] לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו ל[[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
[[אדמו"ר האמצעי]] כתב{{הערה|שם=תולדות 88}} מכתב נוסף לאחד החסידים, וז"ל: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו"ר ז"ל הנטועה באנ"ש כו'.}}<br />
<br />
גם החסיד הנודע רבי [[פנחס רייזעס]] כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת [[תקע"א]], בו כותב להם ששמע בעצמו מ[[אדמו"ר הזקן]] שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - [[אדמו"ר האמצעי]], מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה ל[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|ראה סה"ת אדמו"ר האמצעי עמ' 89.}}.<br />
<br />
==שיטה==<br />
ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] סבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.<br />
<br />
בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - [[אדמו"ר הצמח צדק]] מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק [[אדמו"ר הזקן|רבינו]] מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל היתה הערה של אדמו"ר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצ"צ]] שאת המכתב הזה שלח [[אדמו"ר הזקן]] כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר 'הצמח צדק' ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' ארהל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ"ל'''}}<br />
<br />
==אדמו"רי סטרשלה==<br />
===דור ראשון===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}}<br />
<br />
רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר באין ואפס המוחלט".{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה היתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו"ר הזקן.}} אדמו"ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים{{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י"ג שנה!{{הערה|עיין אוצר סיפורי חב"ד כרך ט"ו עמוד 305 בשם "סיפורי חסידים ורבותיהם" להרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב"שמועות וסיפורים" לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה|מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"'''הלוואי''' דלא מתפשרין"..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.<br />
<br />
ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. <br />
<br />
ר' אהרן היה אדמו"ר ל[[חב"ד סטרשלה]] כ16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו ב[[שמיני עצרת]] של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו.<br />
<br />
===דור שני===<br />
רבי '''חיים רפאל מסטרשלה''': ר' חיים רפאל היה בנו של ר' [[אהרן מסטרשלה]], וממשיך דרכו באדמו"רות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו"ר{{הערה|(בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)}}). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן==<br />
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שאח"כ התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ"ב, רי"א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא ה' לו מסירות נפש רב על רבינו"{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}.<br />
<br />
החסיד ר' סנדר ריידין סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק).<br />
<br />
==בתי כנסת של חסידי סטרשלה==<br />
* בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ב]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}.<br />
* בסלונים התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}. <br />
* בהומיל התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}.<br />
* ב[[דוקשיץ]] היה לחסידי סטרשלה מניין{{הערה|יש אומרים בית כנסת, ויש אומרים שלכל חסידי חב"ד היה בית כנסת אחד שהתחלק לענפים השונים של חב"ד}} משלהם.<br />
<br />
==ספרי חסידות של [[חב"ד סטרשלה]]==<br />
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]], [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br />
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].<br />
* '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. <br />
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ"ו]].<br />
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה.<br />
<br />
==ניגונים==<br />
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].<br />
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[אהרן מסטרשלה]]<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ערך מובחר|}}<br />
[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ס]]<br />
[[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414273התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:57:31Z<p>אלמ: /* לקריאה נוספת */ +</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש ענפים חדשים בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בחצי שנה הראשון חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה ענף גדול. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והענף החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
הענך התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב"ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414271התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:57:14Z<p>אלמ: שינו הביטוי חצר לענף. כפי שבמקורות. הושאר חצר בחלק נכבד מהמקומת כאשר זה מתאים</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש ענפים חדשים בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי הענפים השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו לחב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בחצי שנה הראשון חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה ענף גדול. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והענף החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
הענך התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של הענף חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
הענף התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או הענף<br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי הענפים שהתפצלו==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם הענף שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לענפים שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר חמש עשרה שנה ו[[חב"ד ניעז'ין]] נסגרה. לאחר ארבעים ושלוש שנה [[חב"ד ליאדי]] נסגרה. במשך שתים עשרה שנה נשאר רק ענף [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] מיתר הענפים. יש לציין שבתקופה האחרונה קאפוסט על חצרותיה הייתה מאוד קטנה בעוד שליובאוויטש הייתה גדולה מאוד. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414266התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:47:11Z<p>אלמ: /* נספח: חסידות אוורוטש */ -</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==החצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת החצרות שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד החצר היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר <br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי החצרות המפוצלות==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לחצרות שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414264התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:46:56Z<p>אלמ: /* חסידות אוורוטש */ אולי כך?</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==החצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת החצרות שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד החצר היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר <br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי החצרות המפוצלות==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לחצרות שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==נספח: חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414263התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:44:58Z<p>אלמ: +</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==החצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת החצרות שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד החצר היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר <br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי החצרות המפוצלות==<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לחצרות שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414260התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:43:44Z<p>אלמ: /* חב"ד ליובאוויטש והפיצול */ ??</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==החצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת החצרות שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד החצר היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר <br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי החצרות המפוצלות==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לחצרות שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414259התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:42:20Z<p>אלמ: /* בתי כנסת וריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול */ שני דברים שונים</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]], ממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==החצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת החצרות שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד החצר היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר <br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==מרכזי החצרות המפוצלות==<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
==בתי כנסת וריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לחצרות שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414258התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:41:33Z<p>אלמ: /* בתי כנסת וריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול */ פה מדובר על אלו שהתפצלו</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]], ממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==החצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת החצרות שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד החצר היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר <br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==בתי כנסת וריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
<br />
===מרכז החצרות===<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
===שאר הריכוזים===<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לחצרות שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414257התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:40:39Z<p>אלמ: /* בתי כנסת וריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול */ הרציצער נהיה אדמור עוד בחיי שלמה זלמן</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]], ממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==החצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת החצרות שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד החצר היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר <br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==בתי כנסת וריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
<br />
===מרכז החצרות===<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|חסידי ליובאוויטש בעיירה [[ליובאוויטש]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל העיירות הללו התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] שני אחיו היו אדמו"רים, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים בתקופות שונות: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[רציצא]] והשלישיה בעיר [[בברויסק]]{{הבהרה|בברויסק היה אחרי שהסתיים קאפוסט. ורציצה היה במקביל לחלק מקאפוסט וחלק מבברויסק. הטקסט כאן לא מדוייק}}.<br />
<br />
כך גם ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
===שאר הריכוזים===<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לחצרות שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414253התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:36:28Z<p>אלמ: /* הצוואה, פסק הבית דין והפיצול */ +</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את הרבי המהר"ש. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות{{הבהרה|לא כתוב כאן מדוייק}} חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]], ממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==החצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת החצרות שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד החצר היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר <br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==בתי כנסת וריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
<br />
===מרכז החצרות===<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|חסידי ליובאוויטש בעיירה [[ליובאוויטש]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל ארבעת עיירות אלה התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] מונו שני אחיו לאדמו"רים במקומו, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים עיקריים{{הערה|בדומה ל[[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]] בימינו}}: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[בברויסק]], והשלישי בעיירה [[רציצא]].<br />
<br />
דבר דומה קרה ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
===שאר הריכוזים===<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לחצרות שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414251התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:32:13Z<p>אלמ: +</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את אביו מההנגה. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]], ממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] (דמות בדיונית שהייתה בהתחלה בקאפוסט ואחר כך חזרה לליובאוויטש) מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, וענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|פישל שניאורסון (נכד של האדמור מרצ'יצ'ה), [[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==החצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת החצרות שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד החצר היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר <br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==בתי כנסת וריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
<br />
===מרכז החצרות===<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|חסידי ליובאוויטש בעיירה [[ליובאוויטש]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל ארבעת עיירות אלה התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] מונו שני אחיו לאדמו"רים במקומו, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים עיקריים{{הערה|בדומה ל[[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]] בימינו}}: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[בברויסק]], והשלישי בעיירה [[רציצא]].<br />
<br />
דבר דומה קרה ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
===שאר הריכוזים===<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לחצרות שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414250התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:30:50Z<p>אלמ: זה ערך אנציקלופדי\</p>
<hr />
<div>{{הפיצול בחב"ד|<br />
|שם=התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)<br />
|תמונה=[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|250px|]]<br />
|כתובית=[[אדמו"ר הצמח צדק]], הפיצול החל מיד לאחר הסתלקותו<br />
|תאריך התחלה=ניסן [[תרכ"ו]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר [[הצמח צדק]]<br />
|תאריך סיום=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]], הסתלקות אחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]<br />
|משך הפיצול=57 שנים קאפוסט{{ש}}43 שנים ליאדי{{ש}}15 שנים ניעזין<br />
|ענפים שקמו=[[חסידות חב"ד - קאפוסט|חסידות קאפוסט]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ליאדי|חסידות ליאדי]]{{ש}}[[חסידות חב"ד - ניעז'ין|חסידות ניעז'ין]]<br />
|חב"ד הרשמית=חב"ד ליובאוויטש בנשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]]<br />
|מייסדי הענפים=[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] - רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]]{{ש}}[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]]{{ש}}[[חב"ד ניעז'ין|ניעז'ין]] - רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]]<br />
|אירועים משמעותיים=פרישת [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חב"ד ליאדי|ליאדי]] בשנת [[תרע"ב]] מ[[כולל חב"ד]] והקמת [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד}} {{*}} קפידה בשעתו מרבותינו נשיאנו על הלומדים בספרי קאפסוט{{הערה|שם=קפידה|הקפידה הייתה נכונה רק לזמן הפיצול, אך נכון להיום בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אין קפידא ואפשר ללמוד בספריהם}}<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אירועים בחסידות (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אירועים בחסידות|אירועים בחסידות]]<br />
|חסידי קאפוסט (קטגוריה)=[[:קטגוריה:חסידי קאפוסט|חסידי קאפוסט]]<br />
}}<br />
'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מהלך בו התפצלה [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]]. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על [[חב"ד ליובאוויטש]]: [[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ניעז'ין]] ו[[חב"ד ליאדי]]. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם [[המהרי"ל מקאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסאהן]], רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסאהן]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק ב[[ליובאוויטש]] היה [[הרבי המהר"ש]].<br />
<br />
במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת [[תרפ"ג]] לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]], רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[הרבי הריי"צ]]. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.<br />
<br />
==רקע==<br />
לרבי [[הצמח צדק]] היו שבעה בנים: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] (כונה הרב"ש){{הערה|לאחר הפיצול התקשר לאדמו"ר המהר"ש}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] (כונה המהרי"ל){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד קאפוסט]]}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] (כונה הרחש"ז){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ליאדי]]}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] (כונה המהרי"ן){{הערה|ייסד את חצר [[חב"ד ניעז'ין]]}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] (כונה הריי"צ מאוורוטש){{הערה|כיהן כאדמו"ר באוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו הצמח צדק}}, רבי [[יעקב שניאורסון]]{{הערה|נקרא רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]]}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל שניאורסון]] - ([[אדמו"ר המהר"ש]]){{הערה|ממלא מקום אביו בליובאוויטש}}.<br />
<br />
בחייו של [[הצמח צדק]] היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו ב[[ליובאוויטש]], ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר [[מאמר|'תורות' חסידות]] כאשר היו פונים אליו קבוצת [[חסיד|חסידים]] בבקשה זו{{הערה|ראה תיאור על כך ב[[כרם חב"ד]], אם כי לא ברור אם תורות אלו היו שלהם או חזרה על דבריו של הצמח צדק}} בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה [[הרבי המהר"ש]] מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית. <br />
<br />
בנו החמישי של הצמח צדק רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון [[חסידי פולין|חצרות פולין]] בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]] נפטר בחיי אביו בשנת [[תקצ"ז]].<br />
<br />
בשנת [[תרט"ז]], החל בנו של ה[[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל]] רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]]. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי [[רוסיה]] שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]]. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי [[לוי יצחק זלמנסון]], קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ב]], הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור [[מאמר|מאמרי חסידות]] ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' [[יצחק אייזיק מהומיל]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יקותיאל מליעפלי]], [[הרשב"ץ]], ר' [[פרץ חן]], ר' [[פסח ממלסטובקה]] ור' [[יוסף תומרקין]].<br />
<br />
בשנת [[תרכ"ג]] נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל [[קייב]]. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ל[[יחידות]]. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת [[חודש תשרי]] היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.<br />
<br />
בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות{{הערה|מבוסס על 'רשימת תרכ"ו' שכתב [[הרבי הריי"צ]] מתוך מטרה להדפיס כמבוא ל[[לקוטי תורה - תורת שמואל]] תרכ"ו, אך הדפסתה שם לא יצאה אל הפועל}}.<br />
<br />
במקביל ה[[צמח צדק]] נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני [[הרבי המהר"ש]], והיה מקרבו קירובים מיוחדים{{הערה|שם=ספר התולדות 37|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 37}}. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שם=ספר התולדות 35|חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 35}}.<br />
<br />
אך הצמח צדק גם קירב קירובים מיוחדים את בנו השני, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] והורה לו להגיד תורות ברבים, וכאשרשראה אותו הצ"צ אומר מאמרי חסידות ברבים אמר עליו שהוא {{ציטוטון|נאה דורש נאה מקיים}}{{הערה|שם=היכל|על פי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] חלק ט"ז עמ' 156 - 160}}. וכן הצ"צ הורה לו להדריך ולתת עצות בעבודת ה' לחסידי חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 141}}, והוא אף התיר למהרי"ל להיות נוכח בחדר בשעה שהיה מקבל אנשים ל[[יחידות]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' קצ"ז}}, כמו כן הצ"צ היה מרבה להתייעץ עם המהרי"ל בשאלות שצצו לו, בין השאר בנושא זיווגו השני של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמ' מ'}}. הצמח צדק לעקור מ[[ליובאוויטש]] עקב קפידה שלו על ה'בעלי בתים' שם, ובשידולו של בנו המהרי"ל נשאר לבסוף בליובאוויטש{{הערה|שם=היכל|}}. הצמח צדק אף היה מכנה אותו בשם {{ציטוטון|מיין גוטער ייד}} ("יהודי טוב" - היה כינוי לאדמו"ר){{הערה|ביחובסקי, עמ' קמ"ב}}. ובערב [[ראש השנה]] הצמח צדק נהג לכתוב [[פ"נ]] לבנו המהרי"ל{{הערה|שם=היכל|}}.<br />
<br />
==הצוואה, פסק הבית דין והפיצול==<br />
{{פסקה בעבודה}}<br />
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]]]]<br />
{{ציטוט-צף|לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמרו כל בניו חסידות, בליל שבת אחד אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר "אז ישירו", למחרת בבוקר אחיו רבי [[יהודה לייב מקאפוסט]] אמר את המאמר עם חידוש משלו, למחרת אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר שוב עם עוד חידוש, ואחרי זה אמר המהרי"ל את המאמר עם עוד חידוש, כך זה נמשך עד יום שלישי בערב, אז לאחר שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] את המאמר עם החידושים שלו, פנה אליו המהרי"ל ואמר לו:"הפעם אמר אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד"|ספר השיחות תש"ה, עמוד 32|}}<br />
{{חלונית <br />
|כותרת = הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]<br />
|תוכן = {{ציטוטון|הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|שם=המכתב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=430 המכתב התפרסם] בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. <br />
|מקור = <br />
}}<br />
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית בה נכתב דרך מעניינת שרצה בתחילה כיצד ימשיכו את ההנהגה אחריו; שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, אך נתן משקל רב יותר למהרי"ל ולרבי מהר"ש שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש{{הערה|נדפס באגרות קודש הצמח צדק. ____. }}. אך לאחר מכן נכדו שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו ואז הצמח צדק הרחיק את אביו מההנגה. <br />
<br />
[[הצמח צדק]] אמר לבנו [[הרבי המהר"ש]] ש{{ציטוטון|פך השמן הרוחני שמסר [[הבעש"ט]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[אדמו"ר הזקן|רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי|הרבי האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"י עמ' 163}}. כמו כן [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] ב[[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועד לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|נדפס ב___}} ו"פתח פיך ויאירו דבריך"{{הערה|__}}.<br />
<br />
ב[[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]] הסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כבר בימי השבעה, ביום הראשון של פסח, וביתר שאת לאחר שנגמר השבעה, החלו חסידי [[המהרי"ל]] לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק, באו ל[[ליובאוויטש]] מחרחרי ריב והייתה מחלוקת בעניין יורשו העתידי של [[הצמח צדק]]. ב[[בית רבי]] כתב {{ציטוטון|ובבואו לביתו מצא העיר כמרקחה מתבערת המחלוקת שהתעוררה ולא יכלו להשקיטה בשום אופן}}{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. <br />
<br />
במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים ב[[ליובאוויטש]] כל אחד במניין משלו, גם האח רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.<br />
<br />
אך חסידיו של [[המהרי"ל|המהרי"ל מקאופוסט]], בנו השני של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות{{הערה|ראה ספר ספריית ליובאוויטש פרק ד' עמ' ל"ו-ל"ז}}, ובעקבות המחלוקת שהתעוררה המהרי"ל כתב מכתב לגיסו רבי זלמן בו כתב שצריך לעשות בין האחים דין תורה כדי ליישב את המחלוקת ביניהם{{הערה|ראה [[רשימות הרב"ש]] עמ' מ"ה ועמ' ס"ח, וכן ספר 'עדה ומדינה' עמ' 130}}.<br />
<br />
ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ויכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' [[פרץ חן]], ר' [[שניאור זלמן פרדקין]]{{הערה|[[הרבי הצמח צדק]] אמר עליו ש{{ציטוטון|אפשר לסמוך על הפסק שלו}}}} ור' [[יוסף תומרקין]]{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] חוברות ק"מ, אגרת בעל תורת חסד אגרת ל"ד}}. הדיינים ציוו על כל הבנים להגיד [[מאמר חסידות]], וכששמעו את מאמר החסידות שאמר [[אדמו"ר המהר"ש]] הבית דין קבע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שימשיך את דרכו של ה[[צמח צדק]] בשושלת נשיאות חב"ד{{הערה|שם=א|ספר התולדות עמ' 37, היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 172}}.<br />
<br />
החלטת בית הדין נבעה בין השאר גם בשל הבקיאות של [[הרבי המהר"ש]] ב[[נגלה]]{{הערה|שם=א}}, למרות היותו צעיר יחסית. לאחר שהראה את בקיאותו הגדולה ב[[נגלה]] שאלו אחיו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] מנין לו כזו בקיאות בעודו כל כך צעיר, [[הרבי המהר"ש]] ענה לו ע"כ ש{{ציטוטון|אתה קשיש בשנותך אתה, ואילו אני קשיש בשנות אבינו}}{{הערה|ראה [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ|ספר השיחות]] תש"ח עמ' 35}}, ומהצגת ראיות חותכות להערכתו הגדולה של הצמח צדק אליו שתועדה אף בכתב ידו של הצמח צדק, בן היתר בפתק שכתב זמן קצר לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] שהיה ממוען אל ה[[חסידים]], בו נכתב: {{ציטוטון|אליו{{הערה|אל [[אדמו"ר המהר"ש]]}} תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד חלק ח'}}.<br />
<br />
לימים כתב החסיד הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] זיכרון על הפסק דין לידידו הגביר ר' [[ישעיה ברלין]], בו הוא כותב על היסורים שסבל בעקבות כך שפסק ש[[אדמו"ר המהר"ש]] ימלא את מקום אביו{{הערה|שם=המכתב|}}.<br />
<br />
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מס' 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] נסע בעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם הוא ייסד את חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. הייתה טענה על [[המהרי"ל]] ובנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] שהם אחראים למחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזה אחד מהסיבות שהמהרי"ל עזב אחר כך את [[ליובאוויטש]] ועבר עם חסידיו לעיירה [[קאפוסט]]{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נסע לעיירה [[ניעז'ין]], שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נסע ל[[ליאדי]] שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ליאדי]], ובנו הצעיר של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך שם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.<br />
<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] הציע לאחיו להישאר ב[[ליובאוויטש]] ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] אמר ל[[אדמו"ר המהר"ש]]:{{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{מקור}}.<br />
<br />
==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==<br />
[[קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המיוחס ל[[אדמו"ר המהר"ש]], ממשיך דרכו של [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]<br />
[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}. <br />
<br />
בתחילה חב"ד ליובאוויטש הייתה קטנה יחסית ו[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] הייתה חצר גדולה. אך לאחר חצי שנה מפטירת הצמח צדק, בעת פטירת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]] מקאפוסט חזרו חלק גדול מחסידיו לליובאוויטש, ולאחר פטירת בנו שלמה זלמן חזרו עוד חלק נכבד מחסידי [[חב"ד קאפוסט]] לליובאוויטש. המהפך העיקרי בגדלה של ליובאוויטש התרחש עם התמנותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לרבי ואז נרשמה הגירה גדולה של חסידים מכל הענפים לליובאוויטש ובכך נהפכה חב"ד ליובאוויטש לחצר גדולה אף יותר מקאפוסט{{הערה|על פי ספר "אישים וקהילות" (צינוביץ, משה) עמ' 450}}. <br />
<br />
כאשר נודע לחסיד [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של [[הצמח צדק]], כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' [[יקותיאל מליעפלי]] התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לאחר מכן בחר רבי יקותיאל ב[[אדמו"ר המהר"ש]] שיהיה לו לרבי ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .<br />
<br />
החסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש]] ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]] והרבה מחסידי קאפוסט חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
שאלו את החסיד ר' [[איסר בער גילרסון]] מה בין ליובאוויטש לקאפוסט, ור' איסר בער ענה ש{{ציטוטון|קאפוסט - זה התעמקות, ליובאוויטש - זה התרוממות}}{{הערה|[[כוחה של סנגוריה]], עמ' 141}}.<br />
<br />
עד שנת [[תרפ"ג]] נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר רוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==החצרות שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==<br />
שלושה מבני הצמח צדק פתחו חצרות חדשות ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת החצרות שקמו בעקבות כך הם:<br />
<br />
===חב"ד קאפוסט===<br />
{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}<br />
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]]]<br />
מייסד החצר היה [[המהרי"ל מקאפוסט]] בהשתדלות בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] (השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק).<br />
<br />
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לעיירה קאפוסט, ושם נהג [[יהודה לייב שניאורסון|המהרי"ל]] כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, [[אדמו"ר המהר"ש]] ש{{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}.<br />
<br />
בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והוא אף ראה את פני [[אדמו"ר הזקן]] נהרו אליו מרבית [[חסידי חב"ד]], והחצר החסידית [[חב"ד קאפוסט]] הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בעת חגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים מקושרים בכמות גדולה שאף לא הייתה כמוה אצל [[הצמח צדק]]{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}<br />
<br />
המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]], לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]], ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים של החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
===חב"ד ליאדי===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]].<br />
<br />
כאשר נסע לעיירה [[ליאדי]] בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"רות ויהיה להם לרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר {{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}.<br />
<br />
חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[חב"ד ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.<br />
<br />
===חב"ד ניעז'ין===<br />
{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}<br />
מייסד החצר היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].<br />
<br />
החצר התקיימה במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.<br />
<br />
==אדמו"רי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
השנים מציינות את שנות כהונת האדמו"ר או החצר <br />
{| class="wikitable" border="1"<br />
! ענף !! בני הצמח צדק !! נכדי הצמח צדק !! שנות הענף !! הערות<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד קאפוסט]]''' || מייסד הענף - [[המהרי"ל מקאפוסט|המהרי"ל]] (ניסן [[תרכ"ו]] - חשון [[תרכ"ז]]) || {{*}}בנו: רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]] (קאפוסט, [[תרכ"ז]] - [[תר"ס]]) {{שורה אחת|{{*}}בנו: רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] (רצ'יצ'ה, [[תרמ"ג]] - [[תרס"ט]])}}{{ש}}{{*}}בנו: רבי [[שמריה נח שניאורסון]] (בברויסק, [[תר"ס]] - [[תרפ"ג]]) || [[תרכ"ו]] - [[תרפ"ג]]{{ש}}(57 שנים) || בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ליאדי]]''' || מייסד הענף - רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שנ"ז]] ([[תרכ"ז]] - [[תר"מ]]) || {{*}}בנו: רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (ליאדי, [[תר"מ]] - [[תר"ע]]){{ש}}{{שורה אחת|{{*}}חתנו: רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק גוטרמן]] (סיראטשין, [[תר"מ]] - [[תרס"ה]])}} || [[תרכ"ז]] - [[תר"ע]]{{ש}}(43 שנים) || רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.<br />
|-<br />
|'''[[חב"ד ניעז'ין]]''' || מייסד הענף - [[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]] {{ללא גלישה|([[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]])}} || {{*}} בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים || {{שורה אחת|[[תרכ"ח]] - [[תרמ"ג]]{{ש}}(15 שנים)}} || נכדתו של המהרי"ן היא [[הרבנית נחמה דינה]] רעייתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
|-<br />
! colspan="5" style="border-bottom: 1px solid #aaaaaa; border-top: 1px solid #aaaaaa;" | השוואה לחב"ד ליובאוויטש<br />
|-<br />
|'''{{שורה אחת|[[חב"ד ליובאוויטש]]}}''' {{שורה אחת|הענף המרכזי}} || ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - [[אדמו"ר המהר"ש]] ([[תרכ"ו]] - [[תרמ"ג]]) || {{*}}בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[תרמ"ג]] - [[תר"פ]]) || {{טקסט מוקטן|התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול}} || בשנת [[תרפ"ג]] - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הריי"צ]], הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.<br />
|}<br />
<br />
==בתי כנסת וריכוזי חב"ד בתקופת הפיצול==<br />
<br />
===מרכז החצרות===<br />
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]<br />
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]<br />
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]<br />
בזמן ההתפצלות כל אחד מהבנים נסע עם חסידיו לעיירה אחרת שם ריכז את החצר שלו, ועל שם העיירה שבה קבע את מגוריו נקראה גם החצר שהקים{{הערה|חסידי ליובאוויטש בעיירה [[ליובאוויטש]], [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] בעיירה [[ליאדי]], ו[[חב"ד ניעז'ין|חסידי ניעז'ין]] בעיירה [[ניעז'ין]]}}. במקביל בכל ארבעת עיירות אלה התקיימו אף קומץ [[חסידי חב"ד]] מענפים אחרים (כדוגמת החסיד ר' [[שמעון אהרן ייאכיל]] שהיה חסיד ליובאוויטש והתגורר בעיירה [[בוברויסק]] שהשתייכה ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]).<br />
<br />
בשנת [[תר"ס]] כשהאדמו"ר מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] [[הסתלקות|הסתלק]] מונו שני אחיו לאדמו"רים במקומו, כל אחד בעיר אחרת. רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[רציצא]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מונה לאדמו"ר בעיירה [[בברויסק]]. כך של[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] היו שלושה ריכוזים עיקריים{{הערה|בדומה ל[[קראון הייטס]] ו[[כפר חב"ד]] בימינו}}: הריכוז הגדול בעיירה [[קאפוסט]], השני בעיירה [[בברויסק]], והשלישי בעיירה [[רציצא]].<br />
<br />
דבר דומה קרה ב[[חב"ד ליאדי|ליאדי]], כשבשנת [[תרמ"ג]] [[הסתלקות|הסתלק]] מייסד הענף רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], מיד לאחר הסתלקותו חסידות [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] התפצלה בין בנו לחתנו. בנו המשיך להנהיג את החסידים ב[[ליאדי]], וחתנו, רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] עבר עם חסידיו לעיירה [[סיראטשין]] משם הנהיג את החצר שלו.<br />
<br />
===שאר הריכוזים===<br />
בעיר [[סטרדוב]] שבפלך צ'רגינוב ב[[רוסיה]] התקיימה קהילה חב"דית גדולה, ועוד בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] כשהוא שלח את בניו לומר [[דא"ח]] בעיירות השונות בקשו החסידים ב[[סטרדוב]] שדווקא [[המהרי"ל]] יבוא אליהם{{הערה|שם=היכל|}}. ולאחר פטירת [[הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] רוב חסידי חב"ד בעיר קבלו על עצמם את נשיאותו של [[המהרי"ל]] מקאפוסט, וחלקם את של [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]] מליאדי. רק מקצת החסידים קבלו על עצמם את נשיאותם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]]. בהקשר לביקוריו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] בעיר סיפר אחד מנכדיו{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73}} שהעיר הייתה חביבה מאוד על מהרי"ל ונהג לבקר בה פעמים רבות. אך כש[[המהרי"ל]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]] חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
גם בעיר [[מוהילוב]] היו ל[[מהרי"ל מקאפוסט]] מאות חסידים. בין החסידים הנלהבים ביותר שלו היה ידידו הגביר ר' בעריל ליב שאצלו [[המהרי"ל]] היה מתאכסן כשהגיע לעיר. עוד חסיד גדול היה ר' שמעון אהרן שהיה שייך למשפחת [[מתנגדים]] מיוחסת, וכשראה את [[המהרי"ל]] נהפך להיות [[חסיד]] נלהב שלו, והיה [[מקושר]] אליו בכל נפשו, ו[[המהרי"ל]] מצידו כבדו מאוד ואף התיישב לאכול עימו בביתו לעיתים. כשהגיע המהרי"ל ל[[מוהילוב]] היו כל עשירי העיר - שברובם היו מתנגדים באים לקבל את פניו ויושבים לשמוע את תורתו{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. אך עם זאת היו בעיר גם קהילת ליובאוויטש קטנה, וכותב הזכרון הזה על בואו של המהרי"ל לעיר היה בעצמו חסיד ליובאוויטש{{הערה|שם=חסיד|}}.<br />
<br />
בעיירה קראוטה היה ריכוז חב"די גדול שרובם ככולם נמנו על חסידיו של [[המהרי"ל מקאפוסט]]. כשהתקבלה בקראוטה הידיעה על [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] נכנסה העיירה כולה למשבר, ואחד מגדולי חסידי [[הצמח צדק]] שקראו לו ר' בער זעק שזה לא יתכן ושלא שייך שיהיה מישהו שיוכל להחליף את [[הצמח צדק]], ובזמן הזה החלו לבוא לעיירה שמועות על גדולתו של [[המהרי"ל]] (כנראה כחלק מהתעמולה של אנשי קאפוסט שרצו ש[[המהרי"ל]] ימלא את מקום [[הצמח צדק]]) ואותו ר' הלך ל[[ליובאוויטש]]{{הערה|זה היה עוד בזמן בו המהרי"ל היה בליובאוויטש, כנראה בשבעה של הצמח צדק}} כדי לבדוק אם השמועות נכונות, לאחר ארבע שבועות חזר ר' בער לעיירה וכולו היה מלא בשמחה והודיע להם שהוא שייך לר' לייב (כינוי ל[[המהרי"ל]]), שבת לאחר מכן מאות חסידים מהעיירה הגיעו לעיירה [[קאפוסט]] כדי לשמוע את [[המהרי"ל]] ובמהרה נהיו חסידים שלו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}.<br />
<br />
ב[[ליאזנה]] כיהן כרב העיירה הרב אהרן לוין, שהיה עוד חסיד של [[אדמו"ר הזקן]]. וכשנסתלק [[הצמח צדק]] נהיה מקושר לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]].<br />
<br />
גם בעיירה לאחוביץ שבפלך פולטובה היו ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] רוב, כאשר רצה אחד מהחסידים להתמנות לרב העיירה היה זקוק להסכמתו של רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[בברויסק]]{{הערה|שם=י"ז}}. כמו כן גם בעיירה רודניא שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]] היו רוב חסידי חב"ד מקושרים לאדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בעיירה פאלאצק בפלך ויטבסק היו רוב החסידים [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], אך למרות זאת רב העיר היה חסיד ליובאוויטש, דבר שאילץ אותו לעזוב את העיר לאחר מכן{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בעיירה ברז'ניגובאטה רובם ככולם של [[חסידי חב"ד]] היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.<br />
<br />
קהילת חב"ד ב[[ורשה]] יוסדה על-ידי חסידי ליובאוויטש שברחו מרוסיה בעקבות "גירוש מוסקבה" שבו הצאר הורה לגרש את היהודים מהעיר [[מוסקבה]] שב[[רוסיה]]. לאחר הגזירה קבוצה של עשרות משפחות חשובות מחסידי ליובאוויטש עברה לעיר [[ורשה]] שב[[פולין]] שהייתה מרכז יהודי חשוב בימים ההם, הקהילה החב"דית התפחתה ומנתה מאות משפחות חב"דיות חסידי ליובאוויטש. ובשנת [[תרפ"א]] ייסדו כמה ממנהלי ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] את ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בעיירה [[דוקשיץ]] שב[[וילנה]] התקיימה קהילת חב"דית גדולה וותיקה, כאשר בבית כנסת חב"ד המרכזי בעיירה התקיימו מספר מניינים, בניהם מניין לחסידי ליובאוויטש ומניין לחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]]{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}.<br />
<br />
ב[[ריגא]] התקיימה קהילה גדולה של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל הענפים, הקהילה החב"דית הגדולה ביותר ב[[ריגא]] הייתה של [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] והשנייה של ליובאוויטש. ר' [[אברהם גודין]] מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גילון 899 עמ' 74}} שעד לשנת [[תרל"ח]] היה לחסידים בריגא [[בית כנסת]] אחד ובו שני מניינים, ובשנת [[תרל"ח]] הסכימו שלטונות [[לטביה]] להרחיב את בניין בית הכנסת של ה[[חסידים]] כך שיוכל להחיל עוד מניין בחדר נפרד, ומאז התקיים בבניין בית הכנסת החסידי בריגא שלושה מניינים חב"דים מרכזיים: במניין הראשון היו מתפללים כל [[חסידי חב"ד]] מכל הענפים, ה[[מניין]] השני היה שייך לליובאוויטש, והמניין השלישי (שהיה המניין הגדול מבין המניינים) היה שייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]. כמו כן כשעבר החסיד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] מליובאוויטש ל[[ריגא]] ייסד בעיר עוד מניין לחסידי ליובאוויטש{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}.<br />
<br />
בעיר [[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. ר' חיים אבא ווייל מספר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38}} שבעיר התקיימו עשרות מניינים של [[חסידי חב"ד]]. מתפללי בית הכנסת בו התפלל ר' חיים היו חלקם חסידי ליובאוויטש, חלקם חסידי קאפסוט, וחלקם הסתובבו בין [[חב"ד קאפוסט|קפוסט]] לליובאוויטש וקבלו חסידות משני הענפים, כאלה היו הרבה חסידים בעיר, אך רוב החסידים ב[[דווינסק]] היו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דים הבולטים בעיר הוא [[הרוגוצ'ובר]] שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.<br />
<br />
בעיר גרייבא שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]] הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל חב"די שהשתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ואף מדי פעם היה מגיע ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" להתוועד עם היהודים והיה חוזר ליהודי העיר חסידות על דרך קאפסוט{{הערה|שם=י"ז}}.<br />
<br />
בית כנסת חב"ד המיתולוגי [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] השתייך ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]], ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הצמח צדק]] ב[[ירושלים]] השתייך לחסידי ליובאוויטש.<br />
<br />
==היחסים בין ליובאוויטש לחצרות שהתפצלו==<br />
[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבברויסק - קאפוסט, שמאחוריו רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער שניאורסון]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות}}. בהוראתו חסידיו וחסידי [[חב"ד ליאדי|ליאדי]] פרשו מ[[כולל חב"ד]] והקימו את [[כולל חב"ד המיוחד]]]]<br />
היחס בין היחסים בין ליובאוויטש לשאר הענפים היו מתוחים חלק מהזמן, במיוחד בין ליובאוויטש ל[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. ליאדי הייתה בצד של קאפוסט. <br />
<br />
באחת הפעמים הגיע חסיד קאפוסט לאדמו"ר המהר"ש ועשה לו סימן של ניצחון, בתגובה הסתכל עליו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואותו חסיד נהיה משותק כל ימיו, לא הועילו כל התחנונים של המשפחה החסיד נשאר משותק כל ימיו{{הערה|שם=קובץ דורות ראשונים|ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפוסט" עמ' 17}}.<br />
<br />
בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט ניתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספרי החסידות של אדמו"רי קאפסוט{{הערה|שם=המלך|[[המלך במסיבו]] עמ' ס"ז ואילך}}, וזאת בשל הקפידה עליהם ואף בשל החילוק שהיה בין ליובאוויטש וקאפסוט בכמה עניינים ב[[חסידות]]{{הערה|כמו המחלוקת בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]}}, ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ד]] דיבר [[אדמו"ר הרש"ב]] בחריפות נגד מאמריו של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]]{{הערה|שם=קפידה}}.<br />
<br />
[[חסידי חב"ד]] ליובאוויטש אף הקפידו במשך תקופת הפיצול שלא ללמוד בספר [[דרך מצוותיך]] מכיוון שהודפס לראשונה על ידי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|שם=המלך}}. באחת הפעמים כשראה [[אדמו"ר הרש"ב]] [[חסיד]] מעיין בספר [[דרך מצוותיך]] הוא נטל ממנו את הספר{{הערה|שם=י"ז}}. כן גם חסידי קאפוסט שרפו ספרי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש{{הערה|קובץ דורות ראשונים עמוד 19}}. היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש על ידי חסידי קאפוס. כמו כן בעת הדפסת [[לקוטי תורה לג' פרשיות]] חסידי קאפוסט הוציאו וזרקו את מאמרי הרבי מהר"ש ושמו במקומם מאמרי אדמו"ר הצמח צדק.<br />
<br />
על אף המחלוקת הורה [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרל"ב]] ל[[שמריהו נח שניאורסון]] להתמנות לרב החסידים בבברויסק, היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]]. {{הבהרה|נא לציין עמוד}}}}.<br />
<br />
מאורע משמעותי היה כאשר בשנת [[תרע"ב]] חסידות קאפוסט וחסידות ליאדי פרשו מ[[כולל חב"ד]] שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ופתחו כולל חדש שנקרא [[כולל חב"ד המיוחד]]{{הערה|שם=המיוחד|[[ישראל ג'ייקובסון]], זכרון לבני ישראל, עמוד ל"ג, הערה ס"ד. נדפס בתשנ"ו}}. יש לציין שבזמן שהרבי הריי"ץ ביקר בארץ בשנת [[תרפ"ט]] זה היה שלוש שנים לאחר שאחרון אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]] [[הסתלקות|הסתלק]] והפיצול הסתיים באופן רשמי, ואז אנשי [[כולל חב"ד המיוחד]] קיבלו על עצמם באופן רשמי את נשיאות הרבי הריי"ץ על הכולל.<br />
<br />
==ניסיונות ליישוב המחלוקת==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת = מכתב הפיוס של רבי שלמה זלמן<br />
|תוכן = "צוויתי מכאאמו"ר שליט"א לכתוב לאנ"ש שיחי' בקשה עצומה מלב ונפש חפצה לגבור עצמם בכל עוז, שלא יתקוטטו עם צד השני כלל ועיקר, ובפרט לפני החג הבע"ל כי מי יודע מה שיוכל ליצמח מזה ואף אם ישמעו דברים קשים כגידים לא יטו אוזן כלל וזהו לטובתינו ברוחניות וגשמיות בלי ספק, וכמו"כ לשאר מקומות ימחלו להעתיק זאת ולשלוח לטשערניגוב ולקאמין"<br />
|מקור = היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 171, בשם כת"י שנמצא<br />
}}<br />
ניסיונות ליישוב המחלוקת מצינו כמעט אצל כל בני [[הצמח צדק]], בימי השבעה על הצ"צ בחודש ניסן [[תרכ"ו]] כשהגיע [[המהרי"ל]] ל[[ליובאוויטש]] ראה שכל העיירה מלאה במחרחרי ריב ויש מחלוקת גדולה מאוד, הוא ניסה לדבר עם הצדדים וליישב את המחלוקת אך לא הצליח{{הערה|שם=כתר א'|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 170}}, לאחר שראה המהרי"ל שהוא לא מצליח הוא הציע כאמור שיעשו דין תורה בין הבנים, וכשזכה [[אדמו"ר המהר"ש]] תכנן לנסוע עם חסידיו לעיירה [[ליאדי]], וכשחשש שמא הדבר יעורר עוד יותר מחלוקת קבע את מגוריו ב[[קאפוסט]]. <br />
<br />
כדי לנסות שלא להרבות את המחלוקת שיגר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] אגרת (ראה האגרת בחלונית בצד ימין) בשם אביו המהרי"ל ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] בה קרא להם שלא לעורר מהומות ולא להכנס למחלוקות מיותרות{{הערה|שם=כתר א'|}}.<br />
<br />
כאשר [[הסתלקות|הסתלק]] [[המהרי"ל]] מקאפוסט, שיגר [[אדמו"ר המהר"ש]] מכתב לבנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], במכתב קרא אדמו"ר המהר"ש לגמור את המחלוקת ולהשכין את השלום בחב"ד{{הערה|ראה [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 37}}.<br />
<br />
לפני ש[[הסתלקות|הסתלק]] רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" שלחו [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]] [[פ"נ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שיקרא על ציון [[הצמח צדק]], וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת [[הרבנית רבקה]] היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי [[שמריהו נח שניאורסון]]{{הערה|ספר [[מגדל עוז]] עמ' תרט"ו}}.<br />
<br />
[[רבי שלמה זלמן שניאורסון (נכד הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן מקאפוסט]] העיר באחת הפעמים על הערה של [[אדמו"ר המהר"ש]] על הספר [[תורה אור]], הדבר גרם לויכוח חריף בינו לבין החסיד ר' [[דן תומרקין]] שהגן על עמדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער אחרי זה שלא בא להגן על עמדתו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ואמר שהחסידים לא נתנו לו להגיב מחשש שהדבר יגרום לחידוש המחלוקת בין החסידיות{{הערה|"המלך במסיבו" חלק ב' עמוד רפד}}.<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאנו לענפים השונים==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שהיו רביים בזמן הפיצול עצמו, התייחסו באופן ביקורתי לענפים השונים, ואילו לאחר סיום הפיצול, [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]] אמרו שפעם היה נהוג שלא להשתמש בספרי החסידות שלהם אך כיום כבר אפשר והחשיבו אותם חלק מאדמורי חב"ד אך כענפים שונים.<br />
<br />
[[הרבי]] הרבה להתייחס באופן חיובי לשאר הענפים של חב"ד ולספרי החסידות שלהם. כאשר ערכו את [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הכניסו העורכים מדבריו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] (המהרי"ד) מ[[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]] במדור "חסידים הראשונים", וכשהביאו את הקובץ לפני הרבי ל[[הגהה]] הורה הרבי להעביר את זה למדור "רבותינו נשיאנו"{{הערה|[[שלום דובער לוין]], ספר "עבודת הקודש" עמוד כ"ג}}.<br />
<br />
כמו כן באחת השיחות{{הערה|שיחת ליל [[הושענא רבא]] [[תשנ"ב]]}} הצביע הרבי על כך ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה נוהג לכתוב על בניו ונכדיו השונים של [[הצמח צדק]] את התואר "אדמו"ר", ומכך לומדים שכל יהודי יכול להיות אדמו"ר.<br />
<br />
ב[[תל אביב]] התגורר נכדו של [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] שהיה לו כתבי קודש של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ר' [[בנימין גורודצקי]] רצה להעניקם ל[[הרבי]], ואותו נכד התנה זאת בהדפסת ספרי [[רבי שמריהו נח מבברויסק]] ע"י [[חב"ד]], [[הרבי]] אישר זאת. כאשר הרב [[שאול דובער זיסלין]] שמע שספרו של האדמו"ר מבברויסק [[שמן למאור]] הודפס ב[[כפר חב"ד]] הוא הלך לר' [[פנחס אלטהויז]] ושאל: 'הייתכן?', כאשר ר' פיניע אמר לו שזה באישור הרבי, נרגע הרב זיסלין{{הערה|מפי הרב אשכנזי {{מקור}}}}.<br />
<br />
כאשר כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] בא לנחם את [[הרש"ג]] אחרי פטירת אמו ב[[כ"ה תשרי]] [[תש"ל]] נרשמו חילופי דברים בינו לבין הרש"ג בהקשר לספר "מגן אבות" של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] מ[[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]. בין השאר הרש"ג שאל את הרבי אם הרבי עיין בספר "מגן אבות" והרבי השיב בחיוב. הרש"ג הוסיף ואמר שבתחילה חשש מלעיין בספר זה מכיון שידוע שיש קפידה על הלומדים בספרי קאפוסט, אך כששמע מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שהספר "מגן אבות" מיוסד על מאמרי [[הצמח צדק]] הוא נרגע והחל לעיין בספר. בהמשך השיחה הרבי הוסיף וציין שבזמנו אף היה איסור וקפידה על הלומדים בספר [[דרך מצוותיך]] של [[הצמח צדק]] אפילו שרק ההקדמה נכתבה ע"י חסיד קאפוסט, אך הרבי אמר שאז הייתה זו הוראת שעה בלבד{{הערה|שם=המלך}}.<br />
<br />
==סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש==<br />
[[קובץ:בזפלוב שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל בזפלוב]]<br />
<br />
במרוצת השנים ענפיה השונים של [[חסידות חב"ד]] החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של [[חב"ד ניעז'ין]], הענף שרד רק כ-15 שנה משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]] ומיד לאחר פטירתו של מייסדו, רבי [[ישראל נח שניאורסון]] ב[[י"ז ניסן]] [[תרמ"ג]] עברו רוב חסידיו ל[[חב"ד קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר פטירת מייסד חסידות [[חב"ד ליאדי]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בשנת [[תרס"ה]] התפצלה החסידות בין בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] לבין חתנו רבי [[לוי יצחק מסירטשין]]. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד זמן קצר ממש, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר שהגיע הקץ על חסידות ליאדי רוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש ו[[קאפוסט]].<br />
<br />
לאחר ששני החצרות [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]] נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש ו[[חב"ד קאפוסט]]. בשנת [[תרפ"ג]] כשהאדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו{{הערה|ראה ספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד ק"נ ואילך}}, אולם הם סירבו, תושבי בבוירסק בקשו מחתן ביתו של רבי שמריהו נח, הרב [[שמואל בזפלוב]] אולם הוא סירב לקבל את עול האדמו"רת עכב היותו מקורב לאדמו"רי חב"ד - ליובאוויטש וכיהן רק כרב העיר עד שנרצח ב[[שואה]]. בעקבות כך רוב [[חסידי קאפוסט]] נהפכו למקושרים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וחזרו לליובאוויטש.<br />
<br />
==חסידות אוורוטש ==<br />
{{ערך מורחב|חסידות אוורוטש}}<br />
בן נוסף של אדמו"ר הצמח צדק, האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]] (ה"צ'רקאסר"), עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש, בשנת תרי"ט. אך החסידות התנהלה בסגנון [[חסידות צ'רנוביל|חסידויות צ'רנוביל]] ולא בדרכה של חסידות חב"ד{{הערה|1= ציטוט מ[[בית רבי (ספר)]], חלק ג', דף ט"ו, עמוד א': {{ציטוטון|אח"כ בקשוהו במדינת וואהלין להיות להם לרב כדרך רבני פולין}} ובחלק ג' עמוד ט"ו: {{ציטוטון|הנהגת רבנותו הי' כדרך רבני פולין}} {{!}} מ[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12184&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה כסלו תש"ה]: {{ציטוטון|כשהיה בן שלושים ושש שנה בשנת תרי"ט הכריחו כ"ק חותנו אדמו"ר המפורסם כבוד קדושת שם תפארתו מרנא ורבנא ר' יעקב ישראל מטשערקאסס.. לקבל עליו הנשיאות בהנהגת ובהדרכת מקוריו היושבים בווהאלין .. מושובו בעיר אוורוטש פלך זיטאמיר, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרייצ הוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשרנאביל}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמו"ר ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל..}}. אדמו"ר הריי"צ מונה את רבי יוסף יצחק כאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] שישבו על כסאו במקומות שונים לאחר פטירתם אביהם ([[הקריאה והקדושה]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12182&st=&pgnum=7 תשרי תש"ה, מדור "זכרון זכות אבות - י"ג תשרי"]) כמו כן הוא מכונה בשלשלת היחס בתואר "כ"ק אדמו"ר".}}{{הערה|שם=כדרך_פולין|1=אם כי בפני כמה ממקורביו נהג בכמה ממנהגי חב"ד. ראה למשל: [[בית רבי (ספר)]], עמוד קכ"ג: "הנהגת רבנותו הייתה כדרך רבני פולין אך בפני יחידי סגולה היה אומר גם דברי חסידות - היינו תורת חב"ד"}}. <br />
<br />
את מקומו של רבי יוסף יצחק לאחר פטירתו מילא בנו האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]{{הערה|1=לגבי נחום דובער שניאורסון כתוב ב[[בית רבי (ספר)]], חלק ג' דף ט"ו עמוד ב': {{ציטוטון|שמילא מקומו אחריו}} (אחרי אביו בהנגת חסידות ארווטש כדרך צ'רנוביל ולא בדרך חב"ד). וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12149&st=&pgnum=3 הקריאה והקדושה טבת תש"ב]: {{ציטוטון|בנו השלישי וממלא מקום אביו באוורוטש כ"ק אדמו"ר חסידא ופרישא כבוד קדושת שם תפארתו מוהר"ר נחום דובער בן הוד כ"ק אדמו"ר הגאון חסידא ופרישא כ"ק שם תפארתו מרנא ר' יוסף יצחק.. נולד בשנת תר"ב בעיר ליובאוויטש והוא בן הזקונים לאביו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ודור חמישי לנשיאי טשערנוביל בעיר אוורוטש פלך זיטומיר}} ובהערה: {{ציטוטון|א. אדמו"ר הרה"ק ר' מנחם נחום ב. אדמור ההר"ק ר' מרדכי ג. אדמו"ר הרה"ק ר' יעקב ישראל ד. אדמור הרה"ק מוהריי"צ}}}}.<br />
<br />
יש לציין שבמשפחת בית הרב היו צאצאים נוספים [[שושלת צ'רקס|שפתחו חצרות נוספות]], כדרך חסידות [[טשרנוביל]]. והם [[חסידות טומושפול]] ו[[חסידות הורנסטייפל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[חב"ד קאפוסט]]<br />
*[[חב"ד ליאדי]]<br />
*[[חב"ד ניעז'ין]]<br />
*[[שושלת צ'רקס]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*ראה קובץ "דורות ראשונים - ליובאוויטש וקאפסוט"<br />
*קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלקים ט"ו, י"ז, וי"ח<br />
*ספר [[כוחה של סנגוריה]]<br />
<br />
{{חצרות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414248שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:22:27Z<p>אלמ: /* שאלה */ +</p>
<hr />
<div>{{מועמד להמלצה}}<br />
<br />
{{ארכיון|מספר ארכיון=<br />
[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1|א']]<br />
}}<br />
<br />
== בקשר לטבלה ==<br />
<br />
זה טוב. אבל שימו לב ששלושת בני המהרי"ל - האח השני התחיל באמצע כהונת האח הראשון והאח השלישי כיהן במקביל לאח השני. כך ששלושתם זה אותו דור הן בגלל שהם אחים והן בגלל שזה היה באותו זמן ממש. {{אנונימי}}<br />
:בקשר לשנות התחלה של ליאדי וניעזין. הם לא התחילו ממש אחרי פטירת הצמח צדק להנהיג רק אחרי תקופה. אחד אחרי חצי שני כמדומני ואחד אחרי יותר אם אני לא טועה. {{אלמ}}<br />
::אין צורך בעמודה של אדמו"ר הריי"צ אם לא מכניסים בה אף אחד. מהערך [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)]] נראה שהיה לו בן 'יהודה ירחמיאל' שמילא את מקומו לכמה שנים, א"כ כדאי להכניס אותו כדור שלישי (דור שלישי בשושלת שלו). ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:24 • י"ח באלול תש"פ<br />
:::לגבי העמודה השלישית - מה שתחליטו. אולי אכן כמו שאתה אומר - פלוס בהערה רגילה בקטע של הרבי רש"ב לכתוב את הרבי רייץ על השלוש שנים או בהערות משמאל בטבלה. לגבי הבן של לוי יצחק מסיראטשין - כבר דובר כאן לעיל ב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#אוורוטש]] וב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#חבר]] שהוא לא היה אדמור אלא רק רב וכדומה. והוא לא מוזכר בהיום יום כאדמור ובכלל הוא לא מוזכר בהיום יום. {{אלמ}}<br />
::::אז אולי כדאי להוריד את זה גם מהערך של אביו ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:53 • י"ט באלול תש"פ<br />
:::::שיניתי השנים של רבי ישראל נח לתרכ"ח ושל רבי חיים שניאור זלמן לתרכ"ז - זה השנים בהם הם עברו לעיירותיהם ופתחו שם חצר וכו'. כמו כן תיקנתי את חצר ליאדי לסיומה בשנת תר"ע (לפני זה היה תרס"ה - אבל זה לא נכון כי זה רק לוי יצחק מסיטיאטשין אבל יצחק דובער שניאורסון נפטר בשנת תר"ע ואז זה נסגר. כמו כן הוספתי מספרי שנים בהם היו קיימים החצרות {{אלמ}}<br />
::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402578&oldid=402576 עשיתי עוד כמה עריכות חשובות]. השאלה אם כדאי כך כמו זה או שכדאי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402579&oldid=402578 כך]. {{אלמ}}<br />
:::::::נראה לי במקום כל השנים בסוף כדאי לשים ליד כל אדמו"ר כמה זמן הוא היה בצורה כזאת: (תרכ"ו - תרמ"ג) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:45 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::אבל חשוב שיבינו שהיה כמה חצרות במקביל וגם החלק של קאפוסט זה מורכב ויש להסביר אותו. אפשר אולי להוסיף גם אצל כל אחד את השנים שהוא היה?!. לא יודע. {{אלמ}}<br />
:::::::::זה יהיה הכי מובן, נראה לי שכדאי ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:51 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::בוצע. {{אלמ}}<br />
:::::::::::התכוונתי להכל, לא רק לקאפוסט ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:01 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::::באמצע לעבוד על זה {{אלמ}}<br />
:::::::::::::ישר כח! ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:09 • כ' באלול תש"פ<br />
{{שבירה|:::::::::::::}}<br />
תסתכל בבקשה כעת ואשמח לשמוע כאן מה אתה אומר על כל העריכות {{אלמ}}<br />
:עכשיו אפשר להוריד את השנים של החצרות ולהשאיר רק את המספר. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:32 • כ' באלול תש"פ<br />
::מדוע ? לכל אדמור יש השנים שלו ובחצרות זה מסכם את השנים מאיזה שנה עד איזה שנה לדעתי זה מאוד חשוב דווקה ומסכם יפה. תסתכל {{אלמ}}<br />
:::הסיכום זה המספר שנים, את השנים העבריות כבר לא צריך שם, אפשר לזוז קצת עם העינים ולראות לבד בטורים הימניים. אגב, החלוקה לשורות במקום שלא נצרך זה לא ממש יפה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:39 • כ' באלול תש"פ<br />
::::שוב, מספר השנים של החצר. נקח דוגמה קאפוסט הייתה קיימת מתרכ"ו עד תרפ"ג. כעת יש לכל אדמור את השנים רק שלו עצמו. למה לא לעשות קל לקורא ולתת לו מוכן מסודר את כל השנים שהיה קיים בכותרת שנות החצר. זה הכי טוב שיכול להיות. לגבי החלוקת לשורות - מקבל. ביטלתי. אבל השארתי רק במקומות שנוגע לעיצוב הטבלה {{אלמ}}<br />
:::::ואם אתה מדבר על הדור השני. אם זה לא יהיה שורות - זה יבלבל לגמרי את הכל. אשמח לשמוע דעתך. או אם צריך אני ידגים {{אלמ}}<br />
::::::אולי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402630&oldid=402628 ללא זה] התכוונת? {{אלמ}}<br />
:::::::אם היה ממה להתבלבל מילא, אבל יש רק שני ריבועים וזה לא קשה לראות את התאריך התחלה והסוף. לגבי השורות לא דיברתי על הדור השני אלא על הדור הראשון ושנות החצר. <nowiki>"{{ש}}"</nowiki> ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::לגבי השנים אז רק על ניעזין אין חידוש באיזכור שניהם אבל השאר זה חשוב. בפרט שכתוב חבד ליובאוויטש ממתי עד מתי וזה שלושה חצרות שזה מסכם כמה זמן היה כל חצר לדעתי ני מאוד חושב שזה חשוב. ואם אכן כך אז ניעזין זה רק כדי שיהיה אחיד. לגבי השורות בשנות החצר אני בודק. {{אלמ}}<br />
:::::::::אני רואה עשית טוב. {{אלמ}}<br />
::::::::::לא דיברתי על נעיז'ין, הכל זה נראה קצת מוזר שזה סוג של פעמיים. לגבי השורות, צריך לנסות לתמצת שכל דבר יכנס בשורה אחת חוץ מהאדמו"רים שכל אחד יכנס בשורה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:24 • כ' באלול תש"פ<br />
:::::::::::לגבי השורות עבדתי על העיצוב אבל כנראה אתה מכיר פה יותר ואתה חושב שאתה יכול לעשות מעוצב יותר טוב - לך על זה. לגבי השנים רק בניעזין זה פעמיים. השאר במפורש זה לא פעמיים. זה שני שנים נפרדות אחד כללית שמסכם כמה ואיזה שנים היה הענף, לאדי וקאפוסט (למול ליובאוויטש שזה בעצמו גם שוב וזה לא מוזר אלא חשוב מאוד שיראו השנים של לובביץ למול האחרים, לשמשל תקלב שזה שנת ההתחלה) והשני זה כל אדמור ממתי עד מתי הוא היה שזה מידע בפני עצמו. {{אלמ}}<br />
{{שבירה}}יש צורך עכשיו בהערה של קאפוסט? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:38 • כ' באלול תש"פ<br />
:אפשר כמובן לערוך אותו יותר טוב שיהיה יותר מובן אבל היא צריכה להיות כי היא מסבירה משהו שהקורא הפשוט ללא התבונונות והכרה מלאה של כל העסק בעל פה וכו לא יבין זאת. אדרבה תערוך אותו שיההי יותר מובן. אתה לא שם לב למשהו שזה מוסיף (אחרי שדנת בזה רבות אז אתה בקי בזה יחסית אבל כנס לראש של מי שלא יודע כלום) {{אלמ}}<br />
::יש הבדל בין החסידויות שהורדת לאוורוטש? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:03 • כ' באלול תש"פ<br />
:::לא מובן מתי התחילה בברויסק, מההערך נראה תר"ס ומהטבלה תרס"ט. מה שמבלבל זה הסוגריים שבטבלה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • כ' באלול תש"פ<br />
::::לגבי הבדל בין החסידיות - בהחלט יש הבדל גדול. אוורוטש הוא לא חב"ד אבל מוזכרים בהיום יום (ויוסף יצחק מוזכר אף כאדמו"ר), והוא בן של הצמח צדק והיה לו קשר לפיצול אמנם לא חבד אבל קשור לערך הזה. השאר לא קשורים לערך הזה ובכלל לא מוזכרים כלל וכלל בהיום יום (לא שלא מוזכרים כאדמורים אלא בכלל לא מוזכרים) מתוכם רק החתן של אדמור האמצעי רבי יעקב ישראל מצ'רקס מוזכר בהיום יום ולא כאדמור. במילא לדעתי אין להם מקום כאן בערך הזה. יש לעשות להם כבוד במקום אחר לא בפיצול חב"ד.{{ש}}לגבי בברויסק - מטפל ובודק הבעיה תיכף אתקן אם צריך משהו {{אלמ}}<br />
::::::{{א|חבר}} ברוכים השבים {{אלמ}}<br />
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} צדקת, זה היה טעות שלי, תיקנתי. תגיד אם כעת הכל מובן. טוב שיש כמה עיניים תמיד. {{אלמ}}<br />
:::::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&oldid=403016 ראה הגרסה הנוכחית] בניתי מחדש את ההערה בקאפוסט והערה התייתרה. אם תוכלו לעבור על זה - חבר וחלוקת. תודה {{אלמ}}<br />
::::::::::עשיתי שכל דבר יהיה שורה אחת, נא לשמור על בסיס העיצוב הזה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:08 • כ"א באלול תש"פ<br />
:::::::::::מה שכתב שעשית רעיונית זה טוב בפוע זה יצא אבל משהו אחר לגמרי. הכל בורח בצוגת מחשב מחוץ לדף. {{אלמ}}<br />
::::::::::::גם אני מסתכל בתצוגת מחשב, אין אצלי בעיה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:45 • כ"ב באלול תש"פ<br />
<br />
== איזכור שנים לחבד ליובאוויטש בטבלה ==<br />
<br />
{{א|חבר}} אני רואה שהסרת השנים לגבי חבד ליובאוויטש. לא כדאי שזה כן יהיה? [זה: [[תקל"ב]]-היום ({{הפרש תאריכים|שנה1 = {{{שנה|1772}}}}})]. אם זה ממש חשוב לך אני לא יריב על זה אבל אני רק רוצה להבין החשיבה. בפרט שיש לזה ערך מוסף. {{א|חלוקת קונטרסים}} מה אתה אומר? {{אלמ}}<br />
:עולה בדעתי להוציא לגמרי את ליובאוויטש מהטבלה, היא לא קשורה לפיצול. מה דעת המשתמשים? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:11 • כ"א באלול תש"פ<br />
::לדעתי יש להשאיר ולהזחיר את הכמות שנים ככה זה מראה כמה ליובאוויטש קיימת וכמה הם ושהם קצת. {{אלמ}}<br />
:::בשביל זה יש את שאר הערך, הטבלה קשורה לפיצול ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:44 • כ"ב באלול תש"פ<br />
::::בעקבות דבריך, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405745&oldid=405738 עשיתי כך] "השוואה לחב"ד ליובאוויטש" - מה אתה אומר? כמו כן את [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405747&oldid=405745 עריכה זו] - שיניתי מ"דור" ל"בני" ו"נכדי". {{אלמ}}<br />
::::::חלוקת: אני חושב שעשית מצויין. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:28, כ"ד באלול, ה'תש"ף 20:28, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::דעתכם בעניין השנים כעת? | נכתב בשעה 20:37 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::חבר, העריכות שלך מצויינות מלבד שנים: לגבי "בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים" זה משפט לא נכון, היה מחשבה שחתנו שמירה נח יהיה אבל זה לא יצא לפועל. ועוד אחד על השנים אבל לא אריב על זה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:42, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:42, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::בכל מקרה יש לצמצם את הטקסט ששמת בשנים כי זה מבלבד את הטבלה. באזור זה צריך להיות קצת טקסט בשני שורות שלא ירחיב את הטבלה. כמו שקיים כעת אחרי ששמת טקסט גדול. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:43, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:43, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::::::::אולי כך? [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=406000&oldid=405989]. אבל עדיין זה חסר. נשמע כאילו איזה טובה שהיא המשיכה להתקיים. זה לא נשמע טוב. למה לא לעשות השנים המלאות? זה מראה על סדר גדל אחר 250 שנה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:45, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:45, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::::אבל אנחנו מדברים על הפיצול, לא על חב"ד בכלל. חוץ מזה שחב"ד החלה להיקרא 'חב"ד - ליובאוויטש' רק בתרכ"ו, כדי לבדל מקאפוסט וכו' | נכתב בשעה 22:02 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::::::לגבי מהרי"ן אתה צודק, דוקא בגלל שמריה נח כתבתי '''בני''' המהרי"ן, מלבד זאת שהוא עצמו לא הסכים להתמנות בניעז'ין. כך שהמשפט נכון לגמרי | נכתב בשעה 22:05 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:אוקיי לגבי ניעזין. אבל לגבי ליובאוויטש - זה נקרא כך מאז הרב האמצעי עוד ולא מהפיצול כלל. טעות בידך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:52, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:52, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::ובכל מקרה מדובר על שושלת מרכזית של שבעה דורות שאין חולק על זה ואני בטוח שגם לא אתה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:53, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:53, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::אבל מה זה קשור לפיצול? אנחנו מדברים על הפיצול! לא על כל ההיסטוריה של חב"ד! רק על הפיצול! | נכתב בשעה 11:27 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ו באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::אם מכניסים את ליובאוויטש אפשר כבר להכניס את סטרשלה, לא? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:20 • כ"ח באלול תש"פ<br />
:::::מה פתאום. שום קשר לפיצול. והרביים התייחסו לאלו שכאן בפיצול כאדמורי חב"ד אבל לסטרשלה בשום אופן לא כאדמור ולא כחצר אלא כחסיד גדול (בלבד) של אדמור הזקן (ולא כאדמור). [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 19:24, כ"ח באלול, ה'תש"ף 19:24, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הערות ==<br />
<br />
היות שב"ה משקיעים בהפיכת הערך למומלץ, רציתי להעיר על כמה ענינים בו, שתיקונם נצרך כדי לשפרו כדבעי:<br />
#לעיל בשיחה נזכר שיחה מהרבי ב"המלך במסיבו" ודובר שיכניסו משם לערך, ובפועל לא מצאתי.<br />
#בכלל בעניין המקורות, יש כמה מקורות עמומים בערך (כמו אוצר סיפורי חב"ד חלק ח' - איזה עמוד? ובכלל לא כדאי לציין לספר זה שהוא רק לקט, אלא למקור שבטח מופיע שם, מספר השיחות וכד'. וכהנה כמה וכמה). כן מוזכר המחלוקת בעניין אותיות הרשימה אם נגע בהם הצמצום, כאילו שכל קורא כבר מכיר את המחלוקת בלי להרחיב בזה במילה או לפחות להפנות למקורות המרחיבים בזה (יש בהמלך במסיבו ח"ב הוספה ארוכה על זה).<br />
#יש כפילות בקטע של יחס ליובאוויטש וקאפוסט, צריך להחליט אם זה יופיע רק בהתחלה או רק בסוף, אבל לא בשניהם. וכן נראה שישנם עוד כמה דברים חוזרים על עצמם בערך.<br />
בהצלחה רבה ומופלגה, וכוח"ט -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:59, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:וגם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/6/57.htm שיחה זו] כדאי להזכיר בערך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:08, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:יש"כ גדול על הערות החשובות! לקחתי אותם לתשומת ליבי.. בעניין של הערות 1 ו2 בעז"ה אטפל בהמשך. בעניין הערה 3 טפלתי - מחקתי דברים כפולים החוזרים על עצמם ועשיתי קצת סדר בערך. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 20:43, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== דרך מצוותיך ==<br />
<br />
באם מצטטים את דברי הרבי הרשב נגד, יש להביא שאחר כך כבר כן משתמשים בזה. אחרת זה מטעה. ואין צורך להביא את דברי הרבי רש"ב. לא חכם להביא לקורא חצי תמונה. בפרט שיכול להיות יניקה לחיצוניים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:56, ד' בתשרי, ה'תשפ"א 04:56, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן, אגב, בעקבות הפיצול נתנו לקאפוסט להדפיס את הספר והם הוסיפו הקדמה משלהם (שנדפסת עד היום בספר) שם רמזו שאדמו"ר הצמח צדק המשיח במילים 'משיח מנחם שמו' כאות לאי הסכמה להנהגת אדמו"ר הרש"ב. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:59 • ד' בתשרי ה'תשפ"א<br />
<br />
==ערך מאוד יפה==<br />
קראתי והנה כמה הערות (אולי אני חוזר על דברים שנאמרו לעיל):<br />
#כפילויות. ובעיקר בסיפור הבית דין, הפתק והיכחדות שאר החסידויות.<br />
#צריך אחידות בערך אם לכתוב אדמו"ר המהר"ש או הרבי המהר"ש.<br />
#יותר מידי קישורים פנימיים בשמות האדמו"רים.<br />
#הגהה מילולית.<br />
בהצלחה רבה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 00:12, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:יש"כ על ההערות ועל ההארות! עכשיו בעז"ה אעבוד על כך, בהחלט צריך אחידות בערך, לדעתי במקום אדמו"ר עדיף לכתוב הרבי, כי אחרי הכל זה יותר מבטא את התוכן.. מה חושבים על כך שאר המשתמשים? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:27, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::עכשיו אני באמצע לעבוד על פסקה חדשה בערך על קהילות חב"ד של הענפים שהונים שהיו בזמן הפיצול. ''''לכל מי שיש ידע בעניין מוזמן לבוא ולהרחיב על כך!''' בתודה מראש עבדיכם הנאמן, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:29, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::בכל חב"דפדיה כותבים '''אדמו"ר''' המהר"ש, למען האחידות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:18, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 01:18, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::בהחלט יחסית ערך יפה. אבל יש בו המון עבודה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 04:01, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==כמה הערות חשובות==<br />
#להוסיף רשימת החסידים של כל חסידות?<br />
#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.<br />
#ראיתי שהיה דיון האם להוסיף את חסידות ארטווש או לא, לכאורה גם שאר החסידיות ניעזין וליאדי לא צריך להוסיף, מפני שהם לא קיבלו רשמית את החסידות אלא רק כיהנו כרבנים בערים האלו, וכונו כך.<br />
#הוספתי את התמונה שנמצא השנה שיש אומרים שהיה של אדמו"ר הרש"ב, תחת הכיתוב התמונה שע"פ אחת הגרסאות שייכת לאדמו"ר מרציצה<br />
#בויקיפדיה הכיתוב בתמונה של ר' שמריהו נח הוא:"רבי שמריהו נח עם איחו רבי שלום דובער..." זה נכון?<br />
--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 06:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}<br />
#לא נראה לי שצריך. סתם יסרבל את הערך, ובכלל, איפה יש?<br />
#אתה רוצה בעצם להגיד שצריך להחליף את הפסקת השושלת?<br />
#{{מצטרף}}.<br />
#{{כל הכבוד}} יישר כוח.<br />
#אם בויקיליפה (אע"ג כל החסרונות, ורבים הם) כותבים משהו, מסתמא שיש להם 'אסמכא'. --[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] - [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שיחה]], 07:15, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 07:15, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:ממש לא להוסיף רשימה של חסידים, מספיק הדיון שיש באולם דיונים. (נא למעט בהערות בדפי שיחה, זה מציק להיסחב עם התבנית אח"כ) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • י"ב בתשרי ה'תשפ"א<br />
::ל{{א|שמואל חיים}}: 1. כחלוקת. 2. תסתכל שוב, לפני שאתה אומר כזה דבר, כתוב שהוא המשיכו ברבנות ולא באדמו"רות. 3. מאיפה ההמצאה? 4. כמו שעשה ערענסקייט וכתב בתקציר העריכה. 5. תבדוק את מקור התמונה, ייתכן (וא"כ אז אין סיכוי שהתמונה שנמצאה זה רשד"ב מרציצה...) ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::כתוב בויקיפדיה שמקור התמונה הוא בחב"דפדיה --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 10:53, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::תסתכל מי העלה א"ז שם וכתב ככה ותשאל אותו... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:08, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::אני בצמי מעדיף לא להסתכל בויקיפדיה יותר מייד, מי מוכן להתנדב ולשאול אותו --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 11:13, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}בעניין התמונות של רבי שמריהו נח יש מחלוקת גדולה מאוד אם זה אחיו או לא, לדעתי זה סתם קשקוש שזה אחיו. זה א', ב': כמו שאמרו לפניי המשיכו אותו רק ברבנות, ג: ניעז'ין וליאדי '''היו אדמו"רים ואמרו חסידות והיו להם חסידים משלהם''' כך שהם '''לא היו רבנים אלא אדמו"רים - וזה לכל הדעות!''' ג': יש"כ על ההערות וההארות החשובות! בברכה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:41, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::לגבי מספר 2: (#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.) זה לא נכון. חתנו המשיך אותו ברבנות העיר. לא באדמורוץ. במפורש הוא לא רצה לקבל האדמורות. וזה לא החתן. זה הנכד. הוא היה חסיד ליובאוויטש ואדמורות הוא לא קיבל. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:22, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הפסקה הזו ==<br />
<br />
הובא הפסקה הזו: "קהילות חב"ד הגדולות ב[[ארץ ישראל]] רוכזו בערים [[חברון]] ו[[ירושלים]], כאשר רוב [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]] נמנו על חסידי ליובאוויטש וב[[חברון]] על [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]" היא כלל לא נכונה. והסרתי אותה. מניין ומהיכן דנתוני?. היה לפחות רוב הזמן שבחברון זה לא היה כך. והפוך. הרביים רצו חברון וקאפוסט רצו ירושלים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:30, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אז טעיתי בין השניים.. מה שבטוח זה שקאפסוט וליובאוויטש שלטו כל אחד בעיר אחרת. אז אם אתה אומר שקאפוסט היו בירושלים ולא ליובאוויטש אז תתקן, אל תמחק. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:34, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::מאיפה אתה מביא את זה? נא ציין מקור. לא שייך שבגלל שלא יודעים לכתוב משהו עמום שלא יודעים. "שמא יבוא תלמידי אחריכים ונמצא שם שמים מתחלל". מניין אתה מביא זאת? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:40, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] כתוב שהחסידים שהיו הם (כפשוט ומובן) רובם חסידי ליובאוויטש, אמנם בירושלים באמת היה ריכוז גדול של קאפסוט אבל היא היתה חצויה, כפי שניתן לראות ממסמכי כולל חב"ד המיוחד ועוד... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
<br />
== עובד כעת ==<br />
<br />
על הפסקה של הצוואה והבית דין. אתם יכולים גם לערוך. שמתי התבנית כי אני מכין בסיס למראי מקומות ודברים שאני באמצע עבוד. אתם יכולים אבל לערוך את זה למרות שרשום בעבודה. אם יש מקורות נוספים או מידע נוסף או דברים שרואים שיש לערוך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 18:00, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 18:00, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==לתשומת לב==<br />
<br />
הערך כרגע מלא כל יום בעשרות עריכות (לצערי חלקן לא תוכניות, אלא כל 10 עריכות שמתקנות את הקודמת...), ובמצבו הנוכחי צריך לחכות עד שיעשו אותו מומלץ. עם זאת, כאשר הוא יועמד ברצינות להמלצה, אשמח להיות בל"נ בע"ה אחד משלשת המגיהים... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:09, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:לא צריך שלוש מגיהים, מספיק אחד - וכך גם עדיף - שלערך יהיה סגנון אחיד. ואני מעדיף בעצמי להגיה את הערך המתוק שלי.. מקווה שתבין אותי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:23, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== המשפט ==<br />
<br />
"ואף בתקופה ההיא חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר [[תורה אור]] משום שהודפס בקאפוסט{{מקור}}" הוספתי לזה מקור. ונראה לי לא נכון כי זה הודפס בדפוס קאפוסט, אמנם בעיירה קאפוסט אבל הרבה לפני המחולוקת ואין שום קשר בין זה לבין המחלוקת. היה בעבר דפוס בקאפוסט שנסגר כשלושים שנה לפני שנפתח חסידות קאפוסט. כשלושים שנה לאחר שנסגר לתמיד דפוס קאפוסט רק אז נפתח חצר קאפוסט ואין כל קשר בין הדברים. לדעתי יש להסיר. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:35, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:35, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן. כבר הסרתי את זה בעבר, לא יודע מי החזיר את זה.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== מדוע ==<br />
<br />
בציטוט צף המקור לא מופיע בערך עצמו? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:49, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:49, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:איזה ציטוט? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:21, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::{{תוקן}}--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • י"ב בתשרי ה'תשפ"א 22:04, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
רק אני לא הצלחתי להבין את הפיסקא הבאה?:<br />
<br />
"מסופר שלפני שהסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" שלחו חסידי קאפוסט פ"נ לאדמו"ר הרש"ב שיקרא על ציון הצמח צדק, וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת הרבנית רבקה היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שמריהו נח שניאורסון.<br />
<br />
החסידים שלחו פ"נ לפני התסלקות רבם, אדמו"ר הרש"ב הדליק נר לזכותו, והנר כבה היה סימן על כך שלא הוא אלא אחיו נפטר?<br />
:לא מדובר בנר ל'''עילוי נשמתו''' אלא בהדלת נר '''לזכותו''', כידוע שכל פעם מתי שמגיעים לציון מדליקים נר נשמה.. וגם אם כן על רבי לא שואלים שאלות. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:55, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
::לא זכיתי למענה, למה העובדה שהנר כבה הי' סימן על הסתלקות אחיו ולא על הסתלקות עצמו (או שהכוונה שהוא מצד עצמו כבר היה אבוד, ורק שהנר שלו שיאיר אחריו גם כבה?).<br />
:::יש פה הרבה בלבול אצל העורכים בין האחים. ייתכן שטעו. בכל מקרה. מה המקור לזה? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 06:18, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 06:18, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
::::אני רואה ששמו מקור בפנים. זה בוודאות טעות של העורך כאן. שמריה נח נפטר שלוש שנים אחרי הרבי הרש"ב. כנראה זה הולך על פטירתו של שלמה זלמן. זה ממגדל עוז. אנסה להסתכל בפנים בהמשך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 06:22, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 06:22, 1 באוקטובר 2020 (UTC)</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=414245שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-10-01T06:18:40Z<p>אלמ: /* שאלה */ +</p>
<hr />
<div>{{מועמד להמלצה}}<br />
<br />
{{ארכיון|מספר ארכיון=<br />
[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1|א']]<br />
}}<br />
<br />
== בקשר לטבלה ==<br />
<br />
זה טוב. אבל שימו לב ששלושת בני המהרי"ל - האח השני התחיל באמצע כהונת האח הראשון והאח השלישי כיהן במקביל לאח השני. כך ששלושתם זה אותו דור הן בגלל שהם אחים והן בגלל שזה היה באותו זמן ממש. {{אנונימי}}<br />
:בקשר לשנות התחלה של ליאדי וניעזין. הם לא התחילו ממש אחרי פטירת הצמח צדק להנהיג רק אחרי תקופה. אחד אחרי חצי שני כמדומני ואחד אחרי יותר אם אני לא טועה. {{אלמ}}<br />
::אין צורך בעמודה של אדמו"ר הריי"צ אם לא מכניסים בה אף אחד. מהערך [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)]] נראה שהיה לו בן 'יהודה ירחמיאל' שמילא את מקומו לכמה שנים, א"כ כדאי להכניס אותו כדור שלישי (דור שלישי בשושלת שלו). ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:24 • י"ח באלול תש"פ<br />
:::לגבי העמודה השלישית - מה שתחליטו. אולי אכן כמו שאתה אומר - פלוס בהערה רגילה בקטע של הרבי רש"ב לכתוב את הרבי רייץ על השלוש שנים או בהערות משמאל בטבלה. לגבי הבן של לוי יצחק מסיראטשין - כבר דובר כאן לעיל ב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#אוורוטש]] וב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#חבר]] שהוא לא היה אדמור אלא רק רב וכדומה. והוא לא מוזכר בהיום יום כאדמור ובכלל הוא לא מוזכר בהיום יום. {{אלמ}}<br />
::::אז אולי כדאי להוריד את זה גם מהערך של אביו ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:53 • י"ט באלול תש"פ<br />
:::::שיניתי השנים של רבי ישראל נח לתרכ"ח ושל רבי חיים שניאור זלמן לתרכ"ז - זה השנים בהם הם עברו לעיירותיהם ופתחו שם חצר וכו'. כמו כן תיקנתי את חצר ליאדי לסיומה בשנת תר"ע (לפני זה היה תרס"ה - אבל זה לא נכון כי זה רק לוי יצחק מסיטיאטשין אבל יצחק דובער שניאורסון נפטר בשנת תר"ע ואז זה נסגר. כמו כן הוספתי מספרי שנים בהם היו קיימים החצרות {{אלמ}}<br />
::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402578&oldid=402576 עשיתי עוד כמה עריכות חשובות]. השאלה אם כדאי כך כמו זה או שכדאי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402579&oldid=402578 כך]. {{אלמ}}<br />
:::::::נראה לי במקום כל השנים בסוף כדאי לשים ליד כל אדמו"ר כמה זמן הוא היה בצורה כזאת: (תרכ"ו - תרמ"ג) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:45 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::אבל חשוב שיבינו שהיה כמה חצרות במקביל וגם החלק של קאפוסט זה מורכב ויש להסביר אותו. אפשר אולי להוסיף גם אצל כל אחד את השנים שהוא היה?!. לא יודע. {{אלמ}}<br />
:::::::::זה יהיה הכי מובן, נראה לי שכדאי ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:51 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::בוצע. {{אלמ}}<br />
:::::::::::התכוונתי להכל, לא רק לקאפוסט ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:01 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::::באמצע לעבוד על זה {{אלמ}}<br />
:::::::::::::ישר כח! ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:09 • כ' באלול תש"פ<br />
{{שבירה|:::::::::::::}}<br />
תסתכל בבקשה כעת ואשמח לשמוע כאן מה אתה אומר על כל העריכות {{אלמ}}<br />
:עכשיו אפשר להוריד את השנים של החצרות ולהשאיר רק את המספר. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:32 • כ' באלול תש"פ<br />
::מדוע ? לכל אדמור יש השנים שלו ובחצרות זה מסכם את השנים מאיזה שנה עד איזה שנה לדעתי זה מאוד חשוב דווקה ומסכם יפה. תסתכל {{אלמ}}<br />
:::הסיכום זה המספר שנים, את השנים העבריות כבר לא צריך שם, אפשר לזוז קצת עם העינים ולראות לבד בטורים הימניים. אגב, החלוקה לשורות במקום שלא נצרך זה לא ממש יפה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:39 • כ' באלול תש"פ<br />
::::שוב, מספר השנים של החצר. נקח דוגמה קאפוסט הייתה קיימת מתרכ"ו עד תרפ"ג. כעת יש לכל אדמור את השנים רק שלו עצמו. למה לא לעשות קל לקורא ולתת לו מוכן מסודר את כל השנים שהיה קיים בכותרת שנות החצר. זה הכי טוב שיכול להיות. לגבי החלוקת לשורות - מקבל. ביטלתי. אבל השארתי רק במקומות שנוגע לעיצוב הטבלה {{אלמ}}<br />
:::::ואם אתה מדבר על הדור השני. אם זה לא יהיה שורות - זה יבלבל לגמרי את הכל. אשמח לשמוע דעתך. או אם צריך אני ידגים {{אלמ}}<br />
::::::אולי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402630&oldid=402628 ללא זה] התכוונת? {{אלמ}}<br />
:::::::אם היה ממה להתבלבל מילא, אבל יש רק שני ריבועים וזה לא קשה לראות את התאריך התחלה והסוף. לגבי השורות לא דיברתי על הדור השני אלא על הדור הראשון ושנות החצר. <nowiki>"{{ש}}"</nowiki> ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::לגבי השנים אז רק על ניעזין אין חידוש באיזכור שניהם אבל השאר זה חשוב. בפרט שכתוב חבד ליובאוויטש ממתי עד מתי וזה שלושה חצרות שזה מסכם כמה זמן היה כל חצר לדעתי ני מאוד חושב שזה חשוב. ואם אכן כך אז ניעזין זה רק כדי שיהיה אחיד. לגבי השורות בשנות החצר אני בודק. {{אלמ}}<br />
:::::::::אני רואה עשית טוב. {{אלמ}}<br />
::::::::::לא דיברתי על נעיז'ין, הכל זה נראה קצת מוזר שזה סוג של פעמיים. לגבי השורות, צריך לנסות לתמצת שכל דבר יכנס בשורה אחת חוץ מהאדמו"רים שכל אחד יכנס בשורה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:24 • כ' באלול תש"פ<br />
:::::::::::לגבי השורות עבדתי על העיצוב אבל כנראה אתה מכיר פה יותר ואתה חושב שאתה יכול לעשות מעוצב יותר טוב - לך על זה. לגבי השנים רק בניעזין זה פעמיים. השאר במפורש זה לא פעמיים. זה שני שנים נפרדות אחד כללית שמסכם כמה ואיזה שנים היה הענף, לאדי וקאפוסט (למול ליובאוויטש שזה בעצמו גם שוב וזה לא מוזר אלא חשוב מאוד שיראו השנים של לובביץ למול האחרים, לשמשל תקלב שזה שנת ההתחלה) והשני זה כל אדמור ממתי עד מתי הוא היה שזה מידע בפני עצמו. {{אלמ}}<br />
{{שבירה}}יש צורך עכשיו בהערה של קאפוסט? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:38 • כ' באלול תש"פ<br />
:אפשר כמובן לערוך אותו יותר טוב שיהיה יותר מובן אבל היא צריכה להיות כי היא מסבירה משהו שהקורא הפשוט ללא התבונונות והכרה מלאה של כל העסק בעל פה וכו לא יבין זאת. אדרבה תערוך אותו שיההי יותר מובן. אתה לא שם לב למשהו שזה מוסיף (אחרי שדנת בזה רבות אז אתה בקי בזה יחסית אבל כנס לראש של מי שלא יודע כלום) {{אלמ}}<br />
::יש הבדל בין החסידויות שהורדת לאוורוטש? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:03 • כ' באלול תש"פ<br />
:::לא מובן מתי התחילה בברויסק, מההערך נראה תר"ס ומהטבלה תרס"ט. מה שמבלבל זה הסוגריים שבטבלה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • כ' באלול תש"פ<br />
::::לגבי הבדל בין החסידיות - בהחלט יש הבדל גדול. אוורוטש הוא לא חב"ד אבל מוזכרים בהיום יום (ויוסף יצחק מוזכר אף כאדמו"ר), והוא בן של הצמח צדק והיה לו קשר לפיצול אמנם לא חבד אבל קשור לערך הזה. השאר לא קשורים לערך הזה ובכלל לא מוזכרים כלל וכלל בהיום יום (לא שלא מוזכרים כאדמורים אלא בכלל לא מוזכרים) מתוכם רק החתן של אדמור האמצעי רבי יעקב ישראל מצ'רקס מוזכר בהיום יום ולא כאדמור. במילא לדעתי אין להם מקום כאן בערך הזה. יש לעשות להם כבוד במקום אחר לא בפיצול חב"ד.{{ש}}לגבי בברויסק - מטפל ובודק הבעיה תיכף אתקן אם צריך משהו {{אלמ}}<br />
::::::{{א|חבר}} ברוכים השבים {{אלמ}}<br />
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} צדקת, זה היה טעות שלי, תיקנתי. תגיד אם כעת הכל מובן. טוב שיש כמה עיניים תמיד. {{אלמ}}<br />
:::::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&oldid=403016 ראה הגרסה הנוכחית] בניתי מחדש את ההערה בקאפוסט והערה התייתרה. אם תוכלו לעבור על זה - חבר וחלוקת. תודה {{אלמ}}<br />
::::::::::עשיתי שכל דבר יהיה שורה אחת, נא לשמור על בסיס העיצוב הזה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:08 • כ"א באלול תש"פ<br />
:::::::::::מה שכתב שעשית רעיונית זה טוב בפוע זה יצא אבל משהו אחר לגמרי. הכל בורח בצוגת מחשב מחוץ לדף. {{אלמ}}<br />
::::::::::::גם אני מסתכל בתצוגת מחשב, אין אצלי בעיה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:45 • כ"ב באלול תש"פ<br />
<br />
== איזכור שנים לחבד ליובאוויטש בטבלה ==<br />
<br />
{{א|חבר}} אני רואה שהסרת השנים לגבי חבד ליובאוויטש. לא כדאי שזה כן יהיה? [זה: [[תקל"ב]]-היום ({{הפרש תאריכים|שנה1 = {{{שנה|1772}}}}})]. אם זה ממש חשוב לך אני לא יריב על זה אבל אני רק רוצה להבין החשיבה. בפרט שיש לזה ערך מוסף. {{א|חלוקת קונטרסים}} מה אתה אומר? {{אלמ}}<br />
:עולה בדעתי להוציא לגמרי את ליובאוויטש מהטבלה, היא לא קשורה לפיצול. מה דעת המשתמשים? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:11 • כ"א באלול תש"פ<br />
::לדעתי יש להשאיר ולהזחיר את הכמות שנים ככה זה מראה כמה ליובאוויטש קיימת וכמה הם ושהם קצת. {{אלמ}}<br />
:::בשביל זה יש את שאר הערך, הטבלה קשורה לפיצול ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:44 • כ"ב באלול תש"פ<br />
::::בעקבות דבריך, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405745&oldid=405738 עשיתי כך] "השוואה לחב"ד ליובאוויטש" - מה אתה אומר? כמו כן את [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405747&oldid=405745 עריכה זו] - שיניתי מ"דור" ל"בני" ו"נכדי". {{אלמ}}<br />
::::::חלוקת: אני חושב שעשית מצויין. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:28, כ"ד באלול, ה'תש"ף 20:28, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::דעתכם בעניין השנים כעת? | נכתב בשעה 20:37 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::חבר, העריכות שלך מצויינות מלבד שנים: לגבי "בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים" זה משפט לא נכון, היה מחשבה שחתנו שמירה נח יהיה אבל זה לא יצא לפועל. ועוד אחד על השנים אבל לא אריב על זה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:42, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:42, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::בכל מקרה יש לצמצם את הטקסט ששמת בשנים כי זה מבלבד את הטבלה. באזור זה צריך להיות קצת טקסט בשני שורות שלא ירחיב את הטבלה. כמו שקיים כעת אחרי ששמת טקסט גדול. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:43, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:43, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::::::::אולי כך? [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=406000&oldid=405989]. אבל עדיין זה חסר. נשמע כאילו איזה טובה שהיא המשיכה להתקיים. זה לא נשמע טוב. למה לא לעשות השנים המלאות? זה מראה על סדר גדל אחר 250 שנה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:45, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:45, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::::אבל אנחנו מדברים על הפיצול, לא על חב"ד בכלל. חוץ מזה שחב"ד החלה להיקרא 'חב"ד - ליובאוויטש' רק בתרכ"ו, כדי לבדל מקאפוסט וכו' | נכתב בשעה 22:02 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::::::לגבי מהרי"ן אתה צודק, דוקא בגלל שמריה נח כתבתי '''בני''' המהרי"ן, מלבד זאת שהוא עצמו לא הסכים להתמנות בניעז'ין. כך שהמשפט נכון לגמרי | נכתב בשעה 22:05 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:אוקיי לגבי ניעזין. אבל לגבי ליובאוויטש - זה נקרא כך מאז הרב האמצעי עוד ולא מהפיצול כלל. טעות בידך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:52, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:52, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::ובכל מקרה מדובר על שושלת מרכזית של שבעה דורות שאין חולק על זה ואני בטוח שגם לא אתה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:53, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:53, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::אבל מה זה קשור לפיצול? אנחנו מדברים על הפיצול! לא על כל ההיסטוריה של חב"ד! רק על הפיצול! | נכתב בשעה 11:27 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ו באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::אם מכניסים את ליובאוויטש אפשר כבר להכניס את סטרשלה, לא? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:20 • כ"ח באלול תש"פ<br />
:::::מה פתאום. שום קשר לפיצול. והרביים התייחסו לאלו שכאן בפיצול כאדמורי חב"ד אבל לסטרשלה בשום אופן לא כאדמור ולא כחצר אלא כחסיד גדול (בלבד) של אדמור הזקן (ולא כאדמור). [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 19:24, כ"ח באלול, ה'תש"ף 19:24, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הערות ==<br />
<br />
היות שב"ה משקיעים בהפיכת הערך למומלץ, רציתי להעיר על כמה ענינים בו, שתיקונם נצרך כדי לשפרו כדבעי:<br />
#לעיל בשיחה נזכר שיחה מהרבי ב"המלך במסיבו" ודובר שיכניסו משם לערך, ובפועל לא מצאתי.<br />
#בכלל בעניין המקורות, יש כמה מקורות עמומים בערך (כמו אוצר סיפורי חב"ד חלק ח' - איזה עמוד? ובכלל לא כדאי לציין לספר זה שהוא רק לקט, אלא למקור שבטח מופיע שם, מספר השיחות וכד'. וכהנה כמה וכמה). כן מוזכר המחלוקת בעניין אותיות הרשימה אם נגע בהם הצמצום, כאילו שכל קורא כבר מכיר את המחלוקת בלי להרחיב בזה במילה או לפחות להפנות למקורות המרחיבים בזה (יש בהמלך במסיבו ח"ב הוספה ארוכה על זה).<br />
#יש כפילות בקטע של יחס ליובאוויטש וקאפוסט, צריך להחליט אם זה יופיע רק בהתחלה או רק בסוף, אבל לא בשניהם. וכן נראה שישנם עוד כמה דברים חוזרים על עצמם בערך.<br />
בהצלחה רבה ומופלגה, וכוח"ט -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:59, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:וגם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/6/57.htm שיחה זו] כדאי להזכיר בערך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:08, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:יש"כ גדול על הערות החשובות! לקחתי אותם לתשומת ליבי.. בעניין של הערות 1 ו2 בעז"ה אטפל בהמשך. בעניין הערה 3 טפלתי - מחקתי דברים כפולים החוזרים על עצמם ועשיתי קצת סדר בערך. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 20:43, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== דרך מצוותיך ==<br />
<br />
באם מצטטים את דברי הרבי הרשב נגד, יש להביא שאחר כך כבר כן משתמשים בזה. אחרת זה מטעה. ואין צורך להביא את דברי הרבי רש"ב. לא חכם להביא לקורא חצי תמונה. בפרט שיכול להיות יניקה לחיצוניים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:56, ד' בתשרי, ה'תשפ"א 04:56, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן, אגב, בעקבות הפיצול נתנו לקאפוסט להדפיס את הספר והם הוסיפו הקדמה משלהם (שנדפסת עד היום בספר) שם רמזו שאדמו"ר הצמח צדק המשיח במילים 'משיח מנחם שמו' כאות לאי הסכמה להנהגת אדמו"ר הרש"ב. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:59 • ד' בתשרי ה'תשפ"א<br />
<br />
==ערך מאוד יפה==<br />
קראתי והנה כמה הערות (אולי אני חוזר על דברים שנאמרו לעיל):<br />
#כפילויות. ובעיקר בסיפור הבית דין, הפתק והיכחדות שאר החסידויות.<br />
#צריך אחידות בערך אם לכתוב אדמו"ר המהר"ש או הרבי המהר"ש.<br />
#יותר מידי קישורים פנימיים בשמות האדמו"רים.<br />
#הגהה מילולית.<br />
בהצלחה רבה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 00:12, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:יש"כ על ההערות ועל ההארות! עכשיו בעז"ה אעבוד על כך, בהחלט צריך אחידות בערך, לדעתי במקום אדמו"ר עדיף לכתוב הרבי, כי אחרי הכל זה יותר מבטא את התוכן.. מה חושבים על כך שאר המשתמשים? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:27, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::עכשיו אני באמצע לעבוד על פסקה חדשה בערך על קהילות חב"ד של הענפים שהונים שהיו בזמן הפיצול. ''''לכל מי שיש ידע בעניין מוזמן לבוא ולהרחיב על כך!''' בתודה מראש עבדיכם הנאמן, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:29, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::בכל חב"דפדיה כותבים '''אדמו"ר''' המהר"ש, למען האחידות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:18, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 01:18, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::בהחלט יחסית ערך יפה. אבל יש בו המון עבודה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 04:01, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==כמה הערות חשובות==<br />
#להוסיף רשימת החסידים של כל חסידות?<br />
#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.<br />
#ראיתי שהיה דיון האם להוסיף את חסידות ארטווש או לא, לכאורה גם שאר החסידיות ניעזין וליאדי לא צריך להוסיף, מפני שהם לא קיבלו רשמית את החסידות אלא רק כיהנו כרבנים בערים האלו, וכונו כך.<br />
#הוספתי את התמונה שנמצא השנה שיש אומרים שהיה של אדמו"ר הרש"ב, תחת הכיתוב התמונה שע"פ אחת הגרסאות שייכת לאדמו"ר מרציצה<br />
#בויקיפדיה הכיתוב בתמונה של ר' שמריהו נח הוא:"רבי שמריהו נח עם איחו רבי שלום דובער..." זה נכון?<br />
--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 06:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}<br />
#לא נראה לי שצריך. סתם יסרבל את הערך, ובכלל, איפה יש?<br />
#אתה רוצה בעצם להגיד שצריך להחליף את הפסקת השושלת?<br />
#{{מצטרף}}.<br />
#{{כל הכבוד}} יישר כוח.<br />
#אם בויקיליפה (אע"ג כל החסרונות, ורבים הם) כותבים משהו, מסתמא שיש להם 'אסמכא'. --[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] - [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שיחה]], 07:15, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 07:15, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:ממש לא להוסיף רשימה של חסידים, מספיק הדיון שיש באולם דיונים. (נא למעט בהערות בדפי שיחה, זה מציק להיסחב עם התבנית אח"כ) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • י"ב בתשרי ה'תשפ"א<br />
::ל{{א|שמואל חיים}}: 1. כחלוקת. 2. תסתכל שוב, לפני שאתה אומר כזה דבר, כתוב שהוא המשיכו ברבנות ולא באדמו"רות. 3. מאיפה ההמצאה? 4. כמו שעשה ערענסקייט וכתב בתקציר העריכה. 5. תבדוק את מקור התמונה, ייתכן (וא"כ אז אין סיכוי שהתמונה שנמצאה זה רשד"ב מרציצה...) ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::כתוב בויקיפדיה שמקור התמונה הוא בחב"דפדיה --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 10:53, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::תסתכל מי העלה א"ז שם וכתב ככה ותשאל אותו... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:08, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::אני בצמי מעדיף לא להסתכל בויקיפדיה יותר מייד, מי מוכן להתנדב ולשאול אותו --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 11:13, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}בעניין התמונות של רבי שמריהו נח יש מחלוקת גדולה מאוד אם זה אחיו או לא, לדעתי זה סתם קשקוש שזה אחיו. זה א', ב': כמו שאמרו לפניי המשיכו אותו רק ברבנות, ג: ניעז'ין וליאדי '''היו אדמו"רים ואמרו חסידות והיו להם חסידים משלהם''' כך שהם '''לא היו רבנים אלא אדמו"רים - וזה לכל הדעות!''' ג': יש"כ על ההערות וההארות החשובות! בברכה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:41, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::לגבי מספר 2: (#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.) זה לא נכון. חתנו המשיך אותו ברבנות העיר. לא באדמורוץ. במפורש הוא לא רצה לקבל האדמורות. וזה לא החתן. זה הנכד. הוא היה חסיד ליובאוויטש ואדמורות הוא לא קיבל. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:22, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הפסקה הזו ==<br />
<br />
הובא הפסקה הזו: "קהילות חב"ד הגדולות ב[[ארץ ישראל]] רוכזו בערים [[חברון]] ו[[ירושלים]], כאשר רוב [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]] נמנו על חסידי ליובאוויטש וב[[חברון]] על [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]" היא כלל לא נכונה. והסרתי אותה. מניין ומהיכן דנתוני?. היה לפחות רוב הזמן שבחברון זה לא היה כך. והפוך. הרביים רצו חברון וקאפוסט רצו ירושלים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:30, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אז טעיתי בין השניים.. מה שבטוח זה שקאפסוט וליובאוויטש שלטו כל אחד בעיר אחרת. אז אם אתה אומר שקאפוסט היו בירושלים ולא ליובאוויטש אז תתקן, אל תמחק. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:34, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::מאיפה אתה מביא את זה? נא ציין מקור. לא שייך שבגלל שלא יודעים לכתוב משהו עמום שלא יודעים. "שמא יבוא תלמידי אחריכים ונמצא שם שמים מתחלל". מניין אתה מביא זאת? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:40, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] כתוב שהחסידים שהיו הם (כפשוט ומובן) רובם חסידי ליובאוויטש, אמנם בירושלים באמת היה ריכוז גדול של קאפסוט אבל היא היתה חצויה, כפי שניתן לראות ממסמכי כולל חב"ד המיוחד ועוד... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
<br />
== עובד כעת ==<br />
<br />
על הפסקה של הצוואה והבית דין. אתם יכולים גם לערוך. שמתי התבנית כי אני מכין בסיס למראי מקומות ודברים שאני באמצע עבוד. אתם יכולים אבל לערוך את זה למרות שרשום בעבודה. אם יש מקורות נוספים או מידע נוסף או דברים שרואים שיש לערוך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 18:00, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 18:00, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==לתשומת לב==<br />
<br />
הערך כרגע מלא כל יום בעשרות עריכות (לצערי חלקן לא תוכניות, אלא כל 10 עריכות שמתקנות את הקודמת...), ובמצבו הנוכחי צריך לחכות עד שיעשו אותו מומלץ. עם זאת, כאשר הוא יועמד ברצינות להמלצה, אשמח להיות בל"נ בע"ה אחד משלשת המגיהים... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:09, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:לא צריך שלוש מגיהים, מספיק אחד - וכך גם עדיף - שלערך יהיה סגנון אחיד. ואני מעדיף בעצמי להגיה את הערך המתוק שלי.. מקווה שתבין אותי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:23, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== המשפט ==<br />
<br />
"ואף בתקופה ההיא חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר [[תורה אור]] משום שהודפס בקאפוסט{{מקור}}" הוספתי לזה מקור. ונראה לי לא נכון כי זה הודפס בדפוס קאפוסט, אמנם בעיירה קאפוסט אבל הרבה לפני המחולוקת ואין שום קשר בין זה לבין המחלוקת. היה בעבר דפוס בקאפוסט שנסגר כשלושים שנה לפני שנפתח חסידות קאפוסט. כשלושים שנה לאחר שנסגר לתמיד דפוס קאפוסט רק אז נפתח חצר קאפוסט ואין כל קשר בין הדברים. לדעתי יש להסיר. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:35, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:35, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן. כבר הסרתי את זה בעבר, לא יודע מי החזיר את זה.. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== מדוע ==<br />
<br />
בציטוט צף המקור לא מופיע בערך עצמו? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:49, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:49, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:איזה ציטוט? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 21:21, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::{{תוקן}}--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • י"ב בתשרי ה'תשפ"א 22:04, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
רק אני לא הצלחתי להבין את הפיסקא הבאה?:<br />
<br />
"מסופר שלפני שהסתלק רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" שלחו חסידי קאפוסט פ"נ לאדמו"ר הרש"ב שיקרא על ציון הצמח צדק, וכשחזר מהציון היה נראה שהוא מוטרד ועצוב, כשראתה זאת הרבנית רבקה היא שאלה אותו מדוע פניו נפולות, ואדמו"ר הרש"ב ענה לה שמיד כשהדליק את הנר לזכות רבי שלמה זלמן הוא כבה. ואכן זמן קצר לאחר מכן הסתלק רבי שמריהו נח שניאורסון.<br />
<br />
החסידים שלחו פ"נ לפני התסלקות רבם, אדמו"ר הרש"ב הדליק נר לזכותו, והנר כבה היה סימן על כך שלא הוא אלא אחיו נפטר?<br />
:לא מדובר בנר ל'''עילוי נשמתו''' אלא בהדלת נר '''לזכותו''', כידוע שכל פעם מתי שמגיעים לציון מדליקים נר נשמה.. וגם אם כן על רבי לא שואלים שאלות. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:55, 1 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
<br />
::לא זכיתי למענה, למה העובדה שהנר כבה הי' סימן על הסתלקות אחיו ולא על הסתלקות עצמו (או שהכוונה שהוא מצד עצמו כבר היה אבוד, ורק שהנר שלו שיאיר אחריו גם כבה?).<br />
:::יש פה הרבה בלבול אצל העורכים בין האחים. ייתכן שטעו. בכל מקרה. מה המקור לזה? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 06:18, י"ג בתשרי, ה'תשפ"א 06:18, 1 באוקטובר 2020 (UTC)</div>אלמhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&diff=413289שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)2020-09-30T20:49:58Z<p>אלמ: /* מדוע */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>{{מועמד להמלצה}}<br />
<br />
{{ארכיון|מספר ארכיון=<br />
[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1|א']]<br />
}}<br />
<br />
== בקשר לטבלה ==<br />
<br />
זה טוב. אבל שימו לב ששלושת בני המהרי"ל - האח השני התחיל באמצע כהונת האח הראשון והאח השלישי כיהן במקביל לאח השני. כך ששלושתם זה אותו דור הן בגלל שהם אחים והן בגלל שזה היה באותו זמן ממש. {{אנונימי}}<br />
:בקשר לשנות התחלה של ליאדי וניעזין. הם לא התחילו ממש אחרי פטירת הצמח צדק להנהיג רק אחרי תקופה. אחד אחרי חצי שני כמדומני ואחד אחרי יותר אם אני לא טועה. {{אלמ}}<br />
::אין צורך בעמודה של אדמו"ר הריי"צ אם לא מכניסים בה אף אחד. מהערך [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)]] נראה שהיה לו בן 'יהודה ירחמיאל' שמילא את מקומו לכמה שנים, א"כ כדאי להכניס אותו כדור שלישי (דור שלישי בשושלת שלו). ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:24 • י"ח באלול תש"פ<br />
:::לגבי העמודה השלישית - מה שתחליטו. אולי אכן כמו שאתה אומר - פלוס בהערה רגילה בקטע של הרבי רש"ב לכתוב את הרבי רייץ על השלוש שנים או בהערות משמאל בטבלה. לגבי הבן של לוי יצחק מסיראטשין - כבר דובר כאן לעיל ב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#אוורוטש]] וב[[שיחה:התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)/ארכיון 1#חבר]] שהוא לא היה אדמור אלא רק רב וכדומה. והוא לא מוזכר בהיום יום כאדמור ובכלל הוא לא מוזכר בהיום יום. {{אלמ}}<br />
::::אז אולי כדאי להוריד את זה גם מהערך של אביו ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:53 • י"ט באלול תש"פ<br />
:::::שיניתי השנים של רבי ישראל נח לתרכ"ח ושל רבי חיים שניאור זלמן לתרכ"ז - זה השנים בהם הם עברו לעיירותיהם ופתחו שם חצר וכו'. כמו כן תיקנתי את חצר ליאדי לסיומה בשנת תר"ע (לפני זה היה תרס"ה - אבל זה לא נכון כי זה רק לוי יצחק מסיטיאטשין אבל יצחק דובער שניאורסון נפטר בשנת תר"ע ואז זה נסגר. כמו כן הוספתי מספרי שנים בהם היו קיימים החצרות {{אלמ}}<br />
::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402578&oldid=402576 עשיתי עוד כמה עריכות חשובות]. השאלה אם כדאי כך כמו זה או שכדאי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402579&oldid=402578 כך]. {{אלמ}}<br />
:::::::נראה לי במקום כל השנים בסוף כדאי לשים ליד כל אדמו"ר כמה זמן הוא היה בצורה כזאת: (תרכ"ו - תרמ"ג) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:45 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::אבל חשוב שיבינו שהיה כמה חצרות במקביל וגם החלק של קאפוסט זה מורכב ויש להסביר אותו. אפשר אולי להוסיף גם אצל כל אחד את השנים שהוא היה?!. לא יודע. {{אלמ}}<br />
:::::::::זה יהיה הכי מובן, נראה לי שכדאי ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:51 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::בוצע. {{אלמ}}<br />
:::::::::::התכוונתי להכל, לא רק לקאפוסט ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:01 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::::::באמצע לעבוד על זה {{אלמ}}<br />
:::::::::::::ישר כח! ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:09 • כ' באלול תש"פ<br />
{{שבירה|:::::::::::::}}<br />
תסתכל בבקשה כעת ואשמח לשמוע כאן מה אתה אומר על כל העריכות {{אלמ}}<br />
:עכשיו אפשר להוריד את השנים של החצרות ולהשאיר רק את המספר. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:32 • כ' באלול תש"פ<br />
::מדוע ? לכל אדמור יש השנים שלו ובחצרות זה מסכם את השנים מאיזה שנה עד איזה שנה לדעתי זה מאוד חשוב דווקה ומסכם יפה. תסתכל {{אלמ}}<br />
:::הסיכום זה המספר שנים, את השנים העבריות כבר לא צריך שם, אפשר לזוז קצת עם העינים ולראות לבד בטורים הימניים. אגב, החלוקה לשורות במקום שלא נצרך זה לא ממש יפה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:39 • כ' באלול תש"פ<br />
::::שוב, מספר השנים של החצר. נקח דוגמה קאפוסט הייתה קיימת מתרכ"ו עד תרפ"ג. כעת יש לכל אדמור את השנים רק שלו עצמו. למה לא לעשות קל לקורא ולתת לו מוכן מסודר את כל השנים שהיה קיים בכותרת שנות החצר. זה הכי טוב שיכול להיות. לגבי החלוקת לשורות - מקבל. ביטלתי. אבל השארתי רק במקומות שנוגע לעיצוב הטבלה {{אלמ}}<br />
:::::ואם אתה מדבר על הדור השני. אם זה לא יהיה שורות - זה יבלבל לגמרי את הכל. אשמח לשמוע דעתך. או אם צריך אני ידגים {{אלמ}}<br />
::::::אולי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=402630&oldid=402628 ללא זה] התכוונת? {{אלמ}}<br />
:::::::אם היה ממה להתבלבל מילא, אבל יש רק שני ריבועים וזה לא קשה לראות את התאריך התחלה והסוף. לגבי השורות לא דיברתי על הדור השני אלא על הדור הראשון ושנות החצר. <nowiki>"{{ש}}"</nowiki> ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:08 • כ' באלול תש"פ<br />
::::::::לגבי השנים אז רק על ניעזין אין חידוש באיזכור שניהם אבל השאר זה חשוב. בפרט שכתוב חבד ליובאוויטש ממתי עד מתי וזה שלושה חצרות שזה מסכם כמה זמן היה כל חצר לדעתי ני מאוד חושב שזה חשוב. ואם אכן כך אז ניעזין זה רק כדי שיהיה אחיד. לגבי השורות בשנות החצר אני בודק. {{אלמ}}<br />
:::::::::אני רואה עשית טוב. {{אלמ}}<br />
::::::::::לא דיברתי על נעיז'ין, הכל זה נראה קצת מוזר שזה סוג של פעמיים. לגבי השורות, צריך לנסות לתמצת שכל דבר יכנס בשורה אחת חוץ מהאדמו"רים שכל אחד יכנס בשורה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:24 • כ' באלול תש"פ<br />
:::::::::::לגבי השורות עבדתי על העיצוב אבל כנראה אתה מכיר פה יותר ואתה חושב שאתה יכול לעשות מעוצב יותר טוב - לך על זה. לגבי השנים רק בניעזין זה פעמיים. השאר במפורש זה לא פעמיים. זה שני שנים נפרדות אחד כללית שמסכם כמה ואיזה שנים היה הענף, לאדי וקאפוסט (למול ליובאוויטש שזה בעצמו גם שוב וזה לא מוזר אלא חשוב מאוד שיראו השנים של לובביץ למול האחרים, לשמשל תקלב שזה שנת ההתחלה) והשני זה כל אדמור ממתי עד מתי הוא היה שזה מידע בפני עצמו. {{אלמ}}<br />
{{שבירה}}יש צורך עכשיו בהערה של קאפוסט? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:38 • כ' באלול תש"פ<br />
:אפשר כמובן לערוך אותו יותר טוב שיהיה יותר מובן אבל היא צריכה להיות כי היא מסבירה משהו שהקורא הפשוט ללא התבונונות והכרה מלאה של כל העסק בעל פה וכו לא יבין זאת. אדרבה תערוך אותו שיההי יותר מובן. אתה לא שם לב למשהו שזה מוסיף (אחרי שדנת בזה רבות אז אתה בקי בזה יחסית אבל כנס לראש של מי שלא יודע כלום) {{אלמ}}<br />
::יש הבדל בין החסידויות שהורדת לאוורוטש? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:03 • כ' באלול תש"פ<br />
:::לא מובן מתי התחילה בברויסק, מההערך נראה תר"ס ומהטבלה תרס"ט. מה שמבלבל זה הסוגריים שבטבלה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • כ' באלול תש"פ<br />
::::לגבי הבדל בין החסידיות - בהחלט יש הבדל גדול. אוורוטש הוא לא חב"ד אבל מוזכרים בהיום יום (ויוסף יצחק מוזכר אף כאדמו"ר), והוא בן של הצמח צדק והיה לו קשר לפיצול אמנם לא חבד אבל קשור לערך הזה. השאר לא קשורים לערך הזה ובכלל לא מוזכרים כלל וכלל בהיום יום (לא שלא מוזכרים כאדמורים אלא בכלל לא מוזכרים) מתוכם רק החתן של אדמור האמצעי רבי יעקב ישראל מצ'רקס מוזכר בהיום יום ולא כאדמור. במילא לדעתי אין להם מקום כאן בערך הזה. יש לעשות להם כבוד במקום אחר לא בפיצול חב"ד.{{ש}}לגבי בברויסק - מטפל ובודק הבעיה תיכף אתקן אם צריך משהו {{אלמ}}<br />
::::::{{א|חבר}} ברוכים השבים {{אלמ}}<br />
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} צדקת, זה היה טעות שלי, תיקנתי. תגיד אם כעת הכל מובן. טוב שיש כמה עיניים תמיד. {{אלמ}}<br />
:::::::::[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95)&oldid=403016 ראה הגרסה הנוכחית] בניתי מחדש את ההערה בקאפוסט והערה התייתרה. אם תוכלו לעבור על זה - חבר וחלוקת. תודה {{אלמ}}<br />
::::::::::עשיתי שכל דבר יהיה שורה אחת, נא לשמור על בסיס העיצוב הזה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:08 • כ"א באלול תש"פ<br />
:::::::::::מה שכתב שעשית רעיונית זה טוב בפוע זה יצא אבל משהו אחר לגמרי. הכל בורח בצוגת מחשב מחוץ לדף. {{אלמ}}<br />
::::::::::::גם אני מסתכל בתצוגת מחשב, אין אצלי בעיה ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:45 • כ"ב באלול תש"פ<br />
<br />
== איזכור שנים לחבד ליובאוויטש בטבלה ==<br />
<br />
{{א|חבר}} אני רואה שהסרת השנים לגבי חבד ליובאוויטש. לא כדאי שזה כן יהיה? [זה: [[תקל"ב]]-היום ({{הפרש תאריכים|שנה1 = {{{שנה|1772}}}}})]. אם זה ממש חשוב לך אני לא יריב על זה אבל אני רק רוצה להבין החשיבה. בפרט שיש לזה ערך מוסף. {{א|חלוקת קונטרסים}} מה אתה אומר? {{אלמ}}<br />
:עולה בדעתי להוציא לגמרי את ליובאוויטש מהטבלה, היא לא קשורה לפיצול. מה דעת המשתמשים? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:11 • כ"א באלול תש"פ<br />
::לדעתי יש להשאיר ולהזחיר את הכמות שנים ככה זה מראה כמה ליובאוויטש קיימת וכמה הם ושהם קצת. {{אלמ}}<br />
:::בשביל זה יש את שאר הערך, הטבלה קשורה לפיצול ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:44 • כ"ב באלול תש"פ<br />
::::בעקבות דבריך, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405745&oldid=405738 עשיתי כך] "השוואה לחב"ד ליובאוויטש" - מה אתה אומר? כמו כן את [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=405747&oldid=405745 עריכה זו] - שיניתי מ"דור" ל"בני" ו"נכדי". {{אלמ}}<br />
::::::חלוקת: אני חושב שעשית מצויין. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:28, כ"ד באלול, ה'תש"ף 20:28, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::דעתכם בעניין השנים כעת? | נכתב בשעה 20:37 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::חבר, העריכות שלך מצויינות מלבד שנים: לגבי "בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים" זה משפט לא נכון, היה מחשבה שחתנו שמירה נח יהיה אבל זה לא יצא לפועל. ועוד אחד על השנים אבל לא אריב על זה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:42, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:42, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::בכל מקרה יש לצמצם את הטקסט ששמת בשנים כי זה מבלבד את הטבלה. באזור זה צריך להיות קצת טקסט בשני שורות שלא ירחיב את הטבלה. כמו שקיים כעת אחרי ששמת טקסט גדול. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:43, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:43, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::::::::אולי כך? [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%28%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95%29&type=revision&diff=406000&oldid=405989]. אבל עדיין זה חסר. נשמע כאילו איזה טובה שהיא המשיכה להתקיים. זה לא נשמע טוב. למה לא לעשות השנים המלאות? זה מראה על סדר גדל אחר 250 שנה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 21:45, כ"ד באלול, ה'תש"ף 21:45, 13 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::::::::::אבל אנחנו מדברים על הפיצול, לא על חב"ד בכלל. חוץ מזה שחב"ד החלה להיקרא 'חב"ד - ליובאוויטש' רק בתרכ"ו, כדי לבדל מקאפוסט וכו' | נכתב בשעה 22:02 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::::::::::לגבי מהרי"ן אתה צודק, דוקא בגלל שמריה נח כתבתי '''בני''' המהרי"ן, מלבד זאת שהוא עצמו לא הסכים להתמנות בניעז'ין. כך שהמשפט נכון לגמרי | נכתב בשעה 22:05 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ד באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
:אוקיי לגבי ניעזין. אבל לגבי ליובאוויטש - זה נקרא כך מאז הרב האמצעי עוד ולא מהפיצול כלל. טעות בידך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:52, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:52, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::ובכל מקרה מדובר על שושלת מרכזית של שבעה דורות שאין חולק על זה ואני בטוח שגם לא אתה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:53, כ"ה באלול, ה'תש"ף 04:53, 14 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::אבל מה זה קשור לפיצול? אנחנו מדברים על הפיצול! לא על כל ההיסטוריה של חב"ד! רק על הפיצול! | נכתב בשעה 11:27 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ו באלול]] [[תש"פ]] מגיע משיח.<br />
::::אם מכניסים את ליובאוויטש אפשר כבר להכניס את סטרשלה, לא? ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:20 • כ"ח באלול תש"פ<br />
:::::מה פתאום. שום קשר לפיצול. והרביים התייחסו לאלו שכאן בפיצול כאדמורי חב"ד אבל לסטרשלה בשום אופן לא כאדמור ולא כחצר אלא כחסיד גדול (בלבד) של אדמור הזקן (ולא כאדמור). [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 19:24, כ"ח באלול, ה'תש"ף 19:24, 17 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הערות ==<br />
<br />
היות שב"ה משקיעים בהפיכת הערך למומלץ, רציתי להעיר על כמה ענינים בו, שתיקונם נצרך כדי לשפרו כדבעי:<br />
#לעיל בשיחה נזכר שיחה מהרבי ב"המלך במסיבו" ודובר שיכניסו משם לערך, ובפועל לא מצאתי.<br />
#בכלל בעניין המקורות, יש כמה מקורות עמומים בערך (כמו אוצר סיפורי חב"ד חלק ח' - איזה עמוד? ובכלל לא כדאי לציין לספר זה שהוא רק לקט, אלא למקור שבטח מופיע שם, מספר השיחות וכד'. וכהנה כמה וכמה). כן מוזכר המחלוקת בעניין אותיות הרשימה אם נגע בהם הצמצום, כאילו שכל קורא כבר מכיר את המחלוקת בלי להרחיב בזה במילה או לפחות להפנות למקורות המרחיבים בזה (יש בהמלך במסיבו ח"ב הוספה ארוכה על זה).<br />
#יש כפילות בקטע של יחס ליובאוויטש וקאפוסט, צריך להחליט אם זה יופיע רק בהתחלה או רק בסוף, אבל לא בשניהם. וכן נראה שישנם עוד כמה דברים חוזרים על עצמם בערך.<br />
בהצלחה רבה ומופלגה, וכוח"ט -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:59, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:וגם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/6/57.htm שיחה זו] כדאי להזכיר בערך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:08, כ"ח באלול ה'תש"ף<br />
:יש"כ גדול על הערות החשובות! לקחתי אותם לתשומת ליבי.. בעניין של הערות 1 ו2 בעז"ה אטפל בהמשך. בעניין הערה 3 טפלתי - מחקתי דברים כפולים החוזרים על עצמם ועשיתי קצת סדר בערך. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 20:43, 21 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== דרך מצוותיך ==<br />
<br />
באם מצטטים את דברי הרבי הרשב נגד, יש להביא שאחר כך כבר כן משתמשים בזה. אחרת זה מטעה. ואין צורך להביא את דברי הרבי רש"ב. לא חכם להביא לקורא חצי תמונה. בפרט שיכול להיות יניקה לחיצוניים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:56, ד' בתשרי, ה'תשפ"א 04:56, 22 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אכן, אגב, בעקבות הפיצול נתנו לקאפוסט להדפיס את הספר והם הוסיפו הקדמה משלהם (שנדפסת עד היום בספר) שם רמזו שאדמו"ר הצמח צדק המשיח במילים 'משיח מנחם שמו' כאות לאי הסכמה להנהגת אדמו"ר הרש"ב. ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:59 • ד' בתשרי ה'תשפ"א<br />
<br />
==ערך מאוד יפה==<br />
קראתי והנה כמה הערות (אולי אני חוזר על דברים שנאמרו לעיל):<br />
#כפילויות. ובעיקר בסיפור הבית דין, הפתק והיכחדות שאר החסידויות.<br />
#צריך אחידות בערך אם לכתוב אדמו"ר המהר"ש או הרבי המהר"ש.<br />
#יותר מידי קישורים פנימיים בשמות האדמו"רים.<br />
#הגהה מילולית.<br />
בהצלחה רבה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 00:12, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:יש"כ על ההערות ועל ההארות! עכשיו בעז"ה אעבוד על כך, בהחלט צריך אחידות בערך, לדעתי במקום אדמו"ר עדיף לכתוב הרבי, כי אחרי הכל זה יותר מבטא את התוכן.. מה חושבים על כך שאר המשתמשים? [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:27, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::עכשיו אני באמצע לעבוד על פסקה חדשה בערך על קהילות חב"ד של הענפים שהונים שהיו בזמן הפיצול. ''''לכל מי שיש ידע בעניין מוזמן לבוא ולהרחיב על כך!''' בתודה מראש עבדיכם הנאמן, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 00:29, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::בכל חב"דפדיה כותבים '''אדמו"ר''' המהר"ש, למען האחידות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:18, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 01:18, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::בהחלט יחסית ערך יפה. אבל יש בו המון עבודה. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 04:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 04:01, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==כמה הערות חשובות==<br />
#להוסיף רשימת החסידים של כל חסידות?<br />
#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.<br />
#ראיתי שהיה דיון האם להוסיף את חסידות ארטווש או לא, לכאורה גם שאר החסידיות ניעזין וליאדי לא צריך להוסיף, מפני שהם לא קיבלו רשמית את החסידות אלא רק כיהנו כרבנים בערים האלו, וכונו כך.<br />
#הוספתי את התמונה שנמצא השנה שיש אומרים שהיה של אדמו"ר הרש"ב, תחת הכיתוב התמונה שע"פ אחת הגרסאות שייכת לאדמו"ר מרציצה<br />
#בויקיפדיה הכיתוב בתמונה של ר' שמריהו נח הוא:"רבי שמריהו נח עם איחו רבי שלום דובער..." זה נכון?<br />
--[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 06:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}<br />
#לא נראה לי שצריך. סתם יסרבל את הערך, ובכלל, איפה יש?<br />
#אתה רוצה בעצם להגיד שצריך להחליף את הפסקת השושלת?<br />
#{{מצטרף}}.<br />
#{{כל הכבוד}} יישר כוח.<br />
#אם בויקיליפה (אע"ג כל החסרונות, ורבים הם) כותבים משהו, מסתמא שיש להם 'אסמכא'. --[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] - [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שיחה]], 07:15, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 07:15, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:ממש לא להוסיף רשימה של חסידים, מספיק הדיון שיש באולם דיונים. (נא למעט בהערות בדפי שיחה, זה מציק להיסחב עם התבנית אח"כ) ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:09 • י"ב בתשרי ה'תשפ"א<br />
::ל{{א|שמואל חיים}}: 1. כחלוקת. 2. תסתכל שוב, לפני שאתה אומר כזה דבר, כתוב שהוא המשיכו ברבנות ולא באדמו"רות. 3. מאיפה ההמצאה? 4. כמו שעשה ערענסקייט וכתב בתקציר העריכה. 5. תבדוק את מקור התמונה, ייתכן (וא"כ אז אין סיכוי שהתמונה שנמצאה זה רשד"ב מרציצה...) ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 09:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::כתוב בויקיפדיה שמקור התמונה הוא בחב"דפדיה --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 10:53, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::::תסתכל מי העלה א"ז שם וכתב ככה ותשאל אותו... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 11:08, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
:::::אני בצמי מעדיף לא להסתכל בויקיפדיה יותר מייד, מי מוכן להתנדב ולשאול אותו --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 11:13, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
{{שבירה}}בעניין התמונות של רבי שמריהו נח יש מחלוקת גדולה מאוד אם זה אחיו או לא, לדעתי זה סתם קשקוש שזה אחיו. זה א', ב': כמו שאמרו לפניי המשיכו אותו רק ברבנות, ג: ניעז'ין וליאדי '''היו אדמו"רים ואמרו חסידות והיו להם חסידים משלהם''' כך שהם '''לא היו רבנים אלא אדמו"רים - וזה לכל הדעות!''' ג': יש"כ על ההערות וההארות החשובות! בברכה, [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:41, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::לגבי מספר 2: (#ראיתי עכשיו בויקיפדיה שחסידות קאפוסט לא הוספקה אצל רבי שמריהו נח, אלא חתנו המשיך אותו בשלשלת והוא נרצח בשואה, ורק אז נפסקה שושלת קאפוסט.) זה לא נכון. חתנו המשיך אותו ברבנות העיר. לא באדמורוץ. במפורש הוא לא רצה לקבל האדמורות. וזה לא החתן. זה הנכד. הוא היה חסיד ליובאוויטש ואדמורות הוא לא קיבל. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:22, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:22, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הפסקה הזו ==<br />
<br />
הובא הפסקה הזו: "קהילות חב"ד הגדולות ב[[ארץ ישראל]] רוכזו בערים [[חברון]] ו[[ירושלים]], כאשר רוב [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]] נמנו על חסידי ליובאוויטש וב[[חברון]] על [[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]" היא כלל לא נכונה. והסרתי אותה. מניין ומהיכן דנתוני?. היה לפחות רוב הזמן שבחברון זה לא היה כך. והפוך. הרביים רצו חברון וקאפוסט רצו ירושלים. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:30, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:30, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:אז טעיתי בין השניים.. מה שבטוח זה שקאפסוט וליובאוויטש שלטו כל אחד בעיר אחרת. אז אם אתה אומר שקאפוסט היו בירושלים ולא ליובאוויטש אז תתקן, אל תמחק. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:34, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
::מאיפה אתה מביא את זה? נא ציין מקור. לא שייך שבגלל שלא יודעים לכתוב משהו עמום שלא יודעים. "שמא יבוא תלמידי אחריכים ונמצא שם שמים מתחלל". מניין אתה מביא זאת? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 17:40, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 17:40, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
:::ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] כתוב שהחסידים שהיו הם (כפשוט ומובן) רובם חסידי ליובאוויטש, אמנם בירושלים באמת היה ריכוז גדול של קאפסוט אבל היא היתה חצויה, כפי שניתן לראות ממסמכי כולל חב"ד המיוחד ועוד... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:01, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
<br />
== עובד כעת ==<br />
<br />
על הפסקה של הצוואה והבית דין. אתם יכולים גם לערוך. שמתי התבנית כי אני מכין בסיס למראי מקומות ודברים שאני באמצע עבוד. אתם יכולים אבל לערוך את זה למרות שרשום בעבודה. אם יש מקורות נוספים או מידע נוסף או דברים שרואים שיש לערוך. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 18:00, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 18:00, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
==לתשומת לב==<br />
<br />
הערך כרגע מלא כל יום בעשרות עריכות (לצערי חלקן לא תוכניות, אלא כל 10 עריכות שמתקנות את הקודמת...), ובמצבו הנוכחי צריך לחכות עד שיעשו אותו מומלץ. עם זאת, כאשר הוא יועמד ברצינות להמלצה, אשמח להיות בל"נ בע"ה אחד משלשת המגיהים... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 19:09, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א<br />
<br />
== המשפט ==<br />
<br />
"ואף בתקופה ההיא חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר [[תורה אור]] משום שהודפס בקאפוסט{{מקור}}" הוספתי לזה מקור. ונראה לי לא נכון כי זה הודפס בדפוס קאפוסט, אמנם בעיירה קאפוסט אבל הרבה לפני המחולוקת ואין שום קשר בין זה לבין המחלוקת. היה בעבר דפוס בקאפוסט שנסגר כשלושים שנה לפני שנפתח חסידות קאפוסט. כשלושים שנה לאחר שנסגר לתמיד דפוס קאפוסט רק אז נפתח חצר קאפוסט ואין כל קשר בין הדברים. לדעתי יש להסיר. [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:35, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:35, 30 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== מדוע ==<br />
<br />
בציטוט צף המקור לא מופיע בערך עצמו? [[משתמש:אלמ|אלמ]] - [[שיחת משתמש:אלמ|שיחה]], 20:49, י"ב בתשרי, ה'תשפ"א 20:49, 30 בספטמבר 2020 (UTC)</div>אלמ